משתמש:Nahum

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.23</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>1416680</id>
      <parentid>1416645</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T12:06:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* דפים במעקב: */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12295" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

[[ויקיטקסט:מזנון#מאמרים במרחב &quot;ביאור&quot;]]--10.07.22

[[שיחת ביאור:לבישת פאה נכרית]] נמחק--00:05, 15 ביולי 2022 (IDT)

[[שיחה:ערוך השולחן אורח חיים קפד]]-- 18:46, 29 ביולי 2022 (IDT)

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנג]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 191
:'''[[איכה רבה פתיחתא כו]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' אמצע ע&quot;א

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה כריתות ו ניקוד]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

=== בשיתוף Dovi ===
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/לג]]

:*([[שיחה:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כז]])

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צד]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: שעת ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]]; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 52 סט; [[לבוש האורה]] דף 75;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 415;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 2 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.30.2.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>a0tffktv4i103f9ur7nspmdpp4kfpnh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תורת חובות הלבבות/שער היחוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6317</id>
    <revision>
      <id>1416706</id>
      <parentid>1415594</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T17:06:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>5.28.176.36</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="96469" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|תורת חובות הלבבות||הקדמה|שער היחוד|שער הבחינה}}
{{מר|{{ג|'''השער הראשון - שער היחוד'''}}}}
{{תוכן עניינים שטוח}}

'''אמר המחבר''': כאשר חקרנו על מה שהצורך אליו יותר מפנות דתנו ושרשיה מצאנו יחוד האלהים בלב שלם שרשה ויסודה שהוא השער הראשון משערי התורה וביחד יפרד המאמין מן בכופר והוא ראש אמתת הדת. ומי שנטה ממנו לא יתכן לא{{הערה|נראה שצ&quot;ל לו. ויקיעורך}} מעשה ולא תתקיים לו אמונה.

ומפני זה היה תחילת דברי האלהים אלינו על הר סיני {{צמ|אנכי ה' אלהיך [...] לא יהיה לך אלהים אחרים|שמות כ ב}} וגו', והזהירנו אחר כן על יד נביאו באמרו {{צמ|שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד|דברים ו ד}}. וצריך שתבין הפרק הזה של שמע ישראל עד סופו ותראה היאך נעתקו בו דבריו מענין לענין וכלל עשרה ענינים כנגד עשרת הדברות, והוא:
* שצונו להאמין בבורא יתברך, באמרו {{צ|שמע ישראל ה'}}. ולא התכוון בכאן באמרו {{צ|שמע}} לשמע האוזן, אך התכוון לאמונת הלב, כמו שאמר הכתוב {{צמ|נעשה ונשמע|שמות כד ז}}, {{צמ|ושמעת ישראל ושמרת לעשות|דברים ו }} וגו', וכל מה שבא על הדרך הזה בלשון שמיעה לא התכוון בו כי אם להאמין ולקבל.
* ואחרי אשר חייבנו להאמין האמתת מציאותו חייבנו להאמין שהוא אלהינו כמו שאמר {{צ|אלהינו}}.
* ואחר כן חייבנו להאמין כי הוא אחד אמת, כמו שאמר {{צ|ה' אחד}}.
* ואחר שחייבנו להאמין ולקבל שלשה הענינים האלה אשר זכרנו, נעתק מהם על מה שאנחנו חייבין לחבר אליהם והוא אהבת האל בלב שלם בסתר ובגלוי בנפשנו ובמאודנו, כמו שאמר {{צ|ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך}}, ואני עתיד לבאר הענין הזה בשער אהבת באל בעזר הצור.
* ואחר כן נעתק מהם להזהיר על חובות הלבבות, באמרו {{צ|והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך}}, {{ר&quot;ל}} שתדביקם אל לבך ותאמין בהם במצפונך.
* ואחר כן נעתק מהם אל מצות האברים, שהם כוללים הידיעה והעשיה, כמו שנאמר {{צ|ושננתם לבניך ודברת בם}}, שאם לא יהיה לך בן אל תשים הבן עילת קריאתך אותם.
* ואחר כן אמר {{צ|בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך}}, שאין נמנע מן הלב ומן הלשון מה שהם חייבין בו כמו שאפשר לנמנע משאר האברים, כאשר הקדמנו מחיוב מצות הלבבות תדיר בפתיחת הספר הזה. וכל זה להזהיר על מה שהקדים במאמר {{צ|והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך}}, שתהיה רגילות לשונו בהם תמיד מביאה לידי זכרון הלב, ולא יפנה לבבו מזכור האלהים תמיד. וזה דומה למה שאמר דוד המלך ע&quot;ה {{צמ|שויתי ה' לנגדי תמיד|תהלים טז ח}}, ואמר הכתוב {{צמ|כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו|דברים ל יד}}.
ואחר כן נעתק מחובות האברים אל מה שיש בו מעשה בלבד, ושמהו ג' חלקים {{צ|וקשרתם לאות על ידך, והיו לטוטפות בין עיניך, וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך}}, והם:
* תפלה של יד
* ותפלה של ראש
* והמזוזה
וכלם גורמים לזכור את הבורא ולאהבו בלב שלם ולכסוף לו, וכמו שאמר הכתוב בחקי זכרון אהבת האוהבים {{צמ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך|שיר השירים ח ו}} וגומר, ואמר {{שם|שיר השירים|א|יג}}: {{צ|צרור המור דודי לי בין שדי ילין}}. ושם אותם שלשה כדי שיהיו חזקים וקיימים יותר, כאשר אמר החכם {{צמ|והחוט המשלש לא במהרה ינתק|קהלת ד יב}}.

והפרק הזה כולל עשרה ענינים: חמשה מהם רוחניים וחמשה מהם גשמיים. והרוחניים '''תחילתם''' שהבורא נמצא, '''והשני''' שהוא אלהינו, '''והשלישי''' שהוא אחד, '''והרביעי''' שנאהבהו, '''והחמישי''' שנאהב אותו בלב שלם. והחמשה הגשמיים '''תחילתם''' ושננתם, '''והשני''' ודברת בם, '''והשלישי''' וקשרתם לאות וגו' '''והרביעי''' והיו לטוטפות וגו' '''והחמישי''' וכתבתם על מזוזות וגו'.

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: למה קדמה שמע לוהיה אם שמע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך יקבל עליו עול מצות. ועל כן ראיתי להקדים שער היחוד על שאר שערי הספר הזה.

וצריך שאבאר עתה מענין היחוד בלב שלם עשרה ענינים:
'''הראשון''': מה גדר היחוד בלב שלם, '''והשני''': על כמה חלקים מתחלק ענין הייחוד, '''והשלישי''': אם נתחייב לחקור עליו בדרך העיון אם לא, '''והרביעי''': איך דרך מחקרו ומה אנו צריכין לדעת תחלה קודם שנחקור על היחוד, '''והחמישי''' לברר ההקדמות אשר יתברר מהן כי יש לעולם בורא בראו מאין, '''והששי''': היאך נביאם לקיים מציאות הבורא, '''והשביעי''': להביא ראיות שהוא אחד, '''והשמיני''' לבאר עניני האחד העובר והאחד האמת, '''והתשיעי''': שהאל יתברך אחד אמת ואין אחד אמת זולתו, '''והעשירי''': במדות האלהיות המושכלות והכתובות, והפנים אשר יתבאר מהם לקיימם לו ולהרחיקם ממנו.

==פרק א==
אמר המחבר: '''בגדר יחוד האלהים בלב שלם''', הוא שיהיו הלב והלשון שוים ביחוד הבורא יתברך, אחר אשר יבין בדרכי הראיות בירור מציאותו ואמיתות אחדותו מדרך העיון, מפני שיחוד האלהים מתחלק במדברים כפי התחלקות הכרתם והבנתם. 

מהם מי שמיחד אותו בלשונו בלבד והוא שישמע בני אדם אומרים דבר והוא נמשך אחריהם מבלי דעת ענין מה שהוא אומר. ומהם מי שמיחדהו בלבו ובלשונו ויבין ענין מה שהוא אומר מדרך הקבלה שקבל מאבותיו ואיננו יודע בירור מה שקבל מהענין ההוא. ומהם מי שמיחדהו אחר שיבין מדרך הראיות אמתת הענין אך יחשבנו במחשבתו כשאר האחדים הנמצאים ויבוא להגשים הבורא ולהמשילהו בצורה ובדמות מפני שאיננו יודע אמתת יחודו וענין מציאותו. ומהם מי שמיחדהו בליבו ולשונו אחר שיבין ענין האחד האמת והאחד העובר ויביא ראיות על בירור מציאותו ואמיתות יחודו וזהו החלק השלם בענין היחוד. 

על כן אמרתי בגדר היחוד השלם שהוא השוואת הלב והלשון ביחוד הבורא אחר שידע להביא ראיה עליו ולדעת אופני אמיתות אחדותו מדרך העיון.

==פרק ב==
אמר המחבר: אך '''על כמה פנים מתחלק ייחוד הבורא'''. אומר: מפני שפשטה מלת &quot;ייחוד&quot; בדברי אנשי היחוד, הרגילו בה הרבה בלשונם ובמלותם תמיד, עד אשר שבה אצלם ממלות התימה על הטוב ועל הרע, והם משתמשים בה בחרדתם לצרה גדולה להגדילה ולהפליא עניינה, ואינם מעלים על מחשבתם להבין אמיתת ענין מה שיעבירו על לשונם מן הסכלות והעצלות. והם חושבים כי ענין היחוד נגמר להם כאשר נגמרה מלתו, ולא ירגישו כי לבותם ריקים מאמיתתו ומצפוניהם נעורים מענינו, מפני שמייחדים אותו בלשונם ובמליהם, ויחשבוהו בלבבם יותר מהאחד, וידמוהו במצפונם בדמות שאר האחדים הנמצאים, ויספרו אותו במידות לא תאותנה לאחד האמת, בעבור שאינם יודעים ענין האחד האמת וענין האחד העובר, אלא הסגולה מאנשי הייחוד שהעמיקו בחכמה והבינו ענין הבורא והנברא וחוקי האחד האמת ומה שהוא מתבודד בו. ואמת אמר הפילוסוף באמרו: &quot;לא יוכל לעבוד עילת העילות ותחילת ההתחלות אלא נביא הדור בטבעו, או הפילוסוף המובהק במה שקנהו מן החכמה, אבל זולתם עובדים זולתו, מפני שאינם מבינים נמצא אלא מורכב&quot;.

ובעבור זה מתחלק היחוד כפי התחלקות דעות בני אדם ויתרון הכרתם על ארבעה חלקים:
* '''תחילתם''' ייחוד האל בלשון בלבד והמעלה הזאת היא המעלה אשר יגיע אליה הקטן והפתי אשר איננו יודע ענין האמונה ואין אמתתה קבוע בלבו.
* '''והחלק השני''' הוא ייחוד האל בלב ובלשון ע״י הקבלה מפני שהוא מאמין במי שקבל מהם ואיננו יודע אמתת הענין מצד שכלו ותבונתו והוא כעור הנמשך אחרי פקח ואפשר שיקבל ממקבל כמותו והוא כחברת עורים שם כל אחד מהם ידו על שכם חבירו עד שהגיעו אל הפקח אשר בראש החבורה שמנהיגם שאם יפשע הפקח הזה בהם ויתעלם מהם ולא יזהר בשמירתם או אם יכשל אחד מהם או יקרהו מקרה. יקרה לכל המקרה ההוא ויתעו מני דרך ואפשר שיפלו בבור או בגומין או שיכשלו בדבר שימנעם מלכת. וכן המיחד מצד הקבלה אין בוטחין בו שלא יבא לידי שיתוף שאם ישמע דברי המשנים וטענותם אפשר שתשתנה דעתו ויטעה ולא יכיר ומפני זה אמרו רז״ל הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס.
* '''והחלק השלישי''' מחלקי היחוד הוא יחוד הבורא בלב ובלשון אחר שיוכל להביא עליו ראיות על אמתת מציאותו כדרך העיון מבלי דעת ענין האחד האמת והאחד העובר. וזה דומה לפקח שהוא הולך בדרך והוא רוצה ללכת אל ארץ רחוקה והדרך מתחלקת לדרכים רבים מסופקים ואיננו יודע ומכיר הדרך הנכונה אל העיר אשר שם מגמתו אליה אע״פ שהוא יודע אותו הצד ואותה הפאה, והוא יגע למאד ואיננו מגיע אל חפצו מפני שאינו יודע הדרך כמו שאמר הכתוב עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר.
* '''והחלק הרביעי''' הוא ייחוד האלהים בלב ובלשון אחר אשר ידע להביא הראיות עליו ולעמוד על אמתת אחדותו מדרך העיון והסברות הנכונות השכליות וזהו החלק השלם והחשוב שבהם והמעלה הזאת היא אשר הזהיר עליה הנביא באמרו וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא האלהים וגומר.

==פרק ג==
אך לדעת אם אנו חייבים לחקור על הייחוד בדרך העיון אם לא, אומר: כי כל מי שיוכל לחקור על העניין הזה והדומה לו מן העניינים המושכלים בדרך הסברא השכלית, חייב לחקור עליו כפי השגתו וכוח הכרתו. וכבר הקדמתי בתחילת הספר הזה מן הדברים המראים חיוב העניין מה שיש בו די. והמתעלם מחקור הרי זה מגונה, ונחשב מן המקצרים בחכמה ובמעשה. והוא דומה לחולה שהוא בקי בחוליו ובדרך רפואתו, סמך על רופא שמרפא אותו בכמה מיני רפואות, והוא מתעצל לעיין בחכמתו וסברתו ברפואות הרופא, לדעת אם הוא מתעסק בענייניו על דרך נכונה אם לא, והיה יכול לעמוד על זה מבלי דבר שימנעהו. וכבר חייבתנו התורה בזה. כמו שכתוב (שם) וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'. 

והראיה שההשגה אל הלב הוא עיון השכל - הוא מה שאמר הכתוב (ישעיה מד) ולא ישיב אל לבו ולא דעת ולא תבונה וגו'. ואמר דוד המלך עליו השלום (דה&quot;א כח) ואתה שלמה בני דע את אלוהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה, כי כל לבבות דורש ה' וגו'. ואמר (תהילים ק) דעו כי ה' הוא האלוהים וגו'. ואמר (שם צא) אשגבהו כי ידע שמי. וכמו שאמר הנביא: &quot;הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה'&quot;, ואמר (ירמיה ט) כי אם בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידוע אותי. ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה: הווי שקוד ללמוד תורה, ודע מה שתשיב לאפיקורוס. ואמרה תורה (דברים ד) ושמרתם ועשיתם, כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וגו'. ואי אפשר שיודו לנו האומות במעלות החכמה והבינה, עד שיעידו לנו הראיות והמופתים ועדי השכל על אמיתת תורתנו ואומן אמונתנו. וכבר הבטיחנו יוצרנו לגלות מסך הסכלות מעל שכלם, ושייראה כבודו הבהיר לאות לנו על אמיתת תורתנו. כאשר אמר (ישעיה ס) והלכו גוים לאורך וגו'. ואומר (שם ב) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל ה' וגו'. וכבר התבאר מן השכל ומן הכתוב ומן הקבלה, שאנו חייבים לעיין במה שנוכל להשיג בירור בדעתנו.

==פרק ד==

אך איך דרך המחקר על אמיתת היחוד ומה שאנו צריכין לדעתו קודם שנחקור על היחוד? 

אומר, כי כל דבר שמבקשים לדעת אותו כשמסתפקים במציאותו צריך לשאול עליו תחילה אם הוא נמצא אם לא, וכשתברר אמיתת מציאותו צריך לחקור עליו מהו ואיך הוא ולמה הוא. אך הבורא יתעלה, אין אדם רשאי לשאול עליו אלא ב&quot;אם הוא&quot; בלבד; וכשיתברר מציאותו בדרך העיון, נחקור עליו אם הוא אחד או יותר מאחד. וכאשר יתברר לנו שהוא אחד, נחקור על ענין האחד ועל כמה פנים יאמר אחד, ובזה יתקיים לנו היחוד השלם כמו שאמר הכתוב (דברים ו):&quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. 

על כן אנחנו חייבים לחקור תחילה היש לעולם הזה בורא אם לא. וכאשר יתברר לנו שיש לעולם בורא בראו וחידשו נחקור עליו אם הוא אחד או יותר מאחד. וכשיתברר כי הוא אחד נחקור על ענין האחד העובר והאחד האמת, ומה שצריך לספר בו על הבורא מעניינו, ובו יושלם עניין היחוד בליבנו ויגמר מחשבותינו בעזרת ה'.

==פרק ה==
אך הַהַקְדָּמוֹת אשר יתברר מהן כי יש לעולם הזה בורא בראו מאין, הן שָׁלֹשׁ הַקְדָּמוֹת. אחת מהנה, כי הדבר אינו עושה את עצמו. והשנית, כי ההתחלות יש תַּכְלִית למספרן, וכיון שֶּׁיֵּשׁ תַּכְלִית למספרן, יש להן ראשון שאין ראשון לפניו. והשלישית, כי כל מְחֻבָּר מְחֻדָּשׁ. וכאשר תִּתְקַיֵּמְנָה אלה הַשָׁלֹשׁ הַקְדָּמוֹת, תהיה התולדה מהן, למי שידע להשתמש בהן ולחברן, כי יש לעולם בורא בראו מאין, כמו שיתבאר ממה שאנו עתידין לבארו בעזרת השם.

והראיה על ברור אלו הַשָׁלֹשׁ הַקְדָּמוֹת הוא מה שאספר. והוא שנאמר, כי כל נמצא, אחר שלא היה, איננו נמלט מאחד משני דברים. אם שהמציא הוא את עצמו, או שהמציא אותו זולתו. וכל מה שנחשב עליו שהוא עשה את עצמו, לא ימלט גם כן מאחד משני דברים. אם שעשה את עצמו קֹדֶם הֲוָיָתוֹ, או אחר הֲוָיָתוֹ, ושניהם אי אפשר, כי אם נאמר שעשה את עצמו אחר הֲוָיָתוֹ, לא עשה כלום, שלא היה צריך לעשות את עצמו, מפני הקדמת הֲוָיָתוֹ למעשהו, אם כן לא עשה כלום. ואם נאמר שעשה את עצמו קֹדֶם הֲוָיָתוֹ, בעת ההיא היה אפס, והאפס לא יהיה ממנו מעשה ולא הנחה, כי האפס לא יעשה דבר. ונמנע שיהיה הדבר עושה את עצמו בשום פנים, והתבררה ההקדמה הראשונה אשר הקדמנו.

וברור ההקדמה השנית הוא על הדרך הזה, שכל מה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ תִכִלָה יֵשׁ לוֹ תְחִלָּה, כי כבר נתברר שכל מה שאין לו תְחִלָּה, אין לו תִכִלָה, מפני שאי אפשר להגיע בדבר שאין לו תְחִלָּה אל גבול שיעמוד האדם אצלו. ומה שנמצא לו אחרית, נדע, כי היה לו ראשון אין ראשון לפניו, וּתְחִלָּה שאין לו תְחִלָּה, כי אין התחלות מִבְּלִי תַכְלִית לתחילתן. ועוד, מן הידוע, כי כל מה שֶּׁיֵּשׁ לו חלק, יש לו כֹּל, כי אין הכל כי אם כלל חלקיו, ולא יתכן להיות חלק לְמַה שאין לו תַכְלִית, כי גדר החלק אינו כי אם שִׁעוּר נפרד מִשִּׁעוּר, כי שִׁעוּר הקטן סופר את הגדול, כאשר זכר אוקלידס בתיחלת המאמר החמישי מספר הַשִּׁעוּר. ואם נעלה במחשבתנו דבר שאין לו תַכְלִית בְּפֹעַל, ונפריש ממנו קצתו, יהיה הנשאר פחות ממה שהיה קֹדֶם מִבְּלִי סָפֵק. ואם יהיה השאר מאין תַכְלִית, יהיה דבר שאין לו תַכְלִית גדול מדבר שאין לו תַכְלִית, והוא מה שאי אפשר. ואם יהיה דבר שאין לו תַכְלִית,(יש גורסים: ואם יהיה לשאר תכלית. ועי' במנוח הלבבות ובמרפא לנפש) אם נוסיף עליו החלק הַמֻפְרָשׁ ממנו, והוא יש לו תַכְלִית, יהיה הכל דבר שֶּׁיֵּשׁ לו תַכְלִית, וכבר היה בתחילת דברינו מאין תַכְלִית, ואם כן יהיה בתַכְלִית ומאין תַכְלִית, וזה הפך שאי אפשר להיות, ולא יתכן להפריש ממה שאין לו תַכְלִית חלק. וּבְכֵן: כל מה שֶּׁיֵּשׁ לו חלק, יש לו תַכְלִית מִבְּלִי סָפֵק. וכשנחלק מִמַּה שיצא אל גדר ההויה בעולם מן האישים מִימֵי נח עד ימי משה עליו השלום במחשבתנו, יהיה חלק מכל אישי העולם, והוא מגיע עד תַכְלִית, אם כן הכל הוא מגיע אל תַכְלִית מִסְפָּר. וכיון שכל העולם הזה מגיע עד תַכְלִית, צריך שיהיו תחלותיו מגיעות עד תַכְלִית מִסְפָּר, והדין נותן, שיהיה לעולם הזה ראשון אין ראשון לפניו, וצריך בעבור זה להגיע ההתחלות לְתַכְלִית בראשיתן, כאשר הִקְדַּמְנוּ.

וברור ההקדמה השלישית, שנאמר, כי כל מְחֻבָּר מֻרְכָּב מִבְּלִי סָפֵק מדברים יותר מאחד, והדברים ההם אשר חֻבַּר מהם הם קודמים לו הקדמה טבעית, וכן צריך שיהיה מחברו קודם לו הקדמה זמנית וטבעית. וְהַקַּדְמוֹן הוא שאין לו עִלָּה, ומה שאין לו עִלָּה אין לו תְחִלָּה, ומה שאין לו תְחִלָּה אין לו תִכִלָה, ומה שֶּׁיֵּשׁ לו תְחִלָּה, איננו קַדְמוֹן, וכל מה שאינו קַדְמוֹן, הוא מְחֻדָּשׁ, מפני שאין בין קַדְמוֹן והמחדש אמצעי שיהיה לא קַדְמוֹן ולא מְחֻדָּשׁ. אם כן כל מְחֻבָּר איננו קַדְמוֹן, ועל כל פנים הוא מְחֻדָּשׁ. וכיון שנתבררה ההקדמה השלישית אשר זכרנו, נִתְקַיְּמוּ הַשָׁלֹשׁ הַקְדָּמוֹת.

==פרק ו==
אך על איזה פנים נִשתמש בהקדמות אשר זכרנו בברור מציאות הבורא יתעלה, הוא, כאשר נִשְׂתַּכֵּל בעולם הזה, נִמְצָאֵהוּ מְחֻבָּר וּמֻרְכָּב, אין חלק מחלקיו מִבְּלִי חִבּוּר וְסִדּוּר, כי אנחנו רואים אותו בהרגשותינו וְשִׂכְלֵנוּ כַּבַּיִת הבנוי, אשר זֻמַּן בו כל הצריך לו. השמים ממעל כְּתִקְרָה, והארץ מתוחה כמצע, והכוכבים מְסֻדָּרִים כנרות, וכל הגופות צבורות בו כְּמִכְמַנִּים, כל דבר למה שצריך לו, והאדם כבעל הבית המשתמש בכל אשר בו. ומיני הצמחים מזֻמנים לתועלתו, ומיני החיות משתמשים להנאתו, כמו שאמר דוד עליו השלום: &quot;תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו. צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי. צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים&quot; (תהלים ח, ז-ט). וסדר זריחת השמש וּבואה להעמיד עתי היום והלילה, ועליתה וירידתה להמציא הקר והחם והקיץ והחֹרֶף מעניני הזמנים ותועלותיהם, ושנותם תמיד על סִדור אחד מִבְּלִי הפסק, כדכתיב&quot; &quot;הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם&quot; (איוב ט, ז), וכתיב: &quot;תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה&quot; (תהלים קד, כ). וסִבוב הגלגלים אשר תנועתם מִתחלפות, והכוכבים והמזלות על הנהגה משׁׂערת ומשקל מְכֻוָּן, לא יזח ולא ישתנה. והכוָּנה בכל דבר ממנו: כונת תועלת ותקנה למדברים, כמו שאמר שלמה עליו השלום: &quot;אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם&quot; (קהלת ג, יא), ואמר: &quot;לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם&quot; (קהלת ג, א).

וכל זה חבורו והרכבתו נראים בכלו ובמקצתו. וכשנעיין בצמחים ובבעלי חיים נמצאם מחוברים מהיסודות הארבעה והם האש והרוח והמים והעפר והמה נחלקים ונפרדים, ואין בנו יכולת לחברם החבור הטבעי מפני שמקצתם משתנה אל קצתם וקצתם כנגד קצתם ואם נחבר דבר מהם הם ממהרים להשתנות ולהתחלף. אך החבור שחברה אותו התולדה הוא חבור מתוקן וקיים עד עת קץ.

וכבר חשבו קצת הפילוסופים כי הגלגלים והכוכבים והאישים העליונים הם מתולדת האש. ודומה לזה מ״ש דוד ע״ה (תהלים קד) עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט ובזה ראיה על המחשבה הזאת ואיננה תולדה חמישית כאשר חשב אריסט&quot;ו.

וכיון שהנמצאות הוות מן היסודות ומחוברות מהם וידענו כי לא נמזגו מאליהן ולא נתחברו בטבען מפני המחלוקת שביניהם עלו בדעתנו ונתברר בנפשותינו כי מחברם זולתם וקושרם בלעדיהם ומרכיבם כנגד טבעם על כרחם. הוא בוראם ית׳ אשר תקן קשורם ותכן חבורם.

וכאשר נחקור על היסודות הארבעה נמצאם מחוברים מחומר וצורה והמה העצם והמקרה. והחומר שלהם הוא החומר הראשון אשר הוא שרש היסודות הארבעה והחומר וההיולי שלהם. והצורה היא הצורה הראשונה הכללית אשר היא שורש כל צורה עצמית וכל צורה מקרית כחום וכקור וכלחות וכיובש והכובד והקלות והתנועה והמנוחה והדומה להם. וההרכבה והחבור נראים בכל העולם ובכל חלקיו בשרשיו ובענפיו בפשוטו ובמורכבו בעליונו ובתחתונו וצריך ממה שהקדמנו שיהיה כולו מחודש כאשר התברר לנו כי כל מחובר מחודש והדין חייב שנאמין כי העולם מחודש. וכיון שכן הוא ונמנע שיהיה הדבר עושה את עצמו. צריך שיהיה לעולם עושה שהתחילו וחדשו.

ומפני שהתברר כי ההתחלות אי אפשר שיהיו מאין תכלית לתחילתם. מן הדין שיהיה לעולם תחלה אין תחלה לפניו וראשון שאין לו ראשון. והוא אשר יצרו וחדשו מאין דבר לא בדבר ולא על דבר, וכמ״ש הכתוב בעניו הזה (ישעיה מד) אנכי ה׳ עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מיאתי ואמר (איוב כו) נוטה צפון על תהו תולה ארץ על בלימה והוא הבורא יתעלה אשר אותו דרשנו ולמצאו כווננו במחשבותינו ושכלנו. הוא הקדמון הראשון אשר אין ראשית לראשיתו ואין תכלית לקדמותו כמו שאמר הכתוב (ישעיה מד) אני ראשון ואני אחרון ואמר (שם מא) אני ה׳ ראשון ואת אחרונים אני הוא.

ויש בני אדם שאמרו שהעולם נהיה במקרה מבלי בורא שהתחילו ויוצר שיצרו ומן התימה בעיני איך תעלה בדעת מדבר בעודנו בבריאותו כמחשבה הזאת ואלו היה בעל המאמר הזה שומע אדם שיאמר במאמרו בגלגל אחד של מים שהוא מתגלגל להשקות חלקה אחת של שדה או גנה וחושב כי זה נתקן מבלי כוונת אומן שטרח בחבורו והרכבתו ושם כל כלי מכליו לעומת התועלת היה לו להפליא ולהגדיל הרבה עליו ולחשוב אותו בתכלית הסכלות וימהר להכזיבו ולדחות מאמרו וכיון שידחה המאמר הזה בגלגל קטן ופחות ונבזה שנעשה בתחבולה קטנה לתקנת חלקה קטנה מהארץ איך יתיר לעצמו לחשוב כמחשבה הזאת בגלגל הגדול הסובב את כל הארץ וכל אשר עליה מן הברואים. והוא בחכמה. תקצרנה דעות כל בשר ושכלי המדברים להשיג הויתה והוא מוכן לתועלת כל הארץ וכל אשר עליה ואיך יוכל לומר שיהיה מבלי כונת מכוין ומחשבת חכם בעל יכולת.

ומן הידוע אצלנו כי הדברים אשר הם מבלי כוונת מכוין לא ימצא במאומה מהם סימן לחכמה וליכולת. והלא תראה אם ישפך לאדם דיו פתאום על נייר חלק שא״א שיצטייר ממנו עליו כתב מסודר ושיטות נקראות כמו שיהיה בקולמוס. ואלו הביא אדם לפנינו כתב מסודר ממה שאי אפשר להיות מבלי מצוע קולמוס ואומר כי נשפך הדיו על הנייר ונעשתה צורת הכתב עליו מעצמה היינו ממהרים להכזיבו על פניו שאיננו נמלט מכוונת מכוין, וכיון שזה בעינינו דבר שאי אפשר להיות בצורות רשומות בהסכמת דעתנו איך יוכל לומר בדבר שמלאכתו יותר דקה ותקונו יותר רחוק ועמוק בענינו עד אין תכלית שיהיה מבלי כוונת מכוין וחכמת חכם ויכולת יכול.

וכל מה שהביאונו להעמיד מציאות הבורא יתעלה מצד מעשיו די למי שיבין ויודה על האמת ומספיק בתשובת אנשי הקדמות שאומרים כי העולם קדמון ודחיית דבריהם ואתה דע לך:

==פרק ז==
אך הראיה שהבורא יתברך הוא אחד. הוא מפני שנתברר לנו בדרך הראיות כי יש לעולם בורא. התחייבנו לחקור עליו אם הוא אחד או יותר מאחד. וצריך שנבאר אמתת אחדותו משבעה פנים:

'''האחד''' מהם מצד בחינתנו לעילות הנמצאות כי כאשר נתבונן בהן נמצא מספרן פחות מעלוליהן וכל אשר נחקור על עילות העילות ההן למעלה נמצא מספרן פחות מהן וכל אשר תעלינה יתמעט מספרן עד שיגיע אל עילה אחת והיא עילת העילות.

וביאור זה כי אישי הנמצאים אין תכלית למספרם. וכאשר נתבונן במיניהם הכוללים אותם יהיה ‎‎מספרם פחות מן האישים אשר תחתיהם. כי כל מין מן המינים כולל אישים רבים והמינים יש תכלית למספרם. וכאשר נערוך המינים אל סוגיהם הכוללים אותם יהיה מספר הסוגים פחות ממספרם כי תחת כל סוג מהסוגים מינים רבים וכל אשר יעלו יהיה מספר הסוגים פחות עד אשר יגיעו אל סוגי הסוגים. וכבר אמר הפילוסוף כי סוגי הסוגים הם '''עשרה''' והם עצם וכמה ואיך ומצטרף ואנה ומתי ומצב וקנין ופועל ונפעל, וכאשר נחקור על עילות אישי מיני עשרת הסוגים האלה נמצאם '''חמש'''. התנועה והיסודות הארבעה שהם האש והרוח והמים והעפר. וכאשר נחקור על עילות היסודות הארבעה נמצאם החומר והצורה והם '''שנים'''. וכאשר נחקור על עילתם יהיה מספרם פחות מהם והוא רצון הבורא יתברך ואין מספר פחות משנים אלא אחד א&quot;כ הבורא יתברך אחד על כל פנים, וכן אמר דוד עליו השלום (ד&quot;ה א כט) לך ה' ‎‎הממלכה והמתנשא לכל לראש וגו' ‎‎ר&quot;ל כי הוא רם על כל רמים ועליון על כל העליונים וראש כל תחלה ועילת כל עילה ועלול:

'''והשני''' מצד סימני החכמה הנראים בכל העולם הזה עליונו ותחתונו קפאיו וצמחיו ובעלי חיים אשר בו, וכאשר נשתכל בו יורנו כי כלו מחשבת חושב אחד ומלאכת בורא אחד והוא שאנו מוצאים אותו על מחלקותיו בשרשיו ויסודותיו מתדמה בתולדותיו ושוה בחלקיו ואותות חכמת הבורא יתעלה נראות בקטני היצירות וגדוליהן מעידות כי הם לבורא א' ‎‎חכם ואלו היה לעולם יותר מבורא אחד היתה צורת החכמה מתחלפת בחלקי העולם ומשתנת בכלליו ובחלקיו.

ועוד כי אנחנו מוצאים אותו כי הוא צריך בקיומו ותקונו קצתו אל קצתו ואין חלק ממנו נגמר אלא בחלק אחר כצורך קשקשי השריון וחלקי המטה ואברי גוף האדם ושאר המחוברים קצתם אל קצתם בתקונם והשלמתם. הלא תראה צורך הירח והכוכבים אל אור השמש וצורך הארץ אל השמים ואל המים וצורך בעלי חיים קצתם אל קצתם כי מקצת מיניהם אוכל מקצתם כדורס מן העופות והדגים וחיות השדה וצורך האדם אל הכל ותקנת הכל באדם וצורך הארצות והפלכים והחכמות והמלאכות קצתם אל קצתם, והחכמה נראית בקטני היצירות וגדוליהם.

כי כח החכמה הנראית ביצירת הפיל לפי גודל גופו איננו יותר נפלא מכח החכמה הנראית ביצירת הנמלה לפי קטנותה. אך כל אשר תקטן היצירה יהיה כח החכמה והיכולת נראה בה יותר ותקון הבורא יותר נפלא, ונראה ממנה וזה יורה כי כולם מחשבות חושב אחד ובורא אחד מפני שהם מתדמים ושוים ונכונים להשלמת סדר העולם והעמדתו כלו בכל חלקיו ואלו היה לו יותר מבורא אחד היתה צורת החכמה מתחלפת כקצת חלקיו ולא היה צריך קצתו אל קצתו ומפני שהוא חלוק בשרשיו ויסודותיו שוה בתולדותיו ומחברותיו תראה כי מחדשו ומחברו ומנהיגו וחושבו אחד.

ואמר הפילוסוף אין במה שברא האלהים יותר נפלא ממה שברא ורצה לומר כי החכמה בקטן ובגדול מחלקי העולם מתדמה ושוה כמו שאמר דוד עליו השלום בספרו מיני עניני העולם ותכונת ישובו (תהלים קד) מה רבו מעשיך ה' ‎‎כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך ואמר (שם צב) מה גדלו מעשיך ה' ‎‎מאד עמקו מחשבותיך:

'''והשלישי''' מפני החדוש הכולל את כל העולם כי הראיות למדו על חדושו. והוצרך בעבור זה שהיה לו מחדש מפני המנע הוית הדבר מאליו וכשאנו מוצאים הויה ויתברר לנו כי היה אחר שלא היה. נדע בעדות השכל השלם שזולתו בראו והמציא הויתו ויצר אותו.

וכיון שהתקיים כי לעולם בורא שבראו וחדשו אין ראוי להעלות על דעתנו שהוא יותר או פחות מאחד שאי אפשר למציאות העולם מבלי בורא אחד ואלו היה אפשר שיעלה בדעתנו שיתקיים העולם בפחות מבורא אחר היינו מעלים על דעתנו כן אך מפני שלא יכולנו להשכיל דבר שיוכל לעשות את זולתו פחות מאחד ידענו ידיעה שאי אפשר לדחותה כי הוא אחד כי הדברים אשר יתבררו מצד הבאת הראיה עליהם ותהיה מציאתם מציאה שא&quot;א לדחותה אין אנו צריכין להעלות על דעתנו שהם יותר ממה שהצורך מביא אליו בהשלמת הדבר שהוא לראיה עליהם.

והדמיון כי בעת שנראה כתב שוה בחבורו וצורות המכתב אשר נכתב בו צורה אחת יעלה בדעתנו מיד כי כותב אחד כתבו וחברו כי הכתב לא יתכן בפחות מכותב אחד ואלו היה יכול להכתב בפחות מכותב אחד היינו חושבים כן ואע&quot;פ שאפשר שיכתבנו יותר מאחד אין ראוי להעלות על דעתנו כן אלא בראיה שתעיד על ברור הדבר מהתחלף צורת המכתב במקצתו והדומה לזה, ואם היה הדבר כן אין אנו צריכין לדעתו פנים בפנים אם אי אפשר לעמוד עליו מן הצד הזה ועמדו לנו הראיות עליו ממעשהו בסדור כתיבתו במקום ראותנו אותו. וידענו ידיעה ברורה כי כותב אחד נמצא יודע מכתב ויכול לכתוב כתבו ולא השתתף בו עמו זולתו מפני סדר חבורו והשואתו מפני שמעשה שני עושים מתחלף ואיננו שוה ומסודר על ערך אחד ומשתנה בתקונו ותכונתו וכן נאמר בבורא יתעלה כי מפני שהיו אותות החכמה בבריאותיו מתדמות ושוות הוצרכנו להאמין כי בורא אחד בראם שאי אפשר למציאות המחודשים מבלעדיו ושאיננו דבר נראה בעצם ובמקרה ומפני שאיננו נראה אי אפשר למצאו ולדעתו אלא בדרכי הראיות והבחינות המורות עליו מצד בריאותיו אז תעמוד לנו אמונתנו שהוא נמצא ושהוא אחד קדמון היה ויהיה ראשון ואחרון גבור חכם חי ועמדו לנו הראיות עליו במקום עמדנו עליו וראותנו אותו יתעלה מפני שאיננו מענינים הנראים על כן הוצרכנו להעלות על דעתנו שבורא אחד בראם כי אי אפשר בלעדיו במציאות המחודשים.
אך יותר מאחד אפשר בלעדיו ואין צורך אליו על כן מי שיטעון שהוא יותר מאחד לא יתקיימו דבריו אלא בראיה זולת הראיה שהבאנו ואי אפשר להעמידה מפני שהראיות שהן מדרך השכל אינן מכחישות זו את זו.
אך כל הראיות מעידות על אחדותו ומרחיקות ממנו ענין הרבוי והשתוף והדמיון כאשר אמר ה' ‎‎ית' ‎‎(ישעיה מד) היש אלוה מבלעדי ואין צור בל ידעתי ואמר (שם) אני ראשון ואני אחרון ואמר (שם מח) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קורא אני אליהם יעמדו יחדו ואמר (שם מה) צדיק ומושיע אין זולתי:

'''והרביעי''' שנאמר למי שהוא חושב כי הבורא יותר מאחד לא ימלט שיהיה עצם הכל עצם אחד או שלא יהיה אחד.

ואם יאמר כי העצם אחד אם כן הענין אחד והבורא איננו יותר מאחד.

ואם יאמר כי לכל אחד מהם עצם איננו מעצם אחד נצטרך עכ&quot;פ שיהיה ביניהם הפרש מפני מחלקותם והשתנותם וכל נפרש מוגבל וכל מוגבל יש לו תכלית וכל אשר יש לו תכלית מחובר וכל מחובר מחודש וכל מחודש יש לו מחדש.

ומי שחושב כי הבורא יותר מאחד מצריך שיהיה מחודש וכבר הקדמנו כי בורא העולם קדמון והוא עלת העלות ותחלת התחלות והוא על כל פנים אחד והוא כמ&quot;ש הכתוב (נחמיה ט) אתה הוא ה' ‎‎לבדך:

'''והחמישי''' מצד ענין הרבוי והאחדות והוא שאקליד&quot;ס גדר האחדות בספרו ואמר כי האחדות היא אשר בה יאמר לכל דבר אחד ר&quot;‎ל כי האחדות קודמת לאחד בטבעה כאשר נאמר כי החום קודם לכל דבר חם ולולא האחדות לא היה נאמר על דבר מהדברים אחד, והענין אשר אנחנו צריכין להעלות על דעתנו מן האחדות הוא יחידות גמורה ובדידות שאין עמה חבור ולא דמיון בשום ענין ולא רבוי ולא מספר בשום פנים ולא התחבר אל דבר ולא התפרד מדבר, וענין הרבוי הוא כלל אחדים ולא יתכן שיקדים הרבוי לאחדות אשר ממנה נתרבה. ואם נמצא בשכלנו או בהרגשותינו שום רבוי נדע ידיעה ברורה כי האחדות קדמתו כקדימת האחד המניני לשאר המנין.
ומי שיחשוב כי הבורא יותר מאחד יש לו לומר על כל פנים כי האחד קודם לכלם מפני הקדמת האחד למנין ואחדות לרב אם כן הבורא אחד על כל פנים קדמון אין קדמון זולתו כמו שנאמר (ישעיה מג) לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה:

'''והששי''' מצד המקרים הדבקים אל כל מתרבה והוא שהרבוי והכלל מקרה נכנס על העצם והוא הכמות והוא יתברך הבורא העצם והמקרה לא תשיגנו מדה ממדותם בעצם כבודו וכאשר התברר כי הבורא התעלה מכל דמיון וערך אל דבר מבריאותיו מן השכל ומן הכתוב והיה הרבוי הנכנס על עצם המתרבה מקרה לא יאות שתשיג עצם כבוד הבורא מדה ממדות הרבוי ואם לא יסופר ברוב הוא אחד על כל פנים מפני שאין בין הרב והאחדות אמצעי א&quot;כ אין הבורא יותר מאחד והוא אחד עכ&quot;פ כמו שאמרה חנה (שמואל א' ‎‎ב) אין קדוש כה' ‎‎כי אין בלתך וגו':

'''והשביעי''' כי הבורא אם הוא יותר מאחד יהיה כל אחד מהם יכול לברוא העולם או לא יכול אלא בעזר חברו.

ואם כל אחד מהם יכול הבורא הא' ‎‎נוסף מפני שהאחר יכול ואיננו צריך לזולתו ואם לא ישלם הדבר כי אם בהתחברם אין לאחד מהם יכולת שלמה ולא כח גמור מפני שכל א' ‎‎מהם נלאה ומקצר וכ&quot;א מהם חלש וכל חלש יש תכלית לכחו ולעצמו. וכל אשר יש לו תכלית יש לו גבול וכל אשר יש לו גבול מחובר וכל מחובר מחודש וכל מחודש יש לו מחדש. אם כן החלש אי אפשר שיהיה קדמון מפני שהקדמון לא תקצר ידו מדבר ולא יצטרך לעזר זולתו.

א&quot;כ אין הבורא יותר מאחד.

ואלו היה אפשר להיות יותר מאחד היה אפשר שתהיה ביניהם מחלוקת בבריאת הברואים ולא היתה נגמרת מהם יצירת הברואים. ובמצאנו כל העולם הזה על סדר אחד ותנועה אחת נמצאת בכל חלק מחלקיו לא נשתנה ועם הדורות נדע שיוצרו ומנהיגו אחד לא ישנה מעשהו ולא יחליף הנהגתו זולתו כמו שאמר (ישעיה מד) ומי כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי וגו'. ואמר דוד (תהלים קיט) לעולם ה' ‎‎דברך נצב בשמים לדור ודור אמונתך כוננת ארץ ותעמוד.

ומה שאנו רואים הנהגת הבורא השלמה בברואים כי ההנהגה לא תהיה שלמה מתמדת על ענין אחד אלא בהתיחד אחד בעצה ובהנהגה כמלך במדינה והנפש בגוף. ואמר אריסט&quot;ו בספרו בענין היחוד אין טוב ברבות הראשים אך הראש האחד ואמר שלמה (משלי כח) בפשע ארץ רבים שריה וגו'.

ובמה שהבאנו בענין הזה די למבין ומספיק בתשובה על הנחת הרבוי בו בהעמידנו האחדות לבורא העולם תדחה טענת כל מי שיאמר שהוא יותר מאחד ואתה דע לך:

==פרק ח==
אך באור אופני האחד האמתי והאחד העובר, הוא שהאחד שם נגזר מן האחדות והוא נאמר על שני ענינים:

'''האחד''' מהם מקרי והוא העובר '''והשני''' עצמי קיים והוא האמתי והאחד המקרי גם כן הוא על שני ענינים:

'''האחד''' מהם נראה בו הרבוי והכלל והקבוץ כסוג האחד אשר הוא כולל מינים רבים וכמין האחד הכולל אישים רבים וכאיש הא' ‎‎המחובר מחלקים רבים וכצבא האחד הכולל אנשים רבים, וכאמרנו כור אחד והין א' ‎‎ורובע א' ‎‎וליטרא אחת וכל א' ‎‎מהם כולל דברים רבים יאמר על כ&quot;א מהם א'. וכל א' ‎‎ממה שהזכרנו נקרא '''אחד על דרך העברה''' והוא מפני שהדברים ההם אשר יקבץ אותם השם ההוא שוים בענין א' ‎‎ונקרא רב מפני שכולל דברים רבים וכאשר יתפרדו הדברים ההם ויתבודדו יאמר על כל אחד מהם אחד והאחד בכמו הענינים האלה אשר זכרנו מקרה והוא אחד מצד ורב מצד.

והענין '''השני''' מאחד המקרי הוא האחד הנאמר על האיש הא' ‎‎לא מתרבה ולא כולל דברים רבים כנראה ממנו אך הוא רב בעצמו מצד חבורו מחומר וצורה ועצם ומקרה, והוא מקבל ההויה וההפסד והחלוק והחבור והפרידה והשנוי והחלוף והשתוף.

אם כן הרבוי ישיג הדבר הנאמר עליו אחד מכל מה שספרנו מפני שהם כנגד האחדות. כי האחד הנאמר על הדבר אשר ישיגנו בעצמו ענין מעניני הרבוי והשנוי הוא מקרה מבלי ספק והוא אחד על דרך העברה לא ע&quot;ד האמת. שים לבך להבין:

אך ה'''אחד האמת''' יאמר גם כן על שני פנים. האחד מהם במחשבה והשני בפעל.

'''והמחשבה''' הוא האחד המניני אשר הוא שרש כל מנין ותחלתו וטעם האחד המניני שהוא אות וסימן לתחלה שאין תחלה לפניה כי כל תחלה אמתית תקרא אחד כמו שנאמר (בראשית א) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד במקום יום ראשון הוציאו בלשון אחד מפני שהאחד שם לתחלה שאין לפניה תחלה וכשהוא שונה יקרא שני וכשהוא משלש יקרא שלישי וכן עד עשרה ואחר כן ישוב אל האחד ואחר כן ישוב אל מאה ואל אלף אין תכלית למנין. וע&quot;כ היה גדר המנין כלל מורכב מן האחרים והטעם שקראתיו מחשבי מפני שהמנין אינו נכנס תחת החושים הגשמיים אבל יושג במחשבה. אך המנוי הוא מורגש בחושים הגשמיים החמשה או במקצתם.

והענין השני אשר הוא אחד אמתי '''נמצא בפעל'''. הוא ענין אשר לא יתרבה ולא ישתנה ולא יתחלף ולא יסופר במדה ממדות הגשמיים ולא תשיגהו לא הויה ולא הפסד ולא תכלה. ולא יעתק ולא ינוע ולא ידמה אל דבר ולא ידמה אליו דבר ולא ישתתף עם דבר. כי הוא עכ&quot;פ אחד אמת והוא שרש לכל מתרבה כאשר עבר מדברינו. כי האחדות עילת הרבוי, ואין לאחד האמתי תחלה ולא תכלית. כי כל מה שיש לו תחלה ותכלה מן הדין שתכנס ההויה וההפסד עליו וכל מה שתכנס ההויה וההפסד עליו משתנה והשני כנגד האחדות א&quot;כ יהיה יותר מאחד כי הוא קודם ההתחלה לזולתו אחריה וזה מחייב לו הרבוי, וכן הדמות במתדמה מקרה וכל אשר ישיגנו מקרה מתרבה והאחד האמת לא ישיגהו שום מקרה בעצם כבודו בשום פנים.

ואם יאמר אומר שהאחדות באחד האמת מקרה, נאמר כי ענין האחדות באחד האמת הוא הרחקת הרבוי והרב ממנו וכאשר נספר האחד לא נספרהו כי אם בענין אפיסת הרבוי והרב. והאחד האמת לא יסופר במדה שמחייבת לעצם כבודו רבוי ולא שנוי ולא חלוף בשום פנים. ובזה נשלמו כל דברינו באחד העובר והאחד האמת ואתה דע לך:

==פרק ט==
אך הראיה שהבורא יתברך אחד אמת אין אחד אמת זולתו נאמר כי מפני שכל מחובר לא תגמר הויתו אלא בהשתתף חלקיו אשר חובר מהם והוא התאחד קצתם עם קצתם ועיקר השיתוף האחדות.

וכן לא יתכן מציאות המחובר אלא בהתחלק חלקיו אשר מהם חובר כי החבור לא יהיה כי אם מדברים שהם יותר מאחד ועיקר המחלוקת הרב וכיון שהיה סימן החבור וההרכבה והסדור נמצא בעוה&quot;ז בכלליו בפרטיו וחלקיו ושרשיו וענפיו צריך שימצא בכלם ענין השתוף והמחלוקת ועיקרם האחדות והרב.

ומפני שהאחדות קודמת לרב בטבע כקדימת האחד לשאר המנין מן הדין שתהיה עילת כל מתרבה בלתי מתרבה בראש ההתחלות מפני הקדמת ענין האחדות לכל מתרבה, וכיון שהיו העילות מגיעות בתחלתן ונמנע שיפעל הפועל בעצמו לא היה אפשר שתהיה עילת האחדות והרב כמותן רב ואחדות, וכיון שאין עילת ההויות הרב בלבד ולא רב ואחדות מן הדין שיהיה עילת ההויה אחד אמת.

וכבר הקדמנו בדברינו כי העילות כל אשר תעלינה למעלה תתמעטנה בתחלתן עד אשר תהיינה מגיעות אל שרש המנין והוא אחד האמת והוא הבורא יתברך.

ומן הידוע עוד כי כל מה שימצא בשום דבר מקרה אי אפשר שלא ימצא בדבר אחר עצמי אמתי ואין לו העתקה ממנו כי אם בהפסדו כחום במים החמים שהוא מקרה במים והוא באש עצמי קיים, ומן הידוע עוד כי כל מה שימצא בשום דבר מקרה אין הדבר ההוא אשר יקרה בו המקרה מקבל אותו המקרה אלא מן הדבר אשר הוא בו עצמי כמו שאנחנו רואים בחום המים שהוא מקרה בהם נאצל עליהם מן האש שחומה עצמי בה. וכאשר אנחנו רואים מלחות הדברים הלחים במקרה שנאצל עליהם מן המים שהלחות בהם עצמית וכן שאר כל ההויות כאשר נסתכל בענייניהם.

ועל ההקשה הזאת ננהיג דברינו בענין האחדות כי כיון שהיתה בכל אחד מהברואים מקרית כאשר הקדמנו מן הדין הוא שתהיה בעילת הברואים עצמית קיימת אמתות וממנה קבלו כל ההויות ענין האחדות בדרך המקרה כאשר בארנו וכאשר חקרנו על ענין האחדות האמתית בברואים לא מצאנוה לאחד מהם קיימת אמתית ואם יאמר [על כל אחד מן הסוגים והמינים והאישים והעצמים והמקרים והגרמים העליונים והגופים הרוחניים וכל מנין ומנוי וכל אשר לו תכלה וגבול] אחד ומיחסים אליו ענין האחדות לא יאמר לו אחד אלא על דרך העברה מפני שהוא כולל דברים שנקראו אחד מדרך הדמותם והתחברותם בענין אחד והוא רב מעצמו מפני שמקבל הרבוי והשנוי והחלוק והמחלוקת והחבור והפרידה והתוספת והחסרון והתנועה והמנוחה והדמיון והצורה ושאר המקרים המיוחדים והכוללים לכל אחד מהברואים והאחדות האמתית איננה נמצאת ולא נאמרת באמת על דבר מן היצירות. ומפני שהיה האחד נמצא בברואים בדרך המקרה והורה האות והמופת כי הבורא אחד.

ידענו דעת ברורה כי האחדות אשר אמרנו על כל אחד מהברואים על דרך העברה נאצלת מענין האחד האמת והאחדות האמתית היא הנאמרת על בורא הכל יתעלה והוא האחד האמת ואין אחד אמת זולתו כמו שהקדמנו.
וכל חקי האחד האמת אשר זכרנו לא יאותו כי אם לו לבדו וכן כל עניני הרבוי והמקרים והשנוים והתנועות והדמיונים וכל מה שלא יאות לאחד האמת רחוקים ממנו יתברך כמ&quot;ש דוד ע&quot;ה (תהלים מ) רבות עשית אתה ה' ‎‎אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך וגו' ‎‎ואמר הכתוב (ישעיה מ) ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו ונאמר (תהלים פו) אין כמוך באלהים ה' ‎‎ואין כמעשיך ונאמר (ירמיה י) מאין כמוך ה' ‎‎גדול אתה וגדול שמך בגבורה וגו'.

וכבר התבאר והתברר כי בורא העולם יתברך אחד אמת ושאין אחד אמת זולתו כי כל מה שיפול עליו שם אחד זולת הבורא אם הוא אחד מצד אחד הוא רב מצד אחר כאשר זכרנו אך הבורא א' ‎‎מכל פנים כמו שבארנו ובמה שהבאנו בענין הזה די למבין:

==פרק י==

אך באור המדות האלהיות המושכלות והכתובות המסופר בהן הבורא יתברך הכוונות בהם רבות מאד כפי רוב הברואים והטובות הכוללות אותן, והן מתחלקות לשני חלקים עצמיות ופעליות.

וטעם אמרנו עצמיות שהן מדות קיימות לאל יתעלה קודם הברואים ואחריהם, תאותנה לו לעצם כבודו, והן שלש מדות והן:

* שהוא נמצא.
* ושהוא אחד.
* ושהוא קדמון אין לו ראשית.

והטעם שאנו מספרים אותו באלה המדות להורות על ענינו ואמתת מציאותו ולהעיר על כבודו ולהבין המדברים כי יש להם בורא שחייבין בעבודתו.

והוצרכנו לספר אותו ב&lt;nowiki&gt;'''נמצא'''&lt;/nowiki&gt; מפני שהראיות הורו על מציאותו בעדות סימני מעשיו בעולם כמו שנאמר (ישעיה מ) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרוב אונים ואמיץ ‎‎כח איש לא נעדר, ע&quot;כ נתחייבנו לספר אותו בנמצא מפני שהתקיים בשכלנו כי הנעדר לא יהיה ממנו פעל ולא שום מעשה. וכיון שהתבררו מעשיו ובריאותיו התברר בדעתנו מציאותו.

אך מה שאנו מספרים אותו בו מן ה&lt;nowiki&gt;'''קדמות'''&lt;/nowiki&gt; מפני שהראיות הורו כי לעולם הזה ראשון אין ראשון לפניו ותחלה שאין תחלה לפניה והתברר כי ההתחלות א&quot;א שתהיינה מאין תכלית מנין בתחלתן והדין נותן על כל פנים שהבורא יתעלה ראשון אין ראשון לפניו וזהו ענין הקדמות כמו שאמר (תהלים צ) ומעולם עד עולם אתה אל ונאמר (ישעיה מג) לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה.

אך מה שנספר עליו שהוא &lt;nowiki&gt;'''אחד'''&lt;/nowiki&gt; כבר בארנו זה באר היטב בראיות ידועות והתקיים בעדיות ברורות כי העניין האחדות האמתי דבק אל עצם כבודו וענין האחד ריחוק הרבוי מעצם כבודו והמנע השנוי והחלוף והמקרה וההויה וההפסד והחבור והפרידה והדמיון והשתוף מאמתת עצם כבודו ושאר גדרי הרב.

וצריך שתבין מן המדות האלה שהן לא תחייבנה לעצם כבוד הבורא שנוי וחלוף אך ענינם להרחיק זולתם ממנו יתעלה. והעולה על דעתנו ושכלנו מענינם כי בורא העולם יתעלה לא מתרבה ולא נעדר ולא מחודש.

וכן צריך שתדע כי כל אחת מאלו המדות השלש אשר זכרנו מחייבת שאריתם כאשר נתבונן בעניניהם:

ובאור זה כי '''האחד האמת''' כשהוא דבק וקיים בשום דבר צריך על כל פנים שיהיה נמצא קדמון מפני שהתברר כי הנעדר לא יסופר בא' ‎‎ולא ברוב. וכשיאות לשום דבר ענין האחד האמת ויתקיים לו, דין הוא שיאות לו שם המציאות וענינה. וכן ענין הקדמות דבק לו מפני שאחד האמת לא יתהווה ולא יפסד ולא ישתנה ולא יתחלף א&quot;כ הוא קדמון כיון שאין לו תחלה. ומי שהתקיים לו ענין האחדות האמתית כבר התקיים (ס&quot;א התברר) לו ענין המציאות והקדמות.

וכן נאמר כי מדת '''המציאות התמידית''' כשהיא נאותה לדבר תאות לו עמה מדת הא' ‎‎האמת ומדת הקדמות. אך מה שראוי לו ממדת האחד מפני שהנמצא תדיר לא יתכן שיהיה נמצא אחד אפס ולא ישתנה מענין המציאה אל אפס מציאה ולא מאפס מציאה אל מציאה. ומה שהוא במדה הזאת איננו רב מפני שהרב לא ימצא מציאה תדירה מפני הקדמת האחד לו וכל הנמצא תדיר איננו רב א&quot;כ הוא אחד. וכן ראויה לו עוד מדת הקדמות כי הנמצא תדיר אין לו תחלה ולא תכלה א&quot;כ ענין הקדמות דבק לו עכ&quot;פ.

וכן נאמר כי מדת '''הקדמות''' מחייבת למי שהיא ראויה לו מדת האחד האמת ומדת המציאות התדירה. ומה שראוי לו ממדת האחד האמת מפני שהנמצא תדיר הוא שאין לו תחלה ומה שאין לו תחלה איננו מתרבה שכל מתרבה יש לו תחלה והוא האחד א&quot;כ אין המתרבה קדמון והקדמון לא יתכן שיהיה אלא אחד והתחייבה מדת הא' ‎‎בחיוב מדת הקדמות, וכן צריך שתתחייב מדת המציאות בהתחייב מדת הקדמות כי האפס לא יסופר לא בקדמון ולא בחדש.

וכבר התבאר כי המדות האלה השלש ענינם אחד והנראה מהן אחד ושאינן מחייבות שנוי לעצם כבוד הבורא יתעלה ולא הכנסת המקרים עליו ולא הרבוי על ענינו מפני שהענין אשר נבין מהם הוא:

'''שהבורא יתעלה איננו נעדר ולא חדש ולא מתרבה'''

ואילו היינו יכולין להליץ על ענינו במלה א' ‎‎הכוללת אלו המדות בבת אחת. כמו שכולל אותם השכל כדי שיעלו אלו השלשה ענינים בדעתנו בה כאשר הם עולים בשלש אשר זכרנו היינו מליצים בה עליו. וכיון שלא מצאנו במה שאנו מדברים בו מן הלשונות מלה שתורה על אמתת ענין הבורא ית' ‎‎הוצאנו הענין ביותר ממלה אחת.

והרבוי הנמצא במדות הבורא יתעלה איננו מצד עצם כבודו רק מצד קוצר כח מליצת המספר מהשיג ענינו במלה אחת שתורה עליו. וצריך שתבין מענין הבורא שאין כמוהו דבר וכל אשר תספר אותו בו מן המדות צריך שתבין מהם ריחוק שכנגדם ממנו. כאשר אמר אריסט&quot;ו השוללות במדות הבורא ית' ‎‎אמתיות מן המחייבות. מפני שכל מה שמחייבין לעצם כבודו מן המדות איננו נמלט ממדות העצם או ממדות המקרה ובורא העצם והמקרה לא תשיגהו מדה ממדותם בעצם כבודו וכל המרוחקות ממנו מן המדות הן אמיתות בלי ספק והנה נאותות לו כי הוא נעלה מכל מדה ותאר ומרומם מכל דמות ודמיון וע&quot;כ אתה צריך שתבין מן המדות האלה השלש אשר זכרנו הרחקת שכנגדם מעל הבורא יתברך.

אך '''המידות האלוהיות הפעליות''' הן המידות אשר יסופר בהן הבורא יתברך מצד פעולותיו. ואפשר שישתתף בסיפורם עם קצת ברואיו. והותרנו לספר אותו בהם מפני הדחק המצריך אותנו להודיענו ולעמוד על מציאותו, כדי שנקבל עבודתו. 
וכבר מצאנו שמשתמשים במין הזה ממידות הבורא בספר התורה ובספרי הנביאים הרבה מאוד, ובתשבחות הנביאים החסידים. 

והם על שני דרכים: 
הדרך האחד - מידות שהן מורות על דמות וצורה גשמית. 
כמו שאמר הכתוב (בראשית א) ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו. (שם ט) כי בצלם אלוהים עשה את האדם. 
(במדבר ט) על פי ה'; 
(ישעיה מה) אני ידי נטו שמים; 
(במדבר יא) באזני ה'; 
(שמות כד) ותחת רגליו; 
(ישעיה נא) זרוע ה'; 
(תהילים כד) אשר לא נשא לשווא נפשי; 
(בראשית ו) בעיני ה'; 
(שם ח) ויאמר ה' אל לבו. 
והדומה לזה מן האברים הגופיים. 

והשני - מידות שהן מורות על תנועות ומעשים גשמיים כמו שנאמר - 
(בראשית ח) וירח ה', וירא, וינחם, ויתעצב אל לבו. 
(שם יא) וירד ה'; 
(שם ח) ויזכור אלוהים; 
(במדבר יא) וישמע ה'; 
(תהילים עח) ויקץ כישן ה'; 
ורבים כאלה ממעשי המדברים. 

אלא שקדמונינו, זיכרונם לברכה, בפרשם כתבי הקודש, תרגמו לנו המין הזה מן המידות, ודקדקו בו כפי יכלתם להבינם דרך כבוד, וייחסו הכל אל כבוד הבורא יתברך. 
כאשר תרגמו: (בראשית כח) והנה ה' ניצב עליו - &quot;והא יקרא דה' מעתד עלוהי&quot;; 
(שם ו) וירא ה' - &quot;וגלי קדם ה'&quot;; 
(שם יא) וירד ה' - &quot;ואתגלי יקרא דה'&quot;; 
(שם לה) ויעל מעליו אלוהים - &quot;ואסתלק מעלוהי יקרא דה'&quot; 
- הוציאו את הכל דרך כבוד, והרחיקו אותם מהבורא יתברך, כדי שלא ישיגהו שום הגשמה ולא שום מקרה. 

וכבר האריך בביאור העניין הזה הגאון הגדול רבנו סעדיה זיכרונו לברכה בספר האמונות, ובפירוש סדר בראשית, ובפירוש סדר וארא, ובספר יצירה מה שיש בו די ושלא נצטרך עמו לפרשם ולבארם בספר הזה. 

ואשר נסכים עליו כולנו, כי הדחק הביאנו להגשים הבורא ית' ולספר אותו במידות הברואים, כדי לשער עניין שיקיים מציאות הבורא יתברך בנפשות. והוציאו אותו ספרי הנביאים לבני אדם במילות גשמיות, שהם קרובות לשכלם ולהבנתם. ואלו היו מספרים אותו בעניין שראוי לו מן המילות הרוחניות והעניינים הרוחניים, לא היינו מבינים לא המילות ולא העניין, ולא היה אפשר שנעבוד דבר שלא נדע. כי לא יתכן עבודת דבר שאינו נודע. 

על כן היה צריך שתהיינה המילות והעניינים כפי כוח בינת השומע, כדי שייפול העניין על לבו על דרך הגשמות והמובן מן המילות הגשמיות בתחילה, ואחר כך נתחכם לו ונדקדק להבינו ולהודיעו שכל זה על דרך הקירבה ומליצת הספר, ושהעניין האמיתי הוא יותר דק ומעולה ומרומם ורחוק מאשר נוכל להבין אותו על תכונת דקות עניינו. 

והמשכיל הנלבב ישתדל להפשיט קליפות המילות וגשמותם מעל העניין ויעלהו במחשבתו ממדרגה אל מדרגה, עד שיגיע מאמיתת העניין הנדרש אל מה שיש בכוח יכולתו והשגתו. 

והכסיל הפתי יחשוב הבורא ית' על דרך הנראה ממליצת הספר. וכשהוא מקבל על עצמו עבודת אלוהיו, והוא משתדל לעשות לכבודו, יש לו טענה גדולה מצד פתיותו ומיעוט הבנתו, מפני שאין האדם נתבע אלא כפי יכולתו והשגתו בשכלו והבנתו וכוחו וממונו. 
אלא שהכסיל, כשאפשר לו ללמוד החכמה ומתעלם ממנה, הוא נתבע עליה ונענש על אשר קיצר ועמד מללמוד. ואילו היה נוהג הספר, כשמתרגם העניין הזה, המנהג הראוי באמיתו, אשר לא יוכל להבינו כי אם המשכיל הנלבב לבד, היו נשארים רוב המדברים בלי דת ובלי תורה מפני קוצר שכלם וחלישות הכרתם בעניינים הרוחניים. 

כי הדבר שיובן ממנו עניין גשמי לא יזיק המשכיל, מפני שהוא מכיר בו, ומועיל הכסיל כדי להתיישב בלבו ובדעתו כי יש לו בורא שהוא חייב בעבודתו.
וזה דומה לאדם שבא אל אחד מאוהביו מן העשירים 
והיה חייב בארוחתו, 
והיו לו בהמות שחייב לתת להם מספוא, 
ושלח אליו הרבה מן השעורים לבהמותיו, 
ושלח מן המאכל הראוי לו מעט כפי הצורך והמספיק למזונו בלבד.
וכן הרחיבה לשון הקודש וכל ספרי הנביאים ודברי החסידים במידות הבורא ית' במליצות הגשמיות אשר זכרנו, כפי הבנת ההמון, ובלשון שמדברים בו בני אדם איש אל רעהו. 
ועל כן אמרו רבותנו זיכרונם לברכה בדומה לעניין הזה:
&quot;דברה תורה כלשון בני אדם&quot;.
ורמזו הספרים במעט מן העניינים הרוחניים, אשר יבינום אנשי השכל והלבבות, להיות הכל שווים בדעת מציאות הבורא יתעלה, ואם תתחלק אמיתת עצם כבודו בדעתם. 
וכן נאמר בכל עניין דק שיש בספר תורת האלוהים, כמו גמול העולם הבא ועונשו. 

וכן נאמר בביאור החכמה הצפונה, אשר כווננו לבארה בספר הזה. כי התורה קיצרה בביאור עניינה, מפני שסמכה בו על השכל, ורמזה ממנה ברמזים להעיר עליה, כבר זכרנום בתחילת הספר הזה, להתעורר אליה כל מי שיוכל לחקור עליה, ולדרוש אותה כדי שיגיע אליה ויבינה. כמו שכתב (משלי כח) ומבקשי ה' יבינו כל. 

וכבר הזהירנו הנביא שנישמר מחשוב שיש לה' צורה או דמיון. כמו שכתב: 
(דברים ד) ונשמרתם מאוד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה. 
ואמר (שם) ותמונה אינכם רואים זולתי קול. רצונו לומר: היזהרו במחשבותיכם ורעיוניכם, שלא תמשילו לבורא יתעלה תבנית, ולא תדמוהו בדמות ולא דמיון, מפני שלא נפלו עיניכם על דמות ולא על צורה בעת שדיבר עמכם. 
ואמר (ישעיה מ) ואל מי תדמיון אל, ומה דמות תערכו לו. 
ואמר (שם) ואל מי תדמיוני ואשווה, יאמר קדוש. 
ונאמר (תהילים פט) כי מי בשחק יערוך לה', ידמה לה' בבני אלים. 
ואמר (שם פו) אין כמוך באלוהים ה', ואין כמעשיך. 
והרבה כזה. 

ומפני שנמנע לדמותו בשכל ולהמשילו ברעיון, מצאנו בספר הזה שהוא מיחס רוב שבחיו ותהילותיו אל שם הבורא. כמו שכתב: 
(נחמיה ט) ויברכו שם כבודך. 
(דברים כח) ליראה את השם הנכבד והנורא. 
(תהילים צט) יודו שמך גדול ונורא. 
ואמר (מלאכי ב) ומפני שמי נחת הוא. 
(שם ג) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה וגו'. 
(תהילים סח) שירו לאלוהים זמרו שמו סולו לרוכב בערבות ביה שמו. 
וכל זה לגדל ולרומם עצם כבודו ית', מפני שאין מתברר במחשבתנו מעניינו אחר מציאותו זולתי שמו הגדול בלבד. אבל עצם כבודו ואמיתת עניינו אין לו דמות ותמונה במחשבתנו. 

ועל כן שנה במקומות רבים בספר התורה שמו, וכן בספרי הנביאים, כי לא נבין ממנו בלתי שמו ומציאותו. 
וכבר צרפו שם כבודו אל השמים ואל הארץ ואל הרוחות. 
כמו שאמר אברהם (בראשית כד) ואשביעך בה' אלוהי השמים ואלוהי הארץ. 
ואמר יונה (בסימן א) את ה' אלוהי השמים אני ירא. 
ואמר משה רבנו עליו השלום (במדבר כז) יפקוד ה' אלוהי הרוחות לכל בשר. 
ואמר הכתוב (ירמיה לב) אני ה' אלוהי כל בשר. 

והעילה בזה, כי הוא נודע אלינו מן הצד אשר ממנו ידענוהו והשכלנו עניינו, ומציאותו נודע אלינו הרבה מצד אבותינו. 
כמו שכתב (שמות ג) ה' אלוהי אבותיכם אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב שלחני אליכם, זה שמי לעלם. 
והעילה בזה, שנודע אלינו מן הצד שעמדנו עליו, והוא קבלת אבותינו, אשר ירשנו מהם דרכיו. כמו שכתב (בראשית יח) כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. 
ואפשר שנודע אליהם בעבור התייחדם בעבודתו בדורם, מפני שהיו אנשי דורם עובדים לאלוהים אחרים. 
וכן נאמר בהיקראו (שמות ג) אלוהי העברים. 
(בראשית לג) אלוהי ישראל. 
כמו שאמר הכתוב (ירמיה י) לא כאלה חלק יעקב, כי יוצר הכל הוא. 
ואמר דוד (תהילים פז) ה' מנת חלקי וכוסי, אתה תומיך גורלי. 
ואלו היינו יכולים להשיג אמיתת עניינו, לא היה נודע אלינו בזולתה. וכיון שנמנעה משכלנו השגת אמיתת עניינו, סיפר עצם כבודו שהוא אלוהי מבחר יצוריו, מדברים ושאינם מדברים. 

ועל כן אמר למשה רבנו עליו השלום, בעת ששאלו (שמות ג) &quot;ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם&quot;, - &quot;ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם&quot;. 
וכיון שידע שהשם הזה לא יבין העם ממנו אמיתת עניינו, הוסיף ביאור ואמר: &quot;כה תאמר אל בני ישראל, ה' אלוהי אבותיכם אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב שלחני אליכם, זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר&quot;. 
והיה רצונו בזה: אם לא יבין העם המילות האלו ועניינם בדרך שכלם, אמור להם שאני הוא הידוע אצלם מצד הקבלה שקבלו מאבותם, מפני שלא שם הבורא דרך לדעתו זולתי אלה השני דרכים: 
האחד - מה שהשכל מראה מדרך אותות פעולותיו הנראות בבריאותיו, 
והשני - מצד הקבלה מן האבות. 
כמו שאמר הכתוב (איוב טו) אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם. 

[מקורות הדעת ודעת האלוהים]
ומפני שהייתה השגתנו לכל נמצא על אחד משלושה צדדים: 
האחד מהם - הרגשותינו הגשמיים כראות וכשמע וכטעם וכריח וכמשוש. 

והשני - בדרך שכלנו והוא שער הראיה על הדבר הנמצא מסימניו ומעשיו, עד שתתקיים לנו אמיתת מציאותו ועניינו ממנו, בקיום השגתנו בהרגשותינו, והוא הנקרא בספר &quot;דעת ומוסר השכל&quot;. 

והשלישי - ההגדה האמיתית והקבלה הנאמנת. 
ומפני שנמנעת השגת הבורא מצד הרגשותינו, לא יכולנו להשיגו אלא מצד ההגדה האמיתית ומצד הראיה עליו מאותות מעשיו בלבד. וכיון שעמדו לנו הראיות מצד אותות פעולותיו בברואים, ורבו מספרם, רבו סיפורי מידותיו יתעלה בעבורם, וסיפרוהו הנביאים והחסידים בסיפורים שאין דומים זה לזה. 
אמר משה רבנו עליו השלום (דברים לב) הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט. 
ואמר עוד (שם י) הוא אלוהי האלוהים ואדוני האדונים האל הגדול הגיבור והנורא וגו'. 
ואמר (שם) עושה משפט יתום ואלמנה וגו'. 
ואמר הוא יתעלה בספור מידותיו (שמות לד) ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים וגו'. 

וכל אלה המידות, הראיה עליהם מסימני מעשיו בבריאותיו, והחכמה והיכולת הנראות במעשיו. ואם נחקור על העניין הזה בשכלנו והכרתנו, נלאה מהשיג הקטן שבקטנים מחלקי מידותיו ושבחיו. 
כמו שאמר דוד המלך עליו השלום (תהילים מ) רבות עשית אתה ה' אלוהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו וגו'. 
ואמר (שם קו) מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו. 
ואמר (נחמיה ט) ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהילה. 
וכבר אמרו ז&quot;ל (ברכות לג,ב):
ההוא שלוחא דצבורא דנחית קמיה דרבי חנינא, אמר האל הגדול הגיבור והנורא העזוז החזק והאמיץ. 
אמר ליה: סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך? ומה &quot;האל הגדול הגיבור והנורא&quot;, אי לאו דמשה אמרינהו, ואתו אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו בתפלה, לא הוה אמרינן להו. ואת שבחתיה כולי האי?! 
משל למלך שהיה לו אלף אלפים דינרי זהב, והיו מקלסים אותו בשל כסף. והלא גנאי הוא לו!
ואמר (תהילים סה) לך דומיה תהילה אלוהים בציון. 
ואמרו קדמונינו זיכרונם לברכה (ירושלמי ברכות ט,יב),:
סמא דכולא משתוקא. 
משל למרגניתא דלית בה טימי (=חסרון). 
כל כמה דאת משבח לה, את מגנה לה.
על כן אתה צריך להטריח נפשך עד שתדע את בוראך יתעלה מצד סימני מעשיו, ולא מצד עצם כבודו. כי הוא קרוב מכל קרוב מצד פעולותיו, ורחוק מכל רחוק מצד דמות עצם כבודו והמשלו [=האפשרות להמשילו]. כי לא נוכל למצאו במחשבתנו מן הצד הזה, כמו שהקדמנו. 

וכשתגיע להוציאו ממחשבותיך והרגשותיך, כאילו איננו נמצא, ומצאת אותו מצד סימני פעולותיו כאילו אינו נפרד ממך, זאת היא תכלית ידיעתו אשר הזהיר הנביא עליה. 
באומרו (דברים ד) וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוהים וגו'. 

ואמר אחד מן החכמים:
היודע את הבורא דעת יתירה, הוא נבהל בעניינו יותר.
ואמר אחד:
החכם שבבני אדם בדעת הבורא, הוא יותר סכל באמיתת עצם כבודו. 
ומי שאינו יודע אותו - הוא סבור שיודע עצם כבודו.
ונשאל קצת החכמים על הבורא מהו.
ואמר: אלוה אחד. 
אמר לו השואל: ואיך הוא? 
אמר לו: מלך גדול. 
אמר לו: ואנה הוא? 
אמר לו: בצפייה. 
אמר לו השואל: לא שאלתיך על זה. 
אמר לו: שאלתני במילות האלה, שמורות על המידות הראויות לנברא, ולא על בורא.
אך המידות שצריך להבין מבוראנו יתעלה מה שאמרתי לך, מפני שאי אפשר לנו זולת זה. ונאמר על קצת מן החכמים שהיה אומר בתפילתו:
אלוהי אנה אמצאך 
אך אנה לא אמצאך 
נסתרת ולא תראה 
והכל ממך מלא.
דומה למה שאמר יתברך (ירמיה כג) את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה'. 

ותכלית דעתך אותו, שתודה ותאמין שאתה בתכלית הסכלות באמיתת עצם כבודו. וכשתדמה לו צורה במחשבתך, או המשל ברעיונך, השתדל לחקור על עניינו, אז תתברר לך מציאותו ותדחה ממחשבתך דמותו, עד שלא תמצאהו אלא בדרך הראיות בלבד. 
והדמיון בזה - על דרך הקירוב - מצאנו אמיתת הנפש, מבלי שנשיג ממנה צורה ולא דמות ולא מראה ולא ריח, אף על פי שפעולותיה נראות ומעשיה ניכרים בנו. 
וכן השכל, שפעולותיו וסימניו ניכרים ונראים, לא נשיג ממנו דמות ולא צורה, ולא נמשילהו ברעיוננו. כל שכן יוצר הכל אשר אין כמוהו ית'. 

ואמר הפילוסוף:
אם הדברים יגעים בעניין הנפש, 
קל וחומר בעניין הבורא יתעלה.
וכיון שהגענו עד הנה מדברינו אין צורך לבאר העניין הזה יותר, מפני שאנו חייבים לרהות ולירא ולהיזהר ממנו. 
כמו שאמר קצת החכמים (בן סירא ג כא)
במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור, 
במה שהורשת התבונן, ואין לך עסק בנסתרות.
ואמרו רז&quot;ל, כל מי שלא חס על כבוד קונו, ראוי לו כאלו לא בא לעולם. 
ואמרו ב&quot;היסופר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבולע&quot; (איוב לו) - אם בא אדם לספר גבורתו של מקום - מתבלע מן העולם. 
ואמר הכתוב (ש&quot;א ו) ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון ה'. 
ואמר (משלי כה) כבוד אלוהים הסתר דבר, רוצה לומר להסתיר סודו מבני אדם שאינם חכמים. 
ואמר (תהילים כה) סוד ה' ליראיו. 

וממה שצריך שתדע, ויתבאר אצלך מעניין החושים הגשמיים אשר זכרנו, והחושים הנפשיים אשר הם הזיכרון והמחשבה והרעיון והזמם וההכרה, שכולם מגיעים עד עניין אחד, והוא השכל הנותן להם כוח להשגת העניינים. 

ולכל חוש מהם עניין מיוחד להשיג מוחשו, לא ישיג בזולתו: 
כמראים והצורות, אשר לא נשיגם כי אם בחוש הראות בלבד, 
וכקולות והניגונים, אשר לא נשיגם כי אם בחוש השמע בלבד. 
וכן הריח ומיני המורחים בחוש האף, 
וכן מיני המטעמים בחוש הטעם בלבד, 
והחום והקור, והרבה מענייני האיכות, בחוש המשוש. 

ולכל חוש מהם כוח להשיג מוחשו עד גבול ידוע מגיע אצלו, ואחר יעמוד בתכלית הגבול ההוא. 
כ-ראות, שהוא משיג הדבר הנראה מקרוב, וכל אשר ירחק ממנו תיחלש השגתו אותו, עד שתעמוד ולא ישיגהו. 
וכן חוש השמע, וכן שאר החושים. 
ואי אפשר להשיג מוחש מבלעדי חושו המוכן לו. 
ומי שיטרח להשיגו בזולתו, לא יגיע אל חפצו, כמו מי שיטרח להשיג הניגון בחוש ראותו, והמראים בחוש שמעו, והטעמים בחוש מישושו - לא יוכל למוצאם ולהשיגם, ואם הם נמצאים. מפני שמבקשם בבלעדי האברים אשר בהם יושגו. 

וכן נאמר בחושים הנפשיים אשר זכרנו, שיש לכל חוש מהם כוח מיוחד להשיג מוחש מיוחד, לא יושג בזולתו, והגבול אשר יגיע החוש אליו יעמוד אצלו, כמו שזכרנו בחושים הגשמיים. 

וכן נאמר בשכל, שהוא משיג הדברים המושכלים בעצמו ובדרך הראיות. מה שהוא קרוב אליו ישיגהו באמיתת עצמו, ומה שהוא רחוק ונעלם ממנו - ישיגהו בדרך הראיות המורות עליו. 

וכיון שהבורא ית' נעלם מכל נעלם, ורחוק מכל רחוק מצד עצם כבודו אצלנו, לא ישיג השכל זולתי עניין מציאותו בלבד. ואם ישתדל להשיג אמיתת עצם כבודו, או לדמותו, תהיה מציאותו נעדרת ממנו אחר הימצאו, מפני שהשתדל בדבר שאיננו ביכולתו. כמו שסיפרנו מהעדר המוחש הגשמי, כשמבקשים אותו בבלתי החוש המוכן לו. 

ועל כן אנחנו צריכין לבקש מציאות הבורא יתברך מצד סימני מעשיו בברואים, ויהיו לנו לראיות עליו. וכשתתקיים לנו מציאותו מן הדרך הזה, אנחנו צריכים שנעמוד, ולא נבקש במחשבותינו לדמותו, ולא ברעיונינו לשים לו תבנית ולהמשילו ולהשיג הווית עצם כבודו. 
ואם נעשה כן, ואנו חושבים להקריבו אל בינתנו, אז תיעדר ממנו מציאותו. כי כל המתדמה במחשבותינו הוא עניין זולתו. 
ואמר הכתוב (משלי כה) דבש מצאת אכול דיך פן תשבענו והקאותו: 

וראיתי לקרב לך העניין הזה בשני דמיונים קרובים: 
האחד מהם יורך כי כל חוש משיג מוחשו, ואחר יעמוד ויתחיל חוש אחר סמוך לו, ואחר יעמוד גם הוא, וכן שאר החושים. 
וכשיעמדו - יתחיל השכל להשיג מה שיש בכוחו להשיג. וכל זה בעניין אחד בעצמו.
והוא שתחשוב באבן מושלכת מרחוק, עשתה צליל והכתה אדם אחד, 
השיג בחוש ראותו מראה האבן ודמותה, 
והשיג בחוש שמעו צליל אבן, 
והשיג בחוש מישושו קרירותה וקשויה. 
ואחר עמדו החושים הגשמיים ולא השיגו מעניין האבן יותר מזה. 
ואחר כך השיג השכל כי יש לאבן משליך השליכה, 
מפני שהתברר כי האבן לא נדה ממקומה מאליה.
כי מה שדרכו שיושג בחושים הגשמיים, יימנע מהשכל להשיגו בבלעדיהם. כל שכן שיימנע מהחושים הגשמיים מה שדרכו שיושג בשכל בלבד. וכיון שנמנע משכלנו להשיג הווית עצם כבוד הבורא יתברך, איך יהיה לנו רשות להמשילו או להגבילו ולדמותו לשום דבר ממושגי חושינו הגשמיים? וזה דבר נמנע. 

והדמיון השני יורך כי העניינים הרוחניים, כאשר נעמוד על בירור מציאותם, אין מן הזריזות לדקדק בהם ולחקור על גופם, כי זה מפסיד את שכלנו.
וזה כמי שטרח להשיג השמש מצד אורה וניצוצה וזריחתה ורוחק האופל ממנו, 
יעמוד על מציאותה ונהנה ממנה ומשתמש לאורה, 
ומגיע אל העניין המבוקש ממנה. 
ומי שיטרח למוצאה מצד עיגולה, וכיוון בעיניו להביט אל עין השמש, 
תכהינה עיניו, ויעדר אורם, ולא ייהנה מהשמש.
וכן יקרנו כשנשיג מציאות הבורא יתעלה מצד אותותיו וחכמתו בהם, ויכולתו בכל ברואיו, נשכיל ונבין עניינו, אז יאור שכלנו בידיעתו ונשיג כל מה שיש בכוח שכלנו להשיג. 
כמו שכתב (ישעיה מח) אני ה' אלוהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך. 

ואם נטריח שכלנו להשיג עניין עצם כבודו, ולדמותו ולהמשילו במחשבותינו, נפקד [=נאבד] שכלנו והכרתנו, ולא נשיג בהם שום דבר מן הידוע לנו, כמו שיינזקו עינינו בהביטנו אל עין השמש. וצריכים אנו להיזהר בעניין הזה, ולזוכרו בחוקרנו על עניין מציאות הבורא יתברך. 
וכן אנו צריכים שניזהר במידותיו אשר סיפר בהם עצם כבודו, ואשר סיפרוהו בהם נביאיו, שלא לחשוב אותם כנראה מהמילות, ומה שיורה עליהם פירושם הגשמי. אך צריך שנדע ידיעה ברורה, כי הם על דרך העברות ומליצות, כפי כוח הכרתנו ויכולת תבונתנו ושכלנו, מפני דוחק צרכנו לדעתו ולרוממו. 
והוא יתברך גדול ומרומם מכל זה עד אין תכלית. 
וכמו שאמר הכתוב (נחמיה ט) ומרומם על כל ברכה ותהילה.
ואמר אחד מן הפילוסופים: 
מי שקצר שכלו להבין עניין הפשיטות [=ההפשטות], 
החזיק בשמות אשר דברו בהם הספרים הנתונים מאת הבורא, 
ולא ידע כי המליצה בספרי התורות לא תהיה אלא כפי בינת מי שניתנו להם, 
לא כפי מה שמליץ בה המדבר אליהם. 
אך הם כמו השריקה לבהמה בעת שתות המים, 
שמביאתה לשתות יותר ממה שהיה עושה הדיבור הצח והנכון.
וכאשר תעמוד על המעלה הזאת מן הייחוד בשכלך ותבונתך, יחד נפשך לבורא יתעלה, והשתדל להשיג מציאותו מצד חכמתו וגבורתו וחנותו ורחמנותו ורוב השגחתו על ברואיו, והתרצה אליו בעשות רצונו, אז תהיה ממבקשי ה' ואז תשיג ממנו העזר והאומץ להבינו ולדעת אמיתת עניינו. 
כמו שאמר דוד עליו השלום (תהילים כה) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם. 
ואני עתיד לבאר לך דמיונות בשער השני מן הספר הזה, כשתתנהג בהם ותלך בנתיביהם יקל עליך הדבר בעזרת האל יתעלה. 

אך מפסידות הייחוד בלב שלם הרבה
מהם לשתף הבורא, והוא על כמה פנים: 
מהם בעלי השניות ובעלי השילוש. 
ומהם עבודת הצורות והשמש והירח והמזלות והאש והצמחים והחיות. 
ומהם הגשמת הבורא עם ידיעת הכוונה שכוון בה הספר. 
ומהם השיתוף הנעלם, והוא החונף בענייני הדת לבני אדם, והוא על כמה עניינים אני עתיד לבאר אותם בשער החמישי מן הספר הזה בעזרת השם. 
ומהם הנטייה אל תאוות הגופות המגונות, כי הוא שיתוף נעלם, מפני שמשתף האדם עם עבודת אלוהיו עבודת תאוותו. 
והכתוב אומר (שם פא) לא יהיה בך אל זר, ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה, איזהו אל זר שיש בגופו של אדם, הוי אומר זה יצר הרע. 

ושמא הכסיל הפתי כשיקרא הספר הזה, ויעמוד על מה שזכרנו בשער הזה - 
יאמר בלבו, היעלם עניין הייחוד ממי שלמד דף אחד מן התורה, עד שיעיר אותנו המחבר הזה עליו ויורנו אותו?! 
אומר בתשובתו: כמו שצווה החכם (משלי כז) ענה כסיל כאולתו וגו', כי האומר זה הכרתו חלושה להבין כלל העניינים המגיעים על מינים נחלקים. כי העניין הכולל, אם מגיע על מינים נחלקים, קיבולם מתחלק ברב ובמעט ובחזק ובחלש. 

והדומה לזה תועלת אור השמש שכוללת כל בני האדם. 
ומצאנו אותה מתחלקת לשלושה חלקים: 
האחד מהם - למי שעיניהם מאירות וניצלות מכל חולי, שהם נהנים מן השמש ומשתמשים לאורה, ומגיעים לכל הנאתם ממנה. 

והחלק השני - העיוורים אשר נעדר אור עיניהם לגמרי אין השמש מועילה אותם ולא מזקת אותם, אבל תועלתם ממנה תהיה על ידי אמצעים. 

והחלק השלישי - בני אדם שנחלשו עיניהם מהשתמש בהם כנגד השמש, והשמש מזקת אותם אם לא יסתירום מאורה. 
שאם ימהרו לרפא עיניהם בכחלים וברטיות ובתיקון מאכלם, עם שמירת עיניהם מהשתמש בהם לאור השמש, אפשר שיגיעו אל הבריאות ויהנו בשמש שהייתה מזקת אליהם. 
ואם יתעכבו לרפא עיניהם, יגיעו אל כת העיוורים במהרה, ויעדר מאור עינם לגמרי. 

ועל הדמיון הזה יתחלק עניין הייחוד הנכתב בספר התורה לקהילת המדברים, אחר שכלל אותם, ככלול אור השמש לכל בעלי העיניים כאשר זכרנו. 

ומתחלקת הבנתם לשלושה חלקים: 
האחד מהם - אנשי השכל הצלול והתבונות הזכות. 
והחלק השני - בני אדם ששכלם חלש מהבין מה שיש בספר התורה לגמרי. 
והחלק השלישי - בני אדם שקצר שכלם מהשיג כמו הכת הראשונה אך יש בהם כוח להכיר העניינים הקרובים הקלים.

והכת הראשונה שהם אנשי השכל השלם הנמלט מכל פגע, כשהם משימים אל לבם להבין מה שהגיע אליהם בספר התורה בעניין הייחוד, יבינו אותם ויכנס עניינו בלבם בכוח הבנתם וזכות שכלם, ואלה הם שאינם צריכים אל הספר הזה, אלא להזכירם דבר שהתעלמו ממנו. 

אך הכת השניה אינה יודעת ספר תורת אלוהים, כל שכן הייחוד אשר בו, והם שומעים את שמעו ואינם מבינים עניינו - אין להם תועלת ולא נזק בספרי זה כלל. 

והכת השלישית שמבינים הייחוד אשר בספר תורת אלוהים קצת הבנה, ואין בכוח הכרתם להבין עניינו ולעמוד על אמיתותו. אם יורם אותו מורה, ויבינם עניינו על דרך המופתים האמיתיים הוראות השכליות, יתברר להם עניינו ויתגלה להם סודו, ויגיעו לכת הראשונה. 
ואם יתעלמו מחקור, ויתרשלו מעיין במה שיחזק הכרתם וילטוש שכלם, ירדו אל מדרגת הפתאים. 

וספרי זה מועיל לכת הזאת תועלת גדולה וכוללת, מפני שיכולים לחקור, ויהי להם הספר הזה ככחלים המועילים לבעלי העיניים החלושות, שמקוים הארוכה ברפאם אותם. 

וכבר המשיל הספר האדם הכסיל בעיוור, והחכמה באור, והסכלות בחושך. 
אמר (קהלת ב,יד): החכם עיניו בראשו והכסיל בחושך הולך. 
ואמר (ישעיה מב) החרשים שמעו והעורים הביטו לראות. 
והמשיל החכמה והמוסר בעץ החיים, ככתוב (משלי ג) עץ חיים היא למחזיקים בה וגו'. 
ואמר (שם ו) כי חיים הם למוצאיהם. 

ואלוהים יורנו דרך ידיעתו, 
ויישרנו לעבודתו, 
ויפיק לנו רצונו ברחמיו ובחמלתו, 
אמן. 

נשלם שער הייחוד בעזרת האל האחד הקדמון.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}


{{חובת הלבבות}}

[[קטגוריה:בחיי אבן פקודה]]</text>
      <sha1>l0f9pm3m0zs2yptp6qn2jj7t8x0069h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:תהלים מט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60185</id>
    <revision>
      <id>1416698</id>
      <parentid>701373</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T15:08:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אלעד אליעזר</username>
        <id>22795</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6087" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:כותרת עליונה תהלים|תהלים|מט|a2649}}
&lt;קטע התחלה=פרק מט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|א}}
לַמְנַצֵּחַ, לִבְנֵי קֹרַח, מִזְמוֹר:
:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|ב}} שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים, הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי {{ב|חָלֶד|העולם}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|ג}} גַּם בְּנֵי אָדָם, גַּם בְּנֵי אִישׁ, יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן.
:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|ד}} פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת.
:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|ה}} {{ב|אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי|דברי מבוססים על דברים שלמדתי ממשלי חכמים}}, אֶפְתַּח {{ב|בְּכִנּוֹר חִידָתִי|לספר את חידתי בליווי נגינת כינור}}.

:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|ו}} {{ב|לָמָּה|שאלה שכוונתה שלילית - אין לי מה להתירא}} אִירָא בִּימֵי רָע, {{ב|עֲ{{VAV WITH HOLAM HASER}}ן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי|ימים בהם העונש על עוונותי סובב את עקבי}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|ז}} {{ב|הַבֹּטְחִים|אני לא מתיירא כי אני בוטח בה', אבל אתם האנשים הבוטחים...}} עַל {{ב|חֵילָם|רכושם}}, וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ.
:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|ח}} {{ב|אָח|את אחיו, או כל אדם, החייב מיתה בידי שמיים}} לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ, לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ.
:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|ט}} {{ב|וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם|וגם אני ינסו לתת פדיון יקר}}, {{ב|וְחָדַל לְעוֹלָם|הוא לא יושג}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|י}} {{ב|וִיחִי עוֹד לָנֶצַח|והאם אותם עשירים גם חושבים שהם יחיו לנצח?}}? לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת?
:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|יא}} כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ, יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ, {{ב|וְעָזְבוּ|וכולם, לאחר שהם מתים, מורישים}} לַאֲחֵרִים חֵילָם.

:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|יב}} {{ב|קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ |בתוך תוכם הם חושבים שבתיהם יהיו קיימים}} לְעוֹלָם, מִשְׁכְּנֹתָם לְדֹר וָדֹר, קָרְאוּ {{ב|בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת|לבתים שלהם הם קוראים על שמם}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|יג}} וְאָדָם {{ב|בִּיקָר בַּל יָלִין|יחד עם כל עושרו אין הוא נקבר}}, {{ב|נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ|כאשר הוא מת הוא משול לבהמות שנכרתו}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|יד}} זֶה דַרְכָּם, {{ב|כֵּסֶל לָמוֹ|וזו הטפשות שלהם}}, {{ב|וְאַחֲרֵיהֶם|הדורות הבאים אחריהם}} {{ב|בְּפִיהֶם יִרְצוּ|רוצים אותם בפיהם, מהללים אותם על הבתים שבנו לזיכרם}}, סֶלָה.
:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|טו}} כַּצֹּאן {{ב|לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ|למוות ירדו}}, {{ב|מָוֶת יִרְעֵם|מלאך המוות הוא הרועה שלהם}}, {{ב|וַיִּרְדּוּ בָם|יכו אותם}} {{ב|יְשָׁרִים|מלאכי חבלה}} {{ב|לַבֹּקֶר|בכל בוקר}}, &lt;small&gt;(וצירם)&lt;/small&gt; {{ב|וְצוּרָם|צורתם, נפשם}} {{ב|לְבַלּוֹת שְׁאוֹל|תרד לבלהות השאול}} {{ב|מִזְּבֻל לוֹ|מהמקום בו נפשותם שוכנות (בגוף)}}.

:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|טז}} {{ב|אַךְ|אבל בניגוד לבני אדם...}} אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל, {{ב|כִּי יִקָּחֵנִי|כאשר יאסוף אותי אליו}}, סֶלָה.

:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|יז}} אַל {{ב|תִּירָא|תעריץ}} כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ, כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ.
:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|יח}} כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל, לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו {{ב|כְּבוֹדוֹ|רכושו}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|יט}} {{ב|כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ|ראוי לאדם שיברך, יודה לנפשו, ישמח בחלקו}}, {{ב|וְיוֹדֻךָ|וגם אחרים יהללוך}} {{ב|כִּי תֵיטִיב לָךְ|אם תסתפק בחלקך ולא תתאמץ לאסוף עושר}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|כ}} {{ב|תָּבוֹא|סופה של נפשו של האדם}} {{ב|עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו|להצטרף את נפשות אבותיו, למות}}, {{ב|עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר|ולנצח להיות במקום חשוך, בשאול}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|מט|כא}} אָדָם {{ב|בִּיקָר|השרוי בעושר וכבוד}} {{ב|וְלֹא יָבִין|אך לא מתבונן בדרכו בחייו}}, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.
&lt;קטע סוף=פרק מט/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|תהלים|מט}}

==הערות==
* בחלק מהקהילות נהוג לומר מזמור זה בבית האבל בשבעת ימי האבלות, בסיום תפילת שחרית ומנחה.</text>
      <sha1>23l0yrid8xadhgz0m6k9hzbgqn9qcxs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:משנה נזיר פרק ז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>172143</id>
    <revision>
      <id>1416764</id>
      <parentid>1286504</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T09:18:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטיבה II: טומאת הנזיר וביאת המקדש */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7572" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה נזיר|ז}}
==הנזיר הקדוש וטומאתו, המקדש וטומאתו==
===חטיבה I: קדושת הנזיר===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
(א) כהן גדול ונזיר אינן מטמאין לקרוביהן, אבל מטמאין למת מצוה.
{{הע-שמאל|מת מצוה הוא גופה שאין מי שיקבור אותה, וקבורתה נחשבה מצווה גדולה - במיוחד לאחר התבוסות בנסיונות המרד. אם כהן מצא מת מצווה הוא חייב לקבור אותו, אפילו אם טומאתו תמנע את עבודתו במקדש, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד:]] 'קבורת מת מצווה דוחה עבודה'.

המשנה משווה את קדושת הנזיר לקדושת הכהן הגדול, וניתן לראות בה הסבר לנזירות בכלל: הנזיר קדוש כמו הכהן הגדול, או כמעט כמוהו.}}

היו מהלכין בדרך ומצאו מת מצוה

:רבי אליעזר אומר: יטמא כהן גדול, ואל יטמא נזיר.

:חכמים אומרים: יטמא נזיר, ואל יטמא כהן גדול.

::אמר להם רבי אליעזר: יטמא כהן, שאינו מביא קרבן על טומאתו

:::ואל יטמא נזיר, שהוא מביא קרבן על טומאתו.

::אמרו לו: יטמא נזיר, שאין קדושתו קדושת עולם

:::ואל יטמא כהן, שקדושתו קדושת עולם:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

===חטיבה II: טומאת הנזיר וביאת המקדש===
{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{הע-שמאל|חלקי הגופה המבטאים את המוות מחייבים את הנזיר בתגלחת הטומאה, כאמור [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|לעיל, ו, ו.]]

רק לאחר השלמת הטהרה והקרבנות מתחיל הנזיר למנות את 30 היום מחדש.

לגבי עצם כשעורה - ראו משנה ד.}} 
(ב) על אלו הטומאות הנזיר מגלח:

:על המת, ועל כזית מן המת, ועל כזית נצל, ועל מלא תרווד רקב

::על השדרה, ועל הגולגולת, ועל אבר מן המת,

::ועל אבר מן החי שיש עליו בשר כראוי, ועל חצי קב עצמות, ועל חצי לוג דם

:על מגען, ועל משאן, ועל אהלן, 

::ועל עצם כשעורה - {{ב|על מגעו ועל משאו.|אבל לא על אהלו, שהרי אין כאן חצי קב}}

על אלו הנזיר מגלח, ומזה בשלישי ובשביעי, וסותר את הקודמין

:ואינו מתחיל למנות, אלא עד שיטהר ומביא את קרבנותיו:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הע-שמאל|טומאות קלות יותר מאלו המנויות במשנה ב מאפשרות טיהור בלי תגלחת הטומאה, בלי סתירת ימי הנזירות הקודמים ובלי קרבנות הטומאה. אמנם השבוע של הטומאה, שבו מזה בשלישי ובשביעי - אינו נספר לימי הנזירות.

&quot;רביעית דם&quot; היא דם התבוסה, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ה|אהלות ג, ה,]] וכן [[ביאור:תוספתא/מגילה/א#י|תוספתא מגילה א, י.]]

ברשימה זו יש גם כמה טומאות שאינן מן המת, כגון טומאות הזב הזבה והמצורע שנגעו בו. טומאת השרץ - גם היא לא מן המת, אבל חייבים על ביאת מקדש בטומאה זו, וראו משנה ד, שר' מאיר התקשה בכך.

וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כו|ספרי במדבר כו:]] &quot;לא יטמא להם במותם, אבל מטמא הוא בנגען ובזיבתן&quot;, כלומר מותר לנזיר לטפל בקרוביו המצורעים או הזבים אף לכתחילה, למרות שהדבר יטמא אותו.

בסוף המשנה מופיעות טומאות קלות עוד יותר (הזב, הזבה וימי ההסגר של המצורע), שאם נטמא הנזיר בהן לא רק שאינו מגלח, אלא הוא אף מונה את הימים שבהם נטמא בהן כימי נזירות לכל דבר. וראו דרשה בעניין [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לא|בספרי במדבר לא.]]}} 
(ג) אבל הסככות, והפרעות, ובית הפרס, וארץ העמים, 

:והגולל, והדופק, ורביעית דם, ואוהל, {{ב|ורובע עצמות,|באוהל, שהרי על מגע ומשא מספיקה עצם כשעורה}} וכלים הנוגעים במת

::וימי ספרו, וימי גמרו - 

:על אלו '''אין''' הנזיר מגלח 

:ומזה בשלישי ובשביעי - ואינו סותר את הקודמין

::ומתחיל ומונה מיד, וקרבן - אין לו.

באמת, ימי הזב והזבה {{ב|וימי הסגרו של מצורע|להבדיל מימי ספרו וימי גמרו}} - הרי אלו עולין לו:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב,]] שטומאת האהל חלה על שתי הרשימות שבמשנה ב-ג, ובדרך כלל אין הבחנה בין חצי לבין רביעית לוג דם - אלא לעניין הנזיר ולעניין ביאת המקדש.

הקשר בין הנזיר לבין קדושת המקדש דומה להשוואה בינו לבין הכהן הגדול במשנה א, וראו גם [[ביאור:תוספתא/מכות/ד#יז|תוספתא מכות ד, יז:]] &quot;טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה - לוקין עליה ארבעים&quot;, אפילו כהן גדול. בכך מושלמת ההשוואה בין השנים.}}
(ד) אמר רבי אליעזר משום רבי יהושע:

:כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה - חייבין עליה על ביאת מקדש.

:וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה - אין חייבין עליה על ביאת מקדש.

===חטיבה III: ערעורים ודחייתם===
{{הע-שמאל|ר' מאיר מבקש להחמיר בביאת המקדש, ולחייב גם את הבא למקדש בטומאות מן המת שבמשנה ג, כי טומאת השרץ (שאינה מן המת, ולכן אינה אסורה לנזיר) נראית בעיניו קלה יותר מהן, והיא מחייבת בביאת המקדש.

עצם כשעורה אינה מטמאת באהל, אבל מגעה ומשאה נכנסו לרשימה במשנה ב, ועל כך שואל ר' עקיבא.}}
:אמר רבי מאיר: לא תהא זו קלה מן השרץ!

:אמר רבי עקיבא: דנתי לפני רבי אליעזר

::מה אם עצם כשעורה, שאינו מטמא אדם באוהל 

:::הנזיר מגלח על מגעו ועל משאו

::רביעית דם, שהוא מטמא אדם באוהל 

:::אינו דין, שיהא הנזיר מגלח על מגעה ועל משאה?

:אמר לי: מה זה, עקיבא? - אין דנין כאן מקל וחומר!

:וכשבאתי והרציתי את הדברים לפני רבי יהושע, אמר לי: יפה אמרת, אלא כן אמרו הלכה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|נזיר|ז}}</text>
      <sha1>02skuthkkj074tir4kyoube3xqt6o8i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:משנה זבחים פרק י</title>
    <ns>106</ns>
    <id>172251</id>
    <revision>
      <id>1416780</id>
      <parentid>1386005</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T11:10:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטיבה II: סדר האכילה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9135" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה זבחים|י}}
==סדר עדיפויות בהקרבה ובאכילת הקרבנות==
===חטיבה I: היררכיה של הקרבת הקרבנות===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{הע-שמאל|הקדימות היא במובן של זמן וגם של חשיבות ודחיה, השוו [[ביאור:משנה הוריות פרק ג#משנה ו|הוריות ג, ו.]] כלומר: אם אין מספיק בהמות - מקריבים את התדירות. התפיסה הזאת מבטאת רתיעה מהתפיסות המקדשות את הנדיר והחד פעמי ומעדיפה את השגרתי והשכיח.

וראו גם [[במדבר כט ו]].

&quot;תדיר&quot; אינו נמדד לפי סטטיסטיקה. מדובר בסוגי קרבנות הציבור. אין עושים בדיקה האם קרבנות נזיר מתרחשים יותר או פחות מקרבנות יולדת וכו'.

אמנם התמידים קודמים, אבל רק התמידים של שחר קודמים, ואין להקדים את תמיד של בין הערביים.}} 
(א) כל התדיר מחברו - קודם את חברו:

:התמידים - קודמים למוספין, מוספי שבת - קודמין למוספי ראש חדש

:מוספי ראש חדש - קודמין למוספי ראש השנה, 

::שנאמר ([[במדבר כח כג]]): מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{הע-שמאל|זו היררכיה משנית לקודמת: במסגרת הקרבנות שאינם תדירים - המקודש קודם.

ההיררכיה הזאת היא שנשנתה [[ביאור:משנה זבחים פרק ה|בפרק ה לעיל,]] אבל ללא קרבנות הציבור הקבועים.

לעולה ולחטאת היררכיה שונה ביחס לדם וביחס לבשר: בעולה הבשר כולו נשרף, ובחטאת רק האימורים, ולכן בעניין זה העולה קודמת, וראו [[ביאור:ספרא/חובה#פרק ג|ספרא חובה פרק ג, ג.]]

אם עבר והקריב שלא בסדר הנכון - אינו עובר בלא תעשה, ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יז#פיסקה קמז|ספרי דברים קמז.]]}}
(ב) וכל המקודש מחברו - קודם את חברו:

:דם חטאת קודם לדם עולה, מפני שהוא מרצה.

:אברי עולה קודמין לאמורי חטאת, מפני שהן כליל לאשים.

:חטאת קודמת לאשם, מפני שדמה נתן על ארבע קרנות ועל היסוד.

:אשם קודם לתודה ולאיל נזיר, מפני שהוא קדשי קדשים.

:התודה ואיל נזיר קודמין לשלמים, מפני שהן נאכלין ליום אחד וטעונים לחם.

:שלמים קודמין לבכור, מפני שהם טעונין מתן ארבע וסמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הע-שמאל|הפסח אינו ברשימה.

העופות, גם החטאות והעולות, אינם זבח, והקדושה בהם היא רק בדמם - ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ו#משנה ד|לעיל ו, ד.]]}}
(ג) הבכור קודם למעשר, מפני שקדושתו מרחם ונאכל לכהנים.

המעשר קודם לעופות, מפני שהוא זבח ויש בו קדשי קדשים - דמו '''ואמוריו''':
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
{{הע-שמאל|בקרבן עולה ויורד ניתן לראות שקרבן העוף עדיף על מנחה, כי בדרך כלל מיני דמים קודמים למנחות; אבל ראו [[ביאור:תוספתא/הוריות/ב#ד|תוספתא הוריות ב, ד,]] שהעומר קודם לכבש הבא עמו!

ראו [[ביאור:תוספתא/זבחים/י#ב|תוספתא י, ב,]] לפירוט בעניין סדר המנחות.

למרות שהחטאת נאכלת, היא קודמת לעולה, בניגוד לקרבן הבהמה (משנה ב). וראו גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ז|נזיר ו, ז.]]

הסיבה היא שבחטאת העוף אין אימורים, ולכן אין דילמה לגבי שריפתם.

גם סדר ההקדשה של הקרבנות, אם מחליט לפרש - מקדים את הקדשת החטאת להקדשת העולה.}}
(ד) העופות קודמין למנחות, מפני שהן מיני דמים.

מנחת חוטא קודמת למנחת נדבה, מפני שהיא באה על חטא.

חטאת העוף קודמת לעולת העוף.

:וכן בהקדשה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
{{הע-שמאל|המיוחד באשם מצורע.

לעניין גיל כבש האשם ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א, ג.]]}}
(ה) כל החטאות שבתורה - {{ב|קודמות לאשמות,|כאמור לעיל משנה ב.}} חוץ מאשם מצורע, מפני שהוא {{ב|בא על הכשר.|מכשיר את המצורע ומטהרו}}

כל האשמות שבתורה באין {{ב|בני שתים|בשנתם השניה}}, ובאין {{ב|בכסף שקלים|בשווי 2 שקלים}}

:חוץ מאשם נזיר ואשם מצורע, שהן באין {{ב|בני שנתן|הראשונה}}, ואינן באין בכסף שקלים:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{הע-שמאל|אכילת הבשר של הקרבנות הנאכלים נחשבת כמו אכילת האש על המזבח, ולכן עריכת המשנה משווה את שתיהן.}}

===חטיבה II: סדר האכילה===
{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
(ו) כשם שהן קודמים בהקרבתן - כך הן קודמים באכילתן.

שלמים של אמש ושלמים של היום - של אמש קודמין
{{הע-שמאל|המשנה מעמתת את קדושת הקרבנות עם שאלת הנותר: שלמים מאתמול חייבים להיאכל עד שקיעת השמש, ואילו חטאת ניתן לאכול עד הזריחה למחרת. ר' מאיר מעדיף את מניעת הנותר וחכמים את הקדושה. וראו [[ביאור:תוספתא/זבחים/י#ג|תוספתא י, ג,]] שחכמים הוא ר' שמעון.}} 
שלמים של אמש וחטאת ואשם של היום - שלמים של אמש קודמין, דברי רבי מאיר.

:וחכמים אומרים: החטאת קודמת, מפני שהיא קדשי קדשים:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
{{הע-שמאל|רק הפסח נאכל צלי דווקא.

ר' מאיר מגביל את היתרי התיבול, כי הוא חושש ל&quot;נותר&quot;, שהרי קדשים שעבר זמנם נשרפים על תבליניהם.

לגבי החשש מ&quot;נותר&quot;, ראו גם [[ביאור:משנה זבחים פרק ח#משנה ג|לעיל ח, ג,]] וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבחים/י#ד|תוספתא י, ד,]] שמאותו שיקול אוסר ר' מאיר גם לבשל בשר שזמן אכילתו קצר עם בשר שניתן לאכלו מאוחר יותר, ראו במשנה ו.}}
(ז) ובכולם - הכהנים רשאין לשנות באכילתן

:לאכלן צלויים, שלוקים, ומבושלים, 

:ולתת לתוכן תבלי חולין ותבלי תרומה, דברי רבי שמעון.

:רבי מאיר אומר: לא יתן לתוכן תבלי תרומה, שלא יביא את התרומה לידי פסול:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{עוגן|משנה ח}}&lt;קטע התחלה=ח/&gt; 
{{הע-שמאל|השמן שחולק לכהנים הוא התבלין היחידי שנחשב קדשים בעצמו, ונאכל עם הקדשים גם לדברי ר' מאיר.

&quot;מותר רקיקי המנחה&quot; - ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ו#משנה ג|מנחות ו, ג.]]

מנחות הכהנים נשרפות ([[ויקרא ו טז]]). 

ר' שמעון טוען שאין מתנדבים שמן כשלעצמו, וראו גם [[ביאור:משנה מנחות פרק יב#משנה ה|מנחות יב ה,]] שם מחזיק בדעה זו ר' עקיבא.

לגבי השאלה - ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק יב#משנה ד|לקמן יב, ד:]] שם לומד ר' עקיבא הלכה מהטענה שאין עור יוצא לבית השריפה.}}
(ח) אמר רבי שמעון, אם ראית שמן שהוא {{ב|מתחלק בעזרה,|לכהנים}} אין אתה צריך לשאול מה הוא

:אלא מותר רקיקי מנחות ישראל, ולוג שמן של מצורע.

אם ראית שמן שהוא נתון {{ב|על גבי האשים,|ונשרף}} אין אתה צריך לשאול מה הוא

:אלא מותר רקיקי מנחות כהנים, ומנחת כהן המשיח.

::שאין מתנדבים שמן. רבי טרפון אומר: מתנדבים שמן:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|זבחים|י}}</text>
      <sha1>qvz2imaiwkaq1n9vejm44as6853mhm8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:משנה נגעים פרק יד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>172394</id>
    <revision>
      <id>1416685</id>
      <parentid>1416664</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T12:44:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטיבה I: טיהור המצורע ביום הראשון – מדרש ומצוה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18142" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה נגעים|יד}}
==טיהור הצרעת== 
===חטיבה I: טיהור המצורע ביום הראשון – מדרש ומצוה===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
(א) כֵּיצַד מְטַהֲרִין אֶת הַמְּצֹרָע? 
{{הע-שמאל|הלשון &quot;היה מביא&quot; נראית כקביעה שאין טיהור מצורעים לאחר החורבן, אבל ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא ח, ג,]] [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|וספרא מצורע א, א:]] נראה שעדיין יש דיני צרעת.

המשנה משופעת בביטוים מקראיים, חלקם מטקס הקדשת הלוויים ומטקס הפרה האדומה (בספר במדבר). היא כורכת את טיהור האדם המצורע עם טיהור הבית המצורע ועם הטקסים הנ&quot;ל.

בתחילת החטיבה מוביל הביטוי &quot;בא לו&quot;, כתיאור סיפורי, והשוו [[ביאור:משנה תמיד פרק ד|תמיד ד, א, ג ועוד.]]

הזיהוי של הציפור עם הדרור – ראו [[משלי כו ב]].

יש לקבור את הציפור השחוטה, כי היא אסורה בהנאה, ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ז#משנה ד|תמורה ז, ד.]]

כריכת הארז, האיזוב והתולעת דומה לנהוג בטקס שריפת הפרה האדומה – ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|פרה ג, יא,]] אלא שכאן מקיפים עמם גם את הציפור החיה.}}
:הָיָה מֵבִיא פְיָלֵי שֶׁלְּחֶרֶשׂ חֲדָשָׁה, וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לֹג מַיִם חַיִּים, 

::וּמֵבִיא &quot;שְׁתֵּי צִפֳּרִים&quot; ([[ויקרא יד ד]]) - דְּרוֹר.  

:שָׁחַט אֶת אַחַת מֵהֶן עַל &quot;כְּלִי חֶרֶשׂ, עַל מַיִם חַיִּים.&quot; ([[ויקרא יד ה]])  

::חָפַר וּקְבָרָהּ בְּפָנָיו,  

:וְנָטַל &quot;עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת&quot; ([[במדבר יט ו]]), וּכְרָכָן בְּשִׁירֵי הַלָּשׁוֹן, 

::וְהִקִּיף לָהֶם רָאשֵׁי {{ב|גַפַּיִם|כנפים}} וְרֹאשׁ הַזָּנָב שֶׁלַּשְּׁנִיָּה.  

:::טָבַל, וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים לְאַחַר יָדוֹ שֶׁלִּמְצֹרָע.  וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל מִצְחוֹ.  

::::וְכָךְ הָיָה מַזֶּה עַל הַשָּׁקוֹף שֶׁבַּבַּיִת מִבַּחוּץ. 
&lt;קטע סוף=א/&gt; 

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
(ב) '''בָּא לוֹ''' לְשַׁלַּח אֶת הַצִּפּוֹר הַחַיָּה, 
{{הע-שמאל|בשלבים השונים של הטיהור המצורע עולה בכל פעם מדרגה אחת, והשוו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א, ה,]] שם מתואר מסע בכיוון ההפוך.

טומאת השרץ היא במגע, ולא בביאה לבית (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ח|לעיל ח, ח.]])

כניסה לחומה – ראו [[ויקרא יד ח]].}}
:אֵינוּ הוֹפֵךְ פָּנָיו, לֹא לַיָּם, וְלֹא לָעִיר, וְלֹא לַמִּדְבָּר, 

::{{ב|שֶׁנֶּאֱמַר|בטיהור הבית}} ([[ויקרא יד נג]]) &quot;וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה&quot;.  

'''בָּא לוֹ''' לְגַלֵּחַ אֶת הַמְצֹרָע, 

:הֶעֱבִיר תַּעַר עַל כָּל בְּשָׂרוֹ, וְכִבֵּס בְּגָדָיו, (עפ&quot;י [[במדבר ח ז]]) וְטָבַל,  

::טָהַר מִלִּטַּמֵּא בַבִּיאָה, וַהֲרֵי הוּא מְטַמֵּא כַּשֶּׁרֶץ.  

:נִכְנַס לִפְנִים מִן הַחוֹמָה, מְנֻדֶּה מִבֵּיתוֹ שִׁבְעַת יָמִים, וְאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. 
&lt;קטע סוף=ב/&gt; 

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
(ג) בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה כְּתִגְלַחַת רִאשׁוֹנָה. כִּבֵּס בְּגָדָיו וְטָבַל, 
{{הע-שמאל|ההשוואה המשונה בין המצורע ליולדת היא כי בשני המקרים יש קרבן לעשיר ולדל, ושני הנושאים צמודים במקרא, ראו [[ויקרא יב]] - [[ויקרא יג]]. המשנה מעירה שבשניהם יש שלושה שלבים הדרגתיים.}}
:טָהַר מִלְּטַמֵּא כַּשֶּׁרֶץ, וַהֲרֵי הוּא טְבוּל יוֹם, אוֹכֵל בַּמַּעֲשֵׂר.  

::הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ - אוֹכֵל בִּתְרוּמָה.  

::הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ - אוֹכֵל בַּקָּדָשִׁין.  

:נִמְצְאוּ: שָׁלוֹשׁ טְהָרוֹת בַּמְצֹרָע, וְשָׁלוֹשׁ טְהָרוֹת בַּיּוֹלֶדֶת. 
&lt;קטע סוף=ג/&gt; 

{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
(ד) שְׁלֹשָׁה מְגַלְּחִין, וְתִגְלַחְתָּן '''מִצְוָה''': הַנָּזִיר ([[במדבר ו יח]]), וְהַמְּצֹרָע ([[ויקרא יד ט]]), וְהַלְוִיִּם ([[במדבר ח ז]]).  
{{הע-שמאל|המלה &quot;מצווה&quot; מובלטת מכאן עד סוף החטיבה. הרובד הזה הוא התבוננות חז&quot;ל בטקס והערות עליו.

ראו לעיל משנה ב. וראו השוואה בין מצורע לנזיר [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|בנזיר ו, ו.]]

וראו פרשנות לביטוי &quot;לא עשו כלום&quot; [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ה|בתוספתא ח, ה.]]}}
:וְכֻלָּם שֶׁגִּלְּחוּ שֶׁלֹּא בְתַעַר, אוֹ שֶׁשִּׁיְּרוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - לֹא עָשׁוּ כְלוּם. 
&lt;קטע סוף=ד/&gt; 

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
(ה) שְׁתֵּי צִפֳּרִים - '''מִצְוָתָן''' שֶׁיִּהְיוּ שָׁווֹת בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְדָמִין, וּלְקִיחָתָן כְּאַחַת.  
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה יומא פרק ו|יומא ו, א,]] לעניין שעירי יום הכיפורים. וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|תוספתא מנחות ו, ו,]] &quot;ציפורים מעכבות זו את זו&quot;. וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ח|תוספתא ח, ח,]] כר' יעקב - לעניין השימוש בציפור שלא נשחטה כתקנה.}}
:אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁווֹת - כְּשֵׁרוֹת.  

שָׁחַט אֶת אַחַת מֵהֶן, וְנִמְצֵאת {{ב|שֶׁלֹּא|שאינה}} דְרוֹר - יִקַּח זוֹג לַשְּׁנִיָּה. 

::הָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה.  

:שְׁחָטָהּ, וְנִמְצֵאת טְרֵפָה - יִקַּח זוֹג לַשְּׁנִיָּה. 

::הָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּהֲנָיָה.  

נִשְׁפַּךְ הַדָּם - תָּמוּת הַמִּשְׁתַּלַּחַת; מֵתָה הַמִּשְׁתַּלַּחַת - יִשָּׁפֵךְ הַדָּם. 
&lt;קטע סוף=ה/&gt; 

{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
(ו) '''מִצְוַת''' עֵץ אֶרֶז: אָרְכּוֹ אַמָּה, וְעָבְיוֹ {{ב|כִרְבִיעַ כְּרַע הַמִּטָּה|בדיוק}} 

:אֶחָד לִשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה.  
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא ח, ג,]] והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא, ז.]]}}
'''מִצְוַת''' אֵזוֹב: לֹא אֵזוֹבְיוֹן, לֹא אֵזוֹב כּוֹחֶלֶת, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, 

:לֹא כָל אֵזוֹב שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם לָווּי. 
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

===חטיבה II: השלמת הטקס ביום השמיני===
{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
(ז) בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי הָיָה מֵבִיא שָׁלוֹשׁ בְּהֵמוֹת: חַטָּאת וְאָשָׁם וְעוֹלָה.  
{{הע-שמאל|ראו [[ויקרא יד י]] ואילך.

גם כאן חוזר אותו מבנה: בתחילת החטיבה לשון &quot;בא לו&quot;, ובסופה (ממשנה יא) – רטרוספקטיבה.}}
:וְהַדַּל הָיָה מֵבִיא חַטָּאת הָעוֹף וְעוֹלַת הָעוֹף. 
&lt;קטע סוף=ז/&gt; 

{{עוגן|משנה ח}}&lt;קטע התחלה=ח/&gt; 
(ח) '''בָּא לוֹ''' אֵצֶל אָשָׁם, סָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו, וּשְׁחָטוֹ, 

:וְקִבְּלוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים אֶת דָּמוֹ, אֶחָד בְּכֶלִי, וְאֶחָד בְּיָד.  
{{הע-שמאל|לעניין לשכת המצורעים ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ב#משנה ה|מידות ב, ה.]]

לעניין הטבילה ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ט|תוספתא ח, ט.]]

לעניין מקום הטקס ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א, ה.]]}}
::זֶה שֶׁקִּבֵּל בְּכֶלִי - בָּא וּזְרָקוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ.  

::וְזֶה שֶׁקִּבֵּל בְּיָד - בָּא לוֹ {{ב|אֵצֶל מְצֹרָע.|לשער ניקנור, ראו משנה ט.}}  

:::וּמְצֹרָע טָבַל בְּלִשְׁכַּת הַמְצֹרָעִין, 

::בָּא וְעָמַד בְּשַׁעַרֵי נִיקָנוֹר.  

:::רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה צָרִיךְ טְבִילָה. 
&lt;קטע סוף=ח/&gt; 

{{עוגן|משנה ט}}&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
(ט) הִכְנִיס רֹאשׁוֹ - וְנָתַן עַל תְּנוּךְ אָזְנוֹ. הִכְנִיס יָדוֹ - וְנָתַן עַל בֹּהֶן יָדוֹ. הִכְנִיס רַגְלוֹ - וְנָתַן עַל בֹּהֶן רַגְלוֹ.  
{{הע-שמאל|למצורע הטמא אסור להיכנס לעזרה, אבל דווקא שם צריך להתקיים טקס הטהרה שלו. לכן מקיימים את הטקס בשער, והמצורע מכניס לעזרה רק את האיברים שחייבים להשתתף בטקס.

שני פתרונות לקטועי הבהן הימנית וכו'.}}
:רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלָשְׁתָּם הָיָה מַכְנִיס כְּאַחַת.  

::אֵין לוֹ בֹהֶן יָד, בֹּהֶן רֶגֶל, אֹזֶן יְמָנִית - אֵין לוֹ טַהֲרָה עוֹלָמִית.  

::רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נוֹתֵן הוּא עַל מְקוֹמָן.  

::רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם נָתַן עַל שֶׁלִּשְׂמאל - יָצָא. 
&lt;קטע סוף=ט/&gt; 

{{עוגן|משנה י}}&lt;קטע התחלה=י/&gt;
(י) {{ב|נָטַל|הכהן}} מִלֹּג הַשֶּׁמֶן וְיָצַק לְתוֹךְ {{ב|כַּפּוֹ|השמאלית}} שֶׁלַּחֲבֵרוֹ. וְאִם יָצַק לְתוֹךְ כַּף עַצְמוֹ - יָצָא.  
{{הע-שמאל|גם כאן יש דמיון לטקס הכנת מי הטיהור, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ט|פרה ג, ט.]] וראו לעניין היד הימנית או השמאלית של הכהן [[ביאור:תוספתא/זבחים/א#ז|תוספתא זבחים א, ז]] - גם שם מודגש הדמיון לטקס הפרה.

עד כמה מהותית נתינת השמן על ראש המיטהר? – מחלוקת ר' עקיבא ור' יוחנן. לשיטת ר' יוחנן נתינת השמן אינה מעכבת, אבל אם נותר שמן ועשה בו דבר אחר - לא כיפר; וראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה ד|ספרא מצורע פרשה ד.]] וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ח|מנחות ט, ח.]] ר' שמעון מחמיר מר' עקיבא בעניין זה, ודורש שכל שארית הלוג תינתן על ראש המיטהר, ולא רק מה שנשאר בכף הכהן.

וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ט#ב|תוספתא ט, ב-ג,]] לתקלות אפשריות נוספות בטקס.}}
טָבַל וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. עַל כָּל הַזָּיָה – {{ב|טְבִילָה.|של אצבע ימין בשמן שביד שמאל}}  

'''בָּא לוֹ''' אֵצֶל מְצֹרָע.  

:{{ב|מְקוֹם שֶׁהוּא נוֹתֵן אֶת הַדָּם|משנה ט}} - שָׁם הוּא נוֹתֵן אֶת הַשֶּׁמֶן, 

::שֶׁנֶּאֱמַר: ([[ויקרא יד כח]]) &quot;עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם&quot;. 

([[ויקרא יד כט]]) &quot;וְהַנּוֹתָר מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּף הַכֹּהֵן יִתֵּן עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר לְכַפֵּר&quot;. 

:אִם נָתַן - כִּפֵּר. וְאִם לֹא נָתַן - לֹא כִפֵּר. דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה. 

:רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: שִׁירֵי מִצְוָה הֵן, בֵּין שֶׁנָּתַן בֵּין שֶׁלֹּא נָתַן - כִּפֵּר, 

::וּמַעֲלִין עָלָיו '''כְּאִלּוּ''' לֹא כִפֵּר.  

חָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא {{ב|יָצַק|בתוך כפו}} - יְמַלֶּנּוּ; מִשֶּׁיָּצַק - יָבִיא אַחֵר כַּתְּחִלָּה, דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה. 

:רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא {{ב|נָתַן|על ראש המיטהר}} - יְמַלֶּנּוּ; מִשֶּׁנָּתַן - יָבִיא אַחֵר כַּתְּחִלָּה. 
&lt;קטע סוף=י/&gt; 

{{עוגן|משנה יא}}&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
(יא) מְצֹרָע שֶׁהֵבִיא קָרְבָּנוֹ עָנִי - וְהֶעְשִׁיר, אוֹ עָשִׁיר - וְהֶעְנִי, 
{{הע-שמאל|החטאת שונה בין עני לעשיר, אבל שניהם מביאים כבש לאשם.

ר' יהודה רואה את האשם כקרבן המרכזי של המצורע, ראו גם [[ביאור:משנה כריתות פרק ב#משנה ג|כריתות ב, ג.]]}}
:הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר חַטָּאת, דִּבְרֵי רְבִּי שִׁמְעוֹן.  

:רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַחַר הָאָשָׁם. 
&lt;קטע סוף=יא/&gt; 

{{עוגן|משנה יב}}&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
{{הע-שמאל|יכול בעה&quot;ב להביא קרבן עני עבור בניו או עבדיו, אפילו אם הם מכחישים שהם חייבים בקרבן, ראו [[ביאור:תוספתא/טהרות/ו#ט|תוספתא טהרות ו, ט.]]

האם בני ביתו של העשיר נחשבים עשירים? ר' יהודה טוען שאשתו נחשבת עשירה, אבל מסכים שבניו ועבדיו לא. וראו [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ד#ח|תוספתא מע&quot;ש ד, ח,]] שגם ת&quot;ק מודה שאין העשיר יכול לתת לאשתו מעשר עני.}}
(יב) מְצֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר - יָצָא; וְעָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי - לֹא יָצָא.  

:מֵבִיא אָדָם עַל יְדֵי בְנוֹ, עַל יְדֵי בִתּוֹ, עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ קָרְבַּן עָנִי – {{ב|וּמַאֲכִילָן בִּזְבָחִין.|הבאת הקרבן ע&quot;י בעה&quot;ב מתירה לבני ביתו לאכול בזבחים, ראו משנה ג.}}  

::רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ מֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר, וְכֵן כָּל קָרְבָּן שֶׁהִיא חַיֶּבֶת. 
&lt;קטע סוף=יב/&gt; 

{{עוגן|משנה יג}}&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
(יג) שְׁנֵי מְצֹרָעִין שֶׁנִּתְעָרְבוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶן; 
{{הע-שמאל|לעניין תוכן השאלה ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ט#ז|תוספתא ט, ז-ח.]] חטאת שמתו בעליה – ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ב#משנה ב|תמורה ב, ב.]] חטאת העוף, היא קרבן העני – יכולה לבוא גם על ספק, ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ז#משנה ו|תמורה ז, ו.]]

אם המצורעים בחיים וקרבנם דומה, אלא שהתערבו - יכולים להתנות ולהמשיך כרגיל; אבל אם אחד מהם עשיר וחברו עני - חייב העשיר להפוך לעני, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ט#ז|תוספתא ט, ז-ח.]]

במצרים  היה מקדש (&quot;חוניו&quot;) ששרד גם כשלוש שנים לאחר חורבן בית המקדש, אבל השאלות שנשאל ר' יהושע נראות כתחרות חכמה, ולא כשאלות ממשיות, וראו [[נדה סט ב]].}} 
:קָרַב קָרְבָּנוֹ שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶן, {{ב|וּמֵת אֶחָד מֵהֶם,|או מת אחד מהם}} 

::זוֹ שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה אֶת רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ. 

:::אָמַר לָהֶם: יִכְתֹּב נְכָסָיו לְאַחֵר - וְיָבִיא קָרְבַּן עָנִי!
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|נגעים|יד}}</text>
      <sha1>9cbsbd2qzb3aeukcpnvtzaabzotdj0u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שרשים אות העין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>180551</id>
    <revision>
      <id>1416705</id>
      <parentid>1095332</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T16:50:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>217.175.82.121</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2341" xml:space="preserve">{{כותרת ערכים|שרשים|ס|ע|פ}}
{{ערך|עבש}}
&lt;קטע התחלה=עבש/&gt;* {{דגש-בפסוק||עָבְשׁוּ|פרדות|יואל א יז|עבש}}. כמו עִפְּשׁוּ בפלס אחר, פירוש: התעפשו גרגרי הזרע תחת מגרפותיהם. וענין העפוש ידוע בדברי רבותינו ז&quot;ל {{מ&quot;מ|פסחים מה|ב}}: הפת שעפשה.&lt;קטע סוף=עבש/&gt;
{{ערך|ענש}}
&lt;קטע התחלה=ענש/&gt;* {{דגש-בפסוק||וְעָנְשׁוּ|אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף|דברים כב יט|ענש}}, {{דגש-בפסוק||וַיַּעֲנֹשׁ|אֶת הָאָרֶץ|דברי הימים ב לו ג|ענש}}, {{דגש-בפסוק|וְיֵין|עֲנוּשִׁים|יִשְׁתּוּ|עמוס ב ח|ענש}}, {{דגש-בפסוק|גַּם|עֲנוֹשׁ|לַצַּדִּיק לֹא טוֹב|משלי יז כו|ענש}}. והנפעל {{דגש-בפסוק|וּפְתָיִים עָבְרוּ|וְנֶעֱנָשׁוּ||משלי כב ג|ענש}}, {{דגש-בפסוק||עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ||שמות כא כב|ענש}}. ענינם חיוב וגבוי נתינת הממון. ואפשר שיהיה ופתיים עברו ונענשו חיוב נתינת הנפש, כלומר המיתה כמו שנשתמשו רבותינו ז&quot;ל הרבה בזה הלשון באמרם {{ממ|שבת קמט|ב}} דמעניש וקטיל וזולת זה הרבה. ועל הדרך הזה פירשו הם {{ממ|ברכות ז|א}}, גם ענוש לצדיק לא טוב:&lt;קטע סוף=ענש/&gt;
{{ערך|עסס}}
&lt;קטע התחלה=עסס/&gt;*{{דגש-בפסוק||וְעַסּוֹתֶם|רשעים|מלאכי ג כא|עסס}}. '''{{ענין}} הדריסה והכתישה''' פרמרי&quot;ץ בלע&quot;ז, ומזה נקרא עסיס {{דגש-בפסוק|יטפו ההרים|עָסִיס||יואל ד יח|עסס}}. {{דגש-בפסוק||וְכֶעָסִיס|דמם ישכרון|ישעיהו מט כו|הערך}}. {{דגש-בפסוק||מֵעֲסִיס|רִמֹּנִי|שיר השירים ח ב|הערך}}. הוא המשקה היוצא על ידי הסחיטה והכתישה.&lt;ref&gt;[עסיס רמוני]. א&quot;א יתכן לומר שיו&quot;ד של רמוני, אינו למדבר בעדו רק ליחס. עיין בשרש רמן.&lt;/ref&gt;&lt;קטע סוף=עסס/&gt;
'''הגהות ר' אליהו בחור:''' &lt;references/&gt;</text>
      <sha1>kkzsmzubi1111gc5icsyar76ider1zj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ההקדמה לתרגום רקנדורף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>206988</id>
    <revision>
      <id>1416725</id>
      <parentid>1296744</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T23:38:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>עבד של ה' יתברך בן של מלך</username>
        <id>33957</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* {{קישור רקנדורף|י||חזון י'.}} */ תקלדה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="108392" xml:space="preserve">
'''הקדמת [[מחבר:צבי חיים רקנדורף|רקנדורף]] ל[[הקוראן בתרגום רקנדורף|תרגומו]]'''. {{ש}}
ראו גם בויקיפדיה: {{דף ויקיפדיה|תרגום הקוראן לעברית}}; {{דף ויקיפדיה|הרמן רקנדורף}}.

== הקדמה ==
אין אמונה בכל האמונות הנודעות אשר בפתע פתאום שטפה על כל אפיקיה והפכה פני תבל כדת ''מחמד''. דת היהודים שמה לה למטרה את ארץ כנען, את נחלת אבותיהם, ולא היה בלבם לכבוש ארץ אחרת זולתה; דת הנוצרים לא הוסדה, לפי מחשבות לב יוסדה, למשול בארצות כי אם לכבוש לבות בני האדם; אמנם דת ''מחמד'' בהווסדה היתה כנחל שוטף העולה על כל גדותיו, משבר הרים ומפוצץ סלעים ומכסה את פני האדמה בחרבות וציים ומעי מפלה.

ואם תשאל, איך נהיתה זאת, כי יושבי מדבר, אשר לא למדו מנעוריהם כי אם לשוט בארצם הנה והנה עם עדרי צאניהם, היו למושלי תבל וחרשו בחרבותם את תלמי אמונתם החדשה על פני רוב האדמה הידועה בעת ההיא; וכל זאת בקרב מספר מעט ימים? הקנאת דתם עשתה זאת או יקר ערך אמונתם? – אשיב: אולי שניהם! – אמונה מעוררת את מאמיניה להלחם לה ומבטיחה אותם את מחמדי התבל ואת תענוגי העולם הבא בהלחמם את מלחמתה ומדברת על לבם בקול גדול לאמר: על חרבכם תחיו!; התתמה בכִתַּת הרועה את אתו לחרב ואת מזמרתו לחנית למען צאת בצבא בעד דתו הקודחת בקרבו כשלהבת יה? – את אשר לא תשיג לשון המפתה בקרב מספר שנים, תפעל החרב השלופה במו רגע; ואיה איפא האיש אשר לא יבטא בשפתים יסודי דת האיש החזק ממנו, למען הציל את נפשו ואת הונו? הלא נמצאו אנשים ממירים את דתם בעד ענינים גרועים מהצלת הנפש וההון? –

ועתה דע, הקורא הנעים, כי איננו דבר נקל לכתוב הקדמה הגונה ומשגת את מטרתה על הספר הזה; כבר יגעו בעניין חכמי הנוצרים: Maracci, Padua 1688; Sale, London 1734; Wahl, Halle 1828; Weil, Bielefeld 1844 u.a.m. אמנם להריק את כל הענין עד תומו, הזמן יכלה והמחבר לא יכלה; לכן שמתי מגמתי לקצר את מצע המלאכה הזאת ולהציע פה כפי אשר יאותו לי שני אויבי כל מחברי ספרים, והם: '''המקום והזמן''' והנני מחלק את ענין ההקדמה הזאת לשמונה ראשים והם: (א) ארץ ''ערב'' ויושביה לפני בוא ''מחמד''. (ב) חיי ''מחמד''. (ג) ''הקוראן''. (ד) מה לקט ''מחמד'' מאמונת ומספרי היהודים, (ה) מה מאמונת הנוצרים (ו) מה מעובדי האלילים. (ז) ''הסונ&quot;ה'' או התורה שבעל פה אשר לישמעאלים. (ח) הכיתות היותר חשובות על דת מחמד.

===(א) ארץ ערב ויושביה לפני בוא מחמד{{הערה|Sale's Koran: The Preliminary Discourse Section 1, 1-32. Edition London 1734.}}.===

לארץ ערב אשר יושביה יכנוה גם כן בשם ''ג'זר&quot;ה אלערב'' (Peninsula Arabica), נקרא שמה על מושבה המערבי לנגד כל ארצות ''אזיא''; ולדעת קצת יקרא לה השם הזה מ''ירב אבן קחטאן'' (אולי יובב בן יקטן; עיין [[בראשית י כט|בראשית י', כ&quot;ט]]) אבי כל בני ארץ ''ערב''. חכמי הנוצרים קראו את יושבי הארץ הזאת בשם: ''שרקין'' (Saraceni), והמילה הזאת מורה בלשון ערבית: אנשי קדם, על מושבה המזרחי לנגד ארצות ''איירופא'' ו''אפריקא''. והנה, באשר תוך הארץ הזאת נודע אך מעט מזער לחכמי ''איירופא'', באשר היא לרוב הארץ מדבר וציה, לא תשיג ידיעת חכמי הארצות האחרות להציב את גבולותיה על נכון; לכן נודיעם בדרך כללי: מול צפון לנגד ''ארם נהרים'', מול מזרח לים הפרסיים (Sinus Persicus) וים ''הודו'' (Oceanus Indicus), מול דרום לים ''כוש'' (Mare Aethiopicum) ומול מערב לים סוף (Mare Rubrum) וקצת הים הים האמצעי (Mare Mediterraneum). ועתה, על אודות חלוקת הארץ הזאת אגיד לך, הקורא הנעים, כי גם דעות חכמי יושביה נחלקו עליה; קצתם מחלקים אותה לשתים, קצתם לשלוש, קצתם לחמש, ומהם גם לשש מדינות; ואני הנני נוטה אחר חלוקת החמש המורגלת מכל שאר החלוקות לכל חכמי בני קדם ואגזר את הארץ הזאת למדינות: ''ימן, הג'ז, תהאמ&quot;ה, נג'ד, וימאמ&quot;ה'' (Jemen, Hidjas, Tehâmah, Nedjd &amp; Jamâmah) מדינת ''ימן'' היא המבורכה מכל שאר המדינות. היא המצמיחה מקרבה את ה''קאפפיה'' (Café), את ה''קאמפיר'' (Campharum), את הצרי (Balsamum), את הלוט (Lotos), ואת ה''מאננ&quot;ה'' (Manna). הערים הנכבדות אשר בה, הן: ''מוקק&quot;ה'' (Mokkah), עיר מולדת את הקאפפיה היותר נחשב, למינהו, ו''עדן'' (Aden), בימינו עיר מרכולת ליושבי ''אינגלאנד''. הערים הנכבדות במדינת חג'ז הן: ''מיכ&quot;ה'' (Mekkah), ''מדינ&quot;ה'' (Medinah); הראשונה על היותה עיר הולדת ''מחמד'' והשניה על היותה מקום קבורתו. והנה חכמי ''איירופא'' מחלקים את ארץ ''ערב'' לשלוש, והן: '''המאושרה''', '''השוממה''' ו'''המסולעה''' (Arabia Felix, Deserta et Petraea); אמנם יושבי ''ערב'' אינם מכירים את החלוקה הזאת.

לדעת חכמי בני קדם הערביים נחלקים ל'''קדמונים''' ו'''אחרונים'''. ממספר הקדמונים היו העמים העצומים ''עאד, ת'מוד, תבע, תסם, ג'רהם, מדין, עמלק'' ({{D}}'Ad, Thamud, Tobba, Tassm, Djorham, Madain &amp; 'Amalek); ועתה נזכיר פה קצת קורותיהם. – רעת אנשי ''עאד, ת'מוד, תבע ומדין'' ואחריתם הנוראה נזכרות הרבה פעמים בספר הקוראן; עיין שם {{קישור רקנדורף|ז|עא|חזון ז', ע&quot;א–ע&quot;ח}}, {{קישור רקנדורף|סא|סד|ס&quot;א, ס&quot;ד–ע&quot;ב}}, {{קישור רקנדורף|כב|מג|כ&quot;ב, מ&quot;ג}}; {{קישור רקנדורף|כה|מ|כ&quot;ה, מ'}}; {{קישור רקנדורף|כו|קמא|כ&quot;ו, קמ&quot;א–ק&quot;ס}}; {{קישור רקנדורף|כז|מו|כ&quot;ז, מ&quot;ו–נ&quot;ה}}; {{קישור רקנדורף|כט|לז|כ&quot;ט, ל&quot;ז}}; {{קישור רקנדורף|לח|יב|ל&quot;ח, י&quot;ב}}; {{קישור רקנדורף|נד|כג|נ&quot;ד, כ&quot;ג–ל&quot;ו}}; {{קישור רקנדורף|סט|ד|ס&quot;ט, ד'–ו'}}; {{קישור רקנדורף|פה|יח|פ&quot;ה, י&quot;ח}}; {{קישור רקנדורף|פט|ח|פ&quot;ט, ח'}}; {{קישור רקנדורף|צא|יא|צ&quot;א, י&quot;א–ט&quot;ז}}. אנשי ''עאד'' ניקבו בשם אביהם ''עאד'', אשר לדעת הישמעאלים היה בן ''עוץ'' בן ''ארם'' (עיין [[בראשית י כג|בראשית י', כ&quot;ג]]), ויתקע את אהלו אחרי בלול ד' את שפת כל הארץ, בעמק ''אחקאף'' (Achkaf), בגליל ''חצ'ר מות'' (Hadramauth) אשר במדינת ''ימן'', ויפרץ שם מאד מאד, ויהיו לו צאצאים רבים ועצומים, אשר בנו להם טירות וערים לרוב. ויהי בעזבם את ד' וישתחוו למעשי ידיהם, וישלח להם ד' נביא את ''הוד'' (זה ''עבר'' בן ''שלח'' בן ''ארפכשד'' בן ''שם''; עיין [[בראשית י כה|בראשית י', כ&quot;ה]]) למען הורותם את הדרך אשר ילכו בה; ויהי בהקשותם את ערפם ובהמרותם את פי הנביא וישלח עליהם ד' רוח זלעפות אשר נשבה שבעת ימים ושבעת לילות רצופים, והמית את כלם מלבד היראים את פי ד' והשומעים לקול ''הוד'' אשר העתיקו אחרי כן את אהליהם אל מקום אחר. – אנשי ''ת'מוד'' נקראו בשם ''ת'מוד'' בן ''גתר'' בן ''ארם'' (עיין [[בראשית י כג|שם כ&quot;ג]]), אשר נטה את אהלו במדינת ''חג'ר'' בארץ ''ערב''. ויהי בסור האנשים האלה מאחרי ד' ויעבדו אלהי נכר, וישלח להם ד' את ''צאלח'' (זה ''שלח'', ולדעת קצת זה ''פלג'', עיין [[בראשית י כה|שם י', כ&quot;ה]]; [[בראשית יא טו|י&quot;א, ט&quot;ו]]) למען השיבם אל הדרך הטובה; וישאלו ממנו לאות על אמיתת נבואתו, כי יוציא להם גמלה מנקיק הסלע; וגם אחרי עשותו זאת לא האמינו בו ויעקרו את הגמלה וימיתוה. ויפקדם ד' ברעש שלושת ימים ושלושת לילות אשר הפך את אהלי החוטאים האלה וגם אותם המית. אלה דברי הקוראן במקומות הנ&quot;ל. גם על אנשי ''תבע'' ו''מדין'' יצאו פגעים דומים לאלה על האטימם את אזניהם לקול מזהיריהם. –אנשי ''תסם'', צאצאי ''לוד'' בן ''שם'', ואנשי ''ג'רהם'' צאצאי ''גתר'' בן ''ארם'', גרו יחד במדינה אחת מעט ימים ואין מכלים איש את אחיו; אמנם בגבור יד אנשי ''תסם'', וישימו את אנשי ''ג'רהם'' להם למס ויעבידום בפרך ויהי היום ויתנשא איש אחד גבור חיל מקרב אנשי ''תסם'' למלך על עמו וישם חק לאנשי ''ג'רהם'', כי לא יקח איש מהם בתולה אשר לא ידעה המלך מקדם. וישבעו אנשי ''ג'רהם'' להנקם מאויביהם ומלוחציהם ויעשו ככה: יום אחד קראו אותם לבוא אל קהלם למען הועץ אתם על דבר מה; ויבואו אנשי ''תסם'' אליהם בטח ואין חרב ביד איש מהם, ואנשי ''ג'רהם'' התקבצו אל הקהל וכלי מלחמתם היו חגורים תחת מעיליהם, ויקומו על עושקיהם ויכו בהם הרג רב; רק מעט אשר מלטו את נפשם וינוסו אל ''דו תבשאן אבן אקראן'' מלך ''ימן'' ויתחננו אליו למען ינקום את נקמתם; ויעתר להם ויצא בצבא אל אנשי ''ג'רהם'' ויכחידם, לא השאיר בהם עד אחד; ופליטי אנשי ''תסם'' התערבו בעם המלך ההוא. – קורות עם עמלק נזכרות בספר [[שמות יז|שמות י&quot;ז, ח'–ט&quot;ז]].

הערביים אשר היו בימי ''מחמד'' נפרדו לתולדותם לשני ראשים: בני ''קחטאן'' (''יקטן''), ובני ''אסמעיל'' (''ישמעאל''). הראשונים היו מצאצאי יקטן בן ''עבר'' ויקראו את עצמם בשם: ''ערב אלעריבא'' (ערבי הערביים, כלומר ערבים קדמונים), והאחרונים נקראו בשם ''ערב אלמסתעריבא'' (ערבים אשר עשו את עצמם ערביים, כלומר ערביים חדשים). כפי עסקיהם נחלקו לשני סוגים: ''בדווין'' (נוסעים ממקום למקום, כלומר רועי צאן), ו''פלאח'' (עובדי אדמה, יושבי ערים, אנשי מסחר וכו'). על קורותיהם הקדמוניות לא נזכיר פה כי אם מבול גדול אשר שטף על כל גדותיו במדינת ''ימן'' מעט ימים אחרי מות אליקסאנדרוס מוקדן, וישימה לשממה; זולתי זאת לא היה כל חדש בארץ ''ערב'' לפני בוא ''מחמד'' כי אם מלחמות והריגות בין שבט לשבט ולרוב על סיבות פחותות וגרועות; כמו כן {{ב|ד&quot;מ|דרך משל}} מעט שנים לפני בוא ''מחמד'' כל ארץ ''ערב'' היתה נבוכה במלחמה ארבעים שנים רצופות על סוס אחד, אשר בן שבט אחד גזל לבן שבט אחר. – לענין ממשלת הארץ הזאת אגיד, כי לא היה מעולם מלך על כל ארץ ''ערב''; לכל ראש בית אב היתה הממשלה בחיי וברכוש אנשי ביתו, וכל המשפחות אשר גרו יחד במקום אחד בחרו מקרבן איש נבון וגבור חיל אשר שפטן ויצא לפניהן בצבא ותקראנה אותו בשם: ''שייח'' (זקן). עוד כל ימי הארץ לא שמעו הערביים קול נוגש מארץ אחרת ולא דרכו בקרב ארצם פעמי רגלי לוכדי ארצות; אליקסאנדרוס מוקדן שם מגמתו ללכוד את הארץ הזאת אחרי כבשו את ארץ ''הודו'', אמנם המות חתפהו בחצי ימיו וימנעהו מהשיג את חפצו; ''פומפיוס'', שר צבא הרומיים, לא נצח כי אם את יושבי גבול ארץ ''ערב'', אשר שריהם הוליך לפני מרכבתו אסורים בזיקים בשובו אל ארץ מולדתו, אמנם אל קרב הארץ לא בא; ''איליוס גאללוס'', שר צבא ''יוליוס קיסר'', אפס קצה הארץ ראה וכולה לא ראה, כי בבואו אל קרבה ותהפך רוח סערה במדבר ותוליך את האבק הדק אל פני אנשי המלחמה ויקבר את רובם בחול, עד כי כמעט שר הצבא ומתי מספר נמלטו עמו. ''טראיאנוס'', קיסר רומי, שם גם כן מגמתו ללכוד את הארץ הזאת אך לא השלים את חפצו.

ועל אודות אמונת הערביים תדע זאת: בני ''קחטאן'' שמרו את אמונתם הקדמונית באל האחד, אשר היתה נחלתם מאביהם ''קחטאן''; אולם בני ''אסמעיל'' ערכו לאלהים העליון, אשר קראו בשם: ''אללה תעאלי'' אלהים אחרים אשר קראו בשם ''אללהית'' כמו הכוכבים, המלאכים, הג'ין (genii) וכו', ויאמרו כי ה''אללהית'' הן בנות אללה תעאלי; ועל זאת מוכיחם ''מחמד'' הרבה פעמים בקוראן, עיין {{קישור רקנדורף|טז|נח|שם חזון ט&quot;ז, נ&quot;ח}} ובהרבה מקומות. הערביים עבדו את אלהיהם בהיכלים, אשר הנכבד מכלם היה היכל הקאאבה {{הערה|בלשון ערבית נכתבה המלה הזאת כזה: ''קעב&quot;ה'' (Ka'bah); אמנם למען הקל על הקורא את מבטאה ההגונה, כתבתיה: ''קאאב&quot;ה. המחבר''}} אשר במיכה. לפי דמיונם (עיין קוראן {{קישור רקנדורף|ב|קיט|חזון ב', ק&quot;י&quot;ט}}) ההיכל הזה נבנה מאברהם ומישמעאל בנו; בקרבו צפונים האבן, אשר אדם הראשון לקח אתו לזכרון מגן העדן, והבאר אשר הראה המלאך את ''הגר'' (עיין {{קישור רקנדורף|ב|קיז|שם קי&quot;ז}} ופירושי). בראשונה לא נעבד בהיכל הזה כי אם האל העליון, אמנם אחרי כן, בתעות הערביים אחרי אלהים אחרים, מלאו אותו פסילים משפתו ועד שפתו (עיין {{קישור רקנדורף|ה|קיא|שם ה', קי&quot;א}}; {{קישור רקנדורף|עא|כב|ע&quot;א, כ&quot;ב–כ&quot;ג}}). מלבד עובדי האלילים גם יהודים, נוצרים ו''שבא'' (עובדי האש) נמצאו שם לרוב בימי ''מחמד''. היהודים בקשו מנוח בארץ הזאת, אשר מימי קדם היתה מקלט לכל הלחוצים ולכל העשוקים, אחרי חורבן הבית השני ולעת השמד בימי ''הדריאנוס'', ויהיו שם לגוי גדול עצום ורב; גם רבים מעובדי האלילים התיהדו ויחסו בצל כנפי השכינה. ''ד'ו נוואס'' (Dhu Nowas) ראש שבט ''המיאר'' (Himjâr) במדינת ''ימן'', חבק את דת היהודים וילכד את כל מדינת ''ימן'' ויכריע את כל יושביה תחת דתו. – דת הנוצרים כבר שלחה שם את יונקותיה במאה הראשונה ללידתה{{הערה|[[האיגרת אל הגלטים פרק א#17|Epistola ad Galatas 1, 17.}} ולעת רדיפת מיני הנוצרים בימי הקיסרים ''קונסטאנטינוס'', ''טהיודוזיאוס''{{הערה|כוונתו לתיאודיסיוס. ויקיעורך.}} ו''[[W:הרקליוס|היראקליאוס]]'', ארץ ערב היתה מנוס לכל כיתות הנוצרים אשר גורשו מארצות אחרות; אמנם רוב הנוצרים אשר היו שם לעת ''מחמד'' היו מכת ה[[W:נסטוריאניזם|ניסטוריאנר]]; ועל קרבות ארץ פרס לארץ ''ערב'' גם דת ''שבא'' נטתה שם את פאראתיה; אמנם מחבקיה אך מעט מזער היו לנגד שאר בעלי דתות. זה משפט הארץ הזאת לפני בוא ''מחמד''; טרם דברנו על האיש הנפלא הזה, נציע פה מעט על חקי ולשון בני הארץ הזאת.

לערביים כאשר לכל יושבי תבל יש יתרונותיהם וחסרונותיהם. יתרונותיהם המה: נדיבות לב, התרועעות לכל אורח, אהבת המליצה, ידיעת וחקירת לשונם; חסרונותיהם המה: אהבת נקם, אכזריות חמה במלחמה, ואהבת גזל. תאוות נפשותיהם הן: הורות בחצים ומשל משלים; ולמען עורר את רוח מליציהם היה להם חג מדי שנה בשנה בעיר ''עוקצ''' (Okadh), אשר שם קראו מחברי המליצות את שיריהם באזני כל העם, ושירי המשורר אשר נצח את חביריו נכתבו באותיות מוזהבות על גויל משי ויוקעו לפני דלתות היכל הקאאבה אשר במיכ&quot;ה ויקראו בשם: ''מד'הבאת'' (מוזהבות). – לשון הערביים היא בלי ספק, מלבד לשוננו הקדושה, הקדמונית לכל לשונות הארץ וגם העשירה מכולן; היא קרובה מאד ללשוננו הקדושה אמנם עוד יותר קרובה ללשון ארמית. אכן לא שוה דיבורה בכל ארצות ''ערב'', כי אם נחלקה לכמה שפות: שפת ה''קוריישים'', משפחת ''מחמד'', היתה הנקייה מכולן, ובה נכתב הקוראן.

===(ב) חיי מחמד{{הערה|Sale's Preliminary Discourse 38–56}}.===

''מחמד'' (Mohammed), גם כן נקרא בשם ''אחמד'' (Âchmed), (שתי המלות האלה ענינם בלשון ערבית: ''המפואר'') ''אבן עבד אללה'' נולד בעיר מיכ&quot;ה במדינת ''הג'ז'' בחודש ''אפריל'' לשנת 571 אחרי לידת ישו. משפחתו, אנשי ''קורייש'', היתה הנכבדת מכל משפחות עיר מולדתו. מעט ימים אחרי לידתו אביו מת במלחמה ולא הנחילו כי אם חמשה גמלים ושפחה כושית; אחרי מלאת לו שש שנים ויחתף לו המות גם את אמו ''אמינ&quot;ה'' (Aminah), ויאספהו אבי אביו ושמו ''עבד אל מטלב'' ({{D}}'Abdul Motallib) הביתה, ובמות גם זה לקחו אחי אמו ושמו ''אבו טלב'' (Abu Taleb) לו לבן. באשר האיש הזה איש מסחר היה, לקח את בנו האמון אתו בעברו אל ארצות ''ארם'' ונגב ה''ערב'', ושם אסף ''מחמד'' מלא חפניו מידיעות וחקי ואמונות יושבי הארצות האלה, וירוה את נפשו השוקקה להוסיף דעת ולקח. גם בהיותו נער לא השתעשע עם נערים אחרים אשר כגילו כי אם פנה אל הגיוני לבו. בשנת עשרים וחמש לימי חייו אלמנה אחת ושמה ''חדיג'&quot;ה'' (Chadidjah) הפקידתו על מרכלתה, ובאשר איש נאמן וחרוץ היה, לקחתו לה לאיש. ולה דוד אחד ושמו ''ואראקא אבן נופייל'' (Waraka ibn Nofail) אשר עזב את עבודת האלילים וחבק את דת היהודים וגם אל זאת פנה ערפו ויתנצר; והאיש הזה ידע היטיב את ספרי אמונת היהודים והנוצרים וספרי התלמוד והאגדה. ''מחמד'', בהכירו את האיש הזה, לא שקט ולא נח מדלות פנינים מים ידיעותיו הגדול ורחב ידים ולא יכול לתת מרגוע לנפשו משמוע את דבריו; ומהעת הזאת והלאה שם את מגמתו ליסד אמונה חדשה. אמונת היהודים בעתתו על רוב חקיה ומשמרותיה, ואמונת הנוצרים היתה מכוערה עד מאוד בהבלי הכיתות; ובאשר שמע כי אברהם אבינו ע&quot;ה האמין בד' ויעבדהו בלב תמים בלי חקים ומשמרות הרבה, שם מזימתו לחדש את אמונת אברהם ולנשא אותה בארץ מולדתו. למען הקל מהיהודים ומהנוצרים לחבק את דתו החדשה ולהנעימה בעיניהם חשב לאסף בה קצת מחקי היהודים וקצת מאמונת הנוצרים; ולמען הגות בהשלמת חפצו בלי הפוגות ישב בדד במערה אצל מיכ&quot;ה שש שנים רצופות. ויהי בהתבוננו תמיד רעיוניו בעתוהו ותבוך רוחו ויתנבא וישתגע וידמה בנפשו, כי המלאך גבריאל ממתיק סוד אתו ומגלה לו חזיונותיו; לכן יש להאמין, כי לא בזדון גלה את שיחותיו עם גבריאל ואת מסעו השמימה (עיין קוראן {{קישור רקנדורף|יז|א|חזון י&quot;ז, א'}}; {{קישור רקנדורף|עב|א|ע&quot;ב, א'–ט&quot;ו}};) כי אם במבוכת רוחו. ויהי אחרי דמותו בנפשו, כי כבר השלים את בנין דתו ויעזב את המערה וישב אל ביתו ויגלה אל אשתו ''חדיג'ה'', אל דודו ''עלי'' (Ali'), ואל חותנו ''אבו בכר'' (Abu Bekr) כי אלהים שמהו לנביא לאנשי ארץ מולדתו ביד המלאך גבריאל. שלושת האלה היו מאמיניו הראשונים, ובתוך זמן ארבע שנים העביר ארבעים איש מיושבי מיכ&quot;ה אל דתו החדשה. אחר כלות הימים האלה עשה משתה ויקרא אליו את כל נכבדי עירו; ויהי בטוב לבבם ביין ויקם ''מחמד'' מעל כסאו ויאמר אל הקרואים:
'''לא ידעתי איש בכל ארץ ''ערב'', אשר יוכל לכבד את אוהביו בתשורה טובה מתשורתי אשר אני עושה לכם היום; הנני מבטיח אתכם את כל טוב העולם הזה ואת חיי העולם הבא! האל העליון שמני לנביא למען קרוא אתכם אל עבודתו; מי מכם יתמוך את ידי ויהיה לי לאח ולעזר?''' – ויקם ''עלי'' מעל כסאו ויאמר: אני הראשון מהמאמינים בך! – אמנם כל שאר הקרואים נתנו את קולם בצחוק גדול וילעגו לו, ודודו ''המצא'' (Hamza) קללהו קללה נמרצת ויחשבהו למשתגע, ואיש אחד ושמו ''אבו להב'' (Abu Laheb, עיין [[הקוראן סורה 111 (תרגום רקנדורף)|חזון קי&quot;א]]) השליך אבן אחריו. אמנם עוד לא כלה המשתה ויאחז השבץ את ''המצא'' ויפול ארצה. ויהי אחרי קומו ויאמר ''מחמד'' עליו: אלהים יסרך על קללך אותי והחיה אותך למען תאמין בי ותהיה לי לעזר להרים את קרן אמונתי! – ויאמין ''המצא'' בו מהיום ההוא והלאה ויהי לו לעבד נאמן (עיין {{קישור רקנדורף|ו|קיט|שם ו', קי&quot;ט}}). אכן בכל זאת רוב אנשי מיכ&quot;ה נהפכו לו לאויבים וירדפוהו ויקללוהו תמיד. ויהי בשמוע ''מחמד'' כי אויביו חורשים עליו רעה וזוממים לקחת את נפשו ויקם בלילה הוא וחמיו ''אבו בכר'' ויברחו אל מדינ&quot;ה אשר שם כבר רב היה מספר המחבקים את דתו. הלילה ההוא ({{D}}26. September 622 A. Ch.{{D}}){{כ}} נקרא לישמעאלים ''ליל אלהג'ר&quot;ה'' (Leil al Hedjirah) כלומר: ליל המנוסה, וממנו מונים את מספר שנותיהם עד היום הזה (עיין {{קישור רקנדורף|ט|מ|שם ט', מ'}}). ויהי בהגיעו אל מקום מפלטו ויגילו אנשי העיר לקראתו, כי איבה היתה מקדם בין יושבי מיכ&quot;ה ליושבי מדינ&quot;ה, וישישו אלה למצא תואנה להלחם באויביהם ולהיות להם איש אשר יצא לפניהם בצבא. שם בנה ''מחמד'' את ה''מסג'ד'' (Mesdjed, בית תפלה) הראשון ויכהן בו, ושם גלה את רוב חזיונותיו. ויהי בראותו כי גברה ידו וכי רבים העבדים המתפרצים אליו ותחשק נפשו להשיב נקם לצריו. ויהי היום וישמע כי אורחת אנשי מיכ&quot;ה שבה מארץ הנגב אל מקומם, ויקם ויארב להם אצל מקום ''בדר'' (Bedr) אשר לדרום מדינ&quot;ה, ושלוש מאות וארבעה עשר איש אתו, ומספר אויביו היה כשש מאות; ותגבר יד אנשיו ויניסו את אנשי מיכ&quot;ה ויכו מהם שבעים איש ושבעים השבו, ולמלקוח אין מספר (עיין {{קישור רקנדורף|ג|יא|שם ג', י&quot;א}}; {{קישור רקנדורף|ח|יז|ח', י&quot;ז}}). ויהי אחרי התשועה הזאת וינהרו אליו אנשים לרוב מכל קצוי ארץ ''ערב'' למען צאת אתו בצבא ולחלק שלל אתו, עד כי מעט ימים אחרי כן יכול לערוך מלחמה את בני ''קיינוקע'' (Kainokὁa), שבט יהודי היושב אצל מדינ&quot;ה, להרוס את טירותם ולשימם לו למס. אמנם אנשי מיכ&quot;ה לא יגעו מהתנקם בו ויצאו בחיל כבד מול מדינ&quot;ה למען אסוף את חרפתם על מקום ''בדר''. ותפגענה שתי המערכות אצל ההר ''אהוד'' (Ohud; (עיין {{קישור רקנדורף|ג|קנט|שם ג', קנ&quot;ט}}), ותעז יד ''מחמד'' בראשונה ויניס את אויביו; אמנם בנפול אנשיו כזאיבי ערב על השלל ויקומו האויבים מהמארב ויכו שבעים איש מאנשי ''מחמד'' וגם את ''המצא'' דודו; גם ''מחמד'' החלה במלחמה עד כי חשבוהו למת. ויוציאו דבה בכל הארץ כי ''מחמד'' מת, למען השיב את מאמיניו מאחריו; אמנם הוא, למען העיד על כחשם, ערך מלחמה את בני ''נצ'יר'' (Nadhir), שבט יהודי, ויכבוש את ארצם. ויהי בשנה החמישית למנוסתו ({{D}}627 A. Ch.{{D}}) ויקומו אנשי מיכ&quot;ה בחיל כבד כעשרת אלפים איש ויצורו על מדינ&quot;ה עשרים יום; אמנם בהפוך עליהם רוח זלעפות, אשר הדפה את החול הדק אל פניהם, סרו מאחרי העיר (עיין {{קישור רקנדורף|לג|ט|שם ל&quot;ג, ט'}}). ויהי אחרי כן ויצא לצבא על עיר מולדתו ויבוא עליה למצור וישפך עליה סוללה עד כי פתחה לו, ויכחשו לו אויביו ויאמינו בנביאותו. ומהיום ההוא והלאה משלה ידו בכל ארץ ''ערב'', אשר יושביה שלחו לו מנחות יקרות ויתנוהו לנביא עליהם. אחרי שוב ''מחמד'' אל עיר מולדתו ויטהר את היכל הקאאבה מהגילולים אשר בו ויתוץ את כל הפסילים אשר בארצו ויעש את ההיכל ההוא לבית תפלה לאל עליון כאשר היה מימי קדם ויעביר חק בכל ארצו, כי לא יקרב איש, אשר לא מדת ''מחמד'' הוא, אל העיר מיכ&quot;ה בתוך מהלך יום אחד (עיין {{קישור רקנדורף|ט|ג|שם ט', ג'}}, {{קישור רקנדורף|ט|כח|כ&quot;ח}}). ויהי בשנה ההיא וישלח מלאכים אל ''היראקליאוס'' קיסר יוון, אל ''קוסרויס'' מלך פרס ואל מלך ''חבש'' (Habesch, Abyssinia) למען יחבקו את דתו. הראשון לא השיב אותו דבר, השני קרע את האגרת ויחרף את השלוחים, והשלישי שלח לו מנחה יקרה אך לא חבק את דתו. הנוצרים אשר בארץ ''ערב'', בראותם כי יד ''מחמד'' הולכה הלוך וחזק, ויצר להם על דתם ויתחננו אל ''היראקליאוס'' למען יבוא להם לעזר ויכניע את ''מחמד''. ויעתר להם הקיסר ויבוא בחיל כבד אל ארץ ''ערב'' ותפגשנה המערכות בעמק ''חוניין'' (Honain) ותגבר באחרונה יד ''מחמד'' (עיין {{קישור רקנדורף|ט|כה|שם ט', כ&quot;ה–כ&quot;ו}}). ויהי אחרי התשועה הזאת וישם ''מחמד'' מגמתו לרדוף אחרי ''היראקליאוס'' ולכבוש את ארצו; אמנם אנשיו מאנו לצאת מפני השרב הגדול אשר היה בימים ההם. אחרי כן יצא בצבא על היהודים אשר במדינת ''חייבר'' (Chaibar) על הכעיסם אותו במאנם להאמין בנביאותו, וילכד את ארצם. ויען כי היהודים הבישוהו בויכוחיהם ובגידופיהם יותר מהנוצרים, לכן גדלה שנאתו אותם משנאתו את הנוצרים כאשר תראה בקוראן {{קישור רקנדורף|ה|פה|חזון ה', פ&quot;ה}}. יהודית אחת ושמה ''זיינאב'' (Zainab), אשר נשבתה במלחמה וכל בית אביה מתו במערכה, נתנה סם המוות אל מאכלו, אשר ממנו לא מת כרגע כי אם מהיום ההוא והלאה חלה את חליו למות. ויהי בראותו כי קרבו ימיו למות ויקרא אליו את אנשי עירו וישנה להם את תוכן דתו ויעירם להחזיק בה כל ימי חייהם, אז יצליחו בכל דרכיהם (עיין {{קישור רקנדורף|ה|ה|שם ה', ה'}}); וישא כל העם את קולו בבכי. וימת בעיר מולדתו מיכ&quot;ה בשנת שלושה וששים לימי חייו ושלושה ועשרים לנביאותו ({{D}}10. Junius 632 A. Ch.{{D}}) בלי צוות מי משרי צבאו ימלוך אחריו, ולא השאיר אחריו כי אם בת אחת ושמה ''פאטמה'' (Fatimah) אשת דודו ''עלי''; ואנשי מדינ&quot;ה בקשו כי גוייתו תנוח בקרב עירם, באשר הם היו עוזריו הראשונים.

מהמעט אשר הגדנו פה על חיי ''מחמד'' נוכל להבין את טבעו המוסרי. כל יתרונות אנשי ארצו וכל חסרונותיהם דבקו בו, ועל אודות נביאותו נוכל לומר, כי אי אפשר לחקור אם חזיונותיו עלו מזדון לבו או אם היו ילדי סרעפיו הנבוכים. מופתים לא עשה ולא יכול עשות; הוא בעצמו מודה בכמה מקומות בספר הקוראן כי אין לאל ידו לעשות מופתים (עיין {{קישור רקנדורף|ו|מט|שם ו', מ&quot;ט}} וכו'), אמנם שם את התרוממות ספרו למופת נבואתו (עיין {{קישור רקנדורף|ב|כב|שם ב', כ&quot;ב}}). אם באמת לא ידע קרוא וכתוב, כאשר מגיד על עצמו (עיין {{קישור רקנדורף|ז|קסד|שם ז', ק&quot;ס&quot;ד}}; {{קישור רקנדורף|כט|מז|כ&quot;ט, מ&quot;ז}}), או אם בזדון אמר זאת למען השיב מעליו את עלילת אויביו אשר אמרו כי הוא מחבר את ספרו ולא גבריאל גלהו לו, – הוא דבר אשר לא יחקר לעולם. מהרבה מקומות בספרו נראה היטיב, כי לא קרא מעולם את ספרי ת&quot;נ&quot;ך ואך למשמע אוזן ידע את ענינם; כמו כן ד&quot;מ שם את יעקב אבינו לבן אברהם, את ''המן'' ליועץ פרעה, את ''מרים'' הנביאה ואת ''מרים'' אם ישו לנפש אחת; אמנם כל זאת איננו ראיה כי לא ידע ''מחמד'' קרוא או כתוב כי אם למבוכת שכלו ומדעיו.

מלבד אהבתו העצומה אל הנשים וקנאת דתו אשר אכלתהו, טבעו המוסרי טוב מאד היה; כמה פעמים כל ימי חייו הראה את נדיבות לבו לנגד אויביו אשר חרפוהו וגרשוהו ויבקשו המיתו. מלבד מבוכת ידיעותיו שכלו גדול מאד היה; הוא ידע היטיב למשוך אחריו את בני האדם בעבותות האהבה או בחבלי היראה, ברַכּוּת או בפרך כפי המקרה אשר קרהו וכפי צרכי המקום והזמן; ומזה נוכל לבאר את מצוותיו הסותרות כמה פעמים זו את זו; ד&quot;מ במקום אחד אמר כי '''היין והשחוק תועלת הם לבני האדם''' (עיין {{קישור רקנדורף|ב|ריד|שם ב', ר&quot;י&quot;ד}}) ובמקום אחר אומר כי '''תועבת ד' ומעשה שטן המה''' (עיין {{קישור רקנדורף|ה|צא|שם ה', צ&quot;א}}); במקום אחד אמר כי '''לכל מכבדי ד' יש שכר לפעלתם''' (עיין {{קישור רקנדורף|ב|נח|שם ב', נ&quot;ח}}) ובמקום אחר אומר כי '''אך למאמיניו יש חלק לעולם הבא''' (עיין {{קישור רקנדורף|ג|כח|שם ג', כ&quot;ח}}). והרבה כדומיהם.

===(ג) הקוראן{{הערה|Sale, Prel. Disc. 56-122}}. ===

''אלקראן'' (המקרא) הוא הספר אשר לדעת הישמעאלים נגלה מהמלאך גבריאל אל ''מחמד'' חזון אחר חזון, וגם לכל מאמר ומאמר מהספר הלז יקרא השם הזה. גם מכנים אותו בשמות אחרים כמו: ''אלפרקאן'' (Alfurkân, הפורקן) ''אלמשאף'' (Almuschaf, החיבור), ''אלד'כר'' (Aldsikr, הזכרון), ''אלהודי'' (Alhudâ, קו הישר) וכו'. לדעת הישמעאלים הספר הזה הוא קדמון לבריאת העולם וחקוק על לוח שם ברקיע העליון; הוא עצת ה' הנצחית אשר אין לה חילוף ולא תמורה. הוא נחלק למאה וארבעה עשר חזיונות הנקראים בלשון ערבית: ''סור&quot;ה'' (Surah, חזון). יש ממנו שבע נוסחות נפרדות לעניין שמות החזיונות וחלוקת פסוקיהן; שתים מהן יש במדינ&quot;ה, אחת במיכ&quot;ה, אחת בקופ&quot;ה (Kufa), אחת ב''בצרה'' (Bossrah), אחת בדמשק ואחת המצויה בידנו והמורגלת לרוב הישמעאלים. כל חזון וחזון נחלק לפסוקים הנקראים בלשון ערבית: ''אית'' (Ajât) אותות. כפי הנוסחא אשר בידנו יש בכל ספר הקוראן ששת אלפים מאתים ותשעה וחמישים פסוקים, שבע רבבות שבעת אלפים שש מאות ותשעה ושלושים מלות, ושתים ושלושים רבבות שלושת אלפים וחמשה עשר אותיות. גם לא יגעו הישמעאלים ממנות כמה פעמים ימצא בכל הספר כל אות ואות מאלפא ביתא, כל ''ג'זם'' (Djesm, שוא) ו''ג'זם'', כל ''תשדיד'' (Teschdid, דגש) ו''תשדיד''. האחרונים גם כן חלקו את הספר לשלושים ''אג'זת'' (Idjsât, פרקים) וכל ''אג'ז&quot;ה'' לשני ''אחזב'' (Achdsab, חצי פרק).

אמנם כל החלוקות האלה לא נעשו על פי ''מחמד'', באשר הוא לא כתב את ספרו כי אם גלה את כל החזיונות כפי המקרה אשר קרהו; אמנם תלמידיו ושרי צבאו כתבו את אשר שמעו מפיו, כפי זכרונם וכאשר מצאו ידיהם, על גויל, עלי תמרים, עצמות ואבנים וכו'. אחרי מות ''מחמד'', ''אבו בכר'', חותנו ומשנהו הראשון, קבץ את כל הזכרונות האלה וכתבם בספר אחד בלי ענין או המשך או סדר זמן היגלותם, רק לפי גדלותם וקטנותם; את החזיונות הגדולים שם בראש הספר ואת הקטנות בסופו, כאשר יראה הקורא; שמות החזיונות, שמות מקום היגלותם וחלוקותיהם לפסוקים גם כן על פיו נעשו. בכ&quot;ט חזיונות נמצאו על ראשם ראשי תיבות, אשר עליהם מודים מפרשי הישמעאלים כי אלהים לבדו יודע את ענינם; ואני בפירושי הלכתי באשורי חכמי הנוצרים Maracci, Sale וכו' האומרים כי אלה דברי הסופר, כמו ד&quot;מ אותיות: '''''א'ל'מ''''' בראש החזון השני וכו' עיין {{קישור רקנדורף|ב|א|שם}}. והנה כבר יגעו רבים ממפרשי הקוראן לערוך את חזיונותיו כפי סדר זמן היגלותם וכלם לשוא עמלו, ולמה זה '''אני''' הבל איגע? – יספיק לקורא אם אערך לפניו את אשר לקטתי מדבריהם.

לעניין מקום היגלותם יחלקו חזיונות הקוראן לשבעה ושמונים הנגלים במיכ&quot;ה, תשעה עשר אשר במדינ&quot;ה, ושמונה תולים על בירור מקומם. לעניין הזמן נחלקים לראשונים הנגלים במיכ&quot;ה טרם נוס ''מחמד'' משם, לאשר גלה במדינ&quot;ה בעת מקלטו שם, ולאחרונים הנגלים במיכ&quot;ה אחרי שובו שמה בעז וחיל. גם לא יאמין הקורא הנעים, כי כל הפסוקים הנכללים בחזון אחד ביום אחד נגלו, כי אם כאשר כבר אמרנו: ''אבו בכר'' לקט בחפזון את כל אשר מצאה ידו וקבץ כעמיר גורנה תבן ובר, חקים ותוכחות וויכוחים, ויעשם גדיש אחד כאוות נפשו. כמו כן ד&quot;מ כל המפרשים מסכימים כי {{קישור רקנדורף|צו|א|חמשת הפסוקים הראשונים בחזון צ&quot;ו}} הם החזון הראשון אשר נגלה ל''מחמד'', באשר גבריאל שם בהם את ''מחמד'' לנביא, עיין שם; והפסוקים האחרים של החזון ההוא נגלו בזמן מאוחר מאד. כמו כן לדברי הכל {{קישור רקנדורף|ה|א|חמשת הפסוקים הראשונים של החזון החמישי}} הם החזון האחרון אשר בו ''מחמד'' מזהיר את מאמיניו לאמר: '''היום הזה השלמתי לכם את ה''איסלאם'' '''וכו' עיין שם; והפסוקים האחרים קודמים מאד בזמן; ועוד הרבה כדומיהם.

לפי ענין דבריו יחלק הקוראן לשני חלקים: ''אימאם'' (Imâm) וזה: תורת האמונה, ''דיוו'' (Diw) וזה: תורת החקים. תוכן אמונת הישמעאלים הוא המאמר: '''''לא אללה אלא אללה, מחמד רסול אללה''''' (אין אל מבלעדי אל, ''מחמד'' שליח אל). תורת האמונה נחלקת לששה עיקרים והם: האמין באלהים, במלאכים, ובכתבי הקודש, בנביאים, בתחיית המתים וביום הדין, ובעצת אל הקדמונית אשר יעץ על מקרי ועלילות בני האדם והיא לא תופר (Fatalismus &amp; Praedestinatio). תורת החקים נפרדה לארבעה ראשים: ''צלות'' (Ssalât), והוא: תפלה ורחיצת הגוף, ''ציאם'' (Ssiâm) והוא: צום, ''זכות'' (Sakât), והוא: נתינת צדקה, ו''חג''' (Chadj), והוא עליית הרגל למיכ&quot;ה. על ערך המצוות האלה יורנו המשל אשר היה תמיד בפי ''מחמד'': '''התפלה מעלה את האדם עד חצי דרך השמימה, הצום מנחהו עד שער השמים והצדקה פותחת את השער'''.

לענין עצמית אלהים הישמעאלים מסכימים עם אמונת היהודים על היותר נכון; הם מערכים לו את האחדות הגדולה מכל האחדיות; אין בו חילוק ופירוד, אין לו גוף, הוא יודע כל, חכם לב, אדיר על כל, טוב לכל, רחום לכל וכו'{{הערה|הישמעאלים מערכים לאלהים צ&quot;ט כינויים, עיין קוראן {{קישור רקנדורף|ז|קפז|חזון ז' ק&quot;פ&quot;ז ופירושי}}}}. – המלאכים הם רוחות בלי גוף. החשובים מהם הם: ''ג'בראיל'' (Djebrajil), הממונה לגלות לנביאים את החזיונות; ''מיכאיל'' (Mikaïl), המבצע את אמרות וענשי אל; ''עזאיל'' (Asaïl), מלאך המות המוכיח את בני האדם בקבריהם שלושת ימים אחרי מותם על אודות מעלליהם (כמו חיבוט הקבר על ידי המלאך ''דומה'' לדעת היהודים), ו''אסרפיל'' (Issrafil) הממונה על יום התקומה; הוא יתקע בשופר ביום תחיית המתים ויעורר את ישיני עפר מקבריהם. גם יש לכל אדם שני מלאכים הסובבים אותו בכל דרכיו ומעידים ביום התקומה על מעלליו (עיין {{קישור רקנדורף|יג|יב|קוראן י&quot;ג, י&quot;ב}}). מלבד המלאכים יש גם רוחות הנקראות בשם ''ג'ין'' (genii), והם אמצעים בין המלאכים לבני האדם; יש להם כנפים, טסין מסוף העולם ועד סופו ושומעים מאחורי הפרגוד את אשר עתיד להיות; אוכלים ושותים, פרים ורבים ומתים (עיין [[חגיגה טז א|חגיגה ט&quot;ז, א']]). כפי דברי ''מחמד'' גם הרוחות הקשיבו לקולו בקראו להם את הקוראן וחבקו את דתו (עיין {{קישור רקנדורף|עב||חזון ע&quot;ב כולו}}). – את כתבי הקודש מחלקים הישמעאלים לארבעה ראשים והם: ''תורית'' (Taurât) והוא: ספרי ת&quot;נ&quot;ך מלבד ספר תהלים; ''זבור'' (Subbur) והוא ספר תהלים; ''אנג'יל'' (Indjil) והוא תורת הנוצרים, ו''הקוראן''; כל האחרון מאלה הכביד על הקודם לו. – מלבד נביאי היהודים הישמעאלים שמים לנביאים את ''אדריס'' (Idris, ''חנוך''), את ''הוד'', את ''צאלח'', את ''לוט'', את ''שעיב'' (Schoaib, ''יתרו'') את ''דולכפל'' (Dulkefl, ''עובדיה'' עבד ''אחאב''), את ''זכריה'' (אבי ''יוחנן'' המטבל), את ''יחיי'' (Jahia, יוחנן המטבל), את ''איסי'' בן ''מרים'' (Issa Ben Mariam, ישו) ואת ''מחמד'' אשר יכנו בשם: '''חותם הנביאים''', כי אחריו לא יקום עוד נביא. ששת הנביאים הגדולים מכלם הם לדעת הישמעאלים: ''אדם'', ''נח'', ''אברהם'', ''משה'', ''ישו'' ו''מחמד'', וכל האחרון מאלה חשוב יותר מכל הקודמים לו. – על אודות תחיית המתים ''מחמד'' בעצמו אומר כי אלהים לבדו יודע את יום בואה; אמנם שם לה אותות ומופתים אשר יקדמוה, ואלה יחלקו לגדולים וקטנים. האותות הקטנים הקודמים לתחיית המתים ודומים קצת ל'''חבלי משיח''' אשר ליהודים (עיין [[משנה סוטה ט טו|סוף משנת סוטה]]) הם: '''(א)''' פריעת מוסר בקרב בני האדם. '''(ב)''' התנשאות אנשים רקים ופוחזים אל המדרגות העליונות. '''(ג)''' שפחות תהיינה אמות גברותיהן. '''(ד)''' מלחמות ושפיכות דם בכל ממלכות הארץ. '''(ה)''' מלחמת אדום עם ישמעאל. '''(ו)''' רעב וחוסר כל בכל הארץ עד כי כל איש העובר על קבר אוהבו יאמר: מי יתן והייתי במקומו! '''(ז)''' מדינות ''אירק'' ו''ארם'' ימאנו לתת מס למלך ישמעאל; והרבה כדומיהם. –

האותות הגדולים הם: '''(א)''' השמש יצא במערב. '''(ב)''' חיה גדולה ונוראה תצא מן הארץ בהיכל הקאאבא. '''(ג)''' מלחמת ישמעאל עם מלכות ''יון'' וכבישת העיר ''קונסטאנטינא'' על ידי שבעים אלף אנשי מלחמה מצאצאי ''יצחק''. '''(ד)''' ביאת המשיח ליהודים, וישו ינצחהו במלחמה ויהרגהו. '''(ה)''' ירידת ישו ארצה. '''(ו)''' מלחמת גוג ומגוג. '''(ז)''' מלחמת ישמעאל עם היהודים. '''(ח)''' קיטור עב אשר יכסה את פני כל הארץ. '''(ט)''' הירח יחשך. '''(י)''' הערביים יהפכו לעובדי אלילים. '''(יא)''' שני מטילים גדולים, אחד כסף ואחד זהב ימצאו בנהר פרת. '''(יב)''' הכושיים ילכדו את העיר מיכ&quot;ה ויהרסו את הקאאבה, וזאת לא תבנה עוד לעולם. '''(יג)''' כל החיות וכל היצורים הבלתי חיים ישיחו. '''(יד)''' תבערה גדולה במדינות ''הג'ז'' ו''ימן''. '''(טו)''' רוח זלעפות אשר תמית את כל ישרי לב. – אורך היום הנורא ההוא מגבל במקום אחד בקוראן לאלף שנים (עיין {{קישור רקנדורף|לב|ד|חזון ל&quot;ב, ד'}}), ובמקום אחר לחמשים אלף שנה (עיין {{קישור רקנדורף|ע|ד|שם ע', ד'}}). ביום ההוא יתקע שלוש פעמים בשופר; לקול השופר הראשון יקיצו ישיני עפר, לקול השני יובאו בדין לפני אלהים ולקול השלישי הצדיקים יבואו אל גן העדן והרשעים לחרפות ולדראון עולם.

למען עורר את מאמיניו להלחם בעז וחיל את מלחמת האמונה, ''מחמד'' אמר להם כי כבר כתוב מימי קדם בספר המקרים באי זה יום ובאי זה שעה כל איש ואיש ימות, ובבוא השעה הזאת לא יאחרה ולא יחישה אפילו רגע אחד; גם אמר כי ה&quot;ק&quot;ב&quot;ה כותב בספר המקרים קודם לידת כל אדם: פלוני לחיי עד ופלוני לבאר שחת; פלוני יהיה צדיק ופלוני רשע וכו'. הוללות וסכלות הדעה הזאת, המונעת מבן האדם את בחירתו וחושבתו כצאן אשר לטבח יובל, ידועות לכל משכיל; לכן לא אאריך בה ואשים למטרתי את הענינים האחרים הראויים יותר לערוך מלין עליהם והם: '''חקי הישמעאלים'''.

'''(א) תפלה ורחיצת הגוף.''' שתי המצוות האלה לאחת תחשבנה לישמעאלים, כי '''התפלה''' מביאה לידי טהרת הנפש ו'''הרחיצה''' לידי טהרת הגוף. לישמעאלים יש חמש תפלות קבע בכל יום: בעלות השחר, בצאת השמש, בצהרים, בבוא השמש ובצאת הכוכבים. מצוותן להיעשות בבית התפלה, ואם אי אפשר, גם כן בכל מקום; ובתפלה שמים הישמעאלים את מגמת פניהם לאל ''קבל&quot;ה'' מול מיכ&quot;ה, ולפני התפלה רוחצים את פניהם, את ידיהם ואת רגליהם ונכנסים יחפים אל ה''מסג'ד''. את עת התפלה מודיע ה''מואזן'' (Muezzin, משמיע) בעלותו על ה''מנר&quot;ה'' (Minarat, מגדל בית התפלה) בקול גדול לאמר: '''''לא אללה אלא אללה, מחמד רסול אללה; אללה אכבר, לא אללה אלא הו''''' (La Allah ila Allah, Mohammed rassul Allah; Allah Akbar, La Allah ila hu; אין אל מבלעדי אל, ''מחמד'' שליח אל; אלהים אדיר, אין אל מבלעדו). עיקר תפלת הישמעאלים הוא החזון הראשון אשר בקוראן, והוא הנכבד מכל החזיונות; לכן יקרא בשם ''אם אלכתב'' (Um al Kitab, אם הספר). – יש שני מיני רחיצה: ''ע'סל'' (Ghossl, טבילת כל הגוף) ו''וודו'' (Wodu, רחיצת הפנים, הידים והרגלים). על הראשון מצווים האנשים אחרי תשמיש מטתם, שפיכות זרע וטומאת מת, והנשים בימי נדת דוותן ואחר הלידה. על השני מצווים אחרי הסך את רגליהם ולפני התפלה. ובמדבריות, אשר אין שם מים, יוצאים ידי חובתם בשימם חול דק על פניהם ועל ידיהם ועל רגליהם (עיין {{קישור רקנדורף|ד|מד|קוראן, חזון ד', מ&quot;ד}}).

'''(ב) צום.''' ''מחמד'' קרא את הצום: שער האמונה; גם היה משל בפיו: '''ריח פי המתענה ערב לד' מנופת צופים'''. חכמי הישמעאלים מחלקים את הצום ל'''גופני''', '''חושי''' ו'''רוחני'''. הראשון כולל את ההעצרה ממאכל ומשתה ומתשמיש המטה; השני את המניעה מהריח בבשמים, מעשן ואבק ה''טאבאק'', משמוע קול שיר וכלי זמר; השלישי והוא העיקר, את ההחדלה מהרהורים רעים וכו'. בקוראן מצווה לישמעאלים צום ה''רמצ'אן''; בחודש הזה, אשר בו נגלה הקוראן (עיין {{קישור רקנדורף|ב|קעז|שם ב', ק&quot;ע&quot;ז-ק&quot;פ&quot;א}}), מצוה להתענות כל החודש כולו מעלות השחר עד צאת הכוכבים ולמנוע את עצמו מכל התענוגים הגופנים והחושיים והרוחניים הנזכרים למעלה. אחר כלות החודש הזה יש לישמעאלים חג שלושת ימים הנקרא ''בעירם'' (Baïram) אשר בו ששים ושמחים ומטיבים לנפשותיהם בעד התנזרותם בימי הצום. – אחרי מות מחמד גם כן הושם צום שלושת ימים אחרי ראש כל חודש, אמנם הישמעאלים בזמננו אינם מקפידים בו כל כך.

'''(ג) נתינת צדקה.''' זאת נחלקת לשתים: ''זכות'' (Sakât), ובה יובנו המסים אשר לכל איש לתת אל אוצר המלך, ו''צדקת'' (Ssadakât), מתנות לאביונים אשר כל איש נותן כמתנת ידו וכנדבת לבו. לעניין הראשון כל ישמעאלי מוכרח לתת מכל רכושו, מבקרו, מכספו, מפרי אדמתו וממרכלתו וכו' שנים וחצי ממאה מדי שנה בשנה אל גנזי המלך.

'''(ד) עליית הרגל למכה''' עם מנהגיה כבר חק היתה לישמעאלים מימי קדם, אמנם ''מחמד'' העביר את התועבות אשר נעשו בה; כמו כן ד&quot;מ לפני בוא ''מחמד'' הערביים התפשטו ערומים בהקיפם את הקאאב&quot;ה וכו'. – טרם דברנו על חקי החג הזה, נציע פה תבנית קטנה על היכל הקאאבה אשר במיכ&quot;ה. היכל ה''חרם'' (Charâm) הוא באמצע העיר ונקרא ''מסג'ד אלחרם'', ובאמצעו בנין משלוש דפנות הנקרא ''קעב&quot;ה'' או ''בית אללה'', כ&quot;ד אמה על אמה ארכו, כ&quot;ג אמה על אמה רחבו וכ&quot;ז אמה על אמה קומתו. בקרן זויות אצל הפתח נמצאה האבן השחורה ממולאה כסף, והיא האבן אשר לדעת הישמעאלים אלהים נתן לאדם הראשון לזכרון מגן העדן, ואת האבן הזאת שם יעקוב מראשותיו וישכב עליה בנוסו מבאר שבע חרנה. הישמעאלים מכבדים אותה מאד ונושקים אותה מדי עברם עליה. לצפון הקאאב&quot;ה מונחת אבן לבנה המכסה את קברי ישמעאל ו''הגר''. למזרחו הוא הבאר ''זמזם'' (Zamzam), אשר המלאך הראה את ''הגר'' בבקשה מים. אנשי מיכ&quot;ה עושים סחורה גדולה במי הבאר הזה ומשלחים אותה בצלוחיות נחתמות בכל ארצות ישמעאל, באשר לדעת הישמעאלים המים האלה מחזקים את כח הזכרון, מעוררים את רוח המליצה ומרפאים מחליים שונים וכו'. אצל הבאר הזה הוא ''מקאם אברהים'' (Makâm Ibrahim, מכון אברהם) והוא האבן אשר עמד עליה אברהם בבנותו את הקאאבה. כל גבול מיכ&quot;ה לקודש יחשב לישמעאלים; בהיקף י' פרסאות מהעיר הוא גדר, אשר בקרבו אסור לעשות מלחמה, להרוג איש, ולצוד ציד; ואיש אשר לא מדת ''מחמד'' הוא, בעברו את הגדר ההוא, אחת דתו להמית. כל ישמעאלי השלם בבריאת גופו מצווה לעלות לכל הפחות פעם אחת כל ימי חייו לרגל אל מיכ&quot;ה ולהתפלל שם בהיכל הקאאבה; חדשי השנה המועדים לעליית הרגל הם: ''[[w:שוואל|שוול]]'', ''[[w:ד'ו אל-קעדה|דולקדי]]'' ו''[[w:ד'ו אל-חיג'ה|דולחגי]]'' (Schewâl, Dulkadi, Dulhadji); בחודש האחרון הזה כל העולים לרגל כבר נקהלים במיכ&quot;ה, יען כי קרבנות הרגל נקרבים בעת ההיא. העולים לרגל מתעטפים בקרבם אל גבול מיכ&quot;ה באדרת צמר לבנה הנקראה: ''אחרם'' (Ihram); כל עת עלותם אסור להם לצוד ציד, להלחם באויביהם, לגשת אל אשה, לגלח את שער ראשם ואת צפרניהם, ולדבר דברים בטלים. אחרי כל מאה ומאה צעדים אשר צעדו משתחוים ואומרים: ''לביית אללה'' (Labaith Allah, הנני אדוני!), גם זורקים אבנים מתחת רגליהם למען השיב את השטן מרדוף אחריהם (עיין {{קישור רקנדורף|ג|לא|חזון ג', ל&quot;א}}). בבואם אל מיכ&quot;ה שמים את פעמיהם בלי התמהמה אל היכל ה''חרם'' אשר בתוכו הקאאבה, ונושקים את האבן השחורה ומקיפים משם את הקאאבה שבע פעמים, ובכל הקפה והקפה נושקים את האבן מדי הגיעם אליה; אז הולכים לבקר את שני ההרים ''צפה'' ''ומרות'' (Ssafa &amp; Merwat) אשר אצל מיכ&quot;ה ומתפללים שם ומשקיפים בתפלתם פעם לימין ופעם לשמאל, זכר ל''הגר'' אשר עיניה שוטטו הנה והנה לכל פינה למען מצוא מים לשתות. משם שמים את דרכם על עמק מינ&quot;ה אשר שם המערה אשר נחבא בה ''מחמד'' שלושת ימים מפני אויביו בנוסו ממיכ&quot;ה, ועומדים שם שלושת ימים בתפלה. משם הולכים אל ההר ''ערפת'' (Arafât) אשר שם הראה המלאך ל''הגר'' את באר המים, ועולים עליו לאט לאט כאיש עיף ויגע, ויורדים ממנו במרוצה זכר ל''הגר'' אשר עלתה עליו לאט מעייפות ומצמא וירדה ממנו במרוצה למען השקות את בנה אחרי ראותה את עין המים. בהר הזה מתפללים וקוראים את הקוראן כל הלילה ההוא. אחרי שובם משם אל עמק מינ&quot;ה מקריבים שם את קרבנות הרגל: צאן או בקר או עזים או גמלים, ואוכלים מבשרם כדי שבעה ואת הנותר נותנים לאביונים. אחר הסעודה מגלחים את שער ראשם ואת צפרניהם ומבעירים מדורה גדולה אשר בה ישליכו את השערות ואת הצפרנים. אז שבים אל הקאאבה וחוזרים ונושקים את האבן השחורה ועושים בה תפלה ארוכה, ואז – '''חסל סדר עליית הרגל כהלכתו'''. – זולתי ארבע המצוות האלה: תפלה ורחיצת הגוף, צום, נתינת צדקה ועליית הרגל, יש עוד לישמעאלים חק אשר לא הזכירו מחמד בקוראן, והוא: מצות ''מילה'', והיא נפרדת ממילת היהודים כי היא בלי פריעה ומציצה, וזמן עשייתה בשנת שלוש עשרה לחיי הישמעאלים, זכר לישמעאל אשר נמול בשנת שלוש עשרה לימי חייו. ויען כי החק הזה איננו נזכר בקוראן, הנוצרים העוברים אל דת ''מחמד'' אינם נזקקים לו. – עוד יש לישמעאלים מצוה אחרת והיא: '''מלחמת האמונה''', אך אינה נוהגת כי אם בהחל אויבי דת ''מחמד'' להלחם.

טרם אחדל מדבר על הקוראן, אגיד מעט על '''האיסורים אשר בו''', על '''מליצותו''' ועל '''ערך ענינו'''.

הקוראן אסר לישמעאלים את היין, את שחוק הקוביא ובכללו כל השחוק המאבד את הממון, את הפסילים, את החלוקה על פי הגורל (עיין {{קישור רקנדורף|ה|צא|שם ה', צ&quot;א}}), את הריבית (עיין {{קישור רקנדורף|ב|רסח|שם ב', ר&quot;ס&quot;ח-ר&quot;ע), את הנבלה, את דם הנפש (אמנם דם האיברים מותר לישמעאלים, לכן אין להם תורת מליחה), את בשר החזיר, את תקרובת עבודת אלילים, את החנוקה, את השבורה, את הנפולה ואת הנגוחה מקרני בהמה אחרת ואת הטרפה (עיין {{קישור רקנדורף|ה|ד|שם ה', ד'}}). גם יש להם מצות שחיטה בלי בדיקה, ובשחטם שמים את פניהם ל''אלקבלה'' (Alkiblah, דרום) מול מיכ&quot;ה ואומרים לפני השחיטה: '''''בסם אללה אלרחמן אלרחים''''' (Bismillah alrachman alrachim, בשם אלה הרחמן והרחום). ארבעה מיני בהמות מותרים לאכול לישמעאלים: הבקר והצאן והעזים והגמלים ({{קישור רקנדורף|ו|קמז|שם ו', ק&quot;מ&quot;ז–ק&quot;מ&quot;ח}}); מהעופות והדגים ושאר החיות לא נאסר להם מאומה.

דיני העריות חמורים לישמעאלים מליהודים, באשר גם כן אסור להם לקחת את בנות אחיהם ואת בנות אחיותיהם ({{קישור רקנדורף|ד|כז|שם ד', כ&quot;ז}}); ביאה שלא כדרכה והחזרת הגרושה משנשאת ומת או גרשה בעלה האחרון מותרת ({{קישור רקנדורף|ב|רכא|שם ב', ר&quot;כ&quot;א–ר&quot;כ&quot;ח}}); גם אסור לישמעאלים לקרב אל נשיהם בימי נדת דוותן ({{קישור רקנדורף|ב|רכ|שם ר&quot;כ}}); על הטבילה לא הוזהרו הנשים בפירוש בקוראן, אמנם נוהגות בה.

שפת הקוראן היא הצחה והנכבדת מכל השפות הערביות אשר דובר בהן בימים ההם, כאשר כבר בארנו לעיל, ומלמדת להועיל את כל בעלי לשון ערב ההוגים בה, המליצה אשר בו היא לפעמים נעימה ורוממה{{הערה|כאן נוקט רקנדורף במתכוון בשפה בוטה ובלתי מכובדת כלפי האסלאם והערבים ועל פניו נוכל לחשוב שהוא אמנם מגנה ועושה חטא כלשהו בנפשו, עבור העם שאת תורתו למד. הוא כביכול, משמיץ את הטקסט שאותו הוא עצמו תרגם. אין לדעת מאילו טעמים עושה זאת רעקענדורף, נוכל רק לשער כי יש לכך קשר לטעמים כלשהם של צנזורה או נסיבות חברתיות כלשהן הקשורות לזמן שבו יצא הטקסט לאור. ויקיעורך.}}, אמנם לרוב פחותה, גרועה, בזויה ומלאה דברי ריק וכזבים החוזרים מאה פעמים ומלאים את אזן השומע, ועליהם הכתוב אומר: '''ככלב שב אל קיאו, כסיל שונה באולתו'''. – ומה אומר ומה אדבר על ערך ענינו? הוא נופל כל כך מערך תורתנו הקדושה כיקר נפש ''מחמד'' מיקר נפש משה רבינו ע&quot;ה; הבט נא וראה את קורות יוסף הצדיק כאשר הם כתובים בקוראן {{קישור רקנדורף|יב||חזון י&quot;ב}}, לנגד [[בראשית לז|ספר בראשית ל&quot;ז]] עד תומו - או את קורות משה בקוראן {{קישור רקנדורף|כח||חזון כ&quot;ח}} לנגד [[שמות ב|ספר שמות ב'-י&quot;ב]] והרבה כדומיהם; אז תדע להבחין בין סגים לכסף ובין שמרים ליין. ואם אגיד לך האמת, הקורא הנעים, לולי היה הקוראן ספר כולל את יסודי דת נפרצת עד מאד, לפי ערך ענינו לא היה כדאי '''לראותו אף כי לקרא בו'''.

===(ד) מה לקט מחמד מאמונת ומספרי היהודים.===
על אודות הענין הזה כבר כתב החכם המפואר ''גייגר'' את ספרו הנודע בשערים לתהלה ולתפארת: Was hat Mohammed aus dem Judenthume aufgenommen? Bonn 1833, והנני נוטל רשות ממנו ללקט איזה פרחים מגן חכמתו הגדול ורחב ידים ולשתלם בספרי זה. כאשר כבר אמרנו לעיל, מספר היהודים אשר בארץ ''ערב'' גדול ועצום מאד היה, לכן לא בזה ''מחמד'' לשיתם לו לאוהבים גם אם שנאם בכל לבו (עיין {{קישור רקנדורף|ה|פה|שם ה', פ&quot;ה}}). הוא ידע היטיב כי גדולים היו ממנו בחכמה ובמדע, לכן יגע ועמל לדעת מעט מענין ספרי קדשיהם ותלמוד ואגדה, למען יוכל להתווכח עמהם. מצאנו הרבה פעמים בקוראן כי היהודים שטנו את ''מחמד'' בשאלות נשגבות ממנו, ולמען הכעיסו בקשו ממנו מופתים באשר ידעו כי אין לאל ידו לעשותם, והוא ענם בקושי תשובות רפות וחלשות הסותרות זו את זו ומורות על שקרותו וסכלותו, ולפעמים הודה על האמת לאמר: '''אין בידי לעשות מופתים, אינני כי אם מזהיר!''' – את דברי המדרש והאגדה אשר הביא בקוראן למד למשמע אזן מפי דודו ''ואראקא'', כאשר כבר ביארנו לעיל, וגם מפי ''עבד אללה אבן סלאם'' ({{D}}'Abd Allah Ibn Salâm) אחד מחכמי היהודים אשר מאהבת בצע חבק את דתו; ו''מחמד'' נטה עליהם קו תהו ואבני בהו ויתארם כמתכונת שכלו הנבוך וכפי המקרה אשר קרהו. – הנני מחלק את אשר לקט ''מחמד'' מדת היהודים לשלושה, והם: חקי היהודים, סיפורי התורה, ודברי תלמוד ואגדה ומדרש.{{הערה|טענתו של רקנדורף כי כל הסיפורים והדימויים כולם נלקחו בהכרח ממקורות יהודיים טעונה הוכחה שכן אין המדובר במדע מדויק או בטענה שניתן לוודא. בחלק זה מובאות מסורות עממיות של האסלאם ושל הקוראן, הרווחות, בגרסאות כאלה ואחרות בסיפורי עמים ומיתוסים שונים. כמו כן מציין כאן רקנדורף את היהדות בתור ההשפעה המכרעת על האסלאם; גם אם לא ניתן לבטל את חשיבותה של האינטרקציה בין האסלאם ליהדות בתקופה ההיא, יש לומר כי המחקר המודרני גורס שבין הדתות שהשפיעו על האסלאם מצויות גם הנצרות, הדת הזורואסטרית ובמידה מסוימת גם אחרות. ויקיעורך.}} חקי היהודים אשר אסף ''מחמד'' אל דתו נראים מאשר פירשנו בפרק הקודם; את סיפורי ספרי ת&quot;נ&quot;ך אשר ניוול וכיער ''מחמד'' בכזביו נשמיט פה, באשר ידעתי כי כל המבין לקרא את ספרי בקי היטיב בספרי ת&quot;נ&quot;ך; אם כן לא אציע פה כי אם את דברי התלמוד ואגדה ומדרש הנמצאים בקוראן ואערכם כפי סדר החזיונות:


===={{קישור רקנדורף|ב||חזון ב'.}}====
{{קישור רקנדורף|ב|כח|פסוק כ&quot;ח}}: '''הוא נטה שמים וימתחם לשבעה שחקים''' וכו'.
:[[חגיגה יב ב|חגיגה י&quot;ב, ב']]: אמר ר' יהודה שני רקיעין הן שנאמר: הן לד' אלהיך '''השמים ושמי השמים'''; ר&quot;ל אמר: שבעה ואלו הן: '''וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות'''.

{{קישור רקנדורף|ב|כט|פסוק כ&quot;ט–ל&quot;ד}}: '''באמור אדונך אל המלאכים: שום אשום לי משנה בארץ, ענו: התשים לך שם אחד אשר ישחית בארץ וישפוך דם''' וכו' '''ויורה את האדם שמות כל הדברים''' וכו' '''ויאמר אלהים: אדם! קרא אתה; ויקרא''' וכו'.
:[[במדבר רבה יט ג|מדרש רבא במדבר י&quot;ט]]: בשעה שבא הקב&quot;ה לברא את האדם נמלך במלאכי השרת ואמר להם: '''נעשה אדם בצלמנו''' וכו' אמרו לפניו: '''מה אנוש כי תזכרנו'''? אדם זה מה טיבו? אמר להם: חכמתו מרובה משלכם. הביא לפניהם את הבהמה ואת החיה ואת העוף, אמר להם: זה מה שמו? ולא היו יודעים; כיון שברא אדם העבירם לפניו, אמר לו: זה מה שמו? אמר: זה שור, זה חמור, זה סוס וזה גמל. ואתה מה שמך? אני נאה להקרא ''אדם'' שנבראתי מן האדמה. ואני מה שמי? לך נאה להקרא: ''אדוני'', שאתה אדון לכל בריותיך וכו'. –
:גם תמצא ב[[סנהדרין נט ב|מסכת סנהדרין נ&quot;ט, ב']]: אדם הראשון מסב בגן עדן היה, והיו מלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין.

{{קישור רקנדורף|ב|לה|פסוק ל&quot;ה}}: '''אבל השטן גרשם והוציאם משם''' וכו'.
:[[פרקי דרבי אליעזר פרק יג|פרקי דרבי אליעזר י&quot;ג]]: היה ''סמאל'' השר הגדול שבשמים לוקח את הכת שלו וירד וראה כל הבריות שברא הקב&quot;ה ולא מצא חכם להרע כנחש עלה ורכב עליו וכל דבריו שדבר לא דבר ולא עשה אלא מדעתו של '''סמאל'''.

{{קישור רקנדורף|ב|נא|פסוק נ&quot;א}}: '''ותאמרו: משה! לא נשמע בקולך עד כי אם נראה אלהים עין בעין''' וכו'.
:[[עבודה זרה ג ב|עבודה זרה ג', ב']]: שני דברים שאלו ישראל מלפני הקב&quot;ה שיראו כבודו וישמעו קולו וכו'.

{{קישור רקנדורף|ב|נח|פסוק נ&quot;ח}}: '''בכרתנו לכם ברית ונרם עליכם את ההר''' וכו'.
:[[עבודה זרה ב ב|שם ב', ב']]: '''ויתייצבו בתחתית ההר''' אמר ר' דימי בר חמא: מלמד שכפה הקב&quot;ה הר כגיגית על ישראל ואמר להם: אם אתם מקבלים את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם.

{{קישור רקנדורף|ב|קכה|פסוק ק&quot;כ&quot;ה, ק&quot;כ&quot;ו}}: – – '''בקרב ימי יעקב למות ויאמר אל בניו: את מי תעבדו אחרי מותי? ויענו: את אלהיך נעבד ואת אלהי אבותיך''' וכו'.
:[[בראשית רבה צח ג|בראשית רבא צ&quot;ח]]: בשעה שהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא לשנים עשר בניו ואמר להם: שמעו אל ישראל אביכם! שמא יש בלבבכם מחלוקת על הקב&quot;ה. אמרו לו: שמע ישראל אבינו! כשם שאין בלבך מחלוקת על הקב&quot;ה כך אין בלבנו מחלוקת אלא: '''ד' אלוהינו ד' אחד'''! פירש בשפתיו ואמר: '''ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'''! –

{{קישור רקנדורף|ב|רכו|פסוק רכ&quot;ו}}: '''האשה הגרושה תאחר להינשא עד טהרתה השלישית.'''
:[[יבמות מא א|יבמות מ&quot;א, א']]: וכן כל שאר הנשים לא יתארסו ולא ינשאו עד שיהו להן שלושה חדשים.

{{קישור רקנדורף|ב|רלא|פסוק רל&quot;א}}: '''האם תיניק את בנה שתי שנים שלמות.'''
:[[כתובות ס א|כתובות ס', א']]: יונק תינוק והולך עד עשרים וארבעה חודש, מכאן ואילך כיונק שקץ.

{{קישור רקנדורף|ב|רנד|פסוק רנ&quot;ד}}: '''הלא התבוננת על האיש אשר הריב באברהם על אלהיך הנותן לו המשרה''' וכו'.
:בראשית רבא י&quot;ז{{הערה|שם=צלמים|לפנינו הוא ב[[בראשית רבה לח יג]]. ויקיעורך.}}: נסביה ומסריה לנמרוד אמר ליה נסגד לנורא! א&quot;ל אברהם ונסגד למיא דמטפין לנורא א&quot;ל נמרוד נסגד למיא; א&quot;ל נסגד לעננא דטעין מיא; א&quot;ל נסגד לעננא א&quot;ל א&quot;כ נסגד לרוחא דמבדר עננא א&quot;ל נסגד לרוחא א&quot;ל נסגד לבר אנשא דסבל רוחא. אם מלין את משתעי, אני איני משתחוה אלא לאור, הרי אני משליכך לתוכו ויבוא אלוה שאתה משתחוה לו ויצילך הימנו. ירד אברהם לכבשן האש וניצל.


===={{קישור רקנדורף|ד||חזון ד'.}}====
{{קישור רקנדורף|ד|מד|פסוק מ&quot;ד}}: '''אל תתפללו בשכרותכם''' וכו' '''גם אל תתפללו אחרי צאת מכם שכבת זרע''' וכו'.
:[[עירובין סד א|עירובין ס&quot;ד, א']]: שכור אסור להתפלל וכו';
:[[ברכות לא ב|ברכות ל&quot;א, ב']]: בעל קרי אסור להתפלל וכו'.


===={{קישור רקנדורף|ה||חזון ה'.}}====
{{קישור רקנדורף|ה|ד|פסוק ד'}}: '''ואת החנוקה ואת השבורה ואת הנפולה''' וכו'.
:עיין [[משנה חולין ג א|חולין פרק ג' משנה א']].

{{קישור רקנדורף|ה|לד|פסוק ל&quot;ד}}: '''וישלח אלהים עורב אשר גרר את האדמה להורות את קין איך יכסה את נבלת אחיו''' וכו'.
:[[פרקי דרבי אליעזר פרק כח|פרקי דרבי אליעזר כ&quot;ח]]: היו אדם ועזרו יושבים ובוכים ומתאבלים עליו ולא היו יודעים מה לעשות ל''הבל'' שלא היו נהוגים בקבורה; בא עורב אחד שמת לו אחד מחביריו לקח אותו וחפר בארץ וטמנה לעיניהם; אמר אדם: כעורב אני עושה; מיד לקח נבלתו של הבל וחפר במרץ וטמנה.

{{קישור רקנדורף|ה|לה|פסוק ל&quot;ה}}: '''לכן צוינו את בני ישראל: איש כי יכה נפש אחת''' וכו' '''יחשב לו כאלו המית את כל בני האדם, ואיש כי יחיה נפש אחת כאלו החיה את כל בני האדם.'''
:[[סנהדרין לז א|סנהדרין ל&quot;ז, א']]: מצינו בקין שהרג את אחיו שנאמר: '''דמי אחיך צועקים''', אינו אומר '''דם אחיך''' אלא '''דמי אחיך''' וכו' ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולא מלא.


===={{קישור רקנדורף|ו||חזון ו'.}}====
{{קישור רקנדורף|ו|עב|פסוק ע&quot;ב}}: '''זכור את אשר אמר אברהם אל ''אזר'' אביו: האתה עובד אלהים אחרים''' וכו'.
:בראשית רבה י&quot;ז{{הערה|שם=צלמים}}: תרח עובד לצלמים היה; חד זמן נפק לאתר הושיב לאברהם מוכר תחתיו; הוי אתי בר אנש, בעי דיזבן והוא אמר ליה: בר כמה שנין את? והוא אמר ליה: בר חמשין או שתין; והוא אמר ליה: וי ליה להאי גברא דהוי בר שתין ובעי למסגד לבר יומי! והיה מתבייש והולך לו. חד זמן אתת חדא אתתא טעינא בידה חדא פינך דסולת, אמרת ליה: הא לך, קרב קדמיהון! קם נסב בקלסא בידיה ותברינין לכלהון פסיליא ויהב בקלסא בידא דרבא דהוה ביניהון; כיון דאתא אבוהי אמר ליה: מאן עביד להון כדין? אמר ליה: מה נכפר מנך? אתת חדא אתתא טעינא לה חדא פינך דסולת ואמרת לי: הא לך קרב קדמיהון! קרבית לקדמיהון. הוה דין אמר: אנא איכול קדמי, ודין אמר: אנא איכול קדמי! קם הדין רבא דהוה ביניהון, נסב בקלסא ותברינון! – אמר ליה: מה אתה מפלה בי; וידעין אינון? אמר ליה: ולא ישמעו אזניך מה שפיך אומר וכו'.


===={{קישור רקנדורף|ז||חזון ז'.}}====
{{קישור רקנדורף|ז|מג|פסוק מ&quot;ג}}: '''מסך ביניהם''' (בין הצדיקים ובין הרשעים לעתיד לבוא), '''ועל המחיצה אנשים אשר יכירום בסימניהם.'''
:[[קהלת רבא ז יד|קוהלת רבא, ז', י&quot;ד]]: &quot;כמה ריוח ביניהם (בין גן עדן לגיהנום)? ר' יוחנן אמר: כותל; ר' אחא אמר טפח; ורבנן אמרי: שתיהן שוות כדי שיהיו מציצות מזו לזו.

{{קישור רקנדורף|ז|נו|פסוק נ&quot;ו, נ&quot;ז}}: '''הן שלחנו את נח אל עמו לאמר: עמי! את ד' לבדו תעבוד''' וכו' '''ויאמרו אליו זקני עמו: הן שוגה אתה מאד''' וכו'.
:[[סנהדרין קח ב|סנהדרין ק&quot;ח, ב']]: &quot;דרש רבא מאי דכתיב: '''לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל''', מלמד שהיה ''נח'' הצדיק מוכיח אותם ואמר להם דברים שהם קשים כלפידים והיו מבזין אותו; אמרו לו: זקן! תיבה זו למה? אמר להם: הקב&quot;א מביא עליכם את המבול וכו'.

{{קישור רקנדורף|ז|סו|פסוק ס&quot;ו}}: '''ואל אנשי ''עאד'' שלחנו את אחיהם ''הוד'' לאמר: עמי! את ד' לבדו תעבד''' וכו'.
:ילקוט בראשית ס&quot;ו{{הערה|לפנינו: [[ילקוט שמעוני תורה סב|ס&quot;ב]]. ויקיעורך}}: נביא גדול היה ''עבר'' שקרא את שמו ''פלג'' ברוח הקודש שנאמר: '''כי בימיו נפלגה הארץ.''' –
:גם תמצא ב[[בראשית רבה לח|בראשית רבה ל&quot;ח]]: ויהי בנסעם מקדם, הסיעו עצמם מקדמונו של עולם; דור הפלגה אמרו: '''בואו ונעשה לנו מגדל ונשים עבודה זרה בראשו.'''

{{קישור רקנדורף|ז|פג|פסוק פ&quot;ג}}: '''ואל אנשי ''מדין'' שלחנו את אחיהם ''שעיב''''' (יתרו) '''לאמור: עמי! עבדו את ד' כי אין לכם אל זולתו''' וכו'.
:[[שמות רבה א לב|שמות רבא א']]: '''ולכהן מדין שבע בנות''', והלא הקב&quot;ה שונא ע&quot;א ונותן מנוס למשה אצל עכו&quot;ם? אלא אמרו רבותינו: יתרו כומר היה לע&quot;א וראה שאין בה ממש ובסר עליה והרהר לעשות תשובה. עד שלא בא משה, קרא לבני עירו ואמר להם: עד עכשיו הייתי משמש אתכם, מעתה זקן אני; בחרו לכם כומר אחר! והוציא כלי תשמיש ע&quot;ז ונתן להם; הכל עמדו ונידוהו שלא יזדקק לו אדם ולא יעשה לו מלאכה ולא ירעה את צאנו, ובקש מן הרועים לרעות לו את צאנו ולא קבלו. '''ויבואו הרועים ויגרשום''', אפשר הוא כהן מדין והרועים מגרשים בנותיו? אלא ללמדך שנידוהו וגירשו בנותיו.

{{קישור רקנדורף|ז|קיח|פסוק ק&quot;י&quot;ח}}: '''ויאמר פרעה: התאמינו בו בלתי אם רצוני''' וכו'.
:[[שמות רבה ה|שמות רבא ה']]: &quot;אמר להם פרעה: מתחילה שקר אתם אומרים, כי אני אדון העולם ואני בראתי את עצמי ואת נילוס שנאמר: '''לי יאורי ואני עשיתיני'''.

{{קישור רקנדורף|ז|קמז|פסוק ק&quot;מ&quot;ז}}: '''ונגד רצון משה עשה עמו עגל שורק מנזמיהם''' וכו'.
:[[פרקי דרבי אליעזר פרק מה|פרקי דרבי אליעזר מ&quot;ה]]: '''ויצא העגל הזה''' גועה, וראו אותו ישראל; רבי יהודה אומר: ''סמאל'' נכנס לתוכו והיה גועה להתעות את ישראל.

{{קישור רקנדורף|ז|קנד|פסוק ק&quot;נ&quot;ד}}: '''ויאמר אהרון: בן אמי! העם הזה גבר עלי; עוד מעט והרגוני.'''
:סנהדרין ה', א'{{הערה|לפנינו הוא ב[[סנהדרין ז א|דף ז' עמוד א']]. ויקיעורך.}}: אהרון ראה חור שזבוח לפניו; אמר: אי לא שמענא להון, השתא עבדי לי כדעבדי ב''חור''.

{{קישור רקנדורף|ז|קעא|פסוק ק&quot;ע&quot;א}}: '''שאל נא אותם על העיר הקרובה אל הים אשר חטאה ביום השבת בהיראות אליהם הדגים ביום שבתם, אך ביום אשר חללו את השבת לא נראו הדגים.'''
:[[קידושין עב א|קידושין ע&quot;ב, א']]: '''בירתא דסטיא''' (שם עיר) איכא בבבל; היום סרו מאחרי המקום דאקפי פירא בכוורי (הציף הביבר דגים הרבה) בשבתא ואזיל וצדי בהו בשבתא ושמתיהו ר' אחי ברבי יאשיה ואישתמוד.

===={{קישור רקנדורף|ט||חזון ט'.}}====
{{קישור רקנדורף|ט|ל|פסוק ל'}}: '''היהודים אומרים: ''עזרא'' בן אלהים הוא.'''
:לא מצאתי על העלילה הזאת סמך אחר בספרי חכמינו כי אם ב[[סנהדרין כא ב|מסכת סנהדרין כ&quot;א, ב']]: ראוי היה עזרא שתנתן תורה על ידו לישראל אלמלא לא קדמו משה.


===={{קישור רקנדורף|י||חזון י'.}}====
{{קישור רקנדורף|י|כט|פסוק כ&quot;ט}}: '''ביום הדין נקבץ את כלם ונאמר אל עובדי האלילים: לכו אל מקומכם אתם ואליליכם!''' –
:[[סוכה כט א|סוכה כ&quot;ט, א']]: אין לך כל אומה ואומה שלוקה שאין אלהיה לוקין עמה שנאמר: '''ובכל אלהי מצרים מעשה שפטים'''.

{{קישור רקנדורף|י|פח|פסוק פ&quot;ח}}: '''ולא האמין במשה כי אם שבטו בתוך עמו''' וכו'.
:[[שמות רבה ה טז|שמות רבה ה']]: שבטו של לוי פנוי היה מעבודת פרך.

{{קישור רקנדורף|י|צ|פסוק צ'}}: '''אמנם היום נצילך למען תהיה לאות לדור נולד.'''
:[[פרקי דרבי אליעזר פרק מג|פרקי דרבי אליעזר מ&quot;ג]]: תדע לך כח התשובה מפרעה מלך מצרים שמרד בצור עליון הרבה מאוד שנאמר: '''מי ד' אשר אשמע בקולו'''; ובאותו לשון שחטא, בו בלשון עשה תשובה שנאמר: '''מי כמוכה באלים ד'''', והצילו הקב&quot;ה מבין המתים. ומניין שלא מת שנאמר: '''כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך''', והעמידו הקב&quot;ה מבין המתים לספר כחו וגבורתו; ומניין שהעמידו שנאמר: '''ואולם בעבור זאת העמדתיך'''.

===={{קישור רקנדורף|יא||חזון י&quot;א.}}====
{{קישור רקנדורף|יא|ט|פסוק ט'}}: '''ויכן את כסאו על פני המים.'''
:[[רש&quot;י על בראשית א ב|ר'ש'י בראשית א', ב']]: כסא הכבוד עומד באויר ומרחף על פני המים ברוח פיו של הקב&quot;ה.

{{קישור רקנדורף|יא|מב|פסוק מ&quot;ב}}: '''ובבוא דברנו ויחם התנור.'''
:[[סנהדרין קח ב|סנהדרין ק&quot;ח, ב']]: אמר רב חסדא: ברותחין קלקלו בעבירה, וברותחין נידונו.

{{קישור רקנדורף|יא|סג|פסוק ס&quot;ג}}: '''מארה באה עליהם בעולם הזה ותרבץ בהם ביום התקומה.'''
:[[סנהדרין קז ב|סנהדרין ק&quot;ז, ב']]: דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא שנאמר: '''ויפץ ד' אותם משם על פני כל הארץ''', וכתיב: '''ומשם הפיצם'''; '''ויפץ ד' אותם''' בעולם הזה '''ומשם הפיצם''' לעולם הבא.

{{קישור רקנדורף|יא|עג|פסוק ע&quot;ג}}: '''אך בראותו כי ידיהם לא נגעו במאכל''' וכו'.
:[[בבא מציעא פו ב|בבא מציעא פ&quot;ו, ב']]: אמר ר' תנחום בר חנלאי: לעולם אל ישנה אדם מן המנהג, שהרי משה עלה למרום ולא אכל לחם, מלאכי השרת ירדו למטה ואכלו לחם. אכלו סלקא דעתך, אלא אימא נראו כמי שאכלו ושתו.


===={{קישור רקנדורף|יב||חזון י&quot;ב.}}====
{{קישור רקנדורף|יב|כד|פסוק כ&quot;ד}}: '''ותחשק נפשה בו וגם נפשו חשקה בה, לולי ראה אות מאת אדוניו.'''
:[[סוטה לו ב|סוטה ל&quot;ו, ב']]: '''ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו''' אמר ר' יוחנן מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכוונו וכו' באותה שעה באתה דיוקנא של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: יוסף! עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם וכו'.

{{קישור רקנדורף|יב|כו|פסוק כ&quot;ו}}: '''אם כתנתו קרועה מלפניו, דבריה נכונים והוא דבר כזבים''' וכו'.
:עיין [[ספר הישר - מקרא ואגדה/וישב|ספר הישר פרשת וישב]].

{{קישור רקנדורף|יב|מב|פסוק מ&quot;ב}}: '''וינשהו השטן את זכרון אדוניו וישב עוד ימים במשמר.'''
:בראשית רבה י&quot;ט{{הערה|לפנינו הוא [[בראשית רבה פט ב|פרשה פ&quot;ט]]. ויקיעורך.}}: '''ודבר שפתים אך למחסור''', על ידי שאמר לשר המשקים: '''זכרתני והזכרתני''', נתוסף לו שתי שנים שנאמר: '''ויהי מקץ שנתים ימים'''.

{{קישור רקנדורף|יב|סז|פסוק ס&quot;ז}}: '''בני! אל תבואו בשער אחד כי אם בשערים שונים אל העיר.'''
:[[בראשית רבה צא ב|בראשית רבה צ&quot;א]]: אמר להם יעקב: אל תכנסו כלכם בפתח אחד.

{{קישור רקנדורף|יב|עא|פסוק ע&quot;א}}: '''ויאמרו: הן גנב, גם אחיו גנב'''.
:[[בראשית רבה צב ח|בראשית רבה צ&quot;ב]]: אמרו: הא גנבא בר גנבתא; אמו '''גנבה את תרפי אביה''' והוא '''גנב את לב אביו'''.

{{קישור רקנדורף|יב|פה|פסוק פ&quot;ה}}: '''אני יודע מאתו אם אשר אתם אינכם יודעים.'''
:[[ילקוט שמעוני תורה קמג|ילקוט בראשית קמ&quot;ג]]: שאל אפיקורוס אחד לרבנו: אפשר שהמתים חיים? אבותיכם אינם מודים ואתם מודים? מה כתיב ביעקב: '''וימאן להתנחם'''; אילו היה יודע שהמתים חיים היה ממאן להתנחם? אמר לו: שוטה! לפי שהיה יודע ברוח הקודש שהוא חי ואין מקבלין תנחומין על החי.


===={{קישור רקנדורף|יג||חזון י&quot;ג.}}====
{{קישור רקנדורף|יב|יב|פסוק י&quot;ב}}: '''לכל אדם יש מלאכים הולכים לפניו חליפות וצבא; הם שומרים את ארחותיו כדבר אל''' וכו'.
:[[תענית יא א|תענית י&quot;א, א']]: דבי רבי שילא אמרי: שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם הן מעידין עליו שנאמר '''כי מלאכיו יצוה לך''' וגו'.


===={{קישור רקנדורף|טו||חזון ט&quot;ו.}}====
{{קישור רקנדורף|טו|יז|פסוק י&quot;ז}}: '''ונשמרם מכל שטן נסקל.'''
:[[חגיגה טז א|חגיגה ט&quot;ז, א']]: ששה דברים נאמרים בשדים, שלושה כמלאכי השרת ושלושה כבני אדם; שלושה במלאכי השרת: יש להם כנפים וטסין מסוף העולם ועד סופו ויודעין מה שעתיד להיות; יודעין סלקא דעתך אלא שומעין מאחורי הפרגוד; שלושה כבני אדם: אוכלים ושותים, פרים ורבים ומתים.

{{קישור רקנדורף|טו|מד|פסוק מ&quot;ד}}: '''לגיהנום שבעה שערים''' וכו'.
:[[עירובין יט א|עירובין י&quot;ט, א']]: אמר ר' יהושע בן לוי: ז' שמות יש לגיהנם: שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמוות וארץ התחתית.
:וב[[זהר חלק ב קנ ב|ספר הזוהר שמות ק&quot;נ]] איתא: שבעה פתחים אינון לגיהנם.


===={{קישור רקנדורף|יט||חזון י&quot;ט.}}====
{{קישור רקנדורף|יט|נה|פסוק נ&quot;ה, נ&quot;ו}}: '''הזכיר נא גם את ''אדריס'' '''(חנוך)''' בספרך, כי צדיק היה, ונרוממהו על במתי על.'''
:עיין [[ספר הישר - מקרא ואגדה/בראשית|ספר הישר בראשית ה']].


===={{קישור רקנדורף|כ||חזון כ'.}}====
{{קישור רקנדורף|כ|מא|פסוק מ&quot;א}}: '''ונשיבך אל אמך למען תבליג עינה''' וכו'.
:[[סוטה יב ב|סוטה י&quot;ב, ב']]: '''האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העבריות''', מאי שנא מעבריות? מלמד שהחזירוהו למשה על כל המצריות כלן ולא ינק; אמר (הקב&quot;ה): פה שעתיד לדבר עמי יינק דבר טמא?

{{קישור רקנדורף|כ|ס|פסוק ס'}}: '''הן נראך קסמים כקסמיך'''.
:[[ילקוט שמעוני תורה קפב|ילקוט שמות קפ&quot;ב]]: אותו פרעה שהיה בימי משה אמגושי גדול היה.


===={{קישור רקנדורף|כא||חזון כ&quot;א.}}====
{{קישור רקנדורף|כא|פ|פסוק פ'}}: '''ונשם את הרוח עבד לשלמה.'''
:[[תרגום שני על אסתר א|תרגום שני על מגלת אסתר א']]: ליה ישתמעון שדין ופגעין וחיין, ורוחין בישין אתמסרו בידיה.


===={{קישור רקנדורף|כז||חזון כ&quot;ז.}}====
{{קישור רקנדורף|כז|יז|פסוק י&quot;ז-מ&quot;ה}}: עיין תרגום שני [[תרגום שני על אסתר א|שם]].


===={{קישור רקנדורף|כח||חזון כ&quot;ח.}}====
{{קישור רקנדורף|כח|עו|פסוק ע&quot;ו}}: '''קארון''' (קורח) '''מעם משה היה וירם לבו על תתנו לו אוצרות לרוב, עד כי המון אנשים גבורי חיל לא יכול שאת את מפתחות בית גנזיו.'''
:ילקוט קוהלת ה', י&quot;ב{{הערה|כנראה כוונתו ל[[קהלת רבה ה יב]]. ויקיעורך.}} ו[[סנהדרין קי א|מסכת סנהדרין ק&quot;י, א']]: '''עושר שמור לבעליו לרעתו''', אמר ר&quot;ל זה עשרו של קורח וכו' ואמר רב לוי: משוי ג' מאות פרדות לבנות היו מפתחות של בית גנזיו של קורח וכולהו אקלידי וכלפי דגילדא. אמר ר' חמא בר חנינא: שלוש מטמוניות הטמין יוסף במצרים; אחת נתגלתה לקורח ואחת נתגלתה לאנטונינוס בן אסוירוס ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבוא.


===={{קישור רקנדורף|כט||חזון כ&quot;ט.}}====
{{קישור רקנדורף|כט|ז|פסוק ז'}}: '''אך אם יפצרו בך לדמות לי אלהי נכר אשר לא ידעתם, אל תשמע בקולם.'''
:[[יבמות ו א|יבמות ו', א']]: &quot;אמר לו אביו: היטמא או שאמר לו: אל תחזיר יכול ישמע לו, תלמוד לומר: '''איש אמו ואביו תראו ואת שבתותי תשמרו''' כלכם חייבים בכבודי.

{{קישור רקנדורף|כט|לח|פסוק ל&quot;ח}}: '''גם את קארון ואת פרעה ואת ''המן'' הכרתנו.'''
:במדבר רבא י&quot;ד{{הערה|לפנינו הוא [[במדבר רבה יח טו|פרשה י&quot;ח]]. ויקיעורך.}}: קורח היה קתוליקוס לביתו של פרעה.


===={{קישור רקנדורף|לג||חזון ל&quot;ג.}}====
{{קישור רקנדורף|לג|נג|פסוק נ&quot;ג}}: '''והוא יבוש מהגידו לכם''' וכו'.
:[[פסחים פו ב|פסחים פ&quot;ו, ב']]: כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא.
:[[דרך ארץ ו|דרך ארץ פרק ו']]: הנכנס לבית כל מה שיגזר עליו בעל הבית יעשה.

{{קישור רקנדורף|לג|סט|פסוק ס&quot;ט}}: '''אל תהיו כאנשים אשר הכעיסו את משה בדיבותיהם'''.
:[[סנהדרין קי א|סנהדרין ק&quot;י, א']]: '''וישמע משה ויפול על פניו''', מה שמועה שמע? מלמד שחשדוהו באשת איש וכו' אמר ר' שמואל בר יצחק מלמד שכל אחד ואחד קנא את אשתו ממשה וכו'.
:[[מדרש תנחומא חוקת יז|תנחומא במדבר כ']]: כיוון שירדו משה ואלעזר מן ההר נתקבצו כל הקהל עליהם; אמרו להם: היאך מלאך המוות יכול לפגוע באדם שעמד במלאך המוות ועצרו, דכתיב: '''ויעמד בין החיים ובין המתים ותעצר המגפה'''? אם אתם מביאים אותו, מוטב, ואם לאו נסקל אתכם! – באותה שעה עמד משה בתפלה ואמר: רב&quot;ש&quot;ע; הוציאני מן החשד! – מיד פתח הקב&quot;ה את המערה, והראהו להם שנאמר: '''ויראו כל העדה כי גוע אהרון'''.


===={{קישור רקנדורף|לד||חזון ל&quot;ד.}}====
{{קישור רקנדורף|לד|יג|פסוק י&quot;ג}}: '''לא גלה להם איש את מותו כי אם תולעת הארץ אשר אכל את מטהו.'''
:[[סנהדרין כ ב|סנהדרין כ', ב']]: אמר ריש לקיש: בתחלה מלך שלמה על העליונים וכו' ולבסוף מלך על התחתונים וכו' ולבסוף לא מלך אלא על ישראל וכו' ולבסוף לא מלך אלא על ירושלים וכו' ולבסוף לא מלך אלא על מטתו וכו', ולבסוף לא מלך אלא על מקלו שנאמר '''וזה היה חלקי מכל עמלי'''. –
:[[גיטין סח ב|גטין ס&quot;ח, ב']]: '''וזה היה חלקי מכל עמלי''', מאי וזה? רב ושמואל, חד אמר מקלו וחד אמר גונדו (כלומר: לבושו; עיין ר&quot;ש&quot;י שם).


===={{קישור רקנדורף|לח||חזון ל&quot;ח.}}====
{{קישור רקנדורף|לח|לב|פסוק ל&quot;ב}}: '''ויאמר: הגישו אלי את סוסי.
:[[סנהדרין כא ב|סנהדרין כ&quot;א, ב']]: אמר ר' יצחק: מפני מה לא נתגלו טעמי תורה? שהרי שני מקראות נתגלו טעמן ונכשל בהן גדול העולם. כתיב: '''לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו''', אמר שלמה: אני ארבה ולא אסור וכתיב: '''ויהי לעת זקנה שלמה נשיו הטו את לבבו'''; וכתיב: '''ולא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה''', ואמר שלמה: אני ארבה ולא אשיב וכתיב: '''ותצא מרכבה ממצרים כשש מאות''' וכו'.

{{קישור רקנדורף|לח|לג|פסוק ל&quot;ג}}: '''ונשם על כסאו גוף דומה לו עד כי שב מפשעו'''.
:[[גיטין סח ב|גיטין ס&quot;ח, ב']]: אותביה (אשמודאי לשלמה) לחד גפיה ברקיעא ולחד גפיה בארעא פתקיה ארבע מאה פרסי; על ההיא שעתא אמר שלמה: '''מה יתרון לאדם בכל עמלו''' וכו' היה מחזר על הפתחים, כל היכא דמטא אמר: '''אני קוהלת הייתי מלך על ישראל''' וכו'.


===={{קישור רקנדורף|מ||חזון מ'.}}====
{{קישור רקנדורף|מ|מ|פסוק מ'}}: '''ויאמר איש מאמין מעם פרעה''' וכו'.
:[[שמות רבה א ח|שמות רבא א']]: אמר אחד מהחרטומים: אלולי יוסף לא היינו חיים.


===={{קישור רקנדורף|נ||חזון נ'.}}====
{{קישור רקנדורף|נ|כט|פסוק כ&quot;ט}}: '''ביום ההוא נאמר אל הגיהנם: האינך עוד מלא? – יענה: היש לך עוד? –'''
:[[אותיות דרבי עקיבא ח א|אותיות דרבי עקיבא ח', א']]: מניין ששרה של גיהנם אומר בכל יום ויום: תן לי מאכל כדי סיפוק? שנאמר: '''לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק''' וכו'.

{{קישור רקנדורף|נ|מ|פסוק מ'}}: '''חכה ליום קרוא הקורא ממקום קרוב.'''
:[[אותיות דרבי עקיבא ט ב|אותיות דרבי עקיבא ט', ב']]: הר הבית עומד באמצעו על עולם.


===={{קישור רקנדורף|נז||חזון נ&quot;ז.}}====
{{קישור רקנדורף|נז|כא|פסוק כ&quot;א}}: '''ואת גן העדן אשר רחבו כרוחב השמים והארץ.'''
:[[תענית י א|תענית י', א']]: עולם אחד מששים בגן, גן אחד מששים לעדן ועדן אחד מששים לגיהנם; נמצא כל העולם כולו ככיסוי קדרה לגיהנם.


===={{קישור רקנדורף|סב||חזון ס&quot;ב.}}====
{{קישור רקנדורף|סב|ט|פסוק ט'}}: '''בהקראכם להתפלל ביום הקהל''' וכו'.
:[[אבן עזרא על שמות טז א|פירוש הרא&quot;ב&quot;ע שמות ט&quot;ז, א']]: בלשון ערבי קראו חמשה ימים על דרך המספר ויום הששי: ''אלגומע&quot;ה'' (הקהל) על שם חיבורם, כי הוא להם היום הנכבד בשבוע, ויום השבת קוראים אותו ''סבת'' (Ssibt) כי ה&quot;ש&quot;י&quot;ן וה&quot;ס&quot;מ&quot;ך מתחלפים בכתיבתם ואלה מישראל למדו.


אלה הם לפי עניות דעתי כל מאמרי הש&quot;ס ואגדות ומדרשים הנזכרים בספר הקוראן.

===(ה) מה לקט מחמד מדת הנוצרים.===
על הענין הזה אומר דרך כלל, כי ''מחמד'' עשה לספרי אמונת הנוצרים כאשר עשה לספרי ת&quot;נ&quot;ך אשר ערבב ובלבל את סיפוריהם. והנה לדעת רוב מפרשי הנוצרים לקט ''מחמד'' את כזביו על עניין ''ישו'' מאיוואנגיליאום אפוקריפי הנקרא בשם: Evangelium Barnabae, והוא הוסיף עוד עליהם נופך משלו. כמו כן דרך משל דבר ישו אל בני ישראל: הנה אצור לכם דמות צפור מחומר ואפח בו רוח חיים ({{קישור רקנדורף|ג|מג|חזון ג', מ&quot;ג}}; {{קישור רקנדורף|ה|קו|ה', ק&quot;ו}}); או כי תלמידי ישו בקשו ממנו כי יוריד להם שלחן מן השמים ({{קישור רקנדורף|ה|קיב|שם ה', קי&quot;ב}}); והרבה כדומיהם. לעניין עצמית ישו ''מחמד'' הסכים לדעת כת המונופיזיטן האומרים כי לישו היה אך טבע אחד והוא אלהי ורק דמות גוף היה לו בשעת היתלותו, וטרם נתלה העלהו אלהים חי השמימה ותשאר אך דמות גופו בארץ (עיין {{קישור רקנדורף|ג|מו|שם ג', מ&quot;ו}}; {{קישור רקנדורף|ד|קמז|ד', ק&quot;מ&quot;ז}}, ופירושי). את אשר חשב ''מחמד'' על ערך ישו נראה מהמאמר הזה ({{קישור רקנדורף|ד|קסא|שם ד', ק&quot;ס&quot;א, ק&quot;ס&quot;ב}}): '''באמת, המשיח ישו בן מרים שליח ד' היה, דברו ורוחו אשר שם ב''מרים''. האמינו בד' ובשלוחו ואל תוציאו את הדבר: שלוש! חדלו לכם מזאת, אז טוב לכם. אין אלהים כי אם אחד; חלילה לו להוליד בן! –האומרים: ישו בן מרים אלהים הוא, בוגדים המה''' ({{קישור רקנדורף|ה|עו|שם ה', ע&quot;ו}}). – '''גם האומרים: אלהים הוא השלישי מהשלושה בוגדים המה''' וכו'.

===(ו) מה מעובדי האלילים.===
בימי ''מחמד'' היו לערביים חקים ומנהגים רבים מימי קדם, אשר ''מחמד'' לא העיז פניו לשלוח יד בהם ולטאטאם במטאטא השמד על יקר ערכם בעיני עמו, לכן אסף אותם אל דתו החדשה כמו דרך משל: עליית הרגל למיכ&quot;ה, הקפת הקאאבה ז' פעמים בעת הרגל, העלייה על הרי ''ערפת'', ''צפה'' ו''מרות'', מנהגי הקרבנות וכו'.

===(ז) הסונ&quot;ה (Sunnah) או התורה שבעל פה אשר לישמעאלים.===
כל הקורא את הקוראן יבין, כי מאמרי הספר הזה הם סתומים ונפלאים עד מאד ובלי פירוש הרי הם כספר חתום; גם ימצא, כי החקים והמשפטים הנמצאים בקוראן לא יספיקו בעד צרכי המקום והזמן. את כל זאת הבינו היטיב חכמי הישמעאלים, לכן יגעו ועמלו לבאר את כל מאמר ומאמר בספר הלז על אפניו ולהזכיר את כל מקרי ''מחמד'' אשר עליהם גלה את חזיוניו; גם אמרו כי ''מחמד'' נתן חקים ומשפטים לרוב אשר לא נכתבו בספר הקוראן ונעלמו מעיני כותבי הספר; לכן אספו את כל מאמרי ''מחמד'' השגורים בפי יודעיו ומכיריו וילקטום בספר הנקרא ''סונ&quot;ה''{{הערה|Sale, 132–147}} (משנה, Tradition); וכל הישמעאלים המכבדים ומוקירים את הספר הזה, באשר גם הוא מוצא פי ''מחמד'' ותשלום הקוראן, נקראים בשם ''אחצב אלסונ&quot;ה'' (עדת המשנה, Achssab alsunnah, Sunnitae).

===(ח) הכתות החשובות על דת מחמד{{הערה|Ibidem 147–151}}.===
לא יפלא בעיני כל מבין אם רבו כמו רבו הכיתות על אמונה מיוסדת בספר חתום אשר כל מאמר ומאמר שלו יוכל להתבאר על כמה פנים. לפני מלאת מאה שנה למיתת ''מחמד'' היו יותר ממאה כיתות בדתו, ואחרי הימים ההם נוספו עוד רבות עליהן; ואני לא אזכיר מהן כי אם שש החשובות מכולן: כת ה''סונ&quot;ה'' (Sunnitae), כת ה''מוטאציל'' (Motazelitae), כת ה''סיפאטי'' (Ssefatitae), כת ה''חאריג'י'' (Charedjitae), כת ה''עלי'' ({{D}}'Alitae) וכת ה''ויחאבי'' (Wechabitae).

כת ה''סונ&quot;ה'' היא העצומה מכולן; היא מוקירה את ערך ה''סונ&quot;ה'' באשר היא תשלום הקוראן, ואומרת, כי ל''אבו בכר'' חותן ''מחמד'' יאתה במשפט המלוכה אחרי חתנו, ומכחשה בבחירת האדם באשר כל מעלליו נכתבים מימי קדם בספר המקרים; גם מאמינים כי הקוראן איננו נברא כי אם הוא נצחי. הכת ההיא נחלקת לארבעה סדקים הנפרדים אך למנהגיהם (כמו ד&quot;מ מנהג היהודים האשכנזים והספרדים) אמנם שוים בעיקרי הדת; והם: ''חאניפי'' (Hanefitae), ''מאליכי'' (Malekitae),'' שפעי'' (Schafeïtae), ו''הנבלי'' (Hanbalitae). המנהג הראשון נפרץ לרוב בארץ ''טורקיא'' ו''טרטריא'', השני בארצות ''אפריקא'', השלישי בארצות ''ארם'' ו''ערב'' והרביעי אך במתי מספר בארץ ''ערב''.

כת ה''מוטאציל'' אומרת, כי גם אם ידועים לאלהים מימי קדם כל מעללי בני האדם, בכל זאת יש ביד האדם לבחור בטוב ולמאוס ברע; גם אומרים, כי הקוראן איננו נצחי כי אם נברא.

כת ה''סיפאטי'' אומרת כי אלהים הוא גופני, אמנם אין אדם בארץ אשר יוכל לערוך ממנו דמות.

כת ה''חאריג'י'' אומרת כי גם איש אשר איננו ממשפחת ''קורייש'' יכול לשבת על כסא ''מחמד'', מה שאין אומרות כן שאר הכיתות.

כת ה''עלי'' (כת ה''סונ&quot;ה'' מכנה אותה בשם: ''שעית'', Schiït כלומר: מורדים) והיא המושלת בארץ ''פרס'', ''הודו'', ''מונגוליא'', ''יאווא'' וכו' מכחשה בקדושת ה''סונ&quot;ה'', ולענין זה היא לנגד כת ה''סונ&quot;ה'' כמו כת ה''קראים'' לנגד כת ה''רבנים''; גם אומרת כי ל''עלי'' חתן ''מחמד'' יאתה המלוכה אחרי חותנו ו''אבו בכר'' היה גזלן ואיש חמס, ונמשכת אחרי חקי הקוראן אות באות.
	
זה כמעט חמשים שנה קם איש אחד בארץ ''ערב'' ושמו ''עבד אללה'', אשר העז פניו לאמור כי ''מחמד'' איש חסיד היה אך איננו נביא וכי הקוראן לא נגלה מאלהים כי אם מעשה ידי ''מחמד'' הוא; וילך אחריו עם רב ויעש חיל כבד אשר בו לכד את הערים הקדושות מיכ&quot;ה ומדינ&quot;ה וכל מדינות ''הג'ז'' ו''נג'ד''; וילך לקראתו ''מחמד עלי'' פחת ארץ מצרים בחיל כבד, ותעז ידו ויתפוש את ''עבד אללה'' חי, ויאסרהו בזיקים וישלחהו מתנה אל הקיסר סלים (Sselim) אשר בקונסטאנטינ&quot;ה ויומת שם ביסורים קשים (1825). פליטי הכת הזאת הנקראים ''ויחאבי'' (Wechabitae) אך מעט מזער הם במדינת ''ימן''.

===סוף דבר.===
ועתה אשים קנצי למלין ואחלה את פני צורי וקוני למען יסלח לעוני אשר נשאתי עלי בחללי את לשוננו הקדושה בהעתיקי אליה דברי כזבים וריק. הטעמים אשר הסיבוני להעתיק את הקוראן אל הלשון העברית שלושה הם: '''הא':''' כי הלשון הזאת נוחה יותר מכל שאר הלשונות להשיב את ענין ותוכן הקוראן מלה במלה באשר אחות היא ללשון הערבית אשר בה נכתב הקוראן. '''הב':''' כי הלשון העברית מובנת '''לכל חכמי''' בני עמנו. '''הג' '''והוא העיקר: כי כל הקורא את חקי תורתנו הקדושה ואת חקי הקוראן, את הסיפורים הנעימים ואת המליצות הנשגבות אשר בספרי ת&quot;נ&quot;ך ומעריך כנגדם את הבלי השוא הנכללים בקוראן, ידע ויבחין בין קודש לחול, בין טהור לטמא ויוקיר בעיניו את ערך אמונתנו הקדושה. כי לא יוכר ערך הטוב והאמת כי אם מתוך ידיעת התפל והשקר. ובזה הֵשַׁבְתִּי את חורפי דבר, אשר בחנפי לעגי מעוג חרקו עלי שנימו על השלימי את העבודה הזאת; ואם אין פעולתי רצויה, תהי נא מחשבתי רצויה. גם אשלם נדרי במו פי ואקריב את תודתי אל החכמים המפוארים, אבני נזר מתנוססות על ראש קהלת יעקב אשר פה ק&quot;ק ''לייפציג'', והם: {{מח|אהרן ילינק|''יעללינעק''}} ו''פירסט'', אשר עוררוני וירהיבו בנפשי עז ויתמכו את ידי בספרים מועילים להשלים את מלאכתי ולתת מהלכים לשמי בין השוקדים על דלתות התורה והמדעים. ישלם ד' את פעלם בהקימם אותי מעפר, ותהי משכורתם שלמה מאת המֵרים מאשפות אביון! –

:שלום לך הקורא הנעים, מאת
&lt;div align=&quot;left&quot;&gt;{{ג|'''המחבר.'''}}&lt;/div&gt;

לייפציג יום א' ר&quot;ח סיון לשנת: אלה דברי '''ה'ב'ר'י'ת''' ביני ובינך '''לפ&quot;ק''', אחרי מלאת לי שתים ושלושים שנה וארבעה חדשים לימי חיי.

== הערות שוליים ==
&lt;references /&gt;

[[קטגוריה:הקדמות]]
[[קטגוריה:הקוראן (תרגום רקנדורף)]]</text>
      <sha1>j9t1yd3trax2yh3885hpls6p2vdqmel</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית ז כ</title>
    <ns>106</ns>
    <id>274072</id>
    <revision>
      <id>1416722</id>
      <parentid>960219</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T21:47:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>גובה פני המים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4952" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ז|ז יט|כ|ז כא|הבהרה=כן}}
{{ציטוטפסוק|בראשית|ז|כ}}

== וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים ==
=== הֶהָרִים === 
ההרים מופעים ברבים &quot;הֶהָרִים&quot;, אבל הרי לא כל ההרים באותו גובה, ותמיד יש אחד יותר גבוה מהאחרים לפחות ביותר מאשר &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה&quot;. המילה ברבים גם מופיעה בפסוק: &quot;וְהַמַּיִם, גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ; וַיְכֻסּוּ, כָּל '''הֶהָרִים''' הַגְּבֹהִים, אֲשֶׁר תַּחַת, כָּל הַשָּׁמָיִם&quot; ([[בראשית ז יט]]). הפסוק &quot;אֲשֶׁר תַּחַת, כָּל הַשָּׁמָיִם&quot; מתכוון להרים אשר מתחת לשמים במקום ההוא.

מכאן אנו לומדים שהיו מספר הרים, או שרשרת הרים, או מעגל של שרשרת הרים, כפי שקורה ב[[:W:קלדרה|'''קלדרה''']], לוע רחב מאוד של הר געש שקרס במרכזו. וכיון שהלוע הזה היה הר אחד גדול, הקלדרה מוקפת בהרים גבוהים, באותו הגובה, והיורדים בתלילות גבוהה לעמק שנוצר באמצע ההר. המים הגיעו עד &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה&quot; מסביב לכל ההרים שהקיפו את הקלדרה הזו.

=== חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה ===
התיבה היתה &quot;שְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ&quot; ([[בראשית ו טו]]), והפתח התחיל בגובה עשרים אמה. כלומר התיבה היתה שקועה במים בערך 10 עד 20 אמה.

נאמר &quot;וַיְהִי הַגֶּשֶׁם, עַל הָאָרֶץ&quot; ([[בראשית ז יב]]) ולא נאמר שירד שלג או שהמים קפאו. כלומר ההרים לא היה גבוהים כל כך שיורד עליהם שלג, מכאן שצמחו עליהם עצים עד ראשי ההרים. כאשר המים הגיעו עד גובה של 15 אמה מעל ההר, עדין העצים מנעו מהתיבה להתקרב לסלעים ולהפגע או לעבור את ההרים החוצה מהקלדרה.

גובה המים היה קבוע, &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה&quot; במשך כל הזמן ש&quot;וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ז כד]]), וזה מראה שהמים נשפכו החוצה, מעל קירות הקלדרה, ובחוץ לא היה מבול. אם היה מבול גם מחוץ לקלדרה, אז פני המים היו עולים עוד ועוד ולא שומרים על גובה קבוע של 15 אמה, וגם לאחר תום הגשם לא היה למים בתוך הקלדרה לאיפה להתנקז ולרדת, ככתוב: &quot;וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר&quot; ([[ביאור:בראשית ח ה]]).

=== מדוע היה חשוב לאלוהים להציף מעל ההרים? ===
מטרת אלוהים היתה להרוג את כל האנשים שהוא יצר, ולהשאיר רק את נח ומשפחתו.&lt;br&gt;
כדי לבצע זאת אלוהים הביא מבול של גשם שמילא את הקלדרה במים, והמשיך את השטפון כמעט שנה כדי שכל האנשים ימותו מטביעה או מרעב, במידה והם מצאו עץ לצוף עליו. סביר שאנשים מצאו מחסה ביחד על עצים גדולים, ומרעב הם תקפו אחד את השני, עד שהאחרונים מתו מרעב.

# האנשים שצפו על עצים או שחו הגיעו לקירות הקלדרה וניסו לטפס על הסלעים ולברוח מהקלדרה וממות. כדי למנוע זאת אלוהים הביא כמות אדירה של גשם, והיה מפל מים מעל הרי הקלדרה שנשפך החוצה. מי שניסה לטפס על הסלעים נשטף החוצה והתרסק על הסלעים בצד החיצוני, נפצע אנושות ומת.
# אלוהים לא הורה לנח לבנות מיכלים של מים ולאגור מים להפלגה. נח וכל באי התיבה היו מיועדים לשתות מים מהאגם בקלדרה. והנה, בגלל כל הגְּוִיּוֹת של החיות והאנשים שמתו, וצפו ונרקבו במים, המים הסריחו ולא היו ראויים לשתיה. כדי לפתור את הבעיה אלוהים הוסיף גשם רב, המים עלו מעל הרי הקלדרה ונשפכו החוצה. הגויות הצפות נשטפו החוצה, ומי האגם בקלדרה נשארו צחים וראויים לשתיה.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ז|ז יט|כ|ז כא|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>i1y0ych3gui1phfp14iwwgmuvlixyff</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416723</id>
      <parentid>1416722</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T22:25:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* מדוע היה חשוב לאלוהים להציף מעל ההרים? */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5063" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ז|ז יט|כ|ז כא|הבהרה=כן}}
{{ציטוטפסוק|בראשית|ז|כ}}

== וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים ==
=== הֶהָרִים === 
ההרים מופעים ברבים &quot;הֶהָרִים&quot;, אבל הרי לא כל ההרים באותו גובה, ותמיד יש אחד יותר גבוה מהאחרים לפחות ביותר מאשר &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה&quot;. המילה ברבים גם מופיעה בפסוק: &quot;וְהַמַּיִם, גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ; וַיְכֻסּוּ, כָּל '''הֶהָרִים''' הַגְּבֹהִים, אֲשֶׁר תַּחַת, כָּל הַשָּׁמָיִם&quot; ([[בראשית ז יט]]). הפסוק &quot;אֲשֶׁר תַּחַת, כָּל הַשָּׁמָיִם&quot; מתכוון להרים אשר מתחת לשמים במקום ההוא.

מכאן אנו לומדים שהיו מספר הרים, או שרשרת הרים, או מעגל של שרשרת הרים, כפי שקורה ב[[:W:קלדרה|'''קלדרה''']], לוע רחב מאוד של הר געש שקרס במרכזו. וכיון שהלוע הזה היה הר אחד גדול, הקלדרה מוקפת בהרים גבוהים, באותו הגובה, והיורדים בתלילות גבוהה לעמק שנוצר באמצע ההר. המים הגיעו עד &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה&quot; מסביב לכל ההרים שהקיפו את הקלדרה הזו.

=== חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה ===
התיבה היתה &quot;שְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ&quot; ([[בראשית ו טו]]), והפתח התחיל בגובה עשרים אמה. כלומר התיבה היתה שקועה במים בערך 10 עד 20 אמה.

נאמר &quot;וַיְהִי הַגֶּשֶׁם, עַל הָאָרֶץ&quot; ([[בראשית ז יב]]) ולא נאמר שירד שלג או שהמים קפאו. כלומר ההרים לא היה גבוהים כל כך שיורד עליהם שלג, מכאן שצמחו עליהם עצים עד ראשי ההרים. כאשר המים הגיעו עד גובה של 15 אמה מעל ההר, עדין העצים מנעו מהתיבה להתקרב לסלעים ולהפגע או לעבור את ההרים החוצה מהקלדרה.

גובה המים היה קבוע, &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה&quot; במשך כל הזמן ש&quot;וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ז כד]]), וזה מראה שהמים נשפכו החוצה, מעל קירות הקלדרה, ובחוץ לא היה מבול. אם היה מבול גם מחוץ לקלדרה, אז פני המים היו עולים עוד ועוד ולא שומרים על גובה קבוע של 15 אמה, וגם לאחר תום הגשם לא היה למים בתוך הקלדרה לאיפה להתנקז ולרדת, ככתוב: &quot;וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר&quot; ([[ביאור:בראשית ח ה]]).

=== מדוע היה חשוב לאלוהים להציף מעל ההרים? ===
מטרת אלוהים היתה להרוג את כל האנשים שהוא יצר, ולהשאיר רק את נח ומשפחתו.&lt;br&gt;
כדי לבצע זאת אלוהים הביא מבול של גשם שמילא את הקלדרה במים, והמשיך את השטפון כמעט שנה כדי שכל האנשים ימותו מטביעה או מרעב, במידה והם מצאו עץ לצוף עליו. סביר שאנשים מצאו מחסה ביחד על עצים גדולים, ומרעב הם תקפו אחד את השני, עד שהאחרונים מתו מרעב.

# האנשים שצפו על עצים או שחו הגיעו לקירות הקלדרה וניסו לטפס על הסלעים ולברוח מהקלדרה וממות. כדי למנוע זאת אלוהים הביא כמות אדירה של גשם, והיה מפל מים מעל הרי הקלדרה שנשפך החוצה. מי שניסה לטפס על הסלעים נשטף החוצה והתרסק על הסלעים בצד החיצוני, נפצע אנושות ומת.
# אלוהים לא הורה לנח לבנות מיכלים של מים ולאגור מים להפלגה. נח וכל באי התיבה היו מיועדים לשתות מים מהאגם בקלדרה. והנה, בגלל כל הגְּוִיּוֹת של החיות והאנשים שמתו, וצפו ונרקבו במים, המים נעשו מזוהמים, מטונפים ומסריחים. מים כאלה אינם ראויים לשתיה. כדי לפתור את הבעיה אלוהים הוסיף גשם רב ורוח, המים עלו מעל הרי הקלדרה ונשפכו החוצה. הגויות הצפות נדחפו הצידה ונשטפו החוצה מעל ההרים. כך, מי האגם בקלדרה נשארו צחים וראויים לשתיה.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ז|ז יט|כ|ז כא|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>bvd251o2gt260tjk9iypy7cdkhwreus</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416734</id>
      <parentid>1416723</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T01:27:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* מדוע היה חשוב לאלוהים להציף מעל ההרים? */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5069" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ז|ז יט|כ|ז כא|הבהרה=כן}}
{{ציטוטפסוק|בראשית|ז|כ}}

== וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים ==
=== הֶהָרִים === 
ההרים מופעים ברבים &quot;הֶהָרִים&quot;, אבל הרי לא כל ההרים באותו גובה, ותמיד יש אחד יותר גבוה מהאחרים לפחות ביותר מאשר &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה&quot;. המילה ברבים גם מופיעה בפסוק: &quot;וְהַמַּיִם, גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ; וַיְכֻסּוּ, כָּל '''הֶהָרִים''' הַגְּבֹהִים, אֲשֶׁר תַּחַת, כָּל הַשָּׁמָיִם&quot; ([[בראשית ז יט]]). הפסוק &quot;אֲשֶׁר תַּחַת, כָּל הַשָּׁמָיִם&quot; מתכוון להרים אשר מתחת לשמים במקום ההוא.

מכאן אנו לומדים שהיו מספר הרים, או שרשרת הרים, או מעגל של שרשרת הרים, כפי שקורה ב[[:W:קלדרה|'''קלדרה''']], לוע רחב מאוד של הר געש שקרס במרכזו. וכיון שהלוע הזה היה הר אחד גדול, הקלדרה מוקפת בהרים גבוהים, באותו הגובה, והיורדים בתלילות גבוהה לעמק שנוצר באמצע ההר. המים הגיעו עד &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה&quot; מסביב לכל ההרים שהקיפו את הקלדרה הזו.

=== חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה ===
התיבה היתה &quot;שְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ&quot; ([[בראשית ו טו]]), והפתח התחיל בגובה עשרים אמה. כלומר התיבה היתה שקועה במים בערך 10 עד 20 אמה.

נאמר &quot;וַיְהִי הַגֶּשֶׁם, עַל הָאָרֶץ&quot; ([[בראשית ז יב]]) ולא נאמר שירד שלג או שהמים קפאו. כלומר ההרים לא היה גבוהים כל כך שיורד עליהם שלג, מכאן שצמחו עליהם עצים עד ראשי ההרים. כאשר המים הגיעו עד גובה של 15 אמה מעל ההר, עדין העצים מנעו מהתיבה להתקרב לסלעים ולהפגע או לעבור את ההרים החוצה מהקלדרה.

גובה המים היה קבוע, &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה&quot; במשך כל הזמן ש&quot;וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ז כד]]), וזה מראה שהמים נשפכו החוצה, מעל קירות הקלדרה, ובחוץ לא היה מבול. אם היה מבול גם מחוץ לקלדרה, אז פני המים היו עולים עוד ועוד ולא שומרים על גובה קבוע של 15 אמה, וגם לאחר תום הגשם לא היה למים בתוך הקלדרה לאיפה להתנקז ולרדת, ככתוב: &quot;וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר&quot; ([[ביאור:בראשית ח ה]]).

=== מדוע היה חשוב לאלוהים להציף מעל ההרים? ===
מטרת אלוהים היתה להרוג את כל האנשים שהוא יצר, ולהשאיר רק את נח ומשפחתו.&lt;br&gt;
כדי לבצע זאת אלוהים הביא מבול של גשם שמילא את הקלדרה במים, והמשיך את השטפון כמעט שנה כדי שכל האנשים ימותו מטביעה או מרעב, במידה והם מצאו עץ לצוף עליו. סביר שאנשים מצאו מחסה ביחד על עצים גדולים, ומרעב הם תקפו אחד את השני, עד שהאחרונים מתו מרעב.

# האנשים שצפו על עצים או שחו הגיעו לקירות הקלדרה וניסו לטפס על הסלעים ולברוח מהקלדרה וממות. כדי למנוע זאת אלוהים הביא כמות אדירה של גשם, והיה מפל מים מעל הרי הקלדרה שנשפך החוצה. מי שניסה לטפס על הסלעים נשטף החוצה והתרסק על הסלעים בצד החיצוני, נפצע אנושות ומת.
# אלוהים לא הורה לנח לבנות מיכלים של מים ולאגור מים להפלגה. נח וכל באי התיבה היו מיועדים לשתות מים מהאגם בקלדרה. והנה, בגלל רבבות הגְּוִיּוֹת של החיות והאנשים שמתו, וצפו ונרקבו במים, המים נעשו מזוהמים, מטונפים ומסריחים. מים כאלה אינם ראויים לשתיה. כדי לפתור את הבעיה אלוהים הוסיף גשם רב ורוח, המים עלו מעל הרי הקלדרה ונשפכו החוצה. הגויות הצפות נדחפו הצידה ונשטפו החוצה מעל ההרים. כך, מי האגם בקלדרה נשארו צחים וראויים לשתיה.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ז|ז יט|כ|ז כא|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>num6f0081ndllivt1v8visdhix97sqo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416735</id>
      <parentid>1416734</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T01:42:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5076" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ז|ז יט|כ|ז כא|הבהרה=כן}}
{{ציטוטפסוק|בראשית|ז|כ}}

== וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים ==
=== הֶהָרִים === 
ההרים מופעים ברבים &quot;הֶהָרִים&quot;, אבל הרי לא כל ההרים באותו גובה, ותמיד יש אחד יותר גבוה מהאחרים לפחות ביותר מאשר &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה&quot;. המילה ברבים גם מופיעה בפסוק: &quot;וְהַמַּיִם, גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ; וַיְכֻסּוּ, כָּל '''הֶהָרִים''' הַגְּבֹהִים, אֲשֶׁר תַּחַת, כָּל הַשָּׁמָיִם&quot; ([[בראשית ז יט]]). הפסוק &quot;אֲשֶׁר תַּחַת, כָּל הַשָּׁמָיִם&quot; מתכוון להרים אשר מתחת לשמים במקום ההוא.

מכאן אנו לומדים שהיו מספר הרים, או שרשרת הרים, או מעגל של שרשרת הרים, כפי שקורה ב[[:W:קלדרה|'''קלדרה''']], לוע רחב מאוד של הר געש שקרס במרכזו. וכיון שהלוע הזה היה הר אחד גדול, הקלדרה מוקפת בהרים גבוהים, באותו הגובה, והיורדים בתלילות גבוהה לעמק שנוצר באמצע ההר. המים הגיעו עד &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה&quot; מסביב לכל ההרים שהקיפו את הקלדרה הזו.

=== חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה ===
התיבה היתה &quot;שְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ&quot; ([[בראשית ו טו]]), והפתח התחיל בגובה עשרים אמה. כלומר התיבה היתה שקועה במים בערך 10 עד 20 אמה.

נאמר &quot;וַיְהִי הַגֶּשֶׁם, עַל הָאָרֶץ&quot; ([[בראשית ז יב]]) ולא נאמר שירד שלג או שהמים קפאו. כלומר ההרים לא היה גבוהים כל כך שיורד עליהם שלג, מכאן שצמחו עליהם עצים עד ראשי ההרים. כאשר המים הגיעו עד גובה של 15 אמה מעל ההר, עדין העצים מנעו מהתיבה להתקרב לסלעים ולהפגע או לעבור את ההרים החוצה מהקלדרה.

גובה המים היה קבוע, &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה&quot; במשך כל הזמן ש&quot;וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ז כד]]), וזה מראה שהמים נשפכו החוצה, מעל קירות הקלדרה, ובחוץ לא היה מבול. אם היה מבול גם מחוץ לקלדרה, אז פני המים היו עולים עוד ועוד ולא שומרים על גובה קבוע של 15 אמה, וגם לאחר תום הגשם לא היה למים בתוך הקלדרה לאיפה להתנקז ולרדת, והרי כתוב: &quot;וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר&quot; ([[ביאור:בראשית ח ה]]).

=== מדוע היה חשוב לאלוהים להציף מעל ההרים? ===
מטרת אלוהים היתה להרוג את כל האנשים שהוא יצר, ולהשאיר רק את נח ומשפחתו.&lt;br&gt;
כדי לבצע זאת אלוהים הביא מבול של גשם שמילא את הקלדרה במים, והמשיך את השטפון כמעט שנה כדי שכל האנשים ימותו מטביעה או מרעב, במידה והם מצאו עץ לצוף עליו. סביר שאנשים מצאו מחסה ביחד על עצים גדולים, ומרעב הם תקפו אחד את השני, עד שהאחרונים מתו מרעב.

# האנשים שצפו על עצים או שחו הגיעו לקירות הקלדרה וניסו לטפס על הסלעים ולברוח מהקלדרה וממות. כדי למנוע זאת אלוהים הביא כמות אדירה של גשם, והיה מפל מים מעל הרי הקלדרה שנשפך החוצה. מי שניסה לטפס על הסלעים נשטף החוצה והתרסק על הסלעים בצד החיצוני, נפצע אנושות ומת.
# אלוהים לא הורה לנח לבנות מיכלים של מים ולאגור מים להפלגה. נח וכל באי התיבה היו מיועדים לשתות מים מהאגם בקלדרה. והנה, בגלל רבבות הגְּוִיּוֹת של החיות והאנשים שמתו, וצפו ונרקבו במים, המים נעשו מזוהמים, מטונפים ומסריחים. מים כאלה אינם ראויים לשתיה. כדי לפתור את הבעיה אלוהים הוסיף גשם רב ורוח, המים עלו מעל הרי הקלדרה ונשפכו החוצה. הגויות הצפות נדחפו הצידה ונשטפו החוצה מעל ההרים. כך, מי האגם בקלדרה נשארו צחים וראויים לשתיה.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ז|ז יט|כ|ז כא|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>2k33iqgs2ye2r4bk57c27022lu4hba0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>1416703</id>
      <parentid>1416653</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T16:01:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1833" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תשובות ריב&quot;ש]] {{*}}
[[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>i0qsapixaksk7o9nmm87ve1emkfurst</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416731</id>
      <parentid>1416703</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T00:00:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1665" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תשובות ריב&quot;ש]] {{*}}
[[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>4boqvqsdz7e91wz70me3s20yp47ufrk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416758</id>
      <parentid>1416731</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T08:00:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1698" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תשובות ריב&quot;ש]] {{*}}
[[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>qvjz9zmzn6mf2gfbyg2yp1ukhmtfibg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק המים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>285201</id>
    <revision>
      <id>1416781</id>
      <parentid>1416660</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T11:40:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="242596" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המים, תשי&quot;ט-1959

&lt;מאגר 2000381 תיקון 575299&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' &lt;!-- 2001343 --&gt; ((ע&quot;ר 1938, תוס' 1, 4|פקודת חקירת המים, 1938|0:561243)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2000381 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 169|חוק המים|3:208926)); ((תש&quot;ך, 10|תיקון|4:208927)); ((תשכ&quot;א, 175|תיקון מס' 2|4:208928)), ((193|תיקון מס' 3|4:208929)); ((תשכ&quot;ה, 191|תיקון מס' 4|5:208930)); ((תשל&quot;ב, 8|תיקון מס' 5|7:208931)); ((תשל&quot;ו, 140|תיקון מס' 6|8:208932)); ((תשנ&quot;א, 180|תיקון מס' 7|12:210868)); ((תשנ&quot;ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)); ((תשנ&quot;ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ&quot;ה, 362|תיקון מס' 10|13:211199)); ((תשנ&quot;ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((172|תיקון מס' 13|15:300203)); ((תשס&quot;א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|15:300397)), ((570|ת&quot;ט)); ((תשס&quot;ב, 417|תיקון מס' 15|15:300492)); ((תשס&quot;ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|15:300615)), ((197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)); ((תשס&quot;ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((436|תיקון מס' 19|16:299731)), ((517|תיקון מס' 3 לחוק תאגידי מים וביוב|16:299882)); ((תשס&quot;ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס&quot;ו, 331, 344|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשס&quot;ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תש&quot;ע, 394|תיקון מס' 26|18:301006)); ((תשע&quot;ז, 394|תיקון מס' 27|20:369440)).

''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשס&quot;ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תש&quot;ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))). ''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 840|שינוי התוספת השניה לחוק)), ((1120|שינוי התוספת השניה לחוק (מס' 2))); ((תשע&quot;ו, 1134|שינוי התוספת השניה לחוק)). ''הודעות:'' ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 1150; תש&quot;ס, 464; תשס&quot;ז, 1119, 1120; תשס&quot;ח, 97, 98, 514, 872, 1146, 1400; תשס&quot;ט, 312, 400, 1142, 1234; תש&quot;ע, 960, 961, 1427; תשע&quot;א, 24, 141, 959, 1196; תשע&quot;ב, 1070, 1071; תשע&quot;ג, 111, 1368, 1616; תשע&quot;ד, 244; תשע&quot;ה, 27, 1312; תשע&quot;ו, 166, 1088.

__TOC__

== פרק ראשון: מבוא ==

@ 1. מקורות המים ויעודם
: מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.

@ 2. מקורות המים מה הם
: מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.

@ 3. זכות הפרט למים
: כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.

@ 4. הקשר בין הקרקע והמים
: זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי [[סעיף 3]].

@ 5. אין לדלדל מקור מים
: זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.

@ 6. צמידות הזכות למטרה (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה - פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים -
: (1) צרכי בית;
: (2) חקלאות;
: (3) תעשיה;
: (4) מלאכה, מסחר ושירותים;
: (5) שירותים ציבוריים;
: (6) שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה - ערכי טבע ונוף).

@ 7. תחולה
: לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין - לרבות חוק זה - או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.

== פרק שני: הסדר השימוש במים ==

=== סימן א': שמירה על המים ===

@ 8. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;דלדול מקור מים&quot; - לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;
:- &quot;זיהום מים&quot; - (((נמחקה).))

@ 9. כללים לשמירת המים (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ז)
: (א) חייב אדם -
:: (1) לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
:: (2) להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
:: (3) להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;
:: (4) למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק מדידת מים, התשט&quot;ו-1955]] (בסעיף זה - חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי [[סעיף 46]] (להלן - רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי [[פרק חמישי ב']], [[סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]], או [[סעיף 10 לחוק מדידת מים]], להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

@ 9א. התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים (תיקון: תש&quot;ע)
: (א)(1) גוף ציבורי המנוי [[בתוספת הראשונה]] יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה - מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים.
:: (2) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים [[בתוספת הראשונה]], ובלבד שגוף ציבורי שייווסף [[לתוספת האמורה]] לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].
: (ב) הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

@ 9ב. (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשל&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 11. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי [[סעיף 124יט]] (להלן - מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות [[סעיף 9]], רשאי הוא -
: (1) לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר - לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
: (2) לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.

@ 12. חיוב בהוצאות (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי [[סעיף 11]] רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות [[סעיף 9]], ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, [[שפקודת המסים (גביה)]], פרט [[-|לסעיף 12 שבה]], חלה עליו.

@ 13. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי [[סעיף 11]] או על ידי הטלת הוצאות לפי [[סעיף 12]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי [[סעיף 140]] (להלן - בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי [[סעיף 12]] אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.

@ 14. שיעורן של רצועות מגן (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי [[סעיף 124טו]] (להלן - מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.

@ 15. קביעת רצועות מגן (תיקון: תשס&quot;ו)
: ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 16. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 15]] או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 17. (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 18. פיצויים (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי [[סעיף 150יט]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 18א. אירוע פגיעה במים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אירוע פגיעה במים&quot; - אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;
::- &quot;תשתית מים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 35א(א)]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
: (ד) לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]].
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי [[סימן א1]] ולפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]].
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 19. מקור מים שנתדלדל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן - לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]].

@ 20. מוביל מים בלתי מנוצל (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו-צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.

=== סימן א(('))1: מניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב) ===

@ 20א. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;זיהום מים&quot; - שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;
:- &quot;מקור מים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 2]], לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;
:- &quot;גורם זיהום&quot; - מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו [[בחוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]], מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;
:- &quot;סימן א(('))1&quot; - לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.

@ 20ב. איסור זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
: (ב) לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

@ 20ג. מניעת זיהום מים במיתקני מים (תיקון: תשל&quot;ב)
: מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת-קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

@ 20ד. תקנות למניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר -
:: (1) מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (2) השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (3) ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (4) הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות [[בסעיף 20ב]] [[ו-20ג]].
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006]] [[וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011]].))

@ 20ה. סילוק שפכים מגורם זיהום (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
: (ב) נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
: (ג) אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.
: (ד) אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], חוץ [[מסעיף 12 שבה]].
: (ה) לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.
: (ו) מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.
: (ז) בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

@ 20ו. התנאת תנאים למניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].

@ 20ז. תיקון המעוות (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
: (ב) לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]] חוץ [[מסעיף 12 שבה]].

@ 20ח. צו הפסקה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן - צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות [[סימן זה]], או הפר הוראה מהוראותיו של [[סימן זה]] או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.
: (ב) צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
: (ג) היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

@ 20ט. צו הפסקה במקרים מיוחדים (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.

@ 20י. סמכויות חירום (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.

@ 20יא. צו הרשאה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
:: (1) כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
:: לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו [[בסימן זה]], אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
: (ג) צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין-וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.
: (ו) רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

@ 20יב. הענקת סמכויות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי [[סימן זה]] או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] (להלן בסעיף זה - רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
: (ב) רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
: (ג) הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים - גם בהסכמת שר הפנים.
: (ד) בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.
: (ה) הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

@ 20יג. הוראות בדבר איכות מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]].
: (ב) תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
: (ג) הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

@ 20יד. שמירת חובות (תיקון: תשל&quot;ב)
: הוראות [[סימן זה]] באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.

@ 20טו. צווים כלליים ומיוחדים (תיקון: תשל&quot;ב)
: צו לפי [[סימן זה]] יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת [[בסימן זה]].

@ 20טז. שטח תחולה (תיקון: תשל&quot;ב)
: תקנות וצווים לפי [[סימן זה]] יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 20יז. פעולות הנוגעות למי שתיה (תיקון: תשל&quot;ב)
: אין בהוראותיו של [[סימן זה]] כדי לגרוע מן האמור [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]], בכל הנוגע למי שתיה.

@ 20יח. זכות ערר (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות [[סימן זה]] או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם [[בסעיף 20יב]] או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
: (ב) הגשת ערר לפי [[סימן זה]] לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות [[סימן זה]], אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
: (ג) אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור [[בסעיף 153]].

@ 20יט. תקופת מעבר (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) בהפעלת סמכויותיהם על פי [[סימן זה]], רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום [[סימן זה]].
: (ב) תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת [[סימן זה]] לתקפו.

@ 20כ. חובת דיווח (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.

@ 20כא. עונשין לענין [[סימן א(('))1]] (תיקון: תשנ&quot;א, ק&quot;ת תשנ&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: (א) העובר על הוראה מהוראות [[סימן א(('))1]], דינו - מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת - מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
: (ב) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
: (ג) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
: (ד)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
:: (2) לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 20כב. אחריות נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;א)
: נעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]] בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

@ 20כג. סמכויות בית-משפט (תיקון: תשנ&quot;א)
: (א) קיים חשד שנעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]], רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), &quot;בית משפט&quot; - בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.
: (ב) לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.
: (ג) תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.
: (ד) חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
: (ה) חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.
: (ו) בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.
: (ז) בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
: (ח) לענין סעיף זה -
::- &quot;צו&quot; - צו עשה או צו לא תעשה;
::- &quot;תובע&quot; -
::: (1) כהגדרתו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
::: (2) קובל כאמור [[בסעיף 20כה]] - לאחר שהגיש קובלנה.

@ 20כד. חיוב בהוצאות ובניקוי (תיקון: תשנ&quot;א)
: בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי [[סעיף 20כא]] רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
: (1) בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
: (2) לנקוט את האמצעים הדרושים כדי -
:: (א) להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;
:: (ב) לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
:: (ג) להחזיר את המצב לקדמותו.

@ 20כה. קובלנה (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע)
: (א) קובלנה כאמור [[בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], על עבירה לפי [[סימן א(('))1]], רשאי להגיש אחד מאלה:
:: (1) כל אדם - לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;
:: (2) רשות מקומית - לגבי עבירה שנעברה בתחומה.
:: (3) כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים [[בתוספת הראשונה א']] - לגבי כל עבירה לפי [[סימן זה]]; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה א']].
: (ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

@ 20כו. דין המדינה (תיקון: תשנ&quot;א)
: דין המדינה לענין [[סימן א(('))1]], כדין כל אדם.

=== סימן ב': כללים לשימוש במים (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 21. קביעת כללים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.
: (ב) נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))

@ 22. מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים (תיקון: תשס&quot;ו)
: קביעת כללים כאמור [[בסעיף 21]] לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.

=== סימן ג': פיקוח על הפקה והספקה של מים ===

@ 22א. רשיון הקמה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי-ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
: (א1) מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט&quot;ו-1955]], [[וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].
: (ג) הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

@ 23. רשיון הפקה או הספקה (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי-ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן - רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי-ים ובין אם קיבלם מספק אחר - אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, &quot;הספקה&quot; - לרבות צריכה עצמית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה ([[בסימן זה]] - רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))

@ 24. פרטי הרשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.

@ 25. תנאים ברשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.

@ 25א. אמות מידה להקצאת מים לחקלאות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות.

@ 26. הספקת מים קיימת (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
: (ב) בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות [[סימן זה]] לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.

@ 27. רישום רשיונות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
: (ב) כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
: (ג) הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

@ 28. מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, &quot;אמצעי שליטה&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 29. רישיון באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי [[סעיף 36]], רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי [[סעיף 37]].

@ 30. ביטולו ושינויו של רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.

@ 31. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

@ 32. השהיית ביטול רשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
: (ב) ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.

@ 33. המשך הספקה לאחר ביטול רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי [[סעיף 30]] וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
: (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
: (ג) מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.

@ 33א. חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון.
: (ב) מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה.

@ 34. חיוב לספק מים (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם - יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
: (ב) תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

@ 35. המשך הספקת מים במקרים מיוחדים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת-חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי&quot;ז-1957, ימשיך הספק - לפי דרישת הצרכן - לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים - במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
: (ב) ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.
: (ה) תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.

@ 35א. חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תשתית מים&quot; - מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;
::- &quot;שירותי תשתית&quot; - מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.
: (ב) לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית -
:: (1) להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן - בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
:: (3) הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ה) ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.
: (ו) מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011]].))

=== סימן ד': אזורי קיצוב ===

@ 36. הכרזה על אזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן - אזור קיצוב).
: ((פורסמה [[אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008]], לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.))

@ 37. סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים -
:: (1) כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
:: (2) מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.
: (ב) המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה - ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת - שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.
: (ג) הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי [[סעיף 23]].
: ((פורסמו [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976]].))

@ 38. פרסום הצעת הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 39. התנגדות להצעת הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.

@ 40. החלטה על הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי [[סעיף 37]] אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.

@ 41. שינוי הסדר
: הוראות [[הסעיפים 37–40]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.

@ 42. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי [[סימן זה]] -
: (1) לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;
: (2) להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.

@ 43. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי [[סעיף 42]], רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.

@ 44. פיצויים עקב קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי [[סימן זה]], ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 42(2)]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
: (ד) על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.

=== סימן ה': החדרת מים (תיקון: תשכ&quot;ה) ===

@ 44א. הגדרה (תיקון: תשכ&quot;ה)
:- &quot;החדרת מים&quot; - פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת-קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת-הקרקע.

@ 44ב. איסור על החדרת מים שלא ברשות (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות [[בסעיף 44ג]] ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

@ 44ג. מטרות ההחדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: ואלה מטרות ההחדרה:
: (1) מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;
: (2) אגירה עונתית ורב-שנתית של מים;
: (3) כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 44ד. הצעת תכנית החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את -
:: (1) מטרת ההחדרה;
:: (2) מקום ההחדרה;
:: (3) גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן - אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
:: (4) כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;
:: (5) אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
:: (6) תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;
:: (7) תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
:: (8) אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.

@ 44ה. שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
: (ב) לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

@ 44ו. שמירה על איכות המים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.

@ 44ז. תכנו של רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
:: (1) מטרת ההחדרה;
:: (2) כמויות המים המיועדים להחדרה;
:: (3) מערכות המים שמהן יילקחו המים;
:: (4) התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;
:: (5) מקומות ההחדרה ומועדיה;
:: (6) איכות המים המוחדרים;
:: (7) אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
: (ב) רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.

@ 44ח. פרסום רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה - במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 44ט. ערר (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.

@ 44י. בדיקה תקופתית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
: (ב) תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

@ 44יא. דרישה להפסקת ההחדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי [[סעיף 44י]] שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.
: (ב) אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.

@ 44יב. שינויים בתכנית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: הוראות [[הסעיפים 44ד]] [[ו-44ה]] יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי [[סעיף 44ה]].

@ 44יג. החדרה למטרת אגירה (תיקון: תשכ&quot;ה)
: החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.

@ 44יד. תיאומים ברשיון הפקה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
: (ב) ברישיון לפי [[סעיף 23]] הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
: (ג) כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

@ 44טו. הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.

@ 44טז. רכישת מים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) גובה התשלום כאמור [[בסעיף 44טו]] ייקבע בתעריף על פי [[סעיף 112]] [[ו-113(ב)]]; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.
: (ב) לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

@ 44יז. ויתור על הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי [[סעיף 23]] ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.

@ 44יח. תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על-ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה - ייקבעו התנאים על-ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על-מנת שיקבע את התנאים המתאימים.

@ 44יט. חלוקת התשלומים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
: (ב) הטלת התשלום תיעשה על-פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.
: (ג) (((בוטל).))

@ 44כ. מדידת מים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
: (ב) לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.

@ 44כא. אמצעי חילופין (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי [[סעיף 44ד]] הצעת-תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
:: (1) הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
:: (2) השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על-ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
: (ב) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על-ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה [[בסימן זה]] - רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות [[סימן זה]] על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור [[בסעיף 44א]].

@ 44כב. פיצויים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה [[שבסעיף 44ג(1)]] או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי [[סימן זה]], יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
: (ב) מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
: (ג) באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.
: (ד) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]].

@ 44כג. מסירת דין וחשבון (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום [[סימן זה]].

== פרק שלישי: מפעלי מים ==

=== סימן א': מפעלים ורשויות ===

@ 45. מפעלי מים
: מפעל מים לענין [[פרק זה]] הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי [[פרק זה]], בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן - המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן - מפעל אזורי).

@ 46. רשות המים הארצית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

@ 47. זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
: (ב) זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.
: (ג) תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.

@ 48. רשות המים הארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
: (ב) רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית -
:: (1) תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי [[סעיף 112]]; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור [[בסעיף 33א(ב)]] ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו [[בסעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה;
:: (2) תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
:: (3) תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).
: (ג) [[פקודת המסים (גבייה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, למעט גבייה מחברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], ומרשות מקומית, בשינויים אלה:
:: (1) [[פקודת המסים (גבייה)|בסעיף 4]], במקום פסקה (1) יקראו:
::: &quot;(1) הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.&quot;;
:: (2) [[-|בסעיף 5(1) ברישה]], אחרי &quot;אחר הדרישה&quot; יקראו &quot;בתוך חמישה ימים&quot;;
:: (3) [[-|בסעיף 7]], אחרי פסקה (1) יקראו:
::: &quot;(1א) ניתן צו עיקול, כאמור [[-#7|בסעיף קטן (1)]], ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.&quot;
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי [[סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)]] ולא יינקטו פעולות לפי [[הפקודה האמורה]], כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי [[סעיף 48א]].

@ 48א. תיקון ליקויים וחובת דיווח (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו' בתמוז התשע&quot;ז (30 ביוני 2017).
: (ב) ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.

@ 48ב. פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי [[סעיף 48(ב)]], יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי [[סעיף 33א(ב)]].

@ 49. רשות מים אזורית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

@ 50. תפקידי רשות מים אזורית
: תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.

@ 51. הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.

@ 52. הרשאת ביצוע (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.

@ 53. תנאי למתן הרשאת ביצוע (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרשאת ביצוע לפי [[סעיף 52]] לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי [[פרק זה]], נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.

@ 54. סייג למימון (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.

@ 55. גוף מבוקר
: רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, תשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].

@ 56. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.

@ 57. פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.

@ 58. דו&quot;ח לכנסת (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.

@ 59. רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי [[סעיף 22א]] או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
:: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
:: (2) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.
: (ב) ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
:: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
:: (2) לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
:: (3) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.

@ 60. סייג לגבי רשות המים הארצית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי [[סעיף 59]] גם לגבי רשות המים הארצית.

@ 61. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי [[סעיף 59]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

=== סימן ב': תכנון מפעלי מים ===

@ 62. תכנית מפעל
: תכנית למפעל מים (בחוק זה - תכנית מפעל) תפרט בין השאר:
: (1) תפקיד המפעל;
: (2) שטח פעולתו של המפעל;
: (3) העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
: (4) אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
: (5) המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
: (6) המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
: (7) רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור [[בסעיפים 84]] [[ו-85]];
: (8) סקר משקי כלכלי על המפעל.
: לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.

@ 63. בדיקת הצעת תכנית
: הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי [[סעיף 133]] לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.

@ 64. סמכויות לבדיקת תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.

@ 65. פרסום הצעת תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.

@ 66. ערר על תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי [[סעיף 65]] או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.

@ 67. אישור תכניות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) כעבור התקופה האמורה [[בסעיף 66]] תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

@ 68. תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
: (ב) לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
: (ג) לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

@ 69. כוחה של תכנית מפעל
: כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.

@ 70. מקומות קדושים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו [[דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א&quot;י (המקומות הקדושים), 1924]], או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
: בסעיף זה - &quot;מקום פולחן דתי&quot; - לרבות בית קברות.

@ 71. מקומות היסטוריים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו [[בחוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]], לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.

@ 72. פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל
: (א) הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה [[בסעיף 65]].
: (ב) העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.

@ 73. שינויים בתכנית מפעל מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוראות [[הסעיפים 62 עד 72]] יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי [[סעיף 65]].

@ 74. מפעלים קיימים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין [[פרק זה]].
: (ב) הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
: (ג) המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.
: (ד) לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
: (ה) היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
: (ו) הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 75. ערר
: ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי [[סעיף 74]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 76. מפעלים שהוחל בהקמתם
: הוראות [[הסעיפים 74]] [[ו-75]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.

=== סימן ג': הקמת מפעלי מים ===

@ 77. סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:
:: (1) להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
:: (2) לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
:: (3) לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי [[סעיף 26]].
: (ב) הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.

@ 78. סמכות לתת היתרים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היתה פעולה מהפעולות המנויות [[בסעיף 77]] טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.

@ 79. פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה
: (א) מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
: (ב) לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
:: ואולם -
:: (1) אם היה המבנה דירה כמשמעותה [[בחוק הגנת הדייר, תשט&quot;ו-1955]], והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח [[החוק ההוא]] או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;
:: (2) אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.

@ 80. רכישת מקרקעין (תיקון: תשס&quot;ו)
: מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי [[סימן ד' לפרק זה]], לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.

@ 81. גישה חלופה סבירה
: היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.

@ 82. הספקת מים חלופה (תיקון: תשס&quot;ו)
: על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.

@ 83. ביצוע עבודות זמניות
: (א) עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
: (ב) לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.

@ 84. הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) &quot;קו מים&quot;, לענין [[סימן זה]] - קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה - מלוא הרצועה הזאת.

@ 85. הגבלות זמניות (תיקון: תשס&quot;ו)
: משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור [[בסעיף 65]], יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור [[בסעיף 84]], טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי [[סעיף 73]] - לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.

@ 86. סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[הסעיפים 84]] [[או 85]] אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.

@ 87. פטור ממסים ותשלומים אחרים
: הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח [[הסעיפים 84]] [[או 85]], יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.

@ 88. בניה ונטיעה שלא בהיתר (תיקון: תשס&quot;ו)
: בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]].

@ 89. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי [[סעיף 84]] [[או 85]] ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי [[סעיף 88]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.

=== סימן ד': פיצויים ===

@ 90. פיצויים מרשות מים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
:: (1) הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
:: (2) מי שנגרם לו נזק על ידי -
::: (א) שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם - אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
::: (ב) שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
::: (ג) סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 85]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

@ 91. פיצויים בעין
: הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.

@ 91א. חישוב המועד לפיצויים (תיקון: תשכ&quot;ה)
: תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי [[סימן זה]] מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי [[סעיף 72]], הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי [[סעיף 79]].

@ 92. סייג לפיצויים
: בחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]] לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי [[סעיפים 84]] [[או 85]].

@ 93. כללים לחישוב הפיצויים (תיקון: תשכ&quot;א-2, תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי [[סימן זה]], לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
: (ב) כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים [[בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]]; לענין [[סעיף 12 לאותה פקודה]] יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי [[סעיף 65]] כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.

@ 94. הכרעה בדבר הפיצויים (תיקון: תשס&quot;ו)
: באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם [[לסעיף 80]].

@ 95. התיישנות
: רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי [[סימן זה]], פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.

=== סימן ה': הספקת מים על ידי רשות מים ===

@ 96. הספקה בשטח המפעל
: רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.

@ 97. הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
: (ב) הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ-10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

@ 98. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי [[סעיף 97]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 99. הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל
: הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו [[בסעיף 73]].

@ 100. הוראות כלליות להספקת מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
: (1) מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
: (2) תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
: (3) אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
: (4) סדרי הגביה של דמי המים.

@ 101. התנגדות להוראות כלליות (תיקון: תשס&quot;ו)
: לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי [[סעיף 100]] לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.

@ 102. כללים בדבר הפסקת הספקת מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.

@ 103. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ו': העברת מפעלי מים ===

@ 104. העברת מפעלים מרשות לרשות (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.

@ 105. העברת מפעל לידי המדינה (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.

@ 106. אישור הסכמים על ידי בית משפט
: הסכמים שנערכו לפי [[סעיפים 104]] [[ו-105]] טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.

@ 107. פרסום ותחילת תוקף (תיקון: תשס&quot;ו)
: הודעה על הסכם מאושר כאמור [[בסעיפים 104]] [[ו-105]] תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.

@ 108. כוחה של העברה
: העברתו של מפעל מים לפי [[סימן זה]] מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.

== פרק רביעי: דמי מים ==

=== סימן א': פיקוח על דמי מים ===

@ 109. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ז)
:- &quot;דמי מים&quot;, לענין [[פרק זה]] הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.

@ 110. מתן ידיעות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר - חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם.
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))

@ 111. כללים לחישוב עלות המים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].))

@ 112. קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם (תיקון: תשל&quot;ו, תשנ&quot;ג, תש&quot;ס, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ז)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור פלוני או לגבי סוג ספקים פלוני, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה.
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017]].))
: (א1) תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי [[סעיף 111]], עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ&quot;ק, והם יתעדכנו לפי הוראות [[סעיף 112א]].
: (ג) תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה - מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
: (ד) לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
: (ה) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, &quot;בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה&quot; - למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], רשות מקומית ורשות המים הארצית.

@ 112א. עדכון (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) התברר במועד כלשהו כי שיעור השינוי של הסל הקובע מגיע ל-3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי [[סעיף 112(א)]] לפי שיעור השינוי; חלפו ששה חדשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112(א)]] או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אף אם לא הגיע ל-3.5%; בסעיף זה -
::- &quot;המדד הכללי&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;מדד השכר&quot; - הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;שיעור השינוי של הסל הקובע&quot; - שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:
::: (1) 35% משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;
::: (2) 15% משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
::: (3) 50% משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
::: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);
::- &quot;מועד ההעלאה הקודם&quot; - המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112(א)]] או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).

@ 113. שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
: (ב) (((בוטל).))

@ 114. כוחו של תעריף (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
: (ב) מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
: (ג) נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.

@ 114א. הפסקת שירות בשל חוב (תיקון: תשס&quot;ד-3)
: (א) ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 112(ג) ו-(ד)]].

@ 115. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ב': היטל הפקה ממקורות מים (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) ===

@ 116. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 117. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 120. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 121. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 122. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 123. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 124. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))

=== סימן ג': תשלום מיוחד (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) ===

@ 124א. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ב. (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ו, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ג. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ד. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ה. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ו. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ז. (תיקון: תשכ&quot;א, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ד': הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשנ&quot;ג) ===

@ 124ח. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ג)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;תשלום יתר&quot; - תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה&quot; - תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין -
:: (1) בתשלום לפי חוק זה - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
:: (2) בתשלום יתר - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מועד החיוב&quot; - המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;
:- &quot;ריבית&quot; - ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה -
:: (1) על תשלום לפי חוק זה - ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;
:: (2) על תשלום יתר - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

@ 124ט. תשלומי פיגורים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ג)
: (א) תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
: (ב) דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי [[סעיף 124א]] וכן היטל הפקה לפי [[סעיף 116]], שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

@ 124י. החזר תשלומי יתר (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו)
: שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

== פרק חמישי: ארגון ==

=== סימן א': הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124יא. הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה - הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ([[בפרק זה]] - משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.

@ 124יב. תקציב הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]]; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין [[החוק האמור]], יהיה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 124יג. עסקאות הרשות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 124יד. עובדי הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.

=== סימן א'1: מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124טו. מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:
:: (1) מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי [[סעיף 124יט]], והוא יהיה יושב ראש המועצה;
:: (2) המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (3) המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;
:: (4) המנהל הכללי של משרד הפנים;
:: (5) המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;
:: (6) הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:: (7) שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות [[סעיף 124טז]].
: (ב) כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

@ 124טז. נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות ([[בסימן זה]] - נציג הציבור).
: (ב) כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ג) נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
: (ד) נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - השר הממליץ);
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;
:: (4) השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
:: (5) נתמנה כעובד המדינה;
:: (6) השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
: (ה) נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, &quot;בן משפחה&quot; ו&quot;בעל ענין&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 124יז. תפקידי מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
:: (1) הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
:: (2) ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
:: (3) קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;
:: (4) קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
:: (5) קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
:: (6) קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;
:: (7) פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
:: (8) סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין-לאומיות בנושא מים.
:: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))
: (ב) אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו-(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 124יח. סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.
: (ב) המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
: (ג) החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
: (ד) מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ה) מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

=== סימן א'2: מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124יט. מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

@ 124כ. כשירות (תיקון: תשס&quot;ו)
: כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
: (1) הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
: (2) הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

@ 124כא. הפסקת כהונה (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי [[סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]]; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

@ 124כב. ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה (תיקון: תשס&quot;ו)
: השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה [[בסעיף 124יט]], ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי [[סעיף 124כ]], לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

@ 124כג. דוח מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה - דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.

=== סימן א'3: מועצת המים (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 125. מועצת המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה - מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

@ 126. הרכב מועצת המים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) מועצת המים תהיה של לא פחות מ-27 ולא יותר מ-39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
: (ב) מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
: (ג) בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, &quot;הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה&quot; - הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ג-2002]].

@ 127. כהונת החברים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
: (ב) פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 128. כינוסי המועצה (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות.
: (ב) שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

@ 129. סדרי עבודה
: מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
: תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.

@ 130. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 131. ועדות אזוריות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.

@ 132. ועדות אספקה (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.

@ 133. ועדת תכנון (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ-11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
: (ב) ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
: (ג) פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 134. נציגות צרכנים בפני רשות מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן - נציגות צרכנים).
: (ב) נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.

@ 135. נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם [[לסעיף 131]], רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.

@ 136. הרכב נציגות הצרכנים (תיקון: תשס&quot;ו)
: נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים - שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.

@ 137. הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.

=== סימן ב': נציב המים (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 138. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 139. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ג': בית דין לעניני מים ===

@ 140. הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו
: (א) שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
:: ((לפי [[צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש&quot;ך-1959]] (ק&quot;ת תש&quot;ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו - כל שטח המדינה.))
: (ב) בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].

@ 141. הרכב בית הדין (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בית דין לעניני מים (בחוק זה - בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
: (ב) נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.
: (ג) השופט הוא אב בית הדין.

@ 142. סמכות אב בית הדין
: (א) בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.
: (ב) אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.

@ 143. סמכות בית הדין
: בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

@ 144. ראיות
: בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.

@ 145. החלטות בית הדין
: בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.

@ 146. ערעור והוצאה לפועל
: פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

@ 147. תקנות בית הדין
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (סדרי דין בבתי דין לעניני מים ובערעורים על החלטותיהם), תשי&quot;ח-1958]].)) --&gt;
: ((פורסמו [[תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966]].))

=== סימן ד': פנקס המים ===

@ 148. הנהלת פנקס המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן - פנקס המים).
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.

@ 149. הפנקס ראיה לכאורה
: הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.

@ 150. עיון בפנקס
: פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.

@ 150א. דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה-1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי [[סעיף 6(6)]]; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה - ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.

== פרק חמישי א': עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 150ב. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית - בסכום של 200,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (2) סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]].
: (ב) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 150,000 שקלים חדשים:
:: (1) מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 9(ב)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (2) בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]];
:: (3) בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]].
: (ג) הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 250,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (2) סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (3) לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 48(ב)(1)]]; לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[הסעיף האמור]];
:: (4) לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(2)]];
:: (5) לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(3)]];
:: (6) הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות [[סעיף 48א(א)]];
:: (7) לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי [[סעיף 150יט(2)]].

@ 150ג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 150ב]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות [[סעיף 150ד]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 150ו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 150ד. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ז)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 150ג]] רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

@ 150ה. החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 150ד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 150ז]].
: (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 150ד]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 150ו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 150ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 150ז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע [[בפרק זה]], ובשיעורים שתקבע.

@ 150ח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 150ה(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 150יג]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 150ב]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 150ט. המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 150ה]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ג) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות [[סעיף 150י]].

@ 150י. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 150יא. גבייה (תיקון: תשע&quot;ז)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 150יב. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשע&quot;ז)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 150ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 150יג. ערעור (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.

@ 150יד. פרסום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 150יג]], יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ו) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 150טו. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תשלום עיצום כספי, לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 150ב]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

@ 150טז. כללים (תיקון: תשע&quot;ז)
: מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות [[פרק זה]].

== פרק חמישי ב': סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 150יז. מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי [[פרק זה]] תפורסם ברשומות.
: (ב) לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי [[פרק זה]].

@ 150יח. תנאים למינוי (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא ימונה מפקח לפי [[סעיף 150יז]], אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים.

@ 150יט. סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (4) לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים;
: (5) לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים;
: (6) להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
: (7) לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור.

@ 150כ. זיהוי מפקח (תיקון: תשע&quot;ז)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 150כא. הרשאה לביצוע פעולות (תיקון: תשע&quot;ז)
: פעולות כאמור [[בסעיף 150יט(7)]], למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי [[סעיף 150יט(4)]], לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה:
: (1) עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה;
: (2) מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה.

@ 150כב. הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי המדינה ומוסדותיה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי [[סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;מערכת הביטחון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
::: (2) צבא הגנה לישראל;
::: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
::: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
:: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים.

@ 150כג. סמכויות לשמירה על המים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור [[בסעיף 150יט(4) עד (7)]]:
:: (1) עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה;
:: (2) עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר - בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
:: (3) עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועובד של רשות המים הארצית לפי [[סעיף 46]] - בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו.
: (ב) הוראות [[סעיף 150יח]], לעניין תנאים למינוי והוראות [[סעיפים 150כ]] [[ו-150כב]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.
: (ג) על עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי [[=חוק המשמעת|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]] (בסעיף זה - חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 17 לחוק המשמעת]], יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי-ענידת תג זיהוי, אי-מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;
:: (2) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות;
:: (3) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות [[בפרק השישי של חוק המשמעת]], ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים [[-|באותו החוק]] בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:
::: (א) סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;
::: (ב) אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים;
::: (ג) הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה;
:: (4) דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו [[בסעיף 14 לחוק המשמעת]] שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה;
:: (5) אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי [[חוק המשמעת]], ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות [[חוק המשמעת]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
::: הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי [[החוק האמור]] יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית;
:: (6) כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים.

== פרק ששי: הוראות שונות ==

@ 151. מים לשתיה וכדומה
: הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.

@ 152. שמירת הוראות [[חוק הנפט]]
: אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי [[סעיף 45 לחוק הנפט, תשי&quot;ב-1952]].

@ 153. השהיית פעולות
: כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.

@ 154. מסירת הודעות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.

@ 154א. פרסום (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור [[בסעיף 124כג]].

@ 155. קביעת אזורים (תיקון: תשס&quot;ו)
: קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.

@ 155א. ערבויות של בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב-5 אגורות; לעניין זה, &quot;תנאים&quot; - לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור.
: (ג) ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.

@ 156. עונשין (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו, תש&quot;ע)
: (א) אדם שעשה אחד מאלה:
:: (1) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 9]], [[9א]], [[15]] [[ו-21]] לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי [[סעיף 100]] לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;
:: (3) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 84]], [[85]], [[96]], [[110]], [[114(א)]] [[ו-122]];
:: (4) עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
:: (5) הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
:: (6) (((נמחקה),))
:: דינו - קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב) הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו - קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ג) אדם שעבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 23]], [[35]], ועל תקנות לפי [[סעיף 37]], דינו - מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ד) קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.

@ 157. ביטול (תיקון: תש&quot;ך)
: בטלים -
: (1) הסעיפים הבאים של המג'לה - 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
: (2) ((הנוסח שולב [[חוק המקרקעין|בחוק הקרקעות העותומני]].))
: (3) פקודת חקירת המים, 1938.
: (4) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש&quot;ח-1948.))
: (5) ((הנוסח שולב [[בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957]].))

@ 158. תיקונים
: (א) לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו-1234 של המג'לה.
: (ב) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש&quot;ח-1948.))

@ 159. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ז)
: (א) שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 160. הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, [הודעות])
: (א)(1) קרן האיזון, כמשמעותה [[בסימן ב' לפרק רביעי]] כנוסחו ביום י&quot;ב בטבת התשנ&quot;ט (31 בדצמבר 1998) (להלן - הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) (להלן - היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
:: (2) סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
:: (3) על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן.
:: (4) שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:
:: (1) הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;
:: (2) השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
:: (3) תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה - אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
: (ג) עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות [[סימן ב' לפרק רביעי]], החל ביום ט&quot;ו בשבט התשנ&quot;ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
:: (1) מים לצריכה חקלאית - 15.0 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: (2) מים לצריכה תעשייתית - 26.3 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: (3) מים לצריכה ביתית - 61.2 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112א]], בשינויים המחויבים לפי הענין.

@ 161. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ-31 במרס מדי שנה -
: (1) בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של [[20:369440|חוק המים (תיקון מס' 27), התשע&quot;ז-2017]] (בסעיף זה - יום התחילה) - על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם [[לסעיפים 111]] [[ו-112]], וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;
: (2) לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה - על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות.

== תוספת ראשונה: גוף ציבורי (תיקון: תש&quot;ע) ==
==== ((([[סעיף 9א]]))) ====

@ 1. : משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.
@ 2. : הכנסת.
@ 3. : צבא הגנה לישראל.
@ 4. : משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.
@ 5. : רשות מקומית.
@ 6. : תאגיד עירוני כמשמעותו [[בסעיף 249א לפקודת העיריות]], וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.
@ 7. : חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]].
@ 8. : תאגיד שהוקם בחוק.
@ 9. : חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם [[בחוק האמור]].
@ 10. : קופת חולים כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
@ 11. : מוסד שהוכר לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק האמור]].
@ 12. : מוסד חינוך רשמי כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]].
@ 13. : ההסתדרות הציונית העולמית.
@ 14. : הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע) ==
==== ((([[סעיף 20כה(א)(3)]]))) ====
@ : המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;
@ : רשות הגנים הלאומיים;
@ : רשות שמורות הטבע;
@ : החברה להגנת הטבע;
@ : המועצה לארץ ישראל יפה;
@ : המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר&quot;ז);
@ : אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה.

== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשס&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ח, תשע&quot;ז) ==
==== ((([[סעיף 116]]))) ====
@ : ((([[תוספת זאת|התוספת]] בטלה החל מיום 30.4.2017; אך לעניין גובה התעריפים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית, גובה התעריפים בעד מים שיופקו מיום התחילה עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) או עד תחילתם של כללים החלים לגבי אותה הפקה, לפי המוקדם, יהיה בשיעורים המפורטים [[תוספת זאת|בתוספת]] כנוסחה ערב ביטולה).))

@ 1. הגדרות (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אזור מנותק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אזור עמק חרוד;
:: (2) אזור עמק בית שאן;
:: (3) אזור בקעת הירדן;
:: (4) אזור ים המלח והערבה;
:: (5) כל אזור אחר שהספקת מים שפירים אליו מתבצעת באמצעות הפקה באותו אזור ושההפקה כאמור אינה משפיעה על מקור מים באזורים אחרים ואשר מנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו בהודעה ברשומות;
:- &quot;אזור מערכת המים הארצית&quot; - כל אזור שאינו אזור מנותק או אזור סובב כנרת;
:- &quot;אזור סובב כנרת&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תחום המועצה המקומית מגדל;
:: (2) תחום עיריית טבריה;
:: (3) תחום המועצה האזורית עמק הירדן;
:: (4) אזור בקעת יבנאל;
:: (5) אזור רמת הגולן;
:: (6) אזור הגליל העליון;
:: (7) כל אזור אחר שמנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו ברשומות;
:- &quot;הפקה בסיסית&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) לגבי מפיק שאינו מפיק עירוני או לגבי מפיק באזור מנותק או באזור סובב כנרת - הפקת מים שפירים למטרת צריכה ביתית, בכמות שאינה עולה על הכמות שהוקצתה ברישיון ההפקה ככמות בסיסית להפקה;
:: (2) לגבי מפיק עירוני - הפקה כאמור שלא בעונת צריכת החורף;
:- &quot;כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות&quot; - כמות המים השפירים שהקצה מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ההפקה של מפיק מים, למטרת חקלאות, בשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז, ולענין מפיק מים שהוקצתה לו לראשונה כמות כאמור לאחר שנת הרישוי 1989 - יראו לגביו את כמות המים לחישוב היטלים לחקלאות ככמות המים כאמור שהוקצתה לו לראשונה לאחר שנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
:- &quot;מפיק עירוני&quot; - מפיק מים שפירים שכמות המים השפירים שהוקצתה לו למטרות צריכה ביתית ותעשיה, במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על הגבוה מבין אלה: 100,000 מטרים מעוקבים בשנה או כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו, אם ישנה, ושהוגדר &quot;מפיק עירוני&quot; ברישיון ההפקה, למעט מפיק מים שכמות המים הכוללת שהוקצתה לו להפקה במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה;
:- &quot;מצב הידרולוגי&quot; - מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי [[סעיף 2 לתוספת זו]];
:- &quot;עונת צריכת החורף&quot; - התקופה שתחילתה ב-1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב-31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת; וכן רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, כי מפיק עירוני מסוים, לגבי שנה מסוימת או חלק ממנה יהיה פטור מתשלום מהיטל הפקת חורף בשל החלק המיוחס לעונה זו, אם נוכח לדעת כי אין תשתית המגיעה לגבול תחומו של המפיק או שקיימת תשתית כאמור אך דרך תשתית זו לא ניתן לספק כמות מים מספקת ממקור אחר, ובלבד שהמפיק צרך את כל הכמות האפשרית מהתשתית המגיעה לגבול תחומו כאמור וצמצם בהתאמה לצריכה מתשתית זו את ההפקה ממקורותיו בעונה זו.

@ 2. פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת
: (א) לא יאוחר מ-15 באפריל בכל שנה, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, הודעה על המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת, לגבי השנה שתחילתה ב-1 בינואר שקדם לפרסום, לפי הסיווג &quot;טוב&quot;, &quot;ממוצע&quot; או &quot;גרוע&quot;; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ויכול שתקדים את הפרסום ברשומות.
: (ב) סיווג המצב ההידרולוגי כאמור בסעיף קטן (א), לענין אזור סובב כנרת, יהיה בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על הנתונים בדבר מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרס בכל שנה:
:: (1) כאשר מפלס הכנרת גבוה מ-210.20 מטרים מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ-9 מטרים מעוקבים לשניה - מצב הידרולוגי טוב;
:: (2) כאשר מפלס הכנרת נמוך מ-211.60 מטרים מתחת לפני הים או ששפיעת מעיינות הדן נמוכה מ-8 מטרים מעוקבים לשניה - מצב הידרולוגי גרוע;
:: (3) בכל מקרה אחר - מצב הידרולוגי ממוצע.

@ 3. היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה אחידה&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;הפקה חורגת&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בכמות העולה על כמות המים שהוקצתה לאותה מטרה ברישיון ההפקה של המפיק;
::- &quot;הפקת חורף&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;
::- &quot;הפקת עידוד&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;הפקת שימור&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשייה, בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-100 שעות בעונת צריכת החורף, ובסך הכול בכל השנה - בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;כושר הפקה פעיל&quot; - סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;
::- &quot;כללי מקורות&quot; - [[=כללי מקורות|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]];
::- &quot;ספיקה מוכרת לקידוח&quot; - הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, &quot;תעודת רישום&quot;, של קידוח - כמשמעותה לפי [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]];
::- &quot;תעריף ייחוס&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) לכמות מים שהופקה לשימוש עצמי של המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]] לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)]] או לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות]] או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים]], והכל לפי העניין;
::: (2) לכמות מים שהופקה לשם אספקה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת למי שסופקו לו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)]] או לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות]] או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים]], והכל לפי העניין;
: (ב) החל ביום 1 ביולי 2013 ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
:: (1) הפקת שימור - תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (2) הפקה בסיסית - בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
::: בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (3) הפקת עידוד - תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (4) הפקה חורגת - תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (5) הפקת חורף - תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (6) הפקה אחידה - התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש&quot;ח למטר מעוקב.
: (ב1) 21 החל ביום 1 ביולי 2012, ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
:: (1) הפקה בסיסית - בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים - בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
::: בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (2) הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית - תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (3) הפקה חורגת - תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב.
: (ג) עודכן תעריף הייחוס בהתאם להוראות [[סעיף 112א]], יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי המשנה (ב) ו-(ב1), לפי הוראות [[סעיף 112א]] ולא יחולו לעניין היטלי ההפקה שבפרטי משנה (ב) ו-(ב1) הוראות [[סעיף 116(ג)]].
: (ג1) על אף האמור בפרט משנה (ג), בפעם הראשונה בשנת 2010 שבה יעודכן תעריף הייחוס לפי הוראות [[סעיף 112א]], יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שפרטי משנה (ב) ו-(ב1) בשיעור 0%.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על היטלי ההפקה שעודכנו לפי סעיף קטן (ג).

@ 4. היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;א)
: החל ביום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט [[תוספת זאת לוח 1|בלוח 1]], לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:
: (1) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 2|בלוח 2]] - לגבי כל אחד מהאזורים, בהתאם לסוג ההפקה המפורט לצדו;
: (2) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 3|בלוח 3]] - לגבי אזור מנותק או אזור סובב כנרת, בהתאם למצב ההידרולוגי באזור זה באותה שנה כפי שפורסם לפי [[סעיף 2 לתוספת זו]] ובהתאם למקור המים המפורט לצדו;
: (3) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 4|בלוח 4]] - לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים, בהתאם למקום ההפקה של אותם מים.

@ 5. היטל על הפקה באזור רמת הגולן
: על אף הוראות [[סעיף 4 לתוספת זו]], החל ביום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה - מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
: (1) בעד מים שפירים שהופקו ממאגרי רמת הגולן - ישלם מפיק מים היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של 0.4 בסכום ההיטל שיש לשלמו בשל הפקת מים שפירים עיליים באזור סובב כנרת לפי [[סעיף 4 לתוספת זו]];
: (2) בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב-15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב-30 באפריל בשנה שאחריה - מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.

@ 6. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א) : (((בוטל).))

@ 7. היטל על הפקה במקרים מיוחדים (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-4, ק&quot;ת תשס&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ט-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;א-4, ק&quot;ת תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: על אף הוראות [[פרט 3|סעיפים 3 עד 6]], מפיק מים ישלם בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:
: (1) בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול - 1.436 אגורות למטר מעוקב - למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או היטל הפקה בסכום של 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב, עד לכמות הנקובה ברישיון - למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;
: (2) בעד הפקת טיוב - היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו -
::- &quot;הפקת טיוב&quot; - הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;
::- &quot;היטל קובע&quot; - ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;
: (3) בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה - יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;
: (4) בעד הפקת מים שפירים המיועדת לסילוק מים מאקוויפר - 7 שקלים חדשים למטר מעוקב, ולעניין הפקה כאמור המסופקת למטרות כמפורט בפסקאות המשנה שלהלן - היטל מופחת כמפורט באותן פסקאות:
:: (א) למטרות צריכה ביתית או תעשייה - 5 שקלים חדשים למטר מעוקב;
:: (ב) למטרת חקלאות - היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה נוספת כהגדרתה [[פרט 4|בסעיף 4]];
:: (ג) להזרמה למערכת ביוב כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], שאישר מנהל הרשות הממשלתית מראש ושניתן לגביה היתר לפי כל דין, אם הדבר נדרש - 3 שקלים חדשים למטר מעוקב; מנהל הרשות הממשלתית לא ייתן אישור כאמור אלא לאחר שנועץ, טרם ההזרמה, עם בעל מערכת הביוב, ובשים לב לאיכות המים המוזרמים, ליכולת ההולכה והטיפול של מערכת הביוב ובתנאי שהשפכים המטופלים ינוצלו במלואם לפי רישיון הפקה;
: (5) בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו - היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;
: (6) בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:
:: (א) הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה - היטל בשיעור של 1.526 שקלים חדשים למטר מעוקב;
:: (ב) הפקה למטרת חקלאות - היטל בשיעור של 0.220 שקלים חדשים למטר מעוקב.
:: בפסקה זו -
::- &quot;הפקת בצורת&quot; - הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:
::: (1) ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן - תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;
::: (2) מנהל הרשות הוסיף תוספת הפקה לרישיון ההפקה של מפיק והגדיר את תוספת ההפקה כהפקת בצורת; מנהל הרשות רשאי לפרסם ברשומות ובאינטרנט מזמן לזמן את התנאים להוספת תוספת בגין הפקת בצורת לרישיון ההפקה;
: (7) בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי הרישיון הוגדרו לשימוש כלל ארצי - היטל בסכום אפס; על אף האמור, פרסם מנהל הרשות הממשלתית הודעה לפי [[פרט 2|סעיף 2]] בדבר מצב הידרולוגי ממוצע יהיה שיעור ההיטל 0.1 שקלים חדשים למטר מעוקב ואם ההודעה בדבר מצב הידרולוגי גרוע יהיה שיעור ההיטל 0.2 שקלים חדשים למטר מעוקב; היטל כאמור ישולם בעד הפקה ממקורות המושפעים מההודעה האמורה; בפסקה זו -
::- &quot;המקורות המושפעים&quot; - לפי הודעה שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, באישור מועצת הרשות הממשלתית;
::- &quot;שימוש כלל ארצי&quot; - הפקת מים בידי מפיק מים שכמות המים השפירים הכוללת שהוקצתה לו לאספקה, במועד מתן רישיון ההפקה, ולפי האמור בו, למטרות צריכה ביתית, עולה על 200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לרבות הפקת מים שנועדה לאספקה לאותו מפיק לפי הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 35א לחוק]].

@ 8. (תיקון: תשס&quot;ח)
: על אף האמור [[בסעיף 4 לתוספת השניה]], ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים עיליים באזור מערכת המים הארצית -
: (1) מיום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) עד יום כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;
: (2) מיום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.

=== לוח 1: היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
@ (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-4, ק&quot;ת תשס&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ט-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: {|
! האזור !! היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למטר מעוקב)}}
|-
| אזור מנותק || 0.056
|-
| אזור סובב כנרת || 0.283
|-
| אזור מערכת המים הארצית || 0.564
|}

=== לוח 2: מקדם בהתאם לסוג ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | סוג ההפקה !! colspan=&quot;3&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת !! אזור מערכת המים הארצית
|-
| הפקה ראשונה || 0.4 || 0.4 || 0.1
|-
| הפקה נוספת || 1.0 || 1.0 || 1.9
|-
| הפקה משלימה || 1.6 || 1.6 || 2.8
|}

@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;הפקה משלימה&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;
:- &quot;הפקה נוספת&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:
:: (1) כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרה זו;
:: (2) 80 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכה המים הארצית;
:- &quot;הפקה ראשונה&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות שאינה עולה על הכמות הגבוהה מבין אלה:
:: (1) 50 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכת המים הארצית;
:: (2) 25% אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של מפיק במערכת המים הארצית;
:: (3) כמות מים שפירים בסיסית, ובלבד שאינה עולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרת חקלאות;
:- &quot;יישוב מתוכנן&quot; - יישוב הכלול ברשימה המופקדת במשרדי הרשות הממשלתית והכוללת יישובים ששר החקלאות ופיתוח הכפר הכיר בהם כיישובים מתוכננים;
:- &quot;כמות מים שפירים בסיסית&quot; - כמות מים שפירים המוקצית ברישיון ההפקה של מפיק מים למטרת חקלאות, ואשר אינה עולה:
:: (1) לענין מפיק מים שהוא יישוב מתוכנן - על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
:: (2) לענין מפיק מים אחר - על 15 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו.

=== לוח 3: מקדם בהתאם למצב ההידרולוגי ובהתאם למקור המים {{ש}} {{מוקטן|(לגבי אזור מנותק ואזור סובב כנרת)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | המצב ההידרולוגי !! rowspan=&quot;2&quot; | מקור המים !! colspan=&quot;2&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | טוב || עיליים || 0.2 || 0.2
|-
| אקוויפר || 0.2 || 2.0
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | ממוצע || עיליים || 0.5 || 0.5
|-
| אקוויפר || 0.5 || 0.5
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | גרוע || עיליים || 2.0 || 2.0
|-
| אקוויפר || 2.0 || 0.2
|}
=== לוח 4: מקדם בהתאם למקום ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | מקום ההפקה !! colspan=&quot;3&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת !! אזור מערכת המים הארצית
|-
| הפקה באזור מעלה || 0.8 || 1.8 || 1.2
|-
| הפקה באזור ביניים || 0.4 || 0.8 || 1.0
|-
| הפקה באזור מורד || 0 || 0 || 0
|}
@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;אזור ביניים&quot; - אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;
:- &quot;אזור מורד&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא &quot;אזור מורד&quot;, בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;
:- &quot;אזור מעלה&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא &quot;אזור מעלה&quot;, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור;
:- &quot;הפקה באזור ביניים&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור ביניים ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור ביניים;
:- &quot;הפקה באזור מורד&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מורד ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מורד;
:- &quot;הפקה באזור מעלה&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מעלה ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור מעלה.


&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ח בתמוז תשי&quot;ט (3 באוגוסט 1959).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* קדיש לוז, שר החקלאות
* יצחק בן-צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>ttv894k0mxzdp5sbe8ndxr9eah8v33t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416782</id>
      <parentid>1416781</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T11:41:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="242741" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המים, תשי&quot;ט-1959

&lt;מאגר 2000381 תיקון 575299&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' &lt;!-- 2001343 --&gt; ((ע&quot;ר 1938, תוס' 1, 4|פקודת חקירת המים, 1938|0:561243)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2000381 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 169|חוק המים|3:208926)); ((תש&quot;ך, 10|תיקון|4:208927)); ((תשכ&quot;א, 175|תיקון מס' 2|4:208928)), ((193|תיקון מס' 3|4:208929)); ((תשכ&quot;ה, 191|תיקון מס' 4|5:208930)); ((תשל&quot;ב, 8|תיקון מס' 5|7:208931)); ((תשל&quot;ו, 140|תיקון מס' 6|8:208932)); ((תשנ&quot;א, 180|תיקון מס' 7|12:210868)); ((תשנ&quot;ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)); ((תשנ&quot;ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ&quot;ה, 362|תיקון מס' 10|13:211199)); ((תשנ&quot;ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((172|תיקון מס' 13|15:300203)); ((תשס&quot;א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|15:300397)), ((570|ת&quot;ט)); ((תשס&quot;ב, 417|תיקון מס' 15|15:300492)); ((תשס&quot;ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|15:300615)), ((197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)); ((תשס&quot;ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((436|תיקון מס' 19|16:299731)), ((517|תיקון מס' 3 לחוק תאגידי מים וביוב|16:299882)); ((תשס&quot;ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס&quot;ו, 331, 344|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשס&quot;ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תש&quot;ע, 394|תיקון מס' 26|18:301006)); ((תשע&quot;ז, 394|תיקון מס' 27|20:369440)).

''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשס&quot;ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תש&quot;ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))). ''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 840|שינוי התוספת השניה לחוק)), ((1120|שינוי התוספת השניה לחוק (מס' 2))); ((תשע&quot;ו, 1134|שינוי התוספת השניה לחוק)). ''הודעות:'' ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 1150; תש&quot;ס, 464; תשס&quot;ז, 1119, 1120; תשס&quot;ח, 97, 98, 514, 872, 1146, 1400; תשס&quot;ט, 312, 400, 1142, 1234; תש&quot;ע, 960, 961, 1427; תשע&quot;א, 24, 141, 959, 1196; תשע&quot;ב, 1070, 1071; תשע&quot;ג, 111, 1368, 1616; תשע&quot;ד, 244; תשע&quot;ה, 27, 1312; תשע&quot;ו, 166, 1088.

__TOC__

== פרק ראשון: מבוא ==

@ 1. מקורות המים ויעודם
: מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.

@ 2. מקורות המים מה הם
: מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.

@ 3. זכות הפרט למים
: כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.

@ 4. הקשר בין הקרקע והמים
: זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי [[סעיף 3]].

@ 5. אין לדלדל מקור מים
: זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.

@ 6. צמידות הזכות למטרה (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה - פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים -
: (1) צרכי בית;
: (2) חקלאות;
: (3) תעשיה;
: (4) מלאכה, מסחר ושירותים;
: (5) שירותים ציבוריים;
: (6) שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה - ערכי טבע ונוף).

@ 7. תחולה
: לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין - לרבות חוק זה - או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.

== פרק שני: הסדר השימוש במים ==

=== סימן א': שמירה על המים ===

@ 8. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;דלדול מקור מים&quot; - לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;
:- &quot;זיהום מים&quot; - (((נמחקה).))

@ 9. כללים לשמירת המים (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ז)
: (א) חייב אדם -
:: (1) לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
:: (2) להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
:: (3) להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;
:: (4) למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק מדידת מים, התשט&quot;ו-1955]] (בסעיף זה - חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי [[סעיף 46]] (להלן - רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי [[פרק חמישי ב']], [[סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]], או [[סעיף 10 לחוק מדידת מים]], להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

@ 9א. התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים (תיקון: תש&quot;ע)
: (א)(1) גוף ציבורי המנוי [[בתוספת הראשונה]] יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה - מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים.
:: (2) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים [[בתוספת הראשונה]], ובלבד שגוף ציבורי שייווסף [[לתוספת האמורה]] לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].
: (ב) הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

@ 9ב. (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשל&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 11. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי [[סעיף 124יט]] (להלן - מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות [[סעיף 9]], רשאי הוא -
: (1) לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר - לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
: (2) לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.

@ 12. חיוב בהוצאות (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי [[סעיף 11]] רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות [[סעיף 9]], ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, [[שפקודת המסים (גביה)]], פרט [[-|לסעיף 12 שבה]], חלה עליו.

@ 13. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי [[סעיף 11]] או על ידי הטלת הוצאות לפי [[סעיף 12]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי [[סעיף 140]] (להלן - בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי [[סעיף 12]] אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.

@ 14. שיעורן של רצועות מגן (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי [[סעיף 124טו]] (להלן - מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.

@ 15. קביעת רצועות מגן (תיקון: תשס&quot;ו)
: ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 16. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 15]] או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 17. (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 18. פיצויים (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי [[סעיף 150יט]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 18א. אירוע פגיעה במים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אירוע פגיעה במים&quot; - אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;
::- &quot;תשתית מים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 35א(א)]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
: (ד) לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]].
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי [[סימן א1]] ולפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]].
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 19. מקור מים שנתדלדל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן - לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]].

@ 20. מוביל מים בלתי מנוצל (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו-צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.

=== סימן א(('))1: מניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב) ===

@ 20א. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;זיהום מים&quot; - שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;
:- &quot;מקור מים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 2]], לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;
:- &quot;גורם זיהום&quot; - מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו [[בחוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]], מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;
:- &quot;סימן א(('))1&quot; - לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.

@ 20ב. איסור זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
: (ב) לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

@ 20ג. מניעת זיהום מים במיתקני מים (תיקון: תשל&quot;ב)
: מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת-קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

@ 20ד. תקנות למניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר -
:: (1) מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (2) השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (3) ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (4) הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות [[בסעיף 20ב]] [[ו-20ג]].
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006]] [[וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011]].))

@ 20ה. סילוק שפכים מגורם זיהום (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
: (ב) נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
: (ג) אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.
: (ד) אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], חוץ [[מסעיף 12 שבה]].
: (ה) לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.
: (ו) מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.
: (ז) בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

@ 20ו. התנאת תנאים למניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].

@ 20ז. תיקון המעוות (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
: (ב) לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]] חוץ [[מסעיף 12 שבה]].

@ 20ח. צו הפסקה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן - צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות [[סימן זה]], או הפר הוראה מהוראותיו של [[סימן זה]] או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.
: (ב) צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
: (ג) היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

@ 20ט. צו הפסקה במקרים מיוחדים (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.

@ 20י. סמכויות חירום (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.

@ 20יא. צו הרשאה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
:: (1) כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
:: לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו [[בסימן זה]], אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
: (ג) צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין-וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.
: (ו) רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

@ 20יב. הענקת סמכויות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי [[סימן זה]] או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] (להלן בסעיף זה - רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
: (ב) רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
: (ג) הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים - גם בהסכמת שר הפנים.
: (ד) בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.
: (ה) הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

@ 20יג. הוראות בדבר איכות מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]].
: (ב) תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
: (ג) הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

@ 20יד. שמירת חובות (תיקון: תשל&quot;ב)
: הוראות [[סימן זה]] באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.

@ 20טו. צווים כלליים ומיוחדים (תיקון: תשל&quot;ב)
: צו לפי [[סימן זה]] יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת [[בסימן זה]].

@ 20טז. שטח תחולה (תיקון: תשל&quot;ב)
: תקנות וצווים לפי [[סימן זה]] יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 20יז. פעולות הנוגעות למי שתיה (תיקון: תשל&quot;ב)
: אין בהוראותיו של [[סימן זה]] כדי לגרוע מן האמור [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]], בכל הנוגע למי שתיה.

@ 20יח. זכות ערר (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות [[סימן זה]] או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם [[בסעיף 20יב]] או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
: (ב) הגשת ערר לפי [[סימן זה]] לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות [[סימן זה]], אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
: (ג) אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור [[בסעיף 153]].

@ 20יט. תקופת מעבר (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) בהפעלת סמכויותיהם על פי [[סימן זה]], רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום [[סימן זה]].
: (ב) תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת [[סימן זה]] לתקפו.

@ 20כ. חובת דיווח (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.

@ 20כא. עונשין לענין [[סימן א(('))1]] (תיקון: תשנ&quot;א, ק&quot;ת תשנ&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: (א) העובר על הוראה מהוראות [[סימן א(('))1]], דינו - מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת - מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
: (ב) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
: (ג) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
: (ד)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
:: (2) לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 20כב. אחריות נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;א)
: נעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]] בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

@ 20כג. סמכויות בית-משפט (תיקון: תשנ&quot;א)
: (א) קיים חשד שנעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]], רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), &quot;בית משפט&quot; - בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.
: (ב) לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.
: (ג) תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.
: (ד) חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
: (ה) חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.
: (ו) בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.
: (ז) בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
: (ח) לענין סעיף זה -
::- &quot;צו&quot; - צו עשה או צו לא תעשה;
::- &quot;תובע&quot; -
::: (1) כהגדרתו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
::: (2) קובל כאמור [[בסעיף 20כה]] - לאחר שהגיש קובלנה.

@ 20כד. חיוב בהוצאות ובניקוי (תיקון: תשנ&quot;א)
: בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי [[סעיף 20כא]] רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
: (1) בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
: (2) לנקוט את האמצעים הדרושים כדי -
:: (א) להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;
:: (ב) לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
:: (ג) להחזיר את המצב לקדמותו.

@ 20כה. קובלנה (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע)
: (א) קובלנה כאמור [[בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], על עבירה לפי [[סימן א(('))1]], רשאי להגיש אחד מאלה:
:: (1) כל אדם - לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;
:: (2) רשות מקומית - לגבי עבירה שנעברה בתחומה.
:: (3) כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים [[בתוספת הראשונה א']] - לגבי כל עבירה לפי [[סימן זה]]; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה א']].
: (ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

@ 20כו. דין המדינה (תיקון: תשנ&quot;א)
: דין המדינה לענין [[סימן א(('))1]], כדין כל אדם.

=== סימן ב': כללים לשימוש במים (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 21. קביעת כללים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.
: (ב) נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))

@ 22. מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים (תיקון: תשס&quot;ו)
: קביעת כללים כאמור [[בסעיף 21]] לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.

=== סימן ג': פיקוח על הפקה והספקה של מים ===

@ 22א. רשיון הקמה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי-ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
: (א1) מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט&quot;ו-1955]], [[וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].
: (ג) הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

@ 23. רשיון הפקה או הספקה (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי-ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן - רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי-ים ובין אם קיבלם מספק אחר - אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, &quot;הספקה&quot; - לרבות צריכה עצמית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה ([[בסימן זה]] - רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))

@ 24. פרטי הרשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.

@ 25. תנאים ברשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.

@ 25א. אמות מידה להקצאת מים לחקלאות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות.

@ 26. הספקת מים קיימת (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
: (ב) בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות [[סימן זה]] לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.

@ 27. רישום רשיונות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
: (ב) כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
: (ג) הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

@ 28. מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, &quot;אמצעי שליטה&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 29. רישיון באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי [[סעיף 36]], רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי [[סעיף 37]].

@ 30. ביטולו ושינויו של רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.

@ 31. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

@ 32. השהיית ביטול רשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
: (ב) ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.

@ 33. המשך הספקה לאחר ביטול רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי [[סעיף 30]] וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
: (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
: (ג) מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.

@ 33א. חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון.
: (ב) מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה.

@ 34. חיוב לספק מים (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם - יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
: (ב) תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

@ 35. המשך הספקת מים במקרים מיוחדים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת-חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי&quot;ז-1957, ימשיך הספק - לפי דרישת הצרכן - לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים - במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
: (ב) ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.
: (ה) תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.

@ 35א. חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תשתית מים&quot; - מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;
::- &quot;שירותי תשתית&quot; - מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.
: (ב) לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית -
:: (1) להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן - בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
:: (3) הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ה) ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.
: (ו) מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011]].))

=== סימן ד': אזורי קיצוב ===

@ 36. הכרזה על אזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן - אזור קיצוב).
: ((פורסמה [[אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008]], לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.))

@ 37. סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים -
:: (1) כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
:: (2) מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.
: (ב) המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה - ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת - שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.
: (ג) הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי [[סעיף 23]].
: ((פורסמו [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976]].))

@ 38. פרסום הצעת הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 39. התנגדות להצעת הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.

@ 40. החלטה על הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי [[סעיף 37]] אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.

@ 41. שינוי הסדר
: הוראות [[הסעיפים 37–40]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.

@ 42. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי [[סימן זה]] -
: (1) לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;
: (2) להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.

@ 43. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי [[סעיף 42]], רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.

@ 44. פיצויים עקב קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי [[סימן זה]], ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 42(2)]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
: (ד) על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.

=== סימן ה': החדרת מים (תיקון: תשכ&quot;ה) ===

@ 44א. הגדרה (תיקון: תשכ&quot;ה)
:- &quot;החדרת מים&quot; - פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת-קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת-הקרקע.

@ 44ב. איסור על החדרת מים שלא ברשות (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות [[בסעיף 44ג]] ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

@ 44ג. מטרות ההחדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: ואלה מטרות ההחדרה:
: (1) מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;
: (2) אגירה עונתית ורב-שנתית של מים;
: (3) כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 44ד. הצעת תכנית החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את -
:: (1) מטרת ההחדרה;
:: (2) מקום ההחדרה;
:: (3) גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן - אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
:: (4) כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;
:: (5) אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
:: (6) תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;
:: (7) תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
:: (8) אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.

@ 44ה. שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
: (ב) לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

@ 44ו. שמירה על איכות המים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.

@ 44ז. תכנו של רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
:: (1) מטרת ההחדרה;
:: (2) כמויות המים המיועדים להחדרה;
:: (3) מערכות המים שמהן יילקחו המים;
:: (4) התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;
:: (5) מקומות ההחדרה ומועדיה;
:: (6) איכות המים המוחדרים;
:: (7) אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
: (ב) רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.

@ 44ח. פרסום רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה - במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 44ט. ערר (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.

@ 44י. בדיקה תקופתית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
: (ב) תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

@ 44יא. דרישה להפסקת ההחדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי [[סעיף 44י]] שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.
: (ב) אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.

@ 44יב. שינויים בתכנית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: הוראות [[הסעיפים 44ד]] [[ו-44ה]] יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי [[סעיף 44ה]].

@ 44יג. החדרה למטרת אגירה (תיקון: תשכ&quot;ה)
: החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.

@ 44יד. תיאומים ברשיון הפקה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
: (ב) ברישיון לפי [[סעיף 23]] הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
: (ג) כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

@ 44טו. הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.

@ 44טז. רכישת מים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) גובה התשלום כאמור [[בסעיף 44טו]] ייקבע בתעריף על פי [[סעיף 112]] [[ו-113(ב)]]; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.
: (ב) לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
:: ((פורסמו [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים), תשל״ז–1977]].))

@ 44יז. ויתור על הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי [[סעיף 23]] ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.

@ 44יח. תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על-ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה - ייקבעו התנאים על-ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על-מנת שיקבע את התנאים המתאימים.

@ 44יט. חלוקת התשלומים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
: (ב) הטלת התשלום תיעשה על-פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.
: (ג) (((בוטל).))

@ 44כ. מדידת מים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
: (ב) לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.

@ 44כא. אמצעי חילופין (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי [[סעיף 44ד]] הצעת-תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
:: (1) הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
:: (2) השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על-ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
: (ב) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על-ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה [[בסימן זה]] - רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות [[סימן זה]] על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור [[בסעיף 44א]].

@ 44כב. פיצויים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה [[שבסעיף 44ג(1)]] או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי [[סימן זה]], יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
: (ב) מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
: (ג) באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.
: (ד) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]].

@ 44כג. מסירת דין וחשבון (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום [[סימן זה]].

== פרק שלישי: מפעלי מים ==

=== סימן א': מפעלים ורשויות ===

@ 45. מפעלי מים
: מפעל מים לענין [[פרק זה]] הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי [[פרק זה]], בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן - המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן - מפעל אזורי).

@ 46. רשות המים הארצית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

@ 47. זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
: (ב) זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.
: (ג) תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.

@ 48. רשות המים הארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
: (ב) רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית -
:: (1) תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי [[סעיף 112]]; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור [[בסעיף 33א(ב)]] ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו [[בסעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה;
:: (2) תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
:: (3) תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).
: (ג) [[פקודת המסים (גבייה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, למעט גבייה מחברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], ומרשות מקומית, בשינויים אלה:
:: (1) [[פקודת המסים (גבייה)|בסעיף 4]], במקום פסקה (1) יקראו:
::: &quot;(1) הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.&quot;;
:: (2) [[-|בסעיף 5(1) ברישה]], אחרי &quot;אחר הדרישה&quot; יקראו &quot;בתוך חמישה ימים&quot;;
:: (3) [[-|בסעיף 7]], אחרי פסקה (1) יקראו:
::: &quot;(1א) ניתן צו עיקול, כאמור [[-#7|בסעיף קטן (1)]], ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.&quot;
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי [[סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)]] ולא יינקטו פעולות לפי [[הפקודה האמורה]], כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי [[סעיף 48א]].

@ 48א. תיקון ליקויים וחובת דיווח (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו' בתמוז התשע&quot;ז (30 ביוני 2017).
: (ב) ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.

@ 48ב. פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי [[סעיף 48(ב)]], יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי [[סעיף 33א(ב)]].

@ 49. רשות מים אזורית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

@ 50. תפקידי רשות מים אזורית
: תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.

@ 51. הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.

@ 52. הרשאת ביצוע (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.

@ 53. תנאי למתן הרשאת ביצוע (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרשאת ביצוע לפי [[סעיף 52]] לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי [[פרק זה]], נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.

@ 54. סייג למימון (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.

@ 55. גוף מבוקר
: רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, תשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].

@ 56. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.

@ 57. פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.

@ 58. דו&quot;ח לכנסת (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.

@ 59. רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי [[סעיף 22א]] או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
:: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
:: (2) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.
: (ב) ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
:: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
:: (2) לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
:: (3) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.

@ 60. סייג לגבי רשות המים הארצית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי [[סעיף 59]] גם לגבי רשות המים הארצית.

@ 61. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי [[סעיף 59]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

=== סימן ב': תכנון מפעלי מים ===

@ 62. תכנית מפעל
: תכנית למפעל מים (בחוק זה - תכנית מפעל) תפרט בין השאר:
: (1) תפקיד המפעל;
: (2) שטח פעולתו של המפעל;
: (3) העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
: (4) אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
: (5) המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
: (6) המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
: (7) רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור [[בסעיפים 84]] [[ו-85]];
: (8) סקר משקי כלכלי על המפעל.
: לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.

@ 63. בדיקת הצעת תכנית
: הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי [[סעיף 133]] לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.

@ 64. סמכויות לבדיקת תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.

@ 65. פרסום הצעת תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.

@ 66. ערר על תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי [[סעיף 65]] או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.

@ 67. אישור תכניות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) כעבור התקופה האמורה [[בסעיף 66]] תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

@ 68. תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
: (ב) לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
: (ג) לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

@ 69. כוחה של תכנית מפעל
: כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.

@ 70. מקומות קדושים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו [[דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א&quot;י (המקומות הקדושים), 1924]], או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
: בסעיף זה - &quot;מקום פולחן דתי&quot; - לרבות בית קברות.

@ 71. מקומות היסטוריים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו [[בחוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]], לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.

@ 72. פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל
: (א) הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה [[בסעיף 65]].
: (ב) העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.

@ 73. שינויים בתכנית מפעל מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוראות [[הסעיפים 62 עד 72]] יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי [[סעיף 65]].

@ 74. מפעלים קיימים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין [[פרק זה]].
: (ב) הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
: (ג) המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.
: (ד) לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
: (ה) היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
: (ו) הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 75. ערר
: ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי [[סעיף 74]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 76. מפעלים שהוחל בהקמתם
: הוראות [[הסעיפים 74]] [[ו-75]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.

=== סימן ג': הקמת מפעלי מים ===

@ 77. סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:
:: (1) להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
:: (2) לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
:: (3) לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי [[סעיף 26]].
: (ב) הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.

@ 78. סמכות לתת היתרים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היתה פעולה מהפעולות המנויות [[בסעיף 77]] טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.

@ 79. פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה
: (א) מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
: (ב) לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
:: ואולם -
:: (1) אם היה המבנה דירה כמשמעותה [[בחוק הגנת הדייר, תשט&quot;ו-1955]], והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח [[החוק ההוא]] או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;
:: (2) אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.

@ 80. רכישת מקרקעין (תיקון: תשס&quot;ו)
: מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי [[סימן ד' לפרק זה]], לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.

@ 81. גישה חלופה סבירה
: היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.

@ 82. הספקת מים חלופה (תיקון: תשס&quot;ו)
: על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.

@ 83. ביצוע עבודות זמניות
: (א) עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
: (ב) לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.

@ 84. הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) &quot;קו מים&quot;, לענין [[סימן זה]] - קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה - מלוא הרצועה הזאת.

@ 85. הגבלות זמניות (תיקון: תשס&quot;ו)
: משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור [[בסעיף 65]], יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור [[בסעיף 84]], טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי [[סעיף 73]] - לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.

@ 86. סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[הסעיפים 84]] [[או 85]] אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.

@ 87. פטור ממסים ותשלומים אחרים
: הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח [[הסעיפים 84]] [[או 85]], יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.

@ 88. בניה ונטיעה שלא בהיתר (תיקון: תשס&quot;ו)
: בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]].

@ 89. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי [[סעיף 84]] [[או 85]] ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי [[סעיף 88]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.

=== סימן ד': פיצויים ===

@ 90. פיצויים מרשות מים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
:: (1) הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
:: (2) מי שנגרם לו נזק על ידי -
::: (א) שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם - אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
::: (ב) שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
::: (ג) סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 85]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

@ 91. פיצויים בעין
: הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.

@ 91א. חישוב המועד לפיצויים (תיקון: תשכ&quot;ה)
: תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי [[סימן זה]] מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי [[סעיף 72]], הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי [[סעיף 79]].

@ 92. סייג לפיצויים
: בחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]] לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי [[סעיפים 84]] [[או 85]].

@ 93. כללים לחישוב הפיצויים (תיקון: תשכ&quot;א-2, תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי [[סימן זה]], לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
: (ב) כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים [[בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]]; לענין [[סעיף 12 לאותה פקודה]] יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי [[סעיף 65]] כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.

@ 94. הכרעה בדבר הפיצויים (תיקון: תשס&quot;ו)
: באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם [[לסעיף 80]].

@ 95. התיישנות
: רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי [[סימן זה]], פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.

=== סימן ה': הספקת מים על ידי רשות מים ===

@ 96. הספקה בשטח המפעל
: רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.

@ 97. הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
: (ב) הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ-10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

@ 98. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי [[סעיף 97]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 99. הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל
: הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו [[בסעיף 73]].

@ 100. הוראות כלליות להספקת מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
: (1) מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
: (2) תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
: (3) אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
: (4) סדרי הגביה של דמי המים.

@ 101. התנגדות להוראות כלליות (תיקון: תשס&quot;ו)
: לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי [[סעיף 100]] לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.

@ 102. כללים בדבר הפסקת הספקת מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.

@ 103. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ו': העברת מפעלי מים ===

@ 104. העברת מפעלים מרשות לרשות (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.

@ 105. העברת מפעל לידי המדינה (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.

@ 106. אישור הסכמים על ידי בית משפט
: הסכמים שנערכו לפי [[סעיפים 104]] [[ו-105]] טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.

@ 107. פרסום ותחילת תוקף (תיקון: תשס&quot;ו)
: הודעה על הסכם מאושר כאמור [[בסעיפים 104]] [[ו-105]] תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.

@ 108. כוחה של העברה
: העברתו של מפעל מים לפי [[סימן זה]] מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.

== פרק רביעי: דמי מים ==

=== סימן א': פיקוח על דמי מים ===

@ 109. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ז)
:- &quot;דמי מים&quot;, לענין [[פרק זה]] הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.

@ 110. מתן ידיעות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר - חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם.
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))

@ 111. כללים לחישוב עלות המים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].))

@ 112. קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם (תיקון: תשל&quot;ו, תשנ&quot;ג, תש&quot;ס, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ז)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור פלוני או לגבי סוג ספקים פלוני, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה.
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017]].))
: (א1) תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי [[סעיף 111]], עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ&quot;ק, והם יתעדכנו לפי הוראות [[סעיף 112א]].
: (ג) תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה - מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
: (ד) לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
: (ה) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, &quot;בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה&quot; - למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], רשות מקומית ורשות המים הארצית.

@ 112א. עדכון (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) התברר במועד כלשהו כי שיעור השינוי של הסל הקובע מגיע ל-3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי [[סעיף 112(א)]] לפי שיעור השינוי; חלפו ששה חדשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112(א)]] או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אף אם לא הגיע ל-3.5%; בסעיף זה -
::- &quot;המדד הכללי&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;מדד השכר&quot; - הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;שיעור השינוי של הסל הקובע&quot; - שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:
::: (1) 35% משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;
::: (2) 15% משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
::: (3) 50% משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
::: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);
::- &quot;מועד ההעלאה הקודם&quot; - המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112(א)]] או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).

@ 113. שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
: (ב) (((בוטל).))

@ 114. כוחו של תעריף (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
: (ב) מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
: (ג) נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.

@ 114א. הפסקת שירות בשל חוב (תיקון: תשס&quot;ד-3)
: (א) ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 112(ג) ו-(ד)]].

@ 115. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ב': היטל הפקה ממקורות מים (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) ===

@ 116. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 117. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 120. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 121. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 122. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 123. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 124. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))

=== סימן ג': תשלום מיוחד (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) ===

@ 124א. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ב. (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ו, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ג. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ד. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ה. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ו. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ז. (תיקון: תשכ&quot;א, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ד': הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשנ&quot;ג) ===

@ 124ח. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ג)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;תשלום יתר&quot; - תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה&quot; - תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין -
:: (1) בתשלום לפי חוק זה - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
:: (2) בתשלום יתר - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מועד החיוב&quot; - המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;
:- &quot;ריבית&quot; - ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה -
:: (1) על תשלום לפי חוק זה - ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;
:: (2) על תשלום יתר - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

@ 124ט. תשלומי פיגורים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ג)
: (א) תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
: (ב) דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי [[סעיף 124א]] וכן היטל הפקה לפי [[סעיף 116]], שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

@ 124י. החזר תשלומי יתר (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו)
: שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

== פרק חמישי: ארגון ==

=== סימן א': הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124יא. הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה - הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ([[בפרק זה]] - משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.

@ 124יב. תקציב הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]]; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין [[החוק האמור]], יהיה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 124יג. עסקאות הרשות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 124יד. עובדי הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.

=== סימן א'1: מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124טו. מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:
:: (1) מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי [[סעיף 124יט]], והוא יהיה יושב ראש המועצה;
:: (2) המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (3) המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;
:: (4) המנהל הכללי של משרד הפנים;
:: (5) המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;
:: (6) הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:: (7) שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות [[סעיף 124טז]].
: (ב) כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

@ 124טז. נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות ([[בסימן זה]] - נציג הציבור).
: (ב) כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ג) נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
: (ד) נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - השר הממליץ);
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;
:: (4) השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
:: (5) נתמנה כעובד המדינה;
:: (6) השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
: (ה) נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, &quot;בן משפחה&quot; ו&quot;בעל ענין&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 124יז. תפקידי מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
:: (1) הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
:: (2) ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
:: (3) קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;
:: (4) קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
:: (5) קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
:: (6) קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;
:: (7) פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
:: (8) סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין-לאומיות בנושא מים.
:: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))
: (ב) אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו-(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 124יח. סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.
: (ב) המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
: (ג) החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
: (ד) מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ה) מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

=== סימן א'2: מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124יט. מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

@ 124כ. כשירות (תיקון: תשס&quot;ו)
: כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
: (1) הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
: (2) הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

@ 124כא. הפסקת כהונה (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי [[סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]]; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

@ 124כב. ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה (תיקון: תשס&quot;ו)
: השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה [[בסעיף 124יט]], ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי [[סעיף 124כ]], לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

@ 124כג. דוח מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה - דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.

=== סימן א'3: מועצת המים (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 125. מועצת המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה - מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

@ 126. הרכב מועצת המים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) מועצת המים תהיה של לא פחות מ-27 ולא יותר מ-39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
: (ב) מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
: (ג) בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, &quot;הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה&quot; - הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ג-2002]].

@ 127. כהונת החברים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
: (ב) פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 128. כינוסי המועצה (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות.
: (ב) שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

@ 129. סדרי עבודה
: מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
: תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.

@ 130. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 131. ועדות אזוריות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.

@ 132. ועדות אספקה (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.

@ 133. ועדת תכנון (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ-11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
: (ב) ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
: (ג) פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 134. נציגות צרכנים בפני רשות מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן - נציגות צרכנים).
: (ב) נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.

@ 135. נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם [[לסעיף 131]], רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.

@ 136. הרכב נציגות הצרכנים (תיקון: תשס&quot;ו)
: נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים - שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.

@ 137. הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.

=== סימן ב': נציב המים (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 138. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 139. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ג': בית דין לעניני מים ===

@ 140. הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו
: (א) שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
:: ((לפי [[צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש&quot;ך-1959]] (ק&quot;ת תש&quot;ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו - כל שטח המדינה.))
: (ב) בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].

@ 141. הרכב בית הדין (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בית דין לעניני מים (בחוק זה - בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
: (ב) נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.
: (ג) השופט הוא אב בית הדין.

@ 142. סמכות אב בית הדין
: (א) בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.
: (ב) אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.

@ 143. סמכות בית הדין
: בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

@ 144. ראיות
: בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.

@ 145. החלטות בית הדין
: בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.

@ 146. ערעור והוצאה לפועל
: פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

@ 147. תקנות בית הדין
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (סדרי דין בבתי דין לעניני מים ובערעורים על החלטותיהם), תשי&quot;ח-1958]].)) --&gt;
: ((פורסמו [[תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966]].))

=== סימן ד': פנקס המים ===

@ 148. הנהלת פנקס המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן - פנקס המים).
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.

@ 149. הפנקס ראיה לכאורה
: הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.

@ 150. עיון בפנקס
: פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.

@ 150א. דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה-1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי [[סעיף 6(6)]]; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה - ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.

== פרק חמישי א': עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 150ב. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית - בסכום של 200,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (2) סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]].
: (ב) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 150,000 שקלים חדשים:
:: (1) מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 9(ב)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (2) בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]];
:: (3) בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]].
: (ג) הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 250,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (2) סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (3) לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 48(ב)(1)]]; לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[הסעיף האמור]];
:: (4) לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(2)]];
:: (5) לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(3)]];
:: (6) הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות [[סעיף 48א(א)]];
:: (7) לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי [[סעיף 150יט(2)]].

@ 150ג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 150ב]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות [[סעיף 150ד]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 150ו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 150ד. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ז)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 150ג]] רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

@ 150ה. החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 150ד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 150ז]].
: (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 150ד]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 150ו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 150ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 150ז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע [[בפרק זה]], ובשיעורים שתקבע.

@ 150ח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 150ה(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 150יג]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 150ב]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 150ט. המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 150ה]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ג) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות [[סעיף 150י]].

@ 150י. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 150יא. גבייה (תיקון: תשע&quot;ז)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 150יב. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשע&quot;ז)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 150ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 150יג. ערעור (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.

@ 150יד. פרסום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 150יג]], יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ו) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 150טו. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תשלום עיצום כספי, לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 150ב]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

@ 150טז. כללים (תיקון: תשע&quot;ז)
: מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות [[פרק זה]].

== פרק חמישי ב': סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 150יז. מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי [[פרק זה]] תפורסם ברשומות.
: (ב) לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי [[פרק זה]].

@ 150יח. תנאים למינוי (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא ימונה מפקח לפי [[סעיף 150יז]], אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים.

@ 150יט. סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (4) לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים;
: (5) לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים;
: (6) להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
: (7) לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור.

@ 150כ. זיהוי מפקח (תיקון: תשע&quot;ז)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 150כא. הרשאה לביצוע פעולות (תיקון: תשע&quot;ז)
: פעולות כאמור [[בסעיף 150יט(7)]], למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי [[סעיף 150יט(4)]], לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה:
: (1) עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה;
: (2) מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה.

@ 150כב. הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי המדינה ומוסדותיה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי [[סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;מערכת הביטחון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
::: (2) צבא הגנה לישראל;
::: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
::: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
:: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים.

@ 150כג. סמכויות לשמירה על המים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור [[בסעיף 150יט(4) עד (7)]]:
:: (1) עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה;
:: (2) עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר - בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
:: (3) עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועובד של רשות המים הארצית לפי [[סעיף 46]] - בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו.
: (ב) הוראות [[סעיף 150יח]], לעניין תנאים למינוי והוראות [[סעיפים 150כ]] [[ו-150כב]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.
: (ג) על עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי [[=חוק המשמעת|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]] (בסעיף זה - חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 17 לחוק המשמעת]], יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי-ענידת תג זיהוי, אי-מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;
:: (2) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות;
:: (3) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות [[בפרק השישי של חוק המשמעת]], ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים [[-|באותו החוק]] בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:
::: (א) סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;
::: (ב) אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים;
::: (ג) הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה;
:: (4) דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו [[בסעיף 14 לחוק המשמעת]] שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה;
:: (5) אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי [[חוק המשמעת]], ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות [[חוק המשמעת]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
::: הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי [[החוק האמור]] יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית;
:: (6) כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים.

== פרק ששי: הוראות שונות ==

@ 151. מים לשתיה וכדומה
: הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.

@ 152. שמירת הוראות [[חוק הנפט]]
: אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי [[סעיף 45 לחוק הנפט, תשי&quot;ב-1952]].

@ 153. השהיית פעולות
: כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.

@ 154. מסירת הודעות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.

@ 154א. פרסום (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור [[בסעיף 124כג]].

@ 155. קביעת אזורים (תיקון: תשס&quot;ו)
: קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.

@ 155א. ערבויות של בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב-5 אגורות; לעניין זה, &quot;תנאים&quot; - לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור.
: (ג) ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.

@ 156. עונשין (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו, תש&quot;ע)
: (א) אדם שעשה אחד מאלה:
:: (1) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 9]], [[9א]], [[15]] [[ו-21]] לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי [[סעיף 100]] לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;
:: (3) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 84]], [[85]], [[96]], [[110]], [[114(א)]] [[ו-122]];
:: (4) עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
:: (5) הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
:: (6) (((נמחקה),))
:: דינו - קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב) הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו - קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ג) אדם שעבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 23]], [[35]], ועל תקנות לפי [[סעיף 37]], דינו - מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ד) קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.

@ 157. ביטול (תיקון: תש&quot;ך)
: בטלים -
: (1) הסעיפים הבאים של המג'לה - 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
: (2) ((הנוסח שולב [[חוק המקרקעין|בחוק הקרקעות העותומני]].))
: (3) פקודת חקירת המים, 1938.
: (4) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש&quot;ח-1948.))
: (5) ((הנוסח שולב [[בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957]].))

@ 158. תיקונים
: (א) לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו-1234 של המג'לה.
: (ב) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש&quot;ח-1948.))

@ 159. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ז)
: (א) שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 160. הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, [הודעות])
: (א)(1) קרן האיזון, כמשמעותה [[בסימן ב' לפרק רביעי]] כנוסחו ביום י&quot;ב בטבת התשנ&quot;ט (31 בדצמבר 1998) (להלן - הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) (להלן - היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
:: (2) סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
:: (3) על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן.
:: (4) שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:
:: (1) הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;
:: (2) השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
:: (3) תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה - אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
: (ג) עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות [[סימן ב' לפרק רביעי]], החל ביום ט&quot;ו בשבט התשנ&quot;ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
:: (1) מים לצריכה חקלאית - 15.0 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: (2) מים לצריכה תעשייתית - 26.3 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: (3) מים לצריכה ביתית - 61.2 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112א]], בשינויים המחויבים לפי הענין.

@ 161. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ-31 במרס מדי שנה -
: (1) בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של [[20:369440|חוק המים (תיקון מס' 27), התשע&quot;ז-2017]] (בסעיף זה - יום התחילה) - על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם [[לסעיפים 111]] [[ו-112]], וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;
: (2) לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה - על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות.

== תוספת ראשונה: גוף ציבורי (תיקון: תש&quot;ע) ==
==== ((([[סעיף 9א]]))) ====

@ 1. : משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.
@ 2. : הכנסת.
@ 3. : צבא הגנה לישראל.
@ 4. : משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.
@ 5. : רשות מקומית.
@ 6. : תאגיד עירוני כמשמעותו [[בסעיף 249א לפקודת העיריות]], וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.
@ 7. : חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]].
@ 8. : תאגיד שהוקם בחוק.
@ 9. : חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם [[בחוק האמור]].
@ 10. : קופת חולים כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
@ 11. : מוסד שהוכר לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק האמור]].
@ 12. : מוסד חינוך רשמי כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]].
@ 13. : ההסתדרות הציונית העולמית.
@ 14. : הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע) ==
==== ((([[סעיף 20כה(א)(3)]]))) ====
@ : המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;
@ : רשות הגנים הלאומיים;
@ : רשות שמורות הטבע;
@ : החברה להגנת הטבע;
@ : המועצה לארץ ישראל יפה;
@ : המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר&quot;ז);
@ : אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה.

== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשס&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ח, תשע&quot;ז) ==
==== ((([[סעיף 116]]))) ====
@ : ((([[תוספת זאת|התוספת]] בטלה החל מיום 30.4.2017; אך לעניין גובה התעריפים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית, גובה התעריפים בעד מים שיופקו מיום התחילה עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) או עד תחילתם של כללים החלים לגבי אותה הפקה, לפי המוקדם, יהיה בשיעורים המפורטים [[תוספת זאת|בתוספת]] כנוסחה ערב ביטולה).))

@ 1. הגדרות (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אזור מנותק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אזור עמק חרוד;
:: (2) אזור עמק בית שאן;
:: (3) אזור בקעת הירדן;
:: (4) אזור ים המלח והערבה;
:: (5) כל אזור אחר שהספקת מים שפירים אליו מתבצעת באמצעות הפקה באותו אזור ושההפקה כאמור אינה משפיעה על מקור מים באזורים אחרים ואשר מנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו בהודעה ברשומות;
:- &quot;אזור מערכת המים הארצית&quot; - כל אזור שאינו אזור מנותק או אזור סובב כנרת;
:- &quot;אזור סובב כנרת&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תחום המועצה המקומית מגדל;
:: (2) תחום עיריית טבריה;
:: (3) תחום המועצה האזורית עמק הירדן;
:: (4) אזור בקעת יבנאל;
:: (5) אזור רמת הגולן;
:: (6) אזור הגליל העליון;
:: (7) כל אזור אחר שמנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו ברשומות;
:- &quot;הפקה בסיסית&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) לגבי מפיק שאינו מפיק עירוני או לגבי מפיק באזור מנותק או באזור סובב כנרת - הפקת מים שפירים למטרת צריכה ביתית, בכמות שאינה עולה על הכמות שהוקצתה ברישיון ההפקה ככמות בסיסית להפקה;
:: (2) לגבי מפיק עירוני - הפקה כאמור שלא בעונת צריכת החורף;
:- &quot;כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות&quot; - כמות המים השפירים שהקצה מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ההפקה של מפיק מים, למטרת חקלאות, בשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז, ולענין מפיק מים שהוקצתה לו לראשונה כמות כאמור לאחר שנת הרישוי 1989 - יראו לגביו את כמות המים לחישוב היטלים לחקלאות ככמות המים כאמור שהוקצתה לו לראשונה לאחר שנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
:- &quot;מפיק עירוני&quot; - מפיק מים שפירים שכמות המים השפירים שהוקצתה לו למטרות צריכה ביתית ותעשיה, במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על הגבוה מבין אלה: 100,000 מטרים מעוקבים בשנה או כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו, אם ישנה, ושהוגדר &quot;מפיק עירוני&quot; ברישיון ההפקה, למעט מפיק מים שכמות המים הכוללת שהוקצתה לו להפקה במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה;
:- &quot;מצב הידרולוגי&quot; - מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי [[סעיף 2 לתוספת זו]];
:- &quot;עונת צריכת החורף&quot; - התקופה שתחילתה ב-1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב-31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת; וכן רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, כי מפיק עירוני מסוים, לגבי שנה מסוימת או חלק ממנה יהיה פטור מתשלום מהיטל הפקת חורף בשל החלק המיוחס לעונה זו, אם נוכח לדעת כי אין תשתית המגיעה לגבול תחומו של המפיק או שקיימת תשתית כאמור אך דרך תשתית זו לא ניתן לספק כמות מים מספקת ממקור אחר, ובלבד שהמפיק צרך את כל הכמות האפשרית מהתשתית המגיעה לגבול תחומו כאמור וצמצם בהתאמה לצריכה מתשתית זו את ההפקה ממקורותיו בעונה זו.

@ 2. פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת
: (א) לא יאוחר מ-15 באפריל בכל שנה, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, הודעה על המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת, לגבי השנה שתחילתה ב-1 בינואר שקדם לפרסום, לפי הסיווג &quot;טוב&quot;, &quot;ממוצע&quot; או &quot;גרוע&quot;; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ויכול שתקדים את הפרסום ברשומות.
: (ב) סיווג המצב ההידרולוגי כאמור בסעיף קטן (א), לענין אזור סובב כנרת, יהיה בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על הנתונים בדבר מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרס בכל שנה:
:: (1) כאשר מפלס הכנרת גבוה מ-210.20 מטרים מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ-9 מטרים מעוקבים לשניה - מצב הידרולוגי טוב;
:: (2) כאשר מפלס הכנרת נמוך מ-211.60 מטרים מתחת לפני הים או ששפיעת מעיינות הדן נמוכה מ-8 מטרים מעוקבים לשניה - מצב הידרולוגי גרוע;
:: (3) בכל מקרה אחר - מצב הידרולוגי ממוצע.

@ 3. היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה אחידה&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;הפקה חורגת&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בכמות העולה על כמות המים שהוקצתה לאותה מטרה ברישיון ההפקה של המפיק;
::- &quot;הפקת חורף&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;
::- &quot;הפקת עידוד&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;הפקת שימור&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשייה, בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-100 שעות בעונת צריכת החורף, ובסך הכול בכל השנה - בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;כושר הפקה פעיל&quot; - סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;
::- &quot;כללי מקורות&quot; - [[=כללי מקורות|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]];
::- &quot;ספיקה מוכרת לקידוח&quot; - הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, &quot;תעודת רישום&quot;, של קידוח - כמשמעותה לפי [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]];
::- &quot;תעריף ייחוס&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) לכמות מים שהופקה לשימוש עצמי של המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]] לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)]] או לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות]] או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים]], והכל לפי העניין;
::: (2) לכמות מים שהופקה לשם אספקה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת למי שסופקו לו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)]] או לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות]] או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים]], והכל לפי העניין;
: (ב) החל ביום 1 ביולי 2013 ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
:: (1) הפקת שימור - תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (2) הפקה בסיסית - בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
::: בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (3) הפקת עידוד - תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (4) הפקה חורגת - תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (5) הפקת חורף - תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (6) הפקה אחידה - התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש&quot;ח למטר מעוקב.
: (ב1) 21 החל ביום 1 ביולי 2012, ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
:: (1) הפקה בסיסית - בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים - בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
::: בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (2) הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית - תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (3) הפקה חורגת - תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב.
: (ג) עודכן תעריף הייחוס בהתאם להוראות [[סעיף 112א]], יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי המשנה (ב) ו-(ב1), לפי הוראות [[סעיף 112א]] ולא יחולו לעניין היטלי ההפקה שבפרטי משנה (ב) ו-(ב1) הוראות [[סעיף 116(ג)]].
: (ג1) על אף האמור בפרט משנה (ג), בפעם הראשונה בשנת 2010 שבה יעודכן תעריף הייחוס לפי הוראות [[סעיף 112א]], יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שפרטי משנה (ב) ו-(ב1) בשיעור 0%.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על היטלי ההפקה שעודכנו לפי סעיף קטן (ג).

@ 4. היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;א)
: החל ביום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט [[תוספת זאת לוח 1|בלוח 1]], לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:
: (1) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 2|בלוח 2]] - לגבי כל אחד מהאזורים, בהתאם לסוג ההפקה המפורט לצדו;
: (2) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 3|בלוח 3]] - לגבי אזור מנותק או אזור סובב כנרת, בהתאם למצב ההידרולוגי באזור זה באותה שנה כפי שפורסם לפי [[סעיף 2 לתוספת זו]] ובהתאם למקור המים המפורט לצדו;
: (3) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 4|בלוח 4]] - לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים, בהתאם למקום ההפקה של אותם מים.

@ 5. היטל על הפקה באזור רמת הגולן
: על אף הוראות [[סעיף 4 לתוספת זו]], החל ביום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה - מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
: (1) בעד מים שפירים שהופקו ממאגרי רמת הגולן - ישלם מפיק מים היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של 0.4 בסכום ההיטל שיש לשלמו בשל הפקת מים שפירים עיליים באזור סובב כנרת לפי [[סעיף 4 לתוספת זו]];
: (2) בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב-15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב-30 באפריל בשנה שאחריה - מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.

@ 6. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א) : (((בוטל).))

@ 7. היטל על הפקה במקרים מיוחדים (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-4, ק&quot;ת תשס&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ט-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;א-4, ק&quot;ת תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: על אף הוראות [[פרט 3|סעיפים 3 עד 6]], מפיק מים ישלם בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:
: (1) בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול - 1.436 אגורות למטר מעוקב - למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או היטל הפקה בסכום של 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב, עד לכמות הנקובה ברישיון - למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;
: (2) בעד הפקת טיוב - היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו -
::- &quot;הפקת טיוב&quot; - הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;
::- &quot;היטל קובע&quot; - ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;
: (3) בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה - יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;
: (4) בעד הפקת מים שפירים המיועדת לסילוק מים מאקוויפר - 7 שקלים חדשים למטר מעוקב, ולעניין הפקה כאמור המסופקת למטרות כמפורט בפסקאות המשנה שלהלן - היטל מופחת כמפורט באותן פסקאות:
:: (א) למטרות צריכה ביתית או תעשייה - 5 שקלים חדשים למטר מעוקב;
:: (ב) למטרת חקלאות - היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה נוספת כהגדרתה [[פרט 4|בסעיף 4]];
:: (ג) להזרמה למערכת ביוב כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], שאישר מנהל הרשות הממשלתית מראש ושניתן לגביה היתר לפי כל דין, אם הדבר נדרש - 3 שקלים חדשים למטר מעוקב; מנהל הרשות הממשלתית לא ייתן אישור כאמור אלא לאחר שנועץ, טרם ההזרמה, עם בעל מערכת הביוב, ובשים לב לאיכות המים המוזרמים, ליכולת ההולכה והטיפול של מערכת הביוב ובתנאי שהשפכים המטופלים ינוצלו במלואם לפי רישיון הפקה;
: (5) בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו - היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;
: (6) בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:
:: (א) הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה - היטל בשיעור של 1.526 שקלים חדשים למטר מעוקב;
:: (ב) הפקה למטרת חקלאות - היטל בשיעור של 0.220 שקלים חדשים למטר מעוקב.
:: בפסקה זו -
::- &quot;הפקת בצורת&quot; - הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:
::: (1) ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן - תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;
::: (2) מנהל הרשות הוסיף תוספת הפקה לרישיון ההפקה של מפיק והגדיר את תוספת ההפקה כהפקת בצורת; מנהל הרשות רשאי לפרסם ברשומות ובאינטרנט מזמן לזמן את התנאים להוספת תוספת בגין הפקת בצורת לרישיון ההפקה;
: (7) בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי הרישיון הוגדרו לשימוש כלל ארצי - היטל בסכום אפס; על אף האמור, פרסם מנהל הרשות הממשלתית הודעה לפי [[פרט 2|סעיף 2]] בדבר מצב הידרולוגי ממוצע יהיה שיעור ההיטל 0.1 שקלים חדשים למטר מעוקב ואם ההודעה בדבר מצב הידרולוגי גרוע יהיה שיעור ההיטל 0.2 שקלים חדשים למטר מעוקב; היטל כאמור ישולם בעד הפקה ממקורות המושפעים מההודעה האמורה; בפסקה זו -
::- &quot;המקורות המושפעים&quot; - לפי הודעה שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, באישור מועצת הרשות הממשלתית;
::- &quot;שימוש כלל ארצי&quot; - הפקת מים בידי מפיק מים שכמות המים השפירים הכוללת שהוקצתה לו לאספקה, במועד מתן רישיון ההפקה, ולפי האמור בו, למטרות צריכה ביתית, עולה על 200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לרבות הפקת מים שנועדה לאספקה לאותו מפיק לפי הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 35א לחוק]].

@ 8. (תיקון: תשס&quot;ח)
: על אף האמור [[בסעיף 4 לתוספת השניה]], ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים עיליים באזור מערכת המים הארצית -
: (1) מיום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) עד יום כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;
: (2) מיום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.

=== לוח 1: היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
@ (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-4, ק&quot;ת תשס&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ט-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: {|
! האזור !! היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למטר מעוקב)}}
|-
| אזור מנותק || 0.056
|-
| אזור סובב כנרת || 0.283
|-
| אזור מערכת המים הארצית || 0.564
|}

=== לוח 2: מקדם בהתאם לסוג ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | סוג ההפקה !! colspan=&quot;3&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת !! אזור מערכת המים הארצית
|-
| הפקה ראשונה || 0.4 || 0.4 || 0.1
|-
| הפקה נוספת || 1.0 || 1.0 || 1.9
|-
| הפקה משלימה || 1.6 || 1.6 || 2.8
|}

@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;הפקה משלימה&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;
:- &quot;הפקה נוספת&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:
:: (1) כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרה זו;
:: (2) 80 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכה המים הארצית;
:- &quot;הפקה ראשונה&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות שאינה עולה על הכמות הגבוהה מבין אלה:
:: (1) 50 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכת המים הארצית;
:: (2) 25% אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של מפיק במערכת המים הארצית;
:: (3) כמות מים שפירים בסיסית, ובלבד שאינה עולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרת חקלאות;
:- &quot;יישוב מתוכנן&quot; - יישוב הכלול ברשימה המופקדת במשרדי הרשות הממשלתית והכוללת יישובים ששר החקלאות ופיתוח הכפר הכיר בהם כיישובים מתוכננים;
:- &quot;כמות מים שפירים בסיסית&quot; - כמות מים שפירים המוקצית ברישיון ההפקה של מפיק מים למטרת חקלאות, ואשר אינה עולה:
:: (1) לענין מפיק מים שהוא יישוב מתוכנן - על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
:: (2) לענין מפיק מים אחר - על 15 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו.

=== לוח 3: מקדם בהתאם למצב ההידרולוגי ובהתאם למקור המים {{ש}} {{מוקטן|(לגבי אזור מנותק ואזור סובב כנרת)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | המצב ההידרולוגי !! rowspan=&quot;2&quot; | מקור המים !! colspan=&quot;2&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | טוב || עיליים || 0.2 || 0.2
|-
| אקוויפר || 0.2 || 2.0
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | ממוצע || עיליים || 0.5 || 0.5
|-
| אקוויפר || 0.5 || 0.5
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | גרוע || עיליים || 2.0 || 2.0
|-
| אקוויפר || 2.0 || 0.2
|}
=== לוח 4: מקדם בהתאם למקום ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | מקום ההפקה !! colspan=&quot;3&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת !! אזור מערכת המים הארצית
|-
| הפקה באזור מעלה || 0.8 || 1.8 || 1.2
|-
| הפקה באזור ביניים || 0.4 || 0.8 || 1.0
|-
| הפקה באזור מורד || 0 || 0 || 0
|}
@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;אזור ביניים&quot; - אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;
:- &quot;אזור מורד&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא &quot;אזור מורד&quot;, בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;
:- &quot;אזור מעלה&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא &quot;אזור מעלה&quot;, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור;
:- &quot;הפקה באזור ביניים&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור ביניים ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור ביניים;
:- &quot;הפקה באזור מורד&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מורד ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מורד;
:- &quot;הפקה באזור מעלה&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מעלה ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור מעלה.


&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ח בתמוז תשי&quot;ט (3 באוגוסט 1959).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* קדיש לוז, שר החקלאות
* יצחק בן-צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>r0hbvgfscd13iv995qyq3pxvumr921c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>1416679</id>
      <parentid>1416654</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T12:01:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3503" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפים למתן שירותי תשתית)}}]]
* [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|כללי ההתייעלות הכלכלית {{מוקטן|(תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)}}]]
* [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים {{מוקטן|(חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)}}]]
* [[תקנות העיצובים]]
* [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)}}]]
* [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)|תקנות התעבורה {{מוקטן|(תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)}}]]
* [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)|תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי {{מוקטן|(כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)}}]]
* [[תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות הטיס {{מוקטן|(אגרות רישום, רישוי ותיעוד)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)|תקנות מחלות בעלי חיים {{מוקטן|(סימון גמלים)}}]]
* [[תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה)|תקנות מסילות הברזל {{מוקטן|(דמי נסיעה)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)|תקנות מחלות בעלי חיים {{מוקטן|(יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)}}]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)|צו סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי הבחירות לכנסת (סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם)|כללי הבחירות לכנסת {{מוקטן|(סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)|תקנות מחלות בעלי-חיים {{מוקטן|(יבוא בעלי חיים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>osfatsi23k5b4faizd15m1k7kvm6qfl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416704</id>
      <parentid>1416679</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T16:01:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3479" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים {{מוקטן|(קביעת תנאים ברישיון)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפים למתן שירותי תשתית)}}]]
* [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|כללי ההתייעלות הכלכלית {{מוקטן|(תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)}}]]
* [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים {{מוקטן|(חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)}}]]
* [[תקנות העיצובים]]
* [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)}}]]
* [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)|תקנות התעבורה {{מוקטן|(תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)}}]]
* [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)|תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי {{מוקטן|(כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)}}]]
* [[תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות הטיס {{מוקטן|(אגרות רישום, רישוי ותיעוד)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)|תקנות מחלות בעלי חיים {{מוקטן|(סימון גמלים)}}]]
* [[תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה)|תקנות מסילות הברזל {{מוקטן|(דמי נסיעה)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)|תקנות מחלות בעלי חיים {{מוקטן|(יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)}}]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)|צו סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי הבחירות לכנסת (סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם)|כללי הבחירות לכנסת {{מוקטן|(סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>oo89jxo0apjalrar5pomuz01a23zd9q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416732</id>
      <parentid>1416704</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T00:00:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3297" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים {{מוקטן|(קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)}}]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים {{מוקטן|(קביעת תנאים ברישיון)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפים למתן שירותי תשתית)}}]]
* [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|כללי ההתייעלות הכלכלית {{מוקטן|(תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)}}]]
* [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים {{מוקטן|(חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)}}]]
* [[תקנות העיצובים]]
* [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)}}]]
* [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)|תקנות התעבורה {{מוקטן|(תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)}}]]
* [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)|תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי {{מוקטן|(כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)}}]]
* [[תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות הטיס {{מוקטן|(אגרות רישום, רישוי ותיעוד)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)|תקנות מחלות בעלי חיים {{מוקטן|(סימון גמלים)}}]]
* [[תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה)|תקנות מסילות הברזל {{מוקטן|(דמי נסיעה)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)|תקנות מחלות בעלי חיים {{מוקטן|(יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)}}]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)|צו סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>pwnv4n14eefd5qo86xcz6nav51ze1fv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416751</id>
      <parentid>1416732</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T05:31:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3159" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]]
* [[תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הטיס {{מוקטן|(רשיונות לעובדי טיס)}}]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים {{מוקטן|(קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)}}]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים {{מוקטן|(קביעת תנאים ברישיון)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפים למתן שירותי תשתית)}}]]
* [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|כללי ההתייעלות הכלכלית {{מוקטן|(תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)}}]]
* [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים {{מוקטן|(חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)}}]]
* [[תקנות העיצובים]]
* [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)}}]]
* [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)|תקנות התעבורה {{מוקטן|(תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)}}]]
* [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)|תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי {{מוקטן|(כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)}}]]
* [[תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות הטיס {{מוקטן|(אגרות רישום, רישוי ותיעוד)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)|תקנות מחלות בעלי חיים {{מוקטן|(סימון גמלים)}}]]
* [[תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה)|תקנות מסילות הברזל {{מוקטן|(דמי נסיעה)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>o2cs4s3turv32yth4qi7fguvg6z6n7j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416759</id>
      <parentid>1416751</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T08:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3251" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)|תקנות המים {{מוקטן|(השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)}}]]
* [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]]
* [[תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הטיס {{מוקטן|(רשיונות לעובדי טיס)}}]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים {{מוקטן|(קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)}}]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים {{מוקטן|(קביעת תנאים ברישיון)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפים למתן שירותי תשתית)}}]]
* [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|כללי ההתייעלות הכלכלית {{מוקטן|(תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)}}]]
* [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים {{מוקטן|(חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)}}]]
* [[תקנות העיצובים]]
* [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)}}]]
* [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)|תקנות התעבורה {{מוקטן|(תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)}}]]
* [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)|תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי {{מוקטן|(כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)}}]]
* [[תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות הטיס {{מוקטן|(אגרות רישום, רישוי ותיעוד)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)|תקנות מחלות בעלי חיים {{מוקטן|(סימון גמלים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>ryd3plpm8szq4oqge2sxxj4bdk7uxb1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>1416702</id>
      <parentid>1416650</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T16:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28850" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]</text>
      <sha1>5uf339m8t0tdre88jtbo65f1eim89da</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416730</id>
      <parentid>1416702</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T00:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28865" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]</text>
      <sha1>km0rfjbydkcc42dzi39lp1ult4h23nk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416757</id>
      <parentid>1416730</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T08:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28880" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]</text>
      <sha1>qissos5ozmnrarmbnj753yp3rat1sl7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>313664</id>
    <revision>
      <id>1416686</id>
      <parentid>1414680</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T12:54:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="58535" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי&quot;ח-1957

&lt;מאגר 2000499 תיקון 471891&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשי&quot;ח, 24|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|3:209326)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517969)); ((תשי&quot;ט, 92|תיקון|3:209325)); ((תשכ&quot;ב, 33|ת&quot;ט|ec:7:317363)); ((תשל&quot;ב, 97|תיקון מס' 2|7:209324)); ((תשל&quot;ג, 26|תיקון מס' 3|7:209323)), ((82|ת&quot;ט|ec:7:317364)), ((202|תיקון מס' 4|7:209322)); ((תשל&quot;ו, 223|תיקון מס' 5|8:209321)); ((תשל&quot;ז, 34|תיקון מס' 6|8:209320)); ((תשל&quot;ח, 84|תיקון מס' 7|9:209319)), ((100|תיקון מס' 8|9:209318)), ((209|תיקון מס' 9|9:209317)); ((תשל&quot;ט, 32|תיקון מס' 10|9:209316)); ((תשמ&quot;א, 257|חוק הגנת הצרכן|9:209363)); ((תשמ&quot;ב, 92|תיקון מס' 12|10:209315)); ((תשמ&quot;ה, 24|יציבות מחירים - הוראת שעה|11:210252)), ((29|תיקון מס' 13|11:210253)), ((96|יציבות מחירים - הוראת שעה (תיקון)|11:210411)); ((תשמ&quot;ו, 128|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה (תיקון)|11:210475)), ((241|תיקון מס' 15|11:210500)); ((תשמ&quot;ט, 30|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210719)), ((40|תיקון מס' 16|12:210674)); ((תש&quot;ן, 170|תיקון מס' 18|12:210824)); ((תשנ&quot;א, 203|תיקון מס' 16 (תיקון)|12:210848)); ((תשנ&quot;ב, 131|תיקון מס' 19|12:211441)); ((תשנ&quot;ו, 200|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|13:211235)); ((תשס&quot;ב, 196|תיקון מס' 11 לחוק הגנת הצרכן|15:300479)); ((תשע&quot;ד, 595|תיקון מס' 22|19:303818)).

__TOC__

== פרק ראשון: הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח-2)
: בחוק זה -
:- &quot;שר&quot; - חבר הממשלה, במידה שהממשלה העבירה לו את הסמכות לבצע חוק זה;
:- &quot;מצרך&quot; - כל חי, דומם או צומח, בין תלוש ובין מחובר, לרבות מים ומחצבים ולרבות מצרך דומה, אך למעט קרקעות ובנינים וכל דבר שדיני הפיקוח על מטבע חוץ חלים עליו;
:- &quot;מצרך דומה&quot; - לרבות מצרך בעל תכונות דומות ביותר למצרך פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות עם אותו מצרך;
:- &quot;שירות&quot; - לרבות כל שירות לזולת, וכן שעשוע ציבורי כמשמעותו [[סעיף 3 לחוק רישוי עסקים|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935]], וכל עשיה במצרכים למען הזולת, לרבות בניה, בין לצורך עצמי ובין לצרכי אחרים, ולרבות שירות דומה, אך עבודתו של עובד שכיר אינה בגדר שירות למעבידו;
:- &quot;שירות דומה&quot; - לרבות שירות בעל תכונות דומות ביותר לשירות פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות עם אותו שירות;
:- &quot;עושה שירות&quot; - לרבות העושה בידי אחר, ולגבי בניה גם לרבות הקבלן, האדריכל, המהנדס, וכל הממלא תפקידי השגחה בביצועה;
:- &quot;שכר&quot; - כל תשלום כסף, או תמורה אחרת, בעד עשיית שירות;
:- &quot;אגירה&quot; -
:: (1) החזקת מצרך לצרכי עסק בכמות העולה על הכמות הדרושה לניהול תקין של העסק;
:: (2) החזקת מצרך, שלא לצרכי עסק, בכמות העולה על הכמות הדרושה לצריכה עצמית;
:- &quot;מפעל&quot; - כל מפעל של תועלת ציבורית וכל מיזם, או עסק, של תעשיה, מסחר, בניה, תחבורה או חקלאות;
:- &quot;בעל&quot;, במפעל - לרבות אדם הממלא לגבי המפעל תפקידי הנהלה;
:- &quot;פעולה חיונית&quot; - פעולה הנראית לשר כחיונית להגנת המדינה, לבטחון הציבור, לקיום אספקה סדירה או שירותים סדירים, לקיום יציבות של מחירי מצרכים או שכר שירותים, להגדלת היצוא או להגברת הייצור, לקליטת עולים או לשיקום חיילים משוחררים או נכי מלחמה;
:- &quot;מכירה&quot; - עסקה במצרך כנגד תמורה, לרבות שכירות או מתן זכות שימוש, או הסכם על עסקה כזאת, בין שיש עמן עשיית שירות ובין שאיננה;
:- &quot;הצעת מכירה&quot; או &quot;הצעת שירות&quot; - לרבות הודעה של אדם בכל צורה שהיא -
:: (1) על מחיר מצרך שהוא מוכן או מסכים למכור;
:: (2) על שכר בעד שירות שהוא מוכן או מסכים לעשות;
:- &quot;צרכן&quot;, במצרך - מי שקנה אותו מצרך או רכשו באופן אחר, לכל מטרה שהיא, פרט לייצור או למכירה;
:- &quot;קמעונאי&quot;, במצרך - מי שעסקו או חלק מעסקו, הוא למכור אותו מצרך לצרכן;
:- &quot;יבואן&quot;, במצרך - מי שמביא אותו מצרך מחוץ לארץ;
:- &quot;יצרן&quot;, במצרך - אדם העוסק, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, בייצורו של המצרך או בשינויו מבחינת הצורה, הטיב, האיכות או מכל בחינה אחרת שהיא, או העוסק באריזתו או במזיגתו, או המייצר או המגדל תוצרת חקלאית, חיה או דוממת, או גורם לייצורה או לגידולה;
:- &quot;סיטונאי&quot;, במצרך - מי שעסקו, או חלק מעסקו, הוא למכור אותו מצרך לקמעונאי;
:- &quot;צו אישי&quot; - צו שניתן לאדם פלוני או למפעל פלוני, או למספר בני אדם או מפעלים שפורטו אחד אחד בצו;
:- &quot;צו כללי&quot; - צו שאינו צו אישי;
:- &quot;חוק זה&quot; - לרבות התקנות שהותקנו והצווים שניתנו על פיו.

@ 2. תחולת החוק
: חוק זה לא יחול אלא בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף אכרזה לפי [[סעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה|סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]].

@ 3. היסוד לשימוש בסמכות (תיקון: תשל&quot;ב)
: לא ישתמש שר בסמכותו לפי חוק זה, אלא אם היה לו יסוד סביר להניח שהדבר דרוש לקיום פעולה חיונית, למניעת הפקעת-שערים וספסרות או למניעת הונאת הציבור.

== פרק שני: סמכויות פיקוח ==

@ 4. אכרזה על מצרכים ושירותים בני-פיקוח (תיקון: תשמ&quot;ה)
: (א) שר רשאי להכריז על מצרכים ועל שירותים כמצרכים או כשירותים בני-פיקוח; הכרזה כאמור יכול שתהיה למצרך או לשירות מסויים, לסוגי מצרכים ושירותים או לכלל המצרכים והשירותים.
: (ב) הודעה על אכרזה לפי סעיף זה תימסר לועדת הכלכלה של הכנסת; האכרזה תפורסם ברשומות.

@ 5. פיקוח כללי על מצרכים ושירותים (תיקון: תשי&quot;ט, תשל&quot;ב, תשמ&quot;ב)
: (א) שר רשאי להסדיר בצו -
:: (1) ייצורו של מצרך מסויים, שמירתו, החסנתו, הובלתו, העברתו ממקום למקום ומיד ליד, הפצתו, מכירתו, רכישתו, צריכתו, הטיפול בו והשימוש בו, לרבות שחיטת בהמות;
:: (2) פעולתו ודרכי הנהלתו של מפעל העוסק בפעולה חיונית;
:: (3) עשייתו של שירות בר-פיקוח.
: (ב) כל מה ששר רשאי להסדיר לפי סעיף זה, רשאי הוא לאסרו, להגבילו, להטיל עליו פיקוח או בקורת, להתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון, כללי או מיוחד.
: (ג) שר רשאי לקבוע, בצו, הוראות בדבר -
:: (1) הטלת חובה על אדם העוסק בייצורם או במסחרם של מצרכים, או בעשיית שירותים - לנהל פנקסים, חשבונות, רשימות או תעודות אחרות ביחס למפעלו ולספק דינים וחשבונות כמתואר בצו;
:: (2) הטלת חובה על אדם למכור, או להוציא מרשותו בדרך אחרת, מצרך בר-פיקוח הנמצא בבעלותו, בחזקתו או בפיקוחו, באופן ובזמן שקבע בצו, וכן במחיר שלא יעלה על המחיר המכסימלי שקבע בצו;
:: (3) סגירתו של מפעל המתנהל ללא רשיון, כשדרוש רשיון להנהלתו לפי חוק זה או כשהורשע בעליו על עבירה לפי חוק זה, וכן הפסקתו של שירות בר-פיקוח הנעשה ללא רשיון, כשדרוש רשיון לעשייתו לפי חוק זה או כשהורשע עושה השירות על עבירה לפי חוק זה;
:: (4) איסור העלמתם של מצרכים בני-פיקוח או השמדתם.
: (ג1) (((בוטל).))
: (ד)(1) צו לפי סעיף זה יכול להיות כללי, או לאדם מסויים או לסוג של בני אדם, או למפעל מסויים או לסוג של מפעלים או לחלק של מפעל או של מפעלים.
:: (2) צו כללי לפי סעיף זה יכול להיות מוגבל לחלק משטח המדינה.
:: (3) בצו כללי ובצו לסוג של בני אדם רשאי שר להורות כי הוראות הצו, כולן או מקצתן, לא יחולו על מי שפורש בצו; פטור כאמור יכול להיות לאדם פלוני או לסוג של בני אדם.
: (ה) הסדיר השר בצו עשייתו של שירות בר פיקוח או חיוב המוכר לתת התחייבות למתן שירות, רשאי הוא להסדיר באותו צו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי החיובים שבו יחולו גם על מתן שירות למי שמתגורר ביהודה והשומרון, בחבל עזה או בסיני.
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), תש&quot;י–1950]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור), תשט״ו–1955]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו ההגנה (הובלת חלב), תשט״ז–1956]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), תשי״ח–1958]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב), תשי״ח–1958]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות), תש״ך–1959]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשכ״א–1960]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם), תשכ״א–1960]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש), תשכ״א–1960]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה), תשכ״ג–1963]].)) --&gt;
: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), תש״ל–1970]].))
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), תשל״ו–1975]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), תשל״ו–1975]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), תשל״ו–1975]].)) --&gt;
: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשל״ז–1977]].))
: ((פורסם [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983]].))
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), התשמ״ד–1983]].)) --&gt;
&lt;!-- ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים), התשמ״ד–1984]].)) --&gt;
: ((פורסם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תשלומים בעד גז המסופק במערכת מרכזית), התשמ&quot;ט-1989]].))

@ 6. (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 6א. (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 6ב. (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 6ג. (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 7. רכישת מצרכים (תיקון: תשמ&quot;ט)
: (א) שר רשאי להורות בצו (להלן - צו רכישה) על רכישתם של מצרכים בני-פיקוח, אם הוא סבור כי הדבר דרוש כדי למנוע אגירתם, העלמתם, עיכוב לא סביר בהוצאתם לשוק או לשימוש, או שימוש בלתי חוקי בהם, ומשעשה כן יעמדו המצרכים מכוח צו הרכישה לקנין המדינה, נקיים מכל משכון, שעבוד, עיקול או כיוצא באלה, וינהגו בהם כפי שיורה השר; היו המצרכים נתונים במשכון, בשעבוד, בעיקול או כיוצא באלה - יבוא במקום המצרכים, לענין זה, המחיר שהשר ישלם בעדם.
: (ב) על מחירם של מצרכים שצו רכישה חל עליהם יחולו הוראות אלה:
:: (1) נקבע מחיר מכסימלי לאותו סוג של מצרכים - ישולם לבעליהם המחיר המכסימלי;
:: (2) לא נקבע מחיר מכסימלי - ייקבע מחיר כזה וישולם לבעליהם המחיר שנקבע; ואולם אם נקבע מחיר מינימלי לחלב גלמי לא ייקבע מחיר נמוך ממנו;
:: (3) השר רשאי לנכות מהמחיר ניכוי שלא יעלה על שיעור הריווח שהמכר במחיר המכסימלי משאיר למעשה לבעל המצרכים או על 25% מהמחיר, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

@ 8. הפעלתו של מפעל
: (א) מפעל העוסק, או הנועד לעסוק, בפעולה חיונית, רשאי שר להטיל על בעליו חובה להפעיל את מפעלו לפי הוראות השר או איסור להפסיק את פעולת המפעל.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 3]], לא יתן שר צו לפי סעיף זה, אלא אם יהיה סבור כי הדבר דרוש להגנת המדינה או לשם מניעת הפרעה בקיום אספקה סדירה או שירותים סדירים.
: (ג) צו לפי סעיף זה יכול להיות כללי או למפעל מסויים.

@ 9. מינוי מפקח מורשה (תיקון: תשי&quot;ט)
: (א) שר שנתן צו לפי [[סעיף 8]] ונוכח כי מטרת הצו לא הושגה בגלל הימנעותו או רשלנותו של בעל המפעל שעליו חל הצו, רשאי, בצו, למנות אדם (להלן - מפקח מורשה) לניהול המפעל או לפיקוח על הנהלתו, ורשאי הוא לפרט בצו את תפקידי הניהול והפיקוח.
: (ב) העתק הצו יימסר לבעל המפעל, זולת אם הבטחת הגנת המדינה מחייבת לנהוג על דרך אחרת.
: (ג) נגרם הפסד למפעל או לעושה שירות על ידי ביצועו של צו על פי סעיף זה, ישולם ההפסד מאוצר המדינה; לא קיבל השר, שעל ידיו ניתן הצו, את התביעה לתשלום ההפסד, כולה או מקצתה, יכריע בית המשפט.

@ 10. סמכותו של מפקח מורשה
: (א) מפקח מורשה ינהל את המפעל או יפקח עליו לפי ההוראות שקיבל מהשר, וכל הנושא בתפקידי הנהלה באותו מפעל, או חלק ממנו שהצו חל עליו, חייב למלא אחרי הוראות המפקח המורשה.
: (ב) לא יורה מפקח מורשה הוראה הסותרת הוראת כל מסמך המחייב את המפעל, אלא במידה שהורשה לעשות כן בצו של השר.

@ 11. תקופת כהונתו ושכרו של מפקח מורשה
: (א) מינויו של מפקח מורשה הוא לשלושה חדשים, אם לא הורה השר בצו על תקופה קצרה יותר, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף המינוי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חדשים, וכן רשאי הוא להחליף מפקחים מורשים.
: (ב) מפקח מורשה שאיננו עובד-מדינה, רשאי השר לקבוע לו שכר שישולם לו מאוצר המדינה, בעד מילוי תפקידיו לפי חוק זה.

@ 11א. הפעלת חברה שבה יש למדינה ענין כלכלי חיוני (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) שר האוצר (להלן בסעיף זה - השר), באישור הממשלה, רשאי להורות בצו לחברה ממשלתית או לחברה מעורבת כמשמעותן [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], או לחברת בת של חברה כאמור, העוסקת או שנועדה לעסוק בענין שבו יש למדינה ענין כלכלי חיוני, כי תמשיך לפעול לפי הוראות השר; קביעתו של השר כי חברה כאמור עוסקת בענין שבו יש למדינה ענין כלכלי חיוני תהווה ראיה מכרעת על כך, והוראות [[סעיף 3]] לא יחולו לענין סעיף זה.
: (ב) נתן השר צו לפי סעיף קטן (א) רשאי הוא, בצו, למנות אדם לניהול החברה או לפיקוח על הנהלתה (להלן - מפקח מיוחד), ורשאי הוא בצו לפרט את תפקידי הניהול והפיקוח.
: (ג) מפקח מיוחד ינהל את החברה או יפקח עליה לפי הוראות שקיבל מהשר, וכל הנושא בתפקידי הנהלה בחברה חייב למלא אחרי הוראות המפקח המיוחד; לא יורה מפקח מיוחד הוראה הסותרת כל מסמך אלא במידה שהורשה לעשות כן בצו של השר.
: (ד) מינויו של מפקח מיוחד לפי סעיף זה הוא לשלוש שנים אם לא הורה השר בצו על תקופה קצרה יותר, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף המינוי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי הוא להחליף מפקחים מיוחדים.
: (ה) חברה שחל עליה צו לפי סעיף קטן (א), לא יינקטו לגביה הליכים של פירוק, כינוס נכסים, סעדים זמניים, הוצאה לפועל ואכיפה, לפי כל דין.
: (ו) ניתן צו לפי סעיף קטן (א) לגבי חברה שלפני יום כ' בטבת התשמ&quot;ו (1 בינואר 1986) מונה לה מפקח מורשה לפי [[סעיף 9]] -
:: (1) יראו כתקפים את מינויו של המפקח המורשה ואת הפעולות שעשה, מיום מינויו עד יום מתן הצו האמור, על אף כל פגם במינויו או בהמשך כהונתו;
:: (2) יראו את המפקח המורשה כאילו מונה למפקח מיוחד לפי סעיף קטן (ב) מיום מתן הצו.
: (ז) חברה כאמור בסעיף קטן (א) אשר הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, החליטה לגביה כאמור [[בסעיף 63א לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], לא יחולו עליה הוראות סעיף זה.
: (ח) מטעמי גיוס הון בחוץ לארץ או מטעמי קידום היצוא הישראלי, רשאית הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להחליט שהוראות סעיף זה לא יחולו על חברה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ט) סמכויות מפקח מיוחד ותוקף פעולותיו לא ייפגעו מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 12. סמכות לדרוש שירותים
: (א) שר רשאי בצו להורות לכל העוסק בשירות בר-פיקוח, לעשות כל שירות, בעצמו או על-ידי שליחיו, שבתחום עסקו או מקצועו, כפי שיורה השר.
: (ב) השכר שהעושה שירות לפי סעיף זה יהיה זכאי לקבל ייקבע על-ידי השר בצו.

@ 13. עריכת בקורת
: (א) שר רשאי בצו, אם הוא סבור שהדבר דרוש כדי להבטיח את ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה, להורות, שענין פלוני יבוקר על-ידי אדם (להלן - המבקר) במקום שפורש בצו.
: (ב) למבקר יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי [[סעיף 9 לחוק ועדות חקירה|סעיף 3 לפקודת ועדות חקירה]].

@ 14. החזרת הוצאות
: (א) נתחייב אדם לפי חוק זה לבצע פעולה מסויימת, ונמנע מלבצעה, כולה או חלקה, ולדעת השר שנתן את הצו אין סיבה המצדיקה הימנעות זו, רשאי הוא למנות אדם לביצוע הפעולה, ולגבות מן החייב בביצועה כדרך שגובים חוב, את כל ההוצאות הסבירות שהוצאו לביצוע הפעולה ושלא היו מוציאים אילו נעשתה על ידי החייב לעשותה.
: (ב) כל קביעה של שר לענין שיעור ההוצאות שיש לגבותן כאמור דינה, בכל הנוגע לזכות הערר על פי [[הפרק השלישי]], כדין צו אישי; כדי למנוע ספק ייאמר כאן במפורש, כי החוב לא יהיה ניתן לגביה כל עוד לא חלפה התקופה להגשת הערר, ואם הוגש ערר - כל עוד לא ניתנה החלטת ועדת העררים.

@ 15. סמכויות עזר
: שר רשאי בצו להורות כל הוראה משלימה וכל הוראת לוו((א))י הדרושות לביצוע סמכויות לפי [[פרק זה]], לרבות הוראות בדבר דרכי אכיפתם של צווים.

@ 16. סמכות ליתן צווים שונים
: מתן צו לפי סעיף אחד [[לפרק זה]] לא יגרע מסמכות של שר לתת צו לפי סעיף אחר [[לפרק זה]].

== פרק שני 1: יציבות מחירים (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ו) ==

@ 16א. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח-2, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ב. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח-2, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ג. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ד. (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ה. (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ו. (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ז. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ח. (תיקון: תשל&quot;ג, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 16ט. (תיקון: תשל&quot;ג, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
:
== פרק שני 2: הפסקת בניה (תיקון: תשל&quot;ו) ==

@ 16י. צו הפסקה זמני (תיקון: תשל&quot;ו)
: (א) ראה בית משפט שלום כי מתבצעת פעולת בניה בהפרת צו לפי חוק זה, רשאי הוא לצוות, על פי בקשתו של מי שרשאי להגיש תביעה כאמור [[בסעיף 41]] ובמעמדו בלבד, כי פעולת הבניה תיפסק.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) (להלן - צו הפסקה זמני) ייאסר על כל מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע הבניה, ועל כל מי שעובד בשירותו, להמשיך בפעולת הבניה, אף אם יש בידו היתר לכך לפי [[חוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]].
: (ג) תקפו של צו הפסקה זמני יפקע שלושים יום לאחר נתינתו, או לאחר תקופה קצרה יותר שקבע בית המשפט, אם לא הוגש כתב אישום על הבניה.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי צו הפסקה זמני רשאי לפנות לבית המשפט שנתן את הצו ולבקש את ביטולו.
: (ה) הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש לבטל צו ההפסקה הזמני או להאריך את תקפו, בתנאים או בלי תנאים; ועם נתינת פסק הדין רשאי בית המשפט לעשות את הצו לסופי, בשינוי או בלי שינוי, להאריך את תקפו לתקופה הנראית לו, או לבטלו.

@ 16יא. (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ח) : (((בוטל).))

== פרק שני 3: סייגים לעיסקאות בציוד צבאי (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) ==

@ 16יב. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16יג. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16יד. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16טו. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16טז. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16יז. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16יח. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16יט. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16כ. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16כא. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16כב. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16כג. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16כד. (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))

== פרק שלישי: עררים ==

@ 17. מינוי ועדת עררים
: (א) שר המשפטים ימנה ועדות עררים לענין חוק זה.
: (ב) כל ועדת עררים תהיה של שלושה; ליושב-ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי ובין יתר חבריה יהיה לפחות אחד שאיננו עובד מדינה.
: (ג) שר המשפטים רשאי למנות חברים חלופים לועדה.
: (ד) הודעה על מינוי ועדת עררים, על הרכבה ועל מענה תפורסם ברשומות.

@ 18. זכות ערר (תיקון: תשי&quot;ט)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי צו אישי לפי חוק זה, רשאי, תוך חמישה-עשר יום מהיום שהצו הגיע לידיעתו, לערור עליו לפני ועדת עררים; יושב-ראש הועדה רשאי להאריך את התקופה להגשת הערר אם ראה סיבה מצדקת.
: (ב) הגשת ערר על צו לא תעכב את ביצועו זולת אם החליט על כך יושב-ראש הועדה, לאחר שנתן הזדמנות לשר או לנציגו להשמיע את טענותיהם.
: (ג) ועדת עררים רשאית לאשר את הצו, לבטלו או לשנותו או לאשרו בתנאים שתתנה או בסייגים שתקבע, ובכלל זה תנאים וסייגים שהועדה תהיה רשאית לשנותם מדי פעם בפעם. החלטת הועדה היא סופית; אולם רשאית היא לחזור ולדון באותם התנאים והסייגים שהיא רשאית לשנותם מכוח החלטה קודמת.
: (ד) עברו תשעה חדשים מיום מתן הצו האישי והיה הרואה עצמו נפגע על ידיו סבור שחלפו הנסיבות שהצדיקו מתן צו אישי לפי חוק זה, רשאי הוא לפנות לשר שנתן את הצו, בבקשה לבטלו או לשנותו, ודין סירובו של השר, בכל הנוגע לזכות הערר, כדין צו אישי לפי חוק זה.
: (ה) הוגש ערר על סירובו של השר וועדת העררים אישרה את המשך קיומו של הצו, עם שינויים או בלי שינויים, לא ייז((ד))קק השר לכל בקשה נוספת לפי סעיף זה אלא כתום שלושה חדשים מיום החלטת ועדת העררים.

@ 19. ועדת עררים - סדרי דין
: (א) לועדת עררים יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי [[סעיף 9 לחוק ועדות חקירה|סעיף 5 לפקודת ועדות חקירה]].
: (ב) היה עובד מדינה בין חברי הוועדה, לא ישב בדיון על צו שניתן על ידי השר הממונה עליו.
: (ג) שר המשפטים יתקין תקנות הקובעות את סדרי הדין בפני ועדת עררים, ובמידה שלא נקבעו תקבע אותן הועדה עצמה.

== פרק רביעי: מניעת רווחים מופקעים והגנה על תכנון הייצור החקלאי (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ט) ==

=== סימן א': מניעת רווחים מופקעים במצרכים ===

@ 20. איסור על מחיר מופקע (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) לא נקבע למצרך בר-פיקוח מחיר מכסימלי, לא לפי חוק זה ולא לפי חיקוק אחר, ולא נקבע ריווח מכסימלי שמותר להפיק ממכירתו - לא ימכור אדם אותו מצרך ולא יציע למכרו במחיר שיש בו למוכר יותר מריווח סביר.
: (ג) לענין סעיף זה &quot;נקבע&quot; - נקבע בהוראה החלה על האדם שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף זה.

@ 21. (תיקון: תשל&quot;ט, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט-2, תשנ&quot;א, תשס&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 21א. (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, תשס&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 22. איסור סירוב (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: לא יסרב אדם סירוב בלתי סביר למכור מצרך בר-פיקוח הנמצא במלאי שלו, ואם הוצג מחירו של המצרך לפי [[סעיף 21]] - לא יסרב סירוב בלתי סביר למכרו במחיר שהוצג.

@ 22א. איסור אגירה (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: (א) לא יאגור אדם מצרך בר-פיקוח, לא יעלימו ולא יעכב את הוצאתו לשוק.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על יצרן אותו מצרך, על עושה שירות המחזיק את המצרך לניהול תקין של עסקו ועל מי שמחזיק את המצרך כמלאי המשמש לו לייצור במפעלו.
: (ג) היה לשר יסוד סביר להניח כי נסיבות הענין מצדיקות החזקת מצרך בר-פיקוח בכמות העולה על הכמות הדרושה לניהול התקין של העסק, רשאי הוא להתיר החזקה כאמור.

@ 23. איסור התנאה על מכר
: לא יתנה אדם על מכירת מצרך בר-פיקוח תנאי שהקונה יקנה ממנו מצרך אחר, או שישלם למתווך פלוני דמי עמילות או שכר תיווך, או כל תנאי אחר, אלא אם הסיבה להתנאה היתה מילוי הוראה שניתנה כחוק.

@ 24. (תיקון: תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 25. חשבון וקבלה במכירת מצרכים בני-פיקוח
: (א) מכר אדם מצרך בר-פיקוח לשאינו צרכן, יתן לו, לא יאוחר משעת מסירת המצרך, חשבון חתום בידו או בשמו, שיפורטו בו:
:: (1) המספר הסידורי של החשבון;
:: (2) שם המוכר ומען מקום עסקו;
:: (3) שם הקונה ומענו;
:: (4) שיעורו ותיאורו של המצרך שנמכר;
:: (5) המחיר שבו נמכר המצרך, בפירוט חישובי התמורה בעד מסירה, אריזה, ביטוח וכיוצא באלה, במידה שנכללו בחישוב המחיר;
:: (6) תיאורו של כל שירות שנעשה לרגל מכירת המצרך;
:: (7) תאריך המכירה;
:: (8) תאריך החשבון;
:: (9) כל פרט אחר שייקבע על ידי שר בצו.
: (ב) קיבל אדם מחיר של מצרך בר-פיקוח שמכר למי שאינו צרכן בלבד, יתן למשלם קבלה חתומה בידו או בשמו המפרטת את הסכום שישולם וכן את המספר הסידורי והתאריך של החשבון שבקשר אתו שולם הסכום.
: (ג) שולם מחירו של המצרך במעמד מתן החשבון, רשאי המוכר לערוך את החשבון והקבלה בתעודה אחת.
: (ד) מכר אדם מצרך בר-פיקוח לצרכן, יתן לקונה אם דרש זאת או אם קבע שר, בצו, חובה לעשות זאת, קבלה חתומה כאמור בסעיף קטן (ב), המפרטת את המחיר ששולם ואת שיעורו ותיאורו של המצרך שמכר.
: (ה) אדם, למעט צרכן, שנתן או שקיבל חשבון או קבלה על פי סעיף זה, או גם זה וגם זה ישמור אותם או העתק מהם, עד תום ששה חדשים מיום נתינתם או קבלתם.

=== סימן ב': מניעת רווחים מופקעים בשירותים ===

@ 26. איסור עשיית שירות תמורת שכר מופקע (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשנ&quot;ו)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לא נקבע כל שכר מכסימלי לשירות בר-פיקוח, לא לפי חוק זה ולא לפי כל חיקוק אחר, לא יעשה אדם אותו שירות, ולא יציע ולא יסכים לעשותו, בשכר שלמעלה מהסביר.
: (ד) לענין סעיף זה &quot;נקבע&quot; - נקבע בהוראה שחלה על האדם שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף זה.

@ 27. (תיקון: תשל&quot;ט, תשמ&quot;ה, תשס&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 28. איסור לסרב לעשיית שירות בר-פיקוח
: (א) מי שעסקו, או חלק מעסקו, הוא עשיית שירות בר-פיקוח לא יסרב סירוב בלתי סביר לעשיית אותו שירות, ואם ניתן עליו צו לפי [[סעיף 27]], לא יסרב סירוב בלתי-סביר לעשות את השירות בעד השכר שהוצג כאמור [[באותו סעיף]].
: (ב) לא יתנה אדם על עשיית שירות בר-פיקוח תנאי, שמבקש השירות יזמין שירות נוסף, או יקנה מצרך כל שהוא, או ישלם למתווך פלוני דמי עמילות או שכר תיווך, או כל תנאי אחר, אלא אם הסיבה להתנאה היתה מילוי הוראה שניתנה כחוק.

@ 29. חשבון וקבלה בעשיית שירות
: (א) עשה אדם שירות בר-פיקוח יתן למקבל השירות, אם דרש זאת, או אם קבע שר, בצו, חובה לעשות זאת, חשבון חתום בידו או בשמו, שיפורטו בו:
:: (1) שם עושה השירות ומען מקום עסקו;
:: (2) שם האדם שבשבילו נעשה השירות ומענו;
:: (3) תיאור השירות ופרטיו;
:: (4) שכר השירות;
:: (5) תאריך השירות ומקומו;
:: (6) תאריך החשבון;
:: (7) כל פרט אחר שיקבע שר בצו.
: (ב) קיבל אדם שכרו של שירות, יתן למשלם, אם דרש זאת, או אם קבע שר בצו חובה לעשות זאת, קבלה חתומה בידו או בשמו, המפרטת את השירות שנעשה ואת השכר ששולם בעדו.
: (ג) שר רשאי לפטור, בצו, כל עושה שירות מהחובה המוטלת עליו לפי סעיף זה, ובלבד שיתן לאדם המקבל את השירות כרטיס המפרט את -
:: (1) שם עושה השירות;
:: (2) מקומה ותאריכה של עשיית השירות;
:: (3) סוג השירות;
:: (4) שכר השירות.
: (ד) המוסר חשבון או קבלה לפי סעיף זה או גם זה וגם זה ישמור העתק מהם עד תום ששה חדשים מיום מסירתם.

=== סימן ג': מניעת חריגה מתכנון הייצור של חלב ועופות חיים (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ב) ===

@ 29א. (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ט, תשב&quot;ב, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 29ב. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א, תשב&quot;ב, תשנ&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 29ג. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 29ד. (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 29ה. (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 29ו. (תיקון: תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 29ז. (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 29ח. (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 29ט. (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 29י. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק חמישי: הוראות כלליות ==

@ 30. חיפושים ותפישות
: (א) מי שהוסמך לכך בכתב על ידי שר, רשאי, אם הוא משוכנע שהדבר דרוש כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או למנוע עבירה על הוראותיו -
:: (1) להיכנס לכל מקום ולערוך בו חיפוש; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך, והוראות [[סעיפים 26 עד 30 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|הסעיפים 23–19 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים)]] יחולו בשינויים המחוייבים על חיפוש לפי פסקה זו;
:: (2) לתפוס דבר שיש לו יסוד סביר להניח שנעברה בו עבירה לפי חוק זה, או שעשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור.
: (ב) דבר שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שלפניו הוגשה תביעה פלילית על עבירה שנעברה ביחס לאותו דבר, יחליט מה ייעשה בו; לא הוגשה תביעה כאמור תוך תשעים יום מיום התפיסה - יוחזר הדבר; נתעורר ספק למי להחזירו - יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס הדבר על פי בקשת אדם התובע טובת הנאה בו, או על פי בקשת שר.
: (ג) המחזיק דבר שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והדבר נשמד או ניזוק - ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.

@ 31. מסירת ידיעות, תעודות ודוגמאות
: (א) כל אדם חייב, לפי דרישתו של שר או של מי שהוסמך על ידיו בכתב, למסור לו או לשליחיו שהוסמכו לכך בכתב את הידיעות, הדוגמאות, הפנקסים ושאר התעודות שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה; דרשו שר או המוסמך מסירת דוגמאות - יימסרו הדוגמאות ללא כל תשלום.
: (ב) הוראות [[סעיף 30(ב) ו-(ג)]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על החזקתן והחזרתן של תעודות שנמסרו לפי סעיף קטן (א).
: (ג) דוגמאות שנמסרו לפי סעיף קטן (א) או שנתפסו לפי [[סעיף 30]], מותר לבדקן במעבדה ולנהוג בהן בכל דרך אחרת.

@ 32. חקירות (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) מי שהוסמך לכך בכתב על ידי שר, רשאי לחקור כל אדם, שיש לו לפי הנחתו ידיעה על עבירה לפי חוק זה, בכל ענין הנוגע לאותה עבירה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) תשובות הנחקר לפי סעיף קטן (א) יירשמו וייחתמו כאמור [[בסעיף 3 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)]], [[וסעיף 4 לפקודה האמורה]] יחול לגביהן.

@ 33. מכירת סחורות תפוסות
: נתפס דבר כאמור [[בסעיף 30(א)]] והדבר הוא בעל חיים או מצרך העלול להתקלקל אם לא יימכר מיד, בין בגלל טיבו המיוחד ובין מסיבה אחרת, או שהוא חיוני, לדעת שר, לקיום אספקה סדירה או שירותים ציבוריים סדירים, רשאי השר להורות שהדבר יימכר על ידי מכרז פומבי או במחיר המקובל באותו יום; דמי הממכר יופקדו בידי השר ויחולו עליהם הוראות אלה:
: (1) הוגשה תביעה פלילית נגד אדם על עבירה שעבר ביחס לדבר שנתפס, ינהגו בדמי המכר כפי שיורה בית המשפט;
: (2) לא הוגשה תביעה פלילית כאמור תוך תשעים יום מיום שנתפס הדבר - יחליט בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס הדבר, על פי בקשת כל אדם התובע את הדבר או טובת הנאה בו או על פי בקשת השר, למי מגיעים דמי המכר או כל טובת הנאה בהם, והם יוחזרו בהתאם לכך;
: (3) לא הוגשה כל תביעה לבית משפט השלום ביחס לדמי המכר תוך תשעים יום מתום תקופת תשעים הימים המפורשת בפסקה (2), יחולטו וינהגו בהם כפי שיורה השר שבידו הופקדו.

@ 34. תקנות סדרי דין
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבית משפט השלום בהליכים לפי [[סעיף 30(ב)]] [[וסעיף 33(2)]] ופרסום הודעות על הפקדת דמי מכר לפי [[סעיף 33]].

@ 35. הצגת רשיון או היתר
: הטוען שיש בידו רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה חייב, לפי דרישה, להראות את הרשיון או את ההיתר לכל אדם שהוסמך לכך על ידי שר.

@ 36. תחילתם של צווים
: (א) צו שאינו בר-פעל תחיקתי תחילתו ביום שנמסר לאדם הנוגע בדבר, אם לא נקבע בו תאריך מאוחר יותר, וצו שנשלח אל אדם בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הרגיל או מקום מגוריו האחרון, או מקום עסקו הרגיל או מקום עסקו האחרון, רואים אותו כאילו נמסר לו כתום ארבעים ושמונה שעות משעה שנמסר לדואר למשלוח.
: (ב) בסעיף זה &quot;צו&quot; פירושו כפירוש הביטוי &quot;תקנה&quot; [[בפקודת הפרשנות]].

@ 37. מסירת תפקידים לתאגיד
: כל תפקיד ששר רשאי למסרו לפי חוק זה, רשאי הוא למסרו לתאגיד, ומשעשה זאת לא יהיה תוקף לכל הגבלה שהוטלה על אותו תאגיד בין על-פי דין ובין באופן אחר, במידה שהיא עלולה למנוע אותו מלמלא התפקיד שנמסר לו, וכל הגבלה כזו לא תפטור אותו מלמלא אותו; ובלבד שאם היה התאגיד אגודה שיתופית - לא ימסור שר תפקיד כאמור אלא לאגודה מרכזית, כמשמעותה [[בפקודת האגודות השיתופיות]].

@ 38. אגרות
: שר רשאי לקבוע, בצו, אגרות בעד מתן רשיון או היתר או בעד חידושים או הוצאת כל מסמך אחר הניתן לצורך חוק זה.

@ 39. עונשין (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2, תשל&quot;ח-3, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו)
: (א) מי שעשה אחת מאלה:
:: (1) עבר על הוראה מהוראות [[סעיפים 16יג]], [[16יד]], [[20א]], [[22]], [[22א]], [[26]], [[28]] [[ו-29א]];
:: (2) לא קיים צו לפי [[סעיף 8]], או צו לסגירת מפעל שניתן לפי הוראות חוק זה;
:: דינו - מאסר חמש שנים או קנס 200,000 לירות; ואם נעברה העבירה בתקופה שלפי צו של שר העבודה חל במדינה כולה [[פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ&quot;ז-1967]], או בנסיבות מחמירות אחרות, דינו - מאסר שבע שנים או קנס 300,000 לירות.
: (א1) על אף האמור [[בחוק בתי המשפט, תשי&quot;ז-1957]], יהיה גם בית משפט השלום מוסמך לדון בעבירות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא יטיל עונש מאסר העולה על שלוש שנים.
: (ב) מי שעשה אחת מאלה:
:: (1) לא קיים צו הפסקה שניתן לפי [[סעיף 16י]];
:: (1א) פעל בענין הטעון רשיון או היתר לפי חוק זה, ללא רשיון או היתר בני-תוקף;
:: (2) הפר תנאי של רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה;
:: (3) הרשה לאחר להשתמש ברשיון או בהיתר שניתן לו לפי חוק זה ושאינו ניתן להעברה;
:: (4) מסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לפי [[סעיף 16טו]];
:: (5) עבר על הוראת [[סעיף 23]],
:: דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 100,000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה (1) - קנס נוסף 1,000 לירות או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכה העבירה; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים או קנס 200,000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה (1) - קנס נוסף 2,000 לירות או מאסר נוסף כאמור.
: (ג) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס 50,000 לירות:
:: (1) הפריע לאדם מוסמך לבצע את סמכויותיו לפי חוק זה או מנע זאת ממנו;
:: (2) סירב להראות לאדם מוסמך פנקס או תעודה אחרת הנוגעים לחקירה הנערכת לפי חוק זה;
:: (3) משנדרש למסור ידיעות או להמציא פנקסים או תעודות לפי [[סעיף 31]] או משנחקר לפי [[סעיף 32]] - לא השיב תשובות נכונות ומלאות או לא המציא תעודות נכונות;
:: (4) עבר על הוראה מהוראות חוק זה שאינה מפורטת בסעיפים קטנים (א) או (ב).

@ 39א. אחריותו של חבר בני-אדם (תיקון: תשל&quot;ח)
: נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר בני-אדם, יאשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה, באותו חבר בני-אדם, מנהל פעיל, שותף - למעט שותף מוגבל - או עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

@ 39ב. אחריותו של מעביד ומרשה (תיקון: תשל&quot;ח)
: נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד במהלך עיסוקו של מעבידו, או בידי מורשה כשהוא פועל בתחום תפקידיו, יאשם בעבירה גם מעבידו או מרשהו, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

@ 39ג. הגנה לעובד ומורשה (תיקון: תשל&quot;ח)
: תהיה הגנה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי חוק זה, אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשהו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה.

@ 39ד. סמכויות נוספות של בית המשפט (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיפים 39 עד 39ב]], רשאי בית המשפט, נוסף לכל עונש אחר, לצוות -
:: (1) כי מצרכים של הנאשם שבהם נעברה העבירה או דמי מכרם יחולטו, כולם או מקצתם;
:: (2) כי מפעל של הנאשם, שבו או לגביו נעברה העבירה, ייסגר לתקופה שיקבע בית המשפט ובדרך שיקבע;
:: (3) כי רשיון שניתן לנאשם יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע בית המשפט;
:: (4) כי ריווח בלתי סביר שבא לידי הנאשם בקשר לעבירה יוחזר לאדם שממנו נתקבל, או יחולט כולו או מקצתו, ובלבד שלפני שיצווה על חילוט ריווח בלתי סביר יתן בית המשפט, במידה שהדבר מעשי, הזדמנות לאדם שממנו נתקבל להשמיע את דברו;
:: (5) כי אמצעי הובלה, שהוא קנין הנאשם וששימש מכשיר לביצוע העבירה, יחולט.
: (ב) הורשע אדם בעבירה על הוראה מהוראות [[פרק שני 3]], יצווה בית המשפט, בנוסף לכל עונש שהוא רשאי להטיל, כי הנאשם ישלם לאוצר המדינה את סכום העמלה או שוויה שקיבל שלא כדין; הוראה זו לא תחול אם הגישה המדינה תובענה אזרחית על הסכום או השווי האמור לפני שנסתיימו ההליכים הפליליים, והיא אינה גורעת מכוח המדינה לתבוע את הסכום או השווי בדרך תובענה אזרחית אם לא ניתן לקיים את ההליכים הפליליים או אם הם נפסקו.

@ 39ה. סגירת מפעל לפני בירור משפט (תיקון: תשל&quot;ח)
: הוגש כתב אישום על עבירה של ניהול מפעל ללא רשיון הדרוש לניהולו או הפרת תנאי יסודי שברשיון, רשאי בית המשפט שמוגש לו כתב האישום לצוות, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או פרקליט מחוז, שהמפעל שלגביו נעברה העבירה ייסגר לתקופה שקבע בצו או עד לסיום בירור המשפט; לא יתן בית המשפט צו כאמור לתקופה העולה על חמישה ימים אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע טענותיו; ניתן צו סגירה, רשאי הנאשם לערער על הצו תוך שלושים יום מיום שניתן, כאילו היה פסק דין.

@ 39ו. פרסום פסק דין (תיקון: תשל&quot;ח)
: בית המשפט רשאי לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו יפורסמו ברבים, בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; אם הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהיה דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

@ 40. חובת הראיה
: הטוען שיש בידו רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה - עליו הראיה.

@ 40א. כופר (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ו)
: ראה המפקח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]] כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו ובהסכמת אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגש כתב אישום נגד האדם, אין לקבל כופר כסף בשל העבירה כל עוד לא עוכבו הליכי המשפט או התובע חזר בו מן האישום.

@ 41. הגשת תביעה (תיקון: תשמ&quot;ה)
: (א) תביעה לדין לפי חוק זה לא תוגש אלא על-ידי היועץ המשפטי לממשלה או על ידי בא-כוחו, או בהסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על תביעה בשל עבירה על [[סעיפים 20(א)(1)]], [[21]], [[21א]], [[21ב]], ועל צו שניתן לפי [[סעיף 21(ב)]] [[ו-27]].

@ 42. אצילת סמכויות (תיקון: תשי&quot;ט)
: (א) שר רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות והסמכות לתת צווים בני-פעל תחיקתי או צו לפי [[פסקה (3) לסעיף 5(ג)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר לאצול לאחר את סמכותו לתת צווים הקובעים את מנות המצרכים שיימכרו לצרכן.
: (ג) הודעה על אצילת סמכויות תפורסם ברשומות.

@ 43. רשויות מבצעות
: שר רשאי, בצו שניתן לפי חוק זה, למנות רשות מבצעת לביצוע הצו; והרשות המבצעת רשאית לתת כל הוראות שלדעתה יש בהן צורך לביצוע הצו.

@ 44. הוראות מעבר (תיקון: תשי&quot;ט)
: (א) בטלות -
:: (1) פקודת המצרכים ההכרחיים (מלאי), 1939;
:: (2) פקודת צרכי אוכל ומצרכים הכרחיים (פיקוח), 1939;
:: (3) פקודת הפיקוח על המזונות, 1942;
:: (4) תקנות-שעת-חירום (קיום האספקה והשירותים החיוניים), תשי&quot;ז-1957;
:: (5) תקנות ההגנה (מניעת רווחים מופקעים), 1944;
:: (6) תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1942;
:: (7) תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1943;
:: (8) תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1944;
:: (9) תקנות ההגנה (הטלת פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1942;
:: (10) תקנות ההגנה (הפיקוח על המזונות), 1942,
:: (להלן בסעיף זה - &quot;הדינים הפוקעים&quot;); וכל מקום בכל חיקוק או בכל מסמך אחר שמדובר על אחד הדינים הפוקעים יראו אותו מיום תחילתו של חוק זה כמדובר על חוק זה.
: (ב) כל צו שניתן לפי אחד הדינים הפוקעים ושהיה לו תוקף ערב תחילתו של חוק זה, יראוהו מאותו יום ואילך, כאילו ניתן מאת שר ביום תחילתו של חוק זה.
: (ג) מקום שצו כללי אשר סעיף קטן (ב) חל עליו קובע הוראות ביחס למצרך מסויים יראו אותו מצרך כאילו הוכרז כמצרך בר-פיקוח לפי [[סעיף 4(א)]] ביום תחילתו של חוק זה.
: (ד) כל מינוי של מפקח מורשה או של מבקר לפי אחד הדינים הפוקעים יראוהו כאילו נעשה על ידי שר לפי חוק זה.
: (ה) כל מקום שמדובר בחוק על רשות מוסמכת, רשות מפקחת או מפקח, לצורך אחד הדינים הפוקעים, יראו אותו מיום תחילתו של חוק זה כאילו היה מדובר על שר.
: (ו) בסעיף זה &quot;צו&quot; פירושו כפירוש הביטוי &quot;תקנה&quot; [[בפקודת הפרשנות]].
: (ז) הוראות סעיף זה באות להוסיף להוראות [[פקודת הפרשנות]] ולא לגרוע מהן.

@ 45. עררים תלויים ועומדים
: ערר שהיה תלוי ועומד ערב תחילתו של חוק זה לפני ועדת עררים שהוקמה לפי סעיף 2 לחוק לקיום תקפן של תקנות ההגנה (הוראת שעה) (מס' 9), תשט&quot;ו-1955, והועדה התחילה לדון בו, תוסיף הועדה לדון בו, אלא שהחל מיום תחילתו של חוק זה היא תתחשב בהוראותיו, למעט ההוראות הקובעות סייגים פורמליים לתקפם של צווים, שאין להם אח בדין הפוקע שלפיו ניתן הצו המעורר.

@ 46. תוקף החוק (תיקון: תש&quot;ן)
: (א) הגבלות שהוגבל בהן אדם בכל מסמך או התקשרות, אין בהן משום הגנה מפני הדרישה למלא הוראה על פי חוק זה.
: (ב) כל מקום שהוראה בחוק זה סותרת הוראת כל חוק אחר, ההוראה שבחוק זה - עדיפה; אך אין הוראת סעיף זה באה לפגוע -
:: (1) בהוראת [[סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה|סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]];
:: (2) בהוראת [[סעיף 39 לחוק זה|סעיף 11 לחוק העונשין (((חוק למניעת הפקעת שערים וספסרות (שיפוט), תשי&quot;א-1951)))]];
:: (3) בכל הוראה מהוראותיו של [[חוק שירות בטחון, תש&quot;ט-1949]].
: (ג) לענין סעיף קטן (ב), &quot;חוק זה&quot; - למעט התקנות שהותקנו והצווים שניתנו על פיו.

@ 47. ביצוע ותקנות
: (א) הממשלה רשאית להעניק לכל אחד מחבריה את הסמכות לבצע חוק זה ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: (ב) הענקת סמכויות לפי סעיף קטן (א) יכולה להיות כללית או מסוייגת.
: (ג) הודעה על הענקת סמכויות לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

@ 48. תחילה
: תחילתו של חוק זה היא ביום ח' בטבת תשי&quot;ח (31 בדצמבר 1957).

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ח' בטבת תשי&quot;ח (31 בדצמבר 1957).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון ראש הממשלה
* יצחק בן-צבי נשיא המדינה</text>
      <sha1>9f0xdskky5lo6jpj5qpybo5ht11xsu2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313665</id>
    <revision>
      <id>1416689</id>
      <parentid>1414687</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T13:00:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1416686]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="67719" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000499}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ח, 24|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209326.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517969.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 92|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209325.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 33|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317363.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 97|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209324.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 26|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209323.pdf}}, {{ח:תיבה|82|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317364.pdf}}, {{ח:תיבה|202|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209322.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 223|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209321.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 34|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209320.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 84|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209319.pdf}}, {{ח:תיבה|100|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209318.pdf}}, {{ח:תיבה|209|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209317.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 32|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209316.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 257|חוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209363.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 92|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 24|יציבות מחירים – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210252.pdf}}, {{ח:תיבה|29|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210253.pdf}}, {{ח:תיבה|96|יציבות מחירים – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 128|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210475.pdf}}, {{ח:תיבה|241|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210500.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 30|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210719.pdf}}, {{ח:תיבה|40|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210674.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 170|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210824.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 203|תיקון מס׳ 16 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210848.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 131|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211441.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 200|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211235.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 196|תיקון מס׳ 11 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300479.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 595|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303818.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: סמכויות פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני 1: יציבות מחירים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-2|פרק שני 2: הפסקת בניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-3|פרק שני 3: סייגים לעיסקאות בציוד צבאי {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: עררים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: מניעת רווחים מופקעים והגנה על תכנון הייצור החקלאי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: מניעת רווחים מופקעים במצרכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: מניעת רווחים מופקעים בשירותים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: מניעת חריגה מתכנון הייצור של חלב ועופות חיים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ג, תשל״ח־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שר“ – חבר הממשלה, במידה שהממשלה העבירה לו את הסמכות לבצע חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרך“ – כל חי, דומם או צומח, בין תלוש ובין מחובר, לרבות מים ומחצבים ולרבות מצרך דומה, אך למעט קרקעות ובנינים וכל דבר שדיני הפיקוח על מטבע חוץ חלים עליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרך דומה“ – לרבות מצרך בעל תכונות דומות ביותר למצרך פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות עם אותו מצרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – לרבות כל שירות לזולת, וכן שעשוע ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 3|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935}}, וכל עשיה במצרכים למען הזולת, לרבות בניה, בין לצורך עצמי ובין לצרכי אחרים, ולרבות שירות דומה, אך עבודתו של עובד שכיר אינה בגדר שירות למעבידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות דומה“ – לרבות שירות בעל תכונות דומות ביותר לשירות פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות עם אותו שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עושה שירות“ – לרבות העושה בידי אחר, ולגבי בניה גם לרבות הקבלן, האדריכל, המהנדס, וכל הממלא תפקידי השגחה בביצועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – כל תשלום כסף, או תמורה אחרת, בעד עשיית שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגירה“ –
{{ח:תתת|(1)}} החזקת מצרך לצרכי עסק בכמות העולה על הכמות הדרושה לניהול תקין של העסק;
{{ח:תתת|(2)}} החזקת מצרך, שלא לצרכי עסק, בכמות העולה על הכמות הדרושה לצריכה עצמית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – כל מפעל של תועלת ציבורית וכל מיזם, או עסק, של תעשיה, מסחר, בניה, תחבורה או חקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“, במפעל – לרבות אדם הממלא לגבי המפעל תפקידי הנהלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה חיונית“ – פעולה הנראית לשר כחיונית להגנת המדינה, לבטחון הציבור, לקיום אספקה סדירה או שירותים סדירים, לקיום יציבות של מחירי מצרכים או שכר שירותים, להגדלת היצוא או להגברת הייצור, לקליטת עולים או לשיקום חיילים משוחררים או נכי מלחמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – עסקה במצרך כנגד תמורה, לרבות שכירות או מתן זכות שימוש, או הסכם על עסקה כזאת, בין שיש עמן עשיית שירות ובין שאיננה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעת מכירה“ או ”הצעת שירות“ – לרבות הודעה של אדם בכל צורה שהיא –
{{ח:תתת|(1)}} על מחיר מצרך שהוא מוכן או מסכים למכור;
{{ח:תתת|(2)}} על שכר בעד שירות שהוא מוכן או מסכים לעשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“, במצרך – מי שקנה אותו מצרך או רכשו באופן אחר, לכל מטרה שהיא, פרט לייצור או למכירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קמעונאי“, במצרך – מי שעסקו או חלק מעסקו, הוא למכור אותו מצרך לצרכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“, במצרך – מי שמביא אותו מצרך מחוץ לארץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“, במצרך – אדם העוסק, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, בייצורו של המצרך או בשינויו מבחינת הצורה, הטיב, האיכות או מכל בחינה אחרת שהיא, או העוסק באריזתו או במזיגתו, או המייצר או המגדל תוצרת חקלאית, חיה או דוממת, או גורם לייצורה או לגידולה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיטונאי“, במצרך – מי שעסקו, או חלק מעסקו, הוא למכור אותו מצרך לקמעונאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו אישי“ – צו שניתן לאדם פלוני או למפעל פלוני, או למספר בני אדם או מפעלים שפורטו אחד אחד בצו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו כללי“ – צו שאינו צו אישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זה“ – לרבות התקנות שהותקנו והצווים שניתנו על פיו.

{{ח:סעיף|2|תחולת החוק}}
{{ח:ת}} חוק זה לא יחול אלא בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף אכרזה לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 38|סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}.

{{ח:סעיף|3|היסוד לשימוש בסמכות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} לא ישתמש שר בסמכותו לפי חוק זה, אלא אם היה לו יסוד סביר להניח שהדבר דרוש לקיום פעולה חיונית, למניעת הפקעת־שערים וספסרות או למניעת הונאת הציבור.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: סמכויות פיקוח}}

{{ח:סעיף|4|אכרזה על מצרכים ושירותים בני־&lt;wbr&gt;פיקוח|תיקון: תשמ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי להכריז על מצרכים ועל שירותים כמצרכים או כשירותים בני־פיקוח; הכרזה כאמור יכול שתהיה למצרך או לשירות מסויים, לסוגי מצרכים ושירותים או לכלל המצרכים והשירותים.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על אכרזה לפי סעיף זה תימסר לועדת הכלכלה של הכנסת; האכרזה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|5|פיקוח כללי על מצרכים ושירותים|תיקון: תשי״ט, תשל״ב, תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי להסדיר בצו –
{{ח:תתת|(1)}} ייצורו של מצרך מסויים, שמירתו, החסנתו, הובלתו, העברתו ממקום למקום ומיד ליד, הפצתו, מכירתו, רכישתו, צריכתו, הטיפול בו והשימוש בו, לרבות שחיטת בהמות;
{{ח:תתת|(2)}} פעולתו ודרכי הנהלתו של מפעל העוסק בפעולה חיונית;
{{ח:תתת|(3)}} עשייתו של שירות בר־פיקוח.
{{ח:תת|(ב)}} כל מה ששר רשאי להסדיר לפי סעיף זה, רשאי הוא לאסרו, להגבילו, להטיל עליו פיקוח או בקורת, להתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון, כללי או מיוחד.
{{ח:תת|(ג)}} שר רשאי לקבוע, בצו, הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} הטלת חובה על אדם העוסק בייצורם או במסחרם של מצרכים, או בעשיית שירותים – לנהל פנקסים, חשבונות, רשימות או תעודות אחרות ביחס למפעלו ולספק דינים וחשבונות כמתואר בצו;
{{ח:תתת|(2)}} הטלת חובה על אדם למכור, או להוציא מרשותו בדרך אחרת, מצרך בר־פיקוח הנמצא בבעלותו, בחזקתו או בפיקוחו, באופן ובזמן שקבע בצו, וכן במחיר שלא יעלה על המחיר המכסימלי שקבע בצו;
{{ח:תתת|(3)}} סגירתו של מפעל המתנהל ללא רשיון, כשדרוש רשיון להנהלתו לפי חוק זה או כשהורשע בעליו על עבירה לפי חוק זה, וכן הפסקתו של שירות בר־פיקוח הנעשה ללא רשיון, כשדרוש רשיון לעשייתו לפי חוק זה או כשהורשע עושה השירות על עבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} איסור העלמתם של מצרכים בני־פיקוח או השמדתם.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)|(1)}} צו לפי סעיף זה יכול להיות כללי, או לאדם מסויים או לסוג של בני אדם, או למפעל מסויים או לסוג של מפעלים או לחלק של מפעל או של מפעלים.
{{ח:תתת|(2)}} צו כללי לפי סעיף זה יכול להיות מוגבל לחלק משטח המדינה.
{{ח:תתת|(3)}} בצו כללי ובצו לסוג של בני אדם רשאי שר להורות כי הוראות הצו, כולן או מקצתן, לא יחולו על מי שפורש בצו; פטור כאמור יכול להיות לאדם פלוני או לסוג של בני אדם.
{{ח:תת|(ה)}} הסדיר השר בצו עשייתו של שירות בר פיקוח או חיוב המוכר לתת התחייבות למתן שירות, רשאי הוא להסדיר באותו צו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי החיובים שבו יחולו גם על מתן שירות למי שמתגורר ביהודה והשומרון, בחבל עזה או בסיני.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון טובין)|צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תשלומים בעד גז המסופק במערכת מרכזית)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תשלומים בעד גז המסופק במערכת מרכזית), התשמ״ט–1989}}.}}

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6א||תיקון: תשמ״ט, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6ב||תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6ג||תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7|רכישת מצרכים|תיקון: תשמ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי להורות בצו (להלן – צו רכישה) על רכישתם של מצרכים בני־פיקוח, אם הוא סבור כי הדבר דרוש כדי למנוע אגירתם, העלמתם, עיכוב לא סביר בהוצאתם לשוק או לשימוש, או שימוש בלתי חוקי בהם, ומשעשה כן יעמדו המצרכים מכוח צו הרכישה לקנין המדינה, נקיים מכל משכון, שעבוד, עיקול או כיוצא באלה, וינהגו בהם כפי שיורה השר; היו המצרכים נתונים במשכון, בשעבוד, בעיקול או כיוצא באלה – יבוא במקום המצרכים, לענין זה, המחיר שהשר ישלם בעדם.
{{ח:תת|(ב)}} על מחירם של מצרכים שצו רכישה חל עליהם יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע מחיר מכסימלי לאותו סוג של מצרכים – ישולם לבעליהם המחיר המכסימלי;
{{ח:תתת|(2)}} לא נקבע מחיר מכסימלי – ייקבע מחיר כזה וישולם לבעליהם המחיר שנקבע; ואולם אם נקבע מחיר מינימלי לחלב גלמי לא ייקבע מחיר נמוך ממנו;
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי לנכות מהמחיר ניכוי שלא יעלה על שיעור הריווח שהמכר במחיר המכסימלי משאיר למעשה לבעל המצרכים או על 25% מהמחיר, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

{{ח:סעיף|8|הפעלתו של מפעל}}
{{ח:תת|(א)}} מפעל העוסק, או הנועד לעסוק, בפעולה חיונית, רשאי שר להטיל על בעליו חובה להפעיל את מפעלו לפי הוראות השר או איסור להפסיק את פעולת המפעל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, לא יתן שר צו לפי סעיף זה, אלא אם יהיה סבור כי הדבר דרוש להגנת המדינה או לשם מניעת הפרעה בקיום אספקה סדירה או שירותים סדירים.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף זה יכול להיות כללי או למפעל מסויים.

{{ח:סעיף|9|מינוי מפקח מורשה|תיקון: תשי״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר שנתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} ונוכח כי מטרת הצו לא הושגה בגלל הימנעותו או רשלנותו של בעל המפעל שעליו חל הצו, רשאי, בצו, למנות אדם (להלן – מפקח מורשה) לניהול המפעל או לפיקוח על הנהלתו, ורשאי הוא לפרט בצו את תפקידי הניהול והפיקוח.
{{ח:תת|(ב)}} העתק הצו יימסר לבעל המפעל, זולת אם הבטחת הגנת המדינה מחייבת לנהוג על דרך אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} נגרם הפסד למפעל או לעושה שירות על ידי ביצועו של צו על פי סעיף זה, ישולם ההפסד מאוצר המדינה; לא קיבל השר, שעל ידיו ניתן הצו, את התביעה לתשלום ההפסד, כולה או מקצתה, יכריע בית המשפט.

{{ח:סעיף|10|סמכותו של מפקח מורשה}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח מורשה ינהל את המפעל או יפקח עליו לפי ההוראות שקיבל מהשר, וכל הנושא בתפקידי הנהלה באותו מפעל, או חלק ממנו שהצו חל עליו, חייב למלא אחרי הוראות המפקח המורשה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יורה מפקח מורשה הוראה הסותרת הוראת כל מסמך המחייב את המפעל, אלא במידה שהורשה לעשות כן בצו של השר.

{{ח:סעיף|11|תקופת כהונתו ושכרו של מפקח מורשה}}
{{ח:תת|(א)}} מינויו של מפקח מורשה הוא לשלושה חדשים, אם לא הורה השר בצו על תקופה קצרה יותר, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף המינוי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חדשים, וכן רשאי הוא להחליף מפקחים מורשים.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח מורשה שאיננו עובד־מדינה, רשאי השר לקבוע לו שכר שישולם לו מאוצר המדינה, בעד מילוי תפקידיו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|11א|הפעלת חברה שבה יש למדינה ענין כלכלי חיוני|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר (להלן בסעיף זה – השר), באישור הממשלה, רשאי להורות בצו לחברה ממשלתית או לחברה מעורבת כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, או לחברת בת של חברה כאמור, העוסקת או שנועדה לעסוק בענין שבו יש למדינה ענין כלכלי חיוני, כי תמשיך לפעול לפי הוראות השר; קביעתו של השר כי חברה כאמור עוסקת בענין שבו יש למדינה ענין כלכלי חיוני תהווה ראיה מכרעת על כך, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לא יחולו לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} נתן השר צו לפי סעיף קטן (א) רשאי הוא, בצו, למנות אדם לניהול החברה או לפיקוח על הנהלתה (להלן – מפקח מיוחד), ורשאי הוא בצו לפרט את תפקידי הניהול והפיקוח.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח מיוחד ינהל את החברה או יפקח עליה לפי הוראות שקיבל מהשר, וכל הנושא בתפקידי הנהלה בחברה חייב למלא אחרי הוראות המפקח המיוחד; לא יורה מפקח מיוחד הוראה הסותרת כל מסמך אלא במידה שהורשה לעשות כן בצו של השר.
{{ח:תת|(ד)}} מינויו של מפקח מיוחד לפי סעיף זה הוא לשלוש שנים אם לא הורה השר בצו על תקופה קצרה יותר, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף המינוי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי הוא להחליף מפקחים מיוחדים.
{{ח:תת|(ה)}} חברה שחל עליה צו לפי סעיף קטן (א), לא יינקטו לגביה הליכים של פירוק, כינוס נכסים, סעדים זמניים, הוצאה לפועל ואכיפה, לפי כל דין.
{{ח:תת|(ו)}} ניתן צו לפי סעיף קטן (א) לגבי חברה שלפני יום כ׳ בטבת התשמ״ו (1 בינואר 1986) מונה לה מפקח מורשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} –
{{ח:תתת|(1)}} יראו כתקפים את מינויו של המפקח המורשה ואת הפעולות שעשה, מיום מינויו עד יום מתן הצו האמור, על אף כל פגם במינויו או בהמשך כהונתו;
{{ח:תתת|(2)}} יראו את המפקח המורשה כאילו מונה למפקח מיוחד לפי סעיף קטן (ב) מיום מתן הצו.
{{ח:תת|(ז)}} חברה כאמור בסעיף קטן (א) אשר הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, החליטה לגביה כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, לא יחולו עליה הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ח)}} מטעמי גיוס הון בחוץ לארץ או מטעמי קידום היצוא הישראלי, רשאית הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להחליט שהוראות סעיף זה לא יחולו על חברה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ט)}} סמכויות מפקח מיוחד ותוקף פעולותיו לא ייפגעו מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.

{{ח:סעיף|12|סמכות לדרוש שירותים}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי בצו להורות לכל העוסק בשירות בר־פיקוח, לעשות כל שירות, בעצמו או על־ידי שליחיו, שבתחום עסקו או מקצועו, כפי שיורה השר.
{{ח:תת|(ב)}} השכר שהעושה שירות לפי סעיף זה יהיה זכאי לקבל ייקבע על־ידי השר בצו.

{{ח:סעיף|13|עריכת בקורת}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי בצו, אם הוא סבור שהדבר דרוש כדי להבטיח את ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה, להורות, שענין פלוני יבוקר על־ידי אדם (להלן – המבקר) במקום שפורש בצו.
{{ח:תת|(ב)}} למבקר יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 3 לפקודת ועדות חקירה}}.

{{ח:סעיף|14|החזרת הוצאות}}
{{ח:תת|(א)}} נתחייב אדם לפי חוק זה לבצע פעולה מסויימת, ונמנע מלבצעה, כולה או חלקה, ולדעת השר שנתן את הצו אין סיבה המצדיקה הימנעות זו, רשאי הוא למנות אדם לביצוע הפעולה, ולגבות מן החייב בביצועה כדרך שגובים חוב, את כל ההוצאות הסבירות שהוצאו לביצוע הפעולה ושלא היו מוציאים אילו נעשתה על ידי החייב לעשותה.
{{ח:תת|(ב)}} כל קביעה של שר לענין שיעור ההוצאות שיש לגבותן כאמור דינה, בכל הנוגע לזכות הערר על פי {{ח:פנימי|פרק 3|הפרק השלישי}}, כדין צו אישי; כדי למנוע ספק ייאמר כאן במפורש, כי החוב לא יהיה ניתן לגביה כל עוד לא חלפה התקופה להגשת הערר, ואם הוגש ערר – כל עוד לא ניתנה החלטת ועדת העררים.

{{ח:סעיף|15|סמכויות עזר}}
{{ח:ת}} שר רשאי בצו להורות כל הוראה משלימה וכל הוראת לוו{{ח:הערה|א}}י הדרושות לביצוע סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}}, לרבות הוראות בדבר דרכי אכיפתם של צווים.

{{ח:סעיף|16|סמכות ליתן צווים שונים}}
{{ח:ת}} מתן צו לפי סעיף אחד {{ח:פנימי|פרק 2|לפרק זה}} לא יגרע מסמכות של שר לתת צו לפי סעיף אחר {{ח:פנימי|פרק 2|לפרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 2-1|פרק שני 1: יציבות מחירים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ג, תשנ״ו}}

{{ח:סעיף|16א||תיקון: תשל״ג, תשל״ח־2, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ב||תיקון: תשל״ג, תשל״ח־2, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ג||תיקון: תשל״ג, תשל״ח־2, תשמ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ד||תיקון: תשל״ג, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ה||תיקון: תשל״ג, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ו||תיקון: תשל״ג, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ז||תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תשמ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ח||תיקון: תשל״ג, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ט||תיקון: תשל״ג, תשמ״ה, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 2-2|פרק שני 2: הפסקת בניה|תיקון: תשל״ו}}

{{ח:סעיף|16י|צו הפסקה זמני|תיקון: תשל״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ראה בית משפט שלום כי מתבצעת פעולת בניה בהפרת צו לפי חוק זה, רשאי הוא לצוות, על פי בקשתו של מי שרשאי להגיש תביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}} ובמעמדו בלבד, כי פעולת הבניה תיפסק.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) (להלן – צו הפסקה זמני) ייאסר על כל מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע הבניה, ועל כל מי שעובד בשירותו, להמשיך בפעולת הבניה, אף אם יש בידו היתר לכך לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקפו של צו הפסקה זמני יפקע שלושים יום לאחר נתינתו, או לאחר תקופה קצרה יותר שקבע בית המשפט, אם לא הוגש כתב אישום על הבניה.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו הפסקה זמני רשאי לפנות לבית המשפט שנתן את הצו ולבקש את ביטולו.
{{ח:תת|(ה)}} הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש לבטל צו ההפסקה הזמני או להאריך את תקפו, בתנאים או בלי תנאים; ועם נתינת פסק הדין רשאי בית המשפט לעשות את הצו לסופי, בשינוי או בלי שינוי, להאריך את תקפו לתקופה הנראית לו, או לבטלו.

{{ח:סעיף|16יא||תיקון: תשל״ו, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 2-3|פרק שני 3: סייגים לעיסקאות בציוד צבאי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}

{{ח:סעיף|16יב||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16יג||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16יד||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16טו||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16טז||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16יז||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16יח||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16יט||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16כ||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16כא||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16כב||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16כג||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16כד||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: עררים}}

{{ח:סעיף|17|מינוי ועדת עררים}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה ועדות עררים לענין חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} כל ועדת עררים תהיה של שלושה; ליושב־ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי ובין יתר חבריה יהיה לפחות אחד שאיננו עובד מדינה.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי למנות חברים חלופים לועדה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי ועדת עררים, על הרכבה ועל מענה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|18|זכות ערר|תיקון: תשי״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו אישי לפי חוק זה, רשאי, תוך חמישה־עשר יום מהיום שהצו הגיע לידיעתו, לערור עליו לפני ועדת עררים; יושב־ראש הועדה רשאי להאריך את התקופה להגשת הערר אם ראה סיבה מצדקת.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר על צו לא תעכב את ביצועו זולת אם החליט על כך יושב־ראש הועדה, לאחר שנתן הזדמנות לשר או לנציגו להשמיע את טענותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת עררים רשאית לאשר את הצו, לבטלו או לשנותו או לאשרו בתנאים שתתנה או בסייגים שתקבע, ובכלל זה תנאים וסייגים שהועדה תהיה רשאית לשנותם מדי פעם בפעם. החלטת הועדה היא סופית; אולם רשאית היא לחזור ולדון באותם התנאים והסייגים שהיא רשאית לשנותם מכוח החלטה קודמת.
{{ח:תת|(ד)}} עברו תשעה חדשים מיום מתן הצו האישי והיה הרואה עצמו נפגע על ידיו סבור שחלפו הנסיבות שהצדיקו מתן צו אישי לפי חוק זה, רשאי הוא לפנות לשר שנתן את הצו, בבקשה לבטלו או לשנותו, ודין סירובו של השר, בכל הנוגע לזכות הערר, כדין צו אישי לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוגש ערר על סירובו של השר וועדת העררים אישרה את המשך קיומו של הצו, עם שינויים או בלי שינויים, לא ייז{{ח:הערה|ד}}קק השר לכל בקשה נוספת לפי סעיף זה אלא כתום שלושה חדשים מיום החלטת ועדת העררים.

{{ח:סעיף|19|ועדת עררים – סדרי דין}}
{{ח:תת|(א)}} לועדת עררים יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 5 לפקודת ועדות חקירה}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה עובד מדינה בין חברי הוועדה, לא ישב בדיון על צו שניתן על ידי השר הממונה עליו.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים יתקין תקנות הקובעות את סדרי הדין בפני ועדת עררים, ובמידה שלא נקבעו תקבע אותן הועדה עצמה.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: מניעת רווחים מופקעים והגנה על תכנון הייצור החקלאי|תיקון: תשל״ב, תשמ״ט}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: מניעת רווחים מופקעים במצרכים}}

{{ח:סעיף|20|איסור על מחיר מופקע|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבע למצרך בר־פיקוח מחיר מכסימלי, לא לפי חוק זה ולא לפי חיקוק אחר, ולא נקבע ריווח מכסימלי שמותר להפיק ממכירתו – לא ימכור אדם אותו מצרך ולא יציע למכרו במחיר שיש בו למוכר יותר מריווח סביר.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה ”נקבע“ – נקבע בהוראה החלה על האדם שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|21||תיקון: תשל״ט, תשמ״ב, תשמ״ט־2, תשנ״א, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט, תשנ״א, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|22|איסור סירוב|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:ת}} לא יסרב אדם סירוב בלתי סביר למכור מצרך בר־פיקוח הנמצא במלאי שלו, ואם הוצג מחירו של המצרך לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} – לא יסרב סירוב בלתי סביר למכרו במחיר שהוצג.

{{ח:סעיף|22א|איסור אגירה|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאגור אדם מצרך בר־פיקוח, לא יעלימו ולא יעכב את הוצאתו לשוק.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על יצרן אותו מצרך, על עושה שירות המחזיק את המצרך לניהול תקין של עסקו ועל מי שמחזיק את המצרך כמלאי המשמש לו לייצור במפעלו.
{{ח:תת|(ג)}} היה לשר יסוד סביר להניח כי נסיבות הענין מצדיקות החזקת מצרך בר־פיקוח בכמות העולה על הכמות הדרושה לניהול התקין של העסק, רשאי הוא להתיר החזקה כאמור.

{{ח:סעיף|23|איסור התנאה על מכר}}
{{ח:ת}} לא יתנה אדם על מכירת מצרך בר־פיקוח תנאי שהקונה יקנה ממנו מצרך אחר, או שישלם למתווך פלוני דמי עמילות או שכר תיווך, או כל תנאי אחר, אלא אם הסיבה להתנאה היתה מילוי הוראה שניתנה כחוק.

{{ח:סעיף|24||תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25|חשבון וקבלה במכירת מצרכים בני־&lt;wbr&gt;פיקוח}}
{{ח:תת|(א)}} מכר אדם מצרך בר־פיקוח לשאינו צרכן, יתן לו, לא יאוחר משעת מסירת המצרך, חשבון חתום בידו או בשמו, שיפורטו בו:
{{ח:תתת|(1)}} המספר הסידורי של החשבון;
{{ח:תתת|(2)}} שם המוכר ומען מקום עסקו;
{{ח:תתת|(3)}} שם הקונה ומענו;
{{ח:תתת|(4)}} שיעורו ותיאורו של המצרך שנמכר;
{{ח:תתת|(5)}} המחיר שבו נמכר המצרך, בפירוט חישובי התמורה בעד מסירה, אריזה, ביטוח וכיוצא באלה, במידה שנכללו בחישוב המחיר;
{{ח:תתת|(6)}} תיאורו של כל שירות שנעשה לרגל מכירת המצרך;
{{ח:תתת|(7)}} תאריך המכירה;
{{ח:תתת|(8)}} תאריך החשבון;
{{ח:תתת|(9)}} כל פרט אחר שייקבע על ידי שר בצו.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל אדם מחיר של מצרך בר־פיקוח שמכר למי שאינו צרכן בלבד, יתן למשלם קבלה חתומה בידו או בשמו המפרטת את הסכום שישולם וכן את המספר הסידורי והתאריך של החשבון שבקשר אתו שולם הסכום.
{{ח:תת|(ג)}} שולם מחירו של המצרך במעמד מתן החשבון, רשאי המוכר לערוך את החשבון והקבלה בתעודה אחת.
{{ח:תת|(ד)}} מכר אדם מצרך בר־פיקוח לצרכן, יתן לקונה אם דרש זאת או אם קבע שר, בצו, חובה לעשות זאת, קבלה חתומה כאמור בסעיף קטן (ב), המפרטת את המחיר ששולם ואת שיעורו ותיאורו של המצרך שמכר.
{{ח:תת|(ה)}} אדם, למעט צרכן, שנתן או שקיבל חשבון או קבלה על פי סעיף זה, או גם זה וגם זה ישמור אותם או העתק מהם, עד תום ששה חדשים מיום נתינתם או קבלתם.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: מניעת רווחים מופקעים בשירותים}}

{{ח:סעיף|26|איסור עשיית שירות תמורת שכר מופקע|תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא נקבע כל שכר מכסימלי לשירות בר־פיקוח, לא לפי חוק זה ולא לפי כל חיקוק אחר, לא יעשה אדם אותו שירות, ולא יציע ולא יסכים לעשותו, בשכר שלמעלה מהסביר.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה ”נקבע“ – נקבע בהוראה שחלה על האדם שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשל״ט, תשמ״ה, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28|איסור לסרב לעשיית שירות בר־&lt;wbr&gt;פיקוח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעסקו, או חלק מעסקו, הוא עשיית שירות בר־פיקוח לא יסרב סירוב בלתי סביר לעשיית אותו שירות, ואם ניתן עליו צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, לא יסרב סירוב בלתי־סביר לעשות את השירות בעד השכר שהוצג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתנה אדם על עשיית שירות בר־פיקוח תנאי, שמבקש השירות יזמין שירות נוסף, או יקנה מצרך כל שהוא, או ישלם למתווך פלוני דמי עמילות או שכר תיווך, או כל תנאי אחר, אלא אם הסיבה להתנאה היתה מילוי הוראה שניתנה כחוק.

{{ח:סעיף|29|חשבון וקבלה בעשיית שירות}}
{{ח:תת|(א)}} עשה אדם שירות בר־פיקוח יתן למקבל השירות, אם דרש זאת, או אם קבע שר, בצו, חובה לעשות זאת, חשבון חתום בידו או בשמו, שיפורטו בו:
{{ח:תתת|(1)}} שם עושה השירות ומען מקום עסקו;
{{ח:תתת|(2)}} שם האדם שבשבילו נעשה השירות ומענו;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור השירות ופרטיו;
{{ח:תתת|(4)}} שכר השירות;
{{ח:תתת|(5)}} תאריך השירות ומקומו;
{{ח:תתת|(6)}} תאריך החשבון;
{{ח:תתת|(7)}} כל פרט אחר שיקבע שר בצו.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל אדם שכרו של שירות, יתן למשלם, אם דרש זאת, או אם קבע שר בצו חובה לעשות זאת, קבלה חתומה בידו או בשמו, המפרטת את השירות שנעשה ואת השכר ששולם בעדו.
{{ח:תת|(ג)}} שר רשאי לפטור, בצו, כל עושה שירות מהחובה המוטלת עליו לפי סעיף זה, ובלבד שיתן לאדם המקבל את השירות כרטיס המפרט את –
{{ח:תתת|(1)}} שם עושה השירות;
{{ח:תתת|(2)}} מקומה ותאריכה של עשיית השירות;
{{ח:תתת|(3)}} סוג השירות;
{{ח:תתת|(4)}} שכר השירות.
{{ח:תת|(ד)}} המוסר חשבון או קבלה לפי סעיף זה או גם זה וגם זה ישמור העתק מהם עד תום ששה חדשים מיום מסירתם.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: מניעת חריגה מתכנון הייצור של חלב ועופות חיים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ב, תשמ״ט, תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|29א||תיקון: תשל״ב, תשל״ח־2, תשמ״א, תשמ״ט, תשב״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ב||תיקון: תשל״ב, תשמ״א, תשב״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ג||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ד||תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ה||תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ו||תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ז||תיקון: תשל״ב, תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ח||תיקון: תשל״ב, תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ט||תיקון: תשל״ב, תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29י||תיקון: תשל״ח, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|30|חיפושים ותפישות}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לכך בכתב על ידי שר, רשאי, אם הוא משוכנע שהדבר דרוש כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או למנוע עבירה על הוראותיו –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום ולערוך בו חיפוש; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|הסעיפים 23–19 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים)}} יחולו בשינויים המחוייבים על חיפוש לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס דבר שיש לו יסוד סביר להניח שנעברה בו עבירה לפי חוק זה, או שעשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} דבר שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שלפניו הוגשה תביעה פלילית על עבירה שנעברה ביחס לאותו דבר, יחליט מה ייעשה בו; לא הוגשה תביעה כאמור תוך תשעים יום מיום התפיסה – יוחזר הדבר; נתעורר ספק למי להחזירו – יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס הדבר על פי בקשת אדם התובע טובת הנאה בו, או על פי בקשת שר.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק דבר שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והדבר נשמד או ניזוק – ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|31|מסירת ידיעות, תעודות ודוגמאות}}
{{ח:תת|(א)}} כל אדם חייב, לפי דרישתו של שר או של מי שהוסמך על ידיו בכתב, למסור לו או לשליחיו שהוסמכו לכך בכתב את הידיעות, הדוגמאות, הפנקסים ושאר התעודות שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה; דרשו שר או המוסמך מסירת דוגמאות – יימסרו הדוגמאות ללא כל תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ב) ו־(ג)}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על החזקתן והחזרתן של תעודות שנמסרו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} דוגמאות שנמסרו לפי סעיף קטן (א) או שנתפסו לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}, מותר לבדקן במעבדה ולנהוג בהן בכל דרך אחרת.

{{ח:סעיף|32|חקירות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לכך בכתב על ידי שר, רשאי לחקור כל אדם, שיש לו לפי הנחתו ידיעה על עבירה לפי חוק זה, בכל ענין הנוגע לאותה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} תשובות הנחקר לפי סעיף קטן (א) יירשמו וייחתמו כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|בסעיף 3 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 4|וסעיף 4 לפקודה האמורה}} יחול לגביהן.

{{ח:סעיף|33|מכירת סחורות תפוסות}}
{{ח:ת}} נתפס דבר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(א)}} והדבר הוא בעל חיים או מצרך העלול להתקלקל אם לא יימכר מיד, בין בגלל טיבו המיוחד ובין מסיבה אחרת, או שהוא חיוני, לדעת שר, לקיום אספקה סדירה או שירותים ציבוריים סדירים, רשאי השר להורות שהדבר יימכר על ידי מכרז פומבי או במחיר המקובל באותו יום; דמי הממכר יופקדו בידי השר ויחולו עליהם הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוגשה תביעה פלילית נגד אדם על עבירה שעבר ביחס לדבר שנתפס, ינהגו בדמי המכר כפי שיורה בית המשפט;
{{ח:תת|(2)}} לא הוגשה תביעה פלילית כאמור תוך תשעים יום מיום שנתפס הדבר – יחליט בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס הדבר, על פי בקשת כל אדם התובע את הדבר או טובת הנאה בו או על פי בקשת השר, למי מגיעים דמי המכר או כל טובת הנאה בהם, והם יוחזרו בהתאם לכך;
{{ח:תת|(3)}} לא הוגשה כל תביעה לבית משפט השלום ביחס לדמי המכר תוך תשעים יום מתום תקופת תשעים הימים המפורשת בפסקה (2), יחולטו וינהגו בהם כפי שיורה השר שבידו הופקדו.

{{ח:סעיף|34|תקנות סדרי דין}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבית משפט השלום בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 33|וסעיף 33(2)}} ופרסום הודעות על הפקדת דמי מכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}.

{{ח:סעיף|35|הצגת רשיון או היתר}}
{{ח:ת}} הטוען שיש בידו רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה חייב, לפי דרישה, להראות את הרשיון או את ההיתר לכל אדם שהוסמך לכך על ידי שר.

{{ח:סעיף|36|תחילתם של צווים}}
{{ח:תת|(א)}} צו שאינו בר־פעל תחיקתי תחילתו ביום שנמסר לאדם הנוגע בדבר, אם לא נקבע בו תאריך מאוחר יותר, וצו שנשלח אל אדם בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הרגיל או מקום מגוריו האחרון, או מקום עסקו הרגיל או מקום עסקו האחרון, רואים אותו כאילו נמסר לו כתום ארבעים ושמונה שעות משעה שנמסר לדואר למשלוח.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה ”צו“ פירושו כפירוש הביטוי ”תקנה“ {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|בפקודת הפרשנות}}.

{{ח:סעיף|37|מסירת תפקידים לתאגיד}}
{{ח:ת}} כל תפקיד ששר רשאי למסרו לפי חוק זה, רשאי הוא למסרו לתאגיד, ומשעשה זאת לא יהיה תוקף לכל הגבלה שהוטלה על אותו תאגיד בין על־פי דין ובין באופן אחר, במידה שהיא עלולה למנוע אותו מלמלא התפקיד שנמסר לו, וכל הגבלה כזו לא תפטור אותו מלמלא אותו; ובלבד שאם היה התאגיד אגודה שיתופית – לא ימסור שר תפקיד כאמור אלא לאגודה מרכזית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}.

{{ח:סעיף|38|אגרות}}
{{ח:ת}} שר רשאי לקבוע, בצו, אגרות בעד מתן רשיון או היתר או בעד חידושים או הוצאת כל מסמך אחר הניתן לצורך חוק זה.

{{ח:סעיף|39|עונשין|תיקון: תשל״ח, תשל״ח־2, תשל״ח־3, תשמ״ב, תשמ״ט, תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 16יג|סעיפים 16יג}}, {{ח:פנימי|סעיף 16יד|16יד}}, {{ח:פנימי|סעיף 20א|20א}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}, {{ח:פנימי|סעיף 22א|22א}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28}} {{ח:פנימי|סעיף 29א|ו־29א}};
{{ח:תתת|(2)}} לא קיים צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, או צו לסגירת מפעל שניתן לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תת}} דינו – מאסר חמש שנים או קנס 200,000 לירות; ואם נעברה העבירה בתקופה שלפי צו של שר העבודה חל במדינה כולה {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום#פרק ד|פרק ד׳ לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ״ז–1967}}, או בנסיבות מחמירות אחרות, דינו – מאסר שבע שנים או קנס 300,000 לירות.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957}}, יהיה גם בית משפט השלום מוסמך לדון בעבירות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא יטיל עונש מאסר העולה על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא קיים צו הפסקה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 16י|סעיף 16י}};
{{ח:תתת|(1א)}} פעל בענין הטעון רשיון או היתר לפי חוק זה, ללא רשיון או היתר בני־תוקף;
{{ח:תתת|(2)}} הפר תנאי של רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} הרשה לאחר להשתמש ברשיון או בהיתר שניתן לו לפי חוק זה ושאינו ניתן להעברה;
{{ח:תתת|(4)}} מסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 16טו|סעיף 16טו}};
{{ח:תתת|(5)}} עבר על הוראת {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}},
{{ח:תת}} דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 100,000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה (1) – קנס נוסף 1,000 לירות או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכה העבירה; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 200,000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה (1) – קנס נוסף 2,000 לירות או מאסר נוסף כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס 50,000 לירות:
{{ח:תתת|(1)}} הפריע לאדם מוסמך לבצע את סמכויותיו לפי חוק זה או מנע זאת ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} סירב להראות לאדם מוסמך פנקס או תעודה אחרת הנוגעים לחקירה הנערכת לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} משנדרש למסור ידיעות או להמציא פנקסים או תעודות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} או משנחקר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}} – לא השיב תשובות נכונות ומלאות או לא המציא תעודות נכונות;
{{ח:תתת|(4)}} עבר על הוראה מהוראות חוק זה שאינה מפורטת בסעיפים קטנים (א) או (ב).

{{ח:סעיף|39א|אחריותו של חבר בני־&lt;wbr&gt;אדם|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר בני־אדם, יאשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה, באותו חבר בני־אדם, מנהל פעיל, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|39ב|אחריותו של מעביד ומרשה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד במהלך עיסוקו של מעבידו, או בידי מורשה כשהוא פועל בתחום תפקידיו, יאשם בעבירה גם מעבידו או מרשהו, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|39ג|הגנה לעובד ומורשה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} תהיה הגנה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי חוק זה, אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשהו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה.

{{ח:סעיף|39ד|סמכויות נוספות של בית המשפט|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיפים 39 עד 39ב}}, רשאי בית המשפט, נוסף לכל עונש אחר, לצוות –
{{ח:תתת|(1)}} כי מצרכים של הנאשם שבהם נעברה העבירה או דמי מכרם יחולטו, כולם או מקצתם;
{{ח:תתת|(2)}} כי מפעל של הנאשם, שבו או לגביו נעברה העבירה, ייסגר לתקופה שיקבע בית המשפט ובדרך שיקבע;
{{ח:תתת|(3)}} כי רשיון שניתן לנאשם יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע בית המשפט;
{{ח:תתת|(4)}} כי ריווח בלתי סביר שבא לידי הנאשם בקשר לעבירה יוחזר לאדם שממנו נתקבל, או יחולט כולו או מקצתו, ובלבד שלפני שיצווה על חילוט ריווח בלתי סביר יתן בית המשפט, במידה שהדבר מעשי, הזדמנות לאדם שממנו נתקבל להשמיע את דברו;
{{ח:תתת|(5)}} כי אמצעי הובלה, שהוא קנין הנאשם וששימש מכשיר לביצוע העבירה, יחולט.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 2-3|פרק שני 3}}, יצווה בית המשפט, בנוסף לכל עונש שהוא רשאי להטיל, כי הנאשם ישלם לאוצר המדינה את סכום העמלה או שוויה שקיבל שלא כדין; הוראה זו לא תחול אם הגישה המדינה תובענה אזרחית על הסכום או השווי האמור לפני שנסתיימו ההליכים הפליליים, והיא אינה גורעת מכוח המדינה לתבוע את הסכום או השווי בדרך תובענה אזרחית אם לא ניתן לקיים את ההליכים הפליליים או אם הם נפסקו.

{{ח:סעיף|39ה|סגירת מפעל לפני בירור משפט|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} הוגש כתב אישום על עבירה של ניהול מפעל ללא רשיון הדרוש לניהולו או הפרת תנאי יסודי שברשיון, רשאי בית המשפט שמוגש לו כתב האישום לצוות, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או פרקליט מחוז, שהמפעל שלגביו נעברה העבירה ייסגר לתקופה שקבע בצו או עד לסיום בירור המשפט; לא יתן בית המשפט צו כאמור לתקופה העולה על חמישה ימים אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע טענותיו; ניתן צו סגירה, רשאי הנאשם לערער על הצו תוך שלושים יום מיום שניתן, כאילו היה פסק דין.

{{ח:סעיף|39ו|פרסום פסק דין|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו יפורסמו ברבים, בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; אם הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהיה דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

{{ח:סעיף|40|חובת הראיה}}
{{ח:ת}} הטוען שיש בידו רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה – עליו הראיה.

{{ח:סעיף|40א|כופר|תיקון: תשמ״ה, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} ראה המפקח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|בחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}} כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו ובהסכמת אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגש כתב אישום נגד האדם, אין לקבל כופר כסף בשל העבירה כל עוד לא עוכבו הליכי המשפט או התובע חזר בו מן האישום.

{{ח:סעיף|41|הגשת תביעה|תיקון: תשמ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תביעה לדין לפי חוק זה לא תוגש אלא על־ידי היועץ המשפטי לממשלה או על ידי בא־כוחו, או בהסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על תביעה בשל עבירה על {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}}, {{ח:פנימי|סעיף 21א|21א}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|21ב}}, ועל צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}.

{{ח:סעיף|42|אצילת סמכויות|תיקון: תשי״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות והסמכות לתת צווים בני־פעל תחיקתי או צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|פסקה (3) לסעיף 5(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר לאצול לאחר את סמכותו לתת צווים הקובעים את מנות המצרכים שיימכרו לצרכן.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על אצילת סמכויות תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|43|רשויות מבצעות}}
{{ח:ת}} שר רשאי, בצו שניתן לפי חוק זה, למנות רשות מבצעת לביצוע הצו; והרשות המבצעת רשאית לתת כל הוראות שלדעתה יש בהן צורך לביצוע הצו.

{{ח:סעיף|44|הוראות מעבר|תיקון: תשי״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בטלות –
{{ח:תתת|(1)}} פקודת המצרכים ההכרחיים (מלאי), 1939;
{{ח:תתת|(2)}} פקודת צרכי אוכל ומצרכים הכרחיים (פיקוח), 1939;
{{ח:תתת|(3)}} פקודת הפיקוח על המזונות, 1942;
{{ח:תתת|(4)}} תקנות־שעת־חירום (קיום האספקה והשירותים החיוניים), תשי״ז–1957;
{{ח:תתת|(5)}} תקנות ההגנה (מניעת רווחים מופקעים), 1944;
{{ח:תתת|(6)}} תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1942;
{{ח:תתת|(7)}} תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1943;
{{ח:תתת|(8)}} תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1944;
{{ח:תתת|(9)}} תקנות ההגנה (הטלת פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1942;
{{ח:תתת|(10)}} תקנות ההגנה (הפיקוח על המזונות), 1942,
{{ח:תת}} (להלן בסעיף זה – ”הדינים הפוקעים“); וכל מקום בכל חיקוק או בכל מסמך אחר שמדובר על אחד הדינים הפוקעים יראו אותו מיום תחילתו של חוק זה כמדובר על חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} כל צו שניתן לפי אחד הדינים הפוקעים ושהיה לו תוקף ערב תחילתו של חוק זה, יראוהו מאותו יום ואילך, כאילו ניתן מאת שר ביום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} מקום שצו כללי אשר סעיף קטן (ב) חל עליו קובע הוראות ביחס למצרך מסויים יראו אותו מצרך כאילו הוכרז כמצרך בר־פיקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}} ביום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} כל מינוי של מפקח מורשה או של מבקר לפי אחד הדינים הפוקעים יראוהו כאילו נעשה על ידי שר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} כל מקום שמדובר בחוק על רשות מוסמכת, רשות מפקחת או מפקח, לצורך אחד הדינים הפוקעים, יראו אותו מיום תחילתו של חוק זה כאילו היה מדובר על שר.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה ”צו“ פירושו כפירוש הביטוי ”תקנה“ {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|בפקודת הפרשנות}}.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|פקודת הפרשנות}} ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|45|עררים תלויים ועומדים}}
{{ח:ת}} ערר שהיה תלוי ועומד ערב תחילתו של חוק זה לפני ועדת עררים שהוקמה לפי סעיף 2 לחוק לקיום תקפן של תקנות ההגנה (הוראת שעה) (מס׳ 9), תשט״ו–1955, והועדה התחילה לדון בו, תוסיף הועדה לדון בו, אלא שהחל מיום תחילתו של חוק זה היא תתחשב בהוראותיו, למעט ההוראות הקובעות סייגים פורמליים לתקפם של צווים, שאין להם אח בדין הפוקע שלפיו ניתן הצו המעורר.

{{ח:סעיף|46|תוקף החוק|תיקון: תש״ן}}
{{ח:תת|(א)}} הגבלות שהוגבל בהן אדם בכל מסמך או התקשרות, אין בהן משום הגנה מפני הדרישה למלא הוראה על פי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} כל מקום שהוראה בחוק זה סותרת הוראת כל חוק אחר, ההוראה שבחוק זה – עדיפה; אך אין הוראת סעיף זה באה לפגוע –
{{ח:תתת|(1)}} בהוראת {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 39|סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}};
{{ח:תתת|(2)}} בהוראת {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 11 לחוק העונשין {{ח:הערה|(חוק למניעת הפקעת שערים וספסרות (שיפוט), תשי״א–1951)}}}};
{{ח:תתת|(3)}} בכל הוראה מהוראותיו של {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תש״ט–1949}}.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף קטן (ב), ”חוק זה“ – למעט התקנות שהותקנו והצווים שניתנו על פיו.

{{ח:סעיף|47|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית להעניק לכל אחד מחבריה את הסמכות לבצע חוק זה ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} הענקת סמכויות לפי סעיף קטן (א) יכולה להיות כללית או מסוייגת.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הענקת סמכויות לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|48|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא ביום ח׳ בטבת תשי״ח (31 בדצמבר 1957).

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ח׳ בטבת תשי״ח (31 בדצמבר 1957).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ihr48e4d439wztfrbrnqxsn64uhsfa5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>316603</id>
    <revision>
      <id>1416687</id>
      <parentid>1416230</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T12:55:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="468169" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015 (תיקון: תשע״ו)
&lt;שם קודם&gt; פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983

&lt;מאגר 2000839 תיקון 2161820&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח ישן:''' &lt;!-- 2000838 --&gt; ((ע&quot;ר 1935, תוס' 1, 53|פקודת בריאות העם (תקנות בעניין צרכי מזון)|0:560939)); ((1938, תוס' 1, 17|תקון|0:561272)); ((1939, תוס' 1, 46|תקון|0:561441)); ((1944, תוס' 2, 454|תקנות ההגנה (תיקון פקודת בריאות העם (תקנות בעניין צרכי מזון))|1344)); ((1945, תוס' 1, 126|פקודת תחוקת-הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|0:562175)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 69|תיקון|1:208088)); ((תשכ&quot;ב, 7|תיקון מס' 2|5:208089)); ((תשל&quot;ט, 50|תיקון מס' 3|9:208093)). '''נוסח חדש:''' &lt;!-- 2000839 --&gt; ((דמ&quot;י תשמ&quot;ג, 750|פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש]|scl_ei:10:546683)); ((ס&quot;ח תשנ&quot;ה, 136|תיקון|13:211104)); ((תשס&quot;ד, 484|תיקון מס' 2|16:299827)); ((תשס&quot;ה, 44|תיקון מס' 3|16:299722)); ((תש&quot;ע, 567|תיקון מס' 4|18:301094)); ((תשע״ו, 90|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316718)); ((תשע&quot;ז, 1057|תיקון|20:390356)); ((תשע&quot;ח, 4|ת&quot;ט|fr:20:392593)), ((278|תיקון מס' 28 לפקודת המכס|20:491910)); ((תשפ&quot;ב, 427|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)).
''דחיית וקביעת תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 1184|תחילת החוק)); ((תשע&quot;ז, 1134|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים)); ((תשע&quot;ח, 240|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים)), ((1168|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים)), ((2656|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים)); ((תשע&quot;ט, 1352|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים)). ''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 1826|שינוי התוספת העשירית לחוק|7704)). ''הארכת תקופות מעבר:'' ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1560|הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)); ((תשפ&quot;א, 1884|הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל (תיקון)|9162)).

&lt;מבוא&gt; (([[20:390356|תיקון תשע&quot;ו]] החליף את '''פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983''' במלואה, באמצעות שינוי שם הפקודה והחלפת תוכנה, ולא ע&quot;י ביטולה.))
----
((סמכויות שר הכלכלה לפי החוק הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י&quot;פ תשע&quot;ז, 1314), ותוארו שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 250). לפי [[פרק ג' לחוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ&quot;ב–2021]], בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים וארבע, כל סמכות ותפקיד הנתונים לפי חוק זה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת יהיו נתונים לוועדת הבריאות של הכנסת.))

__TOC__

== פרק א': מטרה ופרשנות ==

@ 1. מטרה
: חוק זה נועד -
: (1) להסדיר את אחריותם של יצרן מזון ויבואן מזון, את הפיקוח על ייצור מזון ועל ייבואו, והכול כדי להבטיח כי המזון מסופק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים, ובכלל זה בתנאי ייצור נאותים, המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;
: (2) להסדיר את אחריותו של משווק מזון וחובותיו בכל שלב משלבי העברת המזון מעת ייצורו, דרך ייבואו ועד מקום המכירה ישירות לצרכן ולפקח על קיומן, והכול כדי להבטיח כי המזון הנמכר יוצר בידי גורם המורשה לכך, ואם יובא - שהיבואן בעל תעודת יבואן רשום, וכן כדי להבטיח כי המזון משווק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;
: (3) לקבוע אמות מידה לאיכות, תקינות ובטיחות המזון בישראל, בהתאם למקובל באסדרה במדינות המפותחות, לרבות בתקנים בין־לאומיים מקובלים ולפיקוח המבוסס על ניהול סיכונים ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו לפי חוק זה;
: והכול במגמה לאפשר זמינות והנגשה של מגוון מזון בעלויות סבירות לכלל הציבור, תוך שמירה על בריאות הציבור.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע״ח, תשפ&quot;ב)
: בחוק זה -
:- &quot;אזור&quot; - אזור וכן שטחי המועצה הפלסטינית, כהגדרתם [[תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)#|בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;אישור ייצור נאות&quot; - אישור לפי [[סעיף 41]] שניתן לבעל רישיון ייצור;
:- &quot;אישור מוקדם לייבוא&quot; - אישור לפי [[סעיף 64]] לייבוא מזון רגיש מסוים שניתן ליבואן רשום;
:- &quot;אישור סחר חופשי&quot; - (((החל מיום 1.1.2023):)) אישור שמאפשר סחר חופשי במזון במדינה שבה נמכר המזון (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה, אף אם כינויו שונה;
:- &quot;אישור קבלת הצהרה&quot; - אישור מקוון לפי [[סעיף 78]] בדבר קבלת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, שניתן ליבואן רשום;
:- &quot;אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות&quot; - (((החל מיום 1.1.2023):)) אישור מקוון לפי [[סעיף 79ה]] על קבלת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי;
:- &quot;אריזה&quot; - עטיפה או מכל שהמזון נארז בו, כולו או חלקו, או שנותנים לתוכו מזון;
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - דף האינטרנט של שירות המזון באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
:- &quot;הוראות האיחוד האירופי&quot; - (((החל מיום 1.1.2023):)) הוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי המנויות [[בטור א' בתוספת השנייה א']];
:- &quot;הוראות יצרן&quot; - התנאים שסומנו על גבי המזון או אריזתו על ידי בעל רישיון הייצור או בעל תעודת היבואן הרשום, לפי העניין, לרבות לעניין אחסון, הובלה וטמפרטורה מוגדרת;
:- &quot;ההוראות המאומצות&quot; - (((החל מיום 1.1.2023):)) כמשמעותן [[בסעיף 3א(א)]];
:- &quot;הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל&quot; - הצהרה לפי [[סעיף 74]] שמסר יבואן רשום לרשם על כוונתו לייבא מזון רגיל מסוים;
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
:- &quot;ועדת החריגים&quot; - (((החל מיום 1.1.2023):)) ועדת החריגים שהוקמה לפי [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא]], ופועלת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 313א]];
:- &quot;חומר טעם וריח&quot; - חומר שאינו נצרך כמזון כשלעצמו, המוסף למזון כדי להקנות לו טעם או ריח מסוימים או לשנותם, למעט חומרים בעלי טעם בלעדי מתוק, חמוץ או מלוח ותבלינים;
:- &quot;חומר מסייע ייצור&quot; - חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, שנעשה בו שימוש מכוון להשגת מטרה טכנולוגית בתהליך הייצור של מזון או של רכיב במזון, ושימוש בו עשוי להביא לנוכחות לא מכוונת ובלתי נמנעת של שאריות החומר או נגזרותיו במוצר המזון הסופי, ובתנאי שאין בו, בשאריותיו או בנגזרותיו משום סיכון בריאותי ואין לו, לשאריותיו או לנגזרותיו כשלעצמם כל מטרה טכנולוגית במוצר הסופי;
:- &quot;חיי מדף&quot; - תקופה שלגביה ניתן להניח, לפי בדיקות מקובלות, כי תכונות המזון יישמרו;
:- &quot;חלב גולמי&quot; - נוזל, למעט קולוסטרום, המתקבל על ידי חליבה של בעל חיים, ובלבד שלא עבר תהליך עיבוד, ובכלל זה אריזת אותו נוזל, הוספה אליו או גריעה ממנו;
:- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים&quot; - [[=חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי&quot;ז-1957]];
:- &quot;חוק רישוי עסקים&quot; - [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק התקנים&quot; - [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;חקיקת המזון&quot; - חיקוק המפורט להלן:
:: (1) חוק זה, תקנות או צווים לפיו או הוראות מנהל שירות המזון שלהלן:
::: (א) הוראה לפי [[סעיף 11]], שעניינה שאריות מזון;
::: (ב) הוראה לפי [[סעיף 86(ב)]], שעניינה ביצוע בדיקות מיוחדות כתנאי למתן תעודת שחרור;
::: (ג) הוראה לפי [[סעיף 157]], שעניינה החזקה בטמפרטורה מבוקרת;
::: (ד) הוראה לפי [[סעיף 163]], שעניינה מניעת סכנה ממזון מסוים;
:: (1א) (((החל מיום 1.1.2023):)) ההוראות המאומצות;
:: (2) תקנים רשמיים לפי [[חוק התקנים]] החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
:: (3) צווים לפי [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]], החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
:: (4) תקנות או צווים שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי [[סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן]];
:: (5) תקנות שהתקין שר הבריאות לפי [[סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים]];
:- &quot;טיפול בבשר גולמי&quot; - מיון, פירוק, פריסה, פילוט, הכשרה, גירום, טחינה בלא הוספת חומרים, שטיפה, חיטוי, צינון והקפאה הנעשים בבשר כהגדרתו [[בסעיף 9]] לאחר המתת בעל החיים, וכן אריזה או סימון הנלווים לפעולות אלה;
:- &quot;טמפרטורה מבוקרת&quot; - טמפרטורה מוגדרת שנקבעה לפי חקיקת המזון;
:- &quot;טמפרטורה מוגדרת&quot; - טמפרטורה שהוגדרה לעניין תנאי הייצור, האחסון וההובלה של מזון, ובכלל זה הגדרה כי הטמפרטורה של מזון מסוים לא תעלה על טמפרטורה מסוימת או לא תפחת מטמפרטורה מסוימת או הגדרת טווח טמפרטורות למזון מסוים, ויכול שתוגדר טמפרטורה שונה לייצור, לאחסון או להובלה, וכן למזון עצמו או לסביבתו;
:- &quot;יבואן&quot; - אדם העוסק בייבוא מזון;
:- &quot;יבואן נאות&quot; - (((החל מיום 1.1.2023):)) יבואן הרשום במרשם היבואנים הנאותים כאמור [[בסעיף 115(ב)]];
:- &quot;יבואן רשום&quot; - יבואן שבידו תעודת יבואן רשום תקפה המעידה על רישומו במרשם היבואנים לפי [[סעיף 102]];
:- &quot;ייצור&quot; - פעילות מסוגי הפעילויות המפורטים בפסקאות (1) עד (6), והכול בין אם נעשית למטרות מכירה ובין אם לאו, ולמעט פעילות טיפול בתוצרת חקלאית -
:: (1) הכנת מזון;
:: (2) עיבוד מזון או טיפול בו בכל דרך שהיא ובכלל זה הקפאת מזון והפשרתו, והוספת תוסף מזון, חומר טעם וריח או חומר מסייע ייצור, וכן עיבוד כהגדרתו [[בסעיף 9]];
:: (3) שינוי מזון מבחינת הצורה, הטיב, האיכות, ההרכב, הצבע או מכל בחינה אחרת;
:: (4) אריזה של מזון, למעט צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת של כמה אריזות של מוצרי מזון, מסומנים וארוזים מראש על ידי היצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מוגדרת;
:: (5) סימון מזון, למעט סימון על גבי אריזת המזון, שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון;
:: (6) אחסנה או הובלה בטמפרטורה מבוקרת, ובלבד שהיא מבוצעת על ידי מי שמקיים פעילות מהפעילויות לפי פסקאות (1) עד (5), כחלק בלתי נפרד מפעילות הייצור;
:- &quot;יצרן&quot; - אדם העוסק בייצור מזון;
:- &quot;לשכת בריאות מחוזית&quot; - לשכת בריאות של משרד הבריאות האחראית על מחוז, וכן לשכת הבריאות האזורית אשקלון;
:- &quot;מזון&quot; - כל חומר, מעובד, מעובד למחצה או שאינו מעובד, המיועד לצריכת אדם בבליעה, לעיסה או שתייה, או כל חומר שנעשה בו שימוש בתהליך ייצור, הכנה או עיבוד של מזון, לרבות גומי לעיסה, משקאות ומי שתייה כהגדרתם [[בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940]], ולמעט -
:: (1) תמרוק, תכשיר או סמי מרפא, כהגדרתם [[בפקודת הרוקחים]];
:: (2) מוצרי טבק כהגדרתם [[בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ&quot;ג-1983]];
:: (3) מכשיר המשמש לטיפול רפואי, כהגדרתו [[סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה &quot;ציוד רפואי&quot; בחוק ציוד רפואי, התשע&quot;ב-2012]];
:: (4) סם מסוכן כהגדרתו [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]], וחומר אסור בהפצה כמשמעותו [[בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע&quot;ג-2013]], ובכלל זה כאשר נעשה שימוש בסם המסוכן או בחומר האסור בהפצה בתהליך הייצור של מזון אחר;
:- &quot;מזון במסלול האירופי&quot; - (((החל מיום 1.1.2023):)) מזון המיובא לפי הוראות [[סעיף 54א]], ואינו מנוי [[בתוספת השתים עשרה]];
:- &quot;מזון חדש&quot; (novel food) - מזון או רכיב מזון שמתקיים בו אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4) והוא אינו תוסף תזונה או רכיב של תוסף תזונה או תוסף מזון שהשר קבע לגביהם שהם מותרים לשימוש ובהתאם לתנאים שקבע, וכן חומר מסייע ייצור או חומר טעם וריח -
:: (1) הוא בעל מבנה ראשוני חדש ברמה המולקולרית או עבר שינוי מכוון במבנה הראשוני ברמה המולקולרית ואין לגביו ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל לפני פברואר 2006;
:: (2) הוא מכיל אורגניזם שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית (Genetically Modified Organism) או חלק ממנו;
:: (3) הוא מכיל צמח, בעל חיים, מיקרואורגניזם, פטרייה או אצה או שבודד מהם, שאין לגביהם ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל, ולמעט אנזימים;
:: (4) הוא יוצר בתהליך ייצור, למעט תהליך ניקוי וחיטוי, שלא נעשה בו שימוש בישראל לגבי המזון או רכיב המזון המסוים, והתהליך גרם לשינוי משמעותי בהרכב המזון, במבנהו או ברכיביו, והשפיע על ערכו התזונתי, על תכונותיו בקשר לחילוף החומרים בגוף או על רמת החומרים הבלתי רצויים במזון;
:- &quot;מזון ייחודי&quot; - תוסף תזונה, מזון חדש ומזון ייעודי;
:- &quot;מזון ייעודי&quot; - מזון המותאם לצרכים בריאותיים או תזונתיים מיוחדים בהתאם לגיל, מין ומצב תחלואה, שיש לעשות בו שימוש בפיקוח והתוויה רפואיים או תזונתיים, והמיועד להזנה מלאה או חלקית של מי שסובל מבעיות פיזיות או מטבוליות או מהפרעות במערכת העיכול, ובכלל זה הפרעות ספיגה, לעיסה או בליעה, והכול בין שנצרך בדרך של בליעה או לעיסה ובין בדרך אחרת, למעט בהזנה תוך-ורידית;
:- &quot;מזון רגיל&quot; - מזון שאינו מזון רגיש;
:- &quot;מזון רגיש&quot; - מזון שהשר הכריז עליו שהוא מזון רגיש לפי הוראות [[סעיף 59]] או מזון שמנהל שירות המזון הכריז עליו שהוא מזון רגיש בהכרזה זמנית לפי הוראות [[סעיף 62]];
:- &quot;מחולל מחלה&quot; ((-)) חיידק, נגיף, פטרייה, פריון (prion) ורעלן או תוצר שלהם, העלולים לגרום לליקוי בריאותי בבני אדם;
:- &quot;מכירה&quot; - בסיטונאות או בקמעונאות, באופן מקוון, ברוכלות או בכל דרך אחרת, בין בלא תמורה ובין בתמורה, ובכלל זה תמורה ישירה, עקיפה, מותנית או נדחית, ולרבות -
:: (1) הצעה למכור;
:: (2) פרסום והצגה;
:: (3) החלפה או המרה;
:: (4) אחסנה או החזקה;
:: (5) הפצה, הספקה או חלוקה;
:: (6) הובלה, משלוח או העברה;
:- ”המנהל” – המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך;
:- ”מנהל היחידה הווטרינרית” – מנהל היחידה הווטרינרית בשירות המזון, או רופא וטרינר עובד משרד הבריאות שהוא הסמיך לענין הוראות [[פרק ח׳]], כולן או מקצתן;
:- ”מנהל השירותים הווטרינריים” – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או רופא וטרינר עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שהוא הסמיך לעניין הוראות [[פרק ח׳]], כולן או מקצתן;
:- &quot;מעבדה בישראל&quot; - מעבדה לבריאות הציבור של משרד הבריאות או מעבדה מוכרת;
:- &quot;מעבדה מוכרת&quot; - מעבדה שהוכרה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון לפי [[סעיף 170]];
:- &quot;מפקח&quot; - מי שהשר הסמיכו לפי [[סעיף 244]];
:- &quot;מרשם היבואנים&quot; - המרשם המתנהל לפי [[סעיף 102(ב)]];
:- &quot;משווק&quot; - מי שעוסק במכירת מזון;
:- &quot;משווק גדול&quot; - ספק גדול או קמעונאי גדול, כהגדרתם [[בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;משקה משכר&quot; - משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח; צוינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במכל, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה;
:- &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל התאגיד, מנהל אבטחת איכות בתאגיד או כל תפקיד דומה גם אם תוארו שונה וכן כל בעל תפקיד בכיר בתאגיד בתחום איכות המזון ובטיחותו, ולרבות בעל שליטה בתאגיד; לעניין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;נותן רישיון ייצור&quot; - מנהל שירות המזון או רופא מחוזי;
:- &quot;ניהול סיכונים&quot; - ניהול סיכונים מקובל בתחום בטיחות המזון במדינות מפותחות המתייחס לסיכון הנשקף מהמזון;
:- &quot;נמל&quot; - נמל ימי, נמל תעופה או מעבר יבשתי;
:- &quot;סימון מזון&quot; - מידע על מזון, בין באמצעות תווית ובין בדרך אחרת, לרבות ציונו, כינויו, התווייתו או תיאורו בדרך אחרת, ובכלל זה אזהרות, וכן כל דבר מודפס, מצויר או מתואר בדרך אחרת, והכול בין שהוא מופיע על מזון, ובין שהוא צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו, מופיע על כלי קיבול של המזון או חלק בלתי נפרד מאריזתו;
:- &quot;סמל תנאי ייצור נאותים&quot; - סמל שקבע השר לפי [[סעיף 48]];
:- &quot;עוסק במזון&quot; - מי שעיסוקו במזון;
:- &quot;עיסוק במזון&quot; - ייצור, ייבוא או מכירה של מזון;
:- &quot;עקיבות&quot; - היכולת לאתר ולעקוב אחר מזון וחומרי גלם ששימשו לייצורו או חומר אחר המיועד או הצפוי להיות משולב במזון, והכול בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה ולרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים, מגורמים בישראל ובחוץ לארץ, ומגורמים שהחזיקו, אחסנו, הובילו או עיבדו בכל דרך שהיא את חומרי הגלם או המזון;
:- &quot;פעילות טיפול בתוצרת חקלאית&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) איסוף, מיון ואריזה של ביצים טריות ובקליפתן, וכן סימון על גבי ביצים כאמור; לעניין זה &quot;טריות&quot; - לאחר ההטלה, בלא טיפול כלשהו, למעט שטיפה, שימון או ציפוי;
:: (2) גידול וטיפוח בעלי חיים שבשרם או תוצרתם מיועדים למאכל אדם, המתתם ושחיטתם;
:: (3) גידול, קטיף, איסוף, מיון, אריזה וסימון של תוצרת חקלאית מן הצומח, טרייה לאחר הקטיף או האיסוף ובלא עיבוד, וכן פעולות הבחלה או חיתוך שמתבצעות בבית אריזה של ירקות או פירות לפי [[חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע&quot;א-2011]];
:: (4) דיג ומיון של דגים, לרבות סרטנים ורכיכות, בסמוך לאחר הדיג;
:: (5) ציד;
:: (6) חליבה, אחסון חלב גולמי והובלתו עד שער המחלבה;
:: (7) כל השלבים של ייצור דבש בכוורת עד רדייתו מהכוורת;
:: (8) טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו [[בסעיף 177]];
:- &quot;פקודת בריאות הציבור (מזון)&quot; - פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983;
:- &quot;פקודת ההסגר&quot; - [[פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;פקודת הייבוא והייצוא&quot; - [[פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
:- &quot;פקודת מחלות בעלי חיים&quot; - [[פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;פקודת הרוקחים&quot; - [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;רופא מחוזי&quot; - רופא הממונה על לשכת בריאות מחוזית, לרבות רופא אזורי בלשכת הבריאות האזורית אשקלון, ואם לא מונה רופא אזורי כאמור, רופא נפתי בלשכת הבריאות האזורית אשקלון;
:- ”רופא ממשלתי” – כל אחד מאלה:
:: (1) רופא מחוזי, רופא הממונה עליו ורופאים הכפופים לו במחוז או בנפה;
:: (2) רופא וטרינר שהוסמך כרופא ממשלתי על ידי מנהל היחידה הווטרינרית, והוא אחד מאלה: עובד המדינה, עובד רשות מקומית או עובד התאגיד; לעניין פסקה זו, ”תאגיד” – כהגדרתו [[בסעיף 177]];
:: (3) בתקופת המעבר כהגדרתה [[בסעיף 223]] – גם רופא וטרינר שהוא עובד רשות מקומית או רופא וטרינר כאמור [[בסעיף 230(א)(2)]];
:- &quot;רישיון אחסנה&quot; - רישיון לאחסון בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 150(א)(1)]];
:- &quot;רישיון הובלה&quot; - רישיון להובלה בטמפרטורה מבוקרת שניתן לפי [[סעיף 149(1)]];
:- &quot;רישיון ייצור&quot; - רישיון לייצור מזון שניתן לפי [[סעיף 29]];
:- &quot;רישיון עסק&quot; - רישיון, היתר, לרבות היתר זמני או אישור לפי [[חוק רישוי עסקים]], שעניינו מזון, לרבות הובלת מזון או אחסון מזון;
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייהאו מועצה מקומית, או איגוד ערים לרבות איגוד ערים לשירותים וטרינריים;
:- &quot;הרשם&quot; - רשם של יבואני מזון שמונה לפי [[סעיף 102(א)]];
:- &quot;שיווק קמעונאי&quot; - מכירת מוצר ישירות לצרכנים;
:- &quot;שירות הסגר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 1 לפקודת ההסגר]];
:- &quot;שירות המזון&quot; - שירות המזון הארצי במשרד הבריאות;
:- &quot;תבלין&quot; - צמח או חלקי צמחים המוספים למזון לשיפור טעמו או ריחו בלבד, בין שעברו תהליך של עיבוד פיסיקלי כגון ייבוש ובין שלא עברו תהליך כאמור, ובלבד שלא עברו תהליך של פירוק כימי;
:- &quot;תווית&quot; - סימון המופיע על מזון, צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו או כחלק בלתי נפרד מהאריזה ומתייחס למזון או לכלי קיבול המכיל אותו;
:- &quot;תוסף מזון&quot; - חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, ואינו משמש כרכיב אופייני של המזון, בין אם יש לו ערך תזונתי ובין אם לאו, והוספתו למזון היא למטרה טכנולוגית בייצור, בהובלה או באחסון, והוא, תוצרי הלוואי שלו או תוצרי הפירוק שלו, נועדים, צפויים או הופכים למרכיב במזון, באופן ישיר או עקיף, או נותרים במזון באופן המשפיע בצורה אחרת על תכונות המזון, ולמעט מזהם, חומר טעם וריח וחומר המוסף למזון כרכיב תזונה;
:- &quot;תוסף תזונה&quot; - ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, לרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה, ודרך צריכתם המקובלת וייעודם הם להשלמת תזונה באמצעות מקור מרוכז של רכיבי תזונה, ולמעט -
:: (1) תכשיר רשום כפי שנרשם בפנקס התכשירים המתנהל לפי [[סעיף 47א לפקודת הרוקחים]];
:: (2) צמח מרפא לפי [[פקודת הרוקחים]], ובלבד שאינו נצרך כמזון שגרתי;
:- &quot;תחנת הסגר&quot; - מקום בנמל או בסמוך לו שיש בו שירות הסגר, כמשמעותו [[בסעיף 1 לפקודת ההסגר]];
:- &quot;תנאי ייצור נאותים&quot; - תנאי בקרה, לרבות בקרת איכות ובטיחות, לפי תקנים בין־לאומיים מקובלים שנועדו להבטיח את התקיימותם של התנאים, התקנים או ההוראות המהותיים החלים על ייצור ושיווק המזון, לרבות לפי הוראות ותנאים שהורה היצרן בעניינים אלה;
:- &quot;תעודות&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) אישור מוקדם לייבוא;
:: (2) אישור קבלת הצהרה;
:: (3) תעודת יבואן רשום;
:: (4) תעודת שחרור;
:- &quot;תעודת יבואן רשום&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 102]];
:- &quot;תעודת שחרור&quot; - תעודה שמנפיק שירות ההסגר ליבואן לשם שחרור של משלוח מזון מתחנת הסגר, לפי הוראות [[סעיף 81]];
:- &quot;תקנים בין־לאומיים מקובלים&quot; - התקנים בתחום הבטיחות במזון המנויים להלן, הכוללים הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור וההובלה של המזון, ניתוח סיכון לנקודות פיקוח קריטיות (HACCP - Hazard Analysis Critical Control Points), ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק:
:- &quot;תקנים בין־לאומיים מקובלים&quot; - (((החל מיום 1.1.2023):)) התקנים בתחום הבטיחות במזון המנויים להלן, הכוללים הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, היבוא וההובלה של המזון, ניתוח סיכון לנקודות פיקוח קריטיות (HACCP - Hazard Analysis Critical Control Points), ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק:
:: (1) תקנים של המכון הבין־לאומי לתקינה The International Organization for Standardization (ISO)‎;
:: (2) תקני ה־Food Hygiene Basic Texts של Codex Alimentarius;
:: (3) כל תקן בין־לאומי או אסדרה בין־לאומית אחרים המקובלים בקרב המדינות המפותחות, שקבע השר לעניין זה;
:- &quot;השר&quot; - שר הבריאות.

== פרק ב': הבטחת תקינות המזון ואיכותו ==

@ 3. מניעת סכנה לבריאות הציבור והבטחת תקינות המזון ואיכותו (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות לשם הגנה על בריאות הציבור, ובכלל זה הוראות בדבר נקיטת אמצעים למניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון או מעיסוק במזון, למניעת חשש לסכנה לבריאות הציבור כאמור או למניעת מעשה או מחדל העלולים להביא לחשש כאמור.
: (ב) השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע בתקנות הוראות לשם שמירה על בטיחותו של מזון, איכותו ותקינותו, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
:: (1) בטיחותו, איכותו, מהותו ותכונותיו של מזון, לרבות פירוט של דרישות או תקנים שיחולו בנוגע למזון;
:: (2) סימון נאות של מזון, לרבות סימון תזונתי של סוכרים במזון, הימצאות גלוטן במזון, חובת סימון אזהרת חנק על גבי אריזות של מוצרים מסוימים וסימון אזהרה בשלט במקום הממכר נוסף על אזהרה על אריזת מוצרים, לרבות בדרך של פרסום, וכן לעניין שפת הסימון;
:: (3) נטילת דוגמאות מזון ובדיקתן;
:: (4) אריזת מזון וחומרים הבאים במגע עם מזון.
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון), 1935]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (חמרי אריזה), תשל״ז–1977]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), תשל״ח–1978]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים), תשל״ט–1979]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), תשל״ט–1979]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ״ג–1983]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ״ה–1985]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חמרי הדברה), התשנ״א–1991]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון), התשנ״ג–1992]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד), התשנ״ג–1993]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים), התשנ״ג–1993]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ״ה–1994]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ״ו–1996]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס״ו–2006]].))
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יכול שיהיו דרך כלל או ביחס לאזור או למקום שיפורטו, וכן יכול שיהיו כלליות או לקבוצות או לסוגים שונים של מזון או למזון מסוים, לרבות לאוכלוסייה שלה מיועד המזון, ויכול שיאסרו, יגבילו או יתירו סימון או פרסום לגבי עניין מסוים שנקבע בהן במפורש.
: (ד) במקרה של סתירה בין תקנות לפי חוק זה, בנושאים המפורטים להלן, ובין הוראות תקן רשמי החל על מזון או חומרים הבאים עמו במגע, יגברו הוראות התקנות:
:: (1) מזהמים כימיים;
:: (2) מזהמים ביולוגיים;
:: (3) שאריות חומרי הדברה;
:: (4) תוספי מזון;
:: (5) חומרי טעם וריח;
:: (6) חומרים מסייעי ייצור;
:: (7) טמפרטורה מבוקרת;
:: (8) אורך חיי מדף מרביים;
:: (9) סימון מזון שעניינו הרכב המזון, השימוש בו או צריכתו, הנדרש לצורך בטיחות המזון ובריאות הציבור;
:: (10) מזון ייחודי.
: (ה) תקנות בעניין טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו [[בסעיף 177]], טעונות התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, למעט אם התקנות מסדירות שיווק של בשר או מסדירות את תהליך הייצור של מזון מסוים או סוג מסוים של מזון, והפעילות היא חלק משיווק הבשר או מתהליך הייצור, לפי העניין.
: (ו) (((החל מיום 1.1.2023):)) סמכות שר הבריאות לפי סעיף זה ולפי [[סעיף 5(א)(3) ו-(4)]] לעניין רמות מרביות מותרות של שאריות חומרי הדברה במזון, מזהמים ביולוגיים במזון, מזהמים כימיים במזון ורמות מרביות של שאריות תרכובות כספית, ובכלל זה לעניין תקנות וצווים שרואים אותם לפי [[סעיף 325]] כאילו הותקנו לפי חוק זה, בנושאים שלגביהם הוחלו הוראות [[בטור א' לתוספת השנייה א']], תחול רק לעניין מזון שהוחרג לפי [[טור ג' באותה תוספת]] או לעניין התנאים וההחרגות הקבועים [[בטור ב' לתוספת האמורה]].

@ 3א. החלת הוראות האיחוד האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):))
: (א) הוראות האיחוד האירופי יחולו בישראל בתנאים ובהחרגות הקבועים לגביהן [[בטור ב' בתוספת השנייה א']] ובהחרגות לעניין סוגי מזון הקבועות לגביהן [[בטור ג' בתוספת האמורה]], וכן בעדכונים להוראות כאמור שנקבעו בצו לפי סעיף קטן (ד)(1) או (ט) (בחוק זה - ההוראות המאומצות).
:: ((הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מזון שיוצר בישראל או יובא אליה לפני יום 1.1.2023, ולעניין זה יראו את יום מתן תעודת השחרור מתחנת הסגר כמועד יבוא המזון.))
: (ב) הנוסח המחייב של הוראות האיחוד האירופי יהיה הנוסח בשפה האנגלית; הנוסח בשפה האנגלית וכן תרגומו לעברית יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט באופן שיאפשר גם תיעוד ונגישות למעקב אחר מועד החלתן בישראל, לרבות מועד החלת כל עדכון שלהן; בפרסום כאמור יפורטו גם התנאים וההחרגות להוראות האיחוד האירופי הקבועים לגביהן [[בטור ב' או בטור ג' לתוספת השנייה א']].
: (ג) תוקנו הוראות האיחוד האירופי (בסעיף זה - השינוי), יפרסם השר באתר האינטרנט הודעה על השינוי ואת הדרך להגשת הערות לגבי החלתו בישראל, לרבות המועד להגשת הערות אלה שיהיה 14 ימים ממועד פרסום ההודעה; ההודעה תכלול הפניה לנוסח השינוי בשפה האנגלית ואת עיקריו.
: (ד)(1) חלף המועד לקבלת הערות הציבור לפי סעיף קטן (ג), יקבע השר צו בדבר החלת השינוי בישראל (בסעיף זה - העדכון) בציון המועד לכניסת העדכון לתוקף; תרגום לעברית של נוסח השינוי יפורסם באתר האינטרנט לא יאוחר ממועד פרסום הצו.
:: (2) מועד הכניסה לתוקף של העדכון יהיה במועד כניסתו לתוקף של השינוי, אך לא לפני יום פרסום הצו ברשומות, או במועד מאוחר יותר שקבע השר בצו כאמור, לגבי השינוי או חלק ממנו, לשם הקלה עם העוסקים במזון או לשם היערכות מעבדה בישראל, ובלבד שמועד מאוחר כאמור ייקבע לא יאוחר משישה חודשים ממועד כניסתו לתוקף של השינוי או ממועד פרסום הצו ברשומות, לפי המאוחר, ולעניין הוראות בדבר סימון מזון - לא יאוחר משנה מאותו מועד.
:: (3) בצו כאמור בפסקה (1) רשאי השר -
::: (א) לקבוע מועדים שונים לעניין כניסה לתוקף של העדכון לגבי ייצור, יבוא או מכירה של מזון;
::: (ב) לקבוע תקופת מעבר שבה אפשר יהיה להמשיך לשווק מוצרים שיובאו או יוצרו לפני כניסת העדכון לתוקף.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), החליט השר שלא להחיל את השינוי, כולו או חלקו, או להחילו בתנאים, יפנה לקבלת המלצת ועדת החריגים לפי [[סעיף 313א]], ואם המליצה ועדת החריגים לתמוך בהחלטת השר יקבע השר בצו את החרגת השינוי, כולו או חלקו, או את התנאים שבהם יחול השינוי, לפי העניין.
: (ו) השר רשאי, בצו -
:: (1) להוסיף להוראות המאומצות הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי; על צו לפי פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה);
:: (2) לקבוע תנאים והחרגות להוראות המאומצות, [[בטור ב' או בטור ג' לתוספת השנייה א']], לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לפי [[סעיף 313א]].
: (ז) צו לפי סעיפים קטנים (ה), (ו), (ח) או (ט)(1) או (2), המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי או מחיל אותה בתנאים או בהחרגות או המשנה הוראה מההוראות המאומצות או הקובע או משנה תנאי או החרגה, והכול באופן המשנה את [[טור א', טור ב' או טור ג' לתוספת השנייה א']], טעון גם אישור הוועדה המשותפת, ובצו כאמור תתוקן בהתאם [[התוספת השנייה א']] כאמור בהוראות [[סעיף 313]]; בסעיף זה, &quot;הוועדה המשותפת&quot; - ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה - לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ח)(1) צו לתיקון [[התוספת השנייה א']] הנוגע [[לפרטים 1 עד 4 באותה תוספת]], לגבי מזון שהוא בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, או הנוגע [[$ אותה תוספת|לפרט 4]] לגבי פירות טריים או ירקות טריים וצו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין שאריות תכשירים כימיים לשימוש על בעלי חיים ובמיתקנים לבעלי חיים או שאריות תרופות וטרינריות, כך שתחול על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, טעונים גם הסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר; ראש הממשלה רשאי, לבקשת השר או שר החקלאות ופיתוח הכפר, לקבוע, בצו, תיקון כאמור ויחולו על צו זה הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים.
:: (2) צו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין סימון מזון, כך שתחול על בשר גולמי וביצים טריות בקליפתן, טעון גם התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר.
: (ט) ראש הממשלה רשאי לתת צו כמפורט בפסקאות (1) עד (3) להלן לגבי שינוי בהוראות המאומצות בנושא כאמור בסעיף קטן (ח)(1), ובלבד ששר החקלאות ופיתוח הכפר ביקש זאת בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הצו כאמור בפסקה (1) או (2), או בתוך שישה חודשים ממועד פרסום השינוי כאמור בפסקה (3) להערות הציבור, לפי העניין:
:: (1) לבטל צו שנתן השר לפי הוראות סעיף קטן (ד);
:: (2) לקבוע תנאים או החרגות לגבי צו שנתן השר לפי הוראות סעיף קטן (ד);
:: (3) אם השר החליט על אי-החלת שינוי לפי הוראות סעיף קטן (ה) - לתת צו לעדכון לגבי השינוי האמור;
:: על צו של ראש הממשלה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים, לפי העניין.
: (י) במקרה של סתירה בין ההוראות המאומצות, ובין הוראות תקן רשמי החל על מזון או חומרים הבאים עימו במגע או תקנות לפי חוק זה, בנושאים המפורטים [[בסעיף 3(ד)]], יגברו ההוראות המאומצות.
: (יא) לא ייקבעו עבירות, עונשים או הפרות שניתן להטיל עליהן עיצום כספי בשל ההוראות המאומצות ולא יוטלו אחריות פלילית או עיצום כספי על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות.

@ 4. ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לחיקוק
: עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי [[סעיף 2|בפסקה (1) להגדרה &quot;חקיקת המזון&quot;]], אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור.

@ 4א. ייצור, יבוא או מכירה של מזון בניגוד להוראות המאומצות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):)) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי [[סעיף 2|בפסקה (1א) להגדרה &quot;חקיקת המזון&quot;]], אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור.

@ 5. ייצור, ייבוא או מכירה של מזון פסול (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שמתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) המזון אינו ראוי למאכל אדם;
:: (2) המזון יוצר, יובא או נמכר בתנאי תברואה בלתי נאותים;
:: (3) יש במזון חומר רעיל או מזיק, מהסוגים כמפורט [[בתוספת הראשונה]], אלא אם כן הדבר הותר בתקנות ובמידה שהותרה כאמור;
:: (4) יש במזון חומר מחולל מחלה בבני אדם, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות ובמידה שהותרה;
:: (5) נמצא במזון גוף זר שאינו חלק מהחומרים המשמשים באופן שיטתי בייצור אותו מזון;
:: (6) אריזת המזון נפגמה באופן העלול לחשוף את המזון בתוכה לזיהום, לגורמי סיכון סביבתיים או לרקב;
:: (7) המזון התקלקל, ובלבד שהקלקול אינו על פי אופיו והרכבו של המזון, ולרבות כל אחד מאלה:
::: (א) אריזתו התנפחה;
::: (ב) יש בו עובש נראה לעין;
::: (ג) רכיב בו תסס או החמיץ.
: (ב) המזון יוצר, יובא או נמכר שלא בהתאם להוראות שחלות עליו, לפי העניין, לפי [[סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים]].
: (ג) (((החל מיום 1.1.2023):)) אין בהוראות סעיף קטן (א)(3) ו-(4) כדי למנוע ייצור, יבוא או שיווק על פי ההוראות המאומצות.

@ 6. ייצור, ייבוא או מכירה של מזון שיש בו ליקוי העלול לגרום לפגיעה בתקינות המזון או באיכותו
: עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שיש בו ליקוי מהליקויים המפורטים להלן במידה העלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו:
: (1) המזון רקוב או שיש בו רקב;
: (2) המזון עבר שינוי לא אופייני של צבע, מרקם, ריח או טעם שלא כחלק שיטתי מתהליך ייצורו;
: (3) המזון הושחת;
: (4) נמצא במזון או התווסף לו או לאריזתו, חומר רעיל או מזיק, דבר אחר שלא צריך להימצא בו, או מזהם, ובכלל זה מזהם ביולוגי או כימי;
: (5) חסר בו רכיב או חומר שצריך להימצא בו, כולו או חלקו, והכול בין שהרכיב או החומר מופיע ברכיבי המזון על גבי התווית ובין אם לאו.

@ 7. הצעת מזון לציבור העלול לפגוע בבריאותו
: לא יציע אדם לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת, והכול אם הוא עלול לפגוע בבריאות של אדם.

@ 8. הוספת חומרים למזון
: (א) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, אלא אם כן השר קבע כי התוסף או החומר מותרים לשימוש ובתנאים שקבע.
: (ב)(1) לא ייצר יצרן מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שנקבעו לגביו הוראות בתקנות, אלא בהתאם לאותן הוראות.
:: (2) לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון הכולל חומר כאמור בפסקה (1) אלא בהתאם להוראות כאמור באותה פסקה.
: (ג) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ושיווק של תוספי מזון, חומרי טעם וריח וחומרים מסייעי ייצור או שימוש בהם בייצור מזון.

@ 9. עיבוד בשר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בהמות&quot; - רשימת הבהמות כמפורט [[בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים]];
::- &quot;בעלי חיים החיים במים&quot; - דגים, לרבות סרטנים ורכיכות;
::- &quot;בשר&quot; - חלקים ניתנים לאכילה של בהמות, עופות ובעלי חיים החיים במים, עם עצמות או בלעדיהן ועם עור או בלעדיו;
::- &quot;בשר טרי&quot; - בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט צינון בטמפרטורה שלא עלתה על ארבע מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס, ובלבד שנשמרו טעמו, צבעו, ריחו ומרקמו הטבעיים של הבשר;
::- &quot;בשר מיושן&quot; - שרירי שלד של בשר בהמות טרי שעברו תהליך של הבחלה טבעית בטמפרטורה שלא עלתה על שתי מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס במשך ארבעה עשר ימים רצופים לפחות;
::- &quot;בשר מיושן קפוא&quot; - בשר מיושן שהוקפא לאחר תהליך ההבחלה;
::- &quot;בשר קפוא&quot; - בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט הקפאה בטמפרטורה פנימית שלא עלתה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס;
::- &quot;מוצר בשר מעובד&quot; - מוצר המיוצר מבשר טרי או מבשר קפוא שעבר עיבוד, ושאינו מוכן לאכילה, לרבות מוצר המכיל בשר;
::- &quot;עופות&quot; - רשימת העופות כמפורט [[בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים]];
::- &quot;עיבוד&quot; - עיבוד מכל סוג שהוא של בשר, לרבות הוספת מים, תבלינים, חומרי כבישה או חומרים אחרים, וכן הפשרה וכבישה, ולמעט טיפול בבשר גולמי.
: (ב) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, אלא אם כן הוא בשר טרי, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא או בשר קפוא, בהתאמה.
: (ג) עוסק במזון לא יוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר מכל סוג שהשר קבע לגביו הגבלות או איסורים לפי הוראות סעיף קטן (ו)(1).
: (ד) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר מעובד אלא אם כן הוא מסומן במילים &quot;מוצר בשר מעובד&quot;, &quot;מוצר עוף מעובד&quot; או &quot;מוצר דג מעובד&quot;, בהתאמה, למעט אם קבע השר אחרת לעניין סימון מוצר כאמור ששיעור הבשר שהוא מכיל נמוך משיעור שיקבע.
: (ה) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר קפוא שהופשר אלא אם כן הוא ארוז מראש ומסומן במילים &quot;מוצר בשר מעובד מופשר&quot;.
: (ו) השר, באישור הוועדה, יקבע בתקנות את כל אלה, ורשאי הוא לקבוע הוראות כלליות או לסוגים שונים של מוצר בשר מעובד:
:: (1) סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד והגבלות על הוספת חומרים למוצר כאמור ועל אופן שיווקו;
:: (2) אופן סימון שיעור המים שמכיל מוצר בשר מעובד שלא עבר טיפול בחום, ודרכי חישוב של שיעור המים המוסף במוצר בשר מעובד מסוים;
:: (3) אופן סימון מוצר בשר טרי, בשר מעובד, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא, ובשר קפוא, לרבות אופן סימון החומרים והמים שהוספו במהלך העיבוד, גודל האותיות, וכללים נוספים בדבר האריזה.
: (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות [[סעיף 8]].

@ 10. הסדרת חומרים הבאים במגע עם המזון
: לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון שאריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, נאסרו או הוסדרו בחקיקת המזון, אלא כאמור בחקיקה האמורה.

@ 11. הסדרת שימוש בשאריות מזון
: (א) בסעיף זה, &quot;שאריות&quot; - מזון שניטש, הושלך או נזרק, לרבות מה שנותר ממזון שהועמד בבית אוכל לצריכתו של אדם.
: (ב) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור שאריות מזון ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות למעט במקרים שעליהם הורה מנהל שירות המזון ופורסמו ברשומות.
: (ג) מנהל שירות המזון רשאי להורות, בהוראה שתפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט, כי מה שנותר ממזון לאחר עיבודו ייחשב שאריות לעניין סעיף זה; הוראה לפי סעיף זה יכול שתהיה, בין השאר, בנוגע למזון מסוים או בנוגע לדרך עיבוד מסוימת.

@ 12. תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש במזון (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע היצרן, חלף.
: (ב) לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו כפי שקבע היצרן של אותו מזון, חלף.
: (ג) לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו כפי שקבע יצרן המזון האמור, חלף, ואולם בעל רישיון ייצור רשאי לעשות שימוש בתהליך ייצור בחומר גלם שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי ושהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, אם ניתן לכך אישור ממנהל שירות המזון או אם התקיימו ביצרן כל אלה:
:: (1) בידיו אישור מגוף המנוי [[בסעיף 42(ב)(1) או (2)]] המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין-לאומיים מקובלים שפרסם מנהל שירות המזון כאמור [[42|באותו סעיף]];
::: (((החל מיום 1.8.2026):)) בידיו אישור ייצור נאות או מיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי [[סעיף 41(ב)]];
:: (2) הוא קיבל את אישורו בכתב של יצרן חומר הגלם להארכת תקופת השימוש מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש כפי שיקבע, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך, (((החל מיום 1.8.2026):)) או שיש לו נוהל להארכת חיי מדף במסגרת יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בפסקה (1);
:: (3) (((תימחק ביום 1.8.2026):)) יש לו נוהל להארכת חיי מדף, שאישר מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, ככל שאין נוהל כאמור במסגרת מערכת כאמור בפסקה (1);
:: (4) הוא שומר את האישורים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), כל עוד המזון המיוצר לא הועבר לאחר.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא יראו באחסנה או בהובלה של מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, חלף, הפרה של הוראות סעיף זה, אם המזון כאמור מאוחסן במחסן או באמצעי ההובלה בנפרד מיתר המזון ומסומן באופן ברור ובולט כי הוא אינו מיועד למכירה אלא להשמדה או להחזרה ליצרן או ליבואן, לפי העניין.
: (ה) על אף האמור בסעיף זה, השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע תנאים לעניין שימוש במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, או מכירתו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי סוגי מזון שונים ולגבי עוסקים שונים במזון.

@ 13. איסור ייחוס סגולות מרפא למזון
: לא ייחס אדם למזון סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו, או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בדרך של סימון, או פרסום, אלא אם כן הותר הדבר לפי חוק זה.

@ 14. התאמת הסימון והמסמכים למזון
: (א) לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, אלא אם כן הותר הדבר בחקיקת המזון.
: (ב) לא ימסור ולא יפרסם יצרן או יבואן מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, לפי העניין, ושאינו תואם את המזון, ובכלל זה מידע הנוגע לתהליך ייצור המזון, מהותו, רכיביו או תכונותיו.
: (ג) לא ימסור ולא יפרסם משווק מידע -
:: (1) בנוגע למזון שאינו ארוז מראש בידי היצרן - אם המידע אינו תואם את המזון;
:: (2) בנוגע למזון הארוז מראש בידי היצרן - אם המידע אינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור.

@ 15. סימון מזון (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) יצרן או יבואן יסמן את המזון או את אריזתו, לפי העניין, בהתאם לחיקוקים אלה ולא יאוחר מהמועדים הקבועים בסעיף קטן (ב) או [[בסעיף 90]], לפי העניין:
:: (1) הוראות לעניין סימון שנקבעו בתקנות לפי חוק זה;
:: (2) סימונים כפי שנקבעו באחד או יותר מאלה:
::: (א) תקנים רשמיים לפי [[חוק התקנים]] החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
::: (ב) תקנות או צווים, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי [[סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן]];
::: (ג) צווים לפי [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים]] החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
::: (ד) (((החל מיום 1.1.2023):)) הוראות סימון לפי ההוראות המאומצות;
:: (3) הוראות לפי [[סעיף 2|פסקה (1) להגדרה &quot;חקיקת המזון&quot;]], שעניינן סימון מזון.
: (ב) יצרן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א) בטרם הובלת המזון למחסן שנמצא מחוץ לאתר הייצור או למשווק, אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון הייצור שלו.
: (ג) יבואן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א), בהתאם להוראות [[סעיף 90]].
: (ד) משווק יסמן את המזון או את אריזתו בהתאם להוראות כאמור בסעיף קטן (א) החלות על פעולתו כמשווק או נוגעות למקום ממכר המזון.

@ 16. איסור שינוי סימון
: (א) לא ישנה אדם סימון שנדרש לפי חקיקת המזון וסומן על גבי מזון, ובכלל זה, לא יסתירו, לא יסירו, לא יוסיף על גביו ולא יימחקו, אלא אם כן הדבר הותר לפי חקיקת המזון.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הוספת סימון שנדרש לפי דין אחר או סימון שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון, ובלבד שאין בהוספת הסימון כדי להפר את הוראות סעיף קטן (א).
: (ג)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להתיר ליצרן או ליבואן, בכתב, לבקשתו, לשנות סימון כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות שבהיתר, אף אם לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה לעניין שינוי סימון כאמור.
:: (2) ההיתר יכול שיינתן במקרים של טעות בסימון, של חשש כי סימון קיים עשוי להטעות את הציבור או אם הוברר, מטעמים מיוחדים, כי יש צורך בהבטחת התאמה של המידע בסימון למזון.
:: (3) ההיתר יפורסם באתר האינטרנט בהשמטת פרטי המבקש או המוצר, אלא אם כן סבר מנהל שירות המזון כי מדובר בהיתר שאין בו עניין לציבור או לעוסקים אחרים במזון.

@ 17. איסור הטעיה בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון
: עוסק במזון לא יעשה אחד מאלה במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון:
: (1) לעניין יצרן - הוספת חומר או רכיב למזון בעת ייצורו או הכנתו, טיפול במזון או עיבודו בדרך כלשהי, באופן המשנה או מסווה את מהותו או איכותו, או מגדיל את הנפח, המשקל או המידה של המזון;
: (2) לעניין יצרן, יבואן או משווק - סימון מזון בניגוד להוראות [[סעיפים 15]] [[ו־16]], או תיאור מזון באמצעות תווית, מסמך, פרסומת או הצגה אחרת של מידע באופן שאינו תואם את המזון או את תכונותיו;
: (3) לעניין משווק - מכירת מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל או עובד כאמור בפסקה (1), או מזון שסומן או תואר כאמור בפסקה (2).

@ 18. הסדרת ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי והכרה במזון כמזון חדש
: (א) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון ייחודי, אלא אם כן הותר הדבר לפי חוק זה ובתנאים שהותר.
: (ב) יצרן או יבואן רשאי להגיש למנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך בקשה להכרה במזון כמזון חדש.
: (ג) רשימת מזונות שהוכרו כמזונות חדשים לפי סעיף זה תפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
:: (1) בקשות להכרה בסוגי מזון כמזון חדש כאמור בסעיף קטן (ב), תנאים לאישורן, ואגרות בעד בקשות להכרה כאמור;
:: (2) סימון מזון ייחודי, ייצורו, ייבואו או מכירתו.

@ 19. תקנות בעניין משקאות משכרים
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין החלת הוראות חוק זה על ייצור, ייבוא, שיווק וייצוא של משקאות משכרים, ובכלל זה הדרישה להעדר עבר פלילי, בשינויים ובתנאים שיקבע.
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרישה כי יצרן משקאות משכרים יהיה בעל האישורים הנדרשים כדין לצורכי מס.
: (ג) הוראות לפי סעיף זה בעניין ייצוא משקאות משכרים ייקבעו בהתייעצות עם שר הכלכלה.

== פרק ג': הסדרת ייצור מזון ==

=== סימן א': חובות יצרן ===

@ 20. חובות יצרן
: לא ייצר אדם מזון, אלא בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון והוראות חוק זה.

@ 21. רישיון ייצור ותנאיו
: (א) לא ייצר אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו רישיון ייצור תקף לאתר ייצור המזון.
: (ב) לא ייצר אדם מזון אלא לפי סוג פעילות הייצור או סוג המזון שהותר לו לייצר ברישיון הייצור.

@ 22. אישור ייצור נאות ותנאיו (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) לא ייצר אדם מזון שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות לפי [[סעיף 41]], אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות.
:: (((החל מיום 1.8.2026):)) לא ייצר אדם מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות לפי [[סעיף 41]], אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות.
: (ב) חלה על אדם חובה לקבל אישור ייצור נאות כאמור [[בסעיף 41]], או שהוא קיבל היתר סימון בסמל תנאי ייצור נאותים לפי [[סעיף 46]], לא ייצר מזון אלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות.

@ 23. חובת סימון מזון
: (א) יצרן מזון יסמן את המזון שייצר בהתאם לדרישות חקיקת המזון החלות על אותו המזון; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מחובתו לעמוד בדרישות סימון לפי כל דין אחר.
: (ב) נקבעה בחקיקת המזון הוראה לגבי אורך חיי מדף, יסמן יצרן מזון את המזון שאותו ייצר בהתאם להוראה זו; לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה כאמור - יקבע יצרן המזון את אורך חיי המדף של המזון שאותו ייצר ויסמן אותו אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת אותו.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 15]] [[ו־23(א)]], קבע יצרן מזון כי נדרש להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת לצורך שמירה על בטיחות המזון, יסמן זאת על גבי המזון.

@ 24. אישור פעילות ייצור שהיא פעילות הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירתו לצרכן
: (א) על אף האמור [[בסעיף 21]], ביצוע פעילות ייצור במזון שהיא פעילות הכנה או אריזה לקראת מכירתו לצרכן, על ידי המשווק באתר המכירה לצרכן (בסעיף זה - פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן), אינה טעונה רישיון ייצור, ואולם לא יבצע אדם פעילות כאמור אלא אם כן ניתן לו אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן ובהתאם לתנאיו.
: (ב) על מתן אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן יחולו הוראות [[סימן ב' לפרק זה]], בשינויים המחויבים, ובשינויים נוספים שהשר רשאי לקבוע.
: (ג) מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות הודעה על -
:: (1) פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן שאינה טעונה אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, ורשאי הוא לקבוע בהודעה תנאים לעניין ביצוע פעילות בלא אישור כאמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט;
:: (2) סוגי פעילויות שבנסיבות האמורות בהודעה ייחשבו פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן.

@ 25. פטור להכנת מזון בבית אוכל
: (א) על אף האמור [[בסעיף 21]], הכנת מזון בבית אוכל אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקה לגופים אחרים שאינם הסועדים לשם צריכה מחוץ לבית האוכל.
: (ב) בסעיף זה, &quot;בית אוכל&quot; - עסק שבו מכינים ומגישים מזון המיועד דרך כלל לאכילה במקום העסק ובסמוך למועד הכנתו, ובכלל זה בית קפה, מסעדה, מזנון ועסק של מזון מהיר.

@ 26. פטור להכנת מזון במטבח מוסדי (תיקון: י&quot;פ תשע&quot;ז, ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 21]], הכנת מזון במטבח מוסדי אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקתו לגופים אחרים שאינם הסועדים, לשם צריכה מחוץ למוסד או לעסק, או שהוא מספק לגופים אחרים כאמור 1,000 ארוחות לפחות בממוצע, ביום עבודה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה השר כי הדבר דרוש לשם שמירה על בריאות הציבור, רשאי הוא, באישור הוועדה, לקבוע כי מטבח מוסדי יהיה טעון רישיון מטבח מוסדי בהתאם לתנאים שיקבע; קביעה כאמור יכול שתהיה לפי סוג המטבח המוסדי, סוגי המזון שמכינים בו, היקף פעילותו או מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות לעניין בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, תוקף הרישיון והנסיבות והדרך לביטול רישיון כאמור, התלייתו או הגבלתו.
: (ג) תקנות לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו -
:: (1) לעניין מטבח מוסדי במלון - בהתייעצות עם שר התיירות;
:: (2) לעניין מוסד חינוך או מעון יום - בהתייעצות עם שר החינוך או שר הכלכלה, לפי העניין.
: (ד) קבע השר כי מטבח מוסדי טעון רישיון מטבח מוסדי, לא ייצר אדם מזון במטבח מוסדי אלא אם כן קיבל רישיון כאמור ובהתאם לתנאיו.
: (ה) בסעיף זה, &quot;מטבח מוסדי&quot; - בית אוכל במוסד או בעסק, שמכינים ומגישים בו מזון המיועד לצריכת העובדים המועסקים באותו מוסד או עסק או לצריכת קבוצה מוגדרת של אנשים השוהים באותו מוסד או עסק, ובכלל זה מטבח של גן אירועים, אולם אירועים, מלון, מוסד רפואי, מוסד חינוך או בית אבות.

@ 27. פטור בתקנות מחובות יצרן
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות פטור אלה:
: (1) פטור מחובת רישיון ייצור או מהחובה לקבל אישור ייצור נאות למטרות מסוימות וכן לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון, ורשאי הוא לקבוע תנאים לפטור כאמור, ובכלל זה עמידת הזכאי לפטור בתנאים הקבועים לפי [[פרק זה]];
: (2) פטור או הקלות מחובות לפי [[פרק זה]] בייצור מזון כחלק ממחקר ופיתוח של מזון, ובלבד שאינו מיועד למכירה.

=== סימן ב': רישיון ייצור ===

@ 28. הגשת בקשה לרישיון ייצור
: (א) המבקש רישיון ייצור או חידוש רישיון ייצור יגיש, ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו התבקש הרישיון, בקשה בצירוף מסמכים, פרטים וטפסים (בסעיף זה - מסמכים), בהתאם לתקנות לפי [[סעיף 49]].
: (ב) מי שמייצר מזון ביותר מאתר ייצור אחד, יגיש בקשה נפרדת לכל אחד מאתרי ייצור המזון, בכפוף להוראת סעיף קטן (ג).
: (ג) לא ייקבע תנאי שונה לשני אתרי ייצור שאין שוני מהותי ביניהם בשים לב לסוג המזון המיוצר בהם, גודלם, תהליכי הייצור והיקפם, אלא באישור מנהל שירות המזון.
: (ד) נותן רישיון ייצור רשאי לדרוש ממבקש רישיון הייצור או חידושו מסמכים נוספים הנחוצים לו לשם החלטה בדבר עמידת המבקש בתנאים לפי [[סעיף 30]].
: (ה) החלטה בבקשה למתן רישיון ייצור או לחידושו תינתן בתוך 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה המלאה ללשכת הבריאות המחוזית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה כלל המסמכים שנדרש לצרף לבקשה; לעניין זה, יראו בהגשת בקשה לאחר החלטה על דחיית בקשה למתן רישיון ובה מסמכים המעידים על השלמת דרישות שניתנו בהחלטה כאמור, כהגשת בקשה חדשה, והחלטה בבקשה החדשה תינתן בתוך 45 ימים ממועד הגשתה, למעט בנסיבות חריגות שבהן סבר נותן רישיון הייצור כי נדרשות השלמות שמהותן אינה מאפשרת השלמת הבדיקה בתוך תקופה כאמור.
: (ו) בקשה לחידוש רישיון ייצור לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ־90 ימים לפני מועד פקיעת הרישיון; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעתו, יראו את הרישיון כאילו הוארך תוקפו עד למועד ההחלטה בבקשה.

@ 29. מתן רישיון ייצור
: (א) נותן רישיון ייצור ייתן רישיון ייצור למבקש לאחר שמצא כי -
:: (1) הוא עומד בתנאים לייצור מזון לפי [[סימן זה]] ולפי [[סעיף 3]];
:: (2) הוא עומד בהוראות לפי [[סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים]];
:: (3) הוא, ובתאגיד - הוא או נושא משרה בתאגיד, לא הורשע בעבירה או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה, שלדעת נותן רישיון הייצור, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון מטעמים של שמירה על בריאות הציבור; מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותני רישיון הייצור לעניין סעיף זה.
: (ב) ברישיון ייצור יצוינו סוג פעילות הייצור וסוגי המזון שבעל רישיון הייצור רשאי לייצר.
: (ג) מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי רישיון ייצור תקף, בהתאם לסוג פעילות הייצור וסוג המזון שלגביהם ניתן הרישיון.

@ 30. קביעת תנאים ברישיון ייצור
: (א) נותן רישיון ייצור רשאי להתנות רישיון ייצור בתנאים, ובכלל זה תנאים מיוחדים הנדרשים לעניין ייצור המזון שניתן לגביו הרישיון, ככל שלא נקבעו לפי [[סעיפים 3]] [[או 49]] או לפי סעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות [[סעיף 28(ג)]];
: (ב) מנהל שירות המזון רשאי לקבוע הנחיות לעניין התנאים שייקבעו ברישיון ייצור בהתאם לסוג המזון המיוצר; נקבעו הנחיות כאמור, לא ייקבעו ברישיון הייצור תנאים בניגוד להנחיות אלה, אלא באישור מנהל שירות המזון.
: (ג) נקבעו הנחיות לפי סעיף קטן (ב) לעניין סוג מזון מסוים וביקש נותן רישיון ייצור להתנות את רישיון הייצור של המזון המסוים בתנאי נוסף שלא לבעל רישיון מסוים, לא יעשה זאת אלא באישור מנהל שירות המזון.
: (ד) אין באמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) כדי לגרוע מסמכות נותן רישיון הייצור לקבוע תנאים נוספים ברישיון בהתאם לסעיף קטן (א) במקרים שבהם הדבר נדרש לאתר ייצור מסוים בהתאם למאפייניו.
: (ה) תנאים נוספים לגבי רישיון ייצור קיים ייקבעו בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 31. תקופת תוקפו של רישיון ייצור
: (א) תוקפו של רישיון ייצור יהיה שנתיים, ואולם בחידוש רישיון רשאי נותן רישיון הייצור לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, השאלה אם יש בידו אישור ייצור נאות או היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים, מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, התקופה שבה הרישיון נמצא בידי בעל הרישיון והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן רישיון הייצור, בהחלטה מנומקת, לקבוע כי תקופת הרישיון או רישיון שחודש, לפי העניין, תהיה קצרה מהאמור בסעיף קטן (א), אך לא תפחת משלושה חודשים, אם ראה צורך בכך לשם שמירה על בריאות הציבור.
: (ג) מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקופת תוקפם של רישיונות שחודשו לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה לפי סוג המזון או סוג פעילות הייצור.

@ 32. שמירת מסמכים בידי יצרן לשם עקיבות
: (א) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע את המסמכים ואת פרטי המסמכים, לרבות בדיקות, מפרטים ואישורים, הנדרשים לשם עקיבות המזון, שיישמרו אצל היצרן משלב חומרי הגלם ששימשו לייצור המזון בכל שלבי הייצור והשלבים שהמזון מצוי אצלו וכל עוד המזון לא הועבר לשם מכירה; תקנות כאמור יכול שיקבעו דרישות שונות לגבי סוגי מזון מסוימים בהתחשב, בין השאר, בתנאי ייצורם, הובלתם ואחסונם.
: (ב) יצרן ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), בנוגע לכל אצוות מזון שייצר, למשך תקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהעדר סימון של מועד כאמור - משנה ממועד העברת המזון לאחר כפי שמצוין בתעודת המשלוח.

@ 33. חובת דיווח על שינוי במסמכים
: חל שינוי במסמכים שנכללו בבקשה לרישיון ייצור כמשמעותם [[בסעיף 28]], ידווח המבקש או בעל רישיון הייצור, לפי העניין, על השינוי ללשכת הבריאות המחוזית שלה הגיש את הבקשה לרישיון ייצור, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.

@ 34. הגבלת רישיון ייצור, התלייתו, ביטולו, סירוב לחדשו או צמצום הפעילות המותרת על פיו (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נותן רישיון ייצור רשאי להגביל רישיון ייצור, להתלותו, לבטלו, לסרב לחדשו אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;
:: (2) הרישיון ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון, לא היה נותן את הרישיון;
:: (3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון;
:: (4) מבקש רישיון הייצור או חידושו, בעל רישיון הייצור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל רישיון, הפר תנאי מתנאי הרישיון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי שנקבעו לפי [[פרק זה]], או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון;
:: (5) בעל רישיון הייצור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור [[בסעיף 36]];
:: (6) בעל רישיון הייצור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו - ליקוי); ואולם נותן הרישיון לא יורה על ביטול רישיון ייצור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל הרישיון או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר;
:: (7) השתנה פרט במסמכים, בטפסים או במידע שנמסרו לפי [[סעיף 28]] אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון לא היה נותן את הרישיון לפי [[סימן זה]];
:: (8) (((החל מיום 1.8.2026):)) היצרן אינו מקיים את התחייבותו ליישם את תכנית בטיחות המזון בבקרה עצמית כאמור [[בסעיף 41(ב)]].
: (ב) מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן רישיון ייצור רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.

@ 35. תקופת התליה של רישיון ייצור
: הוראה על התליית רישיון ייצור לפי [[סעיף 34]] תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן רישיון הייצור, באישור מנהל שירות המזון, רשאי להאריך התליה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.

@ 36. התליה או הגבלה של רישיון ייצור בשל חשד לאי־עמידה בהוראות חקיקת המזון
: (א) חשד נותן רישיון ייצור כי המזון שלגביו ניתן הרישיון אינו עומד בהוראות שנקבעו בחקיקת המזון או בהוראות שנקבעו לפי חוק זה, רשאי הוא להתלות או להגביל את הרישיון עד לבירור החשד האמור אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.
: (ב) התליה או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה עד לבירור החשד אך תוקפה לא יעלה על חודש; ואולם מנהל שירות המזון רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך תקופה זו בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.

@ 37. הזדמנות לטעון טענות לפני התליה, ביטול או הגבלה של רישיון ייצור
: לא יקבל נותן הרישיון החלטה לפי [[סעיפים 34]], [[35]] [[או 36]] אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 38. התליית רישיון ייצור לאלתר בשל חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור
: על אף האמור [[בסעיף 37]] ובלי לגרוע מכלליות האמור [[בסעיף 34]], היה לנותן רישיון הייצור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל רישיון הייצור עילה מהעילות האמורות [[בסעיפים 34]] [[או 36(א)]], וסבר כי קיים צורך דחוף ומיידי להתלות את רישיונו לאחר ששוכנע כי קיים חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, בהחלטה מנומקת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד ההחלטה.

@ 39. מסירת הודעה לבעל רישיון ייצור
: (א) הודעה מנומקת על החלטת נותן רישיון ייצור לפי [[סעיפים 34]], [[35]], [[36]] [[או 38]] תימסר בכתב לבעל הרישיון.
: (ב) מנהל שירות המזון רשאי לפרסם באתר האינטרנט החלטה על ביטול רישיון ייצור.

@ 40. מתן רישיון ייצור לאחר ביטולו
: בוטל רישיון ייצור מטעמים שפורטו [[בסעיף 34]], לא תידון בקשה של בעל רישיון הייצור שבוטל למתן רישיון ייצור חדש אלא בתום תקופה של 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן רישיון ייצור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל הרישיון, מנימוקים שיירשמו.

=== סימן ג': אישור ייצור נאות ===

@ 41. חובת קבלת אישור ייצור נאות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בכפוף להוראות [[סימן ח']], רשאי לקבוע בתקנות כי ייצור מזון מסוים או סוג מזון מסוים מחייב את היצרן בקבלת אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון, נוסף על קבלת רישיון ייצור, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים נוספים על האמור [[בסעיף 42]], הנוגעים לבקרה ולפיקוח על הייצור ועל המכירה של המזון או של סוג המזון; תקנות כאמור ייקבעו לפי המלצת מנהל שירות המזון שתינתן בהתבסס על ניהול סיכונים.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין בקשה לקבלת אישור ייצור נאות או חידושו, ובכלל זה דרך הגשת הבקשה, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, דרך ביטול האישור והוראות שיחולו בעת ביטול האישור או התלייתו.
: (ג) מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי אישור ייצור נאות ובעל היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים.

@ 41. החובה לקבל אישור ייצור נאות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.8.2026):))
: (א) בלי לגרוע מחובתו לקבל רישיון ייצור, יצרן של מזון לא ייצר מזון אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מפעל לייצור מזון אינו חייב באישור ייצור נאות לגבי מזון שאינו מנוי [[בתוספת האחת עשרה]], אם המנהל מצא שמיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי הוראות סעיף קטן זה ומסר לו אישור על כך.
:: (2) בקשה לקבלת אישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי פסקה (1) תוגש ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו התבקש האישור, בצירוף כל אלה:
::: (א) תכנית בטיחות המזון המבוססת על עקרונות HACCP‏ (Hazard Analysis Critical Control Points) לכל סוג מזון מסוים שהוא מייצר, הכוללת נהלים לזיהוי והערכת הסיכונים הנוגעים לתהליך ייצור המזון האמור, אמצעי בקרה לנקודות קריטיות בתהליך הייצור, סקר סיכונים ובו התייחסות להרכב המזון, בטיחותו, סימונו, תנאי הובלתו, אחסונו ומכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין-לאומיים מקובלים;
::: (ב) התחייבות שלפיה הוא מיישם את תכנית בטיחות המזון כאמור בפסקת משנה (א) בעבור מזון המיוצר באתר הייצור.
:: (3) הוגשה בקשה לאישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בפסקה (2), יחליט המנהל בבקשה בתוך 30 ימים; לא החליט המנהל בבקשה בתוך התקופה האמורה יראו את היצרן כאילו ניתן לו אישור כאמור בפסקה (1).
: (ג) מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימות של בעלי אישור ייצור נאות ובעלי היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים ושל בעלי אישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון ובקרה עצמית.

@ 42. אישור תנאי ייצור נאותים כתנאי לקבלת אישור ייצור נאות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) לא ייתן מנהל שירות המזון אישור ייצור נאות אלא לאחר שהמבקש הגיש לו בקשה לפי [[סעיף 41]], ולאחר שנוכח כי מתקיימים התנאים הנוספים שנקבעו לפי [[אותו סעיף]], ככל שנקבעו.
: (ב) לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצורף אישור מאחד הגופים המנויים להלן המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין-לאומיים מקובלים שמנהל שירות המזון פרסם באתר האינטרנט כי ניתן לתת על בסיסם אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים:
:: (1) גוף התעדה שקיבל הכרה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב־IAF - International Accreditation Forum - כמוסמך לתת אישור כאמור;
:: (2) רשות ממשלתית בישראל המוסמכת לפי דין לתת אישור כאמור.
: (ג) (((החל מיום 1.1.2023):)) השר יקבע תקנות לעניין בקרה ופיקוח על הגופים כאמור בסעיף קטן (ב)(1), בהתאם לאסדרה של האיחוד האירופי.

@ 43. תוקפו של אישור ייצור נאות
: תוקפו של אישור ייצור נאות יהיה לשנתיים, ואולם בעת חידוש האישור רשאי מנהל שירות המזון לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, התקופה שבה האישור נמצא בידי בעל האישור, התקופה שנקבעה לרישיון הייצור שבידיו והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופות אלה.

@ 44. ביטול אישור ייצור נאות, התלייתו או סירוב לחדשו
: (א) מנהל שירות המזון רשאי לבטל אישור ייצור נאות, להתלותו או לסרב לחדשו אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב;
:: (2) האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור, לא היה נותן את האישור;
:: (3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור;
:: (4) מבקש האישור או חידושו, בעל האישור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל אישור, הפר תנאי מתנאי האישור, או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, או שחדל מלקיים תנאי או הוראה כאמור;
:: (5) בעל האישור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו - ליקוי); ואולם מנהל שירות המזון לא יורה על ביטול אישור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר;
:: (6) השתנה פרט מהפרטים שנכתבו בבקשה לקבלת האישור או במסמכים שצורפו לה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.
: (ג) על ביטול, התליה או סירוב לחדש אישור כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיפים 35]] [[ו־37 עד 40]], בשינויים המחויבים.

@ 45. דיווח למנהל על שינוי בפרטים
: השתנה פרט מהפרטים בבקשה לקבלת אישור ייצור נאות או במסמכים שצורפו לה, ובכלל זה בוטל אישור שצורף לבקשה כאמור [[בסעיף 42]], ידווח על כך בעל אישור הייצור הנאות למנהל שירות המזון בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.

@ 46. היתר לסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים
: (א) בעל רישיון ייצור רשאי לבקש ממנהל שירות המזון היתר לסימון מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, אף אם המזון שהוא מייצר אינו טעון קבלת אישור ייצור נאות לפי [[סעיף 41]].
: (ב) היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן רק לאחר שהתקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 42]].
: (ג) על בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) ועל היתר שניתן לפיה, יחולו הוראות [[סעיפים 42 עד 45]], בשינויים המחויבים.

@ 47. שימוש בסמל תנאי ייצור נאותים
: לא יסמן אדם מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, אלא אם כן הוא בעל אישור ייצור נאות לפי [[סעיף 41]] או שיש בידיו היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים לפי [[סעיף 46]].

@ 48. סמל תנאי ייצור נאותים
: השר יקבע את מראהו של סמל תנאי ייצור נאותים, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר צורתו, גודלו, תוכנו, מאפייניו ודרך סימונו.
: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים), התשנ״ג–1993]].))

=== סימן ד': תקנות לעניין ייצור מזון ===

@ 49. תקנות לעניין ייצור מזון (תיקון: תשפ&quot;ב)
: השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות בדבר -
: (1) בקשה לרישיון ייצור או חידושו, ובכלל זה בעניין דרך הגשתה, המסמכים שיש לצרף לה ואופן הטיפול בה;
: (2) קביעת תנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, ויכול שקביעה כאמור תהיה בשים לב לסיווגם של רישיונות לפי סוגי המזון המיוצר או לפי סוגי פעילות הייצור;
: (3) תנאים לעניין צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת, של כמה אריזות של מוצרי מזון מסומנים וארוזים מראש על ידי יצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מבוקרת;
: (4) תנאים לעניין ייצור מזון ייחודי וסימונו;
: (5) (((החל מיום 1.1.2023):)) תנאים לקבלת אישור ייצור נאות, הגשת בקשה לאישור ייצור נאות או לחידושו, לרבות לעניין דרך הגשת הבקשה, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, כללים ותנאים לעניין ביטול האישור ודרך ביטולו והוראות שיחולו בעת ביטול האישור או התלייתו וכן לעניין הוראות הנוגעות לבקרה ופיקוח על ייצור ועל מכירה של המזון שיוצר בידי מי שיש לו אישור ייצור נאות.

== פרק ד': הסדרת ייבוא מזון ==

=== סימן א': חובות יבואן ===

@ 50. חובות יבואן
: לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן מתקיימות דרישות לפי חקיקת המזון ומתקיימות הוראות חוק זה.

@ 51. החזקת תעודת יבואן רשום ועמידה בתנאיה
: (א) לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו תעודת יבואן רשום תקפה.
: (ב) לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן המזון שהוא מייבא עומד בתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום.

@ 52. ייבוא מזון שייצורו חייב באישור ייצור נאות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) לא ייבא אדם מזון שנקבע לפי [[סעיף 41]] כי ייצורו טעון אישור ייצור נאות, אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים.
:: (((החל מיום 1.8.2026):)) לא ייבא אדם מזון שנקבע [[בתוספת האחת עשרה]], אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים.
: (ב) אישור על ייצור המזון המיובא כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיינתן על ידי כל אחד מאלה:
:: (1) אחד הגופים המנויים [[בסעיף 42(ב)]];
:: (2) רשות ממשלתית מחוץ לישראל המוסמכת לפי דין בארצה לתת אישור כאמור, שמנהל שירות המזון הכיר בה לעניין זה.
: (ג) מנהל שירות המזון יורה על כללים להכרה ברשות ממשלתית מחוץ לישראל כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בהתאם למקובל במדינות מפותחות, לרבות כללים לעניין התחומים שבהם רשות כאמור תוכר לשם מתן אישור, ובשים לב למדינות מפותחות המאפשרות ייבוא לשטחן על בסיס אישור של רשות ממשלתית כאמור; רשימת גופים שהוכרו לפי הסעיף הקטן האמור תפורסם באתר האינטרנט.

@ 53. ייבוא מזון רגיל
: לא ייבא אדם מזון רגיל, אלא אם כן -
: (1) יש בידיו אישור קבלת הצהרה;
: (2) הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיל [[שבפרק זה]].

@ 54. ייבוא מזון רגיש
: (א) לא ייבא אדם מזון רגיש אלא אם כן -
:: (1) יש בידיו אישור מוקדם לייבוא המזון הרגיש והוא מקיים את הדרישות שפורטו באישור המוקדם לייבוא;
:: (2) הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיש [[שבפרק זה]].
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע חובות, הקלות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על יבואני מזון רגיש, והכול בשים לב לצורך בהבטחת בטיחות, תקינות ואיכות המזון ובשמירה על בריאות הציבור; תקנות לעניין סעיף קטן זה יכול שייקבעו לגבי מזון רגיש מסוים או סוגי מזונות רגישים, והכול על בסיס ניהול סיכונים לגבי המזון האמור.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר), התש&quot;ף-2020]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור מזון (מתן תעודת שחרור למזון רגיש מסוים) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]].))

@ 54א. יבוא מזון במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):))
: (א) יבואן נאות רשאי לייבא מזון, למעט מזון המנוי [[בתוספת השתים עשרה]], שלא לפי הוראות [[סעיפים 53]] [[או 54]], לפי העניין, ובלבד שיש בידיו אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סימן ד'1]] והוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון במסלול האירופי [[שבפרק זה]].
: (ב) יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי חייב לבצע את כל אלה, לגבי המזון האמור:
:: (1) לקיים תהליכי בקרת איכות ובטיחות עצמית בהתאם לתקנים בין-לאומיים מקובלים במדינות מפותחות;
:: (2) לשמור בדרך דיגיטלית תיק מוצר לגבי כל משלוח של מזון, לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד השחרור של המשלוח האחרון של אותו מזון; לעניין זה, &quot;תיק מוצר&quot; - המסמכים והפרטים הנדרשים לפי [[סעיפים 79ד]], [[84]] [[וסימן ו' לפרק זה]];
:: (3) לשמור בדרך דיגיטלית רשימה של העוסקים במזון שאליהם העביר את המזון ישירות, לתקופה שלא תפחת משבע שנים;
:: (4) לתעד תלונות שקיבל בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות אדם ממזון במסלול האירופי שייבא ולשמור את התיעוד בדרך דיגיטלית לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד קבלת התלונה;
:: (5) לשמור תיעוד בדרך דיגיטלית בכל הנוגע לביצוע חובותיו לפי [[סעיף 164]] לעניין מזון מזיק, לתקופה שלא תפחת משבע שנים;
:: (6) להודיע בלא דיחוי למנהל שירות המזון, באמצעות אתר האינטרנט, על כל מקרה כאמור [[בסעיף 164(ב)]], ולנקוט את הפעולות הנדרשות לפי הוראות [[סימן ג' לפרק ז']] לעניין מניעת סכנה לבריאות הציבור מהמזון.

@ 55. ייבוא מזון שנאסר או שהוגבל לייבוא, בייבוא אישי
: לא ייבא אדם בייבוא אישי מזון שמנהל שירות המזון אסר לייבאו בייבוא אישי לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]] או בניגוד למגבלות שנקבעו לגביו, ובכלל זה הגבלות על הכמות שניתן לייבא ממנו בייבוא אישי, ככל שנקבעו; מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט רשימה של מזונות מסוימים או סוגי מזון שנאסרו או הוגבלו בייבוא אישי, ושל ההגבלות שנקבעו.

@ 56. פטור לייבוא של מזון מסוים
: הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על ייבוא של כל אחד מסוגי המזון שלהלן, הטעון היתר לייבוא לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]], והכול בלי לגרוע מהוראות חקיקת המזון לגביהם:
: (1) ביצים טריות ובקליפתן, שטרם עברו בישראל שיקוף, החתמה או אריזה לשיווק;
: (2) חלב גולמי.

@ 57. תקנות לעניין פטור לייבוא שנעשה למטרה מסוימת
: השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע תנאים למתן פטור מדרישות [[פרק זה]], כולן או חלקן, לרבות לעניין סוגי שימוש, היקף או ייעוד מסוימים ולעניין משך הפטור, לגבי אלה:
: (1) ייבוא מזון שלא למטרה מסחרית או ייבוא מזון לשם ייצור מזון שלא מיועד למטרה מסחרית, לרבות דוגמאות מזון;
: (2) ייבוא מזון שלא לשם שימוש כמזון לאדם;
: (3) ייבוא מזון לצורך כל אחד מאלה:
:: (א) ייצוא;
:: (ב) ייצורו לשם ייצוא;
: (4) יבוא מזון במסגרת החזרת משלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור.

@ 58. מפר אמון (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה - מנהל שירות המזון) רשאי לקבוע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה, אם נוכח שהתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
:: (1) הוא ייבא מזון או ביקש לייבא מזון על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים; לעניין זה, &quot;מסמכים&quot; - לרבות הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי [[סעיף 74]], התחייבות המצורפת להצהרה כאמור לפי [[סעיף 77(א)]], אישור לפי [[סעיף 84(א)(4)]], (((החל מיום 1.1.2023):)) הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול אירופי לפי [[סעיף 79א]] ומסמכים לפי [[סעיפים 79ד]] [[ו-84(ב1)]];
:: (2) הוא הפר תנאי מן התנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 116]] או חדל מלקיים תנאי כאמור ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון;
:: (2א) (((החל מיום 1.1.2023):)) הוא הפר חובה מהחובות החלות עליו לפי [[סעיף 54א(ב)]];
:: (3) מתנהל נגדו הליך שיפוטי או מינהלי בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר החל בעניין ייבוא של מזון ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון; לעניין פסקה זו, &quot;הליך שיפוטי או מינהלי&quot; - הליך שיפוטי או מינהלי לפי דין, ובכלל זה הטלת עיצום כספי או התראה מינהלית לפי [[פרק י&quot;א]], מתן צו הגבלה מינהלי לפי [[סעיף 290]], או הפעלת סמכות המנויה [[בסעיפים 164(ג)]], [[166]] [[ו־167]];
:: (4) הוא נרשם מחדש כיבואן, לאחר שתעודת יבואן רשום קודמת שלו בוטלה לפי [[סעיף 114]].
: (ב) מנהל שירות המזון לא יקבע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; החלטת מנהל שירות המזון תהיה מנומקת בכתב.
: (ב1) (((החל מיום 1.1.2023):)) קבע מנהל שירות המזון כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון, יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט.
: (ג) מנהל שירות המזון רשאי להטיל על מפר אמון דרישות נוספות על דרישות [[פרק זה]] לעניין הצגת מסמכים ועריכת בדיקות, שיחולו גם לגבי משלוחים עתידיים בתקופה שבה הוא מפר אמון, ובכלל זה קביעת מספרן של הבדיקות ודרישת ערובה.
: (ד) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה -
:: (1) יקבע, באישור הוועדה, הוראות לעניין דרישת ערובה ממפר אמון לפי סעיף זה [[וסעיף 93]], ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה והתנאים לחילוטה;
:: (2) רשאי לקבוע הוראות לעניין סוגי הבדיקות, תדירותן ומספרן שיחולו על מפר אמון.

=== סימן ב': הכרזה בדבר מזון רגיש ===

@ 59. הכרזה בדבר מזון רגיש
: (א) השר רשאי להכריז על מזון מסוים או על סוג מזון, לרבות על מזון שיובא מאזור מסוים או שיוצר בו, או על מזון המכיל רכיב או חומר מסוים, שהוא מזון רגיש (בחוק זה - הכרזה בדבר מזון רגיש), והוא רשאי לקבוע תנאים להכרזה כאמור; הכרזה כאמור תינתן לפי המלצת מנהל שירות המזון, בהתבסס על ניהול סיכונים.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הכרזה בדבר מזון רגיש), התש&quot;ף-2019]].))
: (ב) הכרזה בדבר מזון רגיש תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח בדואר האלקטרוני לבעלי תעודות יבואן רשום שכתובתם רשומה במרשם היבואנים או למי מהציבור שנרשם באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על הכרזות בדבר מזון רגיש בדואר אלקטרוני ([[בסימן זה]] - רשימת תפוצה אלקטרונית לבעלי עניין).

@ 60. הודעה על כוונה להכריז על מזון כמזון רגיש
: (א) 60 ימים לפחות טרם הכרזה בדבר מזון רגיש יפרסם השר הודעה על כוונה להכריז על המזון כמזון רגיש לפי [[סעיף 59(א)]].
: (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול את עיקרי ההנמקה להכרזה, ואת הדרך להגשת הערות בנוגע להכרזה האמורה, לרבות כתובת דואר אלקטרוני להגשת ההערות; ההודעה תפורסם באתר האינטרנט ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.

@ 61. מועד כניסתה לתוקף של ההכרזה
: הכרזה בדבר מזון רגיש תיכנס לתוקף בתום 60 ימים מיום פרסומה ברשומות, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
: (1) נקבע בהכרזה תוקף מוקדם יותר, בנסיבות חריגות שיירשמו, ובלבד שאינו קודם למועד פרסום ההכרזה ברשומות;
: (2) ניתנה לגבי המזון הכרזה זמנית בדבר מזון רגיש לפי [[סעיף 62]], סמוך לפני ההכרזה לפי סעיף זה, תיכנס לתוקף ההכרזה לפי סעיף זה ברציפות מיד בתום ההכרזה הזמנית, אלא אם כן נקבע אחרת בהכרזה כאמור;
: (3) נקבע בהכרזה תוקף מאוחר יותר.

@ 62. הכרזה זמנית על מזון רגיש
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 59 עד 61]], מנהל שירות המזון רשאי להכריז, באופן זמני, כי מזון הוא מזון רגיש (בסעיף זה - הכרזה זמנית), במקרים שבהם סבר כי קיים צורך דחוף בהכרזה כאמור עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור ורשאי הוא לקבוע תנאים להכרזה זמנית.
: (ב) הכרזה זמנית תהיה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאי מנהל שירות המזון להאריך את תוקפה של ההכרזה הזמנית לתקופות נוספות אם סבר כי הצורך בהכרזה דורש זאת, ובלבד שסך התקופות הנוספות לא יעלה על שישה חודשים.
: (ג) הכרזה זמנית תפורסם בידי מנהל שירות המזון ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח ברשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.
: (ד) הודעה על הארכת הכרזה זמנית תפורסם ברשומות שלושה שבועות לפני תום ההכרזה הזמנית הקודמת, ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.
: (ה) הכרזה זמנית תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות או במועד מאוחר יותר שנקבע בה, ואולם מנהל שירות המזון רשאי לתת לתחנת הסגר הוראות שלפיהן יש להתייחס למזון כמזון רגיש מרגע החלטה בעניין, עוד בטרם הפרסום ברשומות ובלבד שההכרזה הזמנית פורסמה באתר האינטרנט לפי סעיף קטן (ג).

=== סימן ג': אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש ===

@ 63. בקשה למתן אישור מוקדם לייבוא
: (א) לשם קבלת אישור מוקדם לייבוא, או חידוש אישור כאמור, יגיש יבואן רשום למנהל שירות המזון או לעובד שירות המזון שהוא הסמיכו לכך ([[בסימן זה]] - נותן האישור) בקשה בהתאם להוראות [[סעיף 64]].
: (ב) החלטה בבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא תינתן בתוך 45 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים והפרטים הנדרשים לפי [[סעיף 64(א)(2)]] (בסעיף זה - המסמכים).
: (ג) הוגשה בקשה לחידוש אישור מוקדם לייבוא 45 ימים לפחות לפני פקיעת האישור אך לא מוקדם מ־90 ימים לפני פקיעתו, בצירוף המסמכים, ולא ניתנה החלטה עד מועד הפקיעה, יראו את האישור כאילו תוקפו הוארך עד מועד החלטה בבקשה.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), נותן האישור רשאי לעכב את הטיפול בבקשה אם מצא כי לא צורפו כל המסמכים, עד לצירופם בתוך מועד שיקבע, ואם לא צורפו במועד כאמור - רשאי הוא לדחות את הבקשה.

@ 64. התנאים לקבלת אישור מוקדם לייבוא
: (א) אישור מוקדם לייבוא יינתן למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא יבואן רשום, אלא אם כן הוא פטור לפי [[סעיף 57]];
:: (2) הוא מסר את כל המסמכים והפרטים שנקבעו לפי [[סעיף 116(3)]] המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות לפי חקיקת המזון ועל הקשר ליצרן המזון;
:: (3) הוא שילם את האגרה המפורטת [[בתוספת העשירית]] בעד הגשת הבקשה.
: (ב) לא יינתן אישור מוקדם לייבוא ולא יחודש אישור כאמור, למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

@ 65. חובת דיווח על שינוי במסמכים
: חל שינוי בפרט מהמסמכים או הפרטים שמסר היבואן לפי [[סעיף 64(א)(2)]], ידווח היבואן לנותן האישור על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימי עבודה.

@ 66. קביעת חובות מקצועיות באישור מוקדם לייבוא
: נותן האישור רשאי להורות באישור המוקדם לייבוא כי משלוח המזון ייבדק במעבדה בישראל עם הגיעו לתחנת ההסגר, בסוגי בדיקות שפירט באישור וכן כי תבוצע בו בדיקה אורגנולפטית, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות מקצועיות נוספות הנדרשות לסוג מזון רגיש מסוים, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון; לעניין זה, &quot;בדיקה אורגנולפטית&quot; - בדיקה של ריח, מראה, מרקם וטעם.

@ 67. תוקפו של אישור מוקדם לייבוא (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) תוקפו של אישור מוקדם לייבוא יהיה לתקופה שבין שנה לשש שנים, בהתאם לבקשת היבואן.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור רשאי לתת את האישור לתקופה קצרה מזו שהתבקשה, שלא תפחת משנה אלא בנסיבות חריגות, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון, להיקף הייבוא על ידי היבואן, לתקופה שבה האישור נמצא בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.

@ 68. הגבלת אישור מוקדם לייבוא, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו
: נותן האישור רשאי להגביל אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, להתלותו, לבטלו, או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
: (1) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב;
: (2) האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור;
: (3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור;
: (4) בעל האישור הפר תנאי מתנאי האישור או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי לשימוש באישור שנקבעו לפי [[פרק זה]];
: (5) בעל האישור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור [[בסעיף 70(א)]];
: (6) בעל האישור הוא מפר אמון לפי [[סעיף 58]];
: (7) בעל האישור או האחראי מטעמו על הייבוא גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו - ליקוי); ואולם נותן האישור לא יורה על ביטול אישור מוקדם לייבוא, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לאבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיורה מנהל שירות המזון;
: (8) השתנה פרט במסמכים או בפרטים שנמסרו לפי [[סעיף 64(א)(2)]] אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור הוא לא היה נותן את האישור;
: (9) התקיים אחד מאלה:
:: (א) בעל האישור הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
:: (ב) בעל האישור, ואם הוא תאגיד - הוא או נושא משרה בו, הורשע בעבירה הקשורה בעיסוקו ושמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא, או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור.

@ 69. תקופת תוקפה של התליית אישור מוקדם לייבוא
: הוראה על התליית אישור לפי [[סעיף 68]], תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן האישור רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך את ההתליה לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.

@ 70. התליה או הגבלה של אישור מוקדם לייבוא בשל חשד לאי־עמידה בחקיקת המזון
: (א) חשד נותן האישור כי המזון שלגביו ניתן אישור מוקדם לייבוא אינו עומד בדרישות שנקבעו בחקיקת המזון כאמור [[בסעיף 68(4)]], רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות או להגביל את האישור המוקדם לייבוא עד לבירור החשד האמור, אך לא ליותר מחודש, אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור, רשאי בנסיבות מיוחדות, להאריך את התקופה כאמור באותו סעיף קטן לבירור החשד בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.

@ 71. התליית אישור מוקדם לייבוא לאלתר לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור
: היה לנותן האישור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל האישור המוקדם לייבוא עילה מהעילות האמורות [[בסעיפים 68]] [[או 70]], וסבר כי קיים צורך דחוף להתלות את האישור לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את האישור לאלתר, ובלבד שייתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד ההתליה.

@ 72. מסירת הודעה לבעל אישור מוקדם לייבוא
: הודעה מנומקת על החלטת נותן האישור לפי [[סעיפים 68]], [[69]], [[70]] [[או 71]], תימסר בכתב לבעל האישור המוקדם לייבוא הנוגע בדבר.

@ 73. מתן אישור מוקדם לייבוא לאחר ביטולו
: בוטל אישור מוקדם לייבוא מטעמים שפורטו [[בסעיף 68]], לא תידון בקשה של בעל האישור שבוטל למתן אישור מוקדם לייבוא חדש לאחר הביטול, אלא בחלוף 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן האישור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל האישור, מנימוקים שיירשמו.

=== סימן ד': הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל ===

@ 74. הגשת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל
: (א) יבואן רשום שבכוונתו לייבא מזון רגיל מסוים יגיש לרשם הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב) הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תוגש בידי יבואן רשום, באמצעות אתר האינטרנט, בהתאם למפורט [[בסעיף 76]].

@ 75. סירוב להנפיק אישור קבלת הצהרה
: אישור קבלת הצהרה לא יונפק למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

@ 76. פרטי ההצהרה (תיקון: תשע&quot;ח)
: ההצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תכלול את הפרטים האלה:
: (1) שם היבואן, מענו ומספר תעודת היבואן הרשום;
: (2) שם המזון הרגיל שבכוונתו לייבא בעברית ובאנגלית, ושמו המסחרי, רק אם קיים, והכול כפי שמופיע על תווית המזון;
: (3) ייעוד המזון לאחת או יותר ממטרות אלה: ייצור מזון על ידי יצרן, שיווק קמעונאי או אחר, כגון שיווק למטבח מוסדי, או מטרה לפי [[סעיף 57]] אם לא חל לגביה פטור;
: (4) משקל יחידת מזון ותיאור אריזת המזון, ואם יש מגוון של משקלים או סוגי אריזות - פירוט לגבי כל אחד מהם;
: (5) שם יצרן המזון, לרבות מדינת הייצור וכתובתו של אתר ייצור המזון במדינה האמורה, ואם המזון האמור מיובא באמצעות ספק - גם שם הספק, לרבות מדינת הספק; לעניין [[פרק זה]], ”ספק” – מי שיבואן מתקשר עמו להספקת מזון למטרת ייבוא והוא אינו היצרן;
: (6) אם יש בידיו אחד לפחות מהמסמכים האמורים [[בסעיף 97]] אם לאו.

@ 77. צירוף מסמכים להצהרה
: (א) להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תצורף התחייבות של היבואן, בנוסח [[שבתוספת השלישית]].
: (ב) המגיש יצרף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל מסמכים ופרטים שקבע השר לפי [[סעיף 116(2)]].

@ 78. קבלת אישור הצהרה מקוון
: מסר יבואן רשום הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי [[סעיף 74]], ושילם אגרה כמפורט [[בתוספת העשירית]], יקבל באופן מקוון את אישור קבלת ההצהרה.

@ 79. תחולת ההצהרה
: (א) הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי [[סעיף 74]] תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה:
:: (1) פרט מהפרטים לפי [[סעיף 76]] שמסר היבואן הרשום בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל;
:: (2) הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, &quot;הרכב המזון&quot; - לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון, ואולם בייבוא מזון שנארז מראש על ידי היצרן, בידי יבואן שאין לו קשר עם היצרן כמשמעותו [[בסעיף 96]], ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון כפי שנמכר במדינה שממנה יובא.
: (ב) בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות [[סעיף 76]] -
:: (1) השתנה אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א), למעט פרט לפי [[סעיף 76(4)]]; ואולם השתנה פרט לפי [[סעיף 76(4)]] ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי האמור בדרך האמורה [[בסעיף 175]];
:: (2) היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה במשך תקופה של שנתיים לפחות.

=== סימן ד'1: הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 79א. הגשת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):))
: (א) יבואן נאות שבכוונתו לייבא מזון במסלול האירופי מסוים יגיש לרשם הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב) הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תוגש באמצעות אתר האינטרנט, בהתאם להוראות [[סעיפים 79ג]] [[ו-79ד]].

@ 79ב. התנאי לאישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):)) לא יונפק אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות למזון במסלול האירופי שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

@ 79ג. הפרטים הכלולים בהצהרה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):)) ההצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תכלול את הפרטים המנויים [[בסעיף 76(1) עד (5)]].

@ 79ד. המסמכים שיצורפו להצהרה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):))
: להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי יצרף היבואן את כל אלה:
: (1) התחייבות של היבואן בנוסח [[שבתוספת השלישית א']];
: (2) התחייבות כי היבואן מבצע את הפעולות הנדרשות כמפורט [[בסעיף 54א(ב)]];
: (3) אחד או יותר מהמסמכים המפורטים [[בפסקאות (1), (2), (3) או (5) שבסעיף 97]], אולם הגורם המוסמך לעניין המסמכים האמורים, ובכלל זה לעניין אישור סחר חופשי, יהיה הגורם המוסמך במדינה באיחוד האירופי;
: (4) אחד מאלה לגבי המזון:
:: (א) חשבונית מכירה לקמעונאי אירופי או מקמעונאי אירופי;
:: (ב) תעודת משלוח לקמעונאי אירופי;
:: (ג) אישור סחר חופשי שנתן גורם מוסמך במדינה באיחוד האירופי;
:: (ד) לעניין מי שצירף לפי פסקה (3) מסמך מהמסמכים כאמור [[בסעיף 97(1) עד (3)]] - הצהרת יצרן המזון על עמידת המזון בדרישות האסדרה של האיחוד האירופי;
: (5) כל מסמך נוסף שקבע השר בצו בהמלצת ועדת החריגים לפי [[סעיף 313א]].

@ 79ה. קבלת אישור הצהרה מקוון מאת יבואן נאות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):)) מסר יבואן נאות הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סעיף 79א]], ושילם אגרה כמפורט [[בתוספת העשירית]], יקבל באופן מקוון אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות.

@ 79ו. תחולת ההצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):))
: (א) הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סעיף 79א]] תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה:
:: (1) פרט מהפרטים לפי [[סעיף 79ג]] שמסר היבואן הנאות בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, למעט פרט לפי [[סעיף 76(4)]];
:: (2) הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, &quot;הרכב המזון&quot; - לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון.
: (ב) בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות [[סעיף 79א]]:
:: (1) אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א) השתנה, למעט פרט לפי [[סעיף 76(4)]]; השתנה פרט לפי [[סעיף 76(4)]], ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי בדרך האמורה [[בסעיף 175]];
:: (2) היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה מזה שנתיים לפחות.

=== סימן ה': תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר ===

@ 80. איסור שחרור משלוח מזון מנמל בלא תחנת הסגר
: (א) לא ישוחרר משלוח מזון מנמל שאין בו תחנת הסגר.
: (ב) פירוט רשימת הנמלים שיש בהם תחנת הסגר תפורסם באתר האינטרנט.

@ 81. תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר
: לא יוציא יבואן משלוח מזון מתחנת הסגר אלא אם כן קיבל תעודת שחרור.

@ 82. איסור מתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי
: חקיקת המזון לא תינתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

@ 83. בקשה לקבלת תעודת שחרור (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לאחר יציאתו של משלוח המזון מהמדינה שממנה יובא, לישראל, יגיש יבואן רשום בקשה מקוונת דרך אתר האינטרנט לקבלת תעודת שחרור, ובה יציין, בין השאר, כי -
: (1) לגבי מזון רגיש - יש בידיו אישור מוקדם לייבוא שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה;
: (2) לגבי מזון רגיל - יש בידיו אישור קבלת הצהרה שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה;
: (3) לגבי מזון במסלול האירופי - יש בידיו אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות שקיבל לעניין אותו מזון לפני הגשת הבקשה.

@ 84. פרטי הבקשה לקבלת תעודת שחרור (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיל תכלול את הפרטים האלה:
:: (1) פרטי תעודת היבואן הרשום, מגיש הבקשה;
:: (2) פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;
:: (3) מספר אישור קבלת ההצהרה ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;
:: (4) אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח.
: (ב) בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיש, תכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), וכן כל פרט נוסף שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 116(8)]].
: (ב1) (((החל מיום 1.1.2023):)) בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון במסלול האירופי תכלול את הפרטים והמסמכים האלה:
:: (1) פרטי תעודת הרישום של מגיש הבקשה כיבואן נאות;
:: (2) פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;
:: (3) מספר אישור קבלת ההצהרה מאת יבואן נאות בדבר מזון במסלול האירופי ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;
:: (4) אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח;
:: (5) הפרטים והמסמכים המפורטים [[בתוספת השלישית ב']].
: (ג) בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור תשולם אגרה כמפורט [[בתוספת העשירית]], ולעניין מזון שהוא מוצר בשר - בהתאם להוראות [[סעיף 216(ב)]].

@ 85. מתן תעודת שחרור למזון רגיל (((החל מיום 1.1.2023):)) ולמזון במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל תינתן בדרך מקוונת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט -
: (((החל מיום 1.1.2023):)) תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל או למשלוח מזון במסלול האירופי, לפי העניין, תינתן בדרך מקוונת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט -
: (1) בתקופה שבה המערכת המקוונת אינה פעילה או תקינה, ואז תינתן התעודה בהקדם האפשרי;
: (2) לגבי משלוח מזון הדורש בדיקה לפי [[סעיף 86]] [[או 87]].

@ 86. בדיקת משלוח מזון בתחנת הסגר כתנאי למתן תעודת שחרור (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: (א) משלוח מזון ייבדק, כולו או חלקו, בידי מפקח בתחנת הסגר, כתנאי למתן תעודת שחרור, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המשלוח כולל מזון רגיש, כולו או חלקו;
::: (((החל מיום 1.1.2023):)) המשלוח, כולו או חלקו, כולל מזון רגיש שאינו מזון במסלול האירופי;
:: (2) היבואן הצהיר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי [[סעיף 74]] כי אין בידיו מסמך מהמסמכים המפורטים [[בסעיף 97]] או שלא מסר את כתובתו המלאה של אתר הייצור, לפי [[סעיף 76(5)]];
:: (3) נדרשת בדיקה יזומה בהתאם להוראות של מנהל שירות המזון לפי סעיף קטן (ב);
:: (4) נערכת בדיקה אקראית, שלא תעלה על חמישה אחוזים מתוך כלל המשלוחים, בחישוב שנתי.
: (ב) מנהל שירות המזון רשאי להורות -
:: (1) על בדיקה יזומה של משלוח מזון לפי שיקול דעתו המקצועי המבוסס בין השאר על ניהול סיכונים ועל נתונים שברשותו לגבי היבואן, יצרן המזון, ארץ המוצא או המזון המסוים, לרבות על פסילת משלוח המזון לייבוא או לייצוא בידי מדינה אחרת, או על קבלת מידע ממדינה אחרת או מארגון בין־לאומי בתחום המזון על מניעת שיווק המזון, או על קבלת מידע בכל דרך אחרת על פגם במזון או הפרת חקיקת המזון לגביו, או על חשש לפגם או הפרה לגביו;
:: (2) בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט, על בדיקות יזומות מיוחדות לסוג מזון, בהתבסס על ניהול סיכונים, בנסיבות חריגות, ולשם מניעת סיכונים לבריאות הציבור, לתקופה שיורה, שלא תעלה על שישה חודשים, כתנאי למתן תעודת שחרור.
: (ג) בסעיף זה, &quot;בדיקה&quot; - כאמור [[בסעיף 66]] או בהוראות לפי [[סעיף 116(6)]].

@ 87. עיכוב במתן תעודת שחרור בשל הצורך לבצע בדיקה במזון
: לא תינתן תעודת שחרור אם המפקח בתחנת ההסגר הורה על בדיקה לפי [[סעיף 86]], ובדיקה כאמור טרם בוצעה; ואולם מפקח רשאי להורות על ביצוע הבדיקה לאחר מתן תעודת שחרור ובכפוף לתנאים שייקבעו בתעודת השחרור, לרבות לעניין ביצוע הבדיקה.

@ 88. עיכוב במתן תעודת שחרור למזון האסור לייבוא מכוח דין אחר
: ראה מנהל שירות המזון, מי שהוא הסמיכו לכך או מפקח בתחנת ההסגר כי הוגשה בקשה לקבלת תעודת שחרור לגבי מזון הנמצא בתחנת הסגר והתעורר לגביו חשד כי מדובר במזון שאסור לייבאו מכוח חיקוק שאינו לפי חקיקת המזון, יודיע על כך לגובה מכס כהגדרתו [[בפקודת המכס]], מיד עם היוודע לו על כך, בלא דיחוי, ורשאי הוא, במקרים חריגים, לעכב את הטיפול בבקשה עד לאישור גובה המכס כי האחראי על החיקוק הנוגע לעניין הסכים לכך.

@ 89. מתן תעודות למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון (תיקון: תשפ&quot;ב)
: על אף האמור [[בסעיפים 64(ב)]] [[ו־75]], מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לאשר מתן תעודה, למעט תעודת יבואן רשום, למזון שנמצא בו פגם לא מהותי שניתן לתיקון להנחת דעתו של מנהל שירות המזון באופן שלא יסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות המזון, ובלבד שהורה בתעודה על תנאים המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור.
: (((החל מיום 1.1.2023):)) על אף האמור [[בסעיפים 64(ב)]], [[75]] [[ו-79ב]], מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לאשר מתן תעודה, למעט תעודת יבואן רשום, למזון שנמצא בו פגם לא מהותי שניתן לתיקון להנחת דעתו של מנהל שירות המזון באופן שלא יסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות המזון, ובלבד שהורה בתעודה על תנאים המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור.

@ 90. מתן תעודת שחרור בתנאי שיושלמו דרישות טרם הוצאת המזון מהמחסן (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן רשאי להשלים את דרישות הוראות התאמת הסימון והמסמכים למזון כמפורט להלן, טרם הוצאת המזון מהמחסן הרשום בתעודת היבואן הרשום שלו, ובכפוף לתנאים שלהלן:
:: (1) לעניין מזון רגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בתעודה האמורה - הוראות [[סעיפים 15]], [[95]] [[ו־96]], (((החל מיום 1.1.2023):)) ולעניין מזון רגיל שיובא במסלול האירופי - הוראות [[סעיף 15]];
:: (2) לעניין מזון רגיש, אם קיבל היתר לכך בתעודה האמורה - הוראות [[סעיף 15]];
::: (((החל מיום 1.1.2023):)) לעניין מזון רגיש, ובכלל זה מזון רגיש שיובא במסלול האירופי, אם קיבל היתר לכך בתעודה האמורה - הוראות [[סעיף 15]].
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של היבואן לעמוד בדרישות סימון שאינן לפי חקיקת המזון.

@ 91. סמכויות מנהל שירות המזון למתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות מסוימות
: על אף האמור [[בסעיף 82]], מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו רשאי -
: (1) לתת תעודת שחרור למשלוח מזון, אף שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון או אריזה, אם ההפרות הן טעויות כתיב או דפוס או בגדר זוטי דברים, אינן נוגעות לתכונות מהותיות של המזון, לזיהויו או לזיהוי יצרן המזון, ואין בהן כדי לסכן את בריאות הציבור או ליצור חשש להטעיה משמעותית של הצרכן, ותיקון ההפרה יטיל על היבואן נטל משמעותי, ורשאי הוא לקבוע תנאים באישור כאמור;
: (2) לתת תעודת שחרור למשלוח שהמזון בו אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון, אריזה, שמירת מסמכים או תוצאות בדיקת מעבדה, ובלבד שיקבע תנאים בתעודת השחרור להבטחת קיום הדרישות האמורות בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן שצוין בתעודת היבואן הרשום;
: (3) לתת תעודת שחרור למשלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור, כאמור [[בסעיף 57(4)]], ורשאי הוא לקבוע תנאים בתעודה.

@ 92. סמכויות מפקח בתחנת הסגר בנוגע למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון
: לא ניתנה תעודת שחרור למזון מחמת אי-עמידה בדרישות כאמור [[בסעיף 82]], יחולו הוראות אלה:
: (1) מצא מפקח שהפגם במזון לא מהותי וניתן לתיקון באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור או את בטיחות המזון, רשאי הוא, באישור מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, לתת ליבואן הוראות בדבר על הדרך לתקן את הפגם טרם שחרורו; תוקן הפגם בהתאם להוראות כאמור, ידווח על כך היבואן למפקח, והמפקח יהיה רשאי לתת תעודת שחרור אם מצא כי לאחר התיקון המזון עומד בתנאים למתן תעודת שחרור;
: (2) מצא מפקח פגם כאמור בפסקה (1) וסבר כי הפגם ניתן לתיקון באופן כאמור באותה פסקה, וניתן בכפוף לתנאים שיקבע לתקן את הפגם במחסן היבואן, רשאי הוא להתנות את מתן תעודת השחרור בתנאים שיקבע, לרבות דרישה להעמדת המזון לבדיקה לאחר התיקון, בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן;
: (3) מצא מפקח שהפגם במזון מהותי או שאינו ניתן לתיקון, רשאי הוא להתיר להחזיר את המשלוח לנמל המוצא או לשולחו ליעד אחר מחוץ לישראל, לפי בחירת היבואן, בהתאם לתנאים שיורה עליהם; אין באמור כדי לגרוע מסמכויות לפי חוק זה להורות על השמדת המזון.

@ 93. ערובה לקיום תנאים או דרישות
: תנאים לפי [[סעיפים 87 עד 92]] יכול שיכללו, בין השאר, דרישה למתן ערובה לקיום הדרישות שנקבעו ולעמידה בתנאים.

=== סימן ו': שמירת מסמכים בידי יבואן ===

@ 94. שמירת מסמכים בידי יבואן (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן ישמור את המסמכים והפרטים שנקבעו לפי [[סעיף 116(4)]] ואת המסמכים והפרטים המפורטים לפי [[סימן זה]], לכל משלוח מזון שניתנה לגביו תעודת שחרור, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון, ובהעדר סימון של מועד כאמור - שנה ממועד העברת המזון לאחר, כפי שמצוין בתאריך תעודת המשלוח של המזון.
: (ב) (((החל מיום 1.1.2023):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שמירת מסמכים בנוגע למזון במסלול האירופי יחולו הוראות [[סעיף 54א(ב)]], בתקופה האמורה [[באותו סעיף]].

@ 95. שמירה של אריזה ותווית לעניין מזון ארוז מראש
: (א) יבואן של מזון ארוז מראש ישמור צילום או סריקה ממוחשבת של אריזת המזון כפי שהוא נמכר מחוץ לישראל, וכן כפי שישווק בישראל בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון.
: (ב) לא היתה התווית חלק מאריזת המזון כאמור בסעיף קטן (א), ישמור היבואן בדרך כאמור בסעיף קטן (א) גם את התווית המקורית של היצרן כפי שסומנה על ידי היצרן, על גבי המזון כפי שנמכר מחוץ לישראל, ואם תווית כאמור לא היתה בשפה העברית - גם את התווית בעברית כפי שסומנה בידי היבואן על גבי המזון לצורך שיווקו בישראל.
: (ג) נקבעה חובה לפי חוק זה לסמן את אריזת המזון בקוד, ישמור היבואן גם מסמך המפרט את פענוח הקוד.

@ 96. בדיקות מעבדה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן מזון יבדוק לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח כי בוצעה בדיקה המעידה על עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי [[פרק זה]].
: (ב) יבואן מזון ישמור לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח המזון תוצאות של בדיקה שנערכה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), יבואן שיש לו קשר עם יצרן המזון, בין באופן ישיר ובין באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון, רשאי לבדוק את עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי [[פרק זה]] באמצעות מסמכים לפי פסקאות (1) ו־(2) שלהלן, וישמור מסמכים אלה:
:: (1) מסמך חתום על ידי היצרן המעיד על הרכב המזון; לעניין מזון המיוצר בהרכב שונה המיוחד לצורך מכירה בישראל, יכלול המסמך גם אישור של היצרן שהמזון מיוצר במיוחד לצורך ייצוא לישראל;
:: (2) מסמך חתום על ידי היצרן, שבו מוצהר כי האצוות שבמשלוח עומדות במפרט של המזון שבמשלוח, כפי שקבע היצרן, או תוצאות בדיקה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי לפחות אחת מהאצוות שבמשלוח.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), יבואן של מזון רגיל שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר [[שבתוספת הרביעית]], שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי לשמור בנוגע למזון שבמשלוח מפרט מהמשווק שממנו קיבל את המזון, במקום תוצאות הבדיקה לפי סעיף קטן (א).
:: (((החל מיום 1.1.2023):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), יבואן של מזון רגיל או מזון במסלול האירופי שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר [[שבתוספת הרביעית]], שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי לשמור בנוגע למזון שבמשלוח מפרט מהמשווק שממנו קיבל את המזון, במקום תוצאות הבדיקה לפי סעיף קטן (א).
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בדיקה&quot; - בדיקה שנערכה בידי יצרן המזון, מעבדה בישראל או מעבדה שאושרה או הוכרה על ידי אחד הגופים כאמור [[בסעיפים 42(ב)]] [[או 52(ב)(2)]];
::- &quot;מפרט&quot; (Specification) - מסמך המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של המזון ואת הרכבו, בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון החלות על המזון בעניינים אלה או להוראות מנהל שירות המזון לפי [[סעיף 101]].

@ 97. שמירת מסמכים הנוגעים ליצרן (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: יבואן מזון שמסר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי [[סעיף 74]] כי יש בידו מסמך מהמסמכים שלהלן, ישמור אחד לפחות מהם:
: (1) אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור, שנתן אותו גורם מוסמך;
: (2) אישור שמתאפשר סחר חופשי במזון במדינת הייצור (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה;
:: (((החל מיום 1.1.2023):)) אישור סחר חופשי;
: (3) תעודת בריאות (health certificate) שנתן גורם המוסמך לתת תעודה כאמור במדינת הייצור (((החל מיום 1.1.2023):)) אף אם כינויה שונה;
: (4) (((תימחק ביום 1.1.2023):)) אישור כאמור בפסקאות (2) או (3) אף אם כינויו שונה, שנתן גורם מוסמך כאמור באותן פסקאות;
: (5) אישור כאמור [[בסעיף 52]] המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור.

@ 98. שמירת תרגום של מסמכים
: (א) אם מסמך שיבואן נדרש לשמור לפי הוראות [[פרק זה]] אינו בעברית או באנגלית, ישמור היבואן גם תרגום של המסמך האמור לאחת השפות האמורות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין תווית לפי [[סעיף 95]] שאינה בעברית או באנגלית, ישמור היבואן תרגום נוטריוני, אלא אם כן יש בידו תרגום לעברית או לאנגלית של התווית מאת היצרן, והצהרה מאת היצרן כי התרגום האמור תואם את תוכן התווית המקורית.
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, מפקח רשאי לדרוש תרגום נוטריוני של מסמך, אם ראה שהדבר נדרש לשם השלמת ביקורת שערך.

@ 99. שמירת רשימת העוסקים במזון שאליהם הועבר המזון ישירות
: יבואן מזון ישמור את רשימת העוסקים במזון שאליהם העביר את המזון ישירות.

@ 100. שמירת מסמכי משלוח (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב)
: יבואן מזון ישמור את המסמכים שלהלן, לגבי כל משלוח:
: (1) חשבון מכר;
: (2) הצהרת ייבוא כהגדרתה [[בפקודת המכס]];
: (3) שטר מסירה, כמשמעותו [[בסעיף 18 לפקודת המכס]];
: (4) אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל או אישור מוקדם לייבוא, לפי העניין;
:: (((החל מיום 1.1.2023):)) אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל, אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות או אישור מוקדם לייבוא, לפי העניין;
: (5) תעודת שחרור.

@ 101. שמירת מסמכים נוספים
: מנהל שירות המזון רשאי להורות ליבואן של סוג מזון מסוים לשמור מסמכים נוספים הנדרשים לשם הוכחת עמידת המזון ואריזתו בדרישות לפי חקיקת המזון, ובלבד שלא נקבעו לעניין סוג מזון זה דרישות לשמירת מסמכים נוספים לפי [[סעיף 116(4)]].

=== סימן ז': רישום יבואנים ===

@ 102 רישום יבואנים
: (א) מנהל שירות המזון ימנה, מבין עובדי שירות המזון, רשם של יבואני מזון.
: (ב) הרשם ינהל מרשם יבואנים, שבו ירשום יבואני מזון.
: (ג) הרשם ייתן למי שנרשם במרשם היבואנים תעודת יבואן רשום.

@ 103. בקשה לרישום יבואן
: (א) המבקש להירשם או לחדש רישום במרשם היבואנים יגיש לרשם בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), בצירוף המסמכים והפרטים המפורטים בסעיף זה.
: (ב) הבקשה תכלול את כל אלה:
:: (1) שמו המלא של המבקש, כתובתו, דרכי ההתקשרות עמו, ובכלל זה כתובת הדואר האלקטרוני שלו;
:: (2) העתק תעודת הזיהוי שלו ותעודת עוסק מורשה שלו, אם הוא יחיד או העתק תעודת ההתאגדות שלו לפי הדין בישראל, אם הוא תאגיד;
:: (3) כתובת המחסן שבו יאוחסן המזון לפי [[סעיף 104]] ופרטיו, בצירוף אחד מאלה, לפי העניין: העתק רישיון העסק של המחסן, העתק רישיון האחסנה של בעל המחסן, העתק רישיון ייצור שבו היתר לאחסנה או העתק של התקשרות עם בעל מחסן או עם בעל רישיון כאמור, והכול לפי הוראות [[סעיף 104]].

@ 104. תנאי סף לרישום במרשם היבואנים - עמידה בהוראות לעניין אחסון מזון
: תנאי לרישום מבקש במרשם היבואנים, הוא שמתקיים בו אחד מאלה לעניין אחסון המזון שהוא מבקש לייבא:
: (1) המבקש הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות:
:: (א) רישיון עסק לאחסנת מזון לפי [[חוק רישוי עסקים]], וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא (בסעיף זה - מחסן מורשה) ואם הוא מבקש לאחסן מזון בקירור או בהקפאה - הוא גם בעל רישיון אחסנה לפי חוק זה;
:: (ב) רישיון ייצור לפי חוק זה הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 2|פסקה (6) להגדרה &quot;ייצור&quot;]], וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא;
: (2) הוא הציג התקשרות עם בעל מחסן מורשה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא, שבידיו לפחות אחד מהרישיונות הנדרשים כאמור בפסקה (1), ואם אין בידי בעל המחסן שהתקשר עמו רישיון אחסנה או רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 2|פסקה (6) להגדרה &quot;ייצור&quot;]] - הוא קיבל אישור של לשכת הבריאות המחוזית שבתחומה נמצא המחסן, על העדר התנגדותה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא במחסן שבעליו הוא בעל המחסן המורשה, אף שאינו בעל רישיון כאמור.

@ 105. הוראות מיוחדות לעניין בקשה לרישום יבואן המייבא לשטחי האזור
: (א) יבואן שביקש לייבא מזון לשטחי האזור בלבד, פטור מהוראת [[סעיף 104]] לעניין מחסן בתחומי האזור, ויצרף לבקשתו התחייבות לייבא לשטחי האזור בלבד.
: (ב) בתעודת היבואן הרשום של יבואן כאמור בסעיף קטן (א) יצוין כי חל עליו איסור לשווק מזון בישראל, והיבואן יידרש, כתנאי למתן תעודת שחרור, להציג אישור של הגורם המוסמך לאשר כי משלוח מזון קודם שייבא, אם היה כזה, הועבר לאזור.
: (ג) יבואן רשום שיש בידו תעודת יבואן רשום לפי סעיף זה, לא יוכל לייבא מכוחה מזון לשטח שאינו האזור.

@ 106. דרישת מידע נוסף לבחינת בקשת הרישום
: הרשם רשאי לדרוש מסמכים או פרטים נוספים לשם בחינת עמידתה של בקשה לרישום יבואן בתנאים שנקבעו לפי [[סימן זה]].

@ 107. סייג לרישום יבואן
: הרשם לא ירשום במרשם היבואנים מבקש שהוא, ואם הוא תאגיד - הוא או נושא משרה בתאגיד, הורשע בעבירה, שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להירשם במרשם מטעמים של שמירה על בריאות הציבור או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור.

@ 108. סירוב לרשום במרשם היבואנים
: החלטת הרשם לסרב לרשום אדם במרשם היבואנים תהיה מנומקת.

@ 109. היתר להדבקת תווית במחסן בתעודת היבואן הרשום
: (א) על אף האמור [[בסעיף 21]], הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להדביק במחסן תווית על גבי מזון מיובא ארוז מראש, אם יש ליבואן מחסן העומד בתנאים הנדרשים לביצוע הדבקה כאמור או שהיבואן התקשר עם בעל רישיון אחסנה שרישיונו כולל היתר לסימון בהתאם [[לסעיף 152]]; ההיתר ליבואן יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום.
: (ב) ניתן היתר לסימון כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון ייצור לביצוע הסימון האמור.

@ 110. היתר להובלה ולאחסנה בטמפרטורה מבוקרת
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 149]] [[ו־150]], הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להובלה או לאחסנה בטמפרטורה מבוקרת של מזון הטעון הובלה או אחסנה בטמפרטורה מבוקרת; ההיתר יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום.
: (ב) ניתן היתר כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון הובלה או רישיון אחסנה, לפי העניין.

@ 111. קביעת תנאים בתעודת היבואן הרשום
: (א) הרשם רשאי לקבוע תנאים שיירשמו בתעודת היבואן הרשום, לשנותם, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, והכול לאחר שנתן ליבואן הרשום הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ב) הרשם רשאי להורות כי הוראות מקצועיות הנדרשות לסוג מזון מסוים, שמנהל שירות המזון הורה עליהן, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון, יחולו כתנאים בתעודת היבואן הרשום של היבואן המייבא את אותו סוג מזון מסוים.

@ 112. חובת דיווח על שינוי במסמכים
: חל שינוי במסמכים או בפרטים שמסר היבואן לפי [[סעיף 103]], ידווח היבואן לרשם על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.

@ 113. תוקפה של תעודת יבואן רשום
: (א) תוקפה של תעודת יבואן רשום יהיה שנתיים, ורשאי הרשם להאריך את תוקפה לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיובא, להיקף הייבוא, לשאלה אם היבואן מייבא מזון שנדרש לגביו אישור ייצור נאות, למערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, לתקופה שבה התעודה נמצאת בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
: (ב) בקשה לחידוש תעודת יבואן רשום לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ־90 ימים לפני מועד פקיעת תוקף התעודה; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעת התעודה, יראו את התעודה כאילו הוארך תוקפה עד למועד ההחלטה בבקשה.

@ 114. הגבלה, התליה, ביטול או סירוב לחדש רישום במרשם היבואנים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) הרשם רשאי להגביל רישום במרשם היבואנים, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או לתקופה שלא תעלה על שנה, לפי המוקדם, לבטלו או לסרב לחדשו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) התקיימו אחת או יותר מהנסיבות [[בסעיף 68]], בשינויים המחויבים;
:: (2) הופרו תנאים או התחייבויות שנכללים בהתחייבות שנתן היבואן לפי [[סעיף 77(א)]], או באישור לפי [[סעיף 84(א)(4)]];
:: (3) נשקפת סכנה לבריאות הציבור מפעולת הייבוא בידי היבואן;
:: (4) (((החל מיום 1.1.2023):)) הופרו תנאים או התחייבויות שנכללים בהתחייבות שנתן היבואן לפי [[סעיף 79ד(1) ו-(2)]] או באישור לפי [[סעיף 84(ב1)(4)]].
: (ב) על החלטת רשם לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 71 עד 73]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ח': רישום כיבואן נאות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 115. רישום יבואן נאות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה - מנהל שירות המזון) ירשום יבואן רשום כיבואן נאות ויחדש רישום של יבואן רשום כיבואן נאות אם מצא שהיבואן הגיש לו את כל אלה:
:: (1) תכנית בקרת איכות ובטיחות שהיבואן הרשום מקיים, לכל סוג מזון מסוים שהוא מבקש לייבא, הכוללת נהלים וסקר סיכונים ובו התייחסות למערכת האיכות של היצרן, להרכב המזון, לבטיחותו, לסימונו, לתנאי הובלתו, לאחסונו ולמכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין-לאומיים מקובלים;
:: (2) התחייבות שלפיה הוא יישם את התכנית כאמור בפסקה (1) בעבור כל משלוח של מזון שהוא מייבא.
: (ב) מנהל שירות המזון ינהל מרשם יבואנים נאותים לפי סעיף זה (בסעיף זה - המרשם) ויפרסמו באתר האינטרנט; רשם מנהל שירות המזון יבואן במרשם כאמור, ייתן לו תעודת רישום כיבואן נאות.
: (ג) החלטת מנהל שירות המזון תינתן בתוך עשרה ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א); לא ניתנה ההחלטה בתקופה האמורה, יירשם היבואן כיבואן נאות במרשם ותינתן לו תעודת רישום כיבואן נאות.
: (ד) הוראות [[סעיפים 112 עד 114]] יחולו לעניין תעודת רישום כיבואן נאות, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום &quot;הרשם&quot; יקראו &quot;מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו&quot;.

=== סימן ט': תקנות לעניין ייבוא מזון ===

@ 116. תקנות לעניין ייבוא מזון (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי להתקין תקנות בעניינים אלה הנוגעים לייבוא מזון; (((החל מיום 1.1.2023):)) אולם תקנות כאמור החלות על יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי יותקנו באישור ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה - ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת (בסעיף זה - הוועדה המשותפת):
: (1) תנאים נוספים לרישום במרשם היבואנים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה ניתן לרשום יבואנים במרשם היבואנים, אף אם אינם עומדים בתנאי הרישום לפי [[סעיף 104]], והכול לשם שמירה על בריאות הציבור ובטיחות המזון;
: (2) המסמכים והתנאים הנדרשים, נוסף על האמור בפסקה (1), לשם קבלת תעודות או אישורים לפי [[פרק זה]], ובכלל זה –
:: (א) המסמכים והפרטים שנדרש לצרף לבקשה לרישום במרשם היבואנים, להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל או לבקשה לקבלת תעודות או אישורים לפי [[פרק זה]], לרבות מהרשויות המוסמכות במדינה שממנה יובא המזון;
:: (ב) התנאים למתן התעודות או האישורים, וכן התנאים לביטולם, לסירוב לתתם, להגבילם או לסרב לחדשם, נוסחם או דרכי נתינתם;
:: (ג) תקנות לפי פסקה זו יכול שיקבעו דרישות לגבי סוגי מזון מסוימים ומקומות ייצורם, לרבות לעניין ייצורם בתנאי ייצור נאותים, תנאי הובלתם ואחסונם, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
: (3) המסמכים והפרטים שעל יבואן להגיש במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא לפי [[סעיף 64(א)(2)]], המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות לפי חקיקת המזון ועל הקשר ליצרן המזון;
: (3א) (((החל מיום 1.1.2023):)) מסמכים שעל יבואן לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סעיף 79ד(4)]], המעידים על שיווק המזון במדינה ממדינות האיחוד האירופי;
: (4) המסמכים או הפרטים הנדרשים, בין השאר, לצורך עקיבות מזון או מתן תעודת שחרור, שיישמרו אצל היבואן הרשום, ודרכי שמירתם משלב ייצור המזון מחוץ לישראל, דרך שלבי הובלתו ואחסנתו ועד למכירתו על ידי היבואן הרשום למשווקים שלהם מכר את המזון;
: (5) נוסח ההצהרות וההתחייבויות הנדרשות לפי [[פרק זה]];
: (6) דרכי בדיקת משלוחי מזון, ובכלל זה בדיקת מסמכים שהיבואן נדרש לשמור לפי חוק זה, כתנאי למתן תעודת שחרור, ותדירותן, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיובא, להיקף הייבוא על ידי היבואן, לתקופה שבה הוא רשום כיבואן ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו;
: (7) באישור הוועדה - תנאים לייבוא סוגי מזון מסוימים ממדינות מסוימות וכן איסור על ייבוא סוגי מזון מסוימים ממדינות כאמור, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
: (8) הוראות לעניין בקשות לקבלת תעודת שחרור ובכלל זה הוראות כמפורט להלן, ויכול שיקבע דרישות שונות לגבי קבוצות מזון שבמשלוח, מקומות ייצור שונים או מדינות ייצור מסוימות, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור:
:: (א) הוראות מיוחדות לגבי בקשות לקבלת תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר, לרבות לעניין מזון שיוצא מישראל והוחזר אליה או שנפסל לייבוא במדינה אחרת או שנפסל לייצוא מישראל;
:: (ב) דרכי הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור של מזון מתחנת הסגר, הפרטים והמסמכים שיש לצרף לבקשה, תנאים שבהם ניתן להתנות את הבקשה, לרבות לעניין אופן שיווק המזון, דרכי הסירוב למתן התעודה, מתן ערובה כבטוחה לקיום התנאים או להיתר לשחרור מתחנת הסגר לפי [[סעיפים 89 עד 93]];
: (9) הוראות לעניין דיגום מזון בתהליך היבוא;
: (10) תנאים לעניין ייבוא מזון ייעודי וסימונו;
: (11) הוראות לעניין חובת יבואן רשום למסור מידע על מזון מסוים, ובכלל זה את המפרט של מזון מסוים וכן תוצאות בדיקה המתייחסות לאיכות ובטיחות מזון או מזון מסוים, תנאי הובלתו ואחסונו;
: (12) (((תימחק ביום 1.1.2023):)) באישור הוועדה - תנאים למתן אישור ייבוא נאות, והוראות לעניין הגשת בקשה לאישור ייבוא נאות, מסמכים שיש לצרף לבקשה ודרך הטיפול בה וכן הוראות לעניין אופן הפיקוח והבדיקה של יבואן בעל אישור כאמור, והכול בהתאם לנדרש לשם הבטחת בריאות הציבור ובטיחות ותקינות המזון.
: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), תשל״ח–1978]].))
: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר), התש&quot;ף-2020]].))

== פרק ד'1: מזון המיועד לייצוא בלבד ==

@ 117. תנאים לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 4]] [[ו־20]], ובלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, רשאי בעל רישיון ייצור לייצר מזון המיועד לייצוא בלבד, שלא מתקיימות בו דרישות לפי חקיקת המזון ([[בפרק זה]] - מזון המיועד לייצוא בלבד), ובלבד שהמזון ראוי למאכל אדם, ושמתקיימים כל אלה:
:: (1) המזון מתאים לאסדרה בתחום המזון החלה במדינת היעד או שהמזון הוזמן בידי עוסק במזון במדינת היעד;
:: (2) בעל הרישיון מסר מראש למנהל שירות המזון הצהרת ייצוא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב);
:: (3) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 32]], הוא שומר לתקופה הקבועה [[בסעיף 32(ב)]] את הצהרת הייצוא והמסמכים המעידים על תוכנה, ואם הוא יצרן המיישם מערכת בקרת איכות - גם מסמכים המוכיחים את התנאים בסעיף קטן (ב) ואת יישום מערכת בקרת איכות;
:: (4) הוא מקיים את הוראות [[סעיפים 126 עד 128]].
: (ב)(1) הצהרת הייצוא תהיה בהתאם לנוסח שיפורסם באתר האינטרנט ובה יודיע בעל רישיון ייצור על כוונתו לייצא מזון המיועד לייצוא בלבד, ועל התחייבותו לנקוט צעדים להבטחת הפרדת המזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל ולהבטחת מניעת מכירתו בישראל.
:: (2) בעל רישיון ייצור שאינו מיישם מערכת בקרת איכות יכלול בהצהרת הייצוא גם את אלה:
::: (א) סוג המזון המיועד לייצוא בלבד;
::: (ב) השינויים במפרט המזון המיועד לייצוא בלבד לעומת מפרט מזון מאותו סוג שהוא מייצר ומיועד למכירה בישראל, ואם אינו מייצר מזון מאותו סוג המיועד למכירה בישראל - מפרט המזון המיועד לייצוא בלבד בהתאם להזמנת עוסק במזון במדינת היעד;
::: (ג) האמצעים שננקטו במפעל הייצור להבטחת הפרדת המזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל, להבטחת מניעת מכירתו בישראל, ולתיעוד ייצור המזון המיועד לייצוא בלבד.
:: (3) הצהרת הייצוא תימסר -
::: (א) לגבי בעל רישיון ייצור שמיישם מערכת בקרת איכות - לפני תחילת ייצור של מזון המיועד לייצוא בלבד, ובמועד חידוש רישיון ייצור מזון כאמור;
::: (ב) לגבי בעל רישיון ייצור שאינו מיישם מערכת בקרת איכות - שבעה ימי עבודה לפחות לפני כל עת שבה הוא מתכוון להתחיל בייצור מזון מסוים שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון, ולגבי כל מזון מסוים כאמור.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;אסדרה&quot; - לרבות חיקוק, תקן, והנחיה;
::- &quot;יצרן המיישם מערכת בקרת איכות&quot; - יצרן שיש בידו אישור מאחד הגופים המנויים [[בסעיף 42(ב)]], המעיד כי הוא מיישם אחד מאלה:
:: (1) ISO-22000;
:: (2) ISO 9001 יחד עם HACCP;
:: (3) תקנים בין־לאומיים מקובלים נוספים, כפי שיפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט.

@ 118. ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד שלא מתקיימות בו דרישות לעניין סימון
: על אף האמור [[בסעיף 23]] ובלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, בעל רישיון ייצור רשאי לייצר מזון המיועד לייצוא בלבד, אף אם לא מתקיימות במזון דרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון המזון, תכולתו או אריזתו, ובלבד שמתקיימות בו שאר הדרישות לפי חקיקת המזון.

@ 119. שיווק מזון המיועד לייצוא בלבד
: משווק רשאי לייצא מזון שיוצר כאמור [[בסעיף 117]] [[או 118]], אם נקט אמצעים למניעת מכירת מזון כאמור בישראל.

@ 120. הוראות מנהל שירות המזון לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד
: מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, בכל עת ואף אם הוחל בייצוא המזון, לתת הוראה פרטנית ליצרן או למשווק בדבר אופן ייצור המזון כאמור [[בפרק זה]], או מכירתו, לפי העניין, ואופן הפרדת המזון משאר המזון המיוצר במפעל או הנמכר בידי משווק ומניעת מכירתו בישראל, אם ראה כי הדבר דרוש לשם הבטחת בריאות הציבור בישראל, ואם נקבעו הוראות לפי [[סעיף 121(4)]], תינתן הוראה פרטנית לפי סעיף זה בכפוף לאמור בהן.

@ 121. תקנות לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד
: השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) תנאים או דרישות למתן אישורים, תעודות או רישיונות מאת נותן הרישיון, כפי שהתבקשו על ידי מדינות יעד לשם ייצוא;
: (2) תנאים לעניין ייצוא, הנובעים ממחויבויות בין-לאומיות של מדינת ישראל;
: (3) פטור מחובות לפי [[פרק ג']] או פטור לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון מסוימים, המיועדים לייצוא בלבד, בכפוף לתנאים שיקבע, לרבות תנאים לעניין היות הייצור למטרת ייצוא בלבד;
: (4) הוראות הנדרשות להבטחת בריאות הציבור בישראל, לעניין אופן ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד ומכירת מזון המיועד לייצוא בלבד, ובכלל זה לעניין הפרדת מזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל או הנמכר בידי משווק ולעניין מניעת מכירתו בישראל;
: (5) הוראות לעניין שמירת מסמכים בנוגע לייצור מזון המיועד לייצוא בלבד ולמכירתו.

@ 122. סייג לתחולה על תוצרת חקלאית טרייה ומזון מן החי
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על תוצרת חקלאית טרייה ועל מזון מן החי ואין בהן כדי לגרוע מהוראות [[חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים]] או [[בחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשי&quot;ד-1954]].

@ 123. שמירת סמכויות
: אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי חוק זה לעניין מתן רישיון ייצור, ומסמכות הנתונה למנהל שירות המזון במקרה של סכנה לבריאות הציבור בישראל.

== פרק ה': הסדרת מכירת מזון ==

=== סימן א': חובות משווק ===

@ 124. חובות משווק
: משווק לא יעסוק במכירת מזון, אלא אם כן הוא מקיים את הוראות חקיקת המזון החלות על פעולת המכירה הנעשית על ידו, ואת הוראות חוק זה.

@ 125. החזקה ברישיון עסק ועמידה בתנאיו
: משווק לא ימכור מזון אלא בהתקיים אחד מאלה:
: (1) אם נדרש רישיון עסק - הוא בעל רישיון עסק תקף ופועל בהתאם לתנאיו;
: (2) אם לא נדרש רישיון עסק - הוא רשום כתאגיד או פועל כעוסק מורשה.

@ 126. קבלת מזון מיצרן בעל רישיון ייצור או מיבואן רשום
: (א) משווק לא יקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור תקף או מיבואן שאינו בעל רישום תקף כיבואן רשום.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על משווק שהוא יבואן רשום לגבי מזון שהוא מייבא לישראל; אין באמור כדי לגרוע מחובותיו של משווק כאמור כיבואן.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), משווק רשאי לקבל מזון גם מיצרן או מיבואן שרישיונו או תעודתו כאמור בוטלו, הותלו או שסורבה בקשה לחדשם, אם בהחלטה בעניין ביטול, התליה או סירוב חידוש כאמור, ניתן היתר למכירת מלאי מזון שיוצר או יובא כדין טרם המועד שנקבע בהחלטה, והמזון שהמשווק מקבל הוא חלק מהמלאי כאמור.

@ 127. אימות תוקפם של רישיון ייצור או של תעודת יבואן
: (א) משווק יאמת את תוקפם של רישיון הייצור של יצרן או של תעודת היבואן הרשום של יבואן שעמו הוא מתקשר, במועדים אלה:
:: (1) במועד ההתקשרות הראשונה ביניהם;
:: (2) אחת לשנה ממועד ההתקשרות הראשונה, אלא אם כן המשווק נרשם מראש באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על שינויים בתוקפם של רישיונות ייצור או תעודות יבואן רשום, ובכלל זה עדכונים על החלטות לעניין היתר להמשך שיווק מלאי של יצרנים או יבואנים שרישיונם או תעודתם בוטלו, הותלו או שסורבה בקשה לחדשם.
: (ב) אימות תוקפם של רישיון או תעודה לפי סעיף קטן (א) ייעשה על ידי פנייה לקבלת אישור משירות המזון, באחת מדרכים אלה:
:: (1) קבלת אישור דרך אתר האינטרנט, לאחר שהמשווק הזין את מספר רישיון הייצור או את מספר תעודת היבואן הרשום, שבפרטי העוסק כהגדרתם [[בסעיף 133]];
:: (2) קבלת אישור בכתב, לאחר שהמשווק שלח לשירות המזון פנייה בדואר או בדואר אלקטרוני, הכוללת את מספר רישיון הייצור או את מספר תעודת היבואן הרשום, שבפרטי העוסק כהגדרתם [[בסעיף 133]].

@ 128. קבלת מזון הפטור מהוכחת קיומם של רישיון ייצור או תעודת יבואן רשום
: (א) על אף האמור [[בסעיף 127]], משווק שקיבל מזון פטור ישמור העתק של אישור או תעודה תקפה אחרת מאת הרשות הממונה על סוג המזון הפטור, ובהעדר רשות כאמור - ישמור הוכחה אחרת כי מי שממנו התקבל המזון, הוא בעל רישיון עסק תקף או שהוא רשום כתאגיד או כעוסק מורשה.
: (ב) בסעיף זה, &quot;מזון פטור&quot; - כל אחד מסוגי מזון אלה:
:: (1) מזון שייצורו פטור מחובת קבלת רישיון ייצור;
:: (2) מזון שאינו תוצאה של פעילות ייצור;
:: (3) מזון שייבואו פטור מחובת קבלת תעודת יבואן רשום.

@ 129. חובת בדיקת סימונים
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 15(ד)]], משווק אחראי לוודא את קיומם של פרטי הסימון המפורטים [[בתוספת החמישית]] לגבי מזון ארוז מראש שהוא מוכר.

@ 130. עמידה בדרישות של תקנות מכירה
: משווק לא ימכור מזון אלא אם כן הוא עומד בדרישות שקבע השר לפי [[סעיף 138]].

@ 131. פטור בתקנות מחובות משווק
: השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע פטור או הקלה מהוראות [[סימן זה]], לרבות לסוגי משווקים, בשים לב לגודלם, לסוג פעולת המכירה שהם מבצעים ולסוג המזון הנמכר על ידם.

@ 132. חזקה לעניין הוראות מסוימות החלות על משווק
: (א) חזקה שמשווק לא הפר את הוראות [[סעיפים 5(א)(1), (3) עד (5) ו־(7)(ג)]], [[6]], [[7]], [[8]], [[9(ב), (ד) ו־(ה)]], [[14(ג)(2)]] [[ו־18]], לעניין מזון ארוז מראש על ידי יצרן, או מיובא ככזה על ידי יבואן, אם מתקיימים כל אלה:
:: (1) המשווק מיישם מערכת בקרת איכות מסוג המנוי ברשימה שפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט, או שהוא נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח שהמזון שהוא משווק התקבל מידי עוסק במזון הפועל כדין וכי המזון האמור עומד בדרישות לפי חקיקת המזון;
:: (2) המשווק נקט בתחום שליטתו את כל האמצעים הנדרשים לפי דין לשמירה על המזון בהתאם לשאר הוראות חקיקת המזון החלות עליו לעניין החזקת המזון, הטיפול בו ומכירתו;
:: (3) ההפרה נוצרה כתוצאה ממעשה או מחדל של אחר, שאינו בשליטת המשווק, או עקב הסתמכות על מידע שסיפק לו אחר כאמור, בנסיבות בהן סביר היה להסתמך על מידע כאמור;
:: (4) המשווק לא ידע ולא היה עליו לדעת על קיומה של הפרה לגבי המזון;
:: (5) הפגם במזון לא היה פגם ניכר לעין או ניתן לזיהוי במישוש או בהרחה.
: (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין -
:: (1) יצרן, יבואן או משווק מהאזור בעת שהם משווקים את המזון שייצרו, ייבאו או שיווקו מהאזור, לפי העניין;
:: (2) משווק בנוגע למצרך מותג פרטי כהגדרתו [[בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע&quot;ד-2014]], שמזוהה אתו.

=== סימן ב': הבטחת עקיבות המזון בעת העברתו ===

@ 133. הגדרות - [[סימן ב']]
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;זיהוי מזון שהועבר&quot; - בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 137(1)]];
:- &quot;העברת מזון&quot; - העברת מזון בין עוסקים במזון, למעט אלה:
:: (1) העברה לעוסק במזון שהוא מוביל בלבד, או ממנו, למטרת הובלתו בין עוסקים במזון;
:: (2) העברת דוגמאות מזון לצורכי מחקר ופיתוח שאינן מיועדות למכירה לצרכנים;
:: (3) העברת מזון אל גורם מחוץ לישראל במסגרת ייצוא;
:: (4) העברת מזון מחוץ לישראל אל יבואן במסגרת ייבוא;
:- &quot;מזון פטור&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 128(ב)]];
:- &quot;פרטי העוסק&quot; - שם היצרן ומספר רישיון הייצור שלו או שם היבואן ומספר תעודת היבואן הרשום שלו, כפי שהם מופיעים באחד ממסמכים אלה, ואם לא הופיעו במסמכים אלה - אחד מהמסמכים בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לשם היצרן או היבואן ומספרי רישיונו או תעודתו:
:: (1) תעודת משלוח, אם ישנה, ולעניין מוצר בשר - תעודת משלוח למוצר בשר, כהגדרתם [[בפרק ח']];
:: (2) חשבונית עסקה, חשבונית מס או מסמך אחר המשמש לייעוד דומה, אף אם כינויו שונה;
:: (3) לגבי מזון פטור - אחד מהמסמכים הנדרשים [[בסעיף 128(א)]].

@ 134. הסדרת עקיבות המזון על ידי מעביר מזון
: (א) בהעברת מזון יקבל עוסק במזון המעביר את המזון ממקבל המזון פרטים כמפורט בסעיף קטן (ב) ומסמכים שקבע השר לפי [[סעיף 137]], יתעד פרטים אלה יחד עם פרטים המאפשרים את זיהוי המזון שהועבר, וימסור למקבל המזון פרטים כאמור [[בסעיף 135]].
: (ב) עוסק במזון המעביר את המזון ישמור עותק של תעודת המשלוח שנתן למקבל המזון, הכוללת את פרטי מקבל המזון, ובכלל זה את שמו המלא, מען עסקו, ומספר זיהוי; לא כללה תעודת המשלוח מספר זיהוי כאמור, ישמור העוסק במזון את התעודה בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לזהות מקבל המזון; לעניין זה, &quot;מספר זיהוי&quot; - אחד מאלה: מספר רישיון ייצור, מספר תעודת יבואן רשום, מספר רישיון עסק או מספר עוסק מורשה.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על עוסק במזון בשיווק קמעונאי אם עוסק אחר במזון רכש ממנו את המזון כצרכן, בלי ידיעתו.

@ 135. הסדרת עקיבות המזון על ידי מקבל מזון
: (א) בהעברת מזון יקבל מקבל המזון ממעביר המזון את שמו המלא, מען עסקו ופרטי העוסק שלו ומסמכים שקבע השר לפי [[סעיף 137]], יתעד פרטים אלה יחד עם פרטים המאפשרים את זיהוי המזון שהועבר, וימסור למעביר המזון פרטים כאמור [[בסעיף 134]].
: (ב) היה למקבל המזון יותר מאתר אחד שאליו מיועד המזון, חובה על מקבל המזון לתעד את האתרים שבהם נמצא המזון שקיבל, בהתאם לזיהוי המזון, ולעדכן את התיעוד אם חלו שינויים במיקום המזון; בסעיף קטן זה, &quot;תיעוד&quot; - לרבות באמצעות מערכת לניהול מלאי או מערכת ממוחשבת אחרת.

@ 136. תיעוד פרטיהם של מעביר מזון ומקבל מזון
: (א) עוסק במזון החייב בתיעוד לפי [[סימן זה]] ישמור את הפרטים והמסמכים הנדרשים ומסמכים לפי [[סעיפים 134]], [[135]] [[ו־137]], לגבי כל משלוח מזון, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהיעדר סימון של מועד כאמור - משנה ממועד העברת המזון בהתאם לתאריך בתעודת המשלוח ובהיעדר תעודת משלוח - במסמך אחר כאמור [[סעיף 133|בפסקה (2) בהגדרה &quot;פרטי העוסק&quot;]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה למשלוח של מוצרי בשר תעודת משלוח וטרינרית, יישמר התיעוד האמור לתקופה שלא תפחת משישה חודשים בלבד ממועד העברת המזון.
: (ג) משווק גדול ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א) בנוגע למלאי הקיים בידיו באותה עת, במקום העסק או באופן המאפשר נגישות מהירה אליהם.

@ 137. תקנות לעניין עקיבות מזון
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה בשים לב לסוג העוסקים במזון שעליהם יחולו ההוראות:
: (1) הפרטים הנדרשים לזיהוי המזון לפי [[סימן זה]];
: (2) מסמכים נוספים או פרטים שיש לקבל ולשמור להבטחת העקיבות לפי [[סימן זה]];
: (3) הקלות בדרישות [[סעיף 136]] ופסקאות (1) ו־(2) בסעיף זה, לפי סוגי עוסקים, בשים לב לגודלם ולסוג המזון המועבר או המתקבל על ידם;
: (4) סוגי מזון שלגביהם יחולו הוראות [[סעיפים 134]] [[ו־135]] אף אם הם מועברים למי שאינו עוסק במזון, ובלבד שהדבר נדרש לשם שמירה על בריאות הציבור.

=== סימן ג': תקנות לעניין מכירת מזון ===

@ 138. תקנות לעניין מכירת מזון
: השר, באישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) התנאים למכירת מזון, לרבות לעניין תנאי מכירה נאותים, ורשאי השר לקבוע הוראות כאמור לפי סוגי משווקים, בשים לב לגודלם ולסוג המזון הנמכר על ידם;
: (2) חובות משווק בעניין מכירת מזון, לרבות הטלת חובת סימון לגבי מזון מסוים שקבע השר, ובכלל זה מזון שאינו ארוז מראש על ידי היצרן וחובת סימון במקום הממכר;
: (3) החזרה יזומה בידי משווק לפי [[סעיף 164]];
: (4) חובות והוראות לעניין סוג מזון רגיש מסוים, לרבות הקביעה כי בנסיבות מיוחדות ובהחלטה מנומקת, בשים לב לסכנה לבריאות הציבור ולבטיחות המזון, נדרשת הוכחה לגבי מילוי דרישות הדין החל על ייצורו וכי אין לשווקו בלא הוכחה כאמור; קבע השר כאמור, יקבע את דרכי ההוכחה והמסמכים הנדרשים לשם הוכחה כאמור, ורשאי הוא לקבוע דרישות כאמור לפי סוגי משווקים;
: (5) חובות והוראות לעניין סוג מזון רגיל מסוים, לרבות קביעה כי נדרשת הוכחה כאמור בפסקה (4) לתקופה שקבע, שלא תעלה על שישה חודשים;
: (6) תנאים לעניין מכירת מזון ייעודי.

=== סימן ד': חובות משווק מהאזור ===

@ 139. הגדרות - [[סימן ד']]
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מרשם המשווקים מהאזור&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 146]];
:- &quot;משווק מהאזור&quot; - אדם העוסק בהבאת מזון מהאזור לישראל;
:- &quot;משווק רשום מהאזור&quot; - אדם בעל רישום תקף במרשם המשווקים מהאזור.

@ 140. החלת הוראות על הבאת מזון מהאזור לישראל לשם שמירה על בריאות הציבור
: (א) על משווק מהאזור ועל הבאת מזון מהאזור לישראל, יחולו הוראות [[פרקים ב']], [[ד']] [[ו־ה']] והתקנות לפיהם, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים [[בסימן זה]].
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע שינויים נוספים לעניין החלת ההוראות כאמור בסעיף קטן (א), וכן הוראות נוספות שיחולו על משווק מהאזור, והכול ככל הנדרש לשם שמירה על בריאות הציבור.

@ 141. החלת הוראות על משווק מהאזור
: (א) על אף האמור [[בפרקים ד']] [[ו־ה']] כפי שהוחלו [[בסעיף 140]] על הבאת מזון מהאזור, לעניין הוראות החלות על משווק מהאזור -
:: (1) רישום כמשווק מהאזור יבוא במקום רישום כיבואן רשום;
:: (2) אישור מיוחד לפי [[סעיף 143]] יבוא במקום אישור מוקדם לייבוא לפי [[סעיף 64]];
:: (3) אישור מהרשות המוסמכת באזור בדבר הפיקוח הנדרש לפי [[פרק ד']] על המזון, יבוא במקום אישור גורם מוסמך במדינת הייצור ככל שנדרש אישור כאמור.
: (ב) [[סעיף 57]] יוחל בשינויים אלה:
:: (1) במקום האמור בפסקה (3)(ב) יקראו &quot;ייצורו לשם ייצוא או לשם החזרה לאזור&quot;;
:: (2) במקום האמור בפסקה (4), יקראו &quot;החזרת משלוח מזון שיוצא או שהועבר לאזור והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור&quot;.
: (ג) הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על הבאה מהאזור של מזון שיוצר על ידי בעל רישיון ייצור או יובא על ידי יבואן רשום לפי חוק זה.

@ 142. הבאת מזון מהאזור לישראל
: לא יביא אדם מזון מהאזור לישראל אלא בהתקיים אלה:
: (1) הוא משווק רשום מהאזור;
: (2) הוא קיבל את המזון מאדם בעל היתר תקף להוצאת המזון מאת הרשות המוסמכת באזור;
: (3) הוא הביא את המזון לישראל בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר האמור בפסקה (2).

@ 143. אישור מיוחד למכירת מזון רגיש בישראל
: משווק מהאזור לא יביא לישראל מזון רגיש אלא אם כן קיבל אישור מיוחד לכך מאת מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, שיינתן לפי [[סעיף 64]], בשינויים המחויבים, ובהתאם לתנאי האישור.

@ 144. עמידה בהוראות סימון מזון
: משווק מהאזור לא יביא מזון לישראל אלא אם כן סימון המזון כולל את שם המשווק מהאזור, בהתאם להוראות החלות על יבואן לעניין סימון לפי חקיקת המזון, בשינויים המחויבים.

@ 145. עמידה בהוראות התקנות
: משווק מהאזור לא יביא מזון לישראל בניגוד לתקנות שקבע השר לפי [[סעיף 140(ב)]].

@ 146. רישום משווק מהאזור
: הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום את מי שעוסק בהבאה של מזון מהאזור לישראל והתקיימו לגביו התנאים [[שבסעיף 147]].

@ 147. תנאים לרישום במרשם המשווקים מהאזור
: (א) המבקש להירשם במרשם המשווקים מהאזור יגיש בקשה בהתאם להוראות [[סעיף 103]].
: (ב) הרשם לא ירשום מבקש במרשם המשווקים מהאזור, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל או אזרח ישראלי או שהוא רשום כתאגיד לפי הדין בישראל;
:: (2) הוא הגיש הצהרה הכוללת את אלה:
::: (א) פרטים על יצרן המזון, לרבות עותק מתעודת הזיהוי של היצרן, או העתק מתעודת ההתאגדות שלו לפי הדין בישראל, אם הוא תאגיד;
::: (ב) פרטים על מקום עסקו, לרבות רישיון או אישור שניתן למקום עסקו, ככל שנדרש רישיון או אישור כאמור.

== פרק ו': הסדרת הובלה ואחסנה של מזון בטמפרטורה מבוקרת ==

@ 148. חובת רישוי להובלה או לאחסנה של מזון בטמפרטורה מוגדרת
: לא יוביל אדם מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת ולא יאחסן אדם מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת אלא אם כן הוא עומד בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ומתקיימות לגביו הוראות חוק זה.

@ 149. רישיון הובלה
: נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת, לא יוביל אדם מזון כאמור, אלא אם כן הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות, ובהתאם לתנאי הרישיון האמור, ובכלל זה בהתאם לסוג המזון שמבוקש להובילו:
: (1) רישיון הובלה לפי [[פרק זה]], שניתן בידי נותן רישיון ייצור;
: (2) רישיון ייצור הכולל פעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 2|פסקה (6) להגדרה &quot;ייצור&quot;]];
: (3) היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום לפי [[סעיף 110(א)]].

@ 150. רישיון אחסנה
: נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת, לא יאחסן אדם מזון כאמור, אלא אם כן הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות, ובהתאם לתנאי הרישיון האמור, ובכלל זה בהתאם לסוג המזון שמבוקש לאחסנו:
: (1) רישיון אחסנה לפי [[פרק זה]] שניתן בידי נותן רישיון ייצור;
: (2) רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 2|פסקה (6) להגדרה &quot;ייצור&quot;]];
: (3) היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום לפי [[סעיף 110(א)]].

@ 151. פטור מרישיון אחסנה
: על אף האמור [[בסעיף 150]], לא יידרש רישיון אחסנה לאלה:
: (1) אחסנה בטמפרטורה מבוקרת על ידי משווק באתר המכירה לצרכן;
: (2) אחסנה בטמפרטורה מבוקרת בבית אוכל או במטבח מוסדי שאינו נדרש לרישיון ייצור לפי [[סעיף 25]] [[או 26]].

@ 152. היתר לסימון ברישיון אחסנה
: על אף האמור [[בסעיף 21]], נותן רישיון ייצור רשאי לקבוע ברישיון אחסנה היתר להדבקת תווית על גבי מזון ארוז מראש או לסימון לפי [[סעיף 90]].

@ 153. בקשה לרישיון הובלה או רישיון אחסנה
: (א) המבקש רישיון הובלה או רישיון אחסנה ([[בפרק זה]] - רישיון) או חידוש רישיון יגיש בקשה בצירוף מסמכים ופרטים, בהתאם לנדרש בתקנות לפי [[סעיף 155]].
: (ב) בקשה לרישיון תוגש ללשכת הבריאות המחוזית, במחוז שבו הגיש המבקש את בקשתו לקבלת רישיון עסק או במחוז מהמחוזות שבו יש לו רישיון עסק לפי בחירתו.

@ 154. החלת הוראות על רישיון
: (א) על רישיון הובלה יחולו הוראות [[סעיפים 28(ד) עד (ו)]], [[ו־29 עד 40]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: תוקפו של רישיון הובלה יהיה לחמש שנים.
: (ב) על רישיון אחסנה יחולו הוראות [[סעיפים 28 עד 40]], בשינויים המחויבים.

@ 155. תקנות לעניין רישיון
: השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לבקשה ואופן הטיפול בה;
: (2) קביעת תנאים למתן הרישיון ותנאים ברישיון, ויכול שקביעה כאמור תהיה בשים לב לסיווגם של רישיונות לפי קבוצות המזונות המובלים או המאוחסנים או לפי סוגי פעילות ההובלה והאחסנה, לפי העניין;
: (3) תנאים לעניין מחסנים שהאחסון בהם אינו דורש רישיון אחסנה, ובכלל זה לעניין הציוד הנדרש בהם ואופן החזקת המזון בהם.

== פרק ז': הוראות כלליות לעניין יצרן, יבואן ומשווק ==

=== סימן א': הוראות לעניין החזקת מזון ===

@ 156. קיום הוראות היצרן
: (א) עוסק במזון יאחסן ויחזיק את המזון ויובילו לפי הוראות היצרן, בלי לגרוע מהחובה לעמוד בהוראות חקיקת המזון.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), עוסק במזון רשאי לאחסן ולהחזיק מזון או להובילו בטמפרטורה מבוקרת שנקבעה לפי חקיקת המזון, אף אם הוראות היצרן קובעות טמפרטורה מוגדרת שהיא מחמירה לעומת חקיקת המזון, ואולם אם הוראות היצרן כאמור קובעות חובה להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת מחמירה כאמור, ומסמנות הוראה זו במילה &quot;בלבד&quot;, יאחסן, יחזיק או יוביל את המזון בהתאם להוראות היצרן.

@ 157. מזון שלא נקבעה לו טמפרטורה מבוקרת
: (א) לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה על החזקת מזון מסוים בטמפרטורה מבוקרת, רשאי מנהל שירות המזון לתת לגביו הוראות להחזקה בטמפרטורה מבוקרת, לתקופה שלא תעלה על חודש, ובנסיבות מיוחדות לחודש נוסף.
: (ב) הוראה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט.
: (ג) עוסק במזון יחזיק מזון בהתאם להוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף קטן (א).

@ 158. תקנות בעניין טמפרטורה מוגדרת
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור מזון, אחסנתו, הובלתו או ייבואו בטמפרטורה מוגדרת, בהתאם לסוג המזון ולמאפייניו.

=== סימן ב': ארגונים לחלוקת מזון ===

@ 159. פטור לארגונים לחלוקת מזון (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) ארגון לחלוקת מזון פטור מרישיון ייצור, רישיון הובלה ורישיון אחסנה לפי חוק זה; [[בסימן זה]] -
::- &quot;ארגון לחלוקת מזון&quot; - תאגיד המספק מזון לנזקקים או לבתי נזקקים, בלא תמורה או תמורת תשלום סמלי, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
::: (1) אם התאגיד מספק מזון תמורת תשלום סמלי - התאגיד אינו מסרב לספק ארוחת מזון לנזקק שאינו עומד בתשלום הסמלי;
::: (2) התאגיד פועל שלא למטרות רווח, והוא מאוגד ורשום כעמותה לפי [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], או שהוא הקדש ציבורי הרשום אצל רשם ההקדשות לפי [[חוק הנאמנות, התשל&quot;ט-1979]], או שהוא חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל רשם ההקדשות לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], שהוכרו כמוסד ללא כוונת רווח לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
::: (3) אחת ממטרות התאגיד הרשומות בתקנון או במסמך היסוד שלו היא הספקת מזון לנזקקים;
::: (4) התאגיד אינו עוסק במכירת מזון שאינה למטרה של הספקת מזון לנזקקים;
::: (5) התאגיד אינו פועל במסגרת גוף החייב בהספקת מזון לסועדים או במסגרת גוף שהספקת המזון נלווית לשירות אחר שהוא מספק לסועדים;
::: (6) התאגיד נרשם באתר האינטרנט כארגון לחלוקת מזון שמתקיימים בו התנאים בפסקאות (1) עד (4), תוך פירוט הכתובות שבהם הוא פועל נכון למועד הרישום, וציון אם המזון שמחולק או שמועבר הוא שלא בתמורה או בתשלום סמלי;
::- &quot;תשלום סמלי&quot; - תשלום בעד מזון או הספקת מזון לבית הנזקק, בסכום שאינו עולה על סכום שקבע השר, ובהעדר קביעה כאמור - בסכום שאינו עולה על התשלום המרבי שניתן לגבות לפי מבחנים שנקבעו לזכאות לתמיכה לפעילות זו לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].
: (ב) תאגיד המספק מזון לארגון לחלוקת מזון ומתקיימות בו הוראות פסקאות (2) עד (5) להגדרה &quot;ארגון לחלוקת מזון&quot; יראו אותו כארגון לחלוקת מזון לפי סעיף זה.

@ 160. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 161. תקנות בעניין ארגונים לחלוקת מזון
: השר יקבע הוראות לעניין תחולת הוראות [[פרקים ג' עד ז']] על ארגונים לחלוקת מזון.

@ 162. היתר לשימוש ארגונים לחלוקת מזון במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו
: על אף האמור [[בסעיף 12]], ארגון לחלוקת מזון רשאי לעשות שימוש במזון שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי והתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, ולחלקו, אם קיבל אישור בכתב של היצרן לשימוש במזון מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש לתקופה מוגבלת, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך ושהשימוש או החלוקה כאמור ייעשו בתוך אותה תקופה.

=== סימן ג': מניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון ===

@ 163. הוראות המנהל לעוסקים במזון לשם מניעת סכנה ממזון מסוים
: (א) נוכח מנהל שירות המזון, ובהעדרו - מי שהוא הסמיכו לכך, כי נגרמת סכנה חמורה ומיידית לבריאות הציבור או עלולה להיגרם סכנה כאמור בשל מזון מסוים או בשל השימוש בו, רשאי הוא לתת הוראות למניעת הסכנה שיחולו על כל עוסק במזון, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הייצור, האריזה, ההובלה, האחסון והמכירה של המזון (בסעיף זה - הוראות המנהל), ובלבד שיפורסמו בכל אלה:
:: (1) באתר האינטרנט, באופן בולט, ובמיקום שייועד להוראות המנהל, עם עיקרי הסיבות למתן ההוראה, בעברית ובערבית ובכל שפה נוספת שימצא מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו כי נדרשת לאותו עניין;
:: (2) בשני עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה ארצית, אחד מהם בשפה הערבית;
:: (3) ברשומות.
: (ב) הוראות המנהל יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ואולם רשאי מנהל שירות המזון להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שנה, אם נוכח שממשיכים להתקיים הטעמים המצדיקים את נתינתן.
: (ג) הוראות המנהל ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות; על אף האמור, בנסיבות חריגות הנוגעות למיידיות הסכנה לבריאות הציבור וחומרתה, רשאי מנהל שירות המזון לקבוע בהוראות שיפורסמו באתר האינטרנט כי הן ייכנסו לתוקף במועד הפרסום באתר כאמור, ובלבד שהפרסום ברשומות יבוצע בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שני ימי עבודה ממועד הפרסום באתר האינטרנט.
: (ד) הוראות המנהל יישלחו בדואר האלקטרוני לעוסקים במזון שנרשמו לקבלת עדכונים על הוראות לפי סעיף זה ברשימת תפוצה אלקטרונית.

@ 164. אחריות יצרן, יבואן ומשווק לעניין מזון מזיק (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה, &quot;מזון מזיק&quot; - מזון שהזיק או שעלול להזיק לבריאות אדם, לרבות מזון שנמצאו לגביו תוצאות של בדיקת מעבדה המעידות על אי-עמידה של המזון בדרישות לפי חקיקת המזון, שיש בה כדי להזיק או לעורר חשש לנזק כאמור.
: (ב) עוסק במזון שנודע לו כי מזון שייצר, ייבא או מכר, לפי העניין, הוא מזון מזיק, יפעל לפי הוראות אלה:
:: (1) ינקוט בהקדם האפשרי אמצעים סבירים למניעת השימוש במזון, לרבות אמצעים מבין אלה, לפי העניין, והכול לשם מניעת הסכנה לבריאות או החשש לסכנה לבריאות מצריכת המזון:
::: (א) עדכון של היצרן או היבואן, ולגבי מזון שהוא תוצרת חקלאית טרייה - של מי שממנו קיבל את המזון;
::: (ב) בתיאום עם מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal); על אף האמור, הוראה על החזרה יזומה של מזון על ידי משווק תינתן רק לגבי מזון שהוא מוכר, ובהתאם לתקנות שייקבעו לפי [[סעיף 138(3)]];
::: (ג) בתיאום עם מנהל שירות המזון - מסירת הודעה לציבור (Recall) על הסכנה הנשקפת מהמזון, אם הודעה כאמור לא נמסרה על ידי היצרן או היבואן, לפי העניין;
:: (2) עוסק במזון ידווח למנהל שירות המזון או למי שהוא הסמיכו לכך על פירוט האמצעים שנקט לפי פסקה (1), אם ביצע החזרה יזומה או מסר הודעה לציבור, לפי פסקה (1)(ב) או (ג) ובכל מקרה אחר שלגביו קבע השר, באישור הוועדה, חובת דיווח לעניין זה, ואם נתן מנהל שירות המזון הוראה לעוסק במזון בעקבות הדיווח, יפעל העוסק במזון בהתאם להוראותיו.
: (ג) נתן מנהל שירות המזון הוראה לעוסק במזון לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לפעול לביצוע ההוראה בנסיבות שבהן העוסק במזון סירב לבצע את ההוראה או בנסיבות של דחיפות מיוחדת.
: (ד) נודע למנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך כי מזון הוא מזון מזיק, רשאי הוא, בנסיבות דחופות או בנסיבות שבהן קיים קושי לאתר את בעלי המזון, לפעול לפי הוראות סעיף קטן (ב)(1)(ב) אף בטרם נתן הוראה כאמור בסעיף (ב)(2) או במקביל למתן הוראה כאמור.
: (ה) עוסק במזון יישא בהוצאות של פעולות שננקטו לפי סעיף קטן (ג) או (ד), אלא אם כן קבע מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת.
: (ו) מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להורות על החזרה יזומה, אם התקיימו נסיבות כאמור בסעיף קטן (ב), אף אם לא הובא הדבר לידיעתו באמצעות עוסק במזון, לאחר שנתן לעוסק במזון הזדמנות לטעון את טענותיו, אלא אם כן ראה כי קיים צורך דחוף, לשם שמירה על בריאות הציבור, להורות על החזרה יזומה כאמור בלי לשמוע את טענותיו.
: (ז) עוסק במזון יתעד אצלו, לרבות באמצעות שמירת עותק, תלונות בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות אדם ממזון שייצר, ייבא או מכר, לפי העניין, לתקופה של שלוש שנים לפחות ממועד קבלת התלונה; (((החל מיום 1.1.2023):)) אולם על יבואן של מזון במסלול האירופי יחולו הוראות [[סעיף 54א(ב)(4)]] לעניין מזון במסלול האירופי שייבא.

@ 165. הודעה בדבר מסוכנות מזון
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 164]], מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לעשות כל אחד מאלה:
: (1) להורות לעוסק במזון לפרסם, או להודיע לכל אדם הנוגע בדבר, כי מזון או תהליך עבודה אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון החלות עליו, וכי המזון או תהליך העבודה מסוכן לבריאותו או לבטיחותו של אדם הצורך את המזון, או שקיימת הסתברות ממשית למסוכנות כאמור; הפרסום או ההודעה יהיו באופן שיורה עליו מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך; הוראה לפי פסקה זו לא תינתן אלא לאחר שניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו;
: (2) לפרסם, או להודיע הודעה מטעמו אם נוכח כי העוסק סירב לפרסם, או להודיע באופן שהורה עליו כאמור בפסקה (1), או אם סבר כי קיים חשש ממשי לשלומו או לבריאותו של אדם, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, ורשאי הוא -
:: (א) להודיע או לפרסם הודעה מטעמו גם בלי שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו אם סבר כי קיים חשש מיידי כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן;
:: (ב) לחייב את העוסק בהוצאות ההודעה או הפרסום, כולן או חלקן;
: (3) להורות לכל עוסק להודיע או לפרסם, או להודיע או לפרסם הודעה מטעמו, על ממצאי בדיקות שערך בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, אם נוכח כי נגרמה פגיעה לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או שיש הסתברות ממשית שתיגרם פגיעה כאמור, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו טרם מתן ההודעה או הפרסום כאמור; סבר נותן ההוראה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, רשאי הוא לפרסם כאמור בלי שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.

@ 166. הוראות להפסקת פעולות עוסק במזון, לאיסוף המזון ולמניעת העברת מזון לגורם מפר
: (א) מצא מנהל שירות המזון או רופא מחוזי שמזון אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון החלות עליו או כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור בשל המזון, רשאי הוא לתת הוראות בכתב לעוסק במזון, ובכלל זה הוראות להפסיק את ייצור המזון, ייבואו או מכירתו, וכן להורות על איסופו של המזון למקום שקבע או על החזרתו לעוסק במזון שממנו קיבל את המזון, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק במזון הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ב) סבר מנהל שירות המזון או רופא מחוזי כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור, רשאי הוא לתת לעוסק במזון הוראה לפי סעיף קטן (א), בלי שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.
: (ג) ראה מנהל שירות המזון כי עוסק במזון הפר הוראה לפי חקיקת המזון וכי קיים חשש לשלומו, לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור בשל כך, רשאי הוא לתת הוראות ליצרן, יבואן או משווק ולגבי תוצרת חקלאית טרייה או מזון מן החי - גם למגדל, במטרה למנוע העברת מזון הקשור לחשש האמור לגורם המפר.

@ 167. פסילת מזון והשמדתו
: (א) מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי שמצא כי מזון המיועד למכירה עלול להזיק לבריאות אדם או שאינו ראוי למאכל אדם, רשאי לפסול את המזון ולצוות על השמדתו או למנוע באופן אחר את השימוש בו למאכל; לעניין סעיף זה, יראו גם כל מוצר המוצג למכירה וכל מזון שטרם ניתנה לגביו תעודת שחרור כמזון המיועד למכירה.
: (ב) לא יורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על פסילת מזון, על השמדתו או על מניעת השימוש בו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הודיע על כך ליצרן, ליבואן או למשווק שהמזון ברשותו, זמן סביר לפני מתן ההוראה, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, בכתב או בעל פה; החלטה לפי סעיף זה תתקבל לא יאוחר משבעה ימי עבודה לאחר המועד שבו נטענו הטענות.
: (ג) הורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על השמדת מזון לפי סעיף קטן (א), רשאי היצרן, היבואן, או המשווק, לפי העניין, לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההחלטה; השמדת המזון בהתאם להחלטה כאמור לא תבוצע אלא בחלוף המועד להגשת העתירה, אלא אם כן הסכים, בכתב, היצרן, היבואן או המשווק לביצוע ההשמדה בטרם המועד האמור.
: (ד) עד לקבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (א) או עד לקבלת החלטת בית משפט לפי סעיף קטן (ג), רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך או הרופא הממשלתי או מי שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, להוציא את המזון מידי המחזיק בו ולאחסנו במקום שיורה, ובכלל זה בנמל או בפיקוח המכס, או להורות למחזיק להעביר את המזון למקום אחסנה שיורה; כמו כן רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש ערובה בגובה שקבע השר להבטחת מימון הוצאות האחסנה עד לשמיעת הטענות והחלטה לגביהן.
: (ה) מצא מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לתת הוראה על השמדת מזון לפי סעיף קטן (א) אף אם לא הודיע על כך קודם לכן לעוסק במזון ובלי שנתן לו הזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן (ב):
:: (1) המזון שנדרש לתת לגביו הוראת השמדה הוא מזון רגיש;
:: (2) המזון שנדרש לתת לגביו הוראת השמדה הוא מזון רגיל אך מנהל שירות המזון או הרופא הממשלתי נוכח כי קיים חשש מיידי לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור, אם לא תינתן הוראת ההשמדה אף בטרם שמיעת הטענות;
:: (3) לא ניתן להעביר את המזון לאחסון בלי שהדבר יעלה כדי השמדתו, או שיש בכך משום נטל בלתי סביר;
:: (4) לא ניתנה ערובה לפי סעיף קטן (ד), במועד שנקבע בדרישה האמורה;
:: (5) לא ניתן לאתר את היצרן, היבואן או המשווק שהמזון ברשותו במאמץ סביר.
: (ו) היצרן, היבואן או המשווק שהמזון ברשותו יישא בעלות ההוצאות לשם שמירה, הובלה, אחזקה והשמדה של מזון לפי סעיף זה.
: (ז) ניתנה הוראה להשמדת מזון לפי סעיף זה, יורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על העברת המזון לאתר מסוים לביצוע ההשמדה, ורשאי הוא להורות על דרכי ההשמדה.

@ 168. התליית רישיון בשל אירוע בריאותי חמור
: (א) היה בעל רישיון ייצור, יבואן רשום, בעל רישיון אחסנה, בעל רישיון הובלה או בעל רישיון אחר לפי חוק זה קשור עקב עיסוקו במזון בפגיעה בריאותית חמורה באנשים, ולדעת נותן הרישיון או התעודה התליית רישיונו או תעודתו, לפי העניין, נחוצה לשם מניעת סכנה ממשית לבריאות הציבור עד לבירור האירוע, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון או התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את רישיונו או תעודתו; אין באמור כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לפי חוק זה לעניין הרישיון או התעודה.
: (ב) תקופת ההתליה לפי סעיף קטן (א) תסתיים במועד שלא יאוחר מ־45 ימים ממועד סיום בירור האירוע על ידי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך או במועד מוקדם יותר שיורה, ובלבד שתקופת ההתליה לא תעלה על שנה.

=== סימן ד': הוראות שונות לעניין יצרן, יבואן ומשווק ===

@ 169. חובת עריכת בדיקות
: יבואן או יצרן, וכל עוסק אחר שנקבע לגביו בחוק זה או לפיו כי יבדוק מזון במעבדה מוכרת, יקיים את החובה כפי שנקבעה ויישא בהוצאות הבדיקה.

@ 170. הכרה במעבדה לבדיקת מזון
: (א) מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות רשאי להכיר במעבדה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון, לאחר שמצא כי היא עומדת בתנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג).
: (ב) רשימת המעבדות המוכרות תפורסם באתר האינטרנט.
: (ג) השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) באישור הוועדה, תנאים להכרה במעבדות, לרבות לעניין עבר פלילי של בעלי תפקידים במעבדה והכשרתם;
:: (2) ציוד וטכנולוגיות שיידרשו במעבדה מוכרת;
:: (3) סוגי הבדיקות והדרכים והמועדים לעריכתן, תוקף ההכרה וכן תנאים בהכרה ועילות ותנאים לביטולה.

@ 171. תעודת בדיקה
: מעבדה מוכרת העורכת בדיקה שהמציא לה מפקח תמציא לו את תוצאות הבדיקה לפי הטופס [[שבתוספת השמינית]] (בחוק זה - תעודת בדיקה).

@ 172. חובת דיווח על תוצאה חריגה
: (א) מצאה מעבדה מוכרת תוצאה חריגה שיש בה סכנה לבריאות הציבור, לרבות מזהם ביולוגי או כימי, בדוגמת מזון שקיבלה לבדיקה מגורם שאינו מפקח לפי חוק זה, תמציא הודעה על כך בטופס כאמור [[בסעיף 171]].
: (ב) מנהל שירות המזון יורה בנוהל שיפרסם באתר האינטרנט ויועבר למעבדות המוכרות על הגורמים שלהם תומצא ההודעה כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע נסיבות שבהן לא תחול חובת מסירת ההודעה.
: (ג) מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות רשאי לבטל הכרה כאמור [[בסעיף 170(א)]] ממעבדה מוכרת, אם מצא שלא קיימה את חובת הדיווח על תוצאה חריגה בדוגמת מזון כאמור בסעיף קטן (א).

@ 173. תעודת בדיקה כראיה
: (א) בהליכים לפי חוק זה תשמש תעודת בדיקה של מזון שנתנה מעבדה מוכרת, ראיה לתוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
: (ב) תעודת בדיקה לא תהיה קבילה בבית המשפט אלא אם כן תוצאותיה נמסרו לעוסק במזון שמזונו נבדק, בדואר רשום או בדרך אחרת שקבע השר בתקנות, בתוך 21 ימים מהתאריך הנקוב בה כתאריך סיום הבדיקה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים מיוחדים.

@ 174. שמירת מסמכים
: (א) מסמכים ופרטים שעל עוסק במזון לשמור לפי הוראות חוק זה, לרבות לצורך עקיבות המזון (בסעיף זה - מידע) יכול שיישמרו בדרך דיגיטלית, אלא אם כן נאמר אחרת, ובלבד ששמירת מידע בדרך דיגיטלית תיעשה כך שהמידע יישמר באופן אמין, ברור וקריא, ויגובה תקופתית.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השמירה של המידע בדרך דיגיטלית, הדרכים לגיבויו וצורת הגישה אליו לשם פיקוח, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בשים לב לגודל העוסק ולמהות עסקו.

@ 175. דיווח בידי עוסק במזון
: דיווח שעוסק במזון חייב למסור לפי הוראות חוק זה יכול שיישלח בדואר אלקטרוני לכתובת שתפורסם באתר האינטרנט חתום בחתימה אלקטרונית או כשהוא כולל סריקה ממוחשבת של דיווח חתום בכתב, ויראו את הדיווח כאילו נמסר משעה שהתקבל אישור מסירה.

@ 176. השגה
: (א) על החלטה של רשות כמפורט להלן רשאי מי שההחלטה ניתנה בעניינו להגיש השגה בכתב, בהתאם להוראות אלה:
:: (1) החלטה של רשות לפי [[פרקים ג']] [[ו־ו']] שהתקבלה על ידי מי שאינו מנהל שירות המזון - לפני מנהל שירות המזון או לפני מי שמנהל שירות המזון הסמיכו לכך, ובתנאי שהסמכה כאמור פורסמה באתר האינטרנט, ויכול שההסמכה תהיה לדון בהשגה על סוגי החלטות או על החלטות לפי זהות הגורם מקבל ההחלטה;
:: (2) החלטה של רשות לפי [[פרקים ג']] [[ו־ו']] שהתקבלה על ידי מנהל שירות המזון - לפני מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות;
:: (3) החלטה של רשם היבואנים לפי [[פרק ד']] - לפני מנהל שירות המזון;
:: (4) החלטה של רשות לפי [[פרק ד']] שאינה כאמור בפסקה (3) ואינה החלטה של מנהל שירות המזון - לפני גורם כאמור בפסקה (1); לא יקבל הגורם המחליט בהשגה לפי פסקה זו החלטה, אלא בהתייעצות עם הממונה על הגורם מקבל ההחלטה שעליה מוגשת ההשגה;
:: (5) החלטה שאינה החלטה של מנהל שירות המזון לפי [[פרק ד'1]] - לפני מנהל שירות המזון;
:: (6) החלטה שאינה של מנהל שירות המזון, לפי [[סעיפים 164]], [[165]] [[או 166]] - לפני גורם כאמור בפסקה (1).
: (ב) החלטה בהשגה לפי סעיף זה תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתה, ואולם השגה לפי סעיף קטן (א)(4) על החלטה בעניין מתן תעודת שחרור תינתן בתוך 15 ימים מיום הגשתה, אלא אם כן הגורם המוסמך להחליט בהשגה האריך את המועד להחלטתו, ובלבד שלא יאריך ביותר מ־15 ימים נוספים.
: (ג) אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ההחלטה שלגביה הוגשה או לגרוע מתוקפה, ואולם מגיש ההשגה רשאי לבקש בהשגתו את עיכוב ביצוע ההחלטה; התבקש עיכוב כאמור, תינתן החלטה בעניין העיכוב בתוך 10 ימים מיום הגשתה.

== פרק ח': הסדרת הפיקוח הווטרינרי ==

=== סימן א': הגדרות ===

@ 177. הגדרות - [[פרק ח']] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לעניין [[פרק זה]] -
:- &quot;בית קירור&quot; - מקום המשמש לאחסנת מזון, ובכלל זה מוצר בשר, בקירור או בהקפאה;
:- &quot;בעל היתר הפעלה&quot; - בעל היתר לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] להפעלת מפעל לבשר גולמי, או מי שעסקו טעון היתר כאמור;
:- &quot;חוק הרופאים הווטרינרים&quot; - [[חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ&quot;א-1991]];
:- &quot;יצרן&quot;, &quot;יצרן של מוצר בשר&quot; - אדם העוסק בייצור מוצר בשר, או בעל רישיון אחסנה כאמור [[בסעיף 150(1)]] לעניין מוצר בשר או מי שעסקו טעון רישיון כאמור, ולמעט -
:: (1) מוביל מוצר בשר בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 2|פסקה (6) להגדרה &quot;ייצור&quot;]];
:: (2) מייצר מוצר בשר במסגרת פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן לפי [[סעיף 24]];
:: (3) מי שפטור מרישיון ייצור לפי [[סעיפים 25]], [[26]] [[או 27(1) או (2)]];
:: (4) ארגון לחלוקת מזון לפי [[סעיף 159]];
:- &quot;מוצר בשר&quot; - בשר כהגדרתו [[בסעיף 9(א)]] ומוצריו;
:- &quot;מפעל בשר&quot; - עסק לייצור בשר שניתן לגביו רישיון ייצור או שהפעלת העסק טעונה רישיון כאמור;
:- &quot;מפעל לבשר גולמי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מפעל לשחיטת בשר, למעט אם מתבצע בו עיבוד;
:: (2) מפעל שמבוצע בו רק טיפול בבשר גולמי;
:: (3) מפעל כאמור [[בסעיף 190(2)]];
:- &quot;מפעל לשחיטת בשר&quot; - מפעל שהוא אחד מאלה:
:: (1) בית מטבחיים - מפעל שמיועד להמתת בהמות ושחיטתן;
:: (2) בית שחיטה לעופות - מפעל שמיועד לשחיטת עופות;
:: (3) תחנת מיון לדגים - מפעל שמיועד למיון ולאריזה של דגים המיועדים למאכל;
:- &quot;מפעל שאושר לייצוא&quot; - מפעל שקיבל אישור לייצוא לפי [[חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים]];
:- &quot;עיבוד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9(א)]];
:- &quot;רופא וטרינר&quot; - כהגדרתו [[בחוק הרופאים הווטרינרים]];
:- &quot;רופא וטרינר מוסמך&quot; - רופא וטרינר מוסמך במפעל או רופא וטרינר מוסמך בשווקים;
:- &quot;רופא וטרינר מוסמך&quot;, במפעל - רופא וטרינר שהוסמך לפי [[סעיף 191]] [[או 193]];
:- &quot;רופא וטרינר מוסמך&quot;, בשווקים - רופא וטרינר שהוסמך לפי [[סעיף 194]] [[או 195]];
:- &quot;רכב הובלה&quot; - כלי תחבורה שמובילים בו מוצר בשר;
:- &quot;תאגיד לפיקוח וטרינרי&quot;, &quot;תאגיד&quot; - התאגיד לפיקוח וטרינרי שהוקם לפי [[פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינרים]];
:- &quot;תכנית בטיחות מזון&quot; - תכנית הכוללת לפחות את כל אלה:
:: (1) הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, האריזה וההובלה של מוצר הבשר (Hazard Analysis Critical Control Points - HACCP);
:: (2) אמצעים לשמירה על עקיבות מוצרי הבשר וחומרי הגלם שלהם ועל הוצאתם מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה;
:- &quot;תעודת משלוח למוצר בשר&quot; - תעודת משלוח למוצר בשר שהנפיק יצרן של מוצר בשר או בעל היתר הפעלה, ונכללים בה הפרטים האמורים [[בסעיף 181]];
:- &quot;תעודה וטרינרית&quot; - תעודה החתומה בידי רופא וטרינר מוסמך במפעל בשר או במפעל לבשר גולמי, שניתנת למוצר בשר טרם הוצאתו מהמפעל;
:- &quot;תעודות&quot; - תעודת משלוח למוצר בשר ותעודה וטרינרית.

=== סימן ב': חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר ===

==== סימן משנה א': תנאי ייצור נאותים למוצרי בשר ====

@ 178. החובה לקבל אישור ייצור נאות
: (א) יצרן של מוצר בשר לא ייצר מוצר כאמור אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון.
: (ב) על מתן אישור נאות לפי סעיף זה, יחולו הוראות [[סימן ג' בפרק ג']].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להורות כי מפעל לייצור בשר מסוג מסוים לא יהיה חייב באישור ייצור נאות אם הוא מצא שמיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון; הוראות לפי סעיף קטן זה יינתנו בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב, בין השאר, בסוג המפעל, בהיקף הייצור במפעל, בהקפדתו בעבר על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון, בסוג המזון המיוצר בו ובמורכבות הטכנולוגית של הייצור.

==== סימן משנה ב': תנאים להוצאת מוצר בשר, קבלתו והעברתו ====

@ 179. צירוף תעודת משלוח ותעודה וטרינרית למוצר בשר
: יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא יוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, לפי העניין, אלא לאחר שהנפיק תעודת משלוח למוצרי בשר וצירף אותה למשלוח וכן צירף למשלוח תעודה וטרינרית, אם הנפקתה נדרשת לפי הוראות [[סעיף 206]] או לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]].

@ 180. איסור הנפקת תעודת משלוח למוצר בשר
: על אף האמור [[בסעיף 179]], יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא ינפיק תעודת משלוח למוצר בשר, אם התקיים אחד מאלה:
: (1) הרופא הווטרינר המוסמך במפעל -
:: (א) הודיע על כוונה לערוך בדיקה של המשלוח או שמצא שהתקיימה אחת מהנסיבות כאמור [[בסעיף 205]];
:: (ב) סירב לחתום על תעודה וטרינרית הנדרשת לפי דין לרבות תעודה וטרינרית כאמור [[בסעיף 206]];
: (2) חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח לגבי אתר המכירה שאליו מיועד מוצר הבשר או לגבי הרכב המוביל את מוצר הבשר, כאמור [[בסעיף 205(4)]];
: (3) חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח מאחר שהיצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן לא שילם את האגרה הנדרשת כאמור [[בסעיף 205(5)(א) או (ב)]].

@ 181. פרטי תעודת משלוח למוצר בשר
: יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן יכלול בתעודת משלוח למוצר בשר את כל אלה:
: (1) פרטי היצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן, לרבות כתובתו ופרטי ההתקשרות עמו;
: (2) פרטים בדבר מוצר הבשר, לרבות שם מוצר הבשר, מספר האריזות במשלוח, משקל המשלוח ומספר אצווה;
: (3) היום והשעה שבה רכב ההובלה יוצא מהמפעל;
: (4) היעד של מוצר הבשר, ובכלל זה שם העסק וכתובתו, ואם אינו עסק - שם המקום וכתובתו;
: (5) פרטי רכב ההובלה שבו מובל מוצר הבשר, ובכלל זה מספר הרישוי והטמפרטורה הנדרשת ברכב;
: (6) מספר הטלפון הנייד של נהג רכב ההובלה וכן מספר הטלפון הנייד של עובדו של היצרן בעל היתר ההפעלה או היבואן, המשמש כאיש קשר לעניין הוראות פסקה זו.

@ 182. שליחת העתק של התעודות
: בעת יציאתו של משלוח מוצרי בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, יעביר היצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן, לפי העניין, למערכת הממוחשבת את פרטי המשלוח, יעד המשלוח, פרטי רכב ההובלה ושם הרופא הווטרינר המוסמך במפעל, לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית.

@ 183. תנאי הובלה ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר
: יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן, לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, אלא לאחר שמצא כי התקיימו כל אלה לגבי רכב ההובלה שבו הוא מובל:
: (1) הטמפרטורה ברכב עומדת בכללים שנקבעו לפי [[סעיף 155]];
: (2) מותקנת מערכת בקרה של הטמפרטורה ברכב;
: (3) קיימת מערכת לתיעוד תקלות בטמפרטורה שברכב;
: (4) קיימת מערכת המתריעה בזמן אמת על תקלות בטמפרטורה ברכב; השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום מערכת כאמור לגבי יצרן, בעל היתר הפעלה או יבואן, בהתאם להיקף הייצור של המפעל ולסוג המזון המיוצר בו, ורשאי הוא להתחשב במיעוט מספרם של כלי הרכב המשמשים אותם.

@ 184. איסור קבלה של מוצר בשר
: יצרן של מוצר בשר או בעל היתר הפעלה לא יקבל מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה לגבי המשלוח של מוצר הבשר:
: (1) מצורפת למשלוח שבו הגיע מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר שנכללים בה הפרטים האמורים [[בסעיף 181]], ואם יש לצרף לתעודת המשלוח גם תעודה וטרינרית, כאמור [[בסעיף 206]] או לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] - צורפה תעודה כאמור;
: (2) תעודת המשלוח של מוצר הבשר הונפקה במהלך 24 השעות שקדמו להגעת המשלוח;
: (3) יש התאמה בין המוצרים שבמשלוח ובין תעודת המשלוח למוצרי הבשר לגבי הפרטים שלפי [[סעיף 181]], ואם צורפה תעודה וטרינרית - יש התאמה בין התעודה הווטרינרית ובין תעודת המשלוח.

@ 185. איסור מכירה של מוצר בשר
: משווק לא ימכור מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים [[בפסקאות (1) עד (3) לסעיף 184]] לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר שקיבל.

@ 186. תנאי הובלה מאתר מכירה
: משווק של מוצרי בשר לא יוציא מוצרי בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה ולא יוביל מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו הוראות [[סעיף 183]], בשינויים המחויבים, לגבי רכב ההובלה.

@ 187. הוצאת מוצרי בשר לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה
: (א) משווק של מוצר בשר לא יוציא מוצרי בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, אלא לאחר שצירף למוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר בשר שאותה הנפיק היצרן של מוצר הבשר או בעל היתר ההפעלה, ומצוין בה כי היא אושרה על ידי הרופא הווטרינר המוסמך במפעל.
: (ב) לשם מתן האישור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרופא הווטרינר המוסמך במפעל להיעזר ברופא ווטרינר מוסמך בשווקים, המפקח בתחום השיפוט של הרשות המקומית שבו נמצא אתר המכירה.
: (ג) על יצרן או על בעל היתר הפעלה שהנפיק תעודת משלוח חדשה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות לעניין שליחת העתק מתעודת המשלוח כאמור [[בסעיף 182]].

@ 188. תקנות לעניין העברה ומכירה של מוצר בשר
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות כללים ותנאים בעניינים אלה:
: (1) העברה של מוצר בשר באמצעות הובלה ממשווק מזון בשיווק קמעונאי אל צרכן;
: (2) פעולתם של משווקים של מוצרי בשר שמחזיקים את מוצר הבשר ברכב ההובלה בלבד החל מרכישת מוצר הבשר על ידיהם ועד לשיווקו, לרבות תנאים ומגבלות על משך הזמן שבו מותר להחזיק מוצר הבשר ברכב ההובלה.

==== סימן משנה ג': הוראות שונות - חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר ====

@ 189. סייג לתחולה על מייצר ארוחות מוכנות להסעדה
: הוראות [[פרק זה]] לעניין יצרן לא יחולו על מי שמייצר ארוחות מוכנות להסעדה ממוצרי בשר, שאינו בית אוכל כהגדרתו [[בסעיף 25(ב)]], אלא אם כן השר קבע כי הוראות [[פרק זה]], כולן או חלקן, יחולו לגביו.

@ 190. חובות רישיון ייצור או היתר הפעלה במפעלים שמבצעים עיבוד וטיפול בבשר גולמי
: על אף האמור בחוק זה [[ובפקודת מחלות בעלי חיים]], מפעל שמתבצעים בו באותו מבנה טיפול בבשר גולמי ועיבוד -
: (1) יהיה טעון קבלת רישיון ייצור ופטור מקבלת היתר הפעלה לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]], אם מבין מוצרי הבשר שהוא מוציא לשיווק משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם עיבוד עולה על משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם רק טיפול בבשר גולמי;
: (2) יהיה טעון קבלת היתר הפעלה לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] ופטור מקבלת רישיון ייצור, אם מבין מוצרי הבשר שהוא מוציא לשיווק משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם רק טיפול בבשר גולמי עולה על משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם עיבוד.

=== סימן ג': פיקוח על-ידי רופאים וטרינרים ===

==== סימן משנה א': הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל ====

@ 191. הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל
: מנהל היחידה הווטרינרית יסמיך רופאים וטרינרים, מבין עובדי התאגיד, לבצע פיקוח וטרינרי במפעל בשר, בבית קירור וברכב הובלה.

@ 192. היקף הפיקוח הנדרש במפעל בשר או בבית קירור
: מנהל היחידה הווטרינרית יורה על היקף הפיקוח הווטרינרי הנדרש בכל מפעל בשר ובית קירור, לאחר שהתייעץ עם הרופא הווטרינר שבמפעל, ככל שישנו, ויסמיך את הרופאים הווטרינרים בהתאם לכך; מנהל היחידה הווטרינרית יורה על היקף הפיקוח הנדרש כאמור, בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב בין השאר בסוג המפעל, בהיקף הייצור במפעל או בהיקף האחסנה בבית הקירור, בהקפדתו של המפעל או בית הקירור בעבר על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון, ובסוג המזון המיוצר או מאוחסן בו.

@ 193. הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל לבשר גולמי
: (א) לשם פיקוח במפעל לבשר גולמי, רשאי מנהל היחידה הווטרינרית להסמיך לפי [[סעיף 191]] רופאים וטרינרים שמונו בידי מנהל השירותים הווטרינריים לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] ועומדים בתנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים להסמכת רופא וטרינר מוסמך במפעל, בסמכויות הפיקוח הווטרינרי על הוצאת התעודות במפעל.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח של רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף קטן (א), הנתונות לו לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]].

==== סימן משנה ב': הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים ====

@ 194. הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי רשות מקומית
: מנהל היחידה הווטרינרית יסמיך רופאים וטרינרים, מבין עובדי רשות מקומית, שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי על אתרי המכירה של מוצרי בשר ברשות המקומית ([[בפרק זה]] - שווקים), ובכלל זה על ההובלה של מוצרי בשר.

@ 195. הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי התאגיד
: (א)(1) על אף האמור [[בסעיף 194]], רשות מקומית שבה הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים הם מבין עובדי הרשות, רשאית, באישור מועצתה, להודיע בכתב למנהל כי היא מעוניינת שכל הרופאים הווטרינרים שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה לא יהיו מבין עובדי הרשות המקומית.
:: (2) הודיעה רשות מקומית כאמור בפסקה (1), יסמיך מנהל היחידה הווטרינרית רופאים וטרינרים מבין עובדי התאגיד שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה החל במועד שצוין בהודעתה, ובלבד שהמועד לא יהיה לפני שחלפו ארבעה חודשים ממועד מסירת ההודעה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 194]], מצא המנהל כי הרשות המקומית אינה מציעה די מועמדים לרופאים וטרינרים המוסמכים לפקח בשווקים שבתחום שיפוטה או שהיא מציעה מועמדים שאינם עומדים בתנאי הכשירות וההכשרה לשם הסמכתם לרופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים, רשאי הוא להורות, לפי המלצת מנהל היחידה הווטרינרית ולאחר שניתנה לרשות המקומית הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי יהיו מבין עובדי התאגיד רופאים וטרינרים שיהיו מוסמכים לפקח בשווקים שבתחום שיפוטה של הרשות המקומית.
: (ג) ביקשה רשות מקומית שהרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שבתחום שיפוטה הם מבין עובדי התאגיד, מהמנהל, בכתב, באישור מועצתה, שהרופאים הווטרינרים המוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה יהיו מבין עובדיה, והמנהל, לפי המלצת מנהל היחידה הווטרינרית, הסכים לבקשה, יסמיך מנהל היחידה הווטרינרית את הרופאים הווטרינרים המוסמכים כאמור מבין עובדי הרשות המקומית.

@ 196. מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים הנדרש בשווקים
: (א) מנהל היחידה הווטרינרית יורה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים הנדרשים במדינה, בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב במספר אתרי המכירה במדינה שנדרשת לגביהם ביקורת תקופתית, בסוג מוצרי הבשר שהם מוכרים, ובתדירות הביקורת שיורה עליה בין השאר בהתאם לסיכון הנשקף מהמזון לבריאות הציבור.
: (ב) מנהל היחידה הווטרינרית יורה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים בכל רשות מקומית, בהתחשב בחלקם היחסי של מספר אתרי המכירה ברשות המקומית שנדרשת לגביהם ביקורת תקופתית, ובתדירות הביקורת שהורה עליה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) לשם מתן הוראה ראשונה לפי סעיף קטן (ב) ולשם הקמת המערכת הממוחשבת, תמציא רשות מקומית בתוך שישה חודשים מעת שהתבקשה לכך בידי מנהל היחידה הווטרינרית, נתונים כמפורט להלן, ככל שיש בידה, על עסקים שבהם נמכר בשר בתחום שיפוטה, לרבות עסקים שלא ניתן להם רישיון עסק, בחלוקה לסוגי עסקים ככל שהתבקשה: שם העסק, כתובתו ומספר הטלפון בעסק, ושם בעל העסק, ואם הוא תאגיד - מספר הרישום שלו.

==== סימן משנה ג': הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים - הוראות כלליות ====

@ 197. תקנות הסמכה של רופא וטרינר מוסמך
: השר רשאי להתקין תקנות בדבר דרכי ההסמכה של רופאים וטרינרים מוסמכים, לרבות לעניין שינוי בהסמכה.

@ 198. תנאי כשירות והכשרה של רופא וטרינר מוסמך
: כל הרופאים הווטרינרים שהוסמכו לפי [[סימן זה]], חייבים לעמוד בתנאי הכשירות שנקבעו לפי [[סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]], ולהשתתף בהכשרה ובהשתלמויות מקצועיות לפי [[סעיף 32מב לחוק האמור]].

@ 199. הנחיה מקצועית
: הרופאים הווטרינריים שהוסמכו לפי [[סימן זה]], יפעלו בהתאם להנחיות מקצועיות של מנהל היחידה הווטרינרית או של מנהל השירותים הווטרינריים, לפי העניין.

@ 200. ביטול או התליית הסמכה של רופא וטרינר מוסמך
: (א) מנהל היחידה הווטרינרית רשאי, לאחר שנתן לרופא וטרינר מוסמך הזדמנות להשמיע את טענותיו, בכתב או בעל פה, לבטל או להתלות את הסמכתו של רופא וטרינר מוסמך, אם מצא שהרופא הווטרינר המוסמך אינו ממלא את חובותיו לפי חוק זה או שהוא פעל באופן שגרם לסכנה לבריאות הציבור או שאינו עומד בתנאי הכשירות וההכשרה שנקבעו לפי [[סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]], ולאחר ששוכנע שלא ניתן לקבוע לגביו תנאים של הכשרה מתאימה שיביאו לתיקון הפגם בפעולת הפיקוח על ידו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) מצא מנהל היחידה הווטרינרית כי קיים צורך דחוף לבטל או להתלות את ההסמכה כאמור באותו סעיף קטן לשם מניעת סכנה מיידית לבריאות הציבור, רשאי הוא לבטל או להתלות את ההסמכה כאמור לאלתר, ובלבד שייתן לרופא הווטרינר המוסמך הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר הביטול או ההתליה, ולא יאוחר משבעה ימים ממועד החלטתו.

@ 201. מינוי רופא וטרינר מוסמך מבין עובדי המדינה או הרשות המקומית
: (א) על אף ההוראות לעניין הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים, מבין עובדי התאגיד, במפעל או בשווקים כאמור [[בסעיפים 191]] [[ו־195(ב) או (ג)]], מצא השר כי יש צורך בהסמכת רופאים וטרינרים נוספים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, להתיר למנהל היחידה הווטרינרית להסמיך לפי הסעיפים האמורים, לתקופה שיקבע, רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל או בשווקים מבין עובדי רשות מקומית שבתחום שיפוטה נמצאים המפעל או השווקים, אם ניתנה לכך הסכמת הרשות המקומית, לפי החלטת המועצה, או מבין עובדי המדינה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 214]] [[ו־215]], התיר השר כאמור בסעיף קטן (א), תשולם האגרה כאמור [[214|באותם סעיפים]] לרשות המקומית או למשרד הבריאות, לפי העניין; גבה התאגיד לפיקוח וטרינרי את האגרה, יעבירה למשרד הבריאות או לרשות המקומית, בהתאם להוראות [[סעיף 218(א)]], בשינויים המחויבים.

==== סימן משנה ד': חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך במפעל ====

@ 202. נקיטת פעולות פיקוח במפעל
: רופא וטרינר מוסמך במפעל יאמת את יישומה של תכנית בטיחות המזון במפעל, ובכלל זה יפקח על אלה:
: (1) תנאי התברואה במפעל;
: (2) בטיחות מוצרי הבשר וחומרי הגלם;
: (3) שלמות האריזה וקיום תהליכי סימון המזון;
: (4) אחסון מוצרי בשר;
: (5) הובלת מוצרי הבשר מאתר הייצור לדרכי השיווק.

@ 203. נוכחות במפעל
: רופא וטרינר מוסמך במפעל יהיה נוכח במפעל בתדירות שיורה עליה מנהל היחידה הווטרינרית, בהתאם לניהול סיכונים ובין השאר בהתאם לניתוח של הסיכונים הקיימים לבריאות הציבור מאותו מפעל ומאותו סוג מזון.

@ 204. נטילת דוגמאות וביצוע בדיקות
: רופא וטרינר מוסמך במפעל ייטול דוגמאות של מזון ויבצע בדיקות, יידע את המפעל לגבי תוצאות הבדיקות וינהל רישום של תוצאות הבדיקות שביצע, והכול לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית שיפורסמו באתר האינטרנט; המפעל יישא בהוצאות הבדיקות ונטילת הדוגמאות תהיה בלא תשלום.

@ 205. פיקוח על הוצאת תעודת משלוח למוצר בשר
: רופא וטרינר מוסמך במפעל רשאי להחליט כי יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא יוציא תעודת משלוח למוצר בשר, במקרה מסוים או דרך כלל, אם הוא מעוניין לבצע בדיקה של המשלוח, או אם מצא שהתקיים אחד מאלה:
: (1) מוצר הבשר אינו ראוי למאכל אדם או שאינו עומד בדרישות חקיקת המזון;
: (2) יש אי־התאמה לתכנית בטיחות מזון, באופן העלול לפגוע בבטיחות מוצר הבשר;
: (3) רכב ההובלה אינו עומד בדרישות [[סעיף 183]] או בדרישות לפי חקיקת המזון;
: (4) חל איסור במערכת הממוחשבת כאמור [[בסעיף 211(ב)]] להנפיק תעודת המשלוח לגבי אתר המכירה שאליו מיועד מוצר הבשר או לגבי הרכב שמוביל את מוצר הבשר;
: (5) חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח מאחר שהיצרן או בעל היתר ההפעלה לא שילמו את האגרה הנדרשת לפי הוראות סעיפים אלה:
:: (א) לגבי יצרן שאינו בעל היתר הפעלה - לפי [[סעיף 214]];
:: (ב) לגבי בעל היתר הפעלה - לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] או לפי [[סעיף 215]].

@ 206. מתן תעודה וטרינרית
: (א) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוצאת מוצר בשר מסוג מסוים ממפעל בשר מחייבת קבלת תעודה וטרינרית כאמור בסעיף קטן (ב), וכן תנאים למתן תעודה כאמור.
: (ב) רופא וטרינר מוסמך המפקח במפעל שנקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א), יבדוק את מוצר הבשר ואם מצא כי הוא ראוי למאכל אדם יחתום, טרם הוצאת מוצר בשר ממפעל כאמור, על תעודה המעידה על הבדיקה ועל תוצאותיה.
: (ג) רופא וטרינר מוסמך במפעל שנקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א), יסרב לחתום על תעודה וטרינרית אם התקיימה אחת מהנסיבות השוללות מתן תעודת משלוח למוצרי בשר כאמור [[בסעיף 180]] או אם לא התקיים תנאי לחתימה על התעודה הווטרינרית שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) לגבי מפעל בשר.

@ 207. דיווח למנהל היחידה הווטרינרית
: רופא וטרינר מוסמך במפעל ידווח בכתב למנהל היחידה הווטרינרית על ממצאי הבדיקות בהתאם להוראות שלפי [[סעיף 204]], על הליקויים והחריגות במפעל, על הפעולות המתקנות שבוצעו בו וכן על כל מידע אחר הנוגע לעניין שידרוש מנהל היחידה הווטרינרית.

==== סימן משנה ה': חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך בשווקים ====

@ 208. נקיטת פעולות פיקוח בשווקים
: רופא וטרינר מוסמך בשווקים יפקח על קיומם של אלה, לפי הוראות חקיקת המזון:
: (1) תנאי התברואה;
: (2) בטיחות של מוצרי הבשר;
: (3) שלמות האריזה וקיום תהליכי סימון המזון;
: (4) אחסון מוצרי הבשר;
: (5) הובלת מוצרי הבשר ופריקתם מרכב הובלה;
: (6) תהליכי העבודה;
: (7) עקיבות;
: (8) אורך חיי המדף.

@ 209. ביצוע ביקורות
: רופא וטרינר מוסמך בשווקים יבצע ביקורת באתרי המכירה בתדירות שיורה עליה מנהל היחידה הווטרינרית, בין השאר בהתאם לניתוח של הסיכונים לבריאות הציבור מאותו אתר מכירה ומאותו סוג מזון.

@ 210. נטילת דוגמאות מזון וביצוע בדיקות
: רופא וטרינר מוסמך בשווקים ייטול דוגמאות של מזון, יבצע בדיקות וינהל רישום של תוצאות הבדיקות שביצע, והכול לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית.

@ 211. פיקוח על העברת מזון לאתר מכירה
: (א) רופא וטרינר מוסמך בשווקים לא ירשה להעביר מוצר בשר לאתר מכירה, במקרים אלה:
:: (1) ניתן לגבי אתר המכירה צו הפסקה לפי [[+|סעיפים 16]], [[+|17]] [[או 20 לחוק רישוי עסקים]] או צו מניעת פעולות לפי [[סעיף 22א לחוק האמור]];
:: (2) הרופא הווטרינר כאמור מצא שהעברת מוצר הבשר עלולה לסכן את בריאות הציבור.
: (ב) לא הרשה רופא וטרינר מוסמך בשווקים להעביר מוצר בשר לאתר מכירה כאמור בסעיף קטן (א), יעביר עדכון על כך לאלתר באמצעות המערכת הממוחשבת שהוקמה לפי [[סעיף 220]], ויציין בה כי חל איסור העברה כאמור.
: (ג) הוראה של רופא וטרינר מוסמך בשווקים כאמור בסעיף קטן (א)(2) תהיה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות ותינתן רק לאחר שהרופא הווטרינר המוסמך נתן לבעל אתר המכירה הזדמנות להשמיע את טענותיו; ואולם אם מצא הרופא הווטרינר המוסמך כי השהיית ההוראה עלולה לסכן את בריאות הציבור, רשאי הוא לתתה לאלתר, ובלבד שייתן לבעל אתר המכירה הזדמנות לטעון את טענותיו בהזדמנות הראשונה לאחר מכן.
: (ד) לא יעביר אדם מוצר בשר לאתר מכירה בניגוד להוראת רופא וטרינר מוסמך בשווקים לפי סעיף זה.

@ 212. דיווח על ביקורות ובדיקות למנהל היחידה הווטרינרית
: (א) רופא וטרינר מוסמך בשווקים ידווח באמצעות המערכת הממוחשבת למנהל היחידה הווטרינרית על ממצאי הביקורות והבדיקות בהתאם להוראות שלפי [[סעיף 209]], על הליקויים והחריגות, על הפעולות המתקנות שבוצעו וכן על כל מידע אחר הנוגע לעניין שידרוש מנהל היחידה הווטרינרית.
: (ב) רופא וטרינר מוסמך בשווקים יעביר את הדיווח כאמור בסעיף קטן (א) למנהל היחידה הווטרינרית, לפי הוראותיו, ורשאי מנהל היחידה הווטרינרית להורות על מסירת דיווחים שונים על ידי סוגי מפקחים שונים, לגורמים שונים, ובלבד שדיווח לעניין עובד של רשות מקומית יימסר גם למנהל המחלקה הווטרינרית באותה רשות, ובהעדר מנהל מחלקה כאמור - למי שממלא תפקיד דומה ברשות המקומית.

=== סימן ד': אגרות פיקוח ===

@ 213. הסכום הבסיסי לעניין אגרת פיקוח
: (א) [[בסימן זה]], &quot;סכום האגרה הבסיסי&quot; - 34,000 שקלים חדשים.
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את סכום האגרה הבסיסי כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב בין השאר בעלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך ובתקורה הכרוכה בהעסקה.

@ 214. אגרה בעד פיקוח וטרינרי במפעל
: (א) בעד פיקוח וטרינרי במפעל, ישלם יצרן של מוצר מזון לתאגיד אגרה חודשית בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי בהיקף ההעסקה של הרופאים הווטרינרים המוסמכים הנדרשים באותו מפעל, כפי שהורה מנהל היחידה הווטרינרית כאמור [[בסעיף 192]].
: (ב) בעד פיקוח וטרינרי במפעל בשעות החורגות משעות העבודה הרגילות תשולם תוספת לאגרה החודשית האמורה בסעיף קטן (א), בסכום שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה.

@ 215. אגרה בעד פיקוח וטרינרי בשווקים
: (א) בעל היתר הפעלה של מפעל לשחיטת בשר או יבואן של מוצרי בשר ישלם לתאגיד, בעד פיקוח וטרינרי בשווקים, אגרה חודשית בסכום של 0.08 שקלים חדשים בעד כל קילוגרם של מוצר בשר המשווק בישראל מהמפעל או המיובא, לפי העניין.
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את סכום האגרה כאמור בסעיף קטן (א) בעד כל קילוגרם של מוצר בשר, בשים לב להיקף הפיקוח הנדרש כפי שהורה עליו מנהל היחידה הווטרינרית כאמור [[בסעיף 196]], למשקל הבשר המיוצר או המיובא, ולעלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך ולתקורה הכרוכה בהעסקה.

@ 216. מועד תשלום האגרות
: (א) אגרות לפי [[סימן זה]] ישולמו לא יאוחר מתום 14 ימים לאחר תום החודש שבעדו משולמת האגרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אגרה לפי [[סעיף 215(א)]] המשולמת בידי יבואן תשולם כתנאי לטיפול בבקשה לתעודת שחרור.

@ 217. גביית האגרות
: (א) התאגיד יגבה את האגרות לפי [[סימן זה]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, בהתייעצות עם השר ועם שר החקלאות ופיתוח הכפר, רשאי לקבוע בצו שהאגרות ייגבו בידי משרד הבריאות.
: (ג) על גביית אגרות לפי [[סימן זה]], למעט אגרות שייגבו בידי משרד הבריאות לפי סעיף קטן (ב), יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 218. הקצאת אגרת פיקוח בשווקים לרשויות מקומיות
: (א) התאגיד יעביר לרשויות המקומיות המעסיקות רופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים, תשלום בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי במספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים המועסקים באותה רשות; התשלום האמור יועבר בתוך 60 ימים מהמועד לתשלום האגרה לפי [[סעיף 216(א)]].
: (ב) מספר הרופאים הווטרינרים שיובא בחשבון לעניין סעיף קטן (א), לא יעלה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שנדרש להעסיקם לפי היקף הפיקוח שמנהל היחידה הווטרינרית הורה עליו כאמור [[בסעיף 196]].

@ 219. הקצאת אגרות שנגבות על ידי משרד הבריאות
: נקבע בצו לפי [[סעיף 217(ב)]] כי משרד הבריאות יגבה את אגרות הפיקוח יחולו הוראות אלה:
: (1) משרד הבריאות יעביר לתאגיד תשלום בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי במספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים המועסקים בתאגיד, אך לא יותר ממספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים שהתאגיד נדרש להעסיקם כאמור [[בסעיף 196]].
: (2) משרד הבריאות יעביר לרשות מקומית שהפיקוח הווטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה מבוצע בידי עובדיה כאמור [[בסעיף 194]] [[או 195]] תשלום בסכום כאמור [[בסעיף 218(א)]].

=== סימן ה': הוראות שונות לעניין פיקוח וטרינרי ===

@ 220. הקמת מערכת ממוחשבת
: השר יקים מערכת ממוחשבת לרישום בעלי היתר הפעלה, יצרנים, יבואנים ומשווקים לרבות מובילים ומאחסנים, של מוצרי בשר וכן לקבלת פרטים לגביהם הנוגעים ליישום הוראות [[פרק זה]], לרבות סוג המזון המיוצר, כמותו, החלטות פיקוח על אתרי המכירה ותשלום אגרות הפיקוח.

@ 221. ביטול בדיקת משנה ותשלום אגרה בעדה (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה, ”בדיקת משנה” – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוצרי בשר או למוביל או לרכב הובלה של מוצרי בשר ותכולתו, מכוח הוראות לפי חוק עזר, לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] או לפי פקודת בריאות הציבור (מזון), כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה.
: (ב) על אף האמור בכל דין –
:: (1) מוביל של מוצר בשר ורכב הובלה של מוצר בשר אינו חייב להגיע לבדיקת משנה;
:: (2) בעל היתר הפעלה, יצרן של מוצר בשר, או משווק של מוצר בשר, לרבות מוביל של מוצר בשר, אינו חייב בתשלום אגרה בעד בדיקת משנה, או אגרה לפי חוק עזר בעד בדיקה או פיקוח וטרינריים שאינם בדיקת משנה הנעשים בקשר למוצר בשר;
:: (3) לא יהיה תוקף להוראות שנקבעו לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון) כנוסחו לפני יום תחילתו של חוק זה, האוסרות על מכירה, העברה או הוצאה של דגים בלא בדיקה של רופא וטרינר של רשות מקומית ובלא הוצאת תעודת משלוח על ידו.

@ 222. שמירת סמכויות
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מסמכויות פיקוח או סמכויות אחרות המוקנות לפי חוק זה.

=== סימן ו׳: הוראות שעה לעניין פיקוח וטרינרי ===

==== סימן משנה א׳: הגדרות ותחולה ====

@ 223. הגדרות – [[סימן ו׳]] (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ח)
: [[בסימן זה]] –
:- ”בדיקת משנה” – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוביל של מוצר בשר או לרכב ההובלה ותכולתו, המבוצעת בתחנת בדיקה; לעניין זה, ”רשות מקומית” – הרשות המקומית שאליה מועבר מוצר הבשר שבהובלה, ובלבד שהמוצר לא נשחט, יוצר או אוחסן בתחומה קודם לכן;
:- ”בעל היתר הפעלה” – בעל היתר לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] להפעלת מפעל לשחיטת בשר, או מי שעסקו טעון היתר כאמור;
:- ”בשר עוף לאחר שחיטה” – מוצר בשר לאחר שחיטתו או פירוקו בבית שחיטה לעופות;
:- ”בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור” – בשר עוף לאחר שחיטה, שלאחר יציאתו מבית השחיטה לעופות בוצעה בו פעילות מהפעילויות המפורטות [[סעיף 2|בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”ייצור”]];
:- ”עוסק פטור מבדיקות משנה” – כל אחד מאלה:
:: (1) בעל היתר הפעלה של בית מטבחיים תעשייתי הפטור מהגעה לבדיקות משנה לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]];
:: (2) יבואן של מוצר בשר קפוא, הפטור מהגעה לבדיקות משנה לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]];
:- ”תעודה וטרינרית” – תעודה החתומה בידי הרופא הווטרינר שפיקח על השחיטה או ההמתה או על הייצור במפעל, הניתנת לפי דין למוצר בשר, טרם הוצאתו מהמפעל;
:- ”תקופת המעבר” – תקופה של ארבע שנים שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר תום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
:: ((יום פרסומו של חוק זה י״ח בכסלו התשע״ו (30 בנובמבר 2015).))

@ 224. תחולה
: הוראות [[סימן זה]], למעט הוראות [[סעיף 243]], יחולו בתקופת המעבר.

==== סימן משנה ב׳: בדיקות משנה בתקופת המעבר ====

@ 225. בדיקות משנה לבשר עוף לאחר שחיטה (תיקון: תשע״ז)
: (א) מוביל של בשר עוף לאחר שחיטה, למעט בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור ובשר עוף המיועד לייצוא, יהיה חייב להגיע לבדיקת משנה, אחת בלבד; חלה על מוביל כאמור חובה להגיע לבדיקת משנה לפי חוק עזר, הוא לא יהיה חייב להגיע אליה ולא יהיה חייב באגרה בעדה לפי חוק העזר.
: (ב) מוביל של בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור יהיה חייב להגיע לבדיקת משנה אם חלה עליו חובה כאמור לפי חוק עזר, ואולם לא יהיה חייב באגרה בעדה לפי חוק העזר האמור.

@ 226. תיעוד בדיקות המשנה במערכת הממוחשבת
: רופא וטרינר של רשות מקומית שביצע בדיקת משנה לפי [[סעיף 225]] או לפי דין אחר המחייב ביצוע בדיקת משנה, ידווח על ביצוע הבדיקה ועל תוצאותיה למערכת הממוחשבת כאמור [[בסעיף 235]], מיד לאחר ביצועה.

==== סימן משנה ג׳: פטור מבדיקות משנה בתקופת המעבר ====

@ 227. פטור מבדיקות משנה
: מוביל של מוצר בשר שנקבעה לגביו חובת הגעה לבדיקות משנה לפי [[סעיף 225]] או לפי דין אחר, אינו חייב להגיע לבדיקות משנה כאמור, למעט בדיקות משנה אקראיות לפי [[סימן משנה ד׳]], אם מנהל היחידה הווטרינרית אישר שמתקיימים התנאים כאמור בפסקה (1) או (2) שלהלן וכל עוד מתקיימים התנאים האמורים ([[בסימן זה]] – פטור מבדיקות משנה):
: (1) במפעל שאת מוצריו הוא מוביל מיושמת תכנית בטיחות מזון וכן מתקיים פיקוח וטרינרי בידי רופא וטרינר בהתאם לתקנות לפי חוק זה, לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]], לפי [[החוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים]] או לפי [[סעיף 230(א)(2)]], ואם לא ניתן להסמיכו או למנותו בהתאם לחיקוק כאמור – בידי רופא וטרינר שהוסמך בידי מנהל היחידה הווטרינרית לפי [[סעיף 230(א)(1)]];
: (2) המפעל שאת מוצריו הוא מוביל הוא מפעל לשחיטת בשר או מפעל מאושר לייצוא ומנהל השירותים הווטרינריים הודיע למנהל היחידה הווטרינרית שהתקיים בהם האמור בפסקה (1).

@ 228. פרסום רשימת בעלי הפטור
: רשימת מקבלי הפטור מבדיקות משנה וכן העוסקים הפטורים מבדיקות משנה, תפורסם באתר האינטרנט; פרסום כאמור אינו תנאי לתוקף הפטור.

@ 229. חובות בעלי הפטור לעניין הובלה ומשלוח
: מפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה, וכן עוסק פטור מבדיקות משנה -
: (1) לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר אלא לאחר שמצא כי התקיימו כל אלה לגבי הטמפרטורה של הרכב שבו הוא מובל:
:: (א) הטמפרטורה ברכב עומדת בדרישות הדין;
:: (ב) מותקנת מערכת בקרה של הטמפרטורה ברכב;
:: (ג) קיימת מערכת של תיעוד תקלות בטמפרטורה שברכב;
:: (ד) קיימת מערכת המתריעה בזמן אמת על תקלות בטמפרטורה ברכב; השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום של מערכת כאמור לגבי מפעל או עוסק כאמור, בהתאם להיקף הייצור של המפעל ולסוג המזון המיוצר בו, ורשאי הוא להתחשב במיעוט מספרם של כלי הרכב המשמשים אותם;
: (2) לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (א) מצורפת למשלוח של מוצרי הבשר תעודת משלוח למוצרי בשר שנכללים בה הפרטים האמורים [[בסעיף 181]]; על הוצאת תעודת המשלוח יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 182]];
:: (ב) לגבי מפעל לשחיטת בשר, מפעל שאושר לייצוא ומפעל לייצור מוצרי דגים – מצורפת תעודה וטרינרית לתעודת המשלוח כאמור בפסקת משנה (א);
:: (ג) היצרן או בעל היתר ההפעלה יעביר, בדרך אלקטרונית, את פרטי תעודת המשלוח למערכת הממוחשבת כאמור [[בסעיף 235]] לפי הוראות שיורה עליהן מנהל היחידה הווטרינרית, וכן יעבירן לרופא הווטרינר העירוני; תעודה כאמור תועבר בעת יציאתו של המוביל מתחומי המפעל.

@ 230. הסמכת רופא וטרינר במפעל לשם קבלת פטור מבדיקות משנה
: (א) ביקש יצרן של מוצר בשר לקבל פטור מבדיקות משנה כאמור [[בסעיף 227]], רשאי מנהל היחידה הווטרינרית ולגבי מפעל לשחיטת בשר - מנהל השירותים הווטרינריים, להסמיך לשם פיקוח וטרינרי במפעלו –
:: (1) רופא וטרינר שהוא עובד של הרשות המקומית שבתחום שיפוטה פועל היצרן, לפי הסכם בין היצרן או בעל היתר הפעלה ובין הרשות המקומית או רופא וטרינר שהוא עובד של המועצה לענף הלול - עד יום תחילת פעילות התאגיד;
:: (2) רופא וטרינר שהוא עובד של התאגיד – מיום שנקבע בצו לפי [[סעיף 320(ג)]], כיום תחילת פעילות התאגיד לעניין הסמכת רופאים וטרינרים.
: (ב) על אף האמור בכל דין, לגבי יצרן שבמפעלו הוסמך רופא וטרינר מבין עובדי תאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(2), לא יהיה תוקף להוראה הקובעת כי פיקוח במפעל, לרבות הוצאת תעודת וטרינר, ייעשה בידי רופא וטרינר של רשות מקומית.
: (ג) השר רשאי להסמיך רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף זה בסמכויות מפקח ויחולו לעניין הסמכה כאמור הוראות [[פרק ט׳]].

@ 231. אגרה בעד פיקוח במפעל של רופא וטרינר שהוא עובד תאגיד
: יצרן שבמפעלו הוסמך רופא וטרינר מבין עובדי התאגיד כאמור [[בסעיף 230(א)(2)]], ישלם לתאגיד אגרה כאמור [[בסעיף 214]], או לפי [[סעיף 23(א1) לפקודת מחלות בעלי חיים]], לפי העניין, בהתאם להיקף הפיקוח שהורה עליו מנהל היחידה הווטרינרית, ועל תשלום האגרה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 239]].

@ 232. חובות רופא וטרינר במפעל (תיקון: תשע&quot;ח)
: הוסמך רופא וטרינר במפעל כאמור [[בסעיף 230]], יחולו עליו, על אף האמור [[בסעיף 320]], החובות והסמכויות כאמור [[בסימן משנה ד׳ ((לסימן ג')) לפרק ח׳]], בשינויים המחויבים.

@ 233. ביטול הפטור מבדיקות משנה
: (א) נוכח מנהל היחידה הווטרינרית כי לא קוימה חובה מהחובות המפורטות [[בסעיף 229]] או [[בסימן משנה ד׳]], וכי אי קיום החובה סיכן או היה עלול לסכן באופן ממשי את בריאות הציבור, או שמדובר בהפרה חוזרת ונשנית של החובה, רשאי הוא לבטל את הפטור מבדיקות משנה, לתקופה שיורה, לאחר שנתן ליצרן או לבעל היתר ההפעלה הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ב) לגבי מפעל לשחיטת בשר ומפעל שאושר לייצוא, לפני ביטול הפטור כאמור בסעיף קטן (א), יתייעץ מנהל היחידה הווטרינרית עם מנהל השירותים הווטרינריים; שלח מנהל היחידה הווטרינרית הודעה למנהל השירותים הווטרינריים על כוונתו לבטל את הפטור, ומנהל השירותים הווטרינריים לא העביר את חוות דעתו לגבי הכוונה לבטל את האישור בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההודעה, יראו את ההתייעצות כאילו קוימה.

==== סימן משנה ד׳: חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות בתקופת המעבר ====

@ 234. חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות
: (א) מוביל של מוצר בשר שיוצר במפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה לפי הוראות [[סעיף 227]], יהיה חייב להגיע לבדיקות משנה אקראיות.
: (ב) מנהל היחידה הווטרינרית יזמן מוביל כאמור בסעיף קטן (א), לבדיקת משנה של מוצר הבשר המובל ברכב ההובלה, בהתאם לנתוני המערכת הממוחשבת כאמור [[בסעיף 235]], לפי הוראות אלה:
:: (1) ההגעה לבדיקות המשנה למקום הבדיקה לא תגרום לסטייה ניכרת מנתיב הנסיעה;
:: (2) ההגעה למקום הבדיקה תהיה במועד שיחול בשעות העבודה של המוביל באותה נסיעה ולא תגרום לעיכוב ניכר בזמן הנסיעה;
:: (3) רכב הובלה של מוביל של יצרן או בעל היתר הפעלה, יזומן ל־12 בדיקות משנה בשנה לפי הוראות סעיף זה, ואם הוראת סעיף זה תחול בחלק מהשנה – המוביל יזומן לבדיקות משנה אקראיות לפי הוראות סעיף זה שמספרן כמספר החודשים שבהם יחולו הוראות סעיף זה.

==== סימן משנה ה׳: מערכת ממוחשבת לתקופת המעבר ====

@ 235. הקמת מערכת ממוחשבת
: השר ושר החקלאות ופיתוח הכפר יקימו מערכת ממוחשבת ליישום הוראות [[סימן זה]], ובכלל זה לסיוע בבחירת ההובלות שלגביהן תתבצע בדיקת המשנה, לקבלת תעודת משלוח למוצר בשר ולקבלת הודעות על ביצוע בדיקות משנה מרופאים וטרינרים של הרשות המקומית.

==== סימן משנה ו׳: פיקוח וטרינרי באתרי מכירה ====

@ 236. איסור מכירה והחזקה של מוצר בשר
: משווק לא ימכור מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שקיבל פטור מבדיקות משנה או בידי עוסק פטור מבדיקות משנה, ויצרן לא יחזיק מוצר בשר שהגיע לידיו ממי שקיבל פטור כאמור או ממי שפטור כאמור, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה לגבי המשלוח של מוצר הבשר:
: (1) למשלוח המזון מצורפת תעודת משלוח למוצרי בשר, שנכללים בה הפרטים האמורים [[בסעיף 181]], ואם יש לצרף לתעודת המשלוח גם תעודה וטרינרית כאמור [[בסעיף 206]] – צורפה תעודה כאמור;
: (2) אם צוין בתעודת המשלוח כי חלה חובה להגיע לבדיקת משנה אקראית כאמור [[בסעיף 234]] – בתעודת המשלוח צוין כי בדיקת המשנה בוצעה;
: (3) תעודת המשלוח הונפקה ב־24 שעות שקדמו להגעת המשלוח;
: (4) יש התאמה בין המוצרים שבמשלוח ובין תעודת המשלוח למוצרי בשר לעניין הפרטים לפי [[סעיף 181]], ואם צורפה תעודה וטרינרית – יש התאמה בין התעודה הווטרינרית לבין תעודת המשלוח האמורה.

@ 237. הוראות לעניין רכב הובלה
: (א) משווק של מוצרי בשר לא יוציא מוצר בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר או ליצרן או לבעל היתר הפעלה ולא יוביל מוצר בשר מאתר מכירה אלא לאחר שמצא כי התקיימו הוראות [[סעיף 183(1) עד (3)]] [[וסעיף 217]], בשינויים המחויבים, לגבי הרכב שבו הוא מובל.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם לעניין החובה לוודא כי התקיימו הוראות [[סעיף 183(4)]], בשינויים המחויבים, לגבי הרכב שבו מובל הבשר החל מתום שישה חודשים מיום תחילתה של תקופת המעבר, אלא אם כן קבע השר, באישור הוועדה, כי תחילתה של הוראה זו תהיה מתום שנה מיום תחילתה של תקופת המעבר כאמור.
: (ג) השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום של מערכת כאמור [[בסעיף 183(4)]] לגבי משווק בהתאם להיקף פעילותו ולסוג המזון הנמכר על ידו.

==== סימן משנה ז׳: אגרות בעד בדיקות משנה בתקופת המעבר ====

@ 238. אגרה בעד בדיקות משנה של בשר עוף לאחר שחיטה (תיקון: תשע״ז)
: (א) בית שחיטה לעופות, למעט מפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה כאמור [[בסעיף 227]], ישלם לרשות המקומית אגרה חודשית בעד ביצוע בדיקות המשנה לגבי בשר עוף לאחר שחיטה, למעט מוצר בשר עוף המיועד לייצוא.
: (ב) סכום האגרה החודשית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של בשר עוף לאחר שחיטה שיצא מבית השחיטה לעופות באותו חודש, למעט בשר עוף המיועד לייצוא, בשיעור התושבים ברשות המקומית שאליה שווק המזון; [[בסימן משנה זה]], ”שיעור התושבים” – היחס בין מספר התושבים ברשות המקומית לבין מספר כלל התושבים בכלל הרשויות המקומיות, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה ערב תחילת תקופת המעבר.

@ 239. תשלום אגרה בידי מי שפטור מחובת הגעה לבדיקות משנה או מי שחייב בהגעה לבדיקות משנה אקראיות (תיקון: תשע״ז)
: (א) עוסק פטור מבדיקות משנה, ומפעל לשחיטת בשר שקיבל פטור מבדיקות משנה כאמור [[בסעיף 227]], ישלמו לרשות המקומית מדי חודש אגרה בעד פיקוח וטרינרי שיבצעו רופאים וטרינרים בשווקים שבתחום שיפוטה של אותה רשות מקומית.
: (ב) סכום האגרה החודשית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של מוצר בשר לאחר שחיטה או המתה, שיוצר בידי החייב בתשלום האגרה, ושווק בכלל הרשויות המקומיות בישראל באותו חודש, למעט בשר עוף המיועד לייצוא, בשיעור התושבים.

@ 239א. ביטול גביית אגרות (תיקון: תשע״ז)
: רשות מקומית לא תגבה אגרה לפי חוקי העזר בעד ביצוע בדיקות המשנה לפי חוק זה.

@ 240. סירוב להנפיק תעודה וטרינרית בשל אי־תשלום אגרה
: רופא וטרינר כאמור [[בסעיף 230]] לא ינפיק תעודה וטרינרית למפעל שקיבל אישור על מתן פטור מבדיקות משנה ולבעל היתר הפעלה כאמור [[סעיף 223|בפסקה (1) להגדרה ”עוסק פטור מבדיקות משנה”]], שלא שילמו את האגרה לפי [[סימן משנה זה]] בתוך 14 ימים מתום החודש שבעדו היה עליהם לשלמה כאמור [[בסעיף 239(א)]].

@ 241. היעזרות בגוף אחר לשם גביית האגרה
: (א) עד ערב תחילת פעילות התאגיד לעניין גביית אגרות כפי שנקבע בצו לפי [[סעיף 320(ג)(2)]] רשאית רשות מקומית להסתייע בגוף אחר לשם גביית האגרה.
: (ב) מיום תחילת פעילות התאגיד לעניין גביית אגרות כפי שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א), רשאית רשות מקומית להיעזר רק בתאגיד לשם גביית האגרה.
: (ג) גוף כאמור בסעיף קטן (א) והתאגיד יהיו כפופים להנחיות השר וידווחו לשר מדי חודש או לפי דרישה על פעילותם בכל הנוגע לגביית האגרות ולתשלומן לרשויות המקומיות.

@ 242. מערך משותף של בדיקות משנה
: רשויות מקומיות רשאיות לשתף פעולה כדי להקים ולהפעיל את מערך בדיקות המשנה לפי כל דין.

==== סימן משנה ח׳: התחשבנות עם רשויות מקומיות – הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ח) ====

@ 243. התחשבנות עם רשויות מקומיות לעניין עלות שכר השונה מסכום האגרה הבסיסי – הוראת שעה
: (א) בתקופה של שנתיים מתום תקופת המעבר, רשות מקומית, שעלות השכר החודשי בפועל לרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שהיא מעסיקה שונה מסכום האגרה הבסיסי, תהיה זכאית לתוספת לתשלום האמור [[בסעיף 218(א)]] [[או 219(2)]], או שיופחת התשלום המגיע לה לפי [[218|הסעיפים האמורים]], לפי העניין, בגובה ההפרש שבין סכום עלות השכר החודשי בפועל לסכום האגרה הבסיסי.
: (ב) בסעיף זה –
::- ”עלות השכר החודשי בפועל” – עלות השכר החודשי הממוצע המשולם כדין בכפוף להוראות מגבילות בשנת 2015 לרופאים וטרינרים המועסקים בידי הרשות המקומית בפיקוח וטרינרי על מזון, וכן תוספות שהרשות המקומית מחויבת לשלם לפי הסכם קיבוצי המגיעות לאחר יום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), והיא שילמה אותן בפועל;
::- ”הוראות מגבילות” – כל אחת מאלה:
::: (1) הוראות [[סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]];
::: (2) הוראות [[10:562702|סעיף 23 לחוק התקציב לשנת הכספים 1982, התשמ״ב–1982]];
::: (3) הוראות [[10:562704|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1983, התשמ״ג–1983]];
::: (4) הוראות [[10:546515|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1984, התשמ״ד–1984]].

== פרק ט': סמכויות פיקוח ואכיפה ==

=== סימן א': הסמכת מפקחים ===

@ 244. הסמכת מפקחים
: השר רשאי להסמיך לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, כולן או חלקן, מפקחים מקרב אלה:
: (1) עובד משרד הבריאות;
: (2) עובד מדינה במשרד ממשלתי אחר - בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
: (3) רופא ממשלתי שהוא עובד רשות מקומית - בהסכמת ראש הרשות המקומית;
: (4) רופא וטרינר שהוסמך לפי [[סעיפים 194]] [[או 195]];
: (5) רופא וטרינר שהוסמך לפי [[סעיף 191]];
: (5) תברואן או מפקח, שהוא עובד הרשות המקומית - בהסכמת ראש הרשות המקומית, ולגבי תחום הרשות.

@ 245. תנאים להסמכת מפקחים
: לא יוסמך מפקח לפי [[סעיף 244]], אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטיו, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

=== סימן ב': סמכויות מפקחים ===

@ 246. סמכויות פיקוח
: לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, למעט מפקח כאמור [[בסעיף 244(5)]] -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) לערוך מדידות ובדיקות או ליטול דגימות של מזון או של חומרים העשויים לדעתו לשמש רכיב במזון או לשמש בייצורו, לזהם מזון או להשפיע על איכותו בדרך אחרת, לרבות אריזתו וחומרים הבאים עמו במגע, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשם בדיקתן, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת; דגימה כאמור תינטל בלא תשלום;
: (4) להיכנס לכל מקום שבו מייצרים או מוכרים מזון, לרבות מקום המשמש לאחסנת מזון או לכלי תחבורה כשהוא נייח, וכן לתחנת הסגר או לנמל או למקום אחר שבו מוחזק מזון, כדי לבדוק אותו ואת תהליכי ייצורו, ייבואו או מכירתו, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
: (5)(א) לשם בדיקת קיום התנאים לפי [[סעיף 155(2)]], ברישיון ההובלה - לזמן מוביל מזון שהגיש בקשה לרישיון הובלה או לחידושו להתייצב במקום והמועד שעליהם יורה או לחייב מוביל מזון מסוים להתייצב לבדיקה עם רכב ההובלה במקום שאינו תחנת בדיקה קבועה במועד שיורה.
:: (ב) בדיקה לפי פסקה זו תתבצע במקום שההגעה אליו לא תגרום לסטייה ניכרת מנתיב הנסיעה ובמועד שיהיה בשעות העבודה של הנהג באותה נסיעה ולא יגרום לעיכוב ניכר בזמן הנסיעה.
:: (ג) לא יפעיל מפקח סמכויות לפי פסקה זו אלא אם כן מנהל שירות המזון הסמיכו לכך.

@ 247. מסירת תוצאות בדיקות ודגימות בידי מפקח שאינו עובד משרד הבריאות
: בלי לגרוע מסמכותו לפי [[סעיף 246(3)]], מפקח שאינו עובד משרד הבריאות, ימציא לרופא המחוזי הנוגע בדבר ולמנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, כל תוצאת בדיקת מעבדה או דגימה שמהן עולה חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה.

@ 248. סמכויות אכיפה
: התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה רשאי מפקח, למעט מפקח כאמור [[בסעיף 244(5)]] -
: (1) לחקור כל אדם שלדעתו קשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
: (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה או העשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[=פקודת מעצר וחיפוש|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]] (להלן - פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים; לעניין זה, &quot;חפץ&quot; - לרבות מסמך, מזון, כלי רכב המובילים מזון, אמצעים לייצור מזון וחומרי אריזה;
: (3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]] ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.

@ 249. סמכויות פיקוח על הוראות לפי דברי חקיקה אחרים
: השר רשאי להסמיך מפקח שהוסמך לפי חוק זה להשתמש בסמכויות פיקוח לפי החוקים שלהלן, לעניין קיום הוראות אלה:
: (1) [[חוק התקנים]] לעניין הוראות תקנים רשמיים לפי [[חוק התקנים]] החלים על מזון, לרבות חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון - בהסכמת הממונה על התקינה;
: (2) [[חוק הגנת הצרכן]] לעניין הוראות לפי [[+|סעיפים 17]] [[או 37 לחוק הגנת הצרכן]] לעניין סימון מזון, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות - בהסכמת הממונה על הגנת הצרכן;
: (3) [[חוק רישוי עסקים]] לעניין הוראות שקבע השר מכוח [[חוק רישוי עסקים]], החלות על עוסקים במזון.

@ 250. נוהלי פיקוח
: (א) הפעלת סמכויות מפקח לפי [[סעיפים 246]], [[248]] [[ו־249]], אך למעט הפעלת סמכויות הפיקוח לפי [[פרק ח']], תיעשה בהתאם להוראות שעליהן יורה מנהל שירות המזון בנוהל, בשים לב לצורך באחידות בהפעלת הסמכויות ובהגשמת מטרות חוק זה; נהלים כאמור ייקבעו, בין השאר, בהתאם לניהול סיכונים מקובל בתחום המזון במדינות מפותחות ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו בחוק זה.
: (ב) אין בקביעת נהלים כאמור בסעיף זה כדי לגרוע מחובת רשות מקומית לעניין שמירה על בריאות הציבור בהתאם לסמכויותיה וחובותיה לפי דין.

@ 251. חובת דיווח
: (א) מנהל שירות המזון רשאי להורות בנוהל על חובת מפקח לפי חוק זה לדווח לגורם שעליו יורה המנהל על הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
: (ב) רשות מקומית תודיע למנהל שירות המזון על חקירה של עבירה לפי חוק זה שפתחה בה ועל כתב אישום שהוגש עקב חקירה כאמור, לא יאוחר מ־14 ימים ממועד פתיחת החקירה או הגשת כתב האישום, לפי העניין.
: (ג) מפקח יהיה חייב בדיווח לגורם שעליו יורה מנהל שירות המזון, בנוהל.

@ 252. חובת הזדהות
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה, לפי העניין:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) בעת ביצוע סמכויותיו לפי [[סעיף 248]] - הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
: (3) יש בידו תעודה החתומה על ידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 253. פטור מחובת הזדהות
: חובת ההזדהות לפי [[סעיף 252]] לא תחול אם קיומה עלול לגרום לפגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר, ובלבד שאם חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף זה, יקיים המפקח את החובות כאמור מוקדם ככל האפשר.

@ 254. סמכויות למפקח רופא וטרינר
: לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה במפעל שלגביו הוסמך מפקח כאמור [[בסעיף 244(5)]], יהיו נתונות לו הסמכויות לפי [[סעיף 246]], ובלבד שסמכויות לפי [[סעיף 246(4)]] לא יופעלו במקום שבו מוכרים מזון.

@ 255. ייעוד קנסות
: על אף האמור בכל דין, קנס שהוטל בבית המשפט עקב הפעלת סמכותו של מפקח שהוא עובד הרשות המקומית והוגש באמצעות תובע עירוני, ישולם לקופת הרשות המקומית.

== פרק י': עונשין ==

@ 256. עונשין (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או כפל הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס החל על יחיד כאמור:
:: (1) מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות [[בחלק א' של התוספת השנייה]], בניגוד להוראות [[סעיף 4]];
:: (2) מייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד להוראות [[סעיף 5(א)(5)]];
:: (3) מייצר, מייבא או מוכר בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא שלא בהתאמה למהותו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב)]];
:: (4) מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר מעובד, שאינו מסומן בהתאמה לסוגו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]];
:: (5) מייבא או מוכר מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א)]];
:: (6) עושה שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
:: (7) מייחס למזון, בדרך של סימון או פרסום, סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בניגוד להוראות [[סעיף 13]];
:: (8) מייצר או מייבא מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 14(א)]];
:: (9) מוסר מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 14(ב)]];
:: (10) מוסר או מפרסם מידע בנוגע למזון שהוא מוכר שאינו תואם את המזון, ולעניין מזון ארוז מראש בידי היצרן - שאינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 14(ג)]];
:: (11) לא שומר מסמך, פרט, אישור או תעודה, בניגוד להוראות [[סעיפים 32]], [[94]], [[128]] [[או 136]];
:: (12) לא מדווח על שינוי במסמכים או בפרטים בניגוד להוראות [[סעיף 33]], [[65]] [[או 112]];
:: (12א) (((החל מיום 1.1.2023):)) לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים במזון, תיעוד תלונות או תיעוד של ביצוע חובותיו לפי [[סעיף 164]], בניגוד להוראות [[סעיף 54א(ב)(2), (3), (4) או (5)]];
:: (12ב) (((החל מיום 1.1.2023):)) יבואן במסלול האירופי שלא מגיש את המסמכים והפרטים המפורטים [[בתוספת השלישית ב']] במסגרת הבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 84(ב1)]];
:: (13) לא שומר תוצאות של בדיקה, בניגוד להוראות [[סעיף 96(ב)]];
:: (14) לא מאמת את תוקפם של רישיון ייצור או של תעודת יבואן רשום, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 127(א)]];
:: (15) מעביר מזון לעוסק במזון, בלי שקיבל ממנו פרטים ותיעד אותם, בניגוד להוראות [[סעיף 134(א)]];
:: (16) מקבל מזון בלי שקיבל ממי שהעביר לו את המזון פרטים ומסמכים ותיעד אותם, בניגוד להוראות [[סעיף 135(א)]];
:: (17) לא שומר או מתעד תלונות שהתקבלו, בניגוד להוראות [[סעיף 164(ז)]];
:: (18) מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר שלא כוללת את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות [[סעיף 181]];
:: (19) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, בניגוד להוראות [[סעיף 183]];
:: (20) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, או מוביל מוצר בשר ברכב כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 186]];
:: (21) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, בניגוד להוראות [[סעיף 229]];
:: (22) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה או מוביל מוצר בשר בתקופת המעבר, ברכב כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 237]];
:: (23) מפריע למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה.
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או כפל הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס החל על יחיד כאמור:
:: (1) מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות [[בחלק ב' של התוספת השנייה]], בניגוד להוראות [[סעיף 4]];
:: (2) מייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד להוראות [[סעיף 5(א)(1) עד (4), (6) ו־(7)]];
:: (3) מייצר, מייבא או מוכר מזון שיש בו ליקוי במידה שעלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו, בניגוד להוראות [[סעיף 6]];
:: (4) מציע לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום, ועלול לפגוע בבריאותו של אדם, בניגוד להוראות [[סעיף 7]];
:: (5) מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, בניגוד להוראות [[סעיף 8(א)]];
:: (6) מייצר מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שלא לפי התקנות, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)(1)]], או מייבא או מוכר מזון הכולל חומר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)(2)]];
:: (7) מוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר שנקבעו לגביו הגבלות או איסורים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)]];
:: (8) מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר קפוא שהופשר, שאינו ארוז מראש ומסומן בהתאמה, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)]];
:: (9) מייצר או מייבא מזון בניגוד לתקנות שנקבעו לפי חוק זה לעניין אריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן לעניין חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, בניגוד להוראות [[סעיף 10]];
:: (10) מייצר, מייבא או מוכר שאריות מזון, ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות, בניגוד להוראות [[סעיף 11(ב)]];
:: (11) אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)(1)]], או אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות שהוטלו על משווק או הנוגעות למקום ממכר מזון, בניגוד להוראות [[סעיף 15(ד)]];
:: (12) משנה סימון שסומן על גבי המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 16(א)]];
:: (13) מוסיף חומר או רכיב למזון, מטפל במזון או מעבדו, מסמן או מתאר מזון, או מוכר מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל, עובד, סומן או תואר, והכול במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 17]];
:: (14) מייצר, מייבא או מוכר מזון ייחודי, בניגוד להוראות [[סעיף 18(א)]];
:: (15) מייצר מזון בלא רישיון ייצור לאתר שבו מיוצר המזון או שלא לפי סוג פעילות הייצור או לפי סוג המזון שהותר לו לייצר, בניגוד להוראות [[סעיף 21]];
:: (16) מייצר מזון שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 22(א)]];
::: (((החל מיום 1.1.2023):)) מייצר מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 22(א)]];
:: (17) מייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 22(ב)]];
:: (18) מסמן אורך חיי מדף בניגוד לתקנות לפי חוק זה או מייצר מזון בלי שקבע וסימן את אורך חיי המדף של המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ב)]];
:: (19) מבצע פעולת הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירה לצרכן באתר המכירה לצרכן בלי אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 24(א)]];
:: (20) מייצר מזון במטבח מוסדי הטעון רישיון מטבח מוסדי לפי התקנות, בלי שיש בידיו רישיון כאמור או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד [[לסעיף 26(ד)]];
:: (21) מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בלי אישור ייצור נאות ובלי היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 47]];
:: (22) מייבא מזון בלא תעודת יבואן רשום תקפה או בניגוד לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום, בניגוד להוראות [[סעיף 51]];
:: (23) מייבא מזון שייצורו טעון אישור ייצור נאות, בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות [[סעיף 52(א)]];
:: (24) מייבא מזון רגיל בלא אישור קבלת הצהרה, בניגוד להוראות [[סעיף 53(1)]];
:: (24א) (((החל מיום 1.1.2023):)) מייבא מזון במסלול האירופי בלי שהוא יבואן נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 54א(א)]];
:: (24ב) (((החל מיום 1.1.2023):)) מייבא מזון במסלול האירופי בלא אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות [[סעיף 54א(א)]];
:: (25) מייבא מזון רגיש בלא אישור מוקדם לייבוא או שלא בהתאם לדרישות שבאישור האמור, בניגוד להוראות [[סעיף 54(א)(1)]];
:: (26) מייבא בייבוא אישי מזון האסור בייבוא אישי או בניגוד למגבלות שנקבעו לגביו, בניגוד להוראות [[סעיף 55]];
:: (27) מייבא מזון שהוא מסר לגביו פרטים לא נכונים באחד מאלה:
::: (א) במסמך או בפרט שמסר במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, כאמור [[בסעיף 64(א)(2)]];
::: (ב) בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות [[סעיף 76]];
::: (ב1) (((החל מיום 1.1.2023):)) בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סעיף 79ג]];
::: (ג) במסמך או בפרט שמסר במצורף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות [[סעיף 77(ב)]];
::: (ג1) (((החל מיום 1.1.2023):)) בסעיפים (3) ו-(5) בהתחייבות של היבואן [[בתוספת השלישית א']] כאמור [[בסעיף 79ד(1)]] או במסמכים המפורטים [[בסעיף 79ד(3) ו-(4)(א) עד (ג)]];
::: (ד) בבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 83]] [[או 84]], (((החל מיום 1.1.2023):)) למעט הפרטים והמסמכים המפורטים [[בתוספת השלישית ב']];
::: (ה) בבקשה לרישום כיבואן, בניגוד להוראות [[סעיף 103]];
:: (28) מוציא משלוח מזון שייבא מתחנת הסגר בלי שקיבל תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 81]];
:: (29) לא בודק את קיומן והתאמתן של בדיקות לפי הוראות [[סעיף 96(א)]];
:: (30) מייצר מזון המיועד לייצוא בלבד שמסר פרטים לא נכונים בהצהרת ייצוא, בניגוד להוראות [[סעיף 117(א)]], או שאינו מקיים את הוראות [[סעיפים 126 עד 128]], בניגוד להוראות [[סעיף 117(א)(4)]];
:: (31) מייצר או משווק מזון המיועד לייצוא בלבד בניגוד להוראה פרטנית שניתנה לפי [[סעיף 120]];
:: (32) מוכר מזון בלי שהוא רשום כתאגיד או פועל כעוסק מורשה בניגוד להוראות [[סעיף 125(2)]];
:: (33) מקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור או מיבואן שאינו יבואן רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 126(א)]];
:: (34) מוכר מזון ארוז מראש בלי שמתקיימים פרטי הסימון המפורטים [[בתוספת החמישית]], בניגוד להוראות [[סעיף 129]];
:: (35) מוכר מזון בלי שקיים את הוראות התקנות המנויות [[בתוספת השישית]] לעניין התנאים למכירת מזון, שנקבעו לפי [[סעיף 138]], בניגוד להוראת [[סעיף 130]];
:: (36) מביא מזון מהאזור לישראל בלי שהוא משווק רשום מהאזור, או מביא מזון כאמור שהוא קיבל מאדם שאינו בעל היתר תקף להוצאת המזון או בניגוד לתנאי היתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 142]];
:: (37) מביא מהאזור לישראל מזון רגיש בלי שקיבל אישור מיוחד לכך או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 143]];
:: (38) מביא מזון מהאזור לישראל בלי שסימן עליו את שמו, בניגוד להוראות [[סעיף 144]];
:: (39) מביא מזון מהאזור לישראל שלא בהתאם לתקנות שנקבעו לפי [[סעיף 140(ב)]], המנויות [[בתוספת השביעית]], בניגוד להוראות [[סעיף 145]];
:: (40) מוביל מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון הובלה, רישיון ייצור לפעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת או היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 149]];
:: (41) מאחסן מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון אחסנה, רישיון ייצור לפעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת או היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 150]];
:: (42) עוסק במזון שלא מאחסן, מחזיק או מוביל מזון לפי הוראות היצרן, בניגוד להוראות [[סעיף 156(א)]];
:: (43) עוסק במזון שמאחסן, מחזיק או מוביל מזון שלא בהתאם לתנאים לפי הוראות היצרן בעניין טמפרטורה מוגדרת, בניגוד להוראות [[סעיף 156(ב)]];
:: (44) מחזיק מזון שלא בהתאם להוראות מנהל שירות המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 157(ג)]];
:: (45) לא מקיים את הוראות מנהל שירות המזון לפי [[סעיף 163]];
:: (46) לא נוקט אמצעים סבירים למניעת שימוש במזון מזיק או לא מדווח למנהל שירות המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 164(ב)]];
:: (47) לא מקיים הוראה של מנהל שירות המזון או רופא מחוזי לפי [[סעיף 166(א)]] או הוראה של מנהל שירות המזון לפי [[סעיף 166(ג)]];
:: (48) לא מקיים הוראה מהוראות צו של מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי, לפי העניין, שניתנה לפי [[סעיף 167]];
:: (49) מייצר מוצר בשר בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 178(א)]];
:: (50) מוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, בלי שצירף למשלוח תעודת משלוח למוצרי בשר או בלי שצירף תעודה וטרינרית שנדרשת, בניגוד להוראות [[סעיף 179]];
:: (51) מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות [[סעיף 180]];
:: (52) מקבל מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 184]];
:: (53) מוכר מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 185]];
:: (54) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 187]];
:: (55) מעביר מוצר בשר לאתר מכירה, בניגוד להוראות רופא וטרינר מוסמך לפי [[סעיף 211(ד)]];
:: (56) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות [[סעיף 229(2)(א)]], או בלי שצורפה תעודה וטרינרית, בניגוד להוראות [[סעיף 229(2)(ב)]];
:: (57) מוכר או מחזיק, לפי העניין, בתקופת המעבר, מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שפטור מבדיקות משנה בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 236]].
: (ג) משווק מהאזור העובר אחת מהעבירות המנויות בסעיף קטן (א), בניגוד לסעיפים המנויים בו, כפי שהוחלו לגביו [[בסעיף 140]], דינו - מאסר שנה או כפל הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס החל על יחיד כאמור.
: (ד) משווק מהאזור העובר אחת מהעבירות המנויות בסעיף קטן (ב), בניגוד לסעיפים המנויים בו כפי שהוחלו לגביו [[בסעיף 140]], דינו - מאסר שנתיים או כפל הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס החל על יחיד כאמור.
: (ה) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

@ 257. אחריות מעסיק, ונושא משרה בתאגיד
: (א) מעסיק ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 256]], למעט עבירה לפי [[סעיף 256(א)(23)]], בידי עובד מעובדיו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי העניין; המפר הוראת סעיף זה, דינו - מחצית הקנס הקבוע לעבירה; לעניין סעיף זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - למעט בעל שליטה.
: (ב) נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) בידי עובד, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעסיק או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

@ 258. סמכויות בית משפט מעת הגשת כתב אישום
: (א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט לתת צו עשה, צו אל תעשה, וכל צו אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכול כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את העבירה.
: (ב) לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; לא התייצב הנאשם לדיון בבקשה אף שהוזמן כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרו.
: (ג) תוקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ולכל המאוחר עד לגמר ההליכים.
: (ד) נאשם או תובע כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
: (ה) נאשם או תובע רשאים לערער על החלטה בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף קטן (ד); בית המשפט שלערעור ידון בערעור בשופט אחד.
: (ו) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את ההחלטה שעליה מערערים, לשנותה, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראות לגורם שנתן את ההחלטה.

@ 259. סמכויות בית משפט בגזר הדין
: (א) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל -
:: (1) לצוות עליו לפעול להוצאת מזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal) ולאחסנתו;
:: (2) לחייבו בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו להוצאת המזון מדרכי השיווק ולאחסנתו אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה כאמור להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד או לחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, ככל שיראה לנכון בנסיבות העניין;
:: (3) להורות על שלילת רישיון או תעודה לצמיתות או לתקופה שיקבע.
: (ב) הרואה את עצמו נפגע מצו או החלטה שניתנו לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי לערער עליהם במסגרת הערעור על גזר הדין.

== פרק י&quot;א: אכיפה מינהלית ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי ===

@ 260. הגדרות - [[פרק י&quot;א]]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הממונה&quot; - מנהל שירות המזון או עובד המשרד הכפוף אליו האחראי לנושא עיצומים כספיים, שהוא הסמיכו לעניין [[פרק זה]];
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, בין שההפרה היא במוצר אחד ובין ביותר מאחד, לפי העניין:
:: (1) לגבי יחיד שהוא בעל רישיון ייצור, בעל תעודת יבואן רשום או משווק - 8,000 שקלים חדשים;
:: (2) לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו הוא עד 100 מיליון שקלים חדשים - 20,000 שקלים חדשים;
:: (3) לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 40,000 שקלים חדשים.
:: לעניין זה, &quot;תאגיד&quot; - לרבות בעל שליטה בו.

@ 261. עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הפר יצרן, יבואן או משווק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הבסיסי, לפי העניין:
: (1) מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות [[בחלק א' של התוספת השנייה]], בניגוד להוראות [[סעיף 4]];
: (2) מייצר, מייבא או מוכר בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, שלא בהתאמה למהותו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב)]];
: (3) מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר מעובד, שאינו מסומן בהתאמה לסוגו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]];
: (4) מייבא או מוכר מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א)]];
: (5) עושה שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
: (6) מייחס למזון, בדרך של סימון או פרסום, סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בניגוד להוראות [[סעיף 13]];
: (7) מייצר או מייבא מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 14(א)]];
: (8) מוסר מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 14(ב)]];
: (9) מוסר או מפרסם מידע בנוגע למזון שהוא מוכר שאינו תואם את המזון, ולעניין מזון ארוז מראש בידי היצרן - שאינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 14(ג)]];
: (10) אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)(1)]] או אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות שהוטלו על משווק או הנוגעות למקום ממכר מזון, בניגוד להוראות [[סעיף 15(ד)]];
: (11) לא מדווח על שינוי במסמכים או בפרטים בניגוד להוראות [[סעיף 33]], [[65]] [[או 112]];
: (11א) (((החל מיום 1.1.2023):)) לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים במזון, תיעוד תלונות או תיעוד של ביצוע חובותיו לפי [[סעיף 164]], בניגוד להוראות [[סעיף 54א(ב)(2), (3), (4) או (5)]];
: (11ב) (((החל מיום 1.1.2023):)) יבואן במסלול האירופי שלא מגיש את המסמכים והפרטים המפורטים [[בתוספת השלישית ב']] במסגרת הבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 84(ב1)]];
: (12) לא שומר או מתעד תלונות שהתקבלו, בניגוד להוראות [[סעיף 164(ז)]];
: (13) מנפיק תעודת משלוח למוצרי בשר שלא כוללת את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות [[סעיף 181]];
: (14) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, בניגוד להוראות [[סעיף 183]];
: (15) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב או מוביל מוצר בשר ברכב כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 186]];
: (16) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, בניגוד להוראות [[סעיף 229]];
: (17) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, או מוביל מוצר בשר בתקופת המעבר, ברכב כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 237]];
: (18) מייצר, מוכר או מייבא מזון שלא עומד בדרישות בדבר סימון המזון בתקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א)(2)(א) ו־(ג) [[שבסעיף 15]] ולהוראות [[סעיף 9(א) לחוק התקנים]];
: (19) אינו מתעד או אינו שומר את התיעוד הנדרש, בניגוד [[לסעיפים 134]], [[135]] [[או 136]].

@ 262. עיצום כספי בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הפר יצרן, יבואן או משווק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראת [[פרק זה]] בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי, לפי העניין:
: (1) מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות [[בחלק ב' של התוספת השנייה]], בניגוד להוראות [[סעיף 4]];
: (2) מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד להוראות [[סעיף 5(א)(3), (6) או (7)(א) עד (ג)]];
: (3) מייצר, מייבא או מוכר מזון שיש בו ליקוי במידה שעלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו, בניגוד להוראות [[סעיף 6(1), (3), (4) או (5)]];
: (4) מייצר מזון או מובילו בתנאים שאינם לפי הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים]], בניגוד להוראת [[סעיף 5(ב)]];
: (5) מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, בניגוד להוראות [[סעיף 8(א)]];
: (6) מייצר מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שלא לפי התקנות, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)(1)]], או מייבא או מוכר מזון הכולל חומר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)(2)]];
: (7) מוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר שנקבעו לגביו הגבלות או איסורים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)]];
: (8) מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר קפוא שהופשר, שאינו ארוז מראש ומסומן בהתאמה, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)]];
: (9) מייצר או מייבא מזון בניגוד לתקנות שנקבעו לפי חוק זה לעניין אריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן לעניין חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, בניגוד להוראות [[סעיף 10]];
: (10) מייצר, מייבא או מוכר שאריות מזון, ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות, בניגוד להוראות [[סעיף 11(ב)]];
: (11) משנה סימון שסומן על גבי המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 16(א)]];
: (12) מייצר, מייבא או מוכר מזון ייחודי, בניגוד להוראות [[סעיף 18(א)]];
: (13) מייצר מזון בלא רישיון ייצור לאתר שבו מיוצר המזון או שלא לפי סוג פעילות הייצור או לפי סוג המזון שהותר לו לייצר, בניגוד להוראות [[סעיף 21]];
: (14) מייצר מזון שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 22(א)]];
:: (((החל מיום 1.1.2023):)) מייצר מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 22(א)]];
: (15) מייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 22(ב)]];
: (16) מבצע פעולת הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירה לצרכן באתר המכירה לצרכן בלי אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 24(א)]];
: (17) מייצר מזון במטבח מוסדי הטעון רישיון מטבח מוסדי לפי התקנות, בלי שיש בידיו רישיון כאמור, או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד [[לסעיף 26(ד)]];
: (18) מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בלי אישור ייצור נאות ובלי היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 47]];
: (19) מייבא מזון בלא תעודת יבואן רשום תקפה או בניגוד לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום, בניגוד להוראות [[סעיף 51]];
: (20) מייבא מזון שייצורו טעון אישור ייצור נאות, בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות [[סעיף 52(א)]];
: (21) מייבא מזון רגיל בלא אישור קבלת הצהרה, בניגוד להוראות [[סעיף 53(1)]];
: (22) מייבא מזון רגיש בלא אישור מוקדם לייבוא או שלא בהתאם לדרישות שבאישור האמור, בניגוד להוראות [[סעיף 54(א)(1)]];
: (22א) (((החל מיום 1.1.2023):)) מייבא מזון במסלול האירופי בלי שהוא יבואן נאות בניגוד להוראות [[סעיף 54א(א)]];
: (22ב) (((החל מיום 1.1.2023):)) מייבא מזון במסלול האירופי בלא אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות [[סעיף 54א(א)]];
: (23) מייבא מזון שהוא מסר לגביו פרטים לא נכונים באחד מאלה:
:: (א) במסמך או בפרט שמסר במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, כאמור [[בסעיף 64(א)(2)]];
:: (ב) בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות [[סעיף 76]];
:: (ב1) (((החל מיום 1.1.2023):)) בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סעיף 79ג]];
:: (ג) במסמך או בפרט שמסר במצורף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות [[סעיף 77(ב)]];
:: (ג1) (((החל מיום 1.1.2023):)) בסעיפים (3) ו-(5) בהתחייבות של היבואן [[בתוספת השלישית א']] כאמור [[בסעיף 79ד(1)]] או במסמכים המפורטים [[בסעיף 79ד(3) ו-(4)(א) עד (ג)]];
:: (ד) בבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 83]] [[או 84]], (((החל מיום 1.1.2023):)) למעט הפרטים והמסמכים המפורטים [[בתוספת השלישית ב']];
:: (ה) בבקשה לרישום כיבואן, בניגוד להוראות [[סעיף 103]];
: (24) מוציא משלוח מזון שייבא מתחנת הסגר בלי שקיבל תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 81]];
: (25) מוציא מזון ממחסן הרשום בתעודת רישום היבואן, בניגוד להוראות [[סעיף 90]];
: (26) לא בודק קיומן והתאמתן של בדיקות לפי הוראות [[סעיף 96(א)]];
: (27) מייצר מזון המיועד לייצוא בלבד שמסר פרטים לא נכונים בהצהרת ייצוא בניגוד להוראות [[סעיף 117(א)]] או שאינו מקיים את הוראות [[סעיפים 126 עד 128]] בניגוד להוראות [[סעיף 117(א)(4)]];
: (28) מייצר או משווק מזון המיועד לייצוא בלבד בניגוד להוראה פרטנית שניתנה לפי [[סעיף 120]];
: (29) מוכר מזון בלי שהוא רשום כתאגיד, או פועל כעוסק מורשה, בניגוד להוראות [[סעיף 125(2)]];
: (30) מקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור, או מיבואן שאינו יבואן רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 126(א)]];
: (31) מוכר מזון ארוז מראש בלי שמתקיימים פרטי הסימון המפורטים [[בתוספת החמישית]], בניגוד להוראות [[סעיף 129]];
: (32) לא שומר מסמך, פרט, אישור או תעודה בניגוד להוראות [[סעיפים 32]], [[94]], [[128]] [[או 136]];
: (33) מוכר מזון בלי שקיים את הוראות התקנות המנויות [[בתוספת השישית]] לעניין התנאים למכירת מזון, שנקבעו לפי [[סעיף 138]], בניגוד להוראת [[סעיף 130]];
: (34) מביא מזון מהאזור לישראל בלי שהוא משווק רשום מהאזור, או מביא מזון כאמור שהוא קיבל מאדם שאינו בעל היתר תקף להוצאת המזון או בניגוד לתנאי היתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 142]];
: (35) מביא מהאזור לישראל מזון רגיש בלי שקיבל אישור מיוחד לכך או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 143]];
: (36) מביא מזון מהאזור לישראל בלי שסימן עליו את שמו, בניגוד להוראות [[סעיף 144]];
: (37) מביא מזון מהאזור לישראל שלא בהתאם לתקנות שנקבעו לפי [[סעיף 140(ב)]] המנויות [[בתוספת השביעית]], בניגוד להוראות [[סעיף 145]];
: (38) מוביל מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון הובלה, רישיון ייצור לפעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת או היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 149]];
: (39) מאחסן מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת, בלא רישיון אחסנה, רישיון ייצור לפעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת או היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 150]];
: (40) עוסק במזון שלא מאחסן, מחזיק או מוביל מזון לפי הוראות היצרן, בניגוד להוראות [[סעיף 156(א)]];
: (41) עוסק במזון שמאחסן, מחזיק או מוביל מזון שלא בהתאם לתנאים לפי הוראות היצרן לעניין טמפרטורה מוגדרת, בניגוד להוראות [[סעיף 156(ב)]];
: (42) מחזיק מזון שלא בהתאם להוראות מנהל שירות המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 157(ג)]];
: (43) לא מקיים את הוראות מנהל שירות המזון לפי [[סעיף 163]];
: (44) לא נוקט אמצעים סבירים למניעת שימוש במזון מזיק או לא מדווח למנהל שירות המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 164(ב)]];
: (45) לא מקיים הוראה של מנהל שירות המזון או רופא מחוזי לפי [[סעיף 166(א)]], או הוראה של מנהל שירות המזון לפי [[סעיף 166(ג)]];
: (46) לא מקיים הוראה מהוראות צו של מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי, לפי העניין, שניתנה לפי [[סעיף 167]];
: (47) מייצר מוצר בשר בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 178(א)]];
: (48) מוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, בלי שצירף למשלוח תעודת משלוח למוצרי בשר או בלי שצירף תעודה וטרינרית שנדרשת, בניגוד להוראות [[סעיף 179]];
: (49) מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות [[סעיף 180]];
: (50) מקבל מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 184]];
: (51) מוכר מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 185]];
: (52) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 187]];
: (53) מעביר מוצר בשר לאתר מכירה, בניגוד להוראות רופא וטרינר מוסמך לפי [[סעיף 211(ד)]];
: (54) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות [[סעיף 229(2)(א)]], או בלי שצורפה תעודה וטרינרית, בניגוד להוראות [[סעיף 229(2)(ב)]];
: (55) מוכר או מחזיק, לפי העניין, בתקופת המעבר מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שפטור מבדיקות משנה בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 236]];
: (56) מייצר, משווק, מייבא או מייצא מזון שלא עומד בדרישות תקן רשמי החל עליו, למעט דרישות בדבר סימון המזון, או מבצע כל פעולה הנוגעת למזון שהכללים לעניין ביצועה אינם מתאימים לדרישות תקן רשמי, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א) לחוק התקנים]], בכפוף להוראות חוק זה.

@ 263. עיצום כספי על הפרות של הוראות בעניין סימון מזון
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 260 עד 262]], בהפרות לפי הסעיפים האמורים שעניינן הוראות סימון, רשאי הממונה להטיל עיצום כספי בסך 100 שקלים חדשים לכל מוצר שבו מתגלה הפרה כאמור, ובלבד שסכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת ממחצית הסכום הבסיסי לפי [[סעיף 260]] ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בהפרה של הוראת סימון המנויה [[בתוספת התשיעית]], סכום העיצום שיוטל לא יפחת מהסכום הבסיסי לפי [[סעיף 260]], ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.

@ 264. עיצום כספי על הפרות הוראות לעניין גוף זר
: (א) הממונה רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] על מי שמייצר או מייבא מזון שיש בו גוף זר בניגוד להוראות [[סעיף 5(א)(5)]], אלא אם כן הגוף הזר התווסף למזון באופן בלתי נמנע כחלק מתהליך הייצור; לעניין זה הסכום הבסיסי יהיה 500 שקלים חדשים לכל מוצר שבו מתגלה הפרה כאמור, ובלבד שסכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת ממחצית הסכום הבסיסי לפי [[סעיף 260]] ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרה כאמור עלולה לפגום בבטיחות המזון, סכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת מהסכום הבסיסי לפי [[סעיף 260]] ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.

@ 265. עיצום כספי על משווק מהאזור
: משווק מהאזור המבצע אחת מן ההפרות המנויות [[בסעיפים 261]] [[ו־262]], בניגוד לסעיפים המנויים בסעיפים האמורים כפי שהוחלו לגביו [[בסעיף 140]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בשיעור של הסכום הבסיסי בשל הפרה לפי [[סעיף 261]] או פי 1.5 מהסכום הבסיסי בשל הפרה לפי [[סעיף 262]]; ואולם אם חלים, לעניין הפרות כאמור, [[סעיפים 263]] [[או 264]], רשאי הממונה להטיל על המפר עיצום כספי בשיעור הקבוע [[263|באותם סעיפים]]; על הפרה כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[פרק זה]], למעט [[263|הסעיפים האמורים]], כאילו היתה הפרה לפי [[263|אותם סעיפים]].

@ 266. עיצום כספי בנסיבות מחמירות
: היה לממונה יסוד סביר להניח כי יצרן, יבואן או משווק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, המפורטת [[בסעיפים 261]] [[ו־262]], בנסיבות מחמירות, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי השווה לכפל הסכום שניתן היה להטיל בשל אותה הפרה; בסעיף זה, &quot;נסיבות מחמירות&quot; - הפרה העלולה לגרום לסיכון לבריאות הציבור או בטיחות המזון.

@ 267. סייג להטלת עיצום כספי בעניין התאמה לתקן רשמי (תיקון: תשע&quot;ח)
: על אף האמור [[בסעיפים 261(18)]] [[ו־262(56)]], הממונה לא יטיל עיצום כספי לפי הוראות אלה על משווק שאינו יצרן או יבואן של המזון שחל עליו תקן רשמי שיש בידיו אישור מאת היצרן או היבואן, לפי העניין, בדבר התאמת המצרך לדרישות התקן הרשמי או אם המצרך סומן בתו־תקן.

@ 268. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיפים 261 עד 264]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[261|אותם סעיפים]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 269]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 271]] והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

@ 269. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 268]] רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

@ 270. החלטת הממונה ודרישת תשלום
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 269]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 272]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 269]] בתוך התקופה האמורה [[269|באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 271. הפרה חוזרת והפרה נמשכת (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת” – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 261]] [[ו־262]], לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה [[בסעיף 277]], בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור [[בסעיף 278]].
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 261]] [[ו־262]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ולעניין הפרה כאמור [[בסעיף 263]] [[או 264]] – בתוך שנה מהפרה קודמת כאמור.

@ 272. סכומים מופחתים
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], ובשיעורים שיקבע.

@ 273. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 269]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 286]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) הסכום הבסיסי הקבוע [[בסעיף 260]] יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום הבסיסי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

@ 274. המועד לתשלום העיצום הכספי
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 270]].

@ 275. הפרשי הצמדה וריבית
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 276. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

=== סימן ב': התראה מינהלית ===

@ 277. התראה מינהלית
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיפים 261 עד 264]] והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]; [[בפרק זה]], &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 271]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 278]].

@ 278. בקשה לביטול התראה מינהלית
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 277]], רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 279. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור [[בסעיף 271(א)]]; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות [[סעיפים 269]] [[ו־270]] בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי [[סעיף 263]] [[או 264]] - בתוך שנה מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 271(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 268]] בשל ההפרה החוזרת, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות [[סעיפים 269]] [[ו־270]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה ===

@ 280. הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון
: היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיפים 261 עד 264]], והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות [[סימן זה]], במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה לפי הוראות [[סימן א']].

@ 281. תנאי ההתחייבות וגובה העירבון
: (א) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור [[בסעיף 280]] ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת כתב ההתחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ([[בסימן זה]] - תקופת ההתחייבות).
: (ב) הממונה רשאי לדרוש כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה.
: (ג) נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בסכום העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה שנקבעו לפי [[סעיף 272(ב)]].

@ 282. תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־הגשתם
: הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]] בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 280]], לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי [[סעיף 268]].

@ 283. הפרת התחייבות
: (א) הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]] והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור [[בסעיף 271(א)]];
:: (2) חזר המפר והפר, בתקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 271(ב)]] ויחולו הוראות אלה:
::: (א) הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
::: (ב) שלח הממונה דרישת תשלום בשל ההפרה החוזרת לפי הוראות [[סעיף 270(ב)(1)]] או שהמפר לא טען את טענותיו לפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור [[בסעיף 270(ד)]], יחלט הממונה את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה החוזרת;
:: (3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 281(ב)]] - יחלט הממונה את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב לעניין זה.
: (ב) לעניין [[פרק זה]] יראו את חילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
: (ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, וחזר המפר והפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו הממונה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן זה]], בשל אותה הפרה.

@ 284. השבת עירבון
: עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי [[סימן זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתו עד יום החזרתו.

=== סימן ד': הוראות שונות - אכיפה מינהלית ===

@ 285. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מהוראות חוק זה המנויות [[בסעיפים 261 עד 264]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 286. ערעור
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה בדואר רשום.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון לפי הוראות [[פרק זה]], לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו, עד יום החזרתו.

@ 287. פרסום
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט וכן בדרך נוספת אם החליט על כך, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 286]] יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א), בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים וחצי.

@ 288. שמירת האחריות הפלילית
: (א) תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי [[פרק זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות המנויות [[בסעיפים 261 עד 264]] המהווה עבירה.
: (ב) מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש התחייבות ועירבון, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום או יום הפקדת העירבון עד יום החזרתו.

@ 289. תקנות לעניין אכיפה מינהלית
: השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות [[פרק זה]].

== פרק י&quot;ב: צווי הגבלה מינהליים ושיפוטיים ==

@ 290. התראה וצו הגבלה מינהלי
: (א) היה לנותן רישיון ייצור או לרשם (בסעיף זה - נותן ההתראה) יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון ייצור לפי [[סעיף 29(א)]] או למתן תעודת יבואן רשום לפי [[סעיף 102]] או כי הופר תנאי מתנאי רישיון הייצור או תעודת היבואן הרשום, או כי הופרה הוראה מההוראות לפי חוק זה על ידי יצרן או יבואן, וכי בשל כך קיימת סכנה לבריאות הציבור, רשאי הוא לדרוש, בכתב, מהיצרן או היבואן, לפי העניין, לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור ([[בפרק זה]] - התראה), באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה.
: (ב) בהתקיים נסיבות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן ההתראה לתת הוראה, לצמצום או למניעת סכנה לבריאות הציבור בשל הנסיבות האמורות, גם למוביל, למאחסן או למשווק.
: (ג) מנהל שירות המזון רשאי לתת התראה כאמור בסעיף קטן (א) גם למשווק, אם היה לו יסוד סביר לחשד כי המשווק הפר הוראות לפי חוק זה החלות לגביו או שחדל להתקיים תנאי מן התנאים לשיווק מזון על ידו לפי חוק זה וכי בשל כך קיימת סכנה לבריאות הציבור.
: (ד) ניתנה התראה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, רשאי נותן ההתראה, להורות, בצו, ליצרן, ליבואן, למשווק או לבעל הרישיון או התעודה, לפי העניין, לא לעשות כל פעולה של ייצור מזון, ייבוא מזון, שיווק מזון או כל פעולה אחרת במזון, או לעשות פעולות כאמור רק במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין ([[בפרק זה]] - צו הגבלה מינהלי), ורשאי הוא לקבוע בצו ההגבלה המינהלי הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), מי שמוסמך לפי אותם סעיפים קטנים לתת צו הגבלה מינהלי (בסעיף זה - נותן הצו), רשאי לתת צו כאמור אף בלי שנתן קודם לכן התראה, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המזון מיוצר בלא רישיון ייצור ולא הוגשה לגביו בקשה לרישיון ייצור או לחידושו לפי הוראות [[סעיף 28]] או שהמזון יובא על ידי יבואן שאינו יבואן רשום לפי [[סעיף 102]], או בלי אישור מוקדם לייבוא לפי [[סעיף 64]] או בלא תעודת שחרור לפי הוראות [[סעיף 81]];
:: (2) יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בבריאות הציבור כתוצאה מפעילות ייצור המזון או כתוצאה מייבוא המזון.
: (ו) לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה למי שהצו מופנה כלפיו הזדמנות לטעון את טענותיו, אלא אם כן לא ניתן לאתרו בשקידה סבירה.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), נותן הצו רשאי להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ה)(2) גם בלי שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור באותו סעיף קטן, אם סבר שיהיה במתן הזדמנות זו כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
: (ח) עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג במקום שלגביו ניתן או במקום עסקו של מי שייבא את המזון, ויימסר לבעל המקום או לאדם שמנהל אותו, או למי שייבא את המזון, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה.
: (ט) לא קוימו הוראותיו של צו הגבלה מינהלי, בנסיבות כאמור בסעיף קטן (ה)(2), רשאי נותן הרישיון לנקוט כל אמצעי סביר הדרוש לשם ביצועו ובמידת הצורך יהיה רשאי לקבל סיוע של שוטר, לרבות לשם שימוש בכוח סביר הנדרש למימוש הצו.
: (י) צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי נותן הצו להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 60 ימים מיום שניתן; בית משפט שלום רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת; ואולם אם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא צו ההגבלה המינהלי, לא יאריך בית המשפט את תוקפו של הצו לפי סעיף זה מעבר ל־30 ימים לאחר הגשת כתב האישום.
: (יא) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה שיפוטי לפי [[סעיף 292]].

@ 291. בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי
: (א) הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי שניתן לפי הוראות [[סעיף 290]] רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו.
: (ב) הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת.

@ 292. צו הגבלה שיפוטי
: (א) היה לתובע, למנהל שירות המזון או לנותן הרישיון לפי חוק זה יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירה לפי חוק זה או כי עומדת להתבצע עבירה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה כאמור, בבקשה למתן צו שיאסור את המשך ביצוע העבירה האמורה או יאסור על ביצועה.
: (ב) בית המשפט רשאי לתת צו לפי סעיף זה במעמד צד אחד; ניתן צו במעמד צד אחד כאמור, יתקיים הדיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
: (ג) נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שניתן לגביו הצו והוזמן כדין, לא התייצב לדיון; נתן בית המשפט החלטה כאמור בסעיף קטן זה במעמד צד אחד, רשאי בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה לבקש את ביטולה או שינויה, בתוך שבעה ימים מיום המצאתה ורשאי בית המשפט לבטלה או לשנותה, בתנאים שייראו לו.
: (ד) תוקפו של צו לפי סעיף זה, אף אם הוארך, לא יעלה על שנה.
: (ה) בית משפט רשאי להתנות מתן צו לפי סעיף זה בתנאים או בערובה.
: (ו) מי שניתן לגביו צו לפי סעיף זה רשאי לפנות לבית המשפט שהוציא את הצו בבקשה לעיון חוזר אם התגלו עובדות חדשות שלא היו לפני בית המשפט בעת הוצאת הצו או אם השתנו הנסיבות, והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת.
: (ז) על החלטה לפי סעיפים קטנים (א), (ג) ו־(ו) ניתן לערער לבית המשפט שלערעור, שידון בערעור בשופט אחד.
: (ח) בסעיף זה, &quot;תובע&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].

== פרק י&quot;ג: תיקונים עקיפים ==

@ 293. : ((הנוסח שולב [[בחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשי&quot;ד-1954]].))
@ 294. : ((הנוסח שולב [[בחוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי&quot;ז–1957]].))
@ 295. (תיקון: תשע&quot;ח) : ((הנוסח שולב [[בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ&quot;ד–1963]].))
@ 296. : ((הנוסח שולב [[בחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]].))
@ 297. : ((הנוסח שולב [[בפקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]].))
@ 298. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]].))
@ 299. : ((הנוסח שולב [[בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]].))
@ 300. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].))
@ 301. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]].))
@ 302. : ((הנוסח שולב [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]].))
@ 303. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ&quot;א-1991]].))
@ 304. : ((הנוסח שולב [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]].))
@ 305. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))
@ 306. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע&quot;ב-2012]].))
@ 307. : ((הנוסח שולב [[בחוק תכנון משק החלב, התשע&quot;א-2011]].))
@ 308. : ((הנוסח שולב [[בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע&quot;ג-2013]].))
@ 309. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע&quot;ד-2014]].))

== פרק י&quot;ד: הוראות שונות ==

@ 310. שמירת דינים
: (א) הוראות חוק זה באות להוסיף על כל דין, ובכלל זה [[פקודת המכס]], [[פקודת הייבוא והייצוא]], [[חוק רישוי עסקים]] [[ופקודת ההסגר]].
: (ב) אין במתן אישורים, רישיונות, היתרים, תעודות או מסמכים ובחובות לשמירת מסמכים, לפי חוק זה, כדי לגרוע מהחובה לקבל אישורים, רישיונות, היתרים, תעודות או מסמכים אחרים, או מהחובות לשמירת מסמכים, לפי כל חיקוק אחר.
: (ג) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגעת לכשרות המזון.

@ 311. פרסום תוצרי פיקוח
: מנהל שירות המזון יפרסם מדי שנה, לא יאוחר מ־1 באפריל, באתר האינטרנט, את תוצרי הפיקוח לפי חוק זה.

@ 312. ביצוע ותקנות
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
: (ב) בקביעת תקנות לפי חוק זה, יבחן השר את האפשרות לאמץ תקינה בין־לאומית או הסדרים הנהוגים בקרב מדינות מפותחות, או לקבוע הסדרים ברוח תקינה או הסדרים כאמור.

@ 313. שינוי התוספות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את התוספות, ואולם שינוי [[התוספת השלישית]] אינו טעון אישור ועדה.
: (ב) (((החל מיום 1.1.2023):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שינוי [[התוספת השלישית א']], [[התוספת השלישית ב']] [[והתוספת השתים עשרה]] יחולו הוראות אלה:
:: (1) השינוי טעון אישור הוועדה המשותפת במקום הוועדה כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) השינוי טעון גם קבלת המלצת ועדת החריגים לפי [[סעיף 313א]].
: (ג) (((החל מיום 1.1.2023):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), על שינוי [[התוספת השנייה א']] יחולו הוראות [[סעיף 3א]]; שינוי כאמור טעון אישור הוועדה המשותפת במקום הוועדה כאמור בסעיף קטן (א), והוספת תנאים או החרגות [[לטור ב' או לטור ג' באותה תוספת]] טעונה גם קבלת המלצת ועדת החריגים לפי [[סעיף 313א]].
: (ד) (((החל מיום 1.1.2023):)) בסעיף זה, &quot;הוועדה המשותפת&quot; - ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה - לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 313א. ועדת החריגים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):))
: (א) ועדת החריגים לפי הוראות [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא]] תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה בעניינים אלה (בסעיף זה - הפעולות):
:: (1) אי-החלת עדכון של שינוי שחל בהוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור [[בסעיף 3א]], ותיקון [[התוספת השנייה א']] בהתאם לכך לפי הוראות [[סעיף 313]];
:: (2) הוספה של תנאים או החרגות [[לטור ב' או לטור ג' לתוספת השנייה א']] לפי הוראות [[סעיף 313]];
:: (3) דרישת צירוף מסמך נוסף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בהתאם להוראות [[סעיף 79ד(5)]];
:: (4) שינוי [[התוספת השלישית א']], [[התוספת השלישית ב']] [[והתוספת השתים עשרה]].
: (ב) הוראות [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא]], יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף זה.
: (ג) המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד משרד הבריאות שהוא ימנה לעניין זה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
: (ד) הסמכויות הנתונות לשר הכלכלה והתעשייה יהיו נתונות לשר.
: (ה) השר יפנה לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה בעניין הפעולות; לפנייה יצורפו פרטי המסמך שהשר מבקש להוסיף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, התיקון באותה תוספת שהשר מבקש לקבוע, פירוט הנימוקים לאי-החלת עדכון של השינוי שחל לגבי ההוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור [[בסעיף 3א]], בצירוף נוסח השינוי, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת המנהל הכללי של משרד הבריאות בדבר קיומו של חשש לפגיעה בבריאות הציבור, או באיכות הסביבה ובהגנת הצרכן; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לשיקולי תחרות והפחתת יוקר המחיה.
: (ו) ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה על הפעולות בהתאם לפניית השר.
: (ז) המליצה ועדת החריגים לשר על הפעולות, רשאי השר לעשות כן, בהתאם להוראות חוק זה.
: (ח) המליצה ועדת החריגים לשר בניגוד לפעולות, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לפעולות.
: (ט) לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לפעולות יצורפו פרטי המסמך שהשר מבקש להוסיף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, התיקון באותה תוספת שהשר מבקש לקבוע, פירוט הנימוקים לאי-החלת עדכון של השינוי שחל לגבי ההוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור [[בסעיף 3א]], בצירוף נוסח השינוי, לפי העניין, וכן המלצת ועדת החריגים ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
: (י) פנה השר לממשלה לפי סעיף קטן (ח), יודיע על כך לוועדת החריגים, ורשאי הוא לקבוע בצו, אשר תוקפו לא יעלה על שלושה חודשים ממועד מסירת ההודעה לוועדת החריגים, את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או לתת צו שתוקפו כאמור להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את [[התוספת השנייה א']], [[התוספת השלישית א']], [[התוספת השלישית ב']] או [[התוספת השתים עשרה]], לפי העניין (בסעיף זה - צו זמני), ובלבד שלא יחולו באותה עת ולאותו עניין צו לפי סעיף קטן זה וצו שניתן לפי סעיף קטן (טו).
: (יא) הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ח) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
: (יב) החליטה הממשלה שלא לאשר את פניית השר וקבע השר צו זמני לפי סעיף קטן (י), והצו עומד בתוקפו במועד קבלת החלטת הממשלה, יבטל השר את הצו מוקדם ככל הניתן.
: (יג) לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (יא), יראו את פניית השר לעניין הפעולות כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו לפי סעיף קטן (ח) טרם סיום התקופה האמורה.
: (יד) החליטה הממשלה לאשר את פניית השר או אושרה פניית השר בשל חלוף התקופה הקבועה בסעיף קטן (יא), רשאי השר לקבוע, בצו, את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או באישור הוועדה המשותפת ובכפוף להוראות [[סעיף 3א(ח)]], לתת צו להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את [[התוספת השנייה א']], [[התוספת השלישית א']], [[התוספת השלישית ב']] או [[התוספת השתים עשרה]], לפי העניין; הובא צו כאמור לאישור הוועדה המשותפת וקבע השר צו זמני, רשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו הזמני כל עוד לא החליטה הוועדה המשותפת אם לאשר את הצו.
: (טו)(1) על אף האמור בסעיף זה, ראה השר, לרבות בעקבות פנייה מהציבור, כי יש חשש מיידי לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות הציבור או כי קיים צורך חיוני אחר, רשאי הוא לקבוע בצו את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או לתת צו להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את [[התוספת השנייה א']], [[התוספת השלישית א']], [[התוספת השלישית ב']] או [[התוספת השתים עשרה]], אף בלא קבלת המלצת ועדת החריגים; צו כאמור יהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
:: (2) ביקש השר כי צו שקבע לפי פסקה (1) יהיה בתוקף לתקופה העולה על שלושה חודשים, יפנה בהקדם האפשרי לוועדת החריגים, ויחולו על פנייה כאמור הוראות סעיפים קטנים (ה) עד (יד), בשינויים המחויבים.
: (טז) בסעיף זה -
::- &quot;הוועדה המשותפת&quot; - ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה - לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת;
::- &quot;השר&quot; - שר הבריאות, ולעניין צו לפי [[סעיף 3א(ח) או (ט)]] - גם ראש הממשלה.

@ 313ב. ביטול הכרזת רשמיות של תקנים בנושא מזון (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) על אף האמור [[בפרק ג' לחוק התקנים]], שר הכלכלה והתעשייה יכריז, באכרזה שתפורסם ברשומות, על ביטול הרשמיות לגבי התקנים הרשמיים בתחום המזון, למעט לגבי אלה:
:: (1) ת&quot;י 1145;
:: (2) תקן או חלק ממנו, שהמנהל הכללי של משרד הבריאות (להלן - המנהל), באישור הוועדה לבחינת תקני מזון, הודיע לו עד יום ו' בתשרי התשפ&quot;ג (1 באוקטובר 2022) כי אין לבטל את הכרזת הרשמיות שלו, מנימוקים של בריאות הציבור, ובשל אחד מאלה:
::: (א) הוראותיו אינן מוסדרות בהוראות המאומצות;
::: (ב) הוראותיו חלות על סוג מזון או על נושא שההוראות המאומצות אינן חלות עליו;
::: (ג) הוראותיו חלות לעניין כל סוגי המזון;
::: (ד) בהתחשב בנהוג במדינות מפותחות.
: (ב) לא ניתנה החלטה של הוועדה לבחינת תקני מזון בתוך 90 ימים ממועד פניית המנהל אליה כאמור בסעיף קטן (א), יראו כאילו אישרה הוועדה את הודעת המנהל.
: (ג) ביטול ההכרזה לפי סעיף זה אינו טעון הליך נוסף, ובכלל זה הליך לפי [[סעיף 8 לחוק התקנים]].
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות שר הכלכלה והתעשייה לפי [[חוק התקנים]].
: (ה) בסעיף זה, &quot;הוועדה לבחינת תקני מזון&quot; - ועדה שחבריה הם חברי ועדת החריגים והממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה.

@ 314. אגרות
: (א) מבקש רישיון ייצור, רישיון הובלה, רישיון אחסנה, אישור ייצור נאות, רישום יבואן, אישור מוקדם לייבוא, תעודת שחרור למזון רגיל או למזון רגיש או תעודות ואישורים לעניין ייצוא, או חידושם, או מי שמוסר הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, ישלם אגרות כמפורט [[בתוספת העשירית]].
: (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע [[בתוספת העשירית]] -
:: (1) לקבוע אגרות בעד שירות הניתן לפי חוק זה והוראות לעדכונן, לרבות לעניין מתן רישיונות, היתרים, תעודות ואישורים, ובכלל זה אישורי מעבדות, ובעד בקשות למתן שירות כאמור, שנקבעו לפי חוק זה, ורשאי הוא לקבוע אגרות שונות בהתחשב, בין השאר, בגודל העסק, בסוג המזון ובקבוצות המזון שבמשלוח, לרבות היות המזון מזון רגיש או מזון רגיל;
:: (2) לקבוע אגרות נוספות, וכן לשנות סכומי אגרות ולקבוע תנאים לפטור או הנחה מאגרה.
: (ג) על גביית אגרות לפי חוק זה, למעט גבייה כאמור [[בסעיף 217(א)]], תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ד) האגרה בעד הגשת בקשה או מסירת הצהרה בדבר יבוא מזון רגיל תשולם עם הגשת הבקשה או עם מסירת ההצהרה, לפי העניין; האגרה בעד תעודה תשולם כתנאי לטיפול בבקשה, למסירת הצהרה או לקבלת תעודה, לפי העניין.
: (ה) סכומי האגרות הנקובים בחוק זה יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש הידוע באותו מועד לעומת המדד הבסיסי; סכומי האגרות לאחר עדכונם יפורסמו באתר האינטרנט; לעניין זה -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד הבסיסי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
: (ו) סכומי האגרות שנקבעו לפי חוק זה יעוגלו בהתאם [[לחוק עיגול סכומים, התשמ&quot;ו-1985]], ואולם סכום הנקוב באגורות או בחלק מאגורה יעוגל לאגורה הקרובה.

@ 315. אי־תחולה
: הוראות לפי חוק זה לא יחולו על ייצור מזון, ייבואו, ייצואו או מכירתו על ידי אדם לצרכיו המשפחתיים או הפרטיים, למעט ההגבלה על ייבוא כאמור [[בסעיף 55]].

@ 316. תחולה על המדינה
: הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

@ 317. תחולה על מערכת הביטחון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 316]], השר הממונה, בהסכמת השר, רשאי להורות בנוהל על התאמות ביישום הוראות חוק זה על גוף ביטחוני.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות [[סעיפים 208 עד 212]] [[ו־244 עד 255]] לא יחולו לגבי מזון המיוצר, מסופק או מוגש בגוף ביטחוני, וגוף ביטחוני יקבע הוראות בדבר פיקוח ואכיפה בגוף הביטחוני על מזון כאמור; ואולם השר הממונה, בהסכמת השר, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיפים אלה, כולן או חלקן, יחולו על גוף מהגופים הביטחוניים, ככל שייקבע כאמור.
: (ג) בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו, בין השאר, דרך הטיפול במקרים שבהם התעורר חשד לביצוע עבירה על הוראות חוק זה ואופן הדיווח על עבירה כאמור לגורם המוסמך על פי דין לנהל חקירות בנוגע לגוף הביטחוני.
: (ד) גוף ביטחוני ימסור למנהל שירות המזון דיווח על אירוע בריאותי חמור הקשור במזון, בכפוף לכללי אבטחת מידע ובהתאם להוראות שבנוהל שיקבע השר, בהסכמת השר הממונה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;גוף ביטחוני&quot; - גוף מהגופים המנויים בהגדרה &quot;מערכת הביטחון&quot;;
::- &quot;השר הממונה&quot; ו&quot;מערכת הביטחון&quot; - כהגדרתם [[בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע&quot;א-2011]].

@ 318. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) השר ידווח לוועדה אחת לכל כנס של הכנסת, על יישום הוראות חוק זה, למעט [[פרק ח']], בתקופה של חמש שנים מיום פרסומו.
: (ב) השר ידווח לוועדה על יישום הוראות [[פרק ח']], בתקופה של שש שנים מיום פרסומו - אחת לכל כנס של הכנסת, ובתקופה של ארבע שנים נוספות - אחת לשנה.
: (ג) השר ושר החקלאות ופיתוח הכפר ידווחו לוועדה המשותפת עד סוף חודש יוני 2022, ועד סוף חודש דצמבר 2022, על פעולותיהם להסדרת תחום שאריות חומרי הדברה בהתאם לדרישות האיחוד האירופי ותחום המזהמים הכימיים והביולוגיים בהתאם לדרישות הנהוגות במדינות מפותחות לגבי סוגי מזון שנקבעו [[בטור ג' של התוספת השנייה א']]; בסעיף זה, &quot;הוועדה המשותפת&quot; - ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה - לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ד) השר ושר הכלכלה והתעשייה ידווחו לוועדה המשותפת עד סוף חודש פברואר 2023 על תקני המזון שרשמיותם לא בוטלה לפי הוראות [[סעיף 313ב]].
: (ה) השר ידווח לוועדה המשותפת ב-1 בינואר בכל שנה, עד לשנת 2026, על הפעלת עיצומים כספים לפי חוק זה, בשנה שקדמה לה.
: (ו) השר ידווח לוועדה המשותפת עד סוף חודש אוקטובר 2022 על ההיערכות ליישום הוראות חוק זה בעניין יבוא מזון במסלול האירופי.

== פרק ט&quot;ו: תחילה והוראות מעבר ==

@ 319. תחילה ותחולה - הוראות כלליות (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשע&quot;ז, ק&quot;ת תשע&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;ח-2, ק&quot;ת תשע&quot;ח-3, ק&quot;ת תשע&quot;ט)
: (א) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) [[וסעיף 320]], תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו; השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
:: ((שר הבריאות דחה את מועד תחילתו של החוק ליום כ&quot;ז באלול התשע&quot;ו (30 בספטמבר 2016).))
: (ב) תחילתם של [[סעיפים 293]] [[ו־297]] ביום פרסומו של חוק זה (להלן - יום הפרסום).
: (ג) תחילתו של [[פרק י&quot;א]] ביום כניסתן לתוקף של תקנות שהותקנו לפי [[סעיף 272(ב)]], והוראות [[הפרק האמור|הסימן האמור (([צ&quot;ל: הפרק האמור]))]] יחולו על הפרה שבוצעה במועד האמור ואילך.
: (ד) הוראות [[סעיף 13]], לעניין ייחוס סגולה של חיזוק הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של הקלה וסיוע בתסמיני מחלה, יחולו מתום 18 חודשים מיום הפרסום; תקנות ראשונות לפי [[סעיף 13]] לעניין ייחוס סגולה כאמור יובאו לאישור הוועדה בתוך 12 חודשים מיום הפרסום.
: (ה)(1) הוראות חוק זה, לעניין ייצור, ייבוא, ייצור ושיווק של משקאות משכרים, יחולו מתום 18 חודשים מיום הפרסום או במועד מוקדם יותר שנקבע בתקנות לפי סעיף 19; ואולם השר, בהסכמת שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על 24 חודשים;
:: ((שר הבריאות דחה את מועד תחילתו של החוק לעניין לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים ליום כ&quot;ג באדר א' התשע&quot;ט (28 בפברואר 2019).))
:: (2) עד למועד החלת ההוראות כאמור בפסקה (1), יחולו לעניין ייבוא, ייצוא, ייצור ושיווק של משקאות משכרים ההוראות לעניין זה כפי שהיו בתוקף ערב יום התחילה.

@ 320. תחילה, תחולה ותקנות ראשונות לעניין פיקוח וטרינרי
: (א) [[בפרק זה]], &quot;תקופת המעבר&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 223]].
: (ב) תחילתן של הוראות אלה בתום תקופת המעבר:
:: (1) [[פרק ח']], ואולם תחילתם של [[סימן ו' לפרק האמור]] ושל [[סעיפים 177]], [[196(ג)]] [[ו־222]] ביום תחילתה של תקופת המעבר, ותחילתו של [[סעיף 195(א)]] - שנתיים מתום תקופת המעבר; תקנות ראשונות לפי [[סעיף 188(2)]] יובאו לאישור הוועדה עד יום תחילתו של [[פרק ח']];
:: (2) [[סעיף 136(ב)]];
:: (3) [[סעיף 2|פסקה (8) להגדרה &quot;(([פעילות])) טיפול בתוצרת חקלאית&quot;]];
:: (4) [[סעיף 3(ה)]].
: (ג) תחילתו של [[פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינריים]], כנוסחו בחוק זה, ביום תחילתה של תקופת המעבר, ואולם תחילת פעולתו של התאגיד תהיה בתום תקופת המעבר, אלא אם כן קבעו שר הבריאות ושר החקלאות ופיתוח הכפר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, בצו, מועד מוקדם יותר כמפורט להלן:
:: (1) מועד שהחל ממנו ניתן להסמיך רופא וטרינר שהוא עובד התאגיד;
:: (2) מועד שהחל ממנו יהיה רשאי התאגיד לגבות אגרות בעבור רשויות מקומיות, כאמור [[בסעיף 241(ב)]], ובלבד שלא יקדם מתום שנתיים מתחילת תקופת המעבר.
: (ד) בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של חוק זה, ימנו שר הבריאות ושר החקלאות ופיתוח הכפר את מועצת התאגיד לפיקוח וטרינרי לפי הוראות [[פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינרים]]; לא מינו השרים את המועצה בתוך התקופה האמורה - ימנה אותה ראש הממשלה.
: (ה) תחילתם של [[פקודת מחלות בעלי חיים]] ושל [[חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים|חוק לפיקוח על ייצוא בעלי חיים]] כנוסחם בחוק זה, בתום תקופת המעבר, ואולם תחילתם של [[פקודת מחלות בעלי חיים|סעיף 23(א1) לפקודה האמורה]] ושל [[חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים|סעיף 15(ב) לחוק האמור]], בתום תקופת המעבר או במועד תחילת פעילותו של התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג)(1), לפי המוקדם.
: (ו) תחילתו של [[חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ&quot;ד-1963]], כנוסחו בחוק זה, בתום תקופת המעבר או ארבעה חודשים ממועד תחילת פעילותו של התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג)(1), לפי המוקדם.
: (ז) הוראות [[סעיפים 256(א)(21) ו־(22)]], [[256(ב)(56) ו־(57)]], [[261(16) ו־(17)]] [[ו־262(54) ו־(56)]], יחולו על עבירות והפרות שנעברו בתקופת המעבר.

@ 321. הוראות מעבר כלליות (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: (א)(1) רישיון שניתן לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ&quot;א-1960]], שהיה תקף ביום תחילתו של חוק זה יראו אותו כאילו ניתן לפי [[סעיף 29 לחוק זה]], לתקופה של שנתיים ממועד פקיעת הרישיון האמור.
:: (2) הוראת [[סעיף 29(א)(3)]] לא תחול לגבי עבירות שבוצעו טרם יום הפרסום בידי מי שהיה לו רישיון לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ&quot;א-1960]], עשר שנים לפחות לפני יום הפרסום.
: (ב)(1) מי שהיה רשום בשירות המזון הארצי כיבואן, ערב יום תחילתו של חוק זה, יראו אותו, לתקופה של שנתיים ממועד פקיעת הרישום האמור, כאילו נרשם לפי [[סעיף 102]].
:: (2) הוראת [[סעיף 107]] לא תחול לגבי עבירות שבוצעו טרם יום הפרסום בידי מי שרשום בשירות המזון הארצי כיבואן, עשר שנים לפחות לפני יום הפרסום.
: (ג) מזון רגיש שערב תחילתו של חוק זה היה מנוי ברשימת המזונות הרגישים שמתפרסמת באתר האינטרנט, יראו אותו כאילו הוכרז שהוא מזון רגיש לפי [[סעיף 59]], לתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה או עד שהוכרז מחדש כמזון רגיש בהתאם לסעיף האמור, לפי המוקדם.
: (ד) הנחיות והוראות נוהל של שירות המזון הקובעות דרישות לבטיחות ולאיכות מזון, ובכלל זה לעניין מזון חדש, שפורסמו באתר האינטרנט ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול וינהגו לפיהן, ויראו אותן כמנויות בתקנות לפי [[סעיף 2|פסקה (1) להגדרה &quot;חקיקת המזון&quot;]], עד שייקבעו הוראות שיחליפו אותן לפי חוק זה, או עד יום י&quot;א בתמוז התשפ&quot;ג (30 ביוני 2023), לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על 12 חודשים כל אחת.
:: ((פורסם [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש״ף–2020]], לפיו התקופה האמורה הוארכה עד יום ד׳ בשבט התשפ״ב (6 בינואר 2022).))
: (ה) אישורים והחלטות של שירות המזון שניתנו ערב תחילתו של חוק זה לצורך ייבוא מזון ושחרורו מתחנת הסגר, ימשיכו לחול לעניין שלגביו ניתנו, עד לפקיעתם או עד למתן החלטה אחרת; חובות יבואן לשמירת מסמכים לפי [[פרק ד']] לא יחולו לעניין מזון שהגיע לתחנת ההסגר וטרם שוחרר ממנה עד יום תחילתו של חוק זה.
: (ו) הנחיות והוראות נוהל של שירות המזון שפורסמו ערב תחילתו של חוק זה לעניין ייבוא מזון ושחרורו מתחנת הסגר, ימשיכו לחול וינהגו לפיהן עד שיותקנו תקנות שיחליפו אותן או עד יום י&quot;א בתמוז התשפ&quot;ג (30 ביוני 2023), לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על 12 חודשים כל אחת.
:: ((פורסם [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש״ף–2020]], לפיו התקופה האמורה הוארכה עד יום ד׳ בשבט התשפ״ב (6 בינואר 2022).))
: (ז) על אף האמור [[=תקנות האגרות|בתקנות אגרות בריאות, התשמ&quot;ט-1989]] (בסעיף קטן זה - תקנות האגרות) לעניין סכומי האגרה לגבי [[תקנות ההסגר, 1933]], המנויות [[+|בפרט 13 לתוספת הראשונה]] [[ובפרט 13(6) לתוספת השנייה של תקנות האגרות]], מיום הפרסום ועד יום תחילתו של חוק זה יהיו סכומי האגרה בעד תעודת אישור מוקדם לייבוא שתוקפה שנה, תעודת רישום מוקדם לייבוא שתוקפה שנה ותעודת שחרור מתחנת הסגר למזון רגיש או למזון רגיל, 384 שקלים חדשים; תעודות כאמור יוענקו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) ולפי [[פקודת ההסגר]], ובהתאם להנחיות והוראות הנוהל ערב יום הפרסום.
: (ח) מי שייצא מזון המיועד לייצוא בלבד כהגדרתו [[בסעיף 117(א)]] ערב תחילתו של חוק זה, ימסור הצהרת ייצוא ראשונה לפי הסעיף האמור לא יאוחר מחודש לפני יום תחילתו של חוק זה, או עד תום חודש מיום פרסום נוסח הצהרת ייצוא כאמור [[117|באותו סעיף]], לפי המאוחר.
: (ט) על אף האמור [[בסעיף 149]], מי שעסק ערב יום הפרסום בהובלת מזון שנקבע לגביו בחקיקת המזון כי הוא טעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת, יראו אותו כאילו קיבל רישיון הובלה לפי [[סעיף 149]] שיעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה או עד תום שנה ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לעניין הובלה לפי [[סעיף 155]], לפי המוקדם.
: (י) מי שערב תחילתו של חוק זה היה מוסמך כמפקח לפי פקודת הבריאות הציבור (מזון), או לפי [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]], יראו אותו כמפקח שהוסמך על ידי השר לפי [[סעיף 244 לחוק זה]], עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק.
: (יא) מעבדה שערב תחילתו של חוק זה היתה מנויה ברשימת המעבדות המוכרות המתפרסמת באתר האינטרנט של משרד הבריאות, יראו אותה כמעבדה בישראל שהוכרה לפי [[סעיף 170]], לעניין הבדיקות שהוכרה לגביהן, עד תום שלוש שנים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 170]].

@ 322. הוראות מעבר לעניין מעבר עובדים לתאגיד לפיקוח וטרינרי
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הוראות מגבילות&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 243]];
::- &quot;הסדר פנסיה תקציבית&quot; - הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מרשות מקומית מדי חודש בחודשו באופן רציף, לפי הסכם, מקופת הרשות המקומית, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו - לשאירו, והכול בכפוף להוראות מגבילות;
::- &quot;עובד המועצה לענף הלול&quot; - מי שערב יום הפרסום היה עובד של המועצה שהוקמה לפי [[חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ&quot;ד-1963]], עסק באותו מועד בפיקוח וטרינרי, ומינויו אושר בידי מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
::- &quot;עובד רשות מקומית&quot; - רופא וטרינר שערב יום הפרסום היה עובד רשות מקומית והתקיים בו באותו מועד אחד מאלה:
::: (1) הוא ביצע פיקוח וטרינרי על בית מטבחיים, בית שחיטה לעופות, מפעל שאושר לייצוא או בית קירור, ומינויו אושר בידי מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, או שביצע פיקוח וטרינרי על מפעל בשר או על בית קירור (בסעיף קטן זה - עובד רשות מקומית במפעלים);
::: (2) ביצע פיקוח וטרינרי בשווקים (בסעיף קטן זה - עובד רשות מקומית בשווקים).
: (ב) לעניין [[פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינרים]], כנוסחו בחוק זה -
:: (1) בתוך שלושה חודשים מיום מינויו יציע המנהל הכללי הראשון של התאגיד, לעובדי המועצה לענף הלול ולעובדי רשות מקומית במפעלים, לעבור לתאגיד כעובדי התאגיד;
:: (2) הודיעה רשות מקומית למנהל הכללי של משרד הבריאות כי היא מעוניינת שכל הרופאים הווטרינרים שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה לא יהיו מבין עובדי הרשות המקומית, כאמור [[בסעיף 195(א)]], יציע המנהל הכללי של התאגיד, בתוך 60 ימים ממועד ההודעה, לעובד רשות מקומית בשווקים שלגבי פעילותו נמסרה הודעה כאמור, לעבור לתאגיד כעובד התאגיד;
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 195]] ובפסקה (2), רשות מקומית שמעסיקה רופא וטרינר שהוא עובד הרשות המקומית בשווקים, חייבת כתנאי להודעתה לפי [[סעיף 195(א)]] להודיע למנהל הכללי של התאגיד על כוונתה למסור הודעה לפי [[סעיף 195(א)]]; נמסרה הודעה על כוונה כאמור, ועובד שצפוי להיות מועבר לתאגיד הודיע למנהל הכללי על כוונתו להסכים לעבור לתאגיד, יודיע המנהל הכללי של התאגיד לרשות מהו סך שווי הזכויות שיש להעבירו לפי פסקה (13); תשלום סכום זה יהיה תנאי למסירת הודעתה של הרשות לפי [[סעיף 195(א)]], והוא יוחזר לרשות המקומית אם העובד לא עבר לעבוד בתאגיד;
:: (4) עובד כאמור בפסקאות (1) או (2) שהמנהל הכללי של התאגיד הציע לו לעבור לעבוד בתאגיד לפי הוראות הפסקאות האמורות, ישיב להצעה בתוך 21 ימים מיום קבלתה; לא השיב העובד בחיוב להצעה בתוך התקופה האמורה, יראו אותו כמי שסירב להצעה, והיקף משרתו ברשות המקומית או במועצה לענף הלול, לפי העניין, יקטן בהתאם ויעמוד על היקף המשרה התואם את הפעילות שתיוותר ברשות המקומית או במועצה לענף הלול;
:: (5) השיב עובד כאמור בפסקאות (1) או (2) בחיוב להצעת המנהל הכללי של התאגיד כאמור באותן פסקאות, יעבור לעבוד בתאגיד;
:: (6) על אף האמור בפסקה (5), עובד רשות מקומית כאמור באותה פסקה שלא נסתיימו יחסי עבודתו עם הרשות המקומית, יעבור לתאגיד בחלקיות משרה, בהיקף משרה כלהלן (בסעיף קטן זה - היקף המשרה בתאגיד), ומשרתו ברשות המקומית תקטן בהתאם:
::: (א) לגבי עובד המועצה לענף הלול ועובד רשות מקומית במפעלים - בהתאם להיקף העסקתו ערב יום הפרסום;
::: (ב) לגבי עובד רשות מקומית בשווקים - כפי שיקבע מנהל היחידה הווטרינרית;
:: (7) עבר עובד לתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), יחולו עליו השכר ותנאי העבודה שחלו עליו כדין, ערב קליטתו בתאגיד, כעובד מועצת הלול או כעובד הרשות המקומית, לפי העניין, ובהתאם להיקף המשרה בתאגיד;
:: (8) על אף האמור בפסקה (7), נחתם הסכם קיבוצי מיוחד, כמשמעותו [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]], בין התאגיד ובין ארגון העובדים היציג בתאגיד, המסדיר את שכרם ותנאי עבודתם, וההסכם הקיבוצי האמור אושר לפי [[סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], יחולו הוראות הסכם קיבוצי זה;
:: (9) על אף האמור בכל דין, עובד שעבר לתאגיד לפי פסקה (5) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל סיום העסקתו במועצה לענף הלול או ברשות המקומית, לפי העניין, אלא אם כן אושרו לעובד בקשר לסיום העסקתו כאמור הטבות פרישה לפי [[סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:: (10) בלי לגרוע מהוראות פסקה (7), זכויות עובד המועצה לענף הלול או עובד רשות מקומית שעבר לעבוד בתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), לפי העניין, הנובעות מעבודתו כעובד המועצה לענף הלול או כעובד הרשות המקומית, לפי העניין, למעט זכויות לגמלה הנובעות מהסדר פנסיה תקציבית, ייחשבו זכויות הנובעות מעבודה בשירות התאגיד, בהתאם להיקף המשרה בתאגיד;
:: (11) על אף האמור בפסקה (7), על תקופת עבודתו בתאגיד של עובד שעבר לעבוד בתאגיד לפי פסקה (5) או (6), ושבתקופת שירותו ברשות המקומית חל הסדר פנסיה תקציבית, יחולו ההוראות הקבועות [[בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]], והרשויות הפועלות לפי [[החוק האמור]] מוסמכות לפעול לגבי עובדים כאמור של התאגיד כאילו היו עובדי המדינה, ובלבד שנציב שירות המדינה לא יחליט על יציאתו לקצבה של עובד כאמור של התאגיד שלא הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]], אלא על פי המלצת מי שהוסמך למנות את עובדי התאגיד; הגמלאות לעובדים כאמור של התאגיד ישולמו מקופת התאגיד; אין בהוראות פסקה זו ופסקה (12) כדי להקנות לעובד כאמור זכויות לפנסיה תקציבית העולות על הזכויות שלהן היה זכאי לפי הסדר פנסיה תקציבית כעובד הרשות המקומית, או הפחותות מהן;
:: (12) על תקופות עבודתו הקודמות של עובד הרשות המקומית שעבר לתאגיד לפי פסקה (5) ושבתקופת שירותו ברשות המקומית חל עליו הסדר פנסיה תקציבית, יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסכם רציפות זכויות הפנסיה בין הממשלה ובין מרכז השלטון המקומי מיום כ&quot;ד בתמוז התשל&quot;ו (22 ביולי 1976); התאגיד, מרכז השלטון המקומי וארגון העובדים היציג בתאגיד רשאים, באישור שר האוצר, לקבוע הסכם רציפות זכויות אחר שיחול על עובד כאמור;
:: (13) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (12), המועצה לענף הלול או הרשות המקומית, לפי העניין, תעביר לתאגיד את סך שווי הזכויות שנצברו במועצה או ברשות לעובד העובר לעבוד בתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), למעט זכויות כאמור בפסקה (12), בהתאם לנוסחה שתיקבע על ידי גורם שיוסכם בין משרד האוצר לבין הגוף היציג של מרבית הרשויות המקומיות, בשים לב למספר שנות העבודה שעבד במועצה לענף הלול וברשות המקומית, להתפתחות השכר ולערך פדיון הזכויות הצפוי במועד הפרישה מהתאגיד; הסכום האמור ישולם לגבי עובד המועצה לענף הלול ועובד רשות מקומית במפעלים - במועד המעבר לתאגיד, ולגבי עובד רשות מקומית בשווקים - בהתאם לאמור בפסקה (3);
:: (14) העברה של עובד רשות מקומית ושל עובד המועצה לענף הלול אל התאגיד לפי סעיף קטן זה תיעשה על אף האמור [[בסעיף 32מט(ה) לחוק הרופאים הווטרינרים]];
:: (15) לא העבירה המועצה לענף הלול או רשות מקומית את הסכומים לפי פסקה (13), כולם או חלקם, בשיעורים ובמועדים שנקבעו לפי הפסקה האמורה, מכל סיבה שהיא, יפחית החשב הכללי במשרד האוצר מההקצבות המועברות מתקציב המדינה למועצה לענף הלול או לרשות המקומית, ככל שמועברות, סכומים השווים לסכומים שעל המועצה לענף הלול או הרשות המקומית, לפי העניין, להעביר לפי חוק זה, ויעביר סכומים כאמור לתאגיד;
:: (16)(א) אין בהוראות סעיף קטן זה, כשלעצמן, כדי להקנות לעובד שעבר לתאגיד כאמור בפסקה (5) או (6) זכויות העולות על הזכויות שהיה זכאי להן אילולא עבר לתאגיד או הפחותות מהן;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) ובפסקאות (6), (7) ו־(10), לגבי עובד שעבר לתאגיד לפי פסקה (6), ובתקופת עבודתו ברשות מקומית חל לגביו הסדר פנסיה תקציבית, לא יפחת היקף המשרה בתאגיד והיקף משרתו הנותרת ברשות המקומית, משליש משרה, לכל משרה כאמור.

@ 323. הוראות מעבר לעניין כשירות והכשרה של רופאים וטרינרים
: (א) על אף האמור [[בסעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]], כנוסחו בחוק זה (בסעיף זה - חוק הרופאים הווטרינרים), מי שמונה, ערב יום הפרסום, לבצע פיקוח וטרינרי על מזון מן החי על פי החיקוקים [[שבתוספת הראשונה לחוק האמור]], לא יידרש לסיים בהצלחה קורס רקע בבריאות הציבור לפי [[חלק א' בתוספת השנייה לחוק האמור]].
: (ב) לעניין [[סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]], יראו רופא וטרינר שסיים בהצלחה קורס רקע בבריאות הציבור ערב תחילתו של [[פרק ו'1 לחוק האמור]], כאילו עמד בדרישות לעניין קורס רקע הקבועות [[בתוספת השנייה לחוק האמור]].
: (ג) רופא וטרינר שמועסק ערב יום הפרסום ברשות מקומית, וביצע פיקוח וטרינרי בשווקים, לרבות בדיקות משנה ערב תחילתה של תקופת המעבר, יראו אותו כאילו עמד בתנאי הכשירות לפי [[סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]].
: (ד) רופא וטרינר שהיה מוסמך לבצע פיקוח וטרינרי במפעלים ערב יום הפרסום, ייחשב כאילו עמד בתנאי הכשירות לפי [[סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]] והוסמך בידי מנהל היחידה הווטרינרית לעניין [[סעיף 193]].

@ 324. הוראת מעבר לעניין רופאים וטרינרים במפעל בשר
: על אף האמור [[בסעיף 191]], מנהל היחידה הווטרינרית או מנהל השירותים הווטרינריים, לפי העניין, רשאי, במקרים מיוחדים, להסמיך רופא וטרינר מבין עובדי רשות מקומית אשר יהיה מוסמך לבצע פיקוח וטרינרי במפעלי בשר או במפעלים לבשר גולמי, בתחום שיפוטה של הרשות המקומית, אם התקיימו כל התנאים כמפורט להלן, והוראות [[סעיף 218]] [[או 219(2)]], לפי העניין, יחולו בשינויים המחויבים על רופא וטרינר שהוסמך כאמור:
: (1) ערב יום הפרסום היה הרופא הווטרינר עובד של הרשות המקומית וביצע פיקוח וטרינרי הן במפעל בשר או מפעל לשחיטת בשר והן בשווקים;
: (2) הפיקוח הווטרינרי בשווקים מתבצע בידי עובדי הרשות המקומית;
: (3) הרשות המקומית הסכימה להעסיק את הרופא הווטרינר במפעל בשר או מפעל לבשר גולמי שבתחום שיפוטה והרופא הווטרינר נתן את הסכמתו להסמכה לפי סעיף קטן זה.

@ 325. שמירת תוקף צווים ותקנות
: (א) הצווים המפורטים להלן יעמדו בתוקפם, כל עוד לא נכנסו לתוקפן תקנות שיחליפו אותם וכל עוד לא בוטלו בידי השר או שר אחר המוסמך לבטל אותם לפי דין, ויראו אותם כאילו הותקנו מכוח חוק זה:
:: (1) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), התש&quot;י-1950]];
:: (2) [[צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור), התשט&quot;ו-1955]];
:: (3) [[צו ההגנה (הובלת חלב), התשט&quot;ז-1956]];
:: (4) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי&quot;ח-1958]];
:: (5) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב), התשי&quot;ח-1958]];
:: (6) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות), התש&quot;ך-1959]];
:: (7) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ&quot;א-1960]];
:: (8) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם), התשכ&quot;א-1960]];
:: (9) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש), התשכ&quot;א-1960]];
:: (10) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה), התשכ&quot;ג-1963]];
:: (11) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל&quot;ו-1975]];
:: (12) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), התשל&quot;ו-1975]];
:: (13) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), התשל&quot;ו-1975]];
:: (14) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), התשמ&quot;ד-1983]];
:: (15) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים), התשמ&quot;ד-1984]].
: (ב) התקנות המפורטות להלן יעמדו בתוקפן כל עוד לא נכנסו לתוקף תקנות שיחליפו אותן וכל עוד לא בוטלו בידי השר או שר אחר המוסמך לבטל אותן לפי דין ויראו אותן כאילו הותקנו מכוח חוק זה בלבד:
:: (1) [[תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), התשל&quot;ח-1978]];
:: (2) [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), התשל&quot;ח-1978]];
:: (3) [[תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן), התשל&quot;ט-1979]];
:: (4) [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), התשל&quot;ט-1979]];
:: (5) [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים), התשל&quot;ט-1979]];
:: (6) [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ&quot;ג-1983]].
: (ג) תקנות שהותקנו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) (בסעיף קטן זה - התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה ויראו אותן לעניין חוק זה, לרבות לעניין [[פרקים י']] [[ו־י&quot;א]], כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה הסמכות להתקנת תקנות באותם עניינים, והכול זולת אם נקבעו בחוק זה הוראות במקומן בעניינים שהוסדרו בתקנה מהתקנות הקיימות, או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, וכל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 5(3)]]))) ====
=== סוגי חומרים רעילים או מזיקים ===

@ 1. : שאריות חומרי הדברה.
@ 2. : מתכות כבדות.
@ 3. : רעלנים.
@ 4. : דיוקסינים.
@ 5. : פוליכלורינטייד ביפנול.
@ 6. : רדיוניקלידים.
@ 7. : פחמימנים ארומטיים.
@ 8. : שאריות תרופות.
@ 9. : מלמין.
@ 10. : תמרוקים.

== תוספת שנייה __NOSUB__  ==
==== ((([[סעיף 3]], לעניין עבירות והפרות לפי [[סעיפים 256(א)(1) ו־(ב)(1)]], [[261(1)]] [[ו־262(1)]]))) ====
=== רשימת תקנות לעניין ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לקבוע בהן ===
=== חלק א' ===
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ&quot;ו-1985]] | [[-|תקנה 14]] }}
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ&quot;ה-1994]] | [[-|תקנה 2]] לעניין [[-|תקנה 4]] }}
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ&quot;א-1981]] | [[-|תקנה 2א]] }}
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס&quot;ו-2006]] | [[-|תקנה 5]] }}

=== חלק ב׳ ===
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד), התשנ״ג–1993]] | [[-|תקנה 2]] לעניין [[-|תקנה 3]] }}
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ״א–1981]] | [[-|תקנות 2]], [[-|2ב]], [[-|3]], [[-|3א]] }}
@ (תיקון: תשע&quot;ח) : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר), התשמ״ד–1984]] | [[-|תקנה 2]] לעניין [[-|תקנות 3]], [[-|4]], [[-|5]], [[-|7]], [[-|8]], [[-|9]], [[-|10]] }}
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ״ו–1985]] | [[-|תקנות 2]], [[-|3(ג)]], [[-|4]], [[-|5]], [[-|7]], [[-|8]] }}
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ״ה–1994]] | [[-|תקנה 2]] לעניין [[-|תקנות 3]], [[-|8]], [[-|9]] }}
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ״ה–1985]] | [[-|תקנה 2(א)]] }}

== תוספת שנייה א' (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3א]]))) ====
=== הוראות האיחוד האירופי המאומצות בישראל ===
: (((החל מיום 1.1.2023):))
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} הוראות האיחוד האירופי !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תנאים והחרגות להוראות !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סוג מזון מוחרג מההוראות
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) תקנות האיחוד האירופי 1881/2006 בעניין מזהמים כימיים במזון (EC 1881/2006 Regulation Setting Maximum Levels Of certain contaminants in foodstuffs) || (1) סעיפים 7 עד 9 לתקנות האיחוד האירופי 1881/2006 לא יחולו || הוראות התקנות לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) תקנת האיחוד האירופי EU 73/2018 המתקנת את התוספות השנייה והשלישית בתקנות האיחוד האירופי 396/2005 בעניין רמות מרביות של שאריות תרכובות כספית (Commission regulation EU 73/2018 Amending Annexes II and III to Regulation 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for mercury compounds in or on certain products) || (2) אין || הוראות התקנה לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) תקנות האיחוד האירופי 2073/2005 בעניין מזהמים ביולוגיים במזון (EC Regulation 2073/2005 on Microbiological Criteria for Foodstuffs) || (3) תקנות האיחוד האירופי 2073/2005 לא יחולו לעניין מחוללי מחלה מסוג ליסטריה וסלמונלה || הוראות התקנות לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| (4) תקנות האיחוד האירופי EU לעניין רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה (EC 396/2005 on maximum residue levels of pesticides in or on food and feed of plant and animal origin and amending Council Directive 91/414/EEC) - סעיפים 18, 19 ו-20, וכן תוספת II לעניין שאריות מקסימליות מותרות, תוספת III - לעניין שאריות מקסימליות מותרות זמניות ותוספת V לעניין שאריות מקסימליות מותרות לחומרים שלהם לא נקבעה רמה (default values) || (4) אין || הוראות התקנות לא יחולו על פירות טריים, ירקות טריים, בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן
|}

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיף 77]]))) ====
=== התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל ===
@ : אני החתום מטה, לאחר שמילאתי את כל הפרטים הנדרשים לפי [[חוק זה|סעיף 76 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]] (להלן - החוק), מתחייב בזה כי -
: (1) הפרטים שמסרתי בהצהרה נכונים, והיא חלה לגבי כל המשלוחים העתידיים של המזון הרגיל המסוים שבהצהרה;
: (2) כל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה יעמוד בדרישות חקיקת המזון, החלות בישראל על המזון בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות [[סעיף 90 לחוק]];
: (3) קיבלתי מהספק שסיפק את המזון התחייבות לעדכן אותי במקרה שייוודע לו על הודעה לציבור על פגם במזון (Recall) או על הוראה על הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal).
: (4) יש/אין {{מוקטן|(*מחק את המיותר)}} בידי אחד מבין המסמכים המפורטים [[בסעיף 97 לחוק]].
@ {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|..............................|מספר יבואן רשום}} | {{טקסט תחתי|....................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|..............................|חתימה וחותמת היבואן}} }}

== תוספת שלישית א' (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 79ד(1)]]))) ====
=== התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי ===
: (((החל מיום 1.1.2023):))

@ : אני החתום מטה, לאחר שמילאתי את כל הפרטים הנדרשים לפי [[חוק זה|סעיף 79ג לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]] (להלן - החוק), מתחייב בזה כי -
: (1) הפרטים שמסרתי בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי והמסמכים המצורפים להצהרה נכונים, והם חלים לגבי כל המשלוחים העתידיים של המזון במסלול האירופי המסוים שבהצהרה;
: (2) כל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה יעמוד בדרישות חקיקת המזון, בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות [[סעיף 90 לחוק]];
: (3) יש לי קשר עם יצרן המזון, באופן ישיר או באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון;
: (4) אני אבצע את הפעולות הנדרשות מיבואן מזון במסלול האירופי כמפורט [[בסעיף 54א(ב) לחוק]];
: (5) קיבלתי מיצרן המזון או מהספק שסיפק את המזון התחייבות לעדכן אותי במקרה שייוודע לו על הודעה לציבור על פגם במזון (Recall) או על הוראה על הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal).
@ : {{טורים שווים| מספר רישום יבואן נאות .............................. |  תאריך ..............................}}
@ : {{טורים שווים| | ............................................. {{ש}} חתימה וחותמת היבואן}}

== &lt;עוגן תוספת 3ב&gt; תוספת שלישית א' (([צ&quot;ל: שלישית ב'])) (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 84(ב1)(5)]]))) ====
=== מסמרים (([צ&quot;ל: מסמכים])) ופרטים נוספים בבקשה לקבלת תעודת שחרור למזון במסלול האירופי ===
: (((החל מיום 1.1.2023):))
@ (1) : חשבון מכר (Invoice);
@ (2) : רשימת מטען (Packing list);
@ (3) : שטר מטען (Bill of Lading);
@ (4) : מפרט (Specification), כמשמעותו [[בסעיף 96(ה)]], של יצרן המזון או תוצאות בדיקה, כמשמעותה [[בסעיף האמור]], בעבור כל מזון מסוים שבמשלוח, המעידים כי המזון תואם לדרישות לפי חקיקת המזון;
@ (5) : לגבי מזון שנדרש להובילו בטמפרטורה מוגדרת או מבוקרת - גרף הטמפרטורה בהובלה;
@ (6) : לגבי מוצרי חלב - מסמך מהיצרן המעיד על תהליך הפסטור של המוצר ותעודה וטרינרית (Veterinary Certificate);
@ (7) : לגבי דבש ומוצריו - תעודה וטרינרית (Veterinary Certificate);
@ (8) : לגבי מוצרים המכילים ג'לטין או קולגן - תעודה וטרינרית (Veterinary Certificate);
@ (9) : לגבי פטריות או תערובותיהן כולל מוצרים שבהם פטרייה היא רכיב עיקרי - נדרש לציין במפרט את השם המדעי של הפטרייה שבמזון;
@ (10) : לגבי מיקרואורגניזמים לשימוש בתעשיית המזון או כמוצר מוגמר - השם המדעי המלא של המיקרואורגניזמים;
@ (11) : לגבי שימורי מזון בעלי חומציות נמוכה 4.5 &lt; PH &lt;!-- (([צ&quot;ל: pH &lt; 4.5])) --&gt; - כל אלה:
: (א) תעודה על טיפול עיבוד תרמי (Certificate of Thermal Treatment of Low Acid Canned Food);
: (ב) סימון קוד יצרן;
: (ג) תעודת בדיקת כושר השתמרות.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[סעיף 96(ד)]]))) ====
=== מוצר שניתן לשמור לגביו מפרט ===
@ : סוכר
@ : פולי קפה ירוק
@ : פולי סויה
@ : חיטה

== תוספת חמישית __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 129]], [[סעיפים 256(ב)(34)]] [[ו־262(31)]]))) ====
=== פרטי סימון שיש חובה לבדקם ===
@ 1. : שם היצרן, היבואן או המשווק מן האזור, לפי העניין.
@ 2. : תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש.
@ 3. : אזהרות לעניין חנק, ככל שהן נדרשות.

== תוספת שישית  __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 138]] לעניין עבירה לפי [[סעיף 256(ב)(35)]] והפרה לפי [[סעיף 262(33)]]))) ====
=== רשימת תקנות הקובעות תנאים בדבר מכירת מזון ===
@ 1. : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס&quot;ו-2006]].

== תוספת שביעית  __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 145]], לעניין עבירה לפי [[סעיף 256(ב)(39)]] והפרה לפי [[סעיף 262(37)]]))) ====
=== רשימת תקנות החלות על משווק מן האזור ===

== תוספת שמינית ==
==== ((([[סעיף 171]]))) ====
=== תעודת בדיקה ===
@ : תיאור הדוגמה הנבדקת: ........................................................
: אני הח&quot;מ מאשר בזה שבדקתי את הדוגמה המתוארת לעיל והריני מצהיר כי תוצאת בדיקתי היא כדלקמן: .................................................
: ולראיה באתי על החתום היום ............... בחודש .................... שנה ....................
: שם וחתימת עובד המעבדה .............................

== תוספת תשיעית ==
==== ((([[סעיף 263]]))) ====
=== הוראות סימון ===
@ 1. : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס&quot;ו-2006]].
@ 2. : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ&quot;ו-1996]].

== תוספת עשירית ==
==== ((([[סעיף 314]]))) ====
=== אגרות ===
@ (1) : בעד טיפול בבקשה לרישיון או לחידושו, במועדים המפורטים להלן, תשולם אגרה בסכום בשקלים חדשים כמפורט להלן:
: {|
! width=&quot;250px;&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הרישיון !! width=&quot;150px;&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} טיפול בבקשה לקבלת רישיון חדש !! width=&quot;150px;&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} טיפול בבקשה לחידוש רישיון, שהוגשה 90 ימים לפחות לפני יום פקיעתו, בעד כל שנה !! width=&quot;150px;&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} טיפול בבקשה{{ש}}לחידוש רישיון{{ש}}שהוגשה לאחר{{ש}}המועד שבטור ג',{{ש}}בעד כל שנה
|-
| : 1. רישיון אחסנה || 780 || 390 || 448
|-
| : 2. רישיון הובלה || 275 || 275 || 316
|-
| : 3. רישיון ייצור לטחנת קמח || 930 || 465 || 535
|-
| : 4. רישיון ייצור ליצרן שאינו טחנת קמח - || || ||
|-
| :: (א) המעסיק עד 10 עובדים || 550 || 275 || 316
|-
| :: (ב) המעסיק 11 עד 50 עובדים || 780 || 390 || 448
|-
| :: (ג) המעסיק למעלה מ־50 עובדים || 930 || 465 || 535
|}

@ (2) (תיקון: תשפ&quot;ב) : בעד טיפול בבקשה למתן אישור ייצור נאות או לחידושו תשולם אגרה בסך 250 שקלים חדשים בעד כל שנה שלגביה ניתן האישור.
: (((החל מיום 1.1.2023):)) בעד טיפול בבקשה למתן אישור ייצור נאות או לחידושו או בבקשה לתעודת רישום יבואן נאות או לחידוש הרישום תשולם אגרה בסך 250 שקלים חדשים בעד כל שנה שלגביה ניתן האישור.

@ (3) : בעד מסירת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תשולם אגרה בסך 384 שקלים חדשים.

@ (3א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ו-2) : בעד הגשת בקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא או לחידושו תשולם אגרה בסך של 384 שקלים חדשים בעד כל שנה שלגביה ניתן האישור.

@ (3ב) (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((החל מיום 1.1.2023):)) בעד מסירת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תשולם אגרה בסך 384 שקלים חדשים.

@ (4) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ב) : בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מזון, על כל סוגי המזון שבו, תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח, כמפורט להלן:
: (((החל מיום 1.1.2023):)) בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מזון, על כל סוגי המזון שבו, לרבות מזון במסלול האירופי, תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח, כמפורט להלן:
: (א) לגבי מזון רגיל - סך של 384 שקלים חדשים לכלל קבוצות המזון הרגיל שבמשלוח;
: (ב) לגבי מזון רגיש - סך של 384 שקלים חדשים לכל קבוצת מזון רגיש שבמשלוח, לרבות שימורי בשר ודגים, ולמעט מוצר בשר כהגדרתו [[בפרק ח']] וביצים שלא עברו טיפול טרמי, לפי קבוצות המזון כמפורט להלן:
:: (1) מוצרי חלב ומקביליהם (analoguse), למעט מוצרים כאמור המשויכים לקבוצת שומנים ושמנים ותחליבי שומן;
:: (2) שומנים ושמנים ותחליבי שומן;
:: (3) קרחונים, כולל שרבט וסורבט;
:: (4) פירות וירקות (כולל פטריות, שורשים ופקעות, קטניות ואלוורה), עשבי-ים, אגוזים וזרעים לרבות קטניות ולמעט פולי סויה ודגנים;
:: (5) ממתקים;
:: (6) דגנים ומוצריהם המיוצרים מגרעיני דגנים, משורשים ופקעות ומקטניות, למעט מוצרי מאפה שבקבוצת מוצרי מאפה, תערובות להכנתם ובצקים;
:: (7) מוצרי מאפה, תערובות להכנתם ובצקים;
:: (8) שימורי בשר ומוצריו;
:: (9) שימורי דגים ושימורי מוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמיים (קיפודי ים, מלפפוני ים וכו');
:: (10) ביצים שעברו טיפול טרמי ומוצרי ביצים;
:: (11) ממתיקים כולל דבש;
:: (12) מלח, תבלינים, מרקים, רטבים, סלטים, מוצרים על בסיס חלבון (כולל מוצרי חלבון ופולי סויה);
:: (13) מזון ייעודי ותוספי תזונה;
:: (14) משקאות, למעט מוצרי חלב;
:: (15) חטיפים מוכנים לאכילה;
:: (16) תוספי מזון וחומרים מסייעי ייצור;
:: (17) (((החל מיום 1.1.2023):)) מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור.

@ (4א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ו-2) : בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור לחלק ממשלוח המזון שמבקשים לשחרר תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח שאותן מבקשים לשחרר, כמפורט [[בפסקאות (א) ו-(ב) שבפרט (4)]].

@ (5) : בעד תעודה או אישור בנוגע לייצוא מזון, תשולם אגרה בסך 150 שקלים חדשים.

== תוספת אחת עשרה (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיפים 41]] [[ו-52]]))) ====
=== מזון המחייב אישור ייצור נאות ===
: (((החל מיום 1.1.2023):))
@ (1) : מזון חדש;
@ (2) : מזון ייעודי;
@ (3) : מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור;
@ (4) : תוסף תזונה;
@ (5) : מזון המסומן &quot;ללא גלוטן&quot;.

== תוספת שתים עשרה (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיפים 49א]] [[ו-54א(א)]]))) ====
=== מזון שאסור ביבוא במסלול האירופי ===
: (((החל מיום 1.1.2023):))
@ (1) : מזון ייעודי;
@ (2) : תוסף תזונה;
@ (3) : מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור;
@ (4) : בשר ומוצריו;
@ (5) : דגים ומוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמים;
@ (6) : ביצים ומוצרי ביצים;
@ (7) : משקאות משכרים;
@ (8) : מוצרי חלב מחלב לא מפוסטר;
@ (9) : עלי צמח הגת.

&lt;פרסום&gt; נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י&quot;א באב התשמ&quot;ג (21 ביולי 1983).
&lt;חתימות&gt; משה נסים, שר המשפטים</text>
      <sha1>4evsbj5o83vhziv73xb97el4ki0nu4r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416693</id>
      <parentid>1416687</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T14:27:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="468171" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015 (תיקון: תשע״ו)
&lt;שם קודם&gt; פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983

&lt;מאגר 2000839 תיקון 2161820&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח ישן:''' &lt;!-- 2000838 --&gt; ((ע&quot;ר 1935, תוס' 1, 53|פקודת בריאות העם (תקנות בעניין צרכי מזון)|0:560939)); ((1938, תוס' 1, 17|תקון|0:561272)); ((1939, תוס' 1, 46|תקון|0:561441)); ((1944, תוס' 2, 454|תקנות ההגנה (תיקון פקודת בריאות העם (תקנות בעניין צרכי מזון))|1344)); ((1945, תוס' 1, 126|פקודת תחוקת-הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|0:562175)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 69|תיקון|1:208088)); ((תשכ&quot;ב, 7|תיקון מס' 2|5:208089)); ((תשל&quot;ט, 50|תיקון מס' 3|9:208093)). '''נוסח חדש:''' &lt;!-- 2000839 --&gt; ((דמ&quot;י תשמ&quot;ג, 750|פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש]|scl_ei:10:546683)); ((ס&quot;ח תשנ&quot;ה, 136|תיקון|13:211104)); ((תשס&quot;ד, 484|תיקון מס' 2|16:299827)); ((תשס&quot;ה, 44|תיקון מס' 3|16:299722)); ((תש&quot;ע, 567|תיקון מס' 4|18:301094)); ((תשע״ו, 90|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316718)); ((תשע&quot;ז, 1057|תיקון|20:390356)); ((תשע&quot;ח, 4|ת&quot;ט|fr:20:392593)), ((278|תיקון מס' 28 לפקודת המכס|20:491910)); ((תשפ&quot;ב, 427|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)).
''דחיית וקביעת תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 1184|תחילת החוק)); ((תשע&quot;ז, 1134|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים)); ((תשע&quot;ח, 240|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים)), ((1168|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים)), ((2656|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים)); ((תשע&quot;ט, 1352|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים)). ''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 1826|שינוי התוספת העשירית לחוק|7704)). ''הארכת תקופות מעבר:'' ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 1560|הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)); ((תשפ&quot;א, 1884|הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל (תיקון)|9162)).

&lt;מבוא&gt; (([[20:390356|תיקון תשע&quot;ו]] החליף את '''פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983''' במלואה, באמצעות שינוי שם הפקודה והחלפת תוכנה, ולא ע&quot;י ביטולה.))
----
((סמכויות שר הכלכלה לפי החוק הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י&quot;פ תשע&quot;ז, 1314), ותוארו שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 250). לפי [[פרק ג' לחוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ&quot;ב–2021]], בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים וארבע, כל סמכות ותפקיד הנתונים לפי חוק זה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת יהיו נתונים לוועדת הבריאות של הכנסת.))

__TOC__

== פרק א': מטרה ופרשנות ==

@ 1. מטרה
: חוק זה נועד -
: (1) להסדיר את אחריותם של יצרן מזון ויבואן מזון, את הפיקוח על ייצור מזון ועל ייבואו, והכול כדי להבטיח כי המזון מסופק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים, ובכלל זה בתנאי ייצור נאותים, המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;
: (2) להסדיר את אחריותו של משווק מזון וחובותיו בכל שלב משלבי העברת המזון מעת ייצורו, דרך ייבואו ועד מקום המכירה ישירות לצרכן ולפקח על קיומן, והכול כדי להבטיח כי המזון הנמכר יוצר בידי גורם המורשה לכך, ואם יובא - שהיבואן בעל תעודת יבואן רשום, וכן כדי להבטיח כי המזון משווק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;
: (3) לקבוע אמות מידה לאיכות, תקינות ובטיחות המזון בישראל, בהתאם למקובל באסדרה במדינות המפותחות, לרבות בתקנים בין־לאומיים מקובלים ולפיקוח המבוסס על ניהול סיכונים ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו לפי חוק זה;
: והכול במגמה לאפשר זמינות והנגשה של מגוון מזון בעלויות סבירות לכלל הציבור, תוך שמירה על בריאות הציבור.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע״ח, תשפ&quot;ב)
: בחוק זה -
:- &quot;אזור&quot; - אזור וכן שטחי המועצה הפלסטינית, כהגדרתם [[תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)#|בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;אישור ייצור נאות&quot; - אישור לפי [[סעיף 41]] שניתן לבעל רישיון ייצור;
:- &quot;אישור מוקדם לייבוא&quot; - אישור לפי [[סעיף 64]] לייבוא מזון רגיש מסוים שניתן ליבואן רשום;
:- &quot;אישור סחר חופשי&quot; - (((החל מיום 1.1.2023):)) אישור שמאפשר סחר חופשי במזון במדינה שבה נמכר המזון (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה, אף אם כינויו שונה;
:- &quot;אישור קבלת הצהרה&quot; - אישור מקוון לפי [[סעיף 78]] בדבר קבלת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, שניתן ליבואן רשום;
:- &quot;אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות&quot; - (((החל מיום 1.1.2023):)) אישור מקוון לפי [[סעיף 79ה]] על קבלת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי;
:- &quot;אריזה&quot; - עטיפה או מכל שהמזון נארז בו, כולו או חלקו, או שנותנים לתוכו מזון;
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - דף האינטרנט של שירות המזון באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
:- &quot;הוראות האיחוד האירופי&quot; - (((החל מיום 1.1.2023):)) הוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי המנויות [[בטור א' בתוספת השנייה א']];
:- &quot;הוראות יצרן&quot; - התנאים שסומנו על גבי המזון או אריזתו על ידי בעל רישיון הייצור או בעל תעודת היבואן הרשום, לפי העניין, לרבות לעניין אחסון, הובלה וטמפרטורה מוגדרת;
:- &quot;ההוראות המאומצות&quot; - (((החל מיום 1.1.2023):)) כמשמעותן [[בסעיף 3א(א)]];
:- &quot;הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל&quot; - הצהרה לפי [[סעיף 74]] שמסר יבואן רשום לרשם על כוונתו לייבא מזון רגיל מסוים;
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
:- &quot;ועדת החריגים&quot; - (((החל מיום 1.1.2023):)) ועדת החריגים שהוקמה לפי [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא]], ופועלת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 313א]];
:- &quot;חומר טעם וריח&quot; - חומר שאינו נצרך כמזון כשלעצמו, המוסף למזון כדי להקנות לו טעם או ריח מסוימים או לשנותם, למעט חומרים בעלי טעם בלעדי מתוק, חמוץ או מלוח ותבלינים;
:- &quot;חומר מסייע ייצור&quot; - חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, שנעשה בו שימוש מכוון להשגת מטרה טכנולוגית בתהליך הייצור של מזון או של רכיב במזון, ושימוש בו עשוי להביא לנוכחות לא מכוונת ובלתי נמנעת של שאריות החומר או נגזרותיו במוצר המזון הסופי, ובתנאי שאין בו, בשאריותיו או בנגזרותיו משום סיכון בריאותי ואין לו, לשאריותיו או לנגזרותיו כשלעצמם כל מטרה טכנולוגית במוצר הסופי;
:- &quot;חיי מדף&quot; - תקופה שלגביה ניתן להניח, לפי בדיקות מקובלות, כי תכונות המזון יישמרו;
:- &quot;חלב גולמי&quot; - נוזל, למעט קולוסטרום, המתקבל על ידי חליבה של בעל חיים, ובלבד שלא עבר תהליך עיבוד, ובכלל זה אריזת אותו נוזל, הוספה אליו או גריעה ממנו;
:- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים&quot; - [[=חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי&quot;ז-1957]];
:- &quot;חוק רישוי עסקים&quot; - [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק התקנים&quot; - [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;חקיקת המזון&quot; - חיקוק המפורט להלן:
:: (1) חוק זה, תקנות או צווים לפיו או הוראות מנהל שירות המזון שלהלן:
::: (א) הוראה לפי [[סעיף 11]], שעניינה שאריות מזון;
::: (ב) הוראה לפי [[סעיף 86(ב)]], שעניינה ביצוע בדיקות מיוחדות כתנאי למתן תעודת שחרור;
::: (ג) הוראה לפי [[סעיף 157]], שעניינה החזקה בטמפרטורה מבוקרת;
::: (ד) הוראה לפי [[סעיף 163]], שעניינה מניעת סכנה ממזון מסוים;
:: (1א) (((החל מיום 1.1.2023):)) ההוראות המאומצות;
:: (2) תקנים רשמיים לפי [[חוק התקנים]] החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
:: (3) צווים לפי [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]], החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
:: (4) תקנות או צווים שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי [[סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן]];
:: (5) תקנות שהתקין שר הבריאות לפי [[סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים]];
:- &quot;טיפול בבשר גולמי&quot; - מיון, פירוק, פריסה, פילוט, הכשרה, גירום, טחינה בלא הוספת חומרים, שטיפה, חיטוי, צינון והקפאה הנעשים בבשר כהגדרתו [[בסעיף 9]] לאחר המתת בעל החיים, וכן אריזה או סימון הנלווים לפעולות אלה;
:- &quot;טמפרטורה מבוקרת&quot; - טמפרטורה מוגדרת שנקבעה לפי חקיקת המזון;
:- &quot;טמפרטורה מוגדרת&quot; - טמפרטורה שהוגדרה לעניין תנאי הייצור, האחסון וההובלה של מזון, ובכלל זה הגדרה כי הטמפרטורה של מזון מסוים לא תעלה על טמפרטורה מסוימת או לא תפחת מטמפרטורה מסוימת או הגדרת טווח טמפרטורות למזון מסוים, ויכול שתוגדר טמפרטורה שונה לייצור, לאחסון או להובלה, וכן למזון עצמו או לסביבתו;
:- &quot;יבואן&quot; - אדם העוסק בייבוא מזון;
:- &quot;יבואן נאות&quot; - (((החל מיום 1.1.2023):)) יבואן הרשום במרשם היבואנים הנאותים כאמור [[בסעיף 115(ב)]];
:- &quot;יבואן רשום&quot; - יבואן שבידו תעודת יבואן רשום תקפה המעידה על רישומו במרשם היבואנים לפי [[סעיף 102]];
:- &quot;ייצור&quot; - פעילות מסוגי הפעילויות המפורטים בפסקאות (1) עד (6), והכול בין אם נעשית למטרות מכירה ובין אם לאו, ולמעט פעילות טיפול בתוצרת חקלאית -
:: (1) הכנת מזון;
:: (2) עיבוד מזון או טיפול בו בכל דרך שהיא ובכלל זה הקפאת מזון והפשרתו, והוספת תוסף מזון, חומר טעם וריח או חומר מסייע ייצור, וכן עיבוד כהגדרתו [[בסעיף 9]];
:: (3) שינוי מזון מבחינת הצורה, הטיב, האיכות, ההרכב, הצבע או מכל בחינה אחרת;
:: (4) אריזה של מזון, למעט צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת של כמה אריזות של מוצרי מזון, מסומנים וארוזים מראש על ידי היצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מוגדרת;
:: (5) סימון מזון, למעט סימון על גבי אריזת המזון, שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון;
:: (6) אחסנה או הובלה בטמפרטורה מבוקרת, ובלבד שהיא מבוצעת על ידי מי שמקיים פעילות מהפעילויות לפי פסקאות (1) עד (5), כחלק בלתי נפרד מפעילות הייצור;
:- &quot;יצרן&quot; - אדם העוסק בייצור מזון;
:- &quot;לשכת בריאות מחוזית&quot; - לשכת בריאות של משרד הבריאות האחראית על מחוז, וכן לשכת הבריאות האזורית אשקלון;
:- &quot;מזון&quot; - כל חומר, מעובד, מעובד למחצה או שאינו מעובד, המיועד לצריכת אדם בבליעה, לעיסה או שתייה, או כל חומר שנעשה בו שימוש בתהליך ייצור, הכנה או עיבוד של מזון, לרבות גומי לעיסה, משקאות ומי שתייה כהגדרתם [[בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940]], ולמעט -
:: (1) תמרוק, תכשיר או סמי מרפא, כהגדרתם [[בפקודת הרוקחים]];
:: (2) מוצרי טבק כהגדרתם [[בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ&quot;ג-1983]];
:: (3) מכשיר המשמש לטיפול רפואי, כהגדרתו [[סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה &quot;ציוד רפואי&quot; בחוק ציוד רפואי, התשע&quot;ב-2012]];
:: (4) סם מסוכן כהגדרתו [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]], וחומר אסור בהפצה כמשמעותו [[בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע&quot;ג-2013]], ובכלל זה כאשר נעשה שימוש בסם המסוכן או בחומר האסור בהפצה בתהליך הייצור של מזון אחר;
:- &quot;מזון במסלול האירופי&quot; - (((החל מיום 1.1.2023):)) מזון המיובא לפי הוראות [[סעיף 54א]], ואינו מנוי [[בתוספת השתים עשרה]];
:- &quot;מזון חדש&quot; (novel food) - מזון או רכיב מזון שמתקיים בו אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4) והוא אינו תוסף תזונה או רכיב של תוסף תזונה או תוסף מזון שהשר קבע לגביהם שהם מותרים לשימוש ובהתאם לתנאים שקבע, וכן חומר מסייע ייצור או חומר טעם וריח -
:: (1) הוא בעל מבנה ראשוני חדש ברמה המולקולרית או עבר שינוי מכוון במבנה הראשוני ברמה המולקולרית ואין לגביו ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל לפני פברואר 2006;
:: (2) הוא מכיל אורגניזם שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית (Genetically Modified Organism) או חלק ממנו;
:: (3) הוא מכיל צמח, בעל חיים, מיקרואורגניזם, פטרייה או אצה או שבודד מהם, שאין לגביהם ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל, ולמעט אנזימים;
:: (4) הוא יוצר בתהליך ייצור, למעט תהליך ניקוי וחיטוי, שלא נעשה בו שימוש בישראל לגבי המזון או רכיב המזון המסוים, והתהליך גרם לשינוי משמעותי בהרכב המזון, במבנהו או ברכיביו, והשפיע על ערכו התזונתי, על תכונותיו בקשר לחילוף החומרים בגוף או על רמת החומרים הבלתי רצויים במזון;
:- &quot;מזון ייחודי&quot; - תוסף תזונה, מזון חדש ומזון ייעודי;
:- &quot;מזון ייעודי&quot; - מזון המותאם לצרכים בריאותיים או תזונתיים מיוחדים בהתאם לגיל, מין ומצב תחלואה, שיש לעשות בו שימוש בפיקוח והתוויה רפואיים או תזונתיים, והמיועד להזנה מלאה או חלקית של מי שסובל מבעיות פיזיות או מטבוליות או מהפרעות במערכת העיכול, ובכלל זה הפרעות ספיגה, לעיסה או בליעה, והכול בין שנצרך בדרך של בליעה או לעיסה ובין בדרך אחרת, למעט בהזנה תוך-ורידית;
:- &quot;מזון רגיל&quot; - מזון שאינו מזון רגיש;
:- &quot;מזון רגיש&quot; - מזון שהשר הכריז עליו שהוא מזון רגיש לפי הוראות [[סעיף 59]] או מזון שמנהל שירות המזון הכריז עליו שהוא מזון רגיש בהכרזה זמנית לפי הוראות [[סעיף 62]];
:- &quot;מחולל מחלה&quot; ((-)) חיידק, נגיף, פטרייה, פריון (prion) ורעלן או תוצר שלהם, העלולים לגרום לליקוי בריאותי בבני אדם;
:- &quot;מכירה&quot; - בסיטונאות או בקמעונאות, באופן מקוון, ברוכלות או בכל דרך אחרת, בין בלא תמורה ובין בתמורה, ובכלל זה תמורה ישירה, עקיפה, מותנית או נדחית, ולרבות -
:: (1) הצעה למכור;
:: (2) פרסום והצגה;
:: (3) החלפה או המרה;
:: (4) אחסנה או החזקה;
:: (5) הפצה, הספקה או חלוקה;
:: (6) הובלה, משלוח או העברה;
:- ”המנהל” – המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך;
:- ”מנהל היחידה הווטרינרית” – מנהל היחידה הווטרינרית בשירות המזון, או רופא וטרינר עובד משרד הבריאות שהוא הסמיך לענין הוראות [[פרק ח׳]], כולן או מקצתן;
:- ”מנהל השירותים הווטרינריים” – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או רופא וטרינר עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שהוא הסמיך לעניין הוראות [[פרק ח׳]], כולן או מקצתן;
:- &quot;מעבדה בישראל&quot; - מעבדה לבריאות הציבור של משרד הבריאות או מעבדה מוכרת;
:- &quot;מעבדה מוכרת&quot; - מעבדה שהוכרה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון לפי [[סעיף 170]];
:- &quot;מפקח&quot; - מי שהשר הסמיכו לפי [[סעיף 244]];
:- &quot;מרשם היבואנים&quot; - המרשם המתנהל לפי [[סעיף 102(ב)]];
:- &quot;משווק&quot; - מי שעוסק במכירת מזון;
:- &quot;משווק גדול&quot; - ספק גדול או קמעונאי גדול, כהגדרתם [[בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;משקה משכר&quot; - משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח; צוינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במכל, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה;
:- &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל התאגיד, מנהל אבטחת איכות בתאגיד או כל תפקיד דומה גם אם תוארו שונה וכן כל בעל תפקיד בכיר בתאגיד בתחום איכות המזון ובטיחותו, ולרבות בעל שליטה בתאגיד; לעניין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;נותן רישיון ייצור&quot; - מנהל שירות המזון או רופא מחוזי;
:- &quot;ניהול סיכונים&quot; - ניהול סיכונים מקובל בתחום בטיחות המזון במדינות מפותחות המתייחס לסיכון הנשקף מהמזון;
:- &quot;נמל&quot; - נמל ימי, נמל תעופה או מעבר יבשתי;
:- &quot;סימון מזון&quot; - מידע על מזון, בין באמצעות תווית ובין בדרך אחרת, לרבות ציונו, כינויו, התווייתו או תיאורו בדרך אחרת, ובכלל זה אזהרות, וכן כל דבר מודפס, מצויר או מתואר בדרך אחרת, והכול בין שהוא מופיע על מזון, ובין שהוא צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו, מופיע על כלי קיבול של המזון או חלק בלתי נפרד מאריזתו;
:- &quot;סמל תנאי ייצור נאותים&quot; - סמל שקבע השר לפי [[סעיף 48]];
:- &quot;עוסק במזון&quot; - מי שעיסוקו במזון;
:- &quot;עיסוק במזון&quot; - ייצור, ייבוא או מכירה של מזון;
:- &quot;עקיבות&quot; - היכולת לאתר ולעקוב אחר מזון וחומרי גלם ששימשו לייצורו או חומר אחר המיועד או הצפוי להיות משולב במזון, והכול בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה ולרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים, מגורמים בישראל ובחוץ לארץ, ומגורמים שהחזיקו, אחסנו, הובילו או עיבדו בכל דרך שהיא את חומרי הגלם או המזון;
:- &quot;פעילות טיפול בתוצרת חקלאית&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) איסוף, מיון ואריזה של ביצים טריות ובקליפתן, וכן סימון על גבי ביצים כאמור; לעניין זה &quot;טריות&quot; - לאחר ההטלה, בלא טיפול כלשהו, למעט שטיפה, שימון או ציפוי;
:: (2) גידול וטיפוח בעלי חיים שבשרם או תוצרתם מיועדים למאכל אדם, המתתם ושחיטתם;
:: (3) גידול, קטיף, איסוף, מיון, אריזה וסימון של תוצרת חקלאית מן הצומח, טרייה לאחר הקטיף או האיסוף ובלא עיבוד, וכן פעולות הבחלה או חיתוך שמתבצעות בבית אריזה של ירקות או פירות לפי [[חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע&quot;א-2011]];
:: (4) דיג ומיון של דגים, לרבות סרטנים ורכיכות, בסמוך לאחר הדיג;
:: (5) ציד;
:: (6) חליבה, אחסון חלב גולמי והובלתו עד שער המחלבה;
:: (7) כל השלבים של ייצור דבש בכוורת עד רדייתו מהכוורת;
:: (8) טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו [[בסעיף 177]];
:- &quot;פקודת בריאות הציבור (מזון)&quot; - פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983;
:- &quot;פקודת ההסגר&quot; - [[פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;פקודת הייבוא והייצוא&quot; - [[פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
:- &quot;פקודת מחלות בעלי חיים&quot; - [[פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;פקודת הרוקחים&quot; - [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;רופא מחוזי&quot; - רופא הממונה על לשכת בריאות מחוזית, לרבות רופא אזורי בלשכת הבריאות האזורית אשקלון, ואם לא מונה רופא אזורי כאמור, רופא נפתי בלשכת הבריאות האזורית אשקלון;
:- ”רופא ממשלתי” – כל אחד מאלה:
:: (1) רופא מחוזי, רופא הממונה עליו ורופאים הכפופים לו במחוז או בנפה;
:: (2) רופא וטרינר שהוסמך כרופא ממשלתי על ידי מנהל היחידה הווטרינרית, והוא אחד מאלה: עובד המדינה, עובד רשות מקומית או עובד התאגיד; לעניין פסקה זו, ”תאגיד” – כהגדרתו [[בסעיף 177]];
:: (3) בתקופת המעבר כהגדרתה [[בסעיף 223]] – גם רופא וטרינר שהוא עובד רשות מקומית או רופא וטרינר כאמור [[בסעיף 230(א)(2)]];
:- &quot;רישיון אחסנה&quot; - רישיון לאחסון בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 150(א)(1)]];
:- &quot;רישיון הובלה&quot; - רישיון להובלה בטמפרטורה מבוקרת שניתן לפי [[סעיף 149(1)]];
:- &quot;רישיון ייצור&quot; - רישיון לייצור מזון שניתן לפי [[סעיף 29]];
:- &quot;רישיון עסק&quot; - רישיון, היתר, לרבות היתר זמני או אישור לפי [[חוק רישוי עסקים]], שעניינו מזון, לרבות הובלת מזון או אחסון מזון;
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייהאו מועצה מקומית, או איגוד ערים לרבות איגוד ערים לשירותים וטרינריים;
:- &quot;הרשם&quot; - רשם של יבואני מזון שמונה לפי [[סעיף 102(א)]];
:- &quot;שיווק קמעונאי&quot; - מכירת מוצר ישירות לצרכנים;
:- &quot;שירות הסגר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 1 לפקודת ההסגר]];
:- &quot;שירות המזון&quot; - שירות המזון הארצי במשרד הבריאות;
:- &quot;תבלין&quot; - צמח או חלקי צמחים המוספים למזון לשיפור טעמו או ריחו בלבד, בין שעברו תהליך של עיבוד פיסיקלי כגון ייבוש ובין שלא עברו תהליך כאמור, ובלבד שלא עברו תהליך של פירוק כימי;
:- &quot;תווית&quot; - סימון המופיע על מזון, צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו או כחלק בלתי נפרד מהאריזה ומתייחס למזון או לכלי קיבול המכיל אותו;
:- &quot;תוסף מזון&quot; - חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, ואינו משמש כרכיב אופייני של המזון, בין אם יש לו ערך תזונתי ובין אם לאו, והוספתו למזון היא למטרה טכנולוגית בייצור, בהובלה או באחסון, והוא, תוצרי הלוואי שלו או תוצרי הפירוק שלו, נועדים, צפויים או הופכים למרכיב במזון, באופן ישיר או עקיף, או נותרים במזון באופן המשפיע בצורה אחרת על תכונות המזון, ולמעט מזהם, חומר טעם וריח וחומר המוסף למזון כרכיב תזונה;
:- &quot;תוסף תזונה&quot; - ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, לרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה, ודרך צריכתם המקובלת וייעודם הם להשלמת תזונה באמצעות מקור מרוכז של רכיבי תזונה, ולמעט -
:: (1) תכשיר רשום כפי שנרשם בפנקס התכשירים המתנהל לפי [[סעיף 47א לפקודת הרוקחים]];
:: (2) צמח מרפא לפי [[פקודת הרוקחים]], ובלבד שאינו נצרך כמזון שגרתי;
:- &quot;תחנת הסגר&quot; - מקום בנמל או בסמוך לו שיש בו שירות הסגר, כמשמעותו [[בסעיף 1 לפקודת ההסגר]];
:- &quot;תנאי ייצור נאותים&quot; - תנאי בקרה, לרבות בקרת איכות ובטיחות, לפי תקנים בין־לאומיים מקובלים שנועדו להבטיח את התקיימותם של התנאים, התקנים או ההוראות המהותיים החלים על ייצור ושיווק המזון, לרבות לפי הוראות ותנאים שהורה היצרן בעניינים אלה;
:- &quot;תעודות&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) אישור מוקדם לייבוא;
:: (2) אישור קבלת הצהרה;
:: (3) תעודת יבואן רשום;
:: (4) תעודת שחרור;
:- &quot;תעודת יבואן רשום&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 102]];
:- &quot;תעודת שחרור&quot; - תעודה שמנפיק שירות ההסגר ליבואן לשם שחרור של משלוח מזון מתחנת הסגר, לפי הוראות [[סעיף 81]];
:- &quot;תקנים בין־לאומיים מקובלים&quot; - התקנים בתחום הבטיחות במזון המנויים להלן, הכוללים הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור וההובלה של המזון, ניתוח סיכון לנקודות פיקוח קריטיות (HACCP - Hazard Analysis Critical Control Points), ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק:
:- &quot;תקנים בין־לאומיים מקובלים&quot; - (((החל מיום 1.1.2023):)) התקנים בתחום הבטיחות במזון המנויים להלן, הכוללים הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, היבוא וההובלה של המזון, ניתוח סיכון לנקודות פיקוח קריטיות (HACCP - Hazard Analysis Critical Control Points), ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק:
:: (1) תקנים של המכון הבין־לאומי לתקינה The International Organization for Standardization (ISO)‎;
:: (2) תקני ה־Food Hygiene Basic Texts של Codex Alimentarius;
:: (3) כל תקן בין־לאומי או אסדרה בין־לאומית אחרים המקובלים בקרב המדינות המפותחות, שקבע השר לעניין זה;
:- &quot;השר&quot; - שר הבריאות.

== פרק ב': הבטחת תקינות המזון ואיכותו ==

@ 3. מניעת סכנה לבריאות הציבור והבטחת תקינות המזון ואיכותו (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות לשם הגנה על בריאות הציבור, ובכלל זה הוראות בדבר נקיטת אמצעים למניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון או מעיסוק במזון, למניעת חשש לסכנה לבריאות הציבור כאמור או למניעת מעשה או מחדל העלולים להביא לחשש כאמור.
: (ב) השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע בתקנות הוראות לשם שמירה על בטיחותו של מזון, איכותו ותקינותו, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
:: (1) בטיחותו, איכותו, מהותו ותכונותיו של מזון, לרבות פירוט של דרישות או תקנים שיחולו בנוגע למזון;
:: (2) סימון נאות של מזון, לרבות סימון תזונתי של סוכרים במזון, הימצאות גלוטן במזון, חובת סימון אזהרת חנק על גבי אריזות של מוצרים מסוימים וסימון אזהרה בשלט במקום הממכר נוסף על אזהרה על אריזת מוצרים, לרבות בדרך של פרסום, וכן לעניין שפת הסימון;
:: (3) נטילת דוגמאות מזון ובדיקתן;
:: (4) אריזת מזון וחומרים הבאים במגע עם מזון.
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון), 1935]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (חמרי אריזה), תשל״ז–1977]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), תשל״ח–1978]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים), תשל״ט–1979]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), תשל״ט–1979]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ״ג–1983]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ״ה–1985]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חמרי הדברה), התשנ״א–1991]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון), התשנ״ג–1992]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד), התשנ״ג–1993]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים), התשנ״ג–1993]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ״ה–1994]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ״ו–1996]].))
:: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס״ו–2006]].))
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יכול שיהיו דרך כלל או ביחס לאזור או למקום שיפורטו, וכן יכול שיהיו כלליות או לקבוצות או לסוגים שונים של מזון או למזון מסוים, לרבות לאוכלוסייה שלה מיועד המזון, ויכול שיאסרו, יגבילו או יתירו סימון או פרסום לגבי עניין מסוים שנקבע בהן במפורש.
: (ד) במקרה של סתירה בין תקנות לפי חוק זה, בנושאים המפורטים להלן, ובין הוראות תקן רשמי החל על מזון או חומרים הבאים עמו במגע, יגברו הוראות התקנות:
:: (1) מזהמים כימיים;
:: (2) מזהמים ביולוגיים;
:: (3) שאריות חומרי הדברה;
:: (4) תוספי מזון;
:: (5) חומרי טעם וריח;
:: (6) חומרים מסייעי ייצור;
:: (7) טמפרטורה מבוקרת;
:: (8) אורך חיי מדף מרביים;
:: (9) סימון מזון שעניינו הרכב המזון, השימוש בו או צריכתו, הנדרש לצורך בטיחות המזון ובריאות הציבור;
:: (10) מזון ייחודי.
: (ה) תקנות בעניין טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו [[בסעיף 177]], טעונות התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, למעט אם התקנות מסדירות שיווק של בשר או מסדירות את תהליך הייצור של מזון מסוים או סוג מסוים של מזון, והפעילות היא חלק משיווק הבשר או מתהליך הייצור, לפי העניין.
: (ו) (((החל מיום 1.1.2023):)) סמכות שר הבריאות לפי סעיף זה ולפי [[סעיף 5(א)(3) ו-(4)]] לעניין רמות מרביות מותרות של שאריות חומרי הדברה במזון, מזהמים ביולוגיים במזון, מזהמים כימיים במזון ורמות מרביות של שאריות תרכובות כספית, ובכלל זה לעניין תקנות וצווים שרואים אותם לפי [[סעיף 325]] כאילו הותקנו לפי חוק זה, בנושאים שלגביהם הוחלו הוראות [[בטור א' לתוספת השנייה א']], תחול רק לעניין מזון שהוחרג לפי [[טור ג' באותה תוספת]] או לעניין התנאים וההחרגות הקבועים [[בטור ב' לתוספת האמורה]].

@ 3א. החלת הוראות האיחוד האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):))
: (א) הוראות האיחוד האירופי יחולו בישראל בתנאים ובהחרגות הקבועים לגביהן [[בטור ב' בתוספת השנייה א']] ובהחרגות לעניין סוגי מזון הקבועות לגביהן [[בטור ג' בתוספת האמורה]], וכן בעדכונים להוראות כאמור שנקבעו בצו לפי סעיף קטן (ד)(1) או (ט) (בחוק זה - ההוראות המאומצות).
:: ((הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מזון שיוצר בישראל או יובא אליה לפני יום 1.1.2023, ולעניין זה יראו את יום מתן תעודת השחרור מתחנת הסגר כמועד יבוא המזון.))
: (ב) הנוסח המחייב של הוראות האיחוד האירופי יהיה הנוסח בשפה האנגלית; הנוסח בשפה האנגלית וכן תרגומו לעברית יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט באופן שיאפשר גם תיעוד ונגישות למעקב אחר מועד החלתן בישראל, לרבות מועד החלת כל עדכון שלהן; בפרסום כאמור יפורטו גם התנאים וההחרגות להוראות האיחוד האירופי הקבועים לגביהן [[בטור ב' או בטור ג' לתוספת השנייה א']].
: (ג) תוקנו הוראות האיחוד האירופי (בסעיף זה - השינוי), יפרסם השר באתר האינטרנט הודעה על השינוי ואת הדרך להגשת הערות לגבי החלתו בישראל, לרבות המועד להגשת הערות אלה שיהיה 14 ימים ממועד פרסום ההודעה; ההודעה תכלול הפניה לנוסח השינוי בשפה האנגלית ואת עיקריו.
: (ד)(1) חלף המועד לקבלת הערות הציבור לפי סעיף קטן (ג), יקבע השר צו בדבר החלת השינוי בישראל (בסעיף זה - העדכון) בציון המועד לכניסת העדכון לתוקף; תרגום לעברית של נוסח השינוי יפורסם באתר האינטרנט לא יאוחר ממועד פרסום הצו.
:: (2) מועד הכניסה לתוקף של העדכון יהיה במועד כניסתו לתוקף של השינוי, אך לא לפני יום פרסום הצו ברשומות, או במועד מאוחר יותר שקבע השר בצו כאמור, לגבי השינוי או חלק ממנו, לשם הקלה עם העוסקים במזון או לשם היערכות מעבדה בישראל, ובלבד שמועד מאוחר כאמור ייקבע לא יאוחר משישה חודשים ממועד כניסתו לתוקף של השינוי או ממועד פרסום הצו ברשומות, לפי המאוחר, ולעניין הוראות בדבר סימון מזון - לא יאוחר משנה מאותו מועד.
:: (3) בצו כאמור בפסקה (1) רשאי השר -
::: (א) לקבוע מועדים שונים לעניין כניסה לתוקף של העדכון לגבי ייצור, יבוא או מכירה של מזון;
::: (ב) לקבוע תקופת מעבר שבה אפשר יהיה להמשיך לשווק מוצרים שיובאו או יוצרו לפני כניסת העדכון לתוקף.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), החליט השר שלא להחיל את השינוי, כולו או חלקו, או להחילו בתנאים, יפנה לקבלת המלצת ועדת החריגים לפי [[סעיף 313א]], ואם המליצה ועדת החריגים לתמוך בהחלטת השר יקבע השר בצו את החרגת השינוי, כולו או חלקו, או את התנאים שבהם יחול השינוי, לפי העניין.
: (ו) השר רשאי, בצו -
:: (1) להוסיף להוראות המאומצות הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי; על צו לפי פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה);
:: (2) לקבוע תנאים והחרגות להוראות המאומצות, [[בטור ב' או בטור ג' לתוספת השנייה א']], לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לפי [[סעיף 313א]].
: (ז) צו לפי סעיפים קטנים (ה), (ו), (ח) או (ט)(1) או (2), המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי או מחיל אותה בתנאים או בהחרגות או המשנה הוראה מההוראות המאומצות או הקובע או משנה תנאי או החרגה, והכול באופן המשנה את [[טור א', טור ב' או טור ג' לתוספת השנייה א']], טעון גם אישור הוועדה המשותפת, ובצו כאמור תתוקן בהתאם [[התוספת השנייה א']] כאמור בהוראות [[סעיף 313]]; בסעיף זה, &quot;הוועדה המשותפת&quot; - ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה - לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ח)(1) צו לתיקון [[התוספת השנייה א']] הנוגע [[לפרטים 1 עד 4 באותה תוספת]], לגבי מזון שהוא בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, או הנוגע [[$ אותה תוספת|לפרט 4]] לגבי פירות טריים או ירקות טריים וצו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין שאריות תכשירים כימיים לשימוש על בעלי חיים ובמיתקנים לבעלי חיים או שאריות תרופות וטרינריות, כך שתחול על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, טעונים גם הסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר; ראש הממשלה רשאי, לבקשת השר או שר החקלאות ופיתוח הכפר, לקבוע, בצו, תיקון כאמור ויחולו על צו זה הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים.
:: (2) צו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין סימון מזון, כך שתחול על בשר גולמי וביצים טריות בקליפתן, טעון גם התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר.
: (ט) ראש הממשלה רשאי לתת צו כמפורט בפסקאות (1) עד (3) להלן לגבי שינוי בהוראות המאומצות בנושא כאמור בסעיף קטן (ח)(1), ובלבד ששר החקלאות ופיתוח הכפר ביקש זאת בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הצו כאמור בפסקה (1) או (2), או בתוך שישה חודשים ממועד פרסום השינוי כאמור בפסקה (3) להערות הציבור, לפי העניין:
:: (1) לבטל צו שנתן השר לפי הוראות סעיף קטן (ד);
:: (2) לקבוע תנאים או החרגות לגבי צו שנתן השר לפי הוראות סעיף קטן (ד);
:: (3) אם השר החליט על אי-החלת שינוי לפי הוראות סעיף קטן (ה) - לתת צו לעדכון לגבי השינוי האמור;
:: על צו של ראש הממשלה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים, לפי העניין.
: (י) במקרה של סתירה בין ההוראות המאומצות, ובין הוראות תקן רשמי החל על מזון או חומרים הבאים עימו במגע או תקנות לפי חוק זה, בנושאים המפורטים [[בסעיף 3(ד)]], יגברו ההוראות המאומצות.
: (יא) לא ייקבעו עבירות, עונשים או הפרות שניתן להטיל עליהן עיצום כספי בשל ההוראות המאומצות ולא יוטלו אחריות פלילית או עיצום כספי על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות.

@ 4. ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לחיקוק
: עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי [[סעיף 2|בפסקה (1) להגדרה &quot;חקיקת המזון&quot;]], אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור.

@ 4א. ייצור, יבוא או מכירה של מזון בניגוד להוראות המאומצות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):)) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי [[סעיף 2|בפסקה (1א) להגדרה &quot;חקיקת המזון&quot;]], אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור.

@ 5. ייצור, ייבוא או מכירה של מזון פסול (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שמתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) המזון אינו ראוי למאכל אדם;
:: (2) המזון יוצר, יובא או נמכר בתנאי תברואה בלתי נאותים;
:: (3) יש במזון חומר רעיל או מזיק, מהסוגים כמפורט [[בתוספת הראשונה]], אלא אם כן הדבר הותר בתקנות ובמידה שהותרה כאמור;
:: (4) יש במזון חומר מחולל מחלה בבני אדם, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות ובמידה שהותרה;
:: (5) נמצא במזון גוף זר שאינו חלק מהחומרים המשמשים באופן שיטתי בייצור אותו מזון;
:: (6) אריזת המזון נפגמה באופן העלול לחשוף את המזון בתוכה לזיהום, לגורמי סיכון סביבתיים או לרקב;
:: (7) המזון התקלקל, ובלבד שהקלקול אינו על פי אופיו והרכבו של המזון, ולרבות כל אחד מאלה:
::: (א) אריזתו התנפחה;
::: (ב) יש בו עובש נראה לעין;
::: (ג) רכיב בו תסס או החמיץ.
: (ב) המזון יוצר, יובא או נמכר שלא בהתאם להוראות שחלות עליו, לפי העניין, לפי [[סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים]].
: (ג) (((החל מיום 1.1.2023):)) אין בהוראות סעיף קטן (א)(3) ו-(4) כדי למנוע ייצור, יבוא או שיווק על פי ההוראות המאומצות.

@ 6. ייצור, ייבוא או מכירה של מזון שיש בו ליקוי העלול לגרום לפגיעה בתקינות המזון או באיכותו
: עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שיש בו ליקוי מהליקויים המפורטים להלן במידה העלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו:
: (1) המזון רקוב או שיש בו רקב;
: (2) המזון עבר שינוי לא אופייני של צבע, מרקם, ריח או טעם שלא כחלק שיטתי מתהליך ייצורו;
: (3) המזון הושחת;
: (4) נמצא במזון או התווסף לו או לאריזתו, חומר רעיל או מזיק, דבר אחר שלא צריך להימצא בו, או מזהם, ובכלל זה מזהם ביולוגי או כימי;
: (5) חסר בו רכיב או חומר שצריך להימצא בו, כולו או חלקו, והכול בין שהרכיב או החומר מופיע ברכיבי המזון על גבי התווית ובין אם לאו.

@ 7. הצעת מזון לציבור העלול לפגוע בבריאותו
: לא יציע אדם לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת, והכול אם הוא עלול לפגוע בבריאות של אדם.

@ 8. הוספת חומרים למזון
: (א) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, אלא אם כן השר קבע כי התוסף או החומר מותרים לשימוש ובתנאים שקבע.
: (ב)(1) לא ייצר יצרן מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שנקבעו לגביו הוראות בתקנות, אלא בהתאם לאותן הוראות.
:: (2) לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון הכולל חומר כאמור בפסקה (1) אלא בהתאם להוראות כאמור באותה פסקה.
: (ג) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ושיווק של תוספי מזון, חומרי טעם וריח וחומרים מסייעי ייצור או שימוש בהם בייצור מזון.

@ 9. עיבוד בשר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בהמות&quot; - רשימת הבהמות כמפורט [[בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים]];
::- &quot;בעלי חיים החיים במים&quot; - דגים, לרבות סרטנים ורכיכות;
::- &quot;בשר&quot; - חלקים ניתנים לאכילה של בהמות, עופות ובעלי חיים החיים במים, עם עצמות או בלעדיהן ועם עור או בלעדיו;
::- &quot;בשר טרי&quot; - בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט צינון בטמפרטורה שלא עלתה על ארבע מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס, ובלבד שנשמרו טעמו, צבעו, ריחו ומרקמו הטבעיים של הבשר;
::- &quot;בשר מיושן&quot; - שרירי שלד של בשר בהמות טרי שעברו תהליך של הבחלה טבעית בטמפרטורה שלא עלתה על שתי מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס במשך ארבעה עשר ימים רצופים לפחות;
::- &quot;בשר מיושן קפוא&quot; - בשר מיושן שהוקפא לאחר תהליך ההבחלה;
::- &quot;בשר קפוא&quot; - בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט הקפאה בטמפרטורה פנימית שלא עלתה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס;
::- &quot;מוצר בשר מעובד&quot; - מוצר המיוצר מבשר טרי או מבשר קפוא שעבר עיבוד, ושאינו מוכן לאכילה, לרבות מוצר המכיל בשר;
::- &quot;עופות&quot; - רשימת העופות כמפורט [[בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים]];
::- &quot;עיבוד&quot; - עיבוד מכל סוג שהוא של בשר, לרבות הוספת מים, תבלינים, חומרי כבישה או חומרים אחרים, וכן הפשרה וכבישה, ולמעט טיפול בבשר גולמי.
: (ב) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, אלא אם כן הוא בשר טרי, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא או בשר קפוא, בהתאמה.
: (ג) עוסק במזון לא יוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר מכל סוג שהשר קבע לגביו הגבלות או איסורים לפי הוראות סעיף קטן (ו)(1).
: (ד) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר מעובד אלא אם כן הוא מסומן במילים &quot;מוצר בשר מעובד&quot;, &quot;מוצר עוף מעובד&quot; או &quot;מוצר דג מעובד&quot;, בהתאמה, למעט אם קבע השר אחרת לעניין סימון מוצר כאמור ששיעור הבשר שהוא מכיל נמוך משיעור שיקבע.
: (ה) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר קפוא שהופשר אלא אם כן הוא ארוז מראש ומסומן במילים &quot;מוצר בשר מעובד מופשר&quot;.
: (ו) השר, באישור הוועדה, יקבע בתקנות את כל אלה, ורשאי הוא לקבוע הוראות כלליות או לסוגים שונים של מוצר בשר מעובד:
:: (1) סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד והגבלות על הוספת חומרים למוצר כאמור ועל אופן שיווקו;
:: (2) אופן סימון שיעור המים שמכיל מוצר בשר מעובד שלא עבר טיפול בחום, ודרכי חישוב של שיעור המים המוסף במוצר בשר מעובד מסוים;
:: (3) אופן סימון מוצר בשר טרי, בשר מעובד, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא, ובשר קפוא, לרבות אופן סימון החומרים והמים שהוספו במהלך העיבוד, גודל האותיות, וכללים נוספים בדבר האריזה.
: (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות [[סעיף 8]].

@ 10. הסדרת חומרים הבאים במגע עם המזון
: לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון שאריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, נאסרו או הוסדרו בחקיקת המזון, אלא כאמור בחקיקה האמורה.

@ 11. הסדרת שימוש בשאריות מזון
: (א) בסעיף זה, &quot;שאריות&quot; - מזון שניטש, הושלך או נזרק, לרבות מה שנותר ממזון שהועמד בבית אוכל לצריכתו של אדם.
: (ב) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור שאריות מזון ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות למעט במקרים שעליהם הורה מנהל שירות המזון ופורסמו ברשומות.
: (ג) מנהל שירות המזון רשאי להורות, בהוראה שתפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט, כי מה שנותר ממזון לאחר עיבודו ייחשב שאריות לעניין סעיף זה; הוראה לפי סעיף זה יכול שתהיה, בין השאר, בנוגע למזון מסוים או בנוגע לדרך עיבוד מסוימת.

@ 12. תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש במזון (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע היצרן, חלף.
: (ב) לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו כפי שקבע היצרן של אותו מזון, חלף.
: (ג) לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו כפי שקבע יצרן המזון האמור, חלף, ואולם בעל רישיון ייצור רשאי לעשות שימוש בתהליך ייצור בחומר גלם שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי ושהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, אם ניתן לכך אישור ממנהל שירות המזון או אם התקיימו ביצרן כל אלה:
:: (1) בידיו אישור מגוף המנוי [[בסעיף 42(ב)(1) או (2)]] המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין-לאומיים מקובלים שפרסם מנהל שירות המזון כאמור [[42|באותו סעיף]];
::: (((החל מיום 1.8.2026):)) בידיו אישור ייצור נאות או מיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי [[סעיף 41(ב)]];
:: (2) הוא קיבל את אישורו בכתב של יצרן חומר הגלם להארכת תקופת השימוש מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש כפי שיקבע, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך, (((החל מיום 1.8.2026):)) או שיש לו נוהל להארכת חיי מדף במסגרת יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בפסקה (1);
:: (3) (((תימחק ביום 1.8.2026):)) יש לו נוהל להארכת חיי מדף, שאישר מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, ככל שאין נוהל כאמור במסגרת מערכת כאמור בפסקה (1);
:: (4) הוא שומר את האישורים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), כל עוד המזון המיוצר לא הועבר לאחר.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא יראו באחסנה או בהובלה של מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, חלף, הפרה של הוראות סעיף זה, אם המזון כאמור מאוחסן במחסן או באמצעי ההובלה בנפרד מיתר המזון ומסומן באופן ברור ובולט כי הוא אינו מיועד למכירה אלא להשמדה או להחזרה ליצרן או ליבואן, לפי העניין.
: (ה) על אף האמור בסעיף זה, השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע תנאים לעניין שימוש במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, או מכירתו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי סוגי מזון שונים ולגבי עוסקים שונים במזון.

@ 13. איסור ייחוס סגולות מרפא למזון
: לא ייחס אדם למזון סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו, או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בדרך של סימון, או פרסום, אלא אם כן הותר הדבר לפי חוק זה.

@ 14. התאמת הסימון והמסמכים למזון
: (א) לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, אלא אם כן הותר הדבר בחקיקת המזון.
: (ב) לא ימסור ולא יפרסם יצרן או יבואן מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, לפי העניין, ושאינו תואם את המזון, ובכלל זה מידע הנוגע לתהליך ייצור המזון, מהותו, רכיביו או תכונותיו.
: (ג) לא ימסור ולא יפרסם משווק מידע -
:: (1) בנוגע למזון שאינו ארוז מראש בידי היצרן - אם המידע אינו תואם את המזון;
:: (2) בנוגע למזון הארוז מראש בידי היצרן - אם המידע אינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור.

@ 15. סימון מזון (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) יצרן או יבואן יסמן את המזון או את אריזתו, לפי העניין, בהתאם לחיקוקים אלה ולא יאוחר מהמועדים הקבועים בסעיף קטן (ב) או [[בסעיף 90]], לפי העניין:
:: (1) הוראות לעניין סימון שנקבעו בתקנות לפי חוק זה;
:: (2) סימונים כפי שנקבעו באחד או יותר מאלה:
::: (א) תקנים רשמיים לפי [[חוק התקנים]] החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
::: (ב) תקנות או צווים, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי [[סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן]];
::: (ג) צווים לפי [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים]] החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
::: (ד) (((החל מיום 1.1.2023):)) הוראות סימון לפי ההוראות המאומצות;
:: (3) הוראות לפי [[סעיף 2|פסקה (1) להגדרה &quot;חקיקת המזון&quot;]], שעניינן סימון מזון.
: (ב) יצרן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א) בטרם הובלת המזון למחסן שנמצא מחוץ לאתר הייצור או למשווק, אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון הייצור שלו.
: (ג) יבואן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א), בהתאם להוראות [[סעיף 90]].
: (ד) משווק יסמן את המזון או את אריזתו בהתאם להוראות כאמור בסעיף קטן (א) החלות על פעולתו כמשווק או נוגעות למקום ממכר המזון.

@ 16. איסור שינוי סימון
: (א) לא ישנה אדם סימון שנדרש לפי חקיקת המזון וסומן על גבי מזון, ובכלל זה, לא יסתירו, לא יסירו, לא יוסיף על גביו ולא יימחקו, אלא אם כן הדבר הותר לפי חקיקת המזון.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הוספת סימון שנדרש לפי דין אחר או סימון שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון, ובלבד שאין בהוספת הסימון כדי להפר את הוראות סעיף קטן (א).
: (ג)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להתיר ליצרן או ליבואן, בכתב, לבקשתו, לשנות סימון כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות שבהיתר, אף אם לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה לעניין שינוי סימון כאמור.
:: (2) ההיתר יכול שיינתן במקרים של טעות בסימון, של חשש כי סימון קיים עשוי להטעות את הציבור או אם הוברר, מטעמים מיוחדים, כי יש צורך בהבטחת התאמה של המידע בסימון למזון.
:: (3) ההיתר יפורסם באתר האינטרנט בהשמטת פרטי המבקש או המוצר, אלא אם כן סבר מנהל שירות המזון כי מדובר בהיתר שאין בו עניין לציבור או לעוסקים אחרים במזון.

@ 17. איסור הטעיה בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון
: עוסק במזון לא יעשה אחד מאלה במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון:
: (1) לעניין יצרן - הוספת חומר או רכיב למזון בעת ייצורו או הכנתו, טיפול במזון או עיבודו בדרך כלשהי, באופן המשנה או מסווה את מהותו או איכותו, או מגדיל את הנפח, המשקל או המידה של המזון;
: (2) לעניין יצרן, יבואן או משווק - סימון מזון בניגוד להוראות [[סעיפים 15]] [[ו־16]], או תיאור מזון באמצעות תווית, מסמך, פרסומת או הצגה אחרת של מידע באופן שאינו תואם את המזון או את תכונותיו;
: (3) לעניין משווק - מכירת מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל או עובד כאמור בפסקה (1), או מזון שסומן או תואר כאמור בפסקה (2).

@ 18. הסדרת ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי והכרה במזון כמזון חדש
: (א) עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון ייחודי, אלא אם כן הותר הדבר לפי חוק זה ובתנאים שהותר.
: (ב) יצרן או יבואן רשאי להגיש למנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך בקשה להכרה במזון כמזון חדש.
: (ג) רשימת מזונות שהוכרו כמזונות חדשים לפי סעיף זה תפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
:: (1) בקשות להכרה בסוגי מזון כמזון חדש כאמור בסעיף קטן (ב), תנאים לאישורן, ואגרות בעד בקשות להכרה כאמור;
:: (2) סימון מזון ייחודי, ייצורו, ייבואו או מכירתו.

@ 19. תקנות בעניין משקאות משכרים
: (א) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין החלת הוראות חוק זה על ייצור, ייבוא, שיווק וייצוא של משקאות משכרים, ובכלל זה הדרישה להעדר עבר פלילי, בשינויים ובתנאים שיקבע.
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרישה כי יצרן משקאות משכרים יהיה בעל האישורים הנדרשים כדין לצורכי מס.
: (ג) הוראות לפי סעיף זה בעניין ייצוא משקאות משכרים ייקבעו בהתייעצות עם שר הכלכלה.

== פרק ג': הסדרת ייצור מזון ==

=== סימן א': חובות יצרן ===

@ 20. חובות יצרן
: לא ייצר אדם מזון, אלא בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון והוראות חוק זה.

@ 21. רישיון ייצור ותנאיו
: (א) לא ייצר אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו רישיון ייצור תקף לאתר ייצור המזון.
: (ב) לא ייצר אדם מזון אלא לפי סוג פעילות הייצור או סוג המזון שהותר לו לייצר ברישיון הייצור.

@ 22. אישור ייצור נאות ותנאיו (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) לא ייצר אדם מזון שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות לפי [[סעיף 41]], אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות.
:: (((החל מיום 1.8.2026):)) לא ייצר אדם מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות לפי [[סעיף 41]], אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות.
: (ב) חלה על אדם חובה לקבל אישור ייצור נאות כאמור [[בסעיף 41]], או שהוא קיבל היתר סימון בסמל תנאי ייצור נאותים לפי [[סעיף 46]], לא ייצר מזון אלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות.

@ 23. חובת סימון מזון
: (א) יצרן מזון יסמן את המזון שייצר בהתאם לדרישות חקיקת המזון החלות על אותו המזון; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מחובתו לעמוד בדרישות סימון לפי כל דין אחר.
: (ב) נקבעה בחקיקת המזון הוראה לגבי אורך חיי מדף, יסמן יצרן מזון את המזון שאותו ייצר בהתאם להוראה זו; לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה כאמור - יקבע יצרן המזון את אורך חיי המדף של המזון שאותו ייצר ויסמן אותו אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת אותו.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 15]] [[ו־23(א)]], קבע יצרן מזון כי נדרש להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת לצורך שמירה על בטיחות המזון, יסמן זאת על גבי המזון.

@ 24. אישור פעילות ייצור שהיא פעילות הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירתו לצרכן
: (א) על אף האמור [[בסעיף 21]], ביצוע פעילות ייצור במזון שהיא פעילות הכנה או אריזה לקראת מכירתו לצרכן, על ידי המשווק באתר המכירה לצרכן (בסעיף זה - פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן), אינה טעונה רישיון ייצור, ואולם לא יבצע אדם פעילות כאמור אלא אם כן ניתן לו אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן ובהתאם לתנאיו.
: (ב) על מתן אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן יחולו הוראות [[סימן ב' לפרק זה]], בשינויים המחויבים, ובשינויים נוספים שהשר רשאי לקבוע.
: (ג) מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות הודעה על -
:: (1) פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן שאינה טעונה אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, ורשאי הוא לקבוע בהודעה תנאים לעניין ביצוע פעילות בלא אישור כאמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט;
:: (2) סוגי פעילויות שבנסיבות האמורות בהודעה ייחשבו פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן.

@ 25. פטור להכנת מזון בבית אוכל
: (א) על אף האמור [[בסעיף 21]], הכנת מזון בבית אוכל אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקה לגופים אחרים שאינם הסועדים לשם צריכה מחוץ לבית האוכל.
: (ב) בסעיף זה, &quot;בית אוכל&quot; - עסק שבו מכינים ומגישים מזון המיועד דרך כלל לאכילה במקום העסק ובסמוך למועד הכנתו, ובכלל זה בית קפה, מסעדה, מזנון ועסק של מזון מהיר.

@ 26. פטור להכנת מזון במטבח מוסדי (תיקון: י&quot;פ תשע&quot;ז, ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 21]], הכנת מזון במטבח מוסדי אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקתו לגופים אחרים שאינם הסועדים, לשם צריכה מחוץ למוסד או לעסק, או שהוא מספק לגופים אחרים כאמור 1,000 ארוחות לפחות בממוצע, ביום עבודה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה השר כי הדבר דרוש לשם שמירה על בריאות הציבור, רשאי הוא, באישור הוועדה, לקבוע כי מטבח מוסדי יהיה טעון רישיון מטבח מוסדי בהתאם לתנאים שיקבע; קביעה כאמור יכול שתהיה לפי סוג המטבח המוסדי, סוגי המזון שמכינים בו, היקף פעילותו או מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות לעניין בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, תוקף הרישיון והנסיבות והדרך לביטול רישיון כאמור, התלייתו או הגבלתו.
: (ג) תקנות לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו -
:: (1) לעניין מטבח מוסדי במלון - בהתייעצות עם שר התיירות;
:: (2) לעניין מוסד חינוך או מעון יום - בהתייעצות עם שר החינוך או שר הכלכלה, לפי העניין.
: (ד) קבע השר כי מטבח מוסדי טעון רישיון מטבח מוסדי, לא ייצר אדם מזון במטבח מוסדי אלא אם כן קיבל רישיון כאמור ובהתאם לתנאיו.
: (ה) בסעיף זה, &quot;מטבח מוסדי&quot; - בית אוכל במוסד או בעסק, שמכינים ומגישים בו מזון המיועד לצריכת העובדים המועסקים באותו מוסד או עסק או לצריכת קבוצה מוגדרת של אנשים השוהים באותו מוסד או עסק, ובכלל זה מטבח של גן אירועים, אולם אירועים, מלון, מוסד רפואי, מוסד חינוך או בית אבות.

@ 27. פטור בתקנות מחובות יצרן
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות פטור אלה:
: (1) פטור מחובת רישיון ייצור או מהחובה לקבל אישור ייצור נאות למטרות מסוימות וכן לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון, ורשאי הוא לקבוע תנאים לפטור כאמור, ובכלל זה עמידת הזכאי לפטור בתנאים הקבועים לפי [[פרק זה]];
: (2) פטור או הקלות מחובות לפי [[פרק זה]] בייצור מזון כחלק ממחקר ופיתוח של מזון, ובלבד שאינו מיועד למכירה.

=== סימן ב': רישיון ייצור ===

@ 28. הגשת בקשה לרישיון ייצור
: (א) המבקש רישיון ייצור או חידוש רישיון ייצור יגיש, ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו התבקש הרישיון, בקשה בצירוף מסמכים, פרטים וטפסים (בסעיף זה - מסמכים), בהתאם לתקנות לפי [[סעיף 49]].
: (ב) מי שמייצר מזון ביותר מאתר ייצור אחד, יגיש בקשה נפרדת לכל אחד מאתרי ייצור המזון, בכפוף להוראת סעיף קטן (ג).
: (ג) לא ייקבע תנאי שונה לשני אתרי ייצור שאין שוני מהותי ביניהם בשים לב לסוג המזון המיוצר בהם, גודלם, תהליכי הייצור והיקפם, אלא באישור מנהל שירות המזון.
: (ד) נותן רישיון ייצור רשאי לדרוש ממבקש רישיון הייצור או חידושו מסמכים נוספים הנחוצים לו לשם החלטה בדבר עמידת המבקש בתנאים לפי [[סעיף 30]].
: (ה) החלטה בבקשה למתן רישיון ייצור או לחידושו תינתן בתוך 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה המלאה ללשכת הבריאות המחוזית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה כלל המסמכים שנדרש לצרף לבקשה; לעניין זה, יראו בהגשת בקשה לאחר החלטה על דחיית בקשה למתן רישיון ובה מסמכים המעידים על השלמת דרישות שניתנו בהחלטה כאמור, כהגשת בקשה חדשה, והחלטה בבקשה החדשה תינתן בתוך 45 ימים ממועד הגשתה, למעט בנסיבות חריגות שבהן סבר נותן רישיון הייצור כי נדרשות השלמות שמהותן אינה מאפשרת השלמת הבדיקה בתוך תקופה כאמור.
: (ו) בקשה לחידוש רישיון ייצור לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ־90 ימים לפני מועד פקיעת הרישיון; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעתו, יראו את הרישיון כאילו הוארך תוקפו עד למועד ההחלטה בבקשה.

@ 29. מתן רישיון ייצור
: (א) נותן רישיון ייצור ייתן רישיון ייצור למבקש לאחר שמצא כי -
:: (1) הוא עומד בתנאים לייצור מזון לפי [[סימן זה]] ולפי [[סעיף 3]];
:: (2) הוא עומד בהוראות לפי [[סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים]];
:: (3) הוא, ובתאגיד - הוא או נושא משרה בתאגיד, לא הורשע בעבירה או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה, שלדעת נותן רישיון הייצור, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון מטעמים של שמירה על בריאות הציבור; מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותני רישיון הייצור לעניין סעיף זה.
: (ב) ברישיון ייצור יצוינו סוג פעילות הייצור וסוגי המזון שבעל רישיון הייצור רשאי לייצר.
: (ג) מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי רישיון ייצור תקף, בהתאם לסוג פעילות הייצור וסוג המזון שלגביהם ניתן הרישיון.

@ 30. קביעת תנאים ברישיון ייצור
: (א) נותן רישיון ייצור רשאי להתנות רישיון ייצור בתנאים, ובכלל זה תנאים מיוחדים הנדרשים לעניין ייצור המזון שניתן לגביו הרישיון, ככל שלא נקבעו לפי [[סעיפים 3]] [[או 49]] או לפי סעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות [[סעיף 28(ג)]];
: (ב) מנהל שירות המזון רשאי לקבוע הנחיות לעניין התנאים שייקבעו ברישיון ייצור בהתאם לסוג המזון המיוצר; נקבעו הנחיות כאמור, לא ייקבעו ברישיון הייצור תנאים בניגוד להנחיות אלה, אלא באישור מנהל שירות המזון.
: (ג) נקבעו הנחיות לפי סעיף קטן (ב) לעניין סוג מזון מסוים וביקש נותן רישיון ייצור להתנות את רישיון הייצור של המזון המסוים בתנאי נוסף שלא לבעל רישיון מסוים, לא יעשה זאת אלא באישור מנהל שירות המזון.
: (ד) אין באמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) כדי לגרוע מסמכות נותן רישיון הייצור לקבוע תנאים נוספים ברישיון בהתאם לסעיף קטן (א) במקרים שבהם הדבר נדרש לאתר ייצור מסוים בהתאם למאפייניו.
: (ה) תנאים נוספים לגבי רישיון ייצור קיים ייקבעו בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 31. תקופת תוקפו של רישיון ייצור
: (א) תוקפו של רישיון ייצור יהיה שנתיים, ואולם בחידוש רישיון רשאי נותן רישיון הייצור לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, השאלה אם יש בידו אישור ייצור נאות או היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים, מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, התקופה שבה הרישיון נמצא בידי בעל הרישיון והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן רישיון הייצור, בהחלטה מנומקת, לקבוע כי תקופת הרישיון או רישיון שחודש, לפי העניין, תהיה קצרה מהאמור בסעיף קטן (א), אך לא תפחת משלושה חודשים, אם ראה צורך בכך לשם שמירה על בריאות הציבור.
: (ג) מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקופת תוקפם של רישיונות שחודשו לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה לפי סוג המזון או סוג פעילות הייצור.

@ 32. שמירת מסמכים בידי יצרן לשם עקיבות
: (א) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע את המסמכים ואת פרטי המסמכים, לרבות בדיקות, מפרטים ואישורים, הנדרשים לשם עקיבות המזון, שיישמרו אצל היצרן משלב חומרי הגלם ששימשו לייצור המזון בכל שלבי הייצור והשלבים שהמזון מצוי אצלו וכל עוד המזון לא הועבר לשם מכירה; תקנות כאמור יכול שיקבעו דרישות שונות לגבי סוגי מזון מסוימים בהתחשב, בין השאר, בתנאי ייצורם, הובלתם ואחסונם.
: (ב) יצרן ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), בנוגע לכל אצוות מזון שייצר, למשך תקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהעדר סימון של מועד כאמור - משנה ממועד העברת המזון לאחר כפי שמצוין בתעודת המשלוח.

@ 33. חובת דיווח על שינוי במסמכים
: חל שינוי במסמכים שנכללו בבקשה לרישיון ייצור כמשמעותם [[בסעיף 28]], ידווח המבקש או בעל רישיון הייצור, לפי העניין, על השינוי ללשכת הבריאות המחוזית שלה הגיש את הבקשה לרישיון ייצור, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.

@ 34. הגבלת רישיון ייצור, התלייתו, ביטולו, סירוב לחדשו או צמצום הפעילות המותרת על פיו (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נותן רישיון ייצור רשאי להגביל רישיון ייצור, להתלותו, לבטלו, לסרב לחדשו אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;
:: (2) הרישיון ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון, לא היה נותן את הרישיון;
:: (3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון;
:: (4) מבקש רישיון הייצור או חידושו, בעל רישיון הייצור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל רישיון, הפר תנאי מתנאי הרישיון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי שנקבעו לפי [[פרק זה]], או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון;
:: (5) בעל רישיון הייצור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור [[בסעיף 36]];
:: (6) בעל רישיון הייצור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו - ליקוי); ואולם נותן הרישיון לא יורה על ביטול רישיון ייצור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל הרישיון או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר;
:: (7) השתנה פרט במסמכים, בטפסים או במידע שנמסרו לפי [[סעיף 28]] אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון לא היה נותן את הרישיון לפי [[סימן זה]];
:: (8) (((החל מיום 1.8.2026):)) היצרן אינו מקיים את התחייבותו ליישם את תכנית בטיחות המזון בבקרה עצמית כאמור [[בסעיף 41(ב)]].
: (ב) מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן רישיון ייצור רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.

@ 35. תקופת התליה של רישיון ייצור
: הוראה על התליית רישיון ייצור לפי [[סעיף 34]] תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן רישיון הייצור, באישור מנהל שירות המזון, רשאי להאריך התליה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.

@ 36. התליה או הגבלה של רישיון ייצור בשל חשד לאי־עמידה בהוראות חקיקת המזון
: (א) חשד נותן רישיון ייצור כי המזון שלגביו ניתן הרישיון אינו עומד בהוראות שנקבעו בחקיקת המזון או בהוראות שנקבעו לפי חוק זה, רשאי הוא להתלות או להגביל את הרישיון עד לבירור החשד האמור אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.
: (ב) התליה או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה עד לבירור החשד אך תוקפה לא יעלה על חודש; ואולם מנהל שירות המזון רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך תקופה זו בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.

@ 37. הזדמנות לטעון טענות לפני התליה, ביטול או הגבלה של רישיון ייצור
: לא יקבל נותן הרישיון החלטה לפי [[סעיפים 34]], [[35]] [[או 36]] אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 38. התליית רישיון ייצור לאלתר בשל חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור
: על אף האמור [[בסעיף 37]] ובלי לגרוע מכלליות האמור [[בסעיף 34]], היה לנותן רישיון הייצור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל רישיון הייצור עילה מהעילות האמורות [[בסעיפים 34]] [[או 36(א)]], וסבר כי קיים צורך דחוף ומיידי להתלות את רישיונו לאחר ששוכנע כי קיים חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, בהחלטה מנומקת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד ההחלטה.

@ 39. מסירת הודעה לבעל רישיון ייצור
: (א) הודעה מנומקת על החלטת נותן רישיון ייצור לפי [[סעיפים 34]], [[35]], [[36]] [[או 38]] תימסר בכתב לבעל הרישיון.
: (ב) מנהל שירות המזון רשאי לפרסם באתר האינטרנט החלטה על ביטול רישיון ייצור.

@ 40. מתן רישיון ייצור לאחר ביטולו
: בוטל רישיון ייצור מטעמים שפורטו [[בסעיף 34]], לא תידון בקשה של בעל רישיון הייצור שבוטל למתן רישיון ייצור חדש אלא בתום תקופה של 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן רישיון ייצור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל הרישיון, מנימוקים שיירשמו.

=== סימן ג': אישור ייצור נאות ===

@ 41. חובת קבלת אישור ייצור נאות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בכפוף להוראות [[סימן ח']], רשאי לקבוע בתקנות כי ייצור מזון מסוים או סוג מזון מסוים מחייב את היצרן בקבלת אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון, נוסף על קבלת רישיון ייצור, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים נוספים על האמור [[בסעיף 42]], הנוגעים לבקרה ולפיקוח על הייצור ועל המכירה של המזון או של סוג המזון; תקנות כאמור ייקבעו לפי המלצת מנהל שירות המזון שתינתן בהתבסס על ניהול סיכונים.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין בקשה לקבלת אישור ייצור נאות או חידושו, ובכלל זה דרך הגשת הבקשה, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, דרך ביטול האישור והוראות שיחולו בעת ביטול האישור או התלייתו.
: (ג) מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי אישור ייצור נאות ובעל היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים.

@ 41. החובה לקבל אישור ייצור נאות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.8.2026):))
: (א) בלי לגרוע מחובתו לקבל רישיון ייצור, יצרן של מזון לא ייצר מזון אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מפעל לייצור מזון אינו חייב באישור ייצור נאות לגבי מזון שאינו מנוי [[בתוספת האחת עשרה]], אם המנהל מצא שמיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי הוראות סעיף קטן זה ומסר לו אישור על כך.
:: (2) בקשה לקבלת אישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי פסקה (1) תוגש ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו התבקש האישור, בצירוף כל אלה:
::: (א) תכנית בטיחות המזון המבוססת על עקרונות HACCP‏ (Hazard Analysis Critical Control Points) לכל סוג מזון מסוים שהוא מייצר, הכוללת נהלים לזיהוי והערכת הסיכונים הנוגעים לתהליך ייצור המזון האמור, אמצעי בקרה לנקודות קריטיות בתהליך הייצור, סקר סיכונים ובו התייחסות להרכב המזון, בטיחותו, סימונו, תנאי הובלתו, אחסונו ומכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין-לאומיים מקובלים;
::: (ב) התחייבות שלפיה הוא מיישם את תכנית בטיחות המזון כאמור בפסקת משנה (א) בעבור מזון המיוצר באתר הייצור.
:: (3) הוגשה בקשה לאישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בפסקה (2), יחליט המנהל בבקשה בתוך 30 ימים; לא החליט המנהל בבקשה בתוך התקופה האמורה יראו את היצרן כאילו ניתן לו אישור כאמור בפסקה (1).
: (ג) מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימות של בעלי אישור ייצור נאות ובעלי היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים ושל בעלי אישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון ובקרה עצמית.

@ 42. אישור תנאי ייצור נאותים כתנאי לקבלת אישור ייצור נאות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) לא ייתן מנהל שירות המזון אישור ייצור נאות אלא לאחר שהמבקש הגיש לו בקשה לפי [[סעיף 41]], ולאחר שנוכח כי מתקיימים התנאים הנוספים שנקבעו לפי [[אותו סעיף]], ככל שנקבעו.
: (ב) לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצורף אישור מאחד הגופים המנויים להלן המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין-לאומיים מקובלים שמנהל שירות המזון פרסם באתר האינטרנט כי ניתן לתת על בסיסם אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים:
:: (1) גוף התעדה שקיבל הכרה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב־IAF - International Accreditation Forum - כמוסמך לתת אישור כאמור;
:: (2) רשות ממשלתית בישראל המוסמכת לפי דין לתת אישור כאמור.
: (ג) (((החל מיום 1.1.2023):)) השר יקבע תקנות לעניין בקרה ופיקוח על הגופים כאמור בסעיף קטן (ב)(1), בהתאם לאסדרה של האיחוד האירופי.

@ 43. תוקפו של אישור ייצור נאות
: תוקפו של אישור ייצור נאות יהיה לשנתיים, ואולם בעת חידוש האישור רשאי מנהל שירות המזון לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, התקופה שבה האישור נמצא בידי בעל האישור, התקופה שנקבעה לרישיון הייצור שבידיו והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופות אלה.

@ 44. ביטול אישור ייצור נאות, התלייתו או סירוב לחדשו
: (א) מנהל שירות המזון רשאי לבטל אישור ייצור נאות, להתלותו או לסרב לחדשו אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב;
:: (2) האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור, לא היה נותן את האישור;
:: (3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור;
:: (4) מבקש האישור או חידושו, בעל האישור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל אישור, הפר תנאי מתנאי האישור, או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, או שחדל מלקיים תנאי או הוראה כאמור;
:: (5) בעל האישור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו - ליקוי); ואולם מנהל שירות המזון לא יורה על ביטול אישור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר;
:: (6) השתנה פרט מהפרטים שנכתבו בבקשה לקבלת האישור או במסמכים שצורפו לה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.
: (ג) על ביטול, התליה או סירוב לחדש אישור כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיפים 35]] [[ו־37 עד 40]], בשינויים המחויבים.

@ 45. דיווח למנהל על שינוי בפרטים
: השתנה פרט מהפרטים בבקשה לקבלת אישור ייצור נאות או במסמכים שצורפו לה, ובכלל זה בוטל אישור שצורף לבקשה כאמור [[בסעיף 42]], ידווח על כך בעל אישור הייצור הנאות למנהל שירות המזון בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.

@ 46. היתר לסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים
: (א) בעל רישיון ייצור רשאי לבקש ממנהל שירות המזון היתר לסימון מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, אף אם המזון שהוא מייצר אינו טעון קבלת אישור ייצור נאות לפי [[סעיף 41]].
: (ב) היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן רק לאחר שהתקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 42]].
: (ג) על בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) ועל היתר שניתן לפיה, יחולו הוראות [[סעיפים 42 עד 45]], בשינויים המחויבים.

@ 47. שימוש בסמל תנאי ייצור נאותים
: לא יסמן אדם מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, אלא אם כן הוא בעל אישור ייצור נאות לפי [[סעיף 41]] או שיש בידיו היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים לפי [[סעיף 46]].

@ 48. סמל תנאי ייצור נאותים
: השר יקבע את מראהו של סמל תנאי ייצור נאותים, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר צורתו, גודלו, תוכנו, מאפייניו ודרך סימונו.
: ((פורסמו [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים), התשנ״ג–1993]].))

=== סימן ד': תקנות לעניין ייצור מזון ===

@ 49. תקנות לעניין ייצור מזון (תיקון: תשפ&quot;ב)
: השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות בדבר -
: (1) בקשה לרישיון ייצור או חידושו, ובכלל זה בעניין דרך הגשתה, המסמכים שיש לצרף לה ואופן הטיפול בה;
: (2) קביעת תנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, ויכול שקביעה כאמור תהיה בשים לב לסיווגם של רישיונות לפי סוגי המזון המיוצר או לפי סוגי פעילות הייצור;
: (3) תנאים לעניין צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת, של כמה אריזות של מוצרי מזון מסומנים וארוזים מראש על ידי יצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מבוקרת;
: (4) תנאים לעניין ייצור מזון ייחודי וסימונו;
: (5) (((החל מיום 1.1.2023):)) תנאים לקבלת אישור ייצור נאות, הגשת בקשה לאישור ייצור נאות או לחידושו, לרבות לעניין דרך הגשת הבקשה, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, כללים ותנאים לעניין ביטול האישור ודרך ביטולו והוראות שיחולו בעת ביטול האישור או התלייתו וכן לעניין הוראות הנוגעות לבקרה ופיקוח על ייצור ועל מכירה של המזון שיוצר בידי מי שיש לו אישור ייצור נאות.

== פרק ד': הסדרת ייבוא מזון ==

=== סימן א': חובות יבואן ===

@ 50. חובות יבואן
: לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן מתקיימות דרישות לפי חקיקת המזון ומתקיימות הוראות חוק זה.

@ 51. החזקת תעודת יבואן רשום ועמידה בתנאיה
: (א) לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו תעודת יבואן רשום תקפה.
: (ב) לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן המזון שהוא מייבא עומד בתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום.

@ 52. ייבוא מזון שייצורו חייב באישור ייצור נאות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) לא ייבא אדם מזון שנקבע לפי [[סעיף 41]] כי ייצורו טעון אישור ייצור נאות, אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים.
:: (((החל מיום 1.8.2026):)) לא ייבא אדם מזון שנקבע [[בתוספת האחת עשרה]], אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים.
: (ב) אישור על ייצור המזון המיובא כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיינתן על ידי כל אחד מאלה:
:: (1) אחד הגופים המנויים [[בסעיף 42(ב)]];
:: (2) רשות ממשלתית מחוץ לישראל המוסמכת לפי דין בארצה לתת אישור כאמור, שמנהל שירות המזון הכיר בה לעניין זה.
: (ג) מנהל שירות המזון יורה על כללים להכרה ברשות ממשלתית מחוץ לישראל כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בהתאם למקובל במדינות מפותחות, לרבות כללים לעניין התחומים שבהם רשות כאמור תוכר לשם מתן אישור, ובשים לב למדינות מפותחות המאפשרות ייבוא לשטחן על בסיס אישור של רשות ממשלתית כאמור; רשימת גופים שהוכרו לפי הסעיף הקטן האמור תפורסם באתר האינטרנט.

@ 53. ייבוא מזון רגיל
: לא ייבא אדם מזון רגיל, אלא אם כן -
: (1) יש בידיו אישור קבלת הצהרה;
: (2) הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיל [[שבפרק זה]].

@ 54. ייבוא מזון רגיש
: (א) לא ייבא אדם מזון רגיש אלא אם כן -
:: (1) יש בידיו אישור מוקדם לייבוא המזון הרגיש והוא מקיים את הדרישות שפורטו באישור המוקדם לייבוא;
:: (2) הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיש [[שבפרק זה]].
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע חובות, הקלות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על יבואני מזון רגיש, והכול בשים לב לצורך בהבטחת בטיחות, תקינות ואיכות המזון ובשמירה על בריאות הציבור; תקנות לעניין סעיף קטן זה יכול שייקבעו לגבי מזון רגיש מסוים או סוגי מזונות רגישים, והכול על בסיס ניהול סיכונים לגבי המזון האמור.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר), התש&quot;ף-2020]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור מזון (מתן תעודת שחרור למזון רגיש מסוים) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]].))

@ 54א. יבוא מזון במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):))
: (א) יבואן נאות רשאי לייבא מזון, למעט מזון המנוי [[בתוספת השתים עשרה]], שלא לפי הוראות [[סעיפים 53]] [[או 54]], לפי העניין, ובלבד שיש בידיו אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סימן ד'1]] והוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון במסלול האירופי [[שבפרק זה]].
: (ב) יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי חייב לבצע את כל אלה, לגבי המזון האמור:
:: (1) לקיים תהליכי בקרת איכות ובטיחות עצמית בהתאם לתקנים בין-לאומיים מקובלים במדינות מפותחות;
:: (2) לשמור בדרך דיגיטלית תיק מוצר לגבי כל משלוח של מזון, לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד השחרור של המשלוח האחרון של אותו מזון; לעניין זה, &quot;תיק מוצר&quot; - המסמכים והפרטים הנדרשים לפי [[סעיפים 79ד]], [[84]] [[וסימן ו' לפרק זה]];
:: (3) לשמור בדרך דיגיטלית רשימה של העוסקים במזון שאליהם העביר את המזון ישירות, לתקופה שלא תפחת משבע שנים;
:: (4) לתעד תלונות שקיבל בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות אדם ממזון במסלול האירופי שייבא ולשמור את התיעוד בדרך דיגיטלית לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד קבלת התלונה;
:: (5) לשמור תיעוד בדרך דיגיטלית בכל הנוגע לביצוע חובותיו לפי [[סעיף 164]] לעניין מזון מזיק, לתקופה שלא תפחת משבע שנים;
:: (6) להודיע בלא דיחוי למנהל שירות המזון, באמצעות אתר האינטרנט, על כל מקרה כאמור [[בסעיף 164(ב)]], ולנקוט את הפעולות הנדרשות לפי הוראות [[סימן ג' לפרק ז']] לעניין מניעת סכנה לבריאות הציבור מהמזון.

@ 55. ייבוא מזון שנאסר או שהוגבל לייבוא, בייבוא אישי
: לא ייבא אדם בייבוא אישי מזון שמנהל שירות המזון אסר לייבאו בייבוא אישי לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]] או בניגוד למגבלות שנקבעו לגביו, ובכלל זה הגבלות על הכמות שניתן לייבא ממנו בייבוא אישי, ככל שנקבעו; מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט רשימה של מזונות מסוימים או סוגי מזון שנאסרו או הוגבלו בייבוא אישי, ושל ההגבלות שנקבעו.

@ 56. פטור לייבוא של מזון מסוים
: הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על ייבוא של כל אחד מסוגי המזון שלהלן, הטעון היתר לייבוא לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]], והכול בלי לגרוע מהוראות חקיקת המזון לגביהם:
: (1) ביצים טריות ובקליפתן, שטרם עברו בישראל שיקוף, החתמה או אריזה לשיווק;
: (2) חלב גולמי.

@ 57. תקנות לעניין פטור לייבוא שנעשה למטרה מסוימת
: השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע תנאים למתן פטור מדרישות [[פרק זה]], כולן או חלקן, לרבות לעניין סוגי שימוש, היקף או ייעוד מסוימים ולעניין משך הפטור, לגבי אלה:
: (1) ייבוא מזון שלא למטרה מסחרית או ייבוא מזון לשם ייצור מזון שלא מיועד למטרה מסחרית, לרבות דוגמאות מזון;
: (2) ייבוא מזון שלא לשם שימוש כמזון לאדם;
: (3) ייבוא מזון לצורך כל אחד מאלה:
:: (א) ייצוא;
:: (ב) ייצורו לשם ייצוא;
: (4) יבוא מזון במסגרת החזרת משלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור.

@ 58. מפר אמון (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה - מנהל שירות המזון) רשאי לקבוע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה, אם נוכח שהתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
:: (1) הוא ייבא מזון או ביקש לייבא מזון על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים; לעניין זה, &quot;מסמכים&quot; - לרבות הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי [[סעיף 74]], התחייבות המצורפת להצהרה כאמור לפי [[סעיף 77(א)]], אישור לפי [[סעיף 84(א)(4)]], (((החל מיום 1.1.2023):)) הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול אירופי לפי [[סעיף 79א]] ומסמכים לפי [[סעיפים 79ד]] [[ו-84(ב1)]];
:: (2) הוא הפר תנאי מן התנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 116]] או חדל מלקיים תנאי כאמור ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון;
:: (2א) (((החל מיום 1.1.2023):)) הוא הפר חובה מהחובות החלות עליו לפי [[סעיף 54א(ב)]];
:: (3) מתנהל נגדו הליך שיפוטי או מינהלי בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר החל בעניין ייבוא של מזון ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון; לעניין פסקה זו, &quot;הליך שיפוטי או מינהלי&quot; - הליך שיפוטי או מינהלי לפי דין, ובכלל זה הטלת עיצום כספי או התראה מינהלית לפי [[פרק י&quot;א]], מתן צו הגבלה מינהלי לפי [[סעיף 290]], או הפעלת סמכות המנויה [[בסעיפים 164(ג)]], [[166]] [[ו־167]];
:: (4) הוא נרשם מחדש כיבואן, לאחר שתעודת יבואן רשום קודמת שלו בוטלה לפי [[סעיף 114]].
: (ב) מנהל שירות המזון לא יקבע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; החלטת מנהל שירות המזון תהיה מנומקת בכתב.
: (ב1) (((החל מיום 1.1.2023):)) קבע מנהל שירות המזון כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון, יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט.
: (ג) מנהל שירות המזון רשאי להטיל על מפר אמון דרישות נוספות על דרישות [[פרק זה]] לעניין הצגת מסמכים ועריכת בדיקות, שיחולו גם לגבי משלוחים עתידיים בתקופה שבה הוא מפר אמון, ובכלל זה קביעת מספרן של הבדיקות ודרישת ערובה.
: (ד) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה -
:: (1) יקבע, באישור הוועדה, הוראות לעניין דרישת ערובה ממפר אמון לפי סעיף זה [[וסעיף 93]], ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה והתנאים לחילוטה;
:: (2) רשאי לקבוע הוראות לעניין סוגי הבדיקות, תדירותן ומספרן שיחולו על מפר אמון.

=== סימן ב': הכרזה בדבר מזון רגיש ===

@ 59. הכרזה בדבר מזון רגיש
: (א) השר רשאי להכריז על מזון מסוים או על סוג מזון, לרבות על מזון שיובא מאזור מסוים או שיוצר בו, או על מזון המכיל רכיב או חומר מסוים, שהוא מזון רגיש (בחוק זה - הכרזה בדבר מזון רגיש), והוא רשאי לקבוע תנאים להכרזה כאמור; הכרזה כאמור תינתן לפי המלצת מנהל שירות המזון, בהתבסס על ניהול סיכונים.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הכרזה בדבר מזון רגיש), התש&quot;ף-2019]].))
: (ב) הכרזה בדבר מזון רגיש תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח בדואר האלקטרוני לבעלי תעודות יבואן רשום שכתובתם רשומה במרשם היבואנים או למי מהציבור שנרשם באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על הכרזות בדבר מזון רגיש בדואר אלקטרוני ([[בסימן זה]] - רשימת תפוצה אלקטרונית לבעלי עניין).

@ 60. הודעה על כוונה להכריז על מזון כמזון רגיש
: (א) 60 ימים לפחות טרם הכרזה בדבר מזון רגיש יפרסם השר הודעה על כוונה להכריז על המזון כמזון רגיש לפי [[סעיף 59(א)]].
: (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול את עיקרי ההנמקה להכרזה, ואת הדרך להגשת הערות בנוגע להכרזה האמורה, לרבות כתובת דואר אלקטרוני להגשת ההערות; ההודעה תפורסם באתר האינטרנט ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.

@ 61. מועד כניסתה לתוקף של ההכרזה
: הכרזה בדבר מזון רגיש תיכנס לתוקף בתום 60 ימים מיום פרסומה ברשומות, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
: (1) נקבע בהכרזה תוקף מוקדם יותר, בנסיבות חריגות שיירשמו, ובלבד שאינו קודם למועד פרסום ההכרזה ברשומות;
: (2) ניתנה לגבי המזון הכרזה זמנית בדבר מזון רגיש לפי [[סעיף 62]], סמוך לפני ההכרזה לפי סעיף זה, תיכנס לתוקף ההכרזה לפי סעיף זה ברציפות מיד בתום ההכרזה הזמנית, אלא אם כן נקבע אחרת בהכרזה כאמור;
: (3) נקבע בהכרזה תוקף מאוחר יותר.

@ 62. הכרזה זמנית על מזון רגיש
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 59 עד 61]], מנהל שירות המזון רשאי להכריז, באופן זמני, כי מזון הוא מזון רגיש (בסעיף זה - הכרזה זמנית), במקרים שבהם סבר כי קיים צורך דחוף בהכרזה כאמור עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור ורשאי הוא לקבוע תנאים להכרזה זמנית.
: (ב) הכרזה זמנית תהיה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאי מנהל שירות המזון להאריך את תוקפה של ההכרזה הזמנית לתקופות נוספות אם סבר כי הצורך בהכרזה דורש זאת, ובלבד שסך התקופות הנוספות לא יעלה על שישה חודשים.
: (ג) הכרזה זמנית תפורסם בידי מנהל שירות המזון ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח ברשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.
: (ד) הודעה על הארכת הכרזה זמנית תפורסם ברשומות שלושה שבועות לפני תום ההכרזה הזמנית הקודמת, ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.
: (ה) הכרזה זמנית תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות או במועד מאוחר יותר שנקבע בה, ואולם מנהל שירות המזון רשאי לתת לתחנת הסגר הוראות שלפיהן יש להתייחס למזון כמזון רגיש מרגע החלטה בעניין, עוד בטרם הפרסום ברשומות ובלבד שההכרזה הזמנית פורסמה באתר האינטרנט לפי סעיף קטן (ג).

=== סימן ג': אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש ===

@ 63. בקשה למתן אישור מוקדם לייבוא
: (א) לשם קבלת אישור מוקדם לייבוא, או חידוש אישור כאמור, יגיש יבואן רשום למנהל שירות המזון או לעובד שירות המזון שהוא הסמיכו לכך ([[בסימן זה]] - נותן האישור) בקשה בהתאם להוראות [[סעיף 64]].
: (ב) החלטה בבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא תינתן בתוך 45 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים והפרטים הנדרשים לפי [[סעיף 64(א)(2)]] (בסעיף זה - המסמכים).
: (ג) הוגשה בקשה לחידוש אישור מוקדם לייבוא 45 ימים לפחות לפני פקיעת האישור אך לא מוקדם מ־90 ימים לפני פקיעתו, בצירוף המסמכים, ולא ניתנה החלטה עד מועד הפקיעה, יראו את האישור כאילו תוקפו הוארך עד מועד החלטה בבקשה.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), נותן האישור רשאי לעכב את הטיפול בבקשה אם מצא כי לא צורפו כל המסמכים, עד לצירופם בתוך מועד שיקבע, ואם לא צורפו במועד כאמור - רשאי הוא לדחות את הבקשה.

@ 64. התנאים לקבלת אישור מוקדם לייבוא
: (א) אישור מוקדם לייבוא יינתן למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא יבואן רשום, אלא אם כן הוא פטור לפי [[סעיף 57]];
:: (2) הוא מסר את כל המסמכים והפרטים שנקבעו לפי [[סעיף 116(3)]] המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות לפי חקיקת המזון ועל הקשר ליצרן המזון;
:: (3) הוא שילם את האגרה המפורטת [[בתוספת העשירית]] בעד הגשת הבקשה.
: (ב) לא יינתן אישור מוקדם לייבוא ולא יחודש אישור כאמור, למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

@ 65. חובת דיווח על שינוי במסמכים
: חל שינוי בפרט מהמסמכים או הפרטים שמסר היבואן לפי [[סעיף 64(א)(2)]], ידווח היבואן לנותן האישור על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימי עבודה.

@ 66. קביעת חובות מקצועיות באישור מוקדם לייבוא
: נותן האישור רשאי להורות באישור המוקדם לייבוא כי משלוח המזון ייבדק במעבדה בישראל עם הגיעו לתחנת ההסגר, בסוגי בדיקות שפירט באישור וכן כי תבוצע בו בדיקה אורגנולפטית, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות מקצועיות נוספות הנדרשות לסוג מזון רגיש מסוים, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון; לעניין זה, &quot;בדיקה אורגנולפטית&quot; - בדיקה של ריח, מראה, מרקם וטעם.

@ 67. תוקפו של אישור מוקדם לייבוא (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) תוקפו של אישור מוקדם לייבוא יהיה לתקופה שבין שנה לשש שנים, בהתאם לבקשת היבואן.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור רשאי לתת את האישור לתקופה קצרה מזו שהתבקשה, שלא תפחת משנה אלא בנסיבות חריגות, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון, להיקף הייבוא על ידי היבואן, לתקופה שבה האישור נמצא בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.

@ 68. הגבלת אישור מוקדם לייבוא, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו
: נותן האישור רשאי להגביל אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, להתלותו, לבטלו, או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
: (1) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב;
: (2) האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור;
: (3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור;
: (4) בעל האישור הפר תנאי מתנאי האישור או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי לשימוש באישור שנקבעו לפי [[פרק זה]];
: (5) בעל האישור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור [[בסעיף 70(א)]];
: (6) בעל האישור הוא מפר אמון לפי [[סעיף 58]];
: (7) בעל האישור או האחראי מטעמו על הייבוא גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו - ליקוי); ואולם נותן האישור לא יורה על ביטול אישור מוקדם לייבוא, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לאבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיורה מנהל שירות המזון;
: (8) השתנה פרט במסמכים או בפרטים שנמסרו לפי [[סעיף 64(א)(2)]] אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור הוא לא היה נותן את האישור;
: (9) התקיים אחד מאלה:
:: (א) בעל האישור הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
:: (ב) בעל האישור, ואם הוא תאגיד - הוא או נושא משרה בו, הורשע בעבירה הקשורה בעיסוקו ושמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא, או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור.

@ 69. תקופת תוקפה של התליית אישור מוקדם לייבוא
: הוראה על התליית אישור לפי [[סעיף 68]], תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן האישור רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך את ההתליה לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.

@ 70. התליה או הגבלה של אישור מוקדם לייבוא בשל חשד לאי־עמידה בחקיקת המזון
: (א) חשד נותן האישור כי המזון שלגביו ניתן אישור מוקדם לייבוא אינו עומד בדרישות שנקבעו בחקיקת המזון כאמור [[בסעיף 68(4)]], רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות או להגביל את האישור המוקדם לייבוא עד לבירור החשד האמור, אך לא ליותר מחודש, אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור, רשאי בנסיבות מיוחדות, להאריך את התקופה כאמור באותו סעיף קטן לבירור החשד בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.

@ 71. התליית אישור מוקדם לייבוא לאלתר לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור
: היה לנותן האישור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל האישור המוקדם לייבוא עילה מהעילות האמורות [[בסעיפים 68]] [[או 70]], וסבר כי קיים צורך דחוף להתלות את האישור לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את האישור לאלתר, ובלבד שייתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד ההתליה.

@ 72. מסירת הודעה לבעל אישור מוקדם לייבוא
: הודעה מנומקת על החלטת נותן האישור לפי [[סעיפים 68]], [[69]], [[70]] [[או 71]], תימסר בכתב לבעל האישור המוקדם לייבוא הנוגע בדבר.

@ 73. מתן אישור מוקדם לייבוא לאחר ביטולו
: בוטל אישור מוקדם לייבוא מטעמים שפורטו [[בסעיף 68]], לא תידון בקשה של בעל האישור שבוטל למתן אישור מוקדם לייבוא חדש לאחר הביטול, אלא בחלוף 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן האישור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל האישור, מנימוקים שיירשמו.

=== סימן ד': הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל ===

@ 74. הגשת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל
: (א) יבואן רשום שבכוונתו לייבא מזון רגיל מסוים יגיש לרשם הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב) הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תוגש בידי יבואן רשום, באמצעות אתר האינטרנט, בהתאם למפורט [[בסעיף 76]].

@ 75. סירוב להנפיק אישור קבלת הצהרה
: אישור קבלת הצהרה לא יונפק למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

@ 76. פרטי ההצהרה (תיקון: תשע&quot;ח)
: ההצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תכלול את הפרטים האלה:
: (1) שם היבואן, מענו ומספר תעודת היבואן הרשום;
: (2) שם המזון הרגיל שבכוונתו לייבא בעברית ובאנגלית, ושמו המסחרי, רק אם קיים, והכול כפי שמופיע על תווית המזון;
: (3) ייעוד המזון לאחת או יותר ממטרות אלה: ייצור מזון על ידי יצרן, שיווק קמעונאי או אחר, כגון שיווק למטבח מוסדי, או מטרה לפי [[סעיף 57]] אם לא חל לגביה פטור;
: (4) משקל יחידת מזון ותיאור אריזת המזון, ואם יש מגוון של משקלים או סוגי אריזות - פירוט לגבי כל אחד מהם;
: (5) שם יצרן המזון, לרבות מדינת הייצור וכתובתו של אתר ייצור המזון במדינה האמורה, ואם המזון האמור מיובא באמצעות ספק - גם שם הספק, לרבות מדינת הספק; לעניין [[פרק זה]], ”ספק” – מי שיבואן מתקשר עמו להספקת מזון למטרת ייבוא והוא אינו היצרן;
: (6) אם יש בידיו אחד לפחות מהמסמכים האמורים [[בסעיף 97]] אם לאו.

@ 77. צירוף מסמכים להצהרה
: (א) להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תצורף התחייבות של היבואן, בנוסח [[שבתוספת השלישית]].
: (ב) המגיש יצרף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל מסמכים ופרטים שקבע השר לפי [[סעיף 116(2)]].

@ 78. קבלת אישור הצהרה מקוון
: מסר יבואן רשום הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי [[סעיף 74]], ושילם אגרה כמפורט [[בתוספת העשירית]], יקבל באופן מקוון את אישור קבלת ההצהרה.

@ 79. תחולת ההצהרה
: (א) הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי [[סעיף 74]] תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה:
:: (1) פרט מהפרטים לפי [[סעיף 76]] שמסר היבואן הרשום בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל;
:: (2) הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, &quot;הרכב המזון&quot; - לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון, ואולם בייבוא מזון שנארז מראש על ידי היצרן, בידי יבואן שאין לו קשר עם היצרן כמשמעותו [[בסעיף 96]], ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון כפי שנמכר במדינה שממנה יובא.
: (ב) בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות [[סעיף 76]] -
:: (1) השתנה אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א), למעט פרט לפי [[סעיף 76(4)]]; ואולם השתנה פרט לפי [[סעיף 76(4)]] ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי האמור בדרך האמורה [[בסעיף 175]];
:: (2) היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה במשך תקופה של שנתיים לפחות.

=== סימן ד'1: הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 79א. הגשת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):))
: (א) יבואן נאות שבכוונתו לייבא מזון במסלול האירופי מסוים יגיש לרשם הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב) הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תוגש באמצעות אתר האינטרנט, בהתאם להוראות [[סעיפים 79ג]] [[ו-79ד]].

@ 79ב. התנאי לאישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):)) לא יונפק אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות למזון במסלול האירופי שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

@ 79ג. הפרטים הכלולים בהצהרה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):)) ההצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תכלול את הפרטים המנויים [[בסעיף 76(1) עד (5)]].

@ 79ד. המסמכים שיצורפו להצהרה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):))
: להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי יצרף היבואן את כל אלה:
: (1) התחייבות של היבואן בנוסח [[שבתוספת השלישית א']];
: (2) התחייבות כי היבואן מבצע את הפעולות הנדרשות כמפורט [[בסעיף 54א(ב)]];
: (3) אחד או יותר מהמסמכים המפורטים [[בפסקאות (1), (2), (3) או (5) שבסעיף 97]], אולם הגורם המוסמך לעניין המסמכים האמורים, ובכלל זה לעניין אישור סחר חופשי, יהיה הגורם המוסמך במדינה באיחוד האירופי;
: (4) אחד מאלה לגבי המזון:
:: (א) חשבונית מכירה לקמעונאי אירופי או מקמעונאי אירופי;
:: (ב) תעודת משלוח לקמעונאי אירופי;
:: (ג) אישור סחר חופשי שנתן גורם מוסמך במדינה באיחוד האירופי;
:: (ד) לעניין מי שצירף לפי פסקה (3) מסמך מהמסמכים כאמור [[בסעיף 97(1) עד (3)]] - הצהרת יצרן המזון על עמידת המזון בדרישות האסדרה של האיחוד האירופי;
: (5) כל מסמך נוסף שקבע השר בצו בהמלצת ועדת החריגים לפי [[סעיף 313א]].

@ 79ה. קבלת אישור הצהרה מקוון מאת יבואן נאות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):)) מסר יבואן נאות הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סעיף 79א]], ושילם אגרה כמפורט [[בתוספת העשירית]], יקבל באופן מקוון אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות.

@ 79ו. תחולת ההצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):))
: (א) הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סעיף 79א]] תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה:
:: (1) פרט מהפרטים לפי [[סעיף 79ג]] שמסר היבואן הנאות בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, למעט פרט לפי [[סעיף 76(4)]];
:: (2) הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, &quot;הרכב המזון&quot; - לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון.
: (ב) בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות [[סעיף 79א]]:
:: (1) אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א) השתנה, למעט פרט לפי [[סעיף 76(4)]]; השתנה פרט לפי [[סעיף 76(4)]], ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי בדרך האמורה [[בסעיף 175]];
:: (2) היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה מזה שנתיים לפחות.

=== סימן ה': תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר ===

@ 80. איסור שחרור משלוח מזון מנמל בלא תחנת הסגר
: (א) לא ישוחרר משלוח מזון מנמל שאין בו תחנת הסגר.
: (ב) פירוט רשימת הנמלים שיש בהם תחנת הסגר תפורסם באתר האינטרנט.

@ 81. תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר
: לא יוציא יבואן משלוח מזון מתחנת הסגר אלא אם כן קיבל תעודת שחרור.

@ 82. איסור מתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי
: חקיקת המזון לא תינתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

@ 83. בקשה לקבלת תעודת שחרור (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לאחר יציאתו של משלוח המזון מהמדינה שממנה יובא, לישראל, יגיש יבואן רשום בקשה מקוונת דרך אתר האינטרנט לקבלת תעודת שחרור, ובה יציין, בין השאר, כי -
: (1) לגבי מזון רגיש - יש בידיו אישור מוקדם לייבוא שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה;
: (2) לגבי מזון רגיל - יש בידיו אישור קבלת הצהרה שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה;
: (3) לגבי מזון במסלול האירופי - יש בידיו אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות שקיבל לעניין אותו מזון לפני הגשת הבקשה.

@ 84. פרטי הבקשה לקבלת תעודת שחרור (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיל תכלול את הפרטים האלה:
:: (1) פרטי תעודת היבואן הרשום, מגיש הבקשה;
:: (2) פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;
:: (3) מספר אישור קבלת ההצהרה ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;
:: (4) אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח.
: (ב) בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיש, תכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), וכן כל פרט נוסף שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 116(8)]].
: (ב1) (((החל מיום 1.1.2023):)) בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון במסלול האירופי תכלול את הפרטים והמסמכים האלה:
:: (1) פרטי תעודת הרישום של מגיש הבקשה כיבואן נאות;
:: (2) פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;
:: (3) מספר אישור קבלת ההצהרה מאת יבואן נאות בדבר מזון במסלול האירופי ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;
:: (4) אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח;
:: (5) הפרטים והמסמכים המפורטים [[בתוספת השלישית ב']].
: (ג) בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור תשולם אגרה כמפורט [[בתוספת העשירית]], ולעניין מזון שהוא מוצר בשר - בהתאם להוראות [[סעיף 216(ב)]].

@ 85. מתן תעודת שחרור למזון רגיל (((החל מיום 1.1.2023):)) ולמזון במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל תינתן בדרך מקוונת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט -
: (((החל מיום 1.1.2023):)) תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל או למשלוח מזון במסלול האירופי, לפי העניין, תינתן בדרך מקוונת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט -
: (1) בתקופה שבה המערכת המקוונת אינה פעילה או תקינה, ואז תינתן התעודה בהקדם האפשרי;
: (2) לגבי משלוח מזון הדורש בדיקה לפי [[סעיף 86]] [[או 87]].

@ 86. בדיקת משלוח מזון בתחנת הסגר כתנאי למתן תעודת שחרור (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: (א) משלוח מזון ייבדק, כולו או חלקו, בידי מפקח בתחנת הסגר, כתנאי למתן תעודת שחרור, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המשלוח כולל מזון רגיש, כולו או חלקו;
::: (((החל מיום 1.1.2023):)) המשלוח, כולו או חלקו, כולל מזון רגיש שאינו מזון במסלול האירופי;
:: (2) היבואן הצהיר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי [[סעיף 74]] כי אין בידיו מסמך מהמסמכים המפורטים [[בסעיף 97]] או שלא מסר את כתובתו המלאה של אתר הייצור, לפי [[סעיף 76(5)]];
:: (3) נדרשת בדיקה יזומה בהתאם להוראות של מנהל שירות המזון לפי סעיף קטן (ב);
:: (4) נערכת בדיקה אקראית, שלא תעלה על חמישה אחוזים מתוך כלל המשלוחים, בחישוב שנתי.
: (ב) מנהל שירות המזון רשאי להורות -
:: (1) על בדיקה יזומה של משלוח מזון לפי שיקול דעתו המקצועי המבוסס בין השאר על ניהול סיכונים ועל נתונים שברשותו לגבי היבואן, יצרן המזון, ארץ המוצא או המזון המסוים, לרבות על פסילת משלוח המזון לייבוא או לייצוא בידי מדינה אחרת, או על קבלת מידע ממדינה אחרת או מארגון בין־לאומי בתחום המזון על מניעת שיווק המזון, או על קבלת מידע בכל דרך אחרת על פגם במזון או הפרת חקיקת המזון לגביו, או על חשש לפגם או הפרה לגביו;
:: (2) בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט, על בדיקות יזומות מיוחדות לסוג מזון, בהתבסס על ניהול סיכונים, בנסיבות חריגות, ולשם מניעת סיכונים לבריאות הציבור, לתקופה שיורה, שלא תעלה על שישה חודשים, כתנאי למתן תעודת שחרור.
: (ג) בסעיף זה, &quot;בדיקה&quot; - כאמור [[בסעיף 66]] או בהוראות לפי [[סעיף 116(6)]].

@ 87. עיכוב במתן תעודת שחרור בשל הצורך לבצע בדיקה במזון
: לא תינתן תעודת שחרור אם המפקח בתחנת ההסגר הורה על בדיקה לפי [[סעיף 86]], ובדיקה כאמור טרם בוצעה; ואולם מפקח רשאי להורות על ביצוע הבדיקה לאחר מתן תעודת שחרור ובכפוף לתנאים שייקבעו בתעודת השחרור, לרבות לעניין ביצוע הבדיקה.

@ 88. עיכוב במתן תעודת שחרור למזון האסור לייבוא מכוח דין אחר
: ראה מנהל שירות המזון, מי שהוא הסמיכו לכך או מפקח בתחנת ההסגר כי הוגשה בקשה לקבלת תעודת שחרור לגבי מזון הנמצא בתחנת הסגר והתעורר לגביו חשד כי מדובר במזון שאסור לייבאו מכוח חיקוק שאינו לפי חקיקת המזון, יודיע על כך לגובה מכס כהגדרתו [[בפקודת המכס]], מיד עם היוודע לו על כך, בלא דיחוי, ורשאי הוא, במקרים חריגים, לעכב את הטיפול בבקשה עד לאישור גובה המכס כי האחראי על החיקוק הנוגע לעניין הסכים לכך.

@ 89. מתן תעודות למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון (תיקון: תשפ&quot;ב)
: על אף האמור [[בסעיפים 64(ב)]] [[ו־75]], מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לאשר מתן תעודה, למעט תעודת יבואן רשום, למזון שנמצא בו פגם לא מהותי שניתן לתיקון להנחת דעתו של מנהל שירות המזון באופן שלא יסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות המזון, ובלבד שהורה בתעודה על תנאים המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור.
: (((החל מיום 1.1.2023):)) על אף האמור [[בסעיפים 64(ב)]], [[75]] [[ו-79ב]], מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לאשר מתן תעודה, למעט תעודת יבואן רשום, למזון שנמצא בו פגם לא מהותי שניתן לתיקון להנחת דעתו של מנהל שירות המזון באופן שלא יסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות המזון, ובלבד שהורה בתעודה על תנאים המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור.

@ 90. מתן תעודת שחרור בתנאי שיושלמו דרישות טרם הוצאת המזון מהמחסן (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן רשאי להשלים את דרישות הוראות התאמת הסימון והמסמכים למזון כמפורט להלן, טרם הוצאת המזון מהמחסן הרשום בתעודת היבואן הרשום שלו, ובכפוף לתנאים שלהלן:
:: (1) לעניין מזון רגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בתעודה האמורה - הוראות [[סעיפים 15]], [[95]] [[ו־96]], (((החל מיום 1.1.2023):)) ולעניין מזון רגיל שיובא במסלול האירופי - הוראות [[סעיף 15]];
:: (2) לעניין מזון רגיש, אם קיבל היתר לכך בתעודה האמורה - הוראות [[סעיף 15]];
::: (((החל מיום 1.1.2023):)) לעניין מזון רגיש, ובכלל זה מזון רגיש שיובא במסלול האירופי, אם קיבל היתר לכך בתעודה האמורה - הוראות [[סעיף 15]].
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של היבואן לעמוד בדרישות סימון שאינן לפי חקיקת המזון.

@ 91. סמכויות מנהל שירות המזון למתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות מסוימות
: על אף האמור [[בסעיף 82]], מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו רשאי -
: (1) לתת תעודת שחרור למשלוח מזון, אף שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון או אריזה, אם ההפרות הן טעויות כתיב או דפוס או בגדר זוטי דברים, אינן נוגעות לתכונות מהותיות של המזון, לזיהויו או לזיהוי יצרן המזון, ואין בהן כדי לסכן את בריאות הציבור או ליצור חשש להטעיה משמעותית של הצרכן, ותיקון ההפרה יטיל על היבואן נטל משמעותי, ורשאי הוא לקבוע תנאים באישור כאמור;
: (2) לתת תעודת שחרור למשלוח שהמזון בו אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון, אריזה, שמירת מסמכים או תוצאות בדיקת מעבדה, ובלבד שיקבע תנאים בתעודת השחרור להבטחת קיום הדרישות האמורות בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן שצוין בתעודת היבואן הרשום;
: (3) לתת תעודת שחרור למשלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור, כאמור [[בסעיף 57(4)]], ורשאי הוא לקבוע תנאים בתעודה.

@ 92. סמכויות מפקח בתחנת הסגר בנוגע למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון
: לא ניתנה תעודת שחרור למזון מחמת אי-עמידה בדרישות כאמור [[בסעיף 82]], יחולו הוראות אלה:
: (1) מצא מפקח שהפגם במזון לא מהותי וניתן לתיקון באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור או את בטיחות המזון, רשאי הוא, באישור מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, לתת ליבואן הוראות בדבר על הדרך לתקן את הפגם טרם שחרורו; תוקן הפגם בהתאם להוראות כאמור, ידווח על כך היבואן למפקח, והמפקח יהיה רשאי לתת תעודת שחרור אם מצא כי לאחר התיקון המזון עומד בתנאים למתן תעודת שחרור;
: (2) מצא מפקח פגם כאמור בפסקה (1) וסבר כי הפגם ניתן לתיקון באופן כאמור באותה פסקה, וניתן בכפוף לתנאים שיקבע לתקן את הפגם במחסן היבואן, רשאי הוא להתנות את מתן תעודת השחרור בתנאים שיקבע, לרבות דרישה להעמדת המזון לבדיקה לאחר התיקון, בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן;
: (3) מצא מפקח שהפגם במזון מהותי או שאינו ניתן לתיקון, רשאי הוא להתיר להחזיר את המשלוח לנמל המוצא או לשולחו ליעד אחר מחוץ לישראל, לפי בחירת היבואן, בהתאם לתנאים שיורה עליהם; אין באמור כדי לגרוע מסמכויות לפי חוק זה להורות על השמדת המזון.

@ 93. ערובה לקיום תנאים או דרישות
: תנאים לפי [[סעיפים 87 עד 92]] יכול שיכללו, בין השאר, דרישה למתן ערובה לקיום הדרישות שנקבעו ולעמידה בתנאים.

=== סימן ו': שמירת מסמכים בידי יבואן ===

@ 94. שמירת מסמכים בידי יבואן (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן ישמור את המסמכים והפרטים שנקבעו לפי [[סעיף 116(4)]] ואת המסמכים והפרטים המפורטים לפי [[סימן זה]], לכל משלוח מזון שניתנה לגביו תעודת שחרור, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון, ובהעדר סימון של מועד כאמור - שנה ממועד העברת המזון לאחר, כפי שמצוין בתאריך תעודת המשלוח של המזון.
: (ב) (((החל מיום 1.1.2023):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שמירת מסמכים בנוגע למזון במסלול האירופי יחולו הוראות [[סעיף 54א(ב)]], בתקופה האמורה [[באותו סעיף]].

@ 95. שמירה של אריזה ותווית לעניין מזון ארוז מראש
: (א) יבואן של מזון ארוז מראש ישמור צילום או סריקה ממוחשבת של אריזת המזון כפי שהוא נמכר מחוץ לישראל, וכן כפי שישווק בישראל בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון.
: (ב) לא היתה התווית חלק מאריזת המזון כאמור בסעיף קטן (א), ישמור היבואן בדרך כאמור בסעיף קטן (א) גם את התווית המקורית של היצרן כפי שסומנה על ידי היצרן, על גבי המזון כפי שנמכר מחוץ לישראל, ואם תווית כאמור לא היתה בשפה העברית - גם את התווית בעברית כפי שסומנה בידי היבואן על גבי המזון לצורך שיווקו בישראל.
: (ג) נקבעה חובה לפי חוק זה לסמן את אריזת המזון בקוד, ישמור היבואן גם מסמך המפרט את פענוח הקוד.

@ 96. בדיקות מעבדה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן מזון יבדוק לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח כי בוצעה בדיקה המעידה על עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי [[פרק זה]].
: (ב) יבואן מזון ישמור לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח המזון תוצאות של בדיקה שנערכה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), יבואן שיש לו קשר עם יצרן המזון, בין באופן ישיר ובין באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון, רשאי לבדוק את עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי [[פרק זה]] באמצעות מסמכים לפי פסקאות (1) ו־(2) שלהלן, וישמור מסמכים אלה:
:: (1) מסמך חתום על ידי היצרן המעיד על הרכב המזון; לעניין מזון המיוצר בהרכב שונה המיוחד לצורך מכירה בישראל, יכלול המסמך גם אישור של היצרן שהמזון מיוצר במיוחד לצורך ייצוא לישראל;
:: (2) מסמך חתום על ידי היצרן, שבו מוצהר כי האצוות שבמשלוח עומדות במפרט של המזון שבמשלוח, כפי שקבע היצרן, או תוצאות בדיקה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי לפחות אחת מהאצוות שבמשלוח.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), יבואן של מזון רגיל שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר [[שבתוספת הרביעית]], שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי לשמור בנוגע למזון שבמשלוח מפרט מהמשווק שממנו קיבל את המזון, במקום תוצאות הבדיקה לפי סעיף קטן (א).
:: (((החל מיום 1.1.2023):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), יבואן של מזון רגיל או מזון במסלול האירופי שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר [[שבתוספת הרביעית]], שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי לשמור בנוגע למזון שבמשלוח מפרט מהמשווק שממנו קיבל את המזון, במקום תוצאות הבדיקה לפי סעיף קטן (א).
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בדיקה&quot; - בדיקה שנערכה בידי יצרן המזון, מעבדה בישראל או מעבדה שאושרה או הוכרה על ידי אחד הגופים כאמור [[בסעיפים 42(ב)]] [[או 52(ב)(2)]];
::- &quot;מפרט&quot; (Specification) - מסמך המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של המזון ואת הרכבו, בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון החלות על המזון בעניינים אלה או להוראות מנהל שירות המזון לפי [[סעיף 101]].

@ 97. שמירת מסמכים הנוגעים ליצרן (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: יבואן מזון שמסר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי [[סעיף 74]] כי יש בידו מסמך מהמסמכים שלהלן, ישמור אחד לפחות מהם:
: (1) אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור, שנתן אותו גורם מוסמך;
: (2) אישור שמתאפשר סחר חופשי במזון במדינת הייצור (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה;
:: (((החל מיום 1.1.2023):)) אישור סחר חופשי;
: (3) תעודת בריאות (health certificate) שנתן גורם המוסמך לתת תעודה כאמור במדינת הייצור (((החל מיום 1.1.2023):)) אף אם כינויה שונה;
: (4) (((תימחק ביום 1.1.2023):)) אישור כאמור בפסקאות (2) או (3) אף אם כינויו שונה, שנתן גורם מוסמך כאמור באותן פסקאות;
: (5) אישור כאמור [[בסעיף 52]] המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור.

@ 98. שמירת תרגום של מסמכים
: (א) אם מסמך שיבואן נדרש לשמור לפי הוראות [[פרק זה]] אינו בעברית או באנגלית, ישמור היבואן גם תרגום של המסמך האמור לאחת השפות האמורות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין תווית לפי [[סעיף 95]] שאינה בעברית או באנגלית, ישמור היבואן תרגום נוטריוני, אלא אם כן יש בידו תרגום לעברית או לאנגלית של התווית מאת היצרן, והצהרה מאת היצרן כי התרגום האמור תואם את תוכן התווית המקורית.
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, מפקח רשאי לדרוש תרגום נוטריוני של מסמך, אם ראה שהדבר נדרש לשם השלמת ביקורת שערך.

@ 99. שמירת רשימת העוסקים במזון שאליהם הועבר המזון ישירות
: יבואן מזון ישמור את רשימת העוסקים במזון שאליהם העביר את המזון ישירות.

@ 100. שמירת מסמכי משלוח (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב)
: יבואן מזון ישמור את המסמכים שלהלן, לגבי כל משלוח:
: (1) חשבון מכר;
: (2) הצהרת ייבוא כהגדרתה [[בפקודת המכס]];
: (3) שטר מסירה, כמשמעותו [[בסעיף 18 לפקודת המכס]];
: (4) אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל או אישור מוקדם לייבוא, לפי העניין;
:: (((החל מיום 1.1.2023):)) אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל, אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות או אישור מוקדם לייבוא, לפי העניין;
: (5) תעודת שחרור.

@ 101. שמירת מסמכים נוספים
: מנהל שירות המזון רשאי להורות ליבואן של סוג מזון מסוים לשמור מסמכים נוספים הנדרשים לשם הוכחת עמידת המזון ואריזתו בדרישות לפי חקיקת המזון, ובלבד שלא נקבעו לעניין סוג מזון זה דרישות לשמירת מסמכים נוספים לפי [[סעיף 116(4)]].

=== סימן ז': רישום יבואנים ===

@ 102 רישום יבואנים
: (א) מנהל שירות המזון ימנה, מבין עובדי שירות המזון, רשם של יבואני מזון.
: (ב) הרשם ינהל מרשם יבואנים, שבו ירשום יבואני מזון.
: (ג) הרשם ייתן למי שנרשם במרשם היבואנים תעודת יבואן רשום.

@ 103. בקשה לרישום יבואן
: (א) המבקש להירשם או לחדש רישום במרשם היבואנים יגיש לרשם בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), בצירוף המסמכים והפרטים המפורטים בסעיף זה.
: (ב) הבקשה תכלול את כל אלה:
:: (1) שמו המלא של המבקש, כתובתו, דרכי ההתקשרות עמו, ובכלל זה כתובת הדואר האלקטרוני שלו;
:: (2) העתק תעודת הזיהוי שלו ותעודת עוסק מורשה שלו, אם הוא יחיד או העתק תעודת ההתאגדות שלו לפי הדין בישראל, אם הוא תאגיד;
:: (3) כתובת המחסן שבו יאוחסן המזון לפי [[סעיף 104]] ופרטיו, בצירוף אחד מאלה, לפי העניין: העתק רישיון העסק של המחסן, העתק רישיון האחסנה של בעל המחסן, העתק רישיון ייצור שבו היתר לאחסנה או העתק של התקשרות עם בעל מחסן או עם בעל רישיון כאמור, והכול לפי הוראות [[סעיף 104]].

@ 104. תנאי סף לרישום במרשם היבואנים - עמידה בהוראות לעניין אחסון מזון
: תנאי לרישום מבקש במרשם היבואנים, הוא שמתקיים בו אחד מאלה לעניין אחסון המזון שהוא מבקש לייבא:
: (1) המבקש הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות:
:: (א) רישיון עסק לאחסנת מזון לפי [[חוק רישוי עסקים]], וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא (בסעיף זה - מחסן מורשה) ואם הוא מבקש לאחסן מזון בקירור או בהקפאה - הוא גם בעל רישיון אחסנה לפי חוק זה;
:: (ב) רישיון ייצור לפי חוק זה הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 2|פסקה (6) להגדרה &quot;ייצור&quot;]], וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא;
: (2) הוא הציג התקשרות עם בעל מחסן מורשה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא, שבידיו לפחות אחד מהרישיונות הנדרשים כאמור בפסקה (1), ואם אין בידי בעל המחסן שהתקשר עמו רישיון אחסנה או רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 2|פסקה (6) להגדרה &quot;ייצור&quot;]] - הוא קיבל אישור של לשכת הבריאות המחוזית שבתחומה נמצא המחסן, על העדר התנגדותה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא במחסן שבעליו הוא בעל המחסן המורשה, אף שאינו בעל רישיון כאמור.

@ 105. הוראות מיוחדות לעניין בקשה לרישום יבואן המייבא לשטחי האזור
: (א) יבואן שביקש לייבא מזון לשטחי האזור בלבד, פטור מהוראת [[סעיף 104]] לעניין מחסן בתחומי האזור, ויצרף לבקשתו התחייבות לייבא לשטחי האזור בלבד.
: (ב) בתעודת היבואן הרשום של יבואן כאמור בסעיף קטן (א) יצוין כי חל עליו איסור לשווק מזון בישראל, והיבואן יידרש, כתנאי למתן תעודת שחרור, להציג אישור של הגורם המוסמך לאשר כי משלוח מזון קודם שייבא, אם היה כזה, הועבר לאזור.
: (ג) יבואן רשום שיש בידו תעודת יבואן רשום לפי סעיף זה, לא יוכל לייבא מכוחה מזון לשטח שאינו האזור.

@ 106. דרישת מידע נוסף לבחינת בקשת הרישום
: הרשם רשאי לדרוש מסמכים או פרטים נוספים לשם בחינת עמידתה של בקשה לרישום יבואן בתנאים שנקבעו לפי [[סימן זה]].

@ 107. סייג לרישום יבואן
: הרשם לא ירשום במרשם היבואנים מבקש שהוא, ואם הוא תאגיד - הוא או נושא משרה בתאגיד, הורשע בעבירה, שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להירשם במרשם מטעמים של שמירה על בריאות הציבור או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור.

@ 108. סירוב לרשום במרשם היבואנים
: החלטת הרשם לסרב לרשום אדם במרשם היבואנים תהיה מנומקת.

@ 109. היתר להדבקת תווית במחסן בתעודת היבואן הרשום
: (א) על אף האמור [[בסעיף 21]], הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להדביק במחסן תווית על גבי מזון מיובא ארוז מראש, אם יש ליבואן מחסן העומד בתנאים הנדרשים לביצוע הדבקה כאמור או שהיבואן התקשר עם בעל רישיון אחסנה שרישיונו כולל היתר לסימון בהתאם [[לסעיף 152]]; ההיתר ליבואן יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום.
: (ב) ניתן היתר לסימון כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון ייצור לביצוע הסימון האמור.

@ 110. היתר להובלה ולאחסנה בטמפרטורה מבוקרת
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 149]] [[ו־150]], הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להובלה או לאחסנה בטמפרטורה מבוקרת של מזון הטעון הובלה או אחסנה בטמפרטורה מבוקרת; ההיתר יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום.
: (ב) ניתן היתר כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון הובלה או רישיון אחסנה, לפי העניין.

@ 111. קביעת תנאים בתעודת היבואן הרשום
: (א) הרשם רשאי לקבוע תנאים שיירשמו בתעודת היבואן הרשום, לשנותם, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, והכול לאחר שנתן ליבואן הרשום הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ב) הרשם רשאי להורות כי הוראות מקצועיות הנדרשות לסוג מזון מסוים, שמנהל שירות המזון הורה עליהן, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון, יחולו כתנאים בתעודת היבואן הרשום של היבואן המייבא את אותו סוג מזון מסוים.

@ 112. חובת דיווח על שינוי במסמכים
: חל שינוי במסמכים או בפרטים שמסר היבואן לפי [[סעיף 103]], ידווח היבואן לרשם על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.

@ 113. תוקפה של תעודת יבואן רשום
: (א) תוקפה של תעודת יבואן רשום יהיה שנתיים, ורשאי הרשם להאריך את תוקפה לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיובא, להיקף הייבוא, לשאלה אם היבואן מייבא מזון שנדרש לגביו אישור ייצור נאות, למערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, לתקופה שבה התעודה נמצאת בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
: (ב) בקשה לחידוש תעודת יבואן רשום לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ־90 ימים לפני מועד פקיעת תוקף התעודה; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעת התעודה, יראו את התעודה כאילו הוארך תוקפה עד למועד ההחלטה בבקשה.

@ 114. הגבלה, התליה, ביטול או סירוב לחדש רישום במרשם היבואנים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) הרשם רשאי להגביל רישום במרשם היבואנים, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או לתקופה שלא תעלה על שנה, לפי המוקדם, לבטלו או לסרב לחדשו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) התקיימו אחת או יותר מהנסיבות [[בסעיף 68]], בשינויים המחויבים;
:: (2) הופרו תנאים או התחייבויות שנכללים בהתחייבות שנתן היבואן לפי [[סעיף 77(א)]], או באישור לפי [[סעיף 84(א)(4)]];
:: (3) נשקפת סכנה לבריאות הציבור מפעולת הייבוא בידי היבואן;
:: (4) (((החל מיום 1.1.2023):)) הופרו תנאים או התחייבויות שנכללים בהתחייבות שנתן היבואן לפי [[סעיף 79ד(1) ו-(2)]] או באישור לפי [[סעיף 84(ב1)(4)]].
: (ב) על החלטת רשם לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 71 עד 73]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ח': רישום כיבואן נאות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 115. רישום יבואן נאות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה - מנהל שירות המזון) ירשום יבואן רשום כיבואן נאות ויחדש רישום של יבואן רשום כיבואן נאות אם מצא שהיבואן הגיש לו את כל אלה:
:: (1) תכנית בקרת איכות ובטיחות שהיבואן הרשום מקיים, לכל סוג מזון מסוים שהוא מבקש לייבא, הכוללת נהלים וסקר סיכונים ובו התייחסות למערכת האיכות של היצרן, להרכב המזון, לבטיחותו, לסימונו, לתנאי הובלתו, לאחסונו ולמכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין-לאומיים מקובלים;
:: (2) התחייבות שלפיה הוא יישם את התכנית כאמור בפסקה (1) בעבור כל משלוח של מזון שהוא מייבא.
: (ב) מנהל שירות המזון ינהל מרשם יבואנים נאותים לפי סעיף זה (בסעיף זה - המרשם) ויפרסמו באתר האינטרנט; רשם מנהל שירות המזון יבואן במרשם כאמור, ייתן לו תעודת רישום כיבואן נאות.
: (ג) החלטת מנהל שירות המזון תינתן בתוך עשרה ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א); לא ניתנה ההחלטה בתקופה האמורה, יירשם היבואן כיבואן נאות במרשם ותינתן לו תעודת רישום כיבואן נאות.
: (ד) הוראות [[סעיפים 112 עד 114]] יחולו לעניין תעודת רישום כיבואן נאות, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום &quot;הרשם&quot; יקראו &quot;מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו&quot;.

=== סימן ט': תקנות לעניין ייבוא מזון ===

@ 116. תקנות לעניין ייבוא מזון (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי להתקין תקנות בעניינים אלה הנוגעים לייבוא מזון; (((החל מיום 1.1.2023):)) אולם תקנות כאמור החלות על יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי יותקנו באישור ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה - ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת (בסעיף זה - הוועדה המשותפת):
: (1) תנאים נוספים לרישום במרשם היבואנים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה ניתן לרשום יבואנים במרשם היבואנים, אף אם אינם עומדים בתנאי הרישום לפי [[סעיף 104]], והכול לשם שמירה על בריאות הציבור ובטיחות המזון;
: (2) המסמכים והתנאים הנדרשים, נוסף על האמור בפסקה (1), לשם קבלת תעודות או אישורים לפי [[פרק זה]], ובכלל זה –
:: (א) המסמכים והפרטים שנדרש לצרף לבקשה לרישום במרשם היבואנים, להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל או לבקשה לקבלת תעודות או אישורים לפי [[פרק זה]], לרבות מהרשויות המוסמכות במדינה שממנה יובא המזון;
:: (ב) התנאים למתן התעודות או האישורים, וכן התנאים לביטולם, לסירוב לתתם, להגבילם או לסרב לחדשם, נוסחם או דרכי נתינתם;
:: (ג) תקנות לפי פסקה זו יכול שיקבעו דרישות לגבי סוגי מזון מסוימים ומקומות ייצורם, לרבות לעניין ייצורם בתנאי ייצור נאותים, תנאי הובלתם ואחסונם, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
: (3) המסמכים והפרטים שעל יבואן להגיש במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא לפי [[סעיף 64(א)(2)]], המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות לפי חקיקת המזון ועל הקשר ליצרן המזון;
: (3א) (((החל מיום 1.1.2023):)) מסמכים שעל יבואן לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סעיף 79ד(4)]], המעידים על שיווק המזון במדינה ממדינות האיחוד האירופי;
: (4) המסמכים או הפרטים הנדרשים, בין השאר, לצורך עקיבות מזון או מתן תעודת שחרור, שיישמרו אצל היבואן הרשום, ודרכי שמירתם משלב ייצור המזון מחוץ לישראל, דרך שלבי הובלתו ואחסנתו ועד למכירתו על ידי היבואן הרשום למשווקים שלהם מכר את המזון;
: (5) נוסח ההצהרות וההתחייבויות הנדרשות לפי [[פרק זה]];
: (6) דרכי בדיקת משלוחי מזון, ובכלל זה בדיקת מסמכים שהיבואן נדרש לשמור לפי חוק זה, כתנאי למתן תעודת שחרור, ותדירותן, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיובא, להיקף הייבוא על ידי היבואן, לתקופה שבה הוא רשום כיבואן ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו;
: (7) באישור הוועדה - תנאים לייבוא סוגי מזון מסוימים ממדינות מסוימות וכן איסור על ייבוא סוגי מזון מסוימים ממדינות כאמור, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
: (8) הוראות לעניין בקשות לקבלת תעודת שחרור ובכלל זה הוראות כמפורט להלן, ויכול שיקבע דרישות שונות לגבי קבוצות מזון שבמשלוח, מקומות ייצור שונים או מדינות ייצור מסוימות, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור:
:: (א) הוראות מיוחדות לגבי בקשות לקבלת תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר, לרבות לעניין מזון שיוצא מישראל והוחזר אליה או שנפסל לייבוא במדינה אחרת או שנפסל לייצוא מישראל;
:: (ב) דרכי הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור של מזון מתחנת הסגר, הפרטים והמסמכים שיש לצרף לבקשה, תנאים שבהם ניתן להתנות את הבקשה, לרבות לעניין אופן שיווק המזון, דרכי הסירוב למתן התעודה, מתן ערובה כבטוחה לקיום התנאים או להיתר לשחרור מתחנת הסגר לפי [[סעיפים 89 עד 93]];
: (9) הוראות לעניין דיגום מזון בתהליך היבוא;
: (10) תנאים לעניין ייבוא מזון ייעודי וסימונו;
: (11) הוראות לעניין חובת יבואן רשום למסור מידע על מזון מסוים, ובכלל זה את המפרט של מזון מסוים וכן תוצאות בדיקה המתייחסות לאיכות ובטיחות מזון או מזון מסוים, תנאי הובלתו ואחסונו;
: (12) (((תימחק ביום 1.1.2023):)) באישור הוועדה - תנאים למתן אישור ייבוא נאות, והוראות לעניין הגשת בקשה לאישור ייבוא נאות, מסמכים שיש לצרף לבקשה ודרך הטיפול בה וכן הוראות לעניין אופן הפיקוח והבדיקה של יבואן בעל אישור כאמור, והכול בהתאם לנדרש לשם הבטחת בריאות הציבור ובטיחות ותקינות המזון.
: ((פורסמו [[תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), תשל״ח–1978]].))
: ((פורסמו [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר), התש&quot;ף-2020]].))

== פרק ד'1: מזון המיועד לייצוא בלבד ==

@ 117. תנאים לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 4]] [[ו־20]], ובלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, רשאי בעל רישיון ייצור לייצר מזון המיועד לייצוא בלבד, שלא מתקיימות בו דרישות לפי חקיקת המזון ([[בפרק זה]] - מזון המיועד לייצוא בלבד), ובלבד שהמזון ראוי למאכל אדם, ושמתקיימים כל אלה:
:: (1) המזון מתאים לאסדרה בתחום המזון החלה במדינת היעד או שהמזון הוזמן בידי עוסק במזון במדינת היעד;
:: (2) בעל הרישיון מסר מראש למנהל שירות המזון הצהרת ייצוא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב);
:: (3) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 32]], הוא שומר לתקופה הקבועה [[בסעיף 32(ב)]] את הצהרת הייצוא והמסמכים המעידים על תוכנה, ואם הוא יצרן המיישם מערכת בקרת איכות - גם מסמכים המוכיחים את התנאים בסעיף קטן (ב) ואת יישום מערכת בקרת איכות;
:: (4) הוא מקיים את הוראות [[סעיפים 126 עד 128]].
: (ב)(1) הצהרת הייצוא תהיה בהתאם לנוסח שיפורסם באתר האינטרנט ובה יודיע בעל רישיון ייצור על כוונתו לייצא מזון המיועד לייצוא בלבד, ועל התחייבותו לנקוט צעדים להבטחת הפרדת המזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל ולהבטחת מניעת מכירתו בישראל.
:: (2) בעל רישיון ייצור שאינו מיישם מערכת בקרת איכות יכלול בהצהרת הייצוא גם את אלה:
::: (א) סוג המזון המיועד לייצוא בלבד;
::: (ב) השינויים במפרט המזון המיועד לייצוא בלבד לעומת מפרט מזון מאותו סוג שהוא מייצר ומיועד למכירה בישראל, ואם אינו מייצר מזון מאותו סוג המיועד למכירה בישראל - מפרט המזון המיועד לייצוא בלבד בהתאם להזמנת עוסק במזון במדינת היעד;
::: (ג) האמצעים שננקטו במפעל הייצור להבטחת הפרדת המזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל, להבטחת מניעת מכירתו בישראל, ולתיעוד ייצור המזון המיועד לייצוא בלבד.
:: (3) הצהרת הייצוא תימסר -
::: (א) לגבי בעל רישיון ייצור שמיישם מערכת בקרת איכות - לפני תחילת ייצור של מזון המיועד לייצוא בלבד, ובמועד חידוש רישיון ייצור מזון כאמור;
::: (ב) לגבי בעל רישיון ייצור שאינו מיישם מערכת בקרת איכות - שבעה ימי עבודה לפחות לפני כל עת שבה הוא מתכוון להתחיל בייצור מזון מסוים שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון, ולגבי כל מזון מסוים כאמור.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;אסדרה&quot; - לרבות חיקוק, תקן, והנחיה;
::- &quot;יצרן המיישם מערכת בקרת איכות&quot; - יצרן שיש בידו אישור מאחד הגופים המנויים [[בסעיף 42(ב)]], המעיד כי הוא מיישם אחד מאלה:
:: (1) ISO-22000;
:: (2) ISO 9001 יחד עם HACCP;
:: (3) תקנים בין־לאומיים מקובלים נוספים, כפי שיפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט.

@ 118. ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד שלא מתקיימות בו דרישות לעניין סימון
: על אף האמור [[בסעיף 23]] ובלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, בעל רישיון ייצור רשאי לייצר מזון המיועד לייצוא בלבד, אף אם לא מתקיימות במזון דרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון המזון, תכולתו או אריזתו, ובלבד שמתקיימות בו שאר הדרישות לפי חקיקת המזון.

@ 119. שיווק מזון המיועד לייצוא בלבד
: משווק רשאי לייצא מזון שיוצר כאמור [[בסעיף 117]] [[או 118]], אם נקט אמצעים למניעת מכירת מזון כאמור בישראל.

@ 120. הוראות מנהל שירות המזון לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד
: מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, בכל עת ואף אם הוחל בייצוא המזון, לתת הוראה פרטנית ליצרן או למשווק בדבר אופן ייצור המזון כאמור [[בפרק זה]], או מכירתו, לפי העניין, ואופן הפרדת המזון משאר המזון המיוצר במפעל או הנמכר בידי משווק ומניעת מכירתו בישראל, אם ראה כי הדבר דרוש לשם הבטחת בריאות הציבור בישראל, ואם נקבעו הוראות לפי [[סעיף 121(4)]], תינתן הוראה פרטנית לפי סעיף זה בכפוף לאמור בהן.

@ 121. תקנות לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד
: השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) תנאים או דרישות למתן אישורים, תעודות או רישיונות מאת נותן הרישיון, כפי שהתבקשו על ידי מדינות יעד לשם ייצוא;
: (2) תנאים לעניין ייצוא, הנובעים ממחויבויות בין-לאומיות של מדינת ישראל;
: (3) פטור מחובות לפי [[פרק ג']] או פטור לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון מסוימים, המיועדים לייצוא בלבד, בכפוף לתנאים שיקבע, לרבות תנאים לעניין היות הייצור למטרת ייצוא בלבד;
: (4) הוראות הנדרשות להבטחת בריאות הציבור בישראל, לעניין אופן ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד ומכירת מזון המיועד לייצוא בלבד, ובכלל זה לעניין הפרדת מזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל או הנמכר בידי משווק ולעניין מניעת מכירתו בישראל;
: (5) הוראות לעניין שמירת מסמכים בנוגע לייצור מזון המיועד לייצוא בלבד ולמכירתו.

@ 122. סייג לתחולה על תוצרת חקלאית טרייה ומזון מן החי
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על תוצרת חקלאית טרייה ועל מזון מן החי ואין בהן כדי לגרוע מהוראות [[חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים]] או [[בחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשי&quot;ד-1954]].

@ 123. שמירת סמכויות
: אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי חוק זה לעניין מתן רישיון ייצור, ומסמכות הנתונה למנהל שירות המזון במקרה של סכנה לבריאות הציבור בישראל.

== פרק ה': הסדרת מכירת מזון ==

=== סימן א': חובות משווק ===

@ 124. חובות משווק
: משווק לא יעסוק במכירת מזון, אלא אם כן הוא מקיים את הוראות חקיקת המזון החלות על פעולת המכירה הנעשית על ידו, ואת הוראות חוק זה.

@ 125. החזקה ברישיון עסק ועמידה בתנאיו
: משווק לא ימכור מזון אלא בהתקיים אחד מאלה:
: (1) אם נדרש רישיון עסק - הוא בעל רישיון עסק תקף ופועל בהתאם לתנאיו;
: (2) אם לא נדרש רישיון עסק - הוא רשום כתאגיד או פועל כעוסק מורשה.

@ 126. קבלת מזון מיצרן בעל רישיון ייצור או מיבואן רשום
: (א) משווק לא יקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור תקף או מיבואן שאינו בעל רישום תקף כיבואן רשום.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על משווק שהוא יבואן רשום לגבי מזון שהוא מייבא לישראל; אין באמור כדי לגרוע מחובותיו של משווק כאמור כיבואן.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), משווק רשאי לקבל מזון גם מיצרן או מיבואן שרישיונו או תעודתו כאמור בוטלו, הותלו או שסורבה בקשה לחדשם, אם בהחלטה בעניין ביטול, התליה או סירוב חידוש כאמור, ניתן היתר למכירת מלאי מזון שיוצר או יובא כדין טרם המועד שנקבע בהחלטה, והמזון שהמשווק מקבל הוא חלק מהמלאי כאמור.

@ 127. אימות תוקפם של רישיון ייצור או של תעודת יבואן
: (א) משווק יאמת את תוקפם של רישיון הייצור של יצרן או של תעודת היבואן הרשום של יבואן שעמו הוא מתקשר, במועדים אלה:
:: (1) במועד ההתקשרות הראשונה ביניהם;
:: (2) אחת לשנה ממועד ההתקשרות הראשונה, אלא אם כן המשווק נרשם מראש באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על שינויים בתוקפם של רישיונות ייצור או תעודות יבואן רשום, ובכלל זה עדכונים על החלטות לעניין היתר להמשך שיווק מלאי של יצרנים או יבואנים שרישיונם או תעודתם בוטלו, הותלו או שסורבה בקשה לחדשם.
: (ב) אימות תוקפם של רישיון או תעודה לפי סעיף קטן (א) ייעשה על ידי פנייה לקבלת אישור משירות המזון, באחת מדרכים אלה:
:: (1) קבלת אישור דרך אתר האינטרנט, לאחר שהמשווק הזין את מספר רישיון הייצור או את מספר תעודת היבואן הרשום, שבפרטי העוסק כהגדרתם [[בסעיף 133]];
:: (2) קבלת אישור בכתב, לאחר שהמשווק שלח לשירות המזון פנייה בדואר או בדואר אלקטרוני, הכוללת את מספר רישיון הייצור או את מספר תעודת היבואן הרשום, שבפרטי העוסק כהגדרתם [[בסעיף 133]].

@ 128. קבלת מזון הפטור מהוכחת קיומם של רישיון ייצור או תעודת יבואן רשום
: (א) על אף האמור [[בסעיף 127]], משווק שקיבל מזון פטור ישמור העתק של אישור או תעודה תקפה אחרת מאת הרשות הממונה על סוג המזון הפטור, ובהעדר רשות כאמור - ישמור הוכחה אחרת כי מי שממנו התקבל המזון, הוא בעל רישיון עסק תקף או שהוא רשום כתאגיד או כעוסק מורשה.
: (ב) בסעיף זה, &quot;מזון פטור&quot; - כל אחד מסוגי מזון אלה:
:: (1) מזון שייצורו פטור מחובת קבלת רישיון ייצור;
:: (2) מזון שאינו תוצאה של פעילות ייצור;
:: (3) מזון שייבואו פטור מחובת קבלת תעודת יבואן רשום.

@ 129. חובת בדיקת סימונים
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 15(ד)]], משווק אחראי לוודא את קיומם של פרטי הסימון המפורטים [[בתוספת החמישית]] לגבי מזון ארוז מראש שהוא מוכר.

@ 130. עמידה בדרישות של תקנות מכירה
: משווק לא ימכור מזון אלא אם כן הוא עומד בדרישות שקבע השר לפי [[סעיף 138]].

@ 131. פטור בתקנות מחובות משווק
: השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע פטור או הקלה מהוראות [[סימן זה]], לרבות לסוגי משווקים, בשים לב לגודלם, לסוג פעולת המכירה שהם מבצעים ולסוג המזון הנמכר על ידם.

@ 132. חזקה לעניין הוראות מסוימות החלות על משווק
: (א) חזקה שמשווק לא הפר את הוראות [[סעיפים 5(א)(1), (3) עד (5) ו־(7)(ג)]], [[6]], [[7]], [[8]], [[9(ב), (ד) ו־(ה)]], [[14(ג)(2)]] [[ו־18]], לעניין מזון ארוז מראש על ידי יצרן, או מיובא ככזה על ידי יבואן, אם מתקיימים כל אלה:
:: (1) המשווק מיישם מערכת בקרת איכות מסוג המנוי ברשימה שפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט, או שהוא נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח שהמזון שהוא משווק התקבל מידי עוסק במזון הפועל כדין וכי המזון האמור עומד בדרישות לפי חקיקת המזון;
:: (2) המשווק נקט בתחום שליטתו את כל האמצעים הנדרשים לפי דין לשמירה על המזון בהתאם לשאר הוראות חקיקת המזון החלות עליו לעניין החזקת המזון, הטיפול בו ומכירתו;
:: (3) ההפרה נוצרה כתוצאה ממעשה או מחדל של אחר, שאינו בשליטת המשווק, או עקב הסתמכות על מידע שסיפק לו אחר כאמור, בנסיבות בהן סביר היה להסתמך על מידע כאמור;
:: (4) המשווק לא ידע ולא היה עליו לדעת על קיומה של הפרה לגבי המזון;
:: (5) הפגם במזון לא היה פגם ניכר לעין או ניתן לזיהוי במישוש או בהרחה.
: (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין -
:: (1) יצרן, יבואן או משווק מהאזור בעת שהם משווקים את המזון שייצרו, ייבאו או שיווקו מהאזור, לפי העניין;
:: (2) משווק בנוגע למצרך מותג פרטי כהגדרתו [[בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע&quot;ד-2014]], שמזוהה אתו.

=== סימן ב': הבטחת עקיבות המזון בעת העברתו ===

@ 133. הגדרות - [[סימן ב']]
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;זיהוי מזון שהועבר&quot; - בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 137(1)]];
:- &quot;העברת מזון&quot; - העברת מזון בין עוסקים במזון, למעט אלה:
:: (1) העברה לעוסק במזון שהוא מוביל בלבד, או ממנו, למטרת הובלתו בין עוסקים במזון;
:: (2) העברת דוגמאות מזון לצורכי מחקר ופיתוח שאינן מיועדות למכירה לצרכנים;
:: (3) העברת מזון אל גורם מחוץ לישראל במסגרת ייצוא;
:: (4) העברת מזון מחוץ לישראל אל יבואן במסגרת ייבוא;
:- &quot;מזון פטור&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 128(ב)]];
:- &quot;פרטי העוסק&quot; - שם היצרן ומספר רישיון הייצור שלו או שם היבואן ומספר תעודת היבואן הרשום שלו, כפי שהם מופיעים באחד ממסמכים אלה, ואם לא הופיעו במסמכים אלה - אחד מהמסמכים בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לשם היצרן או היבואן ומספרי רישיונו או תעודתו:
:: (1) תעודת משלוח, אם ישנה, ולעניין מוצר בשר - תעודת משלוח למוצר בשר, כהגדרתם [[בפרק ח']];
:: (2) חשבונית עסקה, חשבונית מס או מסמך אחר המשמש לייעוד דומה, אף אם כינויו שונה;
:: (3) לגבי מזון פטור - אחד מהמסמכים הנדרשים [[בסעיף 128(א)]].

@ 134. הסדרת עקיבות המזון על ידי מעביר מזון
: (א) בהעברת מזון יקבל עוסק במזון המעביר את המזון ממקבל המזון פרטים כמפורט בסעיף קטן (ב) ומסמכים שקבע השר לפי [[סעיף 137]], יתעד פרטים אלה יחד עם פרטים המאפשרים את זיהוי המזון שהועבר, וימסור למקבל המזון פרטים כאמור [[בסעיף 135]].
: (ב) עוסק במזון המעביר את המזון ישמור עותק של תעודת המשלוח שנתן למקבל המזון, הכוללת את פרטי מקבל המזון, ובכלל זה את שמו המלא, מען עסקו, ומספר זיהוי; לא כללה תעודת המשלוח מספר זיהוי כאמור, ישמור העוסק במזון את התעודה בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לזהות מקבל המזון; לעניין זה, &quot;מספר זיהוי&quot; - אחד מאלה: מספר רישיון ייצור, מספר תעודת יבואן רשום, מספר רישיון עסק או מספר עוסק מורשה.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על עוסק במזון בשיווק קמעונאי אם עוסק אחר במזון רכש ממנו את המזון כצרכן, בלי ידיעתו.

@ 135. הסדרת עקיבות המזון על ידי מקבל מזון
: (א) בהעברת מזון יקבל מקבל המזון ממעביר המזון את שמו המלא, מען עסקו ופרטי העוסק שלו ומסמכים שקבע השר לפי [[סעיף 137]], יתעד פרטים אלה יחד עם פרטים המאפשרים את זיהוי המזון שהועבר, וימסור למעביר המזון פרטים כאמור [[בסעיף 134]].
: (ב) היה למקבל המזון יותר מאתר אחד שאליו מיועד המזון, חובה על מקבל המזון לתעד את האתרים שבהם נמצא המזון שקיבל, בהתאם לזיהוי המזון, ולעדכן את התיעוד אם חלו שינויים במיקום המזון; בסעיף קטן זה, &quot;תיעוד&quot; - לרבות באמצעות מערכת לניהול מלאי או מערכת ממוחשבת אחרת.

@ 136. תיעוד פרטיהם של מעביר מזון ומקבל מזון
: (א) עוסק במזון החייב בתיעוד לפי [[סימן זה]] ישמור את הפרטים והמסמכים הנדרשים ומסמכים לפי [[סעיפים 134]], [[135]] [[ו־137]], לגבי כל משלוח מזון, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהיעדר סימון של מועד כאמור - משנה ממועד העברת המזון בהתאם לתאריך בתעודת המשלוח ובהיעדר תעודת משלוח - במסמך אחר כאמור [[סעיף 133|בפסקה (2) בהגדרה &quot;פרטי העוסק&quot;]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה למשלוח של מוצרי בשר תעודת משלוח וטרינרית, יישמר התיעוד האמור לתקופה שלא תפחת משישה חודשים בלבד ממועד העברת המזון.
: (ג) משווק גדול ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א) בנוגע למלאי הקיים בידיו באותה עת, במקום העסק או באופן המאפשר נגישות מהירה אליהם.

@ 137. תקנות לעניין עקיבות מזון
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה בשים לב לסוג העוסקים במזון שעליהם יחולו ההוראות:
: (1) הפרטים הנדרשים לזיהוי המזון לפי [[סימן זה]];
: (2) מסמכים נוספים או פרטים שיש לקבל ולשמור להבטחת העקיבות לפי [[סימן זה]];
: (3) הקלות בדרישות [[סעיף 136]] ופסקאות (1) ו־(2) בסעיף זה, לפי סוגי עוסקים, בשים לב לגודלם ולסוג המזון המועבר או המתקבל על ידם;
: (4) סוגי מזון שלגביהם יחולו הוראות [[סעיפים 134]] [[ו־135]] אף אם הם מועברים למי שאינו עוסק במזון, ובלבד שהדבר נדרש לשם שמירה על בריאות הציבור.

=== סימן ג': תקנות לעניין מכירת מזון ===

@ 138. תקנות לעניין מכירת מזון
: השר, באישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) התנאים למכירת מזון, לרבות לעניין תנאי מכירה נאותים, ורשאי השר לקבוע הוראות כאמור לפי סוגי משווקים, בשים לב לגודלם ולסוג המזון הנמכר על ידם;
: (2) חובות משווק בעניין מכירת מזון, לרבות הטלת חובת סימון לגבי מזון מסוים שקבע השר, ובכלל זה מזון שאינו ארוז מראש על ידי היצרן וחובת סימון במקום הממכר;
: (3) החזרה יזומה בידי משווק לפי [[סעיף 164]];
: (4) חובות והוראות לעניין סוג מזון רגיש מסוים, לרבות הקביעה כי בנסיבות מיוחדות ובהחלטה מנומקת, בשים לב לסכנה לבריאות הציבור ולבטיחות המזון, נדרשת הוכחה לגבי מילוי דרישות הדין החל על ייצורו וכי אין לשווקו בלא הוכחה כאמור; קבע השר כאמור, יקבע את דרכי ההוכחה והמסמכים הנדרשים לשם הוכחה כאמור, ורשאי הוא לקבוע דרישות כאמור לפי סוגי משווקים;
: (5) חובות והוראות לעניין סוג מזון רגיל מסוים, לרבות קביעה כי נדרשת הוכחה כאמור בפסקה (4) לתקופה שקבע, שלא תעלה על שישה חודשים;
: (6) תנאים לעניין מכירת מזון ייעודי.

=== סימן ד': חובות משווק מהאזור ===

@ 139. הגדרות - [[סימן ד']]
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מרשם המשווקים מהאזור&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 146]];
:- &quot;משווק מהאזור&quot; - אדם העוסק בהבאת מזון מהאזור לישראל;
:- &quot;משווק רשום מהאזור&quot; - אדם בעל רישום תקף במרשם המשווקים מהאזור.

@ 140. החלת הוראות על הבאת מזון מהאזור לישראל לשם שמירה על בריאות הציבור
: (א) על משווק מהאזור ועל הבאת מזון מהאזור לישראל, יחולו הוראות [[פרקים ב']], [[ד']] [[ו־ה']] והתקנות לפיהם, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים [[בסימן זה]].
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע שינויים נוספים לעניין החלת ההוראות כאמור בסעיף קטן (א), וכן הוראות נוספות שיחולו על משווק מהאזור, והכול ככל הנדרש לשם שמירה על בריאות הציבור.

@ 141. החלת הוראות על משווק מהאזור
: (א) על אף האמור [[בפרקים ד']] [[ו־ה']] כפי שהוחלו [[בסעיף 140]] על הבאת מזון מהאזור, לעניין הוראות החלות על משווק מהאזור -
:: (1) רישום כמשווק מהאזור יבוא במקום רישום כיבואן רשום;
:: (2) אישור מיוחד לפי [[סעיף 143]] יבוא במקום אישור מוקדם לייבוא לפי [[סעיף 64]];
:: (3) אישור מהרשות המוסמכת באזור בדבר הפיקוח הנדרש לפי [[פרק ד']] על המזון, יבוא במקום אישור גורם מוסמך במדינת הייצור ככל שנדרש אישור כאמור.
: (ב) [[סעיף 57]] יוחל בשינויים אלה:
:: (1) במקום האמור בפסקה (3)(ב) יקראו &quot;ייצורו לשם ייצוא או לשם החזרה לאזור&quot;;
:: (2) במקום האמור בפסקה (4), יקראו &quot;החזרת משלוח מזון שיוצא או שהועבר לאזור והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור&quot;.
: (ג) הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על הבאה מהאזור של מזון שיוצר על ידי בעל רישיון ייצור או יובא על ידי יבואן רשום לפי חוק זה.

@ 142. הבאת מזון מהאזור לישראל
: לא יביא אדם מזון מהאזור לישראל אלא בהתקיים אלה:
: (1) הוא משווק רשום מהאזור;
: (2) הוא קיבל את המזון מאדם בעל היתר תקף להוצאת המזון מאת הרשות המוסמכת באזור;
: (3) הוא הביא את המזון לישראל בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר האמור בפסקה (2).

@ 143. אישור מיוחד למכירת מזון רגיש בישראל
: משווק מהאזור לא יביא לישראל מזון רגיש אלא אם כן קיבל אישור מיוחד לכך מאת מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, שיינתן לפי [[סעיף 64]], בשינויים המחויבים, ובהתאם לתנאי האישור.

@ 144. עמידה בהוראות סימון מזון
: משווק מהאזור לא יביא מזון לישראל אלא אם כן סימון המזון כולל את שם המשווק מהאזור, בהתאם להוראות החלות על יבואן לעניין סימון לפי חקיקת המזון, בשינויים המחויבים.

@ 145. עמידה בהוראות התקנות
: משווק מהאזור לא יביא מזון לישראל בניגוד לתקנות שקבע השר לפי [[סעיף 140(ב)]].

@ 146. רישום משווק מהאזור
: הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום את מי שעוסק בהבאה של מזון מהאזור לישראל והתקיימו לגביו התנאים [[שבסעיף 147]].

@ 147. תנאים לרישום במרשם המשווקים מהאזור
: (א) המבקש להירשם במרשם המשווקים מהאזור יגיש בקשה בהתאם להוראות [[סעיף 103]].
: (ב) הרשם לא ירשום מבקש במרשם המשווקים מהאזור, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל או אזרח ישראלי או שהוא רשום כתאגיד לפי הדין בישראל;
:: (2) הוא הגיש הצהרה הכוללת את אלה:
::: (א) פרטים על יצרן המזון, לרבות עותק מתעודת הזיהוי של היצרן, או העתק מתעודת ההתאגדות שלו לפי הדין בישראל, אם הוא תאגיד;
::: (ב) פרטים על מקום עסקו, לרבות רישיון או אישור שניתן למקום עסקו, ככל שנדרש רישיון או אישור כאמור.

== פרק ו': הסדרת הובלה ואחסנה של מזון בטמפרטורה מבוקרת ==

@ 148. חובת רישוי להובלה או לאחסנה של מזון בטמפרטורה מוגדרת
: לא יוביל אדם מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת ולא יאחסן אדם מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת אלא אם כן הוא עומד בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ומתקיימות לגביו הוראות חוק זה.

@ 149. רישיון הובלה
: נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת, לא יוביל אדם מזון כאמור, אלא אם כן הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות, ובהתאם לתנאי הרישיון האמור, ובכלל זה בהתאם לסוג המזון שמבוקש להובילו:
: (1) רישיון הובלה לפי [[פרק זה]], שניתן בידי נותן רישיון ייצור;
: (2) רישיון ייצור הכולל פעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 2|פסקה (6) להגדרה &quot;ייצור&quot;]];
: (3) היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום לפי [[סעיף 110(א)]].

@ 150. רישיון אחסנה
: נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת, לא יאחסן אדם מזון כאמור, אלא אם כן הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות, ובהתאם לתנאי הרישיון האמור, ובכלל זה בהתאם לסוג המזון שמבוקש לאחסנו:
: (1) רישיון אחסנה לפי [[פרק זה]] שניתן בידי נותן רישיון ייצור;
: (2) רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 2|פסקה (6) להגדרה &quot;ייצור&quot;]];
: (3) היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום לפי [[סעיף 110(א)]].

@ 151. פטור מרישיון אחסנה
: על אף האמור [[בסעיף 150]], לא יידרש רישיון אחסנה לאלה:
: (1) אחסנה בטמפרטורה מבוקרת על ידי משווק באתר המכירה לצרכן;
: (2) אחסנה בטמפרטורה מבוקרת בבית אוכל או במטבח מוסדי שאינו נדרש לרישיון ייצור לפי [[סעיף 25]] [[או 26]].

@ 152. היתר לסימון ברישיון אחסנה
: על אף האמור [[בסעיף 21]], נותן רישיון ייצור רשאי לקבוע ברישיון אחסנה היתר להדבקת תווית על גבי מזון ארוז מראש או לסימון לפי [[סעיף 90]].

@ 153. בקשה לרישיון הובלה או רישיון אחסנה
: (א) המבקש רישיון הובלה או רישיון אחסנה ([[בפרק זה]] - רישיון) או חידוש רישיון יגיש בקשה בצירוף מסמכים ופרטים, בהתאם לנדרש בתקנות לפי [[סעיף 155]].
: (ב) בקשה לרישיון תוגש ללשכת הבריאות המחוזית, במחוז שבו הגיש המבקש את בקשתו לקבלת רישיון עסק או במחוז מהמחוזות שבו יש לו רישיון עסק לפי בחירתו.

@ 154. החלת הוראות על רישיון
: (א) על רישיון הובלה יחולו הוראות [[סעיפים 28(ד) עד (ו)]], [[ו־29 עד 40]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: תוקפו של רישיון הובלה יהיה לחמש שנים.
: (ב) על רישיון אחסנה יחולו הוראות [[סעיפים 28 עד 40]], בשינויים המחויבים.

@ 155. תקנות לעניין רישיון
: השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
: (1) בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לבקשה ואופן הטיפול בה;
: (2) קביעת תנאים למתן הרישיון ותנאים ברישיון, ויכול שקביעה כאמור תהיה בשים לב לסיווגם של רישיונות לפי קבוצות המזונות המובלים או המאוחסנים או לפי סוגי פעילות ההובלה והאחסנה, לפי העניין;
: (3) תנאים לעניין מחסנים שהאחסון בהם אינו דורש רישיון אחסנה, ובכלל זה לעניין הציוד הנדרש בהם ואופן החזקת המזון בהם.

== פרק ז': הוראות כלליות לעניין יצרן, יבואן ומשווק ==

=== סימן א': הוראות לעניין החזקת מזון ===

@ 156. קיום הוראות היצרן
: (א) עוסק במזון יאחסן ויחזיק את המזון ויובילו לפי הוראות היצרן, בלי לגרוע מהחובה לעמוד בהוראות חקיקת המזון.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), עוסק במזון רשאי לאחסן ולהחזיק מזון או להובילו בטמפרטורה מבוקרת שנקבעה לפי חקיקת המזון, אף אם הוראות היצרן קובעות טמפרטורה מוגדרת שהיא מחמירה לעומת חקיקת המזון, ואולם אם הוראות היצרן כאמור קובעות חובה להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת מחמירה כאמור, ומסמנות הוראה זו במילה &quot;בלבד&quot;, יאחסן, יחזיק או יוביל את המזון בהתאם להוראות היצרן.

@ 157. מזון שלא נקבעה לו טמפרטורה מבוקרת
: (א) לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה על החזקת מזון מסוים בטמפרטורה מבוקרת, רשאי מנהל שירות המזון לתת לגביו הוראות להחזקה בטמפרטורה מבוקרת, לתקופה שלא תעלה על חודש, ובנסיבות מיוחדות לחודש נוסף.
: (ב) הוראה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט.
: (ג) עוסק במזון יחזיק מזון בהתאם להוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף קטן (א).

@ 158. תקנות בעניין טמפרטורה מוגדרת
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור מזון, אחסנתו, הובלתו או ייבואו בטמפרטורה מוגדרת, בהתאם לסוג המזון ולמאפייניו.

=== סימן ב': ארגונים לחלוקת מזון ===

@ 159. פטור לארגונים לחלוקת מזון (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) ארגון לחלוקת מזון פטור מרישיון ייצור, רישיון הובלה ורישיון אחסנה לפי חוק זה; [[בסימן זה]] -
::- &quot;ארגון לחלוקת מזון&quot; - תאגיד המספק מזון לנזקקים או לבתי נזקקים, בלא תמורה או תמורת תשלום סמלי, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
::: (1) אם התאגיד מספק מזון תמורת תשלום סמלי - התאגיד אינו מסרב לספק ארוחת מזון לנזקק שאינו עומד בתשלום הסמלי;
::: (2) התאגיד פועל שלא למטרות רווח, והוא מאוגד ורשום כעמותה לפי [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], או שהוא הקדש ציבורי הרשום אצל רשם ההקדשות לפי [[חוק הנאמנות, התשל&quot;ט-1979]], או שהוא חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל רשם ההקדשות לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], שהוכרו כמוסד ללא כוונת רווח לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
::: (3) אחת ממטרות התאגיד הרשומות בתקנון או במסמך היסוד שלו היא הספקת מזון לנזקקים;
::: (4) התאגיד אינו עוסק במכירת מזון שאינה למטרה של הספקת מזון לנזקקים;
::: (5) התאגיד אינו פועל במסגרת גוף החייב בהספקת מזון לסועדים או במסגרת גוף שהספקת המזון נלווית לשירות אחר שהוא מספק לסועדים;
::: (6) התאגיד נרשם באתר האינטרנט כארגון לחלוקת מזון שמתקיימים בו התנאים בפסקאות (1) עד (4), תוך פירוט הכתובות שבהם הוא פועל נכון למועד הרישום, וציון אם המזון שמחולק או שמועבר הוא שלא בתמורה או בתשלום סמלי;
::- &quot;תשלום סמלי&quot; - תשלום בעד מזון או הספקת מזון לבית הנזקק, בסכום שאינו עולה על סכום שקבע השר, ובהעדר קביעה כאמור - בסכום שאינו עולה על התשלום המרבי שניתן לגבות לפי מבחנים שנקבעו לזכאות לתמיכה לפעילות זו לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].
: (ב) תאגיד המספק מזון לארגון לחלוקת מזון ומתקיימות בו הוראות פסקאות (2) עד (5) להגדרה &quot;ארגון לחלוקת מזון&quot; יראו אותו כארגון לחלוקת מזון לפי סעיף זה.

@ 160. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 161. תקנות בעניין ארגונים לחלוקת מזון
: השר יקבע הוראות לעניין תחולת הוראות [[פרקים ג' עד ז']] על ארגונים לחלוקת מזון.

@ 162. היתר לשימוש ארגונים לחלוקת מזון במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו
: על אף האמור [[בסעיף 12]], ארגון לחלוקת מזון רשאי לעשות שימוש במזון שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי והתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, ולחלקו, אם קיבל אישור בכתב של היצרן לשימוש במזון מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש לתקופה מוגבלת, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך ושהשימוש או החלוקה כאמור ייעשו בתוך אותה תקופה.

=== סימן ג': מניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון ===

@ 163. הוראות המנהל לעוסקים במזון לשם מניעת סכנה ממזון מסוים
: (א) נוכח מנהל שירות המזון, ובהעדרו - מי שהוא הסמיכו לכך, כי נגרמת סכנה חמורה ומיידית לבריאות הציבור או עלולה להיגרם סכנה כאמור בשל מזון מסוים או בשל השימוש בו, רשאי הוא לתת הוראות למניעת הסכנה שיחולו על כל עוסק במזון, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הייצור, האריזה, ההובלה, האחסון והמכירה של המזון (בסעיף זה - הוראות המנהל), ובלבד שיפורסמו בכל אלה:
:: (1) באתר האינטרנט, באופן בולט, ובמיקום שייועד להוראות המנהל, עם עיקרי הסיבות למתן ההוראה, בעברית ובערבית ובכל שפה נוספת שימצא מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו כי נדרשת לאותו עניין;
:: (2) בשני עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה ארצית, אחד מהם בשפה הערבית;
:: (3) ברשומות.
: (ב) הוראות המנהל יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ואולם רשאי מנהל שירות המזון להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שנה, אם נוכח שממשיכים להתקיים הטעמים המצדיקים את נתינתן.
: (ג) הוראות המנהל ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות; על אף האמור, בנסיבות חריגות הנוגעות למיידיות הסכנה לבריאות הציבור וחומרתה, רשאי מנהל שירות המזון לקבוע בהוראות שיפורסמו באתר האינטרנט כי הן ייכנסו לתוקף במועד הפרסום באתר כאמור, ובלבד שהפרסום ברשומות יבוצע בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שני ימי עבודה ממועד הפרסום באתר האינטרנט.
: (ד) הוראות המנהל יישלחו בדואר האלקטרוני לעוסקים במזון שנרשמו לקבלת עדכונים על הוראות לפי סעיף זה ברשימת תפוצה אלקטרונית.

@ 164. אחריות יצרן, יבואן ומשווק לעניין מזון מזיק (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה, &quot;מזון מזיק&quot; - מזון שהזיק או שעלול להזיק לבריאות אדם, לרבות מזון שנמצאו לגביו תוצאות של בדיקת מעבדה המעידות על אי-עמידה של המזון בדרישות לפי חקיקת המזון, שיש בה כדי להזיק או לעורר חשש לנזק כאמור.
: (ב) עוסק במזון שנודע לו כי מזון שייצר, ייבא או מכר, לפי העניין, הוא מזון מזיק, יפעל לפי הוראות אלה:
:: (1) ינקוט בהקדם האפשרי אמצעים סבירים למניעת השימוש במזון, לרבות אמצעים מבין אלה, לפי העניין, והכול לשם מניעת הסכנה לבריאות או החשש לסכנה לבריאות מצריכת המזון:
::: (א) עדכון של היצרן או היבואן, ולגבי מזון שהוא תוצרת חקלאית טרייה - של מי שממנו קיבל את המזון;
::: (ב) בתיאום עם מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal); על אף האמור, הוראה על החזרה יזומה של מזון על ידי משווק תינתן רק לגבי מזון שהוא מוכר, ובהתאם לתקנות שייקבעו לפי [[סעיף 138(3)]];
::: (ג) בתיאום עם מנהל שירות המזון - מסירת הודעה לציבור (Recall) על הסכנה הנשקפת מהמזון, אם הודעה כאמור לא נמסרה על ידי היצרן או היבואן, לפי העניין;
:: (2) עוסק במזון ידווח למנהל שירות המזון או למי שהוא הסמיכו לכך על פירוט האמצעים שנקט לפי פסקה (1), אם ביצע החזרה יזומה או מסר הודעה לציבור, לפי פסקה (1)(ב) או (ג) ובכל מקרה אחר שלגביו קבע השר, באישור הוועדה, חובת דיווח לעניין זה, ואם נתן מנהל שירות המזון הוראה לעוסק במזון בעקבות הדיווח, יפעל העוסק במזון בהתאם להוראותיו.
: (ג) נתן מנהל שירות המזון הוראה לעוסק במזון לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לפעול לביצוע ההוראה בנסיבות שבהן העוסק במזון סירב לבצע את ההוראה או בנסיבות של דחיפות מיוחדת.
: (ד) נודע למנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך כי מזון הוא מזון מזיק, רשאי הוא, בנסיבות דחופות או בנסיבות שבהן קיים קושי לאתר את בעלי המזון, לפעול לפי הוראות סעיף קטן (ב)(1)(ב) אף בטרם נתן הוראה כאמור בסעיף (ב)(2) או במקביל למתן הוראה כאמור.
: (ה) עוסק במזון יישא בהוצאות של פעולות שננקטו לפי סעיף קטן (ג) או (ד), אלא אם כן קבע מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת.
: (ו) מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להורות על החזרה יזומה, אם התקיימו נסיבות כאמור בסעיף קטן (ב), אף אם לא הובא הדבר לידיעתו באמצעות עוסק במזון, לאחר שנתן לעוסק במזון הזדמנות לטעון את טענותיו, אלא אם כן ראה כי קיים צורך דחוף, לשם שמירה על בריאות הציבור, להורות על החזרה יזומה כאמור בלי לשמוע את טענותיו.
: (ז) עוסק במזון יתעד אצלו, לרבות באמצעות שמירת עותק, תלונות בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות אדם ממזון שייצר, ייבא או מכר, לפי העניין, לתקופה של שלוש שנים לפחות ממועד קבלת התלונה; (((החל מיום 1.1.2023):)) אולם על יבואן של מזון במסלול האירופי יחולו הוראות [[סעיף 54א(ב)(4)]] לעניין מזון במסלול האירופי שייבא.

@ 165. הודעה בדבר מסוכנות מזון
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 164]], מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לעשות כל אחד מאלה:
: (1) להורות לעוסק במזון לפרסם, או להודיע לכל אדם הנוגע בדבר, כי מזון או תהליך עבודה אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון החלות עליו, וכי המזון או תהליך העבודה מסוכן לבריאותו או לבטיחותו של אדם הצורך את המזון, או שקיימת הסתברות ממשית למסוכנות כאמור; הפרסום או ההודעה יהיו באופן שיורה עליו מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך; הוראה לפי פסקה זו לא תינתן אלא לאחר שניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו;
: (2) לפרסם, או להודיע הודעה מטעמו אם נוכח כי העוסק סירב לפרסם, או להודיע באופן שהורה עליו כאמור בפסקה (1), או אם סבר כי קיים חשש ממשי לשלומו או לבריאותו של אדם, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, ורשאי הוא -
:: (א) להודיע או לפרסם הודעה מטעמו גם בלי שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו אם סבר כי קיים חשש מיידי כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן;
:: (ב) לחייב את העוסק בהוצאות ההודעה או הפרסום, כולן או חלקן;
: (3) להורות לכל עוסק להודיע או לפרסם, או להודיע או לפרסם הודעה מטעמו, על ממצאי בדיקות שערך בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, אם נוכח כי נגרמה פגיעה לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או שיש הסתברות ממשית שתיגרם פגיעה כאמור, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו טרם מתן ההודעה או הפרסום כאמור; סבר נותן ההוראה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, רשאי הוא לפרסם כאמור בלי שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.

@ 166. הוראות להפסקת פעולות עוסק במזון, לאיסוף המזון ולמניעת העברת מזון לגורם מפר
: (א) מצא מנהל שירות המזון או רופא מחוזי שמזון אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון החלות עליו או כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור בשל המזון, רשאי הוא לתת הוראות בכתב לעוסק במזון, ובכלל זה הוראות להפסיק את ייצור המזון, ייבואו או מכירתו, וכן להורות על איסופו של המזון למקום שקבע או על החזרתו לעוסק במזון שממנו קיבל את המזון, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק במזון הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ב) סבר מנהל שירות המזון או רופא מחוזי כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור, רשאי הוא לתת לעוסק במזון הוראה לפי סעיף קטן (א), בלי שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.
: (ג) ראה מנהל שירות המזון כי עוסק במזון הפר הוראה לפי חקיקת המזון וכי קיים חשש לשלומו, לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור בשל כך, רשאי הוא לתת הוראות ליצרן, יבואן או משווק ולגבי תוצרת חקלאית טרייה או מזון מן החי - גם למגדל, במטרה למנוע העברת מזון הקשור לחשש האמור לגורם המפר.

@ 167. פסילת מזון והשמדתו
: (א) מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי שמצא כי מזון המיועד למכירה עלול להזיק לבריאות אדם או שאינו ראוי למאכל אדם, רשאי לפסול את המזון ולצוות על השמדתו או למנוע באופן אחר את השימוש בו למאכל; לעניין סעיף זה, יראו גם כל מוצר המוצג למכירה וכל מזון שטרם ניתנה לגביו תעודת שחרור כמזון המיועד למכירה.
: (ב) לא יורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על פסילת מזון, על השמדתו או על מניעת השימוש בו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הודיע על כך ליצרן, ליבואן או למשווק שהמזון ברשותו, זמן סביר לפני מתן ההוראה, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, בכתב או בעל פה; החלטה לפי סעיף זה תתקבל לא יאוחר משבעה ימי עבודה לאחר המועד שבו נטענו הטענות.
: (ג) הורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על השמדת מזון לפי סעיף קטן (א), רשאי היצרן, היבואן, או המשווק, לפי העניין, לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההחלטה; השמדת המזון בהתאם להחלטה כאמור לא תבוצע אלא בחלוף המועד להגשת העתירה, אלא אם כן הסכים, בכתב, היצרן, היבואן או המשווק לביצוע ההשמדה בטרם המועד האמור.
: (ד) עד לקבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (א) או עד לקבלת החלטת בית משפט לפי סעיף קטן (ג), רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך או הרופא הממשלתי או מי שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, להוציא את המזון מידי המחזיק בו ולאחסנו במקום שיורה, ובכלל זה בנמל או בפיקוח המכס, או להורות למחזיק להעביר את המזון למקום אחסנה שיורה; כמו כן רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש ערובה בגובה שקבע השר להבטחת מימון הוצאות האחסנה עד לשמיעת הטענות והחלטה לגביהן.
: (ה) מצא מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לתת הוראה על השמדת מזון לפי סעיף קטן (א) אף אם לא הודיע על כך קודם לכן לעוסק במזון ובלי שנתן לו הזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן (ב):
:: (1) המזון שנדרש לתת לגביו הוראת השמדה הוא מזון רגיש;
:: (2) המזון שנדרש לתת לגביו הוראת השמדה הוא מזון רגיל אך מנהל שירות המזון או הרופא הממשלתי נוכח כי קיים חשש מיידי לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור, אם לא תינתן הוראת ההשמדה אף בטרם שמיעת הטענות;
:: (3) לא ניתן להעביר את המזון לאחסון בלי שהדבר יעלה כדי השמדתו, או שיש בכך משום נטל בלתי סביר;
:: (4) לא ניתנה ערובה לפי סעיף קטן (ד), במועד שנקבע בדרישה האמורה;
:: (5) לא ניתן לאתר את היצרן, היבואן או המשווק שהמזון ברשותו במאמץ סביר.
: (ו) היצרן, היבואן או המשווק שהמזון ברשותו יישא בעלות ההוצאות לשם שמירה, הובלה, אחזקה והשמדה של מזון לפי סעיף זה.
: (ז) ניתנה הוראה להשמדת מזון לפי סעיף זה, יורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על העברת המזון לאתר מסוים לביצוע ההשמדה, ורשאי הוא להורות על דרכי ההשמדה.

@ 168. התליית רישיון בשל אירוע בריאותי חמור
: (א) היה בעל רישיון ייצור, יבואן רשום, בעל רישיון אחסנה, בעל רישיון הובלה או בעל רישיון אחר לפי חוק זה קשור עקב עיסוקו במזון בפגיעה בריאותית חמורה באנשים, ולדעת נותן הרישיון או התעודה התליית רישיונו או תעודתו, לפי העניין, נחוצה לשם מניעת סכנה ממשית לבריאות הציבור עד לבירור האירוע, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון או התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את רישיונו או תעודתו; אין באמור כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לפי חוק זה לעניין הרישיון או התעודה.
: (ב) תקופת ההתליה לפי סעיף קטן (א) תסתיים במועד שלא יאוחר מ־45 ימים ממועד סיום בירור האירוע על ידי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך או במועד מוקדם יותר שיורה, ובלבד שתקופת ההתליה לא תעלה על שנה.

=== סימן ד': הוראות שונות לעניין יצרן, יבואן ומשווק ===

@ 169. חובת עריכת בדיקות
: יבואן או יצרן, וכל עוסק אחר שנקבע לגביו בחוק זה או לפיו כי יבדוק מזון במעבדה מוכרת, יקיים את החובה כפי שנקבעה ויישא בהוצאות הבדיקה.

@ 170. הכרה במעבדה לבדיקת מזון
: (א) מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות רשאי להכיר במעבדה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון, לאחר שמצא כי היא עומדת בתנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג).
: (ב) רשימת המעבדות המוכרות תפורסם באתר האינטרנט.
: (ג) השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) באישור הוועדה, תנאים להכרה במעבדות, לרבות לעניין עבר פלילי של בעלי תפקידים במעבדה והכשרתם;
:: (2) ציוד וטכנולוגיות שיידרשו במעבדה מוכרת;
:: (3) סוגי הבדיקות והדרכים והמועדים לעריכתן, תוקף ההכרה וכן תנאים בהכרה ועילות ותנאים לביטולה.

@ 171. תעודת בדיקה
: מעבדה מוכרת העורכת בדיקה שהמציא לה מפקח תמציא לו את תוצאות הבדיקה לפי הטופס [[שבתוספת השמינית]] (בחוק זה - תעודת בדיקה).

@ 172. חובת דיווח על תוצאה חריגה
: (א) מצאה מעבדה מוכרת תוצאה חריגה שיש בה סכנה לבריאות הציבור, לרבות מזהם ביולוגי או כימי, בדוגמת מזון שקיבלה לבדיקה מגורם שאינו מפקח לפי חוק זה, תמציא הודעה על כך בטופס כאמור [[בסעיף 171]].
: (ב) מנהל שירות המזון יורה בנוהל שיפרסם באתר האינטרנט ויועבר למעבדות המוכרות על הגורמים שלהם תומצא ההודעה כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע נסיבות שבהן לא תחול חובת מסירת ההודעה.
: (ג) מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות רשאי לבטל הכרה כאמור [[בסעיף 170(א)]] ממעבדה מוכרת, אם מצא שלא קיימה את חובת הדיווח על תוצאה חריגה בדוגמת מזון כאמור בסעיף קטן (א).

@ 173. תעודת בדיקה כראיה
: (א) בהליכים לפי חוק זה תשמש תעודת בדיקה של מזון שנתנה מעבדה מוכרת, ראיה לתוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
: (ב) תעודת בדיקה לא תהיה קבילה בבית המשפט אלא אם כן תוצאותיה נמסרו לעוסק במזון שמזונו נבדק, בדואר רשום או בדרך אחרת שקבע השר בתקנות, בתוך 21 ימים מהתאריך הנקוב בה כתאריך סיום הבדיקה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים מיוחדים.

@ 174. שמירת מסמכים
: (א) מסמכים ופרטים שעל עוסק במזון לשמור לפי הוראות חוק זה, לרבות לצורך עקיבות המזון (בסעיף זה - מידע) יכול שיישמרו בדרך דיגיטלית, אלא אם כן נאמר אחרת, ובלבד ששמירת מידע בדרך דיגיטלית תיעשה כך שהמידע יישמר באופן אמין, ברור וקריא, ויגובה תקופתית.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השמירה של המידע בדרך דיגיטלית, הדרכים לגיבויו וצורת הגישה אליו לשם פיקוח, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בשים לב לגודל העוסק ולמהות עסקו.

@ 175. דיווח בידי עוסק במזון
: דיווח שעוסק במזון חייב למסור לפי הוראות חוק זה יכול שיישלח בדואר אלקטרוני לכתובת שתפורסם באתר האינטרנט חתום בחתימה אלקטרונית או כשהוא כולל סריקה ממוחשבת של דיווח חתום בכתב, ויראו את הדיווח כאילו נמסר משעה שהתקבל אישור מסירה.

@ 176. השגה
: (א) על החלטה של רשות כמפורט להלן רשאי מי שההחלטה ניתנה בעניינו להגיש השגה בכתב, בהתאם להוראות אלה:
:: (1) החלטה של רשות לפי [[פרקים ג']] [[ו־ו']] שהתקבלה על ידי מי שאינו מנהל שירות המזון - לפני מנהל שירות המזון או לפני מי שמנהל שירות המזון הסמיכו לכך, ובתנאי שהסמכה כאמור פורסמה באתר האינטרנט, ויכול שההסמכה תהיה לדון בהשגה על סוגי החלטות או על החלטות לפי זהות הגורם מקבל ההחלטה;
:: (2) החלטה של רשות לפי [[פרקים ג']] [[ו־ו']] שהתקבלה על ידי מנהל שירות המזון - לפני מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות;
:: (3) החלטה של רשם היבואנים לפי [[פרק ד']] - לפני מנהל שירות המזון;
:: (4) החלטה של רשות לפי [[פרק ד']] שאינה כאמור בפסקה (3) ואינה החלטה של מנהל שירות המזון - לפני גורם כאמור בפסקה (1); לא יקבל הגורם המחליט בהשגה לפי פסקה זו החלטה, אלא בהתייעצות עם הממונה על הגורם מקבל ההחלטה שעליה מוגשת ההשגה;
:: (5) החלטה שאינה החלטה של מנהל שירות המזון לפי [[פרק ד'1]] - לפני מנהל שירות המזון;
:: (6) החלטה שאינה של מנהל שירות המזון, לפי [[סעיפים 164]], [[165]] [[או 166]] - לפני גורם כאמור בפסקה (1).
: (ב) החלטה בהשגה לפי סעיף זה תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתה, ואולם השגה לפי סעיף קטן (א)(4) על החלטה בעניין מתן תעודת שחרור תינתן בתוך 15 ימים מיום הגשתה, אלא אם כן הגורם המוסמך להחליט בהשגה האריך את המועד להחלטתו, ובלבד שלא יאריך ביותר מ־15 ימים נוספים.
: (ג) אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ההחלטה שלגביה הוגשה או לגרוע מתוקפה, ואולם מגיש ההשגה רשאי לבקש בהשגתו את עיכוב ביצוע ההחלטה; התבקש עיכוב כאמור, תינתן החלטה בעניין העיכוב בתוך 10 ימים מיום הגשתה.

== פרק ח': הסדרת הפיקוח הווטרינרי ==

=== סימן א': הגדרות ===

@ 177. הגדרות - [[פרק ח']] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לעניין [[פרק זה]] -
:- &quot;בית קירור&quot; - מקום המשמש לאחסנת מזון, ובכלל זה מוצר בשר, בקירור או בהקפאה;
:- &quot;בעל היתר הפעלה&quot; - בעל היתר לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] להפעלת מפעל לבשר גולמי, או מי שעסקו טעון היתר כאמור;
:- &quot;חוק הרופאים הווטרינרים&quot; - [[חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ&quot;א-1991]];
:- &quot;יצרן&quot;, &quot;יצרן של מוצר בשר&quot; - אדם העוסק בייצור מוצר בשר, או בעל רישיון אחסנה כאמור [[בסעיף 150(1)]] לעניין מוצר בשר או מי שעסקו טעון רישיון כאמור, ולמעט -
:: (1) מוביל מוצר בשר בטמפרטורה מבוקרת לפי [[סעיף 2|פסקה (6) להגדרה &quot;ייצור&quot;]];
:: (2) מייצר מוצר בשר במסגרת פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן לפי [[סעיף 24]];
:: (3) מי שפטור מרישיון ייצור לפי [[סעיפים 25]], [[26]] [[או 27(1) או (2)]];
:: (4) ארגון לחלוקת מזון לפי [[סעיף 159]];
:- &quot;מוצר בשר&quot; - בשר כהגדרתו [[בסעיף 9(א)]] ומוצריו;
:- &quot;מפעל בשר&quot; - עסק לייצור בשר שניתן לגביו רישיון ייצור או שהפעלת העסק טעונה רישיון כאמור;
:- &quot;מפעל לבשר גולמי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מפעל לשחיטת בשר, למעט אם מתבצע בו עיבוד;
:: (2) מפעל שמבוצע בו רק טיפול בבשר גולמי;
:: (3) מפעל כאמור [[בסעיף 190(2)]];
:- &quot;מפעל לשחיטת בשר&quot; - מפעל שהוא אחד מאלה:
:: (1) בית מטבחיים - מפעל שמיועד להמתת בהמות ושחיטתן;
:: (2) בית שחיטה לעופות - מפעל שמיועד לשחיטת עופות;
:: (3) תחנת מיון לדגים - מפעל שמיועד למיון ולאריזה של דגים המיועדים למאכל;
:- &quot;מפעל שאושר לייצוא&quot; - מפעל שקיבל אישור לייצוא לפי [[חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים]];
:- &quot;עיבוד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 9(א)]];
:- &quot;רופא וטרינר&quot; - כהגדרתו [[בחוק הרופאים הווטרינרים]];
:- &quot;רופא וטרינר מוסמך&quot; - רופא וטרינר מוסמך במפעל או רופא וטרינר מוסמך בשווקים;
:- &quot;רופא וטרינר מוסמך&quot;, במפעל - רופא וטרינר שהוסמך לפי [[סעיף 191]] [[או 193]];
:- &quot;רופא וטרינר מוסמך&quot;, בשווקים - רופא וטרינר שהוסמך לפי [[סעיף 194]] [[או 195]];
:- &quot;רכב הובלה&quot; - כלי תחבורה שמובילים בו מוצר בשר;
:- &quot;תאגיד לפיקוח וטרינרי&quot;, &quot;תאגיד&quot; - התאגיד לפיקוח וטרינרי שהוקם לפי [[פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינרים]];
:- &quot;תכנית בטיחות מזון&quot; - תכנית הכוללת לפחות את כל אלה:
:: (1) הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, האריזה וההובלה של מוצר הבשר (Hazard Analysis Critical Control Points - HACCP);
:: (2) אמצעים לשמירה על עקיבות מוצרי הבשר וחומרי הגלם שלהם ועל הוצאתם מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה;
:- &quot;תעודת משלוח למוצר בשר&quot; - תעודת משלוח למוצר בשר שהנפיק יצרן של מוצר בשר או בעל היתר הפעלה, ונכללים בה הפרטים האמורים [[בסעיף 181]];
:- &quot;תעודה וטרינרית&quot; - תעודה החתומה בידי רופא וטרינר מוסמך במפעל בשר או במפעל לבשר גולמי, שניתנת למוצר בשר טרם הוצאתו מהמפעל;
:- &quot;תעודות&quot; - תעודת משלוח למוצר בשר ותעודה וטרינרית.

=== סימן ב': חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר ===

==== סימן משנה א': תנאי ייצור נאותים למוצרי בשר ====

@ 178. החובה לקבל אישור ייצור נאות
: (א) יצרן של מוצר בשר לא ייצר מוצר כאמור אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון.
: (ב) על מתן אישור נאות לפי סעיף זה, יחולו הוראות [[סימן ג' בפרק ג']].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להורות כי מפעל לייצור בשר מסוג מסוים לא יהיה חייב באישור ייצור נאות אם הוא מצא שמיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון; הוראות לפי סעיף קטן זה יינתנו בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב, בין השאר, בסוג המפעל, בהיקף הייצור במפעל, בהקפדתו בעבר על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון, בסוג המזון המיוצר בו ובמורכבות הטכנולוגית של הייצור.

==== סימן משנה ב': תנאים להוצאת מוצר בשר, קבלתו והעברתו ====

@ 179. צירוף תעודת משלוח ותעודה וטרינרית למוצר בשר
: יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא יוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, לפי העניין, אלא לאחר שהנפיק תעודת משלוח למוצרי בשר וצירף אותה למשלוח וכן צירף למשלוח תעודה וטרינרית, אם הנפקתה נדרשת לפי הוראות [[סעיף 206]] או לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]].

@ 180. איסור הנפקת תעודת משלוח למוצר בשר
: על אף האמור [[בסעיף 179]], יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא ינפיק תעודת משלוח למוצר בשר, אם התקיים אחד מאלה:
: (1) הרופא הווטרינר המוסמך במפעל -
:: (א) הודיע על כוונה לערוך בדיקה של המשלוח או שמצא שהתקיימה אחת מהנסיבות כאמור [[בסעיף 205]];
:: (ב) סירב לחתום על תעודה וטרינרית הנדרשת לפי דין לרבות תעודה וטרינרית כאמור [[בסעיף 206]];
: (2) חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח לגבי אתר המכירה שאליו מיועד מוצר הבשר או לגבי הרכב המוביל את מוצר הבשר, כאמור [[בסעיף 205(4)]];
: (3) חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח מאחר שהיצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן לא שילם את האגרה הנדרשת כאמור [[בסעיף 205(5)(א) או (ב)]].

@ 181. פרטי תעודת משלוח למוצר בשר
: יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן יכלול בתעודת משלוח למוצר בשר את כל אלה:
: (1) פרטי היצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן, לרבות כתובתו ופרטי ההתקשרות עמו;
: (2) פרטים בדבר מוצר הבשר, לרבות שם מוצר הבשר, מספר האריזות במשלוח, משקל המשלוח ומספר אצווה;
: (3) היום והשעה שבה רכב ההובלה יוצא מהמפעל;
: (4) היעד של מוצר הבשר, ובכלל זה שם העסק וכתובתו, ואם אינו עסק - שם המקום וכתובתו;
: (5) פרטי רכב ההובלה שבו מובל מוצר הבשר, ובכלל זה מספר הרישוי והטמפרטורה הנדרשת ברכב;
: (6) מספר הטלפון הנייד של נהג רכב ההובלה וכן מספר הטלפון הנייד של עובדו של היצרן בעל היתר ההפעלה או היבואן, המשמש כאיש קשר לעניין הוראות פסקה זו.

@ 182. שליחת העתק של התעודות
: בעת יציאתו של משלוח מוצרי בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, יעביר היצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן, לפי העניין, למערכת הממוחשבת את פרטי המשלוח, יעד המשלוח, פרטי רכב ההובלה ושם הרופא הווטרינר המוסמך במפעל, לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית.

@ 183. תנאי הובלה ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר
: יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן, לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, אלא לאחר שמצא כי התקיימו כל אלה לגבי רכב ההובלה שבו הוא מובל:
: (1) הטמפרטורה ברכב עומדת בכללים שנקבעו לפי [[סעיף 155]];
: (2) מותקנת מערכת בקרה של הטמפרטורה ברכב;
: (3) קיימת מערכת לתיעוד תקלות בטמפרטורה שברכב;
: (4) קיימת מערכת המתריעה בזמן אמת על תקלות בטמפרטורה ברכב; השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום מערכת כאמור לגבי יצרן, בעל היתר הפעלה או יבואן, בהתאם להיקף הייצור של המפעל ולסוג המזון המיוצר בו, ורשאי הוא להתחשב במיעוט מספרם של כלי הרכב המשמשים אותם.

@ 184. איסור קבלה של מוצר בשר
: יצרן של מוצר בשר או בעל היתר הפעלה לא יקבל מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה לגבי המשלוח של מוצר הבשר:
: (1) מצורפת למשלוח שבו הגיע מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר שנכללים בה הפרטים האמורים [[בסעיף 181]], ואם יש לצרף לתעודת המשלוח גם תעודה וטרינרית, כאמור [[בסעיף 206]] או לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] - צורפה תעודה כאמור;
: (2) תעודת המשלוח של מוצר הבשר הונפקה במהלך 24 השעות שקדמו להגעת המשלוח;
: (3) יש התאמה בין המוצרים שבמשלוח ובין תעודת המשלוח למוצרי הבשר לגבי הפרטים שלפי [[סעיף 181]], ואם צורפה תעודה וטרינרית - יש התאמה בין התעודה הווטרינרית ובין תעודת המשלוח.

@ 185. איסור מכירה של מוצר בשר
: משווק לא ימכור מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים [[בפסקאות (1) עד (3) לסעיף 184]] לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר שקיבל.

@ 186. תנאי הובלה מאתר מכירה
: משווק של מוצרי בשר לא יוציא מוצרי בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה ולא יוביל מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו הוראות [[סעיף 183]], בשינויים המחויבים, לגבי רכב ההובלה.

@ 187. הוצאת מוצרי בשר לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה
: (א) משווק של מוצר בשר לא יוציא מוצרי בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, אלא לאחר שצירף למוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר בשר שאותה הנפיק היצרן של מוצר הבשר או בעל היתר ההפעלה, ומצוין בה כי היא אושרה על ידי הרופא הווטרינר המוסמך במפעל.
: (ב) לשם מתן האישור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרופא הווטרינר המוסמך במפעל להיעזר ברופא ווטרינר מוסמך בשווקים, המפקח בתחום השיפוט של הרשות המקומית שבו נמצא אתר המכירה.
: (ג) על יצרן או על בעל היתר הפעלה שהנפיק תעודת משלוח חדשה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות לעניין שליחת העתק מתעודת המשלוח כאמור [[בסעיף 182]].

@ 188. תקנות לעניין העברה ומכירה של מוצר בשר
: השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות כללים ותנאים בעניינים אלה:
: (1) העברה של מוצר בשר באמצעות הובלה ממשווק מזון בשיווק קמעונאי אל צרכן;
: (2) פעולתם של משווקים של מוצרי בשר שמחזיקים את מוצר הבשר ברכב ההובלה בלבד החל מרכישת מוצר הבשר על ידיהם ועד לשיווקו, לרבות תנאים ומגבלות על משך הזמן שבו מותר להחזיק מוצר הבשר ברכב ההובלה.

==== סימן משנה ג': הוראות שונות - חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר ====

@ 189. סייג לתחולה על מייצר ארוחות מוכנות להסעדה
: הוראות [[פרק זה]] לעניין יצרן לא יחולו על מי שמייצר ארוחות מוכנות להסעדה ממוצרי בשר, שאינו בית אוכל כהגדרתו [[בסעיף 25(ב)]], אלא אם כן השר קבע כי הוראות [[פרק זה]], כולן או חלקן, יחולו לגביו.

@ 190. חובות רישיון ייצור או היתר הפעלה במפעלים שמבצעים עיבוד וטיפול בבשר גולמי
: על אף האמור בחוק זה [[ובפקודת מחלות בעלי חיים]], מפעל שמתבצעים בו באותו מבנה טיפול בבשר גולמי ועיבוד -
: (1) יהיה טעון קבלת רישיון ייצור ופטור מקבלת היתר הפעלה לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]], אם מבין מוצרי הבשר שהוא מוציא לשיווק משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם עיבוד עולה על משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם רק טיפול בבשר גולמי;
: (2) יהיה טעון קבלת היתר הפעלה לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] ופטור מקבלת רישיון ייצור, אם מבין מוצרי הבשר שהוא מוציא לשיווק משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם רק טיפול בבשר גולמי עולה על משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם עיבוד.

=== סימן ג': פיקוח על-ידי רופאים וטרינרים ===

==== סימן משנה א': הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל ====

@ 191. הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל
: מנהל היחידה הווטרינרית יסמיך רופאים וטרינרים, מבין עובדי התאגיד, לבצע פיקוח וטרינרי במפעל בשר, בבית קירור וברכב הובלה.

@ 192. היקף הפיקוח הנדרש במפעל בשר או בבית קירור
: מנהל היחידה הווטרינרית יורה על היקף הפיקוח הווטרינרי הנדרש בכל מפעל בשר ובית קירור, לאחר שהתייעץ עם הרופא הווטרינר שבמפעל, ככל שישנו, ויסמיך את הרופאים הווטרינרים בהתאם לכך; מנהל היחידה הווטרינרית יורה על היקף הפיקוח הנדרש כאמור, בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב בין השאר בסוג המפעל, בהיקף הייצור במפעל או בהיקף האחסנה בבית הקירור, בהקפדתו של המפעל או בית הקירור בעבר על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון, ובסוג המזון המיוצר או מאוחסן בו.

@ 193. הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל לבשר גולמי
: (א) לשם פיקוח במפעל לבשר גולמי, רשאי מנהל היחידה הווטרינרית להסמיך לפי [[סעיף 191]] רופאים וטרינרים שמונו בידי מנהל השירותים הווטרינריים לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] ועומדים בתנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים להסמכת רופא וטרינר מוסמך במפעל, בסמכויות הפיקוח הווטרינרי על הוצאת התעודות במפעל.
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח של רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף קטן (א), הנתונות לו לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]].

==== סימן משנה ב': הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים ====

@ 194. הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי רשות מקומית
: מנהל היחידה הווטרינרית יסמיך רופאים וטרינרים, מבין עובדי רשות מקומית, שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי על אתרי המכירה של מוצרי בשר ברשות המקומית ([[בפרק זה]] - שווקים), ובכלל זה על ההובלה של מוצרי בשר.

@ 195. הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי התאגיד
: (א)(1) על אף האמור [[בסעיף 194]], רשות מקומית שבה הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים הם מבין עובדי הרשות, רשאית, באישור מועצתה, להודיע בכתב למנהל כי היא מעוניינת שכל הרופאים הווטרינרים שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה לא יהיו מבין עובדי הרשות המקומית.
:: (2) הודיעה רשות מקומית כאמור בפסקה (1), יסמיך מנהל היחידה הווטרינרית רופאים וטרינרים מבין עובדי התאגיד שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה החל במועד שצוין בהודעתה, ובלבד שהמועד לא יהיה לפני שחלפו ארבעה חודשים ממועד מסירת ההודעה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 194]], מצא המנהל כי הרשות המקומית אינה מציעה די מועמדים לרופאים וטרינרים המוסמכים לפקח בשווקים שבתחום שיפוטה או שהיא מציעה מועמדים שאינם עומדים בתנאי הכשירות וההכשרה לשם הסמכתם לרופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים, רשאי הוא להורות, לפי המלצת מנהל היחידה הווטרינרית ולאחר שניתנה לרשות המקומית הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי יהיו מבין עובדי התאגיד רופאים וטרינרים שיהיו מוסמכים לפקח בשווקים שבתחום שיפוטה של הרשות המקומית.
: (ג) ביקשה רשות מקומית שהרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שבתחום שיפוטה הם מבין עובדי התאגיד, מהמנהל, בכתב, באישור מועצתה, שהרופאים הווטרינרים המוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה יהיו מבין עובדיה, והמנהל, לפי המלצת מנהל היחידה הווטרינרית, הסכים לבקשה, יסמיך מנהל היחידה הווטרינרית את הרופאים הווטרינרים המוסמכים כאמור מבין עובדי הרשות המקומית.

@ 196. מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים הנדרש בשווקים
: (א) מנהל היחידה הווטרינרית יורה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים הנדרשים במדינה, בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב במספר אתרי המכירה במדינה שנדרשת לגביהם ביקורת תקופתית, בסוג מוצרי הבשר שהם מוכרים, ובתדירות הביקורת שיורה עליה בין השאר בהתאם לסיכון הנשקף מהמזון לבריאות הציבור.
: (ב) מנהל היחידה הווטרינרית יורה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים בכל רשות מקומית, בהתחשב בחלקם היחסי של מספר אתרי המכירה ברשות המקומית שנדרשת לגביהם ביקורת תקופתית, ובתדירות הביקורת שהורה עליה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) לשם מתן הוראה ראשונה לפי סעיף קטן (ב) ולשם הקמת המערכת הממוחשבת, תמציא רשות מקומית בתוך שישה חודשים מעת שהתבקשה לכך בידי מנהל היחידה הווטרינרית, נתונים כמפורט להלן, ככל שיש בידה, על עסקים שבהם נמכר בשר בתחום שיפוטה, לרבות עסקים שלא ניתן להם רישיון עסק, בחלוקה לסוגי עסקים ככל שהתבקשה: שם העסק, כתובתו ומספר הטלפון בעסק, ושם בעל העסק, ואם הוא תאגיד - מספר הרישום שלו.

==== סימן משנה ג': הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים - הוראות כלליות ====

@ 197. תקנות הסמכה של רופא וטרינר מוסמך
: השר רשאי להתקין תקנות בדבר דרכי ההסמכה של רופאים וטרינרים מוסמכים, לרבות לעניין שינוי בהסמכה.

@ 198. תנאי כשירות והכשרה של רופא וטרינר מוסמך
: כל הרופאים הווטרינרים שהוסמכו לפי [[סימן זה]], חייבים לעמוד בתנאי הכשירות שנקבעו לפי [[סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]], ולהשתתף בהכשרה ובהשתלמויות מקצועיות לפי [[סעיף 32מב לחוק האמור]].

@ 199. הנחיה מקצועית
: הרופאים הווטרינריים שהוסמכו לפי [[סימן זה]], יפעלו בהתאם להנחיות מקצועיות של מנהל היחידה הווטרינרית או של מנהל השירותים הווטרינריים, לפי העניין.

@ 200. ביטול או התליית הסמכה של רופא וטרינר מוסמך
: (א) מנהל היחידה הווטרינרית רשאי, לאחר שנתן לרופא וטרינר מוסמך הזדמנות להשמיע את טענותיו, בכתב או בעל פה, לבטל או להתלות את הסמכתו של רופא וטרינר מוסמך, אם מצא שהרופא הווטרינר המוסמך אינו ממלא את חובותיו לפי חוק זה או שהוא פעל באופן שגרם לסכנה לבריאות הציבור או שאינו עומד בתנאי הכשירות וההכשרה שנקבעו לפי [[סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]], ולאחר ששוכנע שלא ניתן לקבוע לגביו תנאים של הכשרה מתאימה שיביאו לתיקון הפגם בפעולת הפיקוח על ידו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) מצא מנהל היחידה הווטרינרית כי קיים צורך דחוף לבטל או להתלות את ההסמכה כאמור באותו סעיף קטן לשם מניעת סכנה מיידית לבריאות הציבור, רשאי הוא לבטל או להתלות את ההסמכה כאמור לאלתר, ובלבד שייתן לרופא הווטרינר המוסמך הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר הביטול או ההתליה, ולא יאוחר משבעה ימים ממועד החלטתו.

@ 201. מינוי רופא וטרינר מוסמך מבין עובדי המדינה או הרשות המקומית
: (א) על אף ההוראות לעניין הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים, מבין עובדי התאגיד, במפעל או בשווקים כאמור [[בסעיפים 191]] [[ו־195(ב) או (ג)]], מצא השר כי יש צורך בהסמכת רופאים וטרינרים נוספים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, להתיר למנהל היחידה הווטרינרית להסמיך לפי הסעיפים האמורים, לתקופה שיקבע, רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל או בשווקים מבין עובדי רשות מקומית שבתחום שיפוטה נמצאים המפעל או השווקים, אם ניתנה לכך הסכמת הרשות המקומית, לפי החלטת המועצה, או מבין עובדי המדינה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 214]] [[ו־215]], התיר השר כאמור בסעיף קטן (א), תשולם האגרה כאמור [[214|באותם סעיפים]] לרשות המקומית או למשרד הבריאות, לפי העניין; גבה התאגיד לפיקוח וטרינרי את האגרה, יעבירה למשרד הבריאות או לרשות המקומית, בהתאם להוראות [[סעיף 218(א)]], בשינויים המחויבים.

==== סימן משנה ד': חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך במפעל ====

@ 202. נקיטת פעולות פיקוח במפעל
: רופא וטרינר מוסמך במפעל יאמת את יישומה של תכנית בטיחות המזון במפעל, ובכלל זה יפקח על אלה:
: (1) תנאי התברואה במפעל;
: (2) בטיחות מוצרי הבשר וחומרי הגלם;
: (3) שלמות האריזה וקיום תהליכי סימון המזון;
: (4) אחסון מוצרי בשר;
: (5) הובלת מוצרי הבשר מאתר הייצור לדרכי השיווק.

@ 203. נוכחות במפעל
: רופא וטרינר מוסמך במפעל יהיה נוכח במפעל בתדירות שיורה עליה מנהל היחידה הווטרינרית, בהתאם לניהול סיכונים ובין השאר בהתאם לניתוח של הסיכונים הקיימים לבריאות הציבור מאותו מפעל ומאותו סוג מזון.

@ 204. נטילת דוגמאות וביצוע בדיקות
: רופא וטרינר מוסמך במפעל ייטול דוגמאות של מזון ויבצע בדיקות, יידע את המפעל לגבי תוצאות הבדיקות וינהל רישום של תוצאות הבדיקות שביצע, והכול לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית שיפורסמו באתר האינטרנט; המפעל יישא בהוצאות הבדיקות ונטילת הדוגמאות תהיה בלא תשלום.

@ 205. פיקוח על הוצאת תעודת משלוח למוצר בשר
: רופא וטרינר מוסמך במפעל רשאי להחליט כי יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא יוציא תעודת משלוח למוצר בשר, במקרה מסוים או דרך כלל, אם הוא מעוניין לבצע בדיקה של המשלוח, או אם מצא שהתקיים אחד מאלה:
: (1) מוצר הבשר אינו ראוי למאכל אדם או שאינו עומד בדרישות חקיקת המזון;
: (2) יש אי־התאמה לתכנית בטיחות מזון, באופן העלול לפגוע בבטיחות מוצר הבשר;
: (3) רכב ההובלה אינו עומד בדרישות [[סעיף 183]] או בדרישות לפי חקיקת המזון;
: (4) חל איסור במערכת הממוחשבת כאמור [[בסעיף 211(ב)]] להנפיק תעודת המשלוח לגבי אתר המכירה שאליו מיועד מוצר הבשר או לגבי הרכב שמוביל את מוצר הבשר;
: (5) חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח מאחר שהיצרן או בעל היתר ההפעלה לא שילמו את האגרה הנדרשת לפי הוראות סעיפים אלה:
:: (א) לגבי יצרן שאינו בעל היתר הפעלה - לפי [[סעיף 214]];
:: (ב) לגבי בעל היתר הפעלה - לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] או לפי [[סעיף 215]].

@ 206. מתן תעודה וטרינרית
: (א) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוצאת מוצר בשר מסוג מסוים ממפעל בשר מחייבת קבלת תעודה וטרינרית כאמור בסעיף קטן (ב), וכן תנאים למתן תעודה כאמור.
: (ב) רופא וטרינר מוסמך המפקח במפעל שנקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א), יבדוק את מוצר הבשר ואם מצא כי הוא ראוי למאכל אדם יחתום, טרם הוצאת מוצר בשר ממפעל כאמור, על תעודה המעידה על הבדיקה ועל תוצאותיה.
: (ג) רופא וטרינר מוסמך במפעל שנקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א), יסרב לחתום על תעודה וטרינרית אם התקיימה אחת מהנסיבות השוללות מתן תעודת משלוח למוצרי בשר כאמור [[בסעיף 180]] או אם לא התקיים תנאי לחתימה על התעודה הווטרינרית שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) לגבי מפעל בשר.

@ 207. דיווח למנהל היחידה הווטרינרית
: רופא וטרינר מוסמך במפעל ידווח בכתב למנהל היחידה הווטרינרית על ממצאי הבדיקות בהתאם להוראות שלפי [[סעיף 204]], על הליקויים והחריגות במפעל, על הפעולות המתקנות שבוצעו בו וכן על כל מידע אחר הנוגע לעניין שידרוש מנהל היחידה הווטרינרית.

==== סימן משנה ה': חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך בשווקים ====

@ 208. נקיטת פעולות פיקוח בשווקים
: רופא וטרינר מוסמך בשווקים יפקח על קיומם של אלה, לפי הוראות חקיקת המזון:
: (1) תנאי התברואה;
: (2) בטיחות של מוצרי הבשר;
: (3) שלמות האריזה וקיום תהליכי סימון המזון;
: (4) אחסון מוצרי הבשר;
: (5) הובלת מוצרי הבשר ופריקתם מרכב הובלה;
: (6) תהליכי העבודה;
: (7) עקיבות;
: (8) אורך חיי המדף.

@ 209. ביצוע ביקורות
: רופא וטרינר מוסמך בשווקים יבצע ביקורת באתרי המכירה בתדירות שיורה עליה מנהל היחידה הווטרינרית, בין השאר בהתאם לניתוח של הסיכונים לבריאות הציבור מאותו אתר מכירה ומאותו סוג מזון.

@ 210. נטילת דוגמאות מזון וביצוע בדיקות
: רופא וטרינר מוסמך בשווקים ייטול דוגמאות של מזון, יבצע בדיקות וינהל רישום של תוצאות הבדיקות שביצע, והכול לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית.

@ 211. פיקוח על העברת מזון לאתר מכירה
: (א) רופא וטרינר מוסמך בשווקים לא ירשה להעביר מוצר בשר לאתר מכירה, במקרים אלה:
:: (1) ניתן לגבי אתר המכירה צו הפסקה לפי [[+|סעיפים 16]], [[+|17]] [[או 20 לחוק רישוי עסקים]] או צו מניעת פעולות לפי [[סעיף 22א לחוק האמור]];
:: (2) הרופא הווטרינר כאמור מצא שהעברת מוצר הבשר עלולה לסכן את בריאות הציבור.
: (ב) לא הרשה רופא וטרינר מוסמך בשווקים להעביר מוצר בשר לאתר מכירה כאמור בסעיף קטן (א), יעביר עדכון על כך לאלתר באמצעות המערכת הממוחשבת שהוקמה לפי [[סעיף 220]], ויציין בה כי חל איסור העברה כאמור.
: (ג) הוראה של רופא וטרינר מוסמך בשווקים כאמור בסעיף קטן (א)(2) תהיה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות ותינתן רק לאחר שהרופא הווטרינר המוסמך נתן לבעל אתר המכירה הזדמנות להשמיע את טענותיו; ואולם אם מצא הרופא הווטרינר המוסמך כי השהיית ההוראה עלולה לסכן את בריאות הציבור, רשאי הוא לתתה לאלתר, ובלבד שייתן לבעל אתר המכירה הזדמנות לטעון את טענותיו בהזדמנות הראשונה לאחר מכן.
: (ד) לא יעביר אדם מוצר בשר לאתר מכירה בניגוד להוראת רופא וטרינר מוסמך בשווקים לפי סעיף זה.

@ 212. דיווח על ביקורות ובדיקות למנהל היחידה הווטרינרית
: (א) רופא וטרינר מוסמך בשווקים ידווח באמצעות המערכת הממוחשבת למנהל היחידה הווטרינרית על ממצאי הביקורות והבדיקות בהתאם להוראות שלפי [[סעיף 209]], על הליקויים והחריגות, על הפעולות המתקנות שבוצעו וכן על כל מידע אחר הנוגע לעניין שידרוש מנהל היחידה הווטרינרית.
: (ב) רופא וטרינר מוסמך בשווקים יעביר את הדיווח כאמור בסעיף קטן (א) למנהל היחידה הווטרינרית, לפי הוראותיו, ורשאי מנהל היחידה הווטרינרית להורות על מסירת דיווחים שונים על ידי סוגי מפקחים שונים, לגורמים שונים, ובלבד שדיווח לעניין עובד של רשות מקומית יימסר גם למנהל המחלקה הווטרינרית באותה רשות, ובהעדר מנהל מחלקה כאמור - למי שממלא תפקיד דומה ברשות המקומית.

=== סימן ד': אגרות פיקוח ===

@ 213. הסכום הבסיסי לעניין אגרת פיקוח
: (א) [[בסימן זה]], &quot;סכום האגרה הבסיסי&quot; - 34,000 שקלים חדשים.
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את סכום האגרה הבסיסי כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב בין השאר בעלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך ובתקורה הכרוכה בהעסקה.

@ 214. אגרה בעד פיקוח וטרינרי במפעל
: (א) בעד פיקוח וטרינרי במפעל, ישלם יצרן של מוצר מזון לתאגיד אגרה חודשית בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי בהיקף ההעסקה של הרופאים הווטרינרים המוסמכים הנדרשים באותו מפעל, כפי שהורה מנהל היחידה הווטרינרית כאמור [[בסעיף 192]].
: (ב) בעד פיקוח וטרינרי במפעל בשעות החורגות משעות העבודה הרגילות תשולם תוספת לאגרה החודשית האמורה בסעיף קטן (א), בסכום שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה.

@ 215. אגרה בעד פיקוח וטרינרי בשווקים
: (א) בעל היתר הפעלה של מפעל לשחיטת בשר או יבואן של מוצרי בשר ישלם לתאגיד, בעד פיקוח וטרינרי בשווקים, אגרה חודשית בסכום של 0.08 שקלים חדשים בעד כל קילוגרם של מוצר בשר המשווק בישראל מהמפעל או המיובא, לפי העניין.
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את סכום האגרה כאמור בסעיף קטן (א) בעד כל קילוגרם של מוצר בשר, בשים לב להיקף הפיקוח הנדרש כפי שהורה עליו מנהל היחידה הווטרינרית כאמור [[בסעיף 196]], למשקל הבשר המיוצר או המיובא, ולעלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך ולתקורה הכרוכה בהעסקה.

@ 216. מועד תשלום האגרות
: (א) אגרות לפי [[סימן זה]] ישולמו לא יאוחר מתום 14 ימים לאחר תום החודש שבעדו משולמת האגרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אגרה לפי [[סעיף 215(א)]] המשולמת בידי יבואן תשולם כתנאי לטיפול בבקשה לתעודת שחרור.

@ 217. גביית האגרות
: (א) התאגיד יגבה את האגרות לפי [[סימן זה]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, בהתייעצות עם השר ועם שר החקלאות ופיתוח הכפר, רשאי לקבוע בצו שהאגרות ייגבו בידי משרד הבריאות.
: (ג) על גביית אגרות לפי [[סימן זה]], למעט אגרות שייגבו בידי משרד הבריאות לפי סעיף קטן (ב), יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 218. הקצאת אגרת פיקוח בשווקים לרשויות מקומיות
: (א) התאגיד יעביר לרשויות המקומיות המעסיקות רופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים, תשלום בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי במספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים המועסקים באותה רשות; התשלום האמור יועבר בתוך 60 ימים מהמועד לתשלום האגרה לפי [[סעיף 216(א)]].
: (ב) מספר הרופאים הווטרינרים שיובא בחשבון לעניין סעיף קטן (א), לא יעלה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שנדרש להעסיקם לפי היקף הפיקוח שמנהל היחידה הווטרינרית הורה עליו כאמור [[בסעיף 196]].

@ 219. הקצאת אגרות שנגבות על ידי משרד הבריאות
: נקבע בצו לפי [[סעיף 217(ב)]] כי משרד הבריאות יגבה את אגרות הפיקוח יחולו הוראות אלה:
: (1) משרד הבריאות יעביר לתאגיד תשלום בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי במספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים המועסקים בתאגיד, אך לא יותר ממספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים שהתאגיד נדרש להעסיקם כאמור [[בסעיף 196]].
: (2) משרד הבריאות יעביר לרשות מקומית שהפיקוח הווטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה מבוצע בידי עובדיה כאמור [[בסעיף 194]] [[או 195]] תשלום בסכום כאמור [[בסעיף 218(א)]].

=== סימן ה': הוראות שונות לעניין פיקוח וטרינרי ===

@ 220. הקמת מערכת ממוחשבת
: השר יקים מערכת ממוחשבת לרישום בעלי היתר הפעלה, יצרנים, יבואנים ומשווקים לרבות מובילים ומאחסנים, של מוצרי בשר וכן לקבלת פרטים לגביהם הנוגעים ליישום הוראות [[פרק זה]], לרבות סוג המזון המיוצר, כמותו, החלטות פיקוח על אתרי המכירה ותשלום אגרות הפיקוח.

@ 221. ביטול בדיקת משנה ותשלום אגרה בעדה (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה, ”בדיקת משנה” – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוצרי בשר או למוביל או לרכב הובלה של מוצרי בשר ותכולתו, מכוח הוראות לפי חוק עזר, לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] או לפי פקודת בריאות הציבור (מזון), כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה.
: (ב) על אף האמור בכל דין –
:: (1) מוביל של מוצר בשר ורכב הובלה של מוצר בשר אינו חייב להגיע לבדיקת משנה;
:: (2) בעל היתר הפעלה, יצרן של מוצר בשר, או משווק של מוצר בשר, לרבות מוביל של מוצר בשר, אינו חייב בתשלום אגרה בעד בדיקת משנה, או אגרה לפי חוק עזר בעד בדיקה או פיקוח וטרינריים שאינם בדיקת משנה הנעשים בקשר למוצר בשר;
:: (3) לא יהיה תוקף להוראות שנקבעו לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון) כנוסחו לפני יום תחילתו של חוק זה, האוסרות על מכירה, העברה או הוצאה של דגים בלא בדיקה של רופא וטרינר של רשות מקומית ובלא הוצאת תעודת משלוח על ידו.

@ 222. שמירת סמכויות
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מסמכויות פיקוח או סמכויות אחרות המוקנות לפי חוק זה.

=== סימן ו׳: הוראות שעה לעניין פיקוח וטרינרי ===

==== סימן משנה א׳: הגדרות ותחולה ====

@ 223. הגדרות – [[סימן ו׳]] (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ח)
: [[בסימן זה]] –
:- ”בדיקת משנה” – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוביל של מוצר בשר או לרכב ההובלה ותכולתו, המבוצעת בתחנת בדיקה; לעניין זה, ”רשות מקומית” – הרשות המקומית שאליה מועבר מוצר הבשר שבהובלה, ובלבד שהמוצר לא נשחט, יוצר או אוחסן בתחומה קודם לכן;
:- ”בעל היתר הפעלה” – בעל היתר לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]] להפעלת מפעל לשחיטת בשר, או מי שעסקו טעון היתר כאמור;
:- ”בשר עוף לאחר שחיטה” – מוצר בשר לאחר שחיטתו או פירוקו בבית שחיטה לעופות;
:- ”בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור” – בשר עוף לאחר שחיטה, שלאחר יציאתו מבית השחיטה לעופות בוצעה בו פעילות מהפעילויות המפורטות [[סעיף 2|בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”ייצור”]];
:- ”עוסק פטור מבדיקות משנה” – כל אחד מאלה:
:: (1) בעל היתר הפעלה של בית מטבחיים תעשייתי הפטור מהגעה לבדיקות משנה לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]];
:: (2) יבואן של מוצר בשר קפוא, הפטור מהגעה לבדיקות משנה לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]];
:- ”תעודה וטרינרית” – תעודה החתומה בידי הרופא הווטרינר שפיקח על השחיטה או ההמתה או על הייצור במפעל, הניתנת לפי דין למוצר בשר, טרם הוצאתו מהמפעל;
:- ”תקופת המעבר” – תקופה של ארבע שנים שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר תום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
:: ((יום פרסומו של חוק זה י״ח בכסלו התשע״ו (30 בנובמבר 2015).))

@ 224. תחולה
: הוראות [[סימן זה]], למעט הוראות [[סעיף 243]], יחולו בתקופת המעבר.

==== סימן משנה ב׳: בדיקות משנה בתקופת המעבר ====

@ 225. בדיקות משנה לבשר עוף לאחר שחיטה (תיקון: תשע״ז)
: (א) מוביל של בשר עוף לאחר שחיטה, למעט בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור ובשר עוף המיועד לייצוא, יהיה חייב להגיע לבדיקת משנה, אחת בלבד; חלה על מוביל כאמור חובה להגיע לבדיקת משנה לפי חוק עזר, הוא לא יהיה חייב להגיע אליה ולא יהיה חייב באגרה בעדה לפי חוק העזר.
: (ב) מוביל של בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור יהיה חייב להגיע לבדיקת משנה אם חלה עליו חובה כאמור לפי חוק עזר, ואולם לא יהיה חייב באגרה בעדה לפי חוק העזר האמור.

@ 226. תיעוד בדיקות המשנה במערכת הממוחשבת
: רופא וטרינר של רשות מקומית שביצע בדיקת משנה לפי [[סעיף 225]] או לפי דין אחר המחייב ביצוע בדיקת משנה, ידווח על ביצוע הבדיקה ועל תוצאותיה למערכת הממוחשבת כאמור [[בסעיף 235]], מיד לאחר ביצועה.

==== סימן משנה ג׳: פטור מבדיקות משנה בתקופת המעבר ====

@ 227. פטור מבדיקות משנה
: מוביל של מוצר בשר שנקבעה לגביו חובת הגעה לבדיקות משנה לפי [[סעיף 225]] או לפי דין אחר, אינו חייב להגיע לבדיקות משנה כאמור, למעט בדיקות משנה אקראיות לפי [[סימן משנה ד׳]], אם מנהל היחידה הווטרינרית אישר שמתקיימים התנאים כאמור בפסקה (1) או (2) שלהלן וכל עוד מתקיימים התנאים האמורים ([[בסימן זה]] – פטור מבדיקות משנה):
: (1) במפעל שאת מוצריו הוא מוביל מיושמת תכנית בטיחות מזון וכן מתקיים פיקוח וטרינרי בידי רופא וטרינר בהתאם לתקנות לפי חוק זה, לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים]], לפי [[החוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים]] או לפי [[סעיף 230(א)(2)]], ואם לא ניתן להסמיכו או למנותו בהתאם לחיקוק כאמור – בידי רופא וטרינר שהוסמך בידי מנהל היחידה הווטרינרית לפי [[סעיף 230(א)(1)]];
: (2) המפעל שאת מוצריו הוא מוביל הוא מפעל לשחיטת בשר או מפעל מאושר לייצוא ומנהל השירותים הווטרינריים הודיע למנהל היחידה הווטרינרית שהתקיים בהם האמור בפסקה (1).

@ 228. פרסום רשימת בעלי הפטור
: רשימת מקבלי הפטור מבדיקות משנה וכן העוסקים הפטורים מבדיקות משנה, תפורסם באתר האינטרנט; פרסום כאמור אינו תנאי לתוקף הפטור.

@ 229. חובות בעלי הפטור לעניין הובלה ומשלוח
: מפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה, וכן עוסק פטור מבדיקות משנה -
: (1) לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר אלא לאחר שמצא כי התקיימו כל אלה לגבי הטמפרטורה של הרכב שבו הוא מובל:
:: (א) הטמפרטורה ברכב עומדת בדרישות הדין;
:: (ב) מותקנת מערכת בקרה של הטמפרטורה ברכב;
:: (ג) קיימת מערכת של תיעוד תקלות בטמפרטורה שברכב;
:: (ד) קיימת מערכת המתריעה בזמן אמת על תקלות בטמפרטורה ברכב; השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום של מערכת כאמור לגבי מפעל או עוסק כאמור, בהתאם להיקף הייצור של המפעל ולסוג המזון המיוצר בו, ורשאי הוא להתחשב במיעוט מספרם של כלי הרכב המשמשים אותם;
: (2) לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (א) מצורפת למשלוח של מוצרי הבשר תעודת משלוח למוצרי בשר שנכללים בה הפרטים האמורים [[בסעיף 181]]; על הוצאת תעודת המשלוח יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 182]];
:: (ב) לגבי מפעל לשחיטת בשר, מפעל שאושר לייצוא ומפעל לייצור מוצרי דגים – מצורפת תעודה וטרינרית לתעודת המשלוח כאמור בפסקת משנה (א);
:: (ג) היצרן או בעל היתר ההפעלה יעביר, בדרך אלקטרונית, את פרטי תעודת המשלוח למערכת הממוחשבת כאמור [[בסעיף 235]] לפי הוראות שיורה עליהן מנהל היחידה הווטרינרית, וכן יעבירן לרופא הווטרינר העירוני; תעודה כאמור תועבר בעת יציאתו של המוביל מתחומי המפעל.

@ 230. הסמכת רופא וטרינר במפעל לשם קבלת פטור מבדיקות משנה
: (א) ביקש יצרן של מוצר בשר לקבל פטור מבדיקות משנה כאמור [[בסעיף 227]], רשאי מנהל היחידה הווטרינרית ולגבי מפעל לשחיטת בשר - מנהל השירותים הווטרינריים, להסמיך לשם פיקוח וטרינרי במפעלו –
:: (1) רופא וטרינר שהוא עובד של הרשות המקומית שבתחום שיפוטה פועל היצרן, לפי הסכם בין היצרן או בעל היתר הפעלה ובין הרשות המקומית או רופא וטרינר שהוא עובד של המועצה לענף הלול - עד יום תחילת פעילות התאגיד;
:: (2) רופא וטרינר שהוא עובד של התאגיד – מיום שנקבע בצו לפי [[סעיף 320(ג)]], כיום תחילת פעילות התאגיד לעניין הסמכת רופאים וטרינרים.
: (ב) על אף האמור בכל דין, לגבי יצרן שבמפעלו הוסמך רופא וטרינר מבין עובדי תאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(2), לא יהיה תוקף להוראה הקובעת כי פיקוח במפעל, לרבות הוצאת תעודת וטרינר, ייעשה בידי רופא וטרינר של רשות מקומית.
: (ג) השר רשאי להסמיך רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף זה בסמכויות מפקח ויחולו לעניין הסמכה כאמור הוראות [[פרק ט׳]].

@ 231. אגרה בעד פיקוח במפעל של רופא וטרינר שהוא עובד תאגיד
: יצרן שבמפעלו הוסמך רופא וטרינר מבין עובדי התאגיד כאמור [[בסעיף 230(א)(2)]], ישלם לתאגיד אגרה כאמור [[בסעיף 214]], או לפי [[סעיף 23(א1) לפקודת מחלות בעלי חיים]], לפי העניין, בהתאם להיקף הפיקוח שהורה עליו מנהל היחידה הווטרינרית, ועל תשלום האגרה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 239]].

@ 232. חובות רופא וטרינר במפעל (תיקון: תשע&quot;ח)
: הוסמך רופא וטרינר במפעל כאמור [[בסעיף 230]], יחולו עליו, על אף האמור [[בסעיף 320]], החובות והסמכויות כאמור [[בסימן משנה ד׳ ((לסימן ג')) לפרק ח׳]], בשינויים המחויבים.

@ 233. ביטול הפטור מבדיקות משנה
: (א) נוכח מנהל היחידה הווטרינרית כי לא קוימה חובה מהחובות המפורטות [[בסעיף 229]] או [[בסימן משנה ד׳]], וכי אי קיום החובה סיכן או היה עלול לסכן באופן ממשי את בריאות הציבור, או שמדובר בהפרה חוזרת ונשנית של החובה, רשאי הוא לבטל את הפטור מבדיקות משנה, לתקופה שיורה, לאחר שנתן ליצרן או לבעל היתר ההפעלה הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ב) לגבי מפעל לשחיטת בשר ומפעל שאושר לייצוא, לפני ביטול הפטור כאמור בסעיף קטן (א), יתייעץ מנהל היחידה הווטרינרית עם מנהל השירותים הווטרינריים; שלח מנהל היחידה הווטרינרית הודעה למנהל השירותים הווטרינריים על כוונתו לבטל את הפטור, ומנהל השירותים הווטרינריים לא העביר את חוות דעתו לגבי הכוונה לבטל את האישור בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההודעה, יראו את ההתייעצות כאילו קוימה.

==== סימן משנה ד׳: חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות בתקופת המעבר ====

@ 234. חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות
: (א) מוביל של מוצר בשר שיוצר במפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה לפי הוראות [[סעיף 227]], יהיה חייב להגיע לבדיקות משנה אקראיות.
: (ב) מנהל היחידה הווטרינרית יזמן מוביל כאמור בסעיף קטן (א), לבדיקת משנה של מוצר הבשר המובל ברכב ההובלה, בהתאם לנתוני המערכת הממוחשבת כאמור [[בסעיף 235]], לפי הוראות אלה:
:: (1) ההגעה לבדיקות המשנה למקום הבדיקה לא תגרום לסטייה ניכרת מנתיב הנסיעה;
:: (2) ההגעה למקום הבדיקה תהיה במועד שיחול בשעות העבודה של המוביל באותה נסיעה ולא תגרום לעיכוב ניכר בזמן הנסיעה;
:: (3) רכב הובלה של מוביל של יצרן או בעל היתר הפעלה, יזומן ל־12 בדיקות משנה בשנה לפי הוראות סעיף זה, ואם הוראת סעיף זה תחול בחלק מהשנה – המוביל יזומן לבדיקות משנה אקראיות לפי הוראות סעיף זה שמספרן כמספר החודשים שבהם יחולו הוראות סעיף זה.

==== סימן משנה ה׳: מערכת ממוחשבת לתקופת המעבר ====

@ 235. הקמת מערכת ממוחשבת
: השר ושר החקלאות ופיתוח הכפר יקימו מערכת ממוחשבת ליישום הוראות [[סימן זה]], ובכלל זה לסיוע בבחירת ההובלות שלגביהן תתבצע בדיקת המשנה, לקבלת תעודת משלוח למוצר בשר ולקבלת הודעות על ביצוע בדיקות משנה מרופאים וטרינרים של הרשות המקומית.

==== סימן משנה ו׳: פיקוח וטרינרי באתרי מכירה ====

@ 236. איסור מכירה והחזקה של מוצר בשר
: משווק לא ימכור מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שקיבל פטור מבדיקות משנה או בידי עוסק פטור מבדיקות משנה, ויצרן לא יחזיק מוצר בשר שהגיע לידיו ממי שקיבל פטור כאמור או ממי שפטור כאמור, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה לגבי המשלוח של מוצר הבשר:
: (1) למשלוח המזון מצורפת תעודת משלוח למוצרי בשר, שנכללים בה הפרטים האמורים [[בסעיף 181]], ואם יש לצרף לתעודת המשלוח גם תעודה וטרינרית כאמור [[בסעיף 206]] – צורפה תעודה כאמור;
: (2) אם צוין בתעודת המשלוח כי חלה חובה להגיע לבדיקת משנה אקראית כאמור [[בסעיף 234]] – בתעודת המשלוח צוין כי בדיקת המשנה בוצעה;
: (3) תעודת המשלוח הונפקה ב־24 שעות שקדמו להגעת המשלוח;
: (4) יש התאמה בין המוצרים שבמשלוח ובין תעודת המשלוח למוצרי בשר לעניין הפרטים לפי [[סעיף 181]], ואם צורפה תעודה וטרינרית – יש התאמה בין התעודה הווטרינרית לבין תעודת המשלוח האמורה.

@ 237. הוראות לעניין רכב הובלה
: (א) משווק של מוצרי בשר לא יוציא מוצר בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר או ליצרן או לבעל היתר הפעלה ולא יוביל מוצר בשר מאתר מכירה אלא לאחר שמצא כי התקיימו הוראות [[סעיף 183(1) עד (3)]] [[וסעיף 217]], בשינויים המחויבים, לגבי הרכב שבו הוא מובל.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם לעניין החובה לוודא כי התקיימו הוראות [[סעיף 183(4)]], בשינויים המחויבים, לגבי הרכב שבו מובל הבשר החל מתום שישה חודשים מיום תחילתה של תקופת המעבר, אלא אם כן קבע השר, באישור הוועדה, כי תחילתה של הוראה זו תהיה מתום שנה מיום תחילתה של תקופת המעבר כאמור.
: (ג) השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום של מערכת כאמור [[בסעיף 183(4)]] לגבי משווק בהתאם להיקף פעילותו ולסוג המזון הנמכר על ידו.

==== סימן משנה ז׳: אגרות בעד בדיקות משנה בתקופת המעבר ====

@ 238. אגרה בעד בדיקות משנה של בשר עוף לאחר שחיטה (תיקון: תשע״ז)
: (א) בית שחיטה לעופות, למעט מפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה כאמור [[בסעיף 227]], ישלם לרשות המקומית אגרה חודשית בעד ביצוע בדיקות המשנה לגבי בשר עוף לאחר שחיטה, למעט מוצר בשר עוף המיועד לייצוא.
: (ב) סכום האגרה החודשית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של בשר עוף לאחר שחיטה שיצא מבית השחיטה לעופות באותו חודש, למעט בשר עוף המיועד לייצוא, בשיעור התושבים ברשות המקומית שאליה שווק המזון; [[בסימן משנה זה]], ”שיעור התושבים” – היחס בין מספר התושבים ברשות המקומית לבין מספר כלל התושבים בכלל הרשויות המקומיות, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה ערב תחילת תקופת המעבר.

@ 239. תשלום אגרה בידי מי שפטור מחובת הגעה לבדיקות משנה או מי שחייב בהגעה לבדיקות משנה אקראיות (תיקון: תשע״ז)
: (א) עוסק פטור מבדיקות משנה, ומפעל לשחיטת בשר שקיבל פטור מבדיקות משנה כאמור [[בסעיף 227]], ישלמו לרשות המקומית מדי חודש אגרה בעד פיקוח וטרינרי שיבצעו רופאים וטרינרים בשווקים שבתחום שיפוטה של אותה רשות מקומית.
: (ב) סכום האגרה החודשית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של מוצר בשר לאחר שחיטה או המתה, שיוצר בידי החייב בתשלום האגרה, ושווק בכלל הרשויות המקומיות בישראל באותו חודש, למעט בשר עוף המיועד לייצוא, בשיעור התושבים.

@ 239א. ביטול גביית אגרות (תיקון: תשע״ז)
: רשות מקומית לא תגבה אגרה לפי חוקי העזר בעד ביצוע בדיקות המשנה לפי חוק זה.

@ 240. סירוב להנפיק תעודה וטרינרית בשל אי־תשלום אגרה
: רופא וטרינר כאמור [[בסעיף 230]] לא ינפיק תעודה וטרינרית למפעל שקיבל אישור על מתן פטור מבדיקות משנה ולבעל היתר הפעלה כאמור [[סעיף 223|בפסקה (1) להגדרה ”עוסק פטור מבדיקות משנה”]], שלא שילמו את האגרה לפי [[סימן משנה זה]] בתוך 14 ימים מתום החודש שבעדו היה עליהם לשלמה כאמור [[בסעיף 239(א)]].

@ 241. היעזרות בגוף אחר לשם גביית האגרה
: (א) עד ערב תחילת פעילות התאגיד לעניין גביית אגרות כפי שנקבע בצו לפי [[סעיף 320(ג)(2)]] רשאית רשות מקומית להסתייע בגוף אחר לשם גביית האגרה.
: (ב) מיום תחילת פעילות התאגיד לעניין גביית אגרות כפי שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א), רשאית רשות מקומית להיעזר רק בתאגיד לשם גביית האגרה.
: (ג) גוף כאמור בסעיף קטן (א) והתאגיד יהיו כפופים להנחיות השר וידווחו לשר מדי חודש או לפי דרישה על פעילותם בכל הנוגע לגביית האגרות ולתשלומן לרשויות המקומיות.

@ 242. מערך משותף של בדיקות משנה
: רשויות מקומיות רשאיות לשתף פעולה כדי להקים ולהפעיל את מערך בדיקות המשנה לפי כל דין.

==== סימן משנה ח׳: התחשבנות עם רשויות מקומיות – הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ח) ====

@ 243. התחשבנות עם רשויות מקומיות לעניין עלות שכר השונה מסכום האגרה הבסיסי – הוראת שעה
: (א) בתקופה של שנתיים מתום תקופת המעבר, רשות מקומית, שעלות השכר החודשי בפועל לרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שהיא מעסיקה שונה מסכום האגרה הבסיסי, תהיה זכאית לתוספת לתשלום האמור [[בסעיף 218(א)]] [[או 219(2)]], או שיופחת התשלום המגיע לה לפי [[218|הסעיפים האמורים]], לפי העניין, בגובה ההפרש שבין סכום עלות השכר החודשי בפועל לסכום האגרה הבסיסי.
: (ב) בסעיף זה –
::- ”עלות השכר החודשי בפועל” – עלות השכר החודשי הממוצע המשולם כדין בכפוף להוראות מגבילות בשנת 2015 לרופאים וטרינרים המועסקים בידי הרשות המקומית בפיקוח וטרינרי על מזון, וכן תוספות שהרשות המקומית מחויבת לשלם לפי הסכם קיבוצי המגיעות לאחר יום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), והיא שילמה אותן בפועל;
::- ”הוראות מגבילות” – כל אחת מאלה:
::: (1) הוראות [[סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]];
::: (2) הוראות [[10:562702|סעיף 23 לחוק התקציב לשנת הכספים 1982, התשמ״ב–1982]];
::: (3) הוראות [[10:562704|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1983, התשמ״ג–1983]];
::: (4) הוראות [[10:546515|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1984, התשמ״ד–1984]].

== פרק ט': סמכויות פיקוח ואכיפה ==

=== סימן א': הסמכת מפקחים ===

@ 244. הסמכת מפקחים
: השר רשאי להסמיך לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, כולן או חלקן, מפקחים מקרב אלה:
: (1) עובד משרד הבריאות;
: (2) עובד מדינה במשרד ממשלתי אחר - בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
: (3) רופא ממשלתי שהוא עובד רשות מקומית - בהסכמת ראש הרשות המקומית;
: (4) רופא וטרינר שהוסמך לפי [[סעיפים 194]] [[או 195]];
: (5) רופא וטרינר שהוסמך לפי [[סעיף 191]];
: (5) תברואן או מפקח, שהוא עובד הרשות המקומית - בהסכמת ראש הרשות המקומית, ולגבי תחום הרשות.

@ 245. תנאים להסמכת מפקחים
: לא יוסמך מפקח לפי [[סעיף 244]], אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטיו, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

=== סימן ב': סמכויות מפקחים ===

@ 246. סמכויות פיקוח
: לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, למעט מפקח כאמור [[בסעיף 244(5)]] -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) לערוך מדידות ובדיקות או ליטול דגימות של מזון או של חומרים העשויים לדעתו לשמש רכיב במזון או לשמש בייצורו, לזהם מזון או להשפיע על איכותו בדרך אחרת, לרבות אריזתו וחומרים הבאים עמו במגע, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשם בדיקתן, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת; דגימה כאמור תינטל בלא תשלום;
: (4) להיכנס לכל מקום שבו מייצרים או מוכרים מזון, לרבות מקום המשמש לאחסנת מזון או לכלי תחבורה כשהוא נייח, וכן לתחנת הסגר או לנמל או למקום אחר שבו מוחזק מזון, כדי לבדוק אותו ואת תהליכי ייצורו, ייבואו או מכירתו, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
: (5)(א) לשם בדיקת קיום התנאים לפי [[סעיף 155(2)]], ברישיון ההובלה - לזמן מוביל מזון שהגיש בקשה לרישיון הובלה או לחידושו להתייצב במקום והמועד שעליהם יורה או לחייב מוביל מזון מסוים להתייצב לבדיקה עם רכב ההובלה במקום שאינו תחנת בדיקה קבועה במועד שיורה.
:: (ב) בדיקה לפי פסקה זו תתבצע במקום שההגעה אליו לא תגרום לסטייה ניכרת מנתיב הנסיעה ובמועד שיהיה בשעות העבודה של הנהג באותה נסיעה ולא יגרום לעיכוב ניכר בזמן הנסיעה.
:: (ג) לא יפעיל מפקח סמכויות לפי פסקה זו אלא אם כן מנהל שירות המזון הסמיכו לכך.

@ 247. מסירת תוצאות בדיקות ודגימות בידי מפקח שאינו עובד משרד הבריאות
: בלי לגרוע מסמכותו לפי [[סעיף 246(3)]], מפקח שאינו עובד משרד הבריאות, ימציא לרופא המחוזי הנוגע בדבר ולמנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, כל תוצאת בדיקת מעבדה או דגימה שמהן עולה חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה.

@ 248. סמכויות אכיפה
: התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה רשאי מפקח, למעט מפקח כאמור [[בסעיף 244(5)]] -
: (1) לחקור כל אדם שלדעתו קשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
: (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה או העשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[=פקודת מעצר וחיפוש|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]] (להלן - פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים; לעניין זה, &quot;חפץ&quot; - לרבות מסמך, מזון, כלי רכב המובילים מזון, אמצעים לייצור מזון וחומרי אריזה;
: (3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]] ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.

@ 249. סמכויות פיקוח על הוראות לפי דברי חקיקה אחרים
: השר רשאי להסמיך מפקח שהוסמך לפי חוק זה להשתמש בסמכויות פיקוח לפי החוקים שלהלן, לעניין קיום הוראות אלה:
: (1) [[חוק התקנים]] לעניין הוראות תקנים רשמיים לפי [[חוק התקנים]] החלים על מזון, לרבות חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון - בהסכמת הממונה על התקינה;
: (2) [[חוק הגנת הצרכן]] לעניין הוראות לפי [[+|סעיפים 17]] [[או 37 לחוק הגנת הצרכן]] לעניין סימון מזון, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות - בהסכמת הממונה על הגנת הצרכן;
: (3) [[חוק רישוי עסקים]] לעניין הוראות שקבע השר מכוח [[חוק רישוי עסקים]], החלות על עוסקים במזון.

@ 250. נוהלי פיקוח
: (א) הפעלת סמכויות מפקח לפי [[סעיפים 246]], [[248]] [[ו־249]], אך למעט הפעלת סמכויות הפיקוח לפי [[פרק ח']], תיעשה בהתאם להוראות שעליהן יורה מנהל שירות המזון בנוהל, בשים לב לצורך באחידות בהפעלת הסמכויות ובהגשמת מטרות חוק זה; נהלים כאמור ייקבעו, בין השאר, בהתאם לניהול סיכונים מקובל בתחום המזון במדינות מפותחות ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו בחוק זה.
: (ב) אין בקביעת נהלים כאמור בסעיף זה כדי לגרוע מחובת רשות מקומית לעניין שמירה על בריאות הציבור בהתאם לסמכויותיה וחובותיה לפי דין.

@ 251. חובת דיווח
: (א) מנהל שירות המזון רשאי להורות בנוהל על חובת מפקח לפי חוק זה לדווח לגורם שעליו יורה המנהל על הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
: (ב) רשות מקומית תודיע למנהל שירות המזון על חקירה של עבירה לפי חוק זה שפתחה בה ועל כתב אישום שהוגש עקב חקירה כאמור, לא יאוחר מ־14 ימים ממועד פתיחת החקירה או הגשת כתב האישום, לפי העניין.
: (ג) מפקח יהיה חייב בדיווח לגורם שעליו יורה מנהל שירות המזון, בנוהל.

@ 252. חובת הזדהות
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה, לפי העניין:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) בעת ביצוע סמכויותיו לפי [[סעיף 248]] - הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
: (3) יש בידו תעודה החתומה על ידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 253. פטור מחובת הזדהות
: חובת ההזדהות לפי [[סעיף 252]] לא תחול אם קיומה עלול לגרום לפגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר, ובלבד שאם חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף זה, יקיים המפקח את החובות כאמור מוקדם ככל האפשר.

@ 254. סמכויות למפקח רופא וטרינר
: לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה במפעל שלגביו הוסמך מפקח כאמור [[בסעיף 244(5)]], יהיו נתונות לו הסמכויות לפי [[סעיף 246]], ובלבד שסמכויות לפי [[סעיף 246(4)]] לא יופעלו במקום שבו מוכרים מזון.

@ 255. ייעוד קנסות
: על אף האמור בכל דין, קנס שהוטל בבית המשפט עקב הפעלת סמכותו של מפקח שהוא עובד הרשות המקומית והוגש באמצעות תובע עירוני, ישולם לקופת הרשות המקומית.

== פרק י': עונשין ==

@ 256. עונשין (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או כפל הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס החל על יחיד כאמור:
:: (1) מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות [[בחלק א' של התוספת השנייה]], בניגוד להוראות [[סעיף 4]];
:: (2) מייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד להוראות [[סעיף 5(א)(5)]];
:: (3) מייצר, מייבא או מוכר בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא שלא בהתאמה למהותו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב)]];
:: (4) מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר מעובד, שאינו מסומן בהתאמה לסוגו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]];
:: (5) מייבא או מוכר מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א)]];
:: (6) עושה שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
:: (7) מייחס למזון, בדרך של סימון או פרסום, סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בניגוד להוראות [[סעיף 13]];
:: (8) מייצר או מייבא מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 14(א)]];
:: (9) מוסר מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 14(ב)]];
:: (10) מוסר או מפרסם מידע בנוגע למזון שהוא מוכר שאינו תואם את המזון, ולעניין מזון ארוז מראש בידי היצרן - שאינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 14(ג)]];
:: (11) לא שומר מסמך, פרט, אישור או תעודה, בניגוד להוראות [[סעיפים 32]], [[94]], [[128]] [[או 136]];
:: (12) לא מדווח על שינוי במסמכים או בפרטים בניגוד להוראות [[סעיף 33]], [[65]] [[או 112]];
:: (12א) (((החל מיום 1.1.2023):)) לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים במזון, תיעוד תלונות או תיעוד של ביצוע חובותיו לפי [[סעיף 164]], בניגוד להוראות [[סעיף 54א(ב)(2), (3), (4) או (5)]];
:: (12ב) (((החל מיום 1.1.2023):)) יבואן במסלול האירופי שלא מגיש את המסמכים והפרטים המפורטים [[בתוספת השלישית ב']] במסגרת הבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 84(ב1)]];
:: (13) לא שומר תוצאות של בדיקה, בניגוד להוראות [[סעיף 96(ב)]];
:: (14) לא מאמת את תוקפם של רישיון ייצור או של תעודת יבואן רשום, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 127(א)]];
:: (15) מעביר מזון לעוסק במזון, בלי שקיבל ממנו פרטים ותיעד אותם, בניגוד להוראות [[סעיף 134(א)]];
:: (16) מקבל מזון בלי שקיבל ממי שהעביר לו את המזון פרטים ומסמכים ותיעד אותם, בניגוד להוראות [[סעיף 135(א)]];
:: (17) לא שומר או מתעד תלונות שהתקבלו, בניגוד להוראות [[סעיף 164(ז)]];
:: (18) מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר שלא כוללת את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות [[סעיף 181]];
:: (19) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, בניגוד להוראות [[סעיף 183]];
:: (20) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, או מוביל מוצר בשר ברכב כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 186]];
:: (21) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, בניגוד להוראות [[סעיף 229]];
:: (22) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה או מוביל מוצר בשר בתקופת המעבר, ברכב כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 237]];
:: (23) מפריע למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה.
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או כפל הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס החל על יחיד כאמור:
:: (1) מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות [[בחלק ב' של התוספת השנייה]], בניגוד להוראות [[סעיף 4]];
:: (2) מייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד להוראות [[סעיף 5(א)(1) עד (4), (6) ו־(7)]];
:: (3) מייצר, מייבא או מוכר מזון שיש בו ליקוי במידה שעלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו, בניגוד להוראות [[סעיף 6]];
:: (4) מציע לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום, ועלול לפגוע בבריאותו של אדם, בניגוד להוראות [[סעיף 7]];
:: (5) מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, בניגוד להוראות [[סעיף 8(א)]];
:: (6) מייצר מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שלא לפי התקנות, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)(1)]], או מייבא או מוכר מזון הכולל חומר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)(2)]];
:: (7) מוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר שנקבעו לגביו הגבלות או איסורים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)]];
:: (8) מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר קפוא שהופשר, שאינו ארוז מראש ומסומן בהתאמה, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)]];
:: (9) מייצר או מייבא מזון בניגוד לתקנות שנקבעו לפי חוק זה לעניין אריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן לעניין חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, בניגוד להוראות [[סעיף 10]];
:: (10) מייצר, מייבא או מוכר שאריות מזון, ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות, בניגוד להוראות [[סעיף 11(ב)]];
:: (11) אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)(1)]], או אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות שהוטלו על משווק או הנוגעות למקום ממכר מזון, בניגוד להוראות [[סעיף 15(ד)]];
:: (12) משנה סימון שסומן על גבי המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 16(א)]];
:: (13) מוסיף חומר או רכיב למזון, מטפל במזון או מעבדו, מסמן או מתאר מזון, או מוכר מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל, עובד, סומן או תואר, והכול במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 17]];
:: (14) מייצר, מייבא או מוכר מזון ייחודי, בניגוד להוראות [[סעיף 18(א)]];
:: (15) מייצר מזון בלא רישיון ייצור לאתר שבו מיוצר המזון או שלא לפי סוג פעילות הייצור או לפי סוג המזון שהותר לו לייצר, בניגוד להוראות [[סעיף 21]];
:: (16) מייצר מזון שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 22(א)]];
::: (((החל מיום 1.1.2023):)) מייצר מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 22(א)]];
:: (17) מייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 22(ב)]];
:: (18) מסמן אורך חיי מדף בניגוד לתקנות לפי חוק זה או מייצר מזון בלי שקבע וסימן את אורך חיי המדף של המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ב)]];
:: (19) מבצע פעולת הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירה לצרכן באתר המכירה לצרכן בלי אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 24(א)]];
:: (20) מייצר מזון במטבח מוסדי הטעון רישיון מטבח מוסדי לפי התקנות, בלי שיש בידיו רישיון כאמור או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד [[לסעיף 26(ד)]];
:: (21) מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בלי אישור ייצור נאות ובלי היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 47]];
:: (22) מייבא מזון בלא תעודת יבואן רשום תקפה או בניגוד לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום, בניגוד להוראות [[סעיף 51]];
:: (23) מייבא מזון שייצורו טעון אישור ייצור נאות, בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות [[סעיף 52(א)]];
:: (24) מייבא מזון רגיל בלא אישור קבלת הצהרה, בניגוד להוראות [[סעיף 53(1)]];
:: (24א) (((החל מיום 1.1.2023):)) מייבא מזון במסלול האירופי בלי שהוא יבואן נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 54א(א)]];
:: (24ב) (((החל מיום 1.1.2023):)) מייבא מזון במסלול האירופי בלא אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות [[סעיף 54א(א)]];
:: (25) מייבא מזון רגיש בלא אישור מוקדם לייבוא או שלא בהתאם לדרישות שבאישור האמור, בניגוד להוראות [[סעיף 54(א)(1)]];
:: (26) מייבא בייבוא אישי מזון האסור בייבוא אישי או בניגוד למגבלות שנקבעו לגביו, בניגוד להוראות [[סעיף 55]];
:: (27) מייבא מזון שהוא מסר לגביו פרטים לא נכונים באחד מאלה:
::: (א) במסמך או בפרט שמסר במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, כאמור [[בסעיף 64(א)(2)]];
::: (ב) בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות [[סעיף 76]];
::: (ב1) (((החל מיום 1.1.2023):)) בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סעיף 79ג]];
::: (ג) במסמך או בפרט שמסר במצורף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות [[סעיף 77(ב)]];
::: (ג1) (((החל מיום 1.1.2023):)) בסעיפים (3) ו-(5) בהתחייבות של היבואן [[בתוספת השלישית א']] כאמור [[בסעיף 79ד(1)]] או במסמכים המפורטים [[בסעיף 79ד(3) ו-(4)(א) עד (ג)]];
::: (ד) בבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 83]] [[או 84]], (((החל מיום 1.1.2023):)) למעט הפרטים והמסמכים המפורטים [[בתוספת השלישית ב']];
::: (ה) בבקשה לרישום כיבואן, בניגוד להוראות [[סעיף 103]];
:: (28) מוציא משלוח מזון שייבא מתחנת הסגר בלי שקיבל תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 81]];
:: (29) לא בודק את קיומן והתאמתן של בדיקות לפי הוראות [[סעיף 96(א)]];
:: (30) מייצר מזון המיועד לייצוא בלבד שמסר פרטים לא נכונים בהצהרת ייצוא, בניגוד להוראות [[סעיף 117(א)]], או שאינו מקיים את הוראות [[סעיפים 126 עד 128]], בניגוד להוראות [[סעיף 117(א)(4)]];
:: (31) מייצר או משווק מזון המיועד לייצוא בלבד בניגוד להוראה פרטנית שניתנה לפי [[סעיף 120]];
:: (32) מוכר מזון בלי שהוא רשום כתאגיד או פועל כעוסק מורשה בניגוד להוראות [[סעיף 125(2)]];
:: (33) מקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור או מיבואן שאינו יבואן רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 126(א)]];
:: (34) מוכר מזון ארוז מראש בלי שמתקיימים פרטי הסימון המפורטים [[בתוספת החמישית]], בניגוד להוראות [[סעיף 129]];
:: (35) מוכר מזון בלי שקיים את הוראות התקנות המנויות [[בתוספת השישית]] לעניין התנאים למכירת מזון, שנקבעו לפי [[סעיף 138]], בניגוד להוראת [[סעיף 130]];
:: (36) מביא מזון מהאזור לישראל בלי שהוא משווק רשום מהאזור, או מביא מזון כאמור שהוא קיבל מאדם שאינו בעל היתר תקף להוצאת המזון או בניגוד לתנאי היתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 142]];
:: (37) מביא מהאזור לישראל מזון רגיש בלי שקיבל אישור מיוחד לכך או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 143]];
:: (38) מביא מזון מהאזור לישראל בלי שסימן עליו את שמו, בניגוד להוראות [[סעיף 144]];
:: (39) מביא מזון מהאזור לישראל שלא בהתאם לתקנות שנקבעו לפי [[סעיף 140(ב)]], המנויות [[בתוספת השביעית]], בניגוד להוראות [[סעיף 145]];
:: (40) מוביל מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון הובלה, רישיון ייצור לפעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת או היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 149]];
:: (41) מאחסן מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון אחסנה, רישיון ייצור לפעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת או היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 150]];
:: (42) עוסק במזון שלא מאחסן, מחזיק או מוביל מזון לפי הוראות היצרן, בניגוד להוראות [[סעיף 156(א)]];
:: (43) עוסק במזון שמאחסן, מחזיק או מוביל מזון שלא בהתאם לתנאים לפי הוראות היצרן בעניין טמפרטורה מוגדרת, בניגוד להוראות [[סעיף 156(ב)]];
:: (44) מחזיק מזון שלא בהתאם להוראות מנהל שירות המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 157(ג)]];
:: (45) לא מקיים את הוראות מנהל שירות המזון לפי [[סעיף 163]];
:: (46) לא נוקט אמצעים סבירים למניעת שימוש במזון מזיק או לא מדווח למנהל שירות המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 164(ב)]];
:: (47) לא מקיים הוראה של מנהל שירות המזון או רופא מחוזי לפי [[סעיף 166(א)]] או הוראה של מנהל שירות המזון לפי [[סעיף 166(ג)]];
:: (48) לא מקיים הוראה מהוראות צו של מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי, לפי העניין, שניתנה לפי [[סעיף 167]];
:: (49) מייצר מוצר בשר בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 178(א)]];
:: (50) מוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, בלי שצירף למשלוח תעודת משלוח למוצרי בשר או בלי שצירף תעודה וטרינרית שנדרשת, בניגוד להוראות [[סעיף 179]];
:: (51) מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות [[סעיף 180]];
:: (52) מקבל מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 184]];
:: (53) מוכר מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 185]];
:: (54) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 187]];
:: (55) מעביר מוצר בשר לאתר מכירה, בניגוד להוראות רופא וטרינר מוסמך לפי [[סעיף 211(ד)]];
:: (56) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות [[סעיף 229(2)(א)]], או בלי שצורפה תעודה וטרינרית, בניגוד להוראות [[סעיף 229(2)(ב)]];
:: (57) מוכר או מחזיק, לפי העניין, בתקופת המעבר, מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שפטור מבדיקות משנה בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 236]].
: (ג) משווק מהאזור העובר אחת מהעבירות המנויות בסעיף קטן (א), בניגוד לסעיפים המנויים בו, כפי שהוחלו לגביו [[בסעיף 140]], דינו - מאסר שנה או כפל הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס החל על יחיד כאמור.
: (ד) משווק מהאזור העובר אחת מהעבירות המנויות בסעיף קטן (ב), בניגוד לסעיפים המנויים בו כפי שהוחלו לגביו [[בסעיף 140]], דינו - מאסר שנתיים או כפל הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס החל על יחיד כאמור.
: (ה) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

@ 257. אחריות מעסיק, ונושא משרה בתאגיד
: (א) מעסיק ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 256]], למעט עבירה לפי [[סעיף 256(א)(23)]], בידי עובד מעובדיו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי העניין; המפר הוראת סעיף זה, דינו - מחצית הקנס הקבוע לעבירה; לעניין סעיף זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - למעט בעל שליטה.
: (ב) נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) בידי עובד, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעסיק או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

@ 258. סמכויות בית משפט מעת הגשת כתב אישום
: (א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט לתת צו עשה, צו אל תעשה, וכל צו אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכול כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את העבירה.
: (ב) לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; לא התייצב הנאשם לדיון בבקשה אף שהוזמן כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרו.
: (ג) תוקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ולכל המאוחר עד לגמר ההליכים.
: (ד) נאשם או תובע כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
: (ה) נאשם או תובע רשאים לערער על החלטה בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף קטן (ד); בית המשפט שלערעור ידון בערעור בשופט אחד.
: (ו) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את ההחלטה שעליה מערערים, לשנותה, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראות לגורם שנתן את ההחלטה.

@ 259. סמכויות בית משפט בגזר הדין
: (א) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל -
:: (1) לצוות עליו לפעול להוצאת מזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal) ולאחסנתו;
:: (2) לחייבו בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו להוצאת המזון מדרכי השיווק ולאחסנתו אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה כאמור להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד או לחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, ככל שיראה לנכון בנסיבות העניין;
:: (3) להורות על שלילת רישיון או תעודה לצמיתות או לתקופה שיקבע.
: (ב) הרואה את עצמו נפגע מצו או החלטה שניתנו לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי לערער עליהם במסגרת הערעור על גזר הדין.

== פרק י&quot;א: אכיפה מינהלית ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי ===

@ 260. הגדרות - [[פרק י&quot;א]]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הממונה&quot; - מנהל שירות המזון או עובד המשרד הכפוף אליו האחראי לנושא עיצומים כספיים, שהוא הסמיכו לעניין [[פרק זה]];
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, בין שההפרה היא במוצר אחד ובין ביותר מאחד, לפי העניין:
:: (1) לגבי יחיד שהוא בעל רישיון ייצור, בעל תעודת יבואן רשום או משווק - 8,000 שקלים חדשים;
:: (2) לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו הוא עד 100 מיליון שקלים חדשים - 20,000 שקלים חדשים;
:: (3) לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 40,000 שקלים חדשים.
:: לעניין זה, &quot;תאגיד&quot; - לרבות בעל שליטה בו.

@ 261. עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הפר יצרן, יבואן או משווק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הבסיסי, לפי העניין:
: (1) מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות [[בחלק א' של התוספת השנייה]], בניגוד להוראות [[סעיף 4]];
: (2) מייצר, מייבא או מוכר בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, שלא בהתאמה למהותו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב)]];
: (3) מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר מעובד, שאינו מסומן בהתאמה לסוגו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]];
: (4) מייבא או מוכר מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א)]];
: (5) עושה שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות [[סעיף 12(ב)]];
: (6) מייחס למזון, בדרך של סימון או פרסום, סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בניגוד להוראות [[סעיף 13]];
: (7) מייצר או מייבא מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 14(א)]];
: (8) מוסר מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 14(ב)]];
: (9) מוסר או מפרסם מידע בנוגע למזון שהוא מוכר שאינו תואם את המזון, ולעניין מזון ארוז מראש בידי היצרן - שאינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 14(ג)]];
: (10) אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)(1)]] או אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות שהוטלו על משווק או הנוגעות למקום ממכר מזון, בניגוד להוראות [[סעיף 15(ד)]];
: (11) לא מדווח על שינוי במסמכים או בפרטים בניגוד להוראות [[סעיף 33]], [[65]] [[או 112]];
: (11א) (((החל מיום 1.1.2023):)) לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים במזון, תיעוד תלונות או תיעוד של ביצוע חובותיו לפי [[סעיף 164]], בניגוד להוראות [[סעיף 54א(ב)(2), (3), (4) או (5)]];
: (11ב) (((החל מיום 1.1.2023):)) יבואן במסלול האירופי שלא מגיש את המסמכים והפרטים המפורטים [[בתוספת השלישית ב']] במסגרת הבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 84(ב1)]];
: (12) לא שומר או מתעד תלונות שהתקבלו, בניגוד להוראות [[סעיף 164(ז)]];
: (13) מנפיק תעודת משלוח למוצרי בשר שלא כוללת את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות [[סעיף 181]];
: (14) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, בניגוד להוראות [[סעיף 183]];
: (15) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב או מוביל מוצר בשר ברכב כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 186]];
: (16) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, בניגוד להוראות [[סעיף 229]];
: (17) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, או מוביל מוצר בשר בתקופת המעבר, ברכב כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 237]];
: (18) מייצר, מוכר או מייבא מזון שלא עומד בדרישות בדבר סימון המזון בתקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א)(2)(א) ו־(ג) [[שבסעיף 15]] ולהוראות [[סעיף 9(א) לחוק התקנים]];
: (19) אינו מתעד או אינו שומר את התיעוד הנדרש, בניגוד [[לסעיפים 134]], [[135]] [[או 136]].

@ 262. עיצום כספי בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הפר יצרן, יבואן או משווק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראת [[פרק זה]] בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי, לפי העניין:
: (1) מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות [[בחלק ב' של התוספת השנייה]], בניגוד להוראות [[סעיף 4]];
: (2) מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד להוראות [[סעיף 5(א)(3), (6) או (7)(א) עד (ג)]];
: (3) מייצר, מייבא או מוכר מזון שיש בו ליקוי במידה שעלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו, בניגוד להוראות [[סעיף 6(1), (3), (4) או (5)]];
: (4) מייצר מזון או מובילו בתנאים שאינם לפי הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים]], בניגוד להוראת [[סעיף 5(ב)]];
: (5) מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, בניגוד להוראות [[סעיף 8(א)]];
: (6) מייצר מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שלא לפי התקנות, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)(1)]], או מייבא או מוכר מזון הכולל חומר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ב)(2)]];
: (7) מוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר שנקבעו לגביו הגבלות או איסורים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)]];
: (8) מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר קפוא שהופשר, שאינו ארוז מראש ומסומן בהתאמה, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)]];
: (9) מייצר או מייבא מזון בניגוד לתקנות שנקבעו לפי חוק זה לעניין אריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן לעניין חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, בניגוד להוראות [[סעיף 10]];
: (10) מייצר, מייבא או מוכר שאריות מזון, ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות, בניגוד להוראות [[סעיף 11(ב)]];
: (11) משנה סימון שסומן על גבי המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 16(א)]];
: (12) מייצר, מייבא או מוכר מזון ייחודי, בניגוד להוראות [[סעיף 18(א)]];
: (13) מייצר מזון בלא רישיון ייצור לאתר שבו מיוצר המזון או שלא לפי סוג פעילות הייצור או לפי סוג המזון שהותר לו לייצר, בניגוד להוראות [[סעיף 21]];
: (14) מייצר מזון שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 22(א)]];
:: (((החל מיום 1.1.2023):)) מייצר מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 22(א)]];
: (15) מייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 22(ב)]];
: (16) מבצע פעולת הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירה לצרכן באתר המכירה לצרכן בלי אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 24(א)]];
: (17) מייצר מזון במטבח מוסדי הטעון רישיון מטבח מוסדי לפי התקנות, בלי שיש בידיו רישיון כאמור, או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד [[לסעיף 26(ד)]];
: (18) מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בלי אישור ייצור נאות ובלי היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 47]];
: (19) מייבא מזון בלא תעודת יבואן רשום תקפה או בניגוד לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום, בניגוד להוראות [[סעיף 51]];
: (20) מייבא מזון שייצורו טעון אישור ייצור נאות, בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות [[סעיף 52(א)]];
: (21) מייבא מזון רגיל בלא אישור קבלת הצהרה, בניגוד להוראות [[סעיף 53(1)]];
: (22) מייבא מזון רגיש בלא אישור מוקדם לייבוא או שלא בהתאם לדרישות שבאישור האמור, בניגוד להוראות [[סעיף 54(א)(1)]];
: (22א) (((החל מיום 1.1.2023):)) מייבא מזון במסלול האירופי בלי שהוא יבואן נאות בניגוד להוראות [[סעיף 54א(א)]];
: (22ב) (((החל מיום 1.1.2023):)) מייבא מזון במסלול האירופי בלא אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות [[סעיף 54א(א)]];
: (23) מייבא מזון שהוא מסר לגביו פרטים לא נכונים באחד מאלה:
:: (א) במסמך או בפרט שמסר במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, כאמור [[בסעיף 64(א)(2)]];
:: (ב) בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות [[סעיף 76]];
:: (ב1) (((החל מיום 1.1.2023):)) בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי [[סעיף 79ג]];
:: (ג) במסמך או בפרט שמסר במצורף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות [[סעיף 77(ב)]];
:: (ג1) (((החל מיום 1.1.2023):)) בסעיפים (3) ו-(5) בהתחייבות של היבואן [[בתוספת השלישית א']] כאמור [[בסעיף 79ד(1)]] או במסמכים המפורטים [[בסעיף 79ד(3) ו-(4)(א) עד (ג)]];
:: (ד) בבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 83]] [[או 84]], (((החל מיום 1.1.2023):)) למעט הפרטים והמסמכים המפורטים [[בתוספת השלישית ב']];
:: (ה) בבקשה לרישום כיבואן, בניגוד להוראות [[סעיף 103]];
: (24) מוציא משלוח מזון שייבא מתחנת הסגר בלי שקיבל תעודת שחרור, בניגוד להוראות [[סעיף 81]];
: (25) מוציא מזון ממחסן הרשום בתעודת רישום היבואן, בניגוד להוראות [[סעיף 90]];
: (26) לא בודק קיומן והתאמתן של בדיקות לפי הוראות [[סעיף 96(א)]];
: (27) מייצר מזון המיועד לייצוא בלבד שמסר פרטים לא נכונים בהצהרת ייצוא בניגוד להוראות [[סעיף 117(א)]] או שאינו מקיים את הוראות [[סעיפים 126 עד 128]] בניגוד להוראות [[סעיף 117(א)(4)]];
: (28) מייצר או משווק מזון המיועד לייצוא בלבד בניגוד להוראה פרטנית שניתנה לפי [[סעיף 120]];
: (29) מוכר מזון בלי שהוא רשום כתאגיד, או פועל כעוסק מורשה, בניגוד להוראות [[סעיף 125(2)]];
: (30) מקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור, או מיבואן שאינו יבואן רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 126(א)]];
: (31) מוכר מזון ארוז מראש בלי שמתקיימים פרטי הסימון המפורטים [[בתוספת החמישית]], בניגוד להוראות [[סעיף 129]];
: (32) לא שומר מסמך, פרט, אישור או תעודה בניגוד להוראות [[סעיפים 32]], [[94]], [[128]] [[או 136]];
: (33) מוכר מזון בלי שקיים את הוראות התקנות המנויות [[בתוספת השישית]] לעניין התנאים למכירת מזון, שנקבעו לפי [[סעיף 138]], בניגוד להוראת [[סעיף 130]];
: (34) מביא מזון מהאזור לישראל בלי שהוא משווק רשום מהאזור, או מביא מזון כאמור שהוא קיבל מאדם שאינו בעל היתר תקף להוצאת המזון או בניגוד לתנאי היתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 142]];
: (35) מביא מהאזור לישראל מזון רגיש בלי שקיבל אישור מיוחד לכך או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 143]];
: (36) מביא מזון מהאזור לישראל בלי שסימן עליו את שמו, בניגוד להוראות [[סעיף 144]];
: (37) מביא מזון מהאזור לישראל שלא בהתאם לתקנות שנקבעו לפי [[סעיף 140(ב)]] המנויות [[בתוספת השביעית]], בניגוד להוראות [[סעיף 145]];
: (38) מוביל מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון הובלה, רישיון ייצור לפעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת או היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 149]];
: (39) מאחסן מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת, בלא רישיון אחסנה, רישיון ייצור לפעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת או היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 150]];
: (40) עוסק במזון שלא מאחסן, מחזיק או מוביל מזון לפי הוראות היצרן, בניגוד להוראות [[סעיף 156(א)]];
: (41) עוסק במזון שמאחסן, מחזיק או מוביל מזון שלא בהתאם לתנאים לפי הוראות היצרן לעניין טמפרטורה מוגדרת, בניגוד להוראות [[סעיף 156(ב)]];
: (42) מחזיק מזון שלא בהתאם להוראות מנהל שירות המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 157(ג)]];
: (43) לא מקיים את הוראות מנהל שירות המזון לפי [[סעיף 163]];
: (44) לא נוקט אמצעים סבירים למניעת שימוש במזון מזיק או לא מדווח למנהל שירות המזון, בניגוד להוראות [[סעיף 164(ב)]];
: (45) לא מקיים הוראה של מנהל שירות המזון או רופא מחוזי לפי [[סעיף 166(א)]], או הוראה של מנהל שירות המזון לפי [[סעיף 166(ג)]];
: (46) לא מקיים הוראה מהוראות צו של מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי, לפי העניין, שניתנה לפי [[סעיף 167]];
: (47) מייצר מוצר בשר בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות [[סעיף 178(א)]];
: (48) מוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, בלי שצירף למשלוח תעודת משלוח למוצרי בשר או בלי שצירף תעודה וטרינרית שנדרשת, בניגוד להוראות [[סעיף 179]];
: (49) מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות [[סעיף 180]];
: (50) מקבל מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 184]];
: (51) מוכר מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 185]];
: (52) מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 187]];
: (53) מעביר מוצר בשר לאתר מכירה, בניגוד להוראות רופא וטרינר מוסמך לפי [[סעיף 211(ד)]];
: (54) מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות [[סעיף 229(2)(א)]], או בלי שצורפה תעודה וטרינרית, בניגוד להוראות [[סעיף 229(2)(ב)]];
: (55) מוכר או מחזיק, לפי העניין, בתקופת המעבר מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שפטור מבדיקות משנה בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות [[סעיף 236]];
: (56) מייצר, משווק, מייבא או מייצא מזון שלא עומד בדרישות תקן רשמי החל עליו, למעט דרישות בדבר סימון המזון, או מבצע כל פעולה הנוגעת למזון שהכללים לעניין ביצועה אינם מתאימים לדרישות תקן רשמי, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א) לחוק התקנים]], בכפוף להוראות חוק זה.

@ 263. עיצום כספי על הפרות של הוראות בעניין סימון מזון
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 260 עד 262]], בהפרות לפי הסעיפים האמורים שעניינן הוראות סימון, רשאי הממונה להטיל עיצום כספי בסך 100 שקלים חדשים לכל מוצר שבו מתגלה הפרה כאמור, ובלבד שסכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת ממחצית הסכום הבסיסי לפי [[סעיף 260]] ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בהפרה של הוראת סימון המנויה [[בתוספת התשיעית]], סכום העיצום שיוטל לא יפחת מהסכום הבסיסי לפי [[סעיף 260]], ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.

@ 264. עיצום כספי על הפרות הוראות לעניין גוף זר
: (א) הממונה רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] על מי שמייצר או מייבא מזון שיש בו גוף זר בניגוד להוראות [[סעיף 5(א)(5)]], אלא אם כן הגוף הזר התווסף למזון באופן בלתי נמנע כחלק מתהליך הייצור; לעניין זה הסכום הבסיסי יהיה 500 שקלים חדשים לכל מוצר שבו מתגלה הפרה כאמור, ובלבד שסכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת ממחצית הסכום הבסיסי לפי [[סעיף 260]] ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרה כאמור עלולה לפגום בבטיחות המזון, סכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת מהסכום הבסיסי לפי [[סעיף 260]] ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.

@ 265. עיצום כספי על משווק מהאזור
: משווק מהאזור המבצע אחת מן ההפרות המנויות [[בסעיפים 261]] [[ו־262]], בניגוד לסעיפים המנויים בסעיפים האמורים כפי שהוחלו לגביו [[בסעיף 140]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בשיעור של הסכום הבסיסי בשל הפרה לפי [[סעיף 261]] או פי 1.5 מהסכום הבסיסי בשל הפרה לפי [[סעיף 262]]; ואולם אם חלים, לעניין הפרות כאמור, [[סעיפים 263]] [[או 264]], רשאי הממונה להטיל על המפר עיצום כספי בשיעור הקבוע [[263|באותם סעיפים]]; על הפרה כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[פרק זה]], למעט [[263|הסעיפים האמורים]], כאילו היתה הפרה לפי [[263|אותם סעיפים]].

@ 266. עיצום כספי בנסיבות מחמירות
: היה לממונה יסוד סביר להניח כי יצרן, יבואן או משווק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, המפורטת [[בסעיפים 261]] [[ו־262]], בנסיבות מחמירות, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי השווה לכפל הסכום שניתן היה להטיל בשל אותה הפרה; בסעיף זה, &quot;נסיבות מחמירות&quot; - הפרה העלולה לגרום לסיכון לבריאות הציבור או בטיחות המזון.

@ 267. סייג להטלת עיצום כספי בעניין התאמה לתקן רשמי (תיקון: תשע&quot;ח)
: על אף האמור [[בסעיפים 261(18)]] [[ו־262(56)]], הממונה לא יטיל עיצום כספי לפי הוראות אלה על משווק שאינו יצרן או יבואן של המזון שחל עליו תקן רשמי שיש בידיו אישור מאת היצרן או היבואן, לפי העניין, בדבר התאמת המצרך לדרישות התקן הרשמי או אם המצרך סומן בתו־תקן.

@ 268. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיפים 261 עד 264]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[261|אותם סעיפים]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 269]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 271]] והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

@ 269. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 268]] רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

@ 270. החלטת הממונה ודרישת תשלום
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 269]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 272]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 269]] בתוך התקופה האמורה [[269|באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 271. הפרה חוזרת והפרה נמשכת (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת” – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 261]] [[ו־262]], לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה [[בסעיף 277]], בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור [[בסעיף 278]].
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 261]] [[ו־262]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ולעניין הפרה כאמור [[בסעיף 263]] [[או 264]] – בתוך שנה מהפרה קודמת כאמור.

@ 272. סכומים מופחתים
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], ובשיעורים שיקבע.

@ 273. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 269]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 286]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) הסכום הבסיסי הקבוע [[בסעיף 260]] יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום הבסיסי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

@ 274. המועד לתשלום העיצום הכספי
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 270]].

@ 275. הפרשי הצמדה וריבית
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 276. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

=== סימן ב': התראה מינהלית ===

@ 277. התראה מינהלית
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיפים 261 עד 264]] והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]; [[בפרק זה]], &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 271]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 278]].

@ 278. בקשה לביטול התראה מינהלית
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 277]], רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 279. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור [[בסעיף 271(א)]]; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות [[סעיפים 269]] [[ו־270]] בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי [[סעיף 263]] [[או 264]] - בתוך שנה מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 271(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 268]] בשל ההפרה החוזרת, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות [[סעיפים 269]] [[ו־270]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה ===

@ 280. הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון
: היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיפים 261 עד 264]], והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות [[סימן זה]], במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה לפי הוראות [[סימן א']].

@ 281. תנאי ההתחייבות וגובה העירבון
: (א) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור [[בסעיף 280]] ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת כתב ההתחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ([[בסימן זה]] - תקופת ההתחייבות).
: (ב) הממונה רשאי לדרוש כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה.
: (ג) נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בסכום העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה שנקבעו לפי [[סעיף 272(ב)]].

@ 282. תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־הגשתם
: הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]] בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 280]], לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי [[סעיף 268]].

@ 283. הפרת התחייבות
: (א) הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי [[סימן זה]] והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור [[בסעיף 271(א)]];
:: (2) חזר המפר והפר, בתקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 271(ב)]] ויחולו הוראות אלה:
::: (א) הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
::: (ב) שלח הממונה דרישת תשלום בשל ההפרה החוזרת לפי הוראות [[סעיף 270(ב)(1)]] או שהמפר לא טען את טענותיו לפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור [[בסעיף 270(ד)]], יחלט הממונה את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה החוזרת;
:: (3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 281(ב)]] - יחלט הממונה את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב לעניין זה.
: (ב) לעניין [[פרק זה]] יראו את חילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
: (ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, וחזר המפר והפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו הממונה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן זה]], בשל אותה הפרה.

@ 284. השבת עירבון
: עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי [[סימן זה]], יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתו עד יום החזרתו.

=== סימן ד': הוראות שונות - אכיפה מינהלית ===

@ 285. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מהוראות חוק זה המנויות [[בסעיפים 261 עד 264]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 286. ערעור
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה בדואר רשום.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון לפי הוראות [[פרק זה]], לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו, עד יום החזרתו.

@ 287. פרסום
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט וכן בדרך נוספת אם החליט על כך, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 286]] יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א), בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים וחצי.

@ 288. שמירת האחריות הפלילית
: (א) תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי [[פרק זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות המנויות [[בסעיפים 261 עד 264]] המהווה עבירה.
: (ב) מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש התחייבות ועירבון, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום או יום הפקדת העירבון עד יום החזרתו.

@ 289. תקנות לעניין אכיפה מינהלית
: השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות [[פרק זה]].

== פרק י&quot;ב: צווי הגבלה מינהליים ושיפוטיים ==

@ 290. התראה וצו הגבלה מינהלי
: (א) היה לנותן רישיון ייצור או לרשם (בסעיף זה - נותן ההתראה) יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון ייצור לפי [[סעיף 29(א)]] או למתן תעודת יבואן רשום לפי [[סעיף 102]] או כי הופר תנאי מתנאי רישיון הייצור או תעודת היבואן הרשום, או כי הופרה הוראה מההוראות לפי חוק זה על ידי יצרן או יבואן, וכי בשל כך קיימת סכנה לבריאות הציבור, רשאי הוא לדרוש, בכתב, מהיצרן או היבואן, לפי העניין, לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור ([[בפרק זה]] - התראה), באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה.
: (ב) בהתקיים נסיבות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן ההתראה לתת הוראה, לצמצום או למניעת סכנה לבריאות הציבור בשל הנסיבות האמורות, גם למוביל, למאחסן או למשווק.
: (ג) מנהל שירות המזון רשאי לתת התראה כאמור בסעיף קטן (א) גם למשווק, אם היה לו יסוד סביר לחשד כי המשווק הפר הוראות לפי חוק זה החלות לגביו או שחדל להתקיים תנאי מן התנאים לשיווק מזון על ידו לפי חוק זה וכי בשל כך קיימת סכנה לבריאות הציבור.
: (ד) ניתנה התראה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, רשאי נותן ההתראה, להורות, בצו, ליצרן, ליבואן, למשווק או לבעל הרישיון או התעודה, לפי העניין, לא לעשות כל פעולה של ייצור מזון, ייבוא מזון, שיווק מזון או כל פעולה אחרת במזון, או לעשות פעולות כאמור רק במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין ([[בפרק זה]] - צו הגבלה מינהלי), ורשאי הוא לקבוע בצו ההגבלה המינהלי הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), מי שמוסמך לפי אותם סעיפים קטנים לתת צו הגבלה מינהלי (בסעיף זה - נותן הצו), רשאי לתת צו כאמור אף בלי שנתן קודם לכן התראה, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המזון מיוצר בלא רישיון ייצור ולא הוגשה לגביו בקשה לרישיון ייצור או לחידושו לפי הוראות [[סעיף 28]] או שהמזון יובא על ידי יבואן שאינו יבואן רשום לפי [[סעיף 102]], או בלי אישור מוקדם לייבוא לפי [[סעיף 64]] או בלא תעודת שחרור לפי הוראות [[סעיף 81]];
:: (2) יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בבריאות הציבור כתוצאה מפעילות ייצור המזון או כתוצאה מייבוא המזון.
: (ו) לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה למי שהצו מופנה כלפיו הזדמנות לטעון את טענותיו, אלא אם כן לא ניתן לאתרו בשקידה סבירה.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), נותן הצו רשאי להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ה)(2) גם בלי שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור באותו סעיף קטן, אם סבר שיהיה במתן הזדמנות זו כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
: (ח) עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג במקום שלגביו ניתן או במקום עסקו של מי שייבא את המזון, ויימסר לבעל המקום או לאדם שמנהל אותו, או למי שייבא את המזון, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה.
: (ט) לא קוימו הוראותיו של צו הגבלה מינהלי, בנסיבות כאמור בסעיף קטן (ה)(2), רשאי נותן הרישיון לנקוט כל אמצעי סביר הדרוש לשם ביצועו ובמידת הצורך יהיה רשאי לקבל סיוע של שוטר, לרבות לשם שימוש בכוח סביר הנדרש למימוש הצו.
: (י) צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי נותן הצו להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 60 ימים מיום שניתן; בית משפט שלום רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת; ואולם אם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא צו ההגבלה המינהלי, לא יאריך בית המשפט את תוקפו של הצו לפי סעיף זה מעבר ל־30 ימים לאחר הגשת כתב האישום.
: (יא) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה שיפוטי לפי [[סעיף 292]].

@ 291. בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי
: (א) הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי שניתן לפי הוראות [[סעיף 290]] רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו.
: (ב) הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת.

@ 292. צו הגבלה שיפוטי
: (א) היה לתובע, למנהל שירות המזון או לנותן הרישיון לפי חוק זה יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירה לפי חוק זה או כי עומדת להתבצע עבירה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה כאמור, בבקשה למתן צו שיאסור את המשך ביצוע העבירה האמורה או יאסור על ביצועה.
: (ב) בית המשפט רשאי לתת צו לפי סעיף זה במעמד צד אחד; ניתן צו במעמד צד אחד כאמור, יתקיים הדיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
: (ג) נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שניתן לגביו הצו והוזמן כדין, לא התייצב לדיון; נתן בית המשפט החלטה כאמור בסעיף קטן זה במעמד צד אחד, רשאי בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה לבקש את ביטולה או שינויה, בתוך שבעה ימים מיום המצאתה ורשאי בית המשפט לבטלה או לשנותה, בתנאים שייראו לו.
: (ד) תוקפו של צו לפי סעיף זה, אף אם הוארך, לא יעלה על שנה.
: (ה) בית משפט רשאי להתנות מתן צו לפי סעיף זה בתנאים או בערובה.
: (ו) מי שניתן לגביו צו לפי סעיף זה רשאי לפנות לבית המשפט שהוציא את הצו בבקשה לעיון חוזר אם התגלו עובדות חדשות שלא היו לפני בית המשפט בעת הוצאת הצו או אם השתנו הנסיבות, והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת.
: (ז) על החלטה לפי סעיפים קטנים (א), (ג) ו־(ו) ניתן לערער לבית המשפט שלערעור, שידון בערעור בשופט אחד.
: (ח) בסעיף זה, &quot;תובע&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].

== פרק י&quot;ג: תיקונים עקיפים ==

@ 293. : ((הנוסח שולב [[בחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשי&quot;ד-1954]].))
@ 294. : ((הנוסח שולב [[בחוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי&quot;ז–1957]].))
@ 295. (תיקון: תשע&quot;ח) : ((הנוסח שולב [[בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ&quot;ד–1963]].))
@ 296. : ((הנוסח שולב [[בחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]].))
@ 297. : ((הנוסח שולב [[בפקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]].))
@ 298. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]].))
@ 299. : ((הנוסח שולב [[בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]].))
@ 300. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].))
@ 301. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]].))
@ 302. : ((הנוסח שולב [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]].))
@ 303. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ&quot;א-1991]].))
@ 304. : ((הנוסח שולב [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]].))
@ 305. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))
@ 306. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע&quot;ב-2012]].))
@ 307. : ((הנוסח שולב [[בחוק תכנון משק החלב, התשע&quot;א-2011]].))
@ 308. : ((הנוסח שולב [[בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע&quot;ג-2013]].))
@ 309. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע&quot;ד-2014]].))

== פרק י&quot;ד: הוראות שונות ==

@ 310. שמירת דינים
: (א) הוראות חוק זה באות להוסיף על כל דין, ובכלל זה [[פקודת המכס]], [[פקודת הייבוא והייצוא]], [[חוק רישוי עסקים]] [[ופקודת ההסגר]].
: (ב) אין במתן אישורים, רישיונות, היתרים, תעודות או מסמכים ובחובות לשמירת מסמכים, לפי חוק זה, כדי לגרוע מהחובה לקבל אישורים, רישיונות, היתרים, תעודות או מסמכים אחרים, או מהחובות לשמירת מסמכים, לפי כל חיקוק אחר.
: (ג) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגעת לכשרות המזון.

@ 311. פרסום תוצרי פיקוח
: מנהל שירות המזון יפרסם מדי שנה, לא יאוחר מ־1 באפריל, באתר האינטרנט, את תוצרי הפיקוח לפי חוק זה.

@ 312. ביצוע ותקנות
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
: (ב) בקביעת תקנות לפי חוק זה, יבחן השר את האפשרות לאמץ תקינה בין־לאומית או הסדרים הנהוגים בקרב מדינות מפותחות, או לקבוע הסדרים ברוח תקינה או הסדרים כאמור.

@ 313. שינוי התוספות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את התוספות, ואולם שינוי [[התוספת השלישית]] אינו טעון אישור ועדה.
: (ב) (((החל מיום 1.1.2023):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שינוי [[התוספת השלישית א']], [[התוספת השלישית ב']] [[והתוספת השתים עשרה]] יחולו הוראות אלה:
:: (1) השינוי טעון אישור הוועדה המשותפת במקום הוועדה כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) השינוי טעון גם קבלת המלצת ועדת החריגים לפי [[סעיף 313א]].
: (ג) (((החל מיום 1.1.2023):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), על שינוי [[התוספת השנייה א']] יחולו הוראות [[סעיף 3א]]; שינוי כאמור טעון אישור הוועדה המשותפת במקום הוועדה כאמור בסעיף קטן (א), והוספת תנאים או החרגות [[לטור ב' או לטור ג' באותה תוספת]] טעונה גם קבלת המלצת ועדת החריגים לפי [[סעיף 313א]].
: (ד) (((החל מיום 1.1.2023):)) בסעיף זה, &quot;הוועדה המשותפת&quot; - ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה - לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 313א. ועדת החריגים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.1.2023):))
: (א) ועדת החריגים לפי הוראות [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא]] תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה בעניינים אלה (בסעיף זה - הפעולות):
:: (1) אי-החלת עדכון של שינוי שחל בהוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור [[בסעיף 3א]], ותיקון [[התוספת השנייה א']] בהתאם לכך לפי הוראות [[סעיף 313]];
:: (2) הוספה של תנאים או החרגות [[לטור ב' או לטור ג' לתוספת השנייה א']] לפי הוראות [[סעיף 313]];
:: (3) דרישת צירוף מסמך נוסף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בהתאם להוראות [[סעיף 79ד(5)]];
:: (4) שינוי [[התוספת השלישית א']], [[התוספת השלישית ב']] [[והתוספת השתים עשרה]].
: (ב) הוראות [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא]], יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף זה.
: (ג) המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד משרד הבריאות שהוא ימנה לעניין זה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
: (ד) הסמכויות הנתונות לשר הכלכלה והתעשייה יהיו נתונות לשר.
: (ה) השר יפנה לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה בעניין הפעולות; לפנייה יצורפו פרטי המסמך שהשר מבקש להוסיף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, התיקון באותה תוספת שהשר מבקש לקבוע, פירוט הנימוקים לאי-החלת עדכון של השינוי שחל לגבי ההוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור [[בסעיף 3א]], בצירוף נוסח השינוי, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת המנהל הכללי של משרד הבריאות בדבר קיומו של חשש לפגיעה בבריאות הציבור, או באיכות הסביבה ובהגנת הצרכן; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לשיקולי תחרות והפחתת יוקר המחיה.
: (ו) ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה על הפעולות בהתאם לפניית השר.
: (ז) המליצה ועדת החריגים לשר על הפעולות, רשאי השר לעשות כן, בהתאם להוראות חוק זה.
: (ח) המליצה ועדת החריגים לשר בניגוד לפעולות, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לפעולות.
: (ט) לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לפעולות יצורפו פרטי המסמך שהשר מבקש להוסיף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, התיקון באותה תוספת שהשר מבקש לקבוע, פירוט הנימוקים לאי-החלת עדכון של השינוי שחל לגבי ההוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור [[בסעיף 3א]], בצירוף נוסח השינוי, לפי העניין, וכן המלצת ועדת החריגים ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
: (י) פנה השר לממשלה לפי סעיף קטן (ח), יודיע על כך לוועדת החריגים, ורשאי הוא לקבוע בצו, אשר תוקפו לא יעלה על שלושה חודשים ממועד מסירת ההודעה לוועדת החריגים, את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או לתת צו שתוקפו כאמור להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את [[התוספת השנייה א']], [[התוספת השלישית א']], [[התוספת השלישית ב']] או [[התוספת השתים עשרה]], לפי העניין (בסעיף זה - צו זמני), ובלבד שלא יחולו באותה עת ולאותו עניין צו לפי סעיף קטן זה וצו שניתן לפי סעיף קטן (טו).
: (יא) הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ח) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
: (יב) החליטה הממשלה שלא לאשר את פניית השר וקבע השר צו זמני לפי סעיף קטן (י), והצו עומד בתוקפו במועד קבלת החלטת הממשלה, יבטל השר את הצו מוקדם ככל הניתן.
: (יג) לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (יא), יראו את פניית השר לעניין הפעולות כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו לפי סעיף קטן (ח) טרם סיום התקופה האמורה.
: (יד) החליטה הממשלה לאשר את פניית השר או אושרה פניית השר בשל חלוף התקופה הקבועה בסעיף קטן (יא), רשאי השר לקבוע, בצו, את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או באישור הוועדה המשותפת ובכפוף להוראות [[סעיף 3א(ח)]], לתת צו להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את [[התוספת השנייה א']], [[התוספת השלישית א']], [[התוספת השלישית ב']] או [[התוספת השתים עשרה]], לפי העניין; הובא צו כאמור לאישור הוועדה המשותפת וקבע השר צו זמני, רשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו הזמני כל עוד לא החליטה הוועדה המשותפת אם לאשר את הצו.
: (טו)(1) על אף האמור בסעיף זה, ראה השר, לרבות בעקבות פנייה מהציבור, כי יש חשש מיידי לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות הציבור או כי קיים צורך חיוני אחר, רשאי הוא לקבוע בצו את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או לתת צו להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את [[התוספת השנייה א']], [[התוספת השלישית א']], [[התוספת השלישית ב']] או [[התוספת השתים עשרה]], אף בלא קבלת המלצת ועדת החריגים; צו כאמור יהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
:: (2) ביקש השר כי צו שקבע לפי פסקה (1) יהיה בתוקף לתקופה העולה על שלושה חודשים, יפנה בהקדם האפשרי לוועדת החריגים, ויחולו על פנייה כאמור הוראות סעיפים קטנים (ה) עד (יד), בשינויים המחויבים.
: (טז) בסעיף זה -
::- &quot;הוועדה המשותפת&quot; - ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה - לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת;
::- &quot;השר&quot; - שר הבריאות, ולעניין צו לפי [[סעיף 3א(ח) או (ט)]] - גם ראש הממשלה.

@ 313ב. ביטול הכרזת רשמיות של תקנים בנושא מזון (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) על אף האמור [[בפרק ג' לחוק התקנים]], שר הכלכלה והתעשייה יכריז, באכרזה שתפורסם ברשומות, על ביטול הרשמיות לגבי התקנים הרשמיים בתחום המזון, למעט לגבי אלה:
:: (1) ת&quot;י 1145;
:: (2) תקן או חלק ממנו, שהמנהל הכללי של משרד הבריאות (להלן - המנהל), באישור הוועדה לבחינת תקני מזון, הודיע לו עד יום ו' בתשרי התשפ&quot;ג (1 באוקטובר 2022) כי אין לבטל את הכרזת הרשמיות שלו, מנימוקים של בריאות הציבור, ובשל אחד מאלה:
::: (א) הוראותיו אינן מוסדרות בהוראות המאומצות;
::: (ב) הוראותיו חלות על סוג מזון או על נושא שההוראות המאומצות אינן חלות עליו;
::: (ג) הוראותיו חלות לעניין כל סוגי המזון;
::: (ד) בהתחשב בנהוג במדינות מפותחות.
: (ב) לא ניתנה החלטה של הוועדה לבחינת תקני מזון בתוך 90 ימים ממועד פניית המנהל אליה כאמור בסעיף קטן (א), יראו כאילו אישרה הוועדה את הודעת המנהל.
: (ג) ביטול ההכרזה לפי סעיף זה אינו טעון הליך נוסף, ובכלל זה הליך לפי [[סעיף 8 לחוק התקנים]].
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות שר הכלכלה והתעשייה לפי [[חוק התקנים]].
: (ה) בסעיף זה, &quot;הוועדה לבחינת תקני מזון&quot; - ועדה שחבריה הם חברי ועדת החריגים והממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה.

@ 314. אגרות
: (א) מבקש רישיון ייצור, רישיון הובלה, רישיון אחסנה, אישור ייצור נאות, רישום יבואן, אישור מוקדם לייבוא, תעודת שחרור למזון רגיל או למזון רגיש או תעודות ואישורים לעניין ייצוא, או חידושם, או מי שמוסר הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, ישלם אגרות כמפורט [[בתוספת העשירית]].
: (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע [[בתוספת העשירית]] -
:: (1) לקבוע אגרות בעד שירות הניתן לפי חוק זה והוראות לעדכונן, לרבות לעניין מתן רישיונות, היתרים, תעודות ואישורים, ובכלל זה אישורי מעבדות, ובעד בקשות למתן שירות כאמור, שנקבעו לפי חוק זה, ורשאי הוא לקבוע אגרות שונות בהתחשב, בין השאר, בגודל העסק, בסוג המזון ובקבוצות המזון שבמשלוח, לרבות היות המזון מזון רגיש או מזון רגיל;
:: (2) לקבוע אגרות נוספות, וכן לשנות סכומי אגרות ולקבוע תנאים לפטור או הנחה מאגרה.
: (ג) על גביית אגרות לפי חוק זה, למעט גבייה כאמור [[בסעיף 217(א)]], תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ד) האגרה בעד הגשת בקשה או מסירת הצהרה בדבר יבוא מזון רגיל תשולם עם הגשת הבקשה או עם מסירת ההצהרה, לפי העניין; האגרה בעד תעודה תשולם כתנאי לטיפול בבקשה, למסירת הצהרה או לקבלת תעודה, לפי העניין.
: (ה) סכומי האגרות הנקובים בחוק זה יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש הידוע באותו מועד לעומת המדד הבסיסי; סכומי האגרות לאחר עדכונם יפורסמו באתר האינטרנט; לעניין זה -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד הבסיסי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
: (ו) סכומי האגרות שנקבעו לפי חוק זה יעוגלו בהתאם [[לחוק עיגול סכומים, התשמ&quot;ו-1985]], ואולם סכום הנקוב באגורות או בחלק מאגורה יעוגל לאגורה הקרובה.

@ 315. אי־תחולה
: הוראות לפי חוק זה לא יחולו על ייצור מזון, ייבואו, ייצואו או מכירתו על ידי אדם לצרכיו המשפחתיים או הפרטיים, למעט ההגבלה על ייבוא כאמור [[בסעיף 55]].

@ 316. תחולה על המדינה
: הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

@ 317. תחולה על מערכת הביטחון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 316]], השר הממונה, בהסכמת השר, רשאי להורות בנוהל על התאמות ביישום הוראות חוק זה על גוף ביטחוני.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות [[סעיפים 208 עד 212]] [[ו־244 עד 255]] לא יחולו לגבי מזון המיוצר, מסופק או מוגש בגוף ביטחוני, וגוף ביטחוני יקבע הוראות בדבר פיקוח ואכיפה בגוף הביטחוני על מזון כאמור; ואולם השר הממונה, בהסכמת השר, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיפים אלה, כולן או חלקן, יחולו על גוף מהגופים הביטחוניים, ככל שייקבע כאמור.
: (ג) בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו, בין השאר, דרך הטיפול במקרים שבהם התעורר חשד לביצוע עבירה על הוראות חוק זה ואופן הדיווח על עבירה כאמור לגורם המוסמך על פי דין לנהל חקירות בנוגע לגוף הביטחוני.
: (ד) גוף ביטחוני ימסור למנהל שירות המזון דיווח על אירוע בריאותי חמור הקשור במזון, בכפוף לכללי אבטחת מידע ובהתאם להוראות שבנוהל שיקבע השר, בהסכמת השר הממונה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;גוף ביטחוני&quot; - גוף מהגופים המנויים בהגדרה &quot;מערכת הביטחון&quot;;
::- &quot;השר הממונה&quot; ו&quot;מערכת הביטחון&quot; - כהגדרתם [[בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע&quot;א-2011]].

@ 318. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) השר ידווח לוועדה אחת לכל כנס של הכנסת, על יישום הוראות חוק זה, למעט [[פרק ח']], בתקופה של חמש שנים מיום פרסומו.
: (ב) השר ידווח לוועדה על יישום הוראות [[פרק ח']], בתקופה של שש שנים מיום פרסומו - אחת לכל כנס של הכנסת, ובתקופה של ארבע שנים נוספות - אחת לשנה.
: (ג) השר ושר החקלאות ופיתוח הכפר ידווחו לוועדה המשותפת עד סוף חודש יוני 2022, ועד סוף חודש דצמבר 2022, על פעולותיהם להסדרת תחום שאריות חומרי הדברה בהתאם לדרישות האיחוד האירופי ותחום המזהמים הכימיים והביולוגיים בהתאם לדרישות הנהוגות במדינות מפותחות לגבי סוגי מזון שנקבעו [[בטור ג' של התוספת השנייה א']]; בסעיף זה, &quot;הוועדה המשותפת&quot; - ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה - לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ד) השר ושר הכלכלה והתעשייה ידווחו לוועדה המשותפת עד סוף חודש פברואר 2023 על תקני המזון שרשמיותם לא בוטלה לפי הוראות [[סעיף 313ב]].
: (ה) השר ידווח לוועדה המשותפת ב-1 בינואר בכל שנה, עד לשנת 2026, על הפעלת עיצומים כספים לפי חוק זה, בשנה שקדמה לה.
: (ו) השר ידווח לוועדה המשותפת עד סוף חודש אוקטובר 2022 על ההיערכות ליישום הוראות חוק זה בעניין יבוא מזון במסלול האירופי.

== פרק ט&quot;ו: תחילה והוראות מעבר ==

@ 319. תחילה ותחולה - הוראות כלליות (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשע&quot;ז, ק&quot;ת תשע&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;ח-2, ק&quot;ת תשע&quot;ח-3, ק&quot;ת תשע&quot;ט)
: (א) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) [[וסעיף 320]], תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו; השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
:: ((שר הבריאות דחה את מועד תחילתו של החוק ליום כ&quot;ז באלול התשע&quot;ו (30 בספטמבר 2016).))
: (ב) תחילתם של [[סעיפים 293]] [[ו־297]] ביום פרסומו של חוק זה (להלן - יום הפרסום).
: (ג) תחילתו של [[פרק י&quot;א]] ביום כניסתן לתוקף של תקנות שהותקנו לפי [[סעיף 272(ב)]], והוראות [[הפרק האמור|הסימן האמור (([צ&quot;ל: הפרק האמור]))]] יחולו על הפרה שבוצעה במועד האמור ואילך.
: (ד) הוראות [[סעיף 13]], לעניין ייחוס סגולה של חיזוק הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של הקלה וסיוע בתסמיני מחלה, יחולו מתום 18 חודשים מיום הפרסום; תקנות ראשונות לפי [[סעיף 13]] לעניין ייחוס סגולה כאמור יובאו לאישור הוועדה בתוך 12 חודשים מיום הפרסום.
: (ה)(1) הוראות חוק זה, לעניין ייצור, ייבוא, ייצור ושיווק של משקאות משכרים, יחולו מתום 18 חודשים מיום הפרסום או במועד מוקדם יותר שנקבע בתקנות לפי סעיף 19; ואולם השר, בהסכמת שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על 24 חודשים;
:: ((שר הבריאות דחה את מועד תחילתו של החוק לעניין לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים ליום כ&quot;ג באדר א' התשע&quot;ט (28 בפברואר 2019).))
:: (2) עד למועד החלת ההוראות כאמור בפסקה (1), יחולו לעניין ייבוא, ייצוא, ייצור ושיווק של משקאות משכרים ההוראות לעניין זה כפי שהיו בתוקף ערב יום התחילה.

@ 320. תחילה, תחולה ותקנות ראשונות לעניין פיקוח וטרינרי
: (א) [[בפרק זה]], &quot;תקופת המעבר&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 223]].
: (ב) תחילתן של הוראות אלה בתום תקופת המעבר:
:: (1) [[פרק ח']], ואולם תחילתם של [[סימן ו' לפרק האמור]] ושל [[סעיפים 177]], [[196(ג)]] [[ו־222]] ביום תחילתה של תקופת המעבר, ותחילתו של [[סעיף 195(א)]] - שנתיים מתום תקופת המעבר; תקנות ראשונות לפי [[סעיף 188(2)]] יובאו לאישור הוועדה עד יום תחילתו של [[פרק ח']];
:: (2) [[סעיף 136(ב)]];
:: (3) [[סעיף 2|פסקה (8) להגדרה &quot;(([פעילות])) טיפול בתוצרת חקלאית&quot;]];
:: (4) [[סעיף 3(ה)]].
: (ג) תחילתו של [[פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינריים]], כנוסחו בחוק זה, ביום תחילתה של תקופת המעבר, ואולם תחילת פעולתו של התאגיד תהיה בתום תקופת המעבר, אלא אם כן קבעו שר הבריאות ושר החקלאות ופיתוח הכפר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, בצו, מועד מוקדם יותר כמפורט להלן:
:: (1) מועד שהחל ממנו ניתן להסמיך רופא וטרינר שהוא עובד התאגיד;
:: (2) מועד שהחל ממנו יהיה רשאי התאגיד לגבות אגרות בעבור רשויות מקומיות, כאמור [[בסעיף 241(ב)]], ובלבד שלא יקדם מתום שנתיים מתחילת תקופת המעבר.
: (ד) בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של חוק זה, ימנו שר הבריאות ושר החקלאות ופיתוח הכפר את מועצת התאגיד לפיקוח וטרינרי לפי הוראות [[פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינרים]]; לא מינו השרים את המועצה בתוך התקופה האמורה - ימנה אותה ראש הממשלה.
: (ה) תחילתם של [[פקודת מחלות בעלי חיים]] ושל [[חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים|חוק לפיקוח על ייצוא בעלי חיים]] כנוסחם בחוק זה, בתום תקופת המעבר, ואולם תחילתם של [[פקודת מחלות בעלי חיים|סעיף 23(א1) לפקודה האמורה]] ושל [[חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים|סעיף 15(ב) לחוק האמור]], בתום תקופת המעבר או במועד תחילת פעילותו של התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג)(1), לפי המוקדם.
: (ו) תחילתו של [[חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ&quot;ד-1963]], כנוסחו בחוק זה, בתום תקופת המעבר או ארבעה חודשים ממועד תחילת פעילותו של התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג)(1), לפי המוקדם.
: (ז) הוראות [[סעיפים 256(א)(21) ו־(22)]], [[256(ב)(56) ו־(57)]], [[261(16) ו־(17)]] [[ו־262(54) ו־(56)]], יחולו על עבירות והפרות שנעברו בתקופת המעבר.

@ 321. הוראות מעבר כלליות (תיקון: ק&quot;ת תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: (א)(1) רישיון שניתן לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ&quot;א-1960]], שהיה תקף ביום תחילתו של חוק זה יראו אותו כאילו ניתן לפי [[סעיף 29 לחוק זה]], לתקופה של שנתיים ממועד פקיעת הרישיון האמור.
:: (2) הוראת [[סעיף 29(א)(3)]] לא תחול לגבי עבירות שבוצעו טרם יום הפרסום בידי מי שהיה לו רישיון לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ&quot;א-1960]], עשר שנים לפחות לפני יום הפרסום.
: (ב)(1) מי שהיה רשום בשירות המזון הארצי כיבואן, ערב יום תחילתו של חוק זה, יראו אותו, לתקופה של שנתיים ממועד פקיעת הרישום האמור, כאילו נרשם לפי [[סעיף 102]].
:: (2) הוראת [[סעיף 107]] לא תחול לגבי עבירות שבוצעו טרם יום הפרסום בידי מי שרשום בשירות המזון הארצי כיבואן, עשר שנים לפחות לפני יום הפרסום.
: (ג) מזון רגיש שערב תחילתו של חוק זה היה מנוי ברשימת המזונות הרגישים שמתפרסמת באתר האינטרנט, יראו אותו כאילו הוכרז שהוא מזון רגיש לפי [[סעיף 59]], לתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה או עד שהוכרז מחדש כמזון רגיש בהתאם לסעיף האמור, לפי המוקדם.
: (ד) הנחיות והוראות נוהל של שירות המזון הקובעות דרישות לבטיחות ולאיכות מזון, ובכלל זה לעניין מזון חדש, שפורסמו באתר האינטרנט ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול וינהגו לפיהן, ויראו אותן כמנויות בתקנות לפי [[סעיף 2|פסקה (1) להגדרה &quot;חקיקת המזון&quot;]], עד שייקבעו הוראות שיחליפו אותן לפי חוק זה, או עד יום י&quot;א בתמוז התשפ&quot;ג (30 ביוני 2023), לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על 12 חודשים כל אחת.
:: ((פורסם [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש״ף–2020]], לפיו התקופה האמורה הוארכה עד יום ד׳ בשבט התשפ״ב (6 בינואר 2022).))
: (ה) אישורים והחלטות של שירות המזון שניתנו ערב תחילתו של חוק זה לצורך ייבוא מזון ושחרורו מתחנת הסגר, ימשיכו לחול לעניין שלגביו ניתנו, עד לפקיעתם או עד למתן החלטה אחרת; חובות יבואן לשמירת מסמכים לפי [[פרק ד']] לא יחולו לעניין מזון שהגיע לתחנת ההסגר וטרם שוחרר ממנה עד יום תחילתו של חוק זה.
: (ו) הנחיות והוראות נוהל של שירות המזון שפורסמו ערב תחילתו של חוק זה לעניין ייבוא מזון ושחרורו מתחנת הסגר, ימשיכו לחול וינהגו לפיהן עד שיותקנו תקנות שיחליפו אותן או עד יום י&quot;א בתמוז התשפ&quot;ג (30 ביוני 2023), לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על 12 חודשים כל אחת.
:: ((פורסם [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש״ף–2020]], לפיו התקופה האמורה הוארכה עד יום ד׳ בשבט התשפ״ב (6 בינואר 2022).))
: (ז) על אף האמור [[=תקנות האגרות|בתקנות אגרות בריאות, התשמ&quot;ט-1989]] (בסעיף קטן זה - תקנות האגרות) לעניין סכומי האגרה לגבי [[תקנות ההסגר, 1933]], המנויות [[+|בפרט 13 לתוספת הראשונה]] [[ובפרט 13(6) לתוספת השנייה של תקנות האגרות]], מיום הפרסום ועד יום תחילתו של חוק זה יהיו סכומי האגרה בעד תעודת אישור מוקדם לייבוא שתוקפה שנה, תעודת רישום מוקדם לייבוא שתוקפה שנה ותעודת שחרור מתחנת הסגר למזון רגיש או למזון רגיל, 384 שקלים חדשים; תעודות כאמור יוענקו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) ולפי [[פקודת ההסגר]], ובהתאם להנחיות והוראות הנוהל ערב יום הפרסום.
: (ח) מי שייצא מזון המיועד לייצוא בלבד כהגדרתו [[בסעיף 117(א)]] ערב תחילתו של חוק זה, ימסור הצהרת ייצוא ראשונה לפי הסעיף האמור לא יאוחר מחודש לפני יום תחילתו של חוק זה, או עד תום חודש מיום פרסום נוסח הצהרת ייצוא כאמור [[117|באותו סעיף]], לפי המאוחר.
: (ט) על אף האמור [[בסעיף 149]], מי שעסק ערב יום הפרסום בהובלת מזון שנקבע לגביו בחקיקת המזון כי הוא טעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת, יראו אותו כאילו קיבל רישיון הובלה לפי [[סעיף 149]] שיעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה או עד תום שנה ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לעניין הובלה לפי [[סעיף 155]], לפי המוקדם.
: (י) מי שערב תחילתו של חוק זה היה מוסמך כמפקח לפי פקודת הבריאות הציבור (מזון), או לפי [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]], יראו אותו כמפקח שהוסמך על ידי השר לפי [[סעיף 244 לחוק זה]], עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק.
: (יא) מעבדה שערב תחילתו של חוק זה היתה מנויה ברשימת המעבדות המוכרות המתפרסמת באתר האינטרנט של משרד הבריאות, יראו אותה כמעבדה בישראל שהוכרה לפי [[סעיף 170]], לעניין הבדיקות שהוכרה לגביהן, עד תום שלוש שנים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 170]].

@ 322. הוראות מעבר לעניין מעבר עובדים לתאגיד לפיקוח וטרינרי
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הוראות מגבילות&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 243]];
::- &quot;הסדר פנסיה תקציבית&quot; - הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מרשות מקומית מדי חודש בחודשו באופן רציף, לפי הסכם, מקופת הרשות המקומית, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו - לשאירו, והכול בכפוף להוראות מגבילות;
::- &quot;עובד המועצה לענף הלול&quot; - מי שערב יום הפרסום היה עובד של המועצה שהוקמה לפי [[חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ&quot;ד-1963]], עסק באותו מועד בפיקוח וטרינרי, ומינויו אושר בידי מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
::- &quot;עובד רשות מקומית&quot; - רופא וטרינר שערב יום הפרסום היה עובד רשות מקומית והתקיים בו באותו מועד אחד מאלה:
::: (1) הוא ביצע פיקוח וטרינרי על בית מטבחיים, בית שחיטה לעופות, מפעל שאושר לייצוא או בית קירור, ומינויו אושר בידי מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, או שביצע פיקוח וטרינרי על מפעל בשר או על בית קירור (בסעיף קטן זה - עובד רשות מקומית במפעלים);
::: (2) ביצע פיקוח וטרינרי בשווקים (בסעיף קטן זה - עובד רשות מקומית בשווקים).
: (ב) לעניין [[פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינרים]], כנוסחו בחוק זה -
:: (1) בתוך שלושה חודשים מיום מינויו יציע המנהל הכללי הראשון של התאגיד, לעובדי המועצה לענף הלול ולעובדי רשות מקומית במפעלים, לעבור לתאגיד כעובדי התאגיד;
:: (2) הודיעה רשות מקומית למנהל הכללי של משרד הבריאות כי היא מעוניינת שכל הרופאים הווטרינרים שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה לא יהיו מבין עובדי הרשות המקומית, כאמור [[בסעיף 195(א)]], יציע המנהל הכללי של התאגיד, בתוך 60 ימים ממועד ההודעה, לעובד רשות מקומית בשווקים שלגבי פעילותו נמסרה הודעה כאמור, לעבור לתאגיד כעובד התאגיד;
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 195]] ובפסקה (2), רשות מקומית שמעסיקה רופא וטרינר שהוא עובד הרשות המקומית בשווקים, חייבת כתנאי להודעתה לפי [[סעיף 195(א)]] להודיע למנהל הכללי של התאגיד על כוונתה למסור הודעה לפי [[סעיף 195(א)]]; נמסרה הודעה על כוונה כאמור, ועובד שצפוי להיות מועבר לתאגיד הודיע למנהל הכללי על כוונתו להסכים לעבור לתאגיד, יודיע המנהל הכללי של התאגיד לרשות מהו סך שווי הזכויות שיש להעבירו לפי פסקה (13); תשלום סכום זה יהיה תנאי למסירת הודעתה של הרשות לפי [[סעיף 195(א)]], והוא יוחזר לרשות המקומית אם העובד לא עבר לעבוד בתאגיד;
:: (4) עובד כאמור בפסקאות (1) או (2) שהמנהל הכללי של התאגיד הציע לו לעבור לעבוד בתאגיד לפי הוראות הפסקאות האמורות, ישיב להצעה בתוך 21 ימים מיום קבלתה; לא השיב העובד בחיוב להצעה בתוך התקופה האמורה, יראו אותו כמי שסירב להצעה, והיקף משרתו ברשות המקומית או במועצה לענף הלול, לפי העניין, יקטן בהתאם ויעמוד על היקף המשרה התואם את הפעילות שתיוותר ברשות המקומית או במועצה לענף הלול;
:: (5) השיב עובד כאמור בפסקאות (1) או (2) בחיוב להצעת המנהל הכללי של התאגיד כאמור באותן פסקאות, יעבור לעבוד בתאגיד;
:: (6) על אף האמור בפסקה (5), עובד רשות מקומית כאמור באותה פסקה שלא נסתיימו יחסי עבודתו עם הרשות המקומית, יעבור לתאגיד בחלקיות משרה, בהיקף משרה כלהלן (בסעיף קטן זה - היקף המשרה בתאגיד), ומשרתו ברשות המקומית תקטן בהתאם:
::: (א) לגבי עובד המועצה לענף הלול ועובד רשות מקומית במפעלים - בהתאם להיקף העסקתו ערב יום הפרסום;
::: (ב) לגבי עובד רשות מקומית בשווקים - כפי שיקבע מנהל היחידה הווטרינרית;
:: (7) עבר עובד לתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), יחולו עליו השכר ותנאי העבודה שחלו עליו כדין, ערב קליטתו בתאגיד, כעובד מועצת הלול או כעובד הרשות המקומית, לפי העניין, ובהתאם להיקף המשרה בתאגיד;
:: (8) על אף האמור בפסקה (7), נחתם הסכם קיבוצי מיוחד, כמשמעותו [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]], בין התאגיד ובין ארגון העובדים היציג בתאגיד, המסדיר את שכרם ותנאי עבודתם, וההסכם הקיבוצי האמור אושר לפי [[סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], יחולו הוראות הסכם קיבוצי זה;
:: (9) על אף האמור בכל דין, עובד שעבר לתאגיד לפי פסקה (5) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל סיום העסקתו במועצה לענף הלול או ברשות המקומית, לפי העניין, אלא אם כן אושרו לעובד בקשר לסיום העסקתו כאמור הטבות פרישה לפי [[סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:: (10) בלי לגרוע מהוראות פסקה (7), זכויות עובד המועצה לענף הלול או עובד רשות מקומית שעבר לעבוד בתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), לפי העניין, הנובעות מעבודתו כעובד המועצה לענף הלול או כעובד הרשות המקומית, לפי העניין, למעט זכויות לגמלה הנובעות מהסדר פנסיה תקציבית, ייחשבו זכויות הנובעות מעבודה בשירות התאגיד, בהתאם להיקף המשרה בתאגיד;
:: (11) על אף האמור בפסקה (7), על תקופת עבודתו בתאגיד של עובד שעבר לעבוד בתאגיד לפי פסקה (5) או (6), ושבתקופת שירותו ברשות המקומית חל הסדר פנסיה תקציבית, יחולו ההוראות הקבועות [[בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]], והרשויות הפועלות לפי [[החוק האמור]] מוסמכות לפעול לגבי עובדים כאמור של התאגיד כאילו היו עובדי המדינה, ובלבד שנציב שירות המדינה לא יחליט על יציאתו לקצבה של עובד כאמור של התאגיד שלא הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]], אלא על פי המלצת מי שהוסמך למנות את עובדי התאגיד; הגמלאות לעובדים כאמור של התאגיד ישולמו מקופת התאגיד; אין בהוראות פסקה זו ופסקה (12) כדי להקנות לעובד כאמור זכויות לפנסיה תקציבית העולות על הזכויות שלהן היה זכאי לפי הסדר פנסיה תקציבית כעובד הרשות המקומית, או הפחותות מהן;
:: (12) על תקופות עבודתו הקודמות של עובד הרשות המקומית שעבר לתאגיד לפי פסקה (5) ושבתקופת שירותו ברשות המקומית חל עליו הסדר פנסיה תקציבית, יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסכם רציפות זכויות הפנסיה בין הממשלה ובין מרכז השלטון המקומי מיום כ&quot;ד בתמוז התשל&quot;ו (22 ביולי 1976); התאגיד, מרכז השלטון המקומי וארגון העובדים היציג בתאגיד רשאים, באישור שר האוצר, לקבוע הסכם רציפות זכויות אחר שיחול על עובד כאמור;
:: (13) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (12), המועצה לענף הלול או הרשות המקומית, לפי העניין, תעביר לתאגיד את סך שווי הזכויות שנצברו במועצה או ברשות לעובד העובר לעבוד בתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), למעט זכויות כאמור בפסקה (12), בהתאם לנוסחה שתיקבע על ידי גורם שיוסכם בין משרד האוצר לבין הגוף היציג של מרבית הרשויות המקומיות, בשים לב למספר שנות העבודה שעבד במועצה לענף הלול וברשות המקומית, להתפתחות השכר ולערך פדיון הזכויות הצפוי במועד הפרישה מהתאגיד; הסכום האמור ישולם לגבי עובד המועצה לענף הלול ועובד רשות מקומית במפעלים - במועד המעבר לתאגיד, ולגבי עובד רשות מקומית בשווקים - בהתאם לאמור בפסקה (3);
:: (14) העברה של עובד רשות מקומית ושל עובד המועצה לענף הלול אל התאגיד לפי סעיף קטן זה תיעשה על אף האמור [[בסעיף 32מט(ה) לחוק הרופאים הווטרינרים]];
:: (15) לא העבירה המועצה לענף הלול או רשות מקומית את הסכומים לפי פסקה (13), כולם או חלקם, בשיעורים ובמועדים שנקבעו לפי הפסקה האמורה, מכל סיבה שהיא, יפחית החשב הכללי במשרד האוצר מההקצבות המועברות מתקציב המדינה למועצה לענף הלול או לרשות המקומית, ככל שמועברות, סכומים השווים לסכומים שעל המועצה לענף הלול או הרשות המקומית, לפי העניין, להעביר לפי חוק זה, ויעביר סכומים כאמור לתאגיד;
:: (16)(א) אין בהוראות סעיף קטן זה, כשלעצמן, כדי להקנות לעובד שעבר לתאגיד כאמור בפסקה (5) או (6) זכויות העולות על הזכויות שהיה זכאי להן אילולא עבר לתאגיד או הפחותות מהן;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) ובפסקאות (6), (7) ו־(10), לגבי עובד שעבר לתאגיד לפי פסקה (6), ובתקופת עבודתו ברשות מקומית חל לגביו הסדר פנסיה תקציבית, לא יפחת היקף המשרה בתאגיד והיקף משרתו הנותרת ברשות המקומית, משליש משרה, לכל משרה כאמור.

@ 323. הוראות מעבר לעניין כשירות והכשרה של רופאים וטרינרים
: (א) על אף האמור [[בסעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]], כנוסחו בחוק זה (בסעיף זה - חוק הרופאים הווטרינרים), מי שמונה, ערב יום הפרסום, לבצע פיקוח וטרינרי על מזון מן החי על פי החיקוקים [[שבתוספת הראשונה לחוק האמור]], לא יידרש לסיים בהצלחה קורס רקע בבריאות הציבור לפי [[חלק א' בתוספת השנייה לחוק האמור]].
: (ב) לעניין [[סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]], יראו רופא וטרינר שסיים בהצלחה קורס רקע בבריאות הציבור ערב תחילתו של [[פרק ו'1 לחוק האמור]], כאילו עמד בדרישות לעניין קורס רקע הקבועות [[בתוספת השנייה לחוק האמור]].
: (ג) רופא וטרינר שמועסק ערב יום הפרסום ברשות מקומית, וביצע פיקוח וטרינרי בשווקים, לרבות בדיקות משנה ערב תחילתה של תקופת המעבר, יראו אותו כאילו עמד בתנאי הכשירות לפי [[סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]].
: (ד) רופא וטרינר שהיה מוסמך לבצע פיקוח וטרינרי במפעלים ערב יום הפרסום, ייחשב כאילו עמד בתנאי הכשירות לפי [[סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים]] והוסמך בידי מנהל היחידה הווטרינרית לעניין [[סעיף 193]].

@ 324. הוראת מעבר לעניין רופאים וטרינרים במפעל בשר
: על אף האמור [[בסעיף 191]], מנהל היחידה הווטרינרית או מנהל השירותים הווטרינריים, לפי העניין, רשאי, במקרים מיוחדים, להסמיך רופא וטרינר מבין עובדי רשות מקומית אשר יהיה מוסמך לבצע פיקוח וטרינרי במפעלי בשר או במפעלים לבשר גולמי, בתחום שיפוטה של הרשות המקומית, אם התקיימו כל התנאים כמפורט להלן, והוראות [[סעיף 218]] [[או 219(2)]], לפי העניין, יחולו בשינויים המחויבים על רופא וטרינר שהוסמך כאמור:
: (1) ערב יום הפרסום היה הרופא הווטרינר עובד של הרשות המקומית וביצע פיקוח וטרינרי הן במפעל בשר או מפעל לשחיטת בשר והן בשווקים;
: (2) הפיקוח הווטרינרי בשווקים מתבצע בידי עובדי הרשות המקומית;
: (3) הרשות המקומית הסכימה להעסיק את הרופא הווטרינר במפעל בשר או מפעל לבשר גולמי שבתחום שיפוטה והרופא הווטרינר נתן את הסכמתו להסמכה לפי סעיף קטן זה.

@ 325. שמירת תוקף צווים ותקנות
: (א) הצווים המפורטים להלן יעמדו בתוקפם, כל עוד לא נכנסו לתוקפן תקנות שיחליפו אותם וכל עוד לא בוטלו בידי השר או שר אחר המוסמך לבטל אותם לפי דין, ויראו אותם כאילו הותקנו מכוח חוק זה:
:: (1) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), התש&quot;י-1950]];
:: (2) [[צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור), התשט&quot;ו-1955]];
:: (3) [[צו ההגנה (הובלת חלב), התשט&quot;ז-1956]];
:: (4) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי&quot;ח-1958]];
:: (5) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב), התשי&quot;ח-1958]];
:: (6) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות), התש&quot;ך-1959]];
:: (7) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ&quot;א-1960]];
:: (8) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם), התשכ&quot;א-1960]];
:: (9) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש), התשכ&quot;א-1960]];
:: (10) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה), התשכ&quot;ג-1963]];
:: (11) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל&quot;ו-1975]];
:: (12) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), התשל&quot;ו-1975]];
:: (13) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), התשל&quot;ו-1975]];
:: (14) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), התשמ&quot;ד-1983]];
:: (15) [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים), התשמ&quot;ד-1984]].
: (ב) התקנות המפורטות להלן יעמדו בתוקפן כל עוד לא נכנסו לתוקף תקנות שיחליפו אותן וכל עוד לא בוטלו בידי השר או שר אחר המוסמך לבטל אותן לפי דין ויראו אותן כאילו הותקנו מכוח חוק זה בלבד:
:: (1) [[תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), התשל&quot;ח-1978]];
:: (2) [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), התשל&quot;ח-1978]];
:: (3) [[תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן), התשל&quot;ט-1979]];
:: (4) [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), התשל&quot;ט-1979]];
:: (5) [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים), התשל&quot;ט-1979]];
:: (6) [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ&quot;ג-1983]].
: (ג) תקנות שהותקנו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) (בסעיף קטן זה - התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה ויראו אותן לעניין חוק זה, לרבות לעניין [[פרקים י']] [[ו־י&quot;א]], כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה הסמכות להתקנת תקנות באותם עניינים, והכול זולת אם נקבעו בחוק זה הוראות במקומן בעניינים שהוסדרו בתקנה מהתקנות הקיימות, או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, וכל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 5(3)]]))) ====
=== סוגי חומרים רעילים או מזיקים ===

@ 1. : שאריות חומרי הדברה.
@ 2. : מתכות כבדות.
@ 3. : רעלנים.
@ 4. : דיוקסינים.
@ 5. : פוליכלורינטייד ביפנול.
@ 6. : רדיוניקלידים.
@ 7. : פחמימנים ארומטיים.
@ 8. : שאריות תרופות.
@ 9. : מלמין.
@ 10. : תמרוקים.

== תוספת שנייה __NOSUB__  ==
==== ((([[סעיף 3]], לעניין עבירות והפרות לפי [[סעיפים 256(א)(1) ו־(ב)(1)]], [[261(1)]] [[ו־262(1)]]))) ====
=== רשימת תקנות לעניין ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לקבוע בהן ===
=== חלק א' ===
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ&quot;ו-1985]] | [[-|תקנה 14]] }}
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ&quot;ה-1994]] | [[-|תקנה 2]] לעניין [[-|תקנה 4]] }}
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ&quot;א-1981]] | [[-|תקנה 2א]] }}
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס&quot;ו-2006]] | [[-|תקנה 5]] }}

=== חלק ב׳ ===
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד), התשנ״ג–1993]] | [[-|תקנה 2]] לעניין [[-|תקנה 3]] }}
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ״א–1981]] | [[-|תקנות 2]], [[-|2ב]], [[-|3]], [[-|3א]] }}
@ (תיקון: תשע&quot;ח) : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר), התשמ״ד–1984]] | [[-|תקנה 2]] לעניין [[-|תקנות 3]], [[-|4]], [[-|5]], [[-|7]], [[-|8]], [[-|9]], [[-|10]] }}
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ״ו–1985]] | [[-|תקנות 2]], [[-|3(ג)]], [[-|4]], [[-|5]], [[-|7]], [[-|8]] }}
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ״ה–1994]] | [[-|תקנה 2]] לעניין [[-|תקנות 3]], [[-|8]], [[-|9]] }}
@ : {{טורים שווים | [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ״ה–1985]] | [[-|תקנה 2(א)]] }}

== תוספת שנייה א' (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3א]]))) ====
=== הוראות האיחוד האירופי המאומצות בישראל ===
: (((החל מיום 1.1.2023):))
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} הוראות האיחוד האירופי !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תנאים והחרגות להוראות !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סוג מזון מוחרג מההוראות
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) תקנות האיחוד האירופי 1881/2006 בעניין מזהמים כימיים במזון (EC 1881/2006 Regulation Setting Maximum Levels Of certain contaminants in foodstuffs) || (1) סעיפים 7 עד 9 לתקנות האיחוד האירופי 1881/2006 לא יחולו || הוראות התקנות לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) תקנת האיחוד האירופי EU 73/2018 המתקנת את התוספות השנייה והשלישית בתקנות האיחוד האירופי 396/2005 בעניין רמות מרביות של שאריות תרכובות כספית (Commission regulation EU 73/2018 Amending Annexes II and III to Regulation 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for mercury compounds in or on certain products) || (2) אין || הוראות התקנה לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) תקנות האיחוד האירופי 2073/2005 בעניין מזהמים ביולוגיים במזון (EC Regulation 2073/2005 on Microbiological Criteria for Foodstuffs) || (3) תקנות האיחוד האירופי 2073/2005 לא יחולו לעניין מחוללי מחלה מסוג ליסטריה וסלמונלה || הוראות התקנות לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| (4) תקנות האיחוד האירופי EU לעניין רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה (EC 396/2005 on maximum residue levels of pesticides in or on food and feed of plant and animal origin and amending Council Directive 91/414/EEC) - סעיפים 18, 19 ו-20, וכן תוספת II לעניין שאריות מקסימליות מותרות, תוספת III - לעניין שאריות מקסימליות מותרות זמניות ותוספת V לעניין שאריות מקסימליות מותרות לחומרים שלהם לא נקבעה רמה (default values) || (4) אין || הוראות התקנות לא יחולו על פירות טריים, ירקות טריים, בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן
|}

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיף 77]]))) ====
=== התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל ===
@ : אני החתום מטה, לאחר שמילאתי את כל הפרטים הנדרשים לפי [[חוק זה|סעיף 76 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]] (להלן - החוק), מתחייב בזה כי -
: (1) הפרטים שמסרתי בהצהרה נכונים, והיא חלה לגבי כל המשלוחים העתידיים של המזון הרגיל המסוים שבהצהרה;
: (2) כל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה יעמוד בדרישות חקיקת המזון, החלות בישראל על המזון בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות [[סעיף 90 לחוק]];
: (3) קיבלתי מהספק שסיפק את המזון התחייבות לעדכן אותי במקרה שייוודע לו על הודעה לציבור על פגם במזון (Recall) או על הוראה על הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal).
: (4) יש/אין {{מוקטן|(*מחק את המיותר)}} בידי אחד מבין המסמכים המפורטים [[בסעיף 97 לחוק]].
@ : {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|..............................|מספר יבואן רשום}} | {{טקסט תחתי|....................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|..............................|חתימה וחותמת היבואן}} }}

== תוספת שלישית א' (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 79ד(1)]]))) ====
=== התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי ===
: (((החל מיום 1.1.2023):))

@ : אני החתום מטה, לאחר שמילאתי את כל הפרטים הנדרשים לפי [[חוק זה|סעיף 79ג לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]] (להלן - החוק), מתחייב בזה כי -
: (1) הפרטים שמסרתי בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי והמסמכים המצורפים להצהרה נכונים, והם חלים לגבי כל המשלוחים העתידיים של המזון במסלול האירופי המסוים שבהצהרה;
: (2) כל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה יעמוד בדרישות חקיקת המזון, בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות [[סעיף 90 לחוק]];
: (3) יש לי קשר עם יצרן המזון, באופן ישיר או באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון;
: (4) אני אבצע את הפעולות הנדרשות מיבואן מזון במסלול האירופי כמפורט [[בסעיף 54א(ב) לחוק]];
: (5) קיבלתי מיצרן המזון או מהספק שסיפק את המזון התחייבות לעדכן אותי במקרה שייוודע לו על הודעה לציבור על פגם במזון (Recall) או על הוראה על הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal).
@ : {{טורים שווים| מספר רישום יבואן נאות .............................. |  תאריך ..............................}}
@ : {{טורים שווים| | ............................................. {{ש}} חתימה וחותמת היבואן}}

== &lt;עוגן תוספת 3ב&gt; תוספת שלישית א' (([צ&quot;ל: שלישית ב'])) (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 84(ב1)(5)]]))) ====
=== מסמרים (([צ&quot;ל: מסמכים])) ופרטים נוספים בבקשה לקבלת תעודת שחרור למזון במסלול האירופי ===
: (((החל מיום 1.1.2023):))
@ (1) : חשבון מכר (Invoice);
@ (2) : רשימת מטען (Packing list);
@ (3) : שטר מטען (Bill of Lading);
@ (4) : מפרט (Specification), כמשמעותו [[בסעיף 96(ה)]], של יצרן המזון או תוצאות בדיקה, כמשמעותה [[בסעיף האמור]], בעבור כל מזון מסוים שבמשלוח, המעידים כי המזון תואם לדרישות לפי חקיקת המזון;
@ (5) : לגבי מזון שנדרש להובילו בטמפרטורה מוגדרת או מבוקרת - גרף הטמפרטורה בהובלה;
@ (6) : לגבי מוצרי חלב - מסמך מהיצרן המעיד על תהליך הפסטור של המוצר ותעודה וטרינרית (Veterinary Certificate);
@ (7) : לגבי דבש ומוצריו - תעודה וטרינרית (Veterinary Certificate);
@ (8) : לגבי מוצרים המכילים ג'לטין או קולגן - תעודה וטרינרית (Veterinary Certificate);
@ (9) : לגבי פטריות או תערובותיהן כולל מוצרים שבהם פטרייה היא רכיב עיקרי - נדרש לציין במפרט את השם המדעי של הפטרייה שבמזון;
@ (10) : לגבי מיקרואורגניזמים לשימוש בתעשיית המזון או כמוצר מוגמר - השם המדעי המלא של המיקרואורגניזמים;
@ (11) : לגבי שימורי מזון בעלי חומציות נמוכה 4.5 &lt; PH &lt;!-- (([צ&quot;ל: pH &lt; 4.5])) --&gt; - כל אלה:
: (א) תעודה על טיפול עיבוד תרמי (Certificate of Thermal Treatment of Low Acid Canned Food);
: (ב) סימון קוד יצרן;
: (ג) תעודת בדיקת כושר השתמרות.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[סעיף 96(ד)]]))) ====
=== מוצר שניתן לשמור לגביו מפרט ===
@ : סוכר
@ : פולי קפה ירוק
@ : פולי סויה
@ : חיטה

== תוספת חמישית __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 129]], [[סעיפים 256(ב)(34)]] [[ו־262(31)]]))) ====
=== פרטי סימון שיש חובה לבדקם ===
@ 1. : שם היצרן, היבואן או המשווק מן האזור, לפי העניין.
@ 2. : תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש.
@ 3. : אזהרות לעניין חנק, ככל שהן נדרשות.

== תוספת שישית  __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 138]] לעניין עבירה לפי [[סעיף 256(ב)(35)]] והפרה לפי [[סעיף 262(33)]]))) ====
=== רשימת תקנות הקובעות תנאים בדבר מכירת מזון ===
@ 1. : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס&quot;ו-2006]].

== תוספת שביעית  __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 145]], לעניין עבירה לפי [[סעיף 256(ב)(39)]] והפרה לפי [[סעיף 262(37)]]))) ====
=== רשימת תקנות החלות על משווק מן האזור ===

== תוספת שמינית ==
==== ((([[סעיף 171]]))) ====
=== תעודת בדיקה ===
@ : תיאור הדוגמה הנבדקת: ........................................................
: אני הח&quot;מ מאשר בזה שבדקתי את הדוגמה המתוארת לעיל והריני מצהיר כי תוצאת בדיקתי היא כדלקמן: .................................................
: ולראיה באתי על החתום היום ............... בחודש .................... שנה ....................
: שם וחתימת עובד המעבדה .............................

== תוספת תשיעית ==
==== ((([[סעיף 263]]))) ====
=== הוראות סימון ===
@ 1. : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס&quot;ו-2006]].
@ 2. : [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ&quot;ו-1996]].

== תוספת עשירית ==
==== ((([[סעיף 314]]))) ====
=== אגרות ===
@ (1) : בעד טיפול בבקשה לרישיון או לחידושו, במועדים המפורטים להלן, תשולם אגרה בסכום בשקלים חדשים כמפורט להלן:
: {|
! width=&quot;250px;&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הרישיון !! width=&quot;150px;&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} טיפול בבקשה לקבלת רישיון חדש !! width=&quot;150px;&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} טיפול בבקשה לחידוש רישיון, שהוגשה 90 ימים לפחות לפני יום פקיעתו, בעד כל שנה !! width=&quot;150px;&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} טיפול בבקשה{{ש}}לחידוש רישיון{{ש}}שהוגשה לאחר{{ש}}המועד שבטור ג',{{ש}}בעד כל שנה
|-
| : 1. רישיון אחסנה || 780 || 390 || 448
|-
| : 2. רישיון הובלה || 275 || 275 || 316
|-
| : 3. רישיון ייצור לטחנת קמח || 930 || 465 || 535
|-
| : 4. רישיון ייצור ליצרן שאינו טחנת קמח - || || ||
|-
| :: (א) המעסיק עד 10 עובדים || 550 || 275 || 316
|-
| :: (ב) המעסיק 11 עד 50 עובדים || 780 || 390 || 448
|-
| :: (ג) המעסיק למעלה מ־50 עובדים || 930 || 465 || 535
|}

@ (2) (תיקון: תשפ&quot;ב) : בעד טיפול בבקשה למתן אישור ייצור נאות או לחידושו תשולם אגרה בסך 250 שקלים חדשים בעד כל שנה שלגביה ניתן האישור.
: (((החל מיום 1.1.2023):)) בעד טיפול בבקשה למתן אישור ייצור נאות או לחידושו או בבקשה לתעודת רישום יבואן נאות או לחידוש הרישום תשולם אגרה בסך 250 שקלים חדשים בעד כל שנה שלגביה ניתן האישור.

@ (3) : בעד מסירת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תשולם אגרה בסך 384 שקלים חדשים.

@ (3א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ו-2) : בעד הגשת בקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא או לחידושו תשולם אגרה בסך של 384 שקלים חדשים בעד כל שנה שלגביה ניתן האישור.

@ (3ב) (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((החל מיום 1.1.2023):)) בעד מסירת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תשולם אגרה בסך 384 שקלים חדשים.

@ (4) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ב) : בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מזון, על כל סוגי המזון שבו, תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח, כמפורט להלן:
: (((החל מיום 1.1.2023):)) בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מזון, על כל סוגי המזון שבו, לרבות מזון במסלול האירופי, תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח, כמפורט להלן:
: (א) לגבי מזון רגיל - סך של 384 שקלים חדשים לכלל קבוצות המזון הרגיל שבמשלוח;
: (ב) לגבי מזון רגיש - סך של 384 שקלים חדשים לכל קבוצת מזון רגיש שבמשלוח, לרבות שימורי בשר ודגים, ולמעט מוצר בשר כהגדרתו [[בפרק ח']] וביצים שלא עברו טיפול טרמי, לפי קבוצות המזון כמפורט להלן:
:: (1) מוצרי חלב ומקביליהם (analoguse), למעט מוצרים כאמור המשויכים לקבוצת שומנים ושמנים ותחליבי שומן;
:: (2) שומנים ושמנים ותחליבי שומן;
:: (3) קרחונים, כולל שרבט וסורבט;
:: (4) פירות וירקות (כולל פטריות, שורשים ופקעות, קטניות ואלוורה), עשבי-ים, אגוזים וזרעים לרבות קטניות ולמעט פולי סויה ודגנים;
:: (5) ממתקים;
:: (6) דגנים ומוצריהם המיוצרים מגרעיני דגנים, משורשים ופקעות ומקטניות, למעט מוצרי מאפה שבקבוצת מוצרי מאפה, תערובות להכנתם ובצקים;
:: (7) מוצרי מאפה, תערובות להכנתם ובצקים;
:: (8) שימורי בשר ומוצריו;
:: (9) שימורי דגים ושימורי מוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמיים (קיפודי ים, מלפפוני ים וכו');
:: (10) ביצים שעברו טיפול טרמי ומוצרי ביצים;
:: (11) ממתיקים כולל דבש;
:: (12) מלח, תבלינים, מרקים, רטבים, סלטים, מוצרים על בסיס חלבון (כולל מוצרי חלבון ופולי סויה);
:: (13) מזון ייעודי ותוספי תזונה;
:: (14) משקאות, למעט מוצרי חלב;
:: (15) חטיפים מוכנים לאכילה;
:: (16) תוספי מזון וחומרים מסייעי ייצור;
:: (17) (((החל מיום 1.1.2023):)) מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור.

@ (4א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ו-2) : בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור לחלק ממשלוח המזון שמבקשים לשחרר תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח שאותן מבקשים לשחרר, כמפורט [[בפסקאות (א) ו-(ב) שבפרט (4)]].

@ (5) : בעד תעודה או אישור בנוגע לייצוא מזון, תשולם אגרה בסך 150 שקלים חדשים.

== תוספת אחת עשרה (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיפים 41]] [[ו-52]]))) ====
=== מזון המחייב אישור ייצור נאות ===
: (((החל מיום 1.1.2023):))
@ (1) : מזון חדש;
@ (2) : מזון ייעודי;
@ (3) : מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור;
@ (4) : תוסף תזונה;
@ (5) : מזון המסומן &quot;ללא גלוטן&quot;.

== תוספת שתים עשרה (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיפים 49א]] [[ו-54א(א)]]))) ====
=== מזון שאסור ביבוא במסלול האירופי ===
: (((החל מיום 1.1.2023):))
@ (1) : מזון ייעודי;
@ (2) : תוסף תזונה;
@ (3) : מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור;
@ (4) : בשר ומוצריו;
@ (5) : דגים ומוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמים;
@ (6) : ביצים ומוצרי ביצים;
@ (7) : משקאות משכרים;
@ (8) : מוצרי חלב מחלב לא מפוסטר;
@ (9) : עלי צמח הגת.

&lt;פרסום&gt; נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י&quot;א באב התשמ&quot;ג (21 ביולי 1983).
&lt;חתימות&gt; משה נסים, שר המשפטים</text>
      <sha1>do5ok3j66fe0ds7b4tycwt3xv30e66w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>316604</id>
    <revision>
      <id>1416688</id>
      <parentid>1416240</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T13:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1416687]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="559271" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000839}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1935, תוס׳ 1, 53|פקודת בריאות העם (תקנות בעניין צרכי מזון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_560939.pdf}}; {{ח:תיבה|1938, תוס׳ 1, 17|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561272.pdf}}; {{ח:תיבה|1939, תוס׳ 1, 46|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561441.pdf}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 2, 454|תקנות ההגנה (תיקון פקודת בריאות העם (תקנות בעניין צרכי מזון))}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 126|פקודת תחוקת־הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562175.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 69|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208088.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 7|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208089.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 50|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208093.pdf}}. '''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשמ״ג, 750|פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש]|https://fs.knesset.gov.il/10/SecondaryLaw/10_scl_ei_546683.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ה, 136|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211104.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 484|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299827.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 44|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299722.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 567|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301094.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 90|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1057|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 4|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_ls_fr_392593.pdf}}, {{ח:תיבה|278|תיקון מס׳ 28 לפקודת המכס|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491910.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 427|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}.

''דחיית וקביעת תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 1184|תחילת החוק}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1134|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 240|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים}}, {{ח:תיבה|1168|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים}}, {{ח:תיבה|2656|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1352|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים}}. ''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 1826|שינוי התוספת העשירית לחוק}}. ''הארכת תקופות מעבר:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1560|הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1884|הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390356.pdf|תיקון תשע״ו}} החליף את '''פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983''' במלואה, באמצעות שינוי שם הפקודה והחלפת תוכנה, ולא ע״י ביטולה.}}

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|סמכויות שר הכלכלה לפי החוק הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י״פ תשע״ז, 1314), ותוארו שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק״ת תשע״ח, 250). לפי {{ח:חיצוני|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)#פרק ג|פרק ג׳ לחוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ״ב–2021}}, בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים וארבע, כל סמכות ותפקיד הנתונים לפי חוק זה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת יהיו נתונים לוועדת הבריאות של הכנסת.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה ופרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הבטחת תקינות המזון ואיכותו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הסדרת ייצור מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: חובות יצרן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: רישיון ייצור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: אישור ייצור נאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תקנות לעניין ייצור מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הסדרת ייבוא מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: חובות יבואן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: הכרזה בדבר מזון רגיש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד1|סימן ד׳1: הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: שמירת מסמכים בידי יבואן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ז|סימן ז׳: רישום יבואנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן ח׳: רישום כיבואן נאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ט|סימן ט׳: תקנות לעניין ייבוא מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: מזון המיועד לייצוא בלבד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הסדרת מכירת מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: חובות משווק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: הבטחת עקיבות המזון בעת העברתו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: תקנות לעניין מכירת מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: חובות משווק מהאזור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הסדרת הובלה ואחסנה של מזון בטמפרטורה מבוקרת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות כלליות לעניין יצרן, יבואן ומשווק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: הוראות לעניין החזקת מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: ארגונים לחלוקת מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: מניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות לעניין יצרן, יבואן ומשווק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הסדרת הפיקוח הווטרינרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על־ידי רופאים וטרינרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: אגרות פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: הוראות שונות לעניין פיקוח וטרינרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו׳: הוראות שעה לעניין פיקוח וטרינרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: סמכויות פיקוח ואכיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: הסמכת מפקחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: סמכויות מפקחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: אכיפה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: התחייבות להימנע מהפרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות – אכיפה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: צווי הגבלה מינהליים ושיפוטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: תיקונים עקיפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: תחילה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|סוגי חומרים רעילים או מזיקים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2א|תוספת שנייה א׳: {{מוקטן|הוראות האיחוד האירופי המאומצות בישראל}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳: {{מוקטן|התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3ב|תוספת שלישית א׳ {{ח:הערה|[צ״ל: שלישית ב׳]}}: {{מוקטן|מסמרים {{ח:הערה|[צ״ל: מסמכים]}} ופרטים נוספים בבקשה לקבלת תעודת שחרור למזון במסלול האירופי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|מוצר שניתן לשמור לגביו מפרט}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית: {{מוקטן|תעודת בדיקה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 9|תוספת תשיעית: {{מוקטן|הוראות סימון}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 10|תוספת עשירית: {{מוקטן|אגרות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 11|תוספת אחת עשרה: {{מוקטן|מזון המחייב אישור ייצור נאות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 12|תוספת שתים עשרה: {{מוקטן|מזון שאסור ביבוא במסלול האירופי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה ופרשנות}}

{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:ת}} חוק זה נועד –
{{ח:תת|(1)}} להסדיר את אחריותם של יצרן מזון ויבואן מזון, את הפיקוח על ייצור מזון ועל ייבואו, והכול כדי להבטיח כי המזון מסופק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים, ובכלל זה בתנאי ייצור נאותים, המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;
{{ח:תת|(2)}} להסדיר את אחריותו של משווק מזון וחובותיו בכל שלב משלבי העברת המזון מעת ייצורו, דרך ייבואו ועד מקום המכירה ישירות לצרכן ולפקח על קיומן, והכול כדי להבטיח כי המזון הנמכר יוצר בידי גורם המורשה לכך, ואם יובא – שהיבואן בעל תעודת יבואן רשום, וכן כדי להבטיח כי המזון משווק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;
{{ח:תת|(3)}} לקבוע אמות מידה לאיכות, תקינות ובטיחות המזון בישראל, בהתאם למקובל באסדרה במדינות המפותחות, לרבות בתקנים בין־לאומיים מקובלים ולפיקוח המבוסס על ניהול סיכונים ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו לפי חוק זה;
{{ח:ת}} והכול במגמה לאפשר זמינות והנגשה של מגוון מזון בעלויות סבירות לכלל הציבור, תוך שמירה על בריאות הציבור.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – אזור וכן שטחי המועצה הפלסטינית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס״ז–2007}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור ייצור נאות“ – אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} שניתן לבעל רישיון ייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור מוקדם לייבוא“ – אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}} לייבוא מזון רגיש מסוים שניתן ליבואן רשום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור סחר חופשי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אישור שמאפשר סחר חופשי במזון במדינה שבה נמכר המזון (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה, אף אם כינויו שונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור קבלת הצהרה“ – אישור מקוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} בדבר קבלת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, שניתן ליבואן רשום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אישור מקוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ה|סעיף 79ה}} על קבלת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אריזה“ – עטיפה או מכל שהמזון נארז בו, כולו או חלקו, או שנותנים לתוכו מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – דף האינטרנט של שירות המזון באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות האיחוד האירופי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} הוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור א׳ בתוספת השנייה א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות יצרן“ – התנאים שסומנו על גבי המזון או אריזתו על ידי בעל רישיון הייצור או בעל תעודת היבואן הרשום, לפי העניין, לרבות לעניין אחסון, הובלה וטמפרטורה מוגדרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההוראות המאומצות“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל“ – הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} שמסר יבואן רשום לרשם על כוונתו לייבא מזון רגיל מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת החריגים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} ועדת החריגים שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא}}, ופועלת בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר טעם וריח“ – חומר שאינו נצרך כמזון כשלעצמו, המוסף למזון כדי להקנות לו טעם או ריח מסוימים או לשנותם, למעט חומרים בעלי טעם בלעדי מתוק, חמוץ או מלוח ותבלינים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסייע ייצור“ – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, שנעשה בו שימוש מכוון להשגת מטרה טכנולוגית בתהליך הייצור של מזון או של רכיב במזון, ושימוש בו עשוי להביא לנוכחות לא מכוונת ובלתי נמנעת של שאריות החומר או נגזרותיו במוצר המזון הסופי, ובתנאי שאין בו, בשאריותיו או בנגזרותיו משום סיכון בריאותי ואין לו, לשאריותיו או לנגזרותיו כשלעצמם כל מטרה טכנולוגית במוצר הסופי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיי מדף“ – תקופה שלגביה ניתן להניח, לפי בדיקות מקובלות, כי תכונות המזון יישמרו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלב גולמי“ – נוזל, למעט קולוסטרום, המתקבל על ידי חליבה של בעל חיים, ובלבד שלא עבר תהליך עיבוד, ובכלל זה אריזת אותו נוזל, הוספה אליו או גריעה ממנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הצרכן“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים“ – {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי״ז–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקנים“ – {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקיקת המזון“ – חיקוק המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} חוק זה, תקנות או צווים לפיו או הוראות מנהל שירות המזון שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, שעניינה שאריות מזון;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86(ב)}}, שעניינה ביצוע בדיקות מיוחדות כתנאי למתן תעודת שחרור;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157}}, שעניינה החזקה בטמפרטורה מבוקרת;
{{ח:תתתת|(ד)}} הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}}, שעניינה מניעת סכנה ממזון מסוים;
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} ההוראות המאומצות;
{{ח:תתת|(2)}} תקנים רשמיים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}} החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
{{ח:תתת|(3)}} צווים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
{{ח:תתת|(4)}} תקנות או צווים שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 37|סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תתת|(5)}} תקנות שהתקין שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול בבשר גולמי“ – מיון, פירוק, פריסה, פילוט, הכשרה, גירום, טחינה בלא הוספת חומרים, שטיפה, חיטוי, צינון והקפאה הנעשים בבשר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}} לאחר המתת בעל החיים, וכן אריזה או סימון הנלווים לפעולות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טמפרטורה מבוקרת“ – טמפרטורה מוגדרת שנקבעה לפי חקיקת המזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טמפרטורה מוגדרת“ – טמפרטורה שהוגדרה לעניין תנאי הייצור, האחסון וההובלה של מזון, ובכלל זה הגדרה כי הטמפרטורה של מזון מסוים לא תעלה על טמפרטורה מסוימת או לא תפחת מטמפרטורה מסוימת או הגדרת טווח טמפרטורות למזון מסוים, ויכול שתוגדר טמפרטורה שונה לייצור, לאחסון או להובלה, וכן למזון עצמו או לסביבתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“ – אדם העוסק בייבוא מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן נאות“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} יבואן הרשום במרשם היבואנים הנאותים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 115|בסעיף 115(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן רשום“ – יבואן שבידו תעודת יבואן רשום תקפה המעידה על רישומו במרשם היבואנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור“ – פעילות מסוגי הפעילויות המפורטים בפסקאות (1) עד (6), והכול בין אם נעשית למטרות מכירה ובין אם לאו, ולמעט פעילות טיפול בתוצרת חקלאית –
{{ח:תתת|(1)}} הכנת מזון;
{{ח:תתת|(2)}} עיבוד מזון או טיפול בו בכל דרך שהיא ובכלל זה הקפאת מזון והפשרתו, והוספת תוסף מזון, חומר טעם וריח או חומר מסייע ייצור, וכן עיבוד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}};
{{ח:תתת|(3)}} שינוי מזון מבחינת הצורה, הטיב, האיכות, ההרכב, הצבע או מכל בחינה אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} אריזה של מזון, למעט צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת של כמה אריזות של מוצרי מזון, מסומנים וארוזים מראש על ידי היצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מוגדרת;
{{ח:תתת|(5)}} סימון מזון, למעט סימון על גבי אריזת המזון, שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון;
{{ח:תתת|(6)}} אחסנה או הובלה בטמפרטורה מבוקרת, ובלבד שהיא מבוצעת על ידי מי שמקיים פעילות מהפעילויות לפי פסקאות (1) עד (5), כחלק בלתי נפרד מפעילות הייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – אדם העוסק בייצור מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכת בריאות מחוזית“ – לשכת בריאות של משרד הבריאות האחראית על מחוז, וכן לשכת הבריאות האזורית אשקלון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון“ – כל חומר, מעובד, מעובד למחצה או שאינו מעובד, המיועד לצריכת אדם בבליעה, לעיסה או שתייה, או כל חומר שנעשה בו שימוש בתהליך ייצור, הכנה או עיבוד של מזון, לרבות גומי לעיסה, משקאות ומי שתייה כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 52א|בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940}}, ולמעט –
{{ח:תתת|(1)}} תמרוק, תכשיר או סמי מרפא, כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים}};
{{ח:תתת|(2)}} מוצרי טבק כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק|בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ״ג–1983}};
{{ח:תתת|(3)}} מכשיר המשמש לטיפול רפואי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה ”ציוד רפואי“ בחוק ציוד רפואי, התשע״ב–2012}};
{{ח:תתת|(4)}} סם מסוכן כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}, וחומר אסור בהפצה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים|בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013}}, ובכלל זה כאשר נעשה שימוש בסם המסוכן או בחומר האסור בהפצה בתהליך הייצור של מזון אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון במסלול האירופי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מזון המיובא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א}}, ואינו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון חדש“ (novel food) – מזון או רכיב מזון שמתקיים בו אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4) והוא אינו תוסף תזונה או רכיב של תוסף תזונה או תוסף מזון שהשר קבע לגביהם שהם מותרים לשימוש ובהתאם לתנאים שקבע, וכן חומר מסייע ייצור או חומר טעם וריח –
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל מבנה ראשוני חדש ברמה המולקולרית או עבר שינוי מכוון במבנה הראשוני ברמה המולקולרית ואין לגביו ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל לפני פברואר 2006;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מכיל אורגניזם שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית (Genetically Modified Organism) או חלק ממנו;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מכיל צמח, בעל חיים, מיקרואורגניזם, פטרייה או אצה או שבודד מהם, שאין לגביהם ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל, ולמעט אנזימים;
{{ח:תתת|(4)}} הוא יוצר בתהליך ייצור, למעט תהליך ניקוי וחיטוי, שלא נעשה בו שימוש בישראל לגבי המזון או רכיב המזון המסוים, והתהליך גרם לשינוי משמעותי בהרכב המזון, במבנהו או ברכיביו, והשפיע על ערכו התזונתי, על תכונותיו בקשר לחילוף החומרים בגוף או על רמת החומרים הבלתי רצויים במזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון ייחודי“ – תוסף תזונה, מזון חדש ומזון ייעודי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון ייעודי“ – מזון המותאם לצרכים בריאותיים או תזונתיים מיוחדים בהתאם לגיל, מין ומצב תחלואה, שיש לעשות בו שימוש בפיקוח והתוויה רפואיים או תזונתיים, והמיועד להזנה מלאה או חלקית של מי שסובל מבעיות פיזיות או מטבוליות או מהפרעות במערכת העיכול, ובכלל זה הפרעות ספיגה, לעיסה או בליעה, והכול בין שנצרך בדרך של בליעה או לעיסה ובין בדרך אחרת, למעט בהזנה תוך־ורידית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון רגיל“ – מזון שאינו מזון רגיש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון רגיש“ – מזון שהשר הכריז עליו שהוא מזון רגיש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} או מזון שמנהל שירות המזון הכריז עליו שהוא מזון רגיש בהכרזה זמנית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחולל מחלה“ {{ח:הערה|-}} חיידק, נגיף, פטרייה, פריון (prion) ורעלן או תוצר שלהם, העלולים לגרום לליקוי בריאותי בבני אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – בסיטונאות או בקמעונאות, באופן מקוון, ברוכלות או בכל דרך אחרת, בין בלא תמורה ובין בתמורה, ובכלל זה תמורה ישירה, עקיפה, מותנית או נדחית, ולרבות –
{{ח:תתת|(1)}} הצעה למכור;
{{ח:תתת|(2)}} פרסום והצגה;
{{ח:תתת|(3)}} החלפה או המרה;
{{ח:תתת|(4)}} אחסנה או החזקה;
{{ח:תתת|(5)}} הפצה, הספקה או חלוקה;
{{ח:תתת|(6)}} הובלה, משלוח או העברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל היחידה הווטרינרית“ – מנהל היחידה הווטרינרית בשירות המזון, או רופא וטרינר עובד משרד הבריאות שהוא הסמיך לענין הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל השירותים הווטרינריים“ – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או רופא וטרינר עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שהוא הסמיך לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה בישראל“ – מעבדה לבריאות הציבור של משרד הבריאות או מעבדה מוכרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוכרת“ – מעבדה שהוכרה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהשר הסמיכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם היבואנים“ – המרשם המתנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק“ – מי שעוסק במכירת מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק גדול“ – ספק גדול או קמעונאי גדול, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענף המזון|בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקה משכר“ – משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח; צוינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במכל, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל התאגיד, מנהל אבטחת איכות בתאגיד או כל תפקיד דומה גם אם תוארו שונה וכן כל בעל תפקיד בכיר בתאגיד בתחום איכות המזון ובטיחותו, ולרבות בעל שליטה בתאגיד; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן רישיון ייצור“ – מנהל שירות המזון או רופא מחוזי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניהול סיכונים“ – ניהול סיכונים מקובל בתחום בטיחות המזון במדינות מפותחות המתייחס לסיכון הנשקף מהמזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – נמל ימי, נמל תעופה או מעבר יבשתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון מזון“ – מידע על מזון, בין באמצעות תווית ובין בדרך אחרת, לרבות ציונו, כינויו, התווייתו או תיאורו בדרך אחרת, ובכלל זה אזהרות, וכן כל דבר מודפס, מצויר או מתואר בדרך אחרת, והכול בין שהוא מופיע על מזון, ובין שהוא צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו, מופיע על כלי קיבול של המזון או חלק בלתי נפרד מאריזתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמל תנאי ייצור נאותים“ – סמל שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק במזון“ – מי שעיסוקו במזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיסוק במזון“ – ייצור, ייבוא או מכירה של מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקיבות“ – היכולת לאתר ולעקוב אחר מזון וחומרי גלם ששימשו לייצורו או חומר אחר המיועד או הצפוי להיות משולב במזון, והכול בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה ולרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים, מגורמים בישראל ובחוץ לארץ, ומגורמים שהחזיקו, אחסנו, הובילו או עיבדו בכל דרך שהיא את חומרי הגלם או המזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות טיפול בתוצרת חקלאית“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} איסוף, מיון ואריזה של ביצים טריות ובקליפתן, וכן סימון על גבי ביצים כאמור; לעניין זה ”טריות“ – לאחר ההטלה, בלא טיפול כלשהו, למעט שטיפה, שימון או ציפוי;
{{ח:תתת|(2)}} גידול וטיפוח בעלי חיים שבשרם או תוצרתם מיועדים למאכל אדם, המתתם ושחיטתם;
{{ח:תתת|(3)}} גידול, קטיף, איסוף, מיון, אריזה וסימון של תוצרת חקלאית מן הצומח, טרייה לאחר הקטיף או האיסוף ובלא עיבוד, וכן פעולות הבחלה או חיתוך שמתבצעות בבית אריזה של ירקות או פירות לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע״א–2011}};
{{ח:תתת|(4)}} דיג ומיון של דגים, לרבות סרטנים ורכיכות, בסמוך לאחר הדיג;
{{ח:תתת|(5)}} ציד;
{{ח:תתת|(6)}} חליבה, אחסון חלב גולמי והובלתו עד שער המחלבה;
{{ח:תתת|(7)}} כל השלבים של ייצור דבש בכוורת עד רדייתו מהכוורת;
{{ח:תתת|(8)}} טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בריאות הציבור (מזון)“ – פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת ההסגר“ – {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הייבוא והייצוא“ – {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מחלות בעלי חיים“ – {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הרוקחים“ – {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא מחוזי“ – רופא הממונה על לשכת בריאות מחוזית, לרבות רופא אזורי בלשכת הבריאות האזורית אשקלון, ואם לא מונה רופא אזורי כאמור, רופא נפתי בלשכת הבריאות האזורית אשקלון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא ממשלתי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רופא מחוזי, רופא הממונה עליו ורופאים הכפופים לו במחוז או בנפה;
{{ח:תתת|(2)}} רופא וטרינר שהוסמך כרופא ממשלתי על ידי מנהל היחידה הווטרינרית, והוא אחד מאלה: עובד המדינה, עובד רשות מקומית או עובד התאגיד; לעניין פסקה זו, ”תאגיד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}};
{{ח:תתת|(3)}} בתקופת המעבר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}} – גם רופא וטרינר שהוא עובד רשות מקומית או רופא וטרינר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230|בסעיף 230(א)(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון אחסנה“ – רישיון לאחסון בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 150|סעיף 150(א)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הובלה“ – רישיון להובלה בטמפרטורה מבוקרת שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייצור“ – רישיון לייצור מזון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון עסק“ – רישיון, היתר, לרבות היתר זמני או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, שעניינו מזון, לרבות הובלת מזון או אחסון מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייהאו מועצה מקומית, או איגוד ערים לרבות איגוד ערים לשירותים וטרינריים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשם“ – רשם של יבואני מזון שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיווק קמעונאי“ – מכירת מוצר ישירות לצרכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות הסגר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת ההסגר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות המזון“ – שירות המזון הארצי במשרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תבלין“ – צמח או חלקי צמחים המוספים למזון לשיפור טעמו או ריחו בלבד, בין שעברו תהליך של עיבוד פיסיקלי כגון ייבוש ובין שלא עברו תהליך כאמור, ובלבד שלא עברו תהליך של פירוק כימי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תווית“ – סימון המופיע על מזון, צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו או כחלק בלתי נפרד מהאריזה ומתייחס למזון או לכלי קיבול המכיל אותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוסף מזון“ – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, ואינו משמש כרכיב אופייני של המזון, בין אם יש לו ערך תזונתי ובין אם לאו, והוספתו למזון היא למטרה טכנולוגית בייצור, בהובלה או באחסון, והוא, תוצרי הלוואי שלו או תוצרי הפירוק שלו, נועדים, צפויים או הופכים למרכיב במזון, באופן ישיר או עקיף, או נותרים במזון באופן המשפיע בצורה אחרת על תכונות המזון, ולמעט מזהם, חומר טעם וריח וחומר המוסף למזון כרכיב תזונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוסף תזונה“ – ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, לרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה, ודרך צריכתם המקובלת וייעודם הם להשלמת תזונה באמצעות מקור מרוכז של רכיבי תזונה, ולמעט –
{{ח:תתת|(1)}} תכשיר רשום כפי שנרשם בפנקס התכשירים המתנהל לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 47א|סעיף 47א לפקודת הרוקחים}};
{{ח:תתת|(2)}} צמח מרפא לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים}}, ובלבד שאינו נצרך כמזון שגרתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת הסגר“ – מקום בנמל או בסמוך לו שיש בו שירות הסגר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת ההסגר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי ייצור נאותים“ – תנאי בקרה, לרבות בקרת איכות ובטיחות, לפי תקנים בין־לאומיים מקובלים שנועדו להבטיח את התקיימותם של התנאים, התקנים או ההוראות המהותיים החלים על ייצור ושיווק המזון, לרבות לפי הוראות ותנאים שהורה היצרן בעניינים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודות“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור מוקדם לייבוא;
{{ח:תתת|(2)}} אישור קבלת הצהרה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודת יבואן רשום;
{{ח:תתת|(4)}} תעודת שחרור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת יבואן רשום“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 102|בסעיף 102}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת שחרור“ – תעודה שמנפיק שירות ההסגר ליבואן לשם שחרור של משלוח מזון מתחנת הסגר, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנים בין־לאומיים מקובלים“ – התקנים בתחום הבטיחות במזון המנויים להלן, הכוללים הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור וההובלה של המזון, ניתוח סיכון לנקודות פיקוח קריטיות (HACCP – Hazard Analysis Critical Control Points), ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנים בין־לאומיים מקובלים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} התקנים בתחום הבטיחות במזון המנויים להלן, הכוללים הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, היבוא וההובלה של המזון, ניתוח סיכון לנקודות פיקוח קריטיות (HACCP – Hazard Analysis Critical Control Points), ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק:
{{ח:תתת|(1)}} תקנים של המכון הבין־לאומי לתקינה The International Organization for Standardization (ISO)‎;
{{ח:תתת|(2)}} תקני ה־Food Hygiene Basic Texts של Codex Alimentarius;
{{ח:תתת|(3)}} כל תקן בין־לאומי או אסדרה בין־לאומית אחרים המקובלים בקרב המדינות המפותחות, שקבע השר לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הבריאות.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הבטחת תקינות המזון ואיכותו}}

{{ח:סעיף|3|מניעת סכנה לבריאות הציבור והבטחת תקינות המזון ואיכותו|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות לשם הגנה על בריאות הציבור, ובכלל זה הוראות בדבר נקיטת אמצעים למניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון או מעיסוק במזון, למניעת חשש לסכנה לבריאות הציבור כאמור או למניעת מעשה או מחדל העלולים להביא לחשש כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע בתקנות הוראות לשם שמירה על בטיחותו של מזון, איכותו ותקינותו, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בטיחותו, איכותו, מהותו ותכונותיו של מזון, לרבות פירוט של דרישות או תקנים שיחולו בנוגע למזון;
{{ח:תתת|(2)}} סימון נאות של מזון, לרבות סימון תזונתי של סוכרים במזון, הימצאות גלוטן במזון, חובת סימון אזהרת חנק על גבי אריזות של מוצרים מסוימים וסימון אזהרה בשלט במקום הממכר נוסף על אזהרה על אריזת מוצרים, לרבות בדרך של פרסום, וכן לעניין שפת הסימון;
{{ח:תתת|(3)}} נטילת דוגמאות מזון ובדיקתן;
{{ח:תתת|(4)}} אריזת מזון וחומרים הבאים במגע עם מזון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון), 1935}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (חמרי אריזה)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (חמרי אריזה), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא)|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חמרי הדברה)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חמרי הדברה), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון), התשנ״ג–1992}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה יכול שיהיו דרך כלל או ביחס לאזור או למקום שיפורטו, וכן יכול שיהיו כלליות או לקבוצות או לסוגים שונים של מזון או למזון מסוים, לרבות לאוכלוסייה שלה מיועד המזון, ויכול שיאסרו, יגבילו או יתירו סימון או פרסום לגבי עניין מסוים שנקבע בהן במפורש.
{{ח:תת|(ד)}} במקרה של סתירה בין תקנות לפי חוק זה, בנושאים המפורטים להלן, ובין הוראות תקן רשמי החל על מזון או חומרים הבאים עמו במגע, יגברו הוראות התקנות:
{{ח:תתת|(1)}} מזהמים כימיים;
{{ח:תתת|(2)}} מזהמים ביולוגיים;
{{ח:תתת|(3)}} שאריות חומרי הדברה;
{{ח:תתת|(4)}} תוספי מזון;
{{ח:תתת|(5)}} חומרי טעם וריח;
{{ח:תתת|(6)}} חומרים מסייעי ייצור;
{{ח:תתת|(7)}} טמפרטורה מבוקרת;
{{ח:תתת|(8)}} אורך חיי מדף מרביים;
{{ח:תתת|(9)}} סימון מזון שעניינו הרכב המזון, השימוש בו או צריכתו, הנדרש לצורך בטיחות המזון ובריאות הציבור;
{{ח:תתת|(10)}} מזון ייחודי.
{{ח:תת|(ה)}} תקנות בעניין טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}}, טעונות התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, למעט אם התקנות מסדירות שיווק של בשר או מסדירות את תהליך הייצור של מזון מסוים או סוג מסוים של מזון, והפעילות היא חלק משיווק הבשר או מתהליך הייצור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} סמכות שר הבריאות לפי סעיף זה ולפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)(3) ו־(4)}} לעניין רמות מרביות מותרות של שאריות חומרי הדברה במזון, מזהמים ביולוגיים במזון, מזהמים כימיים במזון ורמות מרביות של שאריות תרכובות כספית, ובכלל זה לעניין תקנות וצווים שרואים אותם לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325}} כאילו הותקנו לפי חוק זה, בנושאים שלגביהם הוחלו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור א׳ לתוספת השנייה א׳}}, תחול רק לעניין מזון שהוחרג לפי {{ח:פנימי|תוספת 2א|טור ג׳ באותה תוספת}} או לעניין התנאים וההחרגות הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור ב׳ לתוספת האמורה}}.

{{ח:סעיף|3א|החלת הוראות האיחוד האירופי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות האיחוד האירופי יחולו בישראל בתנאים ובהחרגות הקבועים לגביהן {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור ב׳ בתוספת השנייה א׳}} ובהחרגות לעניין סוגי מזון הקבועות לגביהן {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור ג׳ בתוספת האמורה}}, וכן בעדכונים להוראות כאמור שנקבעו בצו לפי סעיף קטן (ד)(1) או (ט) (בחוק זה – ההוראות המאומצות).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מזון שיוצר בישראל או יובא אליה לפני יום 1.1.2023, ולעניין זה יראו את יום מתן תעודת השחרור מתחנת הסגר כמועד יבוא המזון.}}
{{ח:תת|(ב)}} הנוסח המחייב של הוראות האיחוד האירופי יהיה הנוסח בשפה האנגלית; הנוסח בשפה האנגלית וכן תרגומו לעברית יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט באופן שיאפשר גם תיעוד ונגישות למעקב אחר מועד החלתן בישראל, לרבות מועד החלת כל עדכון שלהן; בפרסום כאמור יפורטו גם התנאים וההחרגות להוראות האיחוד האירופי הקבועים לגביהן {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור ב׳ או בטור ג׳ לתוספת השנייה א׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} תוקנו הוראות האיחוד האירופי (בסעיף זה – השינוי), יפרסם השר באתר האינטרנט הודעה על השינוי ואת הדרך להגשת הערות לגבי החלתו בישראל, לרבות המועד להגשת הערות אלה שיהיה 14 ימים ממועד פרסום ההודעה; ההודעה תכלול הפניה לנוסח השינוי בשפה האנגלית ואת עיקריו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} חלף המועד לקבלת הערות הציבור לפי סעיף קטן (ג), יקבע השר צו בדבר החלת השינוי בישראל (בסעיף זה – העדכון) בציון המועד לכניסת העדכון לתוקף; תרגום לעברית של נוסח השינוי יפורסם באתר האינטרנט לא יאוחר ממועד פרסום הצו.
{{ח:תתת|(2)}} מועד הכניסה לתוקף של העדכון יהיה במועד כניסתו לתוקף של השינוי, אך לא לפני יום פרסום הצו ברשומות, או במועד מאוחר יותר שקבע השר בצו כאמור, לגבי השינוי או חלק ממנו, לשם הקלה עם העוסקים במזון או לשם היערכות מעבדה בישראל, ובלבד שמועד מאוחר כאמור ייקבע לא יאוחר משישה חודשים ממועד כניסתו לתוקף של השינוי או ממועד פרסום הצו ברשומות, לפי המאוחר, ולעניין הוראות בדבר סימון מזון – לא יאוחר משנה מאותו מועד.
{{ח:תתת|(3)}} בצו כאמור בפסקה (1) רשאי השר –
{{ח:תתתת|(א)}} לקבוע מועדים שונים לעניין כניסה לתוקף של העדכון לגבי ייצור, יבוא או מכירה של מזון;
{{ח:תתתת|(ב)}} לקבוע תקופת מעבר שבה אפשר יהיה להמשיך לשווק מוצרים שיובאו או יוצרו לפני כניסת העדכון לתוקף.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), החליט השר שלא להחיל את השינוי, כולו או חלקו, או להחילו בתנאים, יפנה לקבלת המלצת ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}}, ואם המליצה ועדת החריגים לתמוך בהחלטת השר יקבע השר בצו את החרגת השינוי, כולו או חלקו, או את התנאים שבהם יחול השינוי, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי, בצו –
{{ח:תתת|(1)}} להוסיף להוראות המאומצות הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי; על צו לפי פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה);
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע תנאים והחרגות להוראות המאומצות, {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור ב׳ או בטור ג׳ לתוספת השנייה א׳}}, לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}}.
{{ח:תת|(ז)}} צו לפי סעיפים קטנים (ה), (ו), (ח) או (ט)(1) או (2), המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי או מחיל אותה בתנאים או בהחרגות או המשנה הוראה מההוראות המאומצות או הקובע או משנה תנאי או החרגה, והכול באופן המשנה את {{ח:פנימי|תוספת 2א|טור א׳, טור ב׳ או טור ג׳ לתוספת השנייה א׳}}, טעון גם אישור הוועדה המשותפת, ובצו כאמור תתוקן בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}} כאמור בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 313|סעיף 313}}; בסעיף זה, ”הוועדה המשותפת“ – ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} צו לתיקון {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}} הנוגע {{ח:פנימי|תוספת 2א פרט 1|לפרטים 1 עד 4 באותה תוספת}}, לגבי מזון שהוא בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, או הנוגע {{ח:פנימי|תוספת 2א פרט 4|לפרט 4}} לגבי פירות טריים או ירקות טריים וצו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין שאריות תכשירים כימיים לשימוש על בעלי חיים ובמיתקנים לבעלי חיים או שאריות תרופות וטרינריות, כך שתחול על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, טעונים גם הסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר; ראש הממשלה רשאי, לבקשת השר או שר החקלאות ופיתוח הכפר, לקבוע, בצו, תיקון כאמור ויחולו על צו זה הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} צו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין סימון מזון, כך שתחול על בשר גולמי וביצים טריות בקליפתן, טעון גם התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר.
{{ח:תת|(ט)}} ראש הממשלה רשאי לתת צו כמפורט בפסקאות (1) עד (3) להלן לגבי שינוי בהוראות המאומצות בנושא כאמור בסעיף קטן (ח)(1), ובלבד ששר החקלאות ופיתוח הכפר ביקש זאת בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הצו כאמור בפסקה (1) או (2), או בתוך שישה חודשים ממועד פרסום השינוי כאמור בפסקה (3) להערות הציבור, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לבטל צו שנתן השר לפי הוראות סעיף קטן (ד);
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע תנאים או החרגות לגבי צו שנתן השר לפי הוראות סעיף קטן (ד);
{{ח:תתת|(3)}} אם השר החליט על אי־החלת שינוי לפי הוראות סעיף קטן (ה) – לתת צו לעדכון לגבי השינוי האמור;
{{ח:תת}} על צו של ראש הממשלה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים, לפי העניין.
{{ח:תת|(י)}} במקרה של סתירה בין ההוראות המאומצות, ובין הוראות תקן רשמי החל על מזון או חומרים הבאים עימו במגע או תקנות לפי חוק זה, בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ד)}}, יגברו ההוראות המאומצות.
{{ח:תת|(יא)}} לא ייקבעו עבירות, עונשים או הפרות שניתן להטיל עליהן עיצום כספי בשל ההוראות המאומצות ולא יוטלו אחריות פלילית או עיצום כספי על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות.

{{ח:סעיף|4|ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לחיקוק}}
{{ח:ת}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקה (1) להגדרה ”חקיקת המזון“}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור.

{{ח:סעיף|4א|ייצור, יבוא או מכירה של מזון בניגוד להוראות המאומצות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקה (1א) להגדרה ”חקיקת המזון“}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור.

{{ח:סעיף|5|ייצור, ייבוא או מכירה של מזון פסול|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המזון אינו ראוי למאכל אדם;
{{ח:תתת|(2)}} המזון יוצר, יובא או נמכר בתנאי תברואה בלתי נאותים;
{{ח:תתת|(3)}} יש במזון חומר רעיל או מזיק, מהסוגים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות ובמידה שהותרה כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} יש במזון חומר מחולל מחלה בבני אדם, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות ובמידה שהותרה;
{{ח:תתת|(5)}} נמצא במזון גוף זר שאינו חלק מהחומרים המשמשים באופן שיטתי בייצור אותו מזון;
{{ח:תתת|(6)}} אריזת המזון נפגמה באופן העלול לחשוף את המזון בתוכה לזיהום, לגורמי סיכון סביבתיים או לרקב;
{{ח:תתת|(7)}} המזון התקלקל, ובלבד שהקלקול אינו על פי אופיו והרכבו של המזון, ולרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אריזתו התנפחה;
{{ח:תתתת|(ב)}} יש בו עובש נראה לעין;
{{ח:תתתת|(ג)}} רכיב בו תסס או החמיץ.
{{ח:תת|(ב)}} המזון יוצר, יובא או נמכר שלא בהתאם להוראות שחלות עליו, לפי העניין, לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אין בהוראות סעיף קטן (א)(3) ו־(4) כדי למנוע ייצור, יבוא או שיווק על פי ההוראות המאומצות.

{{ח:סעיף|6|ייצור, ייבוא או מכירה של מזון שיש בו ליקוי העלול לגרום לפגיעה בתקינות המזון או באיכותו}}
{{ח:ת}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שיש בו ליקוי מהליקויים המפורטים להלן במידה העלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו:
{{ח:תת|(1)}} המזון רקוב או שיש בו רקב;
{{ח:תת|(2)}} המזון עבר שינוי לא אופייני של צבע, מרקם, ריח או טעם שלא כחלק שיטתי מתהליך ייצורו;
{{ח:תת|(3)}} המזון הושחת;
{{ח:תת|(4)}} נמצא במזון או התווסף לו או לאריזתו, חומר רעיל או מזיק, דבר אחר שלא צריך להימצא בו, או מזהם, ובכלל זה מזהם ביולוגי או כימי;
{{ח:תת|(5)}} חסר בו רכיב או חומר שצריך להימצא בו, כולו או חלקו, והכול בין שהרכיב או החומר מופיע ברכיבי המזון על גבי התווית ובין אם לאו.

{{ח:סעיף|7|הצעת מזון לציבור העלול לפגוע בבריאותו}}
{{ח:ת}} לא יציע אדם לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת, והכול אם הוא עלול לפגוע בבריאות של אדם.

{{ח:סעיף|8|הוספת חומרים למזון}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, אלא אם כן השר קבע כי התוסף או החומר מותרים לשימוש ובתנאים שקבע.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא ייצר יצרן מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שנקבעו לגביו הוראות בתקנות, אלא בהתאם לאותן הוראות.
{{ח:תתת|(2)}} לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון הכולל חומר כאמור בפסקה (1) אלא בהתאם להוראות כאמור באותה פסקה.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ושיווק של תוספי מזון, חומרי טעם וריח וחומרים מסייעי ייצור או שימוש בהם בייצור מזון.

{{ח:סעיף|9|עיבוד בשר|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בהמות“ – רשימת הבהמות כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעלי חיים החיים במים“ – דגים, לרבות סרטנים ורכיכות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בשר“ – חלקים ניתנים לאכילה של בהמות, עופות ובעלי חיים החיים במים, עם עצמות או בלעדיהן ועם עור או בלעדיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בשר טרי“ – בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט צינון בטמפרטורה שלא עלתה על ארבע מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס, ובלבד שנשמרו טעמו, צבעו, ריחו ומרקמו הטבעיים של הבשר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בשר מיושן“ – שרירי שלד של בשר בהמות טרי שעברו תהליך של הבחלה טבעית בטמפרטורה שלא עלתה על שתי מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס במשך ארבעה עשר ימים רצופים לפחות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בשר מיושן קפוא“ – בשר מיושן שהוקפא לאחר תהליך ההבחלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בשר קפוא“ – בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט הקפאה בטמפרטורה פנימית שלא עלתה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוצר בשר מעובד“ – מוצר המיוצר מבשר טרי או מבשר קפוא שעבר עיבוד, ושאינו מוכן לאכילה, לרבות מוצר המכיל בשר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עופות“ – רשימת העופות כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיבוד“ – עיבוד מכל סוג שהוא של בשר, לרבות הוספת מים, תבלינים, חומרי כבישה או חומרים אחרים, וכן הפשרה וכבישה, ולמעט טיפול בבשר גולמי.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, אלא אם כן הוא בשר טרי, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא או בשר קפוא, בהתאמה.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק במזון לא יוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר מכל סוג שהשר קבע לגביו הגבלות או איסורים לפי הוראות סעיף קטן (ו)(1).
{{ח:תת|(ד)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר מעובד אלא אם כן הוא מסומן במילים ”מוצר בשר מעובד“, ”מוצר עוף מעובד“ או ”מוצר דג מעובד“, בהתאמה, למעט אם קבע השר אחרת לעניין סימון מוצר כאמור ששיעור הבשר שהוא מכיל נמוך משיעור שיקבע.
{{ח:תת|(ה)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר קפוא שהופשר אלא אם כן הוא ארוז מראש ומסומן במילים ”מוצר בשר מעובד מופשר“.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור הוועדה, יקבע בתקנות את כל אלה, ורשאי הוא לקבוע הוראות כלליות או לסוגים שונים של מוצר בשר מעובד:
{{ח:תתת|(1)}} סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד והגבלות על הוספת חומרים למוצר כאמור ועל אופן שיווקו;
{{ח:תתת|(2)}} אופן סימון שיעור המים שמכיל מוצר בשר מעובד שלא עבר טיפול בחום, ודרכי חישוב של שיעור המים המוסף במוצר בשר מעובד מסוים;
{{ח:תתת|(3)}} אופן סימון מוצר בשר טרי, בשר מעובד, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא, ובשר קפוא, לרבות אופן סימון החומרים והמים שהוספו במהלך העיבוד, גודל האותיות, וכללים נוספים בדבר האריזה.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}.

{{ח:סעיף|10|הסדרת חומרים הבאים במגע עם המזון}}
{{ח:ת}} לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון שאריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, נאסרו או הוסדרו בחקיקת המזון, אלא כאמור בחקיקה האמורה.

{{ח:סעיף|11|הסדרת שימוש בשאריות מזון}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שאריות“ – מזון שניטש, הושלך או נזרק, לרבות מה שנותר ממזון שהועמד בבית אוכל לצריכתו של אדם.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור שאריות מזון ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות למעט במקרים שעליהם הורה מנהל שירות המזון ופורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון רשאי להורות, בהוראה שתפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט, כי מה שנותר ממזון לאחר עיבודו ייחשב שאריות לעניין סעיף זה; הוראה לפי סעיף זה יכול שתהיה, בין השאר, בנוגע למזון מסוים או בנוגע לדרך עיבוד מסוימת.

{{ח:סעיף|12|תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש במזון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע היצרן, חלף.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו כפי שקבע היצרן של אותו מזון, חלף.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו כפי שקבע יצרן המזון האמור, חלף, ואולם בעל רישיון ייצור רשאי לעשות שימוש בתהליך ייצור בחומר גלם שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי ושהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, אם ניתן לכך אישור ממנהל שירות המזון או אם התקיימו ביצרן כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בידיו אישור מגוף המנוי {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ב)(1) או (2)}} המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין־לאומיים מקובלים שפרסם מנהל שירות המזון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|באותו סעיף}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} בידיו אישור ייצור נאות או מיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל את אישורו בכתב של יצרן חומר הגלם להארכת תקופת השימוש מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש כפי שיקבע, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך, {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} או שיש לו נוהל להארכת חיי מדף במסגרת יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.8.2026):}} יש לו נוהל להארכת חיי מדף, שאישר מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, ככל שאין נוהל כאמור במסגרת מערכת כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(4)}} הוא שומר את האישורים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), כל עוד המזון המיוצר לא הועבר לאחר.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא יראו באחסנה או בהובלה של מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, חלף, הפרה של הוראות סעיף זה, אם המזון כאמור מאוחסן במחסן או באמצעי ההובלה בנפרד מיתר המזון ומסומן באופן ברור ובולט כי הוא אינו מיועד למכירה אלא להשמדה או להחזרה ליצרן או ליבואן, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה, השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע תנאים לעניין שימוש במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, או מכירתו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי סוגי מזון שונים ולגבי עוסקים שונים במזון.

{{ח:סעיף|13|איסור ייחוס סגולות מרפא למזון}}
{{ח:ת}} לא ייחס אדם למזון סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו, או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בדרך של סימון, או פרסום, אלא אם כן הותר הדבר לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|14|התאמת הסימון והמסמכים למזון}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, אלא אם כן הותר הדבר בחקיקת המזון.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימסור ולא יפרסם יצרן או יבואן מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, לפי העניין, ושאינו תואם את המזון, ובכלל זה מידע הנוגע לתהליך ייצור המזון, מהותו, רכיביו או תכונותיו.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימסור ולא יפרסם משווק מידע –
{{ח:תתת|(1)}} בנוגע למזון שאינו ארוז מראש בידי היצרן – אם המידע אינו תואם את המזון;
{{ח:תתת|(2)}} בנוגע למזון הארוז מראש בידי היצרן – אם המידע אינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור.

{{ח:סעיף|15|סימון מזון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן או יבואן יסמן את המזון או את אריזתו, לפי העניין, בהתאם לחיקוקים אלה ולא יאוחר מהמועדים הקבועים בסעיף קטן (ב) או {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90}}, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לעניין סימון שנקבעו בתקנות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} סימונים כפי שנקבעו באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקנים רשמיים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}} החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקנות או צווים, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 37|סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תתתת|(ג)}} צווים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים}} החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} הוראות סימון לפי ההוראות המאומצות;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (1) להגדרה ”חקיקת המזון“}}, שעניינן סימון מזון.
{{ח:תת|(ב)}} יצרן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א) בטרם הובלת המזון למחסן שנמצא מחוץ לאתר הייצור או למשווק, אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון הייצור שלו.
{{ח:תת|(ג)}} יבואן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א), בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}}.
{{ח:תת|(ד)}} משווק יסמן את המזון או את אריזתו בהתאם להוראות כאמור בסעיף קטן (א) החלות על פעולתו כמשווק או נוגעות למקום ממכר המזון.

{{ח:סעיף|16|איסור שינוי סימון}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישנה אדם סימון שנדרש לפי חקיקת המזון וסומן על גבי מזון, ובכלל זה, לא יסתירו, לא יסירו, לא יוסיף על גביו ולא יימחקו, אלא אם כן הדבר הותר לפי חקיקת המזון.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הוספת סימון שנדרש לפי דין אחר או סימון שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון, ובלבד שאין בהוספת הסימון כדי להפר את הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להתיר ליצרן או ליבואן, בכתב, לבקשתו, לשנות סימון כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות שבהיתר, אף אם לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה לעניין שינוי סימון כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} ההיתר יכול שיינתן במקרים של טעות בסימון, של חשש כי סימון קיים עשוי להטעות את הציבור או אם הוברר, מטעמים מיוחדים, כי יש צורך בהבטחת התאמה של המידע בסימון למזון.
{{ח:תתת|(3)}} ההיתר יפורסם באתר האינטרנט בהשמטת פרטי המבקש או המוצר, אלא אם כן סבר מנהל שירות המזון כי מדובר בהיתר שאין בו עניין לציבור או לעוסקים אחרים במזון.

{{ח:סעיף|17|איסור הטעיה בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון}}
{{ח:ת}} עוסק במזון לא יעשה אחד מאלה במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון:
{{ח:תת|(1)}} לעניין יצרן – הוספת חומר או רכיב למזון בעת ייצורו או הכנתו, טיפול במזון או עיבודו בדרך כלשהי, באופן המשנה או מסווה את מהותו או איכותו, או מגדיל את הנפח, המשקל או המידה של המזון;
{{ח:תת|(2)}} לעניין יצרן, יבואן או משווק – סימון מזון בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16}}, או תיאור מזון באמצעות תווית, מסמך, פרסומת או הצגה אחרת של מידע באופן שאינו תואם את המזון או את תכונותיו;
{{ח:תת|(3)}} לעניין משווק – מכירת מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל או עובד כאמור בפסקה (1), או מזון שסומן או תואר כאמור בפסקה (2).

{{ח:סעיף|18|הסדרת ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי והכרה במזון כמזון חדש}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון ייחודי, אלא אם כן הותר הדבר לפי חוק זה ובתנאים שהותר.
{{ח:תת|(ב)}} יצרן או יבואן רשאי להגיש למנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך בקשה להכרה במזון כמזון חדש.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת מזונות שהוכרו כמזונות חדשים לפי סעיף זה תפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקשות להכרה בסוגי מזון כמזון חדש כאמור בסעיף קטן (ב), תנאים לאישורן, ואגרות בעד בקשות להכרה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} סימון מזון ייחודי, ייצורו, ייבואו או מכירתו.

{{ח:סעיף|19|תקנות בעניין משקאות משכרים}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין החלת הוראות חוק זה על ייצור, ייבוא, שיווק וייצוא של משקאות משכרים, ובכלל זה הדרישה להעדר עבר פלילי, בשינויים ובתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרישה כי יצרן משקאות משכרים יהיה בעל האישורים הנדרשים כדין לצורכי מס.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות לפי סעיף זה בעניין ייצוא משקאות משכרים ייקבעו בהתייעצות עם שר הכלכלה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הסדרת ייצור מזון}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: חובות יצרן}}

{{ח:סעיף|20|חובות יצרן}}
{{ח:ת}} לא ייצר אדם מזון, אלא בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון והוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|21|רישיון ייצור ותנאיו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצר אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו רישיון ייצור תקף לאתר ייצור המזון.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייצר אדם מזון אלא לפי סוג פעילות הייצור או סוג המזון שהותר לו לייצר ברישיון הייצור.

{{ח:סעיף|22|אישור ייצור נאות ותנאיו|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצר אדם מזון שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}, אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} לא ייצר אדם מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}, אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות.
{{ח:תת|(ב)}} חלה על אדם חובה לקבל אישור ייצור נאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}}, או שהוא קיבל היתר סימון בסמל תנאי ייצור נאותים לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}, לא ייצר מזון אלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות.

{{ח:סעיף|23|חובת סימון מזון}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן מזון יסמן את המזון שייצר בהתאם לדרישות חקיקת המזון החלות על אותו המזון; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מחובתו לעמוד בדרישות סימון לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה בחקיקת המזון הוראה לגבי אורך חיי מדף, יסמן יצרן מזון את המזון שאותו ייצר בהתאם להוראה זו; לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה כאמור – יקבע יצרן המזון את אורך חיי המדף של המזון שאותו ייצר ויסמן אותו אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת אותו.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} {{ח:פנימי|סעיף 23|ו־23(א)}}, קבע יצרן מזון כי נדרש להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת לצורך שמירה על בטיחות המזון, יסמן זאת על גבי המזון.

{{ח:סעיף|24|אישור פעילות ייצור שהיא פעילות הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירתו לצרכן}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, ביצוע פעילות ייצור במזון שהיא פעילות הכנה או אריזה לקראת מכירתו לצרכן, על ידי המשווק באתר המכירה לצרכן (בסעיף זה – פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן), אינה טעונה רישיון ייצור, ואולם לא יבצע אדם פעילות כאמור אלא אם כן ניתן לו אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} על מתן אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}}, בשינויים המחויבים, ובשינויים נוספים שהשר רשאי לקבוע.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות הודעה על –
{{ח:תתת|(1)}} פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן שאינה טעונה אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, ורשאי הוא לקבוע בהודעה תנאים לעניין ביצוע פעילות בלא אישור כאמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי פעילויות שבנסיבות האמורות בהודעה ייחשבו פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן.

{{ח:סעיף|25|פטור להכנת מזון בבית אוכל}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, הכנת מזון בבית אוכל אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקה לגופים אחרים שאינם הסועדים לשם צריכה מחוץ לבית האוכל.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”בית אוכל“ – עסק שבו מכינים ומגישים מזון המיועד דרך כלל לאכילה במקום העסק ובסמוך למועד הכנתו, ובכלל זה בית קפה, מסעדה, מזנון ועסק של מזון מהיר.

{{ח:סעיף|26|פטור להכנת מזון במטבח מוסדי|תיקון: י״פ תשע״ז, ק״ת תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, הכנת מזון במטבח מוסדי אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקתו לגופים אחרים שאינם הסועדים, לשם צריכה מחוץ למוסד או לעסק, או שהוא מספק לגופים אחרים כאמור 1,000 ארוחות לפחות בממוצע, ביום עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה השר כי הדבר דרוש לשם שמירה על בריאות הציבור, רשאי הוא, באישור הוועדה, לקבוע כי מטבח מוסדי יהיה טעון רישיון מטבח מוסדי בהתאם לתנאים שיקבע; קביעה כאמור יכול שתהיה לפי סוג המטבח המוסדי, סוגי המזון שמכינים בו, היקף פעילותו או מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות לעניין בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, תוקף הרישיון והנסיבות והדרך לביטול רישיון כאמור, התלייתו או הגבלתו.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מטבח מוסדי במלון – בהתייעצות עם שר התיירות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מוסד חינוך או מעון יום – בהתייעצות עם שר החינוך או שר הכלכלה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} קבע השר כי מטבח מוסדי טעון רישיון מטבח מוסדי, לא ייצר אדם מזון במטבח מוסדי אלא אם כן קיבל רישיון כאמור ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מטבח מוסדי“ – בית אוכל במוסד או בעסק, שמכינים ומגישים בו מזון המיועד לצריכת העובדים המועסקים באותו מוסד או עסק או לצריכת קבוצה מוגדרת של אנשים השוהים באותו מוסד או עסק, ובכלל זה מטבח של גן אירועים, אולם אירועים, מלון, מוסד רפואי, מוסד חינוך או בית אבות.

{{ח:סעיף|27|פטור בתקנות מחובות יצרן}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות פטור אלה:
{{ח:תת|(1)}} פטור מחובת רישיון ייצור או מהחובה לקבל אישור ייצור נאות למטרות מסוימות וכן לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון, ורשאי הוא לקבוע תנאים לפטור כאמור, ובכלל זה עמידת הזכאי לפטור בתנאים הקבועים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}};
{{ח:תת|(2)}} פטור או הקלות מחובות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} בייצור מזון כחלק ממחקר ופיתוח של מזון, ובלבד שאינו מיועד למכירה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: רישיון ייצור}}

{{ח:סעיף|28|הגשת בקשה לרישיון ייצור}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון ייצור או חידוש רישיון ייצור יגיש, ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו התבקש הרישיון, בקשה בצירוף מסמכים, פרטים וטפסים (בסעיף זה – מסמכים), בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמייצר מזון ביותר מאתר ייצור אחד, יגיש בקשה נפרדת לכל אחד מאתרי ייצור המזון, בכפוף להוראת סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} לא ייקבע תנאי שונה לשני אתרי ייצור שאין שוני מהותי ביניהם בשים לב לסוג המזון המיוצר בהם, גודלם, תהליכי הייצור והיקפם, אלא באישור מנהל שירות המזון.
{{ח:תת|(ד)}} נותן רישיון ייצור רשאי לדרוש ממבקש רישיון הייצור או חידושו מסמכים נוספים הנחוצים לו לשם החלטה בדבר עמידת המבקש בתנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}.
{{ח:תת|(ה)}} החלטה בבקשה למתן רישיון ייצור או לחידושו תינתן בתוך 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה המלאה ללשכת הבריאות המחוזית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה כלל המסמכים שנדרש לצרף לבקשה; לעניין זה, יראו בהגשת בקשה לאחר החלטה על דחיית בקשה למתן רישיון ובה מסמכים המעידים על השלמת דרישות שניתנו בהחלטה כאמור, כהגשת בקשה חדשה, והחלטה בבקשה החדשה תינתן בתוך 45 ימים ממועד הגשתה, למעט בנסיבות חריגות שבהן סבר נותן רישיון הייצור כי נדרשות השלמות שמהותן אינה מאפשרת השלמת הבדיקה בתוך תקופה כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} בקשה לחידוש רישיון ייצור לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ־90 ימים לפני מועד פקיעת הרישיון; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעתו, יראו את הרישיון כאילו הוארך תוקפו עד למועד ההחלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|29|מתן רישיון ייצור}}
{{ח:תת|(א)}} נותן רישיון ייצור ייתן רישיון ייצור למבקש לאחר שמצא כי –
{{ח:תתת|(1)}} הוא עומד בתנאים לייצור מזון לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא, ובתאגיד – הוא או נושא משרה בתאגיד, לא הורשע בעבירה או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה, שלדעת נותן רישיון הייצור, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון מטעמים של שמירה על בריאות הציבור; מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותני רישיון הייצור לעניין סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} ברישיון ייצור יצוינו סוג פעילות הייצור וסוגי המזון שבעל רישיון הייצור רשאי לייצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי רישיון ייצור תקף, בהתאם לסוג פעילות הייצור וסוג המזון שלגביהם ניתן הרישיון.

{{ח:סעיף|30|קביעת תנאים ברישיון ייצור}}
{{ח:תת|(א)}} נותן רישיון ייצור רשאי להתנות רישיון ייצור בתנאים, ובכלל זה תנאים מיוחדים הנדרשים לעניין ייצור המזון שניתן לגביו הרישיון, ככל שלא נקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 49|או 49}} או לפי סעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ג)}};
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון רשאי לקבוע הנחיות לעניין התנאים שייקבעו ברישיון ייצור בהתאם לסוג המזון המיוצר; נקבעו הנחיות כאמור, לא ייקבעו ברישיון הייצור תנאים בניגוד להנחיות אלה, אלא באישור מנהל שירות המזון.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעו הנחיות לפי סעיף קטן (ב) לעניין סוג מזון מסוים וביקש נותן רישיון ייצור להתנות את רישיון הייצור של המזון המסוים בתנאי נוסף שלא לבעל רישיון מסוים, לא יעשה זאת אלא באישור מנהל שירות המזון.
{{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) כדי לגרוע מסמכות נותן רישיון הייצור לקבוע תנאים נוספים ברישיון בהתאם לסעיף קטן (א) במקרים שבהם הדבר נדרש לאתר ייצור מסוים בהתאם למאפייניו.
{{ח:תת|(ה)}} תנאים נוספים לגבי רישיון ייצור קיים ייקבעו בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

{{ח:סעיף|31|תקופת תוקפו של רישיון ייצור}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפו של רישיון ייצור יהיה שנתיים, ואולם בחידוש רישיון רשאי נותן רישיון הייצור לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, השאלה אם יש בידו אישור ייצור נאות או היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים, מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, התקופה שבה הרישיון נמצא בידי בעל הרישיון והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן רישיון הייצור, בהחלטה מנומקת, לקבוע כי תקופת הרישיון או רישיון שחודש, לפי העניין, תהיה קצרה מהאמור בסעיף קטן (א), אך לא תפחת משלושה חודשים, אם ראה צורך בכך לשם שמירה על בריאות הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקופת תוקפם של רישיונות שחודשו לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה לפי סוג המזון או סוג פעילות הייצור.

{{ח:סעיף|32|שמירת מסמכים בידי יצרן לשם עקיבות}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע את המסמכים ואת פרטי המסמכים, לרבות בדיקות, מפרטים ואישורים, הנדרשים לשם עקיבות המזון, שיישמרו אצל היצרן משלב חומרי הגלם ששימשו לייצור המזון בכל שלבי הייצור והשלבים שהמזון מצוי אצלו וכל עוד המזון לא הועבר לשם מכירה; תקנות כאמור יכול שיקבעו דרישות שונות לגבי סוגי מזון מסוימים בהתחשב, בין השאר, בתנאי ייצורם, הובלתם ואחסונם.
{{ח:תת|(ב)}} יצרן ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), בנוגע לכל אצוות מזון שייצר, למשך תקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהעדר סימון של מועד כאמור – משנה ממועד העברת המזון לאחר כפי שמצוין בתעודת המשלוח.

{{ח:סעיף|33|חובת דיווח על שינוי במסמכים}}
{{ח:ת}} חל שינוי במסמכים שנכללו בבקשה לרישיון ייצור כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}}, ידווח המבקש או בעל רישיון הייצור, לפי העניין, על השינוי ללשכת הבריאות המחוזית שלה הגיש את הבקשה לרישיון ייצור, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.

{{ח:סעיף|34|הגבלת רישיון ייצור, התלייתו, ביטולו, סירוב לחדשו או צמצום הפעילות המותרת על פיו|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נותן רישיון ייצור רשאי להגביל רישיון ייצור, להתלותו, לבטלו, לסרב לחדשו אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;
{{ח:תתת|(2)}} הרישיון ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון, לא היה נותן את הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון;
{{ח:תתת|(4)}} מבקש רישיון הייצור או חידושו, בעל רישיון הייצור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל רישיון, הפר תנאי מתנאי הרישיון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי שנקבעו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון;
{{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון הייצור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}};
{{ח:תתת|(6)}} בעל רישיון הייצור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם נותן הרישיון לא יורה על ביטול רישיון ייצור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל הרישיון או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר;
{{ח:תתת|(7)}} השתנה פרט במסמכים, בטפסים או במידע שנמסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}} אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון לא היה נותן את הרישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} היצרן אינו מקיים את התחייבותו ליישם את תכנית בטיחות המזון בבקרה עצמית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן רישיון ייצור רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|35|תקופת התליה של רישיון ייצור}}
{{ח:ת}} הוראה על התליית רישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}} תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן רישיון הייצור, באישור מנהל שירות המזון, רשאי להאריך התליה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.

{{ח:סעיף|36|התליה או הגבלה של רישיון ייצור בשל חשד לאי־&lt;wbr&gt;עמידה בהוראות חקיקת המזון}}
{{ח:תת|(א)}} חשד נותן רישיון ייצור כי המזון שלגביו ניתן הרישיון אינו עומד בהוראות שנקבעו בחקיקת המזון או בהוראות שנקבעו לפי חוק זה, רשאי הוא להתלות או להגביל את הרישיון עד לבירור החשד האמור אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.
{{ח:תת|(ב)}} התליה או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה עד לבירור החשד אך תוקפה לא יעלה על חודש; ואולם מנהל שירות המזון רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך תקופה זו בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.

{{ח:סעיף|37|הזדמנות לטעון טענות לפני התליה, ביטול או הגבלה של רישיון ייצור}}
{{ח:ת}} לא יקבל נותן הרישיון החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36}} אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

{{ח:סעיף|38|התליית רישיון ייצור לאלתר בשל חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} ובלי לגרוע מכלליות האמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}}, היה לנותן רישיון הייצור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל רישיון הייצור עילה מהעילות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיפים 34}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36(א)}}, וסבר כי קיים צורך דחוף ומיידי להתלות את רישיונו לאחר ששוכנע כי קיים חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, בהחלטה מנומקת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד ההחלטה.

{{ח:סעיף|39|מסירת הודעה לבעל רישיון ייצור}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה מנומקת על החלטת נותן רישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}} {{ח:פנימי|סעיף 38|או 38}} תימסר בכתב לבעל הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון רשאי לפרסם באתר האינטרנט החלטה על ביטול רישיון ייצור.

{{ח:סעיף|40|מתן רישיון ייצור לאחר ביטולו}}
{{ח:ת}} בוטל רישיון ייצור מטעמים שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}}, לא תידון בקשה של בעל רישיון הייצור שבוטל למתן רישיון ייצור חדש אלא בתום תקופה של 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן רישיון ייצור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל הרישיון, מנימוקים שיירשמו.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: אישור ייצור נאות}}

{{ח:סעיף|41|חובת קבלת אישור ייצור נאות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳}}, רשאי לקבוע בתקנות כי ייצור מזון מסוים או סוג מזון מסוים מחייב את היצרן בקבלת אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון, נוסף על קבלת רישיון ייצור, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים נוספים על האמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}, הנוגעים לבקרה ולפיקוח על הייצור ועל המכירה של המזון או של סוג המזון; תקנות כאמור ייקבעו לפי המלצת מנהל שירות המזון שתינתן בהתבסס על ניהול סיכונים.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין בקשה לקבלת אישור ייצור נאות או חידושו, ובכלל זה דרך הגשת הבקשה, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, דרך ביטול האישור והוראות שיחולו בעת ביטול האישור או התלייתו.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי אישור ייצור נאות ובעל היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים.

{{ח:סעיף|41|החובה לקבל אישור ייצור נאות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מחובתו לקבל רישיון ייצור, יצרן של מזון לא ייצר מזון אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מפעל לייצור מזון אינו חייב באישור ייצור נאות לגבי מזון שאינו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}}, אם המנהל מצא שמיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי הוראות סעיף קטן זה ומסר לו אישור על כך.
{{ח:תתת|(2)}} בקשה לקבלת אישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי פסקה (1) תוגש ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו התבקש האישור, בצירוף כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תכנית בטיחות המזון המבוססת על עקרונות HACCP‏ (Hazard Analysis Critical Control Points) לכל סוג מזון מסוים שהוא מייצר, הכוללת נהלים לזיהוי והערכת הסיכונים הנוגעים לתהליך ייצור המזון האמור, אמצעי בקרה לנקודות קריטיות בתהליך הייצור, סקר סיכונים ובו התייחסות להרכב המזון, בטיחותו, סימונו, תנאי הובלתו, אחסונו ומכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין־לאומיים מקובלים;
{{ח:תתתת|(ב)}} התחייבות שלפיה הוא מיישם את תכנית בטיחות המזון כאמור בפסקת משנה (א) בעבור מזון המיוצר באתר הייצור.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה בקשה לאישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בפסקה (2), יחליט המנהל בבקשה בתוך 30 ימים; לא החליט המנהל בבקשה בתוך התקופה האמורה יראו את היצרן כאילו ניתן לו אישור כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימות של בעלי אישור ייצור נאות ובעלי היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים ושל בעלי אישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון ובקרה עצמית.

{{ח:סעיף|42|אישור תנאי ייצור נאותים כתנאי לקבלת אישור ייצור נאות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייתן מנהל שירות המזון אישור ייצור נאות אלא לאחר שהמבקש הגיש לו בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}, ולאחר שנוכח כי מתקיימים התנאים הנוספים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|אותו סעיף}}, ככל שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצורף אישור מאחד הגופים המנויים להלן המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין־לאומיים מקובלים שמנהל שירות המזון פרסם באתר האינטרנט כי ניתן לתת על בסיסם אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים:
{{ח:תתת|(1)}} גוף התעדה שקיבל הכרה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב־IAF – International Accreditation Forum – כמוסמך לתת אישור כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} רשות ממשלתית בישראל המוסמכת לפי דין לתת אישור כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} השר יקבע תקנות לעניין בקרה ופיקוח על הגופים כאמור בסעיף קטן (ב)(1), בהתאם לאסדרה של האיחוד האירופי.

{{ח:סעיף|43|תוקפו של אישור ייצור נאות}}
{{ח:ת}} תוקפו של אישור ייצור נאות יהיה לשנתיים, ואולם בעת חידוש האישור רשאי מנהל שירות המזון לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, התקופה שבה האישור נמצא בידי בעל האישור, התקופה שנקבעה לרישיון הייצור שבידיו והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופות אלה.

{{ח:סעיף|44|ביטול אישור ייצור נאות, התלייתו או סירוב לחדשו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון רשאי לבטל אישור ייצור נאות, להתלותו או לסרב לחדשו אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האישור ניתן על יסוד מידע כוזב;
{{ח:תתת|(2)}} האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור, לא היה נותן את האישור;
{{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור;
{{ח:תתת|(4)}} מבקש האישור או חידושו, בעל האישור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל אישור, הפר תנאי מתנאי האישור, או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, או שחדל מלקיים תנאי או הוראה כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} בעל האישור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם מנהל שירות המזון לא יורה על ביטול אישור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר;
{{ח:תתת|(6)}} השתנה פרט מהפרטים שנכתבו בבקשה לקבלת האישור או במסמכים שצורפו לה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} על ביטול, התליה או סירוב לחדש אישור כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיפים 35}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37 עד 40}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|45|דיווח למנהל על שינוי בפרטים}}
{{ח:ת}} השתנה פרט מהפרטים בבקשה לקבלת אישור ייצור נאות או במסמכים שצורפו לה, ובכלל זה בוטל אישור שצורף לבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}, ידווח על כך בעל אישור הייצור הנאות למנהל שירות המזון בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.

{{ח:סעיף|46|היתר לסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ייצור רשאי לבקש ממנהל שירות המזון היתר לסימון מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, אף אם המזון שהוא מייצר אינו טעון קבלת אישור ייצור נאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}.
{{ח:תת|(ב)}} היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן רק לאחר שהתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}.
{{ח:תת|(ג)}} על בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) ועל היתר שניתן לפיה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42 עד 45}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|47|שימוש בסמל תנאי ייצור נאותים}}
{{ח:ת}} לא יסמן אדם מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, אלא אם כן הוא בעל אישור ייצור נאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} או שיש בידיו היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.

{{ח:סעיף|48|סמל תנאי ייצור נאותים}}
{{ח:ת}} השר יקבע את מראהו של סמל תנאי ייצור נאותים, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר צורתו, גודלו, תוכנו, מאפייניו ודרך סימונו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים), התשנ״ג–1993}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תקנות לעניין ייצור מזון}}

{{ח:סעיף|49|תקנות לעניין ייצור מזון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} בקשה לרישיון ייצור או חידושו, ובכלל זה בעניין דרך הגשתה, המסמכים שיש לצרף לה ואופן הטיפול בה;
{{ח:תת|(2)}} קביעת תנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, ויכול שקביעה כאמור תהיה בשים לב לסיווגם של רישיונות לפי סוגי המזון המיוצר או לפי סוגי פעילות הייצור;
{{ח:תת|(3)}} תנאים לעניין צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת, של כמה אריזות של מוצרי מזון מסומנים וארוזים מראש על ידי יצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מבוקרת;
{{ח:תת|(4)}} תנאים לעניין ייצור מזון ייחודי וסימונו;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} תנאים לקבלת אישור ייצור נאות, הגשת בקשה לאישור ייצור נאות או לחידושו, לרבות לעניין דרך הגשת הבקשה, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, כללים ותנאים לעניין ביטול האישור ודרך ביטולו והוראות שיחולו בעת ביטול האישור או התלייתו וכן לעניין הוראות הנוגעות לבקרה ופיקוח על ייצור ועל מכירה של המזון שיוצר בידי מי שיש לו אישור ייצור נאות.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הסדרת ייבוא מזון}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: חובות יבואן}}

{{ח:סעיף|50|חובות יבואן}}
{{ח:ת}} לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן מתקיימות דרישות לפי חקיקת המזון ומתקיימות הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|51|החזקת תעודת יבואן רשום ועמידה בתנאיה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו תעודת יבואן רשום תקפה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן המזון שהוא מייבא עומד בתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום.

{{ח:סעיף|52|ייבוא מזון שייצורו חייב באישור ייצור נאות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם מזון שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} כי ייצורו טעון אישור ייצור נאות, אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} לא ייבא אדם מזון שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}}, אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים.
{{ח:תת|(ב)}} אישור על ייצור המזון המיובא כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיינתן על ידי כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אחד הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} רשות ממשלתית מחוץ לישראל המוסמכת לפי דין בארצה לתת אישור כאמור, שמנהל שירות המזון הכיר בה לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון יורה על כללים להכרה ברשות ממשלתית מחוץ לישראל כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בהתאם למקובל במדינות מפותחות, לרבות כללים לעניין התחומים שבהם רשות כאמור תוכר לשם מתן אישור, ובשים לב למדינות מפותחות המאפשרות ייבוא לשטחן על בסיס אישור של רשות ממשלתית כאמור; רשימת גופים שהוכרו לפי הסעיף הקטן האמור תפורסם באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|53|ייבוא מזון רגיל}}
{{ח:ת}} לא ייבא אדם מזון רגיל, אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} יש בידיו אישור קבלת הצהרה;
{{ח:תת|(2)}} הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיל {{ח:פנימי|פרק ד|שבפרק זה}}.

{{ח:סעיף|54|ייבוא מזון רגיש}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם מזון רגיש אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} יש בידיו אישור מוקדם לייבוא המזון הרגיש והוא מקיים את הדרישות שפורטו באישור המוקדם לייבוא;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיש {{ח:פנימי|פרק ד|שבפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע חובות, הקלות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על יבואני מזון רגיש, והכול בשים לב לצורך בהבטחת בטיחות, תקינות ואיכות המזון ובשמירה על בריאות הציבור; תקנות לעניין סעיף קטן זה יכול שייקבעו לגבי מזון רגיש מסוים או סוגי מזונות רגישים, והכול על בסיס ניהול סיכונים לגבי המזון האמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור מזון (מתן תעודת שחרור למזון רגיש מסוים) (הוראת שעה)|תקנות הגנה על בריאות הציבור מזון (מתן תעודת שחרור למזון רגיש מסוים) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|54א|יבוא מזון במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן נאות רשאי לייבא מזון, למעט מזון המנוי {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}}, שלא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}} {{ח:פנימי|סעיף 54|או 54}}, לפי העניין, ובלבד שיש בידיו אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד1|סימן ד׳1}} והוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון במסלול האירופי {{ח:פנימי|פרק ד|שבפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי חייב לבצע את כל אלה, לגבי המזון האמור:
{{ח:תתת|(1)}} לקיים תהליכי בקרת איכות ובטיחות עצמית בהתאם לתקנים בין־לאומיים מקובלים במדינות מפותחות;
{{ח:תתת|(2)}} לשמור בדרך דיגיטלית תיק מוצר לגבי כל משלוח של מזון, לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד השחרור של המשלוח האחרון של אותו מזון; לעניין זה, ”תיק מוצר“ – המסמכים והפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיפים 79ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 84|84}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|וסימן ו׳ לפרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} לשמור בדרך דיגיטלית רשימה של העוסקים במזון שאליהם העביר את המזון ישירות, לתקופה שלא תפחת משבע שנים;
{{ח:תתת|(4)}} לתעד תלונות שקיבל בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות אדם ממזון במסלול האירופי שייבא ולשמור את התיעוד בדרך דיגיטלית לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד קבלת התלונה;
{{ח:תתת|(5)}} לשמור תיעוד בדרך דיגיטלית בכל הנוגע לביצוע חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}} לעניין מזון מזיק, לתקופה שלא תפחת משבע שנים;
{{ח:תתת|(6)}} להודיע בלא דיחוי למנהל שירות המזון, באמצעות אתר האינטרנט, על כל מקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 164|בסעיף 164(ב)}}, ולנקוט את הפעולות הנדרשות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳ לפרק ז׳}} לעניין מניעת סכנה לבריאות הציבור מהמזון.

{{ח:סעיף|55|ייבוא מזון שנאסר או שהוגבל לייבוא, בייבוא אישי}}
{{ח:ת}} לא ייבא אדם בייבוא אישי מזון שמנהל שירות המזון אסר לייבאו בייבוא אישי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}} או בניגוד למגבלות שנקבעו לגביו, ובכלל זה הגבלות על הכמות שניתן לייבא ממנו בייבוא אישי, ככל שנקבעו; מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט רשימה של מזונות מסוימים או סוגי מזון שנאסרו או הוגבלו בייבוא אישי, ושל ההגבלות שנקבעו.

{{ח:סעיף|56|פטור לייבוא של מזון מסוים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לא יחולו על ייבוא של כל אחד מסוגי המזון שלהלן, הטעון היתר לייבוא לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}}, והכול בלי לגרוע מהוראות חקיקת המזון לגביהם:
{{ח:תת|(1)}} ביצים טריות ובקליפתן, שטרם עברו בישראל שיקוף, החתמה או אריזה לשיווק;
{{ח:תת|(2)}} חלב גולמי.

{{ח:סעיף|57|תקנות לעניין פטור לייבוא שנעשה למטרה מסוימת}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע תנאים למתן פטור מדרישות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, כולן או חלקן, לרבות לעניין סוגי שימוש, היקף או ייעוד מסוימים ולעניין משך הפטור, לגבי אלה:
{{ח:תת|(1)}} ייבוא מזון שלא למטרה מסחרית או ייבוא מזון לשם ייצור מזון שלא מיועד למטרה מסחרית, לרבות דוגמאות מזון;
{{ח:תת|(2)}} ייבוא מזון שלא לשם שימוש כמזון לאדם;
{{ח:תת|(3)}} ייבוא מזון לצורך כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} ייצוא;
{{ח:תתת|(ב)}} ייצורו לשם ייצוא;
{{ח:תת|(4)}} יבוא מזון במסגרת החזרת משלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור.

{{ח:סעיף|58|מפר אמון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה – מנהל שירות המזון) רשאי לקבוע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה, אם נוכח שהתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ייבא מזון או ביקש לייבא מזון על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים; לעניין זה, ”מסמכים“ – לרבות הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}, התחייבות המצורפת להצהרה כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(א)}}, אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(א)(4)}}, {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול אירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79א|סעיף 79א}} ומסמכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיפים 79ד}} {{ח:פנימי|סעיף 84|ו־84(ב1)}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא הפר תנאי מן התנאים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}} או חדל מלקיים תנאי כאמור ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון;
{{ח:תתת|(2א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} הוא הפר חובה מהחובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} מתנהל נגדו הליך שיפוטי או מינהלי בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר החל בעניין ייבוא של מזון ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון; לעניין פסקה זו, ”הליך שיפוטי או מינהלי“ – הליך שיפוטי או מינהלי לפי דין, ובכלל זה הטלת עיצום כספי או התראה מינהלית לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, מתן צו הגבלה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 290|סעיף 290}}, או הפעלת סמכות המנויה {{ח:פנימי|סעיף 164|בסעיפים 164(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 166|166}} {{ח:פנימי|סעיף 167|ו־167}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא נרשם מחדש כיבואן, לאחר שתעודת יבואן רשום קודמת שלו בוטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון לא יקבע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; החלטת מנהל שירות המזון תהיה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} קבע מנהל שירות המזון כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון, יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון רשאי להטיל על מפר אמון דרישות נוספות על דרישות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לעניין הצגת מסמכים ועריכת בדיקות, שיחולו גם לגבי משלוחים עתידיים בתקופה שבה הוא מפר אמון, ובכלל זה קביעת מספרן של הבדיקות ודרישת ערובה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה –
{{ח:תתת|(1)}} יקבע, באישור הוועדה, הוראות לעניין דרישת ערובה ממפר אמון לפי סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 93|וסעיף 93}}, ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה והתנאים לחילוטה;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי לקבוע הוראות לעניין סוגי הבדיקות, תדירותן ומספרן שיחולו על מפר אמון.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: הכרזה בדבר מזון רגיש}}

{{ח:סעיף|59|הכרזה בדבר מזון רגיש}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להכריז על מזון מסוים או על סוג מזון, לרבות על מזון שיובא מאזור מסוים או שיוצר בו, או על מזון המכיל רכיב או חומר מסוים, שהוא מזון רגיש (בחוק זה – הכרזה בדבר מזון רגיש), והוא רשאי לקבוע תנאים להכרזה כאמור; הכרזה כאמור תינתן לפי המלצת מנהל שירות המזון, בהתבסס על ניהול סיכונים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הכרזה בדבר מזון רגיש)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הכרזה בדבר מזון רגיש), התש״ף–2019}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הכרזה בדבר מזון רגיש תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח בדואר האלקטרוני לבעלי תעודות יבואן רשום שכתובתם רשומה במרשם היבואנים או למי מהציבור שנרשם באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על הכרזות בדבר מזון רגיש בדואר אלקטרוני ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}} – רשימת תפוצה אלקטרונית לבעלי עניין).

{{ח:סעיף|60|הודעה על כוונה להכריז על מזון כמזון רגיש}}
{{ח:תת|(א)}} 60 ימים לפחות טרם הכרזה בדבר מזון רגיש יפרסם השר הודעה על כוונה להכריז על המזון כמזון רגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול את עיקרי ההנמקה להכרזה, ואת הדרך להגשת הערות בנוגע להכרזה האמורה, לרבות כתובת דואר אלקטרוני להגשת ההערות; ההודעה תפורסם באתר האינטרנט ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.

{{ח:סעיף|61|מועד כניסתה לתוקף של ההכרזה}}
{{ח:ת}} הכרזה בדבר מזון רגיש תיכנס לתוקף בתום 60 ימים מיום פרסומה ברשומות, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} נקבע בהכרזה תוקף מוקדם יותר, בנסיבות חריגות שיירשמו, ובלבד שאינו קודם למועד פרסום ההכרזה ברשומות;
{{ח:תת|(2)}} ניתנה לגבי המזון הכרזה זמנית בדבר מזון רגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, סמוך לפני ההכרזה לפי סעיף זה, תיכנס לתוקף ההכרזה לפי סעיף זה ברציפות מיד בתום ההכרזה הזמנית, אלא אם כן נקבע אחרת בהכרזה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} נקבע בהכרזה תוקף מאוחר יותר.

{{ח:סעיף|62|הכרזה זמנית על מזון רגיש}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיפים 59 עד 61}}, מנהל שירות המזון רשאי להכריז, באופן זמני, כי מזון הוא מזון רגיש (בסעיף זה – הכרזה זמנית), במקרים שבהם סבר כי קיים צורך דחוף בהכרזה כאמור עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור ורשאי הוא לקבוע תנאים להכרזה זמנית.
{{ח:תת|(ב)}} הכרזה זמנית תהיה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאי מנהל שירות המזון להאריך את תוקפה של ההכרזה הזמנית לתקופות נוספות אם סבר כי הצורך בהכרזה דורש זאת, ובלבד שסך התקופות הנוספות לא יעלה על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} הכרזה זמנית תפורסם בידי מנהל שירות המזון ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח ברשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על הארכת הכרזה זמנית תפורסם ברשומות שלושה שבועות לפני תום ההכרזה הזמנית הקודמת, ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.
{{ח:תת|(ה)}} הכרזה זמנית תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות או במועד מאוחר יותר שנקבע בה, ואולם מנהל שירות המזון רשאי לתת לתחנת הסגר הוראות שלפיהן יש להתייחס למזון כמזון רגיש מרגע החלטה בעניין, עוד בטרם הפרסום ברשומות ובלבד שההכרזה הזמנית פורסמה באתר האינטרנט לפי סעיף קטן (ג).

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש}}

{{ח:סעיף|63|בקשה למתן אישור מוקדם לייבוא}}
{{ח:תת|(א)}} לשם קבלת אישור מוקדם לייבוא, או חידוש אישור כאמור, יגיש יבואן רשום למנהל שירות המזון או לעובד שירות המזון שהוא הסמיכו לכך ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|בסימן זה}} – נותן האישור) בקשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה בבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא תינתן בתוך 45 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים והפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(א)(2)}} (בסעיף זה – המסמכים).
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לחידוש אישור מוקדם לייבוא 45 ימים לפחות לפני פקיעת האישור אך לא מוקדם מ־90 ימים לפני פקיעתו, בצירוף המסמכים, ולא ניתנה החלטה עד מועד הפקיעה, יראו את האישור כאילו תוקפו הוארך עד מועד החלטה בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), נותן האישור רשאי לעכב את הטיפול בבקשה אם מצא כי לא צורפו כל המסמכים, עד לצירופם בתוך מועד שיקבע, ואם לא צורפו במועד כאמור – רשאי הוא לדחות את הבקשה.

{{ח:סעיף|64|התנאים לקבלת אישור מוקדם לייבוא}}
{{ח:תת|(א)}} אישור מוקדם לייבוא יינתן למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יבואן רשום, אלא אם כן הוא פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא מסר את כל המסמכים והפרטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(3)}} המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות לפי חקיקת המזון ועל הקשר ליצרן המזון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא שילם את האגרה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} בעד הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן אישור מוקדם לייבוא ולא יחודש אישור כאמור, למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|65|חובת דיווח על שינוי במסמכים}}
{{ח:ת}} חל שינוי בפרט מהמסמכים או הפרטים שמסר היבואן לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(א)(2)}}, ידווח היבואן לנותן האישור על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימי עבודה.

{{ח:סעיף|66|קביעת חובות מקצועיות באישור מוקדם לייבוא}}
{{ח:ת}} נותן האישור רשאי להורות באישור המוקדם לייבוא כי משלוח המזון ייבדק במעבדה בישראל עם הגיעו לתחנת ההסגר, בסוגי בדיקות שפירט באישור וכן כי תבוצע בו בדיקה אורגנולפטית, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות מקצועיות נוספות הנדרשות לסוג מזון רגיש מסוים, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון; לעניין זה, ”בדיקה אורגנולפטית“ – בדיקה של ריח, מראה, מרקם וטעם.

{{ח:סעיף|67|תוקפו של אישור מוקדם לייבוא|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפו של אישור מוקדם לייבוא יהיה לתקופה שבין שנה לשש שנים, בהתאם לבקשת היבואן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור רשאי לתת את האישור לתקופה קצרה מזו שהתבקשה, שלא תפחת משנה אלא בנסיבות חריגות, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון, להיקף הייבוא על ידי היבואן, לתקופה שבה האישור נמצא בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.

{{ח:סעיף|68|הגבלת אישור מוקדם לייבוא, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו}}
{{ח:ת}} נותן האישור רשאי להגביל אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, להתלותו, לבטלו, או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} האישור ניתן על יסוד מידע כוזב;
{{ח:תת|(2)}} האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור;
{{ח:תת|(3)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור;
{{ח:תת|(4)}} בעל האישור הפר תנאי מתנאי האישור או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי לשימוש באישור שנקבעו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}};
{{ח:תת|(5)}} בעל האישור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיף 70(א)}};
{{ח:תת|(6)}} בעל האישור הוא מפר אמון לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}};
{{ח:תת|(7)}} בעל האישור או האחראי מטעמו על הייבוא גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם נותן האישור לא יורה על ביטול אישור מוקדם לייבוא, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לאבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיורה מנהל שירות המזון;
{{ח:תת|(8)}} השתנה פרט במסמכים או בפרטים שנמסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(א)(2)}} אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור הוא לא היה נותן את האישור;
{{ח:תת|(9)}} התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} בעל האישור הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
{{ח:תתת|(ב)}} בעל האישור, ואם הוא תאגיד – הוא או נושא משרה בו, הורשע בעבירה הקשורה בעיסוקו ושמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא, או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור.

{{ח:סעיף|69|תקופת תוקפה של התליית אישור מוקדם לייבוא}}
{{ח:ת}} הוראה על התליית אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן האישור רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך את ההתליה לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.

{{ח:סעיף|70|התליה או הגבלה של אישור מוקדם לייבוא בשל חשד לאי־&lt;wbr&gt;עמידה בחקיקת המזון}}
{{ח:תת|(א)}} חשד נותן האישור כי המזון שלגביו ניתן אישור מוקדם לייבוא אינו עומד בדרישות שנקבעו בחקיקת המזון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(4)}}, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות או להגביל את האישור המוקדם לייבוא עד לבירור החשד האמור, אך לא ליותר מחודש, אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור, רשאי בנסיבות מיוחדות, להאריך את התקופה כאמור באותו סעיף קטן לבירור החשד בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.

{{ח:סעיף|71|התליית אישור מוקדם לייבוא לאלתר לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור}}
{{ח:ת}} היה לנותן האישור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל האישור המוקדם לייבוא עילה מהעילות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיפים 68}} {{ח:פנימי|סעיף 70|או 70}}, וסבר כי קיים צורך דחוף להתלות את האישור לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את האישור לאלתר, ובלבד שייתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד ההתליה.

{{ח:סעיף|72|מסירת הודעה לבעל אישור מוקדם לייבוא}}
{{ח:ת}} הודעה מנומקת על החלטת נותן האישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיפים 68}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}} {{ח:פנימי|סעיף 71|או 71}}, תימסר בכתב לבעל האישור המוקדם לייבוא הנוגע בדבר.

{{ח:סעיף|73|מתן אישור מוקדם לייבוא לאחר ביטולו}}
{{ח:ת}} בוטל אישור מוקדם לייבוא מטעמים שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68}}, לא תידון בקשה של בעל האישור שבוטל למתן אישור מוקדם לייבוא חדש לאחר הביטול, אלא בחלוף 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן האישור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל האישור, מנימוקים שיירשמו.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}

{{ח:סעיף|74|הגשת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן רשום שבכוונתו לייבא מזון רגיל מסוים יגיש לרשם הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תוגש בידי יבואן רשום, באמצעות אתר האינטרנט, בהתאם למפורט {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76}}.

{{ח:סעיף|75|סירוב להנפיק אישור קבלת הצהרה}}
{{ח:ת}} אישור קבלת הצהרה לא יונפק למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|76|פרטי ההצהרה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} ההצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שם היבואן, מענו ומספר תעודת היבואן הרשום;
{{ח:תת|(2)}} שם המזון הרגיל שבכוונתו לייבא בעברית ובאנגלית, ושמו המסחרי, רק אם קיים, והכול כפי שמופיע על תווית המזון;
{{ח:תת|(3)}} ייעוד המזון לאחת או יותר ממטרות אלה: ייצור מזון על ידי יצרן, שיווק קמעונאי או אחר, כגון שיווק למטבח מוסדי, או מטרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} אם לא חל לגביה פטור;
{{ח:תת|(4)}} משקל יחידת מזון ותיאור אריזת המזון, ואם יש מגוון של משקלים או סוגי אריזות – פירוט לגבי כל אחד מהם;
{{ח:תת|(5)}} שם יצרן המזון, לרבות מדינת הייצור וכתובתו של אתר ייצור המזון במדינה האמורה, ואם המזון האמור מיובא באמצעות ספק – גם שם הספק, לרבות מדינת הספק; לעניין {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, ”ספק“ – מי שיבואן מתקשר עמו להספקת מזון למטרת ייבוא והוא אינו היצרן;
{{ח:תת|(6)}} אם יש בידיו אחד לפחות מהמסמכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97}} אם לאו.

{{ח:סעיף|77|צירוף מסמכים להצהרה}}
{{ח:תת|(א)}} להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תצורף התחייבות של היבואן, בנוסח {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} המגיש יצרף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל מסמכים ופרטים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(2)}}.

{{ח:סעיף|78|קבלת אישור הצהרה מקוון}}
{{ח:ת}} מסר יבואן רשום הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}, ושילם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}}, יקבל באופן מקוון את אישור קבלת ההצהרה.

{{ח:סעיף|79|תחולת ההצהרה}}
{{ח:תת|(א)}} הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרט מהפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}} שמסר היבואן הרשום בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל;
{{ח:תתת|(2)}} הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, ”הרכב המזון“ – לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון, ואולם בייבוא מזון שנארז מראש על ידי היצרן, בידי יבואן שאין לו קשר עם היצרן כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96}}, ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון כפי שנמכר במדינה שממנה יובא.
{{ח:תת|(ב)}} בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}} –
{{ח:תתת|(1)}} השתנה אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א), למעט פרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(4)}}; ואולם השתנה פרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(4)}} ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי האמור בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 175|בסעיף 175}};
{{ח:תתת|(2)}} היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה במשך תקופה של שנתיים לפחות.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד1|סימן ד׳1: הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|79א|הגשת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן נאות שבכוונתו לייבא מזון במסלול האירופי מסוים יגיש לרשם הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד1|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תוגש באמצעות אתר האינטרנט, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 79ג|סעיפים 79ג}} {{ח:פנימי|סעיף 79ד|ו־79ד}}.

{{ח:סעיף|79ב|התנאי לאישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} לא יונפק אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות למזון במסלול האירופי שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|79ג|הפרטים הכלולים בהצהרה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} ההצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תכלול את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76(1) עד (5)}}.

{{ח:סעיף|79ד|המסמכים שיצורפו להצהרה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}
{{ח:ת}} להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי יצרף היבואן את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} התחייבות של היבואן בנוסח {{ח:פנימי|תוספת 3א|שבתוספת השלישית א׳}};
{{ח:תת|(2)}} התחייבות כי היבואן מבצע את הפעולות הנדרשות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 54א|בסעיף 54א(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} אחד או יותר מהמסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 97|בפסקאות (1), (2), (3) או (5) שבסעיף 97}}, אולם הגורם המוסמך לעניין המסמכים האמורים, ובכלל זה לעניין אישור סחר חופשי, יהיה הגורם המוסמך במדינה באיחוד האירופי;
{{ח:תת|(4)}} אחד מאלה לגבי המזון:
{{ח:תתת|(א)}} חשבונית מכירה לקמעונאי אירופי או מקמעונאי אירופי;
{{ח:תתת|(ב)}} תעודת משלוח לקמעונאי אירופי;
{{ח:תתת|(ג)}} אישור סחר חופשי שנתן גורם מוסמך במדינה באיחוד האירופי;
{{ח:תתת|(ד)}} לעניין מי שצירף לפי פסקה (3) מסמך מהמסמכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(1) עד (3)}} – הצהרת יצרן המזון על עמידת המזון בדרישות האסדרה של האיחוד האירופי;
{{ח:תת|(5)}} כל מסמך נוסף שקבע השר בצו בהמלצת ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}}.

{{ח:סעיף|79ה|קבלת אישור הצהרה מקוון מאת יבואן נאות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מסר יבואן נאות הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79א|סעיף 79א}}, ושילם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}}, יקבל באופן מקוון אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות.

{{ח:סעיף|79ו|תחולת ההצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}
{{ח:תת|(א)}} הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79א|סעיף 79א}} תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרט מהפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ג|סעיף 79ג}} שמסר היבואן הנאות בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, למעט פרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(4)}};
{{ח:תתת|(2)}} הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, ”הרכב המזון“ – לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון.
{{ח:תת|(ב)}} בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 79א|סעיף 79א}}:
{{ח:תתת|(1)}} אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א) השתנה, למעט פרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(4)}}; השתנה פרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(4)}}, ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 175|בסעיף 175}};
{{ח:תתת|(2)}} היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה מזה שנתיים לפחות.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר}}

{{ח:סעיף|80|איסור שחרור משלוח מזון מנמל בלא תחנת הסגר}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישוחרר משלוח מזון מנמל שאין בו תחנת הסגר.
{{ח:תת|(ב)}} פירוט רשימת הנמלים שיש בהם תחנת הסגר תפורסם באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|81|תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר}}
{{ח:ת}} לא יוציא יבואן משלוח מזון מתחנת הסגר אלא אם כן קיבל תעודת שחרור.

{{ח:סעיף|82|איסור מתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי}}
{{ח:ת}} חקיקת המזון לא תינתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|83|בקשה לקבלת תעודת שחרור|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לאחר יציאתו של משלוח המזון מהמדינה שממנה יובא, לישראל, יגיש יבואן רשום בקשה מקוונת דרך אתר האינטרנט לקבלת תעודת שחרור, ובה יציין, בין השאר, כי –
{{ח:תת|(1)}} לגבי מזון רגיש – יש בידיו אישור מוקדם לייבוא שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה;
{{ח:תת|(2)}} לגבי מזון רגיל – יש בידיו אישור קבלת הצהרה שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה;
{{ח:תת|(3)}} לגבי מזון במסלול האירופי – יש בידיו אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות שקיבל לעניין אותו מזון לפני הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|84|פרטי הבקשה לקבלת תעודת שחרור|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיל תכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי תעודת היבואן הרשום, מגיש הבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;
{{ח:תתת|(3)}} מספר אישור קבלת ההצהרה ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;
{{ח:תתת|(4)}} אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיש, תכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), וכן כל פרט נוסף שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(8)}}.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון במסלול האירופי תכלול את הפרטים והמסמכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי תעודת הרישום של מגיש הבקשה כיבואן נאות;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;
{{ח:תתת|(3)}} מספר אישור קבלת ההצהרה מאת יבואן נאות בדבר מזון במסלול האירופי ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;
{{ח:תתת|(4)}} אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח;
{{ח:תתת|(5)}} הפרטים והמסמכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת השלישית ב׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}}, ולעניין מזון שהוא מוצר בשר – בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 216|סעיף 216(ב)}}.

{{ח:סעיף|85|מתן תעודת שחרור למזון רגיל {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} ולמזון במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל תינתן בדרך מקוונת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט –
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל או למשלוח מזון במסלול האירופי, לפי העניין, תינתן בדרך מקוונת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט –
{{ח:תת|(1)}} בתקופה שבה המערכת המקוונת אינה פעילה או תקינה, ואז תינתן התעודה בהקדם האפשרי;
{{ח:תת|(2)}} לגבי משלוח מזון הדורש בדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}} {{ח:פנימי|סעיף 87|או 87}}.

{{ח:סעיף|86|בדיקת משלוח מזון בתחנת הסגר כתנאי למתן תעודת שחרור|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} משלוח מזון ייבדק, כולו או חלקו, בידי מפקח בתחנת הסגר, כתנאי למתן תעודת שחרור, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המשלוח כולל מזון רגיש, כולו או חלקו;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} המשלוח, כולו או חלקו, כולל מזון רגיש שאינו מזון במסלול האירופי;
{{ח:תתת|(2)}} היבואן הצהיר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} כי אין בידיו מסמך מהמסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97}} או שלא מסר את כתובתו המלאה של אתר הייצור, לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(5)}};
{{ח:תתת|(3)}} נדרשת בדיקה יזומה בהתאם להוראות של מנהל שירות המזון לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(4)}} נערכת בדיקה אקראית, שלא תעלה על חמישה אחוזים מתוך כלל המשלוחים, בחישוב שנתי.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון רשאי להורות –
{{ח:תתת|(1)}} על בדיקה יזומה של משלוח מזון לפי שיקול דעתו המקצועי המבוסס בין השאר על ניהול סיכונים ועל נתונים שברשותו לגבי היבואן, יצרן המזון, ארץ המוצא או המזון המסוים, לרבות על פסילת משלוח המזון לייבוא או לייצוא בידי מדינה אחרת, או על קבלת מידע ממדינה אחרת או מארגון בין־לאומי בתחום המזון על מניעת שיווק המזון, או על קבלת מידע בכל דרך אחרת על פגם במזון או הפרת חקיקת המזון לגביו, או על חשש לפגם או הפרה לגביו;
{{ח:תתת|(2)}} בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט, על בדיקות יזומות מיוחדות לסוג מזון, בהתבסס על ניהול סיכונים, בנסיבות חריגות, ולשם מניעת סיכונים לבריאות הציבור, לתקופה שיורה, שלא תעלה על שישה חודשים, כתנאי למתן תעודת שחרור.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”בדיקה“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}} או בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(6)}}.

{{ח:סעיף|87|עיכוב במתן תעודת שחרור בשל הצורך לבצע בדיקה במזון}}
{{ח:ת}} לא תינתן תעודת שחרור אם המפקח בתחנת ההסגר הורה על בדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, ובדיקה כאמור טרם בוצעה; ואולם מפקח רשאי להורות על ביצוע הבדיקה לאחר מתן תעודת שחרור ובכפוף לתנאים שייקבעו בתעודת השחרור, לרבות לעניין ביצוע הבדיקה.

{{ח:סעיף|88|עיכוב במתן תעודת שחרור למזון האסור לייבוא מכוח דין אחר}}
{{ח:ת}} ראה מנהל שירות המזון, מי שהוא הסמיכו לכך או מפקח בתחנת ההסגר כי הוגשה בקשה לקבלת תעודת שחרור לגבי מזון הנמצא בתחנת הסגר והתעורר לגביו חשד כי מדובר במזון שאסור לייבאו מכוח חיקוק שאינו לפי חקיקת המזון, יודיע על כך לגובה מכס כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}, מיד עם היוודע לו על כך, בלא דיחוי, ורשאי הוא, במקרים חריגים, לעכב את הטיפול בבקשה עד לאישור גובה המכס כי האחראי על החיקוק הנוגע לעניין הסכים לכך.

{{ח:סעיף|89|מתן תעודות למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיפים 64(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75}}, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לאשר מתן תעודה, למעט תעודת יבואן רשום, למזון שנמצא בו פגם לא מהותי שניתן לתיקון להנחת דעתו של מנהל שירות המזון באופן שלא יסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות המזון, ובלבד שהורה בתעודה על תנאים המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיפים 64(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 75|75}} {{ח:פנימי|סעיף 79ב|ו־79ב}}, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לאשר מתן תעודה, למעט תעודת יבואן רשום, למזון שנמצא בו פגם לא מהותי שניתן לתיקון להנחת דעתו של מנהל שירות המזון באופן שלא יסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות המזון, ובלבד שהורה בתעודה על תנאים המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור.

{{ח:סעיף|90|מתן תעודת שחרור בתנאי שיושלמו דרישות טרם הוצאת המזון מהמחסן|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן רשאי להשלים את דרישות הוראות התאמת הסימון והמסמכים למזון כמפורט להלן, טרם הוצאת המזון מהמחסן הרשום בתעודת היבואן הרשום שלו, ובכפוף לתנאים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מזון רגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בתעודה האמורה – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 95|95}} {{ח:פנימי|סעיף 96|ו־96}}, {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} ולעניין מזון רגיל שיובא במסלול האירופי – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מזון רגיש, אם קיבל היתר לכך בתעודה האמורה – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} לעניין מזון רגיש, ובכלל זה מזון רגיש שיובא במסלול האירופי, אם קיבל היתר לכך בתעודה האמורה – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של היבואן לעמוד בדרישות סימון שאינן לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|91|סמכויות מנהל שירות המזון למתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות מסוימות}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}}, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לתת תעודת שחרור למשלוח מזון, אף שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון או אריזה, אם ההפרות הן טעויות כתיב או דפוס או בגדר זוטי דברים, אינן נוגעות לתכונות מהותיות של המזון, לזיהויו או לזיהוי יצרן המזון, ואין בהן כדי לסכן את בריאות הציבור או ליצור חשש להטעיה משמעותית של הצרכן, ותיקון ההפרה יטיל על היבואן נטל משמעותי, ורשאי הוא לקבוע תנאים באישור כאמור;
{{ח:תת|(2)}} לתת תעודת שחרור למשלוח שהמזון בו אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון, אריזה, שמירת מסמכים או תוצאות בדיקת מעבדה, ובלבד שיקבע תנאים בתעודת השחרור להבטחת קיום הדרישות האמורות בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן שצוין בתעודת היבואן הרשום;
{{ח:תת|(3)}} לתת תעודת שחרור למשלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57(4)}}, ורשאי הוא לקבוע תנאים בתעודה.

{{ח:סעיף|92|סמכויות מפקח בתחנת הסגר בנוגע למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון}}
{{ח:ת}} לא ניתנה תעודת שחרור למזון מחמת אי־עמידה בדרישות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מצא מפקח שהפגם במזון לא מהותי וניתן לתיקון באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור או את בטיחות המזון, רשאי הוא, באישור מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, לתת ליבואן הוראות בדבר על הדרך לתקן את הפגם טרם שחרורו; תוקן הפגם בהתאם להוראות כאמור, ידווח על כך היבואן למפקח, והמפקח יהיה רשאי לתת תעודת שחרור אם מצא כי לאחר התיקון המזון עומד בתנאים למתן תעודת שחרור;
{{ח:תת|(2)}} מצא מפקח פגם כאמור בפסקה (1) וסבר כי הפגם ניתן לתיקון באופן כאמור באותה פסקה, וניתן בכפוף לתנאים שיקבע לתקן את הפגם במחסן היבואן, רשאי הוא להתנות את מתן תעודת השחרור בתנאים שיקבע, לרבות דרישה להעמדת המזון לבדיקה לאחר התיקון, בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן;
{{ח:תת|(3)}} מצא מפקח שהפגם במזון מהותי או שאינו ניתן לתיקון, רשאי הוא להתיר להחזיר את המשלוח לנמל המוצא או לשולחו ליעד אחר מחוץ לישראל, לפי בחירת היבואן, בהתאם לתנאים שיורה עליהם; אין באמור כדי לגרוע מסמכויות לפי חוק זה להורות על השמדת המזון.

{{ח:סעיף|93|ערובה לקיום תנאים או דרישות}}
{{ח:ת}} תנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיפים 87 עד 92}} יכול שיכללו, בין השאר, דרישה למתן ערובה לקיום הדרישות שנקבעו ולעמידה בתנאים.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: שמירת מסמכים בידי יבואן}}

{{ח:סעיף|94|שמירת מסמכים בידי יבואן|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישמור את המסמכים והפרטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(4)}} ואת המסמכים והפרטים המפורטים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן זה}}, לכל משלוח מזון שניתנה לגביו תעודת שחרור, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון, ובהעדר סימון של מועד כאמור – שנה ממועד העברת המזון לאחר, כפי שמצוין בתאריך תעודת המשלוח של המזון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שמירת מסמכים בנוגע למזון במסלול האירופי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(ב)}}, בתקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 54א|באותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|95|שמירה של אריזה ותווית לעניין מזון ארוז מראש}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן של מזון ארוז מראש ישמור צילום או סריקה ממוחשבת של אריזת המזון כפי שהוא נמכר מחוץ לישראל, וכן כפי שישווק בישראל בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון.
{{ח:תת|(ב)}} לא היתה התווית חלק מאריזת המזון כאמור בסעיף קטן (א), ישמור היבואן בדרך כאמור בסעיף קטן (א) גם את התווית המקורית של היצרן כפי שסומנה על ידי היצרן, על גבי המזון כפי שנמכר מחוץ לישראל, ואם תווית כאמור לא היתה בשפה העברית – גם את התווית בעברית כפי שסומנה בידי היבואן על גבי המזון לצורך שיווקו בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעה חובה לפי חוק זה לסמן את אריזת המזון בקוד, ישמור היבואן גם מסמך המפרט את פענוח הקוד.

{{ח:סעיף|96|בדיקות מעבדה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן מזון יבדוק לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח כי בוצעה בדיקה המעידה על עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן מזון ישמור לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח המזון תוצאות של בדיקה שנערכה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), יבואן שיש לו קשר עם יצרן המזון, בין באופן ישיר ובין באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון, רשאי לבדוק את עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} באמצעות מסמכים לפי פסקאות (1) ו־(2) שלהלן, וישמור מסמכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמך חתום על ידי היצרן המעיד על הרכב המזון; לעניין מזון המיוצר בהרכב שונה המיוחד לצורך מכירה בישראל, יכלול המסמך גם אישור של היצרן שהמזון מיוצר במיוחד לצורך ייצוא לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מסמך חתום על ידי היצרן, שבו מוצהר כי האצוות שבמשלוח עומדות במפרט של המזון שבמשלוח, כפי שקבע היצרן, או תוצאות בדיקה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי לפחות אחת מהאצוות שבמשלוח.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יבואן של מזון רגיל שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}, שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי לשמור בנוגע למזון שבמשלוח מפרט מהמשווק שממנו קיבל את המזון, במקום תוצאות הבדיקה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יבואן של מזון רגיל או מזון במסלול האירופי שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}, שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי לשמור בנוגע למזון שבמשלוח מפרט מהמשווק שממנו קיבל את המזון, במקום תוצאות הבדיקה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה“ – בדיקה שנערכה בידי יצרן המזון, מעבדה בישראל או מעבדה שאושרה או הוכרה על ידי אחד הגופים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיפים 42(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52(ב)(2)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפרט“ (Specification) – מסמך המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של המזון ואת הרכבו, בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון החלות על המזון בעניינים אלה או להוראות מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}.

{{ח:סעיף|97|שמירת מסמכים הנוגעים ליצרן|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} יבואן מזון שמסר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} כי יש בידו מסמך מהמסמכים שלהלן, ישמור אחד לפחות מהם:
{{ח:תת|(1)}} אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור, שנתן אותו גורם מוסמך;
{{ח:תת|(2)}} אישור שמתאפשר סחר חופשי במזון במדינת הייצור (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אישור סחר חופשי;
{{ח:תת|(3)}} תעודת בריאות (health certificate) שנתן גורם המוסמך לתת תעודה כאמור במדינת הייצור {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אף אם כינויה שונה;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.1.2023):}} אישור כאמור בפסקאות (2) או (3) אף אם כינויו שונה, שנתן גורם מוסמך כאמור באותן פסקאות;
{{ח:תת|(5)}} אישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}} המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור.

{{ח:סעיף|98|שמירת תרגום של מסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} אם מסמך שיבואן נדרש לשמור לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} אינו בעברית או באנגלית, ישמור היבואן גם תרגום של המסמך האמור לאחת השפות האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין תווית לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}} שאינה בעברית או באנגלית, ישמור היבואן תרגום נוטריוני, אלא אם כן יש בידו תרגום לעברית או לאנגלית של התווית מאת היצרן, והצהרה מאת היצרן כי התרגום האמור תואם את תוכן התווית המקורית.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, מפקח רשאי לדרוש תרגום נוטריוני של מסמך, אם ראה שהדבר נדרש לשם השלמת ביקורת שערך.

{{ח:סעיף|99|שמירת רשימת העוסקים במזון שאליהם הועבר המזון ישירות}}
{{ח:ת}} יבואן מזון ישמור את רשימת העוסקים במזון שאליהם העביר את המזון ישירות.

{{ח:סעיף|100|שמירת מסמכי משלוח|תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} יבואן מזון ישמור את המסמכים שלהלן, לגבי כל משלוח:
{{ח:תת|(1)}} חשבון מכר;
{{ח:תת|(2)}} הצהרת ייבוא כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}};
{{ח:תת|(3)}} שטר מסירה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 18|בסעיף 18 לפקודת המכס}};
{{ח:תת|(4)}} אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל או אישור מוקדם לייבוא, לפי העניין;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל, אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות או אישור מוקדם לייבוא, לפי העניין;
{{ח:תת|(5)}} תעודת שחרור.

{{ח:סעיף|101|שמירת מסמכים נוספים}}
{{ח:ת}} מנהל שירות המזון רשאי להורות ליבואן של סוג מזון מסוים לשמור מסמכים נוספים הנדרשים לשם הוכחת עמידת המזון ואריזתו בדרישות לפי חקיקת המזון, ובלבד שלא נקבעו לעניין סוג מזון זה דרישות לשמירת מסמכים נוספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(4)}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ז|סימן ז׳: רישום יבואנים}}

{{ח:סעיף*||102 רישום יבואנים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון ימנה, מבין עובדי שירות המזון, רשם של יבואני מזון.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם ינהל מרשם יבואנים, שבו ירשום יבואני מזון.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם ייתן למי שנרשם במרשם היבואנים תעודת יבואן רשום.

{{ח:סעיף|103|בקשה לרישום יבואן}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש להירשם או לחדש רישום במרשם היבואנים יגיש לרשם בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), בצירוף המסמכים והפרטים המפורטים בסעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמו המלא של המבקש, כתובתו, דרכי ההתקשרות עמו, ובכלל זה כתובת הדואר האלקטרוני שלו;
{{ח:תתת|(2)}} העתק תעודת הזיהוי שלו ותעודת עוסק מורשה שלו, אם הוא יחיד או העתק תעודת ההתאגדות שלו לפי הדין בישראל, אם הוא תאגיד;
{{ח:תתת|(3)}} כתובת המחסן שבו יאוחסן המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} ופרטיו, בצירוף אחד מאלה, לפי העניין: העתק רישיון העסק של המחסן, העתק רישיון האחסנה של בעל המחסן, העתק רישיון ייצור שבו היתר לאחסנה או העתק של התקשרות עם בעל מחסן או עם בעל רישיון כאמור, והכול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}.

{{ח:סעיף|104|תנאי סף לרישום במרשם היבואנים – עמידה בהוראות לעניין אחסון מזון}}
{{ח:ת}} תנאי לרישום מבקש במרשם היבואנים, הוא שמתקיים בו אחד מאלה לעניין אחסון המזון שהוא מבקש לייבא:
{{ח:תת|(1)}} המבקש הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות:
{{ח:תתת|(א)}} רישיון עסק לאחסנת מזון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא (בסעיף זה – מחסן מורשה) ואם הוא מבקש לאחסן מזון בקירור או בהקפאה – הוא גם בעל רישיון אחסנה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(ב)}} רישיון ייצור לפי חוק זה הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (6) להגדרה ”ייצור“}}, וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא;
{{ח:תת|(2)}} הוא הציג התקשרות עם בעל מחסן מורשה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא, שבידיו לפחות אחד מהרישיונות הנדרשים כאמור בפסקה (1), ואם אין בידי בעל המחסן שהתקשר עמו רישיון אחסנה או רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (6) להגדרה ”ייצור“}} – הוא קיבל אישור של לשכת הבריאות המחוזית שבתחומה נמצא המחסן, על העדר התנגדותה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא במחסן שבעליו הוא בעל המחסן המורשה, אף שאינו בעל רישיון כאמור.

{{ח:סעיף|105|הוראות מיוחדות לעניין בקשה לרישום יבואן המייבא לשטחי האזור}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן שביקש לייבא מזון לשטחי האזור בלבד, פטור מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} לעניין מחסן בתחומי האזור, ויצרף לבקשתו התחייבות לייבא לשטחי האזור בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בתעודת היבואן הרשום של יבואן כאמור בסעיף קטן (א) יצוין כי חל עליו איסור לשווק מזון בישראל, והיבואן יידרש, כתנאי למתן תעודת שחרור, להציג אישור של הגורם המוסמך לאשר כי משלוח מזון קודם שייבא, אם היה כזה, הועבר לאזור.
{{ח:תת|(ג)}} יבואן רשום שיש בידו תעודת יבואן רשום לפי סעיף זה, לא יוכל לייבא מכוחה מזון לשטח שאינו האזור.

{{ח:סעיף|106|דרישת מידע נוסף לבחינת בקשת הרישום}}
{{ח:ת}} הרשם רשאי לדרוש מסמכים או פרטים נוספים לשם בחינת עמידתה של בקשה לרישום יבואן בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ז|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|107|סייג לרישום יבואן}}
{{ח:ת}} הרשם לא ירשום במרשם היבואנים מבקש שהוא, ואם הוא תאגיד – הוא או נושא משרה בתאגיד, הורשע בעבירה, שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להירשם במרשם מטעמים של שמירה על בריאות הציבור או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור.

{{ח:סעיף|108|סירוב לרשום במרשם היבואנים}}
{{ח:ת}} החלטת הרשם לסרב לרשום אדם במרשם היבואנים תהיה מנומקת.

{{ח:סעיף|109|היתר להדבקת תווית במחסן בתעודת היבואן הרשום}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להדביק במחסן תווית על גבי מזון מיובא ארוז מראש, אם יש ליבואן מחסן העומד בתנאים הנדרשים לביצוע הדבקה כאמור או שהיבואן התקשר עם בעל רישיון אחסנה שרישיונו כולל היתר לסימון בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 152|לסעיף 152}}; ההיתר ליבואן יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן היתר לסימון כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון ייצור לביצוע הסימון האמור.

{{ח:סעיף|110|היתר להובלה ולאחסנה בטמפרטורה מבוקרת}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בסעיפים 149}} {{ח:פנימי|סעיף 150|ו־150}}, הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להובלה או לאחסנה בטמפרטורה מבוקרת של מזון הטעון הובלה או אחסנה בטמפרטורה מבוקרת; ההיתר יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן היתר כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון הובלה או רישיון אחסנה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|111|קביעת תנאים בתעודת היבואן הרשום}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם רשאי לקבוע תנאים שיירשמו בתעודת היבואן הרשום, לשנותם, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, והכול לאחר שנתן ליבואן הרשום הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי להורות כי הוראות מקצועיות הנדרשות לסוג מזון מסוים, שמנהל שירות המזון הורה עליהן, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון, יחולו כתנאים בתעודת היבואן הרשום של היבואן המייבא את אותו סוג מזון מסוים.

{{ח:סעיף|112|חובת דיווח על שינוי במסמכים}}
{{ח:ת}} חל שינוי במסמכים או בפרטים שמסר היבואן לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}}, ידווח היבואן לרשם על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.

{{ח:סעיף|113|תוקפה של תעודת יבואן רשום}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפה של תעודת יבואן רשום יהיה שנתיים, ורשאי הרשם להאריך את תוקפה לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיובא, להיקף הייבוא, לשאלה אם היבואן מייבא מזון שנדרש לגביו אישור ייצור נאות, למערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, לתקופה שבה התעודה נמצאת בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לחידוש תעודת יבואן רשום לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ־90 ימים לפני מועד פקיעת תוקף התעודה; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעת התעודה, יראו את התעודה כאילו הוארך תוקפה עד למועד ההחלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|114|הגבלה, התליה, ביטול או סירוב לחדש רישום במרשם היבואנים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם רשאי להגביל רישום במרשם היבואנים, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או לתקופה שלא תעלה על שנה, לפי המוקדם, לבטלו או לסרב לחדשו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקיימו אחת או יותר מהנסיבות {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} הופרו תנאים או התחייבויות שנכללים בהתחייבות שנתן היבואן לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(א)}}, או באישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(א)(4)}};
{{ח:תתת|(3)}} נשקפת סכנה לבריאות הציבור מפעולת הייבוא בידי היבואן;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} הופרו תנאים או התחייבויות שנכללים בהתחייבות שנתן היבואן לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיף 79ד(1) ו־(2)}} או באישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(ב1)(4)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטת רשם לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיפים 71 עד 73}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ח|סימן ח׳: רישום כיבואן נאות|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|115|רישום יבואן נאות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה – מנהל שירות המזון) ירשום יבואן רשום כיבואן נאות ויחדש רישום של יבואן רשום כיבואן נאות אם מצא שהיבואן הגיש לו את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית בקרת איכות ובטיחות שהיבואן הרשום מקיים, לכל סוג מזון מסוים שהוא מבקש לייבא, הכוללת נהלים וסקר סיכונים ובו התייחסות למערכת האיכות של היצרן, להרכב המזון, לבטיחותו, לסימונו, לתנאי הובלתו, לאחסונו ולמכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין־לאומיים מקובלים;
{{ח:תתת|(2)}} התחייבות שלפיה הוא יישם את התכנית כאמור בפסקה (1) בעבור כל משלוח של מזון שהוא מייבא.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון ינהל מרשם יבואנים נאותים לפי סעיף זה (בסעיף זה – המרשם) ויפרסמו באתר האינטרנט; רשם מנהל שירות המזון יבואן במרשם כאמור, ייתן לו תעודת רישום כיבואן נאות.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת מנהל שירות המזון תינתן בתוך עשרה ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א); לא ניתנה ההחלטה בתקופה האמורה, יירשם היבואן כיבואן נאות במרשם ותינתן לו תעודת רישום כיבואן נאות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיפים 112 עד 114}} יחולו לעניין תעודת רישום כיבואן נאות, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”הרשם“ יקראו ”מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו“.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ט|סימן ט׳: תקנות לעניין ייבוא מזון}}

{{ח:סעיף|116|תקנות לעניין ייבוא מזון|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי להתקין תקנות בעניינים אלה הנוגעים לייבוא מזון; {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אולם תקנות כאמור החלות על יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי יותקנו באישור ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת (בסעיף זה – הוועדה המשותפת):
{{ח:תת|(1)}} תנאים נוספים לרישום במרשם היבואנים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה ניתן לרשום יבואנים במרשם היבואנים, אף אם אינם עומדים בתנאי הרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, והכול לשם שמירה על בריאות הציבור ובטיחות המזון;
{{ח:תת|(2)}} המסמכים והתנאים הנדרשים, נוסף על האמור בפסקה (1), לשם קבלת תעודות או אישורים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(א)}} המסמכים והפרטים שנדרש לצרף לבקשה לרישום במרשם היבואנים, להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל או לבקשה לקבלת תעודות או אישורים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, לרבות מהרשויות המוסמכות במדינה שממנה יובא המזון;
{{ח:תתת|(ב)}} התנאים למתן התעודות או האישורים, וכן התנאים לביטולם, לסירוב לתתם, להגבילם או לסרב לחדשם, נוסחם או דרכי נתינתם;
{{ח:תתת|(ג)}} תקנות לפי פסקה זו יכול שיקבעו דרישות לגבי סוגי מזון מסוימים ומקומות ייצורם, לרבות לעניין ייצורם בתנאי ייצור נאותים, תנאי הובלתם ואחסונם, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
{{ח:תת|(3)}} המסמכים והפרטים שעל יבואן להגיש במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(א)(2)}}, המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות לפי חקיקת המזון ועל הקשר ליצרן המזון;
{{ח:תת|(3א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מסמכים שעל יבואן לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיף 79ד(4)}}, המעידים על שיווק המזון במדינה ממדינות האיחוד האירופי;
{{ח:תת|(4)}} המסמכים או הפרטים הנדרשים, בין השאר, לצורך עקיבות מזון או מתן תעודת שחרור, שיישמרו אצל היבואן הרשום, ודרכי שמירתם משלב ייצור המזון מחוץ לישראל, דרך שלבי הובלתו ואחסנתו ועד למכירתו על ידי היבואן הרשום למשווקים שלהם מכר את המזון;
{{ח:תת|(5)}} נוסח ההצהרות וההתחייבויות הנדרשות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}};
{{ח:תת|(6)}} דרכי בדיקת משלוחי מזון, ובכלל זה בדיקת מסמכים שהיבואן נדרש לשמור לפי חוק זה, כתנאי למתן תעודת שחרור, ותדירותן, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיובא, להיקף הייבוא על ידי היבואן, לתקופה שבה הוא רשום כיבואן ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו;
{{ח:תת|(7)}} באישור הוועדה – תנאים לייבוא סוגי מזון מסוימים ממדינות מסוימות וכן איסור על ייבוא סוגי מזון מסוימים ממדינות כאמור, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
{{ח:תת|(8)}} הוראות לעניין בקשות לקבלת תעודת שחרור ובכלל זה הוראות כמפורט להלן, ויכול שיקבע דרישות שונות לגבי קבוצות מזון שבמשלוח, מקומות ייצור שונים או מדינות ייצור מסוימות, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור:
{{ח:תתת|(א)}} הוראות מיוחדות לגבי בקשות לקבלת תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר, לרבות לעניין מזון שיוצא מישראל והוחזר אליה או שנפסל לייבוא במדינה אחרת או שנפסל לייצוא מישראל;
{{ח:תתת|(ב)}} דרכי הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור של מזון מתחנת הסגר, הפרטים והמסמכים שיש לצרף לבקשה, תנאים שבהם ניתן להתנות את הבקשה, לרבות לעניין אופן שיווק המזון, דרכי הסירוב למתן התעודה, מתן ערובה כבטוחה לקיום התנאים או להיתר לשחרור מתחנת הסגר לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיפים 89 עד 93}};
{{ח:תת|(9)}} הוראות לעניין דיגום מזון בתהליך היבוא;
{{ח:תת|(10)}} תנאים לעניין ייבוא מזון ייעודי וסימונו;
{{ח:תת|(11)}} הוראות לעניין חובת יבואן רשום למסור מידע על מזון מסוים, ובכלל זה את המפרט של מזון מסוים וכן תוצאות בדיקה המתייחסות לאיכות ובטיחות מזון או מזון מסוים, תנאי הובלתו ואחסונו;
{{ח:תת|(12)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.1.2023):}} באישור הוועדה – תנאים למתן אישור ייבוא נאות, והוראות לעניין הגשת בקשה לאישור ייבוא נאות, מסמכים שיש לצרף לבקשה ודרך הטיפול בה וכן הוראות לעניין אופן הפיקוח והבדיקה של יבואן בעל אישור כאמור, והכול בהתאם לנדרש לשם הבטחת בריאות הציבור ובטיחות ותקינות המזון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא)|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר), התש״ף–2020}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: מזון המיועד לייצוא בלבד}}

{{ח:סעיף|117|תנאים לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20}}, ובלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, רשאי בעל רישיון ייצור לייצר מזון המיועד לייצוא בלבד, שלא מתקיימות בו דרישות לפי חקיקת המזון ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – מזון המיועד לייצוא בלבד), ובלבד שהמזון ראוי למאכל אדם, ושמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המזון מתאים לאסדרה בתחום המזון החלה במדינת היעד או שהמזון הוזמן בידי עוסק במזון במדינת היעד;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון מסר מראש למנהל שירות המזון הצהרת ייצוא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, הוא שומר לתקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ב)}} את הצהרת הייצוא והמסמכים המעידים על תוכנה, ואם הוא יצרן המיישם מערכת בקרת איכות – גם מסמכים המוכיחים את התנאים בסעיף קטן (ב) ואת יישום מערכת בקרת איכות;
{{ח:תתת|(4)}} הוא מקיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיפים 126 עד 128}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הצהרת הייצוא תהיה בהתאם לנוסח שיפורסם באתר האינטרנט ובה יודיע בעל רישיון ייצור על כוונתו לייצא מזון המיועד לייצוא בלבד, ועל התחייבותו לנקוט צעדים להבטחת הפרדת המזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל ולהבטחת מניעת מכירתו בישראל.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ייצור שאינו מיישם מערכת בקרת איכות יכלול בהצהרת הייצוא גם את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סוג המזון המיועד לייצוא בלבד;
{{ח:תתתת|(ב)}} השינויים במפרט המזון המיועד לייצוא בלבד לעומת מפרט מזון מאותו סוג שהוא מייצר ומיועד למכירה בישראל, ואם אינו מייצר מזון מאותו סוג המיועד למכירה בישראל – מפרט המזון המיועד לייצוא בלבד בהתאם להזמנת עוסק במזון במדינת היעד;
{{ח:תתתת|(ג)}} האמצעים שננקטו במפעל הייצור להבטחת הפרדת המזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל, להבטחת מניעת מכירתו בישראל, ולתיעוד ייצור המזון המיועד לייצוא בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} הצהרת הייצוא תימסר –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי בעל רישיון ייצור שמיישם מערכת בקרת איכות – לפני תחילת ייצור של מזון המיועד לייצוא בלבד, ובמועד חידוש רישיון ייצור מזון כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי בעל רישיון ייצור שאינו מיישם מערכת בקרת איכות – שבעה ימי עבודה לפחות לפני כל עת שבה הוא מתכוון להתחיל בייצור מזון מסוים שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון, ולגבי כל מזון מסוים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אסדרה“ – לרבות חיקוק, תקן, והנחיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן המיישם מערכת בקרת איכות“ – יצרן שיש בידו אישור מאחד הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ב)}}, המעיד כי הוא מיישם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ISO-22000;
{{ח:תתת|(2)}} ISO 9001 יחד עם HACCP;
{{ח:תתת|(3)}} תקנים בין־לאומיים מקובלים נוספים, כפי שיפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|118|ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד שלא מתקיימות בו דרישות לעניין סימון}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} ובלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, בעל רישיון ייצור רשאי לייצר מזון המיועד לייצוא בלבד, אף אם לא מתקיימות במזון דרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון המזון, תכולתו או אריזתו, ובלבד שמתקיימות בו שאר הדרישות לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|119|שיווק מזון המיועד לייצוא בלבד}}
{{ח:ת}} משווק רשאי לייצא מזון שיוצר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117}} {{ח:פנימי|סעיף 118|או 118}}, אם נקט אמצעים למניעת מכירת מזון כאמור בישראל.

{{ח:סעיף|120|הוראות מנהל שירות המזון לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד}}
{{ח:ת}} מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, בכל עת ואף אם הוחל בייצוא המזון, לתת הוראה פרטנית ליצרן או למשווק בדבר אופן ייצור המזון כאמור {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}}, או מכירתו, לפי העניין, ואופן הפרדת המזון משאר המזון המיוצר במפעל או הנמכר בידי משווק ומניעת מכירתו בישראל, אם ראה כי הדבר דרוש לשם הבטחת בריאות הציבור בישראל, ואם נקבעו הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121(4)}}, תינתן הוראה פרטנית לפי סעיף זה בכפוף לאמור בהן.

{{ח:סעיף|121|תקנות לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנאים או דרישות למתן אישורים, תעודות או רישיונות מאת נותן הרישיון, כפי שהתבקשו על ידי מדינות יעד לשם ייצוא;
{{ח:תת|(2)}} תנאים לעניין ייצוא, הנובעים ממחויבויות בין־לאומיות של מדינת ישראל;
{{ח:תת|(3)}} פטור מחובות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} או פטור לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון מסוימים, המיועדים לייצוא בלבד, בכפוף לתנאים שיקבע, לרבות תנאים לעניין היות הייצור למטרת ייצוא בלבד;
{{ח:תת|(4)}} הוראות הנדרשות להבטחת בריאות הציבור בישראל, לעניין אופן ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד ומכירת מזון המיועד לייצוא בלבד, ובכלל זה לעניין הפרדת מזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל או הנמכר בידי משווק ולעניין מניעת מכירתו בישראל;
{{ח:תת|(5)}} הוראות לעניין שמירת מסמכים בנוגע לייצור מזון המיועד לייצוא בלבד ולמכירתו.

{{ח:סעיף|122|סייג לתחולה על תוצרת חקלאית טרייה ומזון מן החי}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|סימן זה}} לא יחולו על תוצרת חקלאית טרייה ועל מזון מן החי ואין בהן כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים}} או {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו|בחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|123|שמירת סמכויות}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|סימן זה}} כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי חוק זה לעניין מתן רישיון ייצור, ומסמכות הנתונה למנהל שירות המזון במקרה של סכנה לבריאות הציבור בישראל.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הסדרת מכירת מזון}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: חובות משווק}}

{{ח:סעיף|124|חובות משווק}}
{{ח:ת}} משווק לא יעסוק במכירת מזון, אלא אם כן הוא מקיים את הוראות חקיקת המזון החלות על פעולת המכירה הנעשית על ידו, ואת הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|125|החזקה ברישיון עסק ועמידה בתנאיו}}
{{ח:ת}} משווק לא ימכור מזון אלא בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אם נדרש רישיון עסק – הוא בעל רישיון עסק תקף ופועל בהתאם לתנאיו;
{{ח:תת|(2)}} אם לא נדרש רישיון עסק – הוא רשום כתאגיד או פועל כעוסק מורשה.

{{ח:סעיף|126|קבלת מזון מיצרן בעל רישיון ייצור או מיבואן רשום}}
{{ח:תת|(א)}} משווק לא יקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור תקף או מיבואן שאינו בעל רישום תקף כיבואן רשום.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על משווק שהוא יבואן רשום לגבי מזון שהוא מייבא לישראל; אין באמור כדי לגרוע מחובותיו של משווק כאמור כיבואן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), משווק רשאי לקבל מזון גם מיצרן או מיבואן שרישיונו או תעודתו כאמור בוטלו, הותלו או שסורבה בקשה לחדשם, אם בהחלטה בעניין ביטול, התליה או סירוב חידוש כאמור, ניתן היתר למכירת מלאי מזון שיוצר או יובא כדין טרם המועד שנקבע בהחלטה, והמזון שהמשווק מקבל הוא חלק מהמלאי כאמור.

{{ח:סעיף|127|אימות תוקפם של רישיון ייצור או של תעודת יבואן}}
{{ח:תת|(א)}} משווק יאמת את תוקפם של רישיון הייצור של יצרן או של תעודת היבואן הרשום של יבואן שעמו הוא מתקשר, במועדים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במועד ההתקשרות הראשונה ביניהם;
{{ח:תתת|(2)}} אחת לשנה ממועד ההתקשרות הראשונה, אלא אם כן המשווק נרשם מראש באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על שינויים בתוקפם של רישיונות ייצור או תעודות יבואן רשום, ובכלל זה עדכונים על החלטות לעניין היתר להמשך שיווק מלאי של יצרנים או יבואנים שרישיונם או תעודתם בוטלו, הותלו או שסורבה בקשה לחדשם.
{{ח:תת|(ב)}} אימות תוקפם של רישיון או תעודה לפי סעיף קטן (א) ייעשה על ידי פנייה לקבלת אישור משירות המזון, באחת מדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת אישור דרך אתר האינטרנט, לאחר שהמשווק הזין את מספר רישיון הייצור או את מספר תעודת היבואן הרשום, שבפרטי העוסק כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133}};
{{ח:תתת|(2)}} קבלת אישור בכתב, לאחר שהמשווק שלח לשירות המזון פנייה בדואר או בדואר אלקטרוני, הכוללת את מספר רישיון הייצור או את מספר תעודת היבואן הרשום, שבפרטי העוסק כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133}}.

{{ח:סעיף|128|קבלת מזון הפטור מהוכחת קיומם של רישיון ייצור או תעודת יבואן רשום}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיף 127}}, משווק שקיבל מזון פטור ישמור העתק של אישור או תעודה תקפה אחרת מאת הרשות הממונה על סוג המזון הפטור, ובהעדר רשות כאמור – ישמור הוכחה אחרת כי מי שממנו התקבל המזון, הוא בעל רישיון עסק תקף או שהוא רשום כתאגיד או כעוסק מורשה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”מזון פטור“ – כל אחד מסוגי מזון אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מזון שייצורו פטור מחובת קבלת רישיון ייצור;
{{ח:תתת|(2)}} מזון שאינו תוצאה של פעילות ייצור;
{{ח:תתת|(3)}} מזון שייבואו פטור מחובת קבלת תעודת יבואן רשום.

{{ח:סעיף|129|חובת בדיקת סימונים}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}}, משווק אחראי לוודא את קיומם של פרטי הסימון המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} לגבי מזון ארוז מראש שהוא מוכר.

{{ח:סעיף|130|עמידה בדרישות של תקנות מכירה}}
{{ח:ת}} משווק לא ימכור מזון אלא אם כן הוא עומד בדרישות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138}}.

{{ח:סעיף|131|פטור בתקנות מחובות משווק}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע פטור או הקלה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן זה}}, לרבות לסוגי משווקים, בשים לב לגודלם, לסוג פעולת המכירה שהם מבצעים ולסוג המזון הנמכר על ידם.

{{ח:סעיף|132|חזקה לעניין הוראות מסוימות החלות על משווק}}
{{ח:תת|(א)}} חזקה שמשווק לא הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(א)(1), (3) עד (5) ו־(7)(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(ב), (ד) ו־(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14(ג)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18}}, לעניין מזון ארוז מראש על ידי יצרן, או מיובא ככזה על ידי יבואן, אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המשווק מיישם מערכת בקרת איכות מסוג המנוי ברשימה שפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט, או שהוא נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח שהמזון שהוא משווק התקבל מידי עוסק במזון הפועל כדין וכי המזון האמור עומד בדרישות לפי חקיקת המזון;
{{ח:תתת|(2)}} המשווק נקט בתחום שליטתו את כל האמצעים הנדרשים לפי דין לשמירה על המזון בהתאם לשאר הוראות חקיקת המזון החלות עליו לעניין החזקת המזון, הטיפול בו ומכירתו;
{{ח:תתת|(3)}} ההפרה נוצרה כתוצאה ממעשה או מחדל של אחר, שאינו בשליטת המשווק, או עקב הסתמכות על מידע שסיפק לו אחר כאמור, בנסיבות בהן סביר היה להסתמך על מידע כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} המשווק לא ידע ולא היה עליו לדעת על קיומה של הפרה לגבי המזון;
{{ח:תתת|(5)}} הפגם במזון לא היה פגם ניכר לעין או ניתן לזיהוי במישוש או בהרחה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} יצרן, יבואן או משווק מהאזור בעת שהם משווקים את המזון שייצרו, ייבאו או שיווקו מהאזור, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} משווק בנוגע למצרך מותג פרטי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענף המזון|בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע״ד–2014}}, שמזוהה אתו.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: הבטחת עקיבות המזון בעת העברתו}}

{{ח:סעיף|133|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהוי מזון שהועבר“ – בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העברת מזון“ – העברת מזון בין עוסקים במזון, למעט אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העברה לעוסק במזון שהוא מוביל בלבד, או ממנו, למטרת הובלתו בין עוסקים במזון;
{{ח:תתת|(2)}} העברת דוגמאות מזון לצורכי מחקר ופיתוח שאינן מיועדות למכירה לצרכנים;
{{ח:תתת|(3)}} העברת מזון אל גורם מחוץ לישראל במסגרת ייצוא;
{{ח:תתת|(4)}} העברת מזון מחוץ לישראל אל יבואן במסגרת ייבוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון פטור“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 128|בסעיף 128(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרטי העוסק“ – שם היצרן ומספר רישיון הייצור שלו או שם היבואן ומספר תעודת היבואן הרשום שלו, כפי שהם מופיעים באחד ממסמכים אלה, ואם לא הופיעו במסמכים אלה – אחד מהמסמכים בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לשם היצרן או היבואן ומספרי רישיונו או תעודתו:
{{ח:תתת|(1)}} תעודת משלוח, אם ישנה, ולעניין מוצר בשר – תעודת משלוח למוצר בשר, כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק ח׳}};
{{ח:תתת|(2)}} חשבונית עסקה, חשבונית מס או מסמך אחר המשמש לייעוד דומה, אף אם כינויו שונה;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מזון פטור – אחד מהמסמכים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 128|בסעיף 128(א)}}.

{{ח:סעיף|134|הסדרת עקיבות המזון על ידי מעביר מזון}}
{{ח:תת|(א)}} בהעברת מזון יקבל עוסק במזון המעביר את המזון ממקבל המזון פרטים כמפורט בסעיף קטן (ב) ומסמכים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137}}, יתעד פרטים אלה יחד עם פרטים המאפשרים את זיהוי המזון שהועבר, וימסור למקבל המזון פרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 135|בסעיף 135}}.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק במזון המעביר את המזון ישמור עותק של תעודת המשלוח שנתן למקבל המזון, הכוללת את פרטי מקבל המזון, ובכלל זה את שמו המלא, מען עסקו, ומספר זיהוי; לא כללה תעודת המשלוח מספר זיהוי כאמור, ישמור העוסק במזון את התעודה בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לזהות מקבל המזון; לעניין זה, ”מספר זיהוי“ – אחד מאלה: מספר רישיון ייצור, מספר תעודת יבואן רשום, מספר רישיון עסק או מספר עוסק מורשה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על עוסק במזון בשיווק קמעונאי אם עוסק אחר במזון רכש ממנו את המזון כצרכן, בלי ידיעתו.

{{ח:סעיף|135|הסדרת עקיבות המזון על ידי מקבל מזון}}
{{ח:תת|(א)}} בהעברת מזון יקבל מקבל המזון ממעביר המזון את שמו המלא, מען עסקו ופרטי העוסק שלו ומסמכים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137}}, יתעד פרטים אלה יחד עם פרטים המאפשרים את זיהוי המזון שהועבר, וימסור למעביר המזון פרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 134|בסעיף 134}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה למקבל המזון יותר מאתר אחד שאליו מיועד המזון, חובה על מקבל המזון לתעד את האתרים שבהם נמצא המזון שקיבל, בהתאם לזיהוי המזון, ולעדכן את התיעוד אם חלו שינויים במיקום המזון; בסעיף קטן זה, ”תיעוד“ – לרבות באמצעות מערכת לניהול מלאי או מערכת ממוחשבת אחרת.

{{ח:סעיף|136|תיעוד פרטיהם של מעביר מזון ומקבל מזון}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק במזון החייב בתיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}} ישמור את הפרטים והמסמכים הנדרשים ומסמכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיפים 134}}, {{ח:פנימי|סעיף 135|135}} {{ח:פנימי|סעיף 137|ו־137}}, לגבי כל משלוח מזון, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהיעדר סימון של מועד כאמור – משנה ממועד העברת המזון בהתאם לתאריך בתעודת המשלוח ובהיעדר תעודת משלוח – במסמך אחר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|בפסקה (2) בהגדרה ”פרטי העוסק“}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה למשלוח של מוצרי בשר תעודת משלוח וטרינרית, יישמר התיעוד האמור לתקופה שלא תפחת משישה חודשים בלבד ממועד העברת המזון.
{{ח:תת|(ג)}} משווק גדול ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א) בנוגע למלאי הקיים בידיו באותה עת, במקום העסק או באופן המאפשר נגישות מהירה אליהם.

{{ח:סעיף|137|תקנות לעניין עקיבות מזון}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה בשים לב לסוג העוסקים במזון שעליהם יחולו ההוראות:
{{ח:תת|(1)}} הפרטים הנדרשים לזיהוי המזון לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}};
{{ח:תת|(2)}} מסמכים נוספים או פרטים שיש לקבל ולשמור להבטחת העקיבות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}};
{{ח:תת|(3)}} הקלות בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}} ופסקאות (1) ו־(2) בסעיף זה, לפי סוגי עוסקים, בשים לב לגודלם ולסוג המזון המועבר או המתקבל על ידם;
{{ח:תת|(4)}} סוגי מזון שלגביהם יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיפים 134}} {{ח:פנימי|סעיף 135|ו־135}} אף אם הם מועברים למי שאינו עוסק במזון, ובלבד שהדבר נדרש לשם שמירה על בריאות הציבור.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: תקנות לעניין מכירת מזון}}

{{ח:סעיף|138|תקנות לעניין מכירת מזון}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} התנאים למכירת מזון, לרבות לעניין תנאי מכירה נאותים, ורשאי השר לקבוע הוראות כאמור לפי סוגי משווקים, בשים לב לגודלם ולסוג המזון הנמכר על ידם;
{{ח:תת|(2)}} חובות משווק בעניין מכירת מזון, לרבות הטלת חובת סימון לגבי מזון מסוים שקבע השר, ובכלל זה מזון שאינו ארוז מראש על ידי היצרן וחובת סימון במקום הממכר;
{{ח:תת|(3)}} החזרה יזומה בידי משווק לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}};
{{ח:תת|(4)}} חובות והוראות לעניין סוג מזון רגיש מסוים, לרבות הקביעה כי בנסיבות מיוחדות ובהחלטה מנומקת, בשים לב לסכנה לבריאות הציבור ולבטיחות המזון, נדרשת הוכחה לגבי מילוי דרישות הדין החל על ייצורו וכי אין לשווקו בלא הוכחה כאמור; קבע השר כאמור, יקבע את דרכי ההוכחה והמסמכים הנדרשים לשם הוכחה כאמור, ורשאי הוא לקבוע דרישות כאמור לפי סוגי משווקים;
{{ח:תת|(5)}} חובות והוראות לעניין סוג מזון רגיל מסוים, לרבות קביעה כי נדרשת הוכחה כאמור בפסקה (4) לתקופה שקבע, שלא תעלה על שישה חודשים;
{{ח:תת|(6)}} תנאים לעניין מכירת מזון ייעודי.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: חובות משווק מהאזור}}

{{ח:סעיף|139|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם המשווקים מהאזור“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 146|בסעיף 146}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק מהאזור“ – אדם העוסק בהבאת מזון מהאזור לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק רשום מהאזור“ – אדם בעל רישום תקף במרשם המשווקים מהאזור.

{{ח:סעיף|140|החלת הוראות על הבאת מזון מהאזור לישראל לשם שמירה על בריאות הציבור}}
{{ח:תת|(א)}} על משווק מהאזור ועל הבאת מזון מהאזור לישראל, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרקים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}} והתקנות לפיהם, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע שינויים נוספים לעניין החלת ההוראות כאמור בסעיף קטן (א), וכן הוראות נוספות שיחולו על משווק מהאזור, והכול ככל הנדרש לשם שמירה על בריאות הציבור.

{{ח:סעיף|141|החלת הוראות על משווק מהאזור}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ד|בפרקים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}} על הבאת מזון מהאזור, לעניין הוראות החלות על משווק מהאזור –
{{ח:תתת|(1)}} רישום כמשווק מהאזור יבוא במקום רישום כיבואן רשום;
{{ח:תתת|(2)}} אישור מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}} יבוא במקום אישור מוקדם לייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}};
{{ח:תתת|(3)}} אישור מהרשות המוסמכת באזור בדבר הפיקוח הנדרש לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} על המזון, יבוא במקום אישור גורם מוסמך במדינת הייצור ככל שנדרש אישור כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} יוחל בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום האמור בפסקה (3)(ב) יקראו ”ייצורו לשם ייצוא או לשם החזרה לאזור“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום האמור בפסקה (4), יקראו ”החזרת משלוח מזון שיוצא או שהועבר לאזור והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור“.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}} לא יחולו על הבאה מהאזור של מזון שיוצר על ידי בעל רישיון ייצור או יובא על ידי יבואן רשום לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|142|הבאת מזון מהאזור לישראל}}
{{ח:ת}} לא יביא אדם מזון מהאזור לישראל אלא בהתקיים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא משווק רשום מהאזור;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל את המזון מאדם בעל היתר תקף להוצאת המזון מאת הרשות המוסמכת באזור;
{{ח:תת|(3)}} הוא הביא את המזון לישראל בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר האמור בפסקה (2).

{{ח:סעיף|143|אישור מיוחד למכירת מזון רגיש בישראל}}
{{ח:ת}} משווק מהאזור לא יביא לישראל מזון רגיש אלא אם כן קיבל אישור מיוחד לכך מאת מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, שיינתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, בשינויים המחויבים, ובהתאם לתנאי האישור.

{{ח:סעיף|144|עמידה בהוראות סימון מזון}}
{{ח:ת}} משווק מהאזור לא יביא מזון לישראל אלא אם כן סימון המזון כולל את שם המשווק מהאזור, בהתאם להוראות החלות על יבואן לעניין סימון לפי חקיקת המזון, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|145|עמידה בהוראות התקנות}}
{{ח:ת}} משווק מהאזור לא יביא מזון לישראל בניגוד לתקנות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140(ב)}}.

{{ח:סעיף|146|רישום משווק מהאזור}}
{{ח:ת}} הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום את מי שעוסק בהבאה של מזון מהאזור לישראל והתקיימו לגביו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 147|שבסעיף 147}}.

{{ח:סעיף|147|תנאים לרישום במרשם המשווקים מהאזור}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש להירשם במרשם המשווקים מהאזור יגיש בקשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם לא ירשום מבקש במרשם המשווקים מהאזור, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל או אזרח ישראלי או שהוא רשום כתאגיד לפי הדין בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הגיש הצהרה הכוללת את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטים על יצרן המזון, לרבות עותק מתעודת הזיהוי של היצרן, או העתק מתעודת ההתאגדות שלו לפי הדין בישראל, אם הוא תאגיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטים על מקום עסקו, לרבות רישיון או אישור שניתן למקום עסקו, ככל שנדרש רישיון או אישור כאמור.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הסדרת הובלה ואחסנה של מזון בטמפרטורה מבוקרת}}

{{ח:סעיף|148|חובת רישוי להובלה או לאחסנה של מזון בטמפרטורה מוגדרת}}
{{ח:ת}} לא יוביל אדם מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת ולא יאחסן אדם מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת אלא אם כן הוא עומד בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ומתקיימות לגביו הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|149|רישיון הובלה}}
{{ח:ת}} נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת, לא יוביל אדם מזון כאמור, אלא אם כן הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות, ובהתאם לתנאי הרישיון האמור, ובכלל זה בהתאם לסוג המזון שמבוקש להובילו:
{{ח:תת|(1)}} רישיון הובלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, שניתן בידי נותן רישיון ייצור;
{{ח:תת|(2)}} רישיון ייצור הכולל פעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (6) להגדרה ”ייצור“}};
{{ח:תת|(3)}} היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110(א)}}.

{{ח:סעיף|150|רישיון אחסנה}}
{{ח:ת}} נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת, לא יאחסן אדם מזון כאמור, אלא אם כן הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות, ובהתאם לתנאי הרישיון האמור, ובכלל זה בהתאם לסוג המזון שמבוקש לאחסנו:
{{ח:תת|(1)}} רישיון אחסנה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} שניתן בידי נותן רישיון ייצור;
{{ח:תת|(2)}} רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (6) להגדרה ”ייצור“}};
{{ח:תת|(3)}} היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110(א)}}.

{{ח:סעיף|151|פטור מרישיון אחסנה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 150|בסעיף 150}}, לא יידרש רישיון אחסנה לאלה:
{{ח:תת|(1)}} אחסנה בטמפרטורה מבוקרת על ידי משווק באתר המכירה לצרכן;
{{ח:תת|(2)}} אחסנה בטמפרטורה מבוקרת בבית אוכל או במטבח מוסדי שאינו נדרש לרישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} {{ח:פנימי|סעיף 26|או 26}}.

{{ח:סעיף|152|היתר לסימון ברישיון אחסנה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, נותן רישיון ייצור רשאי לקבוע ברישיון אחסנה היתר להדבקת תווית על גבי מזון ארוז מראש או לסימון לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}}.

{{ח:סעיף|153|בקשה לרישיון הובלה או רישיון אחסנה}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון הובלה או רישיון אחסנה ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – רישיון) או חידוש רישיון יגיש בקשה בצירוף מסמכים ופרטים, בהתאם לנדרש בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 155|סעיף 155}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרישיון תוגש ללשכת הבריאות המחוזית, במחוז שבו הגיש המבקש את בקשתו לקבלת רישיון עסק או במחוז מהמחוזות שבו יש לו רישיון עסק לפי בחירתו.

{{ח:סעיף|154|החלת הוראות על רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} על רישיון הובלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(ד) עד (ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29 עד 40}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: תוקפו של רישיון הובלה יהיה לחמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על רישיון אחסנה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28 עד 40}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|155|תקנות לעניין רישיון}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לבקשה ואופן הטיפול בה;
{{ח:תת|(2)}} קביעת תנאים למתן הרישיון ותנאים ברישיון, ויכול שקביעה כאמור תהיה בשים לב לסיווגם של רישיונות לפי קבוצות המזונות המובלים או המאוחסנים או לפי סוגי פעילות ההובלה והאחסנה, לפי העניין;
{{ח:תת|(3)}} תנאים לעניין מחסנים שהאחסון בהם אינו דורש רישיון אחסנה, ובכלל זה לעניין הציוד הנדרש בהם ואופן החזקת המזון בהם.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות כלליות לעניין יצרן, יבואן ומשווק}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: הוראות לעניין החזקת מזון}}

{{ח:סעיף|156|קיום הוראות היצרן}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק במזון יאחסן ויחזיק את המזון ויובילו לפי הוראות היצרן, בלי לגרוע מהחובה לעמוד בהוראות חקיקת המזון.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), עוסק במזון רשאי לאחסן ולהחזיק מזון או להובילו בטמפרטורה מבוקרת שנקבעה לפי חקיקת המזון, אף אם הוראות היצרן קובעות טמפרטורה מוגדרת שהיא מחמירה לעומת חקיקת המזון, ואולם אם הוראות היצרן כאמור קובעות חובה להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת מחמירה כאמור, ומסמנות הוראה זו במילה ”בלבד“, יאחסן, יחזיק או יוביל את המזון בהתאם להוראות היצרן.

{{ח:סעיף|157|מזון שלא נקבעה לו טמפרטורה מבוקרת}}
{{ח:תת|(א)}} לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה על החזקת מזון מסוים בטמפרטורה מבוקרת, רשאי מנהל שירות המזון לתת לגביו הוראות להחזקה בטמפרטורה מבוקרת, לתקופה שלא תעלה על חודש, ובנסיבות מיוחדות לחודש נוסף.
{{ח:תת|(ב)}} הוראה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק במזון יחזיק מזון בהתאם להוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|158|תקנות בעניין טמפרטורה מוגדרת}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור מזון, אחסנתו, הובלתו או ייבואו בטמפרטורה מוגדרת, בהתאם לסוג המזון ולמאפייניו.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: ארגונים לחלוקת מזון}}

{{ח:סעיף|159|פטור לארגונים לחלוקת מזון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ארגון לחלוקת מזון פטור מרישיון ייצור, רישיון הובלה ורישיון אחסנה לפי חוק זה; {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון לחלוקת מזון“ – תאגיד המספק מזון לנזקקים או לבתי נזקקים, בלא תמורה או תמורת תשלום סמלי, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אם התאגיד מספק מזון תמורת תשלום סמלי – התאגיד אינו מסרב לספק ארוחת מזון לנזקק שאינו עומד בתשלום הסמלי;
{{ח:תתתת|(2)}} התאגיד פועל שלא למטרות רווח, והוא מאוגד ורשום כעמותה לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, או שהוא הקדש ציבורי הרשום אצל רשם ההקדשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|חוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, או שהוא חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל רשם ההקדשות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, שהוכרו כמוסד ללא כוונת רווח לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתתת|(3)}} אחת ממטרות התאגיד הרשומות בתקנון או במסמך היסוד שלו היא הספקת מזון לנזקקים;
{{ח:תתתת|(4)}} התאגיד אינו עוסק במכירת מזון שאינה למטרה של הספקת מזון לנזקקים;
{{ח:תתתת|(5)}} התאגיד אינו פועל במסגרת גוף החייב בהספקת מזון לסועדים או במסגרת גוף שהספקת המזון נלווית לשירות אחר שהוא מספק לסועדים;
{{ח:תתתת|(6)}} התאגיד נרשם באתר האינטרנט כארגון לחלוקת מזון שמתקיימים בו התנאים בפסקאות (1) עד (4), תוך פירוט הכתובות שבהם הוא פועל נכון למועד הרישום, וציון אם המזון שמחולק או שמועבר הוא שלא בתמורה או בתשלום סמלי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום סמלי“ – תשלום בעד מזון או הספקת מזון לבית הנזקק, בסכום שאינו עולה על סכום שקבע השר, ובהעדר קביעה כאמור – בסכום שאינו עולה על התשלום המרבי שניתן לגבות לפי מבחנים שנקבעו לזכאות לתמיכה לפעילות זו לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד המספק מזון לארגון לחלוקת מזון ומתקיימות בו הוראות פסקאות (2) עד (5) להגדרה ”ארגון לחלוקת מזון“ יראו אותו כארגון לחלוקת מזון לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|160||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|161|תקנות בעניין ארגונים לחלוקת מזון}}
{{ח:ת}} השר יקבע הוראות לעניין תחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳ עד ז׳}} על ארגונים לחלוקת מזון.

{{ח:סעיף|162|היתר לשימוש ארגונים לחלוקת מזון במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, ארגון לחלוקת מזון רשאי לעשות שימוש במזון שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי והתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, ולחלקו, אם קיבל אישור בכתב של היצרן לשימוש במזון מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש לתקופה מוגבלת, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך ושהשימוש או החלוקה כאמור ייעשו בתוך אותה תקופה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: מניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון}}

{{ח:סעיף|163|הוראות המנהל לעוסקים במזון לשם מניעת סכנה ממזון מסוים}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל שירות המזון, ובהעדרו – מי שהוא הסמיכו לכך, כי נגרמת סכנה חמורה ומיידית לבריאות הציבור או עלולה להיגרם סכנה כאמור בשל מזון מסוים או בשל השימוש בו, רשאי הוא לתת הוראות למניעת הסכנה שיחולו על כל עוסק במזון, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הייצור, האריזה, ההובלה, האחסון והמכירה של המזון (בסעיף זה – הוראות המנהל), ובלבד שיפורסמו בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באתר האינטרנט, באופן בולט, ובמיקום שייועד להוראות המנהל, עם עיקרי הסיבות למתן ההוראה, בעברית ובערבית ובכל שפה נוספת שימצא מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו כי נדרשת לאותו עניין;
{{ח:תתת|(2)}} בשני עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה ארצית, אחד מהם בשפה הערבית;
{{ח:תתת|(3)}} ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות המנהל יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ואולם רשאי מנהל שירות המזון להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שנה, אם נוכח שממשיכים להתקיים הטעמים המצדיקים את נתינתן.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות המנהל ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות; על אף האמור, בנסיבות חריגות הנוגעות למיידיות הסכנה לבריאות הציבור וחומרתה, רשאי מנהל שירות המזון לקבוע בהוראות שיפורסמו באתר האינטרנט כי הן ייכנסו לתוקף במועד הפרסום באתר כאמור, ובלבד שהפרסום ברשומות יבוצע בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שני ימי עבודה ממועד הפרסום באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות המנהל יישלחו בדואר האלקטרוני לעוסקים במזון שנרשמו לקבלת עדכונים על הוראות לפי סעיף זה ברשימת תפוצה אלקטרונית.

{{ח:סעיף|164|אחריות יצרן, יבואן ומשווק לעניין מזון מזיק|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מזון מזיק“ – מזון שהזיק או שעלול להזיק לבריאות אדם, לרבות מזון שנמצאו לגביו תוצאות של בדיקת מעבדה המעידות על אי־עמידה של המזון בדרישות לפי חקיקת המזון, שיש בה כדי להזיק או לעורר חשש לנזק כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק במזון שנודע לו כי מזון שייצר, ייבא או מכר, לפי העניין, הוא מזון מזיק, יפעל לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ינקוט בהקדם האפשרי אמצעים סבירים למניעת השימוש במזון, לרבות אמצעים מבין אלה, לפי העניין, והכול לשם מניעת הסכנה לבריאות או החשש לסכנה לבריאות מצריכת המזון:
{{ח:תתתת|(א)}} עדכון של היצרן או היבואן, ולגבי מזון שהוא תוצרת חקלאית טרייה – של מי שממנו קיבל את המזון;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתיאום עם מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal); על אף האמור, הוראה על החזרה יזומה של מזון על ידי משווק תינתן רק לגבי מזון שהוא מוכר, ובהתאם לתקנות שייקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138(3)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בתיאום עם מנהל שירות המזון – מסירת הודעה לציבור (Recall) על הסכנה הנשקפת מהמזון, אם הודעה כאמור לא נמסרה על ידי היצרן או היבואן, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} עוסק במזון ידווח למנהל שירות המזון או למי שהוא הסמיכו לכך על פירוט האמצעים שנקט לפי פסקה (1), אם ביצע החזרה יזומה או מסר הודעה לציבור, לפי פסקה (1)(ב) או (ג) ובכל מקרה אחר שלגביו קבע השר, באישור הוועדה, חובת דיווח לעניין זה, ואם נתן מנהל שירות המזון הוראה לעוסק במזון בעקבות הדיווח, יפעל העוסק במזון בהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ג)}} נתן מנהל שירות המזון הוראה לעוסק במזון לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לפעול לביצוע ההוראה בנסיבות שבהן העוסק במזון סירב לבצע את ההוראה או בנסיבות של דחיפות מיוחדת.
{{ח:תת|(ד)}} נודע למנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך כי מזון הוא מזון מזיק, רשאי הוא, בנסיבות דחופות או בנסיבות שבהן קיים קושי לאתר את בעלי המזון, לפעול לפי הוראות סעיף קטן (ב)(1)(ב) אף בטרם נתן הוראה כאמור בסעיף (ב)(2) או במקביל למתן הוראה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} עוסק במזון יישא בהוצאות של פעולות שננקטו לפי סעיף קטן (ג) או (ד), אלא אם כן קבע מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להורות על החזרה יזומה, אם התקיימו נסיבות כאמור בסעיף קטן (ב), אף אם לא הובא הדבר לידיעתו באמצעות עוסק במזון, לאחר שנתן לעוסק במזון הזדמנות לטעון את טענותיו, אלא אם כן ראה כי קיים צורך דחוף, לשם שמירה על בריאות הציבור, להורות על החזרה יזומה כאמור בלי לשמוע את טענותיו.
{{ח:תת|(ז)}} עוסק במזון יתעד אצלו, לרבות באמצעות שמירת עותק, תלונות בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות אדם ממזון שייצר, ייבא או מכר, לפי העניין, לתקופה של שלוש שנים לפחות ממועד קבלת התלונה; {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אולם על יבואן של מזון במסלול האירופי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(ב)(4)}} לעניין מזון במסלול האירופי שייבא.

{{ח:סעיף|165|הודעה בדבר מסוכנות מזון}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}}, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לעשות כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להורות לעוסק במזון לפרסם, או להודיע לכל אדם הנוגע בדבר, כי מזון או תהליך עבודה אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון החלות עליו, וכי המזון או תהליך העבודה מסוכן לבריאותו או לבטיחותו של אדם הצורך את המזון, או שקיימת הסתברות ממשית למסוכנות כאמור; הפרסום או ההודעה יהיו באופן שיורה עליו מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך; הוראה לפי פסקה זו לא תינתן אלא לאחר שניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו;
{{ח:תת|(2)}} לפרסם, או להודיע הודעה מטעמו אם נוכח כי העוסק סירב לפרסם, או להודיע באופן שהורה עליו כאמור בפסקה (1), או אם סבר כי קיים חשש ממשי לשלומו או לבריאותו של אדם, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, ורשאי הוא –
{{ח:תתת|(א)}} להודיע או לפרסם הודעה מטעמו גם בלי שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו אם סבר כי קיים חשש מיידי כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן;
{{ח:תתת|(ב)}} לחייב את העוסק בהוצאות ההודעה או הפרסום, כולן או חלקן;
{{ח:תת|(3)}} להורות לכל עוסק להודיע או לפרסם, או להודיע או לפרסם הודעה מטעמו, על ממצאי בדיקות שערך בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, אם נוכח כי נגרמה פגיעה לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או שיש הסתברות ממשית שתיגרם פגיעה כאמור, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו טרם מתן ההודעה או הפרסום כאמור; סבר נותן ההוראה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, רשאי הוא לפרסם כאמור בלי שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.

{{ח:סעיף|166|הוראות להפסקת פעולות עוסק במזון, לאיסוף המזון ולמניעת העברת מזון לגורם מפר}}
{{ח:תת|(א)}} מצא מנהל שירות המזון או רופא מחוזי שמזון אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון החלות עליו או כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור בשל המזון, רשאי הוא לתת הוראות בכתב לעוסק במזון, ובכלל זה הוראות להפסיק את ייצור המזון, ייבואו או מכירתו, וכן להורות על איסופו של המזון למקום שקבע או על החזרתו לעוסק במזון שממנו קיבל את המזון, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק במזון הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} סבר מנהל שירות המזון או רופא מחוזי כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור, רשאי הוא לתת לעוסק במזון הוראה לפי סעיף קטן (א), בלי שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.
{{ח:תת|(ג)}} ראה מנהל שירות המזון כי עוסק במזון הפר הוראה לפי חקיקת המזון וכי קיים חשש לשלומו, לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור בשל כך, רשאי הוא לתת הוראות ליצרן, יבואן או משווק ולגבי תוצרת חקלאית טרייה או מזון מן החי – גם למגדל, במטרה למנוע העברת מזון הקשור לחשש האמור לגורם המפר.

{{ח:סעיף|167|פסילת מזון והשמדתו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי שמצא כי מזון המיועד למכירה עלול להזיק לבריאות אדם או שאינו ראוי למאכל אדם, רשאי לפסול את המזון ולצוות על השמדתו או למנוע באופן אחר את השימוש בו למאכל; לעניין סעיף זה, יראו גם כל מוצר המוצג למכירה וכל מזון שטרם ניתנה לגביו תעודת שחרור כמזון המיועד למכירה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על פסילת מזון, על השמדתו או על מניעת השימוש בו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הודיע על כך ליצרן, ליבואן או למשווק שהמזון ברשותו, זמן סביר לפני מתן ההוראה, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, בכתב או בעל פה; החלטה לפי סעיף זה תתקבל לא יאוחר משבעה ימי עבודה לאחר המועד שבו נטענו הטענות.
{{ח:תת|(ג)}} הורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על השמדת מזון לפי סעיף קטן (א), רשאי היצרן, היבואן, או המשווק, לפי העניין, לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההחלטה; השמדת המזון בהתאם להחלטה כאמור לא תבוצע אלא בחלוף המועד להגשת העתירה, אלא אם כן הסכים, בכתב, היצרן, היבואן או המשווק לביצוע ההשמדה בטרם המועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} עד לקבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (א) או עד לקבלת החלטת בית משפט לפי סעיף קטן (ג), רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך או הרופא הממשלתי או מי שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, להוציא את המזון מידי המחזיק בו ולאחסנו במקום שיורה, ובכלל זה בנמל או בפיקוח המכס, או להורות למחזיק להעביר את המזון למקום אחסנה שיורה; כמו כן רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש ערובה בגובה שקבע השר להבטחת מימון הוצאות האחסנה עד לשמיעת הטענות והחלטה לגביהן.
{{ח:תת|(ה)}} מצא מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לתת הוראה על השמדת מזון לפי סעיף קטן (א) אף אם לא הודיע על כך קודם לכן לעוסק במזון ובלי שנתן לו הזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} המזון שנדרש לתת לגביו הוראת השמדה הוא מזון רגיש;
{{ח:תתת|(2)}} המזון שנדרש לתת לגביו הוראת השמדה הוא מזון רגיל אך מנהל שירות המזון או הרופא הממשלתי נוכח כי קיים חשש מיידי לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור, אם לא תינתן הוראת ההשמדה אף בטרם שמיעת הטענות;
{{ח:תתת|(3)}} לא ניתן להעביר את המזון לאחסון בלי שהדבר יעלה כדי השמדתו, או שיש בכך משום נטל בלתי סביר;
{{ח:תתת|(4)}} לא ניתנה ערובה לפי סעיף קטן (ד), במועד שנקבע בדרישה האמורה;
{{ח:תתת|(5)}} לא ניתן לאתר את היצרן, היבואן או המשווק שהמזון ברשותו במאמץ סביר.
{{ח:תת|(ו)}} היצרן, היבואן או המשווק שהמזון ברשותו יישא בעלות ההוצאות לשם שמירה, הובלה, אחזקה והשמדה של מזון לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ז)}} ניתנה הוראה להשמדת מזון לפי סעיף זה, יורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על העברת המזון לאתר מסוים לביצוע ההשמדה, ורשאי הוא להורות על דרכי ההשמדה.

{{ח:סעיף|168|התליית רישיון בשל אירוע בריאותי חמור}}
{{ח:תת|(א)}} היה בעל רישיון ייצור, יבואן רשום, בעל רישיון אחסנה, בעל רישיון הובלה או בעל רישיון אחר לפי חוק זה קשור עקב עיסוקו במזון בפגיעה בריאותית חמורה באנשים, ולדעת נותן הרישיון או התעודה התליית רישיונו או תעודתו, לפי העניין, נחוצה לשם מניעת סכנה ממשית לבריאות הציבור עד לבירור האירוע, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון או התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את רישיונו או תעודתו; אין באמור כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לפי חוק זה לעניין הרישיון או התעודה.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת ההתליה לפי סעיף קטן (א) תסתיים במועד שלא יאוחר מ־45 ימים ממועד סיום בירור האירוע על ידי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך או במועד מוקדם יותר שיורה, ובלבד שתקופת ההתליה לא תעלה על שנה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות לעניין יצרן, יבואן ומשווק}}

{{ח:סעיף|169|חובת עריכת בדיקות}}
{{ח:ת}} יבואן או יצרן, וכל עוסק אחר שנקבע לגביו בחוק זה או לפיו כי יבדוק מזון במעבדה מוכרת, יקיים את החובה כפי שנקבעה ויישא בהוצאות הבדיקה.

{{ח:סעיף|170|הכרה במעבדה לבדיקת מזון}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות רשאי להכיר במעבדה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון, לאחר שמצא כי היא עומדת בתנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} רשימת המעבדות המוכרות תפורסם באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באישור הוועדה, תנאים להכרה במעבדות, לרבות לעניין עבר פלילי של בעלי תפקידים במעבדה והכשרתם;
{{ח:תתת|(2)}} ציוד וטכנולוגיות שיידרשו במעבדה מוכרת;
{{ח:תתת|(3)}} סוגי הבדיקות והדרכים והמועדים לעריכתן, תוקף ההכרה וכן תנאים בהכרה ועילות ותנאים לביטולה.

{{ח:סעיף|171|תעודת בדיקה}}
{{ח:ת}} מעבדה מוכרת העורכת בדיקה שהמציא לה מפקח תמציא לו את תוצאות הבדיקה לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 8|שבתוספת השמינית}} (בחוק זה – תעודת בדיקה).

{{ח:סעיף|172|חובת דיווח על תוצאה חריגה}}
{{ח:תת|(א)}} מצאה מעבדה מוכרת תוצאה חריגה שיש בה סכנה לבריאות הציבור, לרבות מזהם ביולוגי או כימי, בדוגמת מזון שקיבלה לבדיקה מגורם שאינו מפקח לפי חוק זה, תמציא הודעה על כך בטופס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון יורה בנוהל שיפרסם באתר האינטרנט ויועבר למעבדות המוכרות על הגורמים שלהם תומצא ההודעה כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע נסיבות שבהן לא תחול חובת מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות רשאי לבטל הכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף 170(א)}} ממעבדה מוכרת, אם מצא שלא קיימה את חובת הדיווח על תוצאה חריגה בדוגמת מזון כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|173|תעודת בדיקה כראיה}}
{{ח:תת|(א)}} בהליכים לפי חוק זה תשמש תעודת בדיקה של מזון שנתנה מעבדה מוכרת, ראיה לתוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|(ב)}} תעודת בדיקה לא תהיה קבילה בבית המשפט אלא אם כן תוצאותיה נמסרו לעוסק במזון שמזונו נבדק, בדואר רשום או בדרך אחרת שקבע השר בתקנות, בתוך 21 ימים מהתאריך הנקוב בה כתאריך סיום הבדיקה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים מיוחדים.

{{ח:סעיף|174|שמירת מסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} מסמכים ופרטים שעל עוסק במזון לשמור לפי הוראות חוק זה, לרבות לצורך עקיבות המזון (בסעיף זה – מידע) יכול שיישמרו בדרך דיגיטלית, אלא אם כן נאמר אחרת, ובלבד ששמירת מידע בדרך דיגיטלית תיעשה כך שהמידע יישמר באופן אמין, ברור וקריא, ויגובה תקופתית.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השמירה של המידע בדרך דיגיטלית, הדרכים לגיבויו וצורת הגישה אליו לשם פיקוח, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בשים לב לגודל העוסק ולמהות עסקו.

{{ח:סעיף|175|דיווח בידי עוסק במזון}}
{{ח:ת}} דיווח שעוסק במזון חייב למסור לפי הוראות חוק זה יכול שיישלח בדואר אלקטרוני לכתובת שתפורסם באתר האינטרנט חתום בחתימה אלקטרונית או כשהוא כולל סריקה ממוחשבת של דיווח חתום בכתב, ויראו את הדיווח כאילו נמסר משעה שהתקבל אישור מסירה.

{{ח:סעיף|176|השגה}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה של רשות כמפורט להלן רשאי מי שההחלטה ניתנה בעניינו להגיש השגה בכתב, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו־ו׳}} שהתקבלה על ידי מי שאינו מנהל שירות המזון – לפני מנהל שירות המזון או לפני מי שמנהל שירות המזון הסמיכו לכך, ובתנאי שהסמכה כאמור פורסמה באתר האינטרנט, ויכול שההסמכה תהיה לדון בהשגה על סוגי החלטות או על החלטות לפי זהות הגורם מקבל ההחלטה;
{{ח:תתת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו־ו׳}} שהתקבלה על ידי מנהל שירות המזון – לפני מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} החלטה של רשם היבואנים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} – לפני מנהל שירות המזון;
{{ח:תתת|(4)}} החלטה של רשות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} שאינה כאמור בפסקה (3) ואינה החלטה של מנהל שירות המזון – לפני גורם כאמור בפסקה (1); לא יקבל הגורם המחליט בהשגה לפי פסקה זו החלטה, אלא בהתייעצות עם הממונה על הגורם מקבל ההחלטה שעליה מוגשת ההשגה;
{{ח:תתת|(5)}} החלטה שאינה החלטה של מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}} – לפני מנהל שירות המזון;
{{ח:תתת|(6)}} החלטה שאינה של מנהל שירות המזון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיפים 164}}, {{ח:פנימי|סעיף 165|165}} {{ח:פנימי|סעיף 166|או 166}} – לפני גורם כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} החלטה בהשגה לפי סעיף זה תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתה, ואולם השגה לפי סעיף קטן (א)(4) על החלטה בעניין מתן תעודת שחרור תינתן בתוך 15 ימים מיום הגשתה, אלא אם כן הגורם המוסמך להחליט בהשגה האריך את המועד להחלטתו, ובלבד שלא יאריך ביותר מ־15 ימים נוספים.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ההחלטה שלגביה הוגשה או לגרוע מתוקפה, ואולם מגיש ההשגה רשאי לבקש בהשגתו את עיכוב ביצוע ההחלטה; התבקש עיכוב כאמור, תינתן החלטה בעניין העיכוב בתוך 10 ימים מיום הגשתה.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הסדרת הפיקוח הווטרינרי}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|177|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית קירור“ – מקום המשמש לאחסנת מזון, ובכלל זה מוצר בשר, בקירור או בהקפאה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל היתר הפעלה“ – בעל היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} להפעלת מפעל לבשר גולמי, או מי שעסקו טעון היתר כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרופאים הווטרינרים“ – {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“, ”יצרן של מוצר בשר“ – אדם העוסק בייצור מוצר בשר, או בעל רישיון אחסנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150|בסעיף 150(1)}} לעניין מוצר בשר או מי שעסקו טעון רישיון כאמור, ולמעט –
{{ח:תתת|(1)}} מוביל מוצר בשר בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (6) להגדרה ”ייצור“}};
{{ח:תתת|(2)}} מייצר מוצר בשר במסגרת פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}};
{{ח:תתת|(3)}} מי שפטור מרישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27(1) או (2)}};
{{ח:תתת|(4)}} ארגון לחלוקת מזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 159|סעיף 159}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר בשר“ – בשר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}} ומוצריו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל בשר“ – עסק לייצור בשר שניתן לגביו רישיון ייצור או שהפעלת העסק טעונה רישיון כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל לבשר גולמי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מפעל לשחיטת בשר, למעט אם מתבצע בו עיבוד;
{{ח:תתת|(2)}} מפעל שמבוצע בו רק טיפול בבשר גולמי;
{{ח:תתת|(3)}} מפעל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בסעיף 190(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל לשחיטת בשר“ – מפעל שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית מטבחיים – מפעל שמיועד להמתת בהמות ושחיטתן;
{{ח:תתת|(2)}} בית שחיטה לעופות – מפעל שמיועד לשחיטת עופות;
{{ח:תתת|(3)}} תחנת מיון לדגים – מפעל שמיועד למיון ולאריזה של דגים המיועדים למאכל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל שאושר לייצוא“ – מפעל שקיבל אישור לייצוא לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיבוד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|בחוק הרופאים הווטרינרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר מוסמך“ – רופא וטרינר מוסמך במפעל או רופא וטרינר מוסמך בשווקים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר מוסמך“, במפעל – רופא וטרינר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}} {{ח:פנימי|סעיף 193|או 193}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר מוסמך“, בשווקים – רופא וטרינר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 194|סעיף 194}} {{ח:פנימי|סעיף 195|או 195}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב הובלה“ – כלי תחבורה שמובילים בו מוצר בשר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד לפיקוח וטרינרי“, ”תאגיד“ – התאגיד לפיקוח וטרינרי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית בטיחות מזון“ – תכנית הכוללת לפחות את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, האריזה וההובלה של מוצר הבשר (Hazard Analysis Critical Control Points – HACCP);
{{ח:תתת|(2)}} אמצעים לשמירה על עקיבות מוצרי הבשר וחומרי הגלם שלהם ועל הוצאתם מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת משלוח למוצר בשר“ – תעודת משלוח למוצר בשר שהנפיק יצרן של מוצר בשר או בעל היתר הפעלה, ונכללים בה הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה וטרינרית“ – תעודה החתומה בידי רופא וטרינר מוסמך במפעל בשר או במפעל לבשר גולמי, שניתנת למוצר בשר טרם הוצאתו מהמפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודות“ – תעודת משלוח למוצר בשר ותעודה וטרינרית.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר}}

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ב משנה א|סימן משנה א׳: תנאי ייצור נאותים למוצרי בשר}}

{{ח:סעיף|178|החובה לקבל אישור ייצור נאות}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן של מוצר בשר לא ייצר מוצר כאמור אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון.
{{ח:תת|(ב)}} על מתן אישור נאות לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ בפרק ג׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להורות כי מפעל לייצור בשר מסוג מסוים לא יהיה חייב באישור ייצור נאות אם הוא מצא שמיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון; הוראות לפי סעיף קטן זה יינתנו בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב, בין השאר, בסוג המפעל, בהיקף הייצור במפעל, בהקפדתו בעבר על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון, בסוג המזון המיוצר בו ובמורכבות הטכנולוגית של הייצור.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ב משנה ב|סימן משנה ב׳: תנאים להוצאת מוצר בשר, קבלתו והעברתו}}

{{ח:סעיף|179|צירוף תעודת משלוח ותעודה וטרינרית למוצר בשר}}
{{ח:ת}} יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא יוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, לפי העניין, אלא לאחר שהנפיק תעודת משלוח למוצרי בשר וצירף אותה למשלוח וכן צירף למשלוח תעודה וטרינרית, אם הנפקתה נדרשת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}}.

{{ח:סעיף|180|איסור הנפקת תעודת משלוח למוצר בשר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 179|בסעיף 179}}, יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא ינפיק תעודת משלוח למוצר בשר, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הרופא הווטרינר המוסמך במפעל –
{{ח:תתת|(א)}} הודיע על כוונה לערוך בדיקה של המשלוח או שמצא שהתקיימה אחת מהנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 205|בסעיף 205}};
{{ח:תתת|(ב)}} סירב לחתום על תעודה וטרינרית הנדרשת לפי דין לרבות תעודה וטרינרית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}};
{{ח:תת|(2)}} חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח לגבי אתר המכירה שאליו מיועד מוצר הבשר או לגבי הרכב המוביל את מוצר הבשר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 205|בסעיף 205(4)}};
{{ח:תת|(3)}} חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח מאחר שהיצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן לא שילם את האגרה הנדרשת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 205|בסעיף 205(5)(א) או (ב)}}.

{{ח:סעיף|181|פרטי תעודת משלוח למוצר בשר}}
{{ח:ת}} יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן יכלול בתעודת משלוח למוצר בשר את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} פרטי היצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן, לרבות כתובתו ופרטי ההתקשרות עמו;
{{ח:תת|(2)}} פרטים בדבר מוצר הבשר, לרבות שם מוצר הבשר, מספר האריזות במשלוח, משקל המשלוח ומספר אצווה;
{{ח:תת|(3)}} היום והשעה שבה רכב ההובלה יוצא מהמפעל;
{{ח:תת|(4)}} היעד של מוצר הבשר, ובכלל זה שם העסק וכתובתו, ואם אינו עסק – שם המקום וכתובתו;
{{ח:תת|(5)}} פרטי רכב ההובלה שבו מובל מוצר הבשר, ובכלל זה מספר הרישוי והטמפרטורה הנדרשת ברכב;
{{ח:תת|(6)}} מספר הטלפון הנייד של נהג רכב ההובלה וכן מספר הטלפון הנייד של עובדו של היצרן בעל היתר ההפעלה או היבואן, המשמש כאיש קשר לעניין הוראות פסקה זו.

{{ח:סעיף|182|שליחת העתק של התעודות}}
{{ח:ת}} בעת יציאתו של משלוח מוצרי בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, יעביר היצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן, לפי העניין, למערכת הממוחשבת את פרטי המשלוח, יעד המשלוח, פרטי רכב ההובלה ושם הרופא הווטרינר המוסמך במפעל, לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית.

{{ח:סעיף|183|תנאי הובלה ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר}}
{{ח:ת}} יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן, לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, אלא לאחר שמצא כי התקיימו כל אלה לגבי רכב ההובלה שבו הוא מובל:
{{ח:תת|(1)}} הטמפרטורה ברכב עומדת בכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 155|סעיף 155}};
{{ח:תת|(2)}} מותקנת מערכת בקרה של הטמפרטורה ברכב;
{{ח:תת|(3)}} קיימת מערכת לתיעוד תקלות בטמפרטורה שברכב;
{{ח:תת|(4)}} קיימת מערכת המתריעה בזמן אמת על תקלות בטמפרטורה ברכב; השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום מערכת כאמור לגבי יצרן, בעל היתר הפעלה או יבואן, בהתאם להיקף הייצור של המפעל ולסוג המזון המיוצר בו, ורשאי הוא להתחשב במיעוט מספרם של כלי הרכב המשמשים אותם.

{{ח:סעיף|184|איסור קבלה של מוצר בשר}}
{{ח:ת}} יצרן של מוצר בשר או בעל היתר הפעלה לא יקבל מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה לגבי המשלוח של מוצר הבשר:
{{ח:תת|(1)}} מצורפת למשלוח שבו הגיע מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר שנכללים בה הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}}, ואם יש לצרף לתעודת המשלוח גם תעודה וטרינרית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} – צורפה תעודה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} תעודת המשלוח של מוצר הבשר הונפקה במהלך 24 השעות שקדמו להגעת המשלוח;
{{ח:תת|(3)}} יש התאמה בין המוצרים שבמשלוח ובין תעודת המשלוח למוצרי הבשר לגבי הפרטים שלפי {{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181}}, ואם צורפה תעודה וטרינרית – יש התאמה בין התעודה הווטרינרית ובין תעודת המשלוח.

{{ח:סעיף|185|איסור מכירה של מוצר בשר}}
{{ח:ת}} משווק לא ימכור מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 184|בפסקאות (1) עד (3) לסעיף 184}} לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר שקיבל.

{{ח:סעיף|186|תנאי הובלה מאתר מכירה}}
{{ח:ת}} משווק של מוצרי בשר לא יוציא מוצרי בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה ולא יוביל מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183}}, בשינויים המחויבים, לגבי רכב ההובלה.

{{ח:סעיף|187|הוצאת מוצרי בשר לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה}}
{{ח:תת|(א)}} משווק של מוצר בשר לא יוציא מוצרי בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, אלא לאחר שצירף למוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר בשר שאותה הנפיק היצרן של מוצר הבשר או בעל היתר ההפעלה, ומצוין בה כי היא אושרה על ידי הרופא הווטרינר המוסמך במפעל.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מתן האישור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרופא הווטרינר המוסמך במפעל להיעזר ברופא ווטרינר מוסמך בשווקים, המפקח בתחום השיפוט של הרשות המקומית שבו נמצא אתר המכירה.
{{ח:תת|(ג)}} על יצרן או על בעל היתר הפעלה שהנפיק תעודת משלוח חדשה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות לעניין שליחת העתק מתעודת המשלוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182}}.

{{ח:סעיף|188|תקנות לעניין העברה ומכירה של מוצר בשר}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות כללים ותנאים בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} העברה של מוצר בשר באמצעות הובלה ממשווק מזון בשיווק קמעונאי אל צרכן;
{{ח:תת|(2)}} פעולתם של משווקים של מוצרי בשר שמחזיקים את מוצר הבשר ברכב ההובלה בלבד החל מרכישת מוצר הבשר על ידיהם ועד לשיווקו, לרבות תנאים ומגבלות על משך הזמן שבו מותר להחזיק מוצר הבשר ברכב ההובלה.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ב משנה ג|סימן משנה ג׳: הוראות שונות – חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר}}

{{ח:סעיף|189|סייג לתחולה על מייצר ארוחות מוכנות להסעדה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לעניין יצרן לא יחולו על מי שמייצר ארוחות מוכנות להסעדה ממוצרי בשר, שאינו בית אוכל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(ב)}}, אלא אם כן השר קבע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, כולן או חלקן, יחולו לגביו.

{{ח:סעיף|190|חובות רישיון ייצור או היתר הפעלה במפעלים שמבצעים עיבוד וטיפול בבשר גולמי}}
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|ובפקודת מחלות בעלי חיים}}, מפעל שמתבצעים בו באותו מבנה טיפול בבשר גולמי ועיבוד –
{{ח:תת|(1)}} יהיה טעון קבלת רישיון ייצור ופטור מקבלת היתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}}, אם מבין מוצרי הבשר שהוא מוציא לשיווק משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם עיבוד עולה על משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם רק טיפול בבשר גולמי;
{{ח:תת|(2)}} יהיה טעון קבלת היתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} ופטור מקבלת רישיון ייצור, אם מבין מוצרי הבשר שהוא מוציא לשיווק משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם רק טיפול בבשר גולמי עולה על משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם עיבוד.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על־ידי רופאים וטרינרים}}

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה א|סימן משנה א׳: הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל}}

{{ח:סעיף|191|הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל}}
{{ח:ת}} מנהל היחידה הווטרינרית יסמיך רופאים וטרינרים, מבין עובדי התאגיד, לבצע פיקוח וטרינרי במפעל בשר, בבית קירור וברכב הובלה.

{{ח:סעיף|192|היקף הפיקוח הנדרש במפעל בשר או בבית קירור}}
{{ח:ת}} מנהל היחידה הווטרינרית יורה על היקף הפיקוח הווטרינרי הנדרש בכל מפעל בשר ובית קירור, לאחר שהתייעץ עם הרופא הווטרינר שבמפעל, ככל שישנו, ויסמיך את הרופאים הווטרינרים בהתאם לכך; מנהל היחידה הווטרינרית יורה על היקף הפיקוח הנדרש כאמור, בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב בין השאר בסוג המפעל, בהיקף הייצור במפעל או בהיקף האחסנה בבית הקירור, בהקפדתו של המפעל או בית הקירור בעבר על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון, ובסוג המזון המיוצר או מאוחסן בו.

{{ח:סעיף|193|הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל לבשר גולמי}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח במפעל לבשר גולמי, רשאי מנהל היחידה הווטרינרית להסמיך לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}} רופאים וטרינרים שמונו בידי מנהל השירותים הווטרינריים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} ועומדים בתנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים להסמכת רופא וטרינר מוסמך במפעל, בסמכויות הפיקוח הווטרינרי על הוצאת התעודות במפעל.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח של רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף קטן (א), הנתונות לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}}.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה ב|סימן משנה ב׳: הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים}}

{{ח:סעיף|194|הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי רשות מקומית}}
{{ח:ת}} מנהל היחידה הווטרינרית יסמיך רופאים וטרינרים, מבין עובדי רשות מקומית, שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי על אתרי המכירה של מוצרי בשר ברשות המקומית ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – שווקים), ובכלל זה על ההובלה של מוצרי בשר.

{{ח:סעיף|195|הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי התאגיד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 194|בסעיף 194}}, רשות מקומית שבה הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים הם מבין עובדי הרשות, רשאית, באישור מועצתה, להודיע בכתב למנהל כי היא מעוניינת שכל הרופאים הווטרינרים שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה לא יהיו מבין עובדי הרשות המקומית.
{{ח:תתת|(2)}} הודיעה רשות מקומית כאמור בפסקה (1), יסמיך מנהל היחידה הווטרינרית רופאים וטרינרים מבין עובדי התאגיד שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה החל במועד שצוין בהודעתה, ובלבד שהמועד לא יהיה לפני שחלפו ארבעה חודשים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 194|בסעיף 194}}, מצא המנהל כי הרשות המקומית אינה מציעה די מועמדים לרופאים וטרינרים המוסמכים לפקח בשווקים שבתחום שיפוטה או שהיא מציעה מועמדים שאינם עומדים בתנאי הכשירות וההכשרה לשם הסמכתם לרופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים, רשאי הוא להורות, לפי המלצת מנהל היחידה הווטרינרית ולאחר שניתנה לרשות המקומית הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי יהיו מבין עובדי התאגיד רופאים וטרינרים שיהיו מוסמכים לפקח בשווקים שבתחום שיפוטה של הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} ביקשה רשות מקומית שהרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שבתחום שיפוטה הם מבין עובדי התאגיד, מהמנהל, בכתב, באישור מועצתה, שהרופאים הווטרינרים המוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה יהיו מבין עובדיה, והמנהל, לפי המלצת מנהל היחידה הווטרינרית, הסכים לבקשה, יסמיך מנהל היחידה הווטרינרית את הרופאים הווטרינרים המוסמכים כאמור מבין עובדי הרשות המקומית.

{{ח:סעיף|196|מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים הנדרש בשווקים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל היחידה הווטרינרית יורה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים הנדרשים במדינה, בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב במספר אתרי המכירה במדינה שנדרשת לגביהם ביקורת תקופתית, בסוג מוצרי הבשר שהם מוכרים, ובתדירות הביקורת שיורה עליה בין השאר בהתאם לסיכון הנשקף מהמזון לבריאות הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל היחידה הווטרינרית יורה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים בכל רשות מקומית, בהתחשב בחלקם היחסי של מספר אתרי המכירה ברשות המקומית שנדרשת לגביהם ביקורת תקופתית, ובתדירות הביקורת שהורה עליה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לשם מתן הוראה ראשונה לפי סעיף קטן (ב) ולשם הקמת המערכת הממוחשבת, תמציא רשות מקומית בתוך שישה חודשים מעת שהתבקשה לכך בידי מנהל היחידה הווטרינרית, נתונים כמפורט להלן, ככל שיש בידה, על עסקים שבהם נמכר בשר בתחום שיפוטה, לרבות עסקים שלא ניתן להם רישיון עסק, בחלוקה לסוגי עסקים ככל שהתבקשה: שם העסק, כתובתו ומספר הטלפון בעסק, ושם בעל העסק, ואם הוא תאגיד – מספר הרישום שלו.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה ג|סימן משנה ג׳: הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים – הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|197|תקנות הסמכה של רופא וטרינר מוסמך}}
{{ח:ת}} השר רשאי להתקין תקנות בדבר דרכי ההסמכה של רופאים וטרינרים מוסמכים, לרבות לעניין שינוי בהסמכה.

{{ח:סעיף|198|תנאי כשירות והכשרה של רופא וטרינר מוסמך}}
{{ח:ת}} כל הרופאים הווטרינרים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}}, חייבים לעמוד בתנאי הכשירות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}, ולהשתתף בהכשרה ובהשתלמויות מקצועיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מב|סעיף 32מב לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|199|הנחיה מקצועית}}
{{ח:ת}} הרופאים הווטרינריים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}}, יפעלו בהתאם להנחיות מקצועיות של מנהל היחידה הווטרינרית או של מנהל השירותים הווטרינריים, לפי העניין.

{{ח:סעיף|200|ביטול או התליית הסמכה של רופא וטרינר מוסמך}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל היחידה הווטרינרית רשאי, לאחר שנתן לרופא וטרינר מוסמך הזדמנות להשמיע את טענותיו, בכתב או בעל פה, לבטל או להתלות את הסמכתו של רופא וטרינר מוסמך, אם מצא שהרופא הווטרינר המוסמך אינו ממלא את חובותיו לפי חוק זה או שהוא פעל באופן שגרם לסכנה לבריאות הציבור או שאינו עומד בתנאי הכשירות וההכשרה שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}, ולאחר ששוכנע שלא ניתן לקבוע לגביו תנאים של הכשרה מתאימה שיביאו לתיקון הפגם בפעולת הפיקוח על ידו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מצא מנהל היחידה הווטרינרית כי קיים צורך דחוף לבטל או להתלות את ההסמכה כאמור באותו סעיף קטן לשם מניעת סכנה מיידית לבריאות הציבור, רשאי הוא לבטל או להתלות את ההסמכה כאמור לאלתר, ובלבד שייתן לרופא הווטרינר המוסמך הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר הביטול או ההתליה, ולא יאוחר משבעה ימים ממועד החלטתו.

{{ח:סעיף|201|מינוי רופא וטרינר מוסמך מבין עובדי המדינה או הרשות המקומית}}
{{ח:תת|(א)}} על אף ההוראות לעניין הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים, מבין עובדי התאגיד, במפעל או בשווקים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191|בסעיפים 191}} {{ח:פנימי|סעיף 195|ו־195(ב) או (ג)}}, מצא השר כי יש צורך בהסמכת רופאים וטרינרים נוספים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, להתיר למנהל היחידה הווטרינרית להסמיך לפי הסעיפים האמורים, לתקופה שיקבע, רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל או בשווקים מבין עובדי רשות מקומית שבתחום שיפוטה נמצאים המפעל או השווקים, אם ניתנה לכך הסכמת הרשות המקומית, לפי החלטת המועצה, או מבין עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 214|בסעיפים 214}} {{ח:פנימי|סעיף 215|ו־215}}, התיר השר כאמור בסעיף קטן (א), תשולם האגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 214|באותם סעיפים}} לרשות המקומית או למשרד הבריאות, לפי העניין; גבה התאגיד לפיקוח וטרינרי את האגרה, יעבירה למשרד הבריאות או לרשות המקומית, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 218|סעיף 218(א)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה ד|סימן משנה ד׳: חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך במפעל}}

{{ח:סעיף|202|נקיטת פעולות פיקוח במפעל}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך במפעל יאמת את יישומה של תכנית בטיחות המזון במפעל, ובכלל זה יפקח על אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנאי התברואה במפעל;
{{ח:תת|(2)}} בטיחות מוצרי הבשר וחומרי הגלם;
{{ח:תת|(3)}} שלמות האריזה וקיום תהליכי סימון המזון;
{{ח:תת|(4)}} אחסון מוצרי בשר;
{{ח:תת|(5)}} הובלת מוצרי הבשר מאתר הייצור לדרכי השיווק.

{{ח:סעיף|203|נוכחות במפעל}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך במפעל יהיה נוכח במפעל בתדירות שיורה עליה מנהל היחידה הווטרינרית, בהתאם לניהול סיכונים ובין השאר בהתאם לניתוח של הסיכונים הקיימים לבריאות הציבור מאותו מפעל ומאותו סוג מזון.

{{ח:סעיף|204|נטילת דוגמאות וביצוע בדיקות}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך במפעל ייטול דוגמאות של מזון ויבצע בדיקות, יידע את המפעל לגבי תוצאות הבדיקות וינהל רישום של תוצאות הבדיקות שביצע, והכול לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית שיפורסמו באתר האינטרנט; המפעל יישא בהוצאות הבדיקות ונטילת הדוגמאות תהיה בלא תשלום.

{{ח:סעיף|205|פיקוח על הוצאת תעודת משלוח למוצר בשר}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך במפעל רשאי להחליט כי יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא יוציא תעודת משלוח למוצר בשר, במקרה מסוים או דרך כלל, אם הוא מעוניין לבצע בדיקה של המשלוח, או אם מצא שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מוצר הבשר אינו ראוי למאכל אדם או שאינו עומד בדרישות חקיקת המזון;
{{ח:תת|(2)}} יש אי־התאמה לתכנית בטיחות מזון, באופן העלול לפגוע בבטיחות מוצר הבשר;
{{ח:תת|(3)}} רכב ההובלה אינו עומד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183}} או בדרישות לפי חקיקת המזון;
{{ח:תת|(4)}} חל איסור במערכת הממוחשבת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 211|בסעיף 211(ב)}} להנפיק תעודת המשלוח לגבי אתר המכירה שאליו מיועד מוצר הבשר או לגבי הרכב שמוביל את מוצר הבשר;
{{ח:תת|(5)}} חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח מאחר שהיצרן או בעל היתר ההפעלה לא שילמו את האגרה הנדרשת לפי הוראות סעיפים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי יצרן שאינו בעל היתר הפעלה – לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|סעיף 214}};
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי בעל היתר הפעלה – לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 215|סעיף 215}}.

{{ח:סעיף|206|מתן תעודה וטרינרית}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוצאת מוצר בשר מסוג מסוים ממפעל בשר מחייבת קבלת תעודה וטרינרית כאמור בסעיף קטן (ב), וכן תנאים למתן תעודה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} רופא וטרינר מוסמך המפקח במפעל שנקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א), יבדוק את מוצר הבשר ואם מצא כי הוא ראוי למאכל אדם יחתום, טרם הוצאת מוצר בשר ממפעל כאמור, על תעודה המעידה על הבדיקה ועל תוצאותיה.
{{ח:תת|(ג)}} רופא וטרינר מוסמך במפעל שנקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א), יסרב לחתום על תעודה וטרינרית אם התקיימה אחת מהנסיבות השוללות מתן תעודת משלוח למוצרי בשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} או אם לא התקיים תנאי לחתימה על התעודה הווטרינרית שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) לגבי מפעל בשר.

{{ח:סעיף|207|דיווח למנהל היחידה הווטרינרית}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך במפעל ידווח בכתב למנהל היחידה הווטרינרית על ממצאי הבדיקות בהתאם להוראות שלפי {{ח:פנימי|סעיף 204|סעיף 204}}, על הליקויים והחריגות במפעל, על הפעולות המתקנות שבוצעו בו וכן על כל מידע אחר הנוגע לעניין שידרוש מנהל היחידה הווטרינרית.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה ה|סימן משנה ה׳: חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך בשווקים}}

{{ח:סעיף|208|נקיטת פעולות פיקוח בשווקים}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים יפקח על קיומם של אלה, לפי הוראות חקיקת המזון:
{{ח:תת|(1)}} תנאי התברואה;
{{ח:תת|(2)}} בטיחות של מוצרי הבשר;
{{ח:תת|(3)}} שלמות האריזה וקיום תהליכי סימון המזון;
{{ח:תת|(4)}} אחסון מוצרי הבשר;
{{ח:תת|(5)}} הובלת מוצרי הבשר ופריקתם מרכב הובלה;
{{ח:תת|(6)}} תהליכי העבודה;
{{ח:תת|(7)}} עקיבות;
{{ח:תת|(8)}} אורך חיי המדף.

{{ח:סעיף|209|ביצוע ביקורות}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים יבצע ביקורת באתרי המכירה בתדירות שיורה עליה מנהל היחידה הווטרינרית, בין השאר בהתאם לניתוח של הסיכונים לבריאות הציבור מאותו אתר מכירה ומאותו סוג מזון.

{{ח:סעיף|210|נטילת דוגמאות מזון וביצוע בדיקות}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים ייטול דוגמאות של מזון, יבצע בדיקות וינהל רישום של תוצאות הבדיקות שביצע, והכול לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית.

{{ח:סעיף|211|פיקוח על העברת מזון לאתר מכירה}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים לא ירשה להעביר מוצר בשר לאתר מכירה, במקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתן לגבי אתר המכירה צו הפסקה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 16|סעיפים 16}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 20|או 20 לחוק רישוי עסקים}} או צו מניעת פעולות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 22א|סעיף 22א לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} הרופא הווטרינר כאמור מצא שהעברת מוצר הבשר עלולה לסכן את בריאות הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} לא הרשה רופא וטרינר מוסמך בשווקים להעביר מוצר בשר לאתר מכירה כאמור בסעיף קטן (א), יעביר עדכון על כך לאלתר באמצעות המערכת הממוחשבת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 220|סעיף 220}}, ויציין בה כי חל איסור העברה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראה של רופא וטרינר מוסמך בשווקים כאמור בסעיף קטן (א)(2) תהיה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות ותינתן רק לאחר שהרופא הווטרינר המוסמך נתן לבעל אתר המכירה הזדמנות להשמיע את טענותיו; ואולם אם מצא הרופא הווטרינר המוסמך כי השהיית ההוראה עלולה לסכן את בריאות הציבור, רשאי הוא לתתה לאלתר, ובלבד שייתן לבעל אתר המכירה הזדמנות לטעון את טענותיו בהזדמנות הראשונה לאחר מכן.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעביר אדם מוצר בשר לאתר מכירה בניגוד להוראת רופא וטרינר מוסמך בשווקים לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|212|דיווח על ביקורות ובדיקות למנהל היחידה הווטרינרית}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים ידווח באמצעות המערכת הממוחשבת למנהל היחידה הווטרינרית על ממצאי הביקורות והבדיקות בהתאם להוראות שלפי {{ח:פנימי|סעיף 209|סעיף 209}}, על הליקויים והחריגות, על הפעולות המתקנות שבוצעו וכן על כל מידע אחר הנוגע לעניין שידרוש מנהל היחידה הווטרינרית.
{{ח:תת|(ב)}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים יעביר את הדיווח כאמור בסעיף קטן (א) למנהל היחידה הווטרינרית, לפי הוראותיו, ורשאי מנהל היחידה הווטרינרית להורות על מסירת דיווחים שונים על ידי סוגי מפקחים שונים, לגורמים שונים, ובלבד שדיווח לעניין עובד של רשות מקומית יימסר גם למנהל המחלקה הווטרינרית באותה רשות, ובהעדר מנהל מחלקה כאמור – למי שממלא תפקיד דומה ברשות המקומית.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: אגרות פיקוח}}

{{ח:סעיף|213|הסכום הבסיסי לעניין אגרת פיקוח}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|בסימן זה}}, ”סכום האגרה הבסיסי“ – 34,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את סכום האגרה הבסיסי כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב בין השאר בעלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך ובתקורה הכרוכה בהעסקה.

{{ח:סעיף|214|אגרה בעד פיקוח וטרינרי במפעל}}
{{ח:תת|(א)}} בעד פיקוח וטרינרי במפעל, ישלם יצרן של מוצר מזון לתאגיד אגרה חודשית בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי בהיקף ההעסקה של הרופאים הווטרינרים המוסמכים הנדרשים באותו מפעל, כפי שהורה מנהל היחידה הווטרינרית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בסעיף 192}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד פיקוח וטרינרי במפעל בשעות החורגות משעות העבודה הרגילות תשולם תוספת לאגרה החודשית האמורה בסעיף קטן (א), בסכום שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה.

{{ח:סעיף|215|אגרה בעד פיקוח וטרינרי בשווקים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר הפעלה של מפעל לשחיטת בשר או יבואן של מוצרי בשר ישלם לתאגיד, בעד פיקוח וטרינרי בשווקים, אגרה חודשית בסכום של 0.08 שקלים חדשים בעד כל קילוגרם של מוצר בשר המשווק בישראל מהמפעל או המיובא, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את סכום האגרה כאמור בסעיף קטן (א) בעד כל קילוגרם של מוצר בשר, בשים לב להיקף הפיקוח הנדרש כפי שהורה עליו מנהל היחידה הווטרינרית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 196|בסעיף 196}}, למשקל הבשר המיוצר או המיובא, ולעלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך ולתקורה הכרוכה בהעסקה.

{{ח:סעיף|216|מועד תשלום האגרות}}
{{ח:תת|(א)}} אגרות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן זה}} ישולמו לא יאוחר מתום 14 ימים לאחר תום החודש שבעדו משולמת האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 215|סעיף 215(א)}} המשולמת בידי יבואן תשולם כתנאי לטיפול בבקשה לתעודת שחרור.

{{ח:סעיף|217|גביית האגרות}}
{{ח:תת|(א)}} התאגיד יגבה את האגרות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, בהתייעצות עם השר ועם שר החקלאות ופיתוח הכפר, רשאי לקבוע בצו שהאגרות ייגבו בידי משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} על גביית אגרות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן זה}}, למעט אגרות שייגבו בידי משרד הבריאות לפי סעיף קטן (ב), יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|218|הקצאת אגרת פיקוח בשווקים לרשויות מקומיות}}
{{ח:תת|(א)}} התאגיד יעביר לרשויות המקומיות המעסיקות רופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים, תשלום בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי במספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים המועסקים באותה רשות; התשלום האמור יועבר בתוך 60 ימים מהמועד לתשלום האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 216|סעיף 216(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מספר הרופאים הווטרינרים שיובא בחשבון לעניין סעיף קטן (א), לא יעלה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שנדרש להעסיקם לפי היקף הפיקוח שמנהל היחידה הווטרינרית הורה עליו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 196|בסעיף 196}}.

{{ח:סעיף|219|הקצאת אגרות שנגבות על ידי משרד הבריאות}}
{{ח:ת}} נקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 217|סעיף 217(ב)}} כי משרד הבריאות יגבה את אגרות הפיקוח יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} משרד הבריאות יעביר לתאגיד תשלום בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי במספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים המועסקים בתאגיד, אך לא יותר ממספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים שהתאגיד נדרש להעסיקם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 196|בסעיף 196}}.
{{ח:תת|(2)}} משרד הבריאות יעביר לרשות מקומית שהפיקוח הווטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה מבוצע בידי עובדיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 194|בסעיף 194}} {{ח:פנימי|סעיף 195|או 195}} תשלום בסכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218(א)}}.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: הוראות שונות לעניין פיקוח וטרינרי}}

{{ח:סעיף|220|הקמת מערכת ממוחשבת}}
{{ח:ת}} השר יקים מערכת ממוחשבת לרישום בעלי היתר הפעלה, יצרנים, יבואנים ומשווקים לרבות מובילים ומאחסנים, של מוצרי בשר וכן לקבלת פרטים לגביהם הנוגעים ליישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, לרבות סוג המזון המיוצר, כמותו, החלטות פיקוח על אתרי המכירה ותשלום אגרות הפיקוח.

{{ח:סעיף|221|ביטול בדיקת משנה ותשלום אגרה בעדה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”בדיקת משנה“ – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוצרי בשר או למוביל או לרכב הובלה של מוצרי בשר ותכולתו, מכוח הוראות לפי חוק עזר, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} או לפי פקודת בריאות הציבור (מזון), כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין –
{{ח:תתת|(1)}} מוביל של מוצר בשר ורכב הובלה של מוצר בשר אינו חייב להגיע לבדיקת משנה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל היתר הפעלה, יצרן של מוצר בשר, או משווק של מוצר בשר, לרבות מוביל של מוצר בשר, אינו חייב בתשלום אגרה בעד בדיקת משנה, או אגרה לפי חוק עזר בעד בדיקה או פיקוח וטרינריים שאינם בדיקת משנה הנעשים בקשר למוצר בשר;
{{ח:תתת|(3)}} לא יהיה תוקף להוראות שנקבעו לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון) כנוסחו לפני יום תחילתו של חוק זה, האוסרות על מכירה, העברה או הוצאה של דגים בלא בדיקה של רופא וטרינר של רשות מקומית ובלא הוצאת תעודת משלוח על ידו.

{{ח:סעיף|222|שמירת סמכויות}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} כדי לגרוע מסמכויות פיקוח או סמכויות אחרות המוקנות לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ו|סימן ו׳: הוראות שעה לעניין פיקוח וטרינרי}}

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה א|סימן משנה א׳: הגדרות ותחולה}}

{{ח:סעיף|223|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו׳}}|תיקון: תשע״ז, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת משנה“ – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוביל של מוצר בשר או לרכב ההובלה ותכולתו, המבוצעת בתחנת בדיקה; לעניין זה, ”רשות מקומית“ – הרשות המקומית שאליה מועבר מוצר הבשר שבהובלה, ובלבד שהמוצר לא נשחט, יוצר או אוחסן בתחומה קודם לכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל היתר הפעלה“ – בעל היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} להפעלת מפעל לשחיטת בשר, או מי שעסקו טעון היתר כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בשר עוף לאחר שחיטה“ – מוצר בשר לאחר שחיטתו או פירוקו בבית שחיטה לעופות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור“ – בשר עוף לאחר שחיטה, שלאחר יציאתו מבית השחיטה לעופות בוצעה בו פעילות מהפעילויות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”ייצור“}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק פטור מבדיקות משנה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל היתר הפעלה של בית מטבחיים תעשייתי הפטור מהגעה לבדיקות משנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}};
{{ח:תתת|(2)}} יבואן של מוצר בשר קפוא, הפטור מהגעה לבדיקות משנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה וטרינרית“ – תעודה החתומה בידי הרופא הווטרינר שפיקח על השחיטה או ההמתה או על הייצור במפעל, הניתנת לפי דין למוצר בשר, טרם הוצאתו מהמפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת המעבר“ – תקופה של ארבע שנים שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר תום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|יום פרסומו של חוק זה י״ח בכסלו התשע״ו (30 בנובמבר 2015).}}

{{ח:סעיף|224|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243}}, יחולו בתקופת המעבר.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ב|סימן משנה ב׳: בדיקות משנה בתקופת המעבר}}

{{ח:סעיף|225|בדיקות משנה לבשר עוף לאחר שחיטה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מוביל של בשר עוף לאחר שחיטה, למעט בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור ובשר עוף המיועד לייצוא, יהיה חייב להגיע לבדיקת משנה, אחת בלבד; חלה על מוביל כאמור חובה להגיע לבדיקת משנה לפי חוק עזר, הוא לא יהיה חייב להגיע אליה ולא יהיה חייב באגרה בעדה לפי חוק העזר.
{{ח:תת|(ב)}} מוביל של בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור יהיה חייב להגיע לבדיקת משנה אם חלה עליו חובה כאמור לפי חוק עזר, ואולם לא יהיה חייב באגרה בעדה לפי חוק העזר האמור.

{{ח:סעיף|226|תיעוד בדיקות המשנה במערכת הממוחשבת}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר של רשות מקומית שביצע בדיקת משנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}} או לפי דין אחר המחייב ביצוע בדיקת משנה, ידווח על ביצוע הבדיקה ועל תוצאותיה למערכת הממוחשבת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 235|בסעיף 235}}, מיד לאחר ביצועה.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ג|סימן משנה ג׳: פטור מבדיקות משנה בתקופת המעבר}}

{{ח:סעיף|227|פטור מבדיקות משנה}}
{{ח:ת}} מוביל של מוצר בשר שנקבעה לגביו חובת הגעה לבדיקות משנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}} או לפי דין אחר, אינו חייב להגיע לבדיקות משנה כאמור, למעט בדיקות משנה אקראיות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו משנה ד|סימן משנה ד׳}}, אם מנהל היחידה הווטרינרית אישר שמתקיימים התנאים כאמור בפסקה (1) או (2) שלהלן וכל עוד מתקיימים התנאים האמורים ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|בסימן זה}} – פטור מבדיקות משנה):
{{ח:תת|(1)}} במפעל שאת מוצריו הוא מוביל מיושמת תכנית בטיחות מזון וכן מתקיים פיקוח וטרינרי בידי רופא וטרינר בהתאם לתקנות לפי חוק זה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|החוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 230|סעיף 230(א)(2)}}, ואם לא ניתן להסמיכו או למנותו בהתאם לחיקוק כאמור – בידי רופא וטרינר שהוסמך בידי מנהל היחידה הווטרינרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 230|סעיף 230(א)(1)}};
{{ח:תת|(2)}} המפעל שאת מוצריו הוא מוביל הוא מפעל לשחיטת בשר או מפעל מאושר לייצוא ומנהל השירותים הווטרינריים הודיע למנהל היחידה הווטרינרית שהתקיים בהם האמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|228|פרסום רשימת בעלי הפטור}}
{{ח:ת}} רשימת מקבלי הפטור מבדיקות משנה וכן העוסקים הפטורים מבדיקות משנה, תפורסם באתר האינטרנט; פרסום כאמור אינו תנאי לתוקף הפטור.

{{ח:סעיף|229|חובות בעלי הפטור לעניין הובלה ומשלוח}}
{{ח:ת}} מפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה, וכן עוסק פטור מבדיקות משנה –
{{ח:תת|(1)}} לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר אלא לאחר שמצא כי התקיימו כל אלה לגבי הטמפרטורה של הרכב שבו הוא מובל:
{{ח:תתת|(א)}} הטמפרטורה ברכב עומדת בדרישות הדין;
{{ח:תתת|(ב)}} מותקנת מערכת בקרה של הטמפרטורה ברכב;
{{ח:תתת|(ג)}} קיימת מערכת של תיעוד תקלות בטמפרטורה שברכב;
{{ח:תתת|(ד)}} קיימת מערכת המתריעה בזמן אמת על תקלות בטמפרטורה ברכב; השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום של מערכת כאמור לגבי מפעל או עוסק כאמור, בהתאם להיקף הייצור של המפעל ולסוג המזון המיוצר בו, ורשאי הוא להתחשב במיעוט מספרם של כלי הרכב המשמשים אותם;
{{ח:תת|(2)}} לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מצורפת למשלוח של מוצרי הבשר תעודת משלוח למוצרי בשר שנכללים בה הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}}; על הוצאת תעודת המשלוח יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182}};
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מפעל לשחיטת בשר, מפעל שאושר לייצוא ומפעל לייצור מוצרי דגים – מצורפת תעודה וטרינרית לתעודת המשלוח כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(ג)}} היצרן או בעל היתר ההפעלה יעביר, בדרך אלקטרונית, את פרטי תעודת המשלוח למערכת הממוחשבת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 235|בסעיף 235}} לפי הוראות שיורה עליהן מנהל היחידה הווטרינרית, וכן יעבירן לרופא הווטרינר העירוני; תעודה כאמור תועבר בעת יציאתו של המוביל מתחומי המפעל.

{{ח:סעיף|230|הסמכת רופא וטרינר במפעל לשם קבלת פטור מבדיקות משנה}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש יצרן של מוצר בשר לקבל פטור מבדיקות משנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 227|בסעיף 227}}, רשאי מנהל היחידה הווטרינרית ולגבי מפעל לשחיטת בשר – מנהל השירותים הווטרינריים, להסמיך לשם פיקוח וטרינרי במפעלו –
{{ח:תתת|(1)}} רופא וטרינר שהוא עובד של הרשות המקומית שבתחום שיפוטה פועל היצרן, לפי הסכם בין היצרן או בעל היתר הפעלה ובין הרשות המקומית או רופא וטרינר שהוא עובד של המועצה לענף הלול – עד יום תחילת פעילות התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} רופא וטרינר שהוא עובד של התאגיד – מיום שנקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ג)}}, כיום תחילת פעילות התאגיד לעניין הסמכת רופאים וטרינרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, לגבי יצרן שבמפעלו הוסמך רופא וטרינר מבין עובדי תאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(2), לא יהיה תוקף להוראה הקובעת כי פיקוח במפעל, לרבות הוצאת תעודת וטרינר, ייעשה בידי רופא וטרינר של רשות מקומית.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להסמיך רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף זה בסמכויות מפקח ויחולו לעניין הסמכה כאמור הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}.

{{ח:סעיף|231|אגרה בעד פיקוח במפעל של רופא וטרינר שהוא עובד תאגיד}}
{{ח:ת}} יצרן שבמפעלו הוסמך רופא וטרינר מבין עובדי התאגיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230|בסעיף 230(א)(2)}}, ישלם לתאגיד אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 214|בסעיף 214}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 23|סעיף 23(א1) לפקודת מחלות בעלי חיים}}, לפי העניין, בהתאם להיקף הפיקוח שהורה עליו מנהל היחידה הווטרינרית, ועל תשלום האגרה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 239|סעיף 239}}.

{{ח:סעיף|232|חובות רופא וטרינר במפעל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הוסמך רופא וטרינר במפעל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230|בסעיף 230}}, יחולו עליו, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 320|בסעיף 320}}, החובות והסמכויות כאמור {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג משנה ד|בסימן משנה ד׳ {{ח:הערה|לסימן ג׳}} לפרק ח׳}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|233|ביטול הפטור מבדיקות משנה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל היחידה הווטרינרית כי לא קוימה חובה מהחובות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 229|בסעיף 229}} או {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו משנה ד|בסימן משנה ד׳}}, וכי אי קיום החובה סיכן או היה עלול לסכן באופן ממשי את בריאות הציבור, או שמדובר בהפרה חוזרת ונשנית של החובה, רשאי הוא לבטל את הפטור מבדיקות משנה, לתקופה שיורה, לאחר שנתן ליצרן או לבעל היתר ההפעלה הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מפעל לשחיטת בשר ומפעל שאושר לייצוא, לפני ביטול הפטור כאמור בסעיף קטן (א), יתייעץ מנהל היחידה הווטרינרית עם מנהל השירותים הווטרינריים; שלח מנהל היחידה הווטרינרית הודעה למנהל השירותים הווטרינריים על כוונתו לבטל את הפטור, ומנהל השירותים הווטרינריים לא העביר את חוות דעתו לגבי הכוונה לבטל את האישור בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההודעה, יראו את ההתייעצות כאילו קוימה.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ד|סימן משנה ד׳: חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות בתקופת המעבר}}

{{ח:סעיף|234|חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות}}
{{ח:תת|(א)}} מוביל של מוצר בשר שיוצר במפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 227|סעיף 227}}, יהיה חייב להגיע לבדיקות משנה אקראיות.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל היחידה הווטרינרית יזמן מוביל כאמור בסעיף קטן (א), לבדיקת משנה של מוצר הבשר המובל ברכב ההובלה, בהתאם לנתוני המערכת הממוחשבת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 235|בסעיף 235}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההגעה לבדיקות המשנה למקום הבדיקה לא תגרום לסטייה ניכרת מנתיב הנסיעה;
{{ח:תתת|(2)}} ההגעה למקום הבדיקה תהיה במועד שיחול בשעות העבודה של המוביל באותה נסיעה ולא תגרום לעיכוב ניכר בזמן הנסיעה;
{{ח:תתת|(3)}} רכב הובלה של מוביל של יצרן או בעל היתר הפעלה, יזומן ל־12 בדיקות משנה בשנה לפי הוראות סעיף זה, ואם הוראת סעיף זה תחול בחלק מהשנה – המוביל יזומן לבדיקות משנה אקראיות לפי הוראות סעיף זה שמספרן כמספר החודשים שבהם יחולו הוראות סעיף זה.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ה|סימן משנה ה׳: מערכת ממוחשבת לתקופת המעבר}}

{{ח:סעיף|235|הקמת מערכת ממוחשבת}}
{{ח:ת}} השר ושר החקלאות ופיתוח הכפר יקימו מערכת ממוחשבת ליישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן זה}}, ובכלל זה לסיוע בבחירת ההובלות שלגביהן תתבצע בדיקת המשנה, לקבלת תעודת משלוח למוצר בשר ולקבלת הודעות על ביצוע בדיקות משנה מרופאים וטרינרים של הרשות המקומית.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ו|סימן משנה ו׳: פיקוח וטרינרי באתרי מכירה}}

{{ח:סעיף|236|איסור מכירה והחזקה של מוצר בשר}}
{{ח:ת}} משווק לא ימכור מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שקיבל פטור מבדיקות משנה או בידי עוסק פטור מבדיקות משנה, ויצרן לא יחזיק מוצר בשר שהגיע לידיו ממי שקיבל פטור כאמור או ממי שפטור כאמור, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה לגבי המשלוח של מוצר הבשר:
{{ח:תת|(1)}} למשלוח המזון מצורפת תעודת משלוח למוצרי בשר, שנכללים בה הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}}, ואם יש לצרף לתעודת המשלוח גם תעודה וטרינרית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}} – צורפה תעודה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} אם צוין בתעודת המשלוח כי חלה חובה להגיע לבדיקת משנה אקראית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234}} – בתעודת המשלוח צוין כי בדיקת המשנה בוצעה;
{{ח:תת|(3)}} תעודת המשלוח הונפקה ב־24 שעות שקדמו להגעת המשלוח;
{{ח:תת|(4)}} יש התאמה בין המוצרים שבמשלוח ובין תעודת המשלוח למוצרי בשר לעניין הפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181}}, ואם צורפה תעודה וטרינרית – יש התאמה בין התעודה הווטרינרית לבין תעודת המשלוח האמורה.

{{ח:סעיף|237|הוראות לעניין רכב הובלה}}
{{ח:תת|(א)}} משווק של מוצרי בשר לא יוציא מוצר בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר או ליצרן או לבעל היתר הפעלה ולא יוביל מוצר בשר מאתר מכירה אלא לאחר שמצא כי התקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183(1) עד (3)}} {{ח:פנימי|סעיף 217|וסעיף 217}}, בשינויים המחויבים, לגבי הרכב שבו הוא מובל.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) תחול גם לעניין החובה לוודא כי התקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183(4)}}, בשינויים המחויבים, לגבי הרכב שבו מובל הבשר החל מתום שישה חודשים מיום תחילתה של תקופת המעבר, אלא אם כן קבע השר, באישור הוועדה, כי תחילתה של הוראה זו תהיה מתום שנה מיום תחילתה של תקופת המעבר כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום של מערכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183(4)}} לגבי משווק בהתאם להיקף פעילותו ולסוג המזון הנמכר על ידו.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ז|סימן משנה ז׳: אגרות בעד בדיקות משנה בתקופת המעבר}}

{{ח:סעיף|238|אגרה בעד בדיקות משנה של בשר עוף לאחר שחיטה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בית שחיטה לעופות, למעט מפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 227|בסעיף 227}}, ישלם לרשות המקומית אגרה חודשית בעד ביצוע בדיקות המשנה לגבי בשר עוף לאחר שחיטה, למעט מוצר בשר עוף המיועד לייצוא.
{{ח:תת|(ב)}} סכום האגרה החודשית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של בשר עוף לאחר שחיטה שיצא מבית השחיטה לעופות באותו חודש, למעט בשר עוף המיועד לייצוא, בשיעור התושבים ברשות המקומית שאליה שווק המזון; {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו משנה ז|בסימן משנה זה}}, ”שיעור התושבים“ – היחס בין מספר התושבים ברשות המקומית לבין מספר כלל התושבים בכלל הרשויות המקומיות, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה ערב תחילת תקופת המעבר.

{{ח:סעיף|239|תשלום אגרה בידי מי שפטור מחובת הגעה לבדיקות משנה או מי שחייב בהגעה לבדיקות משנה אקראיות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק פטור מבדיקות משנה, ומפעל לשחיטת בשר שקיבל פטור מבדיקות משנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 227|בסעיף 227}}, ישלמו לרשות המקומית מדי חודש אגרה בעד פיקוח וטרינרי שיבצעו רופאים וטרינרים בשווקים שבתחום שיפוטה של אותה רשות מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} סכום האגרה החודשית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של מוצר בשר לאחר שחיטה או המתה, שיוצר בידי החייב בתשלום האגרה, ושווק בכלל הרשויות המקומיות בישראל באותו חודש, למעט בשר עוף המיועד לייצוא, בשיעור התושבים.

{{ח:סעיף|239א|ביטול גביית אגרות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} רשות מקומית לא תגבה אגרה לפי חוקי העזר בעד ביצוע בדיקות המשנה לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|240|סירוב להנפיק תעודה וטרינרית בשל אי־&lt;wbr&gt;תשלום אגרה}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230|בסעיף 230}} לא ינפיק תעודה וטרינרית למפעל שקיבל אישור על מתן פטור מבדיקות משנה ולבעל היתר הפעלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בפסקה (1) להגדרה ”עוסק פטור מבדיקות משנה“}}, שלא שילמו את האגרה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו משנה ז|סימן משנה זה}} בתוך 14 ימים מתום החודש שבעדו היה עליהם לשלמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 239|בסעיף 239(א)}}.

{{ח:סעיף|241|היעזרות בגוף אחר לשם גביית האגרה}}
{{ח:תת|(א)}} עד ערב תחילת פעילות התאגיד לעניין גביית אגרות כפי שנקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ג)(2)}} רשאית רשות מקומית להסתייע בגוף אחר לשם גביית האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} מיום תחילת פעילות התאגיד לעניין גביית אגרות כפי שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א), רשאית רשות מקומית להיעזר רק בתאגיד לשם גביית האגרה.
{{ח:תת|(ג)}} גוף כאמור בסעיף קטן (א) והתאגיד יהיו כפופים להנחיות השר וידווחו לשר מדי חודש או לפי דרישה על פעילותם בכל הנוגע לגביית האגרות ולתשלומן לרשויות המקומיות.

{{ח:סעיף|242|מערך משותף של בדיקות משנה}}
{{ח:ת}} רשויות מקומיות רשאיות לשתף פעולה כדי להקים ולהפעיל את מערך בדיקות המשנה לפי כל דין.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ח|סימן משנה ח׳: התחשבנות עם רשויות מקומיות – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|243|התחשבנות עם רשויות מקומיות לעניין עלות שכר השונה מסכום האגרה הבסיסי – הוראת שעה}}
{{ח:תת|(א)}} בתקופה של שנתיים מתום תקופת המעבר, רשות מקומית, שעלות השכר החודשי בפועל לרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שהיא מעסיקה שונה מסכום האגרה הבסיסי, תהיה זכאית לתוספת לתשלום האמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 219|או 219(2)}}, או שיופחת התשלום המגיע לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 218|הסעיפים האמורים}}, לפי העניין, בגובה ההפרש שבין סכום עלות השכר החודשי בפועל לסכום האגרה הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות השכר החודשי בפועל“ – עלות השכר החודשי הממוצע המשולם כדין בכפוף להוראות מגבילות בשנת 2015 לרופאים וטרינרים המועסקים בידי הרשות המקומית בפיקוח וטרינרי על מזון, וכן תוספות שהרשות המקומית מחויבת לשלם לפי הסכם קיבוצי המגיעות לאחר יום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), והיא שילמה אותן בפועל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראות מגבילות“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_562702.pdf|סעיף 23 לחוק התקציב לשנת הכספים 1982, התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתתת|(3)}} הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_562704.pdf|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1983, התשמ״ג–1983}};
{{ח:תתתת|(4)}} הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_546515.pdf|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1984, התשמ״ד–1984}}.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: סמכויות פיקוח ואכיפה}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: הסמכת מפקחים}}

{{ח:סעיף|244|הסמכת מפקחים}}
{{ח:ת}} השר רשאי להסמיך לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, כולן או חלקן, מפקחים מקרב אלה:
{{ח:תת|(1)}} עובד משרד הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} עובד מדינה במשרד ממשלתי אחר – בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
{{ח:תת|(3)}} רופא ממשלתי שהוא עובד רשות מקומית – בהסכמת ראש הרשות המקומית;
{{ח:תת|(4)}} רופא וטרינר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 194|סעיפים 194}} {{ח:פנימי|סעיף 195|או 195}};
{{ח:תת|(5)}} רופא וטרינר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}};
{{ח:תת|(5)}} תברואן או מפקח, שהוא עובד הרשות המקומית – בהסכמת ראש הרשות המקומית, ולגבי תחום הרשות.

{{ח:סעיף|245|תנאים להסמכת מפקחים}}
{{ח:ת}} לא יוסמך מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244}}, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטיו, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: סמכויות מפקחים}}

{{ח:סעיף|246|סמכויות פיקוח}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, למעט מפקח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(5)}} –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} לערוך מדידות ובדיקות או ליטול דגימות של מזון או של חומרים העשויים לדעתו לשמש רכיב במזון או לשמש בייצורו, לזהם מזון או להשפיע על איכותו בדרך אחרת, לרבות אריזתו וחומרים הבאים עמו במגע, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשם בדיקתן, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת; דגימה כאמור תינטל בלא תשלום;
{{ח:תת|(4)}} להיכנס לכל מקום שבו מייצרים או מוכרים מזון, לרבות מקום המשמש לאחסנת מזון או לכלי תחבורה כשהוא נייח, וכן לתחנת הסגר או לנמל או למקום אחר שבו מוחזק מזון, כדי לבדוק אותו ואת תהליכי ייצורו, ייבואו או מכירתו, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תת|(5)|(א)}} לשם בדיקת קיום התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 155|סעיף 155(2)}}, ברישיון ההובלה – לזמן מוביל מזון שהגיש בקשה לרישיון הובלה או לחידושו להתייצב במקום והמועד שעליהם יורה או לחייב מוביל מזון מסוים להתייצב לבדיקה עם רכב ההובלה במקום שאינו תחנת בדיקה קבועה במועד שיורה.
{{ח:תתת|(ב)}} בדיקה לפי פסקה זו תתבצע במקום שההגעה אליו לא תגרום לסטייה ניכרת מנתיב הנסיעה ובמועד שיהיה בשעות העבודה של הנהג באותה נסיעה ולא יגרום לעיכוב ניכר בזמן הנסיעה.
{{ח:תתת|(ג)}} לא יפעיל מפקח סמכויות לפי פסקה זו אלא אם כן מנהל שירות המזון הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|247|מסירת תוצאות בדיקות ודגימות בידי מפקח שאינו עובד משרד הבריאות}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(3)}}, מפקח שאינו עובד משרד הבריאות, ימציא לרופא המחוזי הנוגע בדבר ולמנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, כל תוצאת בדיקת מעבדה או דגימה שמהן עולה חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|248|סמכויות אכיפה}}
{{ח:ת}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה רשאי מפקח, למעט מפקח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(5)}} –
{{ח:תת|(1)}} לחקור כל אדם שלדעתו קשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה או העשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (להלן – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים; לעניין זה, ”חפץ“ – לרבות מסמך, מזון, כלי רכב המובילים מזון, אמצעים לייצור מזון וחומרי אריזה;
{{ח:תת|(3)}} לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}} ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|249|סמכויות פיקוח על הוראות לפי דברי חקיקה אחרים}}
{{ח:ת}} השר רשאי להסמיך מפקח שהוסמך לפי חוק זה להשתמש בסמכויות פיקוח לפי החוקים שלהלן, לעניין קיום הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}} לעניין הוראות תקנים רשמיים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}} החלים על מזון, לרבות חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון – בהסכמת הממונה על התקינה;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}} לעניין הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 37|או 37 לחוק הגנת הצרכן}} לעניין סימון מזון, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות – בהסכמת הממונה על הגנת הצרכן;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} לעניין הוראות שקבע השר מכוח {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, החלות על עוסקים במזון.

{{ח:סעיף|250|נוהלי פיקוח}}
{{ח:תת|(א)}} הפעלת סמכויות מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}}, {{ח:פנימי|סעיף 248|248}} {{ח:פנימי|סעיף 249|ו־249}}, אך למעט הפעלת סמכויות הפיקוח לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, תיעשה בהתאם להוראות שעליהן יורה מנהל שירות המזון בנוהל, בשים לב לצורך באחידות בהפעלת הסמכויות ובהגשמת מטרות חוק זה; נהלים כאמור ייקבעו, בין השאר, בהתאם לניהול סיכונים מקובל בתחום המזון במדינות מפותחות ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בקביעת נהלים כאמור בסעיף זה כדי לגרוע מחובת רשות מקומית לעניין שמירה על בריאות הציבור בהתאם לסמכויותיה וחובותיה לפי דין.

{{ח:סעיף|251|חובת דיווח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון רשאי להורות בנוהל על חובת מפקח לפי חוק זה לדווח לגורם שעליו יורה המנהל על הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית תודיע למנהל שירות המזון על חקירה של עבירה לפי חוק זה שפתחה בה ועל כתב אישום שהוגש עקב חקירה כאמור, לא יאוחר מ־14 ימים ממועד פתיחת החקירה או הגשת כתב האישום, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח יהיה חייב בדיווח לגורם שעליו יורה מנהל שירות המזון, בנוהל.

{{ח:סעיף|252|חובת הזדהות}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} בעת ביצוע סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 248|סעיף 248}} – הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
{{ח:תת|(3)}} יש בידו תעודה החתומה על ידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|253|פטור מחובת הזדהות}}
{{ח:ת}} חובת ההזדהות לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252}} לא תחול אם קיומה עלול לגרום לפגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר, ובלבד שאם חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף זה, יקיים המפקח את החובות כאמור מוקדם ככל האפשר.

{{ח:סעיף|254|סמכויות למפקח רופא וטרינר}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה במפעל שלגביו הוסמך מפקח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(5)}}, יהיו נתונות לו הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}}, ובלבד שסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(4)}} לא יופעלו במקום שבו מוכרים מזון.

{{ח:סעיף|255|ייעוד קנסות}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, קנס שהוטל בבית המשפט עקב הפעלת סמכותו של מפקח שהוא עובד הרשות המקומית והוגש באמצעות תובע עירוני, ישולם לקופת הרשות המקומית.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|256|עונשין|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השנייה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)(5)}};
{{ח:תתת|(3)}} מייצר, מייבא או מוכר בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא שלא בהתאמה למהותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר מעובד, שאינו מסומן בהתאמה לסוגו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}};
{{ח:תתת|(5)}} מייבא או מוכר מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} עושה שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} מייחס למזון, בדרך של סימון או פרסום, סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תתת|(8)}} מייצר או מייבא מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}};
{{ח:תתת|(9)}} מוסר מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}};
{{ח:תתת|(10)}} מוסר או מפרסם מידע בנוגע למזון שהוא מוכר שאינו תואם את המזון, ולעניין מזון ארוז מראש בידי היצרן – שאינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}};
{{ח:תתת|(11)}} לא שומר מסמך, פרט, אישור או תעודה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיפים 32}}, {{ח:פנימי|סעיף 94|94}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}};
{{ח:תתת|(12)}} לא מדווח על שינוי במסמכים או בפרטים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65}} {{ח:פנימי|סעיף 112|או 112}};
{{ח:תתת|(12א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים במזון, תיעוד תלונות או תיעוד של ביצוע חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(ב)(2), (3), (4) או (5)}};
{{ח:תתת|(12ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} יבואן במסלול האירופי שלא מגיש את המסמכים והפרטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת השלישית ב׳}} במסגרת הבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(ב1)}};
{{ח:תתת|(13)}} לא שומר תוצאות של בדיקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(ב)}};
{{ח:תתת|(14)}} לא מאמת את תוקפם של רישיון ייצור או של תעודת יבואן רשום, לפי העניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127(א)}};
{{ח:תתת|(15)}} מעביר מזון לעוסק במזון, בלי שקיבל ממנו פרטים ותיעד אותם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיף 134(א)}};
{{ח:תתת|(16)}} מקבל מזון בלי שקיבל ממי שהעביר לו את המזון פרטים ומסמכים ותיעד אותם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135(א)}};
{{ח:תתת|(17)}} לא שומר או מתעד תלונות שהתקבלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164(ז)}};
{{ח:תתת|(18)}} מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר שלא כוללת את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181}};
{{ח:תתת|(19)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183}};
{{ח:תתת|(20)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, או מוביל מוצר בשר ברכב כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186}};
{{ח:תתת|(21)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}};
{{ח:תתת|(22)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה או מוביל מוצר בשר בתקופת המעבר, ברכב כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237}};
{{ח:תתת|(23)}} מפריע למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השנייה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)(1) עד (4), (6) ו־(7)}};
{{ח:תתת|(3)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שיש בו ליקוי במידה שעלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:תתת|(4)}} מציע לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום, ועלול לפגוע בבריאותו של אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(5)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} מייצר מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שלא לפי התקנות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(1)}}, או מייבא או מוכר מזון הכולל חומר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(7)}} מוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר שנקבעו לגביו הגבלות או איסורים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}};
{{ח:תתת|(8)}} מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר קפוא שהופשר, שאינו ארוז מראש ומסומן בהתאמה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ה)}};
{{ח:תתת|(9)}} מייצר או מייבא מזון בניגוד לתקנות שנקבעו לפי חוק זה לעניין אריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן לעניין חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:תתת|(10)}} מייצר, מייבא או מוכר שאריות מזון, ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}};
{{ח:תתת|(11)}} אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(1)}}, או אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות שהוטלו על משווק או הנוגעות למקום ממכר מזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}};
{{ח:תתת|(12)}} משנה סימון שסומן על גבי המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}};
{{ח:תתת|(13)}} מוסיף חומר או רכיב למזון, מטפל במזון או מעבדו, מסמן או מתאר מזון, או מוכר מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל, עובד, סומן או תואר, והכול במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תתת|(14)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון ייחודי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}};
{{ח:תתת|(15)}} מייצר מזון בלא רישיון ייצור לאתר שבו מיוצר המזון או שלא לפי סוג פעילות הייצור או לפי סוג המזון שהותר לו לייצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תתת|(16)}} מייצר מזון שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(א)}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מייצר מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(א)}};
{{ח:תתת|(17)}} מייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)}};
{{ח:תתת|(18)}} מסמן אורך חיי מדף בניגוד לתקנות לפי חוק זה או מייצר מזון בלי שקבע וסימן את אורך חיי המדף של המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}};
{{ח:תתת|(19)}} מבצע פעולת הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירה לצרכן באתר המכירה לצרכן בלי אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}};
{{ח:תתת|(20)}} מייצר מזון במטבח מוסדי הטעון רישיון מטבח מוסדי לפי התקנות, בלי שיש בידיו רישיון כאמור או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 26|לסעיף 26(ד)}};
{{ח:תתת|(21)}} מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בלי אישור ייצור נאות ובלי היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}};
{{ח:תתת|(22)}} מייבא מזון בלא תעודת יבואן רשום תקפה או בניגוד לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:תתת|(23)}} מייבא מזון שייצורו טעון אישור ייצור נאות, בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(א)}};
{{ח:תתת|(24)}} מייבא מזון רגיל בלא אישור קבלת הצהרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(1)}};
{{ח:תתת|(24א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מייבא מזון במסלול האירופי בלי שהוא יבואן נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(א)}};
{{ח:תתת|(24ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מייבא מזון במסלול האירופי בלא אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(א)}};
{{ח:תתת|(25)}} מייבא מזון רגיש בלא אישור מוקדם לייבוא או שלא בהתאם לדרישות שבאישור האמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(א)(1)}};
{{ח:תתת|(26)}} מייבא בייבוא אישי מזון האסור בייבוא אישי או בניגוד למגבלות שנקבעו לגביו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:תתת|(27)}} מייבא מזון שהוא מסר לגביו פרטים לא נכונים באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במסמך או בפרט שמסר במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(א)(2)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}};
{{ח:תתתת|(ב1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ג|סעיף 79ג}};
{{ח:תתתת|(ג)}} במסמך או בפרט שמסר במצורף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(ב)}};
{{ח:תתתת|(ג1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בסעיפים (3) ו־(5) בהתחייבות של היבואן {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת השלישית א׳}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79ד|בסעיף 79ד(1)}} או במסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 79ד|בסעיף 79ד(3) ו־(4)(א) עד (ג)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} בבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}} {{ח:פנימי|סעיף 84|או 84}}, {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} למעט הפרטים והמסמכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת השלישית ב׳}};
{{ח:תתתת|(ה)}} בבקשה לרישום כיבואן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}};
{{ח:תתת|(28)}} מוציא משלוח מזון שייבא מתחנת הסגר בלי שקיבל תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}};
{{ח:תתת|(29)}} לא בודק את קיומן והתאמתן של בדיקות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(א)}};
{{ח:תתת|(30)}} מייצר מזון המיועד לייצוא בלבד שמסר פרטים לא נכונים בהצהרת ייצוא, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117(א)}}, או שאינו מקיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיפים 126 עד 128}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117(א)(4)}};
{{ח:תתת|(31)}} מייצר או משווק מזון המיועד לייצוא בלבד בניגוד להוראה פרטנית שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}};
{{ח:תתת|(32)}} מוכר מזון בלי שהוא רשום כתאגיד או פועל כעוסק מורשה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125(2)}};
{{ח:תתת|(33)}} מקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור או מיבואן שאינו יבואן רשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126(א)}};
{{ח:תתת|(34)}} מוכר מזון ארוז מראש בלי שמתקיימים פרטי הסימון המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129}};
{{ח:תתת|(35)}} מוכר מזון בלי שקיים את הוראות התקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} לעניין התנאים למכירת מזון, שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138}}, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}};
{{ח:תתת|(36)}} מביא מזון מהאזור לישראל בלי שהוא משווק רשום מהאזור, או מביא מזון כאמור שהוא קיבל מאדם שאינו בעל היתר תקף להוצאת המזון או בניגוד לתנאי היתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}};
{{ח:תתת|(37)}} מביא מהאזור לישראל מזון רגיש בלי שקיבל אישור מיוחד לכך או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}};
{{ח:תתת|(38)}} מביא מזון מהאזור לישראל בלי שסימן עליו את שמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144}};
{{ח:תתת|(39)}} מביא מזון מהאזור לישראל שלא בהתאם לתקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140(ב)}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}};
{{ח:תתת|(40)}} מוביל מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון הובלה, רישיון ייצור לפעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת או היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}};
{{ח:תתת|(41)}} מאחסן מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון אחסנה, רישיון ייצור לפעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת או היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 150|סעיף 150}};
{{ח:תתת|(42)}} עוסק במזון שלא מאחסן, מחזיק או מוביל מזון לפי הוראות היצרן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(א)}};
{{ח:תתת|(43)}} עוסק במזון שמאחסן, מחזיק או מוביל מזון שלא בהתאם לתנאים לפי הוראות היצרן בעניין טמפרטורה מוגדרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(ב)}};
{{ח:תתת|(44)}} מחזיק מזון שלא בהתאם להוראות מנהל שירות המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157(ג)}};
{{ח:תתת|(45)}} לא מקיים את הוראות מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}};
{{ח:תתת|(46)}} לא נוקט אמצעים סבירים למניעת שימוש במזון מזיק או לא מדווח למנהל שירות המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164(ב)}};
{{ח:תתת|(47)}} לא מקיים הוראה של מנהל שירות המזון או רופא מחוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(א)}} או הוראה של מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ג)}};
{{ח:תתת|(48)}} לא מקיים הוראה מהוראות צו של מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי, לפי העניין, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}};
{{ח:תתת|(49)}} מייצר מוצר בשר בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178(א)}};
{{ח:תתת|(50)}} מוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, בלי שצירף למשלוח תעודת משלוח למוצרי בשר או בלי שצירף תעודה וטרינרית שנדרשת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 179|סעיף 179}};
{{ח:תתת|(51)}} מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 180|סעיף 180}};
{{ח:תתת|(52)}} מקבל מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}};
{{ח:תתת|(53)}} מוכר מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 185|סעיף 185}};
{{ח:תתת|(54)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187}};
{{ח:תתת|(55)}} מעביר מוצר בשר לאתר מכירה, בניגוד להוראות רופא וטרינר מוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211(ד)}};
{{ח:תתת|(56)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229(2)(א)}}, או בלי שצורפה תעודה וטרינרית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229(2)(ב)}};
{{ח:תתת|(57)}} מוכר או מחזיק, לפי העניין, בתקופת המעבר, מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שפטור מבדיקות משנה בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}}.
{{ח:תת|(ג)}} משווק מהאזור העובר אחת מהעבירות המנויות בסעיף קטן (א), בניגוד לסעיפים המנויים בו, כפי שהוחלו לגביו {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}}, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} משווק מהאזור העובר אחת מהעבירות המנויות בסעיף קטן (ב), בניגוד לסעיפים המנויים בו כפי שהוחלו לגביו {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}}, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

{{ח:סעיף|257|אחריות מעסיק, ונושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} מעסיק ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 256|בסעיף 256}}, למעט עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיף 256(א)(23)}}, בידי עובד מעובדיו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי העניין; המפר הוראת סעיף זה, דינו – מחצית הקנס הקבוע לעבירה; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – למעט בעל שליטה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) בידי עובד, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעסיק או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|258|סמכויות בית משפט מעת הגשת כתב אישום}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט לתת צו עשה, צו אל תעשה, וכל צו אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכול כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; לא התייצב הנאשם לדיון בבקשה אף שהוזמן כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרו.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ולכל המאוחר עד לגמר ההליכים.
{{ח:תת|(ד)}} נאשם או תובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} נאשם או תובע רשאים לערער על החלטה בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף קטן (ד); בית המשפט שלערעור ידון בערעור בשופט אחד.
{{ח:תת|(ו)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את ההחלטה שעליה מערערים, לשנותה, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראות לגורם שנתן את ההחלטה.

{{ח:סעיף|259|סמכויות בית משפט בגזר הדין}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל –
{{ח:תתת|(1)}} לצוות עליו לפעול להוצאת מזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal) ולאחסנתו;
{{ח:תתת|(2)}} לחייבו בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו להוצאת המזון מדרכי השיווק ולאחסנתו אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה כאמור להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד או לחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, ככל שיראה לנכון בנסיבות העניין;
{{ח:תתת|(3)}} להורות על שלילת רישיון או תעודה לצמיתות או לתקופה שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה את עצמו נפגע מצו או החלטה שניתנו לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי לערער עליהם במסגרת הערעור על גזר הדין.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: אכיפה מינהלית}}

{{ח:קטע3|פרק יא סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|260|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מנהל שירות המזון או עובד המשרד הכפוף אליו האחראי לנושא עיצומים כספיים, שהוא הסמיכו לעניין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, בין שההפרה היא במוצר אחד ובין ביותר מאחד, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי יחיד שהוא בעל רישיון ייצור, בעל תעודת יבואן רשום או משווק – 8,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו הוא עד 100 מיליון שקלים חדשים – 20,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 40,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת}} לעניין זה, ”תאגיד“ – לרבות בעל שליטה בו.

{{ח:סעיף|261|עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} הפר יצרן, יבואן או משווק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, בסכום הבסיסי, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השנייה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תת|(2)}} מייצר, מייבא או מוכר בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, שלא בהתאמה למהותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר מעובד, שאינו מסומן בהתאמה לסוגו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}};
{{ח:תת|(4)}} מייבא או מוכר מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}};
{{ח:תת|(5)}} עושה שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)}};
{{ח:תת|(6)}} מייחס למזון, בדרך של סימון או פרסום, סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תת|(7)}} מייצר או מייבא מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}};
{{ח:תת|(8)}} מוסר מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}};
{{ח:תת|(9)}} מוסר או מפרסם מידע בנוגע למזון שהוא מוכר שאינו תואם את המזון, ולעניין מזון ארוז מראש בידי היצרן – שאינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}};
{{ח:תת|(10)}} אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(1)}} או אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות שהוטלו על משווק או הנוגעות למקום ממכר מזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}};
{{ח:תת|(11)}} לא מדווח על שינוי במסמכים או בפרטים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65}} {{ח:פנימי|סעיף 112|או 112}};
{{ח:תת|(11א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים במזון, תיעוד תלונות או תיעוד של ביצוע חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(ב)(2), (3), (4) או (5)}};
{{ח:תת|(11ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} יבואן במסלול האירופי שלא מגיש את המסמכים והפרטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת השלישית ב׳}} במסגרת הבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(ב1)}};
{{ח:תת|(12)}} לא שומר או מתעד תלונות שהתקבלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164(ז)}};
{{ח:תת|(13)}} מנפיק תעודת משלוח למוצרי בשר שלא כוללת את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181}};
{{ח:תת|(14)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183}};
{{ח:תת|(15)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב או מוביל מוצר בשר ברכב כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186}};
{{ח:תת|(16)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}};
{{ח:תת|(17)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, או מוביל מוצר בשר בתקופת המעבר, ברכב כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237}};
{{ח:תת|(18)}} מייצר, מוכר או מייבא מזון שלא עומד בדרישות בדבר סימון המזון בתקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א)(2)(א) ו־(ג) {{ח:פנימי|סעיף 15|שבסעיף 15}} ולהוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק התקנים}};
{{ח:תת|(19)}} אינו מתעד או אינו שומר את התיעוד הנדרש, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 134|לסעיפים 134}}, {{ח:פנימי|סעיף 135|135}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}}.

{{ח:סעיף|262|עיצום כספי בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} הפר יצרן, יבואן או משווק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראת {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השנייה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תת|(2)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)(3), (6) או (7)(א) עד (ג)}};
{{ח:תת|(3)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שיש בו ליקוי במידה שעלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(1), (3), (4) או (5)}};
{{ח:תת|(4)}} מייצר מזון או מובילו בתנאים שאינם לפי הוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים}}, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}};
{{ח:תת|(5)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}};
{{ח:תת|(6)}} מייצר מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שלא לפי התקנות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(1)}}, או מייבא או מוכר מזון הכולל חומר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(2)}};
{{ח:תת|(7)}} מוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר שנקבעו לגביו הגבלות או איסורים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}};
{{ח:תת|(8)}} מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר קפוא שהופשר, שאינו ארוז מראש ומסומן בהתאמה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ה)}};
{{ח:תת|(9)}} מייצר או מייבא מזון בניגוד לתקנות שנקבעו לפי חוק זה לעניין אריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן לעניין חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:תת|(10)}} מייצר, מייבא או מוכר שאריות מזון, ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}};
{{ח:תת|(11)}} משנה סימון שסומן על גבי המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}};
{{ח:תת|(12)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון ייחודי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}};
{{ח:תת|(13)}} מייצר מזון בלא רישיון ייצור לאתר שבו מיוצר המזון או שלא לפי סוג פעילות הייצור או לפי סוג המזון שהותר לו לייצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תת|(14)}} מייצר מזון שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(א)}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מייצר מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(א)}};
{{ח:תת|(15)}} מייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)}};
{{ח:תת|(16)}} מבצע פעולת הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירה לצרכן באתר המכירה לצרכן בלי אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}};
{{ח:תת|(17)}} מייצר מזון במטבח מוסדי הטעון רישיון מטבח מוסדי לפי התקנות, בלי שיש בידיו רישיון כאמור, או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 26|לסעיף 26(ד)}};
{{ח:תת|(18)}} מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בלי אישור ייצור נאות ובלי היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}};
{{ח:תת|(19)}} מייבא מזון בלא תעודת יבואן רשום תקפה או בניגוד לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:תת|(20)}} מייבא מזון שייצורו טעון אישור ייצור נאות, בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(א)}};
{{ח:תת|(21)}} מייבא מזון רגיל בלא אישור קבלת הצהרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(1)}};
{{ח:תת|(22)}} מייבא מזון רגיש בלא אישור מוקדם לייבוא או שלא בהתאם לדרישות שבאישור האמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(א)(1)}};
{{ח:תת|(22א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מייבא מזון במסלול האירופי בלי שהוא יבואן נאות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(א)}};
{{ח:תת|(22ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מייבא מזון במסלול האירופי בלא אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(א)}};
{{ח:תת|(23)}} מייבא מזון שהוא מסר לגביו פרטים לא נכונים באחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} במסמך או בפרט שמסר במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(א)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}};
{{ח:תתת|(ב1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ג|סעיף 79ג}};
{{ח:תתת|(ג)}} במסמך או בפרט שמסר במצורף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(ב)}};
{{ח:תתת|(ג1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בסעיפים (3) ו־(5) בהתחייבות של היבואן {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת השלישית א׳}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79ד|בסעיף 79ד(1)}} או במסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 79ד|בסעיף 79ד(3) ו־(4)(א) עד (ג)}};
{{ח:תתת|(ד)}} בבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}} {{ח:פנימי|סעיף 84|או 84}}, {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} למעט הפרטים והמסמכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת השלישית ב׳}};
{{ח:תתת|(ה)}} בבקשה לרישום כיבואן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}};
{{ח:תת|(24)}} מוציא משלוח מזון שייבא מתחנת הסגר בלי שקיבל תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}};
{{ח:תת|(25)}} מוציא מזון ממחסן הרשום בתעודת רישום היבואן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}};
{{ח:תת|(26)}} לא בודק קיומן והתאמתן של בדיקות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(א)}};
{{ח:תת|(27)}} מייצר מזון המיועד לייצוא בלבד שמסר פרטים לא נכונים בהצהרת ייצוא בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117(א)}} או שאינו מקיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיפים 126 עד 128}} בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117(א)(4)}};
{{ח:תת|(28)}} מייצר או משווק מזון המיועד לייצוא בלבד בניגוד להוראה פרטנית שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}};
{{ח:תת|(29)}} מוכר מזון בלי שהוא רשום כתאגיד, או פועל כעוסק מורשה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125(2)}};
{{ח:תת|(30)}} מקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור, או מיבואן שאינו יבואן רשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126(א)}};
{{ח:תת|(31)}} מוכר מזון ארוז מראש בלי שמתקיימים פרטי הסימון המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129}};
{{ח:תת|(32)}} לא שומר מסמך, פרט, אישור או תעודה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיפים 32}}, {{ח:פנימי|סעיף 94|94}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}};
{{ח:תת|(33)}} מוכר מזון בלי שקיים את הוראות התקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} לעניין התנאים למכירת מזון, שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138}}, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}};
{{ח:תת|(34)}} מביא מזון מהאזור לישראל בלי שהוא משווק רשום מהאזור, או מביא מזון כאמור שהוא קיבל מאדם שאינו בעל היתר תקף להוצאת המזון או בניגוד לתנאי היתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}};
{{ח:תת|(35)}} מביא מהאזור לישראל מזון רגיש בלי שקיבל אישור מיוחד לכך או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}};
{{ח:תת|(36)}} מביא מזון מהאזור לישראל בלי שסימן עליו את שמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144}};
{{ח:תת|(37)}} מביא מזון מהאזור לישראל שלא בהתאם לתקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140(ב)}} המנויות {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}};
{{ח:תת|(38)}} מוביל מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון הובלה, רישיון ייצור לפעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת או היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}};
{{ח:תת|(39)}} מאחסן מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת, בלא רישיון אחסנה, רישיון ייצור לפעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת או היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 150|סעיף 150}};
{{ח:תת|(40)}} עוסק במזון שלא מאחסן, מחזיק או מוביל מזון לפי הוראות היצרן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(א)}};
{{ח:תת|(41)}} עוסק במזון שמאחסן, מחזיק או מוביל מזון שלא בהתאם לתנאים לפי הוראות היצרן לעניין טמפרטורה מוגדרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(ב)}};
{{ח:תת|(42)}} מחזיק מזון שלא בהתאם להוראות מנהל שירות המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157(ג)}};
{{ח:תת|(43)}} לא מקיים את הוראות מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}};
{{ח:תת|(44)}} לא נוקט אמצעים סבירים למניעת שימוש במזון מזיק או לא מדווח למנהל שירות המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164(ב)}};
{{ח:תת|(45)}} לא מקיים הוראה של מנהל שירות המזון או רופא מחוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(א)}}, או הוראה של מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ג)}};
{{ח:תת|(46)}} לא מקיים הוראה מהוראות צו של מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי, לפי העניין, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}};
{{ח:תת|(47)}} מייצר מוצר בשר בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178(א)}};
{{ח:תת|(48)}} מוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, בלי שצירף למשלוח תעודת משלוח למוצרי בשר או בלי שצירף תעודה וטרינרית שנדרשת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 179|סעיף 179}};
{{ח:תת|(49)}} מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 180|סעיף 180}};
{{ח:תת|(50)}} מקבל מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}};
{{ח:תת|(51)}} מוכר מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 185|סעיף 185}};
{{ח:תת|(52)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187}};
{{ח:תת|(53)}} מעביר מוצר בשר לאתר מכירה, בניגוד להוראות רופא וטרינר מוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211(ד)}};
{{ח:תת|(54)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229(2)(א)}}, או בלי שצורפה תעודה וטרינרית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229(2)(ב)}};
{{ח:תת|(55)}} מוכר או מחזיק, לפי העניין, בתקופת המעבר מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שפטור מבדיקות משנה בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}};
{{ח:תת|(56)}} מייצר, משווק, מייבא או מייצא מזון שלא עומד בדרישות תקן רשמי החל עליו, למעט דרישות בדבר סימון המזון, או מבצע כל פעולה הנוגעת למזון שהכללים לעניין ביצועה אינם מתאימים לדרישות תקן רשמי, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק התקנים}}, בכפוף להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|263|עיצום כספי על הפרות של הוראות בעניין סימון מזון}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 260|בסעיפים 260 עד 262}}, בהפרות לפי הסעיפים האמורים שעניינן הוראות סימון, רשאי הממונה להטיל עיצום כספי בסך 100 שקלים חדשים לכל מוצר שבו מתגלה הפרה כאמור, ובלבד שסכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת ממחצית הסכום הבסיסי לפי {{ח:פנימי|סעיף 260|סעיף 260}} ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בהפרה של הוראת סימון המנויה {{ח:פנימי|תוספת 9|בתוספת התשיעית}}, סכום העיצום שיוטל לא יפחת מהסכום הבסיסי לפי {{ח:פנימי|סעיף 260|סעיף 260}}, ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.

{{ח:סעיף|264|עיצום כספי על הפרות הוראות לעניין גוף זר}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} על מי שמייצר או מייבא מזון שיש בו גוף זר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)(5)}}, אלא אם כן הגוף הזר התווסף למזון באופן בלתי נמנע כחלק מתהליך הייצור; לעניין זה הסכום הבסיסי יהיה 500 שקלים חדשים לכל מוצר שבו מתגלה הפרה כאמור, ובלבד שסכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת ממחצית הסכום הבסיסי לפי {{ח:פנימי|סעיף 260|סעיף 260}} ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרה כאמור עלולה לפגום בבטיחות המזון, סכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת מהסכום הבסיסי לפי {{ח:פנימי|סעיף 260|סעיף 260}} ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.

{{ח:סעיף|265|עיצום כספי על משווק מהאזור}}
{{ח:ת}} משווק מהאזור המבצע אחת מן ההפרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262}}, בניגוד לסעיפים המנויים בסעיפים האמורים כפי שהוחלו לגביו {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, בשיעור של הסכום הבסיסי בשל הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261}} או פי 1.5 מהסכום הבסיסי בשל הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262}}; ואולם אם חלים, לעניין הפרות כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 263|סעיפים 263}} {{ח:פנימי|סעיף 264|או 264}}, רשאי הממונה להטיל על המפר עיצום כספי בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 263|באותם סעיפים}}; על הפרה כאמור בסעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 263|הסעיפים האמורים}}, כאילו היתה הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 263|אותם סעיפים}}.

{{ח:סעיף|266|עיצום כספי בנסיבות מחמירות}}
{{ח:ת}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי יצרן, יבואן או משווק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262}}, בנסיבות מחמירות, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי השווה לכפל הסכום שניתן היה להטיל בשל אותה הפרה; בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – הפרה העלולה לגרום לסיכון לבריאות הציבור או בטיחות המזון.

{{ח:סעיף|267|סייג להטלת עיצום כספי בעניין התאמה לתקן רשמי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261(18)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262(56)}}, הממונה לא יטיל עיצום כספי לפי הוראות אלה על משווק שאינו יצרן או יבואן של המזון שחל עליו תקן רשמי שיש בידיו אישור מאת היצרן או היבואן, לפי העניין, בדבר התאמת המצרך לדרישות התקן הרשמי או אם המצרך סומן בתו־תקן.

{{ח:סעיף|268|הודעה על כוונת חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261 עד 264}} ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|אותם סעיפים}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיף 269}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271}} והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

{{ח:סעיף|269|זכות טיעון}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 268|סעיף 268}} רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

{{ח:סעיף|270|החלטת הממונה ודרישת תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיף 269}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיף 269}} בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 269|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|271|הפרה חוזרת והפרה נמשכת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262}}, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 277|בסעיף 277}}, בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 278|בסעיף 278}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ולעניין הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 263|בסעיף 263}} {{ח:פנימי|סעיף 264|או 264}} – בתוך שנה מהפרה קודמת כאמור.

{{ח:סעיף|272|סכומים מופחתים}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יא סימן א|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}}, ובשיעורים שיקבע.

{{ח:סעיף|273|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 269|בסעיף 269}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 286|סעיף 286}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 260|בסעיף 260}} יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום הבסיסי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|274|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270}}.

{{ח:סעיף|275|הפרשי הצמדה וריבית}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|276|גבייה}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}

{{ח:סעיף|277|התראה מינהלית}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261 עד 264}} והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן זה}}; {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}}, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בסעיף 271}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}}.

{{ח:סעיף|278|בקשה לביטול התראה מינהלית}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 277|בסעיף 277}}, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

{{ח:סעיף|279|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בסעיף 271(א)}}; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיפים 269}} {{ח:פנימי|סעיף 270|ו־270}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 263|סעיף 263}} {{ח:פנימי|סעיף 264|או 264}} – בתוך שנה מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271(ב)}}, והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 268|סעיף 268}} בשל ההפרה החוזרת, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיפים 269}} {{ח:פנימי|סעיף 270|ו־270}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: התחייבות להימנע מהפרה}}

{{ח:סעיף|280|הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון}}
{{ח:ת}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261 עד 264}}, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א׳}}.

{{ח:סעיף|281|תנאי ההתחייבות וגובה העירבון}}
{{ח:תת|(א)}} בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 280|בסעיף 280}} ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת כתב ההתחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ({{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|בסימן זה}} – תקופת ההתחייבות).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לדרוש כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בסכום העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272(ב)}}.

{{ח:סעיף|282|תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־&lt;wbr&gt;הגשתם}}
{{ח:ת}} הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}} בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 280|בסעיף 280}}, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 268|סעיף 268}}.

{{ח:סעיף|283|הפרת התחייבות}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}} והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בסעיף 271(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} חזר המפר והפר, בתקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271(ב)}} ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלח הממונה דרישת תשלום בשל ההפרה החוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 270|סעיף 270(ב)(1)}} או שהמפר לא טען את טענותיו לפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270(ד)}}, יחלט הממונה את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה החוזרת;
{{ח:תתת|(3)}} הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 281|בסעיף 281(ב)}} – יחלט הממונה את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} יראו את חילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
{{ח:תת|(ג)}} הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, וחזר המפר והפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו הממונה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|284|השבת עירבון}}
{{ח:ת}} עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתו עד יום החזרתו.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות – אכיפה מינהלית}}

{{ח:סעיף|285|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מהוראות חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261 עד 264}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|286|ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של הממונה לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה בדואר רשום.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו, עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|287|פרסום}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט וכן בדרך נוספת אם החליט על כך, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 286|סעיף 286}} יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א), בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים וחצי.

{{ח:סעיף|288|שמירת האחריות הפלילית}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261 עד 264}} המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש התחייבות ועירבון, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום או יום הפקדת העירבון עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|289|תקנות לעניין אכיפה מינהלית}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: צווי הגבלה מינהליים ושיפוטיים}}

{{ח:סעיף|290|התראה וצו הגבלה מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} היה לנותן רישיון ייצור או לרשם (בסעיף זה – נותן ההתראה) יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(א)}} או למתן תעודת יבואן רשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}} או כי הופר תנאי מתנאי רישיון הייצור או תעודת היבואן הרשום, או כי הופרה הוראה מההוראות לפי חוק זה על ידי יצרן או יבואן, וכי בשל כך קיימת סכנה לבריאות הציבור, רשאי הוא לדרוש, בכתב, מהיצרן או היבואן, לפי העניין, לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – התראה), באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתקיים נסיבות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן ההתראה לתת הוראה, לצמצום או למניעת סכנה לבריאות הציבור בשל הנסיבות האמורות, גם למוביל, למאחסן או למשווק.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון רשאי לתת התראה כאמור בסעיף קטן (א) גם למשווק, אם היה לו יסוד סביר לחשד כי המשווק הפר הוראות לפי חוק זה החלות לגביו או שחדל להתקיים תנאי מן התנאים לשיווק מזון על ידו לפי חוק זה וכי בשל כך קיימת סכנה לבריאות הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} ניתנה התראה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, רשאי נותן ההתראה, להורות, בצו, ליצרן, ליבואן, למשווק או לבעל הרישיון או התעודה, לפי העניין, לא לעשות כל פעולה של ייצור מזון, ייבוא מזון, שיווק מזון או כל פעולה אחרת במזון, או לעשות פעולות כאמור רק במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – צו הגבלה מינהלי), ורשאי הוא לקבוע בצו ההגבלה המינהלי הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), מי שמוסמך לפי אותם סעיפים קטנים לתת צו הגבלה מינהלי (בסעיף זה – נותן הצו), רשאי לתת צו כאמור אף בלי שנתן קודם לכן התראה, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המזון מיוצר בלא רישיון ייצור ולא הוגשה לגביו בקשה לרישיון ייצור או לחידושו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}} או שהמזון יובא על ידי יבואן שאינו יבואן רשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}, או בלי אישור מוקדם לייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}} או בלא תעודת שחרור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}};
{{ח:תתת|(2)}} יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בבריאות הציבור כתוצאה מפעילות ייצור המזון או כתוצאה מייבוא המזון.
{{ח:תת|(ו)}} לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה למי שהצו מופנה כלפיו הזדמנות לטעון את טענותיו, אלא אם כן לא ניתן לאתרו בשקידה סבירה.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו), נותן הצו רשאי להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ה)(2) גם בלי שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור באותו סעיף קטן, אם סבר שיהיה במתן הזדמנות זו כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
{{ח:תת|(ח)}} עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג במקום שלגביו ניתן או במקום עסקו של מי שייבא את המזון, ויימסר לבעל המקום או לאדם שמנהל אותו, או למי שייבא את המזון, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה.
{{ח:תת|(ט)}} לא קוימו הוראותיו של צו הגבלה מינהלי, בנסיבות כאמור בסעיף קטן (ה)(2), רשאי נותן הרישיון לנקוט כל אמצעי סביר הדרוש לשם ביצועו ובמידת הצורך יהיה רשאי לקבל סיוע של שוטר, לרבות לשם שימוש בכוח סביר הנדרש למימוש הצו.
{{ח:תת|(י)}} צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי נותן הצו להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 60 ימים מיום שניתן; בית משפט שלום רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת; ואולם אם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא צו ההגבלה המינהלי, לא יאריך בית המשפט את תוקפו של הצו לפי סעיף זה מעבר ל־30 ימים לאחר הגשת כתב האישום.
{{ח:תת|(יא)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 292|סעיף 292}}.

{{ח:סעיף|291|בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 290|סעיף 290}} רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת.

{{ח:סעיף|292|צו הגבלה שיפוטי}}
{{ח:תת|(א)}} היה לתובע, למנהל שירות המזון או לנותן הרישיון לפי חוק זה יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירה לפי חוק זה או כי עומדת להתבצע עבירה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה כאמור, בבקשה למתן צו שיאסור את המשך ביצוע העבירה האמורה או יאסור על ביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לתת צו לפי סעיף זה במעמד צד אחד; ניתן צו במעמד צד אחד כאמור, יתקיים הדיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שניתן לגביו הצו והוזמן כדין, לא התייצב לדיון; נתן בית המשפט החלטה כאמור בסעיף קטן זה במעמד צד אחד, רשאי בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה לבקש את ביטולה או שינויה, בתוך שבעה ימים מיום המצאתה ורשאי בית המשפט לבטלה או לשנותה, בתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ד)}} תוקפו של צו לפי סעיף זה, אף אם הוארך, לא יעלה על שנה.
{{ח:תת|(ה)}} בית משפט רשאי להתנות מתן צו לפי סעיף זה בתנאים או בערובה.
{{ח:תת|(ו)}} מי שניתן לגביו צו לפי סעיף זה רשאי לפנות לבית המשפט שהוציא את הצו בבקשה לעיון חוזר אם התגלו עובדות חדשות שלא היו לפני בית המשפט בעת הוצאת הצו או אם השתנו הנסיבות, והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת.
{{ח:תת|(ז)}} על החלטה לפי סעיפים קטנים (א), (ג) ו־(ו) ניתן לערער לבית המשפט שלערעור, שידון בערעור בשופט אחד.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”תובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: תיקונים עקיפים}}

{{ח:סעיף|293|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו|בחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשי״ד–1954}}.}}

{{ח:סעיף|294|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|בחוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי״ז–1957}}.}}

{{ח:סעיף|295||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)|בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1963}}.}}

{{ח:סעיף|296|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|297|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|בפקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|298|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|299|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}.}}

{{ח:סעיף|300|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|301|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|302|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}.}}

{{ח:סעיף|303|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991}}.}}

{{ח:סעיף|304|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|305|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|306|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים|בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע״ב–2012}}.}}

{{ח:סעיף|307|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|בחוק תכנון משק החלב, התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|308|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים|בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013}}.}}

{{ח:סעיף|309|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|בחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|310|שמירת דינים}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה באות להוסיף על כל דין, ובכלל זה {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}, {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|ופקודת ההסגר}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין במתן אישורים, רישיונות, היתרים, תעודות או מסמכים ובחובות לשמירת מסמכים, לפי חוק זה, כדי לגרוע מהחובה לקבל אישורים, רישיונות, היתרים, תעודות או מסמכים אחרים, או מהחובות לשמירת מסמכים, לפי כל חיקוק אחר.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגעת לכשרות המזון.

{{ח:סעיף|311|פרסום תוצרי פיקוח}}
{{ח:ת}} מנהל שירות המזון יפרסם מדי שנה, לא יאוחר מ־1 באפריל, באתר האינטרנט, את תוצרי הפיקוח לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|312|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת תקנות לפי חוק זה, יבחן השר את האפשרות לאמץ תקינה בין־לאומית או הסדרים הנהוגים בקרב מדינות מפותחות, או לקבוע הסדרים ברוח תקינה או הסדרים כאמור.

{{ח:סעיף|313|שינוי התוספות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את התוספות, ואולם שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} אינו טעון אישור ועדה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת השלישית א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3ב|התוספת השלישית ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 12|והתוספת השתים עשרה}} יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השינוי טעון אישור הוועדה המשותפת במקום הוועדה כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} השינוי טעון גם קבלת המלצת ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} על אף האמור בסעיף קטן (א), על שינוי {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}; שינוי כאמור טעון אישור הוועדה המשותפת במקום הוועדה כאמור בסעיף קטן (א), והוספת תנאים או החרגות {{ח:פנימי|תוספת 2א|לטור ב׳ או לטור ג׳ באותה תוספת}} טעונה גם קבלת המלצת ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בסעיף זה, ”הוועדה המשותפת“ – ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|313א|ועדת החריגים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת החריגים לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא}} תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה בעניינים אלה (בסעיף זה – הפעולות):
{{ח:תתת|(1)}} אי־החלת עדכון של שינוי שחל בהוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}}, ותיקון {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}} בהתאם לכך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 313|סעיף 313}};
{{ח:תתת|(2)}} הוספה של תנאים או החרגות {{ח:פנימי|תוספת 2א|לטור ב׳ או לטור ג׳ לתוספת השנייה א׳}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 313|סעיף 313}};
{{ח:תתת|(3)}} דרישת צירוף מסמך נוסף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיף 79ד(5)}};
{{ח:תתת|(4)}} שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת השלישית א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3ב|התוספת השלישית ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 12|והתוספת השתים עשרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא}}, יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד משרד הבריאות שהוא ימנה לעניין זה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
{{ח:תת|(ד)}} הסמכויות הנתונות לשר הכלכלה והתעשייה יהיו נתונות לשר.
{{ח:תת|(ה)}} השר יפנה לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה בעניין הפעולות; לפנייה יצורפו פרטי המסמך שהשר מבקש להוסיף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, התיקון באותה תוספת שהשר מבקש לקבוע, פירוט הנימוקים לאי־החלת עדכון של השינוי שחל לגבי ההוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}}, בצירוף נוסח השינוי, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת המנהל הכללי של משרד הבריאות בדבר קיומו של חשש לפגיעה בבריאות הציבור, או באיכות הסביבה ובהגנת הצרכן; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לשיקולי תחרות והפחתת יוקר המחיה.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה על הפעולות בהתאם לפניית השר.
{{ח:תת|(ז)}} המליצה ועדת החריגים לשר על הפעולות, רשאי השר לעשות כן, בהתאם להוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ח)}} המליצה ועדת החריגים לשר בניגוד לפעולות, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לפעולות.
{{ח:תת|(ט)}} לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לפעולות יצורפו פרטי המסמך שהשר מבקש להוסיף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, התיקון באותה תוספת שהשר מבקש לקבוע, פירוט הנימוקים לאי־החלת עדכון של השינוי שחל לגבי ההוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}}, בצירוף נוסח השינוי, לפי העניין, וכן המלצת ועדת החריגים ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
{{ח:תת|(י)}} פנה השר לממשלה לפי סעיף קטן (ח), יודיע על כך לוועדת החריגים, ורשאי הוא לקבוע בצו, אשר תוקפו לא יעלה על שלושה חודשים ממועד מסירת ההודעה לוועדת החריגים, את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או לתת צו שתוקפו כאמור להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת השלישית א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3ב|התוספת השלישית ב׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 12|התוספת השתים עשרה}}, לפי העניין (בסעיף זה – צו זמני), ובלבד שלא יחולו באותה עת ולאותו עניין צו לפי סעיף קטן זה וצו שניתן לפי סעיף קטן (טו).
{{ח:תת|(יא)}} הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ח) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
{{ח:תת|(יב)}} החליטה הממשלה שלא לאשר את פניית השר וקבע השר צו זמני לפי סעיף קטן (י), והצו עומד בתוקפו במועד קבלת החלטת הממשלה, יבטל השר את הצו מוקדם ככל הניתן.
{{ח:תת|(יג)}} לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (יא), יראו את פניית השר לעניין הפעולות כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו לפי סעיף קטן (ח) טרם סיום התקופה האמורה.
{{ח:תת|(יד)}} החליטה הממשלה לאשר את פניית השר או אושרה פניית השר בשל חלוף התקופה הקבועה בסעיף קטן (יא), רשאי השר לקבוע, בצו, את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או באישור הוועדה המשותפת ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ח)}}, לתת צו להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת השלישית א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3ב|התוספת השלישית ב׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 12|התוספת השתים עשרה}}, לפי העניין; הובא צו כאמור לאישור הוועדה המשותפת וקבע השר צו זמני, רשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו הזמני כל עוד לא החליטה הוועדה המשותפת אם לאשר את הצו.
{{ח:תת|(טו)|(1)}} על אף האמור בסעיף זה, ראה השר, לרבות בעקבות פנייה מהציבור, כי יש חשש מיידי לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות הציבור או כי קיים צורך חיוני אחר, רשאי הוא לקבוע בצו את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או לתת צו להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת השלישית א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3ב|התוספת השלישית ב׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 12|התוספת השתים עשרה}}, אף בלא קבלת המלצת ועדת החריגים; צו כאמור יהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
{{ח:תתת|(2)}} ביקש השר כי צו שקבע לפי פסקה (1) יהיה בתוקף לתקופה העולה על שלושה חודשים, יפנה בהקדם האפשרי לוועדת החריגים, ויחולו על פנייה כאמור הוראות סעיפים קטנים (ה) עד (יד), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(טז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המשותפת“ – ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הבריאות, ולעניין צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ח) או (ט)}} – גם ראש הממשלה.

{{ח:סעיף|313ב|ביטול הכרזת רשמיות של תקנים בנושא מזון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התקנים#פרק ג|בפרק ג׳ לחוק התקנים}}, שר הכלכלה והתעשייה יכריז, באכרזה שתפורסם ברשומות, על ביטול הרשמיות לגבי התקנים הרשמיים בתחום המזון, למעט לגבי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ת״י 1145;
{{ח:תתת|(2)}} תקן או חלק ממנו, שהמנהל הכללי של משרד הבריאות (להלן – המנהל), באישור הוועדה לבחינת תקני מזון, הודיע לו עד יום ו׳ בתשרי התשפ״ג (1 באוקטובר 2022) כי אין לבטל את הכרזת הרשמיות שלו, מנימוקים של בריאות הציבור, ובשל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראותיו אינן מוסדרות בהוראות המאומצות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראותיו חלות על סוג מזון או על נושא שההוראות המאומצות אינן חלות עליו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראותיו חלות לעניין כל סוגי המזון;
{{ח:תתתת|(ד)}} בהתחשב בנהוג במדינות מפותחות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתנה החלטה של הוועדה לבחינת תקני מזון בתוך 90 ימים ממועד פניית המנהל אליה כאמור בסעיף קטן (א), יראו כאילו אישרה הוועדה את הודעת המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} ביטול ההכרזה לפי סעיף זה אינו טעון הליך נוסף, ובכלל זה הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק התקנים}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות שר הכלכלה והתעשייה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”הוועדה לבחינת תקני מזון“ – ועדה שחבריה הם חברי ועדת החריגים והממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה.

{{ח:סעיף|314|אגרות}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון ייצור, רישיון הובלה, רישיון אחסנה, אישור ייצור נאות, רישום יבואן, אישור מוקדם לייבוא, תעודת שחרור למזון רגיל או למזון רגיש או תעודות ואישורים לעניין ייצוא, או חידושם, או מי שמוסר הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, ישלם אגרות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע אגרות בעד שירות הניתן לפי חוק זה והוראות לעדכונן, לרבות לעניין מתן רישיונות, היתרים, תעודות ואישורים, ובכלל זה אישורי מעבדות, ובעד בקשות למתן שירות כאמור, שנקבעו לפי חוק זה, ורשאי הוא לקבוע אגרות שונות בהתחשב, בין השאר, בגודל העסק, בסוג המזון ובקבוצות המזון שבמשלוח, לרבות היות המזון מזון רגיש או מזון רגיל;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע אגרות נוספות, וכן לשנות סכומי אגרות ולקבוע תנאים לפטור או הנחה מאגרה.
{{ח:תת|(ג)}} על גביית אגרות לפי חוק זה, למעט גבייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 217|בסעיף 217(א)}}, תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ד)}} האגרה בעד הגשת בקשה או מסירת הצהרה בדבר יבוא מזון רגיל תשולם עם הגשת הבקשה או עם מסירת ההצהרה, לפי העניין; האגרה בעד תעודה תשולם כתנאי לטיפול בבקשה, למסירת הצהרה או לקבלת תעודה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} סכומי האגרות הנקובים בחוק זה יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש הידוע באותו מועד לעומת המדד הבסיסי; סכומי האגרות לאחר עדכונם יפורסמו באתר האינטרנט; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
{{ח:תת|(ו)}} סכומי האגרות שנקבעו לפי חוק זה יעוגלו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק עיגול סכומים|לחוק עיגול סכומים, התשמ״ו–1985}}, ואולם סכום הנקוב באגורות או בחלק מאגורה יעוגל לאגורה הקרובה.

{{ח:סעיף|315|אי־&lt;wbr&gt;תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות לפי חוק זה לא יחולו על ייצור מזון, ייבואו, ייצואו או מכירתו על ידי אדם לצרכיו המשפחתיים או הפרטיים, למעט ההגבלה על ייבוא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}}.

{{ח:סעיף|316|תחולה על המדינה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

{{ח:סעיף|317|תחולה על מערכת הביטחון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 316|סעיף 316}}, השר הממונה, בהסכמת השר, רשאי להורות בנוהל על התאמות ביישום הוראות חוק זה על גוף ביטחוני.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיפים 208 עד 212}} {{ח:פנימי|סעיף 244|ו־244 עד 255}} לא יחולו לגבי מזון המיוצר, מסופק או מוגש בגוף ביטחוני, וגוף ביטחוני יקבע הוראות בדבר פיקוח ואכיפה בגוף הביטחוני על מזון כאמור; ואולם השר הממונה, בהסכמת השר, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיפים אלה, כולן או חלקן, יחולו על גוף מהגופים הביטחוניים, ככל שייקבע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו, בין השאר, דרך הטיפול במקרים שבהם התעורר חשד לביצוע עבירה על הוראות חוק זה ואופן הדיווח על עבירה כאמור לגורם המוסמך על פי דין לנהל חקירות בנוגע לגוף הביטחוני.
{{ח:תת|(ד)}} גוף ביטחוני ימסור למנהל שירות המזון דיווח על אירוע בריאותי חמור הקשור במזון, בכפוף לכללי אבטחת מידע ובהתאם להוראות שבנוהל שיקבע השר, בהסכמת השר הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ביטחוני“ – גוף מהגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר הממונה“ ו”מערכת הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף|318|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר ידווח לוועדה אחת לכל כנס של הכנסת, על יישום הוראות חוק זה, למעט {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, בתקופה של חמש שנים מיום פרסומו.
{{ח:תת|(ב)}} השר ידווח לוועדה על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, בתקופה של שש שנים מיום פרסומו – אחת לכל כנס של הכנסת, ובתקופה של ארבע שנים נוספות – אחת לשנה.
{{ח:תת|(ג)}} השר ושר החקלאות ופיתוח הכפר ידווחו לוועדה המשותפת עד סוף חודש יוני 2022, ועד סוף חודש דצמבר 2022, על פעולותיהם להסדרת תחום שאריות חומרי הדברה בהתאם לדרישות האיחוד האירופי ותחום המזהמים הכימיים והביולוגיים בהתאם לדרישות הנהוגות במדינות מפותחות לגבי סוגי מזון שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור ג׳ של התוספת השנייה א׳}}; בסעיף זה, ”הוועדה המשותפת“ – ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} השר ושר הכלכלה והתעשייה ידווחו לוועדה המשותפת עד סוף חודש פברואר 2023 על תקני המזון שרשמיותם לא בוטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 313ב|סעיף 313ב}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר ידווח לוועדה המשותפת ב־1 בינואר בכל שנה, עד לשנת 2026, על הפעלת עיצומים כספים לפי חוק זה, בשנה שקדמה לה.
{{ח:תת|(ו)}} השר ידווח לוועדה המשותפת עד סוף חודש אוקטובר 2022 על ההיערכות ליישום הוראות חוק זה בעניין יבוא מזון במסלול האירופי.

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: תחילה והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|319|תחילה ותחולה – הוראות כלליות|תיקון: ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשע״ח, ק״ת תשע״ח־2, ק״ת תשע״ח־3, ק״ת תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) {{ח:פנימי|סעיף 320|וסעיף 320}}, תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו; השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר הבריאות דחה את מועד תחילתו של החוק ליום כ״ז באלול התשע״ו (30 בספטמבר 2016).}}
{{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 293|סעיפים 293}} {{ח:פנימי|סעיף 297|ו־297}} ביום פרסומו של חוק זה (להלן – יום הפרסום).
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} ביום כניסתן לתוקף של תקנות שהותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272(ב)}}, והוראות {{ח:פנימי|פרק יא|הסימן האמור {{ח:הערה|[צ״ל: הפרק האמור]}}}} יחולו על הפרה שבוצעה במועד האמור ואילך.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, לעניין ייחוס סגולה של חיזוק הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של הקלה וסיוע בתסמיני מחלה, יחולו מתום 18 חודשים מיום הפרסום; תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} לעניין ייחוס סגולה כאמור יובאו לאישור הוועדה בתוך 12 חודשים מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הוראות חוק זה, לעניין ייצור, ייבוא, ייצור ושיווק של משקאות משכרים, יחולו מתום 18 חודשים מיום הפרסום או במועד מוקדם יותר שנקבע בתקנות לפי סעיף 19; ואולם השר, בהסכמת שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על 24 חודשים;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר הבריאות דחה את מועד תחילתו של החוק לעניין לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים ליום כ״ג באדר א׳ התשע״ט (28 בפברואר 2019).}}
{{ח:תתת|(2)}} עד למועד החלת ההוראות כאמור בפסקה (1), יחולו לעניין ייבוא, ייצוא, ייצור ושיווק של משקאות משכרים ההוראות לעניין זה כפי שהיו בתוקף ערב יום התחילה.

{{ח:סעיף|320|תחילה, תחולה ותקנות ראשונות לעניין פיקוח וטרינרי}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק טו|בפרק זה}}, ”תקופת המעבר“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}}.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתן של הוראות אלה בתום תקופת המעבר:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, ואולם תחילתם של {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו׳ לפרק האמור}} ושל {{ח:פנימי|סעיף 177|סעיפים 177}}, {{ח:פנימי|סעיף 196|196(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו־222}} ביום תחילתה של תקופת המעבר, ותחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195(א)}} – שנתיים מתום תקופת המעבר; תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 188|סעיף 188(2)}} יובאו לאישור הוועדה עד יום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (8) להגדרה ”{{ח:הערה|[פעילות]}} טיפול בתוצרת חקלאית“}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינריים#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינריים}}, כנוסחו בחוק זה, ביום תחילתה של תקופת המעבר, ואולם תחילת פעולתו של התאגיד תהיה בתום תקופת המעבר, אלא אם כן קבעו שר הבריאות ושר החקלאות ופיתוח הכפר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, בצו, מועד מוקדם יותר כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מועד שהחל ממנו ניתן להסמיך רופא וטרינר שהוא עובד התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} מועד שהחל ממנו יהיה רשאי התאגיד לגבות אגרות בעבור רשויות מקומיות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 241|בסעיף 241(ב)}}, ובלבד שלא יקדם מתום שנתיים מתחילת תקופת המעבר.
{{ח:תת|(ד)}} בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של חוק זה, ימנו שר הבריאות ושר החקלאות ופיתוח הכפר את מועצת התאגיד לפיקוח וטרינרי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינרים}}; לא מינו השרים את המועצה בתוך התקופה האמורה – ימנה אותה ראש הממשלה.
{{ח:תת|(ה)}} תחילתם של {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} ושל {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|חוק לפיקוח על ייצוא בעלי חיים}} כנוסחם בחוק זה, בתום תקופת המעבר, ואולם תחילתם של {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 23|סעיף 23(א1) לפקודה האמורה}} ושל {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 15|סעיף 15(ב) לחוק האמור}}, בתום תקופת המעבר או במועד תחילת פעילותו של התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג)(1), לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1963}}, כנוסחו בחוק זה, בתום תקופת המעבר או ארבעה חודשים ממועד תחילת פעילותו של התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג)(1), לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיפים 256(א)(21) ו־(22)}}, {{ח:פנימי|סעיף 256|256(ב)(56) ו־(57)}}, {{ח:פנימי|סעיף 261|261(16) ו־(17)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262(54) ו־(56)}}, יחולו על עבירות והפרות שנעברו בתקופת המעבר.

{{ח:סעיף|321|הוראות מעבר כלליות|תיקון: ק״ת תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ״א–1960}}, שהיה תקף ביום תחילתו של חוק זה יראו אותו כאילו ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29 לחוק זה}}, לתקופה של שנתיים ממועד פקיעת הרישיון האמור.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(א)(3)}} לא תחול לגבי עבירות שבוצעו טרם יום הפרסום בידי מי שהיה לו רישיון לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ״א–1960}}, עשר שנים לפחות לפני יום הפרסום.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מי שהיה רשום בשירות המזון הארצי כיבואן, ערב יום תחילתו של חוק זה, יראו אותו, לתקופה של שנתיים ממועד פקיעת הרישום האמור, כאילו נרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} לא תחול לגבי עבירות שבוצעו טרם יום הפרסום בידי מי שרשום בשירות המזון הארצי כיבואן, עשר שנים לפחות לפני יום הפרסום.
{{ח:תת|(ג)}} מזון רגיש שערב תחילתו של חוק זה היה מנוי ברשימת המזונות הרגישים שמתפרסמת באתר האינטרנט, יראו אותו כאילו הוכרז שהוא מזון רגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}, לתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה או עד שהוכרז מחדש כמזון רגיש בהתאם לסעיף האמור, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ד)}} הנחיות והוראות נוהל של שירות המזון הקובעות דרישות לבטיחות ולאיכות מזון, ובכלל זה לעניין מזון חדש, שפורסמו באתר האינטרנט ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול וינהגו לפיהן, ויראו אותן כמנויות בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (1) להגדרה ”חקיקת המזון“}}, עד שייקבעו הוראות שיחליפו אותן לפי חוק זה, או עד יום י״א בתמוז התשפ״ג (30 ביוני 2023), לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על 12 חודשים כל אחת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש״ף–2020}}, לפיו התקופה האמורה הוארכה עד יום ד׳ בשבט התשפ״ב (6 בינואר 2022).}}
{{ח:תת|(ה)}} אישורים והחלטות של שירות המזון שניתנו ערב תחילתו של חוק זה לצורך ייבוא מזון ושחרורו מתחנת הסגר, ימשיכו לחול לעניין שלגביו ניתנו, עד לפקיעתם או עד למתן החלטה אחרת; חובות יבואן לשמירת מסמכים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} לא יחולו לעניין מזון שהגיע לתחנת ההסגר וטרם שוחרר ממנה עד יום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ו)}} הנחיות והוראות נוהל של שירות המזון שפורסמו ערב תחילתו של חוק זה לעניין ייבוא מזון ושחרורו מתחנת הסגר, ימשיכו לחול וינהגו לפיהן עד שיותקנו תקנות שיחליפו אותן או עד יום י״א בתמוז התשפ״ג (30 ביוני 2023), לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על 12 חודשים כל אחת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש״ף–2020}}, לפיו התקופה האמורה הוארכה עד יום ד׳ בשבט התשפ״ב (6 בינואר 2022).}}
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות אגרות בריאות|בתקנות אגרות בריאות, התשמ״ט–1989}} (בסעיף קטן זה – תקנות האגרות) לעניין סכומי האגרה לגבי {{ח:חיצוני|תקנות ההסגר|תקנות ההסגר, 1933}}, המנויות {{ח:חיצוני|תקנות אגרות בריאות#תוספת 1 פרט 13|בפרט 13 לתוספת הראשונה}} {{ח:חיצוני|תקנות אגרות בריאות#תוספת 2 פרט 13|ובפרט 13(6) לתוספת השנייה של תקנות האגרות}}, מיום הפרסום ועד יום תחילתו של חוק זה יהיו סכומי האגרה בעד תעודת אישור מוקדם לייבוא שתוקפה שנה, תעודת רישום מוקדם לייבוא שתוקפה שנה ותעודת שחרור מתחנת הסגר למזון רגיש או למזון רגיל, 384 שקלים חדשים; תעודות כאמור יוענקו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) ולפי {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|פקודת ההסגר}}, ובהתאם להנחיות והוראות הנוהל ערב יום הפרסום.
{{ח:תת|(ח)}} מי שייצא מזון המיועד לייצוא בלבד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(א)}} ערב תחילתו של חוק זה, ימסור הצהרת ייצוא ראשונה לפי הסעיף האמור לא יאוחר מחודש לפני יום תחילתו של חוק זה, או עד תום חודש מיום פרסום נוסח הצהרת ייצוא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 117|באותו סעיף}}, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בסעיף 149}}, מי שעסק ערב יום הפרסום בהובלת מזון שנקבע לגביו בחקיקת המזון כי הוא טעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת, יראו אותו כאילו קיבל רישיון הובלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} שיעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה או עד תום שנה ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לעניין הובלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 155|סעיף 155}}, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(י)}} מי שערב תחילתו של חוק זה היה מוסמך כמפקח לפי פקודת הבריאות הציבור (מזון), או לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, יראו אותו כמפקח שהוסמך על ידי השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244 לחוק זה}}, עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק.
{{ח:תת|(יא)}} מעבדה שערב תחילתו של חוק זה היתה מנויה ברשימת המעבדות המוכרות המתפרסמת באתר האינטרנט של משרד הבריאות, יראו אותה כמעבדה בישראל שהוכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}, לעניין הבדיקות שהוכרה לגביהן, עד תום שלוש שנים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}.

{{ח:סעיף|322|הוראות מעבר לעניין מעבר עובדים לתאגיד לפיקוח וטרינרי}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראות מגבילות“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר פנסיה תקציבית“ – הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מרשות מקומית מדי חודש בחודשו באופן רציף, לפי הסכם, מקופת הרשות המקומית, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו – לשאירו, והכול בכפוף להוראות מגבילות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד המועצה לענף הלול“ – מי שערב יום הפרסום היה עובד של המועצה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1963}}, עסק באותו מועד בפיקוח וטרינרי, ומינויו אושר בידי מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד רשות מקומית“ – רופא וטרינר שערב יום הפרסום היה עובד רשות מקומית והתקיים בו באותו מועד אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא ביצע פיקוח וטרינרי על בית מטבחיים, בית שחיטה לעופות, מפעל שאושר לייצוא או בית קירור, ומינויו אושר בידי מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, או שביצע פיקוח וטרינרי על מפעל בשר או על בית קירור (בסעיף קטן זה – עובד רשות מקומית במפעלים);
{{ח:תתתת|(2)}} ביצע פיקוח וטרינרי בשווקים (בסעיף קטן זה – עובד רשות מקומית בשווקים).
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינרים}}, כנוסחו בחוק זה –
{{ח:תתת|(1)}} בתוך שלושה חודשים מיום מינויו יציע המנהל הכללי הראשון של התאגיד, לעובדי המועצה לענף הלול ולעובדי רשות מקומית במפעלים, לעבור לתאגיד כעובדי התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} הודיעה רשות מקומית למנהל הכללי של משרד הבריאות כי היא מעוניינת שכל הרופאים הווטרינרים שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה לא יהיו מבין עובדי הרשות המקומית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195(א)}}, יציע המנהל הכללי של התאגיד, בתוך 60 ימים ממועד ההודעה, לעובד רשות מקומית בשווקים שלגבי פעילותו נמסרה הודעה כאמור, לעבור לתאגיד כעובד התאגיד;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195}} ובפסקה (2), רשות מקומית שמעסיקה רופא וטרינר שהוא עובד הרשות המקומית בשווקים, חייבת כתנאי להודעתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195(א)}} להודיע למנהל הכללי של התאגיד על כוונתה למסור הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195(א)}}; נמסרה הודעה על כוונה כאמור, ועובד שצפוי להיות מועבר לתאגיד הודיע למנהל הכללי על כוונתו להסכים לעבור לתאגיד, יודיע המנהל הכללי של התאגיד לרשות מהו סך שווי הזכויות שיש להעבירו לפי פסקה (13); תשלום סכום זה יהיה תנאי למסירת הודעתה של הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195(א)}}, והוא יוחזר לרשות המקומית אם העובד לא עבר לעבוד בתאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} עובד כאמור בפסקאות (1) או (2) שהמנהל הכללי של התאגיד הציע לו לעבור לעבוד בתאגיד לפי הוראות הפסקאות האמורות, ישיב להצעה בתוך 21 ימים מיום קבלתה; לא השיב העובד בחיוב להצעה בתוך התקופה האמורה, יראו אותו כמי שסירב להצעה, והיקף משרתו ברשות המקומית או במועצה לענף הלול, לפי העניין, יקטן בהתאם ויעמוד על היקף המשרה התואם את הפעילות שתיוותר ברשות המקומית או במועצה לענף הלול;
{{ח:תתת|(5)}} השיב עובד כאמור בפסקאות (1) או (2) בחיוב להצעת המנהל הכללי של התאגיד כאמור באותן פסקאות, יעבור לעבוד בתאגיד;
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בפסקה (5), עובד רשות מקומית כאמור באותה פסקה שלא נסתיימו יחסי עבודתו עם הרשות המקומית, יעבור לתאגיד בחלקיות משרה, בהיקף משרה כלהלן (בסעיף קטן זה – היקף המשרה בתאגיד), ומשרתו ברשות המקומית תקטן בהתאם:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי עובד המועצה לענף הלול ועובד רשות מקומית במפעלים – בהתאם להיקף העסקתו ערב יום הפרסום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי עובד רשות מקומית בשווקים – כפי שיקבע מנהל היחידה הווטרינרית;
{{ח:תתת|(7)}} עבר עובד לתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), יחולו עליו השכר ותנאי העבודה שחלו עליו כדין, ערב קליטתו בתאגיד, כעובד מועצת הלול או כעובד הרשות המקומית, לפי העניין, ובהתאם להיקף המשרה בתאגיד;
{{ח:תתת|(8)}} על אף האמור בפסקה (7), נחתם הסכם קיבוצי מיוחד, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}, בין התאגיד ובין ארגון העובדים היציג בתאגיד, המסדיר את שכרם ותנאי עבודתם, וההסכם הקיבוצי האמור אושר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, יחולו הוראות הסכם קיבוצי זה;
{{ח:תתת|(9)}} על אף האמור בכל דין, עובד שעבר לתאגיד לפי פסקה (5) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל סיום העסקתו במועצה לענף הלול או ברשות המקומית, לפי העניין, אלא אם כן אושרו לעובד בקשר לסיום העסקתו כאמור הטבות פרישה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתת|(10)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (7), זכויות עובד המועצה לענף הלול או עובד רשות מקומית שעבר לעבוד בתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), לפי העניין, הנובעות מעבודתו כעובד המועצה לענף הלול או כעובד הרשות המקומית, לפי העניין, למעט זכויות לגמלה הנובעות מהסדר פנסיה תקציבית, ייחשבו זכויות הנובעות מעבודה בשירות התאגיד, בהתאם להיקף המשרה בתאגיד;
{{ח:תתת|(11)}} על אף האמור בפסקה (7), על תקופת עבודתו בתאגיד של עובד שעבר לעבוד בתאגיד לפי פסקה (5) או (6), ושבתקופת שירותו ברשות המקומית חל הסדר פנסיה תקציבית, יחולו ההוראות הקבועות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}, והרשויות הפועלות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק האמור}} מוסמכות לפעול לגבי עובדים כאמור של התאגיד כאילו היו עובדי המדינה, ובלבד שנציב שירות המדינה לא יחליט על יציאתו לקצבה של עובד כאמור של התאגיד שלא הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}, אלא על פי המלצת מי שהוסמך למנות את עובדי התאגיד; הגמלאות לעובדים כאמור של התאגיד ישולמו מקופת התאגיד; אין בהוראות פסקה זו ופסקה (12) כדי להקנות לעובד כאמור זכויות לפנסיה תקציבית העולות על הזכויות שלהן היה זכאי לפי הסדר פנסיה תקציבית כעובד הרשות המקומית, או הפחותות מהן;
{{ח:תתת|(12)}} על תקופות עבודתו הקודמות של עובד הרשות המקומית שעבר לתאגיד לפי פסקה (5) ושבתקופת שירותו ברשות המקומית חל עליו הסדר פנסיה תקציבית, יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסכם רציפות זכויות הפנסיה בין הממשלה ובין מרכז השלטון המקומי מיום כ״ד בתמוז התשל״ו (22 ביולי 1976); התאגיד, מרכז השלטון המקומי וארגון העובדים היציג בתאגיד רשאים, באישור שר האוצר, לקבוע הסכם רציפות זכויות אחר שיחול על עובד כאמור;
{{ח:תתת|(13)}} בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (12), המועצה לענף הלול או הרשות המקומית, לפי העניין, תעביר לתאגיד את סך שווי הזכויות שנצברו במועצה או ברשות לעובד העובר לעבוד בתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), למעט זכויות כאמור בפסקה (12), בהתאם לנוסחה שתיקבע על ידי גורם שיוסכם בין משרד האוצר לבין הגוף היציג של מרבית הרשויות המקומיות, בשים לב למספר שנות העבודה שעבד במועצה לענף הלול וברשות המקומית, להתפתחות השכר ולערך פדיון הזכויות הצפוי במועד הפרישה מהתאגיד; הסכום האמור ישולם לגבי עובד המועצה לענף הלול ועובד רשות מקומית במפעלים – במועד המעבר לתאגיד, ולגבי עובד רשות מקומית בשווקים – בהתאם לאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(14)}} העברה של עובד רשות מקומית ושל עובד המועצה לענף הלול אל התאגיד לפי סעיף קטן זה תיעשה על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מט|בסעיף 32מט(ה) לחוק הרופאים הווטרינרים}};
{{ח:תתת|(15)}} לא העבירה המועצה לענף הלול או רשות מקומית את הסכומים לפי פסקה (13), כולם או חלקם, בשיעורים ובמועדים שנקבעו לפי הפסקה האמורה, מכל סיבה שהיא, יפחית החשב הכללי במשרד האוצר מההקצבות המועברות מתקציב המדינה למועצה לענף הלול או לרשות המקומית, ככל שמועברות, סכומים השווים לסכומים שעל המועצה לענף הלול או הרשות המקומית, לפי העניין, להעביר לפי חוק זה, ויעביר סכומים כאמור לתאגיד;
{{ח:תתת|(16)|(א)}} אין בהוראות סעיף קטן זה, כשלעצמן, כדי להקנות לעובד שעבר לתאגיד כאמור בפסקה (5) או (6) זכויות העולות על הזכויות שהיה זכאי להן אילולא עבר לתאגיד או הפחותות מהן;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א) ובפסקאות (6), (7) ו־(10), לגבי עובד שעבר לתאגיד לפי פסקה (6), ובתקופת עבודתו ברשות מקומית חל לגביו הסדר פנסיה תקציבית, לא יפחת היקף המשרה בתאגיד והיקף משרתו הנותרת ברשות המקומית, משליש משרה, לכל משרה כאמור.

{{ח:סעיף|323|הוראות מעבר לעניין כשירות והכשרה של רופאים וטרינרים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|בסעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}, כנוסחו בחוק זה (בסעיף זה – חוק הרופאים הווטרינרים), מי שמונה, ערב יום הפרסום, לבצע פיקוח וטרינרי על מזון מן החי על פי החיקוקים {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#תוספת 1|שבתוספת הראשונה לחוק האמור}}, לא יידרש לסיים בהצלחה קורס רקע בבריאות הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#תוספת 2 חלק א|חלק א׳ בתוספת השנייה לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}, יראו רופא וטרינר שסיים בהצלחה קורס רקע בבריאות הציבור ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק האמור}}, כאילו עמד בדרישות לעניין קורס רקע הקבועות {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} רופא וטרינר שמועסק ערב יום הפרסום ברשות מקומית, וביצע פיקוח וטרינרי בשווקים, לרבות בדיקות משנה ערב תחילתה של תקופת המעבר, יראו אותו כאילו עמד בתנאי הכשירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}.
{{ח:תת|(ד)}} רופא וטרינר שהיה מוסמך לבצע פיקוח וטרינרי במפעלים ערב יום הפרסום, ייחשב כאילו עמד בתנאי הכשירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}} והוסמך בידי מנהל היחידה הווטרינרית לעניין {{ח:פנימי|סעיף 193|סעיף 193}}.

{{ח:סעיף|324|הוראת מעבר לעניין רופאים וטרינרים במפעל בשר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 191|בסעיף 191}}, מנהל היחידה הווטרינרית או מנהל השירותים הווטרינריים, לפי העניין, רשאי, במקרים מיוחדים, להסמיך רופא וטרינר מבין עובדי רשות מקומית אשר יהיה מוסמך לבצע פיקוח וטרינרי במפעלי בשר או במפעלים לבשר גולמי, בתחום שיפוטה של הרשות המקומית, אם התקיימו כל התנאים כמפורט להלן, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 218|סעיף 218}} {{ח:פנימי|סעיף 219|או 219(2)}}, לפי העניין, יחולו בשינויים המחויבים על רופא וטרינר שהוסמך כאמור:
{{ח:תת|(1)}} ערב יום הפרסום היה הרופא הווטרינר עובד של הרשות המקומית וביצע פיקוח וטרינרי הן במפעל בשר או מפעל לשחיטת בשר והן בשווקים;
{{ח:תת|(2)}} הפיקוח הווטרינרי בשווקים מתבצע בידי עובדי הרשות המקומית;
{{ח:תת|(3)}} הרשות המקומית הסכימה להעסיק את הרופא הווטרינר במפעל בשר או מפעל לבשר גולמי שבתחום שיפוטה והרופא הווטרינר נתן את הסכמתו להסמכה לפי סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|325|שמירת תוקף צווים ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} הצווים המפורטים להלן יעמדו בתוקפם, כל עוד לא נכנסו לתוקפן תקנות שיחליפו אותם וכל עוד לא בוטלו בידי השר או שר אחר המוסמך לבטל אותם לפי דין, ויראו אותם כאילו הותקנו מכוח חוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור)|צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור), התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|צו ההגנה (הובלת חלב)|צו ההגנה (הובלת חלב), התשט״ז–1956}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב), התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות), התש״ך–1959}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ״א–1960}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם), התשכ״א–1960}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש), התשכ״א–1960}};
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(12)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(14)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), התשמ״ד–1983}};
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים), התשמ״ד–1984}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקנות המפורטות להלן יעמדו בתוקפן כל עוד לא נכנסו לתוקף תקנות שיחליפו אותן וכל עוד לא בוטלו בידי השר או שר אחר המוסמך לבטל אותן לפי דין ויראו אותן כאילו הותקנו מכוח חוק זה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא)|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן)|תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן), התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים), התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ״ג–1983}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות שהותקנו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) (בסעיף קטן זה – התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה ויראו אותן לעניין חוק זה, לרבות לעניין {{ח:פנימי|פרק י|פרקים י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|ו־י״א}}, כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה הסמכות להתקנת תקנות באותם עניינים, והכול זולת אם נקבעו בחוק זה הוראות במקומן בעניינים שהוסדרו בתקנה מהתקנות הקיימות, או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, וכל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(3)}})}}}}

{{ח:קטע3||סוגי חומרים רעילים או מזיקים}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} שאריות חומרי הדברה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} מתכות כבדות.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} רעלנים.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} דיוקסינים.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} פוליכלורינטייד ביפנול.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} רדיוניקלידים.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} פחמימנים ארומטיים.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} שאריות תרופות.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} מלמין.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} תמרוקים.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, לעניין עבירות והפרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיפים 256(א)(1) ו־(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 261|261(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262(1)}})}}}}

{{ח:קטע3||רשימת תקנות לעניין ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לקבוע בהן}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ״ו–1985}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 14|תקנה 14}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ״ה–1994}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 2|תקנה 2}} לעניין {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 4|תקנה 4}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ״א–1981}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 2א|תקנה 2א}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס״ו–2006}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)#סעיף 5|תקנה 5}} }}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד), התשנ״ג–1993}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד)#סעיף 2|תקנה 2}} לעניין {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד)#סעיף 3|תקנה 3}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ״א–1981}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 2|תקנות 2}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 2ב|2ב}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 3|3}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 3א|3א}} }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר), התשמ״ד–1984}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 2|תקנה 2}} לעניין {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 5|5}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 10|10}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ״ו–1985}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 2|תקנות 2}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 3|3(ג)}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 5|5}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 8|8}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ״ה–1994}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 2|תקנה 2}} לעניין {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 9|9}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ״ה–1985}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה)#סעיף 2|תקנה 2(א)}} }}

{{ח:קטע2|תוספת 2א|תוספת שנייה א׳|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}})}}}}

{{ח:קטע3||הוראות האיחוד האירופי המאומצות בישראל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הוראות האיחוד האירופי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תנאים והחרגות להוראות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סוג מזון מוחרג מההוראות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;(1) תקנות האיחוד האירופי 1881/2006 בעניין מזהמים כימיים במזון (EC 1881/2006 Regulation Setting Maximum Levels Of certain contaminants in foodstuffs)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(1) סעיפים 7 עד 9 לתקנות האיחוד האירופי 1881/2006 לא יחולו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוראות התקנות לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;(2) תקנת האיחוד האירופי EU 73/2018 המתקנת את התוספות השנייה והשלישית בתקנות האיחוד האירופי 396/2005 בעניין רמות מרביות של שאריות תרכובות כספית (Commission regulation EU 73/2018 Amending Annexes II and III to Regulation 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for mercury compounds in or on certain products)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(2) אין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוראות התקנה לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;(3) תקנות האיחוד האירופי 2073/2005 בעניין מזהמים ביולוגיים במזון (EC Regulation 2073/2005 on Microbiological Criteria for Foodstuffs)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(3) תקנות האיחוד האירופי 2073/2005 לא יחולו לעניין מחוללי מחלה מסוג ליסטריה וסלמונלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוראות התקנות לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;(4) תקנות האיחוד האירופי EU לעניין רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה (EC 396/2005 on maximum residue levels of pesticides in or on food and feed of plant and animal origin and amending Council Directive 91/414/EEC) – סעיפים 18, 19 ו־20, וכן תוספת II לעניין שאריות מקסימליות מותרות, תוספת III – לעניין שאריות מקסימליות מותרות זמניות ותוספת V לעניין שאריות מקסימליות מותרות לחומרים שלהם לא נקבעה רמה (default values)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(4) אין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוראות התקנות לא יחולו על פירות טריים, ירקות טריים, בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}})}}}}

{{ח:קטע3||התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני החתום מטה, לאחר שמילאתי את כל הפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}} (להלן – החוק), מתחייב בזה כי –
{{ח:תת|(1)}} הפרטים שמסרתי בהצהרה נכונים, והיא חלה לגבי כל המשלוחים העתידיים של המזון הרגיל המסוים שבהצהרה;
{{ח:תת|(2)}} כל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה יעמוד בדרישות חקיקת המזון, החלות בישראל על המזון בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90 לחוק}};
{{ח:תת|(3)}} קיבלתי מהספק שסיפק את המזון התחייבות לעדכן אותי במקרה שייוודע לו על הודעה לציבור על פגם במזון (Recall) או על הוראה על הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal).
{{ח:תת|(4)}} יש/אין {{מוקטן|(*מחק את המיותר)}} בידי אחד מבין המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97 לחוק}}.

{{ח:סעיף*||{{טורים שווים | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מספר יבואן רשום}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|תאריך}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימה וחותמת היבואן}} }}}}

{{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיף 79ד(1)}})}}}}

{{ח:קטע3||התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני החתום מטה, לאחר שמילאתי את כל הפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ג|סעיף 79ג לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}} (להלן – החוק), מתחייב בזה כי –
{{ח:תת|(1)}} הפרטים שמסרתי בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי והמסמכים המצורפים להצהרה נכונים, והם חלים לגבי כל המשלוחים העתידיים של המזון במסלול האירופי המסוים שבהצהרה;
{{ח:תת|(2)}} כל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה יעמוד בדרישות חקיקת המזון, בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90 לחוק}};
{{ח:תת|(3)}} יש לי קשר עם יצרן המזון, באופן ישיר או באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון;
{{ח:תת|(4)}} אני אבצע את הפעולות הנדרשות מיבואן מזון במסלול האירופי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 54א|בסעיף 54א(ב) לחוק}};
{{ח:תת|(5)}} קיבלתי מיצרן המזון או מהספק שסיפק את המזון התחייבות לעדכן אותי במקרה שייוודע לו על הודעה לציבור על פגם במזון (Recall) או על הוראה על הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal).

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים| מספר רישום יבואן נאות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים| | . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{ש}} חתימה וחותמת היבואן}}

{{ח:קטע2|תוספת 3ב|תוספת שלישית א׳ {{ח:הערה|[צ״ל: שלישית ב׳]}}|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(ב1)(5)}})}}}}

{{ח:קטע3||מסמרים {{ח:הערה|[צ״ל: מסמכים]}} ופרטים נוספים בבקשה לקבלת תעודת שחרור למזון במסלול האירופי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3ב פרט 1}}
{{ח:ת}} חשבון מכר (Invoice);

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3ב פרט 2}}
{{ח:ת}} רשימת מטען (Packing list);

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3ב פרט 3}}
{{ח:ת}} שטר מטען (Bill of Lading);

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3ב פרט 4}}
{{ח:ת}} מפרט (Specification), כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96(ה)}}, של יצרן המזון או תוצאות בדיקה, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף האמור}}, בעבור כל מזון מסוים שבמשלוח, המעידים כי המזון תואם לדרישות לפי חקיקת המזון;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3ב פרט 5}}
{{ח:ת}} לגבי מזון שנדרש להובילו בטמפרטורה מוגדרת או מבוקרת – גרף הטמפרטורה בהובלה;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3ב פרט 6}}
{{ח:ת}} לגבי מוצרי חלב – מסמך מהיצרן המעיד על תהליך הפסטור של המוצר ותעודה וטרינרית (Veterinary Certificate);

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3ב פרט 7}}
{{ח:ת}} לגבי דבש ומוצריו – תעודה וטרינרית (Veterinary Certificate);

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 3ב פרט 8}}
{{ח:ת}} לגבי מוצרים המכילים ג׳לטין או קולגן – תעודה וטרינרית (Veterinary Certificate);

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 3ב פרט 9}}
{{ח:ת}} לגבי פטריות או תערובותיהן כולל מוצרים שבהם פטרייה היא רכיב עיקרי – נדרש לציין במפרט את השם המדעי של הפטרייה שבמזון;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 3ב פרט 10}}
{{ח:ת}} לגבי מיקרואורגניזמים לשימוש בתעשיית המזון או כמוצר מוגמר – השם המדעי המלא של המיקרואורגניזמים;

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 3ב פרט 11}}
{{ח:ת}} לגבי שימורי מזון בעלי חומציות נמוכה 4.5 &lt; PH – כל אלה:
{{ח:תת|(א)}} תעודה על טיפול עיבוד תרמי (Certificate of Thermal Treatment of Low Acid Canned Food);
{{ח:תת|(ב)}} סימון קוד יצרן;
{{ח:תת|(ג)}} תעודת בדיקת כושר השתמרות.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(ד)}})}}}}

{{ח:קטע3||מוצר שניתן לשמור לגביו מפרט}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} סוכר

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} פולי קפה ירוק

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} פולי סויה

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חיטה

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129}}, {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיפים 256(ב)(34)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262(31)}})}}}}

{{ח:קטע3||פרטי סימון שיש חובה לבדקם}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} שם היצרן, היבואן או המשווק מן האזור, לפי העניין.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} אזהרות לעניין חנק, ככל שהן נדרשות.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138}} לעניין עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיף 256(ב)(35)}} והפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262(33)}})}}}}

{{ח:קטע3||רשימת תקנות הקובעות תנאים בדבר מכירת מזון}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס״ו–2006}}.

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, לעניין עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיף 256(ב)(39)}} והפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262(37)}})}}}}

{{ח:קטע3||רשימת תקנות החלות על משווק מן האזור}}

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}})}}}}

{{ח:קטע3||תעודת בדיקה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תיאור הדוגמה הנבדקת: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} אני הח״מ מאשר בזה שבדקתי את הדוגמה המתוארת לעיל והריני מצהיר כי תוצאת בדיקתי היא כדלקמן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} ולראיה באתי על החתום היום . . . . . . . . . . . . . . . בחודש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:ת}} שם וחתימת עובד המעבדה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 263|סעיף 263}})}}}}

{{ח:קטע3||הוראות סימון}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 9 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס״ו–2006}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 9 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ״ו–1996}}.

{{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 314|סעיף 314}})}}}}

{{ח:קטע3||אגרות}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 10 פרט 1}}
{{ח:ת}} בעד טיפול בבקשה לרישיון או לחידושו, במועדים המפורטים להלן, תשולם אגרה בסכום בשקלים חדשים כמפורט להלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;250px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הרישיון&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} טיפול בבקשה לקבלת רישיון חדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} טיפול בבקשה לחידוש רישיון, שהוגשה 90 ימים לפחות לפני יום פקיעתו, בעד כל שנה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} טיפול בבקשה{{ש}}לחידוש רישיון{{ש}}שהוגשה לאחר{{ש}}המועד שבטור ג׳,{{ש}}בעד כל שנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} רישיון אחסנה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;780&lt;/td&gt;&lt;td&gt;390&lt;/td&gt;&lt;td&gt;448&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} רישיון הובלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275&lt;/td&gt;&lt;td&gt;316&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} רישיון ייצור לטחנת קמח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;930&lt;/td&gt;&lt;td&gt;465&lt;/td&gt;&lt;td&gt;535&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} רישיון ייצור ליצרן שאינו טחנת קמח –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} המעסיק עד 10 עובדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;550&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275&lt;/td&gt;&lt;td&gt;316&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} המעסיק 11 עד 50 עובדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;780&lt;/td&gt;&lt;td&gt;390&lt;/td&gt;&lt;td&gt;448&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} המעסיק למעלה מ־50 עובדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;930&lt;/td&gt;&lt;td&gt;465&lt;/td&gt;&lt;td&gt;535&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 10 פרט 2}}
{{ח:ת}} בעד טיפול בבקשה למתן אישור ייצור נאות או לחידושו תשולם אגרה בסך 250 שקלים חדשים בעד כל שנה שלגביה ניתן האישור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בעד טיפול בבקשה למתן אישור ייצור נאות או לחידושו או בבקשה לתעודת רישום יבואן נאות או לחידוש הרישום תשולם אגרה בסך 250 שקלים חדשים בעד כל שנה שלגביה ניתן האישור.

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 10 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעד מסירת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תשולם אגרה בסך 384 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|(3א)||תיקון: ק״ת תשע״ו־2|עוגן=תוספת 10 פרט 3א}}
{{ח:ת}} בעד הגשת בקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא או לחידושו תשולם אגרה בסך של 384 שקלים חדשים בעד כל שנה שלגביה ניתן האישור.

{{ח:סעיף*|(3ב)||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 10 פרט 3ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בעד מסירת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תשולם אגרה בסך 384 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: ק״ת תשע״ו־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 10 פרט 4}}
{{ח:ת}} בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מזון, על כל סוגי המזון שבו, תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח, כמפורט להלן:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מזון, על כל סוגי המזון שבו, לרבות מזון במסלול האירופי, תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(א)}} לגבי מזון רגיל – סך של 384 שקלים חדשים לכלל קבוצות המזון הרגיל שבמשלוח;
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מזון רגיש – סך של 384 שקלים חדשים לכל קבוצת מזון רגיש שבמשלוח, לרבות שימורי בשר ודגים, ולמעט מוצר בשר כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק ח׳}} וביצים שלא עברו טיפול טרמי, לפי קבוצות המזון כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מוצרי חלב ומקביליהם (analoguse), למעט מוצרים כאמור המשויכים לקבוצת שומנים ושמנים ותחליבי שומן;
{{ח:תתת|(2)}} שומנים ושמנים ותחליבי שומן;
{{ח:תתת|(3)}} קרחונים, כולל שרבט וסורבט;
{{ח:תתת|(4)}} פירות וירקות (כולל פטריות, שורשים ופקעות, קטניות ואלוורה), עשבי־ים, אגוזים וזרעים לרבות קטניות ולמעט פולי סויה ודגנים;
{{ח:תתת|(5)}} ממתקים;
{{ח:תתת|(6)}} דגנים ומוצריהם המיוצרים מגרעיני דגנים, משורשים ופקעות ומקטניות, למעט מוצרי מאפה שבקבוצת מוצרי מאפה, תערובות להכנתם ובצקים;
{{ח:תתת|(7)}} מוצרי מאפה, תערובות להכנתם ובצקים;
{{ח:תתת|(8)}} שימורי בשר ומוצריו;
{{ח:תתת|(9)}} שימורי דגים ושימורי מוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמיים (קיפודי ים, מלפפוני ים וכו׳);
{{ח:תתת|(10)}} ביצים שעברו טיפול טרמי ומוצרי ביצים;
{{ח:תתת|(11)}} ממתיקים כולל דבש;
{{ח:תתת|(12)}} מלח, תבלינים, מרקים, רטבים, סלטים, מוצרים על בסיס חלבון (כולל מוצרי חלבון ופולי סויה);
{{ח:תתת|(13)}} מזון ייעודי ותוספי תזונה;
{{ח:תתת|(14)}} משקאות, למעט מוצרי חלב;
{{ח:תתת|(15)}} חטיפים מוכנים לאכילה;
{{ח:תתת|(16)}} תוספי מזון וחומרים מסייעי ייצור;
{{ח:תתת|(17)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור.

{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: ק״ת תשע״ו־2|עוגן=תוספת 10 פרט 4א}}
{{ח:ת}} בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור לחלק ממשלוח המזון שמבקשים לשחרר תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח שאותן מבקשים לשחרר, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10 פרט 4|בפסקאות (א) ו־(ב) שבפרט (4)}}.

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 10 פרט 5}}
{{ח:ת}} בעד תעודה או אישור בנוגע לייצוא מזון, תשולם אגרה בסך 150 שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|תוספת 11|תוספת אחת עשרה|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 41|סעיפים 41}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52}})}}}}

{{ח:קטע3||מזון המחייב אישור ייצור נאות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 11 פרט 1}}
{{ח:ת}} מזון חדש;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 11 פרט 2}}
{{ח:ת}} מזון ייעודי;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 11 פרט 3}}
{{ח:ת}} מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 11 פרט 4}}
{{ח:ת}} תוסף תזונה;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 11 פרט 5}}
{{ח:ת}} מזון המסומן ”ללא גלוטן“.

{{ח:קטע2|תוספת 12|תוספת שתים עשרה|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיפים 49א}} {{ח:פנימי|סעיף 54א|ו־54א(א)}})}}}}

{{ח:קטע3||מזון שאסור ביבוא במסלול האירופי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 12 פרט 1}}
{{ח:ת}} מזון ייעודי;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 12 פרט 2}}
{{ח:ת}} תוסף תזונה;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 12 פרט 3}}
{{ח:ת}} מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 12 פרט 4}}
{{ח:ת}} בשר ומוצריו;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 12 פרט 5}}
{{ח:ת}} דגים ומוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמים;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 12 פרט 6}}
{{ח:ת}} ביצים ומוצרי ביצים;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 12 פרט 7}}
{{ח:ת}} משקאות משכרים;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 12 פרט 8}}
{{ח:ת}} מוצרי חלב מחלב לא מפוסטר;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 12 פרט 9}}
{{ח:ת}} עלי צמח הגת.

{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י״א באב התשמ״ג (21 ביולי 1983).}}
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qzgc4dybdjklddsrlofplgmm6n34upu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416695</id>
      <parentid>1416688</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T14:30:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1416693]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="559280" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000839}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1935, תוס׳ 1, 53|פקודת בריאות העם (תקנות בעניין צרכי מזון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_560939.pdf}}; {{ח:תיבה|1938, תוס׳ 1, 17|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561272.pdf}}; {{ח:תיבה|1939, תוס׳ 1, 46|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561441.pdf}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 2, 454|תקנות ההגנה (תיקון פקודת בריאות העם (תקנות בעניין צרכי מזון))}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 126|פקודת תחוקת־הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562175.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 69|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208088.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 7|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208089.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 50|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208093.pdf}}. '''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשמ״ג, 750|פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש]|https://fs.knesset.gov.il/10/SecondaryLaw/10_scl_ei_546683.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ה, 136|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211104.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 484|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299827.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 44|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299722.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 567|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301094.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 90|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1057|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 4|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_ls_fr_392593.pdf}}, {{ח:תיבה|278|תיקון מס׳ 28 לפקודת המכס|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491910.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 427|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}.

''דחיית וקביעת תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 1184|תחילת החוק}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1134|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 240|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים}}, {{ח:תיבה|1168|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים}}, {{ח:תיבה|2656|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1352|תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים}}. ''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 1826|שינוי התוספת העשירית לחוק}}. ''הארכת תקופות מעבר:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1560|הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1884|הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390356.pdf|תיקון תשע״ו}} החליף את '''פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983''' במלואה, באמצעות שינוי שם הפקודה והחלפת תוכנה, ולא ע״י ביטולה.}}

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|סמכויות שר הכלכלה לפי החוק הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י״פ תשע״ז, 1314), ותוארו שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק״ת תשע״ח, 250). לפי {{ח:חיצוני|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)#פרק ג|פרק ג׳ לחוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ״ב–2021}}, בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים וארבע, כל סמכות ותפקיד הנתונים לפי חוק זה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת יהיו נתונים לוועדת הבריאות של הכנסת.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה ופרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הבטחת תקינות המזון ואיכותו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הסדרת ייצור מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: חובות יצרן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: רישיון ייצור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: אישור ייצור נאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תקנות לעניין ייצור מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הסדרת ייבוא מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: חובות יבואן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: הכרזה בדבר מזון רגיש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד1|סימן ד׳1: הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: שמירת מסמכים בידי יבואן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ז|סימן ז׳: רישום יבואנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן ח׳: רישום כיבואן נאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ט|סימן ט׳: תקנות לעניין ייבוא מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: מזון המיועד לייצוא בלבד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הסדרת מכירת מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: חובות משווק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: הבטחת עקיבות המזון בעת העברתו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: תקנות לעניין מכירת מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: חובות משווק מהאזור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הסדרת הובלה ואחסנה של מזון בטמפרטורה מבוקרת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות כלליות לעניין יצרן, יבואן ומשווק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: הוראות לעניין החזקת מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: ארגונים לחלוקת מזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: מניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות לעניין יצרן, יבואן ומשווק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הסדרת הפיקוח הווטרינרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על־ידי רופאים וטרינרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: אגרות פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: הוראות שונות לעניין פיקוח וטרינרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו׳: הוראות שעה לעניין פיקוח וטרינרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: סמכויות פיקוח ואכיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: הסמכת מפקחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: סמכויות מפקחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: אכיפה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: התחייבות להימנע מהפרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות – אכיפה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: צווי הגבלה מינהליים ושיפוטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: תיקונים עקיפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: תחילה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|סוגי חומרים רעילים או מזיקים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2א|תוספת שנייה א׳: {{מוקטן|הוראות האיחוד האירופי המאומצות בישראל}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳: {{מוקטן|התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3ב|תוספת שלישית א׳ {{ח:הערה|[צ״ל: שלישית ב׳]}}: {{מוקטן|מסמרים {{ח:הערה|[צ״ל: מסמכים]}} ופרטים נוספים בבקשה לקבלת תעודת שחרור למזון במסלול האירופי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|מוצר שניתן לשמור לגביו מפרט}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית: {{מוקטן|תעודת בדיקה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 9|תוספת תשיעית: {{מוקטן|הוראות סימון}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 10|תוספת עשירית: {{מוקטן|אגרות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 11|תוספת אחת עשרה: {{מוקטן|מזון המחייב אישור ייצור נאות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 12|תוספת שתים עשרה: {{מוקטן|מזון שאסור ביבוא במסלול האירופי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה ופרשנות}}

{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:ת}} חוק זה נועד –
{{ח:תת|(1)}} להסדיר את אחריותם של יצרן מזון ויבואן מזון, את הפיקוח על ייצור מזון ועל ייבואו, והכול כדי להבטיח כי המזון מסופק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים, ובכלל זה בתנאי ייצור נאותים, המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;
{{ח:תת|(2)}} להסדיר את אחריותו של משווק מזון וחובותיו בכל שלב משלבי העברת המזון מעת ייצורו, דרך ייבואו ועד מקום המכירה ישירות לצרכן ולפקח על קיומן, והכול כדי להבטיח כי המזון הנמכר יוצר בידי גורם המורשה לכך, ואם יובא – שהיבואן בעל תעודת יבואן רשום, וכן כדי להבטיח כי המזון משווק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;
{{ח:תת|(3)}} לקבוע אמות מידה לאיכות, תקינות ובטיחות המזון בישראל, בהתאם למקובל באסדרה במדינות המפותחות, לרבות בתקנים בין־לאומיים מקובלים ולפיקוח המבוסס על ניהול סיכונים ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו לפי חוק זה;
{{ח:ת}} והכול במגמה לאפשר זמינות והנגשה של מגוון מזון בעלויות סבירות לכלל הציבור, תוך שמירה על בריאות הציבור.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – אזור וכן שטחי המועצה הפלסטינית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס״ז–2007}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור ייצור נאות“ – אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} שניתן לבעל רישיון ייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור מוקדם לייבוא“ – אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}} לייבוא מזון רגיש מסוים שניתן ליבואן רשום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור סחר חופשי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אישור שמאפשר סחר חופשי במזון במדינה שבה נמכר המזון (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה, אף אם כינויו שונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור קבלת הצהרה“ – אישור מקוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} בדבר קבלת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, שניתן ליבואן רשום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אישור מקוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ה|סעיף 79ה}} על קבלת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אריזה“ – עטיפה או מכל שהמזון נארז בו, כולו או חלקו, או שנותנים לתוכו מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – דף האינטרנט של שירות המזון באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות האיחוד האירופי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} הוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור א׳ בתוספת השנייה א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות יצרן“ – התנאים שסומנו על גבי המזון או אריזתו על ידי בעל רישיון הייצור או בעל תעודת היבואן הרשום, לפי העניין, לרבות לעניין אחסון, הובלה וטמפרטורה מוגדרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההוראות המאומצות“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל“ – הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} שמסר יבואן רשום לרשם על כוונתו לייבא מזון רגיל מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת החריגים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} ועדת החריגים שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא}}, ופועלת בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר טעם וריח“ – חומר שאינו נצרך כמזון כשלעצמו, המוסף למזון כדי להקנות לו טעם או ריח מסוימים או לשנותם, למעט חומרים בעלי טעם בלעדי מתוק, חמוץ או מלוח ותבלינים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסייע ייצור“ – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, שנעשה בו שימוש מכוון להשגת מטרה טכנולוגית בתהליך הייצור של מזון או של רכיב במזון, ושימוש בו עשוי להביא לנוכחות לא מכוונת ובלתי נמנעת של שאריות החומר או נגזרותיו במוצר המזון הסופי, ובתנאי שאין בו, בשאריותיו או בנגזרותיו משום סיכון בריאותי ואין לו, לשאריותיו או לנגזרותיו כשלעצמם כל מטרה טכנולוגית במוצר הסופי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיי מדף“ – תקופה שלגביה ניתן להניח, לפי בדיקות מקובלות, כי תכונות המזון יישמרו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלב גולמי“ – נוזל, למעט קולוסטרום, המתקבל על ידי חליבה של בעל חיים, ובלבד שלא עבר תהליך עיבוד, ובכלל זה אריזת אותו נוזל, הוספה אליו או גריעה ממנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הצרכן“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים“ – {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי״ז–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקנים“ – {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקיקת המזון“ – חיקוק המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} חוק זה, תקנות או צווים לפיו או הוראות מנהל שירות המזון שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, שעניינה שאריות מזון;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86(ב)}}, שעניינה ביצוע בדיקות מיוחדות כתנאי למתן תעודת שחרור;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157}}, שעניינה החזקה בטמפרטורה מבוקרת;
{{ח:תתתת|(ד)}} הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}}, שעניינה מניעת סכנה ממזון מסוים;
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} ההוראות המאומצות;
{{ח:תתת|(2)}} תקנים רשמיים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}} החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
{{ח:תתת|(3)}} צווים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
{{ח:תתת|(4)}} תקנות או צווים שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 37|סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תתת|(5)}} תקנות שהתקין שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול בבשר גולמי“ – מיון, פירוק, פריסה, פילוט, הכשרה, גירום, טחינה בלא הוספת חומרים, שטיפה, חיטוי, צינון והקפאה הנעשים בבשר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}} לאחר המתת בעל החיים, וכן אריזה או סימון הנלווים לפעולות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טמפרטורה מבוקרת“ – טמפרטורה מוגדרת שנקבעה לפי חקיקת המזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טמפרטורה מוגדרת“ – טמפרטורה שהוגדרה לעניין תנאי הייצור, האחסון וההובלה של מזון, ובכלל זה הגדרה כי הטמפרטורה של מזון מסוים לא תעלה על טמפרטורה מסוימת או לא תפחת מטמפרטורה מסוימת או הגדרת טווח טמפרטורות למזון מסוים, ויכול שתוגדר טמפרטורה שונה לייצור, לאחסון או להובלה, וכן למזון עצמו או לסביבתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“ – אדם העוסק בייבוא מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן נאות“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} יבואן הרשום במרשם היבואנים הנאותים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 115|בסעיף 115(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן רשום“ – יבואן שבידו תעודת יבואן רשום תקפה המעידה על רישומו במרשם היבואנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור“ – פעילות מסוגי הפעילויות המפורטים בפסקאות (1) עד (6), והכול בין אם נעשית למטרות מכירה ובין אם לאו, ולמעט פעילות טיפול בתוצרת חקלאית –
{{ח:תתת|(1)}} הכנת מזון;
{{ח:תתת|(2)}} עיבוד מזון או טיפול בו בכל דרך שהיא ובכלל זה הקפאת מזון והפשרתו, והוספת תוסף מזון, חומר טעם וריח או חומר מסייע ייצור, וכן עיבוד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}};
{{ח:תתת|(3)}} שינוי מזון מבחינת הצורה, הטיב, האיכות, ההרכב, הצבע או מכל בחינה אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} אריזה של מזון, למעט צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת של כמה אריזות של מוצרי מזון, מסומנים וארוזים מראש על ידי היצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מוגדרת;
{{ח:תתת|(5)}} סימון מזון, למעט סימון על גבי אריזת המזון, שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון;
{{ח:תתת|(6)}} אחסנה או הובלה בטמפרטורה מבוקרת, ובלבד שהיא מבוצעת על ידי מי שמקיים פעילות מהפעילויות לפי פסקאות (1) עד (5), כחלק בלתי נפרד מפעילות הייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – אדם העוסק בייצור מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכת בריאות מחוזית“ – לשכת בריאות של משרד הבריאות האחראית על מחוז, וכן לשכת הבריאות האזורית אשקלון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון“ – כל חומר, מעובד, מעובד למחצה או שאינו מעובד, המיועד לצריכת אדם בבליעה, לעיסה או שתייה, או כל חומר שנעשה בו שימוש בתהליך ייצור, הכנה או עיבוד של מזון, לרבות גומי לעיסה, משקאות ומי שתייה כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 52א|בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940}}, ולמעט –
{{ח:תתת|(1)}} תמרוק, תכשיר או סמי מרפא, כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים}};
{{ח:תתת|(2)}} מוצרי טבק כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק|בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ״ג–1983}};
{{ח:תתת|(3)}} מכשיר המשמש לטיפול רפואי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה ”ציוד רפואי“ בחוק ציוד רפואי, התשע״ב–2012}};
{{ח:תתת|(4)}} סם מסוכן כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}, וחומר אסור בהפצה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים|בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013}}, ובכלל זה כאשר נעשה שימוש בסם המסוכן או בחומר האסור בהפצה בתהליך הייצור של מזון אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון במסלול האירופי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מזון המיובא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א}}, ואינו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון חדש“ (novel food) – מזון או רכיב מזון שמתקיים בו אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4) והוא אינו תוסף תזונה או רכיב של תוסף תזונה או תוסף מזון שהשר קבע לגביהם שהם מותרים לשימוש ובהתאם לתנאים שקבע, וכן חומר מסייע ייצור או חומר טעם וריח –
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל מבנה ראשוני חדש ברמה המולקולרית או עבר שינוי מכוון במבנה הראשוני ברמה המולקולרית ואין לגביו ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל לפני פברואר 2006;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מכיל אורגניזם שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית (Genetically Modified Organism) או חלק ממנו;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מכיל צמח, בעל חיים, מיקרואורגניזם, פטרייה או אצה או שבודד מהם, שאין לגביהם ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל, ולמעט אנזימים;
{{ח:תתת|(4)}} הוא יוצר בתהליך ייצור, למעט תהליך ניקוי וחיטוי, שלא נעשה בו שימוש בישראל לגבי המזון או רכיב המזון המסוים, והתהליך גרם לשינוי משמעותי בהרכב המזון, במבנהו או ברכיביו, והשפיע על ערכו התזונתי, על תכונותיו בקשר לחילוף החומרים בגוף או על רמת החומרים הבלתי רצויים במזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון ייחודי“ – תוסף תזונה, מזון חדש ומזון ייעודי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון ייעודי“ – מזון המותאם לצרכים בריאותיים או תזונתיים מיוחדים בהתאם לגיל, מין ומצב תחלואה, שיש לעשות בו שימוש בפיקוח והתוויה רפואיים או תזונתיים, והמיועד להזנה מלאה או חלקית של מי שסובל מבעיות פיזיות או מטבוליות או מהפרעות במערכת העיכול, ובכלל זה הפרעות ספיגה, לעיסה או בליעה, והכול בין שנצרך בדרך של בליעה או לעיסה ובין בדרך אחרת, למעט בהזנה תוך־ורידית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון רגיל“ – מזון שאינו מזון רגיש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון רגיש“ – מזון שהשר הכריז עליו שהוא מזון רגיש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} או מזון שמנהל שירות המזון הכריז עליו שהוא מזון רגיש בהכרזה זמנית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחולל מחלה“ {{ח:הערה|-}} חיידק, נגיף, פטרייה, פריון (prion) ורעלן או תוצר שלהם, העלולים לגרום לליקוי בריאותי בבני אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – בסיטונאות או בקמעונאות, באופן מקוון, ברוכלות או בכל דרך אחרת, בין בלא תמורה ובין בתמורה, ובכלל זה תמורה ישירה, עקיפה, מותנית או נדחית, ולרבות –
{{ח:תתת|(1)}} הצעה למכור;
{{ח:תתת|(2)}} פרסום והצגה;
{{ח:תתת|(3)}} החלפה או המרה;
{{ח:תתת|(4)}} אחסנה או החזקה;
{{ח:תתת|(5)}} הפצה, הספקה או חלוקה;
{{ח:תתת|(6)}} הובלה, משלוח או העברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל היחידה הווטרינרית“ – מנהל היחידה הווטרינרית בשירות המזון, או רופא וטרינר עובד משרד הבריאות שהוא הסמיך לענין הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל השירותים הווטרינריים“ – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או רופא וטרינר עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שהוא הסמיך לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה בישראל“ – מעבדה לבריאות הציבור של משרד הבריאות או מעבדה מוכרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוכרת“ – מעבדה שהוכרה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהשר הסמיכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם היבואנים“ – המרשם המתנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק“ – מי שעוסק במכירת מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק גדול“ – ספק גדול או קמעונאי גדול, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענף המזון|בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקה משכר“ – משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח; צוינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במכל, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל התאגיד, מנהל אבטחת איכות בתאגיד או כל תפקיד דומה גם אם תוארו שונה וכן כל בעל תפקיד בכיר בתאגיד בתחום איכות המזון ובטיחותו, ולרבות בעל שליטה בתאגיד; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן רישיון ייצור“ – מנהל שירות המזון או רופא מחוזי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניהול סיכונים“ – ניהול סיכונים מקובל בתחום בטיחות המזון במדינות מפותחות המתייחס לסיכון הנשקף מהמזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – נמל ימי, נמל תעופה או מעבר יבשתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון מזון“ – מידע על מזון, בין באמצעות תווית ובין בדרך אחרת, לרבות ציונו, כינויו, התווייתו או תיאורו בדרך אחרת, ובכלל זה אזהרות, וכן כל דבר מודפס, מצויר או מתואר בדרך אחרת, והכול בין שהוא מופיע על מזון, ובין שהוא צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו, מופיע על כלי קיבול של המזון או חלק בלתי נפרד מאריזתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמל תנאי ייצור נאותים“ – סמל שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק במזון“ – מי שעיסוקו במזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיסוק במזון“ – ייצור, ייבוא או מכירה של מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקיבות“ – היכולת לאתר ולעקוב אחר מזון וחומרי גלם ששימשו לייצורו או חומר אחר המיועד או הצפוי להיות משולב במזון, והכול בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה ולרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים, מגורמים בישראל ובחוץ לארץ, ומגורמים שהחזיקו, אחסנו, הובילו או עיבדו בכל דרך שהיא את חומרי הגלם או המזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות טיפול בתוצרת חקלאית“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} איסוף, מיון ואריזה של ביצים טריות ובקליפתן, וכן סימון על גבי ביצים כאמור; לעניין זה ”טריות“ – לאחר ההטלה, בלא טיפול כלשהו, למעט שטיפה, שימון או ציפוי;
{{ח:תתת|(2)}} גידול וטיפוח בעלי חיים שבשרם או תוצרתם מיועדים למאכל אדם, המתתם ושחיטתם;
{{ח:תתת|(3)}} גידול, קטיף, איסוף, מיון, אריזה וסימון של תוצרת חקלאית מן הצומח, טרייה לאחר הקטיף או האיסוף ובלא עיבוד, וכן פעולות הבחלה או חיתוך שמתבצעות בבית אריזה של ירקות או פירות לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע״א–2011}};
{{ח:תתת|(4)}} דיג ומיון של דגים, לרבות סרטנים ורכיכות, בסמוך לאחר הדיג;
{{ח:תתת|(5)}} ציד;
{{ח:תתת|(6)}} חליבה, אחסון חלב גולמי והובלתו עד שער המחלבה;
{{ח:תתת|(7)}} כל השלבים של ייצור דבש בכוורת עד רדייתו מהכוורת;
{{ח:תתת|(8)}} טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בריאות הציבור (מזון)“ – פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת ההסגר“ – {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הייבוא והייצוא“ – {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מחלות בעלי חיים“ – {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הרוקחים“ – {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא מחוזי“ – רופא הממונה על לשכת בריאות מחוזית, לרבות רופא אזורי בלשכת הבריאות האזורית אשקלון, ואם לא מונה רופא אזורי כאמור, רופא נפתי בלשכת הבריאות האזורית אשקלון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא ממשלתי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רופא מחוזי, רופא הממונה עליו ורופאים הכפופים לו במחוז או בנפה;
{{ח:תתת|(2)}} רופא וטרינר שהוסמך כרופא ממשלתי על ידי מנהל היחידה הווטרינרית, והוא אחד מאלה: עובד המדינה, עובד רשות מקומית או עובד התאגיד; לעניין פסקה זו, ”תאגיד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}};
{{ח:תתת|(3)}} בתקופת המעבר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}} – גם רופא וטרינר שהוא עובד רשות מקומית או רופא וטרינר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230|בסעיף 230(א)(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון אחסנה“ – רישיון לאחסון בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 150|סעיף 150(א)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הובלה“ – רישיון להובלה בטמפרטורה מבוקרת שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייצור“ – רישיון לייצור מזון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון עסק“ – רישיון, היתר, לרבות היתר זמני או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, שעניינו מזון, לרבות הובלת מזון או אחסון מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייהאו מועצה מקומית, או איגוד ערים לרבות איגוד ערים לשירותים וטרינריים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשם“ – רשם של יבואני מזון שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיווק קמעונאי“ – מכירת מוצר ישירות לצרכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות הסגר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת ההסגר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות המזון“ – שירות המזון הארצי במשרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תבלין“ – צמח או חלקי צמחים המוספים למזון לשיפור טעמו או ריחו בלבד, בין שעברו תהליך של עיבוד פיסיקלי כגון ייבוש ובין שלא עברו תהליך כאמור, ובלבד שלא עברו תהליך של פירוק כימי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תווית“ – סימון המופיע על מזון, צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו או כחלק בלתי נפרד מהאריזה ומתייחס למזון או לכלי קיבול המכיל אותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוסף מזון“ – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, ואינו משמש כרכיב אופייני של המזון, בין אם יש לו ערך תזונתי ובין אם לאו, והוספתו למזון היא למטרה טכנולוגית בייצור, בהובלה או באחסון, והוא, תוצרי הלוואי שלו או תוצרי הפירוק שלו, נועדים, צפויים או הופכים למרכיב במזון, באופן ישיר או עקיף, או נותרים במזון באופן המשפיע בצורה אחרת על תכונות המזון, ולמעט מזהם, חומר טעם וריח וחומר המוסף למזון כרכיב תזונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוסף תזונה“ – ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, לרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה, ודרך צריכתם המקובלת וייעודם הם להשלמת תזונה באמצעות מקור מרוכז של רכיבי תזונה, ולמעט –
{{ח:תתת|(1)}} תכשיר רשום כפי שנרשם בפנקס התכשירים המתנהל לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 47א|סעיף 47א לפקודת הרוקחים}};
{{ח:תתת|(2)}} צמח מרפא לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים}}, ובלבד שאינו נצרך כמזון שגרתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת הסגר“ – מקום בנמל או בסמוך לו שיש בו שירות הסגר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת ההסגר}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי ייצור נאותים“ – תנאי בקרה, לרבות בקרת איכות ובטיחות, לפי תקנים בין־לאומיים מקובלים שנועדו להבטיח את התקיימותם של התנאים, התקנים או ההוראות המהותיים החלים על ייצור ושיווק המזון, לרבות לפי הוראות ותנאים שהורה היצרן בעניינים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודות“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור מוקדם לייבוא;
{{ח:תתת|(2)}} אישור קבלת הצהרה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודת יבואן רשום;
{{ח:תתת|(4)}} תעודת שחרור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת יבואן רשום“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 102|בסעיף 102}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת שחרור“ – תעודה שמנפיק שירות ההסגר ליבואן לשם שחרור של משלוח מזון מתחנת הסגר, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנים בין־לאומיים מקובלים“ – התקנים בתחום הבטיחות במזון המנויים להלן, הכוללים הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור וההובלה של המזון, ניתוח סיכון לנקודות פיקוח קריטיות (HACCP – Hazard Analysis Critical Control Points), ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנים בין־לאומיים מקובלים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} התקנים בתחום הבטיחות במזון המנויים להלן, הכוללים הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, היבוא וההובלה של המזון, ניתוח סיכון לנקודות פיקוח קריטיות (HACCP – Hazard Analysis Critical Control Points), ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק:
{{ח:תתת|(1)}} תקנים של המכון הבין־לאומי לתקינה The International Organization for Standardization (ISO)‎;
{{ח:תתת|(2)}} תקני ה־Food Hygiene Basic Texts של Codex Alimentarius;
{{ח:תתת|(3)}} כל תקן בין־לאומי או אסדרה בין־לאומית אחרים המקובלים בקרב המדינות המפותחות, שקבע השר לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הבריאות.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הבטחת תקינות המזון ואיכותו}}

{{ח:סעיף|3|מניעת סכנה לבריאות הציבור והבטחת תקינות המזון ואיכותו|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות לשם הגנה על בריאות הציבור, ובכלל זה הוראות בדבר נקיטת אמצעים למניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון או מעיסוק במזון, למניעת חשש לסכנה לבריאות הציבור כאמור או למניעת מעשה או מחדל העלולים להביא לחשש כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע בתקנות הוראות לשם שמירה על בטיחותו של מזון, איכותו ותקינותו, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בטיחותו, איכותו, מהותו ותכונותיו של מזון, לרבות פירוט של דרישות או תקנים שיחולו בנוגע למזון;
{{ח:תתת|(2)}} סימון נאות של מזון, לרבות סימון תזונתי של סוכרים במזון, הימצאות גלוטן במזון, חובת סימון אזהרת חנק על גבי אריזות של מוצרים מסוימים וסימון אזהרה בשלט במקום הממכר נוסף על אזהרה על אריזת מוצרים, לרבות בדרך של פרסום, וכן לעניין שפת הסימון;
{{ח:תתת|(3)}} נטילת דוגמאות מזון ובדיקתן;
{{ח:תתת|(4)}} אריזת מזון וחומרים הבאים במגע עם מזון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון), 1935}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (חמרי אריזה)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (חמרי אריזה), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא)|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חמרי הדברה)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חמרי הדברה), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון), התשנ״ג–1992}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ״ה–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה יכול שיהיו דרך כלל או ביחס לאזור או למקום שיפורטו, וכן יכול שיהיו כלליות או לקבוצות או לסוגים שונים של מזון או למזון מסוים, לרבות לאוכלוסייה שלה מיועד המזון, ויכול שיאסרו, יגבילו או יתירו סימון או פרסום לגבי עניין מסוים שנקבע בהן במפורש.
{{ח:תת|(ד)}} במקרה של סתירה בין תקנות לפי חוק זה, בנושאים המפורטים להלן, ובין הוראות תקן רשמי החל על מזון או חומרים הבאים עמו במגע, יגברו הוראות התקנות:
{{ח:תתת|(1)}} מזהמים כימיים;
{{ח:תתת|(2)}} מזהמים ביולוגיים;
{{ח:תתת|(3)}} שאריות חומרי הדברה;
{{ח:תתת|(4)}} תוספי מזון;
{{ח:תתת|(5)}} חומרי טעם וריח;
{{ח:תתת|(6)}} חומרים מסייעי ייצור;
{{ח:תתת|(7)}} טמפרטורה מבוקרת;
{{ח:תתת|(8)}} אורך חיי מדף מרביים;
{{ח:תתת|(9)}} סימון מזון שעניינו הרכב המזון, השימוש בו או צריכתו, הנדרש לצורך בטיחות המזון ובריאות הציבור;
{{ח:תתת|(10)}} מזון ייחודי.
{{ח:תת|(ה)}} תקנות בעניין טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}}, טעונות התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, למעט אם התקנות מסדירות שיווק של בשר או מסדירות את תהליך הייצור של מזון מסוים או סוג מסוים של מזון, והפעילות היא חלק משיווק הבשר או מתהליך הייצור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} סמכות שר הבריאות לפי סעיף זה ולפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)(3) ו־(4)}} לעניין רמות מרביות מותרות של שאריות חומרי הדברה במזון, מזהמים ביולוגיים במזון, מזהמים כימיים במזון ורמות מרביות של שאריות תרכובות כספית, ובכלל זה לעניין תקנות וצווים שרואים אותם לפי {{ח:פנימי|סעיף 325|סעיף 325}} כאילו הותקנו לפי חוק זה, בנושאים שלגביהם הוחלו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור א׳ לתוספת השנייה א׳}}, תחול רק לעניין מזון שהוחרג לפי {{ח:פנימי|תוספת 2א|טור ג׳ באותה תוספת}} או לעניין התנאים וההחרגות הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור ב׳ לתוספת האמורה}}.

{{ח:סעיף|3א|החלת הוראות האיחוד האירופי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות האיחוד האירופי יחולו בישראל בתנאים ובהחרגות הקבועים לגביהן {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור ב׳ בתוספת השנייה א׳}} ובהחרגות לעניין סוגי מזון הקבועות לגביהן {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור ג׳ בתוספת האמורה}}, וכן בעדכונים להוראות כאמור שנקבעו בצו לפי סעיף קטן (ד)(1) או (ט) (בחוק זה – ההוראות המאומצות).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מזון שיוצר בישראל או יובא אליה לפני יום 1.1.2023, ולעניין זה יראו את יום מתן תעודת השחרור מתחנת הסגר כמועד יבוא המזון.}}
{{ח:תת|(ב)}} הנוסח המחייב של הוראות האיחוד האירופי יהיה הנוסח בשפה האנגלית; הנוסח בשפה האנגלית וכן תרגומו לעברית יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט באופן שיאפשר גם תיעוד ונגישות למעקב אחר מועד החלתן בישראל, לרבות מועד החלת כל עדכון שלהן; בפרסום כאמור יפורטו גם התנאים וההחרגות להוראות האיחוד האירופי הקבועים לגביהן {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור ב׳ או בטור ג׳ לתוספת השנייה א׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} תוקנו הוראות האיחוד האירופי (בסעיף זה – השינוי), יפרסם השר באתר האינטרנט הודעה על השינוי ואת הדרך להגשת הערות לגבי החלתו בישראל, לרבות המועד להגשת הערות אלה שיהיה 14 ימים ממועד פרסום ההודעה; ההודעה תכלול הפניה לנוסח השינוי בשפה האנגלית ואת עיקריו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} חלף המועד לקבלת הערות הציבור לפי סעיף קטן (ג), יקבע השר צו בדבר החלת השינוי בישראל (בסעיף זה – העדכון) בציון המועד לכניסת העדכון לתוקף; תרגום לעברית של נוסח השינוי יפורסם באתר האינטרנט לא יאוחר ממועד פרסום הצו.
{{ח:תתת|(2)}} מועד הכניסה לתוקף של העדכון יהיה במועד כניסתו לתוקף של השינוי, אך לא לפני יום פרסום הצו ברשומות, או במועד מאוחר יותר שקבע השר בצו כאמור, לגבי השינוי או חלק ממנו, לשם הקלה עם העוסקים במזון או לשם היערכות מעבדה בישראל, ובלבד שמועד מאוחר כאמור ייקבע לא יאוחר משישה חודשים ממועד כניסתו לתוקף של השינוי או ממועד פרסום הצו ברשומות, לפי המאוחר, ולעניין הוראות בדבר סימון מזון – לא יאוחר משנה מאותו מועד.
{{ח:תתת|(3)}} בצו כאמור בפסקה (1) רשאי השר –
{{ח:תתתת|(א)}} לקבוע מועדים שונים לעניין כניסה לתוקף של העדכון לגבי ייצור, יבוא או מכירה של מזון;
{{ח:תתתת|(ב)}} לקבוע תקופת מעבר שבה אפשר יהיה להמשיך לשווק מוצרים שיובאו או יוצרו לפני כניסת העדכון לתוקף.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), החליט השר שלא להחיל את השינוי, כולו או חלקו, או להחילו בתנאים, יפנה לקבלת המלצת ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}}, ואם המליצה ועדת החריגים לתמוך בהחלטת השר יקבע השר בצו את החרגת השינוי, כולו או חלקו, או את התנאים שבהם יחול השינוי, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי, בצו –
{{ח:תתת|(1)}} להוסיף להוראות המאומצות הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי; על צו לפי פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה);
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע תנאים והחרגות להוראות המאומצות, {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור ב׳ או בטור ג׳ לתוספת השנייה א׳}}, לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}}.
{{ח:תת|(ז)}} צו לפי סעיפים קטנים (ה), (ו), (ח) או (ט)(1) או (2), המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי או מחיל אותה בתנאים או בהחרגות או המשנה הוראה מההוראות המאומצות או הקובע או משנה תנאי או החרגה, והכול באופן המשנה את {{ח:פנימי|תוספת 2א|טור א׳, טור ב׳ או טור ג׳ לתוספת השנייה א׳}}, טעון גם אישור הוועדה המשותפת, ובצו כאמור תתוקן בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}} כאמור בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 313|סעיף 313}}; בסעיף זה, ”הוועדה המשותפת“ – ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} צו לתיקון {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}} הנוגע {{ח:פנימי|תוספת 2א פרט 1|לפרטים 1 עד 4 באותה תוספת}}, לגבי מזון שהוא בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, או הנוגע {{ח:פנימי|תוספת 2א פרט 4|לפרט 4}} לגבי פירות טריים או ירקות טריים וצו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין שאריות תכשירים כימיים לשימוש על בעלי חיים ובמיתקנים לבעלי חיים או שאריות תרופות וטרינריות, כך שתחול על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, טעונים גם הסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר; ראש הממשלה רשאי, לבקשת השר או שר החקלאות ופיתוח הכפר, לקבוע, בצו, תיקון כאמור ויחולו על צו זה הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} צו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין סימון מזון, כך שתחול על בשר גולמי וביצים טריות בקליפתן, טעון גם התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר.
{{ח:תת|(ט)}} ראש הממשלה רשאי לתת צו כמפורט בפסקאות (1) עד (3) להלן לגבי שינוי בהוראות המאומצות בנושא כאמור בסעיף קטן (ח)(1), ובלבד ששר החקלאות ופיתוח הכפר ביקש זאת בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הצו כאמור בפסקה (1) או (2), או בתוך שישה חודשים ממועד פרסום השינוי כאמור בפסקה (3) להערות הציבור, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לבטל צו שנתן השר לפי הוראות סעיף קטן (ד);
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע תנאים או החרגות לגבי צו שנתן השר לפי הוראות סעיף קטן (ד);
{{ח:תתת|(3)}} אם השר החליט על אי־החלת שינוי לפי הוראות סעיף קטן (ה) – לתת צו לעדכון לגבי השינוי האמור;
{{ח:תת}} על צו של ראש הממשלה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים, לפי העניין.
{{ח:תת|(י)}} במקרה של סתירה בין ההוראות המאומצות, ובין הוראות תקן רשמי החל על מזון או חומרים הבאים עימו במגע או תקנות לפי חוק זה, בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ד)}}, יגברו ההוראות המאומצות.
{{ח:תת|(יא)}} לא ייקבעו עבירות, עונשים או הפרות שניתן להטיל עליהן עיצום כספי בשל ההוראות המאומצות ולא יוטלו אחריות פלילית או עיצום כספי על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות.

{{ח:סעיף|4|ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לחיקוק}}
{{ח:ת}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקה (1) להגדרה ”חקיקת המזון“}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור.

{{ח:סעיף|4א|ייצור, יבוא או מכירה של מזון בניגוד להוראות המאומצות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקה (1א) להגדרה ”חקיקת המזון“}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור.

{{ח:סעיף|5|ייצור, ייבוא או מכירה של מזון פסול|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המזון אינו ראוי למאכל אדם;
{{ח:תתת|(2)}} המזון יוצר, יובא או נמכר בתנאי תברואה בלתי נאותים;
{{ח:תתת|(3)}} יש במזון חומר רעיל או מזיק, מהסוגים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות ובמידה שהותרה כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} יש במזון חומר מחולל מחלה בבני אדם, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות ובמידה שהותרה;
{{ח:תתת|(5)}} נמצא במזון גוף זר שאינו חלק מהחומרים המשמשים באופן שיטתי בייצור אותו מזון;
{{ח:תתת|(6)}} אריזת המזון נפגמה באופן העלול לחשוף את המזון בתוכה לזיהום, לגורמי סיכון סביבתיים או לרקב;
{{ח:תתת|(7)}} המזון התקלקל, ובלבד שהקלקול אינו על פי אופיו והרכבו של המזון, ולרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אריזתו התנפחה;
{{ח:תתתת|(ב)}} יש בו עובש נראה לעין;
{{ח:תתתת|(ג)}} רכיב בו תסס או החמיץ.
{{ח:תת|(ב)}} המזון יוצר, יובא או נמכר שלא בהתאם להוראות שחלות עליו, לפי העניין, לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אין בהוראות סעיף קטן (א)(3) ו־(4) כדי למנוע ייצור, יבוא או שיווק על פי ההוראות המאומצות.

{{ח:סעיף|6|ייצור, ייבוא או מכירה של מזון שיש בו ליקוי העלול לגרום לפגיעה בתקינות המזון או באיכותו}}
{{ח:ת}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שיש בו ליקוי מהליקויים המפורטים להלן במידה העלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו:
{{ח:תת|(1)}} המזון רקוב או שיש בו רקב;
{{ח:תת|(2)}} המזון עבר שינוי לא אופייני של צבע, מרקם, ריח או טעם שלא כחלק שיטתי מתהליך ייצורו;
{{ח:תת|(3)}} המזון הושחת;
{{ח:תת|(4)}} נמצא במזון או התווסף לו או לאריזתו, חומר רעיל או מזיק, דבר אחר שלא צריך להימצא בו, או מזהם, ובכלל זה מזהם ביולוגי או כימי;
{{ח:תת|(5)}} חסר בו רכיב או חומר שצריך להימצא בו, כולו או חלקו, והכול בין שהרכיב או החומר מופיע ברכיבי המזון על גבי התווית ובין אם לאו.

{{ח:סעיף|7|הצעת מזון לציבור העלול לפגוע בבריאותו}}
{{ח:ת}} לא יציע אדם לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת, והכול אם הוא עלול לפגוע בבריאות של אדם.

{{ח:סעיף|8|הוספת חומרים למזון}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, אלא אם כן השר קבע כי התוסף או החומר מותרים לשימוש ובתנאים שקבע.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא ייצר יצרן מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שנקבעו לגביו הוראות בתקנות, אלא בהתאם לאותן הוראות.
{{ח:תתת|(2)}} לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון הכולל חומר כאמור בפסקה (1) אלא בהתאם להוראות כאמור באותה פסקה.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ושיווק של תוספי מזון, חומרי טעם וריח וחומרים מסייעי ייצור או שימוש בהם בייצור מזון.

{{ח:סעיף|9|עיבוד בשר|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בהמות“ – רשימת הבהמות כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעלי חיים החיים במים“ – דגים, לרבות סרטנים ורכיכות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בשר“ – חלקים ניתנים לאכילה של בהמות, עופות ובעלי חיים החיים במים, עם עצמות או בלעדיהן ועם עור או בלעדיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בשר טרי“ – בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט צינון בטמפרטורה שלא עלתה על ארבע מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס, ובלבד שנשמרו טעמו, צבעו, ריחו ומרקמו הטבעיים של הבשר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בשר מיושן“ – שרירי שלד של בשר בהמות טרי שעברו תהליך של הבחלה טבעית בטמפרטורה שלא עלתה על שתי מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס במשך ארבעה עשר ימים רצופים לפחות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בשר מיושן קפוא“ – בשר מיושן שהוקפא לאחר תהליך ההבחלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בשר קפוא“ – בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט הקפאה בטמפרטורה פנימית שלא עלתה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוצר בשר מעובד“ – מוצר המיוצר מבשר טרי או מבשר קפוא שעבר עיבוד, ושאינו מוכן לאכילה, לרבות מוצר המכיל בשר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עופות“ – רשימת העופות כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיבוד“ – עיבוד מכל סוג שהוא של בשר, לרבות הוספת מים, תבלינים, חומרי כבישה או חומרים אחרים, וכן הפשרה וכבישה, ולמעט טיפול בבשר גולמי.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, אלא אם כן הוא בשר טרי, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא או בשר קפוא, בהתאמה.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק במזון לא יוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר מכל סוג שהשר קבע לגביו הגבלות או איסורים לפי הוראות סעיף קטן (ו)(1).
{{ח:תת|(ד)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר מעובד אלא אם כן הוא מסומן במילים ”מוצר בשר מעובד“, ”מוצר עוף מעובד“ או ”מוצר דג מעובד“, בהתאמה, למעט אם קבע השר אחרת לעניין סימון מוצר כאמור ששיעור הבשר שהוא מכיל נמוך משיעור שיקבע.
{{ח:תת|(ה)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר קפוא שהופשר אלא אם כן הוא ארוז מראש ומסומן במילים ”מוצר בשר מעובד מופשר“.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור הוועדה, יקבע בתקנות את כל אלה, ורשאי הוא לקבוע הוראות כלליות או לסוגים שונים של מוצר בשר מעובד:
{{ח:תתת|(1)}} סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד והגבלות על הוספת חומרים למוצר כאמור ועל אופן שיווקו;
{{ח:תתת|(2)}} אופן סימון שיעור המים שמכיל מוצר בשר מעובד שלא עבר טיפול בחום, ודרכי חישוב של שיעור המים המוסף במוצר בשר מעובד מסוים;
{{ח:תתת|(3)}} אופן סימון מוצר בשר טרי, בשר מעובד, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא, ובשר קפוא, לרבות אופן סימון החומרים והמים שהוספו במהלך העיבוד, גודל האותיות, וכללים נוספים בדבר האריזה.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}.

{{ח:סעיף|10|הסדרת חומרים הבאים במגע עם המזון}}
{{ח:ת}} לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון שאריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, נאסרו או הוסדרו בחקיקת המזון, אלא כאמור בחקיקה האמורה.

{{ח:סעיף|11|הסדרת שימוש בשאריות מזון}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שאריות“ – מזון שניטש, הושלך או נזרק, לרבות מה שנותר ממזון שהועמד בבית אוכל לצריכתו של אדם.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור שאריות מזון ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות למעט במקרים שעליהם הורה מנהל שירות המזון ופורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון רשאי להורות, בהוראה שתפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט, כי מה שנותר ממזון לאחר עיבודו ייחשב שאריות לעניין סעיף זה; הוראה לפי סעיף זה יכול שתהיה, בין השאר, בנוגע למזון מסוים או בנוגע לדרך עיבוד מסוימת.

{{ח:סעיף|12|תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש במזון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע היצרן, חלף.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו כפי שקבע היצרן של אותו מזון, חלף.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו כפי שקבע יצרן המזון האמור, חלף, ואולם בעל רישיון ייצור רשאי לעשות שימוש בתהליך ייצור בחומר גלם שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי ושהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, אם ניתן לכך אישור ממנהל שירות המזון או אם התקיימו ביצרן כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בידיו אישור מגוף המנוי {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ב)(1) או (2)}} המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין־לאומיים מקובלים שפרסם מנהל שירות המזון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|באותו סעיף}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} בידיו אישור ייצור נאות או מיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל את אישורו בכתב של יצרן חומר הגלם להארכת תקופת השימוש מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש כפי שיקבע, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך, {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} או שיש לו נוהל להארכת חיי מדף במסגרת יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.8.2026):}} יש לו נוהל להארכת חיי מדף, שאישר מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, ככל שאין נוהל כאמור במסגרת מערכת כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(4)}} הוא שומר את האישורים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), כל עוד המזון המיוצר לא הועבר לאחר.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא יראו באחסנה או בהובלה של מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, חלף, הפרה של הוראות סעיף זה, אם המזון כאמור מאוחסן במחסן או באמצעי ההובלה בנפרד מיתר המזון ומסומן באופן ברור ובולט כי הוא אינו מיועד למכירה אלא להשמדה או להחזרה ליצרן או ליבואן, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה, השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע תנאים לעניין שימוש במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, או מכירתו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי סוגי מזון שונים ולגבי עוסקים שונים במזון.

{{ח:סעיף|13|איסור ייחוס סגולות מרפא למזון}}
{{ח:ת}} לא ייחס אדם למזון סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו, או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בדרך של סימון, או פרסום, אלא אם כן הותר הדבר לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|14|התאמת הסימון והמסמכים למזון}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, אלא אם כן הותר הדבר בחקיקת המזון.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימסור ולא יפרסם יצרן או יבואן מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, לפי העניין, ושאינו תואם את המזון, ובכלל זה מידע הנוגע לתהליך ייצור המזון, מהותו, רכיביו או תכונותיו.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימסור ולא יפרסם משווק מידע –
{{ח:תתת|(1)}} בנוגע למזון שאינו ארוז מראש בידי היצרן – אם המידע אינו תואם את המזון;
{{ח:תתת|(2)}} בנוגע למזון הארוז מראש בידי היצרן – אם המידע אינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור.

{{ח:סעיף|15|סימון מזון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן או יבואן יסמן את המזון או את אריזתו, לפי העניין, בהתאם לחיקוקים אלה ולא יאוחר מהמועדים הקבועים בסעיף קטן (ב) או {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90}}, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לעניין סימון שנקבעו בתקנות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} סימונים כפי שנקבעו באחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקנים רשמיים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}} החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקנות או צווים, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 37|סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תתתת|(ג)}} צווים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים}} החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} הוראות סימון לפי ההוראות המאומצות;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (1) להגדרה ”חקיקת המזון“}}, שעניינן סימון מזון.
{{ח:תת|(ב)}} יצרן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א) בטרם הובלת המזון למחסן שנמצא מחוץ לאתר הייצור או למשווק, אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון הייצור שלו.
{{ח:תת|(ג)}} יבואן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א), בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}}.
{{ח:תת|(ד)}} משווק יסמן את המזון או את אריזתו בהתאם להוראות כאמור בסעיף קטן (א) החלות על פעולתו כמשווק או נוגעות למקום ממכר המזון.

{{ח:סעיף|16|איסור שינוי סימון}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישנה אדם סימון שנדרש לפי חקיקת המזון וסומן על גבי מזון, ובכלל זה, לא יסתירו, לא יסירו, לא יוסיף על גביו ולא יימחקו, אלא אם כן הדבר הותר לפי חקיקת המזון.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הוספת סימון שנדרש לפי דין אחר או סימון שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון, ובלבד שאין בהוספת הסימון כדי להפר את הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להתיר ליצרן או ליבואן, בכתב, לבקשתו, לשנות סימון כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות שבהיתר, אף אם לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה לעניין שינוי סימון כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} ההיתר יכול שיינתן במקרים של טעות בסימון, של חשש כי סימון קיים עשוי להטעות את הציבור או אם הוברר, מטעמים מיוחדים, כי יש צורך בהבטחת התאמה של המידע בסימון למזון.
{{ח:תתת|(3)}} ההיתר יפורסם באתר האינטרנט בהשמטת פרטי המבקש או המוצר, אלא אם כן סבר מנהל שירות המזון כי מדובר בהיתר שאין בו עניין לציבור או לעוסקים אחרים במזון.

{{ח:סעיף|17|איסור הטעיה בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון}}
{{ח:ת}} עוסק במזון לא יעשה אחד מאלה במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון:
{{ח:תת|(1)}} לעניין יצרן – הוספת חומר או רכיב למזון בעת ייצורו או הכנתו, טיפול במזון או עיבודו בדרך כלשהי, באופן המשנה או מסווה את מהותו או איכותו, או מגדיל את הנפח, המשקל או המידה של המזון;
{{ח:תת|(2)}} לעניין יצרן, יבואן או משווק – סימון מזון בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16}}, או תיאור מזון באמצעות תווית, מסמך, פרסומת או הצגה אחרת של מידע באופן שאינו תואם את המזון או את תכונותיו;
{{ח:תת|(3)}} לעניין משווק – מכירת מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל או עובד כאמור בפסקה (1), או מזון שסומן או תואר כאמור בפסקה (2).

{{ח:סעיף|18|הסדרת ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי והכרה במזון כמזון חדש}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון ייחודי, אלא אם כן הותר הדבר לפי חוק זה ובתנאים שהותר.
{{ח:תת|(ב)}} יצרן או יבואן רשאי להגיש למנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך בקשה להכרה במזון כמזון חדש.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת מזונות שהוכרו כמזונות חדשים לפי סעיף זה תפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקשות להכרה בסוגי מזון כמזון חדש כאמור בסעיף קטן (ב), תנאים לאישורן, ואגרות בעד בקשות להכרה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} סימון מזון ייחודי, ייצורו, ייבואו או מכירתו.

{{ח:סעיף|19|תקנות בעניין משקאות משכרים}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין החלת הוראות חוק זה על ייצור, ייבוא, שיווק וייצוא של משקאות משכרים, ובכלל זה הדרישה להעדר עבר פלילי, בשינויים ובתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרישה כי יצרן משקאות משכרים יהיה בעל האישורים הנדרשים כדין לצורכי מס.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות לפי סעיף זה בעניין ייצוא משקאות משכרים ייקבעו בהתייעצות עם שר הכלכלה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הסדרת ייצור מזון}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: חובות יצרן}}

{{ח:סעיף|20|חובות יצרן}}
{{ח:ת}} לא ייצר אדם מזון, אלא בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון והוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|21|רישיון ייצור ותנאיו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצר אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו רישיון ייצור תקף לאתר ייצור המזון.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייצר אדם מזון אלא לפי סוג פעילות הייצור או סוג המזון שהותר לו לייצר ברישיון הייצור.

{{ח:סעיף|22|אישור ייצור נאות ותנאיו|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצר אדם מזון שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}, אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} לא ייצר אדם מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}, אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות.
{{ח:תת|(ב)}} חלה על אדם חובה לקבל אישור ייצור נאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}}, או שהוא קיבל היתר סימון בסמל תנאי ייצור נאותים לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}, לא ייצר מזון אלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות.

{{ח:סעיף|23|חובת סימון מזון}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן מזון יסמן את המזון שייצר בהתאם לדרישות חקיקת המזון החלות על אותו המזון; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מחובתו לעמוד בדרישות סימון לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה בחקיקת המזון הוראה לגבי אורך חיי מדף, יסמן יצרן מזון את המזון שאותו ייצר בהתאם להוראה זו; לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה כאמור – יקבע יצרן המזון את אורך חיי המדף של המזון שאותו ייצר ויסמן אותו אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת אותו.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} {{ח:פנימי|סעיף 23|ו־23(א)}}, קבע יצרן מזון כי נדרש להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת לצורך שמירה על בטיחות המזון, יסמן זאת על גבי המזון.

{{ח:סעיף|24|אישור פעילות ייצור שהיא פעילות הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירתו לצרכן}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, ביצוע פעילות ייצור במזון שהיא פעילות הכנה או אריזה לקראת מכירתו לצרכן, על ידי המשווק באתר המכירה לצרכן (בסעיף זה – פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן), אינה טעונה רישיון ייצור, ואולם לא יבצע אדם פעילות כאמור אלא אם כן ניתן לו אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} על מתן אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}}, בשינויים המחויבים, ובשינויים נוספים שהשר רשאי לקבוע.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות הודעה על –
{{ח:תתת|(1)}} פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן שאינה טעונה אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, ורשאי הוא לקבוע בהודעה תנאים לעניין ביצוע פעילות בלא אישור כאמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי פעילויות שבנסיבות האמורות בהודעה ייחשבו פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן.

{{ח:סעיף|25|פטור להכנת מזון בבית אוכל}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, הכנת מזון בבית אוכל אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקה לגופים אחרים שאינם הסועדים לשם צריכה מחוץ לבית האוכל.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”בית אוכל“ – עסק שבו מכינים ומגישים מזון המיועד דרך כלל לאכילה במקום העסק ובסמוך למועד הכנתו, ובכלל זה בית קפה, מסעדה, מזנון ועסק של מזון מהיר.

{{ח:סעיף|26|פטור להכנת מזון במטבח מוסדי|תיקון: י״פ תשע״ז, ק״ת תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, הכנת מזון במטבח מוסדי אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקתו לגופים אחרים שאינם הסועדים, לשם צריכה מחוץ למוסד או לעסק, או שהוא מספק לגופים אחרים כאמור 1,000 ארוחות לפחות בממוצע, ביום עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה השר כי הדבר דרוש לשם שמירה על בריאות הציבור, רשאי הוא, באישור הוועדה, לקבוע כי מטבח מוסדי יהיה טעון רישיון מטבח מוסדי בהתאם לתנאים שיקבע; קביעה כאמור יכול שתהיה לפי סוג המטבח המוסדי, סוגי המזון שמכינים בו, היקף פעילותו או מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות לעניין בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, תוקף הרישיון והנסיבות והדרך לביטול רישיון כאמור, התלייתו או הגבלתו.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מטבח מוסדי במלון – בהתייעצות עם שר התיירות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מוסד חינוך או מעון יום – בהתייעצות עם שר החינוך או שר הכלכלה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} קבע השר כי מטבח מוסדי טעון רישיון מטבח מוסדי, לא ייצר אדם מזון במטבח מוסדי אלא אם כן קיבל רישיון כאמור ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מטבח מוסדי“ – בית אוכל במוסד או בעסק, שמכינים ומגישים בו מזון המיועד לצריכת העובדים המועסקים באותו מוסד או עסק או לצריכת קבוצה מוגדרת של אנשים השוהים באותו מוסד או עסק, ובכלל זה מטבח של גן אירועים, אולם אירועים, מלון, מוסד רפואי, מוסד חינוך או בית אבות.

{{ח:סעיף|27|פטור בתקנות מחובות יצרן}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות פטור אלה:
{{ח:תת|(1)}} פטור מחובת רישיון ייצור או מהחובה לקבל אישור ייצור נאות למטרות מסוימות וכן לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון, ורשאי הוא לקבוע תנאים לפטור כאמור, ובכלל זה עמידת הזכאי לפטור בתנאים הקבועים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}};
{{ח:תת|(2)}} פטור או הקלות מחובות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} בייצור מזון כחלק ממחקר ופיתוח של מזון, ובלבד שאינו מיועד למכירה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: רישיון ייצור}}

{{ח:סעיף|28|הגשת בקשה לרישיון ייצור}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון ייצור או חידוש רישיון ייצור יגיש, ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו התבקש הרישיון, בקשה בצירוף מסמכים, פרטים וטפסים (בסעיף זה – מסמכים), בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמייצר מזון ביותר מאתר ייצור אחד, יגיש בקשה נפרדת לכל אחד מאתרי ייצור המזון, בכפוף להוראת סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} לא ייקבע תנאי שונה לשני אתרי ייצור שאין שוני מהותי ביניהם בשים לב לסוג המזון המיוצר בהם, גודלם, תהליכי הייצור והיקפם, אלא באישור מנהל שירות המזון.
{{ח:תת|(ד)}} נותן רישיון ייצור רשאי לדרוש ממבקש רישיון הייצור או חידושו מסמכים נוספים הנחוצים לו לשם החלטה בדבר עמידת המבקש בתנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}.
{{ח:תת|(ה)}} החלטה בבקשה למתן רישיון ייצור או לחידושו תינתן בתוך 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה המלאה ללשכת הבריאות המחוזית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה כלל המסמכים שנדרש לצרף לבקשה; לעניין זה, יראו בהגשת בקשה לאחר החלטה על דחיית בקשה למתן רישיון ובה מסמכים המעידים על השלמת דרישות שניתנו בהחלטה כאמור, כהגשת בקשה חדשה, והחלטה בבקשה החדשה תינתן בתוך 45 ימים ממועד הגשתה, למעט בנסיבות חריגות שבהן סבר נותן רישיון הייצור כי נדרשות השלמות שמהותן אינה מאפשרת השלמת הבדיקה בתוך תקופה כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} בקשה לחידוש רישיון ייצור לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ־90 ימים לפני מועד פקיעת הרישיון; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעתו, יראו את הרישיון כאילו הוארך תוקפו עד למועד ההחלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|29|מתן רישיון ייצור}}
{{ח:תת|(א)}} נותן רישיון ייצור ייתן רישיון ייצור למבקש לאחר שמצא כי –
{{ח:תתת|(1)}} הוא עומד בתנאים לייצור מזון לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא, ובתאגיד – הוא או נושא משרה בתאגיד, לא הורשע בעבירה או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה, שלדעת נותן רישיון הייצור, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון מטעמים של שמירה על בריאות הציבור; מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותני רישיון הייצור לעניין סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} ברישיון ייצור יצוינו סוג פעילות הייצור וסוגי המזון שבעל רישיון הייצור רשאי לייצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי רישיון ייצור תקף, בהתאם לסוג פעילות הייצור וסוג המזון שלגביהם ניתן הרישיון.

{{ח:סעיף|30|קביעת תנאים ברישיון ייצור}}
{{ח:תת|(א)}} נותן רישיון ייצור רשאי להתנות רישיון ייצור בתנאים, ובכלל זה תנאים מיוחדים הנדרשים לעניין ייצור המזון שניתן לגביו הרישיון, ככל שלא נקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 49|או 49}} או לפי סעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ג)}};
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון רשאי לקבוע הנחיות לעניין התנאים שייקבעו ברישיון ייצור בהתאם לסוג המזון המיוצר; נקבעו הנחיות כאמור, לא ייקבעו ברישיון הייצור תנאים בניגוד להנחיות אלה, אלא באישור מנהל שירות המזון.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעו הנחיות לפי סעיף קטן (ב) לעניין סוג מזון מסוים וביקש נותן רישיון ייצור להתנות את רישיון הייצור של המזון המסוים בתנאי נוסף שלא לבעל רישיון מסוים, לא יעשה זאת אלא באישור מנהל שירות המזון.
{{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) כדי לגרוע מסמכות נותן רישיון הייצור לקבוע תנאים נוספים ברישיון בהתאם לסעיף קטן (א) במקרים שבהם הדבר נדרש לאתר ייצור מסוים בהתאם למאפייניו.
{{ח:תת|(ה)}} תנאים נוספים לגבי רישיון ייצור קיים ייקבעו בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

{{ח:סעיף|31|תקופת תוקפו של רישיון ייצור}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפו של רישיון ייצור יהיה שנתיים, ואולם בחידוש רישיון רשאי נותן רישיון הייצור לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, השאלה אם יש בידו אישור ייצור נאות או היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים, מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, התקופה שבה הרישיון נמצא בידי בעל הרישיון והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן רישיון הייצור, בהחלטה מנומקת, לקבוע כי תקופת הרישיון או רישיון שחודש, לפי העניין, תהיה קצרה מהאמור בסעיף קטן (א), אך לא תפחת משלושה חודשים, אם ראה צורך בכך לשם שמירה על בריאות הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקופת תוקפם של רישיונות שחודשו לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה לפי סוג המזון או סוג פעילות הייצור.

{{ח:סעיף|32|שמירת מסמכים בידי יצרן לשם עקיבות}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע את המסמכים ואת פרטי המסמכים, לרבות בדיקות, מפרטים ואישורים, הנדרשים לשם עקיבות המזון, שיישמרו אצל היצרן משלב חומרי הגלם ששימשו לייצור המזון בכל שלבי הייצור והשלבים שהמזון מצוי אצלו וכל עוד המזון לא הועבר לשם מכירה; תקנות כאמור יכול שיקבעו דרישות שונות לגבי סוגי מזון מסוימים בהתחשב, בין השאר, בתנאי ייצורם, הובלתם ואחסונם.
{{ח:תת|(ב)}} יצרן ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), בנוגע לכל אצוות מזון שייצר, למשך תקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהעדר סימון של מועד כאמור – משנה ממועד העברת המזון לאחר כפי שמצוין בתעודת המשלוח.

{{ח:סעיף|33|חובת דיווח על שינוי במסמכים}}
{{ח:ת}} חל שינוי במסמכים שנכללו בבקשה לרישיון ייצור כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}}, ידווח המבקש או בעל רישיון הייצור, לפי העניין, על השינוי ללשכת הבריאות המחוזית שלה הגיש את הבקשה לרישיון ייצור, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.

{{ח:סעיף|34|הגבלת רישיון ייצור, התלייתו, ביטולו, סירוב לחדשו או צמצום הפעילות המותרת על פיו|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נותן רישיון ייצור רשאי להגביל רישיון ייצור, להתלותו, לבטלו, לסרב לחדשו אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;
{{ח:תתת|(2)}} הרישיון ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון, לא היה נותן את הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון;
{{ח:תתת|(4)}} מבקש רישיון הייצור או חידושו, בעל רישיון הייצור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל רישיון, הפר תנאי מתנאי הרישיון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי שנקבעו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון;
{{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון הייצור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}};
{{ח:תתת|(6)}} בעל רישיון הייצור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם נותן הרישיון לא יורה על ביטול רישיון ייצור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל הרישיון או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר;
{{ח:תתת|(7)}} השתנה פרט במסמכים, בטפסים או במידע שנמסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}} אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון לא היה נותן את הרישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} היצרן אינו מקיים את התחייבותו ליישם את תכנית בטיחות המזון בבקרה עצמית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן רישיון ייצור רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|35|תקופת התליה של רישיון ייצור}}
{{ח:ת}} הוראה על התליית רישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}} תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן רישיון הייצור, באישור מנהל שירות המזון, רשאי להאריך התליה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.

{{ח:סעיף|36|התליה או הגבלה של רישיון ייצור בשל חשד לאי־&lt;wbr&gt;עמידה בהוראות חקיקת המזון}}
{{ח:תת|(א)}} חשד נותן רישיון ייצור כי המזון שלגביו ניתן הרישיון אינו עומד בהוראות שנקבעו בחקיקת המזון או בהוראות שנקבעו לפי חוק זה, רשאי הוא להתלות או להגביל את הרישיון עד לבירור החשד האמור אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.
{{ח:תת|(ב)}} התליה או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה עד לבירור החשד אך תוקפה לא יעלה על חודש; ואולם מנהל שירות המזון רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך תקופה זו בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.

{{ח:סעיף|37|הזדמנות לטעון טענות לפני התליה, ביטול או הגבלה של רישיון ייצור}}
{{ח:ת}} לא יקבל נותן הרישיון החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36}} אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

{{ח:סעיף|38|התליית רישיון ייצור לאלתר בשל חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} ובלי לגרוע מכלליות האמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}}, היה לנותן רישיון הייצור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל רישיון הייצור עילה מהעילות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיפים 34}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36(א)}}, וסבר כי קיים צורך דחוף ומיידי להתלות את רישיונו לאחר ששוכנע כי קיים חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, בהחלטה מנומקת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד ההחלטה.

{{ח:סעיף|39|מסירת הודעה לבעל רישיון ייצור}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה מנומקת על החלטת נותן רישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}} {{ח:פנימי|סעיף 38|או 38}} תימסר בכתב לבעל הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון רשאי לפרסם באתר האינטרנט החלטה על ביטול רישיון ייצור.

{{ח:סעיף|40|מתן רישיון ייצור לאחר ביטולו}}
{{ח:ת}} בוטל רישיון ייצור מטעמים שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}}, לא תידון בקשה של בעל רישיון הייצור שבוטל למתן רישיון ייצור חדש אלא בתום תקופה של 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן רישיון ייצור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל הרישיון, מנימוקים שיירשמו.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: אישור ייצור נאות}}

{{ח:סעיף|41|חובת קבלת אישור ייצור נאות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳}}, רשאי לקבוע בתקנות כי ייצור מזון מסוים או סוג מזון מסוים מחייב את היצרן בקבלת אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון, נוסף על קבלת רישיון ייצור, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים נוספים על האמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}, הנוגעים לבקרה ולפיקוח על הייצור ועל המכירה של המזון או של סוג המזון; תקנות כאמור ייקבעו לפי המלצת מנהל שירות המזון שתינתן בהתבסס על ניהול סיכונים.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין בקשה לקבלת אישור ייצור נאות או חידושו, ובכלל זה דרך הגשת הבקשה, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, דרך ביטול האישור והוראות שיחולו בעת ביטול האישור או התלייתו.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי אישור ייצור נאות ובעל היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים.

{{ח:סעיף|41|החובה לקבל אישור ייצור נאות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מחובתו לקבל רישיון ייצור, יצרן של מזון לא ייצר מזון אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מפעל לייצור מזון אינו חייב באישור ייצור נאות לגבי מזון שאינו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}}, אם המנהל מצא שמיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי הוראות סעיף קטן זה ומסר לו אישור על כך.
{{ח:תתת|(2)}} בקשה לקבלת אישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי פסקה (1) תוגש ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו התבקש האישור, בצירוף כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תכנית בטיחות המזון המבוססת על עקרונות HACCP‏ (Hazard Analysis Critical Control Points) לכל סוג מזון מסוים שהוא מייצר, הכוללת נהלים לזיהוי והערכת הסיכונים הנוגעים לתהליך ייצור המזון האמור, אמצעי בקרה לנקודות קריטיות בתהליך הייצור, סקר סיכונים ובו התייחסות להרכב המזון, בטיחותו, סימונו, תנאי הובלתו, אחסונו ומכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין־לאומיים מקובלים;
{{ח:תתתת|(ב)}} התחייבות שלפיה הוא מיישם את תכנית בטיחות המזון כאמור בפסקת משנה (א) בעבור מזון המיוצר באתר הייצור.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה בקשה לאישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בפסקה (2), יחליט המנהל בבקשה בתוך 30 ימים; לא החליט המנהל בבקשה בתוך התקופה האמורה יראו את היצרן כאילו ניתן לו אישור כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימות של בעלי אישור ייצור נאות ובעלי היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים ושל בעלי אישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון ובקרה עצמית.

{{ח:סעיף|42|אישור תנאי ייצור נאותים כתנאי לקבלת אישור ייצור נאות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייתן מנהל שירות המזון אישור ייצור נאות אלא לאחר שהמבקש הגיש לו בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}, ולאחר שנוכח כי מתקיימים התנאים הנוספים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|אותו סעיף}}, ככל שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצורף אישור מאחד הגופים המנויים להלן המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין־לאומיים מקובלים שמנהל שירות המזון פרסם באתר האינטרנט כי ניתן לתת על בסיסם אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים:
{{ח:תתת|(1)}} גוף התעדה שקיבל הכרה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב־IAF – International Accreditation Forum – כמוסמך לתת אישור כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} רשות ממשלתית בישראל המוסמכת לפי דין לתת אישור כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} השר יקבע תקנות לעניין בקרה ופיקוח על הגופים כאמור בסעיף קטן (ב)(1), בהתאם לאסדרה של האיחוד האירופי.

{{ח:סעיף|43|תוקפו של אישור ייצור נאות}}
{{ח:ת}} תוקפו של אישור ייצור נאות יהיה לשנתיים, ואולם בעת חידוש האישור רשאי מנהל שירות המזון לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, התקופה שבה האישור נמצא בידי בעל האישור, התקופה שנקבעה לרישיון הייצור שבידיו והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופות אלה.

{{ח:סעיף|44|ביטול אישור ייצור נאות, התלייתו או סירוב לחדשו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון רשאי לבטל אישור ייצור נאות, להתלותו או לסרב לחדשו אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האישור ניתן על יסוד מידע כוזב;
{{ח:תתת|(2)}} האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור, לא היה נותן את האישור;
{{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור;
{{ח:תתת|(4)}} מבקש האישור או חידושו, בעל האישור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל אישור, הפר תנאי מתנאי האישור, או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, או שחדל מלקיים תנאי או הוראה כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} בעל האישור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם מנהל שירות המזון לא יורה על ביטול אישור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר;
{{ח:תתת|(6)}} השתנה פרט מהפרטים שנכתבו בבקשה לקבלת האישור או במסמכים שצורפו לה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} על ביטול, התליה או סירוב לחדש אישור כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיפים 35}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37 עד 40}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|45|דיווח למנהל על שינוי בפרטים}}
{{ח:ת}} השתנה פרט מהפרטים בבקשה לקבלת אישור ייצור נאות או במסמכים שצורפו לה, ובכלל זה בוטל אישור שצורף לבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}, ידווח על כך בעל אישור הייצור הנאות למנהל שירות המזון בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.

{{ח:סעיף|46|היתר לסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ייצור רשאי לבקש ממנהל שירות המזון היתר לסימון מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, אף אם המזון שהוא מייצר אינו טעון קבלת אישור ייצור נאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}.
{{ח:תת|(ב)}} היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן רק לאחר שהתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}.
{{ח:תת|(ג)}} על בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) ועל היתר שניתן לפיה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42 עד 45}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|47|שימוש בסמל תנאי ייצור נאותים}}
{{ח:ת}} לא יסמן אדם מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, אלא אם כן הוא בעל אישור ייצור נאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} או שיש בידיו היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.

{{ח:סעיף|48|סמל תנאי ייצור נאותים}}
{{ח:ת}} השר יקבע את מראהו של סמל תנאי ייצור נאותים, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר צורתו, גודלו, תוכנו, מאפייניו ודרך סימונו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים), התשנ״ג–1993}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: תקנות לעניין ייצור מזון}}

{{ח:סעיף|49|תקנות לעניין ייצור מזון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} בקשה לרישיון ייצור או חידושו, ובכלל זה בעניין דרך הגשתה, המסמכים שיש לצרף לה ואופן הטיפול בה;
{{ח:תת|(2)}} קביעת תנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, ויכול שקביעה כאמור תהיה בשים לב לסיווגם של רישיונות לפי סוגי המזון המיוצר או לפי סוגי פעילות הייצור;
{{ח:תת|(3)}} תנאים לעניין צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת, של כמה אריזות של מוצרי מזון מסומנים וארוזים מראש על ידי יצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מבוקרת;
{{ח:תת|(4)}} תנאים לעניין ייצור מזון ייחודי וסימונו;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} תנאים לקבלת אישור ייצור נאות, הגשת בקשה לאישור ייצור נאות או לחידושו, לרבות לעניין דרך הגשת הבקשה, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, כללים ותנאים לעניין ביטול האישור ודרך ביטולו והוראות שיחולו בעת ביטול האישור או התלייתו וכן לעניין הוראות הנוגעות לבקרה ופיקוח על ייצור ועל מכירה של המזון שיוצר בידי מי שיש לו אישור ייצור נאות.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הסדרת ייבוא מזון}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: חובות יבואן}}

{{ח:סעיף|50|חובות יבואן}}
{{ח:ת}} לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן מתקיימות דרישות לפי חקיקת המזון ומתקיימות הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|51|החזקת תעודת יבואן רשום ועמידה בתנאיה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו תעודת יבואן רשום תקפה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן המזון שהוא מייבא עומד בתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום.

{{ח:סעיף|52|ייבוא מזון שייצורו חייב באישור ייצור נאות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם מזון שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} כי ייצורו טעון אישור ייצור נאות, אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2026):}} לא ייבא אדם מזון שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 11|בתוספת האחת עשרה}}, אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים.
{{ח:תת|(ב)}} אישור על ייצור המזון המיובא כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיינתן על ידי כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אחד הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} רשות ממשלתית מחוץ לישראל המוסמכת לפי דין בארצה לתת אישור כאמור, שמנהל שירות המזון הכיר בה לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון יורה על כללים להכרה ברשות ממשלתית מחוץ לישראל כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בהתאם למקובל במדינות מפותחות, לרבות כללים לעניין התחומים שבהם רשות כאמור תוכר לשם מתן אישור, ובשים לב למדינות מפותחות המאפשרות ייבוא לשטחן על בסיס אישור של רשות ממשלתית כאמור; רשימת גופים שהוכרו לפי הסעיף הקטן האמור תפורסם באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|53|ייבוא מזון רגיל}}
{{ח:ת}} לא ייבא אדם מזון רגיל, אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} יש בידיו אישור קבלת הצהרה;
{{ח:תת|(2)}} הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיל {{ח:פנימי|פרק ד|שבפרק זה}}.

{{ח:סעיף|54|ייבוא מזון רגיש}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם מזון רגיש אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} יש בידיו אישור מוקדם לייבוא המזון הרגיש והוא מקיים את הדרישות שפורטו באישור המוקדם לייבוא;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיש {{ח:פנימי|פרק ד|שבפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע חובות, הקלות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על יבואני מזון רגיש, והכול בשים לב לצורך בהבטחת בטיחות, תקינות ואיכות המזון ובשמירה על בריאות הציבור; תקנות לעניין סעיף קטן זה יכול שייקבעו לגבי מזון רגיש מסוים או סוגי מזונות רגישים, והכול על בסיס ניהול סיכונים לגבי המזון האמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור מזון (מתן תעודת שחרור למזון רגיש מסוים) (הוראת שעה)|תקנות הגנה על בריאות הציבור מזון (מתן תעודת שחרור למזון רגיש מסוים) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|54א|יבוא מזון במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן נאות רשאי לייבא מזון, למעט מזון המנוי {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}}, שלא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}} {{ח:פנימי|סעיף 54|או 54}}, לפי העניין, ובלבד שיש בידיו אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד1|סימן ד׳1}} והוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון במסלול האירופי {{ח:פנימי|פרק ד|שבפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי חייב לבצע את כל אלה, לגבי המזון האמור:
{{ח:תתת|(1)}} לקיים תהליכי בקרת איכות ובטיחות עצמית בהתאם לתקנים בין־לאומיים מקובלים במדינות מפותחות;
{{ח:תתת|(2)}} לשמור בדרך דיגיטלית תיק מוצר לגבי כל משלוח של מזון, לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד השחרור של המשלוח האחרון של אותו מזון; לעניין זה, ”תיק מוצר“ – המסמכים והפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיפים 79ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 84|84}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|וסימן ו׳ לפרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} לשמור בדרך דיגיטלית רשימה של העוסקים במזון שאליהם העביר את המזון ישירות, לתקופה שלא תפחת משבע שנים;
{{ח:תתת|(4)}} לתעד תלונות שקיבל בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות אדם ממזון במסלול האירופי שייבא ולשמור את התיעוד בדרך דיגיטלית לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד קבלת התלונה;
{{ח:תתת|(5)}} לשמור תיעוד בדרך דיגיטלית בכל הנוגע לביצוע חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}} לעניין מזון מזיק, לתקופה שלא תפחת משבע שנים;
{{ח:תתת|(6)}} להודיע בלא דיחוי למנהל שירות המזון, באמצעות אתר האינטרנט, על כל מקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 164|בסעיף 164(ב)}}, ולנקוט את הפעולות הנדרשות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳ לפרק ז׳}} לעניין מניעת סכנה לבריאות הציבור מהמזון.

{{ח:סעיף|55|ייבוא מזון שנאסר או שהוגבל לייבוא, בייבוא אישי}}
{{ח:ת}} לא ייבא אדם בייבוא אישי מזון שמנהל שירות המזון אסר לייבאו בייבוא אישי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}} או בניגוד למגבלות שנקבעו לגביו, ובכלל זה הגבלות על הכמות שניתן לייבא ממנו בייבוא אישי, ככל שנקבעו; מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט רשימה של מזונות מסוימים או סוגי מזון שנאסרו או הוגבלו בייבוא אישי, ושל ההגבלות שנקבעו.

{{ח:סעיף|56|פטור לייבוא של מזון מסוים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לא יחולו על ייבוא של כל אחד מסוגי המזון שלהלן, הטעון היתר לייבוא לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}}, והכול בלי לגרוע מהוראות חקיקת המזון לגביהם:
{{ח:תת|(1)}} ביצים טריות ובקליפתן, שטרם עברו בישראל שיקוף, החתמה או אריזה לשיווק;
{{ח:תת|(2)}} חלב גולמי.

{{ח:סעיף|57|תקנות לעניין פטור לייבוא שנעשה למטרה מסוימת}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע תנאים למתן פטור מדרישות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, כולן או חלקן, לרבות לעניין סוגי שימוש, היקף או ייעוד מסוימים ולעניין משך הפטור, לגבי אלה:
{{ח:תת|(1)}} ייבוא מזון שלא למטרה מסחרית או ייבוא מזון לשם ייצור מזון שלא מיועד למטרה מסחרית, לרבות דוגמאות מזון;
{{ח:תת|(2)}} ייבוא מזון שלא לשם שימוש כמזון לאדם;
{{ח:תת|(3)}} ייבוא מזון לצורך כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} ייצוא;
{{ח:תתת|(ב)}} ייצורו לשם ייצוא;
{{ח:תת|(4)}} יבוא מזון במסגרת החזרת משלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור.

{{ח:סעיף|58|מפר אמון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה – מנהל שירות המזון) רשאי לקבוע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה, אם נוכח שהתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ייבא מזון או ביקש לייבא מזון על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים; לעניין זה, ”מסמכים“ – לרבות הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}, התחייבות המצורפת להצהרה כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(א)}}, אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(א)(4)}}, {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול אירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79א|סעיף 79א}} ומסמכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיפים 79ד}} {{ח:פנימי|סעיף 84|ו־84(ב1)}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא הפר תנאי מן התנאים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}} או חדל מלקיים תנאי כאמור ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון;
{{ח:תתת|(2א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} הוא הפר חובה מהחובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} מתנהל נגדו הליך שיפוטי או מינהלי בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר החל בעניין ייבוא של מזון ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון; לעניין פסקה זו, ”הליך שיפוטי או מינהלי“ – הליך שיפוטי או מינהלי לפי דין, ובכלל זה הטלת עיצום כספי או התראה מינהלית לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, מתן צו הגבלה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 290|סעיף 290}}, או הפעלת סמכות המנויה {{ח:פנימי|סעיף 164|בסעיפים 164(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 166|166}} {{ח:פנימי|סעיף 167|ו־167}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא נרשם מחדש כיבואן, לאחר שתעודת יבואן רשום קודמת שלו בוטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון לא יקבע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; החלטת מנהל שירות המזון תהיה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} קבע מנהל שירות המזון כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון, יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון רשאי להטיל על מפר אמון דרישות נוספות על דרישות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לעניין הצגת מסמכים ועריכת בדיקות, שיחולו גם לגבי משלוחים עתידיים בתקופה שבה הוא מפר אמון, ובכלל זה קביעת מספרן של הבדיקות ודרישת ערובה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה –
{{ח:תתת|(1)}} יקבע, באישור הוועדה, הוראות לעניין דרישת ערובה ממפר אמון לפי סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 93|וסעיף 93}}, ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה והתנאים לחילוטה;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי לקבוע הוראות לעניין סוגי הבדיקות, תדירותן ומספרן שיחולו על מפר אמון.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: הכרזה בדבר מזון רגיש}}

{{ח:סעיף|59|הכרזה בדבר מזון רגיש}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להכריז על מזון מסוים או על סוג מזון, לרבות על מזון שיובא מאזור מסוים או שיוצר בו, או על מזון המכיל רכיב או חומר מסוים, שהוא מזון רגיש (בחוק זה – הכרזה בדבר מזון רגיש), והוא רשאי לקבוע תנאים להכרזה כאמור; הכרזה כאמור תינתן לפי המלצת מנהל שירות המזון, בהתבסס על ניהול סיכונים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הכרזה בדבר מזון רגיש)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הכרזה בדבר מזון רגיש), התש״ף–2019}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הכרזה בדבר מזון רגיש תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח בדואר האלקטרוני לבעלי תעודות יבואן רשום שכתובתם רשומה במרשם היבואנים או למי מהציבור שנרשם באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על הכרזות בדבר מזון רגיש בדואר אלקטרוני ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}} – רשימת תפוצה אלקטרונית לבעלי עניין).

{{ח:סעיף|60|הודעה על כוונה להכריז על מזון כמזון רגיש}}
{{ח:תת|(א)}} 60 ימים לפחות טרם הכרזה בדבר מזון רגיש יפרסם השר הודעה על כוונה להכריז על המזון כמזון רגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול את עיקרי ההנמקה להכרזה, ואת הדרך להגשת הערות בנוגע להכרזה האמורה, לרבות כתובת דואר אלקטרוני להגשת ההערות; ההודעה תפורסם באתר האינטרנט ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.

{{ח:סעיף|61|מועד כניסתה לתוקף של ההכרזה}}
{{ח:ת}} הכרזה בדבר מזון רגיש תיכנס לתוקף בתום 60 ימים מיום פרסומה ברשומות, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} נקבע בהכרזה תוקף מוקדם יותר, בנסיבות חריגות שיירשמו, ובלבד שאינו קודם למועד פרסום ההכרזה ברשומות;
{{ח:תת|(2)}} ניתנה לגבי המזון הכרזה זמנית בדבר מזון רגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, סמוך לפני ההכרזה לפי סעיף זה, תיכנס לתוקף ההכרזה לפי סעיף זה ברציפות מיד בתום ההכרזה הזמנית, אלא אם כן נקבע אחרת בהכרזה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} נקבע בהכרזה תוקף מאוחר יותר.

{{ח:סעיף|62|הכרזה זמנית על מזון רגיש}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיפים 59 עד 61}}, מנהל שירות המזון רשאי להכריז, באופן זמני, כי מזון הוא מזון רגיש (בסעיף זה – הכרזה זמנית), במקרים שבהם סבר כי קיים צורך דחוף בהכרזה כאמור עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור ורשאי הוא לקבוע תנאים להכרזה זמנית.
{{ח:תת|(ב)}} הכרזה זמנית תהיה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאי מנהל שירות המזון להאריך את תוקפה של ההכרזה הזמנית לתקופות נוספות אם סבר כי הצורך בהכרזה דורש זאת, ובלבד שסך התקופות הנוספות לא יעלה על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} הכרזה זמנית תפורסם בידי מנהל שירות המזון ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח ברשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על הארכת הכרזה זמנית תפורסם ברשומות שלושה שבועות לפני תום ההכרזה הזמנית הקודמת, ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.
{{ח:תת|(ה)}} הכרזה זמנית תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות או במועד מאוחר יותר שנקבע בה, ואולם מנהל שירות המזון רשאי לתת לתחנת הסגר הוראות שלפיהן יש להתייחס למזון כמזון רגיש מרגע החלטה בעניין, עוד בטרם הפרסום ברשומות ובלבד שההכרזה הזמנית פורסמה באתר האינטרנט לפי סעיף קטן (ג).

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש}}

{{ח:סעיף|63|בקשה למתן אישור מוקדם לייבוא}}
{{ח:תת|(א)}} לשם קבלת אישור מוקדם לייבוא, או חידוש אישור כאמור, יגיש יבואן רשום למנהל שירות המזון או לעובד שירות המזון שהוא הסמיכו לכך ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|בסימן זה}} – נותן האישור) בקשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה בבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא תינתן בתוך 45 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים והפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(א)(2)}} (בסעיף זה – המסמכים).
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לחידוש אישור מוקדם לייבוא 45 ימים לפחות לפני פקיעת האישור אך לא מוקדם מ־90 ימים לפני פקיעתו, בצירוף המסמכים, ולא ניתנה החלטה עד מועד הפקיעה, יראו את האישור כאילו תוקפו הוארך עד מועד החלטה בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), נותן האישור רשאי לעכב את הטיפול בבקשה אם מצא כי לא צורפו כל המסמכים, עד לצירופם בתוך מועד שיקבע, ואם לא צורפו במועד כאמור – רשאי הוא לדחות את הבקשה.

{{ח:סעיף|64|התנאים לקבלת אישור מוקדם לייבוא}}
{{ח:תת|(א)}} אישור מוקדם לייבוא יינתן למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יבואן רשום, אלא אם כן הוא פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא מסר את כל המסמכים והפרטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(3)}} המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות לפי חקיקת המזון ועל הקשר ליצרן המזון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא שילם את האגרה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} בעד הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן אישור מוקדם לייבוא ולא יחודש אישור כאמור, למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|65|חובת דיווח על שינוי במסמכים}}
{{ח:ת}} חל שינוי בפרט מהמסמכים או הפרטים שמסר היבואן לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(א)(2)}}, ידווח היבואן לנותן האישור על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימי עבודה.

{{ח:סעיף|66|קביעת חובות מקצועיות באישור מוקדם לייבוא}}
{{ח:ת}} נותן האישור רשאי להורות באישור המוקדם לייבוא כי משלוח המזון ייבדק במעבדה בישראל עם הגיעו לתחנת ההסגר, בסוגי בדיקות שפירט באישור וכן כי תבוצע בו בדיקה אורגנולפטית, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות מקצועיות נוספות הנדרשות לסוג מזון רגיש מסוים, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון; לעניין זה, ”בדיקה אורגנולפטית“ – בדיקה של ריח, מראה, מרקם וטעם.

{{ח:סעיף|67|תוקפו של אישור מוקדם לייבוא|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפו של אישור מוקדם לייבוא יהיה לתקופה שבין שנה לשש שנים, בהתאם לבקשת היבואן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור רשאי לתת את האישור לתקופה קצרה מזו שהתבקשה, שלא תפחת משנה אלא בנסיבות חריגות, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון, להיקף הייבוא על ידי היבואן, לתקופה שבה האישור נמצא בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.

{{ח:סעיף|68|הגבלת אישור מוקדם לייבוא, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו}}
{{ח:ת}} נותן האישור רשאי להגביל אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, להתלותו, לבטלו, או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} האישור ניתן על יסוד מידע כוזב;
{{ח:תת|(2)}} האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור;
{{ח:תת|(3)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור;
{{ח:תת|(4)}} בעל האישור הפר תנאי מתנאי האישור או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי לשימוש באישור שנקבעו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}};
{{ח:תת|(5)}} בעל האישור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיף 70(א)}};
{{ח:תת|(6)}} בעל האישור הוא מפר אמון לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}};
{{ח:תת|(7)}} בעל האישור או האחראי מטעמו על הייבוא גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם נותן האישור לא יורה על ביטול אישור מוקדם לייבוא, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לאבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיורה מנהל שירות המזון;
{{ח:תת|(8)}} השתנה פרט במסמכים או בפרטים שנמסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(א)(2)}} אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור הוא לא היה נותן את האישור;
{{ח:תת|(9)}} התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} בעל האישור הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
{{ח:תתת|(ב)}} בעל האישור, ואם הוא תאגיד – הוא או נושא משרה בו, הורשע בעבירה הקשורה בעיסוקו ושמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא, או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור.

{{ח:סעיף|69|תקופת תוקפה של התליית אישור מוקדם לייבוא}}
{{ח:ת}} הוראה על התליית אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן האישור רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך את ההתליה לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.

{{ח:סעיף|70|התליה או הגבלה של אישור מוקדם לייבוא בשל חשד לאי־&lt;wbr&gt;עמידה בחקיקת המזון}}
{{ח:תת|(א)}} חשד נותן האישור כי המזון שלגביו ניתן אישור מוקדם לייבוא אינו עומד בדרישות שנקבעו בחקיקת המזון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(4)}}, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות או להגביל את האישור המוקדם לייבוא עד לבירור החשד האמור, אך לא ליותר מחודש, אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור, רשאי בנסיבות מיוחדות, להאריך את התקופה כאמור באותו סעיף קטן לבירור החשד בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.

{{ח:סעיף|71|התליית אישור מוקדם לייבוא לאלתר לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור}}
{{ח:ת}} היה לנותן האישור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל האישור המוקדם לייבוא עילה מהעילות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיפים 68}} {{ח:פנימי|סעיף 70|או 70}}, וסבר כי קיים צורך דחוף להתלות את האישור לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את האישור לאלתר, ובלבד שייתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד ההתליה.

{{ח:סעיף|72|מסירת הודעה לבעל אישור מוקדם לייבוא}}
{{ח:ת}} הודעה מנומקת על החלטת נותן האישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיפים 68}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}} {{ח:פנימי|סעיף 71|או 71}}, תימסר בכתב לבעל האישור המוקדם לייבוא הנוגע בדבר.

{{ח:סעיף|73|מתן אישור מוקדם לייבוא לאחר ביטולו}}
{{ח:ת}} בוטל אישור מוקדם לייבוא מטעמים שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68}}, לא תידון בקשה של בעל האישור שבוטל למתן אישור מוקדם לייבוא חדש לאחר הביטול, אלא בחלוף 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן האישור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל האישור, מנימוקים שיירשמו.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}

{{ח:סעיף|74|הגשת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן רשום שבכוונתו לייבא מזון רגיל מסוים יגיש לרשם הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תוגש בידי יבואן רשום, באמצעות אתר האינטרנט, בהתאם למפורט {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76}}.

{{ח:סעיף|75|סירוב להנפיק אישור קבלת הצהרה}}
{{ח:ת}} אישור קבלת הצהרה לא יונפק למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|76|פרטי ההצהרה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} ההצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שם היבואן, מענו ומספר תעודת היבואן הרשום;
{{ח:תת|(2)}} שם המזון הרגיל שבכוונתו לייבא בעברית ובאנגלית, ושמו המסחרי, רק אם קיים, והכול כפי שמופיע על תווית המזון;
{{ח:תת|(3)}} ייעוד המזון לאחת או יותר ממטרות אלה: ייצור מזון על ידי יצרן, שיווק קמעונאי או אחר, כגון שיווק למטבח מוסדי, או מטרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} אם לא חל לגביה פטור;
{{ח:תת|(4)}} משקל יחידת מזון ותיאור אריזת המזון, ואם יש מגוון של משקלים או סוגי אריזות – פירוט לגבי כל אחד מהם;
{{ח:תת|(5)}} שם יצרן המזון, לרבות מדינת הייצור וכתובתו של אתר ייצור המזון במדינה האמורה, ואם המזון האמור מיובא באמצעות ספק – גם שם הספק, לרבות מדינת הספק; לעניין {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, ”ספק“ – מי שיבואן מתקשר עמו להספקת מזון למטרת ייבוא והוא אינו היצרן;
{{ח:תת|(6)}} אם יש בידיו אחד לפחות מהמסמכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97}} אם לאו.

{{ח:סעיף|77|צירוף מסמכים להצהרה}}
{{ח:תת|(א)}} להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תצורף התחייבות של היבואן, בנוסח {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} המגיש יצרף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל מסמכים ופרטים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(2)}}.

{{ח:סעיף|78|קבלת אישור הצהרה מקוון}}
{{ח:ת}} מסר יבואן רשום הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}, ושילם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}}, יקבל באופן מקוון את אישור קבלת ההצהרה.

{{ח:סעיף|79|תחולת ההצהרה}}
{{ח:תת|(א)}} הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרט מהפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}} שמסר היבואן הרשום בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל;
{{ח:תתת|(2)}} הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, ”הרכב המזון“ – לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון, ואולם בייבוא מזון שנארז מראש על ידי היצרן, בידי יבואן שאין לו קשר עם היצרן כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96}}, ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון כפי שנמכר במדינה שממנה יובא.
{{ח:תת|(ב)}} בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}} –
{{ח:תתת|(1)}} השתנה אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א), למעט פרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(4)}}; ואולם השתנה פרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(4)}} ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי האמור בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 175|בסעיף 175}};
{{ח:תתת|(2)}} היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה במשך תקופה של שנתיים לפחות.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד1|סימן ד׳1: הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|79א|הגשת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן נאות שבכוונתו לייבא מזון במסלול האירופי מסוים יגיש לרשם הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד1|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תוגש באמצעות אתר האינטרנט, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 79ג|סעיפים 79ג}} {{ח:פנימי|סעיף 79ד|ו־79ד}}.

{{ח:סעיף|79ב|התנאי לאישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} לא יונפק אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות למזון במסלול האירופי שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|79ג|הפרטים הכלולים בהצהרה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} ההצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תכלול את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76(1) עד (5)}}.

{{ח:סעיף|79ד|המסמכים שיצורפו להצהרה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}
{{ח:ת}} להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי יצרף היבואן את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} התחייבות של היבואן בנוסח {{ח:פנימי|תוספת 3א|שבתוספת השלישית א׳}};
{{ח:תת|(2)}} התחייבות כי היבואן מבצע את הפעולות הנדרשות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 54א|בסעיף 54א(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} אחד או יותר מהמסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 97|בפסקאות (1), (2), (3) או (5) שבסעיף 97}}, אולם הגורם המוסמך לעניין המסמכים האמורים, ובכלל זה לעניין אישור סחר חופשי, יהיה הגורם המוסמך במדינה באיחוד האירופי;
{{ח:תת|(4)}} אחד מאלה לגבי המזון:
{{ח:תתת|(א)}} חשבונית מכירה לקמעונאי אירופי או מקמעונאי אירופי;
{{ח:תתת|(ב)}} תעודת משלוח לקמעונאי אירופי;
{{ח:תתת|(ג)}} אישור סחר חופשי שנתן גורם מוסמך במדינה באיחוד האירופי;
{{ח:תתת|(ד)}} לעניין מי שצירף לפי פסקה (3) מסמך מהמסמכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(1) עד (3)}} – הצהרת יצרן המזון על עמידת המזון בדרישות האסדרה של האיחוד האירופי;
{{ח:תת|(5)}} כל מסמך נוסף שקבע השר בצו בהמלצת ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}}.

{{ח:סעיף|79ה|קבלת אישור הצהרה מקוון מאת יבואן נאות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מסר יבואן נאות הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79א|סעיף 79א}}, ושילם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}}, יקבל באופן מקוון אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות.

{{ח:סעיף|79ו|תחולת ההצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}
{{ח:תת|(א)}} הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79א|סעיף 79א}} תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרט מהפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ג|סעיף 79ג}} שמסר היבואן הנאות בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, למעט פרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(4)}};
{{ח:תתת|(2)}} הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, ”הרכב המזון“ – לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון.
{{ח:תת|(ב)}} בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 79א|סעיף 79א}}:
{{ח:תתת|(1)}} אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א) השתנה, למעט פרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(4)}}; השתנה פרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(4)}}, ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 175|בסעיף 175}};
{{ח:תתת|(2)}} היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה מזה שנתיים לפחות.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר}}

{{ח:סעיף|80|איסור שחרור משלוח מזון מנמל בלא תחנת הסגר}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישוחרר משלוח מזון מנמל שאין בו תחנת הסגר.
{{ח:תת|(ב)}} פירוט רשימת הנמלים שיש בהם תחנת הסגר תפורסם באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|81|תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר}}
{{ח:ת}} לא יוציא יבואן משלוח מזון מתחנת הסגר אלא אם כן קיבל תעודת שחרור.

{{ח:סעיף|82|איסור מתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי}}
{{ח:ת}} חקיקת המזון לא תינתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|83|בקשה לקבלת תעודת שחרור|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לאחר יציאתו של משלוח המזון מהמדינה שממנה יובא, לישראל, יגיש יבואן רשום בקשה מקוונת דרך אתר האינטרנט לקבלת תעודת שחרור, ובה יציין, בין השאר, כי –
{{ח:תת|(1)}} לגבי מזון רגיש – יש בידיו אישור מוקדם לייבוא שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה;
{{ח:תת|(2)}} לגבי מזון רגיל – יש בידיו אישור קבלת הצהרה שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה;
{{ח:תת|(3)}} לגבי מזון במסלול האירופי – יש בידיו אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות שקיבל לעניין אותו מזון לפני הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|84|פרטי הבקשה לקבלת תעודת שחרור|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיל תכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי תעודת היבואן הרשום, מגיש הבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;
{{ח:תתת|(3)}} מספר אישור קבלת ההצהרה ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;
{{ח:תתת|(4)}} אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיש, תכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), וכן כל פרט נוסף שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(8)}}.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון במסלול האירופי תכלול את הפרטים והמסמכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי תעודת הרישום של מגיש הבקשה כיבואן נאות;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;
{{ח:תתת|(3)}} מספר אישור קבלת ההצהרה מאת יבואן נאות בדבר מזון במסלול האירופי ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;
{{ח:תתת|(4)}} אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח;
{{ח:תתת|(5)}} הפרטים והמסמכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת השלישית ב׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}}, ולעניין מזון שהוא מוצר בשר – בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 216|סעיף 216(ב)}}.

{{ח:סעיף|85|מתן תעודת שחרור למזון רגיל {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} ולמזון במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל תינתן בדרך מקוונת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט –
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל או למשלוח מזון במסלול האירופי, לפי העניין, תינתן בדרך מקוונת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט –
{{ח:תת|(1)}} בתקופה שבה המערכת המקוונת אינה פעילה או תקינה, ואז תינתן התעודה בהקדם האפשרי;
{{ח:תת|(2)}} לגבי משלוח מזון הדורש בדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}} {{ח:פנימי|סעיף 87|או 87}}.

{{ח:סעיף|86|בדיקת משלוח מזון בתחנת הסגר כתנאי למתן תעודת שחרור|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} משלוח מזון ייבדק, כולו או חלקו, בידי מפקח בתחנת הסגר, כתנאי למתן תעודת שחרור, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המשלוח כולל מזון רגיש, כולו או חלקו;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} המשלוח, כולו או חלקו, כולל מזון רגיש שאינו מזון במסלול האירופי;
{{ח:תתת|(2)}} היבואן הצהיר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} כי אין בידיו מסמך מהמסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97}} או שלא מסר את כתובתו המלאה של אתר הייצור, לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(5)}};
{{ח:תתת|(3)}} נדרשת בדיקה יזומה בהתאם להוראות של מנהל שירות המזון לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(4)}} נערכת בדיקה אקראית, שלא תעלה על חמישה אחוזים מתוך כלל המשלוחים, בחישוב שנתי.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון רשאי להורות –
{{ח:תתת|(1)}} על בדיקה יזומה של משלוח מזון לפי שיקול דעתו המקצועי המבוסס בין השאר על ניהול סיכונים ועל נתונים שברשותו לגבי היבואן, יצרן המזון, ארץ המוצא או המזון המסוים, לרבות על פסילת משלוח המזון לייבוא או לייצוא בידי מדינה אחרת, או על קבלת מידע ממדינה אחרת או מארגון בין־לאומי בתחום המזון על מניעת שיווק המזון, או על קבלת מידע בכל דרך אחרת על פגם במזון או הפרת חקיקת המזון לגביו, או על חשש לפגם או הפרה לגביו;
{{ח:תתת|(2)}} בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט, על בדיקות יזומות מיוחדות לסוג מזון, בהתבסס על ניהול סיכונים, בנסיבות חריגות, ולשם מניעת סיכונים לבריאות הציבור, לתקופה שיורה, שלא תעלה על שישה חודשים, כתנאי למתן תעודת שחרור.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”בדיקה“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}} או בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(6)}}.

{{ח:סעיף|87|עיכוב במתן תעודת שחרור בשל הצורך לבצע בדיקה במזון}}
{{ח:ת}} לא תינתן תעודת שחרור אם המפקח בתחנת ההסגר הורה על בדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, ובדיקה כאמור טרם בוצעה; ואולם מפקח רשאי להורות על ביצוע הבדיקה לאחר מתן תעודת שחרור ובכפוף לתנאים שייקבעו בתעודת השחרור, לרבות לעניין ביצוע הבדיקה.

{{ח:סעיף|88|עיכוב במתן תעודת שחרור למזון האסור לייבוא מכוח דין אחר}}
{{ח:ת}} ראה מנהל שירות המזון, מי שהוא הסמיכו לכך או מפקח בתחנת ההסגר כי הוגשה בקשה לקבלת תעודת שחרור לגבי מזון הנמצא בתחנת הסגר והתעורר לגביו חשד כי מדובר במזון שאסור לייבאו מכוח חיקוק שאינו לפי חקיקת המזון, יודיע על כך לגובה מכס כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}, מיד עם היוודע לו על כך, בלא דיחוי, ורשאי הוא, במקרים חריגים, לעכב את הטיפול בבקשה עד לאישור גובה המכס כי האחראי על החיקוק הנוגע לעניין הסכים לכך.

{{ח:סעיף|89|מתן תעודות למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיפים 64(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75}}, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לאשר מתן תעודה, למעט תעודת יבואן רשום, למזון שנמצא בו פגם לא מהותי שניתן לתיקון להנחת דעתו של מנהל שירות המזון באופן שלא יסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות המזון, ובלבד שהורה בתעודה על תנאים המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיפים 64(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 75|75}} {{ח:פנימי|סעיף 79ב|ו־79ב}}, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לאשר מתן תעודה, למעט תעודת יבואן רשום, למזון שנמצא בו פגם לא מהותי שניתן לתיקון להנחת דעתו של מנהל שירות המזון באופן שלא יסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות המזון, ובלבד שהורה בתעודה על תנאים המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור.

{{ח:סעיף|90|מתן תעודת שחרור בתנאי שיושלמו דרישות טרם הוצאת המזון מהמחסן|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן רשאי להשלים את דרישות הוראות התאמת הסימון והמסמכים למזון כמפורט להלן, טרם הוצאת המזון מהמחסן הרשום בתעודת היבואן הרשום שלו, ובכפוף לתנאים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מזון רגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בתעודה האמורה – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 95|95}} {{ח:פנימי|סעיף 96|ו־96}}, {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} ולעניין מזון רגיל שיובא במסלול האירופי – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מזון רגיש, אם קיבל היתר לכך בתעודה האמורה – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} לעניין מזון רגיש, ובכלל זה מזון רגיש שיובא במסלול האירופי, אם קיבל היתר לכך בתעודה האמורה – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של היבואן לעמוד בדרישות סימון שאינן לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|91|סמכויות מנהל שירות המזון למתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות מסוימות}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}}, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לתת תעודת שחרור למשלוח מזון, אף שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון או אריזה, אם ההפרות הן טעויות כתיב או דפוס או בגדר זוטי דברים, אינן נוגעות לתכונות מהותיות של המזון, לזיהויו או לזיהוי יצרן המזון, ואין בהן כדי לסכן את בריאות הציבור או ליצור חשש להטעיה משמעותית של הצרכן, ותיקון ההפרה יטיל על היבואן נטל משמעותי, ורשאי הוא לקבוע תנאים באישור כאמור;
{{ח:תת|(2)}} לתת תעודת שחרור למשלוח שהמזון בו אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון, אריזה, שמירת מסמכים או תוצאות בדיקת מעבדה, ובלבד שיקבע תנאים בתעודת השחרור להבטחת קיום הדרישות האמורות בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן שצוין בתעודת היבואן הרשום;
{{ח:תת|(3)}} לתת תעודת שחרור למשלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57(4)}}, ורשאי הוא לקבוע תנאים בתעודה.

{{ח:סעיף|92|סמכויות מפקח בתחנת הסגר בנוגע למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון}}
{{ח:ת}} לא ניתנה תעודת שחרור למזון מחמת אי־עמידה בדרישות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מצא מפקח שהפגם במזון לא מהותי וניתן לתיקון באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור או את בטיחות המזון, רשאי הוא, באישור מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, לתת ליבואן הוראות בדבר על הדרך לתקן את הפגם טרם שחרורו; תוקן הפגם בהתאם להוראות כאמור, ידווח על כך היבואן למפקח, והמפקח יהיה רשאי לתת תעודת שחרור אם מצא כי לאחר התיקון המזון עומד בתנאים למתן תעודת שחרור;
{{ח:תת|(2)}} מצא מפקח פגם כאמור בפסקה (1) וסבר כי הפגם ניתן לתיקון באופן כאמור באותה פסקה, וניתן בכפוף לתנאים שיקבע לתקן את הפגם במחסן היבואן, רשאי הוא להתנות את מתן תעודת השחרור בתנאים שיקבע, לרבות דרישה להעמדת המזון לבדיקה לאחר התיקון, בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן;
{{ח:תת|(3)}} מצא מפקח שהפגם במזון מהותי או שאינו ניתן לתיקון, רשאי הוא להתיר להחזיר את המשלוח לנמל המוצא או לשולחו ליעד אחר מחוץ לישראל, לפי בחירת היבואן, בהתאם לתנאים שיורה עליהם; אין באמור כדי לגרוע מסמכויות לפי חוק זה להורות על השמדת המזון.

{{ח:סעיף|93|ערובה לקיום תנאים או דרישות}}
{{ח:ת}} תנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיפים 87 עד 92}} יכול שיכללו, בין השאר, דרישה למתן ערובה לקיום הדרישות שנקבעו ולעמידה בתנאים.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: שמירת מסמכים בידי יבואן}}

{{ח:סעיף|94|שמירת מסמכים בידי יבואן|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן ישמור את המסמכים והפרטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(4)}} ואת המסמכים והפרטים המפורטים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן זה}}, לכל משלוח מזון שניתנה לגביו תעודת שחרור, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון, ובהעדר סימון של מועד כאמור – שנה ממועד העברת המזון לאחר, כפי שמצוין בתאריך תעודת המשלוח של המזון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שמירת מסמכים בנוגע למזון במסלול האירופי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(ב)}}, בתקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 54א|באותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|95|שמירה של אריזה ותווית לעניין מזון ארוז מראש}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן של מזון ארוז מראש ישמור צילום או סריקה ממוחשבת של אריזת המזון כפי שהוא נמכר מחוץ לישראל, וכן כפי שישווק בישראל בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון.
{{ח:תת|(ב)}} לא היתה התווית חלק מאריזת המזון כאמור בסעיף קטן (א), ישמור היבואן בדרך כאמור בסעיף קטן (א) גם את התווית המקורית של היצרן כפי שסומנה על ידי היצרן, על גבי המזון כפי שנמכר מחוץ לישראל, ואם תווית כאמור לא היתה בשפה העברית – גם את התווית בעברית כפי שסומנה בידי היבואן על גבי המזון לצורך שיווקו בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעה חובה לפי חוק זה לסמן את אריזת המזון בקוד, ישמור היבואן גם מסמך המפרט את פענוח הקוד.

{{ח:סעיף|96|בדיקות מעבדה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן מזון יבדוק לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח כי בוצעה בדיקה המעידה על עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן מזון ישמור לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח המזון תוצאות של בדיקה שנערכה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), יבואן שיש לו קשר עם יצרן המזון, בין באופן ישיר ובין באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון, רשאי לבדוק את עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} באמצעות מסמכים לפי פסקאות (1) ו־(2) שלהלן, וישמור מסמכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמך חתום על ידי היצרן המעיד על הרכב המזון; לעניין מזון המיוצר בהרכב שונה המיוחד לצורך מכירה בישראל, יכלול המסמך גם אישור של היצרן שהמזון מיוצר במיוחד לצורך ייצוא לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מסמך חתום על ידי היצרן, שבו מוצהר כי האצוות שבמשלוח עומדות במפרט של המזון שבמשלוח, כפי שקבע היצרן, או תוצאות בדיקה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי לפחות אחת מהאצוות שבמשלוח.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יבואן של מזון רגיל שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}, שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי לשמור בנוגע למזון שבמשלוח מפרט מהמשווק שממנו קיבל את המזון, במקום תוצאות הבדיקה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יבואן של מזון רגיל או מזון במסלול האירופי שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}, שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי לשמור בנוגע למזון שבמשלוח מפרט מהמשווק שממנו קיבל את המזון, במקום תוצאות הבדיקה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה“ – בדיקה שנערכה בידי יצרן המזון, מעבדה בישראל או מעבדה שאושרה או הוכרה על ידי אחד הגופים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיפים 42(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52(ב)(2)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפרט“ (Specification) – מסמך המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של המזון ואת הרכבו, בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון החלות על המזון בעניינים אלה או להוראות מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}.

{{ח:סעיף|97|שמירת מסמכים הנוגעים ליצרן|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} יבואן מזון שמסר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} כי יש בידו מסמך מהמסמכים שלהלן, ישמור אחד לפחות מהם:
{{ח:תת|(1)}} אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור, שנתן אותו גורם מוסמך;
{{ח:תת|(2)}} אישור שמתאפשר סחר חופשי במזון במדינת הייצור (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אישור סחר חופשי;
{{ח:תת|(3)}} תעודת בריאות (health certificate) שנתן גורם המוסמך לתת תעודה כאמור במדינת הייצור {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אף אם כינויה שונה;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.1.2023):}} אישור כאמור בפסקאות (2) או (3) אף אם כינויו שונה, שנתן גורם מוסמך כאמור באותן פסקאות;
{{ח:תת|(5)}} אישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}} המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור.

{{ח:סעיף|98|שמירת תרגום של מסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} אם מסמך שיבואן נדרש לשמור לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} אינו בעברית או באנגלית, ישמור היבואן גם תרגום של המסמך האמור לאחת השפות האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין תווית לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}} שאינה בעברית או באנגלית, ישמור היבואן תרגום נוטריוני, אלא אם כן יש בידו תרגום לעברית או לאנגלית של התווית מאת היצרן, והצהרה מאת היצרן כי התרגום האמור תואם את תוכן התווית המקורית.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, מפקח רשאי לדרוש תרגום נוטריוני של מסמך, אם ראה שהדבר נדרש לשם השלמת ביקורת שערך.

{{ח:סעיף|99|שמירת רשימת העוסקים במזון שאליהם הועבר המזון ישירות}}
{{ח:ת}} יבואן מזון ישמור את רשימת העוסקים במזון שאליהם העביר את המזון ישירות.

{{ח:סעיף|100|שמירת מסמכי משלוח|תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} יבואן מזון ישמור את המסמכים שלהלן, לגבי כל משלוח:
{{ח:תת|(1)}} חשבון מכר;
{{ח:תת|(2)}} הצהרת ייבוא כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}};
{{ח:תת|(3)}} שטר מסירה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 18|בסעיף 18 לפקודת המכס}};
{{ח:תת|(4)}} אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל או אישור מוקדם לייבוא, לפי העניין;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל, אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות או אישור מוקדם לייבוא, לפי העניין;
{{ח:תת|(5)}} תעודת שחרור.

{{ח:סעיף|101|שמירת מסמכים נוספים}}
{{ח:ת}} מנהל שירות המזון רשאי להורות ליבואן של סוג מזון מסוים לשמור מסמכים נוספים הנדרשים לשם הוכחת עמידת המזון ואריזתו בדרישות לפי חקיקת המזון, ובלבד שלא נקבעו לעניין סוג מזון זה דרישות לשמירת מסמכים נוספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(4)}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ז|סימן ז׳: רישום יבואנים}}

{{ח:סעיף*||102 רישום יבואנים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון ימנה, מבין עובדי שירות המזון, רשם של יבואני מזון.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם ינהל מרשם יבואנים, שבו ירשום יבואני מזון.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם ייתן למי שנרשם במרשם היבואנים תעודת יבואן רשום.

{{ח:סעיף|103|בקשה לרישום יבואן}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש להירשם או לחדש רישום במרשם היבואנים יגיש לרשם בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), בצירוף המסמכים והפרטים המפורטים בסעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמו המלא של המבקש, כתובתו, דרכי ההתקשרות עמו, ובכלל זה כתובת הדואר האלקטרוני שלו;
{{ח:תתת|(2)}} העתק תעודת הזיהוי שלו ותעודת עוסק מורשה שלו, אם הוא יחיד או העתק תעודת ההתאגדות שלו לפי הדין בישראל, אם הוא תאגיד;
{{ח:תתת|(3)}} כתובת המחסן שבו יאוחסן המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} ופרטיו, בצירוף אחד מאלה, לפי העניין: העתק רישיון העסק של המחסן, העתק רישיון האחסנה של בעל המחסן, העתק רישיון ייצור שבו היתר לאחסנה או העתק של התקשרות עם בעל מחסן או עם בעל רישיון כאמור, והכול לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}.

{{ח:סעיף|104|תנאי סף לרישום במרשם היבואנים – עמידה בהוראות לעניין אחסון מזון}}
{{ח:ת}} תנאי לרישום מבקש במרשם היבואנים, הוא שמתקיים בו אחד מאלה לעניין אחסון המזון שהוא מבקש לייבא:
{{ח:תת|(1)}} המבקש הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות:
{{ח:תתת|(א)}} רישיון עסק לאחסנת מזון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא (בסעיף זה – מחסן מורשה) ואם הוא מבקש לאחסן מזון בקירור או בהקפאה – הוא גם בעל רישיון אחסנה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(ב)}} רישיון ייצור לפי חוק זה הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (6) להגדרה ”ייצור“}}, וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא;
{{ח:תת|(2)}} הוא הציג התקשרות עם בעל מחסן מורשה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא, שבידיו לפחות אחד מהרישיונות הנדרשים כאמור בפסקה (1), ואם אין בידי בעל המחסן שהתקשר עמו רישיון אחסנה או רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (6) להגדרה ”ייצור“}} – הוא קיבל אישור של לשכת הבריאות המחוזית שבתחומה נמצא המחסן, על העדר התנגדותה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא במחסן שבעליו הוא בעל המחסן המורשה, אף שאינו בעל רישיון כאמור.

{{ח:סעיף|105|הוראות מיוחדות לעניין בקשה לרישום יבואן המייבא לשטחי האזור}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן שביקש לייבא מזון לשטחי האזור בלבד, פטור מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} לעניין מחסן בתחומי האזור, ויצרף לבקשתו התחייבות לייבא לשטחי האזור בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בתעודת היבואן הרשום של יבואן כאמור בסעיף קטן (א) יצוין כי חל עליו איסור לשווק מזון בישראל, והיבואן יידרש, כתנאי למתן תעודת שחרור, להציג אישור של הגורם המוסמך לאשר כי משלוח מזון קודם שייבא, אם היה כזה, הועבר לאזור.
{{ח:תת|(ג)}} יבואן רשום שיש בידו תעודת יבואן רשום לפי סעיף זה, לא יוכל לייבא מכוחה מזון לשטח שאינו האזור.

{{ח:סעיף|106|דרישת מידע נוסף לבחינת בקשת הרישום}}
{{ח:ת}} הרשם רשאי לדרוש מסמכים או פרטים נוספים לשם בחינת עמידתה של בקשה לרישום יבואן בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ז|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|107|סייג לרישום יבואן}}
{{ח:ת}} הרשם לא ירשום במרשם היבואנים מבקש שהוא, ואם הוא תאגיד – הוא או נושא משרה בתאגיד, הורשע בעבירה, שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להירשם במרשם מטעמים של שמירה על בריאות הציבור או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור.

{{ח:סעיף|108|סירוב לרשום במרשם היבואנים}}
{{ח:ת}} החלטת הרשם לסרב לרשום אדם במרשם היבואנים תהיה מנומקת.

{{ח:סעיף|109|היתר להדבקת תווית במחסן בתעודת היבואן הרשום}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להדביק במחסן תווית על גבי מזון מיובא ארוז מראש, אם יש ליבואן מחסן העומד בתנאים הנדרשים לביצוע הדבקה כאמור או שהיבואן התקשר עם בעל רישיון אחסנה שרישיונו כולל היתר לסימון בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 152|לסעיף 152}}; ההיתר ליבואן יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן היתר לסימון כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון ייצור לביצוע הסימון האמור.

{{ח:סעיף|110|היתר להובלה ולאחסנה בטמפרטורה מבוקרת}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בסעיפים 149}} {{ח:פנימי|סעיף 150|ו־150}}, הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להובלה או לאחסנה בטמפרטורה מבוקרת של מזון הטעון הובלה או אחסנה בטמפרטורה מבוקרת; ההיתר יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן היתר כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון הובלה או רישיון אחסנה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|111|קביעת תנאים בתעודת היבואן הרשום}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם רשאי לקבוע תנאים שיירשמו בתעודת היבואן הרשום, לשנותם, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, והכול לאחר שנתן ליבואן הרשום הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי להורות כי הוראות מקצועיות הנדרשות לסוג מזון מסוים, שמנהל שירות המזון הורה עליהן, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון, יחולו כתנאים בתעודת היבואן הרשום של היבואן המייבא את אותו סוג מזון מסוים.

{{ח:סעיף|112|חובת דיווח על שינוי במסמכים}}
{{ח:ת}} חל שינוי במסמכים או בפרטים שמסר היבואן לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}}, ידווח היבואן לרשם על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.

{{ח:סעיף|113|תוקפה של תעודת יבואן רשום}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפה של תעודת יבואן רשום יהיה שנתיים, ורשאי הרשם להאריך את תוקפה לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיובא, להיקף הייבוא, לשאלה אם היבואן מייבא מזון שנדרש לגביו אישור ייצור נאות, למערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, לתקופה שבה התעודה נמצאת בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לחידוש תעודת יבואן רשום לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ־90 ימים לפני מועד פקיעת תוקף התעודה; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעת התעודה, יראו את התעודה כאילו הוארך תוקפה עד למועד ההחלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|114|הגבלה, התליה, ביטול או סירוב לחדש רישום במרשם היבואנים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם רשאי להגביל רישום במרשם היבואנים, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או לתקופה שלא תעלה על שנה, לפי המוקדם, לבטלו או לסרב לחדשו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקיימו אחת או יותר מהנסיבות {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} הופרו תנאים או התחייבויות שנכללים בהתחייבות שנתן היבואן לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(א)}}, או באישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(א)(4)}};
{{ח:תתת|(3)}} נשקפת סכנה לבריאות הציבור מפעולת הייבוא בידי היבואן;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} הופרו תנאים או התחייבויות שנכללים בהתחייבות שנתן היבואן לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיף 79ד(1) ו־(2)}} או באישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(ב1)(4)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטת רשם לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיפים 71 עד 73}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ח|סימן ח׳: רישום כיבואן נאות|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|115|רישום יבואן נאות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה – מנהל שירות המזון) ירשום יבואן רשום כיבואן נאות ויחדש רישום של יבואן רשום כיבואן נאות אם מצא שהיבואן הגיש לו את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית בקרת איכות ובטיחות שהיבואן הרשום מקיים, לכל סוג מזון מסוים שהוא מבקש לייבא, הכוללת נהלים וסקר סיכונים ובו התייחסות למערכת האיכות של היצרן, להרכב המזון, לבטיחותו, לסימונו, לתנאי הובלתו, לאחסונו ולמכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין־לאומיים מקובלים;
{{ח:תתת|(2)}} התחייבות שלפיה הוא יישם את התכנית כאמור בפסקה (1) בעבור כל משלוח של מזון שהוא מייבא.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון ינהל מרשם יבואנים נאותים לפי סעיף זה (בסעיף זה – המרשם) ויפרסמו באתר האינטרנט; רשם מנהל שירות המזון יבואן במרשם כאמור, ייתן לו תעודת רישום כיבואן נאות.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת מנהל שירות המזון תינתן בתוך עשרה ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א); לא ניתנה ההחלטה בתקופה האמורה, יירשם היבואן כיבואן נאות במרשם ותינתן לו תעודת רישום כיבואן נאות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיפים 112 עד 114}} יחולו לעניין תעודת רישום כיבואן נאות, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”הרשם“ יקראו ”מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו“.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ט|סימן ט׳: תקנות לעניין ייבוא מזון}}

{{ח:סעיף|116|תקנות לעניין ייבוא מזון|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי להתקין תקנות בעניינים אלה הנוגעים לייבוא מזון; {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אולם תקנות כאמור החלות על יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי יותקנו באישור ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת (בסעיף זה – הוועדה המשותפת):
{{ח:תת|(1)}} תנאים נוספים לרישום במרשם היבואנים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה ניתן לרשום יבואנים במרשם היבואנים, אף אם אינם עומדים בתנאי הרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, והכול לשם שמירה על בריאות הציבור ובטיחות המזון;
{{ח:תת|(2)}} המסמכים והתנאים הנדרשים, נוסף על האמור בפסקה (1), לשם קבלת תעודות או אישורים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(א)}} המסמכים והפרטים שנדרש לצרף לבקשה לרישום במרשם היבואנים, להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל או לבקשה לקבלת תעודות או אישורים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, לרבות מהרשויות המוסמכות במדינה שממנה יובא המזון;
{{ח:תתת|(ב)}} התנאים למתן התעודות או האישורים, וכן התנאים לביטולם, לסירוב לתתם, להגבילם או לסרב לחדשם, נוסחם או דרכי נתינתם;
{{ח:תתת|(ג)}} תקנות לפי פסקה זו יכול שיקבעו דרישות לגבי סוגי מזון מסוימים ומקומות ייצורם, לרבות לעניין ייצורם בתנאי ייצור נאותים, תנאי הובלתם ואחסונם, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
{{ח:תת|(3)}} המסמכים והפרטים שעל יבואן להגיש במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(א)(2)}}, המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות לפי חקיקת המזון ועל הקשר ליצרן המזון;
{{ח:תת|(3א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מסמכים שעל יבואן לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיף 79ד(4)}}, המעידים על שיווק המזון במדינה ממדינות האיחוד האירופי;
{{ח:תת|(4)}} המסמכים או הפרטים הנדרשים, בין השאר, לצורך עקיבות מזון או מתן תעודת שחרור, שיישמרו אצל היבואן הרשום, ודרכי שמירתם משלב ייצור המזון מחוץ לישראל, דרך שלבי הובלתו ואחסנתו ועד למכירתו על ידי היבואן הרשום למשווקים שלהם מכר את המזון;
{{ח:תת|(5)}} נוסח ההצהרות וההתחייבויות הנדרשות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}};
{{ח:תת|(6)}} דרכי בדיקת משלוחי מזון, ובכלל זה בדיקת מסמכים שהיבואן נדרש לשמור לפי חוק זה, כתנאי למתן תעודת שחרור, ותדירותן, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיובא, להיקף הייבוא על ידי היבואן, לתקופה שבה הוא רשום כיבואן ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו;
{{ח:תת|(7)}} באישור הוועדה – תנאים לייבוא סוגי מזון מסוימים ממדינות מסוימות וכן איסור על ייבוא סוגי מזון מסוימים ממדינות כאמור, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
{{ח:תת|(8)}} הוראות לעניין בקשות לקבלת תעודת שחרור ובכלל זה הוראות כמפורט להלן, ויכול שיקבע דרישות שונות לגבי קבוצות מזון שבמשלוח, מקומות ייצור שונים או מדינות ייצור מסוימות, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור:
{{ח:תתת|(א)}} הוראות מיוחדות לגבי בקשות לקבלת תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר, לרבות לעניין מזון שיוצא מישראל והוחזר אליה או שנפסל לייבוא במדינה אחרת או שנפסל לייצוא מישראל;
{{ח:תתת|(ב)}} דרכי הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור של מזון מתחנת הסגר, הפרטים והמסמכים שיש לצרף לבקשה, תנאים שבהם ניתן להתנות את הבקשה, לרבות לעניין אופן שיווק המזון, דרכי הסירוב למתן התעודה, מתן ערובה כבטוחה לקיום התנאים או להיתר לשחרור מתחנת הסגר לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיפים 89 עד 93}};
{{ח:תת|(9)}} הוראות לעניין דיגום מזון בתהליך היבוא;
{{ח:תת|(10)}} תנאים לעניין ייבוא מזון ייעודי וסימונו;
{{ח:תת|(11)}} הוראות לעניין חובת יבואן רשום למסור מידע על מזון מסוים, ובכלל זה את המפרט של מזון מסוים וכן תוצאות בדיקה המתייחסות לאיכות ובטיחות מזון או מזון מסוים, תנאי הובלתו ואחסונו;
{{ח:תת|(12)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 1.1.2023):}} באישור הוועדה – תנאים למתן אישור ייבוא נאות, והוראות לעניין הגשת בקשה לאישור ייבוא נאות, מסמכים שיש לצרף לבקשה ודרך הטיפול בה וכן הוראות לעניין אופן הפיקוח והבדיקה של יבואן בעל אישור כאמור, והכול בהתאם לנדרש לשם הבטחת בריאות הציבור ובטיחות ותקינות המזון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא)|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), תשל״ח–1978}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר)|תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר), התש״ף–2020}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: מזון המיועד לייצוא בלבד}}

{{ח:סעיף|117|תנאים לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20}}, ובלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, רשאי בעל רישיון ייצור לייצר מזון המיועד לייצוא בלבד, שלא מתקיימות בו דרישות לפי חקיקת המזון ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – מזון המיועד לייצוא בלבד), ובלבד שהמזון ראוי למאכל אדם, ושמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המזון מתאים לאסדרה בתחום המזון החלה במדינת היעד או שהמזון הוזמן בידי עוסק במזון במדינת היעד;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון מסר מראש למנהל שירות המזון הצהרת ייצוא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, הוא שומר לתקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ב)}} את הצהרת הייצוא והמסמכים המעידים על תוכנה, ואם הוא יצרן המיישם מערכת בקרת איכות – גם מסמכים המוכיחים את התנאים בסעיף קטן (ב) ואת יישום מערכת בקרת איכות;
{{ח:תתת|(4)}} הוא מקיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיפים 126 עד 128}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הצהרת הייצוא תהיה בהתאם לנוסח שיפורסם באתר האינטרנט ובה יודיע בעל רישיון ייצור על כוונתו לייצא מזון המיועד לייצוא בלבד, ועל התחייבותו לנקוט צעדים להבטחת הפרדת המזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל ולהבטחת מניעת מכירתו בישראל.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ייצור שאינו מיישם מערכת בקרת איכות יכלול בהצהרת הייצוא גם את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סוג המזון המיועד לייצוא בלבד;
{{ח:תתתת|(ב)}} השינויים במפרט המזון המיועד לייצוא בלבד לעומת מפרט מזון מאותו סוג שהוא מייצר ומיועד למכירה בישראל, ואם אינו מייצר מזון מאותו סוג המיועד למכירה בישראל – מפרט המזון המיועד לייצוא בלבד בהתאם להזמנת עוסק במזון במדינת היעד;
{{ח:תתתת|(ג)}} האמצעים שננקטו במפעל הייצור להבטחת הפרדת המזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל, להבטחת מניעת מכירתו בישראל, ולתיעוד ייצור המזון המיועד לייצוא בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} הצהרת הייצוא תימסר –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי בעל רישיון ייצור שמיישם מערכת בקרת איכות – לפני תחילת ייצור של מזון המיועד לייצוא בלבד, ובמועד חידוש רישיון ייצור מזון כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי בעל רישיון ייצור שאינו מיישם מערכת בקרת איכות – שבעה ימי עבודה לפחות לפני כל עת שבה הוא מתכוון להתחיל בייצור מזון מסוים שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון, ולגבי כל מזון מסוים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אסדרה“ – לרבות חיקוק, תקן, והנחיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן המיישם מערכת בקרת איכות“ – יצרן שיש בידו אישור מאחד הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ב)}}, המעיד כי הוא מיישם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ISO-22000;
{{ח:תתת|(2)}} ISO 9001 יחד עם HACCP;
{{ח:תתת|(3)}} תקנים בין־לאומיים מקובלים נוספים, כפי שיפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|118|ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד שלא מתקיימות בו דרישות לעניין סימון}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} ובלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, בעל רישיון ייצור רשאי לייצר מזון המיועד לייצוא בלבד, אף אם לא מתקיימות במזון דרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון המזון, תכולתו או אריזתו, ובלבד שמתקיימות בו שאר הדרישות לפי חקיקת המזון.

{{ח:סעיף|119|שיווק מזון המיועד לייצוא בלבד}}
{{ח:ת}} משווק רשאי לייצא מזון שיוצר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117}} {{ח:פנימי|סעיף 118|או 118}}, אם נקט אמצעים למניעת מכירת מזון כאמור בישראל.

{{ח:סעיף|120|הוראות מנהל שירות המזון לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד}}
{{ח:ת}} מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, בכל עת ואף אם הוחל בייצוא המזון, לתת הוראה פרטנית ליצרן או למשווק בדבר אופן ייצור המזון כאמור {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}}, או מכירתו, לפי העניין, ואופן הפרדת המזון משאר המזון המיוצר במפעל או הנמכר בידי משווק ומניעת מכירתו בישראל, אם ראה כי הדבר דרוש לשם הבטחת בריאות הציבור בישראל, ואם נקבעו הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121(4)}}, תינתן הוראה פרטנית לפי סעיף זה בכפוף לאמור בהן.

{{ח:סעיף|121|תקנות לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנאים או דרישות למתן אישורים, תעודות או רישיונות מאת נותן הרישיון, כפי שהתבקשו על ידי מדינות יעד לשם ייצוא;
{{ח:תת|(2)}} תנאים לעניין ייצוא, הנובעים ממחויבויות בין־לאומיות של מדינת ישראל;
{{ח:תת|(3)}} פטור מחובות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} או פטור לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון מסוימים, המיועדים לייצוא בלבד, בכפוף לתנאים שיקבע, לרבות תנאים לעניין היות הייצור למטרת ייצוא בלבד;
{{ח:תת|(4)}} הוראות הנדרשות להבטחת בריאות הציבור בישראל, לעניין אופן ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד ומכירת מזון המיועד לייצוא בלבד, ובכלל זה לעניין הפרדת מזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל או הנמכר בידי משווק ולעניין מניעת מכירתו בישראל;
{{ח:תת|(5)}} הוראות לעניין שמירת מסמכים בנוגע לייצור מזון המיועד לייצוא בלבד ולמכירתו.

{{ח:סעיף|122|סייג לתחולה על תוצרת חקלאית טרייה ומזון מן החי}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|סימן זה}} לא יחולו על תוצרת חקלאית טרייה ועל מזון מן החי ואין בהן כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים}} או {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו|בחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|123|שמירת סמכויות}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|סימן זה}} כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי חוק זה לעניין מתן רישיון ייצור, ומסמכות הנתונה למנהל שירות המזון במקרה של סכנה לבריאות הציבור בישראל.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הסדרת מכירת מזון}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: חובות משווק}}

{{ח:סעיף|124|חובות משווק}}
{{ח:ת}} משווק לא יעסוק במכירת מזון, אלא אם כן הוא מקיים את הוראות חקיקת המזון החלות על פעולת המכירה הנעשית על ידו, ואת הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|125|החזקה ברישיון עסק ועמידה בתנאיו}}
{{ח:ת}} משווק לא ימכור מזון אלא בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אם נדרש רישיון עסק – הוא בעל רישיון עסק תקף ופועל בהתאם לתנאיו;
{{ח:תת|(2)}} אם לא נדרש רישיון עסק – הוא רשום כתאגיד או פועל כעוסק מורשה.

{{ח:סעיף|126|קבלת מזון מיצרן בעל רישיון ייצור או מיבואן רשום}}
{{ח:תת|(א)}} משווק לא יקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור תקף או מיבואן שאינו בעל רישום תקף כיבואן רשום.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על משווק שהוא יבואן רשום לגבי מזון שהוא מייבא לישראל; אין באמור כדי לגרוע מחובותיו של משווק כאמור כיבואן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), משווק רשאי לקבל מזון גם מיצרן או מיבואן שרישיונו או תעודתו כאמור בוטלו, הותלו או שסורבה בקשה לחדשם, אם בהחלטה בעניין ביטול, התליה או סירוב חידוש כאמור, ניתן היתר למכירת מלאי מזון שיוצר או יובא כדין טרם המועד שנקבע בהחלטה, והמזון שהמשווק מקבל הוא חלק מהמלאי כאמור.

{{ח:סעיף|127|אימות תוקפם של רישיון ייצור או של תעודת יבואן}}
{{ח:תת|(א)}} משווק יאמת את תוקפם של רישיון הייצור של יצרן או של תעודת היבואן הרשום של יבואן שעמו הוא מתקשר, במועדים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במועד ההתקשרות הראשונה ביניהם;
{{ח:תתת|(2)}} אחת לשנה ממועד ההתקשרות הראשונה, אלא אם כן המשווק נרשם מראש באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על שינויים בתוקפם של רישיונות ייצור או תעודות יבואן רשום, ובכלל זה עדכונים על החלטות לעניין היתר להמשך שיווק מלאי של יצרנים או יבואנים שרישיונם או תעודתם בוטלו, הותלו או שסורבה בקשה לחדשם.
{{ח:תת|(ב)}} אימות תוקפם של רישיון או תעודה לפי סעיף קטן (א) ייעשה על ידי פנייה לקבלת אישור משירות המזון, באחת מדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת אישור דרך אתר האינטרנט, לאחר שהמשווק הזין את מספר רישיון הייצור או את מספר תעודת היבואן הרשום, שבפרטי העוסק כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133}};
{{ח:תתת|(2)}} קבלת אישור בכתב, לאחר שהמשווק שלח לשירות המזון פנייה בדואר או בדואר אלקטרוני, הכוללת את מספר רישיון הייצור או את מספר תעודת היבואן הרשום, שבפרטי העוסק כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133}}.

{{ח:סעיף|128|קבלת מזון הפטור מהוכחת קיומם של רישיון ייצור או תעודת יבואן רשום}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיף 127}}, משווק שקיבל מזון פטור ישמור העתק של אישור או תעודה תקפה אחרת מאת הרשות הממונה על סוג המזון הפטור, ובהעדר רשות כאמור – ישמור הוכחה אחרת כי מי שממנו התקבל המזון, הוא בעל רישיון עסק תקף או שהוא רשום כתאגיד או כעוסק מורשה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”מזון פטור“ – כל אחד מסוגי מזון אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מזון שייצורו פטור מחובת קבלת רישיון ייצור;
{{ח:תתת|(2)}} מזון שאינו תוצאה של פעילות ייצור;
{{ח:תתת|(3)}} מזון שייבואו פטור מחובת קבלת תעודת יבואן רשום.

{{ח:סעיף|129|חובת בדיקת סימונים}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}}, משווק אחראי לוודא את קיומם של פרטי הסימון המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} לגבי מזון ארוז מראש שהוא מוכר.

{{ח:סעיף|130|עמידה בדרישות של תקנות מכירה}}
{{ח:ת}} משווק לא ימכור מזון אלא אם כן הוא עומד בדרישות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138}}.

{{ח:סעיף|131|פטור בתקנות מחובות משווק}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע פטור או הקלה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן זה}}, לרבות לסוגי משווקים, בשים לב לגודלם, לסוג פעולת המכירה שהם מבצעים ולסוג המזון הנמכר על ידם.

{{ח:סעיף|132|חזקה לעניין הוראות מסוימות החלות על משווק}}
{{ח:תת|(א)}} חזקה שמשווק לא הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(א)(1), (3) עד (5) ו־(7)(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(ב), (ד) ו־(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14(ג)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18}}, לעניין מזון ארוז מראש על ידי יצרן, או מיובא ככזה על ידי יבואן, אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המשווק מיישם מערכת בקרת איכות מסוג המנוי ברשימה שפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט, או שהוא נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח שהמזון שהוא משווק התקבל מידי עוסק במזון הפועל כדין וכי המזון האמור עומד בדרישות לפי חקיקת המזון;
{{ח:תתת|(2)}} המשווק נקט בתחום שליטתו את כל האמצעים הנדרשים לפי דין לשמירה על המזון בהתאם לשאר הוראות חקיקת המזון החלות עליו לעניין החזקת המזון, הטיפול בו ומכירתו;
{{ח:תתת|(3)}} ההפרה נוצרה כתוצאה ממעשה או מחדל של אחר, שאינו בשליטת המשווק, או עקב הסתמכות על מידע שסיפק לו אחר כאמור, בנסיבות בהן סביר היה להסתמך על מידע כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} המשווק לא ידע ולא היה עליו לדעת על קיומה של הפרה לגבי המזון;
{{ח:תתת|(5)}} הפגם במזון לא היה פגם ניכר לעין או ניתן לזיהוי במישוש או בהרחה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} יצרן, יבואן או משווק מהאזור בעת שהם משווקים את המזון שייצרו, ייבאו או שיווקו מהאזור, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} משווק בנוגע למצרך מותג פרטי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענף המזון|בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע״ד–2014}}, שמזוהה אתו.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: הבטחת עקיבות המזון בעת העברתו}}

{{ח:סעיף|133|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהוי מזון שהועבר“ – בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העברת מזון“ – העברת מזון בין עוסקים במזון, למעט אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העברה לעוסק במזון שהוא מוביל בלבד, או ממנו, למטרת הובלתו בין עוסקים במזון;
{{ח:תתת|(2)}} העברת דוגמאות מזון לצורכי מחקר ופיתוח שאינן מיועדות למכירה לצרכנים;
{{ח:תתת|(3)}} העברת מזון אל גורם מחוץ לישראל במסגרת ייצוא;
{{ח:תתת|(4)}} העברת מזון מחוץ לישראל אל יבואן במסגרת ייבוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון פטור“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 128|בסעיף 128(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרטי העוסק“ – שם היצרן ומספר רישיון הייצור שלו או שם היבואן ומספר תעודת היבואן הרשום שלו, כפי שהם מופיעים באחד ממסמכים אלה, ואם לא הופיעו במסמכים אלה – אחד מהמסמכים בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לשם היצרן או היבואן ומספרי רישיונו או תעודתו:
{{ח:תתת|(1)}} תעודת משלוח, אם ישנה, ולעניין מוצר בשר – תעודת משלוח למוצר בשר, כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק ח׳}};
{{ח:תתת|(2)}} חשבונית עסקה, חשבונית מס או מסמך אחר המשמש לייעוד דומה, אף אם כינויו שונה;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מזון פטור – אחד מהמסמכים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 128|בסעיף 128(א)}}.

{{ח:סעיף|134|הסדרת עקיבות המזון על ידי מעביר מזון}}
{{ח:תת|(א)}} בהעברת מזון יקבל עוסק במזון המעביר את המזון ממקבל המזון פרטים כמפורט בסעיף קטן (ב) ומסמכים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137}}, יתעד פרטים אלה יחד עם פרטים המאפשרים את זיהוי המזון שהועבר, וימסור למקבל המזון פרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 135|בסעיף 135}}.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק במזון המעביר את המזון ישמור עותק של תעודת המשלוח שנתן למקבל המזון, הכוללת את פרטי מקבל המזון, ובכלל זה את שמו המלא, מען עסקו, ומספר זיהוי; לא כללה תעודת המשלוח מספר זיהוי כאמור, ישמור העוסק במזון את התעודה בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לזהות מקבל המזון; לעניין זה, ”מספר זיהוי“ – אחד מאלה: מספר רישיון ייצור, מספר תעודת יבואן רשום, מספר רישיון עסק או מספר עוסק מורשה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על עוסק במזון בשיווק קמעונאי אם עוסק אחר במזון רכש ממנו את המזון כצרכן, בלי ידיעתו.

{{ח:סעיף|135|הסדרת עקיבות המזון על ידי מקבל מזון}}
{{ח:תת|(א)}} בהעברת מזון יקבל מקבל המזון ממעביר המזון את שמו המלא, מען עסקו ופרטי העוסק שלו ומסמכים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137}}, יתעד פרטים אלה יחד עם פרטים המאפשרים את זיהוי המזון שהועבר, וימסור למעביר המזון פרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 134|בסעיף 134}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה למקבל המזון יותר מאתר אחד שאליו מיועד המזון, חובה על מקבל המזון לתעד את האתרים שבהם נמצא המזון שקיבל, בהתאם לזיהוי המזון, ולעדכן את התיעוד אם חלו שינויים במיקום המזון; בסעיף קטן זה, ”תיעוד“ – לרבות באמצעות מערכת לניהול מלאי או מערכת ממוחשבת אחרת.

{{ח:סעיף|136|תיעוד פרטיהם של מעביר מזון ומקבל מזון}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק במזון החייב בתיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}} ישמור את הפרטים והמסמכים הנדרשים ומסמכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיפים 134}}, {{ח:פנימי|סעיף 135|135}} {{ח:פנימי|סעיף 137|ו־137}}, לגבי כל משלוח מזון, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהיעדר סימון של מועד כאמור – משנה ממועד העברת המזון בהתאם לתאריך בתעודת המשלוח ובהיעדר תעודת משלוח – במסמך אחר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|בפסקה (2) בהגדרה ”פרטי העוסק“}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה למשלוח של מוצרי בשר תעודת משלוח וטרינרית, יישמר התיעוד האמור לתקופה שלא תפחת משישה חודשים בלבד ממועד העברת המזון.
{{ח:תת|(ג)}} משווק גדול ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א) בנוגע למלאי הקיים בידיו באותה עת, במקום העסק או באופן המאפשר נגישות מהירה אליהם.

{{ח:סעיף|137|תקנות לעניין עקיבות מזון}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה בשים לב לסוג העוסקים במזון שעליהם יחולו ההוראות:
{{ח:תת|(1)}} הפרטים הנדרשים לזיהוי המזון לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}};
{{ח:תת|(2)}} מסמכים נוספים או פרטים שיש לקבל ולשמור להבטחת העקיבות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}};
{{ח:תת|(3)}} הקלות בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}} ופסקאות (1) ו־(2) בסעיף זה, לפי סוגי עוסקים, בשים לב לגודלם ולסוג המזון המועבר או המתקבל על ידם;
{{ח:תת|(4)}} סוגי מזון שלגביהם יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיפים 134}} {{ח:פנימי|סעיף 135|ו־135}} אף אם הם מועברים למי שאינו עוסק במזון, ובלבד שהדבר נדרש לשם שמירה על בריאות הציבור.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: תקנות לעניין מכירת מזון}}

{{ח:סעיף|138|תקנות לעניין מכירת מזון}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} התנאים למכירת מזון, לרבות לעניין תנאי מכירה נאותים, ורשאי השר לקבוע הוראות כאמור לפי סוגי משווקים, בשים לב לגודלם ולסוג המזון הנמכר על ידם;
{{ח:תת|(2)}} חובות משווק בעניין מכירת מזון, לרבות הטלת חובת סימון לגבי מזון מסוים שקבע השר, ובכלל זה מזון שאינו ארוז מראש על ידי היצרן וחובת סימון במקום הממכר;
{{ח:תת|(3)}} החזרה יזומה בידי משווק לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}};
{{ח:תת|(4)}} חובות והוראות לעניין סוג מזון רגיש מסוים, לרבות הקביעה כי בנסיבות מיוחדות ובהחלטה מנומקת, בשים לב לסכנה לבריאות הציבור ולבטיחות המזון, נדרשת הוכחה לגבי מילוי דרישות הדין החל על ייצורו וכי אין לשווקו בלא הוכחה כאמור; קבע השר כאמור, יקבע את דרכי ההוכחה והמסמכים הנדרשים לשם הוכחה כאמור, ורשאי הוא לקבוע דרישות כאמור לפי סוגי משווקים;
{{ח:תת|(5)}} חובות והוראות לעניין סוג מזון רגיל מסוים, לרבות קביעה כי נדרשת הוכחה כאמור בפסקה (4) לתקופה שקבע, שלא תעלה על שישה חודשים;
{{ח:תת|(6)}} תנאים לעניין מכירת מזון ייעודי.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: חובות משווק מהאזור}}

{{ח:סעיף|139|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם המשווקים מהאזור“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 146|בסעיף 146}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק מהאזור“ – אדם העוסק בהבאת מזון מהאזור לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק רשום מהאזור“ – אדם בעל רישום תקף במרשם המשווקים מהאזור.

{{ח:סעיף|140|החלת הוראות על הבאת מזון מהאזור לישראל לשם שמירה על בריאות הציבור}}
{{ח:תת|(א)}} על משווק מהאזור ועל הבאת מזון מהאזור לישראל, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרקים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}} והתקנות לפיהם, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע שינויים נוספים לעניין החלת ההוראות כאמור בסעיף קטן (א), וכן הוראות נוספות שיחולו על משווק מהאזור, והכול ככל הנדרש לשם שמירה על בריאות הציבור.

{{ח:סעיף|141|החלת הוראות על משווק מהאזור}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ד|בפרקים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}} על הבאת מזון מהאזור, לעניין הוראות החלות על משווק מהאזור –
{{ח:תתת|(1)}} רישום כמשווק מהאזור יבוא במקום רישום כיבואן רשום;
{{ח:תתת|(2)}} אישור מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}} יבוא במקום אישור מוקדם לייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}};
{{ח:תתת|(3)}} אישור מהרשות המוסמכת באזור בדבר הפיקוח הנדרש לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} על המזון, יבוא במקום אישור גורם מוסמך במדינת הייצור ככל שנדרש אישור כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} יוחל בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום האמור בפסקה (3)(ב) יקראו ”ייצורו לשם ייצוא או לשם החזרה לאזור“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום האמור בפסקה (4), יקראו ”החזרת משלוח מזון שיוצא או שהועבר לאזור והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור“.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}} לא יחולו על הבאה מהאזור של מזון שיוצר על ידי בעל רישיון ייצור או יובא על ידי יבואן רשום לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|142|הבאת מזון מהאזור לישראל}}
{{ח:ת}} לא יביא אדם מזון מהאזור לישראל אלא בהתקיים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא משווק רשום מהאזור;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל את המזון מאדם בעל היתר תקף להוצאת המזון מאת הרשות המוסמכת באזור;
{{ח:תת|(3)}} הוא הביא את המזון לישראל בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר האמור בפסקה (2).

{{ח:סעיף|143|אישור מיוחד למכירת מזון רגיש בישראל}}
{{ח:ת}} משווק מהאזור לא יביא לישראל מזון רגיש אלא אם כן קיבל אישור מיוחד לכך מאת מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, שיינתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, בשינויים המחויבים, ובהתאם לתנאי האישור.

{{ח:סעיף|144|עמידה בהוראות סימון מזון}}
{{ח:ת}} משווק מהאזור לא יביא מזון לישראל אלא אם כן סימון המזון כולל את שם המשווק מהאזור, בהתאם להוראות החלות על יבואן לעניין סימון לפי חקיקת המזון, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|145|עמידה בהוראות התקנות}}
{{ח:ת}} משווק מהאזור לא יביא מזון לישראל בניגוד לתקנות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140(ב)}}.

{{ח:סעיף|146|רישום משווק מהאזור}}
{{ח:ת}} הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום את מי שעוסק בהבאה של מזון מהאזור לישראל והתקיימו לגביו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 147|שבסעיף 147}}.

{{ח:סעיף|147|תנאים לרישום במרשם המשווקים מהאזור}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש להירשם במרשם המשווקים מהאזור יגיש בקשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם לא ירשום מבקש במרשם המשווקים מהאזור, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל או אזרח ישראלי או שהוא רשום כתאגיד לפי הדין בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הגיש הצהרה הכוללת את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטים על יצרן המזון, לרבות עותק מתעודת הזיהוי של היצרן, או העתק מתעודת ההתאגדות שלו לפי הדין בישראל, אם הוא תאגיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטים על מקום עסקו, לרבות רישיון או אישור שניתן למקום עסקו, ככל שנדרש רישיון או אישור כאמור.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הסדרת הובלה ואחסנה של מזון בטמפרטורה מבוקרת}}

{{ח:סעיף|148|חובת רישוי להובלה או לאחסנה של מזון בטמפרטורה מוגדרת}}
{{ח:ת}} לא יוביל אדם מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת ולא יאחסן אדם מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת אלא אם כן הוא עומד בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ומתקיימות לגביו הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|149|רישיון הובלה}}
{{ח:ת}} נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת, לא יוביל אדם מזון כאמור, אלא אם כן הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות, ובהתאם לתנאי הרישיון האמור, ובכלל זה בהתאם לסוג המזון שמבוקש להובילו:
{{ח:תת|(1)}} רישיון הובלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, שניתן בידי נותן רישיון ייצור;
{{ח:תת|(2)}} רישיון ייצור הכולל פעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (6) להגדרה ”ייצור“}};
{{ח:תת|(3)}} היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110(א)}}.

{{ח:סעיף|150|רישיון אחסנה}}
{{ח:ת}} נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת, לא יאחסן אדם מזון כאמור, אלא אם כן הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות, ובהתאם לתנאי הרישיון האמור, ובכלל זה בהתאם לסוג המזון שמבוקש לאחסנו:
{{ח:תת|(1)}} רישיון אחסנה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} שניתן בידי נותן רישיון ייצור;
{{ח:תת|(2)}} רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (6) להגדרה ”ייצור“}};
{{ח:תת|(3)}} היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110(א)}}.

{{ח:סעיף|151|פטור מרישיון אחסנה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 150|בסעיף 150}}, לא יידרש רישיון אחסנה לאלה:
{{ח:תת|(1)}} אחסנה בטמפרטורה מבוקרת על ידי משווק באתר המכירה לצרכן;
{{ח:תת|(2)}} אחסנה בטמפרטורה מבוקרת בבית אוכל או במטבח מוסדי שאינו נדרש לרישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} {{ח:פנימי|סעיף 26|או 26}}.

{{ח:סעיף|152|היתר לסימון ברישיון אחסנה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, נותן רישיון ייצור רשאי לקבוע ברישיון אחסנה היתר להדבקת תווית על גבי מזון ארוז מראש או לסימון לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}}.

{{ח:סעיף|153|בקשה לרישיון הובלה או רישיון אחסנה}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון הובלה או רישיון אחסנה ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – רישיון) או חידוש רישיון יגיש בקשה בצירוף מסמכים ופרטים, בהתאם לנדרש בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 155|סעיף 155}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרישיון תוגש ללשכת הבריאות המחוזית, במחוז שבו הגיש המבקש את בקשתו לקבלת רישיון עסק או במחוז מהמחוזות שבו יש לו רישיון עסק לפי בחירתו.

{{ח:סעיף|154|החלת הוראות על רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} על רישיון הובלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(ד) עד (ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29 עד 40}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: תוקפו של רישיון הובלה יהיה לחמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על רישיון אחסנה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28 עד 40}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|155|תקנות לעניין רישיון}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לבקשה ואופן הטיפול בה;
{{ח:תת|(2)}} קביעת תנאים למתן הרישיון ותנאים ברישיון, ויכול שקביעה כאמור תהיה בשים לב לסיווגם של רישיונות לפי קבוצות המזונות המובלים או המאוחסנים או לפי סוגי פעילות ההובלה והאחסנה, לפי העניין;
{{ח:תת|(3)}} תנאים לעניין מחסנים שהאחסון בהם אינו דורש רישיון אחסנה, ובכלל זה לעניין הציוד הנדרש בהם ואופן החזקת המזון בהם.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות כלליות לעניין יצרן, יבואן ומשווק}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: הוראות לעניין החזקת מזון}}

{{ח:סעיף|156|קיום הוראות היצרן}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק במזון יאחסן ויחזיק את המזון ויובילו לפי הוראות היצרן, בלי לגרוע מהחובה לעמוד בהוראות חקיקת המזון.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), עוסק במזון רשאי לאחסן ולהחזיק מזון או להובילו בטמפרטורה מבוקרת שנקבעה לפי חקיקת המזון, אף אם הוראות היצרן קובעות טמפרטורה מוגדרת שהיא מחמירה לעומת חקיקת המזון, ואולם אם הוראות היצרן כאמור קובעות חובה להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת מחמירה כאמור, ומסמנות הוראה זו במילה ”בלבד“, יאחסן, יחזיק או יוביל את המזון בהתאם להוראות היצרן.

{{ח:סעיף|157|מזון שלא נקבעה לו טמפרטורה מבוקרת}}
{{ח:תת|(א)}} לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה על החזקת מזון מסוים בטמפרטורה מבוקרת, רשאי מנהל שירות המזון לתת לגביו הוראות להחזקה בטמפרטורה מבוקרת, לתקופה שלא תעלה על חודש, ובנסיבות מיוחדות לחודש נוסף.
{{ח:תת|(ב)}} הוראה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק במזון יחזיק מזון בהתאם להוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|158|תקנות בעניין טמפרטורה מוגדרת}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור מזון, אחסנתו, הובלתו או ייבואו בטמפרטורה מוגדרת, בהתאם לסוג המזון ולמאפייניו.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: ארגונים לחלוקת מזון}}

{{ח:סעיף|159|פטור לארגונים לחלוקת מזון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ארגון לחלוקת מזון פטור מרישיון ייצור, רישיון הובלה ורישיון אחסנה לפי חוק זה; {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון לחלוקת מזון“ – תאגיד המספק מזון לנזקקים או לבתי נזקקים, בלא תמורה או תמורת תשלום סמלי, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אם התאגיד מספק מזון תמורת תשלום סמלי – התאגיד אינו מסרב לספק ארוחת מזון לנזקק שאינו עומד בתשלום הסמלי;
{{ח:תתתת|(2)}} התאגיד פועל שלא למטרות רווח, והוא מאוגד ורשום כעמותה לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, או שהוא הקדש ציבורי הרשום אצל רשם ההקדשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|חוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, או שהוא חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל רשם ההקדשות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, שהוכרו כמוסד ללא כוונת רווח לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתתת|(3)}} אחת ממטרות התאגיד הרשומות בתקנון או במסמך היסוד שלו היא הספקת מזון לנזקקים;
{{ח:תתתת|(4)}} התאגיד אינו עוסק במכירת מזון שאינה למטרה של הספקת מזון לנזקקים;
{{ח:תתתת|(5)}} התאגיד אינו פועל במסגרת גוף החייב בהספקת מזון לסועדים או במסגרת גוף שהספקת המזון נלווית לשירות אחר שהוא מספק לסועדים;
{{ח:תתתת|(6)}} התאגיד נרשם באתר האינטרנט כארגון לחלוקת מזון שמתקיימים בו התנאים בפסקאות (1) עד (4), תוך פירוט הכתובות שבהם הוא פועל נכון למועד הרישום, וציון אם המזון שמחולק או שמועבר הוא שלא בתמורה או בתשלום סמלי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום סמלי“ – תשלום בעד מזון או הספקת מזון לבית הנזקק, בסכום שאינו עולה על סכום שקבע השר, ובהעדר קביעה כאמור – בסכום שאינו עולה על התשלום המרבי שניתן לגבות לפי מבחנים שנקבעו לזכאות לתמיכה לפעילות זו לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד המספק מזון לארגון לחלוקת מזון ומתקיימות בו הוראות פסקאות (2) עד (5) להגדרה ”ארגון לחלוקת מזון“ יראו אותו כארגון לחלוקת מזון לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|160||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|161|תקנות בעניין ארגונים לחלוקת מזון}}
{{ח:ת}} השר יקבע הוראות לעניין תחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳ עד ז׳}} על ארגונים לחלוקת מזון.

{{ח:סעיף|162|היתר לשימוש ארגונים לחלוקת מזון במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, ארגון לחלוקת מזון רשאי לעשות שימוש במזון שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי והתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, ולחלקו, אם קיבל אישור בכתב של היצרן לשימוש במזון מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש לתקופה מוגבלת, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך ושהשימוש או החלוקה כאמור ייעשו בתוך אותה תקופה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: מניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון}}

{{ח:סעיף|163|הוראות המנהל לעוסקים במזון לשם מניעת סכנה ממזון מסוים}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל שירות המזון, ובהעדרו – מי שהוא הסמיכו לכך, כי נגרמת סכנה חמורה ומיידית לבריאות הציבור או עלולה להיגרם סכנה כאמור בשל מזון מסוים או בשל השימוש בו, רשאי הוא לתת הוראות למניעת הסכנה שיחולו על כל עוסק במזון, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הייצור, האריזה, ההובלה, האחסון והמכירה של המזון (בסעיף זה – הוראות המנהל), ובלבד שיפורסמו בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באתר האינטרנט, באופן בולט, ובמיקום שייועד להוראות המנהל, עם עיקרי הסיבות למתן ההוראה, בעברית ובערבית ובכל שפה נוספת שימצא מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו כי נדרשת לאותו עניין;
{{ח:תתת|(2)}} בשני עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה ארצית, אחד מהם בשפה הערבית;
{{ח:תתת|(3)}} ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות המנהל יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ואולם רשאי מנהל שירות המזון להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שנה, אם נוכח שממשיכים להתקיים הטעמים המצדיקים את נתינתן.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות המנהל ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות; על אף האמור, בנסיבות חריגות הנוגעות למיידיות הסכנה לבריאות הציבור וחומרתה, רשאי מנהל שירות המזון לקבוע בהוראות שיפורסמו באתר האינטרנט כי הן ייכנסו לתוקף במועד הפרסום באתר כאמור, ובלבד שהפרסום ברשומות יבוצע בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שני ימי עבודה ממועד הפרסום באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות המנהל יישלחו בדואר האלקטרוני לעוסקים במזון שנרשמו לקבלת עדכונים על הוראות לפי סעיף זה ברשימת תפוצה אלקטרונית.

{{ח:סעיף|164|אחריות יצרן, יבואן ומשווק לעניין מזון מזיק|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מזון מזיק“ – מזון שהזיק או שעלול להזיק לבריאות אדם, לרבות מזון שנמצאו לגביו תוצאות של בדיקת מעבדה המעידות על אי־עמידה של המזון בדרישות לפי חקיקת המזון, שיש בה כדי להזיק או לעורר חשש לנזק כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק במזון שנודע לו כי מזון שייצר, ייבא או מכר, לפי העניין, הוא מזון מזיק, יפעל לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ינקוט בהקדם האפשרי אמצעים סבירים למניעת השימוש במזון, לרבות אמצעים מבין אלה, לפי העניין, והכול לשם מניעת הסכנה לבריאות או החשש לסכנה לבריאות מצריכת המזון:
{{ח:תתתת|(א)}} עדכון של היצרן או היבואן, ולגבי מזון שהוא תוצרת חקלאית טרייה – של מי שממנו קיבל את המזון;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתיאום עם מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal); על אף האמור, הוראה על החזרה יזומה של מזון על ידי משווק תינתן רק לגבי מזון שהוא מוכר, ובהתאם לתקנות שייקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138(3)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בתיאום עם מנהל שירות המזון – מסירת הודעה לציבור (Recall) על הסכנה הנשקפת מהמזון, אם הודעה כאמור לא נמסרה על ידי היצרן או היבואן, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} עוסק במזון ידווח למנהל שירות המזון או למי שהוא הסמיכו לכך על פירוט האמצעים שנקט לפי פסקה (1), אם ביצע החזרה יזומה או מסר הודעה לציבור, לפי פסקה (1)(ב) או (ג) ובכל מקרה אחר שלגביו קבע השר, באישור הוועדה, חובת דיווח לעניין זה, ואם נתן מנהל שירות המזון הוראה לעוסק במזון בעקבות הדיווח, יפעל העוסק במזון בהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ג)}} נתן מנהל שירות המזון הוראה לעוסק במזון לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לפעול לביצוע ההוראה בנסיבות שבהן העוסק במזון סירב לבצע את ההוראה או בנסיבות של דחיפות מיוחדת.
{{ח:תת|(ד)}} נודע למנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך כי מזון הוא מזון מזיק, רשאי הוא, בנסיבות דחופות או בנסיבות שבהן קיים קושי לאתר את בעלי המזון, לפעול לפי הוראות סעיף קטן (ב)(1)(ב) אף בטרם נתן הוראה כאמור בסעיף (ב)(2) או במקביל למתן הוראה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} עוסק במזון יישא בהוצאות של פעולות שננקטו לפי סעיף קטן (ג) או (ד), אלא אם כן קבע מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להורות על החזרה יזומה, אם התקיימו נסיבות כאמור בסעיף קטן (ב), אף אם לא הובא הדבר לידיעתו באמצעות עוסק במזון, לאחר שנתן לעוסק במזון הזדמנות לטעון את טענותיו, אלא אם כן ראה כי קיים צורך דחוף, לשם שמירה על בריאות הציבור, להורות על החזרה יזומה כאמור בלי לשמוע את טענותיו.
{{ח:תת|(ז)}} עוסק במזון יתעד אצלו, לרבות באמצעות שמירת עותק, תלונות בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות אדם ממזון שייצר, ייבא או מכר, לפי העניין, לתקופה של שלוש שנים לפחות ממועד קבלת התלונה; {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אולם על יבואן של מזון במסלול האירופי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(ב)(4)}} לעניין מזון במסלול האירופי שייבא.

{{ח:סעיף|165|הודעה בדבר מסוכנות מזון}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}}, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לעשות כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להורות לעוסק במזון לפרסם, או להודיע לכל אדם הנוגע בדבר, כי מזון או תהליך עבודה אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון החלות עליו, וכי המזון או תהליך העבודה מסוכן לבריאותו או לבטיחותו של אדם הצורך את המזון, או שקיימת הסתברות ממשית למסוכנות כאמור; הפרסום או ההודעה יהיו באופן שיורה עליו מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך; הוראה לפי פסקה זו לא תינתן אלא לאחר שניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו;
{{ח:תת|(2)}} לפרסם, או להודיע הודעה מטעמו אם נוכח כי העוסק סירב לפרסם, או להודיע באופן שהורה עליו כאמור בפסקה (1), או אם סבר כי קיים חשש ממשי לשלומו או לבריאותו של אדם, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, ורשאי הוא –
{{ח:תתת|(א)}} להודיע או לפרסם הודעה מטעמו גם בלי שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו אם סבר כי קיים חשש מיידי כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן;
{{ח:תתת|(ב)}} לחייב את העוסק בהוצאות ההודעה או הפרסום, כולן או חלקן;
{{ח:תת|(3)}} להורות לכל עוסק להודיע או לפרסם, או להודיע או לפרסם הודעה מטעמו, על ממצאי בדיקות שערך בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, אם נוכח כי נגרמה פגיעה לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או שיש הסתברות ממשית שתיגרם פגיעה כאמור, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו טרם מתן ההודעה או הפרסום כאמור; סבר נותן ההוראה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, רשאי הוא לפרסם כאמור בלי שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.

{{ח:סעיף|166|הוראות להפסקת פעולות עוסק במזון, לאיסוף המזון ולמניעת העברת מזון לגורם מפר}}
{{ח:תת|(א)}} מצא מנהל שירות המזון או רופא מחוזי שמזון אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון החלות עליו או כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור בשל המזון, רשאי הוא לתת הוראות בכתב לעוסק במזון, ובכלל זה הוראות להפסיק את ייצור המזון, ייבואו או מכירתו, וכן להורות על איסופו של המזון למקום שקבע או על החזרתו לעוסק במזון שממנו קיבל את המזון, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק במזון הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} סבר מנהל שירות המזון או רופא מחוזי כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור, רשאי הוא לתת לעוסק במזון הוראה לפי סעיף קטן (א), בלי שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.
{{ח:תת|(ג)}} ראה מנהל שירות המזון כי עוסק במזון הפר הוראה לפי חקיקת המזון וכי קיים חשש לשלומו, לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור בשל כך, רשאי הוא לתת הוראות ליצרן, יבואן או משווק ולגבי תוצרת חקלאית טרייה או מזון מן החי – גם למגדל, במטרה למנוע העברת מזון הקשור לחשש האמור לגורם המפר.

{{ח:סעיף|167|פסילת מזון והשמדתו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי שמצא כי מזון המיועד למכירה עלול להזיק לבריאות אדם או שאינו ראוי למאכל אדם, רשאי לפסול את המזון ולצוות על השמדתו או למנוע באופן אחר את השימוש בו למאכל; לעניין סעיף זה, יראו גם כל מוצר המוצג למכירה וכל מזון שטרם ניתנה לגביו תעודת שחרור כמזון המיועד למכירה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על פסילת מזון, על השמדתו או על מניעת השימוש בו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הודיע על כך ליצרן, ליבואן או למשווק שהמזון ברשותו, זמן סביר לפני מתן ההוראה, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, בכתב או בעל פה; החלטה לפי סעיף זה תתקבל לא יאוחר משבעה ימי עבודה לאחר המועד שבו נטענו הטענות.
{{ח:תת|(ג)}} הורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על השמדת מזון לפי סעיף קטן (א), רשאי היצרן, היבואן, או המשווק, לפי העניין, לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההחלטה; השמדת המזון בהתאם להחלטה כאמור לא תבוצע אלא בחלוף המועד להגשת העתירה, אלא אם כן הסכים, בכתב, היצרן, היבואן או המשווק לביצוע ההשמדה בטרם המועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} עד לקבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (א) או עד לקבלת החלטת בית משפט לפי סעיף קטן (ג), רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך או הרופא הממשלתי או מי שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, להוציא את המזון מידי המחזיק בו ולאחסנו במקום שיורה, ובכלל זה בנמל או בפיקוח המכס, או להורות למחזיק להעביר את המזון למקום אחסנה שיורה; כמו כן רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש ערובה בגובה שקבע השר להבטחת מימון הוצאות האחסנה עד לשמיעת הטענות והחלטה לגביהן.
{{ח:תת|(ה)}} מצא מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לתת הוראה על השמדת מזון לפי סעיף קטן (א) אף אם לא הודיע על כך קודם לכן לעוסק במזון ובלי שנתן לו הזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} המזון שנדרש לתת לגביו הוראת השמדה הוא מזון רגיש;
{{ח:תתת|(2)}} המזון שנדרש לתת לגביו הוראת השמדה הוא מזון רגיל אך מנהל שירות המזון או הרופא הממשלתי נוכח כי קיים חשש מיידי לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור, אם לא תינתן הוראת ההשמדה אף בטרם שמיעת הטענות;
{{ח:תתת|(3)}} לא ניתן להעביר את המזון לאחסון בלי שהדבר יעלה כדי השמדתו, או שיש בכך משום נטל בלתי סביר;
{{ח:תתת|(4)}} לא ניתנה ערובה לפי סעיף קטן (ד), במועד שנקבע בדרישה האמורה;
{{ח:תתת|(5)}} לא ניתן לאתר את היצרן, היבואן או המשווק שהמזון ברשותו במאמץ סביר.
{{ח:תת|(ו)}} היצרן, היבואן או המשווק שהמזון ברשותו יישא בעלות ההוצאות לשם שמירה, הובלה, אחזקה והשמדה של מזון לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ז)}} ניתנה הוראה להשמדת מזון לפי סעיף זה, יורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על העברת המזון לאתר מסוים לביצוע ההשמדה, ורשאי הוא להורות על דרכי ההשמדה.

{{ח:סעיף|168|התליית רישיון בשל אירוע בריאותי חמור}}
{{ח:תת|(א)}} היה בעל רישיון ייצור, יבואן רשום, בעל רישיון אחסנה, בעל רישיון הובלה או בעל רישיון אחר לפי חוק זה קשור עקב עיסוקו במזון בפגיעה בריאותית חמורה באנשים, ולדעת נותן הרישיון או התעודה התליית רישיונו או תעודתו, לפי העניין, נחוצה לשם מניעת סכנה ממשית לבריאות הציבור עד לבירור האירוע, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון או התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את רישיונו או תעודתו; אין באמור כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לפי חוק זה לעניין הרישיון או התעודה.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת ההתליה לפי סעיף קטן (א) תסתיים במועד שלא יאוחר מ־45 ימים ממועד סיום בירור האירוע על ידי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך או במועד מוקדם יותר שיורה, ובלבד שתקופת ההתליה לא תעלה על שנה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות לעניין יצרן, יבואן ומשווק}}

{{ח:סעיף|169|חובת עריכת בדיקות}}
{{ח:ת}} יבואן או יצרן, וכל עוסק אחר שנקבע לגביו בחוק זה או לפיו כי יבדוק מזון במעבדה מוכרת, יקיים את החובה כפי שנקבעה ויישא בהוצאות הבדיקה.

{{ח:סעיף|170|הכרה במעבדה לבדיקת מזון}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות רשאי להכיר במעבדה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון, לאחר שמצא כי היא עומדת בתנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} רשימת המעבדות המוכרות תפורסם באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באישור הוועדה, תנאים להכרה במעבדות, לרבות לעניין עבר פלילי של בעלי תפקידים במעבדה והכשרתם;
{{ח:תתת|(2)}} ציוד וטכנולוגיות שיידרשו במעבדה מוכרת;
{{ח:תתת|(3)}} סוגי הבדיקות והדרכים והמועדים לעריכתן, תוקף ההכרה וכן תנאים בהכרה ועילות ותנאים לביטולה.

{{ח:סעיף|171|תעודת בדיקה}}
{{ח:ת}} מעבדה מוכרת העורכת בדיקה שהמציא לה מפקח תמציא לו את תוצאות הבדיקה לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 8|שבתוספת השמינית}} (בחוק זה – תעודת בדיקה).

{{ח:סעיף|172|חובת דיווח על תוצאה חריגה}}
{{ח:תת|(א)}} מצאה מעבדה מוכרת תוצאה חריגה שיש בה סכנה לבריאות הציבור, לרבות מזהם ביולוגי או כימי, בדוגמת מזון שקיבלה לבדיקה מגורם שאינו מפקח לפי חוק זה, תמציא הודעה על כך בטופס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שירות המזון יורה בנוהל שיפרסם באתר האינטרנט ויועבר למעבדות המוכרות על הגורמים שלהם תומצא ההודעה כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע נסיבות שבהן לא תחול חובת מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות רשאי לבטל הכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף 170(א)}} ממעבדה מוכרת, אם מצא שלא קיימה את חובת הדיווח על תוצאה חריגה בדוגמת מזון כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|173|תעודת בדיקה כראיה}}
{{ח:תת|(א)}} בהליכים לפי חוק זה תשמש תעודת בדיקה של מזון שנתנה מעבדה מוכרת, ראיה לתוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|(ב)}} תעודת בדיקה לא תהיה קבילה בבית המשפט אלא אם כן תוצאותיה נמסרו לעוסק במזון שמזונו נבדק, בדואר רשום או בדרך אחרת שקבע השר בתקנות, בתוך 21 ימים מהתאריך הנקוב בה כתאריך סיום הבדיקה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים מיוחדים.

{{ח:סעיף|174|שמירת מסמכים}}
{{ח:תת|(א)}} מסמכים ופרטים שעל עוסק במזון לשמור לפי הוראות חוק זה, לרבות לצורך עקיבות המזון (בסעיף זה – מידע) יכול שיישמרו בדרך דיגיטלית, אלא אם כן נאמר אחרת, ובלבד ששמירת מידע בדרך דיגיטלית תיעשה כך שהמידע יישמר באופן אמין, ברור וקריא, ויגובה תקופתית.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השמירה של המידע בדרך דיגיטלית, הדרכים לגיבויו וצורת הגישה אליו לשם פיקוח, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בשים לב לגודל העוסק ולמהות עסקו.

{{ח:סעיף|175|דיווח בידי עוסק במזון}}
{{ח:ת}} דיווח שעוסק במזון חייב למסור לפי הוראות חוק זה יכול שיישלח בדואר אלקטרוני לכתובת שתפורסם באתר האינטרנט חתום בחתימה אלקטרונית או כשהוא כולל סריקה ממוחשבת של דיווח חתום בכתב, ויראו את הדיווח כאילו נמסר משעה שהתקבל אישור מסירה.

{{ח:סעיף|176|השגה}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה של רשות כמפורט להלן רשאי מי שההחלטה ניתנה בעניינו להגיש השגה בכתב, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו־ו׳}} שהתקבלה על ידי מי שאינו מנהל שירות המזון – לפני מנהל שירות המזון או לפני מי שמנהל שירות המזון הסמיכו לכך, ובתנאי שהסמכה כאמור פורסמה באתר האינטרנט, ויכול שההסמכה תהיה לדון בהשגה על סוגי החלטות או על החלטות לפי זהות הגורם מקבל ההחלטה;
{{ח:תתת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו־ו׳}} שהתקבלה על ידי מנהל שירות המזון – לפני מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} החלטה של רשם היבואנים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} – לפני מנהל שירות המזון;
{{ח:תתת|(4)}} החלטה של רשות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} שאינה כאמור בפסקה (3) ואינה החלטה של מנהל שירות המזון – לפני גורם כאמור בפסקה (1); לא יקבל הגורם המחליט בהשגה לפי פסקה זו החלטה, אלא בהתייעצות עם הממונה על הגורם מקבל ההחלטה שעליה מוגשת ההשגה;
{{ח:תתת|(5)}} החלטה שאינה החלטה של מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}} – לפני מנהל שירות המזון;
{{ח:תתת|(6)}} החלטה שאינה של מנהל שירות המזון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיפים 164}}, {{ח:פנימי|סעיף 165|165}} {{ח:פנימי|סעיף 166|או 166}} – לפני גורם כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} החלטה בהשגה לפי סעיף זה תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתה, ואולם השגה לפי סעיף קטן (א)(4) על החלטה בעניין מתן תעודת שחרור תינתן בתוך 15 ימים מיום הגשתה, אלא אם כן הגורם המוסמך להחליט בהשגה האריך את המועד להחלטתו, ובלבד שלא יאריך ביותר מ־15 ימים נוספים.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ההחלטה שלגביה הוגשה או לגרוע מתוקפה, ואולם מגיש ההשגה רשאי לבקש בהשגתו את עיכוב ביצוע ההחלטה; התבקש עיכוב כאמור, תינתן החלטה בעניין העיכוב בתוך 10 ימים מיום הגשתה.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הסדרת הפיקוח הווטרינרי}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|177|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית קירור“ – מקום המשמש לאחסנת מזון, ובכלל זה מוצר בשר, בקירור או בהקפאה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל היתר הפעלה“ – בעל היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} להפעלת מפעל לבשר גולמי, או מי שעסקו טעון היתר כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרופאים הווטרינרים“ – {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“, ”יצרן של מוצר בשר“ – אדם העוסק בייצור מוצר בשר, או בעל רישיון אחסנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150|בסעיף 150(1)}} לעניין מוצר בשר או מי שעסקו טעון רישיון כאמור, ולמעט –
{{ח:תתת|(1)}} מוביל מוצר בשר בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (6) להגדרה ”ייצור“}};
{{ח:תתת|(2)}} מייצר מוצר בשר במסגרת פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}};
{{ח:תתת|(3)}} מי שפטור מרישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27(1) או (2)}};
{{ח:תתת|(4)}} ארגון לחלוקת מזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 159|סעיף 159}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר בשר“ – בשר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}} ומוצריו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל בשר“ – עסק לייצור בשר שניתן לגביו רישיון ייצור או שהפעלת העסק טעונה רישיון כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל לבשר גולמי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מפעל לשחיטת בשר, למעט אם מתבצע בו עיבוד;
{{ח:תתת|(2)}} מפעל שמבוצע בו רק טיפול בבשר גולמי;
{{ח:תתת|(3)}} מפעל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בסעיף 190(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל לשחיטת בשר“ – מפעל שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית מטבחיים – מפעל שמיועד להמתת בהמות ושחיטתן;
{{ח:תתת|(2)}} בית שחיטה לעופות – מפעל שמיועד לשחיטת עופות;
{{ח:תתת|(3)}} תחנת מיון לדגים – מפעל שמיועד למיון ולאריזה של דגים המיועדים למאכל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל שאושר לייצוא“ – מפעל שקיבל אישור לייצוא לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיבוד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|בחוק הרופאים הווטרינרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר מוסמך“ – רופא וטרינר מוסמך במפעל או רופא וטרינר מוסמך בשווקים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר מוסמך“, במפעל – רופא וטרינר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}} {{ח:פנימי|סעיף 193|או 193}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר מוסמך“, בשווקים – רופא וטרינר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 194|סעיף 194}} {{ח:פנימי|סעיף 195|או 195}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב הובלה“ – כלי תחבורה שמובילים בו מוצר בשר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד לפיקוח וטרינרי“, ”תאגיד“ – התאגיד לפיקוח וטרינרי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית בטיחות מזון“ – תכנית הכוללת לפחות את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, האריזה וההובלה של מוצר הבשר (Hazard Analysis Critical Control Points – HACCP);
{{ח:תתת|(2)}} אמצעים לשמירה על עקיבות מוצרי הבשר וחומרי הגלם שלהם ועל הוצאתם מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת משלוח למוצר בשר“ – תעודת משלוח למוצר בשר שהנפיק יצרן של מוצר בשר או בעל היתר הפעלה, ונכללים בה הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה וטרינרית“ – תעודה החתומה בידי רופא וטרינר מוסמך במפעל בשר או במפעל לבשר גולמי, שניתנת למוצר בשר טרם הוצאתו מהמפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודות“ – תעודת משלוח למוצר בשר ותעודה וטרינרית.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר}}

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ב משנה א|סימן משנה א׳: תנאי ייצור נאותים למוצרי בשר}}

{{ח:סעיף|178|החובה לקבל אישור ייצור נאות}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן של מוצר בשר לא ייצר מוצר כאמור אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון.
{{ח:תת|(ב)}} על מתן אישור נאות לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ בפרק ג׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להורות כי מפעל לייצור בשר מסוג מסוים לא יהיה חייב באישור ייצור נאות אם הוא מצא שמיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון; הוראות לפי סעיף קטן זה יינתנו בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב, בין השאר, בסוג המפעל, בהיקף הייצור במפעל, בהקפדתו בעבר על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון, בסוג המזון המיוצר בו ובמורכבות הטכנולוגית של הייצור.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ב משנה ב|סימן משנה ב׳: תנאים להוצאת מוצר בשר, קבלתו והעברתו}}

{{ח:סעיף|179|צירוף תעודת משלוח ותעודה וטרינרית למוצר בשר}}
{{ח:ת}} יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא יוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, לפי העניין, אלא לאחר שהנפיק תעודת משלוח למוצרי בשר וצירף אותה למשלוח וכן צירף למשלוח תעודה וטרינרית, אם הנפקתה נדרשת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}}.

{{ח:סעיף|180|איסור הנפקת תעודת משלוח למוצר בשר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 179|בסעיף 179}}, יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא ינפיק תעודת משלוח למוצר בשר, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הרופא הווטרינר המוסמך במפעל –
{{ח:תתת|(א)}} הודיע על כוונה לערוך בדיקה של המשלוח או שמצא שהתקיימה אחת מהנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 205|בסעיף 205}};
{{ח:תתת|(ב)}} סירב לחתום על תעודה וטרינרית הנדרשת לפי דין לרבות תעודה וטרינרית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}};
{{ח:תת|(2)}} חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח לגבי אתר המכירה שאליו מיועד מוצר הבשר או לגבי הרכב המוביל את מוצר הבשר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 205|בסעיף 205(4)}};
{{ח:תת|(3)}} חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח מאחר שהיצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן לא שילם את האגרה הנדרשת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 205|בסעיף 205(5)(א) או (ב)}}.

{{ח:סעיף|181|פרטי תעודת משלוח למוצר בשר}}
{{ח:ת}} יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן יכלול בתעודת משלוח למוצר בשר את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} פרטי היצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן, לרבות כתובתו ופרטי ההתקשרות עמו;
{{ח:תת|(2)}} פרטים בדבר מוצר הבשר, לרבות שם מוצר הבשר, מספר האריזות במשלוח, משקל המשלוח ומספר אצווה;
{{ח:תת|(3)}} היום והשעה שבה רכב ההובלה יוצא מהמפעל;
{{ח:תת|(4)}} היעד של מוצר הבשר, ובכלל זה שם העסק וכתובתו, ואם אינו עסק – שם המקום וכתובתו;
{{ח:תת|(5)}} פרטי רכב ההובלה שבו מובל מוצר הבשר, ובכלל זה מספר הרישוי והטמפרטורה הנדרשת ברכב;
{{ח:תת|(6)}} מספר הטלפון הנייד של נהג רכב ההובלה וכן מספר הטלפון הנייד של עובדו של היצרן בעל היתר ההפעלה או היבואן, המשמש כאיש קשר לעניין הוראות פסקה זו.

{{ח:סעיף|182|שליחת העתק של התעודות}}
{{ח:ת}} בעת יציאתו של משלוח מוצרי בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, יעביר היצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן, לפי העניין, למערכת הממוחשבת את פרטי המשלוח, יעד המשלוח, פרטי רכב ההובלה ושם הרופא הווטרינר המוסמך במפעל, לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית.

{{ח:סעיף|183|תנאי הובלה ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר}}
{{ח:ת}} יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן, לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, אלא לאחר שמצא כי התקיימו כל אלה לגבי רכב ההובלה שבו הוא מובל:
{{ח:תת|(1)}} הטמפרטורה ברכב עומדת בכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 155|סעיף 155}};
{{ח:תת|(2)}} מותקנת מערכת בקרה של הטמפרטורה ברכב;
{{ח:תת|(3)}} קיימת מערכת לתיעוד תקלות בטמפרטורה שברכב;
{{ח:תת|(4)}} קיימת מערכת המתריעה בזמן אמת על תקלות בטמפרטורה ברכב; השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום מערכת כאמור לגבי יצרן, בעל היתר הפעלה או יבואן, בהתאם להיקף הייצור של המפעל ולסוג המזון המיוצר בו, ורשאי הוא להתחשב במיעוט מספרם של כלי הרכב המשמשים אותם.

{{ח:סעיף|184|איסור קבלה של מוצר בשר}}
{{ח:ת}} יצרן של מוצר בשר או בעל היתר הפעלה לא יקבל מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה לגבי המשלוח של מוצר הבשר:
{{ח:תת|(1)}} מצורפת למשלוח שבו הגיע מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר שנכללים בה הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}}, ואם יש לצרף לתעודת המשלוח גם תעודה וטרינרית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} – צורפה תעודה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} תעודת המשלוח של מוצר הבשר הונפקה במהלך 24 השעות שקדמו להגעת המשלוח;
{{ח:תת|(3)}} יש התאמה בין המוצרים שבמשלוח ובין תעודת המשלוח למוצרי הבשר לגבי הפרטים שלפי {{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181}}, ואם צורפה תעודה וטרינרית – יש התאמה בין התעודה הווטרינרית ובין תעודת המשלוח.

{{ח:סעיף|185|איסור מכירה של מוצר בשר}}
{{ח:ת}} משווק לא ימכור מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 184|בפסקאות (1) עד (3) לסעיף 184}} לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר שקיבל.

{{ח:סעיף|186|תנאי הובלה מאתר מכירה}}
{{ח:ת}} משווק של מוצרי בשר לא יוציא מוצרי בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה ולא יוביל מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183}}, בשינויים המחויבים, לגבי רכב ההובלה.

{{ח:סעיף|187|הוצאת מוצרי בשר לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה}}
{{ח:תת|(א)}} משווק של מוצר בשר לא יוציא מוצרי בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, אלא לאחר שצירף למוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר בשר שאותה הנפיק היצרן של מוצר הבשר או בעל היתר ההפעלה, ומצוין בה כי היא אושרה על ידי הרופא הווטרינר המוסמך במפעל.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מתן האישור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרופא הווטרינר המוסמך במפעל להיעזר ברופא ווטרינר מוסמך בשווקים, המפקח בתחום השיפוט של הרשות המקומית שבו נמצא אתר המכירה.
{{ח:תת|(ג)}} על יצרן או על בעל היתר הפעלה שהנפיק תעודת משלוח חדשה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות לעניין שליחת העתק מתעודת המשלוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182}}.

{{ח:סעיף|188|תקנות לעניין העברה ומכירה של מוצר בשר}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות כללים ותנאים בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} העברה של מוצר בשר באמצעות הובלה ממשווק מזון בשיווק קמעונאי אל צרכן;
{{ח:תת|(2)}} פעולתם של משווקים של מוצרי בשר שמחזיקים את מוצר הבשר ברכב ההובלה בלבד החל מרכישת מוצר הבשר על ידיהם ועד לשיווקו, לרבות תנאים ומגבלות על משך הזמן שבו מותר להחזיק מוצר הבשר ברכב ההובלה.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ב משנה ג|סימן משנה ג׳: הוראות שונות – חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר}}

{{ח:סעיף|189|סייג לתחולה על מייצר ארוחות מוכנות להסעדה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לעניין יצרן לא יחולו על מי שמייצר ארוחות מוכנות להסעדה ממוצרי בשר, שאינו בית אוכל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(ב)}}, אלא אם כן השר קבע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, כולן או חלקן, יחולו לגביו.

{{ח:סעיף|190|חובות רישיון ייצור או היתר הפעלה במפעלים שמבצעים עיבוד וטיפול בבשר גולמי}}
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|ובפקודת מחלות בעלי חיים}}, מפעל שמתבצעים בו באותו מבנה טיפול בבשר גולמי ועיבוד –
{{ח:תת|(1)}} יהיה טעון קבלת רישיון ייצור ופטור מקבלת היתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}}, אם מבין מוצרי הבשר שהוא מוציא לשיווק משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם עיבוד עולה על משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם רק טיפול בבשר גולמי;
{{ח:תת|(2)}} יהיה טעון קבלת היתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} ופטור מקבלת רישיון ייצור, אם מבין מוצרי הבשר שהוא מוציא לשיווק משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם רק טיפול בבשר גולמי עולה על משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם עיבוד.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על־ידי רופאים וטרינרים}}

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה א|סימן משנה א׳: הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל}}

{{ח:סעיף|191|הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל}}
{{ח:ת}} מנהל היחידה הווטרינרית יסמיך רופאים וטרינרים, מבין עובדי התאגיד, לבצע פיקוח וטרינרי במפעל בשר, בבית קירור וברכב הובלה.

{{ח:סעיף|192|היקף הפיקוח הנדרש במפעל בשר או בבית קירור}}
{{ח:ת}} מנהל היחידה הווטרינרית יורה על היקף הפיקוח הווטרינרי הנדרש בכל מפעל בשר ובית קירור, לאחר שהתייעץ עם הרופא הווטרינר שבמפעל, ככל שישנו, ויסמיך את הרופאים הווטרינרים בהתאם לכך; מנהל היחידה הווטרינרית יורה על היקף הפיקוח הנדרש כאמור, בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב בין השאר בסוג המפעל, בהיקף הייצור במפעל או בהיקף האחסנה בבית הקירור, בהקפדתו של המפעל או בית הקירור בעבר על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון, ובסוג המזון המיוצר או מאוחסן בו.

{{ח:סעיף|193|הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל לבשר גולמי}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח במפעל לבשר גולמי, רשאי מנהל היחידה הווטרינרית להסמיך לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}} רופאים וטרינרים שמונו בידי מנהל השירותים הווטרינריים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} ועומדים בתנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים להסמכת רופא וטרינר מוסמך במפעל, בסמכויות הפיקוח הווטרינרי על הוצאת התעודות במפעל.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח של רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף קטן (א), הנתונות לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}}.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה ב|סימן משנה ב׳: הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים}}

{{ח:סעיף|194|הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי רשות מקומית}}
{{ח:ת}} מנהל היחידה הווטרינרית יסמיך רופאים וטרינרים, מבין עובדי רשות מקומית, שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי על אתרי המכירה של מוצרי בשר ברשות המקומית ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – שווקים), ובכלל זה על ההובלה של מוצרי בשר.

{{ח:סעיף|195|הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי התאגיד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 194|בסעיף 194}}, רשות מקומית שבה הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים הם מבין עובדי הרשות, רשאית, באישור מועצתה, להודיע בכתב למנהל כי היא מעוניינת שכל הרופאים הווטרינרים שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה לא יהיו מבין עובדי הרשות המקומית.
{{ח:תתת|(2)}} הודיעה רשות מקומית כאמור בפסקה (1), יסמיך מנהל היחידה הווטרינרית רופאים וטרינרים מבין עובדי התאגיד שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה החל במועד שצוין בהודעתה, ובלבד שהמועד לא יהיה לפני שחלפו ארבעה חודשים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 194|בסעיף 194}}, מצא המנהל כי הרשות המקומית אינה מציעה די מועמדים לרופאים וטרינרים המוסמכים לפקח בשווקים שבתחום שיפוטה או שהיא מציעה מועמדים שאינם עומדים בתנאי הכשירות וההכשרה לשם הסמכתם לרופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים, רשאי הוא להורות, לפי המלצת מנהל היחידה הווטרינרית ולאחר שניתנה לרשות המקומית הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי יהיו מבין עובדי התאגיד רופאים וטרינרים שיהיו מוסמכים לפקח בשווקים שבתחום שיפוטה של הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} ביקשה רשות מקומית שהרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שבתחום שיפוטה הם מבין עובדי התאגיד, מהמנהל, בכתב, באישור מועצתה, שהרופאים הווטרינרים המוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה יהיו מבין עובדיה, והמנהל, לפי המלצת מנהל היחידה הווטרינרית, הסכים לבקשה, יסמיך מנהל היחידה הווטרינרית את הרופאים הווטרינרים המוסמכים כאמור מבין עובדי הרשות המקומית.

{{ח:סעיף|196|מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים הנדרש בשווקים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל היחידה הווטרינרית יורה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים הנדרשים במדינה, בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב במספר אתרי המכירה במדינה שנדרשת לגביהם ביקורת תקופתית, בסוג מוצרי הבשר שהם מוכרים, ובתדירות הביקורת שיורה עליה בין השאר בהתאם לסיכון הנשקף מהמזון לבריאות הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל היחידה הווטרינרית יורה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים בכל רשות מקומית, בהתחשב בחלקם היחסי של מספר אתרי המכירה ברשות המקומית שנדרשת לגביהם ביקורת תקופתית, ובתדירות הביקורת שהורה עליה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לשם מתן הוראה ראשונה לפי סעיף קטן (ב) ולשם הקמת המערכת הממוחשבת, תמציא רשות מקומית בתוך שישה חודשים מעת שהתבקשה לכך בידי מנהל היחידה הווטרינרית, נתונים כמפורט להלן, ככל שיש בידה, על עסקים שבהם נמכר בשר בתחום שיפוטה, לרבות עסקים שלא ניתן להם רישיון עסק, בחלוקה לסוגי עסקים ככל שהתבקשה: שם העסק, כתובתו ומספר הטלפון בעסק, ושם בעל העסק, ואם הוא תאגיד – מספר הרישום שלו.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה ג|סימן משנה ג׳: הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים – הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|197|תקנות הסמכה של רופא וטרינר מוסמך}}
{{ח:ת}} השר רשאי להתקין תקנות בדבר דרכי ההסמכה של רופאים וטרינרים מוסמכים, לרבות לעניין שינוי בהסמכה.

{{ח:סעיף|198|תנאי כשירות והכשרה של רופא וטרינר מוסמך}}
{{ח:ת}} כל הרופאים הווטרינרים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}}, חייבים לעמוד בתנאי הכשירות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}, ולהשתתף בהכשרה ובהשתלמויות מקצועיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מב|סעיף 32מב לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|199|הנחיה מקצועית}}
{{ח:ת}} הרופאים הווטרינריים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}}, יפעלו בהתאם להנחיות מקצועיות של מנהל היחידה הווטרינרית או של מנהל השירותים הווטרינריים, לפי העניין.

{{ח:סעיף|200|ביטול או התליית הסמכה של רופא וטרינר מוסמך}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל היחידה הווטרינרית רשאי, לאחר שנתן לרופא וטרינר מוסמך הזדמנות להשמיע את טענותיו, בכתב או בעל פה, לבטל או להתלות את הסמכתו של רופא וטרינר מוסמך, אם מצא שהרופא הווטרינר המוסמך אינו ממלא את חובותיו לפי חוק זה או שהוא פעל באופן שגרם לסכנה לבריאות הציבור או שאינו עומד בתנאי הכשירות וההכשרה שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}, ולאחר ששוכנע שלא ניתן לקבוע לגביו תנאים של הכשרה מתאימה שיביאו לתיקון הפגם בפעולת הפיקוח על ידו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מצא מנהל היחידה הווטרינרית כי קיים צורך דחוף לבטל או להתלות את ההסמכה כאמור באותו סעיף קטן לשם מניעת סכנה מיידית לבריאות הציבור, רשאי הוא לבטל או להתלות את ההסמכה כאמור לאלתר, ובלבד שייתן לרופא הווטרינר המוסמך הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר הביטול או ההתליה, ולא יאוחר משבעה ימים ממועד החלטתו.

{{ח:סעיף|201|מינוי רופא וטרינר מוסמך מבין עובדי המדינה או הרשות המקומית}}
{{ח:תת|(א)}} על אף ההוראות לעניין הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים, מבין עובדי התאגיד, במפעל או בשווקים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191|בסעיפים 191}} {{ח:פנימי|סעיף 195|ו־195(ב) או (ג)}}, מצא השר כי יש צורך בהסמכת רופאים וטרינרים נוספים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, להתיר למנהל היחידה הווטרינרית להסמיך לפי הסעיפים האמורים, לתקופה שיקבע, רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל או בשווקים מבין עובדי רשות מקומית שבתחום שיפוטה נמצאים המפעל או השווקים, אם ניתנה לכך הסכמת הרשות המקומית, לפי החלטת המועצה, או מבין עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 214|בסעיפים 214}} {{ח:פנימי|סעיף 215|ו־215}}, התיר השר כאמור בסעיף קטן (א), תשולם האגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 214|באותם סעיפים}} לרשות המקומית או למשרד הבריאות, לפי העניין; גבה התאגיד לפיקוח וטרינרי את האגרה, יעבירה למשרד הבריאות או לרשות המקומית, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 218|סעיף 218(א)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה ד|סימן משנה ד׳: חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך במפעל}}

{{ח:סעיף|202|נקיטת פעולות פיקוח במפעל}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך במפעל יאמת את יישומה של תכנית בטיחות המזון במפעל, ובכלל זה יפקח על אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנאי התברואה במפעל;
{{ח:תת|(2)}} בטיחות מוצרי הבשר וחומרי הגלם;
{{ח:תת|(3)}} שלמות האריזה וקיום תהליכי סימון המזון;
{{ח:תת|(4)}} אחסון מוצרי בשר;
{{ח:תת|(5)}} הובלת מוצרי הבשר מאתר הייצור לדרכי השיווק.

{{ח:סעיף|203|נוכחות במפעל}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך במפעל יהיה נוכח במפעל בתדירות שיורה עליה מנהל היחידה הווטרינרית, בהתאם לניהול סיכונים ובין השאר בהתאם לניתוח של הסיכונים הקיימים לבריאות הציבור מאותו מפעל ומאותו סוג מזון.

{{ח:סעיף|204|נטילת דוגמאות וביצוע בדיקות}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך במפעל ייטול דוגמאות של מזון ויבצע בדיקות, יידע את המפעל לגבי תוצאות הבדיקות וינהל רישום של תוצאות הבדיקות שביצע, והכול לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית שיפורסמו באתר האינטרנט; המפעל יישא בהוצאות הבדיקות ונטילת הדוגמאות תהיה בלא תשלום.

{{ח:סעיף|205|פיקוח על הוצאת תעודת משלוח למוצר בשר}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך במפעל רשאי להחליט כי יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא יוציא תעודת משלוח למוצר בשר, במקרה מסוים או דרך כלל, אם הוא מעוניין לבצע בדיקה של המשלוח, או אם מצא שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מוצר הבשר אינו ראוי למאכל אדם או שאינו עומד בדרישות חקיקת המזון;
{{ח:תת|(2)}} יש אי־התאמה לתכנית בטיחות מזון, באופן העלול לפגוע בבטיחות מוצר הבשר;
{{ח:תת|(3)}} רכב ההובלה אינו עומד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183}} או בדרישות לפי חקיקת המזון;
{{ח:תת|(4)}} חל איסור במערכת הממוחשבת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 211|בסעיף 211(ב)}} להנפיק תעודת המשלוח לגבי אתר המכירה שאליו מיועד מוצר הבשר או לגבי הרכב שמוביל את מוצר הבשר;
{{ח:תת|(5)}} חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח מאחר שהיצרן או בעל היתר ההפעלה לא שילמו את האגרה הנדרשת לפי הוראות סעיפים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי יצרן שאינו בעל היתר הפעלה – לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|סעיף 214}};
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי בעל היתר הפעלה – לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 215|סעיף 215}}.

{{ח:סעיף|206|מתן תעודה וטרינרית}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוצאת מוצר בשר מסוג מסוים ממפעל בשר מחייבת קבלת תעודה וטרינרית כאמור בסעיף קטן (ב), וכן תנאים למתן תעודה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} רופא וטרינר מוסמך המפקח במפעל שנקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א), יבדוק את מוצר הבשר ואם מצא כי הוא ראוי למאכל אדם יחתום, טרם הוצאת מוצר בשר ממפעל כאמור, על תעודה המעידה על הבדיקה ועל תוצאותיה.
{{ח:תת|(ג)}} רופא וטרינר מוסמך במפעל שנקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א), יסרב לחתום על תעודה וטרינרית אם התקיימה אחת מהנסיבות השוללות מתן תעודת משלוח למוצרי בשר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} או אם לא התקיים תנאי לחתימה על התעודה הווטרינרית שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) לגבי מפעל בשר.

{{ח:סעיף|207|דיווח למנהל היחידה הווטרינרית}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך במפעל ידווח בכתב למנהל היחידה הווטרינרית על ממצאי הבדיקות בהתאם להוראות שלפי {{ח:פנימי|סעיף 204|סעיף 204}}, על הליקויים והחריגות במפעל, על הפעולות המתקנות שבוצעו בו וכן על כל מידע אחר הנוגע לעניין שידרוש מנהל היחידה הווטרינרית.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה ה|סימן משנה ה׳: חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך בשווקים}}

{{ח:סעיף|208|נקיטת פעולות פיקוח בשווקים}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים יפקח על קיומם של אלה, לפי הוראות חקיקת המזון:
{{ח:תת|(1)}} תנאי התברואה;
{{ח:תת|(2)}} בטיחות של מוצרי הבשר;
{{ח:תת|(3)}} שלמות האריזה וקיום תהליכי סימון המזון;
{{ח:תת|(4)}} אחסון מוצרי הבשר;
{{ח:תת|(5)}} הובלת מוצרי הבשר ופריקתם מרכב הובלה;
{{ח:תת|(6)}} תהליכי העבודה;
{{ח:תת|(7)}} עקיבות;
{{ח:תת|(8)}} אורך חיי המדף.

{{ח:סעיף|209|ביצוע ביקורות}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים יבצע ביקורת באתרי המכירה בתדירות שיורה עליה מנהל היחידה הווטרינרית, בין השאר בהתאם לניתוח של הסיכונים לבריאות הציבור מאותו אתר מכירה ומאותו סוג מזון.

{{ח:סעיף|210|נטילת דוגמאות מזון וביצוע בדיקות}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים ייטול דוגמאות של מזון, יבצע בדיקות וינהל רישום של תוצאות הבדיקות שביצע, והכול לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית.

{{ח:סעיף|211|פיקוח על העברת מזון לאתר מכירה}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים לא ירשה להעביר מוצר בשר לאתר מכירה, במקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתן לגבי אתר המכירה צו הפסקה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 16|סעיפים 16}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 20|או 20 לחוק רישוי עסקים}} או צו מניעת פעולות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 22א|סעיף 22א לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} הרופא הווטרינר כאמור מצא שהעברת מוצר הבשר עלולה לסכן את בריאות הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} לא הרשה רופא וטרינר מוסמך בשווקים להעביר מוצר בשר לאתר מכירה כאמור בסעיף קטן (א), יעביר עדכון על כך לאלתר באמצעות המערכת הממוחשבת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 220|סעיף 220}}, ויציין בה כי חל איסור העברה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראה של רופא וטרינר מוסמך בשווקים כאמור בסעיף קטן (א)(2) תהיה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות ותינתן רק לאחר שהרופא הווטרינר המוסמך נתן לבעל אתר המכירה הזדמנות להשמיע את טענותיו; ואולם אם מצא הרופא הווטרינר המוסמך כי השהיית ההוראה עלולה לסכן את בריאות הציבור, רשאי הוא לתתה לאלתר, ובלבד שייתן לבעל אתר המכירה הזדמנות לטעון את טענותיו בהזדמנות הראשונה לאחר מכן.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעביר אדם מוצר בשר לאתר מכירה בניגוד להוראת רופא וטרינר מוסמך בשווקים לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|212|דיווח על ביקורות ובדיקות למנהל היחידה הווטרינרית}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים ידווח באמצעות המערכת הממוחשבת למנהל היחידה הווטרינרית על ממצאי הביקורות והבדיקות בהתאם להוראות שלפי {{ח:פנימי|סעיף 209|סעיף 209}}, על הליקויים והחריגות, על הפעולות המתקנות שבוצעו וכן על כל מידע אחר הנוגע לעניין שידרוש מנהל היחידה הווטרינרית.
{{ח:תת|(ב)}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים יעביר את הדיווח כאמור בסעיף קטן (א) למנהל היחידה הווטרינרית, לפי הוראותיו, ורשאי מנהל היחידה הווטרינרית להורות על מסירת דיווחים שונים על ידי סוגי מפקחים שונים, לגורמים שונים, ובלבד שדיווח לעניין עובד של רשות מקומית יימסר גם למנהל המחלקה הווטרינרית באותה רשות, ובהעדר מנהל מחלקה כאמור – למי שממלא תפקיד דומה ברשות המקומית.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: אגרות פיקוח}}

{{ח:סעיף|213|הסכום הבסיסי לעניין אגרת פיקוח}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|בסימן זה}}, ”סכום האגרה הבסיסי“ – 34,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את סכום האגרה הבסיסי כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב בין השאר בעלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך ובתקורה הכרוכה בהעסקה.

{{ח:סעיף|214|אגרה בעד פיקוח וטרינרי במפעל}}
{{ח:תת|(א)}} בעד פיקוח וטרינרי במפעל, ישלם יצרן של מוצר מזון לתאגיד אגרה חודשית בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי בהיקף ההעסקה של הרופאים הווטרינרים המוסמכים הנדרשים באותו מפעל, כפי שהורה מנהל היחידה הווטרינרית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בסעיף 192}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד פיקוח וטרינרי במפעל בשעות החורגות משעות העבודה הרגילות תשולם תוספת לאגרה החודשית האמורה בסעיף קטן (א), בסכום שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה.

{{ח:סעיף|215|אגרה בעד פיקוח וטרינרי בשווקים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר הפעלה של מפעל לשחיטת בשר או יבואן של מוצרי בשר ישלם לתאגיד, בעד פיקוח וטרינרי בשווקים, אגרה חודשית בסכום של 0.08 שקלים חדשים בעד כל קילוגרם של מוצר בשר המשווק בישראל מהמפעל או המיובא, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את סכום האגרה כאמור בסעיף קטן (א) בעד כל קילוגרם של מוצר בשר, בשים לב להיקף הפיקוח הנדרש כפי שהורה עליו מנהל היחידה הווטרינרית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 196|בסעיף 196}}, למשקל הבשר המיוצר או המיובא, ולעלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך ולתקורה הכרוכה בהעסקה.

{{ח:סעיף|216|מועד תשלום האגרות}}
{{ח:תת|(א)}} אגרות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן זה}} ישולמו לא יאוחר מתום 14 ימים לאחר תום החודש שבעדו משולמת האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 215|סעיף 215(א)}} המשולמת בידי יבואן תשולם כתנאי לטיפול בבקשה לתעודת שחרור.

{{ח:סעיף|217|גביית האגרות}}
{{ח:תת|(א)}} התאגיד יגבה את האגרות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, בהתייעצות עם השר ועם שר החקלאות ופיתוח הכפר, רשאי לקבוע בצו שהאגרות ייגבו בידי משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} על גביית אגרות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן זה}}, למעט אגרות שייגבו בידי משרד הבריאות לפי סעיף קטן (ב), יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|218|הקצאת אגרת פיקוח בשווקים לרשויות מקומיות}}
{{ח:תת|(א)}} התאגיד יעביר לרשויות המקומיות המעסיקות רופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים, תשלום בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי במספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים המועסקים באותה רשות; התשלום האמור יועבר בתוך 60 ימים מהמועד לתשלום האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 216|סעיף 216(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מספר הרופאים הווטרינרים שיובא בחשבון לעניין סעיף קטן (א), לא יעלה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שנדרש להעסיקם לפי היקף הפיקוח שמנהל היחידה הווטרינרית הורה עליו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 196|בסעיף 196}}.

{{ח:סעיף|219|הקצאת אגרות שנגבות על ידי משרד הבריאות}}
{{ח:ת}} נקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 217|סעיף 217(ב)}} כי משרד הבריאות יגבה את אגרות הפיקוח יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} משרד הבריאות יעביר לתאגיד תשלום בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי במספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים המועסקים בתאגיד, אך לא יותר ממספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים שהתאגיד נדרש להעסיקם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 196|בסעיף 196}}.
{{ח:תת|(2)}} משרד הבריאות יעביר לרשות מקומית שהפיקוח הווטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה מבוצע בידי עובדיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 194|בסעיף 194}} {{ח:פנימי|סעיף 195|או 195}} תשלום בסכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218(א)}}.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: הוראות שונות לעניין פיקוח וטרינרי}}

{{ח:סעיף|220|הקמת מערכת ממוחשבת}}
{{ח:ת}} השר יקים מערכת ממוחשבת לרישום בעלי היתר הפעלה, יצרנים, יבואנים ומשווקים לרבות מובילים ומאחסנים, של מוצרי בשר וכן לקבלת פרטים לגביהם הנוגעים ליישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, לרבות סוג המזון המיוצר, כמותו, החלטות פיקוח על אתרי המכירה ותשלום אגרות הפיקוח.

{{ח:סעיף|221|ביטול בדיקת משנה ותשלום אגרה בעדה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”בדיקת משנה“ – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוצרי בשר או למוביל או לרכב הובלה של מוצרי בשר ותכולתו, מכוח הוראות לפי חוק עזר, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} או לפי פקודת בריאות הציבור (מזון), כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין –
{{ח:תתת|(1)}} מוביל של מוצר בשר ורכב הובלה של מוצר בשר אינו חייב להגיע לבדיקת משנה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל היתר הפעלה, יצרן של מוצר בשר, או משווק של מוצר בשר, לרבות מוביל של מוצר בשר, אינו חייב בתשלום אגרה בעד בדיקת משנה, או אגרה לפי חוק עזר בעד בדיקה או פיקוח וטרינריים שאינם בדיקת משנה הנעשים בקשר למוצר בשר;
{{ח:תתת|(3)}} לא יהיה תוקף להוראות שנקבעו לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון) כנוסחו לפני יום תחילתו של חוק זה, האוסרות על מכירה, העברה או הוצאה של דגים בלא בדיקה של רופא וטרינר של רשות מקומית ובלא הוצאת תעודת משלוח על ידו.

{{ח:סעיף|222|שמירת סמכויות}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} כדי לגרוע מסמכויות פיקוח או סמכויות אחרות המוקנות לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ו|סימן ו׳: הוראות שעה לעניין פיקוח וטרינרי}}

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה א|סימן משנה א׳: הגדרות ותחולה}}

{{ח:סעיף|223|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו׳}}|תיקון: תשע״ז, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת משנה“ – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוביל של מוצר בשר או לרכב ההובלה ותכולתו, המבוצעת בתחנת בדיקה; לעניין זה, ”רשות מקומית“ – הרשות המקומית שאליה מועבר מוצר הבשר שבהובלה, ובלבד שהמוצר לא נשחט, יוצר או אוחסן בתחומה קודם לכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל היתר הפעלה“ – בעל היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} להפעלת מפעל לשחיטת בשר, או מי שעסקו טעון היתר כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בשר עוף לאחר שחיטה“ – מוצר בשר לאחר שחיטתו או פירוקו בבית שחיטה לעופות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור“ – בשר עוף לאחר שחיטה, שלאחר יציאתו מבית השחיטה לעופות בוצעה בו פעילות מהפעילויות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”ייצור“}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק פטור מבדיקות משנה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל היתר הפעלה של בית מטבחיים תעשייתי הפטור מהגעה לבדיקות משנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}};
{{ח:תתת|(2)}} יבואן של מוצר בשר קפוא, הפטור מהגעה לבדיקות משנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה וטרינרית“ – תעודה החתומה בידי הרופא הווטרינר שפיקח על השחיטה או ההמתה או על הייצור במפעל, הניתנת לפי דין למוצר בשר, טרם הוצאתו מהמפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת המעבר“ – תקופה של ארבע שנים שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר תום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|יום פרסומו של חוק זה י״ח בכסלו התשע״ו (30 בנובמבר 2015).}}

{{ח:סעיף|224|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243}}, יחולו בתקופת המעבר.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ב|סימן משנה ב׳: בדיקות משנה בתקופת המעבר}}

{{ח:סעיף|225|בדיקות משנה לבשר עוף לאחר שחיטה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מוביל של בשר עוף לאחר שחיטה, למעט בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור ובשר עוף המיועד לייצוא, יהיה חייב להגיע לבדיקת משנה, אחת בלבד; חלה על מוביל כאמור חובה להגיע לבדיקת משנה לפי חוק עזר, הוא לא יהיה חייב להגיע אליה ולא יהיה חייב באגרה בעדה לפי חוק העזר.
{{ח:תת|(ב)}} מוביל של בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור יהיה חייב להגיע לבדיקת משנה אם חלה עליו חובה כאמור לפי חוק עזר, ואולם לא יהיה חייב באגרה בעדה לפי חוק העזר האמור.

{{ח:סעיף|226|תיעוד בדיקות המשנה במערכת הממוחשבת}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר של רשות מקומית שביצע בדיקת משנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}} או לפי דין אחר המחייב ביצוע בדיקת משנה, ידווח על ביצוע הבדיקה ועל תוצאותיה למערכת הממוחשבת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 235|בסעיף 235}}, מיד לאחר ביצועה.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ג|סימן משנה ג׳: פטור מבדיקות משנה בתקופת המעבר}}

{{ח:סעיף|227|פטור מבדיקות משנה}}
{{ח:ת}} מוביל של מוצר בשר שנקבעה לגביו חובת הגעה לבדיקות משנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}} או לפי דין אחר, אינו חייב להגיע לבדיקות משנה כאמור, למעט בדיקות משנה אקראיות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו משנה ד|סימן משנה ד׳}}, אם מנהל היחידה הווטרינרית אישר שמתקיימים התנאים כאמור בפסקה (1) או (2) שלהלן וכל עוד מתקיימים התנאים האמורים ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|בסימן זה}} – פטור מבדיקות משנה):
{{ח:תת|(1)}} במפעל שאת מוצריו הוא מוביל מיושמת תכנית בטיחות מזון וכן מתקיים פיקוח וטרינרי בידי רופא וטרינר בהתאם לתקנות לפי חוק זה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|החוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 230|סעיף 230(א)(2)}}, ואם לא ניתן להסמיכו או למנותו בהתאם לחיקוק כאמור – בידי רופא וטרינר שהוסמך בידי מנהל היחידה הווטרינרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 230|סעיף 230(א)(1)}};
{{ח:תת|(2)}} המפעל שאת מוצריו הוא מוביל הוא מפעל לשחיטת בשר או מפעל מאושר לייצוא ומנהל השירותים הווטרינריים הודיע למנהל היחידה הווטרינרית שהתקיים בהם האמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|228|פרסום רשימת בעלי הפטור}}
{{ח:ת}} רשימת מקבלי הפטור מבדיקות משנה וכן העוסקים הפטורים מבדיקות משנה, תפורסם באתר האינטרנט; פרסום כאמור אינו תנאי לתוקף הפטור.

{{ח:סעיף|229|חובות בעלי הפטור לעניין הובלה ומשלוח}}
{{ח:ת}} מפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה, וכן עוסק פטור מבדיקות משנה –
{{ח:תת|(1)}} לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר אלא לאחר שמצא כי התקיימו כל אלה לגבי הטמפרטורה של הרכב שבו הוא מובל:
{{ח:תתת|(א)}} הטמפרטורה ברכב עומדת בדרישות הדין;
{{ח:תתת|(ב)}} מותקנת מערכת בקרה של הטמפרטורה ברכב;
{{ח:תתת|(ג)}} קיימת מערכת של תיעוד תקלות בטמפרטורה שברכב;
{{ח:תתת|(ד)}} קיימת מערכת המתריעה בזמן אמת על תקלות בטמפרטורה ברכב; השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום של מערכת כאמור לגבי מפעל או עוסק כאמור, בהתאם להיקף הייצור של המפעל ולסוג המזון המיוצר בו, ורשאי הוא להתחשב במיעוט מספרם של כלי הרכב המשמשים אותם;
{{ח:תת|(2)}} לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מצורפת למשלוח של מוצרי הבשר תעודת משלוח למוצרי בשר שנכללים בה הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}}; על הוצאת תעודת המשלוח יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182}};
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מפעל לשחיטת בשר, מפעל שאושר לייצוא ומפעל לייצור מוצרי דגים – מצורפת תעודה וטרינרית לתעודת המשלוח כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(ג)}} היצרן או בעל היתר ההפעלה יעביר, בדרך אלקטרונית, את פרטי תעודת המשלוח למערכת הממוחשבת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 235|בסעיף 235}} לפי הוראות שיורה עליהן מנהל היחידה הווטרינרית, וכן יעבירן לרופא הווטרינר העירוני; תעודה כאמור תועבר בעת יציאתו של המוביל מתחומי המפעל.

{{ח:סעיף|230|הסמכת רופא וטרינר במפעל לשם קבלת פטור מבדיקות משנה}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש יצרן של מוצר בשר לקבל פטור מבדיקות משנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 227|בסעיף 227}}, רשאי מנהל היחידה הווטרינרית ולגבי מפעל לשחיטת בשר – מנהל השירותים הווטרינריים, להסמיך לשם פיקוח וטרינרי במפעלו –
{{ח:תתת|(1)}} רופא וטרינר שהוא עובד של הרשות המקומית שבתחום שיפוטה פועל היצרן, לפי הסכם בין היצרן או בעל היתר הפעלה ובין הרשות המקומית או רופא וטרינר שהוא עובד של המועצה לענף הלול – עד יום תחילת פעילות התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} רופא וטרינר שהוא עובד של התאגיד – מיום שנקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ג)}}, כיום תחילת פעילות התאגיד לעניין הסמכת רופאים וטרינרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, לגבי יצרן שבמפעלו הוסמך רופא וטרינר מבין עובדי תאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(2), לא יהיה תוקף להוראה הקובעת כי פיקוח במפעל, לרבות הוצאת תעודת וטרינר, ייעשה בידי רופא וטרינר של רשות מקומית.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להסמיך רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף זה בסמכויות מפקח ויחולו לעניין הסמכה כאמור הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}.

{{ח:סעיף|231|אגרה בעד פיקוח במפעל של רופא וטרינר שהוא עובד תאגיד}}
{{ח:ת}} יצרן שבמפעלו הוסמך רופא וטרינר מבין עובדי התאגיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230|בסעיף 230(א)(2)}}, ישלם לתאגיד אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 214|בסעיף 214}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 23|סעיף 23(א1) לפקודת מחלות בעלי חיים}}, לפי העניין, בהתאם להיקף הפיקוח שהורה עליו מנהל היחידה הווטרינרית, ועל תשלום האגרה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 239|סעיף 239}}.

{{ח:סעיף|232|חובות רופא וטרינר במפעל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הוסמך רופא וטרינר במפעל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230|בסעיף 230}}, יחולו עליו, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 320|בסעיף 320}}, החובות והסמכויות כאמור {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג משנה ד|בסימן משנה ד׳ {{ח:הערה|לסימן ג׳}} לפרק ח׳}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|233|ביטול הפטור מבדיקות משנה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל היחידה הווטרינרית כי לא קוימה חובה מהחובות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 229|בסעיף 229}} או {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו משנה ד|בסימן משנה ד׳}}, וכי אי קיום החובה סיכן או היה עלול לסכן באופן ממשי את בריאות הציבור, או שמדובר בהפרה חוזרת ונשנית של החובה, רשאי הוא לבטל את הפטור מבדיקות משנה, לתקופה שיורה, לאחר שנתן ליצרן או לבעל היתר ההפעלה הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מפעל לשחיטת בשר ומפעל שאושר לייצוא, לפני ביטול הפטור כאמור בסעיף קטן (א), יתייעץ מנהל היחידה הווטרינרית עם מנהל השירותים הווטרינריים; שלח מנהל היחידה הווטרינרית הודעה למנהל השירותים הווטרינריים על כוונתו לבטל את הפטור, ומנהל השירותים הווטרינריים לא העביר את חוות דעתו לגבי הכוונה לבטל את האישור בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההודעה, יראו את ההתייעצות כאילו קוימה.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ד|סימן משנה ד׳: חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות בתקופת המעבר}}

{{ח:סעיף|234|חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות}}
{{ח:תת|(א)}} מוביל של מוצר בשר שיוצר במפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 227|סעיף 227}}, יהיה חייב להגיע לבדיקות משנה אקראיות.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל היחידה הווטרינרית יזמן מוביל כאמור בסעיף קטן (א), לבדיקת משנה של מוצר הבשר המובל ברכב ההובלה, בהתאם לנתוני המערכת הממוחשבת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 235|בסעיף 235}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההגעה לבדיקות המשנה למקום הבדיקה לא תגרום לסטייה ניכרת מנתיב הנסיעה;
{{ח:תתת|(2)}} ההגעה למקום הבדיקה תהיה במועד שיחול בשעות העבודה של המוביל באותה נסיעה ולא תגרום לעיכוב ניכר בזמן הנסיעה;
{{ח:תתת|(3)}} רכב הובלה של מוביל של יצרן או בעל היתר הפעלה, יזומן ל־12 בדיקות משנה בשנה לפי הוראות סעיף זה, ואם הוראת סעיף זה תחול בחלק מהשנה – המוביל יזומן לבדיקות משנה אקראיות לפי הוראות סעיף זה שמספרן כמספר החודשים שבהם יחולו הוראות סעיף זה.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ה|סימן משנה ה׳: מערכת ממוחשבת לתקופת המעבר}}

{{ח:סעיף|235|הקמת מערכת ממוחשבת}}
{{ח:ת}} השר ושר החקלאות ופיתוח הכפר יקימו מערכת ממוחשבת ליישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן זה}}, ובכלל זה לסיוע בבחירת ההובלות שלגביהן תתבצע בדיקת המשנה, לקבלת תעודת משלוח למוצר בשר ולקבלת הודעות על ביצוע בדיקות משנה מרופאים וטרינרים של הרשות המקומית.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ו|סימן משנה ו׳: פיקוח וטרינרי באתרי מכירה}}

{{ח:סעיף|236|איסור מכירה והחזקה של מוצר בשר}}
{{ח:ת}} משווק לא ימכור מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שקיבל פטור מבדיקות משנה או בידי עוסק פטור מבדיקות משנה, ויצרן לא יחזיק מוצר בשר שהגיע לידיו ממי שקיבל פטור כאמור או ממי שפטור כאמור, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה לגבי המשלוח של מוצר הבשר:
{{ח:תת|(1)}} למשלוח המזון מצורפת תעודת משלוח למוצרי בשר, שנכללים בה הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}}, ואם יש לצרף לתעודת המשלוח גם תעודה וטרינרית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}} – צורפה תעודה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} אם צוין בתעודת המשלוח כי חלה חובה להגיע לבדיקת משנה אקראית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234}} – בתעודת המשלוח צוין כי בדיקת המשנה בוצעה;
{{ח:תת|(3)}} תעודת המשלוח הונפקה ב־24 שעות שקדמו להגעת המשלוח;
{{ח:תת|(4)}} יש התאמה בין המוצרים שבמשלוח ובין תעודת המשלוח למוצרי בשר לעניין הפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181}}, ואם צורפה תעודה וטרינרית – יש התאמה בין התעודה הווטרינרית לבין תעודת המשלוח האמורה.

{{ח:סעיף|237|הוראות לעניין רכב הובלה}}
{{ח:תת|(א)}} משווק של מוצרי בשר לא יוציא מוצר בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר או ליצרן או לבעל היתר הפעלה ולא יוביל מוצר בשר מאתר מכירה אלא לאחר שמצא כי התקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183(1) עד (3)}} {{ח:פנימי|סעיף 217|וסעיף 217}}, בשינויים המחויבים, לגבי הרכב שבו הוא מובל.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) תחול גם לעניין החובה לוודא כי התקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183(4)}}, בשינויים המחויבים, לגבי הרכב שבו מובל הבשר החל מתום שישה חודשים מיום תחילתה של תקופת המעבר, אלא אם כן קבע השר, באישור הוועדה, כי תחילתה של הוראה זו תהיה מתום שנה מיום תחילתה של תקופת המעבר כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום של מערכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183(4)}} לגבי משווק בהתאם להיקף פעילותו ולסוג המזון הנמכר על ידו.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ז|סימן משנה ז׳: אגרות בעד בדיקות משנה בתקופת המעבר}}

{{ח:סעיף|238|אגרה בעד בדיקות משנה של בשר עוף לאחר שחיטה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בית שחיטה לעופות, למעט מפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 227|בסעיף 227}}, ישלם לרשות המקומית אגרה חודשית בעד ביצוע בדיקות המשנה לגבי בשר עוף לאחר שחיטה, למעט מוצר בשר עוף המיועד לייצוא.
{{ח:תת|(ב)}} סכום האגרה החודשית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של בשר עוף לאחר שחיטה שיצא מבית השחיטה לעופות באותו חודש, למעט בשר עוף המיועד לייצוא, בשיעור התושבים ברשות המקומית שאליה שווק המזון; {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו משנה ז|בסימן משנה זה}}, ”שיעור התושבים“ – היחס בין מספר התושבים ברשות המקומית לבין מספר כלל התושבים בכלל הרשויות המקומיות, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה ערב תחילת תקופת המעבר.

{{ח:סעיף|239|תשלום אגרה בידי מי שפטור מחובת הגעה לבדיקות משנה או מי שחייב בהגעה לבדיקות משנה אקראיות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק פטור מבדיקות משנה, ומפעל לשחיטת בשר שקיבל פטור מבדיקות משנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 227|בסעיף 227}}, ישלמו לרשות המקומית מדי חודש אגרה בעד פיקוח וטרינרי שיבצעו רופאים וטרינרים בשווקים שבתחום שיפוטה של אותה רשות מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} סכום האגרה החודשית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של מוצר בשר לאחר שחיטה או המתה, שיוצר בידי החייב בתשלום האגרה, ושווק בכלל הרשויות המקומיות בישראל באותו חודש, למעט בשר עוף המיועד לייצוא, בשיעור התושבים.

{{ח:סעיף|239א|ביטול גביית אגרות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} רשות מקומית לא תגבה אגרה לפי חוקי העזר בעד ביצוע בדיקות המשנה לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|240|סירוב להנפיק תעודה וטרינרית בשל אי־&lt;wbr&gt;תשלום אגרה}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230|בסעיף 230}} לא ינפיק תעודה וטרינרית למפעל שקיבל אישור על מתן פטור מבדיקות משנה ולבעל היתר הפעלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בפסקה (1) להגדרה ”עוסק פטור מבדיקות משנה“}}, שלא שילמו את האגרה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו משנה ז|סימן משנה זה}} בתוך 14 ימים מתום החודש שבעדו היה עליהם לשלמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 239|בסעיף 239(א)}}.

{{ח:סעיף|241|היעזרות בגוף אחר לשם גביית האגרה}}
{{ח:תת|(א)}} עד ערב תחילת פעילות התאגיד לעניין גביית אגרות כפי שנקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ג)(2)}} רשאית רשות מקומית להסתייע בגוף אחר לשם גביית האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} מיום תחילת פעילות התאגיד לעניין גביית אגרות כפי שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א), רשאית רשות מקומית להיעזר רק בתאגיד לשם גביית האגרה.
{{ח:תת|(ג)}} גוף כאמור בסעיף קטן (א) והתאגיד יהיו כפופים להנחיות השר וידווחו לשר מדי חודש או לפי דרישה על פעילותם בכל הנוגע לגביית האגרות ולתשלומן לרשויות המקומיות.

{{ח:סעיף|242|מערך משותף של בדיקות משנה}}
{{ח:ת}} רשויות מקומיות רשאיות לשתף פעולה כדי להקים ולהפעיל את מערך בדיקות המשנה לפי כל דין.

{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ח|סימן משנה ח׳: התחשבנות עם רשויות מקומיות – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|243|התחשבנות עם רשויות מקומיות לעניין עלות שכר השונה מסכום האגרה הבסיסי – הוראת שעה}}
{{ח:תת|(א)}} בתקופה של שנתיים מתום תקופת המעבר, רשות מקומית, שעלות השכר החודשי בפועל לרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שהיא מעסיקה שונה מסכום האגרה הבסיסי, תהיה זכאית לתוספת לתשלום האמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 219|או 219(2)}}, או שיופחת התשלום המגיע לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 218|הסעיפים האמורים}}, לפי העניין, בגובה ההפרש שבין סכום עלות השכר החודשי בפועל לסכום האגרה הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות השכר החודשי בפועל“ – עלות השכר החודשי הממוצע המשולם כדין בכפוף להוראות מגבילות בשנת 2015 לרופאים וטרינרים המועסקים בידי הרשות המקומית בפיקוח וטרינרי על מזון, וכן תוספות שהרשות המקומית מחויבת לשלם לפי הסכם קיבוצי המגיעות לאחר יום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), והיא שילמה אותן בפועל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראות מגבילות“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_562702.pdf|סעיף 23 לחוק התקציב לשנת הכספים 1982, התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתתת|(3)}} הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_562704.pdf|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1983, התשמ״ג–1983}};
{{ח:תתתת|(4)}} הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_546515.pdf|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1984, התשמ״ד–1984}}.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: סמכויות פיקוח ואכיפה}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: הסמכת מפקחים}}

{{ח:סעיף|244|הסמכת מפקחים}}
{{ח:ת}} השר רשאי להסמיך לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, כולן או חלקן, מפקחים מקרב אלה:
{{ח:תת|(1)}} עובד משרד הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} עובד מדינה במשרד ממשלתי אחר – בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
{{ח:תת|(3)}} רופא ממשלתי שהוא עובד רשות מקומית – בהסכמת ראש הרשות המקומית;
{{ח:תת|(4)}} רופא וטרינר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 194|סעיפים 194}} {{ח:פנימי|סעיף 195|או 195}};
{{ח:תת|(5)}} רופא וטרינר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}};
{{ח:תת|(5)}} תברואן או מפקח, שהוא עובד הרשות המקומית – בהסכמת ראש הרשות המקומית, ולגבי תחום הרשות.

{{ח:סעיף|245|תנאים להסמכת מפקחים}}
{{ח:ת}} לא יוסמך מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244}}, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטיו, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: סמכויות מפקחים}}

{{ח:סעיף|246|סמכויות פיקוח}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, למעט מפקח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(5)}} –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} לערוך מדידות ובדיקות או ליטול דגימות של מזון או של חומרים העשויים לדעתו לשמש רכיב במזון או לשמש בייצורו, לזהם מזון או להשפיע על איכותו בדרך אחרת, לרבות אריזתו וחומרים הבאים עמו במגע, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשם בדיקתן, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת; דגימה כאמור תינטל בלא תשלום;
{{ח:תת|(4)}} להיכנס לכל מקום שבו מייצרים או מוכרים מזון, לרבות מקום המשמש לאחסנת מזון או לכלי תחבורה כשהוא נייח, וכן לתחנת הסגר או לנמל או למקום אחר שבו מוחזק מזון, כדי לבדוק אותו ואת תהליכי ייצורו, ייבואו או מכירתו, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תת|(5)|(א)}} לשם בדיקת קיום התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 155|סעיף 155(2)}}, ברישיון ההובלה – לזמן מוביל מזון שהגיש בקשה לרישיון הובלה או לחידושו להתייצב במקום והמועד שעליהם יורה או לחייב מוביל מזון מסוים להתייצב לבדיקה עם רכב ההובלה במקום שאינו תחנת בדיקה קבועה במועד שיורה.
{{ח:תתת|(ב)}} בדיקה לפי פסקה זו תתבצע במקום שההגעה אליו לא תגרום לסטייה ניכרת מנתיב הנסיעה ובמועד שיהיה בשעות העבודה של הנהג באותה נסיעה ולא יגרום לעיכוב ניכר בזמן הנסיעה.
{{ח:תתת|(ג)}} לא יפעיל מפקח סמכויות לפי פסקה זו אלא אם כן מנהל שירות המזון הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|247|מסירת תוצאות בדיקות ודגימות בידי מפקח שאינו עובד משרד הבריאות}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(3)}}, מפקח שאינו עובד משרד הבריאות, ימציא לרופא המחוזי הנוגע בדבר ולמנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, כל תוצאת בדיקת מעבדה או דגימה שמהן עולה חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|248|סמכויות אכיפה}}
{{ח:ת}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה רשאי מפקח, למעט מפקח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(5)}} –
{{ח:תת|(1)}} לחקור כל אדם שלדעתו קשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה או העשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (להלן – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים; לעניין זה, ”חפץ“ – לרבות מסמך, מזון, כלי רכב המובילים מזון, אמצעים לייצור מזון וחומרי אריזה;
{{ח:תת|(3)}} לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}} ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|249|סמכויות פיקוח על הוראות לפי דברי חקיקה אחרים}}
{{ח:ת}} השר רשאי להסמיך מפקח שהוסמך לפי חוק זה להשתמש בסמכויות פיקוח לפי החוקים שלהלן, לעניין קיום הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}} לעניין הוראות תקנים רשמיים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}} החלים על מזון, לרבות חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון – בהסכמת הממונה על התקינה;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}} לעניין הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 37|או 37 לחוק הגנת הצרכן}} לעניין סימון מזון, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות – בהסכמת הממונה על הגנת הצרכן;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} לעניין הוראות שקבע השר מכוח {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, החלות על עוסקים במזון.

{{ח:סעיף|250|נוהלי פיקוח}}
{{ח:תת|(א)}} הפעלת סמכויות מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}}, {{ח:פנימי|סעיף 248|248}} {{ח:פנימי|סעיף 249|ו־249}}, אך למעט הפעלת סמכויות הפיקוח לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, תיעשה בהתאם להוראות שעליהן יורה מנהל שירות המזון בנוהל, בשים לב לצורך באחידות בהפעלת הסמכויות ובהגשמת מטרות חוק זה; נהלים כאמור ייקבעו, בין השאר, בהתאם לניהול סיכונים מקובל בתחום המזון במדינות מפותחות ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בקביעת נהלים כאמור בסעיף זה כדי לגרוע מחובת רשות מקומית לעניין שמירה על בריאות הציבור בהתאם לסמכויותיה וחובותיה לפי דין.

{{ח:סעיף|251|חובת דיווח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שירות המזון רשאי להורות בנוהל על חובת מפקח לפי חוק זה לדווח לגורם שעליו יורה המנהל על הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית תודיע למנהל שירות המזון על חקירה של עבירה לפי חוק זה שפתחה בה ועל כתב אישום שהוגש עקב חקירה כאמור, לא יאוחר מ־14 ימים ממועד פתיחת החקירה או הגשת כתב האישום, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח יהיה חייב בדיווח לגורם שעליו יורה מנהל שירות המזון, בנוהל.

{{ח:סעיף|252|חובת הזדהות}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} בעת ביצוע סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 248|סעיף 248}} – הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
{{ח:תת|(3)}} יש בידו תעודה החתומה על ידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|253|פטור מחובת הזדהות}}
{{ח:ת}} חובת ההזדהות לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252}} לא תחול אם קיומה עלול לגרום לפגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר, ובלבד שאם חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף זה, יקיים המפקח את החובות כאמור מוקדם ככל האפשר.

{{ח:סעיף|254|סמכויות למפקח רופא וטרינר}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה במפעל שלגביו הוסמך מפקח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(5)}}, יהיו נתונות לו הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}}, ובלבד שסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(4)}} לא יופעלו במקום שבו מוכרים מזון.

{{ח:סעיף|255|ייעוד קנסות}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, קנס שהוטל בבית המשפט עקב הפעלת סמכותו של מפקח שהוא עובד הרשות המקומית והוגש באמצעות תובע עירוני, ישולם לקופת הרשות המקומית.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|256|עונשין|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השנייה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)(5)}};
{{ח:תתת|(3)}} מייצר, מייבא או מוכר בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא שלא בהתאמה למהותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר מעובד, שאינו מסומן בהתאמה לסוגו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}};
{{ח:תתת|(5)}} מייבא או מוכר מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} עושה שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} מייחס למזון, בדרך של סימון או פרסום, סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תתת|(8)}} מייצר או מייבא מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}};
{{ח:תתת|(9)}} מוסר מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}};
{{ח:תתת|(10)}} מוסר או מפרסם מידע בנוגע למזון שהוא מוכר שאינו תואם את המזון, ולעניין מזון ארוז מראש בידי היצרן – שאינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}};
{{ח:תתת|(11)}} לא שומר מסמך, פרט, אישור או תעודה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיפים 32}}, {{ח:פנימי|סעיף 94|94}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}};
{{ח:תתת|(12)}} לא מדווח על שינוי במסמכים או בפרטים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65}} {{ח:פנימי|סעיף 112|או 112}};
{{ח:תתת|(12א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים במזון, תיעוד תלונות או תיעוד של ביצוע חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(ב)(2), (3), (4) או (5)}};
{{ח:תתת|(12ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} יבואן במסלול האירופי שלא מגיש את המסמכים והפרטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת השלישית ב׳}} במסגרת הבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(ב1)}};
{{ח:תתת|(13)}} לא שומר תוצאות של בדיקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(ב)}};
{{ח:תתת|(14)}} לא מאמת את תוקפם של רישיון ייצור או של תעודת יבואן רשום, לפי העניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127(א)}};
{{ח:תתת|(15)}} מעביר מזון לעוסק במזון, בלי שקיבל ממנו פרטים ותיעד אותם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיף 134(א)}};
{{ח:תתת|(16)}} מקבל מזון בלי שקיבל ממי שהעביר לו את המזון פרטים ומסמכים ותיעד אותם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135(א)}};
{{ח:תתת|(17)}} לא שומר או מתעד תלונות שהתקבלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164(ז)}};
{{ח:תתת|(18)}} מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר שלא כוללת את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181}};
{{ח:תתת|(19)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183}};
{{ח:תתת|(20)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, או מוביל מוצר בשר ברכב כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186}};
{{ח:תתת|(21)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}};
{{ח:תתת|(22)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה או מוביל מוצר בשר בתקופת המעבר, ברכב כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237}};
{{ח:תתת|(23)}} מפריע למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השנייה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)(1) עד (4), (6) ו־(7)}};
{{ח:תתת|(3)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שיש בו ליקוי במידה שעלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:תתת|(4)}} מציע לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום, ועלול לפגוע בבריאותו של אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(5)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} מייצר מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שלא לפי התקנות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(1)}}, או מייבא או מוכר מזון הכולל חומר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(7)}} מוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר שנקבעו לגביו הגבלות או איסורים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}};
{{ח:תתת|(8)}} מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר קפוא שהופשר, שאינו ארוז מראש ומסומן בהתאמה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ה)}};
{{ח:תתת|(9)}} מייצר או מייבא מזון בניגוד לתקנות שנקבעו לפי חוק זה לעניין אריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן לעניין חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:תתת|(10)}} מייצר, מייבא או מוכר שאריות מזון, ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}};
{{ח:תתת|(11)}} אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(1)}}, או אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות שהוטלו על משווק או הנוגעות למקום ממכר מזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}};
{{ח:תתת|(12)}} משנה סימון שסומן על גבי המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}};
{{ח:תתת|(13)}} מוסיף חומר או רכיב למזון, מטפל במזון או מעבדו, מסמן או מתאר מזון, או מוכר מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל, עובד, סומן או תואר, והכול במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תתת|(14)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון ייחודי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}};
{{ח:תתת|(15)}} מייצר מזון בלא רישיון ייצור לאתר שבו מיוצר המזון או שלא לפי סוג פעילות הייצור או לפי סוג המזון שהותר לו לייצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תתת|(16)}} מייצר מזון שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(א)}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מייצר מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(א)}};
{{ח:תתת|(17)}} מייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)}};
{{ח:תתת|(18)}} מסמן אורך חיי מדף בניגוד לתקנות לפי חוק זה או מייצר מזון בלי שקבע וסימן את אורך חיי המדף של המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}};
{{ח:תתת|(19)}} מבצע פעולת הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירה לצרכן באתר המכירה לצרכן בלי אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}};
{{ח:תתת|(20)}} מייצר מזון במטבח מוסדי הטעון רישיון מטבח מוסדי לפי התקנות, בלי שיש בידיו רישיון כאמור או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 26|לסעיף 26(ד)}};
{{ח:תתת|(21)}} מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בלי אישור ייצור נאות ובלי היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}};
{{ח:תתת|(22)}} מייבא מזון בלא תעודת יבואן רשום תקפה או בניגוד לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:תתת|(23)}} מייבא מזון שייצורו טעון אישור ייצור נאות, בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(א)}};
{{ח:תתת|(24)}} מייבא מזון רגיל בלא אישור קבלת הצהרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(1)}};
{{ח:תתת|(24א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מייבא מזון במסלול האירופי בלי שהוא יבואן נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(א)}};
{{ח:תתת|(24ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מייבא מזון במסלול האירופי בלא אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(א)}};
{{ח:תתת|(25)}} מייבא מזון רגיש בלא אישור מוקדם לייבוא או שלא בהתאם לדרישות שבאישור האמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(א)(1)}};
{{ח:תתת|(26)}} מייבא בייבוא אישי מזון האסור בייבוא אישי או בניגוד למגבלות שנקבעו לגביו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:תתת|(27)}} מייבא מזון שהוא מסר לגביו פרטים לא נכונים באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במסמך או בפרט שמסר במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(א)(2)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}};
{{ח:תתתת|(ב1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ג|סעיף 79ג}};
{{ח:תתתת|(ג)}} במסמך או בפרט שמסר במצורף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(ב)}};
{{ח:תתתת|(ג1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בסעיפים (3) ו־(5) בהתחייבות של היבואן {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת השלישית א׳}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79ד|בסעיף 79ד(1)}} או במסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 79ד|בסעיף 79ד(3) ו־(4)(א) עד (ג)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} בבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}} {{ח:פנימי|סעיף 84|או 84}}, {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} למעט הפרטים והמסמכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת השלישית ב׳}};
{{ח:תתתת|(ה)}} בבקשה לרישום כיבואן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}};
{{ח:תתת|(28)}} מוציא משלוח מזון שייבא מתחנת הסגר בלי שקיבל תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}};
{{ח:תתת|(29)}} לא בודק את קיומן והתאמתן של בדיקות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(א)}};
{{ח:תתת|(30)}} מייצר מזון המיועד לייצוא בלבד שמסר פרטים לא נכונים בהצהרת ייצוא, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117(א)}}, או שאינו מקיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיפים 126 עד 128}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117(א)(4)}};
{{ח:תתת|(31)}} מייצר או משווק מזון המיועד לייצוא בלבד בניגוד להוראה פרטנית שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}};
{{ח:תתת|(32)}} מוכר מזון בלי שהוא רשום כתאגיד או פועל כעוסק מורשה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125(2)}};
{{ח:תתת|(33)}} מקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור או מיבואן שאינו יבואן רשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126(א)}};
{{ח:תתת|(34)}} מוכר מזון ארוז מראש בלי שמתקיימים פרטי הסימון המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129}};
{{ח:תתת|(35)}} מוכר מזון בלי שקיים את הוראות התקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} לעניין התנאים למכירת מזון, שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138}}, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}};
{{ח:תתת|(36)}} מביא מזון מהאזור לישראל בלי שהוא משווק רשום מהאזור, או מביא מזון כאמור שהוא קיבל מאדם שאינו בעל היתר תקף להוצאת המזון או בניגוד לתנאי היתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}};
{{ח:תתת|(37)}} מביא מהאזור לישראל מזון רגיש בלי שקיבל אישור מיוחד לכך או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}};
{{ח:תתת|(38)}} מביא מזון מהאזור לישראל בלי שסימן עליו את שמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144}};
{{ח:תתת|(39)}} מביא מזון מהאזור לישראל שלא בהתאם לתקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140(ב)}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}};
{{ח:תתת|(40)}} מוביל מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון הובלה, רישיון ייצור לפעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת או היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}};
{{ח:תתת|(41)}} מאחסן מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון אחסנה, רישיון ייצור לפעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת או היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 150|סעיף 150}};
{{ח:תתת|(42)}} עוסק במזון שלא מאחסן, מחזיק או מוביל מזון לפי הוראות היצרן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(א)}};
{{ח:תתת|(43)}} עוסק במזון שמאחסן, מחזיק או מוביל מזון שלא בהתאם לתנאים לפי הוראות היצרן בעניין טמפרטורה מוגדרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(ב)}};
{{ח:תתת|(44)}} מחזיק מזון שלא בהתאם להוראות מנהל שירות המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157(ג)}};
{{ח:תתת|(45)}} לא מקיים את הוראות מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}};
{{ח:תתת|(46)}} לא נוקט אמצעים סבירים למניעת שימוש במזון מזיק או לא מדווח למנהל שירות המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164(ב)}};
{{ח:תתת|(47)}} לא מקיים הוראה של מנהל שירות המזון או רופא מחוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(א)}} או הוראה של מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ג)}};
{{ח:תתת|(48)}} לא מקיים הוראה מהוראות צו של מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי, לפי העניין, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}};
{{ח:תתת|(49)}} מייצר מוצר בשר בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178(א)}};
{{ח:תתת|(50)}} מוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, בלי שצירף למשלוח תעודת משלוח למוצרי בשר או בלי שצירף תעודה וטרינרית שנדרשת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 179|סעיף 179}};
{{ח:תתת|(51)}} מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 180|סעיף 180}};
{{ח:תתת|(52)}} מקבל מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}};
{{ח:תתת|(53)}} מוכר מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 185|סעיף 185}};
{{ח:תתת|(54)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187}};
{{ח:תתת|(55)}} מעביר מוצר בשר לאתר מכירה, בניגוד להוראות רופא וטרינר מוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211(ד)}};
{{ח:תתת|(56)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229(2)(א)}}, או בלי שצורפה תעודה וטרינרית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229(2)(ב)}};
{{ח:תתת|(57)}} מוכר או מחזיק, לפי העניין, בתקופת המעבר, מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שפטור מבדיקות משנה בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}}.
{{ח:תת|(ג)}} משווק מהאזור העובר אחת מהעבירות המנויות בסעיף קטן (א), בניגוד לסעיפים המנויים בו, כפי שהוחלו לגביו {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}}, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} משווק מהאזור העובר אחת מהעבירות המנויות בסעיף קטן (ב), בניגוד לסעיפים המנויים בו כפי שהוחלו לגביו {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}}, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

{{ח:סעיף|257|אחריות מעסיק, ונושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} מעסיק ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 256|בסעיף 256}}, למעט עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיף 256(א)(23)}}, בידי עובד מעובדיו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי העניין; המפר הוראת סעיף זה, דינו – מחצית הקנס הקבוע לעבירה; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – למעט בעל שליטה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) בידי עובד, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעסיק או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|258|סמכויות בית משפט מעת הגשת כתב אישום}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט לתת צו עשה, צו אל תעשה, וכל צו אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכול כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; לא התייצב הנאשם לדיון בבקשה אף שהוזמן כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרו.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ולכל המאוחר עד לגמר ההליכים.
{{ח:תת|(ד)}} נאשם או תובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} נאשם או תובע רשאים לערער על החלטה בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף קטן (ד); בית המשפט שלערעור ידון בערעור בשופט אחד.
{{ח:תת|(ו)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את ההחלטה שעליה מערערים, לשנותה, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראות לגורם שנתן את ההחלטה.

{{ח:סעיף|259|סמכויות בית משפט בגזר הדין}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל –
{{ח:תתת|(1)}} לצוות עליו לפעול להוצאת מזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal) ולאחסנתו;
{{ח:תתת|(2)}} לחייבו בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו להוצאת המזון מדרכי השיווק ולאחסנתו אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה כאמור להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד או לחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, ככל שיראה לנכון בנסיבות העניין;
{{ח:תתת|(3)}} להורות על שלילת רישיון או תעודה לצמיתות או לתקופה שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה את עצמו נפגע מצו או החלטה שניתנו לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי לערער עליהם במסגרת הערעור על גזר הדין.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: אכיפה מינהלית}}

{{ח:קטע3|פרק יא סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|260|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מנהל שירות המזון או עובד המשרד הכפוף אליו האחראי לנושא עיצומים כספיים, שהוא הסמיכו לעניין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, בין שההפרה היא במוצר אחד ובין ביותר מאחד, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי יחיד שהוא בעל רישיון ייצור, בעל תעודת יבואן רשום או משווק – 8,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו הוא עד 100 מיליון שקלים חדשים – 20,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 40,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת}} לעניין זה, ”תאגיד“ – לרבות בעל שליטה בו.

{{ח:סעיף|261|עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} הפר יצרן, יבואן או משווק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, בסכום הבסיסי, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השנייה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תת|(2)}} מייצר, מייבא או מוכר בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, שלא בהתאמה למהותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר מעובד, שאינו מסומן בהתאמה לסוגו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}};
{{ח:תת|(4)}} מייבא או מוכר מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}};
{{ח:תת|(5)}} עושה שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)}};
{{ח:תת|(6)}} מייחס למזון, בדרך של סימון או פרסום, סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תת|(7)}} מייצר או מייבא מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}};
{{ח:תת|(8)}} מוסר מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}};
{{ח:תת|(9)}} מוסר או מפרסם מידע בנוגע למזון שהוא מוכר שאינו תואם את המזון, ולעניין מזון ארוז מראש בידי היצרן – שאינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}};
{{ח:תת|(10)}} אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(1)}} או אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות שהוטלו על משווק או הנוגעות למקום ממכר מזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}};
{{ח:תת|(11)}} לא מדווח על שינוי במסמכים או בפרטים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65}} {{ח:פנימי|סעיף 112|או 112}};
{{ח:תת|(11א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים במזון, תיעוד תלונות או תיעוד של ביצוע חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(ב)(2), (3), (4) או (5)}};
{{ח:תת|(11ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} יבואן במסלול האירופי שלא מגיש את המסמכים והפרטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת השלישית ב׳}} במסגרת הבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(ב1)}};
{{ח:תת|(12)}} לא שומר או מתעד תלונות שהתקבלו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164(ז)}};
{{ח:תת|(13)}} מנפיק תעודת משלוח למוצרי בשר שלא כוללת את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181}};
{{ח:תת|(14)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183}};
{{ח:תת|(15)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב או מוביל מוצר בשר ברכב כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186}};
{{ח:תת|(16)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}};
{{ח:תת|(17)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, או מוביל מוצר בשר בתקופת המעבר, ברכב כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237}};
{{ח:תת|(18)}} מייצר, מוכר או מייבא מזון שלא עומד בדרישות בדבר סימון המזון בתקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א)(2)(א) ו־(ג) {{ח:פנימי|סעיף 15|שבסעיף 15}} ולהוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק התקנים}};
{{ח:תת|(19)}} אינו מתעד או אינו שומר את התיעוד הנדרש, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 134|לסעיפים 134}}, {{ח:פנימי|סעיף 135|135}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}}.

{{ח:סעיף|262|עיצום כספי בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} הפר יצרן, יבואן או משווק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראת {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השנייה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תת|(2)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)(3), (6) או (7)(א) עד (ג)}};
{{ח:תת|(3)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שיש בו ליקוי במידה שעלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(1), (3), (4) או (5)}};
{{ח:תת|(4)}} מייצר מזון או מובילו בתנאים שאינם לפי הוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים}}, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}};
{{ח:תת|(5)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}};
{{ח:תת|(6)}} מייצר מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שלא לפי התקנות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(1)}}, או מייבא או מוכר מזון הכולל חומר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)(2)}};
{{ח:תת|(7)}} מוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר שנקבעו לגביו הגבלות או איסורים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}};
{{ח:תת|(8)}} מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר קפוא שהופשר, שאינו ארוז מראש ומסומן בהתאמה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ה)}};
{{ח:תת|(9)}} מייצר או מייבא מזון בניגוד לתקנות שנקבעו לפי חוק זה לעניין אריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן לעניין חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:תת|(10)}} מייצר, מייבא או מוכר שאריות מזון, ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}};
{{ח:תת|(11)}} משנה סימון שסומן על גבי המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}};
{{ח:תת|(12)}} מייצר, מייבא או מוכר מזון ייחודי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}};
{{ח:תת|(13)}} מייצר מזון בלא רישיון ייצור לאתר שבו מיוצר המזון או שלא לפי סוג פעילות הייצור או לפי סוג המזון שהותר לו לייצר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תת|(14)}} מייצר מזון שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(א)}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מייצר מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(א)}};
{{ח:תת|(15)}} מייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)}};
{{ח:תת|(16)}} מבצע פעולת הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירה לצרכן באתר המכירה לצרכן בלי אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}};
{{ח:תת|(17)}} מייצר מזון במטבח מוסדי הטעון רישיון מטבח מוסדי לפי התקנות, בלי שיש בידיו רישיון כאמור, או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 26|לסעיף 26(ד)}};
{{ח:תת|(18)}} מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בלי אישור ייצור נאות ובלי היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}};
{{ח:תת|(19)}} מייבא מזון בלא תעודת יבואן רשום תקפה או בניגוד לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:תת|(20)}} מייבא מזון שייצורו טעון אישור ייצור נאות, בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(א)}};
{{ח:תת|(21)}} מייבא מזון רגיל בלא אישור קבלת הצהרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(1)}};
{{ח:תת|(22)}} מייבא מזון רגיש בלא אישור מוקדם לייבוא או שלא בהתאם לדרישות שבאישור האמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(א)(1)}};
{{ח:תת|(22א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מייבא מזון במסלול האירופי בלי שהוא יבואן נאות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(א)}};
{{ח:תת|(22ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מייבא מזון במסלול האירופי בלא אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54א|סעיף 54א(א)}};
{{ח:תת|(23)}} מייבא מזון שהוא מסר לגביו פרטים לא נכונים באחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} במסמך או בפרט שמסר במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(א)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}};
{{ח:תתת|(ב1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ג|סעיף 79ג}};
{{ח:תתת|(ג)}} במסמך או בפרט שמסר במצורף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(ב)}};
{{ח:תתת|(ג1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בסעיפים (3) ו־(5) בהתחייבות של היבואן {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת השלישית א׳}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79ד|בסעיף 79ד(1)}} או במסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 79ד|בסעיף 79ד(3) ו־(4)(א) עד (ג)}};
{{ח:תתת|(ד)}} בבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}} {{ח:פנימי|סעיף 84|או 84}}, {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} למעט הפרטים והמסמכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3ב|בתוספת השלישית ב׳}};
{{ח:תתת|(ה)}} בבקשה לרישום כיבואן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}};
{{ח:תת|(24)}} מוציא משלוח מזון שייבא מתחנת הסגר בלי שקיבל תעודת שחרור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}};
{{ח:תת|(25)}} מוציא מזון ממחסן הרשום בתעודת רישום היבואן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}};
{{ח:תת|(26)}} לא בודק קיומן והתאמתן של בדיקות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(א)}};
{{ח:תת|(27)}} מייצר מזון המיועד לייצוא בלבד שמסר פרטים לא נכונים בהצהרת ייצוא בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117(א)}} או שאינו מקיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיפים 126 עד 128}} בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117(א)(4)}};
{{ח:תת|(28)}} מייצר או משווק מזון המיועד לייצוא בלבד בניגוד להוראה פרטנית שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}};
{{ח:תת|(29)}} מוכר מזון בלי שהוא רשום כתאגיד, או פועל כעוסק מורשה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125(2)}};
{{ח:תת|(30)}} מקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור, או מיבואן שאינו יבואן רשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126(א)}};
{{ח:תת|(31)}} מוכר מזון ארוז מראש בלי שמתקיימים פרטי הסימון המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129}};
{{ח:תת|(32)}} לא שומר מסמך, פרט, אישור או תעודה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיפים 32}}, {{ח:פנימי|סעיף 94|94}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}};
{{ח:תת|(33)}} מוכר מזון בלי שקיים את הוראות התקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} לעניין התנאים למכירת מזון, שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138}}, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}};
{{ח:תת|(34)}} מביא מזון מהאזור לישראל בלי שהוא משווק רשום מהאזור, או מביא מזון כאמור שהוא קיבל מאדם שאינו בעל היתר תקף להוצאת המזון או בניגוד לתנאי היתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}};
{{ח:תת|(35)}} מביא מהאזור לישראל מזון רגיש בלי שקיבל אישור מיוחד לכך או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}};
{{ח:תת|(36)}} מביא מזון מהאזור לישראל בלי שסימן עליו את שמו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144}};
{{ח:תת|(37)}} מביא מזון מהאזור לישראל שלא בהתאם לתקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140(ב)}} המנויות {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}};
{{ח:תת|(38)}} מוביל מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון הובלה, רישיון ייצור לפעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת או היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}};
{{ח:תת|(39)}} מאחסן מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת, בלא רישיון אחסנה, רישיון ייצור לפעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת או היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 150|סעיף 150}};
{{ח:תת|(40)}} עוסק במזון שלא מאחסן, מחזיק או מוביל מזון לפי הוראות היצרן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(א)}};
{{ח:תת|(41)}} עוסק במזון שמאחסן, מחזיק או מוביל מזון שלא בהתאם לתנאים לפי הוראות היצרן לעניין טמפרטורה מוגדרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156(ב)}};
{{ח:תת|(42)}} מחזיק מזון שלא בהתאם להוראות מנהל שירות המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157(ג)}};
{{ח:תת|(43)}} לא מקיים את הוראות מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}};
{{ח:תת|(44)}} לא נוקט אמצעים סבירים למניעת שימוש במזון מזיק או לא מדווח למנהל שירות המזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164(ב)}};
{{ח:תת|(45)}} לא מקיים הוראה של מנהל שירות המזון או רופא מחוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(א)}}, או הוראה של מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ג)}};
{{ח:תת|(46)}} לא מקיים הוראה מהוראות צו של מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי, לפי העניין, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}};
{{ח:תת|(47)}} מייצר מוצר בשר בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178(א)}};
{{ח:תת|(48)}} מוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, בלי שצירף למשלוח תעודת משלוח למוצרי בשר או בלי שצירף תעודה וטרינרית שנדרשת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 179|סעיף 179}};
{{ח:תת|(49)}} מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 180|סעיף 180}};
{{ח:תת|(50)}} מקבל מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}};
{{ח:תת|(51)}} מוכר מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 185|סעיף 185}};
{{ח:תת|(52)}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187}};
{{ח:תת|(53)}} מעביר מוצר בשר לאתר מכירה, בניגוד להוראות רופא וטרינר מוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211(ד)}};
{{ח:תת|(54)}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229(2)(א)}}, או בלי שצורפה תעודה וטרינרית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229(2)(ב)}};
{{ח:תת|(55)}} מוכר או מחזיק, לפי העניין, בתקופת המעבר מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שפטור מבדיקות משנה בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 236|סעיף 236}};
{{ח:תת|(56)}} מייצר, משווק, מייבא או מייצא מזון שלא עומד בדרישות תקן רשמי החל עליו, למעט דרישות בדבר סימון המזון, או מבצע כל פעולה הנוגעת למזון שהכללים לעניין ביצועה אינם מתאימים לדרישות תקן רשמי, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק התקנים}}, בכפוף להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|263|עיצום כספי על הפרות של הוראות בעניין סימון מזון}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 260|בסעיפים 260 עד 262}}, בהפרות לפי הסעיפים האמורים שעניינן הוראות סימון, רשאי הממונה להטיל עיצום כספי בסך 100 שקלים חדשים לכל מוצר שבו מתגלה הפרה כאמור, ובלבד שסכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת ממחצית הסכום הבסיסי לפי {{ח:פנימי|סעיף 260|סעיף 260}} ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בהפרה של הוראת סימון המנויה {{ח:פנימי|תוספת 9|בתוספת התשיעית}}, סכום העיצום שיוטל לא יפחת מהסכום הבסיסי לפי {{ח:פנימי|סעיף 260|סעיף 260}}, ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.

{{ח:סעיף|264|עיצום כספי על הפרות הוראות לעניין גוף זר}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} על מי שמייצר או מייבא מזון שיש בו גוף זר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)(5)}}, אלא אם כן הגוף הזר התווסף למזון באופן בלתי נמנע כחלק מתהליך הייצור; לעניין זה הסכום הבסיסי יהיה 500 שקלים חדשים לכל מוצר שבו מתגלה הפרה כאמור, ובלבד שסכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת ממחצית הסכום הבסיסי לפי {{ח:פנימי|סעיף 260|סעיף 260}} ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרה כאמור עלולה לפגום בבטיחות המזון, סכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת מהסכום הבסיסי לפי {{ח:פנימי|סעיף 260|סעיף 260}} ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.

{{ח:סעיף|265|עיצום כספי על משווק מהאזור}}
{{ח:ת}} משווק מהאזור המבצע אחת מן ההפרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262}}, בניגוד לסעיפים המנויים בסעיפים האמורים כפי שהוחלו לגביו {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, בשיעור של הסכום הבסיסי בשל הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261}} או פי 1.5 מהסכום הבסיסי בשל הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262}}; ואולם אם חלים, לעניין הפרות כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 263|סעיפים 263}} {{ח:פנימי|סעיף 264|או 264}}, רשאי הממונה להטיל על המפר עיצום כספי בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 263|באותם סעיפים}}; על הפרה כאמור בסעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 263|הסעיפים האמורים}}, כאילו היתה הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 263|אותם סעיפים}}.

{{ח:סעיף|266|עיצום כספי בנסיבות מחמירות}}
{{ח:ת}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי יצרן, יבואן או משווק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262}}, בנסיבות מחמירות, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי השווה לכפל הסכום שניתן היה להטיל בשל אותה הפרה; בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – הפרה העלולה לגרום לסיכון לבריאות הציבור או בטיחות המזון.

{{ח:סעיף|267|סייג להטלת עיצום כספי בעניין התאמה לתקן רשמי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261(18)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262(56)}}, הממונה לא יטיל עיצום כספי לפי הוראות אלה על משווק שאינו יצרן או יבואן של המזון שחל עליו תקן רשמי שיש בידיו אישור מאת היצרן או היבואן, לפי העניין, בדבר התאמת המצרך לדרישות התקן הרשמי או אם המצרך סומן בתו־תקן.

{{ח:סעיף|268|הודעה על כוונת חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261 עד 264}} ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|אותם סעיפים}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיף 269}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271}} והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

{{ח:סעיף|269|זכות טיעון}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 268|סעיף 268}} רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

{{ח:סעיף|270|החלטת הממונה ודרישת תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיף 269}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיף 269}} בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 269|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|271|הפרה חוזרת והפרה נמשכת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262}}, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 277|בסעיף 277}}, בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 278|בסעיף 278}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ולעניין הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 263|בסעיף 263}} {{ח:פנימי|סעיף 264|או 264}} – בתוך שנה מהפרה קודמת כאמור.

{{ח:סעיף|272|סכומים מופחתים}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יא סימן א|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}}, ובשיעורים שיקבע.

{{ח:סעיף|273|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 269|בסעיף 269}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 286|סעיף 286}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 260|בסעיף 260}} יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום הבסיסי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|274|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270}}.

{{ח:סעיף|275|הפרשי הצמדה וריבית}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|276|גבייה}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}

{{ח:סעיף|277|התראה מינהלית}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261 עד 264}} והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן זה}}; {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}}, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בסעיף 271}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}}.

{{ח:סעיף|278|בקשה לביטול התראה מינהלית}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 277|בסעיף 277}}, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

{{ח:סעיף|279|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בסעיף 271(א)}}; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיפים 269}} {{ח:פנימי|סעיף 270|ו־270}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 263|סעיף 263}} {{ח:פנימי|סעיף 264|או 264}} – בתוך שנה מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271(ב)}}, והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 268|סעיף 268}} בשל ההפרה החוזרת, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיפים 269}} {{ח:פנימי|סעיף 270|ו־270}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: התחייבות להימנע מהפרה}}

{{ח:סעיף|280|הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון}}
{{ח:ת}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261 עד 264}}, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א׳}}.

{{ח:סעיף|281|תנאי ההתחייבות וגובה העירבון}}
{{ח:תת|(א)}} בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 280|בסעיף 280}} ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת כתב ההתחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ({{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|בסימן זה}} – תקופת ההתחייבות).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לדרוש כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בסכום העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272(ב)}}.

{{ח:סעיף|282|תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־&lt;wbr&gt;הגשתם}}
{{ח:ת}} הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}} בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 280|בסעיף 280}}, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 268|סעיף 268}}.

{{ח:סעיף|283|הפרת התחייבות}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}} והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בסעיף 271(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} חזר המפר והפר, בתקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271(ב)}} ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלח הממונה דרישת תשלום בשל ההפרה החוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 270|סעיף 270(ב)(1)}} או שהמפר לא טען את טענותיו לפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270(ד)}}, יחלט הממונה את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה החוזרת;
{{ח:תתת|(3)}} הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 281|בסעיף 281(ב)}} – יחלט הממונה את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} יראו את חילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
{{ח:תת|(ג)}} הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, וחזר המפר והפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו הממונה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|284|השבת עירבון}}
{{ח:ת}} עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתו עד יום החזרתו.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות – אכיפה מינהלית}}

{{ח:סעיף|285|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מהוראות חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261 עד 264}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|286|ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של הממונה לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה בדואר רשום.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו, עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|287|פרסום}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט וכן בדרך נוספת אם החליט על כך, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 286|סעיף 286}} יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א), בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים וחצי.

{{ח:סעיף|288|שמירת האחריות הפלילית}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261 עד 264}} המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש התחייבות ועירבון, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום או יום הפקדת העירבון עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|289|תקנות לעניין אכיפה מינהלית}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: צווי הגבלה מינהליים ושיפוטיים}}

{{ח:סעיף|290|התראה וצו הגבלה מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} היה לנותן רישיון ייצור או לרשם (בסעיף זה – נותן ההתראה) יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(א)}} או למתן תעודת יבואן רשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}} או כי הופר תנאי מתנאי רישיון הייצור או תעודת היבואן הרשום, או כי הופרה הוראה מההוראות לפי חוק זה על ידי יצרן או יבואן, וכי בשל כך קיימת סכנה לבריאות הציבור, רשאי הוא לדרוש, בכתב, מהיצרן או היבואן, לפי העניין, לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – התראה), באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתקיים נסיבות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן ההתראה לתת הוראה, לצמצום או למניעת סכנה לבריאות הציבור בשל הנסיבות האמורות, גם למוביל, למאחסן או למשווק.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שירות המזון רשאי לתת התראה כאמור בסעיף קטן (א) גם למשווק, אם היה לו יסוד סביר לחשד כי המשווק הפר הוראות לפי חוק זה החלות לגביו או שחדל להתקיים תנאי מן התנאים לשיווק מזון על ידו לפי חוק זה וכי בשל כך קיימת סכנה לבריאות הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} ניתנה התראה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, רשאי נותן ההתראה, להורות, בצו, ליצרן, ליבואן, למשווק או לבעל הרישיון או התעודה, לפי העניין, לא לעשות כל פעולה של ייצור מזון, ייבוא מזון, שיווק מזון או כל פעולה אחרת במזון, או לעשות פעולות כאמור רק במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – צו הגבלה מינהלי), ורשאי הוא לקבוע בצו ההגבלה המינהלי הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), מי שמוסמך לפי אותם סעיפים קטנים לתת צו הגבלה מינהלי (בסעיף זה – נותן הצו), רשאי לתת צו כאמור אף בלי שנתן קודם לכן התראה, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המזון מיוצר בלא רישיון ייצור ולא הוגשה לגביו בקשה לרישיון ייצור או לחידושו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}} או שהמזון יובא על ידי יבואן שאינו יבואן רשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}, או בלי אישור מוקדם לייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}} או בלא תעודת שחרור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}};
{{ח:תתת|(2)}} יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בבריאות הציבור כתוצאה מפעילות ייצור המזון או כתוצאה מייבוא המזון.
{{ח:תת|(ו)}} לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה למי שהצו מופנה כלפיו הזדמנות לטעון את טענותיו, אלא אם כן לא ניתן לאתרו בשקידה סבירה.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו), נותן הצו רשאי להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ה)(2) גם בלי שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור באותו סעיף קטן, אם סבר שיהיה במתן הזדמנות זו כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
{{ח:תת|(ח)}} עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג במקום שלגביו ניתן או במקום עסקו של מי שייבא את המזון, ויימסר לבעל המקום או לאדם שמנהל אותו, או למי שייבא את המזון, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה.
{{ח:תת|(ט)}} לא קוימו הוראותיו של צו הגבלה מינהלי, בנסיבות כאמור בסעיף קטן (ה)(2), רשאי נותן הרישיון לנקוט כל אמצעי סביר הדרוש לשם ביצועו ובמידת הצורך יהיה רשאי לקבל סיוע של שוטר, לרבות לשם שימוש בכוח סביר הנדרש למימוש הצו.
{{ח:תת|(י)}} צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי נותן הצו להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 60 ימים מיום שניתן; בית משפט שלום רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת; ואולם אם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא צו ההגבלה המינהלי, לא יאריך בית המשפט את תוקפו של הצו לפי סעיף זה מעבר ל־30 ימים לאחר הגשת כתב האישום.
{{ח:תת|(יא)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 292|סעיף 292}}.

{{ח:סעיף|291|בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 290|סעיף 290}} רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת.

{{ח:סעיף|292|צו הגבלה שיפוטי}}
{{ח:תת|(א)}} היה לתובע, למנהל שירות המזון או לנותן הרישיון לפי חוק זה יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירה לפי חוק זה או כי עומדת להתבצע עבירה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה כאמור, בבקשה למתן צו שיאסור את המשך ביצוע העבירה האמורה או יאסור על ביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לתת צו לפי סעיף זה במעמד צד אחד; ניתן צו במעמד צד אחד כאמור, יתקיים הדיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שניתן לגביו הצו והוזמן כדין, לא התייצב לדיון; נתן בית המשפט החלטה כאמור בסעיף קטן זה במעמד צד אחד, רשאי בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה לבקש את ביטולה או שינויה, בתוך שבעה ימים מיום המצאתה ורשאי בית המשפט לבטלה או לשנותה, בתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ד)}} תוקפו של צו לפי סעיף זה, אף אם הוארך, לא יעלה על שנה.
{{ח:תת|(ה)}} בית משפט רשאי להתנות מתן צו לפי סעיף זה בתנאים או בערובה.
{{ח:תת|(ו)}} מי שניתן לגביו צו לפי סעיף זה רשאי לפנות לבית המשפט שהוציא את הצו בבקשה לעיון חוזר אם התגלו עובדות חדשות שלא היו לפני בית המשפט בעת הוצאת הצו או אם השתנו הנסיבות, והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת.
{{ח:תת|(ז)}} על החלטה לפי סעיפים קטנים (א), (ג) ו־(ו) ניתן לערער לבית המשפט שלערעור, שידון בערעור בשופט אחד.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”תובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: תיקונים עקיפים}}

{{ח:סעיף|293|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו|בחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשי״ד–1954}}.}}

{{ח:סעיף|294|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|בחוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי״ז–1957}}.}}

{{ח:סעיף|295||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)|בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1963}}.}}

{{ח:סעיף|296|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|297|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|בפקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|298|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|299|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}.}}

{{ח:סעיף|300|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|301|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|302|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}.}}

{{ח:סעיף|303|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991}}.}}

{{ח:סעיף|304|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|305|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|306|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים|בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע״ב–2012}}.}}

{{ח:סעיף|307|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|בחוק תכנון משק החלב, התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|308|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים|בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013}}.}}

{{ח:סעיף|309|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|בחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|310|שמירת דינים}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה באות להוסיף על כל דין, ובכלל זה {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}, {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|ופקודת ההסגר}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין במתן אישורים, רישיונות, היתרים, תעודות או מסמכים ובחובות לשמירת מסמכים, לפי חוק זה, כדי לגרוע מהחובה לקבל אישורים, רישיונות, היתרים, תעודות או מסמכים אחרים, או מהחובות לשמירת מסמכים, לפי כל חיקוק אחר.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגעת לכשרות המזון.

{{ח:סעיף|311|פרסום תוצרי פיקוח}}
{{ח:ת}} מנהל שירות המזון יפרסם מדי שנה, לא יאוחר מ־1 באפריל, באתר האינטרנט, את תוצרי הפיקוח לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|312|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת תקנות לפי חוק זה, יבחן השר את האפשרות לאמץ תקינה בין־לאומית או הסדרים הנהוגים בקרב מדינות מפותחות, או לקבוע הסדרים ברוח תקינה או הסדרים כאמור.

{{ח:סעיף|313|שינוי התוספות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את התוספות, ואולם שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} אינו טעון אישור ועדה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת השלישית א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3ב|התוספת השלישית ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 12|והתוספת השתים עשרה}} יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השינוי טעון אישור הוועדה המשותפת במקום הוועדה כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} השינוי טעון גם קבלת המלצת ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} על אף האמור בסעיף קטן (א), על שינוי {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}; שינוי כאמור טעון אישור הוועדה המשותפת במקום הוועדה כאמור בסעיף קטן (א), והוספת תנאים או החרגות {{ח:פנימי|תוספת 2א|לטור ב׳ או לטור ג׳ באותה תוספת}} טעונה גם קבלת המלצת ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313א|סעיף 313א}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בסעיף זה, ”הוועדה המשותפת“ – ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|313א|ועדת החריגים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת החריגים לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא}} תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה בעניינים אלה (בסעיף זה – הפעולות):
{{ח:תתת|(1)}} אי־החלת עדכון של שינוי שחל בהוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}}, ותיקון {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}} בהתאם לכך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 313|סעיף 313}};
{{ח:תתת|(2)}} הוספה של תנאים או החרגות {{ח:פנימי|תוספת 2א|לטור ב׳ או לטור ג׳ לתוספת השנייה א׳}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 313|סעיף 313}};
{{ח:תתת|(3)}} דרישת צירוף מסמך נוסף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיף 79ד(5)}};
{{ח:תתת|(4)}} שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת השלישית א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3ב|התוספת השלישית ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 12|והתוספת השתים עשרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא}}, יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד משרד הבריאות שהוא ימנה לעניין זה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
{{ח:תת|(ד)}} הסמכויות הנתונות לשר הכלכלה והתעשייה יהיו נתונות לשר.
{{ח:תת|(ה)}} השר יפנה לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה בעניין הפעולות; לפנייה יצורפו פרטי המסמך שהשר מבקש להוסיף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, התיקון באותה תוספת שהשר מבקש לקבוע, פירוט הנימוקים לאי־החלת עדכון של השינוי שחל לגבי ההוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}}, בצירוף נוסח השינוי, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת המנהל הכללי של משרד הבריאות בדבר קיומו של חשש לפגיעה בבריאות הציבור, או באיכות הסביבה ובהגנת הצרכן; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לשיקולי תחרות והפחתת יוקר המחיה.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה על הפעולות בהתאם לפניית השר.
{{ח:תת|(ז)}} המליצה ועדת החריגים לשר על הפעולות, רשאי השר לעשות כן, בהתאם להוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ח)}} המליצה ועדת החריגים לשר בניגוד לפעולות, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לפעולות.
{{ח:תת|(ט)}} לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לפעולות יצורפו פרטי המסמך שהשר מבקש להוסיף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, התיקון באותה תוספת שהשר מבקש לקבוע, פירוט הנימוקים לאי־החלת עדכון של השינוי שחל לגבי ההוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}}, בצירוף נוסח השינוי, לפי העניין, וכן המלצת ועדת החריגים ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
{{ח:תת|(י)}} פנה השר לממשלה לפי סעיף קטן (ח), יודיע על כך לוועדת החריגים, ורשאי הוא לקבוע בצו, אשר תוקפו לא יעלה על שלושה חודשים ממועד מסירת ההודעה לוועדת החריגים, את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או לתת צו שתוקפו כאמור להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת השלישית א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3ב|התוספת השלישית ב׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 12|התוספת השתים עשרה}}, לפי העניין (בסעיף זה – צו זמני), ובלבד שלא יחולו באותה עת ולאותו עניין צו לפי סעיף קטן זה וצו שניתן לפי סעיף קטן (טו).
{{ח:תת|(יא)}} הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ח) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
{{ח:תת|(יב)}} החליטה הממשלה שלא לאשר את פניית השר וקבע השר צו זמני לפי סעיף קטן (י), והצו עומד בתוקפו במועד קבלת החלטת הממשלה, יבטל השר את הצו מוקדם ככל הניתן.
{{ח:תת|(יג)}} לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (יא), יראו את פניית השר לעניין הפעולות כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו לפי סעיף קטן (ח) טרם סיום התקופה האמורה.
{{ח:תת|(יד)}} החליטה הממשלה לאשר את פניית השר או אושרה פניית השר בשל חלוף התקופה הקבועה בסעיף קטן (יא), רשאי השר לקבוע, בצו, את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או באישור הוועדה המשותפת ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ח)}}, לתת צו להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת השלישית א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3ב|התוספת השלישית ב׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 12|התוספת השתים עשרה}}, לפי העניין; הובא צו כאמור לאישור הוועדה המשותפת וקבע השר צו זמני, רשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו הזמני כל עוד לא החליטה הוועדה המשותפת אם לאשר את הצו.
{{ח:תת|(טו)|(1)}} על אף האמור בסעיף זה, ראה השר, לרבות בעקבות פנייה מהציבור, כי יש חשש מיידי לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות הציבור או כי קיים צורך חיוני אחר, רשאי הוא לקבוע בצו את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או לתת צו להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את {{ח:פנימי|תוספת 2א|התוספת השנייה א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3א|התוספת השלישית א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3ב|התוספת השלישית ב׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 12|התוספת השתים עשרה}}, אף בלא קבלת המלצת ועדת החריגים; צו כאמור יהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
{{ח:תתת|(2)}} ביקש השר כי צו שקבע לפי פסקה (1) יהיה בתוקף לתקופה העולה על שלושה חודשים, יפנה בהקדם האפשרי לוועדת החריגים, ויחולו על פנייה כאמור הוראות סעיפים קטנים (ה) עד (יד), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(טז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המשותפת“ – ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הבריאות, ולעניין צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ח) או (ט)}} – גם ראש הממשלה.

{{ח:סעיף|313ב|ביטול הכרזת רשמיות של תקנים בנושא מזון|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התקנים#פרק ג|בפרק ג׳ לחוק התקנים}}, שר הכלכלה והתעשייה יכריז, באכרזה שתפורסם ברשומות, על ביטול הרשמיות לגבי התקנים הרשמיים בתחום המזון, למעט לגבי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ת״י 1145;
{{ח:תתת|(2)}} תקן או חלק ממנו, שהמנהל הכללי של משרד הבריאות (להלן – המנהל), באישור הוועדה לבחינת תקני מזון, הודיע לו עד יום ו׳ בתשרי התשפ״ג (1 באוקטובר 2022) כי אין לבטל את הכרזת הרשמיות שלו, מנימוקים של בריאות הציבור, ובשל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראותיו אינן מוסדרות בהוראות המאומצות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראותיו חלות על סוג מזון או על נושא שההוראות המאומצות אינן חלות עליו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראותיו חלות לעניין כל סוגי המזון;
{{ח:תתתת|(ד)}} בהתחשב בנהוג במדינות מפותחות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתנה החלטה של הוועדה לבחינת תקני מזון בתוך 90 ימים ממועד פניית המנהל אליה כאמור בסעיף קטן (א), יראו כאילו אישרה הוועדה את הודעת המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} ביטול ההכרזה לפי סעיף זה אינו טעון הליך נוסף, ובכלל זה הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק התקנים}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות שר הכלכלה והתעשייה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”הוועדה לבחינת תקני מזון“ – ועדה שחבריה הם חברי ועדת החריגים והממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה.

{{ח:סעיף|314|אגרות}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון ייצור, רישיון הובלה, רישיון אחסנה, אישור ייצור נאות, רישום יבואן, אישור מוקדם לייבוא, תעודת שחרור למזון רגיל או למזון רגיש או תעודות ואישורים לעניין ייצוא, או חידושם, או מי שמוסר הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, ישלם אגרות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע אגרות בעד שירות הניתן לפי חוק זה והוראות לעדכונן, לרבות לעניין מתן רישיונות, היתרים, תעודות ואישורים, ובכלל זה אישורי מעבדות, ובעד בקשות למתן שירות כאמור, שנקבעו לפי חוק זה, ורשאי הוא לקבוע אגרות שונות בהתחשב, בין השאר, בגודל העסק, בסוג המזון ובקבוצות המזון שבמשלוח, לרבות היות המזון מזון רגיש או מזון רגיל;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע אגרות נוספות, וכן לשנות סכומי אגרות ולקבוע תנאים לפטור או הנחה מאגרה.
{{ח:תת|(ג)}} על גביית אגרות לפי חוק זה, למעט גבייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 217|בסעיף 217(א)}}, תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ד)}} האגרה בעד הגשת בקשה או מסירת הצהרה בדבר יבוא מזון רגיל תשולם עם הגשת הבקשה או עם מסירת ההצהרה, לפי העניין; האגרה בעד תעודה תשולם כתנאי לטיפול בבקשה, למסירת הצהרה או לקבלת תעודה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} סכומי האגרות הנקובים בחוק זה יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש הידוע באותו מועד לעומת המדד הבסיסי; סכומי האגרות לאחר עדכונם יפורסמו באתר האינטרנט; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
{{ח:תת|(ו)}} סכומי האגרות שנקבעו לפי חוק זה יעוגלו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק עיגול סכומים|לחוק עיגול סכומים, התשמ״ו–1985}}, ואולם סכום הנקוב באגורות או בחלק מאגורה יעוגל לאגורה הקרובה.

{{ח:סעיף|315|אי־&lt;wbr&gt;תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות לפי חוק זה לא יחולו על ייצור מזון, ייבואו, ייצואו או מכירתו על ידי אדם לצרכיו המשפחתיים או הפרטיים, למעט ההגבלה על ייבוא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}}.

{{ח:סעיף|316|תחולה על המדינה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

{{ח:סעיף|317|תחולה על מערכת הביטחון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 316|סעיף 316}}, השר הממונה, בהסכמת השר, רשאי להורות בנוהל על התאמות ביישום הוראות חוק זה על גוף ביטחוני.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיפים 208 עד 212}} {{ח:פנימי|סעיף 244|ו־244 עד 255}} לא יחולו לגבי מזון המיוצר, מסופק או מוגש בגוף ביטחוני, וגוף ביטחוני יקבע הוראות בדבר פיקוח ואכיפה בגוף הביטחוני על מזון כאמור; ואולם השר הממונה, בהסכמת השר, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיפים אלה, כולן או חלקן, יחולו על גוף מהגופים הביטחוניים, ככל שייקבע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו, בין השאר, דרך הטיפול במקרים שבהם התעורר חשד לביצוע עבירה על הוראות חוק זה ואופן הדיווח על עבירה כאמור לגורם המוסמך על פי דין לנהל חקירות בנוגע לגוף הביטחוני.
{{ח:תת|(ד)}} גוף ביטחוני ימסור למנהל שירות המזון דיווח על אירוע בריאותי חמור הקשור במזון, בכפוף לכללי אבטחת מידע ובהתאם להוראות שבנוהל שיקבע השר, בהסכמת השר הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ביטחוני“ – גוף מהגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר הממונה“ ו”מערכת הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף|318|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר ידווח לוועדה אחת לכל כנס של הכנסת, על יישום הוראות חוק זה, למעט {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, בתקופה של חמש שנים מיום פרסומו.
{{ח:תת|(ב)}} השר ידווח לוועדה על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, בתקופה של שש שנים מיום פרסומו – אחת לכל כנס של הכנסת, ובתקופה של ארבע שנים נוספות – אחת לשנה.
{{ח:תת|(ג)}} השר ושר החקלאות ופיתוח הכפר ידווחו לוועדה המשותפת עד סוף חודש יוני 2022, ועד סוף חודש דצמבר 2022, על פעולותיהם להסדרת תחום שאריות חומרי הדברה בהתאם לדרישות האיחוד האירופי ותחום המזהמים הכימיים והביולוגיים בהתאם לדרישות הנהוגות במדינות מפותחות לגבי סוגי מזון שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2א|בטור ג׳ של התוספת השנייה א׳}}; בסעיף זה, ”הוועדה המשותפת“ – ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} השר ושר הכלכלה והתעשייה ידווחו לוועדה המשותפת עד סוף חודש פברואר 2023 על תקני המזון שרשמיותם לא בוטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 313ב|סעיף 313ב}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר ידווח לוועדה המשותפת ב־1 בינואר בכל שנה, עד לשנת 2026, על הפעלת עיצומים כספים לפי חוק זה, בשנה שקדמה לה.
{{ח:תת|(ו)}} השר ידווח לוועדה המשותפת עד סוף חודש אוקטובר 2022 על ההיערכות ליישום הוראות חוק זה בעניין יבוא מזון במסלול האירופי.

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: תחילה והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|319|תחילה ותחולה – הוראות כלליות|תיקון: ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשע״ח, ק״ת תשע״ח־2, ק״ת תשע״ח־3, ק״ת תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) {{ח:פנימי|סעיף 320|וסעיף 320}}, תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו; השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר הבריאות דחה את מועד תחילתו של החוק ליום כ״ז באלול התשע״ו (30 בספטמבר 2016).}}
{{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 293|סעיפים 293}} {{ח:פנימי|סעיף 297|ו־297}} ביום פרסומו של חוק זה (להלן – יום הפרסום).
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} ביום כניסתן לתוקף של תקנות שהותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272(ב)}}, והוראות {{ח:פנימי|פרק יא|הסימן האמור {{ח:הערה|[צ״ל: הפרק האמור]}}}} יחולו על הפרה שבוצעה במועד האמור ואילך.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, לעניין ייחוס סגולה של חיזוק הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של הקלה וסיוע בתסמיני מחלה, יחולו מתום 18 חודשים מיום הפרסום; תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} לעניין ייחוס סגולה כאמור יובאו לאישור הוועדה בתוך 12 חודשים מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הוראות חוק זה, לעניין ייצור, ייבוא, ייצור ושיווק של משקאות משכרים, יחולו מתום 18 חודשים מיום הפרסום או במועד מוקדם יותר שנקבע בתקנות לפי סעיף 19; ואולם השר, בהסכמת שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על 24 חודשים;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר הבריאות דחה את מועד תחילתו של החוק לעניין לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים ליום כ״ג באדר א׳ התשע״ט (28 בפברואר 2019).}}
{{ח:תתת|(2)}} עד למועד החלת ההוראות כאמור בפסקה (1), יחולו לעניין ייבוא, ייצוא, ייצור ושיווק של משקאות משכרים ההוראות לעניין זה כפי שהיו בתוקף ערב יום התחילה.

{{ח:סעיף|320|תחילה, תחולה ותקנות ראשונות לעניין פיקוח וטרינרי}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק טו|בפרק זה}}, ”תקופת המעבר“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}}.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתן של הוראות אלה בתום תקופת המעבר:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, ואולם תחילתם של {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו׳ לפרק האמור}} ושל {{ח:פנימי|סעיף 177|סעיפים 177}}, {{ח:פנימי|סעיף 196|196(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו־222}} ביום תחילתה של תקופת המעבר, ותחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195(א)}} – שנתיים מתום תקופת המעבר; תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 188|סעיף 188(2)}} יובאו לאישור הוועדה עד יום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (8) להגדרה ”{{ח:הערה|[פעילות]}} טיפול בתוצרת חקלאית“}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינריים#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינריים}}, כנוסחו בחוק זה, ביום תחילתה של תקופת המעבר, ואולם תחילת פעולתו של התאגיד תהיה בתום תקופת המעבר, אלא אם כן קבעו שר הבריאות ושר החקלאות ופיתוח הכפר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, בצו, מועד מוקדם יותר כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מועד שהחל ממנו ניתן להסמיך רופא וטרינר שהוא עובד התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} מועד שהחל ממנו יהיה רשאי התאגיד לגבות אגרות בעבור רשויות מקומיות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 241|בסעיף 241(ב)}}, ובלבד שלא יקדם מתום שנתיים מתחילת תקופת המעבר.
{{ח:תת|(ד)}} בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של חוק זה, ימנו שר הבריאות ושר החקלאות ופיתוח הכפר את מועצת התאגיד לפיקוח וטרינרי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינרים}}; לא מינו השרים את המועצה בתוך התקופה האמורה – ימנה אותה ראש הממשלה.
{{ח:תת|(ה)}} תחילתם של {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} ושל {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|חוק לפיקוח על ייצוא בעלי חיים}} כנוסחם בחוק זה, בתום תקופת המעבר, ואולם תחילתם של {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 23|סעיף 23(א1) לפקודה האמורה}} ושל {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 15|סעיף 15(ב) לחוק האמור}}, בתום תקופת המעבר או במועד תחילת פעילותו של התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג)(1), לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1963}}, כנוסחו בחוק זה, בתום תקופת המעבר או ארבעה חודשים ממועד תחילת פעילותו של התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג)(1), לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיפים 256(א)(21) ו־(22)}}, {{ח:פנימי|סעיף 256|256(ב)(56) ו־(57)}}, {{ח:פנימי|סעיף 261|261(16) ו־(17)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262(54) ו־(56)}}, יחולו על עבירות והפרות שנעברו בתקופת המעבר.

{{ח:סעיף|321|הוראות מעבר כלליות|תיקון: ק״ת תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ״א–1960}}, שהיה תקף ביום תחילתו של חוק זה יראו אותו כאילו ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29 לחוק זה}}, לתקופה של שנתיים ממועד פקיעת הרישיון האמור.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(א)(3)}} לא תחול לגבי עבירות שבוצעו טרם יום הפרסום בידי מי שהיה לו רישיון לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ״א–1960}}, עשר שנים לפחות לפני יום הפרסום.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מי שהיה רשום בשירות המזון הארצי כיבואן, ערב יום תחילתו של חוק זה, יראו אותו, לתקופה של שנתיים ממועד פקיעת הרישום האמור, כאילו נרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} לא תחול לגבי עבירות שבוצעו טרם יום הפרסום בידי מי שרשום בשירות המזון הארצי כיבואן, עשר שנים לפחות לפני יום הפרסום.
{{ח:תת|(ג)}} מזון רגיש שערב תחילתו של חוק זה היה מנוי ברשימת המזונות הרגישים שמתפרסמת באתר האינטרנט, יראו אותו כאילו הוכרז שהוא מזון רגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}, לתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה או עד שהוכרז מחדש כמזון רגיש בהתאם לסעיף האמור, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ד)}} הנחיות והוראות נוהל של שירות המזון הקובעות דרישות לבטיחות ולאיכות מזון, ובכלל זה לעניין מזון חדש, שפורסמו באתר האינטרנט ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול וינהגו לפיהן, ויראו אותן כמנויות בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (1) להגדרה ”חקיקת המזון“}}, עד שייקבעו הוראות שיחליפו אותן לפי חוק זה, או עד יום י״א בתמוז התשפ״ג (30 ביוני 2023), לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על 12 חודשים כל אחת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש״ף–2020}}, לפיו התקופה האמורה הוארכה עד יום ד׳ בשבט התשפ״ב (6 בינואר 2022).}}
{{ח:תת|(ה)}} אישורים והחלטות של שירות המזון שניתנו ערב תחילתו של חוק זה לצורך ייבוא מזון ושחרורו מתחנת הסגר, ימשיכו לחול לעניין שלגביו ניתנו, עד לפקיעתם או עד למתן החלטה אחרת; חובות יבואן לשמירת מסמכים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} לא יחולו לעניין מזון שהגיע לתחנת ההסגר וטרם שוחרר ממנה עד יום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ו)}} הנחיות והוראות נוהל של שירות המזון שפורסמו ערב תחילתו של חוק זה לעניין ייבוא מזון ושחרורו מתחנת הסגר, ימשיכו לחול וינהגו לפיהן עד שיותקנו תקנות שיחליפו אותן או עד יום י״א בתמוז התשפ״ג (30 ביוני 2023), לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על 12 חודשים כל אחת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש״ף–2020}}, לפיו התקופה האמורה הוארכה עד יום ד׳ בשבט התשפ״ב (6 בינואר 2022).}}
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות אגרות בריאות|בתקנות אגרות בריאות, התשמ״ט–1989}} (בסעיף קטן זה – תקנות האגרות) לעניין סכומי האגרה לגבי {{ח:חיצוני|תקנות ההסגר|תקנות ההסגר, 1933}}, המנויות {{ח:חיצוני|תקנות אגרות בריאות#תוספת 1 פרט 13|בפרט 13 לתוספת הראשונה}} {{ח:חיצוני|תקנות אגרות בריאות#תוספת 2 פרט 13|ובפרט 13(6) לתוספת השנייה של תקנות האגרות}}, מיום הפרסום ועד יום תחילתו של חוק זה יהיו סכומי האגרה בעד תעודת אישור מוקדם לייבוא שתוקפה שנה, תעודת רישום מוקדם לייבוא שתוקפה שנה ותעודת שחרור מתחנת הסגר למזון רגיש או למזון רגיל, 384 שקלים חדשים; תעודות כאמור יוענקו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) ולפי {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|פקודת ההסגר}}, ובהתאם להנחיות והוראות הנוהל ערב יום הפרסום.
{{ח:תת|(ח)}} מי שייצא מזון המיועד לייצוא בלבד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(א)}} ערב תחילתו של חוק זה, ימסור הצהרת ייצוא ראשונה לפי הסעיף האמור לא יאוחר מחודש לפני יום תחילתו של חוק זה, או עד תום חודש מיום פרסום נוסח הצהרת ייצוא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 117|באותו סעיף}}, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בסעיף 149}}, מי שעסק ערב יום הפרסום בהובלת מזון שנקבע לגביו בחקיקת המזון כי הוא טעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת, יראו אותו כאילו קיבל רישיון הובלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} שיעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה או עד תום שנה ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לעניין הובלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 155|סעיף 155}}, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(י)}} מי שערב תחילתו של חוק זה היה מוסמך כמפקח לפי פקודת הבריאות הציבור (מזון), או לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, יראו אותו כמפקח שהוסמך על ידי השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244 לחוק זה}}, עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק.
{{ח:תת|(יא)}} מעבדה שערב תחילתו של חוק זה היתה מנויה ברשימת המעבדות המוכרות המתפרסמת באתר האינטרנט של משרד הבריאות, יראו אותה כמעבדה בישראל שהוכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}, לעניין הבדיקות שהוכרה לגביהן, עד תום שלוש שנים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}.

{{ח:סעיף|322|הוראות מעבר לעניין מעבר עובדים לתאגיד לפיקוח וטרינרי}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראות מגבילות“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר פנסיה תקציבית“ – הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מרשות מקומית מדי חודש בחודשו באופן רציף, לפי הסכם, מקופת הרשות המקומית, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו – לשאירו, והכול בכפוף להוראות מגבילות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד המועצה לענף הלול“ – מי שערב יום הפרסום היה עובד של המועצה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1963}}, עסק באותו מועד בפיקוח וטרינרי, ומינויו אושר בידי מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד רשות מקומית“ – רופא וטרינר שערב יום הפרסום היה עובד רשות מקומית והתקיים בו באותו מועד אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא ביצע פיקוח וטרינרי על בית מטבחיים, בית שחיטה לעופות, מפעל שאושר לייצוא או בית קירור, ומינויו אושר בידי מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, או שביצע פיקוח וטרינרי על מפעל בשר או על בית קירור (בסעיף קטן זה – עובד רשות מקומית במפעלים);
{{ח:תתתת|(2)}} ביצע פיקוח וטרינרי בשווקים (בסעיף קטן זה – עובד רשות מקומית בשווקים).
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינרים}}, כנוסחו בחוק זה –
{{ח:תתת|(1)}} בתוך שלושה חודשים מיום מינויו יציע המנהל הכללי הראשון של התאגיד, לעובדי המועצה לענף הלול ולעובדי רשות מקומית במפעלים, לעבור לתאגיד כעובדי התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} הודיעה רשות מקומית למנהל הכללי של משרד הבריאות כי היא מעוניינת שכל הרופאים הווטרינרים שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה לא יהיו מבין עובדי הרשות המקומית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195(א)}}, יציע המנהל הכללי של התאגיד, בתוך 60 ימים ממועד ההודעה, לעובד רשות מקומית בשווקים שלגבי פעילותו נמסרה הודעה כאמור, לעבור לתאגיד כעובד התאגיד;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195}} ובפסקה (2), רשות מקומית שמעסיקה רופא וטרינר שהוא עובד הרשות המקומית בשווקים, חייבת כתנאי להודעתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195(א)}} להודיע למנהל הכללי של התאגיד על כוונתה למסור הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195(א)}}; נמסרה הודעה על כוונה כאמור, ועובד שצפוי להיות מועבר לתאגיד הודיע למנהל הכללי על כוונתו להסכים לעבור לתאגיד, יודיע המנהל הכללי של התאגיד לרשות מהו סך שווי הזכויות שיש להעבירו לפי פסקה (13); תשלום סכום זה יהיה תנאי למסירת הודעתה של הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195(א)}}, והוא יוחזר לרשות המקומית אם העובד לא עבר לעבוד בתאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} עובד כאמור בפסקאות (1) או (2) שהמנהל הכללי של התאגיד הציע לו לעבור לעבוד בתאגיד לפי הוראות הפסקאות האמורות, ישיב להצעה בתוך 21 ימים מיום קבלתה; לא השיב העובד בחיוב להצעה בתוך התקופה האמורה, יראו אותו כמי שסירב להצעה, והיקף משרתו ברשות המקומית או במועצה לענף הלול, לפי העניין, יקטן בהתאם ויעמוד על היקף המשרה התואם את הפעילות שתיוותר ברשות המקומית או במועצה לענף הלול;
{{ח:תתת|(5)}} השיב עובד כאמור בפסקאות (1) או (2) בחיוב להצעת המנהל הכללי של התאגיד כאמור באותן פסקאות, יעבור לעבוד בתאגיד;
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בפסקה (5), עובד רשות מקומית כאמור באותה פסקה שלא נסתיימו יחסי עבודתו עם הרשות המקומית, יעבור לתאגיד בחלקיות משרה, בהיקף משרה כלהלן (בסעיף קטן זה – היקף המשרה בתאגיד), ומשרתו ברשות המקומית תקטן בהתאם:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי עובד המועצה לענף הלול ועובד רשות מקומית במפעלים – בהתאם להיקף העסקתו ערב יום הפרסום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי עובד רשות מקומית בשווקים – כפי שיקבע מנהל היחידה הווטרינרית;
{{ח:תתת|(7)}} עבר עובד לתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), יחולו עליו השכר ותנאי העבודה שחלו עליו כדין, ערב קליטתו בתאגיד, כעובד מועצת הלול או כעובד הרשות המקומית, לפי העניין, ובהתאם להיקף המשרה בתאגיד;
{{ח:תתת|(8)}} על אף האמור בפסקה (7), נחתם הסכם קיבוצי מיוחד, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}, בין התאגיד ובין ארגון העובדים היציג בתאגיד, המסדיר את שכרם ותנאי עבודתם, וההסכם הקיבוצי האמור אושר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, יחולו הוראות הסכם קיבוצי זה;
{{ח:תתת|(9)}} על אף האמור בכל דין, עובד שעבר לתאגיד לפי פסקה (5) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל סיום העסקתו במועצה לענף הלול או ברשות המקומית, לפי העניין, אלא אם כן אושרו לעובד בקשר לסיום העסקתו כאמור הטבות פרישה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתת|(10)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (7), זכויות עובד המועצה לענף הלול או עובד רשות מקומית שעבר לעבוד בתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), לפי העניין, הנובעות מעבודתו כעובד המועצה לענף הלול או כעובד הרשות המקומית, לפי העניין, למעט זכויות לגמלה הנובעות מהסדר פנסיה תקציבית, ייחשבו זכויות הנובעות מעבודה בשירות התאגיד, בהתאם להיקף המשרה בתאגיד;
{{ח:תתת|(11)}} על אף האמור בפסקה (7), על תקופת עבודתו בתאגיד של עובד שעבר לעבוד בתאגיד לפי פסקה (5) או (6), ושבתקופת שירותו ברשות המקומית חל הסדר פנסיה תקציבית, יחולו ההוראות הקבועות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}, והרשויות הפועלות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק האמור}} מוסמכות לפעול לגבי עובדים כאמור של התאגיד כאילו היו עובדי המדינה, ובלבד שנציב שירות המדינה לא יחליט על יציאתו לקצבה של עובד כאמור של התאגיד שלא הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}, אלא על פי המלצת מי שהוסמך למנות את עובדי התאגיד; הגמלאות לעובדים כאמור של התאגיד ישולמו מקופת התאגיד; אין בהוראות פסקה זו ופסקה (12) כדי להקנות לעובד כאמור זכויות לפנסיה תקציבית העולות על הזכויות שלהן היה זכאי לפי הסדר פנסיה תקציבית כעובד הרשות המקומית, או הפחותות מהן;
{{ח:תתת|(12)}} על תקופות עבודתו הקודמות של עובד הרשות המקומית שעבר לתאגיד לפי פסקה (5) ושבתקופת שירותו ברשות המקומית חל עליו הסדר פנסיה תקציבית, יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסכם רציפות זכויות הפנסיה בין הממשלה ובין מרכז השלטון המקומי מיום כ״ד בתמוז התשל״ו (22 ביולי 1976); התאגיד, מרכז השלטון המקומי וארגון העובדים היציג בתאגיד רשאים, באישור שר האוצר, לקבוע הסכם רציפות זכויות אחר שיחול על עובד כאמור;
{{ח:תתת|(13)}} בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (12), המועצה לענף הלול או הרשות המקומית, לפי העניין, תעביר לתאגיד את סך שווי הזכויות שנצברו במועצה או ברשות לעובד העובר לעבוד בתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), למעט זכויות כאמור בפסקה (12), בהתאם לנוסחה שתיקבע על ידי גורם שיוסכם בין משרד האוצר לבין הגוף היציג של מרבית הרשויות המקומיות, בשים לב למספר שנות העבודה שעבד במועצה לענף הלול וברשות המקומית, להתפתחות השכר ולערך פדיון הזכויות הצפוי במועד הפרישה מהתאגיד; הסכום האמור ישולם לגבי עובד המועצה לענף הלול ועובד רשות מקומית במפעלים – במועד המעבר לתאגיד, ולגבי עובד רשות מקומית בשווקים – בהתאם לאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(14)}} העברה של עובד רשות מקומית ושל עובד המועצה לענף הלול אל התאגיד לפי סעיף קטן זה תיעשה על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מט|בסעיף 32מט(ה) לחוק הרופאים הווטרינרים}};
{{ח:תתת|(15)}} לא העבירה המועצה לענף הלול או רשות מקומית את הסכומים לפי פסקה (13), כולם או חלקם, בשיעורים ובמועדים שנקבעו לפי הפסקה האמורה, מכל סיבה שהיא, יפחית החשב הכללי במשרד האוצר מההקצבות המועברות מתקציב המדינה למועצה לענף הלול או לרשות המקומית, ככל שמועברות, סכומים השווים לסכומים שעל המועצה לענף הלול או הרשות המקומית, לפי העניין, להעביר לפי חוק זה, ויעביר סכומים כאמור לתאגיד;
{{ח:תתת|(16)|(א)}} אין בהוראות סעיף קטן זה, כשלעצמן, כדי להקנות לעובד שעבר לתאגיד כאמור בפסקה (5) או (6) זכויות העולות על הזכויות שהיה זכאי להן אילולא עבר לתאגיד או הפחותות מהן;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א) ובפסקאות (6), (7) ו־(10), לגבי עובד שעבר לתאגיד לפי פסקה (6), ובתקופת עבודתו ברשות מקומית חל לגביו הסדר פנסיה תקציבית, לא יפחת היקף המשרה בתאגיד והיקף משרתו הנותרת ברשות המקומית, משליש משרה, לכל משרה כאמור.

{{ח:סעיף|323|הוראות מעבר לעניין כשירות והכשרה של רופאים וטרינרים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|בסעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}, כנוסחו בחוק זה (בסעיף זה – חוק הרופאים הווטרינרים), מי שמונה, ערב יום הפרסום, לבצע פיקוח וטרינרי על מזון מן החי על פי החיקוקים {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#תוספת 1|שבתוספת הראשונה לחוק האמור}}, לא יידרש לסיים בהצלחה קורס רקע בבריאות הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#תוספת 2 חלק א|חלק א׳ בתוספת השנייה לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}, יראו רופא וטרינר שסיים בהצלחה קורס רקע בבריאות הציבור ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק האמור}}, כאילו עמד בדרישות לעניין קורס רקע הקבועות {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} רופא וטרינר שמועסק ערב יום הפרסום ברשות מקומית, וביצע פיקוח וטרינרי בשווקים, לרבות בדיקות משנה ערב תחילתה של תקופת המעבר, יראו אותו כאילו עמד בתנאי הכשירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}.
{{ח:תת|(ד)}} רופא וטרינר שהיה מוסמך לבצע פיקוח וטרינרי במפעלים ערב יום הפרסום, ייחשב כאילו עמד בתנאי הכשירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}} והוסמך בידי מנהל היחידה הווטרינרית לעניין {{ח:פנימי|סעיף 193|סעיף 193}}.

{{ח:סעיף|324|הוראת מעבר לעניין רופאים וטרינרים במפעל בשר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 191|בסעיף 191}}, מנהל היחידה הווטרינרית או מנהל השירותים הווטרינריים, לפי העניין, רשאי, במקרים מיוחדים, להסמיך רופא וטרינר מבין עובדי רשות מקומית אשר יהיה מוסמך לבצע פיקוח וטרינרי במפעלי בשר או במפעלים לבשר גולמי, בתחום שיפוטה של הרשות המקומית, אם התקיימו כל התנאים כמפורט להלן, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 218|סעיף 218}} {{ח:פנימי|סעיף 219|או 219(2)}}, לפי העניין, יחולו בשינויים המחויבים על רופא וטרינר שהוסמך כאמור:
{{ח:תת|(1)}} ערב יום הפרסום היה הרופא הווטרינר עובד של הרשות המקומית וביצע פיקוח וטרינרי הן במפעל בשר או מפעל לשחיטת בשר והן בשווקים;
{{ח:תת|(2)}} הפיקוח הווטרינרי בשווקים מתבצע בידי עובדי הרשות המקומית;
{{ח:תת|(3)}} הרשות המקומית הסכימה להעסיק את הרופא הווטרינר במפעל בשר או מפעל לבשר גולמי שבתחום שיפוטה והרופא הווטרינר נתן את הסכמתו להסמכה לפי סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|325|שמירת תוקף צווים ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} הצווים המפורטים להלן יעמדו בתוקפם, כל עוד לא נכנסו לתוקפן תקנות שיחליפו אותם וכל עוד לא בוטלו בידי השר או שר אחר המוסמך לבטל אותם לפי דין, ויראו אותם כאילו הותקנו מכוח חוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור)|צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור), התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|צו ההגנה (הובלת חלב)|צו ההגנה (הובלת חלב), התשט״ז–1956}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב), התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות), התש״ך–1959}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ״א–1960}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם), התשכ״א–1960}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש), התשכ״א–1960}};
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(12)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(14)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), התשמ״ד–1983}};
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים), התשמ״ד–1984}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקנות המפורטות להלן יעמדו בתוקפן כל עוד לא נכנסו לתוקף תקנות שיחליפו אותן וכל עוד לא בוטלו בידי השר או שר אחר המוסמך לבטל אותן לפי דין ויראו אותן כאילו הותקנו מכוח חוק זה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא)|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן)|תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן), התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים), התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ״ג–1983}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות שהותקנו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) (בסעיף קטן זה – התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה ויראו אותן לעניין חוק זה, לרבות לעניין {{ח:פנימי|פרק י|פרקים י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|ו־י״א}}, כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה הסמכות להתקנת תקנות באותם עניינים, והכול זולת אם נקבעו בחוק זה הוראות במקומן בעניינים שהוסדרו בתקנה מהתקנות הקיימות, או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, וכל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(3)}})}}}}

{{ח:קטע3||סוגי חומרים רעילים או מזיקים}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} שאריות חומרי הדברה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} מתכות כבדות.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} רעלנים.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} דיוקסינים.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} פוליכלורינטייד ביפנול.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} רדיוניקלידים.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} פחמימנים ארומטיים.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} שאריות תרופות.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} מלמין.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} תמרוקים.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, לעניין עבירות והפרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיפים 256(א)(1) ו־(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 261|261(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262(1)}})}}}}

{{ח:קטע3||רשימת תקנות לעניין ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לקבוע בהן}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ״ו–1985}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 14|תקנה 14}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ״ה–1994}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 2|תקנה 2}} לעניין {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 4|תקנה 4}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ״א–1981}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 2א|תקנה 2א}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס״ו–2006}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)#סעיף 5|תקנה 5}} }}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד), התשנ״ג–1993}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד)#סעיף 2|תקנה 2}} לעניין {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד)#סעיף 3|תקנה 3}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ״א–1981}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 2|תקנות 2}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 2ב|2ב}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 3|3}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 3א|3א}} }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר), התשמ״ד–1984}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 2|תקנה 2}} לעניין {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 5|5}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 10|10}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ״ו–1985}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 2|תקנות 2}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 3|3(ג)}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 5|5}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 8|8}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ״ה–1994}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 2|תקנה 2}} לעניין {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 9|9}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ״ה–1985}} | {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה)#סעיף 2|תקנה 2(א)}} }}

{{ח:קטע2|תוספת 2א|תוספת שנייה א׳|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}})}}}}

{{ח:קטע3||הוראות האיחוד האירופי המאומצות בישראל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הוראות האיחוד האירופי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תנאים והחרגות להוראות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סוג מזון מוחרג מההוראות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;(1) תקנות האיחוד האירופי 1881/2006 בעניין מזהמים כימיים במזון (EC 1881/2006 Regulation Setting Maximum Levels Of certain contaminants in foodstuffs)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(1) סעיפים 7 עד 9 לתקנות האיחוד האירופי 1881/2006 לא יחולו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוראות התקנות לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;(2) תקנת האיחוד האירופי EU 73/2018 המתקנת את התוספות השנייה והשלישית בתקנות האיחוד האירופי 396/2005 בעניין רמות מרביות של שאריות תרכובות כספית (Commission regulation EU 73/2018 Amending Annexes II and III to Regulation 396/2005 of the European Parliament and of the Council as regards maximum residue levels for mercury compounds in or on certain products)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(2) אין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוראות התקנה לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;(3) תקנות האיחוד האירופי 2073/2005 בעניין מזהמים ביולוגיים במזון (EC Regulation 2073/2005 on Microbiological Criteria for Foodstuffs)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(3) תקנות האיחוד האירופי 2073/2005 לא יחולו לעניין מחוללי מחלה מסוג ליסטריה וסלמונלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוראות התקנות לא יחולו על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2א פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;(4) תקנות האיחוד האירופי EU לעניין רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה (EC 396/2005 on maximum residue levels of pesticides in or on food and feed of plant and animal origin and amending Council Directive 91/414/EEC) – סעיפים 18, 19 ו־20, וכן תוספת II לעניין שאריות מקסימליות מותרות, תוספת III – לעניין שאריות מקסימליות מותרות זמניות ותוספת V לעניין שאריות מקסימליות מותרות לחומרים שלהם לא נקבעה רמה (default values)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(4) אין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוראות התקנות לא יחולו על פירות טריים, ירקות טריים, בשר גולמי, חלב גולמי, דבש, ביצים טריות בקליפתן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}})}}}}

{{ח:קטע3||התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני החתום מטה, לאחר שמילאתי את כל הפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}} (להלן – החוק), מתחייב בזה כי –
{{ח:תת|(1)}} הפרטים שמסרתי בהצהרה נכונים, והיא חלה לגבי כל המשלוחים העתידיים של המזון הרגיל המסוים שבהצהרה;
{{ח:תת|(2)}} כל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה יעמוד בדרישות חקיקת המזון, החלות בישראל על המזון בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90 לחוק}};
{{ח:תת|(3)}} קיבלתי מהספק שסיפק את המזון התחייבות לעדכן אותי במקרה שייוודע לו על הודעה לציבור על פגם במזון (Recall) או על הוראה על הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal).
{{ח:תת|(4)}} יש/אין {{מוקטן|(*מחק את המיותר)}} בידי אחד מבין המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97 לחוק}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מספר יבואן רשום}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|תאריך}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימה וחותמת היבואן}} }}

{{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 79ד|סעיף 79ד(1)}})}}}}

{{ח:קטע3||התחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני החתום מטה, לאחר שמילאתי את כל הפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 79ג|סעיף 79ג לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}} (להלן – החוק), מתחייב בזה כי –
{{ח:תת|(1)}} הפרטים שמסרתי בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי והמסמכים המצורפים להצהרה נכונים, והם חלים לגבי כל המשלוחים העתידיים של המזון במסלול האירופי המסוים שבהצהרה;
{{ח:תת|(2)}} כל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה יעמוד בדרישות חקיקת המזון, בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90 לחוק}};
{{ח:תת|(3)}} יש לי קשר עם יצרן המזון, באופן ישיר או באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון;
{{ח:תת|(4)}} אני אבצע את הפעולות הנדרשות מיבואן מזון במסלול האירופי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 54א|בסעיף 54א(ב) לחוק}};
{{ח:תת|(5)}} קיבלתי מיצרן המזון או מהספק שסיפק את המזון התחייבות לעדכן אותי במקרה שייוודע לו על הודעה לציבור על פגם במזון (Recall) או על הוראה על הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal).

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים| מספר רישום יבואן נאות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים| | . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{ש}} חתימה וחותמת היבואן}}

{{ח:קטע2|תוספת 3ב|תוספת שלישית א׳ {{ח:הערה|[צ״ל: שלישית ב׳]}}|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(ב1)(5)}})}}}}

{{ח:קטע3||מסמרים {{ח:הערה|[צ״ל: מסמכים]}} ופרטים נוספים בבקשה לקבלת תעודת שחרור למזון במסלול האירופי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3ב פרט 1}}
{{ח:ת}} חשבון מכר (Invoice);

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3ב פרט 2}}
{{ח:ת}} רשימת מטען (Packing list);

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3ב פרט 3}}
{{ח:ת}} שטר מטען (Bill of Lading);

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3ב פרט 4}}
{{ח:ת}} מפרט (Specification), כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96(ה)}}, של יצרן המזון או תוצאות בדיקה, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף האמור}}, בעבור כל מזון מסוים שבמשלוח, המעידים כי המזון תואם לדרישות לפי חקיקת המזון;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3ב פרט 5}}
{{ח:ת}} לגבי מזון שנדרש להובילו בטמפרטורה מוגדרת או מבוקרת – גרף הטמפרטורה בהובלה;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3ב פרט 6}}
{{ח:ת}} לגבי מוצרי חלב – מסמך מהיצרן המעיד על תהליך הפסטור של המוצר ותעודה וטרינרית (Veterinary Certificate);

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3ב פרט 7}}
{{ח:ת}} לגבי דבש ומוצריו – תעודה וטרינרית (Veterinary Certificate);

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 3ב פרט 8}}
{{ח:ת}} לגבי מוצרים המכילים ג׳לטין או קולגן – תעודה וטרינרית (Veterinary Certificate);

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 3ב פרט 9}}
{{ח:ת}} לגבי פטריות או תערובותיהן כולל מוצרים שבהם פטרייה היא רכיב עיקרי – נדרש לציין במפרט את השם המדעי של הפטרייה שבמזון;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 3ב פרט 10}}
{{ח:ת}} לגבי מיקרואורגניזמים לשימוש בתעשיית המזון או כמוצר מוגמר – השם המדעי המלא של המיקרואורגניזמים;

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 3ב פרט 11}}
{{ח:ת}} לגבי שימורי מזון בעלי חומציות נמוכה 4.5 &lt; PH – כל אלה:
{{ח:תת|(א)}} תעודה על טיפול עיבוד תרמי (Certificate of Thermal Treatment of Low Acid Canned Food);
{{ח:תת|(ב)}} סימון קוד יצרן;
{{ח:תת|(ג)}} תעודת בדיקת כושר השתמרות.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96(ד)}})}}}}

{{ח:קטע3||מוצר שניתן לשמור לגביו מפרט}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} סוכר

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} פולי קפה ירוק

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} פולי סויה

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חיטה

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129}}, {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיפים 256(ב)(34)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו־262(31)}})}}}}

{{ח:קטע3||פרטי סימון שיש חובה לבדקם}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} שם היצרן, היבואן או המשווק מן האזור, לפי העניין.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} אזהרות לעניין חנק, ככל שהן נדרשות.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138}} לעניין עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיף 256(ב)(35)}} והפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262(33)}})}}}}

{{ח:קטע3||רשימת תקנות הקובעות תנאים בדבר מכירת מזון}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס״ו–2006}}.

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, לעניין עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיף 256(ב)(39)}} והפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262(37)}})}}}}

{{ח:קטע3||רשימת תקנות החלות על משווק מן האזור}}

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}})}}}}

{{ח:קטע3||תעודת בדיקה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תיאור הדוגמה הנבדקת: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} אני הח״מ מאשר בזה שבדקתי את הדוגמה המתוארת לעיל והריני מצהיר כי תוצאת בדיקתי היא כדלקמן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} ולראיה באתי על החתום היום . . . . . . . . . . . . . . . בחודש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:ת}} שם וחתימת עובד המעבדה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 263|סעיף 263}})}}}}

{{ח:קטע3||הוראות סימון}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 9 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס״ו–2006}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 9 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ״ו–1996}}.

{{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 314|סעיף 314}})}}}}

{{ח:קטע3||אגרות}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 10 פרט 1}}
{{ח:ת}} בעד טיפול בבקשה לרישיון או לחידושו, במועדים המפורטים להלן, תשולם אגרה בסכום בשקלים חדשים כמפורט להלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;250px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הרישיון&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} טיפול בבקשה לקבלת רישיון חדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} טיפול בבקשה לחידוש רישיון, שהוגשה 90 ימים לפחות לפני יום פקיעתו, בעד כל שנה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px;&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} טיפול בבקשה{{ש}}לחידוש רישיון{{ש}}שהוגשה לאחר{{ש}}המועד שבטור ג׳,{{ש}}בעד כל שנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} רישיון אחסנה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;780&lt;/td&gt;&lt;td&gt;390&lt;/td&gt;&lt;td&gt;448&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} רישיון הובלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275&lt;/td&gt;&lt;td&gt;316&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} רישיון ייצור לטחנת קמח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;930&lt;/td&gt;&lt;td&gt;465&lt;/td&gt;&lt;td&gt;535&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} רישיון ייצור ליצרן שאינו טחנת קמח –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} המעסיק עד 10 עובדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;550&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275&lt;/td&gt;&lt;td&gt;316&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} המעסיק 11 עד 50 עובדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;780&lt;/td&gt;&lt;td&gt;390&lt;/td&gt;&lt;td&gt;448&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} המעסיק למעלה מ־50 עובדים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;930&lt;/td&gt;&lt;td&gt;465&lt;/td&gt;&lt;td&gt;535&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 10 פרט 2}}
{{ח:ת}} בעד טיפול בבקשה למתן אישור ייצור נאות או לחידושו תשולם אגרה בסך 250 שקלים חדשים בעד כל שנה שלגביה ניתן האישור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בעד טיפול בבקשה למתן אישור ייצור נאות או לחידושו או בבקשה לתעודת רישום יבואן נאות או לחידוש הרישום תשולם אגרה בסך 250 שקלים חדשים בעד כל שנה שלגביה ניתן האישור.

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 10 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעד מסירת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תשולם אגרה בסך 384 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|(3א)||תיקון: ק״ת תשע״ו־2|עוגן=תוספת 10 פרט 3א}}
{{ח:ת}} בעד הגשת בקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא או לחידושו תשולם אגרה בסך של 384 שקלים חדשים בעד כל שנה שלגביה ניתן האישור.

{{ח:סעיף*|(3ב)||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 10 פרט 3ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בעד מסירת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תשולם אגרה בסך 384 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: ק״ת תשע״ו־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 10 פרט 4}}
{{ח:ת}} בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מזון, על כל סוגי המזון שבו, תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח, כמפורט להלן:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מזון, על כל סוגי המזון שבו, לרבות מזון במסלול האירופי, תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(א)}} לגבי מזון רגיל – סך של 384 שקלים חדשים לכלל קבוצות המזון הרגיל שבמשלוח;
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מזון רגיש – סך של 384 שקלים חדשים לכל קבוצת מזון רגיש שבמשלוח, לרבות שימורי בשר ודגים, ולמעט מוצר בשר כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק ח׳}} וביצים שלא עברו טיפול טרמי, לפי קבוצות המזון כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מוצרי חלב ומקביליהם (analoguse), למעט מוצרים כאמור המשויכים לקבוצת שומנים ושמנים ותחליבי שומן;
{{ח:תתת|(2)}} שומנים ושמנים ותחליבי שומן;
{{ח:תתת|(3)}} קרחונים, כולל שרבט וסורבט;
{{ח:תתת|(4)}} פירות וירקות (כולל פטריות, שורשים ופקעות, קטניות ואלוורה), עשבי־ים, אגוזים וזרעים לרבות קטניות ולמעט פולי סויה ודגנים;
{{ח:תתת|(5)}} ממתקים;
{{ח:תתת|(6)}} דגנים ומוצריהם המיוצרים מגרעיני דגנים, משורשים ופקעות ומקטניות, למעט מוצרי מאפה שבקבוצת מוצרי מאפה, תערובות להכנתם ובצקים;
{{ח:תתת|(7)}} מוצרי מאפה, תערובות להכנתם ובצקים;
{{ח:תתת|(8)}} שימורי בשר ומוצריו;
{{ח:תתת|(9)}} שימורי דגים ושימורי מוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמיים (קיפודי ים, מלפפוני ים וכו׳);
{{ח:תתת|(10)}} ביצים שעברו טיפול טרמי ומוצרי ביצים;
{{ח:תתת|(11)}} ממתיקים כולל דבש;
{{ח:תתת|(12)}} מלח, תבלינים, מרקים, רטבים, סלטים, מוצרים על בסיס חלבון (כולל מוצרי חלבון ופולי סויה);
{{ח:תתת|(13)}} מזון ייעודי ותוספי תזונה;
{{ח:תתת|(14)}} משקאות, למעט מוצרי חלב;
{{ח:תתת|(15)}} חטיפים מוכנים לאכילה;
{{ח:תתת|(16)}} תוספי מזון וחומרים מסייעי ייצור;
{{ח:תתת|(17)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור.

{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: ק״ת תשע״ו־2|עוגן=תוספת 10 פרט 4א}}
{{ח:ת}} בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור לחלק ממשלוח המזון שמבקשים לשחרר תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח שאותן מבקשים לשחרר, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10 פרט 4|בפסקאות (א) ו־(ב) שבפרט (4)}}.

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 10 פרט 5}}
{{ח:ת}} בעד תעודה או אישור בנוגע לייצוא מזון, תשולם אגרה בסך 150 שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|תוספת 11|תוספת אחת עשרה|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 41|סעיפים 41}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52}})}}}}

{{ח:קטע3||מזון המחייב אישור ייצור נאות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 11 פרט 1}}
{{ח:ת}} מזון חדש;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 11 פרט 2}}
{{ח:ת}} מזון ייעודי;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 11 פרט 3}}
{{ח:ת}} מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 11 פרט 4}}
{{ח:ת}} תוסף תזונה;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 11 פרט 5}}
{{ח:ת}} מזון המסומן ”ללא גלוטן“.

{{ח:קטע2|תוספת 12|תוספת שתים עשרה|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיפים 49א}} {{ח:פנימי|סעיף 54א|ו־54א(א)}})}}}}

{{ח:קטע3||מזון שאסור ביבוא במסלול האירופי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 12 פרט 1}}
{{ח:ת}} מזון ייעודי;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 12 פרט 2}}
{{ח:ת}} תוסף תזונה;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 12 פרט 3}}
{{ח:ת}} מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 12 פרט 4}}
{{ח:ת}} בשר ומוצריו;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 12 פרט 5}}
{{ח:ת}} דגים ומוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמים;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 12 פרט 6}}
{{ח:ת}} ביצים ומוצרי ביצים;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 12 פרט 7}}
{{ח:ת}} משקאות משכרים;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 12 פרט 8}}
{{ח:ת}} מוצרי חלב מחלב לא מפוסטר;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 12 פרט 9}}
{{ח:ת}} עלי צמח הגת.

{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י״א באב התשמ״ג (21 ביולי 1983).}}
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qj81kskiudjnjvmsh1lumo1c3kb6jy1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>317901</id>
    <revision>
      <id>1416684</id>
      <parentid>1401884</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T12:32:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="103915" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית), התשס״ג–2003
&lt;שם קודם&gt; צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים), התשס״ג–2003 (תיקון: תשע״ב)

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ג, 964|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים)|6258)); ((תשס&quot;ד, 206|תיקון|6290)), ((507|תיקון מס' 2|6315)), ((900|תיקון מס' 3|6334)); ((תש&quot;ע, 470|תיקון|6848)); ((תשע&quot;א, 636|תיקון|6975)), ((954|תיקון מס' 2|7000)), ((1143|תיקון מס' 3|7013)), ((1216|ת&quot;ט|7020)); ((תשע&quot;ב, 205|תיקון|7054)), ((552|תיקון מס' 2|7075)), ((1359|תיקון מס' 3|7314)); ((תשע&quot;ג, 1540|תיקון|7270)); ((תשע&quot;ד, 310|תיקון|7314)), ((426|תיקון מס' 2|7324)), ((694|ת&quot;ט|7344)), ((1452|תיקון מס' 3|7391)); ((תשע&quot;ה, 19|תיקון|7431)); ((תשע&quot;ו, 220|תיקון|7577)), ((358|תיקון (תיקון)|7588)), ((366|תיקון מס' 2|7588)), ((655|תיקון מס' 3|7610)), ((656|תיקון מס' 4|7610)), ((914|תיקון מס' 5|7638)); ((תשע&quot;ז, 171|תיקון|7730)), ((957|תיקון מס' 2|7799)); ((תשע&quot;ח, 1714|תיקון|7974)); ((תשע&quot;ט, 1580|הוראת שעה|8129)); ((תש&quot;ף, 41|תיקון|8284)), ((1384|תיקון מס׳ 2|8555)), ((1498|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון מס׳ 2 (תיקון)]|8588)), ((1508|ת״ט|8590)), ((1724|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 2)|8637)); ((תשפ&quot;א, 96|תיקון מס׳ 2 [תש״ף] (תיקון)|8805)), ((442|תיקון מס' 2 [תש&quot;ף] (תיקון מס' 2)|8898)), ((990|הוראת שעה [תשע&quot;ט] (תיקון)|9006)), ((1730|הודעה|9126)), ((2976|תיקון|9327)), ((3068|ת&quot;ט|9048)); ((תשפ&quot;ב, 1550|הוראת שעה [תשע&quot;ט] (תיקון)|9881)), ((1910|הוראת שעה|9969)), ((1968|הודעה|9983)), ((2564|תיקון|10091)), ((2624|הוראת שעה מס' 2|10104)), ((2722|הוראת שעה מס' 3|10122)), ((2738|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)|10136)).  &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ב-7 --&gt;

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 12(א)(1)]] [[לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996]], ובהתייעצות עם ועדת המחירים לפי [[סעיף 13 לחוק האמור]], אנו מצווים לאמור:
----
((לעניין תושב אילת וחבל איילות, ראה גם [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית) (הוראת שעה)]].))
----
'''צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית), התשס״ג–2003 הוחלף ביום 1.8.2022 [[בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית), התשפ&quot;ב-2022]].'''

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע״א–3, תשע״ב, תשע״ו–3, תשע״ו–6, תשע״ז–2, תשע״ח, תשע״ט, תש״ף–2, תשפ״א-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-4)
: (א) בצו זה –
::- ”אזור 110” – מטרופולין ירושלים: ירושלים, מעלה אדומים, מבשרת ציון, גבעת זאב, כוכב יעקב, גבע בנימין, בית זית, אורה, עלמון, גבעון החדשה, עמינדב, הר גילה, מוצא עילית, אבן ספיר, בית נקופה, רמת רחל, עין כרם בי״ס חקלאי, קדר, אל ואלג'ה, בית איכסא, נבי סמואל, אבו דיס, אל ראם, ביר נבאללה, אל ג'ודירה, עיזרייה, ערב אל ג'האלין, ענאתא, ענתות, חיזמא, אזור התעשייה שער בנימין;
::- ”אזור 121” – מטרופולין ירושלים: צור הדסה, אבו גוש, הר אדר, קריית יערים, עין נקובא, גבעת יערים, בית חורון, עין ראפה, נס הרים, מטע, בית מאיר, נווה אילן, שורש, שואבה, רמת רזיאל, בר גיורא, צובה, מבוא ביתר, מעלה החמישה, קריית ענבים, כסלון, נטף, קריית יערים מוסד, ידידה, איתנים, יד השמונה, ביתר עילית;
::- ”אזור 122” – מטרופולין ירושלים: בית אל, כפר אדומים, עפרה, פסגות, מעלה מכמש, מצפה יריחו;
::- ”אזור 123” – מטרופולין ירושלים: אפרת, אלון שבות, תקוע, אלעזר, נווה דניאל, נוקדים, ראש צורים, מגדל עוז, בת עין, כפר עציון;
::- ”אזור 131” – מטרופולין ירושלים: בית שמש, מסילת ציון, טל שחר, אשתאול, שריגים, זכריה, נחושה, צרעה, כפר אוריה, אדרת, צלפון, אביעזר, גבעת ישעיהו, ישעי, בקוע, תרום, תעוז, נתיב הל״ה, נווה מיכאל, נחם, לוזית, זנוח, נחשון, עגור, תירוש, מחסיה, גפן, שדות מיכה, צפרירים, נווה שלום, הראל, גיזו;
::- ”אזור 133” – מטרופולין ירושלים: עין גדי, קליה, ורד יריחו, אלמוג, בית הערבה, אבנת, מצפה שלום;
::- ”אזור 134” – מטרופולין ירושלים: קריית ארבע, כרמי צור, אספר, מעלה עמוס, אדורה, תלם;
::- ”אזור 135” – מטרופולין ירושלים: עלי, שילה, כוכב השחר, חלמיש, מעלה אפרים, עטרת, מעלה לבונה, רימונים, נחליאל, גיתית, תומר, פצאל, ייט״ב, גלגל, נתיב הגדוד, משואה, יפית, נעמי, נירן;
::- ”אזור 210” – מטרופולין גוש דן: תל־אביב–יפו, ראשון לציון, פתח תקווה, חולון, בני ברק, רמת גן, בת ים, לוד, רמלה, גבעתיים, אור יהודה, קריית אונו, יהוד–מונוסון, גבעת שמואל, באר יעקב, גני תקווה, אזור, בית דגן, כפר חב״ד, סביון, אחיעזר, כפר סירקין, מצליח, ניר צבי, חמד, מגשימים, זיתן, משמר השבעה, ישרש, יגל, מעש, גנות, מקווה ישראל, גת רימון;
::- ”אזור 221” – מטרופולין גוש דן: הרצליה, כפר סבא, רעננה, הוד השרון, רמת השרון, ג׳לג׳וליה, מתן, כפר ברא, כפר שמריהו, רמות השבים, שדה ורבורג, רשפון, נווה ירק, בני ציון, צופית, נירית, אלישמע, בצרה, שפיים, נווה ימין, חגור, שדי חמד, ירחיב, גן חיים, חרוצים, געש, עדנים, גליל ים, ירקונה, גבעת ח״ן, ניר אליהו, כפר מל״ל, חורשים, גני עם, ארסוף, בית ברל, אלפי מנשה, צופין;
::- ”אזור 222” – מטרופולין גוש דן: אלעד, ראש העין, כפר קאסם, שוהם, ברקת, נחלים, מזור, אחיסמך, טירת יהודה, רינתיה, בית עריף, בני עטרות, צפריה, בית נחמיה, גינתון, כפר טרומן, בן שמן, חדיד, גבעת השלושה, גבעת כ״ח, עינת, בן שמן כפר נוער, נופך, בארות יצחק, נחשונים, כרם בן שמן, אורנית, שערי תקווה, בית אריה, אלקנה, עץ אפריים;
::- ”אזור 223” – מטרופולין גוש דן: רחובות, נס ציונה, יבנה, מזכרת בתיה, קריית עקרון, גבעת ברנר, נען, בית אלעזרי, כפר הנגיד, כפר ביל״ו, גאליה, בן זכאי, סתריה, בית גמליאל, רמות מאיר, יציץ, נצר סרני, גן שורק, גני יוחנן, נטעים, בית חנן, פלמחים, גן שלמה, גיבתון, בית עובד, גני הדר, עיינות;
::- ”אזור 231” – מטרופולין גוש דן: נתניה, טייבה, טירה, קלנסווה, כפר יונה, קדימה–צורן, אבן יהודה, תל מונד, כוכב יאיר, זמר, בת חפר, פרדסיה, צור משה, אליכין, נורדיה, כפר ויתקין, בית יצחק, שער חפר, צור יצחק, שער אפרים, כפר הס, עין שריד, אביחיל, עין ורד, חרות, מכמורת, כפר הרא״ה, אודים, בני דרור, פורת, כפר נטר, בורגתה, ניצני עוז, בארותיים, משמרת, עולש, אחיטוב, בית יהושע, גבעת חיים מאוחד, תל יצחק, רמת הכובש, גבעת חיים איחוד, גן יאשיה, כפר מונש, מעברות, חניאל, גאולים, בית חרות, ינוב, גנות הדר, חרב לאת, חגלה, תנובות, העוגן, עזריאל, בחן, אומץ, חופית, המעפיל, בית הלוי, כפר ידידיה, עין החורש, יקום, אלישיב, חיבת ציון, כפר יעבץ, יד חנה, כפר חיים, חבצלת השרון, שושנת העמקים, הדר עם, משמר השרון, אייל, מבואות ים, בית ינאי, בת חן, ביתן אהרן, גבעת שפירא, גאולי תימן, נעורים, כפר עבודה, צור נתן, קרית שלמה, יעף, צוקי ים, המרכז האקדמי רופין, אבני חפץ, שבי שומרון, ענב, סלעית;
::- ”אזור 232” – מטרופולין גוש דן ומטרופולין ירושלים: טלמון, מבוא חורון, דולב, נעלה, ניל״י, מודיעין–מכבים–רעות, מודיעין עילית, כפר האורנים, חשמונאים, לפיד, נוף איילון, שעלבים, גמזו, כפר דניאל, מתתיהו, שילת, מבוא מודיעים, כפר רות;
::- ”אזור 233” – מטרופולין גוש דן: אשדוד, גדרה, גן יבנה, בני עי״ש, בית חשמונאי, שתולים, כרמי יוסף, קדרון, שדה עוזיהו, חצב, עזריקם, ניר גלים, ביצרון, עזריה, בית רבן, יד רמב״ם, עשרת, קבוצת יבנה, כפר שמואל, פתחיה, בניה, מישר, יסודות, כפר אביב, פדיה, משגב דב, נווה מבטח, כפר מרדכי, כפר בן נון, שדמה, בני דרום, בית עוזיאל, גן הדרום, כרם יבנה, חצור אשדוד, חולדה, משמר איילון, משמר דוד, כנות, גזר;
::- ”אזור 234” – מטרופולין גוש דן: אריאל, קרני שומרון, קדומים, עמנואל, ברכה, יקיר, אלון מורה, רבבה, ברקן, פדואל, כפר תפוח, יצהר, איתמר, מעלה השומרון, קריית נטפים, ברוכין, עלי זהב, נופים, מגדלים;
::- ”אזור 310” – מטרופולין חיפה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ים, קריית ביאליק, נשר, טירת כרמל, דאלית אל כרמל, עספיא, יגור, רמת יוחנן, כפר ביאליק, החותרים, אפק, אושה, בית אורן, כפר המכבי, כפר גלים, רכסים, אבטין, כפר חסידים א׳, כפר הנוער הדתי, כפר חסידים ב׳;
::- ”אזור 321” – מטרופולין חיפה: עכו, שפרעם, טמרה, ג׳דידה מכר, ירכא, כאבול, אבו סנאן, אעבלין, כפר יאסיף, ביר אל מכסור, שעב, ג׳וליס, עין המפרץ, טל אל, מצפה אבי״ב, בוסתן הגליל, אחיהוד, כפר מסריק, יסעור, שמרת;
::- ”אזור 322” – מטרופולין חיפה: יוקנעם עילית, קריית טבעון, רמת ישי, בסמת טבעון, עתלית, כעביה, טבאש, חג׳אג׳רה, נופית, עדי, יוקנעם, שדה יעקב, מגדים, מנשית זבדה, עין איילה, גבע כרמל, כפר יהושע, צרופה, הרדוף, אלוני אבא, ניר עציון, אליקים, עין כרמל, בית לחם הגלילית, בית שערים, כרם מהר״ל, שער העמקים, עופר, עין הוד, ראס עלי, אלונים, ח׳וואלד, הבונים, עין חוד, נווה ים, אורנים, בית צבי, סואעד חמרייה, בית זיד;
::- ”אזור 331” – מטרופולין חיפה: נהריה, מעלות תרשיחא, בית ג׳אן, כיסרא, סומיע, שלומי, יאנוח ג׳ת, חורפיש, כפר ורדים, פקיעין, מזרעה, מעיליא, פסוטה, שייח׳ דנון, גשר הזיו, עראמשה, כפר ראש הנקרה, רגבה, מצובה, שבי ציון, אילון, עין יעקב, כברי, חוסן, מעונה, נווה זיו, בן עמי, עברון, סער, חניתה, לימן, יערה, עמקה, הילה, עבדון, געתון נתיב השיירה, בית העמק, כליל, פקיעין חדשה, לוחמי הגיטאות, גורן, אשרת, חלוץ, יחיעם, מנות, שומרה, אלקוש, צוריאל, נטועה, גיתה, אבן מנחם, שתולה, חרשים, בצת, זרעית, אבירים, מתת, גורנות הגליל, לפידות, אדמית;
::- ”אזור 332” – מטרופולין חיפה: כרמיאל, סח׳נין, עראבה, מג׳אר, כפר מנדא, מג׳ד אל כרום, נחף, דיר אל אסד, דיר חנא, ביענה, ראמה, עיילבון, סאג׳ור, כאוכב אבו אל היגא, סלמה, כמאנה, כמון, מורשת, יובלים, גילון, עצמון, שגב, רקפת, עין אל אסד, קורנית, צורית, שכניה, ערב אל נעים, מנוף, אשחר, כפר חנניה, יעד, יודפת, חוסנייה, לוטם, טפחות, מורן, דמיידה, שורשים, מכמנים, הררית, צביה, אבטליון, ראס אל עין, שזור, חזון, אשבל, לבון, תובל, כישור, פלך;
::- ”אזור 333” – מטרופולין חיפה: נצרת, נצרת עילית, מגדל העמק, כפר כנא, יפיע, ריינה, אכסאל, טורעאן, עין מאהל, בעיינה נוג׳יידאת, משהד, עילוט, זרזיר, עוזייר, שמשית, הושעיה, רומת היב, גבעת אלה, תמרת, רומאנה, יפעת, אלון הגליל, נהלל, שריד, הסוללים, ציפורי, מצפה נטופה, גבת, חנתון, גיניגר, כפר החורש, בית רימון, כפר ברוך, רמת דוד;
::- ”אזור 334” – מטרופולין חיפה: זכרון יעקב, פוריידיס, משמר העמק, רמות מנשה, רמת השופט, הזורע, עין השופט, דליה, עין העמק, מעיין צבי, נחשולים, בת שלמה, גלעד, דור, מאיר שפיה;
::- ”אזור 410” – מטרופולין באר שבע: באר שבע;
::- ”אזור 421” – מטרופולין באר שבע: רהט, לקיה, להבים, בית קמה, משמר הנגב, שומריה, שובל, דבירה, גבעות בר, להב, תראבין א צאנה;
::- ”אזור 422” – מטרופולין באר שבע: אופקים, תפרח, גילת, פטיש, חצרים, מסלול, בטחה, רנן, פדויים, תאשור, תדהר, ברוש, אשל הנשיא בי״ס אזורי;
::- ”אזור 423” – מטרופולין באר שבע: חורה, תל שבע, שגב שלום, עומר, מיתר, א סייד, אבו כף אום בטין, נבטים, כרמים, מולדה;
::- ”אזור 431” – מטרופולין באר שבע: נתיבות, שדרות, מעגלים, מבועים, עין הבשור, בארי, מפלסים, תושיה, ברור חיל, סעד, דורות, בית הגדי, כפר עזה, ניר יצחק, אור הנר, יכיני, ניר עקיבא, תקומה, רוחמה, שובה, מגן, ניר משה, קלחים, שדה צבי, אורים, ארז, ניר עם, פעמי תש״ז, נווה, עלומים, צאלים, יבול, יתד, גבים, בני נצרים, יושיביה, תלמי ביל״ו, זרועה, רעים, מבטחים, נחל עוז, אוהד, עין השלושה, אשבול, ניר עוז, נירים, צוחר, ישע, איבים, שיבולים, זמרת, שדה ניצן, תלמי אליהו, דקל, גבעולים, שדי אברהם, שוקדה, כפר מימון, שרשרת, תלמי יוסף, גבולות, מלילות, סופה, אבשלום, כיסופים, עמיעוז, פרי גן, חולית, כרם שלום, שלומית;
::- ”אזור 432” – מטרופולין באר שבע: ירוחם, ביר הדאג׳, רביבים, משאבי שדה, אשלים, רתמים, ניצני סיני, טללים, כמהין, באר מילכה, ניצנה כפר נוער, מדרשת בן גוריון, שדה בוקר, מרחב עם, עזוז;
::- ”אזור 433” – מטרופולין באר שבע: דימונה, ערד, כסיפה, ערערה בנגב, קסר א סיר, אבו קרינאת, דריג׳את, שני ליבנה, נאות הכיכר, מכחול, עין תמר, נווה זוהר, כוחלה;
::- ”אזור 434” – מטרופולין באר שבע: סוסיה, עתניאל, טנא, חגי, אשכולות, מעון, מצדות יהודה, פני חבר, כרמל, שמעה, נגוהות, סנסנה;
::- ”אזור 501” – צפת, קריית שמונה, מג׳דל שמס, חצור הגלילית, קצרין, בוקעתא, טובא זנגריה, מסעדה, ג׳יש, ראש פינה, ע׳ג׳ר, עין קנייא, יסוד המעלה, איילת השחר, מטולה, ריחאנייה, שמיר, שדה נחמיה, דפנה, דלתון, מירון, כפר הנשיא, בר יוחאי, ביריה, להבות הבשן, בית הלל, אמירים, קשת, שדה אליעזר, ספסופה, הגושרים, עלמה, מעיין ברוך, כפר גלעדי, מרום גולן, דן, משמר הירדן, יובל, כרכום, ברעם, שאר ישוב, אליפלט, רמות נפתלי, יונתן, כפר בלום, עמיר, כפר סאלד, מחניים, שניר, חולתה, אניעם, נאות מרדכי, יפתח, דוב״ב, אביבים, מלכיה, אור הגנוז, כרם בן זמרה, עמיעד, יראון, סאסא, גדות, כפר שמאי, מרגליות, כורזים, דישון, גונן, אלמגור, שפר, אלוני הבשן, קדמת צבי, אל רום, כחל, פרוד, אורטל, אמנון, משגב עם, מנרה, עין זיוון, שעל, קלע, קדרים, עמוקה, קדיתא, נווה אטי״ב, צבעון, אודם;
::- ”אזור 502” – טבריה, יבנאל, כפר כמא, גבעת אבני, מגדל, אפיקים, חמאם, חספין, פוריה, נווה עובד, בני יהודה, הזורעים, פוריה עילית, נוב, חד נס, כינרת קבוצה, כפר זיתים, לביא, עין גב, כינרת מושבה, רמת מגשימים, דגניה ב׳, ארבל, כפר חיטים, אבני איתן, שער הגולן, גבעת יואב, דגניה א׳, שרונה, בית זרע, גינוסר, שדה אילן, רמות, חוקוק, אילניה, נאות הגולן, לבנים, מעלה גמלא, כנף, מסדה, מעגן, מסד, פוריה כפר עבודה, כפר חרוב, תל קציר, נטור, מבוא חמה, אלי עד, אפיק, אלומות, גשור, הודיות מוסד חינוכי, האון, כלנית, מצפה, מיצר, רביד;
::- ”אזור 601” – עפולה, מעלה עירון, דבוריה, שבלי, מוקייבלה, כפר תבור, גן נר, כפר מיסר, סולם שונם, נאעורה, אחוזת ברק, נין, א טייבה, צנדלה, טמרה יזרעאל, תל עדשים, כפר יחזקאל, מרחביה קיבוץ, רם און, מולדת, מגידו, עין דור, עין חרוד מאוחד, מדרך עוז, מרחביה מושב, גבע, גזית, ניר יפה, מזרע, דחי, היוגב, שדמות דבורה, רמת צבי, עין חרוד איחוד, יזרעאל, תל יוסף, גבעת עוז, בית קשת, אביטל, מגן שאול, מיטב, כפר קיש, בלפוריה, ברק, חבר, גדיש, מלאה, פרזון, דברת, אומן, גדעונה, כפר גדעון, אדירים, דבורה, כדורי;
::- ”אזור 602” – בית שאן, בית אלפא, בית השיטה, מנחמיה, אשדות יעקב איחוד, טירת צבי, שדה אליהו, ניר דוד, עין הנצי״ב, מירב, רשפים, מעלה גלבוע, שדמות מחולה, שלוחות, גשר, מסילות, שדה נחום, בית יוסף, חפצי בה, מעוז חיים, כפר רופין, מחולה, תל תאומים, שדי תרומות, אשדות יעקב מאוחד, חמדיה, נווה איתן, רוויה, רחוב, ירדנה, נווה אור, חמדת, בקעות, רועי, מלכישוע, משכיות, ארגמן, מכורה, רותם, תמרה;
::- ”אזור 701” – אום אל פחם, בקה אל ע׳רביה, ערערה, כפר קרע, ג׳ת, בסמ״ה, קציר, מייסר, אום אל קוטוף, מגל, חיננית, חריש, שקד, מצר, מי עמי, מצפה אילן, מבוא דותן, חרמש, אל עריאן, ריחן;
::- ”אזור 702” – חדרה, פרדס־חנה–כרכור, אור עקיבא, בנימינה–גבעת עדה, ג׳סר א זרקא, קיסריה, מעגן מיכאל, מאור, כפר פינס, גן שמואל, שדות ים, בית חנניה, גן השומרון, אביאל, להבות חביבה, תלמי אלעזר, שדה יצחק, עמיקם, גבעת ניל״י, מענית, עין שמר, עין עירון, ברקאי, משמרות, שער מנשה, רגבים, מרכז רפואי שהם, אלוני יצחק, כפר גליקסון;
::- ”אזור 801” – אשקלון, קריית מלאכי, יד בנימין, מרכז שפירא, ניצן ב׳, בני ראם, כפר מנחם, ניצן, ברכיה, עין צורים, ינון, בית עזרא, ערוגות, כפר ורבורג, משען, גבעתי, כוכב מיכאל, באר טוביה, אמונים, גיאה, תלמי יחיאל, עזר, ניר ישראל, נגבה, תימורים, כפר הרי״ף, בית שיקמה, שפיר, נתיב העשרה, אביגדור, כפר אחים, בית חלקיה, תלמי יפה, משואות יצחק, זרחיה, יד מרדכי, ניר בנים, בת הדר, כרמיה, זיקים, הודיה, רבדים, אורות, שדה יואב, ניצנים, חפץ חיים, גברעם, מבקיעים, קדמה, כפר סילבר, אל עזי, גני טל, אחווה;
::- ”אזור 802” – קריית גת, אבן שמואל, נהורה, תלמים, שחר, לכיש, שדה משה, סגולה, גת, שקף, יד נתן, עוצם, אמציה, בית ניר, רווחה, נוגה, אחוזם, מנוחה, אלומה, זבדיאל, ניר ח״ן, נחלה, עוזה, חלץ, שלווה, קוממיות, איתן, שדה דוד, בית גוברין, נועם, גלאון, זוהר, ורדון, נטע;
::- ”אזור 901” – איילות, אילת, באר אורה;
::- ”אזור 902” – יטבתה, קטורה, פארן, ספיר, צופר, גרופית, סמר, יהל, נאות סמדר, צוקים, לוטן, נווה חריף, שחרות, אליפז;
::- ”אזור 903” – מצפה רמון, עין יהב, חצבה, עידן;
::- ”אמצעי תשלום מתקדם” – יישום אלקטרוני, למעט כרטיס ”רב־קו”, אשר מאפשר לאוחז בו לתקף את נסיעתו באמצעי התחבורה הציבורית השונים ולשלם בעדה באופן מאובטח, ובכלל זה בטלפון סלולרי חכם, ביישומון סלולרי שמותקן בו או באמצעי סלולרי אחר, באמצעי דיגיטלי או בטכנולוגיה אחרת;
::- ”חודש”, לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – תקופה שמיום ה־25 בחודש עד יום ה־24 בחודש העוקב;
::- ”יום”, לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – פרק הזמן שמשעה 00:00:01 עד לשעה 23:59:59;
::- ”יישומון סלולרי” – יישומון שמותקן בטלפון סלולרי חכם, ובכלל זה יישומון המאפשר גישה לחשבון של יוזם התשלום;
::- ”הלמ״ס” – ”הלשכה” כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972]];
::- ”המדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- ”המנהל” – מנהל לעניין מסילת ברזל מקומית כמשמעותו [[בסעיף 2א לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972]] (להלן – פקודת מסילות הברזל);
::- ”המפקח” – המפקח הארצי על התעבורה כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]];
::- ”מרחק נסיעה” – מדרגת מרחק אווירי בקילומטרים מנקודת המוצא אל נקודת היעד כמפורט [[בפרט 36 לתוספת הראשונה]];
::- ”חייל בשירות ללא תשלום” – חייל או חיילת הנמנים עם הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל, שהם בשירות ללא תשלום ומציגים תעודת שירות ללא תשלום שנתן להם צבא הההגנה לישראל;
::- ”מטרופולין ירושלים” – אזורים: 110, 121, 122, 123, 131, 133, 134, 135, 232;
::- ”מטרופולין גוש דן” – אזורים: 210, 221, 222, 231, 232, 233, 234;
::- ”מטרופולין חיפה” – אזורים: 310, 321, 322, 331, 332, 333, 334;
::- ”מטרופולין באר שבע” – אזורים: 410, 421, 422, 423, 431, 432, 433, 434;
::- ”מסילת ברזל מקומית” – כהגדרתה [[בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל]];
::- &quot;רישיון קו&quot; - (((הוראת שעה עד יום 31.12.2023):)) רישיון להפעלת קו שירות כמשמעותו [[בתקנה 386 לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]] (להלן - תקנות התעבורה);
::- ”רכבל” – רכב, בעל יחידה אחת או יותר, הנמשך על ידי כבל או אמצעי אחר בכוח מכני או אחר, מתחת לפני הקרקע, על פני הקרקע או על גבי עמודים מעל פני הקרקע, המיועד להסעת נוסעים;
::- &quot;רכבל חיפה&quot; - רכבל, למעט רכבל כרמלית;
::- &quot;רכבל כרמלית&quot; - רכבל שתחנת המוצא שלו העיר התחתית ותחנת היעד שלו במרכז הכרמל;
::- ”רכבת” – כהגדרתה [[בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל]];
::- ”רכבת מקומית” – כהגדרתה [[בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל]];
::- ”ש״ח” – שקלים חדשים;
::- ”שירות מותאם ביקוש” – (((הוראת שעה עד יום 31.12.2023):)) שירות אוטובוסים שבו כל נוסע בנפרד הזמין ושילם מראש בעבור נסיעתו באמצעי תשלום מתקדם, לרבות יישומון סלולרי, מתחנה אחת או יותר בהתאם לבחירת כל נוסע, במסלול המתאים ביותר בעבור הנוסעים;
::- ”תיקוף באמצעי תשלום מתקדם” – תיאום בין אמצעי התשלום המתקדם להתקן שמותקן או שקשור באמצעי התחבורה הציבורית השונים לשם אישור הנסיעה והתשלום בעדה, ובכלל זה סריקה של ההתקן, ולעניין יישומון סלולרי – תיאום כאמור וכן סימון יעד הנסיעה ביישומון;
::- ”תקרת סכום מדרגות ההנחה בחיוב חודשי” – גובה התשלום בעד כל הנסיעות שביצע הנוסע באותו חודש וששילם בעדן באמצעי תשלום מתקדם, אשר תיקבע לפי תקרת מדרגות ההנחה לסכום החיובים היומיים באותו חודש, כמפורט [[בפרט 40 לתוספת הראשונה]];
::- ”תקרת החיוב היומי” – מגבלת גובה התשלום בעד כל הנסיעות שביצע נוסע באותו יום וששילם בעדן באמצעי תשלום מתקדם, אשר תיקבע לפי מדרגת מרחק הנסיעה הבודדת הרב ביותר של הנוסע באותו יום כמפורט [[בפרט 37 לתוספת הראשונה]].
: (ב) לכל מונח אחר הקשור למחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים, יהיה הפירוש שנקבע לו [[בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961]].
: (ג) לכל מונח אחר הקשור למחירי נסיעה ברכבת מקומית, יהיה הפירוש שנקבע לו [[בפקודת מסילות הברזל]].

@ 2. מחיר נסיעה (תיקון: תשע״ב, תש״ף–2)
: (א) מחירי הנסיעה הקווי השירות של כל בעל רישיון קו יהיו כנקוב [[$ לתוספת הראשונה|בפרקים ב׳]] [[תוספת 1 פרק ג|או ג׳ לתוספת הראשונה]], לפי העניין, ולפי ההוראות [[שבפרק א׳ לאותה תוספת]].
: (ב) מחירי הנסיעה ברכבת מקומית של בעל היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית יהיו כאמור [[בתוספת השנייה]].

@ 3. עדכון סכומים (תיקון: תשע״ב, תשע״ב–3, תשע״ו–3, תש״ף–2, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ב-6)
: (א) מחירי הנסיעה לפי [[סעיף 2]], דמי הנסיעה לנסיעה בודדת לפי [[פרט 36 לתוספת הראשונה]], תקרת החיוב היומית לפי [[פרט 37 לתוספת הראשונה]] ותקרת סכום ההנחה לפי [[פרט 40 לתוספת הראשונה]] יעודכנו ב־1 בפברואר (להלן – יום העדכון)  של כל שנה, לפי שיעור השינוי בין נתוני העדכון שבטור ה׳ בטבלה שלהלן לבין נתוני הבסיס שבטור ד׳ לצדם, של כל רכיב כמפורט בטור א׳, לפי מדד הלמ״ס שבטור ב׳ ובהתאם למשקלו בסל התשומות כמצויין בטור ג׳, והכל כמפורט בטבלת הסל שלהלן:
:: (((הוראת שעה לעניין עדכון המחירים בשנת 2022, למעט עדכון המחיר [[שבפרט 36 לתוספת הראשונה]]):)) מחירי הנסיעה לפי [[סעיף 2]], דמי הנסיעה לנסיעה בודדת לפי [[פרט 36 לתוספת הראשונה]], תקרת החיוב היומית לפי [[פרט 37 לתוספת הראשונה]] ותקרת סכום ההנחה לפי [[פרט 40 לתוספת הראשונה]] יעודכנו ב־1 באוגוסט (להלן – יום העדכון)  של כל שנה, לפי שיעור השינוי בין נתוני העדכון שבטור ה׳ בטבלה שלהלן לבין נתוני הבסיס שבטור ד׳ לצדם, של כל רכיב כמפורט בטור א׳, לפי מדד הלמ״ס שבטור ב׳ ובהתאם למשקלו בסל התשומות כמצויין בטור ג׳, והכל כמפורט בטבלת הסל שלהלן:
:: {|
!{{מוקטן|טור א׳{{ש}}רכיב}}
!{{מוקטן|טור ב׳{{ש}}מדד הלמ״ס}}
!{{מוקטן|טור ג׳{{ש}}משקל בסל בתקופת הבסיס  – נובמבר 2019}}
!{{מוקטן|טור ד׳{{ש}}נתוני הבסיס  – מדדי חודש נובמבר 2019}}
!{{מוקטן|טור ה׳|{{ש}}נתוני העדכון}}
|-
|שכר
|מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), (ינואר 2020 = 100.0) המפורסם על ידי הלמ״ס
|58%
|99.6
|מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), (ינואר 2020 = 100.0) – הידוע ביום 31.12 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס
|-
|דלק
|מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – דלק, שמנים ונוזלי קירור (440140), ינואר 2020 = 100.0), המפורסם על ידי הלמ״ס
|19.00%
|95.8
|מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – דלק, שמנים ונוזלי קירור (440140), ינואר 2020 = 100.0), הידוע ביום 31.12 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס
|-
|שכר מינימום
|שכר המינימום במשק
|2.2%
|5,300.00
|שכר המינימום במשק הידוע ביום 31.12 שקדם ליום העדכון
|-
|ביטוח
|מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כל חברות האוטובוסים), (440360) ינואר 2020 = 100.0) שפרסם הלמ״ס
|4.2%
|83.5
|מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כל חברות האוטובוסים), (440360) ינואר 2020 = 100.0) הידוע ביום 31.12 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס
|-
|הוצאות אחרות
|מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) (ממוצע 2018 = 100.0) שפרסם הלמ״ס
|16.6%
|100.8
|מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) (ממוצע 2018 = 100.0) הידוע ביום 31.12, שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס
|-
|סך הכל|| ||100.0%|| ||
|}
: (ב) המפקח על המחירים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, לא יאוחר מחמישה ימי עבודה טרם עדכון המחיר לפי סעיף קטן (א), את המחירים, כפי שהשתנו לפי סעיף זה.

@ 4. עיגול סכומים (תיקון: תשע״ז–2, תש״ף–2)
: בכל עדכון מחירים יעוגלו מחירי הנסיעה לחצי השקל הקרוב.

@ 5. פרסום (תיקון: תשע״ב)
: המפקח יפרסם ברשומות את נוסח [[התוספות הראשונה]] [[תוספת שנייה|והשנייה]] כפי שהותאמה לפי האמור [[((ב))סעיפים 3]] [[ו־4]].

@ 6. מס ערך מוסף
: המחירים המפורטים בצו זה כוללים מס ערך מוסף, לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976]].

@ 7. ביטול
: צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים, התשנ״ז–1996 – בטל.

@ 8. תחילה
: (א) תחילתו של צו זה למעט [[סעיף 9]] – ביום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003).
: (ב) תחילתו של [[סעיף 9]] – ביום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003).

@ 9. הוראות מעבר (תיקון: תשע״ב)
: (א) מי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 65 בגבר ו־60 באישה שהמוסד לביטוח לאומי משלם לו גמלה להבטחת הכנסה לפי [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980]] (להלן – גמלת הבטחת הכנסה), שתשלומה החל לפני יום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003), וזאת בעד חודש יולי 2003. ולא חלה הפסקה של שישה חודשים רצופים בזכאותו לקבלה, זכאי להנחה הניתנת לזכאים, באמצעות כרטיסיות הנחה, בכל קווי השירות שמחיר נסיעה בודדת בהם מסומן [[בתוספת הראשונה]] באחד הסימולים שבקבוצת הסימול המפורטים בה, אלא אם כן נקבע בה אחרת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שמלאו לו 50 שנים ביום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003) ומשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה, יהיה זכאי להנחה האמורה בסעיף קטן (א) עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004).
: (ג) על אך האמור בצו זה, עד יום פרסומו של צו זה מחיר הנסיעה לחייל, לחייל בשל״ת ולמתנדב בשירות לאומי, הוא בכל אחד מהקווים המפורטים בתוספת לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת חיילים), התש״ם–1980 (להלן – הצו), לחייל, לחייל בשל״ת – 9.00 ש״ח ולחיילת ולמתנדב בשירות לאומי – 0.00 ש״ח ואולם בקו או בקטע קו מהקווים האמורים, שמחיר הנסיעה בו מסומן בסימול 1, 2, 82, 52, 63, 3, 54, 4 יהיה מחיר הנסיעה כנקוב [[בסעיף 14(1)(א) לתוספת הראשונה]] לצד הסימול; לענין זה –
::- ”חייל” – כהגדרתו בצו;
::- ”חייל בשל״ת” – חייל או חיילת הנמנים עם הכוחות הסדירים של צבא הגנה לישראל כשהם בשירות ללא תשלום (של״ת) ומציגים תעודת של״ת שנתן להם צבא הגנה לישראל;
::- ”מתנדב בשירות לאומי” – כמשמעותו [[חוק שירות לאומי|בחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ״ח–1998]], שבידו תעודה שנתן לו גוף מוכר כמשמעותו [[בחוק האמור]], הנושאת בבול תקף שנתן לו מפעיל השירות.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשס״ד, תשס״ד–2, תשס״ד–3, תש״ע, תשע״א, תשע״א–2, תשע״א–3, תשע״ב, תשע״ב–2, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד–2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו–3) ==
==== ((([[סעיף 2(א)]]))) ====
=== מחירי נסיעה בקווי שירות של בעל רישיון קו ===

=== פרק א׳: כללי (תיקון: תש״ף–2) ===

@ 1. : [[בתוספת זו]] –
:- ”הסדר נסיעה” – הסדר שמקנה זכויות לנסיעה בקווי שירות באוטובוסים וברכבת מקומית, ובכלל זה כרטיסייה, ערך צבור, כרטיס מנוי, כרטיס הנחה, כרטיס לנסיעה בודדת;
:- ”כרטיס הנחה” – הסדר נסיעה בהנחה מהמחיר המלא לנסיעה בודדת למי שמתקיימים בו נתונים המזכים לכך לפי הוראות צו זה;
:- ”כרטיס מנוי” – הסדר נסיעה שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור או בקווי שירות ובתקופה המוגדרים בו;
:- ”כרטיס מנוי חופשי חודשי” – הסדר נסיעה שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור או בקווי שירות לתקופה של חודש;
:- ”כרטיס מנוי חופשי שבועי” – הסדר נסיעה שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור או בקווי שירות לתקופה של שבעה ימים מהמועד הנקוב בו עד 4:30 בבוקר של היום שלמחרת היום השביעי;
:- ”כרטיס מנוי חופשי יומי” – הסדר נסיעה שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור או בקווי שירות לתקופה של יום אחד התקף מהמועד הנקוב בו ועד לסיומו ביום שלמחרת (4:30 בבוקר);
:- ”ערך צבור” – הסדר נסיעה שבו סכום כספי נטען בכרטיס שאינו כרטיס נייר, ושמקנה זכויות לנסיעה בקווי שירות באוטובוסים וברכבת מקומית בתעריף החל לגבי כל נסיעה לפי הוראות צו זה.

@ 2. (תיקון: תשע״ו–6)
: השינויים במחירי הנסיעה בקווי השירות של כל בעל רישיון קו הם כמפורט להלן, לעומת המחיר שהיה בתוקף ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) (להלן – המחיר הקודם).

@ 3. : בכל מקום [[בתוספת זו]] שבו קבועה הנחה לכרטיסייה, היא תינתן בהסדר נסיעה מסוג ערך צבור או בכרטיסייה.

@ 4. : נוסע תושב ישראל מגיל 5 ועד גיל 18 שנים או מעל גיל 18 אך שעדיין לומד בכיתה י״ב וכן תלמיד מוסד חינוך מיוחד לפי [[חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1998]], שטרם מלאו לו 21, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת הסדר נסיעה מסוג ערך צבור או כרטיסייה, בכפוף להצגת תעודה המאשרת את גילו או אישור כי הוא תלמיד בבית ספר או במוסד לחינוך מיוחד.

@ 5. : גברים ונשים שמלאו להם 18 שנים וטרם מלאו להם 65 שנים בגבר ו־60 שנים באישה שהמוסד לביטוח לאומי משלם להם קצבת שאירים או השלמת הכנסה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995]] (להלן – חוק הביטוח הלאומי); והם בעלי תעודת זכאות מתאימה שנתן להם המפקח על התעבורה זכאים להנחה באמצעות הסדר נסיעה מסוג ערך צבור או כרטיסייה בכל קווי השירות בשיעור 33% ממחיר הנסיעה המלא.

@ 6. : נכה שבידו תעודת נכה או תעודה אחרת המאשרת את נכותו שנתן המוסד לביטוח לאומי, נכה צה״ל אשר לו תעודת חבר בארגון נכי צה״ל או נכה פעולות איבה אשר לו תעודת חבר בארגון נפגעי פעולות איבה לפי העניין, זכאים להנחה של 33% ממחיר הנסיעה המלא בכל קווי השירות ברכישת הסדר נסיעה מסוג ערך צבור או כרטיסייה.

@ 7. (תיקון: תש״ף–2) : אזרח ותיק, כהגדרתו [[בחוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989]], זכאי להנחה בשיעור של 50% מדמי הנסיעה בתחבורה הציבורית, העירוני והבין־עירונית, והיא תינתן על כל סוגי הכרטיסים הקיימים בתחבורה הציבורית.

@ 8. : סטודנט כהגדרתו [[בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007]], אשר לו תעודת סטודנט כמשמעה [[בחוק האמור]], לרבות תלמיד סיעוד כהגדרתו [[בתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ״ט–1988]], או תלמיד במוסד להכשרת הנדסאים וטכנאים שבפיקוח משרד החינוך, אשר לו תעודה המעידה על כך שתשמש לזיהויו, ועליה שמו, שם בית הספר ותוקפה, יהיה זכאי לאחד מאלה:
: (1) לרכוש כרטיסי מנוי סימסטריאליים או כרטיסי מנוי שנתיים;
: (2) לרכוש כרטיס לנסיעה בודדת, בכל קווי השירות, בהנחה של 50% ממחירו, ובלבד שבידיו כרטיס מנוי שנתי או סמסטריאלי;
: (3) לרכוש כרטיסייה בכל קווי השירות בהנחה של 50% ממחיר כרטיסייה בודדת מוכפל במחיר הנסיעות הנכללות בכרטיסייה ובלבד שיש בידו כרטיס מנוי שנתי או סמסטריאלי;
: (4) לרכוש כרטיסייה בכל קווי השירות, בהנחה של 33% ממחיר נסיעה בודדת מוכפל במספר הנסיעות הנכללות בכרטיסייה.

@ 8א. : תעריפי מנויי חופשי חודשי סמסטריאלי ושנתי לסטודנטים יחושבו באופן הזה:
: (1) מנוי סמסטר א׳ – מחיר מנוי חופשי חודשי רגיל לאזור מוגדר יהיה תוצאת המכפלה של 4.5 חודשים ב־0.55 (45% אחוז ההנחה); תוקף המנוי הוא לתקופה שבין התאריכים 15 באוקטובר ל־1 במרס בשנה העוקבת;
: (2) מנוי סמסטר ב׳ – מחיר מנוי חופשי חודשי רגיל לאזור מוגדר יהיה תוצאת המכפלה של 5 חודשי ב־0.55 (45% אחוז ההנחה); תוקף המנוי הוא לתקופה שבין התאריכים 22 בפברואר ל־31 ביולי;
: (3) מנוי שנתי – מחיר חופשי חודשי רגיל לאזור מוגדר יהיה תוצאת המכפלה של 12 חודשים ב־0.5 (50% אחוז ההנחה); תוקף המנוי הוא לשנה בין התאריכים 15 באוקטובר ל־15 באוקטובר בשנה העוקבת.

@ 9. : עיוור בעל תעודה מתאימה, פטור מתשלום בכל קווי השירות; מלווה לעיוור זכאי להנחה של 50% מהמחיר המלא של כרטיס נסיעה בכל קווי השירות.

@ 10. : שיעור ההנחה ממחיר נסיעה בודדת, לנוסע המפורט בטור א׳, המשלם בעד נסיעתו בכרטיסייה או בכרטיס בערך צבור, יהיו כמפורט בטור ב׳, ומספר הנסיעות המוקנות בכרטיסייה יהיו כמפורט בטור ג׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}}{{ש}}הנוסע || {{מוקטן|טור ב׳}}{{ש}}שיעור ההנחה באחוזים || {{מוקטן|טור ג׳}}{{ש}}מספר נסיעות בכרטיסייה
|-
| נוסע רגיל || 20 || 10
|-
| נוסע רגיל || 20 || 5
|-
| נוסע רגיל || 20 || 2*
|-
|rowspan=&quot;2&quot;|מי שזכאי להנחה לפי [[$ לתוספת זו|סעיפים 5]] [[ו־6 לתוספת זו]] וסטודנט הזכאי להנחה לפי [[סעיף 8(4) לתוספת זו]] || 33 || 15
|-
| 33 || 6
|-
|rowspan=&quot;2&quot;| נוסע לפי [[$ לתוספת זו|סעיף 4]], אזרח ותיק לפי [[$ לתוספת זו|סעיף 7]], סטודנט הזכאי להנחה לפי [[סעיפים 8(1), (2) ו־(3) לתוספת זו]] || 50 ||20
|-
| 50 || 10
|}
: ((* ההנחה תינתן בנסיעה שמחיר נסיעה בודדת בו עולה על 15 ש״ח.))

@ 11. : (((נמחק).))

@ 12.
: (א) נוסע שבידו כרטיס מנוי שנקוב בו מועד השימוש, רשאי להשתמש בו, בלא תוספת מחיר, עד לסוף המועד הנקוב בו;
: (ב) נוסע שבידו כרטיסייה, כרטיס מעבר, כרטיסיית הנחה לשתי נסיעות או כרטיס הלוך ושוב לפי המחיר הקודם, רשאי להמשיך ולהשתמש בו, בלא תוספת מחיר.

@ 13. : ילד שטרם מלאו לו 5 שנים הנוסע בלווי נוסע ששילם את דמי הנסיעה, פטור מתשלום; היו עם הנוסע יותר מילד אחד שטרם מלאו לו 5 שנים, ישולם בעד כל ילד נוסף על הילד הראשון, מחיר הנסיעה בעד אותה נסיעה.

@ 14.
: (א) מחיר הנסיעה כאמור [[בתוספת זו]] כולל הובלת מזוודה, מטען יד של נוסע, כיסא נכים מקופל, עגלת ילדים, אופניים מקופלים או בעל חיים שמותר להסיעם לפי [[תקנה 462 לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961]].
: (ב) בעד הובלת מטען שאינו נכלל בסעיף קטן (א) יחולו המחירים האלה:
:: (1) בקו או בקטע קו שמחיר נסיעה בודדת בו אינו עולה על 10.9 שקלים חדשים – מחיר הנסיעה באותו קו או קטע קו;
:: (2) בקו או בקטע קו שמחיר נסיעה בודדת בו עולה על 10.90 שקלים חדשים – 50% ממחיר הכרטיס בלא הנחה, ובלבד שהמחיר בעד הובלתו לא יהיה נמוך מ־10.90 שקלים חדשים.

@ 15. : חייל בשירות בלא תשלום וחניך במכינה קדם־צבאית כמשמעותו [[בתקנות המכינות הקדם־צבאיות (הכרה במכינה הקדם־צבאית), התש״ע–2009]], חניך במכינה קדם־צבאית חצי שנתית הנתמכת לפי מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך, וכן מתנדב בשירות לאומי ומתנדב בשנת שירות, כהגדרתם [[חוק שירות לאומי|בחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ״ח–1998]], ומשרת בשירות לאומי אזרחי כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי אזרחי, התשע״ד–2014]], פטור מתשלום בכל קווי השירות, למעט נסיעה בקווי אילת והערבה, בהצגת תעודה המעידה על מעמדו; הגבלה זו לא תחול על חייל ומתנדב כאמור שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, בהצגת תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו.

@ 16. : המחירים לפי [[תוספת זו]] יחולו בכל ימות השבוע ובכל זמן שבו מתנהל השירות.

== הסדרי נסיעה אזוריים ==
=== פרק ב׳: הסדרי נסיעה אזוריים (תיקון: תש״ף-2) ===
@ 16א. (תיקון: תשע״ו–6, תשפ״א–4, תשפ&quot;ב-4)
: באזורים המצוינים להלן יכובדו ויימכרו כרטיסי מנוי מסוג חופשי יומי, חופשי שבועי וחופשי חודשי המפורטים להלן:
: (1) מנויים במטרופולין ירושלים
:: {|
! אזור כיסוי || יומי אוטובוס + רכבת + רכבת מקומית !! שבועי אוטובוס + רכבת + רכבת מקומית !! חודשי אוטובוס + רכבת + רכבת מקומית
|-
| אזור 110
&lt;!--קוד שיתוף: 671; אזור: 110--&gt;
| 13.00 || 62.50 || 208.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 110 + 121 + 122 + 123
&lt;!--קוד שיתוף: 672; אזורים: 110+121+122+123--&gt;
| 21.00 || 92.00 || 238.00
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 110 + 121 + 131 + 135 + 232 {{ש}}(((בהודעה תשפ״א–4 נרשם 132 במקום 135)))
&lt;!--קוד שיתוף: 673; אזורים: 110+121+131+232+135--&gt;
| 26.00 || 113.00 || 292.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 110 + 122 + 123 + 133 + 134 + 135 {{ש}}(((בהודעה תשפ״א–4 נרשם 136 במקום 135)))
&lt;!--קוד שיתוף: 674; אזורים: 110+122+123+133+134+135--&gt;
| 26.00 || 113.00 || 292.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 121 + 131 + 232 או 122 + 123 + 133 + 134 (בלא אזור 110)
&lt;!--קוד שיתוף: 675; אזורים: 121+131+132.
קוד שיתוף: 676; אזורים: 122+123+133+134.--&gt;
| 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| כל אחד מהאזורים האלה בנפרד: 121, 122, 123, 133, 134, 135, 131, 232 {{ש}}(((בהודעה תשפ״א–4 נרשמו ׳+׳ במקום ׳,׳)))
&lt;!--
קוד שיתוף: 693; אזור: 121.
קוד שיתוף: 694; אזור: 122.
קוד שיתוף: 695; אזור: 123.
קוד שיתוף: 696; אזור: 131.
קוד שיתוף: 697; אזור: 232.
קוד שיתוף: 698; אזור: 133.
קוד שיתוף: 699; אזור: 134.
קוד שיתוף: 754; אזור: 135.--&gt;
| 13.00 || 56.50 || 146.00
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 110 + 121 + 122 + 123 + 131 + 133 + 134 + 135 + 232
&lt;!--קוד שיתוף: 677;--&gt;
| 36.50 || 159.00 || 414.00
|}

: (2) מנויים במטרופולין גוש דן
:: {|
! אזור כיסוי !! יומי אוטובוס + רכבת !! שבועי אוטובוס + רכבת !! חודשי אוטובוס + רכבת
|-
| אזור 210
&lt;!--קוד שיתוף: 141--&gt;
| 13.00 || 62.50 || 208.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 210 + 221 + 222 + 223
&lt;!--קוד שיתוף: 142; אזורים: 210+221+222+223--&gt;
| 21.00 || 92.00 || 238.00
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 210 + 221 + 222 + 231 + 234
&lt;!--קוד שיתוף: 143; אזורים: 210+221+222+231+234--&gt;
| 26.00 || 113.00 || 292.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 210 + 222 + 223 + 232 + 233
&lt;!--קוד שיתוף: 144; אזורים: 210+222+223+232+233--&gt;
| 26.00 || 113.00 || 292.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 223 + 232 + 233
&lt;!--קוד שיתוף: 147; אזורים: 223+232+233--&gt;
| 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 221 + 231 + 234
&lt;!--קוד שיתוף: 145; אזורים: 221+231+234--&gt;
| 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 222 + 232 + 234
&lt;!--קוד שיתוף: 146; אזורים: 222+232+234--&gt;
| 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| בכל אחד מהאזורים האלה בנפרד: 221, 222, 223, 231, 232, 233, 234
&lt;!--
קוד שיתוף: 152; אזור: 221.
קוד שיתוף: 153; אזור: 222.
קוד שיתוף: 154; אזור: 223.
קוד שיתוף: 155; אזור: 231.
קוד שיתוף: 697; אזור: 232.
קוד שיתוף: 157; אזור: 233.
קוד שיתוף: 753; אזור: 234.
--&gt;
| 13.00 || 56.50 || 146.00
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 210 + 221 + 222 + 223 + 231 + 232 + 233 + 234 + 801 + 802
&lt;!--קוד שיתוף: 151; אזורים: 210+221+222+223+231+232+233+234+801+802--&gt;
| 36.50 || 159.00 || 414.00
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 210 + 221 + 222 + 223 + 231 + 232 + 233 + 234 + 701 + 702{{ש}} (((בהודעה תשפ״א–4 הושמט 702.)))
&lt;!--קוד שיתוף: 150; אזורים: 210+221+222+223+231+232+233+234+701+702--&gt;
| 36.50 || 159.00 || 414.00
|}

: (3) מנויים במטרופולין חיפה
:: {|
! אזור כיסוי !! יומי אוטובוס + רכבת + רכבל !! שבועי אוטובוס + רכבת + רכבל !! חודשי אוטובוס + רכבת + רכבל
|-
| אזור 310
&lt;!--קוד שיתוף: 500--&gt;
| 13.00 || 62.50 || 208.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 310 + 321 + 322
&lt;!--קוד שיתוף: 501; אזורים: 310+321+322--&gt;
| 21.00 || 92.00 || 238.00
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 310 + 321 + 331 + 332
&lt;!--קוד שיתוף: 502; אזורים: 310+321+331+332--&gt;
| 26.00 || 113.00 || 292.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 310 + 322 + 333 + 334
&lt;!--קוד שיתוף: 503; אזורים: 310+322+332+334--&gt;
| 26.00 || 113.00 || 292.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 321 + 331 + 332
&lt;!--קוד שיתוף: 504; אזורים: 321+331+332--&gt;
| 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 322 + 333 + 334
&lt;!--קוד שיתוף: 505; אזורים: 322+333+334--&gt;
| 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 321 + 322 + 332 + 333
&lt;!--קוד שיתוף: 506; אזורים: 321+322+332+333--&gt;
| 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| בכל אחד מהאזורים האלה בנפרד: 321, 322, 331, 332, 333, 334 {{ש}}(((בהודעה תשפ״א–4 נרשמו ׳+׳ במקום ׳,׳)))
&lt;!--
קוד שיתוף: 560; אזור: 321.
קוד שיתוף: 561; אזור: 322.
קוד שיתוף: 562; אזור: 331.
קוד שיתוף: 563; אזור: 332.
קוד שיתוף: 564; אזור: 333.
קוד שיתוף: 565; אזור: 334.
--&gt;
| 13.00 || 56.50 || 146.00
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 310 + 321 + 322 + 331 + 332 + 333 + 334{{ש}}(((הושמט בהודעה תשפ״א–4))) || 36.50 || 159.00 || 414.00
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 310 + 321 + 322 + 331 + 332 + 333 + 334 + 501 + 502
&lt;!--קוד שיתוף: 499; אזורים: 310+321+322+331+333+334+501+502--&gt;
| 36.50 || 159.00 || 414.00
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 310 + 321 + 322 + 331 + 332 + 333 + 334 + 601 + 602 + 701 + 702
&lt;!--קוד שיתוף: 499; אזורים: 310+321+322+331+333+334+601+601+701+702--&gt;
| 36.50 || 159.00 || 414.00
|}

: (4) מנויים במטרופולין באר שבע
:: {|
! אזור כיסוי !! יומי אוטובוס + רכבת !! שבועי אוטובוס + רכבת !! חודשי אוטובוס + רכבת
|-
| אזור 410
&lt;!--קוד שיתוף: 171--&gt;
| 9.50 || 41.50 || 146.00
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 410 + 421 + 422 + 423
&lt;!--קוד שיתוף: 171; אזורים: 410+421+422+423--&gt;
| 17.50 || 75.50 || 195.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 410 + 421 + 422 + 431 + 432
&lt;!--קוד שיתוף: 173; אזורים: 410+421+422+431+432--&gt;
| 23.50 || 100.50 || 258.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 410 + 421 + 423 + 432 + 433 + 434
&lt;!--קוד שיתוף: 174; אזורים: 410+421+423+432+433+434--&gt;
| 23.50 || 100.50 || 258.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 421 + 422 + 431 + 432 או 421 + 422 + 432 + 433 + 434
&lt;!--
קוד שיתוף: 175; אזורים: 421+422+431+432
קוד שיתוף: 176; אזורים: 421+422+432+433+434
--&gt;
| 17.50 || 75.50 || 195.50
|-
| בכל אחד מהאזורים האלה בנפרד: 421, 422, 423, 431, 432, 433, 434
&lt;!--
קוד שיתוף: 180; אזור: 421.
קוד שיתוף: 181; אזור: 422.
קוד שיתוף: 182; אזור: 423.
קוד שיתוף: 183; אזור: 431.
קוד שיתוף: 184; אזור: 432.
קוד שיתוף: 185; אזור: 433.
קוד שיתוף: 186; אזור: 434.
--&gt;
| 13.00 || 38.50 || 133.00
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 410 + 421 + 422 + 423 + 431 + 432 + 433 + 434 + 801 + 802
&lt;!--קוד שיתוף: 179; אזורים: 410+421+422+423+431+432+433+434+801+802--&gt;
| 36.50 || 134.00 || 346.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 410 + 422 + 423 + 432 + 433 + 901 + 902 + 903{{ש}} (((בהודעה תשפ״א–4 הושמט 903.)))
&lt;!--קוד שיתוף: 756; אזורים: 410+422+423+432+433+901+902+903--&gt;
| 68.50 || ||
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 410 + 421 + 422 + 423 + 431 + 432 + 433 + 434 + 903
&lt;!--קוד שיתוף: 177; אזורים: 410+421+422+423+431+432+433+434+903--&gt;
| 36.50 || 134.00 || 346.50
|}

: (5) מנויים באזורים נוספים
:: {|
! אזור כיסוי !! יומי אוטובוס + רכבת !! שבועי אוטובוס + רכבת !! חודשי אוטובוס + רכבת
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 801 + 802 או 701 + 702 או 601 + 602 או 501 + 502
&lt;!--
קוד שיתוף: 740; אזורים: 501+502.
קוד שיתוף: 745; אזורים: 601+602.
קוד שיתוף: 755; אזורים: 701+702.
קוד שיתוף: 752; אזורים 801+802.
--&gt;
| 21.00 || 80.00 || 208.50
|-
| לכל אחד מהאזורים האלה בנפרד: 501, 502, 601, 602, 701, 702, 801, 802
&lt;!--
קוד שיתוף: 742; אזורים: 501.
קוד שיתוף: 743; אזורים: 502.
קוד שיתוף: 747; אזורים: 601.
קוד שיתוף: 746; אזורים: 602.
קוד שיתוף: 749; אזורים: 701.
קוד שיתוף: 748; אזורים: 702.
קוד שיתוף: 751; אזורים: 801.
קוד שיתוף: 750; אזורים: 802.
--&gt;
| 13.00 || 56.50 || 146.00
|}

@ 16ב. (תיקון: תשע״ח, תשפ״א–4, תשפ&quot;ב-4)
: באזורי הנסיעה המפורטים בטור א׳ בפסקאות (1) ו־(2) שלהלן, יכובדו כרטיסי מנוי מסוג חופשי יומי וחופשי חודשי במחירים המפורטים לצדם בטורים ב׳ ו־ג׳:
: (1) נסיעה משולבת באזורי מטרופולין כמפורט להלן וביניהם:
:: {|
! {{מוקטן|טור א׳{{ש}}אזורי נסיעה}} !! {{מוקטן|טור ב׳{{ש}}מחיר כרטיס יומי אוטובוס+רכבת+רכבל{{ש}}שקלים חדשים}} !! {{מוקטן|מחיר כרטיס חודשי אוטובוס+רכבת+רכבל{{ש}}שקלים חדשים}}
|-
| נסיעה משולבת באזורי מטרופולין באר שבע ובאזורי מטרופולין גוש דן ובין מטרופולין באר שבע לבין מטרופולין גוש דן, ואלה יכללו לעניין זה את אזורים ארציים 801 ו־802
&lt;!--קוד שיתוף: 917--&gt;
|36.50 || 610.50
|-
| נסיעה משולבת באזורי מטרופולין באר שבע ובאזורי מטרופולין ירושלים ובין מטרופולין באר שבע לבין מטרופולין ירושלים, ואלה יכללו לעניין זה את אזורים ארציים 801 ו־802
&lt;!--קוד שיתוף: 375--&gt;
| 39.00 || 669.50
|-
| נסיעה משולבת באזורי מטרופולין גוש דן ובאזורי מטרופולין ירושלים, ובין מטרופולין גוש דן לבין מטרופולין ירושלים
&lt;!--קוד שיתוף: 924--&gt;
| 32.00 || 528.50
|-
| נסיעה משולבת באזורי מטרופולין גוש דן ובאזורי מטרופולין חיפה ובין מטרופולין גוש דן לבין מטרופולין חיפה, ואלה יכללו לעניין זה את אזורים ארציים 701 ו־702
&lt;!--קוד שיתוף: 919--&gt;
| 39.00 || 669.50
|}
: (2) נסיעה משולבת באזורים שונים כמפורט להלן וביניהם:
:: {|
! {{מוקטן|טור א׳{{ש}}אזורי נסיעה}} !! {{מוקטן|טור ב׳{{ש}}מחיר כרטיס יומי אוטובוס+רכבת+רכבל{{ש}}שקלים חדשים}} !! {{מוקטן|מחיר כרטיס חודשי אוטובוס+רכבת+רכבל{{ש}}שקלים חדשים}}
|-
| נסיעה משולבת בכל האזורים המפורטים [[בסעיף 1(א) לצו]], למעט 901 ו־902
&lt;!--קוד שיתוף: 950--&gt;
| 58.50 || 880.50
|-
| נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 602+601+502
&lt;!--קוד שיתוף: 365--&gt;
| 21.00 || 208.50
|-
| נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 702+701+602+601
&lt;!קוד שיתוף: 366--&gt;
| 21.00 || 208.50
|-
| נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 602+601+333+332+331
&lt;!--קוד שיתוף: 367--&gt;
| 21.00 || 208.50
|-
| נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 502+501+334+332+331{{ש}} (((צ״ל ”333” במקום ”334”)))
&lt;!--קוד שיתוף: 368; אזורים: 331+332+333+501+502--&gt;
| 21.00 || 208.50
|-
| נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 334+333+702+701
&lt;!--קוד שיתוף: 369--&gt;
| 21.00 || 208.50
|-
| נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 801+431
&lt;!-- קוד שיתוף: 370--&gt;
| 17.50 || 195.50
|-
| נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 802+434+431
&lt;!-- קוד שיתוף: 371--&gt;
| 17.50 || 195.50
|-
| נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 802+801+332{{ש}} (((צ״ל ”233” במקום ”332”)))
&lt;!--קוד שיתוף: 373; אזורים: 233+801+802--&gt;
| 21.00 || 208.50
|-
| נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 802+131
&lt;!--קוד שיתוף: 374--&gt;
| 21.00 || 208.50
|}

== הסדרי נסיעה בקווי שירות ==

@ 17. (תיקון: תשע״ו–6, תשפ״א–4, תשפ&quot;ב-4)
: מחירי הנסיעה בקווי השירות של ”אגד” אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע״מ (להלן – ”אגד”) –
: (1) בכל קווי השירות של ”אגד”, למעט באזור אילת יהיו מחירי נסיעה בודדת כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול המפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| 1 || 5.00
|-
| 2 || 6.00
|-
| 63 || 7.00
|-
| 3 || 8.00
|-
| 4 || 9.00
|-
| 44 || 9.00
|-
| 5 || 10.50
|-
| 6 || 12.00
|-
| 7 || 14.00
|-
| 8 || 15.50
|-
| 11 || 21.00
|-
| 16 || 26.50
|-
| 20 || 33.50
|-
| 23 || 36.50
|-
| 25 || 38.50
|-
| 28 || 41.50
|-
| 31 || 50.50
|-
| 32 || 41.50
|-
| 35 || 68.50
|-
| 13 || 15.50
|-
| 61 || 2.50
|}
: (2) באזור אילת יהיו מחירי הנסיעה בכל קווי השירות של ”אגד” כמפורט בטור ב׳, ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳ להלן:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| 51 || 4.00
|}
: (3) מחירי כרטיס מעבר לנסיעות ממקומות המוצא המפורטים להלן בטור א׳ דרך מקומות המעבר המפורטים בטור ב׳ למקומות היעד המפורטים בטור ג׳ ובכיוון ההפוך, יהיו כמפורט בטור ד׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מקום המוצא !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקום המעבר !! {{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} מקום היעד !! {{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| ירושלים || באר שבע || דימונה || 31.00
|}

: (4) (((בוטל).))
: (5)(א) אגד רשאית לתת הנחה ממחיר נסיעה בודדת בקווים הפנימיים הפועלים בשטח השיפוט של חצור הגלילית, רכסים ודימונה, לאחר שהודיעה על שיעורה למפקח הארצי על התעבורה, והמפקח אישר זאת בכתב ומראש.
:: (ב) מחיר נסיעה בחצור הגלילית, רכסים, ודימונה יהיה 2.50 שקלים חדשים.
: (6) מחירי כרטיסי מנוי –
:: (א) מחירי כרטיס מנוי חודשי במקומות כמפורט בטור א׳ להלן יהיו כמפורט בטור ב׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| אילת || 113.50
|-
| קריית שמונה עירוני || 132.00
|-
| קריות || 132.00
|-
| פרדס חנה || 132.00
|-
| דימונה || 81.00
|-
| רחובות || 132.00
|-
| כרמיאל || 132.00
|-
| נס ציונה || 132.00
|}
:: (ב) מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי משותף לקווי השירות של אגד ושל חברת נתיב אקספרס – תחבורה ציבורית בע״מ, לנסיעה במקומות המפורטים בטור א׳, יהיה כמפורט בטור ב׳ להלן:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| חדרה || 132.00
|-
| נתניה – חדרה || 239.50
|}
:: (ג) מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי משותף לקווי השירות של אגד ושל קווים תחבורה ציבורית בע״מ, לנסיעה במקומות המפורטים בטור א׳, יהיה כמפורט בטור ב׳ להלן:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| לוד || 125.00
|-
| רמלה – לוד || 186.50
|}
:: (ד) מחיר כרטיס מנוי חופשי יומי בקווי השירות במקומות המפורטים בטור א׳, יהיה כמפורט בטור ב׳ להלן:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| קריית שמונה || 7.00
|-
| נס ציונה || 7.00
|-
| כרמיאל || 7.00
|-
| רחובות – ראשון לציון || 11.50
|-
| רחובות – עקרון – מזכרת בתיה || 8.00
|-
| אילת || 6.50
|}
:: (ה) מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי לעולה יהיה 140.00 שקלים חדשים; בפסקת משנה זו, ”עולה” – מי שעלה לישראל אחרי יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008), המתגורר בשטח השיפוט של כל מועצה אזורית או באחד מאתרי הקרוואנים שבשטח השיפוט של המועצות המקומיות גדרה, באר יעקב, או חצרות יוסף שהשר לעלייה וקליטה הודיע עליו למפקח על התעבורה, והוא בעל תעודה מתאימה שנתנה לו אגד לפי הוראות המפקח על התעבורה.
: (7) מחירי הנסיעה לנסיעה במטרופולין חיפה וירושלים: מחירי הנסיעה לנסיעה בודדת הם –
:: (א) לנסיעה למשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, כולל מעברים בין כל קווי השירות הפנימיים וברכבל במטרופולין חיפה, חיפה, קריות ומעברים ביניהם, ובלבד שהנסיעה מתבצעת באמצעות הסדר נסיעה בכרטיס שאינו נייר;
:: (ב) לנסיעה למשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, כולל מעברים בין כל קווי השירות הפנימיים במרחב ירושלים, מבשרת ציון–ירושלים, גבעת זאב–ירושלים, מעלה אדומים–ירושלים, ירושלים, גוש דן – אזור 210, אזור 221, אזור 222, ובלבד שהנסיעה מתבצעת באמצעות הסדר נסיעה בכרטיס שאינו נייר;
:: (ג) לנסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן, ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| 1 || 5.00
|-
| 2 || 6.00
|-
| 4 || 9.00
|-
| 6 || 12.00
|}
: (ד) (((בוטל).))

@ 17א. (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;א-3) : (((נמחק).))

@ 18. (תיקון: תשע״ו–6, תשפ״א–4)
: מחירי הנסיעה בקווי השירות של ”דן” חברה לתחבורה ציבורית בע״מ (להלן – דן) –
: (1) בכל קווי השירות של דן – מחירי הנסיעה יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| 41 || 6.00
|-
| 44 || 9.00
|}
: (2) מחירי כרטיסי מנוי תקופתיים מהסוגים המפורטים בטור א׳ להלן, יהיו כמפורט בטור ב׳:
:: (א) כרטיסי מנוי חופשי חודשי –
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג כרטיס !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| מקומי בני ברק || 135.00
|}
:: (ב) מחירי הנסיעה לנסיעה בודדת, הם לנסיעה למשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, כולל מעברים בין כל קווי השירות הפנימיים במרחב גוש דן – אזור 210, אזור 222, ובלבד שהנסיעה מתבצעת באמצעות הסדר נסיעה בכרטיס שאינו נייר.

@ 18א. (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;א-3) : (((נמחק).))

@ 19. (תיקון: תשע״ו–6, תשפ״א–4)
: מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת אפיקים שרותי תחבורה ישראל בע״מ –
: (א) מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול השומרון –
:: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| 1 || 5.50
|-
| 3 || 7.50
|-
| 4 || 9.00
|-
| 6 || 12.00
|-
| 8 || 15.00
|-
| 10 || 18.50
|-
| 12 || 21.00
|-
| 14 || 21.00
|-
| 16 || 25.50
|}
:: (2) מחיר כרטיס חופשי חודשי באזורים 210 + 221 + 222 + 223 + 234 + כל קווי אפיקים בשומרון יהיה 350.500 שקלים חדשים.
: (ב) מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול אשדוד יהיו –
:: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| 1 || 3.50
|-
| 2 || 4.00
|-
| 3 || 5.50
|-
| 5 || 6.50
|-
| 6 || 6.50
|-
| 8 || 7.00
|-
| 9 || 7.50
|-
| 10 || 9.50
|-
| 11 || 12.00
|-
| 12 || 14.50
|-
| 14 || 16.00
|-
| 52 || 4.50
|}
:: (2) מחירי כרטיסי מנוי חופשי חודשי במקומות המפורטים בטור א׳, יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| אזורי אשדוד || 184.00
|-
| יבנה || 66.50
|}
: (ג) מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול בני ברק–ירושלים –
:: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| 7 || 14.50
|-
| 10 || 15.50
|-
| 12 || 21.00
|}
: (ד) מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול פתח תקווה–ראש העין –
:: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| 98 || 4.50
|-
| 41 || 6.00
|-
| 42 || 6.00
|-
| 43 || 6.00
|-
| 44 || 9.00
|-
| 2 || 6.50
|-
| 5 || 11.50
|}
:: (2) מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי בפתח תקווה יהיה 114.50 ש״ח.
:: (3) מחירו של כרטיס מנוי חופשי יומי בפתח תקווה יהיה 7.50 ש״ח.
:: (4) מחירי נסיעה בודדת, בכרטיסיות הנחה בכרטיס מסוג ערך צבור, במקומות המפורטים להלן, כוללים מעברים בין כל קווי השירות באזור 210, באזור 221, ובאזור 222 ומעברים ביניהם ובלבד שהנסיעות מתבצעות בתוך 90 דקות ממועד הנסיעה הראשונה הנקוב בכרטיס.

@ 20. (תיקון: תשע״ו–6, תשע״ז–2, תשפ״א–4)
: מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת הנסיעות והתיירות נצרת בע״מ –
: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| 98 || 3.00
|-
| 99 || 4.00
|-
| 1 || 5.00
|-
| 52 || 6.00
|-
| 63 || 4.50
|-
| 3 || 8.00
|-
| 4 || 9.00
|-
| 5 || 10.50
|-
| 6 || 12.00
|-
| 7 || 14.00
|-
| 8 || 15.50
|-
| 11 || 21.00
|-
| 35 || 68.50
|}
:: (2) מחירי כרטיסי מנוי חופשי שבועי במקומות המפורטים בטור א׳, יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| מגדל העמק לחיפה || 73.50
|-
| נצרת לחיפה || 79.50
|-
| נצרת לאוניברסיטה || 103.50
|}
: (3) מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי במקומות המפורטים בטור א׳ להלן, יהיה כמפורט בטור ב׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| סחנין || 110.50
|}

@ 21. (תיקון: תשע״ו–6. תשפ״א–4)
: מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת ג׳י. בי. תורס בע״מ –
: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| 1 || 5.00
|-
| 52 || 6.00
|-
| 63 || 7.00
|-
| 3 || 8.00
|-
| 4 || 9.00
|-
| 5 || 10.50
|-
| 6 || 12.00
|-
| 7 || 14.00
|-
| 8 || 15.50
|-
| 12 || 21.00
|}
: (2) מחיר כרטיס מנוי חופשי שבועי לנסיעה ממקומות המוצא למקומות היעד המפורטים בטור א׳ להלן ובכיוון ההפוך, יהיה כמפורט בטור ב׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקומות !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| מנצרת לכפר כנא || 27.00
|}

@ 22. (תיקון: תשע״ו–6, תשפ״א–4)
: מחירי הנסיעה בקווי השירות של שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת בע״מ –
: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| 98 || 3.00
|-
| 1 || 4.00
|-
| 52 || 5.50
|}
: (2) מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי בנצרת יהיה 90.00 ש״ח.
:: מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי נצרת–כפר כנא יהיה 112.50 ש״ח.

@ 23. (תיקון: תשע״ו–6, תשע״ז–2, תשפ״א–4)
: מחיר נסיעה בודדת בקווי השירות של ”דן באר שבע בע״מ” יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
:: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| 1 ||4.00
|}
: מחיר הנסיעה לנסיעה בודדת, הוא לנסיעה למשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, כולל מעבר בין במרחב באר שבע – אזור 410 – בלבד, ובלבד שהנסיעה מתבצעת באמצעות הסדר נסיעה בכרטיס שאינו נייר.

@ 24. (תיקון: תשע״ו–6, תשפ״א–4)
: מחירי הנסיעה בקווי השירות של המועצה האזורית איילות –
: (1) מחירי הנסיעה המרביים בקו מס׳ 20 יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| 1 || 5.50
|-
| 2 || 8.50
|-
| 3 || 9.00
|-
| 4 || 11.50
|-
| 5 || 15.00
|}

@ 25. (תיקון: תשע״ו–6, תש״ף, תשפ״א–4, תיקון)
: מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברות האוטובוסים בעלות רישיון קו המפורטות להלן:
: 1. חברת אוטובוסים ירושלים רמאללה בע״מ;
: 2. חברת אלווסט תחבורה ציבורית בע״מ;
: 3. חברת האוטובוסים הר הזיתים ירושלים בע״מ;
: 4. חברת האוטובוסים אבו טור ענתא תחבורה ציבורית בע״מ;
: 5. חברות אוטובוסים המאוחדת צור באהר בע״מ;
: 6. חברת אוטובוסים הדרום בע״מ;
: 7. חברת אוטובוסים עיסויה מחנה שועפט בע״מ;

:: מחיר נסיעה בודדת:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בשקלים חדשים
|-
| 1 || 2.50
|-
| 2 || 6.00
|-
| 3 || 6.50
|-
| 4 || 7.00
|-
| 5 || 7.00
|-
| 6 || 7.50
|-
| 101 || 1.50
|}

@ 26. (תיקון: תשע״ו–6, תשפ״א–4)
: מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת אגד תעבורה בע״מ –
: (א) מחירי הנסיעה בקווי השירות עוטף ירושלים –
::: מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| 1 || 5.00
|-
| 2 || 6.00
|-
| 3 || 8.00
|-
| 4 || 9.00
|-
| 5 || 10.50
|-
| 6 || 12.50
|-
| 7 || 14.00
|-
| 8 || 16.00
|-
| 11 || 21.00
|}
: (ב) מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול נתניה עירוני –
:: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| 1 || 4.50
|-
| 3 || 6.50
|}
:: (2) מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי יהיה 125.00 ש״ח.
:: (3) מחיר כרטיס מנוי חופשי יומי יהיה: 9.00 ש״ח.
: (ג) מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול שפירים –
:: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| 1 || 5.00
|-
| 3 || 8.00
|-
| 8 || 11.00
|-
| 9 || 14.00
|}
:: (2) מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי ירושלים–שפירים יהיה 365.00 ש״ח.

@ 27. (תיקון: תשע״ו–6, תשפ״א–4)
: מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת נתיב אקספרס – תחבורה ציבורית בע״מ –
: (א) מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול הגליל –
:: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| 61 || 2.50
|-
| 1 || 4.00
|-
| 52 || 5.50
|-
| 3 || 6.50
|-
| 5 || 8.50
|-
| 6 || 9.50
|-
| 7 || 11.50
|-
| 8 || 12.00
|-
| 9 || 14.50
|-
| 12 || 15.50
|-
| 18 || 29.00
|-
| 41 || 5.00
|-
| 42 || 6.00
|-
| 44 || 9.00
|-
| 46 || 12.00
|-
| 51 || 5.00
|-
| 13 || 33.50
|-
| 14 || 36.50
|-
| 15 || 22.00
|-
| 16 || 41.50
|-
| 17 || 29.00
|}
: (ב) מחירי כרטיס מנוי חופשי חודשי:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| צפת || 100.00
|-
| עכו || 132.00
|-
| נהריה || 100.00
|-
| שפרעם || 84.00
|}
: (ג) מחיר כרטיס מנוי חודשי יומי בעכו יהיה 7.00 ש״ח;

@ 28. (תיקון: תשע״ו–6, תשפ״א–4)
: מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת סופרבוס בע״מ יהיו –
: (א) מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול פרוזדור ירושלים –
:: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
|-
| 1 || 3.50
|-
| 2 || 5.00
|-
| 802 || 6.00
|-
| 3 || 7.00
|-
| 4 || 7.50
|-
| 5 || 9.00
|-
| 6 || 10.50
|-
| 7 || 11.50
|-
| 8 || 11.50
|-
| 9 || 13.00
|-
| 10 || 13.50
|-
| 11 || 14.50
|-
| 12 || 15.50
|-
| 48 || 8.00
|}
:: (2) מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי לנסיעה בבית שמש יהיה 102.00 ש״ח.
: (ב) מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת סופרבוס העמקים בע״מ באשכול העמקים –
:: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| 1 || 5.00
|-
| 2 || 6.00
|-
| 3 || 8.00
|-
| 4 || 9.00
|-
| 5 || 10.50
|-
| 6 || 12.00
|-
| 7 || 13.50
|-
| 8 || 14.50
|-
| 9 || 15.50
|-
| 10 || 18.00
|-
| 11 || 21.00
|-
| 16 || 26.50
|-
| 20 || 33.50
|-
| 23 || 36.50
|-
| 51 || 3.50
|-
| 52 || 5.50
|-
| 53 || 6.00
|-
| 54 || 7.00
|-
| 55 || 10.00
|-
| 56 || 11.50
|-
| 57 || 13.50
|-
| 81 || 2.50
|-
| 82 || 2.50
|-
| 83 || 4.00
|}
:: (2) מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי בעפולה יהיה 101.00 ש״ח;
:: (3) מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי בבית שאן יהיה 87.00 ש״ח;
:: (4) מחיר כרטיס חופשי חודשי בטבריה יהיה 66.50 ש״ח;
:: (5) מחיר כרטיס מנוי חופשי יומי לנסיעה בקווי השירות בטבריה יהיה 4.00 ש״ח.
:: (6) מחירו של כרטיס מנוי חופשי יומי לנסיעה במקומות המפורטים בטור א׳ להלן, יהיה כמפורט בטור ב׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| עפולה || 5.50
|-
| עפולה – מרחבי || 15.50
|-
| הר תבור || 9.50
|}

@ 29. (תיקון: תשע״ו–6, תשפ״א–4)
: מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת מטרופולין תחבורה ציבורית בע״מ –
: (א) מחירי הנסיעה בקווי השירות אשכול הנגב –
:: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| 1 || 3.00
|-
| 2 || 4.00
|-
| 3 || 4.50
|-
| 5 || 6.50
|-
| 7 || 8.50
|-
| 9 || 10.50
|-
| 10 || 11.50
|-
| 11 || 12.50
|-
| 14 || 14.50
|-
| 16 || 16.00
|-
| 18 || 18.00
|-
| 20 || 20.50
|-
| 81 || 2.50
|}
:: מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי בערד יהיה 84.00 ש״ח.
: (ב) מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול השרון –
:: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| 82 || 5.50
|-
| 3 || 8.00
|-
| 4 || 9.00
|-
| 5 || 10.50
|-
| 6 || 12.00
|-
| 42 || 6.00
|-
| 43 || 6.00
|-
| 44 || 9.00
|}
:: (2) מחירי הנסיעה לנסיעה בודדת הם לנסיעה למשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, כולל מעברים בין כל קווי השירות באזור 210 ובאזור 221, ובלבד שהנסיעה מתבצעת באמצעות הסדר נסיעה בכרטיס שאינו נייר.
: (ג) מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול שרון מרחבי –
:: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| 1 || 4.50
|-
| 2 || 6.00
|-
| 3 || 6.50
|-
| 4 || 7.00
|-
| 5 || 7.00
|-
| 6 || 8.50
|-
| 7 || 9.00
|-
| 10 || 9.50
|-
| 12 || 15.50
|-
| 82 || 5.50
|-
| 42 || 6.00
|-
| 43 || 6.00
|-
| 44 || 9.00
|}
:: (2) מחירי הנסיעה לנסיעה בודדת הם לנסיעה למשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, כולל מעברים בין כל קווי השירות באזור 210 ובאזור 221, ובלבד שהנסיעה מתבצעת באמצעות הסדר נסיעה בכרטיס שאינו נייר.

@ 30. (תיקון: תשע״ו–6, תשפ״א–4)
: מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת קווים תחבורה ציבורית בע״מ –
: (א) מחירי הנסיעה באשכול ביתר עילית –
:: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| 1 || 2.50
|-
| 3 || 6.50
|-
| 4 || 9.00
|-
| 10 || 11.50
|-
| 11 || 16.50
|-
| 12 || 13.50
|-
| 13 || 18.50
|-
| 14 || 21.50
|-
| 16 || 19.50
|-
| 17 || 36.50
|}
: (ב) מחירי הנסיעה בקווי שירות באשכול חשמונאים –
:: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| 21 || 2.50
|-
| 1 || 3.50
|-
| 11 || 4.00
|-
| 52 || 5.00
|-
| 25 || 5.00
|-
| 2 || 5.50
|-
| 42 || 6.00
|-
| 3 || 7.00
|-
| 4 || 7.00
|-
| 5 || 8.50
|-
| 44 || 9.00
|-
| 6 || 11.00
|-
| 8 || 11.00
|- 
| 10 || 12.00
|-
| 33 || 12.50
|-
| 34 || 14.50
|-
| 14 || 16.00
|-
| 36 || 18.00
|-
| 15 || 21.50
|-
| 16 || 26.50
|}
:: (2) מחירי כרטיסי מנוי מסוג ובמקומות המפורטים בטור א׳ להלן, יהיו כמפורט בטור ב׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| חופשי חודשי מודיעין || 96.00
|-
| חופשי חודשי רמלה || 96.00
|-
| חופשי חודשי מודיעין עילית || 76.50
|-
| חופשי יומי לוד || 6.00
|-
| חופשי יומי רמלה || 6.00
|-
| חופשי חודשי לוד || 125.00
|-
| חופשי חודש רמלה מודיעין || 246.50
|-
| חופשי חודשי לוד רמלה || 186.00
|}
: (ג) מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול חדרה נתניה –
:: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| 61 || 2.50
|-
| 1 || 4.00
|-
| 2 || 4.50
|-
| 52 || 5.50
|-
| 42 || 6.00
|-
| 63 || 6.00
|-
| 3 || 7.00
|-
| 4 || 7.50
|-
| 5 || 8.50
|-
| 44 || 9.00
|-
| 6 || 9.50
|-
| 7 || 11.50
|-
| 8 || 12.50
|}
:: (2) מחירי כרטיסי מנוי במקומות המפורטים בטור א׳ להלן, יהיו כמפורט בטור ב׳:
::: (א) מחירי כרטיסי מנוי חופשי שבועי –
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| אור עקיבא-חדרה || 37.00
|-
| ג׳ת חריש–חדרה || 57.00
|}
::: (ב) מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי משותף לחברת קווים ולאגד לנסיעה במקומות המפורטים בטור א׳ להלן, יהיו כמפורט בטור ב׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| אור עקיבא–חדרה || 183.00
|-
| פרדס חנה–חדרה || 217.00
|-
| נתניה–חדרה || 239.50
|}
::: (ג) מחירי כרטיס חופשי חודשי לחברת קווים במקומות המפורטים בטור א׳ להלן יהיו כמפורט בטור ב׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| אום אל פאחם || 81.00
|-
| באקה אל גרביה || 81.00
|}
: (ד) מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול אונו–אלעד –
:: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| 1 || 2.50
|-
| 2 || 4.50
|-
| 3 || 5.50
|-
| 4 || 7.00
|-
| 6 || 7.00
|-
| 7 || 9.00
|-
| 8 || 11.50
|-
| 9 || 13.50
|-
| 10 || 15.50
|-
| 90 || 34.00
|-
| 11 || 6.00
|-
| 12 || 9.00
|-
| 13 || 11.50
|-
| 14 || 29.00
|-
| 15 || 21.50
|-
| 16 || 23.50
|-
| 17 || 33.50
|- 
| 42 || 6.00
|-
| 44 || 9.00
|-
| 18 || 4.50
|-
| 22 || 6.50
|}
:: (2) מחירי כרטיסי מנוי חופשי חודשי במקומות המפורטים בטור א׳ להלן, יהיו כמפורט בטור ב׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| אלעד – פתח תקווה || 162.50
|-
| אלעד – בני ברק || 187.00
|-
| אלעד || 93.00
|}
:: (3) מחירי כרטיסי מנוי חופשי יומי מאלעד לפתח תקווה יהיה 12.50 ש״ח.

@ 31. (תיקון: תשע״ו–6, תשפ״א–4)
: מחירי הנסיעה של חברת נרקיס גל בע״מ –
: (א) מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול רהט –
: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| 1 || 2.50
|-
| 2 || 3.00
|-
| 3 || 5.00
|-
| 5 || 6.50
|-
| 7 || 8.00
|-
| 9 || 10.50
|-
| 14 || 14.50
|}
: (2) מחיר כרטיס חופשי חודשי לנסיעה ברהט יהיה 58.50 ש״ח.

@ 32. (תיקון: תשע״ו–6) : (((בוטל).))

@ 33. (תיקון: תשע״ו–6, תשפ״א–4)
: מחירי הנסיעה של החברה הכלכלית ליישובי הגולן –
: (א) מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול רמת הגולן –
:: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| 1 || 3.50
|-
| 2 || 4.50
|-
| 4 || 7.50
|-
| 6 || 10.50
|-
| 8 || 14.00
|-
| 10 || 15.50
|}

@ 34.(תיקון: תשע״ו–6, תשפ״א–4)
: מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת דן בדרום (2015) בע״מ –
: (1) מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| 81 || 2.50
|-
| 1 || 3.50
|-
| 2 || 4.00
|-
| 3 || 6.00
|-
| 4 || 7.00
|-
| 5 || 8.00
|-
| 6 || 9.00
|-
| 7 || 10.00
|-
| 8 || 11.50
|-
| 9 || 12.50
|-
| 10 || 12.50
|-
| 12 || 13.00
|-
| 14 || 14.50
|-
| 16 || 15.50
|-
| 17 || 18.50
|-
| 18 || 20.00
|-
| 20 || 24.00
|}
: (2) מחירי כרטיסי המנוי מהסוגים ובמקומות המפורטים בטור א׳ להלן, יהיו כמפורט בטור ב׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הסוג !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח
|-
| אשקלון/קריית גת חופשי חודשי || 102.50
|-
| קריית גת–אשקלון חופשי חודשי || 326.00
|-
| נתיבות חופשי חודשי || 84.00
|-
| שדרות חופשי חודשי || 84.00
|-
| אופקים חופשי חודשי || 84.00
|-
| קריית מלאכי חופשי חודשי || 84.00
|}

@ 35. (תיקון: תשע״ו–6, תשפ״א–4, תשפ&quot;ב-4)
: מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת סופרבוס ושות' שותפות מוגבלת –
: מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח
|-
| 1 || 5.00
|-
| 2 || 6.00
|-
| 4 || 9.00
|-
| 6 || 12.00
|}

@ 36. &lt;עוגן 35א&gt; (תיקון: תשפ״א–3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-3)
: (((מספור שגוי במקור; הוראת שעה עד יום 31.12.2023):))
: (א) על אף האמור [[בפרטים 17 עד 35]], בכל קווי השירות, בשירות מותאם ביקוש יהיה מחיר הנסיעה המרבי לנסיעה בודדת - 19 שקלים חדשים (להלן - המחיר המרבי).
: (ב) המפקח על התעבורה, בתוקף סמכותו לפי [[תקנה 389(7) לתקנות התעבורה]], יקבע ברישיון הקו מנגנון לחישוב דמי הנסיעה ובלבד שדמי הנסיעה לא יעלו על המחיר המרבי; מנגנון החישוב יפורסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, באתר האינטרנט של בעל רישיון הקו, ובאמצעי התשלום המתקדם, לרבות ביישומון הסלולרי, שבאמצעותו יבוצעו ההזמנה והתשלום.
: (ג) דמי הנסיעה לכל נסיעה יוצגו בידי בעל הרישיון, ויאושרו, טרם הנסיעה, בידי מזמין הנסיעה; הצגת דמי הנסיעה ואישורם כאמור ייעשו באמצעי התשלום המתקדם לרבות ביישומון הסלולרי.

=== פרק ג׳: אמצעי תשלום מתקדם (תיקון: תש״ף–2, תש״ף–4, תשפ״א, תשפ&quot;א-2) ===
: (((הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על רכבת מקומית.))) &lt;!-- סעיף 7 לתיקון תש״ף–2. --&gt;

@ 36. (תיקון: תש״ף–2, תש״ף–4, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״א–4)
: דמי הנסיעה לנסיעה בודדת בתשלום באמצעי תשלום מתקדם בשקלים חדשים:
: {|
! {{מוקטן|מדרגת מרחק הנסיעה}}
! {{מוקטן|טווח אווירי בקילומטרים}}
! {{מוקטן|תעריף בשקלים חדשים}}
|-
| 1 || 15.00 || 6.00
|-
| 2 || 25.00 || 10.00
|-
| 3 || 55.00 || 14.50
|-
| 4 || 100.00 || 24.50
|-
| 5 || 250.00 || 34.00
|-
| 6 || מעל 250.00 || 54.00
|}

@ 36א. (תיקון: תשפ״א–2, תשפ״א–4)
: על אף האמור [[בפרט 36]], באזורים המפורטים להלן יהיו דמי הנסיעה לנסיעה בודדת בתשלום באמצעי תשלום מתקדם בשקלים חדשים כמפורט להלן:
: (1) באזורים 122, 123, 133, 134, 135, 421, 422, 423, 431, 432, 433, 434, 501, 502, 602,
902, 903 -
:: {|
! {{מוקטן|מדרגת מרחק הנסיעה}}
! {{מוקטן|טווח אווירי בקילומטרים}}
! {{מוקטן|תעריף בשקלים חדשים}}
|-
| 1 || 15 || 3.00
|-
| 2 || 25 || 10.00
|-
| 3 || 55 || 14.50
|-
| 4 || 100 || 24.50
|-
| 5 || 250 || 34.00
|-
| 6 || מעל 250 || 54.00
|}
: (2) באזורים 131, 234, 331, 332, 333, 410, 601, 701, 801, 802, 901 -
:: {|
! {{מוקטן|מדרגת מרחק הנסיעה}}
! {{מוקטן|טווח אווירי בקילומטרים}}
! {{מוקטן|תעריף בשקלים חדשים}}
|-
| 1 || 15 || 4.00
|-
| 2 || 25 || 10.00
|-
| 3 || 55 || 14.50
|-
| 4 || 100 || 24.50
|-
| 5 || 250 || 34.00
|-
| 6 || מעל 250 || 54.00
|}

@ 37. (תיקון: תש״ף–2, תש״ף–4, תשפ״א, תשפ&quot;א-2, תשפ״א–4, תשפ&quot;ב-4)
: תקרת חיוב יומית, בנסיעה באוטובוסים ובנסיעה משולבת באוטובוסים((,)) ברכבת וברכבל, בתשלום באמצעי תשלום מתקדם, בשקלים חדשים:
: {|
! {{מוקטן|מדרגת מרחק הנסיעה}}
! {{מוקטן|טווח אווירי בקילומטרים}}
! {{מוקטן|תקרת חיוב יומית בשקלים חדשים}}
! {{מוקטן|תקרת חיוב יומית בנסיעה משולבת רכבת בשקלים חדשים}}
|-
| 1 || 15.00 || 12.50 || 15.50
|-
| 2 || 25.00 || 20.50 || 24.50
|-
| 3 || 55.00 || 27.50 || 34.00
|-
| 4 || 100.00 || 41.00 || 49.00
|-
| 5 || 250.00 || 58.50 || 58.50
|-
| 6 || מעל 250.00 || 293.50 || 293.50
|}
: בכל קווי השירות, בשירות מותאם ביקוש יהיה מחיר הנסיעה המרבי לנסיעה בודדת – 18.00 ש״ח.


@ 38. (תיקון: תש״ף–2, תש״ף–4, תשפ״א, תשפ&quot;א-2)
: מחירי הנסיעה לנסיעה במדרגת מרחק הנסיעה 1 בלבד, הם למשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, כולל מעברים בין כל קווי השירות ובין קווי השירות לבין הרכבל.

@ 39. (תיקון: תש״ף–2, תש״ף–4, תשפ״א, תשפ&quot;א-2)
: ההנחות המנויות [[$ לתוספת זו|בפרק א׳]] [[ובפרק זה]] יחולו, לגבי משלם באמצעי תשלום מתקדם בתשלום בעד נסיעה בודדת בלבד.

@ 40. (תיקון: תש״ף–2, תש״ף–4, תשפ״א, תשפ&quot;א-2, תשפ״א–4, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-4)
: תקרת סכום מדרגות ההנחה בחיוב חודשי, בנסיעה באוטובוסים ובנסיעה משולבת באוטובוסים((,)) ברכבת וברכבל, בתשלום באמצעי תשלום מתקדם:
: {|
! {{מוקטן|מדרגת ההנחה}}
! {{מוקטן|סכום החיובים היומיים בקשלים חדשים}}
! {{מוקטן|שיעור ההנחה}}
! {{מוקטן|תקרת סכום ההנחה לפי מדרגות (מצטבר) בשקלים חדשים}}
|-
| 1 || 0 עד 195.5 || 0% ||
|-
| 2 || 195.6 עד 391.5 || 75% || 147.00
|-
| 3 || 391.6 עד 978.5 || 50% || 440.50
|-
| 4 || מעל 978.5 || 25% ||
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תשע״ב, תשע״ב–2, תשע״ג, תשע״ד–2, תשע״ו) ==
==== ((([[סעיף 2(ב)]]))) ====
=== מחירי נסיעה ברכבת מקומית ===

@ 1. (תיקון: תשע״ו)
: [[סעיפים 2 עד 16 לתוספת הראשונה]] יחולו על מחירי נסיעה ברכבת מקומית, בשינויים המחויבים לפי העניין ובשינויים אלה:
: (1) בכל מקום, במקום ”קווי השירות” ייקרא ”קווי הרכבת המקומית”;
: (2) בכל מקום, במקום ”בעל רישיון הקו” ייקרא ”בעל היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית או מי מטעמו”;
: (3) בכל מקום, במקום ”המפקח על התעבורה” ייקרא ”המנהל”;
: (4) (((נמחקה);))
: (5) (((נמחקה).))

@ 2. (תיקון: תשע״ו)
: מחירי הנסיעה לנסיעה בודדת ברכבת מקומית הם לנסיעה למשך 90 דקות ממועד הנסיעה הראשון הנקוב בכרטיס, כולל נסיעה משולבת עם קווי שירות, ובלבד שהנסיעה מתבצעת באמצעות הסדר נסיעה כהגדרתו [[בתוספת הראשונה]] בכרטיס שאינו נייר.

@ 3. (תיקון: תשע״ז)
: בכל קווי הנסיעה ברכבת המקומית באזור ירושלים יהיו המחירים כמפורט להלן:
: (1) לנסיעה בודדת – לפי הסימול בטור א׳ בטבלה שלהלן במחיר הנקוב לצדו בשקלים חדשים בטור ב׳:
::: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בשקלים חדשים
|-
| 2 – לנסיעה בירושלים פנימי ולנסיעה במרחב ירושלים בין מוצא ליעד: מבשרת ציון–ירושלים פנימי; גבעת זאב–ירושלים פנימי; מעלה אדומים–ירושלים פנימי || 5.90
|}
: (2) (((נמחקה);))
: (3) (((נמחקה).))

&lt;פרסום&gt; א׳ באב התשס״ג (30 ביולי 2003).
&lt;חתימות&gt;
* אביגדור ליברמן, שר התחבורה
* בנימין נתניהו, שר האוצר</text>
      <sha1>71pgcai13wzfdcmsqxe8y2rrlnabmbz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>317902</id>
    <revision>
      <id>1416690</id>
      <parentid>1401890</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T13:00:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1416684]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122147" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית), התשס״ג–2003}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ג, 964|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים)}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 206|תיקון}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|900|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 470|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 636|תיקון}}, {{ח:תיבה|954|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1143|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1216|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 205|תיקון}}, {{ח:תיבה|552|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1359|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1540|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 310|תיקון}}, {{ח:תיבה|426|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|694|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1452|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 19|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 220|תיקון}}, {{ח:תיבה|358|תיקון (תיקון)}}, {{ח:תיבה|366|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|655|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|656|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|914|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 171|תיקון}}, {{ח:תיבה|957|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1714|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1580|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 41|תיקון}}, {{ח:תיבה|1384|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1498|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון מס׳ 2 (תיקון)]}}, {{ח:תיבה|1508|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1724|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 96|תיקון מס׳ 2 [תש״ף] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|442|תיקון מס׳ 2 [תש״ף] (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|990|הוראת שעה [תשע״ט] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1730|הודעה}}, {{ח:תיבה|2976|תיקון}}, {{ח:תיבה|3068|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1550|הוראת שעה [תשע״ט] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1910|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1968|הודעה}}, {{ח:תיבה|2564|תיקון}}, {{ח:תיבה|2624|הוראת שעה מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2722|הוראת שעה מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|2738|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותנו לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|סעיף 12(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, ובהתייעצות עם ועדת המחירים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק האמור}}, אנו מצווים לאמור:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לעניין תושב אילת וחבל איילות, ראה גם {{ח:חיצוני|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית) (הוראת שעה)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית) (הוראת שעה)}}.}}
{{ח:מפריד}}
'''צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית), התשס״ג–2003 הוחלף ביום 1.8.2022 {{ח:חיצוני|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)|בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית), התשפ״ב–2022}}.'''
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״א־3, תשע״ב, תשע״ו־3, תשע״ו־6, תשע״ז־2, תשע״ח, תשע״ט, תש״ף־2, תשפ״א־3, תשפ״ב, תשפ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} בצו זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 110“ – מטרופולין ירושלים: ירושלים, מעלה אדומים, מבשרת ציון, גבעת זאב, כוכב יעקב, גבע בנימין, בית זית, אורה, עלמון, גבעון החדשה, עמינדב, הר גילה, מוצא עילית, אבן ספיר, בית נקופה, רמת רחל, עין כרם בי״ס חקלאי, קדר, אל ואלג׳ה, בית איכסא, נבי סמואל, אבו דיס, אל ראם, ביר נבאללה, אל ג׳ודירה, עיזרייה, ערב אל ג׳האלין, ענאתא, ענתות, חיזמא, אזור התעשייה שער בנימין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 121“ – מטרופולין ירושלים: צור הדסה, אבו גוש, הר אדר, קריית יערים, עין נקובא, גבעת יערים, בית חורון, עין ראפה, נס הרים, מטע, בית מאיר, נווה אילן, שורש, שואבה, רמת רזיאל, בר גיורא, צובה, מבוא ביתר, מעלה החמישה, קריית ענבים, כסלון, נטף, קריית יערים מוסד, ידידה, איתנים, יד השמונה, ביתר עילית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 122“ – מטרופולין ירושלים: בית אל, כפר אדומים, עפרה, פסגות, מעלה מכמש, מצפה יריחו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 123“ – מטרופולין ירושלים: אפרת, אלון שבות, תקוע, אלעזר, נווה דניאל, נוקדים, ראש צורים, מגדל עוז, בת עין, כפר עציון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 131“ – מטרופולין ירושלים: בית שמש, מסילת ציון, טל שחר, אשתאול, שריגים, זכריה, נחושה, צרעה, כפר אוריה, אדרת, צלפון, אביעזר, גבעת ישעיהו, ישעי, בקוע, תרום, תעוז, נתיב הל״ה, נווה מיכאל, נחם, לוזית, זנוח, נחשון, עגור, תירוש, מחסיה, גפן, שדות מיכה, צפרירים, נווה שלום, הראל, גיזו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 133“ – מטרופולין ירושלים: עין גדי, קליה, ורד יריחו, אלמוג, בית הערבה, אבנת, מצפה שלום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 134“ – מטרופולין ירושלים: קריית ארבע, כרמי צור, אספר, מעלה עמוס, אדורה, תלם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 135“ – מטרופולין ירושלים: עלי, שילה, כוכב השחר, חלמיש, מעלה אפרים, עטרת, מעלה לבונה, רימונים, נחליאל, גיתית, תומר, פצאל, ייט״ב, גלגל, נתיב הגדוד, משואה, יפית, נעמי, נירן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 210“ – מטרופולין גוש דן: תל־אביב–יפו, ראשון לציון, פתח תקווה, חולון, בני ברק, רמת גן, בת ים, לוד, רמלה, גבעתיים, אור יהודה, קריית אונו, יהוד–מונוסון, גבעת שמואל, באר יעקב, גני תקווה, אזור, בית דגן, כפר חב״ד, סביון, אחיעזר, כפר סירקין, מצליח, ניר צבי, חמד, מגשימים, זיתן, משמר השבעה, ישרש, יגל, מעש, גנות, מקווה ישראל, גת רימון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 221“ – מטרופולין גוש דן: הרצליה, כפר סבא, רעננה, הוד השרון, רמת השרון, ג׳לג׳וליה, מתן, כפר ברא, כפר שמריהו, רמות השבים, שדה ורבורג, רשפון, נווה ירק, בני ציון, צופית, נירית, אלישמע, בצרה, שפיים, נווה ימין, חגור, שדי חמד, ירחיב, גן חיים, חרוצים, געש, עדנים, גליל ים, ירקונה, גבעת ח״ן, ניר אליהו, כפר מל״ל, חורשים, גני עם, ארסוף, בית ברל, אלפי מנשה, צופין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 222“ – מטרופולין גוש דן: אלעד, ראש העין, כפר קאסם, שוהם, ברקת, נחלים, מזור, אחיסמך, טירת יהודה, רינתיה, בית עריף, בני עטרות, צפריה, בית נחמיה, גינתון, כפר טרומן, בן שמן, חדיד, גבעת השלושה, גבעת כ״ח, עינת, בן שמן כפר נוער, נופך, בארות יצחק, נחשונים, כרם בן שמן, אורנית, שערי תקווה, בית אריה, אלקנה, עץ אפריים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 223“ – מטרופולין גוש דן: רחובות, נס ציונה, יבנה, מזכרת בתיה, קריית עקרון, גבעת ברנר, נען, בית אלעזרי, כפר הנגיד, כפר ביל״ו, גאליה, בן זכאי, סתריה, בית גמליאל, רמות מאיר, יציץ, נצר סרני, גן שורק, גני יוחנן, נטעים, בית חנן, פלמחים, גן שלמה, גיבתון, בית עובד, גני הדר, עיינות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 231“ – מטרופולין גוש דן: נתניה, טייבה, טירה, קלנסווה, כפר יונה, קדימה–צורן, אבן יהודה, תל מונד, כוכב יאיר, זמר, בת חפר, פרדסיה, צור משה, אליכין, נורדיה, כפר ויתקין, בית יצחק, שער חפר, צור יצחק, שער אפרים, כפר הס, עין שריד, אביחיל, עין ורד, חרות, מכמורת, כפר הרא״ה, אודים, בני דרור, פורת, כפר נטר, בורגתה, ניצני עוז, בארותיים, משמרת, עולש, אחיטוב, בית יהושע, גבעת חיים מאוחד, תל יצחק, רמת הכובש, גבעת חיים איחוד, גן יאשיה, כפר מונש, מעברות, חניאל, גאולים, בית חרות, ינוב, גנות הדר, חרב לאת, חגלה, תנובות, העוגן, עזריאל, בחן, אומץ, חופית, המעפיל, בית הלוי, כפר ידידיה, עין החורש, יקום, אלישיב, חיבת ציון, כפר יעבץ, יד חנה, כפר חיים, חבצלת השרון, שושנת העמקים, הדר עם, משמר השרון, אייל, מבואות ים, בית ינאי, בת חן, ביתן אהרן, גבעת שפירא, גאולי תימן, נעורים, כפר עבודה, צור נתן, קרית שלמה, יעף, צוקי ים, המרכז האקדמי רופין, אבני חפץ, שבי שומרון, ענב, סלעית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 232“ – מטרופולין גוש דן ומטרופולין ירושלים: טלמון, מבוא חורון, דולב, נעלה, ניל״י, מודיעין–מכבים–רעות, מודיעין עילית, כפר האורנים, חשמונאים, לפיד, נוף איילון, שעלבים, גמזו, כפר דניאל, מתתיהו, שילת, מבוא מודיעים, כפר רות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 233“ – מטרופולין גוש דן: אשדוד, גדרה, גן יבנה, בני עי״ש, בית חשמונאי, שתולים, כרמי יוסף, קדרון, שדה עוזיהו, חצב, עזריקם, ניר גלים, ביצרון, עזריה, בית רבן, יד רמב״ם, עשרת, קבוצת יבנה, כפר שמואל, פתחיה, בניה, מישר, יסודות, כפר אביב, פדיה, משגב דב, נווה מבטח, כפר מרדכי, כפר בן נון, שדמה, בני דרום, בית עוזיאל, גן הדרום, כרם יבנה, חצור אשדוד, חולדה, משמר איילון, משמר דוד, כנות, גזר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 234“ – מטרופולין גוש דן: אריאל, קרני שומרון, קדומים, עמנואל, ברכה, יקיר, אלון מורה, רבבה, ברקן, פדואל, כפר תפוח, יצהר, איתמר, מעלה השומרון, קריית נטפים, ברוכין, עלי זהב, נופים, מגדלים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 310“ – מטרופולין חיפה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ים, קריית ביאליק, נשר, טירת כרמל, דאלית אל כרמל, עספיא, יגור, רמת יוחנן, כפר ביאליק, החותרים, אפק, אושה, בית אורן, כפר המכבי, כפר גלים, רכסים, אבטין, כפר חסידים א׳, כפר הנוער הדתי, כפר חסידים ב׳;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 321“ – מטרופולין חיפה: עכו, שפרעם, טמרה, ג׳דידה מכר, ירכא, כאבול, אבו סנאן, אעבלין, כפר יאסיף, ביר אל מכסור, שעב, ג׳וליס, עין המפרץ, טל אל, מצפה אבי״ב, בוסתן הגליל, אחיהוד, כפר מסריק, יסעור, שמרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 322“ – מטרופולין חיפה: יוקנעם עילית, קריית טבעון, רמת ישי, בסמת טבעון, עתלית, כעביה, טבאש, חג׳אג׳רה, נופית, עדי, יוקנעם, שדה יעקב, מגדים, מנשית זבדה, עין איילה, גבע כרמל, כפר יהושע, צרופה, הרדוף, אלוני אבא, ניר עציון, אליקים, עין כרמל, בית לחם הגלילית, בית שערים, כרם מהר״ל, שער העמקים, עופר, עין הוד, ראס עלי, אלונים, ח׳וואלד, הבונים, עין חוד, נווה ים, אורנים, בית צבי, סואעד חמרייה, בית זיד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 331“ – מטרופולין חיפה: נהריה, מעלות תרשיחא, בית ג׳אן, כיסרא, סומיע, שלומי, יאנוח ג׳ת, חורפיש, כפר ורדים, פקיעין, מזרעה, מעיליא, פסוטה, שייח׳ דנון, גשר הזיו, עראמשה, כפר ראש הנקרה, רגבה, מצובה, שבי ציון, אילון, עין יעקב, כברי, חוסן, מעונה, נווה זיו, בן עמי, עברון, סער, חניתה, לימן, יערה, עמקה, הילה, עבדון, געתון נתיב השיירה, בית העמק, כליל, פקיעין חדשה, לוחמי הגיטאות, גורן, אשרת, חלוץ, יחיעם, מנות, שומרה, אלקוש, צוריאל, נטועה, גיתה, אבן מנחם, שתולה, חרשים, בצת, זרעית, אבירים, מתת, גורנות הגליל, לפידות, אדמית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 332“ – מטרופולין חיפה: כרמיאל, סח׳נין, עראבה, מג׳אר, כפר מנדא, מג׳ד אל כרום, נחף, דיר אל אסד, דיר חנא, ביענה, ראמה, עיילבון, סאג׳ור, כאוכב אבו אל היגא, סלמה, כמאנה, כמון, מורשת, יובלים, גילון, עצמון, שגב, רקפת, עין אל אסד, קורנית, צורית, שכניה, ערב אל נעים, מנוף, אשחר, כפר חנניה, יעד, יודפת, חוסנייה, לוטם, טפחות, מורן, דמיידה, שורשים, מכמנים, הררית, צביה, אבטליון, ראס אל עין, שזור, חזון, אשבל, לבון, תובל, כישור, פלך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 333“ – מטרופולין חיפה: נצרת, נצרת עילית, מגדל העמק, כפר כנא, יפיע, ריינה, אכסאל, טורעאן, עין מאהל, בעיינה נוג׳יידאת, משהד, עילוט, זרזיר, עוזייר, שמשית, הושעיה, רומת היב, גבעת אלה, תמרת, רומאנה, יפעת, אלון הגליל, נהלל, שריד, הסוללים, ציפורי, מצפה נטופה, גבת, חנתון, גיניגר, כפר החורש, בית רימון, כפר ברוך, רמת דוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 334“ – מטרופולין חיפה: זכרון יעקב, פוריידיס, משמר העמק, רמות מנשה, רמת השופט, הזורע, עין השופט, דליה, עין העמק, מעיין צבי, נחשולים, בת שלמה, גלעד, דור, מאיר שפיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 410“ – מטרופולין באר שבע: באר שבע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 421“ – מטרופולין באר שבע: רהט, לקיה, להבים, בית קמה, משמר הנגב, שומריה, שובל, דבירה, גבעות בר, להב, תראבין א צאנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 422“ – מטרופולין באר שבע: אופקים, תפרח, גילת, פטיש, חצרים, מסלול, בטחה, רנן, פדויים, תאשור, תדהר, ברוש, אשל הנשיא בי״ס אזורי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 423“ – מטרופולין באר שבע: חורה, תל שבע, שגב שלום, עומר, מיתר, א סייד, אבו כף אום בטין, נבטים, כרמים, מולדה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 431“ – מטרופולין באר שבע: נתיבות, שדרות, מעגלים, מבועים, עין הבשור, בארי, מפלסים, תושיה, ברור חיל, סעד, דורות, בית הגדי, כפר עזה, ניר יצחק, אור הנר, יכיני, ניר עקיבא, תקומה, רוחמה, שובה, מגן, ניר משה, קלחים, שדה צבי, אורים, ארז, ניר עם, פעמי תש״ז, נווה, עלומים, צאלים, יבול, יתד, גבים, בני נצרים, יושיביה, תלמי ביל״ו, זרועה, רעים, מבטחים, נחל עוז, אוהד, עין השלושה, אשבול, ניר עוז, נירים, צוחר, ישע, איבים, שיבולים, זמרת, שדה ניצן, תלמי אליהו, דקל, גבעולים, שדי אברהם, שוקדה, כפר מימון, שרשרת, תלמי יוסף, גבולות, מלילות, סופה, אבשלום, כיסופים, עמיעוז, פרי גן, חולית, כרם שלום, שלומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 432“ – מטרופולין באר שבע: ירוחם, ביר הדאג׳, רביבים, משאבי שדה, אשלים, רתמים, ניצני סיני, טללים, כמהין, באר מילכה, ניצנה כפר נוער, מדרשת בן גוריון, שדה בוקר, מרחב עם, עזוז;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 433“ – מטרופולין באר שבע: דימונה, ערד, כסיפה, ערערה בנגב, קסר א סיר, אבו קרינאת, דריג׳את, שני ליבנה, נאות הכיכר, מכחול, עין תמר, נווה זוהר, כוחלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 434“ – מטרופולין באר שבע: סוסיה, עתניאל, טנא, חגי, אשכולות, מעון, מצדות יהודה, פני חבר, כרמל, שמעה, נגוהות, סנסנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 501“ – צפת, קריית שמונה, מג׳דל שמס, חצור הגלילית, קצרין, בוקעתא, טובא זנגריה, מסעדה, ג׳יש, ראש פינה, ע׳ג׳ר, עין קנייא, יסוד המעלה, איילת השחר, מטולה, ריחאנייה, שמיר, שדה נחמיה, דפנה, דלתון, מירון, כפר הנשיא, בר יוחאי, ביריה, להבות הבשן, בית הלל, אמירים, קשת, שדה אליעזר, ספסופה, הגושרים, עלמה, מעיין ברוך, כפר גלעדי, מרום גולן, דן, משמר הירדן, יובל, כרכום, ברעם, שאר ישוב, אליפלט, רמות נפתלי, יונתן, כפר בלום, עמיר, כפר סאלד, מחניים, שניר, חולתה, אניעם, נאות מרדכי, יפתח, דוב״ב, אביבים, מלכיה, אור הגנוז, כרם בן זמרה, עמיעד, יראון, סאסא, גדות, כפר שמאי, מרגליות, כורזים, דישון, גונן, אלמגור, שפר, אלוני הבשן, קדמת צבי, אל רום, כחל, פרוד, אורטל, אמנון, משגב עם, מנרה, עין זיוון, שעל, קלע, קדרים, עמוקה, קדיתא, נווה אטי״ב, צבעון, אודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 502“ – טבריה, יבנאל, כפר כמא, גבעת אבני, מגדל, אפיקים, חמאם, חספין, פוריה, נווה עובד, בני יהודה, הזורעים, פוריה עילית, נוב, חד נס, כינרת קבוצה, כפר זיתים, לביא, עין גב, כינרת מושבה, רמת מגשימים, דגניה ב׳, ארבל, כפר חיטים, אבני איתן, שער הגולן, גבעת יואב, דגניה א׳, שרונה, בית זרע, גינוסר, שדה אילן, רמות, חוקוק, אילניה, נאות הגולן, לבנים, מעלה גמלא, כנף, מסדה, מעגן, מסד, פוריה כפר עבודה, כפר חרוב, תל קציר, נטור, מבוא חמה, אלי עד, אפיק, אלומות, גשור, הודיות מוסד חינוכי, האון, כלנית, מצפה, מיצר, רביד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 601“ – עפולה, מעלה עירון, דבוריה, שבלי, מוקייבלה, כפר תבור, גן נר, כפר מיסר, סולם שונם, נאעורה, אחוזת ברק, נין, א טייבה, צנדלה, טמרה יזרעאל, תל עדשים, כפר יחזקאל, מרחביה קיבוץ, רם און, מולדת, מגידו, עין דור, עין חרוד מאוחד, מדרך עוז, מרחביה מושב, גבע, גזית, ניר יפה, מזרע, דחי, היוגב, שדמות דבורה, רמת צבי, עין חרוד איחוד, יזרעאל, תל יוסף, גבעת עוז, בית קשת, אביטל, מגן שאול, מיטב, כפר קיש, בלפוריה, ברק, חבר, גדיש, מלאה, פרזון, דברת, אומן, גדעונה, כפר גדעון, אדירים, דבורה, כדורי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 602“ – בית שאן, בית אלפא, בית השיטה, מנחמיה, אשדות יעקב איחוד, טירת צבי, שדה אליהו, ניר דוד, עין הנצי״ב, מירב, רשפים, מעלה גלבוע, שדמות מחולה, שלוחות, גשר, מסילות, שדה נחום, בית יוסף, חפצי בה, מעוז חיים, כפר רופין, מחולה, תל תאומים, שדי תרומות, אשדות יעקב מאוחד, חמדיה, נווה איתן, רוויה, רחוב, ירדנה, נווה אור, חמדת, בקעות, רועי, מלכישוע, משכיות, ארגמן, מכורה, רותם, תמרה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 701“ – אום אל פחם, בקה אל ע׳רביה, ערערה, כפר קרע, ג׳ת, בסמ״ה, קציר, מייסר, אום אל קוטוף, מגל, חיננית, חריש, שקד, מצר, מי עמי, מצפה אילן, מבוא דותן, חרמש, אל עריאן, ריחן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 702“ – חדרה, פרדס־חנה–כרכור, אור עקיבא, בנימינה–גבעת עדה, ג׳סר א זרקא, קיסריה, מעגן מיכאל, מאור, כפר פינס, גן שמואל, שדות ים, בית חנניה, גן השומרון, אביאל, להבות חביבה, תלמי אלעזר, שדה יצחק, עמיקם, גבעת ניל״י, מענית, עין שמר, עין עירון, ברקאי, משמרות, שער מנשה, רגבים, מרכז רפואי שהם, אלוני יצחק, כפר גליקסון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 801“ – אשקלון, קריית מלאכי, יד בנימין, מרכז שפירא, ניצן ב׳, בני ראם, כפר מנחם, ניצן, ברכיה, עין צורים, ינון, בית עזרא, ערוגות, כפר ורבורג, משען, גבעתי, כוכב מיכאל, באר טוביה, אמונים, גיאה, תלמי יחיאל, עזר, ניר ישראל, נגבה, תימורים, כפר הרי״ף, בית שיקמה, שפיר, נתיב העשרה, אביגדור, כפר אחים, בית חלקיה, תלמי יפה, משואות יצחק, זרחיה, יד מרדכי, ניר בנים, בת הדר, כרמיה, זיקים, הודיה, רבדים, אורות, שדה יואב, ניצנים, חפץ חיים, גברעם, מבקיעים, קדמה, כפר סילבר, אל עזי, גני טל, אחווה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 802“ – קריית גת, אבן שמואל, נהורה, תלמים, שחר, לכיש, שדה משה, סגולה, גת, שקף, יד נתן, עוצם, אמציה, בית ניר, רווחה, נוגה, אחוזם, מנוחה, אלומה, זבדיאל, ניר ח״ן, נחלה, עוזה, חלץ, שלווה, קוממיות, איתן, שדה דוד, בית גוברין, נועם, גלאון, זוהר, ורדון, נטע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 901“ – איילות, אילת, באר אורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 902“ – יטבתה, קטורה, פארן, ספיר, צופר, גרופית, סמר, יהל, נאות סמדר, צוקים, לוטן, נווה חריף, שחרות, אליפז;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור 903“ – מצפה רמון, עין יהב, חצבה, עידן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום מתקדם“ – יישום אלקטרוני, למעט כרטיס ”רב־קו“, אשר מאפשר לאוחז בו לתקף את נסיעתו באמצעי התחבורה הציבורית השונים ולשלם בעדה באופן מאובטח, ובכלל זה בטלפון סלולרי חכם, ביישומון סלולרי שמותקן בו או באמצעי סלולרי אחר, באמצעי דיגיטלי או בטכנולוגיה אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש“, לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – תקופה שמיום ה־25 בחודש עד יום ה־24 בחודש העוקב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום“, לעניין חיוב תשלום באמצעי תשלום מתקדם – פרק הזמן שמשעה 00:00:01 עד לשעה 23:59:59;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישומון סלולרי“ – יישומון שמותקן בטלפון סלולרי חכם, ובכלל זה יישומון המאפשר גישה לחשבון של יוזם התשלום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הלמ״ס“ – ”הלשכה“ כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת הסטטיסטיקה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל לעניין מסילת ברזל מקומית כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2א|בסעיף 2א לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}} (להלן – פקודת מסילות הברזל);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – המפקח הארצי על התעבורה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מרחק נסיעה“ – מדרגת מרחק אווירי בקילומטרים מנקודת המוצא אל נקודת היעד כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 36|בפרט 36 לתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל בשירות ללא תשלום“ – חייל או חיילת הנמנים עם הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל, שהם בשירות ללא תשלום ומציגים תעודת שירות ללא תשלום שנתן להם צבא הההגנה לישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטרופולין ירושלים“ – אזורים: 110, 121, 122, 123, 131, 133, 134, 135, 232;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטרופולין גוש דן“ – אזורים: 210, 221, 222, 231, 232, 233, 234;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטרופולין חיפה“ – אזורים: 310, 321, 322, 331, 332, 333, 334;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטרופולין באר שבע“ – אזורים: 410, 421, 422, 423, 431, 432, 433, 434;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסילת ברזל מקומית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 46|בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון קו“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2023):}} רישיון להפעלת קו שירות כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 386|בתקנה 386 לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}} (להלן – תקנות התעבורה);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבל“ – רכב, בעל יחידה אחת או יותר, הנמשך על ידי כבל או אמצעי אחר בכוח מכני או אחר, מתחת לפני הקרקע, על פני הקרקע או על גבי עמודים מעל פני הקרקע, המיועד להסעת נוסעים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבל חיפה“ – רכבל, למעט רכבל כרמלית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבל כרמלית“ – רכבל שתחנת המוצא שלו העיר התחתית ותחנת היעד שלו במרכז הכרמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 46|בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבת מקומית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 46|בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות מותאם ביקוש“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2023):}} שירות אוטובוסים שבו כל נוסע בנפרד הזמין ושילם מראש בעבור נסיעתו באמצעי תשלום מתקדם, לרבות יישומון סלולרי, מתחנה אחת או יותר בהתאם לבחירת כל נוסע, במסלול המתאים ביותר בעבור הנוסעים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקוף באמצעי תשלום מתקדם“ – תיאום בין אמצעי התשלום המתקדם להתקן שמותקן או שקשור באמצעי התחבורה הציבורית השונים לשם אישור הנסיעה והתשלום בעדה, ובכלל זה סריקה של ההתקן, ולעניין יישומון סלולרי – תיאום כאמור וכן סימון יעד הנסיעה ביישומון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקרת סכום מדרגות ההנחה בחיוב חודשי“ – גובה התשלום בעד כל הנסיעות שביצע הנוסע באותו חודש וששילם בעדן באמצעי תשלום מתקדם, אשר תיקבע לפי תקרת מדרגות ההנחה לסכום החיובים היומיים באותו חודש, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 40|בפרט 40 לתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקרת החיוב היומי“ – מגבלת גובה התשלום בעד כל הנסיעות שביצע נוסע באותו יום וששילם בעדן באמצעי תשלום מתקדם, אשר תיקבע לפי מדרגת מרחק הנסיעה הבודדת הרב ביותר של הנוסע באותו יום כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 37|בפרט 37 לתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לכל מונח אחר הקשור למחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים, יהיה הפירוש שנקבע לו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}.
{{ח:תת|(ג)}} לכל מונח אחר הקשור למחירי נסיעה ברכבת מקומית, יהיה הפירוש שנקבע לו {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל}}.

{{ח:סעיף|2|מחיר נסיעה|תיקון: תשע״ב, תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה הקווי השירות של כל בעל רישיון קו יהיו כנקוב {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק ב|בפרקים ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק ג|או ג׳ לתוספת הראשונה}}, לפי העניין, ולפי ההוראות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק א|שבפרק א׳ לאותה תוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחירי הנסיעה ברכבת מקומית של בעל היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית יהיו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|3|עדכון סכומים|תיקון: תשע״ב, תשע״ב־3, תשע״ו־3, תש״ף־2, תשפ״ב־2, תשפ״ב־5, תשפ״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, דמי הנסיעה לנסיעה בודדת לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 36|פרט 36 לתוספת הראשונה}}, תקרת החיוב היומית לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 37|פרט 37 לתוספת הראשונה}} ותקרת סכום ההנחה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 40|פרט 40 לתוספת הראשונה}} יעודכנו ב־1 בפברואר (להלן – יום העדכון) של כל שנה, לפי שיעור השינוי בין נתוני העדכון שבטור ה׳ בטבלה שלהלן לבין נתוני הבסיס שבטור ד׳ לצדם, של כל רכיב כמפורט בטור א׳, לפי מדד הלמ״ס שבטור ב׳ ובהתאם למשקלו בסל התשומות כמצויין בטור ג׳, והכל כמפורט בטבלת הסל שלהלן:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין עדכון המחירים בשנת 2022, למעט עדכון המחיר {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 36|שבפרט 36 לתוספת הראשונה}}):}} מחירי הנסיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, דמי הנסיעה לנסיעה בודדת לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 36|פרט 36 לתוספת הראשונה}}, תקרת החיוב היומית לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 37|פרט 37 לתוספת הראשונה}} ותקרת סכום ההנחה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 40|פרט 40 לתוספת הראשונה}} יעודכנו ב־1 באוגוסט (להלן – יום העדכון) של כל שנה, לפי שיעור השינוי בין נתוני העדכון שבטור ה׳ בטבלה שלהלן לבין נתוני הבסיס שבטור ד׳ לצדם, של כל רכיב כמפורט בטור א׳, לפי מדד הלמ״ס שבטור ב׳ ובהתאם למשקלו בסל התשומות כמצויין בטור ג׳, והכל כמפורט בטבלת הסל שלהלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳{{ש}}רכיב}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳{{ש}}מדד הלמ״ס}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳{{ש}}משקל בסל בתקופת הבסיס – נובמבר 2019}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳{{ש}}נתוני הבסיס – מדדי חודש נובמבר 2019}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳|{{ש}}נתוני העדכון}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שכר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), (ינואר 2020 = 100.0) המפורסם על ידי הלמ״ס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – התמורה למשרת שכיר (440080), (ינואר 2020 = 100.0) – הידוע ביום 31.12 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דלק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – דלק, שמנים ונוזלי קירור (440140), ינואר 2020 = 100.0), המפורסם על ידי הלמ״ס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.00%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;95.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – דלק, שמנים ונוזלי קירור (440140), ינואר 2020 = 100.0), הידוע ביום 31.12 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שכר מינימום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שכר המינימום במשק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,300.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שכר המינימום במשק הידוע ביום 31.12 שקדם ליום העדכון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ביטוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כל חברות האוטובוסים), (440360) ינואר 2020 = 100.0) שפרסם הלמ״ס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;83.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדד מחירי תשומה באוטובוסים – כללי (בלא שירותי דיור) – ביטוח (כל חברות האוטובוסים), (440360) ינואר 2020 = 100.0) הידוע ביום 31.12 שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות אחרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) (ממוצע 2018 = 100.0) שפרסם הלמ״ס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.6%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדד המחירים לצרכן – כללי (120010) (ממוצע 2018 = 100.0) הידוע ביום 31.12, שקדם ליום העדכון שפרסם הלמ״ס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} המפקח על המחירים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, לא יאוחר מחמישה ימי עבודה טרם עדכון המחיר לפי סעיף קטן (א), את המחירים, כפי שהשתנו לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|4|עיגול סכומים|תיקון: תשע״ז־2, תש״ף־2}}
{{ח:ת}} בכל עדכון מחירים יעוגלו מחירי הנסיעה לחצי השקל הקרוב.

{{ח:סעיף|5|פרסום|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} המפקח יפרסם ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספות הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והשנייה}} כפי שהותאמה לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|{{ח:הערה|ב}}סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}.

{{ח:סעיף|6|מס ערך מוסף}}
{{ח:ת}} המחירים המפורטים בצו זה כוללים מס ערך מוסף, לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}.

{{ח:סעיף|7|ביטול}}
{{ח:ת}} צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים, התשנ״ז–1996 – בטל.

{{ח:סעיף|8|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של צו זה למעט {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} – ביום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} – ביום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003).

{{ח:סעיף|9|הוראות מעבר|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 65 בגבר ו־60 באישה שהמוסד לביטוח לאומי משלם לו גמלה להבטחת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}} (להלן – גמלת הבטחת הכנסה), שתשלומה החל לפני יום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003), וזאת בעד חודש יולי 2003. ולא חלה הפסקה של שישה חודשים רצופים בזכאותו לקבלה, זכאי להנחה הניתנת לזכאים, באמצעות כרטיסיות הנחה, בכל קווי השירות שמחיר נסיעה בודדת בהם מסומן {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} באחד הסימולים שבקבוצת הסימול המפורטים בה, אלא אם כן נקבע בה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שמלאו לו 50 שנים ביום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003) ומשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה, יהיה זכאי להנחה האמורה בסעיף קטן (א) עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004).
{{ח:תת|(ג)}} על אך האמור בצו זה, עד יום פרסומו של צו זה מחיר הנסיעה לחייל, לחייל בשל״ת ולמתנדב בשירות לאומי, הוא בכל אחד מהקווים המפורטים בתוספת לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת חיילים), התש״ם–1980 (להלן – הצו), לחייל, לחייל בשל״ת – 9.00 ש״ח ולחיילת ולמתנדב בשירות לאומי – 0.00 ש״ח ואולם בקו או בקטע קו מהקווים האמורים, שמחיר הנסיעה בו מסומן בסימול 1, 2, 82, 52, 63, 3, 54, 4 יהיה מחיר הנסיעה כנקוב {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 14|בסעיף 14(1)(א) לתוספת הראשונה}} לצד הסימול; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – כהגדרתו בצו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל בשל״ת“ – חייל או חיילת הנמנים עם הכוחות הסדירים של צבא הגנה לישראל כשהם בשירות ללא תשלום (של״ת) ומציגים תעודת של״ת שנתן להם צבא הגנה לישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשירות לאומי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי|בחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ״ח–1998}}, שבידו תעודה שנתן לו גוף מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי|בחוק האמור}}, הנושאת בבול תקף שנתן לו מפעיל השירות.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשס״ד־3, תש״ע, תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}})}}}}

{{ח:קטע3||מחירי נסיעה בקווי שירות של בעל רישיון קו}}

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק א|פרק א׳: כללי|תיקון: תש״ף־2}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר נסיעה“ – הסדר שמקנה זכויות לנסיעה בקווי שירות באוטובוסים וברכבת מקומית, ובכלל זה כרטיסייה, ערך צבור, כרטיס מנוי, כרטיס הנחה, כרטיס לנסיעה בודדת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס הנחה“ – הסדר נסיעה בהנחה מהמחיר המלא לנסיעה בודדת למי שמתקיימים בו נתונים המזכים לכך לפי הוראות צו זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס מנוי“ – הסדר נסיעה שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור או בקווי שירות ובתקופה המוגדרים בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס מנוי חופשי חודשי“ – הסדר נסיעה שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור או בקווי שירות לתקופה של חודש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס מנוי חופשי שבועי“ – הסדר נסיעה שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור או בקווי שירות לתקופה של שבעה ימים מהמועד הנקוב בו עד 4:30 בבוקר של היום שלמחרת היום השביעי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס מנוי חופשי יומי“ – הסדר נסיעה שמקנה לנוסע מספר בלתי מוגבל של נסיעות באזור או בקווי שירות לתקופה של יום אחד התקף מהמועד הנקוב בו ועד לסיומו ביום שלמחרת (4:30 בבוקר);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך צבור“ – הסדר נסיעה שבו סכום כספי נטען בכרטיס שאינו כרטיס נייר, ושמקנה זכויות לנסיעה בקווי שירות באוטובוסים וברכבת מקומית בתעריף החל לגבי כל נסיעה לפי הוראות צו זה.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ו־6|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} השינויים במחירי הנסיעה בקווי השירות של כל בעל רישיון קו הם כמפורט להלן, לעומת המחיר שהיה בתוקף ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) (להלן – המחיר הקודם).

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} בכל מקום {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} שבו קבועה הנחה לכרטיסייה, היא תינתן בהסדר נסיעה מסוג ערך צבור או בכרטיסייה.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} נוסע תושב ישראל מגיל 5 ועד גיל 18 שנים או מעל גיל 18 אך שעדיין לומד בכיתה י״ב וכן תלמיד מוסד חינוך מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד|חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1998}}, שטרם מלאו לו 21, זכאי להנחה של 50% ממחיר הנסיעה המלא ברכישת הסדר נסיעה מסוג ערך צבור או כרטיסייה, בכפוף להצגת תעודה המאשרת את גילו או אישור כי הוא תלמיד בבית ספר או במוסד לחינוך מיוחד.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} גברים ונשים שמלאו להם 18 שנים וטרם מלאו להם 65 שנים בגבר ו־60 שנים באישה שהמוסד לביטוח לאומי משלם להם קצבת שאירים או השלמת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק הביטוח הלאומי); והם בעלי תעודת זכאות מתאימה שנתן להם המפקח על התעבורה זכאים להנחה באמצעות הסדר נסיעה מסוג ערך צבור או כרטיסייה בכל קווי השירות בשיעור 33% ממחיר הנסיעה המלא.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} נכה שבידו תעודת נכה או תעודה אחרת המאשרת את נכותו שנתן המוסד לביטוח לאומי, נכה צה״ל אשר לו תעודת חבר בארגון נכי צה״ל או נכה פעולות איבה אשר לו תעודת חבר בארגון נפגעי פעולות איבה לפי העניין, זכאים להנחה של 33% ממחיר הנסיעה המלא בכל קווי השירות ברכישת הסדר נסיעה מסוג ערך צבור או כרטיסייה.

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תש״ף־2|עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} אזרח ותיק, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|בחוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989}}, זכאי להנחה בשיעור של 50% מדמי הנסיעה בתחבורה הציבורית, העירוני והבין־עירונית, והיא תינתן על כל סוגי הכרטיסים הקיימים בתחבורה הציבורית.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} סטודנט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות הסטודנט|בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007}}, אשר לו תעודת סטודנט כמשמעה {{ח:חיצוני|חוק זכויות הסטודנט|בחוק האמור}}, לרבות תלמיד סיעוד כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים)|בתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ״ט–1988}}, או תלמיד במוסד להכשרת הנדסאים וטכנאים שבפיקוח משרד החינוך, אשר לו תעודה המעידה על כך שתשמש לזיהויו, ועליה שמו, שם בית הספר ותוקפה, יהיה זכאי לאחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לרכוש כרטיסי מנוי סימסטריאליים או כרטיסי מנוי שנתיים;
{{ח:תת|(2)}} לרכוש כרטיס לנסיעה בודדת, בכל קווי השירות, בהנחה של 50% ממחירו, ובלבד שבידיו כרטיס מנוי שנתי או סמסטריאלי;
{{ח:תת|(3)}} לרכוש כרטיסייה בכל קווי השירות בהנחה של 50% ממחיר כרטיסייה בודדת מוכפל במחיר הנסיעות הנכללות בכרטיסייה ובלבד שיש בידו כרטיס מנוי שנתי או סמסטריאלי;
{{ח:תת|(4)}} לרכוש כרטיסייה בכל קווי השירות, בהנחה של 33% ממחיר נסיעה בודדת מוכפל במספר הנסיעות הנכללות בכרטיסייה.

{{ח:סעיף*|8א||עוגן=תוספת 1 פרט 8א}}
{{ח:ת}} תעריפי מנויי חופשי חודשי סמסטריאלי ושנתי לסטודנטים יחושבו באופן הזה:
{{ח:תת|(1)}} מנוי סמסטר א׳ – מחיר מנוי חופשי חודשי רגיל לאזור מוגדר יהיה תוצאת המכפלה של 4.5 חודשים ב־0.55 (45% אחוז ההנחה); תוקף המנוי הוא לתקופה שבין התאריכים 15 באוקטובר ל־1 במרס בשנה העוקבת;
{{ח:תת|(2)}} מנוי סמסטר ב׳ – מחיר מנוי חופשי חודשי רגיל לאזור מוגדר יהיה תוצאת המכפלה של 5 חודשי ב־0.55 (45% אחוז ההנחה); תוקף המנוי הוא לתקופה שבין התאריכים 22 בפברואר ל־31 ביולי;
{{ח:תת|(3)}} מנוי שנתי – מחיר חופשי חודשי רגיל לאזור מוגדר יהיה תוצאת המכפלה של 12 חודשים ב־0.5 (50% אחוז ההנחה); תוקף המנוי הוא לשנה בין התאריכים 15 באוקטובר ל־15 באוקטובר בשנה העוקבת.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} עיוור בעל תעודה מתאימה, פטור מתשלום בכל קווי השירות; מלווה לעיוור זכאי להנחה של 50% מהמחיר המלא של כרטיס נסיעה בכל קווי השירות.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} שיעור ההנחה ממחיר נסיעה בודדת, לנוסע המפורט בטור א׳, המשלם בעד נסיעתו בכרטיסייה או בכרטיס בערך צבור, יהיו כמפורט בטור ב׳, ומספר הנסיעות המוקנות בכרטיסייה יהיו כמפורט בטור ג׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}{{ש}}הנוסע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}{{ש}}שיעור ההנחה באחוזים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}{{ש}}מספר נסיעות בכרטיסייה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נוסע רגיל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נוסע רגיל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נוסע רגיל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2*&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;מי שזכאי להנחה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|ו־6 לתוספת זו}} וסטודנט הזכאי להנחה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|סעיף 8(4) לתוספת זו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;נוסע לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|סעיף 4}}, אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|סעיף 7}}, סטודנט הזכאי להנחה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|סעיפים 8(1), (2) ו־(3) לתוספת זו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|* ההנחה תינתן בנסיעה שמחיר נסיעה בודדת בו עולה על 15 ש״ח.}}

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} נוסע שבידו כרטיס מנוי שנקוב בו מועד השימוש, רשאי להשתמש בו, בלא תוספת מחיר, עד לסוף המועד הנקוב בו;
{{ח:תת|(ב)}} נוסע שבידו כרטיסייה, כרטיס מעבר, כרטיסיית הנחה לשתי נסיעות או כרטיס הלוך ושוב לפי המחיר הקודם, רשאי להמשיך ולהשתמש בו, בלא תוספת מחיר.

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} ילד שטרם מלאו לו 5 שנים הנוסע בלווי נוסע ששילם את דמי הנסיעה, פטור מתשלום; היו עם הנוסע יותר מילד אחד שטרם מלאו לו 5 שנים, ישולם בעד כל ילד נוסף על הילד הראשון, מחיר הנסיעה בעד אותה נסיעה.

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 1 פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} מחיר הנסיעה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} כולל הובלת מזוודה, מטען יד של נוסע, כיסא נכים מקופל, עגלת ילדים, אופניים מקופלים או בעל חיים שמותר להסיעם לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 462|תקנה 462 לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד הובלת מטען שאינו נכלל בסעיף קטן (א) יחולו המחירים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקו או בקטע קו שמחיר נסיעה בודדת בו אינו עולה על 10.9 שקלים חדשים – מחיר הנסיעה באותו קו או קטע קו;
{{ח:תתת|(2)}} בקו או בקטע קו שמחיר נסיעה בודדת בו עולה על 10.90 שקלים חדשים – 50% ממחיר הכרטיס בלא הנחה, ובלבד שהמחיר בעד הובלתו לא יהיה נמוך מ־10.90 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת 1 פרט 15}}
{{ח:ת}} חייל בשירות בלא תשלום וחניך במכינה קדם־צבאית כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות המכינות הקדם-צבאיות (הכרה במכינה הקדם-צבאית)|בתקנות המכינות הקדם־צבאיות (הכרה במכינה הקדם־צבאית), התש״ע–2009}}, חניך במכינה קדם־צבאית חצי שנתית הנתמכת לפי מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך, וכן מתנדב בשירות לאומי ומתנדב בשנת שירות, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי|בחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ״ח–1998}}, ומשרת בשירות לאומי אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי אזרחי|בחוק שירות לאומי אזרחי, התשע״ד–2014}}, פטור מתשלום בכל קווי השירות, למעט נסיעה בקווי אילת והערבה, בהצגת תעודה המעידה על מעמדו; הגבלה זו לא תחול על חייל ומתנדב כאמור שמקום שירותו או מקום מגוריו הוא באילת או בערבה, בהצגת תעודה המעידה על מקום מגוריו או מקום שירותו.

{{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 1 פרט 16}}
{{ח:ת}} המחירים לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}} יחולו בכל ימות השבוע ובכל זמן שבו מתנהל השירות.

{{ח:קטע2||הסדרי נסיעה אזוריים}}

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ב|פרק ב׳: הסדרי נסיעה אזוריים|תיקון: תש״ף־2}}

{{ח:סעיף*|16א||תיקון: תשע״ו־6, תשפ״א־4, תשפ״ב־4|עוגן=תוספת 1 פרט 16א}}
{{ח:ת}} באזורים המצוינים להלן יכובדו ויימכרו כרטיסי מנוי מסוג חופשי יומי, חופשי שבועי וחופשי חודשי המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} מנויים במטרופולין ירושלים
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור כיסוי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יומי אוטובוס + רכבת + רכבת מקומית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שבועי אוטובוס + רכבת + רכבת מקומית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חודשי אוטובוס + רכבת + רכבת מקומית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור 110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 110 + 121 + 122 + 123&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;92.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;238.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 110 + 121 + 131 + 135 + 232 {{ש}}{{ח:הערה|(בהודעה תשפ״א־4 נרשם 132 במקום 135)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;113.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;292.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 110 + 122 + 123 + 133 + 134 + 135 {{ש}}{{ח:הערה|(בהודעה תשפ״א־4 נרשם 136 במקום 135)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;113.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;292.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 121 + 131 + 232 או 122 + 123 + 133 + 134 (בלא אזור 110)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כל אחד מהאזורים האלה בנפרד: 121, 122, 123, 133, 134, 135, 131, 232 {{ש}}{{ח:הערה|(בהודעה תשפ״א־4 נרשמו '+' במקום ',')}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;146.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 110 + 121 + 122 + 123 + 131 + 133 + 134 + 135 + 232&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;414.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:תת|(2)}} מנויים במטרופולין גוש דן
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור כיסוי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יומי אוטובוס + רכבת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שבועי אוטובוס + רכבת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חודשי אוטובוס + רכבת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור 210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 210 + 221 + 222 + 223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;92.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;238.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 210 + 221 + 222 + 231 + 234&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;113.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;292.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 210 + 222 + 223 + 232 + 233&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;113.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;292.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 223 + 232 + 233&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 221 + 231 + 234&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 222 + 232 + 234&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בכל אחד מהאזורים האלה בנפרד: 221, 222, 223, 231, 232, 233, 234&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;146.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 210 + 221 + 222 + 223 + 231 + 232 + 233 + 234 + 801 + 802&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;414.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 210 + 221 + 222 + 223 + 231 + 232 + 233 + 234 + 701 + 702{{ש}} {{ח:הערה|(בהודעה תשפ״א־4 הושמט 702.)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;414.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:תת|(3)}} מנויים במטרופולין חיפה
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור כיסוי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יומי אוטובוס + רכבת + רכבל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שבועי אוטובוס + רכבת + רכבל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חודשי אוטובוס + רכבת + רכבל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור 310&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 310 + 321 + 322&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;92.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;238.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 310 + 321 + 331 + 332&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;113.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;292.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 310 + 322 + 333 + 334&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;113.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;292.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 321 + 331 + 332&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 322 + 333 + 334&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 321 + 322 + 332 + 333&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בכל אחד מהאזורים האלה בנפרד: 321, 322, 331, 332, 333, 334 {{ש}}{{ח:הערה|(בהודעה תשפ״א־4 נרשמו '+' במקום ',')}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;146.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 310 + 321 + 322 + 331 + 332 + 333 + 334{{ש}}{{ח:הערה|(הושמט בהודעה תשפ״א־4)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;414.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 310 + 321 + 322 + 331 + 332 + 333 + 334 + 501 + 502&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;414.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 310 + 321 + 322 + 331 + 332 + 333 + 334 + 601 + 602 + 701 + 702&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;159.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;414.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:תת|(4)}} מנויים במטרופולין באר שבע
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור כיסוי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יומי אוטובוס + רכבת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שבועי אוטובוס + רכבת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חודשי אוטובוס + רכבת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור 410&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;146.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 410 + 421 + 422 + 423&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 410 + 421 + 422 + 431 + 432&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;258.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 410 + 421 + 423 + 432 + 433 + 434&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;258.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 421 + 422 + 431 + 432 או 421 + 422 + 432 + 433 + 434&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בכל אחד מהאזורים האלה בנפרד: 421, 422, 423, 431, 432, 433, 434&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;133.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 410 + 421 + 422 + 423 + 431 + 432 + 433 + 434 + 801 + 802&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;134.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;346.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 410 + 422 + 423 + 432 + 433 + 901 + 902 + 903{{ש}} {{ח:הערה|(בהודעה תשפ״א־4 הושמט 903.)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 410 + 421 + 422 + 423 + 431 + 432 + 433 + 434 + 903&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;134.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;346.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:תת|(5)}} מנויים באזורים נוספים
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור כיסוי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יומי אוטובוס + רכבת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שבועי אוטובוס + רכבת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חודשי אוטובוס + רכבת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה גם יחד: 801 + 802 או 701 + 702 או 601 + 602 או 501 + 502&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכל אחד מהאזורים האלה בנפרד: 501, 502, 601, 602, 701, 702, 801, 802&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;146.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|16ב||תיקון: תשע״ח, תשפ״א־4, תשפ״ב־4|עוגן=תוספת 1 פרט 16ב}}
{{ח:ת}} באזורי הנסיעה המפורטים בטור א׳ בפסקאות (1) ו־(2) שלהלן, יכובדו כרטיסי מנוי מסוג חופשי יומי וחופשי חודשי במחירים המפורטים לצדם בטורים ב׳ ו־ג׳:
{{ח:תת|(1)}} נסיעה משולבת באזורי מטרופולין כמפורט להלן וביניהם:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳{{ש}}אזורי נסיעה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳{{ש}}מחיר כרטיס יומי אוטובוס+רכבת+רכבל{{ש}}שקלים חדשים}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מחיר כרטיס חודשי אוטובוס+רכבת+רכבל{{ש}}שקלים חדשים}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נסיעה משולבת באזורי מטרופולין באר שבע ובאזורי מטרופולין גוש דן ובין מטרופולין באר שבע לבין מטרופולין גוש דן, ואלה יכללו לעניין זה את אזורים ארציים 801 ו־802&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;610.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נסיעה משולבת באזורי מטרופולין באר שבע ובאזורי מטרופולין ירושלים ובין מטרופולין באר שבע לבין מטרופולין ירושלים, ואלה יכללו לעניין זה את אזורים ארציים 801 ו־802&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;669.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נסיעה משולבת באזורי מטרופולין גוש דן ובאזורי מטרופולין ירושלים, ובין מטרופולין גוש דן לבין מטרופולין ירושלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;528.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נסיעה משולבת באזורי מטרופולין גוש דן ובאזורי מטרופולין חיפה ובין מטרופולין גוש דן לבין מטרופולין חיפה, ואלה יכללו לעניין זה את אזורים ארציים 701 ו־702&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;669.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(2)}} נסיעה משולבת באזורים שונים כמפורט להלן וביניהם:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳{{ש}}אזורי נסיעה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳{{ש}}מחיר כרטיס יומי אוטובוס+רכבת+רכבל{{ש}}שקלים חדשים}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מחיר כרטיס חודשי אוטובוס+רכבת+רכבל{{ש}}שקלים חדשים}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נסיעה משולבת בכל האזורים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1(א) לצו}}, למעט 901 ו־902&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;880.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 602+601+502&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 702+701+602+601&lt;!קוד שיתוף: 366–&gt;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 602+601+333+332+331&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 502+501+334+332+331{{ש}} {{ח:הערה|(צ״ל ”333“ במקום ”334“)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 334+333+702+701&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 801+431&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 802+434+431&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 802+801+332{{ש}} {{ח:הערה|(צ״ל ”233“ במקום ”332“)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נסיעה משולבת בכל האזורים האלה גם יחד: 802+131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;208.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||הסדרי נסיעה בקווי שירות}}

{{ח:סעיף*|17||תיקון: תשע״ו־6, תשפ״א־4, תשפ״ב־4|עוגן=תוספת 1 פרט 17}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה בקווי השירות של ”אגד“ אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע״מ (להלן – ”אגד“) –
{{ח:תת|(1)}} בכל קווי השירות של ”אגד“, למעט באזור אילת יהיו מחירי נסיעה בודדת כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול המפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(2)}} באזור אילת יהיו מחירי הנסיעה בכל קווי השירות של ”אגד“ כמפורט בטור ב׳, ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳ להלן:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(3)}} מחירי כרטיס מעבר לנסיעות ממקומות המוצא המפורטים להלן בטור א׳ דרך מקומות המעבר המפורטים בטור ב׳ למקומות היעד המפורטים בטור ג׳ ובכיוון ההפוך, יהיו כמפורט בטור ד׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מקום המוצא&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקום המעבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} מקום היעד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ירושלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באר שבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דימונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(5)|(א)}} אגד רשאית לתת הנחה ממחיר נסיעה בודדת בקווים הפנימיים הפועלים בשטח השיפוט של חצור הגלילית, רכסים ודימונה, לאחר שהודיעה על שיעורה למפקח הארצי על התעבורה, והמפקח אישר זאת בכתב ומראש.
{{ח:תתת|(ב)}} מחיר נסיעה בחצור הגלילית, רכסים, ודימונה יהיה 2.50 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(6)}} מחירי כרטיסי מנוי –
{{ח:תתת|(א)}} מחירי כרטיס מנוי חודשי במקומות כמפורט בטור א׳ להלן יהיו כמפורט בטור ב׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אילת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;113.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קריית שמונה עירוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קריות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרדס חנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דימונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;81.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רחובות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כרמיאל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נס ציונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי משותף לקווי השירות של אגד ושל חברת נתיב אקספרס – תחבורה ציבורית בע״מ, לנסיעה במקומות המפורטים בטור א׳, יהיה כמפורט בטור ב׳ להלן:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נתניה – חדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;239.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי משותף לקווי השירות של אגד ושל קווים תחבורה ציבורית בע״מ, לנסיעה במקומות המפורטים בטור א׳, יהיה כמפורט בטור ב׳ להלן:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;125.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רמלה – לוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(ד)}} מחיר כרטיס מנוי חופשי יומי בקווי השירות במקומות המפורטים בטור א׳, יהיה כמפורט בטור ב׳ להלן:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קריית שמונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נס ציונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כרמיאל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רחובות – ראשון לציון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רחובות – עקרון – מזכרת בתיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אילת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(ה)}} מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי לעולה יהיה 140.00 שקלים חדשים; בפסקת משנה זו, ”עולה“ – מי שעלה לישראל אחרי יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008), המתגורר בשטח השיפוט של כל מועצה אזורית או באחד מאתרי הקרוואנים שבשטח השיפוט של המועצות המקומיות גדרה, באר יעקב, או חצרות יוסף שהשר לעלייה וקליטה הודיע עליו למפקח על התעבורה, והוא בעל תעודה מתאימה שנתנה לו אגד לפי הוראות המפקח על התעבורה.
{{ח:תת|(7)}} מחירי הנסיעה לנסיעה במטרופולין חיפה וירושלים: מחירי הנסיעה לנסיעה בודדת הם –
{{ח:תתת|(א)}} לנסיעה למשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, כולל מעברים בין כל קווי השירות הפנימיים וברכבל במטרופולין חיפה, חיפה, קריות ומעברים ביניהם, ובלבד שהנסיעה מתבצעת באמצעות הסדר נסיעה בכרטיס שאינו נייר;
{{ח:תתת|(ב)}} לנסיעה למשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, כולל מעברים בין כל קווי השירות הפנימיים במרחב ירושלים, מבשרת ציון–ירושלים, גבעת זאב–ירושלים, מעלה אדומים–ירושלים, ירושלים, גוש דן – אזור 210, אזור 221, אזור 222, ובלבד שהנסיעה מתבצעת באמצעות הסדר נסיעה בכרטיס שאינו נייר;
{{ח:תתת|(ג)}} לנסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן, ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17א||תיקון: תשע״ט, תשפ״א־3|עוגן=תוספת 1 פרט 17א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|18||תיקון: תשע״ו־6, תשפ״א־4|עוגן=תוספת 1 פרט 18}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה בקווי השירות של ”דן“ חברה לתחבורה ציבורית בע״מ (להלן – דן) –
{{ח:תת|(1)}} בכל קווי השירות של דן – מחירי הנסיעה יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(2)}} מחירי כרטיסי מנוי תקופתיים מהסוגים המפורטים בטור א׳ להלן, יהיו כמפורט בטור ב׳:
{{ח:תתת|(א)}} כרטיסי מנוי חופשי חודשי –
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג כרטיס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מקומי בני ברק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} מחירי הנסיעה לנסיעה בודדת, הם לנסיעה למשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, כולל מעברים בין כל קווי השירות הפנימיים במרחב גוש דן – אזור 210, אזור 222, ובלבד שהנסיעה מתבצעת באמצעות הסדר נסיעה בכרטיס שאינו נייר.

{{ח:סעיף*|18א||תיקון: תשע״ט, תשפ״א־3|עוגן=תוספת 1 פרט 18א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|19||תיקון: תשע״ו־6, תשפ״א־4|עוגן=תוספת 1 פרט 19}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת אפיקים שרותי תחבורה ישראל בע״מ –
{{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול השומרון –
{{ח:תתת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מחיר כרטיס חופשי חודשי באזורים 210 + 221 + 222 + 223 + 234 + כל קווי אפיקים בשומרון יהיה 350.500 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול אשדוד יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מחירי כרטיסי מנוי חופשי חודשי במקומות המפורטים בטור א׳, יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזורי אשדוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;184.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול בני ברק–ירושלים –
{{ח:תתת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול פתח תקווה–ראש העין –
{{ח:תתת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי בפתח תקווה יהיה 114.50 ש״ח.
{{ח:תתת|(3)}} מחירו של כרטיס מנוי חופשי יומי בפתח תקווה יהיה 7.50 ש״ח.
{{ח:תתת|(4)}} מחירי נסיעה בודדת, בכרטיסיות הנחה בכרטיס מסוג ערך צבור, במקומות המפורטים להלן, כוללים מעברים בין כל קווי השירות באזור 210, באזור 221, ובאזור 222 ומעברים ביניהם ובלבד שהנסיעות מתבצעות בתוך 90 דקות ממועד הנסיעה הראשונה הנקוב בכרטיס.

{{ח:סעיף*|20||תיקון: תשע״ו־6, תשע״ז־2, תשפ״א־4|עוגן=תוספת 1 פרט 20}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת הנסיעות והתיירות נצרת בע״מ –
{{ח:תת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מחירי כרטיסי מנוי חופשי שבועי במקומות המפורטים בטור א׳, יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מגדל העמק לחיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;73.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נצרת לחיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;79.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נצרת לאוניברסיטה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;103.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(3)}} מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי במקומות המפורטים בטור א׳ להלן, יהיה כמפורט בטור ב׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סחנין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|21||תיקון: תשע״ו־6. תשפ״א־4|עוגן=תוספת 1 פרט 21}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת ג׳י. בי. תורס בע״מ –
{{ח:תת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(2)}} מחיר כרטיס מנוי חופשי שבועי לנסיעה ממקומות המוצא למקומות היעד המפורטים בטור א׳ להלן ובכיוון ההפוך, יהיה כמפורט בטור ב׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקומות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מנצרת לכפר כנא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|22||תיקון: תשע״ו־6, תשפ״א־4|עוגן=תוספת 1 פרט 22}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה בקווי השירות של שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת בע״מ –
{{ח:תת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(2)}} מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי בנצרת יהיה 90.00 ש״ח.
{{ח:תת}} מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי נצרת–כפר כנא יהיה 112.50 ש״ח.

{{ח:סעיף*|23||תיקון: תשע״ו־6, תשע״ז־2, תשפ״א־4|עוגן=תוספת 1 פרט 23}}
{{ח:ת}} מחיר נסיעה בודדת בקווי השירות של ”דן באר שבע בע״מ“ יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} מחיר הנסיעה לנסיעה בודדת, הוא לנסיעה למשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, כולל מעבר בין במרחב באר שבע – אזור 410 – בלבד, ובלבד שהנסיעה מתבצעת באמצעות הסדר נסיעה בכרטיס שאינו נייר.

{{ח:סעיף*|24||תיקון: תשע״ו־6, תשפ״א־4|עוגן=תוספת 1 פרט 24}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה בקווי השירות של המועצה האזורית איילות –
{{ח:תת|(1)}} מחירי הנסיעה המרביים בקו מס׳ 20 יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|25||תיקון: תשע״ו־6, תש״ף, תשפ״א־4, תיקון|עוגן=תוספת 1 פרט 25}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברות האוטובוסים בעלות רישיון קו המפורטות להלן:
{{ח:תת|1.}} חברת אוטובוסים ירושלים רמאללה בע״מ;
{{ח:תת|2.}} חברת אלווסט תחבורה ציבורית בע״מ;
{{ח:תת|3.}} חברת האוטובוסים הר הזיתים ירושלים בע״מ;
{{ח:תת|4.}} חברת האוטובוסים אבו טור ענתא תחבורה ציבורית בע״מ;
{{ח:תת|5.}} חברות אוטובוסים המאוחדת צור באהר בע״מ;
{{ח:תת|6.}} חברת אוטובוסים הדרום בע״מ;
{{ח:תת|7.}} חברת אוטובוסים עיסויה מחנה שועפט בע״מ;

{{ח:תת}} מחיר נסיעה בודדת:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|26||תיקון: תשע״ו־6, תשפ״א־4|עוגן=תוספת 1 פרט 26}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת אגד תעבורה בע״מ –
{{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות עוטף ירושלים –
{{ח:תתת}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול נתניה עירוני –
{{ח:תתת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי יהיה 125.00 ש״ח.
{{ח:תתת|(3)}} מחיר כרטיס מנוי חופשי יומי יהיה: 9.00 ש״ח.
{{ח:תת|(ג)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול שפירים –
{{ח:תתת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי ירושלים–שפירים יהיה 365.00 ש״ח.

{{ח:סעיף*|27||תיקון: תשע״ו־6, תשפ״א־4|עוגן=תוספת 1 פרט 27}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת נתיב אקספרס – תחבורה ציבורית בע״מ –
{{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול הגליל –
{{ח:תתת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מחירי כרטיס מנוי חופשי חודשי:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עכו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נהריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שפרעם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} מחיר כרטיס מנוי חודשי יומי בעכו יהיה 7.00 ש״ח;

{{ח:סעיף*|28||תיקון: תשע״ו־6, תשפ״א־4|עוגן=תוספת 1 פרט 28}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת סופרבוס בע״מ יהיו –
{{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול פרוזדור ירושלים –
{{ח:תתת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;802&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי לנסיעה בבית שמש יהיה 102.00 ש״ח.
{{ח:תת|(ב)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת סופרבוס העמקים בע״מ באשכול העמקים –
{{ח:תתת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי בעפולה יהיה 101.00 ש״ח;
{{ח:תתת|(3)}} מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי בבית שאן יהיה 87.00 ש״ח;
{{ח:תתת|(4)}} מחיר כרטיס חופשי חודשי בטבריה יהיה 66.50 ש״ח;
{{ח:תתת|(5)}} מחיר כרטיס מנוי חופשי יומי לנסיעה בקווי השירות בטבריה יהיה 4.00 ש״ח.
{{ח:תתת|(6)}} מחירו של כרטיס מנוי חופשי יומי לנסיעה במקומות המפורטים בטור א׳ להלן, יהיה כמפורט בטור ב׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עפולה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עפולה – מרחבי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הר תבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|29||תיקון: תשע״ו־6, תשפ״א־4|עוגן=תוספת 1 פרט 29}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת מטרופולין תחבורה ציבורית בע״מ –
{{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות אשכול הנגב –
{{ח:תתת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי בערד יהיה 84.00 ש״ח.
{{ח:תת|(ב)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול השרון –
{{ח:תתת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מחירי הנסיעה לנסיעה בודדת הם לנסיעה למשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, כולל מעברים בין כל קווי השירות באזור 210 ובאזור 221, ובלבד שהנסיעה מתבצעת באמצעות הסדר נסיעה בכרטיס שאינו נייר.
{{ח:תת|(ג)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול שרון מרחבי –
{{ח:תתת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מחירי הנסיעה לנסיעה בודדת הם לנסיעה למשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, כולל מעברים בין כל קווי השירות באזור 210 ובאזור 221, ובלבד שהנסיעה מתבצעת באמצעות הסדר נסיעה בכרטיס שאינו נייר.

{{ח:סעיף*|30||תיקון: תשע״ו־6, תשפ״א־4|עוגן=תוספת 1 פרט 30}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת קווים תחבורה ציבורית בע״מ –
{{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה באשכול ביתר עילית –
{{ח:תתת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מחירי הנסיעה בקווי שירות באשכול חשמונאים –
{{ח:תתת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מחירי כרטיסי מנוי מסוג ובמקומות המפורטים בטור א׳ להלן, יהיו כמפורט בטור ב׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חופשי חודשי מודיעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חופשי חודשי רמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חופשי חודשי מודיעין עילית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;76.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חופשי יומי לוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חופשי יומי רמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חופשי חודשי לוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;125.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חופשי חודש רמלה מודיעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;246.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חופשי חודשי לוד רמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול חדרה נתניה –
{{ח:תתת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מחירי כרטיסי מנוי במקומות המפורטים בטור א׳ להלן, יהיו כמפורט בטור ב׳:
{{ח:תתתת|(א)}} מחירי כרטיסי מנוי חופשי שבועי –
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אור עקיבא־חדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ג׳ת חריש–חדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(ב)}} מחיר כרטיס מנוי חופשי חודשי משותף לחברת קווים ולאגד לנסיעה במקומות המפורטים בטור א׳ להלן, יהיו כמפורט בטור ב׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אור עקיבא–חדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;183.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרדס חנה–חדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;217.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נתניה–חדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;239.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(ג)}} מחירי כרטיס חופשי חודשי לחברת קווים במקומות המפורטים בטור א׳ להלן יהיו כמפורט בטור ב׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אום אל פאחם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;81.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;באקה אל גרביה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;81.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול אונו–אלעד –
{{ח:תתת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מחירי כרטיסי מנוי חופשי חודשי במקומות המפורטים בטור א׳ להלן, יהיו כמפורט בטור ב׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המקום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אלעד – פתח תקווה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;162.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אלעד – בני ברק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;187.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אלעד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;93.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(3)}} מחירי כרטיסי מנוי חופשי יומי מאלעד לפתח תקווה יהיה 12.50 ש״ח.

{{ח:סעיף*|31||תיקון: תשע״ו־6, תשפ״א־4|עוגן=תוספת 1 פרט 31}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה של חברת נרקיס גל בע״מ –
{{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול רהט –
{{ח:תת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(2)}} מחיר כרטיס חופשי חודשי לנסיעה ברהט יהיה 58.50 ש״ח.

{{ח:סעיף*|32||תיקון: תשע״ו־6|עוגן=תוספת 1 פרט 32}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|33||תיקון: תשע״ו־6, תשפ״א־4|עוגן=תוספת 1 פרט 33}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה של החברה הכלכלית ליישובי הגולן –
{{ח:תת|(א)}} מחירי הנסיעה בקווי השירות באשכול רמת הגולן –
{{ח:תתת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|34||תיקון: תשע״ו־6, תשפ״א־4|עוגן=תוספת 1 פרט 34}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת דן בדרום (2015) בע״מ –
{{ח:תת|(1)}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(2)}} מחירי כרטיסי המנוי מהסוגים ובמקומות המפורטים בטור א׳ להלן, יהיו כמפורט בטור ב׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הסוג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} המחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אשקלון/קריית גת חופשי חודשי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;102.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קריית גת–אשקלון חופשי חודשי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;326.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נתיבות חופשי חודשי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שדרות חופשי חודשי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אופקים חופשי חודשי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קריית מלאכי חופשי חודשי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|35||תיקון: תשע״ו־6, תשפ״א־4, תשפ״ב־4|עוגן=תוספת 1 פרט 35}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה בקווי השירות של חברת סופרבוס ושות׳ שותפות מוגבלת –
{{ח:ת}} מחירי נסיעה בודדת יהיו כמפורט בטור ב׳ להלן ויהיו מסומנים בסימול כמפורט בטור א׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|36||תיקון: תשפ״א־3, תשפ״ב, תשפ״ב־3|עוגן=תוספת 1 פרט 35א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(מספור שגוי במקור; הוראת שעה עד יום 31.12.2023):}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 17|בפרטים 17 עד 35}}, בכל קווי השירות, בשירות מותאם ביקוש יהיה מחיר הנסיעה המרבי לנסיעה בודדת – 19 שקלים חדשים (להלן – המחיר המרבי).
{{ח:תת|(ב)}} המפקח על התעבורה, בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 389|תקנה 389(7) לתקנות התעבורה}}, יקבע ברישיון הקו מנגנון לחישוב דמי הנסיעה ובלבד שדמי הנסיעה לא יעלו על המחיר המרבי; מנגנון החישוב יפורסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, באתר האינטרנט של בעל רישיון הקו, ובאמצעי התשלום המתקדם, לרבות ביישומון הסלולרי, שבאמצעותו יבוצעו ההזמנה והתשלום.
{{ח:תת|(ג)}} דמי הנסיעה לכל נסיעה יוצגו בידי בעל הרישיון, ויאושרו, טרם הנסיעה, בידי מזמין הנסיעה; הצגת דמי הנסיעה ואישורם כאמור ייעשו באמצעי התשלום המתקדם לרבות ביישומון הסלולרי.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ג|פרק ג׳: אמצעי תשלום מתקדם|תיקון: תש״ף־2, תש״ף־4, תשפ״א, תשפ״א־2}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק ג|פרק זה}} לא יחולו על רכבת מקומית.)}}

{{ח:סעיף*|36||תיקון: תש״ף־2, תש״ף־4, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־4|עוגן=תוספת 1 פרט 36}}
{{ח:ת}} דמי הנסיעה לנסיעה בודדת בתשלום באמצעי תשלום מתקדם בשקלים חדשים:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מדרגת מרחק הנסיעה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טווח אווירי בקילומטרים}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|תעריף בשקלים חדשים}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 250.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|36א||תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־4|עוגן=תוספת 1 פרט 36א}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 36|בפרט 36}}, באזורים המפורטים להלן יהיו דמי הנסיעה לנסיעה בודדת בתשלום באמצעי תשלום מתקדם בשקלים חדשים כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} באזורים 122, 123, 133, 134, 135, 421, 422, 423, 431, 432, 433, 434, 501, 502, 602,
902, 903 –
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מדרגת מרחק הנסיעה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טווח אווירי בקילומטרים}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|תעריף בשקלים חדשים}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(2)}} באזורים 131, 234, 331, 332, 333, 410, 601, 701, 801, 802, 901 –
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מדרגת מרחק הנסיעה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טווח אווירי בקילומטרים}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|תעריף בשקלים חדשים}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|37||תיקון: תש״ף־2, תש״ף־4, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־4, תשפ״ב־4|עוגן=תוספת 1 פרט 37}}
{{ח:ת}} תקרת חיוב יומית, בנסיעה באוטובוסים ובנסיעה משולבת באוטובוסים{{ח:הערה|,}} ברכבת וברכבל, בתשלום באמצעי תשלום מתקדם, בשקלים חדשים:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מדרגת מרחק הנסיעה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טווח אווירי בקילומטרים}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|תקרת חיוב יומית בשקלים חדשים}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|תקרת חיוב יומית בנסיעה משולבת רכבת בשקלים חדשים}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 250.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;293.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;293.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} בכל קווי השירות, בשירות מותאם ביקוש יהיה מחיר הנסיעה המרבי לנסיעה בודדת – 18.00 ש״ח.

{{ח:סעיף*|38||תיקון: תש״ף־2, תש״ף־4, תשפ״א, תשפ״א־2|עוגן=תוספת 1 פרט 38}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה לנסיעה במדרגת מרחק הנסיעה 1 בלבד, הם למשך 90 דקות ממועד התיקוף הראשון, כולל מעברים בין כל קווי השירות ובין קווי השירות לבין הרכבל.

{{ח:סעיף*|39||תיקון: תש״ף־2, תש״ף־4, תשפ״א, תשפ״א־2|עוגן=תוספת 1 פרט 39}}
{{ח:ת}} ההנחות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק א|בפרק א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק ג|ובפרק זה}} יחולו, לגבי משלם באמצעי תשלום מתקדם בתשלום בעד נסיעה בודדת בלבד.

{{ח:סעיף*|40||תיקון: תש״ף־2, תש״ף־4, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־4, תשפ״א־6, תשפ״ב־4|עוגן=תוספת 1 פרט 40}}
{{ח:ת}} תקרת סכום מדרגות ההנחה בחיוב חודשי, בנסיעה באוטובוסים ובנסיעה משולבת באוטובוסים{{ח:הערה|,}} ברכבת וברכבל, בתשלום באמצעי תשלום מתקדם:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מדרגת ההנחה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|סכום החיובים היומיים בקשלים חדשים}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|שיעור ההנחה}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|תקרת סכום ההנחה לפי מדרגות (מצטבר) בשקלים חדשים}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0 עד 195.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195.6 עד 391.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;147.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;391.6 עד 978.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;440.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 978.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ג, תשע״ד־2, תשע״ו}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}})}}}}

{{ח:קטע3||מחירי נסיעה ברכבת מקומית}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|סעיפים 2 עד 16 לתוספת הראשונה}} יחולו על מחירי נסיעה ברכבת מקומית, בשינויים המחויבים לפי העניין ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בכל מקום, במקום ”קווי השירות“ ייקרא ”קווי הרכבת המקומית“;
{{ח:תת|(2)}} בכל מקום, במקום ”בעל רישיון הקו“ ייקרא ”בעל היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית או מי מטעמו“;
{{ח:תת|(3)}} בכל מקום, במקום ”המפקח על התעבורה“ ייקרא ”המנהל“;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} מחירי הנסיעה לנסיעה בודדת ברכבת מקומית הם לנסיעה למשך 90 דקות ממועד הנסיעה הראשון הנקוב בכרטיס, כולל נסיעה משולבת עם קווי שירות, ובלבד שהנסיעה מתבצעת באמצעות הסדר נסיעה כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} בכרטיס שאינו נייר.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} בכל קווי הנסיעה ברכבת המקומית באזור ירושלים יהיו המחירים כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} לנסיעה בודדת – לפי הסימול בטור א׳ בטבלה שלהלן במחיר הנקוב לצדו בשקלים חדשים בטור ב׳:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סימול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מחיר בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2 – לנסיעה בירושלים פנימי ולנסיעה במרחב ירושלים בין מוצא ליעד: מבשרת ציון–ירושלים פנימי; גבעת זאב–ירושלים פנימי; מעלה אדומים–ירושלים פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:חתימות|א׳ באב התשס״ג (30 ביולי 2003).}}
* '''אביגדור ליברמן'''&lt;br&gt;שר התחבורה
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>k6yjjrqw34uk7qbuhbh3euq04ttu8k8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>322778</id>
    <revision>
      <id>1416773</id>
      <parentid>1342758</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T10:02:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11697" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על מתן היתר כללי היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים
&lt;שם אחר&gt; הודעה על מתן היתר כללי היתר כללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים
&lt;שם אחר&gt; היתר כללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים

&lt;מקור&gt; ((י&quot;פ תשי״א, 1386|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים|191)); ((תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|7178)); ((תש״ף, 6628|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|8922)); ((תשפ״א, 2170|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9299)), ((7424|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9733)); ((תשפ״ב, 320|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9903)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע בזה כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 12]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]] (להלן - החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור [[באותו סעיף]] ובתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]], נתתי היתר כללי, לפיו מותר להעביד עובדים במקום שמטפלים בחולים, בבתי מרקחת תורניים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים -

@ 1.
: (א) במנוחה השבועית, ובלבד שמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבדו יתן להם המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבדו כאמור (להלן - מנוחת פיצוי).
: (ב) מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, לפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
: (ג) מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.

@ 2.
: שלוש שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וארבע שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור [[בסעיף 2(ב) לחוק]] ושלושים שעות נוספות לשבוע ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וחמש בשנים עשר שבועות רצופים.

@ 3. (תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2026).))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) לא יאוחר מיום כ״ח באדר ב׳ התשפ״ב (31 במרס 2022), אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (2) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי רופאי טיפול נמרץ כללי ורופאים מרדימים, אורך יום העבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום ט׳ בניסן התשפ״ג (31 במרס 2023);
:::: (3) פסקת משנה (1) לא תחול על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, ואולם אין בה כדי לגרוע מהחלתה על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה;
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש לפי פסקה (1)(ב), לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומננהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2022 עד 2026 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

&lt;פרסום&gt; כ״ב באלול תשי״א (23 בספטמבר 1951)
&lt;חתימות&gt; גולדה מאירסון, שרת העבודה</text>
      <sha1>l90hq2w687puatxcv7gc6zieflapdaz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חפץ חיים על ספרא/מצורע מצורע/פרק ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>325112</id>
    <revision>
      <id>1416774</id>
      <parentid>975820</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T10:22:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8011" xml:space="preserve">{{מפרשים על ספרא|חפץ חיים|מצורע מצורע|פרק ב|}}

==ביאור - פרק ב==
{{דה מפרש|( ב ) מה גבות עיניו בנראה וכו'}} ומה דלא אמר כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט, ראשו וזקנו וגבות עיניו אין, מידי אחרינא לא -- מסיק בסוטה {{הפניה-גמ|סוטה|טז|א}} דהאי תנא רבי עקיבא הוא דדריש כל התורה בריבה ומיעט ולא בכלל ופרט.


{{דה מפרש|( ג ) אף אין לי אלא מקום כינוס שער ונראה}} דהיינו מקום בית הערוה (&lt;small&gt;רש&quot;י בסוטה שם והראב&quot;ד בביאורו ס&quot;ל דהוא בכלל בית הסתרים ומפרש מה דאמר שם מקום הרגלים בענין אחר. וכן לענין שוק וחזה ס&quot;ל דהוא בכלל כינוס שער ונראה ומה דאמר בעניננו פזור שער ונראה היינו בצלעות ובכרס&lt;/small&gt;).{{ש}}
{{דה מפרש|שאינו נראה}} דהיינו מקום בית השחי.{{ש}}
{{דה מפרש|פיזור שער בנראה}} דהיינו על השוק וחזה וכוליה גופיה.{{ש}}
{{דה מפרש|פזור שער ואינו נראה}} כגון שבבית הקמטים שבכרס ושבבין פרקי שוקיים. והנה אחרי דמרבינן הכל ע&quot;כ מה דממעטינן לעיל בית הסתרים היינו שער שנמצא בחוטם לאיזה אנשים וכדאמרינן בסוטה דזה לכולי עלמא נתמעט והטעם דנתמעט זה לפי שאינו מצוי זה השער בכל אדם (ראב&quot;ד). ועיין בהגהות הגר&quot;א.


{{דה מפרש|( ד ) ראשו מה תלמוד לומר}} פי' דדי הריבה ומיעט וריבה בגבות עיניו לחוד.{{ש}}
{{דה מפרש|לפי שנאמר}} בנזיר תער וגו'.{{ש}}
הכי גרסינן '''יכול אף מנוגע''' וכן לקמיה.{{ש}}
{{דה מפרש|מה תלמוד לומר ראשו ומה תלמוד לומר זקנו}} פי' הואיל וגילתה התורה דמצות גילוח המצורע דוחה הלאו דנזיר או הלאו ד&quot;ופאת זקנם&quot; ממילא נדע דהוא הדין באידך.{{ש}}
{{דה מפרש|הראש אסור במספרים ובתער}} פי' הראש שבנזיר אסור בכל דבר דכתיב לא יעבור לרבות כל המעבירים.{{ש}}
{{דה מפרש|והזקן}} פי' השחתת הזקן אינו אסור במספרים ובתער כ&quot;א בתער לחוד. (והגר&quot;א לא גריס {{צ|ובתער}} ונכון הוא). וע&quot;כ אי לא כתב אלא זקן לחוד הוה אמינא דבנזיר כיון דהחמירה בו התורה כ&quot;כ בעלמא דאפילו במספריים אסור לא ניתן לדחות איסורו אף במצורע.{{ש}}
{{דה מפרש|הראש מותר בכל אדם}} שאינו נוהג אלא בנזיר.


{{דה מפרש|( ה ) ולא ריסי עינים}} דאי לאו הכי לכתוב &quot;ואת שער עיניו&quot; ויכלול תרוויהו.{{ש}}
{{דה מפרש|מה תלמוד לומר יגלח}} דהא בראשו דקרא כתיב &quot;יגלח את כל שערו את ראשו וגו' ואת כל שערו&quot; ומה תלמוד לומר עוד הפעם &quot;יגלח&quot;.


{{דה מפרש|( ו ) ותגלחתן מצוה}} בגמרא מקשה פשיטא דהא קראי כתיב ומשני מהו דתימא משום עבורי שער הוא ואפילו סך נשא (סם המשיר השער) קמ&quot;ל דעצם הגילוח הוא מצוה.{{ש}}
{{דה מפרש|הנזיר}} דכתיב &quot;וגילח את ראש שער נזרו&quot;.{{ש}}
{{דה מפרש|והמצורע}} דכתיב &quot;וגלח את כל שערו&quot;.{{ש}}
{{דה מפרש|והלוים}} דכתיב &quot;והעבירו תער על כל בשרם&quot;.{{ש}}
{{דה מפרש|וכולן שגלחו שלא בתער וכו'}} בנזיר {{הפניה-גמ|נזיר|מ|א}} מייתי לה ודריש התם מקראי דבעי תער ולעכב בשתים.


{{דה מפרש|( ז ) מביא קרבנותיו}} הר&quot;ש בפי&quot;ד משנה ז' גרס {{צ|לא יביא}} וכן גם דעת הרמב&quot;ם [[רמב&quot;ם על נזיר ו|בפ&quot;ו דנזיר בפירושו למשנה]]   וכן הוא דעת התוספות שם [[נזיר מד ב|בדף מ&quot;ד ע&quot;ב ד&quot;ה ומגלח]], שאם גילח המצורע בשמיני יביא קרבנו בתשיעי וכן הוא גם כן דעת הגר&quot;א בהגהותיו. ועתה נבאר דברי הברייתא לא יביא קרבנותיו בו ביום אלא למחר בתשיעי כמו שאם גילח בשביעי קרבנותיו למחר.{{ש}}
{{דה מפרש|מה בין זה}} לנזיר טמא ששמעתי ממך שאם גילח בשמיני יביא קרבנותיו בו ביום כדאיתא בנזיר פ&quot;ו במשנה {{הפניה-גמ|נזיר|מד|ב}}.{{ש}}
{{דה מפרש|טהרתו תלויה בימים}} פי' שאם היזה בשלישי ובשביעי על טומאתו וטבל והעריב שמשו נטהר לגמרי מדכתיב &quot;וגילח ראשו ביום טהרתו&quot; משמע שטהרתו תלוייה בימיו והגילוח אף דלכתחלה מצוה לגלח בשביעי אין הטהרה תלויה בכך ויכול לגלח בדיעבד ליום מחר וא&quot;צ טבילה אחר תגלחתו וע&quot;כ יביא תיכף קרבנותיו.{{ש}}
{{דה מפרש|ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו}} שקודם שגילח הטבילה כמאן דליתא דמיא מדכתיב &quot;והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו&quot; והדר &quot;ורחץ את בשרו במים וטהר&quot;, ולכן אם גילח בשמיני צריך לחזור ולטבול ולהעריב שמשו וע&quot;כ אינו יכול להביא קרבנותיו בו ביום אלא בתשיעי.


{{דה מפרש|( ח ) שיהו שוים}} במראה ובקומה ובדמים וכמו גבי צפורי מצורע [[משנה נגעים יד ה|בפי&quot;ד דנגעים משנה ה']].


{{דה מפרש|( ט ) וכבשה אחת}} היינו דאותה שלישית שהוא מביא לחטאת תהא ברורה שתהיה מובחרת מאותם השנים.{{ש}}
{{דה מפרש|מלמד שהוא מביא אחת וכו'}} אף דהאי קרא רק גבי חטאת כתיב באמת הוא רק אסמכתא בעלמא דעיקר אחת לאורויי שתהא ברורה ודין זה שמביא אחת על נגעים הרבה ילפינן בכריתות פ&quot;ב מדכתיב &quot;זאת תהיה תורת המצורע&quot; תורה אחת לצרעת הרבה.{{ש}}
{{דה מפרש|לבהמה}} פירוש מנחת נסכים הבאה עם הזבח שקרבנותיו של מצורע טעון נסכים ולזה מביא שלשה עשרונים לשלשה כבשים.{{ש}}
{{דה מפרש|הכי גרסינן יכול למנחה}} פי' שהצריך הכתוב למצורע מנחה בפ&quot;ע של ג' עשרון והיא נקמצת כשאר מנחה אבל קרבנותיו של מצורע לא בעו נסכים.{{ש}}
{{דה מפרש|כשהוא אומר והעלה הכהן את העולה ואת המנחה המזבחה}} משמע דהעלאה דמנחה כהעלאה דעולה שהיא כולה כליל ולא יתכן להיות זה במנחה  הבאה לעצמה שהיא נקמצת ושיריה נאכלין ואין זה אלא בבאה עם הזבח שהיא כולה כליל.


{{דה מפרש|( י ) ועדיין הדבר צריך תלמוד}} כלומר דלמא האי &quot;ואת המנחה&quot; על מנחה הבאה בפני עצמה קאמר ולא נאמר דהוא דומיא דעולה.{{ש}}
{{דה מפרש|כשהוא אומר}} בפרשת נסכים.{{ש}}
{{דה מפרש|תעשה על העולה או לזבח}} ותיבות אלו יתירים דהא לעיל איירי קרא בהם אלא הני ג' ריבויים על מצורע קאי וכדמסיים.

[[קטגוריה:חפץ חיים על ספרא]]</text>
      <sha1>ou08ldhyx05wm79zjmx2p22rg0sg245</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>349054</id>
    <revision>
      <id>1416678</id>
      <parentid>1416161</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T12:00:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1416675] תיקון תשפ&quot;ב מס' 20</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1688169" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 1177|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}, {{ח:תיבה|2699|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1457|תיקון}}, {{ח:תיבה|3068|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3158|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|3314|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|3331|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|3334|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|3464|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|3470|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|3525|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|3529|תיקון מס׳ 10}}, {{ח:תיבה|3547|תיקון מס׳ 11}}, {{ח:תיבה|3548|תיקון מס׳ 12}}, {{ח:תיבה|3569|תיקון מס׳ 13}}, {{ח:תיבה|3594|תיקון מס׳ 14}}, {{ח:תיבה|4042|תיקון מס׳ 15}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2|ת״ט}}, {{ח:תיבה|14|תיקון}}, {{ח:תיבה|120|ת״ט}}, {{ח:תיבה|124|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|492|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|522|ת״ט}}, {{ח:תיבה|568|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|571|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|574|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|918|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|1100|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|1128|תיקון מס׳ 10}}, {{ח:תיבה|1130|תיקון מס׳ 11}}, {{ח:תיבה|1192|תיקון מס׳ 12}}, {{ח:תיבה|1208|תיקון מס׳ 13}}, {{ח:תיבה|1258|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1258|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1258|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1380|תיקון מס׳ 14}}, {{ח:תיבה|1382|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1433|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1433|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1479|תיקון מס׳ 15}}, {{ח:תיבה|1610|תיקון מס׳ 16}}, {{ח:תיבה|1610|תיקון מס׳ 17}}, {{ח:תיבה|1672|תיקון מס׳ 18}}, {{ח:תיבה|1698|תיקון מס׳ 19}}, {{ח:תיבה|1708|תיקון מס׳ 20}}, {{ח:תיבה|1710|תיקון מס׳ 21}}, {{ח:תיבה|1740|תיקון מס׳ 22}}, {{ח:תיבה|1752|תיקון מס׳ 23}}, {{ח:תיבה|1784|תיקון מס׳ 7 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1814|תיקון מס׳ 24}}, {{ח:תיבה|1824|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1973|ת״ט}}, {{ח:תיבה|2032|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 130|תיקון}}, {{ח:תיבה|260|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|260|ת״ט}}, {{ח:תיבה|596|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|596|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|706|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|924|ת״ט}}, {{ח:תיבה|982|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1392|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1500|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|1503|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|1504|הוראת שעה [תש״ף] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1504|תיקון מס׳ 4 [תש״ף] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1712|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|1778|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1885|תיקון מס׳ 10}}, {{ח:תיבה|1885|תיקון מס׳ 10}}, {{ח:תיבה|1998|תיקון מס׳ 11}}, {{ח:תיבה|2084|תיקון מס׳ 12}}, {{ח:תיבה|2086|תיקון מס׳ 7 [תש״ף] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2224|תיקון מס׳ 4 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2274|תיקון מס׳ 13}}, {{ח:תיבה|2916|תיקון מס׳ 14}}, {{ח:תיבה|2925|תיקון מס׳ 15}}, {{ח:תיבה|3112|תיקון מס׳ 16}}, {{ח:תיבה|3212|תיקון מס׳ 17}}, {{ח:תיבה|3546|תיקון מס׳ 18}}, {{ח:תיבה|3569|תיקון מס׳ 19}}, {{ח:תיבה|3591|תיקון מס׳ 20}}, {{ח:תיבה|4030|תיקון מס׳ 21}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 17|תיקון}}, {{ח:תיבה|30|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|792|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|818|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|917|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|934|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1256|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|1338|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|1516|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|1554|תיקון מס׳ 10}}, {{ח:תיבה|1818|תיקון מס׳ 11}}, {{ח:תיבה|1902|תיקון מס׳ 12}}, {{ח:תיבה|2084|ת״ט}}, {{ח:תיבה|2438|תיקון מס׳ 14 [צ״ל: תיקון מס׳ 13]}}, {{ח:תיבה|2644|תיקון מס׳ 14}}, {{ח:תיבה|2696|ת״ט}}, {{ח:תיבה|2774|תיקון מס׳ 15}}, {{ח:תיבה|2972|תיקון מס׳ 16}}, {{ח:תיבה|3464|תיקון מס׳ 17}}, {{ח:תיבה|3466|תיקון מס׳ 18}}, {{ח:תיבה|3618|תיקון מס׳ 19}}, {{ח:תיבה|10286|תיקון מס׳ 20}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 17|סעיפים 17(ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 30|30(2)}} {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 33|ו־33}} {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, קבעה רשות החשמל ספר אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני כמפורט להלן:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות והוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן ב|סימן ב׳: מיתקני חשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: צריכת חשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: צרכנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חשבונות ותשלומים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: חיוב בעבור צריכת חשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: פניות ותלונות צרכנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: חיבורים לרשת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: חיבור למתח נמוך}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: חיבור למתח גבוה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: חיבור למתח עליון ולמתח על}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: מקרים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: חיבור מיתקן פוטו וולטאי לרשת ההולכה במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: תוספת והחלפת הספק במיתקן פוטו־וולטאי גדול מ־100 קילו וואט בלא הגדלת חיבור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: אמינות האספקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: הפסקות חשמל יזומות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: חידוש אספקת חשמל לאחר ניתוק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שיטות אספקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: השלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: פיצוי בשל נזקים למכשירים חשמליים והפרעות ממושכות ברשת החשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: עסקאות פרטיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: מועדי עסקאות פרטיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: מכירת שירותים למספקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: שירותים למספקים שרוכשים חשמל ממנהל המערכת בלבד וקיבלו את רישיון ההספקה החל מיום 1.6.2021}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: רכישת חשמל, תחזוקה, ומשטר הפעלה של בעלי רישיונות ייצור פרטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: מניה והתחשבנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: משטר הפעלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימן ג׳1: זמינות יצרנים המחוברים לרשת ההולכה שקיבלו אישור תעריף החל מחודש מרס 2018}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: תחזוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: יצרנים המחוברים לרשת ההולכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|סימן ה׳1: יצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר ברשת ההולכה שקיבלו אישור תעריף החל מחודש מרס 2018}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: יצרנים בקוגנרציה המחוברים לרשת ההולכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ז|סימן ז׳: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ז1|{{ח:הערה|סימן}} ז׳1: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה המייצרים חשמל בגז טבעי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ח|סימן ח׳: יצרנים באנרגיה מתחדשת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ט|סימן ט׳: יצרנים עצמיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן י|סימן י׳: מקרים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן יא|סימן י״א: יצרנים באנרגיה שאובה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן יב|סימן י״ב: מקרים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבודות על חשבון אחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: עבודות סטנדרטיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: איכות הסביבה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: פרמיה לתועלת למשק מהפחתת זיהום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: פרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: ייצור חשמל מבוזר בטכנולוגיה פוטו–וולטאית או טורבינת רוח לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת החלוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת ההולכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו׳: ייצור חשמל מאנרגיית רוח לחוות רוח בהספק העולה על 50 KW}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ז|סימן ז׳: ייצור חשמל מביו־גז במתקני עיכול אנאירובי המחוברים לרשת החלוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן ח׳: ייצור חשמל מבוזר באנרגיה מתחדשת בשיטת מונה נטו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ט|סימן ט׳: ייצור חשמל לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקני חלוץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן י׳: ייצור חשמל במיתקן פוטו–וולטאי וחיבורו לרשת החלוקה בעקבות זכייה בהליך תחרותי לקביעת תעריף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|סימן י״א: ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית במקום צרכנות – ברירת מחדל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|סימן י״ב: תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: התחשבנות ותשלומים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: ריבוי מיתקני ייצור המוקמים במקום צרכנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: כללי}}

{{ח:קטע3|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות והוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1||תיקון: 29.11.05, 1.6.08, 11.4.11, 9.6.14, 17.11.14, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17, 13.5.19, 24.6.19, 23.9.19, 23.9.19, 27.1.20, 27.1.20, 5.8.20, 25.11.20, 22.2.21, 12.4.21, 14.2.22; תשע״ט־7, תשע״ט־13, תש״ף־2, תש״ף־6, תש״ף־7, תש״ף־11, תש״ף־12, תש״ף־31, תש״ף־32, תש״ף־34, תשפ״א־4, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״א־26, תשפ״ב־4, תשפ״ב־14, תשפ״ב־21}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|בכללים אלו -}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חריג“ – אירוע, שאינו ”מצב חריג“ כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 124|באמת מידה 124}}, אשר במהלכו הופסקה אספקת החשמל ברציפות למשך שמונה שעות או ל־20,000 צרכנים לפחות, או אירוע של עומס פניות למוקד, או אירוע של תקלה מחשובית או תפעולית נרחבת אצל ספק שירות חיוני המונעת מספק שירות חיוני אפשרות למתן שרות לצרכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור תעריף“ – מסמך המיישם את החלטות הרשות לגבי יצרן פרטי ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חליפי ותעריפים ליצרן בעד רכישת אנרגיה, רכישת זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שהרשות תקבע את אלה, זאת נוסף על תשלומים ותעריפים החלים על היצרן לפי כל דין. מסמך זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות והוא מתעדכן לפי ההוראות הכלולות בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמפר“ – יחידת זרם בסיסית המשמשת להמרה ליחידות קילו־וולט־אמפר (קו״א);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום“ – לרבות אחד מאלה: הוראת קבע בבנק, כרטיס אשראי, המחאות דחויות, שוברים במזומן, תשלום חשבון צריכה בתדירות חד חודשית, פריסת החוב בחשבון הצריכה, או במונה תשלום מראש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזנת לרשת“ – הערך הנמדד בקילוואט לשעה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנראטור או בנקודת חיבור מיתקן ייצור לרשת לפי העניין ובהתאם לקבוע באמות מידה אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – אנרגיה שהוזרמה על ידי יחידת ייצור לרשת של ספק שירות חיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מתחדשת“ – אנרגיה שמקורה הבלעדי הוא אחד מאלה: שמש, רוח, מים, פסולת אורגנית, שפכים או תופעת טבע אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק מוסמך“ – בעל רישיון של חשמלאי–בודק כאמור {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (רישיונות)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|כהגדרת ”בניין“ בחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מקרקעין“ – לרבות המחזיק במקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גודל חיבור“ – זרם החשמל שניתן לצרוך מהרשת או לספק לרשת בנקודה שבה מותקן מונה, מחושב ביחידות קילו־וולט־אמפר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דילוג יזום“ – החלטה של ספק שירות חיוני שלא לבצע קריאת מונה בפועל לתקופת חשבון מסוימת, הנובעת מצרכי ספק השירות החיוני בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגדלת חיבור“ – הוספת יכולת האספקה לגודל חיבור קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההספק הנקי“ – ההספק החשמלי של יחידת הייצור, הנמדד בהדקי המחולל, בניכוי הספק הצריכה העצמית של יחידת הייצור ובניכוי הפסדי השנאה, במגוואט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – לרבות חשבון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליכי גבייה אזרחיים“ – הליכים משפטיים על פי דין לשם גביית חוב של צרכן לספק שירות חיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדרי תשלום“ – פריסת תשלום חובות של צרכנים בשל צריכת חשמל בתעריף ביתי במקומות צרכנות המשמשים למגורים, באחד מאמצעי התשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם גז“ – הסכם לרכישת גז טבעי בין יצרן לבין ספק גז טבעי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק מוקצה בעבור מספק“ – ההספק הנקי המותקן, מותאם טמפרטורה בתנאי האתר, שהוקצה למספק לטובת עסקאות פרטיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העמסה מרכזית“ – שיטת העמסה שלפיה היצרן מעמיד את כל היכולת הזמינה של יחידת הייצור לטובת מנהל המערכת, ומנהל המערכת קובע את תכנית ההעמסה הפרטנית של יחידת הייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העמסה עצמית“ – שיטת העמסה שלפיה העמסת יחידת הייצור כולה או חלקה נקבעת על ידי היצרן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳ לספר אמות המידה}} ובכפוף לאישור מנהל המערכת, ושאר היכולת הזמינה מועמסת לרשת לפי החלטת מנהל המערכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת חשמל“ – הפסקה באספקת חשמל כתוצאה מפעולה יזומה של ספק שירות חיוני המבוצעת במיתקן חשמל של הספק או של היצרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרעה חולפת“ – תקלה שאינה צפויה מראש המשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקתו של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת בחיבורו האוטומטי המוצלח, ללא צורך בהתערבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרעה ממושכת“ – תקלה שאינה צפויה מראש ומשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקה של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת עם חיבור אחרון הצרכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרת אמות מידה“ – אי־עמידת ספק שירות חיוני באמות מידה אלה, למעט אי־עמידה הנובעת מכך שצרכן לא אפשר גישה של ספק שירות חיוני למיתקן חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקטנת זרם“ – התקנתו של נתיך המגביל זמנית את זרם החשמל מגודל החיבור המותקן לגודל חיבור קטן יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות החשמל, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 21|סעיף 21 לחוק משק החשמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חגים“ – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות יום העצמאות ויום בחירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר מיתוג“ – חדר הכולל אמצעי מיתוג לרשת מתח גבוה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב צריכה“ – סכום של חשבון צריכה שלא שולם במועדו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החשמל“ – {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משק החשמל“ או ”החוק“ – {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חח״י“ – חברת החשמל לישראל בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור“ – קישור בין בניין או מיתקן לבין רשת חשמל לצורך העברת אנרגיה, לרבות שינוי של גודל חיבור קיים; לעניין הגדרה זו, ”מיתקן“ – מיתקני דרך, מיתקני תקשורת ומיתקני תשתית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}; החיבור יכיל מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, מכשירים ואבזרים אחרים להולכה וחלוקה של חשמל מרשת החשמל עד למונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור זמני“ – חיבור המיועד למי שנחוצה לו אספקת חשמל לפרק זמן קצוב שאינו עולה על שלוש שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור חריג“ – חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים לחשמל מהרשת, לפי תכנית מתאר ארצית (תמ״א 35) או תוכנית מיתאר מחוזית או מקומית, והכל בכפוף לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35לד|באמת מידה 35לד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור מיוחד“ – חיבור שעלותו לא נקבעה בלוחות התעריפים, למעט חיבור חריג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמ״י“ – חברת החשמל מחוז ירושלים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצרים“ – מקרקעין, שאינם רשומים בפנקסי ספק שירות חיוני על שם צרכן מסוים, אשר הצרכן או מי מטעמו מחזיק בהם, לרבות רכוש משותף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חריגה מתוכנית“ – פער או סטיה מיכולת זמינה ואנרגיה או מאנרגיה בצריכה או במכירה של חשמל מטעם יצרן, מספק או צרכן פרטי, ביחס לתוכנית מאושרת רלוונטית, למעט בשל השלת צרכן לפי הוראת ספק שירות חיוני או בשל תקלות כשל במערכות ההולכה, החלוקה או ההתקשרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון“ – חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון צריכה“ – הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד אספקת החשמל השוטפת לצרכן ושירותים הקשורים באספקת חשמל זו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון שירותי רשת“ – הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד שירותים שספק שירות חיוני נותן לצרכניו לפי אמות המידה ולפי כל דין במקום הצרכנות לרבות חיבור, הגדלת חיבור, הודעות על הפסקות חשמל, שירותי עע״א, תיקון נתיך, הון מונה, תחזוקת המונה, קריאת מונה, עיבוד נתוני מניה, תקשורת (אמצעי קריאה מרחוק), העברת נתוני הקריאה, אמינות אספקה, חיבור מתקן פי וי באנרגיה מתחדשת לרשת ומערכות תקשורת רלוונטיות, מוקד טלפוני ביחס לתלונות הקשורות לפעילותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טעות בחשבון“ – כל טעות בחשבונות שערך ספק שירות חיוני, לרבות קביעת הצריכה, הערכת הצריכה, חישוב ויישום התעריף, למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 13|אמת מידה 13(ז)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)|בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור דו־דלקית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)|בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה“ – ההספק הנקי שיחידת הייצור יכולה לספק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה ברוטו“ – ההספק החשמלי המרבי שיחידת הייצור יכולה לייצר בהדקי הגנרטור בחצי שעה נתונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה לטובת עסקאות פרטיות“ – החלק מן היכולת הזמינה המשתנה המשמש את היצרן לביצוע עסקאות פרטיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה משתנה“ – החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות היצרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה קבועה“ – החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות מנהל המערכת בהתאם לקבוע באמות המידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“, ”יצרן פרטי“ ו”יצרן חשמל פרטי“ – בעל רישיון מותנה, רישיון ייצור או רישיונות ייצור, שאינו ספק שירות חיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן באנרגיה מתחדשת“ – יצרן שמיתקן הייצור שלו פועל באמצעות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אנרגיה מתחדשת בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} אנרגיה מתחדשת וכן שימוש בדלק פוסילי ובלבד שמתקיימים שני תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור השימוש בדלק הפוסילי אינו עולה על 15% מסך האנרגיה המיוצרת במיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} השימוש בדלק הפוסילי הכרחי לתמיכה בייצור באמצעות האנרגיה המתחדשת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן בקוגנרציה“ – יצרן המייצר באמצעות יחידת ייצור בקוגנרציה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)|בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן קונבנציונאלי“ – כהגדרת יצרן פרטי {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)|בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כח עליון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 130|באמת מידה 130}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי גבייה“ – כל אחד מאלה: התקנת מונה תשלום מראש, לרבות מת״מ הכרחי, התקנת נתיך מוקטן וניתוק אספקת החשמל במקום הצרכנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לוחות התעריפים“ – לוחות שנקבעו {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|בכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש החיבור“ – המבקש להתחבר לרשת החשמל של ספק שירות חיוני לצורך רכישת חשמל או מכירתו, קבלת שירותי תשתית או נתינתם או קבלת שירותי גיבוי, בעבורו או בעבור אחרים, לרבות מי שמבקש לשנות גודל חיבור קיים, אשר נפתח לו תיק עבודה במשרדי ספק השירות החיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ו“ – מגה־וואט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגה וולט אמפר“ או ”מו״א“ – יחידת הספק אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מודול“ – תא פוטו־וולטאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונה“ – לרבות כל ציוד המשמש למדידת החשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונה חכם“ – מונה רציף המאפשר קריאה ושידור של נתוני הצריכה או הייצור ברמה רבע שעתית לכל הפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונה תשלום מראש“ או ”מת״מ“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 20|באמת מידה 20}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מת״מ הכרחי“ – מונה תשלום מראש שספק שירות חיוני מתקין במקום הצרכנות עקב חובות צריכה של הצרכן, כחלופה לניתוק אספקת החשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק דומיננטי“ – חח״י;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק היסטורי“ – גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מקיים את התנאים הבאים: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוקת חשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקת חשמל כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}} לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו וקיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אגירה“ – מיתקן שמאפשר המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני“ – מיתקן חשמל שבבעלות ספק שירות חיוני, עד הדקי היציאה של המונה, עד קופסת החיבורים הראשונה או עד המפסק של מיתקן החשמל הפרטי, לפי הקרוב ביותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן חשמל פרטי“ – מיתקן חשמל שאינו מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור“ – מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין היתר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן צריכה ייחודי“ – מיתקן המחובר בגודל חיבור הקטן מ־25×1 אמפר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה מרוכזת“ – אספקת חשמל בנקודת מניה אחת למחלק או למקום צרכנות במתח נמוך שבו קיים צרכן אחד הנותן שירות אספקת חשמל לאחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המערכת“ – כהגדרת בעל רישיון לניהול המערכת {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מינהל החשמל“ – המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}} או כל מי שיבוא במקומו לפי דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסדר מתח עליון“ – החלק ממיתקן הייצור בתחום שבין כניסת האנרגיה החשמלית לשנאי הראשי או לשנאים הראשיים עד ליציאה מחצר מיתוג ספק השירות החיוני לכיוון רשת ההולכה, הכולל, בין היתר, שנאי ראשי אחד או יותר, קו הולכה אחד או יותר, מפסיקי זרם, מנתקים, הגנות, אמצעי מדידה ואמצעי החווייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספק“ או ”מספק פרטי“ – צרכן חשמל בעל רישיון הספקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}}, למעט מספק חח״י;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספק ברירת מחדל“ – ספק שירות חיוני רשת, שהוא בעל רישיון הספקה ושהצרכן מחובר אל הרשת שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מניה“ – מערכת של מונים ושנאי מדידה, לרבות כבלי מתח נמוך המשמשים לחיבור בין המונים ושנאי המדידה וארון המונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חריג“ – כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 124|באמת מידה 124}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום צרכנות“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין אשר לגביהם נעשה חיבור לרשת החשמל ונרשם לגביהם צרכן פלוני בפנקסי ספק השירות החיוני, לרבות רישומו על מונה שהותקן במקום, אם הותקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מש״ב“ – מקבץ שעות ביקוש שבו חל תעריף עומס וזמן לפי רמת הביקוש לחשמל: מש״ב פסגה, מש״ב גבע ומש״ב שפל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה הרדיפות והמלחמה בנאצים“ – צרכן רשום שהוא זכאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים)|בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס״א–2010}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ או ”סש״ח“ – בעל רישיון לניהול המערכת, בעל רישיון הולכה או בעל רישיון חלוקה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, כולל חח״י כבעלת הרישיון שניתן לה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 60|סעיף 60(ד) לחוק}} ולרבות בעל רישיון ייצור שהשר קבע, לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 18|סעיף 18(ב) לחוק}}, כי הוא מרכז חלק מהותי מהייצור במשק החשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני רשת“ – בעל רישיון הולכה או מחלק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודות החיבור“ – העבודות הכרוכות בביצוע חיבור לרשת החשמל, לרבות תיאום טכני ועבודות משרדיות הקשורים אליהן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה על חשבון אחרים“ או ”עע״א“ – עבודה המבוצעת ברשת של ספק שירות חיוני לבקשת אדם, למעט עבודות החיבור, או עבודה המבוצעת להקמת רשת חדשה ושבאמות המידה נקבע שיחולו לגביה לוחות תעריפים מהלוחות הקבועים {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)#פרק 4.4|בפרק 4.4 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עומס מזערי“ – ההספק המזערי שבו יחידת ייצור יכולה לייצר אנרגיה באופן רציף בהתאם לבדיקות הקבלה שבוצעו לפי אמות מידה אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עומס פניות למוקד“ – מצב שבו היקף הפניות היומי למוקד הטלפוני כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7ב|באמת מידה 7ב}} עולה בשיעור של 15 אחוזים לפחות על הממוצע היומי של היקף הפניות המתקבלות במוקד בשלושת החודשים האחרונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה פרטית“ – התקשרות ישירה למכירת אנרגיה בין יצרן למספק או בין מספק לצרכן במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקת רכישה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)|בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיזור מונים“ – התקנת מונה על יד כל מקום צרכנות בבניין קומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקסי ספק שירות חיוני“ – מונים, מכשירי מדידה תקניים, ספרי חשבונות, וכל מכשיר או מסמך אחר אשר משמש את ספק השירות החיוני במהלך עסקיו הרגיל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צריכה חצי־שעתית“ – צריכת האנרגיה של צרכן על פני חצי שעה רצופה מכלל מקורות הייצור בחצרו ומרשת החשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית של יחידת ייצור“ – האנרגיה הנדרשת להפעלת יחידת ייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צריכה שעתית מרבית“ – מכפלה של הצריכה החצי־שעתית הגבוהה ביותר שנמדדה בשנה נתונה בשתיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן בתעריף מופחת“ – צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, הזכאי לתשלום מופחת לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 31א|סעיף 31א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן חצר“ – צרכן שמחובר ישירות ליחידת ייצור של יצרן שאינו נדרש לרישיון חלוקה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 3ב|סעיף 3ב לחוק משק החשמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן מתח גבוה“ – צרכן המחובר לרשת מתח גבוה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן מתח נמוך“ – צרכן המחובר לרשת מתח נמוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן מתח עליון“ – צרכן המחובר לרשת מתח עליון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן פרטי“ – צרכן שהתקשר בעסקה פרטית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן רשום“ – צרכן הרשום לגבי מקום צרכנות, לרבות מספק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן שאספקת חשמל חיונית לו“ – צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, המשתמש במכשיר המנוי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|בנספח א׳ לאמת מידה 7ג}} ועומד בתנאיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן תעו״ז“ – צרכן שהותקן לו מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף עומס וזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו חיבור“ – קו חשמל שתחילתו בקו של רשת חלוקה או רשת הולכה וסיומו בנקודת חיבור למיתקן חשמל פרטי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ק״ו“ – קילו־וואט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבולת אגירה“ – כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן אגירה, במונחי קילו־וואט לשעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קילו וולט־אמפר“ או ”קו״א“ – יחידת הספק בסיסית, אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית איחורים“ – ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית פיגורים“ – ריבית פיגורים שקבע החשב הכללי בהתאם להוראת תקנון כספים ומשק (התכ״ם) מספר 3.1.0.3 של החשב הכללי, כאשר ריבית הבסיס תהיה בשיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריכוז מונים“ – התקנת כל המונים המשרתים בניין במקום אחד, שהוא ארון מונים או חדר החשמל, בכניסה לבניין או בקומה בבניין קומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריכוז מונים קומתי“ – התקנת קבוצת מונים המשרתים קומה או קומות בבניין קומות, אך לא את כל הבניין, בחדר חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מותנה“ – רישיון זמני שניתן לאדם ולפיו אם יתקיימו תנאיו והוראות הדין, יינתן לאותו אדם ריש יון ייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת החשמל“ – רשת חשמל של ספק שירות חיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתח גבוה“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח העולה על 400 וולט ונמוך מ־33 קילוולט (מידות נומינליות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתח נמוך“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח של 400 וולט (מידות נומינליות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתח על“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, תחנות מיתוג, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח של 400 קילוולט או יותר (מידות נומינליות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתח עליון“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, תחנות משנה, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח העולה על 115 קילוולט ונמוך מ־400 קילוולט (מידות נומינליות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים“ – שירותים שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני, לרבות חיבורים לרשת חשמל, שירותי אנרגיה, שירותים הכרוכים ברכישת חשמל, שירותי צריכת חשמל, שירותי הולכה, שירותי חלוקה, שירותי אספקה, שירותי תשתית ושירותי גיבוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים נלווים“ – שירותים הנדרשים לשם שמירת אמינות ואיכות של הספקת החשמל באמצעות רשת החשמל לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר, אנרגיה ריאקטיבית ועתודות מסוגים שונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי רשת“ – שירותים הניתנים לצרכן על ידי מחלק במסגרת אחריותו על הרשת, לרבות הזמנות חיבורים חדשים לרשת והגדלת חיבור ים, הודעה ותיאום יזום של הפסקות חשמל, בירור תקלות ברשת והעברה בין קווי הזנה לצורך אספקת חשמל שוטפת, והכל באמצעי ייעודי לצרכן, באופן ישיר ושוטף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנאי מדידה“ – שנאי מתח וזרם המיועדים למדידת מתחים וזרמים בערכים גבוהים ובמתחים שונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעות עבודה של מחלק“ – השעות 7:30 עד 16:00, בימים א׳ עד ה׳ שאינם ימי חג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית ההעמסה הכללית“ – תוכנית העמסה של כלל יחידות הייצור במשק לכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת טרם תחילת ההעמסה, כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 93|באמת מידה 93}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית ההעמסה הפרטנית“ – תוכנית המפרטת את העומס של יחידת ייצור בכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת מספר שעות לפני העמסת היחידה, כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 94|באמת מידה 94}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית העמסה פרטנית יום מראש“ – התכנית המועברת על ידי מנהל המערכת ליצרן המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור ביממה העוקבת להגשת התכנית או לתקופה ארוכה יותר לפי המקרים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 94א|באמת מידה 94א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית העמסה פרטנית מעודכנת“ – תכנית ההעמסה הפרטנית העדכנית ביותר המועברת על ידי מנהל המערכת המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית ייצור יומית“ – תוכנית יומית שמגיש יצרן למנהל המערכת, המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91|באמת מידה 91}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית ייצור שבועית“ – תוכנית שבועית שמגיש יצרן למנהל המערכת המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90|באמת מידה 90}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית צריכה יומית“ – תוכנית יומית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|באמת מידה 57}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית צריכה שבועית“ – תוכנית שבועית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 56|באמת מידה 56}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית תחזוקה“ – תוכנית שמגיש יצרן למנהל המערכת אשר מפרטת את מועדי ביצוע תחזוקה במיתקן ועל יכולת הייצור המקסימאלית האפשרית ביחידות מגוואט במיתקן, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 86|באמת מידה 86}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפים אחידים“ – התעריפים המיועדים למקומות צרכנות שלהם לא מותקן מונה מתאים לתעריף עומס וזמן, ומחושבים על בסיס ממוצעים שנתיים בהתאם לתעריף עומס וזמן ולמאפייני שעות הצריכה בסוגי מקומות הצרכנות, כמפורט להלן:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעריף ביתי“ – תעריף חשמל המיועד לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר ניתן להם אישור לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157א|סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)#סעיף 5|ותקנה 5 לתקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981}}, לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר חוברו כדין לפני כניסת {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|החוק}} לתוקף, לבתי תפילה ולמבנים לצרכי חקלאות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעריף מאור לרחובות ציבוריים“ – תעריף חשמל המיועד למאור לרחובות ציבוריים המופעל רק בשעות הערב והלילה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעריף שאינו ביתי“ – תעריף חשמל המיועד למבנים שאינם משמשים למגורים בלבד, ובכלל זה מבנים המשמשים למלאכה, לתעשייה או למסחר, למוסדות חינוך ותרבות, למרכזי קליטה, למבנים המשמשים עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח, למרפאות, לבתי חולים, לבתי מלון, למשרדי ממשלה, למבנים המחוברים בחיבור זמני ולקטע של רחוב ציבורי העובר במנהרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף אנרגיה“ – תעריף שישלם מנהל המערכת בעד רכישת אנרגיה מיצרן קונבנציונאלי שמחובר לרשת ההולכה בהתאם להצעת המחיר החצי־שעתית של היצרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 102|באמת מידה 102}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף חיבור חריג“ – תעריף נורמטיבי לחיבור בתוספת חיוב בעבור הקמת תשתית במסגרת הזמנת חיבור חריג בהתאם לתעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים ”עבודות על חשבון אחרים“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף חריגה ממקדם הספק“ – תעריף המוטל עקב סטייה מגודל הרכיב הריאקטיבי עבור כל אחד מהמתחים: עליון, גבוה ונמוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף חשמל“ – תשלום עבור שימוש בחשמל הנמדד על פי צריכה או העברה בפועל של חשמל, ביחידות של קילוואט לשעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף ייצור משוקלל“ – כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף מכירה מרוכזת“ – תעריף חשמל למחלקים במתח גבוה ולצרכנים במתח נמוך המחלקים ומספקים חשמל לאחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף עומס וזמן“ או ”תעו״ז“ – תעריף חשמל המחושב לפי עומס הצריכה המערכתית וזמן הצריכה, ומיועד לצרכנים שלהם מותקן מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף צובר“ – תעריף החל על מכירת חשמל לרשות הפלסטינית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חשבון“ – התקופה הנקובה בחשבון הצריכה כתקופה שלגביה נערך החשבון לתשלום בעד הצריכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום קבוע“ – תשלום המשקף את עלות סל השירותים הבסיסי שספק שירות חיוני או מנהל המערכת מספק לצרכניו או לבעלי רישיונות, לפי העניין; סל השירותים הבסיסי כולל, בין היתר, את השירותים האלה: עריכה, שליחה וגבייה של חשבון; קריאת מונה; עלויות הון ותפעול למונה; שירותי מחלקת מונים; מערך השירותים לקהל; הוצאות פרסום.

{{ח:סעיף|2|}}
{{ח:ת}} '''פרשנות'''
{{ח:תת|(א)}} '''מונחים'''
{{ח:תת}} מונח שלא הוגדר {{ח:פנימי|סעיף 1|באמת מידה 1 (הגדרות)}} והוגדר {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, תהיה לו המשמעות שניתנה לו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, זולת אם נאמר במפורש אחרת באמות המידה.

{{ח:סעיף|3|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|4||תיקון: 1.3.06}}
{{ח:ת}} '''תיעוד'''
{{ח:תת|(א)}} '''פנקסי ספק שירות חיוני'''
{{ח:תת}} הפרטים הרשומים בפנקסי ספק שירות חיוני יהוו ראייה לכאורה לכל עניין הרשום בהם, לרבות זהות הצרכן, גודל החיבור ומצב החשבון בין הצרכן לבין ספק השירות החיוני.

{{ח:סעיף|4א||תיקון: 11.5.15; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שמירת סודיות ומערכות המידע – יחידת ניהול המערכת בחח״י'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע סודי“ – כל מידע (Information), ידע (Know-How), ידיעה, מסמך, תכתובת, תוכנית, נתון, מודל, חוות דעת, תיאור, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם, המכילים ידיעה או עשויים לשמש מקור לדעה, מסקנה וכל דבר אחר כיוצא בזה, אשר נוצרו בידי מנהל המערכת או אשר הועברו למנהל המערכת בכתב או בכל צורה או דרך של שימור ידיעות בצורה חשמלית, אלקטרונית, אופטית, מגנטית או אחרת, אשר נוגעים לפעילותם של יצרני החשמל הפרטיים והמספקים הפרטיים, לרבות נתוני ייצור, נתוני הספקה ופרטי הסכם הגז וכל מידע הנגזר ממנו והנוגע להפעלת תחנת הכוח של היצרן אשר הגיעו לידי מנהל המערכת, לרבות במסגרת סקר צריכת הגז הראשוני, במסגרת סקר צריכת הגז המחייב ובתקופת ההפעלה המסחרית של מיתקן הייצור במסגרת רישיון הייצור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המערכת“ – יחידת ניהול המערכת בחח״י;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציגים מורשים“ – בעלי תפקידים במנהל המערכת אשר מנהל היחידה הודיע לרשות כי הם בעלי הרשאת גישה למידע סודי וחתמו על התחייבות לשמירת סודיות.
{{ח:תת|(ב)}} '''סודיות'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישמור מידע סודי בסודיות בפני כל אדם, לרבות עובדים, יועצים, קבלנים של ספק השירות החיוני או צדדים שלישיים, זולת בעלי התפקידים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הנציגים המורשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} רואה חשבון חיצוני של ספק השירות החיוני אשר מיועד לעסוק בבקרה או בביקורת על מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת לא יעתיק מידע סודי בכל צורה שהיא, לרבות שכפול, צילום, והדפסה.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת לא יעשה שימוש במידע הסודי, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, למעט שימוש מותר לפי אמות המידה והדין.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יחתום על התחייבות לשמירת סודיות מול היצרן לגבי פרטי הסכם גז וכן לגבי כל מידע סודי מסחרי אחר אשר היצרן יעביר אליו. ההתחייבות לשמירת סודיות תעמוד בתוקף עד 5 שנים לאחר פקיעת רישיון היצרן או לפי קביעה אחרת של יושב ראש רשות או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תתת|(5)}} מבלי לגרוע מהאמור לעיל, מנהל המערכת ינקוט באמצעים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מידע סודי הנמצא בעותק קשיח ימוספר ויקוטלג ברשימת מלאי. המידע הסודי ורשימת המלאי יישמרו בכספת אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליה.
{{ח:תתתת|(ב)}} יבוצע רישום סדיר של כל הוצאת מידע סודי הנמצא בעותק קשיח מהכספת. רישום זה יכלול תאריך ושעת הוצאת המידע הסודי, השם והתפקיד של המשתמש במידע הסודי, מטרת השימוש ותאריך ושעת החזרת המידע הסודי לכספת.
{{ח:תתתת|(ג)}} מידע סודי הנמצא במדיה אלקטרונית יישמר במחשבים ייעודיים המופרדים פיזית ממערכת המחשוב הכללית של ספק שירות חיוני, ואלה יהיו מוגנים על ידי מערכות הרשאה אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליהם.
{{ח:תת|(ג)}} '''מערכות מידע'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יתחזק את מערכות המחשוב שלו.
{{ח:תתת|(2)}} עם פקיעת תוקפו של רישיון הייצור של היצרן ישיב מנהל המערכת לרשות היצרן את כל המידע ואת כל העתקיו של המידע שהוגשו למנהל המערכת במהלך התקופה.
{{ח:תתת|(3)}} חח״י תפעל לכך שהנציגים המורשים לא יהיו רשאים לייעץ או להיות שותפים לפעולותיה הנוגעות לרכישת גז טבעי ולקביעת מדיניותה בנוגע לנושאי גז טבעי ככל שהדבר עלול להוות ניגוד עניינים או לפגוע בשוויון בניהול המערכת.

{{ח:סעיף|5||תיקון: 26.10.08, 9.6.14, 25.11.15}}
{{ח:ת}} '''הודעות'''
{{ח:תת|(א)}} '''כללי משלוח'''
{{ח:תתת|(1)}} כל הודעה שעל ספק שירות חיוני לתת לצרכן על פי אמות מידה אלו, תינתן בכתב בולט לעין ותישלח באמצעות שירותי דואר או שליח.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ניתן לשלוח את ההודעה בכל אמצעי דיגיטלי, לרבות פקסימילה, דואר אלקטרוני, אינטרנט, מסרון וכדומה, שהצרכן המציא לספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(3)}} יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (1) כאילו התקבלה אצל הצרכן עד 7 ימי עבודה לאחר משלוחה, אלא אם כן הוכח אחרת; הוכח כי ההודעה הגיעה אחרי המועד האמור מטעמים התלויים בספק השירות החיוני, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן עבור כל יום עיכוב את הסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(4)}} יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (2) כאילו התקבלה אצל הצרכן 72 שעות לאחר הפקתה ושליחתה, אלא אם כן הוכח אחרת.

{{ח:סעיף|6||תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 27.9.17, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ריבית'''
{{ח:תת|(א)}} '''ריבית וריבית פיגורים'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יגבה ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שלא שולמו לו במועד וישלם ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שהוא לא שילם במועד.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של החזר תשלומים שנגבו ביתר, בשל טעות בחשבון, ישלם ספק שירות חיוני ריבית החשב הכללי.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני יתאים את תחשיבי החוב לשינויי ריבית הפיגורים וריבית החשב הכללי באופן שוטף, וללא קשר לעדכון תעריפי חשמל.
{{ח:תת|(ב)}} '''ריבית בהסדרי תשלום'''
{{ח:תת}} במצבים המפורטים להלן יגבה מחלק מצרכנים רשומים המחויבים בתעריף ביתי ריבית כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חשבון צריכה שלא שולם במועדו – ריבית פיגורים מן המועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל או עד למועד שבו נעשה עמו הסדר תשלום, ככל שנעשה, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תתת|(2)}} לגבי חוב צריכה המשולם בהסדרי תשלום, לרבות במת״מ – ריבית איחורים.
{{ח:תתת|(3)}} לגבי חוב צריכה של צרכן בתעריף מופחת, המשולם באמצעות מת״מ, לרבות מת״מ הכרחי – ריבית החשב הכללי.
{{ח:תתת|(4)}} לגבי יתרת חוב שנותרה לתשלום לאחר שהצרכן הפר הסדר תשלום – ריבית פיגורים, החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום.

{{ח:סעיף|7||תיקון: 7.9.06, 9.6.14, 2.12.14, 30.4.20, 5.8.20; תש״ף־21, תש״ף־22, תשפ״א־12, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''תשלום לצרכנים בשל הפרת אמות מידה'''
{{ח:תת|(א)}} '''אופן וחובת התשלום'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני אשר יפר כלפי צרכן אחת או יותר מאמות המידה, ישלם לצרכן בשל ההפרה, בתוך 60 ימים ממועד סיום ההפרה, תשלום בסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 אם נקבע או בסכום אחר שנקבע באמת מידה מסוימת. התשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בלבד בהתאם לימי העבודה ממועד תחילת ההפרה עד מועד סיום ההפרה.
{{ח:תתת|(2)}} איחר ספק השירות החיוני בהעברת התשלום לצרכן, ישא התשלום ריבית פיגורים מהיום ה־61 ממועד סיום ההפרה עד יום העברת התשלום בפועל לצרכן.
{{ח:תתת|(3)}} התשלום לצרכן יבוצע באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה או בחשבון השירות של הצרכן; אם אין לצרכן חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת לתשלום, או אם סכום התשלום גבוה מסכום החשבון שעל הצרכן לשלם לספק השירות החיוני, יבוצע התשלום באמצעות העברתו בפועל ישירות לצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} '''אירועים חריגים'''
{{ח:תת}} הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג.

{{ח:סעיף|7א||תיקון: 26.10.08, 4.4.11, 17.11.14, 2.12.14, 27.9.17, 22.3.18, 15.11.18, 6.3.19, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 26.5.21, 17.11.21; תשע״ח, תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־4, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״ב־12, תשפ״ב־19}}
{{ח:ת}} '''מידע'''
{{ח:תת|(א)}} '''העמדת מידע לרשות הציבור'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} קיומן של אמות המידה המסדירות את פעילותו – זכויות וחובות הצרכן וספק השירות החיוני;
{{ח:תתת|(2)}} דוח שנתי המסכם את פעילות ספק השירות החיוני בתחום תלונות הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} דקות אי־אספקה, כמות אנרגיה בלתי מסופקת ותדירות הפרעות ברשת, בהתאם להוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} על ידי מנהל המערכת – בייצור ובקווי הולכה ובתחנות מיתוג ותחנות משנה, בכל שנה קלנדרית ובכל אחת מארבע השנים שקדמו לשנה הקלנדרית;
{{ח:תתתת|(ב)}} על ידי בעל רישיון חלוקה – בקווי חלוקה מתח גבוה, שנאים וקווי מתח נמוך, ברמה ארצית, מחוזית, נפתית, ופרטנית לכל קו חלוקה, בכל שנה קלנדרית ובכל אחת מארבע השנים שקדמו לשנה הקלנדרית;
{{ח:תתת|(4)}} סך ההספק המותקן המצטבר הארצי של מתקנים פוטו–וולטאים בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בפרק ח׳ סימן ג׳}}, בחלוקה לפי תעריף ביתי ותעריף שאינו ביתי;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין בעל רישיון הולכה ומחלק – מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם, בטבלה כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין מנהל המערכת – הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת זיהום לקוט״ש, בטבלה כקבוע בנספח ב׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(7)}} באירוע חריג – טבלה ובה פרטים אלה: הרשת שבה אירעה התקלה באספקת החשמל, סוג הציוד שבו אירעה התקלה, היקף התקלה (הספק ומספר צרכנים), מועד משוער לתיקון התקלה, סטאטוס הטיפול ואמצעי טיפול חלופיים בתקלה, ככל שיש כאלה;
{{ח:תתת|(8)}} לעניין מנהל המערכת ומחלק – נתוני רשת המתח הגבוה, העליון והעל ונתוני תחנות הכוח שלהן נשמר מקום ברשת, נתוני חיבורים ונתונים של עבודות על חשבון אחרים בהתאם לטבלאות א׳ עד י״א שבנספח ג׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין מנהל המערכת – דוח חודשי של נתונים על שינויי תדר המערכת כפי שנרשמו אצל מנהל המערכת, בהתאם לטבלה שבנספח ד׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(10)}} לעניין מחלק – דוח שנתי בדבר ההספק המותקן המצטבר הארצי של מיתקנים פוטו–וולטאים ברשת החלוקה, בהתאם לטבלאות שבנספחים ה׳ ו־ו׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(11)}} לעניין בעל רישיון חלוקה – דוח רבעוני המפרט את רשימת מיתקני הייצור שקיבלו תשובה לבקשה להתחבר לרשת החלוקה, דוח רבעוני המפרט את רשימת מיתקני הייצור שחוברו לרשת ודוח סטטיסטי לשר לשנה קלנדרית, והכול בהתאם לטבלאות שבנספח ז׳.
{{ח:תת|(א1)}} '''פרסום נתוני גבייה מצרכנים ביתיים'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מידע על אודות האפשרות להסדרי תשלום, לאמצעי תשלום והעלויות הכרוכות בכך;
{{ח:תתתת|(ב)}} אופן הפנייה לרשות החשמל בתלונה נגד ספק שירות חיוני.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על המידע לפי סעיף קטן (1), מחלק יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מידע על אודות מספר ניתוקי חשמל בשנה הקלנדרית האחרונה (להלן – השנה האחרונה) בשל איחור בתשלום חשבון צריכה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר ניתוקי חשמל בשנה האחרונה בשל חוב צריכה של צרכנים בתעריף מופחת;
{{ח:תתתת|(ג)}} מידע על אודות שיעור הערכות הצריכה והדילוגים היזומים שספק השירות החיוני ביצע בשנה האחרונה;
{{ח:תתתת|(ד)}} מספר התקנות מת״מ בשנה האחרונה;
{{ח:תתתת|(ה)}} מידע על אודות משך הזמן הממוצע שחלף בשנה האחרונה בין מועד עריכת חשבונות הצריכה לבין תשלום החשבונות בפועל.
{{ח:תתת|(3)}} הפרסום יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני רשת ויתעדכן אחת לשנה עד חודש מאי.
{{ח:תתת|(4)}} ספק שירות חיוני רשת ישלח למחלקות רווחה ברשויות מקומיות ולארגונים חברתיים, לפי בקשתם, עלון מידע מעודכן בדבר האפשרות להסדרי תשלום; הבקשה תוגש באופן מקוון באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני.
{{ח:תת|(א2)}} '''פרסום נתונים בנוגע לסקרי חיבור ומתן התחייבות חיבור לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יפרסם לגבי כל סקר חיבור שהתבקש ממנו לבצע את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המועד שבו בוצע התשלום בעבור ביצוע סקר החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} טכנולוגיית המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} המכסה, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35כו1|באמת מידה 35כו1}} (להלן באמת מידה זו – המכסה), שבמסגרתה מבקש החיבור מעוניין להקים את המיתקן;
{{ח:תתתת|(ה)}} מיקום המיתקן המבוקש;
{{ח:תתתת|(ו)}} המועד הצפוי להשלמת סקר החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} נתן מנהל המערכת התחייבות לחיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו5|אמת מידה 35כו5}} (להלן באמת מידה זו – התחייבות לחיבור), יפרסם מנהל המערכת את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מועד מתן ההתחייבות לחיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום המיתקן המתוכנן;
{{ח:תתתת|(ג)}} הטכנולוגיה והמכסה המבוקשת;
{{ח:תתתת|(ד)}} ההספק שלו ניתנה התחייבות לחיבור ותוקף ההתחייבות לחיבור.
{{ח:תתת|(3)}} פקעה התחייבות לחיבור, יפרסם מנהל המערכת הודעה כי ההתחייבות לחיבור פקעה.
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יפרסם בכל שנה נתונים בנוגע לחיבורים המוגבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב|סעיף (ב1) לאמת מידה 35יב}}, אשר אושרו, חוברו או הושלמו לאחר הסרת המגבלות, באותה שנה קלנדרית, והכול בהתאם לנוסח שבטבלה יב, בנספח ג׳ לאמת המידה.
{{ח:תת|(א3)}} '''פרסום סקרים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת או מחלק , לפי העניין, יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, סקרי היתכנות, סקרי תכנון וסקרי חיבור שהכין, במלואם, בתום שבעה ימי עבודה ממועד שליחת הסקרים למבקש ולא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה מאותו מועד.
{{ח:תתת|(2)}} אם קיימים בסקר מידע או נתון אשר לדעת מבקש הסקר יש להשאירם חסויים, לרבות בשל היותם סוד מסחרי, יודיע מבקש הסקר למנהל המערכת או למחלק, לפי העניין, בתוך שבעה ימי עבודה ממועד קבלת הסקר, על המידע או הנתונים אשר יש להשאירם חסויים ואת הנימוקים לסודיותם; מנהל המערכת או המחלק יחליט, בתוך שבעה ימי עבודה, אם לגלות את המידע או הנתון, במלואו או בחלקו, ויודיע על כך בתשובה מנומקת בכתב למבקש הסקר.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), אם הודיע מבקש הסקר על מידע או נתונים שיש להשאירם חסויים לפי סעיף קטן (2), מנהל המערכת או מחלק, לפי העניין, יפרסם את הסקר בתום 7 ימי עבודה ממועד שליחת תשובתו לפי סעיף קטן (2) למבקש הסקר, ובלבד שהרשות לא הורתה לו אחרת בשל פנייה שביצע מבקש הסקר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 37|סעיף 37 לחוק משק החשמל}}.
{{ח:תת|(א4)}} '''פרסום מידע על אודות מצב הרשת'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.10.2022):}}
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, מידע על אודות האפשרות לשילוב מיתקני ייצור פוטו־וולטאים במקומות צרכנות על בסיס המקום הפנוי הקיים ברשת, ויחולו לעניין פרסום המידע ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המידע יכלול את מצב הרשת המצרפי בכל אזור וכן את מדד עומס הרשת והאפשרות לחיבור, תוך התייחסות להיקף ההספק שניתן לחבר במקום;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק השירות החיוני רשת יאפשר לבצע חיפוש מידע על אודות מצב הרשת במתח נמוך, במתח גבוה או במתח עליון, על פי כתובת פרטנית של מקום צרכנות, ברמה של יישוב, רחוב ומספר בית, וגם על בסיס קואורדינטות; תוצאת החיפוש לגבי מתח גבוה ולגבי מתח נמוך תכלול מידע ראשוני בדבר האפשרות לשלב מיתקן ייצור לרשת במקום הצרכנות ובדבר ההספק המרבי שניתן לשלב במקום זה; תוצאת החיפוש לגבי מתח עליון תכלול מידע ראשוני כאמור בעבור האזור שבו נמצא מקום הצרכנות ולא בעבור המיקום המסוים.
{{ח:תתת|(2)}} אם לפי תוצאות חיפוש שמפרסם ספק שירות חיוני רשת בהתאם לסעיף קטן (1) אין מקום פנוי ברשת לצורך שילוב מיתקן במקום הצרכנות או שסך ההספק הפנוי ברשת נמוך מההספק שאותו ביקש הצרכן לבדוק לצורך שילוב מיתקן ייצור, יציין הספק שירות חיוני רשת, במסגרת תוצאת החיפוש האמורה, גם את המועד שבו צפויה השלמת פיתוח הרשת הנוגעת בדבר, אשר תאפשר קליטת מיתקני ייצור נוספים.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, מפת פוטנציאל לשילוב מיתקני ייצור פוטו־וולטאים לרשת, בחלוקה אזורית, על בסיס המקום הפנוי הצפוי במערכת ההשנאה (תחמ״ש) וברשת ההולכה; הפרסום יוצג בנוגע לחמש שנים קדימה, בתצוגה נפרדת בעבור כל שנה.
{{ח:תתת|(4)}} מידע שמתפרסם לפי סעיף זה יכלול את מצב הרשת המצרפי בכל אזור וכן את מדד עומס הרשת והאפשרות לחיבור, תוך התייחסות להיקף ההספק שניתן לחבר בכל אזור בהתאם לתוכנית הפיתוח הנוגעת בדבר.
{{ח:תתת|(5)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (4), לגבי עדכון המידע בפרסומים לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נתוני רשת ההולכה יעודכנו, לכל הפחות, בכל חצי שנה קלנדרית ונתוני מערכת ההשנאה יעודכנו, לכל הפחות, בכל רבעון קלנדרי; המידע לגבי הפוטנציאל הפנוי לשילוב ברשת החלוקה, לאחר קיזוז המיתקנים שכבר חוברו, יעודכן, לכל הפחות, בכל יום; ספק שירות חיוני רשת יציין בפרסום את מועד עדכון הנתונים האחרון שנעשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם ספק שירות חיוני רשת לא עדכן את הנתונים בהתאם לתדירות הקבועה בסעיף קטן זה, והוגשה במועד שבו הנתונים לא היו מעודכנים כאמור בקשה לשילוב מיתקן ייצור פוטו־וולטאי אשר ניתנה לגביה תשובת מחלק שלילית בשל זמינות הרשת, ישיב ספק השירות החיוני רשת לצרכן שהגיש את הבקשה את התשלום בעד הרישום לבקשה, ששילם לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ג) לאמת מידה 35כ2}}, ולעניין בקשה לשילוב מיתקן במתח גבוה – ישיב לו גם את התשלום בעד בדיקת הבקשה ששילם;
{{ח:תתתת|(ג)}} לצורך פרסום הנתונים ועדכונם בהתאם לתדירות הקבועה בפסקה (א), יעביר מנהל המערכת לספק שירות חיוני רשת, לפי בקשתו, את המידע הדרוש לצורך כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן ומועד פרסום המידע'''
{{ח:תתת|(1)}} המידע יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו ויועבר לארגוני הצרכנים לא יאוחר מ־60 ימים מיום שהוצג בפני הגורמים המאשרים אותו אצל ספק השירות החיוני או מיום חובת פרסומו לפי כל דין, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} המידע האמור בסעיף (א)(1) יובא בחשבון החשמל, אחת לשנה.
{{ח:תתת|(3)}} הדוח האמור בסעיף (א)(2) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו לא יאוחר מ־1 ביוני בכל שנה.
{{ח:תתת|(4)}} המידע האמור בסעיף (א)(7) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני בתוך 12 שעות מתחילת הפסקת החשמל באירוע החריג ועד תום האירוע.
{{ח:תתת|(5)}} המידע האמור בסעיפים (א1)(1)(א) ו־(ב) יובא גם בצרופות לחשבון הצריכה, אחת לשנה, וכן על גבי התראה שנייה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ב)(3)(ו)}}.
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), המידע האמור בסעיף (א)(8) יוצג במשרדי רשות החשמל בלבד.
{{ח:תתת|(7)}} הנתונים האמורים בסעיף (א2)(1) יפורסמו באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד התשלום בעבור סקר החיבור.
{{ח:תתת|(8)}} הנתונים האמורים בסעיף (א2)(2) יפורסמו באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד מתן ההתחייבות לחיבור.
{{ח:תתת|(9)}} ההודעה האמורה בסעיף (א2)(3) תפורסם באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעת תוקף ההתחייבות לחיבור.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד עדכון המידע'''
{{ח:תתת|(1)}} המידע האמור בסעיפים (א)(3), (5) ו־(6) יעודכן אחת לשנה או אחת לרבעון בהתאם למועדי הפקת הדוחות אצל ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(2)}} המידע האמור בסעיף (א)(4) יעודכן אחת לשבוע, ביום ג׳, ואם חל חג ביום ג׳ – ביום החול הראשון שאחריו.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א (מידע)}}''' {{ש}} מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם – יפורסם על ידי בעל רישיון הולכה או מחלק}}
{{ח:ת}} תשלום קבוע (לא כולל מע״מ)
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מרכיב התשלום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סכום&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מונה ותפעול המונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קריאת המונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקת חשבון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שליחת חשבון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מוקד שירות צרכנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א (מידע)}}''' {{ש}} הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת הזיהום הנוצר בשל ייצור זה – יפורסם על ידי מנהל המערכת {{ח:הערה|(בתקופה הקובעת: יפורסם על ידי תפ״ט)}}}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;יצרן&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג דלק&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;נתוני ייצור חודשיים (נתונים משתנים מחודש לחודש)&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;רמת זיהום לקוט״ש ביחס לפחם (נתון קבוע)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אלפי טון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מיליארד קוט״ש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אחוזי ייצור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אחוזי עלות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;חברת החשמל לישראל בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פחם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סולר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מזוט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;יצרני חשמל פרטיים – חשמל קונבנציונאל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;יצרני חשמל פרטיים – אנרגיות מתחדשות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא רלוונטי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ג׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א}}''' {{ש}} נתוני רשת מתח העל, העליון והגבוה ותחנות הייצור המחוברות אליה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''א.'''}} '''נתונים ביחס למקטע רשת המתח העל והעליון – יפורסם על ידי מנהל המערכת:'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם מעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מתחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לתחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מתח (קילו וולט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם תרמי במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם שיא חורף אחרון במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם שיא קיץ אחרון במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם ממוצע שנתי במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ב.'''}} '''נתונים ביחס לשנאים בתחנות מיתוג ומשנה – יפורסם על ידי מנהל המערכת:'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מחוז בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מינהלי בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק נקוב בשנאי (מגה וולט אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;השנאה מרמת מתח (קילו וולט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;השנאה לרמת מתח (קילו וולט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עומס מרבי בחורף בשנאי (מגה וולט אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עומס מרבי בקיץ בשנאי (מגה וולט אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייצור מחובר לשנאי בצד המתח הגבוה (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיא ייצור חורף (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיא ייצור קיץ (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יתירות קיימות בשנאי (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ג.'''}} '''נתונים ביחס למקטע רשת המתח הגבוה – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה:'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מחוז בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מינהלי בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קוד מעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם מעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחמ״ש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם שנאי שממנו יוצא הקו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מתח במעגל (קילו וולט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייצור מחובר למעגל (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ד.'''}} '''נתונים למעגלים ברשת המתח הגבוה המיועדים לשדרוג בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מחוז בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מינהלי בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קוד מעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחמ״ש שממנה יוצא המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מתח במעגל (קילו וולט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייצור מחובר למעגל (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד מתוכנן לסיום העבודה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יכולת תרמית לאחר שדרוג (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ה.'''}} '''נתונים למעגלים חדשים ברשת המתח הגבוה בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מחוז בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מינהלי בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קוד המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחמ״ש שממנה יוצא המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מתח במעגל (קילו וולט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייצור מחובר למעגל (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד מתוכנן לסיום העבודה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ו.'''}} '''נתונים למעגלים ברשת המתח העל והעליון ולקווים המיועדים לשדרוג ברשת זו – יפורסם על ידי מנהל המערכת'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מחוז בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מינהלי בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קוד המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחמ״ש שממנה יוצא המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מתח במעגל (קילו וולט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייצור מחובר למעגל (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד מתוכנן לסיום העבודה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ז.'''}} '''נתונים למעגלים חדשים ברשת המתח העל והעליון בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית – יפורסם על ידי מנהל המערכת'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מחוז בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מינהלי בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קוד המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחמ״ש שממנה יוצא המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מתח במעגל (קילו וולט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייצור מחובר למעגל (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד מתוכנן לסיום העבודה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ח.'''}} '''נתונים ביחס לתחנות כוח אשר מחוברות לרשת החשמל במתח על, עליון וגבוה – יפורסם על ידי מנהל המערכת ובעל רישיון חלוקה'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם תחנת הכוח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק נקוב של תחנה קונבנציונלית/קוגנרציה (name-plate) או הספק פנלים ב־PV או הספק טורבינות רוח בחוות רוח (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק הממירים (ב־PV) (מגה וואט או מגה וולט אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ההספק השמור לתחנה בהתאם לסקר החיבור (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק שיא שיצא מהתחנה בשלוש שנים אחרונות (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק התחנה ברישיון (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק התחנה בפועל (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גודל החיבור של המיתקן (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המעגל בכניסה לתחנת הכוח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המעגל ביציאה מתחנת הכוח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם התחמ״ש שאליה מחוברת לתחנת הכוח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ט.'''}} '''נתונים ביחס לתחנות כוח שלהן נשמר מקום ברשת במתח על, עליון וגבוה וטרם הגיעו להפעלה מסחרית – יפורסם על ידי מנהל המערכת ובעל רישיון חלוקה:'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם תחנת הכוח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק נקוב של תחנה קונבנציונלית/קוגנרציה (name-plate) או הספק פנלים ב־PV או הספק טורבינות רוח בחוות רוח (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק הממירים (ב־PV) (מגה וואט או מגה וולט אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ההספק השמור לתחנה בהתאם לסקר החיבור (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק שיא שיצא מהתחנה בשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק שיא שיצא מהתחנה בשנה שקדמה לשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק שיא שיצא מהתחנה בשנתיים שקדמו לשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק התחנה ברישיון (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק התחנה בפועל (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גודל החיבור של המיתקן שהוזמן (מגה וולט אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחמ״ש שאליה מחוברת תחנת הכוח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''י.'''}} '''חיבורים חדשים והגדלות חיבור למתח גבוה ונמוך – יפורסם על ידי מחלק'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר הזמנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מחוז בחברת החשמל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גודל חיבור באמפר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך פתיחת הזמנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך הנפקת שובר תשלום 10%&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תשלום מקדמה 10% על ידי המזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך השלמת התיאום הטכני&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך יעד לאישורי רשויות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך חפירה מתוכנן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום חפירה בפועל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום עבודות מבוקש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך הנפקת שובר תשלום שני 70%&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} '''חיבורים חדשים והגדלות חיבור למתח גבוה ונמוך (המשך טבלה י׳)'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;תאריך תשלום שני 70% על ידי המזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תחילת ביצוע עבודות החיבור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום ביצוע עבודות בפועל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תשלום אחרון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תשלום בדיקת מיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך בדיקת מיתקן ומתן מתח למיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תחילת עיכוב ראשון על ידי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום עיכוב ראשון על ידי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תחילת עיכוב שני על ידי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום עיכוב שני על ידי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סה״כ מספר עיכובי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סה״כ מספר ימים של עיכובי מזמין&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''יא.'''}} '''הזמנת עבודות על חשבון אחרים במתח גבוה ונמוך – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר הזמנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מחוז בחברת החשמל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך פתיחת הזמנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך הנפקת שובר תשלום 15%&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תשלום מקדמה 15% על ידי המזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך השלמת התיאום הטכני&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך יעד לאישורי רשויות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך קבלת אישורי רשויות בפועל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך יעד לגמר הביצוע המתואם&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך יעד לביצוע חפירה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום חפירה בפועל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} '''הזמנת עבודות על חשבון אחרים במתח גבוה ונמוך (המשך טבלה י״א)'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;תאריך הנפקת שובר תשלום שני 85%&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תשלום שני 85% על ידי המזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תחילת ביצוע עבודות החיבור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תשלום אחרון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום ביצוע עבודות בפועל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תחילת עיכוב ראשון על ידי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום עיכוב ראשון על ידי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תחילת עיכוב שני על ידי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום עיכוב שני על ידי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סה״כ מספר עיכובי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סה״כ מספר ימים של עיכובי מזמין&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־12}}
{{ח:תת|'''יב.'''}} '''תשובות לחיבור מוגבל למיתקן תחבורתי ציבורי – יפורסם על ידי המחלק'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר הזמנה/שם הצרכן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גודל החיבור המבוקש (MVA)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך הגשת בקשת מידע לחיבור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד החיבור המבוקש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד תשובת המחלק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד החיבור שניתן בתשובת מחלק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד הגשת בקשה לחיבור מוגבל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גודל חיבור מינמלי שנדרש (MVA)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טווח שעות לחיבור המינימלי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גודל חיבור מקסימלי שנדרש (MVA)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טווח שעות לחיבור המקסימלי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;המועד המבוקש לקבלת החיבור המוגבל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד מתן החיבור המוגבל בפועל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ד׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א}}''' {{ש}} דוח חודשי של נתונים על שינויי תדר המערכת כפי שנרשמו אצל מנהל המערכת}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;זמן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;התדר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center&quot;&gt;dd/mm/yy hh:ss&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center&quot;&gt;ff.ffff&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ה׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א}}''' {{ש}} נתוני הספק של מיתקנים בטכנולוגיה פוטו–וולטאית המחוברים לרשת החלוקה שלהם הסדרה בתוקף ברמה חודשית}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הספק מותקן למיתקן בודד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הסדרה תעריפית של רשות החשמל (מס׳ ישיבה)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מחלק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק מותקן שבעבורו קיים אישור מחלק {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק מותקן {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר מערכות שבעבורן קיים אישור מחלק {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר מערכות מותקנות {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;24&quot;&gt;0–50&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;הסדרה ראשונה (ישיבה 216)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: black;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: black;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: black;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: black;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: black;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: black;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;הסדרה שנייה (ישיבה 302)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;הסדרה שלישית (ישיבה 375)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;הסדרה רביעית (ישיבה 389)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;הסדרה חמישית (ישיבה 417)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;הסדרה שביעית (ישיבה 478)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;בלא הגבלת גודל&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;רכיב ייצור + פרמיה (ישיבה 145)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;0–5,000&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;מונה נטו (ישיבה 389)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;0–25&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;מונה נטו אחיד (ישיבה 460)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;16&quot;&gt;51–12,000&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;P.V בינוני (ישיבה 284)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;P.V בינוני (ישיבה 356א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;P.V מכרזי קרקע חלוקה (ישיבה 346)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;הליך תחרותי (ישיבה 506)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ו׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א}}''' {{ש}} נתונים על הספק מותקן של מיתקנים בטכנולוגיה פוטו–וולטאית המחוברים לרשת ההולכה, שלהם הסדרה בתוקף על פי הסדרתם ברמה חודשית}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הסדרה תעריפית של רשות החשמל (מס׳ ישיבה)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק מותקן שבעבורו קיים אישור תעריף {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק מותקן {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;P.V הולכה (ישיבה 325)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;P.V הולכה (ישיבה 344)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;P.V הולכה (ישיבה 347)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;P.V הולכה (ישיבה 385)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכרזי קרקע (443)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ז׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|דוח רבעוני – רשימת מיתקני ייצור שקיבלו תשובה לבקשה להתחבר לרשת – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מחוז בחח״י&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;אזור מנהלי בחח״י&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;יישוב&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;תאריך הגשת הבקשה על ידי היזם&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;תאריך פתיחת הזמנה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מס׳ הזמנה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מס׳ ההסדרה של הרשות שעל פיה מבוקש החיבור&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מועד מבוקש על ידי היזם לחיבור המיתקן לרשת&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הספק מיתקן הייצור המבוקש (בקילו־וואט)&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;האם הבקשה כוללת חיבור חדש לשילוב או להגדלת חיבור קיים?&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מתח הרשת&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;למיתקן ייצור במתח גבוה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;למיתקן ייצור במתח נמוך&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;תשובת המחלק למבקש החיבור&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;המועד המתוכנן להפעלה מסחרית&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סיבות לדחיית הבקשה {{מוקטן|(אם נדחתה – מתוך רשימת תשובות אפשריות כמפורט מטה)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;נימוקים לתשובת מחלק שלילית לחיבור&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;פרוט נתונים במסגרת תשובת מחלק חיובית מוגבלת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם קו המתח הגבוה שאליו יחובר המיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחנת משנה שאליה מחובר המיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם קו המתח הנמוך שאליו יחובר המיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחנת הטרנספורמציה שאליה יחובר המיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האם הוטל על בעל המיתקן להתקין אמצעי להגבלת זרם (כן/לא)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מגבלת הוצאת הספק מהמיתקן (כן/לא)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ השעות שבהן צפויה מגבלת הספק (שעות)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} רשימת סיבות אפשריות:
{{ח:תת|•}} תשובת מחלק חיובית.
{{ח:תת|•}} תשובת מחלק חיובית מוגבלת.
{{ח:תת|•}} תשובת מחלק שלילית לתעריף.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|דוח רבעוני – רשימת מיתקני ייצור שחוברו לרשת}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מחוז בחח״י&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;אזור מנהלי בחח״י&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;יישוב&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;תאריך הגשת הבקשה על ידי היזם&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;תאריך פתיחת הזמנה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מס׳ הזמנה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מס׳ ההסדרה של הרשות שעל פיה מבוקש החיבור&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מועד מבוקש ידי על היזם לחיבור המיתקן לרשת&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;גודל מיתקן הייצור המבוקש (בקילו וואט)&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;האם הבקשה היא לחיבור או חדש להגדלת חיבור קיים?&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מתח הרשת&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;למיתקן ייצור במתח גבוה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;למיתקן ייצור במתח נמוך&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מועד הפעלה מסחרית בפועל&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הסיבה לדחיית המועד החיבור הנדרש או לאי־עמידה בו&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;פרוט נתונים במסגרת תשובת מחלק חיובית מוגבלת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם קו המתח הגבוה שאליו חובר המיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם קו המתח הנמוך שאליו חובר המיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחנת הטרנספורמציה שאליה חובר המיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האם הוטל על בעל המיתקן להתקין אמצעי להגבלת זרם (כן/לא)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מגבלת הוצאת הספק מהמיתקן (כן/לא)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ השעות שבהן צפויה מגבלת הספק (שעות)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|דוח סטטיסטי לשר לשנה קלנדרית}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;חודש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ המיתקנים שחוברו לרשת מתח גבוה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק המיתקנים שחוברו לרשת במתח הגבוה (MW)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק ממוצע למיתקן (MW)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ המיתקנים שחוברו לרשת המתח הנמוך&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק המיתקנים שחוברו לרשת במתח הנמוך (MW)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק ממוצע למיתקן (KW)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אחוז מימוש מכסה תעריפית (בפירוט לכל מכסה)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ מיתקני מתח גבוה שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מספר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק מיתקני מתח גבוה שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מ״ו)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ מיתקני מתח נמוך שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מספר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק מיתקני מתח נמוך שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מ״ו)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ מיתקני מתח גבוה שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מספר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק מיתקני מתח גבוה שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מ״ו)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ מיתקני מתח נמוך שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מספר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק מיתקני מתח נמוך שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מ״ו)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיבות מרכזיות אופייניות למתן תשובה שלילית לבקשת החיבור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אחוז מימוש מהמכסה התעריפית היו אילו מחוברים מיתקנים שנענו בשלילה לרשת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שנה קודמת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ לשנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|7ב||תיקון: 6.2.12, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 19.2.18, 23.9.19, 25.11.20, 2.12.20; תשע״ח, תש״ף־31, תשפ״א־6, תשפ״א־15, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''מוקדי שירות של ספק שירות חיוני רשת'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי דיגיטלי מקוון“ – אמצעי התקשרות של צרכן עם ספק שירות חיוני רשת, שאינו שיחה טלפונית, ובכלל זה אתר האינטרנט והיישומון של ספק השירות החיוני רשת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בירור חשבון“ – בקשת צרכן לקבלת מידע בשל טעות בחשבון החשמל, שאינה כוללת ביצוע פעולות שוטפות הקשורות בחשבון החשמל, ובכלל זה תשלומים, הפקות אישורים, קריאת מונה ודחיית תשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול בתקלה“ – טיפול בתלונת צרכן בשל תקלה שמקורה במתח נמוך בלבד המזין את מיתקן הצרכן במקום הצרכנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוקד תקשורת כתובה“ – מוקד בירורים בנושאים צרכניים באמצעות שיחוח (צ׳אט) או מסרון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענה אנושי מקצועי“ – מענה טלפוני הניתן על ידי עובדים שהוכשרו לספק מענה בטלפון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענה קולי“ – מענה שאינו אנושי, המאפשר לצרכן ביצוע פעולות בנושאים צרכניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיום התקשרות“ – הודעת צרכן שנמסרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף (א) לאמת מידה 17}}, בעניין בקשתו לניתוק חיבור החשמל מרשת החשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקלה מערכתית כללית בהספקת השירות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 18ב|בסעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(א)}} '''מוקדי שירות'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מוקד טלפוני שבו יינתן שירות רב־תכליתי בכל הנושאים הקשורים לצרכנות ולאספקת חשמל.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה קולי בעברית ובערבית בנושאים הקשורים לצרכנות ולאספקת חשמל.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה אנושי מקצועי בנושאי בירור חשבון, טיפול בתקלה וסיום התקשרות.
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3), יעמיד ספק שירות חיוני רשת לרשות צרכניו גם אמצעים דיגיטליים מקוונים שאינם נכללים במוקד הטלפוני ובמוקד התקשורת הכתובה, שבאמצעותם יוכל צרכן להעביר פניות לספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''שעות פעילות המוקדים בנושאי צרכנות ואספקת חשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} נציגי השירות הטלפוני ישיבו לפניות הטלפוניות המגיעות למוקד הטלפוני לפי שעות הפעילות כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בנושאי צרכנות, ובכלל זה בנושאי בירור חשבון וסיום התקשרות, יינתן מענה אנושי מקצועי בימים א׳ עד ה׳, מהשעה 8:00 עד השעה 19:00, למעט בחגים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בנושאי אספקת חשמל, תקלות ומפגעים יינתן מענה אנושי מקצועי בכל שעות היממה ובכל ימות השנה;
{{ח:תתתת|(ג)}} בנושאי עבודות הקשורות במדור התכנון, מדור בודקים ומדור מתכננים, יינתן מענה אנושי ומקצועי בימים א׳ עד ה׳ מהשעה 8:00 עד השעה 15:00, למעט בחגים;
{{ח:תתתת|(ד)}} ביום שאינו יום עבודה של ספק השירות החיוני רשת, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן בהודעה מוקלטת, את הימים והשעות של פעילותו במוקד הטלפוני, וכן יודיע על המוקדים הנוספים שבהם הוא זמין בשעות שבהן המוקד הטלפוני אינו זמין.
{{ח:תתת|(2)}} במוקד התקשורת הכתובה, אם ספק השירות החיוני רשת מפעיל מוקד שכזה, יינתן מענה בימים א׳ עד ה׳, משעה 8:00 עד השעה 19:00, למעט בחגים.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יספק מענה קולי לביצוע פעולות של תשלום חשבונות, הצטרפות להוראת קבע, דיווח קריאת מונה בתעריף אחיד וכל שירות אחר שהורתה לו הרשות, שיפעל בכל שעות היממה ובכל ימות השנה, למעט במצב חירום כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 29א|בסעיף (א)(2) לאמת מידה 29א}} או בקרות אירוע חריג; ספק שירות חיוני רשת רשאי לכלול במענה הקולי, לפי שיקול דעתו, פעולות בעניין מוצרים ושירותים המשתנים מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ג)}} '''זמן מתן מענה'''
{{ח:תתת|(1)}} המוקד הטלפוני, הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות, ייתן, בשעות פעילות המענה האנושי בנושאי צרכנות כאמור בסעיף (ב)(1) (להלן – שעות הפעילות בנושאי צרכנות), מענה אנושי מקצועי לצרכנים לפי סעיף זה, לאחר מתן האפשרות לבחור את סוג השירות ואת שפת המענה האנושי.
{{ח:תתת|(2)}} ככלל, בפניות למוקד טלפוני העוסקות בנושאי טיפול בתקלה, סיום התקשרות ובירור חשבון, לא יעלה משך זמן ההמתנה למענה אנושי בשעות הפעילות בנושאי צרכנות על 6 דקות מתחילת השיחה, אלא אם כן בחר הצרכן לקבל שירות השארת הודעה שהוצע לו על ידי ספק השירות החיוני רשת בהתאם להוראות סעיף קטן (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לחרוג מזמן המענה הקבוע בסעיף קטן (2), בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור השיחות בנושאי טיפול בתקלה, בירור חשבון וסיום התקשרות שבהן משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי עולה על 6 דקות מתחילת השיחה, לא יעלה על 15 אחוזים מתוך כלל השיחות בנושאים כאמור המתקבלות במוקד הטלפוני, בחישוב ממוצע חצי שנתי; החישוב יבוצע פעמיים בשנה, בחודשים מרס וספטמבר, בעבור חצי השנה הקלנדרית שקדמה לרבעון שבו בוצע החישוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק שירות חיוני רשת רשאי לפנות לרשות בדיעבד ולבקש אישור על חריגה נוספת, מעבר לשיעור שנקבע בפסקה (א).
{{ח:תתת|(3א)}} חרג ספק שירות חיוני רשת מזמן המענה האנושי לשיחה שנקבע לפי סעיף קטן (2), ישלם תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1; חובת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תחול לגבי חריגה מזמן המענה שאושרה לפי סעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(4)}} בכל נושא שאינו מבין הנושאים המפורטים בסעיף קטן (2), נציגי השירות הטלפוני ישיבו בתוך שלוש דקות לפניות המגיעות למוקד; על אף האמור, אם זמן ההמתנה הצפוי לקבלת מענה אנושי עולה על 3 דקות, יודיע על כך ספק השירות החיוני רשת לצרכן במענה קולי, לא יאוחר משתי דקות מתחילת השיחה, ויאפשר לצרכן השארת הודעה ובקשה לשיחה חוזרת של נציג המוקד הטלפוני אל הצרכן; ספק השירות החיוני רשת יחזור אל הצרכן במענה אנושי בתוך שלוש שעות ממועד השארת ההודעה במוקד הטלפוני; השאיר הצרכן הודעה כאמור פחות משעתיים לפני תום יום העבודה, רשאי ספק השירות החיוני רשת לחזור לצרכן במענה אנושי ביום העבודה הבא ולא יאוחר משלוש שעות ממועד תחילת יום העבודה.
{{ח:תתת|(5)}} חזר ספק השירות החיוני רשת לצרכן כאמור בסעיף קטן (4) והצרכן לא ענה, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן בהודעה קולית או במסרון את טווח השעות שבהן יחזור בשנית לצרכן, ובלבד שהמועד שבו יחזור לצרכן יהיה לא יאוחר משלוש שעות מהמועד שבו מסר הודעה או שלח מסרון כאמור; חזר ספק השירות החיוני רשת לצרכן בפעם השנייה כאמור והצרכן לא ענה, יודיע לו, בהודעה קולית או במסרון, כי מאחר שלא ענה עליו לפנות למוקד השירות מחדש.
{{ח:תת|(ג1)}} '''דיווחים'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יאסוף וינטר נתונים על אודות דפוסי המענה וזמני ההמתנה למענה אנושי לצרכנים הפונים למוקד הטלפוני בנושאי הצרכנות השונים ועל פי פעולת הנציג.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשת יפרסם באתר האינטרנט שלו את השיעור הממוצע החצי שנתי של כלל הפניות שעמדו בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי בנושאי סיום התקשרות, טיפול בתקלה ובירור חשבון; בתקופה שעד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), ספק השירות החיוני רשת יבצע פרסום כאמור אחת לחצי שנה ואילו בתקופה החל מיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) ואילך, יבצע פרסום כאמור אחת לשנה.
{{ח:תת|(ד)}} '''פעילות המוקד בשעות עומס'''
{{ח:תתת|(1)}} במצבי עומס הקשורים בצרכנות יעמיד ספק השירות החיוני רשת את המוקד הטלפוני לרשות צרכניו ויאפשר מתן מענה אנושי ככל הניתן ועל פי תור הפניה, לרבות מענה קולי בדבר המידע הרלוונטי לעניין הקשור במצב העומס שנוצר.
{{ח:תתת|(2)}} במצבי עומס הנובעים מאי־אספקת חשמל ברשת מתח העל, העליון והגבוה בלבד, יעמיד ספק השירות החיוני רשת לרשות צרכניו מענה קולי בדבר קיום התקלה על פי איזור והצגת זמן משוער לסיום הטיפול, ככל שהוא ידוע.
{{ח:תת|(ה)}} '''פעילות באירוע חריג'''
{{ח:תת}} בקרות אירוע חריג או תקלה מערכתית כללית בהספקת השירות –
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יפעיל את המוקד הטלפוני לדיווח על תקלות הנובעות מאי אספקת החשמל (להלן – מוקד חירום); מוקד החירום יפעל בכל ימי השבוע במשך כל שעות היממה והוא יתוגבר בכוח אדם ככל שיידרש לצורך מענה הולם לאירוע.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה קולי בדבר קיום התקלה באספקת החשמל על פי איזור וזמן משוער לסיום הטיפול ככל שידוע; מענה אנושי יינתן על פי תור.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יפעל ככל הניתן כדי להעמיד לרשות צרכניו שירות לקבלת מסרונים בקרות אירוע חריג, אשר יופעל אוטומטית ככל האפשר, עם הגדרת האירוע החריג, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} נרשם צרכן לשירות קבלת הודעות במסרונים ממוקד החירום, יביא לידיעתו ספק השירות החיוני רשת מידע בדבר קיום התקלה באספקת חשמל ככל שניתן ובהתבסס על המידע הקיים אצלו לגבי תקלות ברשת מתח גבוה בלבד, על פי האזור הרלוונטי לצרכן וזמן משוער לסיום הטיפול;
{{ח:תתתת|(ב)}} מזמן שהוגדר האירוע כאירוע חריג ועד לסיום האירוע, יישלח לצרכן, לפי התור האוטומטי, מסרון מעודכן.
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני רשת יזום קשר טלפוני עם צרכן שנרשם לקבלת שירות טלפון יזום; צרכן זכאי לשירות טלפון יזום אם במועד הרישום הציג אסמכתא להיותו עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית; במסגרת שירות טלפון יזום, ועל מנת שיעודכנו התושבים באזור הרלוונטי, יביא מוקד החירום לידיעת הצרכן את קיום התקלה באספקת החשמל, הטיפול הנדרש לה, סטאטוס הטיפול ככל שידוע ומועד משוער להחזרת הזרם ככל שידוע; ספק השירות החיוני רשת יבדוק, בין היתר, אפשרויות לאספקת גנראטורים ואת התקיימותם של תנאים המצריכים מענה {{ח:הערה|[במקור: ספק שירות חיוני רשת]}} מיוחד לטיפול, תוך שקילת כלל החלופות שיאפשרו מתן המענה המיוחד, ככל שניתן ובכפוף לכל דין.
{{ח:תתת|(5)}} נתן ראש אגף צרכנות ברשות לספק שירות חיוני רשת, הנחיות נוספות מעבר לאמור באמת מידה זו, בהתאם לנסיבות המקרה ובכפוף לכל דין, ינהג ספק השירות החיוני רשת לפי ההנחיות.
{{ח:תת|(ו)}} '''תיעוד שיחות למוקד הטלפוני'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת יקליט את השיחות הטלפוניות המתקבלות במוקד הטלפוני וישמור את ההקלטות לתקופה שלא תפחת משנה ממועד ההקלטה; הודעה על ההקלטה תינתן לצרכן במסגרת המענה הקולי.

{{ח:סעיף|7ג||תיקון: 27.9.17, 5.8.20, 11.8.21; תשפ״א־17, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} '''צרכנים שאספקת החשמל חיונית להם'''
{{ח:תת|(א)}} '''רישום'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני ירשום צרכן העומד בכל התנאים המפורטים להלן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו:
{{ח:תתתת|(א)}} הצרכן רשום בספרי ספק השירות החיוני ומחויב בתעריף ביתי. לעניין זה ייחשבו כצרכנים רשומים גם ילדיו הקטינים של הצרכן הרשום, בן או בת הזוג שלו או כל אדם אחר, אשר חולקים עימו את משק הבית.
{{ח:תתתת|(ב)}} הצרכן המציא לספק השירות החיוני הצהרה ערוכה לפי הטופס שבנספח ב׳ לאמת מידה זו וחתומה בידו, על הימצאות המכשיר ושימוש בו על ידי הצרכן הרשום או מי שנחשב לצרכן רשום לפי סעיף קטן (א), במקום הצרכנות, אשר כוללת במסגרתה גם את האישורים הנדרשים לעניין אותו מכשיר לפי נספח א׳ לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} ההצהרה כאמור בסעיף קטן (1)(ב) תוגש אחת לשנתיים או אחת לשלוש שנים, לפי המפורט בנספח א׳ לגבי המכשיר שנעשה בו שימוש במקום הצרכנות, או במקרה של אחד מהשינויים הבאים: שינוי במצב הרפואי, שינוי כתובת או שינוי במכשיר הנמצא בשימוש.
{{ח:תתת|(3)}} לא הומצאה הצהרה מעודכנת כאמור בסעיף קטן (2), יבוטל הרישום של הצרכן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, ובלבד שספק השירות החיוני הוציא מכתב התראה לצרכן, לא יאוחר מחודשיים לפני תום כל תקופה של שנתיים או של שלוש שנים, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} '''פרסום'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את המכשירים הרפואיים החיוניים המנויים בנספח א׳ לאמת מידה זו ואת הטופס המצורף כנספח ב׳ לאמת מידה זו.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־17, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 7ג|לאמת מידה 7ג}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''מכשיר רפואי חיוני הוא מכשיר מהמפורטים להלן:'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;30%&quot;&gt;המכשיר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;האישורים הנדרשים שיש לכלול {{ש}} במסגרת ההצהרה לפי נספח ב׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;30%&quot;&gt;תוקף&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר הנשמה בשימוש ביתי (מנשמים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
{{ח:תת|3.}} אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שלוש שנים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לב מלאכותי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
{{ח:תת|3.}} אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שלוש שנים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחוללי חמצן לשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר BPAP בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר CPAP בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר דיאליזה ביתית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת חולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר משעל בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר סקשיין בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מייארבו בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;HIGH FLOW בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר IPV בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־17, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳ {{ח:פנימי|סעיף 7ג|לאמת מידה 7ג}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''הצהרה על שימוש במכשיר רפואי חיוני'''

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''הנחיות:'''

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} הדפס את הטופס הזה ומלא אותו בצבע שחור או כחול כהה בלבד.
{{ח:תת|2.}} אנא דאג שהרופא ימלא את הדף הנוסף.
{{ח:תת|3.}} אנא דאג שהרופא המטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר יחתום על הטופס לאחר מילויו.
{{ח:תת|4.}} אם ההצהרה היא לגבי שימוש במכשיר הנשמה בשימוש ביתי או בלב מלאכותי, נדרש גם אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים; בלא אישור זה הטופס אינו בתוקף.
{{ח:תת|5.}} אנא דאג לשלוח את הבקשה אל מוקד השירות של ספק השירות החיוני.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''פרטי הצרכן הרשום:'''

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} &lt;table style=&quot;width: 600px; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;פרטים אישיים של הצרכן הרשום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ חוזה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת לידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מצב משפחתי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;ר/נ/ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} פרטי הקטין בנו/בתו של הצרכן הרשום או בן/בת הזוג של הצרכן הרשום, או כל מי שחולק עם הצרכן הרשום את משק הבית, אשר עושה שימוש במכשיר:
{{ח:ת}} (אם הקטין הוא הזכאי שאספקת החשמל חיונית לו, יש לצרף ספח תעודת זהות שבו רשום הקטין)
{{ח:תת|2.}} &lt;table style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;פרטים אישיים של המשתמש במכשיר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת לידה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''כתובת מקום הצרכנות ופרטי התקשרות עם הצרכן הרשום:'''
{{ח:תת|3.}} &lt;table style=&quot;width: 800px; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;כתובת מגורים עיקרית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עיר/יישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שכונה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רחוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ בית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כניסה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קומה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דירה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מיקוד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הערות&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|4.}} &lt;table style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;פרטי קשר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טלפון בבית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טלפון נייד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר נוסף&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''מידע חשוב'''

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לפני אישור בקשה זו תיבחן ההצהרה לעניין שימוש במכשיר בכפוף לרשימת המכשירים הרפואיים החיוניים שבנספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 7ג|לאמת מידה 7ג לכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018}} (להלן – נספח א׳).
{{ח:תת|1.}} כחלק מבקשה זו, על המבקש להמציא לחברה אמצעי קשר זמינים לצורך עדכונים ובירורים.
{{ח:תת|2.}} בקשה מסוג זה תוגש כל שנתיים או כל שלוש שנים, בהתאם לסוג המכשיר וכמפורט בנספח א׳, או במקרה של אחד מהשינויים האלה: שינוי במצב הרפואי, שינוי כתובת או שינוי במכשירים הנמצאים בשימוש; אי־עמידה בתנאי זה עשויה להביא לביטול הזכאות.
{{ח:תת|3.}} בקשה זו נוגעת לנושא ניתוק זרם החשמל עקב אי־עמידה בתשלום חשבון צריכה שוטף, אך לא עקב חובות בשל צריכה שלא כדין/&lt;wbr&gt;תקלה/&lt;wbr&gt;עבודה יזומה על ידי החברה.
{{ח:תת|4.}} בעת תקלה תינתן עדיפות לטיפול בצרכנים בעלי בקשה מסוג זה, אך אין החברה מתחייבת לכך והדבר כפוף לצרכים תפעוליים.
{{ח:תת|5.}} לצרכנים המגישים בקשה זו מומלץ להחזיק מקור כוח חלופי לשעת חירום לצורך המכשיר החיוני.
{{ח:תת|6.}} בקשה זו אינה פוטרת מחובת תשלום חשבון החשמל השוטף; אי־תשלום יישא ריבית פיגורים ואכיפת גבייה על פי דין.
{{ח:תת|7.}} מומלץ לפנות אל המוסד לביטוח הלאומי לבירור זכאות להנחה בחשבון החשמל.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הצהרה'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני, החתום מטה, צרכן חשמל בתעריף ביתי, מצהיר בזה על נכונות האמור בבקשה זו ועל כך שיש ברשותי ובשימושי או ברשות ובשימוש בני/בתי הקטינ/ה או ברשות ובשימוש בן/בת הזוג שלי או ברשות ובשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, מכשיר רפואי חיוני הנטען מאספקת חשמל שוטפת. המכשיר נמצא בשימושי האישי/בשימוש בני/בתי הקטינ/ה / בשימוש בן/בת הזוג שלי / בשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, בתוך הבית המשמש למגורים, וחיוני כי תהיה לו אספקת חשמל במשך כל שעות היממה.
{{ח:ת}} אני מצהיר שאעדכן את חברת החשמל ואת קופת החולים באופן מיידי על כל שינוי במכשיר מציל חיים שברשותי/ברשות בני/בתי הקטינ/ה, ברשות בן/בת הזוג שלי או ברשות אחר החולק עימי את משק הבית, מעבר דירה או שינוי במצב הרפואי.
{{ח:ת}} אני מצהיר כי הפרטים שמסרתי מלאים ונכונים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים||{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימה}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אישור רופא מטפל שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר בקופת החולים'''
{{ח:ת}} להשלמה על ידי הרופא המטפל בצרכן בקופת החולים, שעוסק בתחום הרפואי הנוגע בדבר.
{{ח:ת}} אנא מלא כל מידע וענה על כל השאלות באופן מלא;
{{ח:תת|(1)}} תאר את הציוד שלו זקוק המטופל:
{{ח:תתת|□}} מכונת הנשמה בשימוש ביתי (מנשם)
{{ח:תתת|□}} לב מלאכותי
{{ח:תתת|□}} אחר – לפי רשימת מכשירים ברשימה שבנספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 7ג|לאמת המידה 7ג}}; יש לציין סוג המכשיר:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;סוג המכשיר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;סוג המכשיר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחוללי חמצן לשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר BPAP בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר CPAP בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מייארבו בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;HIGH FLOW בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר דיאליזה ביתית בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר IPV בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר משעל בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר סקשיין בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} אני מאשר בזה כי להערכתי המקצועית המטופל {{מוקטן|(שם פרטי ושם משפחה)}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . זקוק לשימוש במכשיר מציל חיים הנטען מאספקת חשמל שוטפת.
{{ח:ת}} יש למלא את כל הפרטים; אישור חסר לא יתקבל.
{{ח:ת}} פרטי הרופא:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרטים אישיים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ רישיון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} חתימת הרופא + חותמת: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} למילוי רק בעבור מכשיר הנשמה ביתי או לב מלאכותי: אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;קופת חולים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טלפון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כתובת היחידה/הסניף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חתימת הרופא וחותמת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים||{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימה}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}}}}

{{ח:סעיף|7ד||תיקון: 22.11.20; תשפ״א־18}}
{{ח:ת}} '''החרגות מאמות המידה לצורך ביצוע ניסוי במשק החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניסוי“ – שימוש בטכנולוגיה חדשה או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, אשר צפויים לשפר או לייעל את תפקוד משק החשמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – אדם שאינו ספק שירות חיוני, אשר קיבל אישור מאת המדען הראשי במשרד האנרגיה, שהפעילות המוצעת לביצוע על ידו היא ניסוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סש״ח רלוונטי“ – ספק שירות חיוני אשר הניסוי משפיע על מקטע משק החשמל שנמצא באחריותו; אם קיים יותר מספק שירות חיוני אחד אשר הניסוי עשוי להשפיע על מקטע משק החשמל שנמצא באחריותו – ספק השירות החיוני שהרשות קבעה שהמקטע שנמצא בתחום אחריותו הוא הרלוונטי יותר לתחום הניסוי מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} '''חריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש יהיה רשאי להגיש בקשה להחרגתו מהוראות אמות המידה שבכללים אלה, כולן או חלקן, לצורך ביצוע ניסוי, לפי סעיף (ג), ובלבד שתקופת ההחרגה מהוראות אמות המידה לא תעלה על 4 שנים, ושהבקשה עומדת בכל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} ההחרגה הכרחית לקיומו של הניסוי ומיועדת לתכלית הניסוי בלבד;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההחרגה אינה פוגעת או מסכנת את בטיחות הרשת או שרידותה;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההחרגה אינה משפיעה על לוחות התעריפים שחלים על המבקש.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים חריגים שסיבותיהם יפורטו בבקשת החריגה מהוראות אמ{{ח:הערה|ו}}ת המידה שהוגשה לפי סעיף (ג), מבקש יהיה רשאי לבקש החרגה מהוראות אמות המידה לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה בסעיף קטן (1); על בקשה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (1), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי''''
{{ח:תת}} מבקש אשר מעוניין שלא לעמוד בהוראה מהוראות אמות המידה שבכללים אלה, כמפורט בסעיף (ב), יגיש לסש״ח הרלוונטי בקשה אשר תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור כללי של הניסוי וטכנולוגיית הניסוי;
{{ח:תתת|(2)}} התועלת הצפויה למשק החשמל ולמקטע הסש״ח הרלוונטי, מביצוע הניסוי;
{{ח:תתת|(3)}} היקף ומשך של הניסוי המבוקש;
{{ח:תתת|(4)}} משך הזמן שבעבורו נדרשת החרגה מהוראות אמות המידה;
{{ח:תתת|(5)}} פירוט אמות המידה שהמבקש מעוניין לחרוג מהן באופן חלקי או מלא, והנימוק לכך שהחריגה המבוקשת מאמות המידה עומדת בתנאים האמורים בסעיף (ב);
{{ח:תתת|(6)}} פירוט ההסדרים החלופיים לאמות המידה הנדרשים לעריכת הניסוי;
{{ח:תתת|(7)}} כל מידע נוסף שלדעת המבקש נוגע לבקשה לאישור החרגת המבקש מאמות המידה.
{{ח:תת|(ד)}} '''עמדת סש״ח רלוונטי לבקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי'''
{{ח:תת}} סש״ח רלוונטי יעביר לרשות החשמל, עם העתק למבקש, בתוך 45 ימי עבודה מיום שקיבל את הבקשה כאמור בסעיף (ג), את מתווה הניסוי שהוגש לו על ידי המבקש ואת עמדתו בנוגע לבקשה; הסש״ח הרלוונטי ימסור את עמדתו באופן המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם הבקשה עומדת בתנאים המפורטים בסעיפים (ב) ו־(ג) – יעביר המלצה לאישור הבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הבקשה לא עומדת בתנאים המפורטים בסעיפים (ב) ו־(ג) – יעביר התייחסות מנומקת הכוללת, בין השאר, את הסיבה שלדעתו יש לדחות את הבקשה, ובכלל זה את התנאי מהתנאים לפי סעיף (ב) שלדעתו לא מתקיים והסיבה לכך שהוא לא מתקיים.
{{ח:תת|(ה)}} '''החלטות בבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי, בצירוף עמדת סש״ח רלוונטי כאמור בסעיף (ד), תובא לאישור מליאת הרשות, אלא אם כן מתקיים האמור בסעיף קטן (2).
{{ח:תתת|(2)}} בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי, יראו אותה כאילו אושרה על ידי מליאת הרשות גם אם לא הובאה לפניה, אם מתקיימים לגבי הבקשה כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} צורפה לה עמדת סש״ח רלוונטי הממליצה לאשר את הבקשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצוות המקצועי ברשות לא הודיע על כוונתו להביאה לאישור מליאת הרשות, בתוך 30 ימי עבודה ממועד קבלתה במשרדי הרשות.
{{ח:תתת|(3)}} אושרה בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי על ידי הרשות לפי סעיף קטן (1) או (2), יהיה רשאי המבקש לחרוג מהוראות אמות המידה בהתאם להחלטת הרשות.

{{ח:קטע3|פרק א סימן ב|סימן ב׳: מיתקני חשמל}}

{{ח:סעיף|8||תיקון: 18.7.07, 15.8.18, 25.11.20; תשע״ט־10, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מיתקני חשמל – אספקה, תחזוקה ובעלות'''
{{ח:תת|(א)}} '''אספקה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת אחראי לספק ציוד תקין ורשאי לקבוע את מאפייני הציוד המשמש אותו ומותקן על ידו, זולת אם נקבע אחרת באמות המידה או ברישיון ובכפוף לסטנדרטים החשמליים והבטיחותיים שקובעים מעת לעת הגופים המוסמכים לכך לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''תחזוקה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת אחראי לתחזוקה שוטפת ותקינה של מיתקני החשמל שהותקנו על ידו, ובלבד שיש לו אפשרות פיזית וחוקית לבצעה.
{{ח:תת|(ג)}} '''חיבורים נוספים'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת רשאי בכל עת, בכפוף לכל דין, לחבר חצרים או מקומות צרכנות אחרים למיתקני החשמל או לשרת באמצעותם צרכנים אחרים, ובלבד שלא תיפגע אספקת החשמל לצרכנים הקיימים.
{{ח:תת|(ד)}} '''חזקת בעלות'''
{{ח:תת}} כל מיתקני החשמל שהותקנו על ידי ספק שירות חיוני רשת הנם רכושו הבלעדי של ספק השירות החיוני רשת, זולת אם נקבע אחרת באמות המידה או ברישיון.
{{ח:תת|(ה)}} '''השתתפות צרכן בהוצאות'''
{{ח:תת}} הוראות סעיף (ד) יחולו גם אם הצרכן השתתף בהוצאות התקנתם או חיבורם של מיתקני החשמל וגם אם מיתקני החשמל הותקנו במיוחד לשם חיבור חצרים מסוימים או לצורכי מתן אספקת חשמל לצרכן מסוים.
{{ח:תת|(ו)}} '''קבלת מידע לצורך ביצוע פעולות במקרקעין'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך ביצוע פעולות במקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 46|סעיף 46 לחוק משק החשמל}} רשאי ספק שירות חיוני רשת לקבל מרשות האוכלוסין וההגירה את כל פרטי המידע האלה של בעל המקרקעין ושל מי שמחזיק במקרקעין:
{{ח:תתתת|(א)}} שם פרטי ושם משפחה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר זהות;
{{ח:תתתת|(ג)}} פרטי המען;
{{ח:תתתת|(ד)}} נתון פטירה;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר איתור בעל המקרקעין או המחזיק במקרקעין הרלוונטיים, ימחק ספק השירות החיוני רשת את המידע שקיבל לפי סעיף קטן (1).

{{ח:סעיף|9||תיקון: 5.7.02, 25.11.20; תשפ״א־6, 5.8.20; תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''ביקור מתואם במקום צרכנות'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיאום ביקור'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת או הצרכן, לפי העניין, רשאי ליזום תאום של ביקור במקום צרכנות לשם קבלת השירותים הדורשים ביקור במקום על פי אמות מידה אלו, לצורך תחזוקת המיתקנים ולכל צורך אחר הדורש כניסה למקום הצרכנות.
{{ח:תתת|(2)}} בתום הביקור ישאיר ספק השירות החיוני לצרכן הודעה על עצם הביקור, ופירוט רחב, ככל האפשר, על הטיפול והממצאים.
{{ח:תת|(ב)}} '''מניעת ביקור שתואם'''
{{ח:תת}} לא איפשר צרכן ביקור במקום צרכנות לאחר תאום, ישלם הצרכן ”עלות ביקור במקום לשווא“, כקבוע בשורות 1–3 ללוח תעריפים 5.4–2, למעט אם נמסרה לספק השירות החיוני רשת הודעה מטעם הצרכן על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.
{{ח:תת|(ג)}} '''אי הגעה במועד'''
{{ח:תת}} לא ביקר מי מטעם ספק השירות החיוני רשת במקום הצרכנות במועד המתואם, תקוזז מעלות השירות שניתן לצרכן עלות ביקור במקום לשווא כקבוע בשורות 1–3 ללוח תעריפים 5.4–2, למעט אם נמסרה לצרכן הודעה מטעם ספק השירות החיוני רשת על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.

{{ח:סעיף|10||תיקון: 29.11.05, 26.10.08}}
{{ח:ת}} '''שמירה על מיתקני חשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''פעולה במיתקן'''
{{ח:תת}} חיבור של מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני או של כל ציוד אחר שלו, ניתוקו, הסרתו, פירוקו או שינויו בכל דרך שהיא, לרבות הוספת עומס או שינוי בסוג או בטיב הצריכה, ייעשו רק בידי עובד של ספק השירות החיוני או מי שהוסמך לכך בידי ספק השירות החיוני מראש ובכתב.
{{ח:תת|(ב)}} '''פטור מאחריות בשימוש רגיל'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני לא יחייב צרכן בשל נזק למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב שימוש רגיל או עקב בלאי טבעי.
{{ח:תת|(ג)}} '''חיוב בשל נזק שנגרם במכוון או ברשלנות'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בנזק שנגרם למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב מעשה מכוון או רשלנות של הצרכן או מי מטעמו, לרבות כתוצאה משימוש במיתקן חשמל פרטי שהותקן במקום הצרכנות או בחצרים בהחזקתו או בבעלותו של הצרכן.

{{ח:סעיף|11||תיקון: 29.11.05}}
{{ח:ת}} '''שינויים במיתקן החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בגין נזק'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא ספק שירות חיוני כי בשל נזק שנגרם למיתקן חשמל נוצרה טובת הנאה לצרכן, רשאי הוא לראות את הצרכן כאחראי לנזק, אלא אם כן הוכח אחרת, ולחייבו במלוא הנזק שנגרם לפי התעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים ”עבודות על חשבון אחרים“.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בתשלום כל נזק אשר ייגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני עקב כל פעולה שעשה הצרכן בניגוד לאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|באמת מידה 10(א)}}.
{{ח:תתת|(3)}} נעשתה הפעולה במיתקן החשמל הפרטי של צרכן, רשאי ספק השירות החיוני לחייב את הצרכן בתשלום כל נזק אשר נגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני, זולת אם הצרכן לא ידע ולא יכול היה לדעת על הנזק העלול להיגרם כתוצאה מפעולתו.
{{ח:תת|(ב)}} '''ניתוק אספקה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום צרכנות או לחצרים אם הצרכן פעל בניגוד לאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|באמת מידה 10(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} ניתוק האספקה במקרה שבו קיים חשש כי ייגרם נזק לרכוש או לגוף ייעשה ללא הודעה מוקדמת.
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה אחר מהאמור בסעיף קטן (2), תינתן הודעה של שבעה ימים לפני הניתוק.

{{ח:סעיף|12||תיקון: 28.11.05, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הסרת מפגעים'''
{{ח:תת|(א)}} '''מפגע שנודע לצרכן'''
{{ח:תת}} נודע לצרכן רשום על מפגע במקום הצרכנות המפריע או העלול להפריע לרשת חשמל (להלן – מפגע) יסולק המפגע בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן הרשום או בעל המקרקעין שבמקום הצרכנות רשאי להסירו בכוחות עצמו, ובלבד שיעשה זאת בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום שנודע לו על המפגע.
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן רשאי לפנות אל ספק השירות החיוני רשת בבקשה כי הספק יסיר את המפגע. ספק השירות החיוני רשת יציין מראש בפני הצרכן את עלות הסרת המפגע, ועל פי בקשת הצרכן יסיר את המפגע בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום הפניה, ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
{{ח:תת|(ב)}} '''יידוע הצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} נודע לספק השירות החיוני רשת על קיומו של מפגע במקום צרכנות, יודיע על כך לצרכן הרשום ללא דיחוי, ויידע אותו על האפשרות להסיר את המפגע בעצמו או באמצעות ספק השירות החיוני רשת כאמור בסעיף (א); בהודעתו יציין ספק השירות החיוני רשת את עלות סילוק המפגע.
{{ח:תתת|(2)}} הודיע ספק השירות החיוני רשת על קיומו של מפגע לצרכן הרשום, ובתוך חמישה ימי עבודה הצרכן לא פנה לספק בבקשה להסיר את המפגע או לא הושלמה הסרתו בידי אחר, יסיר ספק השירות החיוני רשת את המפגע ויחייב את הצרכן הרשום בעלות ההסרה, ובלבד שספק השירות החיוני רשת ציין בפני הצרכן מראש את העלות הסרת המפגע. במקרה זה יתאם ספק השירות החיוני רשת ביקור במקום הצרכנות או בחצרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|באמת מידה 9(א)}} לצורך הסרת המפגע.
{{ח:תת|(ג)}} '''ניתוק אספקה לצורך הסרת מפגע'''
{{ח:תתת|(1)}} אם נדרש ניתוק החשמל לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את האספקה ובלבד שנשלחה הודעה מוקדמת לצרכן שלושה ימים לפחות לפני הניתוק.
{{ח:תתת|(2)}} אם לא ניתנה לספק השירות החיוני רשת גישה למקום הצרכנות לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את האספקה במקום הנמצא מחוץ למקום הצרכנות.
{{ח:תתת|(3)}} עלות הניתוק קבועה בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ד)}} '''מפגע בחצרים'''
{{ח:תת}} נמצא מפגע בחצרים, יראו את המחזיק בחצרים כאילו היה צרכן רשום לצורך אמת מידה זו.
{{ח:תת|(ה)}} '''פינוי שעוכב שלא באשמת ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תת}} בפרקי הזמן הנקובים באמת מידה זו לא יובאו בחשבון עיכובים שנגרמו בשל מניעה שגרם הצרכן, בעל המקרקעין או צד ג׳ או בשל החובה לקבל אישור, היתר או רישיון הנדרשים על פי כל דין.
{{ח:תת|(ו)}} '''סכנה לנזק לרכוש או לגוף'''
{{ח:תת}} על אף האמור לעיל, אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, יסיר ספק השירות החיוני רשת את המפגע באופן מיידי ללא הודעה מראש ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
{{ח:תת|(ז)}} '''ניתוק אספקה'''
{{ח:תת}} נוסף על האמור בסעיפים (ג) ו־(ו), אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את אספקת החשמל ללא הודעה מוקדמת.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: צריכת חשמל}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: צרכנות}}

{{ח:סעיף|13||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 11.4.11, 6.2.12, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 19.2.18, 28.6.18, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20; תשע״ח, תש״ף־5, תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''קביעת כמות חשמל שנצרכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''בסיס החישוב'''
{{ח:תת}} חשבון הצריכה יחושב על בסיס קריאת המונה בתקופת החשבון הרלוונטית ותפורט בו מכפלת סך הקוט״ש שנקרא במונה בתעריף לקוט״ש; הוראה זו לא תחול לגבי מת״מ.
{{ח:תת|(א1)}} '''גביית תעריף מערכתי'''
{{ח:תת}} המחלק יגבה מצרכן הצורך חשמל ממיתקן במקום הצרכנות אשר אינו מחויב בתעריף צריכת חשמל, תעריף מערכתי בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 8.1–1.
{{ח:תת|(ב)}} '''תדירות קריאת המונה'''
{{ח:תת}} לצורך קביעת התשלום בעבור הצריכה יקרא ספק השירות החיוני רשת את המונה אחת לתקופת חשבון; הוראה זו לא תחול לגבי מת״מ.
{{ח:תת|(ג)}} '''הרשאת גישה'''
{{ח:תת}} קריאת מונה המחייבת גישה פיזית למונה תיעשה בשעות סבירות ולאחר הצגת תעודה מזהה. ספק שירות חיוני רשת רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות או לחצרים אם הצרכן לא איפשר גישה למונה למשך תקופה העולה על 12 חודשים, שאחריה הוגשו לו שני חשבונות עוקבים על בסיס הערכת צריכה מוגדלת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|באמת מידה 14(ה)}} ובכפוף להודעה מוקדמת של 14 ימי עבודה לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} '''קביעת תשלום על בסיס הערכה'''
{{ח:תת}} על אף האמור לעיל, במקרים המפורטים להלן רשאי ספק שירות חיוני רשת לקבוע את התשלום בעבור צריכה על בסיס הערכת הצריכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|באמת מידה 14 (הערכת צריכה)}}:
{{ח:תתת|(1)}} המונה הוסר או שלא רשם את מלוא צריכת החשמל כתוצאה מליקוי או מפגיעה בו;
{{ח:תתת|(2)}} החשמל נצרך שלא דרך המונה;
{{ח:תתת|(3)}} לא התאפשרה לספק השירות החיוני רשת גישה למונה לצורך קריאתו בימים ובשעות סבירות מסיבה שאינה בשליטתו, ובלבד שספק השירות החיוני רשת קרא את המונה לפחות פעם אחת ב־12 החודשים שחלפו;
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני רשת לא ביצע קריאת מונה לתקופת החשבון המסוימת מטעמים של דילוג יזום, ובלבד שבתקופת החשבון הקודמת לא היה דילוג יזום ומספר הדילוגים היזומים לא יעלה על שניים במהלך השנה הקלנדרית; לא פעל ספק השירות החיוני רשת כאמור, ישלם לצרכן את עלות ההפרה כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1, נוסף על העלות הנחסכת מן התשלום הקבוע כקבוע בסעיף (ט)(1);
{{ח:תתת|(5)}} החשמל נצרך שלא דרך מונה במקום צרכנות של בעל מיתקן צריכה ייחודי.
{{ח:תת|(ה)}} '''פריסת תשלומים'''
{{ח:תת}} במקרים שבהם נדרש הצרכן לשלם הפרשים בשל הגשת חשבונות המבוססים על הערכת הצריכה, יופעל לבקשת הצרכן הסדר פריסה לתשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|באמת מידה 26(ו)}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''קריאת המונה על־ידי הצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן רשאי לקרוא בעצמו את המונה, במועדים שקבע ספק השירות החיוני רשת, ולמסור את נתוני צריכתו באמצעות הטלפון או באמצעי אחר. לצורך קביעת כמות החשמל שנצרכה יראו את נתוני הצריכה שקרא ומסר הצרכן כקריאת מונה לכל דבר ועניין. ספק השירות החיוני רשת ימסור מספר אסמכתא לצרכן לקבלת הקריאה באמצעי שיאפשר ספק שירות חיוני.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יאפשר לצרכן שהותקן לו מונה שאין לו גישה אליו, לבקשתו, לקרוא, אחת לשנה, את המונה; הגישה לקריאת המונה תתאפשר בתיאום מראש.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין מונים רציפים, שמידע מהם מפורסם ועומד לרשות הצרכן באתר האינטרנט של ספק שירות חיוני, פרסום קריאת המונה שם, כך שצרכן יוכל להתעדכן בה, תיחשב כמתן גישה לקריאת המונה.
{{ח:תת|(ז)}} '''אימות קריאת הצרכן'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת רשאי לאמת את קריאת הצרכן באמצעות קריאה מאוחרת. במקרה כזה תיקבע כמות החשמל שנצרכה בהתאם לקריאת ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תת|(ח)}} '''קריאת מונה מיוחדת'''
{{ח:תת}} צרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני רשת ביצוע קריאת מונה מיוחדת, שאינה ביוזמת ספק השירות החיוני רשת. בעבור שירות זה ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ט)}} '''זיכוי בגין דילוג יזום'''
{{ח:תתת|(1)}} לא בוצעה קריאת מונה על ידי ספק השירות החיוני רשת בתקופת חשבון מסוימת מטעמים של דילוג יזום, יזוכה הצרכן בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בלוח תעריפים 5.4.1–1 בהתאם לסוג המונה.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן שהוא צרכן רשום לגבי מספר מונים המותקנים באותו מקום צרכנות יזוכה בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בלוח תעריפים 5.4.1–1 לגבי כל מונה אשר בשלו משולם התשלום הקבוע.
{{ח:תת|(י)}} '''מחלוקת בגין כמות שנקבעה על בסיס הערכה'''
{{ח:תת}} במקרים של מחלוקת על כמות החשמל שנקבעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|באמת מידה 14 (הערכת צריכה)}} רשאי הצרכן לפנות אל ראש אגף צרכנות ברשות לצורך הכרעה בעניין.
{{ח:תת|(יא)}} '''תשלום לצרכן בגין ביצוע דילוג יזום ביתר'''
{{ח:תת}} בכל מקרה של חריגה מהוראת סעיף (ד)(4), יחויב ספק השירות החיוני רשת בתשלום לצרכן בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

{{ח:סעיף|14||תיקון: 29.11.05, 11.4.11, 6.2.12, 9.6.14}}
{{ח:ת}} '''הערכת צריכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''כמות חשמל שנקבעה בדרך של הערכה'''
{{ח:תת}} קביעת כמות חשמל שנצרכה בדרך של הערכה תהיה על יסוד כמות החשמל שנצרכה במקום הצרכנות הרשום על שמו של הצרכן או בחצרים המסוימים בתקופה אחרת, אשר מתקיימים בה תנאים הדומים ככל האפשר לתנאים אשר שררו בתקופה שלגביה נעשית ההערכה, או על יסוד קריאת המונה בתיקון יחסי לפי אחוז הטעות או הליקוי של המונה.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן החישוב אם לא נעשתה קריאה ראשונה'''
{{ח:תת}} אם לא נעשתה במקום הצרכנות או בחצרים קריאת מונה ראשונה, והתקיימו התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|באמת מידה 13(ד)}}, תיקבע כמות החשמל שנצרכה על יסוד כמות החשמל שנצרכה בתקופה דומה, במקומות צרכנות או בחצרים דומים.
{{ח:תת|(ג)}} '''צריכת חשמל שלא כדין'''
{{ח:תת}} במקרים של צריכת חשמל שלא כדין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|באמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}} רשאי ספק השירות החיוני להעריך את הצריכה גם בהתבסס על רישום צריכת עבר של הצרכן במערכת הממוחשבת, על מכשירי החשמל שבמקום הצרכנות או בחצרים, על רישומי מונה מחליף או מבקר, אם לא עומדים לרשותו התנאים להערכת הצריכה כאמור בסעיפים (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ד)}} '''הערכת צריכה למתקן ייחודי'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקבץ מיתקנים ייחודים, יתקין ספק שירות חיוני מדגם מונים שאינו כולל יותר מ־25 מונים; לעניין זה, ”מקבץ מיתקנים ייחודיים“ – קבוצת מיתקני צריכה ייחודיים, בעלי מאפייני צריכת חשמל דומים כפי שיאושר על ידי ראש אגף הנדסה ברשות, ולמעט מיתקני צריכה ייחודיים עם מונים, שהותקנו לצורך חיוב הצריכה בפועל.
{{ח:תתת|(2)}} חישוב צריכה של מיתקן צריכה ייחודי ייעשה על פי הערכה המבוססת על ממוצע קריאת המונים שבמדגם. ספק השירות החיוני יעביר לצרכן, לפי דרישתו, את תוצאות קריאת המונים של פיהם נעשתה הערכת הצריכה. על אף האמור בסעיף זה, הותקן מונה צריכה לפי בקשת הצרכן, תיקבע כמות הצריכה לצורך חיוב הצרכן לפי קריאת המונה.
{{ח:תת|(ה)}} '''הערכת צריכה מוגדלת'''
{{ח:תתת|(1)}} אם הצרכן לא איפשר לספק השירות החיוני גישה אל המונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|באמת מידה 13(ג)}} למשך תקופה העולה על 12 חודשים, ובמהלך תקופה זו הוגשו לצרכן חשבונות על בסיס הערכת צריכה, רשאי ספק השירות החיוני לשלוח לצרכן חשבון על בסיס הערכת צריכה בערך של 150% מממוצע החשבונות שנשלחו לצרכן במהלך 12 החודשים שקדמו לו (להלן – הערכת צריכה מוגדלת), ובלבד שספק השירות החיוני נקט בצעדים הנדרשים לביצוע הקריאה בפועל ובכלל זה משלוח הודעה בכתב על הצורך בביצוע הקריאה ויידוע הצרכן על האפשרות שיישלח אליו חשבון הערכה בערך של 150% כאמור, תקופת חשבון אחת לפחות לפני שיישלח אליו חשבון כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} הערכת צריכה מוגדלת תחשב כטעות בחשבון שאין משולמת בשלה ריבית.

{{ח:סעיף|15||תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 4.4.11, 6.2.12, 26.12.16, 19.2.18, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20; תשע״ח, תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''בדיקת דיוק מונה ותקינותו'''
{{ח:תת|(א)}} '''תדירות בדיקות מדגמיות'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יערוך אחת לשנה לפחות בדיקות מדגמיות לבדיקת דיוק המונים, ויעמיד לעיון הציבור את ממצאי בדיקתו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת רשאי להנחות בעל רישיון הולכה לערוך בדיקות דיוק המונים לצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} '''זכות הצרכן לבחור את דרך בדיקת המונה'''
{{ח:תת}} צרכן רשום רשאי לבקש שהמונה המותקן במקום הצרכנות ייבדק באחת מן הדרכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} על ידי ספק השירות החיוני רשת; ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה, תהיה הבדיקה ללא תשלום אם נעשתה פעם אחת במהלך שלוש שנים קלנדאריות. ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה פעם נוספת במהלך שלוש השנים הקלנדריות, ישלם בעבור הבדיקה הנוספת את התעריף הקבוע בשורות 7–8 ללוח תעריף 5.4–2, אלא אם כן נמצאה קריאתו לבדיקה מוצדקת.
{{ח:תתת|(2)}} על ידי בודק שהוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות (באמת מידה זו – בודק אחר); ביקש הצרכן כאמור, יחולו הוראות סעיף (ז).
{{ח:תת|(ג)}} '''משך הזמן עד לביצוע הבדיקה'''
{{ח:תת}} בדיקת מונה על ידי ספק השירות החיוני רשת, או הסרתו לצורך בדיקה על ידי בודק אחר, תיעשה לא יאוחר מ־30 ימים מיום קבלת בקשת הצרכן; לא פעל ספק השירות החיוני רשת כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ד)}} '''אופן בדיקת סוגי המונים ומבחני תקינות'''
{{ח:תתת|(1)}} מונה ישיר ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
{{ח:תתת}} בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ־10% של הזרם הבסיסי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ־50% של הזרם הבסיסי בעומס מאוזן.
{{ח:תתת}} עומס בדיקה חד־מופעי למונה תלת־מופעי יהיה בזרם של כ־20% וכ־100% של הזרם הבסיסי.
{{ח:תתת|(2)}} מונה למערכת מניה ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
{{ח:תתת}} בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ־10% של הזרם הנומינלי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ־50% של הזרם הנומינלי.
{{ח:תתת|(3)}} מונה מכני חדש לחיבור ישיר (ללא שנאי המרת זרם) ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2.
{{ח:תתת|(4)}} מונה מכני המחובר ישירות (ללא שנאי המרת זרם) ומותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3%.
{{ח:תתת|(5)}} מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי זרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2 במתח נמוך.
{{ח:תתת|(6)}} מונה מכני המחובר דרך שנאי זרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 3% במתח הנמוך.
{{ח:תתת|(7)}} מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי מתח וזרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 1 במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(8)}} מונה מכני המחובר דרך שנאי מתח וזרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 1.5% במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(9)}} מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-21 CLASS 2 במתח נמוך, ועל הקבוע בתקן IEC 62053-22 CLASS 0.5s במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(10)}} מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3% במתח נמוך, ואם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 1% במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(11)}} מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 3 במתח נמוך, ועל סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 2 במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(12)}} מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 4% במתח נמוך, ועל סטייה העולה על 3% במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(13)}} נמצא כי המונה המקורי אינו תקין, יוחלף המונה במונה אחר על ידי ספק השירות החיוני רשת, בין אם נבדק על ידו או בין אם נבדק על ידי בודק מוסמך אחר. ספק השירות החיוני רשת ישמור על המונה המקורי לתקופה שלא תפחת מששה חודשים ממועד החלפת המונה.
{{ח:תתת|(14)}} נמצא כי המונה אינו תקין, ומדידת האנרגיה כתוצאה מכך עולה על 5% סטייה, יתקן ספק השירות החיוני רשת את חשבונות הצריכה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 14|לאמת מידה 14 (הערכת צריכה)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ואמת מידה 26 (תיקון חשבון)}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''זכות ספק השירות החיוני רשת לבצע בדיקה במקום צרכנות'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת רשאי לבצע בדיקת מונה במקום צרכנות לאחר תיאום מראש עם הצרכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום צרכנות)}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''בדיקת מונה במעבדות ספק שירות חיוני רשת'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת רשאי להסיר את המונה ולבדקו במעבדותיו ובמקרה כזה יהיה אחראי להרכיב מונה חלופי במקום הצרכנות.
{{ח:תתת|(2)}} נמצא בבדיקה כי המונה תקין, יישא הצרכן בעלות הבדיקה, לרבות עלות הסרת המונה והתקנת המונה החדש, כקבוע בשורות 4 עד 6 ללוח תעריפים 5.4–2 בהתאם לסוג המונה.
{{ח:תתת|(3)}} נמצא בבדיקה כי המונה אינו תקין, לא יחויב הצרכן בתשלום, למעט אם החשמל נצרך שלא כדין, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}}.
{{ח:תתת|(4)}} דו״ח בדיקת המונה יישלח לצרכן בתוך שבעה ימים מיום הבדיקה.
{{ח:תת|(ז)}} '''בדיקת המונה על ידי בודק מוסמך אחר'''
{{ח:תת}} נבדק המונה על ידי בודק מוסמך אחר, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת יהיה אחראי, לפי דרישת הבודק האחר, להסיר את המונה ול מוסרו לו. ספק השירות החיוני רשת יתקין במקום הצרכנות מונה תקין; בסיום הבדיקה יעביר הבודק האחר את המונה לידי ספק שירות חיוני רשת.
{{ח:תתת|(2)}} עלות הבדיקה על ידי בודק אחר תחול על הצרכן, אולם אם יתגלה בבדיקה כי המונה אינו תקין יזכה ספק השירות החיוני רשת את הצרכן בסכום שלא יעלה על תעריף הבדיקה של ספק השירות החיוני רשת שאישרה הרשות, ולא יחויב בעלות המונה אשר יותקן במקום הצרכנות. בכל מקרה יישא הצרכן בעלות הסרת המונה והתקנתו, כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(3)}} הצרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני רשת להתקין את המונה שפורק ונבדק על ידי הבודק האחר. הצרכן ישלם בעבור ההתקנה, כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2. ספק השירות החיוני רשת רשאי לבדוק את המונה עם התקנתו.
{{ח:תת|(ח)}} '''מתן הודעה מוקדמת לצרכן טרם הסרת המונה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יודיע לצרכן בכתב על בדיקת מונה שביקש הצרכן בתוך 15 ימים ממועד קבלת בקשת הצרכן, ובה יציין את טווח הזמן המשוער לביצועה וכי ייתכן שהמונה יוסר.
{{ח:תתת|(2)}} במועד ההסרה יאפשר ספק השירות החיוני רשת לצרכן לתעד את קריאת המונה האחרונה ואת קריאת המונה הראשונה של המונה המחליף.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ט)}} '''תיעוד קריאת מונה בעת הסרת מונה החשמל ממקום הצרכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} החליף ספק שירות חיוני רשת מונה חשמל במקום צרכנות, מכל סיבה שהיא, למעט כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף (ח) או בסעיף (א)(2) לאמת מידה 16}}, יודיע בכתב לצרכן על ביצוע ההחלפה ועל תיעוד הקריאה האחרונה במונה שהוסר במועד הסרתו והקריאה הראשונה במונה המחליף במועד התקנתו; ספק שירות חיוני רשת יודיע לצרכן בכתב על ביצוע ההחלפה בתוך 15 ימי עבודה ממועד החלפת המונה.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני רשת יתעד את פרטי המונה שהוסר ממקום הצרכנות, לרבות קריאת המונה, גם באמצעות צילום, אשר יתויק בספרי ספק השירות החיוני רשת לפרק זמן שלא יפחת משנה ממועד ההסרה.
{{ח:תתת|(3)}} מצא ספק השירות החיוני רשת כי במונה שהוסר בוצעה צריכה שלא כדין או נפל בו ליקוי, ישמור ספק השירות החיוני רשת את המונה לתקופה שלא תפחת משישה חודשים ממועד הסרתו.
{{ח:תתת|(4)}} אין באי־ביצוע האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3) כדי לפטור את הצרכן מתשלום חוב הצריכה.

{{ח:סעיף|16||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 25.11.15, 19.2.18, 24.6.19, 25.11.20; תשע״ח, תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''צריכת חשמל שלא כדין'''
{{ח:תת|(א)}} '''הסנקציות המותרות לספק'''
{{ח:תת}} נצרך חשמל שסופק על ידי ספק שירות חיוני שלא כדין, רשאי ספק השירות החיוני, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת על פי דין, לעשות אחת או יותר מן הפעולות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לנתק את אספקת החשמל או לבצע הקטנת זרם לחצרים או למקום הצרכנות; אם לא ניתנה לספק השירות החיוני גישה לחצרים או למקום הצרכנות לצורך ניתוק אספקת החשמל וכל הקשור בכך, לאחר מתן הודעה כדין, ספק השירות החיוני רשאי לבצע את הניתוק בנקודה הנמצאת מחוץ להם, או ברשת החשמל שלו.
{{ח:תתת|(2)}} להסיר את המונה ולהעתיקו למקום שיקבע ספק השירות החיוני, על חשבון הצרכן.
{{ח:תתת|(3)}} לגבות מן הצרכן את התשלומים כמפורט בסעיפים (ד) ו־(ה), {{ח:פנימי|סעיף 11|באמת מידה 11(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35א|ובאמת מידה 35א (תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך)}}.
{{ח:תתת|(4)}} להתקין מונה חדש על חשבון הצרכן.
{{ח:תתת|(5)}} לפרק את החיבור כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 29א|באמת מידה 29א(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''המועד לפעולות וחובות הנלוות להן'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשאי לפעול כאמור בסעיפים (א)(2) ו־(4) באופן מיידי, ולהזמין את הצרכן למשרדי ספק השירות החיוני לבירור נסיבות הצריכה שלא כדין.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בכתב, שבעה ימים לפני פעולה כאמור בסעיפים (א)(1) ו־(3).
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן, על פי בקשתו, בדיקת המונה בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|באמת מידה 15(ז)}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''משך זמן הצריכה שלא כדין'''
{{ח:תת}} תקופת צריכת החשמל שלא כדין היא מהיום שבו החלה עד היום שבו נודע לספק השירות החיוני עליה.
{{ח:תת|(ד)}} '''אופן חישוב הכמות שנצרכה שלא כדין'''
{{ח:תת}} כמות החשמל שנצרכה בחצרים או במקום צרכנות בתקופת הצריכה שלא כדין תיקבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|באמת מידה 14 (הערכת צריכה)}}. ספק השירות החיוני יחשב את סכום ההפרש בין התשלום בעבור הכמות שנקבעה לבין התשלומים בפועל בתקופת הצריכה שלא כדין לפי תעריף החשמל הגבוה ביותר המזוהה במהלך תקופת הצריכה שלא כדין, או על פי התעריף הידוע במועד עריכת החשבון המתוקן, לפי הגבוה מביניהם. ספק השירות החיוני רשאי לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|באמת מידה 26(ו)(2)}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום נוסף בגין צריכה שלא כדין'''
{{ח:תת}} נוסף על הקבוע בסעיף (א)(3) ישלם הצרכן לספק השירות החיוני עלות חיוב בגין צריכה שלא כדין, כקבוע בשורה 7 בלוח תעריפים 5.4–2; במקרה חוזר של צריכה שלא כדין, ישלם הצרכן כקבוע בשורות 27 ו־28 בלוח תעריפים 5.4–2, בהתאם למספר המונים שנעשה בהם שימוש לא חוקי.

{{ח:סעיף|17||תיקון: 1.6.03, 25.11.15, 26.12.16, 19.2.18, 24.6.19, 23.9.19, 5.8.20, 2.12.20; תשע״ח, תש״ף־27, תש״ף־31, תשפ״א־17, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''סיום התקשרות'''
{{ח:תת|(א)}} '''צרכן רשום המבקש להתנתק'''
{{ח:תת}} צרכן רשום המבקש להתנתק מרשת החשמל יודיע על כך לספק השירות החיוני, וישלם את עלות הניתוק בהתאם למקום הניתוק כקבוע בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ב)}} '''פרק הזמן לביצוע הניתוק'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני יבצע את הניתוק בתוך 15 ימי עבודה מיום רישום הבקשה במשרדיו, ובלבד שהצרכן השלים את הנדרש ממנו בהתאם לקבוע בסעיפים (א) ו־(ג); לא פעל ספק השירות החיוני כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ג)}} '''ביטול מעמד צרכן רשום'''
{{ח:תת}} הצרכן לא יחשב לצרכן רשום במקום הצרכנות שלגביו ביקש ניתוק, החל מיום הניתוק ולא יאוחר מ־15 ימי עבודה מיום רישום בקשתו במשרדי ספק השירות החיוני, ובלבד שאיפשר לספק השירות החיוני לבצע את כל הדרוש לניתוק.
{{ח:תת|(ד)}} '''אחריות לתשלומים בעד שירותי חשמל וצריכתו'''
{{ח:תת}} כל עוד לא פעל הצרכן הרשום על פי האמור בסעיפים (א) או (ג), רשאי ספק השירות החיוני לגבות מהצרכן הרשום תשלו מים בעד שירותי חשמל שנותן ספק השירות החיוני, לרבות בעד צריכת חשמל.
{{ח:תת|(ה)}} '''צרכן שנותק ומבקש להתחבר מחדש'''
{{ח:תת}} צרכן שנותק מרשת החשמל בהתאם לאמת מידה זו רשאי לבקש לאחר מכן להתחבר מחדש לרשת החשמל; ביקש כאמור, ישלם לספק השירות החיוני דמי חיבור מחדש בהתאם למקום הניתוק כקבוע בשורה 9 ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ו)}} '''אישור על שימוש או אי שימוש בחשמל או אישור על העדר חובות'''
{{ח:תת}} צרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני להמציא לו אישור על שימוש או אי שימוש בחשמל או אישור על העדר חובות במקום הצרכנות או בחצרים. בעבור המצאת האישור ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 5.4–2.

{{ח:סעיף|18||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 27.9.17, 24.6.19, 5.8.20; תש״ף־27, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''רישום צרכן חדש'''
{{ח:תת|(א)}} '''בקשה לקבלת אספקת חשמל לחצרים שאינם מקום צרכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} המבקש לקבל אספקת חשמל לחצרים שאינם מקום צרכנות, יירשם כצרכן בציון שמו המלא, מספר תעודת הזהות שלו, מספר טלפון מעודכן של נייח ונייד, אם יש למבקש{{ח:הערה|,}} וכתובת למשלוח הודעות, וישלם לספק השירות החיוני הוצאות סידור ורישום כקבוע בשורות 11 או 12, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2; היה המבקש בעל דרכון זר ובעת מועד הגשת הבקשה היה בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל מעל לשנה, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
{{ח:תתת|(2)}} היה המבקש תאגיד, יצוין גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
{{ח:תתת|(3)}} במועד הבקשה ועם רישום צרכן חדש יציין ספק השירות החיוני בפני המבקש את מספרו של חוזה האספקה החדש כאסמכתא לביצוע הפעולה.
{{ח:תתת|(4)}} מבלי לגרוע באמור לעיל יאפשר ספק שירות חיוני רישום צרכן חדש גם באמצעים דיגיטליים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|באמת מידה 5 (הודעות)}}, למעט באמצעות מסרון.
{{ח:תת|(ב)}} '''אישור רישום'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני ימציא לצרכן בתוך 15 ימים ממועד רישומו במשרדיו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט זכויותיו וחובותיו של הצרכן כצרכן רשום, וימסור לצרכן מידע בדבר אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוג המונה המותקן במקום והאפשרות להתקנת מת״מ בהתאם לבקשת הצרכן;
{{ח:תתת|(2)}} הזכאות לבדיקת המונה במקום הצרכנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|באמת מידה 15(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(3)}} סוג התעריף שבו מחויב הצרכן, בהתאם למניה המותקנת אצלו.
{{ח:תת|(ג)}} '''הנושא באחריות התשלום לעניין חשמל שסופק'''
{{ח:תת}} נצרך חשמל שסופק בידי ספק שירות חיוני לחצרים, יהיה הספק רשאי לחייב את המחזיק בחצרים בתשלום בעד החשמל, זולת אם המחזיק הוכיח כי אדם אחר צרך את החשמל.
{{ח:תת|(ד)}} '''בחירת והתקנת מונה'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן זכאי לבחור בין מונה חד־פאזי, תלת־פאזי, מונה תשלום מראש (מת״מ) או תעריף עומס וזמן בכפוף לגודל החיבור של הצרכן והיקף הצריכה במקום הצרכנות. לעניין זה יביא ספק השירות החיוני לידיעת הצרכן את סכום התשלום הקבוע הנגזר מכל בחירה כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשאי להתקין מת״מ בלא הסכמת צרכן לחצרים שבהם הצרכן המבקש לקבל אספקת חשמל, במועד הגשת הבקשה הינו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה, למעט אם הצרכן יציג אסמכתה שיש בה להעיד על רכישת זכויות בעלות במקרקעין.

{{ח:סעיף|18א||תיקון: 17.11.21; תשפ״ב־20}}
{{ח:ת}} '''שיוך צרכן למספק ברירת מחדל'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(חלה על בקשת שיוך למספק ברירת מחדל שהוגשה למספק ברירת המחדל שהוגשה החל מיום 11.7.2022):}}
{{ח:תת|(א)}} '''בקשה לשיוך צרכן רשום למספק ברירת מחדל'''
{{ח:תת|(1)}} מספק ברירת מחדל יפרסם באתר האינטרנט שלו טופס לדוגמה של בקשה לשיוך צרכן רשום למספק ברירת מחדל; מספק ברירת מחדל רשאי לאפשר הגשת בקשה לשיוך צרכנים גם באמצעים דיגיטליים או באמצעות כל אחד מהאמצעים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף (א)(1) ו־(2) לאמת מידה 5 (הודעות)}}, למעט באמצעות מסרון; מספק ברירת מחדל רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} מספק ברירת מחדל ירשום זכות לקבלת אספקת חשמל במקום צרכנות בעקבות בקשה שקיבל מצרכן רשום או ממנהל המערכת; כתנאי לרישום הבקשה ישלם הצרכן הרשום למספק ברירת המחדל את הסכום הקבוע בשורה 11 או בשורה 12 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} מספק ברירת המחדל יבצע שיוך צרכן רשום ב־1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו הוגשה הבקשה לשיוך, ובלבד שהבקשה הוגשה באופן תקין עד יום ה־20 בחודש; הוגשה הבקשה לאחר יום ה־20 בחודש, יבצע מספק ברירת המחדל את השיוך ב־1 בחודש הקלנדרי שלאחר החודש העוקב לחודש שבו הוגשה הבקשה.
{{ח:תתת|(4)}} מספק ברירת מחדל ימציא לצרכן רשום ולמנהל המערכת אישור על קבלת הבקשה לשיוך, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו של הצרכן הרשום אצל מספק ברירת המחדל, בתוך 15 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה ולא יאוחר ממועד ביצוע השיוך; חל עיכוב בהמצאת אישור על בקשה לשיוך בשל נסיבות התלויות במספק ברירת המחדל, ישלם מספק ברירת המחדל לצרכן רשום תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 30 בלוח תעריפים 12.1–1, בעבור כל יום שבו טרם הומצא אישור קבלת הבקשה לשיוך המבוקש, עד סיום ההפרה.
{{ח:תתת|(5)}} עם קבלת האישור ממספק ברירת המחדל לפי סעיף קטן (4), יעדכן מנהל המערכת את המספק הפרטי של הצרכן הרשום בדבר בקשת השיוך שהגיש הצרכן הרשום.
{{ח:תת|(ב)}} '''ציון פרטים בבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} בבקשה לפי סעיף (א)(1) יצוינו כל הפרטים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שמו המלא של הצרכן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר טלפון מעודכן נייח ונייד לקבלת הודעות ומסרונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מספר הזהות שלו או מספר ח״פ;
{{ח:תתתת|(ד)}} כתובת דואר אלקטרונית למשלוח הודעות וחשבונות חשמל;
{{ח:תתתת|(ה)}} פרטי אמצעי התשלום בהוראת קבע;
{{ח:תתתת|(ו)}} שם המספק הקיים ומספר החוזה מול המספק הקיים.
{{ח:תתת|(2)}} היה הצרכן בעל דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו בבקשה גם מספר הדרכון הזר והיותו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, וכן יצוין תוקף האשרה; מספק ברירת מחדל רשאי לדרוש עיון באשרה.
{{ח:תתת|(3)}} היה הצרכן תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר זהות המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} '''אחריות לתשלום עד מועד ביצוע השיוך'''
{{ח:תת}} כל עוד לא בוצע השיוך, לא יהיה רשאי מספק ברירת המחדל לגבות תשלום מהצרכן הרשום בעבור שירותים שסופקו למקום צרכנות על ידי מספק חשמל פרטי.
{{ח:תת|(ד)}} '''איחוד חובות צרכן רשום'''
{{ח:תתת|(1)}} נותר צרכן רשום חייב בחובות כלפי מספק ברירת מחדל לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} בשל מקום צרכנות שבו צרך חשמל, יהיה רשאי מספק ברירת המחדל לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן רשום, במועד אחר או למקום צרכנות אחר, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלה.
{{ח:תתת|(2)}} חובות של צרכן רשום כלפי מספק החשמל הפרטי לא יעברו למספק ברירת המחדל לאחר ביצוע השיוך, והצרכן הרשום יהיה חייב להסדיר את חובו מול מספק החשמל הפרטי, גם לאחר השיוך למספק ברירת מחדל.

{{ח:סעיף|19||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''החלפת צרכנים'''
{{ח:תת|(א)}} '''העברת זכות לקבלת שירות חשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יעביר זכות לקבלת שירות חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון בעקבות בקשה של הצרכן הרשום (להלן – הצרכן המעביר) ובלבד שיירשם לגבי מקום הצרכנות אדם אחר המבקש להירשם כצרכן (להלן – הצרכן החדש). לחילופין, ספק שירות חיוני יעביר את הזכות לקבלת שירותי חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון לצרכן המעביר בעקבות בקשה של צרכן חדש. ספק השירות החיוני ירשום את הצרכן החדש וימציא לו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו כצרכן רשום, בתוך 15 ימים מיום הבקשה. חל עיכוב בביצוע כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן החדש את עלות ההפרה הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1, וזאת בכל חשבון צריכה שמוגש לו עד לסיום ההפרה.
{{ח:תתת|(2)}} לצורך ביצוע הבקשה יעמוד לרשות הצרכן, באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, טופס בקשה בכתב, וספק השירות החיוני רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה, ויציין בפני המבקש את מספר האסמכתה לביצוע.
{{ח:תתת|(3)}} לא בוצע לצרכן מעביר גמר חשבון בשל העדר רישום של צרכן חדש, יודיע לו ספק השירות החיוני על זכאותו לבקש את הפסקת שירותי הצריכה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|אמת מידה 17 (הפסקת שירותי צריכה ביוזמת הצרכן)}}.
{{ח:תתת|(4)}} מבלי לגרוע מהאמור לעיל, ספק שירות חיוני יאפשר החלפת צרכנים גם באמצעים דיגיטליים ובמענה לצרכן כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 5|באמת מידה 5 (הודעות)}}, למעט באמצעות מסרון.
{{ח:תת|(ב)}} '''ציון פרטים'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל בקשה כאמור בסעיף (א) יצוין שמו המלא של הצרכן החדש, מספר תעודת הזהות שלו, מספר טלפון מעודכן וכתובת למשלוח הודעות. היה הצרכן החדש בעל מספר דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
{{ח:תתת|(2)}} היה הצרכן החדש תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} '''אחריות לתשלום עד למועד הגשת הבקשה'''
{{ח:תת}} כל עוד לא הוגשה בקשה כאמור בסעיף (א) יהיה הצרכן הרשום אחראי לתשלום בעבור שירותי חשמל הניתנים למקום הצרכנות על ידי ספק השירות החיוני.
{{ח:תת|(ד)}} '''איחוד חובות'''
{{ח:תת}} נותר צרכן חייב בחובות כלפי ספק השירות החיוני על פי אמות מידה אלו בגין מקום צרכנות או חצרים שבהם צרך חשמל, יהא ספק השירות החיוני רשאי לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלו כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
{{ח:תת|(ה)}} '''עלות ביצוע ההחלפה'''
{{ח:תת}} צרכן חדש ישלם לספק השירות החיוני עלות ביצוע החלפת צרכנים (הוצאות סידור ורישום) כקבוע בשורות 11 או 12, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ו)}} '''חיוב מונה תעו״ז או מונה תשלום מראש בהתאם לתעריף אחיד'''
{{ח:תת}} מותקן במקום צרכנות מונה תעו״ז או מת״מ, וחדלו להתקיים התנאים להחלת התשלומים לפיהם במקום הצרכנות, ייוותרו המונים מותקנים במקום אך הצרכן הרשום יהא רשאי לפנות לספק השירות החיוני בבקשה לקבל חשבונות שוטפים על פי קריאה ובהתאם לתעריפים אחידים.
{{ח:תת|(ז)}} '''רישום או העברת זכות לקבלת שירות חשמל – חיוב מת״מ'''
{{ח:תת}} המחלק רשאי להתקין במקום צרכנות מת״מ לצרכן חדש שאינו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל או שהוא בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה אשר המציא למחלק את הפרטים הנדרשים לפי סעיף (ב)(1), למעט במקרה שיציג הצרכן, במועד הגשת הבקשה, אסמכתה שיש בה להעיד על רכישת זכויות בעלות במקרקעין. אם יש מחסור במוני תשלום מראש רשאי המחלק להתקין את המת״מ במועד מאוחר למועד הרישום וכל עוד במקום רשום הצרכן בעל אשרה ורישיון כאמור.

{{ח:סעיף|20||תיקון: 29.11.05, 6.2.12, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מונה תשלום מראש (מת״מ)'''
{{ח:תת|(א)}} '''זכאות להתקנת מונה תשלום מראש'''
{{ח:תת}} צרכן מתח נמוך זכאי כי יותקן במקום הצרכנות הרשום על שמו מונה תשלום מראש, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישלח לכל צרכן רשום חדש דף מידע בדבר מת״מ, לא יאוחר משבעה ימים ממועד הרישום במשרדיו.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן יגיש למחלק בכתב את בקשתו להתקין מת״מ במקום הצרכנות.
{{ח:תתת|(3)}} המת״מ שיותקן יאפשר קריאה של נתוני הצריכה.
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יבצע את הנדרש למעבר למונה תשלום מראש בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי המחלק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי המחלק להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 15 חודשים.
{{ח:תתת|(5)}} צרכן שבמקום הצרכנות הרשום על שמו הותקן מת״מ ימשיך להיות מחויב בחשבון החשמל בתשלום הקבוע שבו חויב בטרם ההתקנה.
{{ח:תתת|(6)}} מעבר למונה תשלום מראש יהיה לתקופה של שנה לפחות ולא יהיה כרוך בתשלום. החל מתום השנה הראשונה רשאי הצרכן לבקש התקנתו של מונה מתח נמוך המאפשר קריאה ועריכת חשבון, ובלבד שהצרכן יישא בעלויות הסרת והתקנת המונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(7)}} המחלק יבצע את בקשת הצרכן להתקנת מונה מתח נמוך כאמור בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חשבונות ותשלומים}}

{{ח:סעיף|21||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 8.7.13, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.18}}
{{ח:ת}} '''חובת תשלום'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריפים'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן ישלם לספק שירות חיוני את התשלומים בעבור שירותים הניתנים לו על ידי ספק השירות החיוני בהתאם לתעריפים שקבעה הרשות התקפים במועד מתן השירות.
{{ח:תתת|(2)}} שונה סוג התעריף המוחל על הצרכן, יודיע על כך הספק לצרכן לא יאוחר מ־15 ימים לפני מועד החלתו של סוג התעריף החדש, בהודעה בכתב שבה יפורטו מועד ההחלה והסיבה לשינוי.
{{ח:תתת|(3)}} לא הודיע ספק השירות החיוני בדבר החלתו של סוג התעריף החדש במועד, יחול השינוי בחודש העוקב למתן ההודעה ובלבד שניתנה התראה לצרכן 15 ימים לפחות לפני מועד החלתו של סוג התעריף בפועל.
{{ח:תתת|(4)}} בשל עיכוב בהחלת תעריף מכירה מרוכזת ישלם ספק השירות החיוני את הסכום הנקוב בלוח תעריפים 12.1–1. תשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בכל חשבון צריכה שנשלח לצרכן אחרי מועד החלת תעריף מכירה מרוכזת עד סיום ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום קבוע'''
{{ח:תת}} צרכן יחויב בתשלום קבוע אף אם לא צרך חשמל בפועל.
{{ח:תת|(ג)}} '''מס ערך מוסף'''
{{ח:תת}} על כל תשלום שעל הצרכן לשלם על פי אמות מידה אלו, יתווסף מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''ריבית פיגורים והוצאות טיפול'''
{{ח:תת}} בשל פיגור בתשלום חשבון צריכה ובתשלום חשבון שירותי רשת יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים וכן בהוצאות טיפול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24 (מועדי התשלום)}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''איחוד חשבון שירותי רשת וחשבון צריכה ואופן גביית חשבון שירותי רשת'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני לא יכלול בחשבון צריכה חוב בשל חשבון שירותי רשת, אלא אם כן הסכים לכך הצרכן מיוזמתו בכתב ומראש. חוב בשל חשבון שירותי רשת ייגבה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24 (מועדי התשלום)}}, בכפוף להודעת הצרכן על איחוד חשבון השירות עם חשבון הצריכה. במידה ולא הורשה ספק השירות החיוני לצרף את חשבון השירות לחשבון הצריכה, יגבה ספק השירות החיוני מהצרכן את עלות השירות במועד הזמנתו באמצעים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 25|באמת מידה 25 (אופן התשלום)}}, לפי העניין, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35א|אמת מידה 35א(ז)}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''קיזוז או ניכוי'''
{{ח:תת}} צרכן אינו רשאי לקזז או לנכות סכום כלשהו מהחשבון אלא בהסכמת ספק השירות החיוני בכתב ומראש.
{{ח:תת|(ז)}} '''כלי גבייה במקרי התחייבויות שלא נפרעו או כובדו'''
{{ח:תת}} לא פרע צרכן חשבון במועד, או שלא כובדו שיק או התחייבות אחרת שנתן צרכן לפירעון חשבון, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת״מ, והכול בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24 (מועדי התשלום)}}.
{{ח:תת|(ח)}} '''הכללת חוב צריכה בחשבון צריכה אחר'''
{{ח:תת}} לא פרע צרכן הרשום במספר מקומות צרכנות חשבון באחד ממקומות הצרכנות במועד, או שלא כובד ושיק או התחייבות אחרת שנתן הצרכן לפירעון חשבון, יהא ספק השירות החיוני רשאי לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלו כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
{{ח:תת|(ט)}} '''הליכי גבייה מצרכנים בתעריף מופחת'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשאי להשתמש בכלי גבייה, למעט ניתוק אספקת החשמל, לצורך גביית חובות צריכה מצרכנים בתעריף מופחת, זאת מבלי לפגוע בחובתו של הספק לפעול לגביית חובות באמצעי תשלום אחרים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן בתעריף מופחת בשל חוב צריכה בלבד, אם ספק השירות החיוני פעל להתקין מת״מ הכרחי והצרכן סירב לאפשר את התקנתו. במקרה כאמור, ספק השירות החיוני יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל, בכפוף למתן התראה בכתב לצרכן 15 ימים לפחות לפני ביצוע הניתוק.
{{ח:תת|(י)}} '''הליכי גבייה מצרכנים שאספק תחשמל חיונית להם ומנכי הרדיפות והמלחמה בנאצים'''
{{ח:תת}} לשם גביית חובות צריכה מצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, וכן מצרכן שהוא זכאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים)|בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס״א–2010}}, רשאי ספק שירות חיוני לפעול בהליכי גבייה אזרחיים בלבד, ואינו רשאי להשתמש בכלי גבייה.

{{ח:סעיף|22||תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 25.11.15, 12.9.16, 22.3.18, 24.6.19, 5.8.20, 26.5.21; תשע״ח, תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} '''משלוח חשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''תדירות שליחת החשבון'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני ישלח לצרכן חשבון צריכה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק השירות החיוני ישלח חשבון צריכה לצרכן המשויך לחשבון דו־חודשי אחת לחודשיים לערך, בעבור החודשים השוטפים הקודמים למועד שליחת החשבון, ולצרכן המשויך לחשבון חד־חודשי אחת לחודש לערך, בעבור החודש השוטף הקודם למועד שליחת החשבון; ספק השירות החיוני רשאי לשלוח לצרכן חשבון צריכה בעבור תקופת חשבון קצרה יותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק שירות חיוני ישלח את חשבון הצריכה בתוך 5 ימי עבודה ממועד קריאת מונה הצריכה, ואם לא נקרא המונה – מתום התקופה שבעבורה ניתן להגיש את החשבון; האמור בסעיף זה יחול רק על ספק שירות חיוני שהוא בעל רישיון חלוקה.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני ישלח לצרכן חשבון שירותי רשת במועדים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24 (מועדי התשלום)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''הכתובת למשלוח חשבונות וחזקת קבלתם'''
{{ח:תתת|(1)}} חשבונות ישלחו אל הכתובת שמסר הצרכן לצורך משלוח דברי דואר.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן יהיה רשאי לשנות את כתובתו בכל עת על ידי מתן הודעה בכתב לספק השירות החיוני או באמצעות הודעה טלפונית עם קבלת מספר אסמכתא.
{{ח:תתת|(3)}} יראו את החשבון כנמסר לצרכן אם נשלח באמצעות הדואר או על ידי שליח. הסכים הצרכן מראש ובכתב לקבל את החשבונות בכל אמצעי דיגיטלי, לרבות פקסימיליה, דואר אלקטרוני, אינטרנט וכדומה, יראו את החשבון כנשלח אם נמסר באותו אמצעי לפי הפרטים שמסר הצרכן לספק השירות החיוני לצורך כך.
{{ח:תתת|(4)}} חשבון שנשלח לצרכן, בהסכמתו, באמצעות דואר אלקטרוני, יזוכה בעלות הקבועה בשורה 26 ללוח התעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ג)}} '''חשבונות מקדמה על בסיס הערכה – חשבון חשמל חד־חודשי'''
{{ח:תת}} לבקשת צרכן המקבל חשבון דו־חודשי ישלח אליו ספק השירות החיוני חשבונות מקדמה חד־חודשיים על בסיס הערכה בהתאם לחשבון הצריכה הקודם. מידע בדבר שירות זה יונגש לצרכנים על גבי חשבון הצריכה.
{{ח:תת|(ד)}} '''משלוח לכתובת מיוחדת'''
{{ח:תת}} צרכן רשאי לבקש משלוח חשבון, באופן חד־פעמי, לכתובת מיוחדת שימסור לספק השירות החיוני. בעבור שירות זה ישלם הצרכן לספק השירות החיוני כקבוע בשורות 19 עד 20, לפי העניין, בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ה)}} '''דוח מרוכז'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת צרכן שרשומים על שמו מספר מונים והוא משלם את חשבונות הצריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, ימסור לו ספק השירות החיוני דוח לגבי כל המונים שהמועד האחרון לתשלום בגין צריכת החשמל שנרשמה בהם, חל באותו יום. הדו״ח המרוכז יינתן לצרכן כאמור ללא תוספת תשלום.
{{ח:תתת|(2)}} לפני קבלת השירות ימסור הצרכן לספק השירות החיוני רשימה כתובה של כל המונים הרשומים על שמו ויודיע בכתב את המען שאליו יישלח הדוח.
{{ח:תת|(ו)}} '''גישה למידע דיגיטלי'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות לגישה למידע דיגיטלי שהוגשו עד יום 12.9.2021):}} ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן כאמור בסעיף (ה)(1), או לנציגיו המורשים באמצעות ייפוי כוח, למשוך מידע המפרט נתונים מלאים ובהם כל הפרטים המופיעים בכל חשבונותיו של הצרכן באופן מרוכז, במדיה דיגיטלית. המידע יהיה במבנה קובץ טקסט לפי מפרט סטנדרטי שעליו יודיע ספק השירות החיוני לצרכן המאפשר לצרכן לקרוא את הנתונים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות לגישה למידע דיגיטלי שהוגשו החל מיום 13.9.2021):}} ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן כאמור בסעיף (ה)(1), או לנציגיו המורשים באמצעות ייפוי כוח, למשוך מידע המפרט נתונים מלאים ובהם כל הפרטים המופיעים בכל חשבונותיו של הצרכן וכן את כל נתוני המניה כפי שנרשמו ונצברו במונה של הצרכן ב־12 החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה או שנרשמו ונצברו במונה ממועד רישומו של המונה על שם הצרכן, לפי המאוחר, והכול באופן מרוכז, במדיה דיגיטלית. המידע יהיה במבנה קובץ טקסט לפי מפרט סטנדרטי שעליו יודיע ספק השירות החיוני לצרכן המאפשר לצרכן לקרוא את הנתונים.

{{ח:סעיף|23||תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 9.6.14, 17.11.14, 25.11.15, 12.9.16, 25.12.17, 25.8.20; תשע״ח, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''תכולת חשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''אופן עריכת חשבונות וניסוחם'''
{{ח:תתת|(1)}} חשבונות ייערכו וינוסחו באופן שיאפשר לאדם מן היישוב לקרוא ולהבין את מהות החיובים ואופן חישובם.
{{ח:תתת|(2)}} בחשבונות יפורטו, בין היתר, התשלומים והחובות שהצרכן חייב בהם בעבור שירותים שקיבל מבעלי רישיונות, ובכלל זה שירותי הולכה, שירותי חלוקה ויתר השירותים הכרוכים בפעולות מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''סוגי החשבונות ותכולתם:'''
{{ח:תתת|(1)}} חשבון צריכה
{{ח:תתת}} בחשבון צריכה יפורטו כל אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} סוג השירות;
{{ח:תתתת|(ב)}} התעריף הנוהג עבור השירות;
{{ח:תתתת|(ג)}} כמות החשמל שצרכן המחויב בתעריף ביתי צרך; נתון זה יוצג גם באמצעות השוואה גרפית לממוצע הצריכה האזורי הרלוונטי לצרכן, באופן שיאפשר לצרכן ללמוד על מאפייני צריכתו ביחס לצרכנים אחרים שבאזור מגוריו;
{{ח:תתתת|(ד)}} תקופת החשבון ומידע בדבר שירות חשבון חד־חודשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|באמת מידה 22(ג)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} דרך קביעת הצריכה;
{{ח:תתתת|(ו)}} אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
{{ח:תתתת|(ז)}} התשלום הקבוע – יפורטו בחשבון כלל השירותים הניתנים במסגרתו ותעריפיהם; מדי תקופת חשבון יודיע ספק השירות החיוני על פרסום שוטף של המרכיבים ותעריפיהם באתר האינטרנט שלו;
{{ח:תתתת|(ח)}} מועד הוצאת החשבון;
{{ח:תתתת|(ט)}} המועד האחרון לתשלום;
{{ח:תתתת|(י)}} מועד הקריאה של המונה – הקודם ומועד קריאה אחרון; מועדים כאמור לא יצוינו אם מותקן מונה רציף;
{{ח:תתתת|(יא)}} בתיקון חשבון עקב טעות בחשבון כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 26|באמת מידה 26 (תיקון חשבון)}} – פירוט מובחן של התיקון, לרבות כמות הצריכה שבה מחויב הצרכן והתעריפים בעבורה;
{{ח:תתתת|(יב)}} בתשלום לצרכן בגין הפרת אמות המידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|באמת מידה 7(א)(3)}}, באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה – פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
{{ח:תתתת|(יג)}} אם הצרכן הרשום זכאי לתשלום מופחת מכוח הוראות {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 31א|אמת מידה {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף]}} 31א לחוק}} – ציון זכאות זו, תוך פירוט אופן עריכת החשבון בהתאם לשיעור התשלום המופחת הקבוע {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}} ובהתאם למפורט {{ח:פנימי|סעיף 30|באמות מידה 30(ז) ו־(ח)}};
{{ח:תתתת|(יד)}} חלקה בתעריף של עלות רכישת החשמל מיצרני אנרגיה ירוקה; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
{{ח:תתתת|(טו)}} חלקה בתעריף של עלות התשלום המופחת לזכאים; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
{{ח:תתתת|(טז)}} בחשבונות צריכה על בסיס תעריף עומס וזמן יפורטו גם כל אלה, נוסף על האמור לעיל:
{{ח:תתתתת|(1)}} תאריכי קריאה תקופתיים בין קריאה לקריאה, כולל מספר ימים בתקופה;
{{ח:תתתתת|(2)}} לכל מש״ב – קריאת מונה קודמת ונוכחית, צריכה בתקופה, מחיר מחייב וסך הכול;
{{ח:תתתתת|(3)}} סך כול הצריכה, סך כול התשלום;
{{ח:תתתתת|(4)}} במקרה של שינוי תעריפים או משב&quot;ים כאמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2), כל שינוי בנפרד לגבי תאריך השינוי;
{{ח:תתתתת|(5)}} מקדם יעילות הצריכה (מקדם ההספק);
{{ח:תתת|(2)}} חשבון שירותי רשת
{{ח:תתת}} בחשבון שירותי רשת יפורטו כל אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} סוג השירות;
{{ח:תתתת|(ב)}} התעריף הנוהג בעבור השירות;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועד מתן השירות;
{{ח:תתתת|(ד)}} אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
{{ח:תתתת|(ה)}} מועד הוצאת החשבון;
{{ח:תתתת|(ו)}} מועד פקיעת תוקפו של החשבון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24(ג)}};
{{ח:תתתת|(ז)}} למזמינים חיבור בשנת 1996 ואחריה ולמזמינים הגדלת חיבור בשנת 1999 ואחריה – גודל החיבור;
{{ח:תתתת|(ח)}} למזמינים חיבור זמני – סטטוס החיבור (קבוע, זמני);
{{ח:תתתת|(ט)}} בתשלום לצרכן בשל הפרת אמות מידה, באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות במסגרת חשבון שירותי רשת רלוונטי של מזמין השירות שכלפיו הופרו אמות המידה – פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
{{ח:תתתת|(י)}} הפניה ללוחות התעריפים הרלוונטיים לחישוב עלות העבודה המוזמנת;
{{ח:תתתת|(יא)}} לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי או טורבינת רוח – גודל המיתקן או הטורבינה;
{{ח:תתתת|(יב)}} לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי או טורבינת רוח – תשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 175|באמת מידה 175 (שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק)}} {{ח:פנימי|סעיף 176|ובאמת מידה 176 (הסדרי תשלומים לצרכנים)}}; ההתחשבנות כוללת, בין היתר, צריכה עצמית ממיתקן הייצור.
{{ח:תת|(ג)}} '''שירותי רשת לצרכן'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יעמיד את שירותי הרשת לרשות כלל צרכני החשמל, בין אם הם מקבלים שירות אספקה מספק השירות החיוני ובין אם הם מקבלים שירות אספקה ממספק.
{{ח:תת|(ד)}} '''צרופות'''
{{ח:תתת|(1)}} בחודשים מרץ עד חודש אפריל, בכל שנה, ישלח ספק השירות החיוני הודעה לצרכן ובה פירוט חיובים שנתי הכולל סיכום של הסכומים שבהם חויב הצרכן בשנה הקלנדרית הקודמת למועד הפקת ההודעה, לרבות חיובים אשר לא שולמו בידי הצרכן עד מועד משלוח ההודעה. לחיובים שלא שולמו כאמור תוקצה בהודעה שורה נפרדת מובלטת, וכן מידע על כלל מקומות הצרכנות הרשומים על שמו המחויבים בתעריף ביתי, לרבות כתובת מקום הצרכנות, תעריף הקוט״ש שבו חויב מקום הצרכנות, סך צריכה שנתית בקוט״ש, סך התשלום השנתי לגבי כל אחד ממקומות הצרכנות בנפרד, סך דקות אי־אספקה בהתבסס על המידע הקיים בספרי ספק השירות החיוני בקו המתח הגבוה המזין את מקום הצרכנות ובהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים המוערכים לפי שלוש השנים הקודמות למועד הפקת המידע.
{{ח:תתת|(2)}} בצרופה לחשבון יובא לידיעת הצרכן המידע כאמור בסעיף (ב)(1)(ז).
{{ח:תתת|(3)}} הודעות נוספות בהתאם להנחיות הרשות בנושאים צרכניים, מזמן לזמן.

{{ח:סעיף|24||תיקון: 29.11.05, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 10.7.17, 27.9.17, 16.4.18, 4.8.19, 24.6.19, 5.8.20, 11.8.21; תשע״ח, תשע״ט־15, תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} '''מועדי התשלום'''
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} לעניין אמת מידה זו, ”חגים“ – ימי מנוחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, לרבות יום שישי, יום בחירות ויום העצמאות.
{{ח:תת|(א)}} '''מועד אחרון לתשלום'''
{{ח:תת}} צרכן ישלם כל חשבון שיישלח אליו, לא יאוחר מהמועד המפורט בחשבון כמועד האחרון לתשלום.
{{ח:תת|(ב)}} '''חשבון צריכה'''
{{ח:תת}} על חשבון צריכה יחולו כללים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת חשבון חד־חודשי ו־20 ימים לפחות ממועד הפקת חשבון דו־חודשי. פירעון עד למועד האחרון לתשלום הוא ללא ריבית.
{{ח:תתת|(2)}} בסמוך למועד הפקת החשבון, ישלח ספק השירות החיוני הודעה על הפקת חשבון צריכה באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק השירות החיוני לשם כך, ככל שהמציא.
{{ח:תתת|(3)}} לגבי חוב צריכה בתעריף ביתי יחולו כללים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בתוך 7 ימים מן המועד האחרון לתשלום ישלח ספק שירות חיוני לצרכן הודעה לטלפון, ככל שמספר הטלפון רשום אצל ספק שירות חיוני, על החוב. ההודעה תאפשר לצרכן לקבל מענה מיידי במוקד השירות.
{{ח:תתתת|(ב)}} חלפו 10 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן התראה ראשונה לפירעון החוב בדואר אל המען של הצרכן, הרשום אצל ספק השירות החיוני שעל גביה המילה ”התראה“ בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית, ויחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2, ואולם אם נשלחה בהודעת דואר אלקטרוני, אז יזוכה בהתאם לקבוע בשורה 26 ללוח התעריפים 5.4–2.
{{ח:תתתת|(ג)}} חלפו 34 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן חשבון צריכה חדש הכולל הודעה בעניין חוב צריכה קודם.
{{ח:תתתת|(ד)}} חלפו 34 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון הראשון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן הודעה על הפקת חשבון צריכה באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק השירות החיוני לשם כך, ככל שהמציא.
{{ח:תתתת|(ה)}} חלפו 52 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון הראשון שבחוב, ישלח ספק שירות חיוני לצרכן הודעה לטלפון, ככל שמספר הטלפון רשום אצל ספק השירות החיוני, בעניין החוב.
{{ח:תתתת|(ו)}} חלפו 58 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום החוב, והצרכן לא פרע את החוב, ישלח ספק שירות חיוני התראה שנייה בדואר אל המען של הצרכן, הרשום אצל ספק השירות החיוני, שעל גביה המילים ”התראה שנייה“ בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית. בהתראה זו יציין ספק השירות החיוני את הפעולות שהוא עשוי לבצע לשם גביית החוב. בנוסף, יציין ספק השירות החיוני, באופן בולט על גבי ההתראה, הפנייה אל הכתובת באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני שבה יופיע תרגום נוסח ההתראה בשפות ערבית, רוסית ואמהרית, וכן תצוין האפשרות לפנות לתשלום החוב בהסדרי תשלום. התראה זו תיראה כהתראה שהתקבלה 20 ימים לאחר שנשלחה על ידי ספק שירות חיוני. ספק השירות החיוני יחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתתת|(ז)}} בחלוף 90 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון שבחוב, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להתקין במקום הצרכנות מונה תשלום מראש או לבצע הקטנת זרם. בעבור פעילות זו, למעט התקנת מת״מ, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 8 ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתתת|(ח)}} הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג.
{{ח:תתתת|(ט)}} ספק שירות חיוני רשאי לחרוג ממניין הימים הקבוע בכל אחת מהפסקאות שלעיל, מכל סיבה שהיא, ובלבד שהחריגה תהיה לטובת הצרכן, כך שבכל מקרה השימוש בכלי הגבייה, כולל ניתוק אספקת החשמל, לא ייעשה אלא בחלוף 90 ימים לפחות מיום המועד האחרון לתשלום.
{{ח:תתתת|(י)}} חרג ספק שירות חיוני מהמועדים הקבועים לעיל, יידחה המועד להפעלת כלי הגבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל, בהתאמה, בשים לב למספר ימי החריגה.
{{ח:תתת|(4)}} ספק שירות חיוני יפעל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|באמת מידה 21(ז)}} לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת״מ, ובלבד שחלפו 90 ימים מן המועד האחרון לתשלום החשבון הראשון שבחוב אם סכומו עולה על 500 ש״ח כולל ריבית, או אם קיימים שלושה חשבונות בחוב בשנה קלנדרית, שסכומם יחד עולה על 500 ש״ח כולל ריבית. בעבור פעילות זו, למעט התקנת מת״מ, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(5)}} לגבי חוב צריכה בתעריף שאינו ביתי יחולו כללים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלפו שבעה ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן תזכורת לתשלום והתראה לפני ניתוק (בסעיף זה – ההודעה), ויחייב את הצרכן בעלות הוצאות הטיפול כקבוע בשורה 13 ללוח התעריפים 5.4–2; ההודעה תיערך ותישלח לפי האופן הקבוע בפסקה (3)(ב), וספק השירות החיוני יציין בה את העלות האמורה בפסקה זו.
{{ח:תתתת|(ב)}} חשבון שלא שולם במועד יישא ריבית פיגורים מהמועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל של החשבון.
{{ח:תתתת|(ג)}} בחלוף שבעה ימים ממשלוח ההודעה, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות.
{{ח:תת|(ב1)}} '''חשבון שירותי רשת'''
{{ח:תת}} תשלום חשבון שירותי רשת שבוצע יהיה במועד הזמנתו של השירות. ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן לשלם את החשבון באופנים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 25|באמת מידה 25 (אופן התשלום)}}, למעט אם הצרכן ביקש לשלם את חשבון שירותי הרשת באמצעות חשבון הצריכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|באמת מידה 21(ה)}} ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35א|אמת מידה 35א(ז)}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''חשבון לגבי שירות שטרם ניתן'''
{{ח:תת}} על חשבון לגבי שירות שטרם ניתן, יחולו כללים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה לפחות 30 ימים ממועד הוצאת החשבון והצרכן יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום, ללא ריבית.
{{ח:תתת|(2)}} לא שולם החשבון עד למועד האחרון לתשלום, יפקע תוקפו של החשבון.
{{ח:תתת|(3)}} כל עוד לא שולם החשבון כאמור באמת מידה זו, יהיה ספק השירות החיוני פטור מביצוע העבודה המוזמנת.
{{ח:תתת|(4)}} לבקשת הצרכן יערוך ספק השירות החיוני חשבון חדש על פי התעריף התקף ביום הוצאתו.
{{ח:תתת|(5)}} תוכנם של סעיפים קטנים (1) עד (4) יצוין על גבי החשבון.
{{ח:תת|(ד)}} '''שירות בחלקים'''
{{ח:תת}} ניתן שירות בחלקים, ישלם הצרכן לשיעורין בהתאם להתקדמות מתן השירות, לגבי כל חלק של השירות שניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ב), ולגבי חלק שטרם ניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ג).
{{ח:תת|(ה)}} '''הסדרי תשלום וגביה בין ספקי שירות חיוני רשת'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת המחזיק ברישיון אספקה, אשר סיפק חשמל למחלק אחר, ולא שולמה תמורה בעבור החשמל שסופק, יפעל כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם המחלק האחר שילם לספק שירות חיוני רשת 80% לפחות מהתמורה בעבור אספקת החשמל לנקודת חיבור מרוכזת, ספק השירות החיוני רשת לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת החשמל לנקודת החיבור המרוכזת; באמת מידה זו ”אספקת חשמל לנקודת חיבור מרוכזת“ – אספקת חשמל על־ידי ספק שירות חיוני רשת למחלק אחר בנקודת מניה אחת.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הקבוע בפסקה (1), ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל למחלק אחר אם המחלק האחר לא פרע במלואם שלושה חשבונות חשמל שהגיש לו ספק השירות החיוני רשת וסך החוב המצטבר של המחלק האחר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור את המחלק האחר מחובתו לשלם תמורת כל חובותיו לספק שירות חיוני רשת בעבור החשמל שסופק לו, בהתאם לקבוע באמות המידה.
{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מספק השירות החיוני רשת לפנות להליכי גבייה לפי כל דין.
{{ח:תתת|(5)}} המועד לתשלום החשבון וההתראות לפני ניתוק יהיו לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המועד האחרון לתשלום יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון;
{{ח:תתתת|(ב)}} חלפו שבעה ימים מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר התראה ראשונה לפירעון החוב; ספק השירות החיוני רשת ישלח את ההתראה כאמור באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום למען הרשום של המחלק האחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלפו 14 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת התראה נוספת (בסעיף זה – ההתראה השנייה) למחלק האחר; בהתראה השנייה יציין ספק השירות החיוני רשת את הפעולות שהוא עשוי לבצע לשם גביית החוב; ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי להתריע על ניתוק מאספקת חשמל במסגרת התראה זו; ההתראה תישלח למשרדי המחלק האחר באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום, למען הרשום של המחלק האחר; ספק השירות החיוני רשת יודיע למחלק האחר בשיחת טלפון על אודות ההתראות שנשלחו, יוודא את קבלתן ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת.
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(7)}} המחלק האחר יפרסם לצרכניו הודעה בדבר מתן ההתראה השנייה לפני ניתוק נקודת החיבור המרוכזת. ההודעה תפורסם על־ידי המחלק שקיבל את ההתראה, באתר האינטרנט שלו, לא יאוחר מיומיים ממועד קבלתה אצלו. היה המחלק האחר מחלק כאמור בסעיף (9), יכלול הפרסום גם הבהרה כי תפורסם הודעה נוספת טרם הניתוק.
{{ח:תתת|(8)}} בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה רשאי ספק שירות חיוני רשת לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת.
{{ח:תתת|(9)}} כללה ההתראה השנייה התראה על ניתוק והיה המחלק האחר מחלק חשמל באזור יהודה והשומרון, אשר קיבל היתר לעיסוק בחשמל מכוח {{ח:חיצוני|צו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון)#סעיף 2|סעיף 2 לצו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 427), התשל״א–1971}}, יחולו נוסף על פסקאות (1) עד (8), גם הוראות אלה, כתנאי לביצוע הניתוק:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק השירות החיוני רשת יודיע, במועד שליחת ההתראה השנייה, לגורמים המפורטים להלן, לגבי הכוונה לניתוק אספקת החשמל למחלק האחר:
{{ח:תתתתת|(1)}} לשכת שר הביטחון;
{{ח:תתתתת|(2)}} לשכת שר האנרגיה;
{{ח:תתתתת|(3)}} לשכת שר האוצר;
{{ח:תתתתת|(4)}} מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים;
{{ח:תתתתת|(5)}} קצין מטה לענייני אנרגיה במינהל האזרחי;
{{ח:תתתתת|(6)}} רשות החשמל;
{{ח:תתתת|(ב)}} הודעה לפי פסקת משנה (א) תישלח למשרדי הגורמים האמורים באמצעות דואר אלקטרוני; ספק השירות החיוני רשת יודיע לאותם גורמים בשיחת טלפון על אודות ההודעה שנשלחה, יוודא את קבלת ההודעה במשרדיהם ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת; העתק מהודעת היידוע יועבר במקביל למחלק האחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה והודעת היידוע, יודיע ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר על כוונתו לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת, ויהיה רשאי לעשות כן שבעה ימים לאחר מסירת ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל למחלק האחר; המחלק האחר יפרסם באתר האינטרנט שלו את ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל מיד עם קבלתה.
{{ח:תת|(ו)}} '''שירות מונה תשלום מראש – כלי גבייה, לרבות במסגרת הסדר תשלום'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק רשאי להתקין מונה תשלום מראש אצל צרכן המחויב בתעריף ביתי, לרבות צרכן בתעריף מופחת, ולמעט צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם וצרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים.
{{ח:תתת|(2)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), בהיעדר אמצעי תשלום חוב צריכה אחרים, יפרוס מחלק חוב צריכה של צרכן במסגרת המת״מ, למעט לצרכן שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}.
{{ח:תתת|(3)}} על פריסת תשלומים באמצעות מת״מ יחולו הכללים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור החזר החוב בכל תשלום יהיה 20%, אולם, לבקשת הצרכן, רשאי המחלק להגדיל את שיעור החזר החוב בכל תשלום, ובלבד שלא יעלה על 50%.
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכים צרכן בתעריף ביתי להסדיר תשלום באמצעות מת״מ, יישאו כל התשלומים ריבית איחורים מיום תחילת הסדר התשלום. הפר הצרכן את הסדר התשלום, יחייב המחלק את הצרכן בריבית פיגורים על יתרת החוב שנותר לתשלום במועד ההפרה.
{{ח:תתתת|(ג)}} עד מועד הסכמה על הסדר תשלום בין הצרכן ומחלק יחייב המחלק את הצרכן בריבית פיגורים על החוב וריבית זו תיכלל בהסדר התשלום.
{{ח:תתת|(4)}} לא הסכים הצרכן להסדר תשלום באמצעות מת״מ, יאפשר מחלק לצרכן להמציא חלופה לתשלום החוב באמצעי תשלום אחר, מלבד פריסת החוב בחשבון הצריכה או בחשבון צריכה בתדירות חד חודשית. על תשלומים החל מיום תחילת הסדר התשלום תחול ריבית איחורים. לא הומצאה חלופת תשלום כאמור או הופרה החלופה שהומצאה, רשאי המחלק להפעיל כלי גבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל.
{{ח:תתת|(5)}} בשל חובות צריכה של צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם וצרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים יפעל מחלק לגביית החוב בהליכי גבייה אזרחיים.
{{ח:תתת|(6)}} לשם גביית חובות צריכה של צרכנים בתעריף מופחת, יתקין מחלק אצל הצרכן מת״מ הכרחי ויגיע איתו להסדר פריסת חובות במת״מ הכרחי; על התשלומים שישולמו במסגרת הסדר זה תחול ריבית החשב הכללי. לא הגיע המחלק להסדר חוב עם הצרכן יפעל מחלק לגביית החוב בהליכי גבייה אזרחיים. סרב הצרכן להתקנת מת״מ הכרחי רשאי המחלק לנתק את אספקת החשמל.
{{ח:תתת|(7)}} שולם החוב במלואו, יאפשר המחלק לצרכן שלא להיות מחויב באמצעות מת״מ.
{{ח:תת|(ז)}} '''הסדרי תשלום חריגים'''
{{ח:תתת|(1)}} במקרים חריגים ובהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני, רשאי הוא להגיע להסדר תשלום עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי בלבד שיש להם חוב ומתקשים בתשלום החוב, באופן שיקבע עם הצרכן. אין באמור כדי לגרוע מזכות ספק שירות חיוני לבצע הסדרי חובות כלשהם עם כל צרכן אחר, לפי שיקול דעתו.
{{ח:תתת|(2)}} חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים, החל ממועד הפיגור בתשלום החשבון ועד למועד ביצוע התשלום בפועל.
{{ח:תתת|(3)}} על תשלומים שיבוצעו במסגרת הסדרי תשלום בגין חובות צריכת חשמל שוטפים בלבד, עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי, תחול ריבית איחורים. הופר הסדר התשלום ישוב ויחייב ספק שירות חיוני את הצרכן בריבית פיגורים על כל חוב שנותר לתשלום החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום ואילך.
{{ח:תתת|(4)}} הסדרי תשלום יטופלו על־ידי ספק שירות חיוני באמצעות הפניה אל המוקד הטלפוני; בקשות חריגות להסדרת תשלום שלא ניתן להסדירם באמצעות המוקד הטלפוני יטופלו במשרדי ספק שירות חיוני.
{{ח:תת|(ח)}} '''טיפול בבקשה חריגה לפריסת חוב צריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יקבל, במסגרת שעות קבלת הקהל במשרדיו או לפי פנייה בכתב, בקשות של צרכנים המחויבים בתעריף ביתי או באי כוחם לפריסת חוב צריכה, אשר הוגשו בתוך 15 ימי עבודה מיום שליחת תזכורת ראשונה לתשלום החוב לפי סעיף (ב)(3)(ב) או 10 ימי עבודה מיום קבלת תזכורת שנייה לתשלום החוב לפי סעיף (ב)(3)(ו). בבקשתו יפרט הצרכן את נימוקי הבקשה, יצרף אליה כל מסמך התומך בה, ויציין את אמצעי התשלום שבו בכוונתו לפרוע את החוב ומספר התשלומים המבוקש. הצרכן יציין בפנייתו אם הוא נמנה על צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם, צרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים או צרכני תעריף מופחת.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יקבל בקשה חריגה לפריסת חוב צריכה לתשלום במועד מאוחר למועדים הקבועים בסעיף קטן (1), ובלבד שהבקשה תהיה פעם אחת בלבד לכל חוב צריכה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני יטפל בבקשה לפי סעיף זה בפרק זמן שלא עולה על 21 ימי עבודה מיום שבו התקבלה הבקשה במשרדי ספק השירות החיוני, וימסור את תשובתו לצרכן מיד עם תום הטיפול בעניינו. במהלך הטיפול בבקשה לא ינקוט ספק השירות החיוני בכלי גבייה, אך תחול ריבית פיגורים על חוב הצריכה.
{{ח:תתת|(4)}} במסגרת הטיפול בבקשה יפעל ספק השירות החיוני להציג לצרכן את האמצעים האפשריים לתשלום החוב, כאמור בהגדרה ”אמצעי תשלום“.
{{ח:תתת|(5)}} הפר הצרכן את הסדר התשלום או לא הגיע להסכמה עם ספק השירות החיוני על הסדר תשלום, יפעל ספק השירות החיוני בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 21|באמת מידה 21 (חובת תשלום)}} ובאמת מידה זו.

{{ח:סעיף|24א||תיקון: 21.11.18, 26.5.21; תשע״ט־13, תש״ף, תשפ״ב־10}}
{{ח:ת}} '''עקרונות להתחשבנות בגין ייצור וצריכה באזורי החלוקה של המחלק'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה נצרכת ממיתקנים המזרימים אנרגיה לאזור החלוקה של המחלק“ – אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מכלל מיתקני הייצור המחוברים לרשת המחלק, בניכוי סך האנרגיה המוזרמת בנקודת החיבור שבין רשת המחלק לבין רשת החלוקה של מחלק דומיננטי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק“ – האנרגיה ביחידות קילוואט לשעה שנמדדה בנקודת החיבור לרשת המחלק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מיוצרת במיתקן“ – אנרגיה ביחידות קילוואט לשעה שנמדדה בהדקי המחולל, או בממיר למיתקנים מסוג פוטו–וולטאי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר מונה נטו“ – מיתקן ייצור המחובר לרשת מחלק ופועל בהתאם להסדר מונה נטו כאמור {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|בסימן ח׳ לפרק ח׳}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית במקום צרכנות“ – אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן.
{{ח:תת|(ב)}} '''דיווחי מחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} אחת לחודש ימסור המחלק למחלק הדומיננטי דיווח על אודות על המיתקנים שמותקנים באזור החלוקה שלו, אשר יגובה בתצהיר בחתימת המחלק המאומת בידי עורך דין; דיווח כאמור יכלול פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הספק וסוג טכנולוגיה של כל מיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} כמות האנרגיה שיוצרה בכל שעה; למיתקנים בטכנולוגיה פוטו–וולטאית הפטורים ממונה ייצור או למיתקנים שבהם מותקן מונה שאינו רציף, ידווח המחלק על ייצור במיתקנים אלה בהתאם להתפלגות לפי הטבלה שבנספח א׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} כמות אנרגיה מוזרמת לרשת החלוקה; למיתקני ייצור בגז הדיווח יהיה חצי־שעתי;
{{ח:תתתת|(ד)}} התשלום ששילם לכל מיתקן, בהתאם לתעריף החל על כל אחד מהם.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק דומיננטי רשאי לפרסם טופס דיווח לדוגמה.
{{ח:תת|(ג)}} '''התחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק הדומיננטי ישלם למחלק אחת לחודש את עלות סך התשלומים ששילם המחלק למיתקנים שבשטחו לפי הדיווח כאמור בסעיף (ב)(1)(ד) של החודש הקודם, לרבות עלות הקרדיט למיתקנים שהוקמו לפי הסדר מונה נטו.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישלם למחלק הדומיננטי את התעריפים שלהלן שגבה מצרכניו:
{{ח:תתתת|(א)}} תעריפי גיבוי ואיזון מצרכן שהתקין מיתקן לפי הסדר מונה נטו;
{{ח:תתתת|(ב)}} תעריפים בעד צריכה עצמית במקום צרכנות לפי תעריף הצריכה של המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} בעבור האנרגיה הנצרכת ממיתקנים המזרימים אנרגיה לאזור החלוקה של המחלק, יעביר המחלק למחלק הדומיננטי תשלום בגובה תעריף מכירה מרוכזת מתח גבוה כקבוע בלוח תעריפים 1–5.2.
{{ח:תתת|(4)}} אם קיים באזור החלוקה של המחלק צרכן פרטי, אשר התקשר ישירות בעסקה פרטית, תופחת האנרגיה הנצרכת על ידי צרכן זה מההתחשבנות האמורה בסעיף (3).
{{ח:תתת|(5)}} חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 24א|לאמת מידה 24א}} – התפלגות ייצור מיתקן סולרי נורמטיבי לפי עונות ומש״בים'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;עונה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מש״ב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;%&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot;&gt;קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32.8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot;&gt;חורף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84 {{ח:הערה|[צ״ל: 8.4]}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot;&gt;מעבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|25||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 25.11.15, 12.9.16, 24.6.19, 5.8.20; תש״ף־27, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''אופן התשלום'''
{{ח:תת|(א)}} '''אופן תשלום החשבון'''
{{ח:תת}} תשלום חשבון יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחד מן האופנים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} במשרדי ספק השירות החיוני;
{{ח:תתת|(2)}} בהסדר הוראת קבע בבנק או בבנק חוץ כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} (להלן – בנק); תשלום החשבון של צרכן ביתי בהוראת קבע כאמור יתאפשר בכל אחד מן התאריכים האלה בכל חודש: 2, 10, 20 או 28, לפי בחירת הצרכן הביתי; לא נקב הצרכן הביתי בתאריך חיוב מסוים, יחויב חשבונו ב־10 בחודש;
{{ח:תתת|(3)}} בכל בנק או בבנק הדואר;
{{ח:תתת|(4)}} באמצעות כרטיס אשראי בטלפון, ולגבי חשבון צריכה – גם באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, בהתאם להוראות המפורטות להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק השירות החיוני יפרסם על גבי החשבון את מספר הטלפון ובחשבונות צריכה בלבד – גם את כתובת אתר האינטרנט, שבהם ניתן לשלם ואת הסכום המרבי לתשלום כאמור; בוצע התשלום באמצעות כרטיס אשראי, באתר האינטרנט או בטלפון, יקבל הצרכן אישור מקוון לקליטת התשלום אצל ספק השירות החיוני; שירות זה יינתן גם לצרכנים המשלמים בשיטת מונה תשלום מראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק שירות חיוני יכבד תשלום בכרטיס אשראי במסגרת פעולת תשלום במסמך חסר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 29|בסעיף 29(א) לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, למעט תשלומים שבוצעו ונדחו בדיעבד, פעמיים או יותר בשנה קלנדרית על ידי צרכן, בטענה חוזרת של הכחשת עסקה
{{ח:תתת|(5)}} בכל דרך אחרת נוספת או מקום אחר שספק השירות החיוני יודיע עליהם ברבים, לרבות באתר האינטרנט שלו.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום באמצעי שלא כובד'''
{{ח:תתת|(1)}} שילם הצרכן באמצעי שלא כובד, יחולו על החשבון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמות מידה 24(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|או 24(ג)}}, לפי סוג החשבון שבעטיו נוצר החוב, בתוספת הוצאות אי כיבוד החיוב בהתאם לנסיבות כקבוע בשורות 14 עד 17 ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(2)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), שילם צרכן באמצעי שלא כובד, רשאי ספק השירות החיוני לדרוש שהתשלום יהיה במזומן או בכרטיס אשראי שלא בעסקה במסמך חסר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 29|בסעיף 9 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''גבייה במקום הצרכנות'''
{{ח:תת}} לפי בקשת צרכן ובתיאום עמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום צרכנות)}}, יגיע נציג ספק השירות החיוני אל מקום הצרכנות לצורך גביית החוב. בעבור שירות זה ישלם הצרכן לספק השירות החיוני כקבוע בשורה 18 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום בעת הגעה לצורך ניתוק או קריאת מונה'''
{{ח:תת}} הגיע ספק השירות החיוני למקום הצרכנות או לחצרים לצורך ניתוק אספקת החשמל או לצורך קריאת מונה, ובמעמד זה שילם הצרכן בעבור החוב במקום הצרכנות באמצעות המחאה דחויה או באמצעות כרטיס אשראי למוקד, ישלם הצרכן לספק השירות החיוני גם תשלום כקבוע בשורה 18 בלוח התעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום באמצעות שיק דחוי'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשאי לקבל תשלום באמצעות שיק דחוי אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת. במקרה כזה יחויב הצרכן בעלות הקבועה בשורה 23 בלוח תעריפים 5.4–2 ובהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24(ב)(3)}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''בקשה להחזר המחאה דחויה טרם מועד פירעונה'''
{{ח:תת}} ביקש הצרכן לקבל בחזרה לידיו המחאה דחויה שמסר לספק השירות החיוני, לפני המועד הנקוב בו לפירעון, יחויב בעלות הקבועה בשורה 23 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ז)}} '''חשבון משולם כראיה לסילוק חוב'''
{{ח:תת}} חשבון ששולם יהווה ראיה לסילוק החוב בשלו, למעט אם הצרכן שילם באמצעי שלא כובד, כגון שיק או כרטיס אשראי במסמך חסר.

{{ח:סעיף|26||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 5.8.20, 2.12.20; תשפ״א־17, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''תיקון חשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיקון חשבון'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשאי לתקן חשבון שנשלח לצרכן רק אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נתגלתה טעות בחשבון;
{{ח:תתתת|(ב)}} נתגלו עובדות חדשות המצביעות על צריכת חשמל שלא כדין.
{{ח:תת|(ב)}} '''חיובים וזיכויים בגין טעות בחשבון'''
{{ח:תתת|(1)}} נתגלתה טעות בחשבון אשר שולם על ידי הצרכן לפני המועד האחרון לתשלום, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה נמוך מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יחויב הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה, ובלבד שהתקופה לגבייה רטרואקטיבית לא תעלה על ארבע שנים שקדמו ליום גילוי הטעות. אם הטעות בחשבון הייתה תוצאה של פעילות ספק השירות החיוני, תהא הגבייה הרטרואקטיבית מוגבלת לשנתיים מיום גילוי הטעות.
{{ח:תתתת|(ב)}} הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה גבוה מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יזוכה הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות ובלבד שהתקופה לא תעלה על שבע שנים. החשבון יערך לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה בתוספת ריבית החשב הכללי.
{{ח:תתת|(2)}} נתגלתה טעות בחשבון לפני המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה.
{{ח:תתת|(3)}} נתגלתה טעות בחשבון לאחר המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה. ההתחשבנות בגין אי תשלום במועד תהיה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''צריכת חשמל שלא כדין'''
{{ח:תת}} במקרה של צריכת חשמל שלא כדין יחויב הצרכן במלוא סכום ההפרש, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''חשבון שתוקן'''
{{ח:תת}} תיקן ספק השירות החיוני את החשבון, ישלח את החשבון המתוקן לצרכן ועל חשבון זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24 (מועדי התשלום)}} בהתאם לסוג החשבון.
{{ח:תת|(ה)}} '''המועד למשלוח חשבון מתוקן'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד לעריכת חשבון מתוקן כאמור בסעיף (ד) לא יעלה על ארבעה עשר חודשים מיום גילוי הטעות או מיום גילוי הצריכה שלא כדין, לפי העניין; אם לא נערך החשבון המתוקן במועד האמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), במקרים של צריכה שלא כדין במוני תעו״ז ובמקרים של צריכה שלא כדין החוזרת על עצמה, יישלח החשבון המתוקן בתוך פרק זמן של שמונה עשר חודשים לכל היותר; אם ספק השירות החיוני לא שלח את החשבון המתוקן בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ו)}} '''פריסת תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} במקרים של טעות כאמור בסעיף (ב)(1)(א), יפרוס ספק השירות החיוני את התשלום לתקופה מקבילה לתקופה שבגינה נוצר החוב או לתקופה קצרה יותר, לבקשת הצרכן, ללא ריבית.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים אחרים רשאי ספק השירות החיוני לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.

{{ח:סעיף|27||תיקון: 29.11.05}}
{{ח:ת}} '''טעות בחשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''אספקת חשמל ושירותים בכפוף לתשלום'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יספק חשמל ושירותים בכפוף לתשלום בעדם כדין.
{{ח:תת|(ב)}} '''צרכן הטוען לטעות בחשבון'''
{{ח:תת}} צרכן הסבור כי קיימת טעות בחשבון, יפנה טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, לפני המועד האחרון לתשלום, ויפרט את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} '''פטור מחשבון תשלום שגוי'''
{{ח:תת}} פנה הצרכן טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, יודיע ספק השירות החיוני את תשובתו המיידית. הצרכן יהיה פטור מתשלום החשבון שבו התגלתה טעות, אם קיבל לפני התאריך האחרון לתשלום מהמוקד הטלפוני של ספק השירות החיוני הודעה כי יישלח אליו חשבון מתוקן.
{{ח:תת|(ד)}} '''בדיקה נוספת'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשאי לבקש כי הצרכן יפנה אליו בהשגה בכתב, בתוך 3 ימי עבודה, אם ראה כי העניין דורש בדיקה נוספת.
{{ח:תת|(ה)}} '''צרכן שהגיש השגה בכתב'''
{{ח:תתת|(1)}} הגיש צרכן את השגתו בכתב לספק השירות החיוני בהתאם לבקשת ספק השירות החיוני, רשאי הצרכן לדחות את המועד האחרון לתשלום החשבון במספר ימים זהה למספר ימי הטיפול בהשגתו עד לקבלת תשובת ספק השירות החיוני, או לשלמו במועדו.
{{ח:תתת|(2)}} שילם הצרכן את החשבון ונמצאה השגתו מוצדקת, ישיב ספק השירות החיוני לצרכן את סך התשלום העודף על בסיס התעריף ששילם הצרכן בפועל בתוספת ריבית החשב הכללי מיום התשלום בפועל, כאמור בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|אמת מידה 26(ב)(1)(ב)}}.
{{ח:תתת|(3)}} דחה הצרכן את תשלום החשבון ולא נמצאה השגתו מוצדקת, ישלם הצרכן את סכום החשבון בתוספת ריבית פיגורים מתאריך המועד האחרון לתשלום.
{{ח:תת|(ו)}} '''תגובה להשגת הצרכן'''
{{ח:תת}} פנה הצרכן לספק השירות החיוני בכתב, תישלח לצרכן תשובתו של ספק השירות החיוני בכתב, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|באמת מידה 33 (טיפול בתלונות צרכנים)}}.
{{ח:תת|(ז)}} '''תוצאות הבדיקה'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא ספק השירות החיוני כי נפלה טעות בחשבון, ישלח חשבון מתוקן או יודיע לצרכן כי הטעות תתוקן בחשבון הבא.
{{ח:תתת|(2)}} לא מצא ספק השירות החיוני טעות בחשבון, יודיע לצרכן על דחיית השגתו ויפרט את הנימוקים לדחייה.

{{ח:סעיף|28||תיקון: 29.11.05, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''פירוט חשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''זכות לקבלת מידע'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן רשאי לדרוש מספק שירות חיוני פירוט חשבון לתקופה שחלפה ושאינה עולה על שבע שנים מיום פנייתו.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני ישלח לצרכן פירוט חשבון שיכלול את כל החיובים והתשלומים בגין כל השירותים שקיבל הצרכן עד יום הפניה ויציין אם נותרה יתרה לתשלום.
{{ח:תת|(ב)}} '''עלויות'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן ישלם לספק שירות חיוני את עלות הנפקת פירוט החשבון, כקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(2)}} התשלום בעבור עותק ראשון של פירוט חשבון הוא כקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 5.4–2 ותשלום בעבור כל עותק נוסף הוא כקבוע בשורה 20 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ג)}} '''חוב הנובע מליקוי במונה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יידע את הצרכן כי קבלת פירוט חשבון אינה מעידה על אי קיומו של חוב הנובע מליקוי במונה והינו בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 16|לאמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26 (תיקון חשבון)}}.

{{ח:סעיף|29||תיקון: 9.1.17}}
{{ח:ת}} '''חשבון חשמל רכוש משותף'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיבור ציבורי“ – חיבור המיועד לצורכי כלל הדיירים בבית משותף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציגות בית משותף“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 65|בסעיף 65 לחוק המקרקעין}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חשבון חשמל – רכוש משותף'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת נציגות בית משותף יגיש ספק שירות חיוני את חשבון החשמל הרשום על שם נציגות בית משותף, או את חשבון החשמל בעבור צריכת חשמל – רכוש משותף, לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף בשיעור השתתפות קבוע המחולק שווה בשווה בין הדיירים. שירות זה יינתן בכפוף לתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} צריכת החשמל של החיבור הציבורי נרשמת באמצעות מונה נפרד;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל הדיירים בבית המשותף הם צרכנים רשומים.
{{ח:תתת|(2)}} לצורך קבלת השירות, ידרוש ספק שירות חיוני מנציגות הבית המשותף להגיש בקשה לקבלת השירות בנוסח שבנספח לאמת מידה זו, בצירוף תקנון הבית המשותף או החלט השל אסיפת דיירים על תיקון התקנון באופן שנקבע בו שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל האמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} אם החיבור הציבורי היה מנותק במשך שנה או יותר, מכל סיבה שהיא, יוחל השירות לפי אמת המידה באופן מנדטורי כך שספק שירות חיוני יגיש את חשבונות החשמל בשל החיבור הציבורי לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף. מבלי לגרוע מהאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 58|בסעיף 58(א) לחוק המקרקעין}}, התשלום יחולק באופן שווה בין הדיירים, אלא אם כן יוכח לספק השירות החיוני כי תקנון הבית המשותף קובע חלוקה אחרת. לעניין סעיף זה לא יחולו תנאי השירות הקבועים בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(4)}} על חשבונות הצרכנים המצטרפים לשירות לפי אמת מידה זו יחולו הוראות אמות המידה, לרבות ניתוק האספקה במקרה של אי תשלום.
{{ח:תתת|(5)}} בקשה לביטול השירות תוגש בהתאם לנוהל הקבוע בסעיף קטן (2).
{{ח:תתת|(6)}} ספק שירות חיוני יגיש את חשבון החשמל, הרשום על שם נציגות הבית המשותף, בהתאם לקבוע באמת מידה זו, ובחיוב התשלום הקבוע אשר יחולק שווה בשווה בין הדיירים. התשלום הקבוע יכלול את כל מרכיביו למעט מרכיבי הפקת חשבון ושליחתו לצרכן.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 29|לאמת מידה 29}} {{ש}} בקשה לקבלת שירות ”חשבון חשמל – רכוש משותף“ או לביטול השירות'''}}
{{ח:תת}} נא לסמן:
{{ח:תת|□}} אנו, החתומים מטה, בכתובת &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_________&lt;/span&gt; מבקשים &lt;u&gt;לקבל&lt;/u&gt; את השירות ”חשבון חשמל – רכוש משותף“ כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבניין, בחלקים שווים.
{{ח:תת|□}} אנו, החתומים מטה, בכתובת &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_________&lt;/span&gt; מבקשים &lt;u&gt;לבטל&lt;/u&gt; את השירות ”חשבון חשמל – רכוש משותף“ כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יפסיק להיות מצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבנין, בחלקים שווים.

{{ח:ת}} בקשה זו היא בהתאם להחלטה של אסיפת הדיירים מיום &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________&lt;/span&gt; המצורפת לבקשה. מצורף גם תקנון הבית המשותף, או החלטת אסיפת הדיירים על תיקון התקנון, שבהם נקבע שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל – רכוש משותף.
{{ח:ת}} ידוע לנו שלצורך קבלת השירות כל הדיירים בבניין, הגרים בו בפועל, רשומים כצרכנים בחברת החשמל ושללא רישום כזה, לא ניתן לקבל את השירות.
{{ח:ת}} להלן רשימת הדיירים בבניין ופרטיהם:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר חוזה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר מונה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|*}} ככל שנמצא צרכן שאינו רשום, מצ״ב בקשת צרכן לרישום (טופס המצוי באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני).

{{ח:סעיף|29א||תיקון: 27.9.17, 24.6.19, 2.12.20; תש״ף־27, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''ניתוק אספקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים לניתוק אספקת חשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} פעל ספק שירות חיוני בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24(ב)}}, יהא רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן; הניתוק יבוצע באחד מן הימים א׳ עד ה׳ בלבד ולא יבוצע בחגים ובערבי חגים.
{{ח:תתת|(2)}} האמור בסעיף קטן (1) לא יחול במקרי אירוע חריג, במזג אוויר קיצוני, בשעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 58|סעיף 58 לחוק}} ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, ”מצב חירום“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אירוע אסון המוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מצב חירום אחר אגב לחימה.
{{ח:תתת|(3)}} בשל פעולת ניתוק יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 10 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(4)}} פעל ספק שירות חיוני לנתק את אספקת החשמל שלא בהתאם לקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ב)}} '''עילות לפירוק חיבור'''
{{ח:תת}} במקרים של שימוש בלתי חוקי חוזר בחשמל, במקרים שבהם נותק הצרכן והתחבר באופן עצמאי או במקרים שבהם עילת הניתוק המשיכה להתקיים במשך יותר משנתיים מיום הניתוק, רשאי הספק לפרק את החיבור, בתנאי שהצרכן לא חויב בתשלום קבוע בשל מקום הצרכנות.

{{ח:סעיף|29ב||תיקון: 27.9.17, 23.9.19, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20; תש״ף־14, תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''חידוש אספקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים ומועדים לחידוש אספקת החשמל לאחר ניתוק'''
{{ח:תתת|(1)}} נותקה אספקת החשמל לצרכן כדין כתוצאה מאי תשלום חוב, והסיבה שבשלה נותקה האספקה חדלה להתקיים, יחדש המחלק את אספקת החשמל לצרכן בתוך 6 שעות ממועד הודעת הצרכן או ממועד תשלום החוב, לפי העניין; לא חידש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יחדש את אספקת החשמל לצרכן אף אם הסיבה שבשלה נותקה האספקה לא חדלה להתקיים, אם המחלק רשם את הצרכן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו; אספקת החשמל תחודש בתוך 2 שעות ממועד הרישום כאמור; לא חידש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(3)}} נותקה אספקת החשמל מסיבה שאינה הסיבה המפורטת בסעיף קטן (1), והסיבה חדלה להתקיים, יבוצע החיבור בתוך 48 שעות מעת קבלת הודעת הצרכן בעניין ובכפוף לכך שלא נדרשת בדיקת מיתקן לפי סעיף (ג); במניין השעות הקבועות בסעיף קטן זה לא יימנו ימי שישי, שבת וחגים; לא ביצע ספק השירות החיוני חיבור בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ב)}} '''חידוש צריכת החשמל שנותק בשל אי תשלום חוב'''
{{ח:תת}} ביקש צרכן לחדש את אספקת החשמל לאחר שנותקה בשל אי תשלום חוב, יחייב אותו מחלק בעלות ניתוק וחידוש אספקת החשמל כקבוע בשורות 8 עד 10 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ג)}} '''בקשה לחיבור אספקת החשמל לאחר ניתוק במשך יותר משנתיים'''
{{ח:תת}} חל ניתוק באספקת החשמל במשך יותר משנתיים והצרכן או בעל זכות במקרקעין ביקשו לחדש את אספקת החשמל למקום הצרכנות, יחייב אותם המחלק בתשלום כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם המונה לא הוסר והחיבור לא פורק – לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4–2 ולפי עלות בדיקת מיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
{{ח:תתת|(2)}} אם המונה הוסר אך קו החיבור לא פורק – לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4–2, עלות התקנת מונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2 ועלות בדיקת המיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
{{ח:תתת|(3)}} אם המונה הוסר והחיבור פורק – לפי עלות חיבור חדש כקבוע בלוחות התעריפים לחיבורים חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} '''חידוש אספקה במת״מ בקרות אירוע חריג, מצב חריג או מצב חירום'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יעמיד לרשות צרכניו מוקד טלפוני כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 7ב|באמת מידה 7ב (מוקד טלפוני)}} אשר יאפשר הטענת קוד למת״מ לבקשת צרכן בקרות אירוע חריג, מצב חריג חד־פעמי מטעמי מצוקה כלכלית או בריאותית של הצרכן, מזג אוויר קיצוני, שעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 58|סעיף 58 לחוק}} ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, ”מצב חירום“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אירוע אסון המוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מצב חירום אחר אגב לחימה;
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יעמיד לרשות צרכן הפונה למוקד טלפוני במקרים המנויים בסעיף קטן (1) הסדר אשראי למת״מ לצורך צריכת חשמל, בסכום שלא יפחת מ־50 ש״ח.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: חיוב בעבור צריכת חשמל}}

{{ח:סעיף|30||תיקון: 18.6.08, 6.2.12, 9.6.14, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''דרך חיוב'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המוסד המוסמך“ – הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי או כל גורם אחר שהוסמך לעניין תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 31א|סעיף 31א לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאריך הקריאה“ – התאריך המופיע בחשבון החשמל כתאריך הקריאה, בין אם נעשתה קריאה על ידי ספק שירות חיוני, בין אם נעשתה קריאה על ידי צרכן ובין אם נעשתה על בסיס הערכת צריכה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תעריפים'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יחייב צרכן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפי החשמל החלים עליו כקבוע בלוחות תעריפים 5, בצירוף תשלום קבוע.
{{ח:תת|(ג)}} '''מס ערך מוסף'''
{{ח:תת}} נוסף על האמור בסעיף (ב), יגבה ספק השירות החיוני מהצרכן מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''שינוים בתעריף בתוך תקופת החשבון'''
{{ח:תת}} חל שינוי בתעריף בתוך תקופת חשבון, תחושב הצריכה לפי התעריף הקודם עבור הימים שבין תאריך הקריאה הקודמת לבין תאריך שינוי התעריף, לפי הצריכה היומית הממוצעת בתקופת החשבון, ואילו יתרת הצריכה תחושב על פי התעריף החדש.
{{ח:תת|(ה)}} '''עיגול סכומים בחשבון'''
{{ח:תת}} הסכומים המרכיבים את החשבון יעוגלו לאגורות שלמות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} היה הסכום הנקוב באגורות 0.49 אגורות או פחות – לא יובא בחשבון.
{{ח:תתת|(2)}} היה הסכום הנקוב באגורות 0.50 אגורות או יותר – יחשב כאגורה שלמה ויתווסף לסכום.
{{ח:תת|(ו)}} '''חשבון צריכה המשולם באמצעות הוראת קבע בבנק'''
{{ח:תת}} צרכן המשלם חשבון צריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, יזוכה בחשבון הצריכה בסכום הקבוע בשורה 21 בלוח תעריפים 5.4–2, בשל עלויות גבייה הנחסכות לספק השירות החיוני.
{{ח:תת|(ז)}} '''תשלום מופחת לזכאים'''
{{ח:תת}} צרכן רשום שמתקיימים לגביו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 31א|סעיף 31א לחוק}}, יחויב בשל צריכתו כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן הרשום יהא זכאי להפחתת התשלום לפי הודעת המוסד המוסמך ממועד קבלת ההודעה במשרדי ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(2)}} הזכאות לתשלום מופחת תינתן למקום צרכנות אחד בלבד המשמש למגוריו של הצרכן הרשום ותינתן על שמו של הצרכן הרשום בלבד בעבור זכאות אחת בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} היה מועד תחילת הזכאות המצוין בהודעת המוסד המוסמך לקבוע את הזכאות, מוקדם למועד מסירת ההודעה עצמה, יזכה ספק השירות החיוני את חשבון הצריכה של הצרכן הרשום ממועד הזכאות, וישיב לצרכן את ההפרש בתוספת ריבית החשב הכללי.
{{ח:תתת|(4)}} היה הצרכן הרשום צרכן המשלם עבור צריכת החשמל באמצעות מונה תשלום מראש, רשאי ספק השירות החיוני להתחשבן עם הצרכן בגין זכאותו לתשלום מופחת באופן רטרואקטיבי אחת לכמה חודשים, ובלבד שספק השירות החיוני ישיב לצרכן את ההפרש בגין הפחתת התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.
{{ח:תת|(ח)}} '''תשלום מופחת לצרכני משנה זכאים או למספק, עבור צרכניו הזכאים'''
{{ח:תת}} אם במקום הצרכנות הרשום על שם צרכן מתגורר צרכן משנה שמתקיימים בו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 31א|סעיף 31א לחוק}}, ומותקן אצלו מונה לרישום צריכת החשמל הביתית הנצרכת על ידו, וצריכת החשמל בפועל על יד ועל פי המונה מהווה בסיס לתשלום חשבון החשמל מטעמו (בסעיף זה – צרכן משנה זכאי) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יזכה את הצרכן הרשום בהתאם לשיעור התשלום המופחת המצטבר בגין צריכת צרכני המשנה הזכאים שבמקום הצרכנות ובהתאם למניית המונה של צרכני המשנה.
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן הרשום יזכה כל צרכן משנה זכאי במלוא הסכום שספק השירות החיוני זיכה אותו בעבורו.
{{ח:תתת|(3)}} הצרכן הרשום יודיע למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות על כל שינוי ברשימת צרכני המשנה הזכאים לתשלום מופחת בתחומו, מיד עם קרות השינוי.
{{ח:תתת|(4)}} מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הצרכן הרשום יגיש למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות, אחת לתקופת חשבון או לתקופה שלא תעלה על שלושה חשבונות, תצהיר בחתימתו, המאומת בידי עורך דין, שבו מפורטים צרכני המשנה הזכאים המתגוררים במקום הצרכנות, מספרי תעודות הזהות שלהם, סך כל הצריכה המצטברת לזיכוי של צרכני המשנה הזכאים, בהתאם לחישוב שנערך על פי הקבוע {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}} על ידי הצרכן הרשום, והתחייבותו הבלתי חוזרת להעברת סכום התשלום המופחת המתקבל, ישירות עם קבלתו לידיו, לידי כל צרכן משנה זכאי שבמקום הצרכנות.
{{ח:תתת|(5)}} ספק השירות החיוני יפעל כאמור בסעיף (ח)(1) רק בכפוף לקבלת התצהיר במשרדי ספק השירות החיוני כמפורט בסעיף (ח)(4).

{{ח:סעיף|31||תיקון: 29.11.05, 23.4.07, 26.10.08, 16.5.11, 30.1.12, 24.6.19, 5.8.20; תש״ף־27, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''תעריף עומס וזמן (תעו״ז)'''
{{ח:תת|(א)}} '''צרכנים שיחויבו על פי תעריף עומס וזמן'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יחייב צרכנים כמפורט להלן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כקבוע בלוח תעריפים 5:
{{ח:תתתת|(א)}} צרכני מתח עליון;
{{ח:תתתת|(ב)}} צרכני מתח גבוה;
{{ח:תתתת|(ג)}} צרכנים המחוברים בחיבור של 200×3 אמפר או יותר;
{{ח:תתתת|(ד)}} צרכני מתח נמוך שצריכתם במשך השנה הקלנדרית האחרונה הייתה 40,000 קוט״ש או יותר; לצורך כך ספק שירות חיוני ימדוד את צריכת החשמל המצרפית בשנה קלנדרית במקום הצרכנות מכל המניות המותקנות בו אשר על שם הצרכן.
{{ח:תתת|(1א)}} ספק שירות חיוני יסיים את היערכותו להעברת צרכנים כאמור בסעיף קטן (1)(ד)(1) לתעריף עומס וזמן (תעו״ז) עד סוף חודש מרס בשנה העוקבת (להלן – שנת המעבר).
{{ח:תתת|(2)}} מועד המעבר שלצרכן חדש לחיוב בתעריף עומס וזמן יהיה 1 באפריל בשנת המעבר. מועד זה יחול גם לגבי צרכנים המבקשים להיות מחויבים בתשלום לפי תעריף אחיד, כאמור בסעיף קטן (4).
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני יודיע על המעבר המתוכנן לחיוב החדש עד יום 15 במרץ בשנת המעבר. הוגשה ההודעה במועדה, יחול השינוי בתעריף בחודש העוקב.
{{ח:תתת|(4)}} צרכני מתח נמוך שחויבו על פי תעריף עומס וזמן בהתאם לסעיף קטן (1)(ד) וצריכתם הפכה נמוכה מ־40,000 קילוואט שעה במשך תקופה רצופה של 12 חודשים לפחות, יחויבו בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפים אחידים או על פי תעריף עומס וזמן, לפי בחירתם.
{{ח:תתת|(5)}} חשבון צריכה דו־חודשי יוגש לצרכן תעו״ז שגודל החיבור שלו למקום הצרכנות אינו עולה על 80×3 אמפר.
{{ח:תתת|(6)}} צרכן תעו״ז יחויב בתשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1 כללי ”שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר“.
{{ח:תתת|(7)}} צרכנים המחויבים על פי תעריפים אחידים יישאו בעלות הסרה והתקנה של המונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ב)}} '''זכאות צרכן מתח נמוך לעבור לחיוב בתעריפי עומס וזמן'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן מתח נמוך שאינו צרכן תעו״ז זכאי לבקש כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן – מתח נמוך וולונטרי (להלן – תעו״ז וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2–1 ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1–1.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן בתעריף ביתי זכאי לבקש לחלופין כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן – מתח נמוך פשוט וולונטרי (להלן – תעו״ז פשוט וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2–3, ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1–2.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן שביקש להיות מחויב כאמור בסעיפים קטנים (1) או (2), אשר מונה החשמל שלו מותקן בתוך דירה במקום הצרכנות, יבצע על חשבונו את העבודות הנדרשות במיתקן הצרכן לצורך העתקת המונה על ידי ספק השירות החיוני אל מחוץ למקום הצרכנות, ויישא בעלות הסרת המונה מתוך הדירה והתקנת מונה תעריף עומס וזמן מחוץ למקום הצרכנות כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת}} במקום צרכנות שבו מותקן יותר ממונה אחד, יוסרו כל המונים האחרים לפני התקנת מונה תעריף עומס וזמן. הצרכן יישא בעלות הנובעת מהסרת המונים כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2) היו מחויבים בתעריף ביתי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, ביתי תעריף עומס וזמן וולונטרי.
{{ח:תתתת|(ב)}} צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2) היו מחויבים בתעריף כללי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, כללי, ”שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר“.
{{ח:תתתת|(ג)}} צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיף קטן (1) היו מחויבים בתעריף מאור לרחובות ציבוריים, ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1 מאור רחובות.
{{ח:תתת|(5)}} ספק השירות החיוני יבצע את הנדרש למעבר לתעו״ז וולונטרי ולתעו״ז פשוט וולונטרי בתוך 3 חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי הספק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי ספק השירות החיוני להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 12 חודשים.
{{ח:תתת|(6)}} מעבר לתעו״ז וולונטרי ולתעו״ז פשוט וולונטרי יהיה לפרק זמן מינימלי של שנה. בתום שנה רשאי הצרכן הרשום לעבור לתעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר, ובלבד שיישא בעלויות הסרה והתקנה של מונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2. ספק השירות החיוני יבצע את בקשת הצרכן הרשום בתוך 90 ימים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.
{{ח:תתת|(7)}} ספק שירות חיוני יערוך תחשיב לצרכן חדש שבהסדר תעו״ז פשוט וולונטרי לשנים־עשר חודשים רצופים ראשונים של תשלומים הן לפי תעו״ז פשוט וולונטרי והן לפי התעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר. בתום השנה הראשונה, הצרכן יהיה רשאי לבחור להמשיך במסלול תעו״ז פשוט וולונטרי או לחזור ולהיות מחויב לפי התעריף האחיד ויהיה זכאי לקבל החזר התחשבנות בגין ההפרש בין התעריף האחיד לתעו״ז פשוט וולונטרי על תקופה זו, ככל שיהיה כזה. צרכן שהחליט לחזור למסלול אחיד לא יוכל להצטרף שוב למסלול תעו״ז וולונטרי או למסלול תעו״ז פשוט וולונטרי במשך שנתיים ממועד חזרתו למסלול האחיד. קבלת ההחזר תתאפשר פעם אחת בלבד.
{{ח:תתת|(8)}} מובהר כי לצורך עסקת מכירת חשמל לצרכנים, דין צרכני תעו״ז המפורטים בסעיפים (ב)(1) ו־(2) כדין צרכני תעו״ז המפורטים בסעיף (א)(1).

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: פניות ותלונות צרכנים}}

{{ח:סעיף|32||תיקון: 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''אמצעי פניה לספק שירות חיוני רשת'''
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת קהל'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יפעיל מערך של קבלת קהל במשרדיו כדי לאפשר לצרכנים לפנות בבירורים, בקשות והזמנות שירות.
{{ח:תתת|(2)}} שעות הקבלה במשרדים לא יפחתו מ־30 שעות שבועיות; הודעה על שעות הפתיחה תפורסם לציבור.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן הפניה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יאפשר לצרכן לפנות אליו בכל אמצעי גישה המקובלים במועד הפניה, לרבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פניה בעל־פה בשעות קבלת קהל במשרדיו;
{{ח:תתת|(2)}} פניה בכתב באמצעות הדואר, הדואר האלקטרוני והפקסימיליה;
{{ח:תתת|(3)}} פניה באמצעות מוקד טלפוני.
{{ח:תת|(ג)}} '''עלות השירות'''
{{ח:תת}} עלות השירות כאמור באמת מידה זו מכוסה בתשלום הקבוע.

{{ח:סעיף|33||תיקון: 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 19.2.18, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20; תשע״ח, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''טיפול בתלונות צרכנים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תלונה בכתב או בטלפון'''
{{ח:תת}} עם קבלת תלונה של צרכן שהופנתה לספק שירות חיוני רשת בכתב או בטלפון יאשרו הגורמים האחראים לטיפול בתלונות אצל ספק שירות חיוני רשת את קבלתה ותחילת הטיפול בה. הייתה התלונה בכתב, יפיק ספק השירות החיוני רשת הודעה המאשרת את קבלת התלונה.
{{ח:תת|(א1)}} '''פנייה של צד שלישי'''
{{ח:תת}} היתה התלונה פנייה של צד שלישי לבירור תלונה, יידרש הפונה למסור לספק השירות החיוני רשת ייפוי כוח לצורך קבלת מידע בשם הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} '''המועד המרבי לטיפול בתלונה'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת יטפל בתלונה וישלח לצרכן תשובה לגביה בהקדם ולא יאוחר מ־21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדיו. תשובה לתלונה בכתב תישלח לצרכן בכתב בתוך פרק הזמן האמור. לא שלח ספק השירות החיוני רשת תשובה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקה או דיון נוספים'''
{{ח:תת}} על אף האמור בסעיף (ב), אם התברר, כי העניין נשוא התלונה טעון בדיקה או דיון נוספים, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מ־21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדיו, את הסיבה שבשלה מתעכב הטיפול בתלונה. אם ספק שירות חיוני רשת מתעכב במתן מענה, הוא ימשיך ויעדכן את הצרכן בכתב בחלוף כל 21 ימי עבודה ועד מתן מענה סופי לתלונה.
{{ח:תת|(ד)}} '''איסור נקיטת הליכי גביה בתקופת הטיפול בתלונה'''
{{ח:תת}} לא יהא ספק השירות החיוני רשת רשאי לנקוט הליכי גבייה, לרבות גביית הריבית בגין איחור בתשלום החוב השנוי במחלוקת או הליכי חיוב אחרים.
{{ח:תת|(ה)}} '''תלונה שהגיעה דרך רשות אחרת'''
{{ח:תת}} תלונת צרכן שהגיעה לספק השירות החיוני רשת דרך רשות אחרת שאליה הופנתה התלונה, תחשב כתלונת צרכן לכל דבר ועניין ויחולו עליה כל הוראות אמת מידה זו, לרבות לוחות הזמנים לטיפול.
{{ח:תת|(ה1)}} '''תלונה שהגיעה דרך מספק'''
{{ח:תת}} תלונת צרכן שהגיעה לספק השירות החיוני רשת דרך מספק, יראו אותה כתלונת צרכן לכל דבר ועניין ויחולו לגביה כל הוראות אמת מידה זו, לרבות לוחות הזמנים לטיפול.
{{ח:תת|(ו)}} '''פיצוי בגין איחור'''
{{ח:תת}} בכל מקרה של חריגה מן המועדים הנקובים באמת מידה זו ישלם ספק השירות החיוני רשת לצרכן המלין תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1, אך לא יותר מ־10,000 ש״ח.

{{ח:סעיף|34||תיקון: 1.6.03, 29.11.05, 6.2.12, 24.6.19, 5.8.20, 2.12.20; תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''תלונות המטופלות במקום הצרכנות'''
{{ח:תת|(א)}} '''תלונה על רמת המתח'''
{{ח:תתת|(1)}} התלונן צרכן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, יבדוק ספק השירות החיוני את איכות המתח למקום הצרכנות, בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה ממועד רישום קבלת התלונה במשרדי ספק השירות החיוני, או על־פי תאום מראש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום הצרכנות)}}.
{{ח:תתת|(2)}} התגלתה חריגה בזמן הבדיקה, תתוקן החריגה בהקדם האפשרי, ולצרכן תשלח הודעה על תוצאות הבדיקה וכן פירוט לוחות הזמנים המשוערים לביצוע התיקון. דו״ח המפרט את התיקון שבוצע יישלח לצרכן בתוך שלושה ימים מיום ביצוע העבודה. לא שלח ספק השירות החיוני דוח המפרט את התיקון לפי סעיף זה או בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(3)}} בהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני יותקן ציוד למדידה רצופה של רמת המתח למשך שבוע ימים, אם הצרכן התלונן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, למרות שלא נמצאה חריגה בבדיקה שנערכה במקום הצרכנות. בהפעלת שיקול דעתו ישקול ספק השירות החיוני בחשבון, בין היתר, את אלה: ריבוי תלונות של כמה צרכנים מאותו אזור או הצטברות נזקים לצרכנים שלא הוכרו כזכאים לפיצוי לפי אמות המידה.
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני ידווח לצרכן על החלטתו, בין אם החליט לבצע מדידה רצופה ובין אם החליט שאין בה צורך.
{{ח:תת|(ב)}} '''צרכן שלא חויב בתשלום'''
{{ח:תת}} לא חויב צרכן בתשלום עבור התיקון שבוצע, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן הודעה בכתב על ביצוע התיקון והפטור מחובת התשלום.
{{ח:תת|(ג)}} '''תלונה בגין תקלה במקום צרכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} התלונן צרכן על תקלה באספקת חשמל במקום הצרכנות, ינחה ספק השירות החיוני את הצרכן כיצד לוודא כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני ולא במיתקן חשמל פרטי. התברר כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני, ספק השירות החיוני יגיע לתקן את התקלה בהקדם ולא יאוחר משעתיים ממועד קבלת ההודעה על התקלה. בתנאי מזג אויר גרועים, בישובים מרוחקים או בתנאי תחבורה חריגים, ספק השירות החיוני יגיע לתקן את התקלה בהקדם ולא יאוחר משלוש שעות ממועד קבלת ההודעה על התקלה.
{{ח:תתת|(2)}} הזמין צרכן חשמלאי פרטי לאחר שספק השירות החיוני הודיע לצרכן כי התקלה היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק מוטעית, יזכה ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הזמנת החשמלאי כנגד הצגת אסמכתאות מתאימות לספק.
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה של איחור במועדים הנקובים בסעיף קטן (1), וכן במקרה של ניתוק אספקת חשמל כתוצאה מתקלה במיתקן שלגביה הודיע ספק שירות חיוני כי היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק הייתה מוטעית, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשיעור הקבוע בלוח 1.12–1 ללוחות התעריפים.
{{ח:תת|(ד)}} '''עלות תיקון נתיך'''
{{ח:תת}} בעבור תיקון נתיך כאמור בסעיף (ג) יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בתשלום כקבוע בשורה 22 בלוח תעריפים 5.4–2. על התשלום יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ב)}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''תקלה במיתקן הצרכן'''
{{ח:תת}} הגיע ספק השירות החיוני למקום צרכנות עקב תלונה על רמת מתח המסופקת למקום הצרכנות, או עקב תלונה לגבי אספקת החשמל, והתברר שמדובר בתקלה במיתקן של הצרכן, יחויב הצרכן בעלות ההגעה למקום כקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 5.4–2, ובלבד שהספק הדריך את הצרכן כיצד לבדוק כי אין מדובר במיתקן הצרכן, והביא לידיעתו כי אם התקלה היא במיתקן הצרכן ולא במיתקני ספק השירות החיוני יחויב הצרכן בעלות האמורה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: חיבורים לרשת}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: חיבור למתח נמוך}}

{{ח:סעיף|35||תיקון: 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיבור למתח נמוך'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור למתח נמוך'''
{{ח:תתת|(1)}} חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור של 630 קו״א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך, חיבור לרשת המתח הנמוך בגודל חיבור העולה על 630 קו״א, אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש החיבור מבקש להגדיל חיבור קיים ברשת המתח הנמוך לגודל חיבור שאינו עולה על 1,260 קו״א;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתן להתקין שנאי נוסף בתחנת השנאה קיימת או על עמוד קיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא נדרש כל שינוי ברשת החשמל הקיימת, למעט שינוי בתחנת השנאים לצורך התקנת שנאי נוסף או בתשתית החיבור המיועדת למבקש החיבור בלבד;
{{ח:תתתת|(ד)}} פרק הזמן שחלף מאז החיבור הראשון לרשת המתח הנמוך עולה על שנה, או פרק הזמן שחלף מהגדלת החיבור האחרונה במתח נמוך עולה על שלוש שנים.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק רשאי לפנות למנהל מינהל החשמל בבקשה לאשר ביצוע חיבור החורג מהאמור באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(4)}} אישר מנהל מינהל החשמל ביצוע חיבור חורג, יפנה המחלק לרשות לצורך קביעת תעריף מתאים.

{{ח:סעיף|35א||תיקון: 29.11.05, 11.4.11, 28.6.18, 23.9.19, 25.11.20, 12.4.21; תש״ף־5, תש״ף־14, תש״ף־17, תשפ״א־6, תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור למתח נמוך'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור חיבור לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין.
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור חיבור בניין שיחידות ממנו מיועדות לשימושים שונים (להלן – בניין מעורב) יחושב כתשלום לשני בניינים בעלי ייעוד שונה.
{{ח:תתת|(2)}} בעבור חיבור של מיתקן צריכה ייחודי ישולם תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.4 – עבודה על חשבון אחרים, נוסף על תשלום כאמור בסעיף קטן (1). ההליך העסקי לעבודה זו יהיה על פי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבודות על חשבון אחרים}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חיבור זמני'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור חיבור זמני לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–4.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} תשלום בעבור חיבור זמני לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בסעיף (א), לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בטל לעניין בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} פירק המחלק את החיבור הזמני, ישיב למבקש החיבור את ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת במתח נמוך.
{{ח:תתת|(3)}} ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע, ישלם את עלות החיבור הקבוע בהתאם לסעיף (א) בניכוי ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת במתח נמוך שאינם משמשים לצורך החיבור הקבוע ובניכוי עלותם של פריטי רשת וחיבור ששולם בעבורם במסגרת החיבור הזמני והם משמשים גם לצורך החיבור הקבוע.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע באותו גודל חיבור, באותו מיקום ובאותה תשתית חיבור שהוקמה לצורך החיבור הזמני, לא יישא מבקש החיבור בתשלום נוסף בעד החיבור הקבוע, מלבד תשלום בעבור בדיקת מיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ח|אמת מידה 35ח}}.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(חל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} נדרש המחלק להקים רשת זמנית לצורך חיבור זמני שאינו מתוכנן להפוך לחיבור קבוע, יגבה המחלק ממבקש החיבור את עלות הקמת הרשת לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“ בהתאם לסוג העבודות הנדרשות ולמתח הנדרש לצורך ביצוען.
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(חל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} לא ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע וביקש לפרק את החיבור הזמני ואת הרשת הזמנית, אם נבנתה, יישא מבקש החיבור בעלויות המפורטות להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} עלות פירוק החיבור – מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4–3 או בלוח תעריפים 4.4–4, לפי העניין, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק החיבור; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי החיבור בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
{{ח:תתתת|(ב)}} עלות פירוק הרשת הזמנית – מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, בהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק הרשת והמתח הנדרש לצורך ביצוען; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(חל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} ביקש מבקש החיבור לשנות את המיקום של נקודת החיבור במסגרת בקשתו להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע, יגבה המחלק ממבקש החיבור את התשלום האמור בסעיף {{ח:הערה|(}}ג{{ח:הערה|)}}(3).
{{ח:תת|(ג)}} '''הגדלת חיבור ושינוי במיקום חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח נמוך, יחושב לפי מספר יחידות קו״א שהתווספו לגודל החיבור הקיים כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הזמנת הגדלת החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה, יהיה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 35יא|באמת מידה 35יא(א)(3)}}.
{{ח:תתת|(3)}} תשלום בעד שינוי מיקום חיבור קיים יהיה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, בהתאם לעבודות שיבוצעו, והוא לא יעלה על עלות חיבור חדש כקבוע בלוחות תעריפים 4.3 ”התחברות לרשת ההספקה – מתח נמוך“.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיף קטן (3), תשלום בעד שינוי מיקום חיבור קיים שלא מחובר למקום הצרכנות באמצעות פילר מונים, לחיבור באמצעות פילר מונים, יהיה כקבוע בלוח תעריפים 4.3–1 ”תעריף חיבור לצרכן המחובר באמצעות פילר מונים“.
{{ח:תתת|(5)}} לתשלום בעבור שינוי מיקום חיבור קיים יגבה מחלק, נוסף על התשלום לפי סעיף (3) או (4), לפי העניין, תשלום בעד פירוק חיבור בהתאם ללוחות תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“.
{{ח:תתת|(6)}} תשלום בעבור בדיקה לאחר הגדלת חיבור יהיה לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור בדיקת מיתקן עד גודל חיבור של 100×3 אמפר יגבה המחלק תעריף בהתאם לעמודה שכותרתה ”תעריף בדיקת מיתקן יחיד ביום“ בלוח תעריפים 4.3–11, לפי גודל החיבור הנבדק.
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור בדיקת מיתקן מעל גודל חיבור של 100×3 אמפר יגבה המחלק תעריף בהתאם לעמודה שכותרתה ”תעריף לבדיקה חוזרת או לבדיקה המבוצעת לאחר הגדלת חיבור או לבדיקת גנרטור“ בלוח תעריפים 4.3–11, לפי גודל החיבור הנבדק.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} '''החזר והשלמה'''
{{ח:תת}} תשלום בגובה תעריף החיבור הרלוונטי יהווה את מלוא התמורה המגיעה למחלק בעבור ביצוע החיבור; החזרים יבוצעו בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|באמת מידה 27 (טעות בחשבון)}} והצרכן ישלים כל תשלום חסר כאמור שם.
{{ח:תת|(ו)}} '''הגדלת חיבור על פי החלטת מחלק'''
{{ח:תת}} צרכן לא ישלם בעבור הגדלת חיבור באספקה חד־פאזית מגודל חיבור של 25×1 אמפר לגודל חיבור של 40×1 אמפר הנעשית על פי החלטת המחלק וללא דרישת הצרכן.
{{ח:תת|(ז)}} '''אופן התשלום'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום חשבונות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחת מן הדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 25|באמת מידה 25(א)}} למעט בדרך של הסדר הוראת קבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|באמת מידה 25(א)(2)}}.
{{ח:תתת|(2)}} לגבי ביצוע חיבור במסלול המהיר רשאי המחלק שלא לאפשר תשלום באופן האמור {{ח:פנימי|סעיף 25|באמת מידה 25(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ח)}} '''אי עמידה במועדים'''
{{ח:תת}} לא עמד המחלק במועדים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן זה}} או בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

{{ח:סעיף|35ב||תיקון: 4.4.11, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''קבלת מידע לצורך הגשת בקשה לחיבור למתח נמוך'''
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת מידע'''
{{ח:תת}} המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח נמוך, יפנה למחלק, בכתב או בעל פה, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
{{ח:תתת|(2)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות קו״א;
{{ח:תתת|(3)}} נקודת ההתחברות למיתקן החשמל הפרטי;
{{ח:תתת|(4)}} צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
{{ח:תתת|(5)}} לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
{{ח:תתת|(6)}} ייעוד הבניין;
{{ח:תתת|(7)}} קיום ייצור עצמי;
{{ח:תתת|(8)}} צורך בקו גיבוי.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשובת המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישיב לפניה בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי המחלק, ורשאי הוא להאריך את משך זמן התשובה בשבעה ימי עבודה נוספים אם ראה כי עליו לבחון את הצורך בהקמת חדר שנאים כתנאי לביצוע חיבור כאמור בסעיף קטן (3); דרש המחלק המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (4), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} בתשובתו יציין המחלק פרטים בנושאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, {{ח:חיצוני|חוק החשמל|לחוק החשמל}} ולתקנות לפיו, ולכל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} זמינות האספקה למקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור החלוקה של המחלק שאליו שייך מקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} איכות האספקה במקום החיבור, אם יש סטטיסטיקה של משתנים;
{{ח:תתתת|(ה)}} עלות החיבור, כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים משתנים נוספים המשפיעים על עלות החיבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} דרישות מיוחדות לצורך ביצוע החיבור;
{{ח:תתתת|(ז)}} צורך בהקמת חדר שנאים, גודלו, מספר והספק השנאים שיותקנו בו, להערכת המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק רשאי לדרוש הקמת חדר שנאים כתנאי לביצוע החיבור בהתקיים כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סך כל גדלי החיבורים או הגדלות החיבור המבוקשים עולה על 100 קו״א;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא ניתן לספק באופן תקין את האספקה המבוקשת מרשת קיימת;
{{ח:תתתת|(ג)}} המחלק יקבע את גודל החדר לפי מספר השנאים הנדרשים לאספקת חשמל וצפי גידול העומס לגודל החיבור המבוקש ולאמינות האספקה של הרשת הקיימת.
{{ח:תתת|(4)}} לצורך מתן תשובה לפניה רשאי המחלק לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות לגבי אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
{{ח:תתת|(5)}} מניין הימים החולף להמצאת הפרטים הנוספים לא ייכלל במניין הימים הקבוע בסעיף קטן (1), ובלבד שהמחלק הודיע לפונה כי הטיפול בבקשתו מושהה עד לקבלת הפרטים הנוספים שדרש.
{{ח:תת|(ג)}} '''מקדמה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יצרף לתשובתו חשבון בגובה 10% מתעריף החיבור (להלן – המקדמה) בהתאם לתעריף הקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים או לוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין, התקף ביום הפקת החשבון. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} על המקדמה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לפיצוי מאת המחלק, אם לא עמד במועדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35א|באמת מידה 35א(ח)}}.

{{ח:סעיף|35ג||תיקון: 29.11.05, 28.12.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תיאום טכני'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיאום טכני ולוח זמנים'''
{{ח:תת}} נפתח תיק עבודה במשרדי המחלק, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור (להלן – התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תכניות העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} לוח זמנים לביצוע החיבור;
{{ח:תתת|(3)}} מיקום המונים בבניין קומות למגורים, בהתאם לבקשת מבקש החיבור;
{{ח:תתת|(4)}} חלוקת אחריות לגבי קבלת אישורי רשויות; בעניין זה תהיה האחריות מוטלת על המחלק כל עוד לא ביקש מבקש החיבור אחרת;
{{ח:תתת|(5)}} חלוקת האחריות לגבי ביצוע עבודות חפירה, הנחה ושיקום הנדרשות לביצוע החיבור (להלן – עבודות חפירה או חפירה); בעניין זה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בבנייני קומות למגורים ובבניינים תעשייתיים מסחריים ובבניינים ציבוריים:
{{ח:תתתתת|(1)}} אם החפירה או חלק ממנה מתבצעת על ידי המחלק, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–5, ללא קשר לאורך החפירה בפועל, ובלבד שאם עלה אורך החפירה במגרש של מבקש החיבור על 35 מטרים יחויב המבקש בתעריף הקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 4.3–5;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, לא יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בלוח תעריפים 4.3–5;
{{ח:תתתת|(ב)}} ביחידות צמודות קרקע:
{{ח:תתתתת|(1)}} בחיבור שאינו הגדלת חיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–5;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 2 בלוח תעריפים 4.3–5.
{{ח:תתת|(6)}} סטטיסטיקה לגבי משתנים לאמינות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, לגבי אלה לפחות:
{{ח:תתתת|(א)}} דקות אי אספקה ממוצעות בשנה באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} תדירות הפרעות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} משך שיקום אספקה בדקות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
{{ח:תתת|(7)}} סטטיסטיקה לגבי משתנים לאיכות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, אם קיימת;
{{ח:תתת|(8)}} דרישות מיוחדות ממבקש החיבור;
{{ח:תתת|(9)}} אם נדרש חדר שנאים: מבנה החדר, מיקומו, דרכי הגישה אליו, גודלו, מספר השנאים שיותקנו בו והספקם, כל דרישה טכנית נוספת והתשלום שיקבל מבקש החיבור בעבור חדר השנאים עם מסירתו למחלק;
{{ח:תתת|(10)}} עלות החיבור הסופית.
{{ח:תת|(ב)}} '''פרק הזמן להשלמת התיאום הטכני'''
{{ח:תתת|(1)}} התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|באמת מידה 35ב(ג)(1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} החלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום הטכני והמחלק סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך המחלק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35לד|באמות מידה 35לד}} {{ח:פנימי|סעיף 35לה|או 35לה}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום ביניים'''
{{ח:תתת|(1)}} עם השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי לביצוע עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (1) ובכפוף לבקשת מבקש החיבור, ימסור מחלק למבקש החיבור חשבון בסך השווה ל־90% מתעריף החיבור, כהשלמה לסכום המקדמה (10%) ששולם. על חשבון זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.

{{ח:סעיף|35ד||תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שינוי וביטול חיבור למתח נמוך'''
{{ח:תת|(א)}} '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והפקת חשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ג|באמת מידה 35ג(ג)(1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בתעריפים הקבועים בלוח תעריפים 4.4.
{{ח:תתת|(3)}} לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודת החיבור המבוקש:
{{ח:תתתת|(א)}} היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות;
{{ח:תתתת|(ב)}} היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטול בקשת החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו אחרי שחלפו חמישה ימים ממועד תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות סיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
{{ח:תתת|(2)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ג|באמת מידה 35ג(ג)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35ג|או 35ג(ג)(3)}}, ובטרם סיים המחלק את העבודות, יחויב מבקש החיבור בעלויות שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
{{ח:תתת|(3)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי וכן יישא מבקש החיבור ביתרת עלות החיבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ז|באמת מידה 35ז(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף|35ה||תיקון: 20.9.03, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''קבלת אישורי רשויות'''
{{ח:תת|(א)}} '''השגת אישורים'''
{{ח:תת}} עם השלמת התיאום הטכני יחלו המחלק ומבקש החיבור, בהתאם לתיאום הטכני, לפעול להשגת אישורי הרשויות הנדרשים לצורך ביצוע החיבור כדין. למרות האמור רשאי המחלק להתחיל בפעילות כאמור לפני השלמת התיאום הטכני. לעניין {{ח:פנימי|סעיף 35ג|אמת מידה 35ג(ב)}} לא יראו את פעילותו זו כחלק מן התיאום הטכני.
{{ח:תת|(ב)}} '''התחייבות מחלק להשגת האישורים'''
{{ח:תת}} היה המחלק אחראי, בהתאם לתיאום הטכני, לקבלת אישורי הרשויות, יפעל המחלק בחריצות וביעילות לקבלת האישורים בהקדם האפשרי, ויידע את מבקש החיבור אם יתעוררו בעיות מיוחדות המעכבות את קבלת האישורים.
{{ח:תת|(ג)}} '''באין אפשרות להשגת האישורים'''
{{ח:תת}} אם לא ניתן להשיג את האישורים הנדרשים לביצוע החיבור בהתאם לתיאום הטכני, יסכימו הצדדים על השינויים הנדרשים בתיאום הטכני, לרבות שינויים בלוחות הזמנים לביצוע החיבור, ויפעלו על פי התיאום הטכני המתוקן שיוסכם ביניהם.

{{ח:סעיף|35ו||תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הכנת בניין לחיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''התנאים לביצוע עבודות החיבור בבניין'''
{{ח:תת}} התקבלו במשרדי המחלק אישורי הרשויות לביצוע עבודות החיבור כדין, יודיע המחלק למבקש החיבור על האפשרות לבצע את החיבור, בכפוף להעמדת הבניין שלגביו מבוקש החיבור לרשות המחלק לצורך ביצוע החיבור, כשהוא מוכן לביצוע עבודות החיבור כולל צינורות וגומחות להנחת התשתית, חדר שנאים וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך ביצוע החיבור, בהתאם לתיאום הטכני.
{{ח:תת|(ב)}} '''הספקת חשמל באין חדר שנאים'''
{{ח:תת}} כל עוד לא העמיד מבקש החיבור לרשות המחלק חדר שנאים בהתאם לדרישת המחלק לפי סעיף (א) ובהתאם לתיאום הטכני, יספק המחלק למבקש החיבור חשמל בגבולות העומס המצוי ברשת המתח הנמוך.

{{ח:סעיף|35ז||תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע עבודות החיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
{{ח:תת}} העמיד מבקש החיבור לרשות המחלק את הבניין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ו|באמת מידה 35ו(א)}}, יסיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו בו. אם לא סוכם אחרת בתיאום הטכני, לא יעלה פרק הזמן לסיום ביצוע עבודות החיבור על 60 ימי עבודה מיום קבלת אישורי הרשויות אם החיבור הוא מרשת מתח נמוך קיימת או 90 ימי עבודה אם לצורך ביצוע החיבור נדרשת הקמת רשת מתח נמוך, ובתנאי שמבקש החיבור קיים את התחייבויותיו כאמור בתיאום הטכני.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום לאחר סיום עבודות החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} סיים המחלק את עבודות החיבור, ימסור המחלק למבקש חשבון על יתרת עלות החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמות מידה 24(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24(ב)(3)}} בעניין חשבון לגבי שירות שניתן. מבקש חיבור שלא שילם את סכום החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ח|אמת מידה 35ח (בדיקת המיתקן ומתן מתח)}}.

{{ח:סעיף|35ח||תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 23.9.19, 25.11.20; תש״ף־14, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''בדיקת המיתקן ומתן מתח'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בעבור בדיקת המיתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק (להלן – בודק), ישלם מבקש החיבור את התשלום הקבוע לבדיקת מיתקן בלוח תעריפים 4.3–11 (להלן – תשלום בעבור בדיקת המיתקן); בעבור בדיקת מיתקן שתבוצע מעבר לשעות העבודה של המחלק, יגבה המחלק ממבקש החיבור תעריף בשיעור של 125 אחוזים מתעריף בדיקת מיתקן הקבוע בלוח תעריפים 4.3–11, בהתאם לגודל החיבור הנבדק.
{{ח:תתת|(2)}} שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ז|באמת מידה 35ז(ב)}} ואת התשלום בעבור בדיקת המיתקן, ייבדק המיתקן על ידי בודק בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל}} והתקנות לפיו בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום התשלום והמצאת כל התכניות כנדרש לבדיקת המיתקן.
{{ח:תת|(א1)}} '''החתמה על משך זמן בדיקת הקבלה'''
{{ח:תת}} לאחר ביצוע הבדיקה, יחתים המחלק את מבקש החיבור לעניין משך זמן בדיקת הקבלה על גבי הטופס המצורף בנספח לאמת מידה זו.
{{ח:תת|(ב)}} '''מיתקן שאינו עומד בדרישות {{ח:חיצוני|חוק החשמל|החוק}}'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא הבודק כי המיתקן אינו עומד בדרישות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל}} והתקנות לפיו, יגיש דו״ח ליקויים למבקש החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי בודק, תבוצע לאחר שמבקש החיבור ישלם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
{{ח:תת|(ג)}} '''מתן מתח'''
{{ח:תת}} בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן המחלק מתח למיתקן.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף־14}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 35ח|לאמת מידה 35ח}} – טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת קבלה למיתקן צריכה'''}}
{{ח:ת}} סוג המיתקן שנבדק: {{ש}} □ בדיקת חיבור ציבורי □ בדיקת חיבור פרטי {{ש}} □ בדיקה לאחר ביצוע הגדלת חיבור □ בדיקת גנרטור
{{ח:ת}} בדיקה מספר: {{ש}} □ בדיקה ראשונה □ בדיקה חוזרת
{{ח:ת}} שם הצרכן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מיקום המיתקן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} גודל החיבור: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} תאריך ביצוע הבדיקה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} משך זמן ביצוע הבדיקה (HH:MM): . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} חתימת מזמין הבדיקה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף|35ט||תיקון: 29.11.05, 23.9.19, 5.8.20, 25.11.20; תש״ף־14, תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''כללי חיבור מהיר'''
{{ח:תת|(א)}} '''כללי חיבור מהיר'''
{{ח:תת}} פנה מבקש החיבור למחלק, בציון מספר חוזה או גוש וחלקה של הבניין שלגביו מבוקש החיבור וגודל החיבור המבוקש בקו״א, והמחלק התחייב לסיים את ביצוע החיבור ואת בדיקת המיתקן בפרק זמן שאינו עולה על 30 ימי עבודה מיום קבלת תשלום בעבור החיבור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור ישלם את מלוא התשלומים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור החיבור – תשלום בתעריף כקבוע בלוח תעריפים 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים או לוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הגשת הבקשה לחיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור בדיקת המיתקן – תשלום בתעריף כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} לעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יסיים את ביצוע החיבור ובדיקת המיתקן בתוך 30 ימי עבודה מיום התשלום.
{{ח:תתת|(4)}} לאחר ביצוע הבדיקה יחתים המחלק את מבקש החיבור לעניין משך זמן בדיקת הקבלה על גבי הטופס המצורף בנספח {{ח:פנימי|סעיף 35ח|לאמת מידה 35ח}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטול בקשת החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כאמור בסעיף (א) ובטרם סיים המחלק את העבודות, יחויב מבקש החיבור בעלויות שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
{{ח:תתת|(2)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: חיבור למתח גבוה}}

{{ח:סעיף|35י||תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיבור לרשת מתח גבוה'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור למתח גבוה'''
{{ח:תתת|(1)}} חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור שבין 630 קו״א ל־8 מו״א יהיה לרשת מתח גבוה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק, באישור מנהל המערכת, יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך חיבור לרשת המתח הגבוה בגודל העולה על 8 מו״א, אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש החיבור מבקש להתחבר או להגדיל חיבור קיים ברשת המתח הגבוה לגודל חיבור שאינו עולה על 16 מו״א;
{{ח:תתתת|(ב)}} החיבור המבוקש ניתן לביצוע מהבחינה הטכנית; מחלוקת בשאלת האפשרות הטכנית לביצוע החיבור תוכרע בידי מנהל מינהל החשמל.

{{ח:סעיף|35יא||תיקון: 1.6.03, 28.6.18, 25.11.20, 12.4.21; תש״ף־5, תשפ״א־6, תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריפים'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור חיבור לרשת מתח גבוה יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, לגבי כל בניין שאינו מקבל הספקה מרשת המתח הגבוה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} תשלום בעבור חיבור קבוע או זמני לרשת מתח גבוה יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, לגבי כל בניין שאינו מקבל הספקה מרשת המתח הגבוה.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח גבוה, יחושב לפי מספר יחידות קו״א שהתווספו לגודל החיבור הקיים, ללא תוספת המרכיב הקבוע המשולם בעבור חיבור ראשון, כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1.
{{ח:תתת|(3)}} תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום כאמור בסעיף קטן (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור פריטי רשת במתח נמוך שהמחלק מעוניין למכור למבקש החיבור, ומבקש החיבור מעוניין לרכוש מהמחלק, ישלם מבקש החיבור למחלק בהתאם לערך הנכסים המופחת;
{{ח:תתתת|(ג)}} פריטי רשת במתח נמוך שהמחלק לא מעוניין למכור למבקש החיבור או שמבקש החיבור לא מעוניין לרכוש מהמחלק, יפורקו ויילקחו בידי המחלק, והוא יהיה רשאי להתקינם במקום אחר בתנאי שיהיו תקינים ולא יגרמו לירידה באיכות ובאמינות החשמל הממוצעת האזורית;
{{ח:תתתת|(ד)}} בהגדלת חיבור לפני שחלפו שלוש שנים מיום ביצוע החיבור הראשוני לרשת המתח הנמוך או מיום ביצוע הגדלת חיבור שלצורך ביצועה הוקמו תשתיות חדשות, על המחלק למכור ועל הצרכן לרכוש את פריטי הרשת במתח נמוך בהתאם לערך הנכסים המופחת.
{{ח:תתת|(4)}} תשלום בעבור שינוי מיקום חיבור קיים יהיה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, בהתאם לעבודות שיבוצעו.
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} נדרש המחלק להקים רשת זמנית לצורך חיבור זמני למתח גבוה, יגבה המחלק ממבקש החיבור תשלום בעבור אורך קו המתח הגבוה בניכוי 200 מטרים, כקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, לפי מתח הרשת שאליה מחובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות המבוצעות בפועל.
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} לא ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע וביקש לפרק את החיבור הזמני ואת הרשת הזמנית, אם נבנתה, יישא מבקש החיבור בעלויות כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} עלות פירוק החיבור – מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, לפי מתח הרשת שאליה חובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק החיבור; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי החיבור בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלות פירוק הרשת הזמנית – מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, לפי מתח הרשת שאליה חובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק הרשת; המחלק יחזיר את ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על
{{ח:תת|(ב)}} '''חישוב על־פי התעריף התקף'''
{{ח:תת}} כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.
{{ח:תת|(ג)}} '''אי עמידה במועדים'''
{{ח:תת}} לא עמד המחלק בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

{{ח:סעיף|35יב||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 28.6.18, 25.11.20, 26.5.21; תש״ף־5, תשפ״א־6, תשפ״ב־12}}
{{ח:ת}} '''קבלת מידע לצורך בקשה לחיבור למתח גבוה'''
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת מידע'''
{{ח:תת}} המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח גבוה, יפנה למחלק בכתב, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
{{ח:תתת|(2)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות קו״א;
{{ח:תתת|(3)}} נקודת ההתחברות למיתקן הצרכן הפרטי;
{{ח:תתת|(4)}} צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
{{ח:תתת|(5)}} לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
{{ח:תתת|(6)}} סוג צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש בחשמל ביממה;
{{ח:תתת|(7)}} שיטת התנעת מנועים, אם ישנם;
{{ח:תתת|(8)}} אם קיים ייצור עצמי – המספר והגודל של כל יחידת ייצור;
{{ח:תתת|(9)}} קיום וגודל הספק של מיתקני חשמל כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים;
{{ח:תתת|(10)}} צורך בקו גיבוי.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשובת המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישיב לפנייה בהקדם ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי המחלק, למעט במקרים של קיום ייצור עצמי, ואם קיים ייצור עצמי – לא יאוחר מ־30 ימי עבודה כאמור; דרש המחלק המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} בתשובתו יציין המחלק פרטים בנושאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, {{ח:חיצוני|חוק החשמל|לחוק החשמל}} ולתקנות לפיו ולכל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} זמינות האספקה למקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} עלות החיבור כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים פרמטרים נוספים המשפיעים על עלות החיבור.
{{ח:תת|(ב1)}} '''חיבור מוגבל בעומס ובזמן למיתקן תחבורתי שמיועד, בין השאר, לטעינת אוטובוסים חשמליים'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור למיתקן תחבורתי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, שמיועד, בין השאר, לטעינת אוטובוסים חשמליים, אשר קיבל תשובת מחלק לפי סעיף (ב) שלפיה לא מתאפשר חיבור של המיתקן במועד ובהספק המבוקש, רשאי לבקש מהמחלק חיבור לרשת החשמל המוגבל בהספק ובזמן (להלן – חיבור מוגבל).
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור כאמור בסעיף קטן (1) יגיש בקשה לחיבור מוגבל בכתב או בעל פה, במשרדי המחלק או באמצעות אתר האינטרנט של המחלק; בבקשה כאמור יפרט את גודל החיבור המבוקש, מועד החיבור המוגבל המבוקש, את אופיין העומס המתוכנן במיתקן ביחס לשעות היממה ולעונות השנה, ואת הצפי לגידול בעומס במהלך 5 השנים מהמועד המבוקש לחיבור המוגבל.
{{ח:תתת|(3)}} בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה־וולט אמפר ומעלה, יעביר המחלק את הבקשה למנהל המערכת לצורך קבלת התייחסותו, בתוך 3 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2); מנהל המערכת יעביר את התייחסותו למחלק לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהמועד שקיבל את הבקשה לקבלת התייחסותו.
{{ח:תתת|(4)}} לצורך מתן התייחסות כאמור בסעיף קטן (3) רשאי מנהל המערכת לדרוש מהמחלק המצאת פרטים נוספים שדרושים לדעתו לצורך ההתייחסות, לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהמועד שבו המחלק העביר לו את הבקשה לצורך קבלת התייחסות לפי סעיף קטן (3); על אף האמור בסיפה של סעיף קטן (3), אם דרש מנהל המערכת המצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן זה, הוא יעביר את ההתייחסות למחלק בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת הפרטים הנוספים מהמחלק.
{{ח:תתת|(5)}} המחלק רשאי לדרוש ממבקש החיבור המצאת פרטים נוספים, אשר דרושים לדעתו לצורך התשובה או לצורך מענה לדרישת המצאת פרטים נוספים שהעביר מנהל המערכת, בתוך המועדים המפורטים להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בבקשה לחיבור מוגבל בהספק שהוא נמוך מ־8 מגה־וולט אמפר – לא יאוחר מ־7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2);
{{ח:תתתת|(ב)}} בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה־וולט אמפר ומעלה –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם מנהל המערכת העביר לו דרישה להמצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן (4) – לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהמועד שבו מנהל המערכת העביר לו את הדרישה האמורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם מנהל המערכת העביר לו את התייחסותו בלא דרישה להמצאת פרטים נוספים – לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהמועד שבו מנהל המערכת העביר לו את ההתייחסות כאמור.
{{ח:תתת|(6)}} אם מנהל המערכת העביר למחלק דרישה להמצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן (4), יעביר לו המחלק את הפרטים הנוספים בתוך שלושה ימים ממועד קבלת הדרישה, ואולם אם מצא המחלק כי הוא נדרש להשלמת פרטים נוספים ממבקש החיבור כדי לענות לדרישת המצאת הפרטים הנוספים שהעביר מנהל המערכת – יעביר למנהל המערכת את הפרטים הנוספים בתוך 3 ימים ממועד קבלת הפרטים הנוספים ממבקש החיבור.
{{ח:תתת|(7)}} המחלק ישיב למבקש החיבור –
{{ח:תתתת|(א)}} בבקשה לחיבור מוגבל בהספק שהוא נמוך מ־8 מגה־וולט אמפר – לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2) או מיום השלמת המידע על ידי מבקש החיבור בהמשך לדרישת המחלק לפי סעיף קטן (5), לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה־וולט אמפר ומעלה – לא יאוחר מ־15 ימי עבודה מיום קבלת התייחסות מנהל המערכת לפי סעיף קטן (3) או (4), לפי העניין.
{{ח:תתת|(8)}} תשובת המחלק לפי סעיף קטן (7) תהיה ערוכה לפי הטופס שבנספח לאמת מידה זו והוא יתייחס בה, בין השאר, למפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מגבלת ההספק הצפויה והשעות שבהן היא תחול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפעולות שהמחלק או בעל רישיון ההולכה נדרשים לבצע כדי להסיר את המגבלה, ובכלל זה רשימה מלאה ומפורטת של כל פריטי הציוד שהמחלק או בעל רישיון ההולכה נדרשים לשדרג או להתקין ברשת והמועדים שבהם מתוכנן לעשות כן כאמור בנספח לאמת המידה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועד החיבור שהמחלק התחייב לגביו בתשובתו לפי סעיף (ב), שהוא המועד המאוחר ביותר שבו תוסר המגבלה ושמבקש החיבור יחובר לרשת בהתאם לגודל החיבור שביקש בכל שעות היממה.
{{ח:תתת|(9)}} מסר המחלק למבקש החיבור תשובה לפי סעיפים קטנים (7) ו־(8), יתקין מבקש החיבור בנקודת החיבור לרשת אמצעי הגבלת צריכה מהרשת (להלן – אמצעי הגבלה), אשר יאושר ויכויל על ידי המחלק בהתאם לקבוע בסעיף קטן (10).
{{ח:תתת|(10)}} לא הסכים מבקש חיבור להתקין את אמצעי ההגבלה, יחבר המחלק את מיתקן הצריכה לרשת בהתאם לגודל החיבור שהמחלק יכול לספק במועד החיבור המבוקש ושמצוין בתשובת המחלק שניתנה לפי סעיף (ב)(2)(ב).
{{ח:תתת|(11)}} המחלק יכייל את אמצעי ההגבלה, בעת מועד ביצוע הבדיקה למיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יז|אמת מידה 35יז}}, לפי ההספק והשעות שנקבעו בתשובתו לפי סעיף קטן (8).
{{ח:תתת|(12)}} מצא המחלק כי בוצע שינוי בכיול אמצעי ההגבלה בלא אישורו, יפנה למבקש החיבור לתיאום כיול חוזר בהתאם להספק שהתבקש בבקשה לחיבור מוגבל ושאושר בתשובת המחלק לפי סעיפים קטנים (7) ו־(8); לא בוצע תיאום לכיול חדש, יגביל המחלק את הספק הצריכה מהרשת להספק המינימלי שיכול הצרכן לצרוך לפי תשובת המחלק שניתנה לפי סעיף קטן (8), וזאת למשך כל שעות היממה עד לכיול מחדש של אמצעי ההגבלה.
{{ח:תתת|(13)}} אין באפשרות של חיבור מוגבל כדי לגרוע מחובותיהם של המחלק ומנהל המערכת לפיתוח הרשת כך שיהיה ניתן לחבר את המיתקן בלא מגבלות, בהתאם למועדים שהתחייב המחלק בתשובתו לפי סעיף (ב).
{{ח:תתת|(14)}} המחלק יעביר לרשות העתק של כל תשובת מחלק שנתן לפי סעיפים קטנים (7) ו־(8), לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מיום השלמת התיאום הטכני לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יג|אמת מידה 35יג}} לגבי אותה תשובה.
{{ח:תתת|(15)}} תוקפו של סעיף זה הוא לשנתיים מיום פרסומו ברשומות {{ח:הערה|(מיום 3.2.2022 עד יום 2.2.2024)}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
{{ח:תת}} לצורך מתן תשובה כאמור בסעיף (ב), רשאי המחלק לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
{{ח:תת|(ד)}} '''מקדמה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יצרף לתשובתו לפי סעיף (ב) או (ב1) חשבון לתשלום מקדמה בשיעור 10% מתעריף החיבור (להלן – המקדמה) כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, התקף ביום מתן התשובה. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יא|באמת מידה 35יא(ב)}} מאת המחלק, אם לא יעמוד במועדים.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום מראש'''
{{ח:תתת|(1)}} התחייב המחלק לבצע את החיבור בתוך 21 ימים, ומבקש החיבור רוצה בכך, יצרף המחלק לתשובתו חשבון בגובה מלוא התשלום בעבור החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 ו־4.2–2. התחייב המחלק לבצע את בדיקת המיתקן בתוך שלושה ימים מגמר ביצוע החיבור, יצרף המחלק לתשובתו גם חשבון בעבור בדיקת מיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
{{ח:תתת|(2)}} על החשבונות לפי סעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יציין, על גבי החשבונות לפי סעיף קטן (1), את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יא|באמת מידה 35יא(ג)}} מאת המחלק, אם לא עמד במועדים שלהם התחייב.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־12}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מודגל|'''נספח'''}} {{ש}} '''טופס פירוט מגבלות'''

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} שם הצרכן: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} מיקום הצרכן: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} גודל חיבור מבוקש: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} מועד חיבור מבוקש: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} מועד חיבור שניתן בתשובת מחלק (המועד המאוחר ביותר להסרת המגבלות): &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;____________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} מגבלת ההספק הצפויה והשעות שבהן היא תחול: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;___________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} הסיבות שבגללן לא ניתן לספק את גודל החיבור המבוקש במועד המבוקש ויש צורך לספק חיבור מוגבל: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________________________________&lt;/span&gt;
{{ח:תת|1.}} פירוט רשימת קווי מתח גבוה, שנאים בתחנת משנה וקווי מתח עליון אשר נדרש לשדרג אותם או להתקינם כדי שיהיה ניתן לספק את גודל החיבור המבוקש במועד המבוקש: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_____________________&lt;/span&gt;
{{ח:תת|2.}} פירוט העומסים בשעות השיא, ביחס לעונת הקיץ והחורף, בכל אחד מרכיבי הרשת האמורים בסעיף 1 לעיל, בשלושה תרחישים כלהלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;קיץ&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;חורף&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קווי מתח גבוה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;שנאים בתחנת משנה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קווי מתח עליון&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קווי מתח גבוה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;שנאים בתחנת משנה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קווי מתח עליון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טרם מתן החיבור המבוקש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מתן החיבור המבוקש במלואו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הגבלת החיבור המבוקש כפי שהוסכם בתיאום הטכני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|3.}} פירוט העבודות שנדרש לבצע מחלק או בעל רישיון הולכה, בהתאם לרשת שלגביה נדרשות העבודות, כדי להסיר את המגבלות; בכלל זאת יצוין אומדן עלות כל עבודה וכן אם ניתן להגדיל את ההספק המוגבל לאחר ביצוע חלק מהעבודות: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________________&lt;/span&gt;.
{{ח:תת|4.}} פירוט המועדים הצפויים לביצוע כל אחת מהעבודות שצוינו בסעיף 3 שלעיל: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_______________&lt;/span&gt;.

{{ח:סעיף|35יג||תיקון: 4.4.11, 6.2.12, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תיאום טכני'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
{{ח:תת}} נפתח תיק עבודה במשרדי המחלק, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמות עבודת החיבור (להלן – התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כיוון החיבור;
{{ח:תתת|(2)}} מיקום המיתקן הפרטי;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט הציוד שיתקין המחלק בחדר המיתוג;
{{ח:תתת|(4)}} בניית מיתקן החשמל הפרטי;
{{ח:תתת|(5)}} מדדי אמינות אספקה ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מדד דקות אי אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המזינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מדד תדירות הפרעות ברשת המזינה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מדד משך שיקום אספקה ברשת המזינה;
{{ח:תתת|(6)}} מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הפרעות חולפות ברשת המזינה בשנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר אירועי דיפים ברשת המזינה בשנה, אם יש למחלק נתונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} ניתוח הרמוניות ברשת המזינה, אם יש למחלק נתונים;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומניה, כולל עלות;
{{ח:תתת|(8)}} עלות החיבור הסופית.
{{ח:תת|(ב)}} '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
{{ח:תתת|(1)}} התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע תשלום המקדמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב|באמת מידה 35יב(ד)(1)}}. לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן הנדרשים לצורך קבלת אישורי רשויות.
{{ח:תתת|(2)}} החלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום הטכני והמחלק סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך המחלק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35לד|באמות מידה 35לד (חיבור חריג)}} {{ח:פנימי|סעיף 35לה|או 35לה (חיבור מיוחד)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום ביניים'''
{{ח:תתת|(1)}} עם השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי הכרחי לביצוע עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.

{{ח:סעיף|35יד||תיקון: 29.11.05, 18.1.07, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שינוי וביטול בקשת חיבור במתח גבוה'''
{{ח:תת|(א)}} '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והוצאת החשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יג|באמת מידה 35יג(ג)(1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בעלויות התכנון הנוספות כפי שייקבעו על פי השינויים הנדרשים.
{{ח:תתת|(3)}} לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש:
{{ח:תתתת|(א)}} היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות.
{{ח:תתתת|(ב)}} היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי ובתוספת ריבית החשב הכללי.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטול בקשת החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות מסיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
{{ח:תתת|(2)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35יג|באמת מידה 35יג(ג)(1)}}, ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור, יחויב מבקש החיבור בעלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
{{ח:תתת|(3)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום עבודות החיבור על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי והוא יישא בתשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35טז|באמת מידה 35טז(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף|35טו||תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מיתקן החשמל הפרטי'''
{{ח:תת|(א)}} '''העמדת מיתקן החשמל הפרטי לרשות המחלק'''
{{ח:תת}} המבקש להתחבר לרשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, לצורך החיבור, חדר מיתוג הכולל נקודת חיבור במתח גבוה, תוכנית למיקום מערך שנאים וחיבורים פנימיים, נקודת החיבור, עמודים, מכלי מדידה וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך החיבור, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''מיקום הצבת המיתקן'''
{{ח:תת}} מבקש החיבור יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב מבקש החיבור את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם; חרג מבקש החיבור מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
{{ח:תת|(ג)}} '''מכלי מדידה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור ירכוש מכלי מדידה מהמחלק או מגורם אחר.
{{ח:תתת|(2)}} רכש מבקש החיבור מכל מדידה מגורם אחר, יוודא כי המידות הפיסיות של הציוד המותקן בארונות המחלק מתאים למידות הארונות.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יתקין ויבדוק את מכלי המדידה; מבקש החיבור ישלם למחלק עלות התקנה ובדיקה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–3 ו־4.2–4.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף זה, ”מכל מדידה“ – שנאי מדידה למתח וזרם, המותקן במכל סגור.
{{ח:תת|(ד)}} '''תפעול, תחזוקה ובעלות'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יתפעל ויתחזק את רשת המתח הגבוה, לרבות מערכות המניה.
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן החשמל הפרטי, למעט המונה וכל חלק אחר של מיתקן החשמל שהמחלק שילם בעבורו למבקש החיבור, יהיה בבעלות מבקש החיבור או מי שבעבורו הוזמן החיבור.

{{ח:סעיף|35טז||תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע וסיום עבודות החיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
{{ח:תת}} המחלק יבצע את עבודת החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו. אם לא סוכם אחרת, לא יעלה פרק הזמן לביצוע עבודות החיבור על שישה חודשים מיום תשלום המקדמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב|באמת מידה 35יב(ד)(1)}}; לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן שנדרשו לביצוע התשלומים על ידי מבקש החיבור או לקבלת כל האישורים כדין או כל עיכוב אחר שנגרם על ידו.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור המחלק למבקש חשבון לגבי יתרת 30% מתעריף החיבור; על החשבון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמות מידה 24(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24(ב)(3)}} בעניין חשבון לגבי שירות שניתן.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור שלא שילם את הנדרש כאמור באמת מידה זו, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יז|אמת מידה 35יז (בדיקת מיתקן ומתן מתח)}}.

{{ח:סעיף|35יז||תיקון: 18.7.07, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''בדיקת המיתקן ומתן מתח'''
{{ח:תת|(א)}} '''בדיקת מיתקן ועלויות'''
{{ח:תתת|(1)}} בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח התעריפים 4.2–1.
{{ח:תתת|(2)}} שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35טז|באמת מידה 35טז(ב)(1)}}, ושילם את התשלום בעבור בדיקת המיתקן כאמור בסעיף קטן (1), ייבדק המיתקן על ידי בודק מוסמך בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל}} והתקנות לפיו (להלן – בודק מוסמך), בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תת|(ב)}} '''מיתקן שאינו עומד בדרישות החוק'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא הבודק המוסמך כי מיתקן החשמל הפרטי אינו עומד בדרישות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל}} והתקנות לפיו, יגיש דו״ח ליקויים למבקש החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי הבודק המוסמך, תבוצע לאחר שמבקש החיבור שילם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק יבצע בדיקת הגנות וואט־מטריות (הגנות ראשיות). כיול מפסיק הזרם יכול שיתבצע באמצעות מעבדה מוסמכת או על ידי מחלק. בוצעו הבדיקות על ידי מחלק, יחויב מבקש החיבור בתשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
{{ח:תת|(ג)}} '''מתן מתח'''
{{ח:תת}} בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן המחלק מתח למיתקן.

{{ח:סעיף|35יח||תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הזנה נוספת'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור נוסף'''
{{ח:תתת|(1)}} דרש מבקש החיבור מהמחלק לחבר את מיתקנו הפרטי בקו חיבור נוסף, יחבר המחלק את המיתקן הפרטי כאמור, בהינתן יכולת העברה קיימת. בעבור החיבור הנוסף ישלם מבקש החיבור תעריף כקבוע בלוח תעריפי גיבוי (טרם נקבע).
{{ח:תתת|(2)}} קו החיבור הנוסף יכול שייצא משנאי אחר באותה תחנת משנה ויכול שיצא משנאי השייך לתחנת משנה אחרת.
{{ח:תתת|(3)}} בעבור חיבור נוסף ישלם מבקש החיבור לפי העלות הנורמטיבית לקו במתחים השונים כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה|תיקון: תשע״ט־5}}

{{ח:סעיף|35יט||תיקון: 28.12.09, 16.9.13, 27.9.17, 21.11.18, 18.11.19, 25.11.20; תשע״ט־5, תש״ף־13, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שמירת מקום ברשת למכרזי מדינה'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר היתכנות ראשוני'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת החשמל לצורך הוצאת אנרגיה ממיתקן ייצור (באמת מידה זו – המיתקן) לרשת חלוקה במתח גבוה (באמת מידה זו – רשת החלוקה), יפנה למחלק בכתב להזמנת סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת החלוקה (באמת מידה זו – סקר ההיתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה.
{{ח:תתת|(2)}} מזמין סקר ההיתכנות יעביר למחלק את הנתונים שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המזמין;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההספק המקסימאלי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} גודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ה)}} טכנולוגיית הייצור;
{{ח:תתתת|(ו)}} תיאור בסיסי של המיתקן ומשטר ההפעלה הצפוי;
{{ח:תתתת|(ז)}} קונפיגורציה בסיסית של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ח)}} מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
{{ח:תתתת|(ט)}} מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק לא יערוך סקר היתכנות למיתקן ייצור או למספר מיתקני ייצור הממוקמים על חטיבת קרקע, אשר הספקם המקסימאלי עולה על הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35י|באמת מידה 35י (חיבור לרשת מתח גבוה)}}; לעניין זה, ”חטיבת קרקע“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
{{ח:תתת|(4)}} כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה המחלק מקדמה על חשבון תעריף החיבור כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 ”תעריף ביצוע סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת חלוקה (מקדמה על חשבון תעריף חיבור)“.
{{ח:תתת|(5)}} על החשבון לתשלום המקדמה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
{{ח:תתת|(6)}} סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר, והוא יכלול, בין היתר, את ישימות חיבור מיתקן הייצור לרשת החלוקה בהתייחס לעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתח החיבור וגודל החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} מעבר הספק מיתקן הייצור ברשת המתח הגבוה ובתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן במשטר תפעולי רגיל;
{{ח:תתתת|(ד)}} רמת זרמי הקצר;
{{ח:תתתת|(ה)}} שדרוגים ברשת הנדרשים לצורך קליטת המיתקן;
{{ח:תתתת|(ו)}} חלופות אפשריות, ככל שיידרשו;
{{ח:תתתת|(ז)}} תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ח)}} בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או נערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות מימוש הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיניהם על מזמין סקר ההיתכנות.
{{ח:תתתת|(ט)}} מצא המחלק צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות דרישה לקבלתם. רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש הסש״ח תהיה מפורטת וסופית.
{{ח:תתת|(7)}} אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי יכולתו של המחלק לעמוד בלוח הזמנים שמבקש מזמין הסקר להשלמת החיבור, יכלול הסקר גם הסברים וסיבות לכך וכן לוח זמנים חלופי להשלמת החיבור.
{{ח:תתת|(8)}} המחלק ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2) או מיום תשלום המקדמה כאמור בסעיף קטן (4), לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(9)}} סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה בלוח הזמנים שיפורט בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר. מחויבות המחלק לשמירת מקום ברשת ולביצוע העבודה בלוח הזמנים תהיה במועד תשלום מקדמה ופתיחת תיק עבודה במשרדי המחלק כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35יב|באמת מידה 35יב(ד)}}.
{{ח:תתת|(10)}} המחלק יעמיד את המידע הנוגע לסקרי היתכנות, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, לעיון הציבור באופן פומבי אשר יאפשר לכל דורש להתעדכן במצב היזמות בכל עת, והכל על פי דין ובתיאום עם הרשות.
{{ח:תתת|(11)}} מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות סקר ההיתכנות בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הסקר. ראש אגף הנדסה ברשות יודיע את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל ממזמין סקר ההיתכנות ומהמחלק את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
{{ח:תתת|(12)}} האמור לעיל לא יחול במקרים המנויים בסעיף (ב) להלן.
{{ח:תת|(ב)}} '''הספק מיתקן פוטו–וולטאי החייב בביצוע סקר היתכנות'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יחויב בעריכת סקר היתכנות אם מבקש החיבור מבקש להתחבר לרשת החלוקה במתח גבוה, בלא תלות בגודל מיתקן הייצור; אם נמצא כי מיתקן הייצור יחובר לרשת מתח נמוך, יהיה מבקש החיבור פטור מעריכת סקר היתכנות ראשוני.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישיב לפונה בשאלת חבותו בסקר היתכנות ראשוני לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפניה.
{{ח:תתת|(3)}} תוקפו של סקר היתכנות יהיה למשך 9 חודשים. אם בחלוף 9 חודשים היו שינויים מהותיים ברשת החלוקה, אשר לדעת הסש״ח יש בהם כדי לשנות מהתשובות שניתנו למבקש החיבור בסקר ההיתכנות הקיים (להלן – הסקר הקיים), יזמין מבקש החיבור סקר היתכנות חדש ויישא בשלו בעלויות הקבועות בלוח תעריפים 4.2–1. הסקר החדש יבוצע בהתאם להליך הקבוע בפסקה (א). אם לא היו שינויים מהותיים ברשת עם תום תוקפו של הסקר הקיים, יאשרר הסש״ח את הסקר הקיים, ללא גביית עלות נוספת, וזאת בתוך 30 ימי עבודה ממועד פנייתו של מבקש החיבור לאשרור הסקר.
{{ח:תתת|(4)}} כל מחלוקת הנובעת מהאמור באמת מידה זו או פרשנותה תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.
{{ח:תת|(ג)}} '''שמירת מקום ברשת'''
{{ח:תת}} המחלק ישמור מקום ברשת עבור מתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה שבכוונת רשות החשמל או מי מגורמי המדינה (להלן – המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד – המכרז) בהתאם לתנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד תכנון החליט על הפקדה או הפקדה בתנאים של תכנית מתקן הייצור (להלן – התכנית), או שהחליט להעביר את התכנית להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור או שהחליט על העברת התכנית כאמור בתנאים.
{{ח:תתת|(2)}} המדינה או מי מטעמה פנו למחלק בבקשה לבדיקת היתכנות לשמירת מקום ברשת למכרז (להלן – בדיקת היתכנות).
{{ח:תתת|(3)}} המחלק, בהתייעצות עם מנהל המערכת, ימסור לפונה או למגיש הצעה במכרז חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1–1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין בדיקת ההיתכנות להגיש למחלק כתנאי לביצוע הסקר; המחלק ימסור למנהל המערכת העתק מהנתונים שהתקבלו ממגיש ההצעה במכרז.
{{ח:תתת|(4)}} בדיקת היתכנות תתבצע על ידי המחלק, בכפוף לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות של מנהל המערכת, באופן המאפשר למחלק להתחייב על שמירת מקום ברשת על סמך תוצאות בדיקת ההיתכנות.
{{ח:תתת|(5)}} בסיום בדיקת ההיתכנות יעביר המחלק לפונה ולרשות, מסמך המפרט את תוצאות בדיקת ההיתכנות בהתבסס על המידע המפורט בסעיף (4).
{{ח:תתת|(6)}} סבר המחלק כי שמירת המקום ברשת אפשרית בתנאים, ירשום המחלק במסמך בדיקת ההיתכנות את התנאים לשמירת מקום ברשת.
{{ח:תתת|(7)}} על בסיס תוצאות בדיקת ההיתכנות הרשות תבחן אם להורות למחלק לשמור מקום ברשת למכרז.
{{ח:תתת|(8)}} ממועד סיום ביצוע בדיקת ההיתכנות וכל עוד לא הורתה רשות החשמל אחרת, המחלק ישמור מקום ברשת למכרז.
{{ח:תתת|(9)}} הורתה הרשות למחלק לשמור מקום ברשת, המחלק ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שלוש שנים, במקרה בו בעל רישיון הולכה לא נדרש לבצע פרויקט ברשת ההולכה המשרת את כלל המשתמשים ברשת (להלן – פרויקט מערכתי). אם בעל רישיון הולכה נדרש לבצע פרויקט מערכתי המחלק ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שנה ממועד סיום הקמת הפרוייקט המערכתי.
{{ח:תתת|(10)}} המחלק יאריך את תקופת שמירת המקום ברשת בהתאם להוראת רשות החשמל ולתנאים שתקבע.

{{ח:סעיף|35יט1||תיקון: 18.11.19, 25.11.20; תש״ף־13, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''סקר היתכנות ראשוני וולונטרי ליצרן ברשת חלוקה'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר היתכנות ראשוני וולונטרי'''
{{ח:תתת|(1)}} המעוניין בקבלת פרטים על אודות חיבור אפשרי לרשת החשמל לצורך הוצאת אנרגיה ממיתקן ייצור (באמת מידה זו – המיתקן) לרשת חלוקה במתח גבוה (באמת מידה זו – רשת החלוקה), יפנה למחלק בכתב, להזמנת סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת החלוקה (באמת מידה זו – סקר היתכנות וולונטרי).
{{ח:תתת|(2)}} מזמין סקר ההיתכנות יעביר למחלק את הנתונים שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המזמין;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההספק המקסימלי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} גודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ה)}} טכנולוגיית הייצור;
{{ח:תתתת|(ו)}} תיאור בסיסי של המיתקן ומשטר ההפעלה הצפוי;
{{ח:תתתת|(ז)}} קונפיגורציה בסיסית של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ח)}} מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
{{ח:תתתת|(ט)}} מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית.
{{ח:תתת|(3)}} כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה המחלק תעריף כקבוע בשורה 15 בלוח תעריפים 4.2–1 ”תעריף לבדיקת בקשה לחיבור או לשילוב מיתקן במתח גבוה ותעריף לביצוע סקר היתכנות ראשוני וולונטרי להוצאת אנרגיה לרשת חלוקה“.
{{ח:תתת|(4)}} על התעריף האמור בסעיף קטן (3) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף (ג) לאמת מידה 24 ”חשבון לגבי שירות שטרם ניתן“}}.
{{ח:תתת|(5)}} סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר, והוא יכלול, בין השאר, את ישימות חיבור מיתקן הייצור לרשת החלוקה בהתייחס לעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתח החיבור וגודל החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} מעבר הספק מיתקן הייצור ברשת המתח הגבוה ובתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן במשטר תפעולי רגיל;
{{ח:תתתת|(ד)}} רמת זרמי הקצר;
{{ח:תתתת|(ה)}} שדרוגים ברשת הנדרשים לצורך קליטת המיתקן;
{{ח:תתתת|(ו)}} חלופות אפשריות, ככל שיידרשו;
{{ח:תתתת|(ז)}} תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ח)}} בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או נערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות מימוש הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיניהם על מזמין סקר ההיתכנות.
{{ח:תתת|(6)}} אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי־יכולתו של המחלק לעמוד בלוח הזמנים שמבקש מזמין הסקר להשלמת החיבור, יכלול הסקר גם הסברים וסיבות לכך וכן לוח זמנים חלופי להשלמת החיבור.
{{ח:תתת|(7)}} המחלק ימסור למזמין, לרשות ולמנהל המערכת, את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2) או מיום תשלום התעריף כאמור בסעיף קטן (3), לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(8)}} סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה בלוח הזמנים שיפורט בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר.
{{ח:תתת|(9)}} המחלק יבצע את הסקר בהתאם לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 5|סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל}} ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה, אם נקבעו.

{{ח:סעיף|35כ||תיקון: 28.12.09, 23.1.14; תשע״ט־4}}
{{ח:ת}} '''פתיחת תיק חיבור'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך תמשיך לחול על חיבור או שילוב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן י׳ לפרק ח׳}} וכן על בקשות לחיבור או שילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019).}}
{{ח:תת|(א)}} '''פתיחת תיק עבודה לחיבור, שינויים וסגירה'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ייצור מותנה (להלן – בעל הרישיון) רשאי לפתוח תיק עבודה במשרדי המחלק לאחר קבלת החלטה של מוסד התכנון הרלוונטי על הפקדת תוכנית המיתקן להתנגדויות. אם לא נדרשת הפקדה של תוכנית, רשאי בעל הרישיון לפתוח תיק עבודה לאחר קבלת היתר בנייה מרשות הרישוי הרלוונטית.
{{ח:תתת|(2)}} פתיחת תיק העבודה והמשך ההליך העסקי יהיו בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35יב|באמות המידה 35יב(ד) עד 35יח (הזנה נוספת)}}.
{{ח:תתת|(3)}} בוטל או פקע תוקפו של הרישיון המותנה, יסגור המחלק את תיק העבודה.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 35יד|באמת מידה 35יד(א)}}, החל ממועד פתיחת תיק עבודה, שינויים שמשמעותם תוספת להספק היוצא מהמיתקן המתוכנן יטופלו כבקשת חיבור נפרדת וחדשה אשר אינה כלולה במחויבות המחלק לחיבור כפי שנקבעה בעת פתיחת תיק העבודה. שינויים שמשמעותם הקטנת ההספק היוצא מה מיתקן המתוכנן ב־50% או יותר מההספק שנקבע יביאו לסגירת תיק העבודה וסיום מחויבות המחלק לחיבור, ותידרש עריכה של סקר היתכנות חדש.
{{ח:תת|(ב)}} '''מערכות תקשורת'''
{{ח:תתת|(1)}} נוסף על התשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יא|אמת מידה 35יא (תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה)}}, המחלק יחייב את מבקש החיבור להתקין, על חשבונו של מבקש החיבור, מערכות תקשורת לשליטה ובקרה של המחלק על מיתקן הייצור. מערכות התקשורת יותקנו בידי מבקש החיבור בהתאם לסטנדרטים המקובלים אצל המחלק, ולפי כל דין.
{{ח:תתת|(2)}} בחר מבקש החיבור להתקין את מערכות התקשורת באמצעות המחלק, יהיה התעריף לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.2–2: ”עלות תקשורת ליצרן המחובר ברשת מתח גבוה“.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק יגבה ממבקש החיבור תשלום שנתי בעבור תפעול ותחזוקת המערכת כקבוע בלוח תעריפים 4.2–2.

{{ח:סעיף|35כ1||תיקון: 21.11.18, 23.12.19, 25.11.20; תשע״ט־4, תשע״ט־13, תש״ף־10, תשפ״א־6, תשפ״א־23}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישות מערכתיות לציוד“ – דרישות לציוד ייצור כדי להבטיח את אמינות ושרידות המערכת שהורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 5|סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל}} או שקבעה הרשות באמות מידה אלה, אם קבעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך תחרותי שמפרסמת הרשות, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר הפעלה“ – היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק החשמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל מינהל החשמל ברשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק הזרמה מרבי לרשת“ – הספק מרבי מדומה שמבקש הצרכן להוציא בנקודת החיבור לרשת מכלל המיתקנים המשולבים במקום הצרכנות, הנמדד בקילו וולט אמפר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – ההספק הממשי של המיתקן בהדקי הגנרטור בניכוי צריכה עצמית – בהתאם לנתוני היצרן, אשר נמדד בקילו וואט; למיתקנים בטכנולוגיה פוטו–וולטאית יימדד ההספק המותקן לפי הספק המהפכים בקילו וולט אמפר, מוכפל במקדם הספק 0.9;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור“ – חיבור חדש של מיתקן לרשת חלוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום עבודה“ – יום מימי השבוע, למעט יום שישי, שבת וחגים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מבקש חיבור או מבקש שילוב, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה“ – המועד שקבע המחלק לחיבור או שילוב מיתקן בתשובה החיובית שמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב לסנכרון“ – המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, אשר עד אליו נדרש מבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון; אם לא נקבע מועד כאמור בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש – 36 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש אשר עד אליו רשאי המבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון, בכפוף לחילוט ערבות; לא נקבעה בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש או בהליך התחרותי שמפרסמת הרשות ערבות – יהיה המועד המחייב המרבי לסנכרון שווה למועד המחייב לסנכרון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד קובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בעקבות הליך תחרותי לקביעת תעריף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק דומיננטי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן ייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור בגז“ – מיתקן ייצור העושה שימוש בגז טבעי אשר הוקם לפי {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1306_13_550_151118.pdf|החלטה 13 (1306) מישיבה 550 של רשות החשמל מיום ז׳ בכסלו התשע״ט (15 בנובמבר 2018)}} כפי שתעודכן מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת החיבור לרשת“ (PCC – Point of Common Coupling) – נקודת החיבור של מקום צרכנות או של מיתקן ייצור לרשת חלוקה, בהדקי היציאה של המונה או של מערכת המנייה במתח נמוך או בהדקי היציאה של מכל מדידה או של תא המדידה במתח גבוה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות ברשת“ – עבודות פיתוח והקמה, לרבות השגת אישורי רשויות, הסכמות בעלים או מחזיקי מקרקעין וכל אישור אחר הנדרש לפי כל דין לביצוען;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת חלוקה“ – רשת מתח נמוך או רשת מתח גבוה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות קיים או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי מחלק לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת חלוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך סנכרון“ – בדיקות הכנסה לניצול ובדיקות סנכרון לרשת שמבצע המחלק למיתקן כתנאי להפעלה המסחרית של המיתקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק עבודה“ – הזמנה לחיבור או לשילוב מיתקן הנפתחת במשרדי המחלק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאים לזכאות לתעריף המבוקש“ – אמות מידה הקובעות את התנאים לקבלת התעריף לזמינות ולאנרגיה המיוצרת במיתקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשובת מחלק חיובית“ – התחייבות המחלק לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2}}, לחיבור המיתקן או לשילוב המיתקן, לרבות שילוב שבמסגרתו מבוקש להגדיל חיבור, לפי העניין.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|לאמת מידה 35כ1}}''' {{ח:הערה|(נמחק)}}}}

{{ח:סעיף|35כ2||תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 18.11.19, 25.11.20; תשע״ט־4, תש״ף־10, תש״ף־14, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הגשת בקשה ותשובת מחלק'''
{{ח:תת|(א)}} '''מתח החיבור והתאמת הציוד לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} חיבור מיתקן לרשת החשמל בהספק כולל של 630 קו״א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך; חיבור מיתקן לרשת החשמל בהספק כולל העולה על 630 קו״א ואינו עולה על 16 מו״א יהיה לרשת מתח גבוה בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 35כא|לסעיף (א) באמת מידה 35כא}}.
{{ח:תתת|(2)}} שילוב מיתקן במקום צרכנות המחובר לרשת החלוקה יהיה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק המותקן המצטבר של סך המיתקנים במקום הצרכנות לא יעלה על 630 קו״א בשילוב לרשת מתח נמוך ולא יעלה על 16 מו״א בשילוב לרשת מתח גבוה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק הממשי בקילו וואט של סך המיתקנים במקום הצרכנות, כשהוא מחולק במקדם הספק 0.9, לא יעלה על גודל החיבור של מקום הצרכנות בקו״א;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם לא נקבע אחרת בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, מחלק יגדיל, לבקשת צרכן, חיבור במקום הצרכנות לצורך שילוב מיתקן בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|ובסימן ב׳ לפרק ג׳}} באמות המידה ובכפוף למועדים הקבועים בסעיף (ט)(2).
{{ח:תת|(ב)}} '''זהות מבקש שילוב מיתקן'''
{{ח:תת}} מבקש שילוב מיתקן יהיה הצרכן הרשום.
{{ח:תת|(ג)}} '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש ירשום, טרם הגשת הבקשה, באתר אינטרנט ייעודי של המחלק את ההספק המותקן המבוקש. כתנאי לרישום הבקשה, יגבה המחלק מהמבקש, באמצעות אתר האינטרנט, תשלום כקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1 ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – תשלום בעד הרישום).
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), לעניין מיתקן במתח גבוה, יפיק המחלק למבקש, במועד הרישום, חשבונית לתשלום בעד בדיקת הבקשה, כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1 בניכוי סכום התשלום בעד הרישום.
{{ח:תתת|(3)}} שילם המבקש את התשלום בעד הרישום, ישלח המחלק למבקש אסמכתה המאשרת את קבלת התשלום ואת ההספק המותקן המבוקש שעבורו התקבל התשלום ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – הספק רשום).
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יוודא קיומה של כמות פנויה לרישום אצל המחלק הדומיננטי טרם משלוח האסמכתה לפי סעיף קטן (3) לצרכניו. הודיע המחלק הדומיננטי למחלק כי לא קיימת כמות פנויה לרישום, ישיב המחלק לצרכן את התשלומים שביצע לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(5)}} המחלק הדומיננטי יעדכן אחת ליום באתר האינטרנט שלו את הכמות הפנויה לרישום בהתאם להספק הרשום המצטבר של צרכניו ושל צרכני מחלקים אחרים.
{{ח:תתת|(6)}} בכל מקרה, לא יושב למבקש תשלום בעד רישום שביצע אלא אם כן לא הייתה קיימת כמות פנויה לרישום כאמור בפסקה (4).
{{ח:תת|(ד)}} '''זימון למשרדי המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יזמן את המבקש למשרדיו לצורך הגשת הבקשה, בהתאם לסדר מועד ביצוע התשלום בעד הרישום, ובכל מקרה לא יאוחר משלושים ימי עבודה מיום שהמבקש ביצע את התשלום בעד הרישום. לחלופין המחלק רשאי לאפשר למבקש להגיש את הבקשה באמצעות אתר האינטרנט. אפשר המחלק להגיש בקשה באמצעות אתר האינטרנט, רשאי המבקש לבקש כי בקשת החיבור או השילוב תוגש במשרדי המחלק, והמחלק יהיה חייב לזמנו למשרדיו לצורך הגשת הבקשה בתוך המועד כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(2)}} לא זימן המחלק מועד כאמור בסעיף קטן (1), ולא אפשר את הגשת הבקשה באמצעות אתר האינטרנט כאמור באותו סעיף {{ח:הערה|קטן}}, ישלם המחלק למבקש תעריף לפי שורה 5 או 11 בלוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור המבוקש, בעבור כל יום עיכוב בזימון מעבר למועד הקבוע בסעיף קטן (1); נוסף על האמור, אם מבקש ביקש להגיש בקשת חיבור או שילוב במשרדי המחלק, על אף שהמחלק אפשר הגשת בקשה כאמור באמצעות אתר האינטרנט, והמחלק לא זימן אותו למשרדיו לצורך הגשת הבקשה בתוך המועד האמור בסעיף קטן (1), ישלם המחלק למבקש תעריף לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(3)}} לא הגיע המבקש במועד שאליו זומן, יתאם המחלק עם המבקש מועד נוסף בתוך שלושים ימי עבודה ממועד הזימון הראשון.
{{ח:תתת|(4)}} לא הגיע המבקש במועד הנוסף שאליו זומן לפי סעיף קטן (3), תפקע בקשת הרישום וההספק הרשום המצטבר אצל המחלק הדומיננטי לא יעודכן.
{{ח:תת|(ה)}} '''תנאי סף לבדיקת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם המבקש, כתובתו ודרכי ההתקשרות עמו;
{{ח:תתתת|(ב)}} טכנולוגיית המיתקן ופירוט הציוד של מיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ג)}} נקודת ההזנה וסכימת חיבור חד־קווית של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} הספק מותקן מתוכנן, ולגבי מיתקן בטכנולוגיה פוטו–וולטאית, גם הספק מצרפי מתוכנן של המודולים;
{{ח:תתתת|(ה)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות קילו וואט;
{{ח:תתתת|(ו)}} למבקש מיתקן פוטו–וולטאי בהספק מותקן נמוך מ־15 קילו וואט – יציין המבקש אם הוא מעוניין במונה ייצור;
{{ח:תתתת|(ז)}} מועד מבוקש לביצוע החיבור, הגדלת החיבור או השילוב; המועד המבוקש לא יעלה על המועד המחייב המרבי לסנכרון;
{{ח:תתתת|(ח)}} התעריף המבוקש לטכנולוגיית הייצור בהתאם לתעריפים שבתוקף שפרסמה הרשות; אם התעריף המבוקש מאפשר יותר משיטת התחשבנות אחת, יודיע המבקש גם מהי שיטת ההתחשבנות המבוקשת; לצרכן המבקש להקים מיתקן פוטו–וולטאי בהספק קטן מ־15 קילו וואט בלא מונה ייצור, שיטת ההתחשבנות תהיה בעד הזרמת החשמל בלבד בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 176|בסעיף (ג) באמת מידה 176}};
{{ח:תתתת|(ט)}} מיקום מוצע להתקנת מונה הייצור, אלא אם כן מבקש השילוב פטור מהתקנת מונה ייצור בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף המבוקש;
{{ח:תתתת|(י)}} מסמך מטעם מוסד התכנון הרלוונטי על הפקדת התכנית בתנאים, או תכנית מאושרת, או היתר בנייה, או כל דרישה אחרת, למיתקן הנדרש להיתר בנייה, אם נקבע בתנאים לזכאות לתעריף דרישה למסמך כאמור;
{{ח:תתתת|(יא)}} המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן שאינו נדרש להיתר – תצהיר חתום בפני עורך דין ערוך לפי נספח א׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתתת|(יב)}} המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן במתח גבוה – קבלה על התשלום בעד בדיקת הבקשה;
{{ח:תתתת|(יג)}} המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן במתח גבוה – פירוט של השעות שבהן המבקש מעוניין להוציא אנרגיה לרשת אם הוא יוגבל בתשובת המחלק לפי סעיף (ט)(7)(א1) לאמת מידה 35כ2.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על אמור בסעיף קטן (1), בבקשת חיבור יוודא המחלק את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
{{ח:תתתת|(א)}} מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן שלו מיועד החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או של יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע תכנית מדידה עם גושים וחלקות;
{{ח:תתתת|(ג)}} נקודת החיבור המבוקשת לרשת.
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), בבקשת שילוב יוודא המחלק את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי מיתקנים קיימים במקום הצרכנות, טכנולוגיית המיתקנים, הספקם והתעריף המשולם בגינם;
{{ח:תתתת|(ב)}} למיתקן בהספק מותקן העולה על 100 קילו וואט, אם מבקש השילוב אינו מעוניין להזרים את מלוא ההספק המיוצר לרשת החשמל, יצוין הספק ההזרמה המרבי לרשת;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם מבקש השילוב מעוניין להגדיל חיבור במקום הצרכנות – גודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ד)}} סימון מיקום המיתקן המוצע על גבי העתק חתום של תשריט תכנית הבנייה (גרמושקה) של המבנה הרלוונטי במקום הצרכנות, ואם לא ניתן להשיג תשריט כאמור או שהמיתקן קרקעי – תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), עם סימון מיקום המיתקן, חתום ומאושר על ידי המרכז או תכניות העמדת המיתקן בקואורדינטות בהעתק; לחלופין, הצרכן רשאי לזמן ביקור של המחלק במקום הצרכנות, שבמסגרתו יתועד מיקום המיתקן בצילום על ידי הבודקים מטעם המחלק; בעד הביקור ישלם המבקש למחלק תעריף כקבוע בשורה 25 ללוח תעריפים 4.3–1.
{{ח:תת|(ו)}} '''הודעה על עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יודיע בכתב למבקש, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה, כי הוגשו כל הנתונים, המסמכים והתשלומים המהווים תנאי סף לבדיקת הבקשה או כי עליו להשלים, בתוך 14 ימי עבודה מיום מתן ההודעה, נתונים ומסמכים לצורך עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה. רשימת הנתונים והמסמכים המבוקשת על ידי המחלק בהודעה כאמור תהיה סופית.
{{ח:תתת|(2)}} לא הגיש המבקש את כל המסמכים והנתונים בהתאם לסעיף קטן (1), ידחה המחלק את בקשתו ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה.
{{ח:תת|(ז)}} '''הגרלה'''
{{ח:תת}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), אם נקבע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש כי סדר בדיקת הבקשות ייקבע באמצעות הגרלה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקשות לחיבור לפי הודעת זכייה שהוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע למשרדי המחלק, ייכללו בהגרלה;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי להשתתפות בהגרלה הוא תשלום בעד רישום כקבוע בסעיף (ב)(1);
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יבדוק את הבקשות לפי הסדר שנקבע בהגרלה שערכה הרשות;
{{ח:תתת|(4)}} בקשות שיוגשו לאחר המועד האחרון האמור בפסקה (1) יירשמו ויטופלו לפי סדר בדיקת בקשות אשר יהיה בהתאם לסדר הגשת הבקשות הקבוע בסעיף (ד).
{{ח:תת|(ח)}} '''בדיקת הבקשה על ידי המחלק'''
{{ח:תת}} עמד המבקש בתנאי הסף לבדיקת הבקשה, יפתח המחלק תיק עבודה ויבדוק את הנתונים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} פעולות ברשת אשר נדרשות כדי לחבר, להגדיל חיבור או לשלב את המיתקן בזמן הקצר ביותר;
{{ח:תתת|(2)}} התאמת הציוד במיתקן לדרישות המערכתיות לציוד; מחלק יפנה למנהל המערכת לאישור ציוד שלגביו לא נקבעו דרישות מערכתיות; מנהל המערכת ישיב למחלק בתוך 7 ימי עבודה;
{{ח:תתת|(3)}} ככל שנקבעו בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש תנאים נוספים להגשת בקשה לחיבור או שילוב – עמידת המבקש בתנאים אלה;
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יבצע את הסקר בהתאם לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 5|סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל}} ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה, אם נקבעו.
{{ח:תת|(ט)}} '''תשובת המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישיב בכתב לבקשת מבקש בתוך שלושים ימי עבודה מיום ההודעה כי הבקשה עומדת בתנאי הסף לבדיקת הבקשה או מיום קבלת הפרטים הנוספים שביקש לפי סעיף (ו)(1) במשרדי המחלק, לפי העניין, ואם סדר בדיקת הבקשות נקבע בהגרלה, המחלק ישיב לבקשות כלל מבקשי החיבור בתוך שלושים ימי עבודה מיום פרסום תוצאות ההגרלה. תשובת המחלק תהיה ערוכה לפי הטופס שבנספח ב׳. נוסף על כך, המחלק יהיה רשאי לפרט בתשובתו הסברים לעניין המשך הליך הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} בתשובה לפי סעיף קטן (1), המחלק יתחייב לחיבור המיתקן או לשילוב המיתקן, לרבות שילוב שבמסגרתו מבוקש להגדיל חיבור, ולהזרמת האנרגיה לרשת בהתאם לבקשת המבקש, בהתאם למועד שביקש המבקש לפי סעיף (ה)(1)(ז) או לפי המועדים המפורטים להלן, לפי המאוחר מביניהם:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי חיבור או שילוב של מיתקן – בתוך 6 חודשים ממועד מתן התשובה;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקה (א), לגבי חיבור או שילוב של מיתקן בחיבור קיים לרשת מתח נמוך בלא הגדלת חיבור והזרמת אנרגיה לרשת – בתוך 90 ימי עבודה ממועד מתן התשובה;
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקה (א), לגבי חיבור או שילוב של מיתקן בחיבור קיים לרשת מתח גבוה ובלא הגדלת חיבור והזרמת אנרגיה לרשת – בתוך 120 ימי עבודה ממועד מתן התשובה.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק רשאי להודיע במסגרת תשובתו לפי סעיף קטן (1) כי החיבור מתאפשר בכפוף לאחת או יותר מההגבלות האלה ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – תשובת מחלק חיובית מוגבלת):
{{ח:תתתת|(א)}} למבקש חיבור או שילוב מיתקן במתח גבוה, המחלק יהיה רשאי להגביל את יכולת הוצאת האנרגיה לרשת מהמיתקן בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה, אלא אם כן נקבע בתנאים לזכאות לתעריף או בתנאים שנקבעו במכרז היקף הגבלת שעות אחר שלא יעלה על היקף הגבלת השעות הקבוע בפסקה זו או כי לא תותר הגבלת השעות בכלל;
{{ח:תתתת|(ב)}} למבקש שילוב מיתקן בהספק מותקן מעל 100 קילו וואט, המחלק רשאי לקבוע בתשובתו כי הספק ההזרמה המרבי לרשת יוגבל באמצעות אמצעי אשר יגביל את הזרמת האנרגיה לרשת; האמצעי יותקן על ידי מבקש השילוב ועל חשבונו ואחריותו הבלעדית בהתאם לדרישות המחלק לגבי אותו מיתקן;
{{ח:תתתת|(ג)}} למבקש שילוב מיתקן בהספק מותקן מעל 100 קילו וואט אשר מבקש הגדלת חיבור לצורך שילוב מיתקן, המחלק רשאי לקבוע בתשובתו כי גודל החיבור לצורך צריכת האנרגיה מהרשת יוגבל באמצעות אמצעי אשר יגביל את היקף האנרגיה הנצרכת מהרשת במקום הצרכנות שבו ישולב המיתקן; האמצעי יותקן על ידי מבקש השילוב ועל חשבונו ואחריותו הבלעדית, בהתאם לדרישות המחלק לפי פסקה (ב).
{{ח:תתת|(4)}} במקרה שבו הציוד אינו תואם את הדרישות המערכתיות לציוד שקבע מנהל המערכת, יודיע המחלק למבקש, במסגרת תשובת מחלק חיובית, כי עליו לשנות את סוג הציוד שבכוונתו להתקין. לא עדכן המבקש את סוג הציוד בתוך שלושים ימי עבודה ממועד תשובת המחלק, תפקע תשובת המחלק החיובית.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), אם הבקשה אינה עומדת בתנאי הזכאות לתעריף המבוקש, ידחה המחלק את הבקשה ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – תשובת מחלק שלילית לתעריף). המחלק יפרט בתשובה את הסיבה לדחיית הבקשה ויאפשר למבקש לעדכן את הבקשה בתוך 14 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(6)}} המחלק יפעל ביעילות כדי לתת תשובת מחלק חיובית, ואולם, אם סבר המחלק כי אי־אפשר לסיים את הפעולות ברשת ולתת תשובה חיובית לחיבור המיתקן במועד המבוקש לחיבור, רשאי המחלק לדחות את הבקשה ויפרט בתשובתו את הפעולות ברשת הנדרשות על מנת לאפשר תשובת מחלק חיובית לחיבור, ומדוע אי־אפשר להשלימן במועד המבוקש לחיבור ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – תשובת מחלק שלילית לחיבור).
{{ח:תתת|(7)}} בתשובת מחלק שלילית לחיבור יציין המחלק את התיקונים שיש לערוך בבקשה, המאפשרים למחלק לתת תשובת מחלק חיובית בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף; המחלק יתייחס בתשובתו בפרט לתיקונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק המותקן המרבי;
{{ח:תתתת|(א1)}} למיתקן שמבוקש כי יחובר לרשת מתח גבוה בלבד – אומדן לא מחייב של השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת עד להשלמת הפעולות הנדרשות ברשת והתקופה שבה תחול מגבלה זו, לפי שיקול דעתו הבלעדי של המחלק;
{{ח:תתתת|(א2)}} כל עדכון נוסף בבקשה שיש בו כדי לאפשר תשובת מחלק חיובית או חיובית מוגבלת;
{{ח:תתתת|(ב)}} המועד המוקדם ביותר, ככל שקיים, שבו ניתן להתחייב לחיבור או לשילוב המיתקן שלגביו ניתן לתת תשובה חיובית או תשובה חיובית מוגבלת, בכפוף לתיקון הבקשה לפי הצעת המחלק כאמור בפסקאות (א) עד (א2), ובלבד שמועד זה לא יעלה על שישה חודשים לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(8)}} נתן המחלק תשובת מחלק שלילית לחיבור, יהיה המבקש רשאי, בתוך 14 ימי עבודה, לעדכן את הבקשה בהתאם לתשובת המחלק.
{{ח:תתת|(9)}} עדכן המבקש את הבקשה בהתאם לתשובת מחלק שלילית לחיבור או תשובת מחלק שלילית לתעריף, ייתן המחלק למבקש, בתוך 14 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה המתוקנת, תשובת מחלק מעודכנת.
{{ח:תתת|(9א)}} לעניין תשובת מחלק חיובית שניתנה לגבי בקשה מעודכנת שהוגשה בהתאם לתשובת מחלק שלילית לפי סעיף קטן (7)(א1), בתום התקופה האמורה באותו סעיף תהפוך התשובה לתשובת מחלק חיובית מלאה לגבי הבקשה הראשונית שהוגשה על ידי המבקש.
{{ח:תתת|(10)}} כל עוד לא ניתנה תשובת מחלק חיובית, כל הוצאה שהוציא מבקש החיבור לצורך התקנת המיתקן תהא על אחריותו בלבד, ולא יהיו לו כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל ההוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר.
{{ח:תתת|(11)}} לא השיב המחלק לבקשת מבקש חיבור בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (1), יפצה המחלק את המבקש בסך הקבוע בשורה 5 או 11 ללוח תעריפים 12.1–1, בהתאם למתח החיבור המבוקש.
{{ח:תתת|(12)}} אומדן השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת, שנתן המחלק לפי סעיף קטן (7)(א1), אינו מחייב את המחלק; במקרה של חריגה מאומדן השעות האמור, במשך התקופה שבה המיתקן פועל באופן חלקי לפי אותו סעיף קטן, לא יהיו למבקש כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל הוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר, לרבות טענות או תביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|אמת מידה 37}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|אמת מידה 48א}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 141|סעיף (א1) לאמת מידה 141}}.
{{ח:תת|(ט1)}} '''בחינה מחדש של תשובת מחלק שלילית – הוראת מעבר'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יבחן מחדש בקשות שהוגשו החל מיום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) וקיבלו תשובות מחלק שאינן חיוביות, ובלבד שהוגשו לבחינה מחדש עד תום שבועיים ממועד תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 7), התש״ף–2020 (בסעיף זה – תיקון מס׳ 7 לכללים).
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יבחן מחדש את הבקשות לפי סדר בדיקתן טרם כניסתו לתוקף של תיקון מס׳ 7 לכללים.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק לא יגבה תשלום בעד בחינה מחדש שבוצעה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(י)}} '''דיווחים לשר ולרשות'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יפרסם לציבור באתר האינטרנט שלו דוח של תשובות המחלק בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א}}. העתק מהדוח יישלח לשר וליושב ראש הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} לדרישת ראש אגף הנדסה ברשות, המחלק יעביר לרשות את כל המסמכים והנתונים הנוגעים לכל מיתקן שקיבל תשובת מחלק.
{{ח:תת|(יא)}} '''אישור העמדת בטוחה'''
{{ח:תת}} ככל שנקבעה בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש דרישה להפקדת בטוחה, יבדוק המחלק שהבטוחה הוגשה בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף. לא המציא המבקש את הבטוחה במועד שנקבע בתנאים לזכאות לתעריף, תפקע תשובת המחלק.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|לאמת מידה 35כ2}} – תצהיר למיתקן שאינו נדרש בהיתר בנייה'''}}
{{ח:ת}} אני הח״מ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . נושא תעודת זהות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., לאחר שהוזהרתי בדבר חובתי להצהיר את האמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר בזה בכתב כלהלן:
{{ח:תת|1.}} אני מתעתד להקים מיתקן פוטו–וולטאי בגודל . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . קו״ט (עד 700 KW) (להלן – המיתקן) על גג מבנה שהוקם כדין במקרקעין הידועים כתת־חלקה . . . . . . . . . . . . חלקה . . . . . . . . . . . . בגוש . . . . . . . . . . . . ביישוב . . . . . . . . . . . ., כמפורט במסמכים שיצורפו לבקשתי לשילוב המיתקן ברשת.
{{ח:תת|2.}} ככל שצורף העתק תכנית בנייה של המבנה שעליו יוקם המיתקן לבקשתי האמורה, הוא העתק מתאים מתכנית הגשה מאושרת, המהווה חלק מהיתר הבנייה של המבנה שעליו יוקם המיתקן מושא בקשתי.
{{ח:תת|3.}} אני מצהיר כי המיתקן יוקם אך ורק על גג המבנה, כפי שסומן בצבע בהעתק לתכנית ההגשה שצורף לבקשתי או שסומן בצבע במסמך האורטופוטו המאושר על ידי המרכז למיפוי ישראל שצורף לבקשתי או במיקום שעליו הצבעתי בפני בודק ספק שירות חיוני במעמד סיור מקדים בשטח, אם התקיים סיור מקדים.
{{ח:תת|4.}} המתקן יוקם ויעמוד בדרישות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד–2014}} (להלן – התקנות), אשר פורסמו בקובץ תקנות מס׳ 7400, 2014, עמ׳ 1532, ובמיוחד בדרישות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)#סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)#סעיף 24|ו־24 לתקנות}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)#תוספת|והתוספת לתקנות}} ובדרישות הוראות כל דין רלוונטי.
{{ח:תת|5.}} ידוע לי כי אם לא אעמוד בהוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|התקנות הנזכרות לעיל}} על נספחיהן או בכל הוראה מחייבת על פי כל דין במועד ההקמה והחיבור לרשת של המיתקן, הרי שהמיתקן לא יחובר לרשת החשמל.
{{ח:תת|6.}} זהו שמי זו חתימתי ותוכן תצהירי אמת.
{{ח:ת}} חתימת המזמין . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''אימות חתימה על ידי עורך דין'''}}
{{ח:ת}} אני, עורך דין . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., מאשר כי ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . התייצב במשרדי ברח׳ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מר/גב׳ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . נושא תעודת זהות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., לאחר שהזהרתי אותו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת שאם לא כן יהא/תהא צפוי/ה לעונשים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, אישר/ה את נכונות הצהרתו/ה דלעיל וחתם/ה עליה בפני.
{{ח:ת}} במקרה והמזמין הוא חברה או תאגיד:
{{ח:ת}} אני מאשר כי החברה או התאגיד רשומים כדין בישראל, קיימים ופעילים, וכי חתימת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מס׳ זהות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ו-. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מס׳ זהות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . בצירוף חותמת החברה או התאגיד מחייבת את החברה או התאגיד לכל דבר ועניין. אני מאשר כי הנ״ל הוזהר/ו כי עליו/עליהם להצהיר אמת וכי הוא/הם יהיה/יהיו צפויים לעונשים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, אם לא יעשו כן, ולאחר שהוזהר/ו כאמור חתם/מו על ההצהרה בפני.
{{ח:ת}} חתימה וחותמת עורך דין . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף־10, תשפ״א־23}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳ {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|לאמת מידה 35כ2}} – טופס תשובת מחלק'''}}
{{ח:תת|I.}} '''תשובת המחלק''' (התשובה המתאימה תסומן להלן):
{{ח:תת}} &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;____&lt;/span&gt; תשובת מחלק חיובית
{{ח:תת}} &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;____&lt;/span&gt; תשובת מחלק חיובית מוגבלת
{{ח:תת}} &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;____&lt;/span&gt; תשובת מחלק שלילית לחיבור
{{ח:תת}} &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;____&lt;/span&gt; תשובת מחלק שלילית לתעריף
{{ח:תת|II.}} '''פירוט תשובת מחלק חיובית'''
{{ח:תת}} סוג המיתקן . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} הספק מותקן . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מגה וואט
{{ח:תת}} מיקום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה או לשילוב המיתקן . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (יום, חודש, שנה)
{{ח:תת}} תעריף . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|III.}} '''פירוט תשובת מחלק חיובית מוגבלת'''
{{ח:תת}} הגבלת שעות מוערכת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (למיתקן במתח גבוה) עד ליום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} דרישת אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . כן/לא
{{ח:תת}} הספק הזרמה מרבי לרשת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (למיתקן בהספק מותקן מעל 100 קילו וואט)
{{ח:תת}} דרישה לאמצעי להגבלה של צריכת האנרגיה מהרשת כן/לא
{{ח:תת|IV.}} '''פירוט תשובת מחלק שלילית לחיבור'''
{{ח:תת}} פרטי העבודות הנדרשות ברשת והסיבות שבגינן לא ניתן להשלים את העבודות עד למועד המבוקש . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} הספק מותקן מרבי שניתן לחבר במיקום המבוקש (הספק מרבי אפשרי) . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} המועד המוקדם ביותר האפשרי לחיבור או לשילוב ההספק המבוקש ובלבד שלא יעלה על מועד ההפעלה המסחרית שנקבע בתנאי הזכאות לתעריף . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} אומדן לא מחייב של השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת עד להשלמת הפעולות הנדרשות ברשת במשך התקופה שלגביה קיימת מגבלת הזרמת האנרגיה לרשת &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;___&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} המבקש רשאי לעדכן את הבקשה בהתאם לתיקונים שציין המחלק בטופס זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2 לספר אמות המידה בכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018}} (להלן בנספח זה – הכללים) עד ליום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת|V.}} '''פירוט תשובת מחלק שלילית לתעריף'''
{{ח:תת}} הנימוקים לאי־עמידה בתנאי הזכאות לתעריף . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} המבקש רשאי לעדכן את הבקשה עד ליום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|VI.}} '''התאמת ציוד'''
{{ח:תת}} הציוד תואם את הדרישות המערכתיות שקבע מנהל המערכת כן/לא
{{ח:תת}} במקרה של אי־התאמת הציוד: המבקש מחויב לעדכן את סוג הציוד בהתאם לדרישות המערכתיות עד ליום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|VII.}} '''הגבלת אחריות'''
{{ח:תת}} אומדן השעות, שנתן המחלק, שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת, אינו מחייב את המחלק; במקרה של חריגה מאומדן השעות למבקש, במהלך התקופה שבה מיתקן פועל באופן חלקי לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(7)(א1) לאמת מידה 35כ2 בספר אמות המידה בכללים}}, לא יהיו למבקש כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל הוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר, לרבות טענות או תביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|אמת מידה 37 לספר אמות המידה בכללים}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|אמת מידה 48א לספר אמות המידה בכללים}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 141|סעיף (א1) לאמת מידה 141 לספר אמות המידה בכללים}}.

{{ח:סעיף|35כ3||תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 23.9.19, 25.11.20, 14.2.22; תשע״ט־4, תש״ף־10, תש״ף־14, תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״ב־21}}
{{ח:ת}} '''ביצוע חיבור או שילוב'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יצרף לתשובת מחלק חיובית הודעה לתשלום (להלן – התשלום הראשון) שתכלול תשלומים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} למבקש חיבור – תשלום מקדמה ממבקש החיבור בגובה 10% מתעריף החיבור התקף, לפי לוח תעריפים 4.3–1 בעד חיבור מיתקן במתח נמוך או לפי לוח תעריפים 4.2–1 בעד חיבור מיתקן במתח גבוה;
{{ח:תתתת|(ב)}} למבקש שילוב – תשלום בעד אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} תשלום בעד התקנת מונה צריכה דו־כיווני לפי התעריף הקבוע בשורה 9 ללוח התעריפים 5.4–2;
{{ח:תתתתת|(2)}} היה המיתקן מיתקן ייצור משולב במתח נמוך במקום צרכנות המחובר בגודל חיבור של 125×3 אמפר ומעלה המשולב במקום צרכנות במתח נמוך – תשלום נוסף בעבור התקנת ציוד למערכת מנייה לפי התעריף הקבוע בלוח 4.3–10;
{{ח:תתתת|(ג)}} למבקש חיבור או שילוב של מיתקן ייצור במתח גבוה, הודעת התשלום תכלול בנוסף לדרישת התשלום כאמור בפסקה (ב)(1) גם דרישה לתשלום בעד אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעד מכלי מדידה – כקבוע בעלות רכישה הובלה והתקנה בחדר מיתוג צרכן בלוחות תעריפים 4.2–3 או 4.2–4, לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(2)}} בעד התקנת מערכת תקשורת לשליטה ובקרה – תשלום לפי התעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2;
{{ח:תתתת|(ד)}} למבקש חיבור או שילוב של מיתקן במתח נמוך או גבוה, ההודעה לתשלום תכלול גם דרישה לתשלום בעד בדיקות סנכרון בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 21, בשורה 22 או בשורה 23 ללוח תעריפים 4.3–1 או בשורה 18 בלוח 4.2–1, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם המבקש את התשלום הראשון בתוך 14 ימי עבודה, תפקע תשובת המחלק החיובית.
{{ח:תתת|(3)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף (ג) לאמת מידה 24}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תת|(ב)}} '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
{{ח:תת}} לאחר ביצוע התשלום הראשון, יחלו המחלק והמבקש בתיאום טכני של עבודות החיבור או השילוב, לפי העניין, וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמותן, בכפוף למועד שניתן בתשובת המחלק ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין השאר, התייחסות לנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כיוון החיבור;
{{ח:תתת|(2)}} מיקום המיתקן;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט הציוד שיתקין המחלק במיתקן; לגבי מיתקן במתח גבוה, יפורט גם הציוד שיותקן בחדר המיתוג;
{{ח:תתת|(4)}} בניית מיתקן החשמל הפרטי האמור בסעיף (ט);
{{ח:תתת|(5)}} פירוט מדדי אמינות אספקה ברשת המוזנת מהמבקש, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מדד דקות אי־אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המוזנת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מדד תדירות הפרעות ברשת המוזנת;
{{ח:תתתת|(ג)}} מדד משך שיקום אספקה ברשת המוזנת;
{{ח:תתת|(6)}} פירוט מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המוזנת מהמבקש, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הפרעות חולפות ברשת המוזנת בשנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר אירועי שקיעות במתח ברשת המוזנת בשנה, אם יש למחלק נתונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} ניתוח הרמוניות ברשת המוזנת, אם יש למחלק נתונים על פי מערכת ניטור איכות החשמל ברשת של מחלק;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומנייה, כולל עלות;
{{ח:תתת|(8)}} תיאום לאופן ביצוע הפרדה פיזית וחשמלית לגבי מיתקן חדש שמבקש מעוניין להקים על גג מבנה קיים שבו כבר קיים מיתקן ייצור;
{{ח:תתת|(9)}} התקנת רשם הפרעות איכות חשמל בהתאם לדרישות המחלק;
{{ח:תתת|(10)}} אישורי רשויות, אישורים בעלים ומחזיקים במקרקעין או כל אישור אחר הנדרש לפי כל דין לצורך חיבור או שילוב המיתקן (להלן, באמת מידה זו – האישורים).
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
{{ח:תת}} מסמך התיאום הטכני יושלם, ככל הניתן, בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע התשלום הראשון כאמור בסעיף (א). לא הושלם התיאום בתוך התקופה האמורה, יפרט המחלק לרשות בכתב את הנימוקים לכך.
{{ח:תת|(ד)}} '''עדכון המבקש לגבי התקדמות בהשגת האישורים'''
{{ח:תת}} המחלק יודיע למבקש על מועד הגשת כל המסמכים הנדרשים לצורך קבלת כל אחד מהאישורים וכן ימסור למבקש, על פי דרישתו, את סטטוס קבלת האישור.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום ביניים המתבצע על ידי מבקש חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש חיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום התשלום הראשון ששולם על ידי מבקש החיבור (להלן – תשלום ביניים), בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. תשלום החשבון יהיה תנאי לביצוע עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), לבקשת מבקש החיבור, ימסור המחלק למבקש החיבור, לאחר השלמת התיאום הטכני, חשבון בסכום השווה להפרש שבין 100% מתעריף החיבור לבין סכום התשלום הראשון, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון.
{{ח:תתת|(3)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף (ג) לאמת מידה 24}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
{{ח:תת|(ו)}} '''הסכם רכישה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יעביר למבקש בתוך 7 ימי עבודה ממועד סיום התיאום הטכני הסכם רכישת חשמל (להלן – הסכם רכישה).
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(3)}} הסכם הרכישה וסיכום התיאום הטכני יכול שיהיו חלק מחוזה אחד עם המבקש שיימסר למבקש על ידי המחלק.
{{ח:תת|(ז)}} '''שינויים בפרטי הבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור רשאי לבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם תוספת העולה על 5% מההספק המותקן של המיתקן המבוקש יטופלו כבקשה נפרדת וחדשה; אין בטיפול בבקשה החדשה כאמור כדי לגרוע מתשובת המחלק החיובית ביחס לבקשה המקורית; אם התשובה לבקשה הנפרדת והחדשה תהיה חיובית, תפקע תשובת המחלק החיובית לבקשה המקורית;
{{ח:תתתת|(ב)}} שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם הקטנת ההספק ב־50% או יותר מההספק המותקן המבוקש במועד הרישום יביאו לפקיעת תשובת המחלק החיובית;
{{ח:תתתת|(ג)}} שינויים במסמכים ובנתונים שהגיש המבקש כתנאי סף לבדיקת הבקשה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בפיסקאות (ב), (ג) או (י) לסעיף (ה)(1) באמת מידה 35כ2}}, יביאו לפקיעת תשובת המחלק החיובית.
{{ח:תתת|(2)}} התבקש שינוי, העומד בתנאים האמורים בסעיף קטן (1), לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בבקשה הראשונית, יחויב המבקש בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות בהתאם ללוח תעריפים 4.4;
{{ח:תתתת|(ב)}} היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת תעריף החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי, לאחר ניכוי עלויות התכנון החדש שנגרמו למחלק עקב השינוי האמור, בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש, בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.4.
{{ח:תת|(ח)}} '''ביטול הבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} הודיע מבקש חיבור למחלק כי אינו מעוניין בחיבור המיתקן, בכל עת שהיא לאחר שביצע את התשלום הראשון ובטרם ביצע את תשלום הביניים, מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, תפקע תשובת המחלק החיובית והתשלום הראשון, למעט התשלום בעד מכלי המדידה, בעד מערכת התקשורת לשליטה ובקרה ובעד סנכרון המיתקן, לא יוחזר למבקש.
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם מבקש החיבור את תשלום הביניים האמור בסעיף (ה) בתוך שלושים ימי עבודה מהמועד שבו שלח המחלק למבקש החיבור את הדרישה לתשלום, תפקע תשובת המחלק החיובית וסכום התשלום הראשון, למעט התשלום בעד מכלי המדידה, בעד מערכת התקשורת לשליטה ובקרה ובעד סנכרון המיתקן, לא יוחזר למבקש החיבור.
{{ח:תתת|(3)}} הודיע מבקש החיבור כי אין בכוונתו להמשיך בהליך החיבור מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ששילם את תשלום הביניים כאמור בסעיף (ה) ובטרם שלח לו המחלק חשבון לתשלום בהתאם לסעיף (יא), תפקע תשובת המחלק החיובית וסכום תשלום הביניים בניכוי עלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד מועד ההודעה על פי חשבון שיפיק לו המחלק בהתאם ללוח תעריפים 4.4 יוחזר למבקש.
{{ח:תתת|(4)}} הודיע מבקש שילוב כי אין בכוונתו להמשיך בהליך השילוב מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ששילם את התשלום הראשון ובטרם סיים המחלק את עבודות השילוב, תפקע תשובת המחלק החיובית והמחלק ישיב למבקש את התשלומים ששולמו לפי סעיף (א), אלא אם כן הותקן הציוד אצל המבקש.
{{ח:תתת|(5)}} הודיע המבקש כי אינו מעוניין בחיבור לאחר שהמחלק שלח לו חשבון לתשלום בהתאם לסעיף (יא), תפקע תשובת המחלק החיובית, המבקש לא יקבל החזר כספי והוא יחויב בתשלום כקבוע בסעיף (יא).
{{ח:תת|(ט)}} '''העמדת מיתקן חשמל פרטי לרשות המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המבקש להתחבר או לשלב מיתקן ברשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, על חשבון המבקש, לצורך החיבור או השילוב, חדר הכולל נקודת חיבור במתח גבוה ותכנית למיקום רכיבי הרשת, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – מיתקן חשמל פרטי).
{{ח:תתת|(2)}} המבקש יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב המבקש את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם. חרג המבקש מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוח תעריפים 4.4.
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין, יעמיד המבקש לרשות המחלק את מיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור או השילוב עד להשלמתן.
{{ח:תת|(י)}} '''התקנת מנייה'''
{{ח:תת}} במקרה של בקשה לשילוב מיתקן, המחלק יתקין מונים אצל המבקש כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מונה צריכה דו־כיווני, אשר ימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת, יותקן בנקודת החיבור של המיתקן של המבקש לרשת החשמל, בנקודה שבה מותקן מונה הצריכה הקיים של מבקש השילוב ובמקומו;
{{ח:תתת|(2)}} מונה ייצור, אשר ימנה את כמות החשמל המיוצרת במיתקן, יותקן ביציאת הממיר בצד ה־AC או בהדקי הגנרטור של המבקש, בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה שבה מותקן מונה הצריכה, אשר תאפשר למחלק גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה; בעבור שירותי מנייה כאמור ישלם הצרכן תשלום קבוע לצרכן בעל מיתקן על פי לוח 5.4–1;
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת צרכן יתקין המחלק, במקום מונה כאמור בסעיף קטן (2), מונה ייצור רציף המאפשר קריאה מרחוק; ביקש צרכן התקנת מונה לפי סעיף קטן זה, יחולו לגבי המונה שיותקן לפי בקשה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63|אמת מידה 63}};
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (2), לבקשת צרכן המשלב מיתקן פוטו–וולטאי בהספק מותקן שאינו עולה על 15 קילו וואט ואשר בחצרו לא מותקנים מיתקני ייצור חשמל נוספים, ישלב המחלק את המיתקן בלא מונה הייצור.
{{ח:תת|(יא)}} '''תשלומים לאחר סיום עבודות החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור למבקש חשבון על יתרת עלות החיבור, בשיעור של 30% מהעלות, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, אלא אם כן שילם מבקש החיבור את מלוא עלות החיבור כאמור בסעיף (ה)(2).
{{ח:תתת|(2)}} על החשבון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף (ב1) לאמת מידה 24}}, בעניין חשבון שירותי רשת.

{{ח:סעיף|35כ4||תיקון: 15.11.18, 23.9.19, 23.9.19, 23.12.19, 1.3.20, 11.8.21; תשע״ט־4, תש״ף־10, תש״ף־14, תש״ף־15, תש״ף־18, תשפ״א, תשפ״א־23, תשפ״א־29, תשפ״ב־6}}
{{ח:ת}} '''התקנת מערכות תקשורת ואמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה, קבלת היתר הפעלה ותהליך הסנכרון'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מערכות תקשורת למיתקן במתח גבוה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יתקין בעבור מבקש המקים מיתקן במתח גבוה, על חשבונו של המבקש, מערכת תקשורת לשליטה ובקרה של מחלק דומיננטי על המיתקן, ובכלל זה ארון פיקוד.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יגבה מהמבקש תשלום שנתי בעבור תפעול המערכת ותחזוקתה, כקבוע בשורה 2 בלוח תעריפים 4.2–2.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנת אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} אם כללה תשובת המחלק הגבלה על הספק ההזרמה לרשת או הגבלה על הספק הצריכה מהרשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(3)(ב) או (ט)(3)(ג) באמת מידה 35כ2}}, יתקין המבקש בנקודת החיבור לרשת אמצעי להגבלת הזרמת האנרגיה.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יכוונן את האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה או את האמצעי להגבלת הספק הצריכה מהרשת, לפי תשובת המחלק, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך קבלת היתר הפעלה המבקש רשאי לבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}}.
{{ח:תתת|(2)}} המבקש רשאי לפנות למחלק לצורך בדיקת המיתקן לפי סעיף (1). המחלק יגבה תשלום בעבור הבדיקה לפי העלות הקבועה בשורות 15 עד 17 ללוח תעריפים 4.3–1 למיתקן במתח נמוך ולפי העלות הקבועה בשורה 16 ללוח תעריפים 4.2–1 למיתקן במתח גבוה, ויבצע את הבדיקה בתוך 21 ימי עבודה ממועד התשלום. בדק המחלק כמה מיתקנים המשולבים לרשת באותה נקודת חיבור, יזכה המחלק את המבקש בעלות הקבועה בשורה 24 ללוח 4.3–1.
{{ח:תתת|(3)}} בעבור בדיקה חוזרת יגבה המחלק את העלות הקבועה בשורות 18 עד 20 ללוח תעריפים 4.3–1 או לפי העלות הקבועה בשורה 17 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
{{ח:תתת|(4)}} בוצעה בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה שלא על ידי המחלק, ישלם המבקש תעריף בעבור בדיקת לוחות מ״ג ושנאים בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
{{ח:תתת|(5)}} לאחר ביצוע הבדיקה יחתים המחלק את המבקש בעניין משך זמן בדיקת המיתקן על גבי הטופס המצורף כנספח א׳ לסימן זה {{ח:הערה|[צ״ל: לאמת מידה זו]}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''תנאים לסנכרון'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יסנכרן מיתקן אם המבקש השלים את העבודות שהיה עליו לבצע בהתאם לתיאום הטכני, והגיש למחלק, לפחות 21 ימי עבודה לפני מועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, את המסמכים והנתונים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן, או הצהרה על עמידה בתנאי היתר סוג למיתקן המצורפים {{ח:חיצוני|היתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך|בנספח ג׳}}; המבקש יבצע את ההצהרה על עמידה בתנאים על ידי הגשת הצהרה של בעל רישיון חשמלאי, המתאים לגודל המיתקן, שלפיה המיתקן הותקן בהתאם לתנאי היתר הסוג, הערוך בנוסח המצורף {{ח:חיצוני|היתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך#תוספת 1|בתוספת הראשונה לנספח ג׳ של אמת מידה זו}}, ועל ידי הגשת טופס בדיקה חתום על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (רישיונות)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985}}, המתאים לגודל המיתקן, הערוך בהתאם לנוסח המצורף {{ח:חיצוני|היתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך#תוספת 2|בתוספת השנייה לנספח ג׳ לאמת מידה זו}}, ולפיו המיתקן נבדק ונמצא כי הוא תקין ומאושר לסנכרון ולחיבור לרשת החשמל; לעניין זה, ”היתר סוג“ – היתר הפעלה לגבי סוג מסוים של מיתקנים חשמליים העומדים בתנאים של אחד הנספחים לאמת מידה זו, למעט נספח א׳;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכם רכישה חתום על ידי המבקש; אם הודיע המבקש כי היצרן יהיה צד להסכם, בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|בסעיף (ו)(2) לאמת מידה 35כ3}} – הסכם חתום על ידי המבקש והיצרן;
{{ח:תתתת|(ג)}} פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם ה־PPA;
{{ח:תתתת|(ד)}} אישור להספקת חשמל לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981}}, מרשות הרישוי הרלוונטית בעבור מיתקן הייצור ובעבור המבנה שעליו הותקן, אם הותקן על מבנה;
{{ח:תתתת|(ה)}} לגבי מיתקן הפטור מהיתר בנייה – העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שניתן לוועדה המקומית לתכנון ובנייה;
{{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ז)}} למבקש חיבור לחוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}} – מנהל המערכת נתן את אישורו לקבלת התעריף הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 192|בסעיף (א2) לאמת מידה 192}}.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יבדוק את המסמכים וייתן למבקש מסמך המאשר עמידה בתנאים לסנכרון בתוך 3 ימי עבודה ממועד קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} חלף המועד המחייב המרבי לסנכרון, ואם בתנאים לזכאות לתעריף הנוגעים להליך התחרותי נקבעה הסדרה להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון והוגשה הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי אותה הסדרה – חלף המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן ולא עמד המבקש בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) מכל סיבה שהיא, תפקע תשובת המחלק החיובית.
{{ח:תת|(ה)}} '''ביצוע הסנכרון'''
{{ח:תתת|(1)}} עמד המבקש בתנאים המפורטים בסעיף (ד), יסנכרן המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יבצע סנכרון ובדיקות של הציוד בהתאם לקבוע בהסכם ה־PPA ובהתאם לדרישות המערכתיות לציוד שיפורסמו על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} מצא המחלק כי אפשר לסנכרן את המיתקן לרשת החשמל של המחלק, יתקין המחלק את המונה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|בסעיף (י) לאמת מידה 35כ3}} ויאפשר הזרמת חשמל לרשת.
{{ח:תתת|(4)}} מצא המחלק שהמיתקן אינו ראוי לסנכרון לרשת החשמל, יתאם המחלק, לבקשת המבקש, מועד נוסף לביצוע סנכרון עד אשר יימצא המיתקן ראוי לסנכרון, ובעד כל ניסיון סנכרון נוסף ישלם מבקש החיבור, בנפרד, את העלות הקבועה בשורות 18 עד 20 ללוח תעריפים 4.3–1 או לפי העלות הקבועה בשורה 17 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} '''בדיקות קבלה'''
{{ח:תת}} המחלק יערוך בדיקות קבלה למיתקן בטכנולוגיה מסוימת כתנאי להפעלה מסחרית, אם נקבעה באמות המידה החובה לבצע בדיקות כאמור לטכנולוגיה זו.
{{ח:תת|(ו1)}} '''דרישות ביטחון'''
{{ח:תת}} כתנאי להפעלה מסחרית של מיתקן במתח גבוה, ידרוש המחלק מהמבקש אישור מקב״ט משרד האנרגיה על עמידה בדרישות ביטחון שהורה עליהן הקב״ט לגבי אותו מיתקן, ואשר מסר אותן קודם לכן למבקש.
{{ח:תת|(ז)}} '''מועד חיבור או שילוב המיתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ייתן אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן במועד שבו הושלמו הליך הסנכרון וביצוע בדיקות הקבלה, ככל שנדרשו.
{{ח:תתת|(2)}} חרג המחלק, מכל סיבה שהיא, ממועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, ימשיך המחלק בביצוע החיבור או השילוב, לפי העניין, וישלם למבקש תעריף כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} במקרה של חיבור מיתקן, תעריף כקבוע בשורה 6 או 12 ללוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקרה של שילוב מיתקן, תעריף כקבוע בשורה 5 או 11 ללוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק לא ישלם למבקש את התעריף הקבוע באותו סעיף {{ח:הערה|קטן}} בשל חריגה ממועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, אם המבקש לא הגיש את המסמכים והנתונים במועד הקבוע בסעיף (ד).
{{ח:תתת|(4)}} המחלק לא ישלם למבקש כל פיצוי נוסף מכל סוג, לרבות בשל הוצאות שהוציא, אובדן רווחים וכל נזק עקיף, מעבר לתעריף הקבוע בסעיף קטן (2).

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף־14}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|לאמת מידה 35כ4}} – טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה למיתקן ייצור'''}}
{{ח:תת|□}} בדיקה ראשונה
{{ח:תת|□}} בדיקה חוזרת
{{ח:ת}} שם החברה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} טכנולוגיית המיתקן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מיקום המיתקן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} גודל המיתקן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} גודל החיבור: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} תאריך ביצוע הבדיקה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מספר בודקים מטעם חברת החשמל שביצעו את הבדיקה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} משך זמן ביצוע הבדיקה לבודק (HH:MM): . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} חתימת המבקש: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף־14, תש״ף־15}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳ {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|לאמת מידה 35כ4}} – {{ח:הערה|(בוטל)}}'''}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א, תשפ״א־3}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ג׳ {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|לאמת מידה 35כ4}} – תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו־וולטאיים במתח נמוך'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|היתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך|תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו־וולטאיים במתח נמוך}}.}}

{{ח:סעיף|35כ5||תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 25.11.20; תשע״ט־4, תש״ף־10, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''בדיקות, תחזוקה וכיול מחודש של המיתקן'''
{{ח:תת|(א)}} '''תפעול ותחזוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יתפעל ויתחזק את מערכות המנייה והתקשורת ומערכות ההגנה שהתקין.
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן חשמל פרטי ובכלל זה, מערכות הגנה, מגבילי הספק ומערכות לוויסות מקדם הספק, יהיה באחריות המבקש והוא שיהיה אחראי לתפעולו ולתחזוקתו, בהתאם להוראות כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''בדיקה וכיול מחדש של אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ינתק מבקש שילוב שלא ימציא לו אחת ל־5 שנים אישור לתקינות ודיוק האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה או האמצעי להגבלת צריכה, לפי העניין, על ידי חשמלאי מורשה, עד לקבלת האישור.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יערוך בדיקה תקופתית לאמצעי להזרמת אנרגיה או לאמצעי להגבלת הצריכה, לפי העניין, כדי לוודא את תקינות ודיוק האמצעי, בהתאם להוראות כל דין.
{{ח:תתת|(3)}} מבקש שילוב שהתקין אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה רשאי לפנות למחלק בבקשה להגדלת הספק ההזרמה לרשת של מיתקן קיים; כתנאי לטיפול בבקשה, יגבה המחלק ממבקש שהקים מיתקן במתח נמוך את התשלום הקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1; וממבקש שהקים מיתקן במתח גבוה את התעריף הקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1. המחלק ישיב למבקש בתוך 30 ימי עבודה מיום התשלום.
{{ח:תתת|(4)}} ניתנה למבקש תשובת מחלק חיובית לבקשה להגדלת הספק ההזרמה, יבצע המחלק כיול מחדש של האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה בהתאם להספק ההזרמה לרשת שאושר לצרכן.
{{ח:תת|(ג)}} '''ביצוע שינויים במיתקן'''
{{ח:תת}} מצא המחלק כי בוצע שינוי במיתקן או שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו, ובמיתקן פוטו–וולטאי – גם בהספק המודולים, בלא אישור שנתן המחלק בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, תחדל חובת תשלום התעריף של המחלק.
{{ח:תת|(ד)}} '''חידוש היתר ההפעלה'''
{{ח:תתת|(1)}} בתוך 60 ימי עבודה ממועד תום תוקפו של היתר ההפעלה שניתן למיתקן, יגיש בעל המיתקן למחלק היתר הפעלה מעודכן למיתקן.
{{ח:תתת|(2)}} אם לא הגיש בעל המיתקן היתר הפעלה מעודכן, יתלה המחלק את תשלום התעריף בעבור החשמל עד למועד קבלת היתר ההפעלה המעודכן.

{{ח:סעיף|35כ6||תיקון: 15.11.18; תשע״ט־4}}
{{ח:ת}} '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(אמת מידה זו לא תחול על חיבור או שילוב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן י׳ לפרק ח׳}} וכן לא תחול על בקשות לחיבור או שילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019).}}
{{ח:תת|(א)}} '''ניהול נתונים וחובת דיווח'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק הדומיננטי ינהל את הקצאת הכמויות שקבעה הרשות בהתאם להספק הרשום המצטבר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בסעיף (ג) באמת מידה 35כ2}}.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק הדומיננטי יעדכן באתר האינטרנט שלו, ביחס לכל תעריף שקבעה הרשות למיתקנים ברשת החלוקה, אחת ליום, את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הכמות שהקצתה הרשות לתעריף;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק הרשום המצטבר;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההספק הרשום המצטבר שבעבורו ניתנו תשובות מחלק;
{{ח:תתתת|(ד)}} ההספק הרשום המצטבר שהגיע להפעלה מסחרית.

{{ח:סעיף|35כ7||תיקון: 18.5.20; תש״ף־26}}
{{ח:ת}} '''הארכת מועדי ביניים בשל משבר הקורונה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הארכת מועדי ביניים'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור או שילוב של מיתקן רשאי לפנות עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020) למחלק בבקשה להאריך תקופה אחת או יותר מהתקופות הנקובות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה להארכה כאמור יציין מבקש החיבור או השילוב את משך ההארכה המבוקש, וכן יציין האם הוארכו לו כבר תקופות בהתאם לאמת מידה זו ומהו סך הזמן של התקופות שהוארכו לו לפי אמת מידה זו טרם הגשת הבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ייענה לבקשת הארכה כאמור ככל שסך ימי ההארכה שיינתנו למבקש או למחבר לפי אמת מידה זו, לאחר אישור הבקשה, לא יעלה על 90 ימים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: חיבור למתח עליון ולמתח על}}

{{ח:סעיף|35כא||תיקון: 4.12.12, 21.11.18, 6.3.19, 25.11.20; תשע״ט־9, תש״ף־2, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''גודל חיבור למתח עליון ומתח על'''
{{ח:תת}} '''הגדרות'''
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה“ – בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שעל מבקש החיבור לבצע באמצעות בעל רישיון הולכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין“ – בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות מי שהורשה לכך על פי דין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה“ – חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, לאחר שעבר לאחריות תחזוקתית, תפעולית ובטיחותית של בעל רישיון הולכה עם השלמת בדיקות הקבלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור“ – חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לח יבור מיתקן הי יצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, ושהוא באחריות מבקש החיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חצר ייצור מבקש החיבור“ – חצר שבה נמצא מיתקן הייצור של מבקש החיבור.
{{ח:תת|(א)}} '''גודל חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ־8 מו״א ואינו גדול מ־250 מו״א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור, כפי שיוחלט על ידי מנהל המערכת, יבצע בעל רישיון חלוקה חיבור לרשת מתח גבוה בגודל חיבור העולה על 8 מו״א, ובלבד שגודל החיבור הסופי של מבקש החיבור ברשת המתח הגבוה, לא יעלה על 16 מו״א.
{{ח:תתת|(2)}} חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ־250 מו״א ואינו גדול מ־400 מו״א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, ינחה מנהל המערכת את בעל רישיון ההולכה לבצע חיבור לרשת מתח על.
{{ח:תתת|(3)}} חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ־400 מו״א יהיה לרשת מתח על. על אף האמור, במקרים חריגים במיוחד, ובהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור, ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, ינחה מנהל המערכת את בעל רישיון הולכה לבצע חיבור לרשת מתח עליון.
{{ח:תתת|(4)}} גודל החיבור של יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן, לא יהיה קטן מההספק המותקן של מיתקן הייצור או מחיבור הצרכן, לפי הגדול מביניהם.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיף קטן (4) –
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור ייצור באגירה שאובה, גודל החיבור לא יקטן מהספק החשמל של מנועי היחידות בזמן שאיבה;
{{ח:תתתת|(ב)}} גודל החיבור של חוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}} יהיה קטן או שווה להספק המותקן המחובר לאותה נקודת חיבור.
{{ח:תתת|(6)}} הגדלה והקטנה של גודל חיבור יבוצעו בהתייחס לאמור בסעיפים קטנים (1) עד (5).
{{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בסעיף זה, אם חיבור למתח עליון כרוך בהטמנתו של קו הזנה במתח עליון, בעל רישיון חלוקה יחבר יצרן או צרכן, במקום זאת, בכמה חיבורים למתח גבוה, אלא אם כן ביקש היצרן או הצרכן ממנהל המערכת לחברו לרשת מתח עליון; בעל רישיון חלוקה יבצע חיבור בכמה חיבורים למתח גבוה לפי סעיף זה רק אם מנהל המערכת קבע כי קיימת היתכנות טכנית לכך.
{{ח:תתת|(8)}} חובר צרכן או יצרן בכמה חיבורים למתח גבוה במקום בחיבור אחד למתח עליון לפי הוראות סעיף קטן (7), יחולו על חיבורים אלה אמות המידה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|שבסימן ב׳ (חיבורים לרשת)}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן ג׳ (חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה) לפרק ג׳ לספר אמות המידה}}, לפי העניין, וכן תעריפי הרשת הרלוונטיים למקטע זה.
{{ח:תת|(ב)}} '''סכימת חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} סכימת החיבור לכל חיבור חדש לרשת מתח עליון ורשת מתח על או שינוי חיבור כאמור, תהיה במתכונת של כניסה אחת ויציאה אחת לפחות. מספר הכניסות והיציאות ייקבע לפי יכולת העברת ההספק בקווים לצורך קליטת האנרגיה והוצאתה, ולאמינות האספקה הנדרשת.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), ובכפוף לאפשרות הטכנית לביצוע עבודת החיבור ובהתחשב בהבדלים ברמת האמינות של סוגי החיבורים השונים, צרכן המבקש חיבור חדש לרשת המתח העליון רשאי לבחור את סכימת החיבור, ובלבד שגודל החיבור המבוקש לא יעלה על 50 מגהוולט אמפר ושמרחק ההסתעפות מרשת קיימת לא יעלה על 10 ק״מ.
{{ח:תתת|(3)}} יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן המחובר בחיבור מסוג T, אשר מבקש לשנות את גודל החיבור של המיתקן, ישנה את סכימת החיבור למתכונת האמורה בסעיף קטן (1) כתנאי לביצוע השינוי המבוקש.
{{ח:תתת|(4)}} החיבור יתבצע על ידי בעל רישיון הולכה בהתאם למפרטים הטכניים והבטיחותיים כדין.
{{ח:תתת|(5)}} מבקש החיבור יקים לצורך החיבור תחנת משנה ויעמיד לרשות בעל רישיון הולכה, ללא תמורה, חצר שתכלול את הציוד בתחנת המשנה, אשר תהווה חלק ממערכת ההולכה. חצר זו תהיה באחריות, בתפעול ובתחזוקה של בעל רישיון ההולכה.

{{ח:סעיף|35כב||תיקון: 4.12.12, 21.11.18, 17.6.20, 25.11.20; תשע״ט־9, תשפ״א־6, תשפ״ב־17}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעבור חיבור למתח עליון וחיבור למתח על'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בעבור חיבור ראשון'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור חיבור ראשון למתח עליון או למתח על ברשת ההולכה יהיה כקבוע בשורות 1 או 2 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן או יצרן המבקש חיבור למתח עליון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כא|סעיף (א)(7) לאמת מידה 35כא בספר אמות המידה}} ישלם נוסף על כך את ההפרש בין העלות של הטמנת הקו במתח עליון הקבועה בבסיס תעריף הרשת {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/basis_reshetn_.pdf|החלטת רשות מס׳ 3 (1225) ”בסיס תעריף למקטע הרשת לשנים 2018 עד 2022“ מישיבה מס׳ 534, מיום 8.1.2018}}, המפורסמת באתר הרשות (להלן – בסיס תעריף רשת), בשורה 10, לטבלה 1, שבנספח א׳ ”הקמת קו מתח עליון 161 ק״ו מוטמן“ ובין העלות הנורמטיבית של הקמת הקווים החלופיים ברשת מתח גבוה בהתאם לתעריפים הנורמטיביים שקבעה הרשות בבסיס תעריף הרשת בשורות 21 עד 23 לטבלה 1, שבנספח א׳ ”עלות ק״מ קו מ״ג מוטמן“, ”עלות ק״מ קו מ״ג עילי חד־מעגלי“, ”עלות ק״מ קו מ״ג עילי דו־מעגלי“ בהתאמה ולפי העניין; טבלה 1 שבנספח א׳ לבסיס תעריף הרשת מפורטת בנספח לאמת מידה זו.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור שאינה כרוכה במעבר בין מתחים'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור המבקש להגדיל חיבור קיים במתח עליון או במתח על, והגדלת החיבור אינה כרוכה במעבר בין מתחים, יחויב בתשלום בעבור הגדלת חיבור כקבוע בשורה 3 או שורה 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור המבקש להקטין חיבור קיים במתח עליון או במתח על וההקטנה אינה כרוכה במעבר מרמת מתח אחת לרמת מתח אחרת, יחויב בתשלומים בהתאם ללוח תעריפים לעבודות על חשבון אחרים למתח עליון, בניכוי הערך השאריתי של הציוד שהוסר.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור הכרוכה במעבר בין מתחים'''
{{ח:תתת|(1)}} אם מבקש החיבור מבקש הגדלת חיבור מרשת מתח נמוך או מרשת מתח גבוה לרשת ההולכה, יראו כל גודל חיבור מבוקש כחיבור חדש, והוא יחויב בתשלום כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי מתח החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} אם מבקש החיבור מבקש להגדיל או להקטין חיבור קיים במתח עליון והשינוי כרוך במעבר בין מתחים ממתח עליון למתח על או להיפך, הוא יחויב בתשלומים לכל גודל חיבור מבוקש, כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי מתח החיבור. בנוסף יחויב מבקש החיבור בתשלום בשל הערך השאריתי של קו החיבור לרשת ההולכה שהותקן לצורך החיבור המקורי. כל הגדלת חיבור מרשת מתח עליון למתח על או הקטנת חיבור ממתח על למתח עליון, בכל גודל חיבור, תיחשב כחיבור חדש.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת לא ישמור מקום ברשת הולכה לצרכן המחובר למתח עליון בהתאם לגודל החיבור שלו, אם ההספק המרבי שהצרכן ניצל במשך שנתיים רצופות היה קטן מ־6 מו״א, אלא לגודל חיבור של 6 מו״א בלבד. עברו יותר מ־25 שנים מביצוע החיבור, יהיה רשאי ראש אגף הנדסה ברשות, לאחר שבחן את מכלול העלויות, לאשר למנהל המערכת, לפי בקשתו, העברה של הצרכן לחיבור במתח גבוה ללא תשלום מצד הצרכן, ותחנת המשנה תועבר לאחריות בעל רישיון ההולכה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום בעבור בדיקות קבלה לתחנת משנה ובדיקות לפני מתן מתח'''
{{ח:תת}} בעל רישיון ההולכה יחייב את מבקש החיבור בתשלום בעבור בדיקות קבלה ובתשלום בעבור בדיקות לפני מתן מתח למיתקן מתח עליון או למיתקן מתח על, כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2 ”בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה“.
{{ח:תת|(ה)}} '''חישוב על פי התעריף התקף'''
{{ח:תת}} כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף, תשפ״ב־17}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 35כב|לאמת מידה 35כב}} – העלויות שנקבעו בטבלה 1 שבנספח א׳ לבסיס תעריף רשת שכותרתה: ”עלות עבודות תשתית רשת“'''}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תחום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עבודת תשתית רשת (עת״ר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מלש״ח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יחידה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקמת קו מתח עליון 400 ק״ו – חד־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;בקרת עלויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקמת קו מתח עליון 400 ק״ו – דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;UPRATING&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנות מיתוג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקמת קו מתח עליון 161 ק״ו – חד־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקמת קו מתח עליון 161 ק״ו – דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;UPRATING קו 161 ק״ו דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העתקת קו 161 ק״ו דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלפת תיילים 161 ק״ו דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקמת קו מתח עליון 161 ק״ו מוטמן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת משנה סגורה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקרת עלויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לתחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת משנה פתוחה (בלא קרקע)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לתחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוספת שנאי 45 MVA כולל מפסקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לשנאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סעיף קרקע A – כפרי מרוחק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דונם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סעיף קרקע B כפרי מרכז (בין חדרה לגדרה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דונם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סעיף קרקע C אזור עירוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דונם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סעיף קרקע D מטרופולין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דונם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ניטור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידת קצה לניטור איכות חשמל ברשת הארצית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ליחידה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוללות קבלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתח עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקרת עלויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוללות קבלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתח גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVAR&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג מוטמן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג עילי חד־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג עילי דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״נ תת־קרקעי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״נ עילי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 400 קו״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 630 קו״א 13/22 ק״ו – פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 630 קו״א 33 ק״ו – פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 400 קו״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 630 קו״א 13/22 ק״ו – פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 630 קו״א 33 ק״ו – פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג מוטמן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג עילי – חד־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג עילי – דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״נ תת־קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״נ עילי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} מחירי עבודת תשתית רשת יעודכנו לפי ממוצע נע של 12 חודשים אחרונים של מדד ”סך הכול שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר במגזר הממשלתי“ בשיעור של 35% ולפי הצמדה למדד המחירים הסיטוניים לתפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (כולל מע״מ) בשיעור של 65%.

{{ח:סעיף|35כג||תיקון: 4.12.12, 22.3.18, 25.11.20; תשע״ח, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הגשת בקשה לחיבור מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על'''
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת מידע אודות חיבור אפשרי של מיתקן צריכה לרשת ההולכה'''
{{ח:תת}} המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על (להלן – מבקש המידע), יפנה למנהל המערכת בכתב. הפניה תכלול את כל הפרטים הרלוונטיים הידועים למבקש המידע ויצורפו אליה כל המסמכים הרלוונטיים המצויים בידי מבקש המידע ול פחות את הפרטים והמסמכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי מבקש המידע;
{{ח:תתת|(2)}} מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים שלהם מיועד החיבור;
{{ח:תתת|(3)}} תוכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור, ככל שאלה מצויים בידי מבקש המידע;
{{ח:תתת|(4)}} מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
{{ח:תתת|(5)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה־וולט אמפר;
{{ח:תתת|(6)}} צורך בקו גיבוי במתח גבוה, הספק נדרש וסוג הגיבוי (קר או חם) ככל שידוע למבקש המידע;
{{ח:תתת|(7)}} לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן הצריכה;
{{ח:תתת|(8)}} מועד חיבור נדרש;
{{ח:תתת|(9)}} צפי לקיומם ולהספקם הצפוי של מיתקני חשמל גדולים מעל 1 מו״א, כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים, עומסים המשתנים בקיצוניות דוגמת תנורי התכה, עומס הגורם לגלים עליונים והרמוניות;
{{ח:תתת|(10)}} שיטת התנעת מנועים והספקם;
{{ח:תתת|(11)}} סכימה חד־קווית של מיתקן הצריכה;
{{ח:תתת|(12)}} צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בחמש השנים הקרובות;
{{ח:תתת|(13)}} אופי צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש הצפוי בחשמל ביממה, בחלוקה לעונות השנה;
{{ח:תתת|(14)}} קיום ייצור עצמי הספק, טכנולוגיה, משטר הפעלה מתוכנן.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשובת מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יבקש מבעל רישיון הולכה למסור לו בכתב, בתוך 14 ימי עבודה, את התייחסותו למידע הרלבנטי לביצוע החיבור המבוקש לרשת, וישיב בכתב לפנית מבקש המידע בהקדם ולא יאוחר מ־45 ימים ממועד קבלת הפניה; דרש מנהל המערכת המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} בתשובתו יציין מנהל המערכת פרטים בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ישימות החיבור בהתאם לאמות המידה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום החיבור בהתחשב בתשתית הולכה באזור שבו מבוקש החיבור ותחנות משנה סמוכות;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועדים אפשריים לקיום מפגש ראשון לצורך הצגת התשובה, אשר יתקיים בתוך 15 ימים ממועד העברת תשובת מנהל המערכת למבקש המידע בכתב;
{{ח:תתתת|(ד)}} תעריף החיבור בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.1–1;
{{ח:תתתת|(ה)}} מידע למבקש המידע, בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת;
{{ח:תתתת|(ו)}} נתונים סטטיסטיים על איכות ואמינות החשמל המסופק באזור שבו מבוקש החיבור, ובאזורים אחרים העלולים להשפיע על איכות ואמינות החשמל במיתקן, ובקו החיבור;
{{ח:תתתת|(ז)}} לוח זמנים משוער לביצוע החיבור ממועד הזמנת החיבור ותשלום כאמור בסעיף (ד).
{{ח:תת|(ג)}} '''בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למבקש המידע, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת {{ח:הערה|(בתקופה הקובעת: המצאת הפרטים לתפ״ט)}} כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כיוון רצוי לכניסת אספקת החשמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} תוואי קווי מתח גבוה, לרבות נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת־קרקעיים הנמצאים בחצרו ובבעלותו של מבקש המידע;
{{ח:תתתת|(ד)}} התווית מרחקי בינוי ומסדרון ללא בינוי מקווי הכניסה והיציאה.
{{ח:תתת|(2)}} רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום ראשון של מבקש חיבור למיתקן צריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יצרף לתשובתו האמורה בסעיף (ב), חשבון לתשלום מקדמה בגובה 10% מעלות החיבור הידועה במועד התשובה (להלן – המקדמה) בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון הקבוע בלוח תעריפים 4.1–1. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה למבקש במשרדי מנהל המערכת ובמשרדי בעל רישיון ההולכה.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} עם תשלום המקדמה תיקבע למבקש החיבור פגישת תיאום טכני בין מבקש החיבור, נציג מנהל המערכת ונציג בעל רישיון הולכה, בתוך 15 ימי עבודה ממועד תשלום המקדמה.
{{ח:תתת|(4)}} פתיחת תיק עבודה והמשך הליך החיבור למבקש חיבור שהינו צרכן יהיה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כז|באמות מידה 35כז (הסכמים) עד 35לג (הכרעה במחלוקות)}}.

{{ח:סעיף|35כד||תיקון: 4.12.12, 25.11.20; תש״ף־2, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''סקר היתכנות הוצאת אנרגיה לרשת מתח עליון או מתח על'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר היתכנות הוצאת אנרגיה למעוניין להגיש בקשה לרישיון ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} המעוניין לחבר מיתקן ייצור חשמל לרשת מתח עליון או מתח על, או להגדיל חיבור של מיתקן ייצור חשמל המחובר לרשת מתח עליון או מתח על, יפנה למנהל המערכת להזמנת סקר היתכנות לחיבור המיתקן ולהוצאת אנרגיה לרשת ההולכה (להלן – סקר היתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה או שינוי רישיון מותנה או שינוי רישיון קבוע. לעניין זה, ”שינוי“ – הגדלת ההספק המותקן ביותר מ־5%.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ימסור לפונה חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1–1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין הסקר להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע הסקר בהתאם לאמור בסעיף קטן (4).
{{ח:תתת|(3)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (2), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(4)}} לאחר ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (2) ולצורך ביצוע סקר ההיתכנות, יגיש מזמין סקר ההיתכנות למנהל המערכת את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המזמין;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים לו מיועד החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} תוכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
{{ח:תתתת|(ה)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה וולט אמפר;
{{ח:תתתת|(ו)}} הספק הייצור המקסימאלי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ז)}} תיאור בסיסי של מיתקן הייצור (קונוונציונאלי במחזור פתוח או סגור, קוגנרציה במחזור פתוח או סגור, אגירה שאובה, מתחדשת וכיוצא בזה) ומשטר ההפעלה הצפוי;
{{ח:תתתת|(ח)}} טכנולוגית הייצור ומשטר ההפעלה של מיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ט)}} לוח זמנים משוער להקמת המיתקן ומועד חיבור נדרש;
{{ח:תתתת|(י)}} מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
{{ח:תתתת|(יא)}} מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית;
{{ח:תתתת|(יב)}} סכימה חד־קווית עקרונית של מיתקן החשמל הפרטי;
{{ח:תתתת|(יג)}} צפי משוער להספק מותקן התחלתי ותוכנית רב־שנתית משוערת לקצב הגידול בהספק המותקן.
{{ח:תת|(ב)}} '''בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות, לא יאוחר מ־14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה, ככל שיהיה צורך בהם:
{{ח:תתתת|(א)}} תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת־קרקעיים הקיימים בחצרו ובבעלותו של מזמין הסקר, ככל שהם מצויים בידיו.
{{ח:תתת|(2)}} רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
{{ח:תת|(ג)}} '''תוכן סקר ההיתכנות ומועד השלמתו'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יכלול בסקר ההיתכנות התייחסות לכל המידע הרלוונטי הקיים לגבי הרשת במועד תחילת ביצוע הסקר ולגבי תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה, לרבות תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור, בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור שבוצעו, ומיתקנים בתוכנית הפיתוח, לרבות מיתקנים שמועדי הקמתם מתעכבים.
{{ח:תתת|(2)}} סקר ההיתכנות יכלול, בין היתר, התייחסות לישימות חיבור המיתקן של מבקש החיבור לרשת ההולכה, בהתחשב באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתח החיבור וגודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ב)}} לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} רמת זרמי הקצר המרבית הצפויה בטווח הארוך באזור שבו מבוקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור והיתכנות שבוצעו אשר יש בהם כדי להשפיע על ישימותו של החיבור המבוקש בהתאם למידע המצוי אצל מנהל המערכת במועד הגשת הבקשה לביצוע הסקר;
{{ח:תתתת|(ה)}} שינויים ושדרוגים נדרשים לביצוע בקווים ובמיתקנים של בעל רישיון הולכה או במיתקנים של צרכנים ויצרנים אחרים, לצורך קליטת מיתקן הייצור של מזמין הסקר, בציון מועדים צפויים לביצועם. סקר ההיתכנות לא יתייחס לאופן פריסת רשת בין מיתקנים של בעל רישיון אם נדרשת רשת איסוף;
{{ח:תתתת|(ו)}} לוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור והפעולות הנדרשות לביצוע בהתאם לפסקה (ה), תוך פירוט הפעולות הנדרשות שבשליטת ספק השירות החיוני ולוח הזמנים למימושן (עבודות ההקמה) והפעולות הנדרשות שאינן בשליטת ספק שירות חיוני ולוח הזמנים המשוער להן (קבלת האישורים). לוח הזמנים המשוער יתחיל במועד הזמנת עבודת החיבור והתשלום בהתאם לקבוע באמת המידה;
{{ח:תתתת|(ז)}} סקר היתכנות למיתקן ייצור בשיטת אגירה שאובה יכלול גם היבטים של משטרי שאיבה, בהתחשב בהספק המשאבות בזמן שאיבה; סקר היתכנות למיתקן ייצור בטכנולוגיה המשתמשת במשטרי צריכה לצורך ייצור, יכלול גם היבטים של משטרי צריכה.
{{ח:תתת|(3)}} אם סקר ההיתכנות יראה שאין אפשרות לחיבור המיתקן בהספק ובמועד המבוקש או באבני הדרך שקבעה הרשות ברישיון לאותו סוג מיתקן, יציין מנהל המערכת את ההספק המרבי שבו יכול מבקש הסקר להתחבר לרשת וכן את הנימוקים למענה השלילי לבקשתו, זאת בהתאם ללוח הזמנים האמור בסעיף קטן (6) להלן.
{{ח:תתת|(4)}} עם השלמת סקר ההיתכנות ימסור מנהל המערכת העתק ממנו למזמין הסקר, ויצרף אליו פירוט של התנאים הטכניים לחיבור יחידות ייצור למערכת ההולכה ומידע בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת, וכן מידע בדבר רמות זרם הקצר וזרם העבודה של הציוד אשר על פיו מבקש הסקר יהיה צריך לתכנן את המיתקן.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת יצרף לסקר ההיתכנות גם טבלת תרחישים שונים (WHAT IF ANALYSIS) לגבי סקרי היתכנות קיימים. בטבלה תצוין השפעה ישירה או עקיפה של מבקשים אחרים על מזמין הסקר כאמור בסעיף קטן (1)(ד).
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת יקבל בכתב מבעל רישיון הולכה התייחסות למידע הרלבנטי לביצוע הסקר, ובין היתר, ביחס ללוחות הזמנים, אילוצים, שינויים ושדרוגים, וזאת לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם תשלומים למנהל המערכת בהתאם לאמור בסעיף קטן (10).
{{ח:תתת|(7)}} סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה ראשונית ליכולת ההתחברות בהיבט של יכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המתבקש. סקר ההיתכנות אינו מהווה התחייבות של מנהל המערכת או של מי מגורמי הממשלה להבטחת מקום ברשת או לחיבור המיתקן לרשת החשמל. הענקת רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור לא תמנע מתן רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור אחר באותו איזור, אף אם באחד הסקרים נמצא קושי שעלול למנוע אפשרות חיבורו של מזמין הסקר האחר להתחבר לרשת.
{{ח:תתת|(8)}} מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות העתק של כל סקר היתכנות ויצרף את התייחסותו כאמור בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(9)}} מנהל המערכת ישלים את סקר ההיתכנות בתוך 60 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום האמור בסעיף (א)(2) או מיום שהתקבלו הפרטים והמסמכים הנוספים שהתבקשו בהתאם לסעיף (ב)(1), לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(10)}} חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות מפרק הזמן האמור בסעיף קטן (9) אך בלא יותר מ־30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום הקבוע בשורה 23 בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור; חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות ביותר מ־30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום עבודה נוסף של איחור, לפי הספק המיתקן שלגביו נערך הסקר.
{{ח:תתת|(11)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (7), אם חלפו יותר מ־60 ימי עבודה מהמועד שבו היה על מנהל המערכת להשלים את הסקר כמפורט בסעיף קטן (9) והסקר לא הושלם, יראו את סקר ההיתכנות כחיובי, על כל המשתמע מכך.
{{ח:תת|(ד)}} '''הבהרות מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} לתוצאת סקר ההיתכנות לבקשת מזמין סקר ההיתכנות, מנהל המערכת ייפגש ייפגש עמו ויבהיר לו את סקר ההיתכנות בתוך 15 ימי עבודה ממועד השלמתו.
{{ח:תת|(ה)}} '''תנאים לאי עריכת סקר היתכנות או לעיכוב עריכתו'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת רשאי, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, שלא לערוך סקר היתכנות למבקש רישיון ייצור, אם לא ניתן לבצע את החיבור במקום המבוקש ובלוחות הזמנים המבוקשים על ידי מזמין הסקר, עקב מגבלות ברשת ההולכה הידועות מסקרי היתכנות או מסקרי חיבור אחרים שנערכו בסמוך למועד הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת , באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לא יערוך סקר היתכנות אם סך ההספק המותקן של בעלי אישור תעריף מותנה או קבוע, בתוספת ההספק המותקן של המיתקן שלגביו התבקש סקר ההיתכנות, עולה על ההספק המותקן שנקבע במסגרת הכמות התעריפית.
{{ח:תתת|(3)}} אם בעת הזמנת סקר היתכנות מנהל המערכת מבצע סקר חיבור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כו|באמת מידה 35כו}} למיתקן אחר (בסעיף קטן זה – סקר החיבור), שסביר להניח כי תהיה לו השפעה ישירה על תוצאות סקר ההיתכנות באופן שיימנע, להערכת מנהל המערכת, מתן מענה חיובי לסקר ההיתכנות, רשאי מנהל המערכת, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לעכב את סקר ההיתכנות עד לסיום סקר החיבור; מנהל המערכת יפנה לראש אגף הנדסה ברשות, לפני מתן המענה למזמין סקר ההיתכנות, ויעביר לו את המידע המוכיח כי לסקר החיבור יכולה להיות השפעה כאמור על תוצאת סקר ההיתכנות.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יודיע בכתב למזמין סקר ההיתכנות על החלטה שלא לערוך סקר היתכנות או לעכב את ביצועו לפי סעיף זה, ולבקשת מזמין הסקר ייפגש עמו ויבהיר לו את נימוקיו בתוך 15 ימי עבודה ממועד הודעת מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ו)}} '''השגה על תוצאות סקר ההיתכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות הסקר בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קיום הפגישה עם מנהל המערכת כאמור בסעיף (ד). בהיעדר קביעת פגישה בתוך זמן סביר רשאי מזמין סקר ההיתכנות להגיש את השגתו לפני קיום הפגישה.
{{ח:תתת|(2)}} לפני הגשת השגה לפי סעיף קטן (1) יודיע המשיג למנהל המערכת על כוונתו להגיש השגה, ומנהל המערכת יעביר למודיע חשבון בהתאם לקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 4.1–1.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה למנהל המערכת; מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, הסברים לתוצאות הסקר בליווי כל המפורט בסעיף (ג), וכן, לאחר שהתייעץ עם בעל רישיון הולכה, עלויות שדרוג הרשת הנדרשות למימוש החיבור, כפי שיורה ראש אגף הנדסה ברשות, ויציין לוחות זמנים אפשריים להשלמת עבודת החיבור; בעל רישיון הולכה יעביר את המידע בתוך 7 ימי עבודה מהיום שהתקבלה אצלו הבקשה של מנהל המערכת; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם תשלומים למנהל המערכת בהתאם לאמור בסעיף קטן (4).
{{ח:תתת|(4)}} לא עמד מנהל המערכת במועד הקבוע בסעיף קטן (3) להעברת המידע לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום עבודה של איחור, לפי הספק המיתקן שלגביו נערך סקר ההיתכנות.
{{ח:תתת|(5)}} ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
{{ח:תתת|(6)}} התקבלה ההשגה, יחזיר מנהל המערכת למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (2).
{{ח:תת|(ז)}} '''פרסום תוצאות סקרי היתכנות באתר האינטרנט של מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות את סקרי ההיתכנות המלאים מיד עם השלמתם.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יעדכן את המידע באתר האינטרנט שלו אחת לשבוע.
{{ח:תת|(ח)}} '''תוקף סקר ההיתכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} סקר היתכנות יהיה בתוקף במשך 9 חודשים מיום השלמתו ומסירתו למזמין הסקר, אולם אם בין מועד זה לבין מועד מתן הרישיון המותנה בוצע סקר חיבור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כו|באמת מידה 35כו}} אשר משנה את מסקנת סקר ההיתכנות, ימסור מנהל המערכת למזמין סקר ההיתכנות ולראש אגף הנדסה ברשות עדכון בכתב לגבי השינוי האמור והשלכותיו.
{{ח:תתת|(2)}} לאחר שחלפו 9 חודשים מיום מסירת סקר היתכנות שמסקנתו חיובית למזמין הסקר ובטרם ניתן למזמין רישיון מותנה, רשאי המזמין לפנות למנהל המערכת בכתב ולבקש אשרור כי הסקר עדיין עומד בתוקפו, זאת לצורך הגשת הסקר במסגרת מילוי התנאים לקבלת רישיון מותנה. קבלת האשרור תהיה ללא תשלום נוסף.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יבחן את הבקשה וישיב לפונה בתוך 15 ימי עבודה. אי מתן תשובה במועד האמור תיחשב כאשרור סקר ההיתכנות בידי מנהל המערכת.

{{ח:סעיף|35כה||תיקון: 4.12.12, 22.3.18, 6.3.19; תשע״ח, תש״ף־2}}
{{ח:ת}} '''עבודות תכנון מקדימות'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע עבודות תכנון מקדימות ובדיקות'''
{{ח:תתת|(1)}} המעוניין בביצוע עבודות תכנון מקדימות, רשאי לפנות למנהל המערכת בבקשה לביצוע העבודות והבדיקות המפורטות להלן, כולן או חלקן:
{{ח:תתתת|(א)}} תכנון ואיתור תוואי לקווי מתח עליון ומתח על;
{{ח:תתתת|(ב)}} הכנת תוכנית מיתאר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הכנת תסקיר השפעה על הסביבה;
{{ח:תתתת|(ד)}} תיאום מפורט של כניסות קווים לתחנת משנה פרטית;
{{ח:תתתת|(ה)}} בדיקת מפרט לציוד חיצוני;
{{ח:תתתת|(ו)}} בדיקת מפרט למסדר GIS;
{{ח:תתתת|(ז)}} בדיקת מפרט להגנות;
{{ח:תתתת|(ח)}} בדיקת תכניות עד לאישורן בידי מנהל המערכת;
{{ח:תתתת|(ט)}} בדיקת יציבות המעבר ליחידות הייצור המתוכננות.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש עבודות התכנון המקדימות יעביר למנהל המערכת כל מידע הנחוץ לו לשם ביצוע עבודות התכנון המקדימות והבדיקות המפורטות בסעיף קטן (1); לא יראו בביצוען התחייבות של מנהל המערכת לשמירת מקום ברשת בעבור המבקש.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(3א)}} תכנון ותכניות מיתאר כאמור בסעיף קטן (1) יוכנו על ידי מנהל המערכת בהיוועצות בבעל רישיון הולכה ויוגשו לוועדות התכנון כחלק מתכנית המיתאר של בעל מיתקן הייצור.
{{ח:תתת|(4)}} מבקש עבודות התכנון המקדימות יישא בעלות ביצוע של בדיקות כאמור בפסקאות (א) עד (ט) שבסעיף קטן (1) כקבוע בלוח תעריפים 4.1–1, בהתאם לבדיקה ולעבודת התכנון המוזמנת.
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35כו||תיקון: 4.12.12, 15.5.17, 27.9.17, 22.3.18; תשע״ח, תש״ף־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|35כו1||תיקון: 6.3.19, 25.11.20, 1.11.20; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־23}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרישות מערכתיות לציוד“ – דרישות לציוד עיקרי למיתקן, למעט תחנת משנה, שיורה מנהל המערכת {{ח:הערה|(בתקופה הקובעת: שיורו תפ״ט וינ״מ)}} מכוח הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 5|סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל}} או שקבעה הרשות באמות מידה אלה, אם קבעה, ובכללן דרישות להתאמת הציוד לשמירה על בטיחות, שרידות, איכות החשמל, והאמינות של רשת החשמל בהתייחס לרמת זרמי קצר ותופעות מעבר, יציבות הרשת, מעבר הספקים ברשת וכל היבט חשמלי אחר (קוד הרשת);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחייבות לחיבור ולהזרמה“ – התחייבות של מנהל המערכת {{ח:הערה|(בתקופה הקובעת: התחייבות של תפ״ט ושל ינ״מ)}} לחיבור מיתקן לרשת החשמל ולהזרמת אנרגיה מיוצרת במיתקן לרשת החשמל שהוא נותן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו5|אמת מידה 35כו5}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגבלות הזרמה“ – מגבלות להזרמת אנרגיה לרשת החלות לעניין הספק מסוים ולעניין פרק זמן מסוים, שקובע מנהל המערכת לגבי מיתקן מסוים לפי סקר חיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד להפעלה מסחרית“ – המועד האחרון הקבוע בדין להקמת מיתקן בטכנולוגיה המבוקשת הנמנה ממועד הסגירה הפיננסית; אם לא נקבע מועד אחרון בדין – 36 חודשים ממועד הסגירה הפיננסית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד מרבי להזרמה מלאה“ – המועד שבו ניתן להזרים את מלוא האנרגיה המיוצרת במיתקן לרשת, כפי שקבוע בתנאים לזכאות לתעריף, ואם לא נקבע מועד בתנאים לזכאות לתעריף – המועד כאמור יהיה 36 חודשים מהמועד המרבי לחיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד מרבי לחיבור“ – המועד הנקבע מצירוף של 12 חודשים ושל המועד להפעלה מסחרית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכסה“ – הספק מרבי בטכנולוגיה נתונה שבעבורו קבעה הרשות תעריף ותנאים לזכאות לתעריף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן מפוצל או מיתקן לא מפוצל, בהספק העולה על 16 MW, למעט מיתקנים הקמים במסגרת הליכים תחרותיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן לא מפוצל“ – תחנת כוח המתחברת בנקודת חיבור אחת לרשת מתח עליון או לרשת מתח על;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן מפוצל“ – חוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}} בהספק העולה על 16 מגה וואט המתחברת במספר נקודות חיבור לרשת מתח גבוה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו מערכתי“ – קו ברשת מתח עליון או ברשת מתח על המשמש כמה צרכנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו מסעף“ – חלק מרשת מתח עליון או רשת מתח על המחבר מיתקן לרשת מתח עליון או לרשת מתח על;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאים לזכאות לתעריף“ – אמות מידה הקובעות את התנאים לקבלת התעריף לזמינות ולאנרגיה המיוצרת במיתקן.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 35כו1|לאמת מידה 35כו1}} – קוד הרשת''' {{ח:הערה|(נמחק)}}}}

{{ח:סעיף|35כו2||תיקון: 6.3.19, 25.11.20; תש״ף־2, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''סקר תכנון'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר תכנון'''
{{ח:תתת|(1)}} המעוניין בחיבור מיתקן יפנה למנהל המערכת בשלב מוקדם ככל האפשר טרם בקשת החיבור, לצורך עריכת סקר תכנון; על אף האמור, מי שביצע סקר היתכנות הוצאת אנרגיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כד|אמת מידה 35כד}} ומי שביצע תהליך תכנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 190|אמת מידה 190}}, אינו נדרש לבצע סקר תכנון.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יבצע סקר תכנון רק אם המעוניין בחיבור הגיש לו את הנתונים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כד|בסעיף (א)(4) לאמת מידה 35כד}}.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת רשאי לפרסם באתר האינטרנט טופס לדוגמה להגשת הנתונים לפי סעיף קטן (2).
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יגבה ממבקש הסקר בעד ביצוע סקר התכנון את התעריף הקבוע בשורה החמישית בלוח 4.1–1 ללוח התעריפים כתנאי לביצוע הסקר.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת יבחן במסגרת סקר התכנון, בין השאר, את הקווים המערכתיים, תחנות המשנה ותחנות המיתוג הנדרשים לשם חיבור המיתקן לרשת, את המועד האפשרי להשלמת התכנון, ההקמה והשדרוג של קווים ותחנות אלה ואת ההשפעה האפשרית של חיבור המיתקן על חיבור מיתקנים אחרים.
{{ח:תתת|(5א)}} בעל רישיון הולכה יעביר בכתב למנהל המערכת, לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר, את המידע הנדרש למנהל המערכת להשלמת הסקר, לרבות התייחסותו למועד האפשרי להשלמת התכנון, ההקמה והשדרוג של קווים ושל תחנות משנה ומיתוג הנדרשים לשם חיבור המיתקן והוצאת אנרגיה לרשת; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם למנהל המערכת לפי האמור בסעיפים קטנים (7) ו־(8).
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת ימסור למבקש ולרשות את תוצאות הסקר בתוך 60 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום בעד הסקר.
{{ח:תתת|(7)}} בשל כל יום איחור מעבר למועד האמור בסעיף קטן (6) ועד 15 ימי עבודה לאחר אותו מועד, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(8)}} בשל כל יום נוסף של איחור שהוא החל מיום העבודה ה־16 לאחר המועד האמור בסעיף קטן (6), ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום נוסף כקבוע בשורה 26 בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(9)}} מנהל המערכת לא יתחייב לחיבור מיתקן לפי תוצאות סקר תכנון.
{{ח:תתת|(10)}} מנהל המערכת לא יתנה את ביצוע סקר החיבור בתוצאות סקר התכנון.

{{ח:סעיף|35כו3||תיקון: 6.3.19, 18.5.20, 25.11.20; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־14, תשפ״א־23}}
{{ח:ת}} '''תנאים לביצוע סקר חיבור לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת בקשה לסקר חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יבחן בקשה לסקר חיבור רק אם היא כוללת נתונים ומסמכים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המזמין;
{{ח:תתתת|(ב)}} העתק מהרישיון המותנה, אם יש;
{{ח:תתתת|(ג)}} תצהיר בדבר סגירה פיננסית כאמור בסעיף (ב)(7);
{{ח:תתתת|(ד)}} מכסה תקפה, אחת בלבד, אשר לפי תנאיה מבקש החיבור מעוניין להקים את המיתקן (להלן – המכסה המבוקשת);
{{ח:תתתת|(ה)}} תכנית לפי חוק התכנון והבנייה שפורסמה ברשומות ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} למבקש חיבור של מיתקן שאינו מפוצל – מיקום מבוקש לתחנת המשנה ותצורת ההתחברות המבוקשת אליה;
{{ח:תתתת|(ז)}} ההספק המותקן המבוקש של המיתקן ביחידות מגה וואט וההספק המרבי המבוקש להוצאת אנרגיה לרשת;
{{ח:תתתת|(ח)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה וולט אמפר;
{{ח:תתתת|(ט)}} צריכה צפויה של צרכן חצר, ככל שיש;
{{ח:תתתת|(י)}} העמדה כללית בקובץ אוטוקאד בקואורדינאטות של רשת ישראל החדשה, חתכים ומבנה פיקוד עם מידות מיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(יא)}} נתונים מלאים לצורך ביצוע בדיקות דינאמיות בהתאם לטופס שמנהל המערכת ימסור למבקש;
{{ח:תתתת|(יב)}} נתוני אמינות של המיתקן במבנה של דיאגרמת מלבנים, אשר תציג את תהליך הייצור, ותכלול נתוני זמינות לכל מרכיב עיקרי בתהליך;
{{ח:תתתת|(יג)}} תצורת המיתקן והציוד העיקרי שישמש את המיתקן, לרבות טורבינות גז, טורבינות קיטור וגנראטורים וכן סכימה חד־קווית עקרונית;
{{ח:תתתת|(יד)}} פרמטרים תפעוליים ומשטרי הפעלה של המיתקן;
{{ח:תתתת|(טו)}} נתונים טכניים של יחידות הייצור;
{{ח:תתתת|(טז)}} מועד מבוקש לחיבור המיתקן, ובלבד שלא יעלה על המועד המרבי לחיבור;
{{ח:תתתת|(יז)}} אבני דרך עיקריות להקמת המיתקן;
{{ח:תתתת|(יח)}} למבקש חיבור חריג – התחייבות מבקש הסקר לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לו|סעיף (ד) לאמת מידה 35לו}}.
{{ח:תתת|(2)}} מצא מנהל המערכת צורך בקבלת נתונים ומסמכים נוספים ממזמין סקר החיבור, ימסור למזמין הסקר, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים כאמור בסעיף קטן (1), דרישה לקבלת נתונים ומסמכים נוספים; רשימת הנתונים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
{{ח:תתת|(3)}} בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים הנדרשים לביצוע הסקר לפי סעיפים קטנים (1) ו־(2), לפי העניין, ימסור מנהל המערכת למזמין סקר החיבור חשבון לתשלום בהתאם לשורה השביעית בלוח תעריפים 4.1–1.
{{ח:תתת|(4)}} על החשבון האמור בסעיף קטן (3) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} לעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(5)}} לבקשת מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה יעביר בכתב למנהל המערכת, לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר, מידע לגבי מועד חיבור אפשרי של מיתקן הייצור ולוחות זמנים לפרויקטים מערכתיים הנדרשים לחיבור המיתקן לרשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''תנאים לביצוע סקר חיבור לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יערוך סקר חיבור למבקש חיבור שהגיש בקשה כאמור בסעיף (א) לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה, אם מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פורסמה ברשומות תכנית מיתאר מאושרת ומתואמת עם מנהל המערכת למיתקן הייצור ולקו המסעף; על אף האמור בסעיף זה, בקשה לחיבור מיתקן מפוצל אינה נדרשת לכלול קו מסעף;
{{ח:תתת|(2)}} בוצע סקר תכנון למיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו2|אמת מידה 35כו2}}, אלא אם כן מבקש החיבור אינו נדרש לסקר תכנון בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו2|סעיף (א)(1) לאותה אמת מידה}};
{{ח:תתת|(3)}} למיתקנים המחויבים לפי דין בהתקנת יחידת ייצור דו־דלקית – תכנית המיתאר של המיתקן כללה מכלים לדלק משני בגודל הנדרש או לחלופין הרשות אישרה למבקש החיבור הבטחת מלאי הדלק המשני שלא באמצעות הקמת מכלים באתר;
{{ח:תתת|(4)}} קיים מקום פנוי במסגרת המכסה למיתקן, בהיקף השווה או העולה על הספק המיתקן המבוקש;
{{ח:תתת|(5)}} המיתקן המבוקש עומד בתנאים לזכאות לתעריף שנקבעו למכסה המבוקשת;
{{ח:תתת|(6)}} אם מבקש החיבור מחזיק ברישיון מותנה להקמת המיתקן – הספק המיתקן המבוקש אינו עולה על ההספק המותקן הקבוע ברישיון והטכנולוגיה המבוקשת תואמת את הטכנולוגיה ברישיון;
{{ח:תתת|(7)}} מבקש החיבור חתם על תצהיר ולפיו באפשרותו להגיע לסגירה פיננסית בתוך שנה ממועד קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה; לעניין זה, ”מועד קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה“ – מועד ביצוע התשלום וקבלת ההודעה על התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו5|סעיף (א)(4) לאמת מידה 35כו5}};
{{ח:תתת|(8)}} המבקש שילם את התעריף בעד ביצוע הסקר בהתאם לחשבון לתשלום שנמסר לו לפי סעיף (א)(3);
{{ח:תתת|(9)}} המבקש אינו מחזיק בהתחייבות לחיבור ולהזרמה בתוקף בעבור אותו מיתקן;
{{ח:תתתת|(10)}} חלפו 45 ימי עבודה לפחות מהיום שבו פקעה התחייבות מנהל המערכת לחיבור אותו מיתקן או מהיום שבו הודיע המבקש על ויתור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, אם הייתה התחייבות כאמור.

{{ח:סעיף|35כו4||תיקון: 6.3.19, 25.11.20, 1.11.20; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־23}}
{{ח:ת}} '''תשובת מנהל המערכת לסקר חיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשובת מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ימסור למזמין הסקר את תוצאות סקר החיבור על גבי טופס דוגמת הטופס המפורט בנספח (להלן – טופס התשובה), בפירוט נושאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קביעה אם הדגם המבוקש של המיתקן והממירים מתאימים לדרישות המערכתיות לציוד, מהיבט יציבות המערכת; לא נקבעו דרישות כאמור וסבר מנהל המערכת שהציוד לא מתאים לרשת, יפרט מנהל המערכת את הנימוקים לדחיית הבקשה ביחס להשפעת המיתקן על שרידות ואמינות הרשת ועל איכות החשמל ברשת;
{{ח:תתתת|(א1)}} אם מצא מנהל המערכת כי במועד המבוקש לחיבור המיתקן לא יכול להזרים את כל ההספק המבוקש – קביעת מגבלות הזרמה שיחולו לעניין אותו מיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} קביעת המועד, בחודש ובשנה, המוקדם ביותר שבו אפשר לחבר את המיתקן לרשת, ובלבד שלא יהיה מוקדם מהמועד המבוקש לחיבור (להלן – מועד החיבור האפשרי);
{{ח:תתתת|(ג)}} קביעת ההספק המרבי שממנו אפשר להזרים אנרגיה לרשת, בכל אחד מהמועדים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} במועד החיבור האפשרי;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם נקבעו לעניין אותו מיתקן מגבלות הזרמה – גם במועד המרבי להזרמה מלאה;
{{ח:תתתת|(ג1)}} אם מנהל המערכת קבע לגבי המיתקן מגבלות הזרמה לפי פסקה (א1), הוא יקבע בתשובתו גם את כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההספק שאי־אפשר להתחייב לגביו שיוסרו מגבלות ההזרמה עד למועד המרבי להזרמה מלאה;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין ההספק שמנהל המערכת יקבע לגביו מגבלות הזרמה – אומדן של אותן מגבלות הזרמה לרשת שיחולו לגביו; האומדן יכלול פירוט של השעות הצפויות להגבלת ההזרמה והיקפי ההגבלה הצפויים; האומדן שייקבע לפי פסקה זו לא יחייב את מנהל המערכת;
{{ח:תתתתת|(3)}} המועד המוקדם ביותר האפשרי שבו יוסרו מגבלות ההזרמה, ובלבד שאינו מאוחר מהמועד המרבי להזרמה מלאה;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם המכסה מאפשרת העברת אנרגיה לצרכן חצר והזרמת עודפים לרשת החשמל, מנהל המערכת יציין בתשובתו גם את הספק ההזרמה המרבי לרשת החשמל;
{{ח:תתתת|(ה)}} אופן החיבור של המיתקן לרשת;
{{ח:תתתת|(ו)}} פירוט מבקשי חיבור אחרים שלהם נשמר מקום ברשת, שטרם הגיעו לסגירה פיננסית ואשר משפיעים על אפשרות החיבור לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יקבע את מועד החיבור האפשרי בשים לב למועדים הקבועים בתכנית הפיתוח; מנהל המערכת יהיה רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, מועד חיבור אפשרי מאוחר ממועד החיבור הקבוע בתכנית הפיתוח.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יעביר עותק של טופס התשובה לרשות ולבעל רישיון הולכה.
{{ח:תתת|(4)}} לבקשת מזמין הסקר, מנהל המערכת ייפגש עמו בתוך 15 ימי עבודה ויבהיר לו את תוצאות סקר החיבור; נציג מטעם בעל רישיון הולכה יצטרף לפגישה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} '''עדכון הספק בבקשה להתחייבות חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} על בסיס תשובת מנהל המערכת שבה נקבעו מגבלות הזרמה לפי סעיף (א)(1)(א1), רשאי המבקש, בתוך 21 ימי עבודה מיום מסירת התשובה לפי סעיף (ד)(1), לעדכן את בקשתו ולהקטין את ההספק המותקן המבוקש ואת ההספק המרבי המבוקש להזרמת אנרגיה לרשת, כך שלא יעלה על ההספק המרבי במועד המרבי להזרמה מלאה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישיב לבקשה המעודכנת על גבי טופס תשובה כאמור בסעיף (א) בתוך 14 ימי עבודה מיום הגשתה.
{{ח:תת|(ג)}} '''סדר בדיקת סקרי חיבור'''
{{ח:תת}} הקדימות בבדיקת סקר החיבור תהיה למבקש ששילם בעבור סקר החיבור במועד מוקדם יותר, כך שמנהל המערכת אילוצים הנובעים מבקשת החיבור על מבקש שישלם בעבור סקר החיבור במועד המאוחר יותר, אלא אם כן החליטה הרשות אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} '''משך הזמן להשלמת סקר'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יערוך את סקר החיבור וימסור למזמין הסקר את תשובתו בתוך 60 ימי עבודה מיום התשלום כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|בסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3}}.
{{ח:תתת|(2)}} בשל כל יום איחור מעבר למועד האמור בסעיף קטן (1) ועד 15 ימי עבודה לאחר אותו מועד, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 12.1.
{{ח:תתת|(3)}} בשל כל יום איחור, שהוא החל מיום העבודה ה־16 לאחר המועד האמור בסעיף קטן (1), ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום נוסף כקבוע בשורה 26 בלוח תעריפים 12.1, לפי ההספק המבוקש בסקר.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־23}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|לאמת מידה 35כו4}} – טופס התשובה {{ש}} טופס תשובת מנהל המערכת למזמין סקר חיבור במתח עליון ובמתח על־עליון'''}}
{{ח:תת|1.}} '''נתוני בקשת החיבור'''
{{ח:תת}} שם מבקש החיבור . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} הספק המיתקן המבוקש . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} טכנולוגיה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} דגם . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מס׳ תכנית מיתאר מאושרת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מועד מרבי לחיבור (חודש/שנה) . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} המועד המרבי להזרמה מלאה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|2.}} '''תשובת מנהל המערכת לבקשת החיבור'''
{{ח:תתת|(א)}} התאמת הדגם המבוקש של המיתקן לדרישות המערכתיות לחיבור מיתקנים לרשת המתח העליון או העל־עליון: כן/לא
{{ח:תתת|(ב)}} המועד שבו ניתן לחבר את המיתקן לרשת: חודש . . . . . . . שנת . . . . . . .
{{ח:תתת|(ג)}} ההספק המרבי שלגביו ניתן להתחייב על הזרמת אנרגיה לרשת בלא הגבלת הזרמה לרשת במועד החיבור האפשרי . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (מגה וואט).
{{ח:תתת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(ד1)}} אם נקבעו מגבלות הזרמה –
{{ח:תתתת|(1)}} ההספק שבעבורו קיימות מגבלות הזרמה שיוסרו עד המועד המרבי להזרמה מלאה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (מגה וואט).
{{ח:תתתת|(2)}} המועד להסרת מגבלות ההזרמה בעבור ההספק שצוין בפסקת משנה (1): חודש . . . . . . . . . . . . . . שנת . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תתתת|(3)}} אומדן למגבלות ההזרמה שיחולו בתקופה שבעבורה קיימות מגבלות הזרמה . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(ה)}} לחוות רוח, הספק החיבור . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . [מגה וואט].
{{ח:תת|3.}} '''נספחים לתשובת מנהל המערכת '''
{{ח:תתת|(א)}} נספח 1 – במקרה שבו נמצא כי הדגם אינו עומד בדרישות המערכתיות לחיבור – פירוט הפערים ביחס לדרישות שנקבעו.
{{ח:תתת|(ב)}} נספח 2 – הפעולות הנדרשות ברשת כדי לאפשר את החיבור עד למועד המרבי לחיבור, והמועד המתוכנן לכל אחת מהפעולות.
{{ח:תתת|(ג)}} נספח 3 – הפעולות הנדרשות ברשת כדי להסיר את מגבלות ההזרמה לרשת עד המועד המרבי להזרמה מלאה, והמועד המתוכנן לכל אחת מהפעולות.
{{ח:תתת|(ד)}} נספח 4 – אופן חיבור המיתקן לרשת.
{{ח:תתת|(ה)}} נספח 5 – אם אי־אפשר לחבר את ההספק המבוקש עד למועד המחייב המרבי או לחלופין לא ניתן לאפשר הזרמה מלאה עד המועד המרבי להזרמה מלאה, פירוט מיתקנים אשר התחייבות החיבור שניתנה להם משפיעה על מתן התחייבות החיבור למבקש החיבור.

{{ח:סעיף|35כו5||תיקון: 6.3.19, 18.5.20, 25.11.20, 1.11.20, 14.2.22; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־14, תשפ״א־23, תשפ״ב־22}}
{{ח:ת}} '''התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
{{ח:תת|(א)}} '''מתן התחייבות לחיבור ולהזרמה והתשלום בעבורה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ייתן בתשובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|סעיף (א) לאמת מידה 35כו4}} תשובה חיובית אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הציוד מתאים לדרישות המערכתיות לציוד;
{{ח:תתתת|(ב)}} מועד החיבור האפשרי קצר מהמועד המרבי לחיבור;
{{ח:תתתת|(ב1)}} ההספק המבוקש להזרמת אנרגיה לרשת אינו עולה על ההספק המרבי שניתן להזרים לרשת במועד המרבי להזרמה מלאה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין מבקש חיבור המחזיק ברישיון מותנה אשר עדכן את בקשתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|בסעיף (ב) באמת מידה 35כו4}} – הוגש למנהל המערכת עותק בקשה לעדכון הרישיון בהתאם להספק המעודכן;
{{ח:תתתת|(ד)}} מנהל המערכת ווידא כי המכסה המבוקשת פנויה בהספק התואם את הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יצרף לתשובה לפי סעיף קטן (1) חשבונית לתשלום בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי תעריף כאמור בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(3)}} התעריף בעד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ייקבע בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} למיתקן לא מפוצל – בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 18 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 161 ק״ו“ או בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 400 ק״ו“ ללוח תעריפים 4.1–1 ”תעריפים לחיבור לרשת ההולכה במתח עליון“, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} למיתקן מפוצל – בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה למיתקן מפוצל בהספק העולה על 16 מגה וואט המתחבר למתח גבוה“ ללוח תעריפים 4.2–1 ”תעריף חיבור לרשת חלוקה במתח גבוה“.
{{ח:תתת|(4)}} שילם המבקש את התשלום בתוך 14 ימי עבודה ממועד שליחת החשבון, יודיע מנהל המערכת למבקש כי החל במועד התשלום תעמוד בתוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה לתקופה של 12 חודשים; מנהל המערכת יפרט בהודעתו את ההספק המותקן, את גודל החיבור שביחס אליהם התחייב לחיבור ואת מועד פקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
{{ח:תתת|(5)}} לא שילם מבקש החיבור את התשלום במועד הנדרש לפי סעיף קטן (3), לא ייתן מנהל המערכת למבקש התחייבות לחיבור ולהזרמה.
{{ח:תתת|(6)}} מבקש חיבור אשר קיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה יפתח תיק עבודה לחיבור אצל מנהל המערכת ממועד קבלת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ולא יאוחר מ־15 ימי עבודה ממועד הסגירה הפיננסית; לעניין זה, ”מועד קבלת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה“ – מועד ביצוע התשלום וקבלת ההודעה על התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4).
{{ח:תת|(א1)}} '''שינוי מכסה מבוקשת'''
{{ח:תתת|(1)}} עד למועד הסגירה הפיננסית או פקיעת ההתחייבות לשמירת מקום, לפי המוקדם מביניהם, מבקש החיבור רשאי לשנות את המכסה המבוקשת שלפיה הוא מעוניין להקים את המיתקן, בהתקיים התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המכסה המבוקשת החדשה פנויה בהיקף השווה או העולה על הספק המיתקן המבוקש;
{{ח:תתתת|(ב)}} המיתקן המבוקש עומד בתנאים לזכאות לתעריף שנקבעו במסגרת המכסה המבוקשת החדשה.
{{ח:תתת|(2)}} אין בשינוי המכסה המבוקשת כדי לשנות תנאי מתנאי ההתחייבות לחיבור ולהזרמה שנתן מנהל המערכת, לרבות תוקף ההתחייבות.
{{ח:תת|(ב)}} '''פקיעה של התחייבות לחיבור ולהזרמה או ויתור עליה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יודיע למי שקיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה לבעל רישיון הולכה ולרשות בתוך 7 ימי עבודה כי ההתחייבות לחיבור ולהזרמה פקעה בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלפו 12 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית, ואם האריך מבקש החיבור את תוקף ההתחייבות לפי סעיף (ב1)(1) – חלפו 15 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית;
{{ח:תתתת|(ב)}} המכסה נתפסה על ידי מבקש חיבור אחר וההספק שנותר במכסה המבוקשת נמוך מההספק המותקן המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלף מועד תוקף המכסה שבמסגרתה ביקש מבקש החיבור להקים את המיתקן; על אף האמור בפסקה זו, אם הרשות האריכה את תוקף המכסה, תישמר ההתחייבות לחיבור ולהזרמה עד למועד פקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי פסקאות (א), (ב) או (ד) או עד המועד המעודכן של תוקף המכסה, לפי המוקדם משניהם;
{{ח:תתתת|(ד)}} פקע או בוטל רישיונו של מבקש החיבור לאחר הסגירה הפיננסית.
{{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בסעיף קטן (1)(ב) ו־(ג), מבקש חיבור שהמכסה המבוקשת שלו נתפסה על ידי מבקש חיבור אחר או שמועד התוקף שלה חלף, רשאי לבקש לשנות את המכסה המבוקשת לפי סעיף (א1) ולהמשיך להחזיק בהתחייבות לחיבור ולהזרמה.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור אשר פקע תוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה של מיתקנו לא יהיה זכאי לקבלת החזר התשלום ששילם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), אם פקע תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה בשל תפיסת המכסה על ידי מבקש חיבור אחר כאמור בסעיף קטן (1)(ב) ומבקש החיבור לא ביקש לשנות את המכסה המבוקשת כאמור בסעיף (1א), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 90% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
{{ח:תתת|(4)}} מבקש החיבור רשאי להודיע למנהל המערכת שהוא מוותר על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה; הודיע מבקש החיבור כאמור, יודיע לו מנהל המערכת בתוך שלושה ימי עבודה כי בקשתו התקבלה.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), ויתר מבקש החיבור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4) שלושה חודשים או יותר לפני תום 12 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 10% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי התעריפים שבסעיף (א)(3).
{{ח:תת|(ב1)}} '''הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יאריך תוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, פעם אחת, לתקופה של שלושה חודשים, בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש החיבור פנה למנהל המערכת בבקשה להארכת תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה 30 ימי עבודה לפחות לפני מועד פקיעת ההתחייבות כאמור בסעיף (ב)(1)(א);
{{ח:תתתת|(ב)}} מבקש החיבור שילם בעד הארכת התחייבות כאמור, קודם לפקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, תעריף בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (א)(3);
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מנהל המערכת יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לתקופה של שנים עשר חודשים, למבקש חיבור המחזיק בסקר חיבור שבוצע בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו|לאמת מידה 35כו}} כנוסחה טרם כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון), התש״ף–2020, בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש החיבור פנה למנהל המערכת בבקשה להארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה אותו המיתקן, טרם פקיעת התחייבות מנהל המערכת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מבקש החיבור שילם בעד הארכת התחייבות כאמור, קודם לפקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, תעריף בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (א)(3); הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה נוספת אחת תתאפשר בכפוף לתנאים המפורטים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} '''שימוש בהתחייבות לחיבור ולהזרמה במסגרת הליכים תחרותיים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת לא יסב התחייבות חיבור והזרמה שניתנה למבקש חיבור לצורך הקמת מיתקן במסגרת מכסה שקבעה הרשות, להתחייבות לחיבור ולהזרמה של מבקש החיבור בהליך תחרותי שפרסמה הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} '''שינויים בציוד ובהספק של מבקש חיבור לפני בדיקות קבלה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור ידווח למנהל המערכת על כל שינוי בציוד המתוכנן במיתקן, לעומת הנתונים שהועברו לצורך ביצוע סקר החיבור או לעומת מה שסוכם בהסכם התיאום הטכני לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כז|אמת מידה 35כז}}; דיווח המבקש על שינוי כאמור, רשאי מנהל המערכת לדרוש בדיקה מחודשת או בדיקה חלקית של התאמת הציוד לדרישות המערכתיות לציוד, בכפוף לקבלת תשלום בתעריף לפי שורות 7 ו־13 עד 17 בלוח תעריפים 4.1–1, ממבקש החיבור; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש בשינוי לא מתאים, לא יאושר שינוי הציוד; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש בשינוי מתאים, תעודכן תשובת מנהל המערכת ביחס לסעיף 2(א) בטופס התשובה.
{{ח:תתת|(2)}} לבקשת מבקש חיבור שקיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה, מנהל המערכת יקטין את הספק החיבור המבוקש; אם הוגשה בקשה כאמור, מנהל המערכת לא ישיב לצרכן את התשלום ששולם בעבור התחייבות לחיבור ולהזרמה ותוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לא יוארך.
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת מבקש חיבור להגדלת הספק המיתקן לפני מועד בדיקות הקבלה, יפעל מנהל המערכת כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת יוודא קיומו של מקום פנוי במכסה בעבור ההספק המעודכן המבוקש טרם ביצוע סקר חיבור לפי פסקת משנה (2);
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל המערכת יערוך סקר חיבור בעבור מלוא ההספק המבוקש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|אמות מידה 35כו3}} {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|ו־35כו4}};
{{ח:תתתת|(ג)}} במהלך סקר החיבור יישמר המקום המקורי שנשמר ברשת למיתקן, בהתאם להספק שנקבע בסקר החיבור שלפיו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם מצא מנהל המערכת כי הבקשה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף (א)(1), ישלם מבקש החיבור למנהל המערכת תוספת תשלום בעד הגדלת התחייבות לחיבור ולהזרמה, ויחולו עליה הוראות סעיף (א)(2) עד (4), בעבור תוספת ההספק, ומנהל המערכת יתחייב לחיבור המיתקן לפי ההספק המתוקן;
{{ח:תתתת|(ה)}} מועד פקיעת התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (ב)(1)(א), לא יוארך;
{{ח:תתתת|(ו)}} ביקש מבקש חיבור במיתקן מפוצל עדכון סקר קיים כאמור בסעיף קטן זה בעבור נקודת חיבור אחת או יותר, יעדכן מנהל המערכת את הסקר ביחס לנקודות החיבור שבעניינן הבקשה בלבד.
{{ח:תת|(ה)}} '''שינויים בציוד ובהספק של מבקש חיבור שנמצאו בבדיקות קבלה'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא מנהל המערכת בבדיקות הקבלה כי ההספק המותקן גדול מההספק המותקן שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, לא יעדכן את ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ויודיע על כך למבקש החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מצא מנהל המערכת שהמיתקן הוקם בהתאם לנתונים הטכניים שהוגשו במסגרת הבקשה לסקר החיבור, שההספק שנמדד אינו עולה על 5% מההספק שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, ושהרשות לא קבעה אחרת בתנאים לזכאות לתעריף שנתנה למבקש החיבור (להלן בסעיף קטן זה – ההספק הנוסף), יאשר מנהל המערכת למבקש החיבור את ההגדלה הפיזית של החיבור בהתאם להספק שנמצא בבדיקות הקבלה, בכפוף לקבלת תשלום בעבור החיבור המוגדל ממבקש החיבור; אין באישור מנהל המערכת להגדלה הפיזית של החיבור כדי לאשר את הזרמת האנרגיה, במלואה או בחלקה, מההספק הנוסף לרשת.
{{ח:תתת|(3)}} מצא מנהל המערכת בבדיקות הקבלה כי ההספק המותקן קטן מההספק שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, יעדכן את ההתחייבות לחיבור ולהזרמה בהתאם להספק המותקן שנמצא בבדיקות הקבלה.
{{ח:תתת|(4)}} אם מצא מנהל המערכת בבדיקות קבלה כי המיתקן שהוקם בעל מאפיינים טכניים שונים מאלה שהוגשו במסגרת הסכם התיאום הטכני שבוצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כז|אמת מידה 35כז}} או במסגרת סקר החיבור, יבצע מנהל המערכת בדיקה מחודשת או בדיקה חלקית של התאמת הציוד לדרישות המערכתיות לציוד, בכפוף לקבלת תשלום מהיצרן בתעריף לפי שורות 13 עד 17 ללוח תעריפים 4.1–1; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש לא מתאים, יחבר בעל רישיון ההולכה את המיתקן לרשת רק לאחר שהיצרן פעל לתיקון הליקויים ושילם תשלום כאמור לעיל בעבור בדיקה מחודשת נוספת, ומנהל המערכת ביצע את הבדיקה המחודשת הנוספת ואישר שהציוד מתאים לדרישות המערכתיות.
{{ח:תת|(ו)}} '''התחייבות מנהל המערכת לחיבור אתרי מדינה'''
{{ח:תתת|(1)}} בחיבור של מיתקני ייצור שבכוונת מי מגורמי המדינה לרבות רשות החשמל (בסעיף זה – המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד בסעיף זה – המכרז), יבוצע סקר תכנון לשם קבלת התחייבות לחיבור המיתקן הצפוי לקום במסגרת המכרז (בסעיף זה – סקר תכנון לאתרי מדינה), בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המדינה או מי מטעמה יפנו למנהל המערכת בבקשה לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תנאי לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה הוא שפורסמה ברשומות תוכנית מיתאר מאושרת ומתואמת עם מנהל המערכת למיתקן הייצור ולקו המסעף, בהתאם לסקר תכנון שנערך בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו2|לאמת מידה 35כו2}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל המערכת יבצע את סקר התכנון לאתרי מדינה, רק אם מזמין הסקר העביר לו את הנתונים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כד|בסעיף (א)(4) לאמת מידה 35כד}}; מנהל המערכת יתאם עם מזמין הסקר העברה של נתונים נוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|בסעיף (א)(1) לאמת מידה 35כו3}}, אשר נדרשים לו לשם בחינת היכולת להתחייב לחיבור על בסיס הסקר ושלמזמין הסקר יש אפשרות להעביר לו אותם; מנהל המערכת ימסור למדינה חשבון בהתאם לקבוע בשורה החמישית בלוח תעריפים 4.1–1, ואליו תצורף רשימת הנתונים הנוספים שעל מזמין סקר התכנון לאתרי מדינה להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה לפי תיאום כאמור בפסקה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ימסור את תוצאות סקר התכנון לאתרי מדינה, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת ימסור למבקש ולרשות את תוצאות הסקר בתוך 60 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום בעד הסקר;
{{ח:תתתת|(ב)}} סבר מנהל המערכת כי התחייבות לחיבור במועד המבוקש אפשרית בתנאים, ירשום בסקר התכנון לאתרי מדינה את התנאים להתחייבות לחיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} סבר מנהל המערכת כי התחייבות לחיבור אפשרית במועד אחר מהמועד המבוקש, ירשום בסקר התכנון לאתרי מדינה את המועד ואת התנאים אשר בהם ניתן להתחייב לחיבור.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יתחייב לחיבור של מיתקני ייצור כאמור בסעיף קטן (1), על סמך תוצאות סקר התכנון לאתרי מדינה ובהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} על בסיס סקר התכנון לאתרי מדינה, יתחייב מנהל המערכת לחיבור המיתקן והוצאת אנרגיה לרשת, ותוקפה של התחייבות כאמור יהיה לתקופה של שישה חודשים ממועד השלמת סקר התכנון לאתרי מדינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתוך התקופה האמורה בפסקה (א), מזמין הסקר יפנה לרשות בבקשה שתורה למנהל המערכת להתחייב לחיבור על בסיס סקר התכנון לאתרי מדינה לתקופה נוספת על התקופה כאמור בפסקה (א); בפנייתו ימסור מזמין הסקר פרטים על אודות המכרז, מיתקן הייצור המבוקש, נחיצות המיתקן ולוחות זמנים להקמת מיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ג)}} הרשות תבחן אם להורות למנהל המערכת להתחייב לחיבור המיתקן הצפוי לקום במכרז, מעבר לתקופה כאמור בפסקה (א); הרשות תתייחס בהחלטתה, בין השאר גם לשיקולים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מידת התחרות על משאב הרשת באזור שבו מתוכנן לקום המיתקן, לרבות ההשפעה על יכולת חיבור מיתקני אנרגיה מתחדשת;
{{ח:תתתתת|(2)}} התועלת של המיתקן למשק החשמל, בנוגע לעלויות הישירות והמערכתיות הכרוכות בחיבור המיתקן לרשת;
{{ח:תתתת|(ד)}} בהחלטתה לפי פסקה (ג), תקבע הרשות את המועד שבו תפקע ההתחייבות לחיבור אם לא הוזמן סקר חיבור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|לאמת מידה 35כו3}} (להלן – תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור); תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור לא תעלה על 30 חודשים ממועד ההחלטה; על אף האמור, הרשות רשאית להאריך את תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור בשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; במקרים חריגים ומנימוקים מיוחדים שיירשמו הרשות רשאית להחליט על תקופה ארוכה יותר או תקופה קצרה יותר מהתקופות הקבועות בפסקה זו;
{{ח:תתתת|(ה)}} המדינה או מי מטעמה ישלמו בעד כל שישה חודשים של התחייבות לחיבור, החל מתום 30 חודשים מיום קבלת החלטת הרשות לפי פסקה (ג) עד המועד האחרון להזמנת סקר חיבור שקבעה הרשות לפי פסקה (ד) – תשלום בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 18 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 161 ק״ו“ או תשלום בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 400 ק״ו“ ללוח תעריפים 4.1–1 ”תעריפים לחיבור לרשת ההולכה במתח עליון“, לפי העניין; אם התחייבות לחיבור הוארכה לתקופה קצרה משישה חודשים, ישלמו המדינה או מי מטעמה, בעד אותה הארכה, את התשלום לפי פסקה זו, באופן יחסי, לפי היחס שבין התקופה שהוארכה ובין שישה חודשים;
{{ח:תתתת|(ו)}} המדינה או מי מטעמה ישלמו למנהל המערכת את התשלומים לפי פסקה (ה) עד המועד האחרון להזמנת סקר חיבור שקבעה הרשות לפי פסקה (ד);
{{ח:תתתת|(ז)}} לא קיבלה הרשות החלטה בעניין ההתחייבות לחיבור עד תום שישה חודשים ממועד ביצוע סקר תכנון לאתרי מדינה, תפקע ההתחייבות לחיבור שניתנה לפי פסקה (א); על אף האמור, הרשות רשאית להחליט על התחייבות לחיבור אף אם חלפו שישה חודשים ממועד השלמת סקר התכנון לאתרי מדינה, אם מזמין הסקר המציא לרשות אישור מטעם מנהל המערכת ולפיו עדיין קיימת אפשרות לחבר את המיתקן לפי סקר התכנון שבוצע;
{{ח:תתתת|(ח)}} החליטה הרשות לפי פסקה (ג) להורות למנהל המערכת להמשיך ולהתחייב לחיבור המיתקן מעבר לששת החודשים האמורים בפסקה (א), ידווח מזמין הסקר לרשות ולמנהל המערכת מדי שישה חודשים על אודות התקדמות המכרז ומיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ט)}} עד המועד שקבעה לכך הרשות לפי פסקה (ד), יזמין הזוכה במכרז סקר חיבור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|לאמת מידה 35כו3}}; המועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר החיבור לא יהיה מאוחר מהמועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר התכנון לאתרי מדינה בתוספת ההארכות שאישרה הרשות לעניין ההתחייבות לחיבור לפי סעיף קטן זה, אם אישרה; בכפוף לאישור הרשות, לאחר פנייה ממזמין סקר התכנון לאתרי מדינה ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, הזוכה רשאי לבקש בסקר החיבור מועד להפעלה מסחרית שיהיה מאוחר יותר מהמועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר התכנון לאתרי מדינה ואשר לא יעלה על שלושה חודשים מהמועד האמור; על סקר החיבור ועל התחייבות לפיו יחולו אמות המידה הרלוונטיות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ לפרק ג׳ לאמות המידה}};
{{ח:תתתת|(י)}} לא הוגשה בקשה להזמנת סקר חיבור עד המועד שקבעה לכך הרשות לפי פסקה (ד), תפקע ההתחייבות לחיבור שניתנה אלא אם כן הורתה הרשות למנהל המערכת אחרת;
{{ח:תתתת|(יא)}} עד המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, כפי שנקבע במסמכי המכרז, ובהתאם לדיווח על התקדמות המכרז בהתאם לפסקה (ח), הרשות רשאית להורות למנהל המערכת לבטל את ההתחייבות לחיבור או כל הוראה אחרת בנוגע להתחייבות, לרבות צמצום ההספק שלגביו נשמר המקום ברשת, לאחר שנתנה למזמין הסקר להשמיע את טענותיו, ומנהל המערכת יפעל בהתאם להוראות הרשות בעניין.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יודיע לבעל רישיון הולכה על מתן התחייבות לפי סעיף קטן (3) או על הארכתה.

{{ח:סעיף|35כו6||תיקון: 13.5.19, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־9, תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שילוב מיתקן עד 16 מגה וואט במקום צרכנות המחובר לרשת הולכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – צרכן המחובר לרשת המתח העליון המבקש שילוב מיתקן ייצור, בהספק עד 16 MW, במקום הצרכנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי ספק שירות חיוני רשת, לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת הולכה;
{{ח:תת|(ב)}} '''שילוב מיתקן'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ישלב מיתקן בהספק עד 16 MW במקום צרכנות המחובר לרשת מתח עליון.
{{ח:תת|(ג)}} '''רישום'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן המעוניין להגיש בקשה לשילוב מיתקן כאמור בסעיף (ב) במקום הצרכנות, יירשם באתר האינטרנט של מחלק דומיננטי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ג) לאמת מידה 35כ2}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק הדומיננטי יודיע למנהל המערכת על הרישום בתוך שלושה ימי עבודה ממועד הרישום.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יזמן את המבקש למשרדיו בתוך 30 ימי עבודה מיום שהמבקש ביצע את התשלום בעד הרישום, לצורך הגשת בקשה לסקר חיבור לשילוב מיתקן במקום הצרכנות או יאפשר לו להגיש את הבקשה האמורה באמצעות האינטרנט בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ד) לאמת מידה 35כ2}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(4)}} לא הגיע המבקש במועד שאליו זומן, יתאם מנהל המערכת עם המבקש מועד נוסף בתוך שלושים ימי עבודה ממועד הזימון הראשון.
{{ח:תתת|(5)}} לא הגיע המבקש במועד הנוסף שאליו זומן לפי סעיף קטן (4), תפקע בקשת הרישום וההספק הרשום המצטבר אצל המחלק הדומיננטי לא יעודכן.
{{ח:תת|(ד)}} '''הגשת בקשה לסקר חיבור, התנאים לביצועו ותשובת מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} על בקשה לסקר חיבור שהוגשה לפי סעיף (ג) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|סעיף (א) לאמת מידה 35כו3}}, בשינויים המחויבים, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|פסקאות (ב) עד (ד) ו־(ו) לסעיף קטן (1) באותו סעיף}}.
{{ח:תתת|(2)}} טרם עריכת סקר חיבור יוודא מנהל המערכת כי הבקשה עומדת בתנאי הזכאות לתעריף שנקבעו למכסה המבוקשת.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יערוך סקר חיבור וימסור למבקש את תוצאות סקר החיבור בתוך שלושים ימי עבודה מיום שביצע המבקש את התשלום בעד הסקר כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|בסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3}}.
{{ח:תתת|(4)}} לא השיב מנהל המערכת לבקשת המבקש בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (3), יפצה מנהל המערכת את המבקש בסכום הקבוע בשורה 11 ללוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת ישיב למבקש בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|סעיף (א) לאמת מידה 35כו4}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (1) –
{{ח:תתתתת|(1)}} בפסקה (ג), במקום ”מועד מרבי לחיבור“ יקראו ”מועד מחייב מרבי לסנכרון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}}“;
{{ח:תתתתת|(2)}} פסקה (ו) – לא תיקרא;
{{ח:תתתת|(ב)}} סעיף קטן (4) – לא ייקרא.
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת רשאי להגביל בתשובתו את יכולת הוצאת האנרגיה לרשת מהמיתקן בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה, אלא אם כן נקבע בתנאים לזכאות לתעריף היקף הגבלת שעות אחר שלא יעלה על היקף הגבלת השעות הקבוע בסעיף קטן זה או כי לא תותר הגבלת השעות בכלל.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יצרף לתוצאות סקר חיבור שניתנה בהן תשובה חיובית הודעה לתשלום שתכלול את כל התשלומים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום למנהל המערכת בעד מנייה כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} למיתקן ייצור במתח נמוך – תשלום בעד התקנת מונה לפי התעריף הקבוע בשורה 6 ללוח תעריפים 5.4–2;
{{ח:תתתתת|(2)}} למיתקן ייצור במתח נמוך בגודל חיבור של 3×125 אמפר ומעלה – תשלום נוסף בעד התקנת מערכת מנייה לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 4.3–10;
{{ח:תתתתת|(3)}} למיתקן ייצור במתח גבוה – תשלום בעד מכלי מדידה כקבוע בעלות רכישה הובלה והתקנה בחדר מיתוג צרכן לפי לוח תעריפים 4.2–3 או לפי לוח תעריפים 4.2–4, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} למיתקן ייצור במתח גבוה – תשלום למנהל המערכת בעד התקנת מערכת תקשורת לשליטה ובקרה לפי התעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2;
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלום למנהל המערכת בעד בדיקות סנכרון בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 12 או בשורה 13 ללוח תעריפים 4.3–1 או בשורה 18 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם המבקש את התשלומים בתוך 14 ימי עבודה ממועד מסירת ההודעה לתשלום כאמור בסעיף קטן (1), תפקע תשובת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} שילם המבקש את התשלומים כאמור בסעיף קטן (1), יפתח מנהל המערכת למבקש תיק חיבור.
{{ח:תתת|(4)}} על הודעה לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף (ג) לאמת מידה 24}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תת|(ו)}} '''תיאום טכני'''
{{ח:תתת|(1)}} נפתח למבקש תיק חיבור לפי סעיף (ה)(3), יבצע מנהל המערכת תיאום טכני למיתקן לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 35כז|בסעיף (א) לאמת מידה 35כז, למעט פסקאות (ד) ו־(ו) לסעיף קטן (1)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} הסכם התיאום הטכני יושלם וייחתם בתוך 30 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף (ה).
{{ח:תת|(ז)}} '''התקנת מערכת תקשורת, קבלת היתר הפעלה וסנכרון המיתקן'''
{{ח:תת}} לגבי מיתקן המשולב לפי אמת מידה זו יחולו על התחומים שלהלן אמות המידה המפורטות לצדם, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”מחלק“ יקראו ”מנהל המערכת“:
{{ח:תתת|(1)}} על התקנת מערכת תקשורת – {{ח:פנימי|סעיף 69|אמת מידה 69}};
{{ח:תתת|(2)}} על קבלת היתר הפעלה, בדיקות קבלה וסנכרון המיתקן – {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|אמת מידה 35כ4, למעט סעיפים (א) ו־(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} על ביצוע תחזוקה וכיול מחדש של המיתקן – {{ח:פנימי|סעיף 35כ5|אמת מידה 35כ5}}.

{{ח:סעיף|35כז||תיקון: 4.12.12, 20.10.13, 6.3.19, 25.11.20; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־23}}
{{ח:ת}} '''הסכמים'''
{{ח:תת|(א)}} '''הסכם תיאום טכני'''
{{ח:תתת|(1)}} נפתח ליצרן או לצרכן תיק עבודה במשרדי מנהל המערכת לחיבור מיתקן לרשת החשמל, יזמינו בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת את מבקש החיבור לסדרת מפגשים טכניים עם נציגיהם המקצועיים הנוגעים בדבר לצורך גיבוש תיאום טכני לחיבור.
{{ח:תתת|(2)}} התיאום הטכני של החיבור ייקבע בהסכם שיכלול את הפרטים הדרושים לצורך ביצוע מלא של החיבור, לרבות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לוח זמנים להתקדמות עבודות החיבור עד סיומן ומועד הפעלה מסחרי בהתאם לתוצאות סקר החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטים טכניים של סוג הציוד שי שמש לחיבור ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מניה, הגנות ותקשורת שישמשו את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, לפי העניין, במידת הצורך;
{{ח:תתתת|(ג)}} תכנון החיבור, לרבות מערכות הגנה ותקשורת נוספות ככל שאלה נדרשות לצורך שליטה ובקרה של מנהל המערכת וכן לצורך שמירה על שרידות, אמינות ובטיחות מערך ההולכה של בעל רישיון הולכה;
{{ח:תתתת|(ד)}} התאמת פריטי ציוד מתח עליון או מתח על, שיירכוש מבקש החיבור ויותקן בחצר המיתוג, לתקנים טכניים ובטיחותיים כדין ומותאמים לתשתית של בעל רישיון ההולכה;
{{ח:תתתת|(ה)}} חלוקת האחריות בין בעל רישיון ההולכה לבין מבקש החיבור לגבי המערכות המשותפות הממוקמות במיתקן, ממשקי שליטה, פיקוד והעברת נתונים בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} בדיקות קבלה והכנסה לניצול של המסדר בחצר מבקש החיבור, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 35לא|באמת מידה 35לא}}, לרבות אומדן למשך הבדיקות ולאבני דרך עיקריות בהן;
{{ח:תתתת|(ז)}} זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן תהיה בהתאם לאמור בסעיף (ו);
{{ח:תתתת|(ח)}} בדיקת עמידת יחידות הייצור ואתר הייצור בתנאים לחיבור יחידות הייצור לרשת ההולכה;
{{ח:תתתת|(ט)}} מערכות התקשורת, באתר היצרן או הצרכן, שישמשו את מנהל המערכת או את בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, ויהיו באחריותם התפעולית; זהות המתקין של מערכות התקשורת שיותקנו בחצר מיתקן הייצור של מבקש החיבור ובחצר מיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה, להעברת נתונים בין ציוד הנמצא בחצר ייצור מבקש החיבור ובחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כא|באמת מידה 35כא}} לבין מנהל המערכת;
{{ח:תתתת|(י)}} התאמת תכניות, לרבות תכניות תחנת המשנה במתח עליון או במתח על, לתקנים טכניים ובטיחותיים ולדרישות המערכת בהיבטים של הגנות, פיקודים, ניעולים {{ח:הערה|[צ״ל: ניהולים]}}, תקשורת (התראות, פעולות ואינדיקציה) ומערכות עזר נלוות;
{{ח:תתתת|(יא)}} למבקש חיבור המעוניין בתכנון עצמאי או בהצטיידות או בהתקנת ציוד התקשורת עצמאי, שישמש את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, יגדירו מנהל המערכת ובעל רישיון ההולכה, לפי העניין, את מערכות התקשורת הנדרשות והמפרטים הטכניים שלהן בהתאם לסטנדרטים שבשימוש מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין.
{{ח:תתתת}} מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, יהיו האחראים הבלעדיים לביצוע בדיקות ולהכנסה לניצול של מערכות התקשורת; מנהל המערכת ינהג בשוויון ביחס למבקש חיבור המעוניין בפעילות עצמאית כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} מבקש חיבור המעוניין בתכנון והקמת מערכות תקשורת בעבור תחנת המשנה או בעבור מיתקן הייצור על ידי בעל רישיון הולכה או על ידי מנהל המערכת יחויב בעלות הקבועה בלוח תעריפים 4.1–3, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} '''הסכם תפעול ותחזוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר חתימה על הסכם התיאום הטכני, ולא יאוחר משישה חודשים לפני תחילת בדיקות קבלה וסנכרון המיתקן לרשת, לפי המוקדם, יחתמו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור על הסכם תפעול ותחזוקה של הציוד המותקן בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור ובחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כא|באמת מידה 35כא}}, לתקופה התואמת לאורך חיי הציוד. מנהל המערכת יחתום גם הוא על הסכם תפעול ותחזוקה של המיתקן והציוד המותקן בחצר מבקש החיבור והנוגע לפעולותיו של מנהל המערכת, ובכלל זה מערכות התקשורת. ההסכמים יכללו לפחות את הפרטים והעניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} גבולות חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וגבולות חצר המיתוג באחריות מבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} תפעול ותחזוקת המסדר שבאתר הייצור שבאחריותו של מבקש החיבור לאורך כל חיי הציוד בחצר מבקש החיבור ובחצר בעל רישיון הולכה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הסדרת גישה לעובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה והסדרת גישה לעובדי מבקש החיבור למוני החשמל;
{{ח:תתתת|(ד)}} עקרונות תפעול חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור וחצר ייצור מבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ה)}} מתכונת התיאום בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בקביעת מועדי התחזוקה בחצר מיתוג בעל רישיון הולכה, בחצר מיתוג מבקש החיבור ובחצר הייצור של בעל רישיון ייצור;
{{ח:תתתת|(ו)}} קביעת סוגי עבודות התחזוקה שיבוצעו בחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור במיתקן הפרטי;
{{ח:תתתת|(ז)}} תחזוקת ההגנות במסדר מתח עליון כפי שיבוצעו על ידי בעל רישיון הולכה בחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה;
{{ח:תתתת|(ח)}} שמות אנשי קשר ואמצעי התקשרות של בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ט)}} כללי בטיחות הנהוגים אצל בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור ועל פי כל דין;
{{ח:תתתת|(י)}} טיפול בדרישות לשדרוג ציוד בחצר מבקש החיבור במהלך תקופת ההסכם;
{{ח:תתתת|(יא)}} הגדרת אמצעי הקשר התפעולי בין מנהל המערכת לבין האחראי על תפעול יחידות הייצור מטעם בעל רישיון הייצור;
{{ח:תתתת|(יב)}} הגדרת הנחות היסוד להפעלת יחידות הייצור;
{{ח:תתתת|(יג)}} הגדרת הנחות היסוד לתחזוקת יחידות הייצור ולתחזוקת מערכות התקשורת המשמשות הן את מנהל המערכת והן את בעל רישיון ההולכה;
{{ח:תתתת|(יד)}} כללי ההסדר התפעולי לרכישת חשמל והספקת שירותי תשתית;
{{ח:תתתת|(טו)}} משטר העבודה של מיתקן הייצור במצבים שונים: שגרה, דחק, חירום, עבודה במצב ”אי“;
{{ח:תתתת|(טז)}} אופן הטיפול בהפרעות חשמל שמקורן במיתקן הייצור או ברשת;
{{ח:תתתת|(יז)}} קביעת כללי העבודה והדיווח בין הצדדים במשטרי התפעול השונים: שגרה, דחק, חירום;
{{ח:תתתת|(יח)}} קביעת תחומי אחריות ברורים בין מבקש החיבור לבין בעל רישיון הולכה בנושאי תפעול, תחזוקה, בטיחות, תשתיות ומערכות עזר.
{{ח:תתת|(2)}} מבלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כט|באמת מידה 35כט(א)(4)}}, בעל רישיון הולכה יתפעל ויתחזק את חצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה ויהיה אחראי לתיקון התקלות בחצר זו באופן מלא. כל עלויות התפעול והתחזוקה של חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה יחולו על בעל רישיון הולכה וישולמו על ידו.
{{ח:תת|(ג)}} '''לוח זמנים להשלמה של הסכם התיאום הטכני והסכם התפעול והתחזוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} הסכם התיאום הטכני יושלם וייחתם בתוך 6 חודשים ממועד פתיחת תיק עבודה לחיבור.
{{ח:תתת|(2)}} הסכם התפעול והתחזוקה יושלם וייחתם עד לא יאוחר משישה חודשים לפני בדיקות הקבלה והסנכרון.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום לאחר השלמת תיאום טכני'''
{{ח:תתת|(1)}} עם חתימת הסכם התיאום הטכני, ימסור בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון בסך השווה להשלמה ל־70% מעלות החיבור הסופית בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, בניכוי התשלום ששולם בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו5|אמת מידה 35כו5(א)}} או בניכוי מקדמה ששולמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כג|סעיף 35כג(ד)}}, לפי העניין. התשלום יהווה תנאי הכרחי להמשך עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} המועד האחרון לביצוע תשלום זה יהיה לא יאוחר מ־60 יום ממועד הוצאת החשבון ומבקש החיבור יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום ללא הצמדה וללא ריבית.
{{ח:תתת|(3)}} מבקש החיבור רשאי לבחור לשלם את סכום ההשלמה האמור בסעיף קטן (1) בשלושה תשלומים שווים לפי התעריף שבתוקף במועד התשלום הראשון, ובלבד שהתשלום השלישי ישולם 6 חודשים לפני בדיקות הקבלה; התשלומים השני והשלישי יוצמדו למדד ייצור ציוד חשמלי מספר 181090 (כולל מע״מ), ויישאו ריבית החשב הכללי.
{{ח:תתת|(4)}} על חשבון לתשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תת|(ה)}} '''היתרים וזכויות מעבר'''
{{ח:תתת|(1)}} עם השלמת התכנון על ידי מי מהצדדים יחל כל צד בתחומו לפעול בנחרצות וביעילות להשגת כל האישורים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ההולכה אחראי לקבלת היתרים וזכויות מעבר בשטחים שלמבקש החיבור אין בהם זכויות מחוץ לשטח המיתקן, ויפעל להשגת כל ההיתרים וזכויות המעבר הנדרשים לצורך ביצוע עבודת החיבור.
{{ח:תת|(ו)}} '''זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור שהוא יצרן הנמצא בחצר של צרכן יודיע למנהל המערכת על זהות האישיות המשפטית האחראית לחיבור המיתקן, יצרן או צרכן.
{{ח:תתת|(2)}} האחראי לחיבור המיתקן יחתום על ההסכמים הקבועים באמת מידה זו ויציג למנהל המערכת ולבעל רישיון הולכה את ההסכם המסמיך אותו לקבל אחריות על כל החיבור לחצר הפרטית.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 141|אמת מידה 141 (אחריות)}} יחולו בהתאמה על האמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|35כח||תיקון: 4.12.12, 6.3.19, 25.11.20; תש״ף־2, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שינוי וביטול בקשת חיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''שינויים בבקשה לחיבור מיתקן צריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור למיתקן צריכה המעוניין לערוך שינויים בבקשת החיבור, יפנה למנהל המערכת בכתב ויפרט את השינויים. מנהל המערכת ישיב למבקש החיבור בכתב בתוך 15 ימי עבודה ויפרט את העלויות בעד ביצוע השינויים המבוקשים בהתאם ללוח התעריפים 4.1–1.
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת בטרם נחתם הסכם התיאום הטכני ובטרם הוצא חשבון לתשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כז|באמת מידה 35כז(ד)}}, יחויב מבקש החיבור, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, בעלויות התכנון הנוספות, שייקבעו על פי השינויים המחויבים לפי לוחות תעריפים 4.4.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת אחרי חתימת הסכם התיאום הטכני ובטרם סיים בעל רישיון הולכה את עבודת החיבור המבוקשת, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור הראשוני שהתבקש, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או בעלויות הביצוע הנוספות, בכפוף לאישור ראש אגף הנדסה ברשות;
{{ח:תתתת|(ב)}} היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור המבוקש, ישיב בעל רישיון הולכה את סכום ההפרש בין עלויות החיבור הראשוני שהתבקש לבין עלויות החיבור המבוקש בתוספת ריבית החשב הכללי.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} '''ביטול בקשה לחיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקרה לא יוחזרו למבקש חיבור מיתקן ייצור או למבקש חיבור בעל מיתקן צריכה, התשלום ששולם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו|לאמת מידה 35כו(5)(א)}} או המקדמה ששולמה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כג|לאמת מידה 35כג}}, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2א)}} ביטל מבקש חיבור מיתקן ייצור את בקשתו לאחר תשלום החשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כז|סעיף (ד) לאמת מידה 35כז}}, יחייב בעל רישיון הולכה את מבקש החיבור בהוצאות שנגרמו לו.
{{ח:תתת|(3)}} מבקש חיבור למיתקן צריכה אשר ביטל את בקשת החיבור לאחר תשלום חשבון בסך השווה להשלמת עלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כז|סעיף (ד) לאמת מידה 35כז}}, יישא בעלויות ביצוע העבודה בהתאם ללוחות התעריפים 4.4 במתח עליון או במתח על, עד לגובה המקדמה ששילם, ובעל רישיון הולכה יחזיר לו את היתרה.
{{ח:תתת|(4)}} ביטל מבקש החיבור את הזמנת החיבור לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי בעל רישיון הולכה, יישא מבקש החיבור במלוא העלות של החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.1–1, לרבות התשלום האחרון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ל|אמת מידה 35ל(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''עיכוב במועדי חשמול וסנכרון'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור שלא עמד במועדי הסנכרון שנקבעו בהסכם התיאום הטכני, בשל מעשה או מחדל של מבקש החיבור, תשלומים שייקבעו בלוחות התעריפים (טרם נקבעו).

{{ח:סעיף|35כט||תיקון: 4.12.12, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע עבודת החיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע עבודת החיבור ושדרוג החיבור'''
{{ח:תת}} התקבלו במשרדי בעל רישיון הולכה, היתרים ואישורים של הרשויות לביצוע העבודה, ומבקש החיבור שילם את החשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כז|אמת מידה 35כז(ד)}}, יפעלו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בנחרצות וביעילות לצורך השלמת עבודת החיבור כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור יקצה בחצרו הפרטית קרקע להתקנת הציוד הדרוש לביצוע החיבור כפי שהוסכם בין הצדדים בהסכם התיאום הטכני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כז|באמת מידה 35כז(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש החיבור יבנה בקרקע האמורה בסעיף קטן (1) גדר שתחלק את השטח שבבעלותו לשני חלקים נפרדים: חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וחצר מיתוג באחריותו של מבקש החיבור, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כא|באמת מידה 35כא}}. אם לא ניתן לבצע הפרדה באמצעות גדר כאמור, יגיעו הצדדים להסכמה, במסגרת הסכם התיאום הטכני, על אופן חלוקת האחריות.
{{ח:תתת|(3)}} בשני החצרים האמורים, יתקין מבקש החיבור על חשבונו, בהתאם להסכם התיאום הטכני, את הציוד החשמלי במתח עליון ובמתח גבוה, אמצעי תקשורת, אמצעי בקרה ומבנים אשר ישמשו לצורכי החיבור המבוקש.
{{ח:תתת|(4)}} בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יישא בעל רישיון הולכה באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו של מבקש החיבור לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן והעבודות יבוצעו על ידי בעל רישיון הולכה ועל חשבונו ובתיאום מלא עם מבקש החיבור. האחריות תכלול את כל פריטי הציוד ול מעט מבנים, תשתיות ומערכות משותפות שיישארו באחריותו של מבקש החיבור.
{{ח:תתת|(5)}} בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור, יישא מבקש החיבור באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו, לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן, לפי הנחיות בעל רישיון הולכה הנובעות מהצורך בהתאמת הציוד ותחזוקתו למערכת החשמל ובתיאום מלא עימו.
{{ח:תתת|(6)}} בכפוף לנסיבות העניין, לכל אחד משני החצרים האמורים יתקין מבקש החיבור כניסה נפרדת, באופן שכל צד לא יצטרך להגיע לשטח שבאחריותו דרך השטח שבאחריותו של האחר. לא התאפשר הדבר, יאפשר כל צד לצד האחר נגישות למיתקן, בכפוף להסדר שיוסכם בין הצדדים.
{{ח:תתת|(7)}} בתחנת משנה במסדר פתוח או סגור המוזן בקו הזנה רדיאלי, מיקום הגדר יהיה לאחר המנתקים בכניסה; בתחנת משנה במסדר פתוח בהזנה המתבצעת במתכונת של כניסה ויציאה, יהיו שדות הכניסה, פסי הצבירה ומנתקי היציאה מפסי הצבירה, באחריותו התפעולית, הבטיחותית והתחזוקתית של בעל רישיון הולכה; בתחנת משנה במסדר סגור, מיקום הגדר או תחום המבנה שבו נמצא המסדר יהיה בקצה מסדר המתח העליון ולפני השנאים וכל בניין המסדר יהיה באחריות בעל רישיון הולכה.
{{ח:תתת|(8)}} על אף האמור בסעיף קטן (7), ההסכמים שבין בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת לבין מבקש החיבור יאפשרו למבקש החיבור שליטה ופיקוד מלאים על שדות השנאים במקרי חירום ובמצבים חריגים. לגבי מסדר סגור, הסכמים יכללו גם תחזוקה של שדות השנאים ומפסקי השנאים שמבקש החיבור יישא בעלות תחזוקתם.
{{ח:תתת|(9)}} עובדים מורשים מטעם בעל רישיון הולכה יהיו המורשים הבלעדיים לכניסה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, למעט במקרה של מסדר סגור ובכפוף להסכמות שבסעיף קטן (8) וכן לחדר התקשורת לפיקוח שבחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור.
{{ח:תתת|(10)}} כניסת עובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור תותר לחדר התקשורת לפיקוח, ותיעשה בתיאום עם מורשים מטעם מבקש החיבור ובליוויים.
{{ח:תתת|(11)}} מבקש החיבור יהיה הבעלים היחידים של הציוד אשר הותקן על ידו בשני החצרים האמורים אשר הקצה לצורך החיבור; התקין בעל רישיון הולכה ציוד נוסף בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יהיה הוא הבעלים היחיד של הציוד הנוסף שהותקן.
{{ח:תתת|(12)}} אין באמור לעיל כדי למנוע ממבקש חיבור, מצרכן בעל חיבור או מבעל רישיון ייצור, לפי העניין, ומבעל רישיון הולכה, לכרות ביניהם הסכם על מכירה, קניה או חכירה של הקרקע או ציוד המותקן בחצר המיתוג של מבקש החיבור, והסכם תחזוקה בהתאם לכך. בעל רישיון הולכה יעביר העתק מהסכם כאמור לראש אגף הנדסה ברשות.
{{ח:תתת|(13)}} הסכם לרכישת ציוד כאמור בסעיף קטן (12) על ידי בעל רישיון הולכה ממבקש חיבור או מבעל רישיון ייצור, טעון אישור מאת ראש אגף הנדסה ברשות. אישר ראש אגף הנדסה רכישת ציוד כאמור מבעל רישיון ייצור, יופחת החלק היחסי הנגזר מהתמורה שקיבל בעל רישיון ההולכה מהתעריף הנקבע באישור התעריפי של בעל הרישיון.
{{ח:תתת|(14)}} במקרה של רכישת ציוד כאמור שאחריה הופסקה פעילותו של היצרן, יכריע ראש אגף הנדסה ברשות, לבקשת בעל רישיון הולכה, לגבי אופן המשך השימוש בציוד שבחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור ובתמורה שבעל רישיון הולכה ישלם ליצרן שפעילותו הופסקה, בכפוף לזכויות גופי מימון, אם ישנן כאלה, ובהתאם לצרכי המערכת.
{{ח:תתת|(15)}} עם העברת האחריות לציוד בחצר של מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה, יסב מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה את כתב האחריות שנותן ספק הציוד לתקופה של 18 חודשים לפחות, שתחילתה בתחילת הפעילות המסחרית של מיתקן הייצור או הצריכה; על מבקש החיבור לוודא כי אחריות היצרן ניתנת להסבה לבעל רישיון הולכה.
{{ח:תת|(ב)}} '''העמדת המיתקן לצורך עבודת החיבור'''
{{ח:תת}} בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין ובהתאם להסכם התיאום הטכני, יעמיד מבקש החיבור לרשות בעל רישיון הולכה את נקודת החיבור למיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור, או יקוים כל הסדר אחר שעליו יסכימו הצדדים.
{{ח:תת|(ג)}} '''התקנת ציוד נוסף בתחנת המשנה שלא לצרכי מבקש החיבור'''
{{ח:תת}} בכפוף להסכמת מבקש החיבור ובהתאם להסכם בין מבקש החיבור ובעל רישיון הולכה ומנהל המערכת, רשאי בעל רישיון הולכה, באישור מנהל המערכת, להתקין בתחנת המשנה של מבקש החיבור אמצעי מיתוג נוספים, אשר ייעודם אינו לתפעול ותחזוקה של מיתקן מבקש החיבור, או להתקין בתחנת המשנה שנאי שיספק חשמל לצרכני ספק שירות חיוני.

{{ח:סעיף|35ל||תיקון: 4.12.12, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''סיום עבודות החיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''סיום החיבור'''
{{ח:תת}} בעל רישיון הולכה יסיים את עבודת החיבור, למעט בדיקות לתחנת המשנה לפני מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר הייצור של יצרן, בהתאם ללוחות הזמנים נקבע ובסקר החיבור, בכפוף לכל דין ולקבלת אישורי רשויות כדין.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום אחרון'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר השלמת עבודת החיבור ובתוך 15 ימים מיום מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר ייצור של יצרן, יעביר בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון לתשלום בגובה ההשלמה ל־100% מהעלות הכוללת של העבודה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון וצמוד למדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (כולל מע״מ) – מנועים חשמליים ואביזרים לחלוקת חשמל.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן. מבקש חיבור שלא ישלם את החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת מיתקן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35לא|באמת מידה 35לא}}.

{{ח:סעיף|35לא||תיקון: 4.12.12, 23.12.19, 25.11.20; תש״ף־10, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''בדיקות מתקן והכנסה לניצול'''
{{ח:תת|(א)}} '''בדיקות קבלה ליחידות הייצור ובדיקות בחצר המיתוג'''
{{ח:תתת|(1)}} הסכם התיאום הטכני האמור {{ח:פנימי|סעיף 35כז|באמת מידה 35כז(א)}} יכלול גם פירוט של כל הבדיקות שיש לבצע במיתקן, לרבות פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלוקת עבודה בין הצדדים בכל הכרוך בביצוע בדיקות קבלה ליחידות הייצור כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 72|באמות מידה 72 עד 74}}, בדיקות בחצר המיתוג הכוללות בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} ציוד הדרוש לצורך ביצוע הבדיקות;
{{ח:תתתת|(ג)}} תחומי אחריות בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} צוותי עבודה נדרשים, לרבות מומחים, וכל פרט אחר הנחוץ לצורך ביצוע בדיקות למיתקן;
{{ח:תתתת|(ה)}} מידע ממבקש החיבור לצורך ביצוע הבדיקות, הכולל ספרי ציוד, שרטוטי לוחות ושרטוטים חשמליים מפורטים;
{{ח:תתתת|(ו)}} לוחות זמנים לביצוע הבדיקות.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש החיבור, מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה יעמידו זה לרשות זה כל מידע, ציוד ואנשים הנחוצים לצורך השלמת הבדיקות כמוסכם בהסכם התיאום הטכני. מנהל המערכת יוזמן לשמש כמשקיף בבדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה.
{{ח:תתת|(3)}} בעבור בדיקות מיתקן, הכוללות בדיקות ביצוע מול תכנון מאושר, פיקוח במהלך הקמת המיתקן ובדיקות קבלה והכנסה לניצול על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2 תחת הכותרת ”בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה“. נוסף על הבדיקות האמורות, על מבקש החיבור לבצע בדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35כא|באמת מידה 35כא}}, ועל פי הנחיותיו של בעל רישיון הולכה; בחר מבקש החיבור לבצע בדיקות כאמור באמצעות בעל רישיון הולכה, הן יבוצעו במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון.
{{ח:תתת|(4)}} שילם מבקש החיבור את החשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ל|באמת מידה 35ל(ב)}} ושילם בעבור בדיקות כאמור בסעיף קטן (3), תחל בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה בהתאם לנהליו ועל פי כל דין, בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(5)}} נדרשה בדיקה של המיתקן בחלקים, רשאים מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ומבקש החיבור לפרוס את הבדיקות על פני פרק זמן שונה מהקבוע בהסכם התיאום הטכני; מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ימסרו לראש אגף הנדסה ברשות הודעה על מועדי הבדיקות.
{{ח:תתת|(6)}} עמד המיתקן בכל החצרים בהצלחה בכל בדיקות החובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובכל בדיקות החובה באמצעות מי שהורשה לפי דין, יצרף בעל רישיון הולכה להסכם התפעול את מפרט הבדיקות ואת הפרמטרים הטכניים – תפעוליים שעל פיהם יפעל המיתקן. בעל רישיון ההולכה ימסור עותקים מאלה למנהל המערכת , לראש אגף רישוי ופיקוח ברשות וליצרן.
{{ח:תת|(ב)}} '''בדיקות חוזרות'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה כי מיתקן החשמל אינו עומד בדרישות כפי שהוסכמו עם מבקש החיבור בהסכם התיאום הטכני, יפרט הבודק את הליקויים, ומבקש החיבור יפעל ללא דיחוי לתיקון הליקויים כדי לאפשר את המשך הבדיקות; התשלום בעד הבדיקות החוזרות יהיה כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2.
{{ח:תתת|(2)}} בכל רגע נתון במהלך הבדיקות יהיה ברור ומוסכם בין מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה מי האחראי על חלק המיתקן הנבדק; על שלב הבדיקה אחראי בעל רישיון הולכה ועל שלב התיקון אחראי מבקש החיבור.
{{ח:תת|(ג)}} '''מתן מתח למיתקן'''
{{ח:תת}} בעל רישיון הולכה יספק מתח למיתקן בתיאום עם מבקש החיבור מיד לאחר עמידה של מבקש החיבור בכל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עמידה בהצלחה בבדיקות של חצר המיתוג ובבדיקות הקבלה של יחידות הייצור;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש החיבור קיבל את אישורי הרשויות לחיבור (טופס 4);
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור חתמו על הסכמים לתפעול ותחזוקה של המיתקן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כז|באמת מידה 35כז(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} מבקש החיבור מסר לבעל רישיון הולכה מסמכים של אחריות לציוד בחצר המיתוג של בעל רישיון הולכה ושרטוטי AS MADE;
{{ח:תתת|(5)}} מבקש החיבור המציא למנהל המערכת ולבעל רישיון הולכה אישורים על בדיקות הרשות שביצע בחצר הנמצאת באחריותו ולשאר חלקי מיתקנו;
{{ח:תתת|(6)}} מבקש החיבור הציג בפני מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה את כל תעודות הבדיקה הנוספות הנדרשות על פי דין;
{{ח:תתת|(7)}} מבקש החיבור פעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|אמת מידה 73 (ביצוע בדיקות קבלה ליחידת הייצור)}};
{{ח:תתת|(8)}} מנהל המערכת נתן את אישורו למתן מתח למיתקן;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין מבקש חיבור לחוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}} – מנהל המערכת נתן את אישורו לקבלת התשלום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 192|בסעיף (א2) לאמת מידה 192}}.

{{ח:סעיף|35לב||תיקון: 4.12.12}}
{{ח:ת}} '''הזנה נוספת וקו גיבוי'''
{{ח:תת|(א)}} '''הזנה קיימת במתח גבוה או נמוך'''
{{ח:תת}} לצורכי אמינות אספקה, מבקש חיבור לרשת המתח העליון רשאי להשאיר חיבור במתח גבוה או במתח נמוך המזין אותו בתקופת ההקמה והמשמש לגיבוי חם בתקופת התפעול; פעולה זו לא תגרור כל עלות לגבי החיבור במתח גבוה או במתח נמוך אלא אם כן תקבע הרשות אחרת.

{{ח:סעיף|35לג||תיקון: 4.12.12}}
{{ח:ת}} '''הכרעה במחלוקות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הכרעה במחלוקות'''
{{ח:תת}} כל פניה לרשות בשל מחלוקת הנוגעת להוראות אמות המידה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|שבסימן ד׳ זה}} תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: מקרים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|35לד||תיקון: 28.12.09, 9.1.17, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיבור חריג למתח גבוה או נמוך'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור חריג למתח גבוה או נמוך'''
{{ח:תת}} סבר מחלק לאחר תשלום מקדמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|באמת מידה 35ב(ג)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב|או 35יב(ד)(1)}}, כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ימסור למבקש החיבור הודעה בכתב, לא יאוחר מ־10 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה האמורה, על הצורך לערוך בדיקה מקיפה שבה יבחן המחלק האם החיבור חריג; להודעתו יצרף המחלק את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פירוט הטעמים לסברתו כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג;
{{ח:תתתת|(ב)}} עותק מאמת מידה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} אומדן של החיוב, לפי התעריפים שקבעה הרשות;
{{ח:תתתת|(ד)}} טופס התחייבות מקובל לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשר ראש אגף הנדסה ברשות בהתאם ללוח תעריפים 4.4 (להלן – ההתחייבות).
{{ח:תתת|(2)}} חתם מבקש החיבור בתוך 15 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך המחלק לפעול לפי אבני הדרך הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ חיבור למתח נמוך}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן ב׳ חיבור למתח גבוה}}; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 15 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יבדוק את בקשת החיבור, בין היתר, לפי נתונים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מיקום החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ב)}} גודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתח החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ד)}} מיקום הרשת הקיימת הקרובה ביותר; המחלק יציין בתוצאות בדיקתו את מרחק החיבור מהרשת ויצרף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות בהסתמך על תוכנית מתאר רלוונטית;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצריכה או הייצור הצפויים וצפי לגידול עתידי בביקוש לחשמל או בייצור החשמל של המיתקן שב עבורו מבוקש החיבור, וכן צפי לביקושים והיצעים נוספים כתוצאה מהתפתחות מגורים, תעשייה, מסחר, ייצור חשמל וכיוצא בזה, באזור שבו מבוקש החיבור, בעשרים השנים הקרובות, לפי תוכניות מתאר רלוונטיות;
{{ח:תתתת|(ו)}} יעוד השטח והאזור שבו מבוקש החיבור לפי ההגדרות שבתוכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה לפיתוח ולשימור (תמא/35);
{{ח:תתתת|(ז)}} ההשקעה הנדרשת להקמת החיבור המבוקש, לרבות הקמת רשתות חלוקה בתוואי הקצר האפשרי וחישוב עלות החיבור הסטנדרטית על פי לוחות התעריפים 4.2 או 4.3 לפי מתח החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ח)}} מקדם העומס של החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ט)}} סוג התעריף הצפוי של מבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(י)}} רשימת הפריטים מתוך לוח תעריפים 4.4 שהמחלק מבקש את הוספתם במסגרת תעריף החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(יא)}} בקשות תלויות ועומדות לחיבורים נוספים בתוואי הרשת המוצעת לביצוע החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(יב)}} מיקום שנאי החלוקה הקרוב ביותר למיתקן של מבקש החיבור והצורך בהקמת שנאי לצורך החיבור.
{{ח:תתת|(4)}} מצא המחלק בגמר הבדיקה כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יודיע על כך למבקש החיבור, בצירוף ממצאי הבדיקה המפורטים בפסקאות (א) ו־(ב) להלן, לא יאוחר מ־15 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה לפי סעיף קטן (1):
{{ח:תתתת|(א)}} הנתונים שעליהם הסתמך המחלק לפי סעיף קטן (3) ולפי טופס ריכוז מידע לחיבור חריג שבנספח 1 לאמת מידה זו, וכן כל מידע נוסף אשר עליו הסתמך בבדיקתו.
{{ח:תתתת|(ב)}} הנספחים המנויים בטופס ריכוז הנספחים לבקשה הקבועה בנספח 2 לאמת מידה זו.
{{ח:תת|(ב)}} '''השגה על החלטת המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור שהמחלק הודיע לו כי מצא שהחיבור שביקש הוא חיבור חריג, רשאי להגיש השגה מנומקת על כך לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 14 ימים מיום קבלת סיווג החיבור כחיבור חריג ממחלק.
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה למחלק, והמחלק ימסור לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, את תגובתו להשגה, הסברים לתוצאות הסיווג בליווי כל המפורט בסעיף {{ח:הערה|קטן}} 4 וכן כל נתון נוסף שעליו יורה ראש אגף הנדסה ברשות.
{{ח:תתת|(3)}} ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 20 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו. הודעה על החלטתו תישלח בכתב למבקש החיבור ולמחלק.
{{ח:תתת|(4)}} המשך הליך עבודות החיבור החריג יתבצעו בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן ג׳ חיבורים למתח נמוך}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ חיבור למתח גבוה}}, לפי העניין, והמשך הליך עבודות הרשת יהיו בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ז סימן א|בפרק ז׳ סימן א׳ (עבודות על חשבון אחרים) לספר אמות המידה}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''אי עמידת המחלק בזמנים'''
{{ח:תת}} לא עמד המחלק במועדים הקבועים בסעיף (א)(1) ובסעיף (ב)(2) להעברת המידע למבקש החיבור או לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם המחלק למבקש החיבור, תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ד)}} '''עלויות'''
{{ח:תתת|(1)}} אישר ראש אגף הנדסה ברשות בהחלטתו לפי סעיף (ב) כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יישא מבקש החיבור בעלות הקמת הרשת, נוסף על עלות החיבור הקבועה בפרק 4 ”התחברות לרשת“ בלוחות התעריפים, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} המחלק ייגבה ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך תעריף להקמת רשת מתח גבוה בהתאם ללוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת לפי נוסחה זו:
{{ח:תתתתת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;L = M - \left( \frac{\mathit{THV} \times \mathit{AC} \times K \times 1,000}{\mathit{HVNC}} \right)&lt;/math&gt;
{{ח:תתתת}} כאשר:
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;L&lt;/math&gt; = אורך רשת מתח גבוה חדשה שעלות הקמתה תושת על מבקש החיבור (במטרים).
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;M&lt;/math&gt; = אורך רשת מתח גבוה שתוקם מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד נקודת החיבור לשנאי שממנו יוזן מבקש החיבור (במטרים).
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{THV}&lt;/math&gt; = תעריף תשתית להעברת אנרגיה בקווי מתח גבוה שקבעה הרשות (בש״ח לקוט״ש).
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{AC}&lt;/math&gt; = ממוצע צריכה שנתי צפוי של מיתקן הצריכה כתלות בגודל החיבור (קוט״ש לשנה).
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = קבוע שהוא ערך נוכחי של ריבית שנתית משוקללת ואורך שנות חיי הרשת כפי שקבעה הרשות.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{HVNC}&lt;/math&gt; = עלות נורמטיבית לק״מ קו מתח גבוה שקבעה הרשות (₪ לק״מ).
{{ח:תתתת|(ב)}} מחלק לא ייגבה תשלום ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך, בשל הקמה של קו מתח נמוך או שנאי חלוקה; על המחלק להתאים תשתית זו לגודל החיבור המבוקש.
{{ח:תתתת|(ג)}} מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תעריף בעד הקמת רשת מתח גבוה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת הקבוע בטבלה שלהלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;גודל חיבור מבוקש {{ש}} (קילו וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אורך רשת מתח גבוה חדשה שתוקם (במטרים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;631&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,400&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5,000 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור ברשת מתח נמוך, שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תשלום בעד הקמת רשת המתח הגבוה והשנאי הייעודי שהוקם לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה או במתח נמוך שהוא יצרן באנרגיה קונבנציונלית או בקוגנרציה, תשלום בעד הקמת רשת חדשה לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 ובניכוי תשלומים צפויים מהוונים של תעריפי תשתית אשר מבקש החיבור ישלם לאורך חיי המיתקן.
{{ח:תת|(ה)}} '''חשבון בעבור חיבור חריג'''
{{ח:תת}} חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 23|באמת מידה 23 (תכולת חשבון)}}, גם את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתת|(2)}} עלות כל אחד מפריטי הרשת הנוספים שב עבורם מחויב מבקש החיבור כקבוע בלוחות תעריפים 4.4;
{{ח:תתת|(3)}} ניכוי המקדמות ששולמו.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח 1 {{ש}} טופס ריכוז מידע לחיבור חריג'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הזמנת חיבור 1&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הזמנת חיבור 2&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הזמנת חיבור 3&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מספר הזמנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאריך פתיחת הזמנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שם מבקש החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גודל החיבור (אמפר)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מתח החיבור (וולט)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;האורך המזערי של הרשת שיש להקים מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד מקום החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור על הצורך לבדוק האם החיבור חריג, לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לד|אמת מידה 35לד(א)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאריך חתימת מבקש החיבור על ההתחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לד|אמת מידה 35לד(א)(1)(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור כי המחלק מצא שהחיבור חריג, לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לד|אמת מידה 35לד(א)(4)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צפי גידול עתידי בביקוש והיצע לחשמל של מבקש החיבור ב־20 השנים הקרובות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צפי גידול עתידי בביקוש ובהיצע לחשמל של האזור ב־20 השנים הקרובות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ייעוד השטח שבו מבוקש החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גושים וחלקות שבהם תעבור הרשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;המתוכננת אומדן עלות הקמת הרשת לפי עלות נורמטיבית לק״מ קו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עלות חיבור נורמטיבית לפי לוח תעריפים לחיבורים 4.2 ו־4.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סוג צריכה/ייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צריכה/ייצור צפויים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח 2 {{ש}} טבלת ריכוז נספחים לחיבור חריג'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תוספות נדרשות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נספח מספר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר סידורי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סקיצת/מפת תכנון רשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש לסמן את מיקום החיבורים {{ש}} יש לסמן את גבולות המגרשים הפרטיים {{ש}} יש לסמן את תוכניות המתאר המצורפות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשריט ותוכנית מתאר מחוזית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננת.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשריט ותוכנית מתאר מקומית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשריט ותמ״א 35 של אזור תוואי הרשת המתוכננת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכתבים מצורפים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש לציין: שם השולח; נמען; נושא;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ה׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הערות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|35לה||תיקון: 28.12.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיבור מיוחד'''
{{ח:תת|(א)}} '''בקשה לחיבור מיוחד'''
{{ח:תת}} סבר ספק שירות חיוני כי חיבור שהתבקש במסגרת בקשה לחיבור שהופנתה אליו הוא חיבור מיוחד, יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה לאשר זאת, בהתאם למפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יודיע למבקש החיבור בכתב, לא יאוחר מ־5 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|באמת מידה 35ב(ג)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב|או 35יב(ד)(1)}}, על כוונתו לפנות לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה כאמור; להודעתו יצרף הספק טופס התחייבות סטנדרטי לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשרו ראש אגף הנדסה ברשות או מליאת הרשות (להלן – ההתחייבות).
{{ח:תתת|(2)}} חתם מבקש החיבור בתוך 10 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך ספק השירות החיוני לפעול לפי אבני הדרך הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ חיבורים למתח נמוך}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן ב׳ חיבורים למתח גבוה}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ חיבורים למתח עליון ומתח על}}; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 10 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה מנומקת בכתב שאליה יצורפו כל המסמכים הנדרשים בתוך 10 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה למבקש החיבור, ויציין בבקשתו אם מבקש החיבור חתם על ההתחייבות.
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני יעביר במקביל למבקש החיבור העתק מפנייתו לראש אגף הנדסה.
{{ח:תת|(ב)}} '''החלטת ראש אגף הנדסה'''
{{ח:תתת|(1)}} ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת פניית ספק השירות החיוני אם החיבור הוא חיבור מיוחד, וישלח לספק השירות החיוני ולמבקש החיבור הודעה בכתב על החלטתו.
{{ח:תתת|(2)}} החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חיבור מיוחד, יפעל לקביעת תעריף מתאים בידי הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} '''אי עמידת ספק השירות החיוני בזמנים'''
{{ח:תת}} לא עמד ספק השירות החיוני במועדים הקבועים באמת מידה זו או בלוחות הזמנים שהוסכמו בינו לבין מבקש החיבור או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת המסמכים הנדרשים כאמור בסעיף (א)(3), ישלם ספק השירות החיוני למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.

{{ח:סעיף|35לו||תיקון: 3.12.12, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיבור חריג למתח עליון'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרה'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו, ”חיבור חריג למתח עליון“ – חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית העולה על האורך הקבוע בנוסחה שבסעיף (ב) באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים או היצעים לחשמל מהרשת לפי תכניות מאושרות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חיבור חריג למתח עליון'''
{{ח:תתת|(1)}} לפני השלמת סקר היתכנות יבדוק מנהל המערכת האם אורך הרשת החדשה שתוקם לצורך חיבור מיתקן הייצור עולה על הקבוע בנוסחה שלהלן:
{{ח:תתתת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;L &gt; \frac{\mathit{CL} \times P}{\mathit{TP} \times K \times 2}&lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;L&lt;/math&gt; = אורך הרשת החדשה עבור החיבור החדש (ק״מ)
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{CL}&lt;/math&gt; = האורך הכללי הקיים במערכת של מעגלי רשת מתח עליון (ק״מ)
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; = הספק מיתקן הייצור שיוקם (במגוואט)
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{TP}&lt;/math&gt; = הספק כללי מותקן בתחנות המשנה שבמערכת (מו״א)
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = כופל הספק של מיתקן הייצור
{{ח:תתת|(2)}} מצא מנהל המערכת כי אורך הרשת עולה על הקבוע בנוסחה, יודיע לראש אגף הנדסה ברשות בכתב על קיומה של בקשה לחיבור חריג למתח עליון, וישלח למזמין סקר ההיתכנות העתק מן ההודעה. ההודעה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטים אודות הרשת הקיימת באזור שבו מבוקש הסקר ומרחק החיבור מהרשת, בצירוף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות באזור בהסתמך על תכניות רלוונטיות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} רשימה שבה יצוין אורך כל אחד מקווי הרשת החדשה שתוקם לצורך קליטת מיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ג)}} אומדן עלות הקמה של כל אחד מקווי הרשת החדשים הנדרשים;
{{ח:תתתת|(ד)}} פירוט של סקרי היתכנות לחיבור מיתקנים נוספים שעשויים להשתמש בקווים החדשים;
{{ח:תתתת|(ה)}} אמדן לגידול עתידי בהיצע לחשמל ובביקוש לחשמל באזור שבו מבוקש הסקר כתוצאה מהתפתחות מיתקני ייצור, מבני תעשייה ומסחר, מגורים וכיוצא בזה, בעשרים השנים הקרובות, לפי תכניות רלוונטיות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''החלטת ראש אגף הנדסה'''
{{ח:תתת|(1)}} ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת מלוא הנתונים הנדרשים לו לצורך החלטה אם החיבור המבוקש הינו חיבור חריג; הודעה על החלטתו תישלח בכתב למנהל המערכת ולמבקש החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} לצורך קבלת החלטתו רשאי ראש אגף הנדסה להתחשב גם באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סוג הטכנולוגיה של התחנה והספקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלות הרשת החדשה שתוקם;
{{ח:תתתת|(ג)}} צפי להתפתחות עתידית של הרשת באזור;
{{ח:תתתת|(ד)}} אפשרות לסכימת חיבור חילופית, לרבות למתח חיבור אחר מהמבוקש;
{{ח:תתתת|(ה)}} התרומה הצפויה של מיתקן הייצור לרזרבה, לשרידות או לאמינות אספקה של המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חריג, יפרט מנהל המערכת בסקר ההיתכנות אמדן של העלות המלאה הנוספת לחיבור המיתקן או לביצוע סקר חיבור.
{{ח:תת|(ה)}} '''התחייבות מבקש הסקר'''
{{ח:תת}} החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי על מבקש הסקר לשאת בעלויות הקמה ושדרוג של הרשת, יחתום מבקש הסקר תוך 15 ימי עבודה על התחייבות לתשלום בעד ביצוע העבודות ברשת, כתנאי לקבלת רישיון מותנה.
{{ח:תת|(ו)}} '''אי עמידת מנהל המערכת בזמנים'''
{{ח:תת}} לא עמד מנהל המערכת במועדים הקבועים באמת מידה זו, או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת מלוא המסמכים והמידע כאמור בסעיף (ב), ישלם מנהל המערכת למבקש הסקר תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.
{{ח:תת|(ז)}} '''חשבון בעבור חיבור חריג'''
{{ח:תת}} חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 23|באמת מידה 23 (תכולת חשבון)}}, את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתת|(2)}} עלות הרשת החדשה שתוקם שבעבורה יחויב מבקש הסקר כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע);
{{ח:תתת|(3)}} ניכוי המקדמות ששולמו.

{{ח:סעיף|35לז||תיקון: 21.1.19, 25.11.20; תשע״ט־3, תש״ף־24, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''עבודות חיבור ועבודות תשתית של פרויקטי תשתית לאומית'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת}} ”פרויקט תחבורה לאומי“ – פרויקט שנקבע בהחלטת ממשלה כפרויקט לפיתוח תחבורה ציבורית, שאומדן עלותו עולה על 2 מיליארד שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} '''הסכם לעבודת חיבור ועבודות תשתית בעבור פרויקט תחבורה לאומי'''
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, בעל רישיון חלוקה או בעל רישיון הולכה רשאי לחתום עם מי שמבקש לבצע פרויקט תחבורה לאומי, על הסכם המסדיר את אופן ביצוע עבודות התשתית, ובכלל זה העתקת התשתיות ועבודות החיבור של הצרכן לרשת מתח עליון, לרשת מתח גבוה או לרשת מתח נמוך (להלן – ההסכם); הסכם כאמור יכול שיכלול, בין השאר, לוחות זמנים מחייבים לביצוע כלל העבודות הנדרשות לטובת הקמה ותפעול של הפרויקט, עלויות מוסכמות בין הצדדים וערבויות שיינתנו עד להשלמתו.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון חלוקה או בעל רישיון הולכה, לפי העניין, יעביר את ההסכם לעיון הרשות בתוך 3 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(3)}} הרשות רשאית להורות על תיקון ההסכם או על עדכון העלויות שנקבעו בו, ובכלל זה תהיה הרשות רשאית לקבוע תעריף פרטני לעלות העבודות.
{{ח:תתת|(4)}} אם ההסכם מסדיר עבודות במתח עליון או חיבור מעל 8 מו״א, ייחתם ההסכם בהסכמת מנהל המערכת.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: חיבור מיתקן פוטו וולטאי לרשת ההולכה במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף|תיקון: תשע״ט־3}}

{{ח:סעיף|35לח||תיקון: 15.11.18, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תשע״ט־3, תשפ״א־5, תשפ״א־24, תשפ״ב־18}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הצעה“ – הצעה בהליך תחרותי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתכנות חיבור“ – יכולת תחילת הפעלה מסחרית עד ליום ל׳ בתשרי התשפ״ד (15 באוקטובר 2023);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי“ – הליך תחרותי שפרסמה הרשות לקביעת תעריף למכירת חשמל ממיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו–וולטאית שיחובר למתח עליון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק“ או ”הספק מותקן“ – סך הספק המהפכים המוכפל במקדם הספק (0.88) ביחידות קילו־וואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק המהפכים“ – ההספק המדומה לפי נתוני יצרן ביחידות קילו וולט אמפר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההספק המוצע של המיתקן“ – ההספק המותקן (AC), שהציע המציע בהצעתו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההספק המינימלי של המיתקן“ – ההספק המותקן המינימלי (AC) של המיתקן, אשר לגביו יתחייב המציע להקמת המיתקן בתעריף שהציע, אשר לא יפחת מ־10 מגה־וואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההספק המעודכן של המיתקן“ – לגבי כל מיתקן – ההספק המותקן המעודכן של המיתקן (AC), כפי שייקבע במהלך בדיקות הבקשה לבדיקת חיבור לפי אמות המידה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זוכה“ – מבקש חיבור שזכה בהליך תחרותי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד המחייב“ – שישה חודשים וחצי אחרי המועד להגשת אישור הפעלה מסחרית ולתחילת ההפעלה המסחרית של מיתקן, שקבע מנהל המערכת בתשובה החיובית לגבי היתכנות החיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35מא|סעיף (א)(3) באמת מידה 35מא}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד המחייב המרבי“ – המועד האחרון להגשת אישור הפעלה מסחרית, אשר יחול 12.5 חודשים לאחר המועד המחייב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית שיתחבר לרשת מתח עליון במסגרת הליך תחרותי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית מאושרת למיתקן לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}.

{{ח:סעיף|35לט||תיקון: 15.11.18; תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} '''חיבור לרשת מתח עליון'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור לרשת מתח עליון'''
{{ח:תתת|(1)}} גודל חיבור חדש של מיתקן לרשת מתח עליון יעלה על 10 מו״א ויפחת מ־250 מו״א.
{{ח:תתת|(2)}} גודל החיבור של מיתקן לא יהיה קטן מההספק המעודכן של המיתקן.
{{ח:תתת|(3)}} החיבור לרשת מתח עליון יהיה במתכונת של כניסה אחת לפחות ויציאה אחת לפחות; מספר הכניסות והיציאות ייקבע לפי יכולת העברת ההספק בקווים לצורך קליטת האנרגיה והוצאתה ולאמינות האספקה הנדרשת.
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון ההולכה יחבר את המיתקן לרשת בהתאם למפרטים הטכניים והבטיחותיים כדין.
{{ח:תתת|(5)}} ההספק המצרפי של הפאנלים (DC) במיתקן יהיה גדול מהספק המעודכן של המיתקן או שווה לו.

{{ח:סעיף|35מ||תיקון: 15.11.18; תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} '''בקשה לבדיקת חיבור ותשלום מקדמה'''
{{ח:תת|(א)}} '''בקשה לבדיקת חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור יגיש למנהל המערכת, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הצעתו בהליך התחרותי, בקשה לבדיקת חיבור למיתקן בהספק הזהה להספק שהציע בהליך התחרותי.
{{ח:תתת|(2)}} תנאי לתחילת טיפול בבקשה לבדיקת חיבור הוא שמבקש החיבור ישלם למנהל המערכת מקדמה בתעריף ביצוע סקר חיבור לרשת ההולכה כפי שקבוע בלוח תעריפים 4.1–1.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ישלח למבקש החיבור את החשבון לתשלום המקדמה כאמור בסעיף קטן (2) בתוך 7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לבדיקת חיבור; מבקש החיבור ישלם את המקדמה בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת החשבון לתשלום.
{{ח:תת|(ב)}} '''נתונים ומסמכים שייכללו בבקשה לבדיקת חיבור'''
{{ח:תת}} מבקש חיבור המגיש בקשה לבדיקת חיבור יצרף לבקשה את כל הנתונים והמסמכים המפורטים להלן, כתנאי סף לביצוע בדיקת החיבור:
{{ח:תתת|(1)}} מועד מבוקש להפעלה מסחרית;
{{ח:תתת|(2)}} טווח ההספק המותקן של המיתקן;
{{ח:תתת|(3)}} מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן;
{{ח:תתת|(4)}} קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או של יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע גושים וחלקות;
{{ח:תתת|(5)}} טווח גודל החיבור ביחידות קו״א והספק המהפכים, (ביחידות קילו־וולט־אמפר), המתאים לטווח הספק המותקן;
{{ח:תתת|(6)}} מיקום נקודת ההתחברות למיתקן;
{{ח:תתת|(7)}} תכנית חשמל חד־קווית המאושרת בידי מהנדס חשמל בעל רישיון מתאים;
{{ח:תתת|(8)}} העמדה כללית בקובץ אוטוקאד בקואורדינאטות של רשת ישראל החדשה, חתכים ומבנה פיקוד עם מידות מיתקן הייצור;
{{ח:תתת|(9)}} תכניות רלוונטיות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתת|(10)}} נתונים מלאים לצורך ביצוע בדיקות דינמיות בהתאם לטופס שמנהל המערכת ימסור למבקש;
{{ח:תתת|(11)}} נתוני אמינות של מיתקן הייצור;
{{ח:תתת|(12)}} תצורת המיתקן והציוד העיקרי שישמש אותו;
{{ח:תתת|(13)}} פרמטרים תפעוליים ומשטרי הפעלה של מיתקן הייצור;
{{ח:תתת|(14)}} נתונים טכניים של יחידות הייצור, בהתאם לדרישות מנהל המערכת;
{{ח:תתת|(15)}} אם מבקש חיבור הצהיר בהצעתו שיש בידו תכנית, יצרף גם תכנית בנייה (גרמושקה) מקורית חתומה בידי רשות הרישוי או העתק חתום ומאושר כנאמן למקור בידיה, עם סימון המבנה או שטח הקרקע שבעבורו מבוקש החיבור; אם טרם ניתן היתר בנייה יצרף העתק צילומי מאושר בידי רשות הרישוי של תשריט המהווה חלק בלתי נפרד מתכנית מיתאר שפורסמה למתן תוקף, עם ציון מראה המקום בילקוט הפרסומים, ואשר מכוחה ניתן להוציא היתר בנייה למיתקן; בתשריט יהיה סימון של מיקומו המתוכנן של המיתקן על המבנה או השטח;
{{ח:תתת|(16)}} תכנית העמדה של תחנת המשנה שאליה יחובר מיתקן הייצור; אם המבקש מתכנן להתחבר לתחנת משנה פרטית – מיקום תחנת המשנה שאליה יחובר המיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי לדרוש בכתב ממבקש החיבור, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור, המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לצורך מתן תשובה לבקשה.

{{ח:סעיף|35מא||תיקון: 15.11.18; תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} '''תשובת מנהל המערכת'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשובת מנהל המערכת לבקשה לבדיקת חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} תשובת מנהל המערכת לבקשה לבדיקת חיבור תינתן תחילה לרשות, במועד האמור בסעיף קטן (4), ולאחר שהרשות הכריזה עליו כמועמד לזכייה בהליך התחרותי – גם לכל אחד ממבקשי החיבור. לעניין אמת מידה זו, מועמד לזכייה בהליך התחרותי הוא מציע שהרשות הכריזה עליו כזוכה והוא טרם העמיד את הערבות הנדרשת לפי אותו הליך תחרותי.
{{ח:תתת|(2)}} התשובה תתייחס לישימות חיבור המיתקן של מבקש החיבור לרשת ההולכה ויכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המבוקש, בהתחשב, בין השאר, בעניינים המפורטים להלן, תוך פירוטם:
{{ח:תתתת|(א)}} דירוג ההצעות שקבעה הרשות בהליך התחרותי. כל מיתקן שלגביו יקבע מנהל המערכת שיש לו היתכנות חיבור, יהווה אילוץ בבחינת יכולת היתכנות החיבור של המיתקנים הכלולים בהצעות המדורגות אחריו;
{{ח:תתתת|(ב)}} טווח ההספק שבין ההספק המוצע של המיתקן להספק המינימלי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועד קבלת ההיתרים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} הנחיות תכנון כלליות בהתאם למאפייני המערכת, לרבות שינויים נדרשים בתכנון המיתקן וסוג הציוד במיתקן;
{{ח:תתתת|(ה)}} לוח הזמנים להשלמת עבודות החיבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} יכולת הוצאת מלוא האנרגיה לרשת, של ההספק ממיתקן הייצור, ויכולת צריכת מלוא ההספק הנדרש מהרשת בהתאמה למאפייני המערכת;
{{ח:תתתת|(ז)}} הצורך בשדרוג רשת החשמל לצורך קליטת מיתקן הייצור ומיתקנים אחרים המתוכננים לקום באזור שבו מבוקש החיבור, לרבות לוחות זמנים להשלמת כל עבודה בנפרד;
{{ח:תתתת|(ח)}} עמידה בקריטריוני התכנון של רשת ההולכה.
{{ח:תתת|(3)}} תשובת מנהל המערכת תהיה חיובית אם אפשר לחבר את המיתקן בטווח ההספק שבין ההספק המוצע של המיתקן להספק המינימלי של המיתקן עד המועד כאמור בהגדרה ”היתכנות חיבור“. בתשובה חיובית יקבע מנהל המערכת לגבי אותו מיתקן את המועד להגשת אישור הפעלה מסחרית ולתחילת הפעלה מסחרית, אשר לא יהיה מוקדם מהמועד שביקש המציע להפעלה מסחרית של המיתקן בבקשתו ולא יהיה מאוחר מהמועד כאמור בהגדרה ”היתכנות החיבור“. כמו כן, בתשובה חיובית יציין מנהל המערכת את ההספק האפשרי המרבי בטווח שמבקש החיבור כלל בבקשתו. הספק זה יהיה ההספק המעודכן של המיתקן, ויכול שיהיה נמוך מההספק המוצע של המיתקן.
{{ח:תתת|(4)}} התשובות של מנהל המערכת לגבי כל הבקשות לבדיקת חיבור יישלחו לרשות בתוך 60 ימי עבודה מיום הגשת כל הבקשות לבדיקת חיבור או ממועד הגשת דרישת מנהל המערכת ממבקש החיבור להמצאת פרטים נוספים, לפי המאוחר מבניהם.
{{ח:תת|(ב)}} '''התחייבות מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} ממועד הגשת הבקשה לבדיקת חיבור וכל עוד לא הכריזה הרשות על הזוכה, רשאי מנהל המערכת לבצע סקרי חיבור נוספים, באישור מראש של הרשות, אשר רשאית לקבוע בין היתר תנאים ואילוצים לביצוע הסקר.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישמור ישמור מקום ברשת לזוכה עד למועד המחייב המרבי למיתקן.

{{ח:סעיף|35מב||תיקון: 15.11.18; תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} '''חיבור מיתקן של זוכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום ראשון בגין חיבור'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ימסור לזוכה חשבון לתשלום מקדמה על חשבון מחיר החיבור, בשיעור 10% ממחיר החיבור בהתאם לתעריף הקבוע בשורה (1) בלוח תעריפים 4.1–1 ”תעריף חיבור ראשון לרשת ההולכה 161 ק״ו“.
{{ח:תת|(ב)}} '''הסכמים, שינויים בבקשה וביצוע עבודות החיבור'''
{{ח:תת}} על חיבור מיתקן של זוכה יחולו אמות המידה המפורטות להלן (להלן – אמות המידה הנוספות), בשינוי זה: במקום ”יצרן“, ”בעל רישיון ייצור“ ו”בעל רישיון מותנה“ יקראו ”זוכה“:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כה|אמת מידה 35כה}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כז|אמת מידה 35כז}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כח|אמת מידה 35כח}}, למעט סעיפים (א), (ב)(1) ו־(ד);
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כט|אמת מידה 35כט}}, למעט סעיף (א)(12) עד (14);
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 35ל|אמת מידה 35ל}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 35לא|אמת מידה 35לא}}, למעט סעיף (ג) שבה.
{{ח:תת|(ג)}} '''חיבור באמצעות תחנת משנה קיימת, או שאינה בבעלות הזוכה'''
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף {{ח:הערה|[צ״ל: באמת מידה]}} 35(לח)(5)}} זוכה רשאי להתקין קווים, שדות או שנאים משותפים לצורך חיבור מיתקניו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף {{ח:הערה|[צ״ל: באמת מידה]}} 35(לח)(5)}} זוכה רשאי להתקין בתחנת משנה של צרכן או של יצרן, בהסכמת הצרכן או היצרן, לפי העניין, קווים, שדות או שנאים לצורך חיבור מיתקנו.
{{ח:תתת|(3)}} זוכה רשאי להקים רשת איסוף בשטח ציבורי המחברת בין המיתקן לבין תחנת המשנה. תכנון והקמת רשת האיסוף יבוצעו באחריות הזוכה ועל חשבונו.
{{ח:תתת|(4)}} ככל שיחובר מיתקן לתחנת משנה שאליה מחובר מיתקן נוסף, יתקין בעל רישיון הולכה מונה ייצור נפרד בנקודת החיבור, בצד המתח הגבוה, של כל המיתקנים המחוברים לתחנת המשנה, נוסף על נקודת המניה, בצד המתח העליון, הקיימת מחוץ לתחנת המשנה. התשלום לכל מיתקן יחושב לפי מכפלת סך האנרגיה המוזרמת מתחנת המשנה, בחלק היחסי של ייצור המיתקן מתוך סך הייצור של המיתקנים המחוברים לתחנת המשנה לפי המדידה בנקודת החיבור, ובתעריף המיתקן.

{{ח:סעיף|35מג||תיקון: 15.11.18, 25.11.20, 27.10.21; תשע״ט־3, תשפ״א־6, תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} '''הפעלה מסחרית ותשלום בעד האנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''מועד ותנאים להפעלה מסחרית של המיתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך קבלת אישור מאת מנהל המערכת להפעלה מסחרית של המיתקן, יגיש הזוכה למנהל המערכת, לפחות 21 ימי עבודה לפני המועד המחייב המרבי, בקשה בצירוף מסמכים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכם לרכישת חשמל (PPA) חתום בידי מבקש החיבור ומנהל המערכת, בנוסח שאישר יושב ראש הרשות (להלן – הסכם הרכישה);
{{ח:תתתת|(ב)}} מסמכים המעידים כי התקנת המיתקן הושלמה;
{{ח:תתתת|(ג)}} פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם הרכישה;
{{ח:תתתת|(ד)}} אישור של מנהל המערכת כי כל בדיקות המיתקן לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}} והתקנות לפיו וכל בדיקות הסנכרון והקבלה הסתיימו בהצלחה;
{{ח:תתתת|(ה)}} היתר הפעלה שנתן מנהל מינהל החשמל למיתקן;
{{ח:תתתת|(ו)}} רישיון ייצור, חתום כדין, שאישרה הרשות;
{{ח:תתתת|(ז)}} כל אישורי הרשויות הנדרשים על פי כל דין לחיבור המיתקן לרשת, לרבות טופס 4 או תעודת גמר למיתקן ולמבנה שעליו הוקם מרשות הרישוי הרלוונטית;
{{ח:תתתת|(ח)}} כל המסמכים הדרושים על פי כל דין ונוהלי מנהל המערכת לצורך ביצוע התשלומים על פי הסכם הרכישה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ייתן אישור בכתב להפעלה מסחרית ויחתום על הסכם הרכישה בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת מלוא המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} לא נתן מנהל המערכת לזוכה אישור בכתב להפעלה מסחרית בתום המועד המחייב המרבי, תהא אשר תהא הסיבה לכך, תפקע תשובתו החיובית של מנהל המערכת, לא ישמור מנהל המערכת מקום ברשת למיתקן הזוכה ולא יאשר לזוכה הפעלה מסחרית, אלא אם כן החליטה הרשות אחרת.
{{ח:תתת|(4)}} אם בעל רישיון הולכה חרג בחיבור המיתקן מהמועד המחייב המרבי, מכל סיבה שהיא, יפנה הזוכה לרשות להארכת המועד המחייב המרבי. אישרה הרשות את הארכת המועד המחייב המרבי – ימשיך בעל רישיון ההולכה בביצוע החיבור.
{{ח:תתת|(5)}} בגין כל יום איחור בחיבור מעבר למועד המחייב, ישלם בעל רישיון הולכה פיצוי לזוכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|אמת מידה 76}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן. לגבי מיתקן המשולב ישירות במקום צרכנות, הצרכן יהיה רשאי להתקזז מול מנהל המערכת על החשמל הנצרך ישירות מהמיתקן, ובמקרה זה מנהל המערכת ישלם לצרכן רק בעבור החשמל המוזרם לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} בעד רכישת החשמל ישלם מנהל המערכת ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–16 תוצאות הליך תחרותי לייצור חשמל במיתקנים סולריים המחוברים לרשת מתח עליון.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(4)}} התעריף האמור ישולם למשך תקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, או 24 שנים ו־11 חודשים ממועד חתימת העסקה הנוגעת לקרקע שעליה יוקם המיתקן בין הזוכה לבין רשות מקרקעי ישראל, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תתת|(5)}} בתום תקופת התשלום האמורה בסעיף (4) לעיל, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} '''ביצוע שינויים במיתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יהיה רשאי לתת אישור מראש ובכתב, בהתאם לאמות המידה שייקבעו מעת לעת, לכל שינוי במיתקן וכל שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, בהספק המותקן שלו, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו.
{{ח:תתת|(2)}} ביצע היצרן שינוי בלא קבלת אישור לפי סעיף קטן (1), תחדל חובת התשלום של מנהל המערכת לפי סעיף {{ח:הערה|[צ״ל: אמת מידה]}} 35מג(ב). ביצע היצרן שינוי באישור בהתאם להוראות סעיף קטן (1), יאשר מנהל המערכת את הפעלתו המסחרית של המיתקן לאחר שנבדק על ידי בודק מוסמך.
{{ח:תתת|(3)}} בוצע במיתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה ליצרן, יחולו {{ח:פנימי|סעיף 16|אמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24 (מועדי תשלום)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: תוספת והחלפת הספק במיתקן פוטו־וולטאי גדול מ־100 קילו וואט בלא הגדלת חיבור|תיקון: תש״ף־11}}

{{ח:סעיף|35מד||תיקון: 2.9.19, 5.8.20; תש״ף־11, תשפ״א־4}}
{{ח:ת}} '''תוספת והחלפת הספק במיתקן פוטו־וולטאי הגדול מ־100 קילו וואט בלא הגדלת חיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מוחלף“ – הספק המודולים שאותם מבקש המבקש להחליף במיתקן בקילו וואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק נוסף“ – הספק המודולים שאותם מבקש המבקש להתקין מעבר להספק פחת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק פחת“ – הספק המחושב לפי הנוסחה שלהלן:
{{ח:תתת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; P_\mathrm{d} = P_\mathrm{o} + P_\mathrm{o1} * (1 - 0.0005)^t &lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; – משך הזמן, בחודשים שלמים, שחלף ממועד ההפעלה המסחרית עד מועד החלפת ההספק; לעניין מניין משך הזמן כאמור, חודש לא שלם שחלפו בו עד 15 ימים יעוגל כלפי מטה, ואילו חודש לא שלם שחלפו בו מעל 15 ימים יעוגל כלפי מעלה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_\mathrm{d}&lt;/math&gt; – הספק הפחת בקילו וואט;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_\mathrm{o}&lt;/math&gt; – ההספק הקיים בניכוי ההספק המוחלף בקילו וואט;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_\mathrm{o1}&lt;/math&gt; – ההספק המוחלף בקילו וואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – בעל מיתקן פוטו־וולטאי בהספק העולה על 100 קילו וואט המבקש מספק שירות חיוני להוסיף או להחליף מודולים במיתקנו בלא הגדלת חיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר“ – בקשה להחליף או להוסיף מודולים במיתקן קיים כך שהספק המודולים לאחר ביצוע ההחלפה עולה על הספק הפחת, בלא תוספת ממיר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר“ – בקשה להחליף או להוסיף מודולים במיתקן קיים כך שהספק המודולים לאחר ביצוע ההחלפה עולה על הספק הפחת, ולהוסיף ממיר למיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להחלפת הספק פחת“ – בקשה להחליף מודולים במיתקן כך שהספק המודולים במיתקן לאחר ביצוע ההחלפה לא יעלה על הספק הפחת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – אם המיתקן המשולב הוא בהספק הקטן מ־16MW – המחלק, ואם המיתקן משולב לצרכן מתח עליון או לתחנת משנה פרטית – מנהל המערכת {{ח:הערה|(בתקופה הקובעת: תפ״ט וינ״מ)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''אישור ספק שירות חיוני'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל מיתקן פוטו־וולטאי בהספק העולה על 100 קילו־וואט המעוניין להוסיף או להחליף מודולים במיתקן, יגיש לספק השירות החיוני בקשה בעניין זה, טרם ההוספה או ההחלפה של המודולים במיתקן (להלן באמת מידה זו – הבקשה).
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יאשר למבקש להוסיף מודולים במיתקן או להחליפם, לפי העניין, בכפוף לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום בעד בדיקת בקשה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יגבה מהמבקש תשלום כקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1, כתנאי לבדיקת הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תנאי סף לבדיקת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים המפורטים להלן כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
{{ח:תתתת|(א)}} המסמכים והנתונים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בפסקאות (א), (ג), (ז), (ט) ו־(יב) לסעיף (ה)(1) לאמת מידה 35כ2}} {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|ובסעיף (ה)(2), למעט פסקה (ג) לאותה אמת מידה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק המוחלף;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההספק הנוסף.
{{ח:תתת|(2)}} אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, הוא יכלול בבקשתו גם את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הספק הממיר הנוסף המבוקש;
{{ח:תתתת|(ב)}} התעריף המבוקש לפי סעיף (ח)(3)(ב).
{{ח:תת|(ה)}} '''הודעה על עמידה בתנאי הסף ובדיקת הבקשה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יודיע למבקש על עמידה בתנאי הסף בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ו) לאמת מידה 35כ2}}, בשינויים המחויבים, ויבדוק את הבקשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ח) לאמת מידה 35כ2}}, בשינוי זה: במקום ”יפתח המחלק תיק עבודה ויבדוק“ יבוא ”יבדוק המחלק“.
{{ח:תת|(ו)}} '''תשובת ספק שירות חיוני'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני ייתן למבקש תשובה חיובית, בכתב, בתוך 21 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה שהבקשה עומדת בתנאי הסף או מיום קבלת הפרטים הנוספים שביקש בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ו)(1) לאמת מידה 35כ2}} במשרדי ספק השירות החיוני, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, ספק שירות חיוני רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות את הבקשה.
{{ח:תת|(ז)}} '''מתן אישור הפעלה מסחרית'''
{{ח:תתת|(1)}} אם המבקש הגיש בקשה להחלפת הספק פחת, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המבקש יבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי חוק החשמל, ויעביר את תוצאות הבדיקה לספק שירות חיוני בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע הבדיקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק שירות חיוני ייתן למבקש אישור בכתב להפעלה מסחרית למודולים שהוחלפו במיתקן, בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הבדיקה.
{{ח:תתת|(2)}} אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק שירות חיוני יעביר למבקש הסכם רכישה מעודכן התואם את התעריף המעודכן לפי סעיף (ח)(2); לעניין זה, ”הסכם רכישה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המבקש יבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי חוק החשמל, ויעביר את תוצאות הבדיקה לספק שירות חיוני בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע הבדיקה;
{{ח:תתתת|(ג)}} ספק שירות חיוני ייתן למבקש אישור בכתב להפעלה מסחרית של המודולים שנוספו למיתקן או שהוחלפו בו, בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הבדיקה והסכם הרכישה החתום על ידי המבקש.
{{ח:תתת|(3)}} אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, יחולו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|אמת מידה 35כ1}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|אמת מידה 35כ3}}, למעט סעיפים (א), (ה) ו־(יא), {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|ואמת מידה 35כ4}}, למעט סעיף (א), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל מקום, במקום ”מחלק“ יקראו ”ספק שירות חיוני“;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|בהגדרה ”שילוב מיתקן“ שבאמת מידה 35כ1}}, בסופה יקראו ”או הוספת ממיר במיתקן ייצור קיים“.
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3), אם המיתקן פועל מכוח רישיון, יתנה ספק שירות חיוני הפעלה מסחרית של המיתקן בהצגת החלטת רשות על עדכון הרישיון בהתאם להספק החדש.
{{ח:תת|(ח)}} '''תעריף'''
{{ח:תתת|(1)}} אם המבקש הגיש בקשה להחלפת הספק פחת, לא יעדכן ספק שירות חיוני את התעריף שלו זכאי המיתקן, ומשך תקופת התעריף לא יוארך.
{{ח:תתת|(2)}} אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר, יעדכן ספק שירות חיוני את התעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהמיתקן, כך שישלם בעד האנרגיה המוזרמת במסגרת ההספק הנוסף את התעריף לפי הוראות לוח תעריפים 6.7–17 ”תעריף למבקש הספק נוסף ללא תוספת ממיר“, ומשך תקופת התעריף לא יוארך.
{{ח:תתת|(3)}} אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, ישלם ספק שירות חיוני תעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהמיתקן בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק שירות חיוני לא יעדכן את התעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהממיר הקיים ומשך תקופת התעריף לא יוארך;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעד האנרגיה המוזרמת מהממיר הנוסף ישלם ספק שירות חיוני תעריף כלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} זכה המבקש, בעצמו או באמצעות אחר, בהליך תחרותי שפרסמה הרשות, והבקשה עומדת בתנאים לזכאות לתעריף שקבעה הרשות לגבי אותו הליך – ישלם ספק שירות חיוני למבקש את התעריף שקבעה הרשות, למשך התקופה שנקבעה לתשלום לגבי אותו הליך תחרותי;
{{ח:תתתתת|(2)}} לא התקיים לגבי המבקש האמור בפסקת משנה (1) – ישלם ספק שירות חיוני תעריף בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7–15, לפי סוג המיתקן המבוקש, למשך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף (ג)(3) באמת מידה 218}}.
{{ח:תת|(ט)}} '''החלפת מיתקן פוטו־וולטאי שהספקו קטן מ־100 קילוואט'''
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור בסעיף (ב)(1) לאמת מידה זו, ספק שירות חיוני יאפשר הגשת בקשה להחלפת הספק פחת גם לצרכנים שברשותם מיתקן פוטו־וולטאי שהספקו קטן מ־100 קילוואט.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לפי אמת מידה זו החלות לגבי בקשה כמשמעותה בסעיף (ב)(1), יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי בקשה כאמור בפסקה (1).

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: אמינות האספקה}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: הפסקות חשמל יזומות}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|בסימן זה}}, ”ספק שירות חיוני“ – לעניין צרכן או יצרן ברשת ההולכה – מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן ברשת החלוקה – מחלק.

{{ח:סעיף|36||תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הפסקת חשמל והפרעה באספקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הפסקת אספקת החשמל'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל למיתקן חשמל המחובר לרשת החשמל במקרים המנויים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם הפסקת החשמל נדרשת לביצוע פעולות הנחוצות למילוי תנאי רישיונו, לרבות פעולות כאמור {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 46|בסעיף 46(א) לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} אם לדעתו הביקוש לחשמל עולה או עשוי לעלות על יכולת האספקה של מיתקני החשמל המחוברים לרשת החשמל, באופן העלול לפגוע בהם;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא נדרש להפסיק את אספקת החשמל לפי הוראות כל דין או רשות מוסמכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''חידוש אספקת החשמל'''
{{ח:תת}} לאחר סיום הפעולות או העילות שהצריכו את הפסקת החשמל, יחדש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל במהירות האפשרית ובהתאם לקבוע באמות מידה אלו.

{{ח:סעיף|37||תיקון: 29.11.05, 6.2.12, 5.8.20, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''הודעה על הפסקת חשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הודעה על הפסקת חשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יודיע לצרכן על כל הפסקת חשמל. ההודעה תכלול את תאריך הפסקת החשמל, שעת תחילתה, שעת סיומה וסיבת ההפסקה. ספק השירות החיוני יעשה כל מאמץ לסיים את הפסקת החשמל מוקדם ככל האפשר.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן מסירת ההודעה'''
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על הפסקת חשמל תימסר בכתב על ידי המחלק ותודבק במקום בולט לעין, בכניסה לכל מבנה שבו נמצא המונה שאליו מתייחסת ההודעה; היו למבנה יותר מכניסה אחת, תודבק ההודעה בכל כניסה.
{{ח:תתת|(2)}} לצרכנים במתח גבוה ובמתח עליון ניתן למסור את ההודעה באמצעי שונה מהאמור בסעיף קטן (1), ובלבד שספק השירות החיוני יוודא כי הצרכן קיבל את ההודעה באמצעות רישום פרטי המסירה, שם מקבל ההודעה ותפקידו.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד מתן ההודעה'''
{{ח:תתת|(1)}} לצרכן שאינו צרכן תעו״ז ולצרכן שבחר בתעריף עומס וזמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|אמות מידה 31(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 31|או 31(ב)}} תימסר ההודעה לא פחות מ־48 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
{{ח:תתת|(2)}} לצרכן תעו״ז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|באמת מידה 31(א)(1)}} תימסר ההודעה לא פחות מ־5 ימי עבודה לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
{{ח:תתת|(3)}} התרחש אירוע שאינו בשליטת ספק השירות החיוני ושבעקבותיו לא ברור אם הפסקה החשמל תתבצע במועדה המתוכנן, רשאי ספק השירות החיוני להשהות את מתן ההודעה עד לא יאוחר מהשעה 12:00 ביום שלפני מועד ההפסקה המתוכנן.
{{ח:תת}} בכל מקרה של הפרת אמת מידה זו ישלם הספק לצרכן את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ד)}} '''הפסקת חשמל ללא הודעה'''
{{ח:תת}} למרות האמור בסעיף (א), ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לפרק זמן שלא יעלה על 60 דקות ללא מתן הודעה, אם יש או עלולה להיות סכנה לגוף או לרכוש או אם הפסקת החשמל נדרשה מטעמים של יעילות וחיסכון.

{{ח:סעיף|38||תיקון: 1.6.03}}
{{ח:ת}} '''הודעה על ביטול הפסקת חשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הודעת ביטול'''
{{ח:תת}} נתן ספק שירות חיוני הודעה על הפסקת חשמל ולאחר מכן החליט על ביטולה, יודיע על כך לצרכן באופן המפורט {{ח:פנימי|סעיף 37|באמת מידה 37(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''מועד מתן ההודעה'''
{{ח:תת}} הודעת הביטול תימסר לצרכן לא פחות מ־24 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
{{ח:תת|(ג)}} '''פטור מהודעת ביטול'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני פטור ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל אם הביטול נבע מסיבות שאין לספק השירות החיוני שליטה עליהן ושאירעו פחות מ־24 שעות ממועד ההפסקה המתוכנן.
{{ח:תת|(ד)}} '''נטל הראיה להוכחת הפטור'''
{{ח:תת}} על ספק השירות החיוני הראיה כי נתקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ג) הפוטרים אותו ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל.

{{ח:סעיף|39||תיקון: 1.6.03, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''הודעה על חידוש אספקת חשמל לאחר הפסקה או הפרעה ממושכת'''
{{ח:תת|(א)}} '''צרכנים המבקשים לא להיות מחוברים לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן מתח גבוה וצרכן מתח עליון המבקש לא להיות מחובר לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת רשאי לדרוש מספק השירות החיוני להודיע לו על חידוש אספקת החשמל למיתקניו. על צרכן המבקש שירות זה, להיות בעלי אמצעים טכניים לניתוק וחיבור לרשת החשמל כך שאספקת החשמל אליו לא תחזור אוטומטית עם חידוש הזרם.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני לא יגבה תשלום בעבור שירות כאמור בסעיף קטן (1).

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: חידוש אספקת חשמל לאחר ניתוק}}

{{ח:סעיף|40|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שיטות אספקה}}

{{ח:סעיף|41||תיקון: 29.11.05, 20.9.07, 22.7.13, 5.8.20, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''איכות חשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''תבחינים למדידת איכות חשמל'''
{{ח:תת}} לצורך בדיקת איכות החשמל ייבחנו, בין היתר, התבחינים המוגדרים להלן:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אי איזון מתחים“ – מצב, במערכת תלת פאזית, שבו ערכי ה־R.M.S של המתחים השלובים או הפרשי המופע בין פאזות סמוכות אינם שווים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הבהוב מתח“ – אי יציבות חשמלית הנגרמת כתוצאה מסדרה של שינויים מחזוריים במעטפת גל המתח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרעות“ – באמת מידה זו, בנוסף לקבוע {{ח:פנימי|פרק א|בפרק א׳}}:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרעה חולפת“ – אירוע שבו מתח האספקה נמוך מ־5% מערכו הנומינאלי לפרק זמן של 20 מילישניות ועד 3 דקות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההספק“ – היחס בין ההספק הפעיל של המתקן (וואט), לבין ההספק המדומה של המתקן (וולט־אמפר);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתח אספקה“ – ערכי R.M.S של המתח בנקודת החיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיוות הרמוני כולל במתח/בזרם“ – היחס באחוזים בין גל המתח/הזרם המעוות לגל המתח/הזרם הבסיסי, והוא שווה לשורש של סכום ריבוע הרמוניות המתח/הזרם הבודדות עד להרמוניה ה־40; הגדרת רמת העיוות ההרמוני הכולל בזרם הינה בהתאם לקשיחות מקור ההספקה בנקודת החיבור (PCC) דוגמת טבלה 10.3 בתקן ישראלי 51900 המפורסם על ידי מכון התקנים הישראלי, כאשר המדד לקשיחות המקור הינו יחס זרם הקצר לזרם העומס ורמת העיוות המותרת באחוזים הינה להרמוניות האי־זוגיות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עליית מתח“ (SWELL) – עלייה רגעית של מתח האספקה מעל 110% מערכו הנקוב לפרק זמן שבין 10 מילישניות לדקה.
{{ח:תת|(ב)}} '''גבולות מתח'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יספק חשמל לצרכניו במצב יציב בגבולות מתח שלא יחרגו מ־‎±10% מהמתחים הנומינליים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח נמוך, מתח ההזנה בין שתי פאזות יהיה 400 וולט;
{{ח:תתת|(2)}} במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח גבוה, יהיה מתח ההזנה 6.3 ק״ו, 11 ק״ו, 12.6 ק״ו, 22 ק״ו או 33 ק״ו, בהתאם למתח הקיים ברשת המתח הגבוה שאליה מחובר הצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח עליון, יהיה מתח ההזנה 110 ק״ו, 160 ק״ו או 400 ק״ו, בהתאם למתח הקיים ברשת מתח עליון שאליה מחובר הצרכן.
{{ח:תת|(ג)}} '''שינויים במתח אספקה'''
{{ח:תת}} ביקש ספק שירות חיוני לשנות את רמת המתח הנומינלי של החשמל המסופק לצרכן, יפעל כאמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יודיע לצרכן ויתאם עמו מראש כל שינוי כאמור, ויאפשר לצרכן להיערך לשינוי בתוך פרק זמן סביר;
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשת יתאים את המיתקן של הצרכן למתח החדש שאותו הוא מבקש לספק;
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יישא בכל העלויות הכרוכות בשינוי המתח והנובעות ממנו, ולא יחייב את הצרכן בכל עלות שהיא, לרבות עלויות בשל שינויים במיתקן שלו.
{{ח:תת|(ד)}} '''תדר אספקה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יספק לצרכניו חשמל בתדר נומינלי של 50 הרץ ובגבולות תדר שבין 47 הרץ ל־52.5 הרץ.
{{ח:תת|(ה)}} '''חיבור מנועים ומכשירים חשמליים'''
{{ח:תתת|(1)}} ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי העולה על 2.5 ק״ו או מכשיר אחר בעל הספק נומינלי העולה על 5.75 ק״ו, יחבר ספק השירות החיוני את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה תלת־פאזית.
{{ח:תתת|(2)}} ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי נמוך מ־2.5 ק״ו, יחבר ספק השירות החיוני רשת את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה חד־פאזית או תלת־פאזית, לפי בחירת הצרכן.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשת לא יחבר לרשת החשמל מיתקן בעל מנוע חד־פאזי בהספק העולה על 2.5 ק״ו או מנוע תלת־פאזי בהספק העולה על 3.7 ק״ו אשר איננו מצויד במתנע מקטין זרם התנעה מתאים.
{{ח:תת|(ו)}} '''איזון פאזות במיתקן של צרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן שמיתקנו מוזן באספקה תלת־פאזית ידאג לאיזון העומס בין הפאזות בכל עת.
{{ח:תתת|(2)}} מצא ספק שירות חיוני רשת חוסר איזון בין הפאזות במיתקן של הצרכן יידע ספק השירות החיוני רשת את הצרכן בכתב, והצרכן יפעל לאיזונן בתוך זמן סביר מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ז)}} '''מקדם הספק'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יביא לידיעת צרכן חדש אשר המונה במיתקן שלו מאפשר מדידת מקדם הספק, בכתב, את דבר קיומו של תעריף חריגה בשל מקדם הספק נמוך, כקבוע בלוח תעריפים 5.7–1, ואת האופן שבו עליו לפעול לצורך שיפור מקדם ההספק.
{{ח:תתת|(2)}} מצא ספק שירות חיוני כי מקדם ההספק במיתקן החשמל של הצרכן נמוך מהקבוע בטבלה שבלוח תעריפים 5.7–1, בהתאם לרמת המתח של הצרכן, יביא לידיעת הצרכן, בכתב, את גודלו של מקדם ההספק שנמדד במיתקן שלו ואת העלות הנוספת שנגרמה לצרכן בשל מקדם הספק נמוך בהתאם למדרגות החיוב המפורטות בלוח תעריפים 5.7–1, ויחייב את הצרכן בתוספת תשלום כקבוע בלוח התעריפים האמור.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשת ימציא לצרכן במסגרת חשבון החשמל, הודעה מפורטת בכתב בדבר חיוב בשל מקדם הספק נמוך.
{{ח:תת|(ח)}} '''ערכים חשמליים ברשת החשמל – חובת ספק שירות חיוני'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יפעיל את רשת החשמל שלו כך שתעמוד בערכים החשמליים הבאים במצטבר:
{{ח:תתת|(1)}} על פי מאפייני מתח חשמל כפי שהם מוגדרים בתקן ישראלי 50160;
{{ח:תתת|(2)}} כאמור בטבלה 1 שבנספח לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(3)}} כאמור בטבלה 2 שבנספח לאמת מידה זו.
{{ח:תת|(ט)}} '''ערכים חשמליים ברשת החשמל – תנאי במתן שירות לצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יוודא שצרכניו אינם חורגים מרמת העיוות ההרמוני בזרם כמפורט בטבלה 3 שבנספח לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מצא ספק שירות חיוני כי צרכן חורג מרמת העיוות ההרמוני כאמור בסעיף קטן (1), יערוך ויגיש לצרכן, עם העתק לראש אגף הנדסה ברשות, דו״ח אשר יתייחס, לכל הפחות, לאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תיאור המיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} פירוט של מיקום ביצוע הניטור. מכשירי המדידה והמועדים שבהם בוצע הניטור;
{{ח:תתתת|(ג)}} פירוט כל הממצאים הרלוונטיים לאיכות חשמל, לרבות: זרם, מתח, אי איזון במתח, הספק, מקדם הספק, תדר, רמת עיוות הרמוני כולל בזרם ובמתח, שקיעות מתח ועליות מתח בצירוף תמונת הגל בנקודות הקריטיות, הרמוניות ואינטר־הרמוניות חורגות במתח ובזרם, רמת הבהוב בטווח הקרוב ובטווח הארוך ותופעות מעבר, אם נדגמו;
{{ח:תתתת|(ד)}} מסקנות והמלצות, בצירוף הודעה לצרכן ובה דרישה לסילוק מקור ההפרעה, ככל שנדרש, בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(י)}} '''שיטת המדידה וסוג מכשיר המדידה'''
{{ח:תתת|(1)}} שיטת מדידת הערכים החשמליים של התבחינים האמורים בסעיף (א), תהיה בהתאם לסעיף 5.2.2.2 בת״י 50160.
{{ח:תתת|(2)}} המכשירים למדידת הערכים החשמליים יהיו בהתאם לחלק 12.43 בתקן ישראלי 961.
{{ח:תת|(יא)}} '''פיצוי צרכן בשל נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות באיכות החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן המבקש פיצוי מספק שירות חיוני על נזק שאירע למכשיר חשמלי שברשותו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 48|לאמת מידה 48 (נזקים למכשיר חשמלי במצב יציב)}}, יגיש לספק השירות החיוני בקשה בכתב בהתאם למפורט {{ח:פנימי|סעיף 49|באמות מידה 49(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 49|ו־49(ג)}}. נוסף על האמור שם יציין הצרכן בבקשתו את הפרטים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} זיהוי מקום הצרכנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} תיאור החריגה מהערכים החשמליים האמורים בסעיף (ח) ומועדי החריגה;
{{ח:תתתת|(ג)}} פרטי המכשיר שפעולתו הופרעה או ניזוקה;
{{ח:תתתת|(ד)}} פרטי איש הקשר לבירור התלונה;
{{ח:תתתת|(ה)}} מידע טכני רלוונטי;
{{ח:תתתת|(ו)}} נתוני מדידות, ככל שיש ברשותו, לרבות ציוד ואופן המדידה.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני יבדוק את מקור ההפרעה שגרמה לנזק. אם לדעת ספק השירות החיוני מקור ההפרעה הינו צד ג׳, יעביר ספק השירות החיוני לצרכן דו״ח המפרט את תוצאות הבדיקה, לרבות נתונים על איכות החשמל ומקור ההפרעה כפי שנרשמו במועד קרות האירוע. אם מקור ההפרעה הינו ברשת של ספק השירות החיוני, יפעל ספק השירות החיוני על פי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 49|באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 41|לאמת מידה 41}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1: מספר שקיעות מתח''' – ערכים שנתיים מרביים של מספר שקיעות המתח ומשכן
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;זמן (במילישניות) ⇦&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;10≤t≤200&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;200&lt;t≤500&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500&lt;t≤1,000&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;1,000&lt;t≤5,000&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;5,000&lt;t≤60,000&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סה״כ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מתח שיורי (אחוזים) ⇩&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;90&gt;u≥80&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;162&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;80&gt;u≥70&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;70&gt;u≥40&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;40&gt;u≥5&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;276&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;353&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''טבלה 2: מספר עליות מתח''' – ערכים שנתיים מרביים של מספר עליות המתח ומשכן
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;זמן (במילישניות) ⇦&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;10≤t≤500&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500&lt;t≤5,000&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;5,000&lt;t≤60,000&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סה״כ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;עליית מתח (באחוזים) ⇩&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;u≥120&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;110&gt;u&gt;120&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''טבלה 3: רמת עיוות הרמוני בזרם''' – אחוז רמת העיוות ההרמוני המרבי בזרם
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;TDD&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מעל 35&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;עד 35&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;עד 23&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;עד 17&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;עד 11&lt;/th&gt;&lt;th&gt;⇨ מספר הרמוניות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;יחס זרמים ⇩&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פחות מ־20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קטן מ־50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קטן מ־100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קטן מ־1000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גדול מ־1000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: השלות}}

{{ח:סעיף|42||תיקון: 29.11.05, 4.11.09, 3.6.13, 23.1.14, 25.12.17, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''השלת תדר'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אינטרוול“ – מקטע המדידה של צריכת האנרגיה במונה בדקות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אינטרוול השלה מלא“ – אינטרוול שלכל אורכו נדרשת הפסקת אספקת החשמל לצרכן כתוצאה מירידת התדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אינטרוול מלא“ – אינטרוול שלכל אורכו לא נעשה ניתוק אוטומטי של מיתקן של צרכן לצורך ייצוב תדר המערכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השלה“ או ”השלת תדר“ – ניתוק אוטומטי של מיתקן של צרכן לצורך ייצוב תדר המערכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן התראה“ – משך הזמן ממועד פניית מנהל המערכת לצרכן בהסדר בבקשה להשלת עומס או מהמועד שעליו הוסכם מראש בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הכניסה להסדר, ועד מועד ההשלה בפועל על פי ההסדר.
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים להשתתפות בהסדר השלת תדר'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יצרף צרכן להסדר השלת תדר, אם מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המיתקן של הצרכן הינו בגודל חיבור מינימאלי של 3 מו״א ומקדם עומס מינימלי של 60% או כל גודל אחר בהתאם לנוסחה הבאה:
{{ח:תתתתת}} 3 מגהוואט ≤ {{שבר|מקדם העומס של הצרכן × גודל חיבור מוזמן|0.6 {{מוקטן|(מקדם העומס הכללי במשק)}}|כיוון=rtl|גודל=100%}}
{{ח:תתתת|(ב)}} לצרכן מספר מיתקנים שאינם עומדים בתנאים בפסקה (א), אך סכום גודל חיבוריהם המצרפי אינו קטן מ־25 מו״א. לצרכן כאמור יתקין ספק השירות החיוני על חשבונו ממסר אחד ויתר הממסרים יותקנו על חשבון הצרכן בהתאם למפרטים המאושרים לספק השירות החיוני.
{{ח:תתתת|(ג)}} הצרכן הגיש בקשה להצטרף להסדר השלת תדר והביע את הסכמתו לתנאי ההסדר על גבי הטופס שבנספח לאמת מידה זו.
{{ח:תתתת|(ד)}} סך גודל החיבורים של צרכנים בהסדר אינו עולה על 600 מו״א.
{{ח:תתתת|(ה)}} אם סך גודל החיבורים של הצרכנים שהגישו בקשות להצטרף להסדר עולה על 600 מו״א, יקבע ספק השירות החיוני את צירופם להסדר השלת תדר לפי התועלת המרבית בהתאם לנוסחה שבפסקה (א).
{{ח:תתת|(2)}} חדל מלהתקיים בצרכן תנאי להצטרפות להסדר, רשאי ספק השירות החיוני לבטל את ההסדר עם הצרכן באופן מיידי.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני יודיע בכתב לצרכן על אישור בקשתו או דחייתה, ואם דחה את הבקשה – יפרט את נימוקיו.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן שבקשתו נדחתה רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעת הדחייה מספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(5)}} נמצא צרכן זכאי להחלת תעריף השלת תדר, תחול זכאותו מיום 1 לחודש העוקב ממועד אישור זכאותו עד להשלמת 12 חודשים קלנדריים מלאים (להלן – שנה).
{{ח:תת|(ב)}} '''ממסר תדר'''
{{ח:תתת|(1)}} בכפוף לאמור בסעיף (א)(1)(ב), ספק השירות החיוני יתקין, על חשבונו, ממסר תדר כנדרש להפעלת הסדר ההשלה במקום הצרכנות, ויהיה אחראי לתחזוקתו השוטפת; אולם אם ההתקנה מתבצעת במיתקן הצרכן והספק מתקשה, מטעמים הקשורים במיתקן, להתקין את ממסר התדר, יתקין אותו הצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} פרק הזמן לטיפול בשילוב הצרכן בהסדר לא יעלה על שלושה חודשים ממועד הגשת בקשתו של צרכן.
{{ח:תת|(ג)}} '''מסלולי הפסקת אספקת החשמל לצרכן שהצטרף להסדר השלת תדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן שהצטרף להסדר השלת תדר (להלן – צרכן בהסדר), יבחר, לפי העדפתו, באחד מן המסלולים המפורטים להלן, ומנהל המערכת יהיה רשאי, ללא מתן הודעה מראש, להפסיק את אספקת החשמל לצרכן לפי אותו מסלול ובכפוף לשיקולים תפעוליים של מנהל המערכת:
{{ח:תתתת|(א)}} מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 15 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ־30 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 10 דקות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 12 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ־24 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 15 דקות;
{{ח:תתתת|(ג)}} מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 9 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ־18 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 20 דקות;
{{ח:תתת}} ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לצרכן שבהסדר מעבר לקבוע במסלול שבחר, אם הצרכן הסכים לכך בכתב.
{{ח:תתת|(2)}} בנוסף לבחירת מסלול אחד מבין המסלולים הקבועים בסעיף קטן (1), רשאי הצרכן להצטרף למסלול השלה משלים (להלן – המסלול המשלים) בתנאים המפורטים להלן, ובלבד שיובטח רצף של ניתוק המיתקן של הצרכן מתחילת כל אירוע השלה עד סופו:
{{ח:תתתת|(א)}} אספקת החשמל תופסק עד 4 פעמים נוספות בשנה, ותחודש בתוך 60 דקות.
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק השירות החיוני ישלם לצרכן במסלול המשלים תעריף שיחושב לפי הנוסחה {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבסעיף (ז) לאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}}, על פי זמן התראה של פחות מחצי שעה.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן בהסדר רשאי לדרוש תאום חידוש אספקת החשמל; הצרכן לא יישא בתוספת תשלום בשל דרישה זו.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי־שעתית של המספק.
{{ח:תתת|(5)}} ספק השירות החיוני לא ישלם לצרכן כפל תשלומים בעד אירועי השלה חופפים, של הסדר לפי אמת מידה זו עם הסדרי השלה אחרים; במקרה של אירועי השלה חופפים כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום לפי תעריף ההשלה לאנרגיה הגבוה מבין תעריפי ההשלה שנקבעו בהסדרים החלים על אותם אירועי השלה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום לצרכן שבהסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישלם לצרכן בהסדר, בשל כל אירוע השלה, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.1–2 (להלן – לוח 9.1–2) לכל קוט״ש מושל, אשר יחושב לפי הנוסחה הזו:
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt; Q = T \times \left( \mathit{BPc} - \mathit{FRPc} \right) &lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;Q&lt;/math&gt; – סך הקוט״ש המושל לתשלום;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; – מספר הדקות בהתאם למסלול ההשלה של הלקוח;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{BPc}&lt;/math&gt; – ממוצע האנרגיה הנצרכת לדקה לאורך האינטרוולים המלאים בהתאם למסלול הלקוח – 10, 15 או 20 דקות טרום ביצוע ההשלה; המדידה מתבצעת בסוף כל אינטרוול;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{FRPc}&lt;/math&gt; – ממוצע האנרגיה הנצרכת לדקה לאורך אינטרוולי ההשלה המלאים בהתאם למסלול הלקוח – בזמן ביצוע ההשלה, לפי מדידה שבוצעה בסוף כל אינטרוול.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן בהסדר לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) אם הוא השיל את מיתקן הצריכה שבהסדר למשך פרק זמן קטן מהקבוע במסלול ההשלה שבו בחר, שלא בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(4)}} מבלי לגרוע מהאמור לעיל, בשל כל השלה חריגה ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר תשלום הגבוה ב־10% מהתשלום הקבוע בסעיף קטן (1); לעניין זה, ”השלה חריגה“ – השלה מעבר לממוצע ההפסקות התלת־שנתי או מעבר לכפל ההשלות השנתי המותר על פי המסלול שבחר הצרכן.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הושל לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת ההשלה היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי־שעתית.
{{ח:תתת|(6)}} ספק שירות חיוני יתחייב לתשלום לצרכן שהצטרף להסדר במהלך שנה קלנדרית בעבור ההיקף המינימאלי של מספר הדקות כקבוע בלוח 9.1–2 אשר יחושבו באופן יחסי למועד כניסתו להסדר.
{{ח:תתת|(7)}} במקרה של אי הפעלת ההסדר בהיקף המינימאלי ישלם ספק שירות חיוני לצרכן בהסדר את התעריף המופיע בלוח 9.1–2.
{{ח:תתת|(8)}} מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
{{ח:תת|(ה)}} '''רמת אמינות בהסדר השלת תדר'''
{{ח:תתת|(1)}} כל צרכן בהסדר זכאי לרמת אמינות במונחי דקות אי אספקה שלא תעלה על 600 דקות אי אספקה נצברות בשנה. לעניין זה יימנו דקות אי אספקה מכל סיבה שהיא, לרבות אי אספקה הנובעת מהשלת עומס במסגרת ההסדר, ולמעט הפסקות יזומות הנערכות לבקשת הצרכן או הפסקות יזומות למטרות תחזוקה כאשר הצרכן הינו על הקו.
{{ח:תתת|(2)}} חודשה אספקת החשמל בתאום עם הצרכן כאמור בסעיף (ג)(3), יראו לעניין סעיף (א)(1)(א) את דקות אי האספקה כאילו נעשה החיבור באופן אוטומטי.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשאי להפנות לרשות בקשה שלא להביא במניין הדקות כאמור בסעיף (א)(1)(א) דקות אי אספקה שנבעו מאירועים שאושרו על ידי הרשות, בדיעבד, כחריגים.
{{ח:תתת|(4)}} ספק שירות חיוני ישלם לצרכן בהסדר בגין דקות אי אספקה החורגות מהאמור בסעיף קטן (1) תשלום כקבוע בלוח 9.1–2 בגין אי עמידה ברמת אמינות של 600 דקות אי אספקה.
{{ח:תתת|(5)}} ספק השירות החיוני יעביר לכל צרכן שחל עליו תעריף השלת תת־תדר בשנה מסוימת דיווח דקות אי אספקה כאמור בסעיף קטן (1), לא יאוחר מ־1 במרץ של השנה שאחריה.
{{ח:תת|(ו)}} '''השלה והתקנה שנעשו באופן תקין'''
{{ח:תת}} צרכן לא יזוכה בגין כל נזק אם ההשלה והתקנת הממסר נעשו באופן תקין.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 42|לאמת מידה 42}} {{ש}} טופס בקשה להצטרף להסדר השלת תדר והסכמה לתנאי ההסדר'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף|43||תיקון: 23.4.07, 1.6.08, 23.4.12, 16.7.12, 3.6.13, 23.1.14, 1.5.14, 25.12.17, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים'''
{{ח:תת|(א)}} באמת מידה זו:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גנראטור“ – גנראטור חירום המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת החשמל בעת הפסקה של אספקת החשמל.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסדר“ – ההסדר להפחתת צריכת חשמל מרשת החשמל בעת שיא ביקוש או צורך חיוני אחר של רשת החשמל, באמצעות השלה יזומה מהרשת והפעלת גנראטור, לפי אמת מידה זו.
{{ח:תת|(ב)}} '''זכאות להצטרף להסדר'''
{{ח:תת}} רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר, צרכן שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן מחובר לרשת החשמל;
{{ח:תתת|(2)}} ברשות הצרכן גנראטור בהספק שבין 250 קוו״א ל־5 מוו״א;
{{ח:תתת|(3)}} לצרכן יש היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}} להפעלת הגנראטור, וכן חתם על התצהיר שבנספח לאמת מידה זו. לדרישת ספק השירות החיוני יציג לו הצרכן את ההיתרים האמורים בתצהיר;
{{ח:תתת|(4)}} הצרכן איננו בעל רישיון ייצור או רישיון הספקה;
{{ח:תתת|(5)}} הצרכן חתם על התחייבות להפעיל את הגנראטור בהיקף שלא יעלה על 100 שעות לשנה, בהתאם לדרישת ספק השירות החיוני אשר תימסר לצרכן בהתראה של 4 שעות מראש באמצעות טלפון, פקסימיליה, או דואר אלקטרוני או בכל דרך אחרת שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
{{ח:תת|(ג)}} '''בקשה להצטרפות להסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן המעוניין להצטרף להסדר יפנה לספק השירות החיוני בבקשה בכתב, שאליה יצרף את ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם הצרכן וכתובתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטי קשר – כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
{{ח:תתתת|(ד)}} גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
{{ח:תתתת|(ה)}} ההספק הנקוב של הגנראטור;
{{ח:תתתת|(ו)}} המספק שממנו הוא מקבל שירות;
{{ח:תתתת|(ז)}} אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
{{ח:תתתת|(ח)}} שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת, אם קיים סנכרון כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהצטרפות הצרכן להסדר כדי להטיל אחריות על ספק השירות החיוני בשל הפעלת הגנראטור בידי הצרכן במסגרת ההסדר.
{{ח:תת|(ד)}} '''התקנת מונה רציף אצל הצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא ספק השירות החיוני כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב), יודיע על כך לצרכן ויתקין אצל הצרכן, בתוך 14 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת הצרכן במשרדיו, מונה רציף המאפשר קריאה מרחוק באמצעות קו טלפון, בכפוף לתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} המונה יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונה יבוצעו על ידי הצרכן ועל חשבונו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
{{ח:תתת|(2)}} הותקן מונה כאמור, יאשר ספק השירות החיוני את תקינותו ואת השימוש בו לצורך השתתפות בהסדר.
{{ח:תת|(ה)}} '''מועד ההצטרפות להסדר ותקופתו'''
{{ח:תתת|(1)}} מועד צירופו של הצרכן להסדר ייחשב מועד התקנת המונה אצל הצרכן או יום אישור המונה המותקן אצל הצרכן, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תתת|(2)}} ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד ספק השירות החיוני לא ביטל את ההשתתפות הצרכן בהסדר כאמור בסעיף (ו) או הצרכן לא הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יא).
{{ח:תת|(ו)}} '''דחיית בקשה וביטול השתתפות'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל את השתתפות הצרכן בהסדר, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב).
{{ח:תתת|(2)}} חריגה של עד 10% מסך השעות האמור בסעיף (ב)(5), לא תיחשב כעילה לביטול ההשתתפות על ידי ספק השירות החיוני. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במנין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת להפעלת הצרכן בהסדר לפי סעיף (ח)(1).
{{ח:תתת|(3)}} דחה ספק השירות החיוני בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול השתתפות הצרכן בהסדר, יפרט הספק בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול השתתפותו בהסדר, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות, והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(5)}} הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך ספק השירות החיוני לצרכן בכתב וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
{{ח:תת|(ז)}} '''היקף הפעלת ההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} ראה מנהל המערכת כי צפוי צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה לרשות החשמל לקבלת אישור להרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר מבעוד מועד.
{{ח:תתת|(2)}} אישרה הרשות תוספת להיקף השעות הקבוע כאמור, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בעד תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (ח).
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי־שעתית של המספק.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת רשאי להפעיל צרכן בהסדר למשך זמן שבין שעתיים לארבע שעות בכל אירוע.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי־שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות שלו לפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי־שעתית שלהם.
{{ח:תת|(ח)}} '''תעריפים להשלה בזמן אמת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יתחייב כלפי צרכן בהסדר על הפעלת הגנראטור במשך מספר שעות בשנה בהתאם למשך ההתראה המבוקש על ידי הצרכן על פי לוח 9.2–2 הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 47א|בסעיף (ז) באמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}} (להלן – לוח 9.2–2). הפעלת הגנראטור תהיה על פי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל המערכת. הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעליהן התחייב בשנה, ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע ממנהל המערכת להורות לצרכן להפעיל את הגנראטור במשך 100 שעות בשנה בהתאם להתחייבות הצרכן האמורה בסעיף (ב)(5).
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ינכה את השעות בהן נדרש הצרכן להפעיל גנראטור או חלק מהן, מתוך סך שעות ההפעלה שעליהן התחייב מנהל המערכת, אם הצרכן לא נענה להוראת מנהל המערכת לפי אמת מידה זו או נענה לה באופן חלקי.
{{ח:תתת|(3)}} בשעות שבהן דרש מנהל המערכת הפעלת הגנראטור, יהיה הצרכן זכאי לתעריף עבור כל קוט״ש מיוצר בגנראטור, בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות).
{{ח:תתת|(4)}} התעריף יחושב כמכפלת מספר הקוט״שים שיוצרו כפול התעריף האמור בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(5)}} צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ־4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 הכלול בהסדר {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}} ויהיה זכאי לתעריף {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה}}. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר, ישלם למנהל המערכת תשלומים כדלקמן:
{{ח:תתתת|(א)}} אם q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה (⍺ &gt; 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
{{ח:תתת|(6)}} תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור, או הפעלתו לאחר זמן ההתראה עליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות בהן לא הופעל הגנראטור.
{{ח:תתת|(7)}} מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(י)}} '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
{{ח:תת}} חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
{{ח:תת|(יא)}} '''פרישה מן ההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב לספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(2)}} הודיע צרכן על רצונו לפרוש מן ההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונה שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדיו.
{{ח:תתת|(3)}} יום הסרת המונה, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת מונה והתקנתו כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ש}} תצהיר על החזקת ההיתרים להפעלת גנראטור'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף|44|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|45|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|45א|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|46||תיקון: 23.4.12, 16.7.12, 23.1.14, 1.5.14, 25.12.17, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים ומכירת אנרגיה לרשת'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גנראטור בהסדר“ או ”הגנראטור“ – גנראטור המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת ספק השירות החיוני בעת הפסקתה, לרבות גנראטור של יצרן עצמי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסדר“ – הסדר לניהול צריכת חשמל מהרשת בעת מחסור, על ידי הפעלת גנראטור מסונכרן לרשת והזרמת אנרגיה לרשת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן עצמי“ – בעל רישיון ייצור עצמי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לוח 9.2–2“ – לוח 9.2–2 הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 47א|בסעיף (ז) שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן בהסדר“ או ”הצרכן“ – צרכן בעל גנרטור בהסדר.
{{ח:תת|(ב)}} '''עיקרי ההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} מיתקני הצריכה והייצור של צרכן בהסדר יהיו מסונכרנים לרשת ויאפשרו להפחית צריכה מהרשת או להזרים עודפי אנרגיה לרשת, בהתאם להוראות מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל בסולר, להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של עד 100 שעות בשנה בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2–2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי להקטין את הצריכה נטו מהרשת, על ידי הגדלת הייצור העצמי או הקטנת הצריכה העצמית, בהיקף כולל של מספר שעות בשנה, בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2–2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(4)}} הקטנת הצריכה נטו מהרשת תחושב על פי היקף הצריכה מהרשת והייצור העצמי משעת הפעלת ההסדר ועד לסיומה בהתאם להוראת מנהל המערכת, ולצורך התחשבנות היא תושווה לממוצע הצריכה מהרשת והייצור העצמי באותם מש״בים בחמשת ימי העבודה שקדמו למועד ההפעלה.
{{ח:תתת|(5)}} הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור, או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעליו התחייב מנהל המערכת בשנה, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות האמור ובהתאם לקבוע בסעיף (י).
{{ח:תתת|(6)}} ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בהסדר ארבע שעות מראש על מועד הפעלת הגנראטור באמצעות טלפון, פקסימיליה, דואר אלקטרוני או בכל דרך שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
{{ח:תתת|(7)}} משך הזמן של כל הפעלה של הגנראטור בהסדר על פי הוראת מנהל המערכת לא יעלה על 4 שעות רצופות ולא יקטן משעתיים. בשל צורך מיוחד של המערכת רשאי מנהל המערכת להורות לצרכן בהסדר להפעיל את הגנראטור עד לשמונה שעות רצופות, ובלבד שהצרכן הסכים לכך.
{{ח:תתת|(8)}} הוראות אמת מידה זו יגברו על כל הוראה סותרת אחרת בהסכם שנחתם בין הצרכן לבין ספק שירות חיוני למכירת אנרגיה מגנראטור לרשת.
{{ח:תתת|(9)}} ראה מנהל המערכת צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת לרשות, מבעוד מועד, לקבלת אישור לגבי ההסדר התעריפי בשל הרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר.
{{ח:תתת|(10)}} אישרה הרשות תוספת להיקף השעות האמור בסעיף קטן (9), רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בשל תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (י), לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} '''זכאות צרכן להצטרף להסדר'''
{{ח:תת}} צרכן רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר אם מתקיימים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן מחובר לרשת החשמל של ספק השירות החיוני, ואם הוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי – יהיה מחובר לרשת המתח העליון;
{{ח:תתת|(2)}} ברשות הצרכן גנראטור בהספק העולה על 500 קו״א;
{{ח:תתת|(3)}} ברשות הצרכן היתרים כדין להפעלת הגנראטור נשוא ההסדר, לרבות היתר להפעלת גנראטור לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}}.
{{ח:תתת|(4)}} הצרכן ומנהל המערכת חתמו על הסכם להפעלת הגנראטור בהתאם לאמור באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(5)}} ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד לא בוטלה על ידי מנהל המערכת כאמור בסעיף (ח) או הצרכן הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יג).
{{ח:תתת|(6)}} הצרכן אינו משתתף בהסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|אמת מידה 43 (השלה יזומה באמצעות גנראטורים עצמיים)}} או בהסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 47א|אמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''הגשת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב, שאליה יצורפו העתקים מן ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם הצרכן וכתובתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטי קשר – כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
{{ח:תתתת|(ד)}} גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת של ספק השירות החיוני ולרשת של היצרן העצמי;
{{ח:תתתת|(ה)}} ההספק הנקוב של הגנראטור;
{{ח:תתתת|(ו)}} סוג הדלק שבו מופעל הגנראטור;
{{ח:תתתת|(ז)}} פירוט אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
{{ח:תתתת|(ח)}} שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת;
{{ח:תתתת|(ט)}} לגבי צרכנים בעלי גנראטורים המופעלים במזוט או בגז טבעי – היקף ההפחתה המרבי של ההספק שלו יכול הצרכן להתחייב בהודעה מוקדמת של 4 שעות על ידי מנהל המערכת, אשר לא יעלה על הספק הצריכה המרבי של הצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהצטרפות צרכן להסדר כדי להטיל אחריות על מנהל המערכת בשל הפעלת הגנראטור על ידי הצרכן בהסדר.
{{ח:תת|(ה)}} '''התקנת מונים אצל הצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא מנהל המערכת כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), יודיע על כך לצרכן וספק השירות החיוני יתקין מונים אצל הצרכן בהקדם ועד לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת פניית הצרכן במשרדי ספק השירות החיוני, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מונה ייצור רציף המאפשר קריאה מרחוק באמצעות קו טלפון, אשר יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן או של היצרן העצמי, לפי העניין.
{{ח:תתתת|(ב)}} מונה צריכה אשר יותקן בנקודת חיבור המיתקן הפרטי של הצרכן לרשת החשמל וימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונים יבוצעו בידי הצרכן ועל חשבונו.
{{ח:תתת|(3)}} הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
{{ח:תת|(ו)}} '''התקנת מערכות הגנה ותקשורת'''
{{ח:תתת|(1)}} לדרישת ספק השירות החיוני, צרכן בהסדר יתקין על חשבונו מערכות הגנה על הרשת ועל המתקן הפרטי שלו, מערכות סנכרון ומערכות תקשורת הנשלטות מרחוק על ידי ספק השירות החיוני. המערכות יותקנו על פי הקבוע בכל דין ועל פי התקנים המקובלים אצל ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני רשאי לעשות שימוש במערכות ההגנה, הסנכרון והתקשורת האמורות בסעיף קטן (1), בהתאם לצרכי המערכת ועל פי שיקול דעתו הבלעדי. הצרכן לא יהא זכאי לקבלת תשלומים לפי אמת מידה זו במקרה שבו הגנראטור לא פעל כתוצאה מהפעלת מערכות ההגנה.
{{ח:תת|(ז)}} '''מועד ההצטרפות להסדר'''
{{ח:תת}} יום התקנת המונים אצל הצרכן או יום אישור המונים המותקנים אצל הצרכן, לפי העניין, ייחשב ליום צירופו של הצרכן להסדר.
{{ח:תת|(ח)}} '''דחיית בקשה וביטול התקשרות'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל התקשרות בהסדר עם צרכן, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיפים (ב) ו־(ג).
{{ח:תתת|(2)}} חריגה של עד 10% מ־100 השעות האמורות בסעיף (ב)(2) לצרכן בעל גנראטור המופעל בסולר, לא תיחשב כעילה לביטול ההתקשרות על ידי מנהל המערכת. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במניין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת להפעלת הצרכן בהסדר. אם הגנראטור בהסדר מופעל במזוט או בסולר כדלק חלופי, חריגה של יותר מפעמיים בשנה מה וראות מנהל המערכת תהיה עילה לביטול ההתקשרות.
{{ח:תתת|(3)}} דחה מנהל המערכת בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול ההתקשרות עימו בהסדר, יפרט בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול ההתקשרות. צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול ההתקשרות עימו, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את מנהל המערכת. הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך מנהל המערכת לצרכן בכתב, וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
{{ח:תת|(ט)}} '''הגשת תוכנית בדבר הייצור והצריכה המשוערים על ידי צרכן בהסדר שברשותו גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי יגיש למנהל המערכת, בכל יום עד השעה 12:00, הערכה להיקף הצריכה והייצור העצמי הצפויים במתקניו ליום שתחילתו בשעה 6:00 למחרת.
{{ח:תתת|(2)}} התוכנית תוגש לכל חצי שעה ותיערך במתכונת שיקבע מנהל המערכת.
{{ח:תת|(י)}} '''תשלומים'''
{{ח:תת}} על צרכן שצורף להסדר יחול הסדר תשלומים זה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום לכל קוט״ש המיוצר לצריכה עצמית בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור לצריכה עצמית בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 4 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־5 שעות ועד 4 שעות).
{{ח:תתת|(2)}} תשלום לכל קוט״ש המועבר לרשת והמיוצר בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור ומוזרמת לרשת בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות) ותעריף הייצור המשוקלל בנוסחה יהיה שווה לאפס.
{{ח:תתת|(3)}} תשלום בעד צריכה עצמית מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת באמצעות צריכה עצמית מהגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות).
{{ח:תתת|(4)}} תשלום בעד העברת אנרגיה לרשת מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת על ידי העברת אנרגיה לרשת באמצעות הגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות), בניכוי 0.6 ש״ח לקוט״ש אם הגנראטור מופעל במזוט, ובניכוי 0.8 ש״ח לקוט״ש אם הגנראטור מופעל בגז טבעי.
{{ח:תתת|(5)}} צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ־4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}} ויהיה זכאי לתעריף {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה}}. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר לפי סעיף קטן זה, ישלם למנהל המערכת תשלומים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} אם q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
{{ח:תתתת|(א)}} אם q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה אחת (⍺ &gt; 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
{{ח:תתת|(6)}} תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור או הפעלתו לאחר זמן ההתראה שעליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות שבהן לא הופעל הגנראטור.
{{ח:תתת|(7)}} תשלום בעד אי מתן הוראה להפעלת גנראטור או בעד אי מתן הוראה להפחית את הפער בין צריכה לייצור: בעד השעות המשלימות למספר השעות השנתיות בהתאם לזמן ההתראה שבו בחר הצרכן, שבהן לא הורה מנהל המערכת לצרכן להפעיל את הגנראטור או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, יהיה הצרכן זכאי לתשלום שהוא סכום מכפלת מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור, בגובה התשלום הממוצע לשעה ששולם לצרכן בשנה הקלנדרית במסגרת ההסדר.
{{ח:תתת|(8)}} התשלומים האמורים יבוצעו בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים בישראל מזמן לזמן.
{{ח:תתת|(9)}} מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
{{ח:תתת|(10)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות שלו לפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי־שעתית שלהם.
{{ח:תת|(יא)}} '''תשלום לצרכן בהסדר'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית. בהמלצת החשבון הנשלחת לצרכן הכלול בהסדר, יציין מנהל המערכת את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך האנרגיה בקוט״ש שנצרכה מהרשת;
{{ח:תתת|(2)}} סך האנרגיה בקוט״ש שייצר הגנראטור;
{{ח:תתת|(3)}} סך הפער בין הצריכה לייצור בקוט״ש בעת מתן ההודעה על ידי מנהל המערכת לצרכן בעל גנראטור מופעל במזוט או בגז (בהודעה המוקדמת של ארבע שעות);
{{ח:תתת|(4)}} סך ההפחתה בפער שבין הצריכה לייצור בקוט״ש בשעות מימוש ההסדר;
{{ח:תתת|(5)}} סך הפער בין הצריכה לייצור הממוצע במהלך חמשת ימי העבודה שקדמו למתן ההודעה על ידי מנהל המערכת;
{{ח:תתת|(6)}} הסכום שיופחת כתוצאה מהפעלת תעריף התמריץ לגבי כל שעה שבה ייצר הגנראטור אנרגיה חלופית לצריכה מהרשת או שנעשתה בו הפחתה של הפער בין הצריכה לייצור של הצרכן;
{{ח:תת|(יב)}} '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
{{ח:תת}} חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
{{ח:תת|(יג)}} '''פרישה מההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב למנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} הודיע צרכן על רצונו לפרוש מההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונים שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדי הספק.
{{ח:תתת|(3)}} יום הסרת המונים, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת המונים והתקנתם כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.

{{ח:סעיף|47||תיקון: 28.5.12, 25.12.17}}
{{ח:ת}} '''הסדר צרכנות חכמה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע מחסור“ – מקרה שבו הורה מנהל המערכת לצרכן בהסדר להפחית צריכה לצורך מניעת אי אספקת חשמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסדר“ – הסדר השלת צרכנים באירוע מחסור בתוך מיתקנו הפרטי של הצרכן, בהיקף מצטבר שלא יעלה על 700 מ״ו נומינאליים, כמפורט באמת מידה זו.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק הבסיס השעתי“ – הספק ממוצע שעתי של שלושת ימי הצריכה הגבוהים ביותר מתוך עשרת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות; במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השלה“ – הפחתה חלקית בצריכת החשמל של צרכן בהסדר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקן להפחתת צריכה“ – אמצעי לקריאה רציפה ולהפחתת צריכה, המחובר למכשיר צריכה של צרכן הרשום אצל צרכן מאגד לצורך השתתפות בהסדר, אשר עומד ברמת דיוק ותקינות הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 15|באמת מידה 15(ד)}}.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – צרכן רשום המחויב בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|באמת מידה 31(א)(1)}} שהמונה שלו פתוח לקריאה רציפה (להלן – צרכן תעו״ז) או צרכן מאגד, לפי העניין.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן מְאַגֵד“ – תאגיד רשום המייצג קבוצה של צרכנים רשומים, לרבות צרכנים של יצרנים פרטיים, לצורך השתתפות בהסדר השלה; צרכן מאגד יכול לייצג צרכני תעו״ז בתעריף מכירה מרוכזת או בתעריפים אחידים; ספק שירות חיוני, לרבות מחלק היסטורי, לא ייחשב צרכן מאגד.
{{ח:תת|(ב)}} '''עיקרי ההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן שהצטרף להסדר זכאי לתעריף בעד כל קוט״ש שהשיל מהספק הבסיס השעתי שלו בעת אירוע השלה.
{{ח:תתת|(2)}} הספק בסיס שעתי לצורך התחשבנות יימדד באמצעות מונה רציף המותקן בכניסה למקום הצרכנות; לא קיים מונה רציף בכניסה למקום הצרכנות, יימדד הספק הבסיס השעתי באמצעות ההתקן להפחתת צריכה.
{{ח:תתת|(3)}} התעריף עבור השלה מותנה בכך שההספק השעתי בפועל של הצרכן לא יעלה על הספק הבסיס השעתי בכל שעה משעות אירוע ההשלה.
{{ח:תתת|(4)}} סך ההשלה וסך התשלום שישולם לצרכן יחושבו בנפרד לגבי כל שעה משעות אירוע ההשלה, בהתייחס להספק הבסיס השעתי בשעות המקבילות, ובלבד שהצריכה הופחתה בהתאם לתנאי ההסדר בכל שעה משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר.
{{ח:תתת|(5)}} בשנה הראשונה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן שבהסדר בעבור 100 שעות הפעלה. בשנה השנייה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 100 שעות הפעלה, ובשנה השלישית ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 60 שעות הפעלה.
{{ח:תתת|(6)}} הצרכן יהיה חייב להשיל הספק במתקנו בהיקף כולל של 90% משעות ההפעלה השנתיות לפחות, ככל שיידרש, על פי הוראת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(7)}} ספק השירות החיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו, 24 שעות לפחות לפני קרות אירוע השלה, צפי לתחילתו ולמשכו של האירוע.
{{ח:תתת|(8)}} ספק השירות החיוני יודיע לצרכן שהצטרף להסדר על אירוע השלה ארבע שעות לפחות לפני תחילת האירוע ואת משכו הצפוי של האירוע.
{{ח:תתת|(9)}} משך כל אירוע ההשלה בפועל לא יעלה על ארבע שעות רצופות.
{{ח:תתת|(10)}} ראה מנהל המערכת צורך להפעיל את ההסדר ביותר מ־100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת מבעוד מועד לרשות לקבלת אישור לתוספת שעות ההפעלה שבהסדר.
{{ח:תתת|(11)}} אישרה הרשות תוספת לשעות ההפעלה, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת ההסדר בהיקף תוספת השעות שאישרה הרשות.
{{ח:תתת|(12)}} בגין תוספת שעות ההפעלה ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר תעריף כאמור בסעיף (ט)(3).
{{ח:תת|(ג)}} '''זכאות להצטרף להסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יצרף להסדר צרכן שביקש להצטרף להסדר ובלבד שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} צרכן התעו״ז או הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, מחוברים לרשת החשמל של ספק השירות החיוני;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצרכן התחייב בכתב להשיל במסגרת ההסדר 20% לפחות מהספק הבסיס השעתי שלו;
{{ח:תתתת|(ג)}} צרכן התעו״ז או הצר כנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, אינם רשומים אצל ספק השירות החיוני בהסדר השלה אחר, למעט הסדר השלת תדר;
{{ח:תתתת|(ד)}} הצרכן הוא צרכן תעו״ז בעל מונה רציף או צרכן מאגד; אין באמור כדי למנוע מצרכן תעו״ז בעל מונה רציף להצטרף להסדר באמצעות צרכן מאגד;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצרכן חתם על טופס הצטרפות להסדר כקבוע בנספח לאמת מידה זו, לתקופה של שנה; ההתקשרות תתחדש באופן אוטומטי לתקופות נוספות של שנה בכל פעם, אלא אם כן התקיימו התנאים להפסקתה כאמור באמת מידה זו;
{{ח:תתתת|(ו)}} סך ההספק שבהסדר לא עלה על 700 מ״ו נומינאליים.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן מאגד לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בידי הצרכן המאגד מסמכים חתומים מטעם צרכני ספק השירות החיוני או צרכנים פרטיים המסמיכים אותו לייצגם כלפי ספק השירות החיוני לצורך הסדר זה (להלן – מסמכי הצטרפות);
{{ח:תתתת|(ב)}} סך הספק הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד לא יפחת בשום שלב מ־20 מגה וולט אמפר;
{{ח:תתתת|(ג)}} יכולת ההשלה האפקטיבית המינימאלית של כלל הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד היא 3 מגוו״ט;
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן תעו״ז לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} סך הצריכה בשעות פסגה של צרכן התעו״ז ב־12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה אינו נמוך מ־4% מסך הצריכה השנתית שלו;
{{ח:תתתת|(ב)}} צרכן תעו״ז בעל מונה רציף הרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, אינו רשום גם אצל צרכן מאגד, בהסדר זה.
{{ח:תת|(ד)}} '''בקשה של צרכן מאגד להצטרף להסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן מאגד המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם הצרכן המאגד ומספר הרישום שלו כתאגיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
{{ח:תתתת|(ג)}} מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
{{ח:תתתת|(ד)}} מספר הצרכנים המיוצגים על ידו וסך גודל החיבורים שלהם;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצריכה של כלל הצרכנים המיוצגים על ידו ב־12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} לבקשה יצרף הצרכן המאגד מסמך הכולל את הפרטים הבאים לגבי כל אחד מהצרכנים המיוצגים על ידו:
{{ח:תתתת|(א)}} שם הצרכן וכתובתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} כתובת דואר אלקטרוני;
{{ח:תתתת|(ג)}} מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
{{ח:תתתת|(ד)}} מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
{{ח:תתתת|(ה)}} גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
{{ח:תתתת|(ו)}} סך הצריכה השנתית שלו ב־12 החודשים שקדמו להגשת בקשת ההצטרפות להסדר;
{{ח:תתתת|(ז)}} הסדרים נוספים שבהם הוא משתתף.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן מאגד יודיע לספק השירות החיוני בכתב על הצטרפותו של כל צרכן מיוצג נוסף ויצרף להודעה את כל הפרטים המנויים בסעיף קטן (2).
{{ח:תת|(ה)}} '''הגשת בקשה על ידי צרכן תעו״ז בעל מונה רציף'''
{{ח:תת}} צרכן תעו״ז בעל מונה רציף המעוניין להצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני, יפנה אליו בבקשה בכתב בציון הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} שם הצרכן וכתובתו;
{{ח:תתת|(2)}} כתובת דואר אלקטרוני;
{{ח:תתת|(3)}} מספר טלפון שהינו זמין בכל עת;
{{ח:תתת|(4)}} מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
{{ח:תתת|(5)}} גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת.
{{ח:תת|(ו)}} '''התקנת התקנים להפחתת צריכה על ידי צרכן מאגד'''
{{ח:תתת|(1)}} התקנים להפחתת צריכה המותקנים על ידי צרכן מאגד במתקני הצרכנים שאותם הוא מייצג, יישלטו מרחוק על ידי הצרכן המאגד וכל המידע הרלוונטי להפחתת הצריכה יועבר גם לספק השירות החיוני בזמן אמת.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יעביר לצרכן מאגד את נתוני הצריכה של כל צרכן המיוצג על ידו, ובלבד שהצרכן המאגד המציא לספק השירות החיוני אישור בכתב מאת הצרכן המיוצג על הסכמתו להעברת נתוני הצריכה לצרכן המאגד.
{{ח:תת|(ז)}} '''פתיחת מונה רציף אצל צרכן תעו״ז המצטרף להסדר באמצעות ספק שירות חיוני'''
{{ח:תת}} מצא ספק השירות החיוני כי צרכן התעו״ז המעוניין להיכנס להסדר באמצעות ספק שירות חיוני עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), וקיים מונה המאפשר את פתיחתו לקריאה רציפה, יידע אותו בדבר זכאותו להצטרף להסדר ויפעל לפתיחת המונה הרציף המאפשר קריאה מרחוק (להלן – המונה הרציף) בנקודת החיבור של הצרכן לרשת בהתאם למפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני ינחה את צרכן התעו״ז לבצע את כל ההכנות הנדרשות ובכלל זה הקצאת קו תקשורת, ככל שיידרש, לצורך פתיחת המונה הרציף על ידי ספק השירות החיוני ועל חשבונו של הצרכן; הצרכן יישא בעלות השוטפת של אחזקת קו התקשורת.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני יפתח את המונה הרציף לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת הודעת הצרכן בדבר השלמת ההכנות.
{{ח:תתת|(3)}} לא השלים ספק השירות החיוני את פתיחת המונה הרציף במועד האמור בסעיף קטן (2), רשאי צרכן התעו״ז להתקין, בעצמו או על ידי מי מטעמו, מונה רציף לשימוש לצורך ביצוע ההסדר, ובלבד שההתקנה תבוצע לפי כל דין.
{{ח:תתת|(4)}} מצא ספק השי רות החיוני כי בנקודת החיבור של צרכן התעו״ז לרשת מותקן מונה רציף השייך לספק השירות החיוני או לצרכן התעו״ז, רשאי ספק השירות החיוני לאשר את תקינותו ולהשתמש בו לצורך ההסדר, ובלבד שלא יחרוג מלוחות הזמנים הקבועים באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(5)}} מועד פתיחת המונה אצל הצרכן, ולחלופין מועד אישור המונה המותקן אצל צרכן התעו״ז, ייחשב למועד צירופו של הצרכן להסדר.
{{ח:תת|(ח)}} '''הוצאה ופרישה מהסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יוציא מההסדר צרכן שבתום שנה מיום הצטרפותו להסדר השיל פחות מ־20% מהספק הבסיס השעתי במשך 90% מהשעות שלהן הוא מחויב.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן מאגד יעדכן בכתב, ב־1 בכל חודש, את ספק השירות החיוני בדבר פרישה של מי מהצרכנים בהסדר שאותם הוא מייצג.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן שפרש או הוצא מההסדר לא יהיה רשאי להצטרף להסדר אלא אם כן חלפו 24 חודשים לפחות ממועד הפרישה או ההוצאה מההסדר.
{{ח:תת|(ט)}} '''התחשבנות מול ספק השירות החיוני'''
{{ח:תתת|(1)}} ההתחשבנות בגין ההסדר לצרכן שמותקן לו מונה רציף והרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, תהיה על פי קריאות המונה הרציף.
{{ח:תתת|(2)}} ההתחשבנות בשל ההסדר לצרכן מאגד תהיה על פי מדידת סך האנרגיה במונים הרציפים אצל הצרכנים שאותם הוא מייצג, בנוסף לסך האנרגיה שנרשמה בהתקנים להפחתת הצריכה בקרב הצרכנים שאותם הוא מייצג שאינם בעלי מונה רציף.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ישלם לצרכן עבור כל קוט״ש המושל בפועל במסגרת ההסדר ובכפוף לתנאיו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.3–1 תעריף השלה בהסדר צרכנות חכמה.
{{ח:תתת|(4)}} התעריף יחושב לכל שעת אירוע השלה בנפרד לפי ההספק שהושל ביחס להספק הבסיס השעתי, ובלבד שהצרכן הפחית את ההספק בכל אחת משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר ושסך ההספק שהושל הינו לפחות 20% מהספק הבסיס השעתי.
{{ח:תתת|(5)}} התעריף בגין השלה יהיה בעבור השלה של עד 40% מהספק הבסיס השעתי לצרכן מאגד, ועד 30% לצרכן תעו״ז בעל מונה רציף המצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(6)}} הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ־100 שעות בשנה הראשונה לקיום ההסדר, ישלם לו ספק השירות החיוני בעד מספר השעות המשלימות ל־100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו״טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
{{ח:תתת|(7)}} הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ־100 שעות בשנה השנייה לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל־100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו״טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
{{ח:תתת|(8)}} הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ־60 שעות בשנה השלישית לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל־60 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו״טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
{{ח:תתת|(9)}} ספק השירות החיוני ישלם רק בעבור השלה בפועל החל מהשנה השנייה לקיום ההסדר לצרכן תעו״ז והחל מהשנה הרביעית לקיום ההסדר לצרכן מאגד.
{{ח:תתת|(10)}} בחשבון הצריכה בשל הסדר זה, יציין ספק השירות החיוני את הפרטים האלה, נוסף על הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|אמת מידה 23 (תכולת חשבון)}}:
{{ח:תתתת|(א)}} סך האנרגיה שנצרכה מהרשת, ככל שנצרכה, בכל שעה משעות האירוע;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך הקוט״ש שהופחת;
{{ח:תתתת|(ג)}} תעריף לקוט״ש מופחת וסך התשלום בגין סך ההפחתה;
{{ח:תתתת|(ד)}} המועד הקובע להצטרפות הצרכן להסדר.
{{ח:תתת|(11)}} רשום יותר ממונה אחד על שם צרכן תעו״ז יחיד, תהיה ההתחשבנות לצורך ההסדר לגבי כל מונה בנפרד.
{{ח:תתת|(12)}} מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
{{ח:תת|(י)}} '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} השיג הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
{{ח:תתת|(2)}} אגף צרכנות ברשות לא ידון במחלוקות הנובעות ממערכת היחסים החוזית בין צרכן מאגד לבין הצרכנים שאותם הוא מייצג.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ש}} טופס הצטרפות להסדר צרכנות חכמה'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף|47א||תיקון: 16.7.12, 23.1.14, 25.12.17; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''הסדר השלה מרצון'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע מחסור“ – מחסור בחשמל המחייב השלת עומסים, לאחר שנוצלו כל יחידות הייצור, לרבות של יצרנים פרטיים, ושימוש בדלק גיבוי ביחידות בעלות יכולת הפעלה בדלק גיבוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסדר“ – הסדר להשלת עומס על פי אמת מידה זו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק הבסיס השעתי“ – הספק ממוצע שעתי של עשרת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות. במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק שעתי שהושל בפועל“ – הספק הבסיס השעתי בניכוי ההספק בפועל במהלך אירוע ההשלה (בקוו״ט);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן בהסדר“ – צרכן, לרבות צרכן פרטי, בעל יכולת הפחתה של 173 ק״ו לפחות, שפנה למנהל המערכת בבקשה להשתתף בהסדר, ומנהל המערכת אישר את השתתפותו, לאחר שהצרכן נקב בהספק שבאפשרותו להשיל ממיתקנו הפרטי ובזמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל.
{{ח:תת|(ב)}} '''עיקרי ההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן בהסדר יודיע למנהל המערכת על ההספק שביכולתו להפחית ממיתקנו הפרטי בעת אירוע מחסור, על זמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל ומשך ההשלה המרבי שבו הוא יכול לעמוד כמפורט באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת רשאי לפנות לצרכנים בהסדר, כולם או חלקם, בבקשה להשיל במיתקנם הפרטי עומס בעת אירוע מחסור בהתאם לאמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} צרכן בהסדר רשאי להיענות לבקשת מנהל המערכת או לדחותה; נענה הצרכן לבקשה, מועד תחילת ההשלה, משכה ומידתה ייקבעו בהתאם למוסכם בין מנהל המערכת לצרכן במועד הכניסה להסדר, או בהסכמה בין מנהל המערכת לצרכן במועד הבקשה.
{{ח:תתת|(4)}} עלה ההספק שצרך הצרכן בפועל, במהלך אירוע השלה, על הספק הבסיס השעתי, לאחר שהצרכן נתן את הסכמתו להשלה כאמור בסעיף קטן (3), ישלם הצרכן למנהל המערכת בהתאם לקבוע בסעיף (ז).
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת לא יאשר הסדר לצרכן הרשום בהסדר ניהול מחסור אחר, אשר טרם סיים את מלוא מכסת השעות הקבועה בו, אלא אם כן התחייב הצרכן להשיל צריכה במסגרת ההסדר לפי אמת מידה זו בהתראה קצרה מארבע שעות. הסכים הצרכן לזמן התראה קצר מארבע שעות, יפעיל מנהל המערכת את הצרכן בהסדר במסגרת שעות הפעלה אשר אינן חופפות לשעות ההפעלה שבהסדר ניהול מחסור אחר שבו משתתף הצרכן.
{{ח:תתת|(6)}} זמן ההתראה לצורך התחשבנות על פי אמת מידה זו, הינו בהתאם ללוח שבסעיף (ז).
{{ח:תתת|(7)}} התעריף בעבור ההספק המושל על ידי הצרכן יחושב על פי הנוסחה הקבועה בסעיף (ז).
{{ח:תת|(ג)}} '''זכאות להשתתפות בהסדר'''
{{ח:תת}} צרכן המחובר לרשת של ספק שירות חיוני במתח עליון, במתח גבוה או במתח נמוך, רשאי להשתתף בהסדר, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בצרכן מתקיים אחד מהתנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הצרכן אינו משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, למעט הסדר השלת תדר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצרכן משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, ובלבד שמנהל המערכת הפעילו בהסדרים אלה במלוא מכסת השעות הקבועה בהם;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצרכן משתתף בהסדרים אחרים אך מתחייב להשיל צריכה במסגרת ההסדר בהתראה קצרה מארבע שעות;
{{ח:תתת|(2)}} לצרכן יכולת להשיל עומס על פי אמת מידה זאת, בהספק שלא יפחת מ־173 קילו ואט. לצורך זה הצרכן רשאי לכלול בהסדר מספר מקומות צרכנות שלו.
{{ח:תתת|(3)}} לצרכן מותקן מונה רציף;
{{ח:תתת|(4)}} הצרכן יכול להשיל את העומס במתקנו הפרטי בפרקי הזמן הקבועים באמת מידה זו.
{{ח:תת|(ד)}} '''הגשת בקשה'''
{{ח:תת}} צרכן המעוניין להשתתף בהסדר יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם הצרכן;
{{ח:תתת|(2)}} כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
{{ח:תתת|(3)}} מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
{{ח:תתת|(4)}} מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
{{ח:תתת|(5)}} גודל החיבור של מקום הצרכנות לרשת;
{{ח:תתת|(6)}} ההספק שיש ביכולתו של הצרכן להשיל במסגרת ההסדר;
{{ח:תתת|(7)}} זמן ההתראה המינימאלי הנדרש לצרכן להיערך להשלה, בהתאם ללוח הזמנים המופיע בסעיף (ז) ומשך זמן ההשלה;
{{ח:תתת|(8)}} המספק שעימו התקשר הצרכן בעסקה פרטית, ככל שקיים. הצרכן רשאי לציין בבקשתו מספר חלופות לזמן ההתראה, להספק המושל ולמשך זמן ההשלה.
{{ח:תת|(ה)}} '''יידוע הצרכן על ההספק הבסיסי השעתי'''
{{ח:תת}} במועד פנייתו של מנהל המערכת בבקשה לביצוע השלה יעביר מנהל המערכת לצרכן בהסדר מידע המאפשר לצרכן לחשב את הספק הבסיס השעתי שלו.
{{ח:תת|(ו)}} '''הצטרפות להסדר לצרכן הרוכש אנרגיה מיצרן פרטי'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ימסור הודעות והוראות בדבר יישום ההסדר ישירות לצרכן בהסדר.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישלם לצרכן שבהסדר את התעריף בעד השתתפותו בהסדר.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות שנותן מנהל המערכת מכוח ההסדר כדי לאפשר ליצרן הפרטי שאיתו התקשר הצרכן בהסדר לסטות מתוכנית הייצור.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי משתתף בהסדר את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת אירוע השלה היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי שעתית.
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת לא ישלם ליצרן הפרטי כל תשלום נוסף בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן במהלך אירוע מחסור.
{{ח:תתת|(7)}} מנהל המערכת יפעיל צרכן פרטי שבהסדר, כך שמספר השעות השנתיות לא יפחת מהקבוע בעמודה β שבלוח 9.2–2.
{{ח:תתת|(8)}} הפעיל מנהל המערכת צרכן פרטי פחות ממספר השעות הקבועות בעמודה β שבלוח 9.2–2, ישלם מנהל המערכת לצרכן את התשלום המשלים לשעות ההפעלה לפי ההספק וזמן ההתראה שעליהם התחייב הצרכן.
{{ח:תתת|(9)}} מנהל המערכת ינכה את שעות האירוע, או חלק מהן, מתוך סך שעות ההפעלה שעליהן התחייב מנהל המערכת, אם הצרכן לא נענה או נענה באופן חלקי לאירוע ההשלה.
{{ח:תת|(ז)}} '''תעריפים ותשלום בהסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} התעריף לקווט״ש מושל לפי ההסדר יחושב על פי הנוסחה שלהלן:
{{ח:תתתת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; \mathit{PC} = (1-\alpha) \times P_0 + \alpha \times P_1 &lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{PC}&lt;/math&gt; – התעריף לקווט״ש מושל.
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_0&lt;/math&gt; – תעריף הייצור המשוקלל באגורות לקווט״ש הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 במש״ב הרלוונטי.
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_1&lt;/math&gt; – על פי לוח תעריפים 9.2–1 תעריף לצרכן בהסדר השלה מרצון {{ח:פנימי|סעיף 47א|אמת מידה 47א}}.
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\beta&lt;/math&gt; – שעות הפעלה מינימליות לצרכן בשנה קלנדרית אשר יחושבו ביחס למועד צירופו של הצרכן בפועל להסדר; הרשות תעדכן את הערך &lt;math&gt;\beta&lt;/math&gt; בכל שנה בהתאם לצרכי המשק.
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\alpha&lt;/math&gt; – המשקל שניתן למחיר &lt;math&gt;P_1&lt;/math&gt; בהתאם לזמן ההתראה, על פי לוח 9.2–2.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום לכל שעת אירוע השלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם ‎0.8*QB ≤ q ישולם PC*q
{{ח:תתתת|(ב)}} אם ‎0.3*QB ≤ q &lt; 0.8*QB ישולם ‎0.8*PC*q
{{ח:תתתת|(ג)}} אם ‎0.1*QB ≤ q &lt; 0.3*QB ישולם ‎0.6*PC*q
{{ח:תתתת|(ד)}} אם q ≤ 0 ישולם ‎−0.1*PC*QB
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} QB – ההספק השעתי המושל שעליו סוכם בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הפניה של מנהל המערכת לצרכן (בקוו״ט), בהתאם לסעיף (ב)(3).
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} q – ממוצע ההספק השעתי המושל בפועל (בקוו״ט) בהתאם לקריאות שנמדדו באותה שעה במונה הרציף.
{{ח:תתת|(3)}} הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירוע מחסור במועד מוקדם מזמן ההתראה עליו התחייב הצרכן, ישלם מנהל המערכת לצרכן תשלומים על פי זמן ההתראה עליו התחייב הצרכן.
{{ח:תתת|(4)}} ניצל מנהל המערכת את מספר השעות β בהסכם מול צרכן בשנה מסוימת, יהיה רשאי מנהל המערכת להפעיל צרכן, המעוניין בכך, בהתאם לצרכי המערכת, על בסיס השלות פרטניות בהתאם לקבוע באמת המידה.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת יחשב את התעריף לצרכן שנענה לאירוע השלה לאחר המועד שעליו הוא התחייב לפי הפירוט הבא:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת יגבה מהצרכן את התעריף לפי החלופה הקבועה בסעיף קטן (2)(ד) ממועד תחילת אירוע ההשלה עד מועד ההשלה בפועל של מיתקן הצרכן.
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל המערכת ישלם לצרכן את התעריף הקבוע בסעיפים קטנים (1) ו־(2) לפי זמן התראה שיחושב ממועד זמן ההתראה שנתן מנהל המערכת לצרכן עד מועד ההשלה בפועל של מיתקן הצרכן.
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל המערכת יגבה מצרכן את התעריף לפי החלופה הקבועה בסעיף קטן (2)(ד) לכל שעות אירוע ההשלה.
{{ח:תתתת|(ד)}} מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: פיצוי בשל נזקים למכשירים חשמליים והפרעות ממושכות ברשת החשמל}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – לעניין צרכן או יצרן במתח עליון – מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן במתח נמוך או במתח גבוה – המחלק.

{{ח:סעיף|48||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 9.6.14, 27.10.14, 21.5.15, 25.11.15, 5.8.20 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''נזק למכשיר חשמלי במצב יציב'''
{{ח:תת|(א)}} '''פיצוי'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני יפצה צרכן שמכשיר חשמלי שברשותו ניזוק כתוצאה מאירוע באספקת החשמל כמפורט בסעיף (ב), בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|אמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''אירועים מזכים בפיצוי'''
{{ח:תת}} האירועים באספקת החשמל, אשר כתוצאה מאחד מהם ניזוק מכשיר חשמלי שברשות צרכן והצרכן יהיה זכאי לפיצוי על הנזק, הם אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אספקת חשמל במתח אספקה הנמוך או הגבוה ביותר מ־15% מן המתח הנומינלי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 41|באמת מידה 41(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתוק מוליך האפס במעגל תלת־פאזי במתח נמוך מהדקי השנאי ועד להדקי החיבור למיתקן חשמל פרטי, אם נגרם נזק למכשיר חד־פאזי;
{{ח:תתת|(3)}} תקלה, תפעול מוטעה או תחזוקה שלא על פי תוכנית התחזוקה השנתית במכשירי הגנות מפני זרם יתר וזרם קצר בכל רמות המתחים, ובווסת מתח בשנאי;
{{ח:תתת|(4)}} הפיכה בין פאזה לאפס או בין פאזה לפאזה כתוצאה מחיבור מוטעה ברשת;
{{ח:תתת|(5)}} מגע רופף באפס או בפאזה ברשת מתח נמוך או בחיבור לבית;
{{ח:תתת|(6)}} תקלה באחד הקטבים של מנתק מתח גבוה, ובלבד שהצרכן התקין אמצעי הגנה מפני חוסר פאזה;
{{ח:תתת|(7)}} אספקת חשמל בתדר אספקה הגבוה מ־5% או נמוך מ־5% מן התדר הנומינלי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 41|באמת מידה 41(ד)}}, לפרק זמן של 10 שניות או יותר; תדירות ההפרעות החולפות או ההפרעות הממושכות בקו המתח הגבוה המזין את הצרכן היא פי 3.5 או יותר מן הממוצע הכלל ארצי השנתי;
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)|(א)}} ביצוע של יותר משתי פעולות חיבור חוזר אוטומטיות בתוך 90 שניות מפעולת ההגנה לניתוק הקו;
{{ח:תתתת|(ב)}} ביצוע של יותר מפעולת מיתוג ידנית אחת על כל הקו, בתוך חמש דקות לאחר גמר פעולת ממסר לחיבור חוזר אוטומטי;
{{ח:תתתת|(ג)}} ביצוע של יותר מעשר פעולות מיתוג ידניות על חלק של הקו המזין את מקום הצרכנות לאיתור הקטע התקול;
{{ח:תתת}} במקרה של חריגה ממספר פעולות המיתוג הקבועות בסעיף קטן {{ח:הערה|(}}9{{ח:הערה|)}}(ג) זה ישלם הספק לצרכן גם את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1;
{{ח:תתת|(10)}} חריגה מהערכים החשמליים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 41|באמת מידה 41(ח)}}.
{{ח:תת}} בסעיף זה, ”פעולת מיתוג“ – פעולה חשמלית של חיבור אספקת החשמל.
{{ח:תת|(ג)}} '''אירועים שאינם מזכים בפיצוי'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני לא יפצה צרכן אם נגרם נזק למכשיר חשמלי בעקבות תקלה במיתקן חשמל פרטי של צרכן.
{{ח:תתת|(2)}} חזקה כי נזק למכשיר חשמלי לא נגרם כתוצאה מאירוע כמפורט להלן, אלא אם כן הוכח אחרת:
{{ח:תתתת|(א)}} הפסקת חשמל ופעולת חיבור חשמל אחת בגמר ההפסקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתוק מוליך פאזה או שר יפת נתיך ברשת אספקה מתח נמוך, או שריפת נתיך ברשת אספקה של מתח גבוה;
{{ח:תתתת|(ג)}} התקיימו תנאי פעולה בלתי רגילים כקבוע בסעיף 1.1 בתקן ישראלי 50160.
{{ח:תתתת|(ד)}} תקלה שאינה מנויה באמת מידה זו הגיש צרכן לראש אגף צרכנות ברשות תלונה על נזק שנגרם למכשיר חשמלי כתוצאה מאירוע שאינו מנוי באמת מידה זו, יכריע בה ראש אגף צרכנות.

{{ח:סעיף|48א||תיקון: 1.1.15, 5.8.20, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''מדידת רמת האמינות'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני ימדוד את רמת האמינות במיתקני הייצור בכל רמות המתחים על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
{{ח:תתתת}} AIT = T×60×ENS/AD
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} AIT – זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPPTION TIME)
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ENS – אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} AD – ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} T – שעות בשנה כפי שמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעבור מיתקן קונבנציונלי קוגנרציה וביומסה – 8,760 שעות;
{{ח:תתתתת|(2)}} בעבור מיתקן פיוי ללא אגירה – 4,375 שעות;
{{ח:תתתתת|(3)}} בעבור חוות רוח – 2,500 שעות.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ימדוד את רמת האמינות בכל אחת מרמות המתחים במערכת ההולכה (קווים והשנאה) על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
{{ח:תתתת}} AIT = 8,760×60×ENS/AD
{{ח:תתת}} בנוסחה זו:
{{ח:תתת}} AIT – זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPTION TIME)
{{ח:תתת}} ENS – אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
{{ח:תתת}} AD – ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
{{ח:תתת}} כמו כן ימדוד מנהל המערכת את מספר ההפרעות שגרמו לאנרגיה בלתי מסופקת (NENS).
{{ח:תתת|(3)}} מחלק ימדוד את רמת האמינות המסופקת לצרכנים וליצרנים המחוברים לרשת החלוקה על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|w:en:SAIDI|SAIDI – System Average Interruption Duration Index}} – מדד ממוצע משך הפרעות בשנה.
{{ח:תתתת}} Ū = {{שבר|∑ זמן מחושב להפסקה × הספק מותקן שהופסק|סה״כ ההספק המותקן ברשת|גודל=100%}}
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|w:en:SAIFI|SAIFI – System Average Interruption Frequency Index}} – מדד ממוצע לתדירות הפרעות בשנה.
{{ח:תתתת}} λ = {{שבר|∑ הספק מותקן שהופסק|סה״כ ההספק המותקן ברשת|גודל=100%}}
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|w:en:CAIDI|CAIDI – Customer Average Interruption Duration Index}} – מדד משך שיקום אספקה לצרכן.
{{ח:תתתת}} r = {{שבר|Ū|λ|גודל=100%}}
{{ח:תתת|(4)}} ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את המדדים האמורים בסעיף קטן זה בסדרה רב שנתית של 10 שנים לפחות, לכל מחוז וברמה כלל־ארצית.
{{ח:תת|(ב)}} '''הפרעות ברשת החשמל המזכות בפיצוי'''
{{ח:תתת|(1)}} האירועים המזכים צרכן או יצרן בפיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, הם אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 20 שעות רצופות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 40 שעות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 24 שעות רצופות;
{{ח:תתתת|(ד)}} הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 48 שעות.
{{ח:תתת|(2)}} במניין משך השעות האמורות בפסקה (1) לא ייכללו הזמנים שבהם התקיים מצב מן המצבים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המיתקן קיבל הזנה חלופית מקו מתח גבוה אחר או מקו מתח נמוך אחר במהלך ההפרעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצרכן או היצרן נתן את הסכמתו לספק השירות החיוני לעכב את הטיפול בהפרעה, לרבות במסגרת הסדרי השלה לפי אמות המידה {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הצרכן או היצרן עצמו גרם להפרעה ברשת של ספק השירות החיוני;
{{ח:תתתת|(ד)}} לא ניתן לבצע פעולות לשיקום אספקה מסיבות ביטחוניות או משום שלא התאפשרה גישה למקרקעין;
{{ח:תתתת|(ה)}} ההפסקה בוצעה לצורך מניעת סכנת חיים, סכנה לרכוש, או כל נזק אחר לצרכנים או ליצרנים אחרים, או על פי כל דין;
{{ח:תתתת|(ו)}} ההפסקה בוצעה על פי הנחיות של רשות מוסמכת;
{{ח:תתתת|(ז)}} ההפסקה הממושכת תואמה עם בעל המיתקן והתקבלה הסכמתו;
{{ח:תתתת|(ח)}} הגורם להפרעה ברשת הוא צד ג׳.
{{ח:תתת|(3)}} חישוב השעות לעניין הזכאות לפיצוי ייעשה לכל נקודת חיבור בנפרד.
{{ח:תת|(ג)}} '''גובה התשלום'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני ישלם לצרכן תשלום כקבוע בלוח תעריפים 9.4–1 בשל כל הפרעה שהצרכן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני ישלם ליצרן תשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 141|באמת מידה 141 (אחריות)}} בשל כל הפרעה שהיצרן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(3)}} תשלומים כאמור לעיל הינם בנוסף לכל תשלום על פי כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} '''פיצוי לצרכן במתח עליון'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני וצרכן במתח עליון יחתמו על הסכם שירות אשר יכלול, בין היתר, היבטים של אמינות אספקה ומנגנון פיצוי לצרכן במקרה של חריגה מהקבוע בהסכם.
{{ח:תתת|(2)}} לא הגיעו ספק השירות החיוני והצרכן להסכמה על רמת אמינות האספקה שתסופק לצרכן, יהא הצרכן רשאי לפנות לראש אגף הנדסה ברשות, וראש אגף הנדסה יכריע בסוגיה.
{{ח:תת|(ה)}} '''פיצוי על נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות ברשת החשמל'''
{{ח:תת}} נגרם נזק למכשיר חשמל כתוצאה מאירוע כאמור בסעיף (ב)(1), רשאי הצרכן או היצרן לפנות לספק השי רות החיוני בבקשה לקבלת פיצוי בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 49|באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''מסירת נתונים'''
{{ח:תת}} לבקשת צרכן או יצרן ימסור לו ספק שירות חיוני נתוני הפרעות, כפי שנרשמו במכשירי המדידה המותקנים ברשת שבהחזקתו.
{{ח:תת|(ז)}} '''התקנת מונה רציף'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת צרכן או יצרן או מנהל המערכת, יתקין ספק שירות חיוני רשת מונה רציף במקום המונה הקיים. הצרכן או היצרן יישא בתשלום קבוע על פי הקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
{{ח:תתת|(2)}} רישום הפרעות החשמל במונה שהותקן יהווה בסיס לחישוב משך ההפרעות הממושכות ותדירות ההפרעות הממושכות בשנה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני יאפשר גישה יומית למידע הנאגר במונה.
{{ח:תת|(ח)}} '''הגשת בקשה לפיצוי'''
{{ח:תת}} צרכן או יצרן המבקש פיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, יגיש בקשה לספק השירות החיוני בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 49|באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)}}, ויפרט בה את התאריך המדויק, היום והשעה שבהם אירעה ההפרעה.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: 1.6.03, 9.6.14, 27.10.14, 21.5.15, 25.11.15, 5.8.20; תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''בקשה לפיצוי והטיפול בה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת בקשה לפיצוי'''
{{ח:תת}} בקשת צרכן או יצרן לקבלת פיצוי על נזק למכשיר חשמלי שנגרם בשל הפרעות באיכות החשמל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|באמת מידה 41 (איכות חשמל)}} או בשל הפרעות באספקת החשמל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|באמת מידה 48 (נזק למכשיר חשמלי במצב יציב)}}, או בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|אמת מידה 48א (פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל)}}, תופנה לספק השירות החיוני בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} '''פיצוי הצרכן'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני יפצה את הצרכן בעבור כל נזק ממון ישיר שנגרם למכשיר חשמלי כתוצאה מאירוע המזכה בפיצוי בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 48|באמת מידה 48}}, או בשל הפרעות ברשת החשמל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48א|באמת מידה 48א}}. סכום הפיצוי בעבור נזק שנגרם למכשיר חשמלי לא יעלה על שוויו של המכשיר במועד שניזוק.
{{ח:תת|(ג)}} '''המצאת פרטים'''
{{ח:תת}} על מנת לקבוע את גובה הפיצוי לעניין הזכאות לפיצוי בשל נזק למכשיר חשמלי, על הצרכן להמציא לספק השירות החיוני כל מסמך שיש בידו להמציא, לרבות פירוט פרטי התקלה, התאריך והשעה המשוערת שבהם אירעה התקלה, חלקים שהוחלפו והצעת מחיר מפורטת או חשבון תיקון. במידת הצורך יציג הצרכן, לבקשת ספק השירות החיוני, גם את המכשיר שניזוק, אך לא יהא בהצגת המכשיר תנאי לקבלת הפיצוי בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
{{ח:תת|(ד)}} '''פיצוי היצרן'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יפצה יצרן על פי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 141|באמת מידה 141 (אחריות)}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''מועד מתן הפיצוי'''
{{ח:תת}} סכום הפיצוי יועבר לצרכן או ליצרן בהקדם ולא יאוחר מ־60 ימי עבודה מיום מתן המענה הסופי לבקשתו.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: עסקאות פרטיות|תיקון: תשפ״א־6}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: מועדי עסקאות פרטיות|תיקון: תשפ״א־6}}

{{ח:סעיף|50||תיקון: 31.7.09, 27.10.14, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''העמדת בטוחה לצורך עסקה פרטית'''
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} '''העמדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} כללי:
{{ח:תתת}} כתנאי לקבלת שירותי תשתית מאת מנהל המערכת, יעמיד המספק בטוחה לטובת מנהל המערכת, אשר תופקד אצל מנהל המערכת, להבטחת התשלומים המגיעים למנהל המערכת בגין מתן שירותי תשתית, בגובה 70% מהתשלום החודשי התע&quot;וזי הממוצע של צרכני המספק בעונת הקיץ בהתאם לצריכתם בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. בטוחה זו תתעדכן אחת לשנה עד לראשון לחודש פברואר בהתאם לממוצע התשלומים שנעשו בשנה הקודמת.
{{ח:תתת|(2)}} טיב הבטוחה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת יקבל בטוחה ובלבד שהיא התקבלה מתאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} או מחברת ביטוח ישראלית המופיעה ב”רשימת המבטחים בעלי רישיון לפעול בענף הביטוח למתן ערבויות“ המפורסמת בהוראות החשב הכללי במשרד האוצר (הודעה מספר ה.7.7.1.3) (להלן – נותן בטוחה מקומי), והיא עומדת בדרישות הבאות:
{{ח:תתתתת|(1)}} בטוחה מחברת ביטוח תהיה חתומה על ידי החברה עצמה ולא על ידי סוכן הביטוח שלה.
{{ח:תתתתת|(2)}} על נותן הבטוחה המקומי להיות מדורג בדירוג {{ח:הערה|[דירוג מנפיק או דירוג טווח ארוך]}} מקומי ”&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;AA&amp;minus;&lt;/span&gt;“ מחברת הדירוג ”מעלות Standard &amp; Poor's“ לפחות או בדירוג מקביל מחברת ”מידרוג“ (3Aa).
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל המערכת יקבל ממספק בטוחה שניתנה על ידי תאגיד בנקאי זר או חברת ביטוח זרה (להלן – נותן בטוחה זר), בכפוף לבחינה ולשיקול דעתו של ראש אגף מימון ברשות, כאשר בכל מקרה, על נותן הבטוחה הזר להיות בעל דירוג אשראי בינלאומי מינימאלי של ”A-/3A“ שניתן בידי 2 מתוך 3 חברות הדירוג הבינלאומיות המובילות (S&amp;P/moodys/Fitch) או בעל דירוג מינימאלי ”A/2A“ שניתן בידי אחת מחברות דירוג אלו.
{{ח:תתתת|(ג)}} הצורך בקבלת אישור ספציפי כאמור בפסקה (ב) לעיל אינו חל במקרה בו הבטוחה ניתנה על ידי נותן בטוחה זר בצירוף התחייבות ואשרור (Confirmation) מבנק מקומי העומד בקריטריונים של נותן בטוחה מקומי, בו הבנק המקומי ערב לבטוחה שנתן הבנק הזר.
{{ח:תתת|(3)}} מטבעות
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת יקבל בטוחה הנקובה באחד המטבעות הבאים: שקל ישראלי, דולר ארה״ב או יורו.
{{ח:תתתת|(ב)}} שער החליפין הקובע לצורך חישוב גובה הבטוחה המט&quot;חית יהיה שער החליפין ביום מתן הבטוחה. עם זאת, שינוי בשער החליפין לאורך חיי הבטוחה בשיעור העולה על 10% יחייב עדכון הבטוחה בהתאם בתוך 7 ימי עסקים.
{{ח:תתתת|(ג)}} כל בטוחה הנקובה במטבע אחר מהאמור בפסקה (א) מחייבת אישור מראש של ראש אגף מימון ברשות.
{{ח:תת|(ה)}} '''חילוט הבטוחה'''
{{ח:תת}} למספק תהיה זכות ערעור בפני הצוות המקצועי של הרשות בכל הקשור לחילוטה של הבטוחה.

{{ח:סעיף|51||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21; תשע״ט־14, תשפ״א־6, תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''פנייה למנהל המערכת לשיוך צרכנים'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות אלה ימשיכו לחול לגבי בקשות לשיוך צרכנים שהוגשו לפני יום 1.7.2021):}}
{{ח:תת|(א)}} '''אופן הפניה'''
{{ח:תת}} לצורך קבלת שירותי תשתית או חידוש שירותי תשתית יפנה המספק למנהל המערכת, בכתב, תוך פירוט הנתונים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} שם המספק וכתובתו;
{{ח:תתת|(2)}} העתק מרישיון ההספקה;
{{ח:תתת|(3)}} שם הצרכן הפרטי וכתובתו (לעניין זה יראו כל נקודת מניה כצרכן נפרד). האמור בסעיף זה לא יחול על צרכן בחצר של יצרן או יצרן בחצר של צרכן פרטי לפי העניין, אלא אם ניתן רישיון חלוקה שבמסגרתו מקבל הצרכן שירותים מבעל רישיון החלוקה;
{{ח:תתת|(4)}} מספר מונה של הצרכן הפרטי;
{{ח:תתת|(5)}} גודל החיבור ומתח הרשת אליה מחובר הצרכן הפרטי;
{{ח:תתת|(6)}} פירוט שמות היצרנים עימם קשור המספק לצורך רכישת החשמל עבור העסקה הפרטית;
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(בוטל; אך ימשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|אמת מידה 54}} לפני יום 21.8.2019):}}
{{ח:תתת}} ביקש המספק לסווג מכירת חשמל לצרכן כעסקה קרובה כמשמעה {{ח:פנימי|סעיף 54|באמת מידה 54}}, יפרט המספק את נקודות המניה שלגביהן מבוקש לקבל סיווג של עסקה קרובה בצירוף תרשים רשת החשמל הקצרה ביותר המחברת בין היצרן ממנו נרכש החשמל עבור העסקה הפרטית לבין הצרכן הפרטי, וציון תחנות ההשנאה בין המתחים השונים, ותחנת המשנה או תחנת המיתוג אליה מחובר היצרן הפרטי. אישור העסקה הקרובה תתבצע בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 54|באמת מידה 54 להלן}}.
{{ח:תתת|(8)}} גודל החיבור המצרפי של צרכני המספק.
{{ח:תתת|(9)}} המועד המבוקש לתחילת השימוש בתשתית.
{{ח:תתת|(10)}} עיקרי ההסכמים החתומים עם היצרן ועם הצרכן, למעט רכיב התמורה וכל נתון אחר שהוא בגדר סוד מסחרי לדעת המספק.
{{ח:תת|(ב)}} '''מספק שאין בידו מידע'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק שאין בידו המידע המפורט {{ח:פנימי|סעיף 51|באמת מידה 51(א)}} יפנה למנהל המערכת לשם קבלת המידע ויצרף אישור חתום מטעם הצרכן או היצרן המאשר את מסירת הפרטים המבוקשים.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת, יעביר את המידע המבוקש לידיעת המספק בכתב, בהקדם ולא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת הבקשה במשרדיו.
{{ח:תת|(ג)}} '''החלפת פרטים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת והמספק יעבירו זה לזה שמות אנשי קשר, כתובות, מספרי טלפון, מספרי פקס ודואר אלקטרוני לצורך משלוח הודעות.
{{ח:תת|(ד)}} '''מועד תחילת העסקה הפרטית'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יאפשר את תחילת העסקה הפרטית בתוך פרק הזמן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 52|באמת מידה 52 להלן}}.

{{ח:סעיף|51||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21; תשע״ט־14, תשפ״א־6, תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''פנייה למנהל המערכת לשיוך צרכנים'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות אלה יחולו לגבי בקשות לשיוך צרכנים שהוגשו מיום 1.7.2021):}}
{{ח:תת|(א)}} '''מועד הגשת הבקשה לשיוך צרכן למספק'''
{{ח:תת}} לצורך קבלת אישור לשיוך צרכן למספק, יפנה המספק למנהל המערכת, במהלך חמשת ימי העבודה הקודמים לתחילתו של חודש קלנדרי שלפני החודש שבו מבוקש להתחיל את השיוך האמור, בבקשה לאשר את השיוך של צרכן למספק (באמת מידה זו – בקשה לשיוך צרכן למספק).
{{ח:תת|(ב)}} '''בקשה לשיוך צרכן למספק'''
{{ח:תת}} בקשה לשיוך צרכן למספק תהיה בעבור שיוך שיחל ב־1 בחודש שאליו מתייחס שיוך הצרכן; הבקשה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המספק ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה כתובות ומספרי טלפון;
{{ח:תתת|(2)}} מספר חשבון חוזה של הצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} העתק מרישיון ההספקה;
{{ח:תתת|(4)}} שם הצרכן הפרטי וכתובתו; לעניין זה, יראו כל חטיבת קרקע כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 186|באמת מידה 186}} כצרכן נפרד, וכל המונים של הצרכן בחטיבת הקרקע ישויכו לאותו מספק;
{{ח:תתת|(5)}} מספר חברה או מספר זהות של הצרכן;
{{ח:תתת|(6)}} מספר מונה או מונים של הצרכן תוך ציון שמדובר במונים רציפים המאפשרים קריאה ושידור של נתוני הצריכה ברמה חצי שעתית, לכל הפחות;
{{ח:תתת|(7)}} גודל החיבור ורמת מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
{{ח:תתת|(8)}} גודל החיבור המצרפי של הצרכנים המבוקשים לשיוך ושל הצרכנים המשויכים לאותו מספק ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – צרכני המספק);
{{ח:תתת|(9)}} הסדרי השלות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 42|באמות מידה 42 עד 47א}} שאליהם משויך הצרכן;
{{ח:תתת|(10)}} פירוט של מיתקני הייצור הקיימים בחצרו של הצרכן;
{{ח:תתת|(11)}} טופס חתום בידי הצרכן הכולל, בין השאר, את פרטי הצרכן, רצונו להשתייך למספק, והתאריך והשעה שבהם נחתם;
{{ח:תתת|(12)}} כל נתון אחר על אודות הצרכנים שלגביהם מבוקש שיוך, שיידרש למנהל המערכת לצורך עריכת חשבון לאותו מספק או לצורך מתן שירות לאותו מספק;
{{ח:תתת|(13)}} מספק שחל עליו {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, יצרף לבקשתו גם את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חישוב עלות הצריכה הצפויה של צרכני המספק הקיימים והצרכנים המבוקשים לשיוך במסגרת בקשה זו, בחודש שבו עלות הצריכה של צרכני המספק צפויה להיות הגבוהה ביותר; לצורך חישוב כאמור יתבסס המספק על צריכת הצרכנים בתקופה המקבילה בשנה הקודמת; אם צרכן לא היה מחובר לרשת החשמל בשנה הקודמת, או אם מדובר בצרכן שחל לגביו שינוי משמעותי בהיקף צריכת החשמל, יתבסס החישוב על הערכת הצריכה כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף (ב) לאמת מידה 14}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הצהרה של המספק ולפיה עלות הצריכה הצפויה שחושבה בפסקת משנה (א), לא עולה על 65% מסכום הבטוחה שמופקדת אצל מנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ח|אמת מידה 67ח}};
{{ח:תתת|(14)}} לעניין מספק שחלות עליו {{ח:פנימי|סעיף 55|אמות מידה 55 עד 59}} – גם פירוט שמות היצרנים שעימם קשור המספק לצורך רכישת החשמל בעבור העסקה הפרטית.
{{ח:תת|(ג)}} '''מספק שאין בידו מידע'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק שאין בידו מידע על הצרכן, הנדרש לפי סעיף (ב)(2), (6) עד (10) ו־(13), יפנה למנהל המערכת לשם קבלת המידע, ובלבד שיצרף לפנייה אישור חתום מטעם הצרכן המאשר את מסירת הפרטים המבוקשים.
{{ח:תתת|(2)}} אם יש ברשות מנהל המערכת את המידע המבוקש, יעבירו למספק בכתב לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור הצרכן כאמור בסעיף קטן (1); אם המידע המבוקש מצוי ברשות ספק השירות החיוני רשת, יפנה מנהל המערכת לספק השירות החיוני רשת לצורך העברתו למספק.
{{ח:תת|(ד)}} '''אישור קיומה של עסקה פרטית או דחייה של בקשה לשיוך צרכן למספק'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יאשר את הבקשה לשיוך צרכן למספק, אלא אם כן מתקיים אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המספק לא כלל בבקשה שהגיש לשיוך צרכן למספק, את אחת או יותר מהדרישות המפורטות בסעיף (ב); על אף האמור בפסקה זו, מנהל המערכת רשאי להעביר למספק בקשה להשלים את אותן דרישות בתוך פרק זמן שיקבע (בסעיף זה – בקשה להשלמת דרישות); לא העביר המספק את הנדרש בבקשה להשלמת דרישות, תידחה בקשתו לפי הרישה של פסקה זו;
{{ח:תתתת|(ב)}} לצרכן הנכלל בבקשה לשיוך צרכן למספק שהגיש המספק, אין מונה רציף המאפשר קריאה ושידור של נתוני הצריכה ברמה חצי שעתית לכל הפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} קיימת בקשה לשיוך הצרכן למספק שהוגשה על ידי מספק אחר, אשר צורף לה טופס חתום על ידי הצרכן, כאמור בסעיף (ב)(11), ממועד מאוחר יותר;
{{ח:תתתת|(ד)}} מנהל המערכת סבור שעלות הצריכה הצפויה כאמור בסעיף (ב)(13) אינה נכונה;
{{ח:תתתת|(ה)}} למספק קיים חוב למנהל המערכת;
{{ח:תתתת|(ו)}} לעניין מספק שחל עליו {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳}} – לא קיימת מכסה תעריפית פנויה כמפורט בלוח תעריפים 6.32 ובלוח תעריפים 6.33.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יודיע למספק המבקש את השיוך על אישור או על דחיית הבקשה לשיוך צרכן עד 5 ימי עבודה לפני המועד שבעבורו מבוקשת תחילת פעילות ההספקה.
{{ח:תתת|(3)}} אושרה הבקשה, יודיע על כך מנהל המערכת גם למספק הקיים של הצרכן.
{{ח:תתת|(4)}} דחה מנהל המערכת את הבקשה כאמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת יפרט בהודעתו את הסיבה לדחיית הבקשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצרכן ימשיך להיות משויך למספק הנוכחי שלו, זולת אם המספק הנוכחי של הצרכן הגיש הודעה על סיום עסקה פרטית לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|אמת מידה 53}}, או לחלופין אם בוצעה החלפת צרכנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|אמת מידה 19}}; במקרים כאמור, יועבר הצרכן למספק ברירת מחדל.
{{ח:תת|(ה)}} '''הודעה על שינויים בנוגע לצרכני המספק'''
{{ח:תת}} כתנאי לקבלת שירותים ממנהל המערכת, יודיע מספק למנהל המערכת על כל שינוי שחל בפרטים שמסר ביחס לצרכניו, מייד עם התרחשותו, ויפרט את השינויים.

{{ח:סעיף|52||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''המועד לתחילת העסקה הפרטית'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה; אך הוראות אלו ימשיכו לחול לגבי בקשות לשיוך צרכנים שהוגשו לפני יום 1.7.2021):}}
{{ח:תת|(א)}} '''תקופה מינימאלית לעסקה פרטית'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ייתן שירותי תשתית לצרכי עסקה פרטית שתקפה אינו קצר משישים יום.
{{ח:תת|(ב)}} '''המועד לתחילת העסקה הפרטית'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יאפשר מתן שירותי תשתית לעסקה פרטית לא יאוחר מתום 45 ימי עבודה ממועד הפניה, אלא אם כן ביקש המספק מועד מאוחר יותר למתן שירותי התשתית.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת רשאי לפנות, עד ולא יאוחר מ{{ח:הערה|־}}7 ימי עבודה ממועד הפנייה אליו על ידי המספק, לרשות בבקשה מנומקת לדחיית מועד העסקה הפרטית ביחס לנקודת מניה מסוימת בשל מורכבות התקנת מונה. הצוות המקצועי של הרשות יכריע בבקשה בתוך 14 ימי עבודה.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום בגין עיכוב במתן שירותי תשתית למספק'''
{{ח:תתת|(1)}} בשל עיכוב באישור עסקה פרטית הנובע ממעשיו או ממחדליו של ספק השירות החיוני לא יחייב מנהל המערכת את המספק בגין עלות החשמל אשר סופק על ידו לצורך העסקה הפרטית, ואולם מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה למספק וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי המספק כתוצאה מהמעשה או המחדל.
{{ח:תתת|(2)}} המספק יחויב בכל מקרה בתשלום בגין שירותי התשתית של צרכניו.

{{ח:סעיף|53||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21; תשפ״א־6, תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''סיום עסקה פרטית ומעבר בין מספקים'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות אלה ימשיכו לחול לגבי הודעות על סיום עסקה שהוגשו לפני יום 1.7.2021):}}
{{ח:תת|(א)}} '''סיום העסקה הפרטית'''
{{ח:תתת|(1)}} מבלי לגרוע מהקבוע {{ח:פנימי|סעיף 52|אמת מידה 52(א)}}, מספק יגיש הודעה בכתב למנהל המערכת על סיום העסקה הפרטית עם צרכן.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על סיום העסקה הפרטית תיכנס לתוקפה במועד משלוח החשבון הסופי למספק אשר יונפק במועד משלוח החשבון הקרוב ביותר למספק ובכל מקרה לא יותר מ־30 ימים ממועד מתן ההודעה כאמור בסעיף קטן (1) לעיל, ואולם המועד המדויק להנפקת החשבון הסופי לעסקה הפרטית יקבע על ידי מנהל המערכת בהתאם למועדי סיום העסקה הפרטית כמופיע בסעיף קטן (1) לעיל, קריאת מונה הצרכן ועריכת ומשלוח החשבון למספק הסמוכים ביותר למתן ההודעה על סיום העסקה הפרטית.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ימציא למספק ולמחלק שהצרכן מחובר לרשת שלו הודעה על המועד המדויק לסיום העסקה הפרטית.
{{ח:תתת|(4)}} לאחר מועד סיום העסקה הפרטית בין המספק לצרכן יקבל הצרכן שירותי הספקת חשמל מאחת משתי החלופות הבאות:
{{ח:תתתת|(א)}} ממספק אחר אליו הצטרף הצרכן לפי בחירת הצרכן.
{{ח:תתתת|(ב)}} ממספק בעל רישיון ספק שירות חיוני למתן השירות באזור החלוקה שאליו שייך הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} '''העברת צרכנים ממספק בשל אי תשלום המספק עבור שירותי תשתית'''
{{ח:תתת|(1)}} לא שילם המספק את החשבון עבור השירותים שסופקו לו על ידי מנהל המערכת או ספק השירות החיוני רשת כמפורט בחשבונו, יפעל מנהל המערכת על פי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24(ב)}} אולם המועד האחרון לתשלום על ידי המספק, ממועד ממשלוח החשבון על ידי מנהל המערכת למספק, יעמוד על 20 יום.
{{ח:תתת|(2)}} לא פרע המספק את החשבון כמופיע בסעיף קטן (1) יעביר מנהל המערכת את צרכני המספק לקבלת שירות ממספק שהוא ספק שירות חיוני באזור החלוקה של הצרכן. מנהל המערכת יודיע למספק האמור על חובתו למתן השירות לצרכן, וכן יודיע לרשות על ביצוע המעבר.
{{ח:תת|(ג)}} '''הודעה על מעבר ממספק למספק'''
{{ח:תתת|(1)}} במקרה של מעבר צרכן ממספק למספק יקבל מנהל המערכת מהמספק שאליו הצטרף הצרכן הודעה בכתב כאמור באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יעדכן את רישומיו בהתאם להודעת המספק ויעביר את העדכון למספק בעל רישיון סש״ח באזור הרלוונטי.
{{ח:תתת|(3)}} קיבל מנהל המערכת שתי הודעות או יותר על מעבר אותו צרכן ממספר מספקים, יפעל על פי ההודעה הנושאת את התאריך והשעה המאוחרים יותר ויודיע על כך למספקים אליהן מתייחסות ההודעות.
{{ח:תת|(ד)}} '''הודעה על הפסקת פעולתו של מספק'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יקבל הודעה ממספק אשר הפסיק מתן שירותיו לצרכן, לאלתר. מנהל המערכת יודיע למספק שהוא בעל רישיון ספק שירות חיוני באזור הרלוונטי על חובתו למתן השירות לצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} המספק בעל רישיון ספק שירות חיוני אליו עבר הצרכן, יודיע לצרכן ולרשות על ביצוע המעבר.
{{ח:תת|(ה)}} '''דו״ח שיוך צרכנים למספקים'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי לקבלת שירותים מאת מנהל המערכת, ידווח מספק למנהל המערכת בכל עת שיחול שינוי במצבת פרטי צרכניו ויצרף קובץ מעודכן בדבר שינויים שחלו במצבת צרכניו (להלן – קובץ השינויים). קובץ השינויים יכיל את פרטי הצרכנים שהצטרפו לבעל הרישיון או נגרעו ממנו באותו יום. הקובץ יכלול את פרטי הצרכן, ולפחות את אלה: שם פרטי ושם משפחה או שם תאגיד, מספר תעודת זהות או מספר זיהוי של התאגיד, מען ומספר טלפון, מספר מונה, אלא אם כן סוכם אחרת בין הצדדים.
{{ח:תתת|(2)}} התנאים בדבר העברת קובץ השינויים, לרבות זמן ההעברה, יסוכמו בין המספק לבין מנהל המערכת. לא הגיעו הצדדים להסכמה כאמור יכריע הצוות המקצועי ברשות בעניין.
{{ח:תת|(ו)}} '''הודעה על סיום עסקה פרטית בין יצרן ומספק'''
{{ח:תת}} הודעה על סיום העסקה הפרטית בין יצרן ומספק תימסר למנהל המערכת בכתב על ידי היצרן מייד לאחר סיומה ועד לא יאוחר משבוע ימים לאחר הסיום.

{{ח:סעיף|53||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21; תשפ״א־6, תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''סיום עסקה פרטית'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות אלה יחולו לגבי הודעות על סיום עסקה שהוגשו מיום 1.7.2021):}}
{{ח:תת|(א)}} '''סיום עסקה פרטית'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק שמעוניין לסיים עסקה פרטית עם צרכן, יפנה למנהל המערכת, במהלך התקופה שבין 15 ימי העבודה שלפני תום חודש קלנדרי ל־6 ימי העבודה שלפני תום אותו חודש קלנדרי, בהודעה על סיום העסקה ביום 1 בחודש הקלנדרי שלאחר החודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו מוגשת ההודעה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מספק יהיה רשאי להודיע למנהל המערכת על סיום עסקה פרטית במהלך התקופה שבין 15 ימי העבודה שלפני תום חודש קלנדרי ל־6 ימי העבודה שלפני תום אותו חודש קלנדרי, בנוגע לסיום העסקה ביום 1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו מוגשת ההודעה, אם סיום העסקה נובע מהפרת תנאי התשלום הקבועים לצרכן במסגרת התקשרותו עם המספק.
{{ח:תתת|(3)}} סיום עסקה פרטית יבוצע על ידי מנהל המערכת אם התקיים אחד מהמפורטים להלן בהתאם להוראות המפורטות לצידו:
{{ח:תתתת|(א)}} המספק לא שילם את תשלומיו למנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף (ג) לאמת מידה 62}} בתוך 40 ימים ממועד משלוח החשבון על ידי מנהל המערכת למספק – בסיום עסקה לפי פסקה זו הצרכן ישויך למספק ברירת מחדל מיידית, ומנהל המערכת ימסור הודעה על כך למספק הפרטי ולמספק ברירת המחדל; מספק ברירת המחדל ימסור את ההודעה על כך לצרכן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספק שחל עליו {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}} ולא עדכן את הבטוחה בתוך 10 ימי עבודה ממועד שליחת החשבון למספק או ממועד חילוט הבטוחה, כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ח|אמת מידה 67ח(א)(3)}} – בסיום עסקה לפי פסקה זו הצרכן ישויך למספק ברירת מחדל מיידית, ומנהל המערכת ימסור הודעה על כך למספק הפרטי ולמספק ברירת המחדל; מספק ברירת המחדל ימסור את ההודעה לצרכן;
{{ח:תתתת|(ג)}} אישור עסקה פרטית עם מספק אחר כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 51|באמת מידה 51(ד)(3)}} – מועד סיום העסקה יחל ב־1 בחודש שבו התחילה העסקה הפרטית עם המספק האחר;
{{ח:תתתת|(ד)}} הצרכן ביקש להירשם כצרכן של מספק ברירת מחדל – שיוכו של צרכן לפי פסקה זו וסיום העסקה הפרטית עם המספק שהיה משויך אליו קודם לבקשה, יחלו ב־1 בחודש הקלנדרי שלאחר מועד הגשת בקשת הרישום של הצרכן מול מספק ברירת מחדל; בסיום עסקה לפי פסקה זו, יימסרו לצרכן ולמספקים הודעות כאמור בפסקה (ב).
{{ח:תתת|(4)}} לאחר סיום עסקה פרטית בין מספק לצרכן לפי סעיף קטן (1), (2) או (3), ישויך הצרכן למספק ברירת מחדל, אלא אם כן אושרה עסקה פרטית עם מספק אחר, כמפורט בסעיף קטן (3)(ג).

{{ח:סעיף|54||תיקון: 31.7.09; תשע״ט־14}}
{{ח:ת}} '''סיווג עסקה'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה; אך תמשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפני יום 21.8.2019):}}
{{ח:תת|(ב)}} '''סיווג העסקה כקרובה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בכתב, עם קבלת הפניה ממספק לסווג עסקת תשתית כעסקה קרובה, בצירוף העתק מלא של פניית המספק לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|אמת מידה 51}} לצורך סיווג העסקה כקרובה ביחס לנקודות המניה שאותן ביקש המספק לסווג כעסקה קרובה.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יצרף חוות־דעת מטעמו בנוגע לכל נקודת מניה לגביה התבקש סיווג של עסקה קרובה. המספק רשאי להפנות אל ראש אגף הנדסה ברשות חוות דעת מטעמו.
{{ח:תתת|(3)}} סיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה יתבצע עבור כל צרכן (נקודת מניה) בנפרד.
{{ח:תת|(ג)}} '''איחור בסיווג העסקה'''
{{ח:תת}} החל מתן שירותי התשתית בפועל, לפני שהתקבל סיווג תעריף התשתית מאת ראש אגף הנדסה ברשות, יראו את התעריף כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה במתח הרלוונטי עד לקבלת סיווג התעריף. עם קבלת סיווג התעריף יחול התעריף שנקבע באופן רטרואקטיבי מיום תחילת מתן שירותי התשתית וספק השירות החיוני יגבה מאת המספק את ההפרשים שנוצרו בצירוף ריבית החשב הכללי, במידה ונוצרו.
{{ח:תת|(ד)}} '''ברירת המחדל – עסקה רחוקה'''
{{ח:תת}} כל עוד לא תתקבל אצל ראש אגף הנדסה ברשות בקשה מפורשת של המספק לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה ביחס לנקודת חיבור מסוימת, יראו את העסקה הפרטית ביחס לכל נקודת חיבור של הצרכן הפרטי כעסקה רחוקה.
{{ח:תת|(ה)}} '''אגרה בגין סיווג עסקת תשתית'''
{{ח:תת}} עבור טיפול בבחינת סיווג עסקת תשתית כעסקה קרובה על ידי ראש אגף הנדסה ברשות ישלם המספק אגרת תשלום בסך שייקבע בהתאם לדין.
{{ח:תת|(ו)}} אמת מידה זו תחול על בעלי רשיונות ייצור מותנים שהוכיחו עמידה באבן דרך סגירה פיננסית קודם למועד {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/00199118.pdf|החלטה מספר 6 מישיבת רשות מספר 536, מיום 29.1.2018}}, המפורסמת באתר הרשות.

{{ח:סעיף|55||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תשלום למנהל המערכת בגין איבודים בעסקה פרטית'''
{{ח:תת|(א)}} '''אי חובת הזרמת האיבודים בעסקה פרטית על ידי היצרן הפרטי וחיובם במסגרת תעריף תשתית בגין איבודי אנרגיה'''
{{ח:תת}} כמות החשמל שתוזרם לרשת לצורך העסקה הפרטית תהיה בגובה הכמות המיועדת לצרכנים בעסקה הפרטית כפי שתימדד במוני הצרכן. המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום בגין איבודי האנרגיה של צרכניו, שיחושבו לפי לוחות תעריפים 7.7.1–6 במסגרת תעריף בגין איבודי אנרגיה.

{{ח:סעיף|56||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תכנית צריכה שבועית'''
{{ח:תת|(א)}} '''המועד להגשת תכנית צריכה שבועית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום חמישי, ואם חל יום חמישי בערב חג או בחג, ביום החול האחרון שקדם ליום חמישי האמור, עד השעה 10:00 באותו היום, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית חצי שעתית המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת ביחס לכל יום עד לסוף השבוע שיבוא.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית הצריכה השבועית תוגש על טופס אחד במתכונת התכנית היומית כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
{{ח:תתת|(3)}} תכנית הצריכה השבועית נועדה לצרכי תכנון בלבד.
{{ח:תתת|(4)}} למרות האמור לעיל, במקרה בו לא הגיש המספק תכנית צריכה יומית, יראו את התכנית שהוגשה עבור אותו היום במסגרת התכנית השבועית כתכנית יומית מטעם המספק.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''תכנית צריכה שבועית חצי שעתית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|57||תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש״ף־34}}
{{ח:ת}} '''תכנית צריכה יומית'''
{{ח:תת|(א)}} '''תכנית צריכה יומית'''
{{ח:תת}} בכל יום, עד השעה 10:00 באותו היום, ביום חול, לגבי יום המחרת, ובימי חמישי ובימים שלפני ערב חג לגבי, עד וכולל יום החול הבא, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית חצי שעתית ביחס לעשרים וארבע השעות, החל משעה 24:00 באותו היום ועד לשעה 24:00 ביום העוקב; בתכנית כאמור יפרט המספק את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך הצריכה המצרפית של כלל צרכני המספק;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט היצרנים הפרטיים שמהם תירכש האנרגיה בעבור צריכת צרכני המספק וכמות האנרגיה שתירכש מכל יצרן פרטי;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט היצרנים הפרטיים שמהם הוקצה הספק בעבורו וגובה ההספק שהוקצה מכל יצרן; לעניין זה יראו רכישת אנרגיה מיצרן לפי פסקה (2) כהקצאת הספק בעבור המספק מאותו יצרן, בגובה האנרגיה הנרכשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן הגשת תכנית הצריכה היומית'''
{{ח:תת}} תכנית הצריכה היומית תוגש על טופס אחד, כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקוליו ועל פי ניסיונו ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
{{ח:תת|(ג)}} '''שינויים בתכנית הצריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק שהגיש תכנית צריכה עד לשעה 10:00 רשאי, במידת הצורך, להגיש למנהל המערכת בקשה לעדכון תכנית הצריכה עד לשעה 12:00 באותו היום.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על עדכון התכניות תועבר למנהל המערכת בכתב.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''תכנית צריכה יומית חצי שעתית לתאריך &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|58||תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש״ף־34}}
{{ח:ת}} '''אספקת חשמל בתקופת העסקה הפרטית'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת חשמל לצרכנים פרטיים'''
{{ח:תתת|(1)}} במסגרת עסקאות פרטיות, עם צרכנים ויצרנים פרטיים, שעמם נקשר המספק, תירכש על ידי המספק כל הצריכה המתוכננת של צרכני המספק, בהתאם לתכנית צריכה יומית שתוגש על ידי המספק.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים המפורטים להלן המספק יהיה רשאי לרכוש ממנהל המערכת, בתעריפי תעו״ז, את החשמל החסר לצורך מכירה לצרכניו:
{{ח:תתתת|(א)}} מיתקן היצרן שהקצה הספק בעבור המספק אינו זמין לייצור אנרגיה, בין השאר, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} המיתקן נמצא בתחזוקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} בהתקיים אירוע כוח עליון במיתקן כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 130|באמות מידה 130 עד 134}};
{{ח:תתתתת|(3)}} בשעות מש״ב שפל שבהן המיתקן אינו מייצר חשמל כלל;
{{ח:תתתתת|(4)}} במקרה של מעבר המיתקן לשימוש בדלק חלופי בשל הנחיית מנהל המערכת;
{{ח:תתתתת|(5)}} במקרה של הנחיות מנהל המערכת למיתקן במצב חריג;
{{ח:תתתתת|(6)}} בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 141|באמת מידה 141 (אחריות)}};
{{ח:תתתת}} המספק יהיה רשאי לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי פסקה זו עד לגובה ההספק שהוקצה בעבורו על ידי היצרן.
{{ח:תתתת|(ב)}} קיים אצל צרכן במתח עליון של המספק מיתקן ייצור בגז טבעי המשולב בחצרו, והמיתקן אינו זמין לייצור אנרגיה, המספק יהיה רשאי לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי סעיף קטן זה, עד לגובה ההספק הנקי המותקן של המיתקן המשולב בחצר הצרכן.
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה שבו מבקש המספק לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי סעיף קטן (2), תפורט הסיבה לכך על גבי תכנית הצריכה.
{{ח:תתת|(4)}} מספק שרוכש חשמל לחלק מצרכניו מיצרן פרטי בשעות שפל, יחולו עליו כל התנאים באמות המידה לעסקה פרטית, לגבי הצרכנים האמורים.
{{ח:תתת|(5)}} אין באמור בסעיפים קטנים (1) עד (3) כדי לפטור את המספק מלהפיק חשבון לצרכניו בגין רכישת חשמל ממנהל המערכת וגביית הכספים והעברתם למנהל המערכת בעבור החשמל האמור.
{{ח:תת|(ב)}} '''איזון הצריכה המצרפית הפרטית לייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} כלל הצריכה המצרפית המתוכננת בעסקה הפרטית, כפי שתופיע בתכנית הצריכה, תהיה זהה לסך הייצור שנרכש על ידי המספק מיצרנים פרטיים וממנהל המערכת כפי שיפורט בתכנית הצריכה ובתכניות הייצור של המספקים והיצרנים בהתאמה.
{{ח:תתת|(2)}} מצא מנהל המערכת כי קיימת אי התאמה בהתאם לאמור בסעיף קטן (1), ידרוש מנהל המערכת מהמספק לתקן את התכניות שהוגשו לו בתוך שעתיים ממועד קבלת הדרישה.
{{ח:תתת|(3)}} לא התקבלה תכנית מתוקנת בפרק הזמן כאמור בסעיף קטן (2) יתקן מנהל המערכת את תכנית הצריכה תוך השוואתה לכמות הייצור שתיוצר לצורך העסקה הפרטית. בגין החריגה מתכנית הצריכה יחייב מנהל המערכת את המספק בתשלום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 59|באמת מידה 59}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|59||תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש״ף־34, תש״ף־36}}
{{ח:ת}} '''חריגות מתכנית הצריכה היומית (התחשבנות בגין עודפים וחסרים)'''
{{ח:תת|(א)}} '''חריגה מתכנית הצריכה היומית – צריכה עודפת'''
{{ח:תתת|(1)}} עלתה הצריכה בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן – צריכה עודפת), יספק מנהל המערכת את כל ביקושי הצריכה של צרכני המספק.
{{ח:תתת|(2)}} בגין צריכה עודפת ירכוש המספק את החשמל ממנהל המערכת בתעריף בגובה רכיב ייצור כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
{{ח:תת|(ב)}} '''חריגה מתכנית הצריכה היומית – צריכה חסרה'''
{{ח:תתת|(1)}} פחתה הצריכה בפועל מה צריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן – צריכה חסרה), ירכוש מנהל המערכת את יתרת החשמל שנועדה לאספקת ביקושי צרכני המספק.
{{ח:תתת|(2)}} בגין צריכה חסרה עד לכמות החשמל שנרכשה ממנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף (א)(2) לאמת מידה 58}}, ככל שהיתה רכישה, ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה רכיב ייצור כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
{{ח:תתת|(3)}} בגין צריכה חסרה מעבר לאמור בסעיף קטן (2), ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה 120% מהעלות המשתנה, המפורטת באישור התעריפי של היצרן שממנו רכש המספק את האנרגיה; אם רכש המספק אנרגיה מכמה יצרנים, ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה 120% מהעלות המשתנה הנמוכה ביותר מבין היצרנים; לעניין זה, ”עלות משתנה“ – עלות דלק בתוספת עלות תפעול משתנה.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגה מסך ההספק שעומד לרשות המספק'''
{{ח:תתת|(1)}} צריכה מעבר ל־103% מההספק המותקן המוקצה בעבור מספק בחצי שעה נתונה, תהווה חריגה מסך ההספק שעומד לרשות המספק.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), צריכה עודפת של צרכן במתח עליון, הנובעת מהפסקה מאולצת במיתקן ייצור בגז טבעי המשולב בחצרו לא תהווה חריגה כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} המספק ישלם למנהל המערכת תעריף לפי לוח תעריפים 6.5–13 בעבור ממוצע של 20 החריגות מסך ההספק שעומד לרשות המספק הנמוכות ביותר מבין 30 החריגות הגבוהות ביותר מסך אותו הספק בשנה קלנדרית.
{{ח:תתת|(4)}} התחשבנות כאמור בסעיף (3) תבוצע אחת לשנה, בחודש ינואר, בעבור השנה הקלנדרית שקדמה לו.

{{ח:סעיף|60||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשע״ט־14, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תשלום בגין שירותי תשתית'''
{{ח:תת|(א)}} '''התעריף בגין שירותי התשתית'''
{{ח:תתת|(1)}} בגין מתן שירותי תשתית יגבה מנהל המערכת מהמספק תשלום על בסיס התעריף הקבוע בלוחות תעריפי התשתית (לוחות תעריפים 7), {{ח:הערה|(הסיפא תמשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|אמת מידה 54}} לפני יום 21.8.2019):}} בהתאם לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה או רחוקה לפי קביעת ראש אגף הנדסה ברשות ביחס לסיווג העסקה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 54|באמת מידה 54}}.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יעביר לספק שירות חיוני רשת את התשלומים המגיעים להם על פי האמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תת|(ב)}} '''המדידה המחייבת'''
{{ח:תת}} כמות החשמל שתשמש לצורך חישוב התשלום בגין שירותי התשתית תהיה בהתאם למדידה שנמדדה במונה המותקן אצל הצרכן.

{{ח:סעיף|61||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תשלום קבוע'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום קבוע למספק'''
{{ח:תת}} המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום במסגרת ”תשלום קבוע“ בהתאם למספר צרכניו ולמתח החיבור, כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

{{ח:סעיף|62||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 27.10.21; תשפ״א־6, תשפ״א־26, תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} '''פירוט התשלומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''קריאה והעברה של נתוני הקריאה של צרכני המספק'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} ספק שירות חיוני רשת יקרא ויעביר את נתוני קריאת המונים ברמה חצי שעתית של צרכני המספק ({{ח:פנימי|פרק ה סימן א|בסימן זה}} – נתוני הקריאה) לחברת ניהול המערכת, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה־10 בחודש, לצורך הכנת פירוט תשלומים מחייב חודשי למספק.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):}} ספק שירות חיוני רשת יקרא ויעביר את נתוני קריאת המונים ברמה חצי שעתית של צרכני המספק ({{ח:פנימי|פרק ה סימן א|בסימן זה}} – נתוני הקריאה) לחברת ניהול המערכת, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה־12 בחודש, לצורך הכנת פירוט תשלומים מחייב חודשי למספק.
{{ח:תת|(א1)}} '''עריכת פירוט התשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יערוך וישלח פירוט תשלומים מחייב למספק אחת לחודש, בתוך 20 ימים מתום כל חודש.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):}} מנהל המערכת יערוך וישלח פירוט תשלומים מחייב למספק אחת לחודש, בתוך 35 ימים מתום כל חודש.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יפיק לחברה שמחזיקה ברישיון ייצור וברישיון הספקה, פירוט תשלומים מחייב מאוחד שיורכב מהתקבולים המגיעים לחברה כבעלת רישיון ייצור בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יפיק פירוט תשלומים מחייב מאוחד ליצרן ומספק או לשני יצרנים, המאוגדים בחברות קשורות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, אשר הודיעו בכתב למנהל המערכת כי הן מעוניינות בפירוט תשלומים מאוחד (באמת מידה זו – חברות קשורות).
{{ח:תת|(ב)}} '''פירוט תשלומים מחייב'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יפרט בפירוט התשלומים המחייב למספק, בין השאר, את כל הפרטים המפורטים להלן, באופן שיאפשר תשלום נפרד לנותני השירות השונים:
{{ח:תתת|(1)}} חישוב התשלום ודרישת תשלום בעד שירותי התשתית שסופקו לצרכני המספק, בכל מש״ב, בהתאם לתעריף התשתית הרלוונטי לאותה קבוצת צרכנים, בעבור שימוש בתשתית ספק השירות החיוני לצורך העברת האנרגיה;
{{ח:תתת|(2)}} דרישה לתשלום בעד שירותי טיפול בתכניות צריכה ועריכת משלוח פירוט תשלומים מחייב חודשי כקבוע בלוח תעריפים 7.7–3;
{{ח:תתת|(3)}} דרישה לתשלום בעד שירותי צרכנות בחלוקה בתעריף לפי לוח תעריפים 5.4–1, בהתאם לסוג צרכני המספק;
{{ח:תתת|(4)}} דרישה לתשלום בעד שירותי ניהול מערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1;
{{ח:תתת|(5)}} למספקים שחלות עליהם {{ח:פנימי|סעיף 55|אמות מידה 55 עד 59}} – יפרט גם חישוב תשלומים בעד סטיות מתכנית הצריכה כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 59|באמת מידה 59}}, כולל פירוט הסטיות ופירוט התעריף שעל בסיסו חושב התשלום;
{{ח:תתת|(6)}} למספקים שחל עליהם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}} – יפרט גם את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כמות האנרגיה הנרכשת על ידי המספק לפי מחיר יום מראש בהתאם לתכניות הצריכה היומיות של המספק וכמות האנרגיה הנרכשת או הנמכרת על ידי המספק לפי מחיר זמן אמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} דרישה לתשלום בשל צריכת אנרגיה ממנהל המערכת יום מראש וזמן אמת כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 67ה|באמת מידה 67ה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} דרישה לתשלום בשל אנרגיה הנצרכת מעבר למגבלת ההספק השנתית, כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 67ה|באמת מידה 67ה}}.
{{ח:תתת|(7)}} למספקים שחל עליהם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}} – יפרט גם את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כמות האנרגיה שצרכו צרכני המספק בהתאם לקריאת מוני הצרכנים בכל נקודת חיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כמות האנרגיה הנרכשת על ידי מספק לפי מחיר יום מראש או מחיר זמן אמת וכמות האנרגיה הנמכרת על ידי המספק לפי מחיר זמן אמת, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 67ט|לאמת מידה 67ט}};
{{ח:תתתת|(ג)}} דרישה לתשלום בעד האנרגיה כאמור בפסקת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ד)}} דרישה לתשלום בעד הרכיב הקבוע של התעריף המשלים, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 67ט|באמת מידה 67ט}};
{{ח:תתתת|(ה)}} דרישה לתשלום בעד הרכיב המשתנה של התעריף המשלים, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 67ט|באמת מידה 67ט}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד התשלום'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} המועד האחרון לביצוע תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב, על ידי המספק, יהיה בתום 5 ימים מהמועד שבו קיבל המספק את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם במסגרת חמשת הימים שממועד קבלת פירוט התשלומים האמור יש פחות מ־3 ימי עבודה, מנהל המערכת רשאי להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם המספק עד תום 5 ימים מהמועד שקיבל את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם פירוט התשלומים המחייב הוא לחובת חברה כאמור בסעיף (א1)(2) או לחברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כמספק.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):}} המועד האחרון לביצוע תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב, על ידי המספק, יהיה בתום 10 ימים מהמועד שבו קיבל המספק את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם במסגרת עשרת הימים שממועד קבלת פירוט התשלומים האמור יש פחות מ־3 ימי עבודה, מנהל המערכת רשאי להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם המספק עד תום 10 ימים מהמועד שקיבל את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם פירוט התשלומים המחייב הוא לחובת חברה כאמור בסעיף (א1)(2) או לחברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כמספק.
{{ח:תת|(ד)}} '''מחלוקות'''
{{ח:תת}} מחלוקות בשל סכום החשבון השוטף לא יהיו עילה לעיכוב שליחת פירוט התשלומים המחייב או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו לאחר בחינת השגות המספק על סכום החשבון השוטף יבוטאו בפירוט התשלומים המחייב העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים.

{{ח:סעיף|63||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 14.2.22; תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״א־26, תשפ״ב־21}}
{{ח:ת}} '''התקנת וקריאת מונה לצרכן'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו, ”צרכן“ – לרבות יצרן.
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מונה חדש לצרכן'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יתקין לצרכן, בכל התקנת מונה חדש, מונה חכם.
{{ח:תת|(ב)}} '''החלפת מונה קיים במונה חכם לצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} אם ספק שירות חיוני רשת מתקין מונה חדש אצל צרכן לפי סעיף (א), יחליף ספק השירות החיוני רשת את כל המונים הקיימים באותו מקום צרכנות, לרבות מונים המותקנים על מיתקני ייצור ואגירה, במונים חכמים.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשת יחליף לצרכן מונה קיים במונה חכם, לפי בקשת צרכן או מיופה כוחו; החלפה כאמור תבוצע בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה; צרכן המבקש החלפת מונה קיים במונה חכם לפי סעיף קטן זה, יחויב גם הוא בהחלפת כלל המונים הקיימים במקום הצרכנות במונים חכמים, בהתאם לאמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), ספק שירות חיוני רשת רשאי שלא להיענות לבקשת צרכן או מיופה כוחו להחלפת מונה במונה חכם (להלן – בקשה להחלפה במונה חכם) בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקום הצרכנות אין קליטה סלולרית המאפשרת שידור נתוני צריכה של הצרכן;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההתקנה של המונה החכם אינה אפשרית בשל אילוצים טכניים ייחודיים למקום הצרכנות;
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.8.2022 עד יום 31.12.2022):}} הוגשו בקשות להחלפה במונה חכם לגבי מונים בכמות העולה על המכסה המוגבלת של מונים חכמים שיותקנו במסגרת בקשות להחלפה במונה חכם, העומדת על 50,000.
{{ח:תתת|(4)}} אם ספק השירות החיוני רשת לא נענה לבקשה להחלפה במונה חכם בהתאם לסעיף קטן (3), הוא יודיע לצרכן בעלים רשום, בתוך 10 ימים מהמועד שבו נודע לו על קיום אחד התנאים המפורטים בסעיף קטן (3), על כך שאין באפשרותו להחליף את המונה במונה החכם, וכן יפרט בהודעתו כאמור את הסיבות לכך.
{{ח:תתת|(5)}} שיעור הבקשות להחלפה במונה חכם שספק שירות חיוני רשת רשאי שלא להיענות להן בהתאם להוראות סעיף קטן (3), בכל רבעון, לא יעלה על 10 אחוזים מסך הבקשות להחלפה במונה חכם שהוגשו באותו רבעון, אלא אם כן אישרה הרשות לספק השירות החיוני רשת שיעור אי־היענות גבוה יותר לאותו רבעון; {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.8.2022 עד יום 31.12.2022):}} בקשות להחלפה במונה חכם שלא נענו בחיוב בשל הגבלת המכסה כאמור בסעיף קטן (3)(ג), לא יילקחו בחשבון במסגרת חישוב שיעור הבקשות שספק השירות החיוני רשת לא נענה להן ברבעון מסוים, שמתבצע לפי סעיף קטן ז.
{{ח:תתת|(6)}} ספק שירות חיוני רשת ידווח לרשות, אחת לרבעון, בחלוקה גאוגרפית, על כלל הבקשות להחלפה במונה חכם שהוגשו לו, ההחלפות שביצע בפועל, עלויות אותן החלפות ומספר המקרים שבהם לא נענה לבקשות להחלפה במונה חכם והנימוקים לכך.
{{ח:תתת|(7)}} בעד החלפת כל מונה במונה חכם, לפי סעיף קטן (2), לרבות החלפה של שאר המונים במקום הצרכנות לפי הסיפה של אותו סעיף קטן, ישלם צרכן בעלים רשום לספק שירות חיוני רשת תעריף התקנת מונה חכם לפי בקשת הצרכן, כקבוע בלוח תעריפים 5.4‑3.
{{ח:תת|(ג)}} '''קריאת מונה הצרכן ותשלום קבוע בעד שירותי מנייה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יקרא את המונה החכם המותקן אצל הצרכן, בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 13|באמת מידה 13}}, למעט הקבוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף (ד) של אותה אמת מידה}}.
{{ח:תתת|(2)}} נתוני הקריאה יועברו למספק ולמנהל המערכת לצורך עריכת פירוט תשלומים מחייב למספק כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 62|באמת מידה 62}} וחישוב התשלומים הכרוכים בעסקה הפרטית, לרבות תשלומים בעד שירותי תשתית ותשלומים בשל חריגות מתוכנית הצריכה.
{{ח:תתת|(3)}} בעד שירותי מנייה למונה חכם המותקן אצל הצרכן לפי אמת מידה זו, לרבות במסגרת החלפה במונה חכם, ישלם הצרכן תשלום קבוע לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4‑1, לפי העניין.

{{ח:סעיף|64||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תת|(א)}} '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת כלפי צרכן פרטי'''
{{ח:תת}} אין בקיומה של העסקה הפרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני רשת כלפי צרכן החשמל, לרבות על פי הוראות הדין ואמות המידה ולרבות בנושא ניתוק הצרכן וכל עניין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת כלפי כלל הצרכנים'''
{{ח:תתת|(1)}} אין בקיומה של עסקה פרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני רשת כלפי שאר הצרכנים, לרבות מי שרוכש מהספק שירות אחר, ולרבות בנושאי בטיחות ואמינות החשמל.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני רשת יודיע על כל הפסקת חשמל למנהל המערכת, ליצרן, למספק ולצרכן הקשורים בעסקאות פרטיות. לעניין אופן מתן ההודעה יחולו הכללים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37|באמת מידה 37 (הודעה על הפסקת חשמל)}} ביחס למתן הודעה לצרכן תעריף עומס וזמן.

{{ח:סעיף|65||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''דיווחים לרשות'''
{{ח:תת|(א)}} '''מועדי ואופן הדיווח'''
{{ח:תת}} אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום, לפי מתכונת שתקבע הרשות, המתייחסים לפעילות המספקים ובהתבסס על הדיווחים השונים הנדרשים מהם לפי אמות מידה אלו. הנתונים יכללו בכל מקרה השוואה בין תכניות הצריכה לביצוען בפועל.

{{ח:סעיף|66||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''יישוב מחלוקות'''
{{ח:תת|(א)}} '''פנייה בכתב לרשות'''
{{ח:תת}} בכל מקרה של מחלוקת בקשר ליישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, יפנו הצדדים, לרבות, מנהל המערכת, ספק השירות החיוני רשת, היצרן או המספק לצוות המקצועי ברשות בכתב לצורך בירור המחלוקת והכרעה בה.

{{ח:סעיף|67||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תחולת אמות המידה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולת אמות המידה כלפי יצרן או מספק'''
{{ח:תת}} למען הסר ספק מובהר בזאת כי כל אמות המידה שנקבעו או שיקבעו על ידי הרשות חלות, בשינויים המחויבים במידה וישנם, על מערכת היחסים שבין היצרן או המספק למנהל המערכת ולספק השירות החיוני רשת.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: מכירת שירותים למספקים|תיקון: תשפ״א־10}}

{{ח:סעיף|67א||תיקון: תשפ״א־10, תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''הגדרות ותחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}} יחול על בעלי רישיון הספקה הכולל אפשרות להתקשר עם יצרן לטובת שיוך הספק שקיבלו את רישיון ההספקה שלהם לפני יום י״ז באדר התשפ״א (1 במרס 2021).
{{ח:תתת|(2)}} על מספקים שעליהם חל {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}} לא יחולו {{ח:פנימי|סעיף 55|אמות מידה 55 עד 59}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|וסעיף קטן (ב) ”תכולת החשבון“ לאמת מידה 62}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגדרה'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|בסימן זה}}, ”מגבלת הספק שנתית“ – ההספק ששויך למספק בשנה נתונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ד|אמת מידה 67ד}}.

{{ח:סעיף|67ב||תיקון: תשפ״א־10}}
{{ח:ת}} '''תכולת חשבון'''
{{ח:תת|(א)}} מנהל המערכת יפרט בחשבון למספק, בין השאר, את הפרטים המפורטים להלן באופן שיאפשר תשלום נפרד לנותני השירות השונים:
{{ח:תתת|(1)}} חישוב התשלום ודרישת תשלום בשל שירותי התשתית שסופקו בעבור כל צרכן של המספק, בכל מש״ב, בהתאם לתעריף התשתית הרלוונטי לו, בעבור שימוש בתשתית ספק השירות החיוני לצורך העברת האנרגיה;
{{ח:תתת|(2)}} דרישה לתשלום של תשלום קבוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף (א) לאמת מידה 61}};
{{ח:תתת|(3)}} כמות האנרגיה שצרכו צרכני המספק בהתאם לקריאת מוני הצרכנים בכל נקודת חיבור;
{{ח:תתת|(4)}} כמות האנרגיה הנרכשת לפי מחיר יום מראש בהתאם לתכניות הצריכה היומיות של המספק וכמות האנרגיה הנרכשת או הנמכרת לפי מחיר זמן אמת כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 67ה|באמת מידה 67ה}};
{{ח:תתת|(5)}} דרישה לתשלום בשל צריכת אנרגיה ממנהל המערכת יום מראש וזמן אמת כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 67ה|באמת מידה 67ה}}, דרישה לתשלום בשל שירותי טיפול בתכניות ועריכת משלוח חשבון חודשי כקבוע בלוח תעריפים 7.7–3;
{{ח:תתת|(6)}} דרישה לתשלום בשל אנרגיה הנצרכת מעבר למגבלת ההספק השנתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ה|סעיף (ד) לאמת מידה 67ה}};
{{ח:תתת|(7)}} דרישה לתשלום בעבור שירותי ניהול מערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המערכת יפרט בחשבון את עלות הצריכה החסרה שנרכשה על ידו כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 67ה|בסעיף קטן (ג)(2) לאמת מידה 67ה}}, בתקופת החשבון.

{{ח:סעיף|67ג||תיקון: תשפ״א־10}}
{{ח:ת}} תכנית צריכה שבועית, תכנית צריכה יומית ליום עוקב ותכנית צריכה יומית
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת תכנית צריכה שבועית'''
{{ח:תת}} בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית בעבור השבוע העוקב, ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית תוגש בהתאם להוראות סעיף (ג)(2) ו־(3), בשינויים המחויבים; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש תכנית הצריכה השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב'''
{{ח:תת}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה בעבור היום שלאחר יום המחרת (להלן – תכנית צריכה יומית ליום עוקב); התכנית תוגש בהתאם להוראות סעיף (ג)(2) ו־(3), בשינויים המחויבים; אם במסגרת חובתו להגשת תכנית הצריכה היומית לפי סעיף (ג) כבר הגיש המספק תכנית בעבור היום שלאחר היום העוקב להכנת התכנית, הוא יהיה פטור מהגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית צריכה יומית'''
{{ח:תת|(1)}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית בעבור יום המחרת (להלן – תכנית צריכה יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג יעביר יצרן תכניות צריכה יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית הצריכה היומית תכלול פירוט של הצריכה הצפויה של כל צרכני המספק בכל חצי שעה ביום העוקב.
{{ח:תתת|(3)}} האנרגיה הצפויה להיצרך בכל חצי שעה על ידי צרכני המספק לא תעלה על מחצית ממגבלת ההספק השנתית.

{{ח:סעיף|67ד||תיקון: תשפ״א־10}}
{{ח:ת}} '''התקשרות שנתית עם יצרן לטובת שיוך הספק'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקשרות שנתית עם יצרן לטובת שיוך הספק'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק יודיע למנהל המערכת בכל שנה עד 30 ימים לפני סוף השנה הקלנדרית, על ההספק ששויך לו על ידי יצרנים הרשאים לשייך הספק למספק לפי לוח תעריפים 6.5–1ב; בשנה הראשונה לפעילותו של המספק הוא ימסור הודעה כאמור עד 30 ימים לפני מועד תחילת הספקת החשמל על ידו לצרכניו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יאשר את ההודעה שמסר המספק לפי סעיף קטן (1) אם ההודעה על ההספק המשויך תואמת את הודעת היצרן על ההספק שהוא משייך למספק, כפי שהודיע היצרן למנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 85ב|סעיף (ב) לאמת מידה 85ב}}; אישור הודעת המספק, על ידי מנהל המערכת יהווה תנאי לשיוך צרכנים למספק.
{{ח:תתת|(3)}} סך ההספק המשויך למספק במהלך שנה קלנדרית, כפי שאושר על ידי מנהל המערכת כאמור בסעיף קטן (2) יהווה מגבלת הספק שנתית של אותו מספק.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת לא יעדכן את ההספק המשויך למספק במהלך שנה קלנדרית.

{{ח:סעיף|67ה||תיקון: תשפ״א־10}}
{{ח:ת}} '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
{{ח:תת}} מספק ירכוש ממנהל המערכת אנרגיה בעבור כל הצריכה המתוכננת של הצרכנים המשויכים לו, בהתאם לתכנית צריכה יומית שהוגשה על ידו לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ג|סעיף (ג) לאמת מידה 67ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעד אנרגיה'''
{{ח:תת}} בעד אנרגיה הצפויה להיצרך על פי תכנית הצריכה היומית ישלם המספק למנהל המערכת מחיר יום מראש, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגות מתכנית הצריכה היומית – התחשבנות בשל עודפים וחסרים'''
{{ח:תתת|(1)}} עלתה הצריכה של צרכני המספק בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן – צריכה עודפת), בחצי שעה נתונה, ירכוש המספק את האנרגיה ממנהל המערכת בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תתת|(2)}} פחתה הצריכה בפועל של צרכני המספק מהצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן – צריכה חסרה) בחצי שעה נתונה, ירכוש מנהל המערכת מהמספק את הצריכה החסרה בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''חריגה ממגבלת הספק שנתית'''
{{ח:תת}} עלתה הצריכה של צרכני המספק בחצי שעה נתונה על מחצית ממגבלת ההספק השנתית, ישלם המספק בעד צריכה זו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.31, בהתאם להיקף הסטייה.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: שירותים למספקים שרוכשים חשמל ממנהל המערכת בלבד וקיבלו את רישיון ההספקה החל מיום 1.6.2021|תיקון: תשפ״א־26}}

{{ח:סעיף|67ו||תיקון: 22.2.21; תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''תחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}} יחול על מספקים שרוכשים חשמל ממנהל המערכת בלבד ושקיבלו את רישיון האספקה ביום כ״א בסיוון התשפ״א (1 ביוני 2021) או לאחריו.
{{ח:תתת|(2)}} על מספקים כאמור בסעיף קטן (1), לא יחולו {{ח:פנימי|סעיף 50|אמות מידה 50}} {{ח:פנימי|סעיף 55|ו־55 עד 59}}.

{{ח:סעיף|67ז||תיקון: 22.2.21; תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''תכנית צריכה שבועית, יומית ליום עוקב ויומית'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת תכנית צריכה שבועית'''
{{ח:תת}} בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית בעבור השבוע העוקב ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}} – תכנית צריכה שבועית), ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש תכנית הצריכה השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג; תכנית הצריכה השבועית תעמוד בהוראות סעיף (ג)(2) ו־(3), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב'''
{{ח:תת}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}} – תכנית צריכה יומית ליום עוקב); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית הצריכה היומית לפי סעיף (ג) המספק כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר היום העוקב להכנת התכנית, הוא יהיה פטור מהגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב; תכנית צריכה יומית ליום עוקב תעמוד בהוראות סעיף (ג)(2) ו־(3), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית צריכה יומית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית בעבור יום המוחרת ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}} – תכנית צריכה יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר מספק תכניות צריכה יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית הצריכה היומית תכלול פירוט של הצריכה הצפויה של כל צרכני המספק.
{{ח:תתת|(3)}} התכנית כאמור תשקף תחזית מדויקת של המספק על אודות צריכת צרכניו.
{{ח:תת|(ד)}} '''תיקון תכנית צריכה על ידי מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} אם לדעת מנהל המערכת חלה טעות בתכנית מתכניות הצריכה שמוגשות לו לפי סעיפים (א) עד (ג), יפנה מנהל המערכת למספק בבקשת הבהרה, ואם זה נדרש, יאפשר מנהל המערכת למספק לתקן את תכנית הצריכה בתוך שעה ממועד הפנייה למספק.

{{ח:סעיף|67ח||תיקון: 22.2.21; תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''בטוחה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תת}} המספק יפקיד, בכל שנה, בטוחה לטובת מנהל המערכת בסכום שיקבע המספק, להבטחת תשלומיו של המספק למנהל המערכת, בהתאם להוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבטוחה תופקד עד 5 ימי עבודה לפני סוף חודש נובמבר בעבור השנה הקלנדרית העוקבת; בשנה הראשונה לפעילות של המספק הבטוחה תופקד עד למועד שבו הגיש בקשה לשיוך צרכנים לפי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף (ב) לאמת מידה 51}};
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), המספק יהיה רשאי לעדכן את סכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת אחת לרבעון, בהודעה שתימסר על ידי המספק למנהל המערכת עד 20 ימי עבודה לפני סיום החודש הקלנדרי שלפני תחילת הרבעון אשר בנוגע אליו מבוקש העדכון, וסכום הבטוחה יעודכן בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הפחתת סכום הבטוחה תיעשה בהתקיים התנאים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} בהפחתת סכום הבטוחה שיעור עלות הצריכה הצפויה המרבית לעומת סכום הבטוחה לא יעלה על 65 אחוזים; חישוב עלות הצריכה ייעשה בהתאם למפורט {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף (ב)(13) לאמת מידה 51}}; לעניין זה, ”עלות הצריכה הצפויה המרבית“ – עלות הצריכה הצפויה של צרכני המספק הקיימים והצרכנים המבוקשים לשיוך במסגרת בקשות קיימות, בחודש שבו עלות הצריכה של צרכני המספק צפויה להיות הגבוהה ביותר;
{{ח:תתתתת|(2)}} הפחתת הבטוחה תיעשה לאחר שהמספק שילם את כל התשלומים שהוא חייב למנהל המערכת בעבור הרבעון שבו הוגשה הבקשה להפחתת הבטוחה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגדלת סכום הבטוחה בהתאם להודעה שנמסרה לפי הרישה תיעשה עד 15 ימי עבודה לפני סיום החודש הקלנדרי שלפני תחילת הרבעון שלגביו הוגשה הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} כתנאי לקבלת שירות ממנהל המערכת, אם עלתה עלות צריכת צרכני המספק בחודש מסוים על 65 אחוזים מסכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת, יגדיל המספק את סכום הבטוחה כך שהעלות האמורה תהווה 65 אחוזים מסכום הבטוחה, וזאת בתוך עשרה ימי עבודה ממועד שליחת החשבון על ידי מנהל המערכת או ממועד חילוט בטוחה על ידי מנהל המערכת, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} '''טיב הבטוחה'''
{{ח:תת}} הבטוחה המופקדת לטובת מנהל המערכת תעמוד בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''חילוט הבטוחה'''
{{ח:תת}} אם המספק לא שילם את החשבון שהופק לו על ידי מנהל המערכת במועד הקבוע לתשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף (ג) לאמת מידה 62}}, רשאי מנהל המערכת, לפי שיקול דעתו, למסור למספק הודעה על כוונתו לחלט את הבטוחה, שבה יפורט המועד האחרון לתשלום לפני חילוט וסכום התשלום הנדרש; לא שילם המספק את החשבון בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור, יהיה רשאי מנהל המערכת לחלט את הבטוחה עד לגובה החוב שקיים למספק כלפי מנהל המערכת.

{{ח:סעיף|67ט||תיקון: 22.2.21; תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
{{ח:תת}} מספק ירכוש ממנהל המערכת אנרגיה בעבור כל הצריכה המתוכננת של צרכניו, בהתאם לתכנית צריכה יומית שהוגשה על ידו.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעד אנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד האנרגיה הצפויה להיצרך על פי תכנית הצריכה היומית ישלם המספק למנהל המערכת מחיר יום מראש, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על התשלום לפי סעיף קטן (1), המספק ישלם למנהל המערכת את התעריף בעד הרכיב הקבוע של התעריף המשלים כמפורט בלוח תעריפים 6.32.
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על התשלומים לפי סעיפים קטנים (1) ו־(2), בעד אנרגיה הנצרכת בשעות שיא ביקוש נטו כפי שנקבעו בלוח תעריפים 6.34, ישלם המספק למנהל המערכת את התעריף בעד הרכיב המשתנה של התעריף המשלים כמפורט בלוח תעריפים 6.33.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגות מתכנית הצריכה היומית – התחשבנות בשל עודפים וחסרים'''
{{ח:תתת|(1)}} עלתה הצריכה של צרכני המספק בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית שהגיש המספק ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}} – צריכה עודפת) בחצי שעה נתונה, ירכוש המספק את החשמל ממנהל המערכת בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תתת|(2)}} פחתה הצריכה של צרכני המספק בפועל מהצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית שהגיש המספק ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}} – צריכה חסרה), בחצי שעה נתונה, ירכוש מנהל המערכת מהמספק את הצריכה החסרה בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור באמת מידה זו, בתקופה שמיום תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 18), התשפ״א–2021 {{ח:הערה|(ביום 1.7.2021)}}, עד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) (להלן – תקופת הוראת השעה), יראו כאילו בסעיפים קטנים (1) ו־(2), במקום ”מחיר זמן אמת“ בא ”מחיר יום מראש“; לעניין מספקים שחל עליהם סעיף קטן זה, יקראו בתקופת הוראת השעה את {{ח:פנימי|סעיף 62|אמת מידה 62}} בהתאם לתיקון המפורט בסעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|67י||תיקון: 22.2.21; תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''עדכון מכסה'''
{{ח:ת}} מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לשבוע, את גודל החיבור המצטבר של הצרכנים אשר משויכים למספקים שחל עליהם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}; במסגרת פרסום כאמור יפרט מנהל המערכת גם את גודל החיבור המצטבר של הצרכנים הביתיים המשויכים למספקים שחל עליהם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: רכישת חשמל, תחזוקה, ומשטר הפעלה של בעלי רישיונות ייצור פרטיים}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|68||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''כללי'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת אנרגיה ורכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיצרני חשמל'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ירכוש מיצרן אנרגיה חשמלית, יכולת זמינה ואנרגיה ושירותים נלווים בהתאם לקבוע ברישיון היצרן, באישור התעריפי, באמות מידה אלו ובכל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''פניה לקבלת שירותי רכישת יכולת זמינה ואנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן המעוניין למכור יכולת זמינה ואנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה או הקבוע, לפי העניין, ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} שם היצרן וכתובתו.
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום מתקן הייצור.
{{ח:תתתת|(ג)}} סוג המתקן והטכנולוגיה.
{{ח:תתתת|(ד)}} פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן לרבות, בין היתר: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
{{ח:תתתת|(ה)}} העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
{{ח:תתתת|(ו)}} מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות ייצור המתקן.
{{ח:תתתת|(ז)}} שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בסעיף קטן (ד), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
{{ח:תת}} '''חתימה על הסכם רכישה'''
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת חייב, לבקשת יצרן לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה, לפי העניין, טרם מועד ההפעלה המסחרית. למרות האמור לעיל, מנהל המערכת לא יעכב או יתנה רכישת יכולת זמינה ואנרגיה או אנרגיה מיצרן, בחתימה על הסכם או מסמך אחר מטעמו.
{{ח:תתת|(4)}} במקרים בהם בחר יצרן שלא לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה מול מנהל המערכת, יהיה מחויב היצרן לחתום על הסכם תפעולי מול מנהל המערכת טרם ביצוע הסנכרון הראשוני.
{{ח:תת|(ג)}} '''אישור תעריפי – תוקפו ומחויבותו'''
{{ח:תתת|(1)}} סמוך למועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל רישיון ייצור לרשות לקבלת אישור תעריפי לצורך השלמת הסגירה הפיננסית.
{{ח:תתת|(2)}} לצורך קבלת האישור התעריפי יציג בעל הרישיון לרשות הצהרת הגורם המממן בכתב כי מולאו כל התנאים לסגירה פיננסית בלתי מותנית והעמדת כל החוב הבכיר לטובת הפרויקט, כפי שמופיע בהסכם המימון של החוב הבכיר של היזם, למעט קבלת אישור תעריפי. הרשות רשאית לדרוש מסמכים נוספים אשר יוכיחו כי האישור התעריפי הינו המסמך היחיד הנדרש לצורך קבלת מלוא המימון של החוב הבכיר.
{{ח:תתת|(3)}} במקרה של מימון עצמי מלא של הקמת מתקן הייצור יוצגו דוחות כספיים של בעל הרישיון, המעידים על קיום 100% מההון הנדרש למימון הפרויקט אצל בעל הרישיון וכן הצהרת בעל ההון בכתב כי מולאו כל התנאים להעמדת ההון לצורך הקמת הפרויקט, למעט קבלת האישור התעריפי.
{{ח:תתת|(4)}} האישור התעריפי יעמוד בתוקפו למשך 30 ימי עבודה מיום הנפקתו. לא הגיע בעל הרישיון לסגירה פיננסית במהלך תוקפו של האישור התעריפי, יפקעו האישור התעריפי, הרישיון המותנה וסקר החיבור שנערך לבעל הרישיון.
{{ח:תתת|(5)}} השלים בעל הרישיון את הסגירה הפיננסית בתקופת תוקפו של האישור התעריפי והשלים את הקמת המתקן בהתאם לאבני הדרך הקבועות ברישיונו, יעמוד האישור התעריפי בתוקפו. התעריף הקבוע באישור התעריפי יחייב את מנהל המערכת במשך כל תקופת תוקפו של האישור התעריפי ובלבד שרישיונו של בעל האישור התעריפי יהיה בתוקף.

{{ח:סעיף|69||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־8}}
{{ח:ת}} '''מערכת תקשורת – נתונים ודיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מערכות תקשורת'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יוודא התקנה, לטובת היצרן, של מערכת תקשורת, כולל יחידות קצה (RTU) במתקן הייצור, אשר תאפשרנה בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלת מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות לגבי מתקן הייצור בין היצרן לבין מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות לגבי חצר המיתוג בין חצר המיתוג לבין מנהל המערכת, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''חיבור מתקן הייצור למערכות התקשורת'''
{{ח:תת}} היצרן יחבר את מתקן הייצור ליחידת הקצה של מערכת התקשורת, על פי מפרטים או תקנים של מערכות התקשורת והמחשוב שמנהל המערכת יעביר לו, אשר יאפשרו בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלתו של מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות בין היצרן לבין מנהל המערכת, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ג)}} '''קליטת ושידור הנתונים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יהיה אחראי לקיים חיבור שיאפשר את קליטת ושידור הנתונים ממנהל המערכת ליצרן וממתקן היצרן למנהל המערכת.
{{ח:תת|(ד)}} '''אבטחת מידע'''
{{ח:תת}} היצרן ינקוט בצעדים המקובלים להגנת מערכותיו הממוחשבות המקושרות לפיקוח באמצעי אבטחת מידע, על חשבונו ובהתאם להנחיות הרשות הממלכתית לאבטחת מידע במדינת ישראל.
{{ח:תת|(ה)}} '''תחזוקה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת, ספק שירות חיוני רשת והיצרן יתחזקו את מערכות התקשורת המותקנות במתקניהם באופן שיאפשר קיום קשר רציף עם מנהל המערכת 24 שעות ביממה באמצעות טלפון, פקס, מעבר נתונים מקוון לרבות ציון סטטוס ההפעלה של מתקן היצרן (מנותק, מחובר, תפוקה אקטיבית וריאקטיבית, מתח וזרם) וכולל ניטור ובקרה מרחוק על העומס.
{{ח:תת|(ו)}} '''תשלום בעד התקנת מערכת תקשורת נתונים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יגבה מאת היצרן בגין התקנת מערכת תקשורת נתונים כמפורט באמת מידה זו תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

{{ח:סעיף|70||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''קשר בין מנהל המערכת ליצרן'''
{{ח:תת|(א)}} '''העברת פרטים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יעביר ליצרן ויצרן יעביר למנהל המערכת בסמוך לפני ביצוע בדיקות הקבלה מספר טלפון תפעולי, מספר פקס ודואר אלקטרוני לקבלת הודעות. המספרים יעודכנו בהתאם לצורך ויאושרו אחת לשנה ביום החול האחרון של חודש דצמבר.
{{ח:תתת|(2)}} היצרן או מנהל המערכת, לפי העניין, יודיעו מראש על כל שינוי במספרי הטלפון, הפקס והדואר האלקטרוני וכן יודיעו על מספר טלפון חלופי במקרה של תקלה.
{{ח:תת|(ב)}} '''אמצעי תקשורת בין היצרן למנהל המערכת'''
{{ח:תת}} היצרן ומנהל המערכת יקיימו קשר בכתב, בפקס, ובצורה ממוחשבת או בטלפון, בהתאם לנסיבות ולסיכום ביניהם. על אף האמור, בכל מצב על מנהל המערכת להיות מוכן לתמיכה ותקשורת בטלפון תפעולי עם נציגי היצרן ובנוסף לאחר מכן בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} '''שימוש בטלפון התפעולי'''
{{ח:תתת|(1)}} הטלפון התפעולי ישמש לצרכי תקשורת עם מנהל המערכת בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות טלפוניות יינתנו בטלפון התפעולי בלבד כאשר כל הודעה תאושר מילולית על־ידי הצד המקבל. כל ההודעות בטלפון התפעולי של מנהל המערכת יוקלטו.

{{ח:סעיף|71||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''הפעלת יחידות הייצור'''
{{ח:תת|(א)}} '''הפעלת יחידת הייצור'''
{{ח:תת}} היצרן יפעיל את יחידת הייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית שתימסר לו על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''סנכרון, שינוי הספק או ניתוק'''
{{ח:תת}} לצורך סנכרון יחידת הייצור, שינוי העמסת היחידה, שינוי מועדי תחזוקת היחידה או ניתוק היחידה מהרשת יפעל היצרן בתיאום עם מנהל המערכת ואישורו.
{{ח:תת|(ג)}} '''הוראה לשינוי במועדי סנכרון'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי, משיקולים של שמירה על שרידות או אמינות מערכת החשמל, להורות ליצרן להקדים או לאחר את סנכרון יחידת הייצור לרשת, או את הוצאתה מסנכרון, בפרק זמן שלא יעלה על שעה אחת מהשעה שציין היצרן בתכנית היומית או מהשעה שצוינה בתכנית ההעמסה הפרטנית, ולא יראו בכך סטייה מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. בגין שינוי מועדי הסנכרון כאמור, ישלם מנהל המערכת ליצרן בהתאם להצעות המחיר של היצרן כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 91|באמת מידה 91}} {{ח:פנימי|סעיף 91|ובטופס 2 לאמת המידה}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} '''שינוי הספק'''
{{ח:תת}} קצב שינוי הספק יחידת הייצור יעשה בהתאם לנתוני היחידה כפי שיקבעו בבדיקות הקבלה ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית, ובמצבים חריגים לפי הנחיית מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ה)}} '''מצבים חריגים'''
{{ח:תת}} במצבים חריגים במערכת החשמל יפעיל היצרן את יחידת הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת והכול כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 124|באמת מידה 124}}.

{{ח:סעיף|72||תיקון: 31.7.09, 2.18.19; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''הפרמטרים בבדיקות קבלה לפעילות יחידת ייצור'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמות מידה 72 עד 74 –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות ליחידת ייצור“ – בדיקות הפעלה עצמיות, בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ובדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות הפעלה עצמיות“ – בדיקות שבעל רישיון ייצור מותנה מבצע החל במועד הסנכרון הראשוני של יחידת הייצור לרשת החשמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית“ – בדיקות שמנהל המערכת מבצע ליחידת ייצור לקראת הפעלה מסחרית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור“ – בדיקות שמנהל המערכת מבצע לאחר תקלה, תחזוקה או שינוי מהותי של יחידת ייצור.
{{ח:תת|(ב)}} '''הפרמטרים התפעוליים שייבחנו בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יבצע בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית של מיתקנים המחוברים למתח עליון או למתח על פי הפרמטרים התפעוליים והחשמליים ביחס לכל טכנולוגיה כמפורט בנספחים א׳ ו־ב׳ לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יבצע בדיקות נוספות על אלה האמורות בסעיף קטן (1), אם הן נדרשות לצורך תפעול יחידת הייצור או לצורך קביעת התעריף לבעל הרישיון, ובלבד שהבדיקות הנוספות נקבעו מראש בהסכם תיאום טכני בין היצרן למנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} נקבעה ברישיון מגבלה להזרמת אנרגיה בהיקף נמוך מן ההספק המותקן של המיתקן, יבצע מנהל המערכת את הבדיקות האמורות בסעיף זה, ביחס להספק המרבי של המיתקן.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳: פרמטרים תפעוליים לבדיקות קבלה'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טכנולוגיה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוגי הבדיקות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קונבנציונלי/קוגנרציה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הספק מרבי ומזערי רציף.
{{ח:ת}} שיעור צריכת הדלק (ערך HR, נצילות היחידה) המרבי בעומס מלא ובעומסים חלקיים.
{{ח:ת}} צריכה עצמית/איבודים ברמות עומס שונות.
{{ח:ת}} השפעת טמפרטורה על ההספק.
{{ח:ת}} קצב שינויי הספק.
{{ח:ת}} שמירה על יציבות בהספקים שונים.
{{ח:ת}} משך זמן התנעה (קרה מאוד, קרה, פושרת וחמה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 85|באמת מידה 85 (עמידה בפרמטרים תפעוליים)}}) ומשך הכיבוי.
{{ח:ת}} משך זמן עד לסנכרון לרשת, זמן הגעה לעומס מזערי ולעומס מלא.
{{ח:ת}} הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מזערי.
{{ח:ת}} הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מרבי.
{{ח:ת}} פרקי זמן מזעריים להפעלה מחודשת.
{{ח:ת}} בדיקת LOAD REJECTION – בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
{{ח:ת}} פרקי זמן מזעריים לפני הפעלה מחודשת בעקבות הפסקת המיתקן כתוצאה מבעיות רשת.
{{ח:ת}} תהליך הדממה בטוחה (תוך שימוש בדלק עיקרי ומשני).
{{ח:ת}} בדיקות אמינות.
{{ח:ת}} בדיקות מעבר מדלק עיקרי לדלק משני וחזרה.
{{ח:ת}} התנעה והפעלה באמצעות דלק משני.
{{ח:ת}} בדיקות תקשורת.
{{ח:ת}} בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC ליחידות מעל 100 מגוו״ט.
{{ח:ת}} בדיקות התנעה שחורה.
{{ח:ת}} בדיקת מערכת Turning Gear.
{{ח:ת}} ביצוע בדיקת שינוי הספק עיוור.
{{ח:ת}} בדיקות תגובה לתדר.
{{ח:ת}} בדיקת יכולת גנרטור – בדיקות הפעלה במקדם הספק שונה.
{{ח:ת}} משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אגירה שאובה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הספק מרבי ומזערי רציף (השפעת גובה המים במאגר העליון).
{{ח:ת}} צריכה עצמית/איבודים והמינימום ברמות עומס שונות.
{{ח:ת}} קצב שינוי העמסת יחידות ייצור (עלייה/ירידה) להספק מרבי ברמות עומס שונות.
{{ח:ת}} שמירה על יציבות בהספקים שונים.
{{ח:ת}} משך זמן התנעה וכיבוי.
{{ח:ת}} משך זמן סנכרון לרשת.
{{ח:ת}} משך זמן מעבר בין מצבי עבודה שונים בהתאם לדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 279}} המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:ת}} עמידה בפרמטרים התפעוליים בהתאם לטבלה 6.8–1(ב) וללוח 6.8–2 {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 279}} המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:ת}} משך זמן הפעלה מזערי (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מזערי רציף).
{{ח:ת}} משך זמן הפעלה מרבי בייצור ובשאיבה (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מרבי רציף).
{{ח:ת}} פרק זמן מזערי לפני הפעלה מחודשת בהתאם למספר שעות הפעלה שהיחידה פעלה טרם כיבוייה.
{{ח:ת}} בדיקת שינוי הספק עיוור.
{{ח:ת}} בדיקות תגובה לתדר.
{{ח:ת}} בדיקות תקשורת.
{{ח:ת}} בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC.
{{ח:ת}} בדיקות יכולת הפעלה ושליטה מרחוק (חדר פיקוד במנהל המערכת).
{{ח:ת}} בדיקות יכולת גנרטור – בדיקות הפעלה במקדמי הספק שונים.
{{ח:ת}} משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
{{ח:ת}} בדיקת LOAD REJECTION – בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
{{ח:ת}} בדיקת אמינות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תרמו סולאר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מדידת הספק מרבי ומזערי של מיתקן הייצור לפי תנאי הסביבה והתאמת המיתקן ליכולת המוצהרת.
{{ח:ת}} הספק מרבי ומזערי רציף (לפי תנאי הסביבה).
{{ח:ת}} יכולת הפעלה בגז טבעי (עם חום שמש ובלא חום שמש).
{{ח:ת}} שיעור צריכת הדלק (ערך HR, נצילות היחידה) למדרגות בעומס מלא ובעומסים חלקיים.
{{ח:ת}} צריכה עצמית/איבודים והמינימום ברמות עומס שונות.
{{ח:ת}} קצב שינוי הספק ושמירה על יציבות בהספקים שונים.
{{ח:ת}} משך זמן התנעה (קרה, פושרת וחמה) וכיבוי בעת הפעלה בגז.
{{ח:ת}} משך זמן התנעה (קרה, פושרת וחמה) וכיבוי בלא הפעלה בגז.
{{ח:ת}} משך זמן סנכרון לרשת.
{{ח:ת}} משך זמן הפעלה מזערי.
{{ח:ת}} משך זמן הפעלה מרבי.
{{ח:ת}} שינוי הספק עיוור.
{{ח:ת}} תגובה לתדר.
{{ח:ת}} פרק זמן מזערי לפני הפעלה מחודשת.
{{ח:ת}} בדיקות תקשורת.
{{ח:ת}} בדיקת יכולת גנרטור – בדיקות הפעלה במקדם הספק שונה.
{{ח:ת}} בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC.
{{ח:ת}} יכולת הפעלה עם מערכת אגירת אנרגיה.
{{ח:ת}} בדיקת LOAD REJECTION – בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
{{ח:ת}} משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
{{ח:ת}} מניעת עבודה במצב אי־חשמלי.
{{ח:ת}} בדיקת אמינות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פוטו–וולטאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מדידת הספק מרבי ומזערי של מיתקן הייצור (לפי תנאי הסביבה) והתאמת המיתקן ליכולת המוצהרת.
{{ח:ת}} יכולת ויסות ושינויי הספק ושמירה על יציבות בהספקים שונים.
{{ח:ת}} בדיקות תקשורת.
{{ח:ת}} משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
{{ח:ת}} ניתוק המיתקן במצב אי־חשמלי.
{{ח:ת}} בדיקת תגובה לשינויי תדר ומתח.
{{ח:ת}} מניעת התחברות בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
{{ח:ת}} בדיקת LOAD REJECTION – בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
{{ח:ת}} בדיקת אמינות
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} טרם נקבע
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳: פרמטרים חשמליים בדיקות קבלה'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בדיקות של ווסת המתח.
{{ח:ת}} תגובת ווסת המתח לשינויים (כיול סטטי ודינמי).
{{ח:ת}} כיול מודול PSS (סטטי ודינמי).
{{ח:ת}} מצבי עבודה של ווסת המתח CONTROL/VAR CONTROL/VOLTAGE POWER FACTOR.
{{ח:ת}} יציבות של מערך הגנות הגנרטור והשנאי Stability test or Short circuit test.
{{ח:ת}} סדר כיוון פאזות לפני חיבור היחידה לרשת.
{{ח:ת}} בדיקת תגובת היחידה לשינויי תדר Frequency Response.
{{ח:ת}} העמסת יחידה ובדיקת עמידה בהתאם לעקום P-Q של הגנרטור.
{{ח:ת}} תפקוד מערכת AVR.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|73||תיקון: 17.3.09, 19.2.18; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''ביצוע בדיקות קבלה ליחידת ייצור'''
{{ח:תת|(א)}} '''הסכם תיאום טכני'''
{{ח:תת}} אופן הביצוע של בדיקות קבלה שמנהל המערכת מבצע ייקבע בהסכם תיאום טכני כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35לא|באמת מידה 35לא}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''בדיקות הפעלה עצמיות'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך בדיקות הפעלה עצמיות, יעביר בעל רישיון ייצור מותנה למנהל המערכת תכניות ייצור ותכניות זמינות בהתאם לאמור בסעיף (ה).
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ייצור מותנה רשאי להפסיק את בדיקות ההפעלה העצמיות, לאחר שמסר על כך הודעה מראש למנהל המערכת בהתאם למועדים הקבועים להגשת תכניות ייצור יומיות {{ח:פנימי|סעיף 91|באמת מידה 91}}, ובהתאם להסכם התיאום הטכני.
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון ייצור מותנה המוגבל בהזרמת אנרגיה לרשת רשאי לבצע בדיקות הפעלה עצמאיות לגבי ההספק המרבי של המיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית'''
{{ח:תתת|(1)}} בדיקות לפני הפעלה מסחרית יחלו לאחר השלמת בדיקות ההפעלה העצמיות. מנהל המערכת רשאי לאשר לבצע חלק מהן במקביל לבדיקות העצמיות.
{{ח:תתת|(2)}} אישר מנהל המערכת את עמידת בעל רישיון ייצור מותנה בבדיקות קבלה, לפני הפעלה מסחרית, יעביר מנהל המערכת לרשות ולמנהל מינהל החשמל את ממצאי הבדיקות ותוצאותיהם, בצירוף נימוקים לגבי כל יחידת ייצור שנבדקה, בתוך 7 ימים ממועד קבלת מלוא הנתונים הנוגעים לבדיקות מבעל הרישיון.
{{ח:תתת|(3)}} עמידה בכל מבחני הקבלה היא תנאי לקבלת רישיון ייצור.
{{ח:תתת|(4)}} לא אישר מנהל המערכת את עמידת בעל רישיון מותנה בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית, יפרט מנהל המערכת לבעל הרישיון, בתוך 7 ימים ממועד קבלת מלוא הנתונים הנוגעים לבדיקות מבעל הרישיון, את הסיבות לאי־העמידה בבדיקות הקבלה, את הליקויים הנדרשים לתיקון ואת הבדיקות החוזרות הנדרשות לצורך עמידה במבחני הקבלה.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת ובעל הרישיון רשאים, לפני ביצוע הבדיקות, למנות מהנדס שיוסכם ביניהם לצורך הכרעה בכל מחלוקת טכנית שתתגלע במהלך הבדיקות.
{{ח:תתת|(6)}} המהנדס ישתתף בבדיקות שלגביהן מונה, בכפוף לאמור בהסכם התיאום הטכני; בסיומן יעביר המהנדס למנהל המערכת ולבעל הרישיון את ממצאיו ומסקנותיו על תהליך הבדיקות ועל עמידת היצרן בהן.
{{ח:תתת|(7)}} מנהל המערכת ובעל הרישיון ישלמו את שכרו של המהנדס, בחלוקה שווה ביניהם.
{{ח:תת|(ד)}} '''בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר תקלה, תחזוקה או שינוי מהותי במיתקן יאפשר מנהל המערכת לבעל רישיון הייצור לבחור בין כניסה מיידית להפעלה מסחרית לבין ביצוע בדיקות קבלה לפני הכניסה להפעלה מסחרית. בחר בעל הרישיון בכניסה מיידית להפעלה מסחרית, יחולו עליו ממועד זה כל חובותיו בהתאם לרישיון.
{{ח:תתת|(2)}} בחר בעל רישיון לבצע בדיקות קבלה לפני הכניסה להפעלה מסחרית, יתאם עם מנהל המערכת את הבדיקות שיש לבצע במיתקן ואת משך תקופת הבדיקות.
{{ח:תתת|(3)}} במשך תקופת בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור, יראה מנהל המערכת את מיתקן הייצור כלא זמין.
{{ח:תתת|(4)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיו של מנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|אמת מידה 84}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''תיאומים והכנות לבדיקות ליחידת ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} החל במועד הסנכרון הראשוני, בעל רישיון ייצור מותנה יגיש למנהל המערכת, בכל יום, תכנית יומית ליכולת זמינות של יחידת הייצור וכן תכנית יומית לייצור במסגרת בדיקות הקבלה. התכניות יוגשו בהתאם לשעות ולטפסים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 91|באמת מידה 91}}, ובהתאם להסכם התיאום הטכני. מנהל המערכת ימסור ליצרן את תכנית הבדיקות שאישר, בהתאם למועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 94|באמת מידה 94}} ובהתאם להסכם התיאום הטכני.
{{ח:תתת|(2)}} לא הגיש בעל רישיון הייצור המותנה את התכנית בהתאם לקבוע בסעיף קטן (1), לא ישלם לו מנהל המערכת את תעריף בדיקות הקבלה בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת.

{{ח:סעיף|74||תיקון: 31.7.09, 19.2.18; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''תעריף להזרמת אנרגיה בבדיקות קבלה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף להזרמת אנרגיה בבדיקות הקבלה'''
{{ח:תתת|(1)}} התעריף בעד אנרגיה שבעל רישיון ייצור מותנה מזרים לרשת בתקופת בדיקות ליחידת ייצור יחושב בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.24–1. התעריף ישולם לפי כמות האנרגיה הנמדדת במונה הייצור במשך תקופת בדיקות ליחידת ייצור עד להשלמתן בהצלחה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), בעל רישיון ייצור מותנה בטכנולוגיה של אנרגיה מתחדשת שאינה משתמשת בדלק, לא יהיה זכאי לתעריף הקבוע בסעיף קטן (1) בעד האנרגיה המוזרמת בבדיקות ליחידת ייצור.
{{ח:תת|(ב)}} '''עריכת חשבון בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בבדיקות הקבלה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יערוך ויגיש לבעל רישיון, בתוך 20 ימים מסוף כל חודש, המלצה לחשבון לתשלום לבעל הרישיון בעד הזרמת אנרגיה לרשת לבדיקות שמנהל המערכת מבצע.
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון יגיש למנהל המערכת את החשבון ומנהל המערכת ישלם את סכום החשבון בתוך 11 ימים.

{{ח:סעיף|75||תיקון: 31.7.09; תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|75א||תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש״ף־28, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע בדיקות ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|סעיף 75א|באמות מידה 75א עד 75ג}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות ליחידת ייצור“ – בדיקות הפעלה עצמיות או בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות הפעלה עצמיות“ – בדיקות שמבצע בעל המיתקן באופן עצמי לאחר סנכרון יחידת הייצור לרשת ולפני בדיקות קבלה להפעלה מסחרית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיבור“ – חיבור חדש של יחידת ייצור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור“ – יחידת ייצור בהספק שאינו עולה על 16 מגה־וואט המייצרת חשמל באמצעות גז טבעי המחוברת לרשת החלוקה או המשולבת במקום צרכנות המחובר לרשת הולכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מבקש חיבור של יחידת ייצור או מבקש שילוב של יחידת ייצור, לפי העניין, לרבות מבקש שילוב יחידת ייצור המבקש לשלב יחידת ייצור לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת ההולכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – לעניין מבקש חיבור של יחידת ייצור המחוברת לרשת החלוקה – המחלק, ולעניין מבקש שילוב של יחידת ייצור לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת ההולכה – מנהל המערכת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שילוב“ – חיבור של יחידת ייצור לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות קיים או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי ספק שירות חיוני לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת החלוקה.
{{ח:תת|(ב)}} '''בדיקות הפעלה עצמיות'''
{{ח:תתת|(1)}} בדיקות הפעלה עצמיות יחלו לאחר סנכרון המיתקן לרשת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|באמת מידה 35כ4(ה)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בתקופת בדיקות הפעלה עצמיות יגיש המבקש לספק שירות חיוני, בכל יום, בעבור יום המוחרת, תכנית יומית ליכולת זמינות של יחידת הייצור וכן תכנית ייצור מתוכננת במסגרת בדיקות הפעלה עצמיות; התכנית תוגש לספק שירות חיוני בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר; בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר המבקש את התכנית בעבור יום המ{{ח:הערה|&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;}}חרת ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני ימסור למבקש את תכנית ההעמסה המאושרת על ידו לבדיקות ההפעלה העצמיות בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 94|באמת מידה 94}}.
{{ח:תתת|(4)}} אם לא הגיש המבקש את התכנית בהתאם לאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם ספק שירות חיוני למבקש את התעריף לפי {{ח:פנימי|סעיף 75ג|סעיף (א) באמת מידה 75ג}} בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת.
{{ח:תתת|(5)}} המבקש יעדכן את תכנית הייצור שהגיש לספק שירות חיוני עקב תקלה או כל סיבה אחרת.
{{ח:תתת|(6)}} מבקש אשר ספק השירות החיוני אישר שילוב של יחידת הייצור שלו בהגבלה של הזרמת אנרגיה לרשת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(3)(ב) לאמת מידה 35כ2}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו6|סעיף (ד)(5) לאמת מידה 35כו6}}, לפי העניין, רשאי לבדוק את יחידת הייצור שלו בעומס מלא, ואולם אינו רשאי להזרים אנרגיה לרשת מעבר להגבלה שנקבעה בתשובת ספק השירות החיוני.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקות קבלה להפעלה מסחרית'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יבצע בדיקות קבלה להפעלה מסחרית ביחידת ייצור, רק לאחר קבלת הודעה מהמבקש על סיום בדיקות ההפעלה העצמיות.
{{ח:תתת|(2)}} אופן ביצוע בדיקות הקבלה להפעלה מסחרית ייקבע בהסכם הרכישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3}}, ואולם למבקש שיחידת הייצור שלו משולבת במקום צרכנות במתח עליון, אופן ביצוע בדיקות להפעלה מסחרית ייקבע בהסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כו6|בסעיף (ו) לאמת מידה 35כו6}}.
{{ח:תתת|(3)}} בתקופה שבה מבוצעות בדיקות הקבלה ביחידת ייצור, בכל יום, עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המבקש לספק שירות חיוני תכנית זמינות של יחידת הייצור; ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר המבקש את התכנית בעבור יום המ{{ח:הערה|&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;}}חרת ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(4)}} ספק שירות חיוני ימסור למבקש את תכנית ההעמסה המאושרת על ידו לבדיקות היומיות להפעלה מסחרית, וזאת בהתאם למועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף (א) לאמת מידה 94}}.
{{ח:תתת|(5)}} עמד המבקש בבדיקות הקבלה להפעלה מסחרית שביצע ספק שירות חיוני, יעביר ספק שירות חיוני למבקש ולרשות את ממצאי הבדיקה ותוצאתה, בצירוף אישור להפעלה מסחרית.
{{ח:תתת|(6)}} לא עמד המבקש בבדיקות הקבלה להפעלה מסחרית, יפרט ספק שירות חיוני למבקש, בתוך שבעה ימי עבודה, את הסיבות לאי־העמידה בבדיקה, את הליקויים הנדרשים לתיקון ואת הבדיקות שנדרש המבקש לבצע מחדש לצורך עמידה בבדיקות הקבלה, ויתאם עם המבקש מועד חדש לביצוע הבדיקות הנדרשות.

{{ח:סעיף|75ב||תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש״ף־28, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הפרמטרים בבדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הפרמטרים התפעוליים שייבחנו בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יבצע בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ליחידת ייצור לפי הפרמטרים התפעוליים והחשמליים כמפורט בנספח לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יבצע בדיקות נוספות על אלה האמורות בנספח אם הן נדרשות לצורך תפעול יחידת הייצור, ובלבד שהבדיקות הנוספות נקבעו מראש בהסכם הרכישה כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3}} בין המבקש לספק שירות חיוני, או שהן נקבעו מראש בהסכם התיאום הטכני כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כו6|בסעיף (ו) לאמת מידה 35כו6}} אם המבקש הוא יצרן שיחידת הייצור שלו משולבת במקום צרכנות במתח עליון.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח – פרמטרים תפעוליים לבדיקות קבלה'''}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טכנולוגיה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוגי הבדיקות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יחידת ייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הספק מותקן והספק מינימלי רציף {{ש}} קצב שינויי הספק {{ש}} שמירה על יציבות בהספקים שונים {{ש}} משך זמן עד לסנכרון לרשת, זמן הגעה לעומס מינימלי ולעומס מלא {{ש}} הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מינימלי {{ש}} הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מקסימלי {{ש}} בדיקות אמינות בדיקת נצילות* {{ש}} בדיקות של תגובה לשינוי תדר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|* המבקש רשאי לדווח על נצילות המיתקן על פי התחייבות ספק הציוד חלף עריכת בדיקת נצילות.}}

{{ח:סעיף|75ג||תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש״ף־28, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תעריף בעד הזרמת אנרגיה בבדיקות ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף בעד הזרמת אנרגיה בבדיקות ליחידת ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני ישלם למבקש בעד האנרגיה המיוצרת במהלך בדיקות ליחידת ייצור, לפי מדידה בהדקי הגנרטור, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.24–3.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני יגבה מהצרכן תעריף בעד צריכת החשמל, בהתאם לפער בין האנרגיה המיוצרת בהדקי הגנרטור לבין האנרגיה שהוזרמה לרשת החשמל, כקבוע {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן ב׳ ”חשבונות ותשלומים“ לפרק ב׳ ”צריכת חשמל“}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''עריכת חשבון בעבור האנרגיה המיוצרת בבדיקות ליחידת ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} בעבור כל חודש שבו בוצעו בדיקות ליחידת ייצור, ספק שירות חיוני יערוך ויגיש למבקש או ליצרן, לפי העניין, עד ה־20 בחודש העוקב, המלצה לחשבון לתשלום בעד האנרגיה המיוצרת לצורך בדיקות ליחידת הייצור.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני ישלם למבקש או ליצרן, לפי העניין, בתוך 20 ימים קלנדריים מהמועד שבו התקבל חשבון לתשלום שהמציא לו המבקש או היצרן, את התשלום בעד האנרגיה המיוצרת במסגרת בדיקות קבלה ליחידת ייצור.

{{ח:סעיף|76||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''פיצוי בגין אי חיבור יצרן לרשת ההולכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''פיצוי היצרן בגין דחיית בדיקות הקבלה בשל אי חיבור'''
{{ח:תת}} בשל איחור של מנהל המערכת בחיבורו של יצרן, בשל מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני, ולמעט במקרים שנגרמו בשל מעשה או מחדל של היצרן, לרשת החשמל לרבות אי עמידת ספק השירות החיוני במועדים שייקבעו לחיבור זה באמות המידה, ישלם מנהל המערכת ליצרן, תשלום בהתאם לחישוב המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ליצרן שאינו באנרגיה מתחדשת:
{{ח:תתתת|(א)}} בגין תקופה של עד שלושה חודשי איחור: סך כל היכולת זמינה של מתקן היצרן בתקופה זו כפול התעריף בגין יכולת זמינה קבועה שבלוח תעריף 6.5–1.
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום זה ינוכה מהתשלומים בגין יכולת זמינה בסוף תקופת עסקת הרכישה בהתאם לתקופת העיכוב.
{{ח:תתתת|(ג)}} בגין איחור בתקופה שמעבר לשלושה חודשים יחול האמור {{ח:פנימי|סעיף 141|באמת מידה 141(א)}} ותיבחן האפשרות לבצע שימוש בגז, ששולם עבורו בעבור תקופת האיחור, במתקנים אחרים.
{{ח:תתת|(2)}} ליצרן באנרגיה מתחדשת:
{{ח:תתתת|(א)}} בגין התקופה של עד שלושה חודשי איחור: בהתאם לתעריף ליצרן בתקופת בדיקות קבלה.
{{ח:תתתת|(ב)}} ליצרן באנרגיה מתחדשת: בגין איחור בתקופה שמעבר לשלושה חודשי איחור כאמור בהתאם למופיע באישור התעריפי שלו.
{{ח:תתת|(3)}} הרשות תבחן את התעריף האמור באמת מידה זו בהתאם לתנאי עסקאות הגז ולפרמטרים אחרים רלבנטיים מעת לעת.
{{ח:תת|(ב)}} '''שיפוי ספק שירות חיוני רשת למנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} אם האיחור המזכה בפיצוי לפי סעיף (א) נגרם בעקבות מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני רשת, ישפה ספק השירות החיוני רשת את מנהל המערכת בשל חלקו בפיצוי ששולם ליצרן עקב הנזק שנגרם בעקבות המעשה או המחדל שלו.
{{ח:תתת|(2)}} גובה השיפוי כאמור ייקבע על ידי מנהל המערכת, וספק השירות החיוני רשת ישלם את הסכום שנקבע בתוך 30 ימי עבודה מיום העברת דרישת התשלום על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} דרישת התשלום תכיל פירוט ונימוק על אודות השיפוי שנדרש.
{{ח:תתת|(4)}} מחלוקות בגין החובה וגובה השיפוי לא יהיו עילה לעיכוב התשלום.

{{ח:סעיף|77||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שמירה ומסירת נתונים'''
{{ח:תת|(א)}} '''חובת סש״ח ומנהל המערכת למסירת ולשמירת הנתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת ישמרו נתוני קריאת מונים, חשבונות, תכניות מטעם היצרן, תכניות מטעם המספק, תכניות העמסת אנרגיה וכל נתון כלכלי שעמד בבסיסם לתקופה שלא תפחת מ־7 שנים.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו נתונים, המתייחסים למבקש הנתונים בלבד, לפי בקשת יצרן, מספק (לגבי צרכניו) או צרכן, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו לרשות נתונים המתייחסים ליצרנים, למספקים או לצרכנים, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.

{{ח:סעיף|78||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''דיווחים לרשות'''
{{ח:תת|(א)}} '''מועדי ואופן הדיווח'''
{{ח:תת}} אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום לפי מתכונת שתקבע הרשות באשר להזרמת האנרגיה בפועל. בדיווח זה, תיעשה אבחנה בין אנרגיה שסופקה לצרכנים במסגרת יכולת זמינה משתנה לטובת עסקאות פרטיות, לאנרגיה שסופקה למנהל המערכת במסגרת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת, ולאנרגיה שנצרכה בחצר היצרן במקרים של צרכנים הנמצאים בחצר היצרן, הכול כמצוין באמות מידה אלה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: מניה והתחשבנות}}

{{ח:סעיף|79||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תשלום קבוע'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום קבוע ליצרן'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יגבה מן היצרן תשלום קבוע, כקבוע בלוחות תעריפים 7.8–1 ו־7.8–2, בגין עריכת ומשלוח חשבון ליצרן ועבור טיפול בתכניות הייצור והתחזוקה המוגשות על ידי היצרן למנהל המערכת.

{{ח:סעיף|80||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''התקנת מונים ליצרן'''
{{ח:תת|(א)}} '''מונים רציפים'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת יתקין מונה רציף בהדקי כל מחולל ובנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת החשמל. מונים אלה יאפשרו לספק השירות החיוני רשת לבצע קריאת מונה מרחוק באמצעות תקשורת. המונים שיותקנו יהיו בטכנולוגיה המאפשרת לאגור את הנתונים באינטרוולים חצי שעתיים לתקופה שלא תפחת מארבעים יום.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנת מונה ע״י ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תתת|(1)}} בהתאם לבקשת היצרן יתקין ספק השירות החיוני רשת את המונה האמור במתקן הייצור בתוך לא יאוחר מ־(טרם נקבע) ימי עבודה.
{{ח:תתת|(2)}} עבור התקנת המונה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
{{ח:תתת|(3)}} בגין איחור בהתקנת המונה ישלם ספק השירות החיוני רשת ליצרן תשלום (טרם נקבע).
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקת וכיול המונים המותקנים במתקן הייצור'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יבדוק את המונה המותקן במתקן הייצור אחת לשנה ובמידת הצורך יכייל או יחליף את ציוד המניה המותקן במתקן בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 15|באמת מידה 15}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''התקנת אמצעי תקשורת לקריאת מונים מרחוק ע״י ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יתקין במקביל להתקנת המונים כאמור בסעיפים (א)–(ג) אמצעי תקשורת לקריאת המונים מרחוק, ועבור התקנתם ותפעולם ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

{{ח:סעיף|81||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 27.10.21; תשפ״א־6, תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} '''קריאת מונה היצרן'''
{{ח:תת|(א)}} '''קריאת מוני היצרן'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יקרא, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה־4 לחודש, את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם, לצורך הכנת פירוט תשלומים חודשי מחייב ליצרן, ויעביר את הנתונים האמורים למנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''קריאת מונה יומית'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי לדרוש מספק שירות חיוני רשת לקרוא את מוני היצרן לפי הצורך לצורך מעקב אחר עמידת היצרן בתוכניות הייצור היומיות.

{{ח:סעיף|82||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 27.10.21; תשפ״א־6, תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} '''עריכת פירוט התשלומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''פירוט תשלומים ליצרן'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יערוך וישלח אחת לחודש פירוט תשלומים מחייב ליצרן, בתוך 20 ימים מתום כל חודש.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):}} מנהל המערכת יערוך וישלח אחת לחודש פירוט תשלומים מחייב ליצרן, בתוך 35 ימים מתום כל חודש.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יפיק לחברה שמחזיקה ברישיון ייצור וברישיון הספקה פירוט תשלומים מחייב מאוחד שיורכב מהתקבולים המגיעים לחברה כבעלת רישיון ייצור בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יפיק פירוט תשלומים מחייב מאוחד ליצרן ומספק או לשני יצרנים, המאוגדים בחברות קשורות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, אשר הודיעו בכתב למנהל המערכת כי הן מעוניינות בפירוט תשלומים מאוחד (באמת מידה זו – חברות קשורות).
{{ח:תת|(ב)}} '''תכולת פירוט תשלומים מחייב'''
{{ח:תת}} פירוט התשלומים המחייב ליצרן מאת מנהל המערכת יכיל לפחות את הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} כמות האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן בהתאם לקריאות מוני היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום קבוע כמפורט בלוחות תעריפים 7.8–1 ו־7.8–2.
{{ח:תתת|(3)}} חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מתכנית התחזוקה השנתית, בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 88|באמת מידה 88}}.
{{ח:תתת|(4)}} חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מהזמינות התפעולית האקוויוולנטית הקבועה ליצרן.
{{ח:תתת|(5)}} חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן בפרמטרים תפעוליים כמופיע {{ח:פנימי|סעיף 85|באמת מידה 85}}.
{{ח:תתת|(6)}} סך התשלום ליצרן בגין העמדת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לפי שעות העמדת יכולת זמינה קבועה ושעות העמדת יכולת זמינה משתנה. תשלום כאמור יחושב בהתאם ליכולת הזמינה הקבועה והמשתנה שהועמדה לטובת מנהל המערכת על ידי היצרן בהתאם לתעריפים הקבועים באישור התעריפי של היצרן.
{{ח:תתת|(7)}} סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה קבועה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. התשלום יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה בתעריף האנרגיה הקבוע ליצרן באישור התעריפי. החישוב יוצג בנפרד לכל אחד מהמש״בים השונים. החישוב יפרט את השעות בהן מומשה יכולת זמינה קבועה לאנרגיה.
{{ח:תתת|(8)}} סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה משתנה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. תשלום כאמור יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה וסופקה בתעריף הרלוונטי לפי הצעות מחיר האנרגיה החצי שעתיות שהתקבלו במסגרת תכנית היצור היומית של היצרן. החישוב יוצג בנפרד לכל מחצית שעה.
{{ח:תתת|(9)}} תשלום ליצרן בגין אספקת שירותים נלווים לפי דרישת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(10)}} תשלום למנהל המערכת בגין מתן שירותי גיבוי ושירותים נלווים ליצרן (טרם נקבע).
{{ח:תתת|(11)}} תשלום בגין הגדלת או הקטנת כמות האנרגיה המתוכננת לייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ולפי הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת.
{{ח:תתת|(12)}} חישוב תשלומים למנהל המערכת וליצרן לפי העניין בגין סטיית היצרן מייצור אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת.
{{ח:תתת|(13)}} חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין חריגות אדמיניסטרטיביות של היצרן.
{{ח:תתת|(14)}} תשלומים בגין אי עמידה באמות מידה וקנסות במסגרתן.
{{ח:תתת|(15)}} תשלומים נוספים שיקבעו במסגרת אמות המידה.
{{ח:תת|(ג)}} '''התייחסות פירוט התשלומים המחייב ליחידת ייצור'''
{{ח:תת}} מובהר בזה כי לגבי כל אחד מסעיפי התשלום יפרט פירוט התשלומים המחייב את הפרמטרים בחישוב לכל יחידת ייצור.
{{ח:תת|(ד)}} '''תעריף לעריכת פירוט תשלומים מחייב ליצרן'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יגבה מאת היצרן תעריף בגין עריכת פירוט תשלומים מחייב ליצרן בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 7.8–1.
{{ח:תת|(ה)}} '''תחולת {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳ של ספר אמות המידה}}'''
{{ח:תת}} לעניין תחולת אמות המידה {{ח:פנימי|פרק ב|שבפרק ב׳ לספר אמות המידה}} יראו את פירוט התשלומים המחייב ליצרן כחשבון צריכה.
{{ח:תת|(ה1)}} '''מועדי תקבול התשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב עד 5 ימים מהמועד האחרון לתשלום המספק למנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|אמת מידה 62}}, לרבות מהמועד האחרון לתשלום בהתאם להארכה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|אותה אמת מידה}}; אם במסגרת חמשת הימים האמורים יש פחות מ־3 ימי עבודה, רשאי מנהל המערכת להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם מנהל המערכת ליצרן עד תום חמשת הימים האמורים.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):}} מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב עד 7 ימים מהמועד האחרון לתשלום המספק למנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|אמת מידה 62}}, לרבות מהמועד האחרון לתשלום בהתאם להארכה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|אותה אמת מידה}}; אם במסגרת שבעת הימים האמורים יש פחות מ־4 ימי עבודה, רשאי מנהל המערכת להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 4 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם מנהל המערכת ליצרן עד תום שבעת הימים האמורים.
{{ח:תתת|(2)}} אם פירוט התשלומים המחייב הוא לזכות חברה כאמור בסעיף (א)(2) או לזכות חברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כיצרן.
{{ח:תת|(ו)}} '''הכרעה במחלוקות'''
{{ח:תת}} במקרה של מחלוקת בין יצרן למנהל המערכת ביחס לחשבון או לנתונים שבבסיסו, יבוא הדבר להכרעת הצוות המקצועי ברשות בתוך חודש מיום קבלת התייחסות מנהל המערכת להערות היצרן וקבלת מלוא הנתונים הנדרשים לקבלת ההחלטה. בכל מקרה, מחלוקת בשל סכום החשבון השוטף לא תהיה עילה לעיכוב שליחת פירוט התשלומים המחייב או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו לאחר בחינת השגות היצרן על סכום החשבון השוטף יבוטאו בפירוט התשלומים המחייב העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: משטר הפעלה}}

{{ח:סעיף|83||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תש״ף־5, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''עמידה בדרישות זמינות'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק זמין“ – הינו יכולת זמינה ממומשת לאנרגיה והיכולת הזמינה שלא מומשה לאנרגיה אך שניתן לממשה בזמן אמת לאנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת בזמן אמת לתוספת או הפחתת ייצור.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק מירבי זמין בתנאי האתר“ – על פי תוצאות בדיקות הקבלה ובהתבססות על האמור בלוחות 19–22 {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 241 מיום 2.12.2008}}, המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמינות אקוויוולנטית“ = {{שבר|∑ הספק זמין חצי שעתי בפועל|ההספק הזמין המרבי בתנאי האתר × חצאי שעות בתקופה|גודל=100%}}.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעות בתקופה“ – 8,760 שעות בשנה.
{{ח:תת|(א)}} '''עמידה בדרישות זמינות'''
{{ח:תתת|(1)}} היצרן יפעיל את המתקן תוך עמידה בכל דרישות הזמינות הקבועות ברישיונו ובאמות המידה.
{{ח:תתת|(2)}} חרג היצרן מדרישות הזמינות ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום אשר יחושב על ידי מנהל המערכת בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
{{ח:תת|(ב)}} '''דרישת זמינות אקוויוולנטית מצטברת שנתית'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן, למעט יצרן באנרגיה מתחדשת, יעמוד בזמינות אקוויוולנטית מצטברת שנתית לכל יחידת ייצור במתקן שלא תקטן מ־92% לכל יחידת גנרציה.
{{ח:תתת|(2)}} למרות האמור בסעיף קטן (1) בשנת הפעילות הראשונה של המתקן יעמוד היצרן בזמינות אקוויוולנטית מצטברת שלא תקטן מ־88% לכל יחידת גנרציה.
{{ח:תתת|(3)}} במתקני קוגנרציה הערכים האמורים בסעיף קטן (1) ובסעיף קטן (2) מתייחסים לכל מתקן הייצור ולא לכל יחידת גנרציה.
{{ח:תת|(ג)}} '''חישוב העמידה בזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן'''
{{ח:תתת|(1)}} הזמינות האקוויוולנטית תחושב מידי שנה עבור שנים עשר החודשים שתחילתם ב־1 לינואר וסיומם ב־31 לדצמבר. בשנה הראשונה להפעלת היחידה יעשה חישוב יחסי של הזמינות האקוויוולנטית לתקופת ההפעלה עד ל־31 לדצמבר באותה שנה, ואולם לא יראו כחריגה מזמינות בגין תקופת ההפעלה האמורה באם במהלך 12 החודשים מתחילת ההפעלה עמד היצרן ב־88%.
{{ח:תתת|(2)}} כל עוד לא חלו חריגות בחוסר מתכנית ההעמסה הפרטנית או מהנחיות מנהל המערכת בזמן אמת, וכל עוד לא הוכח אחרת, יראו את היצרן כמי שעמד ביכולת הזמינה שהוצהרה בתכנית הייצור היומית.
{{ח:תתת|(3)}} במקרים בהם חלו חריגות בחוסר מתכנית ההעמסה הפרטנית או מהנחיות מנהל המערכת בזמן אמת, ללא דיווח מראש למנהל המערכת, ייראו את היכולת הזמינה ששימשה לייצור האנרגיה בפועל לפי המדידה האחרונה במונה המותקן בהדקי הגנראטור, כמייצגת את היכולת הזמינה של היחידה.
{{ח:תתת|(4)}} במקרה שהיצרן ידווח על חריגות מזמינות למנהל המערכת מייד בעת התרחשותם, ייחשבו השעות בהן דווח על אי זמינות במניין שעות חישוב אי הזמינות.
{{ח:תתת|(5)}} במקרי תקלה בזמן אמת, במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית לפיה פועל היצרן, כאשר ניתן לדחות את הטיפול בתקלה בהתאם להנחיות ולמועדים של מנהל המערכת, וכל עוד עד למועד הטיפול בתקלה, על פי הנחיית מנהל המערכת, היחידה פעלה בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית, יחושבו מספר שעות אי הזמינות בעת יום תיקון התקלה האמורה, לצורך הכללת מספר שעות אי הזמינות, כמחצית ממספר שעות אי הזמינות בפועל. מובהר בזאת כי החישוב האמור יחול רק ביחס ליום בו יתבצע תיקון התקלה לפי התיאום מול מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(6)}} במקרים בהם תיקון התקלה ארך יותר מ־24 שעות, יחושב מספר שעות אי הזמינות כחצי רק ביחס ל־24 השעות הראשונות לתיקון התקלה, וכל יתר השעות של תיקון התקלה יחושבו במלואן לצורך מניין שעות אי הזמינות של היחידה האמורה.
{{ח:תתת|(7)}} מובהר כי הזמינות הנבחנת הינה זמינות יחידת הייצור לייצור בדלק ראשי ו/או משני בלבד, ללא קשר ליכולת הוצאת האנרגיה לרשת החשמל. מנהל המערכת יערוך מעת לעת מבחני הוכחה לצורך בחינת זמינות היצרן ביחס להצהרת היצרן בתכנית הייצור.
{{ח:תתת|(8)}} יצרן שיעמוד בזמינות גבוהה יותר מ־92% החל מהשנה השנייה לפעולתו ומעל 88% בשנה הראשונה לפעולתו, יהיה זכאי לצבור את אחוזי הזמינות העודפים ולקזזם בשנים בהן יחידת הייצור אמורה להיות בשיפוץ major או במועדי השבתה אחרים באישור מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(9)}} סטיות בחוסר בגבולות {{ח:פנימי|סעיף 95|שבאמת מידה 95}} יחושבו במניין ההספק הזמין.
{{ח:תתת|(10)}} חישוב אי הזמינות יעשה באופן רציף ומצטבר עד להגעת היצרן לשיעורי אי הזמינות האקוויוולנטית הנורמטיבית המותרים לו. מעבר לשיעורי אי הזמינות הנזכרים לעיל ישלם היצרן למנהל המערכת על כל מקרה במהלך השנה של אי זמינות כמפורט בסעיף (ו) להלן.
{{ח:תת|(ד)}} '''חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן בקוגנרציה'''
{{ח:תת}} למרות האמור באמת מידה זאת הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן בקוגנרציה תחושב על בסיס כמות האנרגיה המפורטת בתוכניות הייצור היומיות אותן הגיש היצרן למנהל המערכת, כל עוד לא חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור. אם לא חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור ייראו את היצרן כאילו עמד בדרישת הזמינות. במקרים בהם חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור, ייראו את כמות האנרגיה שיוצרה לפי מדידה במונה בהדקי הגנראטור כמייצגת את היכולת הזמינה של המתקן.
{{ח:תת|(ה)}} '''חריגות הנובעות מכוח עליון או הוראות מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} למרות האמור לעיל, חריגות מתכנית הייצור אשר התרחשו בשל מקרי כוח עליון או בשל הוראות מנהל המערכת במצב חריג, לרבות האמור {{ח:פנימי|סעיף 125|באמת מידה 125}}, לא יילקחו בחשבון לצורך חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן. אי עמידת היצרן בהנחיות מנהל המערכת להפעלה במצב חריג תילקח בחשבון במניין שעות אי הזמינות.
{{ח:תת|(ו)}} '''תשלום בגין החריגה מזמינות אקוויוולנטית לכל הטכנולוגיות'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יחשב את התשלום בגין חריגה מהזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן באמצעות תוכנת Unit commitment הקיימת בניהול המערכת, או באמצעות תוכנה אחרת שתאושר על ידי הרשות, המחשבת את השפעת אי הזמינות על העלויות של כלל המערכת בזמן אמת, כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} החישוב בתוכנה ייעשה בדיעבד, לפי נתונים מזמן אמת (ex post) לכל חצי שעה בה נעשתה חריגה בזמינות.
{{ח:תתת|(2)}} חישוב החריגות יכלול את הפער בעלויות המערכת הנגזר מאי עמידת כלל היצרנים בכל חצי שעה נמדדת בזמינות הנדרשת מהם.
{{ח:תתת|(3)}} חישוב החריגה יכלול את סטיות היצרן בזמינות בזמן אמת מעבר לזמינות הנורמטיבית המוכרת לו (88% בשנה ראשונה ו־92% מהשנה השנייה ואילך).
{{ח:תתת|(4)}} חישוב העלויות לכלל המערכת בגין אי זמינות יחידות ייצור יבחין בין אי זמינות של יצרן שהיה צריך לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת בזמן אמת לתוספת ייצור, ולבין יצרן שהיה אמור להיות זמין אך לא לייצר אנרגיה.
{{ח:תתת|(5)}} יצרן שצריך היה לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת ישלם למנהל המערכת בגין חריגה מזמינות. התשלום יעשה לפי מכפלת סטיית היצרן מזמינות ב־MW לכל חצי שעה נמדדת בעלות הממוצעת לכל MW לכל חצי שעה שנגרמה בגין אי זמינות משוקללת של כלל היחידות במערכת שלא היו זמינות באותה חצי שעה והיו צריכות לייצר אנרגיה.
{{ח:תתת|(6)}} יצרן שלא היה צריך לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת ישלם למנהל המערכת בגין חריגה מזמינות. התשלום יעשה לפי מכפלת סטיית היצרן מזמינות ב־MW לכל חצי שעה נמדדת בעלות הממוצעת לכל MW לכל חצי שעה שנגרמה בגין אי זמינות משוקללת של כלל היחידות במערכת שלא היו זמינות באותה חצי שעה ולא היו צריכות לייצר אנרגיה.
{{ח:תתת|(7)}} יצרן לא יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה עבור החריגה מזמינות אקוויוולנטית.
{{ח:תתת|(8)}} במקרה בו תוצאת ההרצה הינה שלילית, כלומר שאי הזמינות מזכה את היצרן בתמורה, היצרן לא יקבל כל תמורה ולא יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה עבור החריגה מזמינות אקוויוולנטית.
{{ח:תתת|(9)}} התחייבות מנהל המערכת לגז טבעי במסגרת היכולת הזמינה הקבועה תותאם לפי תנאי עסקת הגז ובהתחשב בזמינות האקוויוולנטית של היצרן בפועל.

{{ח:סעיף|84||תיקון: 31.7.09, 13.5.19, 1.2.21; תש״ף־6, תשפ״א־25}}
{{ח:ת}} '''עמידה בדרישות אמינות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפסקה מאולצת“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הפסקה חלקית או מלאה של הייצור ביחידת הייצור שלא בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית או הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת, לרבות הפסקה הנגרמת בגלל אי עמידה בהוראות רישיון הייצור שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 130|באמות מידה 130–137}} או בגלל רשת החשמל;
{{ח:תתתת|(2)}} כשלון בהתנעת יחידת ייצור שהייתה מתוכננת לפעול על פי תכנית ההעמסה הפרטנית, שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 130|באמות מידה 130–137}} או בגלל רשת החשמל.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כישלון בהתנעה“ – כל מצב שבו משך הזמן לסנכרון היחידה לרשת עולה ב־50% או ב־10 דקות על הזמן שנקבע לסוג ההתנעה ולסוג היחידה {{ח:פנימי|סעיף 85|באמת מידה 85}}, לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} '''עמידה בדרישות אמינות'''
{{ח:תת}} היצרן יפעיל את המתקן תוך עמידה בכל דרישות האמינות הקבועות ברישיונו ובאמות המידה.
{{ח:תת|(ג)}} '''מספר הפסקות מאולצות'''
{{ח:תתת|(1)}} מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת ייצור (כולל הפסקות חלקיות) לא יעלה על 7 הפסקות בשנה, אלא אם כן נקבע בנספח א׳ לאמת מידה זו מספר אחר של הפסקות מאולצות מותרות בשנה.
{{ח:תתת|(2)}} למרות האמור בסעיף קטן (1) בשנת הפעילות הראשונה של המתקן מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת ייצור (כולל הפסקות חלקיות) לא יעלה על 20 הפסקות בשנה, אלא אם כן נקבע בנספח א׳ לאמת מידה זו מספר אחר של הפסקות מאולצות מותרות בשנה.
{{ח:תתת|(2א)}} לא ניתן להעביר הפסקות מאולצות שלא נוצלו בשנה מסוימת לניצול בשנים עוקבות.
{{ח:תתת|(3)}} במקרה בו חלו הפסקות מאולצות סמוכות הכוללת שתי הפסקות ביממה או בפרק זמן קצר יותר, למנהל המערכת תהיה סמכות לדרוש מהיצרן לבצע בדיקות קבלה ביחידה בה אירעו ההפסקות המאולצות.
{{ח:תת|(ד)}} '''ביצוע בדיקות קבלה בגין חריגה מדרישות האמינות'''
{{ח:תת}} בגין כל הפסקה מאולצת (כולל הפסקות חלקיות) מעבר למספר ההפסקות המוגדרות בסעיף (ב) יחויב היצרן בביצוע בדיקות קבלה שתמשכנה בין 12 ל־24 שעות לכל יחידה, שבמהלכן לא יהיה היצרן זכאי לתשלום בגין יכולת זמינה אלא לתעריף עבור בדיקות קבלה למשך תקופת בדיקות הקבלה שלא תפחת מ־12 שעות ולא תעלה על 24 שעות, אלא אם היצרן לא סיים את בדיקות הקבלה בהצלחה בפרק זמן זה ונדרש להארכת משך ביצוען.
{{ח:תת|(ה)}} '''תחולת אמת המידה על יצרנים'''
{{ח:תת}} למען הסר ספק מובהר בזה כי אמת מידה זו חלה על כל סוגי המתקנים המחוברים לרשת ההולכה ובכלל זה מתקנים קונוונציונאליים, מתקני קוגנרציה ומתקני אנרגיה מתחדשת.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־25}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 84|לאמת מידה 84}} – הפסקות מאולצות מותרות בשנה לפי יחידת ייצור}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;יחידת ייצור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ הפסקות מאולצות המותרות בשנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יחידה במחזור משולב 34 באתר אלון תבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טורבינת גז – רמת חובב 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טורבינת גז – רמת חובב 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יחידה במחזור משולב – רמת חובב 3 ו־5 {{ש}} ויחידה במחזור משולב 4 ו־5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;108 לכל היחידות במצטבר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טורבינת גז – רמת חובב 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טורבינת גז – רמת חובב 7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יחידה במחזור משולב – רמת חובב 8 ו־9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54 לכל היחידות במצטבר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|85||תיקון: 31.7.09, 15.5.17}}
{{ח:ת}} '''עמידה בפרמטרים תפעוליים'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סטייה מפרמטר תפעולי“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תת}} למתקן ייצור מחזור משולב:
{{ח:תתת|(1)}} חריגה מזמני הגעה לעומס מלא ומזמני הגעה לסנכרון כמפורט בטבלה שלהלן:
{{ח:תתת}} &lt;table סוג התנעה !! משך הפסקת היחידה טרם ההתנעה !! משך זמן עד עומס מלא בדקות !! משך זמן עד סנכרון בדקות&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרה מאד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 96 שעות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28–96 שעות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פושרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12–48 שעות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 12 שעות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} קצב שינוי עומס הפוחת מ־1% מההספק המותקן בדקה.
{{ח:תתת|(3)}} הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) העולה על 60% מההספק המותקן.
{{ח:תת}} למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח:
{{ח:תתת|(1)}} הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) שעולה על 100 MW.
{{ח:תתת|(2)}} אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה־סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 51–49 HZ.
{{ח:תתת|(3)}} אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
{{ח:תתת|(4)}} הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ־30 דקות.
{{ח:תת}} למתקן ייצור גמיש במחזור פתוח:
{{ח:תתת|(1)}} אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה־סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 51–49 HZ.
{{ח:תתת|(2)}} אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
{{ח:תתת|(3)}} זמן לסנכרון היחידה עולה על 7 דקות.
{{ח:תתת|(4)}} הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ־10 דקות.
{{ח:תתת|(5)}} הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) הגבוה מ־50% מההספק המותקן או גבוה מ־35 MW (הנמוך מביניהם).
{{ח:תת|(א)}} '''תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
{{ח:תתת|(1)}} תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תחל לאחר שהיצרן סטה מפרמטר תפעולי נתון ב־5 מקרים שונים, כאשר המרווח בין מקרה למקרה הוא 24 שעות לפחות.
{{ח:תתת|(2)}} במניין הסטיות לא תובא בחשבון סטיה שחלפו יותר מ־5 שנים ממועד התרחשותה.
{{ח:תת|(ב)}} '''סיום תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
{{ח:תת}} תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תסתיים כאשר היצרן יוכיח עמידה מחודשת בפרמטר התפעולי שממנו סטה. היצרן יוכל להוכיח עמידה מחודשת בפרמטר תפעולי באחת משתי צורות:
{{ח:תתת|(1)}} הוכחת עמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית – על מנת להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי יוכל היצרן לפנות למנהל המערכת בבקשה לבצע בדיקה של המתקן לצורך הוכחה שהמתקן עומד בפרמטר הטכני הנידון. פנה היצרן למנהל המערכת לטובת ביצוע הבדיקה כאמור, יבצע מנהל המערכת את הבדיקה ויתן את מסקנותיו בתוך 14 יום.
{{ח:תתת|(2)}} הוכחת עמידה בפרמטר טכני בהפעלה שוטפת – היצרן יוכל להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי בכך שיידרש לביצוע הפעולה הנדרשת על ידי מנהל המערכת. ככל שהמתקן מבצע את הפעולה הטכנית שבגינה הוא מצוי בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי, תסתיים תקופת אי העמידה לאחר ביצוע הפעולה בהצלחה.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום היצרן בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
{{ח:תת}} בין תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי ועד פנייתו של היצרן למנהל המערכת לשם ביצוע בדיקה לעמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מתקן ייצור במחזור משולב אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
{{ח:תתת}} היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל־30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור במחזור משולב, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם היצרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
{{ח:תתת|(2)}} מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
{{ח:תתת}} היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל־30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם הי צרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
{{ח:תתת|(3)}} מתקן ייצור גמיש במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
{{ח:תתתת|(א)}} במקרה שבו המתקן העומד בפרמטרים תפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח: היצרן ישלם למנהל המערכת את ההפרש בין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן גמיש במחזור פתוח כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות באישור התעריפי של היצרן, אזי לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1, לבין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח כפי שקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
{{ח:תתתת|(ב)}} במקרה שבו המתקן אינו עומד בפרמטרים התפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, ישלם היצרן למנהל סכום כקבוע בסעיף קטן (2) לגבי מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום בגין דיווח כוזב על טיפול בסטייה מפרמטר תפעולי'''
{{ח:תת}} אם היצרן פנה למנהל המערכת בהודעה כי טופלה הסטייה מהפרמטר התפעולי הנידון ובבדיקה להוכחת עמידה בפרמטר תפעולי נכשל המתקן מלעמוד בפרמטר התפעולי הנידון, או שכשל מלעמוד בפרמטר התפעולי בהפעלה שוטפת, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים המפורטים לעיל עד לסיום תקופת אי העמידה בפרמטר התפעולי בתוספת של 5%.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג1|סימן ג׳1: זמינות יצרנים המחוברים לרשת ההולכה שקיבלו אישור תעריף החל מחודש מרס 2018|תיקון: תש״ף־6}}

{{ח:סעיף|85א||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6}}
{{ח:ת}} '''הגדרות ותחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימן זה}} יחול על יחידת ייצור אשר מתקיימים לגביה כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אישור התעריף התקבל לאחר יום י״ד באדר התשע״ח (1 במרס 2018);
{{ח:תתתת|(ב)}} יחידת הייצור מחוברת לרשת הולכת החשמל או משולבת בחיבור של צרכן המחובר לרשת ההולכה;
{{ח:תתתת|(ג)}} יחידת הייצור אינה מייצרת חשמל בטכנולוגיה סולארית או טכנולוגיית רוח ואינה מיתקן אגירה.
{{ח:תתת|(2)}} על יחידות ייצור כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימן זה}} במקום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 83|אמת מידה 83}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית יומית“ – תכנית המוגשת על ידי יצרן למנהל המערכת לצורכי העמסה, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 106ב|באמת מידה 106ב}}.

{{ח:סעיף|85ב||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6}}
{{ח:ת}} '''שיוך הספק שנתי למספק ולעסקאות חצר'''
{{ח:תת|(א)}} '''שיוך הספק שנתי לעסקאות חצר'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישייך הספק של יחידת ייצור לעסקה עם צרכן חצר ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|בסימן זה}} – עסקת חצר), אם המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב מאפשרות לאותה יחידת ייצור העברת אנרגיה לצרכן חצר.
{{ח:תתת|(2)}} ההספק המשויך לעסקאות חצר בשנה נתונה יהיה שווה לאחד משני אלה, לפי הנמוך מביניהם:
{{ח:תתתת|(א)}} הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר באותה שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק הנקי המותקן של יחידת הייצור בתנאי ISO, כפי שנקבע בבדיקות קבלה שערך מנהל המערכת לפי אמות מידה אלה.
{{ח:תתת|(3)}} ההספק המשויך לעסקת חצר בשנה נתונה ייאמד לפי הצריכה השעתית המרבית בשנה הקודמת ויעודכן לאחר סיום השנה הקלנדרית לפי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר בפועל באותה שנה.
{{ח:תתת|(4)}} ההספק המשויך לעסקת חצר בשנת הפעילות הראשונה של יחידת הייצור ייקבע על פי הצהרת היצרן לגבי הצריכה השעתית המרבית של יחידת הייצור, שתוגש עד 30 ימים לפני תחילת ההפעלה המסחרית, ויעודכן לפי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר בפועל באותה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} '''שיוך הספק למספק'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן המורשה לפי המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב לשייך הספק למספק, יודיע למנהל המערכת בכל שנה, עד 30 ימים לפני סוף השנה הקלנדרית, על ההספק שישויך למספק בעבור השנה העוקבת.
{{ח:תתת|(2)}} סך ההספק המשויך לעסקת הספק פרטית לא יעלה על ההספק הנקי המותקן בתנאי ISO כפי שנבדק בבדיקות הקבלה שערך מנהל המערכת לפי אמות מידה אלה.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת לא יעדכן את ההספק המשויך למספק במשך שנה קלנדרית.

{{ח:סעיף|85ג||תיקון: 13.5.19, 1.11.20; תש״ף־6, תשפ״א־23}}
{{ח:ת}} '''תשלומים ליצרן בגין יכולת זמינה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלומי זמינות'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלומי זמינות כקבוע בלוח תעריפים 6.5–1א בעד היכולת הזמינה בדלק ראשי, בניכוי ההספק המשויך למספק או בניכוי ההספק המשויך לעסקאות חצר, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} היכולת הזמינה בדלק ראשי תיקבע לפי דיווח היצרן בתכנית היומית על יכולת זמינה ברוטו בדלק ראשי, שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ב|אמת מידה 106ב}} בניכוי הצריכה העצמית של יחידת הייצור ובניכוי הפסדי השנאה, כפי שייקבעו על ידי מנהל המערכת בבדיקות הקבלה שערך ליחידת הייצור.
{{ח:תתת|(3)}} אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש תיקן היצרן את דיווחו על היכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה נמוכה יותר, תשלומי הזמינות שישלם מנהל המערכת ליצרן יעודכנו בהתאם לדיווח המעודכן.
{{ח:תתת|(4)}} אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש תיקן היצרן את דיווחו על יכולת זמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה גבוהה יותר, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תשלום זמינות בעד היכולת הזמינה הנוספת.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיף קטן (4), אם תיקון דיווח הזמינות נובע משינוי בתחזית טמפרטורה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106ב|בסעיף קטן (ד)(4)(ד) באמת מידה 106ב}}, היצרן יהיה זכאי לתשלומי זמינות גם בעד היכולת הזמינה הנוספת, ובלבד שהתיקון נעשה עד 4 שעות לפני מועד ההעמסה ובשיעור שלא עולה על 5% מהיכולת הזמינה ברוטו דלק ראשי שעליה דיווח היצרן בתכנית היומית.
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מנהל המערכת לא ישלם ליצרן בעד יכולת זמינה בעבור הספק שחלות לגביו מגבלות הזרמה כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35כו1|באמת מידה 35כו1}}, אלא אם כן נקבע אחרת בתנאי הזכאות לתעריף של היצרן.
{{ח:תת|(ב)}} '''עדכון תשלומי זמינות בגין עדכון הספק משויך לעסקת החצר'''
{{ח:תתת|(1)}} הפרשים הנובעים מעדכון ההספק המשויך לעסקאות חצר בשנה החולפת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בסעיפים קטנים (א)(3) ו־(א)(4) באמת מידה 85ב}}, יתווספו לתשלומי הזמינות או יקוזזו מהם, לפי העניין; להפרשים כאמור תתווסף ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
{{ח:תתת|(2)}} ההוספה לתשלומי הזמינות או הקיזוז מהם כאמור בסעיף קטן (1) יבוצעו עד שלושה חודשים מסיום השנה הקלנדרית.
{{ח:תת|(ג)}} '''סטיית זמינות ותשלום בשל סטייה'''
{{ח:תתת|(1)}} אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש שינה היצרן את דיווחו בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה נמוכה יותר, בשיעור שינוי העולה על 2%, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הידועה לפי לוח תעריפים 6.5–12, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(2)}} אם העומס המרבי שנמדד בחצי שעה נתונה בהדקי הגנרטורים של יחידת הייצור נמוך מהעומס הנדרש על ידי מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת, בשיעור שינוי העולה על 2%, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הבלתי ידועה לפי לוח תעריפים 6.5–12, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(3)}} במקרים המפורטים להלן היצרן לא יחויב בתשלומים המפורטים בסעיפים קטנים (1) או (2) בשל סטיית זמינות:
{{ח:תתתת|(א)}} בקרות אירוע מהאירועים המפורטים ברשימת מקרי חירום שפירט ספק שירות חיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 128|אמת מידה 128}} או בקרות כוח עליון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 130|באמת מידה 130}}, או במקרה שבו היצרן ייחשב לזמין לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|אמת מידה 125}};
{{ח:תתתת|(ב)}} היצרן ביצע את תיקון דיווח היצרן בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי, עד 4 שעות לפני מועד ההעמסה, בשיעור שאינו עולה על 5% מהיכולת הזמינה ברוטו, שנעשתה בשל שינוי בתחזית הטמפרטורה כאמור בסעיף קטן (א)(5);
{{ח:תתתת|(ג)}} סטיית הזמינות התרחשה כתוצאה מהפסקה מאולצת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 84|באמת מידה 84}}, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} היצרן הצהיר כי ההפסקה המאולצת נבעה מתקלה ביחידת הייצור שהתגלתה בעת הפעלתה או כתוצאה מכישלון בהתנעה ומנהל המערכת אישר את ההצהרה;
{{ח:תתתתת|(2)}} היצרן לא חורג מכמות ההפסקות המאולצות המותרות לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|אמת מידה 84}}; במקרה של סטיית זמינות כאמור בפסקה זו, משך הזמן שבו יהיה היצרן פטור מחיוב בסטיית זמינות, יהיה השעות שבעבורן הוגשה תכנית יומית טרם התרחשות ההפסקה;
{{ח:תתתת|(ד)}} היצרן ביצע את תיקון דיווח היצרן בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי עד 33 שעות לפני מועד ההעמסה.

{{ח:סעיף|85ד||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6}}
{{ח:ת}} '''הקצאת שעות זמינות מוגברות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הקצאת שעות זמינות מוגברות על ידי מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יודיע ליצרן עד 5 ימי עבודה לפני תחילתו של כל רבעון קלנדרי, לגבי כל יחידת ייצור של אותו יצרן, את השעות שבהן נדרשת זמינות מוגברת של יחידת הייצור ברבעון העוקב ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|בסימן זה}} – דרישת זמינות מוגברת).
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת לא יורה במסגרת דרישת הזמינות המוגברת על שעות זמינות מוגברת של יחידת הייצור במועדים שבהם היא צפויה להיות בתחזוקה מתוכננת לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|אמת מידה 86}}.
{{ח:תתת|(3)}} שעות הזמינות המוגברת, לגבי כל יחידת ייצור, לא יעלו על 1,200 שעות בשנה קלנדרית.
{{ח:תתת|(4)}} בשנה הקלנדרית הראשונה להפעלה המסחרית של יחידת הייצור לא ידרוש מנהל המערכת מהיצרן שעות זמינות מוגברות של יחידת הייצור.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: תחזוקה}}

{{ח:סעיף|86||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''כללים למסירת תכנית תחזוקה למיתקנים המחוברים לרשת ההולכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''מועדי תחזוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} תחזוקה של יחידת הייצור תתבצע במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה המחייבת ובמקרה של תיאום תכנית תחזוקה חלופית, במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה החלופית כמפורט באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יהיה רשאי לקבוע גם מועדים בהם לא תתבצע תכנית תחזוקה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת בקשה לתכנית תחזוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} חודש לפני ההפעלה המסחרית של מתקן הייצור ומדי שנה, ב־1 ליוני, יעביר היצרן למנהל המערכת את תכנית תחזוקת המיתקן לשלוש השנים הקלנדאריות הבאות (החל מחודש ינואר שיבוא). אם ה־1 ליוני חל בערב שבת, שבת או בחגים תועבר התכנית ביום חול הקודם לתאריך זה.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית התחזוקה המבוקשת תפרט את המועדים המתוכננים לביצוע תחזוקה במתקן בשלוש השנים כמודגם בטופס לדוגמא המצורף לאמת מידה זו וכותרתו ”בקשה לתכנית תחזוקה“.
{{ח:תתת|(3)}} תכניות התחזוקה המבוקשות תוגשנה בנפרד עבור כל אחת מיחידות הייצור במתקן.
{{ח:תתת|(4)}} הנתונים הנדרשים למנהל המערכת לצורך קביעת מועדי התחזוקה של יחידות היצרן יקבעו במסגרת ההסכם התפעולי בין הצדדים.
{{ח:תתת|(5)}} מקרים של תחזוקה חלקית של יחידת ייצור בה רק חלק מיחידת הייצור מושבת יסוכמו במסגרת ההסכם התפעולי.
{{ח:תת|(ג)}} '''טיפול בבקשת היצרן ומסירת תכנית תחזוקה מחייבת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישבץ את תוכניות התחזוקה המוגשות על ידי היצרן במסגרת התכניות לתחזוקת שאר היחידות במערכת תוך התחשבות בבקשת היצרן ויגיש ליצרן בתוך 45 ימי עבודה תכנית תחזוקה מחייבת לשנה הקלנדארית הבאה (החל מחודש ינואר שיבוא). תכנית זו תחייב את היצרן בפעילותו במהלך שנה זו.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של אי מסירת בקשה לתכנית תחזוקה שנתית במועד הקבוע בסעיף (ב) או אי מסירתה כלל, ישלם היצרן קנס אדמיניסטרטיבי כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 97|באמת מידה 97}} ושיבוצו בתכנית התחזוקה הכללית במועדים המבוקשים על ידו ייעשה בהתאם לשיקולי מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ד)}} '''שינויים בתכנית התחזוקה המחייבת'''
{{ח:תתת|(1)}} שינויים מטעמו של היצרן בתכנית התחזוקה המחייבת יתבצעו בהסכמת מנהל המערכת על פי בקשה שתוגש שלושה חודשים לפני מועד תחזוקה המתוכננת.
{{ח:תתת|(2)}} אישר מנהל המערכת את הבקשה לשינוי מתכנית התחזוקה המחייבת, ימציא מנהל המערכת ליצרן הודעה בכתב בגין השינוי בתכנית התחזוקה ויראו את השינוי המאושר כחלק מתכנית התחזוקה המחייבת.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת רשאי משיקולים של שרידות המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה בפרק זמן של עד שבעה ימים, וזאת עד שלושה ימים לפני המועד המתוכנן לביצוע תכנית התחזוקה. מנהל המערכת ישלם ליצרן הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
{{ח:תתת|(4)}} במקרים חריגים ביותר ובאישור הרשות יהיה רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה אף בהודעה מוקדמת של יום אחד וישלם לו הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
{{ח:תת|(ה)}} '''תכנית תחזוקה חלופית'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי, משיקולים של צרכי מערכת החשמל והביקוש לחשמל, לתאם עם היצרן תכנית תחזוקה חלופית לפני המועד שתוכנן לביצוע התחזוקה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''בקשה לתכנית תחזוקה בקשה לתכנית תחזוקה ליחידה'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|87||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת'''
{{ח:תת|(א)}} '''חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת'''
{{ח:תת}} יצרן חייב להודיע למנהל המערכת, טרם ביצוע החריגה, על כל חריגה צפויה מתכנית התחזוקה המחייבת, ולרבות הארכת, קיצור או שינוי במועדי התחזוקה הקבועים בתכנית.
{{ח:תת|(ב)}} '''אישור החריגה'''
{{ח:תת}} מצא מנהל המערכת כי החריגה מתכנית התחזוקה עולה בקנה אחד עם צרכי המערכת, יאשר מנהל המערכת את החריגה והיצרן לא ישא בכל תשלום בגין החריגה. לא אישר מנהל המערכת את החריגה יפעל היצרן בהתאם למועדים שנקבעו לתכנית התחזוקה.

{{ח:סעיף|88||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בגין חריגה מתכנית התחזוקה'''
{{ח:תת|(א)}} '''חריגה שאינה מאושרת'''
{{ח:תת}} לא אישר מנהל המערכת את ביצוע החריגה או אם היצרן לא הודיע על החריגה, לא יהיה זכאי היצרן לתשלום בעד יכולת זמינה עבור שעות החריגה וכן ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בגובה הנזק שנגרם בגין החריגה, בהתאם לחישוב המפורט {{ח:פנימי|סעיף 83|באמת מידה 83(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חישוב הזמינות האקוויוולנטית בגין תקופת התחזוקה'''
{{ח:תת}} תקופת התחזוקה תילקח בחשבון לצורך חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת של היחידה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} במקרה בו התבצעה התחזוקה במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה המחייבת או אם התקבל אישור מנהל המערכת לחריגה מתכנית התחזוקה המחייבת, תובא בחשבון התקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של ביצוע תחזוקה שלא במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה ללא אישור מנהל המערכת תובא בחשבון תקופת התחזוקה בפועל, ובכלל זה כל תקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בשל ביצוע תחזוקה במועדים שחרגו מהמועדים שאושרו על ידי מנהל המערכת לתכנית התחזוקה.

{{ח:סעיף|89||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע תחזוקת החצר על ידי סש״ח'''
{{ח:תת|(א)}} '''תכנית תחזוקת החצר'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יתאם עם ספק שירות חיוני רשת ועם היצרן ויאשר את ביצוע תחזוקת החצר ואת ביצוע תחזוקת הקווים המחברים את המתקן לרשת החשמל עם מועדי ביצוע תחזוקת מתקן הייצור או עם השעות בהן אין היצרן מתכוון לייצר על פי תכנית התחזוקה ותכניות הייצור היומיות.
{{ח:תת|(ב)}} '''תיאום ביצוע תחזוקת החצר'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יעביר ליצרן ולספק שירות חיוני רשת, מדי שנה, עד לא יאוחר מיום ה־30 לנובמבר של אותה שנה את תכניות תחזוקת החצר שבאחריות תחזוקתית של ספק שירות חיוני רשת. התכנית תתייחס לשנה הקלנדארית העוקבת (החל מחודש ינואר שיבוא).
{{ח:תתת|(2)}} במקרים בהם בשל תחזוקת החצר, שלא במסגרת הזמנים האמורה בסעיף (א), מתקן הייצור, כולו או חלקו, לא יכול היה לייצר חשמל, אולם היה זמין במועדים אלה, יהיה היצרן זכאי לתשלום בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 141|באמת מידה 141(א)}}.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: יצרנים המחוברים לרשת ההולכה}}

{{ח:סעיף|90||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תכנית שבועית ליכולת זמינה וייצור של מתקן (”תכנית הייצור השבועית“)'''
{{ח:תת|(א)}} '''המועד להגשת תכנית ייצור שבועית'''
{{ח:תת}} בכל יום חמישי, ואם חל יום חמישי בערב חג או בחג ביום החול האחרון שקדם ליום חמישי האמור, עד השעה 10:00 באותו היום, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית ייצור שבועית חצי־שעתית המפרטת את היכולת הזמינה ו/או הייצור המתוכננים לכל יחידת ייצור שברשותו ביחס לכל יום עד לסוף השבוע העוקב.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן הגשת תכנית הייצור השבועית'''
{{ח:תתת|(1)}} תכנית הייצור השבועית תוגש על גבי טופס אחד, בהתאם לסוג היצרן, כמודגם בטפסים המצורפים לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יהיה רשאי ליצור טפסים חלופיים לטפסים המצורפים לאמת מידה זו ובלבד שקיבל אישור לכך מאת הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית הייצור השבועית'''
{{ח:תתת|(1)}} תכנית הייצור השבועית נועדה לצרכי תכנון בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} למרות האמור לעיל, במקרה בו לא הגיש היצרן תכנית יומית עד המועד הנדרש, תשמש התכנית שהוגשה עבור אותו היום במסגרת התכנית השבועית את מנהל המערכת לצורך קביעת תכנית ההעמסה ולצורך התחשבנות עם היצרן.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''תכנית ייצור שבועית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__ ליצרן ביכולת שמינה ואנרגיה'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''תכנית יצור שבועית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__ ליצרן באנרגיה'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|91||תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש״ף־34, תש״ף־36}}
{{ח:ת}} '''תכנית יומית ליכולת זמינה וייצור של מתקן או יחידת ייצור (”תכנית ייצור יומית“)'''
{{ח:תת|(א)}} '''המועד להגשת תכנית ייצור יומית'''
{{ח:תת}} החל ממועד ההפעלה המסחרית, בכל יום, עד השעה 10:00 באותו היום, ביום חול לגבי יום המחרת, בימי חמישי ובימים שלפני ערב חג לגבי, עד וכולל, יום החול הבא, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור יומית חצי שעתית המפרטת את היכולת הזמינה, הייצור המתוכנן ואופן ביצוע שינויים מהתוכניות הנזכרות לעיל, לכל יחידת ייצור ביחס לעשרים וארבע השעות, החל משעה 24:00 באותו יום ועד לשעה 24:00 ביום העוקב.
{{ח:תת|(ב)}} '''תכנית הייצור היומית ואופן הגשתה'''
{{ח:תתת|(1)}} תכנית הייצור היומית ליצרן הפועל ביכולת זמינה ואנרגיה תוגש על גבי טופס 1 המצורף לאמת מידה זו, כמודגם בטופס האמור, וליצרן באנרגיה תוגש על גבי טופס 3 המצורף גם הוא לאמת מידה זו, כמודגם בטופס.
{{ח:תתת|(1א)}} היצרן יכלול בתכנית הייצור היומית את ההספק שאותו הקצה ביחס לכל מספק; לעניין זה יראו מכירת אנרגיה למספק כהקצאת הספק מותקן לאותו מספק בגובה האנרגיה הנמכרת לו.
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקרה שקיימת יחידת ייצור מסוג טורבינת קיטור ההתייחסות תהיה ליחידת טורבינת הגז והחלק היחסי של טורבינת הקיטור שנגזר מפעולתה כיחידה במחזור משולב.
{{ח:תתת|(3)}} יצרן הפועל בשיטת יכולת זמינה ואנרגיה יגיש, במצורף לתכנית היומית, הצעות מחיר להפעלת היכולת הזמינה המשתנה לטובת ספק השירות החיוני והצעות מחיר עבור הגדלת והקטנת ההספק ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית על גבי טופס 2 המצורף לאמת מידה זו, כמודגם בטופס האמור.
{{ח:תתת|(4)}} יצרן ידווח בתכנית היומית המוגשת על האילוצים הקיימים בתכנית ובכלל זה על מועדי הודעה מוקדמת בדבר שינוי כמויות גז מול ספק הגז.
{{ח:תתת|(5)}} לצורך תכנית ההעמסה הפרטנית יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר לכל היכולת הזמינה המשתנה ובכלל זה ליכולת זמינה משתנה שאינה אמורה להיות ממומשת כאנרגיה לעסקאות פרטיות.
{{ח:תתת|(6)}} יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר להגדלת הספק המיוצר בזמן אמת עבור כל היכולת הזמינה המשתנה שתיוותר במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית.
{{ח:תתת|(7)}} יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר להקטנת ההספק המיוצר על ידו לכל האנרגיה האמורה להיות מיוצרת ביחידה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית.
{{ח:תתת|(8)}} סדר הקטנת הספק לפי סוג היכולת הזמינה יקבע על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(9)}} יצרן קונוונציונאלי יהיה חייב להעמיד יכולת זמינה משתנה שתופעל בסולר במסגרת תכנית העמסה פרטנית מעודכנת, במקרה שהצעתו למימוש היכולת הזמינה המשתנה בגז לא התקבלה כלל במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית ואין ביכולתו לבצע עסקת גז מסוג spot או להתבסס על storage במשק.
{{ח:תתת|(10)}} במקרה של יצרן קונוונציונאלי בעל מספר יחידות ייצור הפועלות במסגרת יכולת זמינה משתנה של 100% או במקרה של יצרן קונוונציונאלי בעל יחידת ייצור אחת רשאי מנהל המערכת לדרוש מהיצרן בזמן אמת לפי צרכי המערכת, ובמקרה ומספר יחידות אמורות לפעול בעומס חלקי ואין היצרן יכול להגדיל את ההספק שלו בשל מגבלות עסקאות הגז שלו או לבצע עסקת spot במשק ולהגדיל את ההספק בהודעה מוקדמת קצרה משעה לספק הגז, שישנה את מתכונת העמסת היחידות להעמסה בעומס מלא באופן שניתן יהיה להעמיס את יתרת היחידות בזמינות משתנה בסולר, או במקרה של יצרן בעל יחידת ייצור אחת לעבור לפעול בעומס מלא בדלק חלופי. במקרה זה יצרן בעל מספר יחידות ייצור הפועלות במסגרת יכולת זמינה משתנה של 100% יהיה חייב להוריד הספק ביחידות המייצרות באופן חלקי ולהעלות הספק ביחידות האחרות.
{{ח:תתת|(11)}} מנהל המערכת יוכל להנחות בכל רגע בזמן אמת יצרן קונוונציונאלי להגדיל או להקטין את הספקו בהתאם להצעות המחיר של היצרן, והיצרן יפעל לפי הנחיית מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(12)}} שינוי הספק בשל הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת להקטנת הספק מתחת להספק המיועד עבור עסקאות פרטיות לא יפגע בעסקה הפרטית.
{{ח:תתת|(13)}} יצרן קוגנרציה חייב להגיש הצעות מחיר להקטנה והגדלה של הספק בהתחשב באילוצים התרמיים של המתקן.
{{ח:תתת|(14)}} המחיר המירבי בעד הקטנת הספק ליצרן עבור הקטנת ההספק המיוצר לטובת מנהל המערכת במסגרת יכולת זמינה קבועה או משתנה לא יעלה על המחיר 100% BFUCgas בהתאם ללוחות 15 ו־16 {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 241}} נספח א׳ סעיף 10 וכמופיע באישור התעריפי של היצרן.
{{ח:תתת|(15)}} עבור הקטנת יכולת זמינה המשמשת לביצוע עסקה פרטית יפרט היצרן את המחיר שהוא מוכן לשלם עבור הקטנת ההספק שלו מתחת לתכנית הייצור עבור העסקה הפרטית.
{{ח:תתת|(16)}} המחיר המירבי עבור מימוש יכולת זמינה משתנה לאנרגיה ועבור הגדלת הספק מיוצר ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית בגז בזמן אמת יעשה בהתאם לתעריפים בלוח תעריפים 6.5–2, כמופיע באישור התעריפי של היצרן.
{{ח:תתת|(17)}} הצעות המחיר עבור מימוש יכולת זמינה לאנרגיה יינתנו בסדר עולה של מחירים לבלוקים המפורטים בטופס 2 המצורף לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(18)}} הצעות המחיר להורדת הספק יינתנו על גבי טופס 2 בסדר יורד.
{{ח:תתת|(19)}} הצעות המחיר של יצרן קונוונציונאלי לכל חצי שעה עבור מימוש יכולת זמינה לאנרגיה יינתנו על גבי טופס 2 עבור כמויות אנרגיה מוצעות (הצעות תעריף לבלוקים של אנרגיה) מינימאליות של 25 מגהוואט לכל הצעת אנרגיה למעט ההצעות לבלוק הראשון והאחרון.
{{ח:תתת|(20)}} סדרי הקדימות ביחס למימוש הצעות מחיר ושינוי הספקי הייצור של יצרן פרטי יהיו לפי החלטת מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ג)}} '''יצירת טפסי דיווחים חלופיים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקוליו וניסיונו ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד מעודכן יותר שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל יצרן לצורך העמסת התחנות.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טופס 1: ליצרן ביכולת זמינה ואנרגיה תוכנית יצור יומית'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טופס 2: ליצרן ביכולת זמינה ואנרגיה הצעות מחיר להפעלת היכולת הזמינה המשתנה לטובת מנהל המערכת'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טופס 3: ליצרן באנרגיה תכנית ייצור יומית'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|92||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''שינויים בתכנית היצור היומית על ידי היצרן'''
{{ח:תת|(א)}} '''מועדי שינויים'''
{{ח:תת}} יצרן שהגיש תכנית ייצור עד לשעה 10:00 רשאי, במידת הצורך, להגיש למנהל המערכת בקשה לעדכון תכנית הייצור עד לשעה 12:00 באותו היום.

{{ח:סעיף|93||תיקון: 31.7.09, 28.6.18; תשע״ט־7}}
{{ח:ת}} '''תכנית ההעמסה הכללית ופרסום מחיר שולי חצי שעתי'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידות ייצור בהעמסה עצמית“ – יחידות ייצור שפועלות לפי שיטת העמסה עצמית ביממה נתונה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידות ייצור בהעמסה מרכזית“ – יחידות ייצור שפועלות לפי שיטת העמסה מרכזית ביממה נתונה.
{{ח:ת}} (ב)'''פרסום תכנית העמסה כללית'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יפרסם באמצעות אתר האינטרנט של החברה בכל יום עד לשעה 14:00 תכנית העמסה כללית של כלל מיתקני הייצור במשק ליום המחרת (להלן – תכנית העמסה כללית).
{{ח:תתת|(2)}} תכנית ההעמסה הכללית שתפורסם תפרט את הספק הייצור הכולל המתוכנן במשק ואת תחזית ייצור האנרגיה המתחדשת בכל חצי שעה מהשעה 00:00 ועד לשעה 23:59 ביום המחרת.
{{ח:תתת|(3)}} בימי שישי ובערבי מועדי ישראל, תפורסם תכנית העמסה כללית עד השעה 14:00, לכל יום העוקב ליום הפרסום עד וכולל יום העבודה הראשון העוקב אחריו; לעניין אמת מידה זו, ”שבת“ ו”מועדי ישראל“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''עקרונות תכנון העמסת מיתקני הייצור בתכנית ההעמסה הכללית'''
{{ח:תתת|(1)}} תכנית ההעמסה תיקבע על בסיס שיקולים כלכליים, תוך מזעור העלויות המשקיות ותוך התחשבות באילוצים ובשיקולים המפורטים בסעיף (ד) לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} בקביעת תכנית ההעמסה יפעל מנהל המערכת בהגינות ובתום לב, בלא אפליה, תוך מתן הזדמנות שווה למיתקנים השונים ובלי לקבוע תנאים מועדפים ליחידות הייצור של ספק שירות חיוני.
{{ח:תת|(ד)}} '''שיקולים בתכנון תכנית העמסה הכללית'''
{{ח:תת}} בתכנון תכנית ההעמסה הכללית יפעל מנהל המערכת מתוך התחשבות באילוצים ובשיקולים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחזית הביקוש המשקי לחשמל ליום הבא;
{{ח:תתת|(2)}} תחזית זמינות מיתקני הייצור בדלק ראשי ובדלק משני הצפויה ביום המחרת;
{{ח:תתת|(3)}} הספק הייצור המבוקש על ידי יחידות ייצור בהעמסה עצמית;
{{ח:תתת|(4)}} תחזית הייצור של היצרנים העצמיים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 123|באמת מידה 123}};
{{ח:תתת|(5)}} הצעות המחיר של יחידות ייצור בהעמסה עצמית לאנרגיה מוזרמת לרשת ולהפחתת עומס בזמן אמת, בהתאם לאמות המידה החלות על היצרן;
{{ח:תתת|(6)}} תחזית ייצור האנרגיה המתחדשת;
{{ח:תתת|(7)}} המאפיינים הטכניים של המיתקנים, למעט נצילות, כפי שדווחו על ידי היצרנים ואושרו על ידי מנהל המערכת, או כפי שנבדקו על ידי מנהל המערכת; בכלל זה, קצב העלייה או הירידה, משך ההתנעה ומשך הזמן המינימלי להפעלת התחנה בעומסים שונים;
{{ח:תתת|(8)}} הצעות מחיר של יחידות ייצור בהעמסה מרכזית; ליחידות ייצור בהעמסה מרכזית של יצרנים פרטיים, שלהם נקבעה עלות מוכרת, העלות תיקבע לפי התעריפים שקבעה הרשות לסוג יצרנים זה בלוחות התעריפים המתייחסים אליהם; למיתקני הייצור של ספק שירות חיוני העלות תיקבע לפי בסיס התעריף;
{{ח:תתת|(9)}} שיקולי שרידות ואמינות המערכת, לרבות עתודות ייצור הנדרשות לצורך זה;
{{ח:תתת|(10)}} מגבלות רשת החשמל, לרבות היווצרות גודש, עבודות יזומות ותקלות;
{{ח:תתת|(11)}} זמינות מיתקני הספקת הגז וזמינות מערכת הולכת הגז;
{{ח:תתת|(12)}} במקרה של מחסור בגז טבעי – הקצאת השימוש בדלקים חלופיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|אמת מידה 125}};
{{ח:תתת|(13)}} מדיניות שקבע השר ביחס לתמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל;
{{ח:תתת|(14)}} העמסת מיתקנים לצורך בדיקה כמשמעותה באמות המידה שקובעת הרשות, ובכלל זה בדיקות קבלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|באמות מידה 72 עד 73}} ובדיקת יכולת פעולה בדלק משני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125|באמת מידה 125}};
{{ח:תתת|(15)}} אילוצים רגולטוריים הנובעים משיקולי הגנת סביבה, לרבות לפי היתרי הפליטה;
{{ח:תתת|(16)}} אילוצים נוספים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ה)}} '''עדכון תכנית ההעמסה הכללית בזמן אמת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יעדכן את תוכנית ההעמסה הכללית לפי הצורך החל במועד פרסומה עד למועד אספקת החשמל, בהתאם לשינויים שיחולו ממועד פרסום תכנית ההעמסה הכללית ועד למועד העמסת המיתקנים, ביחס לאילוצים ולשיקולים המפורטים בסעיף (ד).
{{ח:תתת|(2)}} עדכון תכנית ההעמסה הכללית יפורסם באתר האינטרנט של מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ו)}} '''המחיר השולי החצי שעתי יום מראש (SMP day ahead)'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יפרסם בכל יום עד השעה 17:00 את המחירים השוליים החצי שעתיים המתוכננים ליום הבא. בערב שבת ומועדי ישראל יפרסם מנהל המערכת עד השעה 14:00 את המחירים השוליים לכל יום העוקב ליום הפרסום עד יום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} המחירים השוליים ליום הבא, אשר יפורסמו לפי סעיף קטן (1), יחושבו כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מחיר שולי חצי שעתי יום מראש (להלן – מחיר שולי מתוכנן) יהיה שווה לעלות הייצור של קוט״ש נוסף מעבר לעומס המתוכנן באותה חצי שעה לפי תכנית ההעמסה הכללית בהתאם לשיקולים ולאילוצים המפורטים בסעיף (ד);
{{ח:תתתת|(ב)}} מחיר שולי מתוכנן מנוכה אילוצים מערכתיים (להלן – מחיר שולי מנוכה) יהיה שווה לעלות הייצור של קוט״ש נוסף מעבר לעומס המתוכנן בכל חצי שעה, בתכנית העמסה כללית בהינתן האילוצים הקבועים בסעיף (ד) לאמת מידה זו, בניכוי האילוצים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} אילוצי הרשת;
{{ח:תתתתת|(2)}} אילוצי קיבולת ותקלות של מערכות הגז וכן מגבלות על השימוש המרבי בגז;
{{ח:תתתתת|(3)}} בדיקת מיתקנים;
{{ח:תתתתת|(4)}} אילוצי איכות הסביבה.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו את אופן החישוב של עלות הייצור של קוט״ש נוסף.
{{ח:תת|(ז)}} '''המחיר השולי החצי שעתי זמן אמת (SMP real time)'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו את העלות השולית המערכתית לכל חצי שעה ביום הקודם (Ex post).
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יפרסם בכל יום עד השעה 17:00, באתר האינטרנט שלו, את המחירים השוליים החצי שעתיים ליום הקודם (להלן – מחירים שוליים חצי שעתיים בזמן אמת) ואת המחירים השוליים החצי שעתיים מנוכי האילוצים בזמן אמת. בנוגע לסופי שבוע ומועדי ישראל, יפורסמו המחירים השוליים החצי שעתיים ביום העבודה הבא עד השעה 17:00.
{{ח:תתת|(3)}} המחירים השוליים החצי שעתיים בזמן אמת יחושבו לפי הוראות סעיף (ו)(2)(א) והמחירים השולים החצי שעתיים מנוכי האילוצים בזמן אמת יחושבו לפי הוראות סעיף (ו)(2)(ב). כלל המחירים בסעיף זה יחושבו בכפוף לשינויים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקום תחזיות הביקוש המשקי לחשמל, יתייחס מנהל המערכת לביקוש לחשמל בפועל;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקום תחזית זמינות מיתקני הייצור בדלק ראשי ובדלק משני, יתייחס מנהל המערכת לזמינות התחנות בפועל;
{{ח:תתתת|(ג)}} במקום תחזית ייצור אנרגיה מתחדשת, יתייחס מנהל המערכת לייצור אנרגיה מתחדשת בפועל;
{{ח:תתתת|(ד)}} במקום הספק הייצור המבוקש על ידי יצרנים בהעמסה עצמית ותחזית ייצור של יצרנים עצמיים, יתייחס מנהל המערכת לייצור בפועל של יצרנים אלה.
{{ח:תת|(ח)}} '''פרסום מידע'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לחודש, פירוט של האילוצים והשיקולים אשר השפיעו על תכנית ההעמסה בחודש החולף.
{{ח:תתת|(2)}} פרסום כאמור יפרט את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מגבלות רשת החשמל, לרבות גודש, עבודות יזומות ותקלות;
{{ח:תתתת|(ב)}} זמינות מיתקני הספקת הגז וזמינות מערכת הולכת הגז;
{{ח:תתתת|(ג)}} הרזרבה שנשמרה בפועל בחודש החולף;
{{ח:תתתת|(ד)}} מדיניות שקבע השר ביחס לתמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 57א|סעיף 57א(א)(7) לחוק משק החשמל}};
{{ח:תתתת|(ה)}} העמסת מיתקנים לצורך בדיקה, בכלל זה בדיקות קבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|אמות מידה 72 עד 73}} ובדיקת יכולת פעולה בדלק משני לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|אמת מידה 125}};
{{ח:תתתת|(ו)}} אילוצים סביבתיים, לפי היתרי הפליטה;
{{ח:תתתת|(ז)}} אילוצים נוספים לפי כל דין.

{{ח:סעיף|94||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תכנית ההעמסה הפרטנית'''
{{ח:תת|(א)}} '''המועד למסירת תכנית העמסה פרטנית ליצרן'''
{{ח:תת}} בכל יום בו הוגשה או הייתה צריכה להיות מוגשת תכנית ייצור יומית, עד לשעה 14:00 באותו היום, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית המתייחסת להפעלת היחידות שבמתקן היצרן. בימי חמישי ובערבי חג תשלח ליצרן תכנית העמסה פרטנית לכל יום העוקב ליום הפרסום עד וכולל יום העבודה הראשון העוקב.
{{ח:תת|(ב)}} '''עדכון תכנית ההעמסה הפרטנית'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יעדכן וימסור ליצרן את תכנית ההעמסה הפרטנית כל פעם שחל בה שינוי.
{{ח:תתת|(2)}} כל השינויים בתכניות אחרי שעת הפרסום הראשוני של תכנית ההעמסה הפרטנית (שעה 14:00 לגבי היום למחרת) יתבססו על הצעות המחיר שהוגשו על ידי היצרנים לצורך הפעלת היחידות בזמן אמת.
{{ח:תתת|(3)}} העדכון והמסירה ליצרן של תכנית ההעמסה הפרטנית ימשיכו להתבצע בסופי שבוע ובימי חג לפי האמור בסעיף קטן (1) לעיל. במהלך יום המסחר תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול גם את דרישות מנהל המערכת בזמן אמת והיא תהפוך לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. ביום שלאחר יום המסחר תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת תהווה בסיס להתחשבנות.

{{ח:סעיף|95||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בגין חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית – עודפים וחסרים'''
{{ח:תת|(א)}} '''חישוב התשלום בגין סטיה מתכנית ההעמסה'''
{{ח:תתת|(1)}} בגין סטיות מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ובכלל זה הנחיות מנהל המערכת ליצרן לעדכון תכנית ההעמסה הפרטנית על ידי הגדלה או הקטנה של הספק הייצור לפי הצעות היצרן הקונוונציונאלי, ישלם היצרן הקונוונציונאלי למנהל המערכת (במקרה של יצור חסר) או ישלם מנהל המערכת ליצרן (במקרה של יצור עודף) תעריפים כדלקמן:
{{ח:תתתת|(א)}} עלה הייצור בפועל עד ל־2.5% מעל המופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, יקבל היצרן ממנהל המערכת את מחיר ההצעה למימוש יכולת זמינה משתנה שהיצרן הגיש לצורך קביעת התכנית, והתעריף עבור אנרגיה שבאישור התעריפי ליצרן ביכולת זמינה קבועה.
{{ח:תתתת|(ב)}} עבור סטייה בעודף מעבר לאמור בפסקה (א) לא יקבל היצרן תמורה עבור הייצור מעל 2.5%.
{{ח:תתתת|(ג)}} פחת הייצור בפועל עד ל־2.5% מתחת למופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ישלם היצרן ביכולת זמינה משתנה למנהל המערכת את מחיר ההצעה שלו להקטנת הספק, ואילו יצרן ביכולת זמינה קבועה לא ישלם בעד הייצור החסר האמור ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת.
{{ח:תתתת|(ד)}} בגין סטייה בחוסר מעבר לאמור בפסקה (ג) ישלם היצרן למנהל המערכת את העלות השולית במערכת Ex Post בניכוי מחיר ההצעה של היצרן עבור יכולת זמינה משתנה לייצור אנרגיה שהתקבלה, ובניכוי התעריף עבור אנרגיה שבאישור התעריפי ליצרן עבור יכולת זמינה קבועה, והעלות השולית במערכת Ex Post במקרה של עסקה פרטית, הכל לפי העניין.
{{ח:תתתת|(ה)}} במקרה והפער בין העלות השולית להצעת היצרן למנהל המערכת עבור יכולת זמינה משתנה שהתקבלה לייצור או ביחס לתעריף האנרגיה שבאישור התעריפי שלו במקרה של יכולת זמינה קבועה, הינו שלילי לא יהיה היצרן זכאי לתמורה ממנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} בגין סטיות על בסיס שעתי (בחישוב חצי שעתי יש לחלק את הערכים בשתיים) מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ובכלל זה מהנחיות מנהל המערכת ליצרן לעדכון תכנית ההעמסה הפרטנית על ידי הגדלה או הקטנה של הספק הייצור לפי הצעות יצרן הקוגנרציה, ישלם יצרן הקוגנרציה למנהל המערכת (במקרה של ייצור חסר) או ישלם מנהל המערכת ליצרן (במקרה של ייצור עודף) תעריפים כדלקמן:
{{ח:תתתת|(א)}} ליצרן קוגנרציה בהספק מותקן קטן מ־50 מגהוואט:
{{ח:תתתתת|(1)}} עליה בייצור בפועל עד ל־6 MWh מעל המופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, יקבל היצרן ממנהל המערכת את התעריף הנורמטיבי המופיע באישור התעריפי שלו.
{{ח:תתתתת|(2)}} עבור סטייה בעודף מעבר לאמור בפסקת משנה (1) לא יקבל היצרן תמורה עבור הייצור מעל 6 MWh.
{{ח:תתתתת|(3)}} פחת הייצור בפועל עד ל־6 MWh מתחת למופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, לא ישלם היצרן למנהל המערכת כל תשלום בגין סטייה מהייצור החסר.
{{ח:תתתתת|(4)}} עבור סטייה בחוסר מעבר לאמור בפסקת משנה (3) לעיל, ישלם היצרן למנהל המערכת את העלות השולית Ex Post בניכוי התעריף המופיע ליצרן הקוגנרציה באישור התעריפי.
{{ח:תתתת|(ב)}} ליצרן קוגנרציה בהספק מותקן גדול מ־50 מגהוואט יחולו התשלומים המופיעים בפסקאות משנה (1)–(4) עבור סטיות עד 6 MWh ביחס לייצור מתוכנן של עד 50 MWh, וביחס לכל תוספת של עד 10 MWh בתכנית ייצור. לסטיות בפסקאות משנה (1)–(4) יתווסף 1 MWh.
{{ח:תתתת|(ג)}} עבור יצרן קוגנרציה הפועל לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 107|באמת מידה 107(ג) (מכירות יכולת עודפת של מתקן קוגנרציה)}} תהיה צורת ההתחשבנות בהתאם לסעיף (א)(1) באמת המידה הנוכחית ביחס לחלק העסקה שלו מרצון מול מנהל המערכת.
{{ח:תתתת|(ד)}} במקרה והפער בין העלות השולית לתעריף היצרן בקוגנרציה, לפי האישור התעריפי, הינו שלילי לא יהיה היצרן בקוגנרציה חייב בתשלום למנהל המערכת.

{{ח:סעיף|96||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חובת העמדת הספק ריאקטיבי לטובת מנהל המערכת'''
{{ח:תת|(א)}} '''אספקת הספק ריאקטיבי'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי בכל רגע לדרוש מיצרן הספקת הספק ריאקטיבי לרשת בגבולות המתאימים לתנאים הטכניים לחיבור יחידות הייצור לרשת, והיצרן חייב להיענות לדרישות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום ליצרן'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן יהיה זכאי לתשלום בגין הספקת ההספק הריאקטיבי רק במקרה בו הספקת ההספק הריאקטיבי חייבה ירידה בהספק האקטיבי שהוזרם לרשת ביחס לתכנית הייצור המתוכננת שהגיש היצרן למנהל המערכת וירידת ההספק כתוצאה מהספקת הספק ריאקטיבי לא תחשב סטיה מתכנית העמסה פרטנית.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של יצרן ביכולת זמינה קבועה, היצרן יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה קבועה ועלויות משתנות שייגזרו מבדיקות הקבלה עבור פרמטר הספק ריאקטיבי.
{{ח:תתת|(3)}} התשלום ליצרן במקרה של אספקת הספק ריאקטיבי לרשת שחייבה ירידה בהספק האקטיבי לפי תכנית ההעמסה הפרטנית ובהתאם להנחיית מנהל המערכת תהיה בגובה הצעת המחיר להקטנת הספק של היצרן.

{{ח:סעיף|97||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חריגות אדמיניסטרטיביות'''
{{ח:תת|(א)}} '''חריגות אדמיניסטרטיביות'''
{{ח:תתת|(1)}} בגין איחור בהגשת תכנית ייצור או צריכה שבועית כמפורט {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בפרק ו׳ סימן ה׳ לספר אמות המידה}} יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ בגין כל יום איחור בהגשת תכנית.
{{ח:תתת|(2)}} בגין אי הגשת תכנית ייצור או הספקה יומית כמפורט {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בפרק ו׳ סימן ה׳ לספר אמות המידה}} יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 6,000 ₪ לכל מקרה של אי הגשת תכנית.
{{ח:תתת|(3)}} בגין כל יום איחור בהגשת תכנית תחזוקה כמפורט {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|בפרק ו׳ סימן ד׳ לספר אמות המידה}}, יחויבו בהתאמה היצרן ומנהל המערכת בתשלום למנהל המערכת וליצרן בהתאמה בגובה 4,500 ₪.
{{ח:תתת|(4)}} בגין מסירת נתונים לא מדויקים למנהל המערכת ביחס להספק זמין מעל ל־3 פעמים בחודש למרות קבלת התרעה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 10,000 ₪ לכל מקרה, החל מהמקרה הרביעי.
{{ח:תתת|(5)}} בגין מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת לאחר קבלת התראה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת.
{{ח:תתת|(6)}} בגין אי מסירת דיווחים הנדרשים על ידי מנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של אי מסירת דיווחים.
{{ח:תתת|(7)}} בגין אי דיווח בזמן אמת על שינויי ביצועי היחידה כגון הספק זמין, קצב שינויי עומס וכיוצא באלה, יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה.
{{ח:תתת|(8)}} בגין האמור במקרים המפורטים בסעיפים קטנים (1)–(7) החלים במקרה של מצב חריג יחויב – היצרן או המספק, לפי העניין, בתשלום בגובה פי 3 מהסכומים המופיעים בסעיפים קטנים אלו, בהתאמה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הצמדת התעריפים'''
{{ח:תת}} בגין חריגות אדמיניסטרטיביות כל התעריפים עבור חריגות אדמיניסטרטיביות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).

{{ח:סעיף|98||תיקון: 31.7.09, 15.5.17, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''סקר ראשוני ליצרן בגין צריכת כמויות גז במסגרת יכולת זמינה קבועה'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 98|באמות מידה 98 עד 101}} המונח ”יצרן“ משמעו – בעל רישיון יצור מותנה קונבנציונלי.
{{ח:תת|(א)}} '''פניה למנהל המערכת'''
{{ח:תת}} יצרן המעוניין בקבלת מידע ביחס לכמויות הגז שבכוונת מנהל המערכת להתחייב לגביהן רשאי לפנות למנהל המערכת בבקשה להזמנת סקר ראשוני לצריכת כמויות גז טבעי (להלן – סקר צריכת גז ראשוני).
{{ח:תת|(ב)}} '''נתונים נדרשים'''
{{ח:תת}} יצרן יעביר למנהל המערכת, במסגרת הבקשה לסקר צריכת גז ראשוני את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
{{ח:תתת|1)}} פרטי בעל הרישיון המותנה;
{{ח:תתת|2)}} העתק הרישיון המותנה;
{{ח:תתת|3)}} קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנרטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להעמיד במסגרתן יכולת זמינה קבועה, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים אחרים);
{{ח:תתת|4)}} התנאים העיקריים של עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל־TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות (כולל מנגנון הצמדת המחיר);
{{ח:תת}} תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו־carry forward.
{{ח:תת|(ג)}} '''אישור על קבלת הפניה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ־5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום'''
{{ח:תת}} בגין ביצוע סקר צריכת גז ראשוני ישלם היצרן מזמין הסקר תעריף בגובה של 50 אלף ₪ צמוד למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).
{{ח:תת|(ה)}} '''מועדים לביצוע סקר צריכת גז ראשוני'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז הראשוני ליצרן עד לא יאוחר מתום 30 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום מטעם היצרן למנהל המערכת ובתנאי שקיבל את הנתונים הנדרשים לפי סעיף (ב).
{{ח:תת|(ו)}} '''תוכן סקר לצריכת גז ראשוני'''
{{ח:תתת|1)}} סקר צריכת הגז הראשוני יתבסס על תנאי המשק במועד ביצועו ויכלול את כל המידע הרלוונטי הקיים במשק ואשר מתייחס למתקני הייצור הפועלים במסגרת רישיון קבוע או במסגרת רישיון מותנה שקיבלו אישור תעריפי קבוע, במועד ביצוע הסקר.
{{ח:תתת|2)}} לצורך ביצוע הסקר מנהל המערכת ישתמש בכלי תוכנה הנמצאים ברשותו ובהנחות עבודה אשר תעביר הרשות למנהל המערכת.
{{ח:תתת|3)}} תוצאות סקר הגז הראשוני יכלול את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
{{ח:תת|(ז)}} '''הנחות עבודה לביצוע הסקר'''
{{ח:תת}} הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף הייצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, ההתחייבויות הקיימות במשק החשמל לרכישת גז וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
{{ח:תת|(ח)}} '''תוקף סקר צריכת גז ראשוני'''
{{ח:תת}} סקר צריכת גז ראשוני מהווה אינדיקציה להיקף כמות הגז שבכוונת מנהל המערכת לעשות בה שימוש אך הוא נכון לנסיבות במועד ביצועו בלבד ובכל מקרה אינו מחייב מי מהצדדים.
{{ח:תתת|(1)}} תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
{{ח:תתת|(2)}} על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4א|באמת מידה 4א}}.

{{ח:סעיף|99||תיקון: 31.7.09, 10.4.10, 14.5.12, 11.5.15, 15.5.17, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''התחייבות לרכישת כמויות הגז במסגרת יכולת זמינה קבועה – סקר גז כללי וסקר גז מחייב'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר גז כללי מטעם מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} אחת לשנה, יפרסם מנהל המערכת סקר גז כללי שיעמוד בתוקף עד לפרסום סקר הגז הבא ויבטא את תחזית צריכת הגז במשק החשמל. סקר הגז יתבסס על הנתונים וההנחות העדכניים ביותר שיועברו למנהל המערכת על ידי הצוות המקצועי ברשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''סקר גז ליצרן'''
{{ח:תתת|(1)}} סמוך לפני מועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב (להלן – סקר צריכת גז מחייב).
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז המחייב מיד לאחר קבלת פניית היצרן המלאה שתכלול את כל הנתונים הנדרשים כמפורט להלן ותשלום בעד ביצוע הסקר. מנהל המערכת יודיע ליצרן תוך 30 ימים מקבלת כל הנתונים הנדרשים מהיצרן לביצוע הסקר ולרבות אישור הצוות המקצועי להנחות היסוד לביצוע הסקר, על תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} '''נתונים נדרשים מיצרן לצורך הגשת בקשה לביצוע סקר גז מחייב'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב יעביר בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי בעל הרישיון המותנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} העתק הרישיון המותנה;
{{ח:תתתת|(ג)}} קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודוודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנראטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להקים, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים נוספים);
{{ח:תתתת|(ד)}} כל פרטי עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל־TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות כולל מנגנון הצמדת המחיר; תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו־carry forward;
{{ח:תתתת|(ה)}} פרטים נוספים שמנהל המערכת ידרוש מהיצרן לפי הצורך.
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון המותנה יציג מסמך בעל תוקף מחייב מספק הגז המיועד אל בעל הרישיון והמוכיח את אמינות הנתונים שיעביר למנהל המערכת. העתק מהנתונים המועברים למנהל המערכת יועברו לרשות.
{{ח:תתת|(3)}} כל נתון אחר שדרוש למנהל המערכת לביצוע הסקר.
{{ח:תת|(ד)}} '''אישור על קבלת הפניה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ־5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום'''
{{ח:תתת|(1)}} התעריף שישלם יצרן למנהל המערכת בגין ביצוע סקר צריכת גז מחייב יהיה בגובה של 100,000 ₪ ויהיה צמוד למדד המחירים לצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} בגין תשלום כאמור יזכה מנהל המערכת את היצרן בארבע סימולציות שיבוצעו בהתאם לפניית היצרן. כל סימולציה יכול ותכלול הרכב נתונים שונה הנדרש לביצועה.
{{ח:תת|(ו)}} '''הנחות עבודה לביצוע הסקר'''
{{ח:תתת|(3)}} הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף היצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
{{ח:תת|(ז)}} '''תוצאות הסקר'''
{{ח:תתת|(3)}} הסקר יבחן את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
{{ח:תתת|(4)}} תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
{{ח:תת|(ח)}} '''ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב'''
{{ח:תת}} בעל הרישיון המותנה יהיה רשאי להגיש ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב באמצעות פניה לצוות המקצועי ברשות. הצוות המקצועי ברשות יודיע את הכרעת ובערעור תוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להכרעה.
{{ח:תת|(ט)}} '''תוקף סקר צריכת הגז המחייב'''
{{ח:תת}} תוקף הסקר שנה אחת, אלא אם קבעה הרשות כי במהלך השנה חלו שינויים מהותיים בהנחות העבודה של משק החשמל ודרשה לבצע סקר חדש, אף שחלפה פחות משנה מביצוע הסקר הקודם.
{{ח:תת|(י)}} '''סודיות'''
{{ח:תת}} על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4א|באמת מידה 4א}}.

{{ח:סעיף|100||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תנאי סף להתחייבות מנהל מערכת לשימוש בגז במסגרת יכולת זמינה קבועה על פי תוצאות סקר גז מחייב'''
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים להתחייבות מנהל המערכת לרכישת יכולת זמינה'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי להכרה בעלויות למנהל המערכת עבור מימוש אנרגיה במסגרת יכולת זמינה קבועה, תינתן העדפה מירבית לעסקאות גז בעלות גמישות תפעולית וגמישות כמותית מירביות ובהתאם לתנאים שנקבעו {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 241}} המפורסמת באתר האינטרנט של רשות החשמל ובהתאם לצרכי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת לא יתחייב לרכישת יכולת זמינה קבועה עבור מתקן קונוונציונאלי שתוצאות סקר הגז יראו כי מספר שעות ההפעלה הממוצעות החמש שנתיות בחמש השנים הראשונות להפעלת מתקן קונוונציונאלי במחזור משולב יקטן מ־4500 שעות בשנה, ולגבי מתקן קונוונציונאלי במחזור פתוח יקטן מ־2000 שעות בשנה.

{{ח:סעיף|101||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה'''
{{ח:תת|(א)}} '''המועד לחלוקת מתקן לזמינות קבועה וזמינות משתנה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יקבל מהיצרן הודעה טרם סגירה פיננסית וחתימה על הסכם גז טבעי בדבר החלק באחוזים של ההספק המותקן, מתוך סך ההספק המותקן של כל יחידת ייצור, אשר יתנהל במתכונת יכולת זמינה משתנה ויציין את האופן של הזמינות המשתנה והכל בכפוף לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 99|באמת מידה 99}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה'''
{{ח:תת}} בקשת היצרן לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה תהיה בהתאם לכללים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי כל יחידת ייצור, החלק המוגדר כיכולת זמינה משתנה יעמוד על 0% עד 30% מההספק הנקי של יחידת הייצור או שיעמוד על מלוא (100%) היכולת הזמינה של יחידת הייצור.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן, בכל מקרה, לא יוכל להגדיר את סך היכולת הזמינה המשתנה במתקן כנופלת מ־10% מהיכולת הזמינה של מתקן הייצור (סך היכולת הזמינה ביחידות הייצור) (להלן – יכולת זמינה משתנה מינימאלית).
{{ח:תתת|(3)}} במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב חד צירי או במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב רב צירי הכולל מספר טורבינות גז המחוברות לטורבינה קיטורית, יוגדר חלק זהה באחוזים מן הטורבינה הקיטורית כמיועד לצורך הפעלתה במסגרת יכולת זמינה משתנה בהתאם לחלק טורבינות הגז ביחידה הקשורות אליה שהוגדר כיכולת זמינה משתנה.
{{ח:תתת|(4)}} יתרת היכולת הזמינה של המתקן, מעבר לחלק שהוגדר כיכולת זמינה משתנה ביחס לכל יחידת ייצור, יתנהל במסגרת יכולת זמינה קבועה.

{{ח:סעיף|102||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה'''
{{ח:תת|(א)}} '''העמדת יכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה על ידי מנהל המערכת תתבצע בהתאם לקבוע באמות המידה {{ח:פנימי|פרק ו|שבפרק ו׳}} כפי שיתעדכנו מעת לעת.
{{ח:תת|(ב)}} '''תעריף עבור העמדת יכולת זמינה משתנה'''
{{ח:תת}} התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין העמדת היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5–1 ולפי סוג המתקן.
{{ח:תת|(ג)}} '''תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה'''
{{ח:תת}} התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם להצעת המחיר מטעמו של היצרן, אך בכל מקרה לא תעלה על מחיר האנרגיה הנורמטיבי כקבוע בלוח תעריפים 6.5–2 ולפי סוג המתקן.
{{ח:תת|(ד)}} '''שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה'''
{{ח:תת}} מימש היצרן, בשנה מסוימת, את כל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה:
{{ח:תתת|(1)}} עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ־30% מההספק הנקי של יחידות הייצור, מנהל המערכת ישלם ליצרן תמורה בגין הזמינות המשתנה, בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה זהה למלוא ההספק הנקי, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תמורה בגין היכולת הזמינה המשתנה העומדת לטובת מנהל המערכת מיחידת ייצור זו.

{{ח:סעיף|103||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''רכישת יכולת זמינה קבועה'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת גז עבור היכולת הזמינה הקבועה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יקבע ויודיע ליצרן טרם הסגירה הפיננסית והחתימה על הסכם הגז מהי כמות הגז שתירכש לטובת מימוש היכולת הזמינה הקבועה במתקן, והכל במסגרת הסקר המחייב הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 99|באמת מידה 99}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''הפעלת היכולת הזמינה הקבועה'''
{{ח:תת}} היכולת הזמינה הקבועה לכל יחידה תופעל על ידי מנהל המערכת בהתאם להוראותיו כפי שיועברו אל היצרן במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית או בזמן אמת.
{{ח:תת|(ג)}} '''תעריף רכישת יכולת זמינה קבועה'''
{{ח:תת}} התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5–1 ולפי סוג המתקן.
{{ח:תת|(ד)}} '''תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה'''
{{ח:תת}} התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.5–2 ולפי סוג המתקן.
{{ח:תת|(ה)}} '''שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה'''
{{ח:תת}} עשה מנהל המערכת שימוש בכל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה, יהיה היצרן זכאי לתשלום מלא עבור היכולת הזמינה הקבועה עד סוף השנה.
{{ח:תת|(ו)}} '''התקנת מערכת LFC (Load Frequency control)‎'''
{{ח:תת}} היצרן ירכיב מערכת LFC ויפעילה על פי הנחיות מנהל המערכת.

{{ח:סעיף|104||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חישוב צריכת הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה והמשתנה'''
{{ח:תת|(א)}} '''חישוב צריכת הגז'''
{{ח:תתת|(1)}} בדיקת היקף צריכת הגז של היצרן ושל מנהל המערכת במתקן הייצור, תיערך אחת לחודש, לגבי כל אחת מיחידות הייצור. יעשה חישוב של כמות הגז שנצרכה בפועל במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה.
{{ח:תתת|(2)}} החישוב, לצרכי תעריף, יתבסס על מכפלת הקווטש&quot;ים, שיוצרו במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה, ב־Heat rate הנורמטיבי בו הופעלה כל יחידת ייצור בכל חצי שעה.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין זה, מדידות האנרגיה תעשינה בהדקי כל יחידת ייצור.

{{ח:סעיף|104א||תיקון: 6.3.19; תש״ף־29}}
{{ח:ת}} '''חישוב התמורה בעד חיסכון בדלקים'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תחילת הפעלה מסחרית“ – ליצרן החייב ברישיון ייצור – הפעלה מסחרית כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)|בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005}}, וליצרן שאינו חייב ברישיון ייצור – המועד שבו קיבל אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|בסעיף (ז)(1) לאמת מידה 35כ4}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תצהיר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|בסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום שנתי בעד חיסכון בדלקים'''
{{ח:תת}} יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית, שהאישור התעריפי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף (ג) לאמת מידה 68}} התקבל לאחר יום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019), יהיה זכאי לתשלום שנתי של תעריף בעד החיסכון בדלקים (להלן – תעריף בעד חיסכון בדלקים), אשר יחושב לפי הנוסחה המפורטת בלוח תעריפים 11.3.
{{ח:תת|(ג)}} '''דיווחים לצורך זכאות לתעריף בעד חיסכון בדלקים'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן יעביר למנהל המערכת, עם העתק לרשות, בתוך 21 ימים מתום כל שנה קלנדרית, דיווח לפי המתכונת שבנספח א׳ לאמת המידה, ערוך בתצהיר, ביחס לשנה החולפת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יהיה רשאי לדחות דיווח אם מצא שהדיווח אינו משקף את ביצועי יחידת הייצור.
{{ח:תתת|(3)}} בטרם דחיית דיווח, רשאי מנהל המערכת לבקש כי היצרן יגיש דיווח מתוקן.
{{ח:תתת|(4)}} אם דחה מנהל המערכת את הדיווח או את הדיווח המתוקן, היצרן לא יהיה זכאי לתשלום תעריף בעד חיסכון בדלקים בעבור אותה השנה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תקופת הזכאות'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ישלם ליצרן הזכאי לתעריף בעד חיסכון בדלקים, את התשלום כמפורט בסעיף (ב) לאמת מידה זו, בכל שנה שבה הוגש דיווח על ידי היצרן לפי סעיף (ג), למשך 20 שנים ממועד תחילת ההפעלה המסחרית של מיתקן הייצור.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 104א|לאמת מידה 104א}} – מתכונת דיווח על נצילות'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}

{{ח:סעיף|105||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חלוקת אחריות במימוש הסכם הגז'''
{{ח:תת|(א)}} '''אחריות מנהל המערכת במימוש הסכם הגז'''
{{ח:תתת|(1)}} עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה הוא 100% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, היצרן יהיה אחראי לקביעת כמויות הגז טרם הסגירה הפיננסית והן תהוונה חלק מהסכם הגז של היצרן ומהמחויבות ל־TOP שבהסכם.
{{ח:תתת|(2)}} עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה קטן מ־30% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, יקבע מנהל המערכת את כמות הגז הנדרשת לו, וחשיפתו של היצרן להסכם הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה באותן יחידות תעמוד על החלק היחסי של היכולת הזמינה המשתנה מסך ההספק הנקי של היחידה.
{{ח:תתת|(3)}} הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 106|באמת מידה 106}}, ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ־30% מההספק הנקי, יהיה מנהל המערכת מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז, בהיקף היכולת הזמינה המשתנה המתווספת ליכולת הזמינה הקבועה בלבד.
{{ח:תתת|(4)}} הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 106|באמת מידה 106}}, ביחידות יצור בהן היכולת הזמינה המשתנה עמדה על 100% מההספק הנקי, יהיה מנהל המערכת מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז בהתאם לכמויות הרלבנטיות לחלק במתקן האמור, כמפורט בסעיף קטן (3), בלבד. מנהל המערכת רשאי להגדיל את מחויבותו לגז ביחידות אלה מעבר לאמור לעיל, בהתאם לצרכיו ובהתאם לתנאי עסקת הגז.
{{ח:תתת|(5)}} הודיע יצרן על הגדלת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 106|באמת מידה 106}}, יהיה היצרן רשאי לעבור עם כמות גז ו/או להיחשף להסכם הגז בהתאם לחלק היחסי של היכולת הזמינה המשתנה האמורה מההספק הנקי של היחידה הרלבנטית.
{{ח:תתת|(6)}} היצרן לא יהיה רשאי לשנות את החשיפה שלו להסכם גז טבעי אם לא שינה את היקף היכולת הזמינה המשתנה ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ־30% מהיכולת הזמינה.
{{ח:תתת|(7)}} היצרן ומנהל המערכת יהיו רשאים לעשות שימוש בזכויות המוקנות להם בהסכמי הגז הטבעי (make up gas ו־carry forward וזכויות נוספות), בהתאם לחלקם היחסי ביכולת הזמינה ובהתאם לאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|106||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מעבר בין יכולת זמינה משתנה לבין יכולת זמינה קבועה ולהפך'''
{{ח:תת|(א)}} '''מועד הגשת הבקשה למעבר'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יאפשר ליצרן, בהודעה מוקדמת של 12 חודשים, להגדיל או להקטין את החלק של ההספק הנקי של כל יחידת ייצור המתנהל כיכולת זמינה משתנה. החלק המתנהל כיכולת זמינה קבועה ישתנה בהתאמה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הכרה בעלויות'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ההכרה בעלויות למנהל המערכת בגין הקטנת חלק היכולת הזמינה המשתנה והגדלת הקבועה תהיה בהתאם למופיע בטבלה שלהלן בלבד:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 12 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 24 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 36 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 48 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 60 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 72 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכרה מירבית בעלויות ב־% בתוספת יכולת זמינה קבועה על פני השנים, במקום יכולת זמינה משתנה (שמעל היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית) שהיצרן יהפוך ליכולת זמינה קבועה. ה־% הינו מסך היכולת הזמינה המשתנה הראשונית שבחר בה היצרן בניכוי 10%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;83.33%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66.66%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.33%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.66%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} '''היקף המעבר המקסימאלי ליכולת זמינה קבועה'''
{{ח:תת}} היקף היכולת הזמינה המשתנה שמנהל המערכת יאפשר ליצרן להפוך ליכולת זמינה קבועה תחושב באחוז שמעל היקף היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית (העומדת על 10%) שהיצרן החל לפעול במסגרתה עם קבלת הרישיון הקבוע.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה1|סימן ה׳1: יצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר ברשת ההולכה שקיבלו אישור תעריף החל מחודש מרס 2018|תיקון: תש״ף־6}}

{{ח:סעיף|106א||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6, תשפ״א־13}}
{{ח:ת}} '''הגדרות ותחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|סימן זה}} יחול על יחידת ייצור שמתקיימים לגביה כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אישור התעריף ליצרן התקבל לאחר יום י״ד באדר התשע״ח (1 במרס 2018);
{{ח:תתתת|(ב)}} יחידת הייצור מחוברת לרשת הולכת החשמל או משולבת בחיבור של צרכן המחובר לרשת ההולכה;
{{ח:תתתת|(ג)}} יחידת הייצור אינה מייצרת חשמל בטכנולוגיה סולארית או טכנולוגיית רוח ואינה מיתקן אגירה.
{{ח:תתת|(2)}} על יצרנים שחל עליהם {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|סימן זה}} יחול {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 90|אמות מידה 90 עד 92}}, {{ח:פנימי|סעיף 94|94 עד 95}}, {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100 עד 106}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה נוספת“ – הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המתוכננת להזרמה לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה לבין סך האנרגיה שהוזרמה ובלבד שההפרש גדול מ־0;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מופחתת“ – הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המתוכננת להזרמה לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה לבין סך האנרגיה שהוזרמה ובלבד שההפרש קטן מ־0;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העמסה מעל מחיר יום מראש“ – תכנון של מנהל המערכת להעמיס את יחידת הייצור בתכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה, אף שהצעת המחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת שהציע היצרן לייצור אנרגיה בעבור אותה חצי שעה עולה על המחיר יום מראש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העמסה מעל מחיר זמן אמת“ – תכנון של מנהל המערכת להעמיס את יחידת הייצור בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת בחצי שעה נתונה, אף שהצעת המחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת שהציע היצרן בעבור אותה חצי שעה עולה על המחיר זמן אמת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק המשולם לפי מנגנוני שוק“ – כל ההספק המותקן של יחידות הייצור, למעט ההספקים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 106ד|בפסקאות (א) ו־(ב) לסעיף (א)(2) באמת מידה 106ד}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מסונכרן שלא הועמס“ – ההפרש בין היכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי, כפי שדווחה בתכנית היומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ב|סעיף (ד) לאמת מידה 106ב}}, לבין העומס הנדרש של יחידת ייצור לפי תכנית העמסה פרטנית מעודכנת, ובלבד שיחידת הייצור תוכננה להיות מועמסת ולייצר בדלק ראשי לפי תכנית העמסה פרטנית מעודכנת ושהיחידה מייצרת בדלק ראשי בפועל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחיר זמן אמת“ – מחיר שולי זמן אמת מנוכה אילוצים מערכתיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|אמת מידה 93}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחיר יום מראש“ – מחיר שולי מנוכה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 93|באמת מידה 93}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית יומית“ – תכנית המוגשת על ידי יצרן למנהל המערכת לצורכי העמסה, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 106ב|באמת מידה 106ב}}.

{{ח:סעיף|106ב||תיקון: 13.5.19, 1.2.21; תש״ף־6, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} '''הגשת תכנית שבועית, תכנית יומית ליום עוקב ותכנית יומית'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת תכנית שבועית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית שבועית ליכולת זמינה וייצור של יחידת ייצור בעבור השבוע העוקב ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|בסימן זה}} – תכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ג)(3); אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
{{ח:תתת|(2)}} התכנית השבועית תוגש לכל יחידת ייצור בנפרד.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת תכנית יומית ליום עוקב'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ליכולת זמינה וייצור של יחידת ייצור בעבור היום שלאחר יום המחרת ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|בסימן זה}} – תכנית יומית ליום עוקב); התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ג)(3); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית יומית היצרן כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר יום המחרת להכנת התכנית בהתאם להוראות הסיפה של סעיף (ג)(1), הוא יהיה פטור מהגשת תכנית יומית ליום עוקב.
{{ח:תתת|(2)}} התכנית היומית ליום עוקב תוגש לכל יחידת ייצור בנפרד.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית יומית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית יומית ליכולת זמינה וייצור של יחידת ייצור בעבור יום המחרת (להלן – תכנית יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} התכנית היומית תוגש לכל יחידת ייצור בנפרד.
{{ח:תתת|(3)}} התכנית היומית תכלול את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דיווח זמינות, בהתאם להוראות סעיף (ד);
{{ח:תתתת|(ב)}} פירוט לגבי שיטת ההעמסה ועומס הייצור המבוקשים על ידי יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית, כמפורט בסעיף (ה);
{{ח:תתתת|(ג)}} הצעת מחיר, בהתאם להוראות סעיף (ו).
{{ח:תתת|(4)}} היצרן לא יוכל לתקן את התכנית היומית אלא במקרה המפורט בסעיף (ד)(4).
{{ח:תת|(ד)}} '''דיווח זמינות'''
{{ח:תתת|(1)}} דיווח זמינות שמגיש יצרן לפי סעיף (ג)(3) יכלול פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היכולת הזמינה ברוטו של יחידת הייצור ביחס לכל סוגי הדלקים הרלוונטיים בכל חצי שעה במשך התקופה שבעבורה מוגשת התכנית (באמת מידה זו – תקופת התכנית);
{{ח:תתתת|(ב)}} הטמפרטורה הצפויה באתר בכל חצי שעה במשך כל תקופת התכנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} במקרה שבו היחידה אינה זמינה, לרבות במקרה מהמקרים המפורטים בסעיפים קטנים (2) עד (3א), היצרן ידווח על הסיבות לאי־זמינות יחידת הייצור.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1)(א), היצרן לא ידווח על יכולת זמינה ברוטו של יחידת הייצור אם לא ניתן לממש מהיכולת הזמינה ברוטו אנרגיה בפועל מכל סיבה שהיא, למעט אם מנהל המערכת דיווח ליצרן שלא יהיה ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה בשל אילוצים ברשת ספק שירות חיוני.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), ביחידות ייצור הנמכרות על ידי חברת החשמל לישראל אשר הדלק הראשי שלהן הוא סולר, אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה עקב מגבלות בהיתר הפליטה הקיים במועד המכירה בלבד, ידווח היצרן על יכולת זמינה ברוטו בהתעלם ממגבלה זו. סעיף קטן זה יחול כל עוד לא שונו הוראות היתר הפליטה שניתן מכוח {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}, בהתייחס להיקף שעות הפעולה השנתיות של יחידת הייצור.
{{ח:תתת|(3א)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), יצרן שיחידת הייצור שבבעלותו באתר מהאתרים המפורטים בנספח לאמת מידה זו, ידווח על יכולת זמינה אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה באמצעות גז טבעי עקב מגבלות קיבולת גז, ובלבד שההספק הזמין שלא ניתן לממש לאנרגיה עקב מגבלות קיבולת הגז ניתן למימוש בדלק משני.
{{ח:תתת|(4)}} על שינויים בדיווח הזמינות יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היצרן ידווח למנהל המערכת על כל שינוי ביכולת הזמינה ברוטו ביחס לדיווח הזמינות שהוגש במסגרת התכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} על שינוי דיווח הזמינות יחולו ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 85ג|בסעיף (א)(3) עד (5) לאמת מידה 85ג}};
{{ח:תתתת|(ג)}} במקרה של שינוי דיווח המגדיל את היכולת הזמינה, היצרן יצרף לדיווח המעודכן הצעת מחיר לייצור אנרגיה מהיכולת הזמינה הנוספת;
{{ח:תתתת|(ד)}} לשינוי בדיווח הזמינות הנובע מתיקון תחזית הטמפרטורה תצורף הצהרה חתומה על ידי היצרן על הטמפרטורה החזויה העדכנית.
{{ח:תת|(ה)}} '''שיטת העמסה והספק הייצור המבוקש על ידי יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן שלפי המגבלות בתנאי הזכאות לתעריף כפי שקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב רשאי לבחור בשיטת העמסה עצמית, ידווח למנהל המערכת, במסגרת תכנית לפי סעיפים (א) עד (ג), על שיטת ההעמסה שבה הוא מתכוון לפעול בכל יממה נתונה שבמהלך תקופת התכנית: העמסה עצמית או העמסה מרכזית.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן כאמור בסעיף קטן (1) יהיה רשאי לבחור בשיטת העמסה מרכזית רק אם בעבור כל השעות שבעבורן מוגשת התכנית לא מתוכננת צריכה חצי־שעתית של צרכן החצר בהיקף העולה על 5% מגודל החיבור ולא מתוכננת העברה של אנרגיה תרמית מיחידת הייצור לצרכן חצר.
{{ח:תתת|(3)}} יצרן שבחר לפעול בהעמסה עצמית ידווח בתכנית על כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הספק הייצור של יחידת הייצור והאנרגיה שאותה מבקש היצרן לייצר בכל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית (להלן {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|בסימן זה}} – הספק ייצור נדרש);
{{ח:תתתת|(ב)}} הצריכה הצפויה של צרכן חצר מיחידת הייצור.
{{ח:תת|(ו)}} '''הצעת מחיר'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן הפועל בהעמסה מרכזית יגיש במסגרת תכנית את כל הצעות המחיר המפורטות להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הצעת מחיר להתנעה לפי סוג ההתנעה, בהתאם לסוגי ההתנעות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 85|באמת מידה 85}} – ההצעה תוגש בעבור כל יום שבתקופת התכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצעת מחיר לייצור בעומס מזערי – ההצעה תוגש לכל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית אך תהיה זהה בכל שעות היממה שבמהלך תקופת התכנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצעת מחיר לאנרגיה המוזרמת לרשת יום מראש – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שהיצרן יידרש להזרים בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית, ותתייחס לכל טווח ההספק שבין העומס המזערי ובין היכולת הזמינה המוצהרת בתכנית היומית של יחידת הייצור בדלק ראשי;
{{ח:תתתת|(ד)}} הצעת מחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת זמן אמת – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שמנהל המערכת החליט על הזרמתה מעבר לכמות האנרגיה המוצעת יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצעת מחיר להורדת עומס בזמן אמת – ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית בעבור כל טווח ההספק מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי ועד להספק 0.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן הפועל בהעמסה עצמית יגיש במסגרת התכנית את כל הצעות המחיר המפורטות להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הצעת מחיר לאנרגיה המוזרמת לרשת יום מראש – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שהיצרן יידרש להזרים בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית ובעבור כל טווח ההספק שבין הספק הייצור הנדרש על ידי היצרן ובין היכולת הזמינה המוצהרת בתכנית היומית של יחידת הייצור בדלק ראשי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצעת מחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת זמן אמת – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שמנהל המערכת יחליט על הזרמתה מעבר לכמות האנרגיה המוצעת יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית ובעבור טווח ההספק כאמור בפסקה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} הצעת מחיר להורדת עומס בזמן אמת – ההצעה תוגש ברמה חצי־שעתית בעבור כל טווח ההספק מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי ועד להספק 0.
{{ח:תתת|(3)}} אם נקבעו ליצרן תנאים או מגבלות להצעת המחיר בלוחות התעריפים, מנהל המערכת יוודא כי הצעות המחיר עומדות באותם תנאים או מגבלות.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 106ב|לאמת מידה 106ב}} – אתרים שידווחו על יכולת זמינה מכיוון שלא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה באמצעות גז טבעי עקב מגבלות קיבולת גז'''}}
{{ח:תת|(1)}} אתר רמת חובב, ובלבד שקיבולת הגז המובטחת באתר תהיה בהיקף שלא יפחת מ־6,475 MMBTUH.

{{ח:סעיף|106ג||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6}}
{{ח:ת}} '''תיקון ודחייה של תכנית ייצור ומסירת תכנית העמסה פרטנית'''
{{ח:תת|(א)}} '''דחיית תכנית ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת רשאי לבקש מהיצרן תיקון של תכנית שבועית, תכנית יומית ליום עוקב או תכנית יומית, או לדחותה אם לדעתו התכנית אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; מנהל המערכת ינמק בכתב בקשה לתיקון תכנית או דחייה של תכנית לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(2)}} אם היצרן לא הגיש תכנית יומית ליחידת ייצור מסוימת עד המועד הנדרש, או שתכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתכנית יומית ליום עוקב לאותה יחידת ייצור כתכנית היומית, אלא אם כן זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת או שלא הוגשה לו.
{{ח:תתת|(3)}} אם היצרן לא הגיש תכנית יומית ותכנית יומית ליום עוקב ליחידת ייצור מסוימת, או שהתכניות האמורות נדחו על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתכנית השבועית לאותה יחידת ייצור, ביחס לאותו היום, כתכנית יומית, ובלבד שהתכנית השבועית לא נדחתה על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(4)}} אם מנהל המערכת דחה תכנית יומית ליחידת הייצור ולהערכת מנהל המערכת לא ניתן להשתמש בתכנית היומית ליום עוקב ובתכנית השבועית לאותה יחידת ייצור, היצרן ייחשב לא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התכנית היומית ולא ישולמו לו תשלומי זמינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 83ג|אמת מידה 83ג}} בעד היכולת הזמינה שדווחה באותן שעות.
{{ח:תת|(ב)}} '''תכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 15:00, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית יום מראש לגבי יום המחרת; בימי שישי ובערב חג ימסור מנהל המערכת תכניות העמסה פרטנית יום מראש בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש תיקבע לפי תכנית ההעמסה הכללית שפרסם מנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|אמת מידה 93}}.
{{ח:תתת|(3)}} בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש יציין מנהל המערכת את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק המתוכנן של יחידת הייצור והאנרגיה הנדרשת לייצור כפי שאמורים להימדד בהדקי המחולל, בעבור כל חצי שעה שבמהלך היום שלגביו נקבעה התכנית; ליצרן בהעמסה עצמית, ההספק המתוכנן לא יפחת מהספק הייצור הנדרש, כפי שדווח בתכנית היומית, לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ב|סעיף (ה)(3)(א) לאמת מידה 106ב}};
{{ח:תתתת|(ב)}} האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת על ידי יחידת הייצור (להלן {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|בסימן זה}} – האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת), בעבור כל חצי שעה ביום שלגביו נקבעה התכנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} ליצרן בהעמסה מרכזית – זמני סנכרון והפסקה של יחידת הייצור במהלך היממה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל נתון אחר הרלוונטי לצורכי העמסת יחידת הייצור.
{{ח:תת|(ג)}} '''תכנית העמסה פרטנית מעודכנת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש, גם לאחר שנמסרה ליצרן, בהתאם לעקרונות הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף (ד) לאמת מידה 93}}.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישלח ליצרן תכנית העמסה פרטנית מעודכנת.
{{ח:תתת|(3)}} תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת היא זו שמחייבת את היצרן.

{{ח:סעיף|106ד||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעד אנרגיה יום מראש'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בעד אנרגיה יום מראש'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש ישלם מנהל המערכת ליצרן את המחיר יום מראש.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים המפורטים להלן מנהל המערכת ישלם ליצרן בעד האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר יום מראש:
{{ח:תתתת|(א)}} האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק שלפי {{ח:פנימי|סעיף 85ב|סעיף (ב) לאמת מידה 85ב}} לא שויך למספק על ידי יחידת ייצור אשר רשאית לשייך הספק למספק לפי תנאי הזכאות לתעריף שלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק של יחידת הייצור במחזור פתוח שקיבלה אישור תעריף עד יום ב׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020);
{{ח:תתתת|(ג)}} הייצור נעשה בסולר או במזוט;
{{ח:תתתת|(ד)}} האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק ששויך למספק.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן והמחיר יום מראש גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם היצרן למנהל המערכת את ההפרש בין המחיר יום מראש לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.

{{ח:סעיף|106ה||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעד אנרגיה נוספת ואנרגיה מופחתת'''
{{ח:תת|(א)}} '''כללי'''
{{ח:תת}} יצרן לא יקבל שירות מספק שירות חיוני אם היצרן סטה מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת שהועברה לו על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעד אנרגיה נוספת'''
{{ח:תתת|(1)}} אם סך האנרגיה שהוזרמה לרשת עולה על האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה הנוספת את המחיר זמן אמת.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים המפורטים להלן ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה הנוספת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר זמן אמת:
{{ח:תתתת|(א)}} האנרגיה לא יוצרה מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק;
{{ח:תתתת|(ב)}} האנרגיה יוצרה בסולר או במזוט.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן, והמחיר זמן אמת גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם היצרן למנהל המערכת את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלומים בשל אנרגיה מופחתת בזמן אמת'''
{{ח:תתת|(1)}} אם סך האנרגיה המוזרמת לרשת קטנה מהאנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת בשל האנרגיה המופחתת את המחיר זמן אמת.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים המפורטים להלן ישלם היצרן למנהל המערכת בשל האנרגיה המופחתת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר זמן אמת:
{{ח:תתתת|(א)}} האנרגיה לא יוצרה מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק;
{{ח:תתתת|(ב)}} האנרגיה יוצרה בסולר או במזוט.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן והמחיר זמן אמת גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם מנהל המערכת ליצרן את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.

{{ח:סעיף|106ו||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6, תש״ף־7}}
{{ח:ת}} '''תשלומים נוספים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בעד התנעות'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ישלם ליצרן המפעיל יחידת ייצור מהמפורטות להלן בעד התנעות שעליהן הורה בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, את התעריפים המפורטים בלוחות תעריפים 6.5–6 או 6.5–7, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} יחידת ייצור המורשית לשייך הספק למספק לפי תנאי הזכאות לתעריף;
{{ח:תתת|(2)}} יחידת ייצור במחזור פתוח שקיבלה אישור תעריף עד יום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020);
{{ח:תתת|(3)}} יחידת ייצור שהדלק הראשי שלה הוא סולר או מזוט;
{{ח:תתת|(4)}} יחידת ייצור שמנהל המערכת הורה לגביה, בתכנית העמסה, להתניע בדלק משני.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא מועמס'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן יהיה זכאי לתשלום בעד אנרגיה לא מיוצרת בכפוף לקיומם של כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק סונכרן אך לא הועמס בחצי שעה נתונה;
{{ח:תתתת|(ב)}} יחידת הייצור מייצרת אנרגיה באותה חצי שעה בדלק ראשי, מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק.
{{ח:תתת|(2)}} גובה התשלום ליצרן בהתאם לסעיף קטן 1 ייקבע לפי הנוסחה המפורטת להלן:
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt; \Delta \mathit{TC}_t = \sum_{b_t}^{B_t} \left( \mathit{Energy\_offer}_{b,t} - \mathit{SMPR.\!\!T}_t \right) * \mathit{Energy\_quantity}_{b,t} &lt;/math&gt;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|[במקור היה רשום בנוסחה ''Energy_offer'' במקום ''Energy_cost'']}}
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \Delta \mathit{TC} &lt;/math&gt; – הפער בין הרווח של היצרן אם היה מועמס עד לנקודה האופטמילית בעבורו, כפי שמשתקף מהצעות המחיר שלו להזרמת אנרגיה לרשת בחצי שעה נתונה לבין הרווח המוערך בנקודת העומס שבה עבד בפועל בחצי שעה נתונה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; B_t &lt;/math&gt; – סך הספק מסונכרן שממנו לא יוצרה אנרגיה ושהצעת המחיר להזרמת אנרגיה בזמן אמת מתוך הספק זה נמוך ממחיר זמן אמת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; b_t &lt;/math&gt; – טווח הספק שאינו מועמס, שבעד הזרמת אנרגיה לרשת ממנו קיימת הצעת מחיר אחת הנמוכה ממחיר זמן אמת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{SMPR.\!\!T} &lt;/math&gt; – המחיר זמן אמת בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{Energy\_cost}_{b,t} &lt;/math&gt; – עלות הייצור של קווט״ש המוזרם לרשת בזמן אמת בטווח הספק &lt;math&gt;b&lt;/math&gt; בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;; עלות הייצור של קווט״ש המוזרם לרשת בזמן אמת תיקבע על בסיס הצעת המחיר של היצרן לעניין זה, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{Energy\_quantity}_{b,t} &lt;/math&gt; – סך האנרגיה המוצעת להזרמה לרשת בזמן אמת בטווח ההספק &lt;math&gt;b&lt;/math&gt; שלא ניתנה הוראה להזרימה לרשת בתכנית העמסה פרטנית.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום בעד העמסה מעל מחיר יום מראש ומעל מחיר זמן אמת'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת שהועמסה מעל מחיר יום מראש מתוך הספק המשולם לפי מנגנון שוק בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן את הפער בין המחיר יום מראש לבין עלות האנרגיה המוזרמת לרשת של היצרן באותה חצי שעה.
{{ח:תתת|(2)}} בעד אנרגיה נוספת שהועמסה מעל מחיר זמן אמת מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק, ישלם מנהל המערכת ליצרן את הפער בין המחיר זמן אמת לבין עלות האנרגיה המוזרמת לרשת באותה חצי שעה.
{{ח:תתת|(3)}} במקרה של העמסה מעל מחיר יום מראש או מעל מחיר זמן אמת, התעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת ייקבע על בסיס הצעות המחיר של היצרן, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו.
{{ח:תת|(ד)}} '''תעריף משלים'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן שביממה נתונה פועל לפי עקרון העמסה מרכזית ואינו זכאי לתשלומים בעד התנעות לפי סעיפים קטנים (א)(1) עד (3), יהיה זכאי לתעריף משלים שיחושב כמפורט להלן:
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt; {\begin{align} \textstyle
\mathit{MWP}_d = &amp; \max \{ 0, \mathit{Starts\_cost} + \\
&amp; \{ \sum_{t=1}^{48} \scriptstyle \mathit{TC}\left(\mathit{Load\ R.\!\!T}\right) \textstyle \} - \\
&amp; \{ \scriptstyle \mathit{Energy\ D.\!\!A} * \mathit{SMP}_{\mathit{DA}_t} + \mathit{OOM}_{\mathit{DA}_t} + \left( \mathit{Energy\ R.\!\!T} - \mathit{Energy\ D.\!\!A} \right) * \mathit{SMP}_{\mathit{RT}_t} + \mathit{OOM}_{\mathit{RT}_t} + \mathit{MLCP}_t \textstyle \} \}
\end{align}}
&lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{MWP}_d &lt;/math&gt; – התעריף המשלים של היצרן בעבור יממה &lt;math&gt;d&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{Starts\_cost} &lt;/math&gt; – העלות הכוללת של ההתנעות בדלק ראשי שהתחלתן נדרשת בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת ביממה נתונה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{TC}\left(\mathit{Load\ R.\!\!T}\right) &lt;/math&gt; – עלות הייצור המצטברת של היצרן, הכוללת את עלות הייצור בעומס מזערי ואת עלות הייצור של אנרגיה המוזרמת לרשת בנקודת העומס שעליה הורה מנהל המערכת בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{Energy\ D.\!\!A} &lt;/math&gt; – האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת על ידי היצרן בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{SMP}_{\mathit{DA}_t} &lt;/math&gt; – המחיר יום מראש, או במקרה של עבודה בדלק משני, התעריף שנקבע ליצרן בעד אנרגיה המוזרמת לרשת בדלק זה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{OOM}_{\mathit{DA}_t} &lt;/math&gt; – תשלומים ליצרן בעד העמסה מעל מחיר יום מראש כקבוע בסעיף (ג);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{Energy\ R.\!\!T} &lt;/math&gt; – האנרגיה הנדרשת להזרמה לרשת מהיצרן בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{SMP}_{\mathit{RT}_t} &lt;/math&gt; – המחיר זמן אמת או, במקרה של עבודה בדלק משני, התעריף שנקבע ליצרן בגין אנרגיה המוזרמת לרשת בדלק זה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{OOM}_{\mathit{RT}_t} &lt;/math&gt; – תשלומים ליצרן בעד העמסה מעל מחיר זמן אמת כקבוע בסעיף (ג);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{MLCP}_t &lt;/math&gt; – תשלומים ליצרן בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא הועמס כקבוע בסעיף (ב);
{{ח:תת}} עלות ההתנעה ועלות הייצור המצטברת של היצרן ייקבעו על בסיס הצעות מחיר של היצרן לעניין זה, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל במועד פרסומו.

{{ח:סעיף|106ז||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6}}
{{ח:ת}} '''פגיעה בתחרות וניצול כוח שוק'''
{{ח:תת|(א)}} '''התנהגות לפי כללי השוק'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת לא יספק שירותים ליצרן אם הוא מבצע פעולה או מצהיר הצהרה שיש בה כדי לפגוע בתחרות, להטות את המחירים במשק החשמל או להטות את תשלומי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} התנהגות של יצרן כאמור בסעיף קטן (1), יראו בה הפרה של אמות המידה על ידי היצרן, ומנהל המערכת יהיה רשאי להגביל, להפסיק, לעכב או שלא לבצע תשלום הנובע מהתנהגות כאמור על ידי היצרן; ביצע מנהל המערכת תשלום חרף התנהגות כאמור מצד היצרן, יהיה רשאי מנהל המערכת לדרוש את השבת התשלום שבוצע.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: יצרנים בקוגנרציה המחוברים לרשת ההולכה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ו|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – יצרן בקוגנרציה המחובר לרשת ההולכה.

{{ח:סעיף|107||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''כללי'''
{{ח:תת|(א)}} '''חובת מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ירכוש אנרגיה מיצרן הפועל בשיטת קוגנרציה בהתאם לרישיונו, לאישור התעריפי, בהתאם לכל דין, ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית.
{{ח:תת|(ב)}} '''פניה לקבלת שירותי רכישת אנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן המעוניין למכור אנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} שם היצרן וכתובתו.
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום מתקן הייצור.
{{ח:תתתת|(ג)}} סוג המתקן והטכנולוגיה.
{{ח:תתתת|(ד)}} פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן, לרבות: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
{{ח:תתתת|(ה)}} העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
{{ח:תתתת|(ו)}} מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות הייצור במתקן.
{{ח:תתתת|(ז)}} שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בהתאם לפסקה (ד), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
{{ח:תת|(ג)}} '''מכירת יכולת עודפת של מתקן קוגנרציה'''
{{ח:תת}} עלתה האנרגיה המיוצרת במתקן הקוגנרציה על כמות האנרגיה שרשאי היצרן למכור בשיטת אנרגיה לרשת לפי דין (להלן – היכולת העודפת), רשאי היצרן להציע עסקה למנהל המערכת בתנאים שבין מוכר מרצון לקונה מרצון ובלבד שהמחיר המירבי, בעד האנרגיה כאמור שימכור היצרן למנהל המערכת בעסקה, לא יעלה מעל המחיר המירבי באישור התעריפי של היצרן, המופיע {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 241}} המפורסמת באתר האינטרנט של רשות החשמל, בלוח תעריפים 6.5–2 וכן בתוספת {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|להחלטה האמורה}} ובלוח תעריפים 6.5–1, תוך שימוש ב־Au=1.4.

{{ח:סעיף|108||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חישוב התמורה בגין רכישת אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''התעריף המאושר'''
{{ח:תת}} התמורה שישלם מנהל המערכת ליצרן תמורת החשמל שסיפק היצרן לרשת תחושב על פי התעריף שאושר ליצרן באישור התעריפי שתנפיק לו הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''קביעת כמות האנרגיה הנמכרת לרשת לצורך חישוב התעריף'''
{{ח:תתת|(1)}} מדי תחילת שנה תחושב התמורה שאמורה הייתה להיות משולמת ליצרן על בסיס ייצור הכמות שנמכרה בפועל למנהל המערכת בשנה שחלפה (מבלי להביא בחשבון אנרגיה שנמכרה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 107|לאמות מידה 107(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 110|ואמת מידה 110}}), בהתאם לתעריף האנרגיה הקבוע באישור התעריפי, וזאת בהשוואה לח ישוב התמורה ששולמה בפועל ליצרן על פי אומדן היצרן שהוגש מראש כמפורט בסעיף קטן זה. היצרן יחויב או יזוכה בהפרשי התמורה על בסיס האנרגיה החשמלית שנרכשה ממנו לפי תעריף זה בתוספת ריבית כדלקמן:
{{ח:תתת|(2)}} היצרן יחזיר למנהל המערכת עודפי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן פערי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
{{ח:תת|(ג)}} '''התקזזות בגין סטיות מהכמות המותרת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יודיע ליצרן כאשר כמות האנרגיה שמכר למנהל המערכת מגיעה ל־80% מכמות האנרגיה השנתית שהוא רשאי למכור למנהל המערכת על פי תנאי רישיונו וזאת עד לא יאוחר מ־14 ימי עבודה ממועד הגעת היצרן לכמות האמורה.
{{ח:תתת|(2)}} מדי תחילת שנה תחושב סך האנרגיה שיוצרה במתקן במש״בים השונים בשנה שחלפה. אם ימצא שהאנרגיה שנמכרה למנהל המערכת במש״בים השונים במסגרת חובת מנהל המערכת לרכוש אנרגיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 107|באמת מידה 107(א)}}, עלתה על הכמות המותרת על פי הרישיון לא יהיה היצרן זכאי לתמורה בעד עודף אנרגיה האמור. התשלום ששולם בגין עודפי חשמל אלו יקוזז מהתשלומים המגיעים ליצרן בסוף שנה.

{{ח:סעיף|109||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת'''
{{ח:תת|(א)}} '''חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} כמות החשמל שייצר היצרן תיקבע בהתאם לקריאת המונה בהדקי הגנראטור בניכוי צריכה עצמית של מתקן הייצור.
{{ח:תתת|(2)}} כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת תימדד במונה המותקן בנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת.
{{ח:תתת|(3)}} כמות החשמל שמכר היצרן למנהל המערכת תעמוד על כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת בניכוי מכירת חשמל למספקים במסגרת התכנית היומית.

{{ח:סעיף|110||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תעריפים ליצרן קוגנרציה במקרה של אי עמידת מתקן קוגנרציה בתנאי הגדרתו'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריפים למתקן שחדל לתפקד בקוגנרציה'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן בטכנולוגית קוגנרציה יהיה זכאי למשך התקופה שבה חדל להיות יצרן קוגנרציה לאישור תעריפי של יצרן קונוונציונאלי בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, והאמור {{ח:פנימי|סעיף 106|באמת מידה 106}} לא יחול עליו, בהתאם לתנאים והתעריפים שיחולו על יצרנים קונוונציונאליים בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, כפי שיפורט במסגרת האישור התעריפי שינתן לו טרם הסגירה הפיננסית. היצרן יהיה זכאי לתעריף האמור החל מהמועד בו חדל מלעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן קוגנרציה ועד למועד בו חזר לעמוד בתנאים אלו, ככל שחזר.
{{ח:תתת|(2)}} כאשר מדובר במקרה של יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאי קוגנרציה בשל מקרה כוח עליון המונע ממנו שימוש בגז טבעי אזי יהיה זכאי לשימוש בדלק חלופי (במקרה והוא דו־דלקי).

{{ח:סעיף|111||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''מעקב אחרי כמויות אנרגיה שנרכשה – דיווח לרשות'''
{{ח:תת|(א)}} '''דיווח לרשות'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יעביר לרשות דיווחים שנתיים ביחס לכמויות האנרגיה שכל יצרן קוגנרציה ייצר, ויפרט את כמויות האנרגיה שמכר לצרכנים פרטיים, כמויות האנרגיה שמכר למנהל המערכת וכמויות האנרגיה שצרך בחצר המתקן.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ז|סימן ז׳: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשפ״א־6}}

{{ח:סעיף|112||תיקון: 31.7.09, 19.2.18; תשע״ח, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|113||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|114||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|115||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|116||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|117||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|118||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|119||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|120||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ז1|{{ח:הערה|סימן}} ז׳1: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה המייצרים חשמל בגז טבעי|תיקון: תשע״ט־8}}

{{ח:סעיף|120א||תיקון: 21.11.18; תשע״ט־8}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור“ – מיתקן המשמש לייצור חשמל באמצעות גז טבעי ומחובר לרשת החלוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן חצר“ – מי שיצרן רשאי להעביר אליו חשמל לפי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת הצעה“ – התעריף המרבי שיצרן רשאי להציע, הקבוע בשורה ”תעריף לכל קווט״ש מופחת לצרכנים המצטרפים באמצעות סש״ח (באגורות לקוט״ש)“ ללוח תעריפים 9.3–1 ”תעריפים להסדר צרכנות חכמה“.

{{ח:סעיף|120ב||תיקון: 21.11.18; תשע״ט־8, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|120ג||תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע״ט־8, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תכניות ייצור וצריכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת תכניות'''
{{ח:תת}} כתנאי להעמסת יצרן ורכישת חשמל על ידי מחלק, ידרוש מחלק מהיצרן הגשת תכנית שבועית או תכנית יומית בהתאם להוראות סעיפים (ב) ו־(ג), לפי בחירתו.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת תכנית שבועית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר באותו היום, יגיש היצרן למחלק, עם העתק למנהל המערכת, תכנית שבועית של ייצור וצריכה של צרכן החצר וכן יגיש הצעות מחיר להוספת אנרגיה; כמו כן, היצרן רשאי להעביר הצעות מחיר להפחתת אנרגיה.
{{ח:תתת|(2)}} התכנית השבועית, לרבות הצעות מחיר להוספת אנרגיה והצעות מחיר להפחתת אנרגיה, תוגש במתכונת של תכנית יומית כאמור בסעיף (ג), בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(3)}} אם חל יום רביעי בערב חג או בחג, תוגש התוכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית יומית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למחלק, עם העתק למנהל המערכת {{ח:הערה|[במקור: עם העתק למחלק]}}, תכנית בעבור יום המחרת.
{{ח:תתת|(2)}} ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תכניות בעבור יום חמישי או יום ערב החג, לפי העניין, ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא, כולל.
{{ח:תתת|(3)}} תכנית יומית שמוגשת לפי סעיף זה תוגש בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התכנית היומית תכלול תכנית של ייצור וצריכה חצי שעתית של כל צרכני החצר שתכלול, בין השאר, פירוט של כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור;
{{ח:תתתתת|(2)}} ההספק המתוכנן להזרמה לרשת ממיתקן הייצור; יצרן אשר בנקודת החיבור שאליה הוא מחובר ישנו יותר ממיתקן ייצור אחד, ידווח את סך ההספק המתוכנן להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 221|לאמת מידה 221 ”ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה, והממוקמים במקום צרכנות“}};
{{ח:תתתתת|(3)}} ההספק המתוכנן לצריכה על ידי צרכני החצר ממיתקן הייצור;
{{ח:תתתתת|(4)}} ההספק הזמין של מיתקן הייצור; ההספק הזמין של מיתקן הייצור יהיה שווה להספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור בתוספת ההספק המוצע להוספת אנרגיה ובכל מקרה לא יעלה על ההספק הניתן להזרמה בהתאם למגבלות רשת החלוקה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 120ו|לאמת מידה 120ו}};
{{ח:תתתת|(ב)}} התוכנית היומית תכלול הצעות מחיר להוספת אנרגיה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההצעות יתייחסו למחיר המבוקש לאנרגיה מוזרמת לרשת ביחס לטווח הספק נתון;
{{ח:תתתתת|(2)}} התעריפים המוצעים במסגרת כל אחת מההצעות לא יעלו על תקרת ההצעה;
{{ח:תתתתת|(3)}} ההצעות יוגשו בטווח ההספק שבין ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור ובין ההספק הזמין לייצור במיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ג)}} יצרן רשאי להגיש למחלק, עם העתק למנהל המערכת, גם הצעות מחיר להפחתת האנרגיה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההצעות יבטאו את המחיר המוצע על ידי היצרן לרכישת אנרגיה שנדרשה לייצור בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בזמן אמת;
{{ח:תתתתת|(2)}} ההצעות לא יפחתו מ־0 שקלים חדשים למגה וואט לשעה;
{{ח:תתתתת|(3)}} ההצעות יוגשו בטווח ההספק שבין ההספק הזמין לייצור במיתקן הייצור ובין ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור.
{{ח:תתת|(4)}} אם יצרן הגיש גם תכנית יומית וגם תכנית שבועית, תגבר התכנית היומית; בחר היצרן שלא להגיש תכנית יומית בהתאם לסעיף (א), תחול על היצרן במועד שלגביו לא הוגשה תכנית יומית, התכנית השבועית שהגיש.

{{ח:סעיף|120ד||תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע״ט־8, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''העמסה ותשלום בעבור אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תכנית העמסה פרטנית'''
{{ח:תת}} המחלק ימסור ליצרן, עם העתק למנהל המערכת, את תכנית ההעמסה הפרטנית עד למועד להגשת תכנית העמסה פרטנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף (א) לאמת מידה 94}}. תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול את סך האנרגיה המתוכננת להיות מיוצרת במיתקן, בהתאם למפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ההספק המתוכנן להזרמה לרשת לפי תוכנית ייצור וצריכה של צרכני חצר, ובלבד שהיא תואמת את ההגבלות בהזרמת אנרגיה שדווח עליהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 120ו|אמת מידה 120ו}};
{{ח:תתת|(2)}} אנרגיה נוספת שאישר המחלק שתוזרם לרשת מבין הצעות המחיר להוספת אנרגיה שהגיש היצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 120ג|סעיף (ג)(3)(ב) לאמת מידה 120ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעד אנרגיה מתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית ישלם המחלק את המחיר השולי המנוכה יום מראש, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף (ו)(2)(ב) לאמת מידה 93}} (להלן – מחיר יום מראש).
{{ח:תתת|(2)}} אם המחלק קיבל בתכנית העמסה פרטנית את הצעת היצרן להוספת אנרגיה, כולה או חלקה, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שבעבורה הוגשה הצעת מחיר את המחיר יום מראש או את המחיר שלפי הצעת המחיר שהגיש היצרן, לפי הגבוה מביניהם.
{{ח:תת|(ג)}} '''שינוי או סטייה מתוכנית העמסה פרטנית'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק רשאי לשנות את תכנית ההעמסה הפרטנית גם לאחר שנמסרה ליצרן. שינוי התכנית ייעשה באמצעות מסירה של תכנית העמסה פרטנית מעודכנת ליצרן, עם העתק למנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} בשל סטיות ייצור מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ישולמו תשלומים לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם עלתה האנרגיה שהוזרמה לרשת ממיתקן הייצור על האנרגיה שתוכננה להזרמה בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שהוזרמה לפי מחיר זמן אמת מנוכה אילוצים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 93|באמת מידה 93}} (להלן – מחיר זמן אמת).
{{ח:תתתת|(ב)}} אם פחתה האנרגיה שהוזרמה לרשת בפועל ממיתקן הייצור מהאנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר, ישלם היצרן למחלק בעד האנרגיה שלא הוזרמה לרשת לפי מחיר זמן אמת.
{{ח:תתת|(3)}} בשל סטיות ייצור בין תכנית העמסה פרטנית המעודכנת ביותר לבין תוכנית העמסה שנקבעה יום מראש לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|אמת מידה 94}}, יחולו התשלומים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם עלתה האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת ביותר על האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית שנקבעה יום מראש, ישלם המחלק ליצרן בעבור האנרגיה העודפת את המחיר לפי הצעת המחיר שהוגשה על ידי היצרן או את מחיר זמן אמת, לפי הגבוה מביניהם.
{{ח:תתתת|(ב)}} אם פחתה האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת ביותר מהאנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית שנקבעה יום מראש, ישלם היצרן למחלק בעבור האנרגיה שלא הוזרמה לרשת לפי הצעת המחיר להפחתת אנרגיה או לפי המחיר זמן אמת, לפי הנמוך מביניהם.

{{ח:סעיף|120ה||תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע״ט־8, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תשלום תעריף הספק למיתקני ייצור בגז טבעי ברשת החלוקה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרה'''
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקדם עומס שנתי“ – סך האנרגיה המיוצרת בשנה נתונה מחולקת ביכולת הייצור באותה שנה, אשר יחושב לפי הנוסחה שלהלן:
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt; \mathit{CF}_t = \tfrac{E_t}{C \times \mathrm{hours}_t} &lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{CF}_t&lt;/math&gt; – מקדם העומס השנתי לשנה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E_t&lt;/math&gt; – סך האנרגיה שיוצרה בשנה קלנדרית &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; במיתקן במונחי קווט״ש, בהתאם למונה היצור המותקן בהדקי המחולל;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; – ההספק המותקן ברוטו של המיתקן בתנאי ISO;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{hours}_t&lt;/math&gt; – מספר השעות בשנה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;; בשנה הראשונה ובשנה ה־10 לפעילות המיתקן – מספר השעות בשנה הראשונה ובשנה האחרונה שבהן היצרן זכאי לתעריף הספק – מספר השעות מתחילת הזכאות לתעריף ועד תום השנה הקלנדרית, מספר השעות מתחילת השנה הקלנדרית ועד סיום תוקף הזכאות לתעריף בהתאמה.
{{ח:תת|(ב)}} '''התנאים לקבלת זכאות לתעריף הספק'''
{{ח:תת}} ליצרן אשר יעמוד בתנאים לזכאות לתעריף הספק המפורטים להלן, ישולם תעריף קבוע כמפורט בלוח תעריפים 6.5–4 (להלן – תעריף הספק):
{{ח:תתת|(1)}} המיתקן מתוכנן לייצור חשמל באמצעות גז טבעי;
{{ח:תתת|(2)}} המיתקן מתוכנן לחיבור או לשילוב ברשת חלוקת החשמל;
{{ח:תתת|(3)}} המיתקן לא היה זכאי לתעריף זמינות או אנרגיה לפי הסדר זה או לפי הסדר אחר שקבעה הרשות בעבור ייצור או העמדת זמינות לייצור בגז טבעי;
{{ח:תתת|(4)}} העמדת בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי, בהתאם לתנאים הקבועים בלוח תעריפים 6.5–4.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד מרבי לסנכרון'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד המחייב להפעלה מסחרית הוא בתוך 48 חודשים מיום קבלת תשובת מחלק חיובית, לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2 לספר אמות המידה}} (להלן – תשובת מחלק חיובית).
{{ח:תתת|(2)}} למרות האמור לעיל, היצרן רשאי להודיע למחלק על הארכת המועד המרבי לסנכרון בשנה נוספת כך שהמועד המרבי לסנכרון יהיה בתוך 60 חודשים מיום קבלת תשובת המחלק החיובית בכפוף לחילוט ערבות בהתאם לקבוע בלוח התעריפים 6.5–4.
{{ח:תתת|(3)}} לא קיבל היצרן אישור מהמחלק לעמידה בתנאים לסנכרון בתום המועדים כאמור, תפקע תשובת המחלק.
{{ח:תתת|(4)}} אם ההספק המותקן של המיתקן גדול מההספק המותקן שנקבע בתשובת המחלק החיובית, לא יהיה זכאי היצרן לתעריף הספק בגין ההפרש שבין ההספק בפועל להספק שנקבע בתשובת המחלק החיובית.
{{ח:תתת|(5)}} לעניין סעיף קטן (4), ההספק המותקן של המיתקן יהיה כפי שנמדד בבדיקות קבלה של המחלק, אם קבועה באמות המידה חובה לבצע בדיקות אלה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תנאי לתשלום תעריף הספק שנתי'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן את תעריף ההספק השנתי לפי תשובת המחלק החיובית, בכפוף לעמידה בתנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עמידה בסף מקדם עומס שנתי של 15% לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן הייצור לא השתתף באותה שנה קלנדרית בהסדרים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 43|באמת מידה 43}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ובאמת מידה 46}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''תקופת הזכאות לתעריף הספק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישלם ליצרן את תעריף ההספק השנתי לתקופה של 10 שנים מיום מתן אישור להפעלה המסחרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|אמת מידה 35כ4}}.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן שהחל לפעול לפני יום כ״ו בשבט התשע״ט (1 באוקטובר 2018), יהיה זכאי לתעריף הספק שנתי אם המחלק אישר שהמיתקן עומד בכל תנאי הזכאות לקבלת תעריף הספק כמפורט בסעיף קטן (ב) לעיל. תעריף ההספק ישולם החל במועד מתן אישור המחלק כאמור ועד 10 שנים ממועד מתן היתר בכתב למיתקן כאמור {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''אופן תשלום תעריף ההספק'''
{{ח:תת}} תעריף ההספק בעבור שנה קלנדרית ישולם בתוך חודשיים מסיום השנה.
{{ח:תת|(ז)}} '''פתיחת הרישום לצורך קבלת תעריף הספק'''
{{ח:תת}} הרישום באתר האינטרנט של ספק שירות חיוני לצורך קבלת תעריף הספק זה יחל בתוך שבוע מיום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז1|סימן ז׳1 {{ח:הערה|לפרק ו׳}} לספר אמות המידה}}.

{{ח:סעיף|120ו||תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע״ט־8, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תפעול מיתקנים ברשת החלוקה על ידי בעל רישיון חלוקה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הודעה מראש ליצרן'''
{{ח:תת}} בכל יום עד השעה 14:00, יודיע המחלק ליצרן על הגבלות ליכולת הזרמת אנרגיה לרשת החלוקה ביומיים שלאחר יום ההודעה. בימי רביעי ויומיים לפני ערב חג תוגש הודעה כאמור בעבור הימים שעד יום לאחר יום החול הבא. ההודעה תכלול את ההספק המרבי האפשרי של הזרמת האנרגיה לרשת ברמה חצי שעתית.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ח|סימן ח׳: יצרנים באנרגיה מתחדשת}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ח|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – יצרן באנרגיה מתחדשת.

{{ח:סעיף|121||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־9}}
{{ח:ת}} '''הגשת תוכניות'''
{{ח:תת|(א)}} '''חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת ההולכה'''
{{ח:תת}} במהלך תקופת קבלת שירותי התשתית ולצורך קביעת התעריף יעביר יצרן המחובר לרשת ההולכה למחלק את התכניות בהתאם לאמות המידה הבאות:
{{ח:תתת|(1)}} כללים למסירת תכנית תחזוקה – {{ח:פנימי|סעיף 86|אמת מידה 86}}.
{{ח:תתת|(2)}} חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת – {{ח:פנימי|סעיף 87|אמת מידה 87}}.
{{ח:תתת|(3)}} תשלומים בגין חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת – נקבע בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 88|באמת מידה 88(א)}}.
{{ח:תתת|(4)}} חריגות אדמיניסטרטיביות – {{ח:פנימי|סעיף 97|אמת מידה 97}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת החלוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן הגדול מ־1 מגוואט המחובר לרשת החלוקה יעביר חודש לפני קבלת שירותי התשתית או עסקת הרכישה עם הספק, ובכל שנה ביום ה־1 בינואר, עד לשעה 13:00 באותו היום, למחלק תכנית תחזוקה שנתית בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 86|לאמת מידה 86}}.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן המייצר באמצעות אנרגיה מתחדשת יעביר למחלק תכנית ייצור שבועית לפי הטופס לדוגמה המצורף לאמת מידה זו.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־9}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''תכנית ייצור שבועית מתוכננת במתקן לחודש &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________&lt;/span&gt; שנת &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_______&lt;/span&gt; (ליצרנים באנרגיה מתחדשת)'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|122||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תשלום בגין רכישת אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף ליצרן בגין רכישת אנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} בגין רכישת אנרגיה ישלם מנהל המערכת ליצרנים ברשת ההולכה, והמחלק ליצרנים ברשת החלוקה, תשלום לפי לוחות התעריפים לאנרגיות מתחדשות שקובעת הרשות כפי שמופיע באישור התעריפי של היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} תכולת החשבון, על כל מרכיביה, תהיה זהה לתכולת החשבון של שאר היצרנים כמצוין {{ח:פנימי|סעיף 82|באמת מידה 82}}.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ט|סימן ט׳: יצרנים עצמיים}}

{{ח:סעיף|123||תיקון: 31.7.09, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''כללים לפעילות יצרן עצמי'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – יצרן עצמי.
{{ח:תת|(א)}} '''פעילות יצרן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן המחובר לרשת ההולכה יפעל מול מנהל המערכת בהתאם לכללים ולמתכונות הדיווח המפורטות באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מתקן יצרן המפעיל מתקן מסוג קונוונציונאלי יוכל לשנות את הספק מתקן הייצור במתכונת של load following בהתאם לשינויים בצריכת הצרכן בחצר היצרן באופן המפורט באמת מידה זו.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת תכניות'''
{{ח:תתת|(1)}} היצרן יגיש תכנית תחזוקה בהתאם לכללים ולמתכונת הדיווח המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 86|באמת מידה 86}} ויחולו עליו התשלומים הנובעים מחריגה מתכנית זו כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 88|בסעיף (א) לאמת מידה 88}}.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר באותו היום, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה שבועית בעבור כל יום בנפרד בשבוע העוקב, בפירוט חצי שעתי; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית ביום החול האחרון שקדם לערב החג;
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על האמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2), בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בחצר בעבור יום המוחרת בפירוט חצי שעתי; תכנית הייצור והצריכה תכלול את היקף הייצור והצריכה הצפויים ברמה חצי שעתית; ביום רביעי וביום חול שחל יום לפני ערב חג יעביר יצרן תכניות יומיות בעבור יום חמישי או בעבור יום ערב החג, לפי העניין, ובעבור שארית הימים עד ליום החול הבא.
{{ח:תת|(ג)}} '''מכירת אנרגיה למנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן יוכל לבצע עסקאות למכירת אנרגיה למנהל המערכת בהתאם להסכמה שבין קונה מרצון ומוכר מרצון בהתאם לתנאים שיסוכמו ביניהם.
{{ח:תתת|(2)}} המחיר לו יהיה זכאי היצרן בעד אנרגיה שימכור למנהל המערכת בעסקה לא יעלה מעל המחיר המירבי המופיע {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 241}} ובלוח תעריפים 6.5–2 לפי סוג המתקן תוך שימוש ב־Au=1.6.
{{ח:תת|(ד)}} '''רכישת חשמל ממנהל המערכת'''
{{ח:תת}} צרכן בחצר בו נמצא מתקן הייצור (צרכן של המתקן) ירכוש חשמל ממנהל המערכת לפי תעריפי תעו״ז עד לקביעת הסדרי גיבוי שיחולו על התנהלות מתקן הייצור.
{{ח:תת|(ה)}} '''דיווח נצילות שנתי'''
{{ח:תת}} יצרן יודיע למנהל המערכת על נצילותו החשמלית של מיתקן הייצור בכל הדלקים שבהם המיתקן יכול לעבוד, בכל עת שנעשה שינוי מהותי בנתון זה, ולכל הפחות אחת לשלוש שנים.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן י|סימן י׳: מקרים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|124||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''מצבים חריגים'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חריג“ – אירוע הנופל לגדר אחד מן המקרים המפורטים באמת מידה זו והמחייב חריגה משיקולי העמסה כלכליים רגילים לצורך הבטחת הספקת החשמל, תוך שמירה על שרידות ואמינות המערכת ומניעת נזק לאדם ולרכוש.
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרת מצבים חריגים'''
{{ח:תת}} ראה מנהל המערכת כי מתקיים אחד מן המצבים החריגים המפורטים להלן, רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן, בזמן אמת או בתכניות המוגשות מראש, לחרוג מתכנית ההעמסה הפרטנית:
{{ח:תתת|(1)}} סכנת חיים או סכנה לרכוש.
{{ח:תתת|(2)}} תקלות או צפי לתקלות במערכת הייצור או ברשת החשמל (מתחילת התקלה ועד חזרה לשגרה)
{{ח:תתת|(3)}} מצבי סיכון – מצבים שבהם קיים סיכוי לתקלות עקב גורמים חיצוניים או פנימיים אשר ברמת תקלות N-1 ו־N-2 (מרכיב אחד או שניים במערכות ייצור והולכה) עלולים לגרום לאי הספקה או להפרעות אזוריות ו/או מערכתיות, או למצבים המתוארים בסעיפים קטנים (4)–(7).
{{ח:תתת|(4)}} היווצרות גודש אזורי או כללי במערכת ההולכה.
{{ח:תתת|(5)}} היווצרות של מתחים ירודים/גבוהים במערכת ההולכה.
{{ח:תתת|(6)}} היווצרות סיכון לזרמי קצר מעל המותר.
{{ח:תתת|(7)}} מחסור באחד מסוגי העתודות.
{{ח:תתת|(8)}} אילוצים במערך אספקת הדלקים.
{{ח:תתת|(9)}} סיכונים ביטחוניים.
{{ח:תת|(ב)}} '''תיעוד מצבים חריגים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יתעד באמצעות תיעוד ממוחשב, רישום ידני ביומן המשמרת, מסמכי הפיקוח והקלטות של השיחות בפיקוח את התרחשות המצב החריג שבשלו ניתנה ליצרן ההוראה לחרוג מן התכנית היומית, כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(1), (א)(8) ו־(א)(9) ירשם ביומן המשמרת, על פי דיווחים מהשטח או במסמכי הפיקוח.
{{ח:תתת|(2)}} מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(2) ו־(א)(7) יתועד במערכת ה־EMS.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגה מתכנית העמסה בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג'''
{{ח:תת}} חריגה מהתכנית ההעמסה הפרטנית בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג לא תגרור ולא תטיל על היצרן חובת תשלום, אלא אם נקבע אחרת באמות מידה אלו, ולא תהווה סטייה מתכנית ייצור עבור עסקה פרטית עם מספק.
{{ח:תת|(ד)}} '''חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה ללא אישור מנהל המערכת במצב חריג'''
{{ח:תת}} בעת מצב חריג, חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה להגדלה או הקטנה של הספק שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת אשר בגינה יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת, תהיה בשיעור הגדול ב־50% ביחס לחיובי היצרן במקרים שאינם במסגרת מקרים חריגים.

{{ח:סעיף|125||תיקון: 31.7.09, 12.6.17, 8.1.18}}
{{ח:ת}} '''שימוש בדלק חלופי'''
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – ההספק המרבי בגז (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה שביצע מנהל המערכת.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן בדלק משני“ – ההספק המרבי בדלק משני (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה או בבדיקה העדכנית ביותר שביצע מנהל המערכת.
{{ח:תת|(א)}} '''כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן ישמור על זמינות המתקן לשימוש בסוגי הדלקים השונים בהתאם לתנאי רישיונו.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן יעשה שימוש בסוגי הדלקים השונים לפי תוכנית ההעמסה הפרטנית שאושרה לו על ידי מנהל המערכת ובהתאם לכללים המפורטים להלן.
{{ח:תת|(ב)}} '''תכנון חצי שנתי ויומי של הדלקים במשק החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יתכנן אחת לחצי שנה תחזית של סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל. התחזית תתייחס באופן פרטני לכל אחד מששת החודשים העוקבים. התחזית תיקבע בהתאם להנחות יסוד שתאשר הרשות, ובכלל זה גם ביחס להערכת הביקוש החזוי ולתחזית רשות הגז להשבתות מתוכננות ובלתי מתוכננות שלספק הגז.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יפרסם עדכון לתחזית במקרה של שינויים בהנחות היסוד.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יפרסם בכל יום במסגרת תוכנית ההעמסה הכללית את סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל ליום המחרת, תוך התחשבות באילוצי הספקת והולכת הגז למשק החשמל ובשיקולי שרידות המערכת.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות יומיות פרטניות ליצרנים לשימוש בסולר ובגז נוזלי יפורסמו על־ידי מנהל המערכת במסגרת תוכניות הייצור הפרטניות. הוראות אלו יפורסמו לציבור במסגרת חובות הדיווח.
{{ח:תת|(ג)}} '''שימוש בגז נוזלי על פי הנחיות מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} במצב שגרה, מנהל המערכת רשאי להורות למתקני ייצור של ספק שירות חיוני על שימוש בגז נוזלי בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולים של שרידות המערכת או כאשר כמות הגז הזמינה במערכת הולכת הגז (להלן – גז זמין) איננה מאפשרת לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
{{ח:תתת|(2)}} במצב בו הופעלו {{ח:חיצוני|תקנות משק הגז הטבעי (ניהול משק גז טבעי בעת שעת חירום)|תקנות משק הגז הטבעי (ניהול משק גז טבעי בעת שעת חירום), התשע״ז–2017}}, מנהל המערכת יפעל בהתאם לקבוע שם ולפי האישורים שיינתנו לו על פי כל דין, לרבות בדרך של הקצאת הגז הנוזלי ליצרנים פרטיים.
{{ח:תת|(ד)}} '''שימוש בסולר על פי הנחיית מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן המחזיק ברישיון ייצור במתקן דו־דלקי (להלן – יצרן דו־דלקי) יפעל בהתאם להוראות מנהל המערכת ביחס לשימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הכללית או בזמן אמת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יורה על שימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולי שרידות או במקרים בהם הגז הזמין והגז הנוזלי הזמין למשק החשמל אינם מאפשרים לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
{{ח:תתת|(3)}} הוראה לשימוש בסולר ליצרן דו־דלקי תינתן ככל הניתן בהתאם לחלק היחסי של ההספק המותקן של אותו מתקן בגז מתוך סך ההספק המותקן בגז של מתקנים דו־דלקיים במשק החשמל. במקרה בו הופעל יצרן דו־דלקי בסולר בשנה נתונה שלא על פי חלקו היחסי בהתאם לאמור בסעיף זה, תותאם הקצאת הסולר למתקן בשנה העוקבת בהתאמה.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור לעיל, במקרים בהם קיים גודש מקומי בצנרת הולכת הגז או תקלה במערכת הולכת הגז, וכתוצאה מכך יצרנים באותו אזור לא מקבלים אספקת גז כולה או חלקה, יוכל מנהל המערכת להורות על שימוש בסולר ליצרנים הפועלים באזור בו קיים הגודש או שהתקלה משפיעה עליהם.
{{ח:תתת|(5)}} יצרן יוכל לבקש את אישור מנהל המערכת לפעול בגז, אם הגיע להסכמה על העברת הייצור בסולר ליצרן אחר המתוכנן לפעול באותו זמן בגז.
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת יפעיל כל יצרן דו דלקי בסולר לצורכי בדיקה, אחת לחודש. הבדיקה בסולר תבוצע במשך הזמן המינימאלי הנדרש כדי להגיע לעומס המרבי האפשרי בסולר. העברת הייצור בסולר ליצרן אחר לא תתאפשר במקרה זה.
{{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בסעיף זה, במהלך שלוש השנים החל ממועד פרסום אמת מידה זו, בעת מתן הוראות לשימוש בסולר, יתחשב מנהל המערכת באילוצים הנובעים מהיתרי הפליטה בהם מחזיקים יצרנים, אשר החזיקו בהיתרים כאמור במועד פרסום אמת מידה זו.
{{ח:תתת|(8)}} אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מיצרן פרטי המוכר חשמל לאחר, לקיים את העסקה גם בעת הפעלה בסולר.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלומי אנרגיה ליצרנים הפועלים בסולר או בגז נוזלי'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן דו־דלקי שייצר בסולר או בגז נוזלי לפי הנחיות מנהל המערכת כאמור באמת מידה זו, יפוצה בגין הפער בין עלות הייצור בסולר או בגז נוזלי לבין עלות הייצור בגז המוכרת ליצרן באישור התעריף. פער זה יוכר במסגרת התעריפים לשירותי ניהול של משק החשמל.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה שבו עלות הייצור בגז נוזלי זולה מעלות היצור בגז המוכר ליצרן, הפער ינוכה מהתשלומים ליצרן וינוכה מהתעריף המערכתי.
{{ח:תת|(ו)}} '''זמינות יצרן דו־דלקי בסולר'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן דו־דלקי ישמור באתר מלאי של 100 שעות הפעלה בעומס מלא בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונאלי)#סעיף 13|בתקנה 13(ו) לתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונאלי), התשס״ה–2005}} {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 12|ובתקנה 12(ו) לתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004}}.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יגדיר אחת לחצי שנה את כמות הסולר בה המתקן צפוי לפעול בכל אחד מששת החודשים העוקבים בהתאם למפורט בסעיף (ב), והיצרנים יערכו לחידוש מלאי הסולר בהתאם לתחזית זו.
{{ח:תתת|(3)}} מלאי הסולר באתר יחודש בהתאם לכללים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} במקרה שבו המתקן יפעל בסולר עד לכמות אותה הגדיר מנהל המערכת מראש לאותו חודש, היצרן יחדש את מלאי הסולר באתר בתוך 24 שעות ממועד הצריכה.
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקה (א), במצבים בהם קבע הגורם המוסמך במשרד האנרגיה כי קיים אילוץ משקי אשר אינו מאפשר מילוי של המיכלים באתר בפרק הזמן הנדרש, תגדיר הרשות בתיאום עם אותו גורם את משך הזמן הפרטני למילוי מיכל הסולר לכל יצרן. פרק הזמן שייקבע יחייב את היצרן.
{{ח:תתתת|(ג)}} במקרה שבו הפעלת המתקן בסולר באותו חודש תעלה על הכמות אותה הגדיר מראש מנהל המערכת, המלאי באתר יחודש בתוך חודש, אלא אם קבעה הרשות אחרת.
{{ח:תתת|(4)}} מתקני הסולר באתר יתוכננו באופן המאפשר הפעלה רציפה של המתקן בסולר.
{{ח:תתת|(5)}} יצרן דו־דלקי ישמור על כשירות האמצעים הנדרשים באתר ובמתקן. מספר השעות בהן המתקן לא יהיה כשיר להפעלה בסולר לא יעלה על 2% משעות השנה ובלבד שהוא יהיה זמין בגז, זאת מעבר לשעות אי הזמינות המותרות למתקן לפי כל דין.
{{ח:תתת|(6)}} יצרן דו־דלקי שלא יעמוד בתנאים המפורטים בסעיפים קטנים (1)–(5) יחשב לא זמין בדלק משני וישלם למנהל המערכת תעריף כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} עד 96 שעות עיכוב במילוי המיכל מעבר למפורט בסעיף (ו)(3) או עד 30 ימי עיכוב בתיקון מערכות הסולר באתר – ישלם היצרן תעריף בגובה 10% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5–1, עבור כל שעה מעבר לשעות האי־זמינות המותרת בסולר.
{{ח:תתתת|(ב)}} לכל שעת אי זמינות בדלק משני מעבר לאמור בפסקה (א), ישולם תעריף בגובה 30% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5–1, עבור כל שעה בה לא עמד היצרן בתנאי הזמינות הנדרשת בסולר, מעבר לשעות האי־זמינות המוגדרות בפסקה (א).
{{ח:תת|(ז)}} '''זמינות יצרנים בגז'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן הפועל בגז טבעי ייחשב זמין אם ביכולתו לפעול בגז טבעי בהתאם לתנאי רישיונו לרבות הבטחת זמינות מתקני הגז באתר.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן ייחשב זמין גם אם לא ניתן להפעיל את המתקן בגז באופן רציף עקב אחד מהמקרים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} בקרות אירוע כוח עליון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 130|באמת מידה 130}}, אשר בעקבותיו נמנעה הספקת הגז כולה או חלקה.
{{ח:תתתת|(ב)}} אם קיים ספק גז יחיד במשק והוא אינו זמין.
{{ח:תתתת|(ג)}} אם קיים ספק גז יחיד במשק בשעות בהן הביקוש לגז במשק גבוה מקיבולת הגז הפנויה ליצרני חשמל.
{{ח:תתתת|(ד)}} מקרה בו היצרן מכר את הגז ליצרן חשמל אחר על פי הוראות מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} יצרן דו־דלקי הזכאי לתשלומי זמינות, לא יהיה זכאי לתשלומים אלה אם לא היה זמין בסולר בהתקיים המקרים המפורטים בסעיף (ז)(2), למעט מצבי האי־זמינות המותרים בסולר כמפורט בסעיף (ו).
{{ח:תתת|(4)}} יצרן אשר מתקנו לא היה זמין להפעלה בגז יחשב לא זמין על פי {{ח:פנימי|סעיף 83|אמת מידה 83}} גם אם ניתן להפעיל את המתקן בסולר באותה עת.
{{ח:תת|(ח)}} '''תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני'''
{{ח:תת}} אם ההספק המותקן של המתקן בדלק משני קטן משיעור של 93% מההספק המותקן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר, תעריף שעתי השווה ל־30% מתעריף הזמינות כפי שנקבע באישור התעריף של היצרן. אם לא נקבע תעריף זמינות באישור התעריף של היצרן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר לפי תעריף זמינות הקבוע בלוח תעריף 6.5–1 למתקן בקונפיגורציה דומה.
{{ח:תת|(ט)}} '''תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני'''
{{ח:תת}} בשנה הראשונה בשנת ההפעלה המסחרית הראשונה של המתקן ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר 10% בלבד מתעריף הזמינות המפורט בסעיף (ח).
{{ח:תת|(י)}} '''עדכון הספק מותקן של דלק משני'''
{{ח:תת}} בכל הפעלה לצרכי בדיקה לפי סעיף {{ח:הערה|(}}ד{{ח:הערה|)}}(6) זכאי היצרן לבקש ממנהל המערכת לעדכן את ההספק המותקן בדלק משני לפי תוצאות הבדיקה, תוך התאמת תוצאות הבדיקה לבדיקה בתנאי ISO.

{{ח:סעיף|126||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''הכרעה במחלוקות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הכרעה ברשות'''
{{ח:תת}} מבלי לגרוע מהאמור באמות מידה אלו, בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה והתעריפים יפנו הצדדים לרשות לקבלת הכרעתה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן יא|סימן י״א: יצרנים באנרגיה שאובה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן יא|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור באגירה שאובה (להלן – יחידת הייצור)“ – מערכת טכנית המיועדת ליצור אנרגיה חשמלית תוך שימוש בהפרשי גבהים בין שני מאגרי מים, המשמשים להזרמת מים בין שני המאגרים. יחידת הייצור תכלול מחולל (גנרטור) אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות“ – מלוא ההספק הזמין של יחידת הייצור באגירה שאובה, העומדת לרשות מנהל המערכת בלבד כיכולת זמינה קבועה במסגרת עסקת רכישה למשך תקופת הרישיון, והעומדת בפרמטרים התפעוליים שבדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) ובטבלה 6.8–1(ב) המופיעים {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009}}, המפורסמת באתר הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן באגירה שאובה (להלן – יצרן)“ – יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי בטכנולוגית אגירה שאובה או בעל רישיון מותנה ליצור חשמל פרטי קונבנציונלי בשיטת אגירה שאובה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור באגירה שאובה (להלן – מיתקן)“ – מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית בשיטת אגירה שאובה הכולל, בין היתר, יחידות ייצור מסוג אגירה שאובה, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין, הקשורים למיתקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות נלווה“ – שירותים הנדרשים לניהול מערכת החשמל ולשמירת אמינות ואיכות הספקת החשמל, שאינם ייצור חשמל ואינם שירותי הולכה, המסייעים בהבטחת סטנדרטים של שרידות, אמינות, בטיחות ואיכות הספקת חשמל, לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר ועתודות מסוגים שונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף רכישה כולל תועלות“ – תעריף עבור יכולת זמינה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות.

{{ח:סעיף|127||תיקון: 13.11.09, 14.3.11, 12.12.16}}
{{ח:ת}} '''מכירה ורכישת אנרגיה ושירותים נלווים'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיחידות אגירה שאובה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ירכוש יכולת זמינה ואנרגיה מיצרן באגירה שאובה בהתאם לבקשת היצרן ועל פי רישיונו, לפי התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות כקבוע בלוח תעריפים 6.8–1, לכל קוו״ט זמין שהעמיד היצרן למנהל המערכת, בהתאם לעמידת היצרן בפרמטרים המופיעים בדיאגרמת המצבים שב־6.8–1(א), ובטבלה 6.8–2(ב) המופיעים {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009}}, המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן בעל יכולת זמינה קבועה עם כל התועלות הדינמיות והתכנוניות ישאב מים מהמאגר התחתון למאגר העליון לפי הנחיית מנהל המערכת בלבד, ושעות השאיבה תכללנה במסגרת שעות העמדת יכולת זמינה לטובת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} ירידת ההספק הזמין המירבי, שנקבע בבדיקות הקבלה, במתקן אגירה שאובה כתלות בגובה המים במאגרים לא תעלה על 7% ולא תינתן תוספת תעריפית בגין ירידה זו.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת ינחה את היצרן, ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, לשאוב בהתאם לצרכי המערכת ולמזעור עלויות במשק.
{{ח:תתת|(5)}} ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, העדר מים במאגר העליון כתוצאה מהפעלת המתקן לייצור חשמל על פי הנחיית מנהל המערכת באופן רציף עד ניצול כל המים במאגר העליון, לא יחשב מצב אי זמינות;
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת רשאי לתת כל הוראה ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת ביחס למעבר לכל אחד מהמצבים המופיעים בדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) המופיעה {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 8.11.2009}}, המפורסמת באתר הרשות, בזמן אמת, והיצרן יפעל לפי הוראותיו של מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(7)}} מתקן באגירה שאובה יהיה מחויב ברמת זמינות תפעולית מינימלית שנתית של 96% (בכל השעות בשנה) החל משנה השלישית לפעולתו וב־95% בשנה השנייה לפעולתו וב־94% בשנה הראשונה לפעולתו.
{{ח:תת|(ב)}} '''מכירת אנרגיה מיחידת אגירה שאובה למנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה והיצרן באגירה שאובה ייצר חשמל לפי הנחיית מנהל המערכת ועל פי צרכיו בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור אנרגיה המיוצרת במיתקן לפי תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8–4.
{{ח:תת|(ג)}} '''רכישת שירותים נלווים מיחידת אגירה שאובה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה שירותים נלווים על פי צרכי המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור רכישת השירותים הנלווים תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8–6.
{{ח:תת|(ד)}} '''פעילות יצרן באגירה שאובה בתום תוקפו של אישור תעריפי'''
{{ח:תתת|(1)}} בתום תקופת תקפו של האישור התעריפי ליצרן, יעמיד היצרן את מלוא ההספק הזמין של המתקן לטובת מנהל המערכת בלבד על פי ההסדרים התעריפיים שיהיו בתוקף ביחס להעמדת שירותי תועלות דינמיות ותכנוניות לטובת מנהל המערכת, לפי צרכי המערכת, שיהיו במשק החשמל באותה עת.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן בכל מקרה לא יהיה זכאי לתשלומים בגין יכולת זמינה קבועה הכוללים את מרכיב עלות ההקמה COamt, ולצורך חישוב התעריף יחושב COamt = 0 עבור יצרן בעל אישור לתעריף הכולל את כל תועלות.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום ליצרן עבור אנרגיה מיוצרת לטובת מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} התשלום עבור אנרגיה מיוצרת (בקווטש&quot;ים) לטובת מנהל המערכת על ידי יצרן באגירה שאובה בחודש m יתבסס על:
{{ח:תתת|(1)}} תעריף עלות שולית כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 93|באמת מידה 93}} בעבור כל קווט״ש שנרכש על ידי היצרן ממנהל המערכת לצורך שאיבת מים מהמאגר התחתון למאגר העליון וזאת לשם ייצור הקווטש&quot;ים המיוצרים בחודש m;
{{ח:תתת|(2)}} על הנצילות הנורמטיבית (76%);
{{ח:תתת|(3)}} ועל הקווטש&quot;ים המיוצרים על ידי היצרן בחודש m.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן יב|סימן י״ב: מקרים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|128||תיקון: 31.10.05, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מקרה חירום'''
{{ח:תת|(א)}} '''הוראות למקרי חירום'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יפרט רשימת מקרי חירום מוגדרת ומאושרת מטעם הרשות ולצידה פירוט הסמכות ו/או ההוראות המבוקשות למתן הוראות או לשינוי במתכונת ההסדרה והתעריפים בגין כל מקרה (להלן – הוראות למקרי חירום).
{{ח:תת|(ב)}} '''מתכונת הוראות החירום'''
{{ח:תת}} הוראות למקרי חירום תהיינה במתכונת ובפורמט זהים למתכונות הדיווח והתכניות השונות המפורטות באמות המידה דלעיל.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגות יצרן מתכנית הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} ההוראות למקרי החירום יקבעו כי חריגות של יצרן מתכנית הייצור, אשר בוצעו לפי הנחיות מנהל המערכת במקרי חירום מוגדרים לא תיחשבנה כסטיות, וכי במקרים אלו יראו את היצרן כמי שעמד בתכנית הייצור שהוגשה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלומים'''
{{ח:תת}} התעריפים בגין הוראות אלו יהיו כקבוע בלוח תעריפים 6.30–1 (”תעריפי חריגה מהנחיות ספק שירות חיוני {{ח:הערה|[צ״ל: מנהל המערכת]}} בזמן חירום“).

{{ח:סעיף|129||תיקון: 26.10.08, 31.7.09}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|130||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון ואירוע מבוטח – הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן יב|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור תעריפי“ – מסמך המיישם החלטות הרשות לבעלי רישיונות ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי: כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חלופי ותעריפים ליצרן בעד רכישת חשמל, רכישות זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שאלה יוגדרו בידי הרשות. אישור זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות במועד הקבוע בהחלטות הרשות והוא מתעדכן לפי מנגנוני עדכון הכלולים באישור. אין באישור תעריפי כדי לפטור את בעל הרישיון מתשלום לפי תער יפים שונים ונוספים שיידרש לשלם כפי שתקבע הרשות מעת לעת בהתאם לחובתה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, בין היתר, בגין תעריפים מערכתיים.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – כהגדרת מונח זה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלק חלופי“ – כמשמעות ביטוי זה ברישיון או ברישיון המותנה, מטעם הרשות.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות ישירות“ – כסף שהוצא על ידי היצרן בגין אירוע המזכה בהוצאות ישירות קבועות על פי אמת מידה זו, בניכוי כל סכום שנחסך ליצרן בגין אותו האירוע לרבות סכומים שיחסכו ליצרן בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|באמת מידה 133(ד)}}, ובלבד שהיקף הסכום במצטבר בכל האירועים במהלך תקופת עסקת הרכישה גדול מהגבוה מבין 1.2% מעלות המתקן הנורמטיבית או 300,000 דולר אמריקאי.
{{ח:תת}} בחישוב ההוצאות הישירות:
{{ח:תתת|(א)}} יתווספו עלויות מימון שנגרמו ליצרן באופן ישיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר כתוצאה מהאירוע שבגינו משולמות ההוצאות הישירות, לרבות אם לא שולמו בפועל אלא נצברו לחוב הבכיר. עלויות המימון תחושבנה על פי הנמוך מבין: (1) עלויות המימון בפועל (2) הריבית שנקבעה מראש על פי הסכמי המימון למממני החוב הבכיר והכול בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132(ב)}}.
{{ח:תתת|(ב)}} בעלויות ישירות הכוללות ביצוע עבודות תיכלל תקורה מכל מין וסוג שהוא בשיעור שלא יעלה על 10% מההוצאות הישירות (תקורה זו כוללת תקורות ורווח קבלני יזמי מכל מין וסוג שהוא).
{{ח:תתת|(ג)}} ההוצאות הישירות שישולמו ליצרן ייקבעו על פי העלויות הנורמטיביות כפי שתקבע הרשות או על פי הכספים אשר הוצאו על ידי היצרן בג ין האירוע המזכה בהוצאות ישירות, לפי הנמוך מביניהם.
{{ח:תתת|(ד)}} האמור להלן לא ייחשב כהוצאות ישירות.
{{ח:תתתת|(1)}} אובדן הכנסה או הפסד רווחים ליצרן, לקבלני משנה או לצדדים שלישיים.
{{ח:תתתת|(2)}} תקורה מעבר לעלויות התקורה המפורטות לעיל.
{{ח:תתתת|(3)}} קנסות או פיצויים ששולמו על ידי היצרן לרבות לקבלני משנה או לצדדים שלישיים.
{{ח:תתתת|(4)}} מס ערך מוסף המשולם על ידי היצרן לצדדים שלישיים, למעט אם סכום המע״מ אינו ניתן לניכוי.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה מסחרית“ – מועד תחילת פעילותו של המיתקן במסגרת רישיון לייצור חשמל, מטעם הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת הולכת גז“ – חברה בעלת רישיון להולכת גז טבעי במדינת ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}} (להלן – חוק משק הגז הטבעי);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה לחלוקת גז“ – חברה בעלת רישיון לחלוקת גז טבעי במדינת ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב בכיר“ – הלוואה או העמדת אמצעים מימוניים לבעל הרישיון דרך חברה ייעודית (Special Purpose Entity) המחזיקה במתקן, הניתנת שלא על ידי גוף המחזיק באמצעי שליטה בבעל הרישיון או הניתנת על ידי תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} או גוף מוסדי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, לרבות עבור קופת גמל או תכנית ביטוח שבניהולו, ואשר הינה על פי תנאיה עדיפה וקודמת על כל התחייבות פיננסית אחרת או הלוואה אחרת של בעל הרישיון, וביטחונותיה הם בעיקר המתקן עצמו על כל הנכסים הקשורים אליו ותזרים המזומנים הנובע מהפעלתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן פרטי“ או ”יצרן“ או ”בעל רישיון“ – בעל רישיון לייצור חשמל פרטי קונבנציונלי, יצרן חשמל פרטי בקוגנרציה או יצרן חשמל פרטי באנרגיה מתחדשת, בעלי רישיון מותנה או קבוע כאמור, אשר מתקיימת לגביהם עסקת רכישה, ולמעט בעל רישיון ייצור עצמי והינם בעלי אישור תעריפי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת החוב בכיר“ – כל הסכומים העומדים כיתרת הלוואה במועד נתון על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. למען הסר ספק, יתרת ההלוואה בהקשר זה, כוללת ריבית שנצברה בהתאם להסכמי המימון עד למועד אירוע כוח עליון אך לא יכללו ריביות פיגורים, קנסות וחיובים דומים אשר נצברו קודם לקרות אירוע כוח עליון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוח עליון“ –
{{ח:תתת|(א)}} מלחמה ו/או פעילות טרור ייחשבו ככוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו בכפוף להוראות לפי כל דין, ככל שיהיו כאלה, ביחס למשק לשעת חירום.
{{ח:תתת|(ב)}} כל אירוע, המקיים את כל התנאים המצטברים המפורטים להלן: (1) אינו בשליטתו הסבירה של יצרן{{ח:הערה|,}} (2) לא נגרם עקב מעשה ו/או מחדל של היצרן{{ח:הערה|,}} (3) היצרן לא יכול היה למנוע את התרחשותו באמצעים סבירים ו־(4) היצרן לא יכול היה לצפות את התרחשותו באופן סביר;
{{ח:תתת|(ג)}} בנוסף לאמור לעיל יובהר, כי על מנת שהאירועים אשר פורטו בסעיפים (א)–(ב), יחשבו כאירועי כוח עליון צריך שתתקיים בהם אחת הנסיבות המפורטות להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} מעכבים באופן מהותי את הקמת המתקן;
{{ח:תתתת|(2)}} גורמים נזק פיזי מהותי למתקן;
{{ח:תתתת|(3)}} מפריעים באופן מהותי להפעלת המתקן באופן מסחרי.
{{ח:תתת|(ד)}} למרות האמור לעיל ולמען הסר ספק, התרחשות של כל אחד מהאירועים הבאים, אך לא רק הם, לא תיחשב אירוע של כוח עליון:
{{ח:תתתת|(1)}} מחסור בעובדים או בחומרים;
{{ח:תתתת|(2)}} מחסור בגז טבעי, בין יתר, בשל התקיימות נסיבות כאמור בסעיף (א), לרבות בשל התקיימות אירוע כוח עליון על פי הסכם הולכת הגז או על פי הסכם חלוקת הגז, לא ייחשב כאירוע כוח עליון אלא היצרן יחויב בנסיבות אלה, בכפוף לכל דין, להפעיל את המתקן, כולו או חלקו, באופן רציף בדלק חלופי והכל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125|באמת מידה 125}}.
{{ח:תתתת|(3)}} אי היערכותו של היצרן הפרטי, לרבות היערכות לקויה או בלתי הולמת, כמתחייב מהוראות הדין ולרבות כאמור באמות המידה בכל הנוגע לייצור חשמל באמצעות דלק חלופי;
{{ח:תתתת|(4)}} שביתות, סכסוכי עבודה, השבתות, סגרים או עוצרים, חרם או התרחשות דומה המתרחשת במישרין כנגד בעל הרישיון או כנגד קבלן משנה מטעם בעל הרישיון או שמעשה או מחדל של בעל הרישיון או של קבלן המשנה מטעמו גרמו להיווצרותם;
{{ח:תתתת|(5)}} ברק או מזג אוויר קשה או הפרעות אקלימיות מהותיות אחרות אשר יצרן החשמל יכול היה לבטח עצמו כנגדן בשווקי הביטוח בארץ או בשווקי הביטוח בעולם, או למזער את השפעתם על ידי התקנת אמצעים חשמליים מתאימים;
{{ח:תתתת|(6)}} שינויים בתנאי האקלים לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, שינוי בעוצמת רוחות, בכמות משקעים או בעוצמת או תדירות או כיווני אור השמש;
{{ח:תתתת|(7)}} מכשולים או תנאים פיזיים (על פני הקרקע, מעליה או מתחתיה);
{{ח:תתתת|(8)}} השעיה, עיכוב, סיום, הפרעה, התערבות, התנאה מגבילה, סירוב ליתן או אי קבלה או אי חידוש של כל הסכמה, הרשאה, היתר, רישיון, אישור או כל מסמך אחר לרבות מתן תוקף לתכנית הסטטוטורית שחלה ביחס למתקן, היתר בניה, רישיון עסק או אישור כיבוי אש, הנדרשים לצורך מילוי התחייבויות בעל הרישיון לפי ההסכם והוראות כל דין לרבות אמות המידה;
{{ח:תתתת|(9)}} כל אירוע אשר בעל רישיון היה חייב לבטח עצמו מפניו על פי רשימת הביטוחים המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 137|באמת מידה 137}};
{{ח:תתתת|(10)}} כל אירוע, אשר תוצאתו מפורטת במסגרת עסקת הרכישה, בכפוף לאמות המידה ולדין ואשר אלמלא זאת היה נחשב כאירוע כוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו;
{{ח:תתתת|(11)}} הפרה או אי עמידה בהוראות כל דין, חקיקה ראשית או חקיקת משנה לרבות, אי עמידה בדיני איכות סביבה או בדרישות מוסדות התכנון והבניה בתקופת הרישיון המותנה, ולרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור, הפסקת פעילות בעל הרישיון על פי צו רשות או ערכאה מוסמכת שתוצאתו אי הגשה, בקשה או אי חידוש, מטעם היצרן, של כל טופס, בקשה או כל מסמך אחר הנדרש מבעל הרישיון על פי כל דין;
{{ח:תתתת|(12)}} אי השגה של מימון הולם כנדרש לפעילותו השוטפת של היצרן, לרבות שירות חוב;
{{ח:תתתת|(13)}} אי כדאיות כלכלית בעסקת הרכישה, לרבות בשל שינוי לא צפוי בביקוש לחשמל או שינוי בתנאים המסחריים במשק ובעולם;
{{ח:תתתת|(14)}} מעשה או מחדל של קבלן משנה עמו התקשר היצרן, לרבות בקשר עם ההקמה או ההפעלה של המתקן ולרבות מעשה או מחדל כאמור של ספק הגז, חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז;
{{ח:תתתת|(15)}} תקלה במתקן היצרן לרבות עקב שימוש שוטף, פגם בייצור, החזקה או תחזוקה לקויה, או עקב בלאי במתקן;
{{ח:תתתת|(16)}} עיכוב בחיבור לרשת חלוקת או הולכת החשמל או למערכת הולכת או חלוקת הגז;
{{ח:תתתת|(17)}} מעשה או מחדל של יצרן שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת או לפי כל דין;
{{ח:תתתת|(18)}} אי עמידה בבדיקות קבלה לרבות מהסיבות המנויות בסעיפים קטנים (1)–(17);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מממני החוב הבכיר“ – הצדדים להסכמי המימון לחוב הבכיר, למעט היצרן או מי מטעמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המערכת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספק“ – בעל רישיון הספקה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משך חיים ממוצע (מח״מ) של הלוואה“ – &lt;math&gt; \tfrac{A/B}{2} &lt;/math&gt;, כהגדרתם להלן:
{{ח:תת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;A = \sum_{i=1}^{t} \frac{\mathrm{PMT}i \times i}{(1+r)^i}&lt;/math&gt;
{{ח:תת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;B = \sum_{i=1}^{t} \frac{\mathrm{PMT}i}{(1+r)^i}&lt;/math&gt;
{{ח:תת}} ”תשלום“ – כל תשלום חזוי בגין קרן או ריבית, לפי העניין, ביחס להלוואה;
{{ח:תת}} &lt;math&gt;\mathrm{PMT}i&lt;/math&gt; – סכום התשלום בתקופה ה־&lt;math&gt;i&lt;/math&gt;;
{{ח:תת}} &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; – מספר התשלומים עד לפירעון הסופי של ההלוואה;
{{ח:תת}} &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; – התקופה (במונחי שישה חודשים) החל ממועד משיכת ההלוואה ועד למועד החזוי לכל תשלום;
{{ח:תת}} &lt;math&gt;r&lt;/math&gt; – הריבית על פי הסכם ההלוואה (במונחים שנתיים), חלקי 2;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משך חיים ממוצע (מח״מ) של אגרת חוב“ – לפי הגדרת מח״מ של הלוואה, בשינויים המחויבים ובשינוי כדלקמן:
{{ח:תת}} &lt;math&gt;r&lt;/math&gt; – ממוצע התשואות לפדיון ברוטו של אגרת החוב במהלך חמשת ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני, חלקי 2;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – מתקן דו־דלקי, המשמש לייצור אנרגיה חשמלית ליצרן קונבנציונאלי, או לייצור אנרגיה חשמלית ותרמית ליצרן קוגנרציה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית בטכנולוגית אגירה שאובה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית באנרגיה מתחדשת, הכולל, בין השאר, יחידות ייצור, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אביזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין הקשורים למתקן. מובהר בזה כי ביחס לאתרים אשר במועד כניסת אמת מידה זו לתוקף קיימים לגביהם תכנית מאושרת להפעלה של מתקנים בקוגנרציה באמצעות גז טבעי בלבד, ואשר ההספק המותקן שלהם אינו עולה על 100 מגוואט, לא תחול הדרישה לדו־דלקיות המתקן נשוא אמת מידה זו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סגירה פיננסית“ – חתימת ההסכמים הרלוונטיים בקשר להעמדת החוב הבכיר וכל האשראי, ככל שיידרשו מגורמים מממנים, הדרושים להקמת מתקן ולהפעלתו על פי כל דין, ובלבד שמכוח כניסתם לתוקף של הסכמים אלה רשאי יצרן חשמל פרטי למשוך כספים מאותם הגורמים הממנים לצורך הקמתה של תחנת הכח, ללא צורך באישור נוסף כלשהו של אותם גורמים מממנים או של גורם אחר כלשהו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ או ”ספק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקת רכישה“ – התקשרות בין מנהל המערכת לבין יצרן לרכישת אנרגיה חשמלית או להעמדת יכולת זמינה ואנרגיה חשמלית וכן להעמדת שירותי תשתית ושירותי גיבוי על ידי הספק {{ח:הערה|[צ״ל: מנהל המערכת]}} לבעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני“ – שער הסגירה של ה־US Dollar Swap Rate לתקופה הקרובה ככל שניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר בדולר לטווח ארוך, לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני“ – שער הסגירה של ה־Euro Swap Rate לתקופה הקרובה ככל הניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר ליורו לטווח הארוך לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית כוללת“ – הריבית הכוללת (בסיס + מרווח) החלה על הלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר הרלוונטי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית לטווח ארוך למועד פלוני“ – ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני, ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני או ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני“ – ממוצע משוקלל של התשואה לפדיון ברוטו של 3 סדרות אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד הנושאות ריבית קבועה, אשר התקופה לפדיונן היא הקרובה למח״מ הנבחר ביחס להלוואות החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח הארוך ואשר מתקיימים לגביהן התנאים המצטברים הבאים: (א) אגרות חוב שערך הסחירות (מחזור ת.כ. באלפי ₪) המצטבר שלהן במהלך 5 ימי המסחר שקדמו למועד פלוני הוא לפחות 10,000,000 ₪, (ב) משך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן קצר מהמח״מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ומשך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן ארוך מהמח״מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ו־(ג) שממוצע משכי החיים הממוצעים של שלוש (3) הסדרות כאמור לא יפחת מהמח״מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח ארוך. הממוצע המשוקלל יחושב על פי הערכים הנקובים הרשומים למסחר בגין כל אגרת חוב כאמור במהלך חמשת (5) ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני.

{{ח:סעיף|131||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הודעה על אירוע כוח עליון וסיווגו'''
{{ח:תת|(א)}} '''הודעה למנהל המערכת על אירוע כוח עליון'''
{{ח:תת}} יצרן המבקש להסתמך על ההסדר התעריפי במקרה אירוע כוח עליון כלפי מנהל המערכת יודיע למנהל המערכת ללא דיחוי על התרחשות אירוע הנחזה ככוח עליון ועל סיומו של אותו אירוע.
{{ח:תת|(ב)}} '''בקשה לסיווג אירוע כאירוע כוח עליון והחלטה בה'''
{{ח:תת}} יצרן אשר נפגע ממאורע אשר הוא צופה שיהפוך לאירוע כוח עליון, יגיש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־21 ימים מהמועד שבו נודע לו על האירוע הנחזה להיות אירוע של כוח עליון, בקשה בכתב ליושב ראש הרשות להכיר באירוע כאירוע כוח עליון ויעביר העתק מהבקשה לידי מנהל המערכת. הרשות תקבע האם האירוע האמור מהווה אירוע כוח עליון, וזאת עד ולא יאוחר מתום עשרים ימים מהמועד שנמסרו לה על ידי היצרן כלל הנתונים הנדרשים על ידי הרשות על פי שיקול דעתה הבלעדי, לצורך קבלת החלטה כאמור לעיל (להלן – אירוע כוח עליון). הרשות רשאית להאריך את מועד המענה בפרק זמן סביר בהתאם לנסיבות האירוע והמידע הנדרש לה לצורך קבלת החלטה.
{{ח:תת|(ג)}} '''הפרטים שיש לכלול בבקשה'''
{{ח:תת}} הודעה כמפורט בסעיף (ב), תפרט בין היתר את סיבת, אופי וטיב הפגיעה, את משך התקיימותה הצפוי ואת כל יתר הפרטים הרלוונטיים הקשורים לעיכוב או לפגיעה.
{{ח:תת|(ד)}} '''משמעות אי הגשת בקשה'''
{{ח:תת}} אי הגשת הבקשה לסיווג האירוע כאירוע של כוח עליון בהתאם לאמור לעיל, תיחשב כויתור מצד היצרן על הטענה להתרחשותו של אירוע כוח עליון, אלא אם החליטה הרשות אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} '''סמכות הרשות לקביעת אירוע כוח עליון'''
{{ח:תת}} הרשות תקבע האם אירוע מסוים מהווה אירוע כוח עליון כהגדרתו באמת מידה זו, את מועד תחילת תקופת אירוע הכוח עליון, את תקופת הימשכותו של האירוע, את סיווגו כאירוע מעכב או ככזה המאפשר את סיום עסקת רכישה, ואת גובה התשלום המגיע ליצרן, הכול בכפוף לאמות המידה להלן.

{{ח:סעיף|132||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב'''
{{ח:תת|(א)}} '''תנאי להסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב'''
{{ח:תתת|(1)}} בקרות אירוע העומד בתנאי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף (ב) שבהגדרת {{ח:הערה|”}}כוח עליון{{ח:הערה|“}} באמת מידה 130}} (להלן – ההגדרה) ומתקיימת בו לפחות אחת מהנסיבות {{ח:פנימי|סעיף 130|שבסעיף (ג) להגדרה}}, אך אינו נמנה על הרשימה {{ח:פנימי|סעיף 130|שבסעיף (ד) להגדרה}} ואינו מהווה פעילות טרור או מלחמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף (א) להגדרה}}, הרשות תשקול את הארכת המועדים ברישיון הייצור באישור השר והארכת עסקת הרכישה, בלבד, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. ככל שתאושר דחייה כאמור, תקופת אירוע כוח עליון לא תיחשב כהפרת הוראת רישיון או עסקת רכישה. במקרה כאמור היצרן לא יהיה זכאי לכל תשלום, בגין האירוע המזכה בהארכת המועדים, לרבות להסדרים התעריפיים המפורטים באמות המידה, למעט תשלומים להם היצרן זכאי, בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה והרישיון, וזאת בכפוף לכך שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} ההסדר התעריפי המפורט להלן במקרה כוח עליון מעכב וכוח עליון מסיים יחול רק ביחס לכוח עליון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף (א) להגדרת {{ח:הערה|”}}כוח עליון{{ח:הערה|“}}}}, דהיינו במקרי מלחמה או טרור העומדים בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף (ג) להגדרת {{ח:הערה|”}}כוח עליון{{ח:הערה|“}}}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''אירוע כוח עליון מעכב'''
{{ח:תתת|(1)}} במקרה שנמשכה השפעתו של אירוע כוח עליון, אחד או יותר, עד לא יותר מ־270 ימים מצטברים בתקופת ההקמה של המתקן או 180 ימים מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן או שהמועדים האמורים הוארכו על ידי הרשות בשל תקופת שיקום המתקן כמפורט בסעיף קטן (3), ייחשב הדבר כאירוע כוח עליון מעכב. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל, לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ־7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי מנהל המערכת. מובהר עוד, כי ככל שאירוע כוח עליון מעכב ארך למעלה מ־7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה־8 ואילך. במקרה של אירוע כוח עליון מעכב שאירע לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, מנהל המערכת ישלם ליצרן תעריף בגובה התשלומים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת התשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח ”הוצאות ישירות“ מובהר בזה כי לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלומים שוטפים של החוב הבכיר, קרן או ריבית בלבד, בהם התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב, וזאת כל עוד נמשכת השפעתו המעכבת של אירוע הכוח העליון (להלן – תקופת הדחייה). יובהר עוד, כי בהתקיים אירוע כוח עליון מעכב תוארך תקופת עסקת הרכישה בפרק הזמן של תקופת הדחייה אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו תשלומי זמינות ליצרן, במידה שהוא זכאי לכאלה בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת. תנאי לתשלום על ידי מנהל המערכת של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תתתת|(ג)}} לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה סדירה יחול ההסדר הבא כלפי מנהל המערכת: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(א), במשך תקופת אירוע כוח עליון מעכב ולא יותר מ־180 יום מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, ייחשבו כחוב של היצרן למנהל המערכת. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן – החוב הנחות).
{{ח:תתתת|(ד)}} החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום למנהל המערכת.
{{ח:תתתת|(ה)}} היצרן יפרע את החוב הנחות למנהל המערכת במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן למנהל המערכת את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
{{ח:תתתת|(ו)}} מנהל המערכת לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
{{ח:תתתת|(ז)}} למען הסר ספק, מובהר כי במהלך תקופת התקיימות אירוע כוח עליון מעכב לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, היצרן לא יהיה זכאי לתשלומי זמינות.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר בתנאים {{ח:פנימי|סעיף 130|שבסעיפים (א) ו־(ג) להגדרת {{ח:הערה|”}}כוח עליון{{ח:הערה|“}} באמת מידה 130}}, אשר אירע קודם להפעלה המסחרית של המתקן, הרי שלתעריף אשר ישלם מנהל המערכת ליצרן לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווספו התשלומים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת תשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז, במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח ”הוצאות ישירות“ לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. תנאי לתשלום על ידי מנהל המערכת של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תתתת|(ב)}} אם למרות תשלום ההוצאות הישירות כאמור לעיל על ידי מנהל המערכת, היצרן יפעיל את המתקן למעלה מ־60 יום לאחר המועד שנקבע לכך בעסקת הרכישה, וזאת עקב התקיימותו של אירוע הכוח העליון המעכב, הרי שלתעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בעד עסקת הרכישה לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווסף תשלום בגובה התשלומים השוטפים של החוב הבכיר, (קרן או ריבית בלבד), בו התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב החל מהמועד שעניינו 60 יום מחלוף המועד אשר היה קבוע ברישיון המותנה להפעלה המסחרית של המתקן ועד למועד ההפעלה המסחרית של המתקן (להלן – תקופת הדחייה) וכן תוארך תקופת עסקת הרכישה, אם קיימת כזו, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו ליצרן תשלומי זמינות קבועה או משתנה ככל שהיה זכאי להם במסגרת האישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות והקבועות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת.
{{ח:תתתת|(ג)}} לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה מסחרית סדירה, יחול ההסדר הבא כלפי מנהל המערכת: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(ב) במשך תקופת אירוע הכוח העליון המעכב ולא יותר מ־210 ימים מצטברים לאחר תחילת ההפעלה המסחרית בהם שולמו תשלומי חוב בכיר בהתאם לאמור בפסקה (ב), ייחשבו כחוב של היצרן למנהל המערכת. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן – החוב הנחות).
{{ח:תתתת|(ד)}} החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום למנהל המערכת.
{{ח:תתתת|(ה)}} היצרן יפרע את החוב הנחות למנהל המערכת במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן למנהל המערכת את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
{{ח:תתתת|(ו)}} מנהל המערכת לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
{{ח:תתת|(3)}} כללי:
{{ח:תתתת|(א)}} בנסיבות בהן נגרם נזק פיזי ישיר למתקן או לכל חלק ממנו בשל אירוע כוח עליון מעכב העומד, במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, בין אם בתקופת ההקמה או בתקופת ההפעלה של המתקן יגיש היצרן לאישור הרשות לא יאוחר מ־120 יום לאחר קרות אירוע הכוח העליון תכנית לשיקום הנזק הפיזי אשר נגרם למתקן כתוצאה ישירה מהתקיימות אירוע הכוח העליון וכן לוחות הזמנים הנדרשים לביצוע השיקום (להלן – תכנית השיקום). מובהר כי בגדר תכנית השיקום לא יכללו עבודות אותם היה נדרש היצרן לבצע גם אלמלא התקיימות אירוע הכוח העליון אשר גרם את הנזק הפיזי למתקן.
{{ח:תתתת|(ב)}} הרשות רשאית בכפוף לשיקול דעתה הבלעדי ובהתחשב בנסיבות הרלבנטיות למקרה השיקום לאשר את תכנית השיקום, לדרוש את עדכונה או לדחותה, כולה או חלקה, והכול בהתאם לתנאים כפי שייקבעו על ידי הרשות.
{{ח:תתתת|(ג)}} תקופת השיקום המרבית לא תעלה על 36 חודשים. הרשות תאשר את הארכת פרקי הזמן של כוח עליון מעכב המופיעים בסעיפים קטנים (1) ו־(2) בהתאם לתכנית השיקום ובלבד שההארכה לא תעלה על 36 חודשים.
{{ח:תתתת|(ד)}} אישרה הרשות את תכנית השיקום, הרי שמנהל המערכת ישלם ליצרן, החל ממועד ההפעלה המסחרית, תשלום בגובה ההוצאות הישירות אשר נגרמו ליצרן בגין תכנית השיקום, כאמור בקביעת הרשות. לא יהיה כפל תשלומים בין האמור בפסקה זו לאמור באמת מידה זו.

{{ח:סעיף|133||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הסדר תעריפי במקרה סיום עסקת רכישה עקב כוח עליון'''
{{ח:תת|(א)}} '''התנאים לכינונו של כוח עליון מסיים'''
{{ח:תת}} במקרים בהם הרשות קבעה כי לא תהיה תכנית שיקום למתקן כמופיע {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132 (הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב)}} ובכל מקרה לא טרם סיום פרקי הזמן המנויים {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132}}, יהיו רשאים היצרן או מנהל המערכת באישור הרשות, לבטל את עסקת הרכישה באמצעות המצאת הודעת ביטול בכתב, אשר תיכנס לתוקף תוך 21 ימים מיום שנשלחה (להלן גם – אירוע כוח עליון מסיים). עותק מבקשת הביטול יועבר לגורמים המפורטים להלן: (1) לרשות (2) למנהל המערכת (3) לבעל רישיון הולכה ו־(4) לנציג מממני החוב הבכיר. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ־7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי הרשות או המנהל המערכת. מובהר, כי ככל שאירוע כוח עליון ארך למעלה מ־7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה־8 ואילך. כמו כן, במניין הימים של השפעת אירוע כוח עליון כמופיע באמת מידה זו לא תיכלל תקופת השיקום המופיעה {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132(ב)(3)}} ככל שזו אושרה על ידי הרשות בהתאם לאמור שם.
{{ח:תת|(ב)}} '''זכות הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה'''
{{ח:תת}} למרות האמור לעיל, במקרה שנמסרה הודעת ביטול כאמור בסעיף (א), וככל שלא נקבע כי המתקן ישוקם כמופיע {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132(ב)(3)}} על ידי היצרן, רשאית הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה על ידי היצרן למשך תקופה שלא תעלה על שנה, וזאת בכפוף לכך שמנהל המערכת ישלם ליצרן במהלך תקופה זו את התשלומים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''ביטול העסקה באישור הרשות כאשר נמשכת השפעת האירוע'''
{{ח:תת}} בהתאם לתנאים המפורטים באמת מידה זו בסעיפים (א) ו־(ב), בתום פרק הזמן אשר ייקבע כאמור בסעיף (א) או לחלופין בסעיף (ב) וכל עוד נמשכת השפעת אירוע הכוח העליון על המתקן, יהיו רשאים היצרן או מנהל המערכת באישור הרשות לבטל את עסקת הרכישה בשל אירוע כוח עליון מסיים. עם ביטול עסקת הרכישה יחול האמור בסעיפים (ד)–(ה).
{{ח:תת|(ד)}} '''תעריפי מנהל המערכת ליצרן באירוע כוח עליון'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן סכום השווה ליתרת החוב (כהגדרתו באמות מידה אלה) של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר נכון למועד ביטול עסקת הרכישה על פי {{ח:פנימי|סעיף 134|אמת מידה 134(א)(1)}} או לחלופין יפעל מנהל המערכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 134|באמת מידה 134(א)(2)}}, והכול כפי שתורה לו הרשות ובניכוי הסכומים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} החזרי תשלומים ליצרן מכל סוג שהוא, לרבות, תגמולים, מס רכוש וכיוצא בזה.
{{ח:תתתת|(ב)}} סכומים העומדים לרשות חשבון או קרן של היצרן או לטובתו במועד ביטול עסקת הרכישה, לרבות קרנות לשירות חוב, תפעול, תחזוקה או שיקום.
{{ח:תתתת|(ג)}} כל תגמולי ביטוח האמורים להשתלם על פי פוליסות ביטוח אשר על היצרן הייתה מוטלת החובה לרכוש על פי {{ח:פנימי|סעיף 137|אמת מידה 137}}, למעט ביטוח אחריות צד שלישי, ביטוח חבות מעבידים, ביטוח חבות מוצר וביטוח אחריות נושאי משרה.
{{ח:תתתת|(ד)}} סכומים מכל חשבון של היצרן שטרם נפרעו, הכוללים חשבונות חסך של חובות שירות בתאריך האירוע של הכוח עליון, אלא אם הרשות אישרה לאחר אירוע הכוח עליון משיכה של כל סכום מחשבונות אלו.
{{ח:תתתת|(ה)}} סכום הערבויות, הבטוחות והביטחונות בנות המימוש לטובת מממני החוב הבכיר וכל הסכומים בני התביעה במועד ביטול עסקת הרכישה או לאחריו במסגרת ההתחייבויות הכספיות האחרות של בעלי מניות מטעם היצרן כלפי מממני החוב הבכיר.
{{ח:תתתת|(ו)}} וללא התחשבות ב:
{{ח:תתתתת|(1)}} סכומים התלויים ועומדים במועד הביטול והנובעים מהפרה, מעשה או מחדל של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, ובכלל זה: (1) סכומי ריבית (2) קנסות (3) עמלות פירעון מוקדם (4) עלויות והפסדים כתוצאה מעסקאות גידור ותשלומים אחרים.
{{ח:תתתתת|(2)}} כל סכום אשר הועמד על ידי מממני החוב הבכיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ליישום כל מטרה מלבד הקמה, התפעול ותחזוקה של המתקן.
{{ח:תת|(ה)}} '''העברת זכויות היצרן לבעל רישיון ניהול מערכת'''
{{ח:תת}} עם ביטול עסקת הרכישה על ידי מנהל המערכת או היצרן וכתנאי לביצוע התשלום בשיעור יתרת החוב הבכיר על ידי מנהל המערכת כמפורט בסעיף (ד), יועברו זכויות היצרן במתקן לבעל רישיון ניהול המערכת כשהן נקיות מכל משכון, עיקול וזכויות צד ג׳ כלשהן וללא כל מניעה משפטית או אחרת להפעלת המתקן על ידי מנהל המערכת או מי מטעמו, וזאת למעט מניעה כאמור שהינה כתוצאה מאירוע הכוח העליון. במקרה זה לא יחויב מנהל המערכת בקיום הסכמים למכירת אנרגיה או להעמדת זמינות אשר נכרתו בין היצרן לצדדים שלישיים בקשר עם המתקן, וזאת מבלי שלאותם צדדים שלישיים תהיה בגין כך כל טענה כלפי מנהל המערכת. מבלי לגרוע מכלליות האמור:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יהיה זכאי להיכנס ולקבל שליטה מיידית וחזקה במתקן;
{{ח:תתת|(2)}} היצרן יעביר למנהל המערכת את כל זכויותיו במיטלטלין הנמצאים במתקן או מחוצה להם והמהווים או אמורים להוות חלק מהמתקן;
{{ח:תתת|(3)}} היצרן יעביר למנהל המערכת את כל המסמכים הקשורים למתקן לרבות נהלי ההפעלה של המתקן.
{{ח:תתת|(4)}} היצרן ימחה לטובת מנהל המערכת את כל ההסכמים הקשורים להפעלת המתקן, תעודות האחריות שיינתנו ליצרן ואת פוליסות הביטוח שיתבקש היצרן להסב לטובת מנהל המערכת;
{{ח:תתת|(5)}} היצרן יפרע את כל התחייבויותיו בקשר לנכסים ולזכויות אשר יועברו לידי מנהל המערכת על פי אמת מידה זו הנוגעות לתקופה שקדמה להעברה כאמור. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, היצרן ישפה את מנהל המערכת בגין כל נזק, הפסד, תביעה, עלות או הוצאה הקשורים באי פירעון ההתחייבויות כאמור.
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת יהיה רשאי לבצע כל פעולה אחרת או נוספת לשם מימוש מלוא זכויותיו עם ביטול עסקת הרכישה כמפורט לעיל. היצרן יבצע כל מה שיורה לו מנהל המערכת לצורך כך, לרבות שיתוף פעולה עם מנהל המערכת ומי מטעמו לצורך העברת מידע, הקניית גישה למתקן, חתימה על המסמכים הדרושים לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות למימוש מלוא זכויות מנהל המערכת עם ביטול עסקת הרכישה, קבלת מידע מכל גורם מטעם היצרן, הדרכת מנהל המערכת או מי מטעמו בקשר עם הפעלת המתקן.
{{ח:תתת|(7)}} כתנאי לזכאותו להסדרים התעריפיים על פי {{ח:פנימי|סעיף 132|אמות מידה 132–133}}, היצרן ידאג מראש לכך שבכל ההסכמים אשר ייערכו על ידו בקשר עם המתקן לרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, הסכמים בקשר עם מימון, הקמת והפעלת המתקן, כמו גם ההסכמים שבין היצרן לצדדים שלישיים בדבר מכירת אנרגיה או העמדת זמינות, יובטחו זכויות מנהל המערכת על פי סעיף זה, וכן בהקשר זה ייקבע בהסכם אשר ייכרת בין היצרן לבין בעלי הזכויות בקרקע עליו הוקם המתקן (להלן – מקרקעי המתקן), כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו יוסבו זכויות היצרן (חזקה, זכות שימוש או בעלות) במקרקעי המתקן למנהל המערכת, וזאת מבלי שיהיה בביטול עסקת הרכישה כדי לאיין את זכויות היצרן או מנהל המערכת במקרקעי המתקן.
{{ח:תתת|(8)}} כל סכום המגיע ליצרן על פי אמת מידה זו, יעוכב על ידי מנהל המערכת עד להשלמת ביצוע התחייבויות היצרן כאמור בסעיף זה, לרבות בכל הנוגע למסירת החזקה במתקן לידי מנהל המערכת.

{{ח:סעיף|134||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע תשלום'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע התשלום'''
{{ח:תת}} התשלום המפורט {{ח:פנימי|סעיף 133|באמת מידה 133(ד)}} ייעשה, באחת משתי החלופות המפורטות להלן על פי החלטת הרשות:
{{ח:תתת|(1)}} פירעון מוקדם של החוב הבכיר:
{{ח:תתתת|(א)}} מועד הפירעון המוקדם יחול במועד הפירעון הראשון שלאחר מועד מתן ההודעה המוקדמת כמפורט בפסקה (ג), על פי לוח הסילוקין אשר נקבע בהסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום קרן החוב הנפרע בפירעון מוקדם יהיה בשקלים חדשים או הסכום המתאים בדולר או ביורו, לפי העניין, השווה לסכום זה.
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל המערכת יודיע למממני החוב הבכיר לפחות עשרים ואחד ימים לפני מועד הפירעון המוקדם בדבר כוונתו לבצע פירעון מוקדם, ויפרט בה את סכום קרן החוב שבחר לבצע בפירעון המוקדם, הריבית בגינו, אומדן הפרשי ההצמדה בגינם ועמלת הפירעון המוקדם. מועד הפירעון המוקדם חל במועד ההודעה המוקדמת. ההודעה המוקדמת תהיה בלתי חוזרת.
{{ח:תתתת|(ד)}} במועד הפירעון המוקדם יעביר מנהל המערכת למממני החוב הבכיר את הסכום הנפרע בפירעון מוקדם כמפורט כמפורט בפסקה (ה).
{{ח:תתתת|(ה)}} עמלת הפירעון המוקדם אשר בה ישא מנהל המערכת תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, השווה להפרש שבין: (1) התשלומים העתידיים, קרן וריבית, כמפורט באמת מידה זו אשר מנהל המערכת ביקש לפרוע בפירעון מוקדם, כשהם מהוונים לערך הנוכחי במועד הפירעון המוקדם לפי שיעור הריבית לטווח ארוך למועד הפירעון המוקדם בתוספת המרווח החל על ההלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר ובניכוי 0.15%; לבין (2) יתרת קרן ההלוואה שבפירעון. עמלת הפירעון המוקדם אשר תשולם על ידי מנהל המערכת תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, שיחושב על פי הנוסחה שלהלן:
{{ח:תתתתת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;\mathit{MW} = \displaystyle{\sum_{t=1}^{T}} \, \frac{\mathit{ER}_t}{\prod_{i=1}^{T} \left(1+\frac{R+M_i-P}{N}\right)} - \mathit{OD}&lt;/math&gt;
{{ח:תתתת}} כאשר:
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{MW}&lt;/math&gt; = סכום עמלת הפירעון המוקדם.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{ER}_t&lt;/math&gt; = תשלום פירעון קרן וריבית החזוי לפי לוח הסילוקין המותאם (כאשר ”&lt;math&gt;t&lt;/math&gt;“ הוא מספר התשלום החל ממועד הפירעון המוקדם).
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; = ריבית בסיס, בהתאם למח״מ יתרת החוב במועד הפירעון.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;M_i&lt;/math&gt; = המרווח החל הרלוונטי בהתאם להסכם המימון.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; = 0.15%
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; = מספר תשלומי פירעון של קרן וריבית לפי לוח הסילוקין המותאם, החל מהתשלום הראשון שלאחר מועד הפירעון המוקדם ועד לפירעון מלוא החוב.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;N&lt;/math&gt; = מספר התשלומים לשירות החוב בשנה.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{OD}&lt;/math&gt; = יתרת החוב למועד הפירעון המוקדם.
{{ח:תתתת}} בנוסף לאמור לעיל, בנסיבות בהם החוב הבכיר אשר הועמד ליצרן הינו מט&quot;חי, כולו או חלקו, וקיימים ביחס אליו הסכמי גידור תחושב עמלת הפירעון המוקדם כמפורט בטבלא המסומנת בתור נספח מספר 2 [Mark to Market] {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1627.pdf|להחלטת רשות מספר 1 מישיבה 268 מיום 19.7.09}} המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:תתתת|(ו)}} למעט כאמור בפסקה (ד), לתשלום בו יחויב מנהל המערכת לא יתווסף כל קנס, עמלת פירעון מוקדם או כל עלות אחרת הקבועה בהסכמי המימון, כולל העלאת שיעור הריבית, עקב פירעון מוקדם של החוב הבכיר לפי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום לשיעורין:
{{ח:תתתת|(א)}} על אף האמור בהסכמי המימון לחוב הבכיר, מנהל המערכת ישלם את התשלום בגובה החוב הבכיר לשיעורין בהתאם ללוח סילוקין שייקבע במועד בו יחל מנהל המערכת לשלם את התשלום בגובה החוב הבכיר ועל בסיס לוחות הסילוקין הקבועים בהסכמי המימון לחוב הבכיר ובהינתן כל התשלומים והפירעונות המוקדמים אשר בוצעו על ידי היצרן עד למועד פירעון החוב הבכיר על ידי היצרן.
{{ח:תתתת|(ב)}} אם מועד פירעון של החוב הבכיר כאמור לעיל, חל שלא ביום עסקים בנקאי, יידחה מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי הראשון שלאחריו, ואולם אם יום זה חל בחודש העוקב, יוקדם מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי האחרון שלפניו. על אף כל דחייה או הקדמה כאמור, הריבית והפרשי ההצמדה על האמור בסעיף זה יחושבו לפי מועד הפירעון על פי לוח הסילוקין כאמור בפסקה (א).
{{ח:תתתת|(ג)}} שיעור הריבית אשר תחול על החוב הבכיר, החל מהמועד בו ייכנס לתקפו תשלום יתרת החוב הבכיר ליצרן הפרטי בגין עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו, יהיה בשיעור הריבית הכוללת החלה על ההלוואה במועד זה ובניכוי 0.5%.
{{ח:תתתת|(ד)}} שיעור הניכוי על פי פסקה (ג) (0.5%) יחושב לכל תקופת ריבית על פי הנוסחה הבאה:
{{ח:תתתתת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; \mathit{Ne} = (1+0.5\%)^{(1/n)} - 1 &lt;/math&gt;
{{ח:תתתת}} כאשר &lt;math&gt;\mathit{Ne}&lt;/math&gt; – שיעור ניכוי תקופתי
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt;n&lt;/math&gt; – מספר תקופות הריבית בשנה
{{ח:תתתת|(ה)}} ”תקופת הריבית“ – התקופה החלה ממועד תשלום הריבית האחרון ועד למועד תשלום הרבית הבא על פי לוח הסילוקין. הפרשי הצמדה של חוב צמוד מדד, קרן החוב על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, הריבית בגינם ועמלת הפירעון המוקדם בגינם, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע במועד הסגירה הפיננסית (להלן – המדד הבסיסי), כך שאם יתברר במועד הפירעון של החוב הבכיר על ידי מנהל המערכת, כי המדד הידוע למועד הפירעון (להלן – המדד החדש) שונה מהמדד הבסיסי, ישלם מנהל המערכת את החוב הבכיר כשהוא מוכפל במדד החדש ומחולק במדד הבסיסי. לצורך החישוב כאמור בפסקה זו, לא יפחת המדד החדש מהמדד הבסיסי.

{{ח:סעיף|135||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הוראות כלליות לעניין כוח עליון'''
{{ח:תת|(א)}} '''הוראות כלליות לעניין כוח עליון'''
{{ח:תת}} בהתקיים אירוע של כוח עליון, כמפורט לעיל, קמה עילה ליצרן שלא לעמוד בהתחייבויותיו בעסקת הרכישה, וזאת בכפוף לאמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} כל החלטות או פעולות הצדדים הנוגעות לאירוע כוח עליון תכוונה במטרה להביא לקיום התחייבויות הצדדים לשיקום המתקן ולמזעור ההשלכות בגין התקיימות אירוע כוח העליון בכל הנוגע ליצרן. מובהר למען הסר ספק, כי תנאי לזכותו של היצרן לקבלת התעריפים על פי אמת מידה זו היא, כי במסגרת התחייבות היצרן כאמור לעיל למזער את השלכות התקיימות אירוע כוח העליון, ייקבע, בין היתר, על ידי היצרן בהסכמים עם קבלן המשנה המקים או המפעיל מטעמו את המתקן, כי בנסיבות של אירוע כוח עליון מעכב אשר בגינו נמנעה מקבלן המשנה היכולת, כולה או חלקה, לבצע את העבודה נשוא ההסכם אשר נכרת בינו לבין היצרן תותאם התמורה לה יהיה זכאי קבלן המשנה בהתאם וכן ייקבע בהקשר זה, כי בנסיבות כאמור לא יחויב היצרן אלא לכל היותר בתשלומים הנדרשים לצורך שימור צוות העבודה מטעם קבלן המשנה באתר למשך תקופת התקיימות אירוע הכוח העליון המעכב.
{{ח:תתת|(2)}} בנסיבות של אירוע כוח עליון יהיו היצרן או מנהל המערכת, לפי העניין, פטורים מביצוע כל פעולה שהם היו חיי בים בה לרבות על פי עסקת הרכישה או על פי אמות המידה, ואשר הם היו מנועים מלבצעה עקב התקיימות אירוע הכוח העליון. מנהל המערכת או היצרן, לפי העניין, לא יהיו רשאים לסיים את עסקת הרכישה בשל התקיימות אירוע כוח עליון, אלא בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|באמת מידה 133}}.
{{ח:תתת|(3)}} למרות האמור לעיל מובהר בזה, כי האמור באמת מידה זו לא יפטור את מנהל המערכת או היצרן, לפי העניין, בהתקיים אירוע של כוח עליון מביצוע כל ההתחייבויות שאינן נוגעות לאירוע כוח עליון או אינן מושפעות ממנו.
{{ח:תתת|(4)}} יצרן אשר קיבל פטור מביצוע התחייבות כלשהי עקב התרחשותו של אירוע כוח עליון, יחדש את ביצוע הפעולה אשר ממנה הופטר עקב התרחשות אירוע הכוח העליון, כאשר השלכות אירוע הכוח העליון הוסרו, תוקנו או חדלו מלהתקיים.
{{ח:תתת|(5)}} התשלומים בהם יחוב מנהל המערכת כלפי היצרן על פי אמת מידה זו, ככל שיחוב, למעט התשלום בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים, ישולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן החל מהמועד שבו יקבל היצרן את הרישיון הקבוע לייצור החשמל על ידי הרשות, וזאת לאורך יתרת תקופת עסקת הרכישה בפריסה ובשיעור כפי שתקבע הרשות, וזאת על פי שיקול דעתה הבלעדי.
{{ח:תתת|(6)}} התשלומים בהם יחוב מנהל המערכת כלפי היצרן בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים הן בתקופת ההקמה והן בתקופת ההפעלה של המתקן ישולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 134|באמת מידה 134}}.
{{ח:תתת|(7)}} מובהר כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה שאיננה עקב התקיימות אירוע כוח עליון כאמור באמת מידה זו, יקוזזו מהתשלומים אשר ישולמו ליצרן על ידי מנהל המערכת, יתרת החוב הנחות של היצרן כלפי מנהל המערכת, ככל שהייתה קיימת באותה העת.
{{ח:תתת|(8)}} למעט האמור באמת מידה זו, מנהל המערכת או היצרן לא יהיו זכאים האחד כלפי השני לכל סעד בגין התקיימות אירוע כוח עליון.
{{ח:תתת|(9)}} לא יבוצע כל תשלום על פי אמת מידה זו באופן שיעניק ליצרן כפל סעדים, לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור, במקרה של סעדים המגיעים ליצרן, ככל שמגיעים לו, על פי הוראות הדין, כמו גם ביחס לרכיבי תשלום על פי אמות המידה החופפים זה לזה או מוציאים זה את זה.

{{ח:סעיף|136||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 11.5.15, 12.12.16, 26.12.16, 28.5.18, 13.5.19, 25.11.20; תשע״ט־12, תש״ף־30, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תחולה לעניין הסדר אירוע כוח עליון'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תת}} ההסדרים התעריפיים המופיעים {{ח:פנימי|סעיף 130|באמות מידה 130–140}} יחולו רק ביחס לבעלי רישיונות יצור פרטיים מותנים, אשר מתקיימים לגביהם התנאים המצטברים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} בעלי הרישיונות כאמור הם לייצור חשמל פרטי בטכנולוגיה קונבנציונאלית, קוגנרציה (כמפורט בסעיף (ב)) ואגירה שאובה או מתחדשת, למעט יצרן עצמי, אשר יגיעו לסגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריפי החל ממועד {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/3061.pdf|החלטה מספר 9 מישיבת רשות מספר 403 מיום 3.6.2013}} המפורסמת באתר הרשות (להלן באמת מידה זו – החלטה 403).
{{ח:תתת|(2)}} בעלי הרישיונות כאמור הם ביחס למתקנים לייצור חשמל אשר שוויים הנורמטיבי איננו פחות מ־50 מיליון שקלים חדשים ואשר מנהל המערכת מחויב ברכישת אנרגיה או אנרגיה וזמינות כלפיהם לפי דין.
{{ח:תתת|(3)}} בעלי הרישיונות כאמור הם כאלו אשר במועד התקיימות אירוע כוח העליון קיים להם חוב בכיר ואין מדובר בבעלי רישיונות כאמור אשר בעת הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי לא היה להם חוב בכיר, והמבקשים לשנות את הרכב המימון לחוב בכיר לאחר ביצוע הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי.
{{ח:תתת|(4)}} בעלי הרישיונות קיימו את כל התנאים הקבועים בהסדרים לזכאותם להסדרי התעריפים האמורים.
{{ח:תתת|(5)}} בעלי הרישיונות כאמור עומדים בתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} בהליך תחרותי בטכנולוגיה סולארית או במכרז מדינה בטכנולוגיה סולארית – קבעה הרשות כי יחולו לגביו {{ח:פנימי|סעיף 130|אמות מידה 130 עד 140}}.
{{ח:תתתת|(ב)}} בטכנולוגית קוגנרציה בגז טבעי, בהספק כולל של לא יותר מ־1000 מגה־וואט מותקן, מבין בעלי רישיונות מותנים ובעלי רישיונות קבועים בקוגנרציה בגז טבעי, שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף, עד לא יאוחר מיום 30.6.2017 ובלבד שסך כל ההספק המותקן בקוגנרציה בגז טבעי ברישיונות קבועים וברישיונות מותנים שישלים סגירה פיננסית עד ליום 30.6.2017 לא יעלה על 1000 מגה־וואט.
{{ח:תתתת|(ג)}} בטכנולוגיית אגירה שאובה – שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף ממועד החלטה 403 ואילך, ובלבד שסך כל ההספק המותקן באגירה שאובה ברישיונות קבועים וברישיונות מותנים לא יעלה על 800 מגה־וואט.
{{ח:תתתת|(ד)}} בטכנולוגיה קונבנציונאלית, לא יותר מהספק כולל של 1300 מגה־וואט מותקן מבין בעלי רישיונות מותנים קונבנציונאליים בגז טבעי, שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף, ממועד החלטה 403, עד ליום 1.1.2019, ובלבד שסך כל ההספק המותקן ברישיונות קונבנציונאליים בגז טבעי קבועים ומותנים, ובכלל זה כאלו שבמכרז, שישלים סגירה פיננסית עד ליום 1.1.2019, לא יעלה על 3470 מגה־וואט.
{{ח:תתתת|(ה)}} בטכנולוגיה רוח, עד להשלמת סגירה פיננסית וקבלת אישור תעריף בהספק מותקן כולל של עד 730 מגה־וואט.
{{ח:תת|(ב)}} '''תחולת ההסדר על יצרנים בקוגנרציה'''
{{ח:תתת|(1)}} מובהר בזה כי הסדרי התעריפים ליצרן בקוגנרציה בגין אירוע כוח עליון יחולו על יצרן כאמור, אולם יצרן פרטי בקוגנרציה יהיה זכאי לחלק היחסי מהתמורה הקבועה בהסדרים התעריפיים באמת מידה זו, הכל לפי אחוזי התחייבות רכישת האנרגיה מסך האנרגיה המיוצרת במתקן בשעות פסגה וגבע במסגרת תקופת עסקת הרכישה אליה התחייב היצרן מול מנהל המערכת, כמופיע {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 7|בתקנות 7(א)(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 7|ו־7(א)(2) לתקנות משק החשמל (קוגנרציה) התשס״ה–2004}} הרלוונטיות לפעילותו. בנסיבות כאמור יחויב היצרן, כתנאי לתחולת ההסדר הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 132|באמות מידה 132–134}}, להעביר את כל הזכויות הקיימות לו במתקן לידי מנהל המערכת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|באמת מידה 133(ה)}}.
{{ח:תתת|(2)}} למרות האמור לעיל, בנסיבות בהן אמצעי השליטה בבעל רישיון הקוגנרציה אינם מוחזקים, בין במישרין ובין בעקיפין, על ידי מי שמחזיק באמצעי השליטה במפעל שבחצריו מוקם מתקן הקוגנרציה, או שאמצעי השליטה במפעל שבחצריו מוקם מתקן הקוגנרציה אינם מוחזקים בין במישרין ובין בעקיפין, על ידי מי שמחזיק באמצעי השליטה בבעל רישיון הקוגנרציה, ייהנה יצרן הקוגנרציה, מתחולת ההסדר התעריפי בהחלטה זו באופן מלא.
{{ח:תת}} ”החזקה“ לעניין סעיף זה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''תחולת תעריפי כוח עליון על מישור היחסים בין הצדדים לעסקת רכישה'''
{{ח:תת}} ההסדר הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 132|באמות מידה 132–134}} ביחס להתקיימות אירוע כוח עליון נכון לעניין מישור היחסים בין הצדדים לעסקת הרכישה בלבד, ואין בכך כדי להשליך על קביעת התעריפים על ידי הרשות לגבי ספק השירות החיוני בנסיבות התקיימות אירוע כוח עליון לספק שירות חיוני, לרבות ביחס לאמור בספר דיווחי האמינות השנתיים של הספק. למרות זאת, מובהר בזה כי בהתקיים כוח עליון, הרי שהיצרן לא יהיה זכאי לטעון להפרת עסקת הרכישה על ידי ספק השירות החיוני.

{{ח:סעיף|137||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תעריפי כוח עליון ואחריות – תנאי ביטוח ליצרן פרטי'''
{{ח:תת|(א)}} '''החובה לעמוד בתנאי ביטוח'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יחוב בתשלום ההסדרים התעריפיים ליצרן חשמל פרטי במקרי אירוע כוח עליון ואחריות, כמפורט באמות מידה מטעם הרשות, בכפוף לעמידתו של היצרן בתנאי הביטוח המפורטים בתנאי רישיונו, כדלקמן.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטוחים נדרשים בתקופת ההקמה של המתקן'''
{{ח:תת}} בעל רישיון יבצע ויקיים, על חשבונו ועל אחריותו, בתקופה שמתחילת ביצוע עבודות בקשר עם הקמת המתקן ועד למועד תחילת הפעלתו המסחרית של המתקן את כל הביטוחים, לפי נוסח אישור ביטוחים שייקבע על ידי הרשות ועל פי הפירוט הבא:
{{ח:תתת|(1)}} ביטוח עבודות קבלניות הכולל ביטוח רכוש, ביטוח אחריות כלפי צד שלישי וביטוח חבות מעבידים. בביטוחים כאמור אתר העבודות יוגדר במפורש כשטח המיועד להקמת המתקן, אתרי התארגנות, דרכי גישה ייעודיות אל האתרים כאמור, ובכל מקום אחר, בישראל או בשטחים המוחזקים, בו מתבצעות פעולות הקשורות למתקן.
{{ח:תתת|(2)}} ביטוח כל הסיכונים למתקן, לציוד, למלאי ולכל רכוש אחר: המתקן יבוטח במלוא עלות הקמתו מחדש, כאשר סכום הביטוח יכלול את כל ההוצאות הנלוות הנדרשות להקמתו מחדש של המתקן. ציוד מלאי ורכוש אחר יבוטחו במלוא ערכם, כאשר סכום הביטוח לא יפחת מעלות רכישתם מחדש. הביטוח יכלול גם נזקים המכוסים בדרך כלל על פי ביטוח שבר מכני או ביטוח ציוד אלקטרוני. הביטוח יכסה נזקי רעידת אדמה ונזקי טבע אחרים במלוא ערכו של המתקן כאמור לעיל.
{{ח:תתת|(3)}} ביטוח אחריות כלפי צד שלישי: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, בשל מוות, פגיעה גופנית ונזק פיזי לרכוש מוחשי שנגרם לצד שלישי כלשהו בתחום שטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים בכל הקשור בהקמת המתקן. הביטוח יכלול סעיף אחריות צולבת. הביטוח יכסה את אחריותם של המבוטחים האחרים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 139|באמת מידה 139(ג)(1)}}, למעשיו או למחדליו של היצרן או של הפועלים עבורו או מטעמו. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ־5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר.
{{ח:תתת|(4)}} ביטוח אחריות מעבידים: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, לנזק גוף, מחלה או מוות שנגרמו למי מעובדי היצרן או המועסקים על ידו, תוך כדי או עקב עבודתם בהקמת המתקן. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לכל הפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ־5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות כלפי עובדים זרים, עובדים תושבי השטחים המוחזקים, עובדים המסופקים על ידי חברות כוח אדם, קבלנים, קבלני משנה ועובדיהם, או העסקת נוער. הביטוח יורחב לכסות את חבות המבוטחים האחרים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 139|באמת מידה 139(ג)(1)}}, למקרה בו ייטען לעניין קרות תאונת עבודה כלשהי כי מי מהם נושא בחובות מעביד כלשהן כלפי הנפגע.
{{ח:תתת|(5)}} ביטוח ימי וביטוח תעופתי – היצרן ירכוש ויחזיק פוליסות ביטוח ימי ותעופתי ביחס לציוד אשר יירכש על ידו מחוץ לגבולות מדינת ישראל במסגרת פעילותו כבעל רישיון ולצורך ההקמה או ההפעלה של המתקן. פוליסות הביטוח הימי יהיו מסוג של כל הסיכונים (Institute Cargo Clause A) ומדלת לדלת (From warehouse to warehouse) וזאת ללא כל תלות בתנאי המכר. ביטוח כאמור נדרש גם בתקופת ההפעלה לצרכי חלפים וצרכים אחרים של מתקן הייצור.

{{ח:סעיף|138||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13}}
{{ח:ת}} '''תקופת ההפעלה של המתקן – ביטוחים נדרשים'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביטוחים נדרשים בתקופת ההפעלה של המתקן'''
{{ח:תת}} בעל הרישיון יבצע ויקיים, על חשבונו ועל אחריותו, את הביטוחים המפורטים להלן מיום תחילת הפעלתו המסחרית של המתקן:
{{ח:תתת|(1)}} ביטוח כל הסיכונים למתקן, לציוד, למלאי ולכל רכוש אחר: המתקן יבוטח במלוא עלות הקמתו מחדש, וסכום הביטוח לא יפחת מעלות הקמתו של המתקן מחדש, כאשר סכום זה כולל את כל ההוצאות הנלוות הנדרשות להקמתו מחדש של המתקן מפני אבדן או נזק עקב הסיכונים המקובלים בביטוח כל הסיכונים. ציוד מלאי ורכוש אחר יבוטחו במלוא ערכם ליצרן, כאשר סכום הביטוח לא יפחת מעלות רכישתם מחדש. הביטוח יכלול גם נזקים המכוסים בדרך כלל על פי ביטוח שבר מכני או ביטוח ציוד אלקטרוני. הביטוח יכסה נזקי רעידת אדמה ונזקי טבע אחרים במלוא ערכו של המתקן כאמור לעיל.
{{ח:תתת|(2)}} ביטוח אבדן תוצאתי למתקן: ביטוח זה יכסה אובדן רווח גולמי, לרבות הוצאות תפעול מוגדלות שנועדו למנוע או לצמצם את האובדן כאמור, אשר ייגרמו ליצרן עקב אובדן או נזק המבוטח על פי סעיף (א). הביטוח יכסה גם אובדן תמורה בגין העמדת זמינות עקב אירוע מבוטח. סכום הביטוח יהיה שווה לאבדן הרווח הגולמי (מחזור הכנסות בניכוי הוצאות משתנות), אשר נגרם ליצרן במשך תקופת השיפוי. תקופת השיפוי תהיה שווה לתקופה הנדרשת להקמתו מחדש של המתקן לאחר שאבד או ניזוק ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת מ־24 חודש.
{{ח:תתת|(3)}} ביטוח אחריות כלפי צד שלישי: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, בשל מוות, פגיעה גופנית או נזק פיזי לרכוש מוחשי, שנגרמו לצד שלישי כלשהו בתחום שטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים. הביטוח יכלול סעיף אחריות צולבת. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות הנובעת מפריקת מטענים, שביתות והשבתות, חבות בגין וכלפי קב לנים, קבלני משנה מכל דרגה ועובדיהם. הביטוח לא יחריג את חבותו של היצרן בגין נזקי זיהום תאונתיים. הביטוח יכסה את אחריותם של המבוטחים האחרים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 139|באמת מידה 139(ג)(1)}}, למעשיו או למחדליו של היצרן או הפועלים עבורו או מטעמו. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה למחצית העלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ־10 מיליון דולר ולא יעלה על 50 מיליון דולר.
{{ח:תתת|(4)}} ביטוח אחריות מעבידים: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, לנזק גוף, מחלה או מוות שנגרמו למי מעובדי היצרן או למועסקים על ידו, תוך כדי או עקב עבודתם. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ־5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות כלפי עובדים זרים, עובדים תושבי השטחים המוחזקים, עובדים המסופקים על ידי חברות כוח אדם או העסקת נוער. הביטוח יורחב לכסות את חבות המבוטחים האחרים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 139|באמת מידה 139(ג)(1)}}, למקרה בו ייטען לעניין קרות תאונת עבודה כלשהי כי מי מהם נושא בחובות מעביד כלשהם כלפי הנפגע.

{{ח:סעיף|139||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הוראות כלליות לעניין ביטוח'''
{{ח:תת|(א)}} '''סיווג החברות שבהן ניתן לערוך ביטוח'''
{{ח:תת}} בעל הרישיון יערוך את כל הביטוחים הנדרשים בחברת ביטוח מורשית כדין בישראל, אשר היקף הכנסותיה מפרמיות בביטוח כללי (אלמנטרי) בשנת הקודמת לתקופת הביטוח אינו פחות מסך 1,250,000,000 ₪, או בחברת ביטוח אשר מקום מושבה מחוץ לישראל, אשר דירוגה אינו נופל מדרגה A בדירוג S&amp;P, או מדרגה &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;A&amp;minus;&lt;/span&gt; בדירוג A.M. BEST או דירוג מקביל.
{{ח:תת|(ב)}} '''תוקף הביטוח'''
{{ח:תת}} כל הביטוחים יעמדו בתוקפם, על פי העניין, החל ממועד תחילת ביצוע העבודות בקשר עם הקמת המתקן ועד למועד סיום עסקת הרכישה.
{{ח:תת|(ג)}} '''התנאים שיכללו בביטוח'''
{{ח:תת}} כל הביטוחים ייכללו תנאים מפורשים כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מדינת ישראל, ממשלת ישראל, מנהל המערכת, מממני החוב הבכיר ורשות החשמל (להלן – המבוטחים האחרים) ייכללו כמבוטחים נוספים בכל הפוליסות לביטוח אחריות, וזאת בגין אחריותם למעשיו או למחדליו של היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} הגבולות הטריטוריאליים לגבי הביטוחים יהיו, לפי המקרה, כל תחומי מדינת ישראל והשטחים המוחזקים או כל העולם לרבות ארה״ב וקנדה. תחום השיפוט לגבי ביטוחי החבויות הינו כל העולם לרבות ארה״ב וקנדה.
{{ח:תתת|(3)}} היצרן יפטור את המבוטחים האחרים וכל הפועלים מטעמם בקשר עם הקמת המתקן והפעלת המתקן וכל הבאים מכוחם, מאחריות לכל נזק לרכוש או ציוד המובא על ידם או מטעמם למתקן ואשר היצרן זכאי לקבל שיפוי בגינו על פי הביטוחים הנדרשים באמת מידה זו או שהיה זכאי לקבל שיפוי בגינו, אלמלא סעיף השתתפות עצמית או הפרת תנאי פוליסה או ביטוח חסר. הפטור לא יחול לטובת מי שגרם לנזק בזדון.
{{ח:תתת|(4)}} הביטוחים הינם קודמים וראשוניים לכל ביטוח הנערך על ידי המבוטחים האחרים, והמבטח מוותר על הזכות לשיתוף ביטוחי המבוטחים האחרים בגין נזק המכוסה על פי ביטוחי היצרן. המבטח מוותר על כל זכות המוקנית לו על פי {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח#סעיף 59|סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תתת|(5)}} המבטח אינו רשאי לבטל הביטוחים או לצמצם את היקפם אלא אם כן מסר המבטח למבוטחים האחרים הודעה על כך בדואר רשום 60 יום לפני כניסתו לתוקף של ביטול הביטוח או צמצום הכיסוי כאמור.
{{ח:תתת|(6)}} היצרן מתחייב להמציא אישורים בדבר קיום הביטוחים בקשר עם תקופת ההקמה של המתקן למבוטחים האחרים, כשהם חתומים על ידי המבטח, לא יאוחר מ־7 ימים לפני מועד כניסתו לאתר העבודות או מועד תחילת ביצוע העבודות, לפי המוקדם מביניהם. בכל מקרה של אי התאמה בין האמור באישורים בדבר קיום הביטוחים לבין האמור באמת מידה זו, מתחייב היצרן לגרום לשינוי ביטוחיו על מנת להתאימם להוראות אמת מידה זו.
{{ח:תתת|(7)}} היצרן מתחייב להמציא אישור לרשות בדבר קיום הביטוחים הנדרשים בקשר עם תקופת ההפעלה של המתקן למבוטחים האחרים, כשהוא חתום על ידי המבטח, ביום תחילת הפעלתו של המתקן. בכל מקרה של אי התאמה בין האמור באישור בדבר קיום הביטוחים הנדרשים לבין האמור באמת מידה זו, מתחייב היצרן לגרום לשינוי ביטוחיו על מנת להתאימם להוראות אמת מידה זו.
{{ח:תתת|(8)}} היצרן מתחייב לחדש את ביטוחיו בקשר עם תקופת ההפעלה של המתקן מידי שנה, ולהעביר למבוטחים האחרים ולמנהל המערכת, אישור תקף לא יאוחר מ־7 ימים לפני מועד חידוש הביטוחים.
{{ח:תתת|(9)}} היצרן מתחייב להביא לידיעת קבלני המשנה מטעמו את האמור באמת מידה זו ולקבל בכתב את הסכמתם לאמור לעיל ואת התחייבותם לפעול בהתאם לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(10)}} היצרן ימלא בהקפדה אחר כל תנאי הפוליסות והוראותיהן, לרבות כל הוראות ודרישות המבטחים בקשר עם אמצעי מניעת נזקים והיערכות לסיכונים הכרוכים במתקן.
{{ח:תתת|(11)}} בביטוחים הנדרשים בקשר עם תקופת ההקמה או תקופת ההפעלה של המתקן, ייקבע כי אם המבטחים יהיו פטורים מתשלום על פי פוליסות הביטוח בנסיבות של מרמה, מצג שווא, אי גילוי או הפרה של הצהרה או תנאי על פי פוליסות הביטוח כלפי מי המבוטחים על פי פוליסות הביטוח, לא תיפגענה בגין כך זכויות השיפוי של מי מהמבוטחים האחרים כלפי מי מהמבטחים על פי פוליסות הביטוח.
{{ח:תתת|(12)}} היצרן ישא בתשלום הפרמיות עבור הביטוחים השונים במועדים שהוסכמו עם המבטחים, ובתשלום סכומי ההשתתפות העצמית בגין הנזקים המבוטחים.
{{ח:תתת|(13)}} אם גבולות האחריות וסכומי הביטוח, על פי פוליסות הביטוח יפחתו ברבע או יותר, ירכוש היצרן פוליסות ביטוח נוספות באופן שגבול אחריות המבטחים על פיהן לא יפחת מהסכומים המפורטים לעיל.
{{ח:תתת|(14)}} אין בעריכת הביטוחים האמורים, בהמצאת האישורים בדבר קיומם, בבדיקתם או בשינויים בכדי להוות אישור בדבר התאמתם לנדרש על פי אמת מידה זו או בכדי להוות הטלת אחריות כלשהי על המבוטחים האחרים או על מי מטעמם או בכדי להוות צמצום אחריותו של היצרן על פי עסקת הרכישה או על פי כל דין, ובכלל זה על היצרן לבדו תחול החובה לתקן, על חשבונו ועל אחריותו, כל נזק שנגרם למתקן הייצור, לפצות או לשפות צד שלישי כלשהו בגין נזק שנגרם לו, גם אם נזקים כאמור אינם מכוסים על פי הביטוחים שנערכו על פי האמור באמות המידה.
{{ח:תתת|(15)}} היצרן יהא חייב לעדכן בכל עת את סכומי הביטוח ואת גבולות האחריות בהתאם לצרכי הביטוח הנובעים מפעילותו וההולמים את החשיפה הנובעת מפעילותו ולרכוש כל ביטוח נוסף בקשר עם הפעלת המתקן, ובתנאי שכל ביטוח שיערוך היצרן לאחריותו, יורחב לכסות את אחריותם של המבוטחים האחרים או הבאים מטעמם למעשיו או למחדליו של היצרן, בכפוף לסעיף אחריות צולבת, ובכל ביטוח לרכוש או לאבדן תוצאתי שיערוך היצרן ייכלל ויתור המבטח על זכותו לתחלוף כלפי המבוטחים האחרים וכלפי כל הבאים מטעמם, ובלבד שהאמור בדבר ויתור על זכות תחלוף לא יחול לטובת אדם שגרם לנזק בזדון.
{{ח:תתת|(16)}} ליצרן לא תהיה כל תביעה, דרישה או טענה מכל מין וסוג כלפי המבוטחים האחרים או כלפי מי מטעמם באשר לתוכן או להיקף הביטוחים אשר נדרש לעורכם כמפורט לעיל והכיסוי שיינתן על ידם, והיצרן יהיה מנוע מלהעלות כל תביעה, דרישה או טענה כלשהי בקשר לכך.
{{ח:תתת|(17)}} היצרן יוודא, כי כל מהנדס או יועץ אשר מועסק על ידו בקשר עם הקמת או הפעלת המתקן, יערוך ביטוח אחריות מקצועית בגבול אחריות התואם את פעילותו והביטוח יכלול הרחבה לכסות את אחריות המבוטחים האחרים בקשר עם מעשי ואו מחדלי ושל המהנדס או היועץ כאמור.
{{ח:תתת|(18)}} גבולות האחריות הנקובים לגבי הביטוחים השונים וגבולות האחריות כמפורט באישורים המפורטים לעיל, הם בגדר דרישות מינימאליות. היצרן, על פי שיקול דעתו וניסיונו, חייב לרכוש ביטוחים נוספים או להגדיל את גבולות האחריות הנקובים בסעיפים לעיל ובביטוחים הנזכרים לעיל על מנת להבטיח כיסוי ביטוחי מיטבי לרכושו, רווחיו ואחריותו על פי כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} '''תחולת אמת המידה'''
{{ח:תת}} האמור באמת מידה זו לא יחול לגבי יצרנים אשר נמצאים במועד פרסום אמת מידה זו בשלבים של הקמת המתקן ואשר יש ברשותם פוליסות ביטוח למשך כל תקופת ההקמה. יצרנים אלה יחויבו לפעול בהתאם לאמור באמת מידה זו החל ממועד החידוש הקרוב של פוליסת הביטוח.
{{ח:תת|(ה)}} '''ציון העלות הנורמטיבית לצרכי ביטוח'''
{{ח:תת}} מובהר בזה כי בכל מקום בו מצוין ביטוח שיעמוד על אחוז מסוים מעלות נורמטיבית תצוין העלות הנורמטיבית לצרכי ביטוח במסגרת האישור התעריפי שיקבל היצרן.
{{ח:תת|(ו)}} '''תגמולי הביטוח'''
{{ח:תת}} היצרן לא יהיה זכאי להסדר תעריפי מאת הספק {{ח:הערה|[צ״ל: מאת מנהל המערכת]}} במסגרת אמת מידה כוח עליון ואחריות, אלא בכפוף לכך שתגמולי הביטוח על פי פוליסות הביטוח מטעמו ישולמו על ידי המבטחים לחשבון ביטוח ספיציפי, כפי שייקבע בהסכמי המימון לחוב הבכיר. כל משיכה מחשבון הביטוח תשמש למטרות כמפורט להלן בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} תגמולי הביטוח אשר ישולמו על פי הפוליסה לביטוח הרכוש כמפורט לעיל ישמשו לצורך השבת המתקן למצבו טרם קרות האירוע הביטוחי אשר בגינו התקבלו תגמולי הביטוח.
{{ח:תתת|(2)}} תגמולי ביטוח אשר ישולמו על פי פוליסות ביטוחי האחריות ישמשו לצורך כיסוי האחריות בגינה התקבלו.

{{ח:סעיף|140||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''אירוע מבוטח'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע מבוטח“ – אירוע, אשר אלמלא האמור {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף (ד)(9) להגדרת ”כוח עליון“ שבאמת מידה 130}} היה נחשב כאירוע כוח עליון, ואשר נכלל בכיסוי ביטוחי על פי דין, לרבות לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}, או בכיסוי הביטוחי על פי {{ח:פנימי|סעיף 138|אמת מידה 138}} וסכומי הביטוח על פי {{ח:פנימי|סעיף 138|אמת מידה 138}} אמורים לכסות, בהתעלם מכל השתתפות עצמית של היצרן, לפחות 80% מעלות הכינון של המתקן כולו או חלקו.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות כינון המתקן“ – הסכום הנדרש להשבת המתקן לקדמותו טרם קרות האירוע המבוטח, תוך שימוש ברכיבים חדשים ומקוריים בלבד.
{{ח:תת|(א)}} '''תוצאות אירוע מבוטח'''
{{ח:תת}} בהתקיים אירוע מבוטח, יחול האמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} היצרן יפעל לשם גביית כספי הביטוח וישתמש בתקבולים אלה לצורך השבת המתקן למצבו טרם קרות האירוע הביטוחי;
{{ח:תתת|(2)}} בהתקיים האירוע המבוטח היצרן לא יהיה זכאי לתשלום של הוצאות ישירות או להחזר החוב הבכיר כאמור בהסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תת|(ב)}} '''שחרור מההתחייבויות של עסקת הרכישה'''
{{ח:תת}} היצרן ישוחרר מביצוע התחייבויותיו על פי עסקת הרכישה המושפעות מהאירוע המבוטח כל עוד נמשכת השפעתו של האירוע המבוטח, ואולם מנהל המערכת יהיה פטור אף הוא מביצוע התחייבויותיו על פי עסקת הרכישה אשר היו מותנות בביצוע ההתחייבויות אותן לא קיים היצרן בגין האירוע המבוטח, ובכל מקרה לא ישולמו ליצרן תשלומים בגין יכולת זמינה קבועה או משתנה.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגים לשחרור מההתחייבויות של עסקת הרכישה'''
{{ח:תת}} מובהר בזה כי האמור בסעיף (ב) לעיל ביחס לשחרור היצרן מהתחייבויותיו על פי עסקת הרכישה לא יחול במקרים המופיעים {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף (ד) שבהגדרת ”כוח עליון“ שבאמת מידה 130}} ביחס לסעיפים קטנים (2), (3), (6), (10), (12)–(15), (17), אף בנסיבות בהם אירועים אלו מבוטחים על ידי היצרן.

{{ח:סעיף|141||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 17.1.11, 3.6.13, 27.10.14, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''אחריות'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגנות, מערכות הגנה, מיתוג ופיקוד“ – כל הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור או לניתוק, לפי העניין, באופן אוטומטי או באופן ידני מהמקום או מרחוק, בין היתר לצורכי תחזוקה ולטיפול בתקלות ובמצבים חריגים ובמקרי חירום.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה“ – חלק ממסדר מתח עליון של מתקן הייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מתקן היצרן או הצרכן לרשת החשמל לאחר שעבר לאחריות תחזוקתית, תפעולית ובטיחותית של בעל רישיון הולכה עם השלמת בדיקות הקבלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן, יצרן פרטי“ – יצרן חשמל פרטי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל{{ח:הערה|,}} התשנ״ו–1996}}, ולרבות יצרן עצמי אשר לגביו יחול האמור בסעיפים (ב)(1), (ב)(2), (ב)(3), (ג), ו־(ה)(1) לאמת מידה זו כלפי צד ג׳;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור“ – כל הנכסים, הציוד, והרכוש השייכים ליצרן או שיותקנו על ידי היצרן, למעט הציוד המותקן בחצר שבאחריות ספק שירות חיוני, המשמשים או שנועדו לשמש לייצור אנרגיה או להעברת חשמל לרשת החשמל, לרבות, מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, יחידות גנרציה, שנאים, מערכות הגנה ומיתוג שלא בתחום החצר התפעולית, מערכות ויסות ההספק, מערכת L.F.C.‎ וקווי תקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – לעניין צרכן או יצרן מתח עליון – מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן במתח נמוך או במתח גבוה – מחלק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת החשמל“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל{{ח:הערה|,}} התשנ״ו–1996}} לרבות החצר שבאחריות ספק שירות חיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקלה ברשת“ – סך כל הדקות בהן לא הייתה הרשת זמינה לקליטת אנרגיה, ללא תלות ביכולת ייצור האנרגיה במתקן.
{{ח:ת}} '''אחריות בגין נזקים שנגרמו לספק שירות חיוני וליצרן'''
{{ח:תת|(א)}} '''פיצוי היצרן בגין מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן פרטי יהיה זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2) מספק השירות החיוני בגין מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני המהווים הפרה של אמת המידה או של עסקת הרכישה, המונע מיצרן החשמל הפרטי לקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, על פי עסקת הרכי שה או העסקה הפרטית (להלן – המעשה או המחדל), ובלבד שהיצרן היה יכול לקיים את התחייבויותיו אלמלא המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני.
{{ח:תתתת|(א)}} בנסיבות כאמור בסעיף קטן (1) לעיל: (1) ישלם ספק השירות החיוני ליצרן החשמל הפרטי את התשלומים בהתאם לתכנית הייצור היומית אשר נמנעו מיצרן החשמל הפרטי על פי עסקת הרכישה, וליצרן חשמל פרטי באנרגיה מתחדשת לפי תכנית הייצור הרלבנטית שתקבע לו, בניכוי כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן ובניכוי כל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל. בגין יכולת זמינה קבועה יהיה התשלום לפי האמור בלוח תעריף 6.5–1 עבור יכולת זמינה קבועה. (2) בנסיבות בהן נמנע מהיצרן לממש עסקה פרטית בגין המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני לא יחייב ספק השירות החיוני את יצרן החשמל הפרטי בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית, ואולם מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל. מובהר בזה כי היצרן יחויב בכל מקרה בתשלום בגין שירותי תשתית.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני יפצה את היצרן הפרטי בגין נזקים פיזיים ישירים אשר נגרמו למתקן הייצור שבבעלות יצרן החשמל הפרטי עקב כל מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני. הפיצוי יהיה בגובה העלות הנדרשת להחזיר את המתקן לקדמותו טרם נגרם לו נזק, ואולם מפיצוי זה תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל.
{{ח:תתת|(3)}} למרות האמור בסעיף קטן (2) לעיל, בנסיבות בהן ההגנות אשר יצרן החשמל הפרטי מחויב בהתקנתן, תחזוקתן וכיולן במתקן הייצור, היו צריכות למנוע אך לא מנעו בשל מעשה או מחדל של היצרן את התרחשות הנזקים אשר אירעו ליצרן החשמל הפרטי, לא יהיה היצרן זכאי לסעדים המפורטים כאמור בסעיף קטן (2).
{{ח:תת|(א1)}} '''אחריות ספק שירות חיוני ליצרן המחובר לרשת החלוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} למרות האמור לעיל, הרי שביחס ליצרן המחובר לרשת החלוקה יחול ההסדר הבא: ספק שירות חיוני יפצה יצרן המחובר לרשת החלוקה בגין מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני שבגינו נמנע מיצרן לממש את עסקת הרכישה מפאת אי יכולת הוצאת האנרגיה לרשת. הפיצוי יינתן עבור התקלה ברשת בגובה עסקת הרכישה שנמנעה ובתנאי שהיצרן זכאי לפיצוי על פי הקריטריונים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 48א|באמת מידה 48א(ג)}}. הפיצוי יינתן באופן הבא:
{{ח:תתתת|(א)}} הפיצוי ליצרן בגין הפרעה חד פעמית ממושכת יחושב על פי מכפלת התעריף לו זכאי היצרן, בהתאם להסדרה שלו, בייצור השעתי הממוצע של עשרת הימים שקדמו למו עד קרות ההפרעה. החישוב יהיה בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע.
{{ח:תתתת|(ב)}} הפיצוי ליצרן בגין הפרעות ממושכות במצטבר על פני שנה קלנדרית, יחושב כמכפלת התעריף לו זכאי היצרן בהתאם להסדרה שלו, בממוצע הייצור השנתי שלו.
{{ח:תתת|(2)}} בנסיבות בהן נמנע מיצרן לממש עסקה פרטית, לא יחייב ספק השירות החיוני את היצרן בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית ובתנאי שהיצרן זכאי לפיצוי על פי הקריטריונים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 48א|באמת מידה 48א(ג)}}; מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל.
{{ח:תת|(ב)}} '''פיצוי ספק השירות החיוני בגין נזקים לרשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יהיה זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2) מיצרן החשמל הפרטי בגין כל מעשה או מחדל של יצרן החשמל הפרטי המהווה הפרה של האמור באמות המידה או בהסכם עסקת הרכישה בקשר להעברת האנרגיה ממתקן הייצור של היצרן לרשת החשמל של ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(2)}} בנסיבות כאמור בסעיף קטן (1), ישפה יצרן החשמל הפרטי את ספק השירות החיוני בגין נזקים פיזיים ישירים אשר נגרמו למערכת ההולכה או החלוקה כתוצאה מהעברת האנרגיה כאמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} למרות האמור בסעיף קטן (2) בנסיבות בהן ההגנות אשר ספק השירות החיוני היה מחויב בהתקנתן, תחזוקתן וכיולן ברשת או אם ההגנות שהותקנו בתחום החצר שבאחריות ספק שירות חיוני היו צריכות למנוע אך לא מנעו, בשל מעשה או מחדל של הספק, את התרחשות הנזקים אשר אירעו לספק כאמור, לא יהיה הספק זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2).
{{ח:תת|(ג)}} '''אחריות היצרן וספק השירות החיוני בגין חריגה מחובותיהם בנושאי מכירת חשמל'''
{{ח:תת}} אין באמור באמת מידה זו כדי להקל, לגרוע או לשנות מהתחייבויות היצרן וספק השירות החיוני בנושא מכירת חשמל במסגרת עסקה פרטית או עסקת רכישה, כקבוע {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳ לספר אמות המידה}} כפי עדכונן מעת לעת, לרבות ביחס לחובות היצרן בגין אי עמידה בתוכניות.
{{ח:תת|(ד)}} '''אחריות בעל רישיון ההולכה בגין חצר באחריות בעל רישיון הולכה'''
{{ח:תת}} עם מסירת החזקה בחצר לאחריות בעל רישיון ההולכה, יהיה בעל רישיון ההולכה האחראי הבלעדי בכל דבר ועניין הקשור ביחס לחצר, למעט ביחס למערכות משותפות כדוגמת כיבוי אש והארקות אשר על היצרן הפרטי לתחזק ולבטח בהתאם להסכם תפעולי ותחזוקתי עם בעל רישיון ההולכה.
{{ח:תת|(ה)}} '''אחריות כלפי צד ג''''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן או יצרן, אשר מכשיר שברשותו ניזוק בשל תקלה באספקת החשמל, לרבות בנסיבות שבהן נזק זה נגרם עקב מעשה או מחדל של יצרן אחר, יפנה לספק השירות החיוני לקבלת פיצוי, והכל כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 48|באמות מידה 48–49}}.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן אשר ניזוק בגין אי אספקת חשמל, לרבות בנסיבות שבהן נזק זה אירע עקב מעשה או מחדל של יצרן, יפנה לספק השירות החיוני לקבלת פיצוי.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני ישפה את היצרן הפרטי, בגין כל נזק שבגינו זכאי צרכן לפנות לספק שירות חיוני לקבלת פיצוי כקבוע בסעיפים קטנים (1)–(2) לעיל, לרבות במסגרת דרישה, תביעה, תובענה, הליך, צו, פסק דין או קנס, במועד שנקבע בדרישה לשיפוי, ובלבד שמועד זה לא יהיה לפני חלוף שלושים ימים ממועד משלוח הודעה כאמור.
{{ח:תתת|(4)}} בכל מקרה בו תוגש תביעה או יינקט הליך משפטי אחר (להלן – הליך) נגד היצרן הפרטי וזה יטען, כי הוא זכאי לשיפוי בגינו מספק השירות החיוני כאמור בסעיף קטן (3), ימסור היצרן הפרטי הודעה על כך לספק השירות החיוני בתוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסר לו עותק מן התביעה. מובהר, כי אי מסירת הודעה כאמור לא תפגע בזכות היצרן הפרטי לשיפוי מספק השירות החיוני כאמור, אלא במידה שהיה בכך כדי לשלול את זכויות ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(5)}} במקרה בו ספק השירות החיוני אינו צד להליך כאמור, יהיה ספק השירות החיוני רשאי להגיש בקשה להצטרף להליך כנתבע נוסף בהליך נשוא דרישת השיפוי.
{{ח:תתת|(6)}} אם ספק השירות החיוני לא הגיש בקשה להצטרף להליך או שלא אושר כי יצטרף להליך, יתאם היצרן הפרטי עם ספק השירות החיוני את ההגנה בתביעות נשוא דרישת השיפוי.
{{ח:תתת|(7)}} היצרן הפרטי לא יגיע לכל הסדר פשרה בהליך כאמור בסעיף זה אלא בתיאום עם ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(8)}} ספק השירות החיוני לא יהיה רשאי לסרב להסדר פשרה בהליך כאמור אלא מנימוקים סבירים. למען הסר ספק מובהר כי התפשרות בהליך כאמור על ידי היצרן הפרטי, לא תשחרר את ספק השירות החיוני מחובת השיפוי כאמור בסעיף זה לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, הוצאות משפטיות, שכר טרחת עורכי דין והוצאות שהוצאו למטרת אכיפת התחייבות השיפוי של ספק השירות החיוני על פי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} '''אחריות יצרן לצרכן שבחצריו'''
{{ח:תת}} על אף האמור לעיל, מובהר, כי צרכן אשר אינו מחובר ישירות לרשת החשמל אלא מחובר ישירות למיתקן הייצור של יצרן בלבד, אינו זכאי לכל סעד מספק השירות החיוני כמפורט בסעיפים (ה)(3) ו־(ה)(4).
{{ח:תת|(ז)}} '''מעשה או מחדל של חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז'''
{{ח:תת}} בנסיבות בהן מעשה או מחדל של חברה ממשלתית אשר הנה בעלת רישיון להולכת גז או חלוקת גז, כמשמעות ביטוי זה {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}}, מנע ומיצרן החשמל הפרטי לקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, על פי עסקת הרכישה או העסקה הפרטית (להלן – המעשה או המחדל) יחול האמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני ישלם ליצרן החשמל הפרטי תעריף בגובה תשלומי הזמינות הקבועה ביחס לכל היכולת הזמינה של המתקן ובלבד שהיצרן היה זמין, בכפוף לחובה אשר תוטל על יצרן החשמל הפרטי לפעול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125|באמת המידה 125 (שימוש בדלק חלופי)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בנסיבות בהן נמנע מהיצרן לממש עסקה פרטית בגין המעשה או המחדל של חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז, יפעלו הספק והיצרן כמפורט בסעיף קטן (1) וספק השירות החיוני יחייב את יצרן החשמל הפרטי בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית.
{{ח:תתת|(3)}} האמור לעיל, יחול בכפוף לחובת היצרן למצות את כלל הסעדים המגיעים לו מחברת הולכת הגז או חלוקת הגז, לפי העניין.
{{ח:תתת|(4)}} האמור לעיל, יחול במקרה של תקלה במערכת הולכת הגז או מערכת חלוקת הגז מהמועד שבו יורה מנהל המערכת ליצרן להיערך להעמדת זמינות לטובת מנהל המערכת לצורך הפעלה בדלק חלופי – הורה כן מנהל המערכת, יעבור היצרן לפעול בדלק חלופי ויקבל תמורה עבור יכולת זמינה קבועה והפעלה על פי דלק חלופי, והכול כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 125|באמת מידה 125 (דלק חלופי)}}.
{{ח:תתת|(5)}} האמור בסעיף זה יחול ביחס ליצרנים אשר התקשרו או יתקשרו עם חברת ההולכה או החלוקה בהסכם להולכת או לחלוקת גז, כפי נוסח הסכם זה במועד פרסום אמת מידה זו ({{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1221.pdf|החלטה מס׳ 4 מישיבת רשות 237 מיום 26.10.2008}}, המפורסמת באתר ברשות).
{{ח:תת|(ח)}} '''תנאים לאי ביצוע, עיכוב או הגבלת עסקה פרטית על ידי מנהל המערכת לבעל רישיון הספקה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יהיה רשאי להשהות את העסקה הפרטית לבעל רישיון הספקה (להלן – מספק) בהתקיים אחד מהתנאים הבאים אצל המספק (להלן – אירוע ההשהיה), בכפוף למתן התראה בכתב:
{{ח:תתתת|(א)}} אי תשלום של חוב בלתי שנוי במחלוקת שהגיע מועד פירעונו למנהל המערכת, תוך שלושים יום מיום שנדרש לעשות כן בכתב, ובלבד שמנהל המערכת מסר על כך הודעה למספק ולרשות החשמל בו זמנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} ביטול רישיון ההספקה של המספק;
{{ח:תתתת|(ג)}} אי העמדה או אי חידוש ערבות בה מחויב בעל רישיון ההספקה על פי כל דין;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל הפרה נוספת שתוגדר עקרונית על ידי רשות החשמל ותתווסף באמת מידה זו כהפרה יסודית של העסקה הפרטית.
{{ח:תתת|(2)}} לא תיקן המספק את המעשה או המחדל מטעמו אשר בגינו הושהתה העסקה הפרטית, וזאת עד ולא יאוחר מחלוף 60 ימים קלנדאריים מהמועד שבו ניתנה לו הודעה על כך מאת מנהל המערכת רשאי יהיה מנהל המערכת לבטל את העסקה הפרטית.
{{ח:תת|(ט)}} '''תנאים לאי ביצוע, עיכוב או הגבלת רכישת אנרגיה, זמינות ושירותים נלווים על ידי ספק שירות חיוני לבעל רישיון ייצור פרטי'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יהיה רשאי להשהות עסקת רכישת אנרגיה, זמינות או שירותים נלווים לבעל רישיון ליצור חשמל פרטי (להלן – יצרן החשמל הפרטי) בהתקיים אחד מהתנאים הבאים אצל יצרן החשמל הפרטי (להלן – אירוע ההשהיה), בכפוף למתן התראה בכתב:
{{ח:תתתת|(א)}} אי תשלום של חוב בלתי שנוי במחלוקת שהגיע מועד פירעונו, לספק שירות חיוני, תוך שלושים יום מיום שנדרש לעשות כן בכתב, ובלבד שספק השירות החיוני מסר על כך הודעה ליצרן ולרשות החשמל בו זמנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אי עמידה בדרישות הדין בכל הקשור לאופן ההפעלה והתחזוקה של מתקן הייצור באופן המקים סכנה בטיחותית לאדם ולמערכת;
{{ח:תתתת|(ג)}} ירידה, שאיננה מחמת אירוע כוח עליון או אירוע מבוטח, בהספק המותקן לפי הרישיון של מתקן היצרן ב־50% לתקופה רצופה של שנה החל מהשנה השלישית לפעולת היצרן במסגרת רישיון ייצור קבוע;
{{ח:תתתת|(ד)}} ביטול רישיון היצור של יצרן החשמל הפרטי;
{{ח:תתתת|(ה)}} העדר חוזה לאספקת דלק ראשי או משני;
{{ח:תתתת|(ו)}} כל הפרה נוספת שתוגדר עקרונית על ידי רשות החשמל ותתווסף באמת מידה זו כהפרה יסודית של עסקת הרכישה.
{{ח:תתת|(2)}} לא תיקן יצרן החשמל הפרטי את המעשה או המחדל מטעמו אשר בגינו הושהתה עסקת הרכישה, וזאת עד ולא יאוחר מחלוף 60 ימים קלנדאריים מהמועד שבו ניתנה לו הודעה על כך מאת ספק השירות החיוני, רשאי יהיה ספק השירות החיוני לבטל את עסקת הרכישה.
{{ח:תתת|(3)}} מובהר בזה כי החל מתחילת התקופה של אירוע ההשהיה לא יהיה זכאי יצרן החשמל הפרטי למכור זמינות או אנרגיה לספק שירות חיוני וכן לא יהיה זכאי לכל תשלום או תעריף לרבות הסדרי כוח עליון, אירוע ביטוחי, אחריות וכיוצא בזה.
{{ח:תת|(י)}} '''שיפוי ספק השירות החיוני המפצה'''
{{ח:תתת|(1)}} אם הנזק המזכה בפיצוי לפי אמות המידה, ליצרן או לצרכן, נגרם בעקבות מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני שאינו מפצה את היצרן או הצרכן, ישפה ספק השירות החיוני כאמור את ספק השירות החיוני המפצה בשל הנזק שנגרם בעקבות המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני המשפה.
{{ח:תתת|(2)}} גובה השיפוי כאמור ייקבע על ידי מנהל המערכת או המחלק, לפי העניין, וספק השירות החיוני שנדרש לשלם, ישלם את הסכום שנקבע בתוך 30 ימי עבודה מרגע העברת דרישת התשלום על ידי מנהל המערכת או המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} דרישת התשלום תכיל פירוט ונימוק על אודות השיפוי שנדרש.
{{ח:תתת|(4)}} מחלוקות בשל חובה וגובה השיפוי לא יהיו עילה לעיכוב התשלום.

{{ח:סעיף|142||תיקון: 31.10.05, 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''הכרעה במחלוקות'''
{{ח:תת|(א)}} '''ברור מחלוקות בפני הרשות'''
{{ח:תת}} מבלי לגרוע מהאמור באמות מידה אלו, בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה יפנו הצדדים לרשות לקבלת הכרעתה.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עבודות על חשבון אחרים}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: עבודות סטנדרטיות}}

{{ח:סעיף|143||תיקון: 15.9.06, 28.6.18; תשע״ט־11}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומרים חשמליים“ – ציוד המותקן ברשת מתח על, ברשת מתח עליון, ברשת מתח גבוה וברשת מתח נמוך ולמעט ציוד המותקן במסגרת עבודה אזרחית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ חשמל“ – חשמלאי–מהנדס או חשמלאי–הנדסאי כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (רישיונות)|תקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985}}, או מהנדס מוסמך כדין בכל תחום אחר ובלבד שהוא בעל ניסיון של לא פחות מחמש שנים בתחום חשמל זרם חזק, המספק שירותי ייעוץ בתחום בעצמו או באמצעות תאגיד.

{{ח:סעיף|144||תיקון: 15.9.06, 4.4.11, 6.2.12, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיוב צרכן בגין עבודות על חשבון אחרים'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיוב בגין עבודה על חשבון אחרים'''
{{ח:תת}} חיוב בתשלום בגין עבודה על חשבון אחרים יהיה על פי הקבוע בפרק 4.4 ללוחות התעריפים. החיוב יהיה בהתאם להזמנת מבקש העבודה ולא יכלול חיוב בגין החלפה או שיפור של התשתית הקיימת.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן ניסוח החשבונות והמידע שיכללו'''
{{ח:תתת|(1)}} חשבונות בגין עבודות על חשבון אחרים ייערכו וינוסחו באופן בהיר המאפשר לאדם הסביר לקרוא ולהבין את מהות החיובים ואופן חישובם.
{{ח:תתת|(2)}} חשבונות בגין עבודות על חשבון אחרים יפרטו, בין היתר, כל עבודה בגינה מחויב הצרכן כתיאורה בלוחות התעריפים תוך פירוט מרכיבי התעריף (עבודה אזרחית, חומרים חשמליים ועבודה חשמלית), מועד הוצאת החשבון והמועד האחרון לתשלום.
{{ח:תת|(ג)}} '''עבודה אשר מתוכננת להתבצע במלואה או בחלקה במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת לא יחייב את מבקש העבודה בתשלום בגין עבודה אשר ביצועה מתוכנן ממילא במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה, ובלבד שלוחות הזמנים של ספק השירות החיוני רשת מקובלים על מבקש העבודה.
{{ח:תתת|(2)}} תכנן ספק השירות החיוני רשת לבצע במהלך 12 החודשים שלאחר מועד הגשת הבקשה רק חלק מהעבודה המבוקשת על ידי מבקש העבודה, יחייב ספק השירות החיוני רשת את מבקש העבודה בגין חלק העבודה אשר איננה מתוכננת להתבצע במהלך התקופה האמורה בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} לדרישת מבקש העבודה, יציג בפניו ספק השירות החיוני רשת את תכנית העבודה השנתית לתחזוקת והרחבת הרשת הרלוונטית.
{{ח:תת|(ד)}} '''ביצוע עבודות אזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת באמצעות קבלן מטעם המבקש'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש העבודה יהיה רשאי לבצע את העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת באמצעות קבלן מורשה מטעמו, בכפוף לתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} הקבלן יבצע את כל העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת.
{{ח:תתתת|(ב)}} לקבלן יש כיסוי ביטוחי כדין לכיסוי נזקי גוף ורכוש, לו לעובדיו ולכל צד ג׳ שהוא, בהתאם להיקף העבודה האזרחית.
{{ח:תתתת|(ג)}} הקבלן יבצע את כל העבודות בהתאם לתוכניות ולהוראות שיומצאו למבקש העבודה על ידי ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תתתת|(ד)}} על מבקש העבודה והקבלן תחול אחריות כלפי ספק השירות החיוני רשת על פי כל דין לטיב העבודה האזרחית, איכותה וללוחות הזמנים כפי שסוכמו מול ספק השירות החיוני רשת ומול הרשויות.
{{ח:תתת|(2)}} בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות שלא באמצעות ספק השירות החיוני רשת כאמור לעיל, לא יהיה רשאי ספק השירות החיוני רשת לחייב את מבקש העבודה בגין עבודות אלו.
{{ח:תת|(ה)}} '''רכישת הציוד החשמלי הדרוש שלא מאת ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש העבודה רשאי שלא לרכוש את הציוד החשמלי הדרוש לצורך ביצוע העבודה אצל ספק השירות החיוני רשת בכפוף לתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש העבודה ירכוש את &lt;u&gt;כל&lt;/u&gt; הציוד החשמלי הנדרש לביצוע העבודה המבוקשת.
{{ח:תתתת|(ב)}} הציוד הנרכש על ידי מבקש העבודה יהיה מתאים לסטנדרטים החשמליים והבטיחותיים כפי שנקבעו על ידי הגופים המוסמכים לכך מכוח חיקוק, לרבות מנהל המערכת {{ח:הערה|(בתקופה הקובעת: לרבות תפ״ט)}}, ומתאים לתשתית הרשת של ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תתת|(2)}} בחר מבקש העבודה לרכוש את הציוד החשמלי מספק השירות החיוני רשת, יהיה רשאי ספק השירות החיוני רשת לחייב את מבקש העבודה בעלות הציוד החשמלי בגין עבודת הקמה, העברה, העתקה שינוי ופירוק אך ורק אם ספק השירות החיוני רשת חייב להוסיף ציוד חשמלי נוסף לתשתית הקיימת אשר עליה מתבצעת העבודה, והחיוב יהיה בגין הציוד הנוסף שהותקן בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} עלה אורך הקו המוטמן על אורך הקו העילי יישא המזמין בהפרש של עלות הציוד שבין אורך הקו המוטמן לאורך הקו העילי.
{{ח:תת|(ו)}} '''אי עמידת ספק השירות החיוני רשת במועדים'''
{{ח:תתת|(1)}} לא עמד ספק השירות החיוני רשת במועדים הקבועים באמות מידה אלו או בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש העבודה בתיאום הטכני, ישלם ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 בגין כל יום איחור.
{{ח:תתת|(2)}} בכפוף להסכמתו בכתב של מבקש העבודה, רשאי ספק השירות החיוני רשת לבצע את התשלום האמור בסעיף קטן (1) באופן של התחשבנות כוללת בחשבון המוגש למבקש העבודה בגין העבודה המבוקשת.
{{ח:תת|(ז)}} '''אי חיוב בגין נזקים שנגרמו לתשתית'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת לא יחייב את מבקש העבודה בגין נזקים שנגרמו לתשתית, אשר מיקומה המדויק לא נמסר לידיעת מבקש העבודה כמתחייב על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|אמת מידה 146(ב)}}.

{{ח:סעיף|145||תיקון: 15.9.06, 28.6.18, 25.11.20; תשע״ט־11, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הגשת בקשה לביצוע עבודה על חשבון אחרים'''
{{ח:תת|(א)}} '''אופן הגשת הבקשה ופרטיה'''
{{ח:תת}} המעוניין להזמין ביצוע עבודה על חשבון אחרים, יפנה בבקשה בכתב לספק שירות חיוני רשת ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים דלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} כתובת או מספר גוש וחלקה של המקרקעין בהם נדרש לבצע את העבודה המבוקשת.
{{ח:תתת|(2)}} מהות הבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} הסיבות לשינוי המבוקש.
{{ח:תתת|(4)}} מועדי ביצוע מבוקשים.
{{ח:תתת|(5)}} קיום ייצור עצמי.
{{ח:תתת|(6)}} קיום הזנה חלופית.
{{ח:תתת|(7)}} הסכמת בעלים בכתב במידה ומבקש העבודה איננו הבעלים של המקרקעין בהן תבוצע העבודה.
{{ח:תתת|(8)}} אישורי רשויות במידה והוא מחזיק בהם.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשובה לבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת ישיב בכתב לפניה כאמור לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מיום קבלת הפניה במשרדי הספק. ספק השירות החיוני רשת ישיב לפנייה תוך התייחסות לנקודות הבאות:
{{ח:תתתת|(א)}} אפשרות ביצוע העבודה בהתאם לאמות המידה ולכל דין.
{{ח:תתתת|(ב)}} תיאור העבודה ועלות ביצועה נכון למועד מתן התשובה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4–1 עד 4.4–9.
{{ח:תתתת|(ג)}} מועדי ביצוע אפשריים.
{{ח:תתתת|(ד)}} דרישות מיוחדות לצורך ביצוע העבודה.
{{ח:תתת|(2)}} הייתה העבודה המבוקשת מתוכננת להתבצע ממילא, כולה או חלקה, על ידי ספק השירות החיוני רשת במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה כאמור בסעיף (ג):
{{ח:תתתת|(א)}} יביא זאת ספק השירות החיוני רשת לידיעת מבקש העבודה בתשובתו, תוך ציון המועדים המתוכננים לביצוע העבודה, וידרוש את חתימת מבקש העבודה על הסכמתו לביצוע העבודה במועדים האמורים.
{{ח:תתתת|(ב)}} במקרה של עבודה אשר רק חלקה מתוכנן להתבצע כאמור, יצרף ספק השירות החיוני רשת לתשובתו חשבון כאמור בסעיף (ד) בגין חלק העבודה אשר איננו מתוכנן להתבצע במהלך 12 החודשים שממועד הגשת הבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת ומבקש עבודה רשאים להסכים בכתב כי העבודה תבוצע במסלול מהיר בתוך תקופה שלא תעלה על 45 יום. על עבודה כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|אמת מידה 149}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''המצאת פרטים נוספים לצורך מתן תשובה בבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך מתן תשובה כאמור בסעיף (ב), רשאי ספק השירות החיוני רשת לדרוש ממבקש העבודה המצאת פרטים נוספים החיוניים לביצוע העבודה ומבקש העבודה ימציא את המידע בהקדם ככל שהמידע המבוקש ברשותו.
{{ח:תתת|(2)}} דרש ספק השירות החיוני רשת המצאת פרטים נוספים כאמור, יימנו הימים לעניין מתן תשובה כאמור בסעיף (ב)(1) מיום קבלת תשובת מבקש העבודה במשרדי ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום כתנאי לפתיחת תיק עבודה והתחלת התיאום הטכני'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת יצרף לתשובתו לבקשה חשבון בגובה 15% מהתעריף האמור בסעיף (ב)(2)(ב), כתנאי לפתיחת תיק עבודה והתחלת התיאום הטכני.
{{ח:תתת|(2)}} על תשלום לפי אמת מידה זו תחול {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשת יהיה רשאי לתקן או לשנות את החשבון אך ורק בהתאם לאמור בהוראות אמות מידה אלה.
{{ח:תת|(ה)}} '''בקשה לבדיקה או הכנסת שינויים בפנייה לאחר פתיחת תיק עבודה'''
{{ח:תת}} מבקש העבודה יהיה רשאי לבקש מספק השירות החיוני רשת בדיקות או הכנסת שינויים בפנייה רק לאחר פתיחת תיק עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(א)}}.

{{ח:סעיף|146||תיקון: 15.9.06, 11.4.11, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תיאום טכני'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיק עבודה ותיאום טכני'''
{{ח:תתת|(1)}} שילם מבקש העבודה את החשבון האמור {{ח:פנימי|סעיף 145|באמת מידה 145(ד)}}, יפתח ספק השירות החיוני רשת תיק עבודה ויחל, ביחד עם מבקש העבודה או יועץ חשמל מטעמו, בתיאום טכני לביצוע העבודה (להלן – התיאום הטכני).
{{ח:תתת|(2)}} התיאום הטכני יושלם תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום המפורט {{ח:פנימי|סעיף 145|באמת מידה 145(ד)}}, יסוכם בכתב ויהווה הסכם בין ספק השירות החיוני רשת לבין מבקש העבודה.
{{ח:תתת|(3)}} בתיאום הטכני ייקבעו, בין היתר:
{{ח:תתתת|(א)}} תכניות עבודה ושלבי ביצוע.
{{ח:תתתת|(ב)}} לוח זמנים סופי – לביצוע העבודה ובלבד שהמועד לסיום העבודה יהיה עד לא יאוחר משנה מיום הגשת הבקשה לביצוע העבודה.
{{ח:תתתת|(ג)}} תכנון אזרחי – לרבות תכנית מדידה ותכנית תיאום מערכות, ותכנון חשמלי – לרבות פירוט הציוד החשמלי הנדרש לביצוע העבודה.
{{ח:תתתת|(ד)}} מועדי תשלום מתוכננים.
{{ח:תתתת|(ה)}} דרישות מיוחדות ממבקש העבודה.
{{ח:תתתת|(ו)}} חלוקת האחריות לקבלת אישורי הרשויות הרלוונטיים.
{{ח:תתתת|(ז)}} פרטים אודות הקבלן המורשה באמצעותו מעוניין מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות.
{{ח:תתתת|(ח)}} הסדרי אספקת הציוד החשמלי.
{{ח:תתתת|(ט)}} בעבודה שחלקה מתוכנן להתבצע ממילא במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ג)}} – הצהרת ספק השירות החיוני רשת בכתב כי במהלך התקופה שממועד החתימה על התיאום הטכני ועד למועד ביצוע הדרישה לתשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(ד)}}, לא מתוכנן ביצוע של עבודה מהעבודות המפורטות בתיאום הטכני ברשת החשמל נשוא הבקשה.
{{ח:תתתת|(י)}} לבקשת צרכן בעל מתקן צריכה ייחודי, יכלול ספק שירות חיוני רשת בתכנית החשמלית התקנת מונה במקום הצרכנות.
{{ח:תת|(ב)}} '''מבקש עבודה שבחר לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו'''
{{ח:תתת|(1)}} בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו כאמור, יעביר אליו ספק השירות החיוני רשת תכנית כללית של העבודה, תכנית ביצוע בקנה מידה של 1:250/500 וכן תרשימים ותשריטים המפרטים בצורה ברורה את התוואי המדויק בו עוברת התשתית שבבעלות ספק השירות החיוני רשת בכל רמות המתחים ואת קיומן של תשתיות אחרות בתוואי העבודה בהתאם למפורט בתכנית תיאום המערכות.
{{ח:תתת|(2)}} בחר מבקש העבודה להשאיר את ביצוע העבודות האזרחיות בידי ספק השירות החיוני רשת, ימציא ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה, בתוך פרק זמן שייקבע בתיאום הטכני, תכנית כללית לביצוע העבודה ולדרישת מבקש העבודה גם תכנית ביצוע.
{{ח:תת|(ג)}} '''עבודה העוברת בתוואי בו יש בכוונת הספק לבצע עבודות נוספות'''
{{ח:תת}} הייתה העבודה המבוקשת, כולה או מקצתה, עבודה אשר בתוואי בו היא עוברת יש בכוונת ספק השירות החיוני רשת לבצע עבודות נוספות אחרות, יידע ספק השירות החיוני רשת את מבקש העבודה על כוונותיו אלה, ויהיה רשאי לבקש את הסכמתו בכתב של מבקש העבודה לוותר על זכותו לבצע את העבודה האזרחית בעצמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ד)}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום בעת השלמת התיאום הטכני וחתימת הצדדים'''
{{ח:תתת|(1)}} עם השלמת התיאום הטכני וחתימת שני הצדדים עליו, יעביר ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה דרישה לתשלום בגובה ההשלמה ל־85% מהעלות הכוללת של העבודה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. ספק השירות החיוני רשת לא יתחיל את ביצוע העבודה לפני פירעון החשבון האמור.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור תחול {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.

{{ח:סעיף|147||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''קבלת אישורי רשויות'''
{{ח:תת|(א)}} '''השגת אישורי רשויות עם השלמת התיאום הטכני'''
{{ח:תתת|(1)}} עם השלמת התיאום הטכני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(ד)}}, יפעלו ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} ומבקש העבודה להשגת אישורי הרשויות הנדרשים לצורך ביצוע העבודה כדין. יחד עם זאת, רשאים ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} או מבקש העבודה להתחיל לפעול להשגת אישורים כאמור טרם השלמת התיאום הטכני. פעילות זו לקבלת אישורים כאמור לא תיחשב כחלק מהתיאום הטכני המפורט {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} ומבקש העבודה יפעלו בחריצות וביעילות לקבלת האישורים בהקדם האפשרי, ויידעו זה את זה על התעוררותן של בעיות המעכבות את קבלת האישורים.
{{ח:תת|(ב)}} '''סירוב רשות למתן אישור'''
{{ח:תתת|(1)}} סירבה רשות כלשהי לתת אישור הנדרש לצורך ביצוע העבודה כמוסכם בתיאום הטכני או התנתה מתן אישור כאמור בקיום תנאי כלשהו, יתוקן התיאום הטכני בהסכמת הצדדים בהתאם לדרישות הרשות לרבות לוחות זמנים לביצוע העבודה.
{{ח:תתת|(2)}} תוקן התיאום הטכני כאמור בסעיף קטן (1) ובעקבות התיקון חל שינוי במרכיבי תעריף העבודה, יפיק ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה חשבון מתוקן והעבודה תבוצע על פי התיאום הטכני המתוקן.
{{ח:תת|(ג)}} '''רשות המתנה מתן אישור בשינוי התוכניות'''
{{ח:תת}} התנתה רשות כלשהי את אישור העבודה המתוכננת בשינוי התוכניות באופן הגורם לעלויות מיוחדות או חריגות בביצוע העבודה, יפנה ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} אל ראש אגף הנדסה ברשות לבחינה וקביעת תעריף ייחודי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 153|אמת מידה 153 (מקרים מיוחדים)}}.

{{ח:סעיף|148||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע העבודה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיאום מועד לתחילת ביצוע ואפשרות גישה'''
{{ח:תת}} התקבלו במשרדי ספק השירות החיוני רשת אישורי הרשויות לביצוע העבודה ומבקש העבודה שילם את החשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(ד)}}, יתאם ספק השירות החיוני רשת בכתב עם מבקש העבודה מועד לתחילת ביצוע העבודה, ומבקש העבודה ידאג לאפשר לספק השירות החיוני רשת גישה למקום לשם ביצוע העבודה ככל שהמקרקעין בהם מבוצעת העבודה הינם בבעלותו או בחזקתו.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביצוע העבודה בהתאם לקבוע בתיאום הטכני'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יבצעו את העבודה בהתאם לשלבי העבודה, לתוכניות וללוחות הזמנים הקבועים בתיאום הטכני.
{{ח:תת|(ג)}} '''מבקש שבחר לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו'''
{{ח:תת}} בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ד)}}, יהיה רשאי מבקש העבודה לרכוש ולמשוך ממחסני ספק השירות החיוני רשת צינורות להשחלת כבלים או כל ציוד אזרחי אחר הדרוש לצורך מילוי דרישות ספק השירות החיוני רשת בנוגע לביצוע העבודה האזרחית.
{{ח:תת|(ד)}} '''בדיקת ביצוע העבודה האזרחית ותיקון ליקויים'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת יבדוק את ביצוע העבודה האזרחית במהלך ביצועה, ויהיה רשאי לדרוש את תיקונה כתנאי להמשך ביצוע העבודה המבוקשת אם מצא כי ביצועה איננו בהתאם לתיאום הטכני.
{{ח:תתת|(2)}} תיקון העבודה האזרחית כאמור, יבוצע בהתאם לרשימה בכתב של כל הליקויים אשר יומצאו למבקש העבודה על ידי ספק השירות החיוני רשת, ומבקש העבודה יהיה אחראי לתיקון הליקויים על פי לוחות הזמנים עליהם יוסכם בכתב בינו לבין ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תת|(ה)}} '''העברת העתק תוכניות ביצוע לספק עם סיום ביצוע העבודה האזרחית'''
{{ח:תת}} עם סיום ביצוע העבודה האזרחית על ידי הקבלן מטעם מבקש העבודה, יעביר מבקש העבודה לספק השירות החיוני רשת העתק של תוכניות ביצוע סופיות חתומות על ידי מודד מוסמך ככל שהוסכם על כך במסגרת התיאום הטכני.
{{ח:תת|(ו)}} '''השבת המצב לקדמותו לאחר סיום העבודה האזרחית'''
{{ח:תתת|(1)}} למען הסר ספק, ספק שירות חיוני רשת או מבקש עבודה המבצע עבודות אזרחיות באמצעות קבלן מורשה מטעמו, יהיו אחראים להשיב את המצב לקדמותו מיד עם סיום העבודה האזרחית ולרבות קבלת אישור הרשות המקומית לכך ככל שהדבר נדרש.
{{ח:תתת|(2)}} הפר אחד מן הצדדים את חובתו ולא פעל כאמור בתוך 3 ימי עבודה מיום סיום העבודה, יפעל הצד שכנגד, על חשבון הצד המפר, להשבת המצב לקדמותו בתוך 5 ימי עבודה נוספים ולרבות באמצעות קבלן מטעמו.
{{ח:תת|(ז)}} '''בדיקת הציוד שרכש מבקש עבודה בעצמו'''
{{ח:תת}} בחר מבקש העבודה לרכוש את הציוד החשמלי בעצמו וכקבוע {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ה)}}, יוודא ספק השירות החיוני רשת כי הציוד שרכש מבקש העבודה תואם את הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144}} בטרם ישתמש בו לביצוע העבודה, וידרוש ממבקש העבודה להחליף את הציוד החשמלי שרכש אם מצא שציוד זה אינו תואם את הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144}}.
{{ח:תת|(ח)}} '''עיכוב בביצוע העבודה שאינו בשליטת ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תת}} נגרם עיכוב בביצוע העבודה עקב מעשה או מחדל של מבקש העבודה או מי מטעמו, או עקב עיכוב אחר אשר נגרם על ידי רשות מוסמכת כלשהי ואשר איננו בשליטת ספק השירות החיוני רשת, לא יבואו ימי העיכוב במניין הימים המוקצבים לספק השירות החיוני רשת לסיום העבודה על פי המוסכם בתיאום הטכני או על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|אמת מידה 149(א)(5)}} דלהלן.
{{ח:תת|(ט)}} '''ספק שירות חיוני רשת שביצע עבודה שלא על פי המוסכם בתיאום הטכני'''
{{ח:תת}} ביצע ספק השירות החיוני רשת את העבודה המבוקשת, כולה או מקצתה, שלא על פי המוסכם בתיאום הטכני, יתקן ספק השירות החיוני רשת לאלתר את הליקויים בהתאם למתחייב מהתיאום הטכני ולא יחייב את מבקש העבודה בגין תיקון זה.
{{ח:תת|(י)}} '''תשלום לאחר ביצוע העבודה'''
{{ח:תת}} עם השלמת ביצוע העבודה החשמלית יעביר ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה דרישה לתשלום יתרת עלות העבודה. על תשלום כאמור תחול {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ב)}} בעניין חשבון בגין שירות שבוצע.

{{ח:סעיף|149||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע עבודה במסלול מהיר'''
{{ח:תת|(א)}} '''עבודה שהוסכם כי תבוצע בפרק זמן שאינו עולה על 45 ימי עבודה'''
{{ח:תת}} הסכימו ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה כי העבודה תבוצע בתוך פרק זמן שאינו עולה על 45 ימי עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|באמת מידה 145(ב)(3)}}, יחולו על ביצוע העבודה הכללים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יסכמו ויחתמו ביניהם על תיאום טכני מתומצת.
{{ח:תתת|(2)}} כל העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת יבוצעו על ידי ספק השירות החיוני רשת בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} כל הציוד החשמלי הנדרש לשם ביצוע העבודה המבוקשת יסופק על ידי ספק השירות החיוני רשת בלבד.
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני רשת יעביר למבקש העבודה דרישה לתשלום בסך של 100% מהעלות הכוללת של העבודה המבוקשת בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, וביצוע דרישת התשלום יהווה תנאי הכרחי להמשך ביצוע העבודה. על תשלום כאמור תחול {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
{{ח:תתת|(5)}} ספק השירות החיוני רשת יסיים את ביצוע העבודה בפרק זמן שלא יעלה על 45 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום הקבוע בסעיף קטן (4), ובלבד שמבקש העבודה מילא את המוטל עליו לפי הוראות אמות המידה.
{{ח:תתת|(6)}} איחר ספק השירות החיוני רשת בסיום ביצוע העבודה כאמור בסעיף קטן (5), יפעל ספק השירות החיוני רשת על פי האמור {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ו)(1)}}.

{{ח:סעיף|150||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תיקון, שינוי או ביטול בקשת עבודה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיקונים ושינויים בבקשת עבודה או בשלבי ביצועה'''
{{ח:תתת|(1)}} תיקונים ושינויים בבקשת עבודה או בשלבי ביצועה יאושרו בכתב על יד{{ח:הערה|י}} ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש העבודה רשאי לבקש בכתב שינוי או תיקון של מאפייני העבודה המבוקשת ללא חיוב נוסף בגין הכנסת השינויים או התיקונים לבקשת העבודה או התיאום הטכני, כל עוד לא הושלם התיאום הטכני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(ד)}}.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה הבקשה לשינוי או לתיקון מאפייני העבודה המבוקשת לאחר סיום התיאום הטכני מבלי שנגרם שינוי לעלות הכוללת של ביצוע העבודה כתוצאה מהשינוי או התיקון המבוקשים, יחויב מבקש העבודה בתשלום נוסף בשיעור של 6% מן העלות הכוללת של העבודה המבוקשת בגין הכנסת השינוי או התיקון המבוקש.
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני רשת ימציא למבקש העבודה פירוט של השינויים הנדרשים בתיאום הטכני תוך 10 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לשינוי, לרבות פירוט העלויות הנוספות וכל שינוי בלוחות הזמנים לביצוע העבודה שנגרמו עקב השינוי המבוקש.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטול בקשת עבודה'''
{{ח:תתת|(1)}} ביטל מבקש העבודה את בקשתו מסיבה כלשהי לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ביצוע התשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 145|באמת מידה 145(ד)}}, לא יושב לו הסכום ששולם על פי {{ח:פנימי|סעיף 145|אמת מידה 145}}.
{{ח:תתת|(2)}} ביטל מבקש העבודה את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ביצוע התשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(ד)(1)}} ובטרם סיים ספק השירות החיוני רשת את ביצוע העבודה, יפנה ספק השירות החיוני רשת לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה לקביעת העלויות שנגרמו לו עד למועד הביטול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 153|אמת מידה 153(א)}} ויחייב את מבקש העבודה בסכום זה בלבד, ויתרת התשלום בניכוי העלויות האמורות תושב למבקש העבודה.
{{ח:תתת|(3)}} סיים ספק השירות החיוני רשת את ביצוע העבודה, לא יהיה רשאי מבקש העבודה לבטל את הזמנת העבודה ויהיה חייב לשלם לספק השירות החיוני רשת את יתרת התשלום המגיעה לו בגין השלמת ביצוע העבודה.
{{ח:תתת|(4)}} הייתה העבודה המבוטלת עבודה המבוצעת במסלול מהיר אשר טרם הוחל בביצועה, ישיב ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה סכום השווה ל־85% מהעלות הכוללת של העבודה. החל ספק השירות החיוני רשת בביצוע העבודה במסלול המהיר יחולו על ביטולה הוראות סעיף קטן (2).
{{ח:תת|(ג)}} '''ביטול בקשת עבודה על ידי מבקש עבודה שבחר לבצע את העבודה האזרחית באמצעות קבלן מטעמו'''
{{ח:תת}} בחר מבקש העבודה לבצע את העבודה האזרחית באמצעות קבלן מטעמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ד)}} וביטל את בקשתו לאחר שהוחל בביצוע העבודה האזרחית ובטרם הוחל בביצוע העבודה החשמלית, יפעל מבקש העבודה להשיב את המצב לקדמותו לאלתר כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 148|באמת מידה 148(ו)}}, ויישא בעלות הביטול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150|באמת מידה 150(ב)}}.

{{ח:סעיף|151||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''סילוק מטרדים'''
{{ח:תת|(א)}} '''אחריות לסילוק מטרדים'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת או מבקש עבודה המבצע עבודות אזרחיות באמצעות קבלן מורשה מטעמו, אחראים לסלק לאלתר כל מטרד שנוצר בכל שלב משלבי העבודה האזרחית. הפר אחד הצדדים את חובתו ולא פעל כאמור בתוך 3 ימי עבודה, יפעל הצד שכנגד, על חשבון הצד המפר, לסילוקו לאלתר של המיטרד ולרבות באמצעות קבלן מטעמו.

{{ח:סעיף|152||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שקיפות מידע דיווח ובקרה'''
{{ח:תת|(א)}} '''שקיפות ומידע'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יפעלו לביצוע כל שלב משלבי העבודה המבוקשת תוך שקיפות מירבית ובאופן שכל הידוע לאחד הצדדים לגבי העבודה המבוקשת וביצועה יובא לידיעת הצד השני.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני רשת יציין בכל הזמנה את שם איש הקשר מול מבקש העבודה ואמצעי ההתקשרות עמו במהלך ביצוע העבודה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשת יביא לידיעת מבקש העבודה את מועדי ההתחלה והסיום של כל שלב משלבי העבודה לא יאוחר מ־5 ימי עבודה לפני התחלת הביצוע.
{{ח:תתת|(4)}} מבקש העבודה או נציגו רשאים להיות נוכחים במקום העבודה בעת ביצועה ויהיו רשאים לדרוש ולקבל לידיהם במהלך הביצוע ובזמן אמת כל מידע, מסמך או פעילות הכרוכים בהזמנת ביצוע העבודה הן באתר העבודה והן במשרדי ספק השירות החיוני רשת ובהתאם למפורט בתיאום הטכני.
{{ח:תתת|(5)}} שלבי הביצוע כפי שסוכמו בתיאום הטכני יופיעו בפקודת העבודה שמנפיק ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''רישום ותיעוד'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת ינהל רישום ותיעוד הן של העבודות המבוקשות והן של התקבולים בגינן, באופן שבו לא יגבה ספק השירות החיוני רשת כפל תשלום בגין אותה העבודה, בין באמצעות בתקבול ממבקש העבודה ובין באמצעות תעריף הצריכה.
{{ח:תת|(ג)}} '''עלויות ציוד חשמלי הנזקפות לחובתו של ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תת}} עלויות ציוד חשמלי הנזקפות לחובתו של ספק השירות החיוני רשת בגין {{ח:פנימי|סעיף 144|אמת מידה 144(ה)(2)}} יירשמו בספרים המנוהלים על ידי ספק השירות החיוני רשת כעלות הון.

{{ח:סעיף|153||תיקון: 15.9.06}}
{{ח:ת}} '''מקרים מיוחדים'''
{{ח:תת|(א)}} '''בקשה להחלת תעריף שונה'''
{{ח:תתת|(1)}} ביקש ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} להחיל על עבודה על חשבון אחרים תעריף שונה מהתעריפים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, יפנה ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} בבקשה מנומקת בכתב לראש אגף הנדסה ברשות החשמל.
{{ח:תתת|(2)}} ראש אגף הנדסה יבחן את הבקשה ויחליט האם להפנות את העניין למליאת הרשות לשם אישור תעריף ייחודי לעבודה.
{{ח:תתת|(3)}} ראש אגף הנדסה רשאי, אם מצא כי הדבר נחוץ לשם מתן החלטתו, לפנות לספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} או למבקש העבודה בבקשה לקבלת מידע ופרטים נוספים.
{{ח:תת|(ב)}} '''ידוע המבקש וחלופות'''
{{ח:תת}} פנה ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה כאמור בסעיף (א), יודיע על כך ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} בכתב למבקש העבודה ויבקש ממנו לבחור באחת החלופות דלהלן להמשך ביצוע העבודה:
{{ח:תתת|(1)}} בהתאם להסכמתו הכתובה והחתומה של מבקש העבודה, ימשיך ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} בביצוע העבודה בכפוף להתחייבות מבקש העבודה לשלם את התעריף הייחודי שייקבע לעבודה המבוקשת.
{{ח:תתת|(2)}} בהתאם להסכמתו הכתובה והחתומה של מבקש העבודה, יעוכב ביצוע העבודה עד לקביעת תעריף ייחודי לעבודה המבוקשת והעיכוב לא ייחשב כסטייה מלוחות הזמנים לביצוע העבודה כפי שנקבעו בתיאום הטכני.

{{ח:סעיף|154|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|155|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|156|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|157|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|158|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|159|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|160|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|161|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|162|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|163|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|164|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|165|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: איכות הסביבה}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: פרמיה לתועלת למשק מהפחתת זיהום}}

{{ח:סעיף|166||תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''זכאות לפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום פרמיה'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן באנרגיה מתחדשת, העונה על התנאים המפורטים באמות מידה אלו, פרמיה בגובה החיסכון בפליטות מזהמות ממיתקן הייצור של היצרן ביחס למיתקני הייצור של המחלק, כקבוע בלוח תעריפים 11.2–2.
{{ח:תת|(ב)}} '''יצרן באנרגיה מתחדשת'''
{{ח:תת}} ליצרן באנרגיה מתחדשת ייחשבו בעל רישיון ייצור פרטי או בעל רישיון ייצור עצמי שהספק מיתקן הייצור שברשותם הינו מ־100 קילווט ומעלה ואשר פועל באמצעות:
{{ח:תתת|(1)}} שמש; רוח; מים; ביומסה; אנרגיה שמקורה באתר הטמנת פסולת (ביוגז) שהוקם לפני יום 01.10.2003; שפכים או תופעות טבע אחרות (להלן – אנרגיה מתחדשת) בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} אנרגיה מתחדשת תוך שימוש בדלק פוסילי בתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור השימוש בדלק הפוסילי לא יעלה על 30% מכמות האנרגיה המיוצרת במיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} השימוש בדלק הפוסילי הכרחי להפעלת המיתקן המייצר באמצעות האנרגיה המתחדשת.
{{ח:תת|(ג)}} '''מיתקן ייצור הפועל לפרקים באמצעות דלקים פוסיליים'''
{{ח:תת}} בלבד יצרן באנרגיה מתחדשת שמיתקן הייצור שלו פועל לפרקים באמצעות שימוש בדלקים פוסיליים בלבד, לא יהיה זכאי לפרמיה עבור החשמל שיוצר בפרקי זמן אלו.

{{ח:סעיף|167||תיקון: 21.12.04, 16.8.06}}
{{ח:ת}} '''פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''אישור לעניין גובה הפרמיה'''
{{ח:תת}} לצורך קבלת אישור על גובה הפרמיה מהרשות יפנה היצרן לרשות על גבי טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים באנרגיה מתחדשת המצורף לאמת מידה זו, ויצרף עותק מרישיון הייצור שברשותו וכן אישור המשרד להגנת הסביבה על רמת הפליטות ממיתקן הייצור.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים באנרגיות מתחדשות {{ש}} (לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|אמת מידה 167 (פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה)}})'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|168||תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תשלום הפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''פניה לצורך קבלת הפרמיה'''
{{ח:תת}} לצורך קבלת הפרמיה יפנה היצרן בכתב למחלק בצירוף העתק מאישור גובה הפרמיה שנקבעה לו על ידי הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום מותאם'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן בהתאם לפרמיה המאושרת עד לפקיעת תוקפה או עד לפקיעת תוקף רישיונו, אלא אם ביקש היצרן בכתב להפסיק את קבלת הפרמיה לצורך מעבר להשתתפות במנגנון סחר בפליטות לכשיוסדר או שהתקבל מהרשות אישור לגובה הפרמיה המעודכנת.
{{ח:תת|(ג)}} '''פרמיה שעודכנה או שונתה'''
{{ח:תת}} במקרה של עדכון גובה הפרמיה או שינוייה על ידי הרשות יפעל המחלק בהתאם לאישור גובה הפרמיה המעודכנת שתעביר לו הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} '''אופן חישוב הפרמיה ומועד תחילת תשלום'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן פרמיה על כל קילוואט שעה שנמכר לחברת החשמל או לאחר דרך רשת החשמל של חברת החשמל או שיוצר על־ידי בעל רישיון ייצור עצמי. הפרמיה תשולם מיום הקמת התחנה או מיום קבלת אישור גובה הפרמיה לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תת|(ה)}} '''הפקת חשבונות'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יערוך וישלח ליצרן באנרגיות מתחדשות חשבון בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}}, בהתאם לסיווג היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} בנוסף על הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 82|באמת מידה 82 (עריכת חשבון ליצרן)}}, המחלק יפרט וישלח באמצעות חשבונו של היצרן כאמור את חישוב התשלום עבור הפרמיה בגין ייצור באנרגיות מתחדשות.
{{ח:תתת|(3)}} ליצרן בעל רישיון ייצור עצמי שאינו רוכש חשמל ואינו מוכר חשמל לרשת החשמל, יפיק המחלק חשבון לתשלום הפרמיה.
{{ח:תת|(ו)}} '''התקנת מונה בהדקי מיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור עצמי'''
{{ח:תת}} במידת הנדרש, המחלק יתקין מונה בהדקי מיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור עצמי לצורך מניית הקווט״שים המיוצרים במיתקן הייצור. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה עלות כאמור בשורה 6 – ”הסרת מונה והתקנתו“, בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ז)}} '''קריאת מונה'''
{{ח:תת}} לצורך הכנת חשבון חודשי, המחלק יקרא, אחת לחודש בתחילת כל חודש, את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם. עבור שירות זה ישלם היצרן למחלק תשלום כאמור בלוח תעריפים 5.4–1 (תשלום קבוע לשירותי צרכנות), בהתאם למאפייני היצרן.

{{ח:סעיף|169||תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''דיווחים'''
{{ח:תת|(א)}} '''דיווח לרשות'''
{{ח:תת}} המחלק יעביר לרשות אחת לשנה, במסגרת הדו״ח הסביבתי השנתי, דיווח בנוגע לכמות החשמל המיוצרת באמצעות אנרגיות מתחדשות על ידי יצרנים באנרגיה מתחדשת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 166|באמת מידה 166(ב)}} ועל ידי המחלק.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: פרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות}}

{{ח:סעיף|170||תיקון: 16.8.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''זכאות לפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום פרמיה'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן במזוט במיתקני ייצור קיימים, העונה לתנאים המפורטים באמות מידה אלה (להלן – יצרן במזוט), פרמיה בגין חיסכון בפליטות מזהמות ממיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור ביחס לרמות התקן המחייבות, כקבוע בלוח תעריפים 11.2–3.
{{ח:תת|(ב)}} '''זכאות לקבלת פרמיה'''
{{ח:תת}} לזכאי לקבלת פרמיה יחשב יצרן במזוט שמיתקן הייצור שלו על פי רישיונו פועל במזוט לפני אוגוסט 2006.

{{ח:סעיף|171||תיקון: 3.9.06}}
{{ח:ת}} '''פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''אישור לעניין גובה הפרמיה'''
{{ח:תת}} לצורך קבלת אישור זמני או קבוע על גובה הפרמיה מהרשות יפנה היצרן לרשות על גבי טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים קיימים במזוט, ויצרף עותק מרישיון הייצור ואישור המשרד לאיכות הסביבה על רמות הפליטות המחייבות של מיתקן הייצור ורמת ההפחתה ביחס אליהן.

{{ח:סעיף|172||תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תשלום הפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''פניה לצורך קבלת הפרמיה'''
{{ח:תת}} לצורך קבלת הפרמיה יפנה היצרן בכתב למחלק בצירוף העתק מהאישור התעריפי שנקבע לו על ידי הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בהתאם לתעריף המאושר'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן בהתאם לתעריף המאושר עד לפקיעת תוקפו או עד לפקיעת תוקף רישיונו של היצרן לפי המוקדם מבניהם.
{{ח:תת|(ג)}} '''תעריף ששונה'''
{{ח:תת}} במקרה של שינוי באישור התעריפי על ידי הרשות יפעל המחלק בהתאם לאישור החדש.
{{ח:תת|(ד)}} '''התקנת מונה תעריף עומס וזמן בהדקי מיתקן הייצור'''
{{ח:תת}} במידת הצורך, יתקין המחלק מונה תעריף עומס וזמן בהדקי מיתקן הייצור לצורך מניית הקילוואט שעה המיוצרים במיתקן הייצור. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה כאמור בלוח תעריפים 5.4–2 בשורה ”הסרת מונה והתקנתו“.
{{ח:תת|(ה)}} '''קריאת מונים'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך הכנת חשבון חודשי, המחלק יקרא, אחת לחודש, בתחילת כל חודש את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם. עבור שירות זה ישלם היצרן למחלק תשלום כאמור בלוח תעריפים 5.4–1 ”תשלום קבוע לשירותי צרכנות“ הרלוונטי למאפייני היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} במידה ומונה היצרן נקרא על־ידי המחלק באופן שגרתי לצורך הכנת חשבון לקבלת שירותי תשתית או לצורך אחר לא יגבה מהיצרן תשלום קבוע נוסף.
{{ח:תת|(ו)}} '''מועדים לתשלום הפרמיה'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן במזוט פרמיה על כל קילוואט שעה מיוצר הנמנה במונה היצרן, אחת לחודש, מיום קבלת האישור התעריפי ובהתאם לאמור בו.

{{ח:סעיף|173||תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''עריכת חשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''הפקת חשבונות'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יערוך וישלח ליצרן במזוט חשבון בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}}, בהתאם לסיווג היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} בנוסף על הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 82|באמת מידה 82 (עריכת חשבון ליצרן)}}, המחלק יפרט וישלח באמצעות חשבונו של היצרן כאמור את חישוב התשלום עבור הפרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות.
{{ח:תתת|(3)}} ליצרן עצמי שאינו רוכש חשמל ואינו מוכר חשמל לרשת החשמל, יפיק המחלק חשבון לתשלום הפרמיה.

{{ח:סעיף|174||תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''דיווחים'''
{{ח:תת|(א)}} '''דיווח לרשות'''
{{ח:תת}} המחלק יעביר לרשות אחת לשנה, ולא יאוחר מפברואר כל שנה, דיווח על סך התשלומים ששולמו לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}} בשנה החולפת בין ה־1 לינואר ל־31 בדצמבר בהתאם לאישור התעריפי של כל יצרן, כולל פירוט לפי יצרן בהתייחס לחודשי התשלום, כמות הקילוואט שעה והתשלום בגינם.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: ייצור חשמל מבוזר בטכנולוגיה פוטו–וולטאית או טורבינת רוח לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת}}

{{ח:סעיף|175||תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 22.3.18, 21.11.18, 23.12.19, 5.4.20, 30.4.20, 11.1.21, 13.12.21; תשע״ח, תשע״ט־5, תש״ף־10, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־23, תש״ף־33, תשפ״א־19, תשפ״א־20, תשפ״א־21, תשפ״ב־9, תשפ״ב־18}}
{{ח:ת}} '''שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק'''

{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – אנרגיה הנמדדת במונה הדו־כיווני בנקודת החיבור לרשת של מחלק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מיוצרת במיתקן“ – אנרגיה מוזרמת מהדקי המחולל, לפי קריאת מונה הייצור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג“ – כיסוי עליון, כיסוי צדדי או דופן, במקום צרכנות, {{ח:הערה|(הסיפה חלה רק על בקשות לשילוב מיתקן שהוגשו עד יום 31.12.2021):}} של בניין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}} של מאגר מים ושל בריכת דגים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – כ״ג בחשוון התשע״ט (1 בנובמבר 2018);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טורבינת רוח“ – מערכת לייצור חשמל על ידי טורבינת רוח, הכוללת, בין השאר, תורן, מערכת מניה ומתאם לרשת החשמל, בהספק מותקן שלא יעלה על 15 קילו־וואט לצרכן ביתי ו־50 קילו־וואט לכל צרכן אחר; לעניין הגדרה זו, ”הספק מותקן“ – האנרגיה הרגעית המרבית ביחידות קילו־וואט המיוצרת על ידי טורבינת רוח שנמדדת במונה הייצור במהירות רוח של 9 מטרים לשנייה, בהתאם לנתוני היצרן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן פוטו–וולטאי“ – {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות לשילוב מיתקן שהוגשו עד יום 31.12.2021):}} מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית לצריכה עצמית, הכולל, בין השאר, קולטים פוטו–וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חלופין, בהספק מותקן שלא עולה על 630 קילו־וואט; לעניין הגדרה זו, ”הספק מותקן“ – ההספק הנקוב של הממיר, בהתאם לנתוני היצרן (AC);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן פוטו–וולטאי“ – {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות לשילוב מיתקן שהוגשו החל מיום 1.1.2022):}} מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית לצריכה עצמית, המותקן על גג של שטח שקיים בו שימוש נוסף והכולל, בין השאר, קולטים פוטו–וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חלופין, בהספק מותקן שלא עולה על 630 קילו־וואט ובכלל זה מיתקן כאמור המותקן על גג של כל אחד מאלה: בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי; לעניין הגדרה זו יראו מיתקן כמיתקן פוטו־וולטאי גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף – גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע שמתחתיו; לעניין הגדרה זו, ”הספק מותקן“ – ההספק הנקוב של הממיר, בהתאם לנתוני היצרן (AC);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן פוטו–וולטאי או טורבינת רוח לצריכה עצמית במקום צרכנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית במקום צרכנות“ – אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות לצורך צריכה עצמית והוצאת חשמל לרשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''שילוב מיתקן ברשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת צרכן רשום ובהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}}, ישלב המחלק מיתקן במקום צרכנות שעל שם הצרכן, לצורך צריכה עצמית והעברת חשמל לרשת החשמל, בתוך המועדים המפורטים באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישלב ברשת החשמל מיתקן פוטו–וולטאי בהתאם {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|לסימן זה}}, אם התקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק המותקן, כהגדרתו בהגדרת ”מיתקן פוטו–וולטאי“, של כלל המיתקנים הפוטו–וולטאיים אשר שולבו במקום הצרכנות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} מיום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018), לרבות מיתקנים פוטו־וולטאיים כהגדרתם לפי אמת מידה זו כנוסחה ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 9), התשפ״ב–2021, אשר הבקשה לשילובם הוגשה לפני מועד תחילתם של הכללים האמורים {{ח:הערה|(ביום 1.1.2022)}} בתוספת הספק המיתקן שבעבורו מוגשת הבקשה, אינו עולה על 630 קילו־וואט;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה ביום 1.1.2022, אך חלה על בקשות לשילוב מיתקן שהוגשו עד יום 31.12.2021):}} המיתקן הפוטו–וולטאי מותקן על גג.
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת צרכן, מחלק ישלב ברשת חלוקת החשמל טורבינת רוח, עד שההספק המותקן במשק החשמל הארצי יגיע ל־10 מגה וואט או עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020), לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תתת|(4)}} לבקשת צרכן, מחלק יגדיל חיבור במקום הצרכנות לצורך שילוב מיתקן במקום הצרכנות. בקשה כאמור תטופל בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''תוקף ההתחייבות'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(יחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לאחר יום 6.6.2019 שאינו חוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת}} תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה ל־360 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 360 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין בקשת חיבור או שילוב של מיתקן תלויה ועומדת אשר הוגשה לפני יום 25.11.2020, או בקשת חיבור או שילוב של מיתקן שתוגש בתקופה שעד תום שלושה חודשים מיום זה):}}
{{ח:תת}} תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה ל־450 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 450 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.

{{ח:סעיף|176||תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 15.1.15, 25.11.15, 26.12.16, 19.2.18, 22.3.18, 21.11.18, 11.1.21; תשע״ח, תשע״ט־13, תש״ף, תשפ״א־21, תשפ״ב־13}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים לצרכנים'''
{{ח:תת|(א)}} '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן המבקש לשלב מיתקן פוטו–וולטאי ברשת החלוקה, יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ב) ו־(ג).
{{ח:תתת|(2)}} בחר צרכן בשיטת התחשבנות, לא יוכל הצרכן לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף (ח).
{{ח:תת|(ב)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעבור ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק יגבה מהצרכן את התעריף בעד צריכה עצמית במקום הצרכנות כקבוע {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בפרק ב׳ (צריכת חשמל) סימן ב׳ (חשבונות ותשלומים)}}. נוסף על תעריף זה יגבה המחלק מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(2)}} לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן בעד האנרגיה המיוצרת במיתקן פוטו־וולטאי במקום צרכנות את התעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7‑5, לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(4)}} בשיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן ששילב טורבינת רוח, בעד האנרגיה המיוצרת בה, לפי לוח תעריפים 6.7–6.
{{ח:תת|(ג)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעבור הזרמה לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, מחלק יגבה מאת הצרכן תעריף בעד צריכת החשמל מהרשת במקום הצרכנות כקבוע {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בפרק ב׳ (צריכת חשמל) סימן ב׳ (חשבונות ותשלומים)}}. נוסף על תעריף זה, יגבה המחלק מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(2)}} לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן תעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בהתאם לקבוע בסעיף (ב)(2).
{{ח:תת|(ד)}} '''תשובה לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה.
{{ח:תתתת|(ב)}} עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים, יודיע המחלק בתשובתו מהו תעריף החשמל לו זכאי הצרכן בהתאם ללוח תעריפים 6.7–5 עבור מיתקן פוטו וולטאי ועבור טורבינות הרוח לתעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–6 וייתן לצרכן התחייבות עקרונית לשילוב המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 178|באמת מידה 178}}. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לשילוב המיתקן ברשת החשמל.
{{ח:תתתת|(ג)}} לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח ההפרות {{ח:הערה|[צ״ל: התשלומים]}} 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
{{ח:תתת|(2)}} לא ייתן המחלק התחייבות שילוב מיתקן לרשת אלא לאחר שבדק מול בעל רישיון ההולכה, אם קיימת כמות פנויה להתקנת המערכת ומהו התעריף הנכון למבקש השילוב. ההתחייבות תינתן לפי התעריף הנכון ליום אישור בקשת צרכן לשילוב מיתקן לרשת על ידי המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} לא ייתן המחלק התחייבות לשילוב מיתקן במקרה ונדרשים שינויים ברשת החשמל הקיימת שלא ניתן לבצעם בפרק זמן של 270 יום.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(5)}} תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן לרשת יהא ל־270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 270 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.: (ה) '''הסדר התשלומים בעת החלפת צרכנים'''
{{ח:תתת|(1)}} החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} תתבצע בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 19|באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)}}, ולעניין הסדר התשלומים למיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר התשלומים עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר התשלום בעבור החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ה)(3), להגיש בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה, ולפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
{{ח:תתת|(3)}} לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעבור החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} '''התחשבנות לגבי בית משותף'''
{{ח:תת}} שולב מיתקן במקום צרכנות הרשום על שם נציגות בית משותף, ישלם המחלק את התעריף לחשבון נציגות הבית המשותף; לעניין אמת מידה זו, ”בית משותף“ ו”נציגות בית משותף“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 29|באמת מידה 29}}.
{{ח:תת|(ח)}} '''תוקף שיטת ההתחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף (ג) ייכנסו לתוקף במועד הקובע.
{{ח:תתת|(3)}} שיטת ההתחשבנות בין המחלק לבין הצרכן, שנקבעה לפי הוראות אמת מידה זו, תהיה בתוקף במשך 25 שנים מיום שילוב המיתקן לרשת בידי המחלק.
{{ח:תתת|(4)}} הסדרי תשלומים לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} יחולו רק על מי שביקש לשלב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}}, החל ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018), ולא ביקש קודם לכן לשלב את אותו מיתקן לפי סימן אחר או לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} בנוסחו ערב תחילת תוקפם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון), התשע״ח–2018.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 176|לאמת מידה 176}}''' {{ש}} מתכונת דיווח לצורכי התחשבנות בין המחלק לבין בעל רישיון הולכה}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס׳ מערכת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מיקום המערכת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך הפעלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קוד הסדרה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר מונה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג מונה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קריאת מונה נוכחית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קריאת מונה קודמת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|176א||תיקון: 23.12.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תש״ף־10, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־25, תשפ״א־24, תשפ״ב־18}}
{{ח:ת}} '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן קרקעי או מיתקן על גג כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 220|באמת מידה 220}}, המשמש לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת בקשה לרישום הספק'''
{{ח:תת}} מבקש המבקש להקים מיתקן שלא במסגרת הליך תחרותי (באמת מידה זו – המבקש), יגיש למחלק בקשה לרישום הספק שהוא מתחייב להקים.
{{ח:תת|(ג)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי לרישום הספק, יפקיד המבקש בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי במועד הגשת הבקשה לרישום ההספק.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 300 שקלים חדשים לקילו וואט מותקן לגבי מיתקנים המוקמים על גבי קרקע, ו־150 שקלים חדשים לקילו וואט מותקן לגבי מיתקנים המוקמים על גבי גגות.
{{ח:תתת|(3)}} הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} '''הגבלת הספק המיתקנים'''
{{ח:תת}} הספק המיתקנים שבעבורם המבקש יבקש חיבור לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק ושבעבורם הפקיד את הבטוחה.
{{ח:תת|(ה)}} '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד המחייב לסנכרון, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}}, לגבי מבקשים המבקשים להקים מיתקן לפי אמת מידה זו, הוא יום ט׳ בחשוון התשפ״ב (15 באוקטובר 2021).
{{ח:תתת|(2)}} המועד המחייב המרבי לסנכרון, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}}, לגבי מבקשים המבקשים להקים מיתקן לפי אמת מידה זו, הוא יום כ׳ בתשרי התשפ״ג (15 באוקטובר 2022).
{{ח:תתת|(3)}} אם המבקש הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, המחלק הדומיננטי ישיב לו את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ב) במלואה.
{{ח:תתת|(4)}} לא הציג המבקש למחלק הדומיננטי אישור עמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור 20 אחוזים בעבור היום הראשון של האיחור, ובעבור כל יום נוסף של איחור, יחלט בשיעור אחיד מיתרת סכום הבטוחה שהופקדה, עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין היום העוקב למועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(5)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם ההספק המותקן שהמבקש קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק לבין ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק.
{{ח:תתת|(5א)}} המבקש רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש המבקש למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בבקשה לרישום הספק ושטרם הוגש בעבורו אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת):
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין מיתקן המוקם על קרקע – 300 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מיתקן המוקם על גג – 150 שקלים חדשים;
{{ח:תתת}} תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(5ב)}} נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם מבקש חיבור שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5א), לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(5ג)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (5ב), אם ההספק המותקן שהמבקש קיבל אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק לבין ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק.
{{ח:תתת|(5ד)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (5א), המבקש רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; המבקש יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5א) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (5ב) ו־(5ג) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(5ה)}} לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של המבקש לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם המבקש הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5א) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5ד), יפקעו זכויותיו כאמור לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בסעיף קטן (4), אם המבקש להקים מיתקן קרקעי קיבל תשובה שלילית לחיבור או תשובה חלקית לחיבור עד יום ט״ו בטבת התשפ״א (30 בדצמבר 2020), יחזיר המחלק למבקש את הבטוחה באופן יחסי, בהתאם לגובה ההספק שלגביו נתן המחלק את התשובה השלילית לחיבור או את התשובה החלקית לחיבור; לעניין זה, ”תשובה חלקית לחיבור“ – תשובת מחלק שלילית עם תיקונים נדרשים שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''תנאים נוספים לזכאות לתעריף'''
{{ח:תת}} על זכאות לתעריף לפי אמת מידה זו יחולו גם אמות המידה כמפורט להלן, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים לצדן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מיתקנים המוקמים על גבי גגות – {{ח:פנימי|סעיף 220|אמת מידה 220}}, בשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההגדרות ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ ו”המועד הקובע“ וכן סעיף (ג) – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף (ד)(1), במקום ”זוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (להלן – הזוכה),“ יקראו ”המבקש“;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסעיף (ה)(1), במקום ”הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות“ יקראו ”מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקני גגות“;
{{ח:תתתת|(ד)}} בסעיף (ח)(4), במקום ”מאת הזוכה“ יקראו ”מאת המבקש“ ובמקום ”במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף“ יקראו ”במסגרת {{ח:פנימי|סעיף 220|אמת מידה זו}}“;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מיתקנים קרקעיים – {{ח:פנימי|סעיף 220א|אמת מידה 220א}}, למעט סעיפים קטנים (ב), (ד) ו־(ה)(2), בשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל מקום, במקום ”זוכה“ יבוא ”המבקש“ ובמקום ”במסגרת ההליך“ יבוא ”במסגרת {{ח:פנימי|סעיף 220א|אמת מידה זו}}“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף (א) –
{{ח:תתתתת|(1)}} בסעיף קטן (1), ההגדרות ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ ו”המועד הקובע“ – לא ייקראו;
{{ח:תתתתת|(2)}} סעיף קטן (2) – לא ייקרא;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסעיף (ג), בכותרת הסעיף, המילים ”במסגרת הליך תחרותי לקביעת התעריף“ – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ד)}} בסעיף (ה)(4), המילים ”במסגרת ההליך התחרותי“ – לא ייקראו.
{{ח:תת|(ז)}} '''תעריף'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם בעד החשמל המיוצר במיתקן תעריף כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מיתקן המותקן על גבי גג – תעריף כמפורט בשורה ”מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקני גגות“ שבלוח תעריפים 6.7–14;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מיתקן קרקעי – תעריף כמפורט בשורה ”מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקנים קרקעיים“ שבלוח תעריפים 6.7–14.
{{ח:תת|(ח)}} '''תחילה ותחולה'''
{{ח:תת}} תחילתה של אמת מידה זו במועד תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 7), התש״ף–2020, והיא תחול על מבקשים שהגישו בקשה לרישום הספק עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020).

{{ח:סעיף|176ב||תיקון: 13.12.20; תשפ״ב־11}}
{{ח:ת}} '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקני חלוץ אגרו־וולטאיים'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|באמת מידה זו -}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי“ – מיתקן פוטו־וולטאי המותקן על קרקע חקלאית, אשר קיבל את אישור הוועדה המשותפת שהקימו המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והחקלאות למיתקן חלוץ על שטח חקלאי.
{{ח:תת|(ב)}} '''תנאי סף נוסף לבדיקת בקשת חיבור'''
{{ח:תת}} נוסף על התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|באמת מידה 35כ2(ה)(1)}}, כתנאי סף לבדיקת בקשה לחיבור מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי, יוודא המחלק גם שהמיתקן קיבל את אישור הוועדה המשותפת כאמור בהגדרה ”מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי“ לכך שהוא מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד מחייב לסנכרון'''
{{ח:תת}} המועד המחייב לסנכרון מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי הוא 18 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית; לעניין זה, ”המועד המחייב לסנכרון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''תעריפים למיתקן חלוץ אגרו־וולטאי – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן חלוץ אגרו־וולטאי שהוקם במסגרת אסדרה לפי אמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} בעד רכישת החשמל ממיתקן חלוץ אגרו־וולטאי ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–24; המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן; המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
{{ח:תתת|(3)}} בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן ממיתקן חלוץ אגרו־וולטאי המחלק יגבה מהצרכן את התעריף בעד צריכה עצמית במקום הצרכנות כקבוע {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בפרק ב׳ (צריכת חשמל) סימן ב׳ (חשבונות ותשלומים)}}; נוסף על תעריף זה יגבה המחלק מהצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו־וולטאי הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(4)}} התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, הכול בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם הרכישה (הסכם PPA) שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|סעיף (ו) לאמת מידה 35כ3}}; בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת אמת המידה ההסדרים שיהיו נהוגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} '''תחולה'''
{{ח:תת}} אמת מידה זו תחול על מיתקני חלוץ אגרו־וולטאיים, כהגדרתם בסעיף (א), שיקבלו תשובת מחלק חיובית בתקופה שמיום פרסומם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 11), התשפ״ב–2022 {{ח:הערה|(ביום 25.1.2022)}}, עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023).

{{ח:סעיף|177||תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 20.10.13, 9.6.14, 15.15.15, 22.3.18, 24.12.18; תשע״ח, תשע״ט־2, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''הגשת בקשה למחלק לשילוב מיתקן ברשת החשמל'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת מידע'''
{{ח:תת}} צרכן המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן יפנה למחלק באזור הרלוונטי בכתב או בעל פה, והמחלק ידאג להעביר לו כל מידע הרלוונטי בתוך 7 ימי עבודה ממועד הפניה, המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי לצרכניו גם באתר האינטרנט שלו, והכל כמפורט באמת מידה זו.
{{ח:תת|(א1)}} '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון הולכה יאפשר לצרכן המעוניין להגיש בקשה לשילוב מיתקן לרשת להירשם באתר אינטרנט ייעודי בטרם הגשת הבקשה לשילוב מיתקן לרשת, ובעל רישיון ההולכה יעביר את הבקשות לבעלי רישיון חלוקה או למחלקים היסטוריים שבתחום פעילותם נרשמו צרכנים כאמור באופן מיידי.
{{ח:תתת|(1א)}} בעל רישיון הולכה יפרסם באתר האינטרנט שלו את המועד שבו ייפתח אתר האינטרנט הייעודי להגשת בקשות.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני בעל רישיון חלוקה, לרבות מחלק היסטורי, יזמן את הצרכן לצורך הגשת בקשה לשילוב מיתקן לרשת במשרדיו לא יאוחר מ־30 ימי עבודה מיום הרישום באתר האינטרנט הייעודי של בעל רישיון ההולכה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת בקשה'''
{{ח:תת}} בקשה לשילוב מיתקן לרשת על ידי צרכן תוגש למחלק בצירוף כל המסמכים והנתונים כדלהלן כתנאי סף לאישור הבקשה על ידי המחלק:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי הצרכן (שם, כתובת, מס׳ טלפון, מס׳ צרכן/מונה/חוזה);
{{ח:תתת|(2)}} סוג המיתקן (מיתקן PV או טורבינת רוח) שבכוונתו להתקין;
{{ח:תתת|(3)}} הספק מותקן מתוכנן;
{{ח:תתת|(4)}} מועד התקנה משוער;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין טורבינת רוח – העתק מאישור טורבינת הרוח מהוועדה המקומית לתכנון ובניה, הכולל בין היתר תכנית חתומה על ידי מהנדס אזרחי.
{{ח:תתת|(6)|(א)}} לעניין טורבינת רוח – היתר בניה מקורי או היתר מקורי לעבודה מצומצמת שניתן על ידי רשות התכנון הרלוונטית במקום הצרכנות שעל שם הצרכן; יובהר כי תכנית הבניה (גרמושקה) היא חלק בלתי נפרד מהיתר הבניה. במקרה ולטענת הצרכן הוא לא נדרש להמציא היתר כאמור, עליו לצרף לבקשתו אישור מתאים לכך בכתב חתום על ידי הגורמים המוסמכים ברשות התכנון הרלוונטית.
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מיתקן פוטו–וולטאי –
{{ח:תתתתת|(1)}} העתק צילומי תשריט, תכנית הבניה (גרמושקה) של היתר הבניה שניתן למבנה עליו מתוכנן להיבנות המיתקן חתום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, בו יסומן בצבע מיקום המיתקן.
{{ח:תתתתת}} במידה ולא ניתן להשיג תשריט כאמור, יידרשו המסמכים הבאים:
{{ח:תתתתתת|א.}} תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), חתום ומאושר על ידי המרכז למיפוי ישראל, עם סימון המיתקן המיועד לבניה וזיהוי המקרקעין (גוש, חלקה). לחלופין, צרכן יוכל לזמן ביקור מחלק במקום בתשלום, במסגרתו יתועד המיתקן המיועד מבחינת מיקום המבנה עליו יקום, בצילום על ידי בודקים מטעם המחלק; בעד הביקור יגבה המחלק תעריף לפי בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת כקבוע בשורה 7 ללוח תעריפים 4.3–3.
{{ח:תתתתתת|ב.}} תוכנית חשמל חד קווית.
{{ח:תתתתתת|ג.}} הותקן המיתקן על מבנה בגינו לא הוגש בעבר טופס 4 למחלק ולא נבדק מיתקן החשמל, יותנה אישור הבקשה לשילוב המיתקן בהזמנת בדיקת מיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק והמצאת טופס 4 חתום ומאושר כדין למבנה עליו יוקם המיתקן. עלות בדיקת המיתקן בהתאם לקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת.
{{ח:תתתתת|(2)}} תצהיר חתום בפני עורך דין כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(8)}} תכנית לשילוב המיתקן במקום הצרכנות לרשת החשמל של ספק השירות החיוני. התכנית האמורה תכלול את מיקומם המוצע של מוני החשמל כך ש:
{{ח:תתתת|(א)}} מונה הצריכה הדו כיווני של המיתקן יותקן בנקודה בה מותקן מונה הצריכה הקיים של הצרכן ובמקומו.
{{ח:תתתת|(ב)}} מונה הייצור יותקן בהתאם לאחת החלופות דלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה בה מותקן מונה הצריכה אשר תאפשר לספק השירות החיוני גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה.
{{ח:תתתתת|(2)}} במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקין את מונה הייצור בנקודה האמורה בפסקת משנה (1) או לבקשת הצרכן, יותקן מונה הייצור במיקום המוצע על־ידי הצרכן, ובלבד שהצרכן ידאג להתקין צנרת תיעול ממונה הייצור למונה הצריכה אשר תשמש את המחלק להשחלת קו פיקוד להעברת נתוני מונה הייצור למונה הצריכה.
{{ח:תתתתת|(3)}} במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקנת קו פיקוד כאמור או לבקשת צרכן, ידאג המחלק להתקנת קו תקשורת, בגינו יחויב הצרכן בתשלום בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 5.4–2, שיאפשר לו להתקין מונה קריאה מרחוק כמונה ייצור בנקודה המתאימה לצרכן.
{{ח:תתת|(9)}} הקמת המיתקן דנן אינה דורשת השקעות ברשת, לרבות שדרוג של תשתיות קיימות, אשר לא היו נדרשות לולא שילוב המיתקן ברשת.
{{ח:תתת|(10)}} הודעה על שיטת ההתחשבנות המבוקשת לפי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 176|באמת מידה 176 (הסדרי תשלומים לצרכנים)}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''פרטים נוספים ותיקון התכנית לשילוב מיתקן ברשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך מתן תשובה לבקשה לשילוב מיתקן כאמור, רשאי המחלק לדרוש מהצרכן המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לשם שילוב המיתקן או תיקון של התכנית שילוב המיתקן. בהתאם להערות המחלק, הצרכן ימציא את המידע המבוקש בהקדם האפשרי או יודיע למחלק כי אין ביכולתו להמציא את המידע המבוקש.
{{ח:תתת|(2)}} דרש המחלק מהצרכן המצאת פרטים נוספים או תיקון התכנית לשילוב המיתקן כאמור, לא יבואו הימים שנדרשו לצרכן להשיב לבקשה כאמור מצד המחלק במניין הימים הקבוע למתן תשובה על ידי המחלק לבקשה שילוב מיתקן כאמור בסעיף (ד).
{{ח:תת|(ד)}} '''תשובה לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה.
{{ח:תתתת|(ב)}} עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים, יודיע המחלק בתשובתו מהו תעריף החשמל לו זכאי הצרכן בהתאם ללוח תעריפים 6.7–5 עבור מיתקן פוטו וולטאי ועבור טורבינות הרוח לתעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–6 וייתן לצרכן התחייבות עקרונית לשילוב המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 178|באמת מידה 178}}. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לשילוב המיתקן ברשת החשמל.
{{ח:תתתת|(ג)}} לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח ההפרות 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
{{ח:תתת|(2)}} לא ייתן המחלק התחייבות שילוב מיתקן לרשת אלא לאחר שבדק מול בעל רישיון ההולכה, אם קיימת כמות פנויה להתקנת המערכת ומהו התעריף הנכון למבקש השילוב. ההתחייבות תינתן לפי התעריף הנכון ליום אישור בקשת צרכן לשילוב מיתקן לרשת על ידי המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} לא ייתן המחלק התחייבות לשילוב מיתקן במקרה ונדרשים שינויים ברשת החשמל הקיימת שלא ניתן לבצעם בפרק זמן של 270 יום.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(5)}} תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן לרשת יהא ל־270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 270 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תת|(ה)}} '''תעריף עבור בדיקת המיתקן ושילובו ברשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יצרף לתשובתו לבקשה לשילוב המיתקן חשבון לתשלום לפי הפירוט דלהלן, כתנאי לבדיקת המיתקן ולחיבורו:
{{ח:תתתת|(א)}} בגין בדיקת המיתקן ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3: תעריף בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת.
{{ח:תתתת|(ב)}} בגין החלפת מונה הצריכה והתקנת מונה הייצור, ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 9 {{ח:הערה|[צ״ל: בשורה 6]}} ללוח התעריפים 5.4–2 – הסרת המונה והתקנתו, עבור כל אחד מהמונים.
{{ח:תתת|(2)}} על תשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
{{ח:תת|(ו)}} '''שינוי הבקשה'''
{{ח:תת}} הצרכן יהיה רשאי לשנות את הבקשה או את התכנית לשילוב המיתקן כל עוד לא עמד המיתקן בהצלחה בבדיקה על ידי המחלק ובלבד שהשינויים יוגשו בהתאם להליך הקבוע לעיל באמת מידה זו.
{{ח:תת|(ז)}} '''השגות צרכנים על דחיית הבקשה דלעיל'''
{{ח:תת}} הצרכן יהיה רשאי להגיש למחלק את השגתו בכתב על החלטתו.
{{ח:תת|(ח)}} '''תגובת המחלק להשגת הצרכן'''
{{ח:תת}} הגיש הצרכן את השגתו למחלק בכתב, תישלח לצרכן ולרשות תשובתו של המחלק בכתב, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|באמת מידה 33 (טיפול בתלונות צרכנים)}} בהתאם לקבוע באמת המידה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 177|לאמת מידה 177}}:'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|178||תיקון: 1.7.08, 22.3.18; תשע״ח, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''דרישות טכניות להתקנת המיתקן'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים טכניים להתקנת המיתקן'''
{{ח:תת}} מחלק יחבר מיתקן העומד בכל הדרישות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ההספק המותקן של המיתקן קטן או שווה לגודל החיבור שבאמצעותו מחובר מקום הצרכנות לרשת החשמל.
{{ח:תתת|(2)}} ההספק המותקן של מיתקן, הנקבע לפי ההספק הנקוב של הממיר או בהתאם לטורבינת הרוח, ובהתאם לנתוני היצרן, אינו עולה על 100 קילו־וואט למיתקן פוטו–וולטאי ואינו עולה על 50 קילו־וואט לטורבינת רוח.
{{ח:תתת|(3)}} עומד בדרישות הרלוונטיות של {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}} והתקנות לפיו.
{{ח:תתת|(4)}} ממיר הזרם של המיתקן עומד בתקן ישראלי המוכר לפי כל דין ובהעדר תקן ישראלי תקן בין־לאומי רלוונטי, ולגבי טורבינת רוח – היא עומדת בתקנים הישראליים או בתקנים הבין־לאומיים הרלוונטיים, לרבות תקן ישראלי 61400 חלקים 1, 2, 11, 12.01 ו־21 המפורסם באתר מכון התקנים הישראלי.
{{ח:תתת|(5)}} מערכת ההגנה נגד חריגות מתח ותדר תותקן בכפוף לתקן כפי שייקבע על ידי גורם מוסמך וקבלת היתר הפעלה לפי כל דין.

{{ח:סעיף|179||תיקון: 1.7.08, 22.3.18; תשע״ח, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''התקנת המתקן'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''התקנה'''
{{ח:תתת|(1)}} מתקן יותקן על ידי מתקין בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינאלי של המתקן בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}} ובתקנותיו.
{{ח:תתת|(2)}} שילוב המתקן לרשת החלוקה על ידי המחלק ייעשה באמצעות התקנת שני מונים במקום הצרכנות שעל שם הצרכן כקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}}: מונה ייצור אשר יותקן ביציאת הממיר בצד ה־AC וימנה את כמות החשמל המיוצר במתקן (להלן – מונה הייצור), ומונה צריכה אשר יותקן בנקודת החיבור של המתקן הפרטי של הצרכן לרשת החשמל וימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת (להלן – מונה הצריכה).
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), לבקשת צרכן המשלב מיתקן פוטו–וולטאי בהספק מותקן שאינו עולה על 15 קילו־וואט ואשר בחצרו לא מותקנים מיתקני ייצור חשמל נוספים, ישלב המחלק את המיתקן בלא מונה הייצור.
{{ח:תתת|(4)}} ביקש הצרכן כאמור בסעיף קטן (3), שיטת ההתחשבנות תהיה בעד הזרמת החשמל בלבד בהתאם לקבוע בסעיף {{ח:פנימי|סעיף 176|לאמת מידה 176(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנה במקום הצרכנות שעל שם הצרכן'''
{{ח:תת}} מתקן יותקן במקום הצרכנות על שם הצרכן הרשום.
{{ח:תת|(ג)}} '''תחילה'''
{{ח:תת}} תחילתו של סעיף קטן (א)(4) במועד הקובע.

{{ח:סעיף|180||תיקון: 1.9.10, 6.2.12; תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''חיבור שני מתקנים (פוטו וולטאי וטורבינת רוח) או חיבור שני חלקי מערכת פוטוולטאית במקום צרכנות אחד'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים לחלוקת מתקן'''
{{ח:תת}} מחלק יחבר לבקשת צרכן רשום ובכפוף לדרישות הקבועות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} עד שני חלקי מערכות פוטו–וולטאיות או מערכת פוטו וולאטית וטורבינות רוח במקום צרכנות אחד ובלבד שהתקיימו במקום הצרכנות כל התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} סך ההספק המותקן במקום צרכנות של שני חלקי המתקן לא יעלה על 15 קילו־וואט לצרכן ביתי ועל 50 קילו־וואט לכל צרכן אחר.
{{ח:תתת|(2)}} לכל מתקן יותקן ממיר זרם נפרד העומד בדרישות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 178|באמת מידה 178}}.
{{ח:תתת|(3)}} מובהר שעבור כל מתקן יוכר התעריף הנכון ליום מתן התחייבות חיבור המתקן לרשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנת מונים'''
{{ח:תת}} מחלק יתקין מונה ייצור נפרד לכל מתקן אשר יחובר למונה הצריכה. התעריף לצרכן עבור התקנת כל מונה יהיה בגובה העלות הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 177|באמת מידה 177(ה)(1)(ב)}}.

{{ח:סעיף|181||תיקון: 1.7.08, 9.6.14, 15.1.15, 19.2.18, 24.12.18; תשע״ח, תשע״ט־2, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''בדיקת המתקן ושילובו לרשת החשמל'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''מתן הודעה בדבר התקנת המתקן'''
{{ח:תת}} התקין הצרכן את המתקן במקום הצרכנות הרשום על שמו ושילם עבור בדיקת המתקן וחיבורו כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 177|באמת מידה 177(ה)(1)}} בתוך 270 יום ממועד קבלת ההתחייבות כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 177|באמת מידה 177(ד)}}, יודיע על כך למחלק בהקדם ולפני תום התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} '''קביעת מועד לבדיקת המתקן'''
{{ח:תת}} מסר הצרכן למחלק הודעה בדבר ביצוע התשלום והתקנת המתקן כאמור בסעיף (א), יתאם המחלק עם הצרכן מועד לבדיקה של המתקן וזו תבוצע על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}} ובתקנותיו (להלן – הבודק) בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקת המתקן ושילובו ברשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא הבודק כי המתקן איננו תואם את הקבוע באמות מידה אלה, יגיש דו״ח ליקויים לצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המתקן על ידי המחלק, אשר תבוצע לאחר תשלום העלות הקבועה בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–2 על ידי הצרכן תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(3)}} מצא הבודק כי המתקן מותקן כראוי וכי ניתן לחברו למקום הצרכנות ולרשת החשמל, יודיע הבודק על כך בכתב לצרכן והאחרון יעביר את תוצאות בדיקת המתקן למנהל לענייני חשמל, וכן מסמכים אחרים כפי שידרשו לצורך קבלת היתר להזרמת אנרגיה.
{{ח:תתת|(4)}} נתן המנהל לענייני חשמל היתר להפעלת המתקן בהתאם {{ח:חיצוני|חוק החשמל|לחוק החשמל}} כאמור בסעיף קטן (3), יתקין המחלק את מערכת המונים בהתאם לתכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 177|באמת מידה 177(ב)(8)}} וישלב את המערכת ברשת החשמל בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע בדיקה. בדיקה נוספת אם נדרשת תהא בעלות הקבועה בסעיף קטן (2), ובכפוף לכך שהצרכן המציא טופס 4, כאמור בסעיף (ד).
{{ח:תתת|(5)}} למען הסר ספק, מובהר בזה כי התקנת המונים ושילוב המתקן ברשת יבוצעו על ידי המחלק בלבד.
{{ח:תתת|(6)}} מובהר בזאת כי בדיקת המתקן תיספר במניין הימים להתחייבות המחלק לחיבור המתקן לרשת. לא עמד המחלק במועדים הקבועים באמת מידה זו לבדיקת המתקן, לא ייחשבו החריגות במניין הימים.
{{ח:תתת|(7)}} מובהר כי באותם חצרים לא יותקן יותר ממתקן ביתי אחד בהספק של עד 15 קילו־וואט המוזן ממונה צריכה אחד קיים, או מתקן אחד בהספק של עד 50 קילו־וואט המוזן ממונה צריכה אחד קיים. האמור לעיל לא יחול על הסדר מונה נטו, כקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|בסימן ח׳ לפרק זה}}.
{{ח:תתת|(8)}} לעניין מתקן פי וי יעביר הצרכן לסש״ח העתק מהודעתו לוועדה מקומית לתכנון ובניה על הקמת המתקן כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו.
{{ח:תת|(ד)}} '''היתר להזרמת אנרגיה לרשת'''
{{ח:תת}} על הצרכן מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל מינהל החשמל להזרמת אנרגיה לרשת, ובנוסף, לעניין טורבינת רוח אישור טופס 4 מאת ה”רשות המאשרת“ כהגדרתה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 157א|סעיף 157א(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. ניתן יהיה להזרים אנרגיה לרשת מהמתקן רק בכפוף לקבלת האישורים וההיתרים האמורים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 181|לאמת מידה 181}}: דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|182||תיקון: 1.7.08; תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''תחזוקת המתקן'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע בדיקות תקופתיות'''
{{ח:תת}} הצרכן יבצע בדיקות תקופתיות למתקן ככל שהדבר נדרש לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביצוע שינויים במתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן לא יבצע כל שינוי בהספק המותקן של המתקן ובהגנות המותקנות בו מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מאת המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} ביצע הצרכן שינוי כלשהו בהספק המותקן של המתקן או בהגנות המותקנות בו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), לא תתקיים חובתו של המחלק לפי ההסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}}.
{{ח:תתת|(3)}} בוצע במתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה לצרכן יחולו {{ח:פנימי|סעיף 16|אמות מידה 16}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}} בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|183||תיקון: 1.7.08, 20.10.13, 19.2.18; תשע״ח, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''ניהול נתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה יהיה אחראי לניהול הכמויות למתקנים פוטו וולטאים או טורבינות רוח כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}}, ויודיע למחלקים השונים על מיצוי הכמות בהתאם לקבוע בהחלטת הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ההולכה יקבל מהמחלק בזמן אמת את נתוני הבקשה של כל צרכן, לרבות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאי סף. בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס שעתי של בקשות המחלק וינפיק לו אישור קבלה במועד קבלת הבקשות.
{{ח:תתת|(3)}} עם הגשת בקשה של צרכן למחלק לשילוב מתקן ברשת החשמל ולאחר שבדק המחלק את עמידת הצרכן בתנאי הסף, יפנה המחלק לבעל רישיון ההולכה לצורך קבלת מידע אודות כמות המתקנים שאושרה התקנתם.
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון ההולכה יאשר את קליטת הבקשה של המחלק ביום הגשת הבקשה. מתן תשובה למחלק אודות הכמות הפנויה והתעריף הרלוונטי תינתן תוך חמישה ימי עבודה מהיום שבו קיבל את בקשת המחלק.
{{ח:תתת|(5)}} בסוף כל יום עבודה יעביר המחלק לבעל רישיון ההולכה נתונים אודות מספר הבקשות שהוגשו במהלך אותו היום, לרבות לגבי בקשות שטרם נבדקו.
{{ח:תתת|(6)}} עם קבלת בקשות בטווח שיעור של 90%-70% מהמכסה המאושרת בהחלטת הרשות הרלוונטית, תפורסם הודעה במדיה דיגיטלית על ידי בעל רישיון ההולכה למחלקים ולציבור על היקף הבקשות שאושרו עד למועד הפרסום האמור.
{{ח:תתת|(7)}} ממועד הפרסום ואילך המחלק לא יקבל בקשות חדשות.
{{ח:תתת|(8)}} המחלק ימשיך לטפל בבקשות שהוגשו עד למועד פרסום ההודעה כאמור ויעביר לבעל רישיון ההולכה בקשות העומדות בתנאי הסף, ובעל רישיון ההולכה יאשר למחלק כי הוא רשאי להתחייב לגבי בקשות אלה לתשלום התעריף שהיה בתוקף ערב פרסום ההודעה. ככל שתיוותר מכסה פנויה לאחר סיום ביצוע ההליך המתואר לעיל, היא תעבור להסדרות הבאות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} ככל שיהיו.
{{ח:תת|(ב)}} '''חובות דיווח'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יגיש דיווח לבעל רישיון ההולכה על הגשת בקשה או סגירת בקשה או כל סטטוס אחר לבקשה לשילוב מתקן תוך יום עבודה מרגע עדכונה. לא מסר המחלק עדכון סטטוס חיבור המערכת לבעל רישיון ההולכה, יימנו ימי חיבור המערכת המדווחת עד תומם ויפקע אישור המחלק שניתן לה. נוסף על כך יינתנו אישורי מחלק נוספים בכפוף לקבלת דיווח מהמחלק לבעל רישיון ההולכה על כלל המערכות המחוברות לרשת החלוקה שלו.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הולכה יידע את המחלקים באופן רציף ולא פחות מאחת לשלושה ימים על כמות ההתקנות המצטברת או על שינוי בתעריף נתון בפריסה ארצית.
{{ח:תת|(ג)}} '''חובת דיווח לרשות'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה ידווח לרשות אחת לשבוע לגבי כל המתקנים המחוברים לרשת, בריכוז לפי המחלקים השונים בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
{{ח:תתת|(2)}} אחת לרבעון יעביר המחלק לרשות דוח מפורט לגבי המתקנים המחוברים לרשת החלוקה שבתחום רישיונו בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ידווח לרשות על דחיית בקשות להתקנות מערכות על בסיס השקעות מיותרות ברשת אחת לרבעון.
{{ח:תת|(ד)}} '''חובת דיווח לציבור'''
{{ח:תתת|(1)}} אחת לשבוע יעדכן בעל רישיון הולכה באתר האינטרנט שלו את כמות הספק הבקשות שנרשמו באתר, את כמות הספק הבקשות שזומנו למשרדי המחלק, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה חיובית, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה שלילית ואת כמות הספק הבקשות שבתהליך. בנוסף בעל רישיון הולכה יעדכן, אחת לחודש, באתר האינטרנט, את מספר המתקנים המחוברים בפועל ואת הספקם.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק ובעל רישיון ההולכה יידע ואת הצרכנים במדיה הדיגיטלית על מיצוי בטווח שיעור של 90%-70%, מכמות הבקשות בתעריף נתון ועל שינוי התעריף בהתאם למתווה.
{{ח:תתת|(3)}} בנוסף, מחלק ובעל רישיון הולכה יידעו את הציבור בכל נתון נוסף כפי שיידרשו על ידי הצוות המקצועי ברשות.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת החלוקה}}

{{ח:סעיף|184||תיקון: 1.1.10}}
{{ח:ת}} '''שילוב מתקן ברשת על ידי המחלק'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטיבת קרקע“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל רישיון ייצור חשמל של מערכת בטכנולוגיה סולארית או מערכת פוטו וולטאית המתחבר לרשת החלוקה.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, לרבות ”מחלק“ כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה ({{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1454.pdf|החלטת רשות מס׳ 1 מישיבה מס׳ 272 מיום 1.9.2009 {{ח:הערה|[צ״ל: 11.8.2009]}}}} המפורסמת באתר הרשות).
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בטכנולוגיה סולארית“ – מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש, שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים לייצור אנרגיה ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ־51 קילוואט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת פוטו–וולטאית“ – מערכת לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית, הכוללת בין היתר קולטים פוטו–וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חילופין ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ־51 קילוואט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ לעניין אמת מידה זו – מערכת פוטו וולטאית או מערכת בטכנולוגיה סולארית בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין.
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור מתקן לרשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יחבר מתקן בעל רישיון הממוקם על חטיבת קרקע ואשר קיבל אישור תעריפי על פי האמור באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} חיבור המתקן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בפרק ג׳ לספר אמות המידה בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן ג׳ (חיבור מתקן ייצור לרשת המתח הגבוה)}}.
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה מחלק לא יחבר יותר ממתקן אחד על חטיבת קרקע.

{{ח:סעיף|185||תיקון: 1.1.10, 13.12.11, 4.3.13, 21.11.18, 21.11.18; תשע״ט־5, תשע״ט־13, תש״ף}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של כל יצרן נשוא הסדרה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יגבה מיצרן, בגין חיבור המתקן תעריף בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בפרק ג׳ לספר אמות המידה בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|ובסימן ג׳ (חיבור מתקן ייצור לרשת המתח הגבוה)}}.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה ממנו תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–7 ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם.
{{ח:תתת|(4)}} התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
{{ח:תתת|(5)}} התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת הרישיון הקבוע והאישור התעריפי של היצרן.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת ההולכה}}

{{ח:סעיף|186||תיקון: 24.1.11, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שילוב מתקן ברשת על ידי מנהל המערכת'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ה|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטיבת קרקע“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם, לרבות מי שיש לו חוזה מתחדש בתוקף מול מינהל מקרקעי ישראל כדוגמת הקיבוצים והמושבים.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל רישיון ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית המתחבר לרשת ההולכה.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בטכנולוגיה סולארית“ – מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים מעבר לקבוע {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)|בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000}}, המחוברת לרשת ההולכה.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – לעניין אמת מידה זו – מערכת בטכנולוגיה סולארית בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קווט״שים פוסיליים“ – קווט״שים המיוצרים במתקן סולארי המיוחסים נורמטיבית לייצור חשמל בדלק פוסילי בהתאם לקבוע באמות המידה.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קווט״שים סולארים טהורים“ – ההפרש בין סך כל הקווט״שים שיוצרו בתחנה לסך הקווט״שים הפוסיליים.
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור מתקן לרשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} חיבור מתקן לרשת על ידי מנהל המערכת ייעשה בהתאם לקבוע באמות המידה ובהחלטות הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} הספק המתקן בפועל ייקבע על ידי מנהל המערכת במועד מבחני הקבלה ובהתאם לקבוע ברישיון המותנה, ולפיו יחושב גובה התעריף.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יקצה חיבור אחד בלבד לחטיבת קרקע, לא יתאפשר לקבל חיבור נוסף לרשת ההולכה על אותה חטיבת קרקע.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יציין בסקר היתכנות האם קיימת נקודת חיבור לרשת, לרבות מתוכננת, באמצעותה ניתן לחבר את המתקן המתוכנן לרשת.
{{ח:תתת|(5)}} במידה שעל אותה חטיבת קרקע המחוברת לרשת ההולכה יותקנו מתקני ייצור בהסדרה הרלוונטית למתח גבוה או למתח נמוך, יתבצע החיבור לרשת לאותם המתקנים דרך החיבור לרשת ההולכה.

{{ח:סעיף|187||תיקון: 24.1.11, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''התקנת מונים וקריאתם'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מוני חשמל:'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יתקין מונה חצי שעתי בהדקי הגנראטור של מתקן הייצור (להלן – מונה ברוטו) לצורך מניית הקווט״שים המיוצרים במתקן הייצור, וחישוב הקווט״שים הפוסיליים המיוצרים במתקן. בעבור שירות זה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 – הסרת מונה והתקנתו, בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשת יתקין מונה חצי שעתי בנקודת החיבור לרשת (להלן – מונה נטו), לצורך מניית הקווט״שים המוזרמים לרשת בעבורם ישולם התעריף הסולארי. בעבור שירות זה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 – הסרת מונה והתקנתו, בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ב)}} '''מדידת כמות הדלק הפוסילי:'''
{{ח:תתת|(1)}} באחריות ספק שירות חיוני רשת למדוד את כמות וסוג הדלק הפוסילי בו נעשה שימוש במתקן הסולארי.
{{ח:תתת|(2)}} כמות וסוג הדלק הפוסילי השנתית הנצרכת יימדדו על בסיס חצי שעתי, וידווחו על ידי היצרן למנהל המערכת אחת ליום.

{{ח:סעיף|188||תיקון: 24.1.11, 15.10.12, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים ודיווחים לרשות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הסדרי תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת של כל יצרן בעל רישיון בטכנולוגיה סולארית המחובר לרשת ההולכה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה, תעריף בהתאם ללוחות תעריפים 6.7–1 עד 6.7–4 ולוח 6.7–9 ובהתאם לאישור התעריף שיוצג לו על ידי היצרן, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם, בהתאם למונה ייצור נטו.
{{ח:תתת|(3)}} התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מעת לעת.
{{ח:תתת|(4)}} התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת אישור התעריף ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת יגבה מיצרן בגין חיבור המתקן לרשת ועל החשמל שנצרך, תעריף בהתאם לקבוע באמות המידה, לרבות אמות המידה המופיעות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ (חיבור למתח עליון ולמתח על) בפרק ג׳ לספר אמות המידה}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חובות דיווח של מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} בעל רישיון הולכה {{ח:הערה|[צ״ל: מנהל המערכת]}} יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שיידרש על ידי הרשות ביחס למערכות ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית.

{{ח:סעיף|189||תיקון: 24.1.11, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שימוש בדלקים פוסיליים'''
{{ח:תת|(א)}} '''חישוב הקווט״שים המיוחסים נורמטיבית לדלקים פוסיליים לצרכי התעריף:'''
{{ח:תתת|(1)}} כמות הקווטש&quot;ים השנתית המיוחסת לשימוש בדלק פוסילי (כמות הקווט״שים הפוסיליים) תיקבע לצורך התעריף בהתאם למפורט בלוחות התעריפים 6.7–3 ו־6.7–4.
{{ח:תתת|(2)}} אחוז הדלק הפוסילי יחושב על ידי מנהל המערכת לצורך התעריף לפי היחס בין כמות הקווט״שים המיוחסים לדלק פוסילי, כאמור לעיל, לכמות החשמל שנמדדה במונה הייצור ברוטו.
{{ח:תת|(ב)}} '''התעריף'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יחשב בסמוך למועד עריכת החשבון את אחוז הקוט״שים הפוסילים ביחס לסך כמות החשמל שנמדדה בהדקי הגנראטור, לפי מונה ייצור ברוטו, עבור תקופת החשבון.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישלם בגין החשמל המוזרם לרשת ממיתקן שאינו עושה שימוש בדלקים פוסיליים בהיקף העולה על 3% מסך ייצור החשמל השנתי במתקן בהתאם לתעריף המפורט בלוח התעריפים 6.7–1.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ישלם על החשמל המוזרם לרשת ממיתקן שעושה שימוש בדלקים פוסיליים בהיקף העולה על 3% מסך ייצור החשמל השנתי במתקן בהתאם לתעריף המפורט בלוח התעריפים 6.7–2.
{{ח:תת|(ג)}} '''התחשבנות עקב שימוש בדלקים פוסיליים'''
{{ח:תת}} אחת לשנה יערוך מנהל המערכת התחשבנות כוללת במסגרתה יחושב החלק הפוסילי מתוך סך כמות החשמל השנתית שיוצרה במתקן כפי שנמדדה במונה הייצור ברוטו, וכן יחושב התעריף לו היה היצרן זכאי עבור כל קווט״ש שהוזרם לרשת באותה שנה. במידה שיתברר כי קיים פער בין סך התשלומים בין היצרן למנהל המערכת יתקזזו הצדדים לפי הפרש זה בתוספת ההצמדות הרלוונטיות.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ו|סימן ו׳: ייצור חשמל מאנרגיית רוח לחוות רוח בהספק העולה על 50 KW}}

{{ח:סעיף|190||תיקון: 10.10.11, 15.3.16, 12.6.17, 6.3.19, 25.11.20; תש״ף־2, תש״ף־13, תשפ״א־6, תשפ״א־8}}
{{ח:ת}} '''שילוב מתקן ברשת על־ידי המחלק או מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|בסימן זה}}:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפרשנות|בחוק הפרשנות, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – סכום ההספקים הנקובים במגוואט בהדקי כל טורבינות הרוח מושא חוות רוח, בהתאם למפרט היצרן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוות רוח“ – טורבינת רוח, מקבץ אחד או מספר מקבצים, המתחברים לרשת חשמל של ספק שירות חיוני בנקודת חיבור אחת או יותר, בהספק מותקן מצטבר שאינו פוחת מ־50 קילוואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טורבינת רוח“ – מערכת לייצור חשמל מאנרגיית רוח, הכוללת בין היתר את בסיס המגדל, להבים, מערכת מניה וממיר חשמלי, ללא הגבלה מבחינת הספקים או גבהים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקבץ“ – טורבינות רוח המחוברות באמצעות רשת איסוף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נקודת חיבור“ – לעניין אמת מידה זו –
{{ח:תתת}} עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת אינו מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון – נקודת המפגש שבין רשת איסוף לבין קו חיבור, הממוקמת בסמיכות לאחת הטורבינות במקבץ;
{{ח:תתת}} עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון – נקודת היציאה מתחנת המשנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו חיבור“ – לעניין אמת מידה זו –
{{ח:תתת}} עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת אינו מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון – קו חלוקה של מחלק שמסתיים בנקודת חיבור;
{{ח:תתת}} עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון – קו חשמל המחבר בין רשת איסוף לתחנת משנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשת איסוף“ – רשת חשמל המחברת בין טורבינות רוח במקבץ ומתחברת לקו חיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תהליך התכנון“ – תהליך שעורך מחלק, בשיתוף מנהל המערכת ומבקש התכנון, במסגרת ונקבעים חלוקת חוות הרוח למקבצים, הספק כל מקבץ ונקודת החיבור לרשת של כל מקבץ או טורבינה; תהליך התכנון יכלול את סקרי ההיתכנות לכל נקודות החיבור.
{{ח:תת|(א)}} '''כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הולכה יחבר חוות רוח במתח עליון רק למי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יפעל בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו1|לאמות מידה 35כו1 עד 35כו5}} לצורך מתן התחייבות לחיבור חוות רוח; נתן מנהל המערכת התחייבות לחיבור כאמור, יחבר המחלק את חוות הרוח לרשת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|אמות מידה 35כ3 עד 35כ5}}, בשינוי זה: במקום ”תשובת מחלק חיובית“ יקראו ”התחייבות לחיבור חוות רוח“.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיף קטן (3), במקרים חריגים שבהם אישרה הרשות כי סך ההספק המותקן של חוות רוח קטן מ־16 מגה וואט, מחלק יפעל בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|לאמות מידה 35כ1 עד 35כ5}} לצורך מתן התחייבות לחיבור ולצורך חיבור חוות הרוח לרשת.
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כ|אמת מידה 35כ}} לא תחול לגבי חוות רוח.
{{ח:תת|(ב)}} '''תהליך התכנון'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת אדם, יערוך המחלק בתיאום עם מנהל המערכת תהליך תכנון לחיבור חוות רוח.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יעביר למבקש תהליך התכנון בתוך 7 ימים ממועד הגשת הבקשה דרישה לתשלום בגין תהליך התכנון, בהתאם לקבוע בלוח תעריפים [טרם נקבע, ₪ לMW].
{{ח:תתת|(3)}} מבקש התכנון יעביר למחלק את המידע הנדרש לתכנון כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מפה המציינת את מיקום כל הטורבינות מושא חוות הרוח המתוכננת;
{{ח:תתתת|(ב)}} דרכי גישה קיימות ומוצעות לכל נקודת חיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} כל מידע הנדרש לסקר היתכנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יט|אמת מידה 35יט}} כנוסחה ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 5), התשע״ט–2019 (להלן – תיקון מספר 5), ובכלל זה דגם הטורבינות, זהות היצרן והפרמטרים הפיזיים והחשמליים המלאים של הטורבינות, לרבות הספק וגובה.
{{ח:תתת|(4)}} מחלק יתחיל בביצוע תהליך התכנון מיד לאחר קבלת התשלום והמידע המפורט בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(5)}} מחלק יתכנן את אופן חיבור חוות הרוח לרשת. תוצר התכנון יהיה כדלקמן:
{{ח:תתתת|(א)}} חלוקת החווה למקבצים והספק החיבור של כל מקבץ;
{{ח:תתתת|(ב)}} נקודת החיבור של כל מקבץ לרשת, בסמיכות לאחת הטורבינות במקבץ;
{{ח:תתתת|(ג)}} סקר היתכנות עבור כל נקודת חיבור מוצעת, בהתאם להליך הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35יט1|באמת מידה 35יט1}}.
{{ח:תתת|(6)}} מחלק לא יקבע בתהליך התכנון את התכנון של רשת איסוף במקבץ.
{{ח:תתת|(7)}} מחלק ישלים את תהליך התכנון בתוך 75 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (2) או ממועד קבלת המידע הדרוש לו כמפורט בסעיף קטן (3), לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(8)}} מחלק יעביר את תוצאות תהליך התכנון למבקש התכנון.
{{ח:תתת|(9)}} מבקש התכנון רשאי להשיג על התכנון באמצעות פניה לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצרי התכנון.
{{ח:תת|(ג)}} '''הקמת רשת איסוף, קווי חיבור ותחנת משנה'''
{{ח:תתת|(1)}} רשת איסוף תוקם על ידי בעל הרישיון המותנה ועל חשבונו.
{{ח:תתת|(2)}} קווי חיבור, חדרי מיתוג ותחנת המשנה, ככל שתידרש, יוקמו על ידי המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2) מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון, יקים את קווי האיסוף, קווי החיבור, חדרי המיתוג ותחנת המשנה.
{{ח:תת|(ד)}} '''חיבור מקום צרכנות לחוות רוח'''
{{ח:תת}} מחלק רשאי לחבר מקום צרכנות לקו חיבור בבעלותו הניזון מחוות רוח, בהתאם לאמות המידה שקובעת הרשות כפי תוקפן מעת לעת.
{{ח:תת|(ה)}} '''התקנת מונה לצורך מניה'''
{{ח:תת}} המחלק או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, יתקין מונה בכל נקודת חיבור.
{{ח:תת|(ו)}} '''התקנת מערכת תקשורת, שליטה ובקרה'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל נקודת חיבור במתח גבוה תותקן מערכת תקשורת לשליטה ובקרה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|באמת מידה 35כ4}}.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הולכה או מחלק יאפשר למנהל המערכת שליטה ובקרה על תפעול חוות הרוח, וויסות הייצור או ניתוקו, לצורך שמירה על יציבות המערכת.
{{ח:תת|(ז)}} '''הכרעה במחלוקת'''
{{ח:תתת|(1)}} כל מחלוקת הנובעת מהאמור באמת מידה זו או מפרשנותה, ועניינה בטיחות, תובא להכרעת מנהל מינהל החשמל.
{{ח:תתת|(2)}} כל עניין אחר יובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.

{{ח:סעיף|191||תיקון: 10.10.11, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''התקנת מונים וקריאתם'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מוני חשמל:'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, יתקין מונה חצי שעתי בנקודת החיבור לרשת לצורך מניית הקווט״שים המוזרמים לרשת. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק או למנהל המערכת, לפי העניין, עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 (הסרת מונה והתקנתו), בלוח תעריפים 5.4–2.

{{ח:סעיף|192||תיקון: 10.10.11, 21.11.18, 6.3.19, 23.12.19, 25.11.20; תשע״ט־13, תש״ף, תש״ף־2, תש״ף־10, תשפ״א־6, תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן המחובר לרשת ההולכה; המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן המחובר לרשת החלוקה.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יגבה מיצרן, בגין חיבור המתקן, תעריף בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳ לספר אמות המידה}}, ובהתאם לאופי החיבור לרשת.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–10 (להלן – התעריף), ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף שיינתן על ידי הרשות.
{{ח:תתת|(4)}} התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
{{ח:תתת|(5)}} התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת תוקפו של אישור התעריף של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
{{ח:תת|(א1)}} '''הספק האנרגיה המוזרמת לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} האנרגיה המוזרמת על ידי היצרן לרשת לא תעלה על גודל החיבור המבוקש.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה חריג שבו תוזרם אנרגיה לרשת בהספק העולה על הספק החיבור, יחולו כללים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היצרן לא יהיה זכאי לתשלום בעבור עודף האנרגיה שהוזרם לרשת;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם יצרן מבצע חריגות חוזרות בהזרמת האנרגיה לרשת, הרשות תפעל על פי סמכויותיה ביחס לבעל הרישיון.
{{ח:תת|(א2)}} '''פתרון טכנולוגי'''
{{ח:תתת|(1)}} החלת הפתרון הטכנולוגי להפחתת הפרעות למערכות ולפעילות מערכת הביטחון בעקבות הקמה והפעלה של טורבינות רוח (בסעיף זה – הפתרון הטכנולוגי) מותנית בחתימה של יזמי חוות רוח, בהיקף הספק כולל של 300 מגה־וואט, שמחזיקים בתכנית מאושרת להקמת חוות רוח, על התחייבות בלתי חוזרת לתשלום בעבור הפתרון הטכנולוגי (להלן – ההתחייבות).
{{ח:תתת|(2)}} עם קבלת אישור הרשות לסגירה פיננסית לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|אמת מידה 68}}, ישלח ספק שירות חיוני רשת ליצרן חשבונית לתשלום בעבור הפתרון הטכנולוגי לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7.1–10.
{{ח:תתת|(3)}} אם סך ההתחייבויות שהתקבלו מיצרנים עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022) קטן מסכום ההתחייבות הנדרש להספק של 300 מגה־וואט, וסכום ההתחייבות שנתן היצרן לפי סעיף קטן (1) גבוה מהסכום שהוא שילם בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7.1–10, ישלם היצרן את ההפרש בין הסכומים האמורים, ובלבד שלא ישלם סכום העולה על הסכום הנדרש להשלמת ההתחייבות בעבור הספק של 300 מגה־וואט.
{{ח:תתת|(4)}} היצרן ישלם את התשלום הקבוע בסעיפים קטנים (2) ו־(3) בתוך 30 ימי עבודה מיום משלוח החשבונית לתשלום.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} '''חובות דיווח של המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שתדרוש ביחס למתקני ייצור חשמל מאנרגיית רוח אשר בגינם שילם את התעריף.

{{ח:סעיף|193||תיקון: 10.10.11, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיבור חוות רוח ומתקן סולארי על אותה חטיבת קרקע'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל רישיון ייצור חשמל מאנרגיות רוח לחווה בהספק מותקן העולה על 50 קילוואט או בעל רישיון ייצור חשמל באנרגיה סולארית בהספק העולה על 50 קילוואט.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – חוות רוח בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן סולארי“ – מערכת לייצור חשמל מאנרגיית שמש בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים לחיבור שני מתקנים על אותה חטיבת קרקע'''
{{ח:תת}} לבקשת היצרן יחבר מחלק שני מתקנים: חוות רוח ומתקן סולארי הממוקמים על אותה חטיבת קרקע, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} היצרן הינו בעל רישיון ייצור חשמל לכל מתקן בנפרד.
{{ח:תתת|(2)}} בוצע סקר חיבור לשילוב שני המתקנים בנקודת החיבור האמורה.
{{ח:תתת|(3)}} החיבור לרשת המחלק של שני המתקנים יתבצע בנקודת חיבור אחת.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנת מונים'''
{{ח:תת}} המחלק יתקין מונה ייצור נפרד לכל מתקן. בעבור כל מונה מותקן ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 (הסרת מונה והתקנתו), בלוח תעריפים 5.4–2.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ז|סימן ז׳: ייצור חשמל מביו־גז במתקני עיכול אנאירובי המחוברים לרשת החלוקה|תיקון: תשפ״א־27}}

{{ח:סעיף|194||תיקון: 25.7.11, 23.2.15, 21.11.18, 22.11.20, 25.11.20; תשע״ט־5, תשפ״א־6, תשפ״א־27}}
{{ח:ת}} '''שילוב מתקן ברשת על ידי מחלק'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ז|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור חשמל מביומאסה“ – {{ח:הערה|(נמחקה, אך ההגדרה תמשיך לחול לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):}} ייצור חשמל שלא בתהליך של עיכול אנאירובי מגידולים חקלאיים, גזם חקלאי או פסולת אורגנית פריקה־ביולוגית, עירונית ושאינה עירונית, למעט ייצור חשמל מגז מטמנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – {{ח:הערה|(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):}} בעל רישיון ייצור חשמל מביו־גז במתקן עיכול אנאירובי או בעל רישיון ייצור חשמל מביומאסה המתחבר לרשת החלוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור חשמל בביוגז במיתקן עיכול אנאירובי המתחבר לרשת החלוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – {{ח:הערה|(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):}} מתקן לייצור חשמל מביו־גז המופק באמצעות תהליך עיכול אנאירובי, ביומאסה מאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה, או מתקן לייצור חשמל מביומאסה, בעל רישיון כדין ואשר פועל כדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – מתקן לייצור חשמל מביו־גז המופק באמצעות תהליך עיכול אנאירובי מאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך עיכול אנאירובי“ – תהליך ביולוגי המתבצע בתנאים מבוקרים של חוסר חמצן המפיק ביו־גז מפסולת אורגנית על זרמיה השונים, לרבות מהזרם האורגני של פסולת עירונית מוצקה, פסולת אורגנית חקלאית, פסולת אורגנית תעשייתית או בוצת מתקני טיהור שפכים.
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור מתקן ברשת החשמל'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יחבר מתקן בעל רישיון על פי האמור באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} חיבור מתקן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳ לספר אמות המידה}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן ג׳ (חיבור מתקן ייצור לרשת מתח גבוה)}}.

{{ח:סעיף|195||תיקון: 25.7.11, 23.2.15, 21.11.18, 21.11.18, 22.11.20; תשע״ט־5, תשע״ט־13, תש״ף, תשפ״א־27}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):}}
{{ח:תת}} המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן בעל רישיון לייצור חשמל מביו־גז במתקן עיכול אנאירובי או של בעל רישיון לייצור חשמל מביומאסה המתחבר לרשת החלוקה כמפורט בסעיף 5.ב. {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2046.pdf|להחלטה 2 מישיבה 344 מיום 25.7.11}} {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/new_939_3_454_23_02_2015.pdf|ובהחלטה מספר 3 (939) מישיבה 454 מיום 23.2.2015}}, בהתאמה, המפורסמות באתר הרשות.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה מיום 1.7.2021):}}
{{ח:תתת}} המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן בטכנולוגיית ביו־גז במתקן עיכול אנאירובי המתחבר לרשת החלוקה כמפורט בסעיף 5.ב. {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2046.pdf|להחלטה 2 מישיבה 344 מיום 25.7.11}} {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/new_939_3_454_23_02_2015.pdf|ובהחלטה מספר 3 (939) מישיבה 454 מיום 23.2.2015}}, בהתאמה, המפורסמות באתר הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת}} המחלק יגבה מיצרן בגין חיבור המתקן תעריף בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בפרק ג׳ לספר אמות המידה סימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ (חיבור מתקן ייצור לרשת מתח גבוה)}}.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):}}
{{ח:תתת}} המחלק ישלם לבעל רישיון ייצור חשמל מביו־גז במתקן עיכול אנאירובי, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–8, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה מיום 1.7.2021):}}
{{ח:תתת}} המחלק ישלם ליצרן מביו־גז במתקן עיכול אנאירובי, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–8, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחק, אך ממשיך לחול לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):}}
{{ח:תתת}} המחלק ישלם לבעל רישיון ייצור חשמל מביומאסה, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–12, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף.
{{ח:תתת|(5)}} התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):}}
{{ח:תתת}} התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת אישור התעריף של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה מיום 1.7.2021):}}
{{ח:תתת}} התעריף האמור ישולם לתקופה של 20 שנים של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ח|סימן ח׳: ייצור חשמל מבוזר באנרגיה מתחדשת בשיטת מונה נטו}}

{{ח:סעיף|196||תיקון: 3.3.13, 23.1.14, 9.6.14, 22.2.18, 21.11.18, 5.4.20, 30.4.20, 25.11.20; תשע״ט־5, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־23, תשפ״א־5, תשפ״א־6, תשפ״א־20}}
{{ח:ת}} '''שילוב מיתקן בשיטת מונה נטו על ידי מחלק'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גודל חיבור מתאים“ – גודל חיבור של מקום צרכנות, השווה להספק המותקן של המיתקן או גדול ממנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג“ – כיסוי עליון, כיסוי צדדי או דופן, במקום צרכנות, של בניין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, של מאגר מים ושל בריכת דגים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דוח מרכז“ – מצרף של חשבונות חשמל המשויכים לצרכן אחד, בין שהוא יחיד ובין תאגיד, רשום בכמה מקומות צרכנות באותו אזור חלוקה ומזוהה לפי אותו מספר חברה או אותו מספר זהות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – ההספק הנקוב של הממיר בהתאם לנתוני היצרן (AC);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו–וולטאית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית במקום צרכנות“ – אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שרוכש חשמל או שירותים מבעל רישיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרדיט תעריפי“ – הסכום המצטבר בשקלים חדשים, לתקופת חשבון, שיעמוד לזכות הצרכן ומחושב בהתאם לכמות האנרגיה המוזרמת לרשת בכל מש״ב על בסיס קריאת המונה הדו־כיווני כפול התעו״ז שבו מחויב הצרכן באותו מש״ב, ואם החישוב לצרכן המחויב הוא בתעריפים אחידים – בהתאם לתעריף החשמל שבו הוא מחויב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשת חשמל פנימית“ – רשת חשמל שאינה של המחלק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות, לצורך צריכה עצמית במקום צרכנות והוצאת חשמל לרשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''שילוב מיתקן על ידי המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ייתן תשובה חיובית לצרכן שביקש שילוב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}}, אם מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק המותקן של כלל המיתקנים אשר שולבו במקום הצרכנות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}} אינו עולה על 5 מגוואט;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקום הצרכנות לא שולב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳ בפרק זה}} אחרי היום הקובע;
{{ח:תתתת|(ג)}} המיתקן מותקן על גג;
{{ח:תתתת|(ד)}} הצרכן לא ביקש קודם להגשת הבקשה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}}, לשלב את המיתקן לפי הסדר אחר.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), המחלק לא ייתן התחייבות עקרונית לשילוב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}} אם ההספק המותקן המבוקש עולה על גודל החיבור הקיים במקום הצרכנות ביום הקובע; הוראה זו לא תחול על מקום צרכנות המחויב בתעריף ביתי, ועל מקום צרכנות חדש אשר התקבלו לגביו אישורי הרשויות לחיבור (טופס 4) לפני היום הקובע, ובלבד שהוכח גודל חיבור מתאים לגודל מיתקן וחיבור קבוע שבוצע כדין במקום הצרכנות. הגשת בקשה לחיבור או להגדלת חיבור לפי סעיף קטן זה לא תהווה ולא תשמש ראיה לקיומו של חיבור.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יחתום מול הצרכן על הסכם המשייך אותו להסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|בסימן זה}}; נחתם הסכם כאמור לתקופה של 25 שנים, הרי שבמקרה של החלפת מיתקן מתחייבת עריכת הסכם חדש, בתנאים שיהיו תקפים באותה עת.
{{ח:תתת|(4)}} מחלק לא יחייב צרכן להחזיק בבעלות על מיתקן כתנאי לפעילות בהסדר זה, ויאפשר את המשך ההסכם גם אם בעל שעבוד או משכון על זכויות הצרכן במיתקן מימש את השעבוד או המשכון.
{{ח:תת|(ג)}} '''תוקף ההתחייבות'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(יחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לאחר יום 6.6.2019 שאינו חוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו וואט יהיה ל־360 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ובעבור מיתקן מעל 630 קילו וואט ועד 5 מגה וואט יעמוד מניין הימים על 455 ימים. חלפו 360 ימים או 455 ימים, לפי העניין, ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין בקשת חיבור או שילוב של מיתקן תלויה ועומדת אשר הוגשה לפני יום 25.11.2020, או בקשת חיבור או שילוב של מיתקן שתוגש בתקופה שעד תום שלושה חודשים מיום זה):}}
{{ח:תתת}} תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו וואט יהיה ל־545 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ובעבור מיתקן מעל 630 קילו וואט ועד 5 מגה וואט יעמוד מניין הימים על 455 ימים. חלפו 450 ימים או 545 ימים, לפי העניין, ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ב־90 ימים אם קיבל הנחיה לכך מאת ראש אגף הצרכנות ברשות. לצורך קבלת אישור כאמור יגיש מבקש החיבור בקשה לראש אגף צרכנות בהתאם לנוהל המופיע באתר הרשות.

{{ח:סעיף|197||תיקון: 3.3.13, 23.1.14, 25.11.15, 22.3.18, 5.8.20, 25.11.20; תשע״ח, תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים לצרכנים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף לצרכן והתחשבנות בעד חשמל המיוצר במיתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יגבה מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), המחלק יגבה מאת הצרכן ויעביר לבעל רישיון הולכה את עלויות הגיבוי והאיזון, לפי קריאת מונה הייצור ובהתאם לתעריפים הקבועים בלוח תעריפים 5.8–1.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק יגבה מאת צרכן אשר שילב מיתקן בלא מונה ייצור שהספקו אינו עולה על 15 קילו־וואט את עלויות האיזון והגיבוי לפי הנוסחה האלה:
{{ח:תתתת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; P = (C_0 \times 1600) \times (I+G) &lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; – התשלום של הצרכן למחלק
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_0&lt;/math&gt; – הספק הפאנלים המצרפי של המיתקן שעליו דיווח הצרכן במועד הגשת הבקשה לשילוב המיתקן;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;I+G&lt;/math&gt; – תעריפי האיזון (I) והגיבוי (G) הקבועים בלוח התעריפים 5.8–1, אשר היו בתוקף במועד מתן התשובה החיובית לפי {{ח:פנימי|סעיף 196|אמת מידה 196}};
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בסעיפים קטנים (2) ו־(3) יגבה המחלק מצרכן תעו״ז את תעריפי שירותי התשתית לפי כמות האנרגיה המוזרמת לרשת בכל מש״ב על בסיס קריאת המונה הדו־כיווני וכקבוע בלוחות תעריפים 7.3–1, 7.3–2 ו־7.6–1 בהתאם למתח החיבור של הצרכן לרשת.
{{ח:תתת|(5)}} בתום כל תקופת חשבון יקזז המחלק את הקרדיט התעריפי מתעריף צריכת החשמל במקום צרכנות וינכה את עלויות הגיבוי, האיזון והשימוש ברשת, כפי הנדרש. הודעה על זכאות לתשלום צרכן תהיה במתכונת שבנספח א׳ לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(6)}} אם לאחר קיזוז כאמור בסעיף קטן (5) נותר לצרכן קרדיט תעריפי בשל החשמל שיוצר במיתקן, יעביר המחלק את הקרדיט התעריפי שנותר לחשבון החשמל של הצרכן לתקופה העוקבת או, לבקשת הצרכן, יעביר המחלק את הקרדיט התעריפי שנותר במסגרת דוח מרכז או למחלק.
{{ח:תתת|(7)}} קרדיט תעריפי שלא מומש במהלך תקופת חשבון ימומש בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים מתום תקופת החשבון; קרדיט תעריפי שלא מומש בתוך תקופה זו יאופס.
{{ח:תתת|(8)}} הצרכן לא יהיה זכאי לקבל תעריף אחר מעבר לקרדיט התעריפי, לרבות תעריף הפחתת מזהמים או כל תעריף אחר לאנרגיות מתחדשות.
{{ח:תתת|(9)}} ההתחשבנות האמורה בין המחלק לבין הצרכן תבוצע לתקופה של 25 שנים מיום שילוב המיתקן בידי המחלק.
{{ח:תת|(ב)}} '''העברת קרדיט תעריפי מצרכן תעו״ז למחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יאפשר לצרכן תעו״ז להודיע בכתב, לא יאוחר מיום ה־20 בדצמבר של כל שנה את בחירתו להעביר את הקרדיט התעריפי למחלק. ההסדר שחל בהתאם להודעה כאמור ימשיך לחול כל עוד הצרכן לא הודיע בכתב על בחירה בחלופה אחרת.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יאפשר לצרכן תעו״ז, על פי בקשתו, להקצות בתקופת חשבון מסוימת חלק מהקרדיט התעריפי שלגביו הודיע על העברתו, לצריכה עצמית. הבקשה תימסר בכתב למחלק לא יאוחר מ־1 לחודש הקודם לתקופת החשבון שלגביה מבוקשת ההקצאה לצריכה העצמית.
{{ח:תתת|(3)}} בחר צרכן התעו״ז בהעברת הקרדיט התעריפי למחלק, ישלם לו המחלק תעריף משוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1. תעריף זה יקובע לתקופה של 10 שנים מיום הודעת צרכן התעו״ז לפי סעיף קטן (1), בהתאם לתעריף שבתוקף ביום הודעת הצרכן, בכפוף לעדכונים שייעשו ב־1 בינואר של כל שנה על פי מדד מחירים לצרכן שפורסם בחודש דצמבר שקדם לו. בתום 10 שנים כאמור יפעל המחלק בהתאם להסדרים שתקבע הרשות ושיהיו בתוקף באותה עת.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן תעו״ז שבחר בחלופה של העברת הקרדיט התעריפי למחלק, רשאי להמציא למחלק כתב הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (בסעיף קטן זה – ההוראה) והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מצרכן תעו״ז להמחות את זכויותיו לקבלת התשלום המגיע לו לצד שלישי, לרבות לגוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. המחלק לא יקזז מהתעריף חובות של צרכן תעו״ז, לא יעביר את התשלום לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתו מגורם שאינו צרכן התעו״ז או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
{{ח:תתת|(5)}} ככל שלא ניתנה הוראה לפי סעיף קטן זה, הקרדיט התעריפי יאופס בתום שנתיים כאמור בסעיף קטן (א)(7).
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום קרדיט תעריפי מצרכן שאינו צרכן תעו״ז למחלק'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם לצרכן שאינו צרכן תעו״ז את הקרדיט התעריפי אשר לא נוצל לאחר שנתיים לפי הנוסחה הזו:
{{ח:תתתת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;\mathit{REFUND} = \frac{C}{T_\mathit{retail}} \cdot T_\mathit{generation}&lt;/math&gt;
{{ח:תת}} כאשר:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{REFUND}&lt;/math&gt; – התשלום [בשקלים]
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; – ערך הקרדיט התעריפי שלא נוצל [שקלים]
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T_\mathit{retail}&lt;/math&gt; – תעריף הצריכה לקוט״ש שבו מחויב הצרכן בעת התשלום [ש״ח/קוט״ש]
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T_\mathit{generation}&lt;/math&gt; – תעריף משוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 לקוט״ש בעת התשלום [ש״ח/קוט״ש]
{{ח:תת|(ד)}} '''התחשבנות בעת החלפת צרכנים'''
{{ח:תתת|(1)}} החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}} תתבצע בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 19|באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)}}, ולעניין הסדר ההתחשבנות לגבי המיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר ההתחשבנות עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר ההתחשבנות בעד החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק; קרדיט תעריפי שנוצר בתקופתו של הצרכן היוצא יעמוד לרשותו של הצרכן היוצא, אף אם לא הודיע למחלק מראש על רצונו לקבל את הקרדיט התעריפי בעקבות החלפת הצרכנים, על פי ההסדרים הקבועים באמת מידה זו ובהתאם להודעתו של הצרכן היוצא.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים, ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ג)(2), להגיש, בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה, שלפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
{{ח:תתת|(3)}} לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעד החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ה)}} '''הזרמת חשמל לרשת על ידי צרכן פרטי'''
{{ח:תתת|(1)}} ביקש צרכן פרטי לשלב מיתקן ברשת לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}}, יודיע למחלק על היקף הקרדיט שברצונו להעביר למחלק בהתאם להוראות סעיף (ב).
{{ח:תתת|(2)}} בעבור הקרדיט התעריפי שלא הועבר למחלק, יחשב המחלק את סכום הקרדיט התעריפי בהתאם {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|לסימן זה}}, וישלם אותו לצרכן.
{{ח:תתת|(3)}} סכום הקרדיט התעריפי שישולם בכל תקופת חשבון לא יעלה על ערך החשמל בתעו״ז שהצרכן צרך מהרשת באותה תקופת חשבון.
{{ח:תתת|(4)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהקבוע {{ח:פנימי|פרק ה|בפרקים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו־ו׳}} לעניין הגשת תכניות וסטיות מהן בידי מספק או יצרן פרטי.
{{ח:תתת|(5)}} תחילתו של סעיף זה ביום 22.3.2018 על צרכן פרטי ששילב מיתקן אחרי יום 25 בדצמבר 2012.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|נספח א׳: {{ח:פנימי|סעיף 197|לאמת מידה 197}}}}
{{ח:ת}} '''מידע בחשבונות מונה נטו:'''
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מידע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרדיט שנצבר בחשבונות קודמים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ניצול קרדיט בתקופת החשבון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יתרת קרדיט לניצול בחשבונות האלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תקופת חשבון שבו נוצר הקרדיט המוקדם ביותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} '''מידע בהמלצת חשבון:'''
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מש״ב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקופה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף לקוט״ש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סה״כ תפוקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תפוקה שנצברה כקרדיט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קרדיט שנצבר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פסגה קיץ – מ״נ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבע קיץ – מ״נ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שפל קיץ – מ״נ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} '''חיובי שירותי רשת ואיזון:'''
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג החיוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מש״ב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקופת חשבון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חיוב לקוט״ש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תפוקה חייבת בתשלום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לתשלום בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שימוש ברשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שימוש ברשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שימוש ברשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דמי איזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דמי איזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דמי איזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|198||תיקון: 3.3.13, 20.10.13, 15.1.15, 22.3.18, 15.11.18; תשע״ח, תשע״ט, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''הגשת בקשה למחלק לשילוב מיתקן ברשת החשמל'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת מידע'''
{{ח:תת}} צרכן המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן יפנה למחלק באזור הרלוונטי בכתב או בעל פה, והמחלק ידאג להעביר לו כל מידע הרלוונטי בתוך 7 ימי עבודה ממועד הפניה. המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי לצרכניו גם באתר האינטרנט שלו, והכל כמפורט באמת מידה זו.
{{ח:תת|(א1)}} '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון הולכה יאפשר לצרכן המעוניין להגיש בקשה לחיבור מיתקן לרשת להירשם באתר אינטרנט ייעודי בטרם הגשת הבקשה לחיבור מיתקן לרשת, ובעל רישיון ההולכה יעביר את הבקשות לבעלי רישיון חלוקה או למחלקים היסטוריים שבתחום פעילותם נרשמו צרכנים כאמור באופן מיידי.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני בעל רישיון חלוקה, לרבות מחלק היסטורי, יזמן את הצרכן לצורך הגשת בקשה לחיבור מיתקן לרשת במשרדיו לא יאוחר מ־30 ימי עבודה מיום הרישום באתר האינטרנט הייעודי של בעל רישיון ההולכה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת בקשה'''
{{ח:תת}} בקשה לחיבור מיתקן לרשת על ידי צרכן תוגש למחלק בצירוף כל המסמכים והנתונים כדלהלן כתנאי סף לאישור הבקשה על ידי המחלק:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי הצרכן (שם, כתובת, מספר טלפון, מספר צרכן/מונה/חוזה);
{{ח:תתת|(2)}} טכנולוגית המיתקן שבכוונתו להתקין;
{{ח:תתת|(3)}} הספק מותקן מתוכנן;
{{ח:תתת|(4)}} מועד התקנה משוער;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} העתק צילומי תשריט, תכנית הבניה (גרמושקה) של היתר הבניה שניתן למבנה עליו מתוכנן להבנות המיתקן חתום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ובו יסומן בצבע מיקום המיתקן.
{{ח:תתתת}} במידה ולא ניתן להשיג תשריט כאמור, יידרשו המסמכים הבאים:
{{ח:תתתתת|(1)}} תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), עם סימון המיתקן המיועד לבניה וזיהוי המקרקעין (גוש, חלקה) חתום ומאושר ע״י המרכז למיפוי ישראל. לחילופין, צרכן יוכל לזמן ביקור המחלק במקום בתשלום, במסגרתו יתועד מיקום המבנה עליו יקום המיתקן המיועד בצילום על ידי הבודקים מטעם המחלק. עבור הביקור ישולם למחלק תעריף לפי בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת כקבוע בשורה 7 ללוח תעריפים 4.3–3.
{{ח:תתתתת|(2)}} תוכנית חשמל חד קווית.
{{ח:תתתתת|(3)}} הותקן המיתקן על מבנה בגינו לא הוגש בעבר טופס 4 למחלק ולא נבדק מיתקן החשמל, יותנה אישור הבקשה לחיבור המיתקן בהזמנת בדיקת מיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק והמצאת טופס 4 חתום ומאושר כדין למבנה עליו יוקם המיתקן. בעד הבדיקה יגבה המחלק תעריף בהתאם לקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 (בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת).
{{ח:תתתת|(ב)}} תצהיר חתום בפני עורך דין כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(6)}} הוכחת חיבור קבוע קיים וגודל חיבור מתאים לגודל המיתקן המיועד כמצוין {{ח:פנימי|סעיף 199|באמת מידה 199(א)(1)}}. מובהר כי לא די בפתיחת בקשה להגדלת חיבור כדי להוכיח עמידה בתנאי סף זה, אלא על הצרכן להוכיח קיומו של חיבור בפועל בגודל המתאים לגודל המיתקן כאמור.
{{ח:תתת|(7)}} מיתקן בהספק מעל 630 KVA יידרש בהצגת סקר היתכנות מטעם המחלק.
{{ח:תתת|(8)}} תכנית חשמל ערוכה על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים כדין לשילוב המיתקן במקום הצרכנות לרשת החשמל של ספק השירות החיוני. התכנית האמורה תכלול את מיקומם המוצע של מוני החשמל כך ש:
{{ח:תתתת|(א)}} מונה הצריכה הדו כיווני של המיתקן יותקן בנקודה בה מותקן מונה הצריכה הקיים של הצרכן ובמקומו.
{{ח:תתתת|(ב)}} מונה הייצור יותקן בהתאם לאחת החלופות דלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה בה מותקן מונה הצריכה אשר תאפשר לספק השירות החיוני גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה.
{{ח:תתתתת|(2)}} במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקין את מונה הייצור בנקודה האמורה בפסקת משנה (1) או לבקשת הצרכן, יותקן מונה הייצור במיקום המוצע על ידי הצרכן, ובלבד שהצרכן ידאג להתקין צנרת תיעול ממונה הייצור למונה הצריכה אשר תשמש את המחלק להשחלת קו פיקוד להעברת נתוני מונה הייצור למונה הצריכה.
{{ח:תתתתת|(3)}} במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקנת קו פיקוד כאמור או לבקשת צרכן, ידאג המחלק להתקנת קו תקשורת שיאפשר לו להתקין מונה קריאה רחוק כמונה ייצור בנקודה המתאימה לצרכן.
{{ח:תת|(ג)}} '''פרטים נוספים ותיקון התכנית לשילוב מיתקן ברשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך מתן תשובה לבקשה לשילוב מיתקן כאמור, רשאי המחלק לדרוש מהצרכן המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לשם חיבור המיתקן או תיקון של התכנית לחיבור המיתקן. בהתאם להערות המחלק, הצרכן ימציא את המידע המבוקש בהקדם האפשרי או יודיע למחלק כי אין ביכולתו להמציא את המידע המבוקש.
{{ח:תתת|(2)}} דרש המחלק מהצרכן המצאת פרטים נוספים או תיקון התכנית לשילוב המיתקן כאמור, לא יבואו הימים שנדרשו לצרכן להשיב לבקשה כאמור מצד המחלק במניין הימים הקבוע למתן תשובה על ידי המחלק לבקשה לחיבור מיתקן כאמור בסעיף (ד).
{{ח:תת|(ד)}} '''תשובת המחלק לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה.
{{ח:תתתת|(ב)}} עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים ייתן המחלק לצרכן התחייבות עקרונית לחיבור המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה, ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות באמת מידה. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לש ילוב המיתקן ברשת החשמל ואת הקרדיט לו זכאי הצרכן ביחס למכסה הרלוונטית.
{{ח:תתתת|(ג)}} לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח התעריפים 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
{{ח:תתת|(2)}} התחייבות המחלק תינתן לפי גודל המיתקן המאושר ליום אישור בקשת צרכן לחיבור מיתקן לרשת על ידי המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו ואט יהא ל־270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ועבור מיתקן מעל 630 קילו ואט ועד 5 מגוואט יעמוד מניין הימים על 365 ימים. חלפו 270 ימים או לחילופין 365 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיף קטן (3), המחלק יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ב־90 ימים אם קיבל הנחייה לכך מאת ראש אגף הצרכנות ברשות. לצורך קבלת אישור כאמור יגיש מבקש החיבור בקשה לראש אגף צרכנות בהתאם לנוהל המופיע באתר הרשות.
{{ח:תת|(ה)}} '''תעריף עבור בדיקת המיתקן ושילובו ברשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יצרף לתשובתו לבקשה לשילוב המיתקן חשבון לתשלום לפי הפירוט דלהלן, כתנאי לבדיקת המיתקן ולחיבורו:
{{ח:תתתת|(א)}} בגין בדיקת המיתקן ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 (תעריף בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת).
{{ח:תתתת|(ב)}} בגין החלפת מונה הצריכה והתקנת מונה תעו״ז דו כיווני, ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 9 {{ח:הערה|[צ״ל: שורה 6]}} ללוח התעריפים 5.4–2 (הסרת המונה והתקנתו) עבור כל אחד מהמונים.
{{ח:תתתת|(ג)}} עבור התקנת קו תקשורת כקבוע בסעיף (ב)(8)(ב)(3) ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בלוח 5.4–2 לגבי התקנת קו תקשורת למונה ייצור.
{{ח:תתת|(2)}} על תשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
{{ח:תת|(ו)}} '''שינוי הבקשה'''
{{ח:תת}} הצרכן יהיה רשאי לשנות את הבקשה או את התכנית לחיבור המיתקן כל עוד לא עמד המיתקן בהצלחה בבדיקה על ידי המחלק ובלבד שהשינויים יוגשו בהתאם להליך הקבוע באמת מידה זו.
{{ח:תת|(ז)}} '''השגות צרכנים על דחיית הבקשה'''
{{ח:תת}} הצרכן יהיה רשאי להגיש למחלק את השגתו בכתב על החלטתו לדחות את הבקשה לשילוב מיתקן ברשת.
{{ח:תת|(ח)}} '''תגובת המחלק להשגת הצרכן'''
{{ח:תת}} הגיש הצרכן את השגתו למחלק בכתב, תישלח לצרכן ולרשות תשובתו של המחלק בכתב, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|באמת מידה 33 (טיפול בתלונת צרכנים)}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 198|לאמת מידה 198}}:'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|199||תיקון: 3.3.13, 22.3.18; תשע״ח, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''דרישות טכניות להתקנת מיתקן'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים טכניים להתקנת מיתקן'''
{{ח:תת}} מחלק יחבר מיתקן העומד בכל הדרישות דלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ההספק המותקן של המיתקן קטן או שווה לגודל החיבור באמצעותו מחובר מקום הצרכנות לרשת החשמל. ההספק המותקן של מיתקן, נקבע לפי ההספק המצרפי של המיתקן ובהתאם לנתוני היצרן. סעיף קטן זה לא יחול על מקום צרכנות המחויב בתעריף ביתי או על מקום צרכנות חדש אשר התקבלו לגביו אישורי הרשויות לחיבור (טופס 4) נכון ליום הקובע, ובלבד שהוכח גודל חיבור מתאים לגודל מיתקן וחיבור קבוע שניתן כדין במקום הצרכנות. הגשת בקשת חיבור או הגדלת חיבור לפי סעיף קטן זה לא תהווה ולא תשמש ראיה לקיומו של חיבור.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן ישלב מיתקן שאיננו עולה על 5 מגוואט לכל מקום צרכנות.
{{ח:תתת|(2א)}} המיתקן הותקן על גג.
{{ח:תתת|(3)}} מיתקן בהספק העולה על 50 KW יחויב במבחני קבלה של ספק שירות חיוני כתנאי לשילוב המיתקן ברשת.
{{ח:תתת|(4)}} המיתקן עומד בדרישות הרלוונטיות של {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}} ותקנותיו.
{{ח:תתת|(5)}} ציוד המיתקן על כל חלקיו עומד בתקן ישראלי המוכר לפי כל דין, ובהעדר תקן ישראלי, תקן בין־לאומי רלוונטי.
{{ח:תתת|(6)}} מערכת ההגנה נגד חריגות מתח ותדר תותקן בכפוף לתקן כפי שייקבע על ידי גורם מוסמך וקבלת היתר להפעלת המיתקן לפי כל דין.

{{ח:סעיף|200||תיקון: 3.3.13, 22.3.18; תשע״ח, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''התקנת המיתקן'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''התקנה'''
{{ח:תתת|(1)}} מיתקן יותקן על ידי מתקין בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינאלי של המיתקן בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}} ובתקנותיו.
{{ח:תתת|(2)}} שילוב המיתקן לרשת החלוקה על ידי המחלק ייעשה באמצעות התקנת מונה תעו״ז דו כיווני שימנה את כמות הקרדיט לו זכאי הצרכן ומונה ייצור אשר ימנה במקביל את כמות החשמל המיוצר במיתקן.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), צרכן המשלב מיתקן שהספקו אינו עולה על 15 קילו־וואט יתקין מונה דו־כיווני ואינו נדרש להתקין מונה ייצור.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנה במקום הצרכנות שעל שם הצרכן'''
{{ח:תת}} מיתקן יותקן במקום הצרכנות על שם הצרכן הרשום.

{{ח:סעיף|201||תיקון: 3.3.13, 15.1.15, 19.2.18; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''בדיקת המתקן ושילובו לרשת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הודעת הצרכן בדבר התקנת המתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} התקין הצרכן את המתקן במקום הצרכנות הרשום על שמו ושילם עבור בדיקת המתקן וחיבורו כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 198|באמת מידה 198(ה)(1)}} בתוך 180 יום או 365 יום ממועד קבלת ההתחייבות כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 198|באמת מידה 198(ד)}}, יודיע על כך למחלק בהקדם ולפני תום התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} '''קביעת מועד לבדיקת המתקן'''
{{ח:תת}} מסר הצרכן למחלק הודעה בדבר ביצוע התשלום והתקנת המתקן כאמור בסעיף (א), יתאם המחלק עם הצרכן מועד לבדיקה של המתקן וזו תבוצע על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}} ובתקנותיו (להלן – הבודק) בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה כאמור. בדיקת המתקן תעשה במתח נמוך, במתח גבוה או במתח עליון בהתאם לנדרש.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקת המתקן ושילובו ברשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא הבודק כי המתקן איננו תואם את הקבוע באמות מידה אלה {{ח:חיצוני|חוק החשמל|ובחוק החשמל, התשי״ד–1954}} ותקנותיו, יגיש דו״ח ליקויים לצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המתקן על ידי המחלק, אשר תבוצע לאחר תשלום העלות הקבועה בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–2 על ידי הצרכן תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(3)}} מצא הבודק כי המתקן מותקן כראוי ועל פי דרישות הדין וכי ניתן לחברו למקום הצרכנות ולרשת החשמל, יודיע הבודק על כך בכתב לצרכן והאחרון יעביר את תוצאות בדיקת המתקן למנהל לענייני חשמל, ומסמכים אחרים כפי שידרשו לצורך קבלת היתר להזרמת אנרגיה על פי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}}.
{{ח:תתת|(4)}} נתן המנהל לענייני חשמל היתר להפעלת המתקן בהתאם לסמכותו על פי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}} כאמור בסעיף קטן (3), יתקין המחלק את מערכת המונים בהתאם לתכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|באמת מידה 198(ב)(8)}} וישלב את המתקן ברשת החשמל בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע בדיקה. בדיקה נוספת אם נדרשת תהא בעלות הקבועה בסעיף קטן (2).
{{ח:תתת|(5)}} הצרכן יעביר למחלק העתק מהודעתו לוועדה מקומית לתכנון ובניה על הקמת המתקן כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו. למען הסר כל ספק, מובהר בזה כי התקנת המונים ושילוב המתקן ברשת יבוצעו על ידי המחלק בלבד.
{{ח:תתת|(6)}} מובהר בזאת כי בדיקת המתקן תיספר במניין הימים להתחייבות המחלק לחיבור המתקן לרשת. לא עמד המחלק במועדים הקבועים באמת מידה זו לבדיקת המתקן, לא ייחשבו החריגות במניין הימים.
{{ח:תת|(ד)}} '''היתר להזרמת אנרגיה לרשת וטופס 4 (אישור איכלוס)'''
{{ח:תת}} על הצרכן מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל מינהל החשמל להזרמת אנרגיה לרשת, כאמור {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}} לעניין טורבינות רוח, וכן טופס 4 (אישור אכלוס) לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981}} למתקן מהרשות המאשרת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 201|לאמת מידה 201}}: דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|202||תיקון: 3.3.13}}
{{ח:ת}} '''תחזוקת המתקן'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע בדיקות תקופתיות'''
{{ח:תת}} הצרכן יבצע בדיקות תקופתיות למתקן ככל שהדבר נדרש לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביצוע שינויים במתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן לא יבצע כל שינוי בהספק המותקן של המתקן ובהגנות המותקנות בו מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מאת המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} ביצע הצרכן שינוי כלשהו בהספק המותקן של המתקן או בהגנות המותקנות בו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), לא תתקיים חובתו של המחלק לפי ההסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|בסימן זה}}.
{{ח:תתת|(3)}} בוצע במתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה לצרכן שלא כדין יחולו {{ח:פנימי|סעיף 16|אמות מידה 16}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}} בהתאמות המחויבות.

{{ח:סעיף|203||תיקון: 3.3.13, 20.10.13, 19.2.18; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
{{ח:תת|(א)}} '''ניהול נתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה יקבל מהמחלק בזמן אמת את נתוני הבקשה של כל צרכן, לרבות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאי סף. בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של בקשות המחלק וינפיק לו אישור קבלה במועד קבלת הבקשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''חובות דיווח'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יגיש דיווח לבעל רישיון ההולכה על הגשת בקשה או סגירת בקשה או כל סטטוס אחר לבקשה לשילוב מתקן תוך יום עבודה מרגע עדכונה. לא מסר המחלק עדכון סטטוס חיבור המערכת לבעל רישיון ההולכה, יימנו ימי חיבור המערכת המדווחת עד תומם ויפקע אישור המחלק שניתן לה. נוסף על כך מתן אישורי מחלק נוספים לאותו מחלק יהיה כפוף לקבלת דיווח מהמחלק לבעל רישיון ההולכה על כלל המערכות המחוברות לרשת החלוקה שלו.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הולכה יידע את המחלקים באופן רציף ולא פחות מאחת לשלושה ימים על כמות ההתקנות המצטברת.
{{ח:תת|(ג)}} '''חובת דיווח לרשות'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה ידווח לרשות אחת לשבוע לגבי כל המתקנים המחוברים לרשת, בריכוז לפי המחלקים השונים בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
{{ח:תתת|(2)}} אחת לרבעון יעביר המחלק לרשות דוח מפורט לגבי המתקנים המחוברים לרשת החלוקה שבתחום רישיונו בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ידווח לרשות על דחיית בקשות להתקנות מערכות על בסיס השקעות מיותרות ברשת אחת לרבעון.
{{ח:תת|(ד)}} '''חובת דיווח לציבור'''
{{ח:תתת|(1)}} אחת לשבוע יעדכן בעל רישיון הולכה באתר האינטרנט שלו את כמות הספק הבקשות שנרשמו באתר, את כמות הספק הבקשות שזומנו למשרדי המחלק, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה חיובית, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה שלילית ואת כמות הספק הבקשות שבתהליך. בנוסף בעל רישיון הולכה יעדכן, אחת לחודש, באתר האינטרנט, את מספר המתקנים המחוברים בפועל ואת הספקם.
{{ח:תתת|(2)}} בנוסף, מחלק ובעל רישיון הולכה יפרסמו לידיעת הציבור כל נתון נוסף בהתאם לכללי דיווח ופרסום שידרשו על ידי הצוות המקצועי ברשות.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ט|סימן ט׳: ייצור חשמל לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקני חלוץ}}

{{ח:סעיף|204||תיקון: 22.4.13, 21.11.18, 27.12.20; תשע״ט־5, תשפ״א־22}}
{{ח:ת}} '''שילוב מתקן ברשת'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ט|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – באמת מידה זו, לרבות בעל רישיון מותנה או קבוע להפעלת שדה ניסוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, לרבות מחלק כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה ({{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1454.pdf|החלטת רשות מס׳ 1 מישיבה מס׳ 272 מיום 1.9.2009 {{ח:הערה|[צ״ל: 11.8.2009]}}}}, המפורסמת באתר הרשות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – מתקן ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)|בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000}}, אשר קיבל סיווג על ידי הוועדה בראשות המדען הראשי במשרד האנרגיה והמים כמתקן חלוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן לצריכה עצמית“ – מתקן, כהגדרתו באמת מידה זו, הפועל מחוץ לשדה ניסוי, שאינו מחויב ברישיון ייצור ופועל לפי החלטות הרשות ביחס לייצור עצמי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עצמאי“ – מיתקן שאינו מותקן בתוך שדה ניסוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה ניסוי“ – מתחם אשר מחובר לרשת החשמל בנקודת חיבור אחת ובו מספר מתקנים, כהגדרת מתקן באמת מידה זו.
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור יצרן'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יחבר יצרן הממוקם על חצרים על פי האמור באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} חיבור יצרן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳ לספר אמות המידה}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ (חיבור מיתקן ייצור לרשת מתח גבוה)}}.

{{ח:סעיף|205||תיקון: 22.4.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''התקנת מונים וקריאתם'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מוני חשמל:'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יתקין מונה מתאים בנקודת החיבור לרשת לצורך מניית סך הקווט״שים המוזרמים לרשת בעבורם ישולם התעריף הרלוונטי למתקן עצמאי.
{{ח:תתת|(2)}} מפעיל שדה הניסוי יתקין לכל מתקן בשדה הניסוי מונה מתאים המאפשר קריאה מרחוק.
{{ח:תתת|(3)}} לצורך קריאת המונים של המתקנים בתוך שדה הניסוי, המחלק ומפעיל שדה הניסוי יתאמו בתוך חודש מיום פנייה של מפעיל שדה הניסוי, ממשק להעברת נתוני המנייה של כל מתקן שבתוך שדה הניסוי.

{{ח:סעיף|206||תיקון: 22.4.13, 21.11.18, 25.11.20, 27.12.20; תשע״ט־13, תש״ף, תשפ״א־6, תשפ״א־22}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים ודיווחים'''
{{ח:תת|(א)}} '''הסדרי תשלומים ליצרנים'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת מיצרן.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יגבה מיצרן, בגין חיבור היצרן, תעריף בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳ לספר אמות המידה}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|ובסימן ג׳ (חיבור מיתקן ייצור לרשת מתח גבוה)}}.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק ישלם ליצרן בגין רכישת אנרגיה, בהתאם לאישורים התעריפיים שיוצגו לו על ידי היצרן.
{{ח:תתת|(4)}} אופן ההתחשבנות של המחלק עם יצרן שדה ניסוי יהיה בהתאם לקריאת המונה ולאישור התעריף של כל מתקן בשדה הניסוי בניכוי איבודים.
{{ח:תתת|(5)}} התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מעת לעת.
{{ח:תתת|(6)}} התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת האישור.
{{ח:תתת|(7)}} מנהל אגף ההנדסה ישמש כבורר בכל מחלוקת שתתעורר ביחס לחיבור המתקן או לאופן תשלום התעריף לו זכאי היצרן.
{{ח:תת|(ב)}} '''הסדרי תשלומים למתקנים לצריכה עצמית'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת של בעל מתקן לצריכה עצמית.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק ישלם לבעל מתקן לצריכה עצמית, לפי אמות המידה הרלוונטיות לצריכה עצמית ובהתאם לתעריפים שבתוקף.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} '''חובות דיווח'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שתדרוש ביחס למתקני חלוץ.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן י|סימן י׳: ייצור חשמל במיתקן פוטו–וולטאי וחיבורו לרשת החלוקה בעקבות זכייה בהליך תחרותי לקביעת תעריף}}

{{ח:סעיף|207||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההגרלה“ – ההגרלה לקביעת סדר שמירת מקום ברשת, שתיערך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 209|באמת מידה 209(ז)(4)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בעקבות הליך תחרותי לקביעת תעריף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל מינהל החשמל ברשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”ההליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקנים פוטו–וולטאיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם PPA“ – הסכם לרכישת חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק המהפכים (ביחידות קילו־וולט־אמפר)“ – הספק מותקן מחולק במקדם הספק של 0.9. גודל החיבור המוזמן יהיה זהה להספק המהפכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – הספק ממשי מרבי ביחידות קילו וואט שרשאי מציע בהליך להוציא ממיתקן הייצור לרשת. הספק המודולים הפוטו וולטאיים לא יפחת מהספק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום עבודה“ – יום שבו במהלך העסקים הרגיל משרדי בעל רישיון ההולכה פתוחים לקהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש חיבור“ – אדם שמבקש להתחבר לרשת החשמל של מחלק לפי הודעת זכייה לצורך מכירת חשמל למחלק או למי שהוא הסמיך לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההפעלה המסחרית“ – המועד שבו נתן המחלק למבקש החיבור אישור להפעלה מסחרית של המיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|אמת מידה 214(ו)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק היסטורי“ – גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מתקיימים בו תנאים אלה: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוק תחשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקה של חשמל לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלוו קיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן פוטו–וולטאי“ או ”מיתקן“ – מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית בהספק מותקן (ביחידות קילו־וואט) כהגדרתו לעיל שבין 51 קילוואט ל־10 מגוואט, שיוקם על קרקע או על גג מבנה קיים, שהוקם וחובר לרשת כדין, הכולל, בין היתר, מודולים פוטו–וולטאיים, מערכת מניה, ומהפך זרם ישר לזרם חילופין, לוחות חשמל וכבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק עבודה לחיבור“ – הזמנה לחיבור מיתקן הנפתחת במשרדי המחלק על שם מבקש החיבור בלבד.

{{ח:סעיף|208||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''סקר היתכנות למיתקן במתח גבוה'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר היתכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} אדם המבקש להשתתף בהליך תחרותי לקביעת תעריף או שקיבל הודעת זכייה בהליך, המעוניין לחבר מיתקן לרשת מתח גבוה, רשאי לפנות לבעל רישיון הולכה להזמנת סקר היתכנות להוצאת אנרגיה לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} מי שבחר להזמין סקר ההיתכנות (בסעיף זה – המזמין) ימסור לבעל רישיון הולכה את הנתונים שלהלן, ויחולו שאר הוראות סעיף (א) זה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המזמין;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההספק המקסימאלי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} גודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ה)}} תיאור בסיסי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ו)}} תשריט בסיסי של המיתקן (לרבות פירוט מיתקני עקיבה);
{{ח:תתתת|(ז)}} מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
{{ח:תתתת|(ח)}} מועד משוער לתחילת הפעלה מסחרית;
{{ח:תתתת|(ט)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(3)}} כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה בעל רישיון ההולכה מהמזמין תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1. התשלום בעד הסקר לא יקוזז מתעריף החיבור לרשת.
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון ההולכה ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (3) בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה. על החשבון האמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
{{ח:תתת|(5)}} מצא בעל רישיון ההולכה צורך בקבלת פרטים נוספים מהמזמין, ימסור למזמין דרישת נתונים בתוך 15 ימי עבודה מיום שהמזמין המציא את הנתונים הנדרשים כאמור בסעיף קטן (2). רשימת הפרטים הנוספים שידרוש בעל רישיון ההולכה תהיה מפורטת וסופית.
{{ח:תתת|(6)}} סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר בלבד, והוא יכלול, בין היתר, את ישימות חיבור המיתקן לרשת החלוקה הקיימת, בהתייחס לעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתח החיבור וגודל החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} יכולת הוצאת האנרגיה מהמיתקן לרשת המתח הגבוה ולתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן, במשטרי תפעולי שונים;
{{ח:תתתת|(ד)}} תנודות מתחו רמת זרמי הקצר;
{{ח:תתתת|(ה)}} שינויים ושדרוגים הנדרשים לביצוע ברשת לצורך קליטת המיתקן, בציון המועדים הצפויים לביצועם;
{{ח:תתתת|(ו)}} תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור למיתקן, ככל שניתנת לביצוע בלוחות הזמנים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}};
{{ח:תתתת|(ז)}} בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או הנערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות המימוש של הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיני הסקר האחרים על מימוש כאמור בידי המזמין.
{{ח:תתת|(7)}} אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי יכולתו של בעל רישיון ההולכה לעמוד בלוח הזמנים שציין המזמין להשלמת החיבור ולהפעלה מסחרית לפי לוח הזמנים {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|שבסימן זה}}, תהיה מסקנת הסקר מענה שלילי למבקש החיבור, בליווי הסברים וסיבות לכך.
{{ח:תתת|(8)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (7), מסקנת סקר ההיתכנות תהיה מענה שלילי אם לא ניתן להבטיח שאנרגיה לא תעבור מרמת מתח נמוכה לרמת מתח גבוהה יותר ואם ההספק המחובר לשנאי שבתחנת המשנה יחד עם הספק המיתקן המבוקש עולה על 60% מההספק הנקוב של השנאי.
{{ח:תתת|(9)}} בעל רישיון ההולכה ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2), מיום התשלום כאמור בסעיף קטן (3) או מיום קבלת הפרטים הנוספים כאמור בסעיף קטן (5), לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(10)}} איחר בעל רישיון ההולכה בהשלמת סקר ההיתכנות בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן (9), ישלם בעל רישיון הולכה למזמין תשלום כקבוע בשורה 12 ללוח התעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(12)}} בעל רישיון הולכה ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות תוך פירוט התנאים הטכניים לחיבור המיתקן לרשת ומידע בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור הסטנדרטים הקיימים אצלו, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד הדרוש לפיקוד ותקשורת וכן מידע בדבר רמות זרם הקצר וזרם העבודה של הציוד אשר על פיו המזמין נדרש לתכנן את המיתקן.
{{ח:תתת|(13)}} במקרה שסקר ההיתכנות לא יאפשר את חיבור המיתקן בהספק המבוקש, יציין בעל רישיון הולכה בסקר את הנימוקים לכך ואת ההספק המרבי שניתן יהיה לחבר בו את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת|(14)}} סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה ולהוצאה של אנרגיה מהרשת בהיקף המבוקש ובלוחות הזמנים כפי שיפורטו בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר. סקר ההיתכנות אינו מהווה התחייבות של בעל רישיון הולכה או של מי מגורמי הממשלה או המדינה להבטחת מקום ברשת או לחיבור המיתקן לרשת החשמל או להפעלה מסחרית שלו. בעל רישיון הולכה ישמור מקום ברשת רק עם מתן תשובת מחלק חיובית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 209|באמת מידה 209(ו)(2)}}.
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(16)}} סקר ההיתכנות יהיה בתוקף למשך 9 חודשים מיום השלמתו ומסירתו למזמין הסקר.
{{ח:תתת|(17)}} בעל רישיון ההולכה ייתן הודעה כאמור בסעיף קטן (16), רק לאחר מתן תשובת מחלק חיובית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 209|באמת מידה 209(ו)(2)}} ובדיקת כל הנתונים הטכניים.
{{ח:תתת|(18)}} חלפו 9 חודשים מיום מסירת סקר היתכנות שמסקנתו חיובית ולמזמין טרם נפתח תיק חיבור, רשאי המזמין לפנות לבעל רישיון ההולכה בכתב ולבקש אשרור כי הסקר עדיין תקף, זאת לצורך פתיחת תיק עבודה לחיבור, ללא תשלום נוסף. בעל רישיון ההולכה ישיב לפונה בתוך 15 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(19)}} למרות האמור בסעיף קטן (18), אם התקיימו שינויים מהותיים ברשת החלוקה באזור של סקר ההיתכנות, ולדעת בעל רישיון ההולכה יש בשינויים כאמור בכדי לשנות את תוצאת סקר ההיתכנות, בעל רישיון ההולכה לא יאשרר את הסקר ולא יאריך את תוקף האישור, והמזמין יידרש להזמין סקר היתכנות חדש ולשלם בעבורו תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח התעריפים 4.2–1.
{{ח:תתת|(20)}} אין באשרור הסקר כדי להבטיח למזמין פתיחת תיק עבודה לחיבור או שמירת מקום ברשת לפי הסקר שאושרר.
{{ח:תתת|(21)}} המזמין רשאי להשיג על תוצאות סקר ההיתכנות בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הסקר. קודם להגשת ההשגה יפנה המזמין לבעל רישיון ההולכה וזה יעביר אליו, בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה, דרישת תשלום כקבוע בשורה 15 בלוח תעריפים 4.2–1.
{{ח:תתת|(22)}} בעל רישיון ההולכה יעביר לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 30 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (21) דוח המפרט את ההסברים והסיבות לתוצאות הסקר בליווי כל הנתונים המפורטים בסעיף קטן (6), לרבות עלויות שדרוג הרשת הנדרשות למימוש החיבור וציון לוחות זמנים אפשריים להשלמת עבודת החיבור. לצורך מתן תשובתו כאמור, בעל רישיון ההולכה לא נדרש לבצע הרצות שעתיות לבדיקת מגבלת הזרמת אנרגיה לרשת.
{{ח:תתת|(23)}} לא עמד בעל רישיון ההולכה בלוח הזמנים להעברת המידע לראש אגף הנדסה ברשות כאמור בסעיף קטן (22), ישלם למזמין לכל יום עבודה של איחור תשלום כקבוע בשורה 12 ללוח 12.1–1. התשלום יחושב לפי הספק המיתקן המבוקש.
{{ח:תתת|(24)}} ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל מהמזמין ומבעל רישיון ההולכה את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
{{ח:תתת|(25)}} התקבלה ההשגה, יחזיר בעל רישיון ההולכה למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (21).
{{ח:תתת|(26)}} רישיון מותנה שהוענק בהמשך לפרסום הסדרות קודמות פקע ולא נשמר בעבורו מקום ברשת, המקדמה, ככל ששולמה לפתיחת תיק עבודה לחיבור, לא תוחזר. עם זאת, מי שפקע רישיונו יוכל להגיש בקשות לעריכת סקר היתכנות חדש, או לחילופין להגיש בקשה לאשרור סקר היתכנות שפקע, על פי הקבוע {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/3113.pdf|בהחלטת הרשות מספר 5 מישיבה 413 מיום 16.9.2013}}, המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:תתת|(27)}} מזמין רשאי להעביר לאחר את הזכויות הנובעות מסקר היתכנות שנעשה לפי הזמנתו, בהודעה בכתב שימסור למחלק בצירוף תצהיר מתאים ערוך ומאומת כדין.
{{ח:תת|(ב)}} '''הזמנת סקר היתכנות של מחלק היסטורי אצל בעל רישיון הולכה'''
{{ח:תת}} עלה ההספק המצרפי של מיתקנים במתח נמוך באזור חלוקה של מחלק היסטורי על 630 קו״א, יפנה המחלק ההיסטורי להזמנת סקר היתכנות אצל בעל רישיון הולכה בהתאם לסעיף (א), כדי לבחון אפשרות להוצאת האנרגיה מחוץ לשטח החלוקה של המחלק ההיסטורי.

{{ח:סעיף|209||תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 15.11.18; תשע״ט}}
{{ח:ת}} '''פתיחת תיק עבודה לחיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור לרשת מתח נמוך ולרשת מתח גבוה'''
{{ח:תת}} חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור של 630 קו״א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך; חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור העולה על 630 קו״א ואינו עולה על 10 מו״א יהיה לרשת מתח גבוה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת בקשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור יגיש למחלק בקשות לפתיחת תיקי עבודה לחיבור להספק מותקן שלא יעלה על ההספק המותקן שבו זכה (בסעיף זה להלן – בקשות לחיבור) בהתאם לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} בקשות לחיבור שיוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע ייכללו בהגרלה לפי סעיף (ז); המועד האחרון להגשת בקשות שישתתפו בהגרלה (לרבות השעה), יפורסם באתר הרשות ובאתר בעל רישיון הולכה.
{{ח:תתת|(3)}} בקשות שיוגשו לאחר המועד האחרון האמור בסעיף קטן (2) יטופלו לאחר השלמת הטיפול בבקשות שנכללו בהגרלה וסדר שמירת המקום ברשת לגבי בקשות אלו ייקבע לפי מועד פתיחת תיק העבודה במשרדי המחלק, לאחר תשלום מקדמה כקבוע בסעיף (ח), בשיטת כל הקודם זוכה.
{{ח:תת|(ג)}} '''קבלת מידע'''
{{ח:תת}} פנה מבקש חיבור למחלק בבקשה לקבל פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן, ימסור לו המחלק את כל המידע הרלוונטי בתוך 14 ימי עבודה ממועד הפניה. המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי גם באתר האינטרנט שלו.
{{ח:תת|(ד)}} '''תנאי סף לפתיחת תיק עבודה לחיבור'''
{{ח:תת}} מבקש חיבור המגיש למחלק בקשה לחיבור יצרף את כל המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לפתיחת תיק עבודה לחיבור:
{{ח:תתת|(1)}} היתר בניה בתוקף חתום בידי רשות הרישוי הרלוונטית או תכנית שפורסמה למתן תוקף;
{{ח:תתת|(2)}} מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן שלו מיועד החיבור בצירוף תכנית בניה (גרמושקה) מקורית חתומה בידי רשות הרישוי או העתק חתום ומאושר כנאמן למקור בידיה, עם סימון המבנה או שטח הקרקע שעבורו מבוקש החיבור למיתקן; לחילופין וככל שטרם ניתן היתר בניה, העתק צילומי מאושר בידי רשות הרישוי של תשריט המהווה חלק בלתי נפרד מתכנית מתאר שפורסמה למתן תוקף, עם ציון מקום הפרסום למתן תוקף בילקוט הפרסומים, ואשר מכוחה ניתן להוציא היתר בניה למיתקן. בתשריט יהיה סימון של מיקומו המתוכנן של המיתקן על המבנה או השטח;
{{ח:תתת|(3)}} קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע גושים וחלקות;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות קו״א והספק המהפכים (ביחידות קילו־וולט־אמפר) המתאים להספק המותקן;
{{ח:תתת|(6)}} נקודת ההתחברות למיתקן;
{{ח:תתת|(7)}} מועד התקנה משוער;
{{ח:תתת|(8)}} תכנית חשמל חד־קווית המאושרת על ידי מהנדס חשמל בעל רישיון מתאים.
{{ח:תת|(ה)}} '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק רשאי לדרוש בכתב ממבקש החיבור, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור או ממועד פרסום תוצאות ההגרלה, ככל שהשתתף בה מבקש החיבור, המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לצורך מתן תשובה לבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} דרש המחלק המצאת פרטים נוספים, יימנו הימים לעניין המועד למתן התשובה כאמור בסעיף (ו)(1) מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
{{ח:תת|(ו)}} '''תשובת המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר פרסום תוצאות ההגרלה ישיב המחלק בכתב לבקשת מבקש חיבור שהשתתף בהגרלה בתוך 45 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור בסעיף (ח), כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לא הגיש מבקש החיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים בסעיף (ד) או לא נענה לדרישת המחלק כאמור בסעיף (ה)(1) בתוך 7 ימי עבודה מיום הדרישה, ידחה המחלק את בקשתו בתשובה שייתן למבקש החיבור בתוך 3 ימי עבודה מהיום השביעי לאחר הגשת הבקשה או ממועד פרסום תוצאות ההגרלה ככל שהשתתף בה, או בתוך 10 ימי עבודה מיום הדרישה לפרטים נוספים, לפי העניין, ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה. נדחתה בקשת חיבור כאמור ייסגר תיק החיבור והמקדמה ששולמה בהתאם לאמור בסעיף (ח) לא תוחזר.
{{ח:תתתת|(ב)}} מצא המחלק כי הקמת המיתקן מחייבת בניית רשת מתח נמוך או חלק ממנה באורך שאינו עולה על 500 מטרים כתוספת לרשת קיימת או מחייב בניית חדר שנאים, או מצא המחלק לגבי חיבור למתח גבוה כי לצורך חיבור המיתקן נדרשת הקמת רשת באורך שאינו עולה על 1000 מטרים כתוספת לרשת מתח גבוה קיימת, שממנה ניתן להזין את המיתקן, יקבל המחלק את הבקשה בכפוף לתנאים הקבועים באמת מידה זו.
{{ח:תתתת|(ג)}} מצא המחלק כי הקמת המיתקן מחייבת בניית רשת מתח גבוה או רשת מתח נמוך באורך העולה על הקבוע בפסקה (ב), לא תחול על המחלק חובה לאשר את הבקשה, והמחלק יהיה רשאי, אך לא חייב, לפי שיקול דעתו הבלעדי לאשר את הבקשה, בהתחשב, בין היתר, ביכולתו לעמוד במועדים לחיבור המיתקן לרשת בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}}, בכמות והיקף חציית תשתיות אחרות ומקרקעין פרטיים הנדרשים לחיבור, בהערכת המחלק להתנגדויות או התניות לביצוע החיבור מצדדים שלישיים, בהשלכות קבלת הבקשה על אמינות אספקת החשמל לצרכנים ויצרנים אחרים באזור ורמת הבטיחות של הרשת, ובכל שיקול רלוונטי אחר הנדרש במסגרת שק ילת קבלת הבקשה.
{{ח:תתתת|(ד)}} מצא המחלק שסך הספק הייצור המחובר לשנאי שבתחנת המשנה יחד עם ההספק המותקן של המיתקן המבוקש עולה על 60% מההספק הנקוב של השנאי, ידחה המחלק את הבקשה ויסגור את תיק העבודה לחיבור והמקדמה ששולמה לא תוחזר.
{{ח:תתתת|(ה)}} מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (ב), אם קיים ברשת המתח הנמוך ריכוז גדול של בקשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור, יערוך המחלק בדיקת היתכנות ויחליט אם ניתן לחבר לרשת את כל המיתקנים המבוקשים או את חלקם, ובהתאם לכך ייתן לכל אחד ממבקשי החיבור מענה שלילי או תשובת מחלק חיובית.
{{ח:תתת|(2)}} הגיש מבקש החיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים בסעיף (ד) ונענה לבקשת המחלק לפי סעיף (ה)(1), אם הייתה כזו, יאשר המחלק, בכפוף לאמור בסעיף קטן (1) ובסעיפים (ז)(4) ו־(ז)(5), כי מבקש החיבור עמד בתנאי הסף לפתיחת תיק עבודה לחיבור (לעיל ולהלן – תשובת מחלק חיובית).
{{ח:תתת|(3)}} לא השיב המחלק לבקשת מבקש חיבור בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה או מיום קבלת הפרטים הנוספים, לפי העניין, מנסיבות שבשליטתו, יפצה המחלק את המבקש בסך הקבוע בשורה 25 ללוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(4)}} כל עוד לא ניתנה תשובת מחלק חיובית, כל הוצאה שהוציא מבקש החיבור לצורך התקנת המיתקן תהא על אחריותו בלבד, ולא יהיו לו כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל ההוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר.
{{ח:תתת|(5)}} לא החל המיתקן בהפעלה מסחרית בתוך 28 חודשים מהמועד הקובע מכל סיבה שהיא, לרבות עקב נסיבות שתלויות במחלק, תפקע תשובתו החיובית של המחלק, לא ישמור המחלק מקום ברשת למיתקן ולא תהיה עילה למבקש החיבור לבקש את הפעלתו המסחרית של המתקן לאחר מועד זה, כל זאת ללא תלות בשלב ההקמה שבו מצוי המיתקן.
{{ח:תת|(ז)}} '''תנאים לפתיחת תיק עבודה לחיבור וסדר שמירת המקום ברשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת מבקש החיבור יפתח המחלק תיק עבודה לחיבור לגבי כל מיתקן שבכוונת מבקש החיבור להקים, בכפוף לכך שמילא אחר תנאי הסף האמורים בסעיף (ד) ביחס לכל מיתקן וברשותו תשובת מחלק חיובית לפי סעיף (ו) ביחס לכל מיתקן והודעת זכייה בהספק מתאים.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יפתח את כל תיקי העבודה על שמו של מבקש החיבור בלבד (ולא על שם מי שהוא הסמיך) אף אם המיתקן מוקם בחצרי צרכן או בידי מי שמבקש החיבור הסמיך לכך.
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף לאמור בסעיף קטן (4), המחלק ישמור מקום ברשת למיתקן שלגביו נפתח תיק עבודה לחיבור וניתנה תשובת מחלק חיובית למבקש החיבור שעל שמו נפתח התיק, לתקופה של עד 28 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(4)}} סדר שמירת המקום ברשת למיתקנים שהבקשות לחיבור לגביהם הוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע ייקבע לפי הגרלות פומביות שייערכו במקום, במועד ולאזור הגיאוגרפי שעליו תודיע הרשות למבקשים ובאתר האינטרנט שלה.
{{ח:תתת|(5)}} כל תיקי העבודה ייבדקו במקביל, אולם תשובות מחלק חיוביות יינתנו למבקשים לפי הסדר שנקבע בהגרלה הנוגעת לאזור הגיאוגרפי תוך התחשבות בתשובות שייתן המחלק למבקשים קודמים בסדר שנקבע בהגרלה.
{{ח:תת|(ח)}} '''מקדמה'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי לבדיקת תיק עבודה לחיבור יגבה המחלק ממבקש החיבור מקדמה בגובה 10% מתעריף החיבור התקף, כקבוע בלוח תעריפים 4.3–3 בעבור מיתקן במתח נמוך, וכקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 בעבור מיתקן במתח גבוה.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ההולכה ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (1) בתוך 7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לחיבור, וככל שהשתתף מבקש החיבור בהגרלה ישלח בעל רישיון ההולכה למזמין את החשבון לתשלום בתוך 7 ימי עבודה מיום פרסום תוצאות ההגרלה. מבקש החיבור ישלם את המקדמה בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת החשבון לתשלום.
{{ח:תתת|(3)}} מבקש חיבור למיתקן במתח גבוה שאין ברשותו סקר היתכנות במועד הבקשה לבחינת עמידת תיק החיבור בתנאי הסף, כתנאי לביצוע סקר היתכנות, במסגרת הבקשה, יגבה המחלק בנוסף למקדמה האמורה בגין פתיחת תיק החיבור, תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח התעריפים 4.2–1, לבדיקת היתכנות חיבור המתקן לרשת. המחלק ישלח למבקש את החשבון לתשלום בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה.

{{ח:סעיף|210||תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תיאום טכני'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
{{ח:תת}} נפתח תיק עבודה לחיבור, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמותן (להלן – התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כיוון החיבור;
{{ח:תתת|(2)}} מיקום המיתקן;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט הציוד שיתקין המחלק בחדר המיתוג;
{{ח:תתת|(4)}} בניית מיתקן החשמל הפרטי האמור {{ח:פנימי|סעיף 212|באמת מידה 212}};
{{ח:תתת|(5)}} מדדי אמינות אספקה ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מדד דקות אי אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המזינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מדד תדירות הפרעות ברשת המזינה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מדד משך שיקום אספקה ברשת המזינה;
{{ח:תתת|(6)}} מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הפרעות חולפות ברשת המזינה בשנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר אירועי שקיעות במתח ובזרם ברשת המזינה בשנה, אם יש למחלק נתונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} ניתוח הרמוניות ברשת המזינה, אם יש לספק נתונים;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומניה, כולל עלות;
{{ח:תתת|(8)}} תיאום לאופן ביצוע הפרדה פיזית וחשמלית לגבי מיתקן חדש שמבקש החיבור מעוניין להקים על גג מבנה קיים שבו קיים כבר מיתקן ייצור;
{{ח:תתת|(9)}} עלות הפתרון לביצוע ניתוק משותף בנקודה אחת של כל מתקני הייצור והצריכה, במקרה של הפרדה כאמור בסעיף קטן (8) לפי לוחות תעריפים 4.4 וכן כל עלות נוספת הנדרשת לעמידת כל מתקני הייצור והצריכה הרלוונטיים בהוראות {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}} והתקנות לפיו;
{{ח:תתת|(10)}} עלות החיבור הסופית, לרבות העלות לפי סעיף קטן (9);
{{ח:תתת|(11)}} מיקום ציוד התקשורת שיוקם לצורך שליטה על המיתקן מחדר הפיקוח של המחלק.
{{ח:תת|(ב)}} '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
{{ח:תתת|(1)}} התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום קבלת אחרון אישורי הרשויות לביצוע החיבור או מיום תשלום המקדמה, לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(2)}} ככל שאין צורך באישורי רשויות לביצוע החיבור, התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום קבלת אישור מחלק חיובי.
{{ח:תת|(ג)}} '''מערכת תקשורת למיתקן במתח גבוה'''
{{ח:תתת|(1)}} בחיבור לרשת חלוקה במתח גבוה יחייב המחלק את מבקש החיבור להתקין, על חשבונו של מבקש החיבור, מערכות תקשורת לשליטה ובקרה (כולל ארון פיקוד) של בעל רישיון ההולכה על המיתקן. מערכות התקשורת יותקנו בידי מבקש החיבור בהתאם לסטנדרטים המקובלים אצל בעל רישיון ההולכה, ולפי כל דין.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ההולכה יספק ויתקין את מערכות התקשורת השליטה והבקרה האמורות במיתקן כנגד תשלום של מבקש החיבור לפי התעריף הקבוע בלוח התעריפים 4.2–2. המחלק יגבה ממבקש החיבור תשלום שנתי בעבור תפעול המערכת ותחזוקתה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–2.
{{ח:תתת|(3)}} מבלי לגרוע מהאמור, אם מבקש החיבור מקים מספר מתקנים בעלי הספק מותקן מצרפי העולה על 20 מגוואט שלהם מרכז בקרה משותף, יחייב אותו המחלק לעמוד בהנחיות הגנה מפני איומי סייבר כפי שיינתנו על ידי קצין הביטחון במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום ביניים'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר השלמת התיאום הטכני יעביר המחלק למבקש החיבור הסכם PPA לחתימתו של מבקש החיבור, וכן חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. תשלום החשבון יהווה תנאי לביצוע עבודות החיבור. לבקשת מבקש החיבור, רשאי המחלק להעביר למבקש החיבור, חשבון סכום השווה להפרש הגבוה מ־70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (1) בתוך 7 ימי עבודה מיום השלמת התיאום הטכני. על חשבון כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
{{ח:תת|(ה)}} '''עיכובים בביצוע עבודות חיבור בעטיו של המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} כל עוד לא נקבע אחרת {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}}, לוחות הזמנים לצורך ביצוע עבודות שבאחריות המחלק הדרושות לצורך חיבור המיתקן, כגון הגדלת חיבור ושדרוג רשת, יבוצעו לפי לוחות הזמנים הקבועים באמות המידה {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|שבסימן א׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|ובסימן ב׳ בפרק ג׳}}.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהזמנת סקר היתכנות או במתן תשובת מחלק חיובית או בפתיחת תיק עבודה, כדי לתת עדיפות למבקש החיבור על פני צרכנים אחרים שהזמינו חיבורים לרשת אצל המחלק או על פני עבודות רשת אחרות שתוכננו על ידי המחלק שלא במסגרת ההליך.
{{ח:תת|(ו)}} '''הגבלת פיצוי'''
{{ח:תת}} ככל שהמחלק חרג מלוחות הזמנים לחיבור מיתקן בשל נסיבות שתלויות בו, ישלם המחלק למבקש החיבור פיצוי על סך 1,000 ₪ לכל יום איחור ומבקש החיבור לא יהא זכאי לכל פיצוי נוסף מכל סוג, לרבות בשל הוצאות שהוציא, אובדן רווחים וכל נזק עקיף, אף אם כתוצאה מעיכוב בלוחות הזמנים בעטיו של המחלק או צד שלישי, לא חובר המיתקן לרשת או לא קיבל מבקש החיבור אישור להפעלה מסחרית למיתקן בתוך 25 חודשים מהמועד הקובע.

{{ח:סעיף|211||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''שינוי וביטול חיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני ומסירת חשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 210|באמת מידה 210(ד)(1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בעלויות התכנון הנוספות כפי שייקבעו על פי השינויים הנדרשים:
{{ח:תתתת|(א)}} שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם תוספת העולה על 5% מגודל החיבור יטופלו כבקשה נפרדת וחדשה. אין בטיפול בבקשה החדשה כאמור כדי לגרוע מתשובת המחלק החיובית ביחס לבקשה המקורית ובבקשה הנפרדת החדשה תיבדק אך ורק היכולת להגדיל את החיבור כמבוקש. אם התשובה לבקשה הנפרדת החדשה תהיה שלילית, יהיה זכאי מבקש החיבור לשמור על תיק החיבור המקורי ולחבר לרשת מיתקן בגודל החיבור המקורי שאושר.
{{ח:תתתת|(ב)}} שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם הקטנת ההספק ב־50% מההספק המתוכנן או יותר יביאו לביטול תיק העבודה לחיבור ולסיום מחויבות המחלק לחיבור לפיו, ויחייבו עריכת סקר היתכנות חדש.
{{ח:תתתת|(ג)}} שינויים מהותיים במיתקן המתוכנן שמשמעותם שינוי ברמת מתח חיבור המיתקן לרשת, שינוי בסכימת הכניסה או היציאה של הקווים, או שינוי המשפיע על ההיתרים הסטטוטוריים שניתנו, יביאו לסיום מחויבות המחלק לחיבור לפיו ויחייבו פתיחת תיק עבודה לחיבור חדש.
{{ח:תתת|(3)}} התבקש השינוי לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות.
{{ח:תתתת|(ב)}} היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת תעריף החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בת וספת ריבית החשב הכללי, לאחר ניכוי עלויות התכנון החדש שנגרמו למחלק עקב השינוי האמור, בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטול חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} הודיע מבקש החיבור למחלק כי אינו מעוניין בחיבור, בכל עת שהיא לאחר תשלום המקדמה, מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם מבקש החיבור את תשלום הביניים האמור {{ח:פנימי|סעיף 210|באמת מידה 210(ד)}} בתוך 15 חודשים ממועד פתיחת תיק העבודה לחיבור, יסגור המחלק את התיק וסכום המקדמה לא יוחזר למבקש החיבור.
{{ח:תתת|(3)}} הודיע מבקש החיבור כי אינו מעוניין בחיבור, בכל עת שהיא לאחר ששילם את תשלום הביניים האמור {{ח:פנימי|סעיף 210|באמת מידה 210(ד)}} ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור, יחויב מבקש החיבור בעלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד מועד ההודעה.
{{ח:תתת|(4)}} הודיע מבקש החיבור כי אינו מעוניין בחיבור, לאחר שהמחלק סיים את עבודות החיבור, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי והוא יישא בתשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 213|באמת מידה 213(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף|212||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''מיתקן חשמל פרטי'''
{{ח:תת|(א)}} '''העמדת מיתקן חשמל פרטי לרשות המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המבקש להתחבר לרשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, על חשבון המבקש, לצורך החיבור, חדר הכולל נקודת חיבור במתח גבוה, תכנית למיקום מערך שנאים וחיבורים פנימיים, עמודים, מכלי מדידה וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך החיבור, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין (להלן – מיתקן חשמל פרטי).
{{ח:תתת|(2)}} מבקש החיבור יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב מבקש החיבור את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם. חרג מבקש החיבור מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין, יעמיד מבקש החיבור לרשות המחלק את מיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור עד להשלמתן.
{{ח:תת|(ב)}} '''מכלי מדידה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור ירכוש מכלי מדידה מהמחלק או מגורם אחר.
{{ח:תתת|(2)}} רכש מבקש החיבור מכל מדידה מגורם אחר, יוודא כי המידות הפיסיות של הציוד המותקן בארונות המחלק מתאים למידות הארונות.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יתקין ויבדוק את מכלי המדידה. מבקש החיבור ישלם למחלק עלות התקנה ובדיקה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–4.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף זה, ”מכל מדידה“ – שנאי מדידה למתח וזרם המותקן במכל סגור.
{{ח:תת|(ג)}} '''תפעול, תחזוקה ובעלות'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יתפעל ויתחזק את רשת המתח הגבוה, לרבות מערכות המניה.
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן חשמל פרטי, למעט המונה וכל חלק אחר של מיתקן החשמל שהמחלק שילם בעבורו למבקש החיבור, יהיה בבעלות מבקש החיבור או מי שבעבורו הוזמן החיבור והוא שיהיה אחראי לתפעולו ולתחזוקתו, בהתאם להוראות כל דין.

{{ח:סעיף|213||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''ביצוע וסיום עבודות החיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יבצע את עבודת החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו בו, בכפוף למועד שבו יתקבלו כל אישורי הרשויות הנדרשים לביצוע החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} פרק הזמן לביצוע עבודות החיבור לא יעלה על שישה חודשים מיום תשלום הביניים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 210|באמת מידה 210(ד)}} או מיום שהמחלק קיבל את אחרון האישורים הנדרשים על פי דין לביצוע החיבור – לפי המועד המאוחר מביניהם. בנוסף, לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן של עיכובים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עיכוב בביצוע התשלומים שמבקש החיבור נדרש לשלם או כל עיכוב אחר שנגרם על ידי מבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל עיכוב אחר שנגרם על ידי גורמים שאינם באחריותו או בשליטתו של המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (2) יודיע המחלק על כך למבקש החיבור בכתב עם העתק לרשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור למבקש חשבון לגבי יתרת 30% מתעריף החיבור בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. על החשבון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמות מידה 24(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24(ב)(3)}} בעניין חשבון לגבי שירות שניתן.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור שלא שילם את כל התשלומים למחלק בעד עבודות החיבור הנדרשות {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}}, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 214|אמת מידה 214}}.

{{ח:סעיף|214||תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 15.11.18, 21.1.19, 4.11.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תשע״ט, תשע״ט־14, תש״ף־8, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־23, תשפ״א־5, תשפ״א־24, תשפ״ב־18}}
{{ח:ת}} '''בדיקת המיתקן והפעלה מסחרית'''
{{ח:תת|(א)}} '''היתר הפעלת מיתקן ממנהל מינהל החשמל ברשות'''
{{ח:תת}} על מבקש החיבור מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל כאחד מהתנאים להפעלה מסחרית של המיתקן בנוסף למילוי כל התנאים הנדרשים לאישור עמידה בתנאים לסנכרון כאמור בסעיף (א1).
{{ח:תת|(א1)}} '''תנאים לסנכרון'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי לסנכרון, ישלים מבקש החיבור את העבודות שהיה עליו לבצע בהתאם לתיאום הטכני, ויגיש למחלק, לפחות 21 ימי עבודה לפני תום 37.5 חודשים מהמועד הקובע, את המסמכים והנתונים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכם רכישת חשמל (PPA) חתום בידי מבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם ה־PPA;
{{ח:תתתת|(ד)}} אישור להספקת חשמל לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981}}, מרשות הרישוי הרלוונטית בעבור מיתקן הייצור ובעבור המבנה עליו הותקן, ככל שהותקן על מבנה;
{{ח:תתתת|(ה)}} לגבי מיתקן הפטור מהיתר בנייה – העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שנמסר לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד–2014}}.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יבדוק את המסמכים וייתן למבקש מסמך המאשר עמידה בתנאים לסנכרון בתוך שלושה ימי עבודה ממועד קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ייתן אישור סנכרון בכתב ויחתום על הסכם PPA בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(4)}} לא עמד מבקש החיבור בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) בתוך 37.5 חודשים מהמועד הקובע, תהיה אשר תהיה הסיבה לכך, ולרבות עקב נסיבות התלויות במחלק או בבעל רישיון הולכה, תפקע תשובתו החיובית של המחלק, לא ישמור המחלק מקום ברשת למיתקן ולא יאשר המחלק הפעלה מסחרית, כל זאת בלא תלות בשלב ההקמה שבו מצוי המיתקן.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיף זה, זוכה שקיבל את אישור הרשות להארכת המועד המחייב המרבי, יגיש למחלק את המסמכים והנתונים לפי סעיף קטן (1) לפחות 21 ימי עבודה לפני תום 47.5 חודשים מהמועד הקובע, והוראות סעיף קטן (4) יחולו לגביו רק אם לא עמד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) בתוך 47.5 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} '''בדיקות סנכרון, בדיקות קבלה ותשלום בעבור רכישת אנרגיה בתקופת הבדיקות'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר שעמד המבקש בתנאים לסנכרון ישלם מבקש החיבור את העלות הקבועה בשורה 18 ללוח 4.2–1 או כקבוע בשורה 12 או בשורה 13 ללוח תעריפים 4.3–1 עבור ביצוע בדיקות סנכרון באמצעות בודק מטעם בעל רישיון הולכה בלבד, לפי הוראות הסכם ה־PPA על נספחיו.
{{ח:תתת|(2)}} מצא הבודק כי המיתקן ראוי וכי ניתן לחברו לרשת החשמל של המחלק, יודיע הבודק על כך בכתב למחלק ולמבקש החיבור.
{{ח:תתת|(3)}} לא מצא הבודק כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (1) עד אשר יימצא המיתקן ראוי לחיבור, ולכל בדיקת סנכרון נוספת ישלם מבקש החיבור בנפרד את העלות הקבועה בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יבצע בדיקות קבלה לצורך חיבור, התקנת מונה והפעלה מסחרית.
{{ח:תתת|(5)}} בעבור הבדיקות והתקנת המונה כאמור בסעיף קטן (4) ישלם מבקש החיבור את התעריף הקבוע בשורה 9 {{ח:הערה|[צ״ל: בשורה 6]}} ללוח התעריפים 5.4–2 או כקבוע בלוח 4.2–4, בהתאם למתח הרשת, אלא אם כן שילם מבקש החיבור עבור הבדיקה והתקנת המונה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 212|באמת מידה 212(ב)(3)}}.
{{ח:תתת|(6)}} תקופת בדיקות הקבלה לא תעלה על 14 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(7)}} התעריף בעבור אנרגיה שמזרים המיתקן לרשת בתקופת בדיקות הקבלה יחושב בהתאם לתעריף לרכישת אנרגיה בתקופת בדיקות הקבלה כקבוע בלוח תעריפים 6.24–2.
{{ח:תתת|(8)}} לאחר סיום בדיקות הקבלה ועד למתן אישור של המחלק להפעלה מסחרית לפי סעיף (ו), חל איסור על הזרמת אנרגיה לרשת. אם למרות האמור יזרים מבקש החיבור אנרגיה לרשת לפני קבלת אישור כאמור, ייעשה הדבר על חשבונו ללא תשלום מצד המחלק ולא יהיו לו כל תביעות או דרישות מהמחלק בשל האנרגיה שהוזרמה שלא כדין לרשת.
{{ח:תתת|(9)}} מבקש החיבור יגיש את החשבון לתשלום בעבור הזרמת אנרגיה לרשת במהלך בדיקות קבלה בחודש מסוים בתוך 10 ימי עבודה מתום אותו חודש.
{{ח:תתת|(10)}} המחלק ישלם את סכום החשבון בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בהסכם ה־PPA.
{{ח:תתת|(11)}} עם סיום הליך הסנכרון וביצוע בדיקות הקבלה ייתן המחלק אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ – טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת קבלה למתקן ייצור'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|215||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''תשלום בעד רכישת אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן כאמור {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} בעד רכישת החשמל ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה, ויגבה מהיצרן תשלום קבוע לפי לוח תעריפים 5.4–1 בהתאם למתח החיבור. המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן. המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
{{ח:תתת|(3)}} התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, הכל בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם ה־PPA שאישר יושב ראש הרשות.
{{ח:תתת|(4)}} בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.

{{ח:סעיף|216||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''שינויים במיתקן'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע שינויים במיתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן לא יבצע כל שינוי במיתקן וכל שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, בהספק המותקן שלו, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו, אלא באישור מראש ובכתב מאת המחלק שיינתן בהתאם לאמות המידה כפי שייקבעו מעת לעת.
{{ח:תתת|(2)}} ביצע היצרן שינוי כלשהו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), תחדל חובת התשלום של המחלק לפי {{ח:פנימי|סעיף 215|אמת מידה 215(א)}}. ביצע היצרן שינוי בהתאם להוראת סעיף קטן (1), יאשר המחלק את הפעלתו המסחרית של המיתקן לאחר שנבדק על ידי בודק מוסמך.
{{ח:תתת|(3)}} בוצע במיתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה ליצרן, יחולו {{ח:פנימי|סעיף 16|אמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24 (מועדי התשלום)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|217||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
{{ח:תת|(א)}} '''ניהול נתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל מבקש חיבור בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק ימסור לבעל רישיון ההולכה, בזמן אמת, נתונים אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש מבקש חיבור לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה. המחלק יעדכן בזמן אמת את בעל רישיון ההולכה גם אודות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 209|באמת מידה 209(ד)}}, ככל שנבדקו.
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
{{ח:תתת|(4)}} עם פתיחת תיקי עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה למבקש חיבור, יודיע בעל רישיון ההולכה למחלקים ולמבקש החיבור על מיצוי כמות ההספק של מבקש החיבור. החל ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור מאת מבקש החיבור.
{{ח:תתת|(5)}} לבקשת מבקש חיבור ינפיק לו בעל רישיון ההולכה מסמך המרכז את כל המיתקנים שלגביהם נפתחו תיקי עבודה על שם מבקש החיבור ואשר החלה בהם הפעלה מסחרית, בציון ההספק של כל אחד מהמיתקנים והתאריך שבו ניתן אישור להפעלה המסחרית שלו.
{{ח:תתת|(6)}} בעל רישיון ההולכה יעמיד אחת לחודש, לעיון הציבור, באתר האינטרנט שלו, מידע מעודכן הנוגע לתשובות מחלק חיובי שניתנו, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, מקצועי או בעל רגישות ביטחונית, במטרה לאפשר לכל דורש להתעדכן במצב החיבורים לרשת. המידע יכלול פירוט של כלל הבקשות לאישור מחלק חיובי שהוגשו עד 3 ימי עבודה לפני מועד הפרסום החודשי ופירוט של כלל אישורי מחלק חיובי שניתנו עד 3 ימי עבודה לפני מועד הפרסום. המידע יכלול בין היתר את הפרטים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} הספק מותקן וסוג המיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} האזור הגיאוגרפי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועד הפעלה מבוקש של המיתקן.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן יא|סימן י״א: ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית במקום צרכנות – ברירת מחדל|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|218||תיקון: 22.3.18, 21.11.18; תשע״ח, תשע״ט־5, תשע״ט־13, תש״ף}}
{{ח:ת}} '''שילוב מיתקן לייצור חשמל ברשת על ידי מחלק'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מיוצרת במיתקן“ – אנרגיה מוזרמת מהדקי המחולל, לפי קריאת מונה הייצור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – אנרגיה הנמדדת במונה הדו־כיווני בנקודת החיבור לרשת של מחלק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – ההספק הנקוב של הממיר בהתאם לנתוני היצרן (AC);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית המתחבר לרשת החלוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית במקום צרכנות“ – אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות לצורך צריכה עצמית במקום צרכנות והוצאת חשמל לרשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''שילוב מיתקן'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת צרכן רשום, ישלב מחלק מיתקן ברשת החשמל בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 196|באמות מידה 196 עד 203}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק ישלב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|סימן זה}} גם אם המיתקן אינו מותקן על גג מבנה וגם אם ההספק המותקן שלו עולה על 5 מגה־וואט.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יגבה מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישלם לצרכן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–15.
{{ח:תתת|(3)}} משך ההתחשבנות יהיה ל־23 שנים מיום שילוב המיתקן בידי המחלק.
{{ח:תת|(ד)}} '''התחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ימסור לצרכן הודעה על זכאות לתשלום המפרטת את הקוט״ש שייצר המיתקן בתקופת החשבון ואת התמורה שלה זכאי הצרכן בעבורם.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יפיק את החשבון לצרכן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת המונים, ויפרע את התשלום לצרכן בתוך 60 ימים מיום קבלת חשבונית המס מהצרכן. אם הצרכן פטור מהגשת חשבונית מס על פי דין, יעביר המחלק את התשלום לצרכן בתוך 60 ימים ממועד הפקת החשבון.
{{ח:תתת|(3)}} שולב מיתקן במקום צרכנות הרשום על שם נציגות בית משותף, ישלם המחלק את התשלומים לחשבון נציגות הבית המשותף. לעניין אמת מידה זו, ”בית משותף“ ו”נציגות בית משותף“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 29|באמת מידה 29}}.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן רשאי להמציא למחלק הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (באמת מידה זו – ההוראה), והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו עליה ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מהצרכן להמחות את זכויותיו לקבלת התשלומים המגיעים לו בקשר לייצור חשמל לטובת צד שלישי, לרבות לטובת גוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. המחלק לא יקזז מהתשלומים חובות של הצרכן, לא יעביר את כספי התשלומים לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתם מאף גורם זולת הצרכן או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
{{ח:תתת|(5)}} לא שילם הצרכן בעבור צריכת החשמל, יפעל המחלק בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24 (מועדי תשלום)}} ובלבד שאם ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (4), ישלח המחלק למוטב ההוראה, במקביל לשליחת תזכורת לתשלום לצרכן, העתק של ההתראה לפני ניתוק שנשלחה לצרכן במסגרת התזכורת לתשלום. אין באמור בסעיף זה כדי להשית אחריות כלשהיא על המחלק כלפי מוטב ההוראה או מי מטעמו בשל כל תוצאה, מעשה או מחדל שעשויים להיגרם למוטב או לצד שלישי אחר בשל משלוח ההתראה או בשל ניתוק מקום הצרכנות.
{{ח:תת|(ה)}} '''הסדר התשלומים בעת החלפת הצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|סימן זה}} תתבצע בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 19|באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)}}, ולעניין הסדר התשלומים למיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר התשלומים עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר התשלום בעבור החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ד)(4), להגיש בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה שלפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
{{ח:תתת|(3)}} לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעבור החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ט־13}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 218|לאמת מידה 218}}''' {{ח:הערה|(נמחק)}}}}

{{ח:סעיף|219||תיקון: 22.3.18; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''תחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|סימן זה}} יחול על צרכנים רשומים שהקימו או המבקשים להקים מיתקן פוטו–וולטאי במקום הצרכנות, ואשר לא שילבו מיתקן לפי סימן אחר.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן יב|סימן י״ב: תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי|תיקון: תשע״ט־6, תש״ף־8}}

{{ח:סעיף|220||תיקון: 21.1.19, 2.9.19, 5.4.20, 30.4.20, 29.6.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תשע״ט־6, תש״ף־8, תש״ף־16, תש״ף־19, תש״ף־20, תש״ף־23, תשפ״א־2, תשפ״א־5, תשפ״א־7, תשפ״א־24, תשפ״ב־15, תשפ״ב־18}}
{{ח:ת}} '''מועד סנכרון ותשלום בעד רכישת אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בניין“ – בניין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}} או חוות אחסון דלקים או חניון בשטח פתוח, שנבנו כדין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג“ – כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית המוקם על גבי גג מאגר או גג בניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב לסנכרון“ ו”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאגר“ – מאגר מים, בריכת דגים או מאגר מי קולחין שהוקמו כדין;
{{ח:תת|(א1)}} '''הגבלת הספק המיתקנים'''
{{ח:תת}} הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}}, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
{{ח:תת|(א2)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 150 שקלים חדשים או 44 דולר של ארצות הברית או 39 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו־וואט מותקן, בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} '''תנאים להגשת בקשה לחיבור או לשילוב – דרישות תכנוניות'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב מיתקן על גבי מאגר, יציג המבקש למחלק תכנית מאושרת או היתר בנייה למאגר כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב.
{{ח:תתת|(2)}} המבקש לשלב או לחבר מיתקן המותקן על גבי גג אינו נדרש להציג מסמך מטעם מוסד תכנון כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד סנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד המחייב לסנכרון מיתקן המוקם על גבי גג בניין יהיה 21.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 35.5 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף (1), לגבי מיתקן המוקם על גבי גג מאגר במקום צרכנות, המועד המחייב לסנכרון יהיה 28 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 42 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(3)}} אם הזוכה הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף זה – אישור סנכרון) עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
{{ח:תתת|(4)}} לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(5)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(6)}} הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 150 שקלים חדשים או 44 דולר של ארצות הברית או 39 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(7)}} נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (6), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(8)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (7), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (6) באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(9)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (6), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, היינו לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (6) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (7) ו־(8) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(10)}} לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (6) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (9), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} זוכה יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ה) ו־(ו).
{{ח:תתת|(2)}} בחר הזוכה בשיטת התחשבנות, לא יוכל הזוכה לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ישלם לזוכה את התעריף למשך 25 שנים מיום שנתן המחלק אישור הפעלה מסחרית למיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|סעיף (ז) לאמת מידה 35כ4}}. על אף האמור, לבקשת זוכה ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
{{ח:תת|(ה)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן תעריף כמפורט בשורה ”הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות“ בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(2)}} בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן מן המיתקן יגבה המחלק מהצרכן תעריף לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|אמת מידה 21}}, וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תת|(ו)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד הזרמה לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, ספק שירות חיוני ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן והמוזרם לרשת תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(2)}} בגין האנרגיה הנצרכת על ידי הזוכה מהמיתקן יגבה ספק השירות החיוני מן הזוכה את התעריפים לפי לוח תעריפים 8.1–1, בהתאם לסוג הצרכן, את התעריף הקבוע לקו״א בשנה לפי לוחות תעריפים 5.2–1, 5.2–3 ו־5.3–1 וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תת|(ז)}} '''ציון מיקום המיתקן בבקשה לפתיחת תיק חיבור'''
{{ח:תת}} מחלק יוודא כי בבקשה לחיבור הזוכה ציין אם המיתקן יוקם על גבי גג מאגר או על גבי גג בניין.
{{ח:תת|(ח)}} '''ניהול נתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל מבקש חיבור בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק ימסור לבעל רישיון ההולכה, בזמן אמת, נתונים על אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש מבקש חיבור לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה. המחלק יעדכן בזמן אמת את בעל רישיון ההולכה גם על אודות נתונים על עמידה או אי־עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בסעיף (ה) לאמת מידה 35כ2}}, ככל שנבדקו.
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
{{ח:תתת|(4)}} עם פתיחת תיק עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה לזוכה, יודיע בעל רישיון ההולכה למחלקים ולזוכה על מיצוי כמות ההספק של הזוכה. ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות מאת הזוכה לפתיחת תיק עבודה לחיבור במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף.
{{ח:תתת|(5)}} לבקשת זוכה ינפיק לו בעל רישיון ההולכה מסמך המרכז את כל המיתקנים שלגביהם נפתחו תיקי עבודה על שם הזוכה ואשר עמדו בתנאים לסנכרון, וכן מסמך המרכז את המיתקנים אשר קיבלו אישור הפעלה מסחרית. בעל רישיון הולכה יציין במסמך כאמור את ההספק של כל אחד מהמיתקנים והתאריך שבו ניתן האישור.
{{ח:תת|(ט)}} '''תחולת אמת המידה על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות'''
{{ח:תת}} אמת מידה זו תחול על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות שהרשות פרסמה ביום י״ג באלול התשע״ט (2 בספטמבר 2019), בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף (ג) –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (1), אחרי ”גג בניין“ יקראו ”או גג מאגר“, במקום ”21.5“ יקראו ”22.5“ ובמקום ”35.5“ יקראו ”34.5“;
{{ח:תתתת|(ב)}} סעיף קטן (2) – לא ייקרא;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף (ה)(1), במקום ”הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות“ יקראו ”הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות“.
{{ח:תת|(י)}} '''תחולת אמת המידה על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות'''
{{ח:תת}} אמת מידה זו תחול על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות שהרשות פרסמה ביום ז׳ בתמוז התש״ף (29 ביוני 2020), בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף (ג) –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (1), אחרי ”גג בניין“ יקראו ”או גג מאגר“, במקום ”21.5“ יקראו ”25.5“ ובמקום ”35.5“ יקראו ”32.5“;
{{ח:תתתת|(ב)}} סעיף קטן (2) – לא ייקרא;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף (ה)(1), במקום ”הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות“ יקראו ”הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות“.

{{ח:סעיף|220א||תיקון: 2.9.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תש״ף־8, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־23, תש״ף־37, תשפ״א־5, תשפ״א־24, תשפ״ב־15, תשפ״ב־16, תשפ״ב־18}}
{{ח:ת}} '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי למיתקנים קרקעיים, מועד סנכרון ותשלום בעד רכישת אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות ואי־תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|בסימן זה}} –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית המוקם על הקרקע;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב לסנכרון“ ו”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן י׳ לפרק ח׳}} לא יחולו על מיתקנים המוקמים מכוח ההליך התחרותי לקביעת תעריף.
{{ח:תת|(א1)}} '''הגבלת הספק המיתקנים'''
{{ח:תת}} הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
{{ח:תת|(א2)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 250 שקלים חדשים או 73 דולר של ארצות הברית או 65 אירו, לפי בחירת הזוכה לכל קילו־וואט מותקן, בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגרלה'''
{{ח:תת}} סדר בדיקת הבקשות בהליך תחרותי לקביעת תעריף ייקבע באמצעות הגרלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ז) לאמת מידה 35כ2}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''חיבור באמצעות תחנת משנה קיימת או שאינה בבעלות הזוכה, במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף'''
{{ח:תתת|(1)}} זוכה רשאי להתקין בתחנת משנה של יצרן, בהסכמת היצרן, קווים, שדות או שנאים לצורך חיבור מיתקנו; ההספק של המיתקן שמותקן במסגרת ההליך לא יעלה על 16 מגה וואט.
{{ח:תתת|(2)}} זוכה רשאי להקים רשת איסוף בשטח ציבורי המחברת בין המיתקן לבין תחנת המשנה; התכנון וההקמה של רשת האיסוף יבוצעו באחריות הזוכה ועל חשבונו.
{{ח:תתת|(3)}} אם במסגרת ההליך הוקם מיתקן שחובר לתחנת משנה שאליה מחובר מיתקן נוסף, יתקין בעל רישיון ההולכה מונה ייצור נפרד בנקודת החיבור, בצד המתח הגבוה, למיתקן המוקם במסגרת ההליך, נוסף על נקודת המנייה הקיימת בצד המתח העליון.
{{ח:תתת|(4)}} התשלום בעבור מיתקן שהוקם במסגרת ההליך יהיה בהתאם לקריאת המונה שהותקן בצד המתח הגבוה, לפי התעריף שנקבע בהליך; התשלום בעבור המיתקן הקיים המחובר לתחנת המשנה יהיה בהתאם לקריאת מונה הייצור במתח העליון בניכוי כמות האנרגיה שנמדדה במונה הייצור בצד המתח הגבוה, לפי התעריף שנקבע למיתקן המחובר למתח העליון עוד טרם חיבור המיתקן שהוקם במסגרת ההליך.
{{ח:תתת|(5)}} חיבור של מיתקן לתחנת משנה קיימת לפי סעיף זה יהיה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו6|אמת מידה 35כו6}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מועד המחייב לסנכרון מיתקן שהוקם במסגרת ההליך הוא 22.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור הוא 34.5 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} אם הזוכה הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף זה – אישור סנכרון) עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
{{ח:תתת|(3)}} לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(5)}} הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 250 שקלים חדשים או 73 דולר של ארצות הברית או 65 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו–וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(6)}} נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6), לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(7)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5) באופן יחסי, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(8)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו־(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(9)}} לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן שהוקם במסגרת ההליך.
{{ח:תתת|(2)}} בעד רכישת החשמל ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה; המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן; המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
{{ח:תתת|(3)}} התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, והכול בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם ה־PPA שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|סעיף (ו) לאמת מידה 35כ3}}.
{{ח:תתת|(4)}} בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.

{{ח:סעיף|220ב||תיקון: 27.1.20, 5.4.21, 13.10.21, 14.3.22; תש״ף־32, תש״ף־35, תשפ״ב־8, תשפ״ב־15, תשפ״ב־18}}
{{ח:ת}} '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית בשילוב קיבולת אגירה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גודל חיבור במונחי מגה־וואט“ – גודל החיבור של מיתקן מוכפל במקדם הספק של 0.9;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב לסנכרון“ ו”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד קובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהתאם להליך תחרותי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור משולב אגירה“ – מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו־וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה, ואשר הוקם במסגרת הליך תחרותי.
{{ח:תת|(א1)}} '''הגבלת הספק המיתקנים'''
{{ח:תת}} הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}}, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
{{ח:תת|(א2)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימים מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 600 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(א3)}} '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד המחייב לסנכרון מיתקן ייצור משולב אגירה שמוקם במסגרת ההליך התחרותי, יהיה 30 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור יהיה 37 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} הציג הזוכה אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
{{ח:תתת|(3)}} לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(5)}} הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 600 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(6)}} נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(7)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5) באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(8)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו־(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(9)}} לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.&quot;
{{ח:תת|(ב)}} '''הוראות ליצרן לגבי מועד והיקף הזרמת אנרגיה לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יודיע ליצרן עד חמישה ימי עבודה לפני תחילתו של כל רבעון קלנדרי על כמות האנרגיה שהיצרן נדרש להזרים לרשת החשמל בכל חצי שעה שבמהלך הרבעון (להלן – דרישת אנרגיה).
{{ח:תתת|(2)}} דרישת האנרגיה של המחלק תוגבל בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה בכל רגע נתון לא תעלה על גודל החיבור של מיתקן הייצור משולב האגירה;
{{ח:תתתת|(ב)}} כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה לאורך 20 שעות רצופות לא תעלה על פי 4 מגודל החיבור במונחי מגה־וואט של מיתקן הייצור משולב האגירה;
{{ח:תתתת|(ג)}} כמות האנרגיה הנדרשת על פני 20 שעות רצופות תתפרס, לכל היותר, על 8 שעות של הזרמת אנרגיה.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית ייצור וצריכה למחלק'''
{{ח:תת}} המחלק ידרוש מיצרן להגיש תכנית ייצור וצריכה בעבור יום המוחרת ותכנית ייצור וצריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת, אשר יעמדו בדרישות האנרגיה הידועות במועד הגשת כל תכנית; התכניות כאמור יוגשו לפי המועדים להגשת תכנית יומית הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 106ב|בסעיף (ג)(1) לאמת מידה 106ב}} ויכללו פירוט בעבור כל תקופת התכנית, בפירוט חצי שעתי, של כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחזית הזרמת אנרגיה לרשת החשמל בהפרדה לאנרגיה והספק המוזרמים לרשת ישירות מהמיתקן הפוטו־וולטאי ולאנרגיה והספק המוזרמים לרשת ממיתקן האגירה;
{{ח:תתת|(2)}} תחזית צריכת אנרגיה מרשת החשמל;
{{ח:תתת|(2א)}} האנרגיה וההספק הצפויים להיות מיוצרים על ידי המיתקן הפוטו־וולטאי;
{{ח:תתת|(3)}} כל נתון שרלוונטי למנהל המערכת על אודות אותו מיתקן ייצור משולב אגירה, לצורך קביעת תכנית העמסה כללית לפי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 93|באמת מידה 93}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד1)}} '''תכנית העמסה פרטנית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 16:00 ימסור המחלק ליצרן תכנית העמסה פרטנית (להלן – תכנית העמסה) בעבור יום המוחרת.
{{ח:תתת|(2)}} בימי שישי וערבי חג ימסור המחלק ליצרן תכנית העמסה בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יכלול בתכנית העמסה את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דרישת האנרגיה שקבע המחלק ליצרן לפי סעיף (ב); ואולם המחלק רשאי, בכפוף להוראות הקבועות בסעיף (ב)(2), לקבוע בתכנית ההעמסה, לגבי השעות שבהן חלה דרישת האנרגיה מהיצרן המקורית, הזרמת אנרגיה בכמות קטנה יותר מהקבוע בדרישת האנרגיה מהיצרן, ויראו בקביעה כאמור כדרישת האנרגיה מהיצרן למשך תקופת תכנית ההעמסה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מועדים והיקפי אנרגיה ועומס מבוקשים להגבלת הזרמת אנרגיה והספק מהמיתקן ברמה חצי שעתית;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים לטעינת אנרגיה מרשת החשמל למיתקן האגירה ברמה חצי שעתית;
{{ח:תתתת|(ד)}} מועדים והיקפי אנרגיה והספק המבוקשים להזרמת אנרגיה לרשת מעבר לדרישת האנרגיה שנקבעה ליצרן לפי סעיף (ב).
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יחייב את היצרן לעמוד בדרישת האנרגיה כפי שמבוטאת בתכנית ההעמסה לפי סעיף קטן (3)(א), ולא יחייב את היצרן לעמוד בשאר הוראות תכנית העמסה; אם היצרן מתכוון לחרוג מהמועדים ומההיקפים המפורטים בתכנית העמסה שאינם חלק מדרישת האנרגיה, יודיע על כך למחלק מוקדם ככל האפשר ויפרט במסגרת הודעה זו את המועדים וההיקפים שהוא מתכוון לספק.
{{ח:תתת|(5)}} אין בהוראות סעיף קטן (4) כדי לגרוע מחובת היצרן לעמוד במגבלות שנקבעו לו בהתחייבות לחיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2}}, ואם תכנית ההעמסה הפרטנית תואמת את אותן מגבלות הזרמה, היצרן יחויב לעמוד במגבלות הזרמת האנרגיה שנקבעו בתכנית ההעמסה.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום בעד הזרמת חשמל לרשת וטעינת חשמל מהרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} היצרן יוכל להזרים אנרגיה לרשת בכל שעות היממה, בכפוף למגבלות שקבע המחלק בתשובת המחלק שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2}}.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישלם ליצרן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–18.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יגבה מיצרן בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–20.
{{ח:תתת|(4)}} על אנרגיה נטענת מהרשת ישלם היצרן את התעריף הקבוע בלוח 6.7–19.
{{ח:תת|(ו)}} '''תנאים לזכאות לתעריף'''
{{ח:תת}} התנאים לזכאות לתעריף של מיתקן ייצור משולב אגירה הם כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} גודל החיבור במונחי מגה־וואט של המיתקן גדול מ־2 מגה־וואט או שווה לו;
{{ח:תתת|(2)}} גודל החיבור במונחי מגה־וואט של המיתקן קטן מ־16 מגה־וואט או שווה לו;
{{ח:תתת|(3)}} קיבולת האגירה היא לכל הפחות פי 4 מגודל החיבור במונחי מגה־וואט של מיתקן הייצור משולב האגירה;
{{ח:תתת|(4)}} המיתקן מחובר לרשת החלוקה;
{{ח:תתת|(5)}} במיתקן מותקן מונה דו־כיווני אשר מונה את הצריכה ואת ייצור האנרגיה של מיתקן הייצור משולב האגירה;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי מגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35מד|באמת מידה 35מד}} –
{{ח:תתתת|(א)}} קיבולת האגירה היא לכל הפחות פי 4 מההספק המותקן הנמדד לפי הספק המהפכים של הממיר שאותו המבקש מעוניין להוסיף;
{{ח:תתתת|(ב)}} הספק המהפכים של הממיר שאותו המבקש מעוניין להוסיף הוא לכל הפחות 2 מגה־וואט.
{{ח:תת|(ז)}} '''בדיקות חודשיות למיתקן ייצור משולב אגירה תרמי'''
{{ח:תתת|(1)}} בסוף כל חודש יבדוק המחלק ששיעור הייצור של אנרגיה מגז טבעי בכל מיתקן ייצור משולב אגירה תרמי לא עולה על 15 אחוזים מסך ייצור האנרגיה במיתקן; האנרגיה המיוצרת באמצעות גז טבעי במיתקן בחודש &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; {{ח:הערה|[במקור: &lt;math&gt;M&lt;/math&gt;]}}, תחושב כלהלן:
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt; \mathit{CP}_m = \frac{ \mathit{gas\_coun}_m * \mathit{Normative\_Efficiency} * \mathit{Electric\_Efficiency} }{3.412} &lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{CP}_m&lt;/math&gt; – האנרגיה המיוצרת באמצעות גז טבעי במיתקן בחודש &lt;math&gt;m&lt;/math&gt;, במונחי MWH;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{gas\_coun}_m&lt;/math&gt; – סך צריכת הגז של המיתקן כפי שנמדדת בנקודת מניית הגז הטבעי, במונחי MMBTU;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{Normative\_Efficiency}&lt;/math&gt; – אחוז נצילות נורמטיבי של מיתקן אגירה, שהוא בשיעור 87%;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{Electric\_Efficiency}&lt;/math&gt; – הנצילות הנורמטיבית של מיתקן מסוג מחזור משולב – 51.85%.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק לא ישלם ליצרן תעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בחודש מסוים, אם שיעור ייצור האנרגיה בגז טבעי עולה על 15 אחוזים מסך ייצור האנרגיה במיתקן באותו החודש.
{{ח:תת|(ח)}} '''מועד סנכרון'''
{{ח:תת}} המועד המחייב לסנכרון מיתקן שהוקם במסגרת ההליך התחרותי הוא 31.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור הוא 38.5 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תת|(ט)}} '''הגרלה'''
{{ח:תת}} סדר בדיקת הבקשות בהליך התחרותי ייקבע באמצעות הגרלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ז) לאמת מידה 35כ2}}.

{{ח:סעיף|220ג||תיקון: 1.2.21; תשפ״ב־5}}
{{ח:ת}} '''תנאי זכאות לתעריף למיתקן משולב אגירה המוקם במסגרת מכרז שפורסם בידי המדינה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור משולב אגירה“ – מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו־וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה, ואשר הוקם במסגרת מכרז שפורסם בידי המדינה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קיבולת אגירה“ – כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן האגירה במונחי מגה־וואט לשעה, כפי שיקבע מנהל המערכת במועד בדיקות הקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תחולת הוראות לעניין תכניות ייצור וצריכה ותכנית העמסה'''
{{ח:תת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}}, לגבי מיתקן ייצור משולב אגירה, יצרן יגיש תכניות ייצור וצריכה לפי הוראות סעיפים (ג) עד (ה), ומנהל המערכת ימסור תכניות העמסה לפי הוראות סעיפים (ו) עד (ז).
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית שבועית'''
{{ח:תת}} בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה שבועית של מיתקן ייצור משולב אגירה בעבור השבוע העוקב (באמת מידה זו – תכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית השבועית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ה)(2); אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
{{ח:תת|(ד)}} '''הגשת תכנית יומית ליום עוקב'''
{{ח:תת}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת (באמת מידה זו – תכנית יומית ליום עוקב); התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ה)(2); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית יומית היצרן כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר יום המוחרת להכנת התכנית, בהתאם להוראות הסיפה של סעיף (ה)(1), הוא יהיה פטור מהגשת תכנית יומית ליום עוקב.
{{ח:תת|(ה)}} '''הגשת תכנית יומית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בעבור יום המוחרת (באמת מידה זו – תכנית יומית); ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר היצרן תכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} התכנית היומית תכלול בעבור כל תקופת התכנית, בפירוט חצי שעתי, את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} האנרגיה והעומס הצפויים להיות מיוצרים על ידי המיתקן הפוטו־וולטאי;
{{ח:תתתת|(ב)}} האנרגיה והעומס הצפויים להיות מוזרמים לרשת בהפרדה לאנרגיה והעומס המוזרמים ישירות מהמיתקן הפוטו־וולטאי ולאנרגיה והעומס המוזרמים לרשת ממיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תתתת|(ג)}} האנרגיה והעומס הצפויים להיות מוזרמים מהמיתקן הפוטו־וולטאי למיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תתתת|(ד)}} תחזית צריכת אנרגיה ועומס מרשת החשמל;
{{ח:תתתת|(ה)}} כל נתון שרלוונטי למנהל המערכת על אודות אותו מיתקן ייצור משולב אגירה, לצורך קביעת תכניות העמסה.
{{ח:תת|(ו)}} '''תכנית העמסה פרטנית ודרישת אנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 15:00, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית בעבור יום המוחרת.
{{ח:תתת|(2)}} ביום שישי ובערב חג ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(3)}} תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כמות האנרגיה והעומס המזעריים שהיצרן נדרש להזרים לרשת החשמל, בפירוט חצי שעתי, במהלך תקופת התכנית (באמת מידה זו – דרישת אנרגיה); דרישת האנרגיה של מנהל המערכת תוגבל בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה בשעה נתונה לא תעלה על רבע מקיבולת האגירה של מיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה או על 50 מגה־וואט לשעה, לפי הנמוך שבהם;
{{ח:תתתתת|(2)}} כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה לאורך 20 שעות רצופות, לא תעלה על קיבולת האגירה של מיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה או על 200 מגה־וואט לשעה, לפי הנמוך שבהם;
{{ח:תתתתת|(3)}} כמות האנרגיה הנדרשת על פני 20 שעות רצופות תתפרס, לכל היותר, על 8 שעות של הזרמת אנרגיה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים לטעינת אנרגיה מרשת החשמל למיתקן אגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים להזרמת אנרגיה לרשת מעבר לדרישת האנרגיה.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יחייב את היצרן לעמוד רק בדרישת האנרגיה שנקבעה לו בתכנית ההעמסה כאמור בסעיף קטן (3)(א); היצרן יודיע למנהל המערכת, מוקדם ככל האפשר, אם אין ביכולתו לעמוד בדרישת האנרגיה כאמור.
{{ח:תתת|(5)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם היצרן מתכוון לחרוג מהמועדים ומההיקפים כאמור בסעיף קטן (3)(ב) ו־(ג), יודיע על כך למנהל המערכת, מוקדם ככל האפשר, ויפרט במסגרת הודעה זו את המועדים וההיקפים שהוא מתכוון לספק.
{{ח:תת|(ז)}} '''העמסה פרטנית מעודכנת'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתכנית ההעמסה הפרטנית בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינויים בדרישת האנרגיה שבתכנית ההעמסה הפרטנית (באמת מידה זו – דרישת אנרגיה עדכנית) יימסרו ליצרן 4 שעות לפחות לפני תחילת הזרמת האנרגיה המבוקשת בדרישת האנרגיה העדכנית;
{{ח:תתת|(2)}} דרישת האנרגיה העדכנית תהיה כפופה למגבלות המפורטות בסעיף (ו)(3)(א);
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף (ו)(4) ו־(5) יחולו על תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} '''תשלום בעד הזרמת חשמל לרשת וטעינת אנרגיה מהרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} היצרן יהיה רשאי לספק למנהל המערכת אנרגיה מעבר לקבוע בתכנית העמסה שהעביר מנהל המערכת, ובכלל זה בדרישת האנרגיה, ויהיה זכאי לקבל תשלום בעבור מלוא היקף האנרגיה שסיפק בפועל למנהל המערכת; מנהל המערכת ישלם ליצרן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–21.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יגבה מיצרן בעד אנרגיה שנצרכה על ידו את התעריף הקבוע בלוח התעריפים 6.7–22.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יגבה מיצרן בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה שנקבעה לפי סעיף (ו)(3)(א) או בהתאם לדרישת האנרגיה העדכנית לפי סעיף (ו), לפי העניין, את התעריף הקבוע בלוח 6.7–23.
{{ח:תת|(ט)}} '''התקנת מערכות לשליטה ובקרה על העומס בזמן אמת'''
{{ח:תת}} לצורך הפעלת המיתקן רשאי מנהל המערכת לדרוש מהיצרן התקנת מערכות המאפשרות שליטה ובקרה על העומס בזמן אמת.

{{ח:סעיף|220ד||תיקון: 11.8.21, 14.3.22; תשפ״ב־6, תשפ״ב־18}}
{{ח:ת}} '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי למיתקנים בדו־שימוש'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אישור סנכרון“ – מסמך שנתן המחלק לבעל המיתקן המאשר עמידה בתנאים לסנכרון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|סעיף (ד) לאמת מידה 35כ4}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג“ – כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן בדו־שימוש שיחובר לרשת מתח גבוה או לרשת מתח נמוך, אשר ההזמנה להציע הצעות לגביו פורסמה לאחר יום ט׳ באלול התשפ״א (17 באוגוסט 2021);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב לסנכרון“ ו”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בדו־שימוש“ – מיתקן ייצור פוטו־וולטאי המותקן על גג של שטח שקיים בו שימוש נוסף, ובכלל זה מיתקן המותקן על גג של כל אחד מאלה: בניין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי; לעניין הגדרה זו יראו מיתקן כמיתקן בדו־שימוש גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף – גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע מתחתיו.
{{ח:תת|(ב)}} '''תחולה'''
{{ח:תת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 220|אמת מידה 220}} לא יחולו לגבי הליך תחרותי לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן בדו־שימוש, אשר ההזמנה להציע הצעות לגביו פורסמה לאחר יום ט׳ באלול התשפ״א (17 באוגוסט 2021), ועל מיתקן כאמור יחולו הוראות אמת מידה זו.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגבלת הספק המיתקנים'''
{{ח:תת}} הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}}, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (ד).
{{ח:תת|(ד)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 150 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד המחייב לסנכרון מיתקן שמוקם במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף יהיה 25.5 חודשים מהמועד הקובע והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור יהיה 32.5 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} אם הזוכה הציג אישור סנכרון עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ד) במלואה.
{{ח:תתת|(3)}} לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סינכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(5)}} הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 150 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(6)}} נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(7)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סינכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(8)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, היינו לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו־(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(9)}} לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
{{ח:תתת|(10)}} על אף האמור בסעיף קטן (3), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד 6 חודשים מהמועד הקובע, והוא הגיש למחלק הדומיננטי בקשה להשבת הבטוחה, ישיב לו המחלק הדומיננטי את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 50% מסכום הבטוחה שהופקדה.
{{ח:תת|(ו)}} '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} הזוכה יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק, באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ז) ו־(ח).
{{ח:תתת|(2)}} בחר הזוכה בשיטת התחשבנות, לא יוכל הזוכה לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ישלם לזוכה את התעריף מיום שנתן המחלק אישור הפעלה מסחרית למיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|סעיף (ז) לאמת מידה 35כ4}} ועד ליום כ״ג בסיוון התשצ״ט (15 ביוני 2039); על אף האמור, לבקשת זוכה ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
{{ח:תת|(ז)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן, תעריף כפי שייקבע לעניין אותו הליך בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(2)}} בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן מן המיתקן, יגבה המחלק מהצרכן תעריף לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|אמת מידה 21}}, וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תת|(ח)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד הזרמה לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, ספק שירות חיוני ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן והמוזרם לרשת תעריף כפי שייקבע לעניין אותו הליך בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(2)}} בעד האנרגיה הנצרכת מהמיתקן על ידי הזוכה, יגבה ספק השירות החיוני מן הזוכה את התעריפים לפי לוח תעריפים 8.1–1, בהתאם לסוג הצרכן, את התעריף הקבוע לקו״א בשנה לפי לוחות תעריפים 5.2–1, 5.2–3 ו־5.3–1, וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תת|(ט)}} '''הצהרת הזוכה על מיקום המיתקן בבקשה לפתיחת תיק חיבור'''
{{ח:תת}} מחלק יוודא כי בבקשה לחיבור הזוכה הצהיר שהמיתקן הוא מיתקן בדו־שימוש וציין על גבי הבקשה לאיזה שימוש יוקם המיתקן, ובכלל זה: בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, מטמנה, בית עלמין, חוות איחסון דלקים, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, אגרו־וולטאי, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות או מיגון אקוסטי.
{{ח:תת|(י)}} '''ניהול נתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק דומיננטי אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל זוכה בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק ימסור למחלק דומיננטי, בזמן אמת, נתונים על אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש זוכה לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה; המחלק יעדכן בזמן אמת את המחלק הדומיננטי גם אודות נתונים על עמידה או אי־עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בסעיף (ה) לאמת מידה 35כ2}}, אם נבדקו.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק דומיננטי יבצע רישום על בסיס יומי, של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
{{ח:תתת|(4)}} עם פתיחת תיק עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה לזוכה, יודיע מחלק דומיננטי למחלקים ולזוכה על מיצוי כמות ההספק של הזוכה; ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות מאת הזוכה לפתיחת תיק עבודה לחיבור במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: התחשבנות ותשלומים|תיקון: תשפ״ב־14}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: ריבוי מיתקני ייצור המוקמים במקום צרכנות|תיקון: תשפ״ב־14}}

{{ח:סעיף|221||תיקון: 15.8.18; תשע״ט־7, תשפ״א־16, תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} '''ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה והממוקמים במקום צרכנות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך אנרגיה מוזרמת לרשת“ – סך האנרגיה בקילו וואט/שעה המוזרמת לרשת, כפי שנמדדה על ידי מונה דו־כיווני המותקן בנקודת החיבור של מקום הצרכנות, בתקופת זמן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך אנרגיה מיוצרת במיתקן ייצור“ – סך האנרגיה בקילו וואט/שעה, כפי שנמדדה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנרטור של מיתקן הייצור, או בהדקי המהפך למיתקן מסוג פוטו־וולטאי, בתקופת זמן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור“ – מיתקן ייצור כהגדרתו באמות המידה, אשר משולב במקום צרכנות המחובר לרשת חלוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן מונה נטו“ – מיתקן ששולב לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן ח׳ בפרק ח׳}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני העמסה“ – מיתקנים אשר זכאים לתעריף שולי חצי שעתי (SMP) המשולם בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת בלבד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה“ – מיתקנים אשר זכאים לתעריף קבוע המשולם בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת בלבד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור“ – מיתקנים אשר זכאים לתעריף קבוע המשולם בעבור כל האנרגיה המיוצרת במיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית“ – ההפרש בין סך האנרגיה המיוצרת בכל מיתקני הייצור במקום צרכנות מסוים לבין סך האנרגיה המוזרמת לרשת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת זמן“ – כל חצי שעה.
{{ח:תת|(ב)}} '''סדר ההתחשבנות כאשר יש יותר ממיתקן ייצור אחד במקום צרכנות'''
{{ח:תת}} התחשבנות בעבור תקופת זמן שבה מיוצרת אנרגיה במקום צרכנות מ־2 מיתקני ייצור ויותר, כשסך האנרגיה המיוצרת באותם מיתקנים גדולה מסך הצריכה העצמית, תיעשה כך שהאנרגיה תיוחס לצריכה עצמית לפי הסדר הזה:
{{ח:תתת|(1)}} אם במקום הצרכנות מותקן מיתקן ייצור מונה נטו, האנרגיה שיוצרה בו תיוחס ראשונה לצריכה עצמית;
{{ח:תתת|(2)}} אם האנרגיה המיוצרת במיתקני ייצור מונה נטו קטנה מהצריכה העצמית, האנרגיה שתיוחס לצריכה עצמית תיקבע בהתאם לסדר סוגי המיתקנים כקבוע בסעיף (ג);
{{ח:תתת|(3)}} כאשר במקום הצרכנות מותקן יותר ממיתקן ייצור אחד מאותו סוג, האנרגיה שתיוחס לצריכה עצמית תיקבע על פי גובה התעריף שלו זכאי כל מיתקן, כך שתיוחס קודם לצריכה עצמית האנרגיה שיוצרה במיתקן הייצור שזכאי לתעריף הנמוך ביותר;
{{ח:תתת|(4)}} סך הצריכה העצמית המיוחסת למיתקן ייצור מסוים לא תעלה על סך האנרגיה שיוצרה באותו מיתקן ייצור;
{{ח:תתת|(5)}} אנרגיה שיוצרה במיתקן ייצור ואינה מיוחסת לצריכה עצמית, תסווג כאנרגיה מוזרמת לרשת.
{{ח:תת|(ג)}} '''קביעת סדר המיתקנים לצריכה עצמית'''
{{ח:תתת|(1)}} אם במקום צרכנות משולבים מיתקנים משני סוגים או יותר מבין הסוגים המפורטים בנספח א׳, ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן לדווח לו על סדר סוגי המיתקנים שלפיו תיוחס האנרגיה לצריכה עצמית (להלן – הדיווח).
{{ח:תתת|(2)}} הדיווח יבוצע על גבי טופס כמפורט בנספח א׳.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן רשאי לשנות את הדיווח על סדר סוגי המיתקנים בצריכה עצמית אחת ל־12 חודשים. אופן ההתחשבנות ייקבע בהתאם לדיווח וייכנס לתוקף בתוך חודשיים ממועד מסירת הטופס.
{{ח:תתת|(4)}} לא דיווח הצרכן על סדר סוגי המיתקנים לצריכה עצמית, יחול עליו הסדר הזה:
{{ח:תתתת|(א)}} מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור;
{{ח:תתתת|(ג)}} מיתקני העמסה.
{{ח:תתת|(5)}} אם נוסף מיתקן ייצור במקום צרכנות, האנרגיה ממיתקן הייצור הנוסף תיוחס לצריכה עצמית בהתאם לסדר סוגי המיתקנים כפי שפורטו בדיווח שבתוקף או כפי שמפורט בסעיף קטן (4), לפי העניין.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ – טופס דיווח סדר צריכה עצמית*'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג המיתקן/ים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג סדר המיתקנים לצריכה עצמית (1/2/3)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקני העמסה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|*}} {{מוקטן|סדר הצריכה מתייחס לצריכה הנוספת מעבר לצריכה ממיתקן בהסדרת מונה נטו}}

{{ח:סעיף|222||תיקון: 18.5.20; תשפ״א־16, תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} '''ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת ההולכה והממוקמים במקום צרכנות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – האנרגיה בקילו־וואט/שעה המוזרמת לרשת, כפי שנמדדה על ידי מונה דו כיווני המותקן בנקודת החיבור של מקום הצרכנות, בכל חצי שעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מיוצרת“ – סך האנרגיה בקילו־וואט/שעה, כפי שנמדדה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנרטור של מיתקן הייצור או בהדקי המהפך למיתקן מסוג פוטו־וולטאי, בכל חצי שעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – ההספק הנקי של מיתקן ייצור בתנאי ISO;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור“ – מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין השאר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן, המחובר לרשת ההולכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכת חצר“ – ההפרש בין סך האנרגיה המיוצרת או המומרת חזרה לאנרגיה חשמלית בכל מיתקני הייצור או מיתקני האגירה במקום צרכנות מסוים לבין סך האנרגיה המוזרמת לרשת מכל מיתקני הייצור או מיתקני האגירה, בחצי שעה נתונה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכת חצר נטו“ – צריכת חצר בניכוי אנרגיה המיוצרת במיתקני ייצור באנרגיה מתחדשת ובניכוי אנרגיה שהומרה חזרה לאנרגיה חשמלית ממיתקן אגירה, בחצי שעה נתונה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה שעתית מרבית נטו“ – מכפלה של צריכת החצר נטו הגבוהה ביותר בשנה נתונה בשתיים.
{{ח:תת|(ב)}} '''סדר ייחוס האנרגיה המיוצרת מיותר ממיתקן ייצור או ממיתקן אגירה אחד במקום צרכנות, לצריכת חצר ולהזרמה לרשת'''
{{ח:תת}} במקום צרכנות שבו מיוצרת אנרגיה מיותר ממיתקן ייצור או ממיתקן אגירה אחד, האנרגיה המיוצרת תיוחס בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} האנרגיה שתיוחס בחצי שעה נתונה לצריכת חצר תיקבע על פי מועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן, כך שקודם תיוחס לצריכת חצר האנרגיה המיוצרת במיתקן שמועד ההפעלה המסחרית שלו הוא המוקדם ביותר;
{{ח:תתת|(2)}} סך צריכת החצר המיוחסת למיתקן מסוים לא תעלה על סך האנרגיה שיוצרה באותו מיתקן בחצי שעה נתונה;
{{ח:תתת|(3)}} אנרגיה שיוצרה במיתקן מסוים ואינה מיוחסת לצריכת חצר, תסווג כאנרגיה מוזרמת לרשת.
{{ח:תת|(ג)}} '''שיוך הספק שנתי לעסקאות חצר כאשר יש יותר ממיתקן ייצור אחד במקום צרכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בסעיף (א)(2) לאמת מידה 85ב}}, במקום צרכנות שבו יש יותר ממיתקן ייצור אחד, ההספק המשויך לעסקאות חצר של כל מיתקן שחלה עליו {{ח:פנימי|סעיף 85ב|אמת מידה 85ב}}, ייבחן בהתאם למועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן כאמור, והוא יחושב לפי הנוסחה המפורטת להלן:
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt; \mathit{yc}_i = \mathit{net\ counsmp} - \mathit{older\ capacity} &lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt; – ההספק המשויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{net\ counsmp}&lt;/math&gt; – צריכה שעתית מרבית נטו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{older\ capacity}&lt;/math&gt; – ההספק המותקן המצטבר של מיתקנים שאינם מייצרים באנרגיה מתחדשת, בסולר או במזוט אשר החלו בהפעלה מסחרית לפני מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} אם ההספק שהיה אמור להיות משויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; (&lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt;) על פי הנוסחה קטן מ־0, ההספק שישויך בפועל לעסקת חצר יהיה 0;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם ההספק שהיה אמור להיות משויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; (&lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt;) על פי הנוסחה גדול מההספק המותקן של מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;, ההספק שישויך בפועל לעסקת חצר יהיה ההספק המותקן של מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;.
{{ח:תת|(ד)}} '''אי־תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} במקום צרכנות שערב יום ד׳ בסיוון התש״ף (27 במאי 2020) שני מיתקני ייצור לפחות שמתוכננים לייצר בו אנרגיה קיבלו אישור תעריף, אמת מידה זו לא תחול לגבי התחשבנות בעבור אותם מיתקני הייצור שקיבלו את אישור התעריף קודם למועד האמור.
{{ח:תתת|(2)}} אם הצרכן רשאי לבחור את סדר ההתחשבנות בין המיתקנים האמורים בסעיף קטן (1), קביעת הסדר תיעשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 221|סעיף (ג) לאמת מידה 221}}, בשינוי זה: בסעיף (ג)(1), במקום ”ספק שירות חיוני“ יקראו ”מחלק“.
{{ח:תתת|(3)}} אם הוקמו במקום צרכנות כאמור בסעיף קטן (1) מיתקני ייצור נוספים שקיבלו אישור תעריף לאחר המועד האמור באותו סעיף {{ח:הערה|קטן}}, תחול לגבי ההתחשבנות בעבור אותם מיתקנים אמת מידה זו, ותינתן קדימות לסיווג האנרגיה המיוצרת מהם כאנרגיה מוזרמת לרשת.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל|תיקון: תשפ״ב־14}}

{{ח:סעיף|223||תיקון: 13.10.21; תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} '''התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|באמת מידה זו -}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מיוצרת נטו על ידי חח״י“ – סכום של כמות האנרגיה בקווט״ש שיוצרה והוזרמה לרשת בכל חודש בכל אחת מיחידות הייצור של חח״י;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ייצור נטו ברשת“ – סכום האנרגיה המיוצרת שמוזרמת לרשת על ידי מיתקני הייצור של חח״י ושל יצרנים פרטיים, ובכלל זה יצרנים בטכנולוגיות קונבנציונלי, קוגנרציה ואנרגיה מתחדשת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך הצריכה המשקית“ – סכום צריכת האנרגיה בקווט״ש של צרכני חח״י, של צרכני מספקים פרטיים ושל צרכנים המייצרים לעצמם חשמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספק חח״י“ – חח״י בתפקידה כבעלת רישיון הספקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרק 7“ – {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)#פרק 7|פרק 7 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע״ח–2018}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכת מספק חח״י כולל איבודים“ – ההפרש בקווט״ש בין ייצור נטו ברשת לבין צריכת המספקים הפרטיים והאיבודים המוכרים שלהם בהתאם ללוחות תעריפי התשתית {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)#פרק 7|שבפרק 7}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכישות חח״י ברשת החלוקה“ – האנרגיה בקווט״ש שחח״י רוכשת ממיתקני ייצור ברשת החלוקה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תעריפים שמשלם מנהל המערכת לחברת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת על ידי יחידות הייצור של חברת החשמל, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל סכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 לגבי רכיב ייצור רכישות חח״י ברשת החלוקה, באנרגיה מיוצרת נטו על ידי חח״י.
{{ח:תתת|(2)}} בעבור שירותים מערכתיים שנותנת חברת החשמל כיצרן חשמל, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל סכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח {{ח:הערה|תעריפים}} 8.1–1 לגבי החלק בעבור שירותי חח״י בסך הצריכה המשקית; לעניין זה, הערכת צריכת צרכני חברת החשמל במסגרת סך הצריכה המשקית תחושב בחשבון השוטף החודשי לפי תחשיב הכולל את צריכת מספק חח״י כולל איבודים, ובניכוי האיבודים המוכרים בהתאם ללוחות התעריפים של {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)#פרק 7|פרק 7}} על פי אחוזי ההתפלגות של צרכני חברת החשמל בהתאם ללוח {{ח:הערה|תעריפים}} 10.5–1: תחזית התפלגות צריכת החשמל לפי קבוצות תעריף של מספק חח״י שנת 2022 (GWh).
{{ח:תתת|(3)}} בעבור שירותי תשתית שנותנת חברת החשמל למספקים פרטיים, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל את עלות השירות של עסקת התשתית שנתנה חח״י למספקים לפי לוחות התעריפים {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)#פרק 7|בפרק 7}}, בהתאם לסוג העסקה, ואת עלות שירותי צרכנות למספקים לפי לוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(4)}} בעבור רכישות אנרגיה על ידי חברת החשמל ברשת החלוקה, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל את עלות הרכישות אשר נכללות ברכיב הייצור המשוקלל בעד האנרגיה אשר נקנתה על ידי חח״י; התשלום לפי סעיף קטן זה יהיה שווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 בטור שכותרתו ”רכיב ייצור רכישות חח״י ברשת החלוקה“ בסך האנרגיה שנרכשה על ידי חברת החשמל ממיתקני ייצור ברשת החלוקה.
{{ח:תת|(ג)}} '''תעריפים שגובה מנהל המערכת מחברת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} בשל צריכת צרכני חברת החשמל, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלומים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור רכישת אנרגיה – תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1, בטור שכותרתו ”תעריף הייצור המשוקלל“, בצריכת מספק חח״י כולל איבודים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור שירותי ניהול מערכת – תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 8.1–1, בטור שכותרתו ”תעריף ניהול מערכת“, בסך הצריכה של צרכני חברת החשמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין פסקאות (א) ו־(ב), הערכת צריכת צרכני חברת החשמל במסגרת סך הצריכה המשקית תחושב בחשבון השוטף החודשי לפי תחשיב הכולל את צריכת מספק חברת החשמל כולל איבודים, ובניכוי האיבודים המוכרים בהתאם ללוחות התעריפים {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)#פרק 7|בפרק 7}}, על פי אחוזי ההתפלגות של צרכני חברת החשמל בהתאם ללוח {{ח:הערה|תעריפים}} 10.5–1: תחזית התפלגות צריכת החשמל לפי קבוצות תעריף של מספק חח״י שנת 2022 (GWh).
{{ח:תתת|(2)}} בשל התשלומים שמשלמים בעלי מיתקן באנרגיה מתחדשת בהסדר מונה נטו בעד גיבוי ואיזון המערכת, בעת קליטת אנרגיה מתחדשת ברשת החשמל בהסדר מונה נטו, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלומים אלה על פי לוח תעריפים 5.8–1 העוסק בתשלום בגין עלויות קליטת אנרגיה מתחדשת ברשת החשמל בהסדר מונה נטו.
{{ח:תת|(ד)}} '''הפקת פירוט תשלומים וקיזוז'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יפיק לחברת החשמל פירוט תשלומים מחייב בהתאם למועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף (א1)(1) לאמת מידה 62}}; פירוט התשלומים המחייב יכלול את התקבולים המגיעים לה כבעלת רישיון ייצור, רישיון הולכה ורישיון חלוקה, לפי סעיף (ב), בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה לפי סעיף (ג) (להלן באמת מידה זו – חשבון נטו); אם קיימת מחלוקת בין חברת החשמל למנהל המערכת בנוגע לחשבון או לנתונים בבסיסו, ההכרעה במחלוקת תהיה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף (ו) לאמת מידה 82}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} '''מועדי תשלום'''
{{ח:תת}} אם החשבון נטו הוא לזכות חברת החשמל, מנהל המערכת ישלם לה את התשלום בהתאם למועד התשלום שנקבע ליצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף (ה1) לאמת מידה 82}}; אם החשבון נטו יהיה לחובת חברת החשמל, היא תשלם למנהל המערכת את התשלום בהתאם למועד התשלום שנקבע למספק לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף (ג) לאמת מידה 62}}; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף (ג) לאמת מידה 62}} {{ח:פנימי|סעיף 82|וסעיף (ה1) לאמת מידה 82}}, לעניין הארכת מועד התשלום, גם כן יחולו לעניין תשלום חשבונות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} '''התחשבנות בין הערכות לבין נתונים בפועל''''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יערוך התחשבנות בין חברת החשמל לחברת ניהול המערכת בנוגע לתשלומים השוטפים המופיעים בסעיפים (ב) ו־(ג) ושנעשו על ידי הערכה אל מול נתוני צריכה וייצור סופיים; התחשבנות כאמור תיערך בתוך 90 ימים מסיום כל רבעון קלנדרי, ותצורף לתשלום השוטף הקרוב שיבוצע לפי סעיף (ה).

{{ח:חתימות|י״ז באדר התשע״ח (4 במרס 2018)}}
* '''אסף אילת'''&lt;br&gt;יושב ראש רשות החשמל
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ayjhxe6fe3htl44jmor8z8q4lydw0lg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר עולם רבא פרק כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>355543</id>
    <revision>
      <id>1416720</id>
      <parentid>854910</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T21:21:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>217.175.82.121</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6458" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|סדר עולם רבא||פרק כה|פרק כו|פרק כז|}}

ויהי בשלשים שנה וגו' (יחזקאל א א), היו שלשים שנה משנמצא הספר בית ה', ברביעי בחמשה לחדש וגו', היה היה דבר ה' וגו' (יחזקאל א' א'), ואבוא אל הגולה תל אביב וגו' ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם (יחזקאל ג טו), לאחר שבעת ימים נאמר לו, ואתה שכב על צדך וגו', ואני נתתי לך את שני עונם וגו' (יחזקאל ד), מלמד שהיו ישראל מכעיסין לפני הקדוש ברוך הוא, משנכנסו לארץ ועד שיצאו ממנה שלש מאות ותשעים שנה, וכלית את אלה ושכבת על צדך הימני וגו' (יחזקאל ד ו), מלמד שהיו בית יהודה מכעיסין לפני הקדוש ברוך הוא, משגלו עשרת השבטים ועד שחרבה ירושלם ארבעים שנה, נמצאו כולם ד' מאות ושלשים שנה, ויהי בשנה הששית בששי בחמשה לחדש אני יושב בביתי וגו' (יחזקאל ח א), מלמד שהיתה אותה שנה מעוברת, ותהי ותפל עלי שם יד אדני ה' (יחזקאל ח' א'), באותה שעה הראהו המקום ליחזקאל כבוד השכינה שמסתלקה מתוך הבית, וישאו הכרובים את כנפיהם וירומו מן הארץ וגו' (יחזקאל י יט), ואומר ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר וגו' (יחזקאל יא כג), אתה מוצא אותם עשר מסעות לשכינה, ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל וגו', ויהי דבר ה' אלי לאמר, בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת וגו' הלדרש אתי וגו', התשפט אתם וגו' (יחזקאל כ), באותה שעה כרת צדקיהו ברית את כל העם וגו', לשלח איש את עבדו וגו', וישובו אחרי כן וישיבו וגו' (ירמיה לד), ואומר העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו (ירמיה לד יח), למרוד במקום, שתמצא אומר אלו ואלו מתוך מרד, באותה שעה מרד צדקיהו במלך בבל, והלך וסמך על מלכי מצרים, כשתמצא לומר אלו נסמכו על מלכי מצרים, ואלו נסמכו על מלכי מצרים, אלו גלו שלש גליות, ואלו גלו שלש גליות, אלו עשו ג' שנים במצורה, ואלו עשו ג' שנים במצורה, אלו אכלו בשר בנים ובנות, ואלו אכלו בשר בנים ובנות, וכן הוא אומר בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך וגו' (יחזקאל כג לא), בשנה השמינית לצדקיהו, בא חיל מלך בבל על ירושלם וגו', וחיל פרעה יצא ממצרים וגו' (ירמיה לז ה), וחיל פרעה שטף עזה, וחזר למצרים, ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר, בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה (יחזקאל כד), בעשרה בטבת, בשנה העשרית בעשרי בשנים עשר לחדש היה דבר ה' אלי לאמר, בן אדם שים פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל מצרים כלה (יחזקאל כט), אותו הזמן הנה חנמאל בן שלם דדך בא אליך לאמר קנה לך את שדי אשר בענתות כי לך משפט הגאלה לקנות, ויבא אלי חנמאל בן דדי כדבר ה' אל חצר המטרה ויאמר אלי קנה נא את שדי אשר בענתות אשר בארץ בנימין כי לך משפט הירשה ולך הגאלה קנה לך ואדע כי דבר ה' הוא (ירמיה לב), ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר ה' אלי לאמר, בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי וגו' (יחזקאל ל), ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש היה דבר ה' אלי לאמר, בן אדם אמר אל פרעה מלך מצרים ואל המונו אל מי דמית בגדלך (יחזקאל לא), ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש היה דבר ה' אלי לאמר, בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה (יחזקאל כו). {{תמ|בשלשה בתשרי|ג' תשרי}} אחר חורבן הבית נ&quot;ב יום נהרג גדליה בן אחיקם בן שפן והיהודים אשר היו במצפה, ושאר הפליטה הלכה למצרים, וירמיה וברוך עמהן, ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש לגלותינו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר (יחזקאל לג כא), ויהי בשתי עשרה שנה בשני עשר חדש באחד לחדש היה דבר ה' אלי לאמר, בן אדם שא קינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית וגו', ויהי בשתי עשרה שנה בחמשה עשר לחדש היה דבר ה' אלי לאמר, בן אדם נהה על המון מצרים והורדהו (יחזקאל לב), אותה שעה הראה ליחזקאל שהאומות נדונין לבאר שחת, בשנת עשרים ושלש לנבוכדנצר נתנה צור בידו, ושטף את כל היהודים שהיו בעמון ומואב ובסביבות ארץ ישראל, נפש שבע מאות ארבעים וחמשה, בשנת עשרים ושבע לנבוכדנצר נתנה מצרים בידו, ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו (יחזקאל כט יט), והגלה ירמיהו וברוך לבבל, בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר בעצם היום הזה היתה עלי יד ה' ויבא אתי שמה (יחזקאל מ א), אותה שעה הראה הקדוש ברוך הוא ליחזקאל במראה את תבנית הבית לעתיד לבא.

[[קטגוריה:סדר עולם רבא]]</text>
      <sha1>4b7qqo9sahg21ogx4k1csewpfn9roly</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>379449</id>
    <revision>
      <id>1416742</id>
      <parentid>1416676</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T05:28:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="72524" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש&quot;ע-2009

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ע, 518|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|6849)), ((1133|תיקון|6893)), ((1398|תיקון מס' 2|6911)); ((תשע&quot;ב, 872|תיקון|7098)); ((תשע&quot;ג, 713|תיקון|7219)); ((תשע&quot;ה, 1100|תיקון|7503)); ((תשע&quot;ו, 1340|תיקון|7670)); ((תשע&quot;ז, 1084|תיקון|7815)); ((תשפ&quot;ב, 1474|תיקון|9865)), ((1648|ת&quot;ט|9901)), ((3394|תיקון מס' 2|10245)), ((3634|הוראת שעה|10281)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 437|הודעה)); ((תשע&quot;ב, 419|הודעה)); ((תשע&quot;ג, 415|הודעה)); ((תשע&quot;ד, 497|הודעה)); ((תשע&quot;ה, 653|הודעה)); ((תשע&quot;ו, 565|הודעה)), ((709|ת&quot;ט)); ((תשע&quot;ז, 544|הודעה)); ((תשע&quot;ח, 852|הודעה)); ((תשע&quot;ט, 2944|הודעה)); ((תש&quot;ף, 622|הודעה)); ((תשפ&quot;א, 960|הודעה)); ((תשפ&quot;ב, 1824|הודעה|9946)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#168|סעיף 30]] [[=החוק|לחוק הטיס, 1927]], [[+|וסעיפים 4]] [[+|ו-23(א)]] [[=חוק הרישוי|לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]] (להלן - חוק הרישוי), באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[=חוק הרשות|סעיף 12 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]] (להלן - חוק הרשות), אני מתקין תקנות אלה:
----
((התקנות הותקנו מכח חוק הטיס, 1927 ושומרות על תוקפן לפי [[סעיף 197 לחוק הטיס, התשע&quot;א–2011]].))

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה, תשפ&quot;ב)
: (א) בתקנות אלה -
::- &quot;בעל כלי טיס&quot; - לרבות אדם המחזיק בכלי טיס;
::- &quot;הגדר&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) לגבי עובד טיס - כהגדרתו [[בתקנות הרישיונות]];
::: (2) לגבי כלי טיס, גוף כלי טיס או מנוע כלי טיס - דגם או קבוצת דגמים כפי שהוגדר בתעודת סוג של אותו טיפוס, ולרבות כמפורט [[בתקנה 21(א)]] וכן דגמים שיחליט עליהם המנהל לפי שיקול דעתו המקצועי על פי מידת השונות במאפיינים הטכניים של כלי הטיס או המכשירים שבהגדר, חלקיהם, אבזריהם, והטכנולוגיה שהם מבוססים עליה או על פי מידת השונות בתחום ואופי פעילותם;
::: (2א) לגבי מכון בדק, נוסף על האמור בפסקה (2) -
:::: (א) &quot;הגדר מנוע&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 11(א)(2) לתקנות מכוני הבדק]], לביצוע פעולות בדק במנוע מטיפוס מסוים, כאשר המנוע אינו מותקן בכלי הטיס;
:::: (ב) &quot;הגדר אחר&quot; - הגדר לביצוע פעולות בדק בחלקים של כלי הטיס שאינם גוף כלי הטיס או מנועו, ובכלל זה מדחף, רוטור, מערכות אוויוניקה, רדיו, מכשיר או אבזר כאמור [[בתקנות 11(א)(3) עד (7) לתקנות מכוני הבדק]];
::: (3) לגבי מכון הסמכה - כמשמעותו [[בתקנה 31 לתקנות מכוני ההסמכה]];
::: (4) לגבי רחפן - כמשמעותו [[בתקנה 4 לתקנות כלי רחיפה]];
::- &quot;המנהל&quot; - מנהל הרשות;
::- &quot;טיפוס&quot; (type) - כלי טיס מייצור מסוים ודגם בסיסי, לרבות כלי טיס שהוכנסו בו שינויים קלים שאין בהם כדי להשפיע על דרכי הטיפול בו או על תכונות הטיסה שלו;
::- &quot;כלי טיס&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;כלי רחיפה&quot; - גילשון אוויר, גילשון אוויר עם מנוע עזר, מצנח רחף, מצנח רחף עם מנוע עזר, ומצנח ממונע, כהגדרתם [[#1|בפסקאות (1) עד (5) של ההגדרה &quot;כלי רחיפה&quot; בחוק]];
::- &quot;מפקח&quot; - מי שמונה למפקח לפי [[סעיף 94 לחוק]];
::- &quot;משקל כלי הטיס&quot; - המסה המרבית של כלי הטיס המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3) לחוק]];
::- &quot;סחרן&quot;, &quot;הפנקס&quot; ו&quot;תעודת רישום&quot; - כהגדרתם [[בתקנות הרישום]];
::- &quot;סימן רישום&quot; - סימן רישום של כלי הטיס שהקצה רשם כלי הטיס לפי [[תקנות הרישום]];
::- &quot;עובד טיס&quot; - אדם המחזיק ברישיון שניתן או אושר לפי [[תקנות הרישיונות]];
::- &quot;פריט&quot; - כל חומר, חלק, רכיב או תהליך, המיועדים לשימוש תעופתי או ציוד תעופתי;
::- &quot;קומיוטר&quot; - אווירון רב-מנועי בעל מנועי טורבו-פרופ, שמשקלו המרבי המורשה להמראה אינו עולה על 8,626 ק&quot;ג, המורשה להוביל עד 19 נוסעים;
::- &quot;רחפן&quot; - אדם המפעיל כלי רחיפה, לצורך הפעלה מסחרית או לצורך הדרכה; לעניין זה, &quot;הפעלה&quot; ו&quot;הפעלה מסחרית&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 85 לחוק]];
::- &quot;רישיון הפעלה&quot; - רישיון להפעלה מסחרית של כלי טיס, שניתן לפי [[סעיף 2 לחוק הרישוי]];
::- &quot;הרשות&quot; - רשות התעופה האזרחית שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
::- &quot;שדה תעופה בין-לאומי&quot; - שדה תעופה שנקבע כתחנת גבול לפי [[צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ&quot;ז-1987]];
::- &quot;שדה תעופה פנים-ארצי&quot; - שדה תעופה שאינו שדה תעופה בין-לאומי;
::- &quot;שינוי&quot; - לעניין כל תעודה או אישור אחר המוצאים לפי [[תקנות התיעוד]];
::- &quot;תעודת סוג&quot; - כמשמעה [[בפרק השני של תקנות התיעוד]];
::- &quot;תעודת רישום לסחרן&quot; - כמשמעותה [[בתקנה 26(א) לתקנות הרישום]];
::- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
::- &quot;תקנות טיסות שכר&quot; - [[=תקנות טיסות שכר|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ&quot;ב-1982]];
::- &quot;תקנות כלי רחיפה&quot; - [[=תקנות כלי רחיפה|תקנות הטיס (כלי רחיפה), התשע&quot;ה-2015]];
::- &quot;תקנות הרישום&quot; - [[=תקנות הרישום|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל&quot;ד-1973]];
::- &quot;תקנות הרישיונות&quot; - [[=תקנות הרישיונות|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;תקנות התיעוד&quot; - [[=תקנות התיעוד|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]];
::- &quot;תקנות מכוני הבדק&quot; - [[=תקנות מכוני הבדק|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע&quot;ג-2011]];
::- &quot;תקנות מכוני ההסמכה&quot; - [[=תקנות מכוני ההסמכה|תקנות הטיס (מכוני הסמכה), התשל&quot;ט-1979]];
::- &quot;תקנות המנחתים&quot; - [[=תקנות המנחתים|תקנות הטיס (מנחתים), התשל&quot;ה-1975]];
::- &quot;תקנות נציגי המנהל&quot; - [[=תקנות נציגי המנהל|תקנות הטיס (נציגי המנהל), התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) בתקנות אלה תהא למונחים שלא הוגדרו בתקנת משנה (א) המשמעות שניתנה להם בתקנות או בחוק שאליהם מתייחסים [[הפרקים השני עד השמיני - א']], לפי העניין.

== פרק שני: אגרות לפי [[תקנות הרישום]] ==

@ 2. אגרת רישום (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: בעל כלי טיס ישלם בעד רישום כלי הטיס, בעת הגשת בקשה לתעודת רישום, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || עד 25 || 220
|-
| (2) || יותר מ-25 עד 150 || 330
|-
| (3) || יותר מ-150 עד 700 || 440
|-
| (4) || יותר מ-700 עד 2,000 || 540
|-
| (5) || יותר מ-2,000 עד 5,700 || 650
|-
| (6) || יותר מ-5,700 עד 45,000 || 1,960
|-
| (7) || יותר מ-45,000 || 4,340
|}

@ 3. אגרת תעודות רישום לסחרן (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש לקבל תעודת רישום לסחרן ישלם אגרה בעת הגשת הבקשה לתעודה כאמור או לחידושה, כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים 
|-
| (1) || עד 150 || 3,500
|-
| (2) || יותר מ-150 עד 700 || 5,440
|-
| (3) || יותר מ-700 עד 2,000 || 50,000
|-
| (4) || יותר מ-2,000 || 72,490
|}
: (ב) אגרה כאמור בתקנת משנה (א) בעבור כלי טיס בכמה קטגוריות משקל, תשולם לפי המדרגה הגבוהה ביותר, פעם אחת בשנה בלבד.

@ 4. אגרת רישום שיעבוד או עיקול בפנקס (תיקון: [הודעות])
: המבקש לרשום בפנקס שעבוד על כלי טיס, ביטול השעבוד, העברתו או הסבתו, או המבקש לרשום עיקול או ביטולו, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 200 ש&quot;ח))).

@ 5. אגרת הקצאת סימני רישום מיוחדים וזמניים (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: בעל כלי טיס או מי שעומד להיות בעל כלי טיס, או מחזיק תעודת רישום לסחרן, ישלם אגרה של 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעת הגשת בקשה שהיא אחת מאלה:
: (1) להקצות לו סימני רישום מיוחדים לפי [[תקנה 42 לתקנות הרישום]];
: (2) להאריך את תקופת שמירתם של סימני רישום מיוחדים שהוקצו לו ולא נקבעו על כלי טיס לשנה נוספת, לפי [[תקנה 43(ב) לתקנות הרישום]];
: (3) לשנות סימני רישום לפי [[תקנה 44 לתקנות הרישום]];
: (4) להקצות סימני רישום זמניים לפי [[תקנה 45 לתקנות הרישום]].

@ 6. אגרת עיון בפנקס וקבלת העתק מאושר מרישום (תיקון: [הודעות])
: המבקש לעיין ברישום של כלי טיס פלוני בפנקס או המבקש העתק מאושר מרישום כלי טיס פלוני בפנקס, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 200 ש&quot;ח))).

== פרק שלישי: אגרות לפי [[תקנות התיעוד]] ==

@ 7. אגרה בעד תעודת כושר טיסה (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש, לכלי טיס, למעט לכלי טיס בלתי מאויש, תעודת כושר טיסה כמשמעותה [[בתקנה 68(1) לתקנות התיעוד]], תעודת כושר טיסה לאווירון זעיר כמשמעותה [[בתקנה 68(2)(ה) לתקנות התיעוד]] או המבקש חידוש תעודת כושר טיסה כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה, אגרה שנתית לפי משקל כלי הטיס או סוגו כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || colspan=&quot;2&quot; | (((נמחקה)))
|-
| (2) || עד 700 || 560
|-
| (3) || יותר מ-700 עד 2,000 || 1,220
|-
| (4) || יותר מ-2,000 עד 5,700 או שהוא קומיוטר || 2,560
|-
| (5) || יותר מ-5,700 עד 20,000, למעט אם הוא קומיוטר || 16,700
|-
| (6) || יותר מ-20,000 עד 45,000 || 30,020
|-
| (7) || יותר מ-45,000 עד 100,000 || 42,020
|-
| (8) || יותר מ-100,000 עד 300,000 || 84,050
|-
| (9) || יותר מ-300,000 || 192,100
|}
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) המחזיק בתעודת כושר טיסה שניתנה לתקופה העולה על שנה, ישלם מדי שנה אגרה שנתית בסכום כאמור בתקנת משנה (א).
: (ד) המבקש שינוי או תיקון תעודת כושר טיסה ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 200 ש&quot;ח))).

@ 8. אגרה בעד תעודת כושר טיסה מיוחדת (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות])
: (א) המבקש לכלי טיס תעודת כושר טיסה מיוחדת, כמשמעותה [[בתקנה 68(2)(א) עד (ד) לתקנות התיעוד]] ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה לפי משקל כלי הטיס או סוגו כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || colspan=&quot;2&quot; | (((נמחקה)))
|-
| (2) || עד 700 || 560
|-
| (3) || יותר מ-700 עד 2,000 או שהוא כלי טיס המיועד להפעלה מבצעית בחקלאות והמבצע הפעלה כאמור || 1,220
|-
| (4) || יותר מ-2,000 עד 5,700 או שהוא קומיוטר || 1,670
|-
| (5) || יותר מ-5,700 עד 20,000, למעט אם הוא קומיוטר || 5,570
|-
| (6) || יותר מ-20,000 עד 45,000 || 9,600
|-
| (7) || יותר מ-45,000 עד 100,000 || 24,010
|-
| (8) || יותר מ-5,700 עד 45,000 || 30,020
|-
| (9) || יותר מ-45,000 || 60ת030
|}
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תהיה האגרה בעד הגשת בקשה לפי תקנת משנה (א) לכלי טיס המוגדר ככלי טיס לניסוי בלבד, מחצית האגרה הנקובה בה.
: (ג) נוסף על האמור בפרטים (1) עד (5) בתקנת משנה (א), המבקש תעודת כושר טיסה מיוחדת לכלי טיס לשימוש ניסיוני שמשקלו אינו עולה על 20,000 ק&quot;ג, ישלם 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות, מעבר לשעתיים הראשונות; ואולם, לגבי כלי טיס שבנה חובב כמשמעותו [[בתקנה 12(ב) לתקנות הרישום]] שמשקלו אינו עולה על 700 ק&quot;ג, יוגבל התשלום כאמור ל-10 שעות העבודה שהושקעו מעבר לשעתיים הראשונות.
: (ד) (((בוטלה).))
: (ה) המחזיק בתעודת כושר טיסה מיוחדת שניתנה לתקופה העולה על שנה, ישלם מדי שנה אגרה שנתית בסכום האמור בתקנות משנה (א) או (ב), לפי העניין.
: (ו) המבקש שינוי או תיקון בתעודת כושר טיסה מיוחדת, ישלם בעת הגשת הבקשה 1,666 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,850 ש&quot;ח))) בתוספת 330 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש&quot;ח))) בעד כל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.

@ 9. אגרה למתן תעודת סוג או אישור פריט אווירונאוטי (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש תעודת סוג, תעודת סוג זמנית, שינוי בתעודת סוג (ATC) או תעודת סוג תוספת (STC) של מדינת ישראל או של מדינת חוץ באמצעות הרשות, ישלם בעדם -
:: (1) בעת הגשת הבקשה 2,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,230 ש&quot;ח)));
:: (2) תוספת של 330 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש&quot;ח))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
: (ב) היתה הבקשה למתן תעודת סוג לאווירון זעיר או לדאון או לשינויה, תהיה האגרה בשיעור מחצית האגרה הקבועה בתקנת משנה (א)(1) בתוספת תשלום האגרה הקבוע בתקנת משנה (א)(2).
: (ג) מבקש שינוי בתכן הסוג שעל בסיסו ניתנה תעודה מן התעודות המנויות בתקנת משנה (א), ישלם אגרה בסך של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות.

@ 10. אגרה בעד מתן תעודת ייצור, תעודת יצרן חלקים ואישור ייצור פריט אווירונאוטי (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש תעודת ייצור, תעודת יצרן חלקים, אישור פריט אווירונאוטי, שינוים, תיקונם או אישור לסטייה מהם, ישלם בעדם -
:: (1) בעת הגשת הבקשה 2,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,230 ש&quot;ח)));
:: (2) תוספת של 330 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש&quot;ח))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
: (ב) היו מיתקני הייצור של המבקש, כולם או חלקם, מחוץ לישראל - תיווסף לאגרה הקבועה בתקנת משנה (א)(1), אגרה בסכום השווה לחמישים אחוזים מהאגרה כאמור.
: (ג) המבקש לשנות את ארגון הייצור או מיתקני הייצור מהאופן שעל בסיסו ניתנה תעודה מן התעודות המנויות בתקנת משנה (א), ישלם אגרה בסך של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות.

@ 10א. פטור מאגרה ברישוי מחדש (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: (((הפטור חל על תשלום אגרה בעד בקשה לרישיון ייצור חדש, לפי התיקון לתקנות התיעוד, שהוגשה עד יום 25.8.2021):))
: (א) על אף האמור [[בתקנה 10]], בעל רישיון ייצור פטור מאגרה בעד בקשה לרישיון ייצור חדש שהגיש לפי תקנה 62(ג) לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם) (תיקון), התשע&quot;ט-2019 (להלן - תיקון תקנות התיעוד), ובלבד שהבקשה נוגעת לאותו מוצר או פריט שלגביו החזיק ברישיון ייצור ולאותו ארגון ייצור ששימש אותו ערב תחילתו של תיקון תקנות התיעוד לגביו, למעט שינויים בארגון הייצור כאמור הנדרשים ליישום תיקון תקנות התיעוד.
: (ב) בתקנה זו -
::- &quot;ארגון ייצור&quot;, &quot;מוצר&quot;, &quot;פריט&quot; ו&quot;רישיון ייצור&quot; - כהגדרתם [[בתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]];
::- &quot;רישיון ייצור חדש&quot; - כהגדרתו בתקנה 62(ד) לתיקון תקנות התיעוד.

@ 11. אגרה בעד תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש, תיקונה או חידושה, ישלם בעדה -
:: (1) בעת הגשת הבקשה, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
::: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים 
|-
| (1) || עד 25 || 440
|-
| (2) || יותר מ-25 עד 150 || 1,960
|-
| (3) || יותר מ-150 עד 2,000 || 9,140
|-
| (4) || יותר מ-2,000 || 20,900
|}
:: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), המבקש לכלי טיס בלתי מאויש תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני כמשמעותה [[בתקנה 68(2)(ב) לתקנות התיעוד]], או הרשאה מיוחדת לטיסה כמשמעותה [[בתקנה 68(2)(ג) לתקנות האמורות]], ישלם תוספת אגרה בסכום של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מבקש שהגיש בשנה אחת בקשה אחת או יותר לתעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש מאותו הטיפוס, ישלם את אלה -
:: (1) אגרה כמפורט בתקנת משנה (א)(1) פעם אחת בלבד לאותה שנה;
:: (2) אגרה כמפורט בתקנת משנה (א)(2), לכל בקשה.
: (ג) המבקש שינוי או תיקון תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש ישלם 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות.

@ 12. אגרת אישור כושר אווירי ליצוא כלי טיס, פרופלור או מנוע כלי טיס (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש אישור כושר אווירי ליצוא כלי טיס ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || עד 150 || 450
|-
| (2) || יותר מ-150 עד 700 || 560
|-
| (3) || יותר מ-700 עד 2,000 || 1,220
|-
| (4) || יותר מ-2,000 עד 5,700 || 1,670
|-
| (5) || colspan=&quot;2&quot;| (((נמחקה)))
|-
| (6) || יותר מ-5,700 עד 45,000 || 12,360
|-
| (7) || יותר מ 45,000 || 24,720
|}
: (ב) המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פרופלור או מנוע כלי טיס, ישלם בעד הגשת הבקשה, אגרה של 1,110 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,240 ש&quot;ח))).

@ 13. אגרה - אישור כושר אווירי ליצוא פריט (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פריט, ישלם בעת הגשת הבקשה למתן האישור אגרה של 1,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,670 ש&quot;ח))) בתוספת 330 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש&quot;ח))) לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות; ואולם היה הפריט המיוצא מיוצר בסדרות של למעלה מאלף פריטים בסדרה, ישלם המבקש עד 31 בינואר של כל שנה אגרה כוללת בסכום של 10,862 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 12,090 ש&quot;ח))).
: (ב) המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פריט כאמור בתקנת משנה (א), אשר לגביו הוכח להנחת דעת המנהל שיצואו נועד לשחרור כלי טיס ממצב AOG (Aircraft on the ground) ומשך בדיקתו המשוער אינו עולה על שעתיים, ישלם בעת הגשת הבקשה למתן האישור 25% מן האגרה שיש לשלמה בעת הגשת הבקשה לפי תקנת משנה (א), ונוסף על כך בעד הוצאות נסיעה ואש&quot;ל לפי הוראות החשב הכללי במשרד האוצר.

== פרק שלישי א': אגרות לפי [[תקנות נציגי המנהל]] (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 13א. אגרות לפי [[תקנות נציגי המנהל]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש תעודת הרשאה כנציג המנהל לפי [[תקנה 2(2) לתקנות נציגי המנהל]], ישלם בעדה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 4,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).
: (ב) המבקש תעודת הרשאה כנציג המנהל לפי [[תקנה 2(3) לתקנות נציגי המנהל]], ישלם בעדה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 5,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).
: (ג) המבקש חידוש תעודת הרשאה כנציג המנהל, לפי [[תקנה 4(א) לתקנות נציגי המנהל]], ישלם בעד חידוש התעודה, מדי שנה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).

== פרק רביעי: אגרות לפי [[תקנות מכוני הבדק]] [[ותקנות מכוני ההסמכה]] (תיקון: תשע&quot;ג) ==

@ 14. אגרת מכון בדק (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש רישיון מכון בדק או המחזיק ברישיון מכון בדק המבקש תוספת הגדר ברישיון, ישלם בעת הגשת הבקשה, בעד כל הגדר מן ההגדרים המבוקשים, אגרה כמפורט להלן:
:: {|
! !! הגדר !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || גוף כלי טיס במשקל של עד 700 ק&quot;ג || 1,110
|-
| (2) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-700 עד 2,000 ק&quot;ג || 1,670
|-
| (3) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-2,000 עד 5,700 ק&quot;ג || 3,340
|-
| (4) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-5,700 עד 15,000 ק&quot;ג || 6,000
|-
| (5) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-15,000 עד 30,000 ק&quot;ג || 9,000
|-
| (6) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-30,000 ((ק&quot;ג)) || 12,010
|-
| (7) || מנוע טורבינה || 2,780
|-
| (7א) || מנוע בוכנה || 2,350
|-
| (8) || אחר || 2,400
|}
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), המבקש רישיון מכון בדק לכלי טיס מסוג בלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק&quot;ג, או המחזיק ברישיון מכון בדק המבקש תוספת הגדר ברישיון לבלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק&quot;ג, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה לפי פרט (2) בטבלה כאמור בתקנת משנה (א).
: (ב) (((בוטלה).))

@ 15. אגרת רישיון מכון הסמכה (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות])
: (א) המבקש רישיון מכון הסמכה ובו הגדר אחד (שאינו מחזיק רישיון כאמור) ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש&quot;ח))), ובעת הגשת הבקשה לכל הגדר נוסף ברישיון ישלם אגרה של 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש&quot;ח))).
: (ב) (((בוטלה).))

@ 16. אגרה שנתית למכון בדק (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) מחזיק ברישיון מכון בדק ישלם, אחת לשנה, אגרה שנתית כמפורט להלן:
:: {|
! !! הגדר !! מספר הגדרים מרבי {{ש}} לחידוש באגרה אחת !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || גוף כלי טיס במשקל של עד 700 ק&quot;ג || 10 || 1,670
|-
| (2) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-700 עד 2,000 ק&quot;ג || 6 || 2,230
|-
| (3) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-2,000 עד 5,700 ק&quot;ג || 6 || 8,400
|-
| (4) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-5,700 עד 15,000 ק&quot;ג || 1 || 12,010
|-
| (5) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-15,000 עד 30,000 ק&quot;ג || 1 || 36,020
|-
| (6) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-30,000 ק&quot;ג || 1 || 60,030
|-
| (7) || הגדר (([צ&quot;ל: מנוע])) טורבינה || 6 || 7,200
|-
| (7א) || מנוע בוכנה || 6 || 2,350
|-
| (8) || אחר || 1 || 2,400
|}
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), מחזיק ברישיון מכון בדק לכלי טיס מסוג בלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק&quot;ג, ישלם אחת לשנה, אגרה שנתית לפי פרט (2) בטבלה כאמור בתקנת משנה (א).
: (ב) המחזיק ברישיון מכון הסמכה ישלם, אחת לשנה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש&quot;ח))) בעד כל הגדר שברישיונו.
: (ג) (((בוטלה).))

@ 16א. אגרה בעד בקשה לאישור שינוי גדול או תיקון גדול בכלי טיס (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המבקש אישור שינוי גדול או תיקון גדול בכלי טיס לפי [[תקנה 34 לתקנות מכוני ((ה))בדק]], ישלם בעדו את כל אלה:
: (1) בעת הגשת הבקשה - 1,090 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022)));
: (2) תוספת אגרה בסך של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשלוש השעות הראשונות.

@ 17. (תיקון: תשע&quot;ג) : (((בוטלה).))

== פרק חמישי: אגרות לפי [[תקנות הרישיונות]] ולפי [[תקנות כלי רחיפה]] (תיקון: תשע&quot;ה) ==

@ 18. אגרת רישיון עובד טיס או רישיון רחפן (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) מבקש רישיון עובד טיס או מבקש רישיון רחפן ובו סוג הגדר אחד או אישורו, למעט רישיון טייס מתלמד, רישיון מקפל מצנחים או רישיון טכנאי לבדק כלי טיס, ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 600 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 670 ש&quot;ח))).
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) (((בוטלה).))
: (ה) המבקש רישיון מן המפורטים להלן, חידושו או אישורו, לפי העניין, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמצוין לצד סוג הרישיון:
:: (1) רישיון טייס מתלמד - 150 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש&quot;ח)));
:: (2) רישיון טכנאי לבדק כלי טיס - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 220 ש&quot;ח)));
:: (3) רישיון מקפל מצנחים - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 220 ש&quot;ח))).
: (ו) המבקש חידוש רישיון מדריך טיס או חידוש רישיון רחפן ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 220 ש&quot;ח))).
: (ז) על מבקש רישיון עובד טיס או מבקש רישיון רחפן לפי תקנות משנה (א), (ה) ו-(ו), שצה&quot;ל אישר כי הוא חייל מילואים פעיל, תחול אגרה בשיעור של 75% מן האגרה הנקובה בתקנות המשנה האמורות.

@ 18א. אגרת תעודה רפואית (תיקון: תשע&quot;ו, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) (((נמחקה).))
: (ב) בעל רישיון עובד טיס, או המבקש רישיון כאמור, המבקש תעודה רפואית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמצוין להלן לפי סוג הרישיון:
:: (1) רישיון טייס מתלמד - 80 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנים 2021 ו-2022, 80 ש&quot;ח)));
:: (2) רישיון טייס פרטי - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 210 ש&quot;ח)));
:: (3) רישיון טייס מסחרי - 220 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש&quot;ח)));
:: (4) רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר - 220 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש&quot;ח)));
:: (5) רישיון מפקח על תנועה אווירית - 220 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש&quot;ח)));
:: (6) רישיון נווט טיס - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022)));
:: (7) רישיון טכנאי טיס - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022)));
:: (8) רישיון טייס עם הגדר דאון או עם הגדר בלון מאויש - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).
: (ג) בעל רישיון רחפן, או המבקש רישיון כאמור, המבקש תעודה רפואית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 220 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש&quot;ח))).
: (ד) הוראות תקנות משנה (ב) ו-(ג) לא יחולו אם טרם חלפה שנה מיום ששולמה אגרה כאמור [[בתקנה 18(א)]].

@ 19. אגרת הגדר או אישור נוסף (תיקון: תשע&quot;ה, [הודעות])
: עובד טיס או בעל רישיון רחפן המבקש הגדר או אישור נוסף ברישיונו ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 220 ש&quot;ח))).

@ 20. אגרת בחינות למתן רישיון עובד טיס או רישיון רחפן (תיקון: תשע&quot;ה, [הודעות], תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-3)
: (א) עובד טיס, מבקש רישיון עובד טיס, בעל רישיון רחפן או מבקש רישיון רחפן, המבקש להיבחן בקשר למתן רישיון כאמור בטור א' בטבלה שלהלן או חידושו, ישלם בעת הגשת הבקשה להיבחן בבחינה מעשית או עיונית, אגרה בעד כל בחינה בשקלים חדשים כמפורט בטור ב' או ג', לפי העניין כמפורט להלן:
:: {|
! !! טור א' {{ש}} סוג רישיון !! טור ב' {{ש}} בחינה מעשית !! טור ג' {{ש}} בחינה עיונית
|-
| (1) || טייס פרטי עם הגדר אווירון או רוטורקרפט || 1,670 || 220
|-
| (2) || טייס פרטי עם הגדר אווירון זעיר || 1,110 || 170
|-
| (3) || טייס פרטי עם הגדר דאון או בלון מאויש || 560 || 110
|-
| (4) || טייס מסחרי עם הגדר אחד || 2,400 || 360
|-
| (5) || טייס לתובלה בנתיבי אוויר עם הגדר אחד || 4,200 || 480
|-
| (6) || טכנאי טיס || 960 || 480
|-
| (7) || קצין מבצעי אוויר || 1,500 || 480
|-
| (8) || מפקח תנועה אווירית עם הגדר אחד|| 960 || 480
|-
| (9) || טכנאי לבדק כלי טיס || 1,090 || 220
|-
| (10) || מקפל מצנחים או מקפל מצנחים בכיר עם הגדר אחד || 1,110 || 280
|-
| (11) || colspan=&quot;3&quot;| (((בוטל)))
|-
| (12) || מדריך טיס עם הגדר אחד למעט הגדר דאון || 3,900 || 280
|-
| (12א) || בחינה עיונית מדריך טיס עם הגדר דאון בלבד || 1,090 || 270
|-
| (13) || חידוש רישיון מדריך טיס || 1,560 || -
|-
| (14) || רישיון רחפן עם הגדר מסחרי בכלי רחיפה מסוג אחד || 2,400 || 360
|-
| (15) || בחינה עיונית רישיון רחפן עם הגדר הדרכה בכלי רחיפה מסוג אחד || 3,660 || 350
|}
: (ב) נוסף על האגרות המשתלמות לפי תקנת משנה (א), יישא הנבחן בהוצאות הכרוכות בהפעלת כלי הטיס, מדמה הטיסה או כלי הרחיפה לצורך הבחינה.
: (ג) על אף האמור בפרטים (13) ו-(14) בטבלה שבתקנת משנה (א), מדריך טיס או בעל רישיון רחפן שרשות הרישוי אישרה כי עליו לעמוד בבחינה מעשית חלקית לצורך חידוש רישיון מדריך טיס עם הגדר אחד או לצורך חידוש רישיון רחפן, ישלם, בעת הגשת הבקשה להיבחן, אגרה של 700 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 780 ש&quot;ח))).
: (ד) עובד טיס הנבחן לצורך קבלת רישיון, כמפורט בטבלה שבתקנת משנה (א), או לצורך חידושו, במסגרת עבודתו, באמצעות בוחן שהוא עובד טיס המועסק או הנשכר לשירות בידי מעסיקו של העובד במסגרת אותה עבודה, ישלם 20 אחוזים בלבד מן האגרה הנוגעת בדבר, ובלבד שהמנהל הסמיך את עובד הטיס הבוחן לערוך מבחנים לצורך קבלת רישיון או חידושו.
: (ה) תקנת משנה (ד) תחול על שוטר הנבחן על ידי בוחן המועסק על ידי משטרת ישראל, בשינויים המחויבים.
: (ו) שולמה אגרה בעד בקשה להיבחן בבחינה מהבחינות המפורטות בתקנה זו, והנבחן מסר לרשות הודעה בכתב על אי-התייצבותו לבחינה עד עשרה ימים טרם המועד האחרון לקיום הבחינה, תוחזר האגרה בסכום ששולם בעד אותה בחינה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לבקשת הנבחן, להחזיר את אגרת הבחינה גם אם ניתנה הודעה בפרק זמן קצר יותר מהאמור ואף אם לא ניתנה הודעה כאמור.

@ 21. אגרת בחינה למתן תוספת הגדר, חידושו או חידוש זכויות על פיו (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ה, [הודעות], תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-3)
: (א) עובד טיס או בעל רישיון רחפן המבקש להיבחן בקשר למתן תוספת הגדר מההגדרים המפורטים בטור א' בטבלה שלהלן או חידושם, או המבקש להיבחן במבחן רמה על ידי בוחן שמונה לפי [[תקנה 71 לתקנות הרישיונות]], ישלם, בעת הגשת הבקשה להיבחן בבחינות כמפורט בטור ב' או ג' לפי העניין, בעד כל בחינה אגרה בשקלים חדשים כמפורט להלן:
:: {|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הגדר !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בחינה מעשית !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} בחינה עיונית
|-
| (1) || הגדר אווירון (קבוצות א', ב', ג' ו-ד') או רוטורקרפט || 1,670 || 220
|-
| (2) || הגדר אווירון זעיר || 1,000 || 170
|-
| (3) || הגדר דאון או בלון מאויש || 560 || 110
|-
| (4) || הגדר מכשירים || 780 || 450
|-
| (5) || הגדר טיסות מרחב לילה בתנאי כטר&quot;מ || 780 || 220
|-
| (6) || הגדר חקלאי || 890 || 220
|-
| (7) || גדר טייס ניסוי סוג 1 וסוג 2 || 1,080 || -
|-
| (8) || הגדר נוסף ברישיון מדריך טיס  || 1,340 || 450
|-
| (9) || הגדר פיקוח על תנועה אווירית || 960 || 600
|-
| (10) || הגדר מקפל מצנחים || 960 || 480
|-
| (11) || הגדר מאמן מפקח על תנועה אווירית || 1,450 || 450
|-
| (12) || colspan=&quot;3&quot;| (((בוטל)))
|-
| (13) || הגדר טכנאי בדק כלי טיס סוג 1 או סוג 2 || 1,090 || 220
|-
| (14) || הגדר הדרכה ברישיון רחפן עם הגדר מסחרי לגבי כלי רחיפה מאותו הסוג || 1,340 || 450
|-
| (15) || הגדר סוג כלי רחיפה נוסף ברישיון רחפן עם הגדר מסחרי || 2,350 || 440
|-
| (16) || הגדר סוג כלי רחיפה נוסף ברישיון רחפן עם הגדר הדרכה || 3,660 || 440
|}
: (ב) עובד טיס המבקש להיבחן בקשר לאישור הפעלת קטגוריה II או III או חידושו לפי [[תקנה 194 לתקנות הרישיונות]], ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 700 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 780 ש&quot;ח))); על אף האמור בתקנת משנה (א), כללה בחינה לחידוש אישור הפעלת קטגוריה II או III כאמור, גם בחינה לחידוש הגדר מכשירים, תשולם אגרה לפי תקנת משנה זו בלבד.
: (ג) נוסף על האגרות המשתלמות לפי תקנת משנה (א) ו-(ב) יישא הנבחן בהוצאות הכרוכות בהפעלת כלי הטיס, מדמה הטיסה או כלי הרחיפה לצורך הבחינה.
: (ד) עובד טיס הנבחן לצורך קבלת הגדר כמפורט בטבלה שבתקנת משנה (א) או לצורך חידושו, או לצורך אישור לפי תקנת משנה (ב) או חידושו, במסגרת עבודתו, באמצעות בוחן שהוא עובד טיס המועסק או הנשכר לשירות בידי מעסיקו של העובד במסגרת אותה עבודה, ישלם 20% בלבד מן האגרה הנוגעת בדבר, ובלבד שהמנהל הסמיך את עובד הטיס הבוחן לערוך מבחנים לצורך קבלת הגדר או אישור או חידושו.
: (ה) תקנת משנה (ד) תחול על שוטר הנבחן על ידי בוחן המועסק על ידי משטרת ישראל, בשינויים המחויבים.
: (ו) שולמה אגרה בעד בקשה להיבחן בבחינה מהבחינות המפורטות בתקנה זו, והנבחן מסר לרשות הודעה בכתב על אי-התייצבותו לבחינה עד עשרה ימים טרם המועד האחרון לקיום הבחינה, תוחזר האגרה בסכום ששולם בעד אותה בחינה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לבקשת הנבחן, להחזיר את אגרת הבחינה גם אם ניתנה הודעה בפרק זמן קצר יותר מהאמור, ואף אם לא ניתנה הודעה כאמור.

@ 21א. אגרה לבחינת מיומנות בשפה האנגלית (תיקון: תש&quot;ע, תש&quot;ע-2, [הודעות])
: עובד טיס או מבקש רישיון עובד טיס, המבקש להיבחן בשפה האנגלית להוכחת מיומנותו בה לפי [[תקנה 21ד לתקנות הרישיונות]], ישלם בעת הגשת הבקשה להיבחן אגרה של 540 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 600 ש&quot;ח))).

@ 22. עיון חוזר בתוצאות מבחן עיוני (תיקון: תשע&quot;ה, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: עובד טיס, מבקש רישיון עובד טיס, בעל רישיון רחפן או מבקש רישיון רחפן, המבקש עיון חוזר בתוצאות מבחן עיוני או בתוצאות מבחן מיומנות בשפה האנגלית כאמור [[בתקנה 21א]] ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 220 ש&quot;ח))).

@ 23. הוצאות בחינה בחוץ לארץ
: המבקש להיבחן מחוץ לישראל לצורך מתן רישיון או אישורו או לצורך מתן הגדר או חידוש הזכויות על פיו, או בעל כלי טיס המבקש לערוך לעובדיו בחינה כאמור, ישלם, או המבקש להיבחן מחוץ לישראל לצורך קבלת או חידוש של מינוי כבוחן לפי [[תקנה 71 לתקנות הרישיונות]] ישלם, נוסף על האגרות הקבועות [[בתקנות 20]] [[ו-21]] הוצאות כאמור [[בתקנה 37]].

@ 24. אגרת תעודת צוות אוויר (תיקון: [הודעות])
: המבקש תעודת צוות אוויר, לפי [[תקנה 5 לתקנות הרישיונות]] או תעודת איש צוות לפי [[תקנה 321 לתקנות הרישיונות]], חידושן או שינוין, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 150 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש&quot;ח))).

@ 24א. אגרת בדיקת כשירות פעולות (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות])
: הנבדק בדיקת כשירות פעולות לשם הוכחת מיומנות מקצועית במידה השקולה כנגד אי-כושרו הבריאותי כמשמעותה [[בתקנה 68(א)(2) לתקנות הרישיונות]], ישלם בעד הבדיקה, בעת הגשת הבקשה להיבדק כאמור, אגרה של 820 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2022, 870 ש&quot;ח))).

@ 25. פטור לעובד הרשות, לחוקר הראשי, ממלא מקומו ולבוחן (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) עובד הרשות שהוא בעל רישיון עובד טיס או בעל רישיון רחפן ולצורך ביצוע תפקידו ברשות נדרש לשמור על זכויותיו לפי רישיונו, והחוקר הראשי וממלא מקומו שמונו לפי [[סעיף 107 לחוק]], פטורים מתשלום אגרה לפי [[פרק זה]], לצורך חידוש הגדרים או הזכויות שלפי הרישיון.
: (ב) בוחן שמונה לפי [[תקנה 71 לתקנות הרישיונות]] יהיה פטור מתשלום אגרה לפי [[תקנות 20]] [[ו-21]] בעד חידוש הגדרים או ביצוע מבחן רמה, הנדרשים לצורך מילוי תפקידו כבוחן.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), בוחן כאמור באותה תקנת משנה, שמשמש כבוחן במסגרת עבודתו אצל מפעיל לפי [[+|הפרק השניים עשר]] [[או השלושה עשר לתקנות ההפעלה]], לא יהיה פטור מתשלום אגרה לפי [[תקנות 20]] [[ו-21]] בעד חידוש הגדרים או ביצוע מבחן רמה, הנדרשים לצורך מילוי תפקידו כבוחן אצל אותו מפעיל.

@ 25א. אגרה בעד בקשה לאישור תוכנית הדרכה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המבקש לקבל את אישור רשות הרישוי לתוכנית הדרכה לפי [[תקנה 34 לתקנות הרישיונות]], ואינו בעל רישיון בית ספר להוראת הטיס לפי [[תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס), התשל&quot;א-1971]], או המבקש לקבל את אישור רשות הרישוי לתוכנית לימודים לפי [[תקנה 5(1) לתקנות כלי רחיפה]], ישלם בעדו 720 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).

== פרק שישי: אגרות לפי [[חוק הרישוי]] [[ותקנות ההפעלה]] ==

@ 26. אגרת רישיון הפעלה מבצעית, רישיון הפעלה אווירית ורישיון הפעלה (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ה, [הודעות], תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) המבקש רישיון הפעלה, רישיון הפעלה אווירית או רישיון הפעלה מבצעית, או שינוי שם בעל הרישיון או תוספת פעילות מעבר לקבוע במסגרת הרישיון כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמפורט להלן:
:: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! rowspan=&quot;2&quot; | מפעיל כלי טיס !! colspan=&quot;2&quot; | בשקלים חדשים
|-
! רישיון הפעלה !! רישיון הפעלה אווירית או מבצעית
|-
| (1) || בטיסות סדירות מישראל ואליה של כלי טיס גדול || 8,350 || 8,350
|-
| (2) || בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס גדול || 8,270 || 8,270
|-
| (3) || בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס קטן או בינוני || 1,450 || 1,450
|-
| (4) || בטיסות סדירות או בטיסות שכר בישראל || 1,450 || 1,450
|-
| (5) || בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי [[פרק שנים עשר לתקנות ההפעלה]], ולמעט מפעיל הפועל לפי פרטים (3), (4), ו-(9) עד (9ד) || 1,450 || 1,450
|-
| (6) || בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי [[פרק אחד עשר לתקנות ההפעלה]] || 1,450 || 1,450
|-
| (7) || colspan=&quot;3&quot;| (((נמחק)))
|-
| (8) || מפעיל אווירונים זעירים || 220 || 220
|-
| (8א) || מפעיל טיסן נהוג רדיו || - || 220
|-
| (9) || הפעלת בית ספר להוראת טיס || 1,630 || 1,630
|-
| (9א) || מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל שאינו עולה על 25 ק&quot;ג || 650 || 650
|-
| (9ב) || מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל העולה על 25 ק&quot;ג || 1,420 || 1,420
|-
| (9ג) || מפעיל בלון קשור בלתי מאויש || 650 || 650
|-
| (9ד) || מפעיל בלון מאויש || 1,420 || 1,420
|-
| (10) || מפעיל כלי טיס שפרטים (1) עד (9ד) לא חלים עליו || 1,170 || 1,170
|}
:: היתה הבקשה לכמה סוגי הפעלות המנויות לעיל, ישלם המבקש אגרה בעד כל אחד מן הסוגים המבוקשים.
: (ב) מחזיק ברישיון הפעלה ישלם אגרה שנתית כמפורט להלן:
:: {|
! !! מפעיל כלי טיס !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || בטיסות סדירות מישראל ואליה של כלי טיס גדול || 8,040
|-
| (2) || בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס גדול || 8,040
|-
| (3) || בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס קטן או בינוני || 1,610
|-
| (4) || בטיסות סדירות או בטיסות שכר בישראל || 1,610
|-
| (5) || בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי [[פרק שנים עשר לתקנות ההפעלה]], ולמעט מפעיל הפועל לפי פרטים (3), (4), ו-(9) עד (9ד) || 1,560
|-
| (6) || בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי [[פרק אחד עשר לתקנות ההפעלה]] || 1,560
|-
| (7) || colspan=&quot;2&quot;| (((נמחק)))
|-
| (8) || מפעיל אווירונים זעירים || 330
|-
| (8א) || מפעיל טיסן נהוג רדיו || 220
|-
| (9) || במסגרת בית ספר להוראת טיס || 2,230
|-
| (9א) || מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל שאינו עולה על 25 ק&quot;ג || 1,090
|-
| (9ב) || מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל העולה על 25 ק&quot;ג || 1,420
|-
| (9ג) || מפעיל בלון קשור בלתי מאויש || 1,090
|-
| (9ד) || מפעיל בלון מאויש || 1,420
|-
| (10) || מפעיל כלי טיס שפרטים (1) עד (9ד) לא חלים עליו || 1,610
|}
:: המחזיק ברישיון הפעלה לכמה סוגי הפעלות כמפורט לעיל, ישלם אגרה בעד כל אחד מסוגי ההפעלות המותרות לו.
: (ב1) המבקש היתר הפעלה שאינו מחזיק ברישיון הפעלה אווירית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה שנתית כמפורט בתקנת משנה (ב); האגרה השנתית תשולם בעת הגשת הבקשה הראשונה להיתר הפעלה בכל שנה, ולא תשולם אגרה נוספת בעבור בקשה להיתר הפעלה נוסף במשך אותה שנה; היתה הבקשה לכמה סוגי הפעלות המנויות בתקנת משנה (ב), ישלם המבקש אגרה שנתית בעד כל אחד מן הסוגים המבוקשים.
: (ג) אגרה כאמור בתקנת משנה (ב) תשולם בתחילת כל שנה עד 31 בינואר זולת אם טרם מלאו 6 חודשים לתשלום אגרה כאמור בתקנת משנה (א).

@ 27. אגרת רישיון הפעלה להובלת חומרים מסוכנים (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות])
: נוסף על האמור [[בתקנה 26]] -
: (1) המבקש רישיון הפעלה אווירית הכולל הפעלה מסוג הובלת חומרים מסוכנים ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 2,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,790 ש&quot;ח)));
: (2) המחזיק ברישיון הפעלה אווירית הכולל הפעלה מסוג הובלת חומרים מסוכנים ישלם אגרה שנתית של 1,250 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,390 ש&quot;ח))).

@ 28. אגרת טיפול בהסכם לחכירת כלי טיס (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס, החכור על ידו בלא צוות, ישלם בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || עד 700 || 890
|-
| (2) || יותר מ-700 עד 2,000 || 1,220
|-
| (3) || יותר מ-2,000 עד 5,700 || 1,670
|-
| (4) || יותר מ-5,700 עד 20,000 || 5,570
|-
| (5) || יותר מ-20,000 עד 45,000 || 9,600
|-
| (6) || יותר מ-45,000 עד 100,000 || 24,010
|-
| (7) || יותר מ-100,000 עד 300,000 || 30,020
|-
| (8) || יותר מ-300,000 || 60,030
|}
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס, החכור על ידו עם צוותו או להפעיל כלי טיס הרשום בפנקס, החכור על ידו בלא צוות, ישלם בעד הטיפול בהסכם החכירה לפי [[תקנות ההפעלה]], בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || עד 5,700 || 290
|-
| (2) || יותר מ-5,700 עד 20,000 || 670
|-
| (3) || יותר מ-20,000 עד 45,000 || 1,110
|-
| (4) || יותר מ-45,000 עד 100,000 || 1,670
|-
| (5) || יותר מ-100,000 עד 300,000 || 2,450
|-
| (6) || יותר מ-300,000 || 3,340
|}
: (ד) כלל הסכם החכירה לפי תקנת משנה (ג) יותר מכלי טיס אחד או יותר מסוג אחד של כלי טיס, תשולם האגרה לפי כלי הטיס או סוג כלי הטיס שמשקלו הגבוה ביותר.
: (ה) המבקש אישור לתיקון או לשינוי בהסכם חכירה - ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בסכום של 270 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).
: (ו) בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס הרשום בפנקס, החכור על ידו עם צוותו, ישלם בעד הטיפול בהסכם החכירה לפי [[תקנות ההפעלה]], בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה בסכום של 165 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 180 ש&quot;ח))).

@ 28א. אגרה בעד טיפול בהסכם להעברת סמכויות וחובות ממדינת הרישום למדינת המפעיל (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 28]], מפעיל אווירי המבקש את אישור המנהל להפעלת כלי טיס זר החכור על ידו בלא צוות, והרשום במדינה חברה, ישלם בעד הטיפול בהסכם כאמור [[בסעיף 176 לחוק]], במועד הגשת הבקשה, אגרה בסך של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או מי שהסמיכה הרשות, שהושקעה במתן השירות, ובלבד שלא תיגבה האגרה בעד יותר מ-500 שעות עבודה כאמור.
: (ב) נקבע בהסכם כאמור בתקנת משנה (א) על העברת סמכות לפי סעיף 31 לאמנה, ישלם המבקש בעבור הוצאת תעודת כושר טיסה לכל כלי טיס הכלול בהסכם, אגרה בסכומים זהים לסכומי האגרה הנקובים [[בתקנה 7(א)]].

@ 29. הוצאות אישור טייס בוחן (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון הפעלה אווירית המבקש אישור המנהל לטייס בוחן או לבוחן טיסה כמשמעותם [[+|בתקנות 323]], [[+|332(א)(6)]] [[או 438(א)(4א) לתקנות ההפעלה]], ישלם 330 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש&quot;ח))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות.
: (ב) נוסף על האגרה המשתלמת לפי תקנת משנה (א), יישא בעל רישיון ההפעלה האווירית הנוגע בדבר בהוצאות הכרוכות בהפעלת מדמה הטיסה לצורך הבחינה.

@ 30. אגרה בעד אישור מיתקן עזר לטיסה (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: המבקש אישור לפי [[תקנה 66(ג) לתקנות ההפעלה]] למיתקן עזר לטיסה שהוא תאורה, סימון או אזהרה לכלי טיס, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמפורט להלן:
: (1) אם הבקשה היא לעמדה או הנחייה של הרשות בדבר הצורך בהתקנת מיתקן עזר לטיסה ולעמדת הרשות אין צורך בסקר אווירונאוטי - 600 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022)));
: (2) אם הבקשה היא כאמור בפסקה (1) ולעמדת הרשות יש צורך בסקר אווירונאוטי - תוספת של 2,400 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) על הסכום הקבוע בפסקה (1).

@ 30א. אגרה בעד בקשת רישיון למפעיל שירותי נת&quot;א (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המבקש רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בסך של 40,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).

@ 31. אגרת פיקוח על שירותי נת&quot;א (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: בתחילת כל שנה, עד 31 בינואר, ישלם בעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א אגרה בסך של 3,100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 3,451,720 ש&quot;ח))); היה וכמה גופים יפעילו את שירותי הנת&quot;א, תחולק ביניהם אגרה זו, באופן יחסי להיקף הפעילות של אותם גופים.

@ 31א. אגרה בעד מבחן ראשוני, מבחן תקופתי, מבחן נתיב, ומבחן כשירות לטייס או לקצין מבצעי אוויר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: בעל רישיון הפעלה אווירית המבקש כי טייס או קצין מבצעי אוויר המועסקים על ידו יעברו מבחן כמפורט להלן, ישלם בעד השירות אגרה בסך של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות, אשר הושקעה במתן השירות:
: (1) מבחן ראשוני ותקופתי לטייס לפי [[תקנה 318 לתקנות ההפעלה]];
: (2) מבחן נתיב לטייס מפקד לפי [[+|תקנות 321]] [[ו-460 לתקנות ההפעלה]];
: (3) מבחן כשירות לטייס לפי [[תקנה 461 לתקנות ההפעלה]];
: (4) מבחן כשירות לקצין מבצעי אוויר לפי [[תקנה 466(א)(3) לתקנות ההפעלה]].

== (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשע&quot;ז) __NOTOC__ ==

@ 32. אגרה להיתר הפעלה לביצוע טיסות שכר (תיקון: תשע&quot;ז, [הודעות])
: (א) המבקש היתר הפעלה לביצוע טיסת שכר מישראל או אליה או מספר טיסות כאמור כמפורט בטור א' בטבלה שלהלן, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בשקלים חדשים כמפורט בטור ב', ג' או ד' לצדו, לפי העניין:
:: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מספר הטיסות !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} טיפול רגיל !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} טיפול דחוף !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} טיפול חריג
|-
| 1 עד 5 || 1,340 || 2,360 || 3,520
|-
| 6 עד 15 || 2,550 || 4,460 || 6,690
|-
| 16 עד 30 || 3,830 || 6,690 || 10,050
|-
| 31 ומעלה || 5,740 || 10,050 || 15,070
|}
: (ב) בתקנה זו -
::- &quot;טיפול רגיל&quot; - טיפול בבקשה שהגיעה לרשות במועד הקבוע [[בתקנה 5 לתקנות טיסות שכר]], לפי העניין;
::- &quot;טיפול דחוף&quot; - טיפול בבקשה שהגיעה לרשות אחרי המועד הקבוע [[בתקנה 5 לתקנות טיסות שכר]], אך שלושה ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לטיסה הראשונה או לטיסה, לפי העניין;
::- &quot;טיפול חריג&quot; - טיפול בבקשה שהגיעה לרשות פחות משלושה ימים לפני המועד המתוכנן לטיסה הראשונה בסדרה או לטיסה, לפי העניין.

== פרק שביעי: אגרות לפי [[תקנות טיסות שכר]] (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 33. אגרת רישיון מארגן (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות])
: (א) המבקש רישיון הפעלה למארגן טיסות שכר ישלם, בעת הגשת הבקשה, או בעת הגשת הבקשה לחידוש הרישיון, אגרה שנתית של 4,441 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 4,940 ש&quot;ח))).
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) (((נמחקה).))

== פרק שמיני: אגרות לפי [[סימן ו' לפרק ב' לחוק]], [[תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)=|תקנות הבטיחות בשדות התעופה]] [[ותקנות המנחתים]] (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 34. אגרת רישיון להפעלת שדה תעופה (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: המבקש רישיון להפעלת שדה תעופה ישלם אגרה בעד כל שדה תעופה בנפרד, בהתאם לייעוד שדה התעופה ומספר המסלולים בו כמפורט להלן:
: {|
! !! ייעוד שדה התעופה !! מס' מסלולים !! בשקלים חדשים 
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (1) || rowspan=&quot;3&quot; | שדה תעופה בין-לאומי
| אחד || 1,440,000
|-
| שניים || 1,800,000
|-
| שלושה או יותר || 2,400,000
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (2) || rowspan=&quot;3&quot; | שדה תעופה פנים-ארצי 
| אחד || 1,020,000
|-
| שניים || 1,200,000
|-
| שלושה או יותר || 1,440,000
|}

@ 34א. אגרת חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המחזיק ברישיון להפעלת שדה תעופה, המבקש חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה, ישלם אגרה, בעד כל שדה תעופה בנפרד, עד יום 31 בינואר בכל שנה, בהתאם לייעוד השדה ומספר המסלולים, כמפורט להלן:
:: {|
! !! ייעוד שדה התעופה !! מס' מסלולים !! בשקלים חדשים 
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (1) || rowspan=&quot;3&quot; | שדה תעופה בין-לאומי
| אחד || 1,200,000
|-
| שניים || 1,500,000
|-
| שלושה או יותר || 2,000,000
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (2)  || rowspan=&quot;3&quot; | שדה תעופה פנים-ארצי
| אחד || 850,000
|-
| שניים || 1,000,000
|-
| שלושה או יותר || 1,200,000
|}
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) -
:: (1) כל המחזיק ברישיונות להפעלת שני שדות תעופה או יותר לא ישלם סכום העולה על 5,700,000 שקלים חדשים בשנה (((מתואם לשנת 2022))), בעבור כלל הבקשות לחידוש אישור ספרי עזר מבצעיים לשדות התעופה שהוא מורשה להפעילם הנקובים ברישיונו;
:: (2) לא יידרש תשלום בעבור חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה אם חלפו פחות משמונה חודשים מהמועד שבו ניתן רישיון להפעלת אותו שדה תעופה.

@ 34ב. אגרת רישיון להפעלת מנחת (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש רישיון להפעלת מנחת לפי [[תקנות המנחתים]], ישלם בעת הגשת הבקשה, בעד כל מנחת בנפרד, אגרה בהתאם לסוג המנחת וייעודו, כמפורט להלן -
:: {|
! !! סוג מנחת וייעודו !! בשקלים חדשים 
|-
| (1) || מנחת שאינו מנוי בפרטים (2) עד (6) || 1,800
|-
| (2) || מנחת חקלאי || 600
|-
| (3) || מנחת חקלאי עונתי || 490
|-
| (4) || מנחת זעיר || 240
|-
| (5) || מנחת הממוקם על מבנה המיועד לשימוש מסוקים || 3,810
|-
| (6) || מנחת המיועד לשימוש לפרק זמן קצר, שאינו עולה על 3 ימים רצופים || 270
|}
: (ב) מחזיק ברישיון להפעלת מנחת לפי [[תקנות המנחתים]], ישלם, עד יום 31 בינואר בכל שנה, בעד כל מנחת בנפרד, אגרה בהתאם לסוג המנחת וייעודו, כמפורט בטבלה בתקנת משנה (א).

@ 35. אגרת תעודת רעש (תיקון: [הודעות])
: המבקש תעודת רעש כאמור [[בתקנה 4 לתקנות הטיס (רעש כלי טיס), התשל&quot;ז-1977]], ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש&quot;ח))).

== פרק שמיני א': אגרות שונות (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 35א. אגרה בעד בקשת פטור (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש פטור מדיני הטיס לפי הוראת [[סעיף 165 לחוק]], לרבות בקשה לחידושו או תיקונו, למעט פטור הניתן לפי [[תקנות הרישיונות]] למבקש רישיון עובד טיס או הגדר שבו לשם מתן הרישיון או ההגדר כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).
: (ב) המבקש פטור לפי [[סעיף 74(ד) לחוק]], ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 1,090 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).

@ 35ב. אגרה בעד מדמה טיסה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המבקש אישור למדמה טיסה לפי [[תקנות ההפעלה]] או [[תקנות הרישיונות]] ישלם בעדו את כל אלה:
: (1) בעת הגשת הבקשה - 720 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022)));
: (2) תוספת אגרה של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לכל שעת עבודה מעבר לשעתיים הראשונות.

@ 36. אגרת כפל תעודה תעודה באנגלית או אישור מסמכים (תיקון: [הודעות])
: (א) המבקש כפל תעודה או רישיון מאלה המפורטים בתקנות אלה או תעודה בשפה האנגלית ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 150 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש&quot;ח))).
: (ב) המבקש אישור מסמכים לרשויות בארץ או מחוץ לארץ, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 150 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש&quot;ח))).

== פרק תשיעי: הוראות שונות ==

@ 37. אגרה ותשלום הוצאות בעד מתן שירות בחוץ לארץ (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש לקבל את שירותי הרשות בחוץ לארץ, ישלם, נוסף על כל אגרת בסיס, אגרה בסכום של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לרבות שעות הטיסה הכרוכות בביצוע העבודה אך לא יותר מ-24 שעות טיסה כאמור, ובתוספת הוצאות הטיסה, הלינה, הכלכלה, התחבורה והביטוח, בכפוף להוראות החשב הכללי במשרד האוצר.
: (ב) נקבעה בתקנה מתקנות אלה, למעט בתקנת משנה (א), אגרה שעתית, וחלק מהעבודה בוצע מחוץ לישראל, תשולם אגרה בעד שעות העבודה בהתאם להוראות אלה:
:: (1) בעד השירות שניתן בישראל - לפי תקנה מתקנות אלה שבה נקבעה חובת התשלום;
:: (2) בעד השירות שניתן מחוץ לישראל - לפי תקנת משנה (א).
: (ג) ההוצאות הצפויות בעד הטיסה, הלינה, הכלכלה, התחבורה והביטוח כאמור בתקנת משנה (א), ישולמו עד 5 ימים לפני מועד הטיסה; יתרת התשלום לפי תקנה זו תשולם בתוך 40 ימים מיום קבלת דרישת התשלום.
: (ד) בתקנה זו -
::- &quot;אגרת בסיס&quot; - כל אגרה לפי תקנות אלה שאינה אגרה שעתית;
::- &quot;אגרה שעתית&quot; - אגרה בעד שעות עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, שהושקעו במתן השירות.

@ 38. תשלום הוצאות הכשרת מפקחים לטיפוס חדש (תיקון: תשע&quot;ב)
: המבקש לקבל את שירותי הרשות לגבי כלי טיס, ואותו כלי טיס הוא מטיפוס שטרם נרשם בפנקס, ישלם, נוסף על האגרות הקבועות בתקנות אלה, את ההוצאות הכרוכות בהכשרה עיונית ומעשית, המקובלת על המנהל, של שלושה מפקחים, לגבי אותו טיפוס של כלי טיס.

@ 39. תשלום אגרה כתנאי למתן תעודה או מתן שירות וקציבת מועד לתשלום אגרה המחושבת לפי שעות עבודה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) הרשות לא תיתן רישיון, תעודה, אישור או הרשאה שנקבעה בעדם אגרה לפי תקנות אלה, לא תחדשה ולא תתקנה, וכן לא תיתן שירות אחר שנקבעה בעדו אגרה לפי תקנות אלה, אלא אם כן מבקש הרישיון, התעודה, האישור, ההרשאה או השירות כאמור שילם את האגרה לפי תקנות אלה במלואה.
: (ב) אגרה או חלק ממנה המחושבים לפי שעות העבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, תשולם בתוך 40 ימים מיום קבלת הדרישה.

@ 40. הצמדה למדד (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) בתקנה זו, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ב) סכומי האגרות לפי תקנות אלה ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לה.
: (ב1) שינוי סכומי האגרות כאמור בתקנת משנה (ב) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם, לפני שעוגלו לפי תקנת משנה (ב2).
: (ב2) סכומי האגרות שהשתנו לפי תקנה זו יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
: (ג) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות את סכומי האגרה כפי שהשתנו לפי תקנה זו.

@ 41. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010).

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג בטבת התש&quot;ע (30 בדצמבר 2009)
&lt;חתימות&gt; ישראל כ&quot;ץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>bh096rtkdc8p5742mt142rfq3657gc1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379475</id>
    <revision>
      <id>1416677</id>
      <parentid>1416671</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T12:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1416676]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92774" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש״ע–2009}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 518|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)}}, {{ח:תיבה|1133|תיקון}}, {{ח:תיבה|1398|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 872|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 713|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1100|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1340|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1084|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1474|תיקון}}, {{ח:תיבה|1648|ת״ט}}, {{ח:תיבה|3394|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3634|הוראת שעה}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 437|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 419|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 415|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 497|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 653|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 565|הודעה}}, {{ח:תיבה|709|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 544|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 852|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 2944|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 622|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 960|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1824|הודעה}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 30}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, 1927}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 4|וסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 23|ו־23(א)}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}} (להלן – חוק הרישוי), באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 12|סעיף 12 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}} (להלן – חוק הרשות), אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|התקנות הותקנו מכח חוק הטיס, 1927 ושומרות על תוקפן לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 197|סעיף 197 לחוק הטיס, התשע״א–2011}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: אגרות לפי תקנות הרישום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: אגרות לפי תקנות התיעוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3א|פרק שלישי א׳: אגרות לפי תקנות נציגי המנהל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: אגרות לפי תקנות מכוני הבדק ותקנות מכוני ההסמכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: אגרות לפי תקנות הרישיונות ולפי תקנות כלי רחיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק שישי: אגרות לפי חוק הרישוי ותקנות ההפעלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: אגרות לפי תקנות טיסות שכר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: אגרות לפי סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק, תקנות הבטיחות בשדות התעופה ותקנות המנחתים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8א|פרק שמיני א׳: אגרות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ב, תשע״ג, תשע״ה, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנות אלה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי טיס“ – לרבות אדם המחזיק בכלי טיס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הגדר“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי עובד טיס – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|בתקנות הרישיונות}};
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי כלי טיס, גוף כלי טיס או מנוע כלי טיס – דגם או קבוצת דגמים כפי שהוגדר בתעודת סוג של אותו טיפוס, ולרבות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21(א)}} וכן דגמים שיחליט עליהם המנהל לפי שיקול דעתו המקצועי על פי מידת השונות במאפיינים הטכניים של כלי הטיס או המכשירים שבהגדר, חלקיהם, אבזריהם, והטכנולוגיה שהם מבוססים עליה או על פי מידת השונות בתחום ואופי פעילותם;
{{ח:תתתת|(2א)}} לגבי מכון בדק, נוסף על האמור בפסקה (2) –
{{ח:תתתתת|(א)}} ”הגדר מנוע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)#סעיף 11|בתקנה 11(א)(2) לתקנות מכוני הבדק}}, לביצוע פעולות בדק במנוע מטיפוס מסוים, כאשר המנוע אינו מותקן בכלי הטיס;
{{ח:תתתתת|(ב)}} ”הגדר אחר“ – הגדר לביצוע פעולות בדק בחלקים של כלי הטיס שאינם גוף כלי הטיס או מנועו, ובכלל זה מדחף, רוטור, מערכות אוויוניקה, רדיו, מכשיר או אבזר כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)#סעיף 11|בתקנות 11(א)(3) עד (7) לתקנות מכוני הבדק}};
{{ח:תתתת|(3)}} לגבי מכון הסמכה – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני הסמכה)#סעיף 31|בתקנה 31 לתקנות מכוני ההסמכה}};
{{ח:תתתת|(4)}} לגבי רחפן – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (כלי רחיפה)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות כלי רחיפה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפוס“ (type) – כלי טיס מייצור מסוים ודגם בסיסי, לרבות כלי טיס שהוכנסו בו שינויים קלים שאין בהם כדי להשפיע על דרכי הטיפול בו או על תכונות הטיסה שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי רחיפה“ – גילשון אוויר, גילשון אוויר עם מנוע עזר, מצנח רחף, מצנח רחף עם מנוע עזר, ומצנח ממונע, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בפסקאות (1) עד (5) של ההגדרה ”כלי רחיפה“ בחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שמונה למפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 94|סעיף 94 לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משקל כלי הטיס“ – המסה המרבית של כלי הטיס המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3) לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחרן“, ”הפנקס“ ו”תעודת רישום“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|בתקנות הרישום}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימן רישום“ – סימן רישום של כלי הטיס שהקצה רשם כלי הטיס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|תקנות הרישום}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד טיס“ – אדם המחזיק ברישיון שניתן או אושר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פריט“ – כל חומר, חלק, רכיב או תהליך, המיועדים לשימוש תעופתי או ציוד תעופתי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קומיוטר“ – אווירון רב־מנועי בעל מנועי טורבו־פרופ, שמשקלו המרבי המורשה להמראה אינו עולה על 8,626 ק״ג, המורשה להוביל עד 19 נוסעים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רחפן“ – אדם המפעיל כלי רחיפה, לצורך הפעלה מסחרית או לצורך הדרכה; לעניין זה, ”הפעלה“ ו”הפעלה מסחרית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 85|בסעיף 85 לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הפעלה“ – רישיון להפעלה מסחרית של כלי טיס, שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הרישוי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות התעופה האזרחית שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שדה תעופה בין־לאומי“ – שדה תעופה שנקבע כתחנת גבול לפי {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (תחנות גבול)|צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ״ז–1987}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שדה תעופה פנים־ארצי“ – שדה תעופה שאינו שדה תעופה בין־לאומי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שינוי“ – לעניין כל תעודה או אישור אחר המוצאים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות התיעוד}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת סוג“ – כמשמעה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 2|בפרק השני של תקנות התיעוד}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת רישום לסחרן“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 26|בתקנה 26(א) לתקנות הרישום}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות טיסות שכר“ – {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ״ב–1982}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות כלי רחיפה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (כלי רחיפה)|תקנות הטיס (כלי רחיפה), התשע״ה–2015}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הרישום“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל״ד–1973}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הרישיונות“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התיעוד“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מכוני הבדק“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2011}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מכוני ההסמכה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני הסמכה)|תקנות הטיס (מכוני הסמכה), התשל״ט–1979}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המנחתים“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|תקנות הטיס (מנחתים), התשל״ה–1975}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נציגי המנהל“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)|תקנות הטיס (נציגי המנהל), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות אלה תהא למונחים שלא הוגדרו בתקנת משנה (א) המשמעות שניתנה להם בתקנות או בחוק שאליהם מתייחסים {{ח:פנימי|פרק 2|הפרקים השני עד השמיני – א׳}}, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|תקנות הרישום}}}}

{{ח:סעיף|2|אגרת רישום|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בעל כלי טיס ישלם בעד רישום כלי הטיס, בעת הגשת בקשה לתעודת רישום, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־25 עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־150 עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;540&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000 עד 5,700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,960&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,340&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|3|אגרת תעודות רישום לסחרן|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לקבל תעודת רישום לסחרן ישלם אגרה בעת הגשת הבקשה לתעודה כאמור או לחידושה, כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־150 עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,440&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72,490&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} אגרה כאמור בתקנת משנה (א) בעבור כלי טיס בכמה קטגוריות משקל, תשולם לפי המדרגה הגבוהה ביותר, פעם אחת בשנה בלבד.

{{ח:סעיף|4|אגרת רישום שיעבוד או עיקול בפנקס|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} המבקש לרשום בפנקס שעבוד על כלי טיס, ביטול השעבוד, העברתו או הסבתו, או המבקש לרשום עיקול או ביטולו, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 200 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|5|אגרת הקצאת סימני רישום מיוחדים וזמניים|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בעל כלי טיס או מי שעומד להיות בעל כלי טיס, או מחזיק תעודת רישום לסחרן, ישלם אגרה של 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעת הגשת בקשה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להקצות לו סימני רישום מיוחדים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 42|תקנה 42 לתקנות הרישום}};
{{ח:תת|(2)}} להאריך את תקופת שמירתם של סימני רישום מיוחדים שהוקצו לו ולא נקבעו על כלי טיס לשנה נוספת, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 43|תקנה 43(ב) לתקנות הרישום}};
{{ח:תת|(3)}} לשנות סימני רישום לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 44|תקנה 44 לתקנות הרישום}};
{{ח:תת|(4)}} להקצות סימני רישום זמניים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 45|תקנה 45 לתקנות הרישום}}.

{{ח:סעיף|6|אגרת עיון בפנקס וקבלת העתק מאושר מרישום|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} המבקש לעיין ברישום של כלי טיס פלוני בפנקס או המבקש העתק מאושר מרישום כלי טיס פלוני בפנקס, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 200 ש״ח)}}.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות התיעוד}}}}

{{ח:סעיף|7|אגרה בעד תעודת כושר טיסה|תיקון: תשע״ב, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש, לכלי טיס, למעט לכלי טיס בלתי מאויש, תעודת כושר טיסה כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 68|בתקנה 68(1) לתקנות התיעוד}}, תעודת כושר טיסה לאווירון זעיר כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 68|בתקנה 68(2)(ה) לתקנות התיעוד}} או המבקש חידוש תעודת כושר טיסה כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה, אגרה שנתית לפי משקל כלי הטיס או סוגו כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחקה)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000 עד 5,700 או שהוא קומיוטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 20,000, למעט אם הוא קומיוטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16,700&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־20,000 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000 עד 100,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־100,000 עד 300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84,050&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192,100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק בתעודת כושר טיסה שניתנה לתקופה העולה על שנה, ישלם מדי שנה אגרה שנתית בסכום כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} המבקש שינוי או תיקון תעודת כושר טיסה ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 200 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|8|אגרה בעד תעודת כושר טיסה מיוחדת|תיקון: תשע״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לכלי טיס תעודת כושר טיסה מיוחדת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 68|בתקנה 68(2)(א) עד (ד) לתקנות התיעוד}} ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה לפי משקל כלי הטיס או סוגו כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחקה)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000 או שהוא כלי טיס המיועד להפעלה מבצעית בחקלאות והמבצע הפעלה כאמור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000 עד 5,700 או שהוא קומיוטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 20,000, למעט אם הוא קומיוטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,570&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־20,000 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000 עד 100,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24,010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60ת030&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), תהיה האגרה בעד הגשת בקשה לפי תקנת משנה (א) לכלי טיס המוגדר ככלי טיס לניסוי בלבד, מחצית האגרה הנקובה בה.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בפרטים (1) עד (5) בתקנת משנה (א), המבקש תעודת כושר טיסה מיוחדת לכלי טיס לשימוש ניסיוני שמשקלו אינו עולה על 20,000 ק״ג, ישלם 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות, מעבר לשעתיים הראשונות; ואולם, לגבי כלי טיס שבנה חובב כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 12|בתקנה 12(ב) לתקנות הרישום}} שמשקלו אינו עולה על 700 ק״ג, יוגבל התשלום כאמור ל־10 שעות העבודה שהושקעו מעבר לשעתיים הראשונות.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} המחזיק בתעודת כושר טיסה מיוחדת שניתנה לתקופה העולה על שנה, ישלם מדי שנה אגרה שנתית בסכום האמור בתקנות משנה (א) או (ב), לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} המבקש שינוי או תיקון בתעודת כושר טיסה מיוחדת, ישלם בעת הגשת הבקשה 1,666 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,850 ש״ח)}} בתוספת 330 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש״ח)}} בעד כל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.

{{ח:סעיף|9|אגרה למתן תעודת סוג או אישור פריט אווירונאוטי|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש תעודת סוג, תעודת סוג זמנית, שינוי בתעודת סוג (ATC) או תעודת סוג תוספת (STC) של מדינת ישראל או של מדינת חוץ באמצעות הרשות, ישלם בעדם –
{{ח:תתת|(1)}} בעת הגשת הבקשה 2,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,230 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} תוספת של 330 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש״ח)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
{{ח:תת|(ב)}} היתה הבקשה למתן תעודת סוג לאווירון זעיר או לדאון או לשינויה, תהיה האגרה בשיעור מחצית האגרה הקבועה בתקנת משנה (א)(1) בתוספת תשלום האגרה הקבוע בתקנת משנה (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} מבקש שינוי בתכן הסוג שעל בסיסו ניתנה תעודה מן התעודות המנויות בתקנת משנה (א), ישלם אגרה בסך של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות.

{{ח:סעיף|10|אגרה בעד מתן תעודת ייצור, תעודת יצרן חלקים ואישור ייצור פריט אווירונאוטי|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש תעודת ייצור, תעודת יצרן חלקים, אישור פריט אווירונאוטי, שינוים, תיקונם או אישור לסטייה מהם, ישלם בעדם –
{{ח:תתת|(1)}} בעת הגשת הבקשה 2,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,230 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} תוספת של 330 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש״ח)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
{{ח:תת|(ב)}} היו מיתקני הייצור של המבקש, כולם או חלקם, מחוץ לישראל – תיווסף לאגרה הקבועה בתקנת משנה (א)(1), אגרה בסכום השווה לחמישים אחוזים מהאגרה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש לשנות את ארגון הייצור או מיתקני הייצור מהאופן שעל בסיסו ניתנה תעודה מן התעודות המנויות בתקנת משנה (א), ישלם אגרה בסך של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות.

{{ח:סעיף|10א|פטור מאגרה ברישוי מחדש|תיקון: תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הפטור חל על תשלום אגרה בעד בקשה לרישיון ייצור חדש, לפי התיקון לתקנות התיעוד, שהוגשה עד יום 25.8.2021):}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}, בעל רישיון ייצור פטור מאגרה בעד בקשה לרישיון ייצור חדש שהגיש לפי תקנה 62(ג) לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם) (תיקון), התשע״ט–2019 (להלן – תיקון תקנות התיעוד), ובלבד שהבקשה נוגעת לאותו מוצר או פריט שלגביו החזיק ברישיון ייצור ולאותו ארגון ייצור ששימש אותו ערב תחילתו של תיקון תקנות התיעוד לגביו, למעט שינויים בארגון הייצור כאמור הנדרשים ליישום תיקון תקנות התיעוד.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון ייצור“, ”מוצר“, ”פריט“ ו”רישיון ייצור“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|בתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייצור חדש“ – כהגדרתו בתקנה 62(ד) לתיקון תקנות התיעוד.

{{ח:סעיף|11|אגרה בעד תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש|תיקון: תשע״ב, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש, תיקונה או חידושה, ישלם בעדה –
{{ח:תתת|(1)}} בעת הגשת הבקשה, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־25 עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,960&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־150 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,140&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,900&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), המבקש לכלי טיס בלתי מאויש תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 68|בתקנה 68(2)(ב) לתקנות התיעוד}}, או הרשאה מיוחדת לטיסה כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 68|בתקנה 68(2)(ג) לתקנות האמורות}}, ישלם תוספת אגרה בסכום של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מבקש שהגיש בשנה אחת בקשה אחת או יותר לתעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש מאותו הטיפוס, ישלם את אלה –
{{ח:תתת|(1)}} אגרה כמפורט בתקנת משנה (א)(1) פעם אחת בלבד לאותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה כמפורט בתקנת משנה (א)(2), לכל בקשה.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש שינוי או תיקון תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש ישלם 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות.

{{ח:סעיף|12|אגרת אישור כושר אווירי ליצוא כלי טיס, פרופלור או מנוע כלי טיס|תיקון: תשע״ב, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש אישור כושר אווירי ליצוא כלי טיס ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־150 עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000 עד 5,700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחקה)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12,360&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24,720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פרופלור או מנוע כלי טיס, ישלם בעד הגשת הבקשה, אגרה של 1,110 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,240 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|13|אגרה – אישור כושר אווירי ליצוא פריט|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פריט, ישלם בעת הגשת הבקשה למתן האישור אגרה של 1,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,670 ש״ח)}} בתוספת 330 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש״ח)}} לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות; ואולם היה הפריט המיוצא מיוצר בסדרות של למעלה מאלף פריטים בסדרה, ישלם המבקש עד 31 בינואר של כל שנה אגרה כוללת בסכום של 10,862 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 12,090 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פריט כאמור בתקנת משנה (א), אשר לגביו הוכח להנחת דעת המנהל שיצואו נועד לשחרור כלי טיס ממצב AOG (Aircraft on the ground) ומשך בדיקתו המשוער אינו עולה על שעתיים, ישלם בעת הגשת הבקשה למתן האישור 25% מן האגרה שיש לשלמה בעת הגשת הבקשה לפי תקנת משנה (א), ונוסף על כך בעד הוצאות נסיעה ואש״ל לפי הוראות החשב הכללי במשרד האוצר.

{{ח:קטע2|פרק 3א|פרק שלישי א׳: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)|תקנות נציגי המנהל}}|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|13א|אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)|תקנות נציגי המנהל}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש תעודת הרשאה כנציג המנהל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)#סעיף 2|תקנה 2(2) לתקנות נציגי המנהל}}, ישלם בעדה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 4,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש תעודת הרשאה כנציג המנהל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)#סעיף 2|תקנה 2(3) לתקנות נציגי המנהל}}, ישלם בעדה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש חידוש תעודת הרשאה כנציג המנהל, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)#סעיף 4|תקנה 4(א) לתקנות נציגי המנהל}}, ישלם בעד חידוש התעודה, מדי שנה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות מכוני הבדק}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני הסמכה)|ותקנות מכוני ההסמכה}}|תיקון: תשע״ג}}

{{ח:סעיף|14|אגרת מכון בדק|תיקון: תשע״ב, תשע״ג, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון מכון בדק או המחזיק ברישיון מכון בדק המבקש תוספת הגדר ברישיון, ישלם בעת הגשת הבקשה, בעד כל הגדר מן ההגדרים המבוקשים, אגרה כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגדר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של עד 700 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־700 עד 2,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־2,000 עד 5,700 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,340&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־5,700 עד 15,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־15,000 עד 30,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־30,000 {{ח:הערה|ק״ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12,010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנוע טורבינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,780&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנוע בוכנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,350&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,400&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), המבקש רישיון מכון בדק לכלי טיס מסוג בלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק״ג, או המחזיק ברישיון מכון בדק המבקש תוספת הגדר ברישיון לבלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק״ג, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה לפי פרט (2) בטבלה כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|15|אגרת רישיון מכון הסמכה|תיקון: תשע״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון מכון הסמכה ובו הגדר אחד (שאינו מחזיק רישיון כאמור) ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש״ח)}}, ובעת הגשת הבקשה לכל הגדר נוסף ברישיון ישלם אגרה של 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|16|אגרה שנתית למכון בדק|תיקון: תשע״ב, תשע״ג, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק ברישיון מכון בדק ישלם, אחת לשנה, אגרה שנתית כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגדר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר הגדרים מרבי {{ש}} לחידוש באגרה אחת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של עד 700 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־700 עד 2,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־2,000 עד 5,700 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,400&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־5,700 עד 15,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12,010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־15,000 עד 30,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־30,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60,030&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר {{ח:הערה|[צ״ל: מנוע]}} טורבינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנוע בוכנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,350&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,400&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מחזיק ברישיון מכון בדק לכלי טיס מסוג בלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק״ג, ישלם אחת לשנה, אגרה שנתית לפי פרט (2) בטבלה כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ב)}} המחזיק ברישיון מכון הסמכה ישלם, אחת לשנה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש״ח)}} בעד כל הגדר שברישיונו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|16א|אגרה בעד בקשה לאישור שינוי גדול או תיקון גדול בכלי טיס|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש אישור שינוי גדול או תיקון גדול בכלי טיס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)#סעיף 34|תקנה 34 לתקנות מכוני {{ח:הערה|ה}}בדק}}, ישלם בעדו את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} בעת הגשת הבקשה – 1,090 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}};
{{ח:תת|(2)}} תוספת אגרה בסך של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשלוש השעות הראשונות.

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}} ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (כלי רחיפה)|תקנות כלי רחיפה}}|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף|18|אגרת רישיון עובד טיס או רישיון רחפן|תיקון: תשע״ה, תשע״ו, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון עובד טיס או מבקש רישיון רחפן ובו סוג הגדר אחד או אישורו, למעט רישיון טייס מתלמד, רישיון מקפל מצנחים או רישיון טכנאי לבדק כלי טיס, ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 600 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 670 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} המבקש רישיון מן המפורטים להלן, חידושו או אישורו, לפי העניין, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמצוין לצד סוג הרישיון:
{{ח:תתת|(1)}} רישיון טייס מתלמד – 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} רישיון טכנאי לבדק כלי טיס – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 220 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} רישיון מקפל מצנחים – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 220 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ו)}} המבקש חידוש רישיון מדריך טיס או חידוש רישיון רחפן ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 220 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ז)}} על מבקש רישיון עובד טיס או מבקש רישיון רחפן לפי תקנות משנה (א), (ה) ו־(ו), שצה״ל אישר כי הוא חייל מילואים פעיל, תחול אגרה בשיעור של 75% מן האגרה הנקובה בתקנות המשנה האמורות.

{{ח:סעיף|18א|אגרת תעודה רפואית|תיקון: תשע״ו, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון עובד טיס, או המבקש רישיון כאמור, המבקש תעודה רפואית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמצוין להלן לפי סוג הרישיון:
{{ח:תתת|(1)}} רישיון טייס מתלמד – 80 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנים 2021 ו־2022, 80 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} רישיון טייס פרטי – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 210 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} רישיון טייס מסחרי – 220 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(4)}} רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר – 220 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(5)}} רישיון מפקח על תנועה אווירית – 220 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(6)}} רישיון נווט טיס – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}};
{{ח:תתת|(7)}} רישיון טכנאי טיס – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}};
{{ח:תתת|(8)}} רישיון טייס עם הגדר דאון או עם הגדר בלון מאויש – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון רחפן, או המבקש רישיון כאמור, המבקש תעודה רפואית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 220 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנות משנה (ב) ו־(ג) לא יחולו אם טרם חלפה שנה מיום ששולמה אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}.

{{ח:סעיף|19|אגרת הגדר או אישור נוסף|תיקון: תשע״ה, [הודעות]}}
{{ח:ת}} עובד טיס או בעל רישיון רחפן המבקש הגדר או אישור נוסף ברישיונו ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 220 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|20|אגרת בחינות למתן רישיון עובד טיס או רישיון רחפן|תיקון: תשע״ה, [הודעות], תשפ״ב, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד טיס, מבקש רישיון עובד טיס, בעל רישיון רחפן או מבקש רישיון רחפן, המבקש להיבחן בקשר למתן רישיון כאמור בטור א׳ בטבלה שלהלן או חידושו, ישלם בעת הגשת הבקשה להיבחן בבחינה מעשית או עיונית, אגרה בעד כל בחינה בשקלים חדשים כמפורט בטור ב׳ או ג׳, לפי העניין כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור א׳ {{ש}} סוג רישיון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳ {{ש}} בחינה מעשית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ג׳ {{ש}} בחינה עיונית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טייס פרטי עם הגדר אווירון או רוטורקרפט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טייס פרטי עם הגדר אווירון זעיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טייס פרטי עם הגדר דאון או בלון מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טייס מסחרי עם הגדר אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;360&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טייס לתובלה בנתיבי אוויר עם הגדר אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טכנאי טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;960&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קצין מבצעי אוויר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפקח תנועה אווירית עם הגדר אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;960&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טכנאי לבדק כלי טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,090&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקפל מצנחים או מקפל מצנחים בכיר עם הגדר אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(יבוטל ביום 4.8.2022):}} {{ש}} תדריכן מודיעין טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדריך טיס עם הגדר אחד למעט הגדר דאון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,900&lt;/td&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(12א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בחינה עיונית מדריך טיס עם הגדר דאון בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,090&lt;/td&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש רישיון מדריך טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון רחפן עם הגדר מסחרי בכלי רחיפה מסוג אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;360&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בחינה עיונית רישיון רחפן עם הגדר הדרכה בכלי רחיפה מסוג אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,660&lt;/td&gt;&lt;td&gt;350&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האגרות המשתלמות לפי תקנת משנה (א), יישא הנבחן בהוצאות הכרוכות בהפעלת כלי הטיס, מדמה הטיסה או כלי הרחיפה לצורך הבחינה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בפרטים (13) ו־(14) בטבלה שבתקנת משנה (א), מדריך טיס או בעל רישיון רחפן שרשות הרישוי אישרה כי עליו לעמוד בבחינה מעשית חלקית לצורך חידוש רישיון מדריך טיס עם הגדר אחד או לצורך חידוש רישיון רחפן, ישלם, בעת הגשת הבקשה להיבחן, אגרה של 700 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 780 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ד)}} עובד טיס הנבחן לצורך קבלת רישיון, כמפורט בטבלה שבתקנת משנה (א), או לצורך חידושו, במסגרת עבודתו, באמצעות בוחן שהוא עובד טיס המועסק או הנשכר לשירות בידי מעסיקו של העובד במסגרת אותה עבודה, ישלם 20 אחוזים בלבד מן האגרה הנוגעת בדבר, ובלבד שהמנהל הסמיך את עובד הטיס הבוחן לערוך מבחנים לצורך קבלת רישיון או חידושו.
{{ח:תת|(ה)}} תקנת משנה (ד) תחול על שוטר הנבחן על ידי בוחן המועסק על ידי משטרת ישראל, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} שולמה אגרה בעד בקשה להיבחן בבחינה מהבחינות המפורטות בתקנה זו, והנבחן מסר לרשות הודעה בכתב על אי־התייצבותו לבחינה עד עשרה ימים טרם המועד האחרון לקיום הבחינה, תוחזר האגרה בסכום ששולם בעד אותה בחינה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לבקשת הנבחן, להחזיר את אגרת הבחינה גם אם ניתנה הודעה בפרק זמן קצר יותר מהאמור ואף אם לא ניתנה הודעה כאמור.

{{ח:סעיף|21|אגרת בחינה למתן תוספת הגדר, חידושו או חידוש זכויות על פיו|תיקון: תשע״ב, תשע״ה, [הודעות], תשפ״ב, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד טיס או בעל רישיון רחפן המבקש להיבחן בקשר למתן תוספת הגדר מההגדרים המפורטים בטור א׳ בטבלה שלהלן או חידושם, או המבקש להיבחן במבחן רמה על ידי בוחן שמונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 71|תקנה 71 לתקנות הרישיונות}}, ישלם, בעת הגשת הבקשה להיבחן בבחינות כמפורט בטור ב׳ או ג׳ לפי העניין, בעד כל בחינה אגרה בשקלים חדשים כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הגדר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} בחינה מעשית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} בחינה עיונית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר אווירון (קבוצות א׳, ב׳, ג׳ ו־ד׳) או רוטורקרפט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר אווירון זעיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר דאון או בלון מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר מכשירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;780&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר טיסות מרחב לילה בתנאי כטר״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;780&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר חקלאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;890&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גדר טייס ניסוי סוג 1 וסוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,080&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר נוסף ברישיון מדריך טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,340&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר פיקוח על תנועה אווירית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;960&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר מקפל מצנחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;960&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר מאמן מפקח על תנועה אווירית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(יבוטל ביום 4.8.2022):}} {{ש}} הגדר מאמן תדריכן מודיעין טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר טכנאי בדק כלי טיס סוג 1 או סוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,090&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר הדרכה ברישיון רחפן עם הגדר מסחרי לגבי כלי רחיפה מאותו הסוג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,340&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר סוג כלי רחיפה נוסף ברישיון רחפן עם הגדר מסחרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(16)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר סוג כלי רחיפה נוסף ברישיון רחפן עם הגדר הדרכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,660&lt;/td&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} עובד טיס המבקש להיבחן בקשר לאישור הפעלת קטגוריה II או III או חידושו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 194|תקנה 194 לתקנות הרישיונות}}, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 700 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 780 ש״ח)}}; על אף האמור בתקנת משנה (א), כללה בחינה לחידוש אישור הפעלת קטגוריה II או III כאמור, גם בחינה לחידוש הגדר מכשירים, תשולם אגרה לפי תקנת משנה זו בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האגרות המשתלמות לפי תקנת משנה (א) ו־(ב) יישא הנבחן בהוצאות הכרוכות בהפעלת כלי הטיס, מדמה הטיסה או כלי הרחיפה לצורך הבחינה.
{{ח:תת|(ד)}} עובד טיס הנבחן לצורך קבלת הגדר כמפורט בטבלה שבתקנת משנה (א) או לצורך חידושו, או לצורך אישור לפי תקנת משנה (ב) או חידושו, במסגרת עבודתו, באמצעות בוחן שהוא עובד טיס המועסק או הנשכר לשירות בידי מעסיקו של העובד במסגרת אותה עבודה, ישלם 20% בלבד מן האגרה הנוגעת בדבר, ובלבד שהמנהל הסמיך את עובד הטיס הבוחן לערוך מבחנים לצורך קבלת הגדר או אישור או חידושו.
{{ח:תת|(ה)}} תקנת משנה (ד) תחול על שוטר הנבחן על ידי בוחן המועסק על ידי משטרת ישראל, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} שולמה אגרה בעד בקשה להיבחן בבחינה מהבחינות המפורטות בתקנה זו, והנבחן מסר לרשות הודעה בכתב על אי־התייצבותו לבחינה עד עשרה ימים טרם המועד האחרון לקיום הבחינה, תוחזר האגרה בסכום ששולם בעד אותה בחינה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לבקשת הנבחן, להחזיר את אגרת הבחינה גם אם ניתנה הודעה בפרק זמן קצר יותר מהאמור, ואף אם לא ניתנה הודעה כאמור.

{{ח:סעיף|21א|אגרה לבחינת מיומנות בשפה האנגלית|תיקון: תש״ע, תש״ע־2, [הודעות]}}
{{ח:ת}} עובד טיס או מבקש רישיון עובד טיס, המבקש להיבחן בשפה האנגלית להוכחת מיומנותו בה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 21ד|תקנה 21ד לתקנות הרישיונות}}, ישלם בעת הגשת הבקשה להיבחן אגרה של 540 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 600 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|22|עיון חוזר בתוצאות מבחן עיוני|תיקון: תשע״ה, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} עובד טיס, מבקש רישיון עובד טיס, בעל רישיון רחפן או מבקש רישיון רחפן, המבקש עיון חוזר בתוצאות מבחן עיוני או בתוצאות מבחן מיומנות בשפה האנגלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בתקנה 21א}} ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 220 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|23|הוצאות בחינה בחוץ לארץ}}
{{ח:ת}} המבקש להיבחן מחוץ לישראל לצורך מתן רישיון או אישורו או לצורך מתן הגדר או חידוש הזכויות על פיו, או בעל כלי טיס המבקש לערוך לעובדיו בחינה כאמור, ישלם, או המבקש להיבחן מחוץ לישראל לצורך קבלת או חידוש של מינוי כבוחן לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 71|תקנה 71 לתקנות הרישיונות}} ישלם, נוסף על האגרות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנות 20}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} הוצאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37}}.

{{ח:סעיף|24|אגרת תעודת צוות אוויר|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} המבקש תעודת צוות אוויר, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הרישיונות}} או תעודת איש צוות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 321|תקנה 321 לתקנות הרישיונות}}, חידושן או שינוין, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|24א|אגרת בדיקת כשירות פעולות|תיקון: תשע״ב, [הודעות]}}
{{ח:ת}} הנבדק בדיקת כשירות פעולות לשם הוכחת מיומנות מקצועית במידה השקולה כנגד אי־כושרו הבריאותי כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 68|בתקנה 68(א)(2) לתקנות הרישיונות}}, ישלם בעד הבדיקה, בעת הגשת הבקשה להיבדק כאמור, אגרה של 820 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2022, 870 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|25|פטור לעובד הרשות, לחוקר הראשי, ממלא מקומו ולבוחן|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עובד הרשות שהוא בעל רישיון עובד טיס או בעל רישיון רחפן ולצורך ביצוע תפקידו ברשות נדרש לשמור על זכויותיו לפי רישיונו, והחוקר הראשי וממלא מקומו שמונו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 107|סעיף 107 לחוק}}, פטורים מתשלום אגרה לפי {{ח:פנימי|פרק 5|פרק זה}}, לצורך חידוש הגדרים או הזכויות שלפי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} בוחן שמונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 71|תקנה 71 לתקנות הרישיונות}} יהיה פטור מתשלום אגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנות 20}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} בעד חידוש הגדרים או ביצוע מבחן רמה, הנדרשים לצורך מילוי תפקידו כבוחן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), בוחן כאמור באותה תקנת משנה, שמשמש כבוחן במסגרת עבודתו אצל מפעיל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 12|הפרק השניים עשר}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 13|או השלושה עשר לתקנות ההפעלה}}, לא יהיה פטור מתשלום אגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנות 20}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} בעד חידוש הגדרים או ביצוע מבחן רמה, הנדרשים לצורך מילוי תפקידו כבוחן אצל אותו מפעיל.

{{ח:סעיף|25א|אגרה בעד בקשה לאישור תוכנית הדרכה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש לקבל את אישור רשות הרישוי לתוכנית הדרכה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 34|תקנה 34 לתקנות הרישיונות}}, ואינו בעל רישיון בית ספר להוראת הטיס לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס)|תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס), התשל״א–1971}}, או המבקש לקבל את אישור רשות הרישוי לתוכנית לימודים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (כלי רחיפה)#סעיף 5|תקנה 5(1) לתקנות כלי רחיפה}}, ישלם בעדו 720 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק שישי: אגרות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|חוק הרישוי}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|ותקנות ההפעלה}}}}

{{ח:סעיף|26|אגרת רישיון הפעלה מבצעית, רישיון הפעלה אווירית ורישיון הפעלה|תיקון: תשע״ב, תשע״ה, [הודעות], תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון הפעלה, רישיון הפעלה אווירית או רישיון הפעלה מבצעית, או שינוי שם בעל הרישיון או תוספת פעילות מעבר לקבוע במסגרת הרישיון כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מפעיל כלי טיס&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רישיון הפעלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רישיון הפעלה אווירית או מבצעית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות סדירות מישראל ואליה של כלי טיס גדול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,350&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס גדול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,270&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס קטן או בינוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות סדירות או בטיסות שכר בישראל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 12|פרק שנים עשר לתקנות ההפעלה}}, ולמעט מפעיל הפועל לפי פרטים (3), (4), ו־(9) עד (9ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 11|פרק אחד עשר לתקנות ההפעלה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל אווירונים זעירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל טיסן נהוג רדיו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפעלת בית ספר להוראת טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,630&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,630&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל שאינו עולה על 25 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל העולה על 25 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל בלון קשור בלתי מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל בלון מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס שפרטים (1) עד (9ד) לא חלים עליו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,170&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} היתה הבקשה לכמה סוגי הפעלות המנויות לעיל, ישלם המבקש אגרה בעד כל אחד מן הסוגים המבוקשים.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק ברישיון הפעלה ישלם אגרה שנתית כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מפעיל כלי טיס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות סדירות מישראל ואליה של כלי טיס גדול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,040&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס גדול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,040&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס קטן או בינוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,610&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות סדירות או בטיסות שכר בישראל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,610&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 12|פרק שנים עשר לתקנות ההפעלה}}, ולמעט מפעיל הפועל לפי פרטים (3), (4), ו־(9) עד (9ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 11|פרק אחד עשר לתקנות ההפעלה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל אווירונים זעירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל טיסן נהוג רדיו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במסגרת בית ספר להוראת טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל שאינו עולה על 25 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,090&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל העולה על 25 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל בלון קשור בלתי מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,090&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל בלון מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס שפרטים (1) עד (9ד) לא חלים עליו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,610&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} המחזיק ברישיון הפעלה לכמה סוגי הפעלות כמפורט לעיל, ישלם אגרה בעד כל אחד מסוגי ההפעלות המותרות לו.
{{ח:תת|(ב1)}} המבקש היתר הפעלה שאינו מחזיק ברישיון הפעלה אווירית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה שנתית כמפורט בתקנת משנה (ב); האגרה השנתית תשולם בעת הגשת הבקשה הראשונה להיתר הפעלה בכל שנה, ולא תשולם אגרה נוספת בעבור בקשה להיתר הפעלה נוסף במשך אותה שנה; היתה הבקשה לכמה סוגי הפעלות המנויות בתקנת משנה (ב), ישלם המבקש אגרה שנתית בעד כל אחד מן הסוגים המבוקשים.
{{ח:תת|(ג)}} אגרה כאמור בתקנת משנה (ב) תשולם בתחילת כל שנה עד 31 בינואר זולת אם טרם מלאו 6 חודשים לתשלום אגרה כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|27|אגרת רישיון הפעלה להובלת חומרים מסוכנים|תיקון: תשע״ב, [הודעות]}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בתקנה 26}} –
{{ח:תת|(1)}} המבקש רישיון הפעלה אווירית הכולל הפעלה מסוג הובלת חומרים מסוכנים ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 2,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,790 ש״ח)}};
{{ח:תת|(2)}} המחזיק ברישיון הפעלה אווירית הכולל הפעלה מסוג הובלת חומרים מסוכנים ישלם אגרה שנתית של 1,250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,390 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|28|אגרת טיפול בהסכם לחכירת כלי טיס|תיקון: תשע״ב, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס, החכור על ידו בלא צוות, ישלם בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;890&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000 עד 5,700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,570&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־20,000 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000 עד 100,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24,010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־100,000 עד 300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60,030&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס, החכור על ידו עם צוותו או להפעיל כלי טיס הרשום בפנקס, החכור על ידו בלא צוות, ישלם בעד הטיפול בהסכם החכירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות ההפעלה}}, בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 5,700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;290&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־20,000 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000 עד 100,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־100,000 עד 300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,340&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} כלל הסכם החכירה לפי תקנת משנה (ג) יותר מכלי טיס אחד או יותר מסוג אחד של כלי טיס, תשולם האגרה לפי כלי הטיס או סוג כלי הטיס שמשקלו הגבוה ביותר.
{{ח:תת|(ה)}} המבקש אישור לתיקון או לשינוי בהסכם חכירה – ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בסכום של 270 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס הרשום בפנקס, החכור על ידו עם צוותו, ישלם בעד הטיפול בהסכם החכירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות ההפעלה}}, בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה בסכום של 165 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 180 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|28א|אגרה בעד טיפול בהסכם להעברת סמכויות וחובות ממדינת הרישום למדינת המפעיל|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בתקנה 28}}, מפעיל אווירי המבקש את אישור המנהל להפעלת כלי טיס זר החכור על ידו בלא צוות, והרשום במדינה חברה, ישלם בעד הטיפול בהסכם כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 176|בסעיף 176 לחוק}}, במועד הגשת הבקשה, אגרה בסך של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או מי שהסמיכה הרשות, שהושקעה במתן השירות, ובלבד שלא תיגבה האגרה בעד יותר מ־500 שעות עבודה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} נקבע בהסכם כאמור בתקנת משנה (א) על העברת סמכות לפי סעיף 31 לאמנה, ישלם המבקש בעבור הוצאת תעודת כושר טיסה לכל כלי טיס הכלול בהסכם, אגרה בסכומים זהים לסכומי האגרה הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7(א)}}.

{{ח:סעיף|29|הוצאות אישור טייס בוחן|תיקון: תשע״ב, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה אווירית המבקש אישור המנהל לטייס בוחן או לבוחן טיסה כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 323|בתקנות 323}}, {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 332|332(א)(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 438|או 438(א)(4א) לתקנות ההפעלה}}, ישלם 330 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש״ח)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האגרה המשתלמת לפי תקנת משנה (א), יישא בעל רישיון ההפעלה האווירית הנוגע בדבר בהוצאות הכרוכות בהפעלת מדמה הטיסה לצורך הבחינה.

{{ח:סעיף|30|אגרה בעד אישור מיתקן עזר לטיסה|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש אישור לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 66|תקנה 66(ג) לתקנות ההפעלה}} למיתקן עזר לטיסה שהוא תאורה, סימון או אזהרה לכלי טיס, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} אם הבקשה היא לעמדה או הנחייה של הרשות בדבר הצורך בהתקנת מיתקן עזר לטיסה ולעמדת הרשות אין צורך בסקר אווירונאוטי – 600 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}};
{{ח:תת|(2)}} אם הבקשה היא כאמור בפסקה (1) ולעמדת הרשות יש צורך בסקר אווירונאוטי – תוספת של 2,400 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} על הסכום הקבוע בפסקה (1).

{{ח:סעיף|30א|אגרה בעד בקשת רישיון למפעיל שירותי נת״א|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש רישיון להפעלת יחידת נת״א ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בסך של 40,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.

{{ח:סעיף|31|אגרת פיקוח על שירותי נת״א|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בתחילת כל שנה, עד 31 בינואר, ישלם בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א אגרה בסך של 3,100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 3,451,720 ש״ח)}}; היה וכמה גופים יפעילו את שירותי הנת״א, תחולק ביניהם אגרה זו, באופן יחסי להיקף הפעילות של אותם גופים.

{{ח:סעיף|31א|אגרה בעד מבחן ראשוני, מבחן תקופתי, מבחן נתיב, ומבחן כשירות לטייס או לקצין מבצעי אוויר|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בעל רישיון הפעלה אווירית המבקש כי טייס או קצין מבצעי אוויר המועסקים על ידו יעברו מבחן כמפורט להלן, ישלם בעד השירות אגרה בסך של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות, אשר הושקעה במתן השירות:
{{ח:תת|(1)}} מבחן ראשוני ותקופתי לטייס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 318|תקנה 318 לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תת|(2)}} מבחן נתיב לטייס מפקד לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 321|תקנות 321}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 460|ו־460 לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תת|(3)}} מבחן כשירות לטייס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 461|תקנה 461 לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תת|(4)}} מבחן כשירות לקצין מבצעי אוויר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 466|תקנה 466(א)(3) לתקנות ההפעלה}}.

{{ח:קטע2||{{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|32|אגרה להיתר הפעלה לביצוע טיסות שכר|תיקון: תשע״ז, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש היתר הפעלה לביצוע טיסת שכר מישראל או אליה או מספר טיסות כאמור כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בשקלים חדשים כמפורט בטור ב׳, ג׳ או ד׳ לצדו, לפי העניין:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מספר הטיסות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} טיפול רגיל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} טיפול דחוף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} טיפול חריג&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1 עד 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,340&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,360&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,520&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6 עד 15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,550&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,460&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16 עד 30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,830&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,690&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,050&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,740&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,050&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,070&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול רגיל“ – טיפול בבקשה שהגיעה לרשות במועד הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)#סעיף 5|בתקנה 5 לתקנות טיסות שכר}}, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול דחוף“ – טיפול בבקשה שהגיעה לרשות אחרי המועד הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)#סעיף 5|בתקנה 5 לתקנות טיסות שכר}}, אך שלושה ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לטיסה הראשונה או לטיסה, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול חריג“ – טיפול בבקשה שהגיעה לרשות פחות משלושה ימים לפני המועד המתוכנן לטיסה הראשונה בסדרה או לטיסה, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)|תקנות טיסות שכר}}|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|33|אגרת רישיון מארגן|תיקון: תשע״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון הפעלה למארגן טיסות שכר ישלם, בעת הגשת הבקשה, או בעת הגשת הבקשה לחידוש הרישיון, אגרה שנתית של 4,441 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 4,940 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: אגרות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#פרק ב סימן ו|סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק}}, {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)|תקנות הבטיחות בשדות התעופה}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|ותקנות המנחתים}}|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|34|אגרת רישיון להפעלת שדה תעופה|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש רישיון להפעלת שדה תעופה ישלם אגרה בעד כל שדה תעופה בנפרד, בהתאם לייעוד שדה התעופה ומספר המסלולים בו כמפורט להלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייעוד שדה התעופה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ מסלולים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;שדה תעופה בין־לאומי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,440,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,800,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שלושה או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,400,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;שדה תעופה פנים־ארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,020,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שלושה או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,440,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|34א|אגרת חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק ברישיון להפעלת שדה תעופה, המבקש חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה, ישלם אגרה, בעד כל שדה תעופה בנפרד, עד יום 31 בינואר בכל שנה, בהתאם לייעוד השדה ומספר המסלולים, כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייעוד שדה התעופה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ מסלולים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;שדה תעופה בין־לאומי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,500,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שלושה או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;שדה תעופה פנים־ארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;850,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שלושה או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} כל המחזיק ברישיונות להפעלת שני שדות תעופה או יותר לא ישלם סכום העולה על 5,700,000 שקלים חדשים בשנה {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}, בעבור כלל הבקשות לחידוש אישור ספרי עזר מבצעיים לשדות התעופה שהוא מורשה להפעילם הנקובים ברישיונו;
{{ח:תתת|(2)}} לא יידרש תשלום בעבור חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה אם חלפו פחות משמונה חודשים מהמועד שבו ניתן רישיון להפעלת אותו שדה תעופה.

{{ח:סעיף|34ב|אגרת רישיון להפעלת מנחת|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון להפעלת מנחת לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|תקנות המנחתים}}, ישלם בעת הגשת הבקשה, בעד כל מנחת בנפרד, אגרה בהתאם לסוג המנחת וייעודו, כמפורט להלן –
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג מנחת וייעודו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת שאינו מנוי בפרטים (2) עד (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,800&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת חקלאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת חקלאי עונתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;490&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת זעיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת הממוקם על מבנה המיועד לשימוש מסוקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,810&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת המיועד לשימוש לפרק זמן קצר, שאינו עולה על 3 ימים רצופים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק ברישיון להפעלת מנחת לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|תקנות המנחתים}}, ישלם, עד יום 31 בינואר בכל שנה, בעד כל מנחת בנפרד, אגרה בהתאם לסוג המנחת וייעודו, כמפורט בטבלה בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|35|אגרת תעודת רעש|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} המבקש תעודת רעש כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רעש כלי טיס)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות הטיס (רעש כלי טיס), התשל״ז–1977}}, ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש״ח)}}.

{{ח:קטע2|פרק 8א|פרק שמיני א׳: אגרות שונות|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|35א|אגרה בעד בקשת פטור|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש פטור מדיני הטיס לפי הוראת {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 165|סעיף 165 לחוק}}, לרבות בקשה לחידושו או תיקונו, למעט פטור הניתן לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}} למבקש רישיון עובד טיס או הגדר שבו לשם מתן הרישיון או ההגדר כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש פטור לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 74|סעיף 74(ד) לחוק}}, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 1,090 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.

{{ח:סעיף|35ב|אגרה בעד מדמה טיסה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש אישור למדמה טיסה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות ההפעלה}} או {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}} ישלם בעדו את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} בעת הגשת הבקשה – 720 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}};
{{ח:תת|(2)}} תוספת אגרה של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לכל שעת עבודה מעבר לשעתיים הראשונות.

{{ח:סעיף|36|אגרת כפל תעודה תעודה באנגלית או אישור מסמכים|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש כפל תעודה או רישיון מאלה המפורטים בתקנות אלה או תעודה בשפה האנגלית ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש אישור מסמכים לרשויות בארץ או מחוץ לארץ, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש״ח)}}.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|37|אגרה ותשלום הוצאות בעד מתן שירות בחוץ לארץ|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לקבל את שירותי הרשות בחוץ לארץ, ישלם, נוסף על כל אגרת בסיס, אגרה בסכום של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לרבות שעות הטיסה הכרוכות בביצוע העבודה אך לא יותר מ־24 שעות טיסה כאמור, ובתוספת הוצאות הטיסה, הלינה, הכלכלה, התחבורה והביטוח, בכפוף להוראות החשב הכללי במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה בתקנה מתקנות אלה, למעט בתקנת משנה (א), אגרה שעתית, וחלק מהעבודה בוצע מחוץ לישראל, תשולם אגרה בעד שעות העבודה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעד השירות שניתן בישראל – לפי תקנה מתקנות אלה שבה נקבעה חובת התשלום;
{{ח:תתת|(2)}} בעד השירות שניתן מחוץ לישראל – לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} ההוצאות הצפויות בעד הטיסה, הלינה, הכלכלה, התחבורה והביטוח כאמור בתקנת משנה (א), ישולמו עד 5 ימים לפני מועד הטיסה; יתרת התשלום לפי תקנה זו תשולם בתוך 40 ימים מיום קבלת דרישת התשלום.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגרת בסיס“ – כל אגרה לפי תקנות אלה שאינה אגרה שעתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגרה שעתית“ – אגרה בעד שעות עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, שהושקעו במתן השירות.

{{ח:סעיף|38|תשלום הוצאות הכשרת מפקחים לטיפוס חדש|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} המבקש לקבל את שירותי הרשות לגבי כלי טיס, ואותו כלי טיס הוא מטיפוס שטרם נרשם בפנקס, ישלם, נוסף על האגרות הקבועות בתקנות אלה, את ההוצאות הכרוכות בהכשרה עיונית ומעשית, המקובלת על המנהל, של שלושה מפקחים, לגבי אותו טיפוס של כלי טיס.

{{ח:סעיף|39|תשלום אגרה כתנאי למתן תעודה או מתן שירות וקציבת מועד לתשלום אגרה המחושבת לפי שעות עבודה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות לא תיתן רישיון, תעודה, אישור או הרשאה שנקבעה בעדם אגרה לפי תקנות אלה, לא תחדשה ולא תתקנה, וכן לא תיתן שירות אחר שנקבעה בעדו אגרה לפי תקנות אלה, אלא אם כן מבקש הרישיון, התעודה, האישור, ההרשאה או השירות כאמור שילם את האגרה לפי תקנות אלה במלואה.
{{ח:תת|(ב)}} אגרה או חלק ממנה המחושבים לפי שעות העבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, תשולם בתוך 40 ימים מיום קבלת הדרישה.

{{ח:סעיף|40|הצמדה למדד|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי האגרות לפי תקנות אלה ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לה.
{{ח:תת|(ב1)}} שינוי סכומי האגרות כאמור בתקנת משנה (ב) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם, לפני שעוגלו לפי תקנת משנה (ב2).
{{ח:תת|(ב2)}} סכומי האגרות שהשתנו לפי תקנה זו יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות את סכומי האגרה כפי שהשתנו לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|41|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).

{{ח:חתימות|י״ג בטבת התש״ע (30 בדצמבר 2009)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>jzarx2cyy51a31qeel3h997yst5mero</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416746</id>
      <parentid>1416677</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T05:30:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1416742] כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92604" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש״ע–2009}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 518|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)}}, {{ח:תיבה|1133|תיקון}}, {{ח:תיבה|1398|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 872|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 713|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1100|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1340|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1084|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1474|תיקון}}, {{ח:תיבה|1648|ת״ט}}, {{ח:תיבה|3394|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3634|הוראת שעה}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 437|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 419|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 415|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 497|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 653|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 565|הודעה}}, {{ח:תיבה|709|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 544|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 852|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 2944|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 622|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 960|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1824|הודעה}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 30}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, 1927}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 4|וסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 23|ו־23(א)}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}} (להלן – חוק הרישוי), באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 12|סעיף 12 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}} (להלן – חוק הרשות), אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|התקנות הותקנו מכח חוק הטיס, 1927 ושומרות על תוקפן לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 197|סעיף 197 לחוק הטיס, התשע״א–2011}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: אגרות לפי תקנות הרישום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: אגרות לפי תקנות התיעוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3א|פרק שלישי א׳: אגרות לפי תקנות נציגי המנהל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: אגרות לפי תקנות מכוני הבדק ותקנות מכוני ההסמכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: אגרות לפי תקנות הרישיונות ולפי תקנות כלי רחיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק שישי: אגרות לפי חוק הרישוי ותקנות ההפעלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: אגרות לפי תקנות טיסות שכר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: אגרות לפי סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק, תקנות הבטיחות בשדות התעופה ותקנות המנחתים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8א|פרק שמיני א׳: אגרות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ב, תשע״ג, תשע״ה, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנות אלה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי טיס“ – לרבות אדם המחזיק בכלי טיס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הגדר“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי עובד טיס – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|בתקנות הרישיונות}};
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי כלי טיס, גוף כלי טיס או מנוע כלי טיס – דגם או קבוצת דגמים כפי שהוגדר בתעודת סוג של אותו טיפוס, ולרבות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21(א)}} וכן דגמים שיחליט עליהם המנהל לפי שיקול דעתו המקצועי על פי מידת השונות במאפיינים הטכניים של כלי הטיס או המכשירים שבהגדר, חלקיהם, אבזריהם, והטכנולוגיה שהם מבוססים עליה או על פי מידת השונות בתחום ואופי פעילותם;
{{ח:תתתת|(2א)}} לגבי מכון בדק, נוסף על האמור בפסקה (2) –
{{ח:תתתתת|(א)}} ”הגדר מנוע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)#סעיף 11|בתקנה 11(א)(2) לתקנות מכוני הבדק}}, לביצוע פעולות בדק במנוע מטיפוס מסוים, כאשר המנוע אינו מותקן בכלי הטיס;
{{ח:תתתתת|(ב)}} ”הגדר אחר“ – הגדר לביצוע פעולות בדק בחלקים של כלי הטיס שאינם גוף כלי הטיס או מנועו, ובכלל זה מדחף, רוטור, מערכות אוויוניקה, רדיו, מכשיר או אבזר כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)#סעיף 11|בתקנות 11(א)(3) עד (7) לתקנות מכוני הבדק}};
{{ח:תתתת|(3)}} לגבי מכון הסמכה – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני הסמכה)#סעיף 31|בתקנה 31 לתקנות מכוני ההסמכה}};
{{ח:תתתת|(4)}} לגבי רחפן – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (כלי רחיפה)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות כלי רחיפה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפוס“ (type) – כלי טיס מייצור מסוים ודגם בסיסי, לרבות כלי טיס שהוכנסו בו שינויים קלים שאין בהם כדי להשפיע על דרכי הטיפול בו או על תכונות הטיסה שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי רחיפה“ – גילשון אוויר, גילשון אוויר עם מנוע עזר, מצנח רחף, מצנח רחף עם מנוע עזר, ומצנח ממונע, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בפסקאות (1) עד (5) של ההגדרה ”כלי רחיפה“ בחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שמונה למפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 94|סעיף 94 לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משקל כלי הטיס“ – המסה המרבית של כלי הטיס המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3) לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחרן“, ”הפנקס“ ו”תעודת רישום“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|בתקנות הרישום}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימן רישום“ – סימן רישום של כלי הטיס שהקצה רשם כלי הטיס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|תקנות הרישום}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד טיס“ – אדם המחזיק ברישיון שניתן או אושר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פריט“ – כל חומר, חלק, רכיב או תהליך, המיועדים לשימוש תעופתי או ציוד תעופתי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קומיוטר“ – אווירון רב־מנועי בעל מנועי טורבו־פרופ, שמשקלו המרבי המורשה להמראה אינו עולה על 8,626 ק״ג, המורשה להוביל עד 19 נוסעים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רחפן“ – אדם המפעיל כלי רחיפה, לצורך הפעלה מסחרית או לצורך הדרכה; לעניין זה, ”הפעלה“ ו”הפעלה מסחרית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 85|בסעיף 85 לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הפעלה“ – רישיון להפעלה מסחרית של כלי טיס, שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הרישוי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות התעופה האזרחית שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שדה תעופה בין־לאומי“ – שדה תעופה שנקבע כתחנת גבול לפי {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (תחנות גבול)|צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ״ז–1987}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שדה תעופה פנים־ארצי“ – שדה תעופה שאינו שדה תעופה בין־לאומי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שינוי“ – לעניין כל תעודה או אישור אחר המוצאים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות התיעוד}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת סוג“ – כמשמעה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 2|בפרק השני של תקנות התיעוד}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת רישום לסחרן“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 26|בתקנה 26(א) לתקנות הרישום}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות טיסות שכר“ – {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ״ב–1982}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות כלי רחיפה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (כלי רחיפה)|תקנות הטיס (כלי רחיפה), התשע״ה–2015}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הרישום“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל״ד–1973}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הרישיונות“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התיעוד“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מכוני הבדק“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2011}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מכוני ההסמכה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני הסמכה)|תקנות הטיס (מכוני הסמכה), התשל״ט–1979}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המנחתים“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|תקנות הטיס (מנחתים), התשל״ה–1975}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נציגי המנהל“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)|תקנות הטיס (נציגי המנהל), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות אלה תהא למונחים שלא הוגדרו בתקנת משנה (א) המשמעות שניתנה להם בתקנות או בחוק שאליהם מתייחסים {{ח:פנימי|פרק 2|הפרקים השני עד השמיני – א׳}}, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|תקנות הרישום}}}}

{{ח:סעיף|2|אגרת רישום|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בעל כלי טיס ישלם בעד רישום כלי הטיס, בעת הגשת בקשה לתעודת רישום, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־25 עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־150 עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;540&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000 עד 5,700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,960&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,340&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|3|אגרת תעודות רישום לסחרן|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לקבל תעודת רישום לסחרן ישלם אגרה בעת הגשת הבקשה לתעודה כאמור או לחידושה, כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־150 עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,440&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72,490&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} אגרה כאמור בתקנת משנה (א) בעבור כלי טיס בכמה קטגוריות משקל, תשולם לפי המדרגה הגבוהה ביותר, פעם אחת בשנה בלבד.

{{ח:סעיף|4|אגרת רישום שיעבוד או עיקול בפנקס|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} המבקש לרשום בפנקס שעבוד על כלי טיס, ביטול השעבוד, העברתו או הסבתו, או המבקש לרשום עיקול או ביטולו, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 200 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|5|אגרת הקצאת סימני רישום מיוחדים וזמניים|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בעל כלי טיס או מי שעומד להיות בעל כלי טיס, או מחזיק תעודת רישום לסחרן, ישלם אגרה של 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעת הגשת בקשה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להקצות לו סימני רישום מיוחדים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 42|תקנה 42 לתקנות הרישום}};
{{ח:תת|(2)}} להאריך את תקופת שמירתם של סימני רישום מיוחדים שהוקצו לו ולא נקבעו על כלי טיס לשנה נוספת, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 43|תקנה 43(ב) לתקנות הרישום}};
{{ח:תת|(3)}} לשנות סימני רישום לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 44|תקנה 44 לתקנות הרישום}};
{{ח:תת|(4)}} להקצות סימני רישום זמניים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 45|תקנה 45 לתקנות הרישום}}.

{{ח:סעיף|6|אגרת עיון בפנקס וקבלת העתק מאושר מרישום|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} המבקש לעיין ברישום של כלי טיס פלוני בפנקס או המבקש העתק מאושר מרישום כלי טיס פלוני בפנקס, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 200 ש״ח)}}.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות התיעוד}}}}

{{ח:סעיף|7|אגרה בעד תעודת כושר טיסה|תיקון: תשע״ב, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש, לכלי טיס, למעט לכלי טיס בלתי מאויש, תעודת כושר טיסה כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 68|בתקנה 68(1) לתקנות התיעוד}}, תעודת כושר טיסה לאווירון זעיר כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 68|בתקנה 68(2)(ה) לתקנות התיעוד}} או המבקש חידוש תעודת כושר טיסה כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה, אגרה שנתית לפי משקל כלי הטיס או סוגו כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחקה)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000 עד 5,700 או שהוא קומיוטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 20,000, למעט אם הוא קומיוטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16,700&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־20,000 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000 עד 100,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־100,000 עד 300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84,050&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192,100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק בתעודת כושר טיסה שניתנה לתקופה העולה על שנה, ישלם מדי שנה אגרה שנתית בסכום כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} המבקש שינוי או תיקון תעודת כושר טיסה ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 200 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|8|אגרה בעד תעודת כושר טיסה מיוחדת|תיקון: תשע״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לכלי טיס תעודת כושר טיסה מיוחדת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 68|בתקנה 68(2)(א) עד (ד) לתקנות התיעוד}} ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה לפי משקל כלי הטיס או סוגו כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחקה)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000 או שהוא כלי טיס המיועד להפעלה מבצעית בחקלאות והמבצע הפעלה כאמור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000 עד 5,700 או שהוא קומיוטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 20,000, למעט אם הוא קומיוטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,570&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־20,000 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000 עד 100,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24,010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60ת030&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), תהיה האגרה בעד הגשת בקשה לפי תקנת משנה (א) לכלי טיס המוגדר ככלי טיס לניסוי בלבד, מחצית האגרה הנקובה בה.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בפרטים (1) עד (5) בתקנת משנה (א), המבקש תעודת כושר טיסה מיוחדת לכלי טיס לשימוש ניסיוני שמשקלו אינו עולה על 20,000 ק״ג, ישלם 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות, מעבר לשעתיים הראשונות; ואולם, לגבי כלי טיס שבנה חובב כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 12|בתקנה 12(ב) לתקנות הרישום}} שמשקלו אינו עולה על 700 ק״ג, יוגבל התשלום כאמור ל־10 שעות העבודה שהושקעו מעבר לשעתיים הראשונות.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} המחזיק בתעודת כושר טיסה מיוחדת שניתנה לתקופה העולה על שנה, ישלם מדי שנה אגרה שנתית בסכום האמור בתקנות משנה (א) או (ב), לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} המבקש שינוי או תיקון בתעודת כושר טיסה מיוחדת, ישלם בעת הגשת הבקשה 1,666 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,850 ש״ח)}} בתוספת 330 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש״ח)}} בעד כל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.

{{ח:סעיף|9|אגרה למתן תעודת סוג או אישור פריט אווירונאוטי|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש תעודת סוג, תעודת סוג זמנית, שינוי בתעודת סוג (ATC) או תעודת סוג תוספת (STC) של מדינת ישראל או של מדינת חוץ באמצעות הרשות, ישלם בעדם –
{{ח:תתת|(1)}} בעת הגשת הבקשה 2,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,230 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} תוספת של 330 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש״ח)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
{{ח:תת|(ב)}} היתה הבקשה למתן תעודת סוג לאווירון זעיר או לדאון או לשינויה, תהיה האגרה בשיעור מחצית האגרה הקבועה בתקנת משנה (א)(1) בתוספת תשלום האגרה הקבוע בתקנת משנה (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} מבקש שינוי בתכן הסוג שעל בסיסו ניתנה תעודה מן התעודות המנויות בתקנת משנה (א), ישלם אגרה בסך של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות.

{{ח:סעיף|10|אגרה בעד מתן תעודת ייצור, תעודת יצרן חלקים ואישור ייצור פריט אווירונאוטי|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש תעודת ייצור, תעודת יצרן חלקים, אישור פריט אווירונאוטי, שינוים, תיקונם או אישור לסטייה מהם, ישלם בעדם –
{{ח:תתת|(1)}} בעת הגשת הבקשה 2,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,230 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} תוספת של 330 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש״ח)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
{{ח:תת|(ב)}} היו מיתקני הייצור של המבקש, כולם או חלקם, מחוץ לישראל – תיווסף לאגרה הקבועה בתקנת משנה (א)(1), אגרה בסכום השווה לחמישים אחוזים מהאגרה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש לשנות את ארגון הייצור או מיתקני הייצור מהאופן שעל בסיסו ניתנה תעודה מן התעודות המנויות בתקנת משנה (א), ישלם אגרה בסך של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות.

{{ח:סעיף|10א|פטור מאגרה ברישוי מחדש|תיקון: תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הפטור חל על תשלום אגרה בעד בקשה לרישיון ייצור חדש, לפי התיקון לתקנות התיעוד, שהוגשה עד יום 25.8.2021):}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}, בעל רישיון ייצור פטור מאגרה בעד בקשה לרישיון ייצור חדש שהגיש לפי תקנה 62(ג) לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם) (תיקון), התשע״ט–2019 (להלן – תיקון תקנות התיעוד), ובלבד שהבקשה נוגעת לאותו מוצר או פריט שלגביו החזיק ברישיון ייצור ולאותו ארגון ייצור ששימש אותו ערב תחילתו של תיקון תקנות התיעוד לגביו, למעט שינויים בארגון הייצור כאמור הנדרשים ליישום תיקון תקנות התיעוד.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון ייצור“, ”מוצר“, ”פריט“ ו”רישיון ייצור“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|בתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייצור חדש“ – כהגדרתו בתקנה 62(ד) לתיקון תקנות התיעוד.

{{ח:סעיף|11|אגרה בעד תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש|תיקון: תשע״ב, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש, תיקונה או חידושה, ישלם בעדה –
{{ח:תתת|(1)}} בעת הגשת הבקשה, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־25 עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,960&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־150 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,140&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,900&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), המבקש לכלי טיס בלתי מאויש תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 68|בתקנה 68(2)(ב) לתקנות התיעוד}}, או הרשאה מיוחדת לטיסה כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 68|בתקנה 68(2)(ג) לתקנות האמורות}}, ישלם תוספת אגרה בסכום של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מבקש שהגיש בשנה אחת בקשה אחת או יותר לתעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש מאותו הטיפוס, ישלם את אלה –
{{ח:תתת|(1)}} אגרה כמפורט בתקנת משנה (א)(1) פעם אחת בלבד לאותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה כמפורט בתקנת משנה (א)(2), לכל בקשה.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש שינוי או תיקון תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש ישלם 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות.

{{ח:סעיף|12|אגרת אישור כושר אווירי ליצוא כלי טיס, פרופלור או מנוע כלי טיס|תיקון: תשע״ב, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש אישור כושר אווירי ליצוא כלי טיס ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־150 עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000 עד 5,700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחקה)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12,360&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24,720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פרופלור או מנוע כלי טיס, ישלם בעד הגשת הבקשה, אגרה של 1,110 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,240 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|13|אגרה – אישור כושר אווירי ליצוא פריט|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פריט, ישלם בעת הגשת הבקשה למתן האישור אגרה של 1,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,670 ש״ח)}} בתוספת 330 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש״ח)}} לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות; ואולם היה הפריט המיוצא מיוצר בסדרות של למעלה מאלף פריטים בסדרה, ישלם המבקש עד 31 בינואר של כל שנה אגרה כוללת בסכום של 10,862 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 12,090 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פריט כאמור בתקנת משנה (א), אשר לגביו הוכח להנחת דעת המנהל שיצואו נועד לשחרור כלי טיס ממצב AOG (Aircraft on the ground) ומשך בדיקתו המשוער אינו עולה על שעתיים, ישלם בעת הגשת הבקשה למתן האישור 25% מן האגרה שיש לשלמה בעת הגשת הבקשה לפי תקנת משנה (א), ונוסף על כך בעד הוצאות נסיעה ואש״ל לפי הוראות החשב הכללי במשרד האוצר.

{{ח:קטע2|פרק 3א|פרק שלישי א׳: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)|תקנות נציגי המנהל}}|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|13א|אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)|תקנות נציגי המנהל}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש תעודת הרשאה כנציג המנהל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)#סעיף 2|תקנה 2(2) לתקנות נציגי המנהל}}, ישלם בעדה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 4,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש תעודת הרשאה כנציג המנהל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)#סעיף 2|תקנה 2(3) לתקנות נציגי המנהל}}, ישלם בעדה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש חידוש תעודת הרשאה כנציג המנהל, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)#סעיף 4|תקנה 4(א) לתקנות נציגי המנהל}}, ישלם בעד חידוש התעודה, מדי שנה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות מכוני הבדק}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני הסמכה)|ותקנות מכוני ההסמכה}}|תיקון: תשע״ג}}

{{ח:סעיף|14|אגרת מכון בדק|תיקון: תשע״ב, תשע״ג, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון מכון בדק או המחזיק ברישיון מכון בדק המבקש תוספת הגדר ברישיון, ישלם בעת הגשת הבקשה, בעד כל הגדר מן ההגדרים המבוקשים, אגרה כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגדר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של עד 700 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־700 עד 2,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־2,000 עד 5,700 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,340&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־5,700 עד 15,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־15,000 עד 30,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־30,000 {{ח:הערה|ק״ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12,010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנוע טורבינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,780&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנוע בוכנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,350&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,400&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), המבקש רישיון מכון בדק לכלי טיס מסוג בלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק״ג, או המחזיק ברישיון מכון בדק המבקש תוספת הגדר ברישיון לבלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק״ג, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה לפי פרט (2) בטבלה כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|15|אגרת רישיון מכון הסמכה|תיקון: תשע״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון מכון הסמכה ובו הגדר אחד (שאינו מחזיק רישיון כאמור) ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש״ח)}}, ובעת הגשת הבקשה לכל הגדר נוסף ברישיון ישלם אגרה של 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|16|אגרה שנתית למכון בדק|תיקון: תשע״ב, תשע״ג, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק ברישיון מכון בדק ישלם, אחת לשנה, אגרה שנתית כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגדר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר הגדרים מרבי {{ש}} לחידוש באגרה אחת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של עד 700 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־700 עד 2,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־2,000 עד 5,700 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,400&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־5,700 עד 15,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12,010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־15,000 עד 30,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־30,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60,030&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר {{ח:הערה|[צ״ל: מנוע]}} טורבינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנוע בוכנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,350&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,400&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מחזיק ברישיון מכון בדק לכלי טיס מסוג בלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק״ג, ישלם אחת לשנה, אגרה שנתית לפי פרט (2) בטבלה כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ב)}} המחזיק ברישיון מכון הסמכה ישלם, אחת לשנה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש״ח)}} בעד כל הגדר שברישיונו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|16א|אגרה בעד בקשה לאישור שינוי גדול או תיקון גדול בכלי טיס|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש אישור שינוי גדול או תיקון גדול בכלי טיס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)#סעיף 34|תקנה 34 לתקנות מכוני {{ח:הערה|ה}}בדק}}, ישלם בעדו את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} בעת הגשת הבקשה – 1,090 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}};
{{ח:תת|(2)}} תוספת אגרה בסך של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשלוש השעות הראשונות.

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}} ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (כלי רחיפה)|תקנות כלי רחיפה}}|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף|18|אגרת רישיון עובד טיס או רישיון רחפן|תיקון: תשע״ה, תשע״ו, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון עובד טיס או מבקש רישיון רחפן ובו סוג הגדר אחד או אישורו, למעט רישיון טייס מתלמד, רישיון מקפל מצנחים או רישיון טכנאי לבדק כלי טיס, ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 600 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 670 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} המבקש רישיון מן המפורטים להלן, חידושו או אישורו, לפי העניין, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמצוין לצד סוג הרישיון:
{{ח:תתת|(1)}} רישיון טייס מתלמד – 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} רישיון טכנאי לבדק כלי טיס – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 220 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} רישיון מקפל מצנחים – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 220 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ו)}} המבקש חידוש רישיון מדריך טיס או חידוש רישיון רחפן ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 220 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ז)}} על מבקש רישיון עובד טיס או מבקש רישיון רחפן לפי תקנות משנה (א), (ה) ו־(ו), שצה״ל אישר כי הוא חייל מילואים פעיל, תחול אגרה בשיעור של 75% מן האגרה הנקובה בתקנות המשנה האמורות.

{{ח:סעיף|18א|אגרת תעודה רפואית|תיקון: תשע״ו, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון עובד טיס, או המבקש רישיון כאמור, המבקש תעודה רפואית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמצוין להלן לפי סוג הרישיון:
{{ח:תתת|(1)}} רישיון טייס מתלמד – 80 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנים 2021 ו־2022, 80 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} רישיון טייס פרטי – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 210 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} רישיון טייס מסחרי – 220 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(4)}} רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר – 220 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(5)}} רישיון מפקח על תנועה אווירית – 220 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(6)}} רישיון נווט טיס – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}};
{{ח:תתת|(7)}} רישיון טכנאי טיס – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}};
{{ח:תתת|(8)}} רישיון טייס עם הגדר דאון או עם הגדר בלון מאויש – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון רחפן, או המבקש רישיון כאמור, המבקש תעודה רפואית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 220 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנות משנה (ב) ו־(ג) לא יחולו אם טרם חלפה שנה מיום ששולמה אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}.

{{ח:סעיף|19|אגרת הגדר או אישור נוסף|תיקון: תשע״ה, [הודעות]}}
{{ח:ת}} עובד טיס או בעל רישיון רחפן המבקש הגדר או אישור נוסף ברישיונו ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 220 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|20|אגרת בחינות למתן רישיון עובד טיס או רישיון רחפן|תיקון: תשע״ה, [הודעות], תשפ״ב, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד טיס, מבקש רישיון עובד טיס, בעל רישיון רחפן או מבקש רישיון רחפן, המבקש להיבחן בקשר למתן רישיון כאמור בטור א׳ בטבלה שלהלן או חידושו, ישלם בעת הגשת הבקשה להיבחן בבחינה מעשית או עיונית, אגרה בעד כל בחינה בשקלים חדשים כמפורט בטור ב׳ או ג׳, לפי העניין כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור א׳ {{ש}} סוג רישיון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳ {{ש}} בחינה מעשית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ג׳ {{ש}} בחינה עיונית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טייס פרטי עם הגדר אווירון או רוטורקרפט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טייס פרטי עם הגדר אווירון זעיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טייס פרטי עם הגדר דאון או בלון מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טייס מסחרי עם הגדר אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;360&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טייס לתובלה בנתיבי אוויר עם הגדר אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טכנאי טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;960&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קצין מבצעי אוויר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפקח תנועה אווירית עם הגדר אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;960&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טכנאי לבדק כלי טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,090&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקפל מצנחים או מקפל מצנחים בכיר עם הגדר אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{ח:הערה|(בוטל)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדריך טיס עם הגדר אחד למעט הגדר דאון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,900&lt;/td&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(12א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בחינה עיונית מדריך טיס עם הגדר דאון בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,090&lt;/td&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש רישיון מדריך טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון רחפן עם הגדר מסחרי בכלי רחיפה מסוג אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;360&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בחינה עיונית רישיון רחפן עם הגדר הדרכה בכלי רחיפה מסוג אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,660&lt;/td&gt;&lt;td&gt;350&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האגרות המשתלמות לפי תקנת משנה (א), יישא הנבחן בהוצאות הכרוכות בהפעלת כלי הטיס, מדמה הטיסה או כלי הרחיפה לצורך הבחינה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בפרטים (13) ו־(14) בטבלה שבתקנת משנה (א), מדריך טיס או בעל רישיון רחפן שרשות הרישוי אישרה כי עליו לעמוד בבחינה מעשית חלקית לצורך חידוש רישיון מדריך טיס עם הגדר אחד או לצורך חידוש רישיון רחפן, ישלם, בעת הגשת הבקשה להיבחן, אגרה של 700 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 780 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ד)}} עובד טיס הנבחן לצורך קבלת רישיון, כמפורט בטבלה שבתקנת משנה (א), או לצורך חידושו, במסגרת עבודתו, באמצעות בוחן שהוא עובד טיס המועסק או הנשכר לשירות בידי מעסיקו של העובד במסגרת אותה עבודה, ישלם 20 אחוזים בלבד מן האגרה הנוגעת בדבר, ובלבד שהמנהל הסמיך את עובד הטיס הבוחן לערוך מבחנים לצורך קבלת רישיון או חידושו.
{{ח:תת|(ה)}} תקנת משנה (ד) תחול על שוטר הנבחן על ידי בוחן המועסק על ידי משטרת ישראל, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} שולמה אגרה בעד בקשה להיבחן בבחינה מהבחינות המפורטות בתקנה זו, והנבחן מסר לרשות הודעה בכתב על אי־התייצבותו לבחינה עד עשרה ימים טרם המועד האחרון לקיום הבחינה, תוחזר האגרה בסכום ששולם בעד אותה בחינה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לבקשת הנבחן, להחזיר את אגרת הבחינה גם אם ניתנה הודעה בפרק זמן קצר יותר מהאמור ואף אם לא ניתנה הודעה כאמור.

{{ח:סעיף|21|אגרת בחינה למתן תוספת הגדר, חידושו או חידוש זכויות על פיו|תיקון: תשע״ב, תשע״ה, [הודעות], תשפ״ב, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד טיס או בעל רישיון רחפן המבקש להיבחן בקשר למתן תוספת הגדר מההגדרים המפורטים בטור א׳ בטבלה שלהלן או חידושם, או המבקש להיבחן במבחן רמה על ידי בוחן שמונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 71|תקנה 71 לתקנות הרישיונות}}, ישלם, בעת הגשת הבקשה להיבחן בבחינות כמפורט בטור ב׳ או ג׳ לפי העניין, בעד כל בחינה אגרה בשקלים חדשים כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הגדר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} בחינה מעשית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} בחינה עיונית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר אווירון (קבוצות א׳, ב׳, ג׳ ו־ד׳) או רוטורקרפט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר אווירון זעיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר דאון או בלון מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר מכשירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;780&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר טיסות מרחב לילה בתנאי כטר״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;780&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר חקלאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;890&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גדר טייס ניסוי סוג 1 וסוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,080&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר נוסף ברישיון מדריך טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,340&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר פיקוח על תנועה אווירית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;960&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר מקפל מצנחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;960&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר מאמן מפקח על תנועה אווירית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{ח:הערה|(בוטל)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר טכנאי בדק כלי טיס סוג 1 או סוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,090&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר הדרכה ברישיון רחפן עם הגדר מסחרי לגבי כלי רחיפה מאותו הסוג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,340&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר סוג כלי רחיפה נוסף ברישיון רחפן עם הגדר מסחרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(16)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר סוג כלי רחיפה נוסף ברישיון רחפן עם הגדר הדרכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,660&lt;/td&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} עובד טיס המבקש להיבחן בקשר לאישור הפעלת קטגוריה II או III או חידושו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 194|תקנה 194 לתקנות הרישיונות}}, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 700 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 780 ש״ח)}}; על אף האמור בתקנת משנה (א), כללה בחינה לחידוש אישור הפעלת קטגוריה II או III כאמור, גם בחינה לחידוש הגדר מכשירים, תשולם אגרה לפי תקנת משנה זו בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האגרות המשתלמות לפי תקנת משנה (א) ו־(ב) יישא הנבחן בהוצאות הכרוכות בהפעלת כלי הטיס, מדמה הטיסה או כלי הרחיפה לצורך הבחינה.
{{ח:תת|(ד)}} עובד טיס הנבחן לצורך קבלת הגדר כמפורט בטבלה שבתקנת משנה (א) או לצורך חידושו, או לצורך אישור לפי תקנת משנה (ב) או חידושו, במסגרת עבודתו, באמצעות בוחן שהוא עובד טיס המועסק או הנשכר לשירות בידי מעסיקו של העובד במסגרת אותה עבודה, ישלם 20% בלבד מן האגרה הנוגעת בדבר, ובלבד שהמנהל הסמיך את עובד הטיס הבוחן לערוך מבחנים לצורך קבלת הגדר או אישור או חידושו.
{{ח:תת|(ה)}} תקנת משנה (ד) תחול על שוטר הנבחן על ידי בוחן המועסק על ידי משטרת ישראל, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} שולמה אגרה בעד בקשה להיבחן בבחינה מהבחינות המפורטות בתקנה זו, והנבחן מסר לרשות הודעה בכתב על אי־התייצבותו לבחינה עד עשרה ימים טרם המועד האחרון לקיום הבחינה, תוחזר האגרה בסכום ששולם בעד אותה בחינה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לבקשת הנבחן, להחזיר את אגרת הבחינה גם אם ניתנה הודעה בפרק זמן קצר יותר מהאמור, ואף אם לא ניתנה הודעה כאמור.

{{ח:סעיף|21א|אגרה לבחינת מיומנות בשפה האנגלית|תיקון: תש״ע, תש״ע־2, [הודעות]}}
{{ח:ת}} עובד טיס או מבקש רישיון עובד טיס, המבקש להיבחן בשפה האנגלית להוכחת מיומנותו בה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 21ד|תקנה 21ד לתקנות הרישיונות}}, ישלם בעת הגשת הבקשה להיבחן אגרה של 540 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 600 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|22|עיון חוזר בתוצאות מבחן עיוני|תיקון: תשע״ה, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} עובד טיס, מבקש רישיון עובד טיס, בעל רישיון רחפן או מבקש רישיון רחפן, המבקש עיון חוזר בתוצאות מבחן עיוני או בתוצאות מבחן מיומנות בשפה האנגלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בתקנה 21א}} ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 220 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|23|הוצאות בחינה בחוץ לארץ}}
{{ח:ת}} המבקש להיבחן מחוץ לישראל לצורך מתן רישיון או אישורו או לצורך מתן הגדר או חידוש הזכויות על פיו, או בעל כלי טיס המבקש לערוך לעובדיו בחינה כאמור, ישלם, או המבקש להיבחן מחוץ לישראל לצורך קבלת או חידוש של מינוי כבוחן לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 71|תקנה 71 לתקנות הרישיונות}} ישלם, נוסף על האגרות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנות 20}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} הוצאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37}}.

{{ח:סעיף|24|אגרת תעודת צוות אוויר|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} המבקש תעודת צוות אוויר, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הרישיונות}} או תעודת איש צוות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 321|תקנה 321 לתקנות הרישיונות}}, חידושן או שינוין, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|24א|אגרת בדיקת כשירות פעולות|תיקון: תשע״ב, [הודעות]}}
{{ח:ת}} הנבדק בדיקת כשירות פעולות לשם הוכחת מיומנות מקצועית במידה השקולה כנגד אי־כושרו הבריאותי כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 68|בתקנה 68(א)(2) לתקנות הרישיונות}}, ישלם בעד הבדיקה, בעת הגשת הבקשה להיבדק כאמור, אגרה של 820 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2022, 870 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|25|פטור לעובד הרשות, לחוקר הראשי, ממלא מקומו ולבוחן|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עובד הרשות שהוא בעל רישיון עובד טיס או בעל רישיון רחפן ולצורך ביצוע תפקידו ברשות נדרש לשמור על זכויותיו לפי רישיונו, והחוקר הראשי וממלא מקומו שמונו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 107|סעיף 107 לחוק}}, פטורים מתשלום אגרה לפי {{ח:פנימי|פרק 5|פרק זה}}, לצורך חידוש הגדרים או הזכויות שלפי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} בוחן שמונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 71|תקנה 71 לתקנות הרישיונות}} יהיה פטור מתשלום אגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנות 20}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} בעד חידוש הגדרים או ביצוע מבחן רמה, הנדרשים לצורך מילוי תפקידו כבוחן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), בוחן כאמור באותה תקנת משנה, שמשמש כבוחן במסגרת עבודתו אצל מפעיל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 12|הפרק השניים עשר}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 13|או השלושה עשר לתקנות ההפעלה}}, לא יהיה פטור מתשלום אגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנות 20}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} בעד חידוש הגדרים או ביצוע מבחן רמה, הנדרשים לצורך מילוי תפקידו כבוחן אצל אותו מפעיל.

{{ח:סעיף|25א|אגרה בעד בקשה לאישור תוכנית הדרכה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש לקבל את אישור רשות הרישוי לתוכנית הדרכה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 34|תקנה 34 לתקנות הרישיונות}}, ואינו בעל רישיון בית ספר להוראת הטיס לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס)|תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס), התשל״א–1971}}, או המבקש לקבל את אישור רשות הרישוי לתוכנית לימודים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (כלי רחיפה)#סעיף 5|תקנה 5(1) לתקנות כלי רחיפה}}, ישלם בעדו 720 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק שישי: אגרות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|חוק הרישוי}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|ותקנות ההפעלה}}}}

{{ח:סעיף|26|אגרת רישיון הפעלה מבצעית, רישיון הפעלה אווירית ורישיון הפעלה|תיקון: תשע״ב, תשע״ה, [הודעות], תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון הפעלה, רישיון הפעלה אווירית או רישיון הפעלה מבצעית, או שינוי שם בעל הרישיון או תוספת פעילות מעבר לקבוע במסגרת הרישיון כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מפעיל כלי טיס&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רישיון הפעלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רישיון הפעלה אווירית או מבצעית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות סדירות מישראל ואליה של כלי טיס גדול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,350&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס גדול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,270&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס קטן או בינוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות סדירות או בטיסות שכר בישראל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 12|פרק שנים עשר לתקנות ההפעלה}}, ולמעט מפעיל הפועל לפי פרטים (3), (4), ו־(9) עד (9ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 11|פרק אחד עשר לתקנות ההפעלה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל אווירונים זעירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל טיסן נהוג רדיו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפעלת בית ספר להוראת טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,630&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,630&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל שאינו עולה על 25 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל העולה על 25 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל בלון קשור בלתי מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל בלון מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס שפרטים (1) עד (9ד) לא חלים עליו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,170&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} היתה הבקשה לכמה סוגי הפעלות המנויות לעיל, ישלם המבקש אגרה בעד כל אחד מן הסוגים המבוקשים.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק ברישיון הפעלה ישלם אגרה שנתית כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מפעיל כלי טיס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות סדירות מישראל ואליה של כלי טיס גדול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,040&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס גדול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,040&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס קטן או בינוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,610&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות סדירות או בטיסות שכר בישראל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,610&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 12|פרק שנים עשר לתקנות ההפעלה}}, ולמעט מפעיל הפועל לפי פרטים (3), (4), ו־(9) עד (9ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 11|פרק אחד עשר לתקנות ההפעלה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל אווירונים זעירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל טיסן נהוג רדיו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במסגרת בית ספר להוראת טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל שאינו עולה על 25 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,090&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל העולה על 25 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל בלון קשור בלתי מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,090&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל בלון מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס שפרטים (1) עד (9ד) לא חלים עליו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,610&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} המחזיק ברישיון הפעלה לכמה סוגי הפעלות כמפורט לעיל, ישלם אגרה בעד כל אחד מסוגי ההפעלות המותרות לו.
{{ח:תת|(ב1)}} המבקש היתר הפעלה שאינו מחזיק ברישיון הפעלה אווירית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה שנתית כמפורט בתקנת משנה (ב); האגרה השנתית תשולם בעת הגשת הבקשה הראשונה להיתר הפעלה בכל שנה, ולא תשולם אגרה נוספת בעבור בקשה להיתר הפעלה נוסף במשך אותה שנה; היתה הבקשה לכמה סוגי הפעלות המנויות בתקנת משנה (ב), ישלם המבקש אגרה שנתית בעד כל אחד מן הסוגים המבוקשים.
{{ח:תת|(ג)}} אגרה כאמור בתקנת משנה (ב) תשולם בתחילת כל שנה עד 31 בינואר זולת אם טרם מלאו 6 חודשים לתשלום אגרה כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|27|אגרת רישיון הפעלה להובלת חומרים מסוכנים|תיקון: תשע״ב, [הודעות]}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בתקנה 26}} –
{{ח:תת|(1)}} המבקש רישיון הפעלה אווירית הכולל הפעלה מסוג הובלת חומרים מסוכנים ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 2,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,790 ש״ח)}};
{{ח:תת|(2)}} המחזיק ברישיון הפעלה אווירית הכולל הפעלה מסוג הובלת חומרים מסוכנים ישלם אגרה שנתית של 1,250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,390 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|28|אגרת טיפול בהסכם לחכירת כלי טיס|תיקון: תשע״ב, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס, החכור על ידו בלא צוות, ישלם בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;890&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000 עד 5,700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,570&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־20,000 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000 עד 100,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24,010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־100,000 עד 300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60,030&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס, החכור על ידו עם צוותו או להפעיל כלי טיס הרשום בפנקס, החכור על ידו בלא צוות, ישלם בעד הטיפול בהסכם החכירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות ההפעלה}}, בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 5,700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;290&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־20,000 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000 עד 100,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־100,000 עד 300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,340&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} כלל הסכם החכירה לפי תקנת משנה (ג) יותר מכלי טיס אחד או יותר מסוג אחד של כלי טיס, תשולם האגרה לפי כלי הטיס או סוג כלי הטיס שמשקלו הגבוה ביותר.
{{ח:תת|(ה)}} המבקש אישור לתיקון או לשינוי בהסכם חכירה – ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בסכום של 270 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס הרשום בפנקס, החכור על ידו עם צוותו, ישלם בעד הטיפול בהסכם החכירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות ההפעלה}}, בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה בסכום של 165 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 180 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|28א|אגרה בעד טיפול בהסכם להעברת סמכויות וחובות ממדינת הרישום למדינת המפעיל|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בתקנה 28}}, מפעיל אווירי המבקש את אישור המנהל להפעלת כלי טיס זר החכור על ידו בלא צוות, והרשום במדינה חברה, ישלם בעד הטיפול בהסכם כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 176|בסעיף 176 לחוק}}, במועד הגשת הבקשה, אגרה בסך של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או מי שהסמיכה הרשות, שהושקעה במתן השירות, ובלבד שלא תיגבה האגרה בעד יותר מ־500 שעות עבודה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} נקבע בהסכם כאמור בתקנת משנה (א) על העברת סמכות לפי סעיף 31 לאמנה, ישלם המבקש בעבור הוצאת תעודת כושר טיסה לכל כלי טיס הכלול בהסכם, אגרה בסכומים זהים לסכומי האגרה הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7(א)}}.

{{ח:סעיף|29|הוצאות אישור טייס בוחן|תיקון: תשע״ב, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה אווירית המבקש אישור המנהל לטייס בוחן או לבוחן טיסה כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 323|בתקנות 323}}, {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 332|332(א)(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 438|או 438(א)(4א) לתקנות ההפעלה}}, ישלם 330 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש״ח)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האגרה המשתלמת לפי תקנת משנה (א), יישא בעל רישיון ההפעלה האווירית הנוגע בדבר בהוצאות הכרוכות בהפעלת מדמה הטיסה לצורך הבחינה.

{{ח:סעיף|30|אגרה בעד אישור מיתקן עזר לטיסה|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש אישור לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 66|תקנה 66(ג) לתקנות ההפעלה}} למיתקן עזר לטיסה שהוא תאורה, סימון או אזהרה לכלי טיס, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} אם הבקשה היא לעמדה או הנחייה של הרשות בדבר הצורך בהתקנת מיתקן עזר לטיסה ולעמדת הרשות אין צורך בסקר אווירונאוטי – 600 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}};
{{ח:תת|(2)}} אם הבקשה היא כאמור בפסקה (1) ולעמדת הרשות יש צורך בסקר אווירונאוטי – תוספת של 2,400 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} על הסכום הקבוע בפסקה (1).

{{ח:סעיף|30א|אגרה בעד בקשת רישיון למפעיל שירותי נת״א|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש רישיון להפעלת יחידת נת״א ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בסך של 40,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.

{{ח:סעיף|31|אגרת פיקוח על שירותי נת״א|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בתחילת כל שנה, עד 31 בינואר, ישלם בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א אגרה בסך של 3,100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 3,451,720 ש״ח)}}; היה וכמה גופים יפעילו את שירותי הנת״א, תחולק ביניהם אגרה זו, באופן יחסי להיקף הפעילות של אותם גופים.

{{ח:סעיף|31א|אגרה בעד מבחן ראשוני, מבחן תקופתי, מבחן נתיב, ומבחן כשירות לטייס או לקצין מבצעי אוויר|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בעל רישיון הפעלה אווירית המבקש כי טייס או קצין מבצעי אוויר המועסקים על ידו יעברו מבחן כמפורט להלן, ישלם בעד השירות אגרה בסך של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות, אשר הושקעה במתן השירות:
{{ח:תת|(1)}} מבחן ראשוני ותקופתי לטייס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 318|תקנה 318 לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תת|(2)}} מבחן נתיב לטייס מפקד לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 321|תקנות 321}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 460|ו־460 לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תת|(3)}} מבחן כשירות לטייס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 461|תקנה 461 לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תת|(4)}} מבחן כשירות לקצין מבצעי אוויר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 466|תקנה 466(א)(3) לתקנות ההפעלה}}.

{{ח:קטע2||{{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|32|אגרה להיתר הפעלה לביצוע טיסות שכר|תיקון: תשע״ז, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש היתר הפעלה לביצוע טיסת שכר מישראל או אליה או מספר טיסות כאמור כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בשקלים חדשים כמפורט בטור ב׳, ג׳ או ד׳ לצדו, לפי העניין:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מספר הטיסות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} טיפול רגיל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} טיפול דחוף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} טיפול חריג&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1 עד 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,340&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,360&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,520&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6 עד 15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,550&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,460&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16 עד 30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,830&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,690&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,050&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,740&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,050&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,070&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול רגיל“ – טיפול בבקשה שהגיעה לרשות במועד הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)#סעיף 5|בתקנה 5 לתקנות טיסות שכר}}, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול דחוף“ – טיפול בבקשה שהגיעה לרשות אחרי המועד הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)#סעיף 5|בתקנה 5 לתקנות טיסות שכר}}, אך שלושה ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לטיסה הראשונה או לטיסה, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול חריג“ – טיפול בבקשה שהגיעה לרשות פחות משלושה ימים לפני המועד המתוכנן לטיסה הראשונה בסדרה או לטיסה, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)|תקנות טיסות שכר}}|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|33|אגרת רישיון מארגן|תיקון: תשע״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון הפעלה למארגן טיסות שכר ישלם, בעת הגשת הבקשה, או בעת הגשת הבקשה לחידוש הרישיון, אגרה שנתית של 4,441 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 4,940 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: אגרות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#פרק ב סימן ו|סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק}}, {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)|תקנות הבטיחות בשדות התעופה}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|ותקנות המנחתים}}|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|34|אגרת רישיון להפעלת שדה תעופה|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש רישיון להפעלת שדה תעופה ישלם אגרה בעד כל שדה תעופה בנפרד, בהתאם לייעוד שדה התעופה ומספר המסלולים בו כמפורט להלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייעוד שדה התעופה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ מסלולים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;שדה תעופה בין־לאומי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,440,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,800,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שלושה או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,400,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;שדה תעופה פנים־ארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,020,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שלושה או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,440,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|34א|אגרת חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק ברישיון להפעלת שדה תעופה, המבקש חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה, ישלם אגרה, בעד כל שדה תעופה בנפרד, עד יום 31 בינואר בכל שנה, בהתאם לייעוד השדה ומספר המסלולים, כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייעוד שדה התעופה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ מסלולים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;שדה תעופה בין־לאומי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,500,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שלושה או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;שדה תעופה פנים־ארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;850,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שלושה או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} כל המחזיק ברישיונות להפעלת שני שדות תעופה או יותר לא ישלם סכום העולה על 5,700,000 שקלים חדשים בשנה {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}, בעבור כלל הבקשות לחידוש אישור ספרי עזר מבצעיים לשדות התעופה שהוא מורשה להפעילם הנקובים ברישיונו;
{{ח:תתת|(2)}} לא יידרש תשלום בעבור חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה אם חלפו פחות משמונה חודשים מהמועד שבו ניתן רישיון להפעלת אותו שדה תעופה.

{{ח:סעיף|34ב|אגרת רישיון להפעלת מנחת|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון להפעלת מנחת לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|תקנות המנחתים}}, ישלם בעת הגשת הבקשה, בעד כל מנחת בנפרד, אגרה בהתאם לסוג המנחת וייעודו, כמפורט להלן –
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג מנחת וייעודו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת שאינו מנוי בפרטים (2) עד (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,800&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת חקלאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת חקלאי עונתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;490&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת זעיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת הממוקם על מבנה המיועד לשימוש מסוקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,810&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת המיועד לשימוש לפרק זמן קצר, שאינו עולה על 3 ימים רצופים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק ברישיון להפעלת מנחת לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|תקנות המנחתים}}, ישלם, עד יום 31 בינואר בכל שנה, בעד כל מנחת בנפרד, אגרה בהתאם לסוג המנחת וייעודו, כמפורט בטבלה בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|35|אגרת תעודת רעש|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} המבקש תעודת רעש כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רעש כלי טיס)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות הטיס (רעש כלי טיס), התשל״ז–1977}}, ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש״ח)}}.

{{ח:קטע2|פרק 8א|פרק שמיני א׳: אגרות שונות|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|35א|אגרה בעד בקשת פטור|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש פטור מדיני הטיס לפי הוראת {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 165|סעיף 165 לחוק}}, לרבות בקשה לחידושו או תיקונו, למעט פטור הניתן לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}} למבקש רישיון עובד טיס או הגדר שבו לשם מתן הרישיון או ההגדר כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש פטור לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 74|סעיף 74(ד) לחוק}}, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 1,090 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.

{{ח:סעיף|35ב|אגרה בעד מדמה טיסה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש אישור למדמה טיסה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות ההפעלה}} או {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}} ישלם בעדו את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} בעת הגשת הבקשה – 720 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}};
{{ח:תת|(2)}} תוספת אגרה של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לכל שעת עבודה מעבר לשעתיים הראשונות.

{{ח:סעיף|36|אגרת כפל תעודה תעודה באנגלית או אישור מסמכים|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש כפל תעודה או רישיון מאלה המפורטים בתקנות אלה או תעודה בשפה האנגלית ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש אישור מסמכים לרשויות בארץ או מחוץ לארץ, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש״ח)}}.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|37|אגרה ותשלום הוצאות בעד מתן שירות בחוץ לארץ|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לקבל את שירותי הרשות בחוץ לארץ, ישלם, נוסף על כל אגרת בסיס, אגרה בסכום של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לרבות שעות הטיסה הכרוכות בביצוע העבודה אך לא יותר מ־24 שעות טיסה כאמור, ובתוספת הוצאות הטיסה, הלינה, הכלכלה, התחבורה והביטוח, בכפוף להוראות החשב הכללי במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה בתקנה מתקנות אלה, למעט בתקנת משנה (א), אגרה שעתית, וחלק מהעבודה בוצע מחוץ לישראל, תשולם אגרה בעד שעות העבודה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעד השירות שניתן בישראל – לפי תקנה מתקנות אלה שבה נקבעה חובת התשלום;
{{ח:תתת|(2)}} בעד השירות שניתן מחוץ לישראל – לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} ההוצאות הצפויות בעד הטיסה, הלינה, הכלכלה, התחבורה והביטוח כאמור בתקנת משנה (א), ישולמו עד 5 ימים לפני מועד הטיסה; יתרת התשלום לפי תקנה זו תשולם בתוך 40 ימים מיום קבלת דרישת התשלום.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגרת בסיס“ – כל אגרה לפי תקנות אלה שאינה אגרה שעתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגרה שעתית“ – אגרה בעד שעות עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, שהושקעו במתן השירות.

{{ח:סעיף|38|תשלום הוצאות הכשרת מפקחים לטיפוס חדש|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} המבקש לקבל את שירותי הרשות לגבי כלי טיס, ואותו כלי טיס הוא מטיפוס שטרם נרשם בפנקס, ישלם, נוסף על האגרות הקבועות בתקנות אלה, את ההוצאות הכרוכות בהכשרה עיונית ומעשית, המקובלת על המנהל, של שלושה מפקחים, לגבי אותו טיפוס של כלי טיס.

{{ח:סעיף|39|תשלום אגרה כתנאי למתן תעודה או מתן שירות וקציבת מועד לתשלום אגרה המחושבת לפי שעות עבודה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות לא תיתן רישיון, תעודה, אישור או הרשאה שנקבעה בעדם אגרה לפי תקנות אלה, לא תחדשה ולא תתקנה, וכן לא תיתן שירות אחר שנקבעה בעדו אגרה לפי תקנות אלה, אלא אם כן מבקש הרישיון, התעודה, האישור, ההרשאה או השירות כאמור שילם את האגרה לפי תקנות אלה במלואה.
{{ח:תת|(ב)}} אגרה או חלק ממנה המחושבים לפי שעות העבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, תשולם בתוך 40 ימים מיום קבלת הדרישה.

{{ח:סעיף|40|הצמדה למדד|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי האגרות לפי תקנות אלה ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לה.
{{ח:תת|(ב1)}} שינוי סכומי האגרות כאמור בתקנת משנה (ב) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם, לפני שעוגלו לפי תקנת משנה (ב2).
{{ח:תת|(ב2)}} סכומי האגרות שהשתנו לפי תקנה זו יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות את סכומי האגרה כפי שהשתנו לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|41|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).

{{ח:חתימות|י״ג בטבת התש״ע (30 בדצמבר 2009)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>h9vih1mgroy7oycemmih87yvothqdo3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Shahar9261/טיוטה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>380784</id>
    <revision>
      <id>1416744</id>
      <parentid>1416166</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T05:29:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="75" xml:space="preserve">נועד למקרה שאני אצטרף לעשות טיוטות למשהו.</text>
      <sha1>4f4ngf9fzra1eu38zbbtcn8elb02oxr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>382622</id>
    <revision>
      <id>1416741</id>
      <parentid>1411255</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T05:26:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="438052" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ״א, 510|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|4210)); ((תשמ״ב, 196|תיקון|4279)), ((276|תיקון מס׳ 2|4288)), ((1673|תיקון מס׳ 3|4407)); ((תשמ״ג, 1731|תיקון|4513)); ((תשמ״ה, 70|תיקון|4715)), ((1500|תיקון מס׳ 2|4822)), ((1808|תיקון מס׳ 3|4846)); ((תשמ״ז, 579|תיקון מס׳ 4|5013)); ((תשמ״ח, 552|תיקון מס׳ 5|5090)), ((829|תיקון מס׳ 6|5108)); ((תשמ״ט, 205|תיקון מס׳ 7|5150)), ((1147|תיקון מס׳ 8|5204)); ((תש״ן, 60|תיקון|5228)); ((תשנ״א, 723|תיקון|5340)); ((תשנ״ב, 1060|תיקון|5442)); ((תשנ״ד, 207|תיקון|5561)), ((900|תיקון מס׳ 2|5601)); ((תשנ״ה, 1400|תיקון|5678)); ((תשנ״ו, 266|תיקון|5723)); ((תשנ״ז, 1089|תיקון|5847)); ((תשנ״ח, 1343|תיקון|5927)); ((תשנ״ט, 186|תיקון|5942)), ((733|תיקון|5970)); ((תשס״א, 627| תיקון|6094)); ((תשס״ב, 336|תיקון|6146)); ((תשס״ד, 24|תיקון|6270)); ((תשס״ה, 543|תיקון|6375)); ((תשע״ה, 1130|תיקון|6893)); ((תשע״א, 88|תיקון|6935)), ((980|תיקון מס׳ 2|7002)); ((תשע״ג, 710|תיקון|7219)); ((תשע״ד, 1756|תיקון|7422)); ((תשע״ה, 1102|תיקון|7503)); ((תשע״ו, 1333|תיקון|7670)), ((2307|תיקון מס׳ 2|7717)); ((תשע״ז, 1142|תיקון|7819)); ((תשע״ח, 451|תיקון|7908)), ((726|ת״ט|7915)); ((תשע״ט, 2927|תיקון|8180)), ((2930|תיקון מס׳ 2|8180)), ((2930|תיקון מס׳ 3|8180)); ((תש״ף, 2081|תיקון|8713)); ((תשפ&quot;א, 448|תיקון|8899)); ((תשפ&quot;ב, 3394|תיקון|10245)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#168|סעיף 30]] ולפי [[+#סעיף 3|פסקה 2 לתוספת ה׳]] [[=החוק|לחוק הטיס, 1927]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((תקנות אלה הותקנו מכח סמכות חוק הטיס, 1927, ושומרות על תוקפן בהתאם [[לסעיף 197 לחוק הטיס, התשע״א–2011]].))

__TOC__

= חלק א׳: הוראות כלליות =

== פרק ראשון: הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב–3, תשמ״ג, תשמ״ה–2, תשמ״ה–3, תשמ״ח, תשמ״ט–2, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ז, תשס״ב, תשע״א, תשע״ג, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ט, תשפ&quot;א)
: בתקנות אלה –
:- ”אב טיפוס” – אחד מאלה:
:: (1) כלי טיס שטרם השלים תהליך רישוי לקראת קבלת תעודת סוג ושמטרת הטיסות בו לאשר שהוא ראוי לעבור תהליך זה;
:: (2) כלי טיס שהוכנסו בו שינויים המחייבים שינוי תעודת סוג שניתנה לכלי הטיס והמשפיעים על ביצועיו או על תכונות הטיסה שלו;
:- ”אויוניקה” – המערכות החשמליות והאלקטרוניות ומערכות הרדיו והמכשירים בכלי טיס;
:- ”אוירון” – כלי טיס הכבד מן האויר המונע על ידי מנוע והנתמך בטיסה בעיקר על ידי כנף קבועה;
:- ”אוירון הדרכה זעיר” – אוירון זעיר דו־מושבי המשמש להדרכה;
:- ”אוירון זעיר” – אוירון שמשקלו המרבי המורשה להמראה אינו עולה על 390 ק״ג באוירון חד מושבי ו־600 ק״ג, או אם הוא מיועד להמראה ונחיתה על פני מים – עד 650 ק״ג באוירון דו מושבי;
:- ”אוירון זעיר מקבוצה א׳” – אוירון זעיר שמושב הטייס בו מחובר באופן קשיח לכנף;
:- ”אוירון זעיר מקבוצה ב׳” – אוירון זעיר שמושב הטיס בו תלוי מתחת לכנף וניתן להטיה ביחס אליה;
:- ”אוירון זר” – כלי טיס שאינו רשום בפנקס רישום כלי הטיס לפי [[תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל״ד–1973]];
:- ”אוירון תובלה” – אוירון שמשקלו למעלה מ־5,700 ק״ג אשר ייעודו העיקרי הוא הובלת נוסעים וטובין;
:- ”איש צוות” – אדם שהציב אותו מפעיל כלי טיס למילוי תפקיד בכלי טיס בזמן טיסה;
:- ”איש צוות אויר” – איש צוות המחזיק ברשיון עובד טיס תקף שהוצא לפי תקנות אלה, הממלא תפקיד מבצעי שדרוש לתפעול כלי טיס בזמן הטיסה כנדרש בספר העזר של אותו כלי טיס;
:- ”אישור העדר הרשעות פליליות” – אישור על העדר הרשעות פליליות שניתן מאת משטרת ישראל;
:- ”אישור רשיון” – הכרת רשות הרישוי ברשיון שניתן במדינה חברה כשקול לרשיון הניתן כדין בישראל;
:- ”בית ספר להוראת טיס” – בית ספר להוראת טיס המחזיק ברשיון שניתן לו לפי [[תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס), התשל״א–1971]];
:- ”בלון” – כלי טיס קל מהאויר שאינו מונע על ידי מנוע;
:- ”בלון חפשי” – בלון שאינו קשור או מעוגן לקרקע או לעצם המחובר לקרקע;
:- ”בלון מאוייש” – בלון חופשי אשר לפי מיפרט הוראות היצרן, שאישר המנהל, רשאי לשאת אדם אחד או יותר;
:- ”ג׳רופלן” – רוטורקרפט אשר, למעט לצורך התנעה ראשונית, הרוטורים שלו מונעים על ידי תגובת זרימת האויר ולא על ידי מנוע, והשואב את יכולת הדחף שלו מפרופלר הפועל מחוץ למערכת הרוטורים שלו;
:- ”ג׳רופלן קטן” – ג׳רופלן שמשקלו המירבי המורשה להמראה אינו עולה על 450 ק״ג;
:- ”דאון” – כלי טיס הכבד מן האויר, הנתמך בטיסה בעיקר על ידי כנף קבועה ואשר טיסתו אינה תלויה באופן בלעדי במנוע;
:- ”הארגון” – ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי;
:- ”הגדר” – הערה הנרשמת ברשיון עובד טיס, המהווה חלק ממנו והקובעת זכות או מגבילה את פעולתה של זכות;
:- ”הדרכה בדבר הימנעות ממצבי טיסה חריגים והיחלצות מהם (UPRT)” – הדרכה קרקעית וכן הדרכה זוגית או הדרכה במדמה בדבר הימנעות ממצבי טיסה שבהם אווירון חורג, באופן בלתי מכוון, מהמדדים שמאפיינים טיסה בדרך כלל והיחלצות ממצבי טיסה כאמור (UPRT – Upset Prevention and Recovery Training);
:- ”הטסה” – הפעלת מערכות ההגאים של כלי הטיס בזמן הטיסה;
:- ”הליקופטר” – רוטורקרפט שלצורך תנועתו האופקית משתמש בעיקר ברוטור המונע על ידי מנוע;
:- ”המנהל” – (((נמחקה);))
:- ”זמן הדרכה זוגית” – זמן הטיסה שבו מקבל מתלמד הדרכה בטיסה מאת מדריך הנמצא עמו בכלי הטיס;
:- ”החלטה” – כל אחד מאלה:
:: (1) סירוב ליתן רשיון, הגדר או תעודת איש צוות, לחדשם או לאשרם;
:: (2) הכנסת מגבלה ברשיון;
:: (3) ביטול או התליה של רשיון, הגדר או תעודת איש צוות;
:: (4) אי הכרה בזכויות לפי תקנות אלה;
:- ”זמן טיסה” – פרק הזמן מהרגע שבו נע כלי הטיס לראשונה בכוחות מנועיו לשם המראה ועד לעצירתו ודימום מנועיו בסוף הטיסה;
:- ”זמן טיסת יחיד” – זמן טיסה בו הטייס הוא המטיס היחיד בכלי הטיס;
:- ”זמן טיסה בדאון” – לרבות בטיסת גרירה ובטיסה חופשית, מהרגע שבו הדאון נע לראשונה לשם המראה ועד לעצירתו בסוף הטיסה;
:- ”זמן טיסת מכשירים” – אותו חלק מזמן הטיסה שבו הטייס מטיס כלי טיס תוך הסתמכות על מכשירי כלי הטיס בלבד ללא נקודת סמך חיצונית;
:- ”זמן טיסת מכשירים מדומה” – פרק הזמן שבו עוסק הטייס על הקרקע בטיסת מכשירים מדומה בעזרת מדמה;
:- ”זמן מכשירים” – זמן טיסת מכשירים וזמן טיסת מכשירים מדומה;
:- ”טייס מפקד” – טייס האחראי לפעולתו ולבטיחותו של כלי טיס בזמן הטיסה;
:- ”טייס משנה” – טייס המחזיק ברישיון טייס הממלא, בנוסף לטייס המפקד, תפקיד בהטסתו של כלי טיס, כנדרש בספר העזר של אותו כלי טיס ולמעט טייס מתלמד;
:- ”טייס מתלמד” – אדם המקבל הדרכה בכלי טיס על מנת שיוכשר לקבלת רשיון טייס;
:- ”טיסה מסחרית” – טיסה לשם הסעת נוסעים או הובלת טובין בתמורה, או טיסה לצרכי עסק או מתן שירות;
:- ”טיסת גרירה” – טיסה שבה דאון נגרר על ידי כלי רכב, אוירון, מגליל או כבל גומי;
:- ”טיסה חקלאית” – טיסה שבה מבצעים פעולות של הטלת חומרי הדברה או דשנים על ידי פיזור, ריסוס, איבוק או עישון;
:- ”טיסת ניסוי” – טיסה שנועדה להראות עמידה בדרישות לצורך הוצאת תעודת סוג ותעודת סוג–תוספת, וטיסה שנועדה לבסס שינויי תכן גדולים;
:- ”טיפוס” (type), לעניין כלי טיס – כלי טיס הנמנה עם כלי טיס שיש להם אותו תכן בסיסי, לרבות שינויים בתכן זה שאינם גורמים לשינוי בתכונות הטיסה או ההטסה של כלי הטיס;
:- ”אוירון מקבוצה א׳” – אוירון ממין חד־מנועי, יבשתי או ימי, המונע על ידי מנוע בוכנה;
:- ”אוירון מקבוצה ב׳” – אוירון ממין רב־מנועי, יבשתי או ימי, המונע על ידי מנועי בוכנה;
:- ”אוירון מקבוצה ג׳” – אוירון ממין רב־מנועי, יבשתי או ימי, המונע על ידי מנועי טורבו–פרופלר או מנועי סילון;
:- ”כלי טיס מקבוצה ד׳” – כלי טיס, למעט רוטורקרפט, שאינו אוירון מקבוצה א׳, ב׳ או ג׳ ולרבות כלי טיס מורכב;
:- ”טכנאי לבדק כלי טיס” – טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2, טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1, טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 מוגבל, או טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1 מוגבל;
:- ”כלי טיס” – כלי או מיתקן הנתמך בטיסה על ידי תגובות האויר, למעט תגובות כנגד פני הקרקע או המים;
:- ”כלי טיס גדול” – כלי טיס שמשקלו המרבי המורשה להמראה עולה על 5,700 ק״ג;
:- ”כלי טיס קטן” – כלי טיס שמשקלו המרבי המורשה להמראה אינו עולה על 5,700 ק״ג;
:- ”כלי טיס מורכב” – כלי טיס בעל מבנה בלתי רגיל או כלי טיס המונע על ידי יחידת כח בעלת הספק של 380 כוח סוס או יותר;
:- ”כט״ר” – כללי טיסת ראיה;
:- ”כטר״ח” – כללי טיסת ראיה חקלאית;
:- ”כט״מ” – כללי טיסת מכשירים;
:- ”כטר״מ” – כללי טיסת ראיה מבוקרת;
:- ”כללי טיסה” – כט״ר, כט״מ, כטר״מ או כטר״ח;
:- ”לילה” – פרק הזמן שבין רבע שעה לאחר שקיעת השמש לבין רבע שעה לפני זריחתה;
:- ”מבחן עיוני” – מבחן להוכחת ידע מקצועי;
:- ”מבחן מעשי” – מבחן לבדיקת מיומנות או כושר ביצוע;
:- ”מבחן רמה” – מבחן תקופתי להוכחת רמת הידע המקצועי של מחזיק ברשיון עובד טיס ומיומנותו המקצועית או מיומנותו בטיסה;
:- ”מדינה חברה” – מדינה שהיא צד לאמנת התעופה האזרחית הבינלאומית שנחתמה בשיקאגו ביום 7 בדצמבר 1944;
:- ”מדמה” – מיתקן שהמנהל אישר לאדם, להדרכת עובדי טיס, לצבירת ניסיון או לבדיקת מיומנותם שבו ניתן לדמות תנאי הטסה, פיקוח על תעבורה אווירית או פעילות תעופתית אחרת שאישר המנהל לאותו אדם לגבי אותו מיתקן;
:- ”מדריך” – עובד טיס המחזיק ברשיון הדרכה;
:- ”מטוס” – כלי טיס הכבד מהאויר;
:- ”מין” (class) – סיווג כלי הטיס שנקבע על פי חלוקת משנה של סוג כלי הטיס ובהתאם לאיפיונים דומים, לדוגמא: אוירון חד־מנועי, רב־מנועי, יבשתי, ימי, בוכנה או טורבו־פרופלר; רוטורקרפט יבשתי או ימי; הליקופטר חד־רוטור, רב־רוטור או ג׳רופלן;
:- ”מכון בדק” – כמשמעותו [[בתקנות מכוני הבדק]];
:- ”מכון הסמכה” – מכון בדק שהורשה לפי [[=תקנות מכוני הסמכה|תקנות הטיס (מכוני הסמכה), התשל״ט–1979]] (להלן – תקנות מכוני הסמכה) לקיים מרכז הדרכה לצורך הסמכתם של טכנאים לבדק כלי טיס, או מפעיל שרשיון ההפעלה שניתן לו מאת השר מתיר ניהולו של מרכז הדרכה כאמור;
:- ”מפקח” – אדם שמינה המנהל לשמש בתפקיד מפקח לפי [[סעיף 94 לחוק]];
:- ”מפעיל כלי טיס” – מחזיק ברשיון הפעלה מסחרית של כלי טיס שניתן לו לפי [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963]], המקיים בהתאם לתנאי אותו רשיון טיסות מסחריות בישראל, אליה וממנה, או המקיים טיסות מסחריות בישראל, אליה וממנה על פי היתר בכתב מאת המנהל, ולרבות הבעלים, השוכר או המטיס של כלי הטיס;
:- ”מצנח ממונע” – (((נמחקה);))
:- ”מצנח רחף” – (((נמחקה);))
:- ”מצנח רחף עם מנוע עזר” – (((נמחקה);))
:- ”מתלמד” – אדם המקבל הדרכה בכלי טיס או במדמה כדי להיות כשיר לקבלת רשיון או הגדר;
:- ”מיתקן ניווט” – מיתקן לשימוש חזותי או אלקטרוני הממוקם על הקרקע המשמש או המיועד לשמש למתן אותות הנחייה לכלי טיס בעת המראה, טיסה או נחיתה;
:- ”סוג” (category) – סיווג רחב של כלי הטיס, כגון: אוירון, רוטורקרפט, דאון או כלי טיס קל מהאויר;
:- ”ספינת אוויר” – כלי טיס קל מהאוויר המונע באמצעות מנוע;
:- ”ספר העזר” – ספר עזר לטיסה של כלי טיס שהוצע על ידי היצרן ואושר על ידי המנהל, המפרט את מגבלות כלי הטיס וביצועיו לצורך שמירת כשירות טיסתו והקובע הנחיות באשר לצוות ההטסה לצורך הפעלה בטוחה של כלי הטיס;
:- ”עובד טיס” – מי שקיבל רשיון כאמור [[בתקנות 5]] [[ו־6]];
:- ”עובד קבוע” – איש צוות או איש צוות אויר המועסק בשירות המפעיל בתקופה של שלושה חדשים רצופים לפחות;
:- ”קורס אימונים” – קורס אימונים המתנהל בהתאם לתוכנית לימודים ותוכנית פיקוח שקבעה רשות הרישוי לנותן הקורס;
:- ”רוטורקרפט” – כלי טיס הכבד מן האויר והנתמך בטיסה בעיקר על ידי כנף מסתובבת;
:- ”רחפן” – (((נמחקה);))
:- ”רשות הרישוי” – מי ששר התחבורה מינה אותו להיות רשות הרשוי לענין תקנות אלה;
:: ((לפי [[+|סעיפים 169(א)]] [[ו-199(ב) לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]], הסמכות למנות רשות רישוי הועברה למנהל.))
:- ”רשיון עובד טיס” – רשיון עובד טיס תקף שניתן לפי תקנות אלה;
:- ”תנאי טיסת מכשירים” – תנאי מזג אויר המאופיינים על פי הראות, מרחק טיסה מעננים ומתיקרת העננים, הנופלים מהתנאים המיזעריים שקבע המנהל לקיום טיסת ראייה;
:- ”תנאי טיסת ראיה” – תנאי מזג אויר המאופיינים על פי הראות, מרחק טיסה מעננים ומתיקרת העננים, העולים על התנאים המיזעריים שקבע המנהל;
:- ”תעודה רפואית” – (((נמחקה);))
:- ”תקנות האגרות” – [[תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)=תקנות האגרות|תקנות הטיס (אגרות), התש״ם–1979]], או כל תקנות אחרות שתבואנה במקומן;
:- ”תקנות הפעלת כלי טיס” – (((נמחקה);))
:- ”תקנות החקירה” – [[=תקנות החקירה|תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס), התשמ״ד–1984]];
:- ”תקנות מכוני הבדק” – [[=תקנות מכוני הבדק|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2012]];
:- ”תקנות ההפעלה” – [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981]].

== פרק שני: רשיונות עובדי טיס והגדרים ==

@ 2. איסור לשמש כעובד טיס ללא רשיון או הגדר מתאימים (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב–3, תשנ״ב)
: (א) לא יעסיק אדם ולא ירשה להעסיק עובד טיס, ולא ישמש אדם כעובד טיס ולא יפעיל זכויות המוקנות בתקנות אלה לעובד טיס מסוגו, אלא אם עובד הטיס ממלא אחר אחת מאלה:
:: (1) הוא מחזיק ברשיון עובד טיס ובו הגדרים המתאימים לביצוע תפקידו ולסוג כלי הטיס או הציוד אותו הוא מפעיל או בו הוא מבצע פעולות הקשורות בתפקידו;
:: (2) הוא מחזיק ברשיון עובד טיס מתאים תקף שניתן לו מאת הרשות המוסמכת במדינה חברה ושאושר על ידי רשות הרישוי, וברשיונו הגדרים המתאימים לביצוע תפקידו ולסוג כלי הטיס אותו הוא מפעיל או בו הוא מבצע פעולות הקשורות בתפקידו;
:: (3) היה עובד הטיס איש צוות אויר בכלי טיס הרשום במדינה חברה – הוא מחזיק ברשיון עובד טיס תקף שניתן לו או אושר לו מאת הרשות המוסמכת באותה מדינה ובו הגדרים המתאימים לביצוע תפקידו ולסוג כלי הטיס אותו הוא מפעיל.
: (ב) היה עובד הטיס איש צוות אויר כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) – לא ישמש ככזה אלא בכלי טיס מהסוג, מהמין ומהטיפוס עליו נבחן או הוסמך לפי תקנות אלה, ואלא אם עמד במיבחן רמה תקופתי כמפורט בתקנות אלה.
: (ג)(1) עובד טיס או איש צוות כאמור בתקנת משנה (א)(3) רשאי לקבל ולהחזיק רשיון עובד טיס לפי תקנות אלה.
:: (2) הותלה, הוגבל או בוטל רשיון עובד טיס שניתן כאמור בתקנת משנה זו, לא יפעיל עובד הטיס או איש הצוות בישראל את הזכויות המוקנות לו על פי רשיון עובד טיס שניתן לו במדינה החברה.

@ 3. תנאי למתן רשיון עובד טיס או הגדר
: רשות הרישוי לא תתן רשיון עובד טיס או הגדר אלא אם נתמלאו במבקש תנאי הכשירות שנקבעו בתקנות אלה לגבי הרשיון או ההגדר המבוקשים.

@ 4. רשיון או הגדר זמניים
: רשות הרישוי, לאחר שבדקה את המסמכים הדרושים לצורך מתן רשיון עובד טיס או הגדר ומצאה כי נתמלאו במבקש תנאי הכשירות שנקבעו בתקנות אלה לגבי הרשיון או ההגדר המבוקשים, רשאית ליתן למבקש רשיון עובד טיס או הגדר זמניים לתקופה שאינה עולה על מאה ועשרים יום. תוקף הרשיון או ההגדר הזמניים יפקע בתום התקופה הנקובה בהם או עם קבלת רשיון עובד הטיס או ההגדר המבוקשים.

@ 5. סוגי רשיונות לעובדי טיס שהם אנשי צוות אויר (תיקון: תשס״ה)
: אלה הרשיונות לעובדי טיס שהם אנשי צוות אויר שרשות הרישוי רשאית ליתן:
: (1) רשיונות לאנשי צוות אויר שהם טייסים:
:: א. טייס מתלמד;
:: ב. טייס פרטי;
:: ג. טייס מסחרי;
:: ד. טייס תובלה בנתיבי אויר;
:: ה. מדריך טיסה;
: (2) רשיונות לאנשי צוות אויר שאינם טייסים:
:: א. נווט טיס;
:: ב. טכנאי טיס;
:: ג. (((בוטלה);))
:: ד. אלחוטאי טיס לרדיו־טלפון.

@ 6. סוגי רשיונות לעובדי טיס שאינם אנשי צוות אויר (תיקון: תשמ״ב, תשפ&quot;ב)
: אלה הרשיונות לעובדי טיס שאינם אנשי צוות אויר שרשות הרישוי רשאית ליתן:
: (1) טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2;
: (2) טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1;
: (3) טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 מוגבל;
: (4) טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1 מוגבל;
: (5) מפקח על תנועה אוירית;
: (6) (((נמחקה);))
: (7) קצין מבצעי אויר;
: (8) מקפל מצנחים;
: (9) מקפל מצנחים בכיר.

@ 7. סוגי ההגדרים לעובדי טיס (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ח, תשנ״ב, תשע״ה, תשע״ו, תשפ&quot;ב)
: אלה סוגי ההגדרים שרשות הרישוי רשאית ליתן לעובדי טיס:
: (1) הגדר טיפוס כלי טיס – הקובע את סוג כלי הטיס, מין כלי הטיס וטיפוס כלי הטיס אותו מורשה להפעיל מחזיק הרשיון בו מצוי ההגדר;
: (2) סוגי הגדרי רשיונות טיס והדרכה שהם:
:: א. הגדרי סוג:
::: 1. אוירון;
::: 2. רוטורקרפט;
::: 3. דאון;
::: 4. אוירון זעיר;
::: 5. בלון מאוייש;
::: 6. (((נמחקה);))
::: 7. ספינת אוויר;
:: ב. הגדרי מין אוירון:
::: 1. חד־מנועי;
::: 2. רב־מנועי;
:: ג. הגדרי מין רוטורקרפט:
::: 1. הליקופטר;
::: 2. ג׳רופלן;
:: ד. הגדרי מכשירים:
::: 1. מכשירים – אוירון;
::: 2. מכשירים – הליקופטר;
:: ה. הגדרי מאמן:
::: 1. מאמן טיס;
::: 2. מאמן טיס חקלאי;
::: 3. מאמן טכנאי טיס;
::: 4. מאמן מפקח תנועה אוירית;
::: 5. (((נמחקה);))
: (4) הגדרי טייס ניסוי שהם: –
:: א. הגדר טייס ניסוי סוג 1;
:: ב. הגדר טייס ניסוי סוג 2;
: (5) הגדר חקלאי;
: (6) הגדרי פיקוח על תנועה אוירית שהם: –
:: א. פיקוח שדה;
:: ב. פיקוח גישה;
:: ג. פיקוח מרחב;
:: ד. פיקוח מכ״מ;
: (7) הגדרי קיפול מצנחים שהם: –
:: א. הגדר מצנח מושב;
:: ב. הגדר מצנח גב;
:: ג. הגדר מצנח חזה;
:: ד. הגדר מצנח ברכיים.

@ 8. בקשה לרשיון, להגדר, לאישור או לחידוש (תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשע״ה)
: (א) המבקש רשיון עובד טיס או הגדר, או המבקש את חידושם או את אישורם, יגיש בקשה לרשות הרישוי בטופס ובאופן שהורה המנהל וימלא אחר הדרישות לצורך קבלת הרשיון, ההגדר, אישורם או חידושם, הכל כמפורט בתקנות אלה.
: (ב) (((בוטלה).))

@ 9. רשיון עובד טיס
: רשיון עובד טיס יהא בטופס שקבעה רשות הרישוי.

@ 10. אישור רשיון או הגדר מאת מדינה חברה (תיקון: תשנ״ב)
: (א) רשיון או הגדר שניתנו מאת מדינה חברה, רשאית רשות הרישוי לאשרם אישור מלא או אישור חלקי בלבד, או לא לאשרם, הכל כמפורט בתקנה זו.
: (ב) רשיון או הגדר שניתנו מאת מדינה חברה לא יאושרו אלא אם מבקש האישור:
:: (1) הוכיח ידע מקצועי בדיני התעופה האזרחית בישראל, בהפעלת כלי טיס ובכלליה, לרבות הנהלים והנוהגים הקשורים בפיקוח על תנועה אוירית ובנהלי חירום, הכל כפי שהורה המנהל;
:: (2) הוכיח כושר ביצוע כפי שהורה המנהל;
:: (3) מחזיק בתעודה רפואית תקפה;
:: (4) עונה על הוראות [[תקנה 12]];
:: (5) מדבר ומבין את הלשון העברית או את הלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה;
:: (5א) מחזיק רשיון אלחוטאי רדיו טלפון מוגבל שהוצא בישראל;
:: (6) היתה הבקשה לרשיון טייס מסחרי – הוכיח נסיון של לפחות מאתיים וחמישים שעות זמן טיסה, ומהן לפחות שלושים שעות בשנה האחרונה שקדמה להגשת הבקשה, או במקום הוכחת שלושים השעות כאמור המציא אישור ממדריך טיס שהמבקש נמצא על ידו כשר וראוי להוכיח כושר ביצוע כאמור בפיסקה (2).
: (ג) (1) מחזיק ברשיון טייס פרטי ובו הגדר מכשירים שניתן מאת מדינה חברה אשר עמד בדרישות תקנת משנה (ב) – יאושר רשיונו ללא הגדר המכשירים;
:: (2) מחזיק ברשיון טייס מסחרי או ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר שניתן מאת מדינה חברה אשר עמד בדרישות תקנת משנה (ב) – יאושר רשיונו כאילו היה רשיון טייס מסחרי בלבד ללא הגדר מכשירים או הגדר הדרכה;
:: (3) על אף האמור בפיסקאות (1) ו־(2), יאושר הגדר מכשירים ברשיון אם עבר המבקש בהצלחה מבחן עיוני בנושא כללי טיסת מכשירים כאמור [[בתקנה 166]].
: (ד) אישור רשות הרישוי של רשיון או הגדר שניתנו מאת מדינה חברה יהא בכתב, יוצמד לרשיון, ותקופת תוקפו לא תעלה על תקופת תוקפו של הרשיון שניתן מאת המדינה החברה.
: (ה) רשות הרישוי רשאית שלא להכיר ברשיון או בהגדר שניתנו מאת מדינה חברה לאדם המחזיק ברשיון עובד טיס שניתן בישראל.

@ 11. רשיון מוגבל או הגדר מוגבל
: רשות הרישוי רשאית להגביל רשיון עובד טיס או הגדר, בין מחמת שהמבקש לא עמד בכל הדרישות להוכחת הנסיון ומבחני הרמה כנדרש בתקנות אלה, ובין מחמת שלא עמד בכל הדרישות הרפואיות הישימות המתייחסות לרשיון או להגדר המבוקשים.

@ 12. אישור היעדר הרשעות פליליות (תיקון: תשמ״ט–2)
: (א) לא יינתן רשיון לאיש צוות אויר, רשיון מפקח על תנועה אוירית, רשיון קצין מבצעי אויר, רשיון טייס מתלמד או תעודת איש צוות אלא אם המציא מבקש הרשיון או התעודה לרשות הרישוי אישור על היעדר הרשעות פליליות, או אם הורשע בעבירה פלילית מסוג העבירות המנויות [[בחלק א׳ לתוספת השישית]] – חלפו מספר שנים מיום מתן גזר הדין כמפורט להלן:
:: (1) בעבירה מסוג פשע – חמש שנים;
:: (2) בעבירה מסוג עוון – שלוש שנים;
:: (3) בעבירה מסוג חטא – שנה אחת.
: (ב) הרשעה בעבירה פלילית מסוג העבירות המנויות [[בחלק ב׳ לתוספת הששית]] לא תיחשב כעבירה פלילית לענין תקנה זו.
: (ג) רשות הרישוי רשאית לקצר את התקופה הקבועה בתקנת משנה (א) עד כדי מחציתה, אם הוכח להנחת דעתה כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) המבקש לא הורשע בעבירה פלילית בתקופת הזמן שקדמה לביצוע העבירה ושאורכה הוא לפחות פעמיים מאורך התקופה הנזכרת בפיסקאות (1), (2) או (3), לפי הענין, לתקנת משנה (א); או
:: (2) נתקיימו נסיבות מיוחדות שיירשמו על ידי רשות הרישוי בתיקו האישי של המבקש, המצדיקות את קיצור התקופה כאמור.
: (ד) היו משפטים או חקירות פליליות תלויים ועומדים נגד מבקש רשיון, כאמור בתקנת משנה (א), או מבקש תעודת איש צוות, תהא רשות הרישוי רשאית שלא ליתן את הרשיון או תעודת איש הצוות המבוקשים לאחר שהתייעצה בענין עם ראש מחלקת חקירות ותביעות במטה הארצי במשטרת ישראל.
: (ה) הורשע מחזיק ברשיון כאמור בתקנת משנה (א), בעבירה פלילית מסוג העבירות המנויות [[בחלק א׳ לתוספת השישית]], לא יהיה רשאי להשתמש בזכויות שמקנה לו רשיונו, אלא אם כן חלפו מספר השנים מיום מתן גזר הדין, כמפורט בתקנת משנה (א).

@ 12א. תעודה מאת קצין בטחון (תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח–2)
: ((לפי [[+|סעיפים 5]] [[ו-198(ב) לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]], אישור שניתן לפי תקנה זו הוחלף בקביעת התאמה ביטחונית לפי [[סעיף 5 לחוק האמור]].))
: (א) לא יינתן, לא יחודש ולא יאושר רשיון לאיש צוות אויר, רשיון למפקח על תנועה אוירית, רשיון לקצין מבצעי אויר, רשיון לטייס מתלמד ולא תינתן, תחודש או תאושר תעודה לאיש צוות, אלא אם כן המציא מבקש הרשיון או התעודה לרשות הרישוי אישור חתום בידי קצין הבטחון של משרד התחבורה.
: (ב) הודיע קצין הבטחון לרשות הרישוי כי מחזיק הרשיון או התעודה מסכן או עלול לסכן את בטחון התעופה האזרחית – תבטל רשות הרישוי את הרשיון או התעודה.
: (ג) מבקש רשיון או תעודה כאמור בתקנת משנה (א), הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת קצין הבטחון שלא לתת אישור כאמור בתקנת משנה (א), או על ידי הודעת קצין הבטחון כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי לערור על כך לפני ועדת ערר לבטחון התעופה האזרחית שמינה השר לענין תקנה זו (להלן – ועדת ערר לבטחון התעופה); נהלי הגשת הערר והדיון לפני ועדת הערר לבטחון התעופה יהיו כאמור [[בפרק השביעי לחלק א׳]] בשינויים המחוייבים לפי העניין; החלטת ועדת הערר לבטחון התעופה תהיה החלטת גמר כאילו היתה החלטת השר לפי [[#|סעיף 29(1) לחוק]].

@ 13. התליית רשיון עובד טיס (תיקון: תשמ״ט–2, תשנ״ב)
: הוברר לרשות הרישוי כי נתקיים במבקש או במחזיק רשיון אחד מאלה:
: (1) היה מעורב בתאונה או בתקרית שנחקרה בידי חוקר ראשי לפי [[תקנות החקירה]];
: (2) היה מעורב במקרה הנחקר בידי מפקח לפי [[#94|סעיף 10ג(א) לחוק]] או לפי [[סעיף 9(א) לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963]];
: (3) עבר עבירה על [[החוק]] או על התקנות שהותקנו לפיו;
: (4) עבר עבירה פלילית בכלי טיס או תוך שימוש בכלי טיס,
: תשקול רשות הרישוי, לפי המלצת החוקר הראשי או המפקח ועל פי הנסיבות, אם לתת למבקש רשיון או להתלות רשיונו של מחזיק כאמור, לפי הענין.

@ 13א. הגבלות על מילוי תפקיד איש צוות (תיקון: תשמ״ח)
: (א) בתקנה זו –
::- ”אלכוהול” – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;
::- ”בדיקת נשיפה” – בדיקת אויר נשוף של נבדק באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות בהתיעצות עם שר התחבורה;
::- ”מכשיר” – מכשיר המראה את ריכוז האלכוהול באויר נשוף של אדם או את שווה ערכו בדמו של אותו אדם בדוגמה של נשיפת אויר שלו;
::- ”בדיקת מעבדה” – בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם או בדיקת הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, הנערכת במעבדה או במוסד רפואי ששר הבריאות בהתיעצות עם שר התחבורה הכיר בהם;
::- ”נבדק” – אדם שנדרש להיבדק בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה להימצאות אלכוהול בגופו;
::- ”המידה הקבועה” – אחד מריכוזי האלכוהול שנמצא בבדיקת נשיפה כלהלן:
::: (1) חמישים מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם;
::: (2) ריכוז אלכוהול באויר נשוף ברמה שוות ערך לריכוז האמור בפסקה (1) או 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד שנעשתה בבדיקת נשיפה.
: (ב) לא ימלא אדם תפקיד איש צוות בכלי טיס –
:: (1) כאשר בבדיקת נשיפה או בבדיקת מעבדה נמצא בו אלכוהול בכמות העולה על המידה הקבועה;
:: (2) תוך שמונה שעות מאז שתיית משקה אלכוהולי כלשהו;
:: (3) כאשר הוא משתמש בכל סם או תרופה המשפיעים או שיש בהם כדי להשפיע, לדעת המנהל, על כושרו למלא תפקידו באופן העלול לסכן את בטיחות הטיסה.
: (ג) היה לשוטר או למפקח חשד סביר כי איש צוות ממלא תפקידו בהיותו נתון להשפעת אלכוהול או סמים, רשאי הוא לדרוש ממנו –
:: (1) להיבדק בדיקת נשיפה או לחייבו למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה;
:: (2) כי הבדיקות לקביעת ריכוז האלכוהול באויר הנשוף, ריכוז האלכוהול בדם או הימצאותם של סמים מסוכנים בגופו של הנבדק, כולן או מקצתן, יבוצעו במעבדה, מוסד רפואי, על ידי רופא או אדם אחר שהמנהל הסמיכו לענין זה.
: (ד)(1) המנהל רשאי לדרוש מאיש צוות אויר להיבדק כאמור בתקנת משנה (ג) בתוך 4 שעות לפני שקיבל את תפקידו עד תום 4 שעות לאחר שגמר למלא תפקידו ולהעביר אליו, או לתת את הסכמתו לכך שהמעבדה, המוסד הרפואי, הרופא או האדם האחר שביצע את הבדיקה יעביר אליו את תוצאותיה.
:: (2) סירב איש צוות לדרישת המנהל כאמור בפסקה (1) – רשאי המנהל, כל עוד הוא עומד בסירובו, שלא להתיר לו למלא תפקיד של איש צוות.

@ 14. מרמה או מצג שוא
: (א) לא יבצע אדם ולא יגרום לאחר לבצע אחת מאלה:
:: (1) מסירת הצהרה או מידע כוזבים בקשר עם כל בקשה לקבלת רשיון או הגדר, אישורם או חידושם, או בקשר לקבלת תעודה רפואית או תעודת איש צוות;
:: (2) רישום כוזב בכל ספר או בכל מסמך שיש חובה להחזיקם, למלאם, או להשתמש בהם כדי למלא אחר דרישה או תנאי הנחוצים להוצאה, לחידוש או לאישור כל רשיון או הגדר על פי תקנות אלה, או לשמירת תוקפם של רשיון או הגדר שניתנו לפי תקנות אלה;
:: (3) השגה או נסיון להשגת רשיון או הגדר על פי תקנות אלה בטענות או בתואנות שיש בהן מרמה או מצג שווא;
:: (4) כל שינוי על ידי מי שלא הוסמך לכך ברשיון או בהגדר אשר ניתן, חודש או אושר על פי תקנות אלה.
: (ב) ביצע אדם או גרם לאחר לבצע אחד המעשים האמורים בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי, לפי שיקול דעתה:
:: (1) לא לתת לו את הרשיון או ההגדר המבוקשים;
:: (2) לדחות, לתקופה שתורה, את מתן הרשיון או ההגדר המבוקשים;
:: (3) לבטל את הרשיון או את ההגדר שהוצאו לו;
:: (4) להתלות את הרשיון או את ההגדר שהוצאו לו;
:: (5) לא לאשר את הרשיון או את ההגדר שאישורם מבוקש;
:: (6) לדחות, לתקופה שתורה, את אישור הרשיון או ההגדר שאישורם מבוקש.

@ 15. התליית רשיון
: (א) היתה רשות הרישוי סבורה, לאחר שחקרה בעניין כהלכה, כי כשירותו של עובד טיס לשמש כעובד טיס, או מיומנות הטיסה שלו, או מיומנותו המקצועית נפגמו, או כי עובד הטיס חסר ידע מקצועי או כושר ביצוע מספיקים, רשאית היא, בהחלטה מנומקת ולאחר שנתנה לעובד הטיס הזדמנות להביא טענותיו בפניה, להתלות את רשיונו או הגדר שברשיונו עד שיעבור בדיקות רפואיות, בחינות עיוניות או בחינות להוכחת כושר ביצוע, ויימצא מתאים לשמש בתפקידו כעובד טיס, הכל בהתאם לנסיבות הענין.
: (ב) לא עמד עובד הטיס בבדיקות הרפואיות, בבחינות העיוניות או בבחינות להוכחת כושר ביצוע תוך תקופה של תשעים יום מיום ההתליה, יבוטלו רשיונו או הגדרו.

@ 16. ביטול רשיון
: רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, ולאחר שנתנה לעובד הטיס הזדמנות להביא טענותיו בפניה, לבטל את רשיונו או לבטל הגדר ברשיונו, או לבטל אישור רשיון או הגדר, שניתנו לפי תקנות אלה, אם שוכנעה כי יש בהמשך הפעלת זכויותיו לפי תקנות אלה משום סכנה לבטיחות הטיס, או כי עובד הטיס אינו מסוגל לשמש בתפקידו מחמת סיבות רפואיות, מחמת כושר ביצוע לקוי, או מחמת היעדר מיומנות וכישורים מתאימים.

@ 16א. מניעת שימוש בזכויות של רשיון חוץ (תיקון: תשנ״ב)
: (א) עובד טיס שרשיונו הותלה כאמור [[בתקנות 13]] [[או 15]] או שרשיונו בוטל כאמור [[בתקנה 16]] ובידו גם רשיון חוץ של עובד טיס, תודיע לו רשות הרישוי על איסור להשתמש ברשיון החוץ בתחומי ישראל.
: (ב) רשות הרישוי רשאית, על פי הנסיבות, להרשות לעובד טיס כאמור בתקנת משנה (א) להשתמש ברשיון החוץ שלו לצורך הוצאה חד־פעמית של כלי טיס של מדינת חוץ אל מחוץ לגבולות ישראל.

@ 17. החזרת רשיון שבוטל או הותלה
: (א) עובד טיס שרשיונו בוטל או הותלה ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום מסירת ההודעה על כך, אלא אם ניתן צו עיכוב ביצוע החלטה כאמור [[בתקנה 53]].
: (ב) הותלה רשיון עובד טיס או הגדר, תרשום רשות הרישוי את ההתלייה של הרשיון או ההגדר ברשיון. הותלה הרשיון – לא יוחזר הרשיון לעובד הטיס אלא לאחר שהסתיימה תקופת ההתלייה.

@ 18. בקשה לרשיון או להגדר לאחר ביטולם
: (א) אדם שרשות הרישוי ביטלה רשיון או הגדר, או אישור רשיון או הגדר, והחלטתה לא בוטלה על ידי ועדת ערר לרישוי, לא יגיש בקשה לרשיון או להגדר או לאישורם תוך שנה מיום ביטול הרשיון או ההגדר, או האישור, לפי הענין.
: (ב) עובד טיס שרשות הרישוי היתלתה רשיון או הגדר, או אישור רשיון או הגדר שניתנו לו לפי תקנות אלה, לא יגיש בקשה לחידוש הרשיון או ההגדר שהותלה תוך תקופת ההתלייה.
: (ג) המנהל רשאי לפטור אדם מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן, או לקצר את התקופה להגשת בקשה.

@ 19. שימוש בזכויות רשיון
: (א) לא ישתמש עובד טיס בזכויות שמקנה לו רשיונו, אלא אם התמלאו התנאים המפורטים בתקנת משנה (ב) וכל עוד לא חלפו שנים עשר חודשים מהיום האחרון שנקבע למילויים. בתקופת שנים עשר החודשים האמורה לא יהא עובד טיס רשאי להפעיל את זכויותיו אלא אם מילא אחר דרישות תקנת משנה (ב).
: (ב) ואלה התנאים שעל עובד טיס למלא אחריהם לצורך שימוש בזכויותיו כאמור, למעט עובד טיס המחזיק ברשיון טייס מתלמד:
:: (1) עובד הטיס מחזיק בתעודה רפואית תקפה;
:: (2) עובד הטיס עומד בדרישות תקנות אלה הישימות לאותו רשיון, לרבות עמידה במיבחני רמה וצבירת הנסיון הדרוש;
:: (3) הרשיון לא בוטל או לא הותלה על ידי רשות הרישוי או לא הוחזר לרשות הרישוי כאמור בתקנת משנה (ד);
:: (4) האגרה השנתית בגין אותו רשיון שולמה.
: (ג) תקופת תוקפו של רשיון טייס מתלמד שניתן לפי תקנות אלה שלא בוטל או לא הותלה על ידי רשות הרישוי, או לא הוחזר לרשות הרישוי כאמור בתקנת משנה (ד), תהא כתקופת תוקפה של התעודה הרפואית שהוצאה לו.
: (ד) מחזיק רשיון המבקש להחזירו לרשות הרישוי לצורך ביטולו, לצורך הוצאת רשיון בדרגה נמוכה יותר, או לצורך מחיקת הגדר – יחתום על תצהיר לפיו החזרת הרשיון, כאמור, נעשתה לפי בקשתו, וכי ידוע לו כי לצורך מתן רשיון מסוג הרשיון שהוחזר כאמור, עליו לעמוד בתנאים שנקבעו בתקנות אלה לצורך הוצאת אותו רשיון או הגדר.

@ 20. שימוש בזכויות הגדר
: (א) לא ישתמש אדם בזכויות שמקנה לו הגדרו, למעט הגדר חקלאי והגדר מכשירים אלא אם נתמלאו תנאים אלה:
:: (1) הרשיון בו רשום ההגדר תקף ומותר לו להשתמש בזכויות שמקנה לו אותו רשיון;
:: (2) עובד הטיס שברשיונו ההגדר מחזיק בתעודה רפואית תקפה המתאימה להגדר;
:: (3) עובד הטיס עומד בדרישות תקנות אלה הישימות להגדר שברשיונו, לרבות לעניין עמידה במיבחני רמה וצבירת נסיון;
:: (4) ההגדר לא בוטל או לא הותלה על ידי רשות הרישוי.
: (ב) תוקפם של הגדר מכשירים והגדר חקלאי והתנאים לחידושם – יהיו כמפורט בתקנות אלה.

@ 21. חידוש זכות, רשיון או הגדר שפקעו (תיקון: תשמ״ה–3, תשנ״ב)
: עובד טיס –
: (1) שזכותו לרשיון או הגדר פקעה;
: (2) שפג תוקף רשיונו או הגדר שבו;
: (3) שפקע תוקף אישור שניתן לו על פי רשיון או הגדר שפג תוקפו; המבקש לחדש זכות, רשיון או הגדר כאמור יוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, ידע מקצועי ומיומנות כנדרש על ידי בוחן כאמור [[בתקנה 36]].

@ 21א. גיל מרבי לטייס בתובלה אווירית מסחרית (תיקון: תשמ״ה, תשנ״ו, תשנ״ט–2, תשע״ט–3)
: (א) לא ישמש אדם טייס בתובלה אווירית מסחרית ולא יעסיק מפעיל אווירי טייס בתובלה כאמור –
:: (1) בכלי טיס המופעל על ידי טייס אחד – אם מלאו לטייס 60 שנים;
:: (2) בכלי טיס המופעל על ידי שני טייסים או יותר – אם מלאו לטייס 65 שנים.
: (ב) בתקנה זו –
::- ”תובלה אווירית מסחרית” – הפעלה מסחרית שבה מסיעים בכלי טיס נוסעים או מובילים בו טובין, לרבות מטען או דואר, למעט הפעלה כאמור לצורך צניחה כהגדרתה [[בתקנה 181 לתקנות ההפעלה]].

@ 21ב. (תיקון: תשנ״ה, תשנ״ט–2, תשס״א) : (((בוטלה).))
@ 21ג. (תיקון: תשנ״ט–2, תשס״א, תשע״ט–2) : (((בוטלה).))

@ 21ד. מיומנות בשפה האנגלית (תיקון: תש״ע)
: (א) אדם המבקש לקבל רישיון עובד טיס מן המפורטים להלן או המחזיק בו, רשאי להוכיח לרשות הרישוי, בבחינה, את יכולתו לדבר בשפה האנגלית ולהבינה לפחות ברמת מיומנות 4 כאמור בצרופה A‏ (Attachment A) בתוספת 1 (Appendix 1) של נספח 1 לאמנה (להלן – צרופה A), כעדכונה מזמן לזמן, שנוסחה המעודכן הופקד לעיון הציבור במשרד המנהל:
:: (1) טייס;
:: (2) נווט טיס;
:: (3) מפקח על תנועה אווירית;
:: הודעה על הפקדת צרופה A לעיון הציבור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
: (ב) בחינת מיומנות כאמור בתקנת משנה (א) יערוך בוחן שהורתה עליו רשות הרישוי מתוך רשימת בוחנים שמינה המנהל לפי [[תקנה 71]], לאחר שהמבקש להיבחן שילם אגרה לפי [[תקנה 21א לתקנות האגרות]].
: (ג) רשות הרישוי תציין ברישיונו של מי שהוכיח את מיומנותו בשפה האנגלית, את רמת המיומנות שלו ותקופת תוקפה לפי תקנת משנה (ד), לאחר ששילם אגרה לשינוי רישיון לפי [[תקנות האגרות]].
: (ד) תקופת תוקף הוכחת מיומנות, ברמה כמפורט בצרופה A, תהא כמפורט להלן לצדה:
:: (1) רמה 4 – 3 שנים ממועד הבחינה;
:: (2) רמה 5 – 6 שנים ממועד הבחינה;
:: (3) רמה 6 – כל עוד רישיון עובד הטיס לא בוטל.
: (ה) טייס או נווט טיס שלא צוינו ברישיונו רמת המיומנות שלו בשפה האנגלית ותקופת תוקפה כאמור בתקנת משנה (ג), אינו רשאי לשמש איש צוות אוויר בטיסה בין־לאומית או בטיסה באזור פיקוח של יחידת פת״א, שפורסם לגביה בפמ״ת כי שפת התקשורת הזמינה היחידה בה היא השפה האנגלית.
: (ו) מפקח על תנועה אווירית שלא צוינו ברישיונו רמת המיומנות שלו בשפה האנגלית ותקופת תוקפה כאמור בתקנת משנה (ג), לא יהיה רשאי לפקח על טיסות בין־לאומיות בנתיבים בין־לאומיים.
: (ז) רשות הרישוי רשאית להכיר ברמת מיומנות בשפה האנגלית שצוינה ברישיון שניתן לעובד טיס מאת מדינה חברה, כהוכחה למיומנותו של אותו עובד טיס בשפה האנגלית, לצורך ציונה ברישיונו לפי תקנת משנה (ג).
: (ח) בתקנה זו –
::- ”אזור פיקוח” – כמשמעותו [[בסעיף 57 לתקנות ההפעלה]];
::- ”יחידת פת״א”, ”טיסה בין־לאומית” ו”פמ״ת” – כהגדרתם [[בתקנות ההפעלה]];
::- ”נתיב בין־לאומי” – נתיב המוביל מחוץ לישראל אל שדה תעופה מן המנויים [[בתקנה 49א לתקנות ההפעלה]], או משדה תעופה כאמור אל מחוץ לישראל או נתיב החוצה את המרחב האווירי של ישראל.

@ 22. נסיון לצורך הטסת כלי טיס כטייס מפקד (תיקון: תשמ״ב-3, תשמ״ח, תשמ״ט-2, תשע״ו, תשע״ט)
: (א) לא יטיס אדם, כטייס מפקד, כלי טיס עם נוסעים, או כלי טיס שצוותו המזערי המורשה כולל לפחות שני טייסים, אלא אם ביצע באותו טיפוס לפחות שלוש המראות ושלוש נחיתות תוך תשעים הימים שקדמו לטיסה האמורה.
: (ב) לא יטיס אדם, כטייס מפקד, כלי טיס עם נוסעים בלילה אלא אם ביצע לפחות שלוש המראות ושלוש נחיתות בלילה תוך תשעים הימים שקדמו לטיסה האמורה.
: (ג) לא יטיס אדם, כטייס מפקד, כלי טיס לפי כט״מ גם אם הוא בעל הגדר מכשירים, אלא אם ביצע תוך ששה חודשים האחרונים לפחות שש הנמכות באמצעות עזרי ניווט (NDB, ILS, VOR).
: (ד) לא יטיס אדם, כטייס מפקד, דאון נגרר עם נוסעים, אלא אם ביצע לפחות שש טיסות בדאון כאמור שהסתכמו בשעת דאייה אחת לפחות ואשר בהן מילא אחר דרישות תקנת משנה (א).
: (ה) לא יטיס אדם, כטייס מפקד, אוירון זעיר דו מושבי עם נוסע אלא אם כן נתקיימו בו התנאים החלים על טייס פרטי לפי [[תקנה 103]] וביצע באותו טיפוס שלוש המראות ושלוש נחיתות בתוך תשעים הימים שקדמו לטיסה האמורה.
: (ו) לא הוכח נסיון כאמור בתקנה זו, יוכיח הטייס כושר ביצוע על כלי טיס מאותו טיפוס אותו הוא מבקש להטיס כנדרש [[בתקנות 35]] [[ו־36]], הכל בהתאם לסוג הרשיון בו הוא מחזיק; אולם הוכחת כושר ביצוע לעניין הגדר מכשירים יכול שתעשה על כלי טיס מאותו סוג אותו הוא מבקש להטיס.
: (ז) תקנה זו לא תחול על הפעלה שנדרש לגביה רישיון טייס בנתיבי תובלה באויר או על הפעלה המבוצעת לפי [[#פרק 12|הפרק השנים עשר לתקנות הפעלת כלי טיס]].
: (ח) לא יטיס אדם, כטייס מפקד, אוירון זעיר הגורר גלישון אלא אם כן ביצע לפחות 6 טיסות באותו טיפוס של אוירון זעיר שהסתכמו בשלוש שעות טיסה לפחות ומהן בוצעו לפחות שלוש המראות ושלוש נחיתות בשלושת החדשים שקדמו לטיסה האמורה.
: (ט) לא יטיס אדם אוירון זעיר הגורר גלישון (להלן – טיסה גוררת) אלא אם כן ביצע לפחות 6 זינוקים בלתי נגררים בגלישון, מהם שלושה בשלושת החדשים שקדמו לטיסה הגוררת.

@ 23. נסיון לביצוע טיסות לילה
: לא יטיס אדם כלי טיס כטייס מפקד בלילה, אלא אם עמד בדרישות הנסיון לטיסת לילה לקבלת רשיון או הגדר כמפורט בתקנות אלה ואלא אם לא צויין ברשיונו איסור לביצוע טיסות לילה; צויין איסור כאמור ברשיון, יבוטל האיסור אם יעמוד המבקש בדרישות הנסיון האמורות.

@ 24. נסיון לשימוש בזכויות כטכנאי טיס
: לא ישתמש אדם בזכויותיו כטכנאי טיס אלא בכלי טיס שלגביו הוא מחזיק בהגדר מתאים, ושעליו ביצע בתקופה של 45 יום שקדמו לאותה טיסה –
: (1) שעתיים זמן טיסה בתפקיד של טכנאי; או
: (2) עמד במבחן רמה בתפקיד של טכנאי טיס.

@ 25. פטור למוסמכי חיל האויר הישראלי (תיקון: תשס״ה)
: מבקש רשיון שהוסמך בחיל האויר הישראלי כטייס, כנווט טיס, כטכנאי טיס, כאלחוטאי טיס לרדיו–טלפון, כטכנאי לבדק כלי טיס, כמפקח על תנועה אוירית, כמקפל מצנחים או כקצין מבצעי אויר, ובעת הגשת הבקשה הוא עוסק בפועל בחיל האויר הישראלי בתפקיד בו הוסמך כאמור, יהא פטור מהוכחת ידע מקצועי וכושר ביצוע או מיומנות טיסה, הכל לפי הענין, אם הוא פטור מהם בתקנות אלה.

@ 26. שינוי מען
: עובד טיס שהחליף את מענו לא יהא רשאי להפעיל את הזכויות המוקנות למחזיק רשיון עובד טיס מסוגו כעבור שלושים יום לאחר החלפת המען, אלא אם הודיע על החלפת המען לרשות הרישוי בכתב.

@ 27. כפל רשיון
: בקשה לכפל רשיון עובד טיס של רשיון שאבד או הושמד, תוגש בכתב בפירוט שם המבקש, מענו הקבוע, תאריך מתן הרשיון, תאריך אובדן הרשיון ופירוט ההגדרים שהיו ברשיון. לבקשה יצרף המבקש קבלה על תשלום האגרה עבור כפל רשיון כפי שנקבע [[בתקנות האגרות]].

== פרק שלישי: מבחנים עיוניים ומבחנים מעשיים ==

=== סימן א׳: מבחנים עיוניים ===

@ 28. מועד המבחן
: מבחן עיוני יתקיים לפחות אחת לשלושה חדשים ובמקומות כפי שתקבע רשות הרישוי.

@ 29. (תיקון: תשמ״ב, תשנ״ב, תשע״ו) : (((בוטלה).))

@ 30. ציון מעבר מיזערי (תיקון: תשע״ו)
: (א) ציון המעבר המיזערי במבחן עיוני שנושאו מיגבלות כלי הטיס שבגינו מבוקש הרשיון או ההגדר, ביצועיו, הכרתו ומבנהו הוא שמונים אחוזים.
: (ב) ציון המעבר המיזערי במבחן עיוני בנושאים אחרים הוא כפי שנקבע בתקנות אלה או כפי שייקבע בפרסומי הרשות או בטופס המבחן.

@ 31. אישור מבחן עיוני (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט–2, תש״ף)
: (א) עמד אדם בהצלחה במבחן עיוני, יקבל על כך אישור בכתב (בתקנה זו – ”אישור”).
: (ב) אישור יינתן לכל המאוחר בתום שלושים יום מיום גמר המבחן.
: (ג) תוקפו של אישור לגבי כל מבחן עיוני יהיה לתקופה של 24 חודשים מיום ביצוע המבחן; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו לגבי מבחן למבקש רישיון טכנאי לבדק כלי טיס, הגדר שבו או חידושו, שלגביו יחולו הוראות [[תקנה 226]].
: (ד) (((נמחקה).))

@ 32. העתקת מבחן עיוני או מעשה מרמה אחר
: (א) לא יעתיק אדם מאחר במבחן עיוני, לא יתנו לאדם אחר אלא אם הורשה לכך, לא יעזור לאדם אחר בזמן המבחן, לא יכתוב מבחן כאמור במקום אדם אחר, לא ישתמש באמצעי עזר בלתי מאושר בזמן המבחן ולא יסייע לאחר באחד המעשים האמורים.
: (ב) ביצע אדם מעשה כאמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי לפסול את המבחן העיוני של אותו אדם וכן לעכב את מתן הרשיון או ההגדר, חידושם או אישורם על פי תקנות אלה, עד לתקופה של שנתיים מיום ביצוע המעשה, וכן להתלות או לבטל את רשיון עובד הטיס שהוצא לו.

@ 33. מבחן עיוני חוזר
: (א) אדם שנכשל במבחן עיוני רשאי להגיש בקשה למבחן עיוני חוזר בתום שלושים יום מיום המבחן בו נכשל.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) יהא אדם שנכשל במבחן עיוני רשאי להגיש בקשה למבחן עיוני חוזר כעבור פחות משלושים יום מיום המבחן בו נכשל, אם המציא הצהרה המעידה כי קיבל הדרכה נוספת וכי הוא מוכן לקראת המבחן החוזר, ואותה הצהרה חתומה בידי מחזיק ברשיון מדריך טיס עם הגדר מתאים או מי שרשות הרישוי הסמיכה אותו לכך.
: (ג) מבחן עיוני חוזר יערך במועדים ובמקומות שנקבעו בהתאם [[לתקנה 28]], או במועדים מוקדמים יותר, ככל שהדבר ניתן לביצוע.

=== סימן ב׳: מבחנים מעשיים בטיסה ===

@ 34. תנאים למבחן מעשי בטיסה
: לא יגש אדם למבחן מעשי אלא אם: –
: (1) הוא עמד בכל המבחנים העיוניים הנדרשים לפי תקנות אלה לקבלת הרשיון או ההגדר המבוקשים;
: (2)
:: א. הוא המציא תעודת גמר שניתנה לו מאת בית ספר מאושר על ידי רשות הרישוי ואשר בו למד, חתומה בידי הממונה הראשי על ההדרכה באותו בית ספר; או
:: ב. המציא אישור, בחתימת ידו של המדריך האישי שלו, לפיו קיבל הדרכה מתאימה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: 1. המדריך האישי ממלא אחר התנאים הנדרשים ממדריך טיס ראשי של בית ספר כמשמעותו [[בתקנה 1 לתקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס), התשל״א–1971]], כאמור [[בתקנה 5 לתקנות האמורות]];
::: 2. כלי הטיס שבו התבצעה ההדרכה היה רשום על שמו של המדריך האישי או על שמו של המתלמד בכל זמן ההדרכה;
::: 3. ההדרכה התבצעה לפי תכנית אימונים ופיקוח שאישרה רשות הרישוי;
::: 4. ההדרכה לא בוצעה בטיסה מסחרית.

@ 35. מבחן מעשי חוזר טיסה (תיקון: תשנ״ב)
: (א) לא יגיש אדם בקשה למבחן מעשי חוזר אלא בתום שלושים יום מיום המבחן המעשי בו נכשל, אלא אם נקבע אחרת בתקנות אלה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יהיה אדם שנכשל במבחן מעשי בפעם הראשונה רשאי להגיש בקשה למבחן מעשי חוזר בתום פחות משלושים יום אם המציא למנהל הצהרה המעידה שקיבל הדרכה נוספת בהתאם להוראות הבוחן אשר בחנו במבחן המעשי בו נכשל, וכי הוא מוכן לקראת המבחן המעשי החוזר; ההצהרה תהא חתומה בידי מדריך הטיס הראשי של בית הספר או בידי המדריך האישי שלו כאמור [[בתקנה 34(2)(ב)(1)]].

@ 36. מבחן מעשי בטיסה (תיקון: תשע״ו, תשע״ז)
: (א) מבחן מעשי בטיסה ייערך –
:: (1) לפי תכנית בחינה שאישרה רשות הרישוי לנבחן;
:: (2) בידי בוחן שרשות הרישוי הורתה עליו לנבחן;
:: (3) בכלי טיס הרשום בפנקס הרישום או במדמה טיסה, המצוידים במכשירים ובעזרים הנדרשים לגבי סוג הרישיון או ההגדר המבוקש.
: (ב) הבוחן –
:: (1) יבחן את יכולת מבקש הרישיון או ההגדר בביצועים ובנושאים המפורטים בתקנת משנה (ד) ובביצועים ובנושאים המפורטים בתקנות הנוגעות למיומנות הטיסה הנדרשת לצורך קבלת הרישיון או ההגדר, כמפורט [[בחלק ב׳ לתקנות אלה]];
:: (2) לא יהיה הטייס המפקד של כלי הטיס בעת ביצוע המבחן המעשי אלא אם כן נקבע מראש בינו לבין המבקש כי הבוחן ישמש בתפקיד טייס מפקד בעת המבחן המעשי או בחלק ממנו.
: (ג) מבקש הרישיון או ההגדר ידאג לכל הסידורים הארגוניים הכרוכים בשימוש בכלי הטיס או במדמה הטיסה לצורך ביצוע המבחן, לרבות הוצאות שכירתם, לפי העניין.
: (ד) אלה הביצועים והנושאים שבהם ייבחן הנבחן במהלך המבחן המעשי:
:: (1) יישום ידע הנבחן בתעופה;
:: (2) הליכים, תרגילים ותימרונים בכל אחד מאלה:
::: (א) מצבים רגילים, לרבות הטסה לפי כללי הטיסה המתאימים לעניין, ובכלל זה יכולתו בשמירת נתיב, מהירות וגובה;
::: (ב) מצבים לא שגרתיים (Abnormal);
::: (ג) מצבי חירום;
:: (3) הטסה מדויקת וחלקה;
:: (4) יכולת הנבחן בקבלת החלטה מהירה ואורח הפעלת שיפוטו;
:: (5) יכולת שליטתו של הנבחן בתפקיד טייס מפקד, אם הרישיון או ההגדר מעניק לו את הזכות לשמש בתפקיד טייס מפקד.
: (ה) אי־יכולתו של הנבחן לעמוד באחת מהדרישות המפורטות בתקנת משנה (ד), או העדר משמעת או התנהגות בלתי הולמת של עובד טיס שהוכחה בעת הבחינה – יהווה כישלון במבחן מעשי.
: (ו) נכשל הנבחן כאמור בתקנת משנה (ה), רשאי הבוחן להפסיק את הבחינה באותו שלב שבו נכשל הנבחן.
: (ז) ההגבלות החלות בתקנות אלה לגבי הסעת נוסעים לא יחולו בעת ביצוע מבחן מעשי בכלי טיס על הבוחן ועל הנבחן.

== פרק רביעי: מבחני רמה לטייסים ==

@ 37. מבחן רמה תקופתי לבעל רישיון טייס פרטי (תיקון: תשע״א, תשע״ד, תשע״ו)
: (א) לא ישמש בעל רישיון טייס פרטי בתפקיד טייס של כלי טיס לפי הגדר שברישיונו אלא אם כן עמד במבחן רמה תקופתי, בתוך 24 החודשים שקדמו לאותה טיסה, הכולל מבחן בידע מקצועי ומבחן מעשי על כלי טיס מאותו הגדר, כאמור בתקנה זו; המבחן ייערך בידי בוחן או בידי מחזיק ברישיון מדריך טיס לפי בחירת הטייס, ואולם המבחן לא ייערך ברציפות בידי אותו מחזיק ברישיון מדריך טיס, אלא אם כן אישר זאת המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב.
: (ב) בעל רישיון טייס פרטי הזכאי להטיס כלי טיס שצוותו המיזערי המורשה הוא לפחות שני טייסים, יעמוד במבחן רמה תקופתי בשנים עשר החודשים האחרונים שקדמו לחודש בו משמש הטייס הפרטי כטייס מפקד על אותו כלי טיס.
: (ג) המבחן בידע המקצועי יכלול את הנושאים המפורטים להלן:
:: (1) דיני התעופה האזרחית והוראות הרשות המתייחסות לזכויות מחזיק ברשיון טייס פרטי ולהגבלות החלות עליו, לרבות הנהלים וההליכים של שירותי התעבורה האוירית;
:: (2) הבנת פרסומי מידע תעופתי לפי פרסומי טיס פנים ארציים והודעות לאנשי תעופה (נוטאם);
:: (3) הכרת כלי הטיס עליו יתבצע מבחן הרמה התקופתי.
: (ד) המבחן המעשי יכלול את הנושאים המפורטים להלן:
:: (1) הליכים, תרגילים ותימרונים בטיסה רגילה ובטיסה במצבי חירום המתאימים לסוג כלי הטיס בו מבוצע המבחן, לביצועיו ולמגבלותיו, לרבות שימוש במערכות כלי הטיס, הכל כמפורט בתוכנית הבחינה שפירסם המנהל;
:: (2) הטסה מדוייקת וחלקה של כלי הטיס, לרבות בנתיבים;
:: (3) יכולת שליטתו של הטייס כטייס מפקד על כלי הטיס.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א) –
:: (1) היו ברישיון הטייס הגדר אווירון מקבוצה א׳ וכן הגדר אווירון מקבוצה ב׳, יצא הטייס ידי חובתו לפי תקנת משנה (א) לעניין הגדרים אלה, אם יעמוד במבחן רמה תקופתי לעניין הגדרים אלה על אווירון מקבוצה ב׳;
:: (2) היו ברישיון הטייס הגדר אווירון מקבוצה א׳ וכן הגדר אווירון זעיר מקבוצה א׳, יצא הטייס ידי חובתו לפי תקנת משנה (א) לעניין הגדרים אלה, אם יעמוד במבחן רמה תקופתי לעניין הגדרים אלה על אווירון מכל אחת מהקבוצות לסירוגין;
:: (3) היו ברישיון הטייס הגדר אווירון מקבוצה א׳, הגדר אווירון מקבוצה ב׳ וכן הגדר אווירון זעיר מקבוצה א׳ יצא הטייס ידי חובתו לפי תקנת משנה (א) לעניין הגדרים אלה, אם יעמוד, נוסף על האמור בפסקה (1), גם במבחן רמה תקופתי לעניין הגדר אווירון זעיר מקבוצה א׳, בתוך 48 החודשים שקדמו לטיסה.
: (ו) עמידה במבחן תרשם על ידי הבוחן או המדריך המוסמך ביומן הטיסות האישי של הטייס ותאושר בחתימת ידו בציון פרטי רשיונו והגדריו של הבוחן או המדריך המוסמך לפי העניין.
: (ז) בוחן או מדריך מוסמך שערך מבחן רמה לפי תקנה זו ידווח על פרטי המבחן, ביצוע המבחן ותוצאתו לרשות הרישוי, לפי טופס שתורה עליו, בתוך 14 ימים מיום ביצוע המבחן; טופס כאמור יפורסם באתר האינטרנט של רשות הרישוי.

@ 38. מבחן רמה תקופתי לבעל רישיון טייס מסחרי ולבעל רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר (תיקון: תשע״ד)
: (א) לא ישמש בעל רישיון טייס מסחרי או בעל רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר (בתקנה זו – בעל רישיון) כטייס בכלי טיס לפי הגדר שברישיונו אלא אם כן עמד במבחן רמה תקופתי כמפורט להלן:
:: (1) לגבי הגדר שהוא עושה בו שימוש במסגרת העסקתו על ידי בעל רישיון הפעלה אווירית – כמפורט [[בתקנות ההפעלה]];
:: (2) לגבי הגדר שהוא עושה בו שימוש שלא במסגרת העסקתו על ידי בעל רישיון הפעלה אווירית – כמפורט [[בתקנה 37]];
:: (3) על אף האמור בפסקה (2), לעניין מדריך טיס המשמש מדריך אישי כאמור [[בתקנה 34(2)ב]], יחולו הוראות [[תקנה 37]] בשינויים המחויבים, והוראות [[תקנה 37(א)]] יחולו בשינויים אלה:
::: (א) במקום ”תוך 24 החודשים שקדמו לאותה טיסה” יקראו ”בתוך 12 החודשים שקדמו לאותה טיסה”;
::: (ב) הסיפה החל במילים ”או בידי מחזיק ברישיון מדריך טיס” לא תיקרא.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון –
:: (1) שנדרש לעמוד במבחני רמה כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) או (3) ועמד במבחן רמה לפי תקנת משנה (א)(1) – לא יידרש לעמוד גם במבחן רמה לפי תקנת משנה (א)(2) או (3);
:: (2) שנדרש לעמוד במבחני רמה כאמור בתקנת משנה (א)(2) ו־(3) ועמד במבחן רמה לפי תקנת משנה (א)(3) – לא יידרש לעמוד גם במבחן רמה לפי תקנת משנה (א)(2).

== פרק חמישי: זיכוי זמן טיסה ==

@ 39. רישום ביומן
: (א) לא יוכר זמן טיסה כנסיון בטיסה לצרכי תקנות אלה, אלא אם זמן הטיסה נרשם ביומן טיסות אישי (להלן – היומן), כמפורט בתקנה זו.
: (ב) איש צוות אויר, לרבות טייס מתלמד, ינהל ביומן רישום שעות הטיסה שביצע כדלקמן:
:: (1) כללי: –
::: א. התאריך;
::: ב. טיפוס כלי הטיס וסימני הרישום שלו;
::: ג. מקומות ההמראה והנחיתה;
::: ד. משך זמן הטיסה: –
:::: 1. כטייס מפקד או בטיסת יחיד;
:::: 2. כטייס משנה, לרבות שם הטייס המפקד;
:::: 3. כחניך, לרבות שם המדריך;
:::: 4. כמדריך, לרבות שם החניך.
:: (2) תנאי טיסה –
::: א. יום או לילה;
::: ב. טיסת מכשירים;
::: ג. טיסה במדמה טיסה;
::: ד. כל זמן טיסה אחר.
: (ג) רישום זמן הטיסה יהא כמפורט להלן:
:: (1) זמן טיסת יחיד – טייס מתלמד רשאי לרשום ביומן זמן טיסת יחיד רק אותו זמן בו היה הטייס היחיד בכלי הטיס;
:: (2) זמן טיסת טייס מפקד:
::: א. טייס פרטי או טייס מסחרי רשאי לרשום ביומן כזמן טיסת מפקד רק אותו זמן בו מלוא השליטה על כלי הטיס הרשום בהגדרו היתה בידיו, או הזמן בו היה הטייס היחיד בכלי הטיס, או הזמן בו היה הטייס המפקד של כלי טיס שהצוות המיזערי הדרוש להפעלתו לפי תעודת הסוג של כלי הטיס או לפי התקנות הישימות הוא שני טייסים או יותר;
::: ב. טייס תובלה בנתיבי אויר רשאי לרשום כזמן טיסת מפקד את זמן הטיסה בו הוא היה הטייס המפקד של כלי הטיס;
::: ג. מדריך טיס רשאי לרשום כזמן טיסת מפקד את זמן הטיסה בו הוא שימש כמדריך טיסה;
:: (3) זמן טיסת טייס משנה:
::: טייס רשאי לרשום ביומן כזמן טיסת טייס משנה רק אותו זמן בו הוא שימש כטייס משנה של כלי טיס שהצוות המזערי הדרוש להפעלתו, לפי תעודת הסוג של כלי הטיס או לפי התקנות הישימות, הוא שני טייסים או יותר;
:: (4) זמן טיסת מכשירים:
::: טייס רשאי לרשום ביומן כזמן טיסת מכשירים רק אותו זמן בו הוא מטיס את כלי הטיס על פי מכשירים, בתנאי טיסת מכשירים ממשיים או מדומים. מדריך טיסת מכשירים רשאי לרשום ביומן כזמן טיסת מכשירים את הזמן בו שימש כמדריך טיסת מכשירים בתנאי טיסת מכשירים ממשיים;
:: (5) זמן הדרכה:
::: זמן הדרכה, זמן הדרכת טיסת מכשירים, וזמן לימודי קרקע ותדריכי קרקע במדמה טיסה של המודרך טעון אישור ביומן המודרך על ידי מדריכו האישי.

@ 40. הצגת יומן לבקורת
: טייס יציג את היומן לביקורת של רשות הרישוי או מפקח, לפי דרישתם, במקום ובמועד שיקבעו.

@ 41. זיכוי זמן טיסה כטייס פרטי
: (א) טייס פרטי זכאי שזמן טיסתו הכולל כטייס מפקד ייזקף לחשבון זמן הטיסה הכולל הנדרש לפי תקנות אלה לקבלת רשיון טייס מסחרי.
: (ב) טייס פרטי המשמש כטייס משנה בכלי טיס שיש להפעילו עם טייס משנה – זכאי שמחצית זמן טיסתו כטייס משנה ייזקף לחשבון זמן הטיסה הכולל הנדרש לפי תקנות אלה לקבלת רשיון טייס מסחרי, ובלבד שלא ייזקפו כאמור יותר מחמישים שעות.

@ 42. זיכוי זמן טיסה כטייס מסחרי (תיקון: תשע״ו)
: (א) טייס מסחרי זכאי כי זמן טיסתו הכולל כטייס מפקד ייזקף לחשבון זמן הטיסה הכולל, הנדרש לפי תקנות אלה, לקבלת רישיון טייס בדרגה גבוהה יותר.
: (ב) טייס מסחרי המשמש כטייס משנה בכלי טיס שיש להפעילו עם טייס משנה, זכאי שמחצית זמן טיסתו כטייס משנה ייזקף לחשבון זמן הטיסה הכולל הנדרש לפי תקנות אלה, לקבלת רישיון טייס בדרגה גבוהה יותר.

@ 43. זיכוי זמן טיסה כטייס תובלה בנתיבי אויר
: טייס תובלה בנתיבי אויר זכאי שזמן טיסתו הכולל כטייס מפקד או כטייס משנה בכלי טיס שיש להפעילו עם טייס משנה ייזקף לחשבון זמן הטיסה הכולל הנדרש לפי תקנות אלה.

@ 44. זיכוי זמן טיסת מכשירים (תיקון: תשע״ו)
: טייס המפעיל את הגאי כלי הטיס בתנאים ממשיים או מדומים של טיסת מכשירים, בהסתמכו על מכשירים בלבד וללא נקודות סמך חיצוניות – זכאי כי זמן טיסת מכשירים שנרכש כאמור ייזקף לזמן הטיסה הכולל הנדרש לפי תקנות אלה, לקבלת רישיון טייס בדרגה גבוהה יותר.

@ 45. זיכוי זמן הדרכה (תיקון: תשע״ו)
: (א) טייס המקבל הדרכה או אימון זכאי כי זמן ההדרכה הזוגי ייזקף במלואו לחשבון זמן הטיסה הכולל הנדרש לפי תקנות אלה, לקבלת רישיון טייס בדרגה גבוהה יותר.
: (ב) מדריך טיס או מאמן זכאי כי זמן הטיסה בו שימש כמדריך טיס או כמאמן, ייחשב כזמן טיסת מפקד בחשבון זמן הטיסה הכולל הנדרש לפי תקנות אלה, לקבלת רישיון טייס בדרגה גבוהה יותר.

== פרק ששי: הסבה ==

@ 46. איסור הטסת כלי טיס ללא בחינה או הסבה
: לא יטיס טייס אלא כלי טיס מהסוג, מהמין ומהטיפוס, כאשר ישים, עליו נבחן לקבלת רשיון לפי תקנות אלה, או שביצע עליו הסבה כאמור [[בתקנות 47]] [[ו־48]].

@ 47. תנאי הסבה מקבוצה לקבוצה
: על אף האמור [[בתקנה 46]], טייס שברשיונו הגדר אוירון מקבוצה א׳, ב׳, ג׳ או ד׳, יהא רשאי להטיס כלי טיס מקבוצה אחרת אם עמד בדרישות המפורטות [[בתוספת השניה לתקנות אלה]], הכל לפי הענין.

@ 48. תנאי הסבה בתוך קבוצה
: על אף האמור [[בתקנה 46]], טייס שברשיונו הגדר אוירון מקבוצה ב׳, ג׳ או ד׳, יהא רשאי להטיס כלי טיס אחר מאותה קבוצה המפורטת ברשיונו אם עמד בדרישות המפורטות [[בתוספת השניה לתקנות אלה]], הכל לפי הענין.

== פרק שביעי: ועדת ערר לרישוי ==

@ 49. מתן החלטה (תיקון: תשמ״ח–2)
: (א) רשות הרישוי לא תתן החלטה אלא לאחר שניתנה לעובד טיס או למבקש הרשיון, ההגדר או תעודת איש צוות, הזדמנות להביא לפניה טענותיו לעניין ההחלטה.
: (ב) עם הבאת ההחלטה לידיעת עובד הטיס או המבקש, כאמור בתקנת משנה (א) (להלן [[בפרק זה]] – מבקש), תודע לו זכותו להשיג או לערור על ההחלטה כמפורט בתקנות אלה.

@ 50. זכות ערר (תיקון: תשמ״ח–2)
: (א) מבקש הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת רשות הרישוי רשאי להשיג עליה בפני המנהל.
: (ב) מבקש הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת המנהל, בין שניתנה בתוקף היותו רשות הרישוי ובין בהשגה לפי תקנת משנה (א), רשאי לערור עליה בפני ועדת הערר לרישוי שמינה השר לענין תקנות אלה (להלן – ועדת הערר).

@ 51. הגשת השגה או ערר
: (א) השגה כאמור [[בתקנה 50(א)]] תוגש למנהל תוך 14 יום מיום מתן ההחלטה; ניתנה ההחלטה שלא בפני המבקש להשיג, תוגש ההשגה תוך 14 יום מיום שהומצאה לו ההחלטה.
: (ב) ערר על החלטת המנהל, בין שניתנה בתוקף היותו רשות הרישוי ובין בהשגה לפי תקנת משנה (א), יוגש לועדת הערר תוך 14 יום מיום מתן ההחלטה; ניתנה ההחלטה שלא בפני המבקש לערור, יוגש הערר תוך 14 יום מיום שהומצאה לו ההחלטה.
: (ג) לא החליט המנהל תוך 15 יום בהשגה שהוגשה לו לפי תקנת משנה (א), יראו את ההשגה כאילו נדחתה על ידו, והענין יועבר להחלטת ועדת הערר, אלא אם הודיע המשיג לועדת הערר כי אין הוא מעונין בהכרעת ועדת הערר בהשגתו.
: (ד) ועדת הערר רשאית לדון בערר שהוגש לאחר המועד אם –
:: (1) שוכנעה שמן הצדק לעשות כן;
:: (2) המנהל לא החליט תוך 15 יום בהשגה שהוגשה לו לפי תקנת משנה (א).
: (ה) נשלחה הודעה בדבר החלטת רשות הרישוי או המנהל בדואר רשום, יראוה כאילו הגיעה לתעודתה בתום 72 שעות משעת מסירתה לבית הדואר.

@ 52. תוקף החלטה
: החלטת רשות הרישוי תהא תקפה כל עוד לא החליטו המנהל או ועדת הערר אחרת בהשגה או בערר שהוגשו לפי תקנות אלה.

@ 53. עיכוב ביצוע החלטה (תיקון: תשמ״ח–2)
: (א) החליטה רשות הרישוי או החליט המנהל, בתוקף היותו רשות רישוי או בהשגה, על ביטול רשיון או הגדר או על התלייתם, רשאי בעל הרשיון או ההגדר הרואה עצמו נפגע על ידי ההחלטה לבקש, במעמד מתן ההחלטה, או תוך 14 יום מיום שהומצאה לידיו, עיכוב ביצוע ההחלטה עד לסיום ההליכים בהשגה שתוגש למנהל או בערר שיוגש לועדת הערר, הכל לפי הענין. עוכב ביצוע ההחלטה כאמור, ומבקש העיכוב לא הגיש השגה למנהל או ערר לועדת הערר תוך המועד שנקבע בחלק זה, יתבטל עיכוב ביצוע ההחלטה מאליו בתום המועד שנקבע להגשת ההשגה או הערר, לפי הענין.
: (ב) החליטה רשות הרישוי או המנהל בתוקף היותו רשות רישוי או בדונו בהשגה שלא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע החלטה, רשאי בעל הרשיון או ההגדר הרואה עצמו נפגע לבקש דיון דחוף בועדת הערר כדי לדון בערר על החלטתה ובערר על אי מתן עיכוב ביצוע ההחלטה עד לסיום ההליכים בערר. על אף האמור [[בתקנה 56]], תדון ועדת הערר בענין לא יאוחר מ־14 יום ממועד הגשת הבקשה כאמור.
: (ג) עוכב ביצוע ההחלטה עד לסיום ההליכים בהשגה או בערר, יהא המנהל או ועדת הערר, לפי הענין, רשאים בכל שלב של הדיון להורות על ביטול העיכוב אם ראו שעיכוב ביצוע ההחלטה יש בו כדי לפגוע בבטיחות הטיסה.

@ 54. הרכב ועדת הערר (תיקון: תשע״ו)
: (א) ועדת הערר תדון בשלושה, שהם – היושב ראש או ממלא מקומו הקבוע והוא ישב בראש המותב, ושני חברים, האחד בעל מקצוע בתחום התעופה הקשור לנשוא הערר, והאחר משפטן בעל ידע בתעופה אזרחית.
: (ב) (1) השר ימנה כיושב ראש ועדת הערר וכממלא מקומו הקבוע אנשים בעלי רקע בתעופה שאינם מקרב עובדי המדינה.
:: (2) תקופת כהונת יושב ראש ועדת הערר וממלא מקומו תהא שנים עשר חודש, והשר רשאי לחזור ולמנותם.
:: (3) יושב ראש ועדת הערר או ממלא מקומו הקבוע יחדלו לכהן בתפקידם לפני תום תקופת כהונתם באחת מאלה:
::: א. הוא התפטר מתפקידו כיושב ראש או כממלא מקום במסירת כתב התפטרות לשר. ההתפטרות תכנס לתוקפה בתום 30 יום ממועד מסירת כתב ההתפטרות;
::: ב. הוא הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
::: ג. הוא היה מעורב בתקופת כהונתו בתאונה או בתקרית כמשמעותן [[בתקנות החקירה]];
::: ד. השר מצא כי נבצר ממנו למלא תפקידו והעבירו מכהונתו בהודעה בכתב.

@ 55. סמכויות ועדת הערר
: ועדת הערר רשאית –
: (1) לאשר את החלטת המנהל, לבטלה או לשנותה;
: (2) להורות על עריכת דיון נוסף בפני המנהל או בפני רשות הרישוי לפי הנחיות שתקבע;
: (3) להמליץ בפני המנהל על עריכת בדיקה מחודשת של הענין;
: (4) להמליץ בפני המנהל בכל ענין שיתעורר בפניה תוך כדי הדיון, ככל שתמצא לנכון.

@ 56. נוהלי עבודת ועדת הערר (תיקון: תשע״ו)
: (א) ערר על החלטת המנהל יוגש בכתב למזכיר ועדת הערר ויצורף אליו עותק החלטת המנהל שעליה מוגש הערר.
: (ב) הודעה על מועד הדיון בערר ועל מקום הדיון תימסר לעורר לפחות 10 ימים לפני המועד שנקבע לדיון.
: (ג) הועדה תדון בערר לא יאוחר מ־30 יום מיום הגשתו.
: (ד) הועדה תיתן לעורר הזדמנות נאותה להעלות טענותיו בפניה, בין בכתב ובין בעל פה, בין בעצמו ובין באמצעות עורך דין.
: (ה) הועדה תפתח דיוניה בשמיעת העורר, לאחר מכן ישמיע נציג רשות התעופה האזרחית במשרד התחבורה את טיעוניו ולאחר מכן ישיב העורר על טיעוני נציג רשות התעופה האזרחית.
: (ו) הועדה תדון בפומבי, ואולם רשאית היא לקיים את הדיון, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות אם ראתה צורך בכך לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ שלה או אם ביקש זאת העורר והועדה מצאה כי מן הצדק להיענות לבקשתו.
: (ז) יושב ראש ועדת הערר או ממלא מקומו הקבוע, או מי שהם ביקשו לעשות כן, ינהלו פרוטוקול של דיוני הועדה; הפרוטוקול יישלח על ידי מזכיר הועדה לכל אחד מחבריה, לעורר ולמנהל תוך 14 יום ממועד הישיבה, אם לא הורה יושב ראש ועדת הערר או ממלא מקומו הקבוע אחרת.

@ 57. אי תלות בסדרי דין ובדיני ראיות
: בכל ענין של סדרי דין תנהג ועדת הערר בדרך הנראית לה כטובה ביותר לעשיית צדק ולא תהיה קשורה לדיני הראיות.

@ 58. החלטת ועדת הערר
: (א) ועדת הערר תחליט ברוב דעות.
: (ב) על נוסח החלטת הועדה בערר יחתום כל אחד מחבריה ואם ניתנה ברוב דעות, יצויין שיש בה דעת מיעוט.
: (ג) מזכיר הועדה ימציא עותק החלטה לכל אחד מחבריה, לעורר ולמנהל, תוך 14 יום מיום מתן ההחלטה בערר.

@ 59. סופיות החלטת ועדת הערר
: החלטת ועדת ערר תהיה החלטת גמר כאמור [[#|בסעיף 29(1) לחוק הטיס, 1927]].
: ((לפי [[סעיף 39(ה) לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]], ניתן לערער על החלטת ועדת הערר לפני בית משפט לעניינים מינהליים.))

== פרק שמיני: בדיקות רפואיות ==

@ 60. הגדרות (תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד, תשנ״ז, תשנ״ט, תשס״ב, תשע״ו)
: [[בפרק זה]]:
:- ”בדיקת ביקורת” – בדיקה רפואית שאיננה בדיקה ראשונית ואיננה בדיקה תקופתית ואשר מטרתה היא לברר אם חלפה הסטיה במצב בריאותו של הנבדק, שבשלה נרשמה הגבלה בתעודה הרפואית או בוטל תוקפה;
:- ”בדיקה ראשונית” – בדיקה רפואית יסודית הנעשית לראשונה למבקש תעודה רפואית לקביעת מצב בריאותו למילוי התפקידים על פי הרשיון או ההגדר המבוקשים;
:- ”בדיקה תקופתית” – בדיקה רפואית הנעשית בהיקף הדרוש לקביעת מידת התאמתו של המבקש להמשיך במילוי התפקידים על פי הרשיון או ההגדר המבוקשים;
:- ”ועדת ערר רפואית” – (((נמחקה);))
:- ”ועדה רפואית” – ועדה של שלושה רופאים מוסמכים שמינה המנהל שכל אחד מהם עוסק בענף רפואה אחר, ואחד מהם לפחות רופא מוסמך בכיר;
:- ”חידוש רשיון או הגדר” – לרבות שימוש בזכויות על פיהם;
:- ”טופס בדיקה רפואית” – טופס בדיקה רפואית שקבע המנהל;
:- ”רופא הרשות” – (((נמחקה);))
:- ”רופא מוסמך” – כמשמעותו [[בסעיף 6(א)(1) לחוק]];
:- ”רופא מוסמך בכיר” – רופא מוסמך שנתקיימו בו כל אלה:
:: (1) ביצע 200 בדיקות לפחות למבקשי רשיונות או הגדר כנדרש על פי תקנות אלה במשך 5 השנים האחרונות ולא נרשמו לחובתו על ידי רופא הרשות יותר מ־10 טעויות בעבודתו;
:: (2) צבר ותק של 5 שנים לפחות כרופא מוסמך;
:- ”תעודה רפואית” – (((נמחקה).))

@ 60א. מתן הרשאה לרופא (תיקון: תשנ״ד, תשנ״ד2, תשע״ו)
: (א) לא ישמש אדם רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר או רופא החבר בועדה רפואית אלא אם כן בידיו הרשאה שניתנה לו מאת המנהל.
: (ב) הרשאה, כאמור בתקנת משנה (א), תינתן לארבע שנים אך רשאי המנהל לשוב ולתתה למי שתם תוקף הרשאתו.

@ 61. תנאים למתן תעודה רפואית (תיקון: תשמ״ה–2, תשנ״ב, תשס״ב, תשע״ו)
: (א) תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות מסוג המבוקש לראשונה לא תינתן אלא –
:: (1) בידי רופא הרשות;
:: (2) לאחר –
::: (א) שמבקש התעודה נבדק בדיקה ראשונית בידי מי שמוסמך לבודקו לפי [[תקנה 65]];
::: (ב) שנמצא, להנחת דעתו של רופא הרשות, כי מבקש התעודה עונה על הדרישות הרפואיות למתן תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות מהסוג שביקש, לפי [[פרק 1 לתוספת הראשונה]].
: (ב) תעודה רפואית המבוקשת שלא כאמור ברישה לתקנת משנה (א), לא תינתן אלא –
:: (1) בידי רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר או רופא הרשות, לפי העניין;
:: (2) לאחר –
::: (א) שמבקש התעודה נבדק בידי מי שמוסמך לבודקו לפי [[תקנה 65]];
::: (ב) שנמצא, להנחת דעתו של הרופא כאמור בפסקה (1), כי מבקש התעודה עונה על הדרישות הרפואיות למתן תעודה רפואית מתאימה לדרגת הבריאות מהסוג שביקש, לפי [[פרק 1 לתוספת הראשונה]].
: (ג) נותן תעודה רפואית כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) יציין בה את יום נתינתה.
: (ד) על מי שהתעודה הרפואית שבידיו –
:: (1) טרם פקעה או פקעה וטרם חלפו חמש שנים מיום פקיעתה – יחולו הוראות תקנת משנה (ב);
:: (2) פקעה וחלפו חמש שנים מיום פקיעתה – יחולו הוראות תקנת משנה (א).

@ 62. מקום הבדיקות הרפואיות (תיקון: תשנ״ב, תשע״ב, תשע״ו)
: הבדיקות הרפואיות יערכו על ידי רופא מוסמך, או על ידי רופא מוסמך בכיר, הכל לפי הענין, במעונם או במרפאתם, ועל ידי ועדה רפואית במשרדה.

@ 63. חובת המבקש תעודה רפואית
: (א) המבקש תעודה רפואית לפי תקנות אלה –
:: (1) ימלא באופן נכון, מלא ובלתי מטעה את הפרטים הנדרשים ממנו בטופס הבדיקה הרפואית;
:: (2) ישיב לרופא הבודק תשובות מלאות, נכונות ובלתי מטעות ולא יעלים כל מחלה, מום או מיגבלה אחרת;
:: (3) יחתום בנוכחות הרופא הבודק על ההצהרה שבטופס האמור.
: (ב) עובד טיס המבקש יותר מרשיון אחד או הגדר אחד או חידושם שלצורך קבלתם או חידושם נדרשת תעודה רפואית, יציין בטופס הבדיקה הרפואית את כל סוגי הרשיונות או ההגדרים המבוקשים על ידו.

@ 64. בדיקות רפואיות (תיקון: תשנ״ב, תשס״ב, תשע״ו)
: (א) רופא מוסמך, או יושב ראש של ועדה רפואית ירשמו תוצאות הבדיקה שערכו ויסכמו אותה לפי הפרטים שנקבעו בטופס הבדיקה הרפואית לעובדי טיס.
: (ב) טופסי הבדיקה יישלחו לרופא הרשות גם אם הבדיקה הרפואית לא הושלמה ובמקרה זה תירשם הסיבה לאי השלמת הבדיקה.
: (ג) נערכה הבדיקה על ידי ועדה רפואית, יירשמו בטופס הבדיקה שמות הרופאים שהשתתפו בה ויצויין שם היושב ראש.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א) עד (ג) רשאי רופא מוסמך או יושב ראש של ועדה רפואית או רופא רשות, להסתייע לצורך מילוי טופס בדיקה רפואית לעובדי טיס, בתוצאות ונתונים של הבדיקות הרפואיות העדכניות שנערכו לעובדי טיס פעילים בשירות מערכת הביטחון.

@ 65. המוסמכים לערוך בדיקות רפואיות (תיקון: תשנ״ט, תשע״ו)
: (א) רופא מוסמך רשאי לערוך בדיקה רפואית ראשונית, בדיקה רפואית תקופתית או בדיקת ביקורת לצורך קבלת תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות סוג 2 ולצורך קבלת תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות סוג 3.
: (ב) רופא מוסמך בכיר רשאי לערוך בדיקה רפואית ראשונית, בדיקה רפואית תקופתית או בדיקת ביקורת לצורך קבלת תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות סוג 1, לצורך קבלת תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות סוג 2 ולצורך קבלת תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות סוג 3.
: (ג) ועדה רפואית רשאית, לבקשת רופא הרשות, לערוך כל בדיקה רפואית לפי [[פרק זה]]; סיימה הוועדה הרפואית עריכת בדיקה כאמור, תעביר את תוצאותיה לרופא הרשות.

@ 66. תקופת תוקפה של תעודה רפואית (תיקון: תשמ״ה–2, תשנ״ב, תשנ״ו, תשס״ה, תשע״ו)
: (א) סוג דרגת בריאות של תעודה רפואית יהיה כמפורט [[תוספת 1 פרק 1|בפרק ה־1 לתוספת הראשונה]].
: (א1) תעודה רפואית תהיה תקפה מיום נתינתה.
: (א2) תקופת התוקף של תעודה רפואית –
:: (1) תהיה למשך הזמן המפורט בטבלה [[תוספת 1 פרק 12|בפרק ה־12 לתוספת הראשונה]], זולת אם מצא רופא הרשות כי תוצאות הבדיקה הרפואית שבוצעה למבקש מחייבות את קיצור תקופת תוקפה;
:: (2) תימנה מיום עריכת הבדיקה כאמור [[בתקנות 61(א)(2) או (ב)(2)]], לפי העניין.
: (א3) על אף האמור בתקנת משנה (א2), לעניין מניין תקופת תוקפה של תעודה רפואית, יראו בדיקה רפואית שבוצעה כאמור [[בתקנה 61(א)(2) או (ב)(2)]], בתוך 45 ימים לפני יום פקיעת תוקפה של התעודה הרפואית שבידי בעל הרישיון, כאילו בוצעה ביום פקיעת התוקף שלה.
: (א4) תוקפה של תעודה רפואית יצוין בגוף התעודה.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), תוקפה של תעודה רפואית יפקע בכל אחד מאלה:
:: (1) עם קרות תאונה כמשמעותה [[בתקנות החקירה]];
:: (2) עם תחילת אישפוז בבית חולים;
:: (3) בתום היום החמישה עשר להעדרות רצופה מהעבודה עקב מחלה;
:: (4) עם פחיתת כושר בריאות מכל סיבה שהיא שיש בה כדי למנוע מעובד הטיס את השימוש בזכויות שמעניק לו רשיונו או הגדרו או בחלק מהן;
:: (5) אי ביצוע בדיקות דם לכולינסטרזיה כל שבועיים בתקופת עבודות ריסוס בחומר רעיל.
: (ג) עובד טיס שנתקיים לגביו אירוע מן המפורטים בתקנת משנה (ב), ידווח על כך לרופא הרשות בהקדם האפשרי, ולא יעשה שימוש בתעודה הרפואית שבידו אלא לאחר שעבר בדיקת ביקורת ועל פי תוצאות הבדיקה.

@ 67. איסור להשתמש ברשיון ללא תעודה רפואית תקפה (תיקון: תשמ״ה–2, תשע״ו)
: (א) בעל רשיון או הגדר שלצורך קבלתם או חידושם נדרשת תעודה רפואית לא יהיה רשאי להמשיך להשתמש בזכויות ברשיונו או בהגדרו אם פקע תוקפה של התעודה הרפואית כאמור [[בתקנה 66]].
: (ב) פקע תוקף תעודה רפואית כאמור [[בתקנה 66]] לא תינתן תעודה רפואית חדשה לעובד הטיס אלא אם נבדק המבקש על ידי רופא מוסמך או רופא מוסמך בכיר, או ועדה רפואית, הכל בהתאם לסוג הרשיון או ההגדר בו הוא מחזיק.

@ 68. מקרים מיוחדים (תיקון: תשנ״ד, תשע״ו)
: (א) במקרים בהם המבקש אינו עונה על הדרישות הרפואיות במלואן כאמור [[בתוספת הראשונה לתקנות אלה]], רשאי רופא הרשות לתת למבקש תעודה רפואית ורשאית רשות הרישוי לציין מגבלות ברשיונו או בהגדרו, אם נתקיימו במבקש תנאים אלה:
:: (1) ועדה רפואית שבדקה את המבקש, מצאה כי –
::: א. מצבו הרפואי של המבקש אינו מעורר חשש של אי כושר פתאומי או של אי יכולת למלא תפקידיו בבטיחות בתקופת תוקף הרשיון או ההגדר;
::: ב. הוא בעל סגולה גופנית השקולה כנגד אי כושרו הבריאותי;
:: (2) המבקש הוכיח שיש לו ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית במידה השקולה כנגד אי כושרו הבריאותי.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) העלתה בדיקה רפואית כאמור שאיש הצוות אינו כשיר מבחינה בריאותית למלא את תפקידיו בכלי הטיס, לא יחודש רשיונו או הגדרו.

@ 69. סמכויות רופא הרשות (תיקון: תשמ״ה–2, תשע״ו)
: (א) רופא הרשות רשאי:
:: (1) לערוך את כל הבדיקות הרפואיות שרופא מוסמך בכיר רשאי לערוך לפי [[תקנה 65]];
:: (2) לבדוק את המימצאים הרפואיים בטופס הבדיקה הרפואית שנחתם והועבר אליו מאת רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר או ועדה רפואית ולסכמם;
:: (3) להורות לרופא מוסמך, לרופא מוסמך בכיר או לועדה רפואית לערוך מחדש בדיקה רפואית ראשונית, בדיקה תקופתית או בדיקת ביקורת;
:: (4) ליתן תעודה רפואית המאשרת כי המבקש שלגביו ניתנה התעודה כשיר להשתמש ברשיון או בהגדר שניתן לו לתקופה שתצויין בתעודה;
:: (5) לקבוע בתעודה מגבלות רפואיות שיירשמו ברשיונו או בהגדרו של המבקש;
:: (6) להמליץ בפני רשות הרישוי לשקול אי מתן רשיון, ביטול רשיון, אי חידוש רשיון או אי אישורו, הכל לפי הענין, אם שוכנע שאותו אדם הסתיר ביודעין מחלה, מום או כל מגבלה אחרת עליהם נשאל בטופס הבדיקה הרפואית; לענין זה אין נפקא מינה אם המחלה, המום או המגבלה שהוסתרו כאמור פוגעים בכושרו הבריאותי של אותו אדם ואם לאו.
: (ב) רופא הרשות רשאי להוציא מפעם לפעם הנחיות לרופא מוסמך, לרופא מוסמך בכיר ולועדה רפואית, בנוגע לבדיקות הרפואיות השונות ולמתן תעודות רפואיות.
: (ג) האמור בתקנת משנה (א)(6) אינו גורע מסמכויות רשות הרישוי לפי תקנות אלה.

@ 70. ועדת ערר רפואית (תיקון: תשמ״ח–2, תשע״ו)
: (א) (((בוטלה).))
: (ב) ערר לפי [[סעיף 7(ב) לחוק]] יש להגיש תוך שלושים יום מיום קבלת החלטת רופא הרשות; נשלחה הודעה בדבר החלטת רופא הרשות בדואר רשום, יראוה כאילו הגיעה לידי הנוגע בדבר בתום שבעים ושתים שעות מיום מסירתה לדואר.
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) כל עוד לא החליטה ועדת הערר הרפואית אחרת – תעמוד בתוקפה החלטת רופא הרשות.

== פרק תשיעי: בוחנים ==

@ 71. מינוי בוחנים
: המנהל רשאי למנות לפי שיקול דעתו אדם כבוחן לביצוע מבחנים מטעם רשות הרישוי, הנדרשים כאמור בתקנות אלה. המנהל יקבע תנאים מזעריים למינוי בוחן, לרבות לעניין נסיונו, הידע המקצועי שלו ומיומנותו, עברו התעופתי, הגינותו ואמינותו.

= חלק ב׳: רשיונות לטייסים =

== פרק ראשון: רשיון טייס מתלמד ==

@ 72. כשירות לקבלת רשיון טייס מתלמד (תיקון: תשע״ט–2)
: אדם יהא כשיר לקבל רשיון טייס מתלמד אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) מלאו לו 16 שנים ביום הגשת הבקשה לרישיון; ולגבי מבקש רישיון עם הגדר דאון – 15 שנים;
: (2) הוא קורא, מדבר ומבין את הלשון העברית או את הלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה;
: (3) הוא מחזיק בתעודה רפואית מתאימה תקפה;
: (4) הוא מחזיק באישור העדר הרשעות פליליות שניתן לו בתשעים הימים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון;
: (5) הוא הגיש בקשה לקבלת רשיון לרשות הרישוי באמצעות בית הספר לטיסה בו הוא לומד או באמצעות המדריך האישי שלו;
: (6) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון טייס מתלמד.

@ 73. תנאים לטיסות יחיד (תיקון: תשנ״ב, תשע״ו, תשע״ט)
: (א) טייס מתלמד אינו רשאי להפעיל את כלי הטיס בטיסת יחיד ראשונה אלא אם כן עמד בדרישות הבאות:
:: (1) קיבל הדרכה בהתאם לתכנית הדרכה של בית ספר להוראת טיס בה הוא לומד לטוס שאישרה רשות הרישוי (להלן – תכנית הדרכה) או בהתאם לתכנית הדרכה אישית שאישרה לו רשות הרישוי, והוכיח, להנחת דעתו של מדריך טיס מוסמך, ידע מקצועי ומיומנות הנדרשים לטיסת יחיד ראשונה;
:: (2) היה כלי הטיס שבו עומד המתלמד לבצע את טיסת היחיד הראשונה אוירון או רוטורקרפט - המתלמד השלים חמישה עשר שיעורים ראשונים של תוכנית ההדרכה לפחות, וצבר שתים עשרה שעות טיסה לפחות עם מדריך (להלן – הדרכה זוגית) שניתנו לו במסגרת תכנית ההדרכה;
:: (3) היה כלי הטיס שבו עומד המתלמד לבצע טיסת יחיד ראשונה אוירון זעיר – המתלמד השלים את ששת השיעורים הראשונים לפחות של תכנית ההדרכה וצבר ארבע שעות של הדרכה זוגית שניתנו לו במסגרת תכנית ההדרכה;
:: (4) היה כלי הטיס שבו עומד המתלמד לבצע טיסת יחיד ראשונה דאון – המתלמד השלים את עשרת השיעורים הראשונים לפחות של תכנית ההדרכה וצבר חמש עשרה הזנקות לפחות;
:: (5) רשיון הטייס מתלמד שלו ויומן הטיסות האישי נחתמו, לפני הטיסה, בידי מדריכו האישי אשר הדריך אותו בטיפוס כלי הטיס שבו יבצע את טיסת היחיד הראשונה וקבע כי הוא עומד בדרישות תקנה זו וכי הוא כשיר לבצע טיסת יחיד בטוחה באותו כלי טיס;
:: (6) מדריך טיס ראשי של בית הספר או ממלא מקומו, שאינו מדריכו האישי, ביצע עם המתלמד טיסת בוחן בכל אחד מאלה:
::: (1) אוירון ורוטורקרפט – לאחר השיעור העשירי;
::: (2) אוירון זעיר – לאחר השיעור הרביעי;
::: (3) דאון – לאחר ההזנקה העשירית.
: (ב) טייס מתלמד שביצע טיסת יחיד ראשונה אינו רשאי להפעיל כלי טיס בטיסות יחיד נוספות אלא אם כן קיבל ממדריכו האישי הדרכה זוגית לפני כל טיסה נוספת ונתקיים האמור [[בתקנה 84(ב) ו־(ג)]].
: (ג) מתלמד בעל רישיון טייס תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר שונה מההגדר המבוקש יוכיח שהשלים מחצית לפחות מהדרישות המפורטות בתקנת משנה (א)(2), (3) ו־(4) לפני שיאושר לטיסת יחיד ראשונה.

@ 74. ידע מקצועי (תיקון: תשמ״ג, תשע״ו)
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי של הטייס המתלמד:
: (1) דיני התעופה האזרחית בהפעלת כלי טיס וכלליה; הוראות והודעות הרשות בנושאים של הפעלת כלי טיס בתנאי כטר״מ, פיקוח על התעבורה אוירית ונהלי חירום;
: (2) תורת הטיס ברמה בסיסית והכרת כלי טיס מהסוג, מהמין, ומהטיפוס שעליו הוא לומד לטוס ומתעתד לטוס בטיסת יחיד;
: (3) הכרת נהלי שדה התעופה ואזור האימונים בהם הוא מתעתד לטוס;
: (4) נהלי אלחוט דיבור; הוראה זו אינה חלה על טייס מתלמד באוירון זעיר.

@ 75. תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון ובאווירון זעיר (תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשע״א)
: טייס מתלמד באוירון או באוירון זעיר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון או באוירון זעיר בכל אלה:
: (1) הכנות לטיסה, לרבות בדיקות לפני טיסה בתפעול המנוע;
: (2) הסעה;
: (3) טיסה ישרה ואופקית, נסיקה, גלישה, הנמכה ופניות קלות, בינוניות וחדות;
: (4) שליטה במהירויות שונות, זיהוי התקרבות והיחלצות מהזדקרות, מהזדקרות בפניה, מצלילה לולינית ומסחרור במצבי טיסה שונים;
: (5) המראות ונחיתות רגילות וברוח צד והליכי הקפה;
: (6) הבחנת השפעת הרוח על אוירון ודרכי תיקונה בכל שלבי הטיסה השונים;
: (7) תמרוני נחיתות אונס והליכי חירום אחרים הישימים לאותו טיפוס של אוירון.

@ 76. תדריכי קרקע והדרכת טיסה בדאון
: טייס מתלמד בדאון יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בכל אלה:
: (1) הכנות לטיסה לרבות בדיקה לפני טיסה, כולל בדיקת כבל הגרירה;
: (2) הסעת דאון על הקרקע ועגינתו;
: (3) חיבור כבל הגרירה, מתן סימנים מוסכמים ותהליכי הינתקות;
: (4) המראה על ידי גרירה באמצעות כבל גומי, רכב, מגליל או מטוס;
: (5) גלישה ישרה, פניות, הקפה ונחיתה;
: (6) גלישה במהירויות שונות, זיהוי הזדקרות והחלצות ממנה;
: (7) נחיתות;
: (8) הבחנת השפעת הרוח על הדאון ודרכים לתיקונה;
: (9) הליכי חירום.

@ 77. תדריכי קרקע והדרכת טיסה ברוטורקרפט
: טייס מתלמד ברוטורקרפט יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בכל אלה:
: (1) הכנות לטיסה;
: (2) רחיפה ועבודת קרקע;
: (3) הסעה בטיסה ופניות ברחיפה;
: (4) טיסה ישרה ואופקית, נסיקה, הנמכה ופניות;
: (5) הקפה רגילה;
: (6) המראות ונחיתות רגילות;
: (7) הליכי חירום לרבות אוטורוטציה.

@ 78. תדריכי קרקע והדרכת טיסה בספינת אויר
: טייס מתלמד בספינת אויר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בכל אלה:
: (1) הכנות לטיסה, לרבות בדיקות לפני טיסה, הפעלת מנועים, הכוונה, ייצוב בקרת לחץ בבלוניות, חימום יתר;
: (2) המראה ועליה;
: (3) טיסה ישרה ואופקית, נסיקה, פניה והנמכה;
: (4) נחיתה באיזון סטטי חיובי ושלילי.

@ 79. תדריכי קרקע והדרכת טיסה בבלון מאוייש (תיקון: תשמ״ח)
: טייס מתלמד בבלון מאוייש יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בכל אלה:
: (1) הכנות לטיסה ונהלים, לרבות בדיקות חיוניות של לפני טיסה;
: (2) הפעלת אויר חם או מקור גז, טיפול במשקלות לאיזון, בשסתומים ובבדי הדבקה;
: (3) התנשאות ועליה;
: (4) הנמכה, נחיתה ושימוש בשעת חירום בבדי הדבקה.

@ 80. אישור הדרכה
: אישור בתיקו האישי של הטייס המתלמד וביומנו, בחתימת ידו של מדריך טיס ראשי של בית ספר להוראת טיס או בחתימת ידו של מדריכו האישי, כי הטייס המתלמד קיבל הדרכה בנושאים המפורטים [[בפרק זה]], הכל בהתאם להגדר כלי הטיס אותו הוא מבקש להטיס, והוכיח בפניו ידע מקצועי ומיומנות טיסה, יהווה הוכחה מספקת לענין ההדרכה האמורה.

@ 81. אימוני ניווט יחיד באוירון או בהליקופטר (תיקון: תשמ״ח, תשע״א)
: בטרם יבצע טייס מתלמד טיסת ניווט יחיד באוירון או בהליקופטר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים, הדרכה בכל אלה:
: (1) השגת תחזיות מזג אויר, לרבות תנאי ראות בטיסה;
: (2) נהלי טיסות פנים ארציות הישימים לטיסת ניווט;
: (3) ידיעה טכנית כללית הישימה לטיסת ניווט;
: (4) נווטות טיס הכוללת שימוש במפות תעופתיות, קריאת מפה ונווטות חישובית בסיסית;
: (5) שמירת כיוון;
: (6) טיסה על פי מכשירי טיסה ועזרי רדיו לניווט;
: (7) המראה ונחיתה ברוח צולבת;
: (8) טיסת ניווט בתנאים ובנתיבים כנדרש בטיסת יחיד הכוללות הליכי חירום הישימים לטיסת ניווט;
: (9) (((בוטלה).))

@ 82. אימוני ניווט יחיד בספינת אויר
: בטרם יבצע טייס מתלמד טיסת ניווט יחיד בספינת אויר, יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים, הדרכה בכל אלה:
: (1) שימוש במפות תעופתיות, ניווט באמצעות מצפן מגנטי ושימוש ברדיו דו־כיווני;
: (2) שליטה בספינת אויר בהסתמך על מכשירי עזר בלבד;
: (3) בקרת לחץ גז בהתחשב בהתחממות יתר ושיוט גבהים;
: (4) הכרת תנאי מזג אויר קריטיים, השגת דוחות ותחזיות מזג אויר;
: (5) הליכי חירום בטיסת ניווט.

@ 83. טיסת ניווט (תיקון: תשמ״ח, תשע״א, תשע״ד)
: (א) טייס מתלמד יהיה כשיר להטיס כלי טיס, למעט דאון ואווירון זעיר, בטיסת ניווט יחיד, אם נתקיימו כל אלה:
:: (1) קיבל הדרכה ממדריך בעל הגדר מתאים בכלי טיס מאותו סוג ומין בו הוא מתעתד לבצע את טיסת הניווט באימונים הנדרשים [[בפרק זה]], הכל לפי הענין, והמדריך האישי אישר על גבי רשיונו כי לטייס המתלמד מיומנות בניווט כלי הטיס בו עבר את האימונים כאמור;
:: (2) הוא מחזיק ברשיון אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון שניתן לו לפי תקנות אלה;
:: (2א) הוא הוכיח ידע מקצועי כנדרש בתקנות אלה לקבלת רישיון טייס פרטי;
:: (3) (((בוטלה).))
: (ב) טייס מתלמד יהיה כשיר לנחות בשדה תעופה זולת שדה התעופה ממנו המריא, אם ביצע קודם לכן נחיתה עם מדריך באותו שדה. הוראה זו לא תחול על נחיתות חירום.
: (ג) טייס מתלמד בדאון לא יבצע טיסות ניווט יחיד בדאון וטייס מתלמד באווירון זעיר לא יבצע טיסות ניווט יחיד באווירון זעיר.

@ 84. הגבלות החלות על טייס מתלמד (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח)
: (א) טייס מתלמד לא ישמש –
:: (1) כטייס מפקד של כלי טיס:
::: א. המוביל נוסעים;
::: ב. המוביל טובין;
::: ג. המוביל בטיסה מסחרית;
::: ד. בטיסה מחוץ למרחב בפיקוח של ישראל – אלא על פי הסכם הדדי עם מדינת החוץ שמעל למרחב הפיקוח שלה מתעתד הטייס לטוס;
::: ה. בטיסה – אלא בכלי טיס מאותו סוג, מין וטיפוס שבהם הוא קיבל את הדרכתו, ושאושרו והרשומים ברשיונו;
:: (2) כאיש צוות של כלי טיס שלתפעולו נדרש יותר מטייס אחד.
: (ב) טייס מתלמד, למעט טייס מתלמד בדאון, לא יטוס בחמש השעות הראשונות של טיסת היחיד שלו אלא אם המדריך נמצא במגדל הפיקוח שבשדה התעופה או במנחת ממנו המריא הטייס המתלמד והוא מפקח על טיסתו.
: (ג) טייס מתלמד לא יטוס בטיסת יחיד ללא פיקוח מדריך מוסמך הנמצא בשדה התעופה או במנחת ממנו המריא, או הנמצא בכלי טייס אחר בשטח האימונים של אותו שדה, ונמצא בקשר דו־כיווני עם הטייס המתלמד או עם מגדל הפיקוח בשדה התעופה או במנחת ממנו המריא הטייס המתלמד.
:: בטיסת יחיד של טייס מתלמד בדאון ובאוירון זעיר, חייב המדריך להמצא בשדה התעופה או במנחת בנקודת הזינוק ולהיות, ככל שהדבר אפשרי, בקשר עין מתמיד עם הדאון.

@ 85. תוקף הרישיון (תיקון: תשע״ו)
: תקופת תוקפו של רישיון טייס מתלמד תהיה תקופת תוקף התעודה הרפואית שמחזיק בעל הרישיון.

@ 86. חידוש רשיון
: המבקש חידוש רשיון טייס מתלמד שניתן לו לפי תקנות אלה יוכיח כי הוא עומד בתנאי הכשירויות לקבלת רשיון טייס מתלמד כמפורט [[בפרק זה]].

== פרק שני: רשיון טייס פרטי ==

@ 87. כשירות לקבלת רשיון טייס פרטי (תיקון: תשנ״ב, תשע״ט–2)
: אדם יהא כשיר לקבל רשיון טייס פרטי אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) מלאו לו 17 שנים ביום הגשת הבקשה לרישיון; ולגבי מבקש רישיון טייס פרטי עם הגדר דאון – 16 שנים;
: (2) הוא קורא, מדבר ומבין את הלשון העברית ואת הלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה;
: (3) הוא מחזיק בתעודה רפואית מתאימה תקפה;
: (4) הוא מחזיק באישור העדר הרשעות פליליות שניתן לו בשנה שקדמה להגשת הבקשה לרשיון;
: (5) הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון טייס פרטי;
: (6) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כנדרש [[בפרק זה]], הכל בהתאם להגדר המבוקש;
: (7) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון טייס פרטי ששולמה לפי [[תקנות האגרות]];
: (8) הוא מחזיק ברשיון אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון שניתן לו לפי תקנות אלה.

@ 88. הידע המקצועי הדרוש לקבלת הרשיון (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח, תשע״א, תשע״ו)
: (א) אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון טייס פרטי:
:: (1) דיני התעופה האזרחית והוראות הרשות המתייחסים לזכויות מחזיק ברשיון טייס פרטי ולהגבלות החלות עליו, לרבות הנהלים וההליכים של שירותי התעבורה האוירית;
:: (2) הבנת פרסומי מידע תעופתי (A.I.P.‎), פרסומי טיס פנים ארציים והודעות לעובדי טיס (NOTAM);
:: (3) ידיעה טכנית כללית והגבלות תפעול כלי הטיס ומנועיו, בהתאם להגדר סוג ומין כלי הטיס המבוקש;
:: (4) הכרת טיפוס כלי הטיס שלגביו מבוקש ההגדר;
:: (5) עקרונות מטאורולוגיה ויישום מטאורולוגיה תעופתית בסיסית, לרבות הבנת מפות מזג אויר ודוחות מטאורולוגיים ונוהלי השגת מידע מטאורולוגי;
:: (6) עקרונות נווטות והבטים מעשיים של טיסת ניווט, לרבות שיטות של נווטות טיס ונווטות חישובית; שימוש במפות אוירונוטיות והכנת תכנית טיסה;
:: (7) השימוש בציוד ובמכשירים לטיסת כטר״מ לרבות שימוש בעזרי רדיו לניווט; אולם ידע מקצועי לגבי שימוש בעזרי רדיו לניווט אינו נדרש ממבקש הגדר דאון ואוירון זעיר;
:: (8) נהלי בטיחות והליכי חירום.
: (ב) מבקש רישיון טייס פרטי שהוסמך בחיל האוויר הישראלי כטייס ומשרת בו בשירות פעיל כטייס בעת הגשת הבקשה, יהיה פטור מהוכחת ידע מקצועי כאמור בפסקאות (3), (4) ו־(6) עד (8) לתקנת משנה (א); ואולם מבקש רישיון כאמור המבקש הגדר לאווירון זעיר יהיה פטור מהוכחת ידע מקצועי כאמור בפסקאות (3), (6) ו־(7) לתקנת משנה (א).

@ 89. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר אוירון (תיקון: תשמ״ה–3, תשמ״ט–2, תשע״ו)
: (א) דרישות הנסיון המיזעריות לקבלת הגדר אוירון הן ארבעים שעות זמן טיסה שבוצעו באוירון במסגרת בית ספר להוראת טיס, או חמישים שעות זמן טיסה שבוצעו מחוץ למסגרת בית ספר כאמור, שבוצעו בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרשיון ומהן:
:: (1) עשרים שעות הדרכה זוגית הכוללות –
::: א. שלוש שעות בטיסת מכשירים;
::: ב. שלוש שעות בטיסות ניווט;
::: ג. שלוש שעות בלילה שבהן בוצעו לפחות עשר המראות ונחיתות מלאות בלילה;
::: ד. ארבע שעות טיסה תוך שלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון;
:: (2) חמש עשרה שעות זמן טיסת יחיד הכוללות –
::: א. טיסת ניווט יחיד אחת הנמשכת לפחות שעתיים וחצי עם שתי נחיתות בשדות תעופה המרוחקים לפחות שבעים וחמישה קילומטר זה מזה ומשדה ההמראה;
::: ב. שלוש שעות בטיסות ניווט עם נחיתות בשדות תעופה שונים.
: (ב) צבר המבקש את שעות טיסה הנדרשות כאמור בתקנת משנה (א) או חלקן תוך תקופה העולה על השנתיים האחרונות שקדמו להגשת הבקשה לרשיון – ייזקפו שעות אלה לחשבון זמן הטיסה הנדרש אם עבר המבקש קורס ריענון בן עשר שעות הדרכה לפחות, לשם קבלת רשיון טייס פרטי במסגרת בית ספר להוראת טיסה, בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרשיון.
: (ג) החזיק המבקש ברישיון טייס תקף שניתן לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר, הגדר דאון או הגדר ג׳רופלן קטן וטס מעל מאה שעות טיסה באוירון זעיר, בדאון או בג׳רופלן קטן – דרישות הנסיון המזעריות יהיו שבעים וחמשה אחוזים מדרישות הנסיון כאמור בתקנה זו.
: (ד) החזיק המבקש ברישיון טייס תקף שניתן לפי תקנות אלה ובו הגדר הליקופטר וטס מאה שעות טיסה – דרישות הנסיון המזעריות יהיו עשרים שעות טיסה באוירון.
: (ה) טייס מוסמך חיל האויר יוכיח 5 שעות זמן טיסה באוירון מקבוצה א׳ שבוצעו בשלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

@ 89א. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר אוירון זעיר (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ה–3, תשמ״ח, תשע״א)
: (א) צבר המבקש את שעות הטיסה הנדרשות כאמור בתקנת משנה (ב), או חלקן, תוך תקופה העולה על השנתיים האחרונות שקדמו להגשת הבקשה לרשיון – ייזקפו שעות אלה לחשבון זמן הטיסה הנדרש אם עבר המבקש במסגרת בית ספר להוראת טיסה קורס רענון שבו שמונה שעות הדרכה לפחות, מהן שש שעות הדרכה זוגית, בששת החדשים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרשיון.
: (ב) דרישות הניסיון המזעריות לקבלת הגדר אווירון זעיר הן שלושים ושתיים שעות זמן טיסה שבוצעו באווירון הדרכה זעיר, במסגרת בית ספר להוראת טיס או בהדרכה אישית, בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרישיון ומהן –
:: (1) שמונה עשרה שעות הדרכה זוגית הכוללות לפחות –
::: (א) ארבע שעות בטיסות מרחב עם נחיתות במנחתים שונים;
::: (ב) ארבע שעות שבוצעו בתוך שלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון;
:: (2) עשר שעות זמן טיסת יחיד.
: (ג) צבר המבקש –
:: (1) שלושים שעות טיסה לפחות על גלישונים, והיתה בקשתו לקבלת הגדר אוירון זעיר טיפוס ב׳, די שיוכיח חמישים אחוזים מדרישות הנסיון האמורות בתקנת משנה (ב), בהתאמה;
:: (2) מאה שעות טיסה לפחות על כלי טיס אחרים, די שיוכיח עשרים וחמישה אחוזים מדרישות הנסיון המפורטות בתקנת משנה (ב), בהתאמה.

@ 90. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר דאון (תיקון: תשמ״ג)
: (א) דרישות הנסיון המזעריות לצורך קבלת הגדר דאון יהיו אחד מאלה:
:: (1) 70 טיסות יחיד בדאון, הכוללות 20 טיסות שבכל אחת מהן בוצעה לפחות פניה אחת של 360°;
:: (2) שבע שעות של טיסת יחיד בדאון, הכוללות 35 הזנקות באמצעות גרירת רכב או מגליל, או 20 המראות בעזרת גרירת אוירון;
:: (3) 40 שעות זמן טיסה בדאון ובאוירון זעיר ובאוירון חד־מנועי, הכוללות לפחות עשר טיסות יחיד בדאון, שבכל אחת מהן בוצעה לפחות פניה אחת של 360°.
: (ב) היתה הבקשה להגדר דאון שהוא ממונע, יוכיח המבקש, בנוסף לדרישות הנסיון כאמור בתקנת משנה (א), נסיון של שעה אחת בטיסה בדאון ממונע.

@ 91. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר הליקופטר (תיקון: תשמ״ב)
: דרישות הנסיון המיזעריות הדרושות לצורך קבלת הגדר הליקופטר הן ארבעים שעות טיסת יחיד והדרכה בכלי טיס ומהן חמש עשרה שעות טיסת יחיד בהליקופטר הכוללות -
: (1) המראה ונחיתה בשדה תעופה המשמש לאוירונים ולהליקופטרים כאחד;
: (2) טיסה ובה נחיתה בנקודה שהיא מחוץ לשדה תעופה;
: (3) שלוש שעות טיסת ניווט הכוללות טיסה ובה נחיתות בשלוש נקודות או יותר המרוחקות ארבעים קילומטר אחת מהשניה.

@ 92. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר ג׳רופלן
: דרישות הנסיון המיזעריות לצורך קבלת הגדר ג׳רופלן הן ארבעים שעות של הדרכת טיסה וטיסות יחיד בכלי טיס ומהן עשר שעות טיסת יחיד בג׳רופלן הכוללות –
: (1) טיסות ובהן המראות ונחיתות במסלולים סלולים ובלתי סלולים;
: (2) שלוש שעות טיסת ניווט הכוללות טיסה אחת ובה נחיתות בשלוש נקודות או יותר המרוחקות ארבעים קילומטר האחת מהשניה.

@ 93. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר ספינת אויר
: דרישות הנסיון המיזעריות לצורך קבלת הגדר ספינת אויר הן חמישים שעות טיסה כטייס ומהן עשרים וחמש שעות טיסה בספינת אויר הכוללות חמש שעות טיסת יחיד בספינת אויר, או חמש שעות כטייס מפקד של ספינת אויר שהצוות המיזערי הדרוש להפעלתה הוא שני טייסים או יותר.

@ 94. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר בבלון מאוייש (תיקון: תשמ״ח, תשע״ו)
: אלה דרישות הנסיון המיזעריות לצורך קבלת הגדר בלון מאוייש:
: (1) עשר שעות טיסה בבלון מאוייש ממולא גז או בבלון המופעל על ידי אויר חם, ומהן שש טיסות שבוצעו בהשגחתו של טייס המחזיק ברשיון טייס מסחרי ובו הגדר בלון מאויש הכוללות –
:: א. שתי טיסות הנמשכות לפחות שעה אחת כל אחת, אם הבלון החופשי ממולא בגז, או שתי טיסות הנמשכות לפחות שלושים דקות כל אחת, אם הבלון החופשי מופעל על ידי אויר חם באמצעות מיתקן חימום מוטס;
:: ב. עלייה מבוקרת לגובה של לפחות חמשת אלפים רגל מעל נקודת הזינוק בבלון מאוייש ממולא בגז, או שלושת אלפים רגל בבלון מאוייש ממולא אויר חם באמצעות מיתקן חימום מוטס;
:: ג. טיסת יחיד בבלון מאוייש;
: (2) היה הבלון החופשי חסר מיתקן חימום מוטס – שש שעות טיסה בבלון מאויש בהשגחת טייס המחזיק ברשיון טייס מסחרי בבלון מאויש הכוללות לפחות טיסת יחיד אחת.

@ 95. אישור הדרכה ביומן (תיקון: תשע״א, תשע״ו)
: (א) מבקש רשיון טייס פרטי ובו הגדר אוירון, אווירון זעיר, דאון, הליקופטר, ג׳רופלן קטן, ספינת אויר או בלון מאויש, יקבל תדריכי קרקע והדרכת טיסה בנושאים הנדרשים להוכחת מיומנות טיסה לצורך קבלת הגדר כלי הטיס המבוקש [[בפרק זה]].
: (ב) אישור בתיקו האישי של הטייס המתלמד וביומנו, בחתימת ידו של מדריך טיס ראשי של בית ספר להוראת טיס או בחתימת ידו של מדריכו האישי, כי הוא קיבל הדרכה בנושאים המפורטים [[בפרק זה]], הכל בהתאם להגדר כלי הטיס אותו הוא מבקש להטיס, יהווה הוכחה מספקת לענין ההדרכה האמורה.

@ 96. תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון
: מבקש רשיון טייס פרטי ובו הגדר אוירון יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון בנושאים אלה:
: (1) הכנות לטיסה לרבות חלוקת משקל ואיזון המטוס, בדיקת האוירון ופעילות גמר טיסה;
: (2) תפעול אוירון בשדה התעופה ותעבורה אוירית, לרבות קיום קשר רדיו ונקיטת אמצעי זהירות למניעת התנגשויות;
: (3) תימרוני טיסה בסיסיים;
: (4) טיסות במהירויות איטיות, זיהוי הזדקרות והחלצות ממנה בטיסה ישרה ובפניות;
: (5) המראות ונחיתות רגילות וקצרות ובתנאי רוח צולבת;
: (6) תימרון ושליטה באוירון באמצעות מכשירים;
: (7) טיסת ניווט בשיטת נווטות טיס או נווטות חישובים, שימוש בעזרי רדיו;
: (8) טיסת לילה הכוללת המראות ונחיתות;
: (9) תהליכי חירום.

@ 96א. תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון זעיר (תיקון: תשמ״ג, תשנ״ב)
: מבקש רשיון טייס פרטי ובו הגדר אוירון זעיר, יקבל ממדריך טיסה מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון זעיר בנושאים אלה:
: (1) הכנות לטיסה לרבות חישובי משקל ואיזון האוירון, בדיקות האוירון ופעולות גמר טיסה;
: (2) תפעול האוירון במנחת, בשדה תעופה, נוהלי תעבורה אוירית ונקיטת אמצעי זהירות למניעת התנגשויות;
: (3) תמרוני טיסה בסיסיים;
: (4) טיסות במהירויות איטיות, זיהוי הזדקרות והיחלצות ממנה בטיסה ישירה ובפניות;
: (5) המראות ונחיתות רגילות וקצרות ובתנאי רוח צולבת;
: (6) טיסת ניווט בשיטת נווטות טיס;
: (7) תהליכי חירום.

@ 97. תדריכי קרקע והדרכת טיסה בדאון
: מבקש רשיון טייס פרטי ובו הגדר דאון יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת דאייה בדאון בנושאים אלה:
: (1) כל הנושאים המפורטים [[בתקנה 76]];
: (2) טיסה במהירויות שונות ופניות חדות;
: (3) הזדקרות במצבי טיסה שונים והחלצות מהם;
: (4) הקפות בגבהים שונים ונחיתות דיוק.

@ 98. תדריכי קרקע והדרכת טיסה בהליקופטר
: מבקש רשיון טייס פרטי ובו הגדר הליקופטר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בהליקופטר בנושאים אלה:
: (1) הכנות לטיסה;
: (2) ריחוף ועבודות קרקע;
: (3) הקפות שונות;
: (4) המראות ונחיתות בריצה;
: (5) טיסת ניווט;
: (6) הפעלה בתנאי משקל מירבי;
: (7) המראה בגובה רב ותאוצה מהירה;
: (8) תהליכי חירום ואוטורוטציה.

@ 99. תדריכי קרקע והדרכת טיסה בג׳רופלן (תיקון: תשמ״ב)
: מבקש רשיון טייס פרטי ובו הגדר ג׳רופלן יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בג׳רופלן בנושאים אלה:
: (1) הכנות לטיסה לרבות בדיקת הג׳רופלן והטיפול בו;
: (2) תימרון לפי עצמים שעל פני הקרקע;
: (3) תימרון במהירות איטית גבולית, זיהוי והחלצות משקיעה חזקה במהירות איטית;
: (4) תפעול בשדה תעופה והקפה לרבות נקיטת אמצעים למניעת התנגשות ותהליכי התקשרות אלחוט–דיבור;
: (5) טיסת ניווט על פי קריאת מפה, נווטות חישובית ושימוש בעזרי רדיו וכו׳;
: (6) תהליכי חירום, לרבות המראות ונחיתות בתנאים גבוליים.

@ 100. תדריכי קרקע והדרכת טיסה בספינת אויר
: מבקש רשיון טייס פרטי ובו הגדר ספינת אויר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בספינת אויר בנושאים אלה:
: (1) טיפול על קרקע, עגינה, הכשרת ספינת האויר לטיסה והכנות לטיסה;
: (2) המראה לנחיתה עם עילוי סטטי ועילוי חיובי ושלילי לרבות שימוש בקשר רדיו;
: (3) טיסה ישרה ואופקית, נסיקה, הנמכה ופניות;
: (4) נהלי תעבורה אוירית;
: (5) ניווט, שימוש בקריאת מפה, נווטות חישובית ועזרי רדיו;
: (6) מצבי חירום מבויימים, לרבות תקלות בציוד, ויסות הגז, ואובדן כוח של מנוע אחד.

@ 101. תדריכי קרקע והדרכת טיסה בבלון מאוייש (תיקון: תשמ״ח, תשע״ו)
: המבקש רישיון טייס ובו הגדר בלון מאוייש יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בבלון מאוייש בנושאים אלה:
: (1) הכשרת הבלון המאוייש לטיסה;
: (2) הפעלת מיתקן החימום המוטס – אם הוא מצוייד בכזה;
: (3) נחיתות;
: (4) מצבי חירום ושימוש בעוגן.

@ 102. מיומנות טיסה
: להוכחת מיומנות הטיסה שלו על המבקש רשיון טייס פרטי להפגין בפני בוחן את יכולתו בביצועים ובנושאים המפורטים [[בתקנה 36(ד)]] וכן את יכולתו בהטסת כלי הטיס שלגביו מבוקש ההגדר לפי כללי טיסת ראיה מבוקרת, לרבות יכולתו בשמירת נתיב, מהירות וגובה לפי תוכנית טיסה מאושרת. הוראת תקנה זו לא תחול על מבקש רשיון טייס פרטי שהוסמך בחיל האויר הישראלי כטייס והמשרת בו בשירות פעיל כטייס בעת הגשת הבקשה.

@ 103. זכויות טייס פרטי וההגבלות החלות עליו (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח, תשמ״ט–2, תשנ״ב, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו)
: (א) טייס פרטי, פרט כאמור בתקנת משנה (ב), זכאי לשמש כטייס מפקד או כטייס משנה בכלי טיס המוליך נוסעים, ובלבד שלא ישמש בתפקיד זה:
:: (1) אלא אם בתשעים הימים שקדמו לאותה טיסה, ביצע כטייס מפקד, לפחות שלוש המראות ושלוש נחיתות בכלי טיס מאותו טיפוס אם כלי הטיס נמנה על קבוצה שאינה קבוצה א׳, או בכל כלי טיס שהוא מקבוצה א׳ – אם אותו כלי טיס נימנה על קבוצה זו;
:: (2) בלילה, אלא אם כן ביצע, תוך ששת החודשים שקדמו לאותה טיסה לפחות חמש המראות וחמש נחיתות באוירון בלילה.
: (ב) טייס פרטי אינו רשאי –
:: (1) לטוס בתנאי כט״מ, אלא אם ברשיונו הגדר מכשירים;
:: (2) לשמש כטייס מפקד או כטייס משנה בכלי טיס בטיסה מסחרית;
:: (3) לשמש בשכר כטייס מפקד או כטייס משנה של כלי טיס;
:: (4) להוליך נוסעים בדאון אלא אם לזכותו נסיון מיזערי של שלושים שעות דאייה, או של עשר שעות דאייה – אם ברשיונו גם הגדר אוירון;
:: (5) לטוס בטיסות מרחב בלילה בתנאי כטר״מ, אלא אם כן הוא בעל הגדר לטיסות מרחב בלילה בתנאי כטר״מ.
: (ג)(1) בעל רשיון טייס פרטי ובו הגדר אוירון זעיר זכאי לשמש טייס מפקד באוירון זעיר ביום ובתנאי כטר״מ וכט״ר בלבד;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) טייס בעל רשיון טייּס פרטי עם הגדר אוירון זעיר אינו רשאי לשמש –
::: (א) כטייס מפקד באוירון זעיר בטיסה מסחרית;
::: (ב) כטייס בשכר או בתמורה של כלי טיס;
::: (ג) לעניין מי שמוגבל ברישיונו לבצע טיסה שאינה מחויבת בהגשת תכנית טיסה לפי הפמ״ת (Local Flight Only) – בתפקיד טייס מפקד של אווירון זעיר בטיסות מרחב, אלא אם כן צבר ניסיון נוסף של 10 שעות טיסה בתפקיד טייס מפקד מאז קיבל את רישיון הטיס שלו, עבר קורס בטיסות ניווט בידי מדריך טיס בעל הגדר אווירון זעיר ועמד במבחן בטיסות מרחב שערך לו בוחן כאמור [[בתקנה 36]]; בפסקה זו, ”פמ״ת” – כהגדרתה [[בתקנות ההפעלה]];
::: (ד) (((נמחקה).))
: (ד) בעל רישיון טייס פרטי ובו הגדר בלון מאוייש זכאי לשמש כטייס מפקד בבלון –
:: (1) ביום ובתנאי כטר״מ וכט״ר בלבד;
:: (2) בבלון המוליך נוסעים ללא תמורה בתנאי שלזכותו נסיון מזערי של 20 שעות טיסה בבלון.

@ 104. דרישות לטייס מפקד של כלי טיס הגורר דאון (תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט–2)
: (א) לא ישמש אדם כטייס מפקד בכלי טיס הגורר דאון אלא אם התקיימו כל אלה:
:: (1) הוא מחזיק ברשיון טייס תקף, למעט רשיון טייס מתלמד;
:: (2) בעל רשיון מדריך טיס עם הגדר דאון אישר ביומן הטיסות האישי שלו כי הטייס קיבל הדרכת קרקע והדרכה בטיסה בדאונים וכי הוא בקיא בטכניקות ובנוהלים החיוניים לגרירה בטוחה של דאונים, לרבות הגבלות מהירות, נוהלי חרום, סימני איתות בשימוש, וזויות הטיה מקסימליות;
:: (3) הוא ביצע ורשם ביומן הטיסות האישי שלו –
::: (א) לפחות שלוש טיסות כמפעיל יחיד של כלי הטיס גורר דאון, כאשר נילוה אליו טייס העונה על דרישות תקנה זו, שביצע ורשם ביומן הטיסות האישי שלו לפחות עשר טיסות כטייס מפקד של כלי טיס גורר דאון;
::: (ב) או לפחות שלוש טיסות כמפעיל יחיד של כלי טיס המדמה נוהלי טיסה לגרירת דאון, כאשר נילוה אליו טייס העונה על דרישות תקנה זו, ולפחות שלוש טיסות כטייס או כמשקיף בדאון הנגרר על ידי כלי טיס.
:: (4) החזיק אותו אדם רשיון טייס פרטי בלבד, הוא ביצע ורשם ביומן הטיסות האישי שלו לפחות –
::: א. מאה שעות זמן טיסה כטייס של מטוס ממונע שאינו אוירון זעיר או אוירון הדרכה זעיר;
::: ב. או מאתיים שעות זמן טיסה כטייס של מטוס, בין ממונע ובין בלתי ממונע;
:: (5) במרוצת שנים־עשר החדשים שקדמו לאותה טיסה הוא ביצע ורשם ביומן הטיסות האישי שלו –
::: א. לפחות שלוש טיסות של גרירות דאונים ממשיות או שלוש טיסות במדמה של גרירת דאונים כשנילוה אליו טייס מוסמך העונה על דרישות תקנה זו;
::: ב. או לפחות שלוש טיסות כטייס מפקד של דאון הנגרר על ידי כלי טיס.
: (ב) אדם שלפני כניסת תקנות אלה לתקפן ביצע ורשם ביומן הטיסות האישי שלו, לפחות עשר טיסות כטייס מפקד הגורר דאון, פטור מעמידה בדרישות תקנת משנה (א)(3).

@ 105. שמירת זכויותיו של טייס פרטי (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח, תשע״ו–2)
: (א) טייס פרטי יהא זכאי להפעיל את הזכויות המפורטות [[בתקנה 103]], אם מילא אחר כל אלה:
:: (1) עמד בתנאי הכשירויות לקבלת רשיון טייס פרטי כמפורט [[בפרק זה]];
:: (2) עמד בדרישות המפורטות [[בתקנה 22]] הישימות לאותה טיסה;
:: (3) עמד במיבחן רמה שנערך על ידי בוחן או מדריך מוסמך כמפורט [[בתקנות 36(ד)]] [[ו־37]], [[ובתקנה 218ח]] אם הוא בעל הגדר לטיסות מרחב בלילה בתנאי כטר״מ;
:: (4) צבר ניסיון של שש שעות טיסה או עשרה זינוקים, לפי כלי הטיס שלגביו נקבע ההגדר שברישיונו, בשנים עשר החודשים שקדמו לאותה טיסה ומהן שלוש שעות טיסה או שלושה זינוקים כטייס מפקד לפחות; לא צבר ניסיון כאמור, יראו אותו כמי שעמד בדרישות הניסיון אם התקיים בו אחד מאלה:
::: (א) השלים את הניסיון לפי זכויותיו של טייס מתלמד;
::: (ב) עמד במבחן מעשי שערך בוחן בטיסה כאמור [[בתקנה 36]].
: (ב) (((בוטלה).))

== פרק שלישי: רשיון טייס מסחרי ==

@ 106. כשירות לקבלת רשיון טייס מסחרי
: אדם יהא כשיר לקבלת רשיון טייס מסחרי אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) מלאו לו 18 שנה;
: (2) הוא קורא, מדבר ומבין את הלשון העברית ואת הלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה;
: (3) הוא מחזיק בתעודה רפואית מתאימה תקפה;
: (4) הוא מחזיק באישור העדר הרשעות פליליות שניתן לו בשנה שקדמה להגשת הבקשה לרשיון;
: (5) הוא מחזיק ברשיון טייס מתלמד שהורשה לבצע טיסות ניווט של יחיד או ברשיון טייס פרטי, או הינו טייס מוסמך בחיל האויר הישראלי, למעט טייס מוסמך שקורקע בשל חוסר מיומנות טיסה;
: (6) הוא מחזיק ברשיון אלחוטאי טיס לרדיו־טלפון שניתן לו לפי תקנות אלה;
: (7) הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון טייס מסחרי;
: (8) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כנדרש [[בפרק זה]], הכל בהתאם להגדר המבוקש;
: (9) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון טייס מסחרי ששולמה לפי [[תקנות האגרות]].

@ 107. ידע מקצועי הדרוש לקבלת הרשיון (תיקון: תשמ״ח, תשע״ו)
: (א) אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון טייס מסחרי:
:: (1) דיני התעופה האזרחית והוראות הרשות המתייחסים לזכויות ולהגבלות החלות על בעל רשיון טייס מסחרי, לרבות הנוהלים וההליכים של שירותי תעבורה אוירית והליכי דיווח מקום;
:: (2) הבנת פרסומי מידע תעופתי (A.I.P.‎)((,)) הודעות לעובדי טיס (NOTAM), מונחי טיסה וקיצורים מקובלים והשימוש בהם;
:: (3) ידיעה טכנית כללית והגבלות התפעול של כלי הטיס ומנועיו בהתאם לסוג ולמין כלי הטיס שלגביו מבוקש הרשיון;
:: (4) תכנון טיסה;
:: (5) כללי העמסת כלי הטיס וחלוקת המשקל בו והשפעתם על איפיוני הטיסה;
:: (6) עקרונות מטאורולוגיה ויישום מטאורולוגיה תעופתית בסיסית לרבות ניתוח מפות מזג אויר ודוחות מטאורולוגיים ונוהלי השגת מידע מטאורולוגי;
:: (7)
::: א. עקרונות נווטות מעשית הישימה לטיסת ניווט;
::: ב. שימוש במפות אויריות ועזרי רדיו לניווט;
::: ג. מכשירי טיסה ומצפן מגנטי וכיולם;
:: (8) נוהלי בטיחות והליכי חירום לרבות במקרה של תקלת קשר והרעת תנאי מזג אויר;
:: (9) הכרה טכנית של כלי הטיס והטיפוס שלגביו מבוקש הרשיון.
: (ב) מבקש רישיון טייס עם הגדר לבלון מאוייש פטור מהוכחת ידע מקצועי כאמור בפסקה (7) לסעיף קטן (א).

@ 108. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר אוירון (תיקון: תשמ״ט–2, תשע״ו)
: אלה דרישות הנסיון המזערי לקבלת הגדר אוירון:
: (1) מאתיים שעות טיסה כטייס, או מאה וחמישים שעות טיסה אם המבקש עבר קורס אימונים בבית ספר להוראת טיס, בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרשיון;
: (2) השעות המפורטות בפיסקה (1) לעיל יכללו –
:: א. מאה שעות כטייס מפקד על כלי טיס ממונע ובהן לפחות –
::: 1. 50 שעות על אוירון;
::: 2. 50 שעות בטיסות ניווט, כל טיסה עם נחיתה בשדה המרוחק 100 ק״מ משדה ההמראה, ולפחות טיסת ניווט אחת עם שתי נחיתות וחניות מלאות בשדות תעופה המרוחקים 300 ק״מ אחד ממשנהו;
::: 3. חמש שעות טיסת לילה ומהן עשר המראות ונחיתות;
:: ב. חמישים שעות הדרכה בטיסה שניתנו על ידי מדריך טיס מוסמך ובהן –
::: 1. 15 שעות הדרכת טיסה שבוצעו בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה באוירונים מאותה קבוצה שלגביה מבוקש ההגדר;
::: 2. 10 שעות הדרכה על אוירון אשר לו כן־נסע מתקפל, מדחף בעל פסיעה משתנית ומדפים מתקפלים, או אוירון מקבוצה ב׳ או ג׳; לא הוכיח המבקש את שעות ההדרכה כאמור, הוא לא יהיה זכאי להטיס אוירון כאמור אלא אם יוכיח את שעות ההדרכה כאמור;
::: 3. עשר שעות זמן מכשירים ובהן לא יותר מחמש שעות במדמה טיסה;
&lt;!-- המעבר ממספור אותיות לספרות במקור, א., ב., (3), (4) ו־(5); נראה שיש טעות ברמת ההזחה בקובץ רשומות --&gt;
: (3) כל שעות טיסת ההדרכה הנדרשות בפסקה (2)ב, יכול שיבואו במנין השעות הנדרשות בפסקה (1), ובלבד שמספרן לא יפחת מחמש עשרה;
: (4) טייס שהוסמך בחיל האויר הישראלי והמשרת בו בשירות פעיל כטייס בעת הגשת הבקשה, יוכיח 20 שעות נסיון כטייס מפקד באוירון מקבוצה א׳, באוירון מקבוצה ב׳ או באוירון מקבוצה ג׳, ומהן לפחות 5 שעות שבוצעו בשלושת החדשים שקדמו להגשת הבקשה;
: (5)
:: א. החזיק מבקש ברישיון טייס תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳, שלו מערכת הגאים על שלושה צירים, הגדר דאון או הגדר ג׳ירופלן - יכול שעד 40 שעות טיסה מתוך 200 שעות או 30 שעות טיסה מתוך 150 שעות שבוצעו על כלי טיס אלה, יבואו במנין שעות הטיסה הנדרש בפסקה (1);
:: ב. החזיק מבקש ברשיון טייס תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳, שאין לו מערכת הגאים על שלושה צירים או הגדר אוירון זעיר מקבוצה ב׳ – יכול שעד 15 שעות טיסה שבוצעו על כלי טיס אלה, יבואו במנין השעות הנדרש בפסקה (1).

@ 108א. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר אוירון זעיר (תיקון: תשמ״ה–3)
: אלה דרישות הנסיון המזערי לקבלת הגדר אוירון זעיר:
: (1) שבעים שעות טיסה כטייס, או חמישים שעות טיסה אם המבקש עבר קורס אימונים בבית ספר להוראת טיס, בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרשיון;
: (2) השעות המפורטות בפסקה (1) יכללו –
:: (א) שלושים שעות כטייס מפקד על אוירון זעיר ובהן חמש עשרה שעות לפחות בטיסות ניווט;
:: (ב) חמש שעות הדרכה בטיסה שנתן מדריך טיס מוסמך;
: (3) טייס שהוסמך בחיל האויר הישראלי והמשרת בו בשירות פעיל כטייס בעת הגשת הבקשה, יוכיח לפחות עשרים וחמישה אחוזים מדרישות הנסיון כאמור, ומהן לפחות חמש שעות הדרכה כאמור בפסקה (2)(ב).

@ 109. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר הליקופטר (תיקון: תשמ״ט–2)
: דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר הליקופטר הן מאה וחמישים שעות טיסה כטייס, ומהן –
: (1) מאה שעות בכלי טיס ממונע ומהן לפחות חמישים שעות בהליקופטר;
: (2) מאה שעות כטייס מפקד הכוללות טיסת מרחב עם נחיתה בשלוש נקודות המרוחקות האחת מהשניה לפחות מאה ק״מ;
: (3) ארבעים שעות של הדרכת טיסה בבית ספר להוראת טיס ומהן חמש עשרה שעות בהליקופטר;
: (4) עשר שעות כטייס מפקד בהליקופטר ובהן –
:: א. חמש המראות ונחיתות בלילה;
:: ב. המראות ונחיתות בשלושה שדות תעופה שונים המשמשים להמראת הליקופטרים ואוירונים ולנחיתתם;
:: ג. המראות ונחיתות בשלוש נקודות שונות שאינן שדות תעופה.
: (5) (א) החזיק מבקש ברשיון טייס תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳ שלו מערכת הגאים על שלושה צירים, הגדר דאון או הגדר ג׳ירופלן – יכול שעד 40 שעות טיסה שבוצעו על כלי טיס, יבואו במנין השעות הנדרש בפסקאות (1) ו־(2);
:: (ב) החזיק מבקש ברשיון טייס תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳ שאין לו מערכת הגאים על שלושה צירים או הגדר אוירון זעיר מקבוצה ב׳ – יכול שעד 15 שעות טיסה שבוצעו על כלי טיס אלה יבואו במנין השעות הנדרש בפסקאות (1) ו־(2).

@ 110. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר דאון
: אלה דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר דאון:
: (1) עשרים וחמש שעות טיסה בכלי טיס ובהן עשרים שעות דאייה, וכן מאה דאיות כטייס מפקד ומהן עשרים וחמש דאיות שבהן בוצעו פניות של 360 מעלות;
: (2) או מאתים שעות טיסה בכלי טיס כבד מהאויר ומהן עשרים דאיות כטייס מפקד בהן בוצעו לפחות 20 פניות של 360 מעלות.

@ 111. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר ג׳רופלן (תיקון: תשמ״ט–2)
: דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר ג׳רופלן הן מאתים שעות טיסה כטייס, ומהן –
: (1) מאה שעות טיסה בכלי טיס ממונע;
: (2) מאה שעות טיסה כטייס מפקד, הכוללות טיסת מרחב עם נחיתה בשלוש נקודות המרוחקות אחת מהשנייה לפחות מאה ק״מ;
: (3) שבעים וחמש שעות של טיס מפקד בג׳רופלן, ומהן –
:: א. טיסות, המראות ונחיתות בשלושה שדות תעופה ובשלושה מנחתים שמסלולם אינו מכוסה אספלט;
:: ב. שלוש טיסות, המראות ונחיתות בשדה תעופה שפועל בו מגדל פיקוח;
:: ג. עשרים שעות הדרכה בג׳רופלן ומהן חמש שעות של הכנות לטיסת מבחן של טייס מסחרי.
: (4)
:: א. החזיק מבקש רשיון טייס תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳ אשר לו מערכת הגאים על שלושה צירים – יכול שעד 25 שעות טיסה שבוצעו בכלי טיס זה יבואו במנין השעות הנדרש בפסקאות (1) ו־(2);
:: ב. החזיק מבקש רשיון טייס תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳ שאין לו מערכת הגאים על שלושה צירים או הגדר אוירון מקבוצה ב׳ – יכול שעד 15 שעות טיסה שבוצעו על כלי טיס אלה יבואו במנין השעות הנדרש בפסקאות (1) ו־(2).

@ 112. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר ספינת אויר
: דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר ספינת אויר הן מאתיים שעות טיסה כטייס בספינת אויר, ומהן לפחות –
: (1) חמש שעות טיסה שבוצעו בששים הימים האחרונים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרשיון;
: (2) חמישים שעות טיסה כטייס מפקד בספינת אויר מהן שלושים שעות טיסה כטייס מפקד, ומהן –
:: א. עשר שעות טיסת ניווט;
:: ב. עשר שעות טיסת לילה;
: (3) ארבעים שעות זמן מכשירים ומהן עשרים שעות טיסה, שעשר מהן בוצעו בספינת אויר.

@ 113. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר בלון מאוייש (תיקון: תשמ״ח)
: אלה דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר בלון מאוייש:
: (1) שלושים וחמש שעות טיסה כטייס בבלון הממולא בגז או באויר חם עם מחמם מוטס, ומהן –
:: א. עשרים שעות בבלון מאוייש;
:: ב. עשר טיסות בבלון מאוייש ומהן –
::: 1. שש טיסות בפיקוח טייס מסחרי של בלון מאוייש;
::: 2. שתי טיסות יחיד;
::: 3. שתי טיסות של לפחות שעתיים כל אחת בבלון ממולא בגז, או שתי טיסות של לפחות שעה אחת כל אחת בבלון ממולא באויר חם;
::: 4. המראה אחת בפיקוח טייס מסחרי של בלון מאוייש של עשרת אלפים רגל מעל לנקודת ההמראה בבלון עם גז או עד חמשת אלפים רגל מעל נקודת ההמראה בבלון עם אויר חם;
: (2) עשר טיסות בבלון מאוייש עם אויר חם ללא מחמם ומהן –
:: א. שש טיסות בפיקוח טייס מסחרי של בלון מאוייש;
:: ב. שתי טיסות יחיד.

@ 114. אישור הדרכה ביומן (תיקון: תשמ״ה–3, תשע״ו)
: (א) מבקש רשיון טייס מסחרי ובו הגדר אוירון, אוירון זעיר, דאון, הליקופטר, ג׳רופלן זעיר, ספינת אויר או בלון מאויש, יקבל תדריכי קרקע והדרכת טיסה בנושאים הנדרשים להוכחת כושר ביצוע לצורך קבלת הגדר כלי הטיס כמפורט [[בתקנות 115 עד 120]].
: (ב) אישור בתיקו האישי של הטייס המתלמד וביומנו, בחתימת ידו של מדריך טיס ראשי של בית ספר להוראת טיס או בחתימת ידו של מדריך טיס מוסמך, כי הוא קיבל הדרכה בנושאים המפורטים [[בפרק זה]], הכל בהתאם להגדר כלי הטיס אותו הוא מבקש להטיס, יהווה הוכחה מספקת לענין ההדרכה האמורה.

@ 115. תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;א)
: מבקש רשיון טייס מסחרי ובו הגדר אוירון יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון בנושאים הבאים:
: (1) הכרת האוירון ומגבלותיו;
: (2) הכנות לטיסה, לרבות בדיקה לפני הטיסה, חלוקת המשקל ואיזון אוירון;
: (3) שליטה במהירויות איטיות קריטיות, זיהוי התקרבות והיחלצות מהזדקרות עם הספק מנוע או בלעדיו;
: (4) המראות ונחיתות רגילות ברוח צד, תוך שימוש במדפים, הספק לפי הצורך ובמהירויות הגישה הנדרשות לנחיתות מדוייקות;
: (5) המראות ונחיתות קצרות, נסיקות והנמכות;
: (6) תהליכי חרום כגון: פעולה במקרה של אובדן הספק, הפסקה של פעולת אחת המערכות, אש באויר והליכי טיסה ונחיתה עם כוח אסימטרי בטיסה באוירון;
: (7) נוהלי טיסת ניווט, שמירת גבהים, דיווחי מקום וכו׳;
: (8) (((נמחקה).))

@ 115א. תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון זעיר (תיקון: תשמ״ה–3)
: מבקש רשיון טייס מסחרי ובו הגדר אוירון זעיר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון זעיר בנושאים המפורטים [[בתקנה 96א]].

@ 116. תדריכי קרקע והדרכת טיסה בדאון
: מבקש רשיון טייס מסחרי ובו הגדר דאון יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בנושאים הבאים:
: (1) הכנות לטיסה לרבות בדיקות לפני הטיסה;
: (2) תמרונים מדוייקים לרבות גלישות ישירות, פניות לכיוונים, פניות חדות ופניות לוליניות לשני הכיוונים;
: (3) השימוש הנכון במהירויות ביצוע לדאון, טיסות במהירויות איטיות קריטיות וזהוי הזדקרות והחלצות ממנה בטיסה ישרה ובפניות;
: (4) גישות ונחיתות מדוייקות כשחרטום הדאון נעצר לפני קו או סימן אחר שנקבעו מראש לעניין זה על המסלול, ובתחום 30 מטר לפניו;
: (5) טיסת ניווט אחת לפחות של לפחות 50 ק״מ, עם נחיתה בשדה תעופה אחר מזה שממנו המריא;
: (6) טיסה אחת של לא פחות מ־4 שעות שהייה רצופה באויר.

@ 117. תדריכי קרקע והדרכת טיסה בהליקופטר
: מבקש רשיון טייס מסחרי ובו הגדר הליקופטר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בנושאים אלה:
: (1) הכנות לטיסה לרבות בדיקות לפני הטיסה;
: (2) ריחוף, סיבובים תוך כדי ריחוף והסעה באויר;
: (3) טיסה ישרה ואפקית, נסיקה, גלישה, הנמכה ופניות;
: (4) הקפות בשדה התעופה הכוללות כללי זהירות למניעת התנגשות;
: (5) הנמכה מהירה עם הספק מנוע והחלצות ממנה;
: (6) טיסת ניווט, שימוש ברדיו ובעזרי ניווט לרדיו;
: (7) תהליכי חרום, לרבות נחיתה על מדרוני המראה בגובה רב, נחיתה בריצה, תפעול הכלי בשטחים מוגבלים ועל פסגות צרות, הנמכות אוטורוטציוניות, הפסקת מנוע חלקית והאטה מהירה.

@ 118. תדריכי קרקע והדרכת טיסה בג׳רופלן (תיקון: תשמ״ב)
: מבקש רשיון טייס מסחרי ובו הגדר ג׳רופלן יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיס בנושאים אלה:
: (1) הכנות לטיסה לרבות בדיקות לפני הטיסה;
: (2) טיסה ישרה ואופקית, פניות, נסיקה והנמכה;
: (3) תמרוני טיסה תוך התייחסות לקרקע;
: (4) תמרונים במהירויות איטיות קריטיות, זיהוי והיחלצות משעורי הנמכה גבוהים במהירות איטית;
: (5) המראות ונחיתות רגילות ברוח צד;
: (6) טיסה בהקפה הכוללת נקיטת אמצעי זהירות בהימנעות מהתנגשות ושימוש ברדיו;
: (7) טיסת ניווט;
: (8) תהליכי חירום כגון: אובדן הספק, שיבוש בפעולת מערכות, המראות ונחיתות קצרות ודמוי התרוממות במהירות איטית וזוית התקפה גדולה.

@ 119. תדריכי קרקע והדרכת טיסה בספינת אויר (תיקון: תשע״ו)
: מבקש רשיון טייס מסחרי ובו הגדר ספינת אויר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בנושאים אלה:
: (1) תפעול קרקע, עמידה ובדיקות לפני טיסה;
: (2) טיסה ישרה ואופקית, פניות, נסיקה והנמכה בתנאי כטר״מ וכט״מ מדומים;
: (3) המראות ונחיתות עם עילוי סטטי חיובי ושלילי;
: (4) פניות ושמיניות נרפות;
: (5) פניות מדוייקות לכוונים בתנאי כט״מ מדומה;
: (6) הכנת תוכנית טיסת כט״מ מדומה, הגשתה וקבלת אישור כט״מ;
: (7) נווט רדיו כט״מ ותהליכי גישת מכשירים;
: (8) טיסת ניווט ושימוש בנווט טיס, נווטות חשובית ועזרי רדיו;
: (9) תהליכי חירום, לרבות הפסקת מנוע, טיסת בלון מאויש בלי גז.

@ 120. תדריכי קרקע והדרכת טיסה בבלון מאוייש (תיקון: תשמ״ח)
: מבקש רשיון טייס מסחרי ובו הגדר בלון מאוייש יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בנושאים אלה:
: (1) ניפוח, קשירה ועגינה של בלון מאוייש;
: (2) תדריך קרקע וטיסה;
: (3) עליה;
: (4) הנמכה;
: (5) נחיתות;
: (6) תפעול מבער אם הבלון מצוייד במבער;
: (7) תהליכי חירום, לרבות שימוש בכבל השחרור, כולל שחרור מדומה, והחלצות מהנמכה במהירות סופית כמו טיסה בבלון מאוייש עם מבער.

@ 121. מיומנות טיסה
: להוכחת מיומנות הטיסה שלו, על מבקש רשיון טייס מסחרי להפגין בפני בוחן את יכולתו בביצועים ובנושאים המפורטים [[בתקנה 36(ד)]] וכן את יכולתו בהטסת כלי הטיס שלגביו מבוקש ההגדר לפי כטר״מ לרבות יכולתו בשמירת נתיב, מהירות וגובה לפי תוכנית הטיסה המאושרת, הכל במידת המומחיות הראוייה לטייס מסחרי. הוראת תקנה זו לא תחול על מבקש רשיון טייס מסחרי שהוסמך כטייס בחיל האויר הישראלי ומשרת בו כטייס פעיל בעת הגשת הבקשה.

@ 122. זכויות הגדר אוירון (תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט–2, תשע״א–2, תשע״ד)
: אלה זכויות טייס מסחרי שברשיונו הגדר אוירון:
: (1) זכויות של טייס פרטי לפי הגדר הסוג שברישיונו;
: (2) זכות לשמש טייס מפקד של אווירון, כשהאווירון אינו מופעל בטיסה לשם הובלת נוסעים או טובין בתמורה, לפי הגדר הסוג שברישיונו;
: (3) זכות לשמש כטייס מפקד באווירון, אשר לפי תעודת הסוג שלו לא חייב יותר מאדם אחד להימנות עם צוות הטייסים שלו, כשהאווירון מופעל בטיסה מסחרית לשם הובלת נוסעים או טובין בתמורה, לפי הגדר הסוג שברישיונו;
: (4) זכות לשמש טייס משנה באווירון, אשר לפי תעודת הסוג שלו חייב יותר מאדם אחד להימנות עם צוות הטייסים שלו, לפי הגדר הסוג שברישיונו;
: (5) (((נמחקה).))

@ 122א. זכויות הגדר אוירון זעיר (תיקון: תשמ״ה–3, תשמ״ט–2, תשע״א, תשע״ד)
: אלה זכויות טייס מסחרי שברשיונו הגדר אוירון זעיר:
: (1) זכויות של טייס פרטי;
: (2) זכות לשמש טייס מפקד באווירון זעיר המופעל בטיסה מסחרית בתנאי כטר״מ וכט״ר ביום בלבד;
: (3) (((נמחקה).))

@ 123. זכויות הגדר הליקופטר (תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט–2, תשע״ד, תשע״ט)
: אלה זכויות טייס מסחרי שברשיונו הגדר הליקופטר:
: (1) זכויות של טייס פרטי;
: (2) זכות לשמש כטייס מפקד בהליקופטר מטיפוס בו הוסמך לשמש כטייס מפקד, שאינו מופעל בטיסה מסחרית, ובלבד שלא ישמש בתפקיד זה בלילה בטיסות מרחב ובתנאי כטר״מ אלא אם כן הוא בעל הגדר לטיסות מרחב בלילה בתנאי כטר״מ;
: (3) זכות לשמש כטייס מפקד בהליקופטר מטיפוס בו הוסמך לשמש כטייס מפקד המופעל בטיסה מסחרית, שמשקלו הכללי אינו עולה על 5,700 ק״ג, ובלבד שלא ישמש בתפקיד זה בלילה אלא אם ביצע תוך תשעים הימים שקדמו לאותה טיסה, לפחות חמש המראות לילה וחמש נחיתות לילה, בטיסות מרחב בלילה ובטיסה לפי כללי מכשירים אלא אם יש ברשותו הגדר מכשירים;
: (4) לשמש כטייס משנה בהליקופטר מטיפוס בו הוסמך לשמש כטייס משנה המופעל בטיסה מסחרית שהצוות המזערי הנדרש בו כולל טייס משנה, ובלבד שלא ישמש בתפקיד זה בלילה, אלא אם ביצע תוך תשעים הימים שקדמו לאותה טיסה, לפחות חמש המראות לילה וחמש נחיתות לילה, ובטיסות מרחב בלילה ובטיסה לפי כללי מכשירים, אלא אם יש ברשותו הגדר מכשירים;
: (5) (((נמחקה).))

@ 124. זכויות והגבלות הגדר דאון, ג׳רופלן, ספינת אויר ובלון מאוייש (תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט–2)
: (א) אלה זכויות טייס מסחרי שברשיונו הגדר דאון, ג׳רופלן, ספינת אויר או בלון מאוייש:
:: (1) לשמש כטייס מפקד בדאון, ג׳רופלן, ספינת אויר או בבלון מאוייש, הכל בהתאם להגדר שברשיון;
:: (2) ליתן הדרכה בספינת אויר אם ברשיונו הגדר ספינת אויר או ליתן הדרכה בבלון מאוייש אם ברשיונו הגדר בלון מאוייש, בתנאי כטר״מ וכט״ר ובמשך שעות היום בלבד.
: (ב) אלה ההגבלות החלות על טייס מסחרי שברשיונו הגדר ספינת אויר או הגדר בלון מאוייש:
:: להטיס ספינת אויר או בלון מאוייש ללא מבער אם נבחן על כלי טיס כאמור ללא מבער; הגבלה כאמור, תרשם ברשיון. נבחן הטייס המסחרי שברשיונו הגבלה כאמור על כלי טיס שיש בו מבער, תמחק ההגבלה.

@ 125. שמירת זכויות (תיקון: תשמ״ח, תשע״ד, תשע״ו–2)
: טייס מסחרי יהא זכאי להפעיל את הזכויות המפורטות [[בתקנות 122 עד 124]], הכל בהתאם להגדר שברשיונו, אם מילא אחר כל אלה:
: (1) עמד בתנאי הכשירויות לקבלת רשיון טייס מסחרי כמפורט [[בפרק זה]];
: (2) עמד בדרישות המפורטות [[בתקנה 22]] הישימות לאותה טיסה;
: (3) עמד במיבחן רמה שנערך על ידי בוחן מוסמך כמפורט [[בתקנות 36]] [[ו־38]];
: (4) צבר ניסיון של עשר שעות טיסה או עשרים זינוקים, לפי כלי הטיס שלגביו נקבע ההגדר שברשיונו, בשנים עשר החודשים שקדמו לאותה טיסה ומהם שש שעות טיסה או ששה זינוקים כטייס מפקד לפחות;
: (5) על אף האמור בפסקה (4), לצורך שימוש בזכויות של טייס פרטי – עמד בדרישות [[תקנה 105(4)]].

== פרק רביעי: רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר ==

@ 126. כשירויות לקבלת רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר
: אדם יהא כשיר לקבלת רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) מלאו לו 23 שנה;
: (2) הוא קורא, מדבר ומבין את הלשון העברית ואת הלשון האנגלית;
: (3) הוא מחזיק בתעודה רפואית מתאימה תקפה;
: (4) הוא מחזיק באישור העדר הרשעות פליליות שניתן לו בשנה שקדמה להגשת הבקשה לרשיון;
: (5) הוא מחזיק ברשיון טייס מתלמד שהורשה לבצע טיסות ניווט של יחיד או ברשיון טייס פרטי, טייס מסחרי, או הינו טייס פעיל בחיל האויר הישראלי, למעט טייס שקורקע;
: (6) הוא מחזיק ברשיון אלחוטאי טיס לרדיו טלפון שניתן לו לפי תקנות אלה;
: (7) הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר;
: (8) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיס כנדרש [[בפרק זה]];
: (9) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר ששולמה לפי [[תקנות האגרות]].

@ 127. ידע מקצועי הדרוש לקבלת הרשיון (תיקון: תשנ״ב, תשע״ו)
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר:
: (1) דיני התעופה האזרחית והוראות הרשות המתייחסים לזכויות ולהגבלות החלות על בעל רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר לרבות הנהלים וההליכים של שירותי תעבורה אוירית פנים ארצית ובינלאומית והליכי דיווח מיקום;
: (2) עקרונות ניווט, לרבות השימוש בנוסחאות, במפות אויריות, במכשירים ובאמצעי עזר לניווט הדרושים לניווט כלי טיס במכשירים; הבנת עקרונות ותכונות של מערכות ניווט מתאימות;
: (3) עקרונות מטאורולוגיה ויישום מטאורולוגיה תעופתית בסיסית, לרבות השימוש במפות מזג אויר ודוחות מטאורולוגיים ונוהלי השגת מידע מטאורולוגי;
: (4) תורת הטיסה בכלי טיס;
: (5) הכנות לטיסה;
: (6) תכנון טיסה, לרבות תכנון טיסה באיזור מבוקר ובנתיבי אויר המתאימים לרמה של טייס תובלה בנתיבי אויר;
: (7) כללי העמסת כלי טיס, חלוקת המשקל בו והשפעתם על אפיון הטיסה;
: (8) עקרונות טכניים של אחזקת גוף כלי טיס ומנועיהם;
: (9) ידיעה טכנית כללית והגבלות תפעול של כלי טיס ומנועיהם בהתאם לסוג כלי הטיס המבוקש;
: (10) הבנה ושימוש של פרסומי מידע תעופתי (A.I.P.‎), הודעות לעובדי טיס (NOTAM), מונחי טיסה וקיצורים מקובלים והשימוש בהם;
: (11) הכרה טכנית של כלי הטיס והטיפוס שלגביו מבוקש הרשיון.

@ 128. הנסיון הדרוש לקבלת רשיון עם הגדר אוירון (תיקון: תשמ״ט–2)
: אלה דרישות הנסיון המזעריות לקבלת רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדר אוירון:
: (1) אלף חמש מאות שעות זמן טיסה כטייס, שבוצעו תוך עשר השנים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרשיון. היו לזכות המבקש אלפיים וחמש מאות שעות טיסה ייזקפו לזכותו כל השעות האמורות אם הוכיח כי מהן מאתיים שעות טיסה בוצעו בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה;
: (2) זמן טיסה כאמור בפסקה (1) יכלול את כל אלה באוירון תובלה:
:: א. מאה שעות זמן טיסת לילה כטייס מפקד או כטייס משנה;
:: ב. מאתיים וחמישים שעות כטייס מפקד או מאה וחמישים שעות כטייס מפקד ועוד מאה שעות נוספות כטייס משנה הממלא, בהשגחתו של טייס מפקד, תפקידיו של טייס מפקד.
::: מאתים וחמישים השעות האמורות יכללו מאה שעות של זמן טיסה בטיסת ניווט ומהן לפחות עשרים וחמש שעות טיסת לילה, או מאתיים שעות ניווט כטייס משנה ומהן עשרים וחמש שעות טיסת ניווט בלילה. שעות טיסת הניווט הנדרשות בפיסקת משנה זו יכול שיכללו בשעות הטיסה הנדרשות בפיסקת משנה (א);
:: ג. שבעים וחמש שעות זמן מכשירים מהן לא יותר מעשרים וחמש שעות זמן קרקע במכשירים;
:: ד. מאתיים וחמישים שעות על אוירון רב־מנועי;
: (3)
:: א. החזיק מבקש רשיון טייס מסחרי תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳ שבו מערכת הגאים על שלושה צירים, הגדר דאון או הגדר ג׳ירופלן – יכול שעד 300 שעות טיסה שבוצעו על כלי טיס אלה יבואו במנין השעות הנדרש בפסקה (1);
:: ב. החזיק מבקש רשיון טייס תקף לפי תקנה זו ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳ שאין לו מערכת הגאים על שלושה צירים או הגדר אוירון זעיר מקבוצה ב׳ – יכול שעד 150 שעות טיסה שבוצעו על כלי טיס אלה יבואו במנין השעות הנדרש לפי פסקה (1);
: (4) רשות הרישוי רשאית להפחית מדרישות הנסיון כאמור בפיסקות (1) ו־(2), הכל בהתאם לדרגת מומחיות המבקש ונסיונו.

@ 129. הנסיון הדרוש לקבלת רשיון עם הגדר הליקופטר (תיקון: תשמ״ט–2)
: אלה דרישות הנסיון המזערי לקבלת רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר ובו הגדר הליקופטר:
: (1) אלף וחמש מאות שעות טיסה שבוצעו תוך עשר השנים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרשיון. היו לזכות המבקש אלפיים וחמש מאות שעות טיסה, ייזקפו לזכותו כל השעות האמורות אם הוכיח כי מהן מאתיים שעות טיסה בוצעו על הליקופטרים בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה;
: (2) זמן הטיסה כאמור בפיסקה (1) יכלול את כל אלה:
:: א. 200 שעות כטייס מפקד על הליקופטרים ועוד 50 שעות נוספות כטייס משנה על הליקופטרים, הממלא תפקידיו של טייס מפקד בהשגחתו של טייס מפקד;
:: ב. מאה שעות זמן טיסת לילה כטייס מפקד או כטייס משנה הכוללות חמש עשרה שעות טיסה על הליקופטרים;
:: ג. חמש מאות שעות טיסה בטיסות ניווט הכוללות 25 שעות כטייס מפקד בטיסות ניווט בלילה;
:: ד. שבעים וחמש שעות זמן טיסת מכשירים מהן לא יותר מעשרים וחמש שעות זמן קרקע מכשירים ולא פחות מ־25 שעות בוצעו בטיסה כטייס מפקד בתנאי מכשירים;
:: ה. מאתיים וחמישים שעות טיסה על הליקופטר רב־מנועי;
: (3)
:: א. החזיק מבקש רשיון ברשיון טייס מסחרי תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳ שבו מערכת הגאים על שלושה צירים, הגדר דאון או הגדר ג׳ירופלן – יכול שעד 300 שעות טיסה על כלי טיס אלה יבואו במנין השעות הנדרש בפסקה (1);
:: ב. החזיק מבקש ברשיון טייס מסחרי תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳ שאין בו מערכת הגאים על שלושה צירים או הגדר אוירון זעיר מקבוצה ב׳ – יכול שעד 150 שעות טיסה שבוצעו על כלי טיס אלה יבואו במנין השעות הנדרש בפסקה (1).

@ 129א. תדריכי קרקע והדרכת טיסה (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;א)
: (א) מבקש רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר ובו הגדר אווירון יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה באווירון בנושאים המפורטים [[בתקנות 115]] [[ו־188א]], וכן הדרכה בדבר הימנעות ממצבי טיסה חריגים והיחלצות מהם (UPRT).
: (ב) מבקש רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר ובו הגדר הליקופטר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בהליקופטר בנושאים המפורטים [[בתקנה 117]].
: (ג) מבקש רישיון כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) שהוסמך בחיל האוויר הישראלי בתור טייס בטיפוס כלי טיס מסוים ומשרת בו בשירות פעיל בתור טייס בעת הגשת הבקשה, יהיה פטור מהדרישות לפי תקנות המשנה האמורות, לגבי אותו טיפוס של כלי טיס.

@ 130. מיומנות טיסה לקבלת הגדר אוירון (תיקון: תשע״א–2)
: להוכחת מיומנות הטיסה שלו על מבקש רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר ובו הגדר אוירון, להפגין בפני בוחן את יכולתו בביצועים ובנושאים המפורטים [[בתקנה 36(ד)]] וכן את יכולתו בכל אלה:
: (1) ידע בהכנת תוכנית טיסה בינלאומית והגשתה, בדיקת נתוני מזג אויר והכנת טפסי משקל ואיזון;
: (2) כושר טיסה במטוס רב־מנועי שלדעת רשות הרישוי מתאים להפעלה בנתיבי אויר, בכל אחת מפעולות אלה:
:: א. תמרונים רגילים ותמרוני חרום בטיסה במידת המומחיות הראוייה לטייס תובלה בנתיבי אויר;
:: ב. הטסת מטוס רב־מנועי כשאחד ממנועיו אינו עובד;
:: ג. הדגמת כושר טיסה תוך כדי טיסה בנתיבי אויר בינלאומיים, בשימוש בשרותי תעבורה אוירית ובנוהליה וכן שימוש באמצעי קשר מתאימים;
:: ד. כושר טיסה בהטסת מטוס בלילה תוך הסתמכות על מכשירים בלבד.

@ 131. מיומנות טיסה לקבלת הגדר הליקופטר
: להוכחת מיומנות הטיסה על מבקש רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר ובו הגדר הליקופטר, להפגין בפני בוחן את יכולתו בביצועים ובנושאים המפורטים [[בתקנה 36(ד)]] וכן את יכולתו בכל אחת מאלה:
: (1) המראות ונחיתות רגילות, נחיתות ברוח צולבת, טיפוס ופניות טיפוס, סיבובים חדים, ריחוף במהירות מזערית, הנמכה מהירה ועצירה מהירה;
: (2) תמרונים רגילים ותמרוני חירום הכוללים פעולה במקרה של אובדן הספק מנוע, הספק בפעולת אחת המערכות, אש בהליקופטר, ציפה, עזיבה מהירה של הכלי והפעלה מבצעית של ציוד חירום והצלה;
: (3) הטסת הליקופטר רב־מנועי, כולל בגישות ונחיתות, כאשר אחד ממנועיו אינו עובד; הנמכות אוטורוטציוניות, הפסקת מנוע חלקית והאטה מהירה בהליקופטר חד־מנועי.

@ 132. זכויותיו של טייס תובלה בנתיבי אויר (תיקון: תשמ״ט–2, תשע״א–2, תשע״ד)
: אלה זכויות טייס תובלה בנתיבי אויר וההגבלות החלות עליו:
: (1) לשמש בתפקיד טייס פרטי ומסחרי לפי הגדר הסוג שברישיונו;
: (2) לשמש טייס מפקד באווירון אשר לפי תעודת הסוג שלו חייב יותר מאדם אחד להימנות עם צוות הטייסים שלו, כשהאווירון מופעל בטיסה מסחרית לשם הובלת נוסעים או טובין בתמורה, לפי הגדר הסוג שברישיונו;
: (3) (((נמחקה).))

@ 133. שמירת זכויותיו של טייס תובלה בנתיבי אויר (תיקון: תשע״ו–2)
: טייס בעל רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר יהא זכאי להפעיל את הזכויות המפורטות [[בתקנה 132]] אם מילא אחר כל אלה:
: (1) הוא עמד בתנאי הכשירויות לקבלת רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר כמפורט [[בפרק זה]];
: (2) הוא עמד בדרישות המפורטות [[בתקנה 22]], הישימות לאותה טיסה;
: (3) הוא עמד במבחני רמה שנערכו על ידי בוחן מוסמך כמפורט [[בתקנות 36]] [[ו־38]];
: (4) הוא צבר נסיון מזערי של 20 שעות טיסה כטייס תוך ששת החודשים שקדמו לטיסה האמורה ומהן 3 שעות לפחות על אותו טיפוס כלי טיס שהוא מתעתד להטיס;
: (5) הוא ביצע 10 הנמכות בהסתמכו על עזרי רדיו לניווט הישימים, תוך ששת החודשים שקדמו לטיסה האמורה;
: (6) (((נמחקה);))
: (7) על אף האמור בפסקאות (4) ו־(5):
:: (א) לצורך שימוש בזכויות של טייס פרטי – עמד בדרישות [[תקנה 105(4)]];
:: (ב) לצורך שימוש בזכויות של טייס מסחרי – עמד בדרישות [[תקנה 125(4)]].

== פרק חמישי: רשיון מדריך טיס ==

@ 134. כשירות לקבלת רשיון מדריך טיס
: אדם יהא כשיר לקבל רשיון מדריך טיס אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) הוא מחזיק ברשיון טייס מסחרי תקף, אולם אם הוא מתעתד לקבל רשיון מדריך טיס לאוירון זעיר, יחזיק ברשיון טייס מסחרי תקף ובהגדר אוירון זעיר;
: (2) הוא עבר קורס מדריכי טיס כמפורט [[בתקנה 135]];
: (3) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט [[בפרק זה]];
: (4) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון מדריך טיס;
: (5) היתה הבקשה לרשיון מדריך טיס עם הגדר לאוירון זעיר, יוכיח המבקש שיש לו נסיון של לפחות 250 שעות טיסה ומהן לפחות 15 שעות כטייס מפקד על אוירון זעיר מהסוג המתאים להגדר המבוקש.

@ 135. דרישות קורס מדריכי טיס
: (א) המבקש להוכיח ידע מקצועי כאמור [[בתקנה 136]] יוכיח כי הוא סיים בהצלחה:
:: (1) קורס אימונים עיוני למדריכי טיס, הכולל את הנושאים המפורטים [[בתקנה 136]];
:: (2) קורס אימונים בטיסה, בשנה שקדמה להגשת הבקשה לקבלת רשיון מדריך הטיס, או סיים בהצלחה קורס אימונים בהדרכת טיס במסגרת חיל האויר ועסק למעשה בהדרכת טיס בסיסית במסגרת חיל האויר בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה.
: (ב) ההדרכה בטיסה כאמור בפיסקה (2) לתקנת־משנה (א) תינתן על ידי מי שהחזיק ברשיון מדריך טיס, או בהגדר הדרכה, לפחות במשך השנתיים שקדמו למתן ההדרכה, ושהדריך לפחות 500 שעות, מהן לפחות 300 שעות באוירונים.

@ 136. הוכחת ידע מקצועי (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ה–3, תשע״ו)
: (א) אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי לקבלת רשיון מדריך טיס:
:: (1) דיני התעופה האזרחית והוראות הרשות המתייחסים לזכויות ולהגבלות החלות על מחזיק ברשיון טייס מסחרי, לרבות הנהלים וההליכים של שרותי תעבורה אוירית והליכי דיווח מיקום;
:: (2) הבנת פרסומי מידע תעופתי (A.I.P.‎), הודעות לאנשי תעופה (NOTAM), מונחי טיסה וקיצורים מקובלים והשימוש בהם;
:: (3) ידיעה טכנית כללית, הגבלות תפעול של כלי טיס ומנועיהם בהתאם לסוג כלי טיס שלגביו מבוקש ההגדר;
:: (4) תכנון טיסה;
:: (5) כללי העמסת כלי טיס, חלוקת המשקל בו והשפעתם על אפיון הטיסה;
:: (6) עקרונות מטאורולוגיה ויישום מטאורולוגיה תעופתית בסיסית לרבות ניתוח מפות מזג אויר ודוחות מטאורולוגיים ונוהלי השגת מידע מטאורולוגי;
:: (7)
::: א. עקרונות נווטות ונווטות מעשית הישימה לטיסת ניווט;
::: ב. שימוש במפות אויריות ועזרי רדיו לניווט מתאימים;
::: ג. מכשירי טיסה ומצפן מגנטי וכיולם;
:: (8) נהלי בטיחות והליכי חירום לרבות במקרה של תקלת קשר והרעת תנאי מזג אויר;
:: (9) עקרונות הדרכת טיס, לרבות תהליך הלמידה, יסודות תכנון ההדרכה ועקרונות פסיכולוגיה חברתית, שימוש בעזרי הוראה, הערכת שגיאות המתלמד ודרכי תיקונן ואחריות המדריך;
:: (10) עקרונות רפואה תעופתית.
: (ב) הוראות פסקאות (1), (6), (7) ו־(8) לתקנת משנה (א) לא יחולו על המתעתד לקבל רשיון מדריך טיס לאוירון זעיר, ובמקומן יחולו אלה:
:: (1) דיני התעופה האזרחית והוראות הרשות המתייחסים לזכויות ולהגבלות החלות על מחזיק ברישיון טייס ובו הגדר לאוירון זעיר, לרבות הנהלים וההליכים של שירותי תעבורה אוירית והליכי דיווח מיקום;
:: (2) עקרונות מטאורולוגיה ויישום מטאורולוגיה תעופתית בסיסית ונוהלי השגת מידע מטאורולוגי;
:: (3)
::: א. עקרונות נווטות מעשית הישימה לטיסת ניווט;
::: ב. שימוש במפות טופוגרפיות;
:: (4) נהלי בטיחות והליכי חירום לרבות במקרה של הרעה בתנאי מזג אויר.

@ 137. מיומנות טיסה
: להוכחת מיומנותו בטיסת הדרכה על מבקש הרשיון להוכיח בפני בוחן את יכולתו כמדריך טיס בביצועים ובנושאים המפורטים [[בתקנה 36(ד)]] ובהדרכת טיסה בכלי טיס מהסוג, מהמין ומהטיפוס שלגביו מבוקש הרשיון.

@ 138. תוקף הרשיון
:138. תקופת תוקפו של רשיון מדריך טיס היא 24 חודש ותוקפו מותנה בתוקפו של רשיון הטייס של מדריך הטיס ובתוקפה של התעודה הרפואית המתאימה.

@ 139. הגדרים נוספים למדריך טיס (תיקון: תשע״א)
: מחזיק ברשיון מדריך טיס המבקש הגדר הדרכה נוסף ברשיונו:
: (1) יחזיק ברשיון טייס תקף ובו הגדרים מתאימים להגדר מדריך הטיס המבוקש;
: (2) יהיה בעל נסיון של לפחות חמש עשרה שעות כטייס מפקד בכלי טיס מהסוג והמין המתאימים להגדר המבוקש; על אף האמור, הניסיון הנדרש ממחזיק ברישיון מדריך טיס עם הגדר הדרכה לאווירון מקבוצה א׳, המבקש הגדר הדרכה לאווירון זעיר מקבוצה א׳, הוא חמש שעות כטייס מפקד באווירון זעיר מקבוצה א׳;
: (3) יעבור מבחן עיוני ומבחן בטיסה כאמור בסימן זה למתן רשיון מדריך טיס עם ההגדר המבוקש.

@ 140. זכויות מדריך טיס (תיקון: תשמ״ג)
: (א) מחזיק רשיון מדריך טיס זכאי, במסגרת המגבלות שברשיונו ובהגדרו:
:: (1) להדריך –
::: א. בהתאם להגדרי הטייס שלו, כנדרש בתקנות אלה למתן רשיון טייס או הגדרי טייס;
::: ב. הדרכת קרקע או בקורס ביתי כנדרש בתקנות אלה למתן רשיון טייס או הגדרי טייס;
::: ג. הדרכת קרקע או הדרכה בטיסה כנדרש בתקנות אלה למתן רשיון מדריך טיס והגדרי מדריך טיס, אם הוא עומד בדרישות [[תקנה 135(ב)]];
::: ד. הדרכה בטיסה הנדרשת לביצוע טיסת יחיד ראשונית או טיסת ניווט;
:: (2) ליתן אישורים ולבצע מבחנים שהותרו לו בתקנות אלה.
: (ב) מחזיק רשיון מדריך טיס לאוירון זעיר זכאי להדריך כאמור בתקנת משנה (א), אולם באוירון זעיר בלבד.

@ 141. מגבלות רשיון מדריך טיס (תיקון: תשע״ט)
: מחזיק ברשיון מדריך טיס יהיה כפוף למגבלות אלה:
: (1) שעות הדרכה – הוא לא יבצע יותר משמונה שעות הדרכה בטיסה בכל תקופה של 24 שעות רצופות;
: (2) הגדרים – הוא לא ידריך בטיסה בכלי טיס שעבורו הוא אינו מחזיק בהגדרי סוג, מין וטיפוס, ברשיון הטייס שלו וברשיון מדריך הטיס שלו;
: (3) חתימה ברשיון טייס מתלמד – הוא לא יחתום ברשיון טייס מתלמד לאישור ביצוע טיסת יחיד ראשונית או טיסת ניווט ראשונית, אלא אם הוא הדריך את הטייס המתלמד כנדרש בתקנות אלה וקבע כי הטייס המתלמד מוכן לביצוע הטיסה בבטיחות באותו כלי טיס;
: (4) חתימה בספר טייס – הוא לא יחתום בספר טייס מתלמד לטיסת יחיד אלא אם הוא הדריך את הטייס המתלמד וקבע כי הוא מוכן לטיסת היחיד באותו טיפוס כלי הטיס, או לטיסת ניווט, אלא אם הוא בחן את הכנתו של הטייס המתלמד, תכנון הטיסה שלו, ציודו ונהליו המוצעים וקבע כי הם מספיקים לביצוע הטיסה המוצעת בנסיבות הקיימות;
: (5) טיסות יחיד – הוא לא יאשר לטייס מתלמד לבצע טיסת יחיד, אלא אם הטייס המתלמד מחזיק ברשיון טייס מתלמד תקף שנחתם לביצוע טיסת יחיד בכלי הטיס מהטיפוס שבו הוא עומד לטוס. כמו כן הוא לא יאשר לטייס מתלמד לבצע טיסת ניווט יחיד אלא אם הטייס המתלמד מחזיק ברשיון טייס מתלמד תקף שנחתם לביצוע טיסת ניווט יחיד בכלי טיס מהסוג שבו הוא עומד לטוס;
: (6) הדרכה באוירון רב־מנועי או בהליקופטר – הוא לא ידריך באוירון רב־מנועי או בהליקופטר אלא אם הוא בעל נסיון של לפחות חמש שעות כטייס מפקד בכלי טיס מאותו טיפוס.

@ 142. חידוש רשיונות מדריך טיס
: רשיון מדריך טיס יחודש לתקופה נוספת של 24 חודש אם מדריך הטיס יעמוד במבחן טיסה כאמור [[בתקנה 137]], או בחלקים מאותו מבחן שלדעת רשות הרישוי הם חיוניים כדי לקבוע את כשירותו כמדריך טיס. למרות האמור לעיל, ניתן לחדש את רשיונו ללא מבחן אם התקיים אחד מאלה:
: (1) רמת הדרכתו בתקופה הקודמת מראה להנחת דעת רשות הרישוי שהוא מדריך טיס כשיר;
: (2) יש לו עבר מספק כבוחן טיס, כמדריך טיס ראשי או כטייס מפקד של כלי טיס גדול שהופעל בטיסה מסחרית בשירותו של מפעיל, או בפעילות אחרת הכרוכה בהדרכה מתמדת של טייסים, והוא עבר מבחן עיוני בעל פה שיש בו כדי לבחון את ידיעתו בדרישות עדכניות לגבי הדרכה ומתן רשיונות טייס;
: (3) הוא השלים בהצלחה בתקופה של 90 יום שקדמו להגשת בקשת החידוש, קורס ריענון למדריכי טיס שכלל לפחות 24 שעות של הדרכת קרקע או הדרכת טיסה או שתיהן.

@ 143. מעבר מהגדר הדרכה לרשיון מדריך טיס
: (א) מחזיק בהגדר הדרכה לפי תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשט״ז–1956, לא ישתמש בזכויות שמקנה לו הגדרו לאחר ה׳ בטבת התשמ״ב (31 בדצמבר 1981). לפני מועד זה הוא רשאי להמיר את הגדרו ברשיון מדריך טיס מתאים עם הגדרים מתאימים כאמור בתקנה זו. המחזיק בהגדר הדרכה בדאון זכאי לקבל רשיון מדריך טיס עם הגדר דאון.
: (ב) אלה התנאים להמרת הגדר הדרכה ברשיון מדריך טיס עם הגדרים מתאימים כאמור בתקנת משנה (א):
:: (1) הגדר אוירון – חד־מנועי: רשיון מדריך טיס עם הגדר אוירון חד־מנועי ינתן למחזיק בהגדר הדרכה תקף עם הגדר אוירון שעמד בהצלחה במבחן מעשי למדריך טיס באוירון חד־מנועי, או שביצע לפחות 20 שעות הדרכה בטיסה באוירונים חד־מנועיים כמדריך טיס מוסמך;
:: (2) הגדר אוירון – רב־מנועי: רשיון מדריך טיס עם הגדר אוירון רב־מנועי ינתן למחזיק בהגדר הדרכה תקף עם הגדר אוירון שעמד במבחן מעשי למדריך טיס באוירון רב־מנועי, או שביצע לפחות 20 שעות הדרכה בטיסה באוירון רב־מנועי כמדריך טיס מוסמך;
:: (3) הגדר רוטורקרפט – הליקופטר: רשיון מדריך טיס עם הגדר רוטורקרפט – הליקופטר ינתן למחזיק בהגדר הדרכה תקף עם הגדר רוטורקרפט שעמד במבחן מעשי למדריך טיס בהליקופטר, או שביצע לפחות 20 שעות הדרכה בטיסה בהליקופטר כמדריך טיס מוסמך;
:: (4) הגדר רוטורקרפט – ג׳רופלן: רשיון מדריך טיס עם הגדר רוטורקרפט – ג׳רופלן ינתן למחזיק בהגדר הדרכה תקף עם הגדר רוטורקרפט שעמד במבחן מעשי למדריך טיס בג׳רופלן, או שביצע לפחות 20 שעות הדרכה בג׳רופלן כמדריך טיס מוסמך;
:: (5) הגדר מכשירים – אוירון: רשיון מדריך טיס עם הגדר מכשירים – אוירון ינתן למחזיק בהגדר הדרכה תקף עם הגדר מכשירים שעמד במבחן מכשירים מעשי למדריך טיס באוירון, או שביצע לפחות 20 שעות הדרכת מכשירים באוירון כמדריך טיס מוסמך;
:: (6) הגדר מכשירים – הליקופטר: רשיון מדריך טיס עם הגדר מכשירים – הליקופטר ינתן למחזיק בהגדר הדרכה תקף עם הגדר מכשירים שעמד במבחן מכשירים מעשי למדריך טיס בהליקופטר, או שביצע לפחות 20 שעות הדרכת מכשירים בהליקופטר כמדריך טיס מוסמך.

@ 144. רישומי מדריך טיס
: (א) מחזיק ברשיון מדריך טיס יחתום בספר הטייס של כל אדם שאותו הוא הדריך הדרכת קרקע או הדרכת טיס ויציין באותו ספר את הזמן והמועד בו ניתנה ההדרכה. כמו כן ינהל המדריך רישומים בספר המדריך שלו או במסמך נפרד, המכילים את שני אלה:
:: (1) שמו של כל אדם שהמדריך אישר את ספר הטייס או את רשיון טייס מתלמד שלו לשם ביצוע טיסת יחיד על ידיו; הרישום חייב לכלול את סוגו של כל אישור ומועדו;
:: (2) שמו של כל אדם שלגביו הוא חתם על אישור לביצוע מבחן בכתב, בטיסה או מבחן מעשי, לרבות את סוג המבחן, מועד האישור ותוצאות המבחן.
: (ב) מדריך הטיס ישמור בנפרד או בספר הטייס שלו למשך לפחות שלוש שנים את הרישומים הנדרשים בתקנת משנה (א).

= חלק ג׳: רשיונות לאנשי צוות אויר שאינם טייסים =

== פרק ראשון: נווט טיס ==

@ 145. כשירות לקבלת רשיון נווט טיס
: אדם יהא כשיר לקבל רשיון נווט טיס אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) מלאו לו עשרים ואחת שנה;
: (2) הוא קורא, מדבר ומבין את הלשון העברית והלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה;
: (3) הוא מחזיק בתעודה רפואית תקפה;
: (4) הוא מחזיק ברשיון אלחוטאי–טיס;
: (5) הוא מחזיק באישור העדר הרשעות פליליות שניתן לו בתשעים הימים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון;
: (6) הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון נווט טיס;
: (7) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כמפורט [[בפרק זה]];
: (8) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון נווט טיס ששולמה לפי [[תקנות האגרות]].

@ 146. ידע מקצועי הדרוש לקבלת הרשיון (תיקון: תשע״ו)
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי לצורך קבלת רשיון נווט טיס:
: (1) דיני התעופה האזרחית וכלליה בהפעלת כלי טיס, לרבות הנהלים הקשורים בתכנון טיסה, הן לפני הטיסה והן אגב הטיסה עצמה;
: (2) פרסומי הארגון המתייחסים למתקני קשר, נהלי קשר והליכיו, לרבות התקשרויות ומינוח מקובל בהתקשרויות אלה;
: (3) פרסומי מידע תעופתי (A.I.P.‎), פרסומי הרשות, הוראות והודעות הרשות, קבצים תעופתיים וקיצורי מונחים בשימוש בנווטות;
: (4) צורת הארץ והשמים, לרבות ההגדרות, יחידות ונוסחאות המשמשות בניווט אוירי, ערכן המעשי של מפות תעופה והשימוש בהן, תנועת גורמי השמים, זיהוים והסתייעות בהם לצורך תצפית וחישוב לפי תצפית;
: (5) ניווט אוירי, לרבות אמצעי עזר ותהליכים המקובלים בניווט אוירי, ניהול יומן הניווט, ניווט לפי חישוב, ניווט על ידי שימוש במפות תעופה, ניווט על פי שימוש במערכות ניווט נישאות או ממוקמות בקרקע (כגון עזרי רדיו לניווט, מערכות אינרציאליות);
: (6) כיוון מכשירים וציוד כלי הטיס המשמשים בניווט אוירי והשימוש בהם, לרבות עקרונות הפעלתם, הטעויות הצפויות ושיטות תיקונן;
: (7) מטאורולוגיה כללית: תצפיות מטאורולוגיות ושיטת ההכנה של דינים וחשבונות מטאורולוגיים לתעופה – המבנה והניתוח של מפות סינופטיות, מזג האויר וקשריו עם מערכות לחץ, לרבות עקרון החיזוי, קלימטולוגיה של נתיבי הטיסה ותופעות מזג אויר בגובה רב.

@ 147. הנסיון הדרוש לקבלת הרשיון
: (א) אלה דרישות הנסיון המזערי לצורך קבלת רשיון נווט טיס:
:: (1) מאתיים שעות ניווט אוירי בכלי טיס בטיסות מרחב ומהן שלושים שעות טיסת לילה בטיסות מרחב;
:: (2) עשרים וחמש קביעות מקום הימצאות לפי תצפיות שמימיות אגב טיסת לילה, ועשרים וחמש קביעות כאמור אגב טיסת יום באמצעי אלחוט, באלטימטריה או במתקני עזר אחרים של ניווט אוירי והשימוש בקביעות אלה לניווט כלי טיס.
: (ב) היה המבקש טייס בתובלה אוירית מסחרית, רשאית רשות הרישוי לזקוף מחצית הזמן בו שימש כטייס כזה לחשבון מחצית זמן הטיסה הכולל הנדרש לקבלת רשיון נווט טיס, ובלבד שזמן הטיסה שייזקף כאמור לא ייזקף לחשבון זמן טיסת הלילה במרחב לפי תקנה זו.
: (ג) השלים המבקש קורס אימונים לניווט טיס, יראוהו כאילו מילא אחר הוראות תקנת משנה (א)(1).

@ 148. מיומנות מקצועית
: להוכחת מיומנות מקצועית על המבקש להדגים את יכולתו ואת מומחיותו המקצועית בניווט כלי טיס בטיסת יום ובטיסת לילה לפי חישוב או לפי ניווט שמימי או לפי שיטות ניווט אחרות.

@ 149. זכויותיו של נווט טיס
: נווט טיס זכאי לשמש בתפקיד זה בכל כלי טיס ובלבד שהוא בקיא ורגיל בכל הידיעות המתאימות הרווחות אותה שעה.

== פרק שני: טכנאי טיס ==

@ 150. כשירות לקבלת רשיון טכנאי טיס
: אדם יהא כשיר לקבל רשיון טכנאי טיס אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) מלאו לו עשרים ואחת שנה;
: (2) הוא קורא, מדבר ומבין את הלשון העברית ואת הלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה;
: (3) הוא מחזיק בתעודה רפואית תקפה;
: (4) הוא מחזיק באישור העדר הרשעות פליליות שניתן לו בתשעים הימים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון;
: (5) הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון טכנאי טיס;
: (6) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כמפורט [[בפרק זה]];
: (7) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון טכנאי טיס ששולמה לפי [[תקנות האגרות]].

@ 151. ידע מקצועי הדרוש לקבלת הרשיון (תיקון: תשע״ו)
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי לצורך קבלת רשיון טכנאי טיס:
: (1) דיני התעופה האזרחית וכלליה בהפעלת כלי טיס לרבות הנוהלים הקשורים באחזקת כלי טיס ובשמישותו;
: (2) פרסומי מידע תעופתי (A.I.P.‎), הוראות והודעות הרשות;
: (3) תורת הטיסה ואוירודינמיקה, לרבות ניתוח הגורמים המשפיעים על התכונות האוירודינמיות של כלי טיס רב־מנועי ומנועים למיניהם;
: (4) מטאורולוגיה כללית, תצפיות מטאורולוגיות ושיטת ההכנה של דינים וחשבונות מטאורולוגיים לתעופה; מזג אויר וקשריו עם מערכות לחץ, תופעות מזג אויר, לרבות בגובה רב, והשפעתם על ביצועי כלי הטיס;
: (5) עקרונות וכללי ניווט אוירי, לרבות תכנון טיסה המבוסס על גורמים אלה: טעינה, חישובי מרכז הכובד, הישגים, תצרוכת דלק, לוחות עקומות של כח המנוע ויעילותם, וכן פיקוח על הספק המנועים ומידת השפעת התמורות בתנאים מטאורולוגיים על ההספק;
: (6) משקל ואיזון – שיטות שונות לחישוב מרכז הכובד של כלי טיס;
: (7) עקרונות כללי בדק והפעלת הגוף של כלי טיס, של מתקני הכוח ושל הציוד המותקן בהם הנמצאים בדרך כלל בטיפולו של טכנאי טיס;
: (8) חישובים כלליים, יחידות אורך, משקל, נפח, חשמל ולחץ;
: (9) הכרה טכנית של האוירון ובכלל זה:
:: א. תיאור כללי של האוירון;
:: ב. ביצועי האוירון והתמצאות בספר האוירון;
:: ג. מנועים;
:: ד. מערכות כלליות של האוירון; ההגוי כולל טייס אוטומטי, חשמל, דלק, הידרוליקה, מכשירי האוירון, אש, חמצן, דיחוס, כולל עקרונות במצבים רגילים ובחירום של המערכות כאמור;
:: ה. מגבלות מבצעיות של האוירון;
:: ו. צריכת דלק במצבי שיוט שונים ותכנון טיסה;
:: ז. נהלי חירום של האוירון במקרה של אש, נטישה והצפה;
:: ח. ציוד עזרה ראשונה והשימוש בו;
:: ט. שימוש בעקומות שבספר המטוס לצורך קביעת כמויות דלק, מטען משתלם, מרחקי המראה, נחיתה, המהירויות השונות ונקודת זמן שוה ואל חזור.

@ 152. הנסיון הדרוש לקבלת הרשיון
: דרישות הנסיון המזערי לצורך קבלת רשיון טכנאי טיס הן מאה שעות זמן טיסה בתפקידיו של טכנאי טיס אותן צבר תוך שנים־עשר החודשים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון; ששים שעות מזמן הטיסה האמור יכול שתתבצענה במדמה טיסה שאישרה לכך רשות הרישוי.

@ 153. מיומנות מקצועית
: (א) להוכחת מיומנותו המקצועית על המבקש להדגים את כושרו במילוי תפקידו של טכנאי טיס בכל אלה:
:: (1) הפעלה רגילה: הדגמה בנתיב טיסה מייצג הכוללת את כל אלה:
::: א. בדיקות לפני טיסה;
::: ב. נוהלי תדלוק;
::: ג. בדיקות מסמכי כלי הטיס המתאימים;
::: ד. חישובי משקל ואיזון וחישובי כח המראה;
::: ה. כל הנוהלים הרגילים הישימים לתפקידיו, כקבוע בחלקים המתאימים של ספר העזר למבצעים, תאום בין אנשי הצוות ודיווח תקלות;
:: (2) הפעלה לא רגילה ואלטרנטיבית: הדגמה של יכולתו לאבחן תפקוד לא רגיל של המערכות ולהשתמש בנהלים אלטרנטיביים;
:: (3) נהלי חירום: עליו להוכיח, בין בעל פה ובין בפועל, את יכולתו לבצע את כל נהלי החירום הישימים.
: (ב) המבחן להוכחת מיומנות מקצועית כאמור בתקנת משנה (א) יבוצע בטיסה, אלא אם אישרה רשות הרישוי שימוש במדמה טיסה מאושר לאותו אוירון, לביצוע חלקים מסויימים של המבחן.

@ 154. זכויותיו של טכנאי טיס (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב–2, תשמ״ג)
: (א) טכנאי טיס זכאי לשמש טכנאי טיס במין האוירון שלגביו הוא קיבל את הרשיון, ובלבד שבשנים עשר החדשים שקדמו לאותה טיסה הדגים, בהשגחת טייס־־מפקד או מחזיק ברשיון טכנאי טיס, את כשרו לשמש בתפקידים אלה באוירון כאמור, התמחה בכל הידיעות המתאימות והרווחות אותה שעה להפעלתו ורכש נסיון מספיק בתפקידיו של טכנאי טיס באוירון כאמור.
: (ב) (((נמחקה).))

== פרק שלישי: אלחוטאי-טיס (((בוטל))) (תיקון: תשס״ה) ==

@ 155. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))
@ 156. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))
@ 157. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))
@ 158. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))
@ 159. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))
@ 160. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))

== פרק רביעי: אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון ==

@ 161. רשיון אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון (תיקון: תשס״ד)
: אדם יהא כשיר לקבל רשיון אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון אם מלאו בו כל אלה:
: (1) מלאו לו שבע־עשרה שנים;
: (2) הוא קורא מדבר ומבין את הלשון העברית והלשון האנגלית המקובלות בתעופה;
: (3) הוא מחזיק בתעודה רפואית תקפה;
: (4) הוא מחזיק באישור העדר הרשעות פליליות שניתן לו בתשעים הימים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון;
: (5) הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון;
: (6) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כמפורט [[בפרק זה]];
: (7) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון.

@ 162. הוכחת ידע מקצועי
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי לצורך קבלת רשיון אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון:
: (1) בקיאות מעשית ברדיו–טלפון ובמיוחד במניעת הפרעות;
: (2) ידיעה מפורטת בכיוונון ועבודת רדיו–טלפון;
: (3) יכולת לשדר ולקלוט כראוי באמצעות רדיו–טלפון;
: (4) ידיעה בתקנות הרדיו הכלולות באמנות הבינלאומיות בעניני טלקומוניקציה הנוגעות לקשר ברדיו–טלפון ובמיוחד בחלק הדן בעניני בטחון חיים.

@ 163. זכויותיו של אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון
: אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון זכאי להפעיל מיתקני רדיו–טלפון בכל כלי־טיס.

@ 164. רשיון מוגבל
: רשות הרישוי רשאית להעניק רשיון מוגבל לשמש אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון למי שהוכיח להנחת דעתה –
: (1) בקיאות מעשית בעבודת רדיו–טלפון ובהילוכיה;
: (2) יכולת לשדר ולקלוט כראוי באמצעות רדיו–טלפון;
: (3) ידיעה בתקנות הרדיו הנספחות לאמנת הטלקומוניקציה והנוגעות לקשר ברדיו–טלפון ובמיוחד בחלק הדן בעניני בטחון־חיים.

@ 165. זכויותיו של אלחוטאי טיס רדיו–טלפון מוגבל
: מחזיק רשיון אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון מוגבל זכאי להפעיל מיתקני רדיו–טלפון בכל כלי טיס, ובלבד:
: (1) שההספק הנמסר לאנטנה על ידי המשדר בהעדר איפנון אינו עולה על 50 ווט;
: (2) או שההספק הנמסר לאנטנה על ידי המשדר בהעדר איפנון אינו עולה על 250 ווט, ופעולת המשדר אינה דורשת אלא שימוש באמצעי פריפה חיצוניים פשוטים, התדרים אינם ניתנים לכיוונון בידי האלחוטאי ויציבות התדרים נשמרת באופן אוטומטי במשדר.

= חלק ד׳: הגדרי טייסים =

== פרק ראשון: הגדר כלי טיס ==

=== סימן א׳: הגדר אוירון קבוצה א׳ ===

@ 166. כשירות לקבלת הגדר אוירון קבוצה א׳
: טייס יהיה כשיר לקבלת הגדר אוירון קבוצה א׳ אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) הוא מחזיק ברשיון טייס ובו הגדר אוירון תקף;
: (2) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט [[בסימן זה]];
: (3) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר אוירון קבוצה א׳.

@ 167. הוכחת ידע מקצועי
: (((א))) הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי הם הכרה טכנית של האוירון ובכלל זה:
:: (1) מבנה האוירון, מערכותיו ונוהלי הטסתו;
:: (2) מגבלות האוירון;
:: (3) תפעול מבצעי של האוירון לרבות חישובי משקל ואיזון, העמסה, מרכז הכובד ושימוש בגרפים לצורך החישובים השונים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), טייס המחזיק ברשיון תקף ובו הגדר אוירון קבוצה א׳, רשאי להוכיח ידע מקצועי כאמור בפני מדריך מוסמך, ואישור בכתב מאת מדריך כאמור כי המבקש עמד בפניו בבחינות האמורות, דיו להוכחת ידע מקצועי כנדרש בתקנה זו.

@ 168. הדרכה באויר
: טייס המבקש הגדר אוירון קבוצה א׳ או טיפוס נוסף בהגדר אוירון קבוצה א׳ יקבל הדרכת טיסה באויר בנושאי הדרכה המפורטים להלן על טיפוס האוירון אותו הוא מבקש להטיס, הכל בשים לב לרשיונות ולנסיון הטיסה שלו כמפורט בטבלת השעות [[שבתוספת השניה]], ולמגבלות הביצועיות של אותו אוירון:
: (1) תרגילים כלליים, המראות, נחיתות והליכה סביב;
: (2) שליטה במהירויות איטיות, זיהוי התקרבות להזדקרות והיחלצות ממנה עם הספק מנוע או בלעדיו וסחרור;
: (3) המראות ונחיתות רגילות וברוח צד תוך שימוש במדפים, הספק מנוע לפי הצורך ובמהירויות הגישה הנדרשות לנחיתות מדוייקות;
: (4) תהליכי חירום, כגון פעולה במקרה של אובדן הספק בפעולת אחת המערכות, אש באויר וכיוצא באלה.

@ 169. מיומנות טיסה
: (א) להוכחת מיומנות טיסה על טייס המבקש הגדר אוירון קבוצה א׳ להפגין בפני בוחן את יכולתו המעשית במידת המומחיות הראוייה בהטסת האוירון לגביו מבוקש ההגדר ובנושאים שלהלן:
:: (1) הכרת הנהלים שלפני הטיסה, בדיקת מסמכי האוירון, נתוני האוירון, כולל חישובי משקל ואיזון, חישובי מהירויות ומרחקים שונים;
:: (2) בדיקות חיוניות בתפעול רגיל ובחירום;
:: (3) הטסת האוירון תוך ביצוע כל התמרונים השונים הנדרשים בטיסה רגילה;
:: (4) ביצוע כל התמרונים האחרים החיוניים, לדעת הבוחן, לשם קביעת כושר הביצוע של המבקש.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), טייס המחזיק ברשיון תקף ובו הגדר אוירון קבוצה א׳ רשאי להוכיח את המיומנות הנדרשת בתקנת משנה (א) בפני מדריך מוסמך; הוכיח המבקש את מיומנותו כאמור, יאשר המדריך בכתב ביומנו האישי של המבקש כי הוא עונה על דרישות המיומנות האמורות וישלח הודעה מתאימה לרשות הרישוי.

=== סימן ב׳: הגדר אוירון קבוצה ב׳ ===

@ 170. כשירות לקבלת הגדר אוירון קבוצה ב׳
: טייס יהא כשיר לקבל הגדר אוירון קבוצה ב׳ אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) הוא מחזיק ברשיון טייס ובו הגדר אוירון תקף;
: (2) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט [[בסימן זה]];
: (3) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר אוירון קבוצה ב׳.

@ 171. הוכחת ידע מקצועי
: (((א))) אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי:
:: (1) תורת הטיסה – ידיעה כללית, לרבות –
::: א. ניתוח הגורמים המשפיעים על התכונות האוירודינמיות של אוירון רב מנועי ובכלל זה:
:::: 1. במנועים;
:::: 2. במדחף, מערכת שינוי הפסיעה, הנצה, יעילות וגרר של מדחף עם שינוי בפסיעתו ובהנצתו;
:::: 3. במושגים והגדרות של מהירויות כגון: V&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;, V&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;, Vr, Vso, Vne, Vmc, Vy, Vx, Vyse, Vxse;
:::: 4. מרחקים של האצה, האטה, המראה ונחיתה;
::: ב. דיחוס;
::: ג. חמצן;
::: ד. ציוד חירום והצלה – חגורות הצלה, סירות הצלה, כיבוי אש וכיוצא באלה;
:: (2) הכרה טכנית של האוירון ובכלל זה –
::: א. מבנה האוירון, מערכותיו ונוהלי הטסתו;
::: ב. מגבלות האוירון;
::: ג. תפעול מבצעי של האוירון לרבות חישובי משקל ואיזון, טעינה, מרכז הכובד ושימוש בגרפים לצורך החישובים השונים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), טייס המחזיק ברשיון תקף ובו הגדר אוירון קבוצה ב׳ או הגדר אוירון קבוצה ג׳ המבקש טיפוס נוסף באוירון קבוצה ב׳, יוכיח ידע מקצועי בנושאי ההכרה הטכנית של אוירון בלבד כמפורט בפיסקה (2) לתקנת משנה (א).

@ 172. הדרכה באויר (תיקון: תשע״ו)
: (א) המבקש הגדר אוירון קבוצה ב׳ או טיפוס נוסף באוירון קבוצה ב׳ יקבל הדרכת טיסה באויר כמפורט להלן:
:: (1) מבקש בעל רשיון טייס תקף ובו הגדר אוירון קבוצה ג׳, יקבל הדרכה זוגית באויר בנושאי ההדרכה המפורטים להלן על אוירון אותו הוא מבקש להטיס, הכל בשים לב לרשיונו ולנסיון הטיסה שלו כמפורט בטבלת השעות [[שבתוספת השלישית]]:
::: א. תרגילים כלליים, המראות, נחיתות והליכה סביב;
::: ב. הנצת מנוע וכיבויו, תפעול כללי של מנוע אחד בטיסת שיוט, הפעלה ושימוש במכשירי הניווט והקשר, לרבות טייס אוטומטי אם קיים כזה באוירון;
::: ג. פעולות חירום בכל מצבי הטיסה, המראות קצרות, נחיתות והליכות סביב עם מנוע אחד;
:: (2) החזיק המבקש ברשיון טייס תקף בלי הגדר אוירון קבוצה ב׳, יקבל עשר שעות הדרכה זוגית באויר על טיפוס האוירון אותו הוא מתעתד להטיס, בנושאים כאמור בפיסקה (3), לפי הפרוט דלהלן:
::: א. ארבע שעות – בנושאי ההדרכה המפורטים בפיסקת משנה (1);
::: ב. חמש שעות – טיסת הדרכה בנתיבים תוך ביצוע של לפחות שלוש נחיתות בשלושה שדות תעופה שונים;
::: ג. שעה אחת – חזרה לקראת המבחן המעשי;
:: (3) החזיק המבקש ברישיון טייס תקף אך בלי הגדר אוירון קבוצה ב׳ או ג׳, יקבל את ההדרכה בנושאים אלה:
::: א. הכרת תא האוירון;
::: ב. הסעה;
::: ג. חמש המראות רגילות;
::: ד. המראות מופסקות בשלבים שונים;
::: ה. המראות קצרות ורגילות;
::: ו. המראות ונחיתות ברוח צולבת;
::: ז. כשלון מנוע בהמראה;
::: ח. נסיקות רגילות ונסיקות תוך פניות;
::: ט. פניות רגילות, בינוניות וחדות;
::: י. התקרבות להזדקרות, זיהויה והיחלצות ממנה;
::: יא. תמרונים במהירויות נמוכות;
::: יב. הנצת מנוע, תרגילי התנעה באויר במצב חירום;
::: יג. תמרונים ללא כוח מנוע, כולל נחיתות אונס ונוהלי נחיתות זהירות;
::: יד. טיסת מכשירים כללית;
::: טו. תהליכי המתנות סביב עזר ניווט או נקודת ריתוק;
::: טז. הקפות והנמכות עם ובלי מדפים, כולל הנמכות באמצעות עזרי רדיו;
::: יז. טיסת מכשירים כאשר מנוע אחד מונץ;
::: יח. הקפות לילה;
::: יט. טיסת ניווט – שימוש בעזרי רדיו ונחיתה בשדה אחר;
::: כ. חזרה כללית למבחן.
: (ב) מבקש החייב בהדרכת טיסה בהתאם לפיסקאות (1) ו־(2) לתקנת משנה (א), יקבל את ההדרכה תוך שלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
: (ג) מבקש החייב בהדרכת טיסה בהתאם לפיסקה (3) לתקנת משנה (א), יקבל את ההדרכה תוך ששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

@ 173. מיומנות טיסה (תיקון: תשע״ט)
: (א) להוכחת מיומנות טיסה על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו המעשית במידת המומחיות הראוייה בנושאים אלה:
:: (1) הכרת הנהלים שלפני הטיסה, בדיקת מסמכי האוירון, העמסה, נתוני המטוס כולל חישובי משקל ואיזון, חישובי מהירויות ומרחקים שונים, תכנון טיסה, שיקולי מזג אויר;
:: (2) בדיקות חיוניות בתפעול רגיל ובחירום;
:: (3) הטסת המטוס תוך ביצוע כל התמרונים הנדרשים בטיסה רגילה;
:: (4) הטסת המטוס בשלבי הטיסה השונים כאשר אחד ממנועיו מונץ;
:: (5) גישה לנחיתה עם מנוע עם אפס סחב (zero thrust), או עם גרר של מדחף מונץ;
:: (6) ביצוע כל התמרונים המתאימים בהסתמך על מכשירי המטוס בלבד;
:: (7) ביצוע כל תמרונים אחרים החיוניים, לדעת הבוחן, לשם קביעת כושר הביצוע של המבקש.
: (ב) היה המבקש בעל הגדר מכשירים, יפגין בפני בוחן את יכולתו הממשית במידת המומחיות הראוייה גם בביצוע הנמכות באמצעות מכשירים.
:: לא הוכיח יכולת מעשית כאמור, יירשם ברישיון הטיס שלו איסור על הטסת כלי הטיס לפי כט״מ.
: (ג) היה המבקש בעל הגדר אוירון קבוצה ב׳, והוא מבקש טיפוס נוסף באוירון קבוצה ב׳, יוכיח מיומנות טיסה בפני מדריך טיס ראשי של בית ספר להוראת טיס, בנושאים כאמור בתקנת משנה (א). עמד המבקש בהצלחה במבחן יאשר הבוחן בספר הטייס שלו את טיפוס כלי הטיס עליו נבחן והוא יהיה זכאי להטיסו.

=== סימן ג׳: הגדר אוירון קבוצה ג׳ ===

@ 174. כשירות לקבלת הגדר אוירון קבוצה ג׳
: טייס יהא כשיר לקבל הגדר אוירון קבוצה ג׳ אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) הוא מחזיק ברשיון טייס תקף;
: (2) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט [[בסימן זה]];
: (3) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר אוירון קבוצה ג׳.

@ 175. הוכחת ידע מקצועי (תיקון: תשע״ט)
: (א) אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי:
:: (1) תורת הטיסה – ידיעה טכנית כללית, לרבות –
::: א. ניתוח הגורמים המשפיעים על התכונות האוירודינמיות של אוירון רב מנועי ובכלל זה:
:::: 1. מבנה;
:::: 2. מנועים, כולל מנוע סילון או מנוע טורבו־פרופלר;
:::: 3. מדחף, מערכת שינוי הפסיעה, הנצה, יעילות וגרר של מדחף עם שינוי בפסיעתו ובהנצתו;
:::: 4. שיטות ונוהלים בשימוש לחישובי משקל ואיזון ומגבלות אוירון לצורכי המראות ונחיתות ולחישובי מרחקי האטה והאצה;
:::: 5. מושגים והגדרות של מהירויות כגון: V&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;, V&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;, Vr, Vso, Vne, Vmc, Vy, Vx, Vyse, Vxse;
::: ב. חמצן:
:::: 1. מבנה האטמוספרה;
:::: 2. מערכת הנשימה ומערכת הדם;
:::: 3. היפוקציה – צורות, סמפטומים, זיקה לחמצן ושיטות התגברות על התופעה;
:::: 4. נשימת יתר (hyperventilation) סימפטומים ושיטות התגברות על התופעה;
:::: 5. מערכות חמצן ומסכות;
::: ג. דיחוס:
:::: 1. מערכות דיחוס – יתרונות וחסרונות של מערכות דיחוס שונות;
:::: 2. הסכנות שבאובדן הדיחוס, התופעות הפיסיולוגיות של אובדן לחץ פתאומי;
::: ד. ציוד חירום והצלה – חגורות הצלה, סירות הצלה, כיבוי אש וכיוצא באלה;
:: (2) מטאורולוגיה – ידיעה מעשית:
::: א. תופעות מזג אויר הכוללות מערכות לחץ, התקרחות, ערפל, סופות רעמים וכן הנוהלים הדרושים להמנעות ועקיפת תופעות אלה;
::: ב. תופעות מזג אויר בגובה רב, זרם סילון, עירבול, חיתחות;
:: (3) נוהלי תעבורה אוירית ופרזיולוגיה, כולל נוהל הנמכות מבוקרות;
:: (4) נווטות ושמוש בעזרים לניווט;
:: (5) נוהל קשר ונוהל אובדן קשר;
:: (6) הכרה טכנית של האוירון ובכלל זה:
::: א. תיאור כללי של האוירון;
::: ב. ביצועי האוירון והתמצאות בספר האוירון;
::: ג. מנועים;
::: ד. מערכות כלליות של האוירון:
:::: 1. ההגוי, כולל טייס אוטומטי;
:::: 2. חשמל;
:::: 3. דלק;
:::: 4. הידראוליקה;
:::: 5. מכשירי האוירון;
:::: 6. אש;
:::: 7. חמצן;
::: ה. עקרונות הפעלה במצבים רגילים, לא רגילים ובמצבי חירום של המערכות המפורטות בתקנה זו;
::: ו. מגבלות מבצעיות של האוירון;
::: ז. צריכת דלק במצבי שיוט שונים ותכנון טיסה;
::: ח. ציוד עזרה ראשונה והשימוש בו;
::: ט. שימוש בגרפים שבספר האוירון לצורך קביעת כל אחד מאלה:
:::: 1. חישובי משקל ואיזון – כמויות דלק ומטען;
:::: 2. טעינת האוירון;
:::: 3. מרחקי המראה ונחיתה, האטה והאצה;
:::: 4. גבהי שיוט אופטימליים;
:::: 5. המהירויות השונות;
:::: 6. נקודות אל־חזור וזמן שווה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), טייס המחזיק ברשיון טייס תקף ובו הגדר אוירון קבוצה ג׳ המבקש טיפוס נוסף באוירון קבוצה ג׳, יוכיח ידיעה מקצועית בנושאי הכרה טכנית של האוירון בלבד, כמפורט בפיסקה (6) לתקנת משנה (א).

@ 176. הדרכה באויר (תיקון: תשע״ט)
: המבקש הגדר אוירון קבוצה ג׳ או טיפוס נוסף באוירון קבוצה ג׳ יקבל הדרכה זוגית באויר על האוירון אותו הוא מבקש להטיס בנושאים ובמספר שעות ההדרכה הדרושות כמפורט [[בתוספות הרביעית]] [[והחמישית]] הכל בשים לב לרשיונו של המבקש, להגדר שבו ולנסיון הטיסה שלו.

@ 176א. הדרכה בדבר הימנעות ממצבי טיסה חריגים והיחלצות מהם (UPRT) – הגדר אווירון קבוצה ג׳ (תיקון: תשע״ט)
: המבקש הגדר אווירון קבוצה ג׳ או טיפוס נוסף באווירון קבוצה ג׳, לגבי אווירון שהצוות המזערי הדרוש להפעלתו לפי תעודת הסוג שלו הוא שני טייסים או יותר, יקבל הדרכה בדבר הימנעות ממצבי טיסה חריגים והיחלצות מהם (UPRT) על אווירון מאותו טיפוס שלגביו מבוקש ההגדר.

@ 177. מיומנות טיסה
: להוכחת מיומנותו בטיסה על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו המעשית במידת המומחיות הראוייה בנושאים המפורטים [[בתקנה 36(ד)]].

=== סימן ד׳: הגדר אוירון קבוצה ד׳ ===

@ 178. כשירות לקבלת הגדר אוירון קבוצה ד׳
: טייס יהא כשיר לקבל הגדר אוירון קבוצה ד׳ אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) הוא מחזיק ברשיון טייס תקף;
: (2) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט [[בסימן זה]];
: (3) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר אוירון קבוצה ד׳.

@ 179. הוכחת ידע מקצועי
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי:
: (1) תורת הטיסה – ידיעה טכנית כללית, לרבות:
:: א. מנוע סילון או מנוע טורבו־פרופלר, הכל לפי הענין;
:: ב. פרופלר, מערכת שינוי בפסיעה, הנצה, יעילות וגרר של פרופלר עם שינוי בפסיעתו והנצתו;
:: ג. דיחוס מערכות, סכנות באובדן הדיחוס, תופעות פיזיולוגיות של אובדן לחץ פתאומי;
:: ד. חמצן – היפוקציה, מערכות חמצן ומסכות;
:: ה. ציוד חירום והצלה;
: (2) הכרה טכנית של המטוס ובכלל זה –
:: א. מבנה המטוס, מערכותיו ונוהלי טיסתו;
:: ב. מגבלות המטוס;
:: ג. תפעול מבצעי של המטוס לרבות חישובי משקל ואיזון, טעינה, מרכז הכובד ושימוש בגרפים לצורך החישובים השונים.

@ 180. הדרכה באויר
: המבקש הגדר אוירון קבוצה ד׳ יקבל ארבע שעות הדרכה טיסה באויר בנושאים אלה:
: (1) הכרת המטוס ומגבלותיו;
: (2) הכנות לטיסה לרבות בדיקה לפני טיסה, חלוקת המשקל ואיזון המטוס;
: (3) שליטה במהירויות איטיות, קריטיות, זיהוי התקרבות והחלצות מהזדקרות עם הספק מנוע או בלעדיו;
: (4) המראות ונחיתות רגילות ברוח צד תוך שימוש במדפים, הספק מנוע לפי הצורך ובמהירויות הגישה הנדרשות לנחיתות מדוייקות;
: (5) המראות ונחיתות קצרות, נסיקות והנמכות;
: (6) תהליכי חירום כגון: פעולה במקרה של הפסקת פעולת מערכת במטוס וכיוצא באלה.

@ 180א. הדרכה בדבר הימנעות ממצבי טיסה חריגים והיחלצות מהם (UPRT) – הגדר אווירון קבוצה ד׳ (תיקון: תשע״ט)
: המבקש הגדר אווירון קבוצה ד׳ או טיפוס נוסף באווירון קבוצה ד׳, לגבי אווירון שהצוות המזערי הדרוש להפעלתו לפי תעודת הסוג שלו הוא שני טייסים או יותר, יקבל הדרכה בדבר הימנעות ממצבי טיסה חריגים והיחלצות מהם (UPRT) על אווירון מאותו טיפוס שלגביו מבוקש ההגדר.

@ 181. מיומנות טיסה
: להוכחת מיומנותו בטיסה על המבקש להפגין בפני הבוחן את יכולתו המעשית, במידת המומחיות הראוייה, בנושאים אלה:
: (1) הכרת הנוהלים שלפני הטיסה, בדיקת מסמכי המטוס, חישובי מהירות ומרחקים שונים;
: (2) בדיקות חיוניות בתפעול רגיל;
: (3) הטסת המטוס תוך ביצוע כל התמרונים הנדרשים בטיסה רגילה;
: (4) ביצוע כל התמרונים המתאימים בהסתמך על מכשירי המטוס בלבד;
: (5) ביצוע תמרונים אחרים החיוניים, לדעת הבוחן, לשם קביעת כושר הביצוע של המבקש.

=== סימן ה׳: הגדר רוטורקרפט ===

@ 182. כשירות לקבלת הגדר רוטורקרפט
: טייס יהא כשיר לקבל טיפוס נוסף בהגדר רוטורקרפט אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) הוא מחזיק ברשיון טייס עם הגדר רוטורקרפט תקף;
: (2) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט [[בסימן זה]];
: (3) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר רוטורקרפט.

@ 183. הוכחת ידע מקצועי
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי:
: (1) מבנה הרוטורקרפט מהטיפוס שלגביו מבוקש ההגדר, מערכותיו ונהלי הטסתו;
: (2) מגבלות הרוטורקרפט;
: (3) תפעול מבצעי של הרוטורקרפט לרבות חישובי משקל ואיזון, טעינה, מרכז הכובד ושימוש בגרפים לצורך החישובים השונים.

@ 184. הדרכה באויר (תיקון: תשע״ט)
: המבקש טיפוס נוסף בהגדר רוטורקרפט יקבל ארבע שעות הדרכת טיסה באויר בנושאים אלה:
: (1) תפעול הגאים – הרגשת הגאי הרוטורקרפט, פניות ישרות ואופקיות ושינוי הספק מנוע;
: (2) הקפות, עבודת קרקע, הקפה תלולה והמראה מזערית;
: (3) אוטורוטציה 90°, 180°, ו־360°; נחיתות אונס מריחוף ללא רוטור זנב וללא לחץ הידראולי.

@ 185. מיומנות טיסה
: להוכחת מיומנותו בטיסה על המבקש הגדר טיפוס נוסף בהגדר רוטורקרפט להפגין בפני בוחן את יכולתו המעשית במידת המומחיות הראויה בנושאים שלהלן:
: (1) הכרת הנהלים שלפני הטיסה, בדיקת מסמכי הרוטורקרפט, העמסה ונתוני משקל ואיזון;
: (2) בדיקות חיוניות בתפעול רגיל ובחירום;
: (3) הטסת הרוטורקרפט תוך ביצוע כל התמרונים הנדרשים בטיסה רגילה ובחירום.

=== סימן ו׳: הגדר אוירון זעיר (תיקון: תשמ״ג) ===

@ 185א. כשירות לקבלת הגדר אוירון זעיר (תיקון: תשמ״ג, תשמ״ה–3, תשמ״ח, תשע״ו)
: טייס יהיה כשיר לקבלת הגדר אוירון זעיר אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) הוא מחזיק ברישיון טייס תקף;
: (2) הוא הוכיח בקיאות, ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט [[בסימן זה]];
: (3) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר נוסף לאוירון.

@ 185ב. הוכחת ידע מקצועי (תיקון: תשמ״ח)
: (א) המבקש לקבל הגדר אוירון זעיר יוכיח לרשות הרישוי בקיאות וידע מקצועי בנושאים שלהלן:
:: (1) מבנה האוירון הזעיר, מערכותיו ונהלי הטסתו;
:: (2) מגבלות תפעוליות של האוירון הזעיר;
:: (3) תפעול מבצעי של האוירון הזעיר לרבות חישובי משקל ואיזון, העמסה, מרכז כובד ושימוש בגרפים לצורך החישובים האמורים;
:: (4) מיקרומטאורולוגיה, גזירת רוח, ערבולים וטרמיקות בגובה נמוך;
:: (5) תקנות ונהלים הקשורים בהפעלת אוירון זעיר.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), טייס המחזיק ברשיון תקף ובו הגדר אוירון זעיר והמבקש הגדר אוירון זעיר נוסף מאותה קבוצה, רשאי להוכיח בקיאות וידע מקצועי כאמור בפני מדריך טיס מוסמך; אישור בכתב מאת מדריך כאמור די בו להוכחת ידע מקצועי כנדרש בתקנה זו.

@ 185ג. הדרכה באויר (תיקון: תשמ״ח)
: טייס המבקש הגדר אוירון זעיר או הגדר סוג נוסף, יקבל הדרכת טיסה באויר על סוג האוירון אותו הוא מבקש להטיס בהתחשב ברשיון שבידו ובנסיון הטיסה שלו כמפורט בטבלת השעות שבתוספת השביעית, במגבלות הביצועיות של אותו אוירון ובנושאי הדרכה המפורטים להלן:
: (1) תרגילים כלליים, המראות, נחיתות והליכות סביב;
: (2) שליטה באוירון במהירויות איטיות, זיהוי התקרבות להיזדקרות והיחלצות ממנה עם הספק מנוע, או בלעדיו;
: (3) המראות ונחיתות רגילות וברוח צד תוך שימוש בהספק מנוע לפי הצורך ובמהירויות הגישה הנדרשות לנחיתות מדוייקות;
: (4) התנהגות בעת חירום, ובכלל זה פעולה במקרה של אבדן הספק מנוע מלא או חלקי, אש באויר, ערבול וכיוצא באלה.

@ 185ד. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר (תיקון: תשמ״ח, תשע״א, תשע״ו)
: (א) הנסיון הדרוש לקבלת הגדר ראשוני לאוירון זעיר לבעל רישיון טייס תקף עם הגדר אווירון הוא לפחות –
:: (1) שש שעות טיסה לפחות באוירון זעיר מקבוצה א׳;
:: (2) שמונה שעות טיסה לפחות באוירון זעיר מקבוצה ב׳;
:: שבוצעו במסגרת בית ספר להוראת טיס באוירונים זעירים.
: (א1) הניסיון הדרוש לקבלת הגדר ראשוני לאווירון זעיר לבעל רישיון טייס תקף עם הגדר שאינו הגדר אווירון הוא שמונה שעות טיסה לפחות.
: (ב) הנסיון הדרוש לקבלת הגדר אוירון זעיר מטיפוס נוסף הוא כמפורט בטבלה [[שבתוספת השביעית]].
: (ג) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), הניסיון הדרוש לקבלת הגדר אווירון זעיר מטיפוס נוסף, מטייס המחזיק ברישיון תקף ובו הגדר אווירון זעיר שמהירותו המרבית בטיסה אופקית, עם כוח מלא של המנוע, אינה עולה על 100 מי&quot;ש והמבקש הגדר אווירון זעיר נוסף מאותה קבוצה שמהירותו המרבית בטיסה אופקית, עם כוח מלא של המנוע, עולה על 100 מיי&quot;ש, הוא לפחות ארבע שעות הדרכה זוגית על ידי מדריך טיס בעל הגדר מתאים.

@ 185ה. מיומנות טיסה (תיקון: תשמ״ח)
: (א) טייס המבקש הגדר אוירון זעיר יוכיח בפני בוחן מיומנות טיסה ויכולת מעשית במומחיות ראוייה, בהטסת האוירון לגביו מבוקש ההגדר בנושאים שלהלן –
:: (1) הכרת הנהלים שלפני הטיסה, בדיקת מסמכי האוירון, נתוני האוירון, כולל חישובי משקל ואיזון וחישובי מרחקים שונים;
:: (2) בדיקות חיוניות בתפעול רגיל ובהפעלת חירום;
:: (3) הטסת האוירון תוך ביצוע התמרונים השונים הנדרשים בטיסה רגילה;
:: (4) ביצוע תמרונים אחרים החיוניים, לדעת הבוחן, לשם קביעת כושר הביצוע של המבקש.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) טיס המחזיק ברשיון תקף ובו הגדר אוירון זעיר והמבקש הגדר אוירון זעיר נוסף מאותה קבוצה רשאי להוכיח את המיומנות הנדרשת בתקנת משנה (א) בפני מדריך טיס מוסמך; הוכיח את מיומנותו כאמור, יאשר המדריך בכתב, ביומנו האישי של המבקש, כי הוא עמד בדרישות המיומנות האמורות וישלח הודעה מתאימה לרשות הרישוי.

=== סימן ז׳ – הגדר לבלון מאוייש (תיקון: תשמ״ח) ===

@ 185ו. כשירות לקבלת הגדר (תיקון: תשמ״ח, תשע״ו)
: טייס יהיה כשיר לקבל הגדר לבלון מאוייש אם נתמלאו בו כל אלה –
: (1) הוא מחזיק ברישיון טייס תקף;
: (2) הוא צבר נסיון מזערי כאמור [[בתקנה 94]];
: (3) הוא הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, ידע מקצועי ומיומנות טיסה כמפורט [[בסימן זה]].

@ 185ז. הוכחת ידע מקצועי (תיקון: תשמ״ח)
: המבקש לקבל הגדר בלון מאוייש (להלן [[בסימן זה]] – המבקש) יוכיח לרשות הרישוי בקיאות וידע מקצועי בנושאים שלהלן:
: (1) מבנה הבלון, מערכותיו ונהלי הטסתו;
: (2) מגבלות הבלון;
: (3) תפעול מבצעי של הבלון, לרבות חישובי משקל ואיזון, טעינה, שימוש במבער וכיוצא באלה.

@ 185ח. הדרכה באויר (תיקון: תשמ״ח)
: המבקש יקבל ממדריך טיסה בעל רשיון מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בנושאים המפורטים [[בתקנות 101]] [[ו־120]].

@ 185ט. הוכחת מיומנות טיסה (תיקון: תשמ״ח)
: על המבקש להוכיח בפני בוחן את יכולתו בביצועים ובנושאים המפורטים [[בתקנה 36(ד)]] וכן את יכולתו בהטסת בלון מאוייש שלגביו מבוקש ההגדר.

@ 185י. זכויות הגדר (תיקון: תשמ״ח, תשע״ו)
: זכויותיו של בעל רישיון טייס עם הגדר בלון מאוייש יהיו כמפורט [[בתקנות 103]] [[ו־124]].

@ 185יא. שמירת זכויות (תיקון: תשמ״ח)
: טייס יהיה זכאי להפעיל את הזכויות המפורטות [[בתקנה 185י]] בהתאם לרשיונו אם מילא אחר האמור [[בתקנות 105]] [[ו־125]].

== פרק שני: הגדר מכשירים ==

@ 186. כשירות לקבלת הגדר מכשירים (תיקון: תשמ״ח, תשע״ו)
: טייס יהא כשיר לקבל הגדר מכשירים אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) הוא מחזיק לפחות ברישיון טייס פרטי תקף עם הגדר כלי טיס מתאים להגדר המכשירים המבוקש;
: (2) הוא מחזיק בתעודה רפואית תקפה המאשרת כי הוא עומד גם בדרישות הרפואיות לצורך קבלת הגדר מכשירים;
: (3) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט [[בפרק זה]];
: (4) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר מכשירים.

@ 187. הוכחת ידע מקצועי (תיקון: תשע״ו)
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי:
: (1) דיני התעופה האזרחית והוראות הרשות, לרבות הנהלים וההליכים של שירותי תעבורה אוירית פנים ארצית ובינלאומית והליכי דיווח מיקום;
: (2) עקרונות ניווט, לרבות השימוש בנוסחאות, במפות אויריות, במכשירים ובאמצעי עזר לניווט הדרושים לניווט כלי טיס במכשירים, הבנה של עקרונות ומערכות ניווט מתאימות;
: (3) עקרונות מטאורולוגיה ויישום מטאורולוגיה תעופתית בסיסית, לרבות השימוש במפות מזג אויר ודוחות מטאורולוגיים ונוהלי השגת מידע מטאורולוגי;
: (4) כללי טיסת מכשירים ותכנון טיסה, אגב התחשבות בשירותי הפיקוח על תנועה אוירית, ביצועיהם של כלי טיס, תנאים מטאורולוגיים חזויים, לרבות הערכת זמן הגעתו של כלי טיס לנקודות שונות לאורך הנתיב, כמויות הדלק הדרושות לטיסה והצפיה מראש לשינויים בתוכנית הטיסה העלולים להתעורר עקב שינויים בתנאי הטיסה.

@ 188. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר מכשירים (תיקון: תשמ״ח, תשע״ט)
: אלה דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר מכשירים:
: (1) 50 שעות לפחות כטייס מפקד בטיסות ניווט שבוצעו בכלי טיס ממונע וכאשר בכל טיסה בוצעה נחיתה בשדה תעופה המרוחק 50 ק״מ לפחות משדה התעופה שהמריא ממנו; שעות טיסה כטייס מתלמד בטיסות ניווט, לא יובאו במנין 50 השעות האמורות;
: (2) 40 שעות הדרכה של זמן מכשירים בכלי טיס מאת מדריך טיסה בעל הגדר מתאים, מהן לא יותר מ־20 שעות של זמן טיסת מכשירים מדומה, או לא יותר מ־30 שעות כאמור אם ההדרכה מתבצעת במדמה שהמנהל אישר לעניין זה;
: (3) 10 שעות לפחות מתוך זמן המכשירים כאמור בפסקה (2) יהיו זמן הדרכה זוגית בכלי טיס מהסוג שלגביו מבוקש ההגדר, בנושאים המפורטים [[בתקנה 188א]].

@ 188א. תדריכי קרקע והדרכת טיסה (תיקון: תשע״ט)
: (א) המבקש הגדר מכשירים יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בנושאים אלה:
:: (1) נוהלי קדם טיסה, לרבות שימוש בספר העזר לטיסה או במסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3) לחוק]], וכן במסמכים מתאימים של שירותי נת״א לצורך הכנת תכנית טיסה לפי כט״מ;
:: (2) בדיקות קדם טיסה, שימוש ברשימות תיוג, הסעה ובדיקות לפני המראה;
:: (3) תהליכי טיסה ותמרונים להפעלת כלי טיס לפי כט״מ, בהסתמך על מכשירי הטיסה בלבד, במצבים רגילים, במצבים לא שגרתיים ובמצבי חירום, כולל תהליכים ותמרונים אלה:
::: (א) מעבר לטיסת מכשירים תוך כדי המראה;
::: (ב) תהליכי מכשירים סטנדרטיים לעזיבה או להצטרפות (Standard Instrument Departure Routes (SIDs)/Standard Arrival Routes (STARs));
::: (ג) תהליכים לפי כט״מ בנתיב;
::: (ד) תהליכי המתנה (Holding);
::: (ה) גישות מכשירים למינימות מוגדרות;
::: (ו) תהליכי הליכה סביב (Missed approach);
::: (ז) נחיתה בגישת מכשירים;
:: (4) תמרונים בטיסה ומאפייני טיסה מיוחדים.
: (ב) בלי לגרוע מתקנת משנה (א), המבקש הגדר מכשירים לגבי סוג של כלי טיס רב־מנועי, יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים, הדרכה זוגית בטיסת מכשירים בכלי טיס רב־מנועי מהסוג המתאים, כשאחד ממנועיו אינו פועל או מדומה ככזה.

@ 189. מיומנות טיסה (תיקון: תשע״ט)
: להוכחת מיומנות הטיסה שלו, על מבקש ההגדר להפגין בפני בוחן את יכולתו בביצועים ובנושאים המפורטים [[בתקנה 36(ד)]] וכן את יכולתו בפעולות הטיסה המפורטות להלן תוך הסתמכות על מכשירים בלבד:
: (1) תמרונים הדרושים להדגמת מומחיותו בהפעלת כלי טיס;
: (2) פתרון בעיות של ניווט לפי חישוב קביעת מקום הימצאו, דרכי התמצאות, ירידה והתקרבות על ידי שימוש באלחוט בשדה תעופה מסויים, כשהוא מטיס את כלי הטיס בתנאי טיסת מכשירים ממשיים או מדומים, לרבות דרכי הקשר הנדרשות באותן הנסיבות;
: (3) פיענוח אותות אלחוטיים הניתנים לפי הצופן הבינלאומי של מורס;
: (4) אם מבוקש הגדר לגבי סוג של כלי טיס רב־מנועי – הפעלת כלי טיס רב־מנועי מהסוג שלגביו מבוקש ההגדר כשאחד ממנועיו אינו פועל או מדומה ככזה.

@ 190. זכויות טייס שברשיונו הגדר מכשירים (תיקון: תשמ״ט–2, תשע״ט)
: טייס שברשיונו הגדר מכשירים זכאי להטיס כלי טיס אותו הוא מורשה להטיס בהתאם להגדר שברשיונו לפי כט״מ.

@ 191. חידוש זכויות שבהגדר מכשירים
: (א) לא ישתמש אדם בזכויותיו לפי הגדר מכשירים שברשיונו, אלא אם –
:: (1) הוא זכאי להשתמש בזכויות שמקנה לו הרשיון שבו מצוי ההגדר;
:: (2) יש לו נסיון מזערי של שש שעות זמן מכשירים שבוצעו תוך ששת החודשים שקדמו לטיסה ומהן לא פחות משלוש שעות זמן טיסת מכשירים, שבהן ביצע לפחות שש הנמכות באמצעות עזרי רדיו לניווט הישימים;
:: (3) עמד במבחן מעשי כמפורט [[בתקנה 189]], תוך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה טיסה.
: (ב) טייס שלא עמד בדרישות הנסיון כמפורט בתקנת משנה (א), יעמוד במבחן מעשי כמפורט [[בתקנה 189]], תוך ששת החודשים שקדמו לאותה טיסה.

@ 192. דרישות לאישור קטגוריות II ו־III (תיקון: תשמ״ט, תשע״ט)
: (א) (((נמחקה).))
: (ב) מבקש אישור קטגוריות II ו־III חייב להחזיק –
:: (1) ברשיון טייס עם הגדר מכשירים או ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר;
:: (2) בהגדר טיפוס לטיפוס האוירון, אם האישור מבוקש לאוירון גדול או לאוירון טורבו־סילוני קטן.

@ 193 דרישות נסיון לקטגוריות II ו־III (תיקון: תשמ&quot;ט)
: (א) מבקש אישור קטגוריות II ו־III למעט מבקש המחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר, יהיה בעל נסיון של –
:: (1) חמישים שעות זמן טיסה בלילה בתנאי כטר״מ כטייס מפקד;
:: (2) שבעים וחמש שעות זמן טיסת מכשירים בתנאים ממשיים או מדומים, מהן לא יותר מעשרים וחמש שעות במדמה טיסה; וכן
:: (3) מאתיים וחמישים שעות טיסת מרחב כטייס מפקד.
: (ב) שעות טיסת לילה ושעות טיסת מכשירים שהשתמשו בהן כדי לעמוד בדרישות פיסקות (1) ו־(2) לתקנות משנה (א), ניתן להתחשב בהן גם כדי לעמוד בדרישות פיסקה (3) לתקנת המשנה האמורה.

@ 194. מבחן מעשי (תיקון: תשמ״ט, תשע״ו)
: (א) כל אחד מאלה יעמוד במבחן מעשי כאמור בתקנה זו:
:: (1) מבקש אישור קטגוריות II ו־III או מבקש חידוש אישור כאמור;
:: (2) מבקש הוספת טיפוס אוירון נוסף באישורו.
: (ב) כדי להיות זכאי לגשת למבחן מעשי, על המבקש לענות על דרישות [[תקנה 192(ב)]], ואם הוא לא עמד במבחן מעשי בשנים עשר החודשים שקדמו לאותו מבחן, עליו לעמוד בדרישות הנסיון האלה:
:: (1) דרישות [[תקנה 22(ג)]];
:: (2) לפחות שש גישות ILS בששת החודשים שקדמו למבחן.
::: גישות אלה יהיו בתנאי טיסת מכשירים ממשיים או מדומים ויתבצעו עד לגובה המינימלי לנחיתה לגישת ILS בטיפוס האוירון שבו יתבצע המבחן. אולם, אין צורך שהגישות יבוצעו עד לגבהי ההחלטה (decision heights) המורשים להפעלת קטגוריות II ו־III. לפחות על שלוש מגישות אלה להתבצע באופן ידני, ללא שימוש ב-approach coupler.
: (ג) זמן הטיסה הנדרש כדי לעמוד בהוראות פיסקה (2) לתקנת משנה (ב) יכול לעמוד גם בדרישות פיסקה (1) לתקנת המשנה האמורה.
: (ד) המבחן המעשי יהיה כאמור בתקנה 61.67(d) לתקנות התעופה הפדרליות של ארה״ב, שעותק מהן מופקד לעיון ברשות התעופה האזרחית במשרד התחבורה.

@ 195. תקופת תוקפו של אישור קטגוריות II ו־III (תיקון: תשמ״ט, תשנ״ב, תשע״ט)
: תוקפו של אישור קטגוריות II ו־III יפקע בתום ששה חודשים לאחר שהוא ניתן או חודש. האישור יחודש אם המבקש עבר, בתוך 60 ימים שלפני פקיעת תוקפו של האישור, מבחן מעשי כאמור [[בתקנה 194]] לגבי כל טיפוס אוירון שבאישור. אולם, אישור לכל טיפוס מסויים של אוירון לא יחודש בתום שנים עשר החודשים לאחר ביצוע המבחן המעשי לגבי אותו טיפוס אוירון.

== פרק שלישי: הגדרי מאמן טיס ==

=== סימן א׳: הגדר מאמן טיס ===

@ 196. כשירות לקבלת הגדר מאמן טיס (תיקון: תשנ״ב)
: טייס יהא כשיר לקבל הגדר מאמן טיס אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) הוא מחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר תקף;
: (2) הוא עבר בהצלחה קורס למדריך טיסה כאמור [[בתקנה 439 לתקנות הפעלת כלי טיס]];
: (3) הוא הוכיח נסיון כמפורט [[בסימן זה]];
: (4) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר מאמן טיס.

@ 197. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר מאמן טיס
: המבקש הגדר מאמן טיס יוכיח כי צבר אלף שעות טיסה כטייס מפקד בשירותו של מפעיל ומהן חמש מאות שעות טיסה כטייס מפקד על טיפוס כלי הטיס שלגביו מבוקש הגדר מאמן הטיס.

@ 198. זכויות מאמן טיס וההגבלות החלות עליו
: (א) מאמן טיס זכאי להדריך טייסים המחזיקים ברשיונות מסחריים תקפים המועסקים בשירות המפעיל שבשירותו הוא מועסק והמתעתדים לקבל רשיון טייס מסחרי בדרגה גבוהה יותר מזו של רשיונם הנוכחי, או המתעתדים לקבל הגדר סוג, מין או טיפוס כלי טיס נוספים.
: (ב) לא ידריך מאמן טיס אלא בכלי טיס מאותו טיפוס שניתן לגביו אישור הדרכה.

@ 199. מתן הגדר מאמן טיס על טיפוס מסויים
: טייס שברשיונו הגדר מאמן טיס תקף המבקש אישור הדרכה על כלי טיס מטיפוס מסויים –
: (1) יוכיח זמן טיסה מזערי של עשרים שעות טיסה כטייס מפקד על אותו טיפוס, שבוצעו בשנים עשר החודשים שקדמו להגשת הבקשה;
: (2) יצויין אישור מאמן על הטיפוס המסויים ברשיון מדריך הטיס שלו.

=== סימן ב׳: הגדר מאמן טיס חקלאי ===

@ 200. כשירות לקבלת הגדר מאמן טיס חקלאי
: טייס יהא כשיר לקבל הגדר מאמן טיס חקלאי אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) הוא מחזיק ברשיון טייס מסחרי עם הגדר חקלאי;
: (2) הוא מחזיק ברשיון מדריך טיס עם הגדרים מתאימים;
: (3) הוא הוכיח ידע מקצועי ונסיון כמפורט [[בסימן זה]];
: (4) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר מאמן טיס חקלאי.

@ 201. הוכחת ידע מקצועי
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי לקבלת הגדר מאמן טיס חקלאי:
: (1) נהלים בהפעלה חקלאית של כלי טיס;
: (2) עקרונות מטאורולוגיה ונווטות מעשית הישימים לטיסות חקלאיות.

@ 202. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר מאמן טיס חקלאי
: הנסיון המזערי הנדרש לצורך קבלת הגדר מאמן טיס חקלאי הוא אלף שעות טיסה כטייס חקלאי.

@ 203. זכויות מאמן טיס חקלאי וההגבלות החלות עליו
: מאמן טיס חקלאי זכאי להדריך טייסים המחזיקים ברשיונות מסחריים תקפים המתעתדים לקבל הגדר חקלאי.

== פרק רביעי: הגדרי טייס ניסוי ==

=== סימן א׳: טייס ניסוי סוג 1 ===

@ 204. כשירות לקבלת הגדר טייס ניסוי סוג 1
: טייס יהא כשיר לקבל הגדר טייס ניסוי סוג 1 אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) מלאו לו עשרים ושלוש שנה;
: (2) הוא מחזיק ברשיון טייס מסחרי תקף או ברשיון טייס לתובלה בנתיבי אויר תקף ובהם הגדר מכשירים או הגדר חקלאי תקפים;
: (3) הוא הוכיח נסיון מזערי של אלף שעות טיסה ומהן חמש מאות שעות כטייס מפקד, שבוצעו תוך שמונה השנים האחרונות שקדמו להגשת הבקשה לקבלת ההגדר;
: (4) הוא עמד במבחן מעשי כמפורט [[בתקנה 36(ד)]];
: (5) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר טייס ניסוי סוג 1.

@ 205. זכויותיו של טייס ניסוי סוג 1 (תיקון: תשמ״ח)
: טייס ניסוי סוג 1 זכאי לבצע טיסות ניסוי בכלי טיס –
: (1) שאינו אב טיפוס בתנאי שברשיונו מצוי הגדר סוג מתאים;
: (2) שהוא אב טיפוס אשר משקלו המרבי המותר להמראה אינו עולה על 1000 ק״ג בתנאי שברשיונו מצויים הגדרי מין וסוג מתאימים.

@ 206. תקופת תוקף ההגדר
: תקופת תוקפו של הגדר טייס ניסוי סוג 1 היא ששה חודשים.

@ 207. חידוש ההגדר
: המבקש חידוש הגדר טייס ניסוי סוג 1 יוכיח –
: (1) עמידה בתנאי הכשירות לחידוש הרשיון בו מצוי ההגדר;
: (2) נסיון מזערי של עשרים טיסות כטייס ניסוי שבוצעו תוך ששת החודשים שקדמו לבקשת חידוש ההגדר או עמידה במבחן מעשי כמפורט [[בתקנה 36(ד)]].

=== סימן ב׳: טייס ניסוי סוג 2 ===

@ 208. כשירות לקבלת הגדר טייס ניסוי סוג 2 (תיקון: תשמ״ח)
: טייס יהא כשיר לקבל הגדר טייס ניסוי סוג 2 אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) מלאו לו עשרים וחמש שנה;
: (2) הוא מחזיק ברשיון טייס מסחרי תקף ובו הגדר מכשירים, או ברשיון טייס לתובלה בנתיבי אויר תקף;
: (3) הוא הוכיח נסיון מזערי של אלפיים שעות טיסה כטייס מפקד שבוצעו תוך שמונה השנים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת ההגדר;
: (4) הוא עסק במשך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת ההגדר כטייס ניסוי במסגרת מכון בדק או במסגרת חיל האויר;
: (5) הוא בעל השכלה אקדמית בהנדסה או במדעים מדוייקים;
: (6) הוא סיים בהצלחה קורס אימונים לטייסי ניסוי;
: (7) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר טייס ניסוי סוג 2.

@ 209. זכויותיו של טייס ניסוי סוג 2 (תיקון: תשע״ט)
: טייס ניסוי סוג 2 זכאי לבצע טיסת ניסוי בכלי טיס מכל טיפוס לרבות באב טיפוס.

@ 210. תקופת תוקף ההגדר
: תקופת תוקפו של הגדר טייס ניסוי סוג 2 היא ששה חודשים.

@ 211. חידוש ההגדר
: המבקש חידוש הגדר טייס ניסוי סוג 2 יוכיח:
: (1) עמידה בתנאי הכשירות לחידוש הרשיון בו מצוי ההגדר;
: (2) נסיון מזערי של עשרים טיסות כטייס ניסוי שבוצעו תוך ששת החודשים שקדמו לבקשת חידוש ההגדר או עמידה במבחן מעשי כמפורט [[בתקנה 36(ד)]].

@ 211א. טיסת ניסוי בכלי טיס שבנה חובב (תיקון: תשנ״ב, תשע״ו)
: טייס כשיר לבצע טיסות ניסוי על כלי טיס שבנה חובב כאמור [[בתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977]], אם הוכיח כל אלה:
: (1) הוא השתתף באופן פעיל בבניית כלי הטיס;
: (2) הוא בעל ידע מקצועי והכרה של כלי הטיס, מגבלותיו, תכונותיו וביצועיו;
: (3) הוא מחזיק ברישיון טייס תקף ובו הגדרי סוג דומים לכלי הטיס שבנה;
: (4) הוא בעל נסיון של 50 שעות טיסה לפחות כטייס מפקד בכלי טיס מסוג דומה;
: (5) הוא בעל מיומנות בטיסה והוכיח בפני בוחן את יכולתו בביצועים וברמת טיסה בכלי טיס דומה, אלא אם כן ביצע מבחן רמה תוך תשעים הימים שקדמו לטיסת הניסוי.

== פרק חמישי: הגדר חקלאי ==

@ 212. כשירות לקבלת הגדר חקלאי
: טייס יהא כשיר לקבל הגדר חקלאי אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) הוא מחזיק ברשיון טייס מסחרי תקף;
: (2) הוא מחזיק בתעודה רפואית תקפה המאשרת כי הוא עומד בדרישות הרפואיות לצורך קבלת הגדר חקלאי;
: (3) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט [[בפרק זה]];
: (4) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר חקלאי.

@ 213. הוכחת ידע מקצועי
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי:
: (1) כללי התעופה בהפעלת כלי טיס חקלאיים, לרבות כללים מבצעיים הקשורים בביצוע טיסה חקלאית;
: (2) תורת הטיסה, לרבות המכניקה של הטיסה הנמוכה ותמרון כלי הטיס בעמסי יתר, בעמסים משתנים והשפעתם על תכונות הטיסה ומגבלות כלי הטיס;
: (3) מטאורולוגיה אלמנטרית, לרבות ידיעת התופעות המטאורולוגיות הקשורות בטיסה נמוכה, בערבול ובגזירת רוחות;
: (4) הכרת הגידולים החקלאיים שמטפלים בהם מהאויר וכן הכרת המזיקים השונים;
: (5) ידיעת הדינים החלים על ריסוס מן האויר;
: (6) יסודות האגרוטכניקה של טיסה חקלאית;
: (7) הסכנות הכרוכות בטיפול בחומרי רעל והדברה לרבות נזקים לאדם, לבעל חיים ולצומח;
: (8) הטיפול במטוס ובציוד המיועד לכלי טיס חקלאיים;
: (9) רפואה מונעת הקשורה בטיסה חקלאית והטיפול הראשוני במקרה הרעלה.

@ 214. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר חקלאי
: אלה דרישות הנסיון המזעריות הדרושות לקבלת הגדר חקלאי:
: (1) חמש מאות שעות טיסה ומהן מאה שעות כטייס מפקד על אוירון מקבוצה א׳ אם ההגדר מבוקש לגבי הטסת אוירון מקבוצה זו, או על רוטורקרפט, אם ההגדר מבוקש לגבי הטסת הליקופטר;
: (2) המבקש השלים קורס אימונים בטיסה חקלאית.

@ 215. מיומנות טיסה
: להוכחת מיומנות הטיסה שלו על מבקש ההגדר להפגין בפני בוחן את יכולתו בביצועים ובנושאים המפורטים [[בתקנה 36(ד)]] וכן את יכולתו להטיס את כלי הטיס בטיסה חקלאית.

@ 216. זכויות טייס שברשיונו הגדר חקלאי וההגבלות החלות עליו
: אלה זכויות טייס שברשיונו הגדר חקלאי וההגבלות החלות עליו:
: (1) הוא זכאי להטיס כלי טיס בטיסה חקלאית ובטיסת העברה באזורים שנקבעו בפרסומי מידע תעופתי לטיסה חקלאית (להלן – טיסת העברה) כמפורט [[בתקנות הפעלת כלי טיס]];
: (2) הוא זכאי להטיס כלי טיס בטיסת העברה בלילה בהגבלות אלה:
:: א. ההמראה מבוצעת בכלי טיס המצוייד במכשירים ובציוד כמפורט [[תקנות ההפעלה=|בתקנות הפעלת כלי טיס]];
:: ב. ההמראה מבוצעת משדה תעופה שהמנהל אישר לביצוע טיסה כאמור;
:: ג. הראות ובסיס העננים לא יפחתו מהמפורסם בפרסומי מידע תעופתי לגבי שדה התעופה ממנו הוא ממריא ולגבי המנחת בו ינחת, ומהקבוע [[בתקנות הפעלת כלי טיס]] לגבי אזורי הטיסה;
:: ד. הוא צבר נסיון של לפחות 300 שעות בטיסה חקלאית;
:: ה. הוא צבר נסיון של עשרים וחמש שעות כטייס מפקד של כלי הטיס אותו הוא מתעתד להטיס, בטיסת העברה בשעות כאמור, ומהן בוצעו לפחות עשר שעות בשנים עשר החודשים שקדמו לאותה טיסה;
:: ו. כלי הטיס ריק ממטען חקלאי.

@ 217.תקופת תוקף ההגדר
: תקופת תוקפו של הגדר חקלאי היא ששה חודשים.

@ 218. חידוש ההגדר
: המבקש חידוש הגדר חקלאי יוכיח:
: (1) עמידה בתנאי הכשירות לחידוש הרשיון בו מצוי ההגדר ובבדיקות רפואיות להגדר חקלאי;
: (2) נסיון מזערי של עשרים וחמש שעות טיסה חקלאית שבוצעו תוך ששת החודשים שקדמו להגשת בקשת החידוש או עמידה במבחן מעשי כמפורט [[בתקנה 36(ד)]].

== פרק ששי – הגדר לטיסות מרחב בלילה בתנאי כטר״מ (תיקון: תשמ״ח) ==

@ 218א. כשירות לקבלת ההגדר (תיקון: תשמ״ח, תשע״ו)
: טייס יהיה כשיר לקבל הגדר לטיסות מרחב בלילה בתנאי כטר״מ (להלן [[בפרק זה]] – הגדר טיסות) אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) הוא מחזיק ברישיון טייס תקף עם הגדר אוירון ללא הגבלות לטיסות בלילה;
: (2) בששת החדשים שקדמו להגשת הבקשה הוא עבר קורס אימונים להגדר לילה במסגרת בית ספר להוראת טיס;
: (3) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט [[בפרק זה]];
: (4) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר לטיסות לילה.

@ 218ב. הוכחת הידע המקצועי לקבלת ההגדר (תיקון: תשמ״ח)
: המבקש לקבל הגדר טיסות יוכיח בקיאות וידע בנושאים אלה:
: (1) הוראות דיני התעופה האזרחית המתייחסות לטיסות לילה בתנאי כטר״מ לרבות הציוד שיהיה מצוי בכלי טיס בטיסות לילה, תאורת מסלולים, מכשולים בלילה כאמור בנספח 14 לאמנה [[ובתקנות ההפעלה]], גבהי בטחון וכל הוראה שיורה המנהל כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]];
: (2) הכרת מכשירים בסיסיים במטוס כולל עזרי רדיו לניווט, השפעות לילה על טיב הקוונים (QDM, QDR), תאורת המטוס כולל תאורת חירום;
: (3) בחירת מפות ועזרים המתאימים לטיסות מרחב בלילה, הכנת מפה לניווט בלילה, סימון גבהי בטחון לאורך הנתיב וקריאת מפה בלילה כולל שימוש בתאורת חירום במטוס;
: (4) תנאי חירום בלילה הכולל אפשרויות לביצוע נחיתות ללא תאורה בשדה או לאורך הנתיב;
: (5) השגת מידע מטאורולוגי, פענוחו ושימוש בו כולל אפשרות לצפות היווצרות ערפילים, הגבלות בראות ושאר הפרעות מטאורולוגיות;
: (6) ידע בניצול עזרים כגון הכוונת מכ״מ ותאורת גישה (VASI ו־PAPI);
: (7) ראיית לילה, תופעות פיזיולוגיות של טיסת לילה כולל מצבי ורטיגו והיחלצות ממנו.

@ 218ג. הנסיון הדרוש לקבלת ההגדר (תיקון: תשמ״ח)
: המבקש לקבל הגדר טיסות יוכיח נסיון של 150 שעות טיסה בכלי טיס לפחות ומהן –
: (1) 100 שעות כטייס מפקד באוירון, פרט לאוירון זעיר, ומהן 50 שעות בטיסות מרחב לפחות;
: (2) 15 שעות בטיסות לילה לפחות; שעות אלה יכולות לכלול גם את השעות שבוצעו במסגרת קורס האימונים לקבלת ההגדר.

@ 218ד. תדריכי קרקע והדרכת טיס באוירון (תיקון: תשמ״ח)
: המבקש הגדר טיסות יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה זוגית בת 10 שעות לפחות באוירון בנושאים אלה:
: (1) בדיקת האוירון והכנתו לטיסות לילה לגבי מזג אויר, ניווטים וכיוצא באלה;
: (2) תפעול אוירון בשדה תעופה בשעות הלילה כולל שימוש בעזרי הנמכה ויזואליים;
: (3) תמרוני טיסה בסיסיים באזור שדה התעופה בלילה, כולל המראות והפסקת המראה, נחיתות רגילות ונחיתות חירום בלילה;
: (4) טיסה כללית בלילה עם לוח מכשירים מלא ומוגבל;
: (5) טיסה בלילה בשיטת ניווט טיס, כולל קריאת מפה, נווטות חישובית, שימוש בעזרי רדיו ADF, VOR ומכ״מ בנתיבים כלהלן: פרוזדורי אויר, פרוזדורי אויר מיוחדים ובנתיבים מוגדרים מראש;
: (6) טיסת אימון עם נחיתות ויזואליות, כולל בעזרת VASI ו־PAPI – בשדות התעופה המאושרים לטיסות לילה – בן־גוריון, עטרות, שדה דב וחיפה;
: (7) עד 30% מתוכנית האימונים האמורה יכול שתבוצע במדמה טיסה מאושר.

@ 218ה. מיומנות טיסה (תיקון: תשמ״ח)
: המבקש הגדר טיסות יוכיח בפני בוחן או בפני מדריך טיס ראשי של בית ספר להוראת טיס, שהוסמך לכך בכתב, את מיומנות הטיסה שלו ואת יכולתו בביצועים ובנושאים המפורטים [[בתקנה 36(ד)]] ובתנאי שכל אלה יבוצעו בלילה ובתנאי כטר״מ.

@ 218ו. פטורים (תיקון: תשמ״ח, תשע״ו)
: פטורים מחובות [[פרק זה]] כולן או מקצתן –
: (1) טייס שהוסמך בחיל האויר הישראלי והמשרת בו בשירות פעיל כטייס בעת הגשת הבקשה ולו הגדר טיסות לילה מטעם חיל האויר זכאי לקבלת הגדר טיסות אם הוכיח שביצע 5 שעות טיסה לפחות כטייס מפקד בלילה אשר בוצעו בשנה שקדמה להגשת הבקשה;
: (2) טייס בעל רישיון טייס תקף אשר צבר נסיון של 300 שעות טיסה הכוללות –
:: (א) 100 שעות טיסה לפחות כטייס מפקד בטיסות מרחב באוירון פרט לאוירון זעיר;
:: (ב) 10 שעות טיסה לפחות בטיסות לילה;
:: (ג) 10 שעות לפחות בהדרכה זוגית בטיסות מכשירים בסיסית;
:: יהיה זכאי לקורס הדרכה מעשי מקוצר בן 4 שעות בלבד ויהיה עליו להוכיח את הידע המקצועי ואת מיומנות הטיסה, כאמור [[בתקנות 218ב]] [[ו־218ה]];
: (3) טייס בעל רישיון טייס תקף אם (([צ&quot;ל: עם])) הגדר מכשירים לאוירון, זכאי לקבל הגדר טיסות לאחר ביצוע טיסת אימון ועמידה במבחן בטיסת מרחב לילה.

@ 218ז. זכויות טיס בעל הגדר (תיקון: תשמ״ח, תשע״ו)
: טייס בעל רישיון טייס עם הגדר טיסות רשאי לבצע טיסות מרחב בלילה בנתיבים ובאזורים המאושרים לכך.

@ 218ח. שמירת זכויות (תיקון: תשמ״ח, תשע״ו)
: טייס בעל רישיון טייס עם הגדר טיסות זכאי להפעיל הזכויות כאמור [[בתקנה 218ז]], אם נתקיימו בו כל אלה:
: (1) עמד בדרישות לשמירת הזכויות המפורטות בתקנות הרישוי לגבי סוג הרשיון שבידו;
: (2) ביצע שלוש המראות ושלוש נחיתות בלילה לפחות, כטייס מפקד, בתוך תשעים הימים שקדמו לאותה טיסה;
: (3) עבר מבחן רמה בטיסת ניווט בלילה, על ידי מדריך טיס ראשי של בית ספר להוראת טיס בתוך 12 החדשים שקדמו לאותה טיסה.

== פרק שביעי: הגדר לאחזקה עצמית (תיקון: תשע״ג) ==

@ 218ט. כשירות לקבלת הגדר (תיקון: תשע״ג, תשע״ו)
: (א) טייס יהיה כשיר לקבל הגדר לאחזקה עצמית אם הוא –
:: (1) בעלו הרשום של כלי טיס שנרשם לפי [[תקנה 12(ב) או (ג) לתקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל״ד–1973]];
:: (2) מחזיק ברישיון טייס תקף ובו הגדר סוג מתאים לכלי הטיס שבנה;
:: (3) הוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי הוא הבונה העיקרי של כלי הטיס;
:: (4) הוכיח לרשות הרישוי כי קיבל הדרכה בנושא אחזקה עצמית של כלי הטיס בהיקף ובנושאים שעליהם הורה לו המנהל;
:: (5) הוכיח ידע מקצועי ומיומנות כמפורט [[בפרק זה]];
:: (6) תושב קבע בישראל;
:: (7) המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרה לפי [[תקנות האגרות]] בעד הגדר אחזקה עצמית.
: (ב) היה כלי הטיס כזה שבבנייתו השתתפו כמה בעלים רשומים, יהיו שלושה מבין בעליו הרשומים, לכל היותר, כשירים לקבל הגדר אחזקה עצמית לפי תקנת משנה (א), ובלבד שהוכיחו, כל אחד מהם, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי נטל חלק של ממש בבניית כלי הטיס.

@ 218י. הדרכה לקבלת הגדר (תיקון: תשע״ג)
: המבקש הגדר אחזקה עצמית יוכיח כי קיבל, ממכון בדק בעל הגדר מתאים למין כלי הטיס שהוא בעלו הרשום, הדרכה בהיקף של 16 שעות לפחות, בקורס אימונים, בנושאים אלה:
: (1) הדרכה בהיקף של 9 שעות לפחות בנושא מנוע כלי הטיס;
: (2) הדרכה בהיקף של 6 שעות לפחות בנושא גוף כלי הטיס;
: (3) הדרכה בהיקף של שעה לפחות בנושא הרישומים הנדרשים לעניין כלי הטיס לפי [[הפרק השביעי לתקנות ההפעלה]].

@ 218יא. הוכחת ידע מקצועי (תיקון: תשע״ג)
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת הגדר אחזקה עצמית:
: (1) מנוע – פירוק והרכבה של מכל שמן, החלפת מסנן שמן, החלפת שמן, פירוק, ניקוי, הרכבה וסינכרון המאייד, פירוק, הרכבה והידוק המדחף, החלפת מצתים, ניקוז והחלפת נוזל קירור; החלפת צנרת הדלק ומסנן הדלק;
: (2) גוף – ביצוע ביקורת כללית; אבטחת ברגים; פירוק והרכבה של גלגלים; בדיקת זווית הגאים; תיקוני מבנה (פח, בד וחומרים מרוכבים);
: (3) רישום ותיעוד – אופן מילוי מסמכי כלי הטיס, לרבות מסמכים בנושא משקל ואיזון, ושמירתם;
: (4) הדינים, הכללים, החובות והזכויות החלים על בעל הגדר אחזקה עצמית.

@ 218יב. זכויות טייס בעל הגדר (תיקון: תשע״ג)
: טייס בעל הגדר אחזקה עצמית רשאי לבצע בכלי טיס כמפורט [[בתקנה 218ט]], שהוא בעליו הרשום –
: (1) אחזקה עצמית, לרבות ביצוע פעולות תיקון, אחזקה, ביקורת ובדיקות מצב (Condition Inspection), ולמעט פעולות בדק העשויות להשפיע על ביצועי כלי הטיס ותיקוני מערכות אוויוניקה;
: (2) תחזוקת קו למנוע, למדחף או לציוד תעופתי של כלי טיס; בפסקה זו, ”תחזוקת קו” – ביצוע פעולת בדק במנוע, מדחף או ציוד תעופתי של כלי טיס לפני טיסה, כדי לוודא את כשירותם לטיסה המיועדת, ולרבות –
:: (א) איתור וזיהוי תקלות (Troubleshooting);
:: (ב) תיקון ליקויים, אשר נוכח פשטות אופן תיקונם אין הם מפורטים בספר התחזוקה של כלי הטיס;
:: (ג) ביקורות מתוכננות, העשויות לחשוף חריגות ותקלות שטחיות, לרבות בדיקות בראייה באמצעות פתחי גישה מיוחדים, ולרבות ביקורות שאינן מורכבות;
:: (ד) תיקון תקלות וביצוע שינויים זעירים שאינם דורשים פירוק מורכב, וניתן להשלימם באמצעים פשוטים, ולמעט תיקון גדול; בפסקה זו –
:::- ”שינוי זעיר” – כמשמעותו [[תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)=|בתקנה 34 לתקנות התיעוד]];
:::- ”תיקון גדול” – תיקון כמפורט בסעיף (b) בתוספת A לחלק 43 לפ.א.ר כהגדרתו [[תקנות מכוני הבדק|בתקנות מכוני הסמכה (([צ&quot;ל: בתקנות מכוני הבדק]))]].

= חלק ה׳: רשיונות לעובדי טיס שאינם אנשי צוות אויר =

== פרק ראשון: רשיון טכנאי לבדק כלי טיס ==

=== סימן א׳: כללי ===

@ 219. הגדרות
: [[בפרק זה]]:
:- ”כושר ביצוע” – היכולת לבצע כהלכה פעולות טכניות בשטח התמחות מקצועית מוגדר של אחזקה, תיקון או שינוי על כלי טיס, מנועיהם או ציודם;
:- ”מבחן יסודות” – מבחן עיוני בנושא יסודות שטח ההתמחות המקצועית;
:- ”מבחן סוג” – מבחן עיוני העוסק בהכרה של טיפוס כלי טיס או טיפוס המנוע או טיפוס הציוד או בדיקות ותהליכים;
:- ”נסיון מקצועי” – נסיון מקצועי בביצוע עבודות אחזקה, תיקון, שינוי או שיפוץ בשטח התמחותו המקצועית של טכנאי לבדק כלי טיס, המבוצעות על כלי טיס, מנוע או ציוד, או ביצוע תפקידי פיקוח או השגחה ישירה על ביצוע עבודות אלה, או הדרכה בביצוע עבודות אלה;
:- ”סימוכי אחזקה” – מערכי ביקורת ואחזקה, ספרי אחזקה, עלוני שירות, הוראות, שינויים ונוהלי עבודה שאושרו על־ידי המנהל לביצוע אחזקה או שינוי בכלי טיס, מנועיהם או ציודם;
:- ”סימוכי שיפוץ” – מערכי שיפוץ, ספרי עזר לשיפוץ ולתיקון, עלוני שירות, הוראות שנויים ונוהלי עבודה שאושרו על ידי המנהל לביצוע תיקון, שיפוץ או שינוי בכלי טיס, מנועיהם או ציודם;
:- ”סימוכי תהליכים” – מערכי עבודה, עלוני ונוהלי עבודה שאושרו על ידי המנהל לביצוע אחזקה או שינוי בכלי טיס, מנועיהם או ציודם;
:- ”עובד מכון הסמכה” – עובד הנמנה על עובדי מכון הסמכה והשלים בו ששה חודשי עבודה רצופים;
:- ”תעודת בדק ושחרור” – תעודה המעידה שעבודות האחזקה, התיקונים והשינויים בכלי טיס הושלמו, לפי שיטות שנקבעו בסימוכי האחזקה.

@ 220. פירוט ההגדר ברשיון טכנאי לבדק כלי טיס
: ההגדר ברשיון טכנאי לבדק כלי טיס יפרט כל אחד מאלה:
: (1) שטח ההתמחות המקצועית של מחזיק הרשיון;
: (2) טיפוס כלי הטיס, טיפוס המנוע או טיפוס הציוד לרבות מערכותיהם או קבוצת הטיפוסים של כלי טיס, המנוע או הציוד, הכל בהתאם לשטח ההתמחות המקצועית.

@ 221. שטחי ההתמחות המקצועית של טכנאי לבדק כלי טיס
: שטחי ההתמחות המקצועית של טכנאי לבדק כלי טיס יהיו:
: (1) מבנה כלי טיס ומערכותיו;
: (2) מנוע כלי טיס ומערכותיו;
: (3) אבזרי כלי טיס או מנוע;
: (4) חשמל ומכשירים;
: (5) רדיו–אלקטרוניקה;
: (6) אויוניקה;
: (7) בדיקות ותהליכים מיוחדים.

@ 222. כשירות לקבלת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס (תיקון: תשע״ג)
: (א) אדם יהא כשיר לקבל רשיון טכנאי לבדק כלי טיס אם מילא אחר כל אלה:
:: (1) מלאו לו 18 שנה;
:: (2) הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס;
:: (3) הוכיח למנהל או למנהל מכון ההסמכה, הכל בהתאם לרשיון המבוקש, ידע מקצועי, נסיון מקצועי וכושר ביצוע, הדרושים לקבלת הרשיון וההגדר המבוקשים;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס ששולמה לפי [[תקנות האגרות]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל או מנהל מכון ההסמכה באישור המנהל, הכל בהתאם לרשיון המבוקש –
:: (1) לשחרר, שחרור מלא או שחרור חלקי, מבקש רשיון או הגדר נוסף שהוכשר כטכנאי לבדק כלי טיס בחיל האויר הישראלי ברמה שאינה נופלת מהרמה הנדרשת לפי תקנות אלה, או בכל מוסד שהוכר על ידי המנהל לצורך תקנות אלה, מחובת ההוכחה של ידע מקצועי וכושר ביצוע כמפורט [[בחלק זה]];
:: (2) לזקוף את נסיונו המקצועי הכולל של מבקש הרשיון במסגרת חיל האויר הישראלי או במסגרת המוסד שהוכר כאמור בפיסקה (1) לחשבון הנסיון המקצועי הנדרש ממנו לפי [[פרק זה]].
: (ג) המנהל רשאי שלא ליתן לעובד מכון הסמכה רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 או סוג 1 או הגדר נוסף על ההגדר שברשיונו אם ההגדר ברשיון המבוקש או ההגדר הנוסף המבוקש נמצא ברשימת ההגדרים המפורטים ברשיון מכון ההסמכה.

@ 223. בקשה לרשיון טכנאי לבדק כלי טיס
: (א) המבקש רשיון טכנאי לבדק כלי טיס או חידושו או המבקש הגדר נוסף, יגיש בקשה למנהל או למנהל מכון ההסמכה, הכל בהתאם לרשיון המבוקש, בטופס ובאופן שיורה המנהל או מנהל מכון ההסמכה וימלא אחרי התנאים שפורטו בתקנות אלה.
: (ב) רשיון טכנאי לבדק כלי טיס יהא בטופס כפי שהורה המנהל או מנהל מכון ההסמכה באישור המנהל, הכל בהתאם לרשיון המבוקש.

@ 224. מבחנים עיוניים ומבחני כושר ביצוע
: (א) מבחנים עיוניים ומבחני כושר ביצוע לטכנאי לבדק כלי טיס יתקיימו במועדים, במקומות ובשלבים, הכל כפי שייקבע על ידי המנהל או מנהל מכון ההסמכה, הכל בהתאם לסוג הרשיון המבוקש.
: (ב) על המבקש לקבל רשיון טכנאי לבדק כלי טיס להשלים את מבחני הוכחת כושר הביצוע לא יאוחר מתום שלוש שנים מיום מבחני הסוג.

@ 225. ציון מעבר במבחן עיוני ובמבחן כושר ביצוע
: ציון המעבר במבחן עיוני או במבחן כושר ביצוע לצורך קבלת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס הוא 70 אחוזים למאה.

@ 226. תוקף מבחנים עיוניים
: (א) תוקף אישור מבחן יסודות יהא בלתי מוגבל בזמן.
: (ב) תוקף אישור מבחן סוג יפקע בתום שלוש שנים מיום עריכת המבחן.
: (ג) במנין תקופת תוקף אישור מבחן סוג לא תלקח בחשבון תקופת שירות הנבחן בצבא הגנה לישראל אם בתקופת השירות הועסק הנבחן באותו שטח התמחות מקצועית המצוין בהגדר המבוקש או בהגדר הנוסף המבוקש. המנהל, או מנהל מכון ההסמכה באישור המנהל, רשאים להאריך תוקפו של אישור של מבחן סוג שפקע תוקפו אם מצאו שנתקיימו נסיבות המצדיקות הארכת תוקף האישור.

@ 227. מבחן עיוני חוזר
: (א) נבחן שנכשל במבחן עיוני, רשאי להגיש בקשה למבחן עיוני חוזר בתום לפחות 30 יום מיום המבחן בו נכשל.
: (ב) המנהל או מנהל מכון ההסמכה, הכל לפי הענין, רשאים לקצר את התקופה הנקובה בתקנת משנה (א) אם מצאו שקיימות נסיבות המצדיקות קיצור התקופה.

@ 228. מבחן חוזר להוכחת כושר ביצוע
: (א) אדם שנכשל במבחן להוכחת כושר ביצוע, לא ייגש למבחן חוזר אלא בתום 60 יום לפחות מיום המבחן בו נכשל.
: (ב) המנהל או מנהל מכון ההסמכה, הכל לפי הענין, רשאים לקבוע מועדים אחרים להגשת בקשה למבחן חוזר להוכחת כושר ביצוע, אם מצאו שקיימות נסיבות המצדיקות זאת.

@ 229. תנאים למתן הגדר נוסף
: (א) טכנאי לבדק כלי טיס המבקש הגדר נוסף על ההגדר שברשיונו יוכיח נסיון מקצועי וכושר ביצוע, הכל בהתאם להגדר הנוסף המבוקש.
: (ב) המנהל, או מנהל מכון ההסמכה, לאחר שקיבל אישורו של המנהל, רשאי לפטור את המבקש מהצורך להוכיח נסיון מקצועי כאמור בתקנת משנה (א) אם שטח ההתמחות המקצועית של ההגדר הנוסף הוא אותו שטח התמחות מקצועית של ההגדר שברשיונו, בתנאי שהמבקש הוכיח לפחות ששה חודשי נסיון מקצועי תוך השנתיים שקדמו לבקשה.
: (ג) המנהל, או מנהל מכון ההסמכה, לאחר שקיבל את אישורו של המנהל, רשאי לפטור את המבקש, פטור מלא או חלקי, מהצורך להוכיח ידע מקצועי וכושר ביצוע כאמור בתקנת משנה (א).
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי המנהל, או מנהל מכון ההסמכה לאחר שקיבל את אישורו של המנהל, לפטור את מבקש ההגדר הנוסף מהצורך להוכיח את מלוא תקופת הנסיון המקצועי הנדרשת, בתנאי שבאחד מההגדרים הקודמים שברשיון המבקש מפורט אותו שטח ההתמחות המקצועית וטיפוס או טיפוסים בעלי קוי אופי דומים, כהגדר הנוסף המבוקש.

@ 230. תוקף הרשיון (תיקון: תשע״ג)
: (א) תקופת תוקפו של רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 או סוג 1 לא תעלה על עשרים וארבעה חודשים.
: (ב) (((בוטלה).))

@ 231. חידוש הרשיון
: (א) טכנאי לבדק כלי טיס המבקש חידוש רשיון שניתן לפי תקנות אלה, יוכיח כי תוך השנתיים שקדמו להגשת בקשת חידוש הרשיון, רכש נסיון מקצועי בתחום ההגדר שברשיון במשך ששה חודשים לפחות, ובלבד שלמנהל או למנהל מכון ההסמכה יש השגחה ישירה או עקיפה על ביצוע העבודות הכלולות בנסיון המקצועי או שהעבודות בוצעו במסגרת צבא הגנה לישראל.
: (ב) רשיון של טכנאי לבדק כלי טיס לא יחודש אם לא היה לו תוקף במשך תקופה העולה על שנתיים, אלא אם עמד המבקש בבחינות כפי שנדרש מאת המנהל או מנהל מכון ההסמכה לאחר שקיבל את אישור של המנהל.

=== סימן ב׳: רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 ===

@ 232. ידע מקצועי (תיקון: תשע״ו)
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2:
: (1) עקרונות המבנה והפעולה של כלי טיס, מנועם וציודם;
:: נוהלי האחזקה ושיטות הביצוע של תיקונים ושינויים בכלי טיס, מנועיהם וציודם הכל לפי שטח ההתמחות המקצועית והטיפוס או קבוצת הטיפוסים המצויינים בהגדר שברשיון או בהגדר הנוסף, כפי שפורסם בפרסומי הרשות;
: (2) הדינים, הכללים, החובות והזכויות החלים על טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2.

@ 233. הנסיון הדרוש לקבלת רשיון (תיקון: תשע״ו)
: (א) דרישות הנסיון המזעריות לקבלת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 הן שלוש שנות נסיון מקצועי באחזקה של כלי טיס, מנועיהם או ציודם, תיקונם או שינוים, ומהן לפחות ששה חודשי נסיון מקצועי בשטח ההגדר המבוקש שנרכש תוך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה.
: (ב) המנהל רשאי לקצר את תקופת הנסיון המקצועי הנדרשת בתקנת משנה (א) –
:: (1) לתקופה של שנתיים – אם הנסיון המקצועי של המבקש הוא בשטח הגדר שהמנהל קבע שלצורך קבלתו נדרשת הוכחת נסיון מקצועי של שנתיים בלבד;
:: (2) לתקופה של שנתיים – אם המבקש קיבל, להנחת דעתו של המנהל הדרכה בשטח ההגדר המבוקש;
:: (3) לתקופה של שמונה עשר חודשים – אם הנסיון המקצועי של המבקש הוא בשטח הגדר שבפרסומי הרשות נקבע שלצורך קבלתו נדרשת הוכחת נסיון מקצועי של שנתיים בלבד, והמבקש קיבל הדרכה מתאימה בשטח ההגדר המבוקש.

@ 234. כושר ביצוע
: המבקש רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 יוכיח כושר ביצוע באחזקה של כלי טיס, מנועיהם או ציודם, תיקונם או שינוים, הכל בהתאם להגדר המבוקש, וכן יוכיח יכולת שימוש נאות בסימוכי האחזקה.

@ 235. הגדר נוסף
: (א) המבקש הגדר נוסף באותו שטח התמחות מקצועית של ההגדר שברשיונו יוכיח –
:: (1) ידע מקצועי בנושאים המפורטים [[בתקנה 232]] הישימים להגדר המבוקש; המבקש לא יידרש להבחן שנית באותם תחומי ידע מקצועי בהם כבר הוכיח את בקיאותו;
:: (2) נסיון מקצועי הדרוש להגדר המבוקש של לפחות ששה חודשים תוך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה.
: (ב) המבקש הגדר נוסף בשטח התמחות מקצועית שונה מזו שבהגדר שברשיונו יוכיח:
:: (1) ידע מקצועי בנושאים המפורטים [[בתקנה 232]] הישימים להגדר המבוקש;
:: (2) אותו נסיון מקצועי הדרוש לצורך קבלת רשיון כאמור [[בתקנה 233]];
:: (3) כושר ביצוע כאמור [[בתקנה 234]].

@ 236. זכויות טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2
: טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 זכאי –
: (1) לאשר, במסגרת מכון בדק, כלי טיס, מנועיהם או ציודם הרשומים בהגדר שברשיונו ככשירים לטיסה לאחר שבוצעו בהם עבודות אחזקה, תיקונים או שינויים בהתאם לסימוכי האחזקה הישימים;
: (2) להוציא תעודת בדק ושחרור.

=== סימן ג׳: רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1 ===

@ 237. הוכחת ידע מקצועי (תיקון: תשע״ו)
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1:
: (1) עקרונות המבנה והפעולה של כלי טיס, מנועם וציודם, נוהלי השיפוץ, בדיקות ותהליכים מיוחדים וכן שיטות הביצוע של תיקונים ושינויים בכלי טיס, מנועיהם וציודם, הכל לפי שטח ההתמחות המקצועית והטיפוס או קבוצת הטיפוסים המצוינים בהגדר שברשיון או בהגדר הנוסף, וכמפורסם בפרסומי הרשות;
: (2) הדינים, הכללים, החובות והזכויות החלים על טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1.

@ 238. נסיון מקצועי
: (א) דרישות הנסיון המזעריות לקבלת רשיון לטכנאי לבדק כלי טיס סוג 1 הן ארבע שנות נסיון בשיפוץ של כלי טיס, מנועיהם או ציודם, תיקונם או שינוים, ומהן לפחות ששה חודשי נסיון מקצועי בשטח ההגדר שברשיון המבוקש שנרכש תוך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה.
: (ב) המנהל רשאי לקצר בשנה את תקופת הנסיון המקצועי האמור בתקנת משנה (א), אם הוכח להנחת דעתו כי המבקש קיבל הדרכה מתאימה בשטח ההגדר המבוקש.

@ 239. כושר ביצוע
: המבקש רשיון יוכיח כושר ביצוע בשיפוץ של כלי טיס, מנועיהם או ציודם, בדיקות ותהליכים מיוחדים הכל בהתאם להגדר המבוקש וכן יוכיח יכולת שימוש נאות בסימוכי השיפוץ.

@ 240. הגדר נוסף
: (א) המבקש הגדר נוסף באותו שטח התמחות מקצועית של ההגדר שברשיונו יוכיח –
:: (1) ידע מקצועי בנושאים המפורטים [[בתקנה 237]] הישימים להגדר המבוקש; המבקש לא יידרש להבחן באותם תחומי ידע מקצועי בהם כבר הוכיח את בקיאותו;
:: (2) נסיון מקצועי הישים להגדר המבוקש של לפחות 6 חודשים תוך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה;
:: (3) כושר ביצוע כאמור [[בתקנה 239]].
: (ב) המבקש הגדר נוסף בשטח התמחות שונה מזה שבהגדר שברשיונו יוכיח –
:: (1) ידע מקצועי בנושאים המפורטים [[בתקנה 237]] הישימים להגדר המבוקש;
:: (2) נסיון מקצועי הדרוש לצורך קבלת רשיון כאמור [[בתקנת 238]];
:: (3) כושר ביצוע כאמור [[בתקנה 239]].

@ 241. זכויות טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1 (תיקון: תשע״ג)
: טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1 זכאי לאשר כשירות של כלי טיס, מנועם או ציודם הרשומים בהגדר שברשיונו לאחר שבוצעו בהם עבודות שיפוץ, תיקון, שינוי, בדיקה ותהליכים מיוחדים בהתאם לסימוכי השיפוץ או סימוכי התהליכים המיוחדים הישימים, ובתנאי שמחזיק הרשיון פועל במסגרת מכון בדק.

=== סימן ד׳: רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 מוגבל (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ג) ===

@ 242. (תיקון: תשע״ג) : (((בוטלה).))
@ 243. (תיקון: תשע״ג) : (((בוטלה).))
@ 244. (תיקון: תשע״ג) : (((בוטלה).))
@ 245. (תיקון: תשע״ג) : (((בוטלה).))
@ 246. (תיקון: תשע״ג) : (((בוטלה).))
@ 247. (תיקון: תשע״ג) : (((בוטלה).))
@ 248. (תיקון: תשע״ג) : (((בוטלה).))

=== סימן ה׳: רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1 מוגבל (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ג) ===

@ 249. (תיקון: תשע״ג) : (((בוטלה).))
@ 250. (תיקון: תשע״ג) : (((בוטלה).))
@ 251. (תיקון: תשע״ג) : (((בוטלה).))
@ 252. (תיקון: תשע״ג) : (((בוטלה).))
@ 253. (תיקון: תשע״ג) : (((בוטלה).))
@ 254. (תיקון: תשע״ג) : (((בוטלה).))
@ 255. (תיקון: תשע״ג) : (((בוטלה).))

== פרק שני: רשיון פיקוח על תנועה אוירית ==

=== סימן א׳: כללי ===

@ 256. הגדרות (תיקון: תשנ״ב)
: [[בפרק זה]] –
:- ”שירות מידע תעופתי” – שירותי מתן מידע תעופתי בדבר בטיחות, סדירות ויעילות התעבורה האוירית בכל הנוגע לאלה:
:: (1) שדות תעופה;
:: (2) שירותי פיקוח על התנועה האוירית;
:: (3) קשר ושירותי תעבורה אוירית ומתקניהם;
:: (4) שרותים מטאורולוגיים ומתקניהם;
:: (5) שרותי חיפוש והצלה ומתקניהם;
:: (6) חיקוקים, נהלים והוראות הקשורים בתעבורה אוירית;
:: (7) סיכונים לתעבורה האוירית;
:- ”הגדר מאמן” – הגדר מאמן מפקח על תנועה אוירית כאמור [[בתקנה 310]];
:- ”מכ״ם” – מוצא כיוון ומרחק – מכשיר המודד, באמצעים אלקטרוניים, כיוון ומרחק בינו ובין עצם פלוני;
:- ”מרחב מבוקר” – כל מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שכל טיסה בו חייבת בהגשת תכנית טיסה, בקבלת מירשה טיסה ובשמירת קשר במשך כל הטיסה בין כלי הטיס לבין יחידת שירות פיקוח על תנועה אוירית;
:- ”מרחב פיקוח” – המרחב האוירי בישראל והמרחב האוירי מחוץ לישראל הנתון לפיקוחה האוירי, שתחומיהם מוגדרים בפרסומי מידע תעופתי ושבהם ניתנים שירותי פיקוח על תנועה אוירית;
:- ”ספר עזר” – ספר עזר מבצעי לשירותי פיקוח על תנועה אוירית הכולל את כל ההוראות והנהלים החיוניים כדי לאפשר למפקח על תנועה אוירית למלא את תפקידו;
:- ”פקח מתלמד” – פקח תנועה אוירית אשר סיים בהצלחה קורס פיקוח טיסה בסיסי והמחזיק בתעודה המאשרת זאת;
:- ”שירות פיקוח בשדה” – שירות פיקוח על התנועה האוירית בשדה תעופה;
:- ”שירות פיקוח גישה” – שירות פיקוח על התנועה האוירית בכניסה וביציאה משדה תעופה לפי כללי טיסת מכשירים;
:- ”שירות פיקוח מרחב” – שירות פיקוח על התנועה האוירית המתנהלת במרחב המבוקר;
:- ”שירות פיקוח מכ״ם” – מתן שירות פיקוח גישה או שירות פיקוח מרחב באמצעות מכ״ם.

@ 257. כשירות לקבלת רשיון מפקח על תנועה אוירית
: אדם יהא כשיר לקבל רשיון מפקח על תנועה אוירית אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) מלאו לו 21 שנה, או 19 שנה אם הוסמך בחיל האויר הישראלי כבקר או כפקח;
: (2) הוא קורא, מבין ומדבר ברהיטות וללא פגם העלול להפריע לקיום קשר רדיו תקין את הלשון העברית והלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה;
: (3) הוא מחזיק ברשיון אלחוטאי טיס רדיו–טלפון מוגבל או עבר מבחן R/T במסגרת קורס פיקוח טיסה בסיסי או קורס מודיעין טיס בסיסי;
: (4) הוא מחזיק בתעודה רפואית תקפה;
: (5) הוא מחזיק באישור העדר הרשעות פליליות שניתן לו בתשעים הימים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון;
: (6) הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון מפקח על תנועה אוירית;
: (7) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כנדרש [[בסימן זה]], הכל בהתאם להגדר המבוקש;
: (8) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון מפקח על תנועה אוירית ששולמה לפי [[תקנות האגרות]].

@ 258. הידע המקצועי הדרוש לקבלת הרשיון
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון מפקח על תנועה אוירית:
: (1) דיני התעופה האזרחית וכלליה בהפעלת כלי טיס, לרבות ההליכים, הנהלים והנהגים הקשורים בפיקוח על תנועה אוירית אשר פורסמו על־ידי הארגון (כגון Doc. 4444, A–11, A–2 ו־Doc. 8168);
: (2) פרסומי הארגון המתייחסים למתקני קשר, נוהלי קשר והליכיו, לרבות נוהלי התקשרויות טלפוניות ומינוח מקובל בהתקשרויות אלה;
: (3) עקרונות ניווט אוירי, לרבות השימוש במדי גובה;
: (4) הערכת מפות סינופטיות, דוחות ותחזיות מזג אויר שידיעתן הכרחית לפיקוח על תנועה אוירית;
: (5) הכרת תכונותיהם של כלי טיס מסוגים שונים וביצועיהם במצבי טיסה שונים;
: (6) ידיעה בסיסית במכשירי עזר לניווט אלקטרוניים וחזותיים, השימוש בהם ומגבלותיהם;
: (7) פרסומי מידע תעופתי בישראל (A.I.P.‎), הוראות והודעות המנהל.

@ 259. הנסיון הדרוש לקבלת הרשיון (תיקון: תשנ״ב)
: אלה דרישות הנסיון המזעריות לצורך קבלת רשיון מפקח על תנועה אוירית:
: (1) בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון שימש המבקש במשך חמישה עשר חודש כטייס או כנווט טיס, ובהן שלושה חודשים פיקח המבקש באורח מעשי על תנועה אוירית תחת השגחתו, ולהנחת דעתו של מפקח על תנועה אוירית המחזיק ברשיון פיקוח על תנועה אוירית ובו הגדר מאמן; או
: (2) בחצי השנה שקדמה להגשת הבקשה סיים המבקש בהצלחה קורס פיקוח טיסה בסיסי, ופיקח על תנועה אוירית, באורח מעשי, שלושה חודשים לפחות לאחר שסיים בהצלחה קורס פיקוח טיסה בסיסי, תחת השגחתו ולהנחת דעתו של מפקח על תנועה אוירית המחזיק ברשיון תקף ובו הגדר מאמן.

@ 260. הגדרי פיקוח על תנועה אוירית
: אלה הגדרי פיקוח על תנועה אוירית:
: (1) פיקוח שדה;
: (2) פיקוח גישה;
: (3) פיקוח מרחב;
: (4) פיקוח מכ״ם.

@ 261. תנאים לקבלת הגדר פיקוח נוסף
: (א) מפקח על תנועה אוירית יהא כשיר לקבל הגדר פיקוח נוסף על ההגדר שברשיונו אם עבד, באורח מעשי, לפחות ששה חודשים בשירות הפיקוח שלגביו ניתן לו ההגדר שברשיונו ואם מילא אחר דרישות [[פרק זה]] לצורך קבלת ההגדר הנוסף.
: (ב) הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על הגדר פיקוח מכ״ם.

@ 262. שימוש בזכויות הרשיון (תיקון: תשנ״ב)
: (א) לא ישתמש אדם בזכויות לפי רשיון מפקח על תנועה אוירית שניתן לו לפי תקנות אלה אלא אם כן הוא –
:: (1) מחזיק בתעודה רפואית תקפה;
:: (2) שילם את האגרה השנתית כאמור [[בתקנות האגרות]];
:: (3) עבר אימונים תקופתיים והוכיח מיומנות מקצועית כמפורט בספר העזר של היחידה שבה הוא מפעיל את זכויותיו; הוכחת המיומנות כאמור תיעשה במיתקן אימון שאישר המנהל או בעבודה מעשית ביחידה שבה הוא מפעיל את זכויותיו לפי הרשיון שבידו.
: (ב) לא ישתמש אדם בזכויות לפי רשיון מפקח על תנועה אוירית שהיה בו הגדר פיקוח אחד בלבד אם פקע תוקף הגדר הפיקוח שבו. היה ברשיון יותר מהגדר פיקוח אחד – לא ישתמש אדם בזכויות לפי הרשיון אם פקע תוקף כל הגדרי הפיקוח שבו.

@ 263. פקיעת תוקף הגדר פיקוח
: הגדר פיקוח שברשיון מפקח על תנועה אוירית יפקע מאליו אם מחזיק הרשיון לא שימש בתפקיד שלגביו קיבל אותו הגדר במשך ששה חודשים רצופים. פקע תוקף ההגדר, לא ישמש מחזיק הרשיון בתפקיד שלגביו קיבל את ההגדר אלא אם עמד במבחן כפי שהורתה רשות הרישוי.

@ 264. חידוש זכות שימוש בזכויות לפי רשיון (תיקון: תשנ״ב)
: המבקש חידוש זכות השימוש בזכויות לפי רשיון מפקח על תנועה אוירית שניתן לו לפי תקנות אלה יוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי –
: (1) עמידה בתנאי הכשירות לקבלת רשיון מפקח על תנועה אוירית כמפורט [[בפרק זה]];
: (2) כי שימש בתפקיד בהתאם לכל הגדר שברשיונו שנים עשר ימים בשנה אך לא פחות מששה ימים בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה;
: (3) נתקיימו בו הוראות [[תקנה 262(א)(3)]].

=== סימן ב׳: הגדר פיקוח שדה ===

@ 265. כשירות לקבלת הגדר פיקוח שדה
: מפקח על תנועה אוירית יהא כשיר לקבל הגדר פיקוח שדה אם סיים בהצלחה קורס אימונים בסיסי בפיקוח שדה והוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות כנדרש [[בסימן זה]].

@ 266. הידע המקצועי הדרוש לקבלת ההגדר
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת הגדר פיקוח שדה:
: (1) הדינים, הכללים וההוראות המתייחסים להפעלת שדות התעופה השונים;
: (2) נוהלי תיאום פיקוח על תנועה אוירית בין יחידות פיקוח שונות;
: (3) קריטריונים לקביעת מיכשולים וסימונם;
: (4) הליכי הזעקת שירותי חירום למיניהם;
: (5) זיהוי קיצורים ונתונים אחרים בקשר לדיווחי תצפיות מטאורולוגיות, וכן איפיוני תחזיות מזג האויר (TAFOR, METAR);
: (6) אותות זיהוי אלחוטיים, תדרים ונתונים אחרים בקשר לשירותי ניווט בשטח כאמור;
: (7) פרסומי מידע תעופתי בישראל (A.I.P.‎), הוראות והודעות המנהל.

@ 267. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר פיקוח שדה
: אלה דרישות הנסיון המזעריות לצורך קבלת הגדר פיקוח שדה:
: (1) חודש שירות בחצי השנה שקדמה להגשת הבקשה בשדה תעופה שלגביו מבוקש ההגדר, תחת השגחתו של מפקח על תנועה אוירית שברשיונו הגדר פיקוח שדה, אם המבקש מחזיק בהגדר פיקוח גישה; או
: (2) שלושה חודשי שירות בחצי השנה שקדמה להגשת הבקשה, בשדה תעופה שלגביו מבוקש ההגדר תחת השגחתו של מפקח תנועה אוירית, שברשיונו הגדר פיקוח שדה.

@ 268. מיומנות מקצועית
: להוכחת מיומנותו המקצועית, על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו המקצועית בתחום ההגדר המבוקש.

@ 269. זכויותיו של מפקח פיקוח שדה
: הגדר פיקוח שדה מזכה מפקח על תנועה אוירית לשמש כמפקח על שירות פיקוח שדה, ובלבד שהוא בקי בכל הידע המקצועי המתאים הרווח אותה שעה, לגבי שדה התעופה שבו מצויה יחידת הפיקוח על תנועה אוירית שבה הוא מועסק, להנחת דעתו של מנהל אותה יחידה.

=== סימן ג׳: הגדר פיקוח גישה ===

@ 270. כשירות לקבלת הגדר פיקוח גישה
: מפקח על תנועה אוירית יהא כשיר לקבל הגדר פיקוח גישה אם ברשיונו הגדר פיקוח שדה או הגדר פיקוח מרחב ואם הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כמפורט [[בסימן זה]].

@ 271. הידע המקצועי הדרוש לקבלת ההגדר
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת הגדר פיקוח גישה:
: (1) כללי הגישה והפיקוח האזורי על שדה התעופה שלגביו מבוקש ההגדר;
: (2) נוהלי תיאום בין פיקוח על תנועה אוירית בחלל האויר שבפיקוחו, ובחלל פיקוח עילי הסמוך לו;
: (3) נהלים באשר לכלי טיס הטסים לפי כט״מ, הן לגבי כלי הטיס היוצאים מתחום פיקוח הגישה והן לגבי כלי טיס הנכנסים לתחום פיקוח הגישה;
: (4) אמצעי עזר אלקטרוניים וחזותיים לפיקוח על תנועה אוירית;
: (5) צורת פני הקרקע ותווי קרקע בולטים;
: (6) ההליכים בחיפושים ובהצלה במתקנים ובאמצעי העזר המתאימים;
: (7) הליכים של הזעקת שירותי החירום למיניהם;
: (8) זיהוי קיצורים ונתונים אחרים בקשר לדיווחי תצפיות מטאורולוגיות וכן איפיוני תחזיות מזג אויר (METAR ו־TAFOR);
: (9) אותות זיהוי אלחוטיים, תדרים ונתונים אחרים בקשר למתקנים ושירותים של ניווט בשטח כאמור;
: (10) פרסומי מידע תעופתי בישראל (A.I.P.‎), הוראות והודעות המנהל.

@ 272. הנסיון הדרוש לקבלת הגדר פיקוח גישה
: דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר פיקוח גישה הן חודשיים שירות פיקוח גישה בחצי השנה שקדמה להגשת הבקשה בשדה התעופה שלגביו מבוקש ההגדר תחת השגחתו של מפקח על תנועה אוירית שברשיונו הגדר פיקוח גישה.

@ 273. מיומנות מקצועית
: להוכחת מיומנותו המקצועית, על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו המקצועית בתחום ההגדר המבוקש.

@ 274. זכויותיו של מפקח שירות, פיקוח גישה
: הגדר פיקוח גישה מזכה מפקח על תנועה אוירית לשמש כמפקח על שירות פיקוח גישה ובלבד שיהא בקי בכל הידע המקצועי המתאים הרווח אותה שעה.

=== סימן ד׳: הגדר פיקוח מרחב ===

@ 275. כשירות לקבלת הגדר פיקוח מרחב
: מפקח על תנועה אוירית יהא כשיר לקבל הגדר פיקוח מרחב אם עבר קורס אימונים בסיסי בפיקוח מרחב ואם הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כמפורט [[בסימן זה]].

@ 276. הידע המקצועי הדרוש לקבלת ההגדר
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת הגדר פיקוח מרחב:
: (1) צורת פני הקרקע ותווי הקרקע באזור בו הוא מפקח;
: (2) אותות זיהוי אלחוטיים, תדרים ונתונים אחרים המתאימים למתקנים ושירותים של ניווט;
: (3) תדרים, נהלים ונתונים אחרים למתקנים ולשרותים של קשרי רדיו;
: (4) נהלים באויר, לכלי טיס הטסים לפי כטר״מ וכט״מ, הן לגבי כלי טיס היוצאים מתחום פיקוח גישה או פיקוח שדה והן לגבי כלי טיס הנכנסים לתחום פיקוח גישה או פיקוח שדה ומועברים ממנו ליחידת פיקוח סמוכות;
: (5) תנאים מטאורולוגיים מיוחדים באזור בו הוא מפקח ומקורות נתונים מטאורולוגיים;
: (6) מצב שדות תעופה ותנועה אוירית;
: (7) תהליכים בחיפושים ובהצלה במתקנים ובשירותים המתאימים;
: (8) פרסומי מידע תעופתי בישראל (A.I.P.‎), הוראות והודעות המנהל.

@ 277. הנסיון הדרוש לקבלת ההגדר
: אלה דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר פיקוח מרחב:
: (1) החזיק המבקש בהגדר פיקוח גישה – חודשיים שירות פיקוח מרחב בחצי השנה שקדמה להגשת הבקשה, בשדה התעופה שלגביו מבוקש ההגדר, תחת השגחתו של מפקח על תנועה אוירית שברשיונו הגדר פיקוח מרחב; או
: (2) שלושה חודשי שירות כאמור, היכולים להיות חופפים לדרישות הנסיון כאמור [[בתקנה 259(1)]].

@ 278. מיומנות מקצועית
: להוכחת מיומנותו המקצועית, על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו המקצועית בתחום ההגדר המבוקש.

@ 279. זכויותיו של מפקח שירות פיקוח מרחב
: הגדר פיקוח מרחב מזכה מפקח על תנועה אוירית לשמש כמפקח פיקוח מרחב ובלבד שהוא בקי בכל הידע המקצועי המתאים הרווח אותה שעה.

=== סימן ה׳: הגדר פיקוח מכ״ם ===

@ 280. כשירות לקבלת הגדר פיקוח מכ״ם
: מפקח על תנועה אוירית יהא כשיר לקבל הגדר פיקוח מכ״ם אם ברשיונו הגדר פיקוח גישה או הגדר פיקוח מרחב, אם סיים בהצלחה קורס אימונים בסיסי של פיקוח מכ״ם, ואם הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כמפורט [[בסימן זה]].

@ 281. הידע המקצועי הדרוש לקבלת ההגדר
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת הגדר פיקוח מכ״ם:
: (1) עקרונות מכ״ם, מבנהו, פעולתו ומגבלותיו;
: (2) אפיוני כלי טיס מסוגים שונים ומידת השפעתם על פיקוח מכ״ם;
: (3) הסביבה וגורמים סביבתיים אחרים בעלי השפעות מהותיות על ביצועי המכ״ם;
: (4) השפעות מטאורולוגיות על ביצועי המכ״ם;
: (5) ידיעת נתיבי הטיסה והמגבלות בהם באופן שניהול הטיסה ייעשה במירב הבטיחות;
: (6) הכרת מתקני המכ״ם שבשימוש וידיעת מגבלותיהם, לרבות ההשפעות של צורת פני הקרקע המקומיים, של תנאים מטאורולוגיים משמעותיים ושל גורמים משפיעים אחרים;
: (7) נוהלי התיאום שבין יחידת פיקוח במכ״ם לשאר יחידות בקרת התנועה האוירית;
: (8) נוהלי חירום בבקרת מכ״ם;
: (9) נוהלי תקשורת ונוהלי אלחוט דיבור לשירות בקרת מכ״ם;
: (10) נוהלי זיהוי מטרות;
: (11) יישום תקני הפרדה במכ״ם.

@ 282. הנסיון הדרוש לקבלת ההגדר
: דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר פיקוח מכ״ם הן חודשיים שירות פיקוח מכ״ם, בחצי השנה שקדמה להגשת הבקשה, תחת השגחתו של מפקח על תנועה אוירית שברשיונו הגדר מכ״ם.

@ 283. מיומנות מקצועית
: להוכחת מיומנותו המקצועית, על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו המקצועית בתחום ההגדר המבוקש.

@ 284. זכויותיו של מפקח פיקוח מכ״ם
: הגדר פיקוח מכ״ם מזכה מפקח על תנועה אוירית לשמש כמפקח על שירות פיקוח מכ״ם ובלבד שיהא בקי בכל הידע המקצועי המתאים הרווח אותה שעה.

== פרק שלישי: רשיון תדריכן מודיעין טיס (((בוטל))) (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 285. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((בוטלה).))
@ 286. (תיקון: תשנ״ח, תשפ&quot;ב) : (((בוטלה).))
@ 287. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((בוטלה).))
@ 288. (תיקון: תשנ״ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטלה).))
@ 289. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((בוטלה).))

== פרק רביעי: קצין מבצעי אויר ==

@ 290. כשירות לקבלת רשיון קצין מבצעי אויר
: אדם יהא כשיר לקבל רשיון קצין מבצעי אויר אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) מלאו לו עשרים ואחת שנה;
: (2) הוא קורא, כותב, מבין ומדבר את הלשון העברית והלשון האנגלית;
: (3) הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון קצין מבצעי אויר;
: (4) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כנדרש [[בפרק זה]];
: (5) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת קצין מבצעי אויר, ששולמה לפי [[תקנ((ו))ת האגרות]].

@ 291. ידע מקצועי הדרוש לקבלת הרשיון
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון קצין מבצעי אויר:
: (1) כללי תובלה אוירית;
: (2) תכונותיו של טיפוס אחד לפחות של כלי טיס המשמש בתובלה אוירית סדירה ובמיוחד הישגיו, משקלו הכולל, תכולת הדלק, תצרוכת דלק בהספקי עוצמה המיוחדים לגבהים שונים, המהירות החסכונית ביותר שבה אפשר לקיים טיסה אופקית ומפות טעינה;
: (3) מפות מזג אויר, תחזית מזג אויר וסימני קיצור, סמלים וכינויים למזג אויר;
: (4) מטאורולוגיה יסודית, ובמיוחד השפעת מזג האויר על תובלה אוירית סדירה;
: (5) הפעלת אמצעי עזר אלחוטיים לניווט ואמצעי עזר אלחוטיים לקשר, לרבות תנאי מזג אויר בעלי השפעה שלילית, וכן המעשה וההילוך בקשר בין כלי טיס לבין תחנות קרקע;
: (6) עקרונות הניווט האוירי ובמיוחד כללי טיסת מכשירים;
: (7) שימוש במדי גובה ומגבלותיהם ובמיוחד ביחס להכוונה ברומטרית;
: (8) דרכי הפיקוח על תנועה אוירית.

@ 292. הנסיון הדרוש לקבלת הרשיון (תיקון: תשס״ה)
: אלה דרישות הנסיון המזעריות לצורך קבלת רשיון קצין מבצעי אויר:
: (1) שנתיים של שירות בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון באחד התפקידים או בתפקידים אחדים המפורטים בפסקאות (א) עד (ה) ובלבד שתקופת השירות בכל אחד מהם לא תפחת משנה אחת:
:: א. טייס בתובלה אוירית או במבצעים צבאיים סדירים;
:: ב. נווט טיס בתובלה אוירית או במבצעים צבאיים סדירים;
:: ג. (((בוטלה);))
:: ד. מטאורולוג בארגון המשגר כלי טיס בתובלה אוירית, או במבצעים צבאיים סדירים;
:: ה. מפקח על תנועה אוירית, תדריכן מודיעין טיס, מפקח על קציני מבצעי אויר, מפקח על מערכות תובלה אוירית או מפקח על מערכות במבצעים צבאיים סדירים;
: (2) שירות של שנה אחת כעוזר בשיגור כלי טיס לתובלה אוירית או למבצעים צבאיים סדירים תוך עשרים וארבעה החודשים שקדמו להגשת הבקשה. השלים המבקש קורס אימונים, רשאית רשות הרישוי לפטרו מדרישות פיסקה זו.

@ 293. מיומנות מקצועית
: להוכחת מיומנותו המקצועית על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו ואת כושר ביצועו במידת המומחיות הראויה לקצין מבצעי אויר, בפעולות אלה:
: (1) ניתוח נכון ומדוייק, במידה סבירה, של סדרת מפות יומיות למזג אויר לפי שיטות חדישות, והשימוש בהן לחיזוי מזג האויר לגבי תובלה אוירית;
: (2) ניתוח מדוייק ומפורט של תנאי מזג האויר השוררים בקרבת נתיב אויר מסויים לפי סדרת מפות יומיות של מזג אויר ודינים וחשבונות של מזג אויר לפי שיטות חדישות וחיזוי מגמות מזג האויר לגבי תובלה אוירית, במיוחד לגבי תחנות סופיות מסויימות;
: (3) השימוש במפות או בעקומות לשם קביעת המצבים החסכוניים ביותר של כלי טיס בגבהים מסויימים מבחינת תצרוכת הדלק;
: (4) שיגור כלי טיס במשוער אגב הסתייעות בתנאי מזג אויר במשוער.

@ 294. זכויותיו של קצין מבצעי אויר
: קצין מבצעי אויר זכאי לשמש ככזה לגבי כל נתיב או קטע ממנו אשר ביחס אליו הוא ממלא את דרישות המינימום בהכשרה נתיבית כפי שיורה המנהל.

== פרק חמישי: מקפל מצנחים ומקפל מצנחים בכיר ==

=== סימן א׳: כללי ===

@ 295. הגדרות
: [[בפרק זה]]:
:- ”מקפל” – מקפל מצנחים ואורזם.

@ 296. הגדרי קיפול מצנחים
: (א) הגדרי קיפול מצנחים הם:
:: (1) הגדר מושבי;
:: (2) הגדר גב;
:: (3) הגדר חזה;
:: (4) הגדר ברכיים.
: (ב) מחזיק ברשיון מקפל מצנחים הזכאי לקבל רשיון מקפל מצנחים בכיר זכאי לכך שההגדרים שהיו ברשיון הראשון יועברו לרשיונו השני.

@ 297. תנאים לקבלת הגדר נוסף
: מחזיק ברשיון מקפל מצנחים או ברשיון מקפל מצנחים בכיר המבקש הגדר נוסף על ההגדרים שברשיונו:
: (1) יוכיח נסיון מזערי של קיפול עשרים מצנחים מאותו סוג שלגביו מבוקש ההגדר, בהתאם להוראות יצרנו ובהשגחתו של מחזיק רשיון מקפל מצנחים בכיר שבו הגדר לאותו סוג מצנחים, או בהשגחתו של מקפל מצנחים המשרת בצה״ל ברמה דומה, שבוצעו תוך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה;
: (2) להוכחת מיומנותו המקצועית יפגין בפני בוחן את יכולתו בקיפול ובהחזקת סוג המצנחים לגביו מבוקש ההגדר.

=== סימן ב׳: רשיון מקפל מצנחים ===

@ 298. כשירות לקבלת רשיון מקפל מצנחים
: אדם יהא כשיר לקבל רשיון מקפל מצנחים אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) מלאו לו שמונה עשרה שנה;
: (2) הוא קורא, כותב, מבין ומדבר את הלשון העברית והלשון האנגלית;
: (3) הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון מקפל מצנחים;
: (4) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כנדרש [[בסימן זה]], הכל בהתאם להגדר המבוקש;
: (5) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון מקפל מצנחים ששולמה לפי [[תקנות האגרות]].

@ 299. ידע מקצועי הדרוש לקבלת הרשיון
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון מקפל מצנחים:
: (1) מבנהו, קיפולו ואחזקתו של מצנח מסוג מסויים לשימוש רגיל;
: (2) השימוש בו;
: (3) הוראות היצרן לגביו;
: (4) הוראות [[סימן זה]].

@ 300. הנסיון הדרוש לקבלת הרשיון
: דרישות הנסיון המזעריות לצורך קבלת רשיון מקפל מצנחים הן קיפול עשרים מצנחים מהסוג שלגביו מבוקש ההגדר, בהתאם להוראות היצרן ובהשגחתו של מחזיק רשיון מקפל מצנחים בכיר.

@ 301. מיומנות מקצועית
: (א) להוכחת מיומנותו המקצועית על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו בקיפול ובאחזקה של לפחות סוג אחד של מצנח לשימוש רגיל המתאים להגדר שאותו הוא מבקש.
: (ב) הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על –
:: (1) חייל או אזרח העובד בצבא הגנה לישראל או בצבא של מדינה זרה, או היה כזה בשנים עשר החודשים שקדמו להגשת הבקשה; וכן
:: (2) משרת או שירת בשנים עשר החודשים שקדמו להגשת הבקשה כמקפל מצנחים עבור אותו צבא.

@ 302. זכויות מקפל מצנחים
: מחזיק ברשיון מקפל מצנחים רשאי לקפל או לאחזק, למעט ביצוע תיקון גדול, כל סוג של מצנחים שלגביו יש ברשיונו הגדר.

=== סימן ג׳: רשיון מקפל מצנחים בכיר ===

@ 303. כשירות לקבלת רשיון מקפל מצנחים בכיר
: אדם יהא כשיר לקבל רשיון מקפל מצנחים בכיר אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) מלאו לו שמונה עשרה שנה;
: (2) הוא קורא, כותב, מבין ומדבר את הלשון העברית והלשון האנגלית;
: (3) הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון מקפל מצנחים בכיר;
: (4) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כנדרש [[בסימן זה]], הכל בהתאם להגדר המבוקש;
: (5) הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון מקפל מצנחים בכיר ששולמה לפי [[תקנות האגרות]].

@ 304. הידע המקצועי הדרוש לקבלת הרשיון
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון מקפל מצנחים בכיר:
: (1) מבניהם, קיפולם, אריזתם ואחזקתם של שני סוגי מצנחים לשימוש רגיל;
: (2) השימוש בהם;
: (3) הוראות היצרן לגביהם;
: (4) הוראות [[סימן זה]] והוראות [[תקנה 546 לתקנות ההפעלה|הפרק החמישי לתקנות הטיס (בטיחות בתעופה אזרחית), התשכ״א–1961]].

@ 305. הנסיון הדרוש לקבלת הרשיון
: אלה דרישות הנסיון המזעריות לצורך קבלת רשיון מקפל מצנחים בכיר:
: (1) נסיון של חמש שנים בקיפול מצנחים;
: (2) קיפול מאתיים מצנחים לשימוש רגיל ומהם מאה מצנחים מכל סוג שבוצעו בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה.

@ 306. מיומנות מקצועית
: להוכחת מיומנותו המקצועית על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו בקיפול ובאחזקה של שני סוגי מצנחים לשימוש רגיל המתאימים להגדרים שאותם הוא מבקש, ואת יכולתו לפקח על אחרים בפעולות קיפול ואחזקה כאמור.

@ 307. זכויות מקפל מצנחים בכיר
: מחזיק ברשיון מקפל מצנחים בכיר רשאי:
: (1) לקפל, לאחזק ולשנות כל סוג של מצנחים שלגביו יש לו הגדר;
: (2) להדריך או לפקח על בני אדם אחרים בהליכים ובשיטות נכונות בכל הקשור בקיפול, אחזקה, שינוי ושימוש בסוג המצנחים שלגביו יש לו הגדר.

= חלק ו׳: הגדרי מאמן שאינו טייס =

== פרק ראשון: הגדר מאמן טכנאי טיס ==

@ 308. כשירות לקבלת הגדר מאמן טכנאי טיס
: טכנאי טיס יהיה כשיר לקבל הגדר מאמן טכנאי טיס אם נתמלאו בו כל אלה:
: (1) הוא עבר בהצלחה קורס מאמנים של טכנאי טיס לפי תכנית למודים שאושרה על ידי רשות הרישוי;
: (2) הוא עמד במבחן טיסה בכלי טיס שבו הוא עומד לאמן, להנחת דעתה של רשות הרישוי;
: (3) הוא ביצע לא פחות מאלף שעות טיסה כטכנאי טיס.

@ 309. זכויות מאמן טכנאי טיס והגבלותיו (תיקון: תשע״ט)
: (א) מאמן טכנאי טיס זכאי:
:: (1) לאמן מתעתדים לקבל רשיון טכנאי טיס;
:: (2) לאמן בעלי רשיון טכנאי טיס המתעתדים לקבל הגדר נוסף ברשיונם.
: (ב) לא יאמן טכנאי טיס אלא בכלי טיס שמותר לו ברשיונו לשמש בו כטכנאי טיס, מטיפוס שבו ביצע בשנה שקדמה לאותו אימון לפחות מאה שעות טיסה כטכנאי טיס ושאושר לו בהגדרו על ידי רשות הרישוי לאחר שעבר לגביו מבחן בטיסה.

== פרק שני: הגדר מאמן מפקח על תנועה אוירית ==

@ 310. כשירות לקבלת הגדר מאמן מפקח על תנועה אוירית (תיקון: תשנ״ב)
: מפקח על תנועה אוירית יהא כשיר לקבל הגדר מאמן מפקח על תנועה אוירית אם נתמלאו בו שני אלה:
: (1) הוא מחזיק בהגדרי פיקוח על תנועה אוירית הדרושים לעמדה שבה הוא מאמן;
: (2) הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כמפורט [[בפרק זה]].

@ 311. הידע המקצועי הדרוש לקבלת ההגדר (תיקון: תשמ״ב)
: אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת הגדר מאמן מפקח על תנועה אוירית:
: (1) עקרונות הדרכת פיקוח על תנועה אוירית, לרבות תהליך הלמידה, יסודות תכנון ההדרכה ועקרונות פסיכולוגיה חברתית, שימוש בעזרי הוראה, הערכת שגיאות המתלמד ודרכי תיקונן ואחריות המדריך;
: (2) שיטות הדרכה;
: (3) ידע מקצועי כמפורט [[בסימנים ב׳ עד ה׳ בפרק השני לחלק ה׳]].

@ 311א. (תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב) : (((בוטלה).))

@ 312. הנסיון הדרוש לקבלת ההגדר
: דרישות הנסיון המזעריות לצורך קבלת הגדר מאמן מפקח על תנועה אוירית הן חמש שנות נסיון כמפקח על תנועה אוירית.

@ 313. מיומנות מקצועית
: להוכחת מיומנותו בהדרכה על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו כמדריך הן בהעברת ידע מקצועי והן בהדרכה מעשית.

@ 314. זכויותיו של מאמן מפקח על תנועה אוירית
: מאמן מפקח על תנועה אוירית זכאי –
: (1) להדריך מתלמדים לקבלת רשיון מפקח על תנועה אוירית או לקבלת הגדר כאמור [[בתקנה 260]];
: (2) לפקח על עבודתו השוטפת של מפקח על תנועה אוירית ביחידות הפיקוח השונות.

@ 315. שימוש בזכויות הגדר
: לא ישתמש מאמן מפקח על תנועה אוירית בזכויות הגדרו אלא אם אימן במשך שנים עשר החודשים שקדמו לפחות עשרה מתלמדים. לא עמד המאמן בדרישה זו, יוכיח מיומנותו בהדרכה בפני בוחן כאמור [[בתקנה 313]].

== פרק שלישי: הגדר מאמן תדריכן מודיעין טיס (((בוטל))) (תיקון: תשפ&quot;ב) ==


@ 316. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((בוטלה).))
@ 317. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((בוטלה).))
@ 318. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((בוטלה).))
@ 319. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((בוטלה).))
@ 320. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((בוטלה).))

= חלק ז׳: תעודת איש צוות =

@ 321. כשירות לקבלת תעודת איש צוות (תיקון: תשמ״ט–2)
: המנהל רשאי לתת לאדם תעודת איש צוות אם הוכח, להנחת דעתו, כי הוא אחד מאלה:
: (1) עובד קבוע בשירות מפעיל, המשמש בתפקיד של איש צוות או של איש צוות אויר;
: (2) איש חיל האויר בצבא הגנה לישראל, היוצא מישראל בתפקיד איש צוות או משקיף טיסה;
: (3) מפקח;
: (4) ממלא אחר תנאים מיוחדים שקבע המנהל.

@ 322. תנאים למתן תעודת איש צוות
: (א) לא תינתן תעודת איש צוות למי שזכאי לה לפי [[חלק ז|פרק זה (([צ&quot;ל: חלק זה]))]] אלא אם הוא מחזיק אותה שעה ברשיונות ובהגדרים הנחוצים לתפעולו של כלי הטיס בזמן הטיסה.
: (ב) לא תינתן תעודת איש צוות, אלא אם הוכיח המפעיל להנחת דעתו של המנהל, כי איש הצוות נחוץ לשם מילוי תפקיד בכלי טיס בזמן הטיסה.

@ 323. בקשה לתעודת איש צוות
: (א) בקשה לתעודת איש צוות למי שזכאי לה לפי [[חלק ז|פרק זה (([צ&quot;ל: חלק זה]))]] תוגש למנהל על ידי מפעיל, או על ידי הרשות המתאימה לכך בצבא ההגנה לישראל, הכל לפי הענין.
: (ב) בבקשה לתעודת איש צוות, שהזכאי לה הוא עובד קבוע בשירות מפעיל המשמש בתפקיד איש צוות או איש צוות אויר, יצויינו הפרטים האישיים שלו ויצורפו אליה אישור על היותו עובד קבוע בשירות המפעיל ושתי תמונות דרכון; לגבי איש צוות – יצורף גם אישור על העדר הרשעות פליליות שניתן בתשעים הימים שקדמו להגשת הבקשה.

@ 324. זכויות מחזיק בתעודת איש צוות
: (א) תעודת איש צוות תשמש לזיהוי המחזיק בה בעת היציאה מישראל והכניסה אליה.
: (ב) תעודת איש צוות עשויה להקנות למחזיק בה רשות כניסה ללא דרכון ואשרות כניסה למדינת חוץ שאימצה ללא סייג את האמור בנספח 9 לאמנת הארגון.
: (ג) תעודת איש צוות אינה פוטרת את המחזיק בה מחובה לשאת את כל המסמכים שאזרח או תושב ישראל חייב לשאתם בעת היציאה מישראל.
: (ד) תעודת איש צוות אינה פוטרת את המחזיק בה מחובה לשאת דרכון ואשרות כניסה למדינות בהן הוא נדרש או עשוי להידרש לשאתם או להציגם.

@ 325. חובות המפעיל לגבי תעודת איש צוות
: (א) המפעיל יוודא כל אלה:
:: (1) שהמחזיק בתעודת איש צוות יעשה בה שימוש אך ורק במסגרת מילוי תפקידו בשירות המפעיל;
:: (2) שהמחזיק בתעודת איש צוות יצא מישראל בהתאם לחוק;
:: (3) ששם כל מחזיק בתעודת איש צוות ייכלל בטופס המצהר (מניפסט) וברשימה השמית של אנשי הצוות.
: (ב) חובות המפעיל לגבי תעודת איש צוות, כמפורט בתקנת משנה (א) יחולו בשינויים המתאימים, הכל לפי העניין, גם על הממונה על איש חיל האויר בצבא ההגנה לישראל, ועל הממונה על מי שממלא אחר תנאים מיוחדים שקבע המנהל.

@ 326. חובות המחזיק בתעודת איש צוות
: אלה חובותיו של המחזיק בתעודת איש צוות:
: (1) המחזיק בתעודת איש צוות יעשה בה שימוש רק במסגרת מילוי תפקידו בשירות המפעיל, בשירות חיל האויר בצבא הגנה לישראל, או בשירות הממונה עליו, הכל לפי הענין, כששמו רשום על גבי התעודה;
: (2) מחזיק בתעודת איש צוות אשר תעודתו אבדה או נגנבה, יודיע על כך לאלתר למנהל, למשטרת ישראל ולמפעיל.

@ 327. התלייה או ביטול תעודת איש צוות
: הוכח, להנחת דעת המנהל, כי נעשה שימוש לרעה בתעודת איש צוות, רשאי הוא להתלות התעודה או לבטלה.

@ 328. פקיעתה של תעודת איש צוות
: (א) תעודת איש צוות תהא תקפה כל עוד לא בוטלה או הותלתה על ידי המנהל ולא ארע אחד מאלה למחזיק בה:
:: (1) רשיון עובד הטיס שלו בוטל או הותלה;
:: (2) הוא נפטר;
:: (3) הוא חדל להיות עובד קבוע בשירות המפעיל;
:: (4) הוא סיים תפקידו בחיל האויר בצבא הגנה לישראל;
:: (5) הוא חדל למלא אחר התנאים המיוחדים שקבע המנהל.
: (ב) תעודת איש צוות שבוטלה, הותלתה או שפקע תוקפה, תוחזר למנהל תוך חמישה עשר יום מיום הביטול, ההתלייה או אירוע המאורע המפקיע.

= חלק ח׳: הוראות שונות =

@ 329. סמכות השר ליתן פטור (תיקון: תשמ״ח)
: המנהל רשאי לפטור מבקש רשיון או תעודה הניתנים על פי תקנות אלה ממילוי אחר דרישות תקנות אלה, כולן או מקצתן, אם הוכיח המבקש, להנחת דעתו, ידיעה מקצועית, נסיון ומיומנות מקצועית.

@ 329א. חובת ביטוח תנאי לאישור תכנית הדרכה אישית (תיקון: תשע״ח, תשע״ח–2)
: רשות הרישוי לא תאשר תכנית אימונים ופיקוח לשם הוראת טיסה מעשית לרישיון טיס או הגדר שבו שלא במסגרת בית ספר להוראת טיס, אלא אם כן המדריך הציג אישור מאת מבטח כי קיים חוזה ביטוח תקף, בגבולות האחריות ובתנאים המפורטים [[בתקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס), התשע״ח–2017]].

@ 330. הוראות מעבר
: רשיונות לעובדי טיס, הגדרים ותעודות שניתנו לעובדי טיס לפי תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשט״ז–1956, ושהיו בתוקף ערב תחילתן של תקנות אלה, יראו אותם כאילו ניתנו לפי תקנות אלה, אלא אם נאמר אחרת בתקנות אלה.

@ 331. עונשין
: העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו מאסר ששה חודשים או קנס אלף שקלים או שני העונשים כאחד.

@ 332. ביטול
: תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשט״ז–1956 – בטלות.

@ 333. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה היא ששה חודשים לאחר פרסומן.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשמ״ח) ==
==== ((([[תקנה 61]]))) ====

=== פרק 1 – דרישות רפואיות לרישוי עובדי טיס ===

@ 1.1 דרגות בריאות (תיקון: תשס״ה, תשע״ה, תשע״ו)
: (א) דרגת בריאות סוג 1 (Class I Medical Assesment) למחזיקי רשיונות או מבקשי רשיונות אלה:
:: (1) רישיון טייס מסחרי – אוירון, רוטורקרפט, ספינת אוויר ואוירון זעיר;
:: (2) רישיון טייס בנתיבי תובלה – אוירון והליקופטר;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) דרגת בריאות סוג 2 (Class II Medical Assesment) למחזיקי רשיונות או מבקשי הרשיונות האלה:
:: (1) רישיון טייס פרטי – אוירון, רוטורקרפט, ספינת אוויר ואוירון זעיר;
:: (2) רישיון טייס ובו הגדר דאון;
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) רישיון טייס ובו הגדר בלון מאויש;
:: (5) (((בוטלה);))
:: (6) רישיון נווט טיס;
:: (7) רישיון טכנאי טיס;
:: (8) רישיון טייס מתלמד.
: (ג) דרגת בריאות סוג 3 (Class III Medical Assesment) למחזיקי רשיונות או מבקשי הרשיונות האלה:
:: (1) מפקח על תנועה אוירית.

@ 1.2 הצהרה רפואית ויתור על סודיות רפואית ומסמכים (תיקון: תשע״ו)
: מבקש תעודה רפואית (להלן – מבקש) יספק לרופא הרשות כל פרט או מסמך שידרש בהקשר למצבו הבריאותי והנפשי, עברו הרפואי, מצבם ועברם הרפואי של בני משפחתו ומחלות תורשתיות במשפחה; אי מסירת ידיעות וסילוף עובדות מהווה עבירה ועלול להביא להעמדתו לדין של המבקש.

@ 1.3 חובת דיווח על ממצא רפואי (תיקון: תשע״ו)
: על רופא רשות הבודק לדווח לרשות הרישוי על ממצא חיובי גם כאשר אין הממצא החיובי יכול, לדעתו, להוות סכנה לבטיחות הטיסה.

@ 1.4 דרישות לחידוש תעודה רפואית
: הדרישות הרפואיות לחידוש תעודה רפואית זהות לאלו שנדרשו בעת הבדיקה הרפואית הראשונה, פרט למקרים חריגים שצויינו במפורש.

@ 1.5 בדיקות רפואיות ודרישות גופניות ונפשיות
: מבקש תעודה רפואית כמפורט [[בפרק זה]] יעבור –
: (א) בדיקה רפואית, גופנית ונפשית;
: (ב) בדיקות כושר ראייה ומבחן צבעים;
: (ג) בדיקות שמיעה;
: (ד) (((במקור מופיעה כחלק [[מפרט 1.4]]):)) דרישות לדרגות בריאות (סוגים 1, 2 ו־3).

@ 1.6
: למבקש תעודה רפואית לצוות אויר לא יהיו:
: (א) פגמים גופניים בין אם מולדים או נרכשים;
: (ב) נכות פעילה או בלתי פעילה, חדה או כרונית;
: (ג) תוצאות לוואי או מצג לאחר פציעה, חבלה או ניתוח העלולים לפגוע בכושרו להפעיל בבטיחות כלי טיס באויר בכל גובה שהוא בטיסה ממושכת או בטיסה קשה.

=== פרק 2 – דרישות רפואיות כלליות (סוג 1) (פרקים 2–4) ===

@ 2.1 מחלה גופנית
: למבקש אין פגמים מולדים או נרכשים, נכות גופנית פעילה או בלתי פעילה, חדה או כרונית, מצב או תוצאות לוואי לאחר פציעה, חבלה או ניתוח – העלולים לפגוע בכושרו להפעיל בבטיחות כלי טיס באויר בכל גובה שהוא בטיסה קשה.

@ 2.2 מחלה התקפית
: למבקש אין מחלה או נכות העלולים להביאו פתאום למצב בו לא יהיה מסוגל להפעיל בצורה בטוחה כלי טיס.

@ 2.3 ליקוי נפשי (תיקון: תש״ן)
: האבחנה הקלינית המתייחסת למצב המבקש או לעברו הרפואי של המבקש אינם מצביעים על קיום ליקויים העלולים להביאו למצב בו לא יהיה מסוגל להפעיל בבטיחות ובבטחון את הזכויות, ולמלא בבטיחות את החובות, בהתאם לרשיון או להגדר המבוקשים, כגון במצבים אלה:
: (1) מצב פסיכוטי פעיל או ברמיסיה;
: (2) אלכוהוליזם או התמכרות לסמים;
: (3) אישיות בלתי יציבה (בעיות הסתגלות);
: (4) כל ליקוי נפשי אחר על רקע תסמונת אורגנית.

@ 2.4 מחלת כפיון ומערכת העצבים (תיקון: תש״ן)
: האבחנה הקלינית המתייחסת למצב המבקש או לעברו הרפואי אינם מצביעים על אחד מאלה:
: (1) מחלה מתקדמת או יציבה של מערכת העצבים אשר תוצאותיה עלולות להפריע להפעיל בבטיחות ובבטחון את כלי הטיס;
: (2) מחלת הכפיון בכל צורותיה;
: (3) התקפי איבוד הכרה חסרי הסבר רפואי משביע רצון;
: (4) הפרעות במערכת העצבים.

@ 2.5 חבלה בראש
: המבקש אינו סובל מחבלה בראשו אשר תוצאותיה עלולות להפריע להפעלה בטוחה של כלי טיס.

@ 2.6 מחלת לב וכלי דם (תיקון: תשע״ו)
: (א) למבקש אין מום מולד או נרכש במערכת הלב וכלי הדם העלולים להפריע לו להפעלה בטוחה של כלי טיס.
: (ב) עברו הרפואי של המבקש אינו מצביע על אוטם שריר הלב.
: (ג) התופעות המפורטות להלן לא יביאו בהכרח לפסילת המבקש מלקבל תעודה:
:: (1) אי סדירות קצב נשימתי (Respiratory Arrhythmia);
:: (2) הופעה מידי פעם של פעימות אקסטרא־סיסטולות הנעלמות תוך תרגול מתאים;
:: (3) דופק מהיר כתוצאה מהתרגשות או פעילות;
:: (4) דופק איטי שאינו קשור בחסם פרוזדור חדרי (Atrio Ventricular Block).
: (ד) בדיקת לב אלקטרוקרדיוגרפית תהווה חלק בלתי נפרד מבדיקות הלב שעל המבקש לעמוד בהן במקרים האלה:
:: (1) לצורך קבלת רישיון או הגדר;
:: (2) לצורך חידוש זכויות רישיון או הגדר –
::: (א) אם מלאו למבקש שלושים שנים אך טרם מלאו לו חמישים שנים – אחת לשנתיים;
::: (ב) אם מלאו למבקש חמישים שנים – אחת לשנה;
:: (3) אם סבר הרופא כי הדבר דרוש לקביעת התאמתו הבריאותית למלא את תפקידו לפי הרישיון או ההגדר.
: (ה) אין בכוחה של בדיקת לב אלקטרוקרדיוגרפית שגרתית, ללא בדיקות קליניות משלימות של מערכת הלב וכלי הדם, כדי לפסול את המבקש.

@ 2.7 לחץ דם ומחזור דם (תיקון: תשס״ה, תשע״ו)
: (א) לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי הוא תקין.
: (ב) המבקש אינו לוקח סמים לוויסות לחץ דם גבוה, למעט סמים אשר על פי קביעת רופא הרשות אין בהם כדי להפריע להפעלה בטוחה של כלי הטיס.

@ 2.8 כלי דם
: המבקש אינו סובל מהפרעה משמעותית במבנה או בתפקוד של מערכת כלי הדם.

@ 2.9 דרכי הנשימה
: המבקש חופשי מליקוי תפקודי חד וממחלה פעילה של הריאות, הבינה (Mediastinum) או הצדר (Pleura). בכל מקרה של ספק, על הרופא הבודק להיעזר בבדיקת רנטגן לצורך האבחנה.
: (א) בדיקה רדיוגרפית של החזה תבוצע כחלק מהבדיקה המקורית של המבקש, ותחזור לאחר מכן תקופתית, לפי הענין.
: (ב) מבקש הסובל מאחת ממחלות דרכי הנשימה או מהתופעות המפורטות להלן ייפסל מלקבל תעודה:
:: (1) פגם נרחב בדופן החזה עם תמט בית החזה;
:: (2) ירידה בנפח הנשימה בגבהים בעקבות מצב שלאחר ניתוח ריאה;
:: (3) גנחת הריאה (Pulmomary Emphysema).

@ 2.10 שחפת פעילה ובלתי פעילה
: (א) שחפת פעילה של הריאות או ליקויים סמויים או בלתי סמויים שנתרפאו הידועים כשחפתיים או אשר הם לכאורה שחפתיים במקורם – אין בהם כדי להביא בהכרח לפסילתו של המבקש.
: (ב) בהעדר תסמונת קלינית המטילה ספק באשר למידת הפעילות של מחלה, ליקוי או פגם – ייפסל המבקש זמנית לתקופה של שלושה חודשים לפחות מתאריך הבדיקה בה נתגלה הליקוי.
: (ג) השוואה בין הבדיקה הרדיוגרפית שנלקחה בתום התקופה האמורה בפסקת משנה (ב) ובין הבדיקה הרדיוגרפית הראשונית תקבע את כשירותו של המבקש תעודה לתקופה של שלושה חדשים.
: (ד) לאחר שבשמונה בדיקות רדיוגרפיות רצופות שבוצעו בפרקי זמן קבועים של כל שלושה חדשים לא נמצאו שינויים בהשוואה הרדיוגרפית הראשונית ולא נתגלו סימנים המעידים על התפשטות מחלה, ליקוי או פגם – ניתן לקבוע כי המחלה, הליקוי או הפגם התרפאו או הם בלתי פעילים.

@ 2.11 מחלות מעיים וקיבה
: (א) המבקש אינו סובל ממחלה מתישה עם ליקוי רציני בתפקוד של מערכת הקיבה והמעיים.
: (ב) המבקש אינו סובל מהתערבות כירורגית במערכת העיכול או מעבר רפואי העלול לגרום לאובדן פתאומי של כושר בטיסה ובמיוחד מכל עצירות שמקורה בהצרה או בלחץ במערכת העיכול.
: (ג) למבקש אין בקע במפשעה או במקום אחר.

@ 2.12 מצב לאחר ניתוח מעברי המרה או מערכת העיכול (תיקון: תשע״ו)
: מבקש, שבניתוח דרכי המרה או של מערכת העיכול נכרת או הוטה חלקית או כללית אחד האברים האמורים, ייפסל מלקבל תעודה, אלא אם כן רופא הרשות קבע, לאחר שעיין בפרטי הניתוח כפי שהומצאו לו מטעם בית החולים בו בוצע הניתוח, כי לניתוח אין השפעה העלולה להביא את המבקש למצב של אובדן פתאומי של כושרו בטיסה.

@ 2.13 הפרעות מטבוליות
: המבקש אינו סובל מהפרעות מטבוליות, תזונתיות או מהפרעות במערכת בלוטות הפרשה פנימיות, העלולות להפריע לו להפעלה בטוחה של כלי טיס.

@ 2.14 סכרת
: מבקש הסובל מסכרת מאוזנת ללא תרופות ייחשב ככשיר מבחינה רפואית.

@ 2.15 טחול
: המבקש אינו סובל בקביעות מהגדלה בולטת או בינונית של הטחול.

@ 2.16 קשרי לימפה ומחלות דם
: המבקש אינו סובל בצורה כרונית מהגדלה של קשרי הלימפה וממחלות דם.

@ 2.17 מחלות כליות ודרכי השתן
: (א) למבקש אין סימנים של מחלת כליות.
: (ב) המבקש אינו סובל ממחלות מעברי השתן וממחלות אברי המין; מחלה זמנית תביא לפסילה זמנית בלבד.
: (ג) שתן המבקש נקי מאלמנטים שנקבעו כפתולוגיים.

@ 2.18 טיפול כירורגי בכליות (תיקון: תשע״ו)
: (א) המבקש חפשי מכל תולדה של מחלה או של טיפול כירורגי בכליות ובדרכי השתן העלולים להביאו לאובדן כושר פתאומי ובמיוחד מכל הפרעה שמקורה בהצרה או בלחץ בכליות ובדרכי השתן.
: (ב) מקרה של כריתת כליה שאינה מלווה בלחץ דם גבוה או באורמיה לא יפסול את המבקש, בהכרח, מלקבל תעודה.
: (ג) מבקש שבניתוח בדרכי השתן נכרת או הוטה, כללית או חלקית, אחד מאברי מערכת דרכי השתן – ייפסל מלקבל תעודה רפואית, אלא אם כן רופא הרשות קבע, לאחר שעיין בפרטי הניתוח כפי שהומצאו לו מטעם בית החולים בו בוצע הניתוח, כי לניתוח אין השפעה העלולה להביא את המבקש למצב של אובדן פתאומי של כושרו בטיסה.

@ 2.19 עגבת (תיקון: תשע״ו)
: מבקש שהיה חולה אי פעם בעגבת יידרש להוכיח לשביעות רצונו של רופא הרשות כי קיבל טיפול נאות במחלה וכי המחלה התרפאה כליל.

@ 2.20 מחלות נשים והריון
: בנוסף לאמור [[בתוספת זו]] – מבקשת אינה סובלת מהפרעות וסת שאינן ניתנות לריפוי המגבילות את כושרה והעלולות להפריע להפעלה בטוחה של כלי טיס.

@ 2.21 גמר הריון (תיקון: תשע״ו)
: בנוסף לאמור [[בתוספת זו]] – מבקשת לאחר לידה, הפסקת הריון או ניתוח גניקולוגי לא תשמש בתפקידיה בהתאם לרשיון שבידה אלא לאחר שרופא הרשות או ועדה רפואית בדקו אותה ומצאו שהיא כשירה לשמש בתפקידה על פי הרשיון.

@ 2.22 מחלות עצמות ושרירים
: (א) המבקש אינו סובל ממחלה פעילה או מוגבלת של העצמות, הפרקים, השרירים או הגידים או מכל תוצאה פיזית של מום מלידה או מום שנרכש.
: (ב) מבקש הסובל מתוצאות פונקציונליות של חבלה או ליקוי בעצמות, בפרקים, בשרירים או בגידים או מפגמים אנטומיים מסויימים שאין בהם כדי להפריע להפעלה בטוחה של כלי טיס בכל גובה שהוא ובמשך טיסה ממושכת או קשה, לא ייפסל בהכרח מלקבל תעודה.

@ 2.23 אוזניים
: המבקש חפשי מהפגמים האלה:
: (1) מחלה חדה או כרונית של האוזן הפנימית או של האוזן התיכונה;
: (2) נקב של תוף האוזן שלא נרפא; מבקש הסובל מנקב יבש או בודד ממקור שאינו מידבק – לא ייפסל בהכרח מלקבל תעודה;
: (3) סתימה תמידית של חצוצרות השמע;
: (4) הפרעות תמידיות של מנגנון המבוך; מצבי הפרעה זמניים עשויים לפסול את המבקש באורח זמני בלבד.

@ 2.24 אף וחלל הפה
: (א) למבקש כניסת אויר חופשית דרך האף בשני הנחיריים.
: (ב) למבקש אין עיוות צורה רציני או ליקוי רציני, חד או כרוני, של חלל הפה או של דרכי הנשימה העליונים.
: (ג) המבקש אינו סובל מליקוי בדיבור או מגמגום.

=== פרק 3 – דרישות רפואיות של כושר ראייה (סוג 1) ===

@ 3.1 דרישות כושר ראייה
: (א) פעולת העיניים תהיה תקינה.
: (ב) למבקש לא יהיה ליקוי פעיל או בלתי פעיל או ליקוי כרוני בכל אחת מעיניו העלול להפריע לפעולה תקינה עד כדי סיכון לבטיחות הטיס או לביצוע בטוח של תפקידיו בטיסה.

@ 3.2 : שדות הראייה של המבקש יהיו תקינים.

@ 3.3 : חדות הראייה למרחק של המבקש בכל עין בנפרד תהיה כדלקמן:
: (1) ללא עדשות 6/9 (20/30/07);
: (2) בעזרת עדשות – כאמור בפסקת משנה (1) בתנאי שחדות הראייה ללא עדשות לא תפחת מ־6/60 (20/2000,01) או בתנאי ששגיאת השבירה הינה בטווח של 3+ דיופטריות (תיקון ספירי אקויולנטי) – (Equivalent Spherical Error).

@ 3.4 : (א) המבקש יהיה מסוגל לקרוא עם או בלי עדשות תרשים ”N5 Chart” או תרשים אקויולנטי במרחק שייבחר על ידו בטווח של 30 עד 50 ס״מ ומסוגל לקרוא תרשים ”N14 Chart” או תרשים שווה ערך במרחק של 100 ס״מ.
: (ב) למבקש הנזקק לעדשות יש זוג משקפיים חליפי המוכן לשימוש כאשר הוא ממלא תפקידו כאיש צוות אויר.
: (ג) מבקש הנזקק לעדשות למטרת עמידה בדרישות אלה ישתמש בכל שלבי הבדיקות באותו זוג עדשות.

@ 3.5 עוצמת תאורה בבדיקות ראייה
: (א) הבדיקה תבוצע בתנאי תאורה מקובלים.
: (ב) חדות הראייה תימדד באמצעות מערכת של אופטוטיפים (Optotypes) של לנדולט (Landolt) או אופטוטיפים דומים המוצבים במרחק של 5 עד 6 מטרים מהמבקש, בהתאם לשיטת בדיקה מקובלת.

@ 3.6 זיהוי צבעים
: המבקש נדרש להוכיח את כושרו לזהות על נקלה צבעים אשר זהויים דרוש לשם ביצוע תפקידו בהתאם לרשיון או להגדר המבוקש.

=== פרק 4 – דרישות רפואיות לשמיעה (סוג 1) ===

@ 4.1 חופש מפגם בשמיעה
: למבקש אין פגם בכושר השמיעה העלול להפריע לביצוע תפקידיו בהתאם לרשיון המבוקש.

@ 4.2 כושר שמיעה
: (א) למבקש אין אובדן כושר שמיעה, בכל אוזן בנפרד, העולה על 35 דציבל בכל אחת מהתדירויות 500, 1000 או 2000 הרץ, או יותר מ־50 דציבל בתדירות של 3000 הרץ.
: (ב) מבקש שאובדן השמיעה שלו חמור מהמפורט בסעיף ((קטן)) (א) יכול להיחשב ככשיר מבחינה רפואית אם:
:: (1) למבקש כושר שמיעה בכל אוזן בנפרד, השווה לזו של אדם בריא לגבי דיבור ואותות משואת אלחוט בטווח תדירויות 600 עד 4800 הרץ וזאת על רקע אקוסטי השווה לזה הקיים בתא הטייס בשעת טיסה;
:: (2) למבקש כושר שמיעה בשתי אוזניו לגבי שיחה רגילה בחדר שקט (שהרעש בו פחות מ־50 דציבל), כאשר הבודק נמצא מאחורי גבו במרחק שני מטרים ממנו.
: (ג) המבקש ייחשב ככשיר מבחינה רפואית אם הוא בעל כושר שמיעה כמפורט בסעיפים ((קטנים)) (א) ו־(ב) גם אם הבדיקות נערכו בשיטות אחרות מאלו המפורטות בהן.

=== פרק 5 – דרישות רפואיות כלליות (סוג 2) (פרקים 5–7) ===

@ 5.1 מחלה גופנית
: למבקש אין פגמים מולדים או נרכשים, נכות פעילה או בלתי פעילה, חדה או כרונית, מצב לאחר פציעה, חבלה או תוצאת לוואי של ניתוח העלולים לפגוע בכושרו להפעיל בבטיחות כלי טיס באויר בתנאי טיסה רגילים.

@ 5.2 מחלה התקפית
: למבקש אין כל מחלה או נכות העלולים להביאו פתאום למצב בו לא יהיה מסוגל להפעיל בצורה בטוחה כלי טיס.

@ 5.3 ליקוי נפשי (תיקון: תש״ן)
: האבחנה הקלינית המתייחסת למצב המבקש או לעברו הרפואי אינם מצביעים על קיום ליקויים העלולים להביאו למצב בו לא יהיה מסוגל להפעיל בבטיחות ובבטחון את הזכויות, ולמלא את החובות, בהתאם לרשיון או להגדר המבוקשים, כגון בכל אחד ממצבים אלה:
: (1) מצב פסיכוטי פעיל או ברמיסיה;
: (2) אלכוהוליזם או התמכרות לסמים;
: (3) אישיות בלתי יציבה (בעיות הסתגלות);
: (4) כל ליקוי נפשי אחר על רקע תסמונת אורגנית.

@ 5.4 מחלת כפיון ומערכת העצבים (תיקון: תש״ן)
: האבחנה הקלינית המתייחסת למצב המבקש או עברו הרפואי אינם מצביעים על אחת מאלה:
: (1) מחלה מתקדמת או יציבה של מערכת העצבים אשר תוצאותיה עלולות להפריע להפעיל בבטיחות ובבטחון את כלי הטיס;
: (2) מחלת כפיון בכל צורותיה;
: (3) התקפי איבוד ההכרה חסרי הסבר רפואי משביע רצון;
: (4) הפרעות במערכת העצבים.

@ 5.5 חבלה בראש
: המבקש אינו סובל מחבלה בראשו אשר תוצאותיה עלולות להפריע להפעלה בטוחה של כלי טיס.

@ 5.6 מחלות לב וכלי דם (תיקון: תשע״ו)
: (א) למבקש אין מום מולד או נרכש במערכת הלב וכלי הדם העלולים להפריע להפעלה בטוחה של כלי טיס.
: (ב) עברו הרפואי של המבקש אינו מצביע על אוטם שריר הלב.
: (ג) התופעות המפורטות להלן לא תבאנה בהכרח, לפסילת המבקש מלקבל תעודה:
:: (1) אי סדירות קצב נשימתי (Respiratory Arrhythmia);
:: (2) הופעה מדי פעם של פעימות אקסטרא־סיסטולות הנעלמות תוך תרגול מתאים;
:: (3) דופק מהיר כתוצאה מהתרגשות או פעילות;
:: (4) דופק איטי שאינו קשור בחסם פרוזדורי חדרי (Atrio Ventricular Block).
: (ד) בדיקת לב אלקטרוקרדיוגרפית תהווה חלק בלתי נפרד מבדיקות הלב שעל המבקש לעמוד בהן במקרים האלה:
:: (1) לצורך קבלת רישיון או הגדר;
:: (2) לצורך חידוש זכויות רישיון או הגדר, אם מלאו למבקש חמישים שנים – אחת לשנתיים;
:: (3) אם סבר הרופא כי הדבר דרוש לקביעת התאמתו הבריאותית למלא את תפקידו לפי הרישיון או ההגדר.
: (ה) אין בכוחה של בדיקת לב אלקטרוקרדיוגרפית שגרתית ללא בדיקות קליניות משלימות של מערכת הלב וכלי הדם כדי לפסול את המבקש.

@ 5.7 לחץ דם ומחזור דם (תיקון: תשע״ו)
: (א) לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי של המבקש יהיה תקין.
: (ב) המבקש אינו לוקח סמים לויסות לחץ דם גבוה, פרט לאותם סמים אשר לפי חוות דעת רופא הרשות אין בהם כדי להפריע להפעלה בטוחה של כלי טיס.
: (ג) למבקש אין הפרעה משמעותית במבנה או בתפקוד של מערכת כלי הדם.

@ 5.8 דרכי הנשימה
: (א) המבקש חופשי מליקוי תפקודי חד וממחלה פעילה של הריאות, הבינה (Mediastinum) או הצדר (Pleura). בכל מקרה של ספק, על הרופא הבודק להיעזר בבדיקת רנטגן לצורך האבחנה.
: (ב) בדיקה רדיוגרפית של החזה תבוצע כחלק מהבדיקה המקורית של המבקש ותחזור לאחר מכן תקופתית, לפי הענין.

@ 5.9 בית החזה
: מבקש הסובל מאחת ממחלות דרכי הנשימה או מהתופעות המפורטות להלן ייפסל מלקבל תעודה:
: (1) פגם נרחב בדופן החזה עם תמט בית החזה;
: (2) ירידה בנפח הנשימה בגבהים בעקבות מצב שלאחר ניתוח ריאה;
: (3) גנחת הריאה (Pulmomary Emphysema).

@ 5.10 שחפת
: (א) המבקש אינו סובל משחפת פעילה של הריאות.
: (ב) ליקויים סמויים או בלתי פעילים שהתרפאו הידועים כשחפתיים או אשר הם לכאורה שחפתיים במקורם – אין בהם כדי להביא בהכרח לפסילתו של המבקש.

@ 5.11 מחלות מעיים קיבה ובקע (תיקון: תשע״ו)
: (א) המבקש אינו סובל ממחלה מתישה עם ליקוי רציני בתיפקוד של מערכת הקיבה והמעיים.
: (ב) המבקש אינו סובל מהתערבות כירורגית במערכת העיכול או מעבר רפואי העלול לגרום לאובדן פתאומי של כושר בטיסה ובמיוחד מכל עצירות שמקורה בהצרה או בלחץ.
: (ג) למבקש אין בקע במפשעה או במקום אחר, אלא אם רופא הרשות קבע שעל המבקש להשתמש בתמיכה המתאימה היטב.

@ 5.12 מצב לאחר ניתוח מעברי המרה או מערכת העיכול (תיקון: תשע״ו)
: מבקש שבניתוח של דרכי המרה או של מערכת העיכול נכרת או הוטה חלקית או כללית אחד מהאברים האמורים, ייפסל מלקבל תעודה, אלא אם כן רופא הרשות קבע, לאחר שעיין בפרטי הניתוח כפי שהומצאו לו מטעם בית החולים בו בוצע הניתוח, כי לניתוח אין השפעה העלולה להביא את המבקש למצב של אבדן פתאומי של כושרו בטיסה.

@ 5.13 הפרעות מטבוליות
: המבקש אינו סובל מהפרעות מטבוליות, מהפרעות תזונתיות או מהפרעות במערכת בלוטות הפרשה פנימיות, העלולות להפריע לו להפעלה בטוחה של כלי טיס.

@ 5.14 סכרת
: מבקש הסובל מסכרת מאוזנת ללא תרופות ייחשב ככשיר מבחינה רפואית.

@ 5.15 קשרי לימפה
: מבקש הסובל בצורה ניכרת מהגדלה של קשרי הלימפה – ייפסל מלקבל תעודה רפואית.

@ 5.16 מחלות כליות ודרכי השתן
: (א) שתן המבקש יהא נקי מאלמנטים שנקבעו כפתולוגיים.
: (ב) למבקש אין סימנים של מחלת כליות.
: (ג) המבקש אינו סובל ממחלות מעברי השתן וממחלות אברי המין; מחלה זמנית תביא לפסילה זמנית בלבד.
: (ד) המבקש חפשי מכל תולדה של מחלה או טיפול כירורגי בכליות ובדרכי השתן העלולים להביא לאובדן כושר פתאומי ובמיוחד מכל הפרעה שמקורה בהצרה או בלחץ.
: (ה) מקרה של כריתת כליה שאינה מלווה בלחץ או באורמיה לא יפסול את המבקש, בהכרח, מלקבל תעודה רפואית.
: (ו) מבקש שבניתוח במערכת דרכי השתן נכרת או הוטה, כללית או חלקית, אחד מאברי המערכת ייפסל מלקבל תעודה רפואית, אלא אם כן רופא הרשות קבע, לאחר שעיין בפרטי הניתוח כפי שהומצאו לו מטעם בית החולים בו בוצע הניתוח, כי לניתוח אין השפעה העלולה להביא את המבקש למצב של אובדן פתאומי של כושרו בטיסה.

@ 5.17 עגבת (תיקון: תשע״ו)
: מבקש שהיה חולה אי פעם בעגבת יידרש להוכיח לשביעות רצונו של רופא הרשות כי קיבל טיפול נאות במחלה וכי המחלה התרפאה כליל.

@ 5.18 מחזור חדשי
: בנוסף על האמור [[בתוספת זו]] – מבקשת תהיה חפשית מהפרעות במחזור החדשי, ומהפרעות אשר אינן מגיבות לטיפול והעלולות להוות סכנה לבטיחות טיסה.

@ 5.19 הריון
: בנוסף על האמור [[בתוספת זו]] – הריון או חשד להריון יפסול את המבקשת, זמנית, מלקבל רשיון עד לגמר ההריון כאמור [[$ לתוספת זו|בסעיף 5.20]].

@ 5.20 גמר הריון (תיקון: תשע״ו)
: מבקשת לאחר לידה, הפסקת הריון או ניתוח גניקולוגי, לא תשתמש בתפקידיה בהתאם לרשיון שבידה אלא לאחר שנבדקה על ידי רופא הרשות או ועדה רפואית ונמצאה כשירה לשמש בתפקידיה על פי הרשיון.

@ 5.21 מחלת עצמות ושרירים
: (א) המבקש אינו סובל ממחלה פעילה או מוגבלת של העצמות, הפרקים, השרירים או הגידים או מכל תוצאה פיזית של מום מלידה או מום שנרכש.
: (ב) מבקש הסובל מתוצאות פונקציונליות של חבלה או ליקוי בעצמות, פרקים, שרירים או גידים או מפגמים אנטומיים מסויימים שאין בהם כדי להפריע להפעלה בטוחה של כלי טיס, לא ייפסל בהכרח מלקבל תעודה.

@ 5.22 אוזניים
: המבקש חפשי מהפגמים האלה:
: (1) מחלה חדה או כרונית של האוזן הפנימית או של האוזן התיכונה;
: (2) הפרעות תמידיות של מנגנון המבוך;
: מצבי הפרעה זמניים עשויים לפסול את המבקש באורח זמני בלבד.

@ 5.23 אף וחלל הפה
: למבקש אין עיוות צורה רציני או ליקוי רציני, חד או כרוני, של חלל הפה או של דרכי הנשימה העליונים.

=== פרק 6 – דרישות רפואיות של כושר ראייה – (סוג 2) ===

@ 6.1 דרישות כושר ראייה
: (א) פעולת העיניים תהיה תקינה.
: (ב) למבקש לא יהיה ליקוי פעיל או בלתי פעיל או ליקוי כרוני בכל אחת מעיניו העלול להפריע לפעולה תקינה עד כדי סיכון לבטיחות הטיסה או לביצוע בטוח של תפקידי המבקש בטיסה.
: (ג) שדות הראייה של המבקש יהיו תקינים.
: (ד) חדות הראייה של המבקש בכל עין תהיה כדלקמן:
:: (1) ללא עדשות 6/12 (20/40,05);
:: (2) בעזרת עדשות – כאמור בפסקת משנה (1), בתנאי שהמבקש הנזקק לעדשות ישתמש בהן בעת מילוי תפקידיו לפי הרשיון וההגדר המתאימים ובתנאי שיימצא בהישג ידו זוג משקפיים חלופי המוכן לשימוש כאשר הוא ממלא תפקיד כאיש צוות אויר.
: (ה) המבקש יהיה מסוגל לקרוא, עם או בלי עדשות, תרשים ”N5 Chart” או תרשים אקויולנטי במרחק שייבחר על ידו בתחום של 30 עד 50 ס״מ.
: (ו) מבקש הנזקק לעדשות למטרת עמידה בדרישות אלה ישתמש בכל שלבי הבדיקות באותו זוג עדשות.

@ 6.2 עוצמת תאורה בבדיקות ראייה
: (א) הבדיקה תבוצע בתנאי תאורה מקובלים.
: (ב) חדות הראייה תימדד באמצעות של אופטוטיפים (Optotypes) של לנדולט (Landolt) או אופטוטיפים דומים המוצבים במרחק של 5 עד 6 מטרים מהמבקש, בהתאם לשיטת בדיקה בתנאי תאורה מקובלים.

@ 6.3 זיהוי צבעים
: המבקש נדרש להוכיח את כושרו לזהות על נקלה צבעים אשר זהויים דרוש לשם ביצוע תפקידו בהתאם לרשיון או להגדר המבוקש. סעיף זה אינו חל על המבקש הגדר דאון.

=== פרק 7 – דרישות רפואיות לשמיעה – (סוג 2) ===

@ 7.1 חופש מפגם בשמיעה
: למבקש אין כל פגם בכושר השמיעה העלול להפריע לביצוע בטוח של תפקידיו בהתאם לרשיון המבוקש.

@ 7.2 כושר שמיעה
: למבקש כושר שמיעה בשתי אוזניו לגבי שיחה רגילה בחדר שקט (שהרעש בו פחות מ־50 דציבל) כאשר הבודק נמצא מאחורי גבו במרחק של שני מטרים ממנו.

=== פרק 8 – דרישות רפואיות כלליות – (סוג 3) (פרקים 8–10) ===

@ 8.1 מחלה גופנית
: למבקש אין פגמים מולדים או נרכשים, נכות פעילה או בלתי פעילה, חדה או כרונית, מצב לאחר פציעה, חבלה או תוצאת לוואי של ניתוח העלולים לפגוע בכושרו לבצע בבטיחות את תפקידיו.

@ 8.2 מחלה התקפית
: למבקש אין מחלה או נכות העלולים להביאו פתאום למצב בו לא יהיה מסוגל לבצע את תפקידו בבטיחות.

@ 8.3 ליקוי נפשי (תיקון: תש״ן)
: האבחנה הקלינית המתייחסת למצב המבקש או לעברו הרפואי אינם מצביעים על קיום ליקויים העלולים להביאו למצב בו לא יהיה מסוגל להפעיל בבטיחות ובבטחון את הזכויות ולמלא בבטיחות את החובות, בהתאם לרשיון או להגדר המבוקשים, כגון כל אחד ממצבים אלה:
: (1) מצב פסיכוטי פעיל או ברמיסיה;
: (2) אלכוהוליזם או התמכרות לסמים;
: (3) אישיות בלתי יציבה (בעיות הסתגלות);
: (4) כל ליקוי נפשי אחר על רקע תסמונת אורגנית.

@ 8.4 מחלת כפיון ומערכת העצבים (תיקון: תש״ן)
: האבחנה הקלינית המתייחסת למצב המבקש או עברו הרפואי אינם מצביעים על אחת מאלה:
: (1) מחלה מתקדמת או יציבה של מערכת העצבים אשר תוצאותיה עלולות להפריע להפעיל בבטיחות ובבטחון את תפקידיו;
: (2) מחלת הכפיון בכל צורותיה;
: (3) התקפי איבוד־הכרה חסרי הסבר רפואי משביע רצון;
: (4) הפרעות במערכת העצבים.

@ 8.5 חבלה בראש
: המבקש אינו סובל מחבלה בראשו אשר תוצאותיה עלולות להפריע לו לביצוע בטוח של תפקידיו.

@ 8.6 מחלות לב וכלי דם
: (א) למבקש אין מום מולד או נרכש במערכת הלב וכלי הדם העלולים להפריע לביצוע בטוח של תפקידיו.
: (ב) מבקש שהחלים בצורה משביעת רצון מאוטם שריר הלב (Myocardial Infarction) יכול להתקבל ככשר.
: (ג) התופעות המפורטות להלן לא תבאנה, בהכרח, לפסילת המבקש מלקבל תעודה:
:: (1) אי סדירות קצב נשימתי (Respiratory Arrhythmia);
:: (2) הופעה מידי פעם של פעימות לב הנעלמות תוך תרגול מתאים;
:: (3) דופק מהיר כתוצאה מהתרגשות או פעילות;
:: (4) דופק איטי שאינו קשור בחסם פרוזדורי חדרי (Atrio Ventricular Block).
: (ד) בדיקת לב אלקטרוקרדיוגרפית תהווה חלק בלתי נפרד מבדיקות הלב שעל המבקש לעמוד בהן במקרים האלה:
:: (1) לצורך קבלת רישיון או הגדר;
:: (2) לצורך חידוש זכויות רישיון או הגדר, אם מלאו למבקש חמישים שנים – אחת לשנתיים;
:: (3) אם סבר הרופא כי הדבר דרוש לקביעת התאמתו הבריאותית למלא את תפקידו לפי הרישיון או ההגדר.
: (ה) אין בכוחה של בדיקת לב אלקטרוקרדיוגרפית שגרתית ללא בדיקות קליניות משלימות של מערכת הלב וכלי הדם כדי לפסול את המבקש.

@ 8.7 לחץ דם ומחזור דם (תיקון: תשע״ו)
: (א) לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי יהיה תקין.
: (ב) המבקש אינו לוקח סמים לוויסות לחץ דם גבוה, פרט לאותם סמים אשר לפי דעת רופא הרשות אין בהם כדי להפריע לביצוע בטוח של תפקידיו.

@ 8.8 כלי דם
: למבקש אין הפרעה משמעותית במבנה או בתפקוד של מערכת כלי הדם.

@ 8.9 דרכי הנשימה
: (א) המבקש חפשי מליקוי תפקודי חד וממחלה פעילה של הריאות, הבינה (Mediastrum) או הצדר (Pleura). בכל מקרה של ספק, על הרופא הבודק להעזר בבדיקת רנטגן לצורך האבחנה.
: (ב) בדיקה רדיוגרפית של החזה תבוצע כחלק מהבדיקה המקורית של המבקש ותחזור לאחר מכן תקופתית, לפי הענין.
: (ג) מבקש הסובל מאחת ממחלות דרכי הנשימה או מהתופעות המפורטות [[פרט 5.9|בסעיף 5.9(ג) לעיל]], ייפסל מלקבל תעודה.
: (ד) במקרה של אפיזודה ריאתית ייפסל המועמד רק אם קיימים ממצאים קליניים.

@ 8.10 ליקוי בלתי פעיל
: (א) ליקויים סמויים או בלתי פעילים שהתרפאו הידועים כשחפתיים אשר הם לכאורה שחפתיים במקורם – אין בהם כדי להביא בהכרח לפסילתו של המבקש.
: (ב) בהעדר תסמונת קלינית המטילה ספק באשר למידת הפעילות של מחלה, ליקוי או פגם – ייפסל המבקש זמנית לתקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הבדיקה בה נתגלה הליקוי.
: (ג) השוואה בין הבדיקה הרדיוגרפית שנלקחה בתום התקופה האמורה בפסקת משנה (ב) ובין הבדיקה הרדיוגרפית הראשונית, תקבע את כשירותו של המבקש לקבל תעודה לתקופה של שלושה חדשים.
: (ד) לאחר שבשמונה בדיקות רדיוגרפיות רצופות, אשר בוצעו בפרקי זמן קבועים של כל שלושה חדשים, לא נמצאו שינויים בהשוואה לבדיקה הרדיוגרפית הראשונית ולא נתגלו סימנים המעידים על התפשטות המחלה, ניתן לקבוע כי המחלה, הליקוי או הפגם התרפאו או הם בלתי פעילים.

@ 8.11 מחלות מעיים קיבה ובקע (תיקון: תשע״ו)
: (א) המבקש אינו סובל ממחלה מתישה עם ליקוי בתפקוד של מערכת הקיבה והמעיים.
: (ב) המבקש אינו סובל מהתערבות כירורגית במערכת העיכול או מעבר רפואי העלול לגרום לאובדן פתאומי של כושר ובמיוחד מכל עצירות שמקורה בהצרה או בלחץ במערכת העיכול.
: (ג) למבקש אין בקע במפשעה או במקום אחר, אלא אם רופא הרשות קבע שעל המבקש להשתמש בתמיכה המתאימה היטב.

@ 8.12 הפרעות מטבוליות
: המבקש אינו סובל מהפרעות מטבוליות, מהפרעות תזונתיות או מהפרעות במערכת בלוטות הפרשה פנימיות, העלולות להפריע להפעלה בטוחה של תפקידיו.

@ 8.13 סכרת
: מבקש הסובל מסכרת מאוזנת ללא תרופות ייחשב ככשיר מבחינה רפואית.

@ 8.14 קשרי לימפה
: מבקש הסובל בצורה ניכרת מהגדלה של קשרי הלימפה ייפסל מלקבל תעודה רפואית.

@ 8.15 מחלות כליות ודרכי השתן
: (א) שתן המבקש יהא נקי מאלמנטים שנקבעו כפתולוגיים.
: (ב) למבקש אין סימן של מחלת כליות.
: (ג) המבקש אינו סובל ממחלות מעברי השתן וממחלות אברי המין. מחלה זמנית תביא לפסילה זמנית בלבד.

@ 8.16 ניתוח בכליות ודרכי השתן
: (א) המבקש חפשי מכל תולדה של מחלה או טיפול כירורגי בכליות או בדרכי השתן העלולים להביא לאובדן כושר פתאומי ובמיוחד מכל הפרעה שמקורה בהצרה או בלחץ בכליות ובדרכי השתן.
: (ב) מקרה של כריתת כליה שאינה מלווה בלחץ דם גבוה או באורמיה לא יפסול את המבקש בהכרח מלקבל תעודה רפואית.

@ 8.17 עגבת (תיקון: תשע״ו)
: (א) מבקש שהיה חולה אי פעם בעגבת יידרש להוכיח לשביעת רצונו של רופא הרשות כי קיבל טיפול נאות במחלה וכי המחלה התרפאה כליל.

@ 8.18 מחלות עצמות ושרירים
: (א) המבקש אינו סובל ממחלה פעילה או מוגבלת של העצמות, הפרקים, השרירים או הגידים או מכל תוצאה פיזית של מום מלידה או מום שנרכש.
: (ב) מבקש הסובל מתוצאות פונקציונליות של חבלה או ליקוי בעצמות, בפרקים, בשרירים או בגידים או מפגמים אנטומיים מסויימים שאין בהם כדי להפריע לביצוע בטוח של תפקידיו, לא ייפסל בהכרח מלקבל תעודה.

@ 8.19 אוזניים
: המבקש חפשי מהפגמים האלה:
: (1) מחלה חדה או כרונית של האוזן הפנימית או האוזן התיכונה;
: (2) הפרעות תמידיות של מנגנון המבוך; מצבי הפרעה זמניים עשויים לפסול את המבקש באורח זמני בלבד.

@ 8.20 אף וחלל הפה
: למבקש אין עיוות צורה רציני או ליקוי רציני, חד או כרוני, של חלל הפה או של דרכי הנשימה העליונים.

@ 8.21 ליקוי בדיבור
: המבקש אינו סובל מליקוי בדיבור או מגמגום.

@ 8.22 מחזור חדשי
: בנוסף על האמור [[בתוספת זו]] – מבקשת הסובלת מהפרעות חמורות במחזור החדשי אשר אינן מגיבות לטיפול והעלולות לסכן את בטיחות הטיסה, תיפסל מלקבל תעודה רפואית.

=== פרק 9 – דרישות רפואיות של כושר ראייה – (סוג 3) ===

@ 9.1 דרישות כושר ראייה
: (א) פעולת העיניים של המבקש תהיה תקינה.
: (ב) למבקש לא יהיה ליקוי פעיל או בלתי פעיל או ליקוי כרוני בכל אחת מעיניו העלול להפריע לפעולה תקינה עד כדי סיכון לבטיחות הטיסה או לביצוע בטוח של תפקידי המבקש בטיסה.
: (ג) שדות הראייה של המבקש יהיו תקינים.
: (ד) חדות הראייה למרחק של המבקש, בכל עין בנפרד, תהיה כדלקמן:
:: (1) ללא עדשות 6/9 (20/30/07);
:: (2) בעזרת עדשות – כאמור בפסקת משנה (1) בתנאי שחדות הראייה ללא עדשות לא תפחת מ־6/60 (20/2000,01) או בתנאי ששגיאת השבירה הינה בטווח של 3+ דיופטריות (תיקון ספירי אקויולנטי) (Equivalent Spherical Error).
: (ה) המבקש יהיה מסוגל לקרוא, עם או בלי עדשות, תרשים ”N5 Chart” או תרשים אקויולנטי במרחק שייבחר על ידו בטווח של 30 עד 50 ס״מ ומסוגל לקרוא תרשים ”N14 Chart” או תרשים שווה ערך ממרחק של 100 ס״מ.
: (ו) למבקש הנזקק לעדשות יש זוג משקפיים חלופי המוכן לשימוש כאשר הוא ממלא תפקידו כמפקח על תנועה אוירית.
: (ז) מבקש הנזקק לעדשות למטרת עמידה בדרישות אלה ישתמש בכל שלבי הבדיקות באותו זוג עדשות.

@ 9.2 עוצמת תאורה בבדיקת ראייה
: (א) הבדיקה תבוצע בתנאי תאורה מקובלים.
: (ב) חדות הראייה תימדד באמצעות מערכת של אופטוטיפים (Optotypes) של לנדולט (Landolt) או אופטוטיפים דומים המוצבים במרחק של 5 עד 6 מטרים מהמבקש, בהתאם לשיטת בדיקה מקובלת.

@ 9.3 זיהוי צבעים
: המבקש נדרש להוכיח את כושרו לזהות על נקלה צבעים אשר זיהויים דרוש לשם ביצוע תפקידו בהתאם לרשיון או להגדר מבוקש.

=== פרק 10 – דרישות רפואיות לשמיעה – (סוג 3) ===

@ 10.1 חופש מפגם בשמיעה
: למבקש אין כל פגם בכושר השמיעה העלול להפריע לביצוע בטוח של תפקידיו בהתאם לרשיון המבוקש.

@ 10.2 כושר שמיעה
: (א) למבקש אין אובדן כושר שמיעה, בכל אוזן בנפרד, העולה על 35 דציבל בכל אחת מהתדירויות 500, 1000 או 2000 הרץ, או יותר מ־50 דציבל בתדירות של 3000 הרץ.
: (ב) מבקש שאובדן השמיעה שלו חמור מהמפורט בפסקה (א) יכול להחשב ככשיר מבחינה רפואית אם:
:: (1) למבקש כושר שמיעה בכל אוזן בנפרד השווה לזו של אדם בריא לגבי דיבור ואותות משואת אלחוט בטווח תדירויות 600 עד 4800 הרץ, וזאת, על רקע אקוסטי השווה לזה הקיים בתא הטייס בשעת טיסה;
:: (2) למבקש כושר שמיעה בשתי אוזניו לגבי שיחה רגילה בחדר שקט (שהרעש בו פחות מ־50 דציבל), כאשר הבודק נמצא מאחורי גבו במרחק שני מטרים ממנו.
: (ג) המבקש ייחשב ככשיר מבחינה רפואית אם הוא בעל כושר שמיעה כמפורט בפסקאות (א) ו־(ב) גם אם הבדיקות נערכו בשיטות אחרות מאלו המפורטות בהן.

=== פרק 11: טבלאות (תיקון: תשע״ו) __NOSUB__ ===

==== 11.1 טבלת תדירות בדיקות וסוגי בדיקות לכל דרגת בריאות &lt;עוגן פרק 11 סימן 1&gt; ====
@ (תיקון: תשע״ו)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;9&quot; | סוגי בדיקות
|-
! בדיקה גופנית כללית !! בדיקת ראייה !! בדיקת שמיעה (קול, דיבור) !! אודיומטריה !! א.ק.ג. !! ארגומטריה* !! צילום חזה !! בדיקות דם** !! בדיקת שתן
|-
| דרגת בריאות סוג 1 || בכל בדיקה || בכל בדיקה || בכל בדיקה || בבדיקה ראשונה; בכל חמש שנים עד מלאת למבקש 40 שנים; בכל שנתיים אם מלאו לו 40 שנים || בבדיקה ראשונה; כל שנתיים אם מלאו למבקש 30 שנים וטרם מלאו לו 50 שנים; בכל שנה, אם מלאו למבקש 50 שנים || בבדיקה ראשונה וכן לפי הצורך* || בבדיקה ראשונה || בבדיקה ראשונה וכן לפי הצורך* || בכל בדיקה
|-
| דרגת בריאות סוג 2 || בכל בדיקה || בכל בדיקה || בכל בדיקה || בבדיקה ראשונה; בכל שנתיים אם מלאו למבקש 50 שנים || בבדיקה ראשונה; בכל שנתיים אם מלאו למבקש 50 שנים || לפי הצורך* || בבדיקה ראשונה || בבדיקה ראשונה וכן לפי הצורך* || בכל בדיקה
|-
| דרגת בריאות סוג 3 || בכל בדיקה || בכל בדיקה || בכל בדיקה || בבדיקה ראשונה; בכל ארבע שנים אם טרם מלאו למבקש 40 שנים; בכל שנתיים אם מלאו למבקש 40 שנים || בבדיקה ראשונה; בכל שנתיים אם מלאו למבקש 50 שנים || לפי הצורך* || || בבדיקה ראשונה וכן לפי הצורך* || בכל בדיקה
|}

:- {{מוקטן|* נדרשת בדיקה תקופתית לנבדק אם מתקיימים בו 2 גורמי סיכון לפחות מתוך הגורמים האלה: {{ש}} 1. ערכי רמת כולסטרול בדם מעל 240 מ&quot;ג %; {{ש}} 2. ערכי לחץ דם 90 ≤ / 160 ≤; {{ש}} 3. עישון או תולדות עישון מעל 10 שנים; {{ש}} 4. מחלת עורקים כלילית של אחד מבני משפחתו שחלה לפני שמלאו לו 55 שנים.}}
: {{מוקטן|** רופא הרשות, רופא מוסמך או רופא מוסמך בכיר, יורה על אופי בדיקות הדם שייערכו למבקש רישיון או לבעל רישיון, על סמך הרקע הרפואי ומצבו הרפואי של מבקש הרישיון או בעל הרישיון, ובשים לב לדרישות [[$ לתוספת זו|פרקים 2]], [[פרק 5 לתוספת זו|5]] [[פרק 8 לתוספת זו|ו־8 לתוספת הראשונה]].}}

=== פרק 12: תוקף תעודה רפואית (תיקון: תשע״ו) ===

@ : משך תוקפה של תעודה למבקש או לבעל רישיון עובד טיס בנסיבות כמפורט בטור ב׳, לדרגת בריאות כמפורט בטור א׳, יהיה לפי המפורט בטור ג׳ לצדם:

{|
! ספרור !! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} דרגת בריאות !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} למבקש או לבעל – !! {{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} תקופת תוקף התעודה הרפואית
|-
| 1 || סוג 1 || רישיון טייס מסחרי ובו הגדר אווירון, אווירון זעיר, ספינת אוויר או רוטורקרפט, שבעת מתן התעודה טרם מלאו לו 40 שנים, או שבעת מתן התעודה מלאו לו 40 שנים אך טרם מלאו לו 60 שנים והוא אינו משמש בתפקיד טייס יחיד בהפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה, או שבעת מתן התעודה מלאו לו 60 שנים והוא אינו משמש בתפקיד טייס בהפעלה מסחרית של כלי טיס || 12 חודשים או, אם הוא משמש בתפקיד טייס יחיד בהפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה – עד יום מלאת לו 40 שנים וחצי או, אם הוא משמש בתפקיד טייס בהפעלה מסחרית של כלי טיס – עד יום מלאת לו 60 שנים וחצי, הכול לפי המוקדם מביניהם
|-
| 2 || סוג 1 || רישיון טייס מסחרי ובו הגדר אווירון, אווירון זעיר, ספינת אוויר או רוטורקרפט, שבעת מתן התעודה מלאו לו 40 שנים והוא משמש בתפקיד טייס יחיד בהפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה או שבעת מתן התעודה מלאו לו 60 שנים והוא משמש בתפקיד טייס בהפעלה מסחרית של כלי טיס || 6 חודשים
|-
| 3 || סוג 1 || רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר, שבעת מתן התעודה טרם מלאו לו 40 שנים, או שבעת מתן התעודה מלאו לו 40 שנים אך טרם מלאו לו 60 שנים והוא אינו משמש בתפקיד טייס יחיד בהפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה או שבעת מתן התעודה מלאו לו 60 שנים והוא אינו משמש בתפקיד טייס בהפעלה מסחרית של כלי טיס || 12 חודשים או, אם הוא משמש בתפקיד טייס יחיד בהפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה – עד יום מלאת לו 40 שנים וחצי, או, אם הוא משמש בתפקיד טייס בהפעלה מסחרית של כלי טיס – עד יום מלאת לו 60 שנים וחצי, הכול לפי המוקדם מביניהם
|-
| 4 || סוג 1 || רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר, שבעת מתן התעודה מלאו לו 40 שנים והוא משמש בתפקיד טייס יחיד בהפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה או שבעת מתן התעודה מלאו לו 60 שנים והוא משמש בתפקיד טייס בהפעלה מסחרית של כלי טיס || 6 חודשים
|-
| 5 || סוג 2 || רישיון טייס מתלמד, שבעת מתן התעודה טרם מלאו לו 40 שנים || 60 חודשים או עד יום מלאת לו 42 שנים, לפי המוקדם מביניהם
|-
| 6 || סוג 2 || רישיון טייס מתלמד, שבעת מתן התעודה מלאו לו 40 שנים אך טרם מלאו לו 50 שנים || 24 חודשים או עד יום מלאת לו 51 שנים, לפי המוקדם מביניהם
|-
| 7 || סוג 2 || רישיון טייס מתלמד, שבעת מתן התעודה מלאו לו 50 שנים || 12 חודשים
|-
| 8 || סוג 2 || רישיון טייס פרטי ובו הגדר אווירון, אווירון זעיר, ספינת אוויר או רוטורקרפט, שבעת מתן התעודה טרם מלאו לו 40 שנים || 60 חודשים או עד יום מלאת לו 42 שנים, לפי המוקדם מביניהם
|-
| 9 || סוג 2 || רישיון טייס פרטי ובו הגדר אווירון, אווירון זעיר, ספינת אוויר או רוטורקרפט, שבעת מתן התעודה מלאו לו 40 שנים אך טרם מלאו לו 50 שנים || 24 חודשים או עד יום מלאת לו 51 שנים, לפי המוקדם מביניהם
|-
| 10 || סוג 2 || רישיון טייס פרטי ובו הגדר אווירון, אווירון זעיר, ספינת אוויר או רוטורקרפט, שבעת מתן התעודה מלאו לו 50 שנים || 12 חודשים
|-
| 11 || סוג 2 || רישיון טייס ובו הגדר דאון או בלון מאויש, שבעת מתן התעודה טרם מלאו לו 40 שנים || 60 חודשים או עד יום מלאת לו 42 שנים, לפי המוקדם מביניהם
|-
| 12 || סוג 2 || רישיון טייס ובו הגדר דאון או בלון מאויש, שבעת מתן התעודה מלאו לו 40 שנים אך טרם מלאו לו 50 שנים || 24 חודשים או עד יום מלאת לו 51 שנים, לפי המוקדם מביניהם
|-
| 13 || סוג 2 || רישיון טייס ובו הגדר דאון או בלון מאויש, שבעת מתן התעודה מלאו לו 50 שנים || 12 חודשים
|-
| 14 || סוג 2 || רישיון נווט טיס || 12 חודשים
|-
| 15 || סוג 2 || רישיון טכנאי טיס || 12 חודשים
|-
| 16 || סוג 3 || רישיון מפקח על תנועה אווירית, שבעת מתן התעודה טרם מלאו לו 40 שנים || 48 חודשים או עד יום מלאת לו 51 שנים, לפי המוקדם מביניהם
|-
| 17 || סוג 3 || רישיון מפקח על תנועה אווירית, שבעת מתן התעודה מלאו לו 40 שנים אך טרם מלאו לו 50 שנים || 24 חודשים או עד יום מלאת לו 51 שנים, לפי המוקדם מביניהם
|-
| 18 || סוג 3 || רישיון מפקח על תנועה אווירית, שבעת מתן התעודה מלאו לו 50 שנים || 12 חודשים
|}

== התוספת השניה ==
==== ((([[תקנה 46]]))) ====
=== טבלת שעות הדרכה מזעריות הדרושות לצורך קבלת הגדר נוסף על אוירון מקבוצה א' ===
: {|
! פירוט ההגדר שברשיון המבקש !! colspan=&quot;24&quot; | פירוט ההגדר המבוקש 
|-
! !! colspan=&quot;6&quot; | הגדר אוירון בעל גלגל זנב !! colspan=&quot;6&quot; | הגדר אוירון בעל גלגל חרטום !! colspan=&quot;6&quot; | הגדר אוירון בעל גלגל זנב {{ש}} ומדחף בעל פסיעה משתנה !! colspan=&quot;6&quot; | הגדר אוירון בעל גלגל חרטום {{ש}} ומדחף בעל פסיעה משתנה 
|-
! !! 1) א !! 2) ב !! 3) ג !! 4) ד !! 5) ה !! 6) ו !! 1) א !! 2) ב !! 3) ג !! 4) ד !! 5) ה !! 6) ו !! 1) א !! 2) ב !! 3) ג !! 4) ד !! 5) ה !! 6) ו !! 1) א !! 2) ב !! 3) ג !! 4) ד !! 5) ה !! 6) ו 
|-
| גלגל זנב   || 4 || 3 || 3 || 2 || 1 || 1 || 4 || 3 || 3 || 2 || 1 || 1 || 4 || 4 || 4 || 3 || 2 || 2 || 4 || 4 || 3 || 2 || 2 || 2 
|-
| גלגל חרטום || 5 || 4 || 4 || 3 || 2 || 2 || 4 || 2 || 2 || 2 || 1 || 1 || 5 || 5 || 5 || 5 || 3 || 2 || 4 || 4 || 4 || 2 || 2 || 2 
|-
| גלגל זנב, פסיעה משתנה או גלגלים מתקפלים || 4 || 3 || 2 || 2 || 1 || 1 || 4 || 3 || 2 || 2 || 1 || 1 || 4 || 4 || 4 || 3 || 2 || 2 || 4 || 4 || 3 || 2 || 2 || 2 
|-
| גלגל חרטום, פסיעה משתנה או גלגלים מתקפלים || 5 || 4 || 4 || 3 || 2 || 2 || 2 || 2 || 2 || 2 || 1 || 1 || 5 || 5 || 5 || 5 || 3 || 2 || 4 || 4 || 3 || 2 || 2 || 2 
|}
: {{מוקטן|1) פחות מ-100 שעות כטייס מפקד על אוירון מקבוצה א' {{ש}} 2) מעל 100 שעות כסייס מפקד על אוירון מקבוצה א' {{ש}} 3) מעל 250 שעות כטייס מפקד על אוירון מקבוצה א' {{ש}} 4) מעל 500 שעות טיסה כטייס מפקד או מעל 300 שעות טיסה כטייס מפקד באוירון מקבוצה א' {{ש}} 5) מעל 1000 שעות טיסה כטייס מפקד או מעל 400 שעות טיסה כטייס מפקד באוירון מקבוצה א' {{ש}} 6) מעל 2000 שעות כיסה כטייס מפקד או מעל 500 שעות טיסה כטייס מפקד באוירון מקבוצה א'}}

== התוספת השלישית ==
==== ((([[תקנה 172]]))) ====
=== טבלת שעות הדרכה מזעריות הדרושות לצורך קבלת הגדר נוסף על אוירון מקבוצה ב' ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | סוג הרשיון {{ש}} שבידי המבקש !! colspan=&quot;3&quot; | נסיון מצטבר על אוירונים רב מנועיים (בשעות) 
|-
! עד 500 !! מ-501 עד 1000 !! מעל 1000 
|-
| פרטי || 4 || 2 || 1 
|-
| מסחרי || 4 || 1 || 1
|-
| תובלה בנתיבי אויר || 2 || 1 || 1
|}

== התוספת הרביעית ==
==== ((([[תקנה 176]]))) ====
=== טבלת שעות הדרכה מזעריות הדרושות לקבלת הגדר טיפוס קבוצה ג' או טיפוס נוסף באוירון קבוצה ג' לצורך הטסת אוירון כטייס מפקד או כטייס משנה (תיקון: תשע&quot;ט) ===
@ (תיקון: תשע&quot;ט)
: {|
! rowspan=&quot;4&quot; | נסיון המבקש (בשעות טיסה) !! colspan=&quot;8&quot; | טייס מפקד !! colspan=&quot;8&quot; | טייס משנה 
|-
! colspan=&quot;4&quot; | הגדר ראשוני !! colspan=&quot;4&quot; | על טיפוס אוירון נוסף !! colspan=&quot;4&quot; | הגדר ראשוני !! colspan=&quot;4&quot; | על טיפוס אוירון נוסף 
|-
! colspan=&quot;3&quot; | אימון באויר !! rowspan=&quot;2&quot; style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | אימון במדמה !! colspan=&quot;3&quot; | אימון באויר !! rowspan=&quot;2&quot; style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | אימון במדמה !! colspan=&quot;3&quot; | אימון באויר !! rowspan=&quot;2&quot; style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | אימון במדמה !! colspan=&quot;3&quot; | אימון באויר !! rowspan=&quot;2&quot; style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | אימון במדמה
|-
! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | טיסות הכרות !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | הדרכה זוגית !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | מכשירים !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | טיסות הכרות !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | הדרכה זוגית !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | מכשירים !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | טיסות הכרות !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | הדרכה זוגית !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | מכשירים !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | טיסות הכרות !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | הדרכה זוגית !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | מכשירים
|-
| : 1. הגדר לאוירון במשקל של עד 20,000 ק&quot;ג || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| :: (א) פחות מ-1200 שעות || - || - || - || - || - || - || - || - || 50 || 7 || 5 || 5 || 10 || 2 || 4 || 5 
|-
| :: (ב) מעל 1200 שעות    || - || - || - || - || - || - || - || - || 25 || 6 || 3 || 5 || 10 || 4 || 2 || 5 
|-
| :: (ג) עם רשיון תובלה בנתיבי אויר, נסיון של -  || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| ::: (1) עד 2000         || 10 || 4 || 3 || 5 || 5 || 2 || 1 || 3 || 15 || 4 || 3 || 5 || 10 || 2 || 2 || 5
|-
| ::: (2) מעל 2000        || 10 || 4 || 1 || 5 || 5 || 2 || 1 || 3 || 10 || 4 || 1 || 5 || 5  || 2 || 1 || 5
|-
| : 2. הגדר לאוירון במשקל מעל 20,000 ק&quot;ג  || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| :: (א) פחות מ-1200      || - || - || - || - || - || - || - || - || 50 || 10 || 5 || 15 || 25 || 10 || 3 || 15 
|-
| :: (ב) למעלה מ-1200     || - || - || - || - || - || - || - || - || 40 || 10 || 5 || 15 || 20 || 8 || 2 || 15 
|-
| :: (ג) עם רשיון תובלה בנתיבי אויר נסיון של החל מ- || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| ::: (1) 1500 עד 2999     || - || - || - || - || - || - || - || - || 25 || 5 || 2 || 10 || 25 || 4 || 2 || 10
|-
| ::: (2) 3000 עד 4999 || 10 || 4 || 1 || 10 || 10 || 4 || 1 || 10 || 25 || 5 || 2 || 10 || 25 || 4 || 2 || 10
|-
| ::: (3) 5000 עד 9999    || 10 || 4 || 1 || 7 || 7 || 3 || 1 || 5 || 25 || 4 || 1 || 10 || 15 || 3 || 1 || 5
|-
| ::: (4) מעל 10,000      || 10 || 4 || 1 || 5 || 5 || 3 || 1 || 5 || 25 || 4 || 1 || 10 || 15 || 2 || 1 || 5
|}
: {{מוקטן|&lt;u&gt;הערות:&lt;/u&gt; {{ש}} 1. באין מדמה, מספר שעות הטיסה הן בהדרכה זוגית והן במכשירים יגדל בהתאם. לא יותר מ-50 אחוזים משעות המכשירים הדרושות ניתנות לביצוע במדמה. {{ש}} 2. ההדרכה הזוגית תבוצע בהתאם לנושאים המפורטים [[בתוספת החמישית]].}}

== התוספת החמישית ==
==== ((([[תקנה 176]]))) ====

=== טבלת פרוט התרגילים והנוהלים שיש לבצע לצורכי קבלת הגדר אוירון קבוצה ג' או טיפוס אוירון נוסף בהגדר קבוצה ג' ===
@ : '''מפתח האותיות בטבלה'''
: א. טייס מפקד 
: ב. טייס משנה 
: ג. לשני הטייסים 
: ד. הסבה מאוירון עם מנוע סילון לאוירון עם מנוע סילון - טייס מפקד. 
: ה. הסבה מאוירון עם מנוע בוכנה לאוירון עם מנוע בוכנה - טייס מפקד. 
: ו. הסבה מאוירון עם מנוע סילון לאוירון עם מנוע סילון - טייס משנה. 
: ז. הסבה מאוירון עם מנוע בוכנה לאוירון עם מנוע בוכנה - טייס משנה. 
: ח. הסבה מטייס משנה לטייס מפקד. 
: ט. כל ההסבות. 

@ 
: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | !! colspan=&quot;5&quot; | הסבה התחלתית !! colspan=&quot;5&quot; | הסבה רגילה !! colspan=&quot;5&quot; | הסבה לצרכי קידום 
|-
! colspan=&quot;2&quot; | באוירון !! colspan=&quot;3&quot; | במדמה טיסה !! colspan=&quot;2&quot; | באוירון !! colspan=&quot;3&quot; | במדמה טיסה !! colspan=&quot;2&quot; | באוירון !! colspan=&quot;3&quot; | במדמה טיסה
|-
! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | מטוס באויר !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | מטוס על הקרקע !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | ויזואלי !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | לא ויזואלי !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | דמיאן !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | מטוס באויר !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | מטוס על הקרקע !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | ויזואלי !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | לא ויזואלי !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | דמיאן !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | מטוס באויר !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | מטוס על הקרקע !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | ויזואלי !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | לא ויזואלי !! style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot; | דמיאן
|-
| : 1. לפני הטיסה || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| :: (א) בדיקה חיצונית ופנימית של המטוס. || || ג || || || || || ט || || || || || ג || || ||
|-
| :: (ב) שימוש ברשימת תיוג של לפני הנעה, בדיקת הגאים, נוהלי הנעה, ציוד קשר וציוד אלקטרוני, בחירת עזרי רדיו לניווט ובחירת תדרים לפני הטיסה. || || || || ג || || || || || ט || || || || || ג || 
|-
| :: (ג) הסעה בהתאם לנוהלים. || ג || || || || || ט || || || || || ג || || || ||
|-
| :: (ד) בדיקות חיוניות לפני המראה כולל בדיקת כח מנועים. || ג || || || || || ט || || || || || ג || || || ||
|-
| : 2. המראות {{ש}} {{מוקטן|הערה: לפחות אחד התרגילים בהמראה חייב להתבצע בלילה.}} || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| :: (א) המראות רגילות. || ג || || || || || ט || || || || || ג || || || ||
|-
| :: (ב) המראות בתנאי מכשירים מדומה בגובה 100 רגל. || || || ג || || || || || ט || || || || || ג || || 
|-
| :: (ג) המראות ברוח צד. || ג || || || || || ט || || || || || ג || || || ||
|-
|
:: (ד) המראות עם דמוי כשלון מנוע קריטי - 
::: 1. במהירות שלאחר V&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; ולפני V&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;. 
::: 2. במהירות הקרובה ל-V&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; אחרי V&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;, כאשר V&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; ו-V&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; זהים.
|| ג || || || || || ט || || || || || ג || || || ||
|-
| :: (ה) הפסקת המראה תבוצע תוך כדי ריצת המראה רגילה אחרי השגת מהירות מתאימה בהתאם לסוג המטוס ואורך המסלול. || ג || || || || || ט || || || || || ג || || || ||
|-
| : 3. תרגילי טיסה ונוהלים || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| :: (א) פניות עם ובלי מחבלי זרימה (Spoleas). || ג || || || || || || || || ט || || || || || ב || 
|-
| :: (ב) רעידות מאך ונפילת אף במאך (TUCK &amp; MACH BUFFET). || ג || || || || || || || || ט || || || || || ב || 
|-
| :: (ג) נוהלים לטיסת שהיה וטיסת טווח מרביים. || || || || ג || || || || || ט || || || || || ב || 
|-
| :: (ד) תפעול מערכות המטוס מעמדת המכונן. || || || || ג || || || || || ט || || || || || ב || 
|-
| :: (ה) נוהלי &quot;בריחת מקזז&quot; ומיצב תפוס. || ג || || || || || || || || ט || || || || || ב || 
|-
| :: (ו) תפעול רגיל וחרום של כל המערכות: || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| ::: (1) דיחוס. || || || || || ג || || || || || ט || || || || || ב 
|-
| ::: (2) לחץ אויר. || || || || || ג || || || || || ט || || || || || ב 
|-
| ::: (3) מיזוג אויר. || || || || || ג || || || || || ט || || || || || ב 
|-
| ::: (4) דלק ושמן. || || ג || || || ג || || || ט || || ט || || ב || || || ב 
|-
| ::: (5) חשמל. || || ג || || || ג || || || ט || || ט || || ב || || || ב 
|-
| ::: (6) הידראוליקה. || || ג || || || ג || || || ט || || ט || || ב || || || ב 
|-
| ::: (7) הגאים. || || ג || || || ג || || || ט || || ט || || ב || || || ב 
|-
| ::: (8) מערכות למניעת התקרחות והסרתה. || || || || ג || || || || || ט || || || || || ב || 
|-
| ::: (9) טייס אוטומטי. || || || || ג || || || || || ט || || || || || ב || 
|-
| ::: (10) עזרי גישה אוטומטיים. || ג || || || || || || || || ט || || || || || ב || 
|-
| ::: (11) מכשירי אזהרת הזדקרות, אמצעי מניעת הזדקרות, אמצעי שמירת יציבות. || ג || || || || || || || || ט || || || || || ב || 
|-
| ::: (12) מכשירי מכ&quot;ם מוטסים. || || || || ג || || || || || ט || || || || || ב || 
|-
| ::: (13) מערכות, ציוד או עזרים אחרים. || || || || ג || || || || || ט || || || || || ב || 
|-
| ::: (14) תקלות חשמל, הידראוליקה, הגאים ומכשירים. || || ג || || || ג || || ט || || || ט || || ב || || || ב 
|-
| ::: (15) תקלות מדפים וגלגלים. || || ג || || || ג || || ט || || || ט || || ב || || || ב 
|-
| ::: (16) תקלות מכשירי קשר וניווט. || || || || ג || || || || || ט || || || || || ב || 
|-
| :: (ז) נוהלי חרום למקרה אש בטיסה הכוללים את - || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| ::: (1) מנועים, מחממים תאי מטען ותאי נוסעים. || || ג || || || ג || || ט || || || ט || || ב || || || ב 
|-
| ::: (2) בקרת עשן. || || ג || || || ג || || ט || || || ט || || ב || || || ב 
|-
| ::: (3) תקלות מנוע. || ג || || || || || ט || || || || || ב || || || || 
|-
| ::: (4) השלכת דלק. || || ג || || || ג || || ט || || || ט || || ב || || || ב 
|-
| ::: (5) כל נוהל חרום אחר המופיע בספר התיפעול. || || || || ג || || || || || ט || || || || || ב || 
|-
| :: (ח) פניות חדות בכל כיוון; כל פניה חייבת להיות בזוית הטיה של 45° ושינוי כיוון של 180° לפחות אך לא יותר מ-360°. || ג || || || || || ט || || || ט || || || || || ב || 
|-
| :: (ט) התקרבות להזדקרות בתצורת המראה נקיה ובתצורת מטוס בנחיתה; לפחות אחד מהתרגילים יבוצע באשר המטוס נמצא בפניה עם הטיה של 15° עד 30°. || ג || || || || || || || || ט || || ב || || || ב || 
|-
| :: (י) החלצות ממצבי טיסה האופיניים למטוס. || ג || || || || || || || || ט || || ב || || || ב || 
|-
| :: (יא) נוהלי מכשירים הכוללים - || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| ::: (1) נוהלי כניסה ויציאה משדות תעופה. || || || || ג || || || || || ט || || || || || ב || 
|-
| ::: (2) שימוש במכשירי ניווט, עזר לניווט כולל שיטות שמירה על רדיאלים. || || || || ג || || || || || ט || || || || || ב || 
|-
| ::: (3) נוהלי ניתוק. || || || || ג || || || || || ט || || || || || ב || 
|-
| :: (יב) הנמכות ILS הכוללות - || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| ::: (1) גישת ILS רגילה. || ג || || || || || ט || || || || || ב || || || ||
|-
| ::: (2) גישת ILS עם דימוי כשלון מנוע הקורה לפני צלע סופית, המשך גישה לנגיעה או נוהל הליכה סביב. || ג || || || || || ט || || || || || ב || || || ||
|-
| :: (יג) גישת מכשירים והליכות סביב (שאינן גישות ILS) הכוללות - || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| ::: (1) גישות לא מדויקות. || || ג || || || || || ט || || || || || ב || || ||
|-
| ::: (2) גישה אחת לפחות עם הליכה סביב כרצונו של המאמן. תרגילים המפורטים בסעיף 3(יא) ((ו-))(יב) חייבים להתבצע בהתאם לנוהלים מאושרים לגבי עזר הגישה שבשימוש. גישת מכשירים מתחילה כאשר המטוס נמצא מעל נקודת קבע מוגדרת ומסתיים כאשר המטוס נוגע במסלול או נמצא מעבר להליכה סביב. || || ג || || || || || ט || || || || || ב || || ||
|-
|
:: (יד) גישות מהקפות רגילות הכוללות - 
::: (1) חלק מהגישה לגובה מינימלי לגבי העזר שבשימוש יבוצע בתנאי כט&quot;מ מדומה. 
::: (2) הקפה בגובה מזערי עם שינוי כיוון ובתמרון בתנאי כט&quot;ר לשמירת נתיב גישה לנחיתה רגילה על מסלול הנמצא ב-90° לפחות מצלע הסופית של הגישה, בתנאי כט&quot;מ מדומה. 
::: (3) הקפה בלי ביצועים של תימרונים מיותרים ובלי לעבור על מגבלות המטוס; זוית ההטיה של המטוס לא תעבור על 30°. 
|| || ג || || || || || ט || || || || || ב || || ||
|-
| :: (טו) גישה ללא מדפים. || ג || || || || || ט || || || || || ב || || || ||
|-
| :: (טז) הליכות סביב הכוללות - || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| ::: (1) הליכות סביב מגישה. || ג || || || || || ט || || || || || ב || || || ||
|-
| ::: (2) הליכות סביב אחרות. || || || ג || || || || || ט || || || || || ב || ||
|-
| ::: (3) הליכות סביב הכוללות נוהל הליכה מושלם. || || || ג || || || || || ט || || || || || ב || ||
|-
| ::: (4) הליכות סביב הכוללות כשלון מנוע. || ג || || || || || ט || || || || || ב || || || ||
|-
| : 4. גישות לנחיתה ונחיתות || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| :: (א) נחיתות רגילות. || ג || || || || || ט || || || || || ב || || || ||
|-
| :: (ב) נחיתות והליכות סביב עם מיצב שאינו מקוזז. || ג || || || || || ט || || || || || ב || || || ||
|-
| :: (ג) נחיתות מגישת ILS. || ג || || || || || ט || || || || || ב || || || ||
|-
| :: (ד) נחיתות ברוח צד. || ג || || || || || ט || || || || || ב || || || ||
|-
|
:: (ה) במטוסים רב מנועים (למעט תלת מנועים), ביצוע תמרונים לנחיתה עם דמוי כשלון של 50% מהכח; דמוי נפילת הכח יעשה בכנף אחת בלבד; במקרה של מטוס תלת מנועי תמרון לנחיתה יבוצע עם דמוי כשלון של מנוע מרכזי ומנוע חיצוני אחד. בנוסף לאימון במדמה הטיסה יבצעו הטייסים - 
::: (1) תרגול בגובה של אובדן של שני מנועים. 
::: (2) אימון בטיסה, כולל נוהל לנחיתה במנוע אחד לא עובד. 
|| ג || || || || || ט || || || || || ב || || || ||
|-
| :: (ו) נחיתות בתנאי הקפה מדומים. || ג || || || || || ט || || || || || ג || || || ||
|-
| :: (ז) הפסקת נחיתות הכוללות הליכה סביב לאחר קבלת החלטה על הפסקה; לצורך תמרון זה תופסק הנחיתה בגובה 50 רגל בערך מעל סף המסלול. || ג || || || || || ט || || || || || ג || || || ||
|-
| :: (ח) נחיתה ללא מדפים אם המנהל קבע שתרגיל זה מתאים לסוג המטוס שבשימוש. || א || || || || || ה || || || || || ה || || || ||
|-
| :: (ט) נחיתות עם רברס (אם יש). || ג || || || || || ז || || || || || ג || || || ||
|-
| :: {{מוקטן|הערה: לפחות אימון אחד מהנחיתות המוזכרות לעיל יבוצע בלילה.}} || ג || || || || || ז || || || || || ג || || || ||
|}

== התוספת הששית ==
==== ((([[תקנה 12]]))) ====

=== חלק א׳ ===
@ : עבירות לפי [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]], או לפי החיקוקים הבאים:
@ (1) : [[פקודת החוק הפלילי, 1936]];
@ (2) : [[חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות שוחד), התשי״ב–1952]];
@ (3) : [[חוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים), התשי״ב–1952]];
@ (4) : [[חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), התשי״ז–1957]];
@ (5) : [[חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות), התשכ״ב–1962]];
@ (6) : [[חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק), התשכ״ג–1963]];
@ (7) : [[חוק לתיקון דיני העונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים), התשכ״ד–1964]];
@ (8) : [[חוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ״ד–1964]];
@ (9) : [[חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות חוץ) [נוסח משולב], התשל״ג–1973]].

=== חלק ב׳ ===

@ (א) : העבירות הבאות לפי [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]]:
: (1) עבירות של סכסוכי עבודה ([[-#פרק ח סימן ד|סעיפים 163–164]]);
: (2) עבירות של ריבוי נישואין ([[-#פרק ח סימן ח|סעיפים 174א–183 (([צ&quot;ל: סעיפים 175–183]))]]);
: (3) עבירות של השחתת מודעות ([[-|סעיף 195]]);
: (4) עבירות של השחתת פני מקרקעין ([[-|סעיף 196]]);
: (5) עבירות של הפרעה לבחירות ([[-|סעיף 197]]);
: (6) עבירות של הפסקת הריון ([[-#פרק י סימן ב|סעיפים 312–321]]);
: (7) עבירות של טענת נישואין במרמה ([[-#|סעיף 359]]);
: (8) עבירות קלות ([[-#פרק יג|סעיפים 489–496]]).
@ (ב) : עבירות מקבילות לעבירות המנויות [[פרט א|בפיסקה (א)]], לפי חיקוקים מוקדמים יותר.

== תוספת שביעית (תיקון: תשמ״ח) ==
==== ((([[תקנה 185א]]))) ====
=== טבלת שעות הדרכה מזעריות הדרושות לקבלת הגדר נוסף על אוירון זעיר ===
@ (תיקון: תשמ״ט) 
: {|
! colspan=&quot;24&quot; | {{מוגדל|פירוט ההגדר המבוקש}}
|-
! !! colspan=&quot;5&quot; | הגדר אוירון זעיר {{ש}} מקבוצה א' {{ש}} בעל גלגל זנב || !! colspan=&quot;5&quot; | הגדר אוירון זעיר {{ש}} מקבוצה א' {{ש}} בעל גלגל חרטום || !! colspan=&quot;5&quot; | הגדר אוירון זעיר {{ש}} מקבוצה א' {{ש}} בעל שפמון (קנדר) || !! colspan=&quot;5&quot; | הגדר אוירון זעיר {{ש}} מקבוצה ב'
|-
! !! 1 !! 2 !! 3 !! 4 !! 5 || !! 1 !! 2 !! 3 !! 4 !! 5 || !! 1 !! 2 !! 3 !! 4 !! 5 || !! 1 !! 2 !! 3 !! 4 !! 5
|-
| 1. גלגל זנב || 4 || 3 || 2 || 1 || 1 || || 6 || 4 || 2 || 2 || 1 || || 6 || 5 || 3 || 2 || 2 || || 8 || 6 || 5 || 5 || 5 
|-
| 2. גלגל אף  || 6 || 4 || 2 || 1 || 1 || || 4 || 3 || 2 || 1 || 1 || || 6 || 5 || 3 || 2 || 2 || || 8 || 6 || 5 || 5 || 5
|-
| 3. שפמוך    || 6 || 5 || 3 || 2 || 2 || || 6 || 5 || 3 || 2 || 2 || || 4 || 3 || 2 || 1 || 1 || || 8 || 6 || 5 || 5 || 5
|-
| 4. פרנדולר  || 8 || 6 || 6 || 5 || 5 || || 8 || 6 || 5 || 5 || 5 || || 8 || 6 || 5 || 5 || 5 || || 4 || 2 || 2 || 1 || 1
|}
: 1. טייס עם נסיון של עד 20 שעות כטייס מפקד על אוירון זעיר.
: 2. טייס עם נסיון של 21–50 שעות כטייס מפקד על אוירון זעיר.
: 3. טייס עם נסיון של 50 שעות ויותר כטייס מפקד על אוירון זעיר.
: 4. טייס בעל רשיון טייס פרטי רגיל אם (([צ&quot;ל: עם])) הגדר אוירון זעיר אשר צבר לפחות 10 שעות טיסה כטייס מפקד על אוירון זעיר.
: 5. טייס בעל רשיון עם נסיון של 100 שעות טיסה כטייס מפקד לפחות בכלי טיס עם 5 שעות טיסה כטייס מפקד על אוירון זעיר.

== תוספת שמינית (((בוטלה))) (תיקון: תשמ״ט–2, תשע״ד) ==

&lt;פרסום&gt; י״ב בתשרי התשמ״א (22 בספטמבר 1980)
&lt;חתימות&gt; חיים לנדאו, שר התחבורה</text>
      <sha1>5hnjia9kp35b9wckw0ih21d5m20zyx9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>382710</id>
    <revision>
      <id>1416747</id>
      <parentid>1411257</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T05:30:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1416741] כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="518867" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״א, 510|תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 196|תיקון}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1673|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1731|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 70|תיקון}}, {{ח:תיבה|1500|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1808|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 579|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 552|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|829|תיקון מס׳ 6}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 205|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|1147|תיקון מס׳ 8}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 60|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 723|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1060|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 207|תיקון}}, {{ח:תיבה|900|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1400|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 266|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 1089|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 1343|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 186|תיקון}}, {{ח:תיבה|733|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 627|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 336|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 24|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 543|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1130|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 88|תיקון}}, {{ח:תיבה|980|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 710|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1756|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1102|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1333|תיקון}}, {{ח:תיבה|2307|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1142|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 451|תיקון}}, {{ח:תיבה|726|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 2927|תיקון}}, {{ח:תיבה|2930|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2930|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2081|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 448|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3394|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 30}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 3|פסקה 2 לתוספת ה׳}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, 1927}}, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|תקנות אלה הותקנו מכח סמכות חוק הטיס, 1927, ושומרות על תוקפן בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 197|לסעיף 197 לחוק הטיס, התשע״א–2011}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק 2|פרק שני: רשיונות עובדי טיס והגדרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק 3|פרק שלישי: מבחנים עיוניים ומבחנים מעשיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק 3 סימן א|סימן א׳: מבחנים עיוניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: מבחנים מעשיים בטיסה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק 4|פרק רביעי: מבחני רמה לטייסים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק 5|פרק חמישי: זיכוי זמן טיסה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק 6|פרק ששי: הסבה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק 7|פרק שביעי: ועדת ערר לרישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק 8|פרק שמיני: בדיקות רפואיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א פרק 9|פרק תשיעי: בוחנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳: רשיונות לטייסים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1|פרק ראשון: רשיון טייס מתלמד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2|פרק שני: רשיון טייס פרטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3|פרק שלישי: רשיון טייס מסחרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 4|פרק רביעי: רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב פרק 5|פרק חמישי: רשיון מדריך טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳: רשיונות לאנשי צוות אויר שאינם טייסים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 1|פרק ראשון: נווט טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2|פרק שני: טכנאי טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3|פרק שלישי: אלחוטאי־טיס {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג פרק 4|פרק רביעי: אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳: הגדרי טייסים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1|פרק ראשון: הגדר כלי טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן א|סימן א׳: הגדר אוירון קבוצה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: הגדר אוירון קבוצה ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן ג|סימן ג׳: הגדר אוירון קבוצה ג׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן ד|סימן ד׳: הגדר אוירון קבוצה ד׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן ה|סימן ה׳: הגדר רוטורקרפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן ו|סימן ו׳: הגדר אוירון זעיר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן ז|סימן ז׳ – הגדר לבלון מאוייש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2|פרק שני: הגדר מכשירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3|פרק שלישי: הגדרי מאמן טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן א|סימן א׳: הגדר מאמן טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: הגדר מאמן טיס חקלאי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 4|פרק רביעי: הגדרי טייס ניסוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 4 סימן א|סימן א׳: טייס ניסוי סוג 1}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: טייס ניסוי סוג 2}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 5|פרק חמישי: הגדר חקלאי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 6|פרק ששי – הגדר לטיסות מרחב בלילה בתנאי כטר״מ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד פרק 7|פרק שביעי: הגדר לאחזקה עצמית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳: רשיונות לעובדי טיס שאינם אנשי צוות אויר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1|פרק ראשון: רשיון טכנאי לבדק כלי טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ג|סימן ג׳: רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ד|סימן ד׳: רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 מוגבל {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1 סימן ה|סימן ה׳: רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1 מוגבל {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 2|פרק שני: רשיון פיקוח על תנועה אוירית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: הגדר פיקוח שדה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: הגדר פיקוח גישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: הגדר פיקוח מרחב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: הגדר פיקוח מכ״ם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 3|פרק שלישי: רשיון תדריכן מודיעין טיס {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 4|פרק רביעי: קצין מבצעי אויר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 5|פרק חמישי: מקפל מצנחים ומקפל מצנחים בכיר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: רשיון מקפל מצנחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: רשיון מקפל מצנחים בכיר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳: הגדרי מאמן שאינו טייס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו פרק 1|פרק ראשון: הגדר מאמן טכנאי טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו פרק 2|פרק שני: הגדר מאמן מפקח על תנועה אוירית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו פרק 3|פרק שלישי: הגדר מאמן תדריכן מודיעין טיס {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ז|חלק ז׳: תעודת איש צוות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח|חלק ח׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 1|פרק 1 – דרישות רפואיות לרישוי עובדי טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 2|פרק 2 – דרישות רפואיות כלליות (סוג 1) (פרקים 2–4)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 3|פרק 3 – דרישות רפואיות של כושר ראייה (סוג 1)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 4|פרק 4 – דרישות רפואיות לשמיעה (סוג 1)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 5|פרק 5 – דרישות רפואיות כלליות (סוג 2) (פרקים 5–7)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 6|פרק 6 – דרישות רפואיות של כושר ראייה – (סוג 2)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 7|פרק 7 – דרישות רפואיות לשמיעה – (סוג 2)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 8|פרק 8 – דרישות רפואיות כלליות – (סוג 3) (פרקים 8–10)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 9|פרק 9 – דרישות רפואיות של כושר ראייה – (סוג 3)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 10|פרק 10 – דרישות רפואיות לשמיעה – (סוג 3)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 11|פרק 11: טבלאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 12|פרק 12: תוקף תעודה רפואית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה: {{מוקטן|טבלת שעות הדרכה מזעריות הדרושות לצורך קבלת הגדר נוסף על אוירון מקבוצה א׳}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית: {{מוקטן|טבלת שעות הדרכה מזעריות הדרושות לצורך קבלת הגדר נוסף על אוירון מקבוצה ב׳}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית: {{מוקטן|טבלת שעות הדרכה מזעריות הדרושות לקבלת הגדר טיפוס קבוצה ג׳ או טיפוס נוסף באוירון קבוצה ג׳ לצורך הטסת אוירון כטייס מפקד או כטייס משנה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית: {{מוקטן|טבלת פרוט התרגילים והנוהלים שיש לבצע לצורכי קבלת הגדר אוירון קבוצה ג׳ או טיפוס אוירון נוסף בהגדר קבוצה ג׳}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת הששית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|חלק א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ב|חלק ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית: {{מוקטן|טבלת שעות הדרכה מזעריות הדרושות לקבלת הגדר נוסף על אוירון זעיר}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע1|חלק א|חלק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:קטע2|חלק א פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־3, תשמ״ג, תשמ״ה־2, תשמ״ה־3, תשמ״ח, תשמ״ט־2, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ז, תשס״ב, תשע״א, תשע״ג, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ט, תשפ״א}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אב טיפוס“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי טיס שטרם השלים תהליך רישוי לקראת קבלת תעודת סוג ושמטרת הטיסות בו לאשר שהוא ראוי לעבור תהליך זה;
{{ח:תתת|(2)}} כלי טיס שהוכנסו בו שינויים המחייבים שינוי תעודת סוג שניתנה לכלי הטיס והמשפיעים על ביצועיו או על תכונות הטיסה שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אויוניקה“ – המערכות החשמליות והאלקטרוניות ומערכות הרדיו והמכשירים בכלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוירון“ – כלי טיס הכבד מן האויר המונע על ידי מנוע והנתמך בטיסה בעיקר על ידי כנף קבועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוירון הדרכה זעיר“ – אוירון זעיר דו־מושבי המשמש להדרכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוירון זעיר“ – אוירון שמשקלו המרבי המורשה להמראה אינו עולה על 390 ק״ג באוירון חד מושבי ו־600 ק״ג, או אם הוא מיועד להמראה ונחיתה על פני מים – עד 650 ק״ג באוירון דו מושבי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוירון זעיר מקבוצה א׳“ – אוירון זעיר שמושב הטייס בו מחובר באופן קשיח לכנף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוירון זעיר מקבוצה ב׳“ – אוירון זעיר שמושב הטיס בו תלוי מתחת לכנף וניתן להטיה ביחס אליה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוירון זר“ – כלי טיס שאינו רשום בפנקס רישום כלי הטיס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל״ד–1973}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוירון תובלה“ – אוירון שמשקלו למעלה מ־5,700 ק״ג אשר ייעודו העיקרי הוא הובלת נוסעים וטובין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש צוות“ – אדם שהציב אותו מפעיל כלי טיס למילוי תפקיד בכלי טיס בזמן טיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש צוות אויר“ – איש צוות המחזיק ברשיון עובד טיס תקף שהוצא לפי תקנות אלה, הממלא תפקיד מבצעי שדרוש לתפעול כלי טיס בזמן הטיסה כנדרש בספר העזר של אותו כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור העדר הרשעות פליליות“ – אישור על העדר הרשעות פליליות שניתן מאת משטרת ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור רשיון“ – הכרת רשות הרישוי ברשיון שניתן במדינה חברה כשקול לרשיון הניתן כדין בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית ספר להוראת טיס“ – בית ספר להוראת טיס המחזיק ברשיון שניתן לו לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס)|תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס), התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלון“ – כלי טיס קל מהאויר שאינו מונע על ידי מנוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלון חפשי“ – בלון שאינו קשור או מעוגן לקרקע או לעצם המחובר לקרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלון מאוייש“ – בלון חופשי אשר לפי מיפרט הוראות היצרן, שאישר המנהל, רשאי לשאת אדם אחד או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ג׳רופלן“ – רוטורקרפט אשר, למעט לצורך התנעה ראשונית, הרוטורים שלו מונעים על ידי תגובת זרימת האויר ולא על ידי מנוע, והשואב את יכולת הדחף שלו מפרופלר הפועל מחוץ למערכת הרוטורים שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ג׳רופלן קטן“ – ג׳רופלן שמשקלו המירבי המורשה להמראה אינו עולה על 450 ק״ג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דאון“ – כלי טיס הכבד מן האויר, הנתמך בטיסה בעיקר על ידי כנף קבועה ואשר טיסתו אינה תלויה באופן בלעדי במנוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הארגון“ – ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגדר“ – הערה הנרשמת ברשיון עובד טיס, המהווה חלק ממנו והקובעת זכות או מגבילה את פעולתה של זכות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדרכה בדבר הימנעות ממצבי טיסה חריגים והיחלצות מהם (UPRT)“ – הדרכה קרקעית וכן הדרכה זוגית או הדרכה במדמה בדבר הימנעות ממצבי טיסה שבהם אווירון חורג, באופן בלתי מכוון, מהמדדים שמאפיינים טיסה בדרך כלל והיחלצות ממצבי טיסה כאמור (UPRT – Upset Prevention and Recovery Training);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הטסה“ – הפעלת מערכות ההגאים של כלי הטיס בזמן הטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליקופטר“ – רוטורקרפט שלצורך תנועתו האופקית משתמש בעיקר ברוטור המונע על ידי מנוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן הדרכה זוגית“ – זמן הטיסה שבו מקבל מתלמד הדרכה בטיסה מאת מדריך הנמצא עמו בכלי הטיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סירוב ליתן רשיון, הגדר או תעודת איש צוות, לחדשם או לאשרם;
{{ח:תתת|(2)}} הכנסת מגבלה ברשיון;
{{ח:תתת|(3)}} ביטול או התליה של רשיון, הגדר או תעודת איש צוות;
{{ח:תתת|(4)}} אי הכרה בזכויות לפי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן טיסה“ – פרק הזמן מהרגע שבו נע כלי הטיס לראשונה בכוחות מנועיו לשם המראה ועד לעצירתו ודימום מנועיו בסוף הטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן טיסת יחיד“ – זמן טיסה בו הטייס הוא המטיס היחיד בכלי הטיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן טיסה בדאון“ – לרבות בטיסת גרירה ובטיסה חופשית, מהרגע שבו הדאון נע לראשונה לשם המראה ועד לעצירתו בסוף הטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן טיסת מכשירים“ – אותו חלק מזמן הטיסה שבו הטייס מטיס כלי טיס תוך הסתמכות על מכשירי כלי הטיס בלבד ללא נקודת סמך חיצונית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן טיסת מכשירים מדומה“ – פרק הזמן שבו עוסק הטייס על הקרקע בטיסת מכשירים מדומה בעזרת מדמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן מכשירים“ – זמן טיסת מכשירים וזמן טיסת מכשירים מדומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טייס מפקד“ – טייס האחראי לפעולתו ולבטיחותו של כלי טיס בזמן הטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טייס משנה“ – טייס המחזיק ברישיון טייס הממלא, בנוסף לטייס המפקד, תפקיד בהטסתו של כלי טיס, כנדרש בספר העזר של אותו כלי טיס ולמעט טייס מתלמד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טייס מתלמד“ – אדם המקבל הדרכה בכלי טיס על מנת שיוכשר לקבלת רשיון טייס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסה מסחרית“ – טיסה לשם הסעת נוסעים או הובלת טובין בתמורה, או טיסה לצרכי עסק או מתן שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסת גרירה“ – טיסה שבה דאון נגרר על ידי כלי רכב, אוירון, מגליל או כבל גומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסה חקלאית“ – טיסה שבה מבצעים פעולות של הטלת חומרי הדברה או דשנים על ידי פיזור, ריסוס, איבוק או עישון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסת ניסוי“ – טיסה שנועדה להראות עמידה בדרישות לצורך הוצאת תעודת סוג ותעודת סוג–תוספת, וטיסה שנועדה לבסס שינויי תכן גדולים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפוס“ (type), לעניין כלי טיס – כלי טיס הנמנה עם כלי טיס שיש להם אותו תכן בסיסי, לרבות שינויים בתכן זה שאינם גורמים לשינוי בתכונות הטיסה או ההטסה של כלי הטיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוירון מקבוצה א׳“ – אוירון ממין חד־מנועי, יבשתי או ימי, המונע על ידי מנוע בוכנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוירון מקבוצה ב׳“ – אוירון ממין רב־מנועי, יבשתי או ימי, המונע על ידי מנועי בוכנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוירון מקבוצה ג׳“ – אוירון ממין רב־מנועי, יבשתי או ימי, המונע על ידי מנועי טורבו–פרופלר או מנועי סילון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס מקבוצה ד׳“ – כלי טיס, למעט רוטורקרפט, שאינו אוירון מקבוצה א׳, ב׳ או ג׳ ולרבות כלי טיס מורכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טכנאי לבדק כלי טיס“ – טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2, טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1, טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 מוגבל, או טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1 מוגבל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס“ – כלי או מיתקן הנתמך בטיסה על ידי תגובות האויר, למעט תגובות כנגד פני הקרקע או המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס גדול“ – כלי טיס שמשקלו המרבי המורשה להמראה עולה על 5,700 ק״ג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס קטן“ – כלי טיס שמשקלו המרבי המורשה להמראה אינו עולה על 5,700 ק״ג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס מורכב“ – כלי טיס בעל מבנה בלתי רגיל או כלי טיס המונע על ידי יחידת כח בעלת הספק של 380 כוח סוס או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כט״ר“ – כללי טיסת ראיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כטר״ח“ – כללי טיסת ראיה חקלאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כט״מ“ – כללי טיסת מכשירים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כטר״מ“ – כללי טיסת ראיה מבוקרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי טיסה“ – כט״ר, כט״מ, כטר״מ או כטר״ח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לילה“ – פרק הזמן שבין רבע שעה לאחר שקיעת השמש לבין רבע שעה לפני זריחתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבחן עיוני“ – מבחן להוכחת ידע מקצועי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבחן מעשי“ – מבחן לבדיקת מיומנות או כושר ביצוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבחן רמה“ – מבחן תקופתי להוכחת רמת הידע המקצועי של מחזיק ברשיון עובד טיס ומיומנותו המקצועית או מיומנותו בטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינה חברה“ – מדינה שהיא צד לאמנת התעופה האזרחית הבינלאומית שנחתמה בשיקאגו ביום 7 בדצמבר 1944;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדמה“ – מיתקן שהמנהל אישר לאדם, להדרכת עובדי טיס, לצבירת ניסיון או לבדיקת מיומנותם שבו ניתן לדמות תנאי הטסה, פיקוח על תעבורה אווירית או פעילות תעופתית אחרת שאישר המנהל לאותו אדם לגבי אותו מיתקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדריך“ – עובד טיס המחזיק ברשיון הדרכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטוס“ – כלי טיס הכבד מהאויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מין“ (class) – סיווג כלי הטיס שנקבע על פי חלוקת משנה של סוג כלי הטיס ובהתאם לאיפיונים דומים, לדוגמא: אוירון חד־מנועי, רב־מנועי, יבשתי, ימי, בוכנה או טורבו־פרופלר; רוטורקרפט יבשתי או ימי; הליקופטר חד־רוטור, רב־רוטור או ג׳רופלן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון בדק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|בתקנות מכוני הבדק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון הסמכה“ – מכון בדק שהורשה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני הסמכה)|תקנות הטיס (מכוני הסמכה), התשל״ט–1979}} (להלן – תקנות מכוני הסמכה) לקיים מרכז הדרכה לצורך הסמכתם של טכנאים לבדק כלי טיס, או מפעיל שרשיון ההפעלה שניתן לו מאת השר מתיר ניהולו של מרכז הדרכה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – אדם שמינה המנהל לשמש בתפקיד מפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 94|סעיף 94 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל כלי טיס“ – מחזיק ברשיון הפעלה מסחרית של כלי טיס שניתן לו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}}, המקיים בהתאם לתנאי אותו רשיון טיסות מסחריות בישראל, אליה וממנה, או המקיים טיסות מסחריות בישראל, אליה וממנה על פי היתר בכתב מאת המנהל, ולרבות הבעלים, השוכר או המטיס של כלי הטיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצנח ממונע“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצנח רחף“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצנח רחף עם מנוע עזר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתלמד“ – אדם המקבל הדרכה בכלי טיס או במדמה כדי להיות כשיר לקבלת רשיון או הגדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ניווט“ – מיתקן לשימוש חזותי או אלקטרוני הממוקם על הקרקע המשמש או המיועד לשמש למתן אותות הנחייה לכלי טיס בעת המראה, טיסה או נחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג“ (category) – סיווג רחב של כלי הטיס, כגון: אוירון, רוטורקרפט, דאון או כלי טיס קל מהאויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספינת אוויר“ – כלי טיס קל מהאוויר המונע באמצעות מנוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר העזר“ – ספר עזר לטיסה של כלי טיס שהוצע על ידי היצרן ואושר על ידי המנהל, המפרט את מגבלות כלי הטיס וביצועיו לצורך שמירת כשירות טיסתו והקובע הנחיות באשר לצוות ההטסה לצורך הפעלה בטוחה של כלי הטיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד טיס“ – מי שקיבל רשיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנות 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד קבוע“ – איש צוות או איש צוות אויר המועסק בשירות המפעיל בתקופה של שלושה חדשים רצופים לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס אימונים“ – קורס אימונים המתנהל בהתאם לתוכנית לימודים ותוכנית פיקוח שקבעה רשות הרישוי לנותן הקורס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוטורקרפט“ – כלי טיס הכבד מן האויר והנתמך בטיסה בעיקר על ידי כנף מסתובבת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחפן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – מי ששר התחבורה מינה אותו להיות רשות הרשוי לענין תקנות אלה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 169|סעיפים 169(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 199|ו־199(ב) לחוק הטיס, התשע״א–2011}}, הסמכות למנות רשות רישוי הועברה למנהל.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון עובד טיס“ – רשיון עובד טיס תקף שניתן לפי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי טיסת מכשירים“ – תנאי מזג אויר המאופיינים על פי הראות, מרחק טיסה מעננים ומתיקרת העננים, הנופלים מהתנאים המיזעריים שקבע המנהל לקיום טיסת ראייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי טיסת ראיה“ – תנאי מזג אויר המאופיינים על פי הראות, מרחק טיסה מעננים ומתיקרת העננים, העולים על התנאים המיזעריים שקבע המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה רפואית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות האגרות“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות הטיס (אגרות), התש״ם–1979}}, או כל תקנות אחרות שתבואנה במקומן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הפעלת כלי טיס“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות החקירה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס)|תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס), התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מכוני הבדק“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}}.

{{ח:קטע2|חלק א פרק 2|פרק שני: רשיונות עובדי טיס והגדרים}}

{{ח:סעיף|2|איסור לשמש כעובד טיס ללא רשיון או הגדר מתאימים|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־3, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק אדם ולא ירשה להעסיק עובד טיס, ולא ישמש אדם כעובד טיס ולא יפעיל זכויות המוקנות בתקנות אלה לעובד טיס מסוגו, אלא אם עובד הטיס ממלא אחר אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מחזיק ברשיון עובד טיס ובו הגדרים המתאימים לביצוע תפקידו ולסוג כלי הטיס או הציוד אותו הוא מפעיל או בו הוא מבצע פעולות הקשורות בתפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מחזיק ברשיון עובד טיס מתאים תקף שניתן לו מאת הרשות המוסמכת במדינה חברה ושאושר על ידי רשות הרישוי, וברשיונו הגדרים המתאימים לביצוע תפקידו ולסוג כלי הטיס אותו הוא מפעיל או בו הוא מבצע פעולות הקשורות בתפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} היה עובד הטיס איש צוות אויר בכלי טיס הרשום במדינה חברה – הוא מחזיק ברשיון עובד טיס תקף שניתן לו או אושר לו מאת הרשות המוסמכת באותה מדינה ובו הגדרים המתאימים לביצוע תפקידו ולסוג כלי הטיס אותו הוא מפעיל.
{{ח:תת|(ב)}} היה עובד הטיס איש צוות אויר כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) – לא ישמש ככזה אלא בכלי טיס מהסוג, מהמין ומהטיפוס עליו נבחן או הוסמך לפי תקנות אלה, ואלא אם עמד במיבחן רמה תקופתי כמפורט בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} עובד טיס או איש צוות כאמור בתקנת משנה (א)(3) רשאי לקבל ולהחזיק רשיון עובד טיס לפי תקנות אלה.
{{ח:תתת|(2)}} הותלה, הוגבל או בוטל רשיון עובד טיס שניתן כאמור בתקנת משנה זו, לא יפעיל עובד הטיס או איש הצוות בישראל את הזכויות המוקנות לו על פי רשיון עובד טיס שניתן לו במדינה החברה.

{{ח:סעיף|3|תנאי למתן רשיון עובד טיס או הגדר}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי לא תתן רשיון עובד טיס או הגדר אלא אם נתמלאו במבקש תנאי הכשירות שנקבעו בתקנות אלה לגבי הרשיון או ההגדר המבוקשים.

{{ח:סעיף|4|רשיון או הגדר זמניים}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי, לאחר שבדקה את המסמכים הדרושים לצורך מתן רשיון עובד טיס או הגדר ומצאה כי נתמלאו במבקש תנאי הכשירות שנקבעו בתקנות אלה לגבי הרשיון או ההגדר המבוקשים, רשאית ליתן למבקש רשיון עובד טיס או הגדר זמניים לתקופה שאינה עולה על מאה ועשרים יום. תוקף הרשיון או ההגדר הזמניים יפקע בתום התקופה הנקובה בהם או עם קבלת רשיון עובד הטיס או ההגדר המבוקשים.

{{ח:סעיף|5|סוגי רשיונות לעובדי טיס שהם אנשי צוות אויר|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} אלה הרשיונות לעובדי טיס שהם אנשי צוות אויר שרשות הרישוי רשאית ליתן:
{{ח:תת|(1)}} רשיונות לאנשי צוות אויר שהם טייסים:
{{ח:תתת|א.}} טייס מתלמד;
{{ח:תתת|ב.}} טייס פרטי;
{{ח:תתת|ג.}} טייס מסחרי;
{{ח:תתת|ד.}} טייס תובלה בנתיבי אויר;
{{ח:תתת|ה.}} מדריך טיסה;
{{ח:תת|(2)}} רשיונות לאנשי צוות אויר שאינם טייסים:
{{ח:תתת|א.}} נווט טיס;
{{ח:תתת|ב.}} טכנאי טיס;
{{ח:תתת|ג.}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|ד.}} אלחוטאי טיס לרדיו־טלפון.

{{ח:סעיף|6|סוגי רשיונות לעובדי טיס שאינם אנשי צוות אויר|תיקון: תשמ״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} אלה הרשיונות לעובדי טיס שאינם אנשי צוות אויר שרשות הרישוי רשאית ליתן:
{{ח:תת|(1)}} טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2;
{{ח:תת|(2)}} טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1;
{{ח:תת|(3)}} טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 מוגבל;
{{ח:תת|(4)}} טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1 מוגבל;
{{ח:תת|(5)}} מפקח על תנועה אוירית;
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(7)}} קצין מבצעי אויר;
{{ח:תת|(8)}} מקפל מצנחים;
{{ח:תת|(9)}} מקפל מצנחים בכיר.

{{ח:סעיף|7|סוגי ההגדרים לעובדי טיס|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ח, תשנ״ב, תשע״ה, תשע״ו, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} אלה סוגי ההגדרים שרשות הרישוי רשאית ליתן לעובדי טיס:
{{ח:תת|(1)}} הגדר טיפוס כלי טיס – הקובע את סוג כלי הטיס, מין כלי הטיס וטיפוס כלי הטיס אותו מורשה להפעיל מחזיק הרשיון בו מצוי ההגדר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי הגדרי רשיונות טיס והדרכה שהם:
{{ח:תתת|א.}} הגדרי סוג:
{{ח:תתתת|1.}} אוירון;
{{ח:תתתת|2.}} רוטורקרפט;
{{ח:תתתת|3.}} דאון;
{{ח:תתתת|4.}} אוירון זעיר;
{{ח:תתתת|5.}} בלון מאוייש;
{{ח:תתתת|6.}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|7.}} ספינת אוויר;
{{ח:תתת|ב.}} הגדרי מין אוירון:
{{ח:תתתת|1.}} חד־מנועי;
{{ח:תתתת|2.}} רב־מנועי;
{{ח:תתת|ג.}} הגדרי מין רוטורקרפט:
{{ח:תתתת|1.}} הליקופטר;
{{ח:תתתת|2.}} ג׳רופלן;
{{ח:תתת|ד.}} הגדרי מכשירים:
{{ח:תתתת|1.}} מכשירים – אוירון;
{{ח:תתתת|2.}} מכשירים – הליקופטר;
{{ח:תתת|ה.}} הגדרי מאמן:
{{ח:תתתת|1.}} מאמן טיס;
{{ח:תתתת|2.}} מאמן טיס חקלאי;
{{ח:תתתת|3.}} מאמן טכנאי טיס;
{{ח:תתתת|4.}} מאמן מפקח תנועה אוירית;
{{ח:תתתת|5.}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} הגדרי טייס ניסוי שהם: –
{{ח:תתת|א.}} הגדר טייס ניסוי סוג 1;
{{ח:תתת|ב.}} הגדר טייס ניסוי סוג 2;
{{ח:תת|(5)}} הגדר חקלאי;
{{ח:תת|(6)}} הגדרי פיקוח על תנועה אוירית שהם: –
{{ח:תתת|א.}} פיקוח שדה;
{{ח:תתת|ב.}} פיקוח גישה;
{{ח:תתת|ג.}} פיקוח מרחב;
{{ח:תתת|ד.}} פיקוח מכ״מ;
{{ח:תת|(7)}} הגדרי קיפול מצנחים שהם: –
{{ח:תתת|א.}} הגדר מצנח מושב;
{{ח:תתת|ב.}} הגדר מצנח גב;
{{ח:תתת|ג.}} הגדר מצנח חזה;
{{ח:תתת|ד.}} הגדר מצנח ברכיים.

{{ח:סעיף|8|בקשה לרשיון, להגדר, לאישור או לחידוש|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רשיון עובד טיס או הגדר, או המבקש את חידושם או את אישורם, יגיש בקשה לרשות הרישוי בטופס ובאופן שהורה המנהל וימלא אחר הדרישות לצורך קבלת הרשיון, ההגדר, אישורם או חידושם, הכל כמפורט בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|9|רשיון עובד טיס}}
{{ח:ת}} רשיון עובד טיס יהא בטופס שקבעה רשות הרישוי.

{{ח:סעיף|10|אישור רשיון או הגדר מאת מדינה חברה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון או הגדר שניתנו מאת מדינה חברה, רשאית רשות הרישוי לאשרם אישור מלא או אישור חלקי בלבד, או לא לאשרם, הכל כמפורט בתקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון או הגדר שניתנו מאת מדינה חברה לא יאושרו אלא אם מבקש האישור:
{{ח:תתת|(1)}} הוכיח ידע מקצועי בדיני התעופה האזרחית בישראל, בהפעלת כלי טיס ובכלליה, לרבות הנהלים והנוהגים הקשורים בפיקוח על תנועה אוירית ובנהלי חירום, הכל כפי שהורה המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} הוכיח כושר ביצוע כפי שהורה המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} מחזיק בתעודה רפואית תקפה;
{{ח:תתת|(4)}} עונה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}};
{{ח:תתת|(5)}} מדבר ומבין את הלשון העברית או את הלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה;
{{ח:תתת|(5א)}} מחזיק רשיון אלחוטאי רדיו טלפון מוגבל שהוצא בישראל;
{{ח:תתת|(6)}} היתה הבקשה לרשיון טייס מסחרי – הוכיח נסיון של לפחות מאתיים וחמישים שעות זמן טיסה, ומהן לפחות שלושים שעות בשנה האחרונה שקדמה להגשת הבקשה, או במקום הוכחת שלושים השעות כאמור המציא אישור ממדריך טיס שהמבקש נמצא על ידו כשר וראוי להוכיח כושר ביצוע כאמור בפיסקה (2).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מחזיק ברשיון טייס פרטי ובו הגדר מכשירים שניתן מאת מדינה חברה אשר עמד בדרישות תקנת משנה (ב) – יאושר רשיונו ללא הגדר המכשירים;
{{ח:תתת|(2)}} מחזיק ברשיון טייס מסחרי או ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר שניתן מאת מדינה חברה אשר עמד בדרישות תקנת משנה (ב) – יאושר רשיונו כאילו היה רשיון טייס מסחרי בלבד ללא הגדר מכשירים או הגדר הדרכה;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפיסקאות (1) ו־(2), יאושר הגדר מכשירים ברשיון אם עבר המבקש בהצלחה מבחן עיוני בנושא כללי טיסת מכשירים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 166|בתקנה 166}}.
{{ח:תת|(ד)}} אישור רשות הרישוי של רשיון או הגדר שניתנו מאת מדינה חברה יהא בכתב, יוצמד לרשיון, ותקופת תוקפו לא תעלה על תקופת תוקפו של הרשיון שניתן מאת המדינה החברה.
{{ח:תת|(ה)}} רשות הרישוי רשאית שלא להכיר ברשיון או בהגדר שניתנו מאת מדינה חברה לאדם המחזיק ברשיון עובד טיס שניתן בישראל.

{{ח:סעיף|11|רשיון מוגבל או הגדר מוגבל}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית להגביל רשיון עובד טיס או הגדר, בין מחמת שהמבקש לא עמד בכל הדרישות להוכחת הנסיון ומבחני הרמה כנדרש בתקנות אלה, ובין מחמת שלא עמד בכל הדרישות הרפואיות הישימות המתייחסות לרשיון או להגדר המבוקשים.

{{ח:סעיף|12|אישור היעדר הרשעות פליליות|תיקון: תשמ״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון לאיש צוות אויר, רשיון מפקח על תנועה אוירית, רשיון קצין מבצעי אויר, רשיון טייס מתלמד או תעודת איש צוות אלא אם המציא מבקש הרשיון או התעודה לרשות הרישוי אישור על היעדר הרשעות פליליות, או אם הורשע בעבירה פלילית מסוג העבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השישית}} – חלפו מספר שנים מיום מתן גזר הדין כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעבירה מסוג פשע – חמש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} בעבירה מסוג עוון – שלוש שנים;
{{ח:תתת|(3)}} בעבירה מסוג חטא – שנה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} הרשעה בעבירה פלילית מסוג העבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הששית}} לא תיחשב כעבירה פלילית לענין תקנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי רשאית לקצר את התקופה הקבועה בתקנת משנה (א) עד כדי מחציתה, אם הוכח להנחת דעתה כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש לא הורשע בעבירה פלילית בתקופת הזמן שקדמה לביצוע העבירה ושאורכה הוא לפחות פעמיים מאורך התקופה הנזכרת בפיסקאות (1), (2) או (3), לפי הענין, לתקנת משנה (א); או
{{ח:תתת|(2)}} נתקיימו נסיבות מיוחדות שיירשמו על ידי רשות הרישוי בתיקו האישי של המבקש, המצדיקות את קיצור התקופה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} היו משפטים או חקירות פליליות תלויים ועומדים נגד מבקש רשיון, כאמור בתקנת משנה (א), או מבקש תעודת איש צוות, תהא רשות הרישוי רשאית שלא ליתן את הרשיון או תעודת איש הצוות המבוקשים לאחר שהתייעצה בענין עם ראש מחלקת חקירות ותביעות במטה הארצי במשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ה)}} הורשע מחזיק ברשיון כאמור בתקנת משנה (א), בעבירה פלילית מסוג העבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השישית}}, לא יהיה רשאי להשתמש בזכויות שמקנה לו רשיונו, אלא אם כן חלפו מספר השנים מיום מתן גזר הדין, כמפורט בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|12א|תעודה מאת קצין בטחון|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 198|ו־198(ב) לחוק הטיס, התשע״א–2011}}, אישור שניתן לפי תקנה זו הוחלף בקביעת התאמה ביטחונית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 5|סעיף 5 לחוק האמור}}.}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן, לא יחודש ולא יאושר רשיון לאיש צוות אויר, רשיון למפקח על תנועה אוירית, רשיון לקצין מבצעי אויר, רשיון לטייס מתלמד ולא תינתן, תחודש או תאושר תעודה לאיש צוות, אלא אם כן המציא מבקש הרשיון או התעודה לרשות הרישוי אישור חתום בידי קצין הבטחון של משרד התחבורה.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע קצין הבטחון לרשות הרישוי כי מחזיק הרשיון או התעודה מסכן או עלול לסכן את בטחון התעופה האזרחית – תבטל רשות הרישוי את הרשיון או התעודה.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש רשיון או תעודה כאמור בתקנת משנה (א), הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת קצין הבטחון שלא לתת אישור כאמור בתקנת משנה (א), או על ידי הודעת קצין הבטחון כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי לערור על כך לפני ועדת ערר לבטחון התעופה האזרחית שמינה השר לענין תקנה זו (להלן – ועדת ערר לבטחון התעופה); נהלי הגשת הערר והדיון לפני ועדת הערר לבטחון התעופה יהיו כאמור {{ח:פנימי|חלק א פרק 7|בפרק השביעי לחלק א׳}} בשינויים המחוייבים לפי העניין; החלטת ועדת הערר לבטחון התעופה תהיה החלטת גמר כאילו היתה החלטת השר לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס|סעיף 29(1) לחוק}}.

{{ח:סעיף|13|התליית רשיון עובד טיס|תיקון: תשמ״ט־2, תשנ״ב}}
{{ח:ת}} הוברר לרשות הרישוי כי נתקיים במבקש או במחזיק רשיון אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} היה מעורב בתאונה או בתקרית שנחקרה בידי חוקר ראשי לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס)|תקנות החקירה}};
{{ח:תת|(2)}} היה מעורב במקרה הנחקר בידי מפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 94|סעיף 10ג(א) לחוק}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}};
{{ח:תת|(3)}} עבר עבירה על {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}} או על התקנות שהותקנו לפיו;
{{ח:תת|(4)}} עבר עבירה פלילית בכלי טיס או תוך שימוש בכלי טיס,
{{ח:ת}} תשקול רשות הרישוי, לפי המלצת החוקר הראשי או המפקח ועל פי הנסיבות, אם לתת למבקש רשיון או להתלות רשיונו של מחזיק כאמור, לפי הענין.

{{ח:סעיף|13א|הגבלות על מילוי תפקיד איש צוות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אלכוהול“ – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת נשיפה“ – בדיקת אויר נשוף של נבדק באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות בהתיעצות עם שר התחבורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר“ – מכשיר המראה את ריכוז האלכוהול באויר נשוף של אדם או את שווה ערכו בדמו של אותו אדם בדוגמה של נשיפת אויר שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת מעבדה“ – בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם או בדיקת הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, הנערכת במעבדה או במוסד רפואי ששר הבריאות בהתיעצות עם שר התחבורה הכיר בהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נבדק“ – אדם שנדרש להיבדק בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה להימצאות אלכוהול בגופו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המידה הקבועה“ – אחד מריכוזי האלכוהול שנמצא בבדיקת נשיפה כלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} חמישים מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם;
{{ח:תתתת|(2)}} ריכוז אלכוהול באויר נשוף ברמה שוות ערך לריכוז האמור בפסקה (1) או 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד שנעשתה בבדיקת נשיפה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימלא אדם תפקיד איש צוות בכלי טיס –
{{ח:תתת|(1)}} כאשר בבדיקת נשיפה או בבדיקת מעבדה נמצא בו אלכוהול בכמות העולה על המידה הקבועה;
{{ח:תתת|(2)}} תוך שמונה שעות מאז שתיית משקה אלכוהולי כלשהו;
{{ח:תתת|(3)}} כאשר הוא משתמש בכל סם או תרופה המשפיעים או שיש בהם כדי להשפיע, לדעת המנהל, על כושרו למלא תפקידו באופן העלול לסכן את בטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ג)}} היה לשוטר או למפקח חשד סביר כי איש צוות ממלא תפקידו בהיותו נתון להשפעת אלכוהול או סמים, רשאי הוא לדרוש ממנו –
{{ח:תתת|(1)}} להיבדק בדיקת נשיפה או לחייבו למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה;
{{ח:תתת|(2)}} כי הבדיקות לקביעת ריכוז האלכוהול באויר הנשוף, ריכוז האלכוהול בדם או הימצאותם של סמים מסוכנים בגופו של הנבדק, כולן או מקצתן, יבוצעו במעבדה, מוסד רפואי, על ידי רופא או אדם אחר שהמנהל הסמיכו לענין זה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} המנהל רשאי לדרוש מאיש צוות אויר להיבדק כאמור בתקנת משנה (ג) בתוך 4 שעות לפני שקיבל את תפקידו עד תום 4 שעות לאחר שגמר למלא תפקידו ולהעביר אליו, או לתת את הסכמתו לכך שהמעבדה, המוסד הרפואי, הרופא או האדם האחר שביצע את הבדיקה יעביר אליו את תוצאותיה.
{{ח:תתת|(2)}} סירב איש צוות לדרישת המנהל כאמור בפסקה (1) – רשאי המנהל, כל עוד הוא עומד בסירובו, שלא להתיר לו למלא תפקיד של איש צוות.

{{ח:סעיף|14|מרמה או מצג שוא}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם ולא יגרום לאחר לבצע אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסירת הצהרה או מידע כוזבים בקשר עם כל בקשה לקבלת רשיון או הגדר, אישורם או חידושם, או בקשר לקבלת תעודה רפואית או תעודת איש צוות;
{{ח:תתת|(2)}} רישום כוזב בכל ספר או בכל מסמך שיש חובה להחזיקם, למלאם, או להשתמש בהם כדי למלא אחר דרישה או תנאי הנחוצים להוצאה, לחידוש או לאישור כל רשיון או הגדר על פי תקנות אלה, או לשמירת תוקפם של רשיון או הגדר שניתנו לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} השגה או נסיון להשגת רשיון או הגדר על פי תקנות אלה בטענות או בתואנות שיש בהן מרמה או מצג שווא;
{{ח:תתת|(4)}} כל שינוי על ידי מי שלא הוסמך לכך ברשיון או בהגדר אשר ניתן, חודש או אושר על פי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} ביצע אדם או גרם לאחר לבצע אחד המעשים האמורים בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי, לפי שיקול דעתה:
{{ח:תתת|(1)}} לא לתת לו את הרשיון או ההגדר המבוקשים;
{{ח:תתת|(2)}} לדחות, לתקופה שתורה, את מתן הרשיון או ההגדר המבוקשים;
{{ח:תתת|(3)}} לבטל את הרשיון או את ההגדר שהוצאו לו;
{{ח:תתת|(4)}} להתלות את הרשיון או את ההגדר שהוצאו לו;
{{ח:תתת|(5)}} לא לאשר את הרשיון או את ההגדר שאישורם מבוקש;
{{ח:תתת|(6)}} לדחות, לתקופה שתורה, את אישור הרשיון או ההגדר שאישורם מבוקש.

{{ח:סעיף|15|התליית רשיון}}
{{ח:תת|(א)}} היתה רשות הרישוי סבורה, לאחר שחקרה בעניין כהלכה, כי כשירותו של עובד טיס לשמש כעובד טיס, או מיומנות הטיסה שלו, או מיומנותו המקצועית נפגמו, או כי עובד הטיס חסר ידע מקצועי או כושר ביצוע מספיקים, רשאית היא, בהחלטה מנומקת ולאחר שנתנה לעובד הטיס הזדמנות להביא טענותיו בפניה, להתלות את רשיונו או הגדר שברשיונו עד שיעבור בדיקות רפואיות, בחינות עיוניות או בחינות להוכחת כושר ביצוע, ויימצא מתאים לשמש בתפקידו כעובד טיס, הכל בהתאם לנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)}} לא עמד עובד הטיס בבדיקות הרפואיות, בבחינות העיוניות או בבחינות להוכחת כושר ביצוע תוך תקופה של תשעים יום מיום ההתליה, יבוטלו רשיונו או הגדרו.

{{ח:סעיף|16|ביטול רשיון}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, ולאחר שנתנה לעובד הטיס הזדמנות להביא טענותיו בפניה, לבטל את רשיונו או לבטל הגדר ברשיונו, או לבטל אישור רשיון או הגדר, שניתנו לפי תקנות אלה, אם שוכנעה כי יש בהמשך הפעלת זכויותיו לפי תקנות אלה משום סכנה לבטיחות הטיס, או כי עובד הטיס אינו מסוגל לשמש בתפקידו מחמת סיבות רפואיות, מחמת כושר ביצוע לקוי, או מחמת היעדר מיומנות וכישורים מתאימים.

{{ח:סעיף|16א|מניעת שימוש בזכויות של רשיון חוץ|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עובד טיס שרשיונו הותלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנות 13}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} או שרשיונו בוטל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}} ובידו גם רשיון חוץ של עובד טיס, תודיע לו רשות הרישוי על איסור להשתמש ברשיון החוץ בתחומי ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית, על פי הנסיבות, להרשות לעובד טיס כאמור בתקנת משנה (א) להשתמש ברשיון החוץ שלו לצורך הוצאה חד־פעמית של כלי טיס של מדינת חוץ אל מחוץ לגבולות ישראל.

{{ח:סעיף|17|החזרת רשיון שבוטל או הותלה}}
{{ח:תת|(א)}} עובד טיס שרשיונו בוטל או הותלה ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום מסירת ההודעה על כך, אלא אם ניתן צו עיכוב ביצוע החלטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בתקנה 53}}.
{{ח:תת|(ב)}} הותלה רשיון עובד טיס או הגדר, תרשום רשות הרישוי את ההתלייה של הרשיון או ההגדר ברשיון. הותלה הרשיון – לא יוחזר הרשיון לעובד הטיס אלא לאחר שהסתיימה תקופת ההתלייה.

{{ח:סעיף|18|בקשה לרשיון או להגדר לאחר ביטולם}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שרשות הרישוי ביטלה רשיון או הגדר, או אישור רשיון או הגדר, והחלטתה לא בוטלה על ידי ועדת ערר לרישוי, לא יגיש בקשה לרשיון או להגדר או לאישורם תוך שנה מיום ביטול הרשיון או ההגדר, או האישור, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} עובד טיס שרשות הרישוי היתלתה רשיון או הגדר, או אישור רשיון או הגדר שניתנו לו לפי תקנות אלה, לא יגיש בקשה לחידוש הרשיון או ההגדר שהותלה תוך תקופת ההתלייה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לפטור אדם מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן, או לקצר את התקופה להגשת בקשה.

{{ח:סעיף|19|שימוש בזכויות רשיון}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש עובד טיס בזכויות שמקנה לו רשיונו, אלא אם התמלאו התנאים המפורטים בתקנת משנה (ב) וכל עוד לא חלפו שנים עשר חודשים מהיום האחרון שנקבע למילויים. בתקופת שנים עשר החודשים האמורה לא יהא עובד טיס רשאי להפעיל את זכויותיו אלא אם מילא אחר דרישות תקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} ואלה התנאים שעל עובד טיס למלא אחריהם לצורך שימוש בזכויותיו כאמור, למעט עובד טיס המחזיק ברשיון טייס מתלמד:
{{ח:תתת|(1)}} עובד הטיס מחזיק בתעודה רפואית תקפה;
{{ח:תתת|(2)}} עובד הטיס עומד בדרישות תקנות אלה הישימות לאותו רשיון, לרבות עמידה במיבחני רמה וצבירת הנסיון הדרוש;
{{ח:תתת|(3)}} הרשיון לא בוטל או לא הותלה על ידי רשות הרישוי או לא הוחזר לרשות הרישוי כאמור בתקנת משנה (ד);
{{ח:תתת|(4)}} האגרה השנתית בגין אותו רשיון שולמה.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת תוקפו של רשיון טייס מתלמד שניתן לפי תקנות אלה שלא בוטל או לא הותלה על ידי רשות הרישוי, או לא הוחזר לרשות הרישוי כאמור בתקנת משנה (ד), תהא כתקופת תוקפה של התעודה הרפואית שהוצאה לו.
{{ח:תת|(ד)}} מחזיק רשיון המבקש להחזירו לרשות הרישוי לצורך ביטולו, לצורך הוצאת רשיון בדרגה נמוכה יותר, או לצורך מחיקת הגדר – יחתום על תצהיר לפיו החזרת הרשיון, כאמור, נעשתה לפי בקשתו, וכי ידוע לו כי לצורך מתן רשיון מסוג הרשיון שהוחזר כאמור, עליו לעמוד בתנאים שנקבעו בתקנות אלה לצורך הוצאת אותו רשיון או הגדר.

{{ח:סעיף|20|שימוש בזכויות הגדר}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם בזכויות שמקנה לו הגדרו, למעט הגדר חקלאי והגדר מכשירים אלא אם נתמלאו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשיון בו רשום ההגדר תקף ומותר לו להשתמש בזכויות שמקנה לו אותו רשיון;
{{ח:תתת|(2)}} עובד הטיס שברשיונו ההגדר מחזיק בתעודה רפואית תקפה המתאימה להגדר;
{{ח:תתת|(3)}} עובד הטיס עומד בדרישות תקנות אלה הישימות להגדר שברשיונו, לרבות לעניין עמידה במיבחני רמה וצבירת נסיון;
{{ח:תתת|(4)}} ההגדר לא בוטל או לא הותלה על ידי רשות הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} תוקפם של הגדר מכשירים והגדר חקלאי והתנאים לחידושם – יהיו כמפורט בתקנות אלה.

{{ח:סעיף|21|חידוש זכות, רשיון או הגדר שפקעו|תיקון: תשמ״ה־3, תשנ״ב}}
{{ח:ת}} עובד טיס –
{{ח:תת|(1)}} שזכותו לרשיון או הגדר פקעה;
{{ח:תת|(2)}} שפג תוקף רשיונו או הגדר שבו;
{{ח:תת|(3)}} שפקע תוקף אישור שניתן לו על פי רשיון או הגדר שפג תוקפו; המבקש לחדש זכות, רשיון או הגדר כאמור יוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, ידע מקצועי ומיומנות כנדרש על ידי בוחן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36}}.

{{ח:סעיף|21א|גיל מרבי לטייס בתובלה אווירית מסחרית|תיקון: תשמ״ה, תשנ״ו, תשנ״ט־2, תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישמש אדם טייס בתובלה אווירית מסחרית ולא יעסיק מפעיל אווירי טייס בתובלה כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} בכלי טיס המופעל על ידי טייס אחד – אם מלאו לטייס 60 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} בכלי טיס המופעל על ידי שני טייסים או יותר – אם מלאו לטייס 65 שנים.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובלה אווירית מסחרית“ – הפעלה מסחרית שבה מסיעים בכלי טיס נוסעים או מובילים בו טובין, לרבות מטען או דואר, למעט הפעלה כאמור לצורך צניחה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 181|בתקנה 181 לתקנות ההפעלה}}.

{{ח:סעיף|21ב||תיקון: תשנ״ה, תשנ״ט־2, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|21ג||תיקון: תשנ״ט־2, תשס״א, תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|21ד|מיומנות בשפה האנגלית|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} אדם המבקש לקבל רישיון עובד טיס מן המפורטים להלן או המחזיק בו, רשאי להוכיח לרשות הרישוי, בבחינה, את יכולתו לדבר בשפה האנגלית ולהבינה לפחות ברמת מיומנות 4 כאמור בצרופה A‏ (Attachment A) בתוספת 1 (Appendix 1) של נספח 1 לאמנה (להלן – צרופה A), כעדכונה מזמן לזמן, שנוסחה המעודכן הופקד לעיון הציבור במשרד המנהל:
{{ח:תתת|(1)}} טייס;
{{ח:תתת|(2)}} נווט טיס;
{{ח:תתת|(3)}} מפקח על תנועה אווירית;
{{ח:תת}} הודעה על הפקדת צרופה A לעיון הציבור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
{{ח:תת|(ב)}} בחינת מיומנות כאמור בתקנת משנה (א) יערוך בוחן שהורתה עליו רשות הרישוי מתוך רשימת בוחנים שמינה המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|תקנה 71}}, לאחר שהמבקש להיבחן שילם אגרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)#סעיף 21א|תקנה 21א לתקנות האגרות}}.
{{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי תציין ברישיונו של מי שהוכיח את מיומנותו בשפה האנגלית, את רמת המיומנות שלו ותקופת תוקפה לפי תקנת משנה (ד), לאחר ששילם אגרה לשינוי רישיון לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות האגרות}}.
{{ח:תת|(ד)}} תקופת תוקף הוכחת מיומנות, ברמה כמפורט בצרופה A, תהא כמפורט להלן לצדה:
{{ח:תתת|(1)}} רמה 4 – 3 שנים ממועד הבחינה;
{{ח:תתת|(2)}} רמה 5 – 6 שנים ממועד הבחינה;
{{ח:תתת|(3)}} רמה 6 – כל עוד רישיון עובד הטיס לא בוטל.
{{ח:תת|(ה)}} טייס או נווט טיס שלא צוינו ברישיונו רמת המיומנות שלו בשפה האנגלית ותקופת תוקפה כאמור בתקנת משנה (ג), אינו רשאי לשמש איש צוות אוויר בטיסה בין־לאומית או בטיסה באזור פיקוח של יחידת פת״א, שפורסם לגביה בפמ״ת כי שפת התקשורת הזמינה היחידה בה היא השפה האנגלית.
{{ח:תת|(ו)}} מפקח על תנועה אווירית שלא צוינו ברישיונו רמת המיומנות שלו בשפה האנגלית ותקופת תוקפה כאמור בתקנת משנה (ג), לא יהיה רשאי לפקח על טיסות בין־לאומיות בנתיבים בין־לאומיים.
{{ח:תת|(ז)}} רשות הרישוי רשאית להכיר ברמת מיומנות בשפה האנגלית שצוינה ברישיון שניתן לעובד טיס מאת מדינה חברה, כהוכחה למיומנותו של אותו עובד טיס בשפה האנגלית, לצורך ציונה ברישיונו לפי תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ח)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור פיקוח“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 57|בסעיף 57 לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת פת״א“, ”טיסה בין־לאומית“ ו”פמ״ת“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נתיב בין־לאומי“ – נתיב המוביל מחוץ לישראל אל שדה תעופה מן המנויים {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 49א|בתקנה 49א לתקנות ההפעלה}}, או משדה תעופה כאמור אל מחוץ לישראל או נתיב החוצה את המרחב האווירי של ישראל.

{{ח:סעיף|22|נסיון לצורך הטסת כלי טיס כטייס מפקד|תיקון: תשמ״ב־3, תשמ״ח, תשמ״ט־2, תשע״ו, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא יטיס אדם, כטייס מפקד, כלי טיס עם נוסעים, או כלי טיס שצוותו המזערי המורשה כולל לפחות שני טייסים, אלא אם ביצע באותו טיפוס לפחות שלוש המראות ושלוש נחיתות תוך תשעים הימים שקדמו לטיסה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יטיס אדם, כטייס מפקד, כלי טיס עם נוסעים בלילה אלא אם ביצע לפחות שלוש המראות ושלוש נחיתות בלילה תוך תשעים הימים שקדמו לטיסה האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יטיס אדם, כטייס מפקד, כלי טיס לפי כט״מ גם אם הוא בעל הגדר מכשירים, אלא אם ביצע תוך ששה חודשים האחרונים לפחות שש הנמכות באמצעות עזרי ניווט (NDB, ILS, VOR).
{{ח:תת|(ד)}} לא יטיס אדם, כטייס מפקד, דאון נגרר עם נוסעים, אלא אם ביצע לפחות שש טיסות בדאון כאמור שהסתכמו בשעת דאייה אחת לפחות ואשר בהן מילא אחר דרישות תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ה)}} לא יטיס אדם, כטייס מפקד, אוירון זעיר דו מושבי עם נוסע אלא אם כן נתקיימו בו התנאים החלים על טייס פרטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|תקנה 103}} וביצע באותו טיפוס שלוש המראות ושלוש נחיתות בתוך תשעים הימים שקדמו לטיסה האמורה.
{{ח:תת|(ו)}} לא הוכח נסיון כאמור בתקנה זו, יוכיח הטייס כושר ביצוע על כלי טיס מאותו טיפוס אותו הוא מבקש להטיס כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 35|בתקנות 35}} {{ח:פנימי|סעיף 36|ו־36}}, הכל בהתאם לסוג הרשיון בו הוא מחזיק; אולם הוכחת כושר ביצוע לעניין הגדר מכשירים יכול שתעשה על כלי טיס מאותו סוג אותו הוא מבקש להטיס.
{{ח:תת|(ז)}} תקנה זו לא תחול על הפעלה שנדרש לגביה רישיון טייס בנתיבי תובלה באויר או על הפעלה המבוצעת לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 12|הפרק השנים עשר לתקנות הפעלת כלי טיס}}.
{{ח:תת|(ח)}} לא יטיס אדם, כטייס מפקד, אוירון זעיר הגורר גלישון אלא אם כן ביצע לפחות 6 טיסות באותו טיפוס של אוירון זעיר שהסתכמו בשלוש שעות טיסה לפחות ומהן בוצעו לפחות שלוש המראות ושלוש נחיתות בשלושת החדשים שקדמו לטיסה האמורה.
{{ח:תת|(ט)}} לא יטיס אדם אוירון זעיר הגורר גלישון (להלן – טיסה גוררת) אלא אם כן ביצע לפחות 6 זינוקים בלתי נגררים בגלישון, מהם שלושה בשלושת החדשים שקדמו לטיסה הגוררת.

{{ח:סעיף|23|נסיון לביצוע טיסות לילה}}
{{ח:ת}} לא יטיס אדם כלי טיס כטייס מפקד בלילה, אלא אם עמד בדרישות הנסיון לטיסת לילה לקבלת רשיון או הגדר כמפורט בתקנות אלה ואלא אם לא צויין ברשיונו איסור לביצוע טיסות לילה; צויין איסור כאמור ברשיון, יבוטל האיסור אם יעמוד המבקש בדרישות הנסיון האמורות.

{{ח:סעיף|24|נסיון לשימוש בזכויות כטכנאי טיס}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם בזכויותיו כטכנאי טיס אלא בכלי טיס שלגביו הוא מחזיק בהגדר מתאים, ושעליו ביצע בתקופה של 45 יום שקדמו לאותה טיסה –
{{ח:תת|(1)}} שעתיים זמן טיסה בתפקיד של טכנאי; או
{{ח:תת|(2)}} עמד במבחן רמה בתפקיד של טכנאי טיס.

{{ח:סעיף|25|פטור למוסמכי חיל האויר הישראלי|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} מבקש רשיון שהוסמך בחיל האויר הישראלי כטייס, כנווט טיס, כטכנאי טיס, כאלחוטאי טיס לרדיו–טלפון, כטכנאי לבדק כלי טיס, כמפקח על תנועה אוירית, כמקפל מצנחים או כקצין מבצעי אויר, ובעת הגשת הבקשה הוא עוסק בפועל בחיל האויר הישראלי בתפקיד בו הוסמך כאמור, יהא פטור מהוכחת ידע מקצועי וכושר ביצוע או מיומנות טיסה, הכל לפי הענין, אם הוא פטור מהם בתקנות אלה.

{{ח:סעיף|26|שינוי מען}}
{{ח:ת}} עובד טיס שהחליף את מענו לא יהא רשאי להפעיל את הזכויות המוקנות למחזיק רשיון עובד טיס מסוגו כעבור שלושים יום לאחר החלפת המען, אלא אם הודיע על החלפת המען לרשות הרישוי בכתב.

{{ח:סעיף|27|כפל רשיון}}
{{ח:ת}} בקשה לכפל רשיון עובד טיס של רשיון שאבד או הושמד, תוגש בכתב בפירוט שם המבקש, מענו הקבוע, תאריך מתן הרשיון, תאריך אובדן הרשיון ופירוט ההגדרים שהיו ברשיון. לבקשה יצרף המבקש קבלה על תשלום האגרה עבור כפל רשיון כפי שנקבע {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|בתקנות האגרות}}.

{{ח:קטע2|חלק א פרק 3|פרק שלישי: מבחנים עיוניים ומבחנים מעשיים}}

{{ח:קטע3|חלק א פרק 3 סימן א|סימן א׳: מבחנים עיוניים}}

{{ח:סעיף|28|מועד המבחן}}
{{ח:ת}} מבחן עיוני יתקיים לפחות אחת לשלושה חדשים ובמקומות כפי שתקבע רשות הרישוי.

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשמ״ב, תשנ״ב, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|30|ציון מעבר מיזערי|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ציון המעבר המיזערי במבחן עיוני שנושאו מיגבלות כלי הטיס שבגינו מבוקש הרשיון או ההגדר, ביצועיו, הכרתו ומבנהו הוא שמונים אחוזים.
{{ח:תת|(ב)}} ציון המעבר המיזערי במבחן עיוני בנושאים אחרים הוא כפי שנקבע בתקנות אלה או כפי שייקבע בפרסומי הרשות או בטופס המבחן.

{{ח:סעיף|31|אישור מבחן עיוני|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט־2, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} עמד אדם בהצלחה במבחן עיוני, יקבל על כך אישור בכתב (בתקנה זו – ”אישור“).
{{ח:תת|(ב)}} אישור יינתן לכל המאוחר בתום שלושים יום מיום גמר המבחן.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של אישור לגבי כל מבחן עיוני יהיה לתקופה של 24 חודשים מיום ביצוע המבחן; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו לגבי מבחן למבקש רישיון טכנאי לבדק כלי טיס, הגדר שבו או חידושו, שלגביו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 226|תקנה 226}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|32|העתקת מבחן עיוני או מעשה מרמה אחר}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעתיק אדם מאחר במבחן עיוני, לא יתנו לאדם אחר אלא אם הורשה לכך, לא יעזור לאדם אחר בזמן המבחן, לא יכתוב מבחן כאמור במקום אדם אחר, לא ישתמש באמצעי עזר בלתי מאושר בזמן המבחן ולא יסייע לאחר באחד המעשים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} ביצע אדם מעשה כאמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי לפסול את המבחן העיוני של אותו אדם וכן לעכב את מתן הרשיון או ההגדר, חידושם או אישורם על פי תקנות אלה, עד לתקופה של שנתיים מיום ביצוע המעשה, וכן להתלות או לבטל את רשיון עובד הטיס שהוצא לו.

{{ח:סעיף|33|מבחן עיוני חוזר}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שנכשל במבחן עיוני רשאי להגיש בקשה למבחן עיוני חוזר בתום שלושים יום מיום המבחן בו נכשל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) יהא אדם שנכשל במבחן עיוני רשאי להגיש בקשה למבחן עיוני חוזר כעבור פחות משלושים יום מיום המבחן בו נכשל, אם המציא הצהרה המעידה כי קיבל הדרכה נוספת וכי הוא מוכן לקראת המבחן החוזר, ואותה הצהרה חתומה בידי מחזיק ברשיון מדריך טיס עם הגדר מתאים או מי שרשות הרישוי הסמיכה אותו לכך.
{{ח:תת|(ג)}} מבחן עיוני חוזר יערך במועדים ובמקומות שנקבעו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 28|לתקנה 28}}, או במועדים מוקדמים יותר, ככל שהדבר ניתן לביצוע.

{{ח:קטע3|חלק א פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: מבחנים מעשיים בטיסה}}

{{ח:סעיף|34|תנאים למבחן מעשי בטיסה}}
{{ח:ת}} לא יגש אדם למבחן מעשי אלא אם: –
{{ח:תת|(1)}} הוא עמד בכל המבחנים העיוניים הנדרשים לפי תקנות אלה לקבלת הרשיון או ההגדר המבוקשים;
{{ח:תת|(2)|א.}} הוא המציא תעודת גמר שניתנה לו מאת בית ספר מאושר על ידי רשות הרישוי ואשר בו למד, חתומה בידי הממונה הראשי על ההדרכה באותו בית ספר; או
{{ח:תתת|ב.}} המציא אישור, בחתימת ידו של המדריך האישי שלו, לפיו קיבל הדרכה מתאימה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|1.}} המדריך האישי ממלא אחר התנאים הנדרשים ממדריך טיס ראשי של בית ספר כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס), התשל״א–1971}}, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס)#סעיף 5|בתקנה 5 לתקנות האמורות}};
{{ח:תתתת|2.}} כלי הטיס שבו התבצעה ההדרכה היה רשום על שמו של המדריך האישי או על שמו של המתלמד בכל זמן ההדרכה;
{{ח:תתתת|3.}} ההדרכה התבצעה לפי תכנית אימונים ופיקוח שאישרה רשות הרישוי;
{{ח:תתתת|4.}} ההדרכה לא בוצעה בטיסה מסחרית.

{{ח:סעיף|35|מבחן מעשי חוזר טיסה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגיש אדם בקשה למבחן מעשי חוזר אלא בתום שלושים יום מיום המבחן המעשי בו נכשל, אלא אם נקבע אחרת בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), יהיה אדם שנכשל במבחן מעשי בפעם הראשונה רשאי להגיש בקשה למבחן מעשי חוזר בתום פחות משלושים יום אם המציא למנהל הצהרה המעידה שקיבל הדרכה נוספת בהתאם להוראות הבוחן אשר בחנו במבחן המעשי בו נכשל, וכי הוא מוכן לקראת המבחן המעשי החוזר; ההצהרה תהא חתומה בידי מדריך הטיס הראשי של בית הספר או בידי המדריך האישי שלו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34(2)(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף|36|מבחן מעשי בטיסה|תיקון: תשע״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מבחן מעשי בטיסה ייערך –
{{ח:תתת|(1)}} לפי תכנית בחינה שאישרה רשות הרישוי לנבחן;
{{ח:תתת|(2)}} בידי בוחן שרשות הרישוי הורתה עליו לנבחן;
{{ח:תתת|(3)}} בכלי טיס הרשום בפנקס הרישום או במדמה טיסה, המצוידים במכשירים ובעזרים הנדרשים לגבי סוג הרישיון או ההגדר המבוקש.
{{ח:תת|(ב)}} הבוחן –
{{ח:תתת|(1)}} יבחן את יכולת מבקש הרישיון או ההגדר בביצועים ובנושאים המפורטים בתקנת משנה (ד) ובביצועים ובנושאים המפורטים בתקנות הנוגעות למיומנות הטיסה הנדרשת לצורך קבלת הרישיון או ההגדר, כמפורט {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק ב׳ לתקנות אלה}};
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה הטייס המפקד של כלי הטיס בעת ביצוע המבחן המעשי אלא אם כן נקבע מראש בינו לבין המבקש כי הבוחן ישמש בתפקיד טייס מפקד בעת המבחן המעשי או בחלק ממנו.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש הרישיון או ההגדר ידאג לכל הסידורים הארגוניים הכרוכים בשימוש בכלי הטיס או במדמה הטיסה לצורך ביצוע המבחן, לרבות הוצאות שכירתם, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} אלה הביצועים והנושאים שבהם ייבחן הנבחן במהלך המבחן המעשי:
{{ח:תתת|(1)}} יישום ידע הנבחן בתעופה;
{{ח:תתת|(2)}} הליכים, תרגילים ותימרונים בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מצבים רגילים, לרבות הטסה לפי כללי הטיסה המתאימים לעניין, ובכלל זה יכולתו בשמירת נתיב, מהירות וגובה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מצבים לא שגרתיים (Abnormal);
{{ח:תתתת|(ג)}} מצבי חירום;
{{ח:תתת|(3)}} הטסה מדויקת וחלקה;
{{ח:תתת|(4)}} יכולת הנבחן בקבלת החלטה מהירה ואורח הפעלת שיפוטו;
{{ח:תתת|(5)}} יכולת שליטתו של הנבחן בתפקיד טייס מפקד, אם הרישיון או ההגדר מעניק לו את הזכות לשמש בתפקיד טייס מפקד.
{{ח:תת|(ה)}} אי־יכולתו של הנבחן לעמוד באחת מהדרישות המפורטות בתקנת משנה (ד), או העדר משמעת או התנהגות בלתי הולמת של עובד טיס שהוכחה בעת הבחינה – יהווה כישלון במבחן מעשי.
{{ח:תת|(ו)}} נכשל הנבחן כאמור בתקנת משנה (ה), רשאי הבוחן להפסיק את הבחינה באותו שלב שבו נכשל הנבחן.
{{ח:תת|(ז)}} ההגבלות החלות בתקנות אלה לגבי הסעת נוסעים לא יחולו בעת ביצוע מבחן מעשי בכלי טיס על הבוחן ועל הנבחן.

{{ח:קטע2|חלק א פרק 4|פרק רביעי: מבחני רמה לטייסים}}

{{ח:סעיף|37|מבחן רמה תקופתי לבעל רישיון טייס פרטי|תיקון: תשע״א, תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישמש בעל רישיון טייס פרטי בתפקיד טייס של כלי טיס לפי הגדר שברישיונו אלא אם כן עמד במבחן רמה תקופתי, בתוך 24 החודשים שקדמו לאותה טיסה, הכולל מבחן בידע מקצועי ומבחן מעשי על כלי טיס מאותו הגדר, כאמור בתקנה זו; המבחן ייערך בידי בוחן או בידי מחזיק ברישיון מדריך טיס לפי בחירת הטייס, ואולם המבחן לא ייערך ברציפות בידי אותו מחזיק ברישיון מדריך טיס, אלא אם כן אישר זאת המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון טייס פרטי הזכאי להטיס כלי טיס שצוותו המיזערי המורשה הוא לפחות שני טייסים, יעמוד במבחן רמה תקופתי בשנים עשר החודשים האחרונים שקדמו לחודש בו משמש הטייס הפרטי כטייס מפקד על אותו כלי טיס.
{{ח:תת|(ג)}} המבחן בידע המקצועי יכלול את הנושאים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} דיני התעופה האזרחית והוראות הרשות המתייחסות לזכויות מחזיק ברשיון טייס פרטי ולהגבלות החלות עליו, לרבות הנהלים וההליכים של שירותי התעבורה האוירית;
{{ח:תתת|(2)}} הבנת פרסומי מידע תעופתי לפי פרסומי טיס פנים ארציים והודעות לאנשי תעופה (נוטאם);
{{ח:תתת|(3)}} הכרת כלי הטיס עליו יתבצע מבחן הרמה התקופתי.
{{ח:תת|(ד)}} המבחן המעשי יכלול את הנושאים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הליכים, תרגילים ותימרונים בטיסה רגילה ובטיסה במצבי חירום המתאימים לסוג כלי הטיס בו מבוצע המבחן, לביצועיו ולמגבלותיו, לרבות שימוש במערכות כלי הטיס, הכל כמפורט בתוכנית הבחינה שפירסם המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} הטסה מדוייקת וחלקה של כלי הטיס, לרבות בנתיבים;
{{ח:תתת|(3)}} יכולת שליטתו של הטייס כטייס מפקד על כלי הטיס.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} היו ברישיון הטייס הגדר אווירון מקבוצה א׳ וכן הגדר אווירון מקבוצה ב׳, יצא הטייס ידי חובתו לפי תקנת משנה (א) לעניין הגדרים אלה, אם יעמוד במבחן רמה תקופתי לעניין הגדרים אלה על אווירון מקבוצה ב׳;
{{ח:תתת|(2)}} היו ברישיון הטייס הגדר אווירון מקבוצה א׳ וכן הגדר אווירון זעיר מקבוצה א׳, יצא הטייס ידי חובתו לפי תקנת משנה (א) לעניין הגדרים אלה, אם יעמוד במבחן רמה תקופתי לעניין הגדרים אלה על אווירון מכל אחת מהקבוצות לסירוגין;
{{ח:תתת|(3)}} היו ברישיון הטייס הגדר אווירון מקבוצה א׳, הגדר אווירון מקבוצה ב׳ וכן הגדר אווירון זעיר מקבוצה א׳ יצא הטייס ידי חובתו לפי תקנת משנה (א) לעניין הגדרים אלה, אם יעמוד, נוסף על האמור בפסקה (1), גם במבחן רמה תקופתי לעניין הגדר אווירון זעיר מקבוצה א׳, בתוך 48 החודשים שקדמו לטיסה.
{{ח:תת|(ו)}} עמידה במבחן תרשם על ידי הבוחן או המדריך המוסמך ביומן הטיסות האישי של הטייס ותאושר בחתימת ידו בציון פרטי רשיונו והגדריו של הבוחן או המדריך המוסמך לפי העניין.
{{ח:תת|(ז)}} בוחן או מדריך מוסמך שערך מבחן רמה לפי תקנה זו ידווח על פרטי המבחן, ביצוע המבחן ותוצאתו לרשות הרישוי, לפי טופס שתורה עליו, בתוך 14 ימים מיום ביצוע המבחן; טופס כאמור יפורסם באתר האינטרנט של רשות הרישוי.

{{ח:סעיף|38|מבחן רמה תקופתי לבעל רישיון טייס מסחרי ולבעל רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישמש בעל רישיון טייס מסחרי או בעל רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר (בתקנה זו – בעל רישיון) כטייס בכלי טיס לפי הגדר שברישיונו אלא אם כן עמד במבחן רמה תקופתי כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי הגדר שהוא עושה בו שימוש במסגרת העסקתו על ידי בעל רישיון הפעלה אווירית – כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי הגדר שהוא עושה בו שימוש שלא במסגרת העסקתו על ידי בעל רישיון הפעלה אווירית – כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37}};
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), לעניין מדריך טיס המשמש מדריך אישי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34(2)ב}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|תקנה 37}} בשינויים המחויבים, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|תקנה 37(א)}} יחולו בשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקום ”תוך 24 החודשים שקדמו לאותה טיסה“ יקראו ”בתוך 12 החודשים שקדמו לאותה טיסה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסיפה החל במילים ”או בידי מחזיק ברישיון מדריך טיס“ לא תיקרא.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון –
{{ח:תתת|(1)}} שנדרש לעמוד במבחני רמה כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) או (3) ועמד במבחן רמה לפי תקנת משנה (א)(1) – לא יידרש לעמוד גם במבחן רמה לפי תקנת משנה (א)(2) או (3);
{{ח:תתת|(2)}} שנדרש לעמוד במבחני רמה כאמור בתקנת משנה (א)(2) ו־(3) ועמד במבחן רמה לפי תקנת משנה (א)(3) – לא יידרש לעמוד גם במבחן רמה לפי תקנת משנה (א)(2).

{{ח:קטע2|חלק א פרק 5|פרק חמישי: זיכוי זמן טיסה}}

{{ח:סעיף|39|רישום ביומן}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוכר זמן טיסה כנסיון בטיסה לצרכי תקנות אלה, אלא אם זמן הטיסה נרשם ביומן טיסות אישי (להלן – היומן), כמפורט בתקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} איש צוות אויר, לרבות טייס מתלמד, ינהל ביומן רישום שעות הטיסה שביצע כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} כללי: –
{{ח:תתתת|א.}} התאריך;
{{ח:תתתת|ב.}} טיפוס כלי הטיס וסימני הרישום שלו;
{{ח:תתתת|ג.}} מקומות ההמראה והנחיתה;
{{ח:תתתת|ד.}} משך זמן הטיסה: –
{{ח:תתתתת|1.}} כטייס מפקד או בטיסת יחיד;
{{ח:תתתתת|2.}} כטייס משנה, לרבות שם הטייס המפקד;
{{ח:תתתתת|3.}} כחניך, לרבות שם המדריך;
{{ח:תתתתת|4.}} כמדריך, לרבות שם החניך.
{{ח:תתת|(2)}} תנאי טיסה –
{{ח:תתתת|א.}} יום או לילה;
{{ח:תתתת|ב.}} טיסת מכשירים;
{{ח:תתתת|ג.}} טיסה במדמה טיסה;
{{ח:תתתת|ד.}} כל זמן טיסה אחר.
{{ח:תת|(ג)}} רישום זמן הטיסה יהא כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} זמן טיסת יחיד – טייס מתלמד רשאי לרשום ביומן זמן טיסת יחיד רק אותו זמן בו היה הטייס היחיד בכלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} זמן טיסת טייס מפקד:
{{ח:תתתת|א.}} טייס פרטי או טייס מסחרי רשאי לרשום ביומן כזמן טיסת מפקד רק אותו זמן בו מלוא השליטה על כלי הטיס הרשום בהגדרו היתה בידיו, או הזמן בו היה הטייס היחיד בכלי הטיס, או הזמן בו היה הטייס המפקד של כלי טיס שהצוות המיזערי הדרוש להפעלתו לפי תעודת הסוג של כלי הטיס או לפי התקנות הישימות הוא שני טייסים או יותר;
{{ח:תתתת|ב.}} טייס תובלה בנתיבי אויר רשאי לרשום כזמן טיסת מפקד את זמן הטיסה בו הוא היה הטייס המפקד של כלי הטיס;
{{ח:תתתת|ג.}} מדריך טיס רשאי לרשום כזמן טיסת מפקד את זמן הטיסה בו הוא שימש כמדריך טיסה;
{{ח:תתת|(3)}} זמן טיסת טייס משנה:
{{ח:תתת}} טייס רשאי לרשום ביומן כזמן טיסת טייס משנה רק אותו זמן בו הוא שימש כטייס משנה של כלי טיס שהצוות המזערי הדרוש להפעלתו, לפי תעודת הסוג של כלי הטיס או לפי התקנות הישימות, הוא שני טייסים או יותר;
{{ח:תתת|(4)}} זמן טיסת מכשירים:
{{ח:תתת}} טייס רשאי לרשום ביומן כזמן טיסת מכשירים רק אותו זמן בו הוא מטיס את כלי הטיס על פי מכשירים, בתנאי טיסת מכשירים ממשיים או מדומים. מדריך טיסת מכשירים רשאי לרשום ביומן כזמן טיסת מכשירים את הזמן בו שימש כמדריך טיסת מכשירים בתנאי טיסת מכשירים ממשיים;
{{ח:תתת|(5)}} זמן הדרכה:
{{ח:תתת}} זמן הדרכה, זמן הדרכת טיסת מכשירים, וזמן לימודי קרקע ותדריכי קרקע במדמה טיסה של המודרך טעון אישור ביומן המודרך על ידי מדריכו האישי.

{{ח:סעיף|40|הצגת יומן לבקורת}}
{{ח:ת}} טייס יציג את היומן לביקורת של רשות הרישוי או מפקח, לפי דרישתם, במקום ובמועד שיקבעו.

{{ח:סעיף|41|זיכוי זמן טיסה כטייס פרטי}}
{{ח:תת|(א)}} טייס פרטי זכאי שזמן טיסתו הכולל כטייס מפקד ייזקף לחשבון זמן הטיסה הכולל הנדרש לפי תקנות אלה לקבלת רשיון טייס מסחרי.
{{ח:תת|(ב)}} טייס פרטי המשמש כטייס משנה בכלי טיס שיש להפעילו עם טייס משנה – זכאי שמחצית זמן טיסתו כטייס משנה ייזקף לחשבון זמן הטיסה הכולל הנדרש לפי תקנות אלה לקבלת רשיון טייס מסחרי, ובלבד שלא ייזקפו כאמור יותר מחמישים שעות.

{{ח:סעיף|42|זיכוי זמן טיסה כטייס מסחרי|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} טייס מסחרי זכאי כי זמן טיסתו הכולל כטייס מפקד ייזקף לחשבון זמן הטיסה הכולל, הנדרש לפי תקנות אלה, לקבלת רישיון טייס בדרגה גבוהה יותר.
{{ח:תת|(ב)}} טייס מסחרי המשמש כטייס משנה בכלי טיס שיש להפעילו עם טייס משנה, זכאי שמחצית זמן טיסתו כטייס משנה ייזקף לחשבון זמן הטיסה הכולל הנדרש לפי תקנות אלה, לקבלת רישיון טייס בדרגה גבוהה יותר.

{{ח:סעיף|43|זיכוי זמן טיסה כטייס תובלה בנתיבי אויר}}
{{ח:ת}} טייס תובלה בנתיבי אויר זכאי שזמן טיסתו הכולל כטייס מפקד או כטייס משנה בכלי טיס שיש להפעילו עם טייס משנה ייזקף לחשבון זמן הטיסה הכולל הנדרש לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|44|זיכוי זמן טיסת מכשירים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} טייס המפעיל את הגאי כלי הטיס בתנאים ממשיים או מדומים של טיסת מכשירים, בהסתמכו על מכשירים בלבד וללא נקודות סמך חיצוניות – זכאי כי זמן טיסת מכשירים שנרכש כאמור ייזקף לזמן הטיסה הכולל הנדרש לפי תקנות אלה, לקבלת רישיון טייס בדרגה גבוהה יותר.

{{ח:סעיף|45|זיכוי זמן הדרכה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} טייס המקבל הדרכה או אימון זכאי כי זמן ההדרכה הזוגי ייזקף במלואו לחשבון זמן הטיסה הכולל הנדרש לפי תקנות אלה, לקבלת רישיון טייס בדרגה גבוהה יותר.
{{ח:תת|(ב)}} מדריך טיס או מאמן זכאי כי זמן הטיסה בו שימש כמדריך טיס או כמאמן, ייחשב כזמן טיסת מפקד בחשבון זמן הטיסה הכולל הנדרש לפי תקנות אלה, לקבלת רישיון טייס בדרגה גבוהה יותר.

{{ח:קטע2|חלק א פרק 6|פרק ששי: הסבה}}

{{ח:סעיף|46|איסור הטסת כלי טיס ללא בחינה או הסבה}}
{{ח:ת}} לא יטיס טייס אלא כלי טיס מהסוג, מהמין ומהטיפוס, כאשר ישים, עליו נבחן לקבלת רשיון לפי תקנות אלה, או שביצע עליו הסבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בתקנות 47}} {{ח:פנימי|סעיף 48|ו־48}}.

{{ח:סעיף|47|תנאי הסבה מקבוצה לקבוצה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בתקנה 46}}, טייס שברשיונו הגדר אוירון מקבוצה א׳, ב׳, ג׳ או ד׳, יהא רשאי להטיס כלי טיס מקבוצה אחרת אם עמד בדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה לתקנות אלה}}, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|48|תנאי הסבה בתוך קבוצה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בתקנה 46}}, טייס שברשיונו הגדר אוירון מקבוצה ב׳, ג׳ או ד׳, יהא רשאי להטיס כלי טיס אחר מאותה קבוצה המפורטת ברשיונו אם עמד בדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה לתקנות אלה}}, הכל לפי הענין.

{{ח:קטע2|חלק א פרק 7|פרק שביעי: ועדת ערר לרישוי}}

{{ח:סעיף|49|מתן החלטה|תיקון: תשמ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי לא תתן החלטה אלא לאחר שניתנה לעובד טיס או למבקש הרשיון, ההגדר או תעודת איש צוות, הזדמנות להביא לפניה טענותיו לעניין ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} עם הבאת ההחלטה לידיעת עובד הטיס או המבקש, כאמור בתקנת משנה (א) (להלן {{ח:פנימי|חלק א פרק 7|בפרק זה}} – מבקש), תודע לו זכותו להשיג או לערור על ההחלטה כמפורט בתקנות אלה.

{{ח:סעיף|50|זכות ערר|תיקון: תשמ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת רשות הרישוי רשאי להשיג עליה בפני המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת המנהל, בין שניתנה בתוקף היותו רשות הרישוי ובין בהשגה לפי תקנת משנה (א), רשאי לערור עליה בפני ועדת הערר לרישוי שמינה השר לענין תקנות אלה (להלן – ועדת הערר).

{{ח:סעיף|51|הגשת השגה או ערר}}
{{ח:תת|(א)}} השגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בתקנה 50(א)}} תוגש למנהל תוך 14 יום מיום מתן ההחלטה; ניתנה ההחלטה שלא בפני המבקש להשיג, תוגש ההשגה תוך 14 יום מיום שהומצאה לו ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} ערר על החלטת המנהל, בין שניתנה בתוקף היותו רשות הרישוי ובין בהשגה לפי תקנת משנה (א), יוגש לועדת הערר תוך 14 יום מיום מתן ההחלטה; ניתנה ההחלטה שלא בפני המבקש לערור, יוגש הערר תוך 14 יום מיום שהומצאה לו ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} לא החליט המנהל תוך 15 יום בהשגה שהוגשה לו לפי תקנת משנה (א), יראו את ההשגה כאילו נדחתה על ידו, והענין יועבר להחלטת ועדת הערר, אלא אם הודיע המשיג לועדת הערר כי אין הוא מעונין בהכרעת ועדת הערר בהשגתו.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הערר רשאית לדון בערר שהוגש לאחר המועד אם –
{{ח:תתת|(1)}} שוכנעה שמן הצדק לעשות כן;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל לא החליט תוך 15 יום בהשגה שהוגשה לו לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ה)}} נשלחה הודעה בדבר החלטת רשות הרישוי או המנהל בדואר רשום, יראוה כאילו הגיעה לתעודתה בתום 72 שעות משעת מסירתה לבית הדואר.

{{ח:סעיף|52|תוקף החלטה}}
{{ח:ת}} החלטת רשות הרישוי תהא תקפה כל עוד לא החליטו המנהל או ועדת הערר אחרת בהשגה או בערר שהוגשו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|53|עיכוב ביצוע החלטה|תיקון: תשמ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה רשות הרישוי או החליט המנהל, בתוקף היותו רשות רישוי או בהשגה, על ביטול רשיון או הגדר או על התלייתם, רשאי בעל הרשיון או ההגדר הרואה עצמו נפגע על ידי ההחלטה לבקש, במעמד מתן ההחלטה, או תוך 14 יום מיום שהומצאה לידיו, עיכוב ביצוע ההחלטה עד לסיום ההליכים בהשגה שתוגש למנהל או בערר שיוגש לועדת הערר, הכל לפי הענין. עוכב ביצוע ההחלטה כאמור, ומבקש העיכוב לא הגיש השגה למנהל או ערר לועדת הערר תוך המועד שנקבע בחלק זה, יתבטל עיכוב ביצוע ההחלטה מאליו בתום המועד שנקבע להגשת ההשגה או הערר, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} החליטה רשות הרישוי או המנהל בתוקף היותו רשות רישוי או בדונו בהשגה שלא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע החלטה, רשאי בעל הרשיון או ההגדר הרואה עצמו נפגע לבקש דיון דחוף בועדת הערר כדי לדון בערר על החלטתה ובערר על אי מתן עיכוב ביצוע ההחלטה עד לסיום ההליכים בערר. על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בתקנה 56}}, תדון ועדת הערר בענין לא יאוחר מ־14 יום ממועד הגשת הבקשה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} עוכב ביצוע ההחלטה עד לסיום ההליכים בהשגה או בערר, יהא המנהל או ועדת הערר, לפי הענין, רשאים בכל שלב של הדיון להורות על ביטול העיכוב אם ראו שעיכוב ביצוע ההחלטה יש בו כדי לפגוע בבטיחות הטיסה.

{{ח:סעיף|54|הרכב ועדת הערר|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת הערר תדון בשלושה, שהם – היושב ראש או ממלא מקומו הקבוע והוא ישב בראש המותב, ושני חברים, האחד בעל מקצוע בתחום התעופה הקשור לנשוא הערר, והאחר משפטן בעל ידע בתעופה אזרחית.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} השר ימנה כיושב ראש ועדת הערר וכממלא מקומו הקבוע אנשים בעלי רקע בתעופה שאינם מקרב עובדי המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} תקופת כהונת יושב ראש ועדת הערר וממלא מקומו תהא שנים עשר חודש, והשר רשאי לחזור ולמנותם.
{{ח:תתת|(3)}} יושב ראש ועדת הערר או ממלא מקומו הקבוע יחדלו לכהן בתפקידם לפני תום תקופת כהונתם באחת מאלה:
{{ח:תתתת|א.}} הוא התפטר מתפקידו כיושב ראש או כממלא מקום במסירת כתב התפטרות לשר. ההתפטרות תכנס לתוקפה בתום 30 יום ממועד מסירת כתב ההתפטרות;
{{ח:תתתת|ב.}} הוא הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
{{ח:תתתת|ג.}} הוא היה מעורב בתקופת כהונתו בתאונה או בתקרית כמשמעותן {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס)|בתקנות החקירה}};
{{ח:תתתת|ד.}} השר מצא כי נבצר ממנו למלא תפקידו והעבירו מכהונתו בהודעה בכתב.

{{ח:סעיף|55|סמכויות ועדת הערר}}
{{ח:ת}} ועדת הערר רשאית –
{{ח:תת|(1)}} לאשר את החלטת המנהל, לבטלה או לשנותה;
{{ח:תת|(2)}} להורות על עריכת דיון נוסף בפני המנהל או בפני רשות הרישוי לפי הנחיות שתקבע;
{{ח:תת|(3)}} להמליץ בפני המנהל על עריכת בדיקה מחודשת של הענין;
{{ח:תת|(4)}} להמליץ בפני המנהל בכל ענין שיתעורר בפניה תוך כדי הדיון, ככל שתמצא לנכון.

{{ח:סעיף|56|נוהלי עבודת ועדת הערר|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ערר על החלטת המנהל יוגש בכתב למזכיר ועדת הערר ויצורף אליו עותק החלטת המנהל שעליה מוגש הערר.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מועד הדיון בערר ועל מקום הדיון תימסר לעורר לפחות 10 ימים לפני המועד שנקבע לדיון.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה תדון בערר לא יאוחר מ־30 יום מיום הגשתו.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תיתן לעורר הזדמנות נאותה להעלות טענותיו בפניה, בין בכתב ובין בעל פה, בין בעצמו ובין באמצעות עורך דין.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה תפתח דיוניה בשמיעת העורר, לאחר מכן ישמיע נציג רשות התעופה האזרחית במשרד התחבורה את טיעוניו ולאחר מכן ישיב העורר על טיעוני נציג רשות התעופה האזרחית.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה תדון בפומבי, ואולם רשאית היא לקיים את הדיון, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות אם ראתה צורך בכך לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ שלה או אם ביקש זאת העורר והועדה מצאה כי מן הצדק להיענות לבקשתו.
{{ח:תת|(ז)}} יושב ראש ועדת הערר או ממלא מקומו הקבוע, או מי שהם ביקשו לעשות כן, ינהלו פרוטוקול של דיוני הועדה; הפרוטוקול יישלח על ידי מזכיר הועדה לכל אחד מחבריה, לעורר ולמנהל תוך 14 יום ממועד הישיבה, אם לא הורה יושב ראש ועדת הערר או ממלא מקומו הקבוע אחרת.

{{ח:סעיף|57|אי תלות בסדרי דין ובדיני ראיות}}
{{ח:ת}} בכל ענין של סדרי דין תנהג ועדת הערר בדרך הנראית לה כטובה ביותר לעשיית צדק ולא תהיה קשורה לדיני הראיות.

{{ח:סעיף|58|החלטת ועדת הערר}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת הערר תחליט ברוב דעות.
{{ח:תת|(ב)}} על נוסח החלטת הועדה בערר יחתום כל אחד מחבריה ואם ניתנה ברוב דעות, יצויין שיש בה דעת מיעוט.
{{ח:תת|(ג)}} מזכיר הועדה ימציא עותק החלטה לכל אחד מחבריה, לעורר ולמנהל, תוך 14 יום מיום מתן ההחלטה בערר.

{{ח:סעיף|59|סופיות החלטת ועדת הערר}}
{{ח:ת}} החלטת ועדת ערר תהיה החלטת גמר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס|בסעיף 29(1) לחוק הטיס, 1927}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 39|סעיף 39(ה) לחוק הטיס, התשע״א–2011}}, ניתן לערער על החלטת ועדת הערר לפני בית משפט לעניינים מינהליים.}}

{{ח:קטע2|חלק א פרק 8|פרק שמיני: בדיקות רפואיות}}

{{ח:סעיף|60|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד, תשנ״ז, תשנ״ט, תשס״ב, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק א פרק 8|בפרק זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת ביקורת“ – בדיקה רפואית שאיננה בדיקה ראשונית ואיננה בדיקה תקופתית ואשר מטרתה היא לברר אם חלפה הסטיה במצב בריאותו של הנבדק, שבשלה נרשמה הגבלה בתעודה הרפואית או בוטל תוקפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה ראשונית“ – בדיקה רפואית יסודית הנעשית לראשונה למבקש תעודה רפואית לקביעת מצב בריאותו למילוי התפקידים על פי הרשיון או ההגדר המבוקשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה תקופתית“ – בדיקה רפואית הנעשית בהיקף הדרוש לקביעת מידת התאמתו של המבקש להמשיך במילוי התפקידים על פי הרשיון או ההגדר המבוקשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת ערר רפואית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ – ועדה של שלושה רופאים מוסמכים שמינה המנהל שכל אחד מהם עוסק בענף רפואה אחר, ואחד מהם לפחות רופא מוסמך בכיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חידוש רשיון או הגדר“ – לרבות שימוש בזכויות על פיהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טופס בדיקה רפואית“ – טופס בדיקה רפואית שקבע המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא הרשות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא מוסמך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 6|בסעיף 6(א)(1) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא מוסמך בכיר“ – רופא מוסמך שנתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצע 200 בדיקות לפחות למבקשי רשיונות או הגדר כנדרש על פי תקנות אלה במשך 5 השנים האחרונות ולא נרשמו לחובתו על ידי רופא הרשות יותר מ־10 טעויות בעבודתו;
{{ח:תתת|(2)}} צבר ותק של 5 שנים לפחות כרופא מוסמך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה רפואית“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|60א|מתן הרשאה לרופא|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ד2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישמש אדם רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר או רופא החבר בועדה רפואית אלא אם כן בידיו הרשאה שניתנה לו מאת המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} הרשאה, כאמור בתקנת משנה (א), תינתן לארבע שנים אך רשאי המנהל לשוב ולתתה למי שתם תוקף הרשאתו.

{{ח:סעיף|61|תנאים למתן תעודה רפואית|תיקון: תשמ״ה־2, תשנ״ב, תשס״ב, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות מסוג המבוקש לראשונה לא תינתן אלא –
{{ח:תתת|(1)}} בידי רופא הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר –
{{ח:תתתת|(א)}} שמבקש התעודה נבדק בדיקה ראשונית בידי מי שמוסמך לבודקו לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|תקנה 65}};
{{ח:תתתת|(ב)}} שנמצא, להנחת דעתו של רופא הרשות, כי מבקש התעודה עונה על הדרישות הרפואיות למתן תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות מהסוג שביקש, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 1|פרק 1 לתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} תעודה רפואית המבוקשת שלא כאמור ברישה לתקנת משנה (א), לא תינתן אלא –
{{ח:תתת|(1)}} בידי רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר או רופא הרשות, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר –
{{ח:תתתת|(א)}} שמבקש התעודה נבדק בידי מי שמוסמך לבודקו לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|תקנה 65}};
{{ח:תתתת|(ב)}} שנמצא, להנחת דעתו של הרופא כאמור בפסקה (1), כי מבקש התעודה עונה על הדרישות הרפואיות למתן תעודה רפואית מתאימה לדרגת הבריאות מהסוג שביקש, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 1|פרק 1 לתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ג)}} נותן תעודה רפואית כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) יציין בה את יום נתינתה.
{{ח:תת|(ד)}} על מי שהתעודה הרפואית שבידיו –
{{ח:תתת|(1)}} טרם פקעה או פקעה וטרם חלפו חמש שנים מיום פקיעתה – יחולו הוראות תקנת משנה (ב);
{{ח:תתת|(2)}} פקעה וחלפו חמש שנים מיום פקיעתה – יחולו הוראות תקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|62|מקום הבדיקות הרפואיות|תיקון: תשנ״ב, תשע״ב, תשע״ו}}
{{ח:ת}} הבדיקות הרפואיות יערכו על ידי רופא מוסמך, או על ידי רופא מוסמך בכיר, הכל לפי הענין, במעונם או במרפאתם, ועל ידי ועדה רפואית במשרדה.

{{ח:סעיף|63|חובת המבקש תעודה רפואית}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש תעודה רפואית לפי תקנות אלה –
{{ח:תתת|(1)}} ימלא באופן נכון, מלא ובלתי מטעה את הפרטים הנדרשים ממנו בטופס הבדיקה הרפואית;
{{ח:תתת|(2)}} ישיב לרופא הבודק תשובות מלאות, נכונות ובלתי מטעות ולא יעלים כל מחלה, מום או מיגבלה אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} יחתום בנוכחות הרופא הבודק על ההצהרה שבטופס האמור.
{{ח:תת|(ב)}} עובד טיס המבקש יותר מרשיון אחד או הגדר אחד או חידושם שלצורך קבלתם או חידושם נדרשת תעודה רפואית, יציין בטופס הבדיקה הרפואית את כל סוגי הרשיונות או ההגדרים המבוקשים על ידו.

{{ח:סעיף|64|בדיקות רפואיות|תיקון: תשנ״ב, תשס״ב, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רופא מוסמך, או יושב ראש של ועדה רפואית ירשמו תוצאות הבדיקה שערכו ויסכמו אותה לפי הפרטים שנקבעו בטופס הבדיקה הרפואית לעובדי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} טופסי הבדיקה יישלחו לרופא הרשות גם אם הבדיקה הרפואית לא הושלמה ובמקרה זה תירשם הסיבה לאי השלמת הבדיקה.
{{ח:תת|(ג)}} נערכה הבדיקה על ידי ועדה רפואית, יירשמו בטופס הבדיקה שמות הרופאים שהשתתפו בה ויצויין שם היושב ראש.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) עד (ג) רשאי רופא מוסמך או יושב ראש של ועדה רפואית או רופא רשות, להסתייע לצורך מילוי טופס בדיקה רפואית לעובדי טיס, בתוצאות ונתונים של הבדיקות הרפואיות העדכניות שנערכו לעובדי טיס פעילים בשירות מערכת הביטחון.

{{ח:סעיף|65|המוסמכים לערוך בדיקות רפואיות|תיקון: תשנ״ט, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רופא מוסמך רשאי לערוך בדיקה רפואית ראשונית, בדיקה רפואית תקופתית או בדיקת ביקורת לצורך קבלת תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות סוג 2 ולצורך קבלת תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות סוג 3.
{{ח:תת|(ב)}} רופא מוסמך בכיר רשאי לערוך בדיקה רפואית ראשונית, בדיקה רפואית תקופתית או בדיקת ביקורת לצורך קבלת תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות סוג 1, לצורך קבלת תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות סוג 2 ולצורך קבלת תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות סוג 3.
{{ח:תת|(ג)}} ועדה רפואית רשאית, לבקשת רופא הרשות, לערוך כל בדיקה רפואית לפי {{ח:פנימי|חלק א פרק 8|פרק זה}}; סיימה הוועדה הרפואית עריכת בדיקה כאמור, תעביר את תוצאותיה לרופא הרשות.

{{ח:סעיף|66|תקופת תוקפה של תעודה רפואית|תיקון: תשמ״ה־2, תשנ״ב, תשנ״ו, תשס״ה, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} סוג דרגת בריאות של תעודה רפואית יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 1|בפרק ה־1 לתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(א1)}} תעודה רפואית תהיה תקפה מיום נתינתה.
{{ח:תת|(א2)}} תקופת התוקף של תעודה רפואית –
{{ח:תתת|(1)}} תהיה למשך הזמן המפורט בטבלה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 12|בפרק ה־12 לתוספת הראשונה}}, זולת אם מצא רופא הרשות כי תוצאות הבדיקה הרפואית שבוצעה למבקש מחייבות את קיצור תקופת תוקפה;
{{ח:תתת|(2)}} תימנה מיום עריכת הבדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בתקנות 61(א)(2) או (ב)(2)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בתקנת משנה (א2), לעניין מניין תקופת תוקפה של תעודה רפואית, יראו בדיקה רפואית שבוצעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בתקנה 61(א)(2) או (ב)(2)}}, בתוך 45 ימים לפני יום פקיעת תוקפה של התעודה הרפואית שבידי בעל הרישיון, כאילו בוצעה ביום פקיעת התוקף שלה.
{{ח:תת|(א4)}} תוקפה של תעודה רפואית יצוין בגוף התעודה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), תוקפה של תעודה רפואית יפקע בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עם קרות תאונה כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס)|בתקנות החקירה}};
{{ח:תתת|(2)}} עם תחילת אישפוז בבית חולים;
{{ח:תתת|(3)}} בתום היום החמישה עשר להעדרות רצופה מהעבודה עקב מחלה;
{{ח:תתת|(4)}} עם פחיתת כושר בריאות מכל סיבה שהיא שיש בה כדי למנוע מעובד הטיס את השימוש בזכויות שמעניק לו רשיונו או הגדרו או בחלק מהן;
{{ח:תתת|(5)}} אי ביצוע בדיקות דם לכולינסטרזיה כל שבועיים בתקופת עבודות ריסוס בחומר רעיל.
{{ח:תת|(ג)}} עובד טיס שנתקיים לגביו אירוע מן המפורטים בתקנת משנה (ב), ידווח על כך לרופא הרשות בהקדם האפשרי, ולא יעשה שימוש בתעודה הרפואית שבידו אלא לאחר שעבר בדיקת ביקורת ועל פי תוצאות הבדיקה.

{{ח:סעיף|67|איסור להשתמש ברשיון ללא תעודה רפואית תקפה|תיקון: תשמ״ה־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון או הגדר שלצורך קבלתם או חידושם נדרשת תעודה רפואית לא יהיה רשאי להמשיך להשתמש בזכויות ברשיונו או בהגדרו אם פקע תוקפה של התעודה הרפואית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66|בתקנה 66}}.
{{ח:תת|(ב)}} פקע תוקף תעודה רפואית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66|בתקנה 66}} לא תינתן תעודה רפואית חדשה לעובד הטיס אלא אם נבדק המבקש על ידי רופא מוסמך או רופא מוסמך בכיר, או ועדה רפואית, הכל בהתאם לסוג הרשיון או ההגדר בו הוא מחזיק.

{{ח:סעיף|68|מקרים מיוחדים|תיקון: תשנ״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} במקרים בהם המבקש אינו עונה על הדרישות הרפואיות במלואן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה לתקנות אלה}}, רשאי רופא הרשות לתת למבקש תעודה רפואית ורשאית רשות הרישוי לציין מגבלות ברשיונו או בהגדרו, אם נתקיימו במבקש תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדה רפואית שבדקה את המבקש, מצאה כי –
{{ח:תתתת|א.}} מצבו הרפואי של המבקש אינו מעורר חשש של אי כושר פתאומי או של אי יכולת למלא תפקידיו בבטיחות בתקופת תוקף הרשיון או ההגדר;
{{ח:תתתת|ב.}} הוא בעל סגולה גופנית השקולה כנגד אי כושרו הבריאותי;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש הוכיח שיש לו ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית במידה השקולה כנגד אי כושרו הבריאותי.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} העלתה בדיקה רפואית כאמור שאיש הצוות אינו כשיר מבחינה בריאותית למלא את תפקידיו בכלי הטיס, לא יחודש רשיונו או הגדרו.

{{ח:סעיף|69|סמכויות רופא הרשות|תיקון: תשמ״ה־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רופא הרשות רשאי:
{{ח:תתת|(1)}} לערוך את כל הבדיקות הרפואיות שרופא מוסמך בכיר רשאי לערוך לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|תקנה 65}};
{{ח:תתת|(2)}} לבדוק את המימצאים הרפואיים בטופס הבדיקה הרפואית שנחתם והועבר אליו מאת רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר או ועדה רפואית ולסכמם;
{{ח:תתת|(3)}} להורות לרופא מוסמך, לרופא מוסמך בכיר או לועדה רפואית לערוך מחדש בדיקה רפואית ראשונית, בדיקה תקופתית או בדיקת ביקורת;
{{ח:תתת|(4)}} ליתן תעודה רפואית המאשרת כי המבקש שלגביו ניתנה התעודה כשיר להשתמש ברשיון או בהגדר שניתן לו לתקופה שתצויין בתעודה;
{{ח:תתת|(5)}} לקבוע בתעודה מגבלות רפואיות שיירשמו ברשיונו או בהגדרו של המבקש;
{{ח:תתת|(6)}} להמליץ בפני רשות הרישוי לשקול אי מתן רשיון, ביטול רשיון, אי חידוש רשיון או אי אישורו, הכל לפי הענין, אם שוכנע שאותו אדם הסתיר ביודעין מחלה, מום או כל מגבלה אחרת עליהם נשאל בטופס הבדיקה הרפואית; לענין זה אין נפקא מינה אם המחלה, המום או המגבלה שהוסתרו כאמור פוגעים בכושרו הבריאותי של אותו אדם ואם לאו.
{{ח:תת|(ב)}} רופא הרשות רשאי להוציא מפעם לפעם הנחיות לרופא מוסמך, לרופא מוסמך בכיר ולועדה רפואית, בנוגע לבדיקות הרפואיות השונות ולמתן תעודות רפואיות.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בתקנת משנה (א)(6) אינו גורע מסמכויות רשות הרישוי לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|70|ועדת ערר רפואית|תיקון: תשמ״ח־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 7|סעיף 7(ב) לחוק}} יש להגיש תוך שלושים יום מיום קבלת החלטת רופא הרשות; נשלחה הודעה בדבר החלטת רופא הרשות בדואר רשום, יראוה כאילו הגיעה לידי הנוגע בדבר בתום שבעים ושתים שעות מיום מסירתה לדואר.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} כל עוד לא החליטה ועדת הערר הרפואית אחרת – תעמוד בתוקפה החלטת רופא הרשות.

{{ח:קטע2|חלק א פרק 9|פרק תשיעי: בוחנים}}

{{ח:סעיף|71|מינוי בוחנים}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי למנות לפי שיקול דעתו אדם כבוחן לביצוע מבחנים מטעם רשות הרישוי, הנדרשים כאמור בתקנות אלה. המנהל יקבע תנאים מזעריים למינוי בוחן, לרבות לעניין נסיונו, הידע המקצועי שלו ומיומנותו, עברו התעופתי, הגינותו ואמינותו.

{{ח:קטע1|חלק ב|חלק ב׳: רשיונות לטייסים}}

{{ח:קטע2|חלק ב פרק 1|פרק ראשון: רשיון טייס מתלמד}}

{{ח:סעיף|72|כשירות לקבלת רשיון טייס מתלמד|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} אדם יהא כשיר לקבל רשיון טייס מתלמד אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מלאו לו 16 שנים ביום הגשת הבקשה לרישיון; ולגבי מבקש רישיון עם הגדר דאון – 15 שנים;
{{ח:תת|(2)}} הוא קורא, מדבר ומבין את הלשון העברית או את הלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה;
{{ח:תת|(3)}} הוא מחזיק בתעודה רפואית מתאימה תקפה;
{{ח:תת|(4)}} הוא מחזיק באישור העדר הרשעות פליליות שניתן לו בתשעים הימים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון;
{{ח:תת|(5)}} הוא הגיש בקשה לקבלת רשיון לרשות הרישוי באמצעות בית הספר לטיסה בו הוא לומד או באמצעות המדריך האישי שלו;
{{ח:תת|(6)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון טייס מתלמד.

{{ח:סעיף|73|תנאים לטיסות יחיד|תיקון: תשנ״ב, תשע״ו, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} טייס מתלמד אינו רשאי להפעיל את כלי הטיס בטיסת יחיד ראשונה אלא אם כן עמד בדרישות הבאות:
{{ח:תתת|(1)}} קיבל הדרכה בהתאם לתכנית הדרכה של בית ספר להוראת טיס בה הוא לומד לטוס שאישרה רשות הרישוי (להלן – תכנית הדרכה) או בהתאם לתכנית הדרכה אישית שאישרה לו רשות הרישוי, והוכיח, להנחת דעתו של מדריך טיס מוסמך, ידע מקצועי ומיומנות הנדרשים לטיסת יחיד ראשונה;
{{ח:תתת|(2)}} היה כלי הטיס שבו עומד המתלמד לבצע את טיסת היחיד הראשונה אוירון או רוטורקרפט – המתלמד השלים חמישה עשר שיעורים ראשונים של תוכנית ההדרכה לפחות, וצבר שתים עשרה שעות טיסה לפחות עם מדריך (להלן – הדרכה זוגית) שניתנו לו במסגרת תכנית ההדרכה;
{{ח:תתת|(3)}} היה כלי הטיס שבו עומד המתלמד לבצע טיסת יחיד ראשונה אוירון זעיר – המתלמד השלים את ששת השיעורים הראשונים לפחות של תכנית ההדרכה וצבר ארבע שעות של הדרכה זוגית שניתנו לו במסגרת תכנית ההדרכה;
{{ח:תתת|(4)}} היה כלי הטיס שבו עומד המתלמד לבצע טיסת יחיד ראשונה דאון – המתלמד השלים את עשרת השיעורים הראשונים לפחות של תכנית ההדרכה וצבר חמש עשרה הזנקות לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} רשיון הטייס מתלמד שלו ויומן הטיסות האישי נחתמו, לפני הטיסה, בידי מדריכו האישי אשר הדריך אותו בטיפוס כלי הטיס שבו יבצע את טיסת היחיד הראשונה וקבע כי הוא עומד בדרישות תקנה זו וכי הוא כשיר לבצע טיסת יחיד בטוחה באותו כלי טיס;
{{ח:תתת|(6)}} מדריך טיס ראשי של בית הספר או ממלא מקומו, שאינו מדריכו האישי, ביצע עם המתלמד טיסת בוחן בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אוירון ורוטורקרפט – לאחר השיעור העשירי;
{{ח:תתתת|(2)}} אוירון זעיר – לאחר השיעור הרביעי;
{{ח:תתתת|(3)}} דאון – לאחר ההזנקה העשירית.
{{ח:תת|(ב)}} טייס מתלמד שביצע טיסת יחיד ראשונה אינו רשאי להפעיל כלי טיס בטיסות יחיד נוספות אלא אם כן קיבל ממדריכו האישי הדרכה זוגית לפני כל טיסה נוספת ונתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בתקנה 84(ב) ו־(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מתלמד בעל רישיון טייס תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר שונה מההגדר המבוקש יוכיח שהשלים מחצית לפחות מהדרישות המפורטות בתקנת משנה (א)(2), (3) ו־(4) לפני שיאושר לטיסת יחיד ראשונה.

{{ח:סעיף|74|ידע מקצועי|תיקון: תשמ״ג, תשע״ו}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי של הטייס המתלמד:
{{ח:תת|(1)}} דיני התעופה האזרחית בהפעלת כלי טיס וכלליה; הוראות והודעות הרשות בנושאים של הפעלת כלי טיס בתנאי כטר״מ, פיקוח על התעבורה אוירית ונהלי חירום;
{{ח:תת|(2)}} תורת הטיס ברמה בסיסית והכרת כלי טיס מהסוג, מהמין, ומהטיפוס שעליו הוא לומד לטוס ומתעתד לטוס בטיסת יחיד;
{{ח:תת|(3)}} הכרת נהלי שדה התעופה ואזור האימונים בהם הוא מתעתד לטוס;
{{ח:תת|(4)}} נהלי אלחוט דיבור; הוראה זו אינה חלה על טייס מתלמד באוירון זעיר.

{{ח:סעיף|75|תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון ובאווירון זעיר|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשע״א}}
{{ח:ת}} טייס מתלמד באוירון או באוירון זעיר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון או באוירון זעיר בכל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנות לטיסה, לרבות בדיקות לפני טיסה בתפעול המנוע;
{{ח:תת|(2)}} הסעה;
{{ח:תת|(3)}} טיסה ישרה ואופקית, נסיקה, גלישה, הנמכה ופניות קלות, בינוניות וחדות;
{{ח:תת|(4)}} שליטה במהירויות שונות, זיהוי התקרבות והיחלצות מהזדקרות, מהזדקרות בפניה, מצלילה לולינית ומסחרור במצבי טיסה שונים;
{{ח:תת|(5)}} המראות ונחיתות רגילות וברוח צד והליכי הקפה;
{{ח:תת|(6)}} הבחנת השפעת הרוח על אוירון ודרכי תיקונה בכל שלבי הטיסה השונים;
{{ח:תת|(7)}} תמרוני נחיתות אונס והליכי חירום אחרים הישימים לאותו טיפוס של אוירון.

{{ח:סעיף|76|תדריכי קרקע והדרכת טיסה בדאון}}
{{ח:ת}} טייס מתלמד בדאון יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בכל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנות לטיסה לרבות בדיקה לפני טיסה, כולל בדיקת כבל הגרירה;
{{ח:תת|(2)}} הסעת דאון על הקרקע ועגינתו;
{{ח:תת|(3)}} חיבור כבל הגרירה, מתן סימנים מוסכמים ותהליכי הינתקות;
{{ח:תת|(4)}} המראה על ידי גרירה באמצעות כבל גומי, רכב, מגליל או מטוס;
{{ח:תת|(5)}} גלישה ישרה, פניות, הקפה ונחיתה;
{{ח:תת|(6)}} גלישה במהירויות שונות, זיהוי הזדקרות והחלצות ממנה;
{{ח:תת|(7)}} נחיתות;
{{ח:תת|(8)}} הבחנת השפעת הרוח על הדאון ודרכים לתיקונה;
{{ח:תת|(9)}} הליכי חירום.

{{ח:סעיף|77|תדריכי קרקע והדרכת טיסה ברוטורקרפט}}
{{ח:ת}} טייס מתלמד ברוטורקרפט יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בכל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנות לטיסה;
{{ח:תת|(2)}} רחיפה ועבודת קרקע;
{{ח:תת|(3)}} הסעה בטיסה ופניות ברחיפה;
{{ח:תת|(4)}} טיסה ישרה ואופקית, נסיקה, הנמכה ופניות;
{{ח:תת|(5)}} הקפה רגילה;
{{ח:תת|(6)}} המראות ונחיתות רגילות;
{{ח:תת|(7)}} הליכי חירום לרבות אוטורוטציה.

{{ח:סעיף|78|תדריכי קרקע והדרכת טיסה בספינת אויר}}
{{ח:ת}} טייס מתלמד בספינת אויר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בכל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנות לטיסה, לרבות בדיקות לפני טיסה, הפעלת מנועים, הכוונה, ייצוב בקרת לחץ בבלוניות, חימום יתר;
{{ח:תת|(2)}} המראה ועליה;
{{ח:תת|(3)}} טיסה ישרה ואופקית, נסיקה, פניה והנמכה;
{{ח:תת|(4)}} נחיתה באיזון סטטי חיובי ושלילי.

{{ח:סעיף|79|תדריכי קרקע והדרכת טיסה בבלון מאוייש|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} טייס מתלמד בבלון מאוייש יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בכל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנות לטיסה ונהלים, לרבות בדיקות חיוניות של לפני טיסה;
{{ח:תת|(2)}} הפעלת אויר חם או מקור גז, טיפול במשקלות לאיזון, בשסתומים ובבדי הדבקה;
{{ח:תת|(3)}} התנשאות ועליה;
{{ח:תת|(4)}} הנמכה, נחיתה ושימוש בשעת חירום בבדי הדבקה.

{{ח:סעיף|80|אישור הדרכה}}
{{ח:ת}} אישור בתיקו האישי של הטייס המתלמד וביומנו, בחתימת ידו של מדריך טיס ראשי של בית ספר להוראת טיס או בחתימת ידו של מדריכו האישי, כי הטייס המתלמד קיבל הדרכה בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|חלק ב פרק 1|בפרק זה}}, הכל בהתאם להגדר כלי הטיס אותו הוא מבקש להטיס, והוכיח בפניו ידע מקצועי ומיומנות טיסה, יהווה הוכחה מספקת לענין ההדרכה האמורה.

{{ח:סעיף|81|אימוני ניווט יחיד באוירון או בהליקופטר|תיקון: תשמ״ח, תשע״א}}
{{ח:ת}} בטרם יבצע טייס מתלמד טיסת ניווט יחיד באוירון או בהליקופטר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים, הדרכה בכל אלה:
{{ח:תת|(1)}} השגת תחזיות מזג אויר, לרבות תנאי ראות בטיסה;
{{ח:תת|(2)}} נהלי טיסות פנים ארציות הישימים לטיסת ניווט;
{{ח:תת|(3)}} ידיעה טכנית כללית הישימה לטיסת ניווט;
{{ח:תת|(4)}} נווטות טיס הכוללת שימוש במפות תעופתיות, קריאת מפה ונווטות חישובית בסיסית;
{{ח:תת|(5)}} שמירת כיוון;
{{ח:תת|(6)}} טיסה על פי מכשירי טיסה ועזרי רדיו לניווט;
{{ח:תת|(7)}} המראה ונחיתה ברוח צולבת;
{{ח:תת|(8)}} טיסת ניווט בתנאים ובנתיבים כנדרש בטיסת יחיד הכוללות הליכי חירום הישימים לטיסת ניווט;
{{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|82|אימוני ניווט יחיד בספינת אויר}}
{{ח:ת}} בטרם יבצע טייס מתלמד טיסת ניווט יחיד בספינת אויר, יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים, הדרכה בכל אלה:
{{ח:תת|(1)}} שימוש במפות תעופתיות, ניווט באמצעות מצפן מגנטי ושימוש ברדיו דו־כיווני;
{{ח:תת|(2)}} שליטה בספינת אויר בהסתמך על מכשירי עזר בלבד;
{{ח:תת|(3)}} בקרת לחץ גז בהתחשב בהתחממות יתר ושיוט גבהים;
{{ח:תת|(4)}} הכרת תנאי מזג אויר קריטיים, השגת דוחות ותחזיות מזג אויר;
{{ח:תת|(5)}} הליכי חירום בטיסת ניווט.

{{ח:סעיף|83|טיסת ניווט|תיקון: תשמ״ח, תשע״א, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} טייס מתלמד יהיה כשיר להטיס כלי טיס, למעט דאון ואווירון זעיר, בטיסת ניווט יחיד, אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיבל הדרכה ממדריך בעל הגדר מתאים בכלי טיס מאותו סוג ומין בו הוא מתעתד לבצע את טיסת הניווט באימונים הנדרשים {{ח:פנימי|חלק ב פרק 1|בפרק זה}}, הכל לפי הענין, והמדריך האישי אישר על גבי רשיונו כי לטייס המתלמד מיומנות בניווט כלי הטיס בו עבר את האימונים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מחזיק ברשיון אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון שניתן לו לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(2א)}} הוא הוכיח ידע מקצועי כנדרש בתקנות אלה לקבלת רישיון טייס פרטי;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} טייס מתלמד יהיה כשיר לנחות בשדה תעופה זולת שדה התעופה ממנו המריא, אם ביצע קודם לכן נחיתה עם מדריך באותו שדה. הוראה זו לא תחול על נחיתות חירום.
{{ח:תת|(ג)}} טייס מתלמד בדאון לא יבצע טיסות ניווט יחיד בדאון וטייס מתלמד באווירון זעיר לא יבצע טיסות ניווט יחיד באווירון זעיר.

{{ח:סעיף|84|הגבלות החלות על טייס מתלמד|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} טייס מתלמד לא ישמש –
{{ח:תתת|(1)}} כטייס מפקד של כלי טיס:
{{ח:תתתת|א.}} המוביל נוסעים;
{{ח:תתתת|ב.}} המוביל טובין;
{{ח:תתתת|ג.}} המוביל בטיסה מסחרית;
{{ח:תתתת|ד.}} בטיסה מחוץ למרחב בפיקוח של ישראל – אלא על פי הסכם הדדי עם מדינת החוץ שמעל למרחב הפיקוח שלה מתעתד הטייס לטוס;
{{ח:תתתת|ה.}} בטיסה – אלא בכלי טיס מאותו סוג, מין וטיפוס שבהם הוא קיבל את הדרכתו, ושאושרו והרשומים ברשיונו;
{{ח:תתת|(2)}} כאיש צוות של כלי טיס שלתפעולו נדרש יותר מטייס אחד.
{{ח:תת|(ב)}} טייס מתלמד, למעט טייס מתלמד בדאון, לא יטוס בחמש השעות הראשונות של טיסת היחיד שלו אלא אם המדריך נמצא במגדל הפיקוח שבשדה התעופה או במנחת ממנו המריא הטייס המתלמד והוא מפקח על טיסתו.
{{ח:תת|(ג)}} טייס מתלמד לא יטוס בטיסת יחיד ללא פיקוח מדריך מוסמך הנמצא בשדה התעופה או במנחת ממנו המריא, או הנמצא בכלי טייס אחר בשטח האימונים של אותו שדה, ונמצא בקשר דו־כיווני עם הטייס המתלמד או עם מגדל הפיקוח בשדה התעופה או במנחת ממנו המריא הטייס המתלמד.
{{ח:תת}} בטיסת יחיד של טייס מתלמד בדאון ובאוירון זעיר, חייב המדריך להמצא בשדה התעופה או במנחת בנקודת הזינוק ולהיות, ככל שהדבר אפשרי, בקשר עין מתמיד עם הדאון.

{{ח:סעיף|85|תוקף הרישיון|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} תקופת תוקפו של רישיון טייס מתלמד תהיה תקופת תוקף התעודה הרפואית שמחזיק בעל הרישיון.

{{ח:סעיף|86|חידוש רשיון}}
{{ח:ת}} המבקש חידוש רשיון טייס מתלמד שניתן לו לפי תקנות אלה יוכיח כי הוא עומד בתנאי הכשירויות לקבלת רשיון טייס מתלמד כמפורט {{ח:פנימי|חלק ב פרק 1|בפרק זה}}.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק 2|פרק שני: רשיון טייס פרטי}}

{{ח:סעיף|87|כשירות לקבלת רשיון טייס פרטי|תיקון: תשנ״ב, תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} אדם יהא כשיר לקבל רשיון טייס פרטי אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מלאו לו 17 שנים ביום הגשת הבקשה לרישיון; ולגבי מבקש רישיון טייס פרטי עם הגדר דאון – 16 שנים;
{{ח:תת|(2)}} הוא קורא, מדבר ומבין את הלשון העברית ואת הלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה;
{{ח:תת|(3)}} הוא מחזיק בתעודה רפואית מתאימה תקפה;
{{ח:תת|(4)}} הוא מחזיק באישור העדר הרשעות פליליות שניתן לו בשנה שקדמה להגשת הבקשה לרשיון;
{{ח:תת|(5)}} הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון טייס פרטי;
{{ח:תת|(6)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כנדרש {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2|בפרק זה}}, הכל בהתאם להגדר המבוקש;
{{ח:תת|(7)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון טייס פרטי ששולמה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות האגרות}};
{{ח:תת|(8)}} הוא מחזיק ברשיון אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון שניתן לו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|88|הידע המקצועי הדרוש לקבלת הרשיון|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח, תשע״א, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון טייס פרטי:
{{ח:תתת|(1)}} דיני התעופה האזרחית והוראות הרשות המתייחסים לזכויות מחזיק ברשיון טייס פרטי ולהגבלות החלות עליו, לרבות הנהלים וההליכים של שירותי התעבורה האוירית;
{{ח:תתת|(2)}} הבנת פרסומי מידע תעופתי (A.I.P.‎), פרסומי טיס פנים ארציים והודעות לעובדי טיס (NOTAM);
{{ח:תתת|(3)}} ידיעה טכנית כללית והגבלות תפעול כלי הטיס ומנועיו, בהתאם להגדר סוג ומין כלי הטיס המבוקש;
{{ח:תתת|(4)}} הכרת טיפוס כלי הטיס שלגביו מבוקש ההגדר;
{{ח:תתת|(5)}} עקרונות מטאורולוגיה ויישום מטאורולוגיה תעופתית בסיסית, לרבות הבנת מפות מזג אויר ודוחות מטאורולוגיים ונוהלי השגת מידע מטאורולוגי;
{{ח:תתת|(6)}} עקרונות נווטות והבטים מעשיים של טיסת ניווט, לרבות שיטות של נווטות טיס ונווטות חישובית; שימוש במפות אוירונוטיות והכנת תכנית טיסה;
{{ח:תתת|(7)}} השימוש בציוד ובמכשירים לטיסת כטר״מ לרבות שימוש בעזרי רדיו לניווט; אולם ידע מקצועי לגבי שימוש בעזרי רדיו לניווט אינו נדרש ממבקש הגדר דאון ואוירון זעיר;
{{ח:תתת|(8)}} נהלי בטיחות והליכי חירום.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רישיון טייס פרטי שהוסמך בחיל האוויר הישראלי כטייס ומשרת בו בשירות פעיל כטייס בעת הגשת הבקשה, יהיה פטור מהוכחת ידע מקצועי כאמור בפסקאות (3), (4) ו־(6) עד (8) לתקנת משנה (א); ואולם מבקש רישיון כאמור המבקש הגדר לאווירון זעיר יהיה פטור מהוכחת ידע מקצועי כאמור בפסקאות (3), (6) ו־(7) לתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|89|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר אוירון|תיקון: תשמ״ה־3, תשמ״ט־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} דרישות הנסיון המיזעריות לקבלת הגדר אוירון הן ארבעים שעות זמן טיסה שבוצעו באוירון במסגרת בית ספר להוראת טיס, או חמישים שעות זמן טיסה שבוצעו מחוץ למסגרת בית ספר כאמור, שבוצעו בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרשיון ומהן:
{{ח:תתת|(1)}} עשרים שעות הדרכה זוגית הכוללות –
{{ח:תתתת|א.}} שלוש שעות בטיסת מכשירים;
{{ח:תתתת|ב.}} שלוש שעות בטיסות ניווט;
{{ח:תתתת|ג.}} שלוש שעות בלילה שבהן בוצעו לפחות עשר המראות ונחיתות מלאות בלילה;
{{ח:תתתת|ד.}} ארבע שעות טיסה תוך שלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון;
{{ח:תתת|(2)}} חמש עשרה שעות זמן טיסת יחיד הכוללות –
{{ח:תתתת|א.}} טיסת ניווט יחיד אחת הנמשכת לפחות שעתיים וחצי עם שתי נחיתות בשדות תעופה המרוחקים לפחות שבעים וחמישה קילומטר זה מזה ומשדה ההמראה;
{{ח:תתתת|ב.}} שלוש שעות בטיסות ניווט עם נחיתות בשדות תעופה שונים.
{{ח:תת|(ב)}} צבר המבקש את שעות טיסה הנדרשות כאמור בתקנת משנה (א) או חלקן תוך תקופה העולה על השנתיים האחרונות שקדמו להגשת הבקשה לרשיון – ייזקפו שעות אלה לחשבון זמן הטיסה הנדרש אם עבר המבקש קורס ריענון בן עשר שעות הדרכה לפחות, לשם קבלת רשיון טייס פרטי במסגרת בית ספר להוראת טיסה, בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרשיון.
{{ח:תת|(ג)}} החזיק המבקש ברישיון טייס תקף שניתן לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר, הגדר דאון או הגדר ג׳רופלן קטן וטס מעל מאה שעות טיסה באוירון זעיר, בדאון או בג׳רופלן קטן – דרישות הנסיון המזעריות יהיו שבעים וחמשה אחוזים מדרישות הנסיון כאמור בתקנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} החזיק המבקש ברישיון טייס תקף שניתן לפי תקנות אלה ובו הגדר הליקופטר וטס מאה שעות טיסה – דרישות הנסיון המזעריות יהיו עשרים שעות טיסה באוירון.
{{ח:תת|(ה)}} טייס מוסמך חיל האויר יוכיח 5 שעות זמן טיסה באוירון מקבוצה א׳ שבוצעו בשלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|89א|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר אוירון זעיר|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ה־3, תשמ״ח, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} צבר המבקש את שעות הטיסה הנדרשות כאמור בתקנת משנה (ב), או חלקן, תוך תקופה העולה על השנתיים האחרונות שקדמו להגשת הבקשה לרשיון – ייזקפו שעות אלה לחשבון זמן הטיסה הנדרש אם עבר המבקש במסגרת בית ספר להוראת טיסה קורס רענון שבו שמונה שעות הדרכה לפחות, מהן שש שעות הדרכה זוגית, בששת החדשים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} דרישות הניסיון המזעריות לקבלת הגדר אווירון זעיר הן שלושים ושתיים שעות זמן טיסה שבוצעו באווירון הדרכה זעיר, במסגרת בית ספר להוראת טיס או בהדרכה אישית, בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרישיון ומהן –
{{ח:תתת|(1)}} שמונה עשרה שעות הדרכה זוגית הכוללות לפחות –
{{ח:תתתת|(א)}} ארבע שעות בטיסות מרחב עם נחיתות במנחתים שונים;
{{ח:תתתת|(ב)}} ארבע שעות שבוצעו בתוך שלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} עשר שעות זמן טיסת יחיד.
{{ח:תת|(ג)}} צבר המבקש –
{{ח:תתת|(1)}} שלושים שעות טיסה לפחות על גלישונים, והיתה בקשתו לקבלת הגדר אוירון זעיר טיפוס ב׳, די שיוכיח חמישים אחוזים מדרישות הנסיון האמורות בתקנת משנה (ב), בהתאמה;
{{ח:תתת|(2)}} מאה שעות טיסה לפחות על כלי טיס אחרים, די שיוכיח עשרים וחמישה אחוזים מדרישות הנסיון המפורטות בתקנת משנה (ב), בהתאמה.

{{ח:סעיף|90|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר דאון|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} דרישות הנסיון המזעריות לצורך קבלת הגדר דאון יהיו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} 70 טיסות יחיד בדאון, הכוללות 20 טיסות שבכל אחת מהן בוצעה לפחות פניה אחת של 360°;
{{ח:תתת|(2)}} שבע שעות של טיסת יחיד בדאון, הכוללות 35 הזנקות באמצעות גרירת רכב או מגליל, או 20 המראות בעזרת גרירת אוירון;
{{ח:תתת|(3)}} 40 שעות זמן טיסה בדאון ובאוירון זעיר ובאוירון חד־מנועי, הכוללות לפחות עשר טיסות יחיד בדאון, שבכל אחת מהן בוצעה לפחות פניה אחת של 360°.
{{ח:תת|(ב)}} היתה הבקשה להגדר דאון שהוא ממונע, יוכיח המבקש, בנוסף לדרישות הנסיון כאמור בתקנת משנה (א), נסיון של שעה אחת בטיסה בדאון ממונע.

{{ח:סעיף|91|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר הליקופטר|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} דרישות הנסיון המיזעריות הדרושות לצורך קבלת הגדר הליקופטר הן ארבעים שעות טיסת יחיד והדרכה בכלי טיס ומהן חמש עשרה שעות טיסת יחיד בהליקופטר הכוללות –
{{ח:תת|(1)}} המראה ונחיתה בשדה תעופה המשמש לאוירונים ולהליקופטרים כאחד;
{{ח:תת|(2)}} טיסה ובה נחיתה בנקודה שהיא מחוץ לשדה תעופה;
{{ח:תת|(3)}} שלוש שעות טיסת ניווט הכוללות טיסה ובה נחיתות בשלוש נקודות או יותר המרוחקות ארבעים קילומטר אחת מהשניה.

{{ח:סעיף|92|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר ג׳רופלן}}
{{ח:ת}} דרישות הנסיון המיזעריות לצורך קבלת הגדר ג׳רופלן הן ארבעים שעות של הדרכת טיסה וטיסות יחיד בכלי טיס ומהן עשר שעות טיסת יחיד בג׳רופלן הכוללות –
{{ח:תת|(1)}} טיסות ובהן המראות ונחיתות במסלולים סלולים ובלתי סלולים;
{{ח:תת|(2)}} שלוש שעות טיסת ניווט הכוללות טיסה אחת ובה נחיתות בשלוש נקודות או יותר המרוחקות ארבעים קילומטר האחת מהשניה.

{{ח:סעיף|93|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר ספינת אויר}}
{{ח:ת}} דרישות הנסיון המיזעריות לצורך קבלת הגדר ספינת אויר הן חמישים שעות טיסה כטייס ומהן עשרים וחמש שעות טיסה בספינת אויר הכוללות חמש שעות טיסת יחיד בספינת אויר, או חמש שעות כטייס מפקד של ספינת אויר שהצוות המיזערי הדרוש להפעלתה הוא שני טייסים או יותר.

{{ח:סעיף|94|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר בבלון מאוייש|תיקון: תשמ״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} אלה דרישות הנסיון המיזעריות לצורך קבלת הגדר בלון מאוייש:
{{ח:תת|(1)}} עשר שעות טיסה בבלון מאוייש ממולא גז או בבלון המופעל על ידי אויר חם, ומהן שש טיסות שבוצעו בהשגחתו של טייס המחזיק ברשיון טייס מסחרי ובו הגדר בלון מאויש הכוללות –
{{ח:תתת|א.}} שתי טיסות הנמשכות לפחות שעה אחת כל אחת, אם הבלון החופשי ממולא בגז, או שתי טיסות הנמשכות לפחות שלושים דקות כל אחת, אם הבלון החופשי מופעל על ידי אויר חם באמצעות מיתקן חימום מוטס;
{{ח:תתת|ב.}} עלייה מבוקרת לגובה של לפחות חמשת אלפים רגל מעל נקודת הזינוק בבלון מאוייש ממולא בגז, או שלושת אלפים רגל בבלון מאוייש ממולא אויר חם באמצעות מיתקן חימום מוטס;
{{ח:תתת|ג.}} טיסת יחיד בבלון מאוייש;
{{ח:תת|(2)}} היה הבלון החופשי חסר מיתקן חימום מוטס – שש שעות טיסה בבלון מאויש בהשגחת טייס המחזיק ברשיון טייס מסחרי בבלון מאויש הכוללות לפחות טיסת יחיד אחת.

{{ח:סעיף|95|אישור הדרכה ביומן|תיקון: תשע״א, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון טייס פרטי ובו הגדר אוירון, אווירון זעיר, דאון, הליקופטר, ג׳רופלן קטן, ספינת אויר או בלון מאויש, יקבל תדריכי קרקע והדרכת טיסה בנושאים הנדרשים להוכחת מיומנות טיסה לצורך קבלת הגדר כלי הטיס המבוקש {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2|בפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אישור בתיקו האישי של הטייס המתלמד וביומנו, בחתימת ידו של מדריך טיס ראשי של בית ספר להוראת טיס או בחתימת ידו של מדריכו האישי, כי הוא קיבל הדרכה בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2|בפרק זה}}, הכל בהתאם להגדר כלי הטיס אותו הוא מבקש להטיס, יהווה הוכחה מספקת לענין ההדרכה האמורה.

{{ח:סעיף|96|תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון}}
{{ח:ת}} מבקש רשיון טייס פרטי ובו הגדר אוירון יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנות לטיסה לרבות חלוקת משקל ואיזון המטוס, בדיקת האוירון ופעילות גמר טיסה;
{{ח:תת|(2)}} תפעול אוירון בשדה התעופה ותעבורה אוירית, לרבות קיום קשר רדיו ונקיטת אמצעי זהירות למניעת התנגשויות;
{{ח:תת|(3)}} תימרוני טיסה בסיסיים;
{{ח:תת|(4)}} טיסות במהירויות איטיות, זיהוי הזדקרות והחלצות ממנה בטיסה ישרה ובפניות;
{{ח:תת|(5)}} המראות ונחיתות רגילות וקצרות ובתנאי רוח צולבת;
{{ח:תת|(6)}} תימרון ושליטה באוירון באמצעות מכשירים;
{{ח:תת|(7)}} טיסת ניווט בשיטת נווטות טיס או נווטות חישובים, שימוש בעזרי רדיו;
{{ח:תת|(8)}} טיסת לילה הכוללת המראות ונחיתות;
{{ח:תת|(9)}} תהליכי חירום.

{{ח:סעיף|96א|תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון זעיר|תיקון: תשמ״ג, תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מבקש רשיון טייס פרטי ובו הגדר אוירון זעיר, יקבל ממדריך טיסה מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון זעיר בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנות לטיסה לרבות חישובי משקל ואיזון האוירון, בדיקות האוירון ופעולות גמר טיסה;
{{ח:תת|(2)}} תפעול האוירון במנחת, בשדה תעופה, נוהלי תעבורה אוירית ונקיטת אמצעי זהירות למניעת התנגשויות;
{{ח:תת|(3)}} תמרוני טיסה בסיסיים;
{{ח:תת|(4)}} טיסות במהירויות איטיות, זיהוי הזדקרות והיחלצות ממנה בטיסה ישירה ובפניות;
{{ח:תת|(5)}} המראות ונחיתות רגילות וקצרות ובתנאי רוח צולבת;
{{ח:תת|(6)}} טיסת ניווט בשיטת נווטות טיס;
{{ח:תת|(7)}} תהליכי חירום.

{{ח:סעיף|97|תדריכי קרקע והדרכת טיסה בדאון}}
{{ח:ת}} מבקש רשיון טייס פרטי ובו הגדר דאון יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת דאייה בדאון בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל הנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 76|בתקנה 76}};
{{ח:תת|(2)}} טיסה במהירויות שונות ופניות חדות;
{{ח:תת|(3)}} הזדקרות במצבי טיסה שונים והחלצות מהם;
{{ח:תת|(4)}} הקפות בגבהים שונים ונחיתות דיוק.

{{ח:סעיף|98|תדריכי קרקע והדרכת טיסה בהליקופטר}}
{{ח:ת}} מבקש רשיון טייס פרטי ובו הגדר הליקופטר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בהליקופטר בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנות לטיסה;
{{ח:תת|(2)}} ריחוף ועבודות קרקע;
{{ח:תת|(3)}} הקפות שונות;
{{ח:תת|(4)}} המראות ונחיתות בריצה;
{{ח:תת|(5)}} טיסת ניווט;
{{ח:תת|(6)}} הפעלה בתנאי משקל מירבי;
{{ח:תת|(7)}} המראה בגובה רב ותאוצה מהירה;
{{ח:תת|(8)}} תהליכי חירום ואוטורוטציה.

{{ח:סעיף|99|תדריכי קרקע והדרכת טיסה בג׳רופלן|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} מבקש רשיון טייס פרטי ובו הגדר ג׳רופלן יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בג׳רופלן בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנות לטיסה לרבות בדיקת הג׳רופלן והטיפול בו;
{{ח:תת|(2)}} תימרון לפי עצמים שעל פני הקרקע;
{{ח:תת|(3)}} תימרון במהירות איטית גבולית, זיהוי והחלצות משקיעה חזקה במהירות איטית;
{{ח:תת|(4)}} תפעול בשדה תעופה והקפה לרבות נקיטת אמצעים למניעת התנגשות ותהליכי התקשרות אלחוט–דיבור;
{{ח:תת|(5)}} טיסת ניווט על פי קריאת מפה, נווטות חישובית ושימוש בעזרי רדיו וכו׳;
{{ח:תת|(6)}} תהליכי חירום, לרבות המראות ונחיתות בתנאים גבוליים.

{{ח:סעיף|100|תדריכי קרקע והדרכת טיסה בספינת אויר}}
{{ח:ת}} מבקש רשיון טייס פרטי ובו הגדר ספינת אויר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בספינת אויר בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} טיפול על קרקע, עגינה, הכשרת ספינת האויר לטיסה והכנות לטיסה;
{{ח:תת|(2)}} המראה לנחיתה עם עילוי סטטי ועילוי חיובי ושלילי לרבות שימוש בקשר רדיו;
{{ח:תת|(3)}} טיסה ישרה ואופקית, נסיקה, הנמכה ופניות;
{{ח:תת|(4)}} נהלי תעבורה אוירית;
{{ח:תת|(5)}} ניווט, שימוש בקריאת מפה, נווטות חישובית ועזרי רדיו;
{{ח:תת|(6)}} מצבי חירום מבויימים, לרבות תקלות בציוד, ויסות הגז, ואובדן כוח של מנוע אחד.

{{ח:סעיף|101|תדריכי קרקע והדרכת טיסה בבלון מאוייש|תיקון: תשמ״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} המבקש רישיון טייס ובו הגדר בלון מאוייש יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בבלון מאוייש בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכשרת הבלון המאוייש לטיסה;
{{ח:תת|(2)}} הפעלת מיתקן החימום המוטס – אם הוא מצוייד בכזה;
{{ח:תת|(3)}} נחיתות;
{{ח:תת|(4)}} מצבי חירום ושימוש בעוגן.

{{ח:סעיף|102|מיומנות טיסה}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנות הטיסה שלו על המבקש רשיון טייס פרטי להפגין בפני בוחן את יכולתו בביצועים ובנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ד)}} וכן את יכולתו בהטסת כלי הטיס שלגביו מבוקש ההגדר לפי כללי טיסת ראיה מבוקרת, לרבות יכולתו בשמירת נתיב, מהירות וגובה לפי תוכנית טיסה מאושרת. הוראת תקנה זו לא תחול על מבקש רשיון טייס פרטי שהוסמך בחיל האויר הישראלי כטייס והמשרת בו בשירות פעיל כטייס בעת הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|103|זכויות טייס פרטי וההגבלות החלות עליו|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח, תשמ״ט־2, תשנ״ב, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} טייס פרטי, פרט כאמור בתקנת משנה (ב), זכאי לשמש כטייס מפקד או כטייס משנה בכלי טיס המוליך נוסעים, ובלבד שלא ישמש בתפקיד זה:
{{ח:תתת|(1)}} אלא אם בתשעים הימים שקדמו לאותה טיסה, ביצע כטייס מפקד, לפחות שלוש המראות ושלוש נחיתות בכלי טיס מאותו טיפוס אם כלי הטיס נמנה על קבוצה שאינה קבוצה א׳, או בכל כלי טיס שהוא מקבוצה א׳ – אם אותו כלי טיס נימנה על קבוצה זו;
{{ח:תתת|(2)}} בלילה, אלא אם כן ביצע, תוך ששת החודשים שקדמו לאותה טיסה לפחות חמש המראות וחמש נחיתות באוירון בלילה.
{{ח:תת|(ב)}} טייס פרטי אינו רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לטוס בתנאי כט״מ, אלא אם ברשיונו הגדר מכשירים;
{{ח:תתת|(2)}} לשמש כטייס מפקד או כטייס משנה בכלי טיס בטיסה מסחרית;
{{ח:תתת|(3)}} לשמש בשכר כטייס מפקד או כטייס משנה של כלי טיס;
{{ח:תתת|(4)}} להוליך נוסעים בדאון אלא אם לזכותו נסיון מיזערי של שלושים שעות דאייה, או של עשר שעות דאייה – אם ברשיונו גם הגדר אוירון;
{{ח:תתת|(5)}} לטוס בטיסות מרחב בלילה בתנאי כטר״מ, אלא אם כן הוא בעל הגדר לטיסות מרחב בלילה בתנאי כטר״מ.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בעל רשיון טייס פרטי ובו הגדר אוירון זעיר זכאי לשמש טייס מפקד באוירון זעיר ביום ובתנאי כטר״מ וכט״ר בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} טייס בעל רשיון טייּס פרטי עם הגדר אוירון זעיר אינו רשאי לשמש –
{{ח:תתתת|(א)}} כטייס מפקד באוירון זעיר בטיסה מסחרית;
{{ח:תתתת|(ב)}} כטייס בשכר או בתמורה של כלי טיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין מי שמוגבל ברישיונו לבצע טיסה שאינה מחויבת בהגשת תכנית טיסה לפי הפמ״ת (Local Flight Only) – בתפקיד טייס מפקד של אווירון זעיר בטיסות מרחב, אלא אם כן צבר ניסיון נוסף של 10 שעות טיסה בתפקיד טייס מפקד מאז קיבל את רישיון הטיס שלו, עבר קורס בטיסות ניווט בידי מדריך טיס בעל הגדר אווירון זעיר ועמד במבחן בטיסות מרחב שערך לו בוחן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36}}; בפסקה זו, ”פמ״ת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון טייס פרטי ובו הגדר בלון מאוייש זכאי לשמש כטייס מפקד בבלון –
{{ח:תתת|(1)}} ביום ובתנאי כטר״מ וכט״ר בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} בבלון המוליך נוסעים ללא תמורה בתנאי שלזכותו נסיון מזערי של 20 שעות טיסה בבלון.

{{ח:סעיף|104|דרישות לטייס מפקד של כלי טיס הגורר דאון|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישמש אדם כטייס מפקד בכלי טיס הגורר דאון אלא אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מחזיק ברשיון טייס תקף, למעט רשיון טייס מתלמד;
{{ח:תתת|(2)}} בעל רשיון מדריך טיס עם הגדר דאון אישר ביומן הטיסות האישי שלו כי הטייס קיבל הדרכת קרקע והדרכה בטיסה בדאונים וכי הוא בקיא בטכניקות ובנוהלים החיוניים לגרירה בטוחה של דאונים, לרבות הגבלות מהירות, נוהלי חרום, סימני איתות בשימוש, וזויות הטיה מקסימליות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא ביצע ורשם ביומן הטיסות האישי שלו –
{{ח:תתתת|(א)}} לפחות שלוש טיסות כמפעיל יחיד של כלי הטיס גורר דאון, כאשר נילוה אליו טייס העונה על דרישות תקנה זו, שביצע ורשם ביומן הטיסות האישי שלו לפחות עשר טיסות כטייס מפקד של כלי טיס גורר דאון;
{{ח:תתתת|(ב)}} או לפחות שלוש טיסות כמפעיל יחיד של כלי טיס המדמה נוהלי טיסה לגרירת דאון, כאשר נילוה אליו טייס העונה על דרישות תקנה זו, ולפחות שלוש טיסות כטייס או כמשקיף בדאון הנגרר על ידי כלי טיס.
{{ח:תתת|(4)}} החזיק אותו אדם רשיון טייס פרטי בלבד, הוא ביצע ורשם ביומן הטיסות האישי שלו לפחות –
{{ח:תתתת|א.}} מאה שעות זמן טיסה כטייס של מטוס ממונע שאינו אוירון זעיר או אוירון הדרכה זעיר;
{{ח:תתתת|ב.}} או מאתיים שעות זמן טיסה כטייס של מטוס, בין ממונע ובין בלתי ממונע;
{{ח:תתת|(5)}} במרוצת שנים־עשר החדשים שקדמו לאותה טיסה הוא ביצע ורשם ביומן הטיסות האישי שלו –
{{ח:תתתת|א.}} לפחות שלוש טיסות של גרירות דאונים ממשיות או שלוש טיסות במדמה של גרירת דאונים כשנילוה אליו טייס מוסמך העונה על דרישות תקנה זו;
{{ח:תתתת|ב.}} או לפחות שלוש טיסות כטייס מפקד של דאון הנגרר על ידי כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שלפני כניסת תקנות אלה לתקפן ביצע ורשם ביומן הטיסות האישי שלו, לפחות עשר טיסות כטייס מפקד הגורר דאון, פטור מעמידה בדרישות תקנת משנה (א)(3).

{{ח:סעיף|105|שמירת זכויותיו של טייס פרטי|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} טייס פרטי יהא זכאי להפעיל את הזכויות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 103|בתקנה 103}}, אם מילא אחר כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עמד בתנאי הכשירויות לקבלת רשיון טייס פרטי כמפורט {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2|בפרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} עמד בדרישות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנה 22}} הישימות לאותה טיסה;
{{ח:תתת|(3)}} עמד במיבחן רמה שנערך על ידי בוחן או מדריך מוסמך כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנות 36(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37}}, {{ח:פנימי|סעיף 218ח|ובתקנה 218ח}} אם הוא בעל הגדר לטיסות מרחב בלילה בתנאי כטר״מ;
{{ח:תתת|(4)}} צבר ניסיון של שש שעות טיסה או עשרה זינוקים, לפי כלי הטיס שלגביו נקבע ההגדר שברישיונו, בשנים עשר החודשים שקדמו לאותה טיסה ומהן שלוש שעות טיסה או שלושה זינוקים כטייס מפקד לפחות; לא צבר ניסיון כאמור, יראו אותו כמי שעמד בדרישות הניסיון אם התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השלים את הניסיון לפי זכויותיו של טייס מתלמד;
{{ח:תתתת|(ב)}} עמד במבחן מעשי שערך בוחן בטיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק ב פרק 3|פרק שלישי: רשיון טייס מסחרי}}

{{ח:סעיף|106|כשירות לקבלת רשיון טייס מסחרי}}
{{ח:ת}} אדם יהא כשיר לקבלת רשיון טייס מסחרי אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מלאו לו 18 שנה;
{{ח:תת|(2)}} הוא קורא, מדבר ומבין את הלשון העברית ואת הלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה;
{{ח:תת|(3)}} הוא מחזיק בתעודה רפואית מתאימה תקפה;
{{ח:תת|(4)}} הוא מחזיק באישור העדר הרשעות פליליות שניתן לו בשנה שקדמה להגשת הבקשה לרשיון;
{{ח:תת|(5)}} הוא מחזיק ברשיון טייס מתלמד שהורשה לבצע טיסות ניווט של יחיד או ברשיון טייס פרטי, או הינו טייס מוסמך בחיל האויר הישראלי, למעט טייס מוסמך שקורקע בשל חוסר מיומנות טיסה;
{{ח:תת|(6)}} הוא מחזיק ברשיון אלחוטאי טיס לרדיו־טלפון שניתן לו לפי תקנות אלה;
{{ח:תת|(7)}} הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון טייס מסחרי;
{{ח:תת|(8)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כנדרש {{ח:פנימי|חלק ב פרק 3|בפרק זה}}, הכל בהתאם להגדר המבוקש;
{{ח:תת|(9)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון טייס מסחרי ששולמה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות האגרות}}.

{{ח:סעיף|107|ידע מקצועי הדרוש לקבלת הרשיון|תיקון: תשמ״ח, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון טייס מסחרי:
{{ח:תתת|(1)}} דיני התעופה האזרחית והוראות הרשות המתייחסים לזכויות ולהגבלות החלות על בעל רשיון טייס מסחרי, לרבות הנוהלים וההליכים של שירותי תעבורה אוירית והליכי דיווח מקום;
{{ח:תתת|(2)}} הבנת פרסומי מידע תעופתי (A.I.P.‎){{ח:הערה|,}} הודעות לעובדי טיס (NOTAM), מונחי טיסה וקיצורים מקובלים והשימוש בהם;
{{ח:תתת|(3)}} ידיעה טכנית כללית והגבלות התפעול של כלי הטיס ומנועיו בהתאם לסוג ולמין כלי הטיס שלגביו מבוקש הרשיון;
{{ח:תתת|(4)}} תכנון טיסה;
{{ח:תתת|(5)}} כללי העמסת כלי הטיס וחלוקת המשקל בו והשפעתם על איפיוני הטיסה;
{{ח:תתת|(6)}} עקרונות מטאורולוגיה ויישום מטאורולוגיה תעופתית בסיסית לרבות ניתוח מפות מזג אויר ודוחות מטאורולוגיים ונוהלי השגת מידע מטאורולוגי;
{{ח:תתת|(7)|א.}} עקרונות נווטות מעשית הישימה לטיסת ניווט;
{{ח:תתתת|ב.}} שימוש במפות אויריות ועזרי רדיו לניווט;
{{ח:תתתת|ג.}} מכשירי טיסה ומצפן מגנטי וכיולם;
{{ח:תתת|(8)}} נוהלי בטיחות והליכי חירום לרבות במקרה של תקלת קשר והרעת תנאי מזג אויר;
{{ח:תתת|(9)}} הכרה טכנית של כלי הטיס והטיפוס שלגביו מבוקש הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רישיון טייס עם הגדר לבלון מאוייש פטור מהוכחת ידע מקצועי כאמור בפסקה (7) לסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|108|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר אוירון|תיקון: תשמ״ט־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} אלה דרישות הנסיון המזערי לקבלת הגדר אוירון:
{{ח:תת|(1)}} מאתיים שעות טיסה כטייס, או מאה וחמישים שעות טיסה אם המבקש עבר קורס אימונים בבית ספר להוראת טיס, בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרשיון;
{{ח:תת|(2)}} השעות המפורטות בפיסקה (1) לעיל יכללו –
{{ח:תתת|א.}} מאה שעות כטייס מפקד על כלי טיס ממונע ובהן לפחות –
{{ח:תתתת|1.}} 50 שעות על אוירון;
{{ח:תתתת|2.}} 50 שעות בטיסות ניווט, כל טיסה עם נחיתה בשדה המרוחק 100 ק״מ משדה ההמראה, ולפחות טיסת ניווט אחת עם שתי נחיתות וחניות מלאות בשדות תעופה המרוחקים 300 ק״מ אחד ממשנהו;
{{ח:תתתת|3.}} חמש שעות טיסת לילה ומהן עשר המראות ונחיתות;
{{ח:תתת|ב.}} חמישים שעות הדרכה בטיסה שניתנו על ידי מדריך טיס מוסמך ובהן –
{{ח:תתתת|1.}} 15 שעות הדרכת טיסה שבוצעו בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה באוירונים מאותה קבוצה שלגביה מבוקש ההגדר;
{{ח:תתתת|2.}} 10 שעות הדרכה על אוירון אשר לו כן־נסע מתקפל, מדחף בעל פסיעה משתנית ומדפים מתקפלים, או אוירון מקבוצה ב׳ או ג׳; לא הוכיח המבקש את שעות ההדרכה כאמור, הוא לא יהיה זכאי להטיס אוירון כאמור אלא אם יוכיח את שעות ההדרכה כאמור;
{{ח:תתתת|3.}} עשר שעות זמן מכשירים ובהן לא יותר מחמש שעות במדמה טיסה;
{{ח:תת|(3)}} כל שעות טיסת ההדרכה הנדרשות בפסקה (2)ב, יכול שיבואו במנין השעות הנדרשות בפסקה (1), ובלבד שמספרן לא יפחת מחמש עשרה;
{{ח:תת|(4)}} טייס שהוסמך בחיל האויר הישראלי והמשרת בו בשירות פעיל כטייס בעת הגשת הבקשה, יוכיח 20 שעות נסיון כטייס מפקד באוירון מקבוצה א׳, באוירון מקבוצה ב׳ או באוירון מקבוצה ג׳, ומהן לפחות 5 שעות שבוצעו בשלושת החדשים שקדמו להגשת הבקשה;
{{ח:תת|(5)|א.}} החזיק מבקש ברישיון טייס תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳, שלו מערכת הגאים על שלושה צירים, הגדר דאון או הגדר ג׳ירופלן – יכול שעד 40 שעות טיסה מתוך 200 שעות או 30 שעות טיסה מתוך 150 שעות שבוצעו על כלי טיס אלה, יבואו במנין שעות הטיסה הנדרש בפסקה (1);
{{ח:תתת|ב.}} החזיק מבקש ברשיון טייס תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳, שאין לו מערכת הגאים על שלושה צירים או הגדר אוירון זעיר מקבוצה ב׳ – יכול שעד 15 שעות טיסה שבוצעו על כלי טיס אלה, יבואו במנין השעות הנדרש בפסקה (1).

{{ח:סעיף|108א|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר אוירון זעיר|תיקון: תשמ״ה־3}}
{{ח:ת}} אלה דרישות הנסיון המזערי לקבלת הגדר אוירון זעיר:
{{ח:תת|(1)}} שבעים שעות טיסה כטייס, או חמישים שעות טיסה אם המבקש עבר קורס אימונים בבית ספר להוראת טיס, בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרשיון;
{{ח:תת|(2)}} השעות המפורטות בפסקה (1) יכללו –
{{ח:תתת|(א)}} שלושים שעות כטייס מפקד על אוירון זעיר ובהן חמש עשרה שעות לפחות בטיסות ניווט;
{{ח:תתת|(ב)}} חמש שעות הדרכה בטיסה שנתן מדריך טיס מוסמך;
{{ח:תת|(3)}} טייס שהוסמך בחיל האויר הישראלי והמשרת בו בשירות פעיל כטייס בעת הגשת הבקשה, יוכיח לפחות עשרים וחמישה אחוזים מדרישות הנסיון כאמור, ומהן לפחות חמש שעות הדרכה כאמור בפסקה (2)(ב).

{{ח:סעיף|109|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר הליקופטר|תיקון: תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר הליקופטר הן מאה וחמישים שעות טיסה כטייס, ומהן –
{{ח:תת|(1)}} מאה שעות בכלי טיס ממונע ומהן לפחות חמישים שעות בהליקופטר;
{{ח:תת|(2)}} מאה שעות כטייס מפקד הכוללות טיסת מרחב עם נחיתה בשלוש נקודות המרוחקות האחת מהשניה לפחות מאה ק״מ;
{{ח:תת|(3)}} ארבעים שעות של הדרכת טיסה בבית ספר להוראת טיס ומהן חמש עשרה שעות בהליקופטר;
{{ח:תת|(4)}} עשר שעות כטייס מפקד בהליקופטר ובהן –
{{ח:תתת|א.}} חמש המראות ונחיתות בלילה;
{{ח:תתת|ב.}} המראות ונחיתות בשלושה שדות תעופה שונים המשמשים להמראת הליקופטרים ואוירונים ולנחיתתם;
{{ח:תתת|ג.}} המראות ונחיתות בשלוש נקודות שונות שאינן שדות תעופה.
{{ח:תת|(5)|(א)}} החזיק מבקש ברשיון טייס תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳ שלו מערכת הגאים על שלושה צירים, הגדר דאון או הגדר ג׳ירופלן – יכול שעד 40 שעות טיסה שבוצעו על כלי טיס, יבואו במנין השעות הנדרש בפסקאות (1) ו־(2);
{{ח:תתת|(ב)}} החזיק מבקש ברשיון טייס תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳ שאין לו מערכת הגאים על שלושה צירים או הגדר אוירון זעיר מקבוצה ב׳ – יכול שעד 15 שעות טיסה שבוצעו על כלי טיס אלה יבואו במנין השעות הנדרש בפסקאות (1) ו־(2).

{{ח:סעיף|110|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר דאון}}
{{ח:ת}} אלה דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר דאון:
{{ח:תת|(1)}} עשרים וחמש שעות טיסה בכלי טיס ובהן עשרים שעות דאייה, וכן מאה דאיות כטייס מפקד ומהן עשרים וחמש דאיות שבהן בוצעו פניות של 360 מעלות;
{{ח:תת|(2)}} או מאתים שעות טיסה בכלי טיס כבד מהאויר ומהן עשרים דאיות כטייס מפקד בהן בוצעו לפחות 20 פניות של 360 מעלות.

{{ח:סעיף|111|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר ג׳רופלן|תיקון: תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר ג׳רופלן הן מאתים שעות טיסה כטייס, ומהן –
{{ח:תת|(1)}} מאה שעות טיסה בכלי טיס ממונע;
{{ח:תת|(2)}} מאה שעות טיסה כטייס מפקד, הכוללות טיסת מרחב עם נחיתה בשלוש נקודות המרוחקות אחת מהשנייה לפחות מאה ק״מ;
{{ח:תת|(3)}} שבעים וחמש שעות של טיס מפקד בג׳רופלן, ומהן –
{{ח:תתת|א.}} טיסות, המראות ונחיתות בשלושה שדות תעופה ובשלושה מנחתים שמסלולם אינו מכוסה אספלט;
{{ח:תתת|ב.}} שלוש טיסות, המראות ונחיתות בשדה תעופה שפועל בו מגדל פיקוח;
{{ח:תתת|ג.}} עשרים שעות הדרכה בג׳רופלן ומהן חמש שעות של הכנות לטיסת מבחן של טייס מסחרי.
{{ח:תת|(4)|א.}} החזיק מבקש רשיון טייס תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳ אשר לו מערכת הגאים על שלושה צירים – יכול שעד 25 שעות טיסה שבוצעו בכלי טיס זה יבואו במנין השעות הנדרש בפסקאות (1) ו־(2);
{{ח:תתת|ב.}} החזיק מבקש רשיון טייס תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳ שאין לו מערכת הגאים על שלושה צירים או הגדר אוירון מקבוצה ב׳ – יכול שעד 15 שעות טיסה שבוצעו על כלי טיס אלה יבואו במנין השעות הנדרש בפסקאות (1) ו־(2).

{{ח:סעיף|112|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר ספינת אויר}}
{{ח:ת}} דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר ספינת אויר הן מאתיים שעות טיסה כטייס בספינת אויר, ומהן לפחות –
{{ח:תת|(1)}} חמש שעות טיסה שבוצעו בששים הימים האחרונים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרשיון;
{{ח:תת|(2)}} חמישים שעות טיסה כטייס מפקד בספינת אויר מהן שלושים שעות טיסה כטייס מפקד, ומהן –
{{ח:תתת|א.}} עשר שעות טיסת ניווט;
{{ח:תתת|ב.}} עשר שעות טיסת לילה;
{{ח:תת|(3)}} ארבעים שעות זמן מכשירים ומהן עשרים שעות טיסה, שעשר מהן בוצעו בספינת אויר.

{{ח:סעיף|113|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר בלון מאוייש|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} אלה דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר בלון מאוייש:
{{ח:תת|(1)}} שלושים וחמש שעות טיסה כטייס בבלון הממולא בגז או באויר חם עם מחמם מוטס, ומהן –
{{ח:תתת|א.}} עשרים שעות בבלון מאוייש;
{{ח:תתת|ב.}} עשר טיסות בבלון מאוייש ומהן –
{{ח:תתתת|1.}} שש טיסות בפיקוח טייס מסחרי של בלון מאוייש;
{{ח:תתתת|2.}} שתי טיסות יחיד;
{{ח:תתתת|3.}} שתי טיסות של לפחות שעתיים כל אחת בבלון ממולא בגז, או שתי טיסות של לפחות שעה אחת כל אחת בבלון ממולא באויר חם;
{{ח:תתתת|4.}} המראה אחת בפיקוח טייס מסחרי של בלון מאוייש של עשרת אלפים רגל מעל לנקודת ההמראה בבלון עם גז או עד חמשת אלפים רגל מעל נקודת ההמראה בבלון עם אויר חם;
{{ח:תת|(2)}} עשר טיסות בבלון מאוייש עם אויר חם ללא מחמם ומהן –
{{ח:תתת|א.}} שש טיסות בפיקוח טייס מסחרי של בלון מאוייש;
{{ח:תתת|ב.}} שתי טיסות יחיד.

{{ח:סעיף|114|אישור הדרכה ביומן|תיקון: תשמ״ה־3, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון טייס מסחרי ובו הגדר אוירון, אוירון זעיר, דאון, הליקופטר, ג׳רופלן זעיר, ספינת אויר או בלון מאויש, יקבל תדריכי קרקע והדרכת טיסה בנושאים הנדרשים להוכחת כושר ביצוע לצורך קבלת הגדר כלי הטיס כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 115|בתקנות 115 עד 120}}.
{{ח:תת|(ב)}} אישור בתיקו האישי של הטייס המתלמד וביומנו, בחתימת ידו של מדריך טיס ראשי של בית ספר להוראת טיס או בחתימת ידו של מדריך טיס מוסמך, כי הוא קיבל הדרכה בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|חלק ב פרק 3|בפרק זה}}, הכל בהתאם להגדר כלי הטיס אותו הוא מבקש להטיס, יהווה הוכחה מספקת לענין ההדרכה האמורה.

{{ח:סעיף|115|תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון|תיקון: תשע״ט, תשפ״א}}
{{ח:ת}} מבקש רשיון טייס מסחרי ובו הגדר אוירון יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון בנושאים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} הכרת האוירון ומגבלותיו;
{{ח:תת|(2)}} הכנות לטיסה, לרבות בדיקה לפני הטיסה, חלוקת המשקל ואיזון אוירון;
{{ח:תת|(3)}} שליטה במהירויות איטיות קריטיות, זיהוי התקרבות והיחלצות מהזדקרות עם הספק מנוע או בלעדיו;
{{ח:תת|(4)}} המראות ונחיתות רגילות ברוח צד, תוך שימוש במדפים, הספק לפי הצורך ובמהירויות הגישה הנדרשות לנחיתות מדוייקות;
{{ח:תת|(5)}} המראות ונחיתות קצרות, נסיקות והנמכות;
{{ח:תת|(6)}} תהליכי חרום כגון: פעולה במקרה של אובדן הספק, הפסקה של פעולת אחת המערכות, אש באויר והליכי טיסה ונחיתה עם כוח אסימטרי בטיסה באוירון;
{{ח:תת|(7)}} נוהלי טיסת ניווט, שמירת גבהים, דיווחי מקום וכו׳;
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|115א|תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון זעיר|תיקון: תשמ״ה־3}}
{{ח:ת}} מבקש רשיון טייס מסחרי ובו הגדר אוירון זעיר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה באוירון זעיר בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 96א|בתקנה 96א}}.

{{ח:סעיף|116|תדריכי קרקע והדרכת טיסה בדאון}}
{{ח:ת}} מבקש רשיון טייס מסחרי ובו הגדר דאון יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בנושאים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} הכנות לטיסה לרבות בדיקות לפני הטיסה;
{{ח:תת|(2)}} תמרונים מדוייקים לרבות גלישות ישירות, פניות לכיוונים, פניות חדות ופניות לוליניות לשני הכיוונים;
{{ח:תת|(3)}} השימוש הנכון במהירויות ביצוע לדאון, טיסות במהירויות איטיות קריטיות וזהוי הזדקרות והחלצות ממנה בטיסה ישרה ובפניות;
{{ח:תת|(4)}} גישות ונחיתות מדוייקות כשחרטום הדאון נעצר לפני קו או סימן אחר שנקבעו מראש לעניין זה על המסלול, ובתחום 30 מטר לפניו;
{{ח:תת|(5)}} טיסת ניווט אחת לפחות של לפחות 50 ק״מ, עם נחיתה בשדה תעופה אחר מזה שממנו המריא;
{{ח:תת|(6)}} טיסה אחת של לא פחות מ־4 שעות שהייה רצופה באויר.

{{ח:סעיף|117|תדריכי קרקע והדרכת טיסה בהליקופטר}}
{{ח:ת}} מבקש רשיון טייס מסחרי ובו הגדר הליקופטר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנות לטיסה לרבות בדיקות לפני הטיסה;
{{ח:תת|(2)}} ריחוף, סיבובים תוך כדי ריחוף והסעה באויר;
{{ח:תת|(3)}} טיסה ישרה ואפקית, נסיקה, גלישה, הנמכה ופניות;
{{ח:תת|(4)}} הקפות בשדה התעופה הכוללות כללי זהירות למניעת התנגשות;
{{ח:תת|(5)}} הנמכה מהירה עם הספק מנוע והחלצות ממנה;
{{ח:תת|(6)}} טיסת ניווט, שימוש ברדיו ובעזרי ניווט לרדיו;
{{ח:תת|(7)}} תהליכי חרום, לרבות נחיתה על מדרוני המראה בגובה רב, נחיתה בריצה, תפעול הכלי בשטחים מוגבלים ועל פסגות צרות, הנמכות אוטורוטציוניות, הפסקת מנוע חלקית והאטה מהירה.

{{ח:סעיף|118|תדריכי קרקע והדרכת טיסה בג׳רופלן|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} מבקש רשיון טייס מסחרי ובו הגדר ג׳רופלן יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיס בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנות לטיסה לרבות בדיקות לפני הטיסה;
{{ח:תת|(2)}} טיסה ישרה ואופקית, פניות, נסיקה והנמכה;
{{ח:תת|(3)}} תמרוני טיסה תוך התייחסות לקרקע;
{{ח:תת|(4)}} תמרונים במהירויות איטיות קריטיות, זיהוי והיחלצות משעורי הנמכה גבוהים במהירות איטית;
{{ח:תת|(5)}} המראות ונחיתות רגילות ברוח צד;
{{ח:תת|(6)}} טיסה בהקפה הכוללת נקיטת אמצעי זהירות בהימנעות מהתנגשות ושימוש ברדיו;
{{ח:תת|(7)}} טיסת ניווט;
{{ח:תת|(8)}} תהליכי חירום כגון: אובדן הספק, שיבוש בפעולת מערכות, המראות ונחיתות קצרות ודמוי התרוממות במהירות איטית וזוית התקפה גדולה.

{{ח:סעיף|119|תדריכי קרקע והדרכת טיסה בספינת אויר|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} מבקש רשיון טייס מסחרי ובו הגדר ספינת אויר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תפעול קרקע, עמידה ובדיקות לפני טיסה;
{{ח:תת|(2)}} טיסה ישרה ואופקית, פניות, נסיקה והנמכה בתנאי כטר״מ וכט״מ מדומים;
{{ח:תת|(3)}} המראות ונחיתות עם עילוי סטטי חיובי ושלילי;
{{ח:תת|(4)}} פניות ושמיניות נרפות;
{{ח:תת|(5)}} פניות מדוייקות לכוונים בתנאי כט״מ מדומה;
{{ח:תת|(6)}} הכנת תוכנית טיסת כט״מ מדומה, הגשתה וקבלת אישור כט״מ;
{{ח:תת|(7)}} נווט רדיו כט״מ ותהליכי גישת מכשירים;
{{ח:תת|(8)}} טיסת ניווט ושימוש בנווט טיס, נווטות חשובית ועזרי רדיו;
{{ח:תת|(9)}} תהליכי חירום, לרבות הפסקת מנוע, טיסת בלון מאויש בלי גז.

{{ח:סעיף|120|תדריכי קרקע והדרכת טיסה בבלון מאוייש|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} מבקש רשיון טייס מסחרי ובו הגדר בלון מאוייש יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} ניפוח, קשירה ועגינה של בלון מאוייש;
{{ח:תת|(2)}} תדריך קרקע וטיסה;
{{ח:תת|(3)}} עליה;
{{ח:תת|(4)}} הנמכה;
{{ח:תת|(5)}} נחיתות;
{{ח:תת|(6)}} תפעול מבער אם הבלון מצוייד במבער;
{{ח:תת|(7)}} תהליכי חירום, לרבות שימוש בכבל השחרור, כולל שחרור מדומה, והחלצות מהנמכה במהירות סופית כמו טיסה בבלון מאוייש עם מבער.

{{ח:סעיף|121|מיומנות טיסה}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנות הטיסה שלו, על מבקש רשיון טייס מסחרי להפגין בפני בוחן את יכולתו בביצועים ובנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ד)}} וכן את יכולתו בהטסת כלי הטיס שלגביו מבוקש ההגדר לפי כטר״מ לרבות יכולתו בשמירת נתיב, מהירות וגובה לפי תוכנית הטיסה המאושרת, הכל במידת המומחיות הראוייה לטייס מסחרי. הוראת תקנה זו לא תחול על מבקש רשיון טייס מסחרי שהוסמך כטייס בחיל האויר הישראלי ומשרת בו כטייס פעיל בעת הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|122|זכויות הגדר אוירון|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט־2, תשע״א־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} אלה זכויות טייס מסחרי שברשיונו הגדר אוירון:
{{ח:תת|(1)}} זכויות של טייס פרטי לפי הגדר הסוג שברישיונו;
{{ח:תת|(2)}} זכות לשמש טייס מפקד של אווירון, כשהאווירון אינו מופעל בטיסה לשם הובלת נוסעים או טובין בתמורה, לפי הגדר הסוג שברישיונו;
{{ח:תת|(3)}} זכות לשמש כטייס מפקד באווירון, אשר לפי תעודת הסוג שלו לא חייב יותר מאדם אחד להימנות עם צוות הטייסים שלו, כשהאווירון מופעל בטיסה מסחרית לשם הובלת נוסעים או טובין בתמורה, לפי הגדר הסוג שברישיונו;
{{ח:תת|(4)}} זכות לשמש טייס משנה באווירון, אשר לפי תעודת הסוג שלו חייב יותר מאדם אחד להימנות עם צוות הטייסים שלו, לפי הגדר הסוג שברישיונו;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|122א|זכויות הגדר אוירון זעיר|תיקון: תשמ״ה־3, תשמ״ט־2, תשע״א, תשע״ד}}
{{ח:ת}} אלה זכויות טייס מסחרי שברשיונו הגדר אוירון זעיר:
{{ח:תת|(1)}} זכויות של טייס פרטי;
{{ח:תת|(2)}} זכות לשמש טייס מפקד באווירון זעיר המופעל בטיסה מסחרית בתנאי כטר״מ וכט״ר ביום בלבד;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|123|זכויות הגדר הליקופטר|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט־2, תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:ת}} אלה זכויות טייס מסחרי שברשיונו הגדר הליקופטר:
{{ח:תת|(1)}} זכויות של טייס פרטי;
{{ח:תת|(2)}} זכות לשמש כטייס מפקד בהליקופטר מטיפוס בו הוסמך לשמש כטייס מפקד, שאינו מופעל בטיסה מסחרית, ובלבד שלא ישמש בתפקיד זה בלילה בטיסות מרחב ובתנאי כטר״מ אלא אם כן הוא בעל הגדר לטיסות מרחב בלילה בתנאי כטר״מ;
{{ח:תת|(3)}} זכות לשמש כטייס מפקד בהליקופטר מטיפוס בו הוסמך לשמש כטייס מפקד המופעל בטיסה מסחרית, שמשקלו הכללי אינו עולה על 5,700 ק״ג, ובלבד שלא ישמש בתפקיד זה בלילה אלא אם ביצע תוך תשעים הימים שקדמו לאותה טיסה, לפחות חמש המראות לילה וחמש נחיתות לילה, בטיסות מרחב בלילה ובטיסה לפי כללי מכשירים אלא אם יש ברשותו הגדר מכשירים;
{{ח:תת|(4)}} לשמש כטייס משנה בהליקופטר מטיפוס בו הוסמך לשמש כטייס משנה המופעל בטיסה מסחרית שהצוות המזערי הנדרש בו כולל טייס משנה, ובלבד שלא ישמש בתפקיד זה בלילה, אלא אם ביצע תוך תשעים הימים שקדמו לאותה טיסה, לפחות חמש המראות לילה וחמש נחיתות לילה, ובטיסות מרחב בלילה ובטיסה לפי כללי מכשירים, אלא אם יש ברשותו הגדר מכשירים;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|124|זכויות והגבלות הגדר דאון, ג׳רופלן, ספינת אויר ובלון מאוייש|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} אלה זכויות טייס מסחרי שברשיונו הגדר דאון, ג׳רופלן, ספינת אויר או בלון מאוייש:
{{ח:תתת|(1)}} לשמש כטייס מפקד בדאון, ג׳רופלן, ספינת אויר או בבלון מאוייש, הכל בהתאם להגדר שברשיון;
{{ח:תתת|(2)}} ליתן הדרכה בספינת אויר אם ברשיונו הגדר ספינת אויר או ליתן הדרכה בבלון מאוייש אם ברשיונו הגדר בלון מאוייש, בתנאי כטר״מ וכט״ר ובמשך שעות היום בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} אלה ההגבלות החלות על טייס מסחרי שברשיונו הגדר ספינת אויר או הגדר בלון מאוייש:
{{ח:תת}} להטיס ספינת אויר או בלון מאוייש ללא מבער אם נבחן על כלי טיס כאמור ללא מבער; הגבלה כאמור, תרשם ברשיון. נבחן הטייס המסחרי שברשיונו הגבלה כאמור על כלי טיס שיש בו מבער, תמחק ההגבלה.

{{ח:סעיף|125|שמירת זכויות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ד, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} טייס מסחרי יהא זכאי להפעיל את הזכויות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 122|בתקנות 122 עד 124}}, הכל בהתאם להגדר שברשיונו, אם מילא אחר כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} עמד בתנאי הכשירויות לקבלת רשיון טייס מסחרי כמפורט {{ח:פנימי|חלק ב פרק 3|בפרק זה}};
{{ח:תת|(2)}} עמד בדרישות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנה 22}} הישימות לאותה טיסה;
{{ח:תת|(3)}} עמד במיבחן רמה שנערך על ידי בוחן מוסמך כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנות 36}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}};
{{ח:תת|(4)}} צבר ניסיון של עשר שעות טיסה או עשרים זינוקים, לפי כלי הטיס שלגביו נקבע ההגדר שברשיונו, בשנים עשר החודשים שקדמו לאותה טיסה ומהם שש שעות טיסה או ששה זינוקים כטייס מפקד לפחות;
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור בפסקה (4), לצורך שימוש בזכויות של טייס פרטי – עמד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 105|תקנה 105(4)}}.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק 4|פרק רביעי: רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר}}

{{ח:סעיף|126|כשירויות לקבלת רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר}}
{{ח:ת}} אדם יהא כשיר לקבלת רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מלאו לו 23 שנה;
{{ח:תת|(2)}} הוא קורא, מדבר ומבין את הלשון העברית ואת הלשון האנגלית;
{{ח:תת|(3)}} הוא מחזיק בתעודה רפואית מתאימה תקפה;
{{ח:תת|(4)}} הוא מחזיק באישור העדר הרשעות פליליות שניתן לו בשנה שקדמה להגשת הבקשה לרשיון;
{{ח:תת|(5)}} הוא מחזיק ברשיון טייס מתלמד שהורשה לבצע טיסות ניווט של יחיד או ברשיון טייס פרטי, טייס מסחרי, או הינו טייס פעיל בחיל האויר הישראלי, למעט טייס שקורקע;
{{ח:תת|(6)}} הוא מחזיק ברשיון אלחוטאי טיס לרדיו טלפון שניתן לו לפי תקנות אלה;
{{ח:תת|(7)}} הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר;
{{ח:תת|(8)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיס כנדרש {{ח:פנימי|חלק ב פרק 4|בפרק זה}};
{{ח:תת|(9)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר ששולמה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות האגרות}}.

{{ח:סעיף|127|ידע מקצועי הדרוש לקבלת הרשיון|תיקון: תשנ״ב, תשע״ו}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר:
{{ח:תת|(1)}} דיני התעופה האזרחית והוראות הרשות המתייחסים לזכויות ולהגבלות החלות על בעל רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר לרבות הנהלים וההליכים של שירותי תעבורה אוירית פנים ארצית ובינלאומית והליכי דיווח מיקום;
{{ח:תת|(2)}} עקרונות ניווט, לרבות השימוש בנוסחאות, במפות אויריות, במכשירים ובאמצעי עזר לניווט הדרושים לניווט כלי טיס במכשירים; הבנת עקרונות ותכונות של מערכות ניווט מתאימות;
{{ח:תת|(3)}} עקרונות מטאורולוגיה ויישום מטאורולוגיה תעופתית בסיסית, לרבות השימוש במפות מזג אויר ודוחות מטאורולוגיים ונוהלי השגת מידע מטאורולוגי;
{{ח:תת|(4)}} תורת הטיסה בכלי טיס;
{{ח:תת|(5)}} הכנות לטיסה;
{{ח:תת|(6)}} תכנון טיסה, לרבות תכנון טיסה באיזור מבוקר ובנתיבי אויר המתאימים לרמה של טייס תובלה בנתיבי אויר;
{{ח:תת|(7)}} כללי העמסת כלי טיס, חלוקת המשקל בו והשפעתם על אפיון הטיסה;
{{ח:תת|(8)}} עקרונות טכניים של אחזקת גוף כלי טיס ומנועיהם;
{{ח:תת|(9)}} ידיעה טכנית כללית והגבלות תפעול של כלי טיס ומנועיהם בהתאם לסוג כלי הטיס המבוקש;
{{ח:תת|(10)}} הבנה ושימוש של פרסומי מידע תעופתי (A.I.P.‎), הודעות לעובדי טיס (NOTAM), מונחי טיסה וקיצורים מקובלים והשימוש בהם;
{{ח:תת|(11)}} הכרה טכנית של כלי הטיס והטיפוס שלגביו מבוקש הרשיון.

{{ח:סעיף|128|הנסיון הדרוש לקבלת רשיון עם הגדר אוירון|תיקון: תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} אלה דרישות הנסיון המזעריות לקבלת רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר עם הגדר אוירון:
{{ח:תת|(1)}} אלף חמש מאות שעות זמן טיסה כטייס, שבוצעו תוך עשר השנים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרשיון. היו לזכות המבקש אלפיים וחמש מאות שעות טיסה ייזקפו לזכותו כל השעות האמורות אם הוכיח כי מהן מאתיים שעות טיסה בוצעו בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה;
{{ח:תת|(2)}} זמן טיסה כאמור בפסקה (1) יכלול את כל אלה באוירון תובלה:
{{ח:תתת|א.}} מאה שעות זמן טיסת לילה כטייס מפקד או כטייס משנה;
{{ח:תתת|ב.}} מאתיים וחמישים שעות כטייס מפקד או מאה וחמישים שעות כטייס מפקד ועוד מאה שעות נוספות כטייס משנה הממלא, בהשגחתו של טייס מפקד, תפקידיו של טייס מפקד.
{{ח:תתת}} מאתים וחמישים השעות האמורות יכללו מאה שעות של זמן טיסה בטיסת ניווט ומהן לפחות עשרים וחמש שעות טיסת לילה, או מאתיים שעות ניווט כטייס משנה ומהן עשרים וחמש שעות טיסת ניווט בלילה. שעות טיסת הניווט הנדרשות בפיסקת משנה זו יכול שיכללו בשעות הטיסה הנדרשות בפיסקת משנה (א);
{{ח:תתת|ג.}} שבעים וחמש שעות זמן מכשירים מהן לא יותר מעשרים וחמש שעות זמן קרקע במכשירים;
{{ח:תתת|ד.}} מאתיים וחמישים שעות על אוירון רב־מנועי;
{{ח:תת|(3)|א.}} החזיק מבקש רשיון טייס מסחרי תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳ שבו מערכת הגאים על שלושה צירים, הגדר דאון או הגדר ג׳ירופלן – יכול שעד 300 שעות טיסה שבוצעו על כלי טיס אלה יבואו במנין השעות הנדרש בפסקה (1);
{{ח:תתת|ב.}} החזיק מבקש רשיון טייס תקף לפי תקנה זו ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳ שאין לו מערכת הגאים על שלושה צירים או הגדר אוירון זעיר מקבוצה ב׳ – יכול שעד 150 שעות טיסה שבוצעו על כלי טיס אלה יבואו במנין השעות הנדרש לפי פסקה (1);
{{ח:תת|(4)}} רשות הרישוי רשאית להפחית מדרישות הנסיון כאמור בפיסקות (1) ו־(2), הכל בהתאם לדרגת מומחיות המבקש ונסיונו.

{{ח:סעיף|129|הנסיון הדרוש לקבלת רשיון עם הגדר הליקופטר|תיקון: תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} אלה דרישות הנסיון המזערי לקבלת רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר ובו הגדר הליקופטר:
{{ח:תת|(1)}} אלף וחמש מאות שעות טיסה שבוצעו תוך עשר השנים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרשיון. היו לזכות המבקש אלפיים וחמש מאות שעות טיסה, ייזקפו לזכותו כל השעות האמורות אם הוכיח כי מהן מאתיים שעות טיסה בוצעו על הליקופטרים בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה;
{{ח:תת|(2)}} זמן הטיסה כאמור בפיסקה (1) יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|א.}} 200 שעות כטייס מפקד על הליקופטרים ועוד 50 שעות נוספות כטייס משנה על הליקופטרים, הממלא תפקידיו של טייס מפקד בהשגחתו של טייס מפקד;
{{ח:תתת|ב.}} מאה שעות זמן טיסת לילה כטייס מפקד או כטייס משנה הכוללות חמש עשרה שעות טיסה על הליקופטרים;
{{ח:תתת|ג.}} חמש מאות שעות טיסה בטיסות ניווט הכוללות 25 שעות כטייס מפקד בטיסות ניווט בלילה;
{{ח:תתת|ד.}} שבעים וחמש שעות זמן טיסת מכשירים מהן לא יותר מעשרים וחמש שעות זמן קרקע מכשירים ולא פחות מ־25 שעות בוצעו בטיסה כטייס מפקד בתנאי מכשירים;
{{ח:תתת|ה.}} מאתיים וחמישים שעות טיסה על הליקופטר רב־מנועי;
{{ח:תת|(3)|א.}} החזיק מבקש רשיון ברשיון טייס מסחרי תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳ שבו מערכת הגאים על שלושה צירים, הגדר דאון או הגדר ג׳ירופלן – יכול שעד 300 שעות טיסה על כלי טיס אלה יבואו במנין השעות הנדרש בפסקה (1);
{{ח:תתת|ב.}} החזיק מבקש ברשיון טייס מסחרי תקף שניתן לו לפי תקנות אלה ובו הגדר אוירון זעיר מקבוצה א׳ שאין בו מערכת הגאים על שלושה צירים או הגדר אוירון זעיר מקבוצה ב׳ – יכול שעד 150 שעות טיסה שבוצעו על כלי טיס אלה יבואו במנין השעות הנדרש בפסקה (1).

{{ח:סעיף|129א|תדריכי קרקע והדרכת טיסה|תיקון: תשע״ט, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר ובו הגדר אווירון יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה באווירון בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 115|בתקנות 115}} {{ח:פנימי|סעיף 188א|ו־188א}}, וכן הדרכה בדבר הימנעות ממצבי טיסה חריגים והיחלצות מהם (UPRT).
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר ובו הגדר הליקופטר יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בהליקופטר בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 117|בתקנה 117}}.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש רישיון כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) שהוסמך בחיל האוויר הישראלי בתור טייס בטיפוס כלי טיס מסוים ומשרת בו בשירות פעיל בתור טייס בעת הגשת הבקשה, יהיה פטור מהדרישות לפי תקנות המשנה האמורות, לגבי אותו טיפוס של כלי טיס.

{{ח:סעיף|130|מיומנות טיסה לקבלת הגדר אוירון|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנות הטיסה שלו על מבקש רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר ובו הגדר אוירון, להפגין בפני בוחן את יכולתו בביצועים ובנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ד)}} וכן את יכולתו בכל אלה:
{{ח:תת|(1)}} ידע בהכנת תוכנית טיסה בינלאומית והגשתה, בדיקת נתוני מזג אויר והכנת טפסי משקל ואיזון;
{{ח:תת|(2)}} כושר טיסה במטוס רב־מנועי שלדעת רשות הרישוי מתאים להפעלה בנתיבי אויר, בכל אחת מפעולות אלה:
{{ח:תתת|א.}} תמרונים רגילים ותמרוני חרום בטיסה במידת המומחיות הראוייה לטייס תובלה בנתיבי אויר;
{{ח:תתת|ב.}} הטסת מטוס רב־מנועי כשאחד ממנועיו אינו עובד;
{{ח:תתת|ג.}} הדגמת כושר טיסה תוך כדי טיסה בנתיבי אויר בינלאומיים, בשימוש בשרותי תעבורה אוירית ובנוהליה וכן שימוש באמצעי קשר מתאימים;
{{ח:תתת|ד.}} כושר טיסה בהטסת מטוס בלילה תוך הסתמכות על מכשירים בלבד.

{{ח:סעיף|131|מיומנות טיסה לקבלת הגדר הליקופטר}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנות הטיסה על מבקש רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר ובו הגדר הליקופטר, להפגין בפני בוחן את יכולתו בביצועים ובנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ד)}} וכן את יכולתו בכל אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} המראות ונחיתות רגילות, נחיתות ברוח צולבת, טיפוס ופניות טיפוס, סיבובים חדים, ריחוף במהירות מזערית, הנמכה מהירה ועצירה מהירה;
{{ח:תת|(2)}} תמרונים רגילים ותמרוני חירום הכוללים פעולה במקרה של אובדן הספק מנוע, הספק בפעולת אחת המערכות, אש בהליקופטר, ציפה, עזיבה מהירה של הכלי והפעלה מבצעית של ציוד חירום והצלה;
{{ח:תת|(3)}} הטסת הליקופטר רב־מנועי, כולל בגישות ונחיתות, כאשר אחד ממנועיו אינו עובד; הנמכות אוטורוטציוניות, הפסקת מנוע חלקית והאטה מהירה בהליקופטר חד־מנועי.

{{ח:סעיף|132|זכויותיו של טייס תובלה בנתיבי אויר|תיקון: תשמ״ט־2, תשע״א־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} אלה זכויות טייס תובלה בנתיבי אויר וההגבלות החלות עליו:
{{ח:תת|(1)}} לשמש בתפקיד טייס פרטי ומסחרי לפי הגדר הסוג שברישיונו;
{{ח:תת|(2)}} לשמש טייס מפקד באווירון אשר לפי תעודת הסוג שלו חייב יותר מאדם אחד להימנות עם צוות הטייסים שלו, כשהאווירון מופעל בטיסה מסחרית לשם הובלת נוסעים או טובין בתמורה, לפי הגדר הסוג שברישיונו;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|133|שמירת זכויותיו של טייס תובלה בנתיבי אויר|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} טייס בעל רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר יהא זכאי להפעיל את הזכויות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 132|בתקנה 132}} אם מילא אחר כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עמד בתנאי הכשירויות לקבלת רשיון טייס תובלה בנתיבי אויר כמפורט {{ח:פנימי|חלק ב פרק 4|בפרק זה}};
{{ח:תת|(2)}} הוא עמד בדרישות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנה 22}}, הישימות לאותה טיסה;
{{ח:תת|(3)}} הוא עמד במבחני רמה שנערכו על ידי בוחן מוסמך כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנות 36}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}};
{{ח:תת|(4)}} הוא צבר נסיון מזערי של 20 שעות טיסה כטייס תוך ששת החודשים שקדמו לטיסה האמורה ומהן 3 שעות לפחות על אותו טיפוס כלי טיס שהוא מתעתד להטיס;
{{ח:תת|(5)}} הוא ביצע 10 הנמכות בהסתמכו על עזרי רדיו לניווט הישימים, תוך ששת החודשים שקדמו לטיסה האמורה;
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(7)}} על אף האמור בפסקאות (4) ו־(5):
{{ח:תתת|(א)}} לצורך שימוש בזכויות של טייס פרטי – עמד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 105|תקנה 105(4)}};
{{ח:תתת|(ב)}} לצורך שימוש בזכויות של טייס מסחרי – עמד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 125|תקנה 125(4)}}.

{{ח:קטע2|חלק ב פרק 5|פרק חמישי: רשיון מדריך טיס}}

{{ח:סעיף|134|כשירות לקבלת רשיון מדריך טיס}}
{{ח:ת}} אדם יהא כשיר לקבל רשיון מדריך טיס אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מחזיק ברשיון טייס מסחרי תקף, אולם אם הוא מתעתד לקבל רשיון מדריך טיס לאוירון זעיר, יחזיק ברשיון טייס מסחרי תקף ובהגדר אוירון זעיר;
{{ח:תת|(2)}} הוא עבר קורס מדריכי טיס כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 135|בתקנה 135}};
{{ח:תת|(3)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט {{ח:פנימי|חלק ב פרק 5|בפרק זה}};
{{ח:תת|(4)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון מדריך טיס;
{{ח:תת|(5)}} היתה הבקשה לרשיון מדריך טיס עם הגדר לאוירון זעיר, יוכיח המבקש שיש לו נסיון של לפחות 250 שעות טיסה ומהן לפחות 15 שעות כטייס מפקד על אוירון זעיר מהסוג המתאים להגדר המבוקש.

{{ח:סעיף|135|דרישות קורס מדריכי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש להוכיח ידע מקצועי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 136|בתקנה 136}} יוכיח כי הוא סיים בהצלחה:
{{ח:תתת|(1)}} קורס אימונים עיוני למדריכי טיס, הכולל את הנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 136|בתקנה 136}};
{{ח:תתת|(2)}} קורס אימונים בטיסה, בשנה שקדמה להגשת הבקשה לקבלת רשיון מדריך הטיס, או סיים בהצלחה קורס אימונים בהדרכת טיס במסגרת חיל האויר ועסק למעשה בהדרכת טיס בסיסית במסגרת חיל האויר בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} ההדרכה בטיסה כאמור בפיסקה (2) לתקנת־משנה (א) תינתן על ידי מי שהחזיק ברשיון מדריך טיס, או בהגדר הדרכה, לפחות במשך השנתיים שקדמו למתן ההדרכה, ושהדריך לפחות 500 שעות, מהן לפחות 300 שעות באוירונים.

{{ח:סעיף|136|הוכחת ידע מקצועי|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ה־3, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי לקבלת רשיון מדריך טיס:
{{ח:תתת|(1)}} דיני התעופה האזרחית והוראות הרשות המתייחסים לזכויות ולהגבלות החלות על מחזיק ברשיון טייס מסחרי, לרבות הנהלים וההליכים של שרותי תעבורה אוירית והליכי דיווח מיקום;
{{ח:תתת|(2)}} הבנת פרסומי מידע תעופתי (A.I.P.‎), הודעות לאנשי תעופה (NOTAM), מונחי טיסה וקיצורים מקובלים והשימוש בהם;
{{ח:תתת|(3)}} ידיעה טכנית כללית, הגבלות תפעול של כלי טיס ומנועיהם בהתאם לסוג כלי טיס שלגביו מבוקש ההגדר;
{{ח:תתת|(4)}} תכנון טיסה;
{{ח:תתת|(5)}} כללי העמסת כלי טיס, חלוקת המשקל בו והשפעתם על אפיון הטיסה;
{{ח:תתת|(6)}} עקרונות מטאורולוגיה ויישום מטאורולוגיה תעופתית בסיסית לרבות ניתוח מפות מזג אויר ודוחות מטאורולוגיים ונוהלי השגת מידע מטאורולוגי;
{{ח:תתת|(7)|א.}} עקרונות נווטות ונווטות מעשית הישימה לטיסת ניווט;
{{ח:תתתת|ב.}} שימוש במפות אויריות ועזרי רדיו לניווט מתאימים;
{{ח:תתתת|ג.}} מכשירי טיסה ומצפן מגנטי וכיולם;
{{ח:תתת|(8)}} נהלי בטיחות והליכי חירום לרבות במקרה של תקלת קשר והרעת תנאי מזג אויר;
{{ח:תתת|(9)}} עקרונות הדרכת טיס, לרבות תהליך הלמידה, יסודות תכנון ההדרכה ועקרונות פסיכולוגיה חברתית, שימוש בעזרי הוראה, הערכת שגיאות המתלמד ודרכי תיקונן ואחריות המדריך;
{{ח:תתת|(10)}} עקרונות רפואה תעופתית.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות פסקאות (1), (6), (7) ו־(8) לתקנת משנה (א) לא יחולו על המתעתד לקבל רשיון מדריך טיס לאוירון זעיר, ובמקומן יחולו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דיני התעופה האזרחית והוראות הרשות המתייחסים לזכויות ולהגבלות החלות על מחזיק ברישיון טייס ובו הגדר לאוירון זעיר, לרבות הנהלים וההליכים של שירותי תעבורה אוירית והליכי דיווח מיקום;
{{ח:תתת|(2)}} עקרונות מטאורולוגיה ויישום מטאורולוגיה תעופתית בסיסית ונוהלי השגת מידע מטאורולוגי;
{{ח:תתת|(3)|א.}} עקרונות נווטות מעשית הישימה לטיסת ניווט;
{{ח:תתתת|ב.}} שימוש במפות טופוגרפיות;
{{ח:תתת|(4)}} נהלי בטיחות והליכי חירום לרבות במקרה של הרעה בתנאי מזג אויר.

{{ח:סעיף|137|מיומנות טיסה}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנותו בטיסת הדרכה על מבקש הרשיון להוכיח בפני בוחן את יכולתו כמדריך טיס בביצועים ובנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ד)}} ובהדרכת טיסה בכלי טיס מהסוג, מהמין ומהטיפוס שלגביו מבוקש הרשיון.

{{ח:סעיף|138|תוקף הרשיון}}
{{ח:תת|138.}} תקופת תוקפו של רשיון מדריך טיס היא 24 חודש ותוקפו מותנה בתוקפו של רשיון הטייס של מדריך הטיס ובתוקפה של התעודה הרפואית המתאימה.

{{ח:סעיף|139|הגדרים נוספים למדריך טיס|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} מחזיק ברשיון מדריך טיס המבקש הגדר הדרכה נוסף ברשיונו:
{{ח:תת|(1)}} יחזיק ברשיון טייס תקף ובו הגדרים מתאימים להגדר מדריך הטיס המבוקש;
{{ח:תת|(2)}} יהיה בעל נסיון של לפחות חמש עשרה שעות כטייס מפקד בכלי טיס מהסוג והמין המתאימים להגדר המבוקש; על אף האמור, הניסיון הנדרש ממחזיק ברישיון מדריך טיס עם הגדר הדרכה לאווירון מקבוצה א׳, המבקש הגדר הדרכה לאווירון זעיר מקבוצה א׳, הוא חמש שעות כטייס מפקד באווירון זעיר מקבוצה א׳;
{{ח:תת|(3)}} יעבור מבחן עיוני ומבחן בטיסה כאמור בסימן זה למתן רשיון מדריך טיס עם ההגדר המבוקש.

{{ח:סעיף|140|זכויות מדריך טיס|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק רשיון מדריך טיס זכאי, במסגרת המגבלות שברשיונו ובהגדרו:
{{ח:תתת|(1)}} להדריך –
{{ח:תתתת|א.}} בהתאם להגדרי הטייס שלו, כנדרש בתקנות אלה למתן רשיון טייס או הגדרי טייס;
{{ח:תתתת|ב.}} הדרכת קרקע או בקורס ביתי כנדרש בתקנות אלה למתן רשיון טייס או הגדרי טייס;
{{ח:תתתת|ג.}} הדרכת קרקע או הדרכה בטיסה כנדרש בתקנות אלה למתן רשיון מדריך טיס והגדרי מדריך טיס, אם הוא עומד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 135|תקנה 135(ב)}};
{{ח:תתתת|ד.}} הדרכה בטיסה הנדרשת לביצוע טיסת יחיד ראשונית או טיסת ניווט;
{{ח:תתת|(2)}} ליתן אישורים ולבצע מבחנים שהותרו לו בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק רשיון מדריך טיס לאוירון זעיר זכאי להדריך כאמור בתקנת משנה (א), אולם באוירון זעיר בלבד.

{{ח:סעיף|141|מגבלות רשיון מדריך טיס|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} מחזיק ברשיון מדריך טיס יהיה כפוף למגבלות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שעות הדרכה – הוא לא יבצע יותר משמונה שעות הדרכה בטיסה בכל תקופה של 24 שעות רצופות;
{{ח:תת|(2)}} הגדרים – הוא לא ידריך בטיסה בכלי טיס שעבורו הוא אינו מחזיק בהגדרי סוג, מין וטיפוס, ברשיון הטייס שלו וברשיון מדריך הטיס שלו;
{{ח:תת|(3)}} חתימה ברשיון טייס מתלמד – הוא לא יחתום ברשיון טייס מתלמד לאישור ביצוע טיסת יחיד ראשונית או טיסת ניווט ראשונית, אלא אם הוא הדריך את הטייס המתלמד כנדרש בתקנות אלה וקבע כי הטייס המתלמד מוכן לביצוע הטיסה בבטיחות באותו כלי טיס;
{{ח:תת|(4)}} חתימה בספר טייס – הוא לא יחתום בספר טייס מתלמד לטיסת יחיד אלא אם הוא הדריך את הטייס המתלמד וקבע כי הוא מוכן לטיסת היחיד באותו טיפוס כלי הטיס, או לטיסת ניווט, אלא אם הוא בחן את הכנתו של הטייס המתלמד, תכנון הטיסה שלו, ציודו ונהליו המוצעים וקבע כי הם מספיקים לביצוע הטיסה המוצעת בנסיבות הקיימות;
{{ח:תת|(5)}} טיסות יחיד – הוא לא יאשר לטייס מתלמד לבצע טיסת יחיד, אלא אם הטייס המתלמד מחזיק ברשיון טייס מתלמד תקף שנחתם לביצוע טיסת יחיד בכלי הטיס מהטיפוס שבו הוא עומד לטוס. כמו כן הוא לא יאשר לטייס מתלמד לבצע טיסת ניווט יחיד אלא אם הטייס המתלמד מחזיק ברשיון טייס מתלמד תקף שנחתם לביצוע טיסת ניווט יחיד בכלי טיס מהסוג שבו הוא עומד לטוס;
{{ח:תת|(6)}} הדרכה באוירון רב־מנועי או בהליקופטר – הוא לא ידריך באוירון רב־מנועי או בהליקופטר אלא אם הוא בעל נסיון של לפחות חמש שעות כטייס מפקד בכלי טיס מאותו טיפוס.

{{ח:סעיף|142|חידוש רשיונות מדריך טיס}}
{{ח:ת}} רשיון מדריך טיס יחודש לתקופה נוספת של 24 חודש אם מדריך הטיס יעמוד במבחן טיסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 137|בתקנה 137}}, או בחלקים מאותו מבחן שלדעת רשות הרישוי הם חיוניים כדי לקבוע את כשירותו כמדריך טיס. למרות האמור לעיל, ניתן לחדש את רשיונו ללא מבחן אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} רמת הדרכתו בתקופה הקודמת מראה להנחת דעת רשות הרישוי שהוא מדריך טיס כשיר;
{{ח:תת|(2)}} יש לו עבר מספק כבוחן טיס, כמדריך טיס ראשי או כטייס מפקד של כלי טיס גדול שהופעל בטיסה מסחרית בשירותו של מפעיל, או בפעילות אחרת הכרוכה בהדרכה מתמדת של טייסים, והוא עבר מבחן עיוני בעל פה שיש בו כדי לבחון את ידיעתו בדרישות עדכניות לגבי הדרכה ומתן רשיונות טייס;
{{ח:תת|(3)}} הוא השלים בהצלחה בתקופה של 90 יום שקדמו להגשת בקשת החידוש, קורס ריענון למדריכי טיס שכלל לפחות 24 שעות של הדרכת קרקע או הדרכת טיסה או שתיהן.

{{ח:סעיף|143|מעבר מהגדר הדרכה לרשיון מדריך טיס}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק בהגדר הדרכה לפי תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשט״ז–1956, לא ישתמש בזכויות שמקנה לו הגדרו לאחר ה׳ בטבת התשמ״ב (31 בדצמבר 1981). לפני מועד זה הוא רשאי להמיר את הגדרו ברשיון מדריך טיס מתאים עם הגדרים מתאימים כאמור בתקנה זו. המחזיק בהגדר הדרכה בדאון זכאי לקבל רשיון מדריך טיס עם הגדר דאון.
{{ח:תת|(ב)}} אלה התנאים להמרת הגדר הדרכה ברשיון מדריך טיס עם הגדרים מתאימים כאמור בתקנת משנה (א):
{{ח:תתת|(1)}} הגדר אוירון – חד־מנועי: רשיון מדריך טיס עם הגדר אוירון חד־מנועי ינתן למחזיק בהגדר הדרכה תקף עם הגדר אוירון שעמד בהצלחה במבחן מעשי למדריך טיס באוירון חד־מנועי, או שביצע לפחות 20 שעות הדרכה בטיסה באוירונים חד־מנועיים כמדריך טיס מוסמך;
{{ח:תתת|(2)}} הגדר אוירון – רב־מנועי: רשיון מדריך טיס עם הגדר אוירון רב־מנועי ינתן למחזיק בהגדר הדרכה תקף עם הגדר אוירון שעמד במבחן מעשי למדריך טיס באוירון רב־מנועי, או שביצע לפחות 20 שעות הדרכה בטיסה באוירון רב־מנועי כמדריך טיס מוסמך;
{{ח:תתת|(3)}} הגדר רוטורקרפט – הליקופטר: רשיון מדריך טיס עם הגדר רוטורקרפט – הליקופטר ינתן למחזיק בהגדר הדרכה תקף עם הגדר רוטורקרפט שעמד במבחן מעשי למדריך טיס בהליקופטר, או שביצע לפחות 20 שעות הדרכה בטיסה בהליקופטר כמדריך טיס מוסמך;
{{ח:תתת|(4)}} הגדר רוטורקרפט – ג׳רופלן: רשיון מדריך טיס עם הגדר רוטורקרפט – ג׳רופלן ינתן למחזיק בהגדר הדרכה תקף עם הגדר רוטורקרפט שעמד במבחן מעשי למדריך טיס בג׳רופלן, או שביצע לפחות 20 שעות הדרכה בג׳רופלן כמדריך טיס מוסמך;
{{ח:תתת|(5)}} הגדר מכשירים – אוירון: רשיון מדריך טיס עם הגדר מכשירים – אוירון ינתן למחזיק בהגדר הדרכה תקף עם הגדר מכשירים שעמד במבחן מכשירים מעשי למדריך טיס באוירון, או שביצע לפחות 20 שעות הדרכת מכשירים באוירון כמדריך טיס מוסמך;
{{ח:תתת|(6)}} הגדר מכשירים – הליקופטר: רשיון מדריך טיס עם הגדר מכשירים – הליקופטר ינתן למחזיק בהגדר הדרכה תקף עם הגדר מכשירים שעמד במבחן מכשירים מעשי למדריך טיס בהליקופטר, או שביצע לפחות 20 שעות הדרכת מכשירים בהליקופטר כמדריך טיס מוסמך.

{{ח:סעיף|144|רישומי מדריך טיס}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק ברשיון מדריך טיס יחתום בספר הטייס של כל אדם שאותו הוא הדריך הדרכת קרקע או הדרכת טיס ויציין באותו ספר את הזמן והמועד בו ניתנה ההדרכה. כמו כן ינהל המדריך רישומים בספר המדריך שלו או במסמך נפרד, המכילים את שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמו של כל אדם שהמדריך אישר את ספר הטייס או את רשיון טייס מתלמד שלו לשם ביצוע טיסת יחיד על ידיו; הרישום חייב לכלול את סוגו של כל אישור ומועדו;
{{ח:תתת|(2)}} שמו של כל אדם שלגביו הוא חתם על אישור לביצוע מבחן בכתב, בטיסה או מבחן מעשי, לרבות את סוג המבחן, מועד האישור ותוצאות המבחן.
{{ח:תת|(ב)}} מדריך הטיס ישמור בנפרד או בספר הטייס שלו למשך לפחות שלוש שנים את הרישומים הנדרשים בתקנת משנה (א).

{{ח:קטע1|חלק ג|חלק ג׳: רשיונות לאנשי צוות אויר שאינם טייסים}}

{{ח:קטע2|חלק ג פרק 1|פרק ראשון: נווט טיס}}

{{ח:סעיף|145|כשירות לקבלת רשיון נווט טיס}}
{{ח:ת}} אדם יהא כשיר לקבל רשיון נווט טיס אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מלאו לו עשרים ואחת שנה;
{{ח:תת|(2)}} הוא קורא, מדבר ומבין את הלשון העברית והלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה;
{{ח:תת|(3)}} הוא מחזיק בתעודה רפואית תקפה;
{{ח:תת|(4)}} הוא מחזיק ברשיון אלחוטאי–טיס;
{{ח:תת|(5)}} הוא מחזיק באישור העדר הרשעות פליליות שניתן לו בתשעים הימים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון;
{{ח:תת|(6)}} הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון נווט טיס;
{{ח:תת|(7)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כמפורט {{ח:פנימי|חלק ג פרק 1|בפרק זה}};
{{ח:תת|(8)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון נווט טיס ששולמה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות האגרות}}.

{{ח:סעיף|146|ידע מקצועי הדרוש לקבלת הרשיון|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי לצורך קבלת רשיון נווט טיס:
{{ח:תת|(1)}} דיני התעופה האזרחית וכלליה בהפעלת כלי טיס, לרבות הנהלים הקשורים בתכנון טיסה, הן לפני הטיסה והן אגב הטיסה עצמה;
{{ח:תת|(2)}} פרסומי הארגון המתייחסים למתקני קשר, נהלי קשר והליכיו, לרבות התקשרויות ומינוח מקובל בהתקשרויות אלה;
{{ח:תת|(3)}} פרסומי מידע תעופתי (A.I.P.‎), פרסומי הרשות, הוראות והודעות הרשות, קבצים תעופתיים וקיצורי מונחים בשימוש בנווטות;
{{ח:תת|(4)}} צורת הארץ והשמים, לרבות ההגדרות, יחידות ונוסחאות המשמשות בניווט אוירי, ערכן המעשי של מפות תעופה והשימוש בהן, תנועת גורמי השמים, זיהוים והסתייעות בהם לצורך תצפית וחישוב לפי תצפית;
{{ח:תת|(5)}} ניווט אוירי, לרבות אמצעי עזר ותהליכים המקובלים בניווט אוירי, ניהול יומן הניווט, ניווט לפי חישוב, ניווט על ידי שימוש במפות תעופה, ניווט על פי שימוש במערכות ניווט נישאות או ממוקמות בקרקע (כגון עזרי רדיו לניווט, מערכות אינרציאליות);
{{ח:תת|(6)}} כיוון מכשירים וציוד כלי הטיס המשמשים בניווט אוירי והשימוש בהם, לרבות עקרונות הפעלתם, הטעויות הצפויות ושיטות תיקונן;
{{ח:תת|(7)}} מטאורולוגיה כללית: תצפיות מטאורולוגיות ושיטת ההכנה של דינים וחשבונות מטאורולוגיים לתעופה – המבנה והניתוח של מפות סינופטיות, מזג האויר וקשריו עם מערכות לחץ, לרבות עקרון החיזוי, קלימטולוגיה של נתיבי הטיסה ותופעות מזג אויר בגובה רב.

{{ח:סעיף|147|הנסיון הדרוש לקבלת הרשיון}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דרישות הנסיון המזערי לצורך קבלת רשיון נווט טיס:
{{ח:תתת|(1)}} מאתיים שעות ניווט אוירי בכלי טיס בטיסות מרחב ומהן שלושים שעות טיסת לילה בטיסות מרחב;
{{ח:תתת|(2)}} עשרים וחמש קביעות מקום הימצאות לפי תצפיות שמימיות אגב טיסת לילה, ועשרים וחמש קביעות כאמור אגב טיסת יום באמצעי אלחוט, באלטימטריה או במתקני עזר אחרים של ניווט אוירי והשימוש בקביעות אלה לניווט כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} היה המבקש טייס בתובלה אוירית מסחרית, רשאית רשות הרישוי לזקוף מחצית הזמן בו שימש כטייס כזה לחשבון מחצית זמן הטיסה הכולל הנדרש לקבלת רשיון נווט טיס, ובלבד שזמן הטיסה שייזקף כאמור לא ייזקף לחשבון זמן טיסת הלילה במרחב לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} השלים המבקש קורס אימונים לניווט טיס, יראוהו כאילו מילא אחר הוראות תקנת משנה (א)(1).

{{ח:סעיף|148|מיומנות מקצועית}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנות מקצועית על המבקש להדגים את יכולתו ואת מומחיותו המקצועית בניווט כלי טיס בטיסת יום ובטיסת לילה לפי חישוב או לפי ניווט שמימי או לפי שיטות ניווט אחרות.

{{ח:סעיף|149|זכויותיו של נווט טיס}}
{{ח:ת}} נווט טיס זכאי לשמש בתפקיד זה בכל כלי טיס ובלבד שהוא בקיא ורגיל בכל הידיעות המתאימות הרווחות אותה שעה.

{{ח:קטע2|חלק ג פרק 2|פרק שני: טכנאי טיס}}

{{ח:סעיף|150|כשירות לקבלת רשיון טכנאי טיס}}
{{ח:ת}} אדם יהא כשיר לקבל רשיון טכנאי טיס אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מלאו לו עשרים ואחת שנה;
{{ח:תת|(2)}} הוא קורא, מדבר ומבין את הלשון העברית ואת הלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה;
{{ח:תת|(3)}} הוא מחזיק בתעודה רפואית תקפה;
{{ח:תת|(4)}} הוא מחזיק באישור העדר הרשעות פליליות שניתן לו בתשעים הימים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון;
{{ח:תת|(5)}} הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון טכנאי טיס;
{{ח:תת|(6)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כמפורט {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2|בפרק זה}};
{{ח:תת|(7)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון טכנאי טיס ששולמה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות האגרות}}.

{{ח:סעיף|151|ידע מקצועי הדרוש לקבלת הרשיון|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי לצורך קבלת רשיון טכנאי טיס:
{{ח:תת|(1)}} דיני התעופה האזרחית וכלליה בהפעלת כלי טיס לרבות הנוהלים הקשורים באחזקת כלי טיס ובשמישותו;
{{ח:תת|(2)}} פרסומי מידע תעופתי (A.I.P.‎), הוראות והודעות הרשות;
{{ח:תת|(3)}} תורת הטיסה ואוירודינמיקה, לרבות ניתוח הגורמים המשפיעים על התכונות האוירודינמיות של כלי טיס רב־מנועי ומנועים למיניהם;
{{ח:תת|(4)}} מטאורולוגיה כללית, תצפיות מטאורולוגיות ושיטת ההכנה של דינים וחשבונות מטאורולוגיים לתעופה; מזג אויר וקשריו עם מערכות לחץ, תופעות מזג אויר, לרבות בגובה רב, והשפעתם על ביצועי כלי הטיס;
{{ח:תת|(5)}} עקרונות וכללי ניווט אוירי, לרבות תכנון טיסה המבוסס על גורמים אלה: טעינה, חישובי מרכז הכובד, הישגים, תצרוכת דלק, לוחות עקומות של כח המנוע ויעילותם, וכן פיקוח על הספק המנועים ומידת השפעת התמורות בתנאים מטאורולוגיים על ההספק;
{{ח:תת|(6)}} משקל ואיזון – שיטות שונות לחישוב מרכז הכובד של כלי טיס;
{{ח:תת|(7)}} עקרונות כללי בדק והפעלת הגוף של כלי טיס, של מתקני הכוח ושל הציוד המותקן בהם הנמצאים בדרך כלל בטיפולו של טכנאי טיס;
{{ח:תת|(8)}} חישובים כלליים, יחידות אורך, משקל, נפח, חשמל ולחץ;
{{ח:תת|(9)}} הכרה טכנית של האוירון ובכלל זה:
{{ח:תתת|א.}} תיאור כללי של האוירון;
{{ח:תתת|ב.}} ביצועי האוירון והתמצאות בספר האוירון;
{{ח:תתת|ג.}} מנועים;
{{ח:תתת|ד.}} מערכות כלליות של האוירון; ההגוי כולל טייס אוטומטי, חשמל, דלק, הידרוליקה, מכשירי האוירון, אש, חמצן, דיחוס, כולל עקרונות במצבים רגילים ובחירום של המערכות כאמור;
{{ח:תתת|ה.}} מגבלות מבצעיות של האוירון;
{{ח:תתת|ו.}} צריכת דלק במצבי שיוט שונים ותכנון טיסה;
{{ח:תתת|ז.}} נהלי חירום של האוירון במקרה של אש, נטישה והצפה;
{{ח:תתת|ח.}} ציוד עזרה ראשונה והשימוש בו;
{{ח:תתת|ט.}} שימוש בעקומות שבספר המטוס לצורך קביעת כמויות דלק, מטען משתלם, מרחקי המראה, נחיתה, המהירויות השונות ונקודת זמן שוה ואל חזור.

{{ח:סעיף|152|הנסיון הדרוש לקבלת הרשיון}}
{{ח:ת}} דרישות הנסיון המזערי לצורך קבלת רשיון טכנאי טיס הן מאה שעות זמן טיסה בתפקידיו של טכנאי טיס אותן צבר תוך שנים־עשר החודשים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון; ששים שעות מזמן הטיסה האמור יכול שתתבצענה במדמה טיסה שאישרה לכך רשות הרישוי.

{{ח:סעיף|153|מיומנות מקצועית}}
{{ח:תת|(א)}} להוכחת מיומנותו המקצועית על המבקש להדגים את כושרו במילוי תפקידו של טכנאי טיס בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפעלה רגילה: הדגמה בנתיב טיסה מייצג הכוללת את כל אלה:
{{ח:תתתת|א.}} בדיקות לפני טיסה;
{{ח:תתתת|ב.}} נוהלי תדלוק;
{{ח:תתתת|ג.}} בדיקות מסמכי כלי הטיס המתאימים;
{{ח:תתתת|ד.}} חישובי משקל ואיזון וחישובי כח המראה;
{{ח:תתתת|ה.}} כל הנוהלים הרגילים הישימים לתפקידיו, כקבוע בחלקים המתאימים של ספר העזר למבצעים, תאום בין אנשי הצוות ודיווח תקלות;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלה לא רגילה ואלטרנטיבית: הדגמה של יכולתו לאבחן תפקוד לא רגיל של המערכות ולהשתמש בנהלים אלטרנטיביים;
{{ח:תתת|(3)}} נהלי חירום: עליו להוכיח, בין בעל פה ובין בפועל, את יכולתו לבצע את כל נהלי החירום הישימים.
{{ח:תת|(ב)}} המבחן להוכחת מיומנות מקצועית כאמור בתקנת משנה (א) יבוצע בטיסה, אלא אם אישרה רשות הרישוי שימוש במדמה טיסה מאושר לאותו אוירון, לביצוע חלקים מסויימים של המבחן.

{{ח:סעיף|154|זכויותיו של טכנאי טיס|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} טכנאי טיס זכאי לשמש טכנאי טיס במין האוירון שלגביו הוא קיבל את הרשיון, ובלבד שבשנים עשר החדשים שקדמו לאותה טיסה הדגים, בהשגחת טייס–מפקד או מחזיק ברשיון טכנאי טיס, את כשרו לשמש בתפקידים אלה באוירון כאמור, התמחה בכל הידיעות המתאימות והרווחות אותה שעה להפעלתו ורכש נסיון מספיק בתפקידיו של טכנאי טיס באוירון כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע2|חלק ג פרק 3|פרק שלישי: אלחוטאי־טיס {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ה}}

{{ח:סעיף|155||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|156||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|157||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|158||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|159||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|160||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק ג פרק 4|פרק רביעי: אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון}}

{{ח:סעיף|161|רשיון אלחוטאי טיס לרדיו–&lt;wbr&gt;טלפון|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} אדם יהא כשיר לקבל רשיון אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון אם מלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מלאו לו שבע־עשרה שנים;
{{ח:תת|(2)}} הוא קורא מדבר ומבין את הלשון העברית והלשון האנגלית המקובלות בתעופה;
{{ח:תת|(3)}} הוא מחזיק בתעודה רפואית תקפה;
{{ח:תת|(4)}} הוא מחזיק באישור העדר הרשעות פליליות שניתן לו בתשעים הימים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון;
{{ח:תת|(5)}} הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון;
{{ח:תת|(6)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כמפורט {{ח:פנימי|חלק ג פרק 4|בפרק זה}};
{{ח:תת|(7)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון.

{{ח:סעיף|162|הוכחת ידע מקצועי}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי לצורך קבלת רשיון אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון:
{{ח:תת|(1)}} בקיאות מעשית ברדיו–טלפון ובמיוחד במניעת הפרעות;
{{ח:תת|(2)}} ידיעה מפורטת בכיוונון ועבודת רדיו–טלפון;
{{ח:תת|(3)}} יכולת לשדר ולקלוט כראוי באמצעות רדיו–טלפון;
{{ח:תת|(4)}} ידיעה בתקנות הרדיו הכלולות באמנות הבינלאומיות בעניני טלקומוניקציה הנוגעות לקשר ברדיו–טלפון ובמיוחד בחלק הדן בעניני בטחון חיים.

{{ח:סעיף|163|זכויותיו של אלחוטאי טיס לרדיו–&lt;wbr&gt;טלפון}}
{{ח:ת}} אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון זכאי להפעיל מיתקני רדיו–טלפון בכל כלי־טיס.

{{ח:סעיף|164|רשיון מוגבל}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית להעניק רשיון מוגבל לשמש אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון למי שהוכיח להנחת דעתה –
{{ח:תת|(1)}} בקיאות מעשית בעבודת רדיו–טלפון ובהילוכיה;
{{ח:תת|(2)}} יכולת לשדר ולקלוט כראוי באמצעות רדיו–טלפון;
{{ח:תת|(3)}} ידיעה בתקנות הרדיו הנספחות לאמנת הטלקומוניקציה והנוגעות לקשר ברדיו–טלפון ובמיוחד בחלק הדן בעניני בטחון־חיים.

{{ח:סעיף|165|זכויותיו של אלחוטאי טיס רדיו–&lt;wbr&gt;טלפון מוגבל}}
{{ח:ת}} מחזיק רשיון אלחוטאי טיס לרדיו–טלפון מוגבל זכאי להפעיל מיתקני רדיו–טלפון בכל כלי טיס, ובלבד:
{{ח:תת|(1)}} שההספק הנמסר לאנטנה על ידי המשדר בהעדר איפנון אינו עולה על 50 ווט;
{{ח:תת|(2)}} או שההספק הנמסר לאנטנה על ידי המשדר בהעדר איפנון אינו עולה על 250 ווט, ופעולת המשדר אינה דורשת אלא שימוש באמצעי פריפה חיצוניים פשוטים, התדרים אינם ניתנים לכיוונון בידי האלחוטאי ויציבות התדרים נשמרת באופן אוטומטי במשדר.

{{ח:קטע1|חלק ד|חלק ד׳: הגדרי טייסים}}

{{ח:קטע2|חלק ד פרק 1|פרק ראשון: הגדר כלי טיס}}

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 1 סימן א|סימן א׳: הגדר אוירון קבוצה א׳}}

{{ח:סעיף|166|כשירות לקבלת הגדר אוירון קבוצה א׳}}
{{ח:ת}} טייס יהיה כשיר לקבלת הגדר אוירון קבוצה א׳ אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מחזיק ברשיון טייס ובו הגדר אוירון תקף;
{{ח:תת|(2)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט {{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן א|בסימן זה}};
{{ח:תת|(3)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר אוירון קבוצה א׳.

{{ח:סעיף|167|הוכחת ידע מקצועי}}
{{ח:תת|{{ח:הערה|(א)}}}} הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי הם הכרה טכנית של האוירון ובכלל זה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה האוירון, מערכותיו ונוהלי הטסתו;
{{ח:תתת|(2)}} מגבלות האוירון;
{{ח:תתת|(3)}} תפעול מבצעי של האוירון לרבות חישובי משקל ואיזון, העמסה, מרכז הכובד ושימוש בגרפים לצורך החישובים השונים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), טייס המחזיק ברשיון תקף ובו הגדר אוירון קבוצה א׳, רשאי להוכיח ידע מקצועי כאמור בפני מדריך מוסמך, ואישור בכתב מאת מדריך כאמור כי המבקש עמד בפניו בבחינות האמורות, דיו להוכחת ידע מקצועי כנדרש בתקנה זו.

{{ח:סעיף|168|הדרכה באויר}}
{{ח:ת}} טייס המבקש הגדר אוירון קבוצה א׳ או טיפוס נוסף בהגדר אוירון קבוצה א׳ יקבל הדרכת טיסה באויר בנושאי הדרכה המפורטים להלן על טיפוס האוירון אותו הוא מבקש להטיס, הכל בשים לב לרשיונות ולנסיון הטיסה שלו כמפורט בטבלת השעות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השניה}}, ולמגבלות הביצועיות של אותו אוירון:
{{ח:תת|(1)}} תרגילים כלליים, המראות, נחיתות והליכה סביב;
{{ח:תת|(2)}} שליטה במהירויות איטיות, זיהוי התקרבות להזדקרות והיחלצות ממנה עם הספק מנוע או בלעדיו וסחרור;
{{ח:תת|(3)}} המראות ונחיתות רגילות וברוח צד תוך שימוש במדפים, הספק מנוע לפי הצורך ובמהירויות הגישה הנדרשות לנחיתות מדוייקות;
{{ח:תת|(4)}} תהליכי חירום, כגון פעולה במקרה של אובדן הספק בפעולת אחת המערכות, אש באויר וכיוצא באלה.

{{ח:סעיף|169|מיומנות טיסה}}
{{ח:תת|(א)}} להוכחת מיומנות טיסה על טייס המבקש הגדר אוירון קבוצה א׳ להפגין בפני בוחן את יכולתו המעשית במידת המומחיות הראוייה בהטסת האוירון לגביו מבוקש ההגדר ובנושאים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} הכרת הנהלים שלפני הטיסה, בדיקת מסמכי האוירון, נתוני האוירון, כולל חישובי משקל ואיזון, חישובי מהירויות ומרחקים שונים;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקות חיוניות בתפעול רגיל ובחירום;
{{ח:תתת|(3)}} הטסת האוירון תוך ביצוע כל התמרונים השונים הנדרשים בטיסה רגילה;
{{ח:תתת|(4)}} ביצוע כל התמרונים האחרים החיוניים, לדעת הבוחן, לשם קביעת כושר הביצוע של המבקש.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), טייס המחזיק ברשיון תקף ובו הגדר אוירון קבוצה א׳ רשאי להוכיח את המיומנות הנדרשת בתקנת משנה (א) בפני מדריך מוסמך; הוכיח המבקש את מיומנותו כאמור, יאשר המדריך בכתב ביומנו האישי של המבקש כי הוא עונה על דרישות המיומנות האמורות וישלח הודעה מתאימה לרשות הרישוי.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: הגדר אוירון קבוצה ב׳}}

{{ח:סעיף|170|כשירות לקבלת הגדר אוירון קבוצה ב׳}}
{{ח:ת}} טייס יהא כשיר לקבל הגדר אוירון קבוצה ב׳ אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מחזיק ברשיון טייס ובו הגדר אוירון תקף;
{{ח:תת|(2)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט {{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן ב|בסימן זה}};
{{ח:תת|(3)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר אוירון קבוצה ב׳.

{{ח:סעיף|171|הוכחת ידע מקצועי}}
{{ח:תת|{{ח:הערה|(א)}}}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי:
{{ח:תתת|(1)}} תורת הטיסה – ידיעה כללית, לרבות –
{{ח:תתתת|א.}} ניתוח הגורמים המשפיעים על התכונות האוירודינמיות של אוירון רב מנועי ובכלל זה:
{{ח:תתתתת|1.}} במנועים;
{{ח:תתתתת|2.}} במדחף, מערכת שינוי הפסיעה, הנצה, יעילות וגרר של מדחף עם שינוי בפסיעתו ובהנצתו;
{{ח:תתתתת|3.}} במושגים והגדרות של מהירויות כגון: V&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;, V&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;, Vr, Vso, Vne, Vmc, Vy, Vx, Vyse, Vxse;
{{ח:תתתתת|4.}} מרחקים של האצה, האטה, המראה ונחיתה;
{{ח:תתתת|ב.}} דיחוס;
{{ח:תתתת|ג.}} חמצן;
{{ח:תתתת|ד.}} ציוד חירום והצלה – חגורות הצלה, סירות הצלה, כיבוי אש וכיוצא באלה;
{{ח:תתת|(2)}} הכרה טכנית של האוירון ובכלל זה –
{{ח:תתתת|א.}} מבנה האוירון, מערכותיו ונוהלי הטסתו;
{{ח:תתתת|ב.}} מגבלות האוירון;
{{ח:תתתת|ג.}} תפעול מבצעי של האוירון לרבות חישובי משקל ואיזון, טעינה, מרכז הכובד ושימוש בגרפים לצורך החישובים השונים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), טייס המחזיק ברשיון תקף ובו הגדר אוירון קבוצה ב׳ או הגדר אוירון קבוצה ג׳ המבקש טיפוס נוסף באוירון קבוצה ב׳, יוכיח ידע מקצועי בנושאי ההכרה הטכנית של אוירון בלבד כמפורט בפיסקה (2) לתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|172|הדרכה באויר|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש הגדר אוירון קבוצה ב׳ או טיפוס נוסף באוירון קבוצה ב׳ יקבל הדרכת טיסה באויר כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש בעל רשיון טייס תקף ובו הגדר אוירון קבוצה ג׳, יקבל הדרכה זוגית באויר בנושאי ההדרכה המפורטים להלן על אוירון אותו הוא מבקש להטיס, הכל בשים לב לרשיונו ולנסיון הטיסה שלו כמפורט בטבלת השעות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}:
{{ח:תתתת|א.}} תרגילים כלליים, המראות, נחיתות והליכה סביב;
{{ח:תתתת|ב.}} הנצת מנוע וכיבויו, תפעול כללי של מנוע אחד בטיסת שיוט, הפעלה ושימוש במכשירי הניווט והקשר, לרבות טייס אוטומטי אם קיים כזה באוירון;
{{ח:תתתת|ג.}} פעולות חירום בכל מצבי הטיסה, המראות קצרות, נחיתות והליכות סביב עם מנוע אחד;
{{ח:תתת|(2)}} החזיק המבקש ברשיון טייס תקף בלי הגדר אוירון קבוצה ב׳, יקבל עשר שעות הדרכה זוגית באויר על טיפוס האוירון אותו הוא מתעתד להטיס, בנושאים כאמור בפיסקה (3), לפי הפרוט דלהלן:
{{ח:תתתת|א.}} ארבע שעות – בנושאי ההדרכה המפורטים בפיסקת משנה (1);
{{ח:תתתת|ב.}} חמש שעות – טיסת הדרכה בנתיבים תוך ביצוע של לפחות שלוש נחיתות בשלושה שדות תעופה שונים;
{{ח:תתתת|ג.}} שעה אחת – חזרה לקראת המבחן המעשי;
{{ח:תתת|(3)}} החזיק המבקש ברישיון טייס תקף אך בלי הגדר אוירון קבוצה ב׳ או ג׳, יקבל את ההדרכה בנושאים אלה:
{{ח:תתתת|א.}} הכרת תא האוירון;
{{ח:תתתת|ב.}} הסעה;
{{ח:תתתת|ג.}} חמש המראות רגילות;
{{ח:תתתת|ד.}} המראות מופסקות בשלבים שונים;
{{ח:תתתת|ה.}} המראות קצרות ורגילות;
{{ח:תתתת|ו.}} המראות ונחיתות ברוח צולבת;
{{ח:תתתת|ז.}} כשלון מנוע בהמראה;
{{ח:תתתת|ח.}} נסיקות רגילות ונסיקות תוך פניות;
{{ח:תתתת|ט.}} פניות רגילות, בינוניות וחדות;
{{ח:תתתת|י.}} התקרבות להזדקרות, זיהויה והיחלצות ממנה;
{{ח:תתתת|יא.}} תמרונים במהירויות נמוכות;
{{ח:תתתת|יב.}} הנצת מנוע, תרגילי התנעה באויר במצב חירום;
{{ח:תתתת|יג.}} תמרונים ללא כוח מנוע, כולל נחיתות אונס ונוהלי נחיתות זהירות;
{{ח:תתתת|יד.}} טיסת מכשירים כללית;
{{ח:תתתת|טו.}} תהליכי המתנות סביב עזר ניווט או נקודת ריתוק;
{{ח:תתתת|טז.}} הקפות והנמכות עם ובלי מדפים, כולל הנמכות באמצעות עזרי רדיו;
{{ח:תתתת|יז.}} טיסת מכשירים כאשר מנוע אחד מונץ;
{{ח:תתתת|יח.}} הקפות לילה;
{{ח:תתתת|יט.}} טיסת ניווט – שימוש בעזרי רדיו ונחיתה בשדה אחר;
{{ח:תתתת|כ.}} חזרה כללית למבחן.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש החייב בהדרכת טיסה בהתאם לפיסקאות (1) ו־(2) לתקנת משנה (א), יקבל את ההדרכה תוך שלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש החייב בהדרכת טיסה בהתאם לפיסקה (3) לתקנת משנה (א), יקבל את ההדרכה תוך ששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|173|מיומנות טיסה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} להוכחת מיומנות טיסה על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו המעשית במידת המומחיות הראוייה בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכרת הנהלים שלפני הטיסה, בדיקת מסמכי האוירון, העמסה, נתוני המטוס כולל חישובי משקל ואיזון, חישובי מהירויות ומרחקים שונים, תכנון טיסה, שיקולי מזג אויר;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקות חיוניות בתפעול רגיל ובחירום;
{{ח:תתת|(3)}} הטסת המטוס תוך ביצוע כל התמרונים הנדרשים בטיסה רגילה;
{{ח:תתת|(4)}} הטסת המטוס בשלבי הטיסה השונים כאשר אחד ממנועיו מונץ;
{{ח:תתת|(5)}} גישה לנחיתה עם מנוע עם אפס סחב (zero thrust), או עם גרר של מדחף מונץ;
{{ח:תתת|(6)}} ביצוע כל התמרונים המתאימים בהסתמך על מכשירי המטוס בלבד;
{{ח:תתת|(7)}} ביצוע כל תמרונים אחרים החיוניים, לדעת הבוחן, לשם קביעת כושר הביצוע של המבקש.
{{ח:תת|(ב)}} היה המבקש בעל הגדר מכשירים, יפגין בפני בוחן את יכולתו הממשית במידת המומחיות הראוייה גם בביצוע הנמכות באמצעות מכשירים.
{{ח:תת}} לא הוכיח יכולת מעשית כאמור, יירשם ברישיון הטיס שלו איסור על הטסת כלי הטיס לפי כט״מ.
{{ח:תת|(ג)}} היה המבקש בעל הגדר אוירון קבוצה ב׳, והוא מבקש טיפוס נוסף באוירון קבוצה ב׳, יוכיח מיומנות טיסה בפני מדריך טיס ראשי של בית ספר להוראת טיס, בנושאים כאמור בתקנת משנה (א). עמד המבקש בהצלחה במבחן יאשר הבוחן בספר הטייס שלו את טיפוס כלי הטיס עליו נבחן והוא יהיה זכאי להטיסו.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 1 סימן ג|סימן ג׳: הגדר אוירון קבוצה ג׳}}

{{ח:סעיף|174|כשירות לקבלת הגדר אוירון קבוצה ג׳}}
{{ח:ת}} טייס יהא כשיר לקבל הגדר אוירון קבוצה ג׳ אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מחזיק ברשיון טייס תקף;
{{ח:תת|(2)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט {{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן ג|בסימן זה}};
{{ח:תת|(3)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר אוירון קבוצה ג׳.

{{ח:סעיף|175|הוכחת ידע מקצועי|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי:
{{ח:תתת|(1)}} תורת הטיסה – ידיעה טכנית כללית, לרבות –
{{ח:תתתת|א.}} ניתוח הגורמים המשפיעים על התכונות האוירודינמיות של אוירון רב מנועי ובכלל זה:
{{ח:תתתתת|1.}} מבנה;
{{ח:תתתתת|2.}} מנועים, כולל מנוע סילון או מנוע טורבו־פרופלר;
{{ח:תתתתת|3.}} מדחף, מערכת שינוי הפסיעה, הנצה, יעילות וגרר של מדחף עם שינוי בפסיעתו ובהנצתו;
{{ח:תתתתת|4.}} שיטות ונוהלים בשימוש לחישובי משקל ואיזון ומגבלות אוירון לצורכי המראות ונחיתות ולחישובי מרחקי האטה והאצה;
{{ח:תתתתת|5.}} מושגים והגדרות של מהירויות כגון: V&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;, V&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;, Vr, Vso, Vne, Vmc, Vy, Vx, Vyse, Vxse;
{{ח:תתתת|ב.}} חמצן:
{{ח:תתתתת|1.}} מבנה האטמוספרה;
{{ח:תתתתת|2.}} מערכת הנשימה ומערכת הדם;
{{ח:תתתתת|3.}} היפוקציה – צורות, סמפטומים, זיקה לחמצן ושיטות התגברות על התופעה;
{{ח:תתתתת|4.}} נשימת יתר (hyperventilation) סימפטומים ושיטות התגברות על התופעה;
{{ח:תתתתת|5.}} מערכות חמצן ומסכות;
{{ח:תתתת|ג.}} דיחוס:
{{ח:תתתתת|1.}} מערכות דיחוס – יתרונות וחסרונות של מערכות דיחוס שונות;
{{ח:תתתתת|2.}} הסכנות שבאובדן הדיחוס, התופעות הפיסיולוגיות של אובדן לחץ פתאומי;
{{ח:תתתת|ד.}} ציוד חירום והצלה – חגורות הצלה, סירות הצלה, כיבוי אש וכיוצא באלה;
{{ח:תתת|(2)}} מטאורולוגיה – ידיעה מעשית:
{{ח:תתתת|א.}} תופעות מזג אויר הכוללות מערכות לחץ, התקרחות, ערפל, סופות רעמים וכן הנוהלים הדרושים להמנעות ועקיפת תופעות אלה;
{{ח:תתתת|ב.}} תופעות מזג אויר בגובה רב, זרם סילון, עירבול, חיתחות;
{{ח:תתת|(3)}} נוהלי תעבורה אוירית ופרזיולוגיה, כולל נוהל הנמכות מבוקרות;
{{ח:תתת|(4)}} נווטות ושמוש בעזרים לניווט;
{{ח:תתת|(5)}} נוהל קשר ונוהל אובדן קשר;
{{ח:תתת|(6)}} הכרה טכנית של האוירון ובכלל זה:
{{ח:תתתת|א.}} תיאור כללי של האוירון;
{{ח:תתתת|ב.}} ביצועי האוירון והתמצאות בספר האוירון;
{{ח:תתתת|ג.}} מנועים;
{{ח:תתתת|ד.}} מערכות כלליות של האוירון:
{{ח:תתתתת|1.}} ההגוי, כולל טייס אוטומטי;
{{ח:תתתתת|2.}} חשמל;
{{ח:תתתתת|3.}} דלק;
{{ח:תתתתת|4.}} הידראוליקה;
{{ח:תתתתת|5.}} מכשירי האוירון;
{{ח:תתתתת|6.}} אש;
{{ח:תתתתת|7.}} חמצן;
{{ח:תתתת|ה.}} עקרונות הפעלה במצבים רגילים, לא רגילים ובמצבי חירום של המערכות המפורטות בתקנה זו;
{{ח:תתתת|ו.}} מגבלות מבצעיות של האוירון;
{{ח:תתתת|ז.}} צריכת דלק במצבי שיוט שונים ותכנון טיסה;
{{ח:תתתת|ח.}} ציוד עזרה ראשונה והשימוש בו;
{{ח:תתתת|ט.}} שימוש בגרפים שבספר האוירון לצורך קביעת כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|1.}} חישובי משקל ואיזון – כמויות דלק ומטען;
{{ח:תתתתת|2.}} טעינת האוירון;
{{ח:תתתתת|3.}} מרחקי המראה ונחיתה, האטה והאצה;
{{ח:תתתתת|4.}} גבהי שיוט אופטימליים;
{{ח:תתתתת|5.}} המהירויות השונות;
{{ח:תתתתת|6.}} נקודות אל־חזור וזמן שווה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), טייס המחזיק ברשיון טייס תקף ובו הגדר אוירון קבוצה ג׳ המבקש טיפוס נוסף באוירון קבוצה ג׳, יוכיח ידיעה מקצועית בנושאי הכרה טכנית של האוירון בלבד, כמפורט בפיסקה (6) לתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|176|הדרכה באויר|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} המבקש הגדר אוירון קבוצה ג׳ או טיפוס נוסף באוירון קבוצה ג׳ יקבל הדרכה זוגית באויר על האוירון אותו הוא מבקש להטיס בנושאים ובמספר שעות ההדרכה הדרושות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספות הרביעית}} {{ח:פנימי|תוספת 5|והחמישית}} הכל בשים לב לרשיונו של המבקש, להגדר שבו ולנסיון הטיסה שלו.

{{ח:סעיף|176א|הדרכה בדבר הימנעות ממצבי טיסה חריגים והיחלצות מהם (UPRT) – הגדר אווירון קבוצה ג׳|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} המבקש הגדר אווירון קבוצה ג׳ או טיפוס נוסף באווירון קבוצה ג׳, לגבי אווירון שהצוות המזערי הדרוש להפעלתו לפי תעודת הסוג שלו הוא שני טייסים או יותר, יקבל הדרכה בדבר הימנעות ממצבי טיסה חריגים והיחלצות מהם (UPRT) על אווירון מאותו טיפוס שלגביו מבוקש ההגדר.

{{ח:סעיף|177|מיומנות טיסה}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנותו בטיסה על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו המעשית במידת המומחיות הראוייה בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ד)}}.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 1 סימן ד|סימן ד׳: הגדר אוירון קבוצה ד׳}}

{{ח:סעיף|178|כשירות לקבלת הגדר אוירון קבוצה ד׳}}
{{ח:ת}} טייס יהא כשיר לקבל הגדר אוירון קבוצה ד׳ אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מחזיק ברשיון טייס תקף;
{{ח:תת|(2)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט {{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן ד|בסימן זה}};
{{ח:תת|(3)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר אוירון קבוצה ד׳.

{{ח:סעיף|179|הוכחת ידע מקצועי}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי:
{{ח:תת|(1)}} תורת הטיסה – ידיעה טכנית כללית, לרבות:
{{ח:תתת|א.}} מנוע סילון או מנוע טורבו־פרופלר, הכל לפי הענין;
{{ח:תתת|ב.}} פרופלר, מערכת שינוי בפסיעה, הנצה, יעילות וגרר של פרופלר עם שינוי בפסיעתו והנצתו;
{{ח:תתת|ג.}} דיחוס מערכות, סכנות באובדן הדיחוס, תופעות פיזיולוגיות של אובדן לחץ פתאומי;
{{ח:תתת|ד.}} חמצן – היפוקציה, מערכות חמצן ומסכות;
{{ח:תתת|ה.}} ציוד חירום והצלה;
{{ח:תת|(2)}} הכרה טכנית של המטוס ובכלל זה –
{{ח:תתת|א.}} מבנה המטוס, מערכותיו ונוהלי טיסתו;
{{ח:תתת|ב.}} מגבלות המטוס;
{{ח:תתת|ג.}} תפעול מבצעי של המטוס לרבות חישובי משקל ואיזון, טעינה, מרכז הכובד ושימוש בגרפים לצורך החישובים השונים.

{{ח:סעיף|180|הדרכה באויר}}
{{ח:ת}} המבקש הגדר אוירון קבוצה ד׳ יקבל ארבע שעות הדרכה טיסה באויר בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכרת המטוס ומגבלותיו;
{{ח:תת|(2)}} הכנות לטיסה לרבות בדיקה לפני טיסה, חלוקת המשקל ואיזון המטוס;
{{ח:תת|(3)}} שליטה במהירויות איטיות, קריטיות, זיהוי התקרבות והחלצות מהזדקרות עם הספק מנוע או בלעדיו;
{{ח:תת|(4)}} המראות ונחיתות רגילות ברוח צד תוך שימוש במדפים, הספק מנוע לפי הצורך ובמהירויות הגישה הנדרשות לנחיתות מדוייקות;
{{ח:תת|(5)}} המראות ונחיתות קצרות, נסיקות והנמכות;
{{ח:תת|(6)}} תהליכי חירום כגון: פעולה במקרה של הפסקת פעולת מערכת במטוס וכיוצא באלה.

{{ח:סעיף|180א|הדרכה בדבר הימנעות ממצבי טיסה חריגים והיחלצות מהם (UPRT) – הגדר אווירון קבוצה ד׳|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} המבקש הגדר אווירון קבוצה ד׳ או טיפוס נוסף באווירון קבוצה ד׳, לגבי אווירון שהצוות המזערי הדרוש להפעלתו לפי תעודת הסוג שלו הוא שני טייסים או יותר, יקבל הדרכה בדבר הימנעות ממצבי טיסה חריגים והיחלצות מהם (UPRT) על אווירון מאותו טיפוס שלגביו מבוקש ההגדר.

{{ח:סעיף|181|מיומנות טיסה}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנותו בטיסה על המבקש להפגין בפני הבוחן את יכולתו המעשית, במידת המומחיות הראוייה, בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכרת הנוהלים שלפני הטיסה, בדיקת מסמכי המטוס, חישובי מהירות ומרחקים שונים;
{{ח:תת|(2)}} בדיקות חיוניות בתפעול רגיל;
{{ח:תת|(3)}} הטסת המטוס תוך ביצוע כל התמרונים הנדרשים בטיסה רגילה;
{{ח:תת|(4)}} ביצוע כל התמרונים המתאימים בהסתמך על מכשירי המטוס בלבד;
{{ח:תת|(5)}} ביצוע תמרונים אחרים החיוניים, לדעת הבוחן, לשם קביעת כושר הביצוע של המבקש.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 1 סימן ה|סימן ה׳: הגדר רוטורקרפט}}

{{ח:סעיף|182|כשירות לקבלת הגדר רוטורקרפט}}
{{ח:ת}} טייס יהא כשיר לקבל טיפוס נוסף בהגדר רוטורקרפט אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מחזיק ברשיון טייס עם הגדר רוטורקרפט תקף;
{{ח:תת|(2)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט {{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן ה|בסימן זה}};
{{ח:תת|(3)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר רוטורקרפט.

{{ח:סעיף|183|הוכחת ידע מקצועי}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי:
{{ח:תת|(1)}} מבנה הרוטורקרפט מהטיפוס שלגביו מבוקש ההגדר, מערכותיו ונהלי הטסתו;
{{ח:תת|(2)}} מגבלות הרוטורקרפט;
{{ח:תת|(3)}} תפעול מבצעי של הרוטורקרפט לרבות חישובי משקל ואיזון, טעינה, מרכז הכובד ושימוש בגרפים לצורך החישובים השונים.

{{ח:סעיף|184|הדרכה באויר|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} המבקש טיפוס נוסף בהגדר רוטורקרפט יקבל ארבע שעות הדרכת טיסה באויר בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תפעול הגאים – הרגשת הגאי הרוטורקרפט, פניות ישרות ואופקיות ושינוי הספק מנוע;
{{ח:תת|(2)}} הקפות, עבודת קרקע, הקפה תלולה והמראה מזערית;
{{ח:תת|(3)}} אוטורוטציה 90°, 180°, ו־360°; נחיתות אונס מריחוף ללא רוטור זנב וללא לחץ הידראולי.

{{ח:סעיף|185|מיומנות טיסה}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנותו בטיסה על המבקש הגדר טיפוס נוסף בהגדר רוטורקרפט להפגין בפני בוחן את יכולתו המעשית במידת המומחיות הראויה בנושאים שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} הכרת הנהלים שלפני הטיסה, בדיקת מסמכי הרוטורקרפט, העמסה ונתוני משקל ואיזון;
{{ח:תת|(2)}} בדיקות חיוניות בתפעול רגיל ובחירום;
{{ח:תת|(3)}} הטסת הרוטורקרפט תוך ביצוע כל התמרונים הנדרשים בטיסה רגילה ובחירום.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 1 סימן ו|סימן ו׳: הגדר אוירון זעיר|תיקון: תשמ״ג}}

{{ח:סעיף|185א|כשירות לקבלת הגדר אוירון זעיר|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ה־3, תשמ״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} טייס יהיה כשיר לקבלת הגדר אוירון זעיר אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מחזיק ברישיון טייס תקף;
{{ח:תת|(2)}} הוא הוכיח בקיאות, ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט {{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן ו|בסימן זה}};
{{ח:תת|(3)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר נוסף לאוירון.

{{ח:סעיף|185ב|הוכחת ידע מקצועי|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לקבל הגדר אוירון זעיר יוכיח לרשות הרישוי בקיאות וידע מקצועי בנושאים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה האוירון הזעיר, מערכותיו ונהלי הטסתו;
{{ח:תתת|(2)}} מגבלות תפעוליות של האוירון הזעיר;
{{ח:תתת|(3)}} תפעול מבצעי של האוירון הזעיר לרבות חישובי משקל ואיזון, העמסה, מרכז כובד ושימוש בגרפים לצורך החישובים האמורים;
{{ח:תתת|(4)}} מיקרומטאורולוגיה, גזירת רוח, ערבולים וטרמיקות בגובה נמוך;
{{ח:תתת|(5)}} תקנות ונהלים הקשורים בהפעלת אוירון זעיר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), טייס המחזיק ברשיון תקף ובו הגדר אוירון זעיר והמבקש הגדר אוירון זעיר נוסף מאותה קבוצה, רשאי להוכיח בקיאות וידע מקצועי כאמור בפני מדריך טיס מוסמך; אישור בכתב מאת מדריך כאמור די בו להוכחת ידע מקצועי כנדרש בתקנה זו.

{{ח:סעיף|185ג|הדרכה באויר|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} טייס המבקש הגדר אוירון זעיר או הגדר סוג נוסף, יקבל הדרכת טיסה באויר על סוג האוירון אותו הוא מבקש להטיס בהתחשב ברשיון שבידו ובנסיון הטיסה שלו כמפורט בטבלת השעות שבתוספת השביעית, במגבלות הביצועיות של אותו אוירון ובנושאי הדרכה המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} תרגילים כלליים, המראות, נחיתות והליכות סביב;
{{ח:תת|(2)}} שליטה באוירון במהירויות איטיות, זיהוי התקרבות להיזדקרות והיחלצות ממנה עם הספק מנוע, או בלעדיו;
{{ח:תת|(3)}} המראות ונחיתות רגילות וברוח צד תוך שימוש בהספק מנוע לפי הצורך ובמהירויות הגישה הנדרשות לנחיתות מדוייקות;
{{ח:תת|(4)}} התנהגות בעת חירום, ובכלל זה פעולה במקרה של אבדן הספק מנוע מלא או חלקי, אש באויר, ערבול וכיוצא באלה.

{{ח:סעיף|185ד|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר|תיקון: תשמ״ח, תשע״א, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הנסיון הדרוש לקבלת הגדר ראשוני לאוירון זעיר לבעל רישיון טייס תקף עם הגדר אווירון הוא לפחות –
{{ח:תתת|(1)}} שש שעות טיסה לפחות באוירון זעיר מקבוצה א׳;
{{ח:תתת|(2)}} שמונה שעות טיסה לפחות באוירון זעיר מקבוצה ב׳;
{{ח:תת}} שבוצעו במסגרת בית ספר להוראת טיס באוירונים זעירים.
{{ח:תת|(א1)}} הניסיון הדרוש לקבלת הגדר ראשוני לאווירון זעיר לבעל רישיון טייס תקף עם הגדר שאינו הגדר אווירון הוא שמונה שעות טיסה לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} הנסיון הדרוש לקבלת הגדר אוירון זעיר מטיפוס נוסף הוא כמפורט בטבלה {{ח:פנימי|תוספת 7|שבתוספת השביעית}}.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), הניסיון הדרוש לקבלת הגדר אווירון זעיר מטיפוס נוסף, מטייס המחזיק ברישיון תקף ובו הגדר אווירון זעיר שמהירותו המרבית בטיסה אופקית, עם כוח מלא של המנוע, אינה עולה על 100 מי״ש והמבקש הגדר אווירון זעיר נוסף מאותה קבוצה שמהירותו המרבית בטיסה אופקית, עם כוח מלא של המנוע, עולה על 100 מיי״ש, הוא לפחות ארבע שעות הדרכה זוגית על ידי מדריך טיס בעל הגדר מתאים.

{{ח:סעיף|185ה|מיומנות טיסה|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} טייס המבקש הגדר אוירון זעיר יוכיח בפני בוחן מיומנות טיסה ויכולת מעשית במומחיות ראוייה, בהטסת האוירון לגביו מבוקש ההגדר בנושאים שלהלן –
{{ח:תתת|(1)}} הכרת הנהלים שלפני הטיסה, בדיקת מסמכי האוירון, נתוני האוירון, כולל חישובי משקל ואיזון וחישובי מרחקים שונים;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקות חיוניות בתפעול רגיל ובהפעלת חירום;
{{ח:תתת|(3)}} הטסת האוירון תוך ביצוע התמרונים השונים הנדרשים בטיסה רגילה;
{{ח:תתת|(4)}} ביצוע תמרונים אחרים החיוניים, לדעת הבוחן, לשם קביעת כושר הביצוע של המבקש.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) טיס המחזיק ברשיון תקף ובו הגדר אוירון זעיר והמבקש הגדר אוירון זעיר נוסף מאותה קבוצה רשאי להוכיח את המיומנות הנדרשת בתקנת משנה (א) בפני מדריך טיס מוסמך; הוכיח את מיומנותו כאמור, יאשר המדריך בכתב, ביומנו האישי של המבקש, כי הוא עמד בדרישות המיומנות האמורות וישלח הודעה מתאימה לרשות הרישוי.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 1 סימן ז|סימן ז׳ – הגדר לבלון מאוייש|תיקון: תשמ״ח}}

{{ח:סעיף|185ו|כשירות לקבלת הגדר|תיקון: תשמ״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} טייס יהיה כשיר לקבל הגדר לבלון מאוייש אם נתמלאו בו כל אלה –
{{ח:תת|(1)}} הוא מחזיק ברישיון טייס תקף;
{{ח:תת|(2)}} הוא צבר נסיון מזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 94|בתקנה 94}};
{{ח:תת|(3)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, ידע מקצועי ומיומנות טיסה כמפורט {{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן ז|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|185ז|הוכחת ידע מקצועי|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} המבקש לקבל הגדר בלון מאוייש (להלן {{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן ז|בסימן זה}} – המבקש) יוכיח לרשות הרישוי בקיאות וידע מקצועי בנושאים שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} מבנה הבלון, מערכותיו ונהלי הטסתו;
{{ח:תת|(2)}} מגבלות הבלון;
{{ח:תת|(3)}} תפעול מבצעי של הבלון, לרבות חישובי משקל ואיזון, טעינה, שימוש במבער וכיוצא באלה.

{{ח:סעיף|185ח|הדרכה באויר|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} המבקש יקבל ממדריך טיסה בעל רשיון מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 101|בתקנות 101}} {{ח:פנימי|סעיף 120|ו־120}}.

{{ח:סעיף|185ט|הוכחת מיומנות טיסה|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} על המבקש להוכיח בפני בוחן את יכולתו בביצועים ובנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ד)}} וכן את יכולתו בהטסת בלון מאוייש שלגביו מבוקש ההגדר.

{{ח:סעיף|185י|זכויות הגדר|תיקון: תשמ״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} זכויותיו של בעל רישיון טייס עם הגדר בלון מאוייש יהיו כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 103|בתקנות 103}} {{ח:פנימי|סעיף 124|ו־124}}.

{{ח:סעיף|185יא|שמירת זכויות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} טייס יהיה זכאי להפעיל את הזכויות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 185י|בתקנה 185י}} בהתאם לרשיונו אם מילא אחר האמור {{ח:פנימי|סעיף 105|בתקנות 105}} {{ח:פנימי|סעיף 125|ו־125}}.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק 2|פרק שני: הגדר מכשירים}}

{{ח:סעיף|186|כשירות לקבלת הגדר מכשירים|תיקון: תשמ״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} טייס יהא כשיר לקבל הגדר מכשירים אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מחזיק לפחות ברישיון טייס פרטי תקף עם הגדר כלי טיס מתאים להגדר המכשירים המבוקש;
{{ח:תת|(2)}} הוא מחזיק בתעודה רפואית תקפה המאשרת כי הוא עומד גם בדרישות הרפואיות לצורך קבלת הגדר מכשירים;
{{ח:תת|(3)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2|בפרק זה}};
{{ח:תת|(4)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר מכשירים.

{{ח:סעיף|187|הוכחת ידע מקצועי|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי:
{{ח:תת|(1)}} דיני התעופה האזרחית והוראות הרשות, לרבות הנהלים וההליכים של שירותי תעבורה אוירית פנים ארצית ובינלאומית והליכי דיווח מיקום;
{{ח:תת|(2)}} עקרונות ניווט, לרבות השימוש בנוסחאות, במפות אויריות, במכשירים ובאמצעי עזר לניווט הדרושים לניווט כלי טיס במכשירים, הבנה של עקרונות ומערכות ניווט מתאימות;
{{ח:תת|(3)}} עקרונות מטאורולוגיה ויישום מטאורולוגיה תעופתית בסיסית, לרבות השימוש במפות מזג אויר ודוחות מטאורולוגיים ונוהלי השגת מידע מטאורולוגי;
{{ח:תת|(4)}} כללי טיסת מכשירים ותכנון טיסה, אגב התחשבות בשירותי הפיקוח על תנועה אוירית, ביצועיהם של כלי טיס, תנאים מטאורולוגיים חזויים, לרבות הערכת זמן הגעתו של כלי טיס לנקודות שונות לאורך הנתיב, כמויות הדלק הדרושות לטיסה והצפיה מראש לשינויים בתוכנית הטיסה העלולים להתעורר עקב שינויים בתנאי הטיסה.

{{ח:סעיף|188|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר מכשירים|תיקון: תשמ״ח, תשע״ט}}
{{ח:ת}} אלה דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר מכשירים:
{{ח:תת|(1)}} 50 שעות לפחות כטייס מפקד בטיסות ניווט שבוצעו בכלי טיס ממונע וכאשר בכל טיסה בוצעה נחיתה בשדה תעופה המרוחק 50 ק״מ לפחות משדה התעופה שהמריא ממנו; שעות טיסה כטייס מתלמד בטיסות ניווט, לא יובאו במנין 50 השעות האמורות;
{{ח:תת|(2)}} 40 שעות הדרכה של זמן מכשירים בכלי טיס מאת מדריך טיסה בעל הגדר מתאים, מהן לא יותר מ־20 שעות של זמן טיסת מכשירים מדומה, או לא יותר מ־30 שעות כאמור אם ההדרכה מתבצעת במדמה שהמנהל אישר לעניין זה;
{{ח:תת|(3)}} 10 שעות לפחות מתוך זמן המכשירים כאמור בפסקה (2) יהיו זמן הדרכה זוגית בכלי טיס מהסוג שלגביו מבוקש ההגדר, בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 188א|בתקנה 188א}}.

{{ח:סעיף|188א|תדריכי קרקע והדרכת טיסה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש הגדר מכשירים יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נוהלי קדם טיסה, לרבות שימוש בספר העזר לטיסה או במסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3) לחוק}}, וכן במסמכים מתאימים של שירותי נת״א לצורך הכנת תכנית טיסה לפי כט״מ;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקות קדם טיסה, שימוש ברשימות תיוג, הסעה ובדיקות לפני המראה;
{{ח:תתת|(3)}} תהליכי טיסה ותמרונים להפעלת כלי טיס לפי כט״מ, בהסתמך על מכשירי הטיסה בלבד, במצבים רגילים, במצבים לא שגרתיים ובמצבי חירום, כולל תהליכים ותמרונים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מעבר לטיסת מכשירים תוך כדי המראה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תהליכי מכשירים סטנדרטיים לעזיבה או להצטרפות (Standard Instrument Departure Routes (SIDs)/Standard Arrival Routes (STARs));
{{ח:תתתת|(ג)}} תהליכים לפי כט״מ בנתיב;
{{ח:תתתת|(ד)}} תהליכי המתנה (Holding);
{{ח:תתתת|(ה)}} גישות מכשירים למינימות מוגדרות;
{{ח:תתתת|(ו)}} תהליכי הליכה סביב (Missed approach);
{{ח:תתתת|(ז)}} נחיתה בגישת מכשירים;
{{ח:תתת|(4)}} תמרונים בטיסה ומאפייני טיסה מיוחדים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מתקנת משנה (א), המבקש הגדר מכשירים לגבי סוג של כלי טיס רב־מנועי, יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים, הדרכה זוגית בטיסת מכשירים בכלי טיס רב־מנועי מהסוג המתאים, כשאחד ממנועיו אינו פועל או מדומה ככזה.

{{ח:סעיף|189|מיומנות טיסה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנות הטיסה שלו, על מבקש ההגדר להפגין בפני בוחן את יכולתו בביצועים ובנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ד)}} וכן את יכולתו בפעולות הטיסה המפורטות להלן תוך הסתמכות על מכשירים בלבד:
{{ח:תת|(1)}} תמרונים הדרושים להדגמת מומחיותו בהפעלת כלי טיס;
{{ח:תת|(2)}} פתרון בעיות של ניווט לפי חישוב קביעת מקום הימצאו, דרכי התמצאות, ירידה והתקרבות על ידי שימוש באלחוט בשדה תעופה מסויים, כשהוא מטיס את כלי הטיס בתנאי טיסת מכשירים ממשיים או מדומים, לרבות דרכי הקשר הנדרשות באותן הנסיבות;
{{ח:תת|(3)}} פיענוח אותות אלחוטיים הניתנים לפי הצופן הבינלאומי של מורס;
{{ח:תת|(4)}} אם מבוקש הגדר לגבי סוג של כלי טיס רב־מנועי – הפעלת כלי טיס רב־מנועי מהסוג שלגביו מבוקש ההגדר כשאחד ממנועיו אינו פועל או מדומה ככזה.

{{ח:סעיף|190|זכויות טייס שברשיונו הגדר מכשירים|תיקון: תשמ״ט־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} טייס שברשיונו הגדר מכשירים זכאי להטיס כלי טיס אותו הוא מורשה להטיס בהתאם להגדר שברשיונו לפי כט״מ.

{{ח:סעיף|191|חידוש זכויות שבהגדר מכשירים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם בזכויותיו לפי הגדר מכשירים שברשיונו, אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי להשתמש בזכויות שמקנה לו הרשיון שבו מצוי ההגדר;
{{ח:תתת|(2)}} יש לו נסיון מזערי של שש שעות זמן מכשירים שבוצעו תוך ששת החודשים שקדמו לטיסה ומהן לא פחות משלוש שעות זמן טיסת מכשירים, שבהן ביצע לפחות שש הנמכות באמצעות עזרי רדיו לניווט הישימים;
{{ח:תתת|(3)}} עמד במבחן מעשי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 189|בתקנה 189}}, תוך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה טיסה.
{{ח:תת|(ב)}} טייס שלא עמד בדרישות הנסיון כמפורט בתקנת משנה (א), יעמוד במבחן מעשי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 189|בתקנה 189}}, תוך ששת החודשים שקדמו לאותה טיסה.

{{ח:סעיף|192|דרישות לאישור קטגוריות II ו־&lt;wbr&gt;III|תיקון: תשמ״ט, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} מבקש אישור קטגוריות II ו־III חייב להחזיק –
{{ח:תתת|(1)}} ברשיון טייס עם הגדר מכשירים או ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר;
{{ח:תתת|(2)}} בהגדר טיפוס לטיפוס האוירון, אם האישור מבוקש לאוירון גדול או לאוירון טורבו־סילוני קטן.

{{ח:סעיף*||193 דרישות נסיון לקטגוריות II ו־&lt;wbr&gt;III|תיקון: תשמ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש אישור קטגוריות II ו־III למעט מבקש המחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר, יהיה בעל נסיון של –
{{ח:תתת|(1)}} חמישים שעות זמן טיסה בלילה בתנאי כטר״מ כטייס מפקד;
{{ח:תתת|(2)}} שבעים וחמש שעות זמן טיסת מכשירים בתנאים ממשיים או מדומים, מהן לא יותר מעשרים וחמש שעות במדמה טיסה; וכן
{{ח:תתת|(3)}} מאתיים וחמישים שעות טיסת מרחב כטייס מפקד.
{{ח:תת|(ב)}} שעות טיסת לילה ושעות טיסת מכשירים שהשתמשו בהן כדי לעמוד בדרישות פיסקות (1) ו־(2) לתקנות משנה (א), ניתן להתחשב בהן גם כדי לעמוד בדרישות פיסקה (3) לתקנת המשנה האמורה.

{{ח:סעיף|194|מבחן מעשי|תיקון: תשמ״ט, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} כל אחד מאלה יעמוד במבחן מעשי כאמור בתקנה זו:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש אישור קטגוריות II ו־III או מבקש חידוש אישור כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש הוספת טיפוס אוירון נוסף באישורו.
{{ח:תת|(ב)}} כדי להיות זכאי לגשת למבחן מעשי, על המבקש לענות על דרישות {{ח:פנימי|סעיף 192|תקנה 192(ב)}}, ואם הוא לא עמד במבחן מעשי בשנים עשר החודשים שקדמו לאותו מבחן, עליו לעמוד בדרישות הנסיון האלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרישות {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} לפחות שש גישות ILS בששת החודשים שקדמו למבחן.
{{ח:תתת}} גישות אלה יהיו בתנאי טיסת מכשירים ממשיים או מדומים ויתבצעו עד לגובה המינימלי לנחיתה לגישת ILS בטיפוס האוירון שבו יתבצע המבחן. אולם, אין צורך שהגישות יבוצעו עד לגבהי ההחלטה (decision heights) המורשים להפעלת קטגוריות II ו־III. לפחות על שלוש מגישות אלה להתבצע באופן ידני, ללא שימוש ב־approach coupler.
{{ח:תת|(ג)}} זמן הטיסה הנדרש כדי לעמוד בהוראות פיסקה (2) לתקנת משנה (ב) יכול לעמוד גם בדרישות פיסקה (1) לתקנת המשנה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} המבחן המעשי יהיה כאמור בתקנה 61.67(d) לתקנות התעופה הפדרליות של ארה״ב, שעותק מהן מופקד לעיון ברשות התעופה האזרחית במשרד התחבורה.

{{ח:סעיף|195|תקופת תוקפו של אישור קטגוריות II ו־&lt;wbr&gt;III|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ב, תשע״ט}}
{{ח:ת}} תוקפו של אישור קטגוריות II ו־III יפקע בתום ששה חודשים לאחר שהוא ניתן או חודש. האישור יחודש אם המבקש עבר, בתוך 60 ימים שלפני פקיעת תוקפו של האישור, מבחן מעשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 194|בתקנה 194}} לגבי כל טיפוס אוירון שבאישור. אולם, אישור לכל טיפוס מסויים של אוירון לא יחודש בתום שנים עשר החודשים לאחר ביצוע המבחן המעשי לגבי אותו טיפוס אוירון.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק 3|פרק שלישי: הגדרי מאמן טיס}}

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן א|סימן א׳: הגדר מאמן טיס}}

{{ח:סעיף|196|כשירות לקבלת הגדר מאמן טיס|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} טייס יהא כשיר לקבל הגדר מאמן טיס אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מחזיק ברשיון טייס תובלה בנתיבי אויר תקף;
{{ח:תת|(2)}} הוא עבר בהצלחה קורס למדריך טיסה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 439|בתקנה 439 לתקנות הפעלת כלי טיס}};
{{ח:תת|(3)}} הוא הוכיח נסיון כמפורט {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן א|בסימן זה}};
{{ח:תת|(4)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר מאמן טיס.

{{ח:סעיף|197|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר מאמן טיס}}
{{ח:ת}} המבקש הגדר מאמן טיס יוכיח כי צבר אלף שעות טיסה כטייס מפקד בשירותו של מפעיל ומהן חמש מאות שעות טיסה כטייס מפקד על טיפוס כלי הטיס שלגביו מבוקש הגדר מאמן הטיס.

{{ח:סעיף|198|זכויות מאמן טיס וההגבלות החלות עליו}}
{{ח:תת|(א)}} מאמן טיס זכאי להדריך טייסים המחזיקים ברשיונות מסחריים תקפים המועסקים בשירות המפעיל שבשירותו הוא מועסק והמתעתדים לקבל רשיון טייס מסחרי בדרגה גבוהה יותר מזו של רשיונם הנוכחי, או המתעתדים לקבל הגדר סוג, מין או טיפוס כלי טיס נוספים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ידריך מאמן טיס אלא בכלי טיס מאותו טיפוס שניתן לגביו אישור הדרכה.

{{ח:סעיף|199|מתן הגדר מאמן טיס על טיפוס מסויים}}
{{ח:ת}} טייס שברשיונו הגדר מאמן טיס תקף המבקש אישור הדרכה על כלי טיס מטיפוס מסויים –
{{ח:תת|(1)}} יוכיח זמן טיסה מזערי של עשרים שעות טיסה כטייס מפקד על אותו טיפוס, שבוצעו בשנים עשר החודשים שקדמו להגשת הבקשה;
{{ח:תת|(2)}} יצויין אישור מאמן על הטיפוס המסויים ברשיון מדריך הטיס שלו.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: הגדר מאמן טיס חקלאי}}

{{ח:סעיף|200|כשירות לקבלת הגדר מאמן טיס חקלאי}}
{{ח:ת}} טייס יהא כשיר לקבל הגדר מאמן טיס חקלאי אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מחזיק ברשיון טייס מסחרי עם הגדר חקלאי;
{{ח:תת|(2)}} הוא מחזיק ברשיון מדריך טיס עם הגדרים מתאימים;
{{ח:תת|(3)}} הוא הוכיח ידע מקצועי ונסיון כמפורט {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ב|בסימן זה}};
{{ח:תת|(4)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר מאמן טיס חקלאי.

{{ח:סעיף|201|הוכחת ידע מקצועי}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי לקבלת הגדר מאמן טיס חקלאי:
{{ח:תת|(1)}} נהלים בהפעלה חקלאית של כלי טיס;
{{ח:תת|(2)}} עקרונות מטאורולוגיה ונווטות מעשית הישימים לטיסות חקלאיות.

{{ח:סעיף|202|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר מאמן טיס חקלאי}}
{{ח:ת}} הנסיון המזערי הנדרש לצורך קבלת הגדר מאמן טיס חקלאי הוא אלף שעות טיסה כטייס חקלאי.

{{ח:סעיף|203|זכויות מאמן טיס חקלאי וההגבלות החלות עליו}}
{{ח:ת}} מאמן טיס חקלאי זכאי להדריך טייסים המחזיקים ברשיונות מסחריים תקפים המתעתדים לקבל הגדר חקלאי.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק 4|פרק רביעי: הגדרי טייס ניסוי}}

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 4 סימן א|סימן א׳: טייס ניסוי סוג 1}}

{{ח:סעיף|204|כשירות לקבלת הגדר טייס ניסוי סוג 1}}
{{ח:ת}} טייס יהא כשיר לקבל הגדר טייס ניסוי סוג 1 אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מלאו לו עשרים ושלוש שנה;
{{ח:תת|(2)}} הוא מחזיק ברשיון טייס מסחרי תקף או ברשיון טייס לתובלה בנתיבי אויר תקף ובהם הגדר מכשירים או הגדר חקלאי תקפים;
{{ח:תת|(3)}} הוא הוכיח נסיון מזערי של אלף שעות טיסה ומהן חמש מאות שעות כטייס מפקד, שבוצעו תוך שמונה השנים האחרונות שקדמו להגשת הבקשה לקבלת ההגדר;
{{ח:תת|(4)}} הוא עמד במבחן מעשי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ד)}};
{{ח:תת|(5)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר טייס ניסוי סוג 1.

{{ח:סעיף|205|זכויותיו של טייס ניסוי סוג 1|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} טייס ניסוי סוג 1 זכאי לבצע טיסות ניסוי בכלי טיס –
{{ח:תת|(1)}} שאינו אב טיפוס בתנאי שברשיונו מצוי הגדר סוג מתאים;
{{ח:תת|(2)}} שהוא אב טיפוס אשר משקלו המרבי המותר להמראה אינו עולה על 1000 ק״ג בתנאי שברשיונו מצויים הגדרי מין וסוג מתאימים.

{{ח:סעיף|206|תקופת תוקף ההגדר}}
{{ח:ת}} תקופת תוקפו של הגדר טייס ניסוי סוג 1 היא ששה חודשים.

{{ח:סעיף|207|חידוש ההגדר}}
{{ח:ת}} המבקש חידוש הגדר טייס ניסוי סוג 1 יוכיח –
{{ח:תת|(1)}} עמידה בתנאי הכשירות לחידוש הרשיון בו מצוי ההגדר;
{{ח:תת|(2)}} נסיון מזערי של עשרים טיסות כטייס ניסוי שבוצעו תוך ששת החודשים שקדמו לבקשת חידוש ההגדר או עמידה במבחן מעשי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ד)}}.

{{ח:קטע3|חלק ד פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: טייס ניסוי סוג 2}}

{{ח:סעיף|208|כשירות לקבלת הגדר טייס ניסוי סוג 2|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} טייס יהא כשיר לקבל הגדר טייס ניסוי סוג 2 אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מלאו לו עשרים וחמש שנה;
{{ח:תת|(2)}} הוא מחזיק ברשיון טייס מסחרי תקף ובו הגדר מכשירים, או ברשיון טייס לתובלה בנתיבי אויר תקף;
{{ח:תת|(3)}} הוא הוכיח נסיון מזערי של אלפיים שעות טיסה כטייס מפקד שבוצעו תוך שמונה השנים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת ההגדר;
{{ח:תת|(4)}} הוא עסק במשך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת ההגדר כטייס ניסוי במסגרת מכון בדק או במסגרת חיל האויר;
{{ח:תת|(5)}} הוא בעל השכלה אקדמית בהנדסה או במדעים מדוייקים;
{{ח:תת|(6)}} הוא סיים בהצלחה קורס אימונים לטייסי ניסוי;
{{ח:תת|(7)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר טייס ניסוי סוג 2.

{{ח:סעיף|209|זכויותיו של טייס ניסוי סוג 2|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} טייס ניסוי סוג 2 זכאי לבצע טיסת ניסוי בכלי טיס מכל טיפוס לרבות באב טיפוס.

{{ח:סעיף|210|תקופת תוקף ההגדר}}
{{ח:ת}} תקופת תוקפו של הגדר טייס ניסוי סוג 2 היא ששה חודשים.

{{ח:סעיף|211|חידוש ההגדר}}
{{ח:ת}} המבקש חידוש הגדר טייס ניסוי סוג 2 יוכיח:
{{ח:תת|(1)}} עמידה בתנאי הכשירות לחידוש הרשיון בו מצוי ההגדר;
{{ח:תת|(2)}} נסיון מזערי של עשרים טיסות כטייס ניסוי שבוצעו תוך ששת החודשים שקדמו לבקשת חידוש ההגדר או עמידה במבחן מעשי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ד)}}.

{{ח:סעיף|211א|טיסת ניסוי בכלי טיס שבנה חובב|תיקון: תשנ״ב, תשע״ו}}
{{ח:ת}} טייס כשיר לבצע טיסות ניסוי על כלי טיס שבנה חובב כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|בתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}, אם הוכיח כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא השתתף באופן פעיל בבניית כלי הטיס;
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל ידע מקצועי והכרה של כלי הטיס, מגבלותיו, תכונותיו וביצועיו;
{{ח:תת|(3)}} הוא מחזיק ברישיון טייס תקף ובו הגדרי סוג דומים לכלי הטיס שבנה;
{{ח:תת|(4)}} הוא בעל נסיון של 50 שעות טיסה לפחות כטייס מפקד בכלי טיס מסוג דומה;
{{ח:תת|(5)}} הוא בעל מיומנות בטיסה והוכיח בפני בוחן את יכולתו בביצועים וברמת טיסה בכלי טיס דומה, אלא אם כן ביצע מבחן רמה תוך תשעים הימים שקדמו לטיסת הניסוי.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק 5|פרק חמישי: הגדר חקלאי}}

{{ח:סעיף|212|כשירות לקבלת הגדר חקלאי}}
{{ח:ת}} טייס יהא כשיר לקבל הגדר חקלאי אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מחזיק ברשיון טייס מסחרי תקף;
{{ח:תת|(2)}} הוא מחזיק בתעודה רפואית תקפה המאשרת כי הוא עומד בדרישות הרפואיות לצורך קבלת הגדר חקלאי;
{{ח:תת|(3)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט {{ח:פנימי|חלק ד פרק 5|בפרק זה}};
{{ח:תת|(4)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר חקלאי.

{{ח:סעיף|213|הוכחת ידע מקצועי}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת ידע מקצועי:
{{ח:תת|(1)}} כללי התעופה בהפעלת כלי טיס חקלאיים, לרבות כללים מבצעיים הקשורים בביצוע טיסה חקלאית;
{{ח:תת|(2)}} תורת הטיסה, לרבות המכניקה של הטיסה הנמוכה ותמרון כלי הטיס בעמסי יתר, בעמסים משתנים והשפעתם על תכונות הטיסה ומגבלות כלי הטיס;
{{ח:תת|(3)}} מטאורולוגיה אלמנטרית, לרבות ידיעת התופעות המטאורולוגיות הקשורות בטיסה נמוכה, בערבול ובגזירת רוחות;
{{ח:תת|(4)}} הכרת הגידולים החקלאיים שמטפלים בהם מהאויר וכן הכרת המזיקים השונים;
{{ח:תת|(5)}} ידיעת הדינים החלים על ריסוס מן האויר;
{{ח:תת|(6)}} יסודות האגרוטכניקה של טיסה חקלאית;
{{ח:תת|(7)}} הסכנות הכרוכות בטיפול בחומרי רעל והדברה לרבות נזקים לאדם, לבעל חיים ולצומח;
{{ח:תת|(8)}} הטיפול במטוס ובציוד המיועד לכלי טיס חקלאיים;
{{ח:תת|(9)}} רפואה מונעת הקשורה בטיסה חקלאית והטיפול הראשוני במקרה הרעלה.

{{ח:סעיף|214|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר חקלאי}}
{{ח:ת}} אלה דרישות הנסיון המזעריות הדרושות לקבלת הגדר חקלאי:
{{ח:תת|(1)}} חמש מאות שעות טיסה ומהן מאה שעות כטייס מפקד על אוירון מקבוצה א׳ אם ההגדר מבוקש לגבי הטסת אוירון מקבוצה זו, או על רוטורקרפט, אם ההגדר מבוקש לגבי הטסת הליקופטר;
{{ח:תת|(2)}} המבקש השלים קורס אימונים בטיסה חקלאית.

{{ח:סעיף|215|מיומנות טיסה}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנות הטיסה שלו על מבקש ההגדר להפגין בפני בוחן את יכולתו בביצועים ובנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ד)}} וכן את יכולתו להטיס את כלי הטיס בטיסה חקלאית.

{{ח:סעיף|216|זכויות טייס שברשיונו הגדר חקלאי וההגבלות החלות עליו}}
{{ח:ת}} אלה זכויות טייס שברשיונו הגדר חקלאי וההגבלות החלות עליו:
{{ח:תת|(1)}} הוא זכאי להטיס כלי טיס בטיסה חקלאית ובטיסת העברה באזורים שנקבעו בפרסומי מידע תעופתי לטיסה חקלאית (להלן – טיסת העברה) כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות הפעלת כלי טיס}};
{{ח:תת|(2)}} הוא זכאי להטיס כלי טיס בטיסת העברה בלילה בהגבלות אלה:
{{ח:תתת|א.}} ההמראה מבוצעת בכלי טיס המצוייד במכשירים ובציוד כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות הפעלת כלי טיס}};
{{ח:תתת|ב.}} ההמראה מבוצעת משדה תעופה שהמנהל אישר לביצוע טיסה כאמור;
{{ח:תתת|ג.}} הראות ובסיס העננים לא יפחתו מהמפורסם בפרסומי מידע תעופתי לגבי שדה התעופה ממנו הוא ממריא ולגבי המנחת בו ינחת, ומהקבוע {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות הפעלת כלי טיס}} לגבי אזורי הטיסה;
{{ח:תתת|ד.}} הוא צבר נסיון של לפחות 300 שעות בטיסה חקלאית;
{{ח:תתת|ה.}} הוא צבר נסיון של עשרים וחמש שעות כטייס מפקד של כלי הטיס אותו הוא מתעתד להטיס, בטיסת העברה בשעות כאמור, ומהן בוצעו לפחות עשר שעות בשנים עשר החודשים שקדמו לאותה טיסה;
{{ח:תתת|ו.}} כלי הטיס ריק ממטען חקלאי.

{{ח:סעיף|217|תקופת תוקף ההגדר}}
{{ח:ת}} תקופת תוקפו של הגדר חקלאי היא ששה חודשים.

{{ח:סעיף|218|חידוש ההגדר}}
{{ח:ת}} המבקש חידוש הגדר חקלאי יוכיח:
{{ח:תת|(1)}} עמידה בתנאי הכשירות לחידוש הרשיון בו מצוי ההגדר ובבדיקות רפואיות להגדר חקלאי;
{{ח:תת|(2)}} נסיון מזערי של עשרים וחמש שעות טיסה חקלאית שבוצעו תוך ששת החודשים שקדמו להגשת בקשת החידוש או עמידה במבחן מעשי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ד)}}.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק 6|פרק ששי – הגדר לטיסות מרחב בלילה בתנאי כטר״מ|תיקון: תשמ״ח}}

{{ח:סעיף|218א|כשירות לקבלת ההגדר|תיקון: תשמ״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} טייס יהיה כשיר לקבל הגדר לטיסות מרחב בלילה בתנאי כטר״מ (להלן {{ח:פנימי|חלק ד פרק 6|בפרק זה}} – הגדר טיסות) אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מחזיק ברישיון טייס תקף עם הגדר אוירון ללא הגבלות לטיסות בלילה;
{{ח:תת|(2)}} בששת החדשים שקדמו להגשת הבקשה הוא עבר קורס אימונים להגדר לילה במסגרת בית ספר להוראת טיס;
{{ח:תת|(3)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות טיסה כמפורט {{ח:פנימי|חלק ד פרק 6|בפרק זה}};
{{ח:תת|(4)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת הגדר לטיסות לילה.

{{ח:סעיף|218ב|הוכחת הידע המקצועי לקבלת ההגדר|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} המבקש לקבל הגדר טיסות יוכיח בקיאות וידע בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוראות דיני התעופה האזרחית המתייחסות לטיסות לילה בתנאי כטר״מ לרבות הציוד שיהיה מצוי בכלי טיס בטיסות לילה, תאורת מסלולים, מכשולים בלילה כאמור בנספח 14 לאמנה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|ובתקנות ההפעלה}}, גבהי בטחון וכל הוראה שיורה המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:תת|(2)}} הכרת מכשירים בסיסיים במטוס כולל עזרי רדיו לניווט, השפעות לילה על טיב הקוונים (QDM, QDR), תאורת המטוס כולל תאורת חירום;
{{ח:תת|(3)}} בחירת מפות ועזרים המתאימים לטיסות מרחב בלילה, הכנת מפה לניווט בלילה, סימון גבהי בטחון לאורך הנתיב וקריאת מפה בלילה כולל שימוש בתאורת חירום במטוס;
{{ח:תת|(4)}} תנאי חירום בלילה הכולל אפשרויות לביצוע נחיתות ללא תאורה בשדה או לאורך הנתיב;
{{ח:תת|(5)}} השגת מידע מטאורולוגי, פענוחו ושימוש בו כולל אפשרות לצפות היווצרות ערפילים, הגבלות בראות ושאר הפרעות מטאורולוגיות;
{{ח:תת|(6)}} ידע בניצול עזרים כגון הכוונת מכ״מ ותאורת גישה (VASI ו־PAPI);
{{ח:תת|(7)}} ראיית לילה, תופעות פיזיולוגיות של טיסת לילה כולל מצבי ורטיגו והיחלצות ממנו.

{{ח:סעיף|218ג|הנסיון הדרוש לקבלת ההגדר|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} המבקש לקבל הגדר טיסות יוכיח נסיון של 150 שעות טיסה בכלי טיס לפחות ומהן –
{{ח:תת|(1)}} 100 שעות כטייס מפקד באוירון, פרט לאוירון זעיר, ומהן 50 שעות בטיסות מרחב לפחות;
{{ח:תת|(2)}} 15 שעות בטיסות לילה לפחות; שעות אלה יכולות לכלול גם את השעות שבוצעו במסגרת קורס האימונים לקבלת ההגדר.

{{ח:סעיף|218ד|תדריכי קרקע והדרכת טיס באוירון|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} המבקש הגדר טיסות יקבל ממדריך טיסה בעל הגדר מתאים תדריכי קרקע והדרכת טיסה זוגית בת 10 שעות לפחות באוירון בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בדיקת האוירון והכנתו לטיסות לילה לגבי מזג אויר, ניווטים וכיוצא באלה;
{{ח:תת|(2)}} תפעול אוירון בשדה תעופה בשעות הלילה כולל שימוש בעזרי הנמכה ויזואליים;
{{ח:תת|(3)}} תמרוני טיסה בסיסיים באזור שדה התעופה בלילה, כולל המראות והפסקת המראה, נחיתות רגילות ונחיתות חירום בלילה;
{{ח:תת|(4)}} טיסה כללית בלילה עם לוח מכשירים מלא ומוגבל;
{{ח:תת|(5)}} טיסה בלילה בשיטת ניווט טיס, כולל קריאת מפה, נווטות חישובית, שימוש בעזרי רדיו ADF, VOR ומכ״מ בנתיבים כלהלן: פרוזדורי אויר, פרוזדורי אויר מיוחדים ובנתיבים מוגדרים מראש;
{{ח:תת|(6)}} טיסת אימון עם נחיתות ויזואליות, כולל בעזרת VASI ו־PAPI – בשדות התעופה המאושרים לטיסות לילה – בן־גוריון, עטרות, שדה דב וחיפה;
{{ח:תת|(7)}} עד 30% מתוכנית האימונים האמורה יכול שתבוצע במדמה טיסה מאושר.

{{ח:סעיף|218ה|מיומנות טיסה|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} המבקש הגדר טיסות יוכיח בפני בוחן או בפני מדריך טיס ראשי של בית ספר להוראת טיס, שהוסמך לכך בכתב, את מיומנות הטיסה שלו ואת יכולתו בביצועים ובנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ד)}} ובתנאי שכל אלה יבוצעו בלילה ובתנאי כטר״מ.

{{ח:סעיף|218ו|פטורים|תיקון: תשמ״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} פטורים מחובות {{ח:פנימי|חלק ד פרק 6|פרק זה}} כולן או מקצתן –
{{ח:תת|(1)}} טייס שהוסמך בחיל האויר הישראלי והמשרת בו בשירות פעיל כטייס בעת הגשת הבקשה ולו הגדר טיסות לילה מטעם חיל האויר זכאי לקבלת הגדר טיסות אם הוכיח שביצע 5 שעות טיסה לפחות כטייס מפקד בלילה אשר בוצעו בשנה שקדמה להגשת הבקשה;
{{ח:תת|(2)}} טייס בעל רישיון טייס תקף אשר צבר נסיון של 300 שעות טיסה הכוללות –
{{ח:תתת|(א)}} 100 שעות טיסה לפחות כטייס מפקד בטיסות מרחב באוירון פרט לאוירון זעיר;
{{ח:תתת|(ב)}} 10 שעות טיסה לפחות בטיסות לילה;
{{ח:תתת|(ג)}} 10 שעות לפחות בהדרכה זוגית בטיסות מכשירים בסיסית;
{{ח:תת}} יהיה זכאי לקורס הדרכה מעשי מקוצר בן 4 שעות בלבד ויהיה עליו להוכיח את הידע המקצועי ואת מיומנות הטיסה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218ב|בתקנות 218ב}} {{ח:פנימי|סעיף 218ה|ו־218ה}};
{{ח:תת|(3)}} טייס בעל רישיון טייס תקף אם {{ח:הערה|[צ״ל: עם]}} הגדר מכשירים לאוירון, זכאי לקבל הגדר טיסות לאחר ביצוע טיסת אימון ועמידה במבחן בטיסת מרחב לילה.

{{ח:סעיף|218ז|זכויות טיס בעל הגדר|תיקון: תשמ״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} טייס בעל רישיון טייס עם הגדר טיסות רשאי לבצע טיסות מרחב בלילה בנתיבים ובאזורים המאושרים לכך.

{{ח:סעיף|218ח|שמירת זכויות|תיקון: תשמ״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} טייס בעל רישיון טייס עם הגדר טיסות זכאי להפעיל הזכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218ז|בתקנה 218ז}}, אם נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} עמד בדרישות לשמירת הזכויות המפורטות בתקנות הרישוי לגבי סוג הרשיון שבידו;
{{ח:תת|(2)}} ביצע שלוש המראות ושלוש נחיתות בלילה לפחות, כטייס מפקד, בתוך תשעים הימים שקדמו לאותה טיסה;
{{ח:תת|(3)}} עבר מבחן רמה בטיסת ניווט בלילה, על ידי מדריך טיס ראשי של בית ספר להוראת טיס בתוך 12 החדשים שקדמו לאותה טיסה.

{{ח:קטע2|חלק ד פרק 7|פרק שביעי: הגדר לאחזקה עצמית|תיקון: תשע״ג}}

{{ח:סעיף|218ט|כשירות לקבלת הגדר|תיקון: תשע״ג, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} טייס יהיה כשיר לקבל הגדר לאחזקה עצמית אם הוא –
{{ח:תתת|(1)}} בעלו הרשום של כלי טיס שנרשם לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 12|תקנה 12(ב) או (ג) לתקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל״ד–1973}};
{{ח:תתת|(2)}} מחזיק ברישיון טייס תקף ובו הגדר סוג מתאים לכלי הטיס שבנה;
{{ח:תתת|(3)}} הוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי הוא הבונה העיקרי של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(4)}} הוכיח לרשות הרישוי כי קיבל הדרכה בנושא אחזקה עצמית של כלי הטיס בהיקף ובנושאים שעליהם הורה לו המנהל;
{{ח:תתת|(5)}} הוכיח ידע מקצועי ומיומנות כמפורט {{ח:פנימי|חלק ד פרק 7|בפרק זה}};
{{ח:תתת|(6)}} תושב קבע בישראל;
{{ח:תתת|(7)}} המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות האגרות}} בעד הגדר אחזקה עצמית.
{{ח:תת|(ב)}} היה כלי הטיס כזה שבבנייתו השתתפו כמה בעלים רשומים, יהיו שלושה מבין בעליו הרשומים, לכל היותר, כשירים לקבל הגדר אחזקה עצמית לפי תקנת משנה (א), ובלבד שהוכיחו, כל אחד מהם, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי נטל חלק של ממש בבניית כלי הטיס.

{{ח:סעיף|218י|הדרכה לקבלת הגדר|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} המבקש הגדר אחזקה עצמית יוכיח כי קיבל, ממכון בדק בעל הגדר מתאים למין כלי הטיס שהוא בעלו הרשום, הדרכה בהיקף של 16 שעות לפחות, בקורס אימונים, בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הדרכה בהיקף של 9 שעות לפחות בנושא מנוע כלי הטיס;
{{ח:תת|(2)}} הדרכה בהיקף של 6 שעות לפחות בנושא גוף כלי הטיס;
{{ח:תת|(3)}} הדרכה בהיקף של שעה לפחות בנושא הרישומים הנדרשים לעניין כלי הטיס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 7|הפרק השביעי לתקנות ההפעלה}}.

{{ח:סעיף|218יא|הוכחת ידע מקצועי|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת הגדר אחזקה עצמית:
{{ח:תת|(1)}} מנוע – פירוק והרכבה של מכל שמן, החלפת מסנן שמן, החלפת שמן, פירוק, ניקוי, הרכבה וסינכרון המאייד, פירוק, הרכבה והידוק המדחף, החלפת מצתים, ניקוז והחלפת נוזל קירור; החלפת צנרת הדלק ומסנן הדלק;
{{ח:תת|(2)}} גוף – ביצוע ביקורת כללית; אבטחת ברגים; פירוק והרכבה של גלגלים; בדיקת זווית הגאים; תיקוני מבנה (פח, בד וחומרים מרוכבים);
{{ח:תת|(3)}} רישום ותיעוד – אופן מילוי מסמכי כלי הטיס, לרבות מסמכים בנושא משקל ואיזון, ושמירתם;
{{ח:תת|(4)}} הדינים, הכללים, החובות והזכויות החלים על בעל הגדר אחזקה עצמית.

{{ח:סעיף|218יב|זכויות טייס בעל הגדר|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} טייס בעל הגדר אחזקה עצמית רשאי לבצע בכלי טיס כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 218ט|בתקנה 218ט}}, שהוא בעליו הרשום –
{{ח:תת|(1)}} אחזקה עצמית, לרבות ביצוע פעולות תיקון, אחזקה, ביקורת ובדיקות מצב (Condition Inspection), ולמעט פעולות בדק העשויות להשפיע על ביצועי כלי הטיס ותיקוני מערכות אוויוניקה;
{{ח:תת|(2)}} תחזוקת קו למנוע, למדחף או לציוד תעופתי של כלי טיס; בפסקה זו, ”תחזוקת קו“ – ביצוע פעולת בדק במנוע, מדחף או ציוד תעופתי של כלי טיס לפני טיסה, כדי לוודא את כשירותם לטיסה המיועדת, ולרבות –
{{ח:תתת|(א)}} איתור וזיהוי תקלות (Troubleshooting);
{{ח:תתת|(ב)}} תיקון ליקויים, אשר נוכח פשטות אופן תיקונם אין הם מפורטים בספר התחזוקה של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(ג)}} ביקורות מתוכננות, העשויות לחשוף חריגות ותקלות שטחיות, לרבות בדיקות בראייה באמצעות פתחי גישה מיוחדים, ולרבות ביקורות שאינן מורכבות;
{{ח:תתת|(ד)}} תיקון תקלות וביצוע שינויים זעירים שאינם דורשים פירוק מורכב, וניתן להשלימם באמצעים פשוטים, ולמעט תיקון גדול; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שינוי זעיר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 34|בתקנה 34 לתקנות התיעוד}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תיקון גדול“ – תיקון כמפורט בסעיף (b) בתוספת A לחלק 43 לפ.א.ר כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|בתקנות מכוני הסמכה {{ח:הערה|[צ״ל: בתקנות מכוני הבדק]}}}}.

{{ח:קטע1|חלק ה|חלק ה׳: רשיונות לעובדי טיס שאינם אנשי צוות אויר}}

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 1|פרק ראשון: רשיון טכנאי לבדק כלי טיס}}

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 1 סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|219|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1|בפרק זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כושר ביצוע“ – היכולת לבצע כהלכה פעולות טכניות בשטח התמחות מקצועית מוגדר של אחזקה, תיקון או שינוי על כלי טיס, מנועיהם או ציודם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבחן יסודות“ – מבחן עיוני בנושא יסודות שטח ההתמחות המקצועית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבחן סוג“ – מבחן עיוני העוסק בהכרה של טיפוס כלי טיס או טיפוס המנוע או טיפוס הציוד או בדיקות ותהליכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסיון מקצועי“ – נסיון מקצועי בביצוע עבודות אחזקה, תיקון, שינוי או שיפוץ בשטח התמחותו המקצועית של טכנאי לבדק כלי טיס, המבוצעות על כלי טיס, מנוע או ציוד, או ביצוע תפקידי פיקוח או השגחה ישירה על ביצוע עבודות אלה, או הדרכה בביצוע עבודות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימוכי אחזקה“ – מערכי ביקורת ואחזקה, ספרי אחזקה, עלוני שירות, הוראות, שינויים ונוהלי עבודה שאושרו על־ידי המנהל לביצוע אחזקה או שינוי בכלי טיס, מנועיהם או ציודם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימוכי שיפוץ“ – מערכי שיפוץ, ספרי עזר לשיפוץ ולתיקון, עלוני שירות, הוראות שנויים ונוהלי עבודה שאושרו על ידי המנהל לביצוע תיקון, שיפוץ או שינוי בכלי טיס, מנועיהם או ציודם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימוכי תהליכים“ – מערכי עבודה, עלוני ונוהלי עבודה שאושרו על ידי המנהל לביצוע אחזקה או שינוי בכלי טיס, מנועיהם או ציודם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד מכון הסמכה“ – עובד הנמנה על עובדי מכון הסמכה והשלים בו ששה חודשי עבודה רצופים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת בדק ושחרור“ – תעודה המעידה שעבודות האחזקה, התיקונים והשינויים בכלי טיס הושלמו, לפי שיטות שנקבעו בסימוכי האחזקה.

{{ח:סעיף|220|פירוט ההגדר ברשיון טכנאי לבדק כלי טיס}}
{{ח:ת}} ההגדר ברשיון טכנאי לבדק כלי טיס יפרט כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שטח ההתמחות המקצועית של מחזיק הרשיון;
{{ח:תת|(2)}} טיפוס כלי הטיס, טיפוס המנוע או טיפוס הציוד לרבות מערכותיהם או קבוצת הטיפוסים של כלי טיס, המנוע או הציוד, הכל בהתאם לשטח ההתמחות המקצועית.

{{ח:סעיף|221|שטחי ההתמחות המקצועית של טכנאי לבדק כלי טיס}}
{{ח:ת}} שטחי ההתמחות המקצועית של טכנאי לבדק כלי טיס יהיו:
{{ח:תת|(1)}} מבנה כלי טיס ומערכותיו;
{{ח:תת|(2)}} מנוע כלי טיס ומערכותיו;
{{ח:תת|(3)}} אבזרי כלי טיס או מנוע;
{{ח:תת|(4)}} חשמל ומכשירים;
{{ח:תת|(5)}} רדיו–אלקטרוניקה;
{{ח:תת|(6)}} אויוניקה;
{{ח:תת|(7)}} בדיקות ותהליכים מיוחדים.

{{ח:סעיף|222|כשירות לקבלת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} אדם יהא כשיר לקבל רשיון טכנאי לבדק כלי טיס אם מילא אחר כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מלאו לו 18 שנה;
{{ח:תתת|(2)}} הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס;
{{ח:תתת|(3)}} הוכיח למנהל או למנהל מכון ההסמכה, הכל בהתאם לרשיון המבוקש, ידע מקצועי, נסיון מקצועי וכושר ביצוע, הדרושים לקבלת הרשיון וההגדר המבוקשים;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס ששולמה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות האגרות}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל או מנהל מכון ההסמכה באישור המנהל, הכל בהתאם לרשיון המבוקש –
{{ח:תתת|(1)}} לשחרר, שחרור מלא או שחרור חלקי, מבקש רשיון או הגדר נוסף שהוכשר כטכנאי לבדק כלי טיס בחיל האויר הישראלי ברמה שאינה נופלת מהרמה הנדרשת לפי תקנות אלה, או בכל מוסד שהוכר על ידי המנהל לצורך תקנות אלה, מחובת ההוכחה של ידע מקצועי וכושר ביצוע כמפורט {{ח:פנימי|חלק ה|בחלק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} לזקוף את נסיונו המקצועי הכולל של מבקש הרשיון במסגרת חיל האויר הישראלי או במסגרת המוסד שהוכר כאמור בפיסקה (1) לחשבון הנסיון המקצועי הנדרש ממנו לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי שלא ליתן לעובד מכון הסמכה רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 או סוג 1 או הגדר נוסף על ההגדר שברשיונו אם ההגדר ברשיון המבוקש או ההגדר הנוסף המבוקש נמצא ברשימת ההגדרים המפורטים ברשיון מכון ההסמכה.

{{ח:סעיף|223|בקשה לרשיון טכנאי לבדק כלי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רשיון טכנאי לבדק כלי טיס או חידושו או המבקש הגדר נוסף, יגיש בקשה למנהל או למנהל מכון ההסמכה, הכל בהתאם לרשיון המבוקש, בטופס ובאופן שיורה המנהל או מנהל מכון ההסמכה וימלא אחרי התנאים שפורטו בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון טכנאי לבדק כלי טיס יהא בטופס כפי שהורה המנהל או מנהל מכון ההסמכה באישור המנהל, הכל בהתאם לרשיון המבוקש.

{{ח:סעיף|224|מבחנים עיוניים ומבחני כושר ביצוע}}
{{ח:תת|(א)}} מבחנים עיוניים ומבחני כושר ביצוע לטכנאי לבדק כלי טיס יתקיימו במועדים, במקומות ובשלבים, הכל כפי שייקבע על ידי המנהל או מנהל מכון ההסמכה, הכל בהתאם לסוג הרשיון המבוקש.
{{ח:תת|(ב)}} על המבקש לקבל רשיון טכנאי לבדק כלי טיס להשלים את מבחני הוכחת כושר הביצוע לא יאוחר מתום שלוש שנים מיום מבחני הסוג.

{{ח:סעיף|225|ציון מעבר במבחן עיוני ובמבחן כושר ביצוע}}
{{ח:ת}} ציון המעבר במבחן עיוני או במבחן כושר ביצוע לצורך קבלת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס הוא 70 אחוזים למאה.

{{ח:סעיף|226|תוקף מבחנים עיוניים}}
{{ח:תת|(א)}} תוקף אישור מבחן יסודות יהא בלתי מוגבל בזמן.
{{ח:תת|(ב)}} תוקף אישור מבחן סוג יפקע בתום שלוש שנים מיום עריכת המבחן.
{{ח:תת|(ג)}} במנין תקופת תוקף אישור מבחן סוג לא תלקח בחשבון תקופת שירות הנבחן בצבא הגנה לישראל אם בתקופת השירות הועסק הנבחן באותו שטח התמחות מקצועית המצוין בהגדר המבוקש או בהגדר הנוסף המבוקש. המנהל, או מנהל מכון ההסמכה באישור המנהל, רשאים להאריך תוקפו של אישור של מבחן סוג שפקע תוקפו אם מצאו שנתקיימו נסיבות המצדיקות הארכת תוקף האישור.

{{ח:סעיף|227|מבחן עיוני חוזר}}
{{ח:תת|(א)}} נבחן שנכשל במבחן עיוני, רשאי להגיש בקשה למבחן עיוני חוזר בתום לפחות 30 יום מיום המבחן בו נכשל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל או מנהל מכון ההסמכה, הכל לפי הענין, רשאים לקצר את התקופה הנקובה בתקנת משנה (א) אם מצאו שקיימות נסיבות המצדיקות קיצור התקופה.

{{ח:סעיף|228|מבחן חוזר להוכחת כושר ביצוע}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שנכשל במבחן להוכחת כושר ביצוע, לא ייגש למבחן חוזר אלא בתום 60 יום לפחות מיום המבחן בו נכשל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל או מנהל מכון ההסמכה, הכל לפי הענין, רשאים לקבוע מועדים אחרים להגשת בקשה למבחן חוזר להוכחת כושר ביצוע, אם מצאו שקיימות נסיבות המצדיקות זאת.

{{ח:סעיף|229|תנאים למתן הגדר נוסף}}
{{ח:תת|(א)}} טכנאי לבדק כלי טיס המבקש הגדר נוסף על ההגדר שברשיונו יוכיח נסיון מקצועי וכושר ביצוע, הכל בהתאם להגדר הנוסף המבוקש.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל, או מנהל מכון ההסמכה, לאחר שקיבל אישורו של המנהל, רשאי לפטור את המבקש מהצורך להוכיח נסיון מקצועי כאמור בתקנת משנה (א) אם שטח ההתמחות המקצועית של ההגדר הנוסף הוא אותו שטח התמחות מקצועית של ההגדר שברשיונו, בתנאי שהמבקש הוכיח לפחות ששה חודשי נסיון מקצועי תוך השנתיים שקדמו לבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל, או מנהל מכון ההסמכה, לאחר שקיבל את אישורו של המנהל, רשאי לפטור את המבקש, פטור מלא או חלקי, מהצורך להוכיח ידע מקצועי וכושר ביצוע כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי המנהל, או מנהל מכון ההסמכה לאחר שקיבל את אישורו של המנהל, לפטור את מבקש ההגדר הנוסף מהצורך להוכיח את מלוא תקופת הנסיון המקצועי הנדרשת, בתנאי שבאחד מההגדרים הקודמים שברשיון המבקש מפורט אותו שטח ההתמחות המקצועית וטיפוס או טיפוסים בעלי קוי אופי דומים, כהגדר הנוסף המבוקש.

{{ח:סעיף|230|תוקף הרשיון|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת תוקפו של רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 או סוג 1 לא תעלה על עשרים וארבעה חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|231|חידוש הרשיון}}
{{ח:תת|(א)}} טכנאי לבדק כלי טיס המבקש חידוש רשיון שניתן לפי תקנות אלה, יוכיח כי תוך השנתיים שקדמו להגשת בקשת חידוש הרשיון, רכש נסיון מקצועי בתחום ההגדר שברשיון במשך ששה חודשים לפחות, ובלבד שלמנהל או למנהל מכון ההסמכה יש השגחה ישירה או עקיפה על ביצוע העבודות הכלולות בנסיון המקצועי או שהעבודות בוצעו במסגרת צבא הגנה לישראל.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון של טכנאי לבדק כלי טיס לא יחודש אם לא היה לו תוקף במשך תקופה העולה על שנתיים, אלא אם עמד המבקש בבחינות כפי שנדרש מאת המנהל או מנהל מכון ההסמכה לאחר שקיבל את אישור של המנהל.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2}}

{{ח:סעיף|232|ידע מקצועי|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2:
{{ח:תת|(1)}} עקרונות המבנה והפעולה של כלי טיס, מנועם וציודם;
{{ח:תת}} נוהלי האחזקה ושיטות הביצוע של תיקונים ושינויים בכלי טיס, מנועיהם וציודם הכל לפי שטח ההתמחות המקצועית והטיפוס או קבוצת הטיפוסים המצויינים בהגדר שברשיון או בהגדר הנוסף, כפי שפורסם בפרסומי הרשות;
{{ח:תת|(2)}} הדינים, הכללים, החובות והזכויות החלים על טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2.

{{ח:סעיף|233|הנסיון הדרוש לקבלת רשיון|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} דרישות הנסיון המזעריות לקבלת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 הן שלוש שנות נסיון מקצועי באחזקה של כלי טיס, מנועיהם או ציודם, תיקונם או שינוים, ומהן לפחות ששה חודשי נסיון מקצועי בשטח ההגדר המבוקש שנרכש תוך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקצר את תקופת הנסיון המקצועי הנדרשת בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לתקופה של שנתיים – אם הנסיון המקצועי של המבקש הוא בשטח הגדר שהמנהל קבע שלצורך קבלתו נדרשת הוכחת נסיון מקצועי של שנתיים בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} לתקופה של שנתיים – אם המבקש קיבל, להנחת דעתו של המנהל הדרכה בשטח ההגדר המבוקש;
{{ח:תתת|(3)}} לתקופה של שמונה עשר חודשים – אם הנסיון המקצועי של המבקש הוא בשטח הגדר שבפרסומי הרשות נקבע שלצורך קבלתו נדרשת הוכחת נסיון מקצועי של שנתיים בלבד, והמבקש קיבל הדרכה מתאימה בשטח ההגדר המבוקש.

{{ח:סעיף|234|כושר ביצוע}}
{{ח:ת}} המבקש רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 יוכיח כושר ביצוע באחזקה של כלי טיס, מנועיהם או ציודם, תיקונם או שינוים, הכל בהתאם להגדר המבוקש, וכן יוכיח יכולת שימוש נאות בסימוכי האחזקה.

{{ח:סעיף|235|הגדר נוסף}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש הגדר נוסף באותו שטח התמחות מקצועית של ההגדר שברשיונו יוכיח –
{{ח:תתת|(1)}} ידע מקצועי בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 232|בתקנה 232}} הישימים להגדר המבוקש; המבקש לא יידרש להבחן שנית באותם תחומי ידע מקצועי בהם כבר הוכיח את בקיאותו;
{{ח:תתת|(2)}} נסיון מקצועי הדרוש להגדר המבוקש של לפחות ששה חודשים תוך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש הגדר נוסף בשטח התמחות מקצועית שונה מזו שבהגדר שברשיונו יוכיח:
{{ח:תתת|(1)}} ידע מקצועי בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 232|בתקנה 232}} הישימים להגדר המבוקש;
{{ח:תתת|(2)}} אותו נסיון מקצועי הדרוש לצורך קבלת רשיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 233|בתקנה 233}};
{{ח:תתת|(3)}} כושר ביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בתקנה 234}}.

{{ח:סעיף|236|זכויות טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2}}
{{ח:ת}} טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 זכאי –
{{ח:תת|(1)}} לאשר, במסגרת מכון בדק, כלי טיס, מנועיהם או ציודם הרשומים בהגדר שברשיונו ככשירים לטיסה לאחר שבוצעו בהם עבודות אחזקה, תיקונים או שינויים בהתאם לסימוכי האחזקה הישימים;
{{ח:תת|(2)}} להוציא תעודת בדק ושחרור.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 1 סימן ג|סימן ג׳: רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1}}

{{ח:סעיף|237|הוכחת ידע מקצועי|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1:
{{ח:תת|(1)}} עקרונות המבנה והפעולה של כלי טיס, מנועם וציודם, נוהלי השיפוץ, בדיקות ותהליכים מיוחדים וכן שיטות הביצוע של תיקונים ושינויים בכלי טיס, מנועיהם וציודם, הכל לפי שטח ההתמחות המקצועית והטיפוס או קבוצת הטיפוסים המצוינים בהגדר שברשיון או בהגדר הנוסף, וכמפורסם בפרסומי הרשות;
{{ח:תת|(2)}} הדינים, הכללים, החובות והזכויות החלים על טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1.

{{ח:סעיף|238|נסיון מקצועי}}
{{ח:תת|(א)}} דרישות הנסיון המזעריות לקבלת רשיון לטכנאי לבדק כלי טיס סוג 1 הן ארבע שנות נסיון בשיפוץ של כלי טיס, מנועיהם או ציודם, תיקונם או שינוים, ומהן לפחות ששה חודשי נסיון מקצועי בשטח ההגדר שברשיון המבוקש שנרכש תוך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקצר בשנה את תקופת הנסיון המקצועי האמור בתקנת משנה (א), אם הוכח להנחת דעתו כי המבקש קיבל הדרכה מתאימה בשטח ההגדר המבוקש.

{{ח:סעיף|239|כושר ביצוע}}
{{ח:ת}} המבקש רשיון יוכיח כושר ביצוע בשיפוץ של כלי טיס, מנועיהם או ציודם, בדיקות ותהליכים מיוחדים הכל בהתאם להגדר המבוקש וכן יוכיח יכולת שימוש נאות בסימוכי השיפוץ.

{{ח:סעיף|240|הגדר נוסף}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש הגדר נוסף באותו שטח התמחות מקצועית של ההגדר שברשיונו יוכיח –
{{ח:תתת|(1)}} ידע מקצועי בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 237|בתקנה 237}} הישימים להגדר המבוקש; המבקש לא יידרש להבחן באותם תחומי ידע מקצועי בהם כבר הוכיח את בקיאותו;
{{ח:תתת|(2)}} נסיון מקצועי הישים להגדר המבוקש של לפחות 6 חודשים תוך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} כושר ביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 239|בתקנה 239}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש הגדר נוסף בשטח התמחות שונה מזה שבהגדר שברשיונו יוכיח –
{{ח:תתת|(1)}} ידע מקצועי בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 237|בתקנה 237}} הישימים להגדר המבוקש;
{{ח:תתת|(2)}} נסיון מקצועי הדרוש לצורך קבלת רשיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 238|בתקנת 238}};
{{ח:תתת|(3)}} כושר ביצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 239|בתקנה 239}}.

{{ח:סעיף|241|זכויות טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1 זכאי לאשר כשירות של כלי טיס, מנועם או ציודם הרשומים בהגדר שברשיונו לאחר שבוצעו בהם עבודות שיפוץ, תיקון, שינוי, בדיקה ותהליכים מיוחדים בהתאם לסימוכי השיפוץ או סימוכי התהליכים המיוחדים הישימים, ובתנאי שמחזיק הרשיון פועל במסגרת מכון בדק.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 1 סימן ד|סימן ד׳: רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 מוגבל {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ג}}

{{ח:סעיף|242||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|243||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|244||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|245||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|246||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|247||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|248||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 1 סימן ה|סימן ה׳: רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1 מוגבל {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ג}}

{{ח:סעיף|249||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|250||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|251||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|252||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|253||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|254||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|255||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 2|פרק שני: רשיון פיקוח על תנועה אוירית}}

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 2 סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|256|הגדרות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ה פרק 2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מידע תעופתי“ – שירותי מתן מידע תעופתי בדבר בטיחות, סדירות ויעילות התעבורה האוירית בכל הנוגע לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שדות תעופה;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי פיקוח על התנועה האוירית;
{{ח:תתת|(3)}} קשר ושירותי תעבורה אוירית ומתקניהם;
{{ח:תתת|(4)}} שרותים מטאורולוגיים ומתקניהם;
{{ח:תתת|(5)}} שרותי חיפוש והצלה ומתקניהם;
{{ח:תתת|(6)}} חיקוקים, נהלים והוראות הקשורים בתעבורה אוירית;
{{ח:תתת|(7)}} סיכונים לתעבורה האוירית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגדר מאמן“ – הגדר מאמן מפקח על תנועה אוירית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 310|בתקנה 310}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכ״ם“ – מוצא כיוון ומרחק – מכשיר המודד, באמצעים אלקטרוניים, כיוון ומרחק בינו ובין עצם פלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב מבוקר“ – כל מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שכל טיסה בו חייבת בהגשת תכנית טיסה, בקבלת מירשה טיסה ובשמירת קשר במשך כל הטיסה בין כלי הטיס לבין יחידת שירות פיקוח על תנועה אוירית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב פיקוח“ – המרחב האוירי בישראל והמרחב האוירי מחוץ לישראל הנתון לפיקוחה האוירי, שתחומיהם מוגדרים בפרסומי מידע תעופתי ושבהם ניתנים שירותי פיקוח על תנועה אוירית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר עזר“ – ספר עזר מבצעי לשירותי פיקוח על תנועה אוירית הכולל את כל ההוראות והנהלים החיוניים כדי לאפשר למפקח על תנועה אוירית למלא את תפקידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקח מתלמד“ – פקח תנועה אוירית אשר סיים בהצלחה קורס פיקוח טיסה בסיסי והמחזיק בתעודה המאשרת זאת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות פיקוח בשדה“ – שירות פיקוח על התנועה האוירית בשדה תעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות פיקוח גישה“ – שירות פיקוח על התנועה האוירית בכניסה וביציאה משדה תעופה לפי כללי טיסת מכשירים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות פיקוח מרחב“ – שירות פיקוח על התנועה האוירית המתנהלת במרחב המבוקר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות פיקוח מכ״ם“ – מתן שירות פיקוח גישה או שירות פיקוח מרחב באמצעות מכ״ם.

{{ח:סעיף|257|כשירות לקבלת רשיון מפקח על תנועה אוירית}}
{{ח:ת}} אדם יהא כשיר לקבל רשיון מפקח על תנועה אוירית אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מלאו לו 21 שנה, או 19 שנה אם הוסמך בחיל האויר הישראלי כבקר או כפקח;
{{ח:תת|(2)}} הוא קורא, מבין ומדבר ברהיטות וללא פגם העלול להפריע לקיום קשר רדיו תקין את הלשון העברית והלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה;
{{ח:תת|(3)}} הוא מחזיק ברשיון אלחוטאי טיס רדיו–טלפון מוגבל או עבר מבחן R/T במסגרת קורס פיקוח טיסה בסיסי או קורס מודיעין טיס בסיסי;
{{ח:תת|(4)}} הוא מחזיק בתעודה רפואית תקפה;
{{ח:תת|(5)}} הוא מחזיק באישור העדר הרשעות פליליות שניתן לו בתשעים הימים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון;
{{ח:תת|(6)}} הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון מפקח על תנועה אוירית;
{{ח:תת|(7)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כנדרש {{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן א|בסימן זה}}, הכל בהתאם להגדר המבוקש;
{{ח:תת|(8)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון מפקח על תנועה אוירית ששולמה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות האגרות}}.

{{ח:סעיף|258|הידע המקצועי הדרוש לקבלת הרשיון}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון מפקח על תנועה אוירית:
{{ח:תת|(1)}} דיני התעופה האזרחית וכלליה בהפעלת כלי טיס, לרבות ההליכים, הנהלים והנהגים הקשורים בפיקוח על תנועה אוירית אשר פורסמו על־ידי הארגון (כגון Doc. 4444, A-11, A-2 ו־Doc. 8168);
{{ח:תת|(2)}} פרסומי הארגון המתייחסים למתקני קשר, נוהלי קשר והליכיו, לרבות נוהלי התקשרויות טלפוניות ומינוח מקובל בהתקשרויות אלה;
{{ח:תת|(3)}} עקרונות ניווט אוירי, לרבות השימוש במדי גובה;
{{ח:תת|(4)}} הערכת מפות סינופטיות, דוחות ותחזיות מזג אויר שידיעתן הכרחית לפיקוח על תנועה אוירית;
{{ח:תת|(5)}} הכרת תכונותיהם של כלי טיס מסוגים שונים וביצועיהם במצבי טיסה שונים;
{{ח:תת|(6)}} ידיעה בסיסית במכשירי עזר לניווט אלקטרוניים וחזותיים, השימוש בהם ומגבלותיהם;
{{ח:תת|(7)}} פרסומי מידע תעופתי בישראל (A.I.P.‎), הוראות והודעות המנהל.

{{ח:סעיף|259|הנסיון הדרוש לקבלת הרשיון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} אלה דרישות הנסיון המזעריות לצורך קבלת רשיון מפקח על תנועה אוירית:
{{ח:תת|(1)}} בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון שימש המבקש במשך חמישה עשר חודש כטייס או כנווט טיס, ובהן שלושה חודשים פיקח המבקש באורח מעשי על תנועה אוירית תחת השגחתו, ולהנחת דעתו של מפקח על תנועה אוירית המחזיק ברשיון פיקוח על תנועה אוירית ובו הגדר מאמן; או
{{ח:תת|(2)}} בחצי השנה שקדמה להגשת הבקשה סיים המבקש בהצלחה קורס פיקוח טיסה בסיסי, ופיקח על תנועה אוירית, באורח מעשי, שלושה חודשים לפחות לאחר שסיים בהצלחה קורס פיקוח טיסה בסיסי, תחת השגחתו ולהנחת דעתו של מפקח על תנועה אוירית המחזיק ברשיון תקף ובו הגדר מאמן.

{{ח:סעיף|260|הגדרי פיקוח על תנועה אוירית}}
{{ח:ת}} אלה הגדרי פיקוח על תנועה אוירית:
{{ח:תת|(1)}} פיקוח שדה;
{{ח:תת|(2)}} פיקוח גישה;
{{ח:תת|(3)}} פיקוח מרחב;
{{ח:תת|(4)}} פיקוח מכ״ם.

{{ח:סעיף|261|תנאים לקבלת הגדר פיקוח נוסף}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח על תנועה אוירית יהא כשיר לקבל הגדר פיקוח נוסף על ההגדר שברשיונו אם עבד, באורח מעשי, לפחות ששה חודשים בשירות הפיקוח שלגביו ניתן לו ההגדר שברשיונו ואם מילא אחר דרישות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 2|פרק זה}} לצורך קבלת ההגדר הנוסף.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על הגדר פיקוח מכ״ם.

{{ח:סעיף|262|שימוש בזכויות הרשיון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם בזכויות לפי רשיון מפקח על תנועה אוירית שניתן לו לפי תקנות אלה אלא אם כן הוא –
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק בתעודה רפואית תקפה;
{{ח:תתת|(2)}} שילם את האגרה השנתית כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|בתקנות האגרות}};
{{ח:תתת|(3)}} עבר אימונים תקופתיים והוכיח מיומנות מקצועית כמפורט בספר העזר של היחידה שבה הוא מפעיל את זכויותיו; הוכחת המיומנות כאמור תיעשה במיתקן אימון שאישר המנהל או בעבודה מעשית ביחידה שבה הוא מפעיל את זכויותיו לפי הרשיון שבידו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם בזכויות לפי רשיון מפקח על תנועה אוירית שהיה בו הגדר פיקוח אחד בלבד אם פקע תוקף הגדר הפיקוח שבו. היה ברשיון יותר מהגדר פיקוח אחד – לא ישתמש אדם בזכויות לפי הרשיון אם פקע תוקף כל הגדרי הפיקוח שבו.

{{ח:סעיף|263|פקיעת תוקף הגדר פיקוח}}
{{ח:ת}} הגדר פיקוח שברשיון מפקח על תנועה אוירית יפקע מאליו אם מחזיק הרשיון לא שימש בתפקיד שלגביו קיבל אותו הגדר במשך ששה חודשים רצופים. פקע תוקף ההגדר, לא ישמש מחזיק הרשיון בתפקיד שלגביו קיבל את ההגדר אלא אם עמד במבחן כפי שהורתה רשות הרישוי.

{{ח:סעיף|264|חידוש זכות שימוש בזכויות לפי רשיון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש חידוש זכות השימוש בזכויות לפי רשיון מפקח על תנועה אוירית שניתן לו לפי תקנות אלה יוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי –
{{ח:תת|(1)}} עמידה בתנאי הכשירות לקבלת רשיון מפקח על תנועה אוירית כמפורט {{ח:פנימי|חלק ה פרק 2|בפרק זה}};
{{ח:תת|(2)}} כי שימש בתפקיד בהתאם לכל הגדר שברשיונו שנים עשר ימים בשנה אך לא פחות מששה ימים בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה;
{{ח:תת|(3)}} נתקיימו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 262|תקנה 262(א)(3)}}.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: הגדר פיקוח שדה}}

{{ח:סעיף|265|כשירות לקבלת הגדר פיקוח שדה}}
{{ח:ת}} מפקח על תנועה אוירית יהא כשיר לקבל הגדר פיקוח שדה אם סיים בהצלחה קורס אימונים בסיסי בפיקוח שדה והוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות כנדרש {{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן ב|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|266|הידע המקצועי הדרוש לקבלת ההגדר}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת הגדר פיקוח שדה:
{{ח:תת|(1)}} הדינים, הכללים וההוראות המתייחסים להפעלת שדות התעופה השונים;
{{ח:תת|(2)}} נוהלי תיאום פיקוח על תנועה אוירית בין יחידות פיקוח שונות;
{{ח:תת|(3)}} קריטריונים לקביעת מיכשולים וסימונם;
{{ח:תת|(4)}} הליכי הזעקת שירותי חירום למיניהם;
{{ח:תת|(5)}} זיהוי קיצורים ונתונים אחרים בקשר לדיווחי תצפיות מטאורולוגיות, וכן איפיוני תחזיות מזג האויר (TAFOR, METAR);
{{ח:תת|(6)}} אותות זיהוי אלחוטיים, תדרים ונתונים אחרים בקשר לשירותי ניווט בשטח כאמור;
{{ח:תת|(7)}} פרסומי מידע תעופתי בישראל (A.I.P.‎), הוראות והודעות המנהל.

{{ח:סעיף|267|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר פיקוח שדה}}
{{ח:ת}} אלה דרישות הנסיון המזעריות לצורך קבלת הגדר פיקוח שדה:
{{ח:תת|(1)}} חודש שירות בחצי השנה שקדמה להגשת הבקשה בשדה תעופה שלגביו מבוקש ההגדר, תחת השגחתו של מפקח על תנועה אוירית שברשיונו הגדר פיקוח שדה, אם המבקש מחזיק בהגדר פיקוח גישה; או
{{ח:תת|(2)}} שלושה חודשי שירות בחצי השנה שקדמה להגשת הבקשה, בשדה תעופה שלגביו מבוקש ההגדר תחת השגחתו של מפקח תנועה אוירית, שברשיונו הגדר פיקוח שדה.

{{ח:סעיף|268|מיומנות מקצועית}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנותו המקצועית, על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו המקצועית בתחום ההגדר המבוקש.

{{ח:סעיף|269|זכויותיו של מפקח פיקוח שדה}}
{{ח:ת}} הגדר פיקוח שדה מזכה מפקח על תנועה אוירית לשמש כמפקח על שירות פיקוח שדה, ובלבד שהוא בקי בכל הידע המקצועי המתאים הרווח אותה שעה, לגבי שדה התעופה שבו מצויה יחידת הפיקוח על תנועה אוירית שבה הוא מועסק, להנחת דעתו של מנהל אותה יחידה.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: הגדר פיקוח גישה}}

{{ח:סעיף|270|כשירות לקבלת הגדר פיקוח גישה}}
{{ח:ת}} מפקח על תנועה אוירית יהא כשיר לקבל הגדר פיקוח גישה אם ברשיונו הגדר פיקוח שדה או הגדר פיקוח מרחב ואם הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כמפורט {{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן ג|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|271|הידע המקצועי הדרוש לקבלת ההגדר}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת הגדר פיקוח גישה:
{{ח:תת|(1)}} כללי הגישה והפיקוח האזורי על שדה התעופה שלגביו מבוקש ההגדר;
{{ח:תת|(2)}} נוהלי תיאום בין פיקוח על תנועה אוירית בחלל האויר שבפיקוחו, ובחלל פיקוח עילי הסמוך לו;
{{ח:תת|(3)}} נהלים באשר לכלי טיס הטסים לפי כט״מ, הן לגבי כלי הטיס היוצאים מתחום פיקוח הגישה והן לגבי כלי טיס הנכנסים לתחום פיקוח הגישה;
{{ח:תת|(4)}} אמצעי עזר אלקטרוניים וחזותיים לפיקוח על תנועה אוירית;
{{ח:תת|(5)}} צורת פני הקרקע ותווי קרקע בולטים;
{{ח:תת|(6)}} ההליכים בחיפושים ובהצלה במתקנים ובאמצעי העזר המתאימים;
{{ח:תת|(7)}} הליכים של הזעקת שירותי החירום למיניהם;
{{ח:תת|(8)}} זיהוי קיצורים ונתונים אחרים בקשר לדיווחי תצפיות מטאורולוגיות וכן איפיוני תחזיות מזג אויר (METAR ו־TAFOR);
{{ח:תת|(9)}} אותות זיהוי אלחוטיים, תדרים ונתונים אחרים בקשר למתקנים ושירותים של ניווט בשטח כאמור;
{{ח:תת|(10)}} פרסומי מידע תעופתי בישראל (A.I.P.‎), הוראות והודעות המנהל.

{{ח:סעיף|272|הנסיון הדרוש לקבלת הגדר פיקוח גישה}}
{{ח:ת}} דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר פיקוח גישה הן חודשיים שירות פיקוח גישה בחצי השנה שקדמה להגשת הבקשה בשדה התעופה שלגביו מבוקש ההגדר תחת השגחתו של מפקח על תנועה אוירית שברשיונו הגדר פיקוח גישה.

{{ח:סעיף|273|מיומנות מקצועית}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנותו המקצועית, על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו המקצועית בתחום ההגדר המבוקש.

{{ח:סעיף|274|זכויותיו של מפקח שירות, פיקוח גישה}}
{{ח:ת}} הגדר פיקוח גישה מזכה מפקח על תנועה אוירית לשמש כמפקח על שירות פיקוח גישה ובלבד שיהא בקי בכל הידע המקצועי המתאים הרווח אותה שעה.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: הגדר פיקוח מרחב}}

{{ח:סעיף|275|כשירות לקבלת הגדר פיקוח מרחב}}
{{ח:ת}} מפקח על תנועה אוירית יהא כשיר לקבל הגדר פיקוח מרחב אם עבר קורס אימונים בסיסי בפיקוח מרחב ואם הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כמפורט {{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן ד|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|276|הידע המקצועי הדרוש לקבלת ההגדר}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת הגדר פיקוח מרחב:
{{ח:תת|(1)}} צורת פני הקרקע ותווי הקרקע באזור בו הוא מפקח;
{{ח:תת|(2)}} אותות זיהוי אלחוטיים, תדרים ונתונים אחרים המתאימים למתקנים ושירותים של ניווט;
{{ח:תת|(3)}} תדרים, נהלים ונתונים אחרים למתקנים ולשרותים של קשרי רדיו;
{{ח:תת|(4)}} נהלים באויר, לכלי טיס הטסים לפי כטר״מ וכט״מ, הן לגבי כלי טיס היוצאים מתחום פיקוח גישה או פיקוח שדה והן לגבי כלי טיס הנכנסים לתחום פיקוח גישה או פיקוח שדה ומועברים ממנו ליחידת פיקוח סמוכות;
{{ח:תת|(5)}} תנאים מטאורולוגיים מיוחדים באזור בו הוא מפקח ומקורות נתונים מטאורולוגיים;
{{ח:תת|(6)}} מצב שדות תעופה ותנועה אוירית;
{{ח:תת|(7)}} תהליכים בחיפושים ובהצלה במתקנים ובשירותים המתאימים;
{{ח:תת|(8)}} פרסומי מידע תעופתי בישראל (A.I.P.‎), הוראות והודעות המנהל.

{{ח:סעיף|277|הנסיון הדרוש לקבלת ההגדר}}
{{ח:ת}} אלה דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר פיקוח מרחב:
{{ח:תת|(1)}} החזיק המבקש בהגדר פיקוח גישה – חודשיים שירות פיקוח מרחב בחצי השנה שקדמה להגשת הבקשה, בשדה התעופה שלגביו מבוקש ההגדר, תחת השגחתו של מפקח על תנועה אוירית שברשיונו הגדר פיקוח מרחב; או
{{ח:תת|(2)}} שלושה חודשי שירות כאמור, היכולים להיות חופפים לדרישות הנסיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 259|בתקנה 259(1)}}.

{{ח:סעיף|278|מיומנות מקצועית}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנותו המקצועית, על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו המקצועית בתחום ההגדר המבוקש.

{{ח:סעיף|279|זכויותיו של מפקח שירות פיקוח מרחב}}
{{ח:ת}} הגדר פיקוח מרחב מזכה מפקח על תנועה אוירית לשמש כמפקח פיקוח מרחב ובלבד שהוא בקי בכל הידע המקצועי המתאים הרווח אותה שעה.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: הגדר פיקוח מכ״ם}}

{{ח:סעיף|280|כשירות לקבלת הגדר פיקוח מכ״ם}}
{{ח:ת}} מפקח על תנועה אוירית יהא כשיר לקבל הגדר פיקוח מכ״ם אם ברשיונו הגדר פיקוח גישה או הגדר פיקוח מרחב, אם סיים בהצלחה קורס אימונים בסיסי של פיקוח מכ״ם, ואם הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כמפורט {{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן ה|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|281|הידע המקצועי הדרוש לקבלת ההגדר}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת הגדר פיקוח מכ״ם:
{{ח:תת|(1)}} עקרונות מכ״ם, מבנהו, פעולתו ומגבלותיו;
{{ח:תת|(2)}} אפיוני כלי טיס מסוגים שונים ומידת השפעתם על פיקוח מכ״ם;
{{ח:תת|(3)}} הסביבה וגורמים סביבתיים אחרים בעלי השפעות מהותיות על ביצועי המכ״ם;
{{ח:תת|(4)}} השפעות מטאורולוגיות על ביצועי המכ״ם;
{{ח:תת|(5)}} ידיעת נתיבי הטיסה והמגבלות בהם באופן שניהול הטיסה ייעשה במירב הבטיחות;
{{ח:תת|(6)}} הכרת מתקני המכ״ם שבשימוש וידיעת מגבלותיהם, לרבות ההשפעות של צורת פני הקרקע המקומיים, של תנאים מטאורולוגיים משמעותיים ושל גורמים משפיעים אחרים;
{{ח:תת|(7)}} נוהלי התיאום שבין יחידת פיקוח במכ״ם לשאר יחידות בקרת התנועה האוירית;
{{ח:תת|(8)}} נוהלי חירום בבקרת מכ״ם;
{{ח:תת|(9)}} נוהלי תקשורת ונוהלי אלחוט דיבור לשירות בקרת מכ״ם;
{{ח:תת|(10)}} נוהלי זיהוי מטרות;
{{ח:תת|(11)}} יישום תקני הפרדה במכ״ם.

{{ח:סעיף|282|הנסיון הדרוש לקבלת ההגדר}}
{{ח:ת}} דרישות הנסיון המזעריות לקבלת הגדר פיקוח מכ״ם הן חודשיים שירות פיקוח מכ״ם, בחצי השנה שקדמה להגשת הבקשה, תחת השגחתו של מפקח על תנועה אוירית שברשיונו הגדר מכ״ם.

{{ח:סעיף|283|מיומנות מקצועית}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנותו המקצועית, על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו המקצועית בתחום ההגדר המבוקש.

{{ח:סעיף|284|זכויותיו של מפקח פיקוח מכ״ם}}
{{ח:ת}} הגדר פיקוח מכ״ם מזכה מפקח על תנועה אוירית לשמש כמפקח על שירות פיקוח מכ״ם ובלבד שיהא בקי בכל הידע המקצועי המתאים הרווח אותה שעה.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 3|פרק שלישי: רשיון תדריכן מודיעין טיס {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|285||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|286||תיקון: תשנ״ח, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|287||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|288||תיקון: תשנ״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|289||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 4|פרק רביעי: קצין מבצעי אויר}}

{{ח:סעיף|290|כשירות לקבלת רשיון קצין מבצעי אויר}}
{{ח:ת}} אדם יהא כשיר לקבל רשיון קצין מבצעי אויר אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מלאו לו עשרים ואחת שנה;
{{ח:תת|(2)}} הוא קורא, כותב, מבין ומדבר את הלשון העברית והלשון האנגלית;
{{ח:תת|(3)}} הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון קצין מבצעי אויר;
{{ח:תת|(4)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כנדרש {{ח:פנימי|חלק ה פרק 4|בפרק זה}};
{{ח:תת|(5)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת קצין מבצעי אויר, ששולמה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנ{{ח:הערה|ו}}ת האגרות}}.

{{ח:סעיף|291|ידע מקצועי הדרוש לקבלת הרשיון}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון קצין מבצעי אויר:
{{ח:תת|(1)}} כללי תובלה אוירית;
{{ח:תת|(2)}} תכונותיו של טיפוס אחד לפחות של כלי טיס המשמש בתובלה אוירית סדירה ובמיוחד הישגיו, משקלו הכולל, תכולת הדלק, תצרוכת דלק בהספקי עוצמה המיוחדים לגבהים שונים, המהירות החסכונית ביותר שבה אפשר לקיים טיסה אופקית ומפות טעינה;
{{ח:תת|(3)}} מפות מזג אויר, תחזית מזג אויר וסימני קיצור, סמלים וכינויים למזג אויר;
{{ח:תת|(4)}} מטאורולוגיה יסודית, ובמיוחד השפעת מזג האויר על תובלה אוירית סדירה;
{{ח:תת|(5)}} הפעלת אמצעי עזר אלחוטיים לניווט ואמצעי עזר אלחוטיים לקשר, לרבות תנאי מזג אויר בעלי השפעה שלילית, וכן המעשה וההילוך בקשר בין כלי טיס לבין תחנות קרקע;
{{ח:תת|(6)}} עקרונות הניווט האוירי ובמיוחד כללי טיסת מכשירים;
{{ח:תת|(7)}} שימוש במדי גובה ומגבלותיהם ובמיוחד ביחס להכוונה ברומטרית;
{{ח:תת|(8)}} דרכי הפיקוח על תנועה אוירית.

{{ח:סעיף|292|הנסיון הדרוש לקבלת הרשיון|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} אלה דרישות הנסיון המזעריות לצורך קבלת רשיון קצין מבצעי אויר:
{{ח:תת|(1)}} שנתיים של שירות בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרשיון באחד התפקידים או בתפקידים אחדים המפורטים בפסקאות (א) עד (ה) ובלבד שתקופת השירות בכל אחד מהם לא תפחת משנה אחת:
{{ח:תתת|א.}} טייס בתובלה אוירית או במבצעים צבאיים סדירים;
{{ח:תתת|ב.}} נווט טיס בתובלה אוירית או במבצעים צבאיים סדירים;
{{ח:תתת|ג.}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|ד.}} מטאורולוג בארגון המשגר כלי טיס בתובלה אוירית, או במבצעים צבאיים סדירים;
{{ח:תתת|ה.}} מפקח על תנועה אוירית, תדריכן מודיעין טיס, מפקח על קציני מבצעי אויר, מפקח על מערכות תובלה אוירית או מפקח על מערכות במבצעים צבאיים סדירים;
{{ח:תת|(2)}} שירות של שנה אחת כעוזר בשיגור כלי טיס לתובלה אוירית או למבצעים צבאיים סדירים תוך עשרים וארבעה החודשים שקדמו להגשת הבקשה. השלים המבקש קורס אימונים, רשאית רשות הרישוי לפטרו מדרישות פיסקה זו.

{{ח:סעיף|293|מיומנות מקצועית}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנותו המקצועית על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו ואת כושר ביצועו במידת המומחיות הראויה לקצין מבצעי אויר, בפעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} ניתוח נכון ומדוייק, במידה סבירה, של סדרת מפות יומיות למזג אויר לפי שיטות חדישות, והשימוש בהן לחיזוי מזג האויר לגבי תובלה אוירית;
{{ח:תת|(2)}} ניתוח מדוייק ומפורט של תנאי מזג האויר השוררים בקרבת נתיב אויר מסויים לפי סדרת מפות יומיות של מזג אויר ודינים וחשבונות של מזג אויר לפי שיטות חדישות וחיזוי מגמות מזג האויר לגבי תובלה אוירית, במיוחד לגבי תחנות סופיות מסויימות;
{{ח:תת|(3)}} השימוש במפות או בעקומות לשם קביעת המצבים החסכוניים ביותר של כלי טיס בגבהים מסויימים מבחינת תצרוכת הדלק;
{{ח:תת|(4)}} שיגור כלי טיס במשוער אגב הסתייעות בתנאי מזג אויר במשוער.

{{ח:סעיף|294|זכויותיו של קצין מבצעי אויר}}
{{ח:ת}} קצין מבצעי אויר זכאי לשמש ככזה לגבי כל נתיב או קטע ממנו אשר ביחס אליו הוא ממלא את דרישות המינימום בהכשרה נתיבית כפי שיורה המנהל.

{{ח:קטע2|חלק ה פרק 5|פרק חמישי: מקפל מצנחים ומקפל מצנחים בכיר}}

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 5 סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|295|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5|בפרק זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקפל“ – מקפל מצנחים ואורזם.

{{ח:סעיף|296|הגדרי קיפול מצנחים}}
{{ח:תת|(א)}} הגדרי קיפול מצנחים הם:
{{ח:תתת|(1)}} הגדר מושבי;
{{ח:תתת|(2)}} הגדר גב;
{{ח:תתת|(3)}} הגדר חזה;
{{ח:תתת|(4)}} הגדר ברכיים.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק ברשיון מקפל מצנחים הזכאי לקבל רשיון מקפל מצנחים בכיר זכאי לכך שההגדרים שהיו ברשיון הראשון יועברו לרשיונו השני.

{{ח:סעיף|297|תנאים לקבלת הגדר נוסף}}
{{ח:ת}} מחזיק ברשיון מקפל מצנחים או ברשיון מקפל מצנחים בכיר המבקש הגדר נוסף על ההגדרים שברשיונו:
{{ח:תת|(1)}} יוכיח נסיון מזערי של קיפול עשרים מצנחים מאותו סוג שלגביו מבוקש ההגדר, בהתאם להוראות יצרנו ובהשגחתו של מחזיק רשיון מקפל מצנחים בכיר שבו הגדר לאותו סוג מצנחים, או בהשגחתו של מקפל מצנחים המשרת בצה״ל ברמה דומה, שבוצעו תוך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה;
{{ח:תת|(2)}} להוכחת מיומנותו המקצועית יפגין בפני בוחן את יכולתו בקיפול ובהחזקת סוג המצנחים לגביו מבוקש ההגדר.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: רשיון מקפל מצנחים}}

{{ח:סעיף|298|כשירות לקבלת רשיון מקפל מצנחים}}
{{ח:ת}} אדם יהא כשיר לקבל רשיון מקפל מצנחים אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מלאו לו שמונה עשרה שנה;
{{ח:תת|(2)}} הוא קורא, כותב, מבין ומדבר את הלשון העברית והלשון האנגלית;
{{ח:תת|(3)}} הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון מקפל מצנחים;
{{ח:תת|(4)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כנדרש {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|בסימן זה}}, הכל בהתאם להגדר המבוקש;
{{ח:תת|(5)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון מקפל מצנחים ששולמה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות האגרות}}.

{{ח:סעיף|299|ידע מקצועי הדרוש לקבלת הרשיון}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון מקפל מצנחים:
{{ח:תת|(1)}} מבנהו, קיפולו ואחזקתו של מצנח מסוג מסויים לשימוש רגיל;
{{ח:תת|(2)}} השימוש בו;
{{ח:תת|(3)}} הוראות היצרן לגביו;
{{ח:תת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|300|הנסיון הדרוש לקבלת הרשיון}}
{{ח:ת}} דרישות הנסיון המזעריות לצורך קבלת רשיון מקפל מצנחים הן קיפול עשרים מצנחים מהסוג שלגביו מבוקש ההגדר, בהתאם להוראות היצרן ובהשגחתו של מחזיק רשיון מקפל מצנחים בכיר.

{{ח:סעיף|301|מיומנות מקצועית}}
{{ח:תת|(א)}} להוכחת מיומנותו המקצועית על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו בקיפול ובאחזקה של לפחות סוג אחד של מצנח לשימוש רגיל המתאים להגדר שאותו הוא מבקש.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על –
{{ח:תתת|(1)}} חייל או אזרח העובד בצבא הגנה לישראל או בצבא של מדינה זרה, או היה כזה בשנים עשר החודשים שקדמו להגשת הבקשה; וכן
{{ח:תתת|(2)}} משרת או שירת בשנים עשר החודשים שקדמו להגשת הבקשה כמקפל מצנחים עבור אותו צבא.

{{ח:סעיף|302|זכויות מקפל מצנחים}}
{{ח:ת}} מחזיק ברשיון מקפל מצנחים רשאי לקפל או לאחזק, למעט ביצוע תיקון גדול, כל סוג של מצנחים שלגביו יש ברשיונו הגדר.

{{ח:קטע3|חלק ה פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: רשיון מקפל מצנחים בכיר}}

{{ח:סעיף|303|כשירות לקבלת רשיון מקפל מצנחים בכיר}}
{{ח:ת}} אדם יהא כשיר לקבל רשיון מקפל מצנחים בכיר אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מלאו לו שמונה עשרה שנה;
{{ח:תת|(2)}} הוא קורא, כותב, מבין ומדבר את הלשון העברית והלשון האנגלית;
{{ח:תת|(3)}} הוא הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון מקפל מצנחים בכיר;
{{ח:תת|(4)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כנדרש {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ג|בסימן זה}}, הכל בהתאם להגדר המבוקש;
{{ח:תת|(5)}} הוא המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון מקפל מצנחים בכיר ששולמה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות האגרות}}.

{{ח:סעיף|304|הידע המקצועי הדרוש לקבלת הרשיון}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון מקפל מצנחים בכיר:
{{ח:תת|(1)}} מבניהם, קיפולם, אריזתם ואחזקתם של שני סוגי מצנחים לשימוש רגיל;
{{ח:תת|(2)}} השימוש בהם;
{{ח:תת|(3)}} הוראות היצרן לגביהם;
{{ח:תת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 5 סימן ג|סימן זה}} והוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 546|הפרק החמישי לתקנות הטיס (בטיחות בתעופה אזרחית), התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף|305|הנסיון הדרוש לקבלת הרשיון}}
{{ח:ת}} אלה דרישות הנסיון המזעריות לצורך קבלת רשיון מקפל מצנחים בכיר:
{{ח:תת|(1)}} נסיון של חמש שנים בקיפול מצנחים;
{{ח:תת|(2)}} קיפול מאתיים מצנחים לשימוש רגיל ומהם מאה מצנחים מכל סוג שבוצעו בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|306|מיומנות מקצועית}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנותו המקצועית על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו בקיפול ובאחזקה של שני סוגי מצנחים לשימוש רגיל המתאימים להגדרים שאותם הוא מבקש, ואת יכולתו לפקח על אחרים בפעולות קיפול ואחזקה כאמור.

{{ח:סעיף|307|זכויות מקפל מצנחים בכיר}}
{{ח:ת}} מחזיק ברשיון מקפל מצנחים בכיר רשאי:
{{ח:תת|(1)}} לקפל, לאחזק ולשנות כל סוג של מצנחים שלגביו יש לו הגדר;
{{ח:תת|(2)}} להדריך או לפקח על בני אדם אחרים בהליכים ובשיטות נכונות בכל הקשור בקיפול, אחזקה, שינוי ושימוש בסוג המצנחים שלגביו יש לו הגדר.

{{ח:קטע1|חלק ו|חלק ו׳: הגדרי מאמן שאינו טייס}}

{{ח:קטע2|חלק ו פרק 1|פרק ראשון: הגדר מאמן טכנאי טיס}}

{{ח:סעיף|308|כשירות לקבלת הגדר מאמן טכנאי טיס}}
{{ח:ת}} טכנאי טיס יהיה כשיר לקבל הגדר מאמן טכנאי טיס אם נתמלאו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עבר בהצלחה קורס מאמנים של טכנאי טיס לפי תכנית למודים שאושרה על ידי רשות הרישוי;
{{ח:תת|(2)}} הוא עמד במבחן טיסה בכלי טיס שבו הוא עומד לאמן, להנחת דעתה של רשות הרישוי;
{{ח:תת|(3)}} הוא ביצע לא פחות מאלף שעות טיסה כטכנאי טיס.

{{ח:סעיף|309|זכויות מאמן טכנאי טיס והגבלותיו|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מאמן טכנאי טיס זכאי:
{{ח:תתת|(1)}} לאמן מתעתדים לקבל רשיון טכנאי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} לאמן בעלי רשיון טכנאי טיס המתעתדים לקבל הגדר נוסף ברשיונם.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאמן טכנאי טיס אלא בכלי טיס שמותר לו ברשיונו לשמש בו כטכנאי טיס, מטיפוס שבו ביצע בשנה שקדמה לאותו אימון לפחות מאה שעות טיסה כטכנאי טיס ושאושר לו בהגדרו על ידי רשות הרישוי לאחר שעבר לגביו מבחן בטיסה.

{{ח:קטע2|חלק ו פרק 2|פרק שני: הגדר מאמן מפקח על תנועה אוירית}}

{{ח:סעיף|310|כשירות לקבלת הגדר מאמן מפקח על תנועה אוירית|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפקח על תנועה אוירית יהא כשיר לקבל הגדר מאמן מפקח על תנועה אוירית אם נתמלאו בו שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מחזיק בהגדרי פיקוח על תנועה אוירית הדרושים לעמדה שבה הוא מאמן;
{{ח:תת|(2)}} הוא הוכיח ידע מקצועי, נסיון ומיומנות מקצועית כמפורט {{ח:פנימי|חלק ו פרק 2|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|311|הידע המקצועי הדרוש לקבלת ההגדר|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת הגדר מאמן מפקח על תנועה אוירית:
{{ח:תת|(1)}} עקרונות הדרכת פיקוח על תנועה אוירית, לרבות תהליך הלמידה, יסודות תכנון ההדרכה ועקרונות פסיכולוגיה חברתית, שימוש בעזרי הוראה, הערכת שגיאות המתלמד ודרכי תיקונן ואחריות המדריך;
{{ח:תת|(2)}} שיטות הדרכה;
{{ח:תת|(3)}} ידע מקצועי כמפורט {{ח:פנימי|חלק ה פרק 2 סימן ב|בסימנים ב׳ עד ה׳ בפרק השני לחלק ה׳}}.

{{ח:סעיף|311א||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|312|הנסיון הדרוש לקבלת ההגדר}}
{{ח:ת}} דרישות הנסיון המזעריות לצורך קבלת הגדר מאמן מפקח על תנועה אוירית הן חמש שנות נסיון כמפקח על תנועה אוירית.

{{ח:סעיף|313|מיומנות מקצועית}}
{{ח:ת}} להוכחת מיומנותו בהדרכה על המבקש להפגין בפני בוחן את יכולתו כמדריך הן בהעברת ידע מקצועי והן בהדרכה מעשית.

{{ח:סעיף|314|זכויותיו של מאמן מפקח על תנועה אוירית}}
{{ח:ת}} מאמן מפקח על תנועה אוירית זכאי –
{{ח:תת|(1)}} להדריך מתלמדים לקבלת רשיון מפקח על תנועה אוירית או לקבלת הגדר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 260|בתקנה 260}};
{{ח:תת|(2)}} לפקח על עבודתו השוטפת של מפקח על תנועה אוירית ביחידות הפיקוח השונות.

{{ח:סעיף|315|שימוש בזכויות הגדר}}
{{ח:ת}} לא ישתמש מאמן מפקח על תנועה אוירית בזכויות הגדרו אלא אם אימן במשך שנים עשר החודשים שקדמו לפחות עשרה מתלמדים. לא עמד המאמן בדרישה זו, יוכיח מיומנותו בהדרכה בפני בוחן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 313|בתקנה 313}}.

{{ח:קטע2|חלק ו פרק 3|פרק שלישי: הגדר מאמן תדריכן מודיעין טיס {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|316||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|317||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|318||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|319||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|320||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע1|חלק ז|חלק ז׳: תעודת איש צוות}}

{{ח:סעיף|321|כשירות לקבלת תעודת איש צוות|תיקון: תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לתת לאדם תעודת איש צוות אם הוכח, להנחת דעתו, כי הוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} עובד קבוע בשירות מפעיל, המשמש בתפקיד של איש צוות או של איש צוות אויר;
{{ח:תת|(2)}} איש חיל האויר בצבא הגנה לישראל, היוצא מישראל בתפקיד איש צוות או משקיף טיסה;
{{ח:תת|(3)}} מפקח;
{{ח:תת|(4)}} ממלא אחר תנאים מיוחדים שקבע המנהל.

{{ח:סעיף|322|תנאים למתן תעודת איש צוות}}
{{ח:תת|(א)}} לא תינתן תעודת איש צוות למי שזכאי לה לפי {{ח:פנימי|חלק ז|פרק זה {{ח:הערה|[צ״ל: חלק זה]}}}} אלא אם הוא מחזיק אותה שעה ברשיונות ובהגדרים הנחוצים לתפעולו של כלי הטיס בזמן הטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} לא תינתן תעודת איש צוות, אלא אם הוכיח המפעיל להנחת דעתו של המנהל, כי איש הצוות נחוץ לשם מילוי תפקיד בכלי טיס בזמן הטיסה.

{{ח:סעיף|323|בקשה לתעודת איש צוות}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לתעודת איש צוות למי שזכאי לה לפי {{ח:פנימי|חלק ז|פרק זה {{ח:הערה|[צ״ל: חלק זה]}}}} תוגש למנהל על ידי מפעיל, או על ידי הרשות המתאימה לכך בצבא ההגנה לישראל, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה לתעודת איש צוות, שהזכאי לה הוא עובד קבוע בשירות מפעיל המשמש בתפקיד איש צוות או איש צוות אויר, יצויינו הפרטים האישיים שלו ויצורפו אליה אישור על היותו עובד קבוע בשירות המפעיל ושתי תמונות דרכון; לגבי איש צוות – יצורף גם אישור על העדר הרשעות פליליות שניתן בתשעים הימים שקדמו להגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|324|זכויות מחזיק בתעודת איש צוות}}
{{ח:תת|(א)}} תעודת איש צוות תשמש לזיהוי המחזיק בה בעת היציאה מישראל והכניסה אליה.
{{ח:תת|(ב)}} תעודת איש צוות עשויה להקנות למחזיק בה רשות כניסה ללא דרכון ואשרות כניסה למדינת חוץ שאימצה ללא סייג את האמור בנספח 9 לאמנת הארגון.
{{ח:תת|(ג)}} תעודת איש צוות אינה פוטרת את המחזיק בה מחובה לשאת את כל המסמכים שאזרח או תושב ישראל חייב לשאתם בעת היציאה מישראל.
{{ח:תת|(ד)}} תעודת איש צוות אינה פוטרת את המחזיק בה מחובה לשאת דרכון ואשרות כניסה למדינות בהן הוא נדרש או עשוי להידרש לשאתם או להציגם.

{{ח:סעיף|325|חובות המפעיל לגבי תעודת איש צוות}}
{{ח:תת|(א)}} המפעיל יוודא כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שהמחזיק בתעודת איש צוות יעשה בה שימוש אך ורק במסגרת מילוי תפקידו בשירות המפעיל;
{{ח:תתת|(2)}} שהמחזיק בתעודת איש צוות יצא מישראל בהתאם לחוק;
{{ח:תתת|(3)}} ששם כל מחזיק בתעודת איש צוות ייכלל בטופס המצהר (מניפסט) וברשימה השמית של אנשי הצוות.
{{ח:תת|(ב)}} חובות המפעיל לגבי תעודת איש צוות, כמפורט בתקנת משנה (א) יחולו בשינויים המתאימים, הכל לפי העניין, גם על הממונה על איש חיל האויר בצבא ההגנה לישראל, ועל הממונה על מי שממלא אחר תנאים מיוחדים שקבע המנהל.

{{ח:סעיף|326|חובות המחזיק בתעודת איש צוות}}
{{ח:ת}} אלה חובותיו של המחזיק בתעודת איש צוות:
{{ח:תת|(1)}} המחזיק בתעודת איש צוות יעשה בה שימוש רק במסגרת מילוי תפקידו בשירות המפעיל, בשירות חיל האויר בצבא הגנה לישראל, או בשירות הממונה עליו, הכל לפי הענין, כששמו רשום על גבי התעודה;
{{ח:תת|(2)}} מחזיק בתעודת איש צוות אשר תעודתו אבדה או נגנבה, יודיע על כך לאלתר למנהל, למשטרת ישראל ולמפעיל.

{{ח:סעיף|327|התלייה או ביטול תעודת איש צוות}}
{{ח:ת}} הוכח, להנחת דעת המנהל, כי נעשה שימוש לרעה בתעודת איש צוות, רשאי הוא להתלות התעודה או לבטלה.

{{ח:סעיף|328|פקיעתה של תעודת איש צוות}}
{{ח:תת|(א)}} תעודת איש צוות תהא תקפה כל עוד לא בוטלה או הותלתה על ידי המנהל ולא ארע אחד מאלה למחזיק בה:
{{ח:תתת|(1)}} רשיון עובד הטיס שלו בוטל או הותלה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נפטר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא חדל להיות עובד קבוע בשירות המפעיל;
{{ח:תתת|(4)}} הוא סיים תפקידו בחיל האויר בצבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} הוא חדל למלא אחר התנאים המיוחדים שקבע המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} תעודת איש צוות שבוטלה, הותלתה או שפקע תוקפה, תוחזר למנהל תוך חמישה עשר יום מיום הביטול, ההתלייה או אירוע המאורע המפקיע.

{{ח:קטע1|חלק ח|חלק ח׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|329|סמכות השר ליתן פטור|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לפטור מבקש רשיון או תעודה הניתנים על פי תקנות אלה ממילוי אחר דרישות תקנות אלה, כולן או מקצתן, אם הוכיח המבקש, להנחת דעתו, ידיעה מקצועית, נסיון ומיומנות מקצועית.

{{ח:סעיף|329א|חובת ביטוח תנאי לאישור תכנית הדרכה אישית|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} רשות הרישוי לא תאשר תכנית אימונים ופיקוח לשם הוראת טיסה מעשית לרישיון טיס או הגדר שבו שלא במסגרת בית ספר להוראת טיס, אלא אם כן המדריך הציג אישור מאת מבטח כי קיים חוזה ביטוח תקף, בגבולות האחריות ובתנאים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס)|בתקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס), התשע״ח–2017}}.

{{ח:סעיף|330|הוראות מעבר}}
{{ח:ת}} רשיונות לעובדי טיס, הגדרים ותעודות שניתנו לעובדי טיס לפי תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשט״ז–1956, ושהיו בתוקף ערב תחילתן של תקנות אלה, יראו אותם כאילו ניתנו לפי תקנות אלה, אלא אם נאמר אחרת בתקנות אלה.

{{ח:סעיף|331|עונשין}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו מאסר ששה חודשים או קנס אלף שקלים או שני העונשים כאחד.

{{ח:סעיף|332|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשט״ז–1956 – בטלות.

{{ח:סעיף|333|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא ששה חודשים לאחר פרסומן.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשמ״ח}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 61|תקנה 61}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק 1|פרק 1 – דרישות רפואיות לרישוי עובדי טיס}}

{{ח:סעיף*|1.1|דרגות בריאות|תיקון: תשס״ה, תשע״ה, תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 1.1}}
{{ח:תת|(א)}} דרגת בריאות סוג 1 (Class I Medical Assesment) למחזיקי רשיונות או מבקשי רשיונות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישיון טייס מסחרי – אוירון, רוטורקרפט, ספינת אוויר ואוירון זעיר;
{{ח:תתת|(2)}} רישיון טייס בנתיבי תובלה – אוירון והליקופטר;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} דרגת בריאות סוג 2 (Class II Medical Assesment) למחזיקי רשיונות או מבקשי הרשיונות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישיון טייס פרטי – אוירון, רוטורקרפט, ספינת אוויר ואוירון זעיר;
{{ח:תתת|(2)}} רישיון טייס ובו הגדר דאון;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(4)}} רישיון טייס ובו הגדר בלון מאויש;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(6)}} רישיון נווט טיס;
{{ח:תתת|(7)}} רישיון טכנאי טיס;
{{ח:תתת|(8)}} רישיון טייס מתלמד.
{{ח:תת|(ג)}} דרגת בריאות סוג 3 (Class III Medical Assesment) למחזיקי רשיונות או מבקשי הרשיונות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מפקח על תנועה אוירית.

{{ח:סעיף*|1.2|הצהרה רפואית ויתור על סודיות רפואית ומסמכים|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 1.2}}
{{ח:ת}} מבקש תעודה רפואית (להלן – מבקש) יספק לרופא הרשות כל פרט או מסמך שידרש בהקשר למצבו הבריאותי והנפשי, עברו הרפואי, מצבם ועברם הרפואי של בני משפחתו ומחלות תורשתיות במשפחה; אי מסירת ידיעות וסילוף עובדות מהווה עבירה ועלול להביא להעמדתו לדין של המבקש.

{{ח:סעיף*|1.3|חובת דיווח על ממצא רפואי|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 1.3}}
{{ח:ת}} על רופא רשות הבודק לדווח לרשות הרישוי על ממצא חיובי גם כאשר אין הממצא החיובי יכול, לדעתו, להוות סכנה לבטיחות הטיסה.

{{ח:סעיף*|1.4|דרישות לחידוש תעודה רפואית|עוגן=תוספת 1 פרט 1.4}}
{{ח:ת}} הדרישות הרפואיות לחידוש תעודה רפואית זהות לאלו שנדרשו בעת הבדיקה הרפואית הראשונה, פרט למקרים חריגים שצויינו במפורש.

{{ח:סעיף*|1.5|בדיקות רפואיות ודרישות גופניות ונפשיות|עוגן=תוספת 1 פרט 1.5}}
{{ח:ת}} מבקש תעודה רפואית כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 1|בפרק זה}} יעבור –
{{ח:תת|(א)}} בדיקה רפואית, גופנית ונפשית;
{{ח:תת|(ב)}} בדיקות כושר ראייה ומבחן צבעים;
{{ח:תת|(ג)}} בדיקות שמיעה;
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(במקור מופיעה כחלק {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1.4|מפרט 1.4}}):}} דרישות לדרגות בריאות (סוגים 1, 2 ו־3).

{{ח:סעיף*|1.6||עוגן=תוספת 1 פרט 1.6}}
{{ח:ת}} למבקש תעודה רפואית לצוות אויר לא יהיו:
{{ח:תת|(א)}} פגמים גופניים בין אם מולדים או נרכשים;
{{ח:תת|(ב)}} נכות פעילה או בלתי פעילה, חדה או כרונית;
{{ח:תת|(ג)}} תוצאות לוואי או מצג לאחר פציעה, חבלה או ניתוח העלולים לפגוע בכושרו להפעיל בבטיחות כלי טיס באויר בכל גובה שהוא בטיסה ממושכת או בטיסה קשה.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק 2|פרק 2 – דרישות רפואיות כלליות (סוג 1) (פרקים 2–4)}}

{{ח:סעיף*|2.1|מחלה גופנית|עוגן=תוספת 1 פרט 2.1}}
{{ח:ת}} למבקש אין פגמים מולדים או נרכשים, נכות גופנית פעילה או בלתי פעילה, חדה או כרונית, מצב או תוצאות לוואי לאחר פציעה, חבלה או ניתוח – העלולים לפגוע בכושרו להפעיל בבטיחות כלי טיס באויר בכל גובה שהוא בטיסה קשה.

{{ח:סעיף*|2.2|מחלה התקפית|עוגן=תוספת 1 פרט 2.2}}
{{ח:ת}} למבקש אין מחלה או נכות העלולים להביאו פתאום למצב בו לא יהיה מסוגל להפעיל בצורה בטוחה כלי טיס.

{{ח:סעיף*|2.3|ליקוי נפשי|תיקון: תש״ן|עוגן=תוספת 1 פרט 2.3}}
{{ח:ת}} האבחנה הקלינית המתייחסת למצב המבקש או לעברו הרפואי של המבקש אינם מצביעים על קיום ליקויים העלולים להביאו למצב בו לא יהיה מסוגל להפעיל בבטיחות ובבטחון את הזכויות, ולמלא בבטיחות את החובות, בהתאם לרשיון או להגדר המבוקשים, כגון במצבים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מצב פסיכוטי פעיל או ברמיסיה;
{{ח:תת|(2)}} אלכוהוליזם או התמכרות לסמים;
{{ח:תת|(3)}} אישיות בלתי יציבה (בעיות הסתגלות);
{{ח:תת|(4)}} כל ליקוי נפשי אחר על רקע תסמונת אורגנית.

{{ח:סעיף*|2.4|מחלת כפיון ומערכת העצבים|תיקון: תש״ן|עוגן=תוספת 1 פרט 2.4}}
{{ח:ת}} האבחנה הקלינית המתייחסת למצב המבקש או לעברו הרפואי אינם מצביעים על אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מחלה מתקדמת או יציבה של מערכת העצבים אשר תוצאותיה עלולות להפריע להפעיל בבטיחות ובבטחון את כלי הטיס;
{{ח:תת|(2)}} מחלת הכפיון בכל צורותיה;
{{ח:תת|(3)}} התקפי איבוד הכרה חסרי הסבר רפואי משביע רצון;
{{ח:תת|(4)}} הפרעות במערכת העצבים.

{{ח:סעיף*|2.5|חבלה בראש|עוגן=תוספת 1 פרט 2.5}}
{{ח:ת}} המבקש אינו סובל מחבלה בראשו אשר תוצאותיה עלולות להפריע להפעלה בטוחה של כלי טיס.

{{ח:סעיף*|2.6|מחלת לב וכלי דם|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 2.6}}
{{ח:תת|(א)}} למבקש אין מום מולד או נרכש במערכת הלב וכלי הדם העלולים להפריע לו להפעלה בטוחה של כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} עברו הרפואי של המבקש אינו מצביע על אוטם שריר הלב.
{{ח:תת|(ג)}} התופעות המפורטות להלן לא יביאו בהכרח לפסילת המבקש מלקבל תעודה:
{{ח:תתת|(1)}} אי סדירות קצב נשימתי (Respiratory Arrhythmia);
{{ח:תתת|(2)}} הופעה מידי פעם של פעימות אקסטרא־סיסטולות הנעלמות תוך תרגול מתאים;
{{ח:תתת|(3)}} דופק מהיר כתוצאה מהתרגשות או פעילות;
{{ח:תתת|(4)}} דופק איטי שאינו קשור בחסם פרוזדור חדרי (Atrio Ventricular Block).
{{ח:תת|(ד)}} בדיקת לב אלקטרוקרדיוגרפית תהווה חלק בלתי נפרד מבדיקות הלב שעל המבקש לעמוד בהן במקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לצורך קבלת רישיון או הגדר;
{{ח:תתת|(2)}} לצורך חידוש זכויות רישיון או הגדר –
{{ח:תתתת|(א)}} אם מלאו למבקש שלושים שנים אך טרם מלאו לו חמישים שנים – אחת לשנתיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם מלאו למבקש חמישים שנים – אחת לשנה;
{{ח:תתת|(3)}} אם סבר הרופא כי הדבר דרוש לקביעת התאמתו הבריאותית למלא את תפקידו לפי הרישיון או ההגדר.
{{ח:תת|(ה)}} אין בכוחה של בדיקת לב אלקטרוקרדיוגרפית שגרתית, ללא בדיקות קליניות משלימות של מערכת הלב וכלי הדם, כדי לפסול את המבקש.

{{ח:סעיף*|2.7|לחץ דם ומחזור דם|תיקון: תשס״ה, תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 2.7}}
{{ח:תת|(א)}} לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי הוא תקין.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש אינו לוקח סמים לוויסות לחץ דם גבוה, למעט סמים אשר על פי קביעת רופא הרשות אין בהם כדי להפריע להפעלה בטוחה של כלי הטיס.

{{ח:סעיף*|2.8|כלי דם|עוגן=תוספת 1 פרט 2.8}}
{{ח:ת}} המבקש אינו סובל מהפרעה משמעותית במבנה או בתפקוד של מערכת כלי הדם.

{{ח:סעיף*|2.9|דרכי הנשימה|עוגן=תוספת 1 פרט 2.9}}
{{ח:ת}} המבקש חופשי מליקוי תפקודי חד וממחלה פעילה של הריאות, הבינה (Mediastinum) או הצדר (Pleura). בכל מקרה של ספק, על הרופא הבודק להיעזר בבדיקת רנטגן לצורך האבחנה.
{{ח:תת|(א)}} בדיקה רדיוגרפית של החזה תבוצע כחלק מהבדיקה המקורית של המבקש, ותחזור לאחר מכן תקופתית, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש הסובל מאחת ממחלות דרכי הנשימה או מהתופעות המפורטות להלן ייפסל מלקבל תעודה:
{{ח:תתת|(1)}} פגם נרחב בדופן החזה עם תמט בית החזה;
{{ח:תתת|(2)}} ירידה בנפח הנשימה בגבהים בעקבות מצב שלאחר ניתוח ריאה;
{{ח:תתת|(3)}} גנחת הריאה (Pulmomary Emphysema).

{{ח:סעיף*|2.10|שחפת פעילה ובלתי פעילה|עוגן=תוספת 1 פרט 2.10}}
{{ח:תת|(א)}} שחפת פעילה של הריאות או ליקויים סמויים או בלתי סמויים שנתרפאו הידועים כשחפתיים או אשר הם לכאורה שחפתיים במקורם – אין בהם כדי להביא בהכרח לפסילתו של המבקש.
{{ח:תת|(ב)}} בהעדר תסמונת קלינית המטילה ספק באשר למידת הפעילות של מחלה, ליקוי או פגם – ייפסל המבקש זמנית לתקופה של שלושה חודשים לפחות מתאריך הבדיקה בה נתגלה הליקוי.
{{ח:תת|(ג)}} השוואה בין הבדיקה הרדיוגרפית שנלקחה בתום התקופה האמורה בפסקת משנה (ב) ובין הבדיקה הרדיוגרפית הראשונית תקבע את כשירותו של המבקש תעודה לתקופה של שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} לאחר שבשמונה בדיקות רדיוגרפיות רצופות שבוצעו בפרקי זמן קבועים של כל שלושה חדשים לא נמצאו שינויים בהשוואה הרדיוגרפית הראשונית ולא נתגלו סימנים המעידים על התפשטות מחלה, ליקוי או פגם – ניתן לקבוע כי המחלה, הליקוי או הפגם התרפאו או הם בלתי פעילים.

{{ח:סעיף*|2.11|מחלות מעיים וקיבה|עוגן=תוספת 1 פרט 2.11}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש אינו סובל ממחלה מתישה עם ליקוי רציני בתפקוד של מערכת הקיבה והמעיים.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש אינו סובל מהתערבות כירורגית במערכת העיכול או מעבר רפואי העלול לגרום לאובדן פתאומי של כושר בטיסה ובמיוחד מכל עצירות שמקורה בהצרה או בלחץ במערכת העיכול.
{{ח:תת|(ג)}} למבקש אין בקע במפשעה או במקום אחר.

{{ח:סעיף*|2.12|מצב לאחר ניתוח מעברי המרה או מערכת העיכול|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 2.12}}
{{ח:ת}} מבקש, שבניתוח דרכי המרה או של מערכת העיכול נכרת או הוטה חלקית או כללית אחד האברים האמורים, ייפסל מלקבל תעודה, אלא אם כן רופא הרשות קבע, לאחר שעיין בפרטי הניתוח כפי שהומצאו לו מטעם בית החולים בו בוצע הניתוח, כי לניתוח אין השפעה העלולה להביא את המבקש למצב של אובדן פתאומי של כושרו בטיסה.

{{ח:סעיף*|2.13|הפרעות מטבוליות|עוגן=תוספת 1 פרט 2.13}}
{{ח:ת}} המבקש אינו סובל מהפרעות מטבוליות, תזונתיות או מהפרעות במערכת בלוטות הפרשה פנימיות, העלולות להפריע לו להפעלה בטוחה של כלי טיס.

{{ח:סעיף*|2.14|סכרת|עוגן=תוספת 1 פרט 2.14}}
{{ח:ת}} מבקש הסובל מסכרת מאוזנת ללא תרופות ייחשב ככשיר מבחינה רפואית.

{{ח:סעיף*|2.15|טחול|עוגן=תוספת 1 פרט 2.15}}
{{ח:ת}} המבקש אינו סובל בקביעות מהגדלה בולטת או בינונית של הטחול.

{{ח:סעיף*|2.16|קשרי לימפה ומחלות דם|עוגן=תוספת 1 פרט 2.16}}
{{ח:ת}} המבקש אינו סובל בצורה כרונית מהגדלה של קשרי הלימפה וממחלות דם.

{{ח:סעיף*|2.17|מחלות כליות ודרכי השתן|עוגן=תוספת 1 פרט 2.17}}
{{ח:תת|(א)}} למבקש אין סימנים של מחלת כליות.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש אינו סובל ממחלות מעברי השתן וממחלות אברי המין; מחלה זמנית תביא לפסילה זמנית בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} שתן המבקש נקי מאלמנטים שנקבעו כפתולוגיים.

{{ח:סעיף*|2.18|טיפול כירורגי בכליות|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 2.18}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש חפשי מכל תולדה של מחלה או של טיפול כירורגי בכליות ובדרכי השתן העלולים להביאו לאובדן כושר פתאומי ובמיוחד מכל הפרעה שמקורה בהצרה או בלחץ בכליות ובדרכי השתן.
{{ח:תת|(ב)}} מקרה של כריתת כליה שאינה מלווה בלחץ דם גבוה או באורמיה לא יפסול את המבקש, בהכרח, מלקבל תעודה.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש שבניתוח בדרכי השתן נכרת או הוטה, כללית או חלקית, אחד מאברי מערכת דרכי השתן – ייפסל מלקבל תעודה רפואית, אלא אם כן רופא הרשות קבע, לאחר שעיין בפרטי הניתוח כפי שהומצאו לו מטעם בית החולים בו בוצע הניתוח, כי לניתוח אין השפעה העלולה להביא את המבקש למצב של אובדן פתאומי של כושרו בטיסה.

{{ח:סעיף*|2.19|עגבת|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 2.19}}
{{ח:ת}} מבקש שהיה חולה אי פעם בעגבת יידרש להוכיח לשביעות רצונו של רופא הרשות כי קיבל טיפול נאות במחלה וכי המחלה התרפאה כליל.

{{ח:סעיף*|2.20|מחלות נשים והריון|עוגן=תוספת 1 פרט 2.20}}
{{ח:ת}} בנוסף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} – מבקשת אינה סובלת מהפרעות וסת שאינן ניתנות לריפוי המגבילות את כושרה והעלולות להפריע להפעלה בטוחה של כלי טיס.

{{ח:סעיף*|2.21|גמר הריון|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 2.21}}
{{ח:ת}} בנוסף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} – מבקשת לאחר לידה, הפסקת הריון או ניתוח גניקולוגי לא תשמש בתפקידיה בהתאם לרשיון שבידה אלא לאחר שרופא הרשות או ועדה רפואית בדקו אותה ומצאו שהיא כשירה לשמש בתפקידה על פי הרשיון.

{{ח:סעיף*|2.22|מחלות עצמות ושרירים|עוגן=תוספת 1 פרט 2.22}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש אינו סובל ממחלה פעילה או מוגבלת של העצמות, הפרקים, השרירים או הגידים או מכל תוצאה פיזית של מום מלידה או מום שנרכש.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש הסובל מתוצאות פונקציונליות של חבלה או ליקוי בעצמות, בפרקים, בשרירים או בגידים או מפגמים אנטומיים מסויימים שאין בהם כדי להפריע להפעלה בטוחה של כלי טיס בכל גובה שהוא ובמשך טיסה ממושכת או קשה, לא ייפסל בהכרח מלקבל תעודה.

{{ח:סעיף*|2.23|אוזניים|עוגן=תוספת 1 פרט 2.23}}
{{ח:ת}} המבקש חפשי מהפגמים האלה:
{{ח:תת|(1)}} מחלה חדה או כרונית של האוזן הפנימית או של האוזן התיכונה;
{{ח:תת|(2)}} נקב של תוף האוזן שלא נרפא; מבקש הסובל מנקב יבש או בודד ממקור שאינו מידבק – לא ייפסל בהכרח מלקבל תעודה;
{{ח:תת|(3)}} סתימה תמידית של חצוצרות השמע;
{{ח:תת|(4)}} הפרעות תמידיות של מנגנון המבוך; מצבי הפרעה זמניים עשויים לפסול את המבקש באורח זמני בלבד.

{{ח:סעיף*|2.24|אף וחלל הפה|עוגן=תוספת 1 פרט 2.24}}
{{ח:תת|(א)}} למבקש כניסת אויר חופשית דרך האף בשני הנחיריים.
{{ח:תת|(ב)}} למבקש אין עיוות צורה רציני או ליקוי רציני, חד או כרוני, של חלל הפה או של דרכי הנשימה העליונים.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש אינו סובל מליקוי בדיבור או מגמגום.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק 3|פרק 3 – דרישות רפואיות של כושר ראייה (סוג 1)}}

{{ח:סעיף*|3.1|דרישות כושר ראייה|עוגן=תוספת 1 פרט 3.1}}
{{ח:תת|(א)}} פעולת העיניים תהיה תקינה.
{{ח:תת|(ב)}} למבקש לא יהיה ליקוי פעיל או בלתי פעיל או ליקוי כרוני בכל אחת מעיניו העלול להפריע לפעולה תקינה עד כדי סיכון לבטיחות הטיס או לביצוע בטוח של תפקידיו בטיסה.

{{ח:סעיף*|3.2||עוגן=תוספת 1 פרט 3.2}}
{{ח:ת}} שדות הראייה של המבקש יהיו תקינים.

{{ח:סעיף*|3.3||עוגן=תוספת 1 פרט 3.3}}
{{ח:ת}} חדות הראייה למרחק של המבקש בכל עין בנפרד תהיה כדלקמן:
{{ח:תת|(1)}} ללא עדשות 6/9 (20/30/07);
{{ח:תת|(2)}} בעזרת עדשות – כאמור בפסקת משנה (1) בתנאי שחדות הראייה ללא עדשות לא תפחת מ־6/60 (20/2000,01) או בתנאי ששגיאת השבירה הינה בטווח של 3+ דיופטריות (תיקון ספירי אקויולנטי) – (Equivalent Spherical Error).

{{ח:סעיף*|3.4||עוגן=תוספת 1 פרט 3.4}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש יהיה מסוגל לקרוא עם או בלי עדשות תרשים ”N5 Chart“ או תרשים אקויולנטי במרחק שייבחר על ידו בטווח של 30 עד 50 ס״מ ומסוגל לקרוא תרשים ”N14 Chart“ או תרשים שווה ערך במרחק של 100 ס״מ.
{{ח:תת|(ב)}} למבקש הנזקק לעדשות יש זוג משקפיים חליפי המוכן לשימוש כאשר הוא ממלא תפקידו כאיש צוות אויר.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש הנזקק לעדשות למטרת עמידה בדרישות אלה ישתמש בכל שלבי הבדיקות באותו זוג עדשות.

{{ח:סעיף*|3.5|עוצמת תאורה בבדיקות ראייה|עוגן=תוספת 1 פרט 3.5}}
{{ח:תת|(א)}} הבדיקה תבוצע בתנאי תאורה מקובלים.
{{ח:תת|(ב)}} חדות הראייה תימדד באמצעות מערכת של אופטוטיפים (Optotypes) של לנדולט (Landolt) או אופטוטיפים דומים המוצבים במרחק של 5 עד 6 מטרים מהמבקש, בהתאם לשיטת בדיקה מקובלת.

{{ח:סעיף*|3.6|זיהוי צבעים|עוגן=תוספת 1 פרט 3.6}}
{{ח:ת}} המבקש נדרש להוכיח את כושרו לזהות על נקלה צבעים אשר זהויים דרוש לשם ביצוע תפקידו בהתאם לרשיון או להגדר המבוקש.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק 4|פרק 4 – דרישות רפואיות לשמיעה (סוג 1)}}

{{ח:סעיף*|4.1|חופש מפגם בשמיעה|עוגן=תוספת 1 פרט 4.1}}
{{ח:ת}} למבקש אין פגם בכושר השמיעה העלול להפריע לביצוע תפקידיו בהתאם לרשיון המבוקש.

{{ח:סעיף*|4.2|כושר שמיעה|עוגן=תוספת 1 פרט 4.2}}
{{ח:תת|(א)}} למבקש אין אובדן כושר שמיעה, בכל אוזן בנפרד, העולה על 35 דציבל בכל אחת מהתדירויות 500, 1000 או 2000 הרץ, או יותר מ־50 דציבל בתדירות של 3000 הרץ.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש שאובדן השמיעה שלו חמור מהמפורט בסעיף {{ח:הערה|קטן}} (א) יכול להיחשב ככשיר מבחינה רפואית אם:
{{ח:תתת|(1)}} למבקש כושר שמיעה בכל אוזן בנפרד, השווה לזו של אדם בריא לגבי דיבור ואותות משואת אלחוט בטווח תדירויות 600 עד 4800 הרץ וזאת על רקע אקוסטי השווה לזה הקיים בתא הטייס בשעת טיסה;
{{ח:תתת|(2)}} למבקש כושר שמיעה בשתי אוזניו לגבי שיחה רגילה בחדר שקט (שהרעש בו פחות מ־50 דציבל), כאשר הבודק נמצא מאחורי גבו במרחק שני מטרים ממנו.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש ייחשב ככשיר מבחינה רפואית אם הוא בעל כושר שמיעה כמפורט בסעיפים {{ח:הערה|קטנים}} (א) ו־(ב) גם אם הבדיקות נערכו בשיטות אחרות מאלו המפורטות בהן.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק 5|פרק 5 – דרישות רפואיות כלליות (סוג 2) (פרקים 5–7)}}

{{ח:סעיף*|5.1|מחלה גופנית|עוגן=תוספת 1 פרט 5.1}}
{{ח:ת}} למבקש אין פגמים מולדים או נרכשים, נכות פעילה או בלתי פעילה, חדה או כרונית, מצב לאחר פציעה, חבלה או תוצאת לוואי של ניתוח העלולים לפגוע בכושרו להפעיל בבטיחות כלי טיס באויר בתנאי טיסה רגילים.

{{ח:סעיף*|5.2|מחלה התקפית|עוגן=תוספת 1 פרט 5.2}}
{{ח:ת}} למבקש אין כל מחלה או נכות העלולים להביאו פתאום למצב בו לא יהיה מסוגל להפעיל בצורה בטוחה כלי טיס.

{{ח:סעיף*|5.3|ליקוי נפשי|תיקון: תש״ן|עוגן=תוספת 1 פרט 5.3}}
{{ח:ת}} האבחנה הקלינית המתייחסת למצב המבקש או לעברו הרפואי אינם מצביעים על קיום ליקויים העלולים להביאו למצב בו לא יהיה מסוגל להפעיל בבטיחות ובבטחון את הזכויות, ולמלא את החובות, בהתאם לרשיון או להגדר המבוקשים, כגון בכל אחד ממצבים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מצב פסיכוטי פעיל או ברמיסיה;
{{ח:תת|(2)}} אלכוהוליזם או התמכרות לסמים;
{{ח:תת|(3)}} אישיות בלתי יציבה (בעיות הסתגלות);
{{ח:תת|(4)}} כל ליקוי נפשי אחר על רקע תסמונת אורגנית.

{{ח:סעיף*|5.4|מחלת כפיון ומערכת העצבים|תיקון: תש״ן|עוגן=תוספת 1 פרט 5.4}}
{{ח:ת}} האבחנה הקלינית המתייחסת למצב המבקש או עברו הרפואי אינם מצביעים על אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מחלה מתקדמת או יציבה של מערכת העצבים אשר תוצאותיה עלולות להפריע להפעיל בבטיחות ובבטחון את כלי הטיס;
{{ח:תת|(2)}} מחלת כפיון בכל צורותיה;
{{ח:תת|(3)}} התקפי איבוד ההכרה חסרי הסבר רפואי משביע רצון;
{{ח:תת|(4)}} הפרעות במערכת העצבים.

{{ח:סעיף*|5.5|חבלה בראש|עוגן=תוספת 1 פרט 5.5}}
{{ח:ת}} המבקש אינו סובל מחבלה בראשו אשר תוצאותיה עלולות להפריע להפעלה בטוחה של כלי טיס.

{{ח:סעיף*|5.6|מחלות לב וכלי דם|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 5.6}}
{{ח:תת|(א)}} למבקש אין מום מולד או נרכש במערכת הלב וכלי הדם העלולים להפריע להפעלה בטוחה של כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} עברו הרפואי של המבקש אינו מצביע על אוטם שריר הלב.
{{ח:תת|(ג)}} התופעות המפורטות להלן לא תבאנה בהכרח, לפסילת המבקש מלקבל תעודה:
{{ח:תתת|(1)}} אי סדירות קצב נשימתי (Respiratory Arrhythmia);
{{ח:תתת|(2)}} הופעה מדי פעם של פעימות אקסטרא־סיסטולות הנעלמות תוך תרגול מתאים;
{{ח:תתת|(3)}} דופק מהיר כתוצאה מהתרגשות או פעילות;
{{ח:תתת|(4)}} דופק איטי שאינו קשור בחסם פרוזדורי חדרי (Atrio Ventricular Block).
{{ח:תת|(ד)}} בדיקת לב אלקטרוקרדיוגרפית תהווה חלק בלתי נפרד מבדיקות הלב שעל המבקש לעמוד בהן במקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לצורך קבלת רישיון או הגדר;
{{ח:תתת|(2)}} לצורך חידוש זכויות רישיון או הגדר, אם מלאו למבקש חמישים שנים – אחת לשנתיים;
{{ח:תתת|(3)}} אם סבר הרופא כי הדבר דרוש לקביעת התאמתו הבריאותית למלא את תפקידו לפי הרישיון או ההגדר.
{{ח:תת|(ה)}} אין בכוחה של בדיקת לב אלקטרוקרדיוגרפית שגרתית ללא בדיקות קליניות משלימות של מערכת הלב וכלי הדם כדי לפסול את המבקש.

{{ח:סעיף*|5.7|לחץ דם ומחזור דם|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 5.7}}
{{ח:תת|(א)}} לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי של המבקש יהיה תקין.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש אינו לוקח סמים לויסות לחץ דם גבוה, פרט לאותם סמים אשר לפי חוות דעת רופא הרשות אין בהם כדי להפריע להפעלה בטוחה של כלי טיס.
{{ח:תת|(ג)}} למבקש אין הפרעה משמעותית במבנה או בתפקוד של מערכת כלי הדם.

{{ח:סעיף*|5.8|דרכי הנשימה|עוגן=תוספת 1 פרט 5.8}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש חופשי מליקוי תפקודי חד וממחלה פעילה של הריאות, הבינה (Mediastinum) או הצדר (Pleura). בכל מקרה של ספק, על הרופא הבודק להיעזר בבדיקת רנטגן לצורך האבחנה.
{{ח:תת|(ב)}} בדיקה רדיוגרפית של החזה תבוצע כחלק מהבדיקה המקורית של המבקש ותחזור לאחר מכן תקופתית, לפי הענין.

{{ח:סעיף*|5.9|בית החזה|עוגן=תוספת 1 פרט 5.9}}
{{ח:ת}} מבקש הסובל מאחת ממחלות דרכי הנשימה או מהתופעות המפורטות להלן ייפסל מלקבל תעודה:
{{ח:תת|(1)}} פגם נרחב בדופן החזה עם תמט בית החזה;
{{ח:תת|(2)}} ירידה בנפח הנשימה בגבהים בעקבות מצב שלאחר ניתוח ריאה;
{{ח:תת|(3)}} גנחת הריאה (Pulmomary Emphysema).

{{ח:סעיף*|5.10|שחפת|עוגן=תוספת 1 פרט 5.10}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש אינו סובל משחפת פעילה של הריאות.
{{ח:תת|(ב)}} ליקויים סמויים או בלתי פעילים שהתרפאו הידועים כשחפתיים או אשר הם לכאורה שחפתיים במקורם – אין בהם כדי להביא בהכרח לפסילתו של המבקש.

{{ח:סעיף*|5.11|מחלות מעיים קיבה ובקע|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 5.11}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש אינו סובל ממחלה מתישה עם ליקוי רציני בתיפקוד של מערכת הקיבה והמעיים.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש אינו סובל מהתערבות כירורגית במערכת העיכול או מעבר רפואי העלול לגרום לאובדן פתאומי של כושר בטיסה ובמיוחד מכל עצירות שמקורה בהצרה או בלחץ.
{{ח:תת|(ג)}} למבקש אין בקע במפשעה או במקום אחר, אלא אם רופא הרשות קבע שעל המבקש להשתמש בתמיכה המתאימה היטב.

{{ח:סעיף*|5.12|מצב לאחר ניתוח מעברי המרה או מערכת העיכול|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 5.12}}
{{ח:ת}} מבקש שבניתוח של דרכי המרה או של מערכת העיכול נכרת או הוטה חלקית או כללית אחד מהאברים האמורים, ייפסל מלקבל תעודה, אלא אם כן רופא הרשות קבע, לאחר שעיין בפרטי הניתוח כפי שהומצאו לו מטעם בית החולים בו בוצע הניתוח, כי לניתוח אין השפעה העלולה להביא את המבקש למצב של אבדן פתאומי של כושרו בטיסה.

{{ח:סעיף*|5.13|הפרעות מטבוליות|עוגן=תוספת 1 פרט 5.13}}
{{ח:ת}} המבקש אינו סובל מהפרעות מטבוליות, מהפרעות תזונתיות או מהפרעות במערכת בלוטות הפרשה פנימיות, העלולות להפריע לו להפעלה בטוחה של כלי טיס.

{{ח:סעיף*|5.14|סכרת|עוגן=תוספת 1 פרט 5.14}}
{{ח:ת}} מבקש הסובל מסכרת מאוזנת ללא תרופות ייחשב ככשיר מבחינה רפואית.

{{ח:סעיף*|5.15|קשרי לימפה|עוגן=תוספת 1 פרט 5.15}}
{{ח:ת}} מבקש הסובל בצורה ניכרת מהגדלה של קשרי הלימפה – ייפסל מלקבל תעודה רפואית.

{{ח:סעיף*|5.16|מחלות כליות ודרכי השתן|עוגן=תוספת 1 פרט 5.16}}
{{ח:תת|(א)}} שתן המבקש יהא נקי מאלמנטים שנקבעו כפתולוגיים.
{{ח:תת|(ב)}} למבקש אין סימנים של מחלת כליות.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש אינו סובל ממחלות מעברי השתן וממחלות אברי המין; מחלה זמנית תביא לפסילה זמנית בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} המבקש חפשי מכל תולדה של מחלה או טיפול כירורגי בכליות ובדרכי השתן העלולים להביא לאובדן כושר פתאומי ובמיוחד מכל הפרעה שמקורה בהצרה או בלחץ.
{{ח:תת|(ה)}} מקרה של כריתת כליה שאינה מלווה בלחץ או באורמיה לא יפסול את המבקש, בהכרח, מלקבל תעודה רפואית.
{{ח:תת|(ו)}} מבקש שבניתוח במערכת דרכי השתן נכרת או הוטה, כללית או חלקית, אחד מאברי המערכת ייפסל מלקבל תעודה רפואית, אלא אם כן רופא הרשות קבע, לאחר שעיין בפרטי הניתוח כפי שהומצאו לו מטעם בית החולים בו בוצע הניתוח, כי לניתוח אין השפעה העלולה להביא את המבקש למצב של אובדן פתאומי של כושרו בטיסה.

{{ח:סעיף*|5.17|עגבת|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 5.17}}
{{ח:ת}} מבקש שהיה חולה אי פעם בעגבת יידרש להוכיח לשביעות רצונו של רופא הרשות כי קיבל טיפול נאות במחלה וכי המחלה התרפאה כליל.

{{ח:סעיף*|5.18|מחזור חדשי|עוגן=תוספת 1 פרט 5.18}}
{{ח:ת}} בנוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} – מבקשת תהיה חפשית מהפרעות במחזור החדשי, ומהפרעות אשר אינן מגיבות לטיפול והעלולות להוות סכנה לבטיחות טיסה.

{{ח:סעיף*|5.19|הריון|עוגן=תוספת 1 פרט 5.19}}
{{ח:ת}} בנוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} – הריון או חשד להריון יפסול את המבקשת, זמנית, מלקבל רשיון עד לגמר ההריון כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5.20|בסעיף 5.20}}.

{{ח:סעיף*|5.20|גמר הריון|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 5.20}}
{{ח:ת}} מבקשת לאחר לידה, הפסקת הריון או ניתוח גניקולוגי, לא תשתמש בתפקידיה בהתאם לרשיון שבידה אלא לאחר שנבדקה על ידי רופא הרשות או ועדה רפואית ונמצאה כשירה לשמש בתפקידיה על פי הרשיון.

{{ח:סעיף*|5.21|מחלת עצמות ושרירים|עוגן=תוספת 1 פרט 5.21}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש אינו סובל ממחלה פעילה או מוגבלת של העצמות, הפרקים, השרירים או הגידים או מכל תוצאה פיזית של מום מלידה או מום שנרכש.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש הסובל מתוצאות פונקציונליות של חבלה או ליקוי בעצמות, פרקים, שרירים או גידים או מפגמים אנטומיים מסויימים שאין בהם כדי להפריע להפעלה בטוחה של כלי טיס, לא ייפסל בהכרח מלקבל תעודה.

{{ח:סעיף*|5.22|אוזניים|עוגן=תוספת 1 פרט 5.22}}
{{ח:ת}} המבקש חפשי מהפגמים האלה:
{{ח:תת|(1)}} מחלה חדה או כרונית של האוזן הפנימית או של האוזן התיכונה;
{{ח:תת|(2)}} הפרעות תמידיות של מנגנון המבוך;
{{ח:ת}} מצבי הפרעה זמניים עשויים לפסול את המבקש באורח זמני בלבד.

{{ח:סעיף*|5.23|אף וחלל הפה|עוגן=תוספת 1 פרט 5.23}}
{{ח:ת}} למבקש אין עיוות צורה רציני או ליקוי רציני, חד או כרוני, של חלל הפה או של דרכי הנשימה העליונים.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק 6|פרק 6 – דרישות רפואיות של כושר ראייה – (סוג 2)}}

{{ח:סעיף*|6.1|דרישות כושר ראייה|עוגן=תוספת 1 פרט 6.1}}
{{ח:תת|(א)}} פעולת העיניים תהיה תקינה.
{{ח:תת|(ב)}} למבקש לא יהיה ליקוי פעיל או בלתי פעיל או ליקוי כרוני בכל אחת מעיניו העלול להפריע לפעולה תקינה עד כדי סיכון לבטיחות הטיסה או לביצוע בטוח של תפקידי המבקש בטיסה.
{{ח:תת|(ג)}} שדות הראייה של המבקש יהיו תקינים.
{{ח:תת|(ד)}} חדות הראייה של המבקש בכל עין תהיה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} ללא עדשות 6/12 (20/40,05);
{{ח:תתת|(2)}} בעזרת עדשות – כאמור בפסקת משנה (1), בתנאי שהמבקש הנזקק לעדשות ישתמש בהן בעת מילוי תפקידיו לפי הרשיון וההגדר המתאימים ובתנאי שיימצא בהישג ידו זוג משקפיים חלופי המוכן לשימוש כאשר הוא ממלא תפקיד כאיש צוות אויר.
{{ח:תת|(ה)}} המבקש יהיה מסוגל לקרוא, עם או בלי עדשות, תרשים ”N5 Chart“ או תרשים אקויולנטי במרחק שייבחר על ידו בתחום של 30 עד 50 ס״מ.
{{ח:תת|(ו)}} מבקש הנזקק לעדשות למטרת עמידה בדרישות אלה ישתמש בכל שלבי הבדיקות באותו זוג עדשות.

{{ח:סעיף*|6.2|עוצמת תאורה בבדיקות ראייה|עוגן=תוספת 1 פרט 6.2}}
{{ח:תת|(א)}} הבדיקה תבוצע בתנאי תאורה מקובלים.
{{ח:תת|(ב)}} חדות הראייה תימדד באמצעות של אופטוטיפים (Optotypes) של לנדולט (Landolt) או אופטוטיפים דומים המוצבים במרחק של 5 עד 6 מטרים מהמבקש, בהתאם לשיטת בדיקה בתנאי תאורה מקובלים.

{{ח:סעיף*|6.3|זיהוי צבעים|עוגן=תוספת 1 פרט 6.3}}
{{ח:ת}} המבקש נדרש להוכיח את כושרו לזהות על נקלה צבעים אשר זהויים דרוש לשם ביצוע תפקידו בהתאם לרשיון או להגדר המבוקש. סעיף זה אינו חל על המבקש הגדר דאון.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק 7|פרק 7 – דרישות רפואיות לשמיעה – (סוג 2)}}

{{ח:סעיף*|7.1|חופש מפגם בשמיעה|עוגן=תוספת 1 פרט 7.1}}
{{ח:ת}} למבקש אין כל פגם בכושר השמיעה העלול להפריע לביצוע בטוח של תפקידיו בהתאם לרשיון המבוקש.

{{ח:סעיף*|7.2|כושר שמיעה|עוגן=תוספת 1 פרט 7.2}}
{{ח:ת}} למבקש כושר שמיעה בשתי אוזניו לגבי שיחה רגילה בחדר שקט (שהרעש בו פחות מ־50 דציבל) כאשר הבודק נמצא מאחורי גבו במרחק של שני מטרים ממנו.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק 8|פרק 8 – דרישות רפואיות כלליות – (סוג 3) (פרקים 8–10)}}

{{ח:סעיף*|8.1|מחלה גופנית|עוגן=תוספת 1 פרט 8.1}}
{{ח:ת}} למבקש אין פגמים מולדים או נרכשים, נכות פעילה או בלתי פעילה, חדה או כרונית, מצב לאחר פציעה, חבלה או תוצאת לוואי של ניתוח העלולים לפגוע בכושרו לבצע בבטיחות את תפקידיו.

{{ח:סעיף*|8.2|מחלה התקפית|עוגן=תוספת 1 פרט 8.2}}
{{ח:ת}} למבקש אין מחלה או נכות העלולים להביאו פתאום למצב בו לא יהיה מסוגל לבצע את תפקידו בבטיחות.

{{ח:סעיף*|8.3|ליקוי נפשי|תיקון: תש״ן|עוגן=תוספת 1 פרט 8.3}}
{{ח:ת}} האבחנה הקלינית המתייחסת למצב המבקש או לעברו הרפואי אינם מצביעים על קיום ליקויים העלולים להביאו למצב בו לא יהיה מסוגל להפעיל בבטיחות ובבטחון את הזכויות ולמלא בבטיחות את החובות, בהתאם לרשיון או להגדר המבוקשים, כגון כל אחד ממצבים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מצב פסיכוטי פעיל או ברמיסיה;
{{ח:תת|(2)}} אלכוהוליזם או התמכרות לסמים;
{{ח:תת|(3)}} אישיות בלתי יציבה (בעיות הסתגלות);
{{ח:תת|(4)}} כל ליקוי נפשי אחר על רקע תסמונת אורגנית.

{{ח:סעיף*|8.4|מחלת כפיון ומערכת העצבים|תיקון: תש״ן|עוגן=תוספת 1 פרט 8.4}}
{{ח:ת}} האבחנה הקלינית המתייחסת למצב המבקש או עברו הרפואי אינם מצביעים על אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מחלה מתקדמת או יציבה של מערכת העצבים אשר תוצאותיה עלולות להפריע להפעיל בבטיחות ובבטחון את תפקידיו;
{{ח:תת|(2)}} מחלת הכפיון בכל צורותיה;
{{ח:תת|(3)}} התקפי איבוד־הכרה חסרי הסבר רפואי משביע רצון;
{{ח:תת|(4)}} הפרעות במערכת העצבים.

{{ח:סעיף*|8.5|חבלה בראש|עוגן=תוספת 1 פרט 8.5}}
{{ח:ת}} המבקש אינו סובל מחבלה בראשו אשר תוצאותיה עלולות להפריע לו לביצוע בטוח של תפקידיו.

{{ח:סעיף*|8.6|מחלות לב וכלי דם|עוגן=תוספת 1 פרט 8.6}}
{{ח:תת|(א)}} למבקש אין מום מולד או נרכש במערכת הלב וכלי הדם העלולים להפריע לביצוע בטוח של תפקידיו.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש שהחלים בצורה משביעת רצון מאוטם שריר הלב (Myocardial Infarction) יכול להתקבל ככשר.
{{ח:תת|(ג)}} התופעות המפורטות להלן לא תבאנה, בהכרח, לפסילת המבקש מלקבל תעודה:
{{ח:תתת|(1)}} אי סדירות קצב נשימתי (Respiratory Arrhythmia);
{{ח:תתת|(2)}} הופעה מידי פעם של פעימות לב הנעלמות תוך תרגול מתאים;
{{ח:תתת|(3)}} דופק מהיר כתוצאה מהתרגשות או פעילות;
{{ח:תתת|(4)}} דופק איטי שאינו קשור בחסם פרוזדורי חדרי (Atrio Ventricular Block).
{{ח:תת|(ד)}} בדיקת לב אלקטרוקרדיוגרפית תהווה חלק בלתי נפרד מבדיקות הלב שעל המבקש לעמוד בהן במקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לצורך קבלת רישיון או הגדר;
{{ח:תתת|(2)}} לצורך חידוש זכויות רישיון או הגדר, אם מלאו למבקש חמישים שנים – אחת לשנתיים;
{{ח:תתת|(3)}} אם סבר הרופא כי הדבר דרוש לקביעת התאמתו הבריאותית למלא את תפקידו לפי הרישיון או ההגדר.
{{ח:תת|(ה)}} אין בכוחה של בדיקת לב אלקטרוקרדיוגרפית שגרתית ללא בדיקות קליניות משלימות של מערכת הלב וכלי הדם כדי לפסול את המבקש.

{{ח:סעיף*|8.7|לחץ דם ומחזור דם|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 8.7}}
{{ח:תת|(א)}} לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי יהיה תקין.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש אינו לוקח סמים לוויסות לחץ דם גבוה, פרט לאותם סמים אשר לפי דעת רופא הרשות אין בהם כדי להפריע לביצוע בטוח של תפקידיו.

{{ח:סעיף*|8.8|כלי דם|עוגן=תוספת 1 פרט 8.8}}
{{ח:ת}} למבקש אין הפרעה משמעותית במבנה או בתפקוד של מערכת כלי הדם.

{{ח:סעיף*|8.9|דרכי הנשימה|עוגן=תוספת 1 פרט 8.9}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש חפשי מליקוי תפקודי חד וממחלה פעילה של הריאות, הבינה (Mediastrum) או הצדר (Pleura). בכל מקרה של ספק, על הרופא הבודק להעזר בבדיקת רנטגן לצורך האבחנה.
{{ח:תת|(ב)}} בדיקה רדיוגרפית של החזה תבוצע כחלק מהבדיקה המקורית של המבקש ותחזור לאחר מכן תקופתית, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש הסובל מאחת ממחלות דרכי הנשימה או מהתופעות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5.9|בסעיף 5.9(ג) לעיל}}, ייפסל מלקבל תעודה.
{{ח:תת|(ד)}} במקרה של אפיזודה ריאתית ייפסל המועמד רק אם קיימים ממצאים קליניים.

{{ח:סעיף*|8.10|ליקוי בלתי פעיל|עוגן=תוספת 1 פרט 8.10}}
{{ח:תת|(א)}} ליקויים סמויים או בלתי פעילים שהתרפאו הידועים כשחפתיים אשר הם לכאורה שחפתיים במקורם – אין בהם כדי להביא בהכרח לפסילתו של המבקש.
{{ח:תת|(ב)}} בהעדר תסמונת קלינית המטילה ספק באשר למידת הפעילות של מחלה, ליקוי או פגם – ייפסל המבקש זמנית לתקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הבדיקה בה נתגלה הליקוי.
{{ח:תת|(ג)}} השוואה בין הבדיקה הרדיוגרפית שנלקחה בתום התקופה האמורה בפסקת משנה (ב) ובין הבדיקה הרדיוגרפית הראשונית, תקבע את כשירותו של המבקש לקבל תעודה לתקופה של שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} לאחר שבשמונה בדיקות רדיוגרפיות רצופות, אשר בוצעו בפרקי זמן קבועים של כל שלושה חדשים, לא נמצאו שינויים בהשוואה לבדיקה הרדיוגרפית הראשונית ולא נתגלו סימנים המעידים על התפשטות המחלה, ניתן לקבוע כי המחלה, הליקוי או הפגם התרפאו או הם בלתי פעילים.

{{ח:סעיף*|8.11|מחלות מעיים קיבה ובקע|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 8.11}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש אינו סובל ממחלה מתישה עם ליקוי בתפקוד של מערכת הקיבה והמעיים.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש אינו סובל מהתערבות כירורגית במערכת העיכול או מעבר רפואי העלול לגרום לאובדן פתאומי של כושר ובמיוחד מכל עצירות שמקורה בהצרה או בלחץ במערכת העיכול.
{{ח:תת|(ג)}} למבקש אין בקע במפשעה או במקום אחר, אלא אם רופא הרשות קבע שעל המבקש להשתמש בתמיכה המתאימה היטב.

{{ח:סעיף*|8.12|הפרעות מטבוליות|עוגן=תוספת 1 פרט 8.12}}
{{ח:ת}} המבקש אינו סובל מהפרעות מטבוליות, מהפרעות תזונתיות או מהפרעות במערכת בלוטות הפרשה פנימיות, העלולות להפריע להפעלה בטוחה של תפקידיו.

{{ח:סעיף*|8.13|סכרת|עוגן=תוספת 1 פרט 8.13}}
{{ח:ת}} מבקש הסובל מסכרת מאוזנת ללא תרופות ייחשב ככשיר מבחינה רפואית.

{{ח:סעיף*|8.14|קשרי לימפה|עוגן=תוספת 1 פרט 8.14}}
{{ח:ת}} מבקש הסובל בצורה ניכרת מהגדלה של קשרי הלימפה ייפסל מלקבל תעודה רפואית.

{{ח:סעיף*|8.15|מחלות כליות ודרכי השתן|עוגן=תוספת 1 פרט 8.15}}
{{ח:תת|(א)}} שתן המבקש יהא נקי מאלמנטים שנקבעו כפתולוגיים.
{{ח:תת|(ב)}} למבקש אין סימן של מחלת כליות.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש אינו סובל ממחלות מעברי השתן וממחלות אברי המין. מחלה זמנית תביא לפסילה זמנית בלבד.

{{ח:סעיף*|8.16|ניתוח בכליות ודרכי השתן|עוגן=תוספת 1 פרט 8.16}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש חפשי מכל תולדה של מחלה או טיפול כירורגי בכליות או בדרכי השתן העלולים להביא לאובדן כושר פתאומי ובמיוחד מכל הפרעה שמקורה בהצרה או בלחץ בכליות ובדרכי השתן.
{{ח:תת|(ב)}} מקרה של כריתת כליה שאינה מלווה בלחץ דם גבוה או באורמיה לא יפסול את המבקש בהכרח מלקבל תעודה רפואית.

{{ח:סעיף*|8.17|עגבת|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 8.17}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש שהיה חולה אי פעם בעגבת יידרש להוכיח לשביעת רצונו של רופא הרשות כי קיבל טיפול נאות במחלה וכי המחלה התרפאה כליל.

{{ח:סעיף*|8.18|מחלות עצמות ושרירים|עוגן=תוספת 1 פרט 8.18}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש אינו סובל ממחלה פעילה או מוגבלת של העצמות, הפרקים, השרירים או הגידים או מכל תוצאה פיזית של מום מלידה או מום שנרכש.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש הסובל מתוצאות פונקציונליות של חבלה או ליקוי בעצמות, בפרקים, בשרירים או בגידים או מפגמים אנטומיים מסויימים שאין בהם כדי להפריע לביצוע בטוח של תפקידיו, לא ייפסל בהכרח מלקבל תעודה.

{{ח:סעיף*|8.19|אוזניים|עוגן=תוספת 1 פרט 8.19}}
{{ח:ת}} המבקש חפשי מהפגמים האלה:
{{ח:תת|(1)}} מחלה חדה או כרונית של האוזן הפנימית או האוזן התיכונה;
{{ח:תת|(2)}} הפרעות תמידיות של מנגנון המבוך; מצבי הפרעה זמניים עשויים לפסול את המבקש באורח זמני בלבד.

{{ח:סעיף*|8.20|אף וחלל הפה|עוגן=תוספת 1 פרט 8.20}}
{{ח:ת}} למבקש אין עיוות צורה רציני או ליקוי רציני, חד או כרוני, של חלל הפה או של דרכי הנשימה העליונים.

{{ח:סעיף*|8.21|ליקוי בדיבור|עוגן=תוספת 1 פרט 8.21}}
{{ח:ת}} המבקש אינו סובל מליקוי בדיבור או מגמגום.

{{ח:סעיף*|8.22|מחזור חדשי|עוגן=תוספת 1 פרט 8.22}}
{{ח:ת}} בנוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} – מבקשת הסובלת מהפרעות חמורות במחזור החדשי אשר אינן מגיבות לטיפול והעלולות לסכן את בטיחות הטיסה, תיפסל מלקבל תעודה רפואית.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק 9|פרק 9 – דרישות רפואיות של כושר ראייה – (סוג 3)}}

{{ח:סעיף*|9.1|דרישות כושר ראייה|עוגן=תוספת 1 פרט 9.1}}
{{ח:תת|(א)}} פעולת העיניים של המבקש תהיה תקינה.
{{ח:תת|(ב)}} למבקש לא יהיה ליקוי פעיל או בלתי פעיל או ליקוי כרוני בכל אחת מעיניו העלול להפריע לפעולה תקינה עד כדי סיכון לבטיחות הטיסה או לביצוע בטוח של תפקידי המבקש בטיסה.
{{ח:תת|(ג)}} שדות הראייה של המבקש יהיו תקינים.
{{ח:תת|(ד)}} חדות הראייה למרחק של המבקש, בכל עין בנפרד, תהיה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} ללא עדשות 6/9 (20/30/07);
{{ח:תתת|(2)}} בעזרת עדשות – כאמור בפסקת משנה (1) בתנאי שחדות הראייה ללא עדשות לא תפחת מ־6/60 (20/2000,01) או בתנאי ששגיאת השבירה הינה בטווח של 3+ דיופטריות (תיקון ספירי אקויולנטי) (Equivalent Spherical Error).
{{ח:תת|(ה)}} המבקש יהיה מסוגל לקרוא, עם או בלי עדשות, תרשים ”N5 Chart“ או תרשים אקויולנטי במרחק שייבחר על ידו בטווח של 30 עד 50 ס״מ ומסוגל לקרוא תרשים ”N14 Chart“ או תרשים שווה ערך ממרחק של 100 ס״מ.
{{ח:תת|(ו)}} למבקש הנזקק לעדשות יש זוג משקפיים חלופי המוכן לשימוש כאשר הוא ממלא תפקידו כמפקח על תנועה אוירית.
{{ח:תת|(ז)}} מבקש הנזקק לעדשות למטרת עמידה בדרישות אלה ישתמש בכל שלבי הבדיקות באותו זוג עדשות.

{{ח:סעיף*|9.2|עוצמת תאורה בבדיקת ראייה|עוגן=תוספת 1 פרט 9.2}}
{{ח:תת|(א)}} הבדיקה תבוצע בתנאי תאורה מקובלים.
{{ח:תת|(ב)}} חדות הראייה תימדד באמצעות מערכת של אופטוטיפים (Optotypes) של לנדולט (Landolt) או אופטוטיפים דומים המוצבים במרחק של 5 עד 6 מטרים מהמבקש, בהתאם לשיטת בדיקה מקובלת.

{{ח:סעיף*|9.3|זיהוי צבעים|עוגן=תוספת 1 פרט 9.3}}
{{ח:ת}} המבקש נדרש להוכיח את כושרו לזהות על נקלה צבעים אשר זיהויים דרוש לשם ביצוע תפקידו בהתאם לרשיון או להגדר מבוקש.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק 10|פרק 10 – דרישות רפואיות לשמיעה – (סוג 3)}}

{{ח:סעיף*|10.1|חופש מפגם בשמיעה|עוגן=תוספת 1 פרט 10.1}}
{{ח:ת}} למבקש אין כל פגם בכושר השמיעה העלול להפריע לביצוע בטוח של תפקידיו בהתאם לרשיון המבוקש.

{{ח:סעיף*|10.2|כושר שמיעה|עוגן=תוספת 1 פרט 10.2}}
{{ח:תת|(א)}} למבקש אין אובדן כושר שמיעה, בכל אוזן בנפרד, העולה על 35 דציבל בכל אחת מהתדירויות 500, 1000 או 2000 הרץ, או יותר מ־50 דציבל בתדירות של 3000 הרץ.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש שאובדן השמיעה שלו חמור מהמפורט בפסקה (א) יכול להחשב ככשיר מבחינה רפואית אם:
{{ח:תתת|(1)}} למבקש כושר שמיעה בכל אוזן בנפרד השווה לזו של אדם בריא לגבי דיבור ואותות משואת אלחוט בטווח תדירויות 600 עד 4800 הרץ, וזאת, על רקע אקוסטי השווה לזה הקיים בתא הטייס בשעת טיסה;
{{ח:תתת|(2)}} למבקש כושר שמיעה בשתי אוזניו לגבי שיחה רגילה בחדר שקט (שהרעש בו פחות מ־50 דציבל), כאשר הבודק נמצא מאחורי גבו במרחק שני מטרים ממנו.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש ייחשב ככשיר מבחינה רפואית אם הוא בעל כושר שמיעה כמפורט בפסקאות (א) ו־(ב) גם אם הבדיקות נערכו בשיטות אחרות מאלו המפורטות בהן.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק 11|פרק 11: טבלאות|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:קטע4|תוספת 1 פרק 11 סימן 1|11.1 טבלת תדירות בדיקות וסוגי בדיקות לכל דרגת בריאות}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;9&quot;&gt;סוגי בדיקות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;בדיקה גופנית כללית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בדיקת ראייה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בדיקת שמיעה (קול, דיבור)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אודיומטריה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;א.ק.ג.&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ארגומטריה*&lt;/th&gt;&lt;th&gt;צילום חזה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בדיקות דם&lt;span style=&quot;letter-spacing: -2pt; padding-inline-end: 2pt;&quot;&gt;**&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בדיקת שתן&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דרגת בריאות סוג 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בבדיקה ראשונה; בכל חמש שנים עד מלאת למבקש 40 שנים; בכל שנתיים אם מלאו לו 40 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בבדיקה ראשונה; כל שנתיים אם מלאו למבקש 30 שנים וטרם מלאו לו 50 שנים; בכל שנה, אם מלאו למבקש 50 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בבדיקה ראשונה וכן לפי הצורך*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בבדיקה ראשונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בבדיקה ראשונה וכן לפי הצורך*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל בדיקה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דרגת בריאות סוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בבדיקה ראשונה; בכל שנתיים אם מלאו למבקש 50 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בבדיקה ראשונה; בכל שנתיים אם מלאו למבקש 50 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי הצורך*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בבדיקה ראשונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בבדיקה ראשונה וכן לפי הצורך*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל בדיקה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דרגת בריאות סוג 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בבדיקה ראשונה; בכל ארבע שנים אם טרם מלאו למבקש 40 שנים; בכל שנתיים אם מלאו למבקש 40 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בבדיקה ראשונה; בכל שנתיים אם מלאו למבקש 50 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי הצורך*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בבדיקה ראשונה וכן לפי הצורך*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל בדיקה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{מוקטן|* נדרשת בדיקה תקופתית לנבדק אם מתקיימים בו 2 גורמי סיכון לפחות מתוך הגורמים האלה: {{ש}} 1. ערכי רמת כולסטרול בדם מעל 240 מ״ג %; {{ש}} 2. ערכי לחץ דם 90 ≤ / 160 ≤; {{ש}} 3. עישון או תולדות עישון מעל 10 שנים; {{ש}} 4. מחלת עורקים כלילית של אחד מבני משפחתו שחלה לפני שמלאו לו 55 שנים.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -2pt; padding-inline-end: 2pt;&quot;&gt;**&lt;/span&gt; רופא הרשות, רופא מוסמך או רופא מוסמך בכיר, יורה על אופי בדיקות הדם שייערכו למבקש רישיון או לבעל רישיון, על סמך הרקע הרפואי ומצבו הרפואי של מבקש הרישיון או בעל הרישיון, ובשים לב לדרישות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 2|פרקים 2}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 5|5}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק 8|ו־8 לתוספת הראשונה}}.}}

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק 12|פרק 12: תוקף תעודה רפואית|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} משך תוקפה של תעודה למבקש או לבעל רישיון עובד טיס בנסיבות כמפורט בטור ב׳, לדרגת בריאות כמפורט בטור א׳, יהיה לפי המפורט בטור ג׳ לצדם:

&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;ספרור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} דרגת בריאות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} למבקש או לבעל –&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} תקופת תוקף התעודה הרפואית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון טייס מסחרי ובו הגדר אווירון, אווירון זעיר, ספינת אוויר או רוטורקרפט, שבעת מתן התעודה טרם מלאו לו 40 שנים, או שבעת מתן התעודה מלאו לו 40 שנים אך טרם מלאו לו 60 שנים והוא אינו משמש בתפקיד טייס יחיד בהפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה, או שבעת מתן התעודה מלאו לו 60 שנים והוא אינו משמש בתפקיד טייס בהפעלה מסחרית של כלי טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים או, אם הוא משמש בתפקיד טייס יחיד בהפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה – עד יום מלאת לו 40 שנים וחצי או, אם הוא משמש בתפקיד טייס בהפעלה מסחרית של כלי טיס – עד יום מלאת לו 60 שנים וחצי, הכול לפי המוקדם מביניהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון טייס מסחרי ובו הגדר אווירון, אווירון זעיר, ספינת אוויר או רוטורקרפט, שבעת מתן התעודה מלאו לו 40 שנים והוא משמש בתפקיד טייס יחיד בהפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה או שבעת מתן התעודה מלאו לו 60 שנים והוא משמש בתפקיד טייס בהפעלה מסחרית של כלי טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר, שבעת מתן התעודה טרם מלאו לו 40 שנים, או שבעת מתן התעודה מלאו לו 40 שנים אך טרם מלאו לו 60 שנים והוא אינו משמש בתפקיד טייס יחיד בהפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה או שבעת מתן התעודה מלאו לו 60 שנים והוא אינו משמש בתפקיד טייס בהפעלה מסחרית של כלי טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים או, אם הוא משמש בתפקיד טייס יחיד בהפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה – עד יום מלאת לו 40 שנים וחצי, או, אם הוא משמש בתפקיד טייס בהפעלה מסחרית של כלי טיס – עד יום מלאת לו 60 שנים וחצי, הכול לפי המוקדם מביניהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר, שבעת מתן התעודה מלאו לו 40 שנים והוא משמש בתפקיד טייס יחיד בהפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה או שבעת מתן התעודה מלאו לו 60 שנים והוא משמש בתפקיד טייס בהפעלה מסחרית של כלי טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון טייס מתלמד, שבעת מתן התעודה טרם מלאו לו 40 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 חודשים או עד יום מלאת לו 42 שנים, לפי המוקדם מביניהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון טייס מתלמד, שבעת מתן התעודה מלאו לו 40 שנים אך טרם מלאו לו 50 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24 חודשים או עד יום מלאת לו 51 שנים, לפי המוקדם מביניהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון טייס מתלמד, שבעת מתן התעודה מלאו לו 50 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון טייס פרטי ובו הגדר אווירון, אווירון זעיר, ספינת אוויר או רוטורקרפט, שבעת מתן התעודה טרם מלאו לו 40 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 חודשים או עד יום מלאת לו 42 שנים, לפי המוקדם מביניהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון טייס פרטי ובו הגדר אווירון, אווירון זעיר, ספינת אוויר או רוטורקרפט, שבעת מתן התעודה מלאו לו 40 שנים אך טרם מלאו לו 50 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24 חודשים או עד יום מלאת לו 51 שנים, לפי המוקדם מביניהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון טייס פרטי ובו הגדר אווירון, אווירון זעיר, ספינת אוויר או רוטורקרפט, שבעת מתן התעודה מלאו לו 50 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון טייס ובו הגדר דאון או בלון מאויש, שבעת מתן התעודה טרם מלאו לו 40 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 חודשים או עד יום מלאת לו 42 שנים, לפי המוקדם מביניהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון טייס ובו הגדר דאון או בלון מאויש, שבעת מתן התעודה מלאו לו 40 שנים אך טרם מלאו לו 50 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24 חודשים או עד יום מלאת לו 51 שנים, לפי המוקדם מביניהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון טייס ובו הגדר דאון או בלון מאויש, שבעת מתן התעודה מלאו לו 50 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון נווט טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון טכנאי טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון מפקח על תנועה אווירית, שבעת מתן התעודה טרם מלאו לו 40 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48 חודשים או עד יום מלאת לו 51 שנים, לפי המוקדם מביניהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון מפקח על תנועה אווירית, שבעת מתן התעודה מלאו לו 40 שנים אך טרם מלאו לו 50 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24 חודשים או עד יום מלאת לו 51 שנים, לפי המוקדם מביניהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון מפקח על תנועה אווירית, שבעת מתן התעודה מלאו לו 50 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|התוספת השניה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 46|תקנה 46}})}}}}

{{ח:קטע3||טבלת שעות הדרכה מזעריות הדרושות לצורך קבלת הגדר נוסף על אוירון מקבוצה א׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פירוט ההגדר שברשיון המבקש&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;24&quot;&gt;פירוט ההגדר המבוקש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;הגדר אוירון בעל גלגל זנב&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;הגדר אוירון בעל גלגל חרטום&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;הגדר אוירון בעל גלגל זנב {{ש}} ומדחף בעל פסיעה משתנה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;הגדר אוירון בעל גלגל חרטום {{ש}} ומדחף בעל פסיעה משתנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;1) א&lt;/th&gt;&lt;th&gt;2) ב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3) ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4) ד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;5) ה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;6) ו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;1) א&lt;/th&gt;&lt;th&gt;2) ב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3) ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4) ד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;5) ה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;6) ו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;1) א&lt;/th&gt;&lt;th&gt;2) ב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3) ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4) ד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;5) ה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;6) ו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;1) א&lt;/th&gt;&lt;th&gt;2) ב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3) ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4) ד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;5) ה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;6) ו&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גלגל זנב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גלגל חרטום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גלגל זנב, פסיעה משתנה או גלגלים מתקפלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גלגל חרטום, פסיעה משתנה או גלגלים מתקפלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|1) פחות מ־100 שעות כטייס מפקד על אוירון מקבוצה א׳ {{ש}} 2) מעל 100 שעות כסייס מפקד על אוירון מקבוצה א׳ {{ש}} 3) מעל 250 שעות כטייס מפקד על אוירון מקבוצה א׳ {{ש}} 4) מעל 500 שעות טיסה כטייס מפקד או מעל 300 שעות טיסה כטייס מפקד באוירון מקבוצה א׳ {{ש}} 5) מעל 1000 שעות טיסה כטייס מפקד או מעל 400 שעות טיסה כטייס מפקד באוירון מקבוצה א׳ {{ש}} 6) מעל 2000 שעות כיסה כטייס מפקד או מעל 500 שעות טיסה כטייס מפקד באוירון מקבוצה א׳}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|התוספת השלישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 172|תקנה 172}})}}}}

{{ח:קטע3||טבלת שעות הדרכה מזעריות הדרושות לצורך קבלת הגדר נוסף על אוירון מקבוצה ב׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג הרשיון {{ש}} שבידי המבקש&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;נסיון מצטבר על אוירונים רב מנועיים (בשעות)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;עד 500&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מ־501 עד 1000&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 1000&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרטי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מסחרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תובלה בנתיבי אויר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|התוספת הרביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 176|תקנה 176}})}}}}

{{ח:קטע3||טבלת שעות הדרכה מזעריות הדרושות לקבלת הגדר טיפוס קבוצה ג׳ או טיפוס נוסף באוירון קבוצה ג׳ לצורך הטסת אוירון כטייס מפקד או כטייס משנה|תיקון: תשע״ט}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;4&quot;&gt;נסיון המבקש (בשעות טיסה)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;8&quot;&gt;טייס מפקד&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;8&quot;&gt;טייס משנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;הגדר ראשוני&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;על טיפוס אוירון נוסף&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;הגדר ראשוני&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;על טיפוס אוירון נוסף&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;אימון באויר&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;אימון במדמה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;אימון באויר&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;אימון במדמה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;אימון באויר&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;אימון במדמה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;אימון באויר&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;אימון במדמה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;טיסות הכרות&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;הדרכה זוגית&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;מכשירים&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;טיסות הכרות&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;הדרכה זוגית&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;מכשירים&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;טיסות הכרות&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;הדרכה זוגית&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;מכשירים&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;טיסות הכרות&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;הדרכה זוגית&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;מכשירים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} הגדר לאוירון במשקל של עד 20,000 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} פחות מ־1200 שעות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} מעל 1200 שעות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} עם רשיון תובלה בנתיבי אויר, נסיון של –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} עד 2000
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} מעל 2000
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} הגדר לאוירון במשקל מעל 20,000 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} פחות מ־1200
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} למעלה מ־1200
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} עם רשיון תובלה בנתיבי אויר נסיון של החל מ-
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} 1500 עד 2999
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} 3000 עד 4999
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} 5000 עד 9999
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(4)}} מעל 10,000
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;u&gt;הערות:&lt;/u&gt; {{ש}} 1. באין מדמה, מספר שעות הטיסה הן בהדרכה זוגית והן במכשירים יגדל בהתאם. לא יותר מ־50 אחוזים משעות המכשירים הדרושות ניתנות לביצוע במדמה. {{ש}} 2. ההדרכה הזוגית תבוצע בהתאם לנושאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.}}

{{ח:קטע2|תוספת 5|התוספת החמישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 176|תקנה 176}})}}}}

{{ח:קטע3||טבלת פרוט התרגילים והנוהלים שיש לבצע לצורכי קבלת הגדר אוירון קבוצה ג׳ או טיפוס אוירון נוסף בהגדר קבוצה ג׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''מפתח האותיות בטבלה'''
{{ח:תת|א.}} טייס מפקד
{{ח:תת|ב.}} טייס משנה
{{ח:תת|ג.}} לשני הטייסים
{{ח:תת|ד.}} הסבה מאוירון עם מנוע סילון לאוירון עם מנוע סילון – טייס מפקד.
{{ח:תת|ה.}} הסבה מאוירון עם מנוע בוכנה לאוירון עם מנוע בוכנה – טייס מפקד.
{{ח:תת|ו.}} הסבה מאוירון עם מנוע סילון לאוירון עם מנוע סילון – טייס משנה.
{{ח:תת|ז.}} הסבה מאוירון עם מנוע בוכנה לאוירון עם מנוע בוכנה – טייס משנה.
{{ח:תת|ח.}} הסבה מטייס משנה לטייס מפקד.
{{ח:תת|ט.}} כל ההסבות.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;הסבה התחלתית&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;הסבה רגילה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;הסבה לצרכי קידום&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;באוירון&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;במדמה טיסה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;באוירון&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;במדמה טיסה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;באוירון&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;במדמה טיסה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;מטוס באויר&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;מטוס על הקרקע&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;ויזואלי&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;לא ויזואלי&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;דמיאן&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;מטוס באויר&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;מטוס על הקרקע&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;ויזואלי&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;לא ויזואלי&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;דמיאן&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;מטוס באויר&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;מטוס על הקרקע&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;ויזואלי&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;לא ויזואלי&lt;/th&gt;&lt;th style=&quot;writing-mode: vertical-rl;&quot;&gt;דמיאן&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} לפני הטיסה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} בדיקה חיצונית ופנימית של המטוס.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} שימוש ברשימת תיוג של לפני הנעה, בדיקת הגאים, נוהלי הנעה, ציוד קשר וציוד אלקטרוני, בחירת עזרי רדיו לניווט ובחירת תדרים לפני הטיסה.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} הסעה בהתאם לנוהלים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ד)}} בדיקות חיוניות לפני המראה כולל בדיקת כח מנועים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} המראות {{ש}} {{מוקטן|הערה: לפחות אחד התרגילים בהמראה חייב להתבצע בלילה.}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} המראות רגילות.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} המראות בתנאי מכשירים מדומה בגובה 100 רגל.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} המראות ברוח צד.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ד)}} המראות עם דמוי כשלון מנוע קריטי –
{{ח:תתתת|1.}} במהירות שלאחר V&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; ולפני V&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;.
{{ח:תתתת|2.}} במהירות הקרובה ל־V&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; אחרי V&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;, כאשר V&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; ו־V&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; זהים.
&lt;/td&gt;&lt;td &gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ה)}} הפסקת המראה תבוצע תוך כדי ריצת המראה רגילה אחרי השגת מהירות מתאימה בהתאם לסוג המטוס ואורך המסלול.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} תרגילי טיסה ונוהלים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} פניות עם ובלי מחבלי זרימה (Spoleas).
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} רעידות מאך ונפילת אף במאך (TUCK &amp; MACH BUFFET).
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} נוהלים לטיסת שהיה וטיסת טווח מרביים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ד)}} תפעול מערכות המטוס מעמדת המכונן.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ה)}} נוהלי ”בריחת מקזז“ ומיצב תפוס.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ו)}} תפעול רגיל וחרום של כל המערכות:
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} דיחוס.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} לחץ אויר.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} מיזוג אויר.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(4)}} דלק ושמן.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(5)}} חשמל.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(6)}} הידראוליקה.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(7)}} הגאים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(8)}} מערכות למניעת התקרחות והסרתה.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(9)}} טייס אוטומטי.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(10)}} עזרי גישה אוטומטיים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(11)}} מכשירי אזהרת הזדקרות, אמצעי מניעת הזדקרות, אמצעי שמירת יציבות.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(12)}} מכשירי מכ״ם מוטסים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(13)}} מערכות, ציוד או עזרים אחרים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(14)}} תקלות חשמל, הידראוליקה, הגאים ומכשירים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(15)}} תקלות מדפים וגלגלים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(16)}} תקלות מכשירי קשר וניווט.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ז)}} נוהלי חרום למקרה אש בטיסה הכוללים את –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} מנועים, מחממים תאי מטען ותאי נוסעים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} בקרת עשן.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} תקלות מנוע.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(4)}} השלכת דלק.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(5)}} כל נוהל חרום אחר המופיע בספר התיפעול.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ח)}} פניות חדות בכל כיוון; כל פניה חייבת להיות בזוית הטיה של 45° ושינוי כיוון של 180° לפחות אך לא יותר מ־360°.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ט)}} התקרבות להזדקרות בתצורת המראה נקיה ובתצורת מטוס בנחיתה; לפחות אחד מהתרגילים יבוצע באשר המטוס נמצא בפניה עם הטיה של 15° עד 30°.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(י)}} החלצות ממצבי טיסה האופיניים למטוס.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(יא)}} נוהלי מכשירים הכוללים –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} נוהלי כניסה ויציאה משדות תעופה.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} שימוש במכשירי ניווט, עזר לניווט כולל שיטות שמירה על רדיאלים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} נוהלי ניתוק.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(יב)}} הנמכות ILS הכוללות –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} גישת ILS רגילה.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} גישת ILS עם דימוי כשלון מנוע הקורה לפני צלע סופית, המשך גישה לנגיעה או נוהל הליכה סביב.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(יג)}} גישת מכשירים והליכות סביב (שאינן גישות ILS) הכוללות –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} גישות לא מדויקות.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} גישה אחת לפחות עם הליכה סביב כרצונו של המאמן. תרגילים המפורטים בסעיף 3(יא) {{ח:הערה|ו־}}(יב) חייבים להתבצע בהתאם לנוהלים מאושרים לגבי עזר הגישה שבשימוש. גישת מכשירים מתחילה כאשר המטוס נמצא מעל נקודת קבע מוגדרת ומסתיים כאשר המטוס נוגע במסלול או נמצא מעבר להליכה סביב.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(יד)}} גישות מהקפות רגילות הכוללות –
{{ח:תתתת|(1)}} חלק מהגישה לגובה מינימלי לגבי העזר שבשימוש יבוצע בתנאי כט״מ מדומה.
{{ח:תתתת|(2)}} הקפה בגובה מזערי עם שינוי כיוון ובתמרון בתנאי כט״ר לשמירת נתיב גישה לנחיתה רגילה על מסלול הנמצא ב־90° לפחות מצלע הסופית של הגישה, בתנאי כט״מ מדומה.
{{ח:תתתת|(3)}} הקפה בלי ביצועים של תימרונים מיותרים ובלי לעבור על מגבלות המטוס; זוית ההטיה של המטוס לא תעבור על 30°.
&lt;/td&gt;&lt;td &gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(טו)}} גישה ללא מדפים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(טז)}} הליכות סביב הכוללות –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(1)}} הליכות סביב מגישה.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} הליכות סביב אחרות.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} הליכות סביב הכוללות נוהל הליכה מושלם.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתתת|(4)}} הליכות סביב הכוללות כשלון מנוע.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} גישות לנחיתה ונחיתות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} נחיתות רגילות.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} נחיתות והליכות סביב עם מיצב שאינו מקוזז.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} נחיתות מגישת ILS.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ד)}} נחיתות ברוח צד.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ה)}} במטוסים רב מנועים (למעט תלת מנועים), ביצוע תמרונים לנחיתה עם דמוי כשלון של 50% מהכח; דמוי נפילת הכח יעשה בכנף אחת בלבד; במקרה של מטוס תלת מנועי תמרון לנחיתה יבוצע עם דמוי כשלון של מנוע מרכזי ומנוע חיצוני אחד. בנוסף לאימון במדמה הטיסה יבצעו הטייסים –
{{ח:תתתת|(1)}} תרגול בגובה של אובדן של שני מנועים.
{{ח:תתתת|(2)}} אימון בטיסה, כולל נוהל לנחיתה במנוע אחד לא עובד.
&lt;/td&gt;&lt;td &gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ו)}} נחיתות בתנאי הקפה מדומים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ז)}} הפסקת נחיתות הכוללות הליכה סביב לאחר קבלת החלטה על הפסקה; לצורך תמרון זה תופסק הנחיתה בגובה 50 רגל בערך מעל סף המסלול.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ח)}} נחיתה ללא מדפים אם המנהל קבע שתרגיל זה מתאים לסוג המטוס שבשימוש.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ט)}} נחיתות עם רברס (אם יש).
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|הערה: לפחות אימון אחד מהנחיתות המוזכרות לעיל יבוצע בלילה.}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 6|התוספת הששית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 6 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או לפי החיקוקים הבאים:

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת החוק הפלילי|פקודת החוק הפלילי, 1936}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות שוחד)|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות שוחד), התשי״ב–1952}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים)|חוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים), התשי״ב–1952}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים)|חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), התשי״ז–1957}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות)|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות), התשכ״ב–1962}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק)|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק), התשכ״ג–1963}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני העונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים)|חוק לתיקון דיני העונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים), התשכ״ד–1964}};

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות)|חוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ״ד–1964}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות חוץ)|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות חוץ) [נוסח משולב], התשל״ג–1973}}.

{{ח:קטע3|תוספת 6 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת 6 חלק ב פרט א}}
{{ח:ת}} העבירות הבאות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:תת|(1)}} עבירות של סכסוכי עבודה ({{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן ד|סעיפים 163–164}});
{{ח:תת|(2)}} עבירות של ריבוי נישואין ({{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן ח|סעיפים 174א–183 {{ח:הערה|[צ״ל: סעיפים 175–183]}}}});
{{ח:תת|(3)}} עבירות של השחתת מודעות ({{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 195|סעיף 195}});
{{ח:תת|(4)}} עבירות של השחתת פני מקרקעין ({{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 196|סעיף 196}});
{{ח:תת|(5)}} עבירות של הפרעה לבחירות ({{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 197|סעיף 197}});
{{ח:תת|(6)}} עבירות של הפסקת הריון ({{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ב|סעיפים 312–321}});
{{ח:תת|(7)}} עבירות של טענת נישואין במרמה ({{ח:חיצוני|חוק העונשין|סעיף 359}});
{{ח:תת|(8)}} עבירות קלות ({{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יג|סעיפים 489–496}}).

{{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=תוספת 6 חלק ב פרט ב}}
{{ח:ת}} עבירות מקבילות לעבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ב פרט א|בפיסקה (א)}}, לפי חיקוקים מוקדמים יותר.

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשמ״ח}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 185א|תקנה 185א}})}}}}

{{ח:קטע3||טבלת שעות הדרכה מזעריות הדרושות לקבלת הגדר נוסף על אוירון זעיר}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ט}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;24&quot;&gt;{{מוגדל|פירוט ההגדר המבוקש}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;הגדר אוירון זעיר {{ש}} מקבוצה א׳ {{ש}} בעל גלגל זנב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;הגדר אוירון זעיר {{ש}} מקבוצה א׳ {{ש}} בעל גלגל חרטום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;הגדר אוירון זעיר {{ש}} מקבוצה א׳ {{ש}} בעל שפמון (קנדר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;הגדר אוירון זעיר {{ש}} מקבוצה ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;1&lt;/th&gt;&lt;th&gt;2&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4&lt;/th&gt;&lt;th&gt;5&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;1&lt;/th&gt;&lt;th&gt;2&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4&lt;/th&gt;&lt;th&gt;5&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;1&lt;/th&gt;&lt;th&gt;2&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4&lt;/th&gt;&lt;th&gt;5&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;1&lt;/th&gt;&lt;th&gt;2&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4&lt;/th&gt;&lt;th&gt;5&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1. גלגל זנב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2. גלגל אף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3. שפמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4. פרנדולר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|1.}} טייס עם נסיון של עד 20 שעות כטייס מפקד על אוירון זעיר.
{{ח:תת|2.}} טייס עם נסיון של 21–50 שעות כטייס מפקד על אוירון זעיר.
{{ח:תת|3.}} טייס עם נסיון של 50 שעות ויותר כטייס מפקד על אוירון זעיר.
{{ח:תת|4.}} טייס בעל רשיון טייס פרטי רגיל אם {{ח:הערה|[צ״ל: עם]}} הגדר אוירון זעיר אשר צבר לפחות 10 שעות טיסה כטייס מפקד על אוירון זעיר.
{{ח:תת|5.}} טייס בעל רשיון עם נסיון של 100 שעות טיסה כטייס מפקד לפחות בכלי טיס עם 5 שעות טיסה כטייס מפקד על אוירון זעיר.

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשמ״ט־2, תשע״ד}}

{{ח:חתימות|י״ב בתשרי התשמ״א (22 בספטמבר 1980)}}
* '''חיים לנדאו'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>bpeczkaanv3h3q3ujq8vt3e6w592e47</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>393820</id>
    <revision>
      <id>1416740</id>
      <parentid>1416212</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T05:25:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="110546" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל&quot;ג-1973 (תיקון: תשל&quot;ז)
&lt;שם קודם&gt; תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל&quot;ג-1973
=== תקנות בדבר אישור תואר מומחה ובחינות ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ג, 1924|תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות)|3056)); ((תשל&quot;ד, 1620|תיקון|3208)); ((תשל&quot;ז, 2513|תיקון מס' 2|3756)); ((תשל&quot;ח, 743|תיקון|3818)); ((תש&quot;ם, 928|תיקון|4086)), ((1013|ת&quot;ט|4091)), ((1400|תיקון מס' 2|4113)), ((1784|תיקון מס' 3|4132)); ((תשמ&quot;א, 1464|תיקון|4269)); ((תשמ&quot;ב, 264|ת&quot;ט|4286)), ((1386|תיקון|4385)); ((תשמ&quot;ג, 1018|תיקון|4475)); ((תשמ&quot;ה, 533|תיקון|4749)); ((תשמ&quot;ו, 458|תיקון מס' 2|4897)); ((תשמ&quot;ז, 289|תיקון מס' 3|4995)), ((577|תיקון מס' 4|5013)), ((1066|תיקון מס' 5|5039)); ((תש&quot;ן, 112|תיקון|5232)); ((תשנ&quot;ב, 1174|תיקון|5452)); ((תשנ&quot;ו, 1020|תיקון|5761)); ((תשנ&quot;ז, 703|תיקון|5831)); ((תשנ&quot;ח, 84|תיקון|5862)); ((תשנ&quot;ט, 896|תיקון|5979)); ((תש&quot;ס, 726|תיקון|6045)); ((תשס&quot;ב, 575|תיקון|6159)); ((תשס&quot;ג, 413|תיקון|6220)); ((תשס&quot;ו, 1006|תיקון|6502)); ((תשס&quot;ח, 390|תיקון|6641)), ((418|תיקון מס' 2|6643)); ((תשס&quot;ט, 302|תיקון|6738)), ((1332|תיקון מס' 2 [תשס&quot;ח] (תיקון)|6810)); ((תש&quot;ע, 1363|תיקון|6907)); ((תשע&quot;א, 906|תיקון|6993)); ((תשע&quot;ב, 1496|תיקון|7144)), ((1497|הוראת שעה|7144)); ((תשע&quot;ג, 239|תיקון|7187)); ((תשע&quot;ד, 511|תיקון|7328)), ((1112|תיקון מס' 2|7374)), ((1198|תיקון מס' 3|7383)); ((תשע&quot;ו, 736|הוראת שעה [תשע&quot;ב] (תיקון)|7618)), ((750|תיקון|7620)); ((תשע&quot;ז, 681|תיקון|7775)), ((753|תיקון מס' 2|7781)), ((812|תיקון מס' 3|7787)), ((1199|תיקון מס' 4|7824)); ((תשע&quot;ח, 151|הוראת שעה [תשע&quot;ב] (תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון])|7877)); ((תשע&quot;ט, 1314|תיקון|8106)), ((3508|תיקון מס' 2|8249)), ((3508|תיקון מס' 3|8249)); ((תשפ&quot;א, 2071|תיקון|9184)); ((תשפ&quot;ב, 3386|תיקון|10244)), ((3568|תיקון מס' 2|10270)), ((3606|ת&quot;ט|10202)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#17|הסעיפים 11א]] [[+#61|ו-22]] [[פקודת הרופאים=הפקודה|לפקודת המתעסקים ברפואה, 1947]], ולאחר התיעצות בהסתדרות הרפואית בישראל, אני מתקין תקנות אלה:
----
((פקודת המתעסקים ברפואה, 1947 הוחלפה [[בפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל&quot;ז–1976]].))

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ה, תש&quot;ן, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: בתקנות אלה -
:- &quot;איגוד מדעי&quot; - תאגיד שהמועצה מכירה בו כאיגוד מדעי;
:- &quot;בוגר&quot; - כמשמעותו [[בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ&quot;ד-1964]];
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל;
:- &quot;מדע יסוד&quot; - אחד מאלה: אימונולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה אבחנתית, אנטרופולוגיה, אפידמיולוגיה, אתיקה רפואית, ביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, גנטיקה, כימיה, כימיה פיסיקלית, מיקרוביולוגיה, מדעי המחשב, סוציאולוגיה, סטטיסטיקה, פיסיקה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה, פרמקולוגיה, תולדות הרפואה, תזונה;
:- &quot;מוסד מוכר&quot; - יחידה, מוסד רפואי, ארגון רפואי, מכון, מחלקה, חטיבה, מעבדה, מרפאה או מרכז או שירות שהוכרו לענין התמחות לפי תקנות אלה על-ידי המנהל לפי המלצת המועצה;
:- &quot;מוסד סגור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מוסמך&quot; - כמשמעותו [[בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ&quot;ד-1964]];
:- &quot;מקצוע משנה&quot; - ענף רפואה המפורש [[בטור ב' לתוספת]] שלא צויין לצדו שהוא מקצוע ראשי;
:- &quot;מקצוע-על&quot; - ענף רפואה מן המפורטים [[בתקנה 6(ג)]], שתואר בו מותנה בתואר מומחה במקצוע ראשי, כמפורט [[בתוספת]];
:- &quot;מקצוע ראשי&quot; - ענף רפואה שבו מוענק למועמד תואר מומחה לאחר עמידה בכל הדרישות להתמחות, ללא צורך במומחיות בתחום נוסף;
:- &quot;מרפאת שלב א'&quot; - מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה לקהילה, והמתמחה עובד בליווי מדריך במרפאה;
:- &quot;מרפאת שלב ב'&quot; - מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה בקהילה, והמתמחה עובד עצמאית ביחידה ובמרפאה;
:- &quot;פנקס התמחות&quot; - פנקס שהנפיקה המועצה למתמחה לצורך רישום פרטי התמחותו לשם תואר מומחה;
:- &quot;קורס להחייאה מתקדמת&quot; (Advanced Trauma Life Support - &quot;ATLS&quot;‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום, לרבות טיפול בחבלה, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
:- &quot;קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת&quot; (Advanced Pedatic Life-Support - &quot;APLS&quot;‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום בטיפול בילדים, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
:- &quot;קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת&quot; (Advanced Cardiac Life-Suppor((t)) - &quot;ACLS&quot;‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום קרדיו–וסקולריים, החייאת לב ריאות, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
:- &quot;רופא&quot; - מורשה לעסוק ברפואה לפי [[סעיף 3 לפקודה]].

@ 2. תואר מומחה
: לא יאושר לרופא תואר מומחה (להלן - תואר) אלא אחד התארים הנקובים [[בטור א' של התוספת]], ולא יאושר תואר אלא לפי הוראות תקנות אלה.

== פרק ב': בקשה להתמחות (תיקון: תשנ&quot;ז) ==

@ 3. &lt;!-- לשעבר תקנה 3א --&gt; בקשה להתמחות ופנקס התמחות (תיקון: תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ב-3)
: (א) רופא המבקש להתמחות יגיש למועצה בקשה להתמחות ויצרף לבקשתו את כל אלה:
:: (1) אישור בכתב מאת פקולטה או בית ספר לרפואה מוכרים לענין [[סעיף 4(ב) לפקודה]] בדבר סיום כל חובותיו לקבלת תואר דוקטור ברפואה;
:: (2) אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר ויושב ראש ועדת ההתמחות בו, כי מנהל המוסד המוכר יקבלו להתמחות.
: (א1) (((החל מיום 1.1.2023):)) אושרה בקשה להתמחות, תעביר המועצה למבקש אישור על כך בכתב ותצרף לאישור הודעה אשר תציין את כל אלה: החובה לדווח על ההתמחות למשרד הבריאות, אופן הדיווח האמור והשלכות אי-דיווח כאמור, כפי שנקבעו בתקנות אלה; המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות נוסח לדוגמה של הודעה כאמור.
: (א2) (((החל מיום 1.1.2023):)) רופא המבקש להתמחות אשר בקשתו אושרה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מיום קבלת האישור בכתב כאמור בתקנת משנה (א1), דיווח על ההתמחות, שיתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הדיווח יכלול את הפרטים האלה:
::: (א) פרטי המבקש ואמצעי התקשרות עימו;
::: (ב) פרטי הסטאז' שביצע ופרטי התמחויות קודמות, אם נעשו על ידו;
::: (ג) פרטי ההתמחות;
:: (2) המבקש להתמחות יצרף לדיווח את המסמכים האלה:
::: (א) אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר כאמור בתקנת משנה (א)(2);
::: (ב) אישור בכתב מהמועצה ולפיו בקשת ההתמחות אושרה כאמור בתקנת משנה (א1).
:: (((החל מיום 1.1.2023, לעניין מתמחה שבקשתו להתמחות אושרה בידי המועצה לפני יום 1.1.2023):)) רופא המבקש להתמחות אשר בקשתו אושרה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתן של תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (תיקון מס' 2), התשפ&quot;ב-2022 (((עד יום 1.5.2023))), דיווח על ההתמחות, שיתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הדיווח יכלול את הפרטים האלה:
::: (א) פרטי המבקש ואמצעי התקשרות עימו;
::: (ב) פרטי הסטאז' שביצע ופרטי התמחויות קודמות, אם נעשו על ידו;
::: (ג) פרטי ההתמחות;
:: (2) (((נמחקה).))
: (א3) (((החל מיום 1.1.2023):)) התקבל דיווח על התמחות לפי תקנת משנה (א2), יעביר משרד הבריאות למבקש אישור על קבלת הדיווח.
: (ב) אושרה בקשתו של מתמחה, ייחשב יום קבלת הבקשה במועצה כיום תחילת ההתמחות.
: (ג) המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ד).
:: (((החל מיום 1.1.2023):)) המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה (בתקנת משנה זו - אישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה); אושרה הבקשה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מהמועד שבו אושרה הבקשה, דיווח על החלפת מקום ההתמחות, ויכלול בו את הפרטים המפורטים בתקנת משנה (א2)(1) ויצרף לו את האישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה ואת אישור החלפת מקום ההתמחות שקיבל מהמועצה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ד).
: (ד) המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר כיום תחילת ההתמחות את היום הנקוב בהודעת המוסד המוכר, אף אם הוא מוקדם לתאריך שבו נתקבלה הבקשה במועצה, ובלבד שהבקשה נתקבלה תוך 60 ימים ממועד תחילת ההתמחות בפועל.
: (ה) המועצה תמציא למתמחה פנקס התמחות או תעדכן את הרישום בו, לפי הענין, תוך שלושים ימים מיום קבלת בקשת המתמחה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ג).
: (ו) מתמחה יגיש פנקס התמחותו לחתימת יושב ראש ועדת ההתמחות במוסד המוכר בו הוא מתמחה מיד עם קבלתו מהמועצה.
: (ז) לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה ללא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב); ואולם רשאי המנהל, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא היתה למתמחה שליטה עליהן.
:: (((החל מיום 1.1.2023):)) לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו חודשיים מיום אישור בקשה כאמור בידי המועצה; ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה - יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה.
:: (((החל מיום 1.1.2023, לעניין מתמחה שבקשתו להתמחות אושרה בידי המועצה לפני יום 1.1.2023):)) לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו ארבעה חודשים מיום תחילתן של תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (תיקון מס' 2), התשפ&quot;ב-2022 (((לאחר יום 1.5.2023))); ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה - יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה.


== פרק ג': התמחות ==

@ 4. חובת התמחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: פרט לאמור [[בתקנה 10]] חייב מועמד לעבור התמחות לפי הוראות [[פרק זה]] ולהיבחן לפי [[פרק ה']].

@ 5. סדרי התמחות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ב, תשס&quot;ט, תש&quot;ע, תשע&quot;ט)
: (א) התמחות תהיה על ידי עבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של משרה שלמה, הכוללת ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) (((נמחקה).))
: (ד) שנה אחת מתוך השנתיים הראשונות ושישה חודשים רצופים מתוך השנה האחרונה של ההתמחות יהיו במקצוע ראשי אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.
: (ה) מתמחה במקצוע-על אשר מסלול ההתמחות בו שנתיים וחצי רשאי לצרף לתקופת התמחותו התמחות של ששה חדשים רצופים שעשה באותו תחום כמקצוע משנה, במסגרת התמחותו במקצוע הראשי.
: (ו) (((נמחקה).))
: (ז) מתמחה המבקש להתמחות במקצוע על ואינו מומחה באחד מהמקצועות הראשיים הנדרשים כתנאי להתמחות במקצוע על, לא יתחיל אותה התמחות אלא לאחר שקיבל אישור מאת המועצה המדעית על השלמת תקופות ההתמחות במקצועות השונים לפי דרישתה.

@ התמחות במשרה חלקית (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח) : לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (הוראת שעה), התשע&quot;ב-2012, בתקופה שמיום 17.6.2012 ועד המועד לפי [[סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת]], יחולו הוראות אלה:
: (א) על אף האמור [[בתקנה 5(א)]], התמחות במקצועות כמפורט בתקנת משנה (ג) תיעשה בעבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של מחצית משרה שלמה לפחות, והיא תכלול ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, לפי היקף המשרה, הכל בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה.
: (ב) התמחות כאמור בתקנת משנה (א) בהיקף הקטן ממשרה שלמה תיעשה לפי מסלול ההתמחות הקבוע [[בתוספת]], בשינויים המחויבים, ולפי תכנית שאישרה המועצה המדעית מראש.
: (ג) תקנות משנה (א) ו-(ב) יחולו על התמחות לפי [[טור ב' בתוספת]] במקצועות כמפורט להלן:
:: (1) מחלות ריאה כאמור [[$ תוספת פרט|בפרט 5]];
:: (2) אנדוקרינולוגיה כאמור [[$ תוספת פרט|בפרט 7]];
:: (3) הרדמה כאמור [[$ תוספת פרט|בפרט 21]];
:: (4) ניאונטולוגיה כאמור [[$ תוספת פרט|בפרט 36]];
:: (5) רפואה דחופה כאמור [[$ תוספת פרט|בפרט 54(1) עד (5)]];
:: (6) מינהל רפואי כאמור [[$ תוספת פרט|בפרט 35]].

@ 6. תקופת התמחות (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ז-3)
: (א) תקופת ההתמחות תהיה כפי שצויין [[בטור ב' לתוספת]] לצד התואר המבוקש ובנוסף לזה תקופת התמחות של ששה חדשים לפחות במדע יסוד שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו.
: (ב) מועמד לתואר במקצוע המוכר כמדע יסוד חייב, בנוסף להתמחות כנקבע [[בתוספת]] לגבי אותו מקצוע, בהתמחות של ששה חדשים במקצוע יסוד שני, זולת אם נקבע אחרת [[בתוספת]].
: (ג) מקצוע-על הוא אחד [[תוספת|מהפרטים לתוספת]] המנויים להלן: [[$ תוספת פרט|2]], [[$ תוספת פרט|3]], [[$ תוספת פרט|4]], [[$ תוספת פרט|5]], [[$ תוספת פרט|6]], [[$ תוספת פרט|7]], [[$ תוספת פרט|8]], [[$ תוספת פרט|27]] (מסלולים ב' עד ח' בלבד), [[$ תוספת פרט|32]] (מסלול א' בלבד), [[$ תוספת פרט|35]], [[$ תוספת פרט|36]], [[$ תוספת פרט|37]], [[$ תוספת פרט|38]], [[$ תוספת פרט|39]], [[$ תוספת פרט|41]], [[$ תוספת פרט|43]], [[$ תוספת פרט|44]], [[$ תוספת פרט|45]], [[$ תוספת פרט|46]], [[$ תוספת פרט|48]], [[$ תוספת פרט|49]], [[$ תוספת פרט|50]], [[$ תוספת פרט|51]], [[$ תוספת פרט|52]], [[$ תוספת פרט|53]], [[$ תוספת פרט|54]] (מסלולים 1 עד 5 בלבד), [[$ תוספת פרט|55]] [[$ תוספת פרט|ו-56]].
: (ג1) תקופת ההתמחות במקצוע-על תהיה כמצוין [[בטור ב' בתוספת]] לצד התואר המבוקש; התמחות במקצוע-על תיעשה לאחר השלמת התואר במקצוע הראשי הרלוונטי, ואולם יכול שתיעשה במשולב עמו, ככל שקיים [[בטור ב' בתוספת]] מסלול התמחות המאפשר זאת.
: (ד) ששת חודשי הסטז' האחרונים במחלקה מוכרת להתמחות בארץ, בכירורגיה כללית, רפואת ילדים או רפואה פנימית, יוכרו בהסכמת מנהל המחלקה במקצוע הראשי של המתמחה ובהסכמת המתמחה, כשישה החודשים הראשונים של ההתמחות המתחילה באחד מן המקצועות האמורים, ובלבד שלא חלה הפסקה העולה על שישה חודשים בין סיום הסטז' ובין תחילת ההתמחות.

@ 7. רציפות התמחות (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ט)
: (א) רציפות כאמור [[בתקנה 5]] תהיה -
:: (1) במדע יסוד - ששה חדשים רצופים;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) במקצוע משנה - תקופה שלא תפחת מהאמור [[בתוספת]].
: (ב) לא תהיה הפסקה בתוך שלבי ההתמחות האמורים בתקנת משנה (א) או ביניהם אלא בהתאם לאמור בתקנת משנה (ג).
: (ג) על אף האמור [[בתקנות 5(א)]] [[ו-7(א)]] מותרות הפסקות כלהלן:
:: (1) הפסקה שנגרמה על-ידי שירותו של המועמד בצבא-הגנה לישראל או עקב שירות זה, או מסיבה שלא היתה למועמד שליטה עליה, באישור יושב-ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל;
:: (2) הפסקה שנעשתה לשם התמחות במדע יסוד או במקצוע שהמועמד חייב בו לשם השגת אישור התואר;
:: (3) הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת לאחר התמחות של שנתיים לפחות במקצוע ראשי, בתנאי שהתקבל אישור מראש מאת יושב ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) הפסקה בהתמחות בבריאות הציבור, אחרי שנה התמחות רצופה לפחות לשם התמחות במקצוע רפואי שאינו בריאות הציבור, ובלבד שההפסקה האמורה תהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים;
:: (6) הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנתיים לשם עבודה במחקר הכוללת תקופת התמחות במדע יסוד והפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי לשם עבודה במחקר שאינה כוללת תקופת התמחות במדע יסוד.

@ 8. אי-הכרה בהתמחות (תיקון: תש&quot;ם)
: לא הכירה המועצה או ועדה מקצועית שהיא מנתה לשם כך בהתמחות, כולה או מקצתה, לא ייבחן המועמד אלא לאחר שעבר תקופת התמחות נוספת שהיא תקבע.

@ 9. חריג בדבר תואר המדריך
: על אף האמור [[בתקנה 5]] יכול שההדרכה והפיקוח יהיו בידי מי שאינו בעל תואר -
: (1) אם המדריך אינו תושב קבע בישראל והמועצה סמכה ידיה מראש על הדרכתו ופיקוחו;
: (2) במקצועות שאינם רפואיים-קליניים - אם המדריך ממלא תפקיד אקדמאי-הוראתי או אם הוא בעל תואר אקדמאי שאינו פחות מזה של &quot;מוסמך&quot; והוא בעל ותק של שש שנים לפחות מיום קבלת התואר כאמור.

@ 9א. חובת עמידה בקורסי החייאה &lt;!-- (([במקור: בקורסי להחיאה])) --&gt; מתקדמת (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ג, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) מתמחה באחד מענפי ההתמחות המפורטים [[$ תוספת|בפרטים 12]], [[$ תוספת פרט|12א]], [[$ תוספת פרט|13]], [[$ תוספת פרט|14]], [[$ תוספת פרט|15]], [[$ תוספת פרט|16]], [[$ תוספת פרט|17]], [[$ תוספת פרט|19]], [[$ תוספת פרט|21]], [[$ תוספת פרט|22]], [[$ תוספת פרט|39]], [[$ תוספת פרט|40]], [[$ תוספת פרט|43]] [[ו-54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה מתקדמת.
: (ב) מתמחה ברפואת ילדים כמפורט [[בפרט 9 בתוספת]] וברפואה דחופה כמפורט [[בפרט 54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת.
: (ג) מתמחה ברפואה דחופה כמפורט [[בפרט 54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת.

@ 10. פטורים מחובת התמחות (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) המנהל רשאי לאשר לרופאים דלקמן לפי בקשתם תואר ללא התמחות בישראל:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) למי שהמועצה סמכה ידיה על הדרכתו ופיקוחו לצורך התמחות מועמדים בענף רפואי, שלדעת המנהל אין די בעלי תואר לאותו ענף לשם הדרכת מועמדים בו, באותו ענף;
:: (3) למי שאושר לו התואר או תואר דומה מחוץ לישראל, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה, לרבות הצורך בעמידה בבחינות.
: (ב) המנהל רשאי, בהמלצת המועצה, להכיר בעבודה שנעשתה לצורך התמחות כולה או חלקה מחוץ לישראל, כבאה במקום התמחות או חלק ממנה, ללא תנאים או בתנאים, לרבות דרישה לעמוד בבחינות שלב א', שלב ב' או שניהם; הכיר המנהל בחלק מהעבודה כאמור - תקוצר תקופת ההתמחות הנדרשת בהתאם לכך, אולם תחילתה של תקופת ההתמחות לענין תקנות אלה היא ביום שבו התחיל המתמחה בהתמחות או בהשלמת יתרת תקופת ההתמחות במוסד מוכר.
: (ג) לא יהיה חייב בהתמחות במדע יסוד -
:: (1) בוגר באחד ממדעי היסוד;
:: (2) מועמד לתואר באחד מאלה: בריאות הציבור, רפואה משפטית, רפואה תעסוקתית, רפואת המשפחה, מיקרוביולוגיה קלינית, ביוכימיה קלינית;
:: (3) מי שעשה מחקר קליני שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו וביצועו, להנחת דעתה, במשך תקופה של חצי שנה לפחות; המחקר הקליני יבוצע בעבודה מלאה וברציפות אלא אם כן אישרה המועצה שלתועלת המחקר יהיה לפצלו לשתי תקופות;
:: (4) מי שאושרה לו התמחות במדעי יסוד בתוך מסלול התמחות קודם.

== פרק ד': הכרה במוסד להתמחות (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

@ 10א. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הכרה במוסד&quot; - הכרה במוסד כמוסד מוכר להתמחות;
:- &quot;ועדה להכרה עליונה&quot; - הוועדה העליונה להכרה וביקורת של המועצה;
:- &quot;ועדות הכרה&quot; - ועדות משנה של הוועדה להכרה עליונה, הבודקות את קיום תנאי ההכרה במוסד המבקש הכרה כמוסד מוכר להתמחות;
:- &quot;תנאי הכרה&quot; - תנאים שקבעה המועצה, בכתב, שצריכים להתקיים במוסד להתמחות המבקש הכרה, לפי סוגי התמחות.

@ 10ב. הגשת בקשה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז-3)
: (א) בקשה להכרה במוסד יגיש מנהל המוסד לוועדת ההכרה העליונה ויצרף לה כל מסמך או אישור הנחוצים בהתאם לתנאי ההכרה.
: (ב) העתק הבקשה יישלח למנהל.
: (ג) ראתה המועצה כי במוסד המבקש מתקיימים, לכאורה, תנאי ההכרה, היא תמנה ועדת הכרה, תוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה.

@ 10ג. הכרה במוסד מוכר (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז-3)
: (א) הגיעה ועדת ההכרה העליונה למסקנה, על סמך דין וחשבון ועדת הכרה כי במוסד המבקש מתקיימים תנאי ההכרה, תגיש המלצתה, בצירוף המלצת יושב ראש המועצה, למנהל, תוך 30 ימים מיום סיום בדיקת המוסד.
: (ב) המנהל רשאי, על סמך המלצת המועצה, לתת למוסד הכרה מלאה או בהגבלות, בתנאים ולתקופת נסיון, כולם או מקצתם.
: (ג) הוכר מוסד, יתן לו המנהל תעודת מוסד מוכר להתמחות, ויפרט בה את ההגבלות והתנאים, אם נקבעו.

@ 10ד. ביטול הכרה או הגבלתה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז-3)
: (א) חדל להתקיים במוסד תנאי מתנאי ההכרה חייב מנהל המוסד המוכר להודיע על כך, מיד, לוועדת ההכרה העליונה ולמנהל.
: (ב) המנהל רשאי, על פי המלצת המועצה, לשלול הכרה ממוסד מוכר או להגבילה בזמן ובתנאים.

@ 10ה. תקופת ההכרה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) הכרה במוסד תהא בתוקף לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום נתינתה, ואולם ניתן לחדש הכרה כאמור אם הוגשה על כך בקשה, בדרך הקבועה [[בסעיף 10ב]], לא יאוחר מששה חדשים לפני תום תקופת ההכרה.
: (ב) על בדיקת בקשה לחידוש הכרה במוסד יחולו הוראות [[פרק זה]].

== פרק ה': בחינות (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

=== סימן א': מוסדות בחינה ===

@ 11. ועדת בחינות עליונה (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו)
: (א) מליאת המועצה תמנה ועדת בחינות עליונה.
: (ב) יושב ראש הועדה יהיה אחד מסגני יושב ראש המועצה.

@ 11א. ועדות מומחיות (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) הועד הפועל של המועצה ימנה שתי ועדות מומחיות, ואלה הן:
:: (1) ועדה למקצועות פנימיים ולמקצועות מעבדה;
:: (2) ועדה למקצועות כירורגיים.
: (ב) את יושבי ראש ועדות המומחיות ימנה הועד הפועל של המועצה.
: (ג) חברי ועדות המומחיות יהיו בעלי תואר מומחה, מנהלי מחלקה בבית חולים במקצועם ולפחות בדרגת מרצה בכיר בבית ספר לרפואה בישראל.

@ 12. ועדות לבחינות מקצועיות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב)
: (א) הועד הפועל של המועצה ימנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המדעי של מקצוע הבחינה, לכל מקצוע כמפורט [[בתוספת]], חברים בועדות לבחינות מקצועיות ויפקח על ביצוע הבחינות בהתאם לתכנית ההתמחות.
: (ב) הועדות לבחינות מקצועיות יהיו כפופות להחלטות מקצועיות של ועדת הבחינות העליונה.
: (ג) את יושבי ראש הועדות לבחינות מקצועיות תמנה ועדת הבחינות העליונה.
: (ד) חברי הועדות לבחינות מקצועיות יהיו בעלי תואר מומחה ולפחות שלושה מהם, לרבות היושב ראש, יהיו בעלי תואר מומחה במקצוע הבחינה.
: (ה) מספר החברים, לרבות היושב ראש, בועדה לבחינות מקצועיות לא יפחת מחמישה.
: (ו) תקופת כהונתו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות היא כתקופת כהונתה של המועצה.
: (ז) אחרי גמר תקופת כהונה אחת, תוחלף מחצית לפחות של חברי הועדה לבחינות מקצועיות בחברים חדשים; כהונת חבר בועדה לבחינות מקצועיות לא תעלה על שתי תקופות כהונה.
: (ח) התפנה מקומו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות, ימנה הועד הפועל של המועצה מחליף שיכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שמקומו התפנה.

@ 13. שטחי פעולה של ועדות המומחיות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תש&quot;ס, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: במסגרת התפקידים לפי [[תקנה 12]] אחראיות ועדות המומחיות על ביצוע הבחינות במקצועות אלה:
: (1) הועדה למקצועות פנימיים -
:: {{עמודות|4|א. רפואה פנימית; {{ש}} ב. קרדיולוגיה; {{ש}} ג. הימטולוגיה; {{ש}} ד. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה; {{ש}} ה. מחלות ריאה; {{ש}} ו. גסטרואנטרולוגיה; {{ש}} ז. אנדוקרינולוגיה; {{ש}} ח. נפרולוגיה; {{ש}} ט. רפואת ילדים; {{ש}} י. נוירולוגיה; {{ש}} יא. פסיכיאטריה; {{ש}} יב. פסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ש}} יג. מחלות עור ומין; {{ש}} יד. רדיולוגיה אבחנתית; {{ש}} טו. אונקולוגיה; {{ש}} טז. רפואה גרעינית; {{ש}} יז. רפואת המשפחה; {{ש}} יח. בריאות הציבור; {{ש}}  יט. פתולוגיה אבחנתית; {{ש}} כ. רפואה משפטית; {{ש}} כא. רפואה פיסיקלית ושיקום; {{ש}} כב. ניאונטולוגיה; {{ש}} כג. מינהל רפואי; {{ש}} כד. גנטיקה רפואית; {{ש}} כה. ראומטולוגיה; {{ש}} כו. מחלות זיהומיות; {{ש}} כז. רפואה תעסוקתית; {{ש}} כח. (((נמחקה);)) {{ש}} כט. מיקרוביולוגיה קלינית; {{ש}} ל. ביוכימיה קלינית; {{ש}} לא. גריאטריה; {{ש}} לב. נוירולוגיית ילדים; {{ש}} לג. קרדיולוגיית ילדים; {{ש}} לד. מחלות ריאה ילדים; {{ש}} לה. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים; {{ש}} לו. הימטו-אונקולוגיית ילדים; {{ש}} לז. גסטרו אנטרולוגיית ילדים; {{ש}} לח. נפרולוגיית ילדים; {{ש}} לט. אנדוקרינולוגיית ילדים; {{ש}} מ. פרמקולוגיה קלינית.}}
: (2) הועדה למקצועות כירורגיים:
:: {{עמודות|4|א. כירורגיה כללית; {{ש}} ב. נוירוכירורגיה; {{ש}} ג. כירורגיה של בית החזה; {{ש}} ד. כירורגיה אורטופדית; {{ש}} ה. כירורגיה פלסטית; {{ש}} ו. כירורגיה אורולוגית; {{ש}} ז. מחלות אף, אוזן וגרון; {{ש}} ח. מחלות עיניים; {{ש}} ט. הרדמה; {{ש}} י. יילוד וגינקולוגיה; {{ש}} יא. כירורגיית כלי דם; {{ש}} יב. כירורגיה של היד; {{ש}} יג. טיפול נמרץ כללי; {{ש}} יד. כירורגיית ילדים; {{ש}} טו. טיפול נמרץ ילדים; {{ש}} טז. רפואה דחופה.}}
: (3) (((נמחקה).))

@ 14. ישיבות והחלטות ועדות המומחיות (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ב)
: (א) מנין חוקי בישיבות ועדות המומחיות הוא מחצית חבריהן.
: (ב) היו הדעות שקולות, יכריע קולו של יושב ראש הועדה.
: (ג) החלטות עקרוניות של ועדת הבחינה העליונה יידונו ויאושרו בידי הועד הפועל של המועצה.

@ 15. (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ו) : (((בוטלה).))

=== סימן ב': סדרי בחינה ===

@ 16. צורת הבחינות (תיקון: תש&quot;ם)
: (א) בחינות יהיו בעל פה ובכתב ויכול שיהיו גם בפעולה רפואית.
: (ב) הבחינות ייערכו בשפה העברית.

@ 17. שלבי בחינות (תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ו, תשפ&quot;ב)
: (א) הבחינות יתקיימו בשני שלבים: שלב א' ושלב ב'.
: (ב) מתמחה רשאי לגשת לבחינת שלב א' בכל עת, לאחר שסיים שנתיים ראשונות מתקופת ההתמחות בכפוף לאמור [[בתקנה 24(ב)]].
: (ג) מתמחה שעמד בבחינה שלב א' רשאי לגשת לבחינת שלב ב' בכפוף לאמור [[בתקנה 21]].

@ 18. בחינה בשלב א' (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ו)
: (א) הבחינה בשלב א' תתייחס בעיקרה לידע עיוני. היא תעסוק בתהליכים פתו-פיסיולוגיים שביסוד המחלות ובבעיותיהן הקליניות, כולל דרכי האיבחון והטיפול.
: (ב) בחינה בשלב א' יכול שתהיה בשני חלקים או יותר, לפי החלטת ועדת הבחינות העליונה.

@ 19. בחינה בשלב ב' (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשע&quot;ד-2)
: (א) הבחינה בשלב ב' תעסוק ביחוד במקרים ממשיים בתחום מקצוע ההתמחות, שעליהם יצטרך המתמחה ליישם את ידיעותיו, מבחינת האבחון, מבחינת הטיפול ומבחינת ייעוץ מומחי במקצועו.
: (ב) במקצועות-על תיערך בתום ההתמחות בחינת סיום התמחות המורכבת מבחינה בכתב ובחינה בעל פה, זולת אם ועדת הבחינות העליונה, ובאישור הועד הפועל של המועצה, החליטה אחרת.
: (ג) במקצוע-על שניתן לעשות בו התמחות משולבת עם התמחות במקצוע ראשי כאמור [[בתקנה 6(ג1)]], חייב המתמחה לעמוד בבחינות שלב א' ושלב ב' של המקצוע הראשי, כתנאי לזכאותו להיבחן בבחינת סיום ההתמחות של מקצוע-העל.

@ 20. מועדי בחינות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו)
: בחינות ייערכו אחת לשנה לפחות, בהתאם להחלטת ועדת הבחינות העליונה, אשר תשלח לכל מתמחה שביקש להיבחן במקצוע, הודעה על מועד הבחינה במקצועו ומקום עריכתה, 30 ימים לפני המועד האמור.

@ 21. השתתפות בבחינות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ב)
: (א)(1) קבעה ועדת הבחינה העליונה מועדי אביב וסתיו לבחינה שלב ב' באותה שנה, זכאי המתמחה לגשת לבחינה במועד אביב או סתיו בשנה האחרונה להתמחותו, וברפואת משפחה בחצי שנה האחרונה להתמחותו; אין בעמידה בבחינה כאמור כדי לקצר את תקופת ההתמחות כפי שנקבעה;
:: (2) המבקש להיבחן במועד אביב או במועד סתיו יגיש לועדת הבחינות העליונה של המועצה בקשה, על גבי טופס שניתן להשיג במשרד המועצה, לא יאוחר מהתאריך שקבעה ועדת הבחינות העליונה של המועצה כתאריך אחרון להגשת בקשה להיבחן באותו המועד; לבקשה כאמור יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ג לצו הרופאים (אגרות), התשמ&quot;ד-1983]] (להלן - צו הרופאים (אגרות)).
: (ב) המועצה, או ועדה שהיא מינתה לשם כך, תבדוק זכותו של המתמחה להיבחן, ותודיע לו על החלטתה.
: (ג) מתמחה רשאי לחזור בו מהשתתפותו בבחינה על ידי הודעה שתגיע לידיה של ועדת הבחינה לא יאוחר משלושים יום לפני מועד הבחינה.
: (ד) אי-השתתפות בבחינה ללא מתן הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), תיחשב ככשלון, אלא אם הוכיח המתמחה, להנחת דעתו של הועד הפועל, בהקדם האפשרי לפי הנסיבות, כי היתה סיבה סבירה לאי השתתפותו.

@ 22. ציוני בחינות (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב)
: (א) ציוני בחינות או כל חלק מהן יפורסמו בציון &quot;עובר&quot; או &quot;נכשל&quot;.
: (ב) ועדת הבחינות העליונה תאשר את תוצאות בחינות שלב א'.
: (ג) הועדות לבחינות המקצועיות יציינו תוצאות שלב ב'; כל חלק יצוין בציון נפרד.
: (ד) בבחינות שלב ב' רשאים חברי הועדה לבחינות מקצועיות להציע ציונים בנפרד במקרה של מחלוקת בין חבריה.

@ 23. אישור תוצאות הבחינה והודעה עליהן (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ו)
: (א) ועדת בחינות מקצועית תמסור לועדת המומחיות דין וחשבון על תוצאות כל בחינה; ועדת המומחיות תעביר דין וחשבון זה בצירוף המלצותיה והערותיה לאישורו של יושב ראש ועדת הבחינות העליונה.
: (ב) לאחר אישור תוצאות הבחינות תודיע המועצה לכל נבחן על תוצאות בחינתו.

@ 24. בחינה חוזרת (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) מתמחה שנכשל בבחינה או בכל חלק ממנה, אם היתה בשני חלקים או יותר, רשאי לחזור ולהיבחן במועד מאוחר יותר, ובלבד שייבחן בכל חלקי הבחינה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מתמחה שלא עמד בבחינות עד לתום ארבע שנים מיום שסיים את תקופת ההתמחות, בין שנכשל ובין שלא ניגש לבחינה כלל, לא יהיה רשאי לגשת לבחינות אלא אם כן יותר לו לעשות כן ובתנאים שקבעה המועצה; מתמחה שנכשל בפעם הראשונה או השנייה בבחינת שלב ב' רשאי לגשת לבחינה חוזרת כעבור חצי שנה; מי שנכשל בפעם השלישית יוכל לגשת לבחינה חוזרת רק לאחר עבור שנה מיום הבחינה שבה נכשל.

@ 25. סודיות הבחינה
: ענייני הבחינות הם סודיים ומי שממלא תפקיד בקשר עמם לא יגלה דבר עליהם אלא במידה שהוא חייב או רשאי לגלותו על פי דין.

== פרק ו': החלטה בדבר מתן תואר (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

@ 26. תפקיד והמלצות המועצה (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ב)
: (א) משסיים המתמחה את הבחינות ואת תקופת התמחותו תגיש המועצה למנהל, תסקיר על תוצאות בדיקותיה, לרבות תוצאות הבחינות, והמלצה מנומקת בדבר מתן תואר; יושב ראש המועצה רשאי להעביר את בקשתו של המתמחה בצירוף תוצאות הבחינות לחוות דעתה של ועדה מקצועית שמונתה לפי [[תקנה 8]], בשאלת מילוי כל חובותיו של המתמחה לפי תקנות אלה, בטרם יוגשו התסקיר וההמלצה למנהל.
: (ב) במקרה פטור מחובת התמחות לפי [[תקנה 10(א)]] תפרט המועצה בתסקירה את טעמי הפטור.

@ 27. דיון מחדש
: לא נראתה למנהל המלצת המועצה, יעביר לה את הערותיו ויבקש ממנה לדון בדבר מחדש; המועצה תחזיר למנהל את ההמלצה, שהחליטה עליה בדיון מחדש, בשני עותקים.

@ 28. ועדה מיוחדת (תיקון: תש&quot;ם)
: לא נראתה למנהל המלצת המועצה לאחר הדיון מחדש, יעביר את הבקשה לחוות דעתה של ועדה מיוחדת שחבריה יהיו נציגו של המנהל, שיהיה יושב ראש הוועדה, יושב ראש המועצה או מי שהסמיך לכך והדיקן של אחד מבתי הספר לרפואה בארץ או נציגו.

@ 29. &lt;!-- לשעבר תקנה 3 --&gt; הגשת הבקשה (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: רופא המבקש אישור תואר (להלן - מועמד) יגיש למנהל באמצעות המועצה בקשה לכך בשני עתקים; לבקשה יצורפו -
: (1) דיפלומה על סיום לימודיו באוניברסיטה או בבית ספר לרפואה, מוכרים ע&quot;י המנהל;
: (2) רשיון או היתר זמני בר-תוקף לעסוק ברפואה בישראל;
: (3) תעודה על גמר התמחותו לפי [[פרק ג']] או מסמכים המעידים על קיום נסיבות למתן פטור מחובת התמחות לפי [[תקנה 10]];
: (4) פנקס התמחות שהנפיקה המועצה המדעית עם תחילת התמחות ושבו רשומות כל תקופות ההתמחות שאישרו מנהלי המחלקות ומנהלי בתי החולים שבהם נעשתה ההתמחות ויושב ראש ועדת ההתמחות שבאותם בתי החולים;
: (5) אישור על עמידה בהצלחה בכל בחינות ההתמחות כאמור [[בפרק ה']] או פטור מחובת הבחינות או חלק מהן;
: (6) המלצה ממנהל המחלקה המוכרת של המקצוע הראשי או של מקצוע-על, לפי הענין, שבו בוצעה ההתמחות, על היות המבקש ראוי ללא סייג לתואר מומחה;
: (7) אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)]].

@ 29א. &lt;!-- לשעבר תקנה 29 --&gt; החלטת המנהל (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט)
: (א) לא יחליט המנהל בדבר בקשה על פי [[תקנה 29]] כל עוד לא הוגשה לו המלצת המועצה, ואם נתבקשה חוות דעתה של הוועדה המיוחדת שהוקמה לפי [[תקנה 28]] - כל עוד לא הוגשה לו חוות הדעת.
: (א1) המנהל רשאי שלא להעניק תואר מומחה, למבקש תואר, אף אם המועצה המליצה לפי [[תקנה 26]] על מתן התואר, אם נתקיים במבקש אחד מאלה ולדעת המנהל עלולה להיות לדבר השלכה על עיסוקו כרופא מומחה:
:: (1) הורשע בהליך פלילי או מתנהל נגדו הליך פלילי;
:: (2) שר הבריאות החליט לנקוט נגדו אמצעי משמעת בהתאם [[לסעיף 41 לפקודה]], או מתנהלת נגדו קובלנה לפי [[+|סעיף 41]] או לפי [[סעיף 44א לפקודה]].
: (ב) אישר המנהל תואר, יהיה תקפו מהתאריך בו השלים המתמחה את כל הדרישות לפי תקנות אלה לחלוטין, או מיום שהגיש בקשתו לפי [[תקנה 29]], הכל לפי המאוחר; תעודה של יושב ראש המועצה על מועד השלמת הדרישות כאמור תהווה ראיה לכאורה לענין תקנה זו.
: (ג) תקנת משנה (ב) תחול על תואר שהמנהל אישר מיום א' בכסלו תשל&quot;ט (1 בדצמבר 1978) ואילך.

== פרק ז': הוראות שונות (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

@ 30. סדרי דיונים ועבודה
: (א) המועצה ושאר הגופים האמורים בתקנות אלה יקבעו בעצמם את סדרי הדיונים והעבודה שלהם, במידה שאלה לא נקבעו בחיקוק או על פיו.
: (ב) המועצה והועדה המיוחדת שהוקמה לפי [[תקנה 28]] רשאיות להקים ועדות מקצועיות, לבקש מהן חוות דעת ולהחליט על המלצות או חוות הדעת, הכל לפי הענין, שהן ימסרו למנהל; אין המועצה או הועדה המיוחדת קשורות לחוות הדעת שהן קיבלו מן הועדות המקצועיות האמורות.

@ 31. פנקס
: המנהל או מי שהוסמך על ידיו ינהל פנקס שבו יירשמו בעלי התארים ותאריהם.

@ 32. התחזות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא ישתמש אדם בתואר מומחה אלא אם התואר אושר לו לפי תקנות אלה, ולא ישתמש אדם בתואר דומה עד כדי להטעות לאחד התארים שלפי תקנות אלה.
: (ב) בוטל תואר לפי [[תקנה 33]], יחדל בעל התואר להשתמש בו מיום פרסום ההודעה על כך ברשומות; הותלה התואר, יימנע בעל התואר מלהשתמש בו כל זמן שהתואר מותלה.
: (ג) לענין תקנה זו, &quot;תואר מומחה&quot; - לרבות תרגום או קיצור של תואר מומחה או רמז אחר להתמחות בענף רפואה.

@ 33. ביטול תואר והתלייתו (תיקון: תש&quot;ם, תשע&quot;ז-4)
: (א) רשאי המנהל לבטל תואר שניתן או להתלותו לתקופה שיקבע, אם נוכח שהאישור הושג על ידי מצג-שוא או שבעל התואר גילה רשלנות גסה או אי-יכולת בביצוע תפקידיו כבעל אותו תואר, ובלבד שניתנה תחילה לבעל התואר הזדמנות להגיש את עצומותיו, בכתב או בעל-פה, לועדה שהרכבה כהרכב הועדה המוקמת לפי [[תקנה 28]]; הגיש בעל התואר, תוך שלושים יום מהיום שבו ניתנה לו הודעה על הכוונה לבטל את האישור או להתלותו, את עצומותיו לועדה, לא יבטל המנהל את התואר ולא יתלה אותו כל עוד לא הוגשה לו חוות דעת הועדה.
: (ב) התליית תואר לא תעלה על תקופה של שנתיים.
: (ג) בוטל תואר שניתן, לא תידון בקשה לנתינתו מחדש לפני תום שנתיים מיום שבוטל וכל עוד המבקש לא הוכיח קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את נתינתו מחדש; לבקשה לנתינת התואר מחדש יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)]].
: (ד) על אף האמור בתקנות אלה ובכפוף לתקנת משנה (ג) רשאי המנהל, בהמלצת המועצה, לתת תואר מחדש למי שתוארו בוטל, גם אם לא עשה המבקש התמחות לפי תקנות אלה בשלמותה או בחלקה לאחר שבוטל תוארו, או ללא בחינות, אם עמד בתנאים שקבעה לו המועצה.

@ 34. פרסומים
: הודעה על אישור תואר, ביטולו והתלייתו תפורסם ברשומות.

@ 35. ביטול (תיקון: תש&quot;ם)
: (א) תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ&quot;ד-1964 - בטלות.
: (ב) תואר שאושר לפי תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ&quot;ד-1964, דינו כתואר שאושר לפי תקנות אלה.

@ 36. תחילה (תיקון: תשל&quot;ד, תש&quot;ם)
: (א) תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן ברשומות.
: (ב) בעל תואר במקצוע ראשי, שקיבלו לא יאוחר מכ&quot;ב בניסן תשל&quot;ד (14 באפריל 1974) (בתקנה זו - המועד הקובע), המתמחה במקצוע משנה, פטור מחובת בחינות לפי תקנות אלה אם התחיל את התמחותו לפני המועד הקובע.

@ 37. השם (תיקון: תשל&quot;ז)
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל&quot;ג-1973&quot; (([במקור: &quot;תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל&quot;ג-1973&quot;])).

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 2]]))) ====
@ (תיקון: תשנ&quot;ב)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} התואר !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מסלול ההתמחות
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. מומחה ברפואה פנימית {{ש}} (([תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א])) ||
: 3¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 3 שנים ברפואה פנימית;
: ב. חודש בטיפול נמרץ כללי או בטיפול נמרץ פנימי;
: ג. 5 חודשים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אונקולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, השתלת מח עצם, חדר מיון, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ קרדיולוגי, מחלות ריאה, מרפאה פנימית או מרפאה לרפואת המשפחה או יחידה לטיפול-יום פנימית, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית, רפואה פליאטיבית.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. מומחה בקרדיולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשל&quot;ז, תשנ&quot;ו, תש&quot;ס, תשס&quot;ב])) ||
: אחד משלושת המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: 3 שנים קרדיולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה רפואה פנימית;
:: 1 שנה קרדיולוגיה;
:: 2 שנים רפואה פנימית;
:: 2 שנים קרדיולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים רפואה פנימית;
:: 3 שנים - קרדיולוגיה
: הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים - ¹⁄₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לטיפול נמרץ קרדיולוגיה.
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מומחה בהימטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו])) ||
: אחד משלושת המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים הימטולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1 שנה הימטולוגיה;
:: 2 שנים ברפואה פנימית;
:: 1¹⁄₂ שנים הימטולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים הימטולוגיה.
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. מומחה באימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט])) ||
: אחד משלושת המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים;
:: 1 שנה אימונולוגיה קלינית;
:: 1 שנה אלרגולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1 שנה באימונולוגיה קלינית;
:: 2 שנים ברפואה פנימית;
:: 1 שנה באלרגולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 1 שנה אימונולוגיה קלינית;
:: 1 שנה אלרגולוגיה.
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. מומחה למחלות ריאה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א])) ||
: אחד משלושת המסלולים האלה:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית או רפואת משפחה;
:: 2¹⁄₄ שנים, מהן -
::: שנתיים מחלות ריאה, מתוכן חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית;
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1¹⁄₄ שנים, מהן -
::: שנה מחלות ריאה, מתוכה חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית;
:: 2 שנים רפואה פנימית;
:: 1 שנה מחלות ריאה;
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₄ שנים, מהן -
::: שנתיים מחלות ריאה, מתוכן חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית.
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. מומחה בגסטרואנטרולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ב])) ||
: אחד מארבעת המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1 שנה בגסטרואנטרולוגיה:
:: 2 שנים ברפואה פנימית;
:: 1¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה.
: ד. תואר מומחה בכירורגיה כללית;
:: (()) 2.5 שנים בגסטרואנטרולוגיה.
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. מומחה באנדוקרינולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב])) ||
: אחד מארבעת המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: 2 שנים אנדוקרינולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1 שנה באנדוקרינולוגיה;
:: 2 שנים ברפואה פנימית;
:: 1 שנה באנדוקרינולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 2 שנים באנדוקרינולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ד. תואר מומחה ביילוד וגינקולוגיה;
:: 9 חודשים רפואה פנימית;
:: 2 שנים אנדוקרינולוגיה.
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. מומחה בנפרולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו])) ||
: אחד משלושת המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1 שנה בנפרולוגיה;
:: 2 שנים ברפואה פנימית;
:: 1¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה.
: הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים ¹⁄₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לדיאליזה כרונית.
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. מומחה ברפואת ילדים {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ב, תשס&quot;ט, תש&quot;ע, תשע&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א])) ||
: 4 שנים, מהן -
: א. 33 חודשים במחלקה לרפואת ילדים, ויכול שחלק מתקופה זו יהיה באחד או יותר מהמקצועות האלה:
:: חודשיים במחלקה לרפואה דחופה ילדים;
:: 3 חודשים ביחידת טיפול נמרץ ילדים;
: ב. ¹⁄₂ שנה במחלקת יונקים וטיפול מיוחד ביילוד;
: ג. ¹⁄₂ שנה במרפאת ילדים קהילתית או במרפאת ייעוץ כללי לילדים, בעבודה משולבת עם מחלקת ילדים או יחידת יום לילדים;
: ד. חודש ברפואה דחופה ילדים;
: ה. חודשיים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה:
:: הימטו–אונקולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיית ראש צוואר, גסטרואנטרולוגיית ילדים, טיפול נמרץ ילדים, מחלות עור ומין, מחלות ריאה ילדים, מחלקת יילוד וגינקולוגיה, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיית ילדים, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיית ילדים, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, גנטיקה רפואית, כירורגיית ילדים, מחלות זיהומיות, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים, ראומטולוגיית ילדים, מחלות עור ומין ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, פרמקולוגיה קלינית, מרפאת ילדים בקהילה, רפואה פליאטיבית.
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. מומחה בנוירולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט, תש&quot;ע, תשע&quot;ד])) ||
: 4¹⁄₂ שנים מהן -
: א. 3³⁄₄ שנים במחלקה לנוירולוגיה - חובה;
: ב. 3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית - חובה;
: ג. 3 חדשים בפסיכיאטריה או פסיכיאטריה של הילד והמתבגר - חובה;
: ד. 3 חדשים באחד מאלה:
:: רפואה פנימית, נוירולוגיה במחלקה שונה מהמחלקה שבה נעשתה ההתמחות לפי סעיף קטן א, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, נוירוכירורגיה, רפואת עיניים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, נוירואונקולוגיה, טיפול נמרץ כללי, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית.
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. מומחה בפסיכיאטריה {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ב-2, תש&quot;ן, תשס&quot;ב, תש&quot;ע, תשע&quot;א, תשע&quot;ד])) ||
: 4 שנים, מהן -
: א. 2 שנים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה תהיה במחלקה לפסיכיאטרייה של הילד והמתבגר;
: ב. שנה אחת בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר, במרפאה לבריאות הנפש - מ.ר;
: ג. ¹⁄₂ שנה בנוירולוגיה, או 3 חדשים בנוירולוגיה ו-3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית או 3 חודשים בנוירולוגיה ו-3 חודשים ברפואת המשפחה.
: ד. ¹⁄₂ שנה באחד מאלה: מחלקה או מרפאה לטיפול פסיכיאטרי במבוגר, מרפאה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מחלקת יום פסיכיאטרית, יחידה פסיכוגריאטרית, מחלקה לפסיכיאטריה שיקומית, פסיכיאטריה משפטית.
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12. מומחה בכירורגיה כללית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ה, תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ח, תשע&quot;ג, תשפ&quot;ב])) ||
: (()) 5.5 שנים, מהן -
: א. 18 חודשים ראשונים בהתמחות - מתוכם 15 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית ו-3 חודשים במחלקה לטיפול נמרץ כללי (חובה);
: ב. 3 חודשים, בתקופות רצופות של חודש כל אחת לפחות, באחד או יותר מהמקצועות האלה: כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיית חזה, גסטרואנטרולוגיה;
: ג. 39 חודשים בכירורגיה כללית, מתוכם -
:: (1) 3 חודשים רוטציה ביחידה מוכרת לטראומה (חובה);
:: (2) 6 חודשים בתקופות של חודשיים או 3 חודשים רצופות במקצועות האלה: כירורגיה מטבולית ובריאטרית, כירורגיה אנדוקרינית, כירורגיה של הקולון והרקטום, כירורגיה הפטוביליארית, כירורגיה של השד, כירורגיה דחופה וטראומה, השתלות, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר, ויכול שחודש מתקופה זו יהיה באחד המקצועות האלה: מחלות זיהומיות, מכוני סקר לגידולים, כירורגיה בקהילה, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר מחוץ לישראל;
: 6 חודשים אחרונים במחלקה לכירורגיה כללית;
|- &lt;עוגן פרט 12א&gt;
| : 12א. מומחה בכירורגית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ג, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;א])) ||
: אחד משני המסלולים האלה:
: א. 5¹⁄₂ שנים, מהן -
::: שנה אחת כירורגית ילדים;
::: שנתיים כירורגיה כללית;
::: שתי שנים ו-3 חודשים בכירורגית ילדים;
::: 3 חודשים בטיפול נמרץ יילודים או טיפול נמרץ ילדים;
: ב. תואר מומחה בכירורגיה כללית
:: 2¹⁄₂ שנים, מהן -
::: 27 חודשים בכירורגית ילדים - מ.ר;
::: 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים או פגים.
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. מומחה בנוירוכירורגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט])) ||
: 5¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. (((נמחק);))
: ב. 4.5 שנים במחלקה לנוירוכירורגיה - חובה;
: ג. 3 חודשים טיפול נמרץ כללי - חובה;
: ד. 3 חודשים במחלקה לנוירולוגיה - חובה;
: ה. 3 חודשים נוירורדיולוגיה - חובה;
: ו. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה:
:: נוירופתולוגיה, נוירואנסטזיה, כירורגיה פלסטית, אורתופדיה, אורתופדיה של הגב, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, טיפול נמרץ ילדים, טראומה, כירורגיה כללית.
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. מומחה לכירורגיה של בית החזה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ג, תש&quot;ן, תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-3])) ||
: אחד משלושת המסלולים האלה:
: א. מסלול כירורגיית לב
:: 5¹⁄₂ שנים מהן -
:: (1) 3¹⁄₂ שנים מהן -
:::: 36 חודשים במחלקה לכירורגיית לב, מתוכם 3 חודשים בניתוחי לב ילדים;
:::: 3 חודשים קרדיולוגיה;
:::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיית חזה;
:: (2) 2 שנים באחד מאלה:
::: (א) מסלול כירורגיית לב (מבוגרים):
:::: 24 חודשים במחלקה לכירורגיית לב (מבוגרים);
:::: {{ממורכז|או}}
:::: 12 חודשים קרדיולוגיה פולשנית;
:::: 3 חודשים רדיולוגיה פולשנית;
:::: 3 חודשים ניתוחי כלי דם;
:::: 6 חודשים מחלקת ניתוחי לב מבוגרים;
:::: {{ממורכז|או}}
:::: 18 חודשים טיפול נמרץ כללי;
:::: 6 חודשים טיפול נמרץ ניתוחי לב;
::: (ב) מסלול כירורגיית לב (ילדים):
:::: 2 חודשים טיפול נמרץ ילדים או טיפול נמרץ לב ילדים;
:::: 4 חודשים קרדיולוגיית ילדים;
:::: 18 חודשים כירורגיית לב ילדים;
::: (ג) מסלול כירורגיית לב (ניתוחי חזה):
:::: 3 חודשים ריאות;
:::: 21 חודשים מחלקת ניתוחי חזה;
: ב. מסלול כירורגיית חזה כללית
:: 5¹⁄₂ שנים מהן -
::: 4¹⁄₂ שנים במחלקה לכירורגיית חזה ולב; ובלבד שבבית חולים שקיימת בו הפרדה בין מחלקת כירורגיית חזה ומחלקת כירורגיית לב - יהיו 4 שנים במחלקה לכירורגיית חזה ו-¹⁄₂ שנה במחלקת כירורגיית לב;
::: 6 חודשים בכירורגיה כללית;
::: 3 חודשים במכון ריאות;
::: 3 חודשים במחלקת הרדמה או טיפול נמרץ כללי;
: ג. (((נמחק).))
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. מומחה בכירורגיה אורתופדית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;ג, תשפ&quot;א])) ||
: 5¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 4 שנים - כירורגיה אורתופדית;
: ב. 6 חודשים באחד מהמקצועות האלה או 3 חודשים בכל אחד משניים מתוכם:
:: כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיית עמוד שדרה, ארטרוסקופיות ופגיעות ספורט, כירורגיית כתף, כירורגיית כף רגל וקרסול, אונקולוגיה אורתופדית, השתלת מפרקים, כירורגיית כף יד, אורתופדיית ילדים; ואולם בכירורגיית כף יד ובאורתופדיית ילדים לפי סעיף קטן זה, אין לבצע יותר משלושה חודשים בכל אחד;
: ג. (((בוטל);))
: ד. 3 חודשים - טיפול נמרץ כללי;
: ה. 3 חודשים - אורתופדיית ילדים;
: ו. 3 חודשים - כירורגיית כף יד;
: ז. 3 חודשים באחד מאלה:
:: שיקום, נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, כירורגיית כלי דם, יחידה לטראומה, כירורגיה כללית, טראומה אורתופדית, אורתופדיה בקהילה.
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| : 16. כירורגיה פלסטית ואסתטית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ג, תש&quot;ן, תש&quot;ס, תשפ&quot;א])) ||
: 5¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 6 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית - חובה;
: ב. 4¹⁄₄ שנים במחלקה לכירורגיה פלסטית - חובה, ו-3 חודשים ביחידה מוכרת לכוויות (גם אם אינה במחלקה לכירורגיה פלסטית) - חובה;
: ג. 3 חודשים ביחידה לכירורגיה של היד, ובבית חולים שאין בו יחידת כירורגיה של היד, 3 חודשים במחלקה לכירורגיה אורתופדית, ובלבד שהמחלקה מטפלת בכירורגיה של היד ומועסק בה מומחה אחד לפחות בכירורגיה של היד - חובה;
: ד. 3 חודשים במקצוע משנה אחד מאלה: אף, אוזן וגרון, כירורגיית פה ולסתות, מחלות עור ומין, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה כללית, מחלות עיניים.
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| : 17. מומחה בכירורגיה אורולוגית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ג, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב])) ||
: 5¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 5 שנים כירורגיה אורולוגית;
: ב. 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית;
: ג. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה:
:: כירורגיה כללית, כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיה פלסטית, יילוד וגינקולוגיה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ כללי/נשימתי/כירורגי, רדיולוגיה אבחנתית, השתלת אברים, אונקולוגיה;
:: הערה: במקצוע כירורגיה כללית ניתן לבצע 6 חודשים רצופים.
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| : 18. מומחה במחלות עור ומין {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב])) ||
: 4¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 6 חודשים ברפואה פנימית - חובה לקיימם במהלך השנתיים הראשונות להתמחות;
: ב. 3¹⁄₂ שנים במחלקה למחלות עור ומין - חובה;
: ג. (((בוטל);))
: ד. שלושה חודשים באחד מהמקצועות שלהלן:
:: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, רפואת ילדים, אונקולוגיה, פסיכיאטריה, מחלות זיהומיות, גנטיקה רפואית, מחלות עור ומין ילדים, פתולוגיה אבחנתית;
: ה. שלושה חודשים כירורגיה פלסטית.
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| : 19. מומחה במחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש צוואר {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ב, תשע&quot;א])) ||
: (()) 5.5 שנים, מהן -
:: 4 שנים ו-9 חודשים במחלקת אף אוזן גרון;
:: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית או במחלקה לטיפול נמרץ כללי או במחלקת הרדמה;
:: 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים כל אחת במחלקות אלה: כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, גנטיקה, כירורגיית פה ולסתות, כירורגיה פלסטית, כירורגיית כלי דם, מחלות עיניים, דימות, אונקולוגיה, מחלקת אף אוזן גרון במרכז רפואי אחר (3 חודשים בלבד), אף אוזן גרון בקהילה.
: הערה: במקצועות כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי והרדמה לא ניתן לעבור התמחות העולה על 6 חודשים במהלך כל תקופת ההתמחות.
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| : 20. מומחה במחלות עיניים {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשס&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט-3])) ||
: 4¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 4 שנים במחלקה לרפואת עיניים - מ.ר;
: ב. 6 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה:
:: הרדמה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, מחלות א.א.ג. וכירורגיית ראש וצוואר,
:: {{ממורכז|או}}
:: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות המפורטים לעיל בפרט משנה זה ו-3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת במחלקת עיניים אחרת באחד מהמקצועות האלה:
:: גלאוקומה, מחלות עיניים בילדים כולל פזילה, נוירו–אופטלמולוגיה, פלסטיקה וארובת העין, אובאיטיס, גידולי עיניים, קטרקט, קרנית, רשתית.
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| : 21. מומחה להרדמה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשע&quot;ו-2])) ||
: 4¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 3¹⁄₄ שנים בהרדמה - חובה, כולל הרדמה בכירורגיה אורולוגית, בכירורגיה אורתופדית, בכירורגיה של בית החזה (כולל ניתוחי לב פתוחים וסגורים), בכירורגיה כללית, בנוירוכירורגיה, בכירורגיה פלסטית, ביילוד וגינקולוגיה, בכירורגיית ילדים, בכירורגיית עיניים, בכירורגיית אף אוזן וגרון, בהתאוששות; (מתוכם 3 חודשים חובה באחד מאלה: יילוד וגינקולוגיה, כירורגיית ילדים, התאוששות);
: ב. 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים - טיפול נמרץ כללי - חובה;
: ג. שלושה חודשים במרפאת כאב - חובה;
: ד. שלושה חודשים בכל אחד משניים מאלה או חודשיים בכל אחד משלושה מאלה:
:: רפואה פנימית, רפואת ילדים, גסטרואנטרולוגיה, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, נוירולוגיה, טיפול נמרץ ילדים, ניאונטולוגיה, רפואה דחופה;
: ה. (((בוטל).))
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| : 22. מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו])) ||
: 5¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 4¹⁄₂ שנים ביילוד וגינקולוגיה ובפריון, ובהן:
::: 1¹⁄₂ שנים יילוד - חובה;
::: 12 חודשים גינקולוגיה - חובה;
::: 6 חודשים פריון - חובה;
::: 1¹⁄₂ שנים יילוד וגינקולוגיה - חובה;
: ב. 12 חודשים לפי בחירה בין:
:: 6 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה, או ארבעה חודשים בכל אחד משלושה ממקצועות אלה:
:: כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, הרדמה, טיפול נמרץ כללי, אנדוקרינולוגיה, פגים, אונקולוגיה, בריאות הציבור (תחנה לאם ולילד או מרכז לבריאות האישה), אולטרה סאונד, יחידת הפריה חוץ גופית, גנטיקה רפואית, אנדוקרינולוגיה פדיאטרית.
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| : 23. מומחה ברדיולוגיה אבחנתית {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ב-2, תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשפ&quot;א])) ||
: אחד משני המסלולים האלה:
: א. 4¹⁄₂ שנים, מהן -
::: 3 שנים ו-9 חודשים - רדיולוגיה אבחנתית;
::: 3 חודשים רפואה גרעינית;
::: 6 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, כירורגיה אורתופדית, רפואה פנימית;
::: {{ממורכז|או}}
::: 3 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, רפואה פנימית ו-3 חודשים במחלקה או במכון קליני בבית חולים כללי;
: ב. תואר מומחה ברפואה גרעינית;
:: 2¹⁄₂ שנים רדיולוגיה אבחנתית.
|- &lt;עוגן פרט 24&gt;
| : 24. מומחה באונקולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ן, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ב])) ||
: אחד משני מסלולים אלה:
: א. אונקולוגיה רפואית -
:: 5 שנים((,)) מהן -
::: 3 שנים אונקולוגיה רפואית - חובה;
::: 1 שנה רדיותרפיה - חובה;
::: 9 חודשים רפואה פנימית - חובה;
::: 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א'.
: {{ממורכז|או}}
: ב. רדיותרפיה -
:: 5 שנים((,)) מהן -
::: 3 שנים רדיותרפיה - חובה;
::: 1 שנה אונקולוגיה רפואית - חובה;
::: 9 חודשים רפואה פנימית - חובה;
::: 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א'.
|- &lt;עוגן פרט 25&gt;
| : 25. מומחה ברפואת המשפחה {{ש}} (([תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ו, תשע&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ב])) ||
4 שנים, מהן -
: א. 15 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה מרפאת שלב א' בליווי מדריך;
: ב. 9 חודשים במחלקה פנימית;
: ג. 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה;
: ד. 5 חודשים ברפואת ילדים במקצועות אלה:
:: (1) 2 חודשים במחלקת ילדים;
:: (2) 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים;
:: (3) 1 חודש במרפאת ילדים בבית חולים או מרפאת ילדים בקהילה או אשפוז יום ילדים;
: ה. 2 חודשים במרפאה פסיכיאטרית אמבולטורית בקהילה או בבית חולים;
: ו. 2 חודשים, בתקופות של חודש כל אחת או חודשיים, מתוך מקצועות אלה:
: אונקולוגיה, אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, גריאטריה, כירורגיה כללית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיה של ראש וצוואר, מחלות זיהומיות, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה תעסוקתית, יילוד וגינקולוגיה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, קרדיולוגיית ילדים, מחלות ריאה ילדים, גסטרואנטרולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, רפואה לשיכוך כאב, רפואה פליאטיבית, מחקר;
: ז. 1 חודש במחלקה לרפואת המשפחה;
: ח. 12 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה - מרפאה שלב ב';
: ט. קורס אוניברסיטאי ברפואת המשפחה, בן שישה סמסטרים לפחות, שהכיר בו המנהל וכן עמידה בדרישות האוניברסיטה בסיומו.
|- &lt;עוגן פרט 26&gt;
| : 26. מומחה בבריאות הציבור {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם-4, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ג])) ||
: 4 שנים מהן -
: א. אחד משני המסלולים האלה:
:: 30 חודשים שירותים קהילתיים - חובה ו-6 חודשים אפידמיולוגיה - חובה;
:: {{ממורכז|או}}
:: 30 חודשים אפידמיולוגיה - חובה ו-6 חודשים שירותים קהילתיים - חובה.
:: הערה: במהלך ההתמחות במקצוע הראשי יסיים המתמחה קורס אקדמי בישראל המוכר על פי [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], ויציג תעודה על אחד מתארים אלה: Ph.D.‎‏; Dr.P.H‏; MPH באפידמיולוגיה; M.Med.Sc באפידמיולוגיה; M.Sc באפידמיולוגיה;
: ב. 6 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או במחלקה לרפואת ילדים;
: ג. 6 חודשים באחד מאלה או 3 חודשים בשניים מאלה: מחלקה או מכון קליני בבית חולים כללי, או מינהל רפואי או רפואת המשפחה במוסד מוכר.
|- &lt;עוגן פרט 27&gt;
| : 27. מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשע&quot;ז-3])) ||
: אחד משמונה מסלולים אלה:
: א. 3.5 שנים, מהן -
::: (()) 2.5 שנים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
::: 3 חודשים רפואה פנימית;
::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
::: 3 חודשים נוירולוגיה;
:: 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, נוירולוגיה (תקופה נוספת), שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. (1) תואר מומחה בנוירולוגיה;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
:::: 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. (1) תואר מומחה בגריאטריה;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
:::: 3 חודשים נוירולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ד. (1) תואר מומחה בכירורגייה אורתופדית;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים רפואה פנימית;
:::: 3 חודשים נוירולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ה. התואר מסלול ההתמחות
:: (1) תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
:::: 3 חודשים נוירולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ו. (1) תואר מומחה ברפואת משפחה;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
:::: 3 חודשים נוירולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ז. (1) תואר מומחה ברפואת ילדים;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית או 3 חודשים אורתופדיית ילדים;
:::: 3 חודשים נוירולוגיה או 3 חודשים נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד;
: {{ממורכז|או}}
: ח. (1) תואר מומחה בנוירוכירורגיה;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
:::: 3 חודשים רפואה פנימית.
|- &lt;עוגן פרט 28&gt;
| : 28. &lt;!-- מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} --&gt; (([תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ד])) || (((בוטל).))
|- &lt;עוגן פרט 28א&gt;
| : 28א. מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} (([תיקון: תשע&quot;ז])) ||
: בעל תעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, שהוכרה בידי המועצה, שלפיה השלים התמחות באותה מדינה שאורכה 4.5 שנים, מהן -
: א. שנה ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות);
: ב. שנה במחלקת רפואה פנימית או רפואת ילדים;
: ג. שנה מיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיות ופרזיטולוגיות);
: ד. חצי שנה המטולוגיה (מעבדה) או בנק דם;
: ה. שנה מחקר קליני באחד המקצועות: ביוכימיה קלינית או מיקרוביולוגיה קלינית.
: הערה: על אף האמור, רשאי המנהל להכיר בתעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, גם אם השלים בעל התעודה במדינה האמורה פחות מ-4.5 שנים, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה לרבות השלמה של התקופות החסרות ובחינות.
|- &lt;עוגן פרט 29&gt;
| : 29. מומחה במיקרוביולוגיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו])) ||
: 4 שנים, מהן -
: א. 3 שנים במיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיה ופרזיטולוגיה) - מ.ר. מהן שנה אחת במכון מחקר;
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים.
|- &lt;עוגן פרט 29א&gt;
| : 29א. מומחה בביוכימיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב])) ||
: 4 שנים, מהן -
: א. 3 שנים ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות) - מ.ר.;
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים.
|- &lt;עוגן פרט 30&gt;
| : 30. מומחה בפתולוגיה אבחנתית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ב, תשס&quot;ו, תשפ&quot;ב])) ||
: (()) 4.5 שנים, מהן -
: א. 3 שנים ו-10 חודשים בפתולוגיה אבחנתית - חובה;
: ב. חודשיים בציטולוגיה - חובה;
: ג. 3 חודשים בשניים ממקצועות אלה: גינקופתולוגיה, דרמטופתולוגיה, המטופתולוגיה, נוירופתולוגיה, נפרופתולוגיה, פתולוגיה פרינטלית, פתולוגיה של העצם והרקמות הרכות, פתולוגיה של מערכת העיכול, פתולוגיה של השתלות, ציטולוגיה (ניתן לבחור נוסף על רוטציית החובה), פתולוגיה של דרכי הנשימה, רפואה משפטית, פתולוגיה של ראש צוואר, פתולוגיה של חלל הפה, פתולוגיה מולקולרית.
|- &lt;עוגן פרט 31&gt;
| : 31. מומחה ברפואה גרעינית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ן, תשס&quot;ב, תשס&quot;ח, תשע&quot;ג, תשפ&quot;א])) ||
: אחד משני המסלולים האלה:
: א. 4 שנים, מהן -
::: 2 שנים ברפואה גרעינית;
::: 6 חודשים ביחידת PET-CT;
::: שנה רדיולוגיה אבחנתית;
::: 3 חודשים רפואה פנימית;
::: חודש רפואת ילדים;
::: חודשיים בתקופות רצופות של חודש או חודשיים כל אחת, באחד או בשניים מאלה: אנדוקרינולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, נוירולוגיה, קרדיולוגיה, רדיותרפיה, מחלות זיהומיות, נוירוכירורגיה;
: ב. תואר מומחה ברדיולוגיה אבחנתית;
:: 1¹⁄₂ שנים רפואה גרעינית;
:: 6 חודשים PET-CT.
|- &lt;עוגן פרט 32&gt;
| : 32. מומחה בגריאטריה {{ש}} (([תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תש&quot;ע, תשפ&quot;א])) ||
: אחד משני המסלולים האלה:
: א. 4 שנים, מהן -
::: 2 שנים גריאטריה;
::: 1¹⁄₂ שנה רפואה פנימית;
::: 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית;
::: 3 חודשים באחד מן המקצועות האלה: יחידה גריאטרית בבית חולים כללי, נוירולוגיה, אורתופדיה, שיקום, פסיכיאטריה מבוגרים;
: ב. תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת משפחה;
:: 1 שנים ו-9 חודשים גריאטריה;
:: 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית.
|- &lt;עוגן פרט 33&gt;
| : 33. מומחה ברפואה משפטית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם-3, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב])) ||
: 5 שנים, מהן -
: א. 3 שנים ברפואה משפטית;
: ב. שנה בפתולוגיה אבחנתית;
: ג. ¹⁄₂ שנה במחלקה לדימות, בדגש על דימות תלת-ממדי–טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובדיקות דימות של תהודה גנטית (MRI);
: ד. 3 חודשים בשניים מן המקצועות האלה: סבב מעבדות פורנזיות (מעבדה לביולוגיה פורנזית, מעבדה לזיהוי פלילי, מעבדה לטוקסיקולוגיה פורנזית, זיהוי על סמך משנן), מחלקה לרפואה דחופה, יילוד וגינקולוגיה, רפואת ילדים, כירורגיה אורתופדית.
|- &lt;עוגן פרט 34&gt;
| : 34. מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;א, תשנ&quot;ו, תש&quot;ע, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב])) ||
: (()) 4.5 שנים, מהן -
: א. 1 שנה במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
: ב. 1 שנה במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר, ויכול ש-3 חודשים ממנה יהיו במחלקת יום לילד ולמתבגר;
: ג. 9 חודשים במחלקה לפסיכיאטריה;
: ד. שנה אחת ב-2 תקופות של 6 חודשים כל אחת במקצועות האלה:
:: (1) במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
:: (2) במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
:: (3) במחלקת אשפוז יום פסיכיאטרי לילד ולמתבגר;
:: (4) במרפאה פסיכיאטרית;
: ה. 6 חודשים בהתפתחות הילד, ויכול ששלושה חודשים מתוכם יהיו במרפאה לגיל הרך;
: ו. 3 חודשים במחלקת ילדים.
|- &lt;עוגן פרט 35&gt;
| : 35. מומחה במינהל רפואי {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ז-2, תשמ&quot;ז-3, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד])) ||
: א. בעל תואר מומחה לפי תקנות אלה;
: ב. בעל תואר שני לפחות, שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו לפי [[סעיף 22 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], באחד מאלה: ניהול רפואי, מינהל מערכות בריאות, בריאות הציבור במגמת ניהול רפואי, מינהל עסקים, מינהל ציבורי;
: ג. 2 שנים באחד משני מסלולים אלה:
:: (1) 18 חודשים בהנהלת בית חולים כללי או בהנהלת בית חולים ייעודי (כגון: פסיכיאטרי, גריאטרי, שיקומי);
::: 6 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים או במפקדת קצין רפואה ראשי של צה&quot;ל;
:: (2) 18 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים ו-6 חודשים מהם יכול שיבוצעו במפקדת קצין רפואה ראשי של צה&quot;ל;
::: 6 חודשים בהנהלת בית חולים כללי.
|- &lt;עוגן פרט 36&gt;
| : 36. מומחה בנאונטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשע&quot;א, תשע&quot;ד-3])) ||
: א. תואר מומחה ברפואת ילדים.
: ב. 3 שנים, מהן -
::: 30 חודשים טיפול מיוחד ביילוד (ובהם 3 חודשים מרפאת מעקב יילודים) - חובה;
::: 6 חודשים במחלקת יילודים - חובה.
|- &lt;עוגן פרט 37&gt;
| : 37. מומחה בגנטיקה רפואית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ע, תשע&quot;ב])) ||
: א. תואר מומחה באחד מענפי הרפואה כמפורט בטור א' בתוספת זו;
: ב. 2.5 שנים בגנטיקה קלינית.
|- &lt;עוגן פרט 38&gt;
| : 38. מומחה בראומטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד])) ||
: אחד מארבעה מסלולים אלה:
: א. מסלול מבוגרים;
:: תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: (()) 2.5 שנים, מהן -
::: (()) 2.25 שנים ראומטולוגיה;
::: 3 חודשים באחד מאלה: אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיית ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום;
: {{ממורכז|או}}
: ב. מסלול ילדים;
:: תואר מומחה ברפואת ילדים;
:: (()) 2.5 שנים, מהן -
::: 2 שנים בראומטולוגיית ילדים;
::: 3 חודשים ראומטולוגיית מבוגרים;
::: 3 חודשים באחד מאלה: אורתופדיית ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 5¹⁄₂ שנים, מהן -
::: 1 שנה ברפואה פנימית - חובה;
::: (()) 1.25 שנה ראומטולוגיה - חובה;
::: 2 שנים ברפואה פנימית - חובה;
::: 3 חודשים - באחד מאלה:
::: רפואה פיזיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים;
::: 1 שנה ראומטולוגיה - חובה;
: {{ממורכז|או}}
: ד. 5¹⁄₂ שנים, מהן -
::: 3 שנים ברפואה פנימית - חובה;
::: (()) 1.25 שנה ראומטולוגיה - חובה;
::: 3 חודשים אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה - חובה;
::: 3 חודשים באחד מאלה:
::: רפואה פיסיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים;
::: 1 שנה ראומטולוגיה.
|- &lt;עוגן פרט 39&gt;
| : 39. מומחה בכירורגיה של היד {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס])) ||
: א. תואר מומחה בכירורגיה אורתופדית או בכירורגיה פלסטית.
: ב. 2¹⁄₂ שנים בכירורגיה של היד.
|- &lt;עוגן פרט 40&gt;
| : 40. מומחה בכירורגיית כלי-דם {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט])) ||
: (()) 5.5 שנים מהן -
: א. 27 חודשים כירורגיה כללית;
: ב. 33 חודשים כירורגיית כלי דם;
: ג. 3 חודשים במחלקה לכירורגיה חזה ולב;
: ד. 3 חודשים ביחידה לטיפול נמרץ.
|- &lt;עוגן פרט 41&gt;
| : 41. מומחה במחלות זיהומיות {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט])) ||
: א. תואר מומחה באחד מאלה:
:: רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת משפחה;
: ב. 2 שנים מחלות זיהומיות - חובה.
|- &lt;עוגן פרט 42&gt;
| : 42. מומחה ברפואה תעסוקתית {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ח, תש&quot;ע, תשע&quot;ד])) ||
: 4¹⁄₂ שנים מהן -
:: 3 שנים רפואה תעסוקתית, במהלכן 1 שנה קורס אקדמי וקבלת תואר מוסמך ברפואה תעסוקתית, לפי תעודה המוכרת בידי המועצה להשכלה גבוהה - חובה;
:: 9 חודשים רפואה פנימית;
:: 3 חודשים אורתופדיה;
:: 6 חודשים - ב-2 תקופות של 3 חודשים ב-2 מהמקצועות האלה:
:: א.א.ג. וכירורגיה של ראש וצוואר, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, מחלות עור ומין, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, שיקום, אפידמיולוגיה, רפואת משפחה, איכות הסביבה.
|- &lt;עוגן פרט 43&gt;
| : 43. מומחה בטיפול נמרץ כללי {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ב, תשע&quot;ג])) ||
: א. תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה:
:: הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיה של בית החזה, מחלות אף אוזן גרון, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רפואה פנימית, רפואה דחופה;
: ב. 2 שנים, מהן -
:: 18 חודשים טיפול נמרץ כללי - חובה;
: ג. 3 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה:
:: הרדמה, קריולוגיה, נפרולוגיה, מחלות ריאה, מחלות זיהומיות, טיפול נמרץ ילדים.
|- &lt;עוגן פרט 44&gt;
| : 44. נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 3 שנים, מהן -
:: (()) 1.25 שנים נוירולוגית ילדים;
:: 1 שנה התפתחות הילד;
:: 3 חודשים נוירולוגיה (מבוגרים);
:: 6 חודשים נוירולוגית ילדים בסיום התכנית.
|- &lt;עוגן פרט 45&gt;
| : 45. קרדיולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 3 שנים, מהן -
:: 2¹⁄₂ שנים קרדיולוגיית ילדים;
:: 3 חודשים קרדיולוגיית מבוגרים;
:: 3 חודשים כירורגיית בית החזה.
|- &lt;עוגן פרט 46&gt;
| : 46. מחלות ריאה ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ט])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 2¹⁄₄ שנים, מהן -
:: 21 חודשים מחלות ריאה ילדים;
:: 3 חודשים מחלות ריאה מבוגרים;
:: 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים (למי שלא עשה טיפול נמרץ במסגרת התמחותו ברפואת ילדים).
|- &lt;עוגן פרט 47&gt;
| : 47. &lt;!-- אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים {{ש}} --&gt; (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו])) || (((בוטל).))
|- &lt;עוגן פרט 48&gt;
| : 48. הימטו אונקולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ב])) ||
: א. מומחה ברפואת ילדים;
: ב. 2¹⁄₂ שנים, מהן -
:: 2¹⁄₄ שנים המטו-אונקולוגיית ילדים - חובה;
:: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מאלה:
:: המטולוגיה, רדיותרפיה, דימות, פתולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות.
|- &lt;עוגן פרט 49&gt;
| : 49. גסטרואנטרולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ח, תשפ&quot;א])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 2¹⁄₂ שנים, מהן -
:: שנתיים ו-3 חודשים גסטרואנטרולוגיית ילדים;
:: 3 חודשים גסטרואנטרולוגיית מבוגרים.
|- &lt;עוגן פרט 50&gt;
| : 50. נפרולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 2¹⁄₂ שנים, מהן -
:: 2 שנים נפרולוגיית ילדים;
:: 6 חודשים, דיאליזה כרונית לילדים או -
:: 3 חודשים דיאליזה בילדים ו-3 חודשים דיאליזה כרונית במבוגרים.
|- &lt;עוגן פרט 51&gt;
| : 51. אנדוקרינולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תש&quot;ע, תשע&quot;ד])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 2³⁄₄ שנים, מהן -
:: 2¹⁄₂ שנים אנדוקרינולוגיית ילדים;
:: 3 חודשים אנדוקרינולוגיית מבוגרים.
|- &lt;עוגן פרט 52&gt;
| : 52. טיפול נמרץ ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשפ&quot;א])) ||
: אחד משני המסלולים האלה:
: א. תואר מומחה ברפואת ילדים:
:: (()) 2.5 שנים, מהן -
::: 24 חודשים בטיפול נמרץ ילדים;
::: 3 חודשים בטיפול נמרץ כללי;
::: 3 חודשים הרדמה;
: ב. תואר מומחה בהרדמה או בטיפול נמרץ כללי:
:: (()) 2.5 שנים, מהן -
::: 20 חודשים בטיפול נמרץ ילדים;
::: חודש בטיפול נמרץ ילודים;
::: 3 חודשים ברפואה דחופה ילדים;
::: 3 חודשים במחלקת ילדים;
::: חודש קרדיולוגית ילדים;
::: חודש בריאות ילדים;
::: חודש בדימות ילדים.
|- &lt;עוגן פרט 53&gt;
| : 53. פרמקולוגיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ח, תשפ&quot;ב])) ||
: א. תואר מומחה באחד מאלה:
:: רפואה פנימית;
:: רפואת ילדים;
:: פסיכיאטריה;
:: רפואת משפחה;
:: גריאטריה;
:: רפואה דחופה;
:: אונקולוגיה;
: ב. 2.5 שנים ברציפות, ביחידה לפרמקולוגיה קלינית.
: הערה: עבודת מדעי יסוד שנעשתה במעבדה לפרמקולוגיה קלינית במסגרת התמחות הבסיס, תוכל להיחשב כחלק מההתמחות לתקופה של עד 6 חודשים.
|- &lt;עוגן פרט 54&gt;
| : 54. רפואה דחופה {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשפ&quot;א])) ||
: 4 שנים מהן -
:: 30 חודשים במחלקה לרפואה דחופה;
:: 9 חודשים במחלקה לרפואה פנימית;
:: חודש אורתופדיה;
:: חודש טיפול נמרץ;
:: חודש מרפאה לרפואת המשפחה.
|- &lt;עוגן פרט 55&gt;
| : 55. רפואה לשיכוך כאב {{ש}} (([תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ט-2])) ||
: א. תואר מומחה באחד המקצועות האלה:
:: אונקולוגיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולונגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, הרדמה, יילוד וגניקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צואר, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיה, רפואה גרעינית, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה.
: ב. 27 חודשים, מהם -
:: (1) 21 חודשים במרפאה או ביחידה לרפואה לשיכוך כאב;
:: (2) 3 חודשים נוירולוגיה;
:: (3) 3 חודשים הרדמה.
|- &lt;עוגן פרט 56&gt;
| : 56. רפואה פליאטיבית {{ש}} (([תיקון: תשע&quot;ג, תשפ&quot;ב])) ||
: א. תואר מומחה באחד המקצועות האלה:
:: אונקולוגיה, גריאטריה, המטו-אונקולוגית ילדים, הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיית כלי דם, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה;
: ב. 2 שנים, מהן -
:: (1) 18 חודשים ביחידה פליאטיבית בבית חולים, ויכול ש-8 חודשים מתוכם יהיו ביחידה פליאטיבית בקהילה;
:: (2) 6 חודשים בשניים או יותר מהמקצועות האלה בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, אך לא יותר מ-3 חודשים במקצוע אחד:
:: אונקולוגיה, נוירולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה, המטואונקולוגיה ילדים, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, רפואה פיזיקלית ושיקום, גריאטריה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת המשפחה, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש–צוואר, רפואה דחופה, קרדיולוגיה, רפואה לשיכוך כאב.
|- &lt;עוגן פרט 57&gt;
| : 57. מומחה במחלות מטבוליות {{ש}} (([תיקון: תשע&quot;ט])) ||
: א. תואר מומחה באחד מענפי הרפואה האלה: פנימית, רפואת משפחה, רפואת ילדים, נוירולוגיה, גינקולוגיה, אנדוקרינולוגיה;
: ב. 2¹⁄₄ שנים, מהן -
:: (1) 1 שנה בגנטיקה קלינית;
:: (2) 1¹⁄₄ שנה במחלות מטבוליות.
|- &lt;עוגן פרט 58&gt;
| : 58. מומחה בנוירו-רדיולוגיה פולשנית: {{ש}} (([תיקון: תשפ&quot;ב])) ||
: א. תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, קרדיולוגיה, כירורגיית כלי דם;
: ב. 3.5 שנים, מהן -
:: (1) שנה ראשונה, מתוכה חצי שנה בנוירולוגיה או נוירוכירורגיה וחצי שנה בנויורו-רדיולוגיה;
:: (2) 2.5 שנים בנוירו-רדיולוגיה פולשנית.
|}

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ז באב תשל&quot;ג (14 באוגוסט 1973)
&lt;חתימה&gt; ויקטור שם-טוב שר הבריאות</text>
      <sha1>01mqfjuletakrhdu8tya1aia2z8ls51</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416763</id>
      <parentid>1416740</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T09:14:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="110548" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל&quot;ג-1973 (תיקון: תשל&quot;ז)
&lt;שם קודם&gt; תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל&quot;ג-1973
=== תקנות בדבר אישור תואר מומחה ובחינות ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ג, 1924|תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות)|3056)); ((תשל&quot;ד, 1620|תיקון|3208)); ((תשל&quot;ז, 2513|תיקון מס' 2|3756)); ((תשל&quot;ח, 743|תיקון|3818)); ((תש&quot;ם, 928|תיקון|4086)), ((1013|ת&quot;ט|4091)), ((1400|תיקון מס' 2|4113)), ((1784|תיקון מס' 3|4132)); ((תשמ&quot;א, 1464|תיקון|4269)); ((תשמ&quot;ב, 264|ת&quot;ט|4286)), ((1386|תיקון|4385)); ((תשמ&quot;ג, 1018|תיקון|4475)); ((תשמ&quot;ה, 533|תיקון|4749)); ((תשמ&quot;ו, 458|תיקון מס' 2|4897)); ((תשמ&quot;ז, 289|תיקון מס' 3|4995)), ((577|תיקון מס' 4|5013)), ((1066|תיקון מס' 5|5039)); ((תש&quot;ן, 112|תיקון|5232)); ((תשנ&quot;ב, 1174|תיקון|5452)); ((תשנ&quot;ו, 1020|תיקון|5761)); ((תשנ&quot;ז, 703|תיקון|5831)); ((תשנ&quot;ח, 84|תיקון|5862)); ((תשנ&quot;ט, 896|תיקון|5979)); ((תש&quot;ס, 726|תיקון|6045)); ((תשס&quot;ב, 575|תיקון|6159)); ((תשס&quot;ג, 413|תיקון|6220)); ((תשס&quot;ו, 1006|תיקון|6502)); ((תשס&quot;ח, 390|תיקון|6641)), ((418|תיקון מס' 2|6643)); ((תשס&quot;ט, 302|תיקון|6738)), ((1332|תיקון מס' 2 [תשס&quot;ח] (תיקון)|6810)); ((תש&quot;ע, 1363|תיקון|6907)); ((תשע&quot;א, 906|תיקון|6993)); ((תשע&quot;ב, 1496|תיקון|7144)), ((1497|הוראת שעה|7144)); ((תשע&quot;ג, 239|תיקון|7187)); ((תשע&quot;ד, 511|תיקון|7328)), ((1112|תיקון מס' 2|7374)), ((1198|תיקון מס' 3|7383)); ((תשע&quot;ו, 736|הוראת שעה [תשע&quot;ב] (תיקון)|7618)), ((750|תיקון|7620)); ((תשע&quot;ז, 681|תיקון|7775)), ((753|תיקון מס' 2|7781)), ((812|תיקון מס' 3|7787)), ((1199|תיקון מס' 4|7824)); ((תשע&quot;ח, 151|הוראת שעה [תשע&quot;ב] (תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון])|7877)); ((תשע&quot;ט, 1314|תיקון|8106)), ((3508|תיקון מס' 2|8249)), ((3508|תיקון מס' 3|8249)); ((תשפ&quot;א, 2071|תיקון|9184)); ((תשפ&quot;ב, 3386|תיקון|10244)), ((3568|תיקון מס' 2|10270)), ((3606|ת&quot;ט|10202)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#17|הסעיפים 11א]] [[+#61|ו-22]] [[פקודת הרופאים=הפקודה|לפקודת המתעסקים ברפואה, 1947]], ולאחר התיעצות בהסתדרות הרפואית בישראל, אני מתקין תקנות אלה:
----
((פקודת המתעסקים ברפואה, 1947 הוחלפה [[בפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל&quot;ז–1976]].))

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ה, תש&quot;ן, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: בתקנות אלה -
:- &quot;איגוד מדעי&quot; - תאגיד שהמועצה מכירה בו כאיגוד מדעי;
:- &quot;בוגר&quot; - כמשמעותו [[בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ&quot;ד-1964]];
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל;
:- &quot;מדע יסוד&quot; - אחד מאלה: אימונולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה אבחנתית, אנטרופולוגיה, אפידמיולוגיה, אתיקה רפואית, ביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, גנטיקה, כימיה, כימיה פיסיקלית, מיקרוביולוגיה, מדעי המחשב, סוציאולוגיה, סטטיסטיקה, פיסיקה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה, פרמקולוגיה, תולדות הרפואה, תזונה;
:- &quot;מוסד מוכר&quot; - יחידה, מוסד רפואי, ארגון רפואי, מכון, מחלקה, חטיבה, מעבדה, מרפאה או מרכז או שירות שהוכרו לענין התמחות לפי תקנות אלה על-ידי המנהל לפי המלצת המועצה;
:- &quot;מוסד סגור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מוסמך&quot; - כמשמעותו [[בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ&quot;ד-1964]];
:- &quot;מקצוע משנה&quot; - ענף רפואה המפורש [[בטור ב' לתוספת]] שלא צויין לצדו שהוא מקצוע ראשי;
:- &quot;מקצוע-על&quot; - ענף רפואה מן המפורטים [[בתקנה 6(ג)]], שתואר בו מותנה בתואר מומחה במקצוע ראשי, כמפורט [[בתוספת]];
:- &quot;מקצוע ראשי&quot; - ענף רפואה שבו מוענק למועמד תואר מומחה לאחר עמידה בכל הדרישות להתמחות, ללא צורך במומחיות בתחום נוסף;
:- &quot;מרפאת שלב א'&quot; - מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה לקהילה, והמתמחה עובד בליווי מדריך במרפאה;
:- &quot;מרפאת שלב ב'&quot; - מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה בקהילה, והמתמחה עובד עצמאית ביחידה ובמרפאה;
:- &quot;פנקס התמחות&quot; - פנקס שהנפיקה המועצה למתמחה לצורך רישום פרטי התמחותו לשם תואר מומחה;
:- &quot;קורס להחייאה מתקדמת&quot; (Advanced Trauma Life Support - &quot;ATLS&quot;‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום, לרבות טיפול בחבלה, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
:- &quot;קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת&quot; (Advanced Pedatic Life-Support - &quot;APLS&quot;‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום בטיפול בילדים, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
:- &quot;קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת&quot; (Advanced Cardiac Life-Suppor((t)) - &quot;ACLS&quot;‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום קרדיו–וסקולריים, החייאת לב ריאות, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
:- &quot;רופא&quot; - מורשה לעסוק ברפואה לפי [[סעיף 3 לפקודה]].

@ 2. תואר מומחה
: לא יאושר לרופא תואר מומחה (להלן - תואר) אלא אחד התארים הנקובים [[בטור א' של התוספת]], ולא יאושר תואר אלא לפי הוראות תקנות אלה.

== פרק ב': בקשה להתמחות (תיקון: תשנ&quot;ז) ==

@ 3. &lt;!-- לשעבר תקנה 3א --&gt; בקשה להתמחות ופנקס התמחות (תיקון: תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ב-3)
: (א) רופא המבקש להתמחות יגיש למועצה בקשה להתמחות ויצרף לבקשתו את כל אלה:
:: (1) אישור בכתב מאת פקולטה או בית ספר לרפואה מוכרים לענין [[סעיף 4(ב) לפקודה]] בדבר סיום כל חובותיו לקבלת תואר דוקטור ברפואה;
:: (2) אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר ויושב ראש ועדת ההתמחות בו, כי מנהל המוסד המוכר יקבלו להתמחות.
: (א1) (((החל מיום 1.1.2023):)) אושרה בקשה להתמחות, תעביר המועצה למבקש אישור על כך בכתב ותצרף לאישור הודעה אשר תציין את כל אלה: החובה לדווח על ההתמחות למשרד הבריאות, אופן הדיווח האמור והשלכות אי-דיווח כאמור, כפי שנקבעו בתקנות אלה; המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות נוסח לדוגמה של הודעה כאמור.
: (א2) (((החל מיום 1.1.2023):)) רופא המבקש להתמחות אשר בקשתו אושרה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מיום קבלת האישור בכתב כאמור בתקנת משנה (א1), דיווח על ההתמחות, שיתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הדיווח יכלול את הפרטים האלה:
::: (א) פרטי המבקש ואמצעי התקשרות עימו;
::: (ב) פרטי הסטאז' שביצע ופרטי התמחויות קודמות, אם נעשו על ידו;
::: (ג) פרטי ההתמחות;
:: (2) המבקש להתמחות יצרף לדיווח את המסמכים האלה:
::: (א) אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר כאמור בתקנת משנה (א)(2);
::: (ב) אישור בכתב מהמועצה ולפיו בקשת ההתמחות אושרה כאמור בתקנת משנה (א1).
:: (((החל מיום 1.1.2023, לעניין מתמחה שבקשתו להתמחות אושרה בידי המועצה לפני יום 1.1.2023):)) רופא המבקש להתמחות אשר בקשתו אושרה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתן של תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (תיקון מס' 2), התשפ&quot;ב-2022 (((עד יום 1.5.2023))), דיווח על ההתמחות, שיתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הדיווח יכלול את הפרטים האלה:
::: (א) פרטי המבקש ואמצעי התקשרות עימו;
::: (ב) פרטי הסטאז' שביצע ופרטי התמחויות קודמות, אם נעשו על ידו;
::: (ג) פרטי ההתמחות;
:: (2) (((נמחקה).))
: (א3) (((החל מיום 1.1.2023):)) התקבל דיווח על התמחות לפי תקנת משנה (א2), יעביר משרד הבריאות למבקש אישור על קבלת הדיווח.
: (ב) אושרה בקשתו של מתמחה, ייחשב יום קבלת הבקשה במועצה כיום תחילת ההתמחות.
: (ג) המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ד).
:: (((החל מיום 1.1.2023):)) המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה (בתקנת משנה זו - אישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה); אושרה הבקשה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מהמועד שבו אושרה הבקשה, דיווח על החלפת מקום ההתמחות, ויכלול בו את הפרטים המפורטים בתקנת משנה (א2)(1) ויצרף לו את האישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה ואת אישור החלפת מקום ההתמחות שקיבל מהמועצה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ד).
: (ד) המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר כיום תחילת ההתמחות את היום הנקוב בהודעת המוסד המוכר, אף אם הוא מוקדם לתאריך שבו נתקבלה הבקשה במועצה, ובלבד שהבקשה נתקבלה תוך 60 ימים ממועד תחילת ההתמחות בפועל.
: (ה) המועצה תמציא למתמחה פנקס התמחות או תעדכן את הרישום בו, לפי הענין, תוך שלושים ימים מיום קבלת בקשת המתמחה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ג).
: (ו) מתמחה יגיש פנקס התמחותו לחתימת יושב ראש ועדת ההתמחות במוסד המוכר בו הוא מתמחה מיד עם קבלתו מהמועצה.
: (ז) לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה ללא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב); ואולם רשאי המנהל, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא היתה למתמחה שליטה עליהן.
:: (((החל מיום 1.1.2023):)) לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו חודשיים מיום אישור בקשה כאמור בידי המועצה; ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה - יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה.
:: (((החל מיום 1.1.2023, לעניין מתמחה שבקשתו להתמחות אושרה בידי המועצה לפני יום 1.1.2023):)) לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו ארבעה חודשים מיום תחילתן של תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (תיקון מס' 2), התשפ&quot;ב-2022 (((לאחר יום 1.5.2023))); ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה - יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה.


== פרק ג': התמחות ==

@ 4. חובת התמחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: פרט לאמור [[בתקנה 10]] חייב מועמד לעבור התמחות לפי הוראות [[פרק זה]] ולהיבחן לפי [[פרק ה']].

@ 5. סדרי התמחות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ב, תשס&quot;ט, תש&quot;ע, תשע&quot;ט)
: (א) התמחות תהיה על ידי עבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של משרה שלמה, הכוללת ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) (((נמחקה).))
: (ד) שנה אחת מתוך השנתיים הראשונות ושישה חודשים רצופים מתוך השנה האחרונה של ההתמחות יהיו במקצוע ראשי אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.
: (ה) מתמחה במקצוע-על אשר מסלול ההתמחות בו שנתיים וחצי רשאי לצרף לתקופת התמחותו התמחות של ששה חדשים רצופים שעשה באותו תחום כמקצוע משנה, במסגרת התמחותו במקצוע הראשי.
: (ו) (((נמחקה).))
: (ז) מתמחה המבקש להתמחות במקצוע על ואינו מומחה באחד מהמקצועות הראשיים הנדרשים כתנאי להתמחות במקצוע על, לא יתחיל אותה התמחות אלא לאחר שקיבל אישור מאת המועצה המדעית על השלמת תקופות ההתמחות במקצועות השונים לפי דרישתה.

@ התמחות במשרה חלקית (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח) : לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (הוראת שעה), התשע&quot;ב-2012, בתקופה שמיום 17.6.2012 ועד המועד לפי [[סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת]], יחולו הוראות אלה:
: (א) על אף האמור [[בתקנה 5(א)]], התמחות במקצועות כמפורט בתקנת משנה (ג) תיעשה בעבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של מחצית משרה שלמה לפחות, והיא תכלול ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, לפי היקף המשרה, הכל בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה.
: (ב) התמחות כאמור בתקנת משנה (א) בהיקף הקטן ממשרה שלמה תיעשה לפי מסלול ההתמחות הקבוע [[בתוספת]], בשינויים המחויבים, ולפי תכנית שאישרה המועצה המדעית מראש.
: (ג) תקנות משנה (א) ו-(ב) יחולו על התמחות לפי [[טור ב' בתוספת]] במקצועות כמפורט להלן:
:: (1) מחלות ריאה כאמור [[$ תוספת פרט|בפרט 5]];
:: (2) אנדוקרינולוגיה כאמור [[$ תוספת פרט|בפרט 7]];
:: (3) הרדמה כאמור [[$ תוספת פרט|בפרט 21]];
:: (4) ניאונטולוגיה כאמור [[$ תוספת פרט|בפרט 36]];
:: (5) רפואה דחופה כאמור [[$ תוספת פרט|בפרט 54(1) עד (5)]];
:: (6) מינהל רפואי כאמור [[$ תוספת פרט|בפרט 35]].

@ 6. תקופת התמחות (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ז-3)
: (א) תקופת ההתמחות תהיה כפי שצויין [[בטור ב' לתוספת]] לצד התואר המבוקש ובנוסף לזה תקופת התמחות של ששה חדשים לפחות במדע יסוד שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו.
: (ב) מועמד לתואר במקצוע המוכר כמדע יסוד חייב, בנוסף להתמחות כנקבע [[בתוספת]] לגבי אותו מקצוע, בהתמחות של ששה חדשים במקצוע יסוד שני, זולת אם נקבע אחרת [[בתוספת]].
: (ג) מקצוע-על הוא אחד [[תוספת|מהפרטים לתוספת]] המנויים להלן: [[$ תוספת פרט|2]], [[$ תוספת פרט|3]], [[$ תוספת פרט|4]], [[$ תוספת פרט|5]], [[$ תוספת פרט|6]], [[$ תוספת פרט|7]], [[$ תוספת פרט|8]], [[$ תוספת פרט|27]] (מסלולים ב' עד ח' בלבד), [[$ תוספת פרט|32]] (מסלול א' בלבד), [[$ תוספת פרט|35]], [[$ תוספת פרט|36]], [[$ תוספת פרט|37]], [[$ תוספת פרט|38]], [[$ תוספת פרט|39]], [[$ תוספת פרט|41]], [[$ תוספת פרט|43]], [[$ תוספת פרט|44]], [[$ תוספת פרט|45]], [[$ תוספת פרט|46]], [[$ תוספת פרט|48]], [[$ תוספת פרט|49]], [[$ תוספת פרט|50]], [[$ תוספת פרט|51]], [[$ תוספת פרט|52]], [[$ תוספת פרט|53]], [[$ תוספת פרט|54]] (מסלולים 1 עד 5 בלבד), [[$ תוספת פרט|55]] [[$ תוספת פרט|ו-56]].
: (ג1) תקופת ההתמחות במקצוע-על תהיה כמצוין [[בטור ב' בתוספת]] לצד התואר המבוקש; התמחות במקצוע-על תיעשה לאחר השלמת התואר במקצוע הראשי הרלוונטי, ואולם יכול שתיעשה במשולב עמו, ככל שקיים [[בטור ב' בתוספת]] מסלול התמחות המאפשר זאת.
: (ד) ששת חודשי הסטז' האחרונים במחלקה מוכרת להתמחות בארץ, בכירורגיה כללית, רפואת ילדים או רפואה פנימית, יוכרו בהסכמת מנהל המחלקה במקצוע הראשי של המתמחה ובהסכמת המתמחה, כשישה החודשים הראשונים של ההתמחות המתחילה באחד מן המקצועות האמורים, ובלבד שלא חלה הפסקה העולה על שישה חודשים בין סיום הסטז' ובין תחילת ההתמחות.

@ 7. רציפות התמחות (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ט)
: (א) רציפות כאמור [[בתקנה 5]] תהיה -
:: (1) במדע יסוד - ששה חדשים רצופים;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) במקצוע משנה - תקופה שלא תפחת מהאמור [[בתוספת]].
: (ב) לא תהיה הפסקה בתוך שלבי ההתמחות האמורים בתקנת משנה (א) או ביניהם אלא בהתאם לאמור בתקנת משנה (ג).
: (ג) על אף האמור [[בתקנות 5(א)]] [[ו-7(א)]] מותרות הפסקות כלהלן:
:: (1) הפסקה שנגרמה על-ידי שירותו של המועמד בצבא-הגנה לישראל או עקב שירות זה, או מסיבה שלא היתה למועמד שליטה עליה, באישור יושב-ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל;
:: (2) הפסקה שנעשתה לשם התמחות במדע יסוד או במקצוע שהמועמד חייב בו לשם השגת אישור התואר;
:: (3) הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת לאחר התמחות של שנתיים לפחות במקצוע ראשי, בתנאי שהתקבל אישור מראש מאת יושב ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) הפסקה בהתמחות בבריאות הציבור, אחרי שנה התמחות רצופה לפחות לשם התמחות במקצוע רפואי שאינו בריאות הציבור, ובלבד שההפסקה האמורה תהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים;
:: (6) הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנתיים לשם עבודה במחקר הכוללת תקופת התמחות במדע יסוד והפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי לשם עבודה במחקר שאינה כוללת תקופת התמחות במדע יסוד.

@ 8. אי-הכרה בהתמחות (תיקון: תש&quot;ם)
: לא הכירה המועצה או ועדה מקצועית שהיא מנתה לשם כך בהתמחות, כולה או מקצתה, לא ייבחן המועמד אלא לאחר שעבר תקופת התמחות נוספת שהיא תקבע.

@ 9. חריג בדבר תואר המדריך
: על אף האמור [[בתקנה 5]] יכול שההדרכה והפיקוח יהיו בידי מי שאינו בעל תואר -
: (1) אם המדריך אינו תושב קבע בישראל והמועצה סמכה ידיה מראש על הדרכתו ופיקוחו;
: (2) במקצועות שאינם רפואיים-קליניים - אם המדריך ממלא תפקיד אקדמאי-הוראתי או אם הוא בעל תואר אקדמאי שאינו פחות מזה של &quot;מוסמך&quot; והוא בעל ותק של שש שנים לפחות מיום קבלת התואר כאמור.

@ 9א. חובת עמידה בקורסי החייאה &lt;!-- (([במקור: בקורסי להחיאה])) --&gt; מתקדמת (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ג, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) מתמחה באחד מענפי ההתמחות המפורטים [[$ תוספת|בפרטים 12]], [[$ תוספת פרט|12א]], [[$ תוספת פרט|13]], [[$ תוספת פרט|14]], [[$ תוספת פרט|15]], [[$ תוספת פרט|16]], [[$ תוספת פרט|17]], [[$ תוספת פרט|19]], [[$ תוספת פרט|21]], [[$ תוספת פרט|22]], [[$ תוספת פרט|39]], [[$ תוספת פרט|40]], [[$ תוספת פרט|43]] [[ו-54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה מתקדמת.
: (ב) מתמחה ברפואת ילדים כמפורט [[בפרט 9 בתוספת]] וברפואה דחופה כמפורט [[בפרט 54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת.
: (ג) מתמחה ברפואה דחופה כמפורט [[בפרט 54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת.

@ 10. פטורים מחובת התמחות (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תש&quot;ם-3, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) המנהל רשאי לאשר לרופאים דלקמן לפי בקשתם תואר ללא התמחות בישראל:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) למי שהמועצה סמכה ידיה על הדרכתו ופיקוחו לצורך התמחות מועמדים בענף רפואי, שלדעת המנהל אין די בעלי תואר לאותו ענף לשם הדרכת מועמדים בו, באותו ענף;
:: (3) למי שאושר לו התואר או תואר דומה מחוץ לישראל, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה, לרבות הצורך בעמידה בבחינות.
: (ב) המנהל רשאי, בהמלצת המועצה, להכיר בעבודה שנעשתה לצורך התמחות כולה או חלקה מחוץ לישראל, כבאה במקום התמחות או חלק ממנה, ללא תנאים או בתנאים, לרבות דרישה לעמוד בבחינות שלב א', שלב ב' או שניהם; הכיר המנהל בחלק מהעבודה כאמור - תקוצר תקופת ההתמחות הנדרשת בהתאם לכך, אולם תחילתה של תקופת ההתמחות לענין תקנות אלה היא ביום שבו התחיל המתמחה בהתמחות או בהשלמת יתרת תקופת ההתמחות במוסד מוכר.
: (ג) לא יהיה חייב בהתמחות במדע יסוד -
:: (1) בוגר באחד ממדעי היסוד;
:: (2) מועמד לתואר באחד מאלה: בריאות הציבור, רפואה משפטית, רפואה תעסוקתית, רפואת המשפחה, מיקרוביולוגיה קלינית, ביוכימיה קלינית;
:: (3) מי שעשה מחקר קליני שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו וביצועו, להנחת דעתה, במשך תקופה של חצי שנה לפחות; המחקר הקליני יבוצע בעבודה מלאה וברציפות אלא אם כן אישרה המועצה שלתועלת המחקר יהיה לפצלו לשתי תקופות;
:: (4) מי שאושרה לו התמחות במדעי יסוד בתוך מסלול התמחות קודם.

== פרק ד': הכרה במוסד להתמחות (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

@ 10א. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הכרה במוסד&quot; - הכרה במוסד כמוסד מוכר להתמחות;
:- &quot;ועדה להכרה עליונה&quot; - הוועדה העליונה להכרה וביקורת של המועצה;
:- &quot;ועדות הכרה&quot; - ועדות משנה של הוועדה להכרה עליונה, הבודקות את קיום תנאי ההכרה במוסד המבקש הכרה כמוסד מוכר להתמחות;
:- &quot;תנאי הכרה&quot; - תנאים שקבעה המועצה, בכתב, שצריכים להתקיים במוסד להתמחות המבקש הכרה, לפי סוגי התמחות.

@ 10ב. הגשת בקשה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז-3)
: (א) בקשה להכרה במוסד יגיש מנהל המוסד לוועדת ההכרה העליונה ויצרף לה כל מסמך או אישור הנחוצים בהתאם לתנאי ההכרה.
: (ב) העתק הבקשה יישלח למנהל.
: (ג) ראתה המועצה כי במוסד המבקש מתקיימים, לכאורה, תנאי ההכרה, היא תמנה ועדת הכרה, תוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה.

@ 10ג. הכרה במוסד מוכר (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז-3)
: (א) הגיעה ועדת ההכרה העליונה למסקנה, על סמך דין וחשבון ועדת הכרה כי במוסד המבקש מתקיימים תנאי ההכרה, תגיש המלצתה, בצירוף המלצת יושב ראש המועצה, למנהל, תוך 30 ימים מיום סיום בדיקת המוסד.
: (ב) המנהל רשאי, על סמך המלצת המועצה, לתת למוסד הכרה מלאה או בהגבלות, בתנאים ולתקופת נסיון, כולם או מקצתם.
: (ג) הוכר מוסד, יתן לו המנהל תעודת מוסד מוכר להתמחות, ויפרט בה את ההגבלות והתנאים, אם נקבעו.

@ 10ד. ביטול הכרה או הגבלתה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז-3)
: (א) חדל להתקיים במוסד תנאי מתנאי ההכרה חייב מנהל המוסד המוכר להודיע על כך, מיד, לוועדת ההכרה העליונה ולמנהל.
: (ב) המנהל רשאי, על פי המלצת המועצה, לשלול הכרה ממוסד מוכר או להגבילה בזמן ובתנאים.

@ 10ה. תקופת ההכרה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) הכרה במוסד תהא בתוקף לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום נתינתה, ואולם ניתן לחדש הכרה כאמור אם הוגשה על כך בקשה, בדרך הקבועה [[בסעיף 10ב]], לא יאוחר מששה חדשים לפני תום תקופת ההכרה.
: (ב) על בדיקת בקשה לחידוש הכרה במוסד יחולו הוראות [[פרק זה]].

== פרק ה': בחינות (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

=== סימן א': מוסדות בחינה ===

@ 11. ועדת בחינות עליונה (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו)
: (א) מליאת המועצה תמנה ועדת בחינות עליונה.
: (ב) יושב ראש הועדה יהיה אחד מסגני יושב ראש המועצה.

@ 11א. ועדות מומחיות (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) הועד הפועל של המועצה ימנה שתי ועדות מומחיות, ואלה הן:
:: (1) ועדה למקצועות פנימיים ולמקצועות מעבדה;
:: (2) ועדה למקצועות כירורגיים.
: (ב) את יושבי ראש ועדות המומחיות ימנה הועד הפועל של המועצה.
: (ג) חברי ועדות המומחיות יהיו בעלי תואר מומחה, מנהלי מחלקה בבית חולים במקצועם ולפחות בדרגת מרצה בכיר בבית ספר לרפואה בישראל.

@ 12. ועדות לבחינות מקצועיות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב)
: (א) הועד הפועל של המועצה ימנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המדעי של מקצוע הבחינה, לכל מקצוע כמפורט [[בתוספת]], חברים בועדות לבחינות מקצועיות ויפקח על ביצוע הבחינות בהתאם לתכנית ההתמחות.
: (ב) הועדות לבחינות מקצועיות יהיו כפופות להחלטות מקצועיות של ועדת הבחינות העליונה.
: (ג) את יושבי ראש הועדות לבחינות מקצועיות תמנה ועדת הבחינות העליונה.
: (ד) חברי הועדות לבחינות מקצועיות יהיו בעלי תואר מומחה ולפחות שלושה מהם, לרבות היושב ראש, יהיו בעלי תואר מומחה במקצוע הבחינה.
: (ה) מספר החברים, לרבות היושב ראש, בועדה לבחינות מקצועיות לא יפחת מחמישה.
: (ו) תקופת כהונתו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות היא כתקופת כהונתה של המועצה.
: (ז) אחרי גמר תקופת כהונה אחת, תוחלף מחצית לפחות של חברי הועדה לבחינות מקצועיות בחברים חדשים; כהונת חבר בועדה לבחינות מקצועיות לא תעלה על שתי תקופות כהונה.
: (ח) התפנה מקומו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות, ימנה הועד הפועל של המועצה מחליף שיכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שמקומו התפנה.

@ 13. שטחי פעולה של ועדות המומחיות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תש&quot;ס, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: במסגרת התפקידים לפי [[תקנה 12]] אחראיות ועדות המומחיות על ביצוע הבחינות במקצועות אלה:
: (1) הועדה למקצועות פנימיים -
:: {{עמודות|4|א. רפואה פנימית; {{ש}} ב. קרדיולוגיה; {{ש}} ג. הימטולוגיה; {{ש}} ד. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה; {{ש}} ה. מחלות ריאה; {{ש}} ו. גסטרואנטרולוגיה; {{ש}} ז. אנדוקרינולוגיה; {{ש}} ח. נפרולוגיה; {{ש}} ט. רפואת ילדים; {{ש}} י. נוירולוגיה; {{ש}} יא. פסיכיאטריה; {{ש}} יב. פסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ש}} יג. מחלות עור ומין; {{ש}} יד. רדיולוגיה אבחנתית; {{ש}} טו. אונקולוגיה; {{ש}} טז. רפואה גרעינית; {{ש}} יז. רפואת המשפחה; {{ש}} יח. בריאות הציבור; {{ש}}  יט. פתולוגיה אבחנתית; {{ש}} כ. רפואה משפטית; {{ש}} כא. רפואה פיסיקלית ושיקום; {{ש}} כב. ניאונטולוגיה; {{ש}} כג. מינהל רפואי; {{ש}} כד. גנטיקה רפואית; {{ש}} כה. ראומטולוגיה; {{ש}} כו. מחלות זיהומיות; {{ש}} כז. רפואה תעסוקתית; {{ש}} כח. (((נמחקה);)) {{ש}} כט. מיקרוביולוגיה קלינית; {{ש}} ל. ביוכימיה קלינית; {{ש}} לא. גריאטריה; {{ש}} לב. נוירולוגיית ילדים; {{ש}} לג. קרדיולוגיית ילדים; {{ש}} לד. מחלות ריאה ילדים; {{ש}} לה. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים; {{ש}} לו. הימטו-אונקולוגיית ילדים; {{ש}} לז. גסטרו אנטרולוגיית ילדים; {{ש}} לח. נפרולוגיית ילדים; {{ש}} לט. אנדוקרינולוגיית ילדים; {{ש}} מ. פרמקולוגיה קלינית.}}
: (2) הועדה למקצועות כירורגיים:
:: {{עמודות|4|א. כירורגיה כללית; {{ש}} ב. נוירוכירורגיה; {{ש}} ג. כירורגיה של בית החזה; {{ש}} ד. כירורגיה אורטופדית; {{ש}} ה. כירורגיה פלסטית; {{ש}} ו. כירורגיה אורולוגית; {{ש}} ז. מחלות אף, אוזן וגרון; {{ש}} ח. מחלות עיניים; {{ש}} ט. הרדמה; {{ש}} י. יילוד וגינקולוגיה; {{ש}} יא. כירורגיית כלי דם; {{ש}} יב. כירורגיה של היד; {{ש}} יג. טיפול נמרץ כללי; {{ש}} יד. כירורגיית ילדים; {{ש}} טו. טיפול נמרץ ילדים; {{ש}} טז. רפואה דחופה.}}
: (3) (((נמחקה).))

@ 14. ישיבות והחלטות ועדות המומחיות (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ב)
: (א) מנין חוקי בישיבות ועדות המומחיות הוא מחצית חבריהן.
: (ב) היו הדעות שקולות, יכריע קולו של יושב ראש הועדה.
: (ג) החלטות עקרוניות של ועדת הבחינה העליונה יידונו ויאושרו בידי הועד הפועל של המועצה.

@ 15. (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ו) : (((בוטלה).))

=== סימן ב': סדרי בחינה ===

@ 16. צורת הבחינות (תיקון: תש&quot;ם)
: (א) בחינות יהיו בעל פה ובכתב ויכול שיהיו גם בפעולה רפואית.
: (ב) הבחינות ייערכו בשפה העברית.

@ 17. שלבי בחינות (תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ו, תשפ&quot;ב)
: (א) הבחינות יתקיימו בשני שלבים: שלב א' ושלב ב'.
: (ב) מתמחה רשאי לגשת לבחינת שלב א' בכל עת, לאחר שסיים שנתיים ראשונות מתקופת ההתמחות בכפוף לאמור [[בתקנה 24(ב)]].
: (ג) מתמחה שעמד בבחינה שלב א' רשאי לגשת לבחינת שלב ב' בכפוף לאמור [[בתקנה 21]].

@ 18. בחינה בשלב א' (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ו)
: (א) הבחינה בשלב א' תתייחס בעיקרה לידע עיוני. היא תעסוק בתהליכים פתו-פיסיולוגיים שביסוד המחלות ובבעיותיהן הקליניות, כולל דרכי האיבחון והטיפול.
: (ב) בחינה בשלב א' יכול שתהיה בשני חלקים או יותר, לפי החלטת ועדת הבחינות העליונה.

@ 19. בחינה בשלב ב' (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשע&quot;ד-2)
: (א) הבחינה בשלב ב' תעסוק ביחוד במקרים ממשיים בתחום מקצוע ההתמחות, שעליהם יצטרך המתמחה ליישם את ידיעותיו, מבחינת האבחון, מבחינת הטיפול ומבחינת ייעוץ מומחי במקצועו.
: (ב) במקצועות-על תיערך בתום ההתמחות בחינת סיום התמחות המורכבת מבחינה בכתב ובחינה בעל פה, זולת אם ועדת הבחינות העליונה, ובאישור הועד הפועל של המועצה, החליטה אחרת.
: (ג) במקצוע-על שניתן לעשות בו התמחות משולבת עם התמחות במקצוע ראשי כאמור [[בתקנה 6(ג1)]], חייב המתמחה לעמוד בבחינות שלב א' ושלב ב' של המקצוע הראשי, כתנאי לזכאותו להיבחן בבחינת סיום ההתמחות של מקצוע-העל.

@ 20. מועדי בחינות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו)
: בחינות ייערכו אחת לשנה לפחות, בהתאם להחלטת ועדת הבחינות העליונה, אשר תשלח לכל מתמחה שביקש להיבחן במקצוע, הודעה על מועד הבחינה במקצועו ומקום עריכתה, 30 ימים לפני המועד האמור.

@ 21. השתתפות בבחינות (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשע&quot;ז-4, תשפ&quot;ב)
: (א)(1) קבעה ועדת הבחינה העליונה מועדי אביב וסתיו לבחינה שלב ב' באותה שנה, זכאי המתמחה לגשת לבחינה במועד אביב או סתיו בשנה האחרונה להתמחותו, וברפואת משפחה בחצי שנה האחרונה להתמחותו; אין בעמידה בבחינה כאמור כדי לקצר את תקופת ההתמחות כפי שנקבעה;
:: (2) המבקש להיבחן במועד אביב או במועד סתיו יגיש לועדת הבחינות העליונה של המועצה בקשה, על גבי טופס שניתן להשיג במשרד המועצה, לא יאוחר מהתאריך שקבעה ועדת הבחינות העליונה של המועצה כתאריך אחרון להגשת בקשה להיבחן באותו המועד; לבקשה כאמור יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ג לצו הרופאים (אגרות), התשמ&quot;ד-1983]] (להלן - צו הרופאים (אגרות)).
: (ב) המועצה, או ועדה שהיא מינתה לשם כך, תבדוק זכותו של המתמחה להיבחן, ותודיע לו על החלטתה.
: (ג) מתמחה רשאי לחזור בו מהשתתפותו בבחינה על ידי הודעה שתגיע לידיה של ועדת הבחינה לא יאוחר משלושים יום לפני מועד הבחינה.
: (ד) אי-השתתפות בבחינה ללא מתן הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), תיחשב ככשלון, אלא אם הוכיח המתמחה, להנחת דעתו של הועד הפועל, בהקדם האפשרי לפי הנסיבות, כי היתה סיבה סבירה לאי השתתפותו.

@ 22. ציוני בחינות (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב)
: (א) ציוני בחינות או כל חלק מהן יפורסמו בציון &quot;עובר&quot; או &quot;נכשל&quot;.
: (ב) ועדת הבחינות העליונה תאשר את תוצאות בחינות שלב א'.
: (ג) הועדות לבחינות המקצועיות יציינו תוצאות שלב ב'; כל חלק יצוין בציון נפרד.
: (ד) בבחינות שלב ב' רשאים חברי הועדה לבחינות מקצועיות להציע ציונים בנפרד במקרה של מחלוקת בין חבריה.

@ 23. אישור תוצאות הבחינה והודעה עליהן (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ו)
: (א) ועדת בחינות מקצועית תמסור לועדת המומחיות דין וחשבון על תוצאות כל בחינה; ועדת המומחיות תעביר דין וחשבון זה בצירוף המלצותיה והערותיה לאישורו של יושב ראש ועדת הבחינות העליונה.
: (ב) לאחר אישור תוצאות הבחינות תודיע המועצה לכל נבחן על תוצאות בחינתו.

@ 24. בחינה חוזרת (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) מתמחה שנכשל בבחינה או בכל חלק ממנה, אם היתה בשני חלקים או יותר, רשאי לחזור ולהיבחן במועד מאוחר יותר, ובלבד שייבחן בכל חלקי הבחינה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מתמחה שלא עמד בבחינות עד לתום ארבע שנים מיום שסיים את תקופת ההתמחות, בין שנכשל ובין שלא ניגש לבחינה כלל, לא יהיה רשאי לגשת לבחינות אלא אם כן יותר לו לעשות כן ובתנאים שקבעה המועצה; מתמחה שנכשל בפעם הראשונה או השנייה בבחינת שלב ב' רשאי לגשת לבחינה חוזרת כעבור חצי שנה; מי שנכשל בפעם השלישית יוכל לגשת לבחינה חוזרת רק לאחר עבור שנה מיום הבחינה שבה נכשל.

@ 25. סודיות הבחינה
: ענייני הבחינות הם סודיים ומי שממלא תפקיד בקשר עמם לא יגלה דבר עליהם אלא במידה שהוא חייב או רשאי לגלותו על פי דין.

== פרק ו': החלטה בדבר מתן תואר (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

@ 26. תפקיד והמלצות המועצה (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ב)
: (א) משסיים המתמחה את הבחינות ואת תקופת התמחותו תגיש המועצה למנהל, תסקיר על תוצאות בדיקותיה, לרבות תוצאות הבחינות, והמלצה מנומקת בדבר מתן תואר; יושב ראש המועצה רשאי להעביר את בקשתו של המתמחה בצירוף תוצאות הבחינות לחוות דעתה של ועדה מקצועית שמונתה לפי [[תקנה 8]], בשאלת מילוי כל חובותיו של המתמחה לפי תקנות אלה, בטרם יוגשו התסקיר וההמלצה למנהל.
: (ב) במקרה פטור מחובת התמחות לפי [[תקנה 10(א)]] תפרט המועצה בתסקירה את טעמי הפטור.

@ 27. דיון מחדש
: לא נראתה למנהל המלצת המועצה, יעביר לה את הערותיו ויבקש ממנה לדון בדבר מחדש; המועצה תחזיר למנהל את ההמלצה, שהחליטה עליה בדיון מחדש, בשני עותקים.

@ 28. ועדה מיוחדת (תיקון: תש&quot;ם)
: לא נראתה למנהל המלצת המועצה לאחר הדיון מחדש, יעביר את הבקשה לחוות דעתה של ועדה מיוחדת שחבריה יהיו נציגו של המנהל, שיהיה יושב ראש הוועדה, יושב ראש המועצה או מי שהסמיך לכך והדיקן של אחד מבתי הספר לרפואה בארץ או נציגו.

@ 29. &lt;!-- לשעבר תקנה 3 --&gt; הגשת הבקשה (תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשע&quot;ז-4)
: רופא המבקש אישור תואר (להלן - מועמד) יגיש למנהל באמצעות המועצה בקשה לכך בשני עתקים; לבקשה יצורפו -
: (1) דיפלומה על סיום לימודיו באוניברסיטה או בבית ספר לרפואה, מוכרים ע&quot;י המנהל;
: (2) רשיון או היתר זמני בר-תוקף לעסוק ברפואה בישראל;
: (3) תעודה על גמר התמחותו לפי [[פרק ג']] או מסמכים המעידים על קיום נסיבות למתן פטור מחובת התמחות לפי [[תקנה 10]];
: (4) פנקס התמחות שהנפיקה המועצה המדעית עם תחילת התמחות ושבו רשומות כל תקופות ההתמחות שאישרו מנהלי המחלקות ומנהלי בתי החולים שבהם נעשתה ההתמחות ויושב ראש ועדת ההתמחות שבאותם בתי החולים;
: (5) אישור על עמידה בהצלחה בכל בחינות ההתמחות כאמור [[בפרק ה']] או פטור מחובת הבחינות או חלק מהן;
: (6) המלצה ממנהל המחלקה המוכרת של המקצוע הראשי או של מקצוע-על, לפי הענין, שבו בוצעה ההתמחות, על היות המבקש ראוי ללא סייג לתואר מומחה;
: (7) אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)]].

@ 29א. &lt;!-- לשעבר תקנה 29 --&gt; החלטת המנהל (תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט)
: (א) לא יחליט המנהל בדבר בקשה על פי [[תקנה 29]] כל עוד לא הוגשה לו המלצת המועצה, ואם נתבקשה חוות דעתה של הוועדה המיוחדת שהוקמה לפי [[תקנה 28]] - כל עוד לא הוגשה לו חוות הדעת.
: (א1) המנהל רשאי שלא להעניק תואר מומחה, למבקש תואר, אף אם המועצה המליצה לפי [[תקנה 26]] על מתן התואר, אם נתקיים במבקש אחד מאלה ולדעת המנהל עלולה להיות לדבר השלכה על עיסוקו כרופא מומחה:
:: (1) הורשע בהליך פלילי או מתנהל נגדו הליך פלילי;
:: (2) שר הבריאות החליט לנקוט נגדו אמצעי משמעת בהתאם [[לסעיף 41 לפקודה]], או מתנהלת נגדו קובלנה לפי [[+|סעיף 41]] או לפי [[סעיף 44א לפקודה]].
: (ב) אישר המנהל תואר, יהיה תקפו מהתאריך בו השלים המתמחה את כל הדרישות לפי תקנות אלה לחלוטין, או מיום שהגיש בקשתו לפי [[תקנה 29]], הכל לפי המאוחר; תעודה של יושב ראש המועצה על מועד השלמת הדרישות כאמור תהווה ראיה לכאורה לענין תקנה זו.
: (ג) תקנת משנה (ב) תחול על תואר שהמנהל אישר מיום א' בכסלו תשל&quot;ט (1 בדצמבר 1978) ואילך.

== פרק ז': הוראות שונות (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

@ 30. סדרי דיונים ועבודה
: (א) המועצה ושאר הגופים האמורים בתקנות אלה יקבעו בעצמם את סדרי הדיונים והעבודה שלהם, במידה שאלה לא נקבעו בחיקוק או על פיו.
: (ב) המועצה והועדה המיוחדת שהוקמה לפי [[תקנה 28]] רשאיות להקים ועדות מקצועיות, לבקש מהן חוות דעת ולהחליט על המלצות או חוות הדעת, הכל לפי הענין, שהן ימסרו למנהל; אין המועצה או הועדה המיוחדת קשורות לחוות הדעת שהן קיבלו מן הועדות המקצועיות האמורות.

@ 31. פנקס
: המנהל או מי שהוסמך על ידיו ינהל פנקס שבו יירשמו בעלי התארים ותאריהם.

@ 32. התחזות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא ישתמש אדם בתואר מומחה אלא אם התואר אושר לו לפי תקנות אלה, ולא ישתמש אדם בתואר דומה עד כדי להטעות לאחד התארים שלפי תקנות אלה.
: (ב) בוטל תואר לפי [[תקנה 33]], יחדל בעל התואר להשתמש בו מיום פרסום ההודעה על כך ברשומות; הותלה התואר, יימנע בעל התואר מלהשתמש בו כל זמן שהתואר מותלה.
: (ג) לענין תקנה זו, &quot;תואר מומחה&quot; - לרבות תרגום או קיצור של תואר מומחה או רמז אחר להתמחות בענף רפואה.

@ 33. ביטול תואר והתלייתו (תיקון: תש&quot;ם, תשע&quot;ז-4)
: (א) רשאי המנהל לבטל תואר שניתן או להתלותו לתקופה שיקבע, אם נוכח שהאישור הושג על ידי מצג-שוא או שבעל התואר גילה רשלנות גסה או אי-יכולת בביצוע תפקידיו כבעל אותו תואר, ובלבד שניתנה תחילה לבעל התואר הזדמנות להגיש את עצומותיו, בכתב או בעל-פה, לועדה שהרכבה כהרכב הועדה המוקמת לפי [[תקנה 28]]; הגיש בעל התואר, תוך שלושים יום מהיום שבו ניתנה לו הודעה על הכוונה לבטל את האישור או להתלותו, את עצומותיו לועדה, לא יבטל המנהל את התואר ולא יתלה אותו כל עוד לא הוגשה לו חוות דעת הועדה.
: (ב) התליית תואר לא תעלה על תקופה של שנתיים.
: (ג) בוטל תואר שניתן, לא תידון בקשה לנתינתו מחדש לפני תום שנתיים מיום שבוטל וכל עוד המבקש לא הוכיח קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את נתינתו מחדש; לבקשה לנתינת התואר מחדש יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)]].
: (ד) על אף האמור בתקנות אלה ובכפוף לתקנת משנה (ג) רשאי המנהל, בהמלצת המועצה, לתת תואר מחדש למי שתוארו בוטל, גם אם לא עשה המבקש התמחות לפי תקנות אלה בשלמותה או בחלקה לאחר שבוטל תוארו, או ללא בחינות, אם עמד בתנאים שקבעה לו המועצה.

@ 34. פרסומים
: הודעה על אישור תואר, ביטולו והתלייתו תפורסם ברשומות.

@ 35. ביטול (תיקון: תש&quot;ם)
: (א) תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ&quot;ד-1964 - בטלות.
: (ב) תואר שאושר לפי תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ&quot;ד-1964, דינו כתואר שאושר לפי תקנות אלה.

@ 36. תחילה (תיקון: תשל&quot;ד, תש&quot;ם)
: (א) תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן ברשומות.
: (ב) בעל תואר במקצוע ראשי, שקיבלו לא יאוחר מכ&quot;ב בניסן תשל&quot;ד (14 באפריל 1974) (בתקנה זו - המועד הקובע), המתמחה במקצוע משנה, פטור מחובת בחינות לפי תקנות אלה אם התחיל את התמחותו לפני המועד הקובע.

@ 37. השם (תיקון: תשל&quot;ז)
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל&quot;ג-1973&quot; (([במקור: &quot;תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל&quot;ג-1973&quot;])).

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 2]]))) ====
@ (תיקון: תשנ&quot;ב)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} התואר !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מסלול ההתמחות
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. מומחה ברפואה פנימית {{ש}} (([תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א])) ||
: 3¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 3 שנים ברפואה פנימית;
: ב. חודש בטיפול נמרץ כללי או בטיפול נמרץ פנימי;
: ג. 5 חודשים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אונקולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, השתלת מח עצם, חדר מיון, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ קרדיולוגי, מחלות ריאה, מרפאה פנימית או מרפאה לרפואת המשפחה או יחידה לטיפול-יום פנימית, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית, רפואה פליאטיבית.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. מומחה בקרדיולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשל&quot;ז, תשנ&quot;ו, תש&quot;ס, תשס&quot;ב])) ||
: אחד משלושת המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: 3 שנים קרדיולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה רפואה פנימית;
:: 1 שנה קרדיולוגיה;
:: 2 שנים רפואה פנימית;
:: 2 שנים קרדיולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים רפואה פנימית;
:: 3 שנים - קרדיולוגיה
: הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים - ¹⁄₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לטיפול נמרץ קרדיולוגיה.
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. מומחה בהימטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו])) ||
: אחד משלושת המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים הימטולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1 שנה הימטולוגיה;
:: 2 שנים ברפואה פנימית;
:: 1¹⁄₂ שנים הימטולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים הימטולוגיה.
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. מומחה באימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט])) ||
: אחד משלושת המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים;
:: 1 שנה אימונולוגיה קלינית;
:: 1 שנה אלרגולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1 שנה באימונולוגיה קלינית;
:: 2 שנים ברפואה פנימית;
:: 1 שנה באלרגולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 1 שנה אימונולוגיה קלינית;
:: 1 שנה אלרגולוגיה.
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. מומחה למחלות ריאה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א])) ||
: אחד משלושת המסלולים האלה:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית או רפואת משפחה;
:: 2¹⁄₄ שנים, מהן -
::: שנתיים מחלות ריאה, מתוכן חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית;
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1¹⁄₄ שנים, מהן -
::: שנה מחלות ריאה, מתוכה חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית;
:: 2 שנים רפואה פנימית;
:: 1 שנה מחלות ריאה;
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₄ שנים, מהן -
::: שנתיים מחלות ריאה, מתוכן חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית.
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. מומחה בגסטרואנטרולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ב])) ||
: אחד מארבעת המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1 שנה בגסטרואנטרולוגיה:
:: 2 שנים ברפואה פנימית;
:: 1¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה.
: ד. תואר מומחה בכירורגיה כללית;
:: (()) 2.5 שנים בגסטרואנטרולוגיה.
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. מומחה באנדוקרינולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב])) ||
: אחד מארבעת המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: 2 שנים אנדוקרינולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1 שנה באנדוקרינולוגיה;
:: 2 שנים ברפואה פנימית;
:: 1 שנה באנדוקרינולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 2 שנים באנדוקרינולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ד. תואר מומחה ביילוד וגינקולוגיה;
:: 9 חודשים רפואה פנימית;
:: 2 שנים אנדוקרינולוגיה.
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : 8. מומחה בנפרולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו])) ||
: אחד משלושת המסלולים הבאים:
: א. תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית;
:: 1 שנה בנפרולוגיה;
:: 2 שנים ברפואה פנימית;
:: 1¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 3 שנים ברפואה פנימית;
:: 2¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה.
: הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים ¹⁄₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לדיאליזה כרונית.
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : 9. מומחה ברפואת ילדים {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ב, תשס&quot;ט, תש&quot;ע, תשע&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א])) ||
: 4 שנים, מהן -
: א. 33 חודשים במחלקה לרפואת ילדים, ויכול שחלק מתקופה זו יהיה באחד או יותר מהמקצועות האלה:
:: חודשיים במחלקה לרפואה דחופה ילדים;
:: 3 חודשים ביחידת טיפול נמרץ ילדים;
: ב. ¹⁄₂ שנה במחלקת יונקים וטיפול מיוחד ביילוד;
: ג. ¹⁄₂ שנה במרפאת ילדים קהילתית או במרפאת ייעוץ כללי לילדים, בעבודה משולבת עם מחלקת ילדים או יחידת יום לילדים;
: ד. חודש ברפואה דחופה ילדים;
: ה. חודשיים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה:
:: הימטו–אונקולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיית ראש צוואר, גסטרואנטרולוגיית ילדים, טיפול נמרץ ילדים, מחלות עור ומין, מחלות ריאה ילדים, מחלקת יילוד וגינקולוגיה, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיית ילדים, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיית ילדים, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, גנטיקה רפואית, כירורגיית ילדים, מחלות זיהומיות, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים, ראומטולוגיית ילדים, מחלות עור ומין ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, פרמקולוגיה קלינית, מרפאת ילדים בקהילה, רפואה פליאטיבית.
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : 10. מומחה בנוירולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט, תש&quot;ע, תשע&quot;ד])) ||
: 4¹⁄₂ שנים מהן -
: א. 3³⁄₄ שנים במחלקה לנוירולוגיה - חובה;
: ב. 3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית - חובה;
: ג. 3 חדשים בפסיכיאטריה או פסיכיאטריה של הילד והמתבגר - חובה;
: ד. 3 חדשים באחד מאלה:
:: רפואה פנימית, נוירולוגיה במחלקה שונה מהמחלקה שבה נעשתה ההתמחות לפי סעיף קטן א, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, נוירוכירורגיה, רפואת עיניים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, נוירואונקולוגיה, טיפול נמרץ כללי, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית.
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : 11. מומחה בפסיכיאטריה {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ב-2, תש&quot;ן, תשס&quot;ב, תש&quot;ע, תשע&quot;א, תשע&quot;ד])) ||
: 4 שנים, מהן -
: א. 2 שנים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה תהיה במחלקה לפסיכיאטרייה של הילד והמתבגר;
: ב. שנה אחת בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר, במרפאה לבריאות הנפש - מ.ר;
: ג. ¹⁄₂ שנה בנוירולוגיה, או 3 חדשים בנוירולוגיה ו-3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית או 3 חודשים בנוירולוגיה ו-3 חודשים ברפואת המשפחה.
: ד. ¹⁄₂ שנה באחד מאלה: מחלקה או מרפאה לטיפול פסיכיאטרי במבוגר, מרפאה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מחלקת יום פסיכיאטרית, יחידה פסיכוגריאטרית, מחלקה לפסיכיאטריה שיקומית, פסיכיאטריה משפטית.
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : 12. מומחה בכירורגיה כללית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ה, תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ח, תשע&quot;ג, תשפ&quot;ב])) ||
: (()) 5.5 שנים, מהן -
: א. 18 חודשים ראשונים בהתמחות - מתוכם 15 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית ו-3 חודשים במחלקה לטיפול נמרץ כללי (חובה);
: ב. 3 חודשים, בתקופות רצופות של חודש כל אחת לפחות, באחד או יותר מהמקצועות האלה: כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיית חזה, גסטרואנטרולוגיה;
: ג. 39 חודשים בכירורגיה כללית, מתוכם -
:: (1) 3 חודשים רוטציה ביחידה מוכרת לטראומה (חובה);
:: (2) 6 חודשים בתקופות של חודשיים או 3 חודשים רצופות במקצועות האלה: כירורגיה מטבולית ובריאטרית, כירורגיה אנדוקרינית, כירורגיה של הקולון והרקטום, כירורגיה הפטוביליארית, כירורגיה של השד, כירורגיה דחופה וטראומה, השתלות, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר, ויכול שחודש מתקופה זו יהיה באחד המקצועות האלה: מחלות זיהומיות, מכוני סקר לגידולים, כירורגיה בקהילה, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר מחוץ לישראל;
: 6 חודשים אחרונים במחלקה לכירורגיה כללית;
|- &lt;עוגן פרט 12א&gt;
| : 12א. מומחה בכירורגית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ג, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;א])) ||
: אחד משני המסלולים האלה:
: א. 5¹⁄₂ שנים, מהן -
::: שנה אחת כירורגית ילדים;
::: שנתיים כירורגיה כללית;
::: שתי שנים ו-3 חודשים בכירורגית ילדים;
::: 3 חודשים בטיפול נמרץ יילודים או טיפול נמרץ ילדים;
: ב. תואר מומחה בכירורגיה כללית
:: 2¹⁄₂ שנים, מהן -
::: 27 חודשים בכירורגית ילדים - מ.ר;
::: 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים או פגים.
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : 13. מומחה בנוירוכירורגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט])) ||
: 5¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. (((נמחק);))
: ב. 4.5 שנים במחלקה לנוירוכירורגיה - חובה;
: ג. 3 חודשים טיפול נמרץ כללי - חובה;
: ד. 3 חודשים במחלקה לנוירולוגיה - חובה;
: ה. 3 חודשים נוירורדיולוגיה - חובה;
: ו. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה:
:: נוירופתולוגיה, נוירואנסטזיה, כירורגיה פלסטית, אורתופדיה, אורתופדיה של הגב, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, טיפול נמרץ ילדים, טראומה, כירורגיה כללית.
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : 14. מומחה לכירורגיה של בית החזה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ג, תש&quot;ן, תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-3])) ||
: אחד משלושת המסלולים האלה:
: א. מסלול כירורגיית לב
:: 5¹⁄₂ שנים מהן -
:: (1) 3¹⁄₂ שנים מהן -
:::: 36 חודשים במחלקה לכירורגיית לב, מתוכם 3 חודשים בניתוחי לב ילדים;
:::: 3 חודשים קרדיולוגיה;
:::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיית חזה;
:: (2) 2 שנים באחד מאלה:
::: (א) מסלול כירורגיית לב (מבוגרים):
:::: 24 חודשים במחלקה לכירורגיית לב (מבוגרים);
:::: {{ממורכז|או}}
:::: 12 חודשים קרדיולוגיה פולשנית;
:::: 3 חודשים רדיולוגיה פולשנית;
:::: 3 חודשים ניתוחי כלי דם;
:::: 6 חודשים מחלקת ניתוחי לב מבוגרים;
:::: {{ממורכז|או}}
:::: 18 חודשים טיפול נמרץ כללי;
:::: 6 חודשים טיפול נמרץ ניתוחי לב;
::: (ב) מסלול כירורגיית לב (ילדים):
:::: 2 חודשים טיפול נמרץ ילדים או טיפול נמרץ לב ילדים;
:::: 4 חודשים קרדיולוגיית ילדים;
:::: 18 חודשים כירורגיית לב ילדים;
::: (ג) מסלול כירורגיית לב (ניתוחי חזה):
:::: 3 חודשים ריאות;
:::: 21 חודשים מחלקת ניתוחי חזה;
: ב. מסלול כירורגיית חזה כללית
:: 5¹⁄₂ שנים מהן -
::: 4¹⁄₂ שנים במחלקה לכירורגיית חזה ולב; ובלבד שבבית חולים שקיימת בו הפרדה בין מחלקת כירורגיית חזה ומחלקת כירורגיית לב - יהיו 4 שנים במחלקה לכירורגיית חזה ו-¹⁄₂ שנה במחלקת כירורגיית לב;
::: 6 חודשים בכירורגיה כללית;
::: 3 חודשים במכון ריאות;
::: 3 חודשים במחלקת הרדמה או טיפול נמרץ כללי;
: ג. (((נמחק).))
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : 15. מומחה בכירורגיה אורתופדית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;ג, תשפ&quot;א])) ||
: 5¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 4 שנים - כירורגיה אורתופדית;
: ב. 6 חודשים באחד מהמקצועות האלה או 3 חודשים בכל אחד משניים מתוכם:
:: כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיית עמוד שדרה, ארטרוסקופיות ופגיעות ספורט, כירורגיית כתף, כירורגיית כף רגל וקרסול, אונקולוגיה אורתופדית, השתלת מפרקים, כירורגיית כף יד, אורתופדיית ילדים; ואולם בכירורגיית כף יד ובאורתופדיית ילדים לפי סעיף קטן זה, אין לבצע יותר משלושה חודשים בכל אחד;
: ג. (((בוטל);))
: ד. 3 חודשים - טיפול נמרץ כללי;
: ה. 3 חודשים - אורתופדיית ילדים;
: ו. 3 חודשים - כירורגיית כף יד;
: ז. 3 חודשים באחד מאלה:
:: שיקום, נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, כירורגיית כלי דם, יחידה לטראומה, כירורגיה כללית, טראומה אורתופדית, אורתופדיה בקהילה.
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| : 16. כירורגיה פלסטית ואסתטית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ג, תש&quot;ן, תש&quot;ס, תשפ&quot;א])) ||
: 5¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 6 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית - חובה;
: ב. 4¹⁄₄ שנים במחלקה לכירורגיה פלסטית - חובה, ו-3 חודשים ביחידה מוכרת לכוויות (גם אם אינה במחלקה לכירורגיה פלסטית) - חובה;
: ג. 3 חודשים ביחידה לכירורגיה של היד, ובבית חולים שאין בו יחידת כירורגיה של היד, 3 חודשים במחלקה לכירורגיה אורתופדית, ובלבד שהמחלקה מטפלת בכירורגיה של היד ומועסק בה מומחה אחד לפחות בכירורגיה של היד - חובה;
: ד. 3 חודשים במקצוע משנה אחד מאלה: אף, אוזן וגרון, כירורגיית פה ולסתות, מחלות עור ומין, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה כללית, מחלות עיניים.
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| : 17. מומחה בכירורגיה אורולוגית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשמ&quot;ג, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב])) ||
: 5¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 5 שנים כירורגיה אורולוגית;
: ב. 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית;
: ג. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה:
:: כירורגיה כללית, כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיה פלסטית, יילוד וגינקולוגיה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ כללי/נשימתי/כירורגי, רדיולוגיה אבחנתית, השתלת אברים, אונקולוגיה;
:: הערה: במקצוע כירורגיה כללית ניתן לבצע 6 חודשים רצופים.
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| : 18. מומחה במחלות עור ומין {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב])) ||
: 4¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 6 חודשים ברפואה פנימית - חובה לקיימם במהלך השנתיים הראשונות להתמחות;
: ב. 3¹⁄₂ שנים במחלקה למחלות עור ומין - חובה;
: ג. (((בוטל);))
: ד. שלושה חודשים באחד מהמקצועות שלהלן:
:: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, רפואת ילדים, אונקולוגיה, פסיכיאטריה, מחלות זיהומיות, גנטיקה רפואית, מחלות עור ומין ילדים, פתולוגיה אבחנתית;
: ה. שלושה חודשים כירורגיה פלסטית.
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| : 19. מומחה במחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש צוואר {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ב, תשע&quot;א])) ||
: (()) 5.5 שנים, מהן -
:: 4 שנים ו-9 חודשים במחלקת אף אוזן גרון;
:: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית או במחלקה לטיפול נמרץ כללי או במחלקת הרדמה;
:: 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים כל אחת במחלקות אלה: כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, גנטיקה, כירורגיית פה ולסתות, כירורגיה פלסטית, כירורגיית כלי דם, מחלות עיניים, דימות, אונקולוגיה, מחלקת אף אוזן גרון במרכז רפואי אחר (3 חודשים בלבד), אף אוזן גרון בקהילה.
: הערה: במקצועות כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי והרדמה לא ניתן לעבור התמחות העולה על 6 חודשים במהלך כל תקופת ההתמחות.
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| : 20. מומחה במחלות עיניים {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשס&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט-3])) ||
: 4¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 4 שנים במחלקה לרפואת עיניים - מ.ר;
: ב. 6 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה:
:: הרדמה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, מחלות א.א.ג. וכירורגיית ראש וצוואר,
:: {{ממורכז|או}}
:: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות המפורטים לעיל בפרט משנה זה ו-3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת במחלקת עיניים אחרת באחד מהמקצועות האלה:
:: גלאוקומה, מחלות עיניים בילדים כולל פזילה, נוירו–אופטלמולוגיה, פלסטיקה וארובת העין, אובאיטיס, גידולי עיניים, קטרקט, קרנית, רשתית.
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| : 21. מומחה להרדמה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשע&quot;ו-2])) ||
: 4¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 3¹⁄₄ שנים בהרדמה - חובה, כולל הרדמה בכירורגיה אורולוגית, בכירורגיה אורתופדית, בכירורגיה של בית החזה (כולל ניתוחי לב פתוחים וסגורים), בכירורגיה כללית, בנוירוכירורגיה, בכירורגיה פלסטית, ביילוד וגינקולוגיה, בכירורגיית ילדים, בכירורגיית עיניים, בכירורגיית אף אוזן וגרון, בהתאוששות; (מתוכם 3 חודשים חובה באחד מאלה: יילוד וגינקולוגיה, כירורגיית ילדים, התאוששות);
: ב. 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים - טיפול נמרץ כללי - חובה;
: ג. שלושה חודשים במרפאת כאב - חובה;
: ד. שלושה חודשים בכל אחד משניים מאלה או חודשיים בכל אחד משלושה מאלה:
:: רפואה פנימית, רפואת ילדים, גסטרואנטרולוגיה, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, נוירולוגיה, טיפול נמרץ ילדים, ניאונטולוגיה, רפואה דחופה;
: ה. (((בוטל).))
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| : 22. מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו])) ||
: 5¹⁄₂ שנים, מהן -
: א. 4¹⁄₂ שנים ביילוד וגינקולוגיה ובפריון, ובהן:
::: 1¹⁄₂ שנים יילוד - חובה;
::: 12 חודשים גינקולוגיה - חובה;
::: 6 חודשים פריון - חובה;
::: 1¹⁄₂ שנים יילוד וגינקולוגיה - חובה;
: ב. 12 חודשים לפי בחירה בין:
:: 6 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה, או ארבעה חודשים בכל אחד משלושה ממקצועות אלה:
:: כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, הרדמה, טיפול נמרץ כללי, אנדוקרינולוגיה, פגים, אונקולוגיה, בריאות הציבור (תחנה לאם ולילד או מרכז לבריאות האישה), אולטרה סאונד, יחידת הפריה חוץ גופית, גנטיקה רפואית, אנדוקרינולוגיה פדיאטרית.
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| : 23. מומחה ברדיולוגיה אבחנתית {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ב-2, תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשפ&quot;א])) ||
: אחד משני המסלולים האלה:
: א. 4¹⁄₂ שנים, מהן -
::: 3 שנים ו-9 חודשים - רדיולוגיה אבחנתית;
::: 3 חודשים רפואה גרעינית;
::: 6 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, כירורגיה אורתופדית, רפואה פנימית;
::: {{ממורכז|או}}
::: 3 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, רפואה פנימית ו-3 חודשים במחלקה או במכון קליני בבית חולים כללי;
: ב. תואר מומחה ברפואה גרעינית;
:: 2¹⁄₂ שנים רדיולוגיה אבחנתית.
|- &lt;עוגן פרט 24&gt;
| : 24. מומחה באונקולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ן, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ב])) ||
: אחד משני מסלולים אלה:
: א. אונקולוגיה רפואית -
:: 5 שנים((,)) מהן -
::: 3 שנים אונקולוגיה רפואית - חובה;
::: 1 שנה רדיותרפיה - חובה;
::: 9 חודשים רפואה פנימית - חובה;
::: 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א'.
: {{ממורכז|או}}
: ב. רדיותרפיה -
:: 5 שנים((,)) מהן -
::: 3 שנים רדיותרפיה - חובה;
::: 1 שנה אונקולוגיה רפואית - חובה;
::: 9 חודשים רפואה פנימית - חובה;
::: 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א'.
|- &lt;עוגן פרט 25&gt;
| : 25. מומחה ברפואת המשפחה {{ש}} (([תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ו, תשע&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ב])) ||
: 4 שנים, מהן -
: א. 15 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה מרפאת שלב א' בליווי מדריך;
: ב. 9 חודשים במחלקה פנימית;
: ג. 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה;
: ד. 5 חודשים ברפואת ילדים במקצועות אלה:
:: (1) 2 חודשים במחלקת ילדים;
:: (2) 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים;
:: (3) 1 חודש במרפאת ילדים בבית חולים או מרפאת ילדים בקהילה או אשפוז יום ילדים;
: ה. 2 חודשים במרפאה פסיכיאטרית אמבולטורית בקהילה או בבית חולים;
: ו. 2 חודשים, בתקופות של חודש כל אחת או חודשיים, מתוך מקצועות אלה:
: אונקולוגיה, אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, גריאטריה, כירורגיה כללית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיה של ראש וצוואר, מחלות זיהומיות, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה תעסוקתית, יילוד וגינקולוגיה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, קרדיולוגיית ילדים, מחלות ריאה ילדים, גסטרואנטרולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, רפואה לשיכוך כאב, רפואה פליאטיבית, מחקר;
: ז. 1 חודש במחלקה לרפואת המשפחה;
: ח. 12 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה - מרפאה שלב ב';
: ט. קורס אוניברסיטאי ברפואת המשפחה, בן שישה סמסטרים לפחות, שהכיר בו המנהל וכן עמידה בדרישות האוניברסיטה בסיומו.
|- &lt;עוגן פרט 26&gt;
| : 26. מומחה בבריאות הציבור {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם-4, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשס&quot;ג])) ||
: 4 שנים מהן -
: א. אחד משני המסלולים האלה:
:: 30 חודשים שירותים קהילתיים - חובה ו-6 חודשים אפידמיולוגיה - חובה;
:: {{ממורכז|או}}
:: 30 חודשים אפידמיולוגיה - חובה ו-6 חודשים שירותים קהילתיים - חובה.
:: הערה: במהלך ההתמחות במקצוע הראשי יסיים המתמחה קורס אקדמי בישראל המוכר על פי [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], ויציג תעודה על אחד מתארים אלה: Ph.D.‎‏; Dr.P.H‏; MPH באפידמיולוגיה; M.Med.Sc באפידמיולוגיה; M.Sc באפידמיולוגיה;
: ב. 6 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או במחלקה לרפואת ילדים;
: ג. 6 חודשים באחד מאלה או 3 חודשים בשניים מאלה: מחלקה או מכון קליני בבית חולים כללי, או מינהל רפואי או רפואת המשפחה במוסד מוכר.
|- &lt;עוגן פרט 27&gt;
| : 27. מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשע&quot;ז-3])) ||
: אחד משמונה מסלולים אלה:
: א. 3.5 שנים, מהן -
::: (()) 2.5 שנים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
::: 3 חודשים רפואה פנימית;
::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
::: 3 חודשים נוירולוגיה;
:: 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, נוירולוגיה (תקופה נוספת), שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ב. (1) תואר מומחה בנוירולוגיה;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
:::: 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ג. (1) תואר מומחה בגריאטריה;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
:::: 3 חודשים נוירולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ד. (1) תואר מומחה בכירורגייה אורתופדית;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים רפואה פנימית;
:::: 3 חודשים נוירולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ה. התואר מסלול ההתמחות
:: (1) תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
:::: 3 חודשים נוירולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ו. (1) תואר מומחה ברפואת משפחה;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
:::: 3 חודשים נוירולוגיה;
: {{ממורכז|או}}
: ז. (1) תואר מומחה ברפואת ילדים;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית או 3 חודשים אורתופדיית ילדים;
:::: 3 חודשים נוירולוגיה או 3 חודשים נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד;
: {{ממורכז|או}}
: ח. (1) תואר מומחה בנוירוכירורגיה;
:: (2) 2.5 שנים, מהן -
:::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
:::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
:::: 3 חודשים רפואה פנימית.
|- &lt;עוגן פרט 28&gt;
| : 28. &lt;!-- מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} --&gt; (([תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ד])) || (((בוטל).))
|- &lt;עוגן פרט 28א&gt;
| : 28א. מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} (([תיקון: תשע&quot;ז])) ||
: בעל תעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, שהוכרה בידי המועצה, שלפיה השלים התמחות באותה מדינה שאורכה 4.5 שנים, מהן -
: א. שנה ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות);
: ב. שנה במחלקת רפואה פנימית או רפואת ילדים;
: ג. שנה מיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיות ופרזיטולוגיות);
: ד. חצי שנה המטולוגיה (מעבדה) או בנק דם;
: ה. שנה מחקר קליני באחד המקצועות: ביוכימיה קלינית או מיקרוביולוגיה קלינית.
: הערה: על אף האמור, רשאי המנהל להכיר בתעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, גם אם השלים בעל התעודה במדינה האמורה פחות מ-4.5 שנים, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה לרבות השלמה של התקופות החסרות ובחינות.
|- &lt;עוגן פרט 29&gt;
| : 29. מומחה במיקרוביולוגיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ו])) ||
: 4 שנים, מהן -
: א. 3 שנים במיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיה ופרזיטולוגיה) - מ.ר. מהן שנה אחת במכון מחקר;
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים.
|- &lt;עוגן פרט 29א&gt;
| : 29א. מומחה בביוכימיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב])) ||
: 4 שנים, מהן -
: א. 3 שנים ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות) - מ.ר.;
: ב. 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים.
|- &lt;עוגן פרט 30&gt;
| : 30. מומחה בפתולוגיה אבחנתית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ב, תשס&quot;ו, תשפ&quot;ב])) ||
: (()) 4.5 שנים, מהן -
: א. 3 שנים ו-10 חודשים בפתולוגיה אבחנתית - חובה;
: ב. חודשיים בציטולוגיה - חובה;
: ג. 3 חודשים בשניים ממקצועות אלה: גינקופתולוגיה, דרמטופתולוגיה, המטופתולוגיה, נוירופתולוגיה, נפרופתולוגיה, פתולוגיה פרינטלית, פתולוגיה של העצם והרקמות הרכות, פתולוגיה של מערכת העיכול, פתולוגיה של השתלות, ציטולוגיה (ניתן לבחור נוסף על רוטציית החובה), פתולוגיה של דרכי הנשימה, רפואה משפטית, פתולוגיה של ראש צוואר, פתולוגיה של חלל הפה, פתולוגיה מולקולרית.
|- &lt;עוגן פרט 31&gt;
| : 31. מומחה ברפואה גרעינית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם, תש&quot;ן, תשס&quot;ב, תשס&quot;ח, תשע&quot;ג, תשפ&quot;א])) ||
: אחד משני המסלולים האלה:
: א. 4 שנים, מהן -
::: 2 שנים ברפואה גרעינית;
::: 6 חודשים ביחידת PET-CT;
::: שנה רדיולוגיה אבחנתית;
::: 3 חודשים רפואה פנימית;
::: חודש רפואת ילדים;
::: חודשיים בתקופות רצופות של חודש או חודשיים כל אחת, באחד או בשניים מאלה: אנדוקרינולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, נוירולוגיה, קרדיולוגיה, רדיותרפיה, מחלות זיהומיות, נוירוכירורגיה;
: ב. תואר מומחה ברדיולוגיה אבחנתית;
:: 1¹⁄₂ שנים רפואה גרעינית;
:: 6 חודשים PET-CT.
|- &lt;עוגן פרט 32&gt;
| : 32. מומחה בגריאטריה {{ש}} (([תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תש&quot;ע, תשפ&quot;א])) ||
: אחד משני המסלולים האלה:
: א. 4 שנים, מהן -
::: 2 שנים גריאטריה;
::: 1¹⁄₂ שנה רפואה פנימית;
::: 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית;
::: 3 חודשים באחד מן המקצועות האלה: יחידה גריאטרית בבית חולים כללי, נוירולוגיה, אורתופדיה, שיקום, פסיכיאטריה מבוגרים;
: ב. תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת משפחה;
:: 1 שנים ו-9 חודשים גריאטריה;
:: 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית.
|- &lt;עוגן פרט 33&gt;
| : 33. מומחה ברפואה משפטית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ם-3, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ב])) ||
: 5 שנים, מהן -
: א. 3 שנים ברפואה משפטית;
: ב. שנה בפתולוגיה אבחנתית;
: ג. ¹⁄₂ שנה במחלקה לדימות, בדגש על דימות תלת-ממדי–טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובדיקות דימות של תהודה גנטית (MRI);
: ד. 3 חודשים בשניים מן המקצועות האלה: סבב מעבדות פורנזיות (מעבדה לביולוגיה פורנזית, מעבדה לזיהוי פלילי, מעבדה לטוקסיקולוגיה פורנזית, זיהוי על סמך משנן), מחלקה לרפואה דחופה, יילוד וגינקולוגיה, רפואת ילדים, כירורגיה אורתופדית.
|- &lt;עוגן פרט 34&gt;
| : 34. מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;א, תשנ&quot;ו, תש&quot;ע, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב])) ||
: (()) 4.5 שנים, מהן -
: א. 1 שנה במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
: ב. 1 שנה במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר, ויכול ש-3 חודשים ממנה יהיו במחלקת יום לילד ולמתבגר;
: ג. 9 חודשים במחלקה לפסיכיאטריה;
: ד. שנה אחת ב-2 תקופות של 6 חודשים כל אחת במקצועות האלה:
:: (1) במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
:: (2) במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
:: (3) במחלקת אשפוז יום פסיכיאטרי לילד ולמתבגר;
:: (4) במרפאה פסיכיאטרית;
: ה. 6 חודשים בהתפתחות הילד, ויכול ששלושה חודשים מתוכם יהיו במרפאה לגיל הרך;
: ו. 3 חודשים במחלקת ילדים.
|- &lt;עוגן פרט 35&gt;
| : 35. מומחה במינהל רפואי {{ש}} (([תיקון: תשמ&quot;ז-2, תשמ&quot;ז-3, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד])) ||
: א. בעל תואר מומחה לפי תקנות אלה;
: ב. בעל תואר שני לפחות, שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו לפי [[סעיף 22 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], באחד מאלה: ניהול רפואי, מינהל מערכות בריאות, בריאות הציבור במגמת ניהול רפואי, מינהל עסקים, מינהל ציבורי;
: ג. 2 שנים באחד משני מסלולים אלה:
:: (1) 18 חודשים בהנהלת בית חולים כללי או בהנהלת בית חולים ייעודי (כגון: פסיכיאטרי, גריאטרי, שיקומי);
::: 6 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים או במפקדת קצין רפואה ראשי של צה&quot;ל;
:: (2) 18 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים ו-6 חודשים מהם יכול שיבוצעו במפקדת קצין רפואה ראשי של צה&quot;ל;
::: 6 חודשים בהנהלת בית חולים כללי.
|- &lt;עוגן פרט 36&gt;
| : 36. מומחה בנאונטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשע&quot;א, תשע&quot;ד-3])) ||
: א. תואר מומחה ברפואת ילדים.
: ב. 3 שנים, מהן -
::: 30 חודשים טיפול מיוחד ביילוד (ובהם 3 חודשים מרפאת מעקב יילודים) - חובה;
::: 6 חודשים במחלקת יילודים - חובה.
|- &lt;עוגן פרט 37&gt;
| : 37. מומחה בגנטיקה רפואית {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ע, תשע&quot;ב])) ||
: א. תואר מומחה באחד מענפי הרפואה כמפורט בטור א' בתוספת זו;
: ב. 2.5 שנים בגנטיקה קלינית.
|- &lt;עוגן פרט 38&gt;
| : 38. מומחה בראומטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד])) ||
: אחד מארבעה מסלולים אלה:
: א. מסלול מבוגרים;
:: תואר מומחה ברפואה פנימית;
:: (()) 2.5 שנים, מהן -
::: (()) 2.25 שנים ראומטולוגיה;
::: 3 חודשים באחד מאלה: אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיית ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום;
: {{ממורכז|או}}
: ב. מסלול ילדים;
:: תואר מומחה ברפואת ילדים;
:: (()) 2.5 שנים, מהן -
::: 2 שנים בראומטולוגיית ילדים;
::: 3 חודשים ראומטולוגיית מבוגרים;
::: 3 חודשים באחד מאלה: אורתופדיית ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום;
: {{ממורכז|או}}
: ג. 5¹⁄₂ שנים, מהן -
::: 1 שנה ברפואה פנימית - חובה;
::: (()) 1.25 שנה ראומטולוגיה - חובה;
::: 2 שנים ברפואה פנימית - חובה;
::: 3 חודשים - באחד מאלה:
::: רפואה פיזיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים;
::: 1 שנה ראומטולוגיה - חובה;
: {{ממורכז|או}}
: ד. 5¹⁄₂ שנים, מהן -
::: 3 שנים ברפואה פנימית - חובה;
::: (()) 1.25 שנה ראומטולוגיה - חובה;
::: 3 חודשים אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה - חובה;
::: 3 חודשים באחד מאלה:
::: רפואה פיסיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים;
::: 1 שנה ראומטולוגיה.
|- &lt;עוגן פרט 39&gt;
| : 39. מומחה בכירורגיה של היד {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס])) ||
: א. תואר מומחה בכירורגיה אורתופדית או בכירורגיה פלסטית.
: ב. 2¹⁄₂ שנים בכירורגיה של היד.
|- &lt;עוגן פרט 40&gt;
| : 40. מומחה בכירורגיית כלי-דם {{ש}} (([תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ט])) ||
: (()) 5.5 שנים מהן -
: א. 27 חודשים כירורגיה כללית;
: ב. 33 חודשים כירורגיית כלי דם;
: ג. 3 חודשים במחלקה לכירורגיה חזה ולב;
: ד. 3 חודשים ביחידה לטיפול נמרץ.
|- &lt;עוגן פרט 41&gt;
| : 41. מומחה במחלות זיהומיות {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט])) ||
: א. תואר מומחה באחד מאלה:
:: רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת משפחה;
: ב. 2 שנים מחלות זיהומיות - חובה.
|- &lt;עוגן פרט 42&gt;
| : 42. מומחה ברפואה תעסוקתית {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ח, תש&quot;ע, תשע&quot;ד])) ||
: 4¹⁄₂ שנים מהן -
:: 3 שנים רפואה תעסוקתית, במהלכן 1 שנה קורס אקדמי וקבלת תואר מוסמך ברפואה תעסוקתית, לפי תעודה המוכרת בידי המועצה להשכלה גבוהה - חובה;
:: 9 חודשים רפואה פנימית;
:: 3 חודשים אורתופדיה;
:: 6 חודשים - ב-2 תקופות של 3 חודשים ב-2 מהמקצועות האלה:
:: א.א.ג. וכירורגיה של ראש וצוואר, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, מחלות עור ומין, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, שיקום, אפידמיולוגיה, רפואת משפחה, איכות הסביבה.
|- &lt;עוגן פרט 43&gt;
| : 43. מומחה בטיפול נמרץ כללי {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ב, תשע&quot;ג])) ||
: א. תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה:
:: הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיה של בית החזה, מחלות אף אוזן גרון, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רפואה פנימית, רפואה דחופה;
: ב. 2 שנים, מהן -
:: 18 חודשים טיפול נמרץ כללי - חובה;
: ג. 3 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה:
:: הרדמה, קריולוגיה, נפרולוגיה, מחלות ריאה, מחלות זיהומיות, טיפול נמרץ ילדים.
|- &lt;עוגן פרט 44&gt;
| : 44. נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 3 שנים, מהן -
:: (()) 1.25 שנים נוירולוגית ילדים;
:: 1 שנה התפתחות הילד;
:: 3 חודשים נוירולוגיה (מבוגרים);
:: 6 חודשים נוירולוגית ילדים בסיום התכנית.
|- &lt;עוגן פרט 45&gt;
| : 45. קרדיולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 3 שנים, מהן -
:: 2¹⁄₂ שנים קרדיולוגיית ילדים;
:: 3 חודשים קרדיולוגיית מבוגרים;
:: 3 חודשים כירורגיית בית החזה.
|- &lt;עוגן פרט 46&gt;
| : 46. מחלות ריאה ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ט])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 2¹⁄₄ שנים, מהן -
:: 21 חודשים מחלות ריאה ילדים;
:: 3 חודשים מחלות ריאה מבוגרים;
:: 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים (למי שלא עשה טיפול נמרץ במסגרת התמחותו ברפואת ילדים).
|- &lt;עוגן פרט 47&gt;
| : 47. &lt;!-- אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים {{ש}} --&gt; (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו])) || (((בוטל).))
|- &lt;עוגן פרט 48&gt;
| : 48. הימטו אונקולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ב])) ||
: א. מומחה ברפואת ילדים;
: ב. 2¹⁄₂ שנים, מהן -
:: 2¹⁄₄ שנים המטו-אונקולוגיית ילדים - חובה;
:: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מאלה:
:: המטולוגיה, רדיותרפיה, דימות, פתולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות.
|- &lt;עוגן פרט 49&gt;
| : 49. גסטרואנטרולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ח, תשפ&quot;א])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 2¹⁄₂ שנים, מהן -
:: שנתיים ו-3 חודשים גסטרואנטרולוגיית ילדים;
:: 3 חודשים גסטרואנטרולוגיית מבוגרים.
|- &lt;עוגן פרט 50&gt;
| : 50. נפרולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 2¹⁄₂ שנים, מהן -
:: 2 שנים נפרולוגיית ילדים;
:: 6 חודשים, דיאליזה כרונית לילדים או -
:: 3 חודשים דיאליזה בילדים ו-3 חודשים דיאליזה כרונית במבוגרים.
|- &lt;עוגן פרט 51&gt;
| : 51. אנדוקרינולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ו, תש&quot;ע, תשע&quot;ד])) ||
: תואר מומחה ברפואת ילדים;
: 2³⁄₄ שנים, מהן -
:: 2¹⁄₂ שנים אנדוקרינולוגיית ילדים;
:: 3 חודשים אנדוקרינולוגיית מבוגרים.
|- &lt;עוגן פרט 52&gt;
| : 52. טיפול נמרץ ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תשס&quot;ט, תשפ&quot;א])) ||
: אחד משני המסלולים האלה:
: א. תואר מומחה ברפואת ילדים:
:: (()) 2.5 שנים, מהן -
::: 24 חודשים בטיפול נמרץ ילדים;
::: 3 חודשים בטיפול נמרץ כללי;
::: 3 חודשים הרדמה;
: ב. תואר מומחה בהרדמה או בטיפול נמרץ כללי:
:: (()) 2.5 שנים, מהן -
::: 20 חודשים בטיפול נמרץ ילדים;
::: חודש בטיפול נמרץ ילודים;
::: 3 חודשים ברפואה דחופה ילדים;
::: 3 חודשים במחלקת ילדים;
::: חודש קרדיולוגית ילדים;
::: חודש בריאות ילדים;
::: חודש בדימות ילדים.
|- &lt;עוגן פרט 53&gt;
| : 53. פרמקולוגיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ח, תשפ&quot;ב])) ||
: א. תואר מומחה באחד מאלה:
:: רפואה פנימית;
:: רפואת ילדים;
:: פסיכיאטריה;
:: רפואת משפחה;
:: גריאטריה;
:: רפואה דחופה;
:: אונקולוגיה;
: ב. 2.5 שנים ברציפות, ביחידה לפרמקולוגיה קלינית.
: הערה: עבודת מדעי יסוד שנעשתה במעבדה לפרמקולוגיה קלינית במסגרת התמחות הבסיס, תוכל להיחשב כחלק מההתמחות לתקופה של עד 6 חודשים.
|- &lt;עוגן פרט 54&gt;
| : 54. רפואה דחופה {{ש}} (([תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ח, תשע&quot;א, תשפ&quot;א])) ||
: 4 שנים מהן -
:: 30 חודשים במחלקה לרפואה דחופה;
:: 9 חודשים במחלקה לרפואה פנימית;
:: חודש אורתופדיה;
:: חודש טיפול נמרץ;
:: חודש מרפאה לרפואת המשפחה.
|- &lt;עוגן פרט 55&gt;
| : 55. רפואה לשיכוך כאב {{ש}} (([תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ט-2])) ||
: א. תואר מומחה באחד המקצועות האלה:
:: אונקולוגיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולונגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, הרדמה, יילוד וגניקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צואר, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיה, רפואה גרעינית, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה.
: ב. 27 חודשים, מהם -
:: (1) 21 חודשים במרפאה או ביחידה לרפואה לשיכוך כאב;
:: (2) 3 חודשים נוירולוגיה;
:: (3) 3 חודשים הרדמה.
|- &lt;עוגן פרט 56&gt;
| : 56. רפואה פליאטיבית {{ש}} (([תיקון: תשע&quot;ג, תשפ&quot;ב])) ||
: א. תואר מומחה באחד המקצועות האלה:
:: אונקולוגיה, גריאטריה, המטו-אונקולוגית ילדים, הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיית כלי דם, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה;
: ב. 2 שנים, מהן -
:: (1) 18 חודשים ביחידה פליאטיבית בבית חולים, ויכול ש-8 חודשים מתוכם יהיו ביחידה פליאטיבית בקהילה;
:: (2) 6 חודשים בשניים או יותר מהמקצועות האלה בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, אך לא יותר מ-3 חודשים במקצוע אחד:
:: אונקולוגיה, נוירולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה, המטואונקולוגיה ילדים, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, רפואה פיזיקלית ושיקום, גריאטריה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת המשפחה, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש–צוואר, רפואה דחופה, קרדיולוגיה, רפואה לשיכוך כאב.
|- &lt;עוגן פרט 57&gt;
| : 57. מומחה במחלות מטבוליות {{ש}} (([תיקון: תשע&quot;ט])) ||
: א. תואר מומחה באחד מענפי הרפואה האלה: פנימית, רפואת משפחה, רפואת ילדים, נוירולוגיה, גינקולוגיה, אנדוקרינולוגיה;
: ב. 2¹⁄₄ שנים, מהן -
:: (1) 1 שנה בגנטיקה קלינית;
:: (2) 1¹⁄₄ שנה במחלות מטבוליות.
|- &lt;עוגן פרט 58&gt;
| : 58. מומחה בנוירו-רדיולוגיה פולשנית: {{ש}} (([תיקון: תשפ&quot;ב])) ||
: א. תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, קרדיולוגיה, כירורגיית כלי דם;
: ב. 3.5 שנים, מהן -
:: (1) שנה ראשונה, מתוכה חצי שנה בנוירולוגיה או נוירוכירורגיה וחצי שנה בנויורו-רדיולוגיה;
:: (2) 2.5 שנים בנוירו-רדיולוגיה פולשנית.
|}

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ז באב תשל&quot;ג (14 באוגוסט 1973)
&lt;חתימה&gt; ויקטור שם-טוב שר הבריאות</text>
      <sha1>hi87crgdxomdjblur07cwouu48aky9b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>394142</id>
    <revision>
      <id>1416748</id>
      <parentid>1416217</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T05:30:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1416740] כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="129753" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר אישור תואר מומחה ובחינות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ג, 1924|תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות)}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1620|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 2513|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 743|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 928|תיקון}}, {{ח:תיבה|1013|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1400|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1784|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1464|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 264|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1386|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1018|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 533|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 458|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 289|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1066|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 112|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1174|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 1020|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 703|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 84|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 896|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 726|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 575|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 413|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 1006|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 390|תיקון}}, {{ח:תיבה|418|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 302|תיקון}}, {{ח:תיבה|1332|תיקון מס׳ 2 [תשס״ח] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1363|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 906|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1496|תיקון}}, {{ח:תיבה|1497|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 239|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 511|תיקון}}, {{ח:תיבה|1112|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1198|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 736|הוראת שעה [תשע״ב] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|750|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 681|תיקון}}, {{ח:תיבה|753|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|812|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1199|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 151|הוראת שעה [תשע״ב] (תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון])}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1314|תיקון}}, {{ח:תיבה|3508|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3508|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2071|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3386|תיקון}}, {{ח:תיבה|3568|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3606|ת״ט}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 17|הסעיפים 11א}} {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 61|ו־22}} {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|לפקודת המתעסקים ברפואה, 1947}}, ולאחר התיעצות בהסתדרות הרפואית בישראל, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|פקודת המתעסקים ברפואה, 1947 הוחלפה {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|בפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בקשה להתמחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: התמחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הכרה במוסד להתמחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: בחינות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: מוסדות בחינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: סדרי בחינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: החלטה בדבר מתן תואר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ם, תשמ״ה, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ז, תשס״ג, תשס״ו, תשע״ד, תשע״ד־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד מדעי“ – תאגיד שהמועצה מכירה בו כאיגוד מדעי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוגר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים)|בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ״ד–1964}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדע יסוד“ – אחד מאלה: אימונולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה אבחנתית, אנטרופולוגיה, אפידמיולוגיה, אתיקה רפואית, ביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, גנטיקה, כימיה, כימיה פיסיקלית, מיקרוביולוגיה, מדעי המחשב, סוציאולוגיה, סטטיסטיקה, פיסיקה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה, פרמקולוגיה, תולדות הרפואה, תזונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד מוכר“ – יחידה, מוסד רפואי, ארגון רפואי, מכון, מחלקה, חטיבה, מעבדה, מרפאה או מרכז או שירות שהוכרו לענין התמחות לפי תקנות אלה על־ידי המנהל לפי המלצת המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד סגור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסמך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים)|בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ״ד–1964}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע משנה“ – ענף רפואה המפורש {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}} שלא צויין לצדו שהוא מקצוע ראשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע־על“ – ענף רפואה מן המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ג)}}, שתואר בו מותנה בתואר מומחה במקצוע ראשי, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע ראשי“ – ענף רפואה שבו מוענק למועמד תואר מומחה לאחר עמידה בכל הדרישות להתמחות, ללא צורך במומחיות בתחום נוסף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאת שלב א׳“ – מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה לקהילה, והמתמחה עובד בליווי מדריך במרפאה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאת שלב ב׳“ – מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה בקהילה, והמתמחה עובד עצמאית ביחידה ובמרפאה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס התמחות“ – פנקס שהנפיקה המועצה למתמחה לצורך רישום פרטי התמחותו לשם תואר מומחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס להחייאה מתקדמת“ (Advanced Trauma Life Support – ”ATLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום, לרבות טיפול בחבלה, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת“ (Advanced Pedatic Life-Support – ”APLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום בטיפול בילדים, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת“ (Advanced Cardiac Life-Suppor{{ח:הערה|t}} – ”ACLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום קרדיו–וסקולריים, החייאת לב ריאות, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא“ – מורשה לעסוק ברפואה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 3|סעיף 3 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|2|תואר מומחה}}
{{ח:ת}} לא יאושר לרופא תואר מומחה (להלן – תואר) אלא אחד התארים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ של התוספת}}, ולא יאושר תואר אלא לפי הוראות תקנות אלה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בקשה להתמחות|תיקון: תשנ״ז}}

{{ח:סעיף|3|בקשה להתמחות ופנקס התמחות|תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ז, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} רופא המבקש להתמחות יגיש למועצה בקשה להתמחות ויצרף לבקשתו את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור בכתב מאת פקולטה או בית ספר לרפואה מוכרים לענין {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 4|סעיף 4(ב) לפקודה}} בדבר סיום כל חובותיו לקבלת תואר דוקטור ברפואה;
{{ח:תתת|(2)}} אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר ויושב ראש ועדת ההתמחות בו, כי מנהל המוסד המוכר יקבלו להתמחות.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אושרה בקשה להתמחות, תעביר המועצה למבקש אישור על כך בכתב ותצרף לאישור הודעה אשר תציין את כל אלה: החובה לדווח על ההתמחות למשרד הבריאות, אופן הדיווח האמור והשלכות אי־דיווח כאמור, כפי שנקבעו בתקנות אלה; המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות נוסח לדוגמה של הודעה כאמור.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} רופא המבקש להתמחות אשר בקשתו אושרה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מיום קבלת האישור בכתב כאמור בתקנת משנה (א1), דיווח על ההתמחות, שיתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדיווח יכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המבקש ואמצעי התקשרות עימו;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטי הסטאז׳ שביצע ופרטי התמחויות קודמות, אם נעשו על ידו;
{{ח:תתתת|(ג)}} פרטי ההתמחות;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש להתמחות יצרף לדיווח את המסמכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר כאמור בתקנת משנה (א)(2);
{{ח:תתתת|(ב)}} אישור בכתב מהמועצה ולפיו בקשת ההתמחות אושרה כאמור בתקנת משנה (א1).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023, לעניין מתמחה שבקשתו להתמחות אושרה בידי המועצה לפני יום 1.1.2023):}} רופא המבקש להתמחות אשר בקשתו אושרה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתן של תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (תיקון מס׳ 2), התשפ״ב–2022 {{ח:הערה|(עד יום 1.5.2023)}}, דיווח על ההתמחות, שיתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדיווח יכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המבקש ואמצעי התקשרות עימו;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטי הסטאז׳ שביצע ופרטי התמחויות קודמות, אם נעשו על ידו;
{{ח:תתתת|(ג)}} פרטי ההתמחות;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(א3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} התקבל דיווח על התמחות לפי תקנת משנה (א2), יעביר משרד הבריאות למבקש אישור על קבלת הדיווח.
{{ח:תת|(ב)}} אושרה בקשתו של מתמחה, ייחשב יום קבלת הבקשה במועצה כיום תחילת ההתמחות.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ד).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה (בתקנת משנה זו – אישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה); אושרה הבקשה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מהמועד שבו אושרה הבקשה, דיווח על החלפת מקום ההתמחות, ויכלול בו את הפרטים המפורטים בתקנת משנה (א2)(1) ויצרף לו את האישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה ואת אישור החלפת מקום ההתמחות שקיבל מהמועצה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ד).
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר כיום תחילת ההתמחות את היום הנקוב בהודעת המוסד המוכר, אף אם הוא מוקדם לתאריך שבו נתקבלה הבקשה במועצה, ובלבד שהבקשה נתקבלה תוך 60 ימים ממועד תחילת ההתמחות בפועל.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה תמציא למתמחה פנקס התמחות או תעדכן את הרישום בו, לפי הענין, תוך שלושים ימים מיום קבלת בקשת המתמחה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ג).
{{ח:תת|(ו)}} מתמחה יגיש פנקס התמחותו לחתימת יושב ראש ועדת ההתמחות במוסד המוכר בו הוא מתמחה מיד עם קבלתו מהמועצה.
{{ח:תת|(ז)}} לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה ללא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב); ואולם רשאי המנהל, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא היתה למתמחה שליטה עליהן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו חודשיים מיום אישור בקשה כאמור בידי המועצה; ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה – יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023, לעניין מתמחה שבקשתו להתמחות אושרה בידי המועצה לפני יום 1.1.2023):}} לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו ארבעה חודשים מיום תחילתן של תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (תיקון מס׳ 2), התשפ״ב–2022 {{ח:הערה|(לאחר יום 1.5.2023)}}; ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה – יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: התמחות}}

{{ח:סעיף|4|חובת התמחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} פרט לאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}} חייב מועמד לעבור התמחות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} ולהיבחן לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.

{{ח:סעיף|5|סדרי התמחות|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ו, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ז, תשס״ב, תשס״ט, תש״ע, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} התמחות תהיה על ידי עבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של משרה שלמה, הכוללת ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} שנה אחת מתוך השנתיים הראשונות ושישה חודשים רצופים מתוך השנה האחרונה של ההתמחות יהיו במקצוע ראשי אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ה)}} מתמחה במקצוע־על אשר מסלול ההתמחות בו שנתיים וחצי רשאי לצרף לתקופת התמחותו התמחות של ששה חדשים רצופים שעשה באותו תחום כמקצוע משנה, במסגרת התמחותו במקצוע הראשי.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ז)}} מתמחה המבקש להתמחות במקצוע על ואינו מומחה באחד מהמקצועות הראשיים הנדרשים כתנאי להתמחות במקצוע על, לא יתחיל אותה התמחות אלא לאחר שקיבל אישור מאת המועצה המדעית על השלמת תקופות ההתמחות במקצועות השונים לפי דרישתה.

{{ח:סעיף*||התמחות במשרה חלקית|תיקון: תשע״ב־2, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:ת}} לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (הוראת שעה), התשע״ב–2012, בתקופה שמיום 17.6.2012 ועד המועד לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(א)}}, התמחות במקצועות כמפורט בתקנת משנה (ג) תיעשה בעבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של מחצית משרה שלמה לפחות, והיא תכלול ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, לפי היקף המשרה, הכל בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה.
{{ח:תת|(ב)}} התמחות כאמור בתקנת משנה (א) בהיקף הקטן ממשרה שלמה תיעשה לפי מסלול ההתמחות הקבוע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, בשינויים המחויבים, ולפי תכנית שאישרה המועצה המדעית מראש.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות משנה (א) ו־(ב) יחולו על התמחות לפי {{ח:פנימי|תוספת|טור ב׳ בתוספת}} במקצועות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מחלות ריאה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|בפרט 5}};
{{ח:תתת|(2)}} אנדוקרינולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|בפרט 7}};
{{ח:תתת|(3)}} הרדמה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 21|בפרט 21}};
{{ח:תתת|(4)}} ניאונטולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 36|בפרט 36}};
{{ח:תתת|(5)}} רפואה דחופה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|בפרט 54(1) עד (5)}};
{{ח:תתת|(6)}} מינהל רפואי כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 35|בפרט 35}}.

{{ח:סעיף|6|תקופת התמחות|תיקון: תש״ם, תשנ״ב, תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת ההתמחות תהיה כפי שצויין {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}} לצד התואר המבוקש ובנוסף לזה תקופת התמחות של ששה חדשים לפחות במדע יסוד שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו.
{{ח:תת|(ב)}} מועמד לתואר במקצוע המוכר כמדע יסוד חייב, בנוסף להתמחות כנקבע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לגבי אותו מקצוע, בהתמחות של ששה חדשים במקצוע יסוד שני, זולת אם נקבע אחרת {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ג)}} מקצוע־על הוא אחד {{ח:פנימי|תוספת|מהפרטים לתוספת}} המנויים להלן: {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|2}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|3}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 4|4}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|5}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|6}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|7}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 8|8}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 27|27}} (מסלולים ב׳ עד ח׳ בלבד), {{ח:פנימי|תוספת פרט 32|32}} (מסלול א׳ בלבד), {{ח:פנימי|תוספת פרט 35|35}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 36|36}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 37|37}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 38|38}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 39|39}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 41|41}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 43|43}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 44|44}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 45|45}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 46|46}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 48|48}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 49|49}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 50|50}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 51|51}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 52|52}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 53|53}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|54}} (מסלולים 1 עד 5 בלבד), {{ח:פנימי|תוספת פרט 55|55}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 56|ו־56}}.
{{ח:תת|(ג1)}} תקופת ההתמחות במקצוע־על תהיה כמצוין {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} לצד התואר המבוקש; התמחות במקצוע־על תיעשה לאחר השלמת התואר במקצוע הראשי הרלוונטי, ואולם יכול שתיעשה במשולב עמו, ככל שקיים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} מסלול התמחות המאפשר זאת.
{{ח:תת|(ד)}} ששת חודשי הסטז׳ האחרונים במחלקה מוכרת להתמחות בארץ, בכירורגיה כללית, רפואת ילדים או רפואה פנימית, יוכרו בהסכמת מנהל המחלקה במקצוע הראשי של המתמחה ובהסכמת המתמחה, כשישה החודשים הראשונים של ההתמחות המתחילה באחד מן המקצועות האמורים, ובלבד שלא חלה הפסקה העולה על שישה חודשים בין סיום הסטז׳ ובין תחילת ההתמחות.

{{ח:סעיף|7|רציפות התמחות|תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רציפות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}} תהיה –
{{ח:תתת|(1)}} במדע יסוד – ששה חדשים רצופים;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} במקצוע משנה – תקופה שלא תפחת מהאמור {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תהיה הפסקה בתוך שלבי ההתמחות האמורים בתקנת משנה (א) או ביניהם אלא בהתאם לאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנות 5(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7(א)}} מותרות הפסקות כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} הפסקה שנגרמה על־ידי שירותו של המועמד בצבא־הגנה לישראל או עקב שירות זה, או מסיבה שלא היתה למועמד שליטה עליה, באישור יושב־ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} הפסקה שנעשתה לשם התמחות במדע יסוד או במקצוע שהמועמד חייב בו לשם השגת אישור התואר;
{{ח:תתת|(3)}} הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת לאחר התמחות של שנתיים לפחות במקצוע ראשי, בתנאי שהתקבל אישור מראש מאת יושב ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} הפסקה בהתמחות בבריאות הציבור, אחרי שנה התמחות רצופה לפחות לשם התמחות במקצוע רפואי שאינו בריאות הציבור, ובלבד שההפסקה האמורה תהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים;
{{ח:תתת|(6)}} הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנתיים לשם עבודה במחקר הכוללת תקופת התמחות במדע יסוד והפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי לשם עבודה במחקר שאינה כוללת תקופת התמחות במדע יסוד.

{{ח:סעיף|8|אי־&lt;wbr&gt;הכרה בהתמחות|תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} לא הכירה המועצה או ועדה מקצועית שהיא מנתה לשם כך בהתמחות, כולה או מקצתה, לא ייבחן המועמד אלא לאחר שעבר תקופת התמחות נוספת שהיא תקבע.

{{ח:סעיף|9|חריג בדבר תואר המדריך}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}} יכול שההדרכה והפיקוח יהיו בידי מי שאינו בעל תואר –
{{ח:תת|(1)}} אם המדריך אינו תושב קבע בישראל והמועצה סמכה ידיה מראש על הדרכתו ופיקוחו;
{{ח:תת|(2)}} במקצועות שאינם רפואיים־קליניים – אם המדריך ממלא תפקיד אקדמאי־הוראתי או אם הוא בעל תואר אקדמאי שאינו פחות מזה של ”מוסמך“ והוא בעל ותק של שש שנים לפחות מיום קבלת התואר כאמור.

{{ח:סעיף|9א|חובת עמידה בקורסי החייאה מתקדמת|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט, תשס״ג, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מתמחה באחד מענפי ההתמחות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת פרט 12|בפרטים 12}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 12א|12א}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 13|13}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 14|14}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 15|15}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 16|16}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 17|17}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 19|19}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 21|21}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 22|22}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 39|39}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 40|40}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 43|43}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|ו־54 בתוספת}}, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה מתקדמת.
{{ח:תת|(ב)}} מתמחה ברפואת ילדים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 9|בפרט 9 בתוספת}} וברפואה דחופה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|בפרט 54 בתוספת}}, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת.
{{ח:תת|(ג)}} מתמחה ברפואה דחופה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|בפרט 54 בתוספת}}, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת.

{{ח:סעיף|10|פטורים מחובת התמחות|תיקון: תשל״ז, תש״ם, תש״ם־3, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ה, תשנ״ב, תש״ס, תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לאשר לרופאים דלקמן לפי בקשתם תואר ללא התמחות בישראל:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} למי שהמועצה סמכה ידיה על הדרכתו ופיקוחו לצורך התמחות מועמדים בענף רפואי, שלדעת המנהל אין די בעלי תואר לאותו ענף לשם הדרכת מועמדים בו, באותו ענף;
{{ח:תתת|(3)}} למי שאושר לו התואר או תואר דומה מחוץ לישראל, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה, לרבות הצורך בעמידה בבחינות.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, בהמלצת המועצה, להכיר בעבודה שנעשתה לצורך התמחות כולה או חלקה מחוץ לישראל, כבאה במקום התמחות או חלק ממנה, ללא תנאים או בתנאים, לרבות דרישה לעמוד בבחינות שלב א׳, שלב ב׳ או שניהם; הכיר המנהל בחלק מהעבודה כאמור – תקוצר תקופת ההתמחות הנדרשת בהתאם לכך, אולם תחילתה של תקופת ההתמחות לענין תקנות אלה היא ביום שבו התחיל המתמחה בהתמחות או בהשלמת יתרת תקופת ההתמחות במוסד מוכר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יהיה חייב בהתמחות במדע יסוד –
{{ח:תתת|(1)}} בוגר באחד ממדעי היסוד;
{{ח:תתת|(2)}} מועמד לתואר באחד מאלה: בריאות הציבור, רפואה משפטית, רפואה תעסוקתית, רפואת המשפחה, מיקרוביולוגיה קלינית, ביוכימיה קלינית;
{{ח:תתת|(3)}} מי שעשה מחקר קליני שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו וביצועו, להנחת דעתה, במשך תקופה של חצי שנה לפחות; המחקר הקליני יבוצע בעבודה מלאה וברציפות אלא אם כן אישרה המועצה שלתועלת המחקר יהיה לפצלו לשתי תקופות;
{{ח:תתת|(4)}} מי שאושרה לו התמחות במדעי יסוד בתוך מסלול התמחות קודם.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הכרה במוסד להתמחות|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|10א|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכרה במוסד“ – הכרה במוסד כמוסד מוכר להתמחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה להכרה עליונה“ – הוועדה העליונה להכרה וביקורת של המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדות הכרה“ – ועדות משנה של הוועדה להכרה עליונה, הבודקות את קיום תנאי ההכרה במוסד המבקש הכרה כמוסד מוכר להתמחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי הכרה“ – תנאים שקבעה המועצה, בכתב, שצריכים להתקיים במוסד להתמחות המבקש הכרה, לפי סוגי התמחות.

{{ח:סעיף|10ב|הגשת בקשה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להכרה במוסד יגיש מנהל המוסד לוועדת ההכרה העליונה ויצרף לה כל מסמך או אישור הנחוצים בהתאם לתנאי ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} העתק הבקשה יישלח למנהל.
{{ח:תת|(ג)}} ראתה המועצה כי במוסד המבקש מתקיימים, לכאורה, תנאי ההכרה, היא תמנה ועדת הכרה, תוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|10ג|הכרה במוסד מוכר|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הגיעה ועדת ההכרה העליונה למסקנה, על סמך דין וחשבון ועדת הכרה כי במוסד המבקש מתקיימים תנאי ההכרה, תגיש המלצתה, בצירוף המלצת יושב ראש המועצה, למנהל, תוך 30 ימים מיום סיום בדיקת המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, על סמך המלצת המועצה, לתת למוסד הכרה מלאה או בהגבלות, בתנאים ולתקופת נסיון, כולם או מקצתם.
{{ח:תת|(ג)}} הוכר מוסד, יתן לו המנהל תעודת מוסד מוכר להתמחות, ויפרט בה את ההגבלות והתנאים, אם נקבעו.

{{ח:סעיף|10ד|ביטול הכרה או הגבלתה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} חדל להתקיים במוסד תנאי מתנאי ההכרה חייב מנהל המוסד המוכר להודיע על כך, מיד, לוועדת ההכרה העליונה ולמנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, על פי המלצת המועצה, לשלול הכרה ממוסד מוכר או להגבילה בזמן ובתנאים.

{{ח:סעיף|10ה|תקופת ההכרה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הכרה במוסד תהא בתוקף לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום נתינתה, ואולם ניתן לחדש הכרה כאמור אם הוגשה על כך בקשה, בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, לא יאוחר מששה חדשים לפני תום תקופת ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} על בדיקת בקשה לחידוש הכרה במוסד יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: בחינות|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: מוסדות בחינה}}

{{ח:סעיף|11|ועדת בחינות עליונה|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מליאת המועצה תמנה ועדת בחינות עליונה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הועדה יהיה אחד מסגני יושב ראש המועצה.

{{ח:סעיף|11א|ועדות מומחיות|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הועד הפועל של המועצה ימנה שתי ועדות מומחיות, ואלה הן:
{{ח:תתת|(1)}} ועדה למקצועות פנימיים ולמקצועות מעבדה;
{{ח:תתת|(2)}} ועדה למקצועות כירורגיים.
{{ח:תת|(ב)}} את יושבי ראש ועדות המומחיות ימנה הועד הפועל של המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} חברי ועדות המומחיות יהיו בעלי תואר מומחה, מנהלי מחלקה בבית חולים במקצועם ולפחות בדרגת מרצה בכיר בבית ספר לרפואה בישראל.

{{ח:סעיף|12|ועדות לבחינות מקצועיות|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הועד הפועל של המועצה ימנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המדעי של מקצוע הבחינה, לכל מקצוע כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, חברים בועדות לבחינות מקצועיות ויפקח על ביצוע הבחינות בהתאם לתכנית ההתמחות.
{{ח:תת|(ב)}} הועדות לבחינות מקצועיות יהיו כפופות להחלטות מקצועיות של ועדת הבחינות העליונה.
{{ח:תת|(ג)}} את יושבי ראש הועדות לבחינות מקצועיות תמנה ועדת הבחינות העליונה.
{{ח:תת|(ד)}} חברי הועדות לבחינות מקצועיות יהיו בעלי תואר מומחה ולפחות שלושה מהם, לרבות היושב ראש, יהיו בעלי תואר מומחה במקצוע הבחינה.
{{ח:תת|(ה)}} מספר החברים, לרבות היושב ראש, בועדה לבחינות מקצועיות לא יפחת מחמישה.
{{ח:תת|(ו)}} תקופת כהונתו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות היא כתקופת כהונתה של המועצה.
{{ח:תת|(ז)}} אחרי גמר תקופת כהונה אחת, תוחלף מחצית לפחות של חברי הועדה לבחינות מקצועיות בחברים חדשים; כהונת חבר בועדה לבחינות מקצועיות לא תעלה על שתי תקופות כהונה.
{{ח:תת|(ח)}} התפנה מקומו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות, ימנה הועד הפועל של המועצה מחליף שיכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שמקומו התפנה.

{{ח:סעיף|13|שטחי פעולה של ועדות המומחיות|תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ו, תש״ס, תשע״ד, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} במסגרת התפקידים לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}} אחראיות ועדות המומחיות על ביצוע הבחינות במקצועות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הועדה למקצועות פנימיים –
{{ח:תת}} {{עמודות|4|א. רפואה פנימית; {{ש}} ב. קרדיולוגיה; {{ש}} ג. הימטולוגיה; {{ש}} ד. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה; {{ש}} ה. מחלות ריאה; {{ש}} ו. גסטרואנטרולוגיה; {{ש}} ז. אנדוקרינולוגיה; {{ש}} ח. נפרולוגיה; {{ש}} ט. רפואת ילדים; {{ש}} י. נוירולוגיה; {{ש}} יא. פסיכיאטריה; {{ש}} יב. פסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ש}} יג. מחלות עור ומין; {{ש}} יד. רדיולוגיה אבחנתית; {{ש}} טו. אונקולוגיה; {{ש}} טז. רפואה גרעינית; {{ש}} יז. רפואת המשפחה; {{ש}} יח. בריאות הציבור; {{ש}} יט. פתולוגיה אבחנתית; {{ש}} כ. רפואה משפטית; {{ש}} כא. רפואה פיסיקלית ושיקום; {{ש}} כב. ניאונטולוגיה; {{ש}} כג. מינהל רפואי; {{ש}} כד. גנטיקה רפואית; {{ש}} כה. ראומטולוגיה; {{ש}} כו. מחלות זיהומיות; {{ש}} כז. רפואה תעסוקתית; {{ש}} כח. {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ש}} כט. מיקרוביולוגיה קלינית; {{ש}} ל. ביוכימיה קלינית; {{ש}} לא. גריאטריה; {{ש}} לב. נוירולוגיית ילדים; {{ש}} לג. קרדיולוגיית ילדים; {{ש}} לד. מחלות ריאה ילדים; {{ש}} לה. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים; {{ש}} לו. הימטו־אונקולוגיית ילדים; {{ש}} לז. גסטרו אנטרולוגיית ילדים; {{ש}} לח. נפרולוגיית ילדים; {{ש}} לט. אנדוקרינולוגיית ילדים; {{ש}} מ. פרמקולוגיה קלינית.}}
{{ח:תת|(2)}} הועדה למקצועות כירורגיים:
{{ח:תת}} {{עמודות|4|א. כירורגיה כללית; {{ש}} ב. נוירוכירורגיה; {{ש}} ג. כירורגיה של בית החזה; {{ש}} ד. כירורגיה אורטופדית; {{ש}} ה. כירורגיה פלסטית; {{ש}} ו. כירורגיה אורולוגית; {{ש}} ז. מחלות אף, אוזן וגרון; {{ש}} ח. מחלות עיניים; {{ש}} ט. הרדמה; {{ש}} י. יילוד וגינקולוגיה; {{ש}} יא. כירורגיית כלי דם; {{ש}} יב. כירורגיה של היד; {{ש}} יג. טיפול נמרץ כללי; {{ש}} יד. כירורגיית ילדים; {{ש}} טו. טיפול נמרץ ילדים; {{ש}} טז. רפואה דחופה.}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|14|ישיבות והחלטות ועדות המומחיות|תיקון: תש״ם, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנין חוקי בישיבות ועדות המומחיות הוא מחצית חבריהן.
{{ח:תת|(ב)}} היו הדעות שקולות, יכריע קולו של יושב ראש הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות עקרוניות של ועדת הבחינה העליונה יידונו ויאושרו בידי הועד הפועל של המועצה.

{{ח:סעיף|15||תיקון: תש״ם, תשמ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: סדרי בחינה}}

{{ח:סעיף|16|צורת הבחינות|תיקון: תש״ם}}
{{ח:תת|(א)}} בחינות יהיו בעל פה ובכתב ויכול שיהיו גם בפעולה רפואית.
{{ח:תת|(ב)}} הבחינות ייערכו בשפה העברית.

{{ח:סעיף|17|שלבי בחינות|תיקון: תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ו, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הבחינות יתקיימו בשני שלבים: שלב א׳ ושלב ב׳.
{{ח:תת|(ב)}} מתמחה רשאי לגשת לבחינת שלב א׳ בכל עת, לאחר שסיים שנתיים ראשונות מתקופת ההתמחות בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מתמחה שעמד בבחינה שלב א׳ רשאי לגשת לבחינת שלב ב׳ בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21}}.

{{ח:סעיף|18|בחינה בשלב א׳|תיקון: תשל״ח, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הבחינה בשלב א׳ תתייחס בעיקרה לידע עיוני. היא תעסוק בתהליכים פתו־פיסיולוגיים שביסוד המחלות ובבעיותיהן הקליניות, כולל דרכי האיבחון והטיפול.
{{ח:תת|(ב)}} בחינה בשלב א׳ יכול שתהיה בשני חלקים או יותר, לפי החלטת ועדת הבחינות העליונה.

{{ח:סעיף|19|בחינה בשלב ב׳|תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הבחינה בשלב ב׳ תעסוק ביחוד במקרים ממשיים בתחום מקצוע ההתמחות, שעליהם יצטרך המתמחה ליישם את ידיעותיו, מבחינת האבחון, מבחינת הטיפול ומבחינת ייעוץ מומחי במקצועו.
{{ח:תת|(ב)}} במקצועות־על תיערך בתום ההתמחות בחינת סיום התמחות המורכבת מבחינה בכתב ובחינה בעל פה, זולת אם ועדת הבחינות העליונה, ובאישור הועד הפועל של המועצה, החליטה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} במקצוע־על שניתן לעשות בו התמחות משולבת עם התמחות במקצוע ראשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ג1)}}, חייב המתמחה לעמוד בבחינות שלב א׳ ושלב ב׳ של המקצוע הראשי, כתנאי לזכאותו להיבחן בבחינת סיום ההתמחות של מקצוע־העל.

{{ח:סעיף|20|מועדי בחינות|תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} בחינות ייערכו אחת לשנה לפחות, בהתאם להחלטת ועדת הבחינות העליונה, אשר תשלח לכל מתמחה שביקש להיבחן במקצוע, הודעה על מועד הבחינה במקצועו ומקום עריכתה, 30 ימים לפני המועד האמור.

{{ח:סעיף|21|השתתפות בבחינות|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ו, תשנ״ב, תשע״ז־4, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} קבעה ועדת הבחינה העליונה מועדי אביב וסתיו לבחינה שלב ב׳ באותה שנה, זכאי המתמחה לגשת לבחינה במועד אביב או סתיו בשנה האחרונה להתמחותו, וברפואת משפחה בחצי שנה האחרונה להתמחותו; אין בעמידה בבחינה כאמור כדי לקצר את תקופת ההתמחות כפי שנקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש להיבחן במועד אביב או במועד סתיו יגיש לועדת הבחינות העליונה של המועצה בקשה, על גבי טופס שניתן להשיג במשרד המועצה, לא יאוחר מהתאריך שקבעה ועדת הבחינות העליונה של המועצה כתאריך אחרון להגשת בקשה להיבחן באותו המועד; לבקשה כאמור יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי {{ח:חיצוני|צו הרופאים (אגרות)#סעיף 2ג|סעיף 2ג לצו הרופאים (אגרות), התשמ״ד–1983}} (להלן – צו הרופאים (אגרות)).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה, או ועדה שהיא מינתה לשם כך, תבדוק זכותו של המתמחה להיבחן, ותודיע לו על החלטתה.
{{ח:תת|(ג)}} מתמחה רשאי לחזור בו מהשתתפותו בבחינה על ידי הודעה שתגיע לידיה של ועדת הבחינה לא יאוחר משלושים יום לפני מועד הבחינה.
{{ח:תת|(ד)}} אי־השתתפות בבחינה ללא מתן הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), תיחשב ככשלון, אלא אם הוכיח המתמחה, להנחת דעתו של הועד הפועל, בהקדם האפשרי לפי הנסיבות, כי היתה סיבה סבירה לאי השתתפותו.

{{ח:סעיף|22|ציוני בחינות|תיקון: תשל״ח, תשמ״ו, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ציוני בחינות או כל חלק מהן יפורסמו בציון ”עובר“ או ”נכשל“.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הבחינות העליונה תאשר את תוצאות בחינות שלב א׳.
{{ח:תת|(ג)}} הועדות לבחינות המקצועיות יציינו תוצאות שלב ב׳; כל חלק יצוין בציון נפרד.
{{ח:תת|(ד)}} בבחינות שלב ב׳ רשאים חברי הועדה לבחינות מקצועיות להציע ציונים בנפרד במקרה של מחלוקת בין חבריה.

{{ח:סעיף|23|אישור תוצאות הבחינה והודעה עליהן|תיקון: תש״ם, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת בחינות מקצועית תמסור לועדת המומחיות דין וחשבון על תוצאות כל בחינה; ועדת המומחיות תעביר דין וחשבון זה בצירוף המלצותיה והערותיה לאישורו של יושב ראש ועדת הבחינות העליונה.
{{ח:תת|(ב)}} לאחר אישור תוצאות הבחינות תודיע המועצה לכל נבחן על תוצאות בחינתו.

{{ח:סעיף|24|בחינה חוזרת|תיקון: תשל״ח, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ו, תשנ״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מתמחה שנכשל בבחינה או בכל חלק ממנה, אם היתה בשני חלקים או יותר, רשאי לחזור ולהיבחן במועד מאוחר יותר, ובלבד שייבחן בכל חלקי הבחינה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מתמחה שלא עמד בבחינות עד לתום ארבע שנים מיום שסיים את תקופת ההתמחות, בין שנכשל ובין שלא ניגש לבחינה כלל, לא יהיה רשאי לגשת לבחינות אלא אם כן יותר לו לעשות כן ובתנאים שקבעה המועצה; מתמחה שנכשל בפעם הראשונה או השנייה בבחינת שלב ב׳ רשאי לגשת לבחינה חוזרת כעבור חצי שנה; מי שנכשל בפעם השלישית יוכל לגשת לבחינה חוזרת רק לאחר עבור שנה מיום הבחינה שבה נכשל.

{{ח:סעיף|25|סודיות הבחינה}}
{{ח:ת}} ענייני הבחינות הם סודיים ומי שממלא תפקיד בקשר עמם לא יגלה דבר עליהם אלא במידה שהוא חייב או רשאי לגלותו על פי דין.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: החלטה בדבר מתן תואר|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|26|תפקיד והמלצות המועצה|תיקון: תש״ם, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} משסיים המתמחה את הבחינות ואת תקופת התמחותו תגיש המועצה למנהל, תסקיר על תוצאות בדיקותיה, לרבות תוצאות הבחינות, והמלצה מנומקת בדבר מתן תואר; יושב ראש המועצה רשאי להעביר את בקשתו של המתמחה בצירוף תוצאות הבחינות לחוות דעתה של ועדה מקצועית שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}, בשאלת מילוי כל חובותיו של המתמחה לפי תקנות אלה, בטרם יוגשו התסקיר וההמלצה למנהל.
{{ח:תת|(ב)}} במקרה פטור מחובת התמחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א)}} תפרט המועצה בתסקירה את טעמי הפטור.

{{ח:סעיף|27|דיון מחדש}}
{{ח:ת}} לא נראתה למנהל המלצת המועצה, יעביר לה את הערותיו ויבקש ממנה לדון בדבר מחדש; המועצה תחזיר למנהל את ההמלצה, שהחליטה עליה בדיון מחדש, בשני עותקים.

{{ח:סעיף|28|ועדה מיוחדת|תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} לא נראתה למנהל המלצת המועצה לאחר הדיון מחדש, יעביר את הבקשה לחוות דעתה של ועדה מיוחדת שחבריה יהיו נציגו של המנהל, שיהיה יושב ראש הוועדה, יושב ראש המועצה או מי שהסמיך לכך והדיקן של אחד מבתי הספר לרפואה בארץ או נציגו.

{{ח:סעיף|29|הגשת הבקשה|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשנ״ב, תשנ״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} רופא המבקש אישור תואר (להלן – מועמד) יגיש למנהל באמצעות המועצה בקשה לכך בשני עתקים; לבקשה יצורפו –
{{ח:תת|(1)}} דיפלומה על סיום לימודיו באוניברסיטה או בבית ספר לרפואה, מוכרים ע״י המנהל;
{{ח:תת|(2)}} רשיון או היתר זמני בר־תוקף לעסוק ברפואה בישראל;
{{ח:תת|(3)}} תעודה על גמר התמחותו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} או מסמכים המעידים על קיום נסיבות למתן פטור מחובת התמחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}};
{{ח:תת|(4)}} פנקס התמחות שהנפיקה המועצה המדעית עם תחילת התמחות ושבו רשומות כל תקופות ההתמחות שאישרו מנהלי המחלקות ומנהלי בתי החולים שבהם נעשתה ההתמחות ויושב ראש ועדת ההתמחות שבאותם בתי החולים;
{{ח:תת|(5)}} אישור על עמידה בהצלחה בכל בחינות ההתמחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}} או פטור מחובת הבחינות או חלק מהן;
{{ח:תת|(6)}} המלצה ממנהל המחלקה המוכרת של המקצוע הראשי או של מקצוע־על, לפי הענין, שבו בוצעה ההתמחות, על היות המבקש ראוי ללא סייג לתואר מומחה;
{{ח:תת|(7)}} אישור על תשלום האגרה שלפי {{ח:חיצוני|צו הרופאים (אגרות)#סעיף 2ב|סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)}}.

{{ח:סעיף|29א|החלטת המנהל|תיקון: תש״ם, תשנ״ז, תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחליט המנהל בדבר בקשה על פי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}} כל עוד לא הוגשה לו המלצת המועצה, ואם נתבקשה חוות דעתה של הוועדה המיוחדת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}} – כל עוד לא הוגשה לו חוות הדעת.
{{ח:תת|(א1)}} המנהל רשאי שלא להעניק תואר מומחה, למבקש תואר, אף אם המועצה המליצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26}} על מתן התואר, אם נתקיים במבקש אחד מאלה ולדעת המנהל עלולה להיות לדבר השלכה על עיסוקו כרופא מומחה:
{{ח:תתת|(1)}} הורשע בהליך פלילי או מתנהל נגדו הליך פלילי;
{{ח:תתת|(2)}} שר הבריאות החליט לנקוט נגדו אמצעי משמעת בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 41|לסעיף 41 לפקודה}}, או מתנהלת נגדו קובלנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 41|סעיף 41}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 44א|סעיף 44א לפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אישר המנהל תואר, יהיה תקפו מהתאריך בו השלים המתמחה את כל הדרישות לפי תקנות אלה לחלוטין, או מיום שהגיש בקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}}, הכל לפי המאוחר; תעודה של יושב ראש המועצה על מועד השלמת הדרישות כאמור תהווה ראיה לכאורה לענין תקנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} תקנת משנה (ב) תחול על תואר שהמנהל אישר מיום א׳ בכסלו תשל״ט (1 בדצמבר 1978) ואילך.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|30|סדרי דיונים ועבודה}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה ושאר הגופים האמורים בתקנות אלה יקבעו בעצמם את סדרי הדיונים והעבודה שלהם, במידה שאלה לא נקבעו בחיקוק או על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה והועדה המיוחדת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}} רשאיות להקים ועדות מקצועיות, לבקש מהן חוות דעת ולהחליט על המלצות או חוות הדעת, הכל לפי הענין, שהן ימסרו למנהל; אין המועצה או הועדה המיוחדת קשורות לחוות הדעת שהן קיבלו מן הועדות המקצועיות האמורות.

{{ח:סעיף|31|פנקס}}
{{ח:ת}} המנהל או מי שהוסמך על ידיו ינהל פנקס שבו יירשמו בעלי התארים ותאריהם.

{{ח:סעיף|32|התחזות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם בתואר מומחה אלא אם התואר אושר לו לפי תקנות אלה, ולא ישתמש אדם בתואר דומה עד כדי להטעות לאחד התארים שלפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} בוטל תואר לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}}, יחדל בעל התואר להשתמש בו מיום פרסום ההודעה על כך ברשומות; הותלה התואר, יימנע בעל התואר מלהשתמש בו כל זמן שהתואר מותלה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין תקנה זו, ”תואר מומחה“ – לרבות תרגום או קיצור של תואר מומחה או רמז אחר להתמחות בענף רפואה.

{{ח:סעיף|33|ביטול תואר והתלייתו|תיקון: תש״ם, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי המנהל לבטל תואר שניתן או להתלותו לתקופה שיקבע, אם נוכח שהאישור הושג על ידי מצג־שוא או שבעל התואר גילה רשלנות גסה או אי־יכולת בביצוע תפקידיו כבעל אותו תואר, ובלבד שניתנה תחילה לבעל התואר הזדמנות להגיש את עצומותיו, בכתב או בעל־פה, לועדה שהרכבה כהרכב הועדה המוקמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}; הגיש בעל התואר, תוך שלושים יום מהיום שבו ניתנה לו הודעה על הכוונה לבטל את האישור או להתלותו, את עצומותיו לועדה, לא יבטל המנהל את התואר ולא יתלה אותו כל עוד לא הוגשה לו חוות דעת הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} התליית תואר לא תעלה על תקופה של שנתיים.
{{ח:תת|(ג)}} בוטל תואר שניתן, לא תידון בקשה לנתינתו מחדש לפני תום שנתיים מיום שבוטל וכל עוד המבקש לא הוכיח קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את נתינתו מחדש; לבקשה לנתינת התואר מחדש יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי {{ח:חיצוני|צו הרופאים (אגרות)#סעיף 2ב|סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות אלה ובכפוף לתקנת משנה (ג) רשאי המנהל, בהמלצת המועצה, לתת תואר מחדש למי שתוארו בוטל, גם אם לא עשה המבקש התמחות לפי תקנות אלה בשלמותה או בחלקה לאחר שבוטל תוארו, או ללא בחינות, אם עמד בתנאים שקבעה לו המועצה.

{{ח:סעיף|34|פרסומים}}
{{ח:ת}} הודעה על אישור תואר, ביטולו והתלייתו תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|35|ביטול|תיקון: תש״ם}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ״ד–1964 – בטלות.
{{ח:תת|(ב)}} תואר שאושר לפי תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ״ד–1964, דינו כתואר שאושר לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|36|תחילה|תיקון: תשל״ד, תש״ם}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} בעל תואר במקצוע ראשי, שקיבלו לא יאוחר מכ״ב בניסן תשל״ד (14 באפריל 1974) (בתקנה זו – המועד הקובע), המתמחה במקצוע משנה, פטור מחובת בחינות לפי תקנות אלה אם התחיל את התמחותו לפני המועד הקובע.

{{ח:סעיף|37|השם|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973“ {{ח:הערה|[במקור: ”תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973“]}}.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} התואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מסלול ההתמחות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} מומחה ברפואה פנימית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו, תשמ״ז, תשנ״ח, תשס״ב, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט־2, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 3¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 3 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת|ב.}} חודש בטיפול נמרץ כללי או בטיפול נמרץ פנימי;
{{ח:תת|ג.}} 5 חודשים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אונקולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, השתלת מח עצם, חדר מיון, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ קרדיולוגי, מחלות ריאה, מרפאה פנימית או מרפאה לרפואת המשפחה או יחידה לטיפול־יום פנימית, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית, רפואה פליאטיבית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} מומחה בקרדיולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תשנ״ו, תש״ס, תשס״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים:
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 3 שנים קרדיולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה רפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה קרדיולוגיה;
{{ח:תת}} 2 שנים רפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2 שנים קרדיולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ג.}} 3 שנים רפואה פנימית;
{{ח:תת}} 3 שנים – קרדיולוגיה
{{ח:ת}} הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים – ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לטיפול נמרץ קרדיולוגיה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} מומחה בהימטולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים:
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים הימטולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה הימטולוגיה;
{{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים הימטולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים הימטולוגיה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} מומחה באימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ז, תשנ״ו, תשנ״ט]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים:
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים;
{{ח:תת}} 1 שנה אימונולוגיה קלינית;
{{ח:תת}} 1 שנה אלרגולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה באימונולוגיה קלינית;
{{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה באלרגולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה אימונולוגיה קלינית;
{{ח:תת}} 1 שנה אלרגולוגיה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} מומחה למחלות ריאה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו, תשס״ב, תשע״ט, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים האלה:
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית או רפואת משפחה;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים, מהן –
{{ח:תתת}} שנתיים מחלות ריאה, מתוכן חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
{{ח:תתת}} חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
{{ח:תתת}} חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית;
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים, מהן –
{{ח:תתת}} שנה מחלות ריאה, מתוכה חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
{{ח:תתת}} חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
{{ח:תתת}} חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית;
{{ח:תת}} 2 שנים רפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה מחלות ריאה;
{{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים, מהן –
{{ח:תתת}} שנתיים מחלות ריאה, מתוכן חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
{{ח:תתת}} חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
{{ח:תתת}} חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} מומחה בגסטרואנטרולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד מארבעת המסלולים הבאים:
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה בגסטרואנטרולוגיה:
{{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה.
{{ח:תת|ד.}} תואר מומחה בכירורגיה כללית;
{{ח:תת}} 2.5 שנים בגסטרואנטרולוגיה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} מומחה באנדוקרינולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו, תשס״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד מארבעת המסלולים הבאים:
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2 שנים אנדוקרינולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה באנדוקרינולוגיה;
{{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה באנדוקרינולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2 שנים באנדוקרינולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ד.}} תואר מומחה ביילוד וגינקולוגיה;
{{ח:תת}} 9 חודשים רפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2 שנים אנדוקרינולוגיה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} מומחה בנפרולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים:
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים בנפרולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה בנפרולוגיה;
{{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים בנפרולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים בנפרולוגיה.
{{ח:ת}} הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לדיאליזה כרונית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} מומחה ברפואת ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט־3, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 33 חודשים במחלקה לרפואת ילדים, ויכול שחלק מתקופה זו יהיה באחד או יותר מהמקצועות האלה:
{{ח:תת}} חודשיים במחלקה לרפואה דחופה ילדים;
{{ח:תת}} 3 חודשים ביחידת טיפול נמרץ ילדים;
{{ח:תת|ב.}} ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה במחלקת יונקים וטיפול מיוחד ביילוד;
{{ח:תת|ג.}} ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה במרפאת ילדים קהילתית או במרפאת ייעוץ כללי לילדים, בעבודה משולבת עם מחלקת ילדים או יחידת יום לילדים;
{{ח:תת|ד.}} חודש ברפואה דחופה ילדים;
{{ח:תת|ה.}} חודשיים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה:
{{ח:תת}} הימטו–אונקולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיית ראש צוואר, גסטרואנטרולוגיית ילדים, טיפול נמרץ ילדים, מחלות עור ומין, מחלות ריאה ילדים, מחלקת יילוד וגינקולוגיה, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיית ילדים, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיית ילדים, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, גנטיקה רפואית, כירורגיית ילדים, מחלות זיהומיות, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים, ראומטולוגיית ילדים, מחלות עור ומין ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, פרמקולוגיה קלינית, מרפאת ילדים בקהילה, רפואה פליאטיבית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} מומחה בנוירולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״א, תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט, תש״ע, תשע״ד]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים מהן –
{{ח:תת|א.}} 3³&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים במחלקה לנוירולוגיה – חובה;
{{ח:תת|ב.}} 3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית – חובה;
{{ח:תת|ג.}} 3 חדשים בפסיכיאטריה או פסיכיאטריה של הילד והמתבגר – חובה;
{{ח:תת|ד.}} 3 חדשים באחד מאלה:
{{ח:תת}} רפואה פנימית, נוירולוגיה במחלקה שונה מהמחלקה שבה נעשתה ההתמחות לפי סעיף קטן א, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, נוירוכירורגיה, רפואת עיניים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, נוירואונקולוגיה, טיפול נמרץ כללי, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} מומחה בפסיכיאטריה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״א, תשמ״ב־2, תש״ן, תשס״ב, תש״ע, תשע״א, תשע״ד]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 2 שנים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה תהיה במחלקה לפסיכיאטרייה של הילד והמתבגר;
{{ח:תת|ב.}} שנה אחת בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר, במרפאה לבריאות הנפש – מ.ר;
{{ח:תת|ג.}} ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה בנוירולוגיה, או 3 חדשים בנוירולוגיה ו־3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית או 3 חודשים בנוירולוגיה ו־3 חודשים ברפואת המשפחה.
{{ח:תת|ד.}} ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה באחד מאלה: מחלקה או מרפאה לטיפול פסיכיאטרי במבוגר, מרפאה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מחלקת יום פסיכיאטרית, יחידה פסיכוגריאטרית, מחלקה לפסיכיאטריה שיקומית, פסיכיאטריה משפטית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.}} מומחה בכירורגיה כללית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ה, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ח, תשע״ג, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5.5 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 18 חודשים ראשונים בהתמחות – מתוכם 15 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית ו־3 חודשים במחלקה לטיפול נמרץ כללי (חובה);
{{ח:תת|ב.}} 3 חודשים, בתקופות רצופות של חודש כל אחת לפחות, באחד או יותר מהמקצועות האלה: כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיית חזה, גסטרואנטרולוגיה;
{{ח:תת|ג.}} 39 חודשים בכירורגיה כללית, מתוכם –
{{ח:תתת|(1)}} 3 חודשים רוטציה ביחידה מוכרת לטראומה (חובה);
{{ח:תתת|(2)}} 6 חודשים בתקופות של חודשיים או 3 חודשים רצופות במקצועות האלה: כירורגיה מטבולית ובריאטרית, כירורגיה אנדוקרינית, כירורגיה של הקולון והרקטום, כירורגיה הפטוביליארית, כירורגיה של השד, כירורגיה דחופה וטראומה, השתלות, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר, ויכול שחודש מתקופה זו יהיה באחד המקצועות האלה: מחלות זיהומיות, מכוני סקר לגידולים, כירורגיה בקהילה, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר מחוץ לישראל;
{{ח:ת}} 6 חודשים אחרונים במחלקה לכירורגיה כללית;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 12א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12א.}} מומחה בכירורגית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ג, תש״ן, תשנ״ח, תשע״ז־3, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה:
{{ח:תת|א.}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תתת}} שנה אחת כירורגית ילדים;
{{ח:תתת}} שנתיים כירורגיה כללית;
{{ח:תתת}} שתי שנים ו־3 חודשים בכירורגית ילדים;
{{ח:תתת}} 3 חודשים בטיפול נמרץ יילודים או טיפול נמרץ ילדים;
{{ח:תת|ב.}} תואר מומחה בכירורגיה כללית
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 27 חודשים בכירורגית ילדים – מ.ר;
{{ח:תתת}} 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים או פגים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.}} מומחה בנוירוכירורגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:תת|ב.}} 4.5 שנים במחלקה לנוירוכירורגיה – חובה;
{{ח:תת|ג.}} 3 חודשים טיפול נמרץ כללי – חובה;
{{ח:תת|ד.}} 3 חודשים במחלקה לנוירולוגיה – חובה;
{{ח:תת|ה.}} 3 חודשים נוירורדיולוגיה – חובה;
{{ח:תת|ו.}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה:
{{ח:תת}} נוירופתולוגיה, נוירואנסטזיה, כירורגיה פלסטית, אורתופדיה, אורתופדיה של הגב, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, טיפול נמרץ ילדים, טראומה, כירורגיה כללית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} מומחה לכירורגיה של בית החזה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תשס״ג, תשע״ו־2, תשע״ז־3]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים האלה:
{{ח:תת|א.}} מסלול כירורגיית לב
{{ח:תת}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים מהן –
{{ח:תתת|(1)}} 3¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים מהן –
{{ח:תתתת}} 36 חודשים במחלקה לכירורגיית לב, מתוכם 3 חודשים בניתוחי לב ילדים;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים קרדיולוגיה;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיית חזה;
{{ח:תתת|(2)}} 2 שנים באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מסלול כירורגיית לב (מבוגרים):
{{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לכירורגיית לב (מבוגרים);
{{ח:תתתת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תתתת}} 12 חודשים קרדיולוגיה פולשנית;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים רדיולוגיה פולשנית;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים ניתוחי כלי דם;
{{ח:תתתת}} 6 חודשים מחלקת ניתוחי לב מבוגרים;
{{ח:תתתת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תתתת}} 18 חודשים טיפול נמרץ כללי;
{{ח:תתתת}} 6 חודשים טיפול נמרץ ניתוחי לב;
{{ח:תתתת|(ב)}} מסלול כירורגיית לב (ילדים):
{{ח:תתתת}} 2 חודשים טיפול נמרץ ילדים או טיפול נמרץ לב ילדים;
{{ח:תתתת}} 4 חודשים קרדיולוגיית ילדים;
{{ח:תתתת}} 18 חודשים כירורגיית לב ילדים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מסלול כירורגיית לב (ניתוחי חזה):
{{ח:תתתת}} 3 חודשים ריאות;
{{ח:תתתת}} 21 חודשים מחלקת ניתוחי חזה;
{{ח:תת|ב.}} מסלול כירורגיית חזה כללית
{{ח:תת}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים מהן –
{{ח:תתת}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים במחלקה לכירורגיית חזה ולב; ובלבד שבבית חולים שקיימת בו הפרדה בין מחלקת כירורגיית חזה ומחלקת כירורגיית לב – יהיו 4 שנים במחלקה לכירורגיית חזה ו־¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה במחלקת כירורגיית לב;
{{ח:תתת}} 6 חודשים בכירורגיה כללית;
{{ח:תתת}} 3 חודשים במכון ריאות;
{{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקת הרדמה או טיפול נמרץ כללי;
{{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} מומחה בכירורגיה אורתופדית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ו, תשס״ג, תשס״ח, תשע״א, תשע״ג, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 4 שנים – כירורגיה אורתופדית;
{{ח:תת|ב.}} 6 חודשים באחד מהמקצועות האלה או 3 חודשים בכל אחד משניים מתוכם:
{{ח:תת}} כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיית עמוד שדרה, ארטרוסקופיות ופגיעות ספורט, כירורגיית כתף, כירורגיית כף רגל וקרסול, אונקולוגיה אורתופדית, השתלת מפרקים, כירורגיית כף יד, אורתופדיית ילדים; ואולם בכירורגיית כף יד ובאורתופדיית ילדים לפי סעיף קטן זה, אין לבצע יותר משלושה חודשים בכל אחד;
{{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תת|ד.}} 3 חודשים – טיפול נמרץ כללי;
{{ח:תת|ה.}} 3 חודשים – אורתופדיית ילדים;
{{ח:תת|ו.}} 3 חודשים – כירורגיית כף יד;
{{ח:תת|ז.}} 3 חודשים באחד מאלה:
{{ח:תת}} שיקום, נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, כירורגיית כלי דם, יחידה לטראומה, כירורגיה כללית, טראומה אורתופדית, אורתופדיה בקהילה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|16.}} כירורגיה פלסטית ואסתטית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תש״ס, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 6 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית – חובה;
{{ח:תת|ב.}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים במחלקה לכירורגיה פלסטית – חובה, ו־3 חודשים ביחידה מוכרת לכוויות (גם אם אינה במחלקה לכירורגיה פלסטית) – חובה;
{{ח:תת|ג.}} 3 חודשים ביחידה לכירורגיה של היד, ובבית חולים שאין בו יחידת כירורגיה של היד, 3 חודשים במחלקה לכירורגיה אורתופדית, ובלבד שהמחלקה מטפלת בכירורגיה של היד ומועסק בה מומחה אחד לפחות בכירורגיה של היד – חובה;
{{ח:תת|ד.}} 3 חודשים במקצוע משנה אחד מאלה: אף, אוזן וגרון, כירורגיית פה ולסתות, מחלות עור ומין, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה כללית, מחלות עיניים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|17.}} מומחה בכירורגיה אורולוגית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תשנ״ח, תשס״ו, תשע״ב, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 5 שנים כירורגיה אורולוגית;
{{ח:תת|ב.}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית;
{{ח:תת|ג.}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה:
{{ח:תת}} כירורגיה כללית, כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיה פלסטית, יילוד וגינקולוגיה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ כללי/&lt;wbr&gt;נשימתי/&lt;wbr&gt;כירורגי, רדיולוגיה אבחנתית, השתלת אברים, אונקולוגיה;
{{ח:תת}} הערה: במקצוע כירורגיה כללית ניתן לבצע 6 חודשים רצופים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|18.}} מומחה במחלות עור ומין {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ד, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 6 חודשים ברפואה פנימית – חובה לקיימם במהלך השנתיים הראשונות להתמחות;
{{ח:תת|ב.}} 3¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים במחלקה למחלות עור ומין – חובה;
{{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תת|ד.}} שלושה חודשים באחד מהמקצועות שלהלן:
{{ח:תת}} אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, רפואת ילדים, אונקולוגיה, פסיכיאטריה, מחלות זיהומיות, גנטיקה רפואית, מחלות עור ומין ילדים, פתולוגיה אבחנתית;
{{ח:תת|ה.}} שלושה חודשים כירורגיה פלסטית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|19.}} מומחה במחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש צוואר {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשע״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5.5 שנים, מהן –
{{ח:תת}} 4 שנים ו־9 חודשים במחלקת אף אוזן גרון;
{{ח:תת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית או במחלקה לטיפול נמרץ כללי או במחלקת הרדמה;
{{ח:תת}} 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים כל אחת במחלקות אלה: כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, גנטיקה, כירורגיית פה ולסתות, כירורגיה פלסטית, כירורגיית כלי דם, מחלות עיניים, דימות, אונקולוגיה, מחלקת אף אוזן גרון במרכז רפואי אחר (3 חודשים בלבד), אף אוזן גרון בקהילה.
{{ח:ת}} הערה: במקצועות כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי והרדמה לא ניתן לעבור התמחות העולה על 6 חודשים במהלך כל תקופת ההתמחות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|20.}} מומחה במחלות עיניים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תשס״ו, תשע״ו־2, תשע״ט־3]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 4 שנים במחלקה לרפואת עיניים – מ.ר;
{{ח:תת|ב.}} 6 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה:
{{ח:תת}} הרדמה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, מחלות א.א.ג. וכירורגיית ראש וצוואר,
{{ח:תת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת}} 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות המפורטים לעיל בפרט משנה זה ו־3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת במחלקת עיניים אחרת באחד מהמקצועות האלה:
{{ח:תת}} גלאוקומה, מחלות עיניים בילדים כולל פזילה, נוירו–אופטלמולוגיה, פלסטיקה וארובת העין, אובאיטיס, גידולי עיניים, קטרקט, קרנית, רשתית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|21.}} מומחה להרדמה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תש״ם־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ו־2]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 3¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים בהרדמה – חובה, כולל הרדמה בכירורגיה אורולוגית, בכירורגיה אורתופדית, בכירורגיה של בית החזה (כולל ניתוחי לב פתוחים וסגורים), בכירורגיה כללית, בנוירוכירורגיה, בכירורגיה פלסטית, ביילוד וגינקולוגיה, בכירורגיית ילדים, בכירורגיית עיניים, בכירורגיית אף אוזן וגרון, בהתאוששות; (מתוכם 3 חודשים חובה באחד מאלה: יילוד וגינקולוגיה, כירורגיית ילדים, התאוששות);
{{ח:תת|ב.}} 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים – טיפול נמרץ כללי – חובה;
{{ח:תת|ג.}} שלושה חודשים במרפאת כאב – חובה;
{{ח:תת|ד.}} שלושה חודשים בכל אחד משניים מאלה או חודשיים בכל אחד משלושה מאלה:
{{ח:תת}} רפואה פנימית, רפואת ילדים, גסטרואנטרולוגיה, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, נוירולוגיה, טיפול נמרץ ילדים, ניאונטולוגיה, רפואה דחופה;
{{ח:תת|ה.}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|22.}} מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג, תשמ״ה, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים ביילוד וגינקולוגיה ובפריון, ובהן:
{{ח:תתת}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים יילוד – חובה;
{{ח:תתת}} 12 חודשים גינקולוגיה – חובה;
{{ח:תתת}} 6 חודשים פריון – חובה;
{{ח:תתת}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים יילוד וגינקולוגיה – חובה;
{{ח:תת|ב.}} 12 חודשים לפי בחירה בין:
{{ח:תת}} 6 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה, או ארבעה חודשים בכל אחד משלושה ממקצועות אלה:
{{ח:תת}} כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, הרדמה, טיפול נמרץ כללי, אנדוקרינולוגיה, פגים, אונקולוגיה, בריאות הציבור (תחנה לאם ולילד או מרכז לבריאות האישה), אולטרה סאונד, יחידת הפריה חוץ גופית, גנטיקה רפואית, אנדוקרינולוגיה פדיאטרית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 23&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|23.}} מומחה ברדיולוגיה אבחנתית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ג, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה:
{{ח:תת|א.}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 3 שנים ו־9 חודשים – רדיולוגיה אבחנתית;
{{ח:תתת}} 3 חודשים רפואה גרעינית;
{{ח:תתת}} 6 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, כירורגיה אורתופדית, רפואה פנימית;
{{ח:תתת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, רפואה פנימית ו־3 חודשים במחלקה או במכון קליני בבית חולים כללי;
{{ח:תת|ב.}} תואר מומחה ברפואה גרעינית;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים רדיולוגיה אבחנתית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 24&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|24.}} מומחה באונקולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משני מסלולים אלה:
{{ח:תת|א.}} אונקולוגיה רפואית –
{{ח:תת}} 5 שנים{{ח:הערה|,}} מהן –
{{ח:תתת}} 3 שנים אונקולוגיה רפואית – חובה;
{{ח:תתת}} 1 שנה רדיותרפיה – חובה;
{{ח:תתת}} 9 חודשים רפואה פנימית – חובה;
{{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.}} רדיותרפיה –
{{ח:תת}} 5 שנים{{ח:הערה|,}} מהן –
{{ח:תתת}} 3 שנים רדיותרפיה – חובה;
{{ח:תתת}} 1 שנה אונקולוגיה רפואית – חובה;
{{ח:תתת}} 9 חודשים רפואה פנימית – חובה;
{{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א׳.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 25&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|25.}} מומחה ברפואת המשפחה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו־2, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 15 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה מרפאת שלב א׳ בליווי מדריך;
{{ח:תת|ב.}} 9 חודשים במחלקה פנימית;
{{ח:תת|ג.}} 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה;
{{ח:תת|ד.}} 5 חודשים ברפואת ילדים במקצועות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 2 חודשים במחלקת ילדים;
{{ח:תתת|(2)}} 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים;
{{ח:תתת|(3)}} 1 חודש במרפאת ילדים בבית חולים או מרפאת ילדים בקהילה או אשפוז יום ילדים;
{{ח:תת|ה.}} 2 חודשים במרפאה פסיכיאטרית אמבולטורית בקהילה או בבית חולים;
{{ח:תת|ו.}} 2 חודשים, בתקופות של חודש כל אחת או חודשיים, מתוך מקצועות אלה:
{{ח:ת}} אונקולוגיה, אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, גריאטריה, כירורגיה כללית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיה של ראש וצוואר, מחלות זיהומיות, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה תעסוקתית, יילוד וגינקולוגיה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, קרדיולוגיית ילדים, מחלות ריאה ילדים, גסטרואנטרולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, רפואה לשיכוך כאב, רפואה פליאטיבית, מחקר;
{{ח:תת|ז.}} 1 חודש במחלקה לרפואת המשפחה;
{{ח:תת|ח.}} 12 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה – מרפאה שלב ב׳;
{{ח:תת|ט.}} קורס אוניברסיטאי ברפואת המשפחה, בן שישה סמסטרים לפחות, שהכיר בו המנהל וכן עמידה בדרישות האוניברסיטה בסיומו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 26&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|26.}} מומחה בבריאות הציבור {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם־4, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ג]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4 שנים מהן –
{{ח:תת|א.}} אחד משני המסלולים האלה:
{{ח:תת}} 30 חודשים שירותים קהילתיים – חובה ו־6 חודשים אפידמיולוגיה – חובה;
{{ח:תת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת}} 30 חודשים אפידמיולוגיה – חובה ו־6 חודשים שירותים קהילתיים – חובה.
{{ח:תת}} הערה: במהלך ההתמחות במקצוע הראשי יסיים המתמחה קורס אקדמי בישראל המוכר על פי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, ויציג תעודה על אחד מתארים אלה: Ph.D.‎‏; Dr.P.H‏; MPH באפידמיולוגיה; M.Med.Sc באפידמיולוגיה; M.Sc באפידמיולוגיה;
{{ח:תת|ב.}} 6 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או במחלקה לרפואת ילדים;
{{ח:תת|ג.}} 6 חודשים באחד מאלה או 3 חודשים בשניים מאלה: מחלקה או מכון קליני בבית חולים כללי, או מינהל רפואי או רפואת המשפחה במוסד מוכר.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 27&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|27.}} מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ג, תשע״ז־3]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משמונה מסלולים אלה:
{{ח:תת|א.}} 3.5 שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 2.5 שנים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
{{ח:תתת}} 3 חודשים רפואה פנימית;
{{ח:תתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
{{ח:תתת}} 3 חודשים נוירולוגיה;
{{ח:תת}} 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, נוירולוגיה (תקופה נוספת), שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.|(1)}} תואר מומחה בנוירולוגיה;
{{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ג.|(1)}} תואר מומחה בגריאטריה;
{{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ד.|(1)}} תואר מומחה בכירורגייה אורתופדית;
{{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים רפואה פנימית;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ה.}} התואר מסלול ההתמחות
{{ח:תתת|(1)}} תואר מומחה ברפואה פנימית;
{{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ו.|(1)}} תואר מומחה ברפואת משפחה;
{{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ז.|(1)}} תואר מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית או 3 חודשים אורתופדיית ילדים;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה או 3 חודשים נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ח.|(1)}} תואר מומחה בנוירוכירורגיה;
{{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים רפואה פנימית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 28&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|28.}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו, תשע״ד]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל).}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 28א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|28א.}} מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשע״ז]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בעל תעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, שהוכרה בידי המועצה, שלפיה השלים התמחות באותה מדינה שאורכה 4.5 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} שנה ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות);
{{ח:תת|ב.}} שנה במחלקת רפואה פנימית או רפואת ילדים;
{{ח:תת|ג.}} שנה מיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיות ופרזיטולוגיות);
{{ח:תת|ד.}} חצי שנה המטולוגיה (מעבדה) או בנק דם;
{{ח:תת|ה.}} שנה מחקר קליני באחד המקצועות: ביוכימיה קלינית או מיקרוביולוגיה קלינית.
{{ח:ת}} הערה: על אף האמור, רשאי המנהל להכיר בתעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, גם אם השלים בעל התעודה במדינה האמורה פחות מ־4.5 שנים, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה לרבות השלמה של התקופות החסרות ובחינות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 29&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|29.}} מומחה במיקרוביולוגיה קלינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 3 שנים במיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיה ופרזיטולוגיה) – מ.ר. מהן שנה אחת במכון מחקר;
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 29א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|29א.}} מומחה בביוכימיה קלינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 3 שנים ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות) – מ.ר.;
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 30&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|30.}} מומחה בפתולוגיה אבחנתית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשס״ב, תשס״ו, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4.5 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 3 שנים ו־10 חודשים בפתולוגיה אבחנתית – חובה;
{{ח:תת|ב.}} חודשיים בציטולוגיה – חובה;
{{ח:תת|ג.}} 3 חודשים בשניים ממקצועות אלה: גינקופתולוגיה, דרמטופתולוגיה, המטופתולוגיה, נוירופתולוגיה, נפרופתולוגיה, פתולוגיה פרינטלית, פתולוגיה של העצם והרקמות הרכות, פתולוגיה של מערכת העיכול, פתולוגיה של השתלות, ציטולוגיה (ניתן לבחור נוסף על רוטציית החובה), פתולוגיה של דרכי הנשימה, רפואה משפטית, פתולוגיה של ראש צוואר, פתולוגיה של חלל הפה, פתולוגיה מולקולרית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 31&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|31.}} מומחה ברפואה גרעינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תש״ן, תשס״ב, תשס״ח, תשע״ג, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה:
{{ח:תת|א.}} 4 שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 2 שנים ברפואה גרעינית;
{{ח:תתת}} 6 חודשים ביחידת PET-CT;
{{ח:תתת}} שנה רדיולוגיה אבחנתית;
{{ח:תתת}} 3 חודשים רפואה פנימית;
{{ח:תתת}} חודש רפואת ילדים;
{{ח:תתת}} חודשיים בתקופות רצופות של חודש או חודשיים כל אחת, באחד או בשניים מאלה: אנדוקרינולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, נוירולוגיה, קרדיולוגיה, רדיותרפיה, מחלות זיהומיות, נוירוכירורגיה;
{{ח:תת|ב.}} תואר מומחה ברדיולוגיה אבחנתית;
{{ח:תת}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים רפואה גרעינית;
{{ח:תת}} 6 חודשים PET-CT.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 32&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|32.}} מומחה בגריאטריה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ח, תשס״ב, תשס״ג, תש״ע, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה:
{{ח:תת|א.}} 4 שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 2 שנים גריאטריה;
{{ח:תתת}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה רפואה פנימית;
{{ח:תתת}} 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית;
{{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מן המקצועות האלה: יחידה גריאטרית בבית חולים כללי, נוירולוגיה, אורתופדיה, שיקום, פסיכיאטריה מבוגרים;
{{ח:תת|ב.}} תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת משפחה;
{{ח:תת}} 1 שנים ו־9 חודשים גריאטריה;
{{ח:תת}} 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 33&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|33.}} מומחה ברפואה משפטית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם־3, תשע״ז־2, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 3 שנים ברפואה משפטית;
{{ח:תת|ב.}} שנה בפתולוגיה אבחנתית;
{{ח:תת|ג.}} ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה במחלקה לדימות, בדגש על דימות תלת־ממדי–טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובדיקות דימות של תהודה גנטית (MRI);
{{ח:תת|ד.}} 3 חודשים בשניים מן המקצועות האלה: סבב מעבדות פורנזיות (מעבדה לביולוגיה פורנזית, מעבדה לזיהוי פלילי, מעבדה לטוקסיקולוגיה פורנזית, זיהוי על סמך משנן), מחלקה לרפואה דחופה, יילוד וגינקולוגיה, רפואת ילדים, כירורגיה אורתופדית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 34&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|34.}} מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״א, תשנ״ו, תש״ע, תשע״ד, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4.5 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 1 שנה במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר, ויכול ש־3 חודשים ממנה יהיו במחלקת יום לילד ולמתבגר;
{{ח:תת|ג.}} 9 חודשים במחלקה לפסיכיאטריה;
{{ח:תת|ד.}} שנה אחת ב־2 תקופות של 6 חודשים כל אחת במקצועות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
{{ח:תתת|(2)}} במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
{{ח:תתת|(3)}} במחלקת אשפוז יום פסיכיאטרי לילד ולמתבגר;
{{ח:תתת|(4)}} במרפאה פסיכיאטרית;
{{ח:תת|ה.}} 6 חודשים בהתפתחות הילד, ויכול ששלושה חודשים מתוכם יהיו במרפאה לגיל הרך;
{{ח:תת|ו.}} 3 חודשים במחלקת ילדים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 35&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|35.}} מומחה במינהל רפואי {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ז־2, תשמ״ז־3, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ב, תשע״ד]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} בעל תואר מומחה לפי תקנות אלה;
{{ח:תת|ב.}} בעל תואר שני לפחות, שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 22|סעיף 22 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, באחד מאלה: ניהול רפואי, מינהל מערכות בריאות, בריאות הציבור במגמת ניהול רפואי, מינהל עסקים, מינהל ציבורי;
{{ח:תת|ג.}} 2 שנים באחד משני מסלולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 18 חודשים בהנהלת בית חולים כללי או בהנהלת בית חולים ייעודי (כגון: פסיכיאטרי, גריאטרי, שיקומי);
{{ח:תתת}} 6 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים או במפקדת קצין רפואה ראשי של צה״ל;
{{ח:תתת|(2)}} 18 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים ו־6 חודשים מהם יכול שיבוצעו במפקדת קצין רפואה ראשי של צה״ל;
{{ח:תתת}} 6 חודשים בהנהלת בית חולים כללי.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 36&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|36.}} מומחה בנאונטולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ו, תשע״א, תשע״ד־3]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואת ילדים.
{{ח:תת|ב.}} 3 שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 30 חודשים טיפול מיוחד ביילוד (ובהם 3 חודשים מרפאת מעקב יילודים) – חובה;
{{ח:תתת}} 6 חודשים במחלקת יילודים – חובה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 37&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|37.}} מומחה בגנטיקה רפואית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תש״ע, תשע״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מענפי הרפואה כמפורט בטור א׳ בתוספת זו;
{{ח:תת|ב.}} 2.5 שנים בגנטיקה קלינית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 38&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|38.}} מומחה בראומטולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ו, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו, תשע״ב, תשע״ד]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד מארבעה מסלולים אלה:
{{ח:תת|א.}} מסלול מבוגרים;
{{ח:תת}} תואר מומחה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 2.25 שנים ראומטולוגיה;
{{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מאלה: אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיית ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.}} מסלול ילדים;
{{ח:תת}} תואר מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 2 שנים בראומטולוגיית ילדים;
{{ח:תתת}} 3 חודשים ראומטולוגיית מבוגרים;
{{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מאלה: אורתופדיית ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ג.}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 1 שנה ברפואה פנימית – חובה;
{{ח:תתת}} 1.25 שנה ראומטולוגיה – חובה;
{{ח:תתת}} 2 שנים ברפואה פנימית – חובה;
{{ח:תתת}} 3 חודשים – באחד מאלה:
{{ח:תתת}} רפואה פיזיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים;
{{ח:תתת}} 1 שנה ראומטולוגיה – חובה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ד.}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 3 שנים ברפואה פנימית – חובה;
{{ח:תתת}} 1.25 שנה ראומטולוגיה – חובה;
{{ח:תתת}} 3 חודשים אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה – חובה;
{{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מאלה:
{{ח:תתת}} רפואה פיסיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים;
{{ח:תתת}} 1 שנה ראומטולוגיה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 39&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|39.}} מומחה בכירורגיה של היד {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תש״ס]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה בכירורגיה אורתופדית או בכירורגיה פלסטית.
{{ח:תת|ב.}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים בכירורגיה של היד.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 40&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|40.}} מומחה בכירורגיית כלי־דם {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5.5 שנים מהן –
{{ח:תת|א.}} 27 חודשים כירורגיה כללית;
{{ח:תת|ב.}} 33 חודשים כירורגיית כלי דם;
{{ח:תת|ג.}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה חזה ולב;
{{ח:תת|ד.}} 3 חודשים ביחידה לטיפול נמרץ.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 41&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|41.}} מומחה במחלות זיהומיות {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מאלה:
{{ח:תת}} רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת משפחה;
{{ח:תת|ב.}} 2 שנים מחלות זיהומיות – חובה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 42&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|42.}} מומחה ברפואה תעסוקתית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ח, תש״ע, תשע״ד]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים מהן –
{{ח:תת}} 3 שנים רפואה תעסוקתית, במהלכן 1 שנה קורס אקדמי וקבלת תואר מוסמך ברפואה תעסוקתית, לפי תעודה המוכרת בידי המועצה להשכלה גבוהה – חובה;
{{ח:תת}} 9 חודשים רפואה פנימית;
{{ח:תת}} 3 חודשים אורתופדיה;
{{ח:תת}} 6 חודשים – ב־2 תקופות של 3 חודשים ב־2 מהמקצועות האלה:
{{ח:תת}} א.א.ג. וכירורגיה של ראש וצוואר, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, מחלות עור ומין, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, שיקום, אפידמיולוגיה, רפואת משפחה, איכות הסביבה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 43&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|43.}} מומחה בטיפול נמרץ כללי {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ב, תשע״ג]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה:
{{ח:תת}} הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיה של בית החזה, מחלות אף אוזן גרון, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רפואה פנימית, רפואה דחופה;
{{ח:תת|ב.}} 2 שנים, מהן –
{{ח:תת}} 18 חודשים טיפול נמרץ כללי – חובה;
{{ח:תת|ג.}} 3 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה:
{{ח:תת}} הרדמה, קריולוגיה, נפרולוגיה, מחלות ריאה, מחלות זיהומיות, טיפול נמרץ ילדים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 44&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|44.}} נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״ח־2, תשע״ד]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:ת}} 3 שנים, מהן –
{{ח:תת}} 1.25 שנים נוירולוגית ילדים;
{{ח:תת}} 1 שנה התפתחות הילד;
{{ח:תת}} 3 חודשים נוירולוגיה (מבוגרים);
{{ח:תת}} 6 חודשים נוירולוגית ילדים בסיום התכנית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 45&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|45.}} קרדיולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:ת}} 3 שנים, מהן –
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים קרדיולוגיית ילדים;
{{ח:תת}} 3 חודשים קרדיולוגיית מבוגרים;
{{ח:תת}} 3 חודשים כירורגיית בית החזה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 46&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|46.}} מחלות ריאה ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ט]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:ת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים, מהן –
{{ח:תת}} 21 חודשים מחלות ריאה ילדים;
{{ח:תת}} 3 חודשים מחלות ריאה מבוגרים;
{{ח:תת}} 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים (למי שלא עשה טיפול נמרץ במסגרת התמחותו ברפואת ילדים).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 47&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|47.}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ו]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל).}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 48&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|48.}} הימטו אונקולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ו־2, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:תת|ב.}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים המטו־אונקולוגיית ילדים – חובה;
{{ח:תת}} 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מאלה:
{{ח:תת}} המטולוגיה, רדיותרפיה, דימות, פתולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 49&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|49.}} גסטרואנטרולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ח, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:ת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת}} שנתיים ו־3 חודשים גסטרואנטרולוגיית ילדים;
{{ח:תת}} 3 חודשים גסטרואנטרולוגיית מבוגרים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 50&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|50.}} נפרולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:ת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת}} 2 שנים נפרולוגיית ילדים;
{{ח:תת}} 6 חודשים, דיאליזה כרונית לילדים או –
{{ח:תת}} 3 חודשים דיאליזה בילדים ו־3 חודשים דיאליזה כרונית במבוגרים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 51&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|51.}} אנדוקרינולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תש״ע, תשע״ד]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:ת}} 2³&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים, מהן –
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים אנדוקרינולוגיית ילדים;
{{ח:תת}} 3 חודשים אנדוקרינולוגיית מבוגרים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 52&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|52.}} טיפול נמרץ ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ח, תש״ס, תשס״ט, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה:
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואת ילדים:
{{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 24 חודשים בטיפול נמרץ ילדים;
{{ח:תתת}} 3 חודשים בטיפול נמרץ כללי;
{{ח:תתת}} 3 חודשים הרדמה;
{{ח:תת|ב.}} תואר מומחה בהרדמה או בטיפול נמרץ כללי:
{{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 20 חודשים בטיפול נמרץ ילדים;
{{ח:תתת}} חודש בטיפול נמרץ ילודים;
{{ח:תתת}} 3 חודשים ברפואה דחופה ילדים;
{{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקת ילדים;
{{ח:תתת}} חודש קרדיולוגית ילדים;
{{ח:תתת}} חודש בריאות ילדים;
{{ח:תתת}} חודש בדימות ילדים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 53&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|53.}} פרמקולוגיה קלינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ח, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מאלה:
{{ח:תת}} רפואה פנימית;
{{ח:תת}} רפואת ילדים;
{{ח:תת}} פסיכיאטריה;
{{ח:תת}} רפואת משפחה;
{{ח:תת}} גריאטריה;
{{ח:תת}} רפואה דחופה;
{{ח:תת}} אונקולוגיה;
{{ח:תת|ב.}} 2.5 שנים ברציפות, ביחידה לפרמקולוגיה קלינית.
{{ח:ת}} הערה: עבודת מדעי יסוד שנעשתה במעבדה לפרמקולוגיה קלינית במסגרת התמחות הבסיס, תוכל להיחשב כחלק מההתמחות לתקופה של עד 6 חודשים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 54&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|54.}} רפואה דחופה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ט, תשס״ח, תשע״א, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4 שנים מהן –
{{ח:תת}} 30 חודשים במחלקה לרפואה דחופה;
{{ח:תת}} 9 חודשים במחלקה לרפואה פנימית;
{{ח:תת}} חודש אורתופדיה;
{{ח:תת}} חודש טיפול נמרץ;
{{ח:תת}} חודש מרפאה לרפואת המשפחה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 55&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|55.}} רפואה לשיכוך כאב {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשס״ט, תשע״ט־2]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד המקצועות האלה:
{{ח:תת}} אונקולוגיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולונגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, הרדמה, יילוד וגניקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צואר, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיה, רפואה גרעינית, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה.
{{ח:תת|ב.}} 27 חודשים, מהם –
{{ח:תתת|(1)}} 21 חודשים במרפאה או ביחידה לרפואה לשיכוך כאב;
{{ח:תתת|(2)}} 3 חודשים נוירולוגיה;
{{ח:תתת|(3)}} 3 חודשים הרדמה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 56&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|56.}} רפואה פליאטיבית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשע״ג, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד המקצועות האלה:
{{ח:תת}} אונקולוגיה, גריאטריה, המטו־אונקולוגית ילדים, הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיית כלי דם, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה;
{{ח:תת|ב.}} 2 שנים, מהן –
{{ח:תתת|(1)}} 18 חודשים ביחידה פליאטיבית בבית חולים, ויכול ש־8 חודשים מתוכם יהיו ביחידה פליאטיבית בקהילה;
{{ח:תתת|(2)}} 6 חודשים בשניים או יותר מהמקצועות האלה בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, אך לא יותר מ־3 חודשים במקצוע אחד:
{{ח:תת}} אונקולוגיה, נוירולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה, המטואונקולוגיה ילדים, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, רפואה פיזיקלית ושיקום, גריאטריה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת המשפחה, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש–צוואר, רפואה דחופה, קרדיולוגיה, רפואה לשיכוך כאב.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 57&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|57.}} מומחה במחלות מטבוליות {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשע״ט]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מענפי הרפואה האלה: פנימית, רפואת משפחה, רפואת ילדים, נוירולוגיה, גינקולוגיה, אנדוקרינולוגיה;
{{ח:תת|ב.}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים, מהן –
{{ח:תתת|(1)}} 1 שנה בגנטיקה קלינית;
{{ח:תתת|(2)}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנה במחלות מטבוליות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 58&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|58.}} מומחה בנוירו־רדיולוגיה פולשנית: {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, קרדיולוגיה, כירורגיית כלי דם;
{{ח:תת|ב.}} 3.5 שנים, מהן –
{{ח:תתת|(1)}} שנה ראשונה, מתוכה חצי שנה בנוירולוגיה או נוירוכירורגיה וחצי שנה בנויורו־רדיולוגיה;
{{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים בנוירו־רדיולוגיה פולשנית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|ט״ז באב תשל״ג (14 באוגוסט 1973)}}
* '''ויקטור שם־טוב'''&lt;br&gt;שר הבריאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1o1a1sri5eqif7pdpr8zlfjh4pgf1jm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416770</id>
      <parentid>1416748</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T09:30:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1416763]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="129764" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר אישור תואר מומחה ובחינות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ג, 1924|תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות)}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1620|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 2513|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 743|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 928|תיקון}}, {{ח:תיבה|1013|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1400|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1784|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1464|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 264|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1386|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1018|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 533|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 458|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 289|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1066|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 112|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1174|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 1020|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 703|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 84|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 896|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 726|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 575|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 413|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 1006|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 390|תיקון}}, {{ח:תיבה|418|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 302|תיקון}}, {{ח:תיבה|1332|תיקון מס׳ 2 [תשס״ח] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1363|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 906|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1496|תיקון}}, {{ח:תיבה|1497|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 239|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 511|תיקון}}, {{ח:תיבה|1112|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1198|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 736|הוראת שעה [תשע״ב] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|750|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 681|תיקון}}, {{ח:תיבה|753|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|812|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1199|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 151|הוראת שעה [תשע״ב] (תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון])}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1314|תיקון}}, {{ח:תיבה|3508|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3508|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2071|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3386|תיקון}}, {{ח:תיבה|3568|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3606|ת״ט}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 17|הסעיפים 11א}} {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 61|ו־22}} {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|לפקודת המתעסקים ברפואה, 1947}}, ולאחר התיעצות בהסתדרות הרפואית בישראל, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|פקודת המתעסקים ברפואה, 1947 הוחלפה {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|בפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל״ז–1976}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בקשה להתמחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: התמחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הכרה במוסד להתמחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: בחינות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: מוסדות בחינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: סדרי בחינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: החלטה בדבר מתן תואר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ם, תשמ״ה, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ז, תשס״ג, תשס״ו, תשע״ד, תשע״ד־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד מדעי“ – תאגיד שהמועצה מכירה בו כאיגוד מדעי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוגר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים)|בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ״ד–1964}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדע יסוד“ – אחד מאלה: אימונולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה אבחנתית, אנטרופולוגיה, אפידמיולוגיה, אתיקה רפואית, ביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, גנטיקה, כימיה, כימיה פיסיקלית, מיקרוביולוגיה, מדעי המחשב, סוציאולוגיה, סטטיסטיקה, פיסיקה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה, פרמקולוגיה, תולדות הרפואה, תזונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד מוכר“ – יחידה, מוסד רפואי, ארגון רפואי, מכון, מחלקה, חטיבה, מעבדה, מרפאה או מרכז או שירות שהוכרו לענין התמחות לפי תקנות אלה על־ידי המנהל לפי המלצת המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד סגור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסמך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים)|בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ״ד–1964}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע משנה“ – ענף רפואה המפורש {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}} שלא צויין לצדו שהוא מקצוע ראשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע־על“ – ענף רפואה מן המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ג)}}, שתואר בו מותנה בתואר מומחה במקצוע ראשי, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע ראשי“ – ענף רפואה שבו מוענק למועמד תואר מומחה לאחר עמידה בכל הדרישות להתמחות, ללא צורך במומחיות בתחום נוסף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאת שלב א׳“ – מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה לקהילה, והמתמחה עובד בליווי מדריך במרפאה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאת שלב ב׳“ – מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה בקהילה, והמתמחה עובד עצמאית ביחידה ובמרפאה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס התמחות“ – פנקס שהנפיקה המועצה למתמחה לצורך רישום פרטי התמחותו לשם תואר מומחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס להחייאה מתקדמת“ (Advanced Trauma Life Support – ”ATLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום, לרבות טיפול בחבלה, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת“ (Advanced Pedatic Life-Support – ”APLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום בטיפול בילדים, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת“ (Advanced Cardiac Life-Suppor{{ח:הערה|t}} – ”ACLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום קרדיו–וסקולריים, החייאת לב ריאות, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא“ – מורשה לעסוק ברפואה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 3|סעיף 3 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|2|תואר מומחה}}
{{ח:ת}} לא יאושר לרופא תואר מומחה (להלן – תואר) אלא אחד התארים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ של התוספת}}, ולא יאושר תואר אלא לפי הוראות תקנות אלה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בקשה להתמחות|תיקון: תשנ״ז}}

{{ח:סעיף|3|בקשה להתמחות ופנקס התמחות|תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ז, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} רופא המבקש להתמחות יגיש למועצה בקשה להתמחות ויצרף לבקשתו את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור בכתב מאת פקולטה או בית ספר לרפואה מוכרים לענין {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 4|סעיף 4(ב) לפקודה}} בדבר סיום כל חובותיו לקבלת תואר דוקטור ברפואה;
{{ח:תתת|(2)}} אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר ויושב ראש ועדת ההתמחות בו, כי מנהל המוסד המוכר יקבלו להתמחות.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} אושרה בקשה להתמחות, תעביר המועצה למבקש אישור על כך בכתב ותצרף לאישור הודעה אשר תציין את כל אלה: החובה לדווח על ההתמחות למשרד הבריאות, אופן הדיווח האמור והשלכות אי־דיווח כאמור, כפי שנקבעו בתקנות אלה; המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות נוסח לדוגמה של הודעה כאמור.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} רופא המבקש להתמחות אשר בקשתו אושרה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מיום קבלת האישור בכתב כאמור בתקנת משנה (א1), דיווח על ההתמחות, שיתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדיווח יכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המבקש ואמצעי התקשרות עימו;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטי הסטאז׳ שביצע ופרטי התמחויות קודמות, אם נעשו על ידו;
{{ח:תתתת|(ג)}} פרטי ההתמחות;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש להתמחות יצרף לדיווח את המסמכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר כאמור בתקנת משנה (א)(2);
{{ח:תתתת|(ב)}} אישור בכתב מהמועצה ולפיו בקשת ההתמחות אושרה כאמור בתקנת משנה (א1).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023, לעניין מתמחה שבקשתו להתמחות אושרה בידי המועצה לפני יום 1.1.2023):}} רופא המבקש להתמחות אשר בקשתו אושרה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתן של תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (תיקון מס׳ 2), התשפ״ב–2022 {{ח:הערה|(עד יום 1.5.2023)}}, דיווח על ההתמחות, שיתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדיווח יכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המבקש ואמצעי התקשרות עימו;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטי הסטאז׳ שביצע ופרטי התמחויות קודמות, אם נעשו על ידו;
{{ח:תתתת|(ג)}} פרטי ההתמחות;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(א3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} התקבל דיווח על התמחות לפי תקנת משנה (א2), יעביר משרד הבריאות למבקש אישור על קבלת הדיווח.
{{ח:תת|(ב)}} אושרה בקשתו של מתמחה, ייחשב יום קבלת הבקשה במועצה כיום תחילת ההתמחות.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ד).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה (בתקנת משנה זו – אישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה); אושרה הבקשה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מהמועד שבו אושרה הבקשה, דיווח על החלפת מקום ההתמחות, ויכלול בו את הפרטים המפורטים בתקנת משנה (א2)(1) ויצרף לו את האישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה ואת אישור החלפת מקום ההתמחות שקיבל מהמועצה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ד).
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר כיום תחילת ההתמחות את היום הנקוב בהודעת המוסד המוכר, אף אם הוא מוקדם לתאריך שבו נתקבלה הבקשה במועצה, ובלבד שהבקשה נתקבלה תוך 60 ימים ממועד תחילת ההתמחות בפועל.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה תמציא למתמחה פנקס התמחות או תעדכן את הרישום בו, לפי הענין, תוך שלושים ימים מיום קבלת בקשת המתמחה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ג).
{{ח:תת|(ו)}} מתמחה יגיש פנקס התמחותו לחתימת יושב ראש ועדת ההתמחות במוסד המוכר בו הוא מתמחה מיד עם קבלתו מהמועצה.
{{ח:תת|(ז)}} לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה ללא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב); ואולם רשאי המנהל, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא היתה למתמחה שליטה עליהן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023):}} לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו חודשיים מיום אישור בקשה כאמור בידי המועצה; ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה – יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2023, לעניין מתמחה שבקשתו להתמחות אושרה בידי המועצה לפני יום 1.1.2023):}} לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו ארבעה חודשים מיום תחילתן של תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (תיקון מס׳ 2), התשפ״ב–2022 {{ח:הערה|(לאחר יום 1.5.2023)}}; ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה – יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: התמחות}}

{{ח:סעיף|4|חובת התמחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} פרט לאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}} חייב מועמד לעבור התמחות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} ולהיבחן לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.

{{ח:סעיף|5|סדרי התמחות|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ו, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ז, תשס״ב, תשס״ט, תש״ע, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} התמחות תהיה על ידי עבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של משרה שלמה, הכוללת ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} שנה אחת מתוך השנתיים הראשונות ושישה חודשים רצופים מתוך השנה האחרונה של ההתמחות יהיו במקצוע ראשי אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ה)}} מתמחה במקצוע־על אשר מסלול ההתמחות בו שנתיים וחצי רשאי לצרף לתקופת התמחותו התמחות של ששה חדשים רצופים שעשה באותו תחום כמקצוע משנה, במסגרת התמחותו במקצוע הראשי.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ז)}} מתמחה המבקש להתמחות במקצוע על ואינו מומחה באחד מהמקצועות הראשיים הנדרשים כתנאי להתמחות במקצוע על, לא יתחיל אותה התמחות אלא לאחר שקיבל אישור מאת המועצה המדעית על השלמת תקופות ההתמחות במקצועות השונים לפי דרישתה.

{{ח:סעיף*||התמחות במשרה חלקית|תיקון: תשע״ב־2, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:ת}} לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (הוראת שעה), התשע״ב–2012, בתקופה שמיום 17.6.2012 ועד המועד לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(א)}}, התמחות במקצועות כמפורט בתקנת משנה (ג) תיעשה בעבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של מחצית משרה שלמה לפחות, והיא תכלול ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, לפי היקף המשרה, הכל בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה.
{{ח:תת|(ב)}} התמחות כאמור בתקנת משנה (א) בהיקף הקטן ממשרה שלמה תיעשה לפי מסלול ההתמחות הקבוע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, בשינויים המחויבים, ולפי תכנית שאישרה המועצה המדעית מראש.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות משנה (א) ו־(ב) יחולו על התמחות לפי {{ח:פנימי|תוספת|טור ב׳ בתוספת}} במקצועות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מחלות ריאה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|בפרט 5}};
{{ח:תתת|(2)}} אנדוקרינולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|בפרט 7}};
{{ח:תתת|(3)}} הרדמה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 21|בפרט 21}};
{{ח:תתת|(4)}} ניאונטולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 36|בפרט 36}};
{{ח:תתת|(5)}} רפואה דחופה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|בפרט 54(1) עד (5)}};
{{ח:תתת|(6)}} מינהל רפואי כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 35|בפרט 35}}.

{{ח:סעיף|6|תקופת התמחות|תיקון: תש״ם, תשנ״ב, תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת ההתמחות תהיה כפי שצויין {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}} לצד התואר המבוקש ובנוסף לזה תקופת התמחות של ששה חדשים לפחות במדע יסוד שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו.
{{ח:תת|(ב)}} מועמד לתואר במקצוע המוכר כמדע יסוד חייב, בנוסף להתמחות כנקבע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לגבי אותו מקצוע, בהתמחות של ששה חדשים במקצוע יסוד שני, זולת אם נקבע אחרת {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ג)}} מקצוע־על הוא אחד {{ח:פנימי|תוספת|מהפרטים לתוספת}} המנויים להלן: {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|2}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|3}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 4|4}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|5}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|6}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|7}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 8|8}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 27|27}} (מסלולים ב׳ עד ח׳ בלבד), {{ח:פנימי|תוספת פרט 32|32}} (מסלול א׳ בלבד), {{ח:פנימי|תוספת פרט 35|35}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 36|36}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 37|37}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 38|38}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 39|39}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 41|41}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 43|43}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 44|44}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 45|45}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 46|46}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 48|48}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 49|49}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 50|50}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 51|51}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 52|52}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 53|53}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|54}} (מסלולים 1 עד 5 בלבד), {{ח:פנימי|תוספת פרט 55|55}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 56|ו־56}}.
{{ח:תת|(ג1)}} תקופת ההתמחות במקצוע־על תהיה כמצוין {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} לצד התואר המבוקש; התמחות במקצוע־על תיעשה לאחר השלמת התואר במקצוע הראשי הרלוונטי, ואולם יכול שתיעשה במשולב עמו, ככל שקיים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} מסלול התמחות המאפשר זאת.
{{ח:תת|(ד)}} ששת חודשי הסטז׳ האחרונים במחלקה מוכרת להתמחות בארץ, בכירורגיה כללית, רפואת ילדים או רפואה פנימית, יוכרו בהסכמת מנהל המחלקה במקצוע הראשי של המתמחה ובהסכמת המתמחה, כשישה החודשים הראשונים של ההתמחות המתחילה באחד מן המקצועות האמורים, ובלבד שלא חלה הפסקה העולה על שישה חודשים בין סיום הסטז׳ ובין תחילת ההתמחות.

{{ח:סעיף|7|רציפות התמחות|תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רציפות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}} תהיה –
{{ח:תתת|(1)}} במדע יסוד – ששה חדשים רצופים;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} במקצוע משנה – תקופה שלא תפחת מהאמור {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תהיה הפסקה בתוך שלבי ההתמחות האמורים בתקנת משנה (א) או ביניהם אלא בהתאם לאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנות 5(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7(א)}} מותרות הפסקות כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} הפסקה שנגרמה על־ידי שירותו של המועמד בצבא־הגנה לישראל או עקב שירות זה, או מסיבה שלא היתה למועמד שליטה עליה, באישור יושב־ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} הפסקה שנעשתה לשם התמחות במדע יסוד או במקצוע שהמועמד חייב בו לשם השגת אישור התואר;
{{ח:תתת|(3)}} הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת לאחר התמחות של שנתיים לפחות במקצוע ראשי, בתנאי שהתקבל אישור מראש מאת יושב ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} הפסקה בהתמחות בבריאות הציבור, אחרי שנה התמחות רצופה לפחות לשם התמחות במקצוע רפואי שאינו בריאות הציבור, ובלבד שההפסקה האמורה תהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים;
{{ח:תתת|(6)}} הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנתיים לשם עבודה במחקר הכוללת תקופת התמחות במדע יסוד והפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי לשם עבודה במחקר שאינה כוללת תקופת התמחות במדע יסוד.

{{ח:סעיף|8|אי־&lt;wbr&gt;הכרה בהתמחות|תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} לא הכירה המועצה או ועדה מקצועית שהיא מנתה לשם כך בהתמחות, כולה או מקצתה, לא ייבחן המועמד אלא לאחר שעבר תקופת התמחות נוספת שהיא תקבע.

{{ח:סעיף|9|חריג בדבר תואר המדריך}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}} יכול שההדרכה והפיקוח יהיו בידי מי שאינו בעל תואר –
{{ח:תת|(1)}} אם המדריך אינו תושב קבע בישראל והמועצה סמכה ידיה מראש על הדרכתו ופיקוחו;
{{ח:תת|(2)}} במקצועות שאינם רפואיים־קליניים – אם המדריך ממלא תפקיד אקדמאי־הוראתי או אם הוא בעל תואר אקדמאי שאינו פחות מזה של ”מוסמך“ והוא בעל ותק של שש שנים לפחות מיום קבלת התואר כאמור.

{{ח:סעיף|9א|חובת עמידה בקורסי החייאה מתקדמת|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט, תשס״ג, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מתמחה באחד מענפי ההתמחות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת פרט 12|בפרטים 12}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 12א|12א}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 13|13}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 14|14}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 15|15}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 16|16}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 17|17}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 19|19}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 21|21}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 22|22}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 39|39}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 40|40}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 43|43}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|ו־54 בתוספת}}, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה מתקדמת.
{{ח:תת|(ב)}} מתמחה ברפואת ילדים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 9|בפרט 9 בתוספת}} וברפואה דחופה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|בפרט 54 בתוספת}}, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת.
{{ח:תת|(ג)}} מתמחה ברפואה דחופה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|בפרט 54 בתוספת}}, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת.

{{ח:סעיף|10|פטורים מחובת התמחות|תיקון: תשל״ז, תש״ם, תש״ם־3, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ה, תשנ״ב, תש״ס, תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לאשר לרופאים דלקמן לפי בקשתם תואר ללא התמחות בישראל:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} למי שהמועצה סמכה ידיה על הדרכתו ופיקוחו לצורך התמחות מועמדים בענף רפואי, שלדעת המנהל אין די בעלי תואר לאותו ענף לשם הדרכת מועמדים בו, באותו ענף;
{{ח:תתת|(3)}} למי שאושר לו התואר או תואר דומה מחוץ לישראל, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה, לרבות הצורך בעמידה בבחינות.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, בהמלצת המועצה, להכיר בעבודה שנעשתה לצורך התמחות כולה או חלקה מחוץ לישראל, כבאה במקום התמחות או חלק ממנה, ללא תנאים או בתנאים, לרבות דרישה לעמוד בבחינות שלב א׳, שלב ב׳ או שניהם; הכיר המנהל בחלק מהעבודה כאמור – תקוצר תקופת ההתמחות הנדרשת בהתאם לכך, אולם תחילתה של תקופת ההתמחות לענין תקנות אלה היא ביום שבו התחיל המתמחה בהתמחות או בהשלמת יתרת תקופת ההתמחות במוסד מוכר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יהיה חייב בהתמחות במדע יסוד –
{{ח:תתת|(1)}} בוגר באחד ממדעי היסוד;
{{ח:תתת|(2)}} מועמד לתואר באחד מאלה: בריאות הציבור, רפואה משפטית, רפואה תעסוקתית, רפואת המשפחה, מיקרוביולוגיה קלינית, ביוכימיה קלינית;
{{ח:תתת|(3)}} מי שעשה מחקר קליני שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו וביצועו, להנחת דעתה, במשך תקופה של חצי שנה לפחות; המחקר הקליני יבוצע בעבודה מלאה וברציפות אלא אם כן אישרה המועצה שלתועלת המחקר יהיה לפצלו לשתי תקופות;
{{ח:תתת|(4)}} מי שאושרה לו התמחות במדעי יסוד בתוך מסלול התמחות קודם.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הכרה במוסד להתמחות|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|10א|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכרה במוסד“ – הכרה במוסד כמוסד מוכר להתמחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה להכרה עליונה“ – הוועדה העליונה להכרה וביקורת של המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדות הכרה“ – ועדות משנה של הוועדה להכרה עליונה, הבודקות את קיום תנאי ההכרה במוסד המבקש הכרה כמוסד מוכר להתמחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי הכרה“ – תנאים שקבעה המועצה, בכתב, שצריכים להתקיים במוסד להתמחות המבקש הכרה, לפי סוגי התמחות.

{{ח:סעיף|10ב|הגשת בקשה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להכרה במוסד יגיש מנהל המוסד לוועדת ההכרה העליונה ויצרף לה כל מסמך או אישור הנחוצים בהתאם לתנאי ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} העתק הבקשה יישלח למנהל.
{{ח:תת|(ג)}} ראתה המועצה כי במוסד המבקש מתקיימים, לכאורה, תנאי ההכרה, היא תמנה ועדת הכרה, תוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|10ג|הכרה במוסד מוכר|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הגיעה ועדת ההכרה העליונה למסקנה, על סמך דין וחשבון ועדת הכרה כי במוסד המבקש מתקיימים תנאי ההכרה, תגיש המלצתה, בצירוף המלצת יושב ראש המועצה, למנהל, תוך 30 ימים מיום סיום בדיקת המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, על סמך המלצת המועצה, לתת למוסד הכרה מלאה או בהגבלות, בתנאים ולתקופת נסיון, כולם או מקצתם.
{{ח:תת|(ג)}} הוכר מוסד, יתן לו המנהל תעודת מוסד מוכר להתמחות, ויפרט בה את ההגבלות והתנאים, אם נקבעו.

{{ח:סעיף|10ד|ביטול הכרה או הגבלתה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} חדל להתקיים במוסד תנאי מתנאי ההכרה חייב מנהל המוסד המוכר להודיע על כך, מיד, לוועדת ההכרה העליונה ולמנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, על פי המלצת המועצה, לשלול הכרה ממוסד מוכר או להגבילה בזמן ובתנאים.

{{ח:סעיף|10ה|תקופת ההכרה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הכרה במוסד תהא בתוקף לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום נתינתה, ואולם ניתן לחדש הכרה כאמור אם הוגשה על כך בקשה, בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, לא יאוחר מששה חדשים לפני תום תקופת ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} על בדיקת בקשה לחידוש הכרה במוסד יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: בחינות|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: מוסדות בחינה}}

{{ח:סעיף|11|ועדת בחינות עליונה|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מליאת המועצה תמנה ועדת בחינות עליונה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הועדה יהיה אחד מסגני יושב ראש המועצה.

{{ח:סעיף|11א|ועדות מומחיות|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הועד הפועל של המועצה ימנה שתי ועדות מומחיות, ואלה הן:
{{ח:תתת|(1)}} ועדה למקצועות פנימיים ולמקצועות מעבדה;
{{ח:תתת|(2)}} ועדה למקצועות כירורגיים.
{{ח:תת|(ב)}} את יושבי ראש ועדות המומחיות ימנה הועד הפועל של המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} חברי ועדות המומחיות יהיו בעלי תואר מומחה, מנהלי מחלקה בבית חולים במקצועם ולפחות בדרגת מרצה בכיר בבית ספר לרפואה בישראל.

{{ח:סעיף|12|ועדות לבחינות מקצועיות|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הועד הפועל של המועצה ימנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המדעי של מקצוע הבחינה, לכל מקצוע כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, חברים בועדות לבחינות מקצועיות ויפקח על ביצוע הבחינות בהתאם לתכנית ההתמחות.
{{ח:תת|(ב)}} הועדות לבחינות מקצועיות יהיו כפופות להחלטות מקצועיות של ועדת הבחינות העליונה.
{{ח:תת|(ג)}} את יושבי ראש הועדות לבחינות מקצועיות תמנה ועדת הבחינות העליונה.
{{ח:תת|(ד)}} חברי הועדות לבחינות מקצועיות יהיו בעלי תואר מומחה ולפחות שלושה מהם, לרבות היושב ראש, יהיו בעלי תואר מומחה במקצוע הבחינה.
{{ח:תת|(ה)}} מספר החברים, לרבות היושב ראש, בועדה לבחינות מקצועיות לא יפחת מחמישה.
{{ח:תת|(ו)}} תקופת כהונתו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות היא כתקופת כהונתה של המועצה.
{{ח:תת|(ז)}} אחרי גמר תקופת כהונה אחת, תוחלף מחצית לפחות של חברי הועדה לבחינות מקצועיות בחברים חדשים; כהונת חבר בועדה לבחינות מקצועיות לא תעלה על שתי תקופות כהונה.
{{ח:תת|(ח)}} התפנה מקומו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות, ימנה הועד הפועל של המועצה מחליף שיכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שמקומו התפנה.

{{ח:סעיף|13|שטחי פעולה של ועדות המומחיות|תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ו, תש״ס, תשע״ד, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} במסגרת התפקידים לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}} אחראיות ועדות המומחיות על ביצוע הבחינות במקצועות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הועדה למקצועות פנימיים –
{{ח:תת}} {{עמודות|4|א. רפואה פנימית; {{ש}} ב. קרדיולוגיה; {{ש}} ג. הימטולוגיה; {{ש}} ד. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה; {{ש}} ה. מחלות ריאה; {{ש}} ו. גסטרואנטרולוגיה; {{ש}} ז. אנדוקרינולוגיה; {{ש}} ח. נפרולוגיה; {{ש}} ט. רפואת ילדים; {{ש}} י. נוירולוגיה; {{ש}} יא. פסיכיאטריה; {{ש}} יב. פסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ש}} יג. מחלות עור ומין; {{ש}} יד. רדיולוגיה אבחנתית; {{ש}} טו. אונקולוגיה; {{ש}} טז. רפואה גרעינית; {{ש}} יז. רפואת המשפחה; {{ש}} יח. בריאות הציבור; {{ש}} יט. פתולוגיה אבחנתית; {{ש}} כ. רפואה משפטית; {{ש}} כא. רפואה פיסיקלית ושיקום; {{ש}} כב. ניאונטולוגיה; {{ש}} כג. מינהל רפואי; {{ש}} כד. גנטיקה רפואית; {{ש}} כה. ראומטולוגיה; {{ש}} כו. מחלות זיהומיות; {{ש}} כז. רפואה תעסוקתית; {{ש}} כח. {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ש}} כט. מיקרוביולוגיה קלינית; {{ש}} ל. ביוכימיה קלינית; {{ש}} לא. גריאטריה; {{ש}} לב. נוירולוגיית ילדים; {{ש}} לג. קרדיולוגיית ילדים; {{ש}} לד. מחלות ריאה ילדים; {{ש}} לה. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים; {{ש}} לו. הימטו־אונקולוגיית ילדים; {{ש}} לז. גסטרו אנטרולוגיית ילדים; {{ש}} לח. נפרולוגיית ילדים; {{ש}} לט. אנדוקרינולוגיית ילדים; {{ש}} מ. פרמקולוגיה קלינית.}}
{{ח:תת|(2)}} הועדה למקצועות כירורגיים:
{{ח:תת}} {{עמודות|4|א. כירורגיה כללית; {{ש}} ב. נוירוכירורגיה; {{ש}} ג. כירורגיה של בית החזה; {{ש}} ד. כירורגיה אורטופדית; {{ש}} ה. כירורגיה פלסטית; {{ש}} ו. כירורגיה אורולוגית; {{ש}} ז. מחלות אף, אוזן וגרון; {{ש}} ח. מחלות עיניים; {{ש}} ט. הרדמה; {{ש}} י. יילוד וגינקולוגיה; {{ש}} יא. כירורגיית כלי דם; {{ש}} יב. כירורגיה של היד; {{ש}} יג. טיפול נמרץ כללי; {{ש}} יד. כירורגיית ילדים; {{ש}} טו. טיפול נמרץ ילדים; {{ש}} טז. רפואה דחופה.}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|14|ישיבות והחלטות ועדות המומחיות|תיקון: תש״ם, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנין חוקי בישיבות ועדות המומחיות הוא מחצית חבריהן.
{{ח:תת|(ב)}} היו הדעות שקולות, יכריע קולו של יושב ראש הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות עקרוניות של ועדת הבחינה העליונה יידונו ויאושרו בידי הועד הפועל של המועצה.

{{ח:סעיף|15||תיקון: תש״ם, תשמ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: סדרי בחינה}}

{{ח:סעיף|16|צורת הבחינות|תיקון: תש״ם}}
{{ח:תת|(א)}} בחינות יהיו בעל פה ובכתב ויכול שיהיו גם בפעולה רפואית.
{{ח:תת|(ב)}} הבחינות ייערכו בשפה העברית.

{{ח:סעיף|17|שלבי בחינות|תיקון: תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ו, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הבחינות יתקיימו בשני שלבים: שלב א׳ ושלב ב׳.
{{ח:תת|(ב)}} מתמחה רשאי לגשת לבחינת שלב א׳ בכל עת, לאחר שסיים שנתיים ראשונות מתקופת ההתמחות בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מתמחה שעמד בבחינה שלב א׳ רשאי לגשת לבחינת שלב ב׳ בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21}}.

{{ח:סעיף|18|בחינה בשלב א׳|תיקון: תשל״ח, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הבחינה בשלב א׳ תתייחס בעיקרה לידע עיוני. היא תעסוק בתהליכים פתו־פיסיולוגיים שביסוד המחלות ובבעיותיהן הקליניות, כולל דרכי האיבחון והטיפול.
{{ח:תת|(ב)}} בחינה בשלב א׳ יכול שתהיה בשני חלקים או יותר, לפי החלטת ועדת הבחינות העליונה.

{{ח:סעיף|19|בחינה בשלב ב׳|תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הבחינה בשלב ב׳ תעסוק ביחוד במקרים ממשיים בתחום מקצוע ההתמחות, שעליהם יצטרך המתמחה ליישם את ידיעותיו, מבחינת האבחון, מבחינת הטיפול ומבחינת ייעוץ מומחי במקצועו.
{{ח:תת|(ב)}} במקצועות־על תיערך בתום ההתמחות בחינת סיום התמחות המורכבת מבחינה בכתב ובחינה בעל פה, זולת אם ועדת הבחינות העליונה, ובאישור הועד הפועל של המועצה, החליטה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} במקצוע־על שניתן לעשות בו התמחות משולבת עם התמחות במקצוע ראשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ג1)}}, חייב המתמחה לעמוד בבחינות שלב א׳ ושלב ב׳ של המקצוע הראשי, כתנאי לזכאותו להיבחן בבחינת סיום ההתמחות של מקצוע־העל.

{{ח:סעיף|20|מועדי בחינות|תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} בחינות ייערכו אחת לשנה לפחות, בהתאם להחלטת ועדת הבחינות העליונה, אשר תשלח לכל מתמחה שביקש להיבחן במקצוע, הודעה על מועד הבחינה במקצועו ומקום עריכתה, 30 ימים לפני המועד האמור.

{{ח:סעיף|21|השתתפות בבחינות|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ו, תשנ״ב, תשע״ז־4, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} קבעה ועדת הבחינה העליונה מועדי אביב וסתיו לבחינה שלב ב׳ באותה שנה, זכאי המתמחה לגשת לבחינה במועד אביב או סתיו בשנה האחרונה להתמחותו, וברפואת משפחה בחצי שנה האחרונה להתמחותו; אין בעמידה בבחינה כאמור כדי לקצר את תקופת ההתמחות כפי שנקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש להיבחן במועד אביב או במועד סתיו יגיש לועדת הבחינות העליונה של המועצה בקשה, על גבי טופס שניתן להשיג במשרד המועצה, לא יאוחר מהתאריך שקבעה ועדת הבחינות העליונה של המועצה כתאריך אחרון להגשת בקשה להיבחן באותו המועד; לבקשה כאמור יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי {{ח:חיצוני|צו הרופאים (אגרות)#סעיף 2ג|סעיף 2ג לצו הרופאים (אגרות), התשמ״ד–1983}} (להלן – צו הרופאים (אגרות)).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה, או ועדה שהיא מינתה לשם כך, תבדוק זכותו של המתמחה להיבחן, ותודיע לו על החלטתה.
{{ח:תת|(ג)}} מתמחה רשאי לחזור בו מהשתתפותו בבחינה על ידי הודעה שתגיע לידיה של ועדת הבחינה לא יאוחר משלושים יום לפני מועד הבחינה.
{{ח:תת|(ד)}} אי־השתתפות בבחינה ללא מתן הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), תיחשב ככשלון, אלא אם הוכיח המתמחה, להנחת דעתו של הועד הפועל, בהקדם האפשרי לפי הנסיבות, כי היתה סיבה סבירה לאי השתתפותו.

{{ח:סעיף|22|ציוני בחינות|תיקון: תשל״ח, תשמ״ו, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ציוני בחינות או כל חלק מהן יפורסמו בציון ”עובר“ או ”נכשל“.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הבחינות העליונה תאשר את תוצאות בחינות שלב א׳.
{{ח:תת|(ג)}} הועדות לבחינות המקצועיות יציינו תוצאות שלב ב׳; כל חלק יצוין בציון נפרד.
{{ח:תת|(ד)}} בבחינות שלב ב׳ רשאים חברי הועדה לבחינות מקצועיות להציע ציונים בנפרד במקרה של מחלוקת בין חבריה.

{{ח:סעיף|23|אישור תוצאות הבחינה והודעה עליהן|תיקון: תש״ם, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת בחינות מקצועית תמסור לועדת המומחיות דין וחשבון על תוצאות כל בחינה; ועדת המומחיות תעביר דין וחשבון זה בצירוף המלצותיה והערותיה לאישורו של יושב ראש ועדת הבחינות העליונה.
{{ח:תת|(ב)}} לאחר אישור תוצאות הבחינות תודיע המועצה לכל נבחן על תוצאות בחינתו.

{{ח:סעיף|24|בחינה חוזרת|תיקון: תשל״ח, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ו, תשנ״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מתמחה שנכשל בבחינה או בכל חלק ממנה, אם היתה בשני חלקים או יותר, רשאי לחזור ולהיבחן במועד מאוחר יותר, ובלבד שייבחן בכל חלקי הבחינה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מתמחה שלא עמד בבחינות עד לתום ארבע שנים מיום שסיים את תקופת ההתמחות, בין שנכשל ובין שלא ניגש לבחינה כלל, לא יהיה רשאי לגשת לבחינות אלא אם כן יותר לו לעשות כן ובתנאים שקבעה המועצה; מתמחה שנכשל בפעם הראשונה או השנייה בבחינת שלב ב׳ רשאי לגשת לבחינה חוזרת כעבור חצי שנה; מי שנכשל בפעם השלישית יוכל לגשת לבחינה חוזרת רק לאחר עבור שנה מיום הבחינה שבה נכשל.

{{ח:סעיף|25|סודיות הבחינה}}
{{ח:ת}} ענייני הבחינות הם סודיים ומי שממלא תפקיד בקשר עמם לא יגלה דבר עליהם אלא במידה שהוא חייב או רשאי לגלותו על פי דין.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: החלטה בדבר מתן תואר|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|26|תפקיד והמלצות המועצה|תיקון: תש״ם, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} משסיים המתמחה את הבחינות ואת תקופת התמחותו תגיש המועצה למנהל, תסקיר על תוצאות בדיקותיה, לרבות תוצאות הבחינות, והמלצה מנומקת בדבר מתן תואר; יושב ראש המועצה רשאי להעביר את בקשתו של המתמחה בצירוף תוצאות הבחינות לחוות דעתה של ועדה מקצועית שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}, בשאלת מילוי כל חובותיו של המתמחה לפי תקנות אלה, בטרם יוגשו התסקיר וההמלצה למנהל.
{{ח:תת|(ב)}} במקרה פטור מחובת התמחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א)}} תפרט המועצה בתסקירה את טעמי הפטור.

{{ח:סעיף|27|דיון מחדש}}
{{ח:ת}} לא נראתה למנהל המלצת המועצה, יעביר לה את הערותיו ויבקש ממנה לדון בדבר מחדש; המועצה תחזיר למנהל את ההמלצה, שהחליטה עליה בדיון מחדש, בשני עותקים.

{{ח:סעיף|28|ועדה מיוחדת|תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} לא נראתה למנהל המלצת המועצה לאחר הדיון מחדש, יעביר את הבקשה לחוות דעתה של ועדה מיוחדת שחבריה יהיו נציגו של המנהל, שיהיה יושב ראש הוועדה, יושב ראש המועצה או מי שהסמיך לכך והדיקן של אחד מבתי הספר לרפואה בארץ או נציגו.

{{ח:סעיף|29|הגשת הבקשה|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשנ״ב, תשנ״ז, תשע״ז־4}}
{{ח:ת}} רופא המבקש אישור תואר (להלן – מועמד) יגיש למנהל באמצעות המועצה בקשה לכך בשני עתקים; לבקשה יצורפו –
{{ח:תת|(1)}} דיפלומה על סיום לימודיו באוניברסיטה או בבית ספר לרפואה, מוכרים ע״י המנהל;
{{ח:תת|(2)}} רשיון או היתר זמני בר־תוקף לעסוק ברפואה בישראל;
{{ח:תת|(3)}} תעודה על גמר התמחותו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} או מסמכים המעידים על קיום נסיבות למתן פטור מחובת התמחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}};
{{ח:תת|(4)}} פנקס התמחות שהנפיקה המועצה המדעית עם תחילת התמחות ושבו רשומות כל תקופות ההתמחות שאישרו מנהלי המחלקות ומנהלי בתי החולים שבהם נעשתה ההתמחות ויושב ראש ועדת ההתמחות שבאותם בתי החולים;
{{ח:תת|(5)}} אישור על עמידה בהצלחה בכל בחינות ההתמחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}} או פטור מחובת הבחינות או חלק מהן;
{{ח:תת|(6)}} המלצה ממנהל המחלקה המוכרת של המקצוע הראשי או של מקצוע־על, לפי הענין, שבו בוצעה ההתמחות, על היות המבקש ראוי ללא סייג לתואר מומחה;
{{ח:תת|(7)}} אישור על תשלום האגרה שלפי {{ח:חיצוני|צו הרופאים (אגרות)#סעיף 2ב|סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)}}.

{{ח:סעיף|29א|החלטת המנהל|תיקון: תש״ם, תשנ״ז, תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחליט המנהל בדבר בקשה על פי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}} כל עוד לא הוגשה לו המלצת המועצה, ואם נתבקשה חוות דעתה של הוועדה המיוחדת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}} – כל עוד לא הוגשה לו חוות הדעת.
{{ח:תת|(א1)}} המנהל רשאי שלא להעניק תואר מומחה, למבקש תואר, אף אם המועצה המליצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26}} על מתן התואר, אם נתקיים במבקש אחד מאלה ולדעת המנהל עלולה להיות לדבר השלכה על עיסוקו כרופא מומחה:
{{ח:תתת|(1)}} הורשע בהליך פלילי או מתנהל נגדו הליך פלילי;
{{ח:תתת|(2)}} שר הבריאות החליט לנקוט נגדו אמצעי משמעת בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 41|לסעיף 41 לפקודה}}, או מתנהלת נגדו קובלנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 41|סעיף 41}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 44א|סעיף 44א לפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אישר המנהל תואר, יהיה תקפו מהתאריך בו השלים המתמחה את כל הדרישות לפי תקנות אלה לחלוטין, או מיום שהגיש בקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}}, הכל לפי המאוחר; תעודה של יושב ראש המועצה על מועד השלמת הדרישות כאמור תהווה ראיה לכאורה לענין תקנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} תקנת משנה (ב) תחול על תואר שהמנהל אישר מיום א׳ בכסלו תשל״ט (1 בדצמבר 1978) ואילך.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|30|סדרי דיונים ועבודה}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה ושאר הגופים האמורים בתקנות אלה יקבעו בעצמם את סדרי הדיונים והעבודה שלהם, במידה שאלה לא נקבעו בחיקוק או על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה והועדה המיוחדת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}} רשאיות להקים ועדות מקצועיות, לבקש מהן חוות דעת ולהחליט על המלצות או חוות הדעת, הכל לפי הענין, שהן ימסרו למנהל; אין המועצה או הועדה המיוחדת קשורות לחוות הדעת שהן קיבלו מן הועדות המקצועיות האמורות.

{{ח:סעיף|31|פנקס}}
{{ח:ת}} המנהל או מי שהוסמך על ידיו ינהל פנקס שבו יירשמו בעלי התארים ותאריהם.

{{ח:סעיף|32|התחזות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם בתואר מומחה אלא אם התואר אושר לו לפי תקנות אלה, ולא ישתמש אדם בתואר דומה עד כדי להטעות לאחד התארים שלפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} בוטל תואר לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}}, יחדל בעל התואר להשתמש בו מיום פרסום ההודעה על כך ברשומות; הותלה התואר, יימנע בעל התואר מלהשתמש בו כל זמן שהתואר מותלה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין תקנה זו, ”תואר מומחה“ – לרבות תרגום או קיצור של תואר מומחה או רמז אחר להתמחות בענף רפואה.

{{ח:סעיף|33|ביטול תואר והתלייתו|תיקון: תש״ם, תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי המנהל לבטל תואר שניתן או להתלותו לתקופה שיקבע, אם נוכח שהאישור הושג על ידי מצג־שוא או שבעל התואר גילה רשלנות גסה או אי־יכולת בביצוע תפקידיו כבעל אותו תואר, ובלבד שניתנה תחילה לבעל התואר הזדמנות להגיש את עצומותיו, בכתב או בעל־פה, לועדה שהרכבה כהרכב הועדה המוקמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}; הגיש בעל התואר, תוך שלושים יום מהיום שבו ניתנה לו הודעה על הכוונה לבטל את האישור או להתלותו, את עצומותיו לועדה, לא יבטל המנהל את התואר ולא יתלה אותו כל עוד לא הוגשה לו חוות דעת הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} התליית תואר לא תעלה על תקופה של שנתיים.
{{ח:תת|(ג)}} בוטל תואר שניתן, לא תידון בקשה לנתינתו מחדש לפני תום שנתיים מיום שבוטל וכל עוד המבקש לא הוכיח קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את נתינתו מחדש; לבקשה לנתינת התואר מחדש יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי {{ח:חיצוני|צו הרופאים (אגרות)#סעיף 2ב|סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות אלה ובכפוף לתקנת משנה (ג) רשאי המנהל, בהמלצת המועצה, לתת תואר מחדש למי שתוארו בוטל, גם אם לא עשה המבקש התמחות לפי תקנות אלה בשלמותה או בחלקה לאחר שבוטל תוארו, או ללא בחינות, אם עמד בתנאים שקבעה לו המועצה.

{{ח:סעיף|34|פרסומים}}
{{ח:ת}} הודעה על אישור תואר, ביטולו והתלייתו תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|35|ביטול|תיקון: תש״ם}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ״ד–1964 – בטלות.
{{ח:תת|(ב)}} תואר שאושר לפי תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ״ד–1964, דינו כתואר שאושר לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|36|תחילה|תיקון: תשל״ד, תש״ם}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} בעל תואר במקצוע ראשי, שקיבלו לא יאוחר מכ״ב בניסן תשל״ד (14 באפריל 1974) (בתקנה זו – המועד הקובע), המתמחה במקצוע משנה, פטור מחובת בחינות לפי תקנות אלה אם התחיל את התמחותו לפני המועד הקובע.

{{ח:סעיף|37|השם|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973“ {{ח:הערה|[במקור: ”תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973“]}}.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} התואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מסלול ההתמחות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} מומחה ברפואה פנימית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו, תשמ״ז, תשנ״ח, תשס״ב, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט־2, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 3¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 3 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת|ב.}} חודש בטיפול נמרץ כללי או בטיפול נמרץ פנימי;
{{ח:תת|ג.}} 5 חודשים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אונקולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, השתלת מח עצם, חדר מיון, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ קרדיולוגי, מחלות ריאה, מרפאה פנימית או מרפאה לרפואת המשפחה או יחידה לטיפול־יום פנימית, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית, רפואה פליאטיבית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} מומחה בקרדיולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תשנ״ו, תש״ס, תשס״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים:
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 3 שנים קרדיולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה רפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה קרדיולוגיה;
{{ח:תת}} 2 שנים רפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2 שנים קרדיולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ג.}} 3 שנים רפואה פנימית;
{{ח:תת}} 3 שנים – קרדיולוגיה
{{ח:ת}} הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים – ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לטיפול נמרץ קרדיולוגיה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} מומחה בהימטולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים:
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים הימטולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה הימטולוגיה;
{{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים הימטולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים הימטולוגיה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} מומחה באימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ז, תשנ״ו, תשנ״ט]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים:
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים;
{{ח:תת}} 1 שנה אימונולוגיה קלינית;
{{ח:תת}} 1 שנה אלרגולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה באימונולוגיה קלינית;
{{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה באלרגולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה אימונולוגיה קלינית;
{{ח:תת}} 1 שנה אלרגולוגיה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} מומחה למחלות ריאה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו, תשס״ב, תשע״ט, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים האלה:
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית או רפואת משפחה;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים, מהן –
{{ח:תתת}} שנתיים מחלות ריאה, מתוכן חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
{{ח:תתת}} חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
{{ח:תתת}} חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית;
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים, מהן –
{{ח:תתת}} שנה מחלות ריאה, מתוכה חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
{{ח:תתת}} חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
{{ח:תתת}} חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית;
{{ח:תת}} 2 שנים רפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה מחלות ריאה;
{{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים, מהן –
{{ח:תתת}} שנתיים מחלות ריאה, מתוכן חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
{{ח:תתת}} חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
{{ח:תתת}} חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} מומחה בגסטרואנטרולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד מארבעת המסלולים הבאים:
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה בגסטרואנטרולוגיה:
{{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה.
{{ח:תת|ד.}} תואר מומחה בכירורגיה כללית;
{{ח:תת}} 2.5 שנים בגסטרואנטרולוגיה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} מומחה באנדוקרינולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו, תשס״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד מארבעת המסלולים הבאים:
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2 שנים אנדוקרינולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה באנדוקרינולוגיה;
{{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה באנדוקרינולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2 שנים באנדוקרינולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ד.}} תואר מומחה ביילוד וגינקולוגיה;
{{ח:תת}} 9 חודשים רפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2 שנים אנדוקרינולוגיה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} מומחה בנפרולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים:
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים בנפרולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1 שנה בנפרולוגיה;
{{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים בנפרולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים בנפרולוגיה.
{{ח:ת}} הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לדיאליזה כרונית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} מומחה ברפואת ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט־3, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 33 חודשים במחלקה לרפואת ילדים, ויכול שחלק מתקופה זו יהיה באחד או יותר מהמקצועות האלה:
{{ח:תת}} חודשיים במחלקה לרפואה דחופה ילדים;
{{ח:תת}} 3 חודשים ביחידת טיפול נמרץ ילדים;
{{ח:תת|ב.}} ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה במחלקת יונקים וטיפול מיוחד ביילוד;
{{ח:תת|ג.}} ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה במרפאת ילדים קהילתית או במרפאת ייעוץ כללי לילדים, בעבודה משולבת עם מחלקת ילדים או יחידת יום לילדים;
{{ח:תת|ד.}} חודש ברפואה דחופה ילדים;
{{ח:תת|ה.}} חודשיים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה:
{{ח:תת}} הימטו–אונקולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיית ראש צוואר, גסטרואנטרולוגיית ילדים, טיפול נמרץ ילדים, מחלות עור ומין, מחלות ריאה ילדים, מחלקת יילוד וגינקולוגיה, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיית ילדים, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיית ילדים, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, גנטיקה רפואית, כירורגיית ילדים, מחלות זיהומיות, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים, ראומטולוגיית ילדים, מחלות עור ומין ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, פרמקולוגיה קלינית, מרפאת ילדים בקהילה, רפואה פליאטיבית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} מומחה בנוירולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״א, תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט, תש״ע, תשע״ד]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים מהן –
{{ח:תת|א.}} 3³&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים במחלקה לנוירולוגיה – חובה;
{{ח:תת|ב.}} 3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית – חובה;
{{ח:תת|ג.}} 3 חדשים בפסיכיאטריה או פסיכיאטריה של הילד והמתבגר – חובה;
{{ח:תת|ד.}} 3 חדשים באחד מאלה:
{{ח:תת}} רפואה פנימית, נוירולוגיה במחלקה שונה מהמחלקה שבה נעשתה ההתמחות לפי סעיף קטן א, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, נוירוכירורגיה, רפואת עיניים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, נוירואונקולוגיה, טיפול נמרץ כללי, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} מומחה בפסיכיאטריה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״א, תשמ״ב־2, תש״ן, תשס״ב, תש״ע, תשע״א, תשע״ד]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 2 שנים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה תהיה במחלקה לפסיכיאטרייה של הילד והמתבגר;
{{ח:תת|ב.}} שנה אחת בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר, במרפאה לבריאות הנפש – מ.ר;
{{ח:תת|ג.}} ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה בנוירולוגיה, או 3 חדשים בנוירולוגיה ו־3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית או 3 חודשים בנוירולוגיה ו־3 חודשים ברפואת המשפחה.
{{ח:תת|ד.}} ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה באחד מאלה: מחלקה או מרפאה לטיפול פסיכיאטרי במבוגר, מרפאה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מחלקת יום פסיכיאטרית, יחידה פסיכוגריאטרית, מחלקה לפסיכיאטריה שיקומית, פסיכיאטריה משפטית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.}} מומחה בכירורגיה כללית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ה, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ח, תשע״ג, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5.5 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 18 חודשים ראשונים בהתמחות – מתוכם 15 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית ו־3 חודשים במחלקה לטיפול נמרץ כללי (חובה);
{{ח:תת|ב.}} 3 חודשים, בתקופות רצופות של חודש כל אחת לפחות, באחד או יותר מהמקצועות האלה: כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיית חזה, גסטרואנטרולוגיה;
{{ח:תת|ג.}} 39 חודשים בכירורגיה כללית, מתוכם –
{{ח:תתת|(1)}} 3 חודשים רוטציה ביחידה מוכרת לטראומה (חובה);
{{ח:תתת|(2)}} 6 חודשים בתקופות של חודשיים או 3 חודשים רצופות במקצועות האלה: כירורגיה מטבולית ובריאטרית, כירורגיה אנדוקרינית, כירורגיה של הקולון והרקטום, כירורגיה הפטוביליארית, כירורגיה של השד, כירורגיה דחופה וטראומה, השתלות, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר, ויכול שחודש מתקופה זו יהיה באחד המקצועות האלה: מחלות זיהומיות, מכוני סקר לגידולים, כירורגיה בקהילה, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר מחוץ לישראל;
{{ח:ת}} 6 חודשים אחרונים במחלקה לכירורגיה כללית;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 12א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12א.}} מומחה בכירורגית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ג, תש״ן, תשנ״ח, תשע״ז־3, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה:
{{ח:תת|א.}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תתת}} שנה אחת כירורגית ילדים;
{{ח:תתת}} שנתיים כירורגיה כללית;
{{ח:תתת}} שתי שנים ו־3 חודשים בכירורגית ילדים;
{{ח:תתת}} 3 חודשים בטיפול נמרץ יילודים או טיפול נמרץ ילדים;
{{ח:תת|ב.}} תואר מומחה בכירורגיה כללית
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 27 חודשים בכירורגית ילדים – מ.ר;
{{ח:תתת}} 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים או פגים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.}} מומחה בנוירוכירורגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:תת|ב.}} 4.5 שנים במחלקה לנוירוכירורגיה – חובה;
{{ח:תת|ג.}} 3 חודשים טיפול נמרץ כללי – חובה;
{{ח:תת|ד.}} 3 חודשים במחלקה לנוירולוגיה – חובה;
{{ח:תת|ה.}} 3 חודשים נוירורדיולוגיה – חובה;
{{ח:תת|ו.}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה:
{{ח:תת}} נוירופתולוגיה, נוירואנסטזיה, כירורגיה פלסטית, אורתופדיה, אורתופדיה של הגב, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, טיפול נמרץ ילדים, טראומה, כירורגיה כללית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} מומחה לכירורגיה של בית החזה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תשס״ג, תשע״ו־2, תשע״ז־3]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים האלה:
{{ח:תת|א.}} מסלול כירורגיית לב
{{ח:תת}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים מהן –
{{ח:תתת|(1)}} 3¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים מהן –
{{ח:תתתת}} 36 חודשים במחלקה לכירורגיית לב, מתוכם 3 חודשים בניתוחי לב ילדים;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים קרדיולוגיה;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיית חזה;
{{ח:תתת|(2)}} 2 שנים באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מסלול כירורגיית לב (מבוגרים):
{{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לכירורגיית לב (מבוגרים);
{{ח:תתתת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תתתת}} 12 חודשים קרדיולוגיה פולשנית;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים רדיולוגיה פולשנית;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים ניתוחי כלי דם;
{{ח:תתתת}} 6 חודשים מחלקת ניתוחי לב מבוגרים;
{{ח:תתתת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תתתת}} 18 חודשים טיפול נמרץ כללי;
{{ח:תתתת}} 6 חודשים טיפול נמרץ ניתוחי לב;
{{ח:תתתת|(ב)}} מסלול כירורגיית לב (ילדים):
{{ח:תתתת}} 2 חודשים טיפול נמרץ ילדים או טיפול נמרץ לב ילדים;
{{ח:תתתת}} 4 חודשים קרדיולוגיית ילדים;
{{ח:תתתת}} 18 חודשים כירורגיית לב ילדים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מסלול כירורגיית לב (ניתוחי חזה):
{{ח:תתתת}} 3 חודשים ריאות;
{{ח:תתתת}} 21 חודשים מחלקת ניתוחי חזה;
{{ח:תת|ב.}} מסלול כירורגיית חזה כללית
{{ח:תת}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים מהן –
{{ח:תתת}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים במחלקה לכירורגיית חזה ולב; ובלבד שבבית חולים שקיימת בו הפרדה בין מחלקת כירורגיית חזה ומחלקת כירורגיית לב – יהיו 4 שנים במחלקה לכירורגיית חזה ו־¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה במחלקת כירורגיית לב;
{{ח:תתת}} 6 חודשים בכירורגיה כללית;
{{ח:תתת}} 3 חודשים במכון ריאות;
{{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקת הרדמה או טיפול נמרץ כללי;
{{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} מומחה בכירורגיה אורתופדית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ו, תשס״ג, תשס״ח, תשע״א, תשע״ג, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 4 שנים – כירורגיה אורתופדית;
{{ח:תת|ב.}} 6 חודשים באחד מהמקצועות האלה או 3 חודשים בכל אחד משניים מתוכם:
{{ח:תת}} כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיית עמוד שדרה, ארטרוסקופיות ופגיעות ספורט, כירורגיית כתף, כירורגיית כף רגל וקרסול, אונקולוגיה אורתופדית, השתלת מפרקים, כירורגיית כף יד, אורתופדיית ילדים; ואולם בכירורגיית כף יד ובאורתופדיית ילדים לפי סעיף קטן זה, אין לבצע יותר משלושה חודשים בכל אחד;
{{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תת|ד.}} 3 חודשים – טיפול נמרץ כללי;
{{ח:תת|ה.}} 3 חודשים – אורתופדיית ילדים;
{{ח:תת|ו.}} 3 חודשים – כירורגיית כף יד;
{{ח:תת|ז.}} 3 חודשים באחד מאלה:
{{ח:תת}} שיקום, נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, כירורגיית כלי דם, יחידה לטראומה, כירורגיה כללית, טראומה אורתופדית, אורתופדיה בקהילה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|16.}} כירורגיה פלסטית ואסתטית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תש״ס, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 6 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית – חובה;
{{ח:תת|ב.}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים במחלקה לכירורגיה פלסטית – חובה, ו־3 חודשים ביחידה מוכרת לכוויות (גם אם אינה במחלקה לכירורגיה פלסטית) – חובה;
{{ח:תת|ג.}} 3 חודשים ביחידה לכירורגיה של היד, ובבית חולים שאין בו יחידת כירורגיה של היד, 3 חודשים במחלקה לכירורגיה אורתופדית, ובלבד שהמחלקה מטפלת בכירורגיה של היד ומועסק בה מומחה אחד לפחות בכירורגיה של היד – חובה;
{{ח:תת|ד.}} 3 חודשים במקצוע משנה אחד מאלה: אף, אוזן וגרון, כירורגיית פה ולסתות, מחלות עור ומין, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה כללית, מחלות עיניים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|17.}} מומחה בכירורגיה אורולוגית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תשנ״ח, תשס״ו, תשע״ב, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 5 שנים כירורגיה אורולוגית;
{{ח:תת|ב.}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית;
{{ח:תת|ג.}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה:
{{ח:תת}} כירורגיה כללית, כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיה פלסטית, יילוד וגינקולוגיה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ כללי/&lt;wbr&gt;נשימתי/&lt;wbr&gt;כירורגי, רדיולוגיה אבחנתית, השתלת אברים, אונקולוגיה;
{{ח:תת}} הערה: במקצוע כירורגיה כללית ניתן לבצע 6 חודשים רצופים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|18.}} מומחה במחלות עור ומין {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ד, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 6 חודשים ברפואה פנימית – חובה לקיימם במהלך השנתיים הראשונות להתמחות;
{{ח:תת|ב.}} 3¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים במחלקה למחלות עור ומין – חובה;
{{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תת|ד.}} שלושה חודשים באחד מהמקצועות שלהלן:
{{ח:תת}} אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, רפואת ילדים, אונקולוגיה, פסיכיאטריה, מחלות זיהומיות, גנטיקה רפואית, מחלות עור ומין ילדים, פתולוגיה אבחנתית;
{{ח:תת|ה.}} שלושה חודשים כירורגיה פלסטית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|19.}} מומחה במחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש צוואר {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשע״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5.5 שנים, מהן –
{{ח:תת}} 4 שנים ו־9 חודשים במחלקת אף אוזן גרון;
{{ח:תת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית או במחלקה לטיפול נמרץ כללי או במחלקת הרדמה;
{{ח:תת}} 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים כל אחת במחלקות אלה: כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, גנטיקה, כירורגיית פה ולסתות, כירורגיה פלסטית, כירורגיית כלי דם, מחלות עיניים, דימות, אונקולוגיה, מחלקת אף אוזן גרון במרכז רפואי אחר (3 חודשים בלבד), אף אוזן גרון בקהילה.
{{ח:ת}} הערה: במקצועות כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי והרדמה לא ניתן לעבור התמחות העולה על 6 חודשים במהלך כל תקופת ההתמחות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|20.}} מומחה במחלות עיניים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תשס״ו, תשע״ו־2, תשע״ט־3]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 4 שנים במחלקה לרפואת עיניים – מ.ר;
{{ח:תת|ב.}} 6 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה:
{{ח:תת}} הרדמה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, מחלות א.א.ג. וכירורגיית ראש וצוואר,
{{ח:תת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת}} 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות המפורטים לעיל בפרט משנה זה ו־3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת במחלקת עיניים אחרת באחד מהמקצועות האלה:
{{ח:תת}} גלאוקומה, מחלות עיניים בילדים כולל פזילה, נוירו–אופטלמולוגיה, פלסטיקה וארובת העין, אובאיטיס, גידולי עיניים, קטרקט, קרנית, רשתית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|21.}} מומחה להרדמה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תש״ם־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ו־2]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 3¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים בהרדמה – חובה, כולל הרדמה בכירורגיה אורולוגית, בכירורגיה אורתופדית, בכירורגיה של בית החזה (כולל ניתוחי לב פתוחים וסגורים), בכירורגיה כללית, בנוירוכירורגיה, בכירורגיה פלסטית, ביילוד וגינקולוגיה, בכירורגיית ילדים, בכירורגיית עיניים, בכירורגיית אף אוזן וגרון, בהתאוששות; (מתוכם 3 חודשים חובה באחד מאלה: יילוד וגינקולוגיה, כירורגיית ילדים, התאוששות);
{{ח:תת|ב.}} 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים – טיפול נמרץ כללי – חובה;
{{ח:תת|ג.}} שלושה חודשים במרפאת כאב – חובה;
{{ח:תת|ד.}} שלושה חודשים בכל אחד משניים מאלה או חודשיים בכל אחד משלושה מאלה:
{{ח:תת}} רפואה פנימית, רפואת ילדים, גסטרואנטרולוגיה, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, נוירולוגיה, טיפול נמרץ ילדים, ניאונטולוגיה, רפואה דחופה;
{{ח:תת|ה.}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|22.}} מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג, תשמ״ה, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים ביילוד וגינקולוגיה ובפריון, ובהן:
{{ח:תתת}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים יילוד – חובה;
{{ח:תתת}} 12 חודשים גינקולוגיה – חובה;
{{ח:תתת}} 6 חודשים פריון – חובה;
{{ח:תתת}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים יילוד וגינקולוגיה – חובה;
{{ח:תת|ב.}} 12 חודשים לפי בחירה בין:
{{ח:תת}} 6 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה, או ארבעה חודשים בכל אחד משלושה ממקצועות אלה:
{{ח:תת}} כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, הרדמה, טיפול נמרץ כללי, אנדוקרינולוגיה, פגים, אונקולוגיה, בריאות הציבור (תחנה לאם ולילד או מרכז לבריאות האישה), אולטרה סאונד, יחידת הפריה חוץ גופית, גנטיקה רפואית, אנדוקרינולוגיה פדיאטרית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 23&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|23.}} מומחה ברדיולוגיה אבחנתית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ג, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה:
{{ח:תת|א.}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 3 שנים ו־9 חודשים – רדיולוגיה אבחנתית;
{{ח:תתת}} 3 חודשים רפואה גרעינית;
{{ח:תתת}} 6 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, כירורגיה אורתופדית, רפואה פנימית;
{{ח:תתת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, רפואה פנימית ו־3 חודשים במחלקה או במכון קליני בבית חולים כללי;
{{ח:תת|ב.}} תואר מומחה ברפואה גרעינית;
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים רדיולוגיה אבחנתית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 24&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|24.}} מומחה באונקולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משני מסלולים אלה:
{{ח:תת|א.}} אונקולוגיה רפואית –
{{ח:תת}} 5 שנים{{ח:הערה|,}} מהן –
{{ח:תתת}} 3 שנים אונקולוגיה רפואית – חובה;
{{ח:תתת}} 1 שנה רדיותרפיה – חובה;
{{ח:תתת}} 9 חודשים רפואה פנימית – חובה;
{{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.}} רדיותרפיה –
{{ח:תת}} 5 שנים{{ח:הערה|,}} מהן –
{{ח:תתת}} 3 שנים רדיותרפיה – חובה;
{{ח:תתת}} 1 שנה אונקולוגיה רפואית – חובה;
{{ח:תתת}} 9 חודשים רפואה פנימית – חובה;
{{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א׳.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 25&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|25.}} מומחה ברפואת המשפחה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו־2, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 15 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה מרפאת שלב א׳ בליווי מדריך;
{{ח:תת|ב.}} 9 חודשים במחלקה פנימית;
{{ח:תת|ג.}} 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה;
{{ח:תת|ד.}} 5 חודשים ברפואת ילדים במקצועות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 2 חודשים במחלקת ילדים;
{{ח:תתת|(2)}} 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים;
{{ח:תתת|(3)}} 1 חודש במרפאת ילדים בבית חולים או מרפאת ילדים בקהילה או אשפוז יום ילדים;
{{ח:תת|ה.}} 2 חודשים במרפאה פסיכיאטרית אמבולטורית בקהילה או בבית חולים;
{{ח:תת|ו.}} 2 חודשים, בתקופות של חודש כל אחת או חודשיים, מתוך מקצועות אלה:
{{ח:ת}} אונקולוגיה, אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, גריאטריה, כירורגיה כללית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיה של ראש וצוואר, מחלות זיהומיות, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה תעסוקתית, יילוד וגינקולוגיה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, קרדיולוגיית ילדים, מחלות ריאה ילדים, גסטרואנטרולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, רפואה לשיכוך כאב, רפואה פליאטיבית, מחקר;
{{ח:תת|ז.}} 1 חודש במחלקה לרפואת המשפחה;
{{ח:תת|ח.}} 12 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה – מרפאה שלב ב׳;
{{ח:תת|ט.}} קורס אוניברסיטאי ברפואת המשפחה, בן שישה סמסטרים לפחות, שהכיר בו המנהל וכן עמידה בדרישות האוניברסיטה בסיומו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 26&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|26.}} מומחה בבריאות הציבור {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם־4, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ג]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4 שנים מהן –
{{ח:תת|א.}} אחד משני המסלולים האלה:
{{ח:תת}} 30 חודשים שירותים קהילתיים – חובה ו־6 חודשים אפידמיולוגיה – חובה;
{{ח:תת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת}} 30 חודשים אפידמיולוגיה – חובה ו־6 חודשים שירותים קהילתיים – חובה.
{{ח:תת}} הערה: במהלך ההתמחות במקצוע הראשי יסיים המתמחה קורס אקדמי בישראל המוכר על פי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, ויציג תעודה על אחד מתארים אלה: Ph.D.‎‏; Dr.P.H‏; MPH באפידמיולוגיה; M.Med.Sc באפידמיולוגיה; M.Sc באפידמיולוגיה;
{{ח:תת|ב.}} 6 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או במחלקה לרפואת ילדים;
{{ח:תת|ג.}} 6 חודשים באחד מאלה או 3 חודשים בשניים מאלה: מחלקה או מכון קליני בבית חולים כללי, או מינהל רפואי או רפואת המשפחה במוסד מוכר.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 27&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|27.}} מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ג, תשע״ז־3]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משמונה מסלולים אלה:
{{ח:תת|א.}} 3.5 שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 2.5 שנים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
{{ח:תתת}} 3 חודשים רפואה פנימית;
{{ח:תתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
{{ח:תתת}} 3 חודשים נוירולוגיה;
{{ח:תת}} 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, נוירולוגיה (תקופה נוספת), שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.|(1)}} תואר מומחה בנוירולוגיה;
{{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ג.|(1)}} תואר מומחה בגריאטריה;
{{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ד.|(1)}} תואר מומחה בכירורגייה אורתופדית;
{{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים רפואה פנימית;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ה.}} התואר מסלול ההתמחות
{{ח:תתת|(1)}} תואר מומחה ברפואה פנימית;
{{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ו.|(1)}} תואר מומחה ברפואת משפחה;
{{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ז.|(1)}} תואר מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית או 3 חודשים אורתופדיית ילדים;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה או 3 חודשים נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ח.|(1)}} תואר מומחה בנוירוכירורגיה;
{{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
{{ח:תתתת}} 3 חודשים רפואה פנימית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 28&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|28.}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו, תשע״ד]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל).}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 28א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|28א.}} מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשע״ז]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בעל תעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, שהוכרה בידי המועצה, שלפיה השלים התמחות באותה מדינה שאורכה 4.5 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} שנה ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות);
{{ח:תת|ב.}} שנה במחלקת רפואה פנימית או רפואת ילדים;
{{ח:תת|ג.}} שנה מיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיות ופרזיטולוגיות);
{{ח:תת|ד.}} חצי שנה המטולוגיה (מעבדה) או בנק דם;
{{ח:תת|ה.}} שנה מחקר קליני באחד המקצועות: ביוכימיה קלינית או מיקרוביולוגיה קלינית.
{{ח:ת}} הערה: על אף האמור, רשאי המנהל להכיר בתעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, גם אם השלים בעל התעודה במדינה האמורה פחות מ־4.5 שנים, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה לרבות השלמה של התקופות החסרות ובחינות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 29&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|29.}} מומחה במיקרוביולוגיה קלינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 3 שנים במיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיה ופרזיטולוגיה) – מ.ר. מהן שנה אחת במכון מחקר;
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 29א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|29א.}} מומחה בביוכימיה קלינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 3 שנים ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות) – מ.ר.;
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 30&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|30.}} מומחה בפתולוגיה אבחנתית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשס״ב, תשס״ו, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4.5 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 3 שנים ו־10 חודשים בפתולוגיה אבחנתית – חובה;
{{ח:תת|ב.}} חודשיים בציטולוגיה – חובה;
{{ח:תת|ג.}} 3 חודשים בשניים ממקצועות אלה: גינקופתולוגיה, דרמטופתולוגיה, המטופתולוגיה, נוירופתולוגיה, נפרופתולוגיה, פתולוגיה פרינטלית, פתולוגיה של העצם והרקמות הרכות, פתולוגיה של מערכת העיכול, פתולוגיה של השתלות, ציטולוגיה (ניתן לבחור נוסף על רוטציית החובה), פתולוגיה של דרכי הנשימה, רפואה משפטית, פתולוגיה של ראש צוואר, פתולוגיה של חלל הפה, פתולוגיה מולקולרית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 31&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|31.}} מומחה ברפואה גרעינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תש״ן, תשס״ב, תשס״ח, תשע״ג, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה:
{{ח:תת|א.}} 4 שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 2 שנים ברפואה גרעינית;
{{ח:תתת}} 6 חודשים ביחידת PET-CT;
{{ח:תתת}} שנה רדיולוגיה אבחנתית;
{{ח:תתת}} 3 חודשים רפואה פנימית;
{{ח:תתת}} חודש רפואת ילדים;
{{ח:תתת}} חודשיים בתקופות רצופות של חודש או חודשיים כל אחת, באחד או בשניים מאלה: אנדוקרינולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, נוירולוגיה, קרדיולוגיה, רדיותרפיה, מחלות זיהומיות, נוירוכירורגיה;
{{ח:תת|ב.}} תואר מומחה ברדיולוגיה אבחנתית;
{{ח:תת}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים רפואה גרעינית;
{{ח:תת}} 6 חודשים PET-CT.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 32&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|32.}} מומחה בגריאטריה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ח, תשס״ב, תשס״ג, תש״ע, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה:
{{ח:תת|א.}} 4 שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 2 שנים גריאטריה;
{{ח:תתת}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה רפואה פנימית;
{{ח:תתת}} 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית;
{{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מן המקצועות האלה: יחידה גריאטרית בבית חולים כללי, נוירולוגיה, אורתופדיה, שיקום, פסיכיאטריה מבוגרים;
{{ח:תת|ב.}} תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת משפחה;
{{ח:תת}} 1 שנים ו־9 חודשים גריאטריה;
{{ח:תת}} 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 33&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|33.}} מומחה ברפואה משפטית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם־3, תשע״ז־2, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 3 שנים ברפואה משפטית;
{{ח:תת|ב.}} שנה בפתולוגיה אבחנתית;
{{ח:תת|ג.}} ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנה במחלקה לדימות, בדגש על דימות תלת־ממדי–טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובדיקות דימות של תהודה גנטית (MRI);
{{ח:תת|ד.}} 3 חודשים בשניים מן המקצועות האלה: סבב מעבדות פורנזיות (מעבדה לביולוגיה פורנזית, מעבדה לזיהוי פלילי, מעבדה לטוקסיקולוגיה פורנזית, זיהוי על סמך משנן), מחלקה לרפואה דחופה, יילוד וגינקולוגיה, רפואת ילדים, כירורגיה אורתופדית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 34&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|34.}} מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״א, תשנ״ו, תש״ע, תשע״ד, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4.5 שנים, מהן –
{{ח:תת|א.}} 1 שנה במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
{{ח:תת|ב.}} 1 שנה במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר, ויכול ש־3 חודשים ממנה יהיו במחלקת יום לילד ולמתבגר;
{{ח:תת|ג.}} 9 חודשים במחלקה לפסיכיאטריה;
{{ח:תת|ד.}} שנה אחת ב־2 תקופות של 6 חודשים כל אחת במקצועות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
{{ח:תתת|(2)}} במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
{{ח:תתת|(3)}} במחלקת אשפוז יום פסיכיאטרי לילד ולמתבגר;
{{ח:תתת|(4)}} במרפאה פסיכיאטרית;
{{ח:תת|ה.}} 6 חודשים בהתפתחות הילד, ויכול ששלושה חודשים מתוכם יהיו במרפאה לגיל הרך;
{{ח:תת|ו.}} 3 חודשים במחלקת ילדים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 35&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|35.}} מומחה במינהל רפואי {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ז־2, תשמ״ז־3, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ב, תשע״ד]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} בעל תואר מומחה לפי תקנות אלה;
{{ח:תת|ב.}} בעל תואר שני לפחות, שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 22|סעיף 22 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, באחד מאלה: ניהול רפואי, מינהל מערכות בריאות, בריאות הציבור במגמת ניהול רפואי, מינהל עסקים, מינהל ציבורי;
{{ח:תת|ג.}} 2 שנים באחד משני מסלולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 18 חודשים בהנהלת בית חולים כללי או בהנהלת בית חולים ייעודי (כגון: פסיכיאטרי, גריאטרי, שיקומי);
{{ח:תתת}} 6 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים או במפקדת קצין רפואה ראשי של צה״ל;
{{ח:תתת|(2)}} 18 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים ו־6 חודשים מהם יכול שיבוצעו במפקדת קצין רפואה ראשי של צה״ל;
{{ח:תתת}} 6 חודשים בהנהלת בית חולים כללי.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 36&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|36.}} מומחה בנאונטולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ו, תשע״א, תשע״ד־3]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואת ילדים.
{{ח:תת|ב.}} 3 שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 30 חודשים טיפול מיוחד ביילוד (ובהם 3 חודשים מרפאת מעקב יילודים) – חובה;
{{ח:תתת}} 6 חודשים במחלקת יילודים – חובה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 37&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|37.}} מומחה בגנטיקה רפואית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תש״ע, תשע״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מענפי הרפואה כמפורט בטור א׳ בתוספת זו;
{{ח:תת|ב.}} 2.5 שנים בגנטיקה קלינית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 38&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|38.}} מומחה בראומטולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ו, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו, תשע״ב, תשע״ד]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד מארבעה מסלולים אלה:
{{ח:תת|א.}} מסלול מבוגרים;
{{ח:תת}} תואר מומחה ברפואה פנימית;
{{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 2.25 שנים ראומטולוגיה;
{{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מאלה: אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיית ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ב.}} מסלול ילדים;
{{ח:תת}} תואר מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 2 שנים בראומטולוגיית ילדים;
{{ח:תתת}} 3 חודשים ראומטולוגיית מבוגרים;
{{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מאלה: אורתופדיית ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ג.}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 1 שנה ברפואה פנימית – חובה;
{{ח:תתת}} 1.25 שנה ראומטולוגיה – חובה;
{{ח:תתת}} 2 שנים ברפואה פנימית – חובה;
{{ח:תתת}} 3 חודשים – באחד מאלה:
{{ח:תתת}} רפואה פיזיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים;
{{ח:תתת}} 1 שנה ראומטולוגיה – חובה;
{{ח:ת}} {{ממורכז|או}}
{{ח:תת|ד.}} 5¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 3 שנים ברפואה פנימית – חובה;
{{ח:תתת}} 1.25 שנה ראומטולוגיה – חובה;
{{ח:תתת}} 3 חודשים אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה – חובה;
{{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מאלה:
{{ח:תתת}} רפואה פיסיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים;
{{ח:תתת}} 1 שנה ראומטולוגיה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 39&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|39.}} מומחה בכירורגיה של היד {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תש״ס]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה בכירורגיה אורתופדית או בכירורגיה פלסטית.
{{ח:תת|ב.}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים בכירורגיה של היד.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 40&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|40.}} מומחה בכירורגיית כלי־דם {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 5.5 שנים מהן –
{{ח:תת|א.}} 27 חודשים כירורגיה כללית;
{{ח:תת|ב.}} 33 חודשים כירורגיית כלי דם;
{{ח:תת|ג.}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה חזה ולב;
{{ח:תת|ד.}} 3 חודשים ביחידה לטיפול נמרץ.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 41&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|41.}} מומחה במחלות זיהומיות {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מאלה:
{{ח:תת}} רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת משפחה;
{{ח:תת|ב.}} 2 שנים מחלות זיהומיות – חובה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 42&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|42.}} מומחה ברפואה תעסוקתית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ח, תש״ע, תשע״ד]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים מהן –
{{ח:תת}} 3 שנים רפואה תעסוקתית, במהלכן 1 שנה קורס אקדמי וקבלת תואר מוסמך ברפואה תעסוקתית, לפי תעודה המוכרת בידי המועצה להשכלה גבוהה – חובה;
{{ח:תת}} 9 חודשים רפואה פנימית;
{{ח:תת}} 3 חודשים אורתופדיה;
{{ח:תת}} 6 חודשים – ב־2 תקופות של 3 חודשים ב־2 מהמקצועות האלה:
{{ח:תת}} א.א.ג. וכירורגיה של ראש וצוואר, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, מחלות עור ומין, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, שיקום, אפידמיולוגיה, רפואת משפחה, איכות הסביבה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 43&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|43.}} מומחה בטיפול נמרץ כללי {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ב, תשע״ג]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה:
{{ח:תת}} הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיה של בית החזה, מחלות אף אוזן גרון, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רפואה פנימית, רפואה דחופה;
{{ח:תת|ב.}} 2 שנים, מהן –
{{ח:תת}} 18 חודשים טיפול נמרץ כללי – חובה;
{{ח:תת|ג.}} 3 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה:
{{ח:תת}} הרדמה, קריולוגיה, נפרולוגיה, מחלות ריאה, מחלות זיהומיות, טיפול נמרץ ילדים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 44&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|44.}} נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״ח־2, תשע״ד]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:ת}} 3 שנים, מהן –
{{ח:תת}} 1.25 שנים נוירולוגית ילדים;
{{ח:תת}} 1 שנה התפתחות הילד;
{{ח:תת}} 3 חודשים נוירולוגיה (מבוגרים);
{{ח:תת}} 6 חודשים נוירולוגית ילדים בסיום התכנית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 45&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|45.}} קרדיולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:ת}} 3 שנים, מהן –
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים קרדיולוגיית ילדים;
{{ח:תת}} 3 חודשים קרדיולוגיית מבוגרים;
{{ח:תת}} 3 חודשים כירורגיית בית החזה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 46&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|46.}} מחלות ריאה ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ט]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:ת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים, מהן –
{{ח:תת}} 21 חודשים מחלות ריאה ילדים;
{{ח:תת}} 3 חודשים מחלות ריאה מבוגרים;
{{ח:תת}} 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים (למי שלא עשה טיפול נמרץ במסגרת התמחותו ברפואת ילדים).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 47&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|47.}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ו]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל).}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 48&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|48.}} הימטו אונקולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ו־2, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:תת|ב.}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים המטו־אונקולוגיית ילדים – חובה;
{{ח:תת}} 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מאלה:
{{ח:תת}} המטולוגיה, רדיותרפיה, דימות, פתולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 49&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|49.}} גסטרואנטרולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ח, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:ת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת}} שנתיים ו־3 חודשים גסטרואנטרולוגיית ילדים;
{{ח:תת}} 3 חודשים גסטרואנטרולוגיית מבוגרים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 50&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|50.}} נפרולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:ת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים, מהן –
{{ח:תת}} 2 שנים נפרולוגיית ילדים;
{{ח:תת}} 6 חודשים, דיאליזה כרונית לילדים או –
{{ח:תת}} 3 חודשים דיאליזה בילדים ו־3 חודשים דיאליזה כרונית במבוגרים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 51&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|51.}} אנדוקרינולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תש״ע, תשע״ד]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים;
{{ח:ת}} 2³&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים, מהן –
{{ח:תת}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ שנים אנדוקרינולוגיית ילדים;
{{ח:תת}} 3 חודשים אנדוקרינולוגיית מבוגרים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 52&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|52.}} טיפול נמרץ ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ח, תש״ס, תשס״ט, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה:
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואת ילדים:
{{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 24 חודשים בטיפול נמרץ ילדים;
{{ח:תתת}} 3 חודשים בטיפול נמרץ כללי;
{{ח:תתת}} 3 חודשים הרדמה;
{{ח:תת|ב.}} תואר מומחה בהרדמה או בטיפול נמרץ כללי:
{{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן –
{{ח:תתת}} 20 חודשים בטיפול נמרץ ילדים;
{{ח:תתת}} חודש בטיפול נמרץ ילודים;
{{ח:תתת}} 3 חודשים ברפואה דחופה ילדים;
{{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקת ילדים;
{{ח:תתת}} חודש קרדיולוגית ילדים;
{{ח:תתת}} חודש בריאות ילדים;
{{ח:תתת}} חודש בדימות ילדים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 53&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|53.}} פרמקולוגיה קלינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ח, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מאלה:
{{ח:תת}} רפואה פנימית;
{{ח:תת}} רפואת ילדים;
{{ח:תת}} פסיכיאטריה;
{{ח:תת}} רפואת משפחה;
{{ח:תת}} גריאטריה;
{{ח:תת}} רפואה דחופה;
{{ח:תת}} אונקולוגיה;
{{ח:תת|ב.}} 2.5 שנים ברציפות, ביחידה לפרמקולוגיה קלינית.
{{ח:ת}} הערה: עבודת מדעי יסוד שנעשתה במעבדה לפרמקולוגיה קלינית במסגרת התמחות הבסיס, תוכל להיחשב כחלק מההתמחות לתקופה של עד 6 חודשים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 54&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|54.}} רפואה דחופה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ט, תשס״ח, תשע״א, תשפ״א]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} 4 שנים מהן –
{{ח:תת}} 30 חודשים במחלקה לרפואה דחופה;
{{ח:תת}} 9 חודשים במחלקה לרפואה פנימית;
{{ח:תת}} חודש אורתופדיה;
{{ח:תת}} חודש טיפול נמרץ;
{{ח:תת}} חודש מרפאה לרפואת המשפחה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 55&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|55.}} רפואה לשיכוך כאב {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשס״ט, תשע״ט־2]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד המקצועות האלה:
{{ח:תת}} אונקולוגיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולונגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, הרדמה, יילוד וגניקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צואר, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיה, רפואה גרעינית, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה.
{{ח:תת|ב.}} 27 חודשים, מהם –
{{ח:תתת|(1)}} 21 חודשים במרפאה או ביחידה לרפואה לשיכוך כאב;
{{ח:תתת|(2)}} 3 חודשים נוירולוגיה;
{{ח:תתת|(3)}} 3 חודשים הרדמה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 56&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|56.}} רפואה פליאטיבית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשע״ג, תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד המקצועות האלה:
{{ח:תת}} אונקולוגיה, גריאטריה, המטו־אונקולוגית ילדים, הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיית כלי דם, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה;
{{ח:תת|ב.}} 2 שנים, מהן –
{{ח:תתת|(1)}} 18 חודשים ביחידה פליאטיבית בבית חולים, ויכול ש־8 חודשים מתוכם יהיו ביחידה פליאטיבית בקהילה;
{{ח:תתת|(2)}} 6 חודשים בשניים או יותר מהמקצועות האלה בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, אך לא יותר מ־3 חודשים במקצוע אחד:
{{ח:תת}} אונקולוגיה, נוירולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה, המטואונקולוגיה ילדים, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, רפואה פיזיקלית ושיקום, גריאטריה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת המשפחה, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש–צוואר, רפואה דחופה, קרדיולוגיה, רפואה לשיכוך כאב.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 57&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|57.}} מומחה במחלות מטבוליות {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשע״ט]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מענפי הרפואה האלה: פנימית, רפואת משפחה, רפואת ילדים, נוירולוגיה, גינקולוגיה, אנדוקרינולוגיה;
{{ח:תת|ב.}} 2¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנים, מהן –
{{ח:תתת|(1)}} 1 שנה בגנטיקה קלינית;
{{ח:תתת|(2)}} 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ שנה במחלות מטבוליות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 58&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|58.}} מומחה בנוירו־רדיולוגיה פולשנית: {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשפ״ב]}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, קרדיולוגיה, כירורגיית כלי דם;
{{ח:תת|ב.}} 3.5 שנים, מהן –
{{ח:תתת|(1)}} שנה ראשונה, מתוכה חצי שנה בנוירולוגיה או נוירוכירורגיה וחצי שנה בנויורו־רדיולוגיה;
{{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים בנוירו־רדיולוגיה פולשנית.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|ט״ז באב תשל״ג (14 באוגוסט 1973)}}
* '''ויקטור שם־טוב'''&lt;br&gt;שר הבריאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>h6nyes8opyqfbhxbpa9mddhturmbjyy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/ה/29</title>
    <ns>0</ns>
    <id>410835</id>
    <revision>
      <id>1416681</id>
      <parentid>1340036</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T12:19:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* 29. סיום קשה: שני צריחים ורגלים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2607" xml:space="preserve">==29. סיום קשה: שני צריחים ורגלים==
בעקבות הרעיון שלנו, לפיו הדרך הטובה ביותר ללמוד סיומים כמו גם פתיחות היא ללמוד את משחקיהם של האמנים, אנו נותנים כאן שני סיומים נוספים של שני צריחים ורגלים. סיומים אלה, כפי שכבר נאמר, אינם מאוד נפוצים, והמחבר הינו בר־מזל בכך שהוא עצמו שיחק יותר סיומים כאלו מאשר המצב בדרך־כלל. על ידי בחינתם והשוואתם של הסיומים שכבר ניתנו (דוגמאות 56 ו־57) עם הדוגמאות הבאות, התלמיד יוכל ללא ספק לקבל מושג מהדרך הנאותה שיש לנהוג בה במצבים כאלה. הדרך הפרצדורלית דומה דמיון־מה בכולן.

===דוגמא 60===
מתוך משחק, קפבלנקה-קרימבורג, בתחרות האליפות של מדינת ניו־יורק משנת 1910.
{{שחמט|=
 |rd|  |  |  |  |rd|kd|  |=
 |pd|  |  |  |  |  |pd|pd|=
 |  |  |pd|  |  |  |  |  |=
 |  |  |  |pd|  |pd|  |  |=
 |  |  |pd|  |  |  |  |  |=
 |  |  |pl|  |pl|pl|  |  |=
 |pl|pl|kl|  |  |pl|  |pl|=
 |  |  |  |rl|  |rl|  |  |=
 |30}}

זהו תורו של השחור, וללא ספק, בחושבו כי לסיים בתיקו עמדה שכזו (שזה כל מה שהשחור ניסה להשיג במשחקו) יהיה קל עבורו, הוא הסתפק במדיניות של המתנה. התנהלות כזו יש תמיד לבקר. לעיתים קרובות היא מוליכה לאסון. הדרך הטובה ביותר להגן על עמדות כאלו היא לקחת את היוזמה ולהותיר את היריב במגננה.

::1... צא-ה8

המסע הראשון כבר שגוי. אין מה להשיג באמצעות מסע זה. על השחור היה לשחק א5; מלווה ב־א4; אלא אם הלבן ישחק ב3. זה היה &quot;מסדר&quot; את אגף המלכה. לאחר מכן הוא יכול להחליט איזו תצוגת־כח הוא יכול להפגין עם צריחיו, בכדי להעמיד את צריחי יריבו במקומם. 

::2. צ-ד4

המסע הזה, לא זו בלבד שמונע ו4, ככוונתו של השחור, אלא שהוא מאיים ב־ב3, מלווה, לאחר ג:ב3+, בהתקפה עם אחד הצריחים או שניהם כנגד הרגלי א7.

::2... צ-ו6

כנראה בתיכנון של הפגנת־כוח באגף המלך ע&quot;י צ-ז6 ו־ז2.

3. ב3, ג:ב3+
4. א:ב3, מ-ו7
5. מ-ד3</text>
      <sha1>e1p0fis8tlk611cumg2k02vkqgymiy4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416682</id>
      <parentid>1416681</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T12:19:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* דוגמא 60 */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2613" xml:space="preserve">==29. סיום קשה: שני צריחים ורגלים==
בעקבות הרעיון שלנו, לפיו הדרך הטובה ביותר ללמוד סיומים כמו גם פתיחות היא ללמוד את משחקיהם של האמנים, אנו נותנים כאן שני סיומים נוספים של שני צריחים ורגלים. סיומים אלה, כפי שכבר נאמר, אינם מאוד נפוצים, והמחבר הינו בר־מזל בכך שהוא עצמו שיחק יותר סיומים כאלו מאשר המצב בדרך־כלל. על ידי בחינתם והשוואתם של הסיומים שכבר ניתנו (דוגמאות 56 ו־57) עם הדוגמאות הבאות, התלמיד יוכל ללא ספק לקבל מושג מהדרך הנאותה שיש לנהוג בה במצבים כאלה. הדרך הפרצדורלית דומה דמיון־מה בכולן.

===דוגמא 60===
מתוך משחק, קפבלנקה-קרימבורג, בתחרות האליפות של מדינת ניו־יורק משנת 1910.
{{שחמט|=
 |rd|  |  |  |  |rd|kd|  |=
 |pd|  |  |  |  |  |pd|pd|=
 |  |  |pd|  |  |  |  |  |=
 |  |  |  |pd|  |pd|  |  |=
 |  |  |pd|  |  |  |  |  |=
 |  |  |pl|  |pl|pl|  |  |=
 |pl|pl|kl|  |  |pl|  |pl|=
 |  |  |  |rl|  |rl|  |  |=
 |30}}

זהו תורו של השחור, וללא ספק, בחושבו כי לסיים בתיקו עמדה שכזו (שזה כל מה שהשחור ניסה להשיג במשחקו) יהיה קל עבורו, הוא הסתפק במדיניות של המתנה. התנהלות כזו יש תמיד לבקר. לעיתים קרובות היא מוליכה לאסון. הדרך הטובה ביותר להגן על עמדות כאלו היא לקחת את היוזמה ולהותיר את היריב במגננה.

::1... צא-ה8

המסע הראשון כבר שגוי. אין מה להשיג באמצעות מסע זה. על השחור היה לשחק א5; מלווה ב־א4; אלא אם הלבן ישחק ב3. זה היה &quot;מסדר&quot; את אגף המלכה. לאחר מכן הוא יכול להחליט איזו תצוגת־כח הוא יכול להפגין עם צריחיו, בכדי להעמיד את צריחי יריבו במקומם. 

::2. צ-ד4

המסע הזה, לא זו בלבד שמונע ו4, ככוונתו של השחור, אלא שהוא מאיים ב־ב3, מלווה, לאחר ג:ב3+, בהתקפה עם אחד הצריחים או שניהם כנגד הרגלי א7.

::2... צ-ו6

כנראה בתיכנון של הפגנת־כוח באגף המלך ע&quot;י צ-ז6 ו־ז2.

::3. ב3, ג:ב3+
::4. א:ב3, מ-ו7
::5. מ-ד3</text>
      <sha1>b1h2dn0cqo8iwsr6e8b2lmbkab6e6xg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416683</id>
      <parentid>1416682</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T12:27:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* דוגמא 60 */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2611" xml:space="preserve">==29. סיום קשה: שני צריחים ורגלים==
בעקבות הרעיון שלנו, לפיו הדרך הטובה ביותר ללמוד סיומים כמו גם פתיחות היא ללמוד את משחקיהם של האמנים, אנו נותנים כאן שני סיומים נוספים של שני צריחים ורגלים. סיומים אלה, כפי שכבר נאמר, אינם מאוד נפוצים, והמחבר הינו בר־מזל בכך שהוא עצמו שיחק יותר סיומים כאלו מאשר המצב בדרך־כלל. על ידי בחינתם והשוואתם של הסיומים שכבר ניתנו (דוגמאות 56 ו־57) עם הדוגמאות הבאות, התלמיד יוכל ללא ספק לקבל מושג מהדרך הנאותה שיש לנהוג בה במצבים כאלה. הדרך הפרצדורלית דומה דמיון־מה בכולן.

===דוגמא 60===
מתוך משחק, קפבלנקה-קרימבורג, בתחרות האליפות של מדינת ניו־יורק משנת 1910.
{{שחמט|=
 |rd|  |  |  |  |rd|kd|  |=
 |pd|  |  |  |  |  |pd|pd|=
 |  |  |pd|  |  |  |  |  |=
 |  |  |  |pd|  |pd|  |  |=
 |  |  |pd|  |  |  |  |  |=
 |  |  |pl|  |pl|pl|  |  |=
 |pl|pl|kl|  |  |pl|  |pl|=
 |  |  |  |rl|  |rl|  |  |=
 |30}}

זהו תורו של השחור, וללא ספק, בחושבו כי לסיים בתיקו עמדה שכזו (שזה כל מה שהשחור ניסה להשיג במשחקו) יהיה קל עבורו, הוא הסתפק במדיניות של המתנה. התנהלות כזו יש תמיד לבקר. לעיתים קרובות היא מוליכה לאסון. הדרך הטובה ביותר להגן על עמדות כאלו היא לקחת את היוזמה ולהותיר את היריב במגננה.

::1... צא-ה8

המסע הראשון כבר שגוי. אין מה להשיג באמצעות מסע זה. על השחור היה לשחק א5; מלווה ב־א4; אלא אם הלבן ישחק ב3. זה היה &quot;מסדר&quot; את אגף המלכה. לאחר מכן הוא יכול להחליט איזו תצוגת־כח הוא יכול להפגין עם צריחיו, בכדי להעמיד את צריחי יריבו במקומם. 

::2. צ-ד4

המסע הזה, לא זו בלבד שמונע ו4, ככוונתו של השחור, אלא שהוא מאיים ב־ב3, מלווה, לאחר ג:ב3+, בהתקפה עם אחד הצריחים או שניהם כנגד הרגלי א7.

::2... צ-ו6

כנראה בתיכנון של הפגנת־כח באגף המלך ע&quot;י צ-ז6 ו־ז2.

::3. ב3, ג:ב3+
::4. א:ב3, מ-ו7
::5. מ-ד3</text>
      <sha1>7z2uc3t76lk2iy9zg72cdqht1q69uhf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד D/לז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>459176</id>
    <revision>
      <id>1416717</id>
      <parentid>1350690</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T20:27:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4931" xml:space="preserve">(לז, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;כל אוהב אומר אהבתי אך יש אהב [..] אהב:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(לז, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;מלא\הלא(?) דין מגיע עד מות ריע כנפש נהפך לצר:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(לז, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;ה֗וֹי רַ֭ע יֹאמַ֣ר מדוע נוצָר֑תי לְמַלֵּ֤או פְנֵ֖י תֵבֵֿ֣ל [ ַ]רְמִֽית:&lt;קטע סוף=ג/&gt; ''[יש נקודה מתחת לפ&quot;א במילה &quot;פני&quot;]''

(לז, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;מרע אוהב מביט על שרות ובעת [..]קה מניב יעמוד:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(לז, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;אוהב טוב נלחם עם זר ונגד ערים יחזיק צנה:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(לז, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;אל תשמח חבר בֶקֶרֶב ואל תעזבהו בשללך:&lt;קטע סוף=ו/&gt; ''[כנראה מדובר בסגול מתחת לבי&quot; תבמילה בקרב ולא שוא]''

(לז, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;כל יועץ אומר חזה אך יש יועץ דרך עליו:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(לז, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;מיועץ שמר נפ[?]שך ודע לפנים מה [..]כו: {{ש}} כי [.]ם מ[.]א(?) נפשו יחשב למה זה אליו יפול:&lt;קטע סוף=ח/&gt; ''[אולי יש קו מתחת הזי&quot;ן במילה &quot;זה&quot;]

(לז, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;ויאיר\ויאמר(?) לך להביט דרכיך וקם מנגד להביש\להביט(?) ראשך:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(לז, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;אל תועץ עם חמיך וממקנא העל[..] סוד:&lt;קטע סוף=י/&gt;

(לז, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;עם אשה אל צר[.]ה ומלוכד על מלחמה: {{ש}} עם סוחר אל תתגר(?) ומקונה על ממכרו: {{ש}} עם איש רע על גמילות חסד וא[..]רי על טוב בשר: {{ש}} פועל שכיר על [.]לא[...] שכיר שנה על מוצא זרע:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(לז, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;אך אם איש מפחד תמיד [...] ת[.]ע שומר מצוה: {{ש}} א.. .. לבבו כל... ואם יכשל יעבר בך:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(לז, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;וגם עצת לב... כך כי אם אמון ממנו:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(לז, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;לב אנוש מגיד שעיותיו משבעה צפים על שן:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(לז, טו) &lt;קטע התחלה=טו/&gt;ועם כל אלה העתר אל · אֵל אשר יכין באמת צעדך:&lt;קטע סוף=טו/&gt;

(לז, טז) &lt;קטע התחלה=טז/&gt;ראש כל מעשה מאמר לפני כל פעל היא מחשבת:&lt;קטע סוף=טז/&gt;

(לז, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;עקר תחבולות לבב&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(לז, יח) &lt;קטע התחלה=יח/&gt;ארבעה שרביטי[ם] יפריח: {{ש}} טוב ורע מות וחיים ומשלח בם כליל לשון:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(לז, יט) &lt;קטע התחלה=יט/&gt;יש חכם לרבים נחכם ולנפשו הוא נואל:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

(לז, כ) &lt;קטע התחלה=כ/&gt;ויש חכם בדברו ימאס ומכל מאכל תענוג נבצר:&lt;קטע סוף=כ/&gt;

(לז, כא)

(לז, כב) &lt;קטע התחלה=כב/&gt;ויש חכם לנפשו ... ..רי דעתו על ...ו: {{ש}} ויש חכם לעמו יחכם פרי ..תו .גויתם:&lt;קטע סוף=כב/&gt;

(לז, כג)

(לז, כד) &lt;קטע התחלה=כד/&gt;חכם לנפשו ישבע תענוג ויאשריהו כל רואיהו:&lt;קטע סוף=כד/&gt; ''[פסוק כד מופיע בכ&quot;י אחרי פסוק כה]''

(לז, כה) &lt;קטע התחלה=כה/&gt;חיי אנוש ימים מספר וחיי ישרון ימי אין מספר:&lt;קטע סוף=כה/&gt; ''[כנארה, יש סימן בכ&quot;י לפני המילה &quot;ימי&quot;]''

(לז, כה, שולי) &lt;קטע התחלה שוליים=כה/&gt;גויתהן מספר יש[ .]ימים וגוית שם ימי אין מספר&lt;קטע סוף שוליים=כה/&gt;

(לז, כו) &lt;קטע התחלה=כו/&gt;חכם עם ינחל\ינהל(?) כבוד ושמו עומד בחיי עולם:&lt;קטע סוף=כו/&gt;

(לז, כז) &lt;קטע התחלה=כז/&gt;בני &lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;חמר נס נפשך וראה:מה רע לה ואל תתן לה:&lt;קטע סוף=כז/&gt; ''[יש שתי נקודות בין המלים &quot;וראה&quot; ו&quot;מה&quot;.]''

(לז, כח) &lt;קטע התחלה=כח/&gt;כי לא לכל טוב תענוג ולא לכל נפש כל זן תבחר:&lt;קטע סוף=כח/&gt;

(לז, כט) &lt;קטע התחלה=כט/&gt;אל תזד אל תענוג ואל /// תתחנג(?) על מטעמים:&lt;קטע סוף=כט/&gt;  ''[יש שלשה קווים בפסוק כט בכ&quot;י]''

(לז, ל) &lt;קטע התחלה=ל/&gt;כי ב.ב אוכל י...ן חולי והמזיע יגוע על זרא:&lt;קטע סוף=ל/&gt; 

(לז, לא) &lt;קטע התחלה=לא/&gt;בלא מוסר רבים גועו והנשמר יוסיף חיים:&lt;קטע סוף=לא/&gt; 


[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>4gv5flrn6ai69ipbwbjxfokazn4orsr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד D/לו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>460204</id>
    <revision>
      <id>1416714</id>
      <parentid>1340108</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T20:16:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="885" xml:space="preserve">(לו, א)

(לו, ב)

(לו, ג)

(לו, ד)

(לו, ה)

(לו, ו)

(לו, ז)

(לו, ח)

(לו, ט)

(לו, י)

(לו, יא)

(לו, יב)

(לו, יג)

(לו, יד)

(לו, טו)

(לו, טז)

(לו, יז)

(לו, יח)

(לו, יט)

(לו, כ)

(לו, כא)

(לו, כב)

(לו, כג)

(לו, כד)

(לו, כה)

(לו, כו)

(לו, כז)

(לו, כח)

(לו, כט) &lt;קטע התחלה=כט/&gt;...ן עיר מבצר וע... ...ן:&lt;קטע סוף=כט/&gt; ''[אולי אפשר להשלים את הפסוק הזה.]''

(לו, ל) &lt;קטע התחלה=ל/&gt;באין גדר יב[וע]ר כר[ם] ובאין אשה נע ונד:&lt;קטע סוף=ל/&gt;

(לו, לא) &lt;קטע התחלה=לא/&gt;מי יאמין בגדוד צבא המדלג מעיר אל עיר: {{ש}} כן איש אשר אין לו קן המרגיע בא.ר יערב:&lt;קטע סוף=לא/&gt;


[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>iy4mm7o9ksvsigcv6gqmswa9abvxcoj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טיוטה:אבני החן של המיסתורין האלוהי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>464731</id>
    <revision>
      <id>1416691</id>
      <parentid>1416464</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T13:02:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Galshani1</username>
        <id>33954</id>
      </contributor>
      <comment>הרחבה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22049" xml:space="preserve">{{בעבודה אישית}}
{{ספר חול
|מחבר=בהאא אללה
|שם ספר=אבני החן של המיסתורין האלוהי
|שם בשפת המקור=ג'ואהר אל-אסראר
 |כותרת משנה=
 |שפת המקור=ערבית
|סוגה=מיסטיקה ודת
|ראשי=כן
}}

חיבור מיסטי של בהאא אללה. מוגש בתרגום חדש של תלמידות ותלמידי הקורס &quot;מסע בערי הסוד האלוהי: קריאה במיסטיקה בהאאית&quot; באוניברסיטה העברית בירושלים, תשפ&quot;ב.

==תחנות המסע המיסטי==
אבני החן של הסודות במעלות המסעות

למי שרצה להתקרב אל אללה בעל היכולת והמחילות{

מתת לברי הלב אשר שותים מאלה הנהרות


===ידע===
'''יח''' ויכניס אותנו אל עיר הידע, אשר מי שנכנס אליה יודע את הכל עוד מלפני שהוא פונה אל סודותיה, ויודע את כל הידע והחכמה של מסתורי הריבונות האלוהית המופקדים באוצרות הבריאה מעלי העצים שלה. השבח לאל היוצר והבורא, על מה שנברא ונקבע שם, חי אלוהים, השומר והנאמן, הכל יכול הנצחי, לו אגלה בפניך את שערי העיר הזאת שנבראו על יד ימין של הכוח והעוצמה, תוכל לראות מה שאיש לא ראה לפניך, ותוכל להעיד על מה שאף נפש לא ראתה מלבדיך, ותוכל להבין את המסתורין של הסמנטיקה ואת הדילמות של הסימנים, ותוכל לראות בבירור את סודות הבריאה בנקודת הסגירה. כל עניין יהפוך קל עבורך, והאש תהפוך לאור, לידע ולברכות, ואתה שוהה בבטחה ברחבת הקודש .

'''יט''' לולא כל אבני החן של מסתורי החכמה שהשלכנו בך בתהום של המילים הרוחניות המבורכות הללו, לא תצליח להגיע אפילו לטיפה מהאוקיונוסים של הידע האלוהי ולזרמי הבדולח של כוחו, ותהיה מתועד בספר האֵם באמצעות עט האחדות ועל ידי אצבע אלוהים כבּוּר. לא תהיה מסוגל להבין ולו מילה אחת מהמילים, ולא את דברי מקורבי האלוהים על מסתורי ההתחלה והסוף. 

'''כז''' שְׁמַע את אשר זימרה היונה המיסטית בדברם, במיטב הניגונים המופלאים והציוצים המושלמים והנעלים ביותר. כדי שתמלא אותם בחרטה מעתה ועד ﴿יום אשר בו יקומו האנשים אל ריבּון העולמים﴾,&lt;ref&gt; תרגום פרופ' אורי רובין ז&quot;ל לקוראן, תל אביב 2015 – סורה 83, פסוק 6.&lt;/ref&gt; ﴿ולפָנים נהגו לקַוות כי יִזכּו להכריע את הכופרים - כאשר הוצג להם הדבר אשר הִכּירו, כפרו בו. קללת אללה על ראש הכופרים!﴾.&lt;ref&gt; תרגום פרופ' אורי רובין ז&quot;ל לקוראן, תל אביב 2015 – סורה 2, פסוק 89.&lt;/ref&gt; זהו מצבם והישגם בחייהם הריקניים, והם יושלכו אל אש הגיהנום ולא ימצאו לעצמם לא שומר ולא ידיד. 

'''כח''' ואל תחסם בפני כל מה שהתגלה בקוראן, ובפני מה ששמעת על השפעות השמשות החסינות מחטא וירחי ההדר, לגבי סילוף הטקסטים על ידי הקנאים או שינוי על ידי משחיתיהם. כוונתם בדברים אלו הייתה שרק חלק מהמקורות הספציפיים והמיוחדים נועדו, וחרף היותי תשוש ועני, לו ארצה לפרש את הקטעים הללו, אוכל לעשות כן. אך יסיט הדבר אותנו מהמטרה ויוליך אותנו שולל מדרך הישר, ואנו נטבע בסימנים מוגבלים, ותוסח דעתנו מכל מה שאהוב בחצר השבחים.

===חיפוש===
'''לו''' לְמד ודע כי בראשית דרכו אחר האלוה אין לפוסע מנוס מהיכנס אל גן המדרש. במסע הזה על הפוסע להיפרד מכל דבר זולת האלוה, ולעצום את עיניו לכל אשר בשמים ובארץ. אל תהינה בלבו שום שנאה ואף אהבה אשר ימנעו את בואו אל משכן היופי השמימי. יקדיש נא את נפשו לשבחי ההוד וההדר. ייטב לו לא להתרברב בפני איש בהבלים הארצים, בידיעת הנסתר או במתנות האחרות שהעניק לו האלוה. עליו לדרוש את האמת כמלוא יכולתו כדי שהאלוה ינחהו את נתיבי השגחתו ואת דרכי אצילותו, כי הוא הטוב במסייעים לעבדיו והמטיב במגנים לנתיניו. כפי שאמר בדברי אמת: ﴿וּמִי אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ מִלְחֶמֶת קֹדֶשׁ עֲבוּרֵנוּ, הַדְרֵךְ נַדְרִיכֵם בִּשְׁבִילֵינוּ﴾&lt;ref&gt;  הקוראן, בשורת העכביש [29] פס' 69.&lt;/ref&gt;  וכמו כן: ﴿יִרְאוּ אֶת אַלְלָה וּמְלַמֶּדְכֶם הוּא אַלְלָה﴾&lt;ref&gt;  הקוראן, בשורת הפרה [2] פס' 282.&lt;/ref&gt; .&lt;br&gt;

'''לז''' במסע הזה הפוסע מתודע לתמורות, לשינוים, למפגשים ולהתפצלויות, מתודע לפלאי האלוהות בנסתרות הבריאה, ומתבונן על נתיבי ההנחיה ודרכי האלוהות. אלו הם תחנת הדורשים ומעלות המתכוונים.&lt;br&gt;
===אהבה===
'''לח''' כאשר יתעלה אל התחנה ההיא, הוא יבוא בעיר האהבה והמשיכה. באותה העת תנשבנה רוחות האהבה ומשבי הרוח יסערו. משיכות התשוקה ומשבי החויה ישאו את הפוסע בתחנה הזאת כך שלא יֵדע בין ימינו לשמאלו, ולא בין ארץ לים, ולא בין מדבר להר. בכל אותו הזמן הוא ניצת באש הכיסופים ומתכלה ממתקפת ההיפרדות באופקים. הוא אץ בפארן&lt;ref&gt;מדבר פארן.&lt;/ref&gt;  של האהבה ורץ בחורב&lt;ref&gt;הר חורב.&lt;/ref&gt; של המשיכה; פעם צוחק ופעם בוכה, פעם שלו ופעם רועד מפחד. אין ענין המושך את תשומת לבו, אין דבר העוצר בעדו, ואין חוק המרסן אותו. הוא ממתין לצו אדונו בשלמותו. נותן הוא את נפשו כל העת ומקריב הוא את נשמתו כל הזמן. הוא חושף את חזהו בפני כידוני האויבים ומוסר את ראשו אל חרב הגורל – ואף מנשק את ידי העתיד להורגו. הוא נותן את כל אשר לו למען יקריב רוח, נפש וגוף עבור אדונו, אולם הוא עשה כן ברשות אהובו ולא בגחמת לבו. תמצאהו צונן באש ויבש בים, שוכן על כל ארץ וצועד בכל שביל. מי אשר יגע בו במצבו זה יבחין בחום אהבתו. הרי שהוא צועד במרומי הניתוק וחוצה את גיא הויתור. עיניו עודן מצפות לחזות בנפלאות רחמי האלוה ומשתוקקות להבחין באורות יופיו. אשרי המגיעים עד כה. אלו הן תחנת האוהבים ומטרת הנמשכים.

===ייחוד===
'''לט''' ועת יושלם שלב זה של המסע ויתעלה ההלך אל מעבר לתחנה נעלה זו, הוא ייכנס לעיר הייחוד, לגן הסגולה ולחצר ההפשטה. בזה המקום ישליך ההלך את כל הסימנים, הרמיזות, ההוכחות, והמילים. הוא יחזה בדברים בעין של מי שהאל התגלה לו בעצמו, ויראה שכל הדברים הנבדלים זה מזה מקורם במילה אחת, ושהרמיזות סופן בנקודה אחת. מעיד על כך דברו של מי שהפליג בספינת האש והילך בעמוקה שבדרכים עד שהגיע אל הפסגה הגבוהה שבג'ברות{{הערה| עולם הכוח הבורא, הפוטנציה. במיסטיקה הבהאאית והצופית, עולם זה ממוקם בין עולם ההתגלות האלוהית (לאהות) לבין עולם המלאכים. מקור המילה ג'ברות כנראה מ&quot;גבורה&quot; בעברית.}} ההישארות, שכן &quot;הידע אינו אלא נקודה אשר ניפחוה הבורים&quot;{{הערה| חדית' שיעי מפי עלי בן אבו טאלב.}} וזה המקום אשר נזכר במסורת &quot;אני הוא, הוא אני, למעט כאשר הוא עצמו ואני עצמי&quot;.{{הערה| שיבוש של אמרה המיוחסת לבאיזיד בסטאמי, דמות מרכזית בזרם הצופי באיראן במאה התשיעית.}}

'''מ''' בתחנה זו, אילו היה מי שהוא התגלמות הסוף והוא היה אומר &quot;אני עצמי נקודת ההתחלה&quot; אכן הוא דובר אמת. ולו תאמר &quot;אני עצמי אינני [נקודת ההתחלה]&quot; הרי שזו אמת. ולו תאמר &quot;אני עצמי בעלת הקניין והמלכות&quot; , או &quot;מלך המלכים&quot;, או &quot;אדון הג'ברות&quot;, או &quot;מחמד&quot;, או &quot;עלי&quot; או &quot;צאצאיהם&quot; או כל דבר אחר - הוא יהא צודק בזכות האל, ושולט על שאפשרי כולו ועל שלא אפשרי כולו. האם לא שמעת מה נאמר קודם: &quot;מוחמד הוא הראשון שלנו, מוחמד הוא האחרון שלנו, מוחמד הוא כולנו&quot;? ובמקום אחר: &quot; הם כולם מתקדמים לאותו אור&quot;?

'''מ&quot;א''' ובתחנה הזו הוכח דין האחדות ואותות ההפשטה, ותמצא את כולם עולים מעל חיק עוצמתו של אלוהים ונכנסים בשרוולי רחמיו מבלי להבדיל בין שרווליו לחיקו.  השינוי וההחלפה במקום הזה הוא חילול הקודש וכפירה מוחלטת  משום שזה מקום גילוי האחדות וביטוי היחידות וזריחת אורות השחר הנצחי במראות  נעלות ונאמנות. באלוהים! אילו אגלה את מלוא המידה של מה שהוא ציווה לתחנה זו נשמות בני האדם תתנתק מגופם, המציאויות הפנימיות של כל הדברים הייתה מזועזעת מיסודותיהן,  מי שהיו שוכנים בתחומי הבריאה ידהמו וכל מה שנע בארצות הרמיזה יתפוגג אל האין המוחלט. 

'''מ&quot;ב''' הלא שמעת &quot;אין שינוי בבריאה של אלוהים&quot;? והלא קראת &quot;לא תמצא שינוי במסורתו&quot;? והלא היית עד ל &quot;לא תראה כל אי-התאמה בבריאתו של האל הרחום&quot;? אדרבה באלוהיי, מי שהיה בן המצולה הזו ונסע בתיבה הזו לא היה עד לשינוי בבריאתו של אלוהים ולא יראה אי-התאמה בארצו של אלוהים. וכאשר לא היה שוני או החלפה בבריאתו של אלוהים, אז כיצד יחול על גילוי הווייתו של אלוהים? ישתבח שם אלוהים על מה שנהגנו לתאר את צוו, והתעלה על מה שהם מזכירים. 

===מבוכה===
'''צ&quot;ה''' לאחר המסע האלוהי הזה וההעפלה המיסטית הזאת יכנס ההלך אל נבכי גן המבוכה. אילו הייתי מגלה לך את התחנה הזו, בוודאי היית מיילל ומקונן על העבד הזה אשר נשאר בידי הכופרים הללו, נהיה מבולבל ממצבו ואבוד במצולות ים המבולבלים. בכל יום הם מתכננים את מותי ובכל שעה הם רוצים לגרש אותי מעיר הכופרים הזאת, כפי שגירשו אותי מארצי.
ואני אהיה העבד הזה, בעודי נתון בידיהם ומצפה למה שאללה שפט עבורנו וגזר על נפשותינו.
אינני מפחד מאף אחד או נזהר מאיש למרות שאנו שקועים בזמנים אלו בצער וכן בחוסר מזל וצרות שמדכאנו ושונאינו מטילים עלינו:
&quot;המבול של נוח הוא אינו אלא קמצוץ מהדמעות שהזלתי, והאש של אברהם היא גיצי להבות נפשי. צערו של יעקב הוא אינו אלא הד של יגוני, וסבלו של איוב הוא שבריר מהאסון שלי&quot;{{הערה|&quot;הדיואן&quot;, מאת איבן אל-פריד (במקור: the Díván of Ibn-i-Fáriḍ )}}.

'''צ&quot;ו''' אילו הייתי מספר לכבודך את המצוקה הקשה שפקדה אותי, היית מתאבל עד כדי כך שזיכרונותיך היו מתנתקים ממך והיית מאבד מעיניך את קיומך ואת כל מה שאללה ברא על פני האדמה. אבל מכיוון שזו אינה משאלתנו בשבילך, הסתרתי את התגלות הגזירה האלוהית בליבו של בהאא' וכיסיתי אותה מהעיניים של כל אלו הנעים בממלכת הבריאה, כדי שהיא תהיה חבויה בתוך משכן עלומים עד העת בה האל יגלה את סודו. &quot;דבר בשמים או על פני האדמה לא יכול לחמוק מהידע שלו, והוא, באמת, תופס את כלל הדברים.&quot; {{הערה| הקוראן: סורה 10, פסוק 61, סורה 34, פסוק 3 }}.

'''צ&quot;ז'''
כאשר התרחקנו מלהזכיר את כוונת הדיון, עזבנו את הרמזים וחזרנו לדון בעיר הזו אשר מי שנכנס לתוכה ניצל, ומי שפנה ממנה נספה.

'''צ&quot;ח'''
אז דע, אתה המוזכר בלוחות האלה, שמי שיצא למסע הזה יתמהמה ויתפעל מהשפעות כוחו של אלוהים ומהעדויות המופלאות של אותות הבריאה, תמיהה שתיקח אותו מכל כיוון ומכל עבר, כפי שמעיד עיקר השהות בספרות השמימיות באמירתו:
 
&quot;אדוני, הגדל את פליאתי ותדהמתי אליך.&quot; {{הערה| החדית'}} ובכן, נאמר:

'''צ&quot;ט'''
לא ידעתי מהו בלבול 

עד שהגדרתי את אהבתך ככתי. 

הו כמה הייתי מבולבל 

אילולא הייתי מבולבל ממך! {{הערה|&quot;הדיואן&quot;, מאת איבן אל-פריד (במקור: the Díván of Ibn-i-Fáriḍ )}}

'''ק'''
בוואדי זה, ההולכים סוטים מהדרך וגוועים בטרם יגיעו אל מעונם הסופי. אללה כביר יותר מעומק הוואדי הזה ומגודל העיר הזאת בממלכת הבריאה, כך שלא תוכל למצוא לו התחלה או סוף. שיהיו בשורות טובות לזה אשר השלים את מסעו שם, שבסיוע האל חצה את הארץ הטובה של העיר האלוהית הזאת, עיר שבה כל המקורבים לאללה והכנים מבולבלים. ואנו אומרים &quot;התהילה לאללה ריּבון העולמים.&quot; {{הערה| תרגום אורי רובין לקוראן, תל אביב 2015 – סורה 1, פסוק 2 }}.

===כיליון===
'''ק&quot;א''' ולו עלה העבד ונסע מהעולם המאובק הזה, ורוצה לעלות לעולם האלוהי. להיכנס מעיר הזאת לעיר האבדון، להתאבד מעצמו ולהישאר עם אלוהים. וההולך בתחנה הזאת והמולדת העליון הנוקשה הזה והנסיעה המחיקה הגדולה, לשכוח את עצמו ונפשו וגופו ולשחות בים הסוף, ויהיה באדמה כאילו לא היה דבר הוזכר, ואף אחד לא ישים לב לעקבות קיומו בגלל התרחקותו ממלכות העדים והגעתו לתחנות המחיקה.

'''ק&quot;ב''' ואם נזכיר את סודות העיר הזאת, יאבדו ממלכות הלב מרוב רצונם של אנשיה למקום התשלום הזה, כי המקום הזה הוא מקום גילוי הנערצים לאוהב האמיתי, וה הופעת האורות הזוהרים של האהוב עבור המאהב הריק.

'''ק&quot;ג''' האם ייתכן שהמאהב יתקיים כאשר האוהב מופיע, או שהצל יישאר בהופעת השמש, או שהמאהב יתקיים כאשר האהוב נוכח?  לא, מאת מי שבידו נשמתי.  אדרבה, הנוסע בעמדה זו, אם יבחן את מזרח הארץ ומערבה, את אדמתה, את ימיה, את מישורה ואת הריה, לא ימצא את עצמו או את נשמתם של אחרים מחמת חומרת השמדתו בבוראו ועדינות מחיקתו בבוראו.

'''ק&quot;ד''' על הדרך שבה אלוהים/ גדול יותר. אם לא הייתי מפחד מאי צדק הולך וגובר ולשמור על הצדק. אני אגיד לך משהו שגורם לך לוותר על עצמך. קראתי עבורך את מה שמקרב אותך לעיר הזו עד כדי כך שאתה גם מאבד את עצמך.  אבל אתה חייב להיות סבלני, עד שיגיע הזמן שבו אלוהים מכריז על פקודתו. ואלוהים גומל למי שסובלים סבלנות. ואז ניחוחות הרוח המתוקים מבגד המשמעויות הנסתרות ואומרים. ותגיד, בני משכן העולם עליכם למהר להיכנס לעיר הנצח, אם אתם רוצים לעלות לגבהים. ואנו אומרים: אנו שייכים לאלוהים ואליו נשוב.


===נצח===
'''קה''' ומזו התחנה הנעלה, ומזו המדרגה האדירה, ייכנס אל עיר הנצח,{{הערה|בקאא (بقاء) - נצחיות/הישארות. מושג בתורה הצופית המתאר את אחת התחנות הסופיות בדרכו הרוחנית של המיסטיקן. שלב זה הוא ניגודו המשלים של הפנאא (فناء - כיליון), בו מתבטל המיסטיקן בתוך האחדות האלוהית.}} לשכון בה לעולמי עד. והנה בזו התחנה ייראה ההלך, והרי הוא ישוב על כס ההסתפקות ומושב ההתעלות, וביושבו יבין את אשר נתגלה משכבר הימים: היום בו &quot;ישלים אללה לכל אחד את מחסורו מתוך שפע אמצעיו&quot;.{{הערה|תרגום אורי רובין לקוראן, תל אביב 2015 – סורה 4, פסוק 130.}} ברכה תבוא על זה אשר הגיע לזו התחנה ושתה מהגביע הלבן כנגד הכס האדום

'''קו''' כאשר במסע הזה, טבל עצמו באוקיינוס החיים הנצחיים, פטר לבו מהיאחזות בכל אשר יצילהו והצליח להגיע לגבהים הנעלים של חיי הנצח, המחפש לא יראה הכחדה לא לעצמו ולא לאף נשמה אחרת. הוא ילגום מגביע חיי הנצח, יפסע בארץ הנצח, ירחף בחלל הנצח, יתאחד איתם שכן הם התגלמויותיו, ישב בהיכלי הנצח, יאכל מטוב פירותיו הנצחיים של עץ הנצח הקדום, ויהיה לאחד מאנשי הנצח במרומי הנצח המוזכר. 

'''קז''' כל אשר קיים בעיר הזאת אכן יחזיק מעמד ולא יעלם לעולם. האם, ברשות האל תיכנס לגן הנשגב והנעלה, שם תמצא את השמש בתפארת הצהריים, שמש אשר לעולם לא תשקע, לעולם לא תסתיר פניה, נכון הדבר גם לירח, הרקיעים, הכוכבים, העצים, האוקיינוסים וכל הקשור אליו או הקיים בו. על ידו מלבדו אין אלוהים אחר! אילו אספר, מהיום הזה ועד האחרית שאין לה קץ, על תכונותיו המופלאות, האהבה שלבי מוקיר לעיר הקדושה והנצחית הזו לעולם לא תגווע. עם זאת, אסכם את התמה שלי, עקב דוחק הזמן וקוצר רוח השואל ומכיון שאין לגלות את הסודות הללו בגלוי אלא ברשותו של האל הכל יכול ומחייב כל. 

'''קח''' בעתיד הקרוב יחזו המאמינים, ביום תחיית המתים האחרונה, את אלו אשר אלוהים יברר יורדים עם העיר הזו מגן העדן של הנעלמים יחד עם עדת נבחרי מלאכיו הנשגבים. גדולה, אם כך, ברכתו של המגיע למחיצתו והרואה זיו פניו. כולנו, באמונה, מוקירים תקווה זו וקוראים &quot;לו השבח, שכן הוא האמת הנצחית, ואליו אנו שבים&quot;.

'''קט''' דעו, יתרה מזאת, כי מי אשר הגיע לתחנות אלה ויצא למסעות הללו אם יפול שולל לגאווה ושחצנות, מיד ברגע יפסד ויחזור אף בלא ידיעתו אל תחילת הדרך. באמת, המחפשים והכמהים אחריו במסעות הללו ידועים בסימן זה, בכך שהם שואלים בענווה את פיהם של מאמיני האלוהים ופסוקיו. בכך שהם שפלים לפני אלו אשר השיגו קרבה אליו ואל גילויי יופיו, ובכך שהם משתחווים בהכנעה לפני אשר בססו עצמם במשגבי עליון של יעד האלוהים ולפני הדר מלכותו.</text>
      <sha1>swe67bm5ht20j2rb41542tq4plqzpof</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/פשיטתא/לו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>466508</id>
    <revision>
      <id>1416715</id>
      <parentid>1416124</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T20:21:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4008" xml:space="preserve">(לו, א) [לו, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;פרוקין אלהא לכלן&lt;קטע סוף=א/&gt; [לו, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;ואיתא רוגזא על עממא דאל ידעוך:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(לו, ב) [לו, ג] &lt;קטע התחלה=ג/&gt;ארים אידך על עמא נוכריא דנדעון גנברותך:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(לו, ג) [לו, ד] &lt;קטע התחלה=ד/&gt;כמא דלעניהון אתקדשת בן הכנא לענין אתקדשת בהון:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(לו, ד) [לו, ה] &lt;קטע התחלה=ה/&gt;דנדעון אכמא דידען דלית אלהא לבר מנך:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(לו, ה) [לו, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;חדת אתותא ושנא תמיהתא תקף אידא ודרעא דימינא:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(לו, ו) [לו, ז] &lt;קטע התחלה=ז/&gt;אעיר רוגזא ואשוד חמתא תבר סנאא ובטל בעל דבבא:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(לו, ז) [לו, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;אבע קצא ומטא זבנא מטל דלית דנאמר לך מנא עבד אנת:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(לו, ח) [לו, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;ברוגזא ובנורא אעבר סנאא וכל רורבנא ושליטנא דעממא:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(לו, ט) [לו, י] &lt;קטע התחלה=י/&gt;בטל תגא דסנאא דאמר דלית אכותי:&lt;קטע סוף=י/&gt;

(לו, י) [לו, יא] כנש כלהון שבטוהי דיעקוב ונארתון איכנא דאמרת מן יומתא קדמיא: ''[פסוק יג בעברית]''

(לו, יא) [לו, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;וחדי על עמך דאתקרי שמך עלוהי על ישראל ודקריתיוה בוכרך: ''[פסוק יז בעברית]''

(לו, יב) [לו, יג] רחם על מדינתא דקודשך על אירושלים אתרא דשכינתך: ''[פסוק יח בעברית]''

(לו, יג) [לו, יד] מלי ציהון מן רבותך ומן איקרך היכלך [לו, טו] ואקים סהדותא דעבדיך איך דמן קדים: ''[פסוקים יט-כ בעברית]''

(לו, יד) [לו, טו] ונאתין נביותא דנבייך אילין דמללון בשמך: ''[פסוק כ בעברית]''

(לו, טו) [לו, טז] ותתל אגרא למן דנהוא משכא לך ונבייך נתהימנון: ''[הפסוק הזה לא מופיע בגרסת CAL]'' ''[פסוק כא בעברית]''

(לו, טז) [לו, יז] ותשמע צלותא דעבדיך איך צבינא דעמך ונדעון כלהון דכסופי דארעא דאנת הו אלהא לעלם עלמין: ''[פסוק כב בעברית]''

(לו, יז) [לו, יח] כל מאכלא מקבלא נפשא ברם אית מאכולתא דמן מאכולתא בסימא: ''[פסוק כג בעברית]''

(לו, יח) [לו, יט] פומא טעם טעמא דמאכולתא ולבא דחכימא מלא דעולא: ''[פסוק כד בעברית]''

(לו, יט) [לו, כ] לבא טמירא סגיאא צפתה וגברא חכמיא מסתכל בהלין: ''[פסוק כה בעברית]''

(לו, כ)

(לו, כא)

(לו, כב)

(לו, כג)

(לו, כד)

(לו, כה)

(לו, כו) [לו, כב] שופרא דאנתתא נשבח אפיה ועל כל רגתא דעינא הי תעשני: ''[פסוק כז בעברית]''

(*) [לו, כג]

(לו, כז) [לו, כד] &lt;קטע התחלה=כט/&gt;בריש קנינך קנא אנתתא טבתא עדרא הי גיר אכותך ואסטונא הי לקובלך:&lt;קטע סוף=כט/&gt; ''[פסוק כט בעברית]''

(לו, כח) [לו, כה] &lt;קטע התחלה=ל/&gt;אתר דלית סיגא נתבערון כרמא ואתר דלית אנתתא גלא ומבדר:&lt;קטע סוף=ל/&gt; ''[פסוק ל בעברית]''

(לו, כט) [לו, כו] &lt;קטע התחלה=לא/&gt;מנו גיר נהימן לגדודא דדמא לטביא דהוא שור מן מדינה למדינה הכנא גברא דלית לה אנתתא באתר דנשתכח נמות:&lt;קטע סוף=ל/&gt; ''[פסוק לא בעברית]''


[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>t62klyflrr12135c7bhy68j4gztvfvt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416716</id>
      <parentid>1416715</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T20:23:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4010" xml:space="preserve">(לו, א) [לו, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;פרוקין אלהא לכלן&lt;קטע סוף=א/&gt; [לו, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;ואיתא רוגזא על עממא דאל ידעוך:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(לו, ב) [לו, ג] &lt;קטע התחלה=ג/&gt;ארים אידך על עמא נוכריא דנדעון גנברותך:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(לו, ג) [לו, ד] &lt;קטע התחלה=ד/&gt;כמא דלעניהון אתקדשת בן הכנא לענין אתקדשת בהון:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(לו, ד) [לו, ה] &lt;קטע התחלה=ה/&gt;דנדעון אכמא דידען דלית אלהא לבר מנך:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(לו, ה) [לו, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;חדת אתותא ושנא תמיהתא תקף אידא ודרעא דימינא:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(לו, ו) [לו, ז] &lt;קטע התחלה=ז/&gt;אעיר רוגזא ואשוד חמתא תבר סנאא ובטל בעל דבבא:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(לו, ז) [לו, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;אבע קצא ומטא זבנא מטל דלית דנאמר לך מנא עבד אנת:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(לו, ח) [לו, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;ברוגזא ובנורא אעבר סנאא וכל רורבנא ושליטנא דעממא:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(לו, ט) [לו, י] &lt;קטע התחלה=י/&gt;בטל תגא דסנאא דאמר דלית אכותי:&lt;קטע סוף=י/&gt;

(לו, י) [לו, יא] כנש כלהון שבטוהי דיעקוב ונארתון איכנא דאמרת מן יומתא קדמיא: ''[פסוק יג בעברית]''

(לו, יא) [לו, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;וחדי על עמך דאתקרי שמך עלוהי על ישראל ודקריתיוה בוכרך: ''[פסוק יז בעברית]''

(לו, יב) [לו, יג] רחם על מדינתא דקודשך על אירושלים אתרא דשכינתך: ''[פסוק יח בעברית]''

(לו, יג) [לו, יד] מלי ציהון מן רבותך ומן איקרך היכלך [לו, טו] ואקים סהדותא דעבדיך איך דמן קדים: ''[פסוקים יט-כ בעברית]''

(לו, יד) [לו, טו] ונאתין נביותא דנבייך אילין דמללון בשמך: ''[פסוק כ בעברית]''

(לו, טו) [לו, טז] ותתל אגרא למן דנהוא משכא לך ונבייך נתהימנון: ''[הפסוק הזה לא מופיע בגרסת CAL]'' ''[פסוק כא בעברית]''

(לו, טז) [לו, יז] ותשמע צלותא דעבדיך איך צבינא דעמך ונדעון כלהון דכסופי דארעא דאנת הו אלהא לעלם עלמין: ''[פסוק כב בעברית]''

(לו, יז) [לו, יח] כל מאכלא מקבלא נפשא ברם אית מאכולתא דמן מאכולתא בסימא: ''[פסוק כג בעברית]''

(לו, יח) [לו, יט] פומא טעם טעמא דמאכולתא ולבא דחכימא מלא דעולא: ''[פסוק כד בעברית]''

(לו, יט) [לו, כ] לבא טמירא סגיאא צפתה וגברא חכמיא מסתכל בהלין: ''[פסוק כה בעברית]''

(לו, כ)

(לו, כא)

(לו, כב)

(לו, כג)

(לו, כד)

(לו, כה)

(לו, כו) [לו, כב] שופרא דאנתתא נשבח אפיה ועל כל רגתא דעינא הי תעשני: ''[פסוק כז בעברית]''

(*) [לו, כג]

(לו, כז) [לו, כד] &lt;קטע התחלה=כט/&gt;בריש קנינך קנא אנתתא טבתא עדרא הי גיר אכותך ואסטונא הי לקובלך:&lt;קטע סוף=כט/&gt; ''[פסוק כט בעברית]''

(לו, כח) [לו, כה] &lt;קטע התחלה=ל/&gt;אתר דלית סיגא נתבערון כרמא ואתר דלית אנתתא גלא ומבדר:&lt;קטע סוף=ל/&gt; ''[פסוק ל בעברית]''

(לו, כט) [לו, כו] &lt;קטע התחלה=לא/&gt;מנו גיר נהימן לגדודא דדמא לטביא דהוא שור מן מדינה למדינה הכנא גברא דלית לה אנתתא באתר דנשתכח נמות:&lt;קטע סוף=לא/&gt; ''[פסוק לא בעברית]''


[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>ek255ensv1druvnul3ppbt02kvj8hnb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>468408</id>
    <revision>
      <id>1416743</id>
      <parentid>1406733</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T05:28:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="76538" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע&quot;ד-2014

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ר, 663|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|7341)); ((תשע&quot;ה, 502|תיקון|7467)); ((תשע&quot;ו, 451|תיקון|7591)); ((תשע&quot;ח, 266|תיקון|7891)), ((654|ת&quot;ט|7912)); ((תש&quot;ף, 1118|תיקון|8490)); ((תשפ&quot;א, 1982|תיקון|9176)); ((תשפ&quot;ב, 1118|תיקון [תשפ&quot;א] (תיקון)|9789)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|23]], [[+|24]], [[+|110]] [[+|ו-124יז(א)(1), (3) ו-(5)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 124יח(ד) לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: בכללים אלה -
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות מי שחלה עליו חובה לקבל רישיון ולמעט חברה או מפעיל;
:- &quot;בעל רישיון קטן&quot; - אחד מאלה:
:: (1) מי שקיבל רישיון לאספקת מים למטרת צורכי בית בלבד ושסך כל כמות המים שסיפק למטרה זו בשנה שקדמה לשנת הרישוי אינו עולה על 200,000 מטרים מעוקבים בשנה;
:: (2) בעל רישיון שמעל 80% מהמים שהוא מספק הם למטרת חקלאות ושסך כל כמות המים שהוקצתה לו ולצרכניו ברישיון אינו עולה על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
:- &quot;דוח&quot; - דוח שיש להגישו לרשות הממשלתית לפי הכללים;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;הממונים&quot; ו&quot;מיתקן טיהור שפכים&quot; - כהגדרתם [[בתקנות איכות מי קולחין]];
:- &quot;זיהום מים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 20א לחוק]];
:- &quot;חברה&quot; - כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;תכנית בין-אזורית&quot; - תכנית להעברת קולחין בין ספקים בין-אזוריים שהורה עליה המנהל לפי [[סעיף 15]];
:- &quot;מאגר&quot; - בריכה המשמשת לפעילות בעל הרישיון שנפח האיגום שלה עולה על 50,000 מטרים מעוקבים;
:- &quot;מבקש&quot; - אדם המבקש לקבל רישיון מרחבי, כמשמעותו [[בסעיף 19ד]];
:- &quot;מי שפד&quot;ן&quot; - מים ממפעל השפד&quot;ן של מקורות חברת מים בע&quot;מ, המסופקים לאחר החדרתם לאקוות החוף ושהוגדרו כמי שפד&quot;ן ברישיון;
:- &quot;מנהל&quot; - מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי [[סעיף 124יט לחוק]] או מי שהוא הסמיך לעניין מתן הוראות לפי כללים אלה;
:- &quot;מפיק&quot; - בעל רישיון וכן חברה, המפיק מים ממקור מים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק]];
:- &quot;מפעיל&quot; - כהגדרתו [[תקנות איכות מי-קולחין=|בתקנות איכות מי קולחין]], אשר קיבל רישיון מאת המנהל;
:- &quot;מפרט הפעולות&quot; - חוברת &quot;מפרט פעולות בקרה ותחזוקה במאגרים&quot;, כאמור ברישיון ההפקה;
:- &quot;מרחב פעילות&quot; - השטח לפעילות ספק מרחבי לפי המפות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;מיתקני תשתית&quot; - צנרת ומיתקנים אחרים להפקה, להולכה ולאספקה של מים המשמשים לפעילותו של בעל הרישיון, לרבות מיתקני אחסון, אגירה, מדידה וויסות לחץ, ומיתקנים לטיוב המים ולטיפול בהם;
:- &quot;משתמש במים&quot; - אדם שאינו צרכן, הצורך מים כדין מבעל רישיון לצרכיו;
:- &quot;סוג מים&quot; - סוג מסוגי המים המפורטים ברישיון ובכלל זה מים שפירים, מים מליחים, מים מלוחים, מי קולחין ומי שפד&quot;ן;
:- &quot;סכום ההפרשה&quot; - סכום למטר מעוקב שנדרש ספק מרחבי להעביר לקרן החידוש לפי [[סעיף 19טו(א)]];
:- &quot;ספק בין-אזורי&quot; - ספק קולחין שהמנהל החליט לפי [[סעיף 11]] כי הוא ספק בין-אזורי;
:- &quot;ספק מרחבי&quot; - אדם שברשותו רישיון מרחבי;
:- &quot;ספק קולחין&quot; - בעל רישיון או חברה, המספקים קולחין לבעל רישיון אחר;
:- &quot;פחת מים&quot; - ההפרש בין כמות המים שהפיק או קיבל בעל הרישיון בתקופה כלשהי לבין כמות המים שצרך או סיפק לאחרים באותה התקופה, בהתחשב בכמות המים שנוספה או נגרעה מהמאגרים המשמשים אותו;
:- &quot;צרכן&quot; - אדם שהקצאת המים שלו מפורטת ברישיון;
:- &quot;קולחין&quot; - שפכים מטוהרים, למעט מי שפד&quot;ן;
:- &quot;קרן חידוש&quot; - חשבון בנק שאליו מעביר ספק מרחבי כספים לפי [[סעיף 19טו(א)]];
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 23 לחוק]];
:- &quot;רישיון מרחבי&quot; - רישיון לאספקת קולחין בכל מרחב הפעילות;
:- &quot;תאגיד&quot; - למעט רשות מקומית;
:- &quot;תכנית לאספקת מים&quot; - תכנית שהכין בעל רישיון לפי [[סעיף 3]];
:- &quot;תקנות איכות מי-קולחין&quot; - [[=תקנות איכות מי-קולחין|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש&quot;ע-2010]].

@ 2. מעמד ההוראות
: ההוראות [[שבפרקים ב']] עד ה' יהוו חלק מתנאי הרישיון.

== פרק ב': תנאים כלליים ברישיון ==

@ 3. תכנית לאספקת מים ומגבלות אספקה
: (א) בעל רישיון או חברה המספקים מים למטרת חקלאות או לגינון ציבורי יכינו תכנית לאספקת מים לפי הקצאות המים ברישיונם, ובהתחשב במקורות המים העומדים לרשותם, בזמינותם וביכולת האיגום שלהם.
: (ב) בעל רישיון או חברה ישלחו לצרכניהם הודעה ויפרסמו למשתמשים במים למטרת חקלאות בתחום שבו הם מספקים מים, בתוך 30 ימים ממועד קבלת הרישיון, את המגבלות באספקת המים לרבות מגבלות בזמן צריכות שיא ובמועדים שונים.

@ 4. הודעה על הקצאת מים
: (א) בעל רישיון או חברה ישלחו לצרכניהם הודעה בכתב, בתוך 14 ימים ממועד קבלת הרישיון, על הקצאות המים שהוקצו להם ברישיון; בהודעה יפורטו המטרה שלשמה ניתנה ההקצאה, כמות המים שהוקצתה וסוגם, כל תנאי נוסף הנוגע לצרכן וכן זכותו של הצרכן לערור על תנאי הרישיון לפני בית הדין לפי [[סעיף 31(א) לחוק]] (בסעיף זה - ההודעה).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון וכן חברה שברישיונם מפורטים יותר מ-100 צרכנים, רשאים למסור את ההודעה בחשבון המים של הצרכן ובתנאי שההודעה תהיה במקום בולט בחשבון המים ושמועד משלוח ההודעה יהיה לא יאוחר משלושים ימים ממועד קבלת הרישיון.

@ 5. מניעת בזבוז מים וזיהומם
: (א) בעל רישיון יבדוק את פחת המים בתחום שבו הוא מספק מים אחת לחודשיים לפחות.
: (ב) בעל רישיון ינהל רישום של הנתונים המפורטים להלן וישמור את הרישום לתקופה של שבע שנים:
:: (1) האמצעים שנקט למניעת בזבוז מים וזיהומם;
:: (2) בדיקות פחת המים שערך ותוצאותיהן;
:: (3) בדיקות שערך לפי כללים אלה לאיכות המים שהפיק, קיבל, אגר או סיפק ותוצאותיהן.

@ 6. אחזקת מיתקני תשתית
: (א) בעל רישיון יכין תכנית אחזקה תקופתית למיתקני התשתית שברשותו לרבות מאגרים, יבצע מעקב אחר תקינות מיתקני התשתית וינקוט את כל הפעולות הדרושות לאחזקתם במצב תקין; התכנית תתאים להמלצות היצרן בנוגע למיתקנים ולהוראות הדין.
: (ב) בעל רישיון יבצע במאגריו את כל פעולות הבקרה והתחזוקה הנדרשות לפי מפרט הפעולות; לעניין זה יראו את בעל הרישיון כמי שביצע את פעולות הבקרה והתחזוקה הנדרשות אם ביצע אותן על פי הוראות מפרט הפעולות, כפי שהיו בעת ביצוען ובמועד הנקוב במפרט הפעולות בעת ביצוען.
: (ג) בעל רישיון ינהל רישום של הפרטים המפורטים להלן וישמור את הרישום לתקופה של שבע שנים:
:: (1) פעולות האחזקה, התיקון וההחלפה שביצע במיתקני התשתית;
:: (2) פעולות הבקרה והתחזוקה שביצע במאגריו;
:: (3) תקלות שאירעו במיתקני התשתית, מהותן, משכן ואופן הטיפול בהן;
:: (4) הפסקות באספקת המים שלא למטרת חקלאות שמשכן עלה על 10 שעות והפסקות באספקת מים למטרת חקלאות או גינון ציבורי שחרגו מההודעה לפי [[סעיף 3]] על מגבלות באספקת המים; לגבי כל הפסקה יצוין אם היא הפסקה יזומה, משך זמן ההפסקה והסיבה לה; לעניין זה, &quot;הפסקה יזומה&quot; - הפסקה באספקת מים שבעל הרישיון הודיע עליה לצרכניו ולמשתמשים במים, שהוא מספק להם מים לפחות 24 שעות מראש.

@ 7. שיקום מיתקני תשתיות
: (א) בעל רישיון יערוך תכנית תלת-שנתית לשיקום מיתקני התשתית שברשותו הטעונים תיקון או החלפה; התכנית תפרט את מיתקני התשתית הטעונים תיקון או החלפה ואת סדרי העדיפות ומקורות המימון לביצועה.
: (ב) בעל רישיון ינקוט את כל הפעולות הדרושות לביצוע התכנית.
: (ג) בעל רישיון יבחן את התכנית אחת לשנה ויעדכנה במידת הצורך.

@ 8. שמירת תכניות הנדסיות
: (א) בעל רישיון ישמור אצלו תכניות של מיתקני התשתית שהקמתם הסתיימה לאחר מועד תחילת כללים אלה, כפי שבוצעו בפועל (להלן - תכניות הנדסיות).
: (ב) בעל רישיון ינקוט מאמצים סבירים לאיתור ולהשגת התכניות ההנדסיות של מיתקני התשתית שברשותו שהקמתם הסתיימה קודם לתחילת כללים אלה.
: (ג) בעל רישיון ידווח למנהל על מספר מיתקני התשתית שלא עלה בידיו לאתר את התכניות ההנדסיות שלהם ועל הפעולות שעשה לאיתורן; המנהל רשאי להורות לבעל רישיון על נקיטת אמצעים סבירים נוספים לאיתור התכניות ההנדסיות, כפי שימצא לנכון.

@ 9. עריכת בדיקות מים לפי דרישה
: בעל רישיון יבדוק, לפי דרישת המנהל, את המים שהוא מפיק, מקבל, אוגר או מספק וימסור את תוצאות הבדיקה למנהל, והכול כפי שיפורט בדרישה.

@ 10. רישום נפרד בדוחות כספיים
: (א) בעל רישיון יערוך בספריו רישום נפרד של הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ושל הנכסים המשמשים אותו לאותה פעילות.
: (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל רישיון שהכנסותיו משירותי מים וביוב עולים על 90% מסך כל הכנסותיו.

== פרק ב'1: שימוש במים בגינון ציבורי ותנאים ברישיון לעניין תעריף מופחת (תיקון: תשע&quot;ו) ==

@ 10א. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גן ציבורי&quot; - גן נוי מושקה, הנמצא בהחזקתה או באחריותה של הרשות המקומית או מי מטעמה, והוא פתוח לשימוש הציבור;
:- &quot;כללי תעריפים לתאגידים&quot; - [[=כללי תעריפים לתאגידים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]];
:- &quot;כללי תעריפים לספקים מקומיים&quot; - [[=כללי תעריפים לספקים מקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;ספק מים&quot; - מי שמספק מים לרשות המקומית לפי רישיון;
:- &quot;רשות מקומית&quot; - למעט איגוד ערים;
:- &quot;רשות מקומית זכאית&quot; - רשות מקומית שמנהל הרשות הממשלתית קבע, כי מתקיימים בה התנאים המנויים [[בסעיף 10ב(ב)]];
:- &quot;תעריף מופחת&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1) לכללי תעריפים לתאגידים]] או התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1)(1.2ב) לכללי תעריפים לספקים מקומיים]], לפי העניין.

@ 10ב. קביעת רשות מקומית זכאית (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) רשות מקומית שמבקשת הכרה כרשות מקומית זכאית, תגיש לרשות הממשלתית בקשה אשר תכלול את כל אלה:
:: (1) הצהרה של מורשה חתימה של הרשות המקומית ולפיה בכל הגנים הציבוריים שבתחומה, ששטחם עולה על 50 מטרים רבועים, מותקנת מערכת השקיה יעילה עם קציבת זמן בצירוף מד-מים, קציבת כמות מים או שילוב של שניהם, המאפשרת השקיה נפרדת לפי קבוצות צמחים בהתאם למנת המים הדרושה להם (להלן - מערכת השקיה יעילה);
:: (2) ציון האזור הגאוגרפי שאליו שייכת הרשות המקומית, ומיפוי שטחי הגנים הציבוריים וסוגי הצמחייה שבהם לפי האזורים הגאוגרפיים וסוגי הצמחייה המפורטים [[בתוספת הרביעית]];
:: (3) העתק מחשבונות מים ששלח ספק המים לרשות המקומית לרבות החשבון האחרון;
:: (4) אישור של ספק המים ולפיו כל המים המסופקים לגנים הציבוריים נמדדים במערכת מדידה המודדת בנפרד את הכמות המסופקת לגינון ציבורי;
:: (5) ברשות מקומית שספק המים שלה אינו חברה - אישור של ספק המים ולפיו דמי המים שהוא גובה הם לפי התעריפים הנקובים [[בכללי תעריפים לספקים מקומיים]], וביישוב מתוכנן כהגדרתו [[בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל&quot;ו-1976]] (להלן - יישוב מתוכנן) - אישור של ספק המים כי הוא מחייב את צרכניו בחיוב המרבי לצרכן כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)(2) לכללי תעריפים לספקים מקומיים]] (להלן - חיוב מרבי לצרכן).
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכיר ברשות מקומית כרשות מקומית זכאית אם התקיימו כל אלה:
:: (1) הוגשו כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א) וכן מסמכים נוספים שביקש מנהל הרשות הממשלתית לשם בירור התנאים הנדרשים להכרה כרשות מקומית זכאית;
:: (2) ספק המים אינו הרשות המקומית וביישוב מתוכנן - ספק המים מחייב את צרכניו בחיוב המרבי לצרכן;
:: (3) יש לרשות המקומית מיפוי מלא ומעודכן של הגנים הציבוריים שבתחומה;
:: (4) בכל הגנים הציבוריים, ששטחם עולה על 50 מטרים רבועים, מותקנת מערכת השקיה יעילה;
:: (5) כל המים המסופקים לגנים הציבוריים נמדדים במערכת מדידה המודדת בנפרד את הכמות המסופקת לגינון ציבורי.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יודיע לרשות המקומית ולספק המים על החלטתו בבקשה; אישר מנהל רשות הממשלתית את הבקשה - יקבע הוראות מתאימות ברישיון של ספק המים.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט את רשימת היישובים המצויים בכל אזור גאוגרפי [[שבתוספת הרביעית]].

@ 10ג. קביעת תעריף מופחת לרשות מקומית זכאית (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) ספק מים שמספק מים לרשות מקומית זכאית יחייב אותה בתעריף מופחת בעד כמות המים שסיפק במדידה להשקיית גן ציבורי, בהתאם להוראות ברישיונו.
: (ב) התעריף המופחת יחול על כל כמויות המים שספק המים סיפק לרשות מקומית זכאית במדידה להשקיית גן ציבורי מתחילת השנה, שבה הוגשה במלואה הבקשה להכרה כרשות מקומית זכאית.
: (ג) ספק מים שנקבע ברישיונו כי יספק מים בתעריף מופחת לפי סעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנהל הרשות הממשלתית לקבוע כי התעריף המופחת לא יחול, אם לא עומד לרשותו מקור מים שנקבעו לגביו תעריפים או היטלי הפקה מופחתים, המתאימים לתעריף המופחת.
: (ד) הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (ג) וסבר מנהל הרשות הממשלתית כי קביעת תעריף מופחת לפי סעיף קטן (א) תפגע ביכולתו של ספק מים למלא תפקידו לפי הרישיון, רשאי הוא לקבוע כי לגבי אותו ספק מים לא יחול תעריף מופחת כאמור.

@ 10ד. קביעת כמות מים מרבית בתעריף מופחת (תיקון: תשע&quot;ו)
: מצא מנהל הרשות הממשלתית כי כמות המים שמספק ספק מים לגנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית עולה על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה של אותם גנים לפי [[התוספת הרביעית]], רשאי הוא לקבוע ברישיון את כמות המים המרבית שספק מים רשאי לספק לאותה רשות מקומית בתעריף מופחת.

@ 10ה. ביטול הכרה ברשות מקומית זכאית (תיקון: תשע&quot;ו)
: היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי רשות מקומית זכאית אינה עומדת בתנאים המפורטים [[בסעיף 10ב(ב)]], רשאי הוא לבטל את ההכרה בה כרשות מקומית זכאית, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה.

@ 10ו. דיווח על שינוי בשטח הגנים הציבוריים (תיקון: תשע&quot;ו)
: רשות מקומית זכאית תדווח לרשות הממשלתית על השינויים שחלו בשטח הגנים הציבוריים מאז הדיווח האחרון והשפעתם על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה לפי [[התוספת הרביעית]], בכל אחד מאלה:
: (1) אחת לשנה, עד יום 30 בנובמבר;
: (2) אם ההשפעה המצרפית של השינויים על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה לפי [[התוספת הרביעית]] עולה על עשרה אחוזים.

== פרק ג': תנאים ברישיון של ספק קולחין ושל מפעיל ==

@ 11. ספק בין-אזורי
: (א) המנהל רשאי להחליט כי ספק קולחין הוא ספק בין-אזורי, אם מתקיים בו לפחות אחד מאלה:
:: (1) הוא ספק קולחין המספק קולחין לספק קולחין אחר;
:: (2) הוא ספק קולחין הקולט קולחין מספק קולחין אחר.
: (ב) החליט המנהל כי ספק קולחין הוא ספק בין-אזורי, יודיע לו על כך בכתב.
: (ג) המנהל יודיע בכתב לכל מפעיל, שמיתקן טיהור השפכים שהוא מפעיל צפוי להיכלל בתכנית בין-אזורית לפי [[סעיף 15]], על דבר הכללתו בתכנית כאמור.
: (ד) המנהל יפרסם באתר האינטרנט את רשימת הספקים הבין-אזוריים ואת רשימת המפעילים שקיבלו הודעה לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תוך ציון מיתקן טיהור השפכים הנכלל בתכנית הבין-אזורית.

@ 12. בקשה לקליטה ושימ((ו))ש בקולחין
: (א) ספק בין-אזורי יגיש למנהל עד 15 בנובמבר של כל שנה, בקשה הכוללת הערכה של כמות הקולחין שהוא מבקש לקלוט ולספק לצרכניו ולמשתמשים במים בתחומו בשנה הבאה; הבקשה תפרט את הכמות השנתית המבוקשת לכל צרכן ותכלול פירוט חודשי של סך כל כמות הקולחין שהספק הבין-אזורי מבקש לקלוט וסך כל כמות הקולחין שהוא מבקש לספק וכן הערכה של כמות הקולחין במאגריו בתום כל חודש.
: (ב) ספק בין-אזורי לא יבקש לבטל או להפחית את הכמות השנתית המבוקשת לצרכן ביחס להקצאת צרכן זה בשנה החולפת, אלא אם כן הגיש בקשה להפחתת כמות לאספקה או לביטול אספקה לפי [[סעיף 13]].

@ 13. בקשה להפחתה או לביטול של כמות לאספקה
: (א) ספק קולחין המבקש לבטל או להפחית בשנה הבאה כמות קולחין לאספקה לצרכן ביחס לכמות שהוקצתה לאותו צרכן השנה, יגיש על כך למנהל בקשה בכתב עד 15 בנובמבר.
: (ב) בקשה לביטול או הפחתה, הנובעת מבקשה של צרכן לצמצם את כמות המים המוקצית לו תוגש בכתב בצירוף בקשתו החתומה של הצרכן בעניין זה.
: (ג) בקשה לביטול או הפחתה, הנובעת מחשש שצרכן לא יצרוך את המים בשנה הבאה תוגש בכתב, בצירוף הצהרה חתומה בידי הספק ולפיה הצרכן מסרב להתחייב לקלוט את כמות הקולחין שהוקצתה לו ברישיון.
: (ד) בקשה לביטול או הפחתה מטעמים אחרים תוגש בכתב בצירוף המסמכים התומכים באמור בה.
: (ה) לא יחליט המנהל על שינוי בהקצאתו של צרכן, שאינו נובע מבקשתו של הצרכן, אלא לאחר שנתן לצרכן הזדמנות להביא לפניו את טענותיו.

@ 14. שינוי בתחזית הפקת קולחין
: (א) מפעיל שמעריך, לפי מידע שברשותו, שכמות הקולחין שהוא מפיק צפויה להשתנות בשנה הבאה בשיעור העולה על שני אחוזים, יודיע על כך למנהל ולממונים עד 15 בנובמבר של כל שנה; בהודעה יפרט המפעיל את הסיבות לשינוי הצפוי בכמות הקולחין.
: (ב) חל שינוי בהערכותיו של מפעיל במהלך השנה, יודיע על כך למנהל ולממונים בלא דיחוי ויפרט את הסיבות לשינוי בהערכה.

@ 15. קביעת תכנית בין-אזורית
: (א) המנהל, לאחר ששקל, בין השאר, את הבקשות שהוגשו לפי [[סעיף 13]], יפרסם באתר האינטרנט, עד 10 בדצמבר של כל שנה, הצעה לתכנית בין-אזורית אשר תפרט את כל אלה:
:: (1) צפי כמות הקולחין שהמפעילים יעבירו לספקים הבין-אזוריים מדי חודש בחודשו;
:: (2) העברות הקולחין החודשיות בין הספקים הבין-אזוריים לבין עצמם;
:: (3) סך כל כמות הקולחין שיספק כל ספק בין-אזורי לצרכניו ולמשתמשים במים בתחומו מדי חודש בחודשו;
:: (4) דברי הסבר לתכנית.
: (ב) מפעיל, ספק קולחין וצרכן של ספק קולחין, יוכלו להביא לפני המנהל הצעות, טענות או התנגדות לתכנית עד 31 בדצמבר של כל שנה.
: (ג) קבע המנהל תכנית בין-אזורית, ישלח לכל מפעיל ולכל ספק בין-אזורי שהתכנית נוגעת אליו העתק מהתכנית ויפרסמה באתר האינטרנט.
: (ד) ספק בין-אזורי ומפעיל יפעלו לפי תכנית בין-אזורית, כפי שתהיה מזמן לזמן.
: (ה) המנהל יפרסם נתונים בדבר ביצוע התכנית הבין-אזורית באתר האינטרנט.

@ 16. עדכון תכנית בין-אזורית
: (א) המנהל רשאי לעדכן מזמן לזמן את התכנית הבין-אזורית כדי להבטיח ניצול מיטבי של קולחין בהתחשב בפתרונות סילוק הקולחין הקיימים; עדכון כאמור ייעשה לאחר שניתנה לכל מפעיל, ספק קולחין וצרכן של ספק קולחין שהעדכון נוגע לו, הזדמנות להשמיע את טענותיו בנוגע לעדכון.
: (ב) עדכן המנהל תכנית בין-אזורית, יפרסם את העדכון באתר האינטרנט; הפרסום יכלול את מועד תחילתו.
: (ג) המנהל יודיע לכל מפעיל וספק בין-אזורי שהעדכון האמור בסעיף קטן (ב) נוגע אליו על העדכון כאמור.

@ 17. קביעת הקצאה פתוחה
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון של מפעיל ושל ספק קולחין צרכנים מסוימים שניתן לספק להם קולחין שטיהר המפעיל או שקלט ספק הקולחין בכמות העולה על כמות הקולחין שהוקצתה להם ברישיון.

@ 18. פרסום נתוני איכות קולחין
: (א) מפעיל יודיע לספקי הקולחין הרשומים ברישיונו, את כתובת אתר האינטרנט או דרך אחרת שבה הורו לו הממונים לפרסם את הפרטים [[שבסעיף 12(ז) לתקנות איכות מי-קולחין]] (להלן - הודעת המפעיל) וישלח הודעה מעדכנת על כל שינוי באופן או במקום הפרסום.
: (ב) ספק קולחין יודיע לצרכניו, יחד עם ההודעה על הקצאת מים לפי [[סעיף 4]], את הפרטים שבהודעת המפעיל.

@ 18א. דיגום קולחין ומי שיטפונות ובדיקתם (תיקון: תשע&quot;ח, תש&quot;ף)
: (((הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):))
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;דוגם מסומך (([צ&quot;ל: דוגם מוסמך]))&quot; ו&quot;דיגום חטף&quot; - כהגדרתם [[בתקנות איכות מי קולחין]];
::- &quot;מאגר חייב בדיגום&quot; - מאגר הקולט מי קולחין או מי שיטפונות המיועדים להשקיה חקלאית, שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) נפח האיגום שלו עולה על 500,000 מטרים מעוקבים;
::: (2) המנהל החליט כי קיים חשש לאיכות המים שבו;
::- &quot;מעבדה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ&quot;ז-1997]];
::- &quot;מעבדה מוכרת&quot; - כהגדרתה [[בתקנות איכות מי קולחין]].
: (ב) ספק קולחין ידגום את המים במאגר חייב דיגום, באמצעות דוגם מוסמך, ויבדוק את הדגימות לפי הנדרש [[בתוספת הראשונה א']], במעבדה שהוסמכה לבצע את אותן בדיקות או שהוסמכה לבצע בדיקות אלה במים שאינם מי קולחין ובתנאי שאין בנמצא מעבדה המוסמכת לבצען במי קולחין, וכן רשאי הוא לבצע את הבדיקות במעבדה מוכרת.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ספק קולחין המנטר את אחד המשתנים [[שבתוספת הראשונה א']] במאגר הדיגום באופן רציף, אינו נדרש לערוך דיגום חודשי של אותו משתנה.
: (ד) ספק קולחין יפרסם את תוצאות הבדיקות שערך לפי סעיף קטן (ב) באתר האינטרנט שלו וכן יעבירן למנהל, לא יאוחר מ-7 ימים ממועד קבלת תוצאות הבדיקות, ואת תוצאות הבדיקות לפי סעיף קטן (ג) אחת לחודש; לא הפעיל ספק הקולחין אתר אינטרנט, יודיע על תוצאות הבדיקות לצרכניו, לממונים ולמי שהמנהל יורה לו, בדואר או בכל אמצעי אחר שעליו יורה המנהל.

@ 18ב. פטור מחובת דיגום במקרים מיוחדים (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תש&quot;ף)
: (((הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):))
: המנהל רשאי לפטור ספק קולחין מחובת הניטור, הדיגום והדיווח אם מצא, כי ספק הקולחין דוגם ומנטר משתנים הנוגעים לאיכות מי הקולחין במאגר חייב דיגום ומדווח למשרד ממשלתי את ממצאי הדיגום והניטור האמורים על בסיס הוראות חוק מחייבות; ורשאי הוא לפטור ספק קולחין כאמור מחובות דיגום, ניטור ודיווח בנוגע למשתנים מסוימים.

@ 19. הודעה על שינוי במיתקן טיהור שפכים
: (א) מפעיל שבכוונתו לערוך שינוי במיתקן טיהור השפכים שלו, שבעקבותיו צפויה להשתנות איכות המים שהוא מספק, יודיע לספקי הקולחין הרשומים ברישיונו על השינוי הצפוי, המועד שבו להערכתו תשתנה איכות המים שהוא מספק ואיכותם הצפויה.
: (ב) ספק קולחין יודיע לצרכניו על כל הודעה שקיבל לפי סעיף קטן (א) בסמוך לאחר קבלתה.

== פרק ג'1: תנאים ברישיון מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח) ==

@ 19א. הגדרות [[לפרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ח)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ספק קיים&quot; - בעל תשתית לאספקת קולחין שעוסק כדין באספקת קולחין לספק אחר במרחב הפעילות;
:- &quot;תכנית פיתוח&quot; - תכנית פיתוח לאספקת קולחין במרחב הפעילות, כמשמעותה [[בסעיף 19ז]];
:- &quot;תשתית מרחבית&quot; - כל אלה:
:: (1) תשתית בבעלות ספק מרחבי;
:: (2) תשתית בתוך מרחב הפעילות המאפשרת אספקת קולחין ומים אחרים המפורטים ברישיון המרחבי, לצרכנים של הספק המרחבי אך למעט תשתית הולכת קולחים של מקורות חברת מים בע&quot;מ, המשמשת להעברת קולחין בין יותר משני מרחבי פעילות ומשמשת לאספקת קולחין לספקי קולחין בלבד;
:: (3) תשתית של ספק מרחבי המשמשת לאספקת קולחין אל מחוץ למרחב הפעילות.

@ 19ב. תפקידי ספק מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) תפקידיו של ספק מרחבי הם:
:: (1) להבטיח אספקת קולחין לצרכניו במרחב הפעילות;
:: (2) לספק קולחין לצרכנים של ספק קיים המבקש להפסיק את פעילותו;
:: (3) להקטין, ככל האפשר, את השונות בעלות המים שמשלמים צרכניו;
:: (4) לתכנן ולהקים תשתית נדרשת לאספקת קולחין בכל מרחב הפעילות לפי תכנית הפיתוח;
:: (5) לספק קולחין לספק מרחבי או לספק קולחין מחוץ למרחב הפעילות שלו;
:: (6) להפעיל ולתחזק את התשתית המרחבית באופן שיבטיח אספקה תקינה לאורך זמן, ניצול יעיל של מי הקולחין ומניעת מפגעים;
:: (7) לשקם ולחדש את כל התשתיות הדרושות לאספקת מי קולחין באופן שיבטיח את שימורן ותפקודן התקין לאורך זמן.
: (ב) ספק מרחבי ימלא את תפקידיו הן כלפי צרכניו והן לעניין התשתית המרחבית, בהוגנות ובלא אפליה.
: (ג) לעניין סעיף קטן (א)(1) ו-(3), &quot;צרכניו&quot; - לרבות צרכנים חדשים במרחב הפעילות.

@ 19ג. שיקולים ותנאים למתן רישיון מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת לאדם רישיון מרחבי אם מצא כי הדבר נחוץ לצורך קידום הנושאים האלה או חלקם, במרחב הפעילות:
:: (1) יעילות בפיתוח תשתיות לאספקת קולחין;
:: (2) יצירת גמישות תפעולית באספקת קולחין;
:: (3) הבטחת קיומם ויציבותם של מפעלי קולחין;
:: (4) הבטחת ניצול יעיל של מי קולחין ומניעת מפגעים;
:: (5) הקטנת השונות בדמי המים בקרב הצרכנים במרחב הפעילות.
: (ב) לא ייתן מנהל הרשות הממשלתית רישיון מרחבי לאדם, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא ספק קיים או תאגיד שכל החברים בו או הבעלים שלו, לפי העניין, הם ספקים קיימים במרחב הפעילות;
:: (2) הוא והחברים בו מספקים 70% לפחות מהקולחין במרחב הפעילות;
:: (3) הוא הוכיח להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, כי יש לו את היכולת לתכנן, לממן, לבצע ולהפעיל בצורה תקינה את משק הקולחין במרחב הפעילות באופן שיבטיח אספקה לכל הצרכנים במרחב הפעילות.

@ 19ד. בקשה לקבלת רישיון מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) אדם המבקש לקבל רישיון מרחבי יפנה בבקשה למנהל הרשות הממשלתית; הבקשה תחתם ביד המבקש ובידי כל הספקים הקיימים המיועדים להיות חלק ממנו.
: (ב) המבקש יצרף לבקשה את כל אלה:
:: (1) מסמכי ההתאגדות של המבקש, ואם טרם התאגד - טיוטה של מסמכים אלה;
:: (2) כל הסכם לעניין קולחין ומים נחותים בין המבקש ובין ספקים קיימים אחרים הפועלים במרחב הפעילות;
:: (3) מסמכים המעידים כי הוא עומד בדרישות [[שבסעיף 19ג(ב)]] וכל מסמך שהמבקש סבור כי יש בו כדי להצביע על התאמתו למילוי התפקידים המנויים [[בסעיף 19ב]] וכי מתן רישיון נחוץ לפי [[סעיף 19ג(א)]].
: (ג) סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרושים לו מסמכים נוספים לצורך בחינת הבקשה, רשאי הוא לדרוש מהמבקש ומהספקים הקיימים במרחב הפעילות להגישם לו, בתוך זמן סביר שנקב בדרישתו.

@ 19ה. מסמכי התאגדות של ספק מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: מסמכי התאגדות של ספק מרחבי יסדירו, בין השאר, את כל אלה:
: (1) אחריות המבקש לתכנון ולהקמה של כל התשתיות לאספקת קולחין במרחב הפעילות;
: (2) שליטה של הספק המרחבי בתפעול של כל התשתיות המרחביות, לרבות במקרה של פרישת חברים מהספק המרחבי;
: (3) הדרכים למימון הפיתוח של תשתיות מרחביות ופעילותו השוטפת;
: (4) אפשרות להעברת נכסים של ספקים קיימים במרחב הפעילות לספק הקולחין המרחבי;
: (5) הסדרים ליישוב מהיר של מחלוקות בין הספק המרחבי ובין החברים בו ובינם לבין עצמם;
: (6) התנאים לקליטת ספק נוסף, כחבר או בעל מניות, לפי העניין, בספק המרחבי;
: (7) אופן קביעת דמי המים לקולחין ותשלומים נוספים שיחולו על צרכנים של הספק המרחבי ועל חבריו או על בעלי מניותיו, אם קיימים תשלומים כאמור;
: (8) אופן ניהול קרן החידוש והשימושים המותרים בכספים המופקדים בה.

@ 19ו. אישור עקרוני לרישיון (תיקון: תשע&quot;ח)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת למבקש אישור עקרוני לרישיון אם שוכנע כי מתקיימים בו כל אלה, ורשאי הוא להתנות את אישורו בתנאים:
: (1) הוא עומד בתנאי [[סעיף 19ג]];
: (2) מסמכי ההתאגדות שלו מסדירים באופן ראוי את העניינים [[שבסעיף 19ה]].

@ 19ז. הצעה לתכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מבקש שקיבל אישור עקרוני לרישיון, יגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית תכנית לפיתוח אספקת קולחין בכל מרחב הפעילות ורשאי הוא לבקש לכלול בתכנית הפיתוח גם מים באיכות נמוכה שהוא מבקש לספק במרחב הפעילות.
: (ב) תכנית הפיתוח תכלול נתונים לגבי כל הצרכנים במרחב הפעילות ולאפשרות הכללתם תחת הרישיון של המבקש.
: (ג) תכנית הפיתוח תבטיח ניצול מיטבי של הקולחין ושל מים נחותים, שביקש המבקש להכליל בתכנית הפיתוח, לרבות מניעת מפגעים, ואת אספקתם לכל הצרכנים בצורה יעילה.
: (ד) תכנית הפיתוח תציג מענה לאספקת קולחין במרחב הפעילות לטווח של 25 שנים.
: (ה) תכנית הפיתוח תפרט את כל אלה:
:: (1) מצאי המים במרחב הפעילות;
:: (2) הצרכנים שלהם יסופקו המים;
:: (3) התשתיות שישמשו לאספקת קולחין, תוך הבחנה בין תשתיות קיימות ותשתיות שהספק המרחבי מבקש לפתח;
:: (4) מיקום חיבורי הצרכן של הספק המרחבי; חיבור צרכן יהיה בגבול השטח החקלאי שמשרד החקלאות נתן לגביו המלצה לאספקה לחקלאות, במיקום המתאים ביותר, בהתחשב במאפייניו ההנדסיים, התפעוליים והכלכליים.

@ 19ח. קביעת סוגי המים שהספק אחראי לאספקתם ואישור תכנית הפיתוח (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית יבחן את תכנית הפיתוח, והוא רשאי לאשרה אם מצא שמתקיים בה האמור [[בסעיף 19ז(א) עד (ג)]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יורה מהם סוגי המים שהספק המרחבי אחראי לקליטתם בתשתית המרחבית ולאספקתם במרחב הפעילות והוא רשאי להורות שמים באיכות נמוכה ייכללו בתכנית הפיתוח אם מצא שהכללת המים הללו בתכנית הפיתוח יש בה כדי לקיים את האמור [[בסעיף 19ז(א) עד (ג)]].
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתנות את אישור תכנית הפיתוח לפי סעיף קטן (א) בתנאים וכן רשאי הוא להורות בהחלטתו, כי על בעל הרישיון המרחבי לפעול להקטנת השונות בעלות המים של צרכניו בלא הנחת תשתית נוספת, אם מצא כי יש מקום לעשות כן מטעמים הנוגעים ליעילות באספקת המים.

@ 19ט. מתן רישיון מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל אישור עקרוני שניתן ורשאי הוא לתת למבקש רישיון מרחבי אם מצא, כי מתקיימים במבקש כל התנאים המפורטים להלן, ורשאי הוא להתנות את האישור בתנאים:
: (1) הוא עומד בדרישות [[בסעיף 19ג]];
: (2) מסמכי ההתאגדות שלו מסדירים באופן ראוי את העניינים [[שבסעיף 19ה]];
: (3) המנהל אישר את תכנית הפיתוח שהגיש המבקש לפי [[סעיף 19ז]];
: (4) סכום ההפרשה, שעליו החליט המבקש, עונה על הוראות [[סעיף 19טו(ב)]].

@ 19י. צירוף צרכן מחוץ למרחב הפעילות (תיקון: תשע&quot;ח)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לבקשת צרכן וספק מרחבי לקבוע ברישיון מרחבי הקצאת מים לצרכן שנמצא מחוץ למרחב הפעילות, ובלבד שאותו צרכן אינו נמצא במרחב פעילות אחר.

@ 19יא. צירוף חבר או בעלים (תיקון: תשע&quot;ח)
: צירוף חבר או בעלים לספק מרחבי טעון אישור של מנהל הרשות הממשלתית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לאשר צירוף כאמור אם מצא, כי יש בצירוף כדי לקדם את הנושאים המפורטים [[בסעיף 19ג(א)]] בלי לפגוע באפשרות של הספק המרחבי למלא בצורה תקינה את תפקידיו לפי [[סעיף 19ב]].

@ 19יב. חידוש רישיון מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) ספק מרחבי המבקש לחדש את רישיונו יגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לחידוש רישיון ויציין בה את כל השינויים שחלו בפרטי הבקשה ממועד הגשת הבקשה הקודמת; אין צורך לציין בבקשה פרטים שלא חל בהם שינוי ממועד הגשת הבקשה הקודמת.
: (ב) ספק מרחבי יצרף לבקשה את המסמכים המפורטים [[בסעיף 19ד(ב)]], אם לא צירפם בעבר או אם שונו ממועד הגשת הבקשה הקודמת, ויפרט בבקשה את השינויים שחלו בהם.
: (ג) על הגשת בקשה לחידוש רישיון מרחבי ועל חידוש רישיון מרחבי יחולו הוראות [[סעיפים 19ג ((עד 19יא))]] למעט [[((סעיפים)) 19ג(ב)(1)]], [[19ד]], [[19ט]] [[ו-19י]], בשינויים המחויבים.
: (ד) מצא מנהל הרשות הממשלתית, כי הדבר דרוש לצורך הבטחת התנהלות תקינה של הספק המרחבי והגנה על צרכנים שאינם חברים או בעלי מניות בספק המרחבי (בסעיף זה - צרכני המיעוט), רשאי הוא, בין השאר, לדרוש כי הספק המרחבי יאפשר לנציג של צרכני המיעוט להשתתף בדיוני הגוף המנהל של הספק המרחבי (בסעיף זה - משקיף) בלי שתהיה לו זכות הצבעה בנוגע להחלטות המועלות לדיון; בחירת המשקיף תיעשה ברוב קולות של צרכני המיעוט; לא מינו צרכני המיעוט משקיף, רשאי מנהל הרשות הממשלתית למנותו.

@ 19יג. הגבלה על אספקת קולחין (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) במרחב פעילות שפועל בו ספק מרחבי או שניתן לגביו אישור עקרוני לרישיון מרחבי, לא ייתן מנהל הרשות הממשלתית לאדם אחר רישיון לאספקת קולחין לצרכנים חדשים ולא יגדיל את כמות הקולחין לצרכנים קיימים, המוקצית ברישיון של ספק שאינו הספק המרחבי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתיר לספק, שאינו הספק המרחבי, לספק כמות קולחין נוספת, אם מצא כי הדבר דרוש מטעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, הנוגעים למניעת מפגעים, לניצול מיטבי של משאבי המים או להעברת קולחין לצרכנים שלא צרכו מי קולחין בעבר, וכי אין בכך כדי לפגוע לטווח רחוק במטרות שלשמן ניתן הרישיון לפי [[סעיף 19ג(א)]].

@ 19יד. דמי מים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) ספק מרחבי יחליט על גובה דמי המים בעד קולחין שהוא מספק לצרכניו לפי המנגנון שבמסמכי ההתאגדות שלו.
: (ב) דמי המים בעד מי קולחין לצרכנים המקבלים מים באמצעות תשתיות שהוקמו או חודשו לאחר מועד קבלת אישור עקרוני לרישיון יהיו אחידים; ולעניין תשתית מחודשת יחולו דמי המים האחידים על כמות מים שלא תפחת מהחלק היחסי של עלות החידוש מתוך שווי התשתית כולה.

@ 19טו. קרן חידוש (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) ספק מרחבי יעביר פעם בשנה לפחות לחשבון נפרד בבעלותו, בעד כל קולחין שסיפק, סכום הפרשה למטר מעוקב שישמש להשקעה בהחלפת רכיבים של התשתית המרחבית, במידה הדרושה להבטחת פעילותה התקינה; סכום ההפרשה לא יפחת מ-0.85% משווי ההון הכולל שנדרש להקמת התשתית המרחבית.
: (ב) ספק מרחבי יחליט על סכום ההפרשה כך שיבטיח את יכולתו לשקם ולחדש את התשתית המרחבית, כפי שאושרה בתכנית הפיתוח, ממקורותיו.
: (ג) ספק מרחבי לא יעשה כל שימוש בכספים שבקרן החידוש, לא ישעבד או ימחה כספים אלה ולא ייתן זכות קיזוז לגביהם, אלא לשם הגשמת המטרה שלה הם נועדו.

@ 19טז. עדכון תכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) ספק מרחבי יגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח מעודכנת בתוך חמש שנים ממועד אישור תכנית הפיתוח הקודמת; על הגשת התכנית יחולו הוראות [[סעיפים 19ז]] [[ו-19ח]], בשינויים המחויבים; ספק מרחבי יצרף לתכנית הפיתוח המעודכנת דיווח על ביצוע תכנית הפיתוח הקודמת שאושרה לו.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות לבעל רישיון מרחבי להגיש הצעה לתכנית פיתוח מעודכנת במועד מוקדם מהקבוע בסעיף קטן (א), אם מצא כי חל שינוי בנסיבות או בהנחות שעליהן התבססה תכנית הפיתוח הקיימת.
: (ג) בעל רישיון מרחבי רשאי לבקש להגיש תכנית פיתוח מעודכנת במועד מוקדם מהקבוע בסעיף קטן (א), אם מצא כי חל שינוי בנסיבות או בהנחות שעליהן התבססה תכנית הפיתוח הקיימת.

@ 19יז. הפעלת אתר אינטרנט (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: ספק מרחבי יפעיל אתר אינטרנט שיאפשר לחבריו, לצרכניו ולמנהל הרשות הממשלתית גישה לכל אלה:
: (1) מסמכי ההתאגדות שלו;
: (2) דמי המים והתשלומים הנוספים החלים על צרכניו והחברים בו, וכן המנגנון לקביעתם כאמור [[בסעיף 19ה(7)]];
: (3) שיטת ההקצאה של מים לסוגיהם לצרכניו;
: (4) הקצאות המים העדכניות של צרכניו וכל שינוי שחל בהם;
: (5) הקצאות המים ושיעור צריכת המים של צרכניו בשנה הקודמת;
: (6) תכנית לאספקת מים והמגבלות באספקת מים לפי [[סעיף 3]];
: (7) נתוני איכות קולחין שמסר לו מפעיל לפי [[סעיף 12]];
: (8) כל פרט אחר שמנהל הרשות קבע כי יש לגלותו לחברי הספק המרחבי וצרכניו.

@ 19יח. שינוי מסמכי התאגדות ושינוי בתשלומים או בסכום ההפרשה (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: (א) שינוי במסמכי ההתאגדות טעון אישור של מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) ספק מרחבי יודיע למנהל הרשות הממשלתית על כל שינוי בסכום ההפרשה, בדמי המים או בתשלומים נוספים שהוא גובה.

== פרק ד': חובות דיווח ==

@ 20. חתימה על הדוחות
: דוחות ייחתמו בידי בעל הרישיון; היה בעל הרישיון רשות מקומית - ייחתמו הדוחות בידי ראש הרשות והמנהל הכללי של הרשות, ואם היה תאגיד - בידי המנהל הכללי של התאגיד או כל ממלא תפקיד כאמור בתאגיד אף אם תוארו שונה.

@ 21. אופן הגשת הדוחות
: (א) דוחות יוגשו בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט או יישלחו לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה המנהל.
: (ב) המנהל יפרסם מדי שנה באתר האינטרנט הודעה בדבר אתר האינטרנט או כתובת הדואר האלקטרוני להגשת הדוחות בשנת ההודעה.
: (ג) המנהל רשאי להתיר לספק מסוים או לסוג ספקים להעביר דיווח באמצעי אחר, שאינו דיווח אלקטרוני, אם מצא כי בנסיבות העניין יש צורך בהיתר האמור.

@ 22. סמכות דרישת מסמכים נוספים
: סבר המנהל כי דרושים לרשות הממשלתית, לצורך פיקוח ויישום האמור בכללים אלה, מסמכים נוספים להשלמת המידע שיש להעביר לפי כללים אלה, הוא רשאי לדרוש מבעל רישיון, מחברה או ממפעיל להעביר, בתוך זמן סביר שנקב בדרישתו, את המסמכים הדרושים.

@ 23. דוח שנתי על פעילות הפקה ואספקה של מים
: (א) בעל רישיון יגיש לרשות הממשלתית עד 15 בפברואר של כל שנה דוח על מצב המים בשנה שהסתיימה שיכלול את כל הפרטים האלה:
:: (1) כמויות המים שהפיק או שקיבל מאחרים; בדוח יינתנו פרטים בדבר כל סוגי המים, מקורם וזהות בעל הרישיון שממנו התקבלו;
:: (2) כמויות המים לסוגיהם שצרך ושסיפק לאחרים בחלוקה לפי מטרות האספקה והשימושים במים; בדוח יינתנו פרטים בדבר כמויות המים שסיפק לבעלי רישיון אחרים ולכל אחד מהצרכנים המפורטים ברישיון והקצאות המים שנקבעו לאותו צרכן ברישיון וכן פרטים לגבי אספקה לשימושים השונים בתחומו;
:: (3) אירועים של גלישת מים ממאגר; לגבי כל אירוע יצוין המאגר שבו אירעה הגלישה, משך זמן הגלישה ונסיבותיה;
:: (4) פעולות הבקרה והתחזוקה שביצע במיתקני המים ובמאגריו לפי [[סעיף 6]]; מהנדס בעל ניסיון בתכנון מאגרי מים יאשר את דבר ביצוע הפעולות באופן התואם את מפרט הפעולות.
: (ב) מפעיל יגיש לרשות הממשלתית עד 15 בפברואר דיווח על הנתונים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3).
: (ג) בעל רישיון ומפעיל יעביר העתק מדיווח על אירוע גלישה ממאגר, כאמור בסעיף קטן (א)(3), לממונים.
: (ד) המנהל רשאי לדחות את המועד הנקוב בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) אם בעל הרישיון הגיש בקשה לכך והמנהל מצא כי יש הצדקה לדחייה לרבות מטעמים הנוגעים להיקף הפעילות של בעל הרישיון.

@ 24. דוח חודשי על הפקת מים
: (א) מפיק יגיש לרשות הממשלתית בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על כמויות המים שהפיק בחודש הקודם, שיכלול את כל הפרטים האלה:
:: (1) קריאות מדי המים, המודדים הפקת מים, ביום האחרון של חודש הדיווח ושל החודש שקדם לו;
:: (2) קריאות מדי מים, המודדים הפקת מים, שהוחלפו בחודש הדיווח;
:: (3) הפיק מפיק מים בלא מדידה, יובאו בדוח כמויות המים שהופקו בלא מדידה והסיבה לאי-המדידה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א)(1) לא יחולו על מפיק שברשותו מערכת קריאה מרחוק של מדי מים, שמשדרת נתונים אל הרשות הממשלתית באופן מלא ותקין, אלא אם כן הורה המנהל על העברת דיווח כאמור.

@ 25. דוח חודשי על ביצוע תכנית בין-אזורית
: (א) מפעיל שקיבל הודעה לפי [[סעיף 11(ג)]] יגיש למנהל בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על כמות הקולחין שסיפק לכל ספק קולחין בחודש הקודם.
: (ב) ספק בין-אזורי יגיש למנהל בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על ביצוע התכנית הבין-אזורית בחודש הקודם שיכלול את כל אלה:
:: (1) כמות המים שקלט, בחלוקה לקולחין, מי שיטפונות ומים אחרים;
:: (2) סך כל כמות המים שסיפק לצרכניו ולמשתמשים במים;
:: (3) כמות המים שהעביר לספקי קולחין אחרים, בפירוט כמות המים שהעביר לכל ספק קולחין;
:: (4) כמות המים במאגריו ביום העבודה האחרון של החודש.
: (ג) אין בהגשת הדוח כדי לגרוע מחובתו של ספק בין-אזורי לקלוט ולספק קולחין לפי התכנית הבין-אזורית.

@ 26. דוח שנתי על המצב הכספי (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: (א) בעל רישיון יגיש לרשות הממשלתית, עד 30 באפריל של כל שנה, דוח שיכלול את כל הפרטים האלה (להלן - הדוח השנתי):
:: (1) פרטים בדבר הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ומיתקני התשתית המשמשים אותו לאותה פעילות, במתכונת [[שבתוספת הראשונה ב']]; סיפק הספק סוגי מים שונים במיתקני תשתית נפרדים לכל סוג מים יערוך את הדיווח בהפרדה בין מיתקני התשתית לכל סוג מים; לדוח יצורף הסבר בדבר אופן השיוך של הוצאות משותפות לפעילות;
:: (2) סכומים שהפקיד בפועל, אם הפקיד, בשנת הדוח לפיקדונות שייעודם שיקום ותחזוקה של מיתקני תשתית (להלן - פיקדונות שיקום) וסך כל הסכומים שנכללו בפיקדונות השיקום בתחילת שנת הדוח ובסופה;
:: (2א) סכומים שהפקיד ספק מרחבי בפועל, בשנת הדוח לקרן חידוש וסך כל הסכומים שנכללו בקרן החידוש בתחילת שנת הדוח ובסופה;
:: (3) סכומים שהוציא בשנת הדוח על תחזוקת מיתקני תשתית ושיעורם מסך כל עלות הקמת מיתקני התשתית;
:: (4) סכומים שהשקיע בשנת הדוח בהקמת מיתקני תשתית;
:: (5) התעריפים שגבה בעבור מים שסיפק; גבה בעל רישיון תעריפים שונים מצרכנים או מספקי קולחין אחרים, יפורטו התעריפים ויובא הסבר לשוני ביניהם;
:: (6) הסכומים ושיעורי הגבייה בשנת הדוח, בחלוקה לגבייה של חיובים בשל מים שסופקו בשנת הדוח ולגבייה של חיובים בשל מים שסופקו לפני שנת הדוח; יובאו בנפרד פרטים בדבר שיעור הסכומים שנגבו בשל מים שסופקו לפני שנת הדוח מסך כל החובות בכל אחת מהשנתיים שקדמו לשנת הדוח;
:: (7) אירועים חריגים שאירעו בשנת הדוח; לעניין זה, &quot;אירוע חריג&quot; - אירוע או עניין החורגים מעסקי בעל הרישיון הרגילים בשל טיבם, היקפם או תוצאתם האפשרית, לרבות פגיעה במיתקני תשתית של בעל הרישיון, ושיש להם או עלולה להיות להם השפעה מהותית לרעה על פעילות בעל הרישיון לפי הרישיון.
: (ב) הנתונים שבסעיפים קטנים (א)(1) עד (6) יבוקרו או יסוקרו בידי רואה חשבון לפי תקני ביקורת מקובלים בישראל; לדוח תצורף חוות דעת של רואה החשבון שביצע את הבקרה או הסקירה האמורה, לפי העניין (([&lt;s&gt;האמורה&lt;/s&gt;])).
: (ג) (((נמחק).))
: (ד) המנהל רשאי לדחות את המועד הנקוב בסעיף קטן (א), אם בעל הרישיון הגיש בקשה לכך והמנהל מצא כי יש הצדקה לדחייה.

@ 26א. פטור מהגשת דוח שנתי (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בעל רישיון יהיה פטור מהגשת דוח שנתי, אם התקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא מפיק מים שפירים המיועדים לסילוק מים מאקווה (אקוויפר) בלבד;
:: (2) הוא מפיק מים לשימוש עצמי שלו בלבד.
: (ב) המנהל רשאי, באישור מועצת הרשות הממשלתית, לפטור בעל רישיון מהגשת דוח שנתי, כולו או מקצתו, לפרק זמן שקבע, אם סבר כי הנתונים שבדוח אינם דרושים לרשות הממשלתית לצורך ביצוע תפקידיה; הופטר בעל רישיון מהגשת דוח שנתי - תפרסם הרשות הממשלתית את ההחלטה באתר האינטרנט.

@ 27. הצהרת בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בעל רישיון יצרף לדוח השנתי הצהרה בנוסח [[שבתוספת השנייה]].
: (ב) היה בעל רישיון פטור מהגשת דוח שנתי - יגיש לרשות הממשלתית הצהרה בנוסח כאמור בסעיף קטן (א) עד 30 באפריל של כל שנה.

@ 28. דוח מיידי על שינוי בפרטים
: בעל רישיון יודיע בלא דיחוי למנהל על כל אחד מאלה:
: (1) שינוי בפרטיו, כתובתו או פרטי ההתקשרות עמו;
: (2) אם מונה לו כונס נכסים, ניתן צו לפירוקו או הוא הוכרז פושט רגל;
: (3) אם הוגשה בקשה או ניתן צו להקפאת הליכים נגדו;
: (4) אם מונה כונס נכסים, הוטל עיקול או בוצעה פעולת הוצאה לפועל נגד מיתקני תשתיות שבשימושו.

@ 29. דוח מיידי על זיהום מים
: בעל רישיון ומפעיל יודיעו בלא דיחוי למנהל על כל זיהום מים או על כל פעולה העלולה לגרום לזיהום מים במיתקני התשתית, העלול לפגוע באיכות המים או באפשרות לספקם.

== פרק ה': הוראות שונות ==

@ 30. פעולה בתקופה שטרם ניתן לגבייה רישיון
: תמה תקופת הרישיון ולא התקבל רישיון חדש, יפעל בעל רישיון מפעיל או חברה, בתקופה שעד שישה חודשים מתום תקופת הרישיון, לפי הרישיון שהסתיים, אלא אם כן התקבלה הודעה מהמנהל על כך שהרישיון לא יחודש.

@ 31. שמירת דינים
: (א) אין בהוראות כללים אלה כדי לגרוע מסמכותם של מנהל הרשות הממשלתית או של מועצת הרשות הממשלתית לפי חוק לרבות הסמכות לקבוע תנאים נוספים ברישיון.
: (ב) הוראות כללים אלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע ממנו, לרבות [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 32. תחילה
: תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם.

@ 33. תחולה
: (א) [[סעיפים 6]], [[7]], [[10]], [[23(א)(1) ו-(2)]], [[25]], [[26]] [[ו-27]] לא יחולו על מקורות חברת מים בע&quot;מ.
: (ב) הוראות [[סעיפים 10]], [[26]] [[ו-27]] לא יחולו על בעל רישיון קטן, אלא אם כן הורה לו המנהל אחרת.

@ 34. הוראת מעבר (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 32]], בעל רישיון יעביר דיווח לפי [[סעיף 26 לכללים]] בשל פעילותו בשנת 2012 ובשנת 2013 לא יאוחר מיום ל' בניסן התשע&quot;ד (30 באפריל 2014); המנהל רשאי לדחות את המועד הקבוע בסעיף זה אם בעל הרישיון הגיש לו בקשה מנומקת, והוא מצא, כי היא מוצדקת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון שהכנסותיו משירותי מים וביוב אינן עולות על 90% מסך כל הכנסותיו פטור מהגשת דיווח לשנת 2012.

@ 35. הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ח, תש&quot;ף)
: ((הנוסח שולב בכללים כהוראת שעה לתקופה שלוש שנים מיום 16.4.2020 (מועד פרסומם של כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (תיקון), התש&quot;ף-2020).))

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 1 - ההגדרה &quot;מרחב פעילות&quot;]]))) ====
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספק מרחבי גליל מרכזי
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספק מרחבי גליל מערבי
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספק מרחבי עמק יזרעאל
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספק מרחבי ירקון–כרמל
@ (תיקון: תשפ&quot;ב) : מפת ספקי קולחין מרחביים איילון
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספקי קולחין מרחביים נגב צפוני
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספקי קולחין מרחביים מישור החוף הדרומי
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספק מרחבי מש&quot;י
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספקי קולחין מרחביים נגב צפוני
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספקי קולחין מרחביים נגב

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשע&quot;ח, תש&quot;ף) ==
==== ((([[סעיף 18א(ב)]]))) ====
: (((הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):))
=== הוראת שעה ===
: {|
! משתנה !! יחידות !! שיטת הדיגום !! תדירות הדיגום
|-
| כלורידים || מיליגרם לליטר (להלן - מג&quot;ל) || rowspan=&quot;13&quot; | דיגום חטף בתחנת השאיבה ביציאה ממאגר הדיגום, לאחר מיתקן הסינון, אם ישנו || rowspan=&quot;16&quot; | לפחות אחת לחודש, בחודשים אפריל עד אוקטובר של כל שנה*; וכן בחודש מרס של כל שנה, במועד שיאפשר את פרסום התוצאות עד יום 31 במרס {{ש}} {{מוקטן|* דיגום חודשי ייעשה רק במאגרים שבהם שיעור הקולחין עולה על 20% ממי מאגר הדיגום}}
|-
| נתרן || מג&quot;ל
|-
| בורון || מג&quot;ל
|-
| SAR (סידן ומגנזיום) ||
|-
| חנקן כחנקה || מג&quot;ל
|-
| חנקן אמוניאקלי (אמון) || מג&quot;ל
|-
| חנקן קיילדל || מג&quot;ל
|-
| זרחן (PO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;) || מג&quot;ל
|-
| צריכת חמצן ביולוגית מסונן (BOD5) || מג&quot;ל
|-
| צריכת חמצן כימית מסונן (COD) || מג&quot;ל
|-
| מוצקים מרחפים (TSS 105°C) || מג&quot;ל
|-
| ערך הגבה (pH) ||
|-
| קולי צואתי || יחידות ל-100 מיליליטר
|-
| מוליכות חשמלית || dS/m || א. דיגום חטף בנקודה על גבי הקו הראשי המוביל קולחין למאגר, המשקפת את איכות הקולחין הנכנסים למאגר; {{ש}} ב. דיגום חטף בתחנת השאיבה ביציאה ממאגר הדיגום
|-
| רמת עכירות || יע&quot;ן NTU || דיגום חטף בכניסה למאגר הדיגום
|-
| חומרי הדברה בהתאם למפורט בטבלת חומרי הדברה || || בחודש מרס של כל שנה, במועד שיאפשר את פרסום התוצאות עד 31 במרס
|}

=== טבלת חומרי הדברה ===
: {|
! סוג החומר !! סימול (לצורכי דיווח) !! No. CAS !! סף כימות לאנליזת מעבדה (מיקרו גרם לליטר)
|-
| {{דוכיווני|אטרזין|(Atrazine)}} || ATRA || 1912-24-9 || 2
|-
| 2,4-D כולל אסתרים ומלחים || DCPA || 94-75-7 || 30
|-
| {{דוכיווני|דינוסב|(Dinoseb)}} || DNSB || 88-85-7 || 7
|-
| {{דוכיווני|דיקוואט|(Diquat)}} || DQAT || 85-00-7 || 20
|-
| T-2,4,5 || TCAA || 93-76-5 || 9
|-
| {{דוכיווני|טריפלוראלין|(Trifluralin)}} || TRFL || 1582-09-8 || 20
|-
| {{דוכיווני|מטולאכלור|(Metolachlor)}} || MTAL || 51218-45-2 || 10
|-
| MCPA || MCPA || 94-74-6 || 2
|-
| {{דוכיווני|סימזין|(Simazine)}} || SIMZ || 122-23-9 || 2
|-
| {{דוכיווני|סילבקס|2,4,5-TP (Silvex)}} || TCPA || 93-72-1 || 10
|}

== תוספת ראשונה ב' (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2) ==
==== ((([[סעיף 26(א)(1)]]))) ====
=== פרטים בדבר הכנסות והוצאות מפעילות הפקה ואספקה של מים ===
@ (תיקון: תשע&quot;ו)
: {|
! !! שנת הדוח
|-
| הכנסות ממכירת מים, בחלוקה לפי סוגים ||
|-
| עלות הפקת מים ||
|-
| הכנסות מריבית פיגורים ||
|-
| הכנסות אחרות ממים* ||
|-
| הכנסות מהיטלים** ||
|-
| סך הכל הכנסות ||
|-
| הוצאות קניית מים, בחלוקה לפי סוגים ||
|-
| עלות הפקת מים ||
|-
| היטלי הפקה ||
|-
| הוצאות אחזקת מיתקני תשתית ||
|-
| הוצאות אחזקה אחרות ||
|-
| הוצאות אנרגיה ||
|-
| הוצאות קריאת מונים ||
|-
| הוצאות גבייה ||
|-
| הוצאות שכר - אחזקה ||
|-
| הוצאות שכר אחרות ומינהלה ||
|-
| הוצאות מימון ||
|-
| פחת ||
|-
| הוצאות אחרות ||
|-
| דמי שימוש ||
|-
| סך הכל הוצאות ||
|-
| סך הכול רווח ||
|}
: {{מוקטן|* לרבות הכנסות ממתן שירותים נלווים לצרכנים וממתן שירותים הנלווים לתפעול משק המים.}}
: {{מוקטן|** הרישום החשבונאי של הכנסות מהיטלי פיתוח ששולמו לבעל הרישיון. בעל הרישיון ייתן ביאור המסביר את אופן ההכרה בהכנסות התקבולים מהיטלים.}}

=== פרטים בדבר רכוש קבוע ומיתקני תשתית המשמשים לפעילות הפקה ואספקה של מים (תיקון: תשע&quot;ו) ===
@ (תיקון: תשע&quot;ו)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;5&quot; | מערכת רשתות, צנרת ותשתיות מים !! rowspan=&quot;2&quot; | מדי מים עם מערכת קריאה מרחוק !! rowspan=&quot;2&quot; | כלי רכב, ציוד משרדי ומבנים !! rowspan=&quot;2&quot; | סה&quot;כ
|-
! קידוחים !! תחנות שאיבה !! בריכות !! צינורות !! אחר
|-
| colspan=&quot;9&quot; | עלות
|-
| עלות ליום 1 בינואר בשנת הדוח || || || || || || || ||
|-
| רכישות בשנת הדוח || || || || || || || ||
|-
| (גריעות בשנת הדוח) || || || || || || || ||
|-
| (בניכוי מענקים) || || || || || || || ||
|-
| יתרה ליום 31 בדצמבר בשנת הדוח || || || || || || || ||
| colspan=&quot;9&quot; |
| סקר נכסים עלות תשתיות || || || || || || || ||
| סקר נכסים עלות מופחתת - תשתיות || || || || || || || ||
|-
| שנת עריכת סקר הנכסים || || || || || || || ||
|-
| colspan=&quot;9&quot; |
|-
| colspan=&quot;9&quot; | פחת
| פחת נצבר ליום 1 בינואר בשנת הדוח || || || || || || || ||
|-
| פחת בשנת הדוח || || || || || || || ||
|-
| (פחת נכסים שנגרעו) || || || || || || || ||
|-
| יתרה ליום 31 בדצמבר בשנת הדוח || || || || || || || ||
|-
| colspan=&quot;9&quot; |
|-
| סך הכול עלות מופחתת || || || || || || || ||
|}

== התוספת השנייה ==
==== ((([[סעיף 27]]))) ====
=== הצהרת מנהל כללי ===
@ (תיקון: תשע&quot;ה)
: אני, (שם החותם), המורשה לחייב בחתימתי את בעל הרישיון, מצהיר כי, לפי ידיעתי [שם בעל הרישיון] (להלן - בעל הרישיון):
: (1) ערך/לא ערך* תכנית לאספקת מים לפי [[כללים אלה|סעיף 4 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע&quot;ד-2014]] (להלן - הכללים), והודיע/לא הודיע* עליה לצרכניו כאמור [[באותו סעיף]];
: (2) הודיע/לא הודיע* לצרכניו על הקצאות המים שנקבעו להם ברישיון במועד הקבוע [[בסעיף 4 לכללים]];
: (3) בדק/לא בדק* את פחת המים אחת לחודשיים כנדרש [[בסעיף 5(א) לכללים]];
: (4) ניהל/לא ניהל* רישום של הבדיקות והאמצעים שנקט כנדרש [[בסעיף 5(ב) לכללים]];
: (5) הכין/לא הכין((*)) תכנית אחזקה תקופתית כנדרש [[בסעיף 6(א) לכללים]];
: (6) ביצע/לא ביצע* את הפעולות הקבועות במפרט הפעולות כנדרש [[בסעיף 6(ב) לכללים]];
: (7) ניהל/לא ניהל* רישום כנדרש [[בסעיף 6(ג) לכללים]];
: (8) ערך/לא ערך* תכנית לשיקום מיתקני תשתית כנדרש [[בסעיף 7 לכללים]];
: (9) יש לסמן את האפשרות המתאימה:
:: ❏ מיתקני התשתית של בעל הרישיון מצויים במצב תקין ומתוחזקים ברמה נאותה;
:: ❏ מצורף פירוט המיתקנים שאינם תקינים והפעולות שבכוונת בעל הרישיון לבצע כדי להשיבם למצב תקין;
: (10) יש לסמן את האפשרות המתאימה לפי [[סעיף 8 לכללים]]:
:: ❏ בעל הרישיון מחזיק בתכניות ההנדסיות של כל מיתקני התשתית שברשותו;
:: ❏ קיימים ________________ מיתקני תשתית שתכניותיהן ההנדסיות אינן ברשות בעל הרישיון; מצורף פירוט הפעולות שננקטו כדי לאתרן;
: (11) ערך/לא ערך* בספריו רישום נפרד של הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ושל הנכסים המשמשים אותו לאותה פעילות לפי [[סעיף 10 לכללים]];
: (12) יש לסמן את האפשרות המתאימה:
:: ❏ בעל הרישיון מספק גם שירותי מים וגם שירותי ביוב לכלל צרכניו;
:: ❏ בעל הרישיון אינו מספק שירותי ביוב לכלל צרכניו או לחלקם והוא העביר/לא העביר((*)) לספק שירותי הביוב מידע על כמויות המים שסופקו לכל צרכן שאינו מספק לו שירותי ביוב, לפי [[סעיף 6(ב) לכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל&quot;ו-1976]].
: אין באמור לעיל כדי לגרוע מאחריותי או מאחריות כל אדם אחר, לפי כל דין.
: {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|___________________________|תאריך}} | {{טקסט תחתי|___________________________|חתימה, שם ותפקיד}}}}
: {{מוקטן|* יש למחוק את המיותר.}}

== התוספת השלישית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ח-2) ==

== התוספת הרביעית (תיקון: תשע&quot;ו) ==
==== ((([[סעיפים 10ב]], [[10ד]] [[ו-10ו]]))) ====
=== כמות מים במטרים מעוקבים לדונם לשנה הנדרשת להשקיה יעילה לפי אזור גאוגרפי וסוגי צמחיה ===
: {|
! אזור גאוגרפי !! מדשאות !! שיחים ועצים !! ורדים ופרחים
|-
| צפון || 610 || 410 || 620
|-
| אזור החולה ורמת הגולן || 740 || 490 || 760
|-
| מרכז || 640 || 430 || 640
|-
| דרום || 700 || 470 || 710
|-
| עמק בית שאן ובקעת הירדן || 910 || 600 || 940
|-
| נגב || 940 || 630 || 1,020
|-
| אילת ים המלח והערבה || 1,770 || 970 || 1,590
|}
@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;צפון&quot; - צפונה לבנימינה ולמעט אזור החולה ורמת הגולן;
:- &quot;מרכז&quot; - בנימינה עד אשקלון וממערב לקו מיעוט משקעים;
:- &quot;דרום&quot; - דרומית לאשקלון וצפון מערב לקו מיעוט משקעים;
:- &quot;נגב&quot; - דרומית לקו מיעוט משקעים ומצפון ליישוב אשלים;
:- &quot;קו מיעוט משקעים&quot; - הקו המבחין בין אזורים בעלי מיעוט משקעים שנתיים לשאר אזורי הארץ, המשורטט במפה שלהלן.
@ : {{ממורכז|[[תמונה:קו מיעוט משקעים.png|600px]]}}

&lt;פרסום&gt; ג' באדר א' התשע&quot;ד (3 בפברואר 2014)
&lt;חתימה&gt; אלכסנדר קושניר, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>mzyj02gkayykeh4sa1dur6z3wlfp53g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416765</id>
      <parentid>1416743</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T09:18:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="76586" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע&quot;ד-2014

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ר, 663|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|7341)); ((תשע&quot;ה, 502|תיקון|7467)); ((תשע&quot;ו, 451|תיקון|7591)); ((תשע&quot;ח, 266|תיקון|7891)), ((654|ת&quot;ט|7912)); ((תש&quot;ף, 1118|תיקון|8490)); ((תשפ&quot;א, 1982|תיקון|9176)); ((תשפ&quot;ב, 1118|תיקון [תשפ&quot;א] (תיקון)|9789)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|23]], [[+|24]], [[+|110]] [[+|ו-124יז(א)(1), (3) ו-(5)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 124יח(ד) לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: בכללים אלה -
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות מי שחלה עליו חובה לקבל רישיון ולמעט חברה או מפעיל;
:- &quot;בעל רישיון קטן&quot; - אחד מאלה:
:: (1) מי שקיבל רישיון לאספקת מים למטרת צורכי בית בלבד ושסך כל כמות המים שסיפק למטרה זו בשנה שקדמה לשנת הרישוי אינו עולה על 200,000 מטרים מעוקבים בשנה;
:: (2) בעל רישיון שמעל 80% מהמים שהוא מספק הם למטרת חקלאות ושסך כל כמות המים שהוקצתה לו ולצרכניו ברישיון אינו עולה על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
:- &quot;דוח&quot; - דוח שיש להגישו לרשות הממשלתית לפי הכללים;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;הממונים&quot; ו&quot;מיתקן טיהור שפכים&quot; - כהגדרתם [[תקנות איכות מי-קולחין|בתקנות איכות מי קולחין]];
:- &quot;זיהום מים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 20א לחוק]];
:- &quot;חברה&quot; - כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;תכנית בין-אזורית&quot; - תכנית להעברת קולחין בין ספקים בין-אזוריים שהורה עליה המנהל לפי [[סעיף 15]];
:- &quot;מאגר&quot; - בריכה המשמשת לפעילות בעל הרישיון שנפח האיגום שלה עולה על 50,000 מטרים מעוקבים;
:- &quot;מבקש&quot; - אדם המבקש לקבל רישיון מרחבי, כמשמעותו [[בסעיף 19ד]];
:- &quot;מי שפד&quot;ן&quot; - מים ממפעל השפד&quot;ן של מקורות חברת מים בע&quot;מ, המסופקים לאחר החדרתם לאקוות החוף ושהוגדרו כמי שפד&quot;ן ברישיון;
:- &quot;מנהל&quot; - מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי [[סעיף 124יט לחוק]] או מי שהוא הסמיך לעניין מתן הוראות לפי כללים אלה;
:- &quot;מפיק&quot; - בעל רישיון וכן חברה, המפיק מים ממקור מים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק]];
:- &quot;מפעיל&quot; - כהגדרתו [[תקנות איכות מי-קולחין|בתקנות איכות מי קולחין]], אשר קיבל רישיון מאת המנהל;
:- &quot;מפרט הפעולות&quot; - חוברת &quot;מפרט פעולות בקרה ותחזוקה במאגרים&quot;, כאמור ברישיון ההפקה;
:- &quot;מרחב פעילות&quot; - השטח לפעילות ספק מרחבי לפי המפות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;מיתקני תשתית&quot; - צנרת ומיתקנים אחרים להפקה, להולכה ולאספקה של מים המשמשים לפעילותו של בעל הרישיון, לרבות מיתקני אחסון, אגירה, מדידה וויסות לחץ, ומיתקנים לטיוב המים ולטיפול בהם;
:- &quot;משתמש במים&quot; - אדם שאינו צרכן, הצורך מים כדין מבעל רישיון לצרכיו;
:- &quot;סוג מים&quot; - סוג מסוגי המים המפורטים ברישיון ובכלל זה מים שפירים, מים מליחים, מים מלוחים, מי קולחין ומי שפד&quot;ן;
:- &quot;סכום ההפרשה&quot; - סכום למטר מעוקב שנדרש ספק מרחבי להעביר לקרן החידוש לפי [[סעיף 19טו(א)]];
:- &quot;ספק בין-אזורי&quot; - ספק קולחין שהמנהל החליט לפי [[סעיף 11]] כי הוא ספק בין-אזורי;
:- &quot;ספק מרחבי&quot; - אדם שברשותו רישיון מרחבי;
:- &quot;ספק קולחין&quot; - בעל רישיון או חברה, המספקים קולחין לבעל רישיון אחר;
:- &quot;פחת מים&quot; - ההפרש בין כמות המים שהפיק או קיבל בעל הרישיון בתקופה כלשהי לבין כמות המים שצרך או סיפק לאחרים באותה התקופה, בהתחשב בכמות המים שנוספה או נגרעה מהמאגרים המשמשים אותו;
:- &quot;צרכן&quot; - אדם שהקצאת המים שלו מפורטת ברישיון;
:- &quot;קולחין&quot; - שפכים מטוהרים, למעט מי שפד&quot;ן;
:- &quot;קרן חידוש&quot; - חשבון בנק שאליו מעביר ספק מרחבי כספים לפי [[סעיף 19טו(א)]];
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 23 לחוק]];
:- &quot;רישיון מרחבי&quot; - רישיון לאספקת קולחין בכל מרחב הפעילות;
:- &quot;תאגיד&quot; - למעט רשות מקומית;
:- &quot;תכנית לאספקת מים&quot; - תכנית שהכין בעל רישיון לפי [[סעיף 3]];
:- &quot;תקנות איכות מי-קולחין&quot; - [[=תקנות איכות מי-קולחין|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש&quot;ע-2010]].

@ 2. מעמד ההוראות
: ההוראות [[שבפרקים ב']] עד ה' יהוו חלק מתנאי הרישיון.

== פרק ב': תנאים כלליים ברישיון ==

@ 3. תכנית לאספקת מים ומגבלות אספקה
: (א) בעל רישיון או חברה המספקים מים למטרת חקלאות או לגינון ציבורי יכינו תכנית לאספקת מים לפי הקצאות המים ברישיונם, ובהתחשב במקורות המים העומדים לרשותם, בזמינותם וביכולת האיגום שלהם.
: (ב) בעל רישיון או חברה ישלחו לצרכניהם הודעה ויפרסמו למשתמשים במים למטרת חקלאות בתחום שבו הם מספקים מים, בתוך 30 ימים ממועד קבלת הרישיון, את המגבלות באספקת המים לרבות מגבלות בזמן צריכות שיא ובמועדים שונים.

@ 4. הודעה על הקצאת מים
: (א) בעל רישיון או חברה ישלחו לצרכניהם הודעה בכתב, בתוך 14 ימים ממועד קבלת הרישיון, על הקצאות המים שהוקצו להם ברישיון; בהודעה יפורטו המטרה שלשמה ניתנה ההקצאה, כמות המים שהוקצתה וסוגם, כל תנאי נוסף הנוגע לצרכן וכן זכותו של הצרכן לערור על תנאי הרישיון לפני בית הדין לפי [[סעיף 31(א) לחוק]] (בסעיף זה - ההודעה).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון וכן חברה שברישיונם מפורטים יותר מ-100 צרכנים, רשאים למסור את ההודעה בחשבון המים של הצרכן ובתנאי שההודעה תהיה במקום בולט בחשבון המים ושמועד משלוח ההודעה יהיה לא יאוחר משלושים ימים ממועד קבלת הרישיון.

@ 5. מניעת בזבוז מים וזיהומם
: (א) בעל רישיון יבדוק את פחת המים בתחום שבו הוא מספק מים אחת לחודשיים לפחות.
: (ב) בעל רישיון ינהל רישום של הנתונים המפורטים להלן וישמור את הרישום לתקופה של שבע שנים:
:: (1) האמצעים שנקט למניעת בזבוז מים וזיהומם;
:: (2) בדיקות פחת המים שערך ותוצאותיהן;
:: (3) בדיקות שערך לפי כללים אלה לאיכות המים שהפיק, קיבל, אגר או סיפק ותוצאותיהן.

@ 6. אחזקת מיתקני תשתית
: (א) בעל רישיון יכין תכנית אחזקה תקופתית למיתקני התשתית שברשותו לרבות מאגרים, יבצע מעקב אחר תקינות מיתקני התשתית וינקוט את כל הפעולות הדרושות לאחזקתם במצב תקין; התכנית תתאים להמלצות היצרן בנוגע למיתקנים ולהוראות הדין.
: (ב) בעל רישיון יבצע במאגריו את כל פעולות הבקרה והתחזוקה הנדרשות לפי מפרט הפעולות; לעניין זה יראו את בעל הרישיון כמי שביצע את פעולות הבקרה והתחזוקה הנדרשות אם ביצע אותן על פי הוראות מפרט הפעולות, כפי שהיו בעת ביצוען ובמועד הנקוב במפרט הפעולות בעת ביצוען.
: (ג) בעל רישיון ינהל רישום של הפרטים המפורטים להלן וישמור את הרישום לתקופה של שבע שנים:
:: (1) פעולות האחזקה, התיקון וההחלפה שביצע במיתקני התשתית;
:: (2) פעולות הבקרה והתחזוקה שביצע במאגריו;
:: (3) תקלות שאירעו במיתקני התשתית, מהותן, משכן ואופן הטיפול בהן;
:: (4) הפסקות באספקת המים שלא למטרת חקלאות שמשכן עלה על 10 שעות והפסקות באספקת מים למטרת חקלאות או גינון ציבורי שחרגו מההודעה לפי [[סעיף 3]] על מגבלות באספקת המים; לגבי כל הפסקה יצוין אם היא הפסקה יזומה, משך זמן ההפסקה והסיבה לה; לעניין זה, &quot;הפסקה יזומה&quot; - הפסקה באספקת מים שבעל הרישיון הודיע עליה לצרכניו ולמשתמשים במים, שהוא מספק להם מים לפחות 24 שעות מראש.

@ 7. שיקום מיתקני תשתיות
: (א) בעל רישיון יערוך תכנית תלת-שנתית לשיקום מיתקני התשתית שברשותו הטעונים תיקון או החלפה; התכנית תפרט את מיתקני התשתית הטעונים תיקון או החלפה ואת סדרי העדיפות ומקורות המימון לביצועה.
: (ב) בעל רישיון ינקוט את כל הפעולות הדרושות לביצוע התכנית.
: (ג) בעל רישיון יבחן את התכנית אחת לשנה ויעדכנה במידת הצורך.

@ 8. שמירת תכניות הנדסיות
: (א) בעל רישיון ישמור אצלו תכניות של מיתקני התשתית שהקמתם הסתיימה לאחר מועד תחילת כללים אלה, כפי שבוצעו בפועל (להלן - תכניות הנדסיות).
: (ב) בעל רישיון ינקוט מאמצים סבירים לאיתור ולהשגת התכניות ההנדסיות של מיתקני התשתית שברשותו שהקמתם הסתיימה קודם לתחילת כללים אלה.
: (ג) בעל רישיון ידווח למנהל על מספר מיתקני התשתית שלא עלה בידיו לאתר את התכניות ההנדסיות שלהם ועל הפעולות שעשה לאיתורן; המנהל רשאי להורות לבעל רישיון על נקיטת אמצעים סבירים נוספים לאיתור התכניות ההנדסיות, כפי שימצא לנכון.

@ 9. עריכת בדיקות מים לפי דרישה
: בעל רישיון יבדוק, לפי דרישת המנהל, את המים שהוא מפיק, מקבל, אוגר או מספק וימסור את תוצאות הבדיקה למנהל, והכול כפי שיפורט בדרישה.

@ 10. רישום נפרד בדוחות כספיים
: (א) בעל רישיון יערוך בספריו רישום נפרד של הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ושל הנכסים המשמשים אותו לאותה פעילות.
: (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל רישיון שהכנסותיו משירותי מים וביוב עולים על 90% מסך כל הכנסותיו.

== פרק ב'1: שימוש במים בגינון ציבורי ותנאים ברישיון לעניין תעריף מופחת (תיקון: תשע&quot;ו) ==

@ 10א. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גן ציבורי&quot; - גן נוי מושקה, הנמצא בהחזקתה או באחריותה של הרשות המקומית או מי מטעמה, והוא פתוח לשימוש הציבור;
:- &quot;כללי תעריפים לתאגידים&quot; - [[=כללי תעריפים לתאגידים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]];
:- &quot;כללי תעריפים לספקים מקומיים&quot; - [[=כללי תעריפים לספקים מקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;ספק מים&quot; - מי שמספק מים לרשות המקומית לפי רישיון;
:- &quot;רשות מקומית&quot; - למעט איגוד ערים;
:- &quot;רשות מקומית זכאית&quot; - רשות מקומית שמנהל הרשות הממשלתית קבע, כי מתקיימים בה התנאים המנויים [[בסעיף 10ב(ב)]];
:- &quot;תעריף מופחת&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1) לכללי תעריפים לתאגידים]] או התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1)(1.2ב) לכללי תעריפים לספקים מקומיים]], לפי העניין.

@ 10ב. קביעת רשות מקומית זכאית (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) רשות מקומית שמבקשת הכרה כרשות מקומית זכאית, תגיש לרשות הממשלתית בקשה אשר תכלול את כל אלה:
:: (1) הצהרה של מורשה חתימה של הרשות המקומית ולפיה בכל הגנים הציבוריים שבתחומה, ששטחם עולה על 50 מטרים רבועים, מותקנת מערכת השקיה יעילה עם קציבת זמן בצירוף מד-מים, קציבת כמות מים או שילוב של שניהם, המאפשרת השקיה נפרדת לפי קבוצות צמחים בהתאם למנת המים הדרושה להם (להלן - מערכת השקיה יעילה);
:: (2) ציון האזור הגאוגרפי שאליו שייכת הרשות המקומית, ומיפוי שטחי הגנים הציבוריים וסוגי הצמחייה שבהם לפי האזורים הגאוגרפיים וסוגי הצמחייה המפורטים [[בתוספת הרביעית]];
:: (3) העתק מחשבונות מים ששלח ספק המים לרשות המקומית לרבות החשבון האחרון;
:: (4) אישור של ספק המים ולפיו כל המים המסופקים לגנים הציבוריים נמדדים במערכת מדידה המודדת בנפרד את הכמות המסופקת לגינון ציבורי;
:: (5) ברשות מקומית שספק המים שלה אינו חברה - אישור של ספק המים ולפיו דמי המים שהוא גובה הם לפי התעריפים הנקובים [[בכללי תעריפים לספקים מקומיים]], וביישוב מתוכנן כהגדרתו [[בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל&quot;ו-1976]] (להלן - יישוב מתוכנן) - אישור של ספק המים כי הוא מחייב את צרכניו בחיוב המרבי לצרכן כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)(2) לכללי תעריפים לספקים מקומיים]] (להלן - חיוב מרבי לצרכן).
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכיר ברשות מקומית כרשות מקומית זכאית אם התקיימו כל אלה:
:: (1) הוגשו כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א) וכן מסמכים נוספים שביקש מנהל הרשות הממשלתית לשם בירור התנאים הנדרשים להכרה כרשות מקומית זכאית;
:: (2) ספק המים אינו הרשות המקומית וביישוב מתוכנן - ספק המים מחייב את צרכניו בחיוב המרבי לצרכן;
:: (3) יש לרשות המקומית מיפוי מלא ומעודכן של הגנים הציבוריים שבתחומה;
:: (4) בכל הגנים הציבוריים, ששטחם עולה על 50 מטרים רבועים, מותקנת מערכת השקיה יעילה;
:: (5) כל המים המסופקים לגנים הציבוריים נמדדים במערכת מדידה המודדת בנפרד את הכמות המסופקת לגינון ציבורי.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יודיע לרשות המקומית ולספק המים על החלטתו בבקשה; אישר מנהל רשות הממשלתית את הבקשה - יקבע הוראות מתאימות ברישיון של ספק המים.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט את רשימת היישובים המצויים בכל אזור גאוגרפי [[שבתוספת הרביעית]].

@ 10ג. קביעת תעריף מופחת לרשות מקומית זכאית (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) ספק מים שמספק מים לרשות מקומית זכאית יחייב אותה בתעריף מופחת בעד כמות המים שסיפק במדידה להשקיית גן ציבורי, בהתאם להוראות ברישיונו.
: (ב) התעריף המופחת יחול על כל כמויות המים שספק המים סיפק לרשות מקומית זכאית במדידה להשקיית גן ציבורי מתחילת השנה, שבה הוגשה במלואה הבקשה להכרה כרשות מקומית זכאית.
: (ג) ספק מים שנקבע ברישיונו כי יספק מים בתעריף מופחת לפי סעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנהל הרשות הממשלתית לקבוע כי התעריף המופחת לא יחול, אם לא עומד לרשותו מקור מים שנקבעו לגביו תעריפים או היטלי הפקה מופחתים, המתאימים לתעריף המופחת.
: (ד) הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (ג) וסבר מנהל הרשות הממשלתית כי קביעת תעריף מופחת לפי סעיף קטן (א) תפגע ביכולתו של ספק מים למלא תפקידו לפי הרישיון, רשאי הוא לקבוע כי לגבי אותו ספק מים לא יחול תעריף מופחת כאמור.

@ 10ד. קביעת כמות מים מרבית בתעריף מופחת (תיקון: תשע&quot;ו)
: מצא מנהל הרשות הממשלתית כי כמות המים שמספק ספק מים לגנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית עולה על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה של אותם גנים לפי [[התוספת הרביעית]], רשאי הוא לקבוע ברישיון את כמות המים המרבית שספק מים רשאי לספק לאותה רשות מקומית בתעריף מופחת.

@ 10ה. ביטול הכרה ברשות מקומית זכאית (תיקון: תשע&quot;ו)
: היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי רשות מקומית זכאית אינה עומדת בתנאים המפורטים [[בסעיף 10ב(ב)]], רשאי הוא לבטל את ההכרה בה כרשות מקומית זכאית, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה.

@ 10ו. דיווח על שינוי בשטח הגנים הציבוריים (תיקון: תשע&quot;ו)
: רשות מקומית זכאית תדווח לרשות הממשלתית על השינויים שחלו בשטח הגנים הציבוריים מאז הדיווח האחרון והשפעתם על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה לפי [[התוספת הרביעית]], בכל אחד מאלה:
: (1) אחת לשנה, עד יום 30 בנובמבר;
: (2) אם ההשפעה המצרפית של השינויים על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה לפי [[התוספת הרביעית]] עולה על עשרה אחוזים.

== פרק ג': תנאים ברישיון של ספק קולחין ושל מפעיל ==

@ 11. ספק בין-אזורי
: (א) המנהל רשאי להחליט כי ספק קולחין הוא ספק בין-אזורי, אם מתקיים בו לפחות אחד מאלה:
:: (1) הוא ספק קולחין המספק קולחין לספק קולחין אחר;
:: (2) הוא ספק קולחין הקולט קולחין מספק קולחין אחר.
: (ב) החליט המנהל כי ספק קולחין הוא ספק בין-אזורי, יודיע לו על כך בכתב.
: (ג) המנהל יודיע בכתב לכל מפעיל, שמיתקן טיהור השפכים שהוא מפעיל צפוי להיכלל בתכנית בין-אזורית לפי [[סעיף 15]], על דבר הכללתו בתכנית כאמור.
: (ד) המנהל יפרסם באתר האינטרנט את רשימת הספקים הבין-אזוריים ואת רשימת המפעילים שקיבלו הודעה לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תוך ציון מיתקן טיהור השפכים הנכלל בתכנית הבין-אזורית.

@ 12. בקשה לקליטה ושימ((ו))ש בקולחין
: (א) ספק בין-אזורי יגיש למנהל עד 15 בנובמבר של כל שנה, בקשה הכוללת הערכה של כמות הקולחין שהוא מבקש לקלוט ולספק לצרכניו ולמשתמשים במים בתחומו בשנה הבאה; הבקשה תפרט את הכמות השנתית המבוקשת לכל צרכן ותכלול פירוט חודשי של סך כל כמות הקולחין שהספק הבין-אזורי מבקש לקלוט וסך כל כמות הקולחין שהוא מבקש לספק וכן הערכה של כמות הקולחין במאגריו בתום כל חודש.
: (ב) ספק בין-אזורי לא יבקש לבטל או להפחית את הכמות השנתית המבוקשת לצרכן ביחס להקצאת צרכן זה בשנה החולפת, אלא אם כן הגיש בקשה להפחתת כמות לאספקה או לביטול אספקה לפי [[סעיף 13]].

@ 13. בקשה להפחתה או לביטול של כמות לאספקה
: (א) ספק קולחין המבקש לבטל או להפחית בשנה הבאה כמות קולחין לאספקה לצרכן ביחס לכמות שהוקצתה לאותו צרכן השנה, יגיש על כך למנהל בקשה בכתב עד 15 בנובמבר.
: (ב) בקשה לביטול או הפחתה, הנובעת מבקשה של צרכן לצמצם את כמות המים המוקצית לו תוגש בכתב בצירוף בקשתו החתומה של הצרכן בעניין זה.
: (ג) בקשה לביטול או הפחתה, הנובעת מחשש שצרכן לא יצרוך את המים בשנה הבאה תוגש בכתב, בצירוף הצהרה חתומה בידי הספק ולפיה הצרכן מסרב להתחייב לקלוט את כמות הקולחין שהוקצתה לו ברישיון.
: (ד) בקשה לביטול או הפחתה מטעמים אחרים תוגש בכתב בצירוף המסמכים התומכים באמור בה.
: (ה) לא יחליט המנהל על שינוי בהקצאתו של צרכן, שאינו נובע מבקשתו של הצרכן, אלא לאחר שנתן לצרכן הזדמנות להביא לפניו את טענותיו.

@ 14. שינוי בתחזית הפקת קולחין
: (א) מפעיל שמעריך, לפי מידע שברשותו, שכמות הקולחין שהוא מפיק צפויה להשתנות בשנה הבאה בשיעור העולה על שני אחוזים, יודיע על כך למנהל ולממונים עד 15 בנובמבר של כל שנה; בהודעה יפרט המפעיל את הסיבות לשינוי הצפוי בכמות הקולחין.
: (ב) חל שינוי בהערכותיו של מפעיל במהלך השנה, יודיע על כך למנהל ולממונים בלא דיחוי ויפרט את הסיבות לשינוי בהערכה.

@ 15. קביעת תכנית בין-אזורית
: (א) המנהל, לאחר ששקל, בין השאר, את הבקשות שהוגשו לפי [[סעיף 13]], יפרסם באתר האינטרנט, עד 10 בדצמבר של כל שנה, הצעה לתכנית בין-אזורית אשר תפרט את כל אלה:
:: (1) צפי כמות הקולחין שהמפעילים יעבירו לספקים הבין-אזוריים מדי חודש בחודשו;
:: (2) העברות הקולחין החודשיות בין הספקים הבין-אזוריים לבין עצמם;
:: (3) סך כל כמות הקולחין שיספק כל ספק בין-אזורי לצרכניו ולמשתמשים במים בתחומו מדי חודש בחודשו;
:: (4) דברי הסבר לתכנית.
: (ב) מפעיל, ספק קולחין וצרכן של ספק קולחין, יוכלו להביא לפני המנהל הצעות, טענות או התנגדות לתכנית עד 31 בדצמבר של כל שנה.
: (ג) קבע המנהל תכנית בין-אזורית, ישלח לכל מפעיל ולכל ספק בין-אזורי שהתכנית נוגעת אליו העתק מהתכנית ויפרסמה באתר האינטרנט.
: (ד) ספק בין-אזורי ומפעיל יפעלו לפי תכנית בין-אזורית, כפי שתהיה מזמן לזמן.
: (ה) המנהל יפרסם נתונים בדבר ביצוע התכנית הבין-אזורית באתר האינטרנט.

@ 16. עדכון תכנית בין-אזורית
: (א) המנהל רשאי לעדכן מזמן לזמן את התכנית הבין-אזורית כדי להבטיח ניצול מיטבי של קולחין בהתחשב בפתרונות סילוק הקולחין הקיימים; עדכון כאמור ייעשה לאחר שניתנה לכל מפעיל, ספק קולחין וצרכן של ספק קולחין שהעדכון נוגע לו, הזדמנות להשמיע את טענותיו בנוגע לעדכון.
: (ב) עדכן המנהל תכנית בין-אזורית, יפרסם את העדכון באתר האינטרנט; הפרסום יכלול את מועד תחילתו.
: (ג) המנהל יודיע לכל מפעיל וספק בין-אזורי שהעדכון האמור בסעיף קטן (ב) נוגע אליו על העדכון כאמור.

@ 17. קביעת הקצאה פתוחה
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון של מפעיל ושל ספק קולחין צרכנים מסוימים שניתן לספק להם קולחין שטיהר המפעיל או שקלט ספק הקולחין בכמות העולה על כמות הקולחין שהוקצתה להם ברישיון.

@ 18. פרסום נתוני איכות קולחין
: (א) מפעיל יודיע לספקי הקולחין הרשומים ברישיונו, את כתובת אתר האינטרנט או דרך אחרת שבה הורו לו הממונים לפרסם את הפרטים [[שבסעיף 12(ז) לתקנות איכות מי-קולחין]] (להלן - הודעת המפעיל) וישלח הודעה מעדכנת על כל שינוי באופן או במקום הפרסום.
: (ב) ספק קולחין יודיע לצרכניו, יחד עם ההודעה על הקצאת מים לפי [[סעיף 4]], את הפרטים שבהודעת המפעיל.

@ 18א. דיגום קולחין ומי שיטפונות ובדיקתם (תיקון: תשע&quot;ח, תש&quot;ף)
: (((הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):))
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;דוגם מסומך (([צ&quot;ל: דוגם מוסמך]))&quot; ו&quot;דיגום חטף&quot; - כהגדרתם [[בתקנות איכות מי קולחין]];
::- &quot;מאגר חייב בדיגום&quot; - מאגר הקולט מי קולחין או מי שיטפונות המיועדים להשקיה חקלאית, שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) נפח האיגום שלו עולה על 500,000 מטרים מעוקבים;
::: (2) המנהל החליט כי קיים חשש לאיכות המים שבו;
::- &quot;מעבדה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ&quot;ז-1997]];
::- &quot;מעבדה מוכרת&quot; - כהגדרתה [[בתקנות איכות מי קולחין]].
: (ב) ספק קולחין ידגום את המים במאגר חייב דיגום, באמצעות דוגם מוסמך, ויבדוק את הדגימות לפי הנדרש [[בתוספת הראשונה א']], במעבדה שהוסמכה לבצע את אותן בדיקות או שהוסמכה לבצע בדיקות אלה במים שאינם מי קולחין ובתנאי שאין בנמצא מעבדה המוסמכת לבצען במי קולחין, וכן רשאי הוא לבצע את הבדיקות במעבדה מוכרת.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ספק קולחין המנטר את אחד המשתנים [[שבתוספת הראשונה א']] במאגר הדיגום באופן רציף, אינו נדרש לערוך דיגום חודשי של אותו משתנה.
: (ד) ספק קולחין יפרסם את תוצאות הבדיקות שערך לפי סעיף קטן (ב) באתר האינטרנט שלו וכן יעבירן למנהל, לא יאוחר מ-7 ימים ממועד קבלת תוצאות הבדיקות, ואת תוצאות הבדיקות לפי סעיף קטן (ג) אחת לחודש; לא הפעיל ספק הקולחין אתר אינטרנט, יודיע על תוצאות הבדיקות לצרכניו, לממונים ולמי שהמנהל יורה לו, בדואר או בכל אמצעי אחר שעליו יורה המנהל.

@ 18ב. פטור מחובת דיגום במקרים מיוחדים (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תש&quot;ף)
: (((הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):))
: המנהל רשאי לפטור ספק קולחין מחובת הניטור, הדיגום והדיווח אם מצא, כי ספק הקולחין דוגם ומנטר משתנים הנוגעים לאיכות מי הקולחין במאגר חייב דיגום ומדווח למשרד ממשלתי את ממצאי הדיגום והניטור האמורים על בסיס הוראות חוק מחייבות; ורשאי הוא לפטור ספק קולחין כאמור מחובות דיגום, ניטור ודיווח בנוגע למשתנים מסוימים.

@ 19. הודעה על שינוי במיתקן טיהור שפכים
: (א) מפעיל שבכוונתו לערוך שינוי במיתקן טיהור השפכים שלו, שבעקבותיו צפויה להשתנות איכות המים שהוא מספק, יודיע לספקי הקולחין הרשומים ברישיונו על השינוי הצפוי, המועד שבו להערכתו תשתנה איכות המים שהוא מספק ואיכותם הצפויה.
: (ב) ספק קולחין יודיע לצרכניו על כל הודעה שקיבל לפי סעיף קטן (א) בסמוך לאחר קבלתה.

== פרק ג'1: תנאים ברישיון מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח) ==

@ 19א. הגדרות [[לפרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ח)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ספק קיים&quot; - בעל תשתית לאספקת קולחין שעוסק כדין באספקת קולחין לספק אחר במרחב הפעילות;
:- &quot;תכנית פיתוח&quot; - תכנית פיתוח לאספקת קולחין במרחב הפעילות, כמשמעותה [[בסעיף 19ז]];
:- &quot;תשתית מרחבית&quot; - כל אלה:
:: (1) תשתית בבעלות ספק מרחבי;
:: (2) תשתית בתוך מרחב הפעילות המאפשרת אספקת קולחין ומים אחרים המפורטים ברישיון המרחבי, לצרכנים של הספק המרחבי אך למעט תשתית הולכת קולחים של מקורות חברת מים בע&quot;מ, המשמשת להעברת קולחין בין יותר משני מרחבי פעילות ומשמשת לאספקת קולחין לספקי קולחין בלבד;
:: (3) תשתית של ספק מרחבי המשמשת לאספקת קולחין אל מחוץ למרחב הפעילות.

@ 19ב. תפקידי ספק מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) תפקידיו של ספק מרחבי הם:
:: (1) להבטיח אספקת קולחין לצרכניו במרחב הפעילות;
:: (2) לספק קולחין לצרכנים של ספק קיים המבקש להפסיק את פעילותו;
:: (3) להקטין, ככל האפשר, את השונות בעלות המים שמשלמים צרכניו;
:: (4) לתכנן ולהקים תשתית נדרשת לאספקת קולחין בכל מרחב הפעילות לפי תכנית הפיתוח;
:: (5) לספק קולחין לספק מרחבי או לספק קולחין מחוץ למרחב הפעילות שלו;
:: (6) להפעיל ולתחזק את התשתית המרחבית באופן שיבטיח אספקה תקינה לאורך זמן, ניצול יעיל של מי הקולחין ומניעת מפגעים;
:: (7) לשקם ולחדש את כל התשתיות הדרושות לאספקת מי קולחין באופן שיבטיח את שימורן ותפקודן התקין לאורך זמן.
: (ב) ספק מרחבי ימלא את תפקידיו הן כלפי צרכניו והן לעניין התשתית המרחבית, בהוגנות ובלא אפליה.
: (ג) לעניין סעיף קטן (א)(1) ו-(3), &quot;צרכניו&quot; - לרבות צרכנים חדשים במרחב הפעילות.

@ 19ג. שיקולים ותנאים למתן רישיון מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת לאדם רישיון מרחבי אם מצא כי הדבר נחוץ לצורך קידום הנושאים האלה או חלקם, במרחב הפעילות:
:: (1) יעילות בפיתוח תשתיות לאספקת קולחין;
:: (2) יצירת גמישות תפעולית באספקת קולחין;
:: (3) הבטחת קיומם ויציבותם של מפעלי קולחין;
:: (4) הבטחת ניצול יעיל של מי קולחין ומניעת מפגעים;
:: (5) הקטנת השונות בדמי המים בקרב הצרכנים במרחב הפעילות.
: (ב) לא ייתן מנהל הרשות הממשלתית רישיון מרחבי לאדם, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא ספק קיים או תאגיד שכל החברים בו או הבעלים שלו, לפי העניין, הם ספקים קיימים במרחב הפעילות;
:: (2) הוא והחברים בו מספקים 70% לפחות מהקולחין במרחב הפעילות;
:: (3) הוא הוכיח להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, כי יש לו את היכולת לתכנן, לממן, לבצע ולהפעיל בצורה תקינה את משק הקולחין במרחב הפעילות באופן שיבטיח אספקה לכל הצרכנים במרחב הפעילות.

@ 19ד. בקשה לקבלת רישיון מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) אדם המבקש לקבל רישיון מרחבי יפנה בבקשה למנהל הרשות הממשלתית; הבקשה תחתם ביד המבקש ובידי כל הספקים הקיימים המיועדים להיות חלק ממנו.
: (ב) המבקש יצרף לבקשה את כל אלה:
:: (1) מסמכי ההתאגדות של המבקש, ואם טרם התאגד - טיוטה של מסמכים אלה;
:: (2) כל הסכם לעניין קולחין ומים נחותים בין המבקש ובין ספקים קיימים אחרים הפועלים במרחב הפעילות;
:: (3) מסמכים המעידים כי הוא עומד בדרישות [[שבסעיף 19ג(ב)]] וכל מסמך שהמבקש סבור כי יש בו כדי להצביע על התאמתו למילוי התפקידים המנויים [[בסעיף 19ב]] וכי מתן רישיון נחוץ לפי [[סעיף 19ג(א)]].
: (ג) סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרושים לו מסמכים נוספים לצורך בחינת הבקשה, רשאי הוא לדרוש מהמבקש ומהספקים הקיימים במרחב הפעילות להגישם לו, בתוך זמן סביר שנקב בדרישתו.

@ 19ה. מסמכי התאגדות של ספק מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: מסמכי התאגדות של ספק מרחבי יסדירו, בין השאר, את כל אלה:
: (1) אחריות המבקש לתכנון ולהקמה של כל התשתיות לאספקת קולחין במרחב הפעילות;
: (2) שליטה של הספק המרחבי בתפעול של כל התשתיות המרחביות, לרבות במקרה של פרישת חברים מהספק המרחבי;
: (3) הדרכים למימון הפיתוח של תשתיות מרחביות ופעילותו השוטפת;
: (4) אפשרות להעברת נכסים של ספקים קיימים במרחב הפעילות לספק הקולחין המרחבי;
: (5) הסדרים ליישוב מהיר של מחלוקות בין הספק המרחבי ובין החברים בו ובינם לבין עצמם;
: (6) התנאים לקליטת ספק נוסף, כחבר או בעל מניות, לפי העניין, בספק המרחבי;
: (7) אופן קביעת דמי המים לקולחין ותשלומים נוספים שיחולו על צרכנים של הספק המרחבי ועל חבריו או על בעלי מניותיו, אם קיימים תשלומים כאמור;
: (8) אופן ניהול קרן החידוש והשימושים המותרים בכספים המופקדים בה.

@ 19ו. אישור עקרוני לרישיון (תיקון: תשע&quot;ח)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת למבקש אישור עקרוני לרישיון אם שוכנע כי מתקיימים בו כל אלה, ורשאי הוא להתנות את אישורו בתנאים:
: (1) הוא עומד בתנאי [[סעיף 19ג]];
: (2) מסמכי ההתאגדות שלו מסדירים באופן ראוי את העניינים [[שבסעיף 19ה]].

@ 19ז. הצעה לתכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מבקש שקיבל אישור עקרוני לרישיון, יגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית תכנית לפיתוח אספקת קולחין בכל מרחב הפעילות ורשאי הוא לבקש לכלול בתכנית הפיתוח גם מים באיכות נמוכה שהוא מבקש לספק במרחב הפעילות.
: (ב) תכנית הפיתוח תכלול נתונים לגבי כל הצרכנים במרחב הפעילות ולאפשרות הכללתם תחת הרישיון של המבקש.
: (ג) תכנית הפיתוח תבטיח ניצול מיטבי של הקולחין ושל מים נחותים, שביקש המבקש להכליל בתכנית הפיתוח, לרבות מניעת מפגעים, ואת אספקתם לכל הצרכנים בצורה יעילה.
: (ד) תכנית הפיתוח תציג מענה לאספקת קולחין במרחב הפעילות לטווח של 25 שנים.
: (ה) תכנית הפיתוח תפרט את כל אלה:
:: (1) מצאי המים במרחב הפעילות;
:: (2) הצרכנים שלהם יסופקו המים;
:: (3) התשתיות שישמשו לאספקת קולחין, תוך הבחנה בין תשתיות קיימות ותשתיות שהספק המרחבי מבקש לפתח;
:: (4) מיקום חיבורי הצרכן של הספק המרחבי; חיבור צרכן יהיה בגבול השטח החקלאי שמשרד החקלאות נתן לגביו המלצה לאספקה לחקלאות, במיקום המתאים ביותר, בהתחשב במאפייניו ההנדסיים, התפעוליים והכלכליים.

@ 19ח. קביעת סוגי המים שהספק אחראי לאספקתם ואישור תכנית הפיתוח (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית יבחן את תכנית הפיתוח, והוא רשאי לאשרה אם מצא שמתקיים בה האמור [[בסעיף 19ז(א) עד (ג)]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יורה מהם סוגי המים שהספק המרחבי אחראי לקליטתם בתשתית המרחבית ולאספקתם במרחב הפעילות והוא רשאי להורות שמים באיכות נמוכה ייכללו בתכנית הפיתוח אם מצא שהכללת המים הללו בתכנית הפיתוח יש בה כדי לקיים את האמור [[בסעיף 19ז(א) עד (ג)]].
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתנות את אישור תכנית הפיתוח לפי סעיף קטן (א) בתנאים וכן רשאי הוא להורות בהחלטתו, כי על בעל הרישיון המרחבי לפעול להקטנת השונות בעלות המים של צרכניו בלא הנחת תשתית נוספת, אם מצא כי יש מקום לעשות כן מטעמים הנוגעים ליעילות באספקת המים.

@ 19ט. מתן רישיון מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל אישור עקרוני שניתן ורשאי הוא לתת למבקש רישיון מרחבי אם מצא, כי מתקיימים במבקש כל התנאים המפורטים להלן, ורשאי הוא להתנות את האישור בתנאים:
: (1) הוא עומד בדרישות [[בסעיף 19ג]];
: (2) מסמכי ההתאגדות שלו מסדירים באופן ראוי את העניינים [[שבסעיף 19ה]];
: (3) המנהל אישר את תכנית הפיתוח שהגיש המבקש לפי [[סעיף 19ז]];
: (4) סכום ההפרשה, שעליו החליט המבקש, עונה על הוראות [[סעיף 19טו(ב)]].

@ 19י. צירוף צרכן מחוץ למרחב הפעילות (תיקון: תשע&quot;ח)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לבקשת צרכן וספק מרחבי לקבוע ברישיון מרחבי הקצאת מים לצרכן שנמצא מחוץ למרחב הפעילות, ובלבד שאותו צרכן אינו נמצא במרחב פעילות אחר.

@ 19יא. צירוף חבר או בעלים (תיקון: תשע&quot;ח)
: צירוף חבר או בעלים לספק מרחבי טעון אישור של מנהל הרשות הממשלתית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לאשר צירוף כאמור אם מצא, כי יש בצירוף כדי לקדם את הנושאים המפורטים [[בסעיף 19ג(א)]] בלי לפגוע באפשרות של הספק המרחבי למלא בצורה תקינה את תפקידיו לפי [[סעיף 19ב]].

@ 19יב. חידוש רישיון מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) ספק מרחבי המבקש לחדש את רישיונו יגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לחידוש רישיון ויציין בה את כל השינויים שחלו בפרטי הבקשה ממועד הגשת הבקשה הקודמת; אין צורך לציין בבקשה פרטים שלא חל בהם שינוי ממועד הגשת הבקשה הקודמת.
: (ב) ספק מרחבי יצרף לבקשה את המסמכים המפורטים [[בסעיף 19ד(ב)]], אם לא צירפם בעבר או אם שונו ממועד הגשת הבקשה הקודמת, ויפרט בבקשה את השינויים שחלו בהם.
: (ג) על הגשת בקשה לחידוש רישיון מרחבי ועל חידוש רישיון מרחבי יחולו הוראות [[סעיפים 19ג ((עד 19יא))]] למעט [[((סעיפים)) 19ג(ב)(1)]], [[19ד]], [[19ט]] [[ו-19י]], בשינויים המחויבים.
: (ד) מצא מנהל הרשות הממשלתית, כי הדבר דרוש לצורך הבטחת התנהלות תקינה של הספק המרחבי והגנה על צרכנים שאינם חברים או בעלי מניות בספק המרחבי (בסעיף זה - צרכני המיעוט), רשאי הוא, בין השאר, לדרוש כי הספק המרחבי יאפשר לנציג של צרכני המיעוט להשתתף בדיוני הגוף המנהל של הספק המרחבי (בסעיף זה - משקיף) בלי שתהיה לו זכות הצבעה בנוגע להחלטות המועלות לדיון; בחירת המשקיף תיעשה ברוב קולות של צרכני המיעוט; לא מינו צרכני המיעוט משקיף, רשאי מנהל הרשות הממשלתית למנותו.

@ 19יג. הגבלה על אספקת קולחין (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) במרחב פעילות שפועל בו ספק מרחבי או שניתן לגביו אישור עקרוני לרישיון מרחבי, לא ייתן מנהל הרשות הממשלתית לאדם אחר רישיון לאספקת קולחין לצרכנים חדשים ולא יגדיל את כמות הקולחין לצרכנים קיימים, המוקצית ברישיון של ספק שאינו הספק המרחבי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתיר לספק, שאינו הספק המרחבי, לספק כמות קולחין נוספת, אם מצא כי הדבר דרוש מטעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, הנוגעים למניעת מפגעים, לניצול מיטבי של משאבי המים או להעברת קולחין לצרכנים שלא צרכו מי קולחין בעבר, וכי אין בכך כדי לפגוע לטווח רחוק במטרות שלשמן ניתן הרישיון לפי [[סעיף 19ג(א)]].

@ 19יד. דמי מים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) ספק מרחבי יחליט על גובה דמי המים בעד קולחין שהוא מספק לצרכניו לפי המנגנון שבמסמכי ההתאגדות שלו.
: (ב) דמי המים בעד מי קולחין לצרכנים המקבלים מים באמצעות תשתיות שהוקמו או חודשו לאחר מועד קבלת אישור עקרוני לרישיון יהיו אחידים; ולעניין תשתית מחודשת יחולו דמי המים האחידים על כמות מים שלא תפחת מהחלק היחסי של עלות החידוש מתוך שווי התשתית כולה.

@ 19טו. קרן חידוש (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) ספק מרחבי יעביר פעם בשנה לפחות לחשבון נפרד בבעלותו, בעד כל קולחין שסיפק, סכום הפרשה למטר מעוקב שישמש להשקעה בהחלפת רכיבים של התשתית המרחבית, במידה הדרושה להבטחת פעילותה התקינה; סכום ההפרשה לא יפחת מ-0.85% משווי ההון הכולל שנדרש להקמת התשתית המרחבית.
: (ב) ספק מרחבי יחליט על סכום ההפרשה כך שיבטיח את יכולתו לשקם ולחדש את התשתית המרחבית, כפי שאושרה בתכנית הפיתוח, ממקורותיו.
: (ג) ספק מרחבי לא יעשה כל שימוש בכספים שבקרן החידוש, לא ישעבד או ימחה כספים אלה ולא ייתן זכות קיזוז לגביהם, אלא לשם הגשמת המטרה שלה הם נועדו.

@ 19טז. עדכון תכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) ספק מרחבי יגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח מעודכנת בתוך חמש שנים ממועד אישור תכנית הפיתוח הקודמת; על הגשת התכנית יחולו הוראות [[סעיפים 19ז]] [[ו-19ח]], בשינויים המחויבים; ספק מרחבי יצרף לתכנית הפיתוח המעודכנת דיווח על ביצוע תכנית הפיתוח הקודמת שאושרה לו.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות לבעל רישיון מרחבי להגיש הצעה לתכנית פיתוח מעודכנת במועד מוקדם מהקבוע בסעיף קטן (א), אם מצא כי חל שינוי בנסיבות או בהנחות שעליהן התבססה תכנית הפיתוח הקיימת.
: (ג) בעל רישיון מרחבי רשאי לבקש להגיש תכנית פיתוח מעודכנת במועד מוקדם מהקבוע בסעיף קטן (א), אם מצא כי חל שינוי בנסיבות או בהנחות שעליהן התבססה תכנית הפיתוח הקיימת.

@ 19יז. הפעלת אתר אינטרנט (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: ספק מרחבי יפעיל אתר אינטרנט שיאפשר לחבריו, לצרכניו ולמנהל הרשות הממשלתית גישה לכל אלה:
: (1) מסמכי ההתאגדות שלו;
: (2) דמי המים והתשלומים הנוספים החלים על צרכניו והחברים בו, וכן המנגנון לקביעתם כאמור [[בסעיף 19ה(7)]];
: (3) שיטת ההקצאה של מים לסוגיהם לצרכניו;
: (4) הקצאות המים העדכניות של צרכניו וכל שינוי שחל בהם;
: (5) הקצאות המים ושיעור צריכת המים של צרכניו בשנה הקודמת;
: (6) תכנית לאספקת מים והמגבלות באספקת מים לפי [[סעיף 3]];
: (7) נתוני איכות קולחין שמסר לו מפעיל לפי [[סעיף 12]];
: (8) כל פרט אחר שמנהל הרשות קבע כי יש לגלותו לחברי הספק המרחבי וצרכניו.

@ 19יח. שינוי מסמכי התאגדות ושינוי בתשלומים או בסכום ההפרשה (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: (א) שינוי במסמכי ההתאגדות טעון אישור של מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) ספק מרחבי יודיע למנהל הרשות הממשלתית על כל שינוי בסכום ההפרשה, בדמי המים או בתשלומים נוספים שהוא גובה.

== פרק ד': חובות דיווח ==

@ 20. חתימה על הדוחות
: דוחות ייחתמו בידי בעל הרישיון; היה בעל הרישיון רשות מקומית - ייחתמו הדוחות בידי ראש הרשות והמנהל הכללי של הרשות, ואם היה תאגיד - בידי המנהל הכללי של התאגיד או כל ממלא תפקיד כאמור בתאגיד אף אם תוארו שונה.

@ 21. אופן הגשת הדוחות
: (א) דוחות יוגשו בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט או יישלחו לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה המנהל.
: (ב) המנהל יפרסם מדי שנה באתר האינטרנט הודעה בדבר אתר האינטרנט או כתובת הדואר האלקטרוני להגשת הדוחות בשנת ההודעה.
: (ג) המנהל רשאי להתיר לספק מסוים או לסוג ספקים להעביר דיווח באמצעי אחר, שאינו דיווח אלקטרוני, אם מצא כי בנסיבות העניין יש צורך בהיתר האמור.

@ 22. סמכות דרישת מסמכים נוספים
: סבר המנהל כי דרושים לרשות הממשלתית, לצורך פיקוח ויישום האמור בכללים אלה, מסמכים נוספים להשלמת המידע שיש להעביר לפי כללים אלה, הוא רשאי לדרוש מבעל רישיון, מחברה או ממפעיל להעביר, בתוך זמן סביר שנקב בדרישתו, את המסמכים הדרושים.

@ 23. דוח שנתי על פעילות הפקה ואספקה של מים
: (א) בעל רישיון יגיש לרשות הממשלתית עד 15 בפברואר של כל שנה דוח על מצב המים בשנה שהסתיימה שיכלול את כל הפרטים האלה:
:: (1) כמויות המים שהפיק או שקיבל מאחרים; בדוח יינתנו פרטים בדבר כל סוגי המים, מקורם וזהות בעל הרישיון שממנו התקבלו;
:: (2) כמויות המים לסוגיהם שצרך ושסיפק לאחרים בחלוקה לפי מטרות האספקה והשימושים במים; בדוח יינתנו פרטים בדבר כמויות המים שסיפק לבעלי רישיון אחרים ולכל אחד מהצרכנים המפורטים ברישיון והקצאות המים שנקבעו לאותו צרכן ברישיון וכן פרטים לגבי אספקה לשימושים השונים בתחומו;
:: (3) אירועים של גלישת מים ממאגר; לגבי כל אירוע יצוין המאגר שבו אירעה הגלישה, משך זמן הגלישה ונסיבותיה;
:: (4) פעולות הבקרה והתחזוקה שביצע במיתקני המים ובמאגריו לפי [[סעיף 6]]; מהנדס בעל ניסיון בתכנון מאגרי מים יאשר את דבר ביצוע הפעולות באופן התואם את מפרט הפעולות.
: (ב) מפעיל יגיש לרשות הממשלתית עד 15 בפברואר דיווח על הנתונים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3).
: (ג) בעל רישיון ומפעיל יעביר העתק מדיווח על אירוע גלישה ממאגר, כאמור בסעיף קטן (א)(3), לממונים.
: (ד) המנהל רשאי לדחות את המועד הנקוב בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) אם בעל הרישיון הגיש בקשה לכך והמנהל מצא כי יש הצדקה לדחייה לרבות מטעמים הנוגעים להיקף הפעילות של בעל הרישיון.

@ 24. דוח חודשי על הפקת מים
: (א) מפיק יגיש לרשות הממשלתית בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על כמויות המים שהפיק בחודש הקודם, שיכלול את כל הפרטים האלה:
:: (1) קריאות מדי המים, המודדים הפקת מים, ביום האחרון של חודש הדיווח ושל החודש שקדם לו;
:: (2) קריאות מדי מים, המודדים הפקת מים, שהוחלפו בחודש הדיווח;
:: (3) הפיק מפיק מים בלא מדידה, יובאו בדוח כמויות המים שהופקו בלא מדידה והסיבה לאי-המדידה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א)(1) לא יחולו על מפיק שברשותו מערכת קריאה מרחוק של מדי מים, שמשדרת נתונים אל הרשות הממשלתית באופן מלא ותקין, אלא אם כן הורה המנהל על העברת דיווח כאמור.

@ 25. דוח חודשי על ביצוע תכנית בין-אזורית
: (א) מפעיל שקיבל הודעה לפי [[סעיף 11(ג)]] יגיש למנהל בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על כמות הקולחין שסיפק לכל ספק קולחין בחודש הקודם.
: (ב) ספק בין-אזורי יגיש למנהל בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על ביצוע התכנית הבין-אזורית בחודש הקודם שיכלול את כל אלה:
:: (1) כמות המים שקלט, בחלוקה לקולחין, מי שיטפונות ומים אחרים;
:: (2) סך כל כמות המים שסיפק לצרכניו ולמשתמשים במים;
:: (3) כמות המים שהעביר לספקי קולחין אחרים, בפירוט כמות המים שהעביר לכל ספק קולחין;
:: (4) כמות המים במאגריו ביום העבודה האחרון של החודש.
: (ג) אין בהגשת הדוח כדי לגרוע מחובתו של ספק בין-אזורי לקלוט ולספק קולחין לפי התכנית הבין-אזורית.

@ 26. דוח שנתי על המצב הכספי (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: (א) בעל רישיון יגיש לרשות הממשלתית, עד 30 באפריל של כל שנה, דוח שיכלול את כל הפרטים האלה (להלן - הדוח השנתי):
:: (1) פרטים בדבר הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ומיתקני התשתית המשמשים אותו לאותה פעילות, במתכונת [[שבתוספת הראשונה ב']]; סיפק הספק סוגי מים שונים במיתקני תשתית נפרדים לכל סוג מים יערוך את הדיווח בהפרדה בין מיתקני התשתית לכל סוג מים; לדוח יצורף הסבר בדבר אופן השיוך של הוצאות משותפות לפעילות;
:: (2) סכומים שהפקיד בפועל, אם הפקיד, בשנת הדוח לפיקדונות שייעודם שיקום ותחזוקה של מיתקני תשתית (להלן - פיקדונות שיקום) וסך כל הסכומים שנכללו בפיקדונות השיקום בתחילת שנת הדוח ובסופה;
:: (2א) סכומים שהפקיד ספק מרחבי בפועל, בשנת הדוח לקרן חידוש וסך כל הסכומים שנכללו בקרן החידוש בתחילת שנת הדוח ובסופה;
:: (3) סכומים שהוציא בשנת הדוח על תחזוקת מיתקני תשתית ושיעורם מסך כל עלות הקמת מיתקני התשתית;
:: (4) סכומים שהשקיע בשנת הדוח בהקמת מיתקני תשתית;
:: (5) התעריפים שגבה בעבור מים שסיפק; גבה בעל רישיון תעריפים שונים מצרכנים או מספקי קולחין אחרים, יפורטו התעריפים ויובא הסבר לשוני ביניהם;
:: (6) הסכומים ושיעורי הגבייה בשנת הדוח, בחלוקה לגבייה של חיובים בשל מים שסופקו בשנת הדוח ולגבייה של חיובים בשל מים שסופקו לפני שנת הדוח; יובאו בנפרד פרטים בדבר שיעור הסכומים שנגבו בשל מים שסופקו לפני שנת הדוח מסך כל החובות בכל אחת מהשנתיים שקדמו לשנת הדוח;
:: (7) אירועים חריגים שאירעו בשנת הדוח; לעניין זה, &quot;אירוע חריג&quot; - אירוע או עניין החורגים מעסקי בעל הרישיון הרגילים בשל טיבם, היקפם או תוצאתם האפשרית, לרבות פגיעה במיתקני תשתית של בעל הרישיון, ושיש להם או עלולה להיות להם השפעה מהותית לרעה על פעילות בעל הרישיון לפי הרישיון.
: (ב) הנתונים שבסעיפים קטנים (א)(1) עד (6) יבוקרו או יסוקרו בידי רואה חשבון לפי תקני ביקורת מקובלים בישראל; לדוח תצורף חוות דעת של רואה החשבון שביצע את הבקרה או הסקירה האמורה, לפי העניין (([&lt;s&gt;האמורה&lt;/s&gt;])).
: (ג) (((נמחק).))
: (ד) המנהל רשאי לדחות את המועד הנקוב בסעיף קטן (א), אם בעל הרישיון הגיש בקשה לכך והמנהל מצא כי יש הצדקה לדחייה.

@ 26א. פטור מהגשת דוח שנתי (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בעל רישיון יהיה פטור מהגשת דוח שנתי, אם התקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא מפיק מים שפירים המיועדים לסילוק מים מאקווה (אקוויפר) בלבד;
:: (2) הוא מפיק מים לשימוש עצמי שלו בלבד.
: (ב) המנהל רשאי, באישור מועצת הרשות הממשלתית, לפטור בעל רישיון מהגשת דוח שנתי, כולו או מקצתו, לפרק זמן שקבע, אם סבר כי הנתונים שבדוח אינם דרושים לרשות הממשלתית לצורך ביצוע תפקידיה; הופטר בעל רישיון מהגשת דוח שנתי - תפרסם הרשות הממשלתית את ההחלטה באתר האינטרנט.

@ 27. הצהרת בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בעל רישיון יצרף לדוח השנתי הצהרה בנוסח [[שבתוספת השנייה]].
: (ב) היה בעל רישיון פטור מהגשת דוח שנתי - יגיש לרשות הממשלתית הצהרה בנוסח כאמור בסעיף קטן (א) עד 30 באפריל של כל שנה.

@ 28. דוח מיידי על שינוי בפרטים
: בעל רישיון יודיע בלא דיחוי למנהל על כל אחד מאלה:
: (1) שינוי בפרטיו, כתובתו או פרטי ההתקשרות עמו;
: (2) אם מונה לו כונס נכסים, ניתן צו לפירוקו או הוא הוכרז פושט רגל;
: (3) אם הוגשה בקשה או ניתן צו להקפאת הליכים נגדו;
: (4) אם מונה כונס נכסים, הוטל עיקול או בוצעה פעולת הוצאה לפועל נגד מיתקני תשתיות שבשימושו.

@ 29. דוח מיידי על זיהום מים
: בעל רישיון ומפעיל יודיעו בלא דיחוי למנהל על כל זיהום מים או על כל פעולה העלולה לגרום לזיהום מים במיתקני התשתית, העלול לפגוע באיכות המים או באפשרות לספקם.

== פרק ה': הוראות שונות ==

@ 30. פעולה בתקופה שטרם ניתן לגבייה רישיון
: תמה תקופת הרישיון ולא התקבל רישיון חדש, יפעל בעל רישיון מפעיל או חברה, בתקופה שעד שישה חודשים מתום תקופת הרישיון, לפי הרישיון שהסתיים, אלא אם כן התקבלה הודעה מהמנהל על כך שהרישיון לא יחודש.

@ 31. שמירת דינים
: (א) אין בהוראות כללים אלה כדי לגרוע מסמכותם של מנהל הרשות הממשלתית או של מועצת הרשות הממשלתית לפי חוק לרבות הסמכות לקבוע תנאים נוספים ברישיון.
: (ב) הוראות כללים אלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע ממנו, לרבות [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 32. תחילה
: תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם.

@ 33. תחולה
: (א) [[סעיפים 6]], [[7]], [[10]], [[23(א)(1) ו-(2)]], [[25]], [[26]] [[ו-27]] לא יחולו על מקורות חברת מים בע&quot;מ.
: (ב) הוראות [[סעיפים 10]], [[26]] [[ו-27]] לא יחולו על בעל רישיון קטן, אלא אם כן הורה לו המנהל אחרת.

@ 34. הוראת מעבר (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 32]], בעל רישיון יעביר דיווח לפי [[סעיף 26 לכללים]] בשל פעילותו בשנת 2012 ובשנת 2013 לא יאוחר מיום ל' בניסן התשע&quot;ד (30 באפריל 2014); המנהל רשאי לדחות את המועד הקבוע בסעיף זה אם בעל הרישיון הגיש לו בקשה מנומקת, והוא מצא, כי היא מוצדקת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון שהכנסותיו משירותי מים וביוב אינן עולות על 90% מסך כל הכנסותיו פטור מהגשת דיווח לשנת 2012.

@ 35. הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ח, תש&quot;ף)
: ((הנוסח שולב בכללים כהוראת שעה לתקופה שלוש שנים מיום 16.4.2020 (מועד פרסומם של כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (תיקון), התש&quot;ף-2020).))

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 1 - ההגדרה &quot;מרחב פעילות&quot;]]))) ====
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספק מרחבי גליל מרכזי
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספק מרחבי גליל מערבי
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספק מרחבי עמק יזרעאל
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספק מרחבי ירקון–כרמל
@ (תיקון: תשפ&quot;ב) : מפת ספקי קולחין מרחביים איילון
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספקי קולחין מרחביים נגב צפוני
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספקי קולחין מרחביים מישור החוף הדרומי
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספק מרחבי מש&quot;י
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספקי קולחין מרחביים נגב צפוני
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספקי קולחין מרחביים נגב

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשע&quot;ח, תש&quot;ף) ==
==== ((([[סעיף 18א(ב)]]))) ====
: (((הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):))
=== הוראת שעה ===
: {|
! משתנה !! יחידות !! שיטת הדיגום !! תדירות הדיגום
|-
| כלורידים || מיליגרם לליטר (להלן - מג&quot;ל) || rowspan=&quot;13&quot; | דיגום חטף בתחנת השאיבה ביציאה ממאגר הדיגום, לאחר מיתקן הסינון, אם ישנו || rowspan=&quot;16&quot; | לפחות אחת לחודש, בחודשים אפריל עד אוקטובר של כל שנה*; וכן בחודש מרס של כל שנה, במועד שיאפשר את פרסום התוצאות עד יום 31 במרס {{ש}} {{מוקטן|* דיגום חודשי ייעשה רק במאגרים שבהם שיעור הקולחין עולה על 20% ממי מאגר הדיגום}}
|-
| נתרן || מג&quot;ל
|-
| בורון || מג&quot;ל
|-
| SAR (סידן ומגנזיום) ||
|-
| חנקן כחנקה || מג&quot;ל
|-
| חנקן אמוניאקלי (אמון) || מג&quot;ל
|-
| חנקן קיילדל || מג&quot;ל
|-
| זרחן (PO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;) || מג&quot;ל
|-
| צריכת חמצן ביולוגית מסונן (BOD5) || מג&quot;ל
|-
| צריכת חמצן כימית מסונן (COD) || מג&quot;ל
|-
| מוצקים מרחפים (TSS 105°C) || מג&quot;ל
|-
| ערך הגבה (pH) ||
|-
| קולי צואתי || יחידות ל-100 מיליליטר
|-
| מוליכות חשמלית || dS/m || א. דיגום חטף בנקודה על גבי הקו הראשי המוביל קולחין למאגר, המשקפת את איכות הקולחין הנכנסים למאגר; {{ש}} ב. דיגום חטף בתחנת השאיבה ביציאה ממאגר הדיגום
|-
| רמת עכירות || יע&quot;ן NTU || דיגום חטף בכניסה למאגר הדיגום
|-
| חומרי הדברה בהתאם למפורט בטבלת חומרי הדברה || || בחודש מרס של כל שנה, במועד שיאפשר את פרסום התוצאות עד 31 במרס
|}

=== טבלת חומרי הדברה ===
: {|
! סוג החומר !! סימול (לצורכי דיווח) !! No. CAS !! סף כימות לאנליזת מעבדה (מיקרו גרם לליטר)
|-
| {{דוכיווני|אטרזין|(Atrazine)}} || ATRA || 1912-24-9 || 2
|-
| 2,4-D כולל אסתרים ומלחים || DCPA || 94-75-7 || 30
|-
| {{דוכיווני|דינוסב|(Dinoseb)}} || DNSB || 88-85-7 || 7
|-
| {{דוכיווני|דיקוואט|(Diquat)}} || DQAT || 85-00-7 || 20
|-
| T-2,4,5 || TCAA || 93-76-5 || 9
|-
| {{דוכיווני|טריפלוראלין|(Trifluralin)}} || TRFL || 1582-09-8 || 20
|-
| {{דוכיווני|מטולאכלור|(Metolachlor)}} || MTAL || 51218-45-2 || 10
|-
| MCPA || MCPA || 94-74-6 || 2
|-
| {{דוכיווני|סימזין|(Simazine)}} || SIMZ || 122-23-9 || 2
|-
| {{דוכיווני|סילבקס|2,4,5-TP (Silvex)}} || TCPA || 93-72-1 || 10
|}

== תוספת ראשונה ב' (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2) ==
==== ((([[סעיף 26(א)(1)]]))) ====
=== פרטים בדבר הכנסות והוצאות מפעילות הפקה ואספקה של מים ===
@ (תיקון: תשע&quot;ו)
: {|
! !! שנת הדוח
|-
| הכנסות ממכירת מים, בחלוקה לפי סוגים ||
|-
| עלות הפקת מים ||
|-
| הכנסות מריבית פיגורים ||
|-
| הכנסות אחרות ממים* ||
|-
| הכנסות מהיטלים** ||
|-
| סך הכל הכנסות ||
|-
| הוצאות קניית מים, בחלוקה לפי סוגים ||
|-
| עלות הפקת מים ||
|-
| היטלי הפקה ||
|-
| הוצאות אחזקת מיתקני תשתית ||
|-
| הוצאות אחזקה אחרות ||
|-
| הוצאות אנרגיה ||
|-
| הוצאות קריאת מונים ||
|-
| הוצאות גבייה ||
|-
| הוצאות שכר - אחזקה ||
|-
| הוצאות שכר אחרות ומינהלה ||
|-
| הוצאות מימון ||
|-
| פחת ||
|-
| הוצאות אחרות ||
|-
| דמי שימוש ||
|-
| סך הכל הוצאות ||
|-
| סך הכול רווח ||
|}
: {{מוקטן|* לרבות הכנסות ממתן שירותים נלווים לצרכנים וממתן שירותים הנלווים לתפעול משק המים.}}
: {{מוקטן|** הרישום החשבונאי של הכנסות מהיטלי פיתוח ששולמו לבעל הרישיון. בעל הרישיון ייתן ביאור המסביר את אופן ההכרה בהכנסות התקבולים מהיטלים.}}

=== פרטים בדבר רכוש קבוע ומיתקני תשתית המשמשים לפעילות הפקה ואספקה של מים (תיקון: תשע&quot;ו) ===
@ (תיקון: תשע&quot;ו)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;5&quot; | מערכת רשתות, צנרת ותשתיות מים !! rowspan=&quot;2&quot; | מדי מים עם מערכת קריאה מרחוק !! rowspan=&quot;2&quot; | כלי רכב, ציוד משרדי ומבנים !! rowspan=&quot;2&quot; | סה&quot;כ
|-
! קידוחים !! תחנות שאיבה !! בריכות !! צינורות !! אחר
|-
| colspan=&quot;9&quot; | עלות
|-
| עלות ליום 1 בינואר בשנת הדוח || || || || || || || ||
|-
| רכישות בשנת הדוח || || || || || || || ||
|-
| (גריעות בשנת הדוח) || || || || || || || ||
|-
| (בניכוי מענקים) || || || || || || || ||
|-
| יתרה ליום 31 בדצמבר בשנת הדוח || || || || || || || ||
|-
| colspan=&quot;9&quot; |
|-
| סקר נכסים עלות תשתיות || || || || || || || ||
| סקר נכסים עלות מופחתת - תשתיות || || || || || || || ||
|-
| שנת עריכת סקר הנכסים || || || || || || || ||
|-
| colspan=&quot;9&quot; |
|-
| colspan=&quot;9&quot; | פחת
|-
| פחת נצבר ליום 1 בינואר בשנת הדוח || || || || || || || ||
|-
| פחת בשנת הדוח || || || || || || || ||
|-
| (פחת נכסים שנגרעו) || || || || || || || ||
|-
| יתרה ליום 31 בדצמבר בשנת הדוח || || || || || || || ||
|-
| colspan=&quot;9&quot; |
|-
| סך הכול עלות מופחתת || || || || || || || ||
|}

== התוספת השנייה ==
==== ((([[סעיף 27]]))) ====
=== הצהרת מנהל כללי ===
@ (תיקון: תשע&quot;ה)
: אני, (שם החותם), המורשה לחייב בחתימתי את בעל הרישיון, מצהיר כי, לפי ידיעתי [שם בעל הרישיון] (להלן - בעל הרישיון):
: (1) ערך/לא ערך* תכנית לאספקת מים לפי [[כללים אלה|סעיף 4 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע&quot;ד-2014]] (להלן - הכללים), והודיע/לא הודיע* עליה לצרכניו כאמור [[באותו סעיף]];
: (2) הודיע/לא הודיע* לצרכניו על הקצאות המים שנקבעו להם ברישיון במועד הקבוע [[בסעיף 4 לכללים]];
: (3) בדק/לא בדק* את פחת המים אחת לחודשיים כנדרש [[בסעיף 5(א) לכללים]];
: (4) ניהל/לא ניהל* רישום של הבדיקות והאמצעים שנקט כנדרש [[בסעיף 5(ב) לכללים]];
: (5) הכין/לא הכין((*)) תכנית אחזקה תקופתית כנדרש [[בסעיף 6(א) לכללים]];
: (6) ביצע/לא ביצע* את הפעולות הקבועות במפרט הפעולות כנדרש [[בסעיף 6(ב) לכללים]];
: (7) ניהל/לא ניהל* רישום כנדרש [[בסעיף 6(ג) לכללים]];
: (8) ערך/לא ערך* תכנית לשיקום מיתקני תשתית כנדרש [[בסעיף 7 לכללים]];
: (9) יש לסמן את האפשרות המתאימה:
:: ❏ מיתקני התשתית של בעל הרישיון מצויים במצב תקין ומתוחזקים ברמה נאותה;
:: ❏ מצורף פירוט המיתקנים שאינם תקינים והפעולות שבכוונת בעל הרישיון לבצע כדי להשיבם למצב תקין;
: (10) יש לסמן את האפשרות המתאימה לפי [[סעיף 8 לכללים]]:
:: ❏ בעל הרישיון מחזיק בתכניות ההנדסיות של כל מיתקני התשתית שברשותו;
:: ❏ קיימים ________________ מיתקני תשתית שתכניותיהן ההנדסיות אינן ברשות בעל הרישיון; מצורף פירוט הפעולות שננקטו כדי לאתרן;
: (11) ערך/לא ערך* בספריו רישום נפרד של הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ושל הנכסים המשמשים אותו לאותה פעילות לפי [[סעיף 10 לכללים]];
: (12) יש לסמן את האפשרות המתאימה:
:: ❏ בעל הרישיון מספק גם שירותי מים וגם שירותי ביוב לכלל צרכניו;
:: ❏ בעל הרישיון אינו מספק שירותי ביוב לכלל צרכניו או לחלקם והוא העביר/לא העביר((*)) לספק שירותי הביוב מידע על כמויות המים שסופקו לכל צרכן שאינו מספק לו שירותי ביוב, לפי [[סעיף 6(ב) לכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל&quot;ו-1976]].
: אין באמור לעיל כדי לגרוע מאחריותי או מאחריות כל אדם אחר, לפי כל דין.
: {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|___________________________|תאריך}} | {{טקסט תחתי|___________________________|חתימה, שם ותפקיד}}}}
: {{מוקטן|* יש למחוק את המיותר.}}

== התוספת השלישית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ח-2) ==

== התוספת הרביעית (תיקון: תשע&quot;ו) ==
==== ((([[סעיפים 10ב]], [[10ד]] [[ו-10ו]]))) ====
=== כמות מים במטרים מעוקבים לדונם לשנה הנדרשת להשקיה יעילה לפי אזור גאוגרפי וסוגי צמחיה ===
: {|
! אזור גאוגרפי !! מדשאות !! שיחים ועצים !! ורדים ופרחים
|-
| צפון || 610 || 410 || 620
|-
| אזור החולה ורמת הגולן || 740 || 490 || 760
|-
| מרכז || 640 || 430 || 640
|-
| דרום || 700 || 470 || 710
|-
| עמק בית שאן ובקעת הירדן || 910 || 600 || 940
|-
| נגב || 940 || 630 || 1,020
|-
| אילת ים המלח והערבה || 1,770 || 970 || 1,590
|}
@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;צפון&quot; - צפונה לבנימינה ולמעט אזור החולה ורמת הגולן;
:- &quot;מרכז&quot; - בנימינה עד אשקלון וממערב לקו מיעוט משקעים;
:- &quot;דרום&quot; - דרומית לאשקלון וצפון מערב לקו מיעוט משקעים;
:- &quot;נגב&quot; - דרומית לקו מיעוט משקעים ומצפון ליישוב אשלים;
:- &quot;קו מיעוט משקעים&quot; - הקו המבחין בין אזורים בעלי מיעוט משקעים שנתיים לשאר אזורי הארץ, המשורטט במפה שלהלן.
@ : {{ממורכז|[[תמונה:קו מיעוט משקעים.png|600px]]}}

&lt;פרסום&gt; ג' באדר א' התשע&quot;ד (3 בפברואר 2014)
&lt;חתימה&gt; אלכסנדר קושניר, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>724sue7bfw8r9bto1r2os03hu8mylcx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>468416</id>
    <revision>
      <id>1416729</id>
      <parentid>1406760</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T00:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51456" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ח-2017

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 126|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|7875)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|23]], [[+|24]] [[+|ו-124יז(א)(3) ו-(5)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 124יח(ד) לחוק]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

@ 1. מטרות
: מטרותיהם של כללים אלה הן:
: (1) להסדיר את המקרים והתנאים לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמצעי להבטחת תשלום חשבונות צריכה שוטפים של צרכנים ביתיים, אך לא כאמצעי לגביית חובות עבר;
: (2) להבטיח כי צרכן ביתי לא ינותק מאספקת המים בשל אי-תשלום חובו, אלא אם כן אישר זאת מנהל הרשות הממשלתית, לפי כללים אלה;
: (3) להבטיח שבעל רישיון יעשה שימוש בסמכותו לבצע פעולת ניתוק אספקת מים, תוך צמצום הפגיעה בצרכן, תוך בחינת האפשרות לעשות שימוש באמצעים חלופיים, ובשים לב לחיוניותם של שירותי המים, בהתחשב בסוג הנכס, השירותים הניתנים בו והיקף הפגיעה הצפויה להיגרם לצרכן.

@ 2. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - למעט חברה, כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], ולמעט מקורות חברת מים בע&quot;מ;
:- &quot;הוועדה המייעצת&quot; - כהגדרתה [[בכללי ניתוק אספקת מים]];
:- &quot;המנהל הכללי&quot; - המנהל הכללי של בעל הרישיון או מי שממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;חוב&quot; - חוב בעד אספקת מים או שירותי ביוב שסיפק בעל רישיון לצרכן, כפי שנרשם בחשבון המים שנשלח לצרכן;
:- &quot;חוב שוטף&quot; - חוב, למעט -
:: (1) הוצאות גבייה, אגרות וריבית;
:: (2) חוב שהצרכן פנה לבעל הרישיון בבקשה לבררו ובעל הרישיון טרם נתן לגביו החלטה;
:- &quot;חוק ההוצאה לפועל&quot; - [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;יום עסקים&quot; - כהגדרתו [[בכללי אמות מידה]];
:- &quot;כללי אמות מידה&quot; - [[=כללי אמות מידה|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;כללי ניתוק אספקת מים&quot; - [[=כללי ניתוק אספקת מים|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;כמות מוכרת&quot; - כהגדרתה [[בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;מחלקה לשירותים חברתיים&quot; - מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית שהצרכן הביתי מוכר לה או מטופל בה;
:- &quot;מיצוי הליכי גבייה&quot; - הפעלת סמכויות גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], או לפי [[חוק ההוצאה לפועל]], לפי מדיניות אחידה של בעל הרישיון בעניין גביית חובות, שפרסם לפי [[סעיף 15 לכללים]];
:- &quot;נכס אחר&quot; - נכס שאינו נכס של צרכן ביתי, לרבות מקרקעין;
:- &quot;נכס של צרכן ביתי&quot; - נכס שצרכן ביתי זכאי לשלם לגביו תעריף בעד כמות מוכרת;
:- &quot;פעולת ניתוק אספקת מים&quot; - פעולה המונעת אספקת מים לנכס;
:- &quot;צרכן&quot; - מי שרשום בספרי בעל הרישיון כמקבל שירותי מים או שירותי מים וביוב בנכס מסוים;
:- &quot;צרכן ביתי&quot; - צרכן הזכאי לתעריף בעד כמות מוכרת, לרבות כל אדם המתגורר עמו בנכס והנמנה עם מספר הנפשות הרשומות כמי שמתגוררות בנכס בספרי בעל הרישיון;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 23 לחוק]];
:- &quot;תקופת חיוב&quot; - תקופה חודשית או דו-חודשית שלגביה שלח בעל הרישיון לצרכן חשבון בעד צריכת שירותי מים או שירותי ביוב;
:- &quot;תקופות חיוב רצופות&quot; - שתי תקופות חיוב עוקבות לפחות;
:- &quot;תקופות חיוב לסירוגין&quot; - שתי תקופות חיוב לפחות מתוך שש תקופות חיוב רצופות.

@ 3. מעמד ההוראות
: הוראות כללים אלה הן חלק מתנאי הרישיון.

@ 4. סמכות לגבות חוב
: אין בפעולה או באי-פעולה של בעל רישיון לניתוק אספקת מים לפי כללים אלה כדי לפטור את הצרכן מתשלום מלוא חובותיו לבעל הרישיון.

@ 5. איסור ניתוק אספקת מים לצרכן ביתי
: בעל רישיון לא ינתק צרכן ביתי מאספקת המים בנכסו בשל אי-תשלום בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס.

@ 6. סייג לאיסור ניתוק
: (א) על אף האמור [[בסעיף 5]], בעל הרישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בשל אי-תשלום חוב שוטף בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) גובה החוב השוטף, למעט הפרשי הצמדה, מתוך יתרת החוב של הצרכן הביתי, שהגיע מועד פירעונו, עולה על 1,000 שקלים חדשים;
:: (2) הצרכן הביתי לא שילם לבעל הרישיון בעד אספקת מים או שירותי ביוב במשך תקופות חיוב רצופות או במשך תקופות חיוב לסירוגין;
:: (3) טרם חלפו 12 חודשים מהמועד האחרון שהיה על הצרכן הביתי לשלם בעד תקופת החיוב המאוחרת לפי פסקה (2), לפי העניין;
:: (4) התקיימו אחד או יותר מאלה:
::: (א) הצרכן הביתי סירב למסור לבעל הרישיון את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית כפי שמופיע ברישומי רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול;
::: (ב) בעל הרישיון לא הצליח לגבות את החוב השוטף למרות מיצוי הליכי הגבייה וחלפו 30 ימים לפחות ממועד מיצוי ההליכים כאמור;
:: (5) בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי התראה, בשפה פשוטה וברורה, לפי [[סעיף 14(א)]], על כוונתו להעביר למנהל הרשות הממשלתית בקשה לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים, הכוללת, בין השאר, בקשה להמציא לבעל הרישיון מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן להימנע מהמצאת מסמכים כאמור לבעל הרישיון;
:: (6) המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, סבר שהצרכן הביתי הוא בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את חובו השוטף, לאחר שבחן את טענותיו וראיותיו של הצרכן הביתי, אם נמסרו לבעל הרישיון, ובכלל זה את חוות הדעת שקיבל בעניינו, אם התקבלה, מהמחלקה לשירותים חברתיים, ובלבד שהתקיימו לעניין הפנייה למחלקה לשירותים חברתיים הוראות [[סעיף 7]];
:: (7) המנהל הכללי ינמק את החלטתו כאמור בפסקה (6) ויפרט מדוע יש לראות בצרכן הביתי בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את החוב השוטף, וזאת למרות שמיצוי הליכי הגבייה לא הביא לגביית החוב השוטף;
:: (8) בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי הודעה על ההחלטה כאמור בפסקה (6) ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, כמפורט [[בסעיף 14(ג)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בעל רישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי, אף אם סבר המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, שהצרכן הביתי אינו בעל יכולת כלכלית לשלם את חובו, אם נוכח לדעת שהצרכן הביתי מנצל לרעה את האיסור לנתקו לפי כללים אלה; לעניין זה, &quot;ניצול לרעה&quot; - צריכת מים מעבר לכמות המוכרת, שסופקה לאחרים או יועדה בפועל לשימושים שאינם מטיבם ומטבעם צורכי בית של הצרכן הביתי, ולמעט צריכה כאמור שאינה בשליטתו של הצרכן הביתי ובכלל זה צריכה הנובעת מנזילה, מהפרשי מדידה בשל נזילה, מגניבה, או מבעיות באמינות המדידה.
: (ג) לבקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יצרף בעל רישיון את כל ההחלטות, המידע והמסמכים המצויים בידיו בעניינו של הצרכן הביתי, ובכלל זה את כל האסמכתאות שעליהן הסתמך בהחלטה בעניינו.

@ 7. חוות דעת משירותי הרווחה
: בכפוף לקבלת הסכמת צרכן ביתי, בעל הרישיון יפנה למחלקה לשירותים חברתיים בבקשה לקבל חוות דעת בדבר מצבו הכלכלי של הצרכן הביתי בתוך 21 ימים מיום קבלת הפנייה; לא הודיע הצרכן הביתי על הסכמתו בתוך 7 ימים מיום קבלת ההודעה לפי [[סעיף 14(א)]], יראו אותו כמי שסירב לפעולת בעל הרישיון כאמור.

@ 8. המלצת הוועדה המייעצת
: (א) הוועדה המייעצת תדון בבקשות שיגיש בעל רישיון למנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 6]], ותמליץ למנהל הרשות הממשלתית אם לאשר את בקשת בעל הרישיון לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי; שוכנעה הוועדה המייעצת שהתקיימו בצרכן הביתי הוראות [[סעיף 6(א)(4)(א), (6) או (ב)]], תמליץ לאשר את בקשת בעל הרישיון, ורשאית היא להמליץ על ביצוע פעולה לצמצום אספקת המים לצרכן הביתי חלף פעולת הניתוק, אם יש בידי בעל הרישיון אפשרות טכנולוגית ומעשית לנקוט אמצעי זה כלפי הצרכן.
: (ב) על עבודת הוועדה המייעצת לעניין צרכנים של בעל רישיון יחולו [[סעיפים 9 עד 12 לכללי ניתוק אספקת מים]], בשינויים המחויבים.

@ 9. קבלת החלטות בידי מנהל הרשות הממשלתית
: מנהל הרשות הממשלתית יבחן את המלצות הוועדה המייעצת ויחליט בתוך 15 ימי עסקים מיום קבלתן בידיו אם לקבלן, לדחותן או לקבלן בשינויים; המנהל יעביר עותק מהחלטתו לבעל הרישיון ולצרכן הביתי בתוך 7 ימי עסקים מהיום שבו התקבלה; המליצה הוועדה המייעצת לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או כל פעולה אחרת לפי [[סעיף 8(א)]], ומנהל הרשות הממשלתית קיבל את המלצתה, ישלח מנהל הרשות הממשלתית לצרכן הביתי הודעה שתכלול את נימוקיו, בשפה פשוטה וברורה, ובכלל זה את נימוקי הוועדה המייעצת, וכן תצוין בה זכותו של הצרכן להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בקשר להחלטת מנהל הרשות.

@ 10. ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי
: החליט מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שקיבל את המלצתה של הוועדה המייעצת בעניינו של הצרכן הביתי, לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או פעולה לצמצום אספקת מים לפי [[סעיף 8(א)]], רשאי בעל הרישיון לבצע את הפעולה האמורה, ובלבד שחלפו 30 ימים מיום ששלח לצרכן הביתי הודעה לפי [[סעיף 14(ד)]] בדבר ההחלטה לבצע פעולת ניתוק; נוסף על האמור, החליט בעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של הצרכן הביתי, יידע את המחלקה לשירותים חברתיים שנתנה חוות דעת בעניינו של הצרכן הביתי לפי [[סעיף 7]] על ההחלטה האמורה, 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים.

@ 11. סייגים לניתוק אספקת מים בנכס אחר
: (א) על אף האמור בכל הסכם, בעל רישיון לא יבצע פעולת ניתוק אספקת מים בשל אי-תשלום חוב לגבי נכס אחר שהוא אחד מאלה:
:: (1) מוסד חינוך רשמי כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]];
:: (2) בית ספר או גן ילדים, שבו מתחנכים תלמידים באופן שיטתי, המעניק חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על-יסודי או חינוך מיוחד, והמחזיק ברישיון לפי [[חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ&quot;ט-1969]];
:: (3) מוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו [[בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס&quot;ח-2008]], המחזיק ברישיון לפי [[החוק האמור]];
:: (4) מוסד רפואי כהגדרתו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]];
:: (5) מעון יום שיקומי כהגדרתו [[בחוק מעונות יום שיקומיים, התש&quot;ס-2000]];
:: (6) מעון כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (7) מקלט לנשים מוכות כהגדרתו [[בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]];
:: (8) מעון ומעון נעול כהגדרתם [[בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]];
:: (9) נכס מקרקעין של מערכת הביטחון או המצוי בשימושה בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) פעילות מבצעית או מלחמה הקשורה לפעילות בנכס האמור;
::: (ב) ייעודו העיקרי הוא למגורים לפי אישור מאת מנהל הרשות הממשלתית;
:: (10) בתי סוהר, מיתקני שהייה ומיתקני מעצר שמפעילה מערכת הביטחון, ובכלל זה מקומות משמורת לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]], ומרכזים לשהיית מסתננים לפי [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]];
:: (11) נכס מקרקעין של הרשות הארצית לכבאות והצלה כמשמעותה [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה]], או נכס בשימושה.
: (ב) גוף כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (8), המבקש למנוע פעולת ניתוק אספקת מים, יציג לפני נציג בעל הרישיון, לפי בקשתו, רישיון, תעודה או אישור, המעידים על היותו גוף כאמור באותן פסקאות.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מערכת הביטחון&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 10 בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע&quot;א-2011]].

@ 12. ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים
: (א) פעולת ניתוק אספקת מים לא תבוצע אלא בימים א' עד ד', בין השעות 8:00 עד 17:00, ובלבד -
:: (1) שלא תבוצע פעולה כאמור בערב חג, חג וחול המועד, בשים לב לדתו של הצרכן, לפי העניין, כאמור [[בתוספת השנייה לכללי אמות מידה]];
:: (2) שלא תבוצע פעולה כאמור בנכס של צרכן ביתי המקיים בו מנהגי אבל בתקופת ימי האבל לפי דתו או אמונתו של הצרכן הביתי, ובלבד שהודיע על כך לבעל הרישיון; ביצע בעל הרישיון פעולה לניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בתקופה האמורה - יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן הביתי למערכת המים, בלא דיחוי, לאחר שהודיע לו על כך הצרכן הביתי.
: (ב) פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה תימשך, לכל היותר, 30 ימים; בחלוף 30 הימים יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן למערכת המים וימסור לו הודעה בדבר חובתו לשלם לבעל הרישיון את המגיע לו ממנו, שאם לא כן, תבוצע פעולת ניתוק אספקת מים בשנית, לפי סעיף קטן (ג).
: (ג) לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים נוספים, רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים נוספת לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים נוספת תימשך, לכל היותר, 45 ימים; בחלוף תקופה זו, יחבר בעל הרישיון את הצרכן למערכת המים.
: (ד) לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים מתום פעולת הניתוק כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים שלישית בנכס, לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים שלישית תימשך, לכל היותר, 60 ימים; בעל הרישיון רשאי לחזור על פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה, ובלבד שבין כל חזרה על הפעולה תחלוף תקופה של 7 ימי עסקים לפחות.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם לא היתה צריכת מים בנכס בתקופה שקדמה לפעולת ניתוק אספקת מים או שהיתה צריכה זניחה המעידה כי הנכס אינו מאוכלס בפועל, או שנודע לבעל הרישיון כי הנכס אינו מאוכלס, רשאי בעל הרישיון להאריך את משך פעולת ניתוק אספקת המים בלא הגבלה, ובתנאי שבחלוף כל 45 ימים ימסור הודעה לצרכן כי הוא מתבקש להודיע בכל עת על כוונתו לאכלס את הנכס; התקבלה הודעת צרכן כאמור, תופסק פעולת ניתוק אספקת המים בהקדם האפשרי.
: (ו) טרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה ישלח בעל הרישיון הודעה לצרכן כאמור [[בסעיף 14(ד) או (ה)]], לפי העניין.

@ 13. חיבור נכס לאחר ניתוק אספקת מים
: (א) בעל רישיון יחבר לאספקת מים נכס שבוצעה בו פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מהמועד האמור בסעיף קטן (ב), ולאחר שנציג בעל הרישיון בדק ואישר כי שולם לבעל הרישיון החוב השוטף או חוב נכס אחר, לפי העניין, שבשל אי-תשלומם בוצעה פעולת ניתוק אספקת מים או נקבע לצרכן הסדר תשלומים בעדם.
: (ב) המועד המאוחר ביותר לחיבור נכס לפי סעיף קטן (א) יהיה כדלקמן:
:: {|
! השעה שבה הגיע הצרכן {{ש}} להסדר או שילם את חובו !! מועד החיבור
|-
| עד 18:00 || 6 שעות ממועד ההודעה
|-
| אחרי 18:00 || 10:00 בבוקר למחרת
|}

@ 14. התראות והודעות
: (א) בעל הרישיון ישלח לצרכן ביתי, 15 ימים לפחות לאחר שהתקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(א)(1) עד (4)]], הודעה ערוכה לפי נוסח [[טופס 1 שבתוספת]] על כוונתו להגיש בעניינו בקשה למנהל הרשות הממשלתית לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לנכס; ההודעה תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר זכותו של הצרכן הביתי לפנות אליו בתוך 21 ימים בבקשה שלא להעביר בקשת ניתוק אספקת מים בעניינו למנהל הרשות הממשלתית וזאת בשל היותו חסר יכולת כלכלית לשלם את חובו או בשל נכונותו למסור לבעל הרישיון באופן מיידי את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית; בעל הרישיון יציין לפני הצרכן הביתי את זכותו להביא לפניו את טענותיו בדבר היותו חסר יכולת כלכלית, בכתב או בעל פה, לפי העדפתו, וכן שהוא רשאי לצרף לבקשתו בכתב או בעל פה כל מסמך או מידע שיש בו כדי לתמוך בבקשתו, ובכלל זה גם תיעוד חזותי;
:: (2) בקשה להמציא לבעל הרישיון בתוך 21 ימים מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים ולתת לבעל הרישיון הרשאה לפנות למחלקה לשירותים חברתיים לקבל חוות דעת בעניינו והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן הביתי להימנע מהמצאת מסמכים וממתן הסכמה לפניית בעל הרישיון למחלקה לשירותים חברתיים לקבלת חוות דעתה כאמור [[בסעיף 7]]; בעל רישיון יציין לפני הצרכן הביתי כי אם לא יודיע הצרכן על מתן הסכמתו כאמור בתוך 7 ימים, יראו אותו כמי שסירב לפניית בעל הרישיון;
:: (3) פרטים בדבר אפשרות הצרכן הביתי לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו.
: (ב) פנה צרכן לבעל הרישיון בבקשה כאמור בסעיף קטן (א)(1), ישלח לו בעל הרישיון הודעה כי החלטתו תינתן בעניינו של הצרכן לאחר שמיעת טענותיו כאמור, אם יבחר הצרכן להביא את טענותיו לפני בעל הרישיון כאמור באותו סעיף קטן, ולאחר בחינת כלל המידע הנוגע לעניינו של הצרכן, המצוי בידי בעל הרישיון.
: (ג) קודם לפנייה למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר ביצוע ניתוק אספקת מים לצרכן בנכס ביתי, ישלח בעל הרישיון לצרכן הודעה על ההחלטה כאמור [[בסעיף 6(א)(6)]] ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח [[טופס 2 בתוספת]].
: (ד) קודם לביצוע פעולת ניתוק בנכס של צרכן ביתי, ישלח בעל רישיון לצרכן הודעה על החלטתו לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח [[טופס 3 בתוספת]].
: (ה) טרם ביצוע פעולת ניתוק חוזר לפי [[סעיף 12(ג) ו-(ד)]], ידביק בעל הרישיון על הדלת החיצונית, או במקום אחר בולט לעין בנכס או בסמוך אליו, במעטפה אטומה וחתומה שעליה שם הצרכן וכתובתו בלבד, התראה בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמור ערוכה לפי נוסח [[טופס 4 שבתוספת]], או ימסור התראה כאמור לידי האדם שאליו היא מכוונת או במקום מגוריו של אותו אדם לידי אחד מבני משפחתו הבגירים.

@ 15. מדיניות לעניין פיצוי הליכי גבייה
: בעל רישיון, באישור מנהל הרשות הממשלתית, יקבע מדיניות אחידה לעניין מיצוי הליכי גבייה, וזאת בשים לב לסוג הצרכן ונסיבותיו ובכפוף להוראות [[סעיף 16]]; לא מסר מנהל הרשות הממשלתית את עמדתו בתוך 30 ימים מיום שקיבל את פנייתו של בעל הרישיון בעניין, יראו את המדיניות, בתום התקופה האמורה, כאילו ניתן לגביה אישור מנהל הרשות כאמור; בעל הרישיון יפרסם את המדיניות כאמור באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט - ישלח את המדיניות, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.

@ 16. הוראות לעניין הפעלת סמכויות כנגד צרכן ביתי
: בעל רישיון לא יפעיל סמכויות גבייה לפי כל דין, לפני ששלח לצרכן שתי התראות לפחות על קיומו של חוב; בכל אחת מההתראות יובהר כי באפשרות הצרכן לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו לפי [[סעיף 18]] כמפורט להלן:
: (1) בהתראה הראשונה - לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון התקופתי;
: (2) בהתראה השנייה - 30 ימים לפחות לאחר משלוח ההתראה הראשונה; ההתראה השנייה תישלח בדואר רשום או במסירה ידנית, ובעל רישיון שרשאי לנקוט נגד הצרכן הליכי גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], רשאי לכלול בה דרישת תשלום לפי [[סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)]].

@ 17. הוראות לעניין משלוח התראות והודעות
: (א) התראה או הודעה לפי כללים אלה, למעט התראה כאמור [[בסעיף 14(ה)]], תיעשה בדואר רשום או בדרך של מסירה לידי האדם שאליו היא מכוונת או בדרך של מסירה במקום מגוריו, לידי אחד מבני משפחתו הבגירים; אם אי-אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהיה המסירה בדרך של הצגת האמור במקום בולט לעין על הנכס שבו מתגורר מי שההתראה או ההודעה מכוונת אליו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנכס של צרכן ביתי שכתובתו הרשומה אצל בעל הרישיון אינה זהה לכתובת הנכס שלגביו קיים החוב השוטף או בהעדר כתובת למשלוח דברי דואר, תודבק התראה כאמור על הדלת החיצונית או במקום אחר בולט לעין בנכס, במעטפה אטומה וחתומה, שעל גביה שם הצרכן הביתי וכתובתו בלבד.
: (ג) בעל הרישיון יפעל למסירת התראות והודעות לפי כללים אלה, נוסף על הדרכים האמורות בסעיף קטן (א), גם באמצעות הודעת דואר אלקטרוני לכתובתו של הצרכן, בהתקשרות למספרי הטלפון הרשומים בחשבון הצרכן או בשליחת הודעת טקסט למספר הטלפון הנייד של הצרכן, אם פרטים אלה לגבי הצרכן מצויים ברשותו; לעניין אמצעים אלה, לא תהיה חובה על הצרכן לספק פרטי קשר אלה, אך אם בחר למוסרם לבעל הרישיון, יעשה בהם בעל הרישיון שימוש לצורך התראה לפי כללים אלה, אלא אם כן ביקש הצרכן שלא לעשות בהם שימוש מסוג זה, ורשאי הצרכן לבקש כאמור לגבי כלל אמצעים אלה או חלקם; בעל הרישיון יתעד בקשה של הצרכן בעניין זה.
: (ד) בהתראות לפי טפסים שבכללים אלה יצוינו במקום בולט לעין, בערבית, באנגלית, ברוסית ובאמהרית, המילים &quot;התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים&quot;, וכן יצוין באותן שפות כי ניתן לפנות ולקבל את הטופס גם בשפות האמורות מבעל הרישיון; טפסים מתורגמים אלה יפורסמו באתר האינטרנט של בעל הרישיון, אם יש לו אתר כאמור, וכן באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, ובמקרה של הבדלים ביניהם, הנוסח של הטופס בשפה העברית יהיה הנוסח הקובע.
: (ה) פנה הצרכן כאמור בסעיף קטן (ד), יתעד זאת בעל הרישיון ברישומיו לעניין הצרכן, ולהתראות ולהודעות שיישלחו לפי כללים אלה מיום פניית הצרכן ואילך יצורף מראש עותק מתורגם בשפה שביקש הצרכן, נוסף על ההתראה או על ההודעה בשפה העברית.

@ 18. הסדר תשלומים לצרכן הביתי
: (א) בעל רישיון רשאי לקבוע לצרכן ביתי הסדר לפירעונו של חוב לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד תחילת ההסדר (בסעיף זה - הסדר תשלומים), או לתקופה ארוכה יותר בנסיבות חריגות הנוגעות להיקף החיוב, אופן היווצרותו או מצבו הכלכלי של הצרכן.
: (ב) לא פרע צרכן שני תשלומים לפי הסדר תשלומים שנעשה עמו או לא שילם את החשבון התקופתי השוטף, רשאי בעל רישיון לבטל את הסדר התשלומים עמו.
: (ג) נקבע לצרכן הסדר תשלומים, לא ינקוט נגדו בעל רישיון פעולות גבייה כל עוד עמד בהסדר התשלומים.

@ 19. חובת דיווח ופרסום
: (א) בעל רישיון ידווח לרשות הממשלתית פעמיים בשנה, בחודשים ינואר ויולי, על פעולות לעניין ניתוק שביצע, לרבות לפי כללים אלה, ובכלל זה מספר פעולות ניתוק אספקת מים שבוצעו בפועל, בחלוקה לסוגי צרכנים, ומועד תקופת כל ניתוק אספקת מים ומשכה; כל זאת בלא פרטים מזהים בדבר זהות הצרכנים שלגביהם בוצעו פעולות אלה.
: (ב) בעל רישיון יפרסם פעם בשנה מידע כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט - ישלח את המידע האמור, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מתום חודש אפריל, על מספר הבקשות לפי [[סעיף 6]] שהעביר לוועדה המייעצת בשנה שקדמה למועד הדיווח לשם קבלת המלצתה, על מספר הבקשות שקיבל, דחה או קיבל בשינויים לפי [[סעיף 9]], ועל מספר פעולות ניתוק אספקת מים שביצעו בעלי רישיונות בפועל לפי הדיווחים שקיבל לפי סעיף זה ומשך כל פעולת ניתוק, והכול בחלוקה לבעלי רישיונות ולפי סוגי הצרכנים כאמור בכללים אלה; דיווח ראשון לפי סעיף קטן זה יימסר לא יאוחר מהמועד האמור בשנת 2019, לגבי התקופה שתחילתה במועד תחילתם של כללים אלה ועד לאותו מועד.

@ 20. שמירת דינים
: אין באמור בכללים אלה כדי למנוע מבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק באחד מאלה:
: (1) לנכס אחר שאינו נמנה על אלה המנויים [[בסעיף 11]];
: (2) בכל מקרה שבו הוא נדרש לכך לפי דין.

@ 21. הצמדה
: הסכום הקבוע [[בסעיף 6(א)(1)]] יעודכן ב-1 בינואר פעם בשנתיים, ולגבי העדכון הראשון - ביום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ט (1 בינואר 2019) (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה - המדד) הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתם של כללים אלה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 50 שקלים חדשים; מנהל הרשות הממשלתית יפרסם הודעה על הסכום המעודכן ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית.

@ 22. תחילה ותחולה
: (א) תחילתם של כללים אלה 30 ימים מיום פרסומם.
: (ב) כללים אלה יחולו על תקופות חיוב שהחלו ביום התחילה ואילך; לעניין תקופות חיוב שהחלו לפני יום התחילה, בעל רישיון לא יהיה רשאי לבצע פעולת ניתוק שירותי אספקת מים או שירותי ביוב.

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 14]]))) ====
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : {{מוגדל|טופס 1}} {{ש}} ((([[סעיף 14(א)]])))

@ : {{ממורכז|'''Warning - Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''' {{ש}} '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.''' {{ש}} '''התראה על הכוונה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסך'''}}
: {{ממורכז|לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017}}

@ : 1. לפי הרישומים שבידינו, טרם שילמת את התשלומים המגיעים ל............ (להלן - ספק המים) בעד שירותי מים או שירותי ביוב לחודשים .................., בנכס שכתובתו .................... וזאת חרף התראות והודעות שנשלחו אליך בנושא זה; נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של ....................... שקלים חדשים, מתוכו סכום של .................. שקלים חדשים הוא חוב שאפשר לנתק בגללו את הנכס (להלן - החוב השוטף), והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
: 2. אתה נדרש לשלם את חובך השוטף באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
: 3. אם לא תשלם את חובך השוטף באופן מיידי, הוועדה המייעצת ברשות המים רשאית להמליץ למנהל רשות המים לאשר את ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך וזאת בלי לגרוע מזכותנו לעשות שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותנו לצורך גביית התשלומים המגיעים לנו ממך, לרבות הפעלת סמכויות מכוח [[פקודת המסים (גבייה)]] או [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], ובכלל זה עיקול חשבונות הבנק או מיטלטלין נוספים שבבעלותך.
: 4. נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
: 5. אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון .............................. או בכתובת ........................... .
: 6. אתה רשאי לפנות אלינו בתוך 21 ימים מיום קבלת הודעה זו בבקשה שלא לנתק את אספקת המים בנכסך וזאת אם אתה חסר יכולת כלכלית לשלם את חובך או אם בכוונתך למסור לנו פרטי התקשרות לצורך הפעלת הליכי גבייה אם עד היום לא עשית כן; המנהל הכללי של ספק המים או עובד בכיר מטעמו ידון בבקשתך.
: 7. אתה רשאי לצרף לבקשתך כל מסמך או מידע שיש ברשותך, ובכלל זה תיעוד חזותי, לצורך הוכחת טענותיך ובכלל זה את מצבך הכלכלי.
: לידיעתך:
: √ אנו מבקשים את אישורך ליידוע המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית (להלן - המחלקה לשירותים חברתיים) בדבר כוונתנו לבצע פעולת ניתוק בנכסך ולהציע לה להעביר לעיוננו אישור כי אתה מוכר לה ומידע על מצבך הכלכלי, אם הוא בידיעתה, בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה;
: √ אם לא יתקבל אישורך לפנייה זו בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לפנייה כאמור ולא נפנה למחלקה לשירותים חברתיים;
: √ נקיטת פעולות לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], או פעולת ניתוק אספקת המים בנכס אינן מהוות תחליף לפירעון חובך המלא;
: √ חובך ימשיך לצבור ריבית והצמדה גם במקרה של נקיטת אמצעים שכאלה, עד תשלום מלוא החוב;
: √ אם תחליט לפנות אל ספק המים כאמור לעיל, אתה זכאי להציג את טענותיך לפני ספק המים בכתב או בעל פה;
: √ ההחלטה בעניינך תינתן בהתחשב בטענות ובמידע שתציג בעניין, במועד.
@ : אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.
@ : {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : {{מוגדל|טופס 2}} {{ש}} ((([[סעיף 14(ג)]])))
@ : {{ממורכז|'''Warning - Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''' {{ש}} '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''}}

@ : לכבוד {{ש}} שם וכתובת הצרכן
@ : {{ממורכז|'''הודעה לפי [[כללים אלה|סעיף 6(א)(8) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017]]'''}}

@ : √ בהמשך להתראות והודעות ששלחנו אליך ובהמשך לבקשה שהגשת, החלטתי להעביר בעניינך בקשה למנהל רשות המים, לקבלת אישור לביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
: √ החלטתי מתבססת על הנימוקים האלה: .....................................................................
:: ................................................................................................................................
: לידיעתך:
: √ הוועדה המייעצת ברשות המים היא ועדה שהוקמה מכוח [[סעיף 8 ((ל))כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ה-2015]].
: √ תפקיד הוועדה לדון בבקשות חברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכס של צרכן ביתי ולהמליץ למנהל רשות המים אם לקבל, לדחות או לקבל בשינויים את הבקשות האמורות.
: √ אתה רשאי לפנות ישירות אל הוועדה המייעצת ברשות המים ולהעביר לעיונה כל מסמך הנוגע לעניין.
: √ פרטי התקשרות עם הוועדה:

@ : {{טורים שווים | | | {{ממורכז|בכבוד רב, {{ש}} שם + שם משפחה {{ש}} המנהל הכללי של התאגיד}} }}

@ : {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : {{מוגדל|טופס 3}} {{ש}} ((([[סעיף 14(ד)]])))
@ : {{ממורכז|'''Warning - Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' (([צ&quot;ל: '''تحذير قبل فصل تزويد المياه'''])) {{ש}} '''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።''' (([צ&quot;ל: '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''])) {{ש}} '''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке''' (([צ&quot;ל: '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.''']))}}

@ {{ממורכז|'''הודעה על החלטה לבצע פעולת ניתוק''' {{ש}} לפי [[כללים אלה|סעיף 10 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017]]}}

@ : 1. הרינו להודיעך כי ביום ....................... החליט מנהל רשות המים לקבל את המלצת הוועדה המייעצת בעניינך ולאשר לחברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
: 2. אתה רשאי לעתור כנגד החלטת מנהל רשות המים לפני בית המשפט הגבוה לצדק.
: 3. לתשומת לבך - בחלוף 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, בכוונתנו לבצע את פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך בלא כל דיחוי נוסף.
: 4. נכסך יהיה מנותק לתקופה שלא תעלה על 30 ימים רצופים, בתום תקופה זו אנו נחבר את נכסך למשך 5 ימים רצופים ונאפשר לך להסדיר את חובך אלינו.
: 5. אם לא ישולם החוב בתוך אותם 5 ימים רצופים, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העובדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017.
: לידיעתך:
: √ 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים על ידנו, בכוונתו להודיע על כך למחלקה לשירותים חברתיים שאתה מוכר או מטופל בה, ואם הדבר לא ידוע, למחלקה לשירותים חברתיים שאתה נמצא בתחום אחריותה, אלא אם כן תסרב לכך; נדגיש כי אם לא יתקבל אישורך למתן הודעה כאמור בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לכך;
: √ נכון למועד מכתב זה, חובך לספק המים עומד על סכום של .......................... שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
: √ כדי למנוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך, אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף, שניתן לתשלום בבנק הדואר/סניף הבנק/בכרטיס אשראי((/))במענה טלפוני/באתר האינטרנט של ספק המים.
: √ כמו כן נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
: √ אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון .............................. או בכתובת ................................ .
@ : אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.
@ : {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

@ &lt;עוגן טופס 4&gt; : {{מוגדל|טופס 4}} {{ש}} ((([[סעיף 14(ה)]])))

@ : {{ממורכז|'''Warning - Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''' {{ש}} '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''}}

@ : {{ממורכז|'''התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק חוזר של אספקת מים בנכס בשל אי-תשלום חוב''' {{ש}} לפי [[כללים אלה|סעיף 12(ג) ו-(ד) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017]]}}

@ : 1. ביום ............................ ביצענו בנכס זה שכתובתו .............................. פעולת ניתוק אספקת מים וזאת בשל אי-תשלום חובך אלינו.
: 2. ביום ........................... חרף העובדה שטרם הסדרת את חובך, חיברנו את הנכס למערכת המים לתקופה זמנית של 5 ימי עסקים; בתקופה זו עליך להסדיר את חובך השוטף לספק המים, שבשלו בוצעה פעולת ניתוק אספקת המים.
: 3. נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של ................................. שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
: 4. אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
: 5. אם לא ישולם החוב בתוך 5 ימי עסקים ממועד הודעה זו, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017.
: 6. לידיעתך, כל פעולת ניתוק אספקת המים בנכס או פעולת חיבור הנכס למערכת המים, כרוכה בהוצאות שתחויב בעלותן אם יינקטו בפועל.
@ : {{מוגדל|'''התראה נוספת לא תישלח!'''}}
@ : אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.
@ : {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג באלול התשע&quot;ז (14 בספטמבר 2017)
&lt;חתימה&gt; גיורא שחם, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>l4cm9lirpcl42voh5q5cmlpiqrmm57b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416739</id>
      <parentid>1416729</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T05:22:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51458" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ח-2017

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 126|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|7875)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|23]], [[+|24]] [[+|ו-124יז(א)(3) ו-(5)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 124יח(ד) לחוק]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

@ 1. מטרות
: מטרותיהם של כללים אלה הן:
: (1) להסדיר את המקרים והתנאים לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמצעי להבטחת תשלום חשבונות צריכה שוטפים של צרכנים ביתיים, אך לא כאמצעי לגביית חובות עבר;
: (2) להבטיח כי צרכן ביתי לא ינותק מאספקת המים בשל אי-תשלום חובו, אלא אם כן אישר זאת מנהל הרשות הממשלתית, לפי כללים אלה;
: (3) להבטיח שבעל רישיון יעשה שימוש בסמכותו לבצע פעולת ניתוק אספקת מים, תוך צמצום הפגיעה בצרכן, תוך בחינת האפשרות לעשות שימוש באמצעים חלופיים, ובשים לב לחיוניותם של שירותי המים, בהתחשב בסוג הנכס, השירותים הניתנים בו והיקף הפגיעה הצפויה להיגרם לצרכן.

@ 2. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - למעט חברה, כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], ולמעט מקורות חברת מים בע&quot;מ;
:- &quot;הוועדה המייעצת&quot; - כהגדרתה [[בכללי ניתוק אספקת מים]];
:- &quot;המנהל הכללי&quot; - המנהל הכללי של בעל הרישיון או מי שממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;חוב&quot; - חוב בעד אספקת מים או שירותי ביוב שסיפק בעל רישיון לצרכן, כפי שנרשם בחשבון המים שנשלח לצרכן;
:- &quot;חוב שוטף&quot; - חוב, למעט -
:: (1) הוצאות גבייה, אגרות וריבית;
:: (2) חוב שהצרכן פנה לבעל הרישיון בבקשה לבררו ובעל הרישיון טרם נתן לגביו החלטה;
:- &quot;חוק ההוצאה לפועל&quot; - [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;יום עסקים&quot; - כהגדרתו [[בכללי אמות מידה]];
:- &quot;כללי אמות מידה&quot; - [[=כללי אמות מידה|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;כללי ניתוק אספקת מים&quot; - [[=כללי ניתוק אספקת מים|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;כמות מוכרת&quot; - כהגדרתה [[בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;מחלקה לשירותים חברתיים&quot; - מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית שהצרכן הביתי מוכר לה או מטופל בה;
:- &quot;מיצוי הליכי גבייה&quot; - הפעלת סמכויות גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], או לפי [[חוק ההוצאה לפועל]], לפי מדיניות אחידה של בעל הרישיון בעניין גביית חובות, שפרסם לפי [[סעיף 15 לכללים]];
:- &quot;נכס אחר&quot; - נכס שאינו נכס של צרכן ביתי, לרבות מקרקעין;
:- &quot;נכס של צרכן ביתי&quot; - נכס שצרכן ביתי זכאי לשלם לגביו תעריף בעד כמות מוכרת;
:- &quot;פעולת ניתוק אספקת מים&quot; - פעולה המונעת אספקת מים לנכס;
:- &quot;צרכן&quot; - מי שרשום בספרי בעל הרישיון כמקבל שירותי מים או שירותי מים וביוב בנכס מסוים;
:- &quot;צרכן ביתי&quot; - צרכן הזכאי לתעריף בעד כמות מוכרת, לרבות כל אדם המתגורר עמו בנכס והנמנה עם מספר הנפשות הרשומות כמי שמתגוררות בנכס בספרי בעל הרישיון;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 23 לחוק]];
:- &quot;תקופת חיוב&quot; - תקופה חודשית או דו-חודשית שלגביה שלח בעל הרישיון לצרכן חשבון בעד צריכת שירותי מים או שירותי ביוב;
:- &quot;תקופות חיוב רצופות&quot; - שתי תקופות חיוב עוקבות לפחות;
:- &quot;תקופות חיוב לסירוגין&quot; - שתי תקופות חיוב לפחות מתוך שש תקופות חיוב רצופות.

@ 3. מעמד ההוראות
: הוראות כללים אלה הן חלק מתנאי הרישיון.

@ 4. סמכות לגבות חוב
: אין בפעולה או באי-פעולה של בעל רישיון לניתוק אספקת מים לפי כללים אלה כדי לפטור את הצרכן מתשלום מלוא חובותיו לבעל הרישיון.

@ 5. איסור ניתוק אספקת מים לצרכן ביתי
: בעל רישיון לא ינתק צרכן ביתי מאספקת המים בנכסו בשל אי-תשלום בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס.

@ 6. סייג לאיסור ניתוק
: (א) על אף האמור [[בסעיף 5]], בעל הרישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בשל אי-תשלום חוב שוטף בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) גובה החוב השוטף, למעט הפרשי הצמדה, מתוך יתרת החוב של הצרכן הביתי, שהגיע מועד פירעונו, עולה על 1,000 שקלים חדשים;
:: (2) הצרכן הביתי לא שילם לבעל הרישיון בעד אספקת מים או שירותי ביוב במשך תקופות חיוב רצופות או במשך תקופות חיוב לסירוגין;
:: (3) טרם חלפו 12 חודשים מהמועד האחרון שהיה על הצרכן הביתי לשלם בעד תקופת החיוב המאוחרת לפי פסקה (2), לפי העניין;
:: (4) התקיימו אחד או יותר מאלה:
::: (א) הצרכן הביתי סירב למסור לבעל הרישיון את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית כפי שמופיע ברישומי רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול;
::: (ב) בעל הרישיון לא הצליח לגבות את החוב השוטף למרות מיצוי הליכי הגבייה וחלפו 30 ימים לפחות ממועד מיצוי ההליכים כאמור;
:: (5) בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי התראה, בשפה פשוטה וברורה, לפי [[סעיף 14(א)]], על כוונתו להעביר למנהל הרשות הממשלתית בקשה לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים, הכוללת, בין השאר, בקשה להמציא לבעל הרישיון מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן להימנע מהמצאת מסמכים כאמור לבעל הרישיון;
:: (6) המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, סבר שהצרכן הביתי הוא בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את חובו השוטף, לאחר שבחן את טענותיו וראיותיו של הצרכן הביתי, אם נמסרו לבעל הרישיון, ובכלל זה את חוות הדעת שקיבל בעניינו, אם התקבלה, מהמחלקה לשירותים חברתיים, ובלבד שהתקיימו לעניין הפנייה למחלקה לשירותים חברתיים הוראות [[סעיף 7]];
:: (7) המנהל הכללי ינמק את החלטתו כאמור בפסקה (6) ויפרט מדוע יש לראות בצרכן הביתי בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את החוב השוטף, וזאת למרות שמיצוי הליכי הגבייה לא הביא לגביית החוב השוטף;
:: (8) בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי הודעה על ההחלטה כאמור בפסקה (6) ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, כמפורט [[בסעיף 14(ג)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בעל רישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי, אף אם סבר המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, שהצרכן הביתי אינו בעל יכולת כלכלית לשלם את חובו, אם נוכח לדעת שהצרכן הביתי מנצל לרעה את האיסור לנתקו לפי כללים אלה; לעניין זה, &quot;ניצול לרעה&quot; - צריכת מים מעבר לכמות המוכרת, שסופקה לאחרים או יועדה בפועל לשימושים שאינם מטיבם ומטבעם צורכי בית של הצרכן הביתי, ולמעט צריכה כאמור שאינה בשליטתו של הצרכן הביתי ובכלל זה צריכה הנובעת מנזילה, מהפרשי מדידה בשל נזילה, מגניבה, או מבעיות באמינות המדידה.
: (ג) לבקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יצרף בעל רישיון את כל ההחלטות, המידע והמסמכים המצויים בידיו בעניינו של הצרכן הביתי, ובכלל זה את כל האסמכתאות שעליהן הסתמך בהחלטה בעניינו.

@ 7. חוות דעת משירותי הרווחה
: בכפוף לקבלת הסכמת צרכן ביתי, בעל הרישיון יפנה למחלקה לשירותים חברתיים בבקשה לקבל חוות דעת בדבר מצבו הכלכלי של הצרכן הביתי בתוך 21 ימים מיום קבלת הפנייה; לא הודיע הצרכן הביתי על הסכמתו בתוך 7 ימים מיום קבלת ההודעה לפי [[סעיף 14(א)]], יראו אותו כמי שסירב לפעולת בעל הרישיון כאמור.

@ 8. המלצת הוועדה המייעצת
: (א) הוועדה המייעצת תדון בבקשות שיגיש בעל רישיון למנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 6]], ותמליץ למנהל הרשות הממשלתית אם לאשר את בקשת בעל הרישיון לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי; שוכנעה הוועדה המייעצת שהתקיימו בצרכן הביתי הוראות [[סעיף 6(א)(4)(א), (6) או (ב)]], תמליץ לאשר את בקשת בעל הרישיון, ורשאית היא להמליץ על ביצוע פעולה לצמצום אספקת המים לצרכן הביתי חלף פעולת הניתוק, אם יש בידי בעל הרישיון אפשרות טכנולוגית ומעשית לנקוט אמצעי זה כלפי הצרכן.
: (ב) על עבודת הוועדה המייעצת לעניין צרכנים של בעל רישיון יחולו [[סעיפים 9 עד 12 לכללי ניתוק אספקת מים]], בשינויים המחויבים.

@ 9. קבלת החלטות בידי מנהל הרשות הממשלתית
: מנהל הרשות הממשלתית יבחן את המלצות הוועדה המייעצת ויחליט בתוך 15 ימי עסקים מיום קבלתן בידיו אם לקבלן, לדחותן או לקבלן בשינויים; המנהל יעביר עותק מהחלטתו לבעל הרישיון ולצרכן הביתי בתוך 7 ימי עסקים מהיום שבו התקבלה; המליצה הוועדה המייעצת לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או כל פעולה אחרת לפי [[סעיף 8(א)]], ומנהל הרשות הממשלתית קיבל את המלצתה, ישלח מנהל הרשות הממשלתית לצרכן הביתי הודעה שתכלול את נימוקיו, בשפה פשוטה וברורה, ובכלל זה את נימוקי הוועדה המייעצת, וכן תצוין בה זכותו של הצרכן להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בקשר להחלטת מנהל הרשות.

@ 10. ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי
: החליט מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שקיבל את המלצתה של הוועדה המייעצת בעניינו של הצרכן הביתי, לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או פעולה לצמצום אספקת מים לפי [[סעיף 8(א)]], רשאי בעל הרישיון לבצע את הפעולה האמורה, ובלבד שחלפו 30 ימים מיום ששלח לצרכן הביתי הודעה לפי [[סעיף 14(ד)]] בדבר ההחלטה לבצע פעולת ניתוק; נוסף על האמור, החליט בעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של הצרכן הביתי, יידע את המחלקה לשירותים חברתיים שנתנה חוות דעת בעניינו של הצרכן הביתי לפי [[סעיף 7]] על ההחלטה האמורה, 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים.

@ 11. סייגים לניתוק אספקת מים בנכס אחר
: (א) על אף האמור בכל הסכם, בעל רישיון לא יבצע פעולת ניתוק אספקת מים בשל אי-תשלום חוב לגבי נכס אחר שהוא אחד מאלה:
:: (1) מוסד חינוך רשמי כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]];
:: (2) בית ספר או גן ילדים, שבו מתחנכים תלמידים באופן שיטתי, המעניק חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על-יסודי או חינוך מיוחד, והמחזיק ברישיון לפי [[חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ&quot;ט-1969]];
:: (3) מוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו [[בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס&quot;ח-2008]], המחזיק ברישיון לפי [[החוק האמור]];
:: (4) מוסד רפואי כהגדרתו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]];
:: (5) מעון יום שיקומי כהגדרתו [[בחוק מעונות יום שיקומיים, התש&quot;ס-2000]];
:: (6) מעון כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (7) מקלט לנשים מוכות כהגדרתו [[בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]];
:: (8) מעון ומעון נעול כהגדרתם [[בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]];
:: (9) נכס מקרקעין של מערכת הביטחון או המצוי בשימושה בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) פעילות מבצעית או מלחמה הקשורה לפעילות בנכס האמור;
::: (ב) ייעודו העיקרי הוא למגורים לפי אישור מאת מנהל הרשות הממשלתית;
:: (10) בתי סוהר, מיתקני שהייה ומיתקני מעצר שמפעילה מערכת הביטחון, ובכלל זה מקומות משמורת לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]], ומרכזים לשהיית מסתננים לפי [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]];
:: (11) נכס מקרקעין של הרשות הארצית לכבאות והצלה כמשמעותה [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה]], או נכס בשימושה.
: (ב) גוף כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (8), המבקש למנוע פעולת ניתוק אספקת מים, יציג לפני נציג בעל הרישיון, לפי בקשתו, רישיון, תעודה או אישור, המעידים על היותו גוף כאמור באותן פסקאות.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מערכת הביטחון&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 10 בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע&quot;א-2011]].

@ 12. ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים
: (א) פעולת ניתוק אספקת מים לא תבוצע אלא בימים א' עד ד', בין השעות 8:00 עד 17:00, ובלבד -
:: (1) שלא תבוצע פעולה כאמור בערב חג, חג וחול המועד, בשים לב לדתו של הצרכן, לפי העניין, כאמור [[בתוספת השנייה לכללי אמות מידה]];
:: (2) שלא תבוצע פעולה כאמור בנכס של צרכן ביתי המקיים בו מנהגי אבל בתקופת ימי האבל לפי דתו או אמונתו של הצרכן הביתי, ובלבד שהודיע על כך לבעל הרישיון; ביצע בעל הרישיון פעולה לניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בתקופה האמורה - יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן הביתי למערכת המים, בלא דיחוי, לאחר שהודיע לו על כך הצרכן הביתי.
: (ב) פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה תימשך, לכל היותר, 30 ימים; בחלוף 30 הימים יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן למערכת המים וימסור לו הודעה בדבר חובתו לשלם לבעל הרישיון את המגיע לו ממנו, שאם לא כן, תבוצע פעולת ניתוק אספקת מים בשנית, לפי סעיף קטן (ג).
: (ג) לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים נוספים, רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים נוספת לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים נוספת תימשך, לכל היותר, 45 ימים; בחלוף תקופה זו, יחבר בעל הרישיון את הצרכן למערכת המים.
: (ד) לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים מתום פעולת הניתוק כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים שלישית בנכס, לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים שלישית תימשך, לכל היותר, 60 ימים; בעל הרישיון רשאי לחזור על פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה, ובלבד שבין כל חזרה על הפעולה תחלוף תקופה של 7 ימי עסקים לפחות.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם לא היתה צריכת מים בנכס בתקופה שקדמה לפעולת ניתוק אספקת מים או שהיתה צריכה זניחה המעידה כי הנכס אינו מאוכלס בפועל, או שנודע לבעל הרישיון כי הנכס אינו מאוכלס, רשאי בעל הרישיון להאריך את משך פעולת ניתוק אספקת המים בלא הגבלה, ובתנאי שבחלוף כל 45 ימים ימסור הודעה לצרכן כי הוא מתבקש להודיע בכל עת על כוונתו לאכלס את הנכס; התקבלה הודעת צרכן כאמור, תופסק פעולת ניתוק אספקת המים בהקדם האפשרי.
: (ו) טרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה ישלח בעל הרישיון הודעה לצרכן כאמור [[בסעיף 14(ד) או (ה)]], לפי העניין.

@ 13. חיבור נכס לאחר ניתוק אספקת מים
: (א) בעל רישיון יחבר לאספקת מים נכס שבוצעה בו פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מהמועד האמור בסעיף קטן (ב), ולאחר שנציג בעל הרישיון בדק ואישר כי שולם לבעל הרישיון החוב השוטף או חוב נכס אחר, לפי העניין, שבשל אי-תשלומם בוצעה פעולת ניתוק אספקת מים או נקבע לצרכן הסדר תשלומים בעדם.
: (ב) המועד המאוחר ביותר לחיבור נכס לפי סעיף קטן (א) יהיה כדלקמן:
:: {|
! השעה שבה הגיע הצרכן {{ש}} להסדר או שילם את חובו !! מועד החיבור
|-
| עד 18:00 || 6 שעות ממועד ההודעה
|-
| אחרי 18:00 || 10:00 בבוקר למחרת
|}

@ 14. התראות והודעות
: (א) בעל הרישיון ישלח לצרכן ביתי, 15 ימים לפחות לאחר שהתקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(א)(1) עד (4)]], הודעה ערוכה לפי נוסח [[טופס 1 שבתוספת]] על כוונתו להגיש בעניינו בקשה למנהל הרשות הממשלתית לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לנכס; ההודעה תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר זכותו של הצרכן הביתי לפנות אליו בתוך 21 ימים בבקשה שלא להעביר בקשת ניתוק אספקת מים בעניינו למנהל הרשות הממשלתית וזאת בשל היותו חסר יכולת כלכלית לשלם את חובו או בשל נכונותו למסור לבעל הרישיון באופן מיידי את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית; בעל הרישיון יציין לפני הצרכן הביתי את זכותו להביא לפניו את טענותיו בדבר היותו חסר יכולת כלכלית, בכתב או בעל פה, לפי העדפתו, וכן שהוא רשאי לצרף לבקשתו בכתב או בעל פה כל מסמך או מידע שיש בו כדי לתמוך בבקשתו, ובכלל זה גם תיעוד חזותי;
:: (2) בקשה להמציא לבעל הרישיון בתוך 21 ימים מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים ולתת לבעל הרישיון הרשאה לפנות למחלקה לשירותים חברתיים לקבל חוות דעת בעניינו והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן הביתי להימנע מהמצאת מסמכים וממתן הסכמה לפניית בעל הרישיון למחלקה לשירותים חברתיים לקבלת חוות דעתה כאמור [[בסעיף 7]]; בעל רישיון יציין לפני הצרכן הביתי כי אם לא יודיע הצרכן על מתן הסכמתו כאמור בתוך 7 ימים, יראו אותו כמי שסירב לפניית בעל הרישיון;
:: (3) פרטים בדבר אפשרות הצרכן הביתי לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו.
: (ב) פנה צרכן לבעל הרישיון בבקשה כאמור בסעיף קטן (א)(1), ישלח לו בעל הרישיון הודעה כי החלטתו תינתן בעניינו של הצרכן לאחר שמיעת טענותיו כאמור, אם יבחר הצרכן להביא את טענותיו לפני בעל הרישיון כאמור באותו סעיף קטן, ולאחר בחינת כלל המידע הנוגע לעניינו של הצרכן, המצוי בידי בעל הרישיון.
: (ג) קודם לפנייה למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר ביצוע ניתוק אספקת מים לצרכן בנכס ביתי, ישלח בעל הרישיון לצרכן הודעה על ההחלטה כאמור [[בסעיף 6(א)(6)]] ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח [[טופס 2 בתוספת]].
: (ד) קודם לביצוע פעולת ניתוק בנכס של צרכן ביתי, ישלח בעל רישיון לצרכן הודעה על החלטתו לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח [[טופס 3 בתוספת]].
: (ה) טרם ביצוע פעולת ניתוק חוזר לפי [[סעיף 12(ג) ו-(ד)]], ידביק בעל הרישיון על הדלת החיצונית, או במקום אחר בולט לעין בנכס או בסמוך אליו, במעטפה אטומה וחתומה שעליה שם הצרכן וכתובתו בלבד, התראה בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמור ערוכה לפי נוסח [[טופס 4 שבתוספת]], או ימסור התראה כאמור לידי האדם שאליו היא מכוונת או במקום מגוריו של אותו אדם לידי אחד מבני משפחתו הבגירים.

@ 15. מדיניות לעניין פיצוי הליכי גבייה
: בעל רישיון, באישור מנהל הרשות הממשלתית, יקבע מדיניות אחידה לעניין מיצוי הליכי גבייה, וזאת בשים לב לסוג הצרכן ונסיבותיו ובכפוף להוראות [[סעיף 16]]; לא מסר מנהל הרשות הממשלתית את עמדתו בתוך 30 ימים מיום שקיבל את פנייתו של בעל הרישיון בעניין, יראו את המדיניות, בתום התקופה האמורה, כאילו ניתן לגביה אישור מנהל הרשות כאמור; בעל הרישיון יפרסם את המדיניות כאמור באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט - ישלח את המדיניות, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.

@ 16. הוראות לעניין הפעלת סמכויות כנגד צרכן ביתי
: בעל רישיון לא יפעיל סמכויות גבייה לפי כל דין, לפני ששלח לצרכן שתי התראות לפחות על קיומו של חוב; בכל אחת מההתראות יובהר כי באפשרות הצרכן לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו לפי [[סעיף 18]] כמפורט להלן:
: (1) בהתראה הראשונה - לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון התקופתי;
: (2) בהתראה השנייה - 30 ימים לפחות לאחר משלוח ההתראה הראשונה; ההתראה השנייה תישלח בדואר רשום או במסירה ידנית, ובעל רישיון שרשאי לנקוט נגד הצרכן הליכי גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], רשאי לכלול בה דרישת תשלום לפי [[סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)]].

@ 17. הוראות לעניין משלוח התראות והודעות
: (א) התראה או הודעה לפי כללים אלה, למעט התראה כאמור [[בסעיף 14(ה)]], תיעשה בדואר רשום או בדרך של מסירה לידי האדם שאליו היא מכוונת או בדרך של מסירה במקום מגוריו, לידי אחד מבני משפחתו הבגירים; אם אי-אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהיה המסירה בדרך של הצגת האמור במקום בולט לעין על הנכס שבו מתגורר מי שההתראה או ההודעה מכוונת אליו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנכס של צרכן ביתי שכתובתו הרשומה אצל בעל הרישיון אינה זהה לכתובת הנכס שלגביו קיים החוב השוטף או בהעדר כתובת למשלוח דברי דואר, תודבק התראה כאמור על הדלת החיצונית או במקום אחר בולט לעין בנכס, במעטפה אטומה וחתומה, שעל גביה שם הצרכן הביתי וכתובתו בלבד.
: (ג) בעל הרישיון יפעל למסירת התראות והודעות לפי כללים אלה, נוסף על הדרכים האמורות בסעיף קטן (א), גם באמצעות הודעת דואר אלקטרוני לכתובתו של הצרכן, בהתקשרות למספרי הטלפון הרשומים בחשבון הצרכן או בשליחת הודעת טקסט למספר הטלפון הנייד של הצרכן, אם פרטים אלה לגבי הצרכן מצויים ברשותו; לעניין אמצעים אלה, לא תהיה חובה על הצרכן לספק פרטי קשר אלה, אך אם בחר למוסרם לבעל הרישיון, יעשה בהם בעל הרישיון שימוש לצורך התראה לפי כללים אלה, אלא אם כן ביקש הצרכן שלא לעשות בהם שימוש מסוג זה, ורשאי הצרכן לבקש כאמור לגבי כלל אמצעים אלה או חלקם; בעל הרישיון יתעד בקשה של הצרכן בעניין זה.
: (ד) בהתראות לפי טפסים שבכללים אלה יצוינו במקום בולט לעין, בערבית, באנגלית, ברוסית ובאמהרית, המילים &quot;התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים&quot;, וכן יצוין באותן שפות כי ניתן לפנות ולקבל את הטופס גם בשפות האמורות מבעל הרישיון; טפסים מתורגמים אלה יפורסמו באתר האינטרנט של בעל הרישיון, אם יש לו אתר כאמור, וכן באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, ובמקרה של הבדלים ביניהם, הנוסח של הטופס בשפה העברית יהיה הנוסח הקובע.
: (ה) פנה הצרכן כאמור בסעיף קטן (ד), יתעד זאת בעל הרישיון ברישומיו לעניין הצרכן, ולהתראות ולהודעות שיישלחו לפי כללים אלה מיום פניית הצרכן ואילך יצורף מראש עותק מתורגם בשפה שביקש הצרכן, נוסף על ההתראה או על ההודעה בשפה העברית.

@ 18. הסדר תשלומים לצרכן הביתי
: (א) בעל רישיון רשאי לקבוע לצרכן ביתי הסדר לפירעונו של חוב לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד תחילת ההסדר (בסעיף זה - הסדר תשלומים), או לתקופה ארוכה יותר בנסיבות חריגות הנוגעות להיקף החיוב, אופן היווצרותו או מצבו הכלכלי של הצרכן.
: (ב) לא פרע צרכן שני תשלומים לפי הסדר תשלומים שנעשה עמו או לא שילם את החשבון התקופתי השוטף, רשאי בעל רישיון לבטל את הסדר התשלומים עמו.
: (ג) נקבע לצרכן הסדר תשלומים, לא ינקוט נגדו בעל רישיון פעולות גבייה כל עוד עמד בהסדר התשלומים.

@ 19. חובת דיווח ופרסום
: (א) בעל רישיון ידווח לרשות הממשלתית פעמיים בשנה, בחודשים ינואר ויולי, על פעולות לעניין ניתוק שביצע, לרבות לפי כללים אלה, ובכלל זה מספר פעולות ניתוק אספקת מים שבוצעו בפועל, בחלוקה לסוגי צרכנים, ומועד תקופת כל ניתוק אספקת מים ומשכה; כל זאת בלא פרטים מזהים בדבר זהות הצרכנים שלגביהם בוצעו פעולות אלה.
: (ב) בעל רישיון יפרסם פעם בשנה מידע כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט - ישלח את המידע האמור, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מתום חודש אפריל, על מספר הבקשות לפי [[סעיף 6]] שהעביר לוועדה המייעצת בשנה שקדמה למועד הדיווח לשם קבלת המלצתה, על מספר הבקשות שקיבל, דחה או קיבל בשינויים לפי [[סעיף 9]], ועל מספר פעולות ניתוק אספקת מים שביצעו בעלי רישיונות בפועל לפי הדיווחים שקיבל לפי סעיף זה ומשך כל פעולת ניתוק, והכול בחלוקה לבעלי רישיונות ולפי סוגי הצרכנים כאמור בכללים אלה; דיווח ראשון לפי סעיף קטן זה יימסר לא יאוחר מהמועד האמור בשנת 2019, לגבי התקופה שתחילתה במועד תחילתם של כללים אלה ועד לאותו מועד.

@ 20. שמירת דינים
: אין באמור בכללים אלה כדי למנוע מבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק באחד מאלה:
: (1) לנכס אחר שאינו נמנה על אלה המנויים [[בסעיף 11]];
: (2) בכל מקרה שבו הוא נדרש לכך לפי דין.

@ 21. הצמדה
: הסכום הקבוע [[בסעיף 6(א)(1)]] יעודכן ב-1 בינואר פעם בשנתיים, ולגבי העדכון הראשון - ביום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ט (1 בינואר 2019) (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה - המדד) הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתם של כללים אלה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 50 שקלים חדשים; מנהל הרשות הממשלתית יפרסם הודעה על הסכום המעודכן ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית.

@ 22. תחילה ותחולה
: (א) תחילתם של כללים אלה 30 ימים מיום פרסומם.
: (ב) כללים אלה יחולו על תקופות חיוב שהחלו ביום התחילה ואילך; לעניין תקופות חיוב שהחלו לפני יום התחילה, בעל רישיון לא יהיה רשאי לבצע פעולת ניתוק שירותי אספקת מים או שירותי ביוב.

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 14]]))) ====
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : {{מוגדל|טופס 1}} {{ש}} ((([[סעיף 14(א)]])))

@ : {{ממורכז|'''Warning - Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''' {{ש}} '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.''' {{ש}} '''התראה על הכוונה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסך'''}}
: {{ממורכז|לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017}}

@ : 1. לפי הרישומים שבידינו, טרם שילמת את התשלומים המגיעים ל............ (להלן - ספק המים) בעד שירותי מים או שירותי ביוב לחודשים .................., בנכס שכתובתו .................... וזאת חרף התראות והודעות שנשלחו אליך בנושא זה; נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של ....................... שקלים חדשים, מתוכו סכום של .................. שקלים חדשים הוא חוב שאפשר לנתק בגללו את הנכס (להלן - החוב השוטף), והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
: 2. אתה נדרש לשלם את חובך השוטף באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
: 3. אם לא תשלם את חובך השוטף באופן מיידי, הוועדה המייעצת ברשות המים רשאית להמליץ למנהל רשות המים לאשר את ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך וזאת בלי לגרוע מזכותנו לעשות שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותנו לצורך גביית התשלומים המגיעים לנו ממך, לרבות הפעלת סמכויות מכוח [[פקודת המסים (גבייה)]] או [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], ובכלל זה עיקול חשבונות הבנק או מיטלטלין נוספים שבבעלותך.
: 4. נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
: 5. אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון .............................. או בכתובת ........................... .
: 6. אתה רשאי לפנות אלינו בתוך 21 ימים מיום קבלת הודעה זו בבקשה שלא לנתק את אספקת המים בנכסך וזאת אם אתה חסר יכולת כלכלית לשלם את חובך או אם בכוונתך למסור לנו פרטי התקשרות לצורך הפעלת הליכי גבייה אם עד היום לא עשית כן; המנהל הכללי של ספק המים או עובד בכיר מטעמו ידון בבקשתך.
: 7. אתה רשאי לצרף לבקשתך כל מסמך או מידע שיש ברשותך, ובכלל זה תיעוד חזותי, לצורך הוכחת טענותיך ובכלל זה את מצבך הכלכלי.
: לידיעתך:
: √ אנו מבקשים את אישורך ליידוע המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית (להלן - המחלקה לשירותים חברתיים) בדבר כוונתנו לבצע פעולת ניתוק בנכסך ולהציע לה להעביר לעיוננו אישור כי אתה מוכר לה ומידע על מצבך הכלכלי, אם הוא בידיעתה, בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה;
: √ אם לא יתקבל אישורך לפנייה זו בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לפנייה כאמור ולא נפנה למחלקה לשירותים חברתיים;
: √ נקיטת פעולות לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], או פעולת ניתוק אספקת המים בנכס אינן מהוות תחליף לפירעון חובך המלא;
: √ חובך ימשיך לצבור ריבית והצמדה גם במקרה של נקיטת אמצעים שכאלה, עד תשלום מלוא החוב;
: √ אם תחליט לפנות אל ספק המים כאמור לעיל, אתה זכאי להציג את טענותיך לפני ספק המים בכתב או בעל פה;
: √ ההחלטה בעניינך תינתן בהתחשב בטענות ובמידע שתציג בעניין, במועד.
@ : אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.
@ : {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : {{מוגדל|טופס 2}} {{ש}} ((([[סעיף 14(ג)]])))
@ : {{ממורכז|'''Warning - Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''' {{ש}} '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''}}

@ : לכבוד {{ש}} שם וכתובת הצרכן
@ : {{ממורכז|'''הודעה לפי [[כללים אלה|סעיף 6(א)(8) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017]]'''}}

@ : √ בהמשך להתראות והודעות ששלחנו אליך ובהמשך לבקשה שהגשת, החלטתי להעביר בעניינך בקשה למנהל רשות המים, לקבלת אישור לביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
: √ החלטתי מתבססת על הנימוקים האלה: .....................................................................
:: ................................................................................................................................
: לידיעתך:
: √ הוועדה המייעצת ברשות המים היא ועדה שהוקמה מכוח [[סעיף 8 ((ל))כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ה-2015]].
: √ תפקיד הוועדה לדון בבקשות חברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכס של צרכן ביתי ולהמליץ למנהל רשות המים אם לקבל, לדחות או לקבל בשינויים את הבקשות האמורות.
: √ אתה רשאי לפנות ישירות אל הוועדה המייעצת ברשות המים ולהעביר לעיונה כל מסמך הנוגע לעניין.
: √ פרטי התקשרות עם הוועדה:

@ : {{טורים שווים | | | {{ממורכז|בכבוד רב, {{ש}} שם + שם משפחה {{ש}} המנהל הכללי של התאגיד}} }}

@ : {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : {{מוגדל|טופס 3}} {{ש}} ((([[סעיף 14(ד)]])))
@ : {{ממורכז|'''Warning - Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' (([צ&quot;ל: '''تحذير قبل فصل تزويد المياه'''])) {{ש}} '''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።''' (([צ&quot;ל: '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''])) {{ש}} '''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке''' (([צ&quot;ל: '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.''']))}}

@ : {{ממורכז|'''הודעה על החלטה לבצע פעולת ניתוק''' {{ש}} לפי [[כללים אלה|סעיף 10 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017]]}}

@ : 1. הרינו להודיעך כי ביום ....................... החליט מנהל רשות המים לקבל את המלצת הוועדה המייעצת בעניינך ולאשר לחברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
: 2. אתה רשאי לעתור כנגד החלטת מנהל רשות המים לפני בית המשפט הגבוה לצדק.
: 3. לתשומת לבך - בחלוף 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, בכוונתנו לבצע את פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך בלא כל דיחוי נוסף.
: 4. נכסך יהיה מנותק לתקופה שלא תעלה על 30 ימים רצופים, בתום תקופה זו אנו נחבר את נכסך למשך 5 ימים רצופים ונאפשר לך להסדיר את חובך אלינו.
: 5. אם לא ישולם החוב בתוך אותם 5 ימים רצופים, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העובדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017.
: לידיעתך:
: √ 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים על ידנו, בכוונתו להודיע על כך למחלקה לשירותים חברתיים שאתה מוכר או מטופל בה, ואם הדבר לא ידוע, למחלקה לשירותים חברתיים שאתה נמצא בתחום אחריותה, אלא אם כן תסרב לכך; נדגיש כי אם לא יתקבל אישורך למתן הודעה כאמור בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לכך;
: √ נכון למועד מכתב זה, חובך לספק המים עומד על סכום של .......................... שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
: √ כדי למנוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך, אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף, שניתן לתשלום בבנק הדואר/סניף הבנק/בכרטיס אשראי((/))במענה טלפוני/באתר האינטרנט של ספק המים.
: √ כמו כן נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
: √ אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון .............................. או בכתובת ................................ .
@ : אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.
@ : {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

@ &lt;עוגן טופס 4&gt; : {{מוגדל|טופס 4}} {{ש}} ((([[סעיף 14(ה)]])))

@ : {{ממורכז|'''Warning - Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''' {{ש}} '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''}}

@ : {{ממורכז|'''התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק חוזר של אספקת מים בנכס בשל אי-תשלום חוב''' {{ש}} לפי [[כללים אלה|סעיף 12(ג) ו-(ד) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017]]}}

@ : 1. ביום ............................ ביצענו בנכס זה שכתובתו .............................. פעולת ניתוק אספקת מים וזאת בשל אי-תשלום חובך אלינו.
: 2. ביום ........................... חרף העובדה שטרם הסדרת את חובך, חיברנו את הנכס למערכת המים לתקופה זמנית של 5 ימי עסקים; בתקופה זו עליך להסדיר את חובך השוטף לספק המים, שבשלו בוצעה פעולת ניתוק אספקת המים.
: 3. נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של ................................. שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
: 4. אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
: 5. אם לא ישולם החוב בתוך 5 ימי עסקים ממועד הודעה זו, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017.
: 6. לידיעתך, כל פעולת ניתוק אספקת המים בנכס או פעולת חיבור הנכס למערכת המים, כרוכה בהוצאות שתחויב בעלותן אם יינקטו בפועל.
@ : {{מוגדל|'''התראה נוספת לא תישלח!'''}}
@ : אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.
@ : {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג באלול התשע&quot;ז (14 בספטמבר 2017)
&lt;חתימה&gt; גיורא שחם, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>dg76mfle831gon1vgb5tbew3c0qmdu3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416766</id>
      <parentid>1416739</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T09:25:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51703" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ח-2017

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 126|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|7875)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|23]], [[+|24]] [[+|ו-124יז(א)(3) ו-(5)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 124יח(ד) לחוק]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

@ 1. מטרות
: מטרותיהם של כללים אלה הן:
: (1) להסדיר את המקרים והתנאים לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמצעי להבטחת תשלום חשבונות צריכה שוטפים של צרכנים ביתיים, אך לא כאמצעי לגביית חובות עבר;
: (2) להבטיח כי צרכן ביתי לא ינותק מאספקת המים בשל אי-תשלום חובו, אלא אם כן אישר זאת מנהל הרשות הממשלתית, לפי כללים אלה;
: (3) להבטיח שבעל רישיון יעשה שימוש בסמכותו לבצע פעולת ניתוק אספקת מים, תוך צמצום הפגיעה בצרכן, תוך בחינת האפשרות לעשות שימוש באמצעים חלופיים, ובשים לב לחיוניותם של שירותי המים, בהתחשב בסוג הנכס, השירותים הניתנים בו והיקף הפגיעה הצפויה להיגרם לצרכן.

@ 2. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - למעט חברה, כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], ולמעט מקורות חברת מים בע&quot;מ;
:- &quot;הוועדה המייעצת&quot; - כהגדרתה [[בכללי ניתוק אספקת מים]];
:- &quot;המנהל הכללי&quot; - המנהל הכללי של בעל הרישיון או מי שממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;חוב&quot; - חוב בעד אספקת מים או שירותי ביוב שסיפק בעל רישיון לצרכן, כפי שנרשם בחשבון המים שנשלח לצרכן;
:- &quot;חוב שוטף&quot; - חוב, למעט -
:: (1) הוצאות גבייה, אגרות וריבית;
:: (2) חוב שהצרכן פנה לבעל הרישיון בבקשה לבררו ובעל הרישיון טרם נתן לגביו החלטה;
:- &quot;חוק ההוצאה לפועל&quot; - [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;יום עסקים&quot; - כהגדרתו [[בכללי אמות מידה]];
:- &quot;כללי אמות מידה&quot; - [[=כללי אמות מידה|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;כללי ניתוק אספקת מים&quot; - [[=כללי ניתוק אספקת מים|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;כמות מוכרת&quot; - כהגדרתה [[בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;מחלקה לשירותים חברתיים&quot; - מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית שהצרכן הביתי מוכר לה או מטופל בה;
:- &quot;מיצוי הליכי גבייה&quot; - הפעלת סמכויות גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], או לפי [[חוק ההוצאה לפועל]], לפי מדיניות אחידה של בעל הרישיון בעניין גביית חובות, שפרסם לפי [[סעיף 15 לכללים]];
:- &quot;נכס אחר&quot; - נכס שאינו נכס של צרכן ביתי, לרבות מקרקעין;
:- &quot;נכס של צרכן ביתי&quot; - נכס שצרכן ביתי זכאי לשלם לגביו תעריף בעד כמות מוכרת;
:- &quot;פעולת ניתוק אספקת מים&quot; - פעולה המונעת אספקת מים לנכס;
:- &quot;צרכן&quot; - מי שרשום בספרי בעל הרישיון כמקבל שירותי מים או שירותי מים וביוב בנכס מסוים;
:- &quot;צרכן ביתי&quot; - צרכן הזכאי לתעריף בעד כמות מוכרת, לרבות כל אדם המתגורר עמו בנכס והנמנה עם מספר הנפשות הרשומות כמי שמתגוררות בנכס בספרי בעל הרישיון;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 23 לחוק]];
:- &quot;תקופת חיוב&quot; - תקופה חודשית או דו-חודשית שלגביה שלח בעל הרישיון לצרכן חשבון בעד צריכת שירותי מים או שירותי ביוב;
:- &quot;תקופות חיוב רצופות&quot; - שתי תקופות חיוב עוקבות לפחות;
:- &quot;תקופות חיוב לסירוגין&quot; - שתי תקופות חיוב לפחות מתוך שש תקופות חיוב רצופות.

@ 3. מעמד ההוראות
: הוראות כללים אלה הן חלק מתנאי הרישיון.

@ 4. סמכות לגבות חוב
: אין בפעולה או באי-פעולה של בעל רישיון לניתוק אספקת מים לפי כללים אלה כדי לפטור את הצרכן מתשלום מלוא חובותיו לבעל הרישיון.

@ 5. איסור ניתוק אספקת מים לצרכן ביתי
: בעל רישיון לא ינתק צרכן ביתי מאספקת המים בנכסו בשל אי-תשלום בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס.

@ 6. סייג לאיסור ניתוק
: (א) על אף האמור [[בסעיף 5]], בעל הרישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בשל אי-תשלום חוב שוטף בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) גובה החוב השוטף, למעט הפרשי הצמדה, מתוך יתרת החוב של הצרכן הביתי, שהגיע מועד פירעונו, עולה על 1,000 שקלים חדשים;
:: (2) הצרכן הביתי לא שילם לבעל הרישיון בעד אספקת מים או שירותי ביוב במשך תקופות חיוב רצופות או במשך תקופות חיוב לסירוגין;
:: (3) טרם חלפו 12 חודשים מהמועד האחרון שהיה על הצרכן הביתי לשלם בעד תקופת החיוב המאוחרת לפי פסקה (2), לפי העניין;
:: (4) התקיימו אחד או יותר מאלה:
::: (א) הצרכן הביתי סירב למסור לבעל הרישיון את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית כפי שמופיע ברישומי רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול;
::: (ב) בעל הרישיון לא הצליח לגבות את החוב השוטף למרות מיצוי הליכי הגבייה וחלפו 30 ימים לפחות ממועד מיצוי ההליכים כאמור;
:: (5) בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי התראה, בשפה פשוטה וברורה, לפי [[סעיף 14(א)]], על כוונתו להעביר למנהל הרשות הממשלתית בקשה לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים, הכוללת, בין השאר, בקשה להמציא לבעל הרישיון מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן להימנע מהמצאת מסמכים כאמור לבעל הרישיון;
:: (6) המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, סבר שהצרכן הביתי הוא בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את חובו השוטף, לאחר שבחן את טענותיו וראיותיו של הצרכן הביתי, אם נמסרו לבעל הרישיון, ובכלל זה את חוות הדעת שקיבל בעניינו, אם התקבלה, מהמחלקה לשירותים חברתיים, ובלבד שהתקיימו לעניין הפנייה למחלקה לשירותים חברתיים הוראות [[סעיף 7]];
:: (7) המנהל הכללי ינמק את החלטתו כאמור בפסקה (6) ויפרט מדוע יש לראות בצרכן הביתי בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את החוב השוטף, וזאת למרות שמיצוי הליכי הגבייה לא הביא לגביית החוב השוטף;
:: (8) בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי הודעה על ההחלטה כאמור בפסקה (6) ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, כמפורט [[בסעיף 14(ג)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בעל רישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי, אף אם סבר המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, שהצרכן הביתי אינו בעל יכולת כלכלית לשלם את חובו, אם נוכח לדעת שהצרכן הביתי מנצל לרעה את האיסור לנתקו לפי כללים אלה; לעניין זה, &quot;ניצול לרעה&quot; - צריכת מים מעבר לכמות המוכרת, שסופקה לאחרים או יועדה בפועל לשימושים שאינם מטיבם ומטבעם צורכי בית של הצרכן הביתי, ולמעט צריכה כאמור שאינה בשליטתו של הצרכן הביתי ובכלל זה צריכה הנובעת מנזילה, מהפרשי מדידה בשל נזילה, מגניבה, או מבעיות באמינות המדידה.
: (ג) לבקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יצרף בעל רישיון את כל ההחלטות, המידע והמסמכים המצויים בידיו בעניינו של הצרכן הביתי, ובכלל זה את כל האסמכתאות שעליהן הסתמך בהחלטה בעניינו.

@ 7. חוות דעת משירותי הרווחה
: בכפוף לקבלת הסכמת צרכן ביתי, בעל הרישיון יפנה למחלקה לשירותים חברתיים בבקשה לקבל חוות דעת בדבר מצבו הכלכלי של הצרכן הביתי בתוך 21 ימים מיום קבלת הפנייה; לא הודיע הצרכן הביתי על הסכמתו בתוך 7 ימים מיום קבלת ההודעה לפי [[סעיף 14(א)]], יראו אותו כמי שסירב לפעולת בעל הרישיון כאמור.

@ 8. המלצת הוועדה המייעצת
: (א) הוועדה המייעצת תדון בבקשות שיגיש בעל רישיון למנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 6]], ותמליץ למנהל הרשות הממשלתית אם לאשר את בקשת בעל הרישיון לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי; שוכנעה הוועדה המייעצת שהתקיימו בצרכן הביתי הוראות [[סעיף 6(א)(4)(א), (6) או (ב)]], תמליץ לאשר את בקשת בעל הרישיון, ורשאית היא להמליץ על ביצוע פעולה לצמצום אספקת המים לצרכן הביתי חלף פעולת הניתוק, אם יש בידי בעל הרישיון אפשרות טכנולוגית ומעשית לנקוט אמצעי זה כלפי הצרכן.
: (ב) על עבודת הוועדה המייעצת לעניין צרכנים של בעל רישיון יחולו [[סעיפים 9 עד 12 לכללי ניתוק אספקת מים]], בשינויים המחויבים.

@ 9. קבלת החלטות בידי מנהל הרשות הממשלתית
: מנהל הרשות הממשלתית יבחן את המלצות הוועדה המייעצת ויחליט בתוך 15 ימי עסקים מיום קבלתן בידיו אם לקבלן, לדחותן או לקבלן בשינויים; המנהל יעביר עותק מהחלטתו לבעל הרישיון ולצרכן הביתי בתוך 7 ימי עסקים מהיום שבו התקבלה; המליצה הוועדה המייעצת לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או כל פעולה אחרת לפי [[סעיף 8(א)]], ומנהל הרשות הממשלתית קיבל את המלצתה, ישלח מנהל הרשות הממשלתית לצרכן הביתי הודעה שתכלול את נימוקיו, בשפה פשוטה וברורה, ובכלל זה את נימוקי הוועדה המייעצת, וכן תצוין בה זכותו של הצרכן להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בקשר להחלטת מנהל הרשות.

@ 10. ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי
: החליט מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שקיבל את המלצתה של הוועדה המייעצת בעניינו של הצרכן הביתי, לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או פעולה לצמצום אספקת מים לפי [[סעיף 8(א)]], רשאי בעל הרישיון לבצע את הפעולה האמורה, ובלבד שחלפו 30 ימים מיום ששלח לצרכן הביתי הודעה לפי [[סעיף 14(ד)]] בדבר ההחלטה לבצע פעולת ניתוק; נוסף על האמור, החליט בעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של הצרכן הביתי, יידע את המחלקה לשירותים חברתיים שנתנה חוות דעת בעניינו של הצרכן הביתי לפי [[סעיף 7]] על ההחלטה האמורה, 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים.

@ 11. סייגים לניתוק אספקת מים בנכס אחר
: (א) על אף האמור בכל הסכם, בעל רישיון לא יבצע פעולת ניתוק אספקת מים בשל אי-תשלום חוב לגבי נכס אחר שהוא אחד מאלה:
:: (1) מוסד חינוך רשמי כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]];
:: (2) בית ספר או גן ילדים, שבו מתחנכים תלמידים באופן שיטתי, המעניק חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על-יסודי או חינוך מיוחד, והמחזיק ברישיון לפי [[חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ&quot;ט-1969]];
:: (3) מוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו [[בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס&quot;ח-2008]], המחזיק ברישיון לפי [[החוק האמור]];
:: (4) מוסד רפואי כהגדרתו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]];
:: (5) מעון יום שיקומי כהגדרתו [[בחוק מעונות יום שיקומיים, התש&quot;ס-2000]];
:: (6) מעון כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (7) מקלט לנשים מוכות כהגדרתו [[בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]];
:: (8) מעון ומעון נעול כהגדרתם [[בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]];
:: (9) נכס מקרקעין של מערכת הביטחון או המצוי בשימושה בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) פעילות מבצעית או מלחמה הקשורה לפעילות בנכס האמור;
::: (ב) ייעודו העיקרי הוא למגורים לפי אישור מאת מנהל הרשות הממשלתית;
:: (10) בתי סוהר, מיתקני שהייה ומיתקני מעצר שמפעילה מערכת הביטחון, ובכלל זה מקומות משמורת לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]], ומרכזים לשהיית מסתננים לפי [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]];
:: (11) נכס מקרקעין של הרשות הארצית לכבאות והצלה כמשמעותה [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה]], או נכס בשימושה.
: (ב) גוף כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (8), המבקש למנוע פעולת ניתוק אספקת מים, יציג לפני נציג בעל הרישיון, לפי בקשתו, רישיון, תעודה או אישור, המעידים על היותו גוף כאמור באותן פסקאות.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מערכת הביטחון&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 10 בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע&quot;א-2011]].

@ 12. ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים
: (א) פעולת ניתוק אספקת מים לא תבוצע אלא בימים א' עד ד', בין השעות 8:00 עד 17:00, ובלבד -
:: (1) שלא תבוצע פעולה כאמור בערב חג, חג וחול המועד, בשים לב לדתו של הצרכן, לפי העניין, כאמור [[בתוספת השנייה לכללי אמות מידה]];
:: (2) שלא תבוצע פעולה כאמור בנכס של צרכן ביתי המקיים בו מנהגי אבל בתקופת ימי האבל לפי דתו או אמונתו של הצרכן הביתי, ובלבד שהודיע על כך לבעל הרישיון; ביצע בעל הרישיון פעולה לניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בתקופה האמורה - יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן הביתי למערכת המים, בלא דיחוי, לאחר שהודיע לו על כך הצרכן הביתי.
: (ב) פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה תימשך, לכל היותר, 30 ימים; בחלוף 30 הימים יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן למערכת המים וימסור לו הודעה בדבר חובתו לשלם לבעל הרישיון את המגיע לו ממנו, שאם לא כן, תבוצע פעולת ניתוק אספקת מים בשנית, לפי סעיף קטן (ג).
: (ג) לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים נוספים, רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים נוספת לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים נוספת תימשך, לכל היותר, 45 ימים; בחלוף תקופה זו, יחבר בעל הרישיון את הצרכן למערכת המים.
: (ד) לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים מתום פעולת הניתוק כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים שלישית בנכס, לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים שלישית תימשך, לכל היותר, 60 ימים; בעל הרישיון רשאי לחזור על פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה, ובלבד שבין כל חזרה על הפעולה תחלוף תקופה של 7 ימי עסקים לפחות.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם לא היתה צריכת מים בנכס בתקופה שקדמה לפעולת ניתוק אספקת מים או שהיתה צריכה זניחה המעידה כי הנכס אינו מאוכלס בפועל, או שנודע לבעל הרישיון כי הנכס אינו מאוכלס, רשאי בעל הרישיון להאריך את משך פעולת ניתוק אספקת המים בלא הגבלה, ובתנאי שבחלוף כל 45 ימים ימסור הודעה לצרכן כי הוא מתבקש להודיע בכל עת על כוונתו לאכלס את הנכס; התקבלה הודעת צרכן כאמור, תופסק פעולת ניתוק אספקת המים בהקדם האפשרי.
: (ו) טרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה ישלח בעל הרישיון הודעה לצרכן כאמור [[בסעיף 14(ד) או (ה)]], לפי העניין.

@ 13. חיבור נכס לאחר ניתוק אספקת מים
: (א) בעל רישיון יחבר לאספקת מים נכס שבוצעה בו פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מהמועד האמור בסעיף קטן (ב), ולאחר שנציג בעל הרישיון בדק ואישר כי שולם לבעל הרישיון החוב השוטף או חוב נכס אחר, לפי העניין, שבשל אי-תשלומם בוצעה פעולת ניתוק אספקת מים או נקבע לצרכן הסדר תשלומים בעדם.
: (ב) המועד המאוחר ביותר לחיבור נכס לפי סעיף קטן (א) יהיה כדלקמן:
:: {|
! השעה שבה הגיע הצרכן {{ש}} להסדר או שילם את חובו !! מועד החיבור
|-
| עד 18:00 || 6 שעות ממועד ההודעה
|-
| אחרי 18:00 || 10:00 בבוקר למחרת
|}

@ 14. התראות והודעות
: (א) בעל הרישיון ישלח לצרכן ביתי, 15 ימים לפחות לאחר שהתקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(א)(1) עד (4)]], הודעה ערוכה לפי נוסח [[טופס 1 שבתוספת]] על כוונתו להגיש בעניינו בקשה למנהל הרשות הממשלתית לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לנכס; ההודעה תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר זכותו של הצרכן הביתי לפנות אליו בתוך 21 ימים בבקשה שלא להעביר בקשת ניתוק אספקת מים בעניינו למנהל הרשות הממשלתית וזאת בשל היותו חסר יכולת כלכלית לשלם את חובו או בשל נכונותו למסור לבעל הרישיון באופן מיידי את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית; בעל הרישיון יציין לפני הצרכן הביתי את זכותו להביא לפניו את טענותיו בדבר היותו חסר יכולת כלכלית, בכתב או בעל פה, לפי העדפתו, וכן שהוא רשאי לצרף לבקשתו בכתב או בעל פה כל מסמך או מידע שיש בו כדי לתמוך בבקשתו, ובכלל זה גם תיעוד חזותי;
:: (2) בקשה להמציא לבעל הרישיון בתוך 21 ימים מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים ולתת לבעל הרישיון הרשאה לפנות למחלקה לשירותים חברתיים לקבל חוות דעת בעניינו והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן הביתי להימנע מהמצאת מסמכים וממתן הסכמה לפניית בעל הרישיון למחלקה לשירותים חברתיים לקבלת חוות דעתה כאמור [[בסעיף 7]]; בעל רישיון יציין לפני הצרכן הביתי כי אם לא יודיע הצרכן על מתן הסכמתו כאמור בתוך 7 ימים, יראו אותו כמי שסירב לפניית בעל הרישיון;
:: (3) פרטים בדבר אפשרות הצרכן הביתי לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו.
: (ב) פנה צרכן לבעל הרישיון בבקשה כאמור בסעיף קטן (א)(1), ישלח לו בעל הרישיון הודעה כי החלטתו תינתן בעניינו של הצרכן לאחר שמיעת טענותיו כאמור, אם יבחר הצרכן להביא את טענותיו לפני בעל הרישיון כאמור באותו סעיף קטן, ולאחר בחינת כלל המידע הנוגע לעניינו של הצרכן, המצוי בידי בעל הרישיון.
: (ג) קודם לפנייה למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר ביצוע ניתוק אספקת מים לצרכן בנכס ביתי, ישלח בעל הרישיון לצרכן הודעה על ההחלטה כאמור [[בסעיף 6(א)(6)]] ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח [[טופס 2 בתוספת]].
: (ד) קודם לביצוע פעולת ניתוק בנכס של צרכן ביתי, ישלח בעל רישיון לצרכן הודעה על החלטתו לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח [[טופס 3 בתוספת]].
: (ה) טרם ביצוע פעולת ניתוק חוזר לפי [[סעיף 12(ג) ו-(ד)]], ידביק בעל הרישיון על הדלת החיצונית, או במקום אחר בולט לעין בנכס או בסמוך אליו, במעטפה אטומה וחתומה שעליה שם הצרכן וכתובתו בלבד, התראה בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמור ערוכה לפי נוסח [[טופס 4 שבתוספת]], או ימסור התראה כאמור לידי האדם שאליו היא מכוונת או במקום מגוריו של אותו אדם לידי אחד מבני משפחתו הבגירים.

@ 15. מדיניות לעניין פיצוי הליכי גבייה
: בעל רישיון, באישור מנהל הרשות הממשלתית, יקבע מדיניות אחידה לעניין מיצוי הליכי גבייה, וזאת בשים לב לסוג הצרכן ונסיבותיו ובכפוף להוראות [[סעיף 16]]; לא מסר מנהל הרשות הממשלתית את עמדתו בתוך 30 ימים מיום שקיבל את פנייתו של בעל הרישיון בעניין, יראו את המדיניות, בתום התקופה האמורה, כאילו ניתן לגביה אישור מנהל הרשות כאמור; בעל הרישיון יפרסם את המדיניות כאמור באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט - ישלח את המדיניות, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.

@ 16. הוראות לעניין הפעלת סמכויות כנגד צרכן ביתי
: בעל רישיון לא יפעיל סמכויות גבייה לפי כל דין, לפני ששלח לצרכן שתי התראות לפחות על קיומו של חוב; בכל אחת מההתראות יובהר כי באפשרות הצרכן לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו לפי [[סעיף 18]] כמפורט להלן:
: (1) בהתראה הראשונה - לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון התקופתי;
: (2) בהתראה השנייה - 30 ימים לפחות לאחר משלוח ההתראה הראשונה; ההתראה השנייה תישלח בדואר רשום או במסירה ידנית, ובעל רישיון שרשאי לנקוט נגד הצרכן הליכי גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], רשאי לכלול בה דרישת תשלום לפי [[סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)]].

@ 17. הוראות לעניין משלוח התראות והודעות
: (א) התראה או הודעה לפי כללים אלה, למעט התראה כאמור [[בסעיף 14(ה)]], תיעשה בדואר רשום או בדרך של מסירה לידי האדם שאליו היא מכוונת או בדרך של מסירה במקום מגוריו, לידי אחד מבני משפחתו הבגירים; אם אי-אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהיה המסירה בדרך של הצגת האמור במקום בולט לעין על הנכס שבו מתגורר מי שההתראה או ההודעה מכוונת אליו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנכס של צרכן ביתי שכתובתו הרשומה אצל בעל הרישיון אינה זהה לכתובת הנכס שלגביו קיים החוב השוטף או בהעדר כתובת למשלוח דברי דואר, תודבק התראה כאמור על הדלת החיצונית או במקום אחר בולט לעין בנכס, במעטפה אטומה וחתומה, שעל גביה שם הצרכן הביתי וכתובתו בלבד.
: (ג) בעל הרישיון יפעל למסירת התראות והודעות לפי כללים אלה, נוסף על הדרכים האמורות בסעיף קטן (א), גם באמצעות הודעת דואר אלקטרוני לכתובתו של הצרכן, בהתקשרות למספרי הטלפון הרשומים בחשבון הצרכן או בשליחת הודעת טקסט למספר הטלפון הנייד של הצרכן, אם פרטים אלה לגבי הצרכן מצויים ברשותו; לעניין אמצעים אלה, לא תהיה חובה על הצרכן לספק פרטי קשר אלה, אך אם בחר למוסרם לבעל הרישיון, יעשה בהם בעל הרישיון שימוש לצורך התראה לפי כללים אלה, אלא אם כן ביקש הצרכן שלא לעשות בהם שימוש מסוג זה, ורשאי הצרכן לבקש כאמור לגבי כלל אמצעים אלה או חלקם; בעל הרישיון יתעד בקשה של הצרכן בעניין זה.
: (ד) בהתראות לפי טפסים שבכללים אלה יצוינו במקום בולט לעין, בערבית, באנגלית, ברוסית ובאמהרית, המילים &quot;התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים&quot;, וכן יצוין באותן שפות כי ניתן לפנות ולקבל את הטופס גם בשפות האמורות מבעל הרישיון; טפסים מתורגמים אלה יפורסמו באתר האינטרנט של בעל הרישיון, אם יש לו אתר כאמור, וכן באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, ובמקרה של הבדלים ביניהם, הנוסח של הטופס בשפה העברית יהיה הנוסח הקובע.
: (ה) פנה הצרכן כאמור בסעיף קטן (ד), יתעד זאת בעל הרישיון ברישומיו לעניין הצרכן, ולהתראות ולהודעות שיישלחו לפי כללים אלה מיום פניית הצרכן ואילך יצורף מראש עותק מתורגם בשפה שביקש הצרכן, נוסף על ההתראה או על ההודעה בשפה העברית.

@ 18. הסדר תשלומים לצרכן הביתי
: (א) בעל רישיון רשאי לקבוע לצרכן ביתי הסדר לפירעונו של חוב לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד תחילת ההסדר (בסעיף זה - הסדר תשלומים), או לתקופה ארוכה יותר בנסיבות חריגות הנוגעות להיקף החיוב, אופן היווצרותו או מצבו הכלכלי של הצרכן.
: (ב) לא פרע צרכן שני תשלומים לפי הסדר תשלומים שנעשה עמו או לא שילם את החשבון התקופתי השוטף, רשאי בעל רישיון לבטל את הסדר התשלומים עמו.
: (ג) נקבע לצרכן הסדר תשלומים, לא ינקוט נגדו בעל רישיון פעולות גבייה כל עוד עמד בהסדר התשלומים.

@ 19. חובת דיווח ופרסום
: (א) בעל רישיון ידווח לרשות הממשלתית פעמיים בשנה, בחודשים ינואר ויולי, על פעולות לעניין ניתוק שביצע, לרבות לפי כללים אלה, ובכלל זה מספר פעולות ניתוק אספקת מים שבוצעו בפועל, בחלוקה לסוגי צרכנים, ומועד תקופת כל ניתוק אספקת מים ומשכה; כל זאת בלא פרטים מזהים בדבר זהות הצרכנים שלגביהם בוצעו פעולות אלה.
: (ב) בעל רישיון יפרסם פעם בשנה מידע כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט - ישלח את המידע האמור, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מתום חודש אפריל, על מספר הבקשות לפי [[סעיף 6]] שהעביר לוועדה המייעצת בשנה שקדמה למועד הדיווח לשם קבלת המלצתה, על מספר הבקשות שקיבל, דחה או קיבל בשינויים לפי [[סעיף 9]], ועל מספר פעולות ניתוק אספקת מים שביצעו בעלי רישיונות בפועל לפי הדיווחים שקיבל לפי סעיף זה ומשך כל פעולת ניתוק, והכול בחלוקה לבעלי רישיונות ולפי סוגי הצרכנים כאמור בכללים אלה; דיווח ראשון לפי סעיף קטן זה יימסר לא יאוחר מהמועד האמור בשנת 2019, לגבי התקופה שתחילתה במועד תחילתם של כללים אלה ועד לאותו מועד.

@ 20. שמירת דינים
: אין באמור בכללים אלה כדי למנוע מבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק באחד מאלה:
: (1) לנכס אחר שאינו נמנה על אלה המנויים [[בסעיף 11]];
: (2) בכל מקרה שבו הוא נדרש לכך לפי דין.

@ 21. הצמדה
: הסכום הקבוע [[בסעיף 6(א)(1)]] יעודכן ב-1 בינואר פעם בשנתיים, ולגבי העדכון הראשון - ביום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ט (1 בינואר 2019) (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה - המדד) הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתם של כללים אלה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 50 שקלים חדשים; מנהל הרשות הממשלתית יפרסם הודעה על הסכום המעודכן ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית.

@ 22. תחילה ותחולה
: (א) תחילתם של כללים אלה 30 ימים מיום פרסומם.
: (ב) כללים אלה יחולו על תקופות חיוב שהחלו ביום התחילה ואילך; לעניין תקופות חיוב שהחלו לפני יום התחילה, בעל רישיון לא יהיה רשאי לבצע פעולת ניתוק שירותי אספקת מים או שירותי ביוב.

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 14]]))) ====
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : {{מוגדל|טופס 1}} {{ש}} ((([[סעיף 14(א)]])))

@ : {{ממורכז|&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning - Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt; {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''התראה על הכוונה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסך'''}}
: {{ממורכז|לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017}}

@ : 1. לפי הרישומים שבידינו, טרם שילמת את התשלומים המגיעים ל............ (להלן - ספק המים) בעד שירותי מים או שירותי ביוב לחודשים .................., בנכס שכתובתו .................... וזאת חרף התראות והודעות שנשלחו אליך בנושא זה; נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של ....................... שקלים חדשים, מתוכו סכום של .................. שקלים חדשים הוא חוב שאפשר לנתק בגללו את הנכס (להלן - החוב השוטף), והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
: 2. אתה נדרש לשלם את חובך השוטף באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
: 3. אם לא תשלם את חובך השוטף באופן מיידי, הוועדה המייעצת ברשות המים רשאית להמליץ למנהל רשות המים לאשר את ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך וזאת בלי לגרוע מזכותנו לעשות שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותנו לצורך גביית התשלומים המגיעים לנו ממך, לרבות הפעלת סמכויות מכוח [[פקודת המסים (גבייה)]] או [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], ובכלל זה עיקול חשבונות הבנק או מיטלטלין נוספים שבבעלותך.
: 4. נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
: 5. אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון .............................. או בכתובת ........................... .
: 6. אתה רשאי לפנות אלינו בתוך 21 ימים מיום קבלת הודעה זו בבקשה שלא לנתק את אספקת המים בנכסך וזאת אם אתה חסר יכולת כלכלית לשלם את חובך או אם בכוונתך למסור לנו פרטי התקשרות לצורך הפעלת הליכי גבייה אם עד היום לא עשית כן; המנהל הכללי של ספק המים או עובד בכיר מטעמו ידון בבקשתך.
: 7. אתה רשאי לצרף לבקשתך כל מסמך או מידע שיש ברשותך, ובכלל זה תיעוד חזותי, לצורך הוכחת טענותיך ובכלל זה את מצבך הכלכלי.
: לידיעתך:
: √ אנו מבקשים את אישורך ליידוע המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית (להלן - המחלקה לשירותים חברתיים) בדבר כוונתנו לבצע פעולת ניתוק בנכסך ולהציע לה להעביר לעיוננו אישור כי אתה מוכר לה ומידע על מצבך הכלכלי, אם הוא בידיעתה, בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה;
: √ אם לא יתקבל אישורך לפנייה זו בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לפנייה כאמור ולא נפנה למחלקה לשירותים חברתיים;
: √ נקיטת פעולות לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], או פעולת ניתוק אספקת המים בנכס אינן מהוות תחליף לפירעון חובך המלא;
: √ חובך ימשיך לצבור ריבית והצמדה גם במקרה של נקיטת אמצעים שכאלה, עד תשלום מלוא החוב;
: √ אם תחליט לפנות אל ספק המים כאמור לעיל, אתה זכאי להציג את טענותיך לפני ספק המים בכתב או בעל פה;
: √ ההחלטה בעניינך תינתן בהתחשב בטענות ובמידע שתציג בעניין, במועד.
@ : אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.
@ : {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : {{מוגדל|טופס 2}} {{ש}} ((([[סעיף 14(ג)]])))
@ : {{ממורכז|&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning - Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt; {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt;}}

@ : לכבוד {{ש}} שם וכתובת הצרכן
@ : {{ממורכז|'''הודעה לפי [[כללים אלה|סעיף 6(א)(8) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017]]'''}}

@ : √ בהמשך להתראות והודעות ששלחנו אליך ובהמשך לבקשה שהגשת, החלטתי להעביר בעניינך בקשה למנהל רשות המים, לקבלת אישור לביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
: √ החלטתי מתבססת על הנימוקים האלה: .....................................................................
:: ................................................................................................................................
: לידיעתך:
: √ הוועדה המייעצת ברשות המים היא ועדה שהוקמה מכוח [[סעיף 8 ((ל))כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ה-2015]].
: √ תפקיד הוועדה לדון בבקשות חברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכס של צרכן ביתי ולהמליץ למנהל רשות המים אם לקבל, לדחות או לקבל בשינויים את הבקשות האמורות.
: √ אתה רשאי לפנות ישירות אל הוועדה המייעצת ברשות המים ולהעביר לעיונה כל מסמך הנוגע לעניין.
: √ פרטי התקשרות עם הוועדה:

@ : {{טורים שווים | | | {{ממורכז|בכבוד רב, {{ש}} שם + שם משפחה {{ש}} המנהל הכללי של התאגיד}} }}

@ : {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : {{מוגדל|טופס 3}} {{ש}} ((([[סעיף 14(ד)]])))
@ : {{ממורכז|&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning - Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} (([צ&quot;ל: '''تحذير قبل فصل تزويد المياه'''])) {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; (([צ&quot;ל: &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt;])) {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt; (([צ&quot;ל: &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt;]))}}

@ : {{ממורכז|'''הודעה על החלטה לבצע פעולת ניתוק''' {{ש}} לפי [[כללים אלה|סעיף 10 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017]]}}

@ : 1. הרינו להודיעך כי ביום ....................... החליט מנהל רשות המים לקבל את המלצת הוועדה המייעצת בעניינך ולאשר לחברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
: 2. אתה רשאי לעתור כנגד החלטת מנהל רשות המים לפני בית המשפט הגבוה לצדק.
: 3. לתשומת לבך - בחלוף 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, בכוונתנו לבצע את פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך בלא כל דיחוי נוסף.
: 4. נכסך יהיה מנותק לתקופה שלא תעלה על 30 ימים רצופים, בתום תקופה זו אנו נחבר את נכסך למשך 5 ימים רצופים ונאפשר לך להסדיר את חובך אלינו.
: 5. אם לא ישולם החוב בתוך אותם 5 ימים רצופים, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העובדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017.
: לידיעתך:
: √ 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים על ידנו, בכוונתו להודיע על כך למחלקה לשירותים חברתיים שאתה מוכר או מטופל בה, ואם הדבר לא ידוע, למחלקה לשירותים חברתיים שאתה נמצא בתחום אחריותה, אלא אם כן תסרב לכך; נדגיש כי אם לא יתקבל אישורך למתן הודעה כאמור בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לכך;
: √ נכון למועד מכתב זה, חובך לספק המים עומד על סכום של .......................... שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
: √ כדי למנוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך, אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף, שניתן לתשלום בבנק הדואר/סניף הבנק/בכרטיס אשראי((/))במענה טלפוני/באתר האינטרנט של ספק המים.
: √ כמו כן נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
: √ אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון .............................. או בכתובת ................................ .
@ : אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.
@ : {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

@ &lt;עוגן טופס 4&gt; : {{מוגדל|טופס 4}} {{ש}} ((([[סעיף 14(ה)]])))

@ : {{ממורכז|&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning - Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt; {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt;}}

@ : {{ממורכז|'''התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק חוזר של אספקת מים בנכס בשל אי-תשלום חוב''' {{ש}} לפי [[כללים אלה|סעיף 12(ג) ו-(ד) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017]]}}

@ : 1. ביום ............................ ביצענו בנכס זה שכתובתו .............................. פעולת ניתוק אספקת מים וזאת בשל אי-תשלום חובך אלינו.
: 2. ביום ........................... חרף העובדה שטרם הסדרת את חובך, חיברנו את הנכס למערכת המים לתקופה זמנית של 5 ימי עסקים; בתקופה זו עליך להסדיר את חובך השוטף לספק המים, שבשלו בוצעה פעולת ניתוק אספקת המים.
: 3. נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של ................................. שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
: 4. אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
: 5. אם לא ישולם החוב בתוך 5 ימי עסקים ממועד הודעה זו, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017.
: 6. לידיעתך, כל פעולת ניתוק אספקת המים בנכס או פעולת חיבור הנכס למערכת המים, כרוכה בהוצאות שתחויב בעלותן אם יינקטו בפועל.
@ : {{מוגדל|'''התראה נוספת לא תישלח!'''}}
@ : אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.
@ : {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג באלול התשע&quot;ז (14 בספטמבר 2017)
&lt;חתימה&gt; גיורא שחם, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>3l48ui7ql38ugsa6fek9iodapvzpkwv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416767</id>
      <parentid>1416766</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T09:30:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52038" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ח-2017

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 126|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|7875)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|23]], [[+|24]] [[+|ו-124יז(א)(3) ו-(5)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 124יח(ד) לחוק]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

@ 1. מטרות
: מטרותיהם של כללים אלה הן:
: (1) להסדיר את המקרים והתנאים לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמצעי להבטחת תשלום חשבונות צריכה שוטפים של צרכנים ביתיים, אך לא כאמצעי לגביית חובות עבר;
: (2) להבטיח כי צרכן ביתי לא ינותק מאספקת המים בשל אי-תשלום חובו, אלא אם כן אישר זאת מנהל הרשות הממשלתית, לפי כללים אלה;
: (3) להבטיח שבעל רישיון יעשה שימוש בסמכותו לבצע פעולת ניתוק אספקת מים, תוך צמצום הפגיעה בצרכן, תוך בחינת האפשרות לעשות שימוש באמצעים חלופיים, ובשים לב לחיוניותם של שירותי המים, בהתחשב בסוג הנכס, השירותים הניתנים בו והיקף הפגיעה הצפויה להיגרם לצרכן.

@ 2. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - למעט חברה, כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], ולמעט מקורות חברת מים בע&quot;מ;
:- &quot;הוועדה המייעצת&quot; - כהגדרתה [[בכללי ניתוק אספקת מים]];
:- &quot;המנהל הכללי&quot; - המנהל הכללי של בעל הרישיון או מי שממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;חוב&quot; - חוב בעד אספקת מים או שירותי ביוב שסיפק בעל רישיון לצרכן, כפי שנרשם בחשבון המים שנשלח לצרכן;
:- &quot;חוב שוטף&quot; - חוב, למעט -
:: (1) הוצאות גבייה, אגרות וריבית;
:: (2) חוב שהצרכן פנה לבעל הרישיון בבקשה לבררו ובעל הרישיון טרם נתן לגביו החלטה;
:- &quot;חוק ההוצאה לפועל&quot; - [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;יום עסקים&quot; - כהגדרתו [[בכללי אמות מידה]];
:- &quot;כללי אמות מידה&quot; - [[=כללי אמות מידה|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;כללי ניתוק אספקת מים&quot; - [[=כללי ניתוק אספקת מים|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;כמות מוכרת&quot; - כהגדרתה [[בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;מחלקה לשירותים חברתיים&quot; - מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית שהצרכן הביתי מוכר לה או מטופל בה;
:- &quot;מיצוי הליכי גבייה&quot; - הפעלת סמכויות גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], או לפי [[חוק ההוצאה לפועל]], לפי מדיניות אחידה של בעל הרישיון בעניין גביית חובות, שפרסם לפי [[סעיף 15 לכללים]];
:- &quot;נכס אחר&quot; - נכס שאינו נכס של צרכן ביתי, לרבות מקרקעין;
:- &quot;נכס של צרכן ביתי&quot; - נכס שצרכן ביתי זכאי לשלם לגביו תעריף בעד כמות מוכרת;
:- &quot;פעולת ניתוק אספקת מים&quot; - פעולה המונעת אספקת מים לנכס;
:- &quot;צרכן&quot; - מי שרשום בספרי בעל הרישיון כמקבל שירותי מים או שירותי מים וביוב בנכס מסוים;
:- &quot;צרכן ביתי&quot; - צרכן הזכאי לתעריף בעד כמות מוכרת, לרבות כל אדם המתגורר עמו בנכס והנמנה עם מספר הנפשות הרשומות כמי שמתגוררות בנכס בספרי בעל הרישיון;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 23 לחוק]];
:- &quot;תקופת חיוב&quot; - תקופה חודשית או דו-חודשית שלגביה שלח בעל הרישיון לצרכן חשבון בעד צריכת שירותי מים או שירותי ביוב;
:- &quot;תקופות חיוב רצופות&quot; - שתי תקופות חיוב עוקבות לפחות;
:- &quot;תקופות חיוב לסירוגין&quot; - שתי תקופות חיוב לפחות מתוך שש תקופות חיוב רצופות.

@ 3. מעמד ההוראות
: הוראות כללים אלה הן חלק מתנאי הרישיון.

@ 4. סמכות לגבות חוב
: אין בפעולה או באי-פעולה של בעל רישיון לניתוק אספקת מים לפי כללים אלה כדי לפטור את הצרכן מתשלום מלוא חובותיו לבעל הרישיון.

@ 5. איסור ניתוק אספקת מים לצרכן ביתי
: בעל רישיון לא ינתק צרכן ביתי מאספקת המים בנכסו בשל אי-תשלום בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס.

@ 6. סייג לאיסור ניתוק
: (א) על אף האמור [[בסעיף 5]], בעל הרישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בשל אי-תשלום חוב שוטף בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) גובה החוב השוטף, למעט הפרשי הצמדה, מתוך יתרת החוב של הצרכן הביתי, שהגיע מועד פירעונו, עולה על 1,000 שקלים חדשים;
:: (2) הצרכן הביתי לא שילם לבעל הרישיון בעד אספקת מים או שירותי ביוב במשך תקופות חיוב רצופות או במשך תקופות חיוב לסירוגין;
:: (3) טרם חלפו 12 חודשים מהמועד האחרון שהיה על הצרכן הביתי לשלם בעד תקופת החיוב המאוחרת לפי פסקה (2), לפי העניין;
:: (4) התקיימו אחד או יותר מאלה:
::: (א) הצרכן הביתי סירב למסור לבעל הרישיון את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית כפי שמופיע ברישומי רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול;
::: (ב) בעל הרישיון לא הצליח לגבות את החוב השוטף למרות מיצוי הליכי הגבייה וחלפו 30 ימים לפחות ממועד מיצוי ההליכים כאמור;
:: (5) בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי התראה, בשפה פשוטה וברורה, לפי [[סעיף 14(א)]], על כוונתו להעביר למנהל הרשות הממשלתית בקשה לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים, הכוללת, בין השאר, בקשה להמציא לבעל הרישיון מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן להימנע מהמצאת מסמכים כאמור לבעל הרישיון;
:: (6) המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, סבר שהצרכן הביתי הוא בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את חובו השוטף, לאחר שבחן את טענותיו וראיותיו של הצרכן הביתי, אם נמסרו לבעל הרישיון, ובכלל זה את חוות הדעת שקיבל בעניינו, אם התקבלה, מהמחלקה לשירותים חברתיים, ובלבד שהתקיימו לעניין הפנייה למחלקה לשירותים חברתיים הוראות [[סעיף 7]];
:: (7) המנהל הכללי ינמק את החלטתו כאמור בפסקה (6) ויפרט מדוע יש לראות בצרכן הביתי בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את החוב השוטף, וזאת למרות שמיצוי הליכי הגבייה לא הביא לגביית החוב השוטף;
:: (8) בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי הודעה על ההחלטה כאמור בפסקה (6) ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, כמפורט [[בסעיף 14(ג)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בעל רישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי, אף אם סבר המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, שהצרכן הביתי אינו בעל יכולת כלכלית לשלם את חובו, אם נוכח לדעת שהצרכן הביתי מנצל לרעה את האיסור לנתקו לפי כללים אלה; לעניין זה, &quot;ניצול לרעה&quot; - צריכת מים מעבר לכמות המוכרת, שסופקה לאחרים או יועדה בפועל לשימושים שאינם מטיבם ומטבעם צורכי בית של הצרכן הביתי, ולמעט צריכה כאמור שאינה בשליטתו של הצרכן הביתי ובכלל זה צריכה הנובעת מנזילה, מהפרשי מדידה בשל נזילה, מגניבה, או מבעיות באמינות המדידה.
: (ג) לבקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יצרף בעל רישיון את כל ההחלטות, המידע והמסמכים המצויים בידיו בעניינו של הצרכן הביתי, ובכלל זה את כל האסמכתאות שעליהן הסתמך בהחלטה בעניינו.

@ 7. חוות דעת משירותי הרווחה
: בכפוף לקבלת הסכמת צרכן ביתי, בעל הרישיון יפנה למחלקה לשירותים חברתיים בבקשה לקבל חוות דעת בדבר מצבו הכלכלי של הצרכן הביתי בתוך 21 ימים מיום קבלת הפנייה; לא הודיע הצרכן הביתי על הסכמתו בתוך 7 ימים מיום קבלת ההודעה לפי [[סעיף 14(א)]], יראו אותו כמי שסירב לפעולת בעל הרישיון כאמור.

@ 8. המלצת הוועדה המייעצת
: (א) הוועדה המייעצת תדון בבקשות שיגיש בעל רישיון למנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 6]], ותמליץ למנהל הרשות הממשלתית אם לאשר את בקשת בעל הרישיון לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי; שוכנעה הוועדה המייעצת שהתקיימו בצרכן הביתי הוראות [[סעיף 6(א)(4)(א), (6) או (ב)]], תמליץ לאשר את בקשת בעל הרישיון, ורשאית היא להמליץ על ביצוע פעולה לצמצום אספקת המים לצרכן הביתי חלף פעולת הניתוק, אם יש בידי בעל הרישיון אפשרות טכנולוגית ומעשית לנקוט אמצעי זה כלפי הצרכן.
: (ב) על עבודת הוועדה המייעצת לעניין צרכנים של בעל רישיון יחולו [[סעיפים 9 עד 12 לכללי ניתוק אספקת מים]], בשינויים המחויבים.

@ 9. קבלת החלטות בידי מנהל הרשות הממשלתית
: מנהל הרשות הממשלתית יבחן את המלצות הוועדה המייעצת ויחליט בתוך 15 ימי עסקים מיום קבלתן בידיו אם לקבלן, לדחותן או לקבלן בשינויים; המנהל יעביר עותק מהחלטתו לבעל הרישיון ולצרכן הביתי בתוך 7 ימי עסקים מהיום שבו התקבלה; המליצה הוועדה המייעצת לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או כל פעולה אחרת לפי [[סעיף 8(א)]], ומנהל הרשות הממשלתית קיבל את המלצתה, ישלח מנהל הרשות הממשלתית לצרכן הביתי הודעה שתכלול את נימוקיו, בשפה פשוטה וברורה, ובכלל זה את נימוקי הוועדה המייעצת, וכן תצוין בה זכותו של הצרכן להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בקשר להחלטת מנהל הרשות.

@ 10. ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי
: החליט מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שקיבל את המלצתה של הוועדה המייעצת בעניינו של הצרכן הביתי, לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או פעולה לצמצום אספקת מים לפי [[סעיף 8(א)]], רשאי בעל הרישיון לבצע את הפעולה האמורה, ובלבד שחלפו 30 ימים מיום ששלח לצרכן הביתי הודעה לפי [[סעיף 14(ד)]] בדבר ההחלטה לבצע פעולת ניתוק; נוסף על האמור, החליט בעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של הצרכן הביתי, יידע את המחלקה לשירותים חברתיים שנתנה חוות דעת בעניינו של הצרכן הביתי לפי [[סעיף 7]] על ההחלטה האמורה, 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים.

@ 11. סייגים לניתוק אספקת מים בנכס אחר
: (א) על אף האמור בכל הסכם, בעל רישיון לא יבצע פעולת ניתוק אספקת מים בשל אי-תשלום חוב לגבי נכס אחר שהוא אחד מאלה:
:: (1) מוסד חינוך רשמי כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]];
:: (2) בית ספר או גן ילדים, שבו מתחנכים תלמידים באופן שיטתי, המעניק חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על-יסודי או חינוך מיוחד, והמחזיק ברישיון לפי [[חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ&quot;ט-1969]];
:: (3) מוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו [[בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס&quot;ח-2008]], המחזיק ברישיון לפי [[החוק האמור]];
:: (4) מוסד רפואי כהגדרתו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]];
:: (5) מעון יום שיקומי כהגדרתו [[בחוק מעונות יום שיקומיים, התש&quot;ס-2000]];
:: (6) מעון כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (7) מקלט לנשים מוכות כהגדרתו [[בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]];
:: (8) מעון ומעון נעול כהגדרתם [[בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]];
:: (9) נכס מקרקעין של מערכת הביטחון או המצוי בשימושה בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) פעילות מבצעית או מלחמה הקשורה לפעילות בנכס האמור;
::: (ב) ייעודו העיקרי הוא למגורים לפי אישור מאת מנהל הרשות הממשלתית;
:: (10) בתי סוהר, מיתקני שהייה ומיתקני מעצר שמפעילה מערכת הביטחון, ובכלל זה מקומות משמורת לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]], ומרכזים לשהיית מסתננים לפי [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]];
:: (11) נכס מקרקעין של הרשות הארצית לכבאות והצלה כמשמעותה [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה]], או נכס בשימושה.
: (ב) גוף כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (8), המבקש למנוע פעולת ניתוק אספקת מים, יציג לפני נציג בעל הרישיון, לפי בקשתו, רישיון, תעודה או אישור, המעידים על היותו גוף כאמור באותן פסקאות.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מערכת הביטחון&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 10 בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע&quot;א-2011]].

@ 12. ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים
: (א) פעולת ניתוק אספקת מים לא תבוצע אלא בימים א' עד ד', בין השעות 8:00 עד 17:00, ובלבד -
:: (1) שלא תבוצע פעולה כאמור בערב חג, חג וחול המועד, בשים לב לדתו של הצרכן, לפי העניין, כאמור [[בתוספת השנייה לכללי אמות מידה]];
:: (2) שלא תבוצע פעולה כאמור בנכס של צרכן ביתי המקיים בו מנהגי אבל בתקופת ימי האבל לפי דתו או אמונתו של הצרכן הביתי, ובלבד שהודיע על כך לבעל הרישיון; ביצע בעל הרישיון פעולה לניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בתקופה האמורה - יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן הביתי למערכת המים, בלא דיחוי, לאחר שהודיע לו על כך הצרכן הביתי.
: (ב) פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה תימשך, לכל היותר, 30 ימים; בחלוף 30 הימים יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן למערכת המים וימסור לו הודעה בדבר חובתו לשלם לבעל הרישיון את המגיע לו ממנו, שאם לא כן, תבוצע פעולת ניתוק אספקת מים בשנית, לפי סעיף קטן (ג).
: (ג) לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים נוספים, רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים נוספת לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים נוספת תימשך, לכל היותר, 45 ימים; בחלוף תקופה זו, יחבר בעל הרישיון את הצרכן למערכת המים.
: (ד) לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים מתום פעולת הניתוק כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים שלישית בנכס, לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים שלישית תימשך, לכל היותר, 60 ימים; בעל הרישיון רשאי לחזור על פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה, ובלבד שבין כל חזרה על הפעולה תחלוף תקופה של 7 ימי עסקים לפחות.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם לא היתה צריכת מים בנכס בתקופה שקדמה לפעולת ניתוק אספקת מים או שהיתה צריכה זניחה המעידה כי הנכס אינו מאוכלס בפועל, או שנודע לבעל הרישיון כי הנכס אינו מאוכלס, רשאי בעל הרישיון להאריך את משך פעולת ניתוק אספקת המים בלא הגבלה, ובתנאי שבחלוף כל 45 ימים ימסור הודעה לצרכן כי הוא מתבקש להודיע בכל עת על כוונתו לאכלס את הנכס; התקבלה הודעת צרכן כאמור, תופסק פעולת ניתוק אספקת המים בהקדם האפשרי.
: (ו) טרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה ישלח בעל הרישיון הודעה לצרכן כאמור [[בסעיף 14(ד) או (ה)]], לפי העניין.

@ 13. חיבור נכס לאחר ניתוק אספקת מים
: (א) בעל רישיון יחבר לאספקת מים נכס שבוצעה בו פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מהמועד האמור בסעיף קטן (ב), ולאחר שנציג בעל הרישיון בדק ואישר כי שולם לבעל הרישיון החוב השוטף או חוב נכס אחר, לפי העניין, שבשל אי-תשלומם בוצעה פעולת ניתוק אספקת מים או נקבע לצרכן הסדר תשלומים בעדם.
: (ב) המועד המאוחר ביותר לחיבור נכס לפי סעיף קטן (א) יהיה כדלקמן:
:: {|
! השעה שבה הגיע הצרכן {{ש}} להסדר או שילם את חובו !! מועד החיבור
|-
| עד 18:00 || 6 שעות ממועד ההודעה
|-
| אחרי 18:00 || 10:00 בבוקר למחרת
|}

@ 14. התראות והודעות
: (א) בעל הרישיון ישלח לצרכן ביתי, 15 ימים לפחות לאחר שהתקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(א)(1) עד (4)]], הודעה ערוכה לפי נוסח [[טופס 1 שבתוספת]] על כוונתו להגיש בעניינו בקשה למנהל הרשות הממשלתית לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לנכס; ההודעה תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר זכותו של הצרכן הביתי לפנות אליו בתוך 21 ימים בבקשה שלא להעביר בקשת ניתוק אספקת מים בעניינו למנהל הרשות הממשלתית וזאת בשל היותו חסר יכולת כלכלית לשלם את חובו או בשל נכונותו למסור לבעל הרישיון באופן מיידי את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית; בעל הרישיון יציין לפני הצרכן הביתי את זכותו להביא לפניו את טענותיו בדבר היותו חסר יכולת כלכלית, בכתב או בעל פה, לפי העדפתו, וכן שהוא רשאי לצרף לבקשתו בכתב או בעל פה כל מסמך או מידע שיש בו כדי לתמוך בבקשתו, ובכלל זה גם תיעוד חזותי;
:: (2) בקשה להמציא לבעל הרישיון בתוך 21 ימים מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים ולתת לבעל הרישיון הרשאה לפנות למחלקה לשירותים חברתיים לקבל חוות דעת בעניינו והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן הביתי להימנע מהמצאת מסמכים וממתן הסכמה לפניית בעל הרישיון למחלקה לשירותים חברתיים לקבלת חוות דעתה כאמור [[בסעיף 7]]; בעל רישיון יציין לפני הצרכן הביתי כי אם לא יודיע הצרכן על מתן הסכמתו כאמור בתוך 7 ימים, יראו אותו כמי שסירב לפניית בעל הרישיון;
:: (3) פרטים בדבר אפשרות הצרכן הביתי לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו.
: (ב) פנה צרכן לבעל הרישיון בבקשה כאמור בסעיף קטן (א)(1), ישלח לו בעל הרישיון הודעה כי החלטתו תינתן בעניינו של הצרכן לאחר שמיעת טענותיו כאמור, אם יבחר הצרכן להביא את טענותיו לפני בעל הרישיון כאמור באותו סעיף קטן, ולאחר בחינת כלל המידע הנוגע לעניינו של הצרכן, המצוי בידי בעל הרישיון.
: (ג) קודם לפנייה למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר ביצוע ניתוק אספקת מים לצרכן בנכס ביתי, ישלח בעל הרישיון לצרכן הודעה על ההחלטה כאמור [[בסעיף 6(א)(6)]] ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח [[טופס 2 בתוספת]].
: (ד) קודם לביצוע פעולת ניתוק בנכס של צרכן ביתי, ישלח בעל רישיון לצרכן הודעה על החלטתו לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח [[טופס 3 בתוספת]].
: (ה) טרם ביצוע פעולת ניתוק חוזר לפי [[סעיף 12(ג) ו-(ד)]], ידביק בעל הרישיון על הדלת החיצונית, או במקום אחר בולט לעין בנכס או בסמוך אליו, במעטפה אטומה וחתומה שעליה שם הצרכן וכתובתו בלבד, התראה בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמור ערוכה לפי נוסח [[טופס 4 שבתוספת]], או ימסור התראה כאמור לידי האדם שאליו היא מכוונת או במקום מגוריו של אותו אדם לידי אחד מבני משפחתו הבגירים.

@ 15. מדיניות לעניין פיצוי הליכי גבייה
: בעל רישיון, באישור מנהל הרשות הממשלתית, יקבע מדיניות אחידה לעניין מיצוי הליכי גבייה, וזאת בשים לב לסוג הצרכן ונסיבותיו ובכפוף להוראות [[סעיף 16]]; לא מסר מנהל הרשות הממשלתית את עמדתו בתוך 30 ימים מיום שקיבל את פנייתו של בעל הרישיון בעניין, יראו את המדיניות, בתום התקופה האמורה, כאילו ניתן לגביה אישור מנהל הרשות כאמור; בעל הרישיון יפרסם את המדיניות כאמור באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט - ישלח את המדיניות, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.

@ 16. הוראות לעניין הפעלת סמכויות כנגד צרכן ביתי
: בעל רישיון לא יפעיל סמכויות גבייה לפי כל דין, לפני ששלח לצרכן שתי התראות לפחות על קיומו של חוב; בכל אחת מההתראות יובהר כי באפשרות הצרכן לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו לפי [[סעיף 18]] כמפורט להלן:
: (1) בהתראה הראשונה - לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון התקופתי;
: (2) בהתראה השנייה - 30 ימים לפחות לאחר משלוח ההתראה הראשונה; ההתראה השנייה תישלח בדואר רשום או במסירה ידנית, ובעל רישיון שרשאי לנקוט נגד הצרכן הליכי גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], רשאי לכלול בה דרישת תשלום לפי [[סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)]].

@ 17. הוראות לעניין משלוח התראות והודעות
: (א) התראה או הודעה לפי כללים אלה, למעט התראה כאמור [[בסעיף 14(ה)]], תיעשה בדואר רשום או בדרך של מסירה לידי האדם שאליו היא מכוונת או בדרך של מסירה במקום מגוריו, לידי אחד מבני משפחתו הבגירים; אם אי-אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהיה המסירה בדרך של הצגת האמור במקום בולט לעין על הנכס שבו מתגורר מי שההתראה או ההודעה מכוונת אליו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנכס של צרכן ביתי שכתובתו הרשומה אצל בעל הרישיון אינה זהה לכתובת הנכס שלגביו קיים החוב השוטף או בהעדר כתובת למשלוח דברי דואר, תודבק התראה כאמור על הדלת החיצונית או במקום אחר בולט לעין בנכס, במעטפה אטומה וחתומה, שעל גביה שם הצרכן הביתי וכתובתו בלבד.
: (ג) בעל הרישיון יפעל למסירת התראות והודעות לפי כללים אלה, נוסף על הדרכים האמורות בסעיף קטן (א), גם באמצעות הודעת דואר אלקטרוני לכתובתו של הצרכן, בהתקשרות למספרי הטלפון הרשומים בחשבון הצרכן או בשליחת הודעת טקסט למספר הטלפון הנייד של הצרכן, אם פרטים אלה לגבי הצרכן מצויים ברשותו; לעניין אמצעים אלה, לא תהיה חובה על הצרכן לספק פרטי קשר אלה, אך אם בחר למוסרם לבעל הרישיון, יעשה בהם בעל הרישיון שימוש לצורך התראה לפי כללים אלה, אלא אם כן ביקש הצרכן שלא לעשות בהם שימוש מסוג זה, ורשאי הצרכן לבקש כאמור לגבי כלל אמצעים אלה או חלקם; בעל הרישיון יתעד בקשה של הצרכן בעניין זה.
: (ד) בהתראות לפי טפסים שבכללים אלה יצוינו במקום בולט לעין, בערבית, באנגלית, ברוסית ובאמהרית, המילים &quot;התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים&quot;, וכן יצוין באותן שפות כי ניתן לפנות ולקבל את הטופס גם בשפות האמורות מבעל הרישיון; טפסים מתורגמים אלה יפורסמו באתר האינטרנט של בעל הרישיון, אם יש לו אתר כאמור, וכן באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, ובמקרה של הבדלים ביניהם, הנוסח של הטופס בשפה העברית יהיה הנוסח הקובע.
: (ה) פנה הצרכן כאמור בסעיף קטן (ד), יתעד זאת בעל הרישיון ברישומיו לעניין הצרכן, ולהתראות ולהודעות שיישלחו לפי כללים אלה מיום פניית הצרכן ואילך יצורף מראש עותק מתורגם בשפה שביקש הצרכן, נוסף על ההתראה או על ההודעה בשפה העברית.

@ 18. הסדר תשלומים לצרכן הביתי
: (א) בעל רישיון רשאי לקבוע לצרכן ביתי הסדר לפירעונו של חוב לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד תחילת ההסדר (בסעיף זה - הסדר תשלומים), או לתקופה ארוכה יותר בנסיבות חריגות הנוגעות להיקף החיוב, אופן היווצרותו או מצבו הכלכלי של הצרכן.
: (ב) לא פרע צרכן שני תשלומים לפי הסדר תשלומים שנעשה עמו או לא שילם את החשבון התקופתי השוטף, רשאי בעל רישיון לבטל את הסדר התשלומים עמו.
: (ג) נקבע לצרכן הסדר תשלומים, לא ינקוט נגדו בעל רישיון פעולות גבייה כל עוד עמד בהסדר התשלומים.

@ 19. חובת דיווח ופרסום
: (א) בעל רישיון ידווח לרשות הממשלתית פעמיים בשנה, בחודשים ינואר ויולי, על פעולות לעניין ניתוק שביצע, לרבות לפי כללים אלה, ובכלל זה מספר פעולות ניתוק אספקת מים שבוצעו בפועל, בחלוקה לסוגי צרכנים, ומועד תקופת כל ניתוק אספקת מים ומשכה; כל זאת בלא פרטים מזהים בדבר זהות הצרכנים שלגביהם בוצעו פעולות אלה.
: (ב) בעל רישיון יפרסם פעם בשנה מידע כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט - ישלח את המידע האמור, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מתום חודש אפריל, על מספר הבקשות לפי [[סעיף 6]] שהעביר לוועדה המייעצת בשנה שקדמה למועד הדיווח לשם קבלת המלצתה, על מספר הבקשות שקיבל, דחה או קיבל בשינויים לפי [[סעיף 9]], ועל מספר פעולות ניתוק אספקת מים שביצעו בעלי רישיונות בפועל לפי הדיווחים שקיבל לפי סעיף זה ומשך כל פעולת ניתוק, והכול בחלוקה לבעלי רישיונות ולפי סוגי הצרכנים כאמור בכללים אלה; דיווח ראשון לפי סעיף קטן זה יימסר לא יאוחר מהמועד האמור בשנת 2019, לגבי התקופה שתחילתה במועד תחילתם של כללים אלה ועד לאותו מועד.

@ 20. שמירת דינים
: אין באמור בכללים אלה כדי למנוע מבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק באחד מאלה:
: (1) לנכס אחר שאינו נמנה על אלה המנויים [[בסעיף 11]];
: (2) בכל מקרה שבו הוא נדרש לכך לפי דין.

@ 21. הצמדה
: הסכום הקבוע [[בסעיף 6(א)(1)]] יעודכן ב-1 בינואר פעם בשנתיים, ולגבי העדכון הראשון - ביום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ט (1 בינואר 2019) (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה - המדד) הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתם של כללים אלה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 50 שקלים חדשים; מנהל הרשות הממשלתית יפרסם הודעה על הסכום המעודכן ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית.

@ 22. תחילה ותחולה
: (א) תחילתם של כללים אלה 30 ימים מיום פרסומם.
: (ב) כללים אלה יחולו על תקופות חיוב שהחלו ביום התחילה ואילך; לעניין תקופות חיוב שהחלו לפני יום התחילה, בעל רישיון לא יהיה רשאי לבצע פעולת ניתוק שירותי אספקת מים או שירותי ביוב.

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 14]]))) ====
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : {{מוגדל|טופס 1}} {{ש}} ((([[סעיף 14(א)]])))

@ : {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning - Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt; {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''התראה על הכוונה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסך'''}}
: {{ממורכז|לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017}}

@ : 1. לפי הרישומים שבידינו, טרם שילמת את התשלומים המגיעים ל............ (להלן - ספק המים) בעד שירותי מים או שירותי ביוב לחודשים .................., בנכס שכתובתו .................... וזאת חרף התראות והודעות שנשלחו אליך בנושא זה; נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של ....................... שקלים חדשים, מתוכו סכום של .................. שקלים חדשים הוא חוב שאפשר לנתק בגללו את הנכס (להלן - החוב השוטף), והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
: 2. אתה נדרש לשלם את חובך השוטף באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
: 3. אם לא תשלם את חובך השוטף באופן מיידי, הוועדה המייעצת ברשות המים רשאית להמליץ למנהל רשות המים לאשר את ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך וזאת בלי לגרוע מזכותנו לעשות שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותנו לצורך גביית התשלומים המגיעים לנו ממך, לרבות הפעלת סמכויות מכוח [[פקודת המסים (גבייה)]] או [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], ובכלל זה עיקול חשבונות הבנק או מיטלטלין נוספים שבבעלותך.
: 4. נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
: 5. אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון .............................. או בכתובת ........................... .
: 6. אתה רשאי לפנות אלינו בתוך 21 ימים מיום קבלת הודעה זו בבקשה שלא לנתק את אספקת המים בנכסך וזאת אם אתה חסר יכולת כלכלית לשלם את חובך או אם בכוונתך למסור לנו פרטי התקשרות לצורך הפעלת הליכי גבייה אם עד היום לא עשית כן; המנהל הכללי של ספק המים או עובד בכיר מטעמו ידון בבקשתך.
: 7. אתה רשאי לצרף לבקשתך כל מסמך או מידע שיש ברשותך, ובכלל זה תיעוד חזותי, לצורך הוכחת טענותיך ובכלל זה את מצבך הכלכלי.
: לידיעתך:
: √ אנו מבקשים את אישורך ליידוע המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית (להלן - המחלקה לשירותים חברתיים) בדבר כוונתנו לבצע פעולת ניתוק בנכסך ולהציע לה להעביר לעיוננו אישור כי אתה מוכר לה ומידע על מצבך הכלכלי, אם הוא בידיעתה, בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה;
: √ אם לא יתקבל אישורך לפנייה זו בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לפנייה כאמור ולא נפנה למחלקה לשירותים חברתיים;
: √ נקיטת פעולות לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], או פעולת ניתוק אספקת המים בנכס אינן מהוות תחליף לפירעון חובך המלא;
: √ חובך ימשיך לצבור ריבית והצמדה גם במקרה של נקיטת אמצעים שכאלה, עד תשלום מלוא החוב;
: √ אם תחליט לפנות אל ספק המים כאמור לעיל, אתה זכאי להציג את טענותיך לפני ספק המים בכתב או בעל פה;
: √ ההחלטה בעניינך תינתן בהתחשב בטענות ובמידע שתציג בעניין, במועד.
@ : אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

@ : {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''You can request and receive the above notification in English'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}}&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt;}}

@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : {{מוגדל|טופס 2}} {{ש}} ((([[סעיף 14(ג)]])))
@ : {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning - Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt; {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt;}}

@ : לכבוד {{ש}} שם וכתובת הצרכן
@ : {{ממורכז|'''הודעה לפי [[כללים אלה|סעיף 6(א)(8) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017]]'''}}

@ : √ בהמשך להתראות והודעות ששלחנו אליך ובהמשך לבקשה שהגשת, החלטתי להעביר בעניינך בקשה למנהל רשות המים, לקבלת אישור לביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
: √ החלטתי מתבססת על הנימוקים האלה: .....................................................................
:: ................................................................................................................................
: לידיעתך:
: √ הוועדה המייעצת ברשות המים היא ועדה שהוקמה מכוח [[סעיף 8 ((ל))כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ה-2015]].
: √ תפקיד הוועדה לדון בבקשות חברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכס של צרכן ביתי ולהמליץ למנהל רשות המים אם לקבל, לדחות או לקבל בשינויים את הבקשות האמורות.
: √ אתה רשאי לפנות ישירות אל הוועדה המייעצת ברשות המים ולהעביר לעיונה כל מסמך הנוגע לעניין.
: √ פרטי התקשרות עם הוועדה:

@ : {{טורים שווים | | | {{ממורכז|בכבוד רב, {{ש}} שם + שם משפחה {{ש}} המנהל הכללי של התאגיד}} }}

@ : {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''You can request and receive the above notification in English'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}}&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt;}}

@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : {{מוגדל|טופס 3}} {{ש}} ((([[סעיף 14(ד)]])))
@ : {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning - Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} (([צ&quot;ל: '''تحذير قبل فصل تزويد المياه'''])) {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; (([צ&quot;ל: &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt;])) {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt; (([צ&quot;ל: &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt;]))}}

@ : {{ממורכז|'''הודעה על החלטה לבצע פעולת ניתוק''' {{ש}} לפי [[כללים אלה|סעיף 10 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017]]}}

@ : 1. הרינו להודיעך כי ביום ....................... החליט מנהל רשות המים לקבל את המלצת הוועדה המייעצת בעניינך ולאשר לחברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
: 2. אתה רשאי לעתור כנגד החלטת מנהל רשות המים לפני בית המשפט הגבוה לצדק.
: 3. לתשומת לבך - בחלוף 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, בכוונתנו לבצע את פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך בלא כל דיחוי נוסף.
: 4. נכסך יהיה מנותק לתקופה שלא תעלה על 30 ימים רצופים, בתום תקופה זו אנו נחבר את נכסך למשך 5 ימים רצופים ונאפשר לך להסדיר את חובך אלינו.
: 5. אם לא ישולם החוב בתוך אותם 5 ימים רצופים, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העובדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017.
: לידיעתך:
: √ 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים על ידנו, בכוונתו להודיע על כך למחלקה לשירותים חברתיים שאתה מוכר או מטופל בה, ואם הדבר לא ידוע, למחלקה לשירותים חברתיים שאתה נמצא בתחום אחריותה, אלא אם כן תסרב לכך; נדגיש כי אם לא יתקבל אישורך למתן הודעה כאמור בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לכך;
: √ נכון למועד מכתב זה, חובך לספק המים עומד על סכום של .......................... שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
: √ כדי למנוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך, אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף, שניתן לתשלום בבנק הדואר/סניף הבנק/בכרטיס אשראי((/))במענה טלפוני/באתר האינטרנט של ספק המים.
: √ כמו כן נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
: √ אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון .............................. או בכתובת ................................ .
@ : אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

@ : {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''You can request and receive the above notification in English'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}}&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt;}}

@ &lt;עוגן טופס 4&gt; : {{מוגדל|טופס 4}} {{ש}} ((([[סעיף 14(ה)]])))

@ : {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning - Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt; {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt;}}

@ : {{ממורכז|'''התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק חוזר של אספקת מים בנכס בשל אי-תשלום חוב''' {{ש}} לפי [[כללים אלה|סעיף 12(ג) ו-(ד) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017]]}}

@ : 1. ביום ............................ ביצענו בנכס זה שכתובתו .............................. פעולת ניתוק אספקת מים וזאת בשל אי-תשלום חובך אלינו.
: 2. ביום ........................... חרף העובדה שטרם הסדרת את חובך, חיברנו את הנכס למערכת המים לתקופה זמנית של 5 ימי עסקים; בתקופה זו עליך להסדיר את חובך השוטף לספק המים, שבשלו בוצעה פעולת ניתוק אספקת המים.
: 3. נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של ................................. שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
: 4. אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
: 5. אם לא ישולם החוב בתוך 5 ימי עסקים ממועד הודעה זו, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017.
: 6. לידיעתך, כל פעולת ניתוק אספקת המים בנכס או פעולת חיבור הנכס למערכת המים, כרוכה בהוצאות שתחויב בעלותן אם יינקטו בפועל.
@ : {{מוגדל|'''התראה נוספת לא תישלח!'''}}
@ : אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

@ : {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''You can request and receive the above notification in English'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}}&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt;}}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג באלול התשע&quot;ז (14 בספטמבר 2017)
&lt;חתימה&gt; גיורא שחם, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>bq07z7p9eicvy1938gtkowqxo6z1fi1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416771</id>
      <parentid>1416767</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T09:31:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52052" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ח-2017

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 126|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|7875)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|23]], [[+|24]] [[+|ו-124יז(א)(3) ו-(5)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 124יח(ד) לחוק]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

@ 1. מטרות
: מטרותיהם של כללים אלה הן:
: (1) להסדיר את המקרים והתנאים לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמצעי להבטחת תשלום חשבונות צריכה שוטפים של צרכנים ביתיים, אך לא כאמצעי לגביית חובות עבר;
: (2) להבטיח כי צרכן ביתי לא ינותק מאספקת המים בשל אי-תשלום חובו, אלא אם כן אישר זאת מנהל הרשות הממשלתית, לפי כללים אלה;
: (3) להבטיח שבעל רישיון יעשה שימוש בסמכותו לבצע פעולת ניתוק אספקת מים, תוך צמצום הפגיעה בצרכן, תוך בחינת האפשרות לעשות שימוש באמצעים חלופיים, ובשים לב לחיוניותם של שירותי המים, בהתחשב בסוג הנכס, השירותים הניתנים בו והיקף הפגיעה הצפויה להיגרם לצרכן.

@ 2. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - למעט חברה, כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], ולמעט מקורות חברת מים בע&quot;מ;
:- &quot;הוועדה המייעצת&quot; - כהגדרתה [[בכללי ניתוק אספקת מים]];
:- &quot;המנהל הכללי&quot; - המנהל הכללי של בעל הרישיון או מי שממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;חוב&quot; - חוב בעד אספקת מים או שירותי ביוב שסיפק בעל רישיון לצרכן, כפי שנרשם בחשבון המים שנשלח לצרכן;
:- &quot;חוב שוטף&quot; - חוב, למעט -
:: (1) הוצאות גבייה, אגרות וריבית;
:: (2) חוב שהצרכן פנה לבעל הרישיון בבקשה לבררו ובעל הרישיון טרם נתן לגביו החלטה;
:- &quot;חוק ההוצאה לפועל&quot; - [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;יום עסקים&quot; - כהגדרתו [[בכללי אמות מידה]];
:- &quot;כללי אמות מידה&quot; - [[=כללי אמות מידה|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;כללי ניתוק אספקת מים&quot; - [[=כללי ניתוק אספקת מים|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;כמות מוכרת&quot; - כהגדרתה [[בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;מחלקה לשירותים חברתיים&quot; - מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית שהצרכן הביתי מוכר לה או מטופל בה;
:- &quot;מיצוי הליכי גבייה&quot; - הפעלת סמכויות גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], או לפי [[חוק ההוצאה לפועל]], לפי מדיניות אחידה של בעל הרישיון בעניין גביית חובות, שפרסם לפי [[סעיף 15 לכללים]];
:- &quot;נכס אחר&quot; - נכס שאינו נכס של צרכן ביתי, לרבות מקרקעין;
:- &quot;נכס של צרכן ביתי&quot; - נכס שצרכן ביתי זכאי לשלם לגביו תעריף בעד כמות מוכרת;
:- &quot;פעולת ניתוק אספקת מים&quot; - פעולה המונעת אספקת מים לנכס;
:- &quot;צרכן&quot; - מי שרשום בספרי בעל הרישיון כמקבל שירותי מים או שירותי מים וביוב בנכס מסוים;
:- &quot;צרכן ביתי&quot; - צרכן הזכאי לתעריף בעד כמות מוכרת, לרבות כל אדם המתגורר עמו בנכס והנמנה עם מספר הנפשות הרשומות כמי שמתגוררות בנכס בספרי בעל הרישיון;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 23 לחוק]];
:- &quot;תקופת חיוב&quot; - תקופה חודשית או דו-חודשית שלגביה שלח בעל הרישיון לצרכן חשבון בעד צריכת שירותי מים או שירותי ביוב;
:- &quot;תקופות חיוב רצופות&quot; - שתי תקופות חיוב עוקבות לפחות;
:- &quot;תקופות חיוב לסירוגין&quot; - שתי תקופות חיוב לפחות מתוך שש תקופות חיוב רצופות.

@ 3. מעמד ההוראות
: הוראות כללים אלה הן חלק מתנאי הרישיון.

@ 4. סמכות לגבות חוב
: אין בפעולה או באי-פעולה של בעל רישיון לניתוק אספקת מים לפי כללים אלה כדי לפטור את הצרכן מתשלום מלוא חובותיו לבעל הרישיון.

@ 5. איסור ניתוק אספקת מים לצרכן ביתי
: בעל רישיון לא ינתק צרכן ביתי מאספקת המים בנכסו בשל אי-תשלום בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס.

@ 6. סייג לאיסור ניתוק
: (א) על אף האמור [[בסעיף 5]], בעל הרישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בשל אי-תשלום חוב שוטף בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) גובה החוב השוטף, למעט הפרשי הצמדה, מתוך יתרת החוב של הצרכן הביתי, שהגיע מועד פירעונו, עולה על 1,000 שקלים חדשים;
:: (2) הצרכן הביתי לא שילם לבעל הרישיון בעד אספקת מים או שירותי ביוב במשך תקופות חיוב רצופות או במשך תקופות חיוב לסירוגין;
:: (3) טרם חלפו 12 חודשים מהמועד האחרון שהיה על הצרכן הביתי לשלם בעד תקופת החיוב המאוחרת לפי פסקה (2), לפי העניין;
:: (4) התקיימו אחד או יותר מאלה:
::: (א) הצרכן הביתי סירב למסור לבעל הרישיון את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית כפי שמופיע ברישומי רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול;
::: (ב) בעל הרישיון לא הצליח לגבות את החוב השוטף למרות מיצוי הליכי הגבייה וחלפו 30 ימים לפחות ממועד מיצוי ההליכים כאמור;
:: (5) בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי התראה, בשפה פשוטה וברורה, לפי [[סעיף 14(א)]], על כוונתו להעביר למנהל הרשות הממשלתית בקשה לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים, הכוללת, בין השאר, בקשה להמציא לבעל הרישיון מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן להימנע מהמצאת מסמכים כאמור לבעל הרישיון;
:: (6) המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, סבר שהצרכן הביתי הוא בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את חובו השוטף, לאחר שבחן את טענותיו וראיותיו של הצרכן הביתי, אם נמסרו לבעל הרישיון, ובכלל זה את חוות הדעת שקיבל בעניינו, אם התקבלה, מהמחלקה לשירותים חברתיים, ובלבד שהתקיימו לעניין הפנייה למחלקה לשירותים חברתיים הוראות [[סעיף 7]];
:: (7) המנהל הכללי ינמק את החלטתו כאמור בפסקה (6) ויפרט מדוע יש לראות בצרכן הביתי בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את החוב השוטף, וזאת למרות שמיצוי הליכי הגבייה לא הביא לגביית החוב השוטף;
:: (8) בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי הודעה על ההחלטה כאמור בפסקה (6) ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, כמפורט [[בסעיף 14(ג)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בעל רישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי, אף אם סבר המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, שהצרכן הביתי אינו בעל יכולת כלכלית לשלם את חובו, אם נוכח לדעת שהצרכן הביתי מנצל לרעה את האיסור לנתקו לפי כללים אלה; לעניין זה, &quot;ניצול לרעה&quot; - צריכת מים מעבר לכמות המוכרת, שסופקה לאחרים או יועדה בפועל לשימושים שאינם מטיבם ומטבעם צורכי בית של הצרכן הביתי, ולמעט צריכה כאמור שאינה בשליטתו של הצרכן הביתי ובכלל זה צריכה הנובעת מנזילה, מהפרשי מדידה בשל נזילה, מגניבה, או מבעיות באמינות המדידה.
: (ג) לבקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יצרף בעל רישיון את כל ההחלטות, המידע והמסמכים המצויים בידיו בעניינו של הצרכן הביתי, ובכלל זה את כל האסמכתאות שעליהן הסתמך בהחלטה בעניינו.

@ 7. חוות דעת משירותי הרווחה
: בכפוף לקבלת הסכמת צרכן ביתי, בעל הרישיון יפנה למחלקה לשירותים חברתיים בבקשה לקבל חוות דעת בדבר מצבו הכלכלי של הצרכן הביתי בתוך 21 ימים מיום קבלת הפנייה; לא הודיע הצרכן הביתי על הסכמתו בתוך 7 ימים מיום קבלת ההודעה לפי [[סעיף 14(א)]], יראו אותו כמי שסירב לפעולת בעל הרישיון כאמור.

@ 8. המלצת הוועדה המייעצת
: (א) הוועדה המייעצת תדון בבקשות שיגיש בעל רישיון למנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 6]], ותמליץ למנהל הרשות הממשלתית אם לאשר את בקשת בעל הרישיון לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי; שוכנעה הוועדה המייעצת שהתקיימו בצרכן הביתי הוראות [[סעיף 6(א)(4)(א), (6) או (ב)]], תמליץ לאשר את בקשת בעל הרישיון, ורשאית היא להמליץ על ביצוע פעולה לצמצום אספקת המים לצרכן הביתי חלף פעולת הניתוק, אם יש בידי בעל הרישיון אפשרות טכנולוגית ומעשית לנקוט אמצעי זה כלפי הצרכן.
: (ב) על עבודת הוועדה המייעצת לעניין צרכנים של בעל רישיון יחולו [[סעיפים 9 עד 12 לכללי ניתוק אספקת מים]], בשינויים המחויבים.

@ 9. קבלת החלטות בידי מנהל הרשות הממשלתית
: מנהל הרשות הממשלתית יבחן את המלצות הוועדה המייעצת ויחליט בתוך 15 ימי עסקים מיום קבלתן בידיו אם לקבלן, לדחותן או לקבלן בשינויים; המנהל יעביר עותק מהחלטתו לבעל הרישיון ולצרכן הביתי בתוך 7 ימי עסקים מהיום שבו התקבלה; המליצה הוועדה המייעצת לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או כל פעולה אחרת לפי [[סעיף 8(א)]], ומנהל הרשות הממשלתית קיבל את המלצתה, ישלח מנהל הרשות הממשלתית לצרכן הביתי הודעה שתכלול את נימוקיו, בשפה פשוטה וברורה, ובכלל זה את נימוקי הוועדה המייעצת, וכן תצוין בה זכותו של הצרכן להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בקשר להחלטת מנהל הרשות.

@ 10. ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי
: החליט מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שקיבל את המלצתה של הוועדה המייעצת בעניינו של הצרכן הביתי, לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או פעולה לצמצום אספקת מים לפי [[סעיף 8(א)]], רשאי בעל הרישיון לבצע את הפעולה האמורה, ובלבד שחלפו 30 ימים מיום ששלח לצרכן הביתי הודעה לפי [[סעיף 14(ד)]] בדבר ההחלטה לבצע פעולת ניתוק; נוסף על האמור, החליט בעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של הצרכן הביתי, יידע את המחלקה לשירותים חברתיים שנתנה חוות דעת בעניינו של הצרכן הביתי לפי [[סעיף 7]] על ההחלטה האמורה, 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים.

@ 11. סייגים לניתוק אספקת מים בנכס אחר
: (א) על אף האמור בכל הסכם, בעל רישיון לא יבצע פעולת ניתוק אספקת מים בשל אי-תשלום חוב לגבי נכס אחר שהוא אחד מאלה:
:: (1) מוסד חינוך רשמי כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]];
:: (2) בית ספר או גן ילדים, שבו מתחנכים תלמידים באופן שיטתי, המעניק חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על-יסודי או חינוך מיוחד, והמחזיק ברישיון לפי [[חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ&quot;ט-1969]];
:: (3) מוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו [[בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס&quot;ח-2008]], המחזיק ברישיון לפי [[החוק האמור]];
:: (4) מוסד רפואי כהגדרתו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]];
:: (5) מעון יום שיקומי כהגדרתו [[בחוק מעונות יום שיקומיים, התש&quot;ס-2000]];
:: (6) מעון כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (7) מקלט לנשים מוכות כהגדרתו [[בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]];
:: (8) מעון ומעון נעול כהגדרתם [[בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]];
:: (9) נכס מקרקעין של מערכת הביטחון או המצוי בשימושה בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) פעילות מבצעית או מלחמה הקשורה לפעילות בנכס האמור;
::: (ב) ייעודו העיקרי הוא למגורים לפי אישור מאת מנהל הרשות הממשלתית;
:: (10) בתי סוהר, מיתקני שהייה ומיתקני מעצר שמפעילה מערכת הביטחון, ובכלל זה מקומות משמורת לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]], ומרכזים לשהיית מסתננים לפי [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]];
:: (11) נכס מקרקעין של הרשות הארצית לכבאות והצלה כמשמעותה [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה]], או נכס בשימושה.
: (ב) גוף כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (8), המבקש למנוע פעולת ניתוק אספקת מים, יציג לפני נציג בעל הרישיון, לפי בקשתו, רישיון, תעודה או אישור, המעידים על היותו גוף כאמור באותן פסקאות.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מערכת הביטחון&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 10 בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע&quot;א-2011]].

@ 12. ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים
: (א) פעולת ניתוק אספקת מים לא תבוצע אלא בימים א' עד ד', בין השעות 8:00 עד 17:00, ובלבד -
:: (1) שלא תבוצע פעולה כאמור בערב חג, חג וחול המועד, בשים לב לדתו של הצרכן, לפי העניין, כאמור [[בתוספת השנייה לכללי אמות מידה]];
:: (2) שלא תבוצע פעולה כאמור בנכס של צרכן ביתי המקיים בו מנהגי אבל בתקופת ימי האבל לפי דתו או אמונתו של הצרכן הביתי, ובלבד שהודיע על כך לבעל הרישיון; ביצע בעל הרישיון פעולה לניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בתקופה האמורה - יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן הביתי למערכת המים, בלא דיחוי, לאחר שהודיע לו על כך הצרכן הביתי.
: (ב) פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה תימשך, לכל היותר, 30 ימים; בחלוף 30 הימים יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן למערכת המים וימסור לו הודעה בדבר חובתו לשלם לבעל הרישיון את המגיע לו ממנו, שאם לא כן, תבוצע פעולת ניתוק אספקת מים בשנית, לפי סעיף קטן (ג).
: (ג) לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים נוספים, רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים נוספת לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים נוספת תימשך, לכל היותר, 45 ימים; בחלוף תקופה זו, יחבר בעל הרישיון את הצרכן למערכת המים.
: (ד) לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים מתום פעולת הניתוק כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים שלישית בנכס, לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים שלישית תימשך, לכל היותר, 60 ימים; בעל הרישיון רשאי לחזור על פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה, ובלבד שבין כל חזרה על הפעולה תחלוף תקופה של 7 ימי עסקים לפחות.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם לא היתה צריכת מים בנכס בתקופה שקדמה לפעולת ניתוק אספקת מים או שהיתה צריכה זניחה המעידה כי הנכס אינו מאוכלס בפועל, או שנודע לבעל הרישיון כי הנכס אינו מאוכלס, רשאי בעל הרישיון להאריך את משך פעולת ניתוק אספקת המים בלא הגבלה, ובתנאי שבחלוף כל 45 ימים ימסור הודעה לצרכן כי הוא מתבקש להודיע בכל עת על כוונתו לאכלס את הנכס; התקבלה הודעת צרכן כאמור, תופסק פעולת ניתוק אספקת המים בהקדם האפשרי.
: (ו) טרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה ישלח בעל הרישיון הודעה לצרכן כאמור [[בסעיף 14(ד) או (ה)]], לפי העניין.

@ 13. חיבור נכס לאחר ניתוק אספקת מים
: (א) בעל רישיון יחבר לאספקת מים נכס שבוצעה בו פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מהמועד האמור בסעיף קטן (ב), ולאחר שנציג בעל הרישיון בדק ואישר כי שולם לבעל הרישיון החוב השוטף או חוב נכס אחר, לפי העניין, שבשל אי-תשלומם בוצעה פעולת ניתוק אספקת מים או נקבע לצרכן הסדר תשלומים בעדם.
: (ב) המועד המאוחר ביותר לחיבור נכס לפי סעיף קטן (א) יהיה כדלקמן:
:: {|
! השעה שבה הגיע הצרכן {{ש}} להסדר או שילם את חובו !! מועד החיבור
|-
| עד 18:00 || 6 שעות ממועד ההודעה
|-
| אחרי 18:00 || 10:00 בבוקר למחרת
|}

@ 14. התראות והודעות
: (א) בעל הרישיון ישלח לצרכן ביתי, 15 ימים לפחות לאחר שהתקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(א)(1) עד (4)]], הודעה ערוכה לפי נוסח [[טופס 1 שבתוספת]] על כוונתו להגיש בעניינו בקשה למנהל הרשות הממשלתית לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לנכס; ההודעה תכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) פרטים בדבר זכותו של הצרכן הביתי לפנות אליו בתוך 21 ימים בבקשה שלא להעביר בקשת ניתוק אספקת מים בעניינו למנהל הרשות הממשלתית וזאת בשל היותו חסר יכולת כלכלית לשלם את חובו או בשל נכונותו למסור לבעל הרישיון באופן מיידי את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית; בעל הרישיון יציין לפני הצרכן הביתי את זכותו להביא לפניו את טענותיו בדבר היותו חסר יכולת כלכלית, בכתב או בעל פה, לפי העדפתו, וכן שהוא רשאי לצרף לבקשתו בכתב או בעל פה כל מסמך או מידע שיש בו כדי לתמוך בבקשתו, ובכלל זה גם תיעוד חזותי;
:: (2) בקשה להמציא לבעל הרישיון בתוך 21 ימים מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים ולתת לבעל הרישיון הרשאה לפנות למחלקה לשירותים חברתיים לקבל חוות דעת בעניינו והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן הביתי להימנע מהמצאת מסמכים וממתן הסכמה לפניית בעל הרישיון למחלקה לשירותים חברתיים לקבלת חוות דעתה כאמור [[בסעיף 7]]; בעל רישיון יציין לפני הצרכן הביתי כי אם לא יודיע הצרכן על מתן הסכמתו כאמור בתוך 7 ימים, יראו אותו כמי שסירב לפניית בעל הרישיון;
:: (3) פרטים בדבר אפשרות הצרכן הביתי לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו.
: (ב) פנה צרכן לבעל הרישיון בבקשה כאמור בסעיף קטן (א)(1), ישלח לו בעל הרישיון הודעה כי החלטתו תינתן בעניינו של הצרכן לאחר שמיעת טענותיו כאמור, אם יבחר הצרכן להביא את טענותיו לפני בעל הרישיון כאמור באותו סעיף קטן, ולאחר בחינת כלל המידע הנוגע לעניינו של הצרכן, המצוי בידי בעל הרישיון.
: (ג) קודם לפנייה למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר ביצוע ניתוק אספקת מים לצרכן בנכס ביתי, ישלח בעל הרישיון לצרכן הודעה על ההחלטה כאמור [[בסעיף 6(א)(6)]] ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח [[טופס 2 בתוספת]].
: (ד) קודם לביצוע פעולת ניתוק בנכס של צרכן ביתי, ישלח בעל רישיון לצרכן הודעה על החלטתו לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח [[טופס 3 בתוספת]].
: (ה) טרם ביצוע פעולת ניתוק חוזר לפי [[סעיף 12(ג) ו-(ד)]], ידביק בעל הרישיון על הדלת החיצונית, או במקום אחר בולט לעין בנכס או בסמוך אליו, במעטפה אטומה וחתומה שעליה שם הצרכן וכתובתו בלבד, התראה בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמור ערוכה לפי נוסח [[טופס 4 שבתוספת]], או ימסור התראה כאמור לידי האדם שאליו היא מכוונת או במקום מגוריו של אותו אדם לידי אחד מבני משפחתו הבגירים.

@ 15. מדיניות לעניין פיצוי הליכי גבייה
: בעל רישיון, באישור מנהל הרשות הממשלתית, יקבע מדיניות אחידה לעניין מיצוי הליכי גבייה, וזאת בשים לב לסוג הצרכן ונסיבותיו ובכפוף להוראות [[סעיף 16]]; לא מסר מנהל הרשות הממשלתית את עמדתו בתוך 30 ימים מיום שקיבל את פנייתו של בעל הרישיון בעניין, יראו את המדיניות, בתום התקופה האמורה, כאילו ניתן לגביה אישור מנהל הרשות כאמור; בעל הרישיון יפרסם את המדיניות כאמור באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט - ישלח את המדיניות, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.

@ 16. הוראות לעניין הפעלת סמכויות כנגד צרכן ביתי
: בעל רישיון לא יפעיל סמכויות גבייה לפי כל דין, לפני ששלח לצרכן שתי התראות לפחות על קיומו של חוב; בכל אחת מההתראות יובהר כי באפשרות הצרכן לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו לפי [[סעיף 18]] כמפורט להלן:
: (1) בהתראה הראשונה - לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון התקופתי;
: (2) בהתראה השנייה - 30 ימים לפחות לאחר משלוח ההתראה הראשונה; ההתראה השנייה תישלח בדואר רשום או במסירה ידנית, ובעל רישיון שרשאי לנקוט נגד הצרכן הליכי גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], רשאי לכלול בה דרישת תשלום לפי [[סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)]].

@ 17. הוראות לעניין משלוח התראות והודעות
: (א) התראה או הודעה לפי כללים אלה, למעט התראה כאמור [[בסעיף 14(ה)]], תיעשה בדואר רשום או בדרך של מסירה לידי האדם שאליו היא מכוונת או בדרך של מסירה במקום מגוריו, לידי אחד מבני משפחתו הבגירים; אם אי-אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהיה המסירה בדרך של הצגת האמור במקום בולט לעין על הנכס שבו מתגורר מי שההתראה או ההודעה מכוונת אליו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנכס של צרכן ביתי שכתובתו הרשומה אצל בעל הרישיון אינה זהה לכתובת הנכס שלגביו קיים החוב השוטף או בהעדר כתובת למשלוח דברי דואר, תודבק התראה כאמור על הדלת החיצונית או במקום אחר בולט לעין בנכס, במעטפה אטומה וחתומה, שעל גביה שם הצרכן הביתי וכתובתו בלבד.
: (ג) בעל הרישיון יפעל למסירת התראות והודעות לפי כללים אלה, נוסף על הדרכים האמורות בסעיף קטן (א), גם באמצעות הודעת דואר אלקטרוני לכתובתו של הצרכן, בהתקשרות למספרי הטלפון הרשומים בחשבון הצרכן או בשליחת הודעת טקסט למספר הטלפון הנייד של הצרכן, אם פרטים אלה לגבי הצרכן מצויים ברשותו; לעניין אמצעים אלה, לא תהיה חובה על הצרכן לספק פרטי קשר אלה, אך אם בחר למוסרם לבעל הרישיון, יעשה בהם בעל הרישיון שימוש לצורך התראה לפי כללים אלה, אלא אם כן ביקש הצרכן שלא לעשות בהם שימוש מסוג זה, ורשאי הצרכן לבקש כאמור לגבי כלל אמצעים אלה או חלקם; בעל הרישיון יתעד בקשה של הצרכן בעניין זה.
: (ד) בהתראות לפי טפסים שבכללים אלה יצוינו במקום בולט לעין, בערבית, באנגלית, ברוסית ובאמהרית, המילים &quot;התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים&quot;, וכן יצוין באותן שפות כי ניתן לפנות ולקבל את הטופס גם בשפות האמורות מבעל הרישיון; טפסים מתורגמים אלה יפורסמו באתר האינטרנט של בעל הרישיון, אם יש לו אתר כאמור, וכן באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, ובמקרה של הבדלים ביניהם, הנוסח של הטופס בשפה העברית יהיה הנוסח הקובע.
: (ה) פנה הצרכן כאמור בסעיף קטן (ד), יתעד זאת בעל הרישיון ברישומיו לעניין הצרכן, ולהתראות ולהודעות שיישלחו לפי כללים אלה מיום פניית הצרכן ואילך יצורף מראש עותק מתורגם בשפה שביקש הצרכן, נוסף על ההתראה או על ההודעה בשפה העברית.

@ 18. הסדר תשלומים לצרכן הביתי
: (א) בעל רישיון רשאי לקבוע לצרכן ביתי הסדר לפירעונו של חוב לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד תחילת ההסדר (בסעיף זה - הסדר תשלומים), או לתקופה ארוכה יותר בנסיבות חריגות הנוגעות להיקף החיוב, אופן היווצרותו או מצבו הכלכלי של הצרכן.
: (ב) לא פרע צרכן שני תשלומים לפי הסדר תשלומים שנעשה עמו או לא שילם את החשבון התקופתי השוטף, רשאי בעל רישיון לבטל את הסדר התשלומים עמו.
: (ג) נקבע לצרכן הסדר תשלומים, לא ינקוט נגדו בעל רישיון פעולות גבייה כל עוד עמד בהסדר התשלומים.

@ 19. חובת דיווח ופרסום
: (א) בעל רישיון ידווח לרשות הממשלתית פעמיים בשנה, בחודשים ינואר ויולי, על פעולות לעניין ניתוק שביצע, לרבות לפי כללים אלה, ובכלל זה מספר פעולות ניתוק אספקת מים שבוצעו בפועל, בחלוקה לסוגי צרכנים, ומועד תקופת כל ניתוק אספקת מים ומשכה; כל זאת בלא פרטים מזהים בדבר זהות הצרכנים שלגביהם בוצעו פעולות אלה.
: (ב) בעל רישיון יפרסם פעם בשנה מידע כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט - ישלח את המידע האמור, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מתום חודש אפריל, על מספר הבקשות לפי [[סעיף 6]] שהעביר לוועדה המייעצת בשנה שקדמה למועד הדיווח לשם קבלת המלצתה, על מספר הבקשות שקיבל, דחה או קיבל בשינויים לפי [[סעיף 9]], ועל מספר פעולות ניתוק אספקת מים שביצעו בעלי רישיונות בפועל לפי הדיווחים שקיבל לפי סעיף זה ומשך כל פעולת ניתוק, והכול בחלוקה לבעלי רישיונות ולפי סוגי הצרכנים כאמור בכללים אלה; דיווח ראשון לפי סעיף קטן זה יימסר לא יאוחר מהמועד האמור בשנת 2019, לגבי התקופה שתחילתה במועד תחילתם של כללים אלה ועד לאותו מועד.

@ 20. שמירת דינים
: אין באמור בכללים אלה כדי למנוע מבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק באחד מאלה:
: (1) לנכס אחר שאינו נמנה על אלה המנויים [[בסעיף 11]];
: (2) בכל מקרה שבו הוא נדרש לכך לפי דין.

@ 21. הצמדה
: הסכום הקבוע [[בסעיף 6(א)(1)]] יעודכן ב-1 בינואר פעם בשנתיים, ולגבי העדכון הראשון - ביום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ט (1 בינואר 2019) (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה - המדד) הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתם של כללים אלה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 50 שקלים חדשים; מנהל הרשות הממשלתית יפרסם הודעה על הסכום המעודכן ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית.

@ 22. תחילה ותחולה
: (א) תחילתם של כללים אלה 30 ימים מיום פרסומם.
: (ב) כללים אלה יחולו על תקופות חיוב שהחלו ביום התחילה ואילך; לעניין תקופות חיוב שהחלו לפני יום התחילה, בעל רישיון לא יהיה רשאי לבצע פעולת ניתוק שירותי אספקת מים או שירותי ביוב.

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 14]]))) ====
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : {{מוגדל|טופס 1}} {{ש}} ((([[סעיף 14(א)]])))

@ : {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning - Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt; {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''התראה על הכוונה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסך'''}}
: {{ממורכז|לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017}}

@ : 1. לפי הרישומים שבידינו, טרם שילמת את התשלומים המגיעים ל............ (להלן - ספק המים) בעד שירותי מים או שירותי ביוב לחודשים .................., בנכס שכתובתו .................... וזאת חרף התראות והודעות שנשלחו אליך בנושא זה; נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של ....................... שקלים חדשים, מתוכו סכום של .................. שקלים חדשים הוא חוב שאפשר לנתק בגללו את הנכס (להלן - החוב השוטף), והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
: 2. אתה נדרש לשלם את חובך השוטף באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
: 3. אם לא תשלם את חובך השוטף באופן מיידי, הוועדה המייעצת ברשות המים רשאית להמליץ למנהל רשות המים לאשר את ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך וזאת בלי לגרוע מזכותנו לעשות שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותנו לצורך גביית התשלומים המגיעים לנו ממך, לרבות הפעלת סמכויות מכוח [[פקודת המסים (גבייה)]] או [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], ובכלל זה עיקול חשבונות הבנק או מיטלטלין נוספים שבבעלותך.
: 4. נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
: 5. אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון .............................. או בכתובת ........................... .
: 6. אתה רשאי לפנות אלינו בתוך 21 ימים מיום קבלת הודעה זו בבקשה שלא לנתק את אספקת המים בנכסך וזאת אם אתה חסר יכולת כלכלית לשלם את חובך או אם בכוונתך למסור לנו פרטי התקשרות לצורך הפעלת הליכי גבייה אם עד היום לא עשית כן; המנהל הכללי של ספק המים או עובד בכיר מטעמו ידון בבקשתך.
: 7. אתה רשאי לצרף לבקשתך כל מסמך או מידע שיש ברשותך, ובכלל זה תיעוד חזותי, לצורך הוכחת טענותיך ובכלל זה את מצבך הכלכלי.
: לידיעתך:
: √ אנו מבקשים את אישורך ליידוע המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית (להלן - המחלקה לשירותים חברתיים) בדבר כוונתנו לבצע פעולת ניתוק בנכסך ולהציע לה להעביר לעיוננו אישור כי אתה מוכר לה ומידע על מצבך הכלכלי, אם הוא בידיעתה, בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה;
: √ אם לא יתקבל אישורך לפנייה זו בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לפנייה כאמור ולא נפנה למחלקה לשירותים חברתיים;
: √ נקיטת פעולות לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], או פעולת ניתוק אספקת המים בנכס אינן מהוות תחליף לפירעון חובך המלא;
: √ חובך ימשיך לצבור ריבית והצמדה גם במקרה של נקיטת אמצעים שכאלה, עד תשלום מלוא החוב;
: √ אם תחליט לפנות אל ספק המים כאמור לעיל, אתה זכאי להציג את טענותיך לפני ספק המים בכתב או בעל פה;
: √ ההחלטה בעניינך תינתן בהתחשב בטענות ובמידע שתציג בעניין, במועד.
@ : אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

@ : {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''You can request and receive the above notification in English'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}}&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt;}}

@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : {{מוגדל|טופס 2}} {{ש}} ((([[סעיף 14(ג)]])))
@ : {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning - Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt; {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt;}}

@ : לכבוד {{ש}} שם וכתובת הצרכן
@ : {{ממורכז|'''הודעה לפי [[כללים אלה|סעיף 6(א)(8) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017]]'''}}

@ : √ בהמשך להתראות והודעות ששלחנו אליך ובהמשך לבקשה שהגשת, החלטתי להעביר בעניינך בקשה למנהל רשות המים, לקבלת אישור לביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
: √ החלטתי מתבססת על הנימוקים האלה: .....................................................................
:: ................................................................................................................................
: לידיעתך:
: √ הוועדה המייעצת ברשות המים היא ועדה שהוקמה מכוח [[סעיף 8 ((ל))כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ה-2015]].
: √ תפקיד הוועדה לדון בבקשות חברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכס של צרכן ביתי ולהמליץ למנהל רשות המים אם לקבל, לדחות או לקבל בשינויים את הבקשות האמורות.
: √ אתה רשאי לפנות ישירות אל הוועדה המייעצת ברשות המים ולהעביר לעיונה כל מסמך הנוגע לעניין.
: √ פרטי התקשרות עם הוועדה:

@ : {{טורים שווים | | | {{ממורכז|בכבוד רב, {{ש}} שם + שם משפחה {{ש}} המנהל הכללי של התאגיד}} }}

@ : {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''You can request and receive the above notification in English'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}}&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt;}}

@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : {{מוגדל|טופס 3}} {{ש}} ((([[סעיף 14(ד)]])))
@ : {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning - Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} (([צ&quot;ל: '''تحذير قبل فصل تزويد المياه'''])) {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}} (([צ&quot;ל: &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt;])) {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt; {{ש}} (([צ&quot;ל: &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt;]))}}

@ : {{ממורכז|'''הודעה על החלטה לבצע פעולת ניתוק''' {{ש}} לפי [[כללים אלה|סעיף 10 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017]]}}

@ : 1. הרינו להודיעך כי ביום ....................... החליט מנהל רשות המים לקבל את המלצת הוועדה המייעצת בעניינך ולאשר לחברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
: 2. אתה רשאי לעתור כנגד החלטת מנהל רשות המים לפני בית המשפט הגבוה לצדק.
: 3. לתשומת לבך - בחלוף 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, בכוונתנו לבצע את פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך בלא כל דיחוי נוסף.
: 4. נכסך יהיה מנותק לתקופה שלא תעלה על 30 ימים רצופים, בתום תקופה זו אנו נחבר את נכסך למשך 5 ימים רצופים ונאפשר לך להסדיר את חובך אלינו.
: 5. אם לא ישולם החוב בתוך אותם 5 ימים רצופים, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העובדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017.
: לידיעתך:
: √ 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים על ידנו, בכוונתו להודיע על כך למחלקה לשירותים חברתיים שאתה מוכר או מטופל בה, ואם הדבר לא ידוע, למחלקה לשירותים חברתיים שאתה נמצא בתחום אחריותה, אלא אם כן תסרב לכך; נדגיש כי אם לא יתקבל אישורך למתן הודעה כאמור בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לכך;
: √ נכון למועד מכתב זה, חובך לספק המים עומד על סכום של .......................... שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
: √ כדי למנוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך, אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף, שניתן לתשלום בבנק הדואר/סניף הבנק/בכרטיס אשראי((/))במענה טלפוני/באתר האינטרנט של ספק המים.
: √ כמו כן נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
: √ אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון .............................. או בכתובת ................................ .
@ : אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

@ : {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''You can request and receive the above notification in English'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}}&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt;}}

@ &lt;עוגן טופס 4&gt; : {{מוגדל|טופס 4}} {{ש}} ((([[סעיף 14(ה)]])))

@ : {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning - Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt; {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt;}}

@ : {{ממורכז|'''התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק חוזר של אספקת מים בנכס בשל אי-תשלום חוב''' {{ש}} לפי [[כללים אלה|סעיף 12(ג) ו-(ד) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017]]}}

@ : 1. ביום ............................ ביצענו בנכס זה שכתובתו .............................. פעולת ניתוק אספקת מים וזאת בשל אי-תשלום חובך אלינו.
: 2. ביום ........................... חרף העובדה שטרם הסדרת את חובך, חיברנו את הנכס למערכת המים לתקופה זמנית של 5 ימי עסקים; בתקופה זו עליך להסדיר את חובך השוטף לספק המים, שבשלו בוצעה פעולת ניתוק אספקת המים.
: 3. נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של ................................. שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
: 4. אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
: 5. אם לא ישולם החוב בתוך 5 ימי עסקים ממועד הודעה זו, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע&quot;ז-2017.
: 6. לידיעתך, כל פעולת ניתוק אספקת המים בנכס או פעולת חיבור הנכס למערכת המים, כרוכה בהוצאות שתחויב בעלותן אם יינקטו בפועל.
@ : {{מוגדל|'''התראה נוספת לא תישלח!'''}}
@ : אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

@ : {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''You can request and receive the above notification in English'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}}&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt;}}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג באלול התשע&quot;ז (14 בספטמבר 2017)
&lt;חתימה&gt; גיורא שחם, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>69wif37sqwkl1r6vse8ppqhq5c9kklf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה כריתות ו ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469667</id>
    <revision>
      <id>1416711</id>
      <parentid>1416155</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T18:56:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>מש' ג-ה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4684" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=9|כריתות|ה|ו|}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ו|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;הַמֵּבִיא אָשָׁם תָּלוּי, 
::וְנוֹדַע לוֹ שֶׁלֹּא חָטָא, 
:אִם עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחַט, 
::יֵצֵא וְיִרְעֶה בָּעֵדֶר, 
:::דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. 
:וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, 
::יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, 
::וְיִמָּכֵר, וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה. 
:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 
::יִקְרַב; 
::שֶׁאִם אֵינוֹ בָּא עַל חֵטְא זֶה, 
:::הֲרֵי הוּא בָּא עַל חֵטְא אַחֵר. 
:אִם מִשֶּׁנִּשְׁחַט נוֹדַע לוֹ, 
::הַדָּם יִשָּׁפֵךְ, 
:::וְהַבָּשָׂר יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. 
::נִזְרַק הַדָּם, 
:::הַבָּשָׂר יֵאָכֵל. 
:רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: 
::אֲפִלּוּ הַדָּם בַּכּוֹס, 
:::יִזָּרֵק, וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל:&lt;קטע סוף=ניקוד א/&gt;

{{המשנה|ב|ו|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ב/&gt;אָשָׁם וַדַּאי, אֵינוֹ כֵן; 
:אִם עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחַט, 
:::יֵצֵא וְיִרְעֶה בָּעֵדֶר; 
::מִשֶּׁנִּשְׁחַט, 
:::הֲרֵי זֶה יִקָּבֵר; 
::נִזְרַק הַדָּם, 
:::הַבָּשָׂר יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. 
:שׁוֹר הַנִּסְקָל, אֵינוֹ כֵן; 
::אִם עַד שֶׁלֹּא נִסְקַל, 
:::יֵצֵא וְיִרְעֶה בָּעֵדֶר; 
::מִשֶּׁנִּסְקַל, 
:::מֻתָּר בַּהֲנָאָה. 
:עֶגְלָה עֲרוּפָה, אֵינָהּ כֵּן; 
::אִם עַד שֶׁלֹּא נֶעֶרְפָה, 
:::תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר. 
::מִשֶּׁנֶּעֶרְפָה, 
:::תְּקָּבֵר בִּמְקוֹמָהּ, 
::שֶׁעַל סָפֵק בָּאָה מִתְּחִלָּתָהּ; 
:::כִּפְּרָה סְפֵקָהּ וְהָלְכָה לָהּ:&lt;קטע סוף=ניקוד ב/&gt;

{{המשנה|ג|ו|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ג/&gt;רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, 
::מִתְנַדֵּב אָדָם אָשָׁם תָּלוּי בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, 
:::וְהִיא נִקְרֵאת אֲשַׁם חֲסִידִים. 
:אָמְרוּ עָלָיו עַל בָּבָא בֶּן בּוּטִי, 
::שֶׁהָיָה מִתְנַדֵּב אָשָׁם תָּלוּי בְּכָל יוֹם, 
::חוּץ מֵאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים יוֹם אֶחָד. 
:אָמַר: 
::הַמָּעוֹן הַזֶּה, 
::אִלּוּ הָיוּ מַנִּיחִים לִי, הָיִיתִי מִֵבִיא; 
::אֶלָּא אוֹמְרִים לִי: 
:::הַמְתֵּן עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַסָּפֵק. 
:וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: 
::אֵין מְבִיאִים אָשָׁם תָּלוּי, 
:::אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת:&lt;קטע סוף=ניקוד ג/&gt;

{{המשנה|ד|ו|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ד/&gt;חַיָּבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וַדָּאִין, 
::שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים, 
:::חַיָּבִין לְהָבִיא לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים; 
::חַיָּבֵי אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין, 
:::פְּטוּרִים. 
:מִי שֶׁבָּא עַל יָדוֹ סְפֵק עֲבֵרָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, 
:אֲפִלּוּ עִם חֲשֵׁכָה, 
::פָּטוּר, 
:::שֶׁכָּל הַיּוֹם מְכַפֵּר:&lt;קטע סוף=ניקוד ד/&gt;

{{המשנה|ה|ו|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ה/&gt;הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חַטַּאת הָעוֹף סָפֵק, 
:שֶׁעָבַר עָלֶיהָ יוֹם הַכִּפּוּרִים, 
::חַיֶּבֶת לְהָבִיא לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, 
:::מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשְׁרַתָּה לֶאֱכֹל בִּזְבָחִים. 
:חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל סָפֵק, 
::אִם מִשֶּׁנִּמְלְקָה נוֹדַע לָהּ, 
:::הֲרֵי זוֹ תִּקָּבֵר:&lt;קטע סוף=ניקוד ה/&gt;

{{המשנה|ו|ו|כריתות}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ו/&gt;</text>
      <sha1>plrk8u5ohg0i79xy2v3zxtz0yioke9u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור ברקת/תצח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469668</id>
    <revision>
      <id>1416712</id>
      <parentid>1416661</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T19:07:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="80143" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}}  

;סימן תצ&quot;ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים

;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים.

;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול.

;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו&quot;ם לית בה משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא.

;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום.

;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה.

;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו.

;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים.

;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא.

;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום -  אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר.

;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט.

;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל -  יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן.

;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש.

;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין.

;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו.

;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו&quot;ע - ויקיעורך}}

;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל.

;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו.

;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו.

;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו.

;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב.


==טור ברקת==
===פירוש סעיפים א - ט===
אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי  תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. 

ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}.

וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ&quot;ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}.

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז&quot;ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}}  כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. 

אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. 

ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. 
והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור.

אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו  - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז&quot;ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל  הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק.

ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז&quot;ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. 

או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל.

'''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בן י&quot;ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. 

'''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ&quot;ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור.


'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים על דרך מ&quot;ש רבי יהודא ע&quot;ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז&quot;ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. 

ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר&quot;ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר&quot;ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז&quot;ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר.  אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב.

אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. 

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו&quot;ם. 

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה. כל זמן שהבן עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה עוקרה ונוטע אותה בפרדס. כך בזמן שישראל זכאים רואה איזה חסיד באומות העולם ומביאו ונוטע אותו בישראל כגון רחב ויתרו. והיינו מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' אותם בהמות של עכו&quot;ם שהם מחסידי האומות '''{{צ|שאז אסור}}'''.

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''' הוא המקום של בית השחיטה כנודע שנמכר שם, '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' והם פרוצים במעשיהם, '''{{צ|אסורות}}''' לבא בקהל ישראל. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' לטובתן לפי שהם זכאים כאמור. '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}''' מאחר כי לא נודע היינו על דרך מי שחטא בשוגג. 

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ידין לאומים במשרים - בזכות הישרים שבהם}}, '''{{צ|ואפילו סתם}}''' - שמעשיהם הם סתומים, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר ליקח מהם}}''' אם נתנו דעתם להתגייר '''{{צ|שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' והם מותרים.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' וזה הוא מין אחד מן אותם העושים מעשה בהמה, ולא די להם שהם חוטאים אלא כי הם עושים בפרהסיא כי העם יודעים ומכירים מה מעשיהם שדרכם '''{{צ|ללון חוץ לתחום}}''' של ישראל, שהם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם עוברים(?) על משחז&quot;ל {{צ|לא תגנה על מיטה ארמית}}. 

'''{{צ|ונמצאו בעיר ביום שני}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} הוא הגוף כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל, כי הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ודקדקתי בדברי חכמים ז&quot;ל מה שאמר בלשון שלילה {{צ|אין אדם חוטא וכו'}}, היה לו לומר &quot;החוטא נכנס בו רוח של שטות&quot;. אמנם תרתי קא משמע לן. ראשונה תדע כי {{צ|אין אדם חוטא}} - רצה לומר כל זמן שנאמר '''אדם''' בשלימות הנשמה אבל להיות כי הרהורי עבירה קשים מעבירה תכף על ידי המחשבה מסתלק הנשמה הקדושה. ולכן רשעים בחייהם קרוים מתים. ואין הדבר בהשאלה רק מת הוא בכח. והיינו מה שאמר אשה זרה לחוטא: התבונן {{צ|כי אין האיש בביתו}} {{ממ|משלי|ז}} - הנשמה. ולפי כי הנפש החוטאת הוא מחוץ לתחום, שהרי יצאה מן הגוף הנשמה והלכה לה, ולנה חוץ לתחום.  וזה נמצא באותה עיר קטנה - הוא הגוף, היינו כי נמצאו בעיר זו הידועה ביום שני.

'''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן}}''' - שמא הוא מחלק אותם שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בודאי עשה תשובה}}. או יהיה מחלק אותם מארי דחושבנא כדאיתא בזוהר פרשת קרח דף קע&quot;ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון בשאול - בגין דאצטריכא בר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו וכו'}}. 

והנה על ידי כי יחשוב האדם מה מעשיו ביום - אז עשה תשובה ומתודה עליהם. ולכן חוזרות הנשמות ולנות בגוף הנקרא 'עיר' כאמור. כך אני אומר '''{{צ|שבאו מבערב}}''' בזמן שזכר מה מעשיו בנשף בערב יום הכניסן אז לגוף, '''{{צ|וחוץ לחומה}}''' של ישראל '''{{צ|לנו}}''', ואחר כך הכניסן '''{{צ|ומותרות}}'''.  

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - שהם מאותם המייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא, יעיר בבקר בבקר, והוא אומר {{צ|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומוסר עצמו להריגה על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שמעלה עליו כאילו נשחט כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל שנאמר {{צ|נחשבו כצאן טבחה}}. שחזקה של אנשים אלו כי מבערב בנשף בערב יום התודו, ולכן הכניסם לתוך התחום של ישראל כאמור.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' - ירצה משחז&quot;ל למה לא נאמר טלה או גדי לפי שחלק הבהמה נולד בכל השלימות שלו. לא כן אדם שנולד כל יום, הולך וגדל בתורה ובמצות. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' שהוא דוגמא לאדם השלם. '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' שהוא שלם בתורה היא אמו עומדת לאכילה שנאמר {{צ|לחמי בלחמי}}. 

או יהיה בהמה מ&quot;ש '''{{צ|אם האם עומדת לאכילה}}''' יש חלק מן השלמים הנק'  בהמה הלא המה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדם ובהמה תושיע ה' - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמם כבהמה}}. ואלו הם חלק הבהמה {{צ|העומדת לאכילה}} - הוא אצלי מה שאמר הכתוב {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}, כי שלומי אמוני ישראל אומרים לפני הקב&quot;ה רבונו של עולם עליך הורגנו כל היום, מקבלים עלינו מיתה לפי כי נחשבנו בעצמינו כצאן טבחה, שהם מוכנים ועומדים לשחיטה. אבל הקב&quot;ה אמר לא כן אתם חשובים לפני אלא אדם אתם אשר לא צויתי להקריב אדם. 

ולכן יאמר נא אותו עגל מן הבהמה העומדת לאכילה, שהם מכלל השלמים. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלשה הם מכלה עולם}} וקטן שלא כלו לו חדשיו כדאיתא בסוטה פ&quot;ג. אמנם זה השלם העומד לאכילה קים ליה בגויה שהוא תלמיד חכם שכלו לו חדשיו. כך אמר רבי ידע איניש בנפשיה אי צדיק גמור הוא אם לאו. 

'''{{צ|אם היו שבת ויום טוב הסמוכים זה לזה}}''' - כלומר כי הצדיק הוא מכונה לשבת ויום טוב. אי בעית אימא מפני כי אין לו רק מה שמכין, ואי בעית אימא משום שאסור לעשות בו מלאכה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים, ולכן נענש אסא מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים כמו שאמרו חז&quot;ל.  ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - כלומר אם נולד לו איזה ספק אשר חטא על הנפש, נולד בזה מותר בזה, לפי שבלילה עשה תשובה ודאי כדלעיל.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - זה חלק אדם רשע, לא די שעשה מעשה בהמה על העונות ועל הפשעים - נוסף עוד שלא עשה תשובה כל ימי היותו, ועבר על מה שכתוב {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך עד אשר לא יבואו ימי הרעה}} - אלו ימי הזקנה כמו שאמרו חז&quot;ל. ולא עוד אלא שעמד ברשעו עד שהוא מסוכן, והוא ירא שמא ימות. נמצא כי עבר על כמה זמנים שהיה יכול לעשות תשובה ולא עשה. כי זמנים רבים הם כדלעיל {{צ|זמן זמניהם}} - חמשה זמנים. 

'''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כלומר מפני מה לא נתן אל לבו לעשות תשובה בכל אותם הזמנים? גם שנפל למשכב לא דעת ולא תבונה לשוב אל ה'? מפני שכבר אכל עולמות בחייו, ולא היה חסר כלום מחמדות הזמן. '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לאותה תשובה. '''{{צ|אסור לשחטה}}''' בו ביום מטעם הנ&quot;ל, '''{{צ|אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי}}''' כי יחם לבבו ממעשיו הרעים ועדיין יש שהות ביום לקבל יסורין מבעוד יום קודם שימות. 

'''{{צ|וכשיש שהות ביום}}''' כאמור, '''{{צ|ושחטה}}''' כאשר זבח את זבחו ונתגבר עליו, '''{{צ|אינו נוטל עורה}}''' כמו שאמר הכתוב {{צ|עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - לא יחשוב בדעתו כי על ידי קניינים של העולם הזה הוא מתכפר לו כי כך אמרו חז&quot;ל: אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה אלא בתחילה בא בממונו וכו'.  אין זה מן הכלל זה מאחר שהמתין עד דכדוכה של נפש ועשה תשובה מיראה שימות ונפרעים ממנו. לכן ידע נאמנה כי לא יטול את עורה ולא יפדה על ידי ממון וכיוצא, '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו עבר אחד}}''' - היינו כי מפני העון שהיה חמור הדין שלו היה כי נסתרס באחד מאבריו. ובכן ימצא שלקה בעור בממונו וגם בגופו באבר אחד. 

'''{{צ|או מוליכו עמו}}''' - ר&quot;ל ידע נאמנה שנתקבל בתשובה לפני המקום ולכן בזמן התחיה שהקב&quot;ה מחיה אותו כמו שהיה בעולם הזה כמו שחז&quot;ל {{צ|אני אמית ואחיה - בתחילה כמו שהיה, הלך חיגר או סומא כך יקום}}. ואחר כך {{צ|מחצתי ואני ארפא}}. ולכן אותו אבר שנסתרס ממנו בטוח הוא כי '''{{צ|מוליכו עמו}}''' - שיהיה מוכן לעמוד עמו לזמן התיה כי זה יורה שנתקבל בתשובה לפניו יתברך. 


'''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - כלומר אם עשה מעשה בהמה בשדה כמה דאת אמר {{צ|כי בשדה מצאה}}. '''{{צ|לא יביאנה במוט או במוטה}}''' - כלומר לפי שכבר נתבאר כי אותו העושה תשובה עד עת בא דברו למיתה - כך הוא עונשו של בדאי זה שמניח אבר מאחד מאבריו מסתרס ולוקה בעורו (בממונו), ושב ורפא לו. לא כך הוא זה העושה מעשה בהמה בשדה - מעשיו מפורסמים כי אין לו רשות להביא את עצמו לפניו יתברך בתשובה במוט. אף על גב כי בצד מה הוא יותר משובח מן הקודם; הבהמה מסוכנת - כאלו בה עשה תשובה בפרק המיתה ולא עשה אלא מיראה, אבל זה - נהי שעשה מעשים רעים דוגמא של אותו הנאמר בו {{צ|ויבא עשו מן השדה}} - אמנם חזר בו בזמן הבחרות. ועם כל זה: '''{{צ|לא יביא את עצמו במוט}}''' לעת תמוט רגלו וחזר הגלגל עליו, כי אז הוא מוכן ומעותד נמי אל הייסורין בגופו. לא יביאם במוט ולא במוטה כדרך שעושה בחול כי זאת התשובה נמי הוא נחשב מיראה והוא דרך חול. כי שלשה מיני תשובה מחמת יראה הם כנודע מן הזוהר. 

אמנם '''{{צ|יביאנה בידו איברים}}''' -הוא מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם ייסורין באים עליו יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. כי אינו מספיק שיעשה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיות לטוטפות בין עיניך}}  לפי כי תיקון זה מספיק שיעשה אותו על הסתם. לא כן זה אלא מביאה התשובה בידו  - מעשה בהמה על ידי מעשה הצדק' הניתן ביד כנודע. זה יהיה ראשונה להגין עליו מן הייסורין. ונוסף עוד שיביאה איברים איברים על ידי הייסורין בענין ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש: {{צ|עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה - לא זז משם עד שמוחלין לו. עבר על מצות לא תעשה - תשובה תולה וייסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם}}. ולכן לא סגי להביאה לעת תמוט רגלו, רק מביאה איברים איברים כאמור.


'''{{צ|עוף שנדרס ברגלים וכו'}}''' - כבר הדברים אמורים למעלה כי כינוי העוף הוא מורה על בעל מצות. ולכן הוא היה אומר כי עוף זה '''{{צ|שנדרס}}''' היה שפל ברך, שייף עייל שייף נפיק, כל כך היה שפל עד מדרך כף רגל היה שוה לאסקופה תחתונה, עד מקום שעאל ספק '''{{צ|אם נתרסקו איבריו}}''' כי מפני שהמצות הם כמספר האיברים ואדם זה מפני שממעט עצמו לא דק להיות נמנה עם חבור של מצוה. '''{{צ|ולכן צריך שהייה מעת לעת}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה אחת מתפללים וחוזרים ושוהים שעה אחת לאחר התפילה}}, לפי כי גדולה היא התפילה לפני הקב&quot;ה.

'''{{צ|וצריך בדיקה לאחר השחיטה}}''' על מספר המצות. '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - כמה דאת אמר {{צ|עליך הורגנו כל היום וכו'}}. ועוד ירצה למ&quot;ש ר' יהושע בן לוי {{צ|האי מאן דאתייליד ביומא דשבתא ביומא דשבתא ימות. מאי טעמא? משום שחללו עליו את השבת כדי שיתכפר לו}}. וכן נמי הוא בענין זה. הרצון לומר דאף על גב כי נמצא באדם זה כל השלימות הנזכר, '''{{צ|שוחטין אותו ביום טוב ולא חיישינן שנא ימצא טרפה}}''' - כלומר כי לולי שנמצא בו עון לא מת ביום טוב, אלא ודאי כי זה היה לו לכפרה '''{{צ|אע&quot;ג דאתייליד ביה ריעותא}}''' לא אמרינן הכי, אלא עדיין הוא בחזקת צדקותו וחסידותו כדאמרן.


'''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - מה ששנינו היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות. ומפני השלימות הנמצא בו אין שוחטים אותו בזמן הזה אלא אם כן נפל בו מום. שאם לא היה זמן החרבן והיה עבודה הקרבן היה מכפר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה, תמיד של בין הערבים מכפר על עבירות שביום. בין כך לא לן אדם בירושלים ובידו עון}}. אמנם משחרב הבית נענש הצדיק כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ועשית את הקרשים למשכן  - אמר משה לפני הקב&quot;ה תינח בזמן שבית המקדש קיים, וכשנחרב מה יעשה ישראל? א&quot;ל אני לוקח צדיק אחד ומכפר עליהם}}. 

ולכן זה הבכור הצדיק אף על גב כי כן אמר הקדוש ברוך הוא ליקח אותו לכפר על ישראל - '''{{צ|אינו נשחט בזמן הזה אלא אם כן היה בו מום}}''' דאם לא כן לא היה צריך שחיטה, כי הצדיק דוגמא לדגים (כנזכר לעיל אסיפתן מתירתן שנאמר {{צ|ויגוע ויאסף אל עמיו}}). אבל מפני שחטא ונפל בו מום - לכן נשחט.

אמנם '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - לא יהיה זה הבכור הצדיק בערך עם הארץ שמראה הסכין לחכם לבדוק בו כנ&quot;ל. אמנם בזה הבכור אין רשות לחכם לראותו ביום טוב '''{{צ|אם יש בו מום}}''' שלכן מפני העון נשחט ביום טוב. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום}}''', דבר של עון, עם כל זה '''{{צ|אינו יכול לשחטו}}''' מאחר שנתפס על הציבור רק הוא מת בגויעה ואסיפה.

'''{{צ|אבל אם נולד במומו}}''' כי נמצא בו עון קבוע דדש ביה, '''{{צ|ועבר וראהו}}''' לפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|תלמיד חכם שחטא כסהו בלילה שנאמר וכשל גם נביא עמך לילה}}. '''{{צ|ועבר}}''' על זה '''{{צ|וראהו}}'''. '''{{צ|נשחט על פיו}}''' - מפני שנתגלה עונו. 

ואם ראה המום והעון שלו '''{{צ|מערב יום טוב וראה שהוא מום לישחט עליו, יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומתירו}}''' לישחט.  אבל אם זה נענש מפני הציבור כנזכר - אין זה ראוי להיות נשחט אלא נאסף ודאי כדגים אסיפתן היא המתרת אותם כדאמרן.


===עוד פירוש על סעיפים א-ט לצד עילאה===
עוד זאת תדרש לבאר הדינים הללו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה ימלל. וכך היא אומר.{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר אשר חז&quot;ל הגידו {{צ|שלשה טעיות  עתיד לטעות שר של אדום}}. יחשוב כי בצר במדבר שהוא קולט הרוצח כך קולט בצרה, והקדוש ברוך הוא מביא אותו ושוחטו לעין כל שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה}}. והנה השר של אדום זה סמאל והשחיטה שלו על ידי שם ההויה כדאיתא בזוהר פרשת שופטים דף רע&quot;ד {{ממ זהר|ג|רעד|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא בתר דא לדון בסייף לדון בחנק לדון בדין סקילה לדון בדין שרפה. לדון בסייף למאן? לסמאל. הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי. הנה על אדום תרד חרב דקדוש ברוך הוא. '''י'''' רישא דחרבא. '''ו'''' גופא דחרבא. '''ה&quot;א ה&quot;א''' תרין פיפיות דילה. צדק צדק תרדוף. חתכין דינין מפי בית דין דלעילא ודינא מפי בית דין דלתתא}}, עכ&quot;ל לענייננו.


ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הקדוש ברוך הוא הנקרא 'חכם' שנאמר {{צ|חכם לבב ואמיץ כח}}. אין מראין לו הסכין הנזכר (שהוא שם הויה כאמור) כדי לשחוט לסמאל, '''{{צ|אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה הסכין}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אין השם שלם עד שיכרת זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה}}. ולכן הסכין זו - ההויה - כביכול פגומה. ולכן יאמר לו פגומה ואסור לשחוט בה לסמאל מפני פגימתה.

ולכן '''{{צ|ילך וישחזנה ויחדדנה במשחזת}}''' כי לפי שזה הפגם תלוי במעשה התחתונים, לפי שהם עושים פגם בסכין זו - הוא שם הויה, כדאיתא בזוהר בכמה מקומות {{צ|חייביא עבדי פגימותא לעילא}}. ולכן אנו חוששים שלא יחדדנה במשחזת כי תעלה חמתו של הקדוש ברוך הוא ואותו הכעס והחידוד ישליך אותו על ישראל העושים הפגם, והם סיבה כי אינו נכרת זרעו של עמלק. ולכן לא יעיר כל חמתו על סמאל לשחוט אותו ונמצא מתארך קץ פדותנו. הוא הטעם שהשביע הקדוש ברוך הוא לישראל שלא ידחקו על הקץ שנאמר {{צ|השבעתי אתכם וכו' אם תעירו את האהבה וכו'}}.


'''{{צ|וחכם שראה סכין לעצמו}}''' לצורכו דלא שייך להיות בה פגם, '''{{צ|יכול להשאילה לאחרים}}''' להשתמש בה כי כן שם הויה נקרא על כל צבאות מעלה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדני בם - שמו של הקב&quot;ה כתוב בלוח על לב כל אחד}}. ומה גם מט&quot;ט כי כך אמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|כי שמי בקרבו}}. ולכן הוא עמו בהשאלה לצורך הייחוד הנעשה על ידו ביומין דחול כדלעיל.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|אין מראים סכין לחכם ביום טוב וכו'}}''' - דמאחר כי הנחנו שהסכין הוא כינוי לשם הויה, והוא התפארת, ולכן אין מראין סכין זה לחכם '''{{צ|ביום טוב}}''' - הוא סוד חכמה עילאה - לפי כי כן אמרו חז&quot;ל {{צ|נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. וכבר נתבאר בזוהר שהקב&quot;ה הנשבע (הוא חכמה) שלא יכנס בירושלים שלמעלה (היא בינה). ולכן אין ראוי להראות סכין זה בסוד התפארת לאבא עילאה, הוא החכם הנזכר, אם הוא ראוי ושלם כדי לשחוט בו לסמאל כאמור, שמא תהיה פגומה כי מפני מעשה התחתונים היא נפגמת ונמצא בטלה הכונה. כי הנה תכלית הראות סכין זו לשחוט לסמאל היינו כי כאשר זה נשחט אז בונה ירושלים ה' וישראל נכנס לתוכה. ועל ידי כן הותר הנדר שנשבע הקב&quot;ה ואמר {{צ|ולא אבא בעיר}}. ואם תמצא פגומה החכם יאמר לו אסור לשחוט בה לסמאל ולבטל המות מפני פגימותה. ולכן '''{{צ|ילך ויחדדנה}}''' -  ס&quot;מ הנקרא חדידא בלישניה שנאמר {{צ|בקליפה חדה כחרב פיות}}. והיינו שמחדדה '''{{צ|במשחזת}}''' שלו - היא הנקבה כאמור. 

'''{{צ|וחכם}}''' הנזכר '''{{צ|שראה סכין לעצמו}}''' - הוא סוד הצדיק שבו הנקרא הויה שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. וראה אותו לעצמו להנאתו. '''{{צ|יכול להשאילו נמי לאחרים}}''' - כי הוא יורד בסוד מרדכי ומתלבש בו יוסף הצדיק. ועל ידי שמתחבר עם הכלה הוא שוחט לכל מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|כי הנה המלכים נועדו}}. וכאשר כן {{צ|עברו}} כל מאריהון דדינים מפני כי הם {{צ|יחדיו}} בחיבור אחד כאמור.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט וכו'}}''' - איתא בזוהר פרשת צו דף ל&quot;א {{ממ זהר|ג|לא|א}} וזה לשונו: {{צ|ואל זועם בכל יום - נזעם או זעום אינו אומר אלא זועם לפי שהוא זועם לכל מאריהון דדינין}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו}} - הם מאריהון דדינים, שאוסר אותם בכל יום יעיר בבקר בבקר לזעום בהם. וזה הוא סוד הטבח שזועם לכל מאריהון דדינים, שלכן הסכים לטבוח את בנו.

או יהיה הכונה לרמוז על יוסף הצדיק שנאמר בו {{צ|וטבוח טבח והכן}} שעשה תרתי לטיבותא. ענין שטבח טבח ועוד עשה הכנה מענין מוקצה והיה ערב שבת כמ&quot;ש חז&quot;ל {{צ|מכאן ששמר יוסף את השבת ועדיין לא ניתנה}}. ושמר דין מוקצה בשבת כסברת ר' שמעון. ואמנם שאמר {{צ|וטבוח טבח}} היינו סוד מה שאמר הכתוב {{צ|רשפיה רשפי אש שלהבת יה}} - דנפק מעלמא עילאה כל ערב שבת לשרוף הקליפה, וכדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ב {{ממ זהר|ב|רב|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי ביומא שתיתאה כד מטי זמנא דערב - דליג מגו ההוא נהורא דאשא וסלקא לעילא לאעלא גו גוונין. כדין מתתקנין ישראל לתתא ומסדרין סועדתין ומתקנין פתורין כל חד וחד פתוריה. כדין חד שלהובא נפיק ובטש בההוא שלהובא. כיון דבטש ביה מתגלגלן ההוא שלהובא וההוא מדורא ועאלין בנוקבא דתהומא רבא ואתטמרן ויתבת תמן. וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא וכו'}}.

הנה מבואר מדברי המאמר כי זה האש הוא הדוחה לסטרא אחרא ומונע אותו שלא יתקרב לסטרא דקדושה. וזה השלהובא הוא מסטרא דימינא, חסד לאברהם. ולכן זה הטבח הוא מה שאמר '''{{צ|מוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''' זה. ו'''{{צ|הבהמה}}''' יהיה סוד סטרא אחרא מפני כי נמצא בו שהותר אוכל נפש. ולכן צריך חיזוק. ולכן יכול להוליך סכין והבהמה אצל הטבח האדם הגשמי. 

'''{{צ|ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו}}'''. וסוד הדבר למעלה הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן - למלכא דהוה ליה ברא מאמהו חדא ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמרה מאן יהיב לי מלכא  בהיכליה. אמרה מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן וכו'}}.

והנה מבואר מדברי המאמר כי עתיד הקדוש ברוך הוא לגרש האמה זו ואת בנה, שלכן אמרה שרה לאברהם {{צ|גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת}}. ואמנם כמו כן עתה ימצא דבר זה בהווה - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת תרומה דף קל&quot;ד {{ממ זהר|ב|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי בעלה לחדווה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא, בגין דלא ישתכח ברגלי צעדהא רמז דסטרא אחרא ולא יתדבק בהדא וכו'}}.

הנה מבואר הדבר כי לעולם מפרישין תחילה סטרא אחרא ואחר כך נעשה הייחוד. ולכן בא הדין הזה בגשמי דאפילו גדי קטן שצריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' - מוליך אותו ביום טוב. ואפילו '''{{צ|שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' לפי כי כן הוא נעשה למעלה. 


'''{{צ|בהמות היוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו בפסוק {{צ|מעוף השמים ועד בהמה נדדו}} {{ממ|ירמיהו|ט|ט}}, כי נ&quot;ב שנה לא עבר עוף בארץ ישראל כי {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא הכי הוי {{גמט דגש|ב&quot;ן}} - למדנו כי בן זה הוא בהמה. ולכן ימתק מה שאמרו חז&quot;ל אצל {{צ|אדם ובהמה - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמן כבהמה}} (מאמר). כי לא ידענו מהו השבח הזה אשר שבחוהו חכמים? מה יופיו ומה טיבו של האדם בן דעת ועושה עצמו כבהמה? כנראה כי נהפוך הוא כי לגנות יחשב לאיש העושה עצמו כבהמה. 

אמנם בתחילה אתה דורש כי מ&quot;ש {{צ|שעושה עצמו כבהמה}} היינו על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|יששכר חמור גרם}} {{ממ|בראשית|מט|}} אשר חכמים ז&quot;ל הגידו כי החמור אינו כמו הסוס שמרביצים תחתיו ומאכילים אותו והוא מבעט בבעליו. אמנם דרכו של חמור - רובץ בין המשפתים ואינו חושש לכלום ונתנים עליו משא כבד ואינו מבעט. כך היה עושה יששכר כדי ללמוד בתורה. וכן נמי אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ובתורה ועושים עצמן כבהמה לסבול עול התורה. ואין חוששין לחמדות העולם הזה כלום. הרי זה משובה(?).

אמנם עוד יש להבין בדרשה זו כי כונת בני אדם ערומים אלו בדעת - שיודעים ומכירים הם בעצמם כי הם אנשים גדולים כמו שאמר רבה ע&quot;ה {{צ|ידע איניש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו}}. והללו יודעים שהם נמשכים מעץ החיים שהוא בחינת 'אדם'. ולפי שהם יודעי דעת וערומים לא נעלם מהם כי הלומד בתורה הוא נאחז בגופא דאילנא כדאיתא פרשת מקץ דף קצ&quot;ג {{ממ זהר|א|קצג|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי אילנא דחיי וכו' ואינון דמשתדלין באורייתא כולהו אחידן בגופא דילנא וכו'}}. ואדרבא מפני כך כי ערומים הם - עושים עצמן כבהמה כאילו הם מסטרא דנוקבא העולה בגימטריא {{גמט דגש|בן}} שהוא {{גמט דגש|בהמה}}. והיינו כדי לעורר השורש שלהם ולהיות שהם נשרשים שם כמו שאמר הכתוב {{צ|יוצר רוח אדם בקרבו}} כדאיתא בזוהר, כי מדה זו מציירת רוח בני האדם בקרבה ממש בהאי אתתא דצרת עוברא במעהא. לכן הם עושים כבהמה לעורר נפשם בסוד אור חוזר בקרבה כדי לעורר את האהבה, שלכן נחשב כאילו דכורא רדף בתר נוקבא ולא דכורא{{הערה|כך מובא בדפוס אבל לענ&quot;ד מהמשך הדברים ייתכן שצריך להגיה 'נוקבא' - ויקיעורך}} בתר דכורא כדאיתא פרשת ויחי דף רמ&quot;ה {{ממ זהר|א|רמה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי בכל אתר דכורא רדיף בתר נוקבא ואתער רחימותא לגבה, והכא אשכחנא דהיא אתערת רחימותא ואתערת לגביה ורדפת אבתריה. ואורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא למרדף בתר דכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבי גנזייא דמלכא. תא חזי תלת נשמתין אינון וכו' נשמתין דצדיקייא אתיין מאינון נשמתין עילאין מנשמתא דנוקבא ומנשמתא דדכורא ובגין כך נשמתהון דצדיקייא עילאין על כל חילין ומשריין דלעילא וכו'. תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קדוש ברוך הוא נשמתהון דצדיקיא לתתא מתערין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא. אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא וכו' ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב - סתם}}. עד כאן לשונו לענייננו.


הנה מבואר מדברי המאמר כי הנשמה של הצדיק היא נמשכת משני המדות, זכר ונקבה, והם הנזכרים בפסוק {{צ|אדם ובהמה}}. ולפי כי הצדיק זה שהוא {{צ|ערום בדעת}} ויודע בעצמו שהשורש שלו, היא נשמתו, כלולה מזכר ונקבה. ומן הראוי לא היה{{הערה|נ&quot;ל שיש להגיה כאן 'ומן הראוי היה לו וכולי' - ויקיעורך}} להסתכל בשורש הנמשך מן הזכר שהוא עיקר ועושה עצמו כבהמה (שהוא סוד הנקבה), והתכלית כדי לעורר חביבו ורחימותא שלכן כינוי 'בהמה' מורה על שם ב&quot;ן - הוא המעורר מיין נוקבין. ועושה עצמו כבהמה בעבור כן כדי לייחד בנוקבא עם הדכורא -- ודאי לכן עלינו לשבח לאדם זה.

ובכן זה יהיה כונת מ&quot;ש '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' - הם בני אדם הצדיקים שעושים עצמן כבהמות שיוצאות מן העיר הידועה, עיר ה' סלה, {{צ|ורועות חוץ לתחום}} - ארצה שעיר שדה אדום, לאכול אותם ירק עשב הצומח להם מן השדה שהם נשמות מחסידי האומות כדאיתא פרשת בלק בפסוק {{צ|כלחוך השור את עשב השדה}}, הם נשמות קדושות מחקל תפוחין. וכן בהפך - הצדיקים אוכלים עשב הם הנשמות הצומחות משדה אדום. 

'''{{צ|וחוזרות ולנות בתוך התחום}}''' של עיר ה' - '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי הם כל כונתם וחפצם להיות מוכנים לפניו על דרך {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}. לכן '''{{צ|לוקחים מהם ושוחטים מהם ביום טוב}}''' בשעה שהם מייחדים שמו יתברך ואומרים 'אחד' כנודע שהאדם מקבל עליו ארבע מיתות בית דין ונחשב להם כאילו נחשטים ממש, ועולה נשמתו למעלה לעורר את האהבה. 

אבל הנשמות '''{{צ|הרועות}}''' בשדה אחר, '''{{צ|ולנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה - הוא מורה על חלק נשמות שלא הלכו לשם לרצונו אלא שהוצרכו לילך לשם מסיבת העון. וכדאיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה כן איש - דא איש צדיק דאזלין מתתרכין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}}. ואיתא בזוהר {{צ|אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}} כי הנשמות אלו הולכים ברצונם אחר השכינה בגלות.  אמנם יש נשמות אחרות שגולים לשם ולכן '''{{צ|לנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה. 

ולכן '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ויצאו מן הקליפה, '''{{צ|אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצים}}''' מבערב, ואין דעת אנשי העיר הקדושה עליהם על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} היא סוד המלכות, {{צ|ואנשים בה מעט}} - הם המדות שלה נקראים 'אנשים'.  ולכן אמר '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר הזאת עליהם}}''' שיהיו לה בסוד אור חוזר.


'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הנשמות קדושות. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם}}''' - אותם שמביאים אותם עמהם משדה אדום - '''{{צ|לית בהו משום מוקצה}}''' לפי כי תמיד לוקחים מהם לצורך הייחוד. או יהיה נמי בהמות הללו של עכו&quot;ם בסוד הניצוצות דעלמין קדמאין דאתחרבו ואין בהם מוקצה.

'''{{צ|ואין עכו&quot;ם צריך הכן}}''' - הוא מ&quot;ש בזוהר {{צ|באלין עשר קליפין אתלבש קב&quot;ה בגין לקיימא ומלכותו בכל משלה}}. הנה מבואר כי אין העכו&quot;ם צריך הכן שכן כתיב {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} - אבל לא עכו&quot;ם.

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - דהיינו סוד {{צ|עת אשר שלט האדם (עכו&quot;ם) באדם (דישראל) לרע לו}} ודאי, כי אותה נשמה דישראל מוציאה עמה נשמה מעכו&quot;ם. הרי כי באו בשביל ישראל שהלך לשם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''', בית השחיטה, ר&quot;ל הביא נשמה של ישראל הנקרא 'בהמה' כאמור לעלות למעלה בסוד מיין נוקבין. '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' - מאחר שלנים שם מפני העון כנ&quot;ל, '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות}}''' - אפילו הם מחלק אותם שבאו לצורך ישראל שאינו יכול לעלות מעצמו אם אינו מביא ניצוצות אלו, '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}'''.

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - לברר מהם ולהכנס לתוך הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היינו בעולם העשיה כי שם הקליפה מרובה מן הקדושה כדאיתא בתיקונים. הנברר משם הוא מותר ביום טוב. שכל המביא לצורך הרוב מביא. ולכן מותר.


ומאחר שהנחנו כי {{גמט דגש|בהמה}} הוא כינוי למדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בגימטריא - ולכן יאמר נא: {{ש}}
'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' כלומר החלקים של מדת המלכות המכונה בשם 'בהמה' שיוצאות מעולם האצילות, לפי שמזמן של הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}, לכן החלקים שלה יוצאים משם והולכות '''{{צ|ורועות חוץ לתחום}}''' - חוץ מעולם האצילות שנאמר {{צ|דודי ירד לגנו}} {{ממ|שיר|ז}} זה העולם שלמטה מן האצילות והלאה. וזה {{צ|ללקוט שושנים}} - הם ניצוצות הנ&quot;ל. הרי שהם '''{{צ|רועות חוץ לתחום}}''' שנאמר {{צ|דודי ירד לרעות בגנים}} - היא המדה הנקרא 'דודי'.

'''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' - דהיינו בבריאה שהוא תחום של עולם האצילות. ומה גם כי שם אימא נקרא 'מקננת' שם כדאיתא בתיקונים והיא נקראת '''חמות'''(?) כדאיתא פרשת אחרי מות והוא '''תחום''' שבת. '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי למחר תכף עולים לעולם האצילות. ולכן לוקחים מהם לתיקון המלכות ושוחטים אותם ביום טוב להוציא מהם איזה דם אשר נמצא בהם מצד הדין ומתייחדים אחר כך באוכל אדם. 

'''{{צ|אבל הרועות והלנות מחוץ לתחום}}''' - הם החלקים אשר בעולם היצירה הנקראים 'מחוץ לתחום'. אם באו ביום טוב ועולים למעלה בעולם האצילות - '''{{צ|אין שוחטים מהם ביום טוב}}'''. והענין הוא מ&quot;ש פרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי מועד חסר יו&quot;ד}}. כי כמו ש'קדש עילאין' זמין לכל אינון כתרין דשמא קדישא אתקרי בהו - כך 'קדש תתאה', {{צ|חכמת שלמה}}, זמין לכל חילהא. הנה מבואר מזה המאמר כי החלקים של מדה זו הם מזומנים ביום טוב ועולים למעלה. הם חילהא {{צ|הרועות ולנות מחוץ לתחום}} בכל זמן. ולכן עתה שעלו '''{{צ|אין שוחטין מהם}}''' ואין מקבלים מהם שהרי אין עולים ***(?) למעלה ולכן הם מוקצין. '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר}}''' של עולם האצילות - הם המדות של הזכר המצפים לחלקי הכלה להתייחד עמהם אחד אל אחד - אין דעתם עליהם שהוא סוד {{צ|והאדם ידע}}.

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הוא ישראל עליון  שהה ממצו(?) נעשה התיקון לכלתו כדאיתא פרשת תרומה: {{צ|אפריון}} זה העולם, {{צ|עשה לו המלך שלמה}} והוא {{צ|מעצי הלבנון}} - הם שנאמר בהם {{צ|ישבעו עצי ה'}}. 

'''{{צ|אבל בהמות של עכו&quot;ם}}''' - הם מדות הנקבה שנפלו בקליפה ונבנית בהם צד הרשעה, לכן נקראים {{צ|בהמות של עכו&quot;ם}}, ולכן '''{{צ|אין בהם משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן}}''' בו בכל שעה אנו מצפין ביאת הגאולה וחרבנה של צר שנאמר {{צ|היום אם בקולו תשמעו}}.{{ש}}
'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' שאז אסור. והענין יובן בשני פנים. ראשונה כי הנה בכל יום אנו מעלים מדות הללו לעשות הייחוד ואחר כך חוזרים לנפול. ולכן דבר זה לא נעשה ביום טוב. ועוד אם נאמר לצורך הגאולה כאשר חזרו בזכות ישראל דהיינו כי לפי שעושים תשובה לכן נגאלים בזמן {{צ|אחישנה}} - אז אסור לקחת מהם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה}}''' מן הנשמות '''{{צ|במקולין}}''' - הוא מקום המטבחיים בסוד הבריאה אשר שם הם מאריהון דיבבא ויללא. וכאשר נמשך שם מדת החסד הוא הורג אותם וממסר(?) בידם. אז אם ידוע שלנות נשמות הללו '''{{צ|חוץ לתחום}}''' למטה - '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' כאמור שהמוקצה הולכים בספקו להקל. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' לטובתם להכניסם לגדר הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם}}''' כי לא פורש, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היא צור הרשעה, '''{{צ|מותר - שכל המביא  לצורך הרוב מביא}}''' ומותר.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - חזרנו לענין ראשון שמדבר בחלק הנשמות הידועות ללון חוץ לתחום, הם אותם אשר נודע באמת שהלכו אל הקליפה מצד העון ולכן הם לנין שם לפי שהם בדרך קבע. {{ש}}
'''{{צ|ונמצאו בעיר}}''' של הקדושה ביום שני. והענין כאשר נאמר כי שני ימים דיום טוב - הראשון הוא בבחינת הזכר והשני הוא בבחינת הנקבה. והוא על דרך מ&quot;ש בזוהר בפרשת {{צ|מקץ שנתיים ימים}} וזה לשונו: {{צ|מאי שנתים ימים? דתב דרגא לדרגא דאית ביה זכירה}}. הנה מבואר כי שני ימים הללו - אחד בסוד הזכר והשני בסוד הנקבה. וכן נמי בזה. 

ולכן '''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו}}''' שהוא בסוד הבריאה כאמור, '''{{צ|ומותרות וכל שכן השחוטות בבקר}}''' שהם מותרים.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - הם החלקים של מדת המלכות המכונים לשם 'בהמות' כנ&quot;ל. ולפי שהם בדרך קבע בבחינת הקליפה יאמר שהם {{צ|הידועות ללון מחוץ לתחום}} של הקדושה. '''{{צ|ונמצאו}}''' - בדרך 'מציאה' בבחינת הקדושה שנאמר בה {{צ|מצא אשה מצא טוב}}. נמצאו '''{{צ|ביום טוב שני}}''' - בסוד הנקבה. ועוד יש לומר כי שני ימים הם בסוד הנקבה, שלכן נקראו {{צ|מקראי קדש}}, והשני ימים הם בסוד בחינות שבה שנאמר בהם {{צ|ברוך ה' יום יום}}. כי הצדיק הנקרא 'ברוך' משפיע בסוד שני ימים אלו הנקראים {{צ|ציון ירושלים}}. 

וכאשר בהמות אלו נמצאו ביום טוב שני בעיר ה' זו ירושלים - '''{{צ|אני אומר שהוא הכניסן מבערב}}''', הכניסן משעה שקדש תתאה זמין לכל חילוי לאעטרא לון בסוד {{צ|מקראי קדש}}. '''{{צ|וחוץ לחומה לנו}}''' לפי שהם ב' חומות שנאמר {{צ|על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים}}. ולכן '''{{צ|מותרות}}''' שהנה נתקדשו.

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - אותם הבחינות העולות לאור הבקר למעלה שהם מותרים לפי שהם קדושים.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו וכו'}}''' - מדבר במלך המשיח אשר נקרא 'עגל' לסברת חז&quot;ל בפסוק {{צ|שם ירעה עגל}}. ולכן בזה יובן ענין נולד למה נאסר ביום טוב לפי דקים לן שאינו בא ביום טוב. וענין נולד הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר&quot;פ {{ממ זהר|ג|רפ|א}} וזה לשונו: {{צ|במתיבתא דרקיעא ומגבעות באת ו' ואשלים לתרין סטרין. חד דהא האי גבעה לא אתפרשא מן ברא לעלמין ולא שבקת ליה וכו'. וחד דהא גבעה ברה דלתתא דאתכליל בה אצטריך לזמנא דאתי כד ייתי מלכא משיחא לנטלא ליה גבעה עילאה ולאעלא ליה תחות גדפהא בגין לאתקפא ליה ולאוקמיה בחיין עילאין ומנה יפוק בההוא יומא משיחא דדוד. ורזא דא &quot;אספרה אל חק וכו' אני היום ילדתיך&quot; - ההוא יומא ממש אפיק ליה מתחות גדפהא בכמה חיין, בכמה מסרין(?) וכו'. וההוא חק לא אשתאר בלחודוי ויתכליל ביה משיחא אחרא בריה דיוסף וכו'. ובגין דאיהו גבעה תתאה דלית בה חיין ימות משיח דא ויתקטיל ויהא מית זמנא עד דתלקוט חיין גבעה דא ויקום}}, עכ&quot;ל לענייננו.

הנה מבואר מדברי המאמר כי מלך המשיח נקרא 'נולד' שנאמר {{צ|היום ילידתיך}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל זה אם נולד ביום טוב}}''', והוא דבר דלא איפשר, ולכן יאמר אם נולד כך '''{{צ|מותר לשחטו}}''' כאמור דיתקטיל וימות. אבל מאחר כי אינו נולד ביום טוב - הא נמי ליתי כי אינו נשחט כדאיתא בזוהר ובתיקונים שם נאמר בגין דא נסיון דיצחק שזיב ליה דלא תתקטיל וקלא נפיק ואמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה.

ולכן יאמר: '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' - היינו אומתו, כאשר הם מתחייבים ח&quot;ו, אז הוא נהרג ח&quot;ו. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' דהיינו כי הגאולה תהיה בעתה כמה דאת אמר {{צ|לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה}} {{ממ|מיכה|ה|ב}}, היינו גבעה תתאה היולדת אותו שנאמר בה {{צ|אני היום ילדתיך}} כנזכר. אמנם אנו בטוחים שיבא בזמן {{צ|אחישנה}} - חזר ואמר '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''', היינו דקים לן כי הגאולה תהיה בשנה השביעית והיא שנת היובל, ולכן בא הרמז של שבת לענין שביעית, ויום טוב לענין היובל. ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - {{צ|וחי בהם}} אמר רחמנא.


ועוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|עגל{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'על' - ויקיעורך}} שנולד ביום טוב וכו'}}''' - כי מאחר שהנחנו כי בהמה הוא רמז לנקבה אשת חיל, הנה עגל זה יהיה בסוד יוסף הצדיק שנאמר {{צ|כי בכור שורו הדר לו}}. והנה בכור זה שנולד ביום טוב כי כן הוא נולד בסוד מוסף ביום טוב - מותר לשחטו להוציא את דמו, בחינת הגבורות שבו, שנאמר {{צ|והיה האוכל לפקדון לארץ}}, היינו {{צ|אם האם עומדת לאכילה}} בסוד רחל, היא אמו, כאשר עומדת בסוד {{צ|ותעמוד מלדת}} - מזומנת לאכילה בסוד {{צ|הלחם אשר הוא אוכל}}. 

'''{{צ|והוא דקים ליה בגויה}}''' ונודע באמת '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - כלומר נשלמו חדשי הכלה, היא אמו, והתועלת נמשך לו שנאמר {{צ|נקי יהיה לביתו שנה אחת}} ואיתא בזוהר פרשת תצא דף ע&quot;ז(?) {{ממ זהר|ג|עז|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא דא למחדי חתן באתתיה שתא חד דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת. ואינון י&quot;ב ירחין אינון מדילה דהא שנה איהי כלה ולית כלה בר בי&quot;ב ירחין דכתיב &quot;עומד על י&quot;ב בקר וכו'&quot;. ועל דא יעקב כתיב ביה &quot;ויקח מאבני המקום&quot; - אבני המקום י&quot;ב הוו. ומאן דחדי לכלה חדי לעולמתא ועולמתאן י&quot;ב הוו. וכלא איהו רזא דשנה. בגין כך אצטריך לחתן למחדי באתתיה שנה אחת}}, עכ&quot;ל לענייננו.

ולכן אמר '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - הם י&quot;ב חדשים דילה שהם לו לשמחתו. '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''' - כי השבת הוא סוד יום השביעי, צדיק יסוד עולם. ויום טוב הוא בסוד הכלה שהוא {{צ|מקראי קדש}}. והם {{צ|סמוכים זה לזה}} שנאמר {{צ|סמוכים לעד לעולם}}. לכן '''{{צ|נולד בזה}}''' בחינת יוסף, '''{{צ|מותר בזה}}''' - כי גם ביום טוב יש מוסף כאמור.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - הנה בהמה זו אם אמרנו שהוא בחינת נשמה שעושה עצמו כבהמה כאמור הכי קאמר: {{ש}}
נשמה זו שהיא '''{{צ|מסוכנת}}''' דהיינו מאותם שהם נעשקות כדאיתא פרשת משפטים בענין ההוא טיקלא דעשיקת נשמתין. ולכן '''{{צ|היה ירא שמא תמות}}''' כי כאשר היא נעשקת מן הטיקלא ונכנס שם הוא סוד המיתה, כי כן סטרא אחרא הוא בחינת המות כדאיתא בזוהר פרשת בראשית בפסוק {{צ|ותרא האשה}} וגם פרשת פנחס בפרשת וירא פנחס וכו'. 

ואמנם '''{{צ|הוא אכל כבר}}''' - שאם לא כן הנה אותה בהמה היא נעשית בחינת אוכל למעלה בסוד {{צ|קרבני לחמי עולת התמיד}}. אמנם אדם(?) הקדוש הוא {{צ|אכל כבר}} בתפילת שחרית '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לענין מאכל. '''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' - בסוד תפילת הערב. 

'''{{צ|וכשיש שהות ביום כדאמרן ושחטה - אינו נוטל עורה}}''' - הוא בחינת הקליפה שהיא סביב לה בסוד {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ואין זה בערך שאר הנשמות העשוקות שנאמר בהם {{צ|עת אשר שלט האדם...לרע לו}}.  '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו}}''' - מאותה נשמה, '''{{צ|אבר אחד}}''' - חלק ממנו מתוך הטיקלא, כי על ידי כן אחר כך '''{{צ|מביאו עמו}}''' גם העור.


ואם אמרנו דפי הדרך אשר נתבאר על סטרא דמהימנותא, הכי קאמר:{{ש}}
'''{{צ|בהמה המסוכנת}}''' - היינו מדה זו הנקרא 'חולה' מפני גלות החיל הזה שנאמר {{צ|סמכוני באשישות וכו' כי חולת אהבה אני}}. '''{{צ|שירא}}''' האדם הצדיק '''{{צ|שמא תמות}}''' כאשר מתלבשת בתוך סטרא אחרא בחינת המות כאמור. '''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כי לכן ימצא כי למעלה נאמר {{צ|אכלתי יערי עם דבשי וכו'}}, '''{{צ|לכן אין צריך לה}}''' - שהנה כבר נעשה הייחוד ביניהם, ולכן זה הופך פניו לכאן וזה לכאן כמו שאומרים חכמים חז&quot;ל משעשו צרכיהם כך המה עושים.

'''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' כי זה יהיה בערך של קרבן פסח שהוא נאכל על השבע. '''{{צ|וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה}}''' - שהוא בחינת החיצוניות שבה, אלא הפנימיות בלבד ממנו אוכל. '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר}}''' - ידוע אחר בחינת בנימין שעליו אמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|מי יתן לי אבר כיונה - זו כנסת ישראל}} - הוא(?) סוד מה שאמר בזוהר פרשת שלח לך דף קפ&quot;ב {{ממ זהר|ג|קפב|א}} וזה לשונו: {{צ|תו אמר תרין אינון וחד אתהדר כד שליט טאס על גדפי רוחא ושט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובין דהוה רכיב בהו קב&quot;ה ומן יומא דאתגניז יוסף מאחוי אגניז איהו ואשתאר חד לגבי בנימן. הדא הוא דכתיב וירכב על כרוב ויעף וכו'}}. 

והנה הדבר זה מבואר מדברי המאמר מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד}}''' - הוא בנימן, '''{{צ|מביא}}''' העור שלה '''{{צ|עמו}}'''. והבן כל זה.

==קטע זמני==
'''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - הנה נתבאר כי מדה זו מזמן הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}. ולכן נאמר {{צ|דודי ירד לגנו וכו' לרעות בגנים וללקוט שושנים}}. ולכן מדה זו המכונה בשם 'בהמה' יורדת למקום הנקרא {{צ|שדה אדום}}. ולפי שנאמר {{צ|שא נא כליך וכו' וצודה לי ציד}} - ולכן בא זה הכינוי '''{{צ|אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה}}''' לפי שהרי נאמר {{צ|לא יתן לעולם מוט לצדיק}} דהיינו '''{{צ|כדרך שיעשה בחול}}''' כי אז נעשה הייחוד על ידי מט&quot;ט והוא נקרא 'מטה' כדאיתא בזוהר. לפי שפעמים מטה כלפי חסד לצדיקיא ופעמים מטה כלפי גבורה להפרע מן הרשעים. 

אבל ביום טוב אין הייחוד נעשה על ידו כדאיתא בתיקונים: {{צ|כי עוף השמים - דא מט&quot;ט וכו' ועל ידיה מתח*ן צדיק וצדק בשית יומין דחול}}. ולכן ביום טוב מביאה למדה זו '''{{צ|איברים איברים}}''' מן העולמות אשר הולכת בהם ללקוט שושנים ולמעלה הוא מתחבר עמה.


'''{{צ|עוף שנדרס}}''' - הנה סוד העוף הוא בסוד הצדיק כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא צפרא דחזא רבה בר בר חנה דימא מטי עד קרסולוי}}. והנה זה העוף בעבור הגלות '''{{צ|נדרס ברגלים}}''' - והוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|עני ורוכב על חמור ועל עיר}} לפי כי מזמן שנאמר {{צ|ויגע בכף ירכו}} נעשה מדרס עד מדרך כף רגל. דאילו מתחילה נאמר {{צ|וידו אוחזת בעקב עשו}} - כלומר כי עשו היה אוחז בעקב של יעקב כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;א {{ממ זהר|ב|קיא|א}} וזה לשונו: {{צ|מאי בעקב עשו? וכי סלקא דעתך דהוה אחידי ידה ברגליה? לאו הכי. אלא ידו אוחזת במאן דהוה עקב ומנו? עשו. דהא עשו עקב אקרי מיומא דאתברי עלמא קרי ליה קודשא בריך הוא 'עקב' דכתיב הוא ישופך ראש ואתה תשופנה עקב}}.

אמנם אחר כך שרו של עשו נגע בכף ירך יעקב ולכן הני ברכי דרבנן דשלהי מנייהו הוי, דוגמא דיעקב איש תם. ולכן מפני כי נאחז סטרא אחרא בזה הם אמרו {{צ|שקר אין לו רגלים}} רק רגל אחד. ומכל מקום לקה ברגליו ואינו נתקן עד זמן שנאמר {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}} - רוצה לומר דאילו עד עתה אין עמידה לרגליו. וכבר ביארתי כל הצורך בזה בהקדמה גם מה שאמר בזוהר פרשת פקודי {{צ|עד דמטו רגלין ברגלין}} - הכל מבואר שם. 

מה שאמר {{צ|ולפי שלקה ברגליו נאמר עני ורוכב על חמור}} - כי הנה חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|כל מי שאין לו קרקע אינו נקרא 'אדם'}}. וסוד הדבר הוא הדין כי כל מי שאין לו קרקע אינו עולה לרגל. לפי כי מה שנקרא 'רגל' הוא מן החיוב ששנינו {{צ|קטן שיכול להלך מירושלים להר הבית חייב בראיה}}. ומי שאין לו קרקע - סוד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אסתר קרקע עולם}} כאשר נתבאר בדין הסוכה למה קרקע אינה נגזלת. ולפי שלא נתקנו הרגלים נאמר שהוא עני דהא אין לו קרקע לומר(?) על הארץ יעמוד. 

ולכן '''{{צ|עוף}}''' זה הוא מלך המשיח שעף ונתעלה ונתיישב במרום שנאמר {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתי הוה}}, הוא '''{{צ|נדרס}}''' שנאמר {{צ|מדוכה מעונותינו}}. ולעומת זה הוא הצדיק עליון עני ורוכב על חמור ועל עיר. עד כי תתקיים {{ממ|ישעיהו|כו|ו}} {{צ|תרמסנה רגל}} לצור הרשעה {{צ|רגלי עני}} זה {{צ|פעמי דלים}} אלו ישראל, עם עני ודל. ולפי שנדרס בגלות בסוד {{צ|ונהר יחרב ויבש}} לכך '''{{צ|יש לחוש שנתרסקו איבריו}}''' - לפי כי בזמן הגלות נאמר {{צ|ויקח מאבני המקום וכו' וישכב במקום ההוא}}, וחכמים ז&quot;ל פירשו הפסוק בזמן הגלות: {{צ|ויקח מאבני המקום}} על שם שנאמר {{צ|תשתפכנה אבני קדש}}, {{צ|וישכב במקום}} על שם {{צ|נשכבה בבשתנו}}. ובפרט מפני מעשה התחתונים כמו ששנינו {{צ|כשהאדם מצטער מה הלשון אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי}}, וכמו שנתבאר אצלי בפסוק {{צ|פתחי לי אחותי רעיתי}} לפי כי {{צ|ראשי נמלא טל}} - כי לא נכנסתי בבית מיום שנתחרב ביתי {{להשלים}}


-------------</text>
      <sha1>b36igygr1fikr8uzvqf50dzsq8r69fb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרא/מצורע</title>
    <ns>106</ns>
    <id>469813</id>
    <revision>
      <id>1416692</id>
      <parentid>1416669</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T13:28:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17859" xml:space="preserve">==דיבורא דמצורע==

===פרשה א===
'''על ויקרא יד ב-ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה,  ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא&quot;י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא&quot;י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}}
[א] &quot;תורת המצרע&quot; - לבית עולמים.
&quot;זאת&quot; - אינה נוהגת בבמה.
&quot;תהיה&quot; - בזמן הזה. 
{{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}}
&quot;תורת המצרע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. 
וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם?
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! 
{{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א.]]}}
[ג] &quot;תורת המצרע ביום&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע&quot;. יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע ביום&quot; 
{{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}}
&quot;תורת המצרע... הכהן&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע... והובא אל הכהן&quot;. 
יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת&quot;. 
{{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יארך שבעה ימים! – הרי שהקביעה של הפסוק, שטקס הטהרה אורך שבעה ימים היא מיותרת!
ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבהם הוא מוחלט – חמורים מימי טקס הטיהור הנמשך שבוע והטומאה שלו אינה חמורה כל כך (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב-ג,]] שמקילים בימי הספר); אם ימי הספירה לטהרתו אורכים שבעה ימים – קל וחומר ימי ההחלט! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שהמינימום של ימי הטומאה למצורע מוחלט הם ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי הספר עם ימי הגמר (ימי ההחלט); ואם כך ניתן להמשיך את הק&quot;ו ולטמא את המצורע 14, 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור!
ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק&quot;ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}}
&quot;ביום טהרתו והובא אל הכהן&quot; - שלא ישהא. 
[ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, 
{{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? 
אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? 
חמורים ימי גמר מימי ספר, 
שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. 
ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? 
אמר לו: רבי כל שכן הוספת! 
אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י&quot;ד! 
ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י&quot;ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י&quot;ד? 
נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! 
הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר &quot;ביום טהרתו והובא על הכהן&quot; - שלא ישהא. 
{{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}}
[ה] &quot;ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן&quot; מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר &quot;ויצא הכהן&quot;, שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, 
היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר &quot;וראה הכהן&quot;. 
אם כן למה נאמר &quot;ויצא הכהן&quot;? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, 
אין מצורע מטהר את המצורע. 
{{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת) או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}}
[ו] &quot;והנה נרפא&quot; - שהלך לו נגעו. &quot;הנגע&quot; - שהלך לו שער לבן. &quot;הצרעת&quot; - שהלכה לה המחיה. 
אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה.
{{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}}
&quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. 
[ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים 
מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? 
הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! 
[ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. 
{{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע&quot;י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}}
[ט] &quot;וצוה הכהן ולקח&quot; – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. 
{{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}}
&quot;ולקח למטהר&quot; - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן.
מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}}
[יא]&quot;ולקח... צפרים&quot; - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר &quot;שתי צפרים&quot;? שיהיו שוות. 
ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר &quot;צפור... צפור&quot;, ריבה 
{{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}}
[יב] &quot;חיות&quot; - ולא שחוטות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טמאות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טריפות. 
{{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}}
&quot;ועץ&quot; - יכול כל עץ? תלמוד לומר &quot;ארז&quot;. אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר &quot;ועץ&quot;. 
הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדיני המצורעים גם אחרי החורבן.}}
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי &quot;יהודה, בני תן לי סנדלי.&quot; ונתתי לו. 
פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי &quot;יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים&quot;. ולמדתי בה שבע הלכות: 
שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, 
ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. 
{{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}}
[יד] &quot;ושני&quot; - יכול פיקס? תלמוד לומר &quot;תולעת&quot;. אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר &quot;ושני&quot;. 
הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר &quot;ושני תולעת&quot;. 
יוחנן בן דהבאי אומר &quot;ושני תולעת&quot; - שני שבתולעת. 
{{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
[טו] &quot;אזוב&quot; - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא יד ה-ו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה א ט: ר' יהודה דורש &quot;ושחט&quot; בדומה ל&quot;ולקח&quot; הנדרש שם, ואילו רבי רואה את הטעם, שהשחיטה היא חלק מהטקס, שהרי בזמן הקניה היו שתי הצפורים חיות.}}
[א] &quot;וצוה הכהן&quot; - ציווי בכהן ושחיטה בכל אדם, דברי ר' יהודה בר' יוסי. 
ורבי אומר: אף שחיטה בכהן. 
{{הע-שמאל|הציפור המובחרת מבין השתים היא הנשחטת! – דורש את ה הידיעה.}}
[ב] &quot;ושחט את הצפור האחת&quot; - הברורה שבשתיים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש &quot;אחת&quot; – מכאן שיש שניה.}}
&quot;האחת&quot; - שאם מתה אחת מהם או שנעשה טריפה - יקח זוג לשנייה. 
{{הע-שמאל|למרות שניתן להשתמש בזוג הציפורים לאחד מכמה טקסי טיהור (לעיל פרשה א ט), בניגוד לחטאת, שמכפרת על חטא מסוים דווקא (ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ד|תמורה ד א,]]) ולמרות שדם חטאת שהתערב בדם של חטאת אחרת כשר (ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ח#משנה י|זבחים ח י]]) - דם הציפור השחוטה שהתערב בדם ציפור אחרת - פסול.}} 
[ג] &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
והלא דין הוא: מה אם במקום שלא כשרו משם לשם, כשרו לעירובים 
כאן, שכשרו משם לשם - אינו דין שיכשרו לעירובים? 
תלמוד לומר &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
{{הע-שמאל|כלי מחרס, ולא מקידה (שאינה כלי) או כלי מחומר אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ד] &quot;כלי&quot; - יכול אחד מן הכלים? תלמוד לומר &quot;חרש&quot;. אי חרס, יכול מקידה? תלמוד לומר &quot;כלי&quot;. 
הא כיצד? זו פיילי של חרש. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]]}}
&quot;מים חיים&quot; - ולא מים מלוחים, ולא מים פושרים, ולא מים מכזבים, ולא מים מנטפים. 
{{הע-שמאל|לדברי ר' אליעזר השוו לעיל פרשה א יד, וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]
לדברי ר' שמעון ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ד|תוספתא נגעים ח ד.]]}}
ר' אליעזר אומר: מה מים, שלא נעשה בהם מלאכה - אף כלי, שלא נעשה בו מלאכה. 
ר' שמעון אומר: מה מים, הברורים שבמינם - אף צפור, הברורה שבמינה - זו קיפל. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ה] כיצד הוא עושה? נוטל ארז ואזוב ושני תולעת, וכורכן בשירי לשון 
ומקיף להם ראשי גפיים וראש הזנב משל שנייה, וטובל ומזה. 
{{הע-שמאל|כמות המים היא רביעית, כך שהמים מקבלים את צבע הדם המעורב בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א,]] שם מופיע חצי לוג – שתי רביעיות!}}
&quot;בדם&quot; - יכול בדם ודאי? תלמוד לומר &quot;ובמים חיים&quot;. אי מים חיים, יכול עד שיהיה כולם מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;בדם&quot;. הא כאיזה צד? מים חיים שדם צפור ניכר בהם, שיערו חכמים רביעית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש את ה הידיעה לקשר בין שתי הציפורים.}}
[ו] ומנין אם נשפך הדם - תמות המשולחת; מתה המשולחת - ישפך הדם? 
תלמוד לומר &quot;את הצפור החיה יקח אותה&quot;. 
{{הע-שמאל|יש לטבול במים המעורבים בדם הן את הציפור החיה, הן את האגודה של העץ, האיזוב והתולעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
&quot;יקח אותה&quot; - מלמד שהוא מפרישה לעצמה. 
&quot;ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל&quot; - מה תלמוד לומר? 
יכול הואיל ולא היתה עמם בכלל אגודה, לא תהא בכלל טבילה? 
תלמוד לומר &quot;וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה&quot; - החזיר את הצפור לכלל טבילה. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יג|תוספתא חולין א יג,]] וכן [[ספרא (מלבי&quot;ם) פרשת אחרי מות פרשה ו|לקמן אחרי מות פרשה ו ד.]]}}
[ז] &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה. 
והלא דין הוא: הואיל ודרך הכשרו בפנים בעוף, ודרך הכשרו בחוץ בעוף, 
מה דרך הכשרו בפנים במליקה - אף דרך הכשרו בחוץ במליקה? 
תלמוד לומר &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה.
{{הע-שמאל|המים צריכים להיות בכלי ודם הציפור נוזל לתוכם ומתערב בהם, ואין מעמידים את הכלי מעל מים שאינם בתוכו.}} 
&quot;הצפור השחוטה על המים החיים&quot; - אין כלי חרש על מים חיים.
}}</text>
      <sha1>ggjknulgfpfwhuws2xg922h886m0cs1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416752</id>
      <parentid>1416692</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T07:06:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25961" xml:space="preserve">==דיבורא דמצורע==

===פרשה א===
'''על ויקרא יד ב-ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה,  ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא&quot;י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא&quot;י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}}
[א] &quot;תורת המצרע&quot; - לבית עולמים.
&quot;זאת&quot; - אינה נוהגת בבמה.
&quot;תהיה&quot; - בזמן הזה. 
{{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}}
&quot;תורת המצרע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. 
וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם?
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! 
{{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א.]]}}
[ג] &quot;תורת המצרע ביום&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע&quot;. יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע ביום&quot; 
{{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}}
&quot;תורת המצרע... הכהן&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע... והובא אל הכהן&quot;. 
יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת&quot;. 
{{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יארך שבעה ימים! – הרי שהקביעה של הפסוק, שטקס הטהרה אורך שבעה ימים היא מיותרת!
ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבהם הוא מוחלט – חמורים מימי טקס הטיהור הנמשך שבוע והטומאה שלו אינה חמורה כל כך (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב-ג,]] שמקילים בימי הספר); אם ימי הספירה לטהרתו אורכים שבעה ימים – קל וחומר ימי ההחלט! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שהמינימום של ימי הטומאה למצורע מוחלט הם ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי הספר עם ימי הגמר (ימי ההחלט); ואם כך ניתן להמשיך את הק&quot;ו ולטמא את המצורע 14, 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור!
ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק&quot;ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}}
&quot;ביום טהרתו והובא אל הכהן&quot; - שלא ישהא. 
[ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, 
{{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? 
אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? 
חמורים ימי גמר מימי ספר, 
שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. 
ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? 
אמר לו: רבי כל שכן הוספת! 
אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י&quot;ד! 
ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י&quot;ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י&quot;ד? 
נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! 
הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר &quot;ביום טהרתו והובא על הכהן&quot; - שלא ישהא. 
{{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}}
[ה] &quot;ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן&quot; מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר &quot;ויצא הכהן&quot;, שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, 
היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר &quot;וראה הכהן&quot;. 
אם כן למה נאמר &quot;ויצא הכהן&quot;? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, 
אין מצורע מטהר את המצורע. 
{{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת) או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}}
[ו] &quot;והנה נרפא&quot; - שהלך לו נגעו. &quot;הנגע&quot; - שהלך לו שער לבן. &quot;הצרעת&quot; - שהלכה לה המחיה. 
אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה.
{{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}}
&quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. 
[ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים 
מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? 
הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! 
[ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. 
{{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע&quot;י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}}
[ט] &quot;וצוה הכהן ולקח&quot; – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. 
{{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}}
&quot;ולקח למטהר&quot; - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן.
מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}}
[יא]&quot;ולקח... צפרים&quot; - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר &quot;שתי צפרים&quot;? שיהיו שוות. 
ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר &quot;צפור... צפור&quot;, ריבה 
{{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}}
[יב] &quot;חיות&quot; - ולא שחוטות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טמאות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טריפות. 
{{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}}
&quot;ועץ&quot; - יכול כל עץ? תלמוד לומר &quot;ארז&quot;. אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר &quot;ועץ&quot;. 
הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדיני המצורעים גם אחרי החורבן.}}
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי &quot;יהודה, בני תן לי סנדלי.&quot; ונתתי לו. 
פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי &quot;יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים&quot;. ולמדתי בה שבע הלכות: 
שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, 
ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. 
{{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}}
[יד] &quot;ושני&quot; - יכול פיקס? תלמוד לומר &quot;תולעת&quot;. אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר &quot;ושני&quot;. 
הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר &quot;ושני תולעת&quot;. 
יוחנן בן דהבאי אומר &quot;ושני תולעת&quot; - שני שבתולעת. 
{{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
[טו] &quot;אזוב&quot; - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא יד ה-ו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה א ט: ר' יהודה דורש &quot;ושחט&quot; בדומה ל&quot;ולקח&quot; הנדרש שם, ואילו רבי רואה את הטעם, שהשחיטה היא חלק מהטקס, שהרי בזמן הקניה היו שתי הצפורים חיות.}}
[א] &quot;וצוה הכהן&quot; - ציווי בכהן ושחיטה בכל אדם, דברי ר' יהודה בר' יוסי. 
ורבי אומר: אף שחיטה בכהן. 
{{הע-שמאל|הציפור המובחרת מבין השתים היא הנשחטת! – דורש את ה הידיעה.}}
[ב] &quot;ושחט את הצפור האחת&quot; - הברורה שבשתיים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש &quot;אחת&quot; – מכאן שיש שניה.}}
&quot;האחת&quot; - שאם מתה אחת מהם או שנעשה טריפה - יקח זוג לשנייה. 
{{הע-שמאל|למרות שניתן להשתמש בזוג הציפורים לאחד מכמה טקסי טיהור (לעיל פרשה א ט), בניגוד לחטאת, שמכפרת על חטא מסוים דווקא (ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ד|תמורה ד א,]]) ולמרות שדם חטאת שהתערב בדם של חטאת אחרת כשר (ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ח#משנה י|זבחים ח י]]) - דם הציפור השחוטה שהתערב בדם ציפור אחרת - פסול.}} 
[ג] &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
והלא דין הוא: מה אם במקום שלא כשרו משם לשם, כשרו לעירובים 
כאן, שכשרו משם לשם - אינו דין שיכשרו לעירובים? 
תלמוד לומר &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
{{הע-שמאל|כלי מחרס, ולא מקידה (שאינה כלי) או כלי מחומר אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ד] &quot;כלי&quot; - יכול אחד מן הכלים? תלמוד לומר &quot;חרש&quot;. אי חרס, יכול מקידה? תלמוד לומר &quot;כלי&quot;. 
הא כיצד? זו פיילי של חרש. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]]}}
&quot;מים חיים&quot; - ולא מים מלוחים, ולא מים פושרים, ולא מים מכזבים, ולא מים מנטפים. 
{{הע-שמאל|לדברי ר' אליעזר השוו לעיל פרשה א יד, וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]
לדברי ר' שמעון ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ד|תוספתא נגעים ח ד.]]}}
ר' אליעזר אומר: מה מים, שלא נעשה בהם מלאכה - אף כלי, שלא נעשה בו מלאכה. 
ר' שמעון אומר: מה מים, הברורים שבמינם - אף צפור, הברורה שבמינה - זו קיפל. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ה] כיצד הוא עושה? נוטל ארז ואזוב ושני תולעת, וכורכן בשירי לשון 
ומקיף להם ראשי גפיים וראש הזנב משל שנייה, וטובל ומזה. 
{{הע-שמאל|כמות המים היא רביעית, כך שהמים מקבלים את צבע הדם המעורב בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א,]] שם מופיע חצי לוג – שתי רביעיות!}}
&quot;בדם&quot; - יכול בדם ודאי? תלמוד לומר &quot;ובמים חיים&quot;. אי מים חיים, יכול עד שיהיה כולם מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;בדם&quot;. הא כאיזה צד? מים חיים שדם צפור ניכר בהם, שיערו חכמים רביעית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש את ה הידיעה לקשר בין שתי הציפורים.}}
[ו] ומנין אם נשפך הדם - תמות המשולחת; מתה המשולחת - ישפך הדם? 
תלמוד לומר &quot;את הצפור החיה יקח אותה&quot;. 
{{הע-שמאל|יש לטבול במים המעורבים בדם הן את הציפור החיה, הן את האגודה של העץ, האיזוב והתולעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
&quot;יקח אותה&quot; - מלמד שהוא מפרישה לעצמה. 
&quot;ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל&quot; - מה תלמוד לומר? 
יכול הואיל ולא היתה עמם בכלל אגודה, לא תהא בכלל טבילה? 
תלמוד לומר &quot;וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה&quot; - החזיר את הצפור לכלל טבילה. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יג|תוספתא חולין א יג,]] וכן [[ספרא (מלבי&quot;ם) פרשת אחרי מות פרשה ו|לקמן אחרי מות פרשה ו ד.]]}}
[ז] &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה. 
והלא דין הוא: הואיל ודרך הכשרו בפנים בעוף, ודרך הכשרו בחוץ בעוף, 
מה דרך הכשרו בפנים במליקה - אף דרך הכשרו בחוץ במליקה? 
תלמוד לומר &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה.
{{הע-שמאל|המים צריכים להיות בכלי ודם הציפור נוזל לתוכם ומתערב בהם, ואין מעמידים את הכלי מעל מים שאינם בתוכו.}} 
&quot;הצפור השחוטה על המים החיים&quot; - אין כלי חרש על מים חיים.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא יד ז-ח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[א] &quot;והזה&quot; - לאחר ידו של מצורע, ויש אומרים: על מצחו. 
{{הע-שמאל|השוואה בין המצורע הנטהר ובין טמא מת שנטהר: שני התהליכים אורכים שבעה ימים, אבל ההזאות שונות: על המצורע מזים מים מהולים במעט דם שבע פעמים ביום הראשון בלבד, ואילו על טמא המת מזים מי חטאת (מעורבים באפר פרה אדומה) פעם אחת ביום השלישי ופעם אחת ביום השביעי. אין היררכיה ברורה בין שני המיטהרים.}}
&quot;והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים&quot; 
הטהר מן הצרעת טעון שבע הזיות, אין טמא מת טעון הזיות שבע. 
[ב] הלא דין הוא: מה אם מצורע, שאינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי - טעון הזיות שבע 
טמא מת, שטעון הזיית שלישי ושביעי - אינו דין שיטעון הזיות שבע? 
תלמוד לומר &quot;והזה על המטהר '''מן הצרעת'''&quot; - הטהר מן הצרעת טעון הזיות שבע ואין טמא מת טעון הזיית שבע. 
[ג] קל וחמר למצורע, שיטעון הזיות שלישי ושביעי: 
מה אם טמא מת, שאינו טעון הזיות שבע - טעון הזיית בשלישי ובשביעי 
מצורע, שהוא טעון הזית שבע - אינו דין שיטעון הזיה בשלישי ובשביעי? 
תלמוד לומר &quot;שבע פעמים וטהרו&quot;: הזיות שבע הוא טעון, ואינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי! 
{{הע-שמאל|המצורע אינו יכול להסתפק בהזאה, והוא חייב לכל הפחות לרחוץ את גופו במים ולהתגלח. שילוח הציפור וכיבוס הבגדים נעשים מחוץ לגופו של המצורע ולכן אינם מעכבים את טהרתו.}}
[ד] &quot;וטהרו&quot;- בדברים הנעשים בגופו. יכול יהי מסולק? תלמוד לומר &quot;ושלח... וגלח... וכבס... ורחץ&quot;. 
יכול יהיו כולם מעכבים אותו? תלמוד לומר &quot;וטהרו&quot; &quot;וטהרו&quot;. 
טהרה אמורה למעלה וטהרה אמורה למטה. 
מה טהרה האמורה למעלה, בדברים הנעשים בגופו - אף טהרה האמורה למטה, בדברים הנעשים בגופו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]] השדה אינו ים, מדבר או עיר.}}
[ה] &quot;ושלח את הצפור החיה... אל פני השדה&quot; 
שלא יעמוד ביפו וישלחנה לים, שלא יעמוד בגבת וישלחנה למדבר, שלא יעמוד חוץ לעיר וישלחנה כלפי העיר.  
&quot;על פני השדה&quot; - הא אם שלחה וחזרה לתוך ידו - מותרת באכילה. 
{{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שהמצורע המוחלט מטמא לא רק את בגדיו במגע, אלא גם מטמא משכב ומושב, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ד|כלים א ד-ה,]] שהמצורע חמור מהזב שבו נאמרו טומאות משכב ומושב. לכן מסביר ר' שמעון את הצורך לכפול את כביסת הבגדים של המצורע ביום הראשון וביום השביעי.}} 
[ו] &quot;וכבס המטהר את בגדיו&quot; - אמר ר' שמעון: מה בא זה ללמדנו? 
אם ללמוד מלטמא בגדים במגע, והלא דברים קל וחומר הוא: 
אם בימי ספרו, שאינו מטמא בביאה - מטמא בגדים במגע, 
בימי גמרו, שמטמא בביאה - אינו דין שיטמא בגדים במגע?
אם כן למה נאמר &quot;וכבס המטהר את בגדיו&quot;? מלטמא משכב ומושב 
מפני שהן שני כבוסי בגדים: אחד מלטמא משכב ומושב, ואחד מלטמא בגדים במגע! 
{{הע-שמאל|בית הסתרים אינו מטמא בנגעים, ולמרות שהוא בתחילת ימי הספירה, כשהטומאה עדיין חמורה - הוא אינו מגלח אותו. הגלל חומרת הטומאה בתחילת ימי הספירה אי אפשר ללמוד את הדין הזה בהיקש מהגילוח ביום השביעי מימי ספירת הטהרה, אלא בגזירה שוה.}}  
[ז] &quot;וגלח את כל שערו&quot; - יכול אף בית הסתרים? 
ודין הוא: נאמר תגלחת בימי ספרו ונאמר תגלחת בימי גמרו. 
מה תגלחת האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף תגלחת האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים! 
[ח] הין? אם הקל בימי ספרו, שאינו מטמא משכב ומושב ואינו מטמא בביאה, 
ניקל בימי גמרו, שהוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה? 
הואיל והוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה - יגלח אף בית הסתרים! 
תלמוד לומר &quot;כל שערו&quot;, לגזירה שוה, 
מה &quot;כל שערו&quot; {{ממ|ויקרא|יד|ט}} האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף &quot;כל שערו&quot; האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים. 
{{הע-שמאל|למרות שמי ההזאה הם מים חיים (מי מעיין טובים לשתיה) דווקא, הטבילה יכולה להיעשות גם במי מקווה – בור מים שיש בו 40 סאה. וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ז|מקואות א ז-ח.]]}}
[ט] &quot;ורחץ&quot; - אפילו במי מקוה. 
והלא דין הוא: מה אם הזב, שאינו טעון הזיית מים חיים, טעון ביאת מים חיים 
מצורע, שטעון הזיית מים חיים, אינו דין שיטעון ביאת מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;ורחץ בשרו במים&quot; - אפילו במי מקוה. 
{{הע-שמאל|טקס הציפורים אינו מעכב את המצורע מלהכנס למחנה, בניגוד לטבילה שהיא הכרחית; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ו|תוספתא נגעים ח ו.]]}}
[י] &quot;ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה&quot; 
רחיצת גופו מעכבת ליכנס לפנים מן המחנה, ואין צפרים מעכבים אותו ליכנס לפנים מן המחנה! 
{{הע-שמאל|במהלך שבעת ימי הספירה המצורע, שכבר אינו מטמא בביאה במשכב ובמושב, יושב בתוך המחנה בפתח אהלו, והוא אסור מתשמיש המיטה, שנאמר &quot;מחוץ לאהלו&quot;; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]]}}
[יא] &quot;וישב מחוץ לאהלו&quot; - יהא כמנודה, ויהא אסור בתשמיש המטה. 
&quot;אהלו&quot; - אין אהלו אלא אשתו, שנאמר &quot;שובו לכם לאהליכם&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' יוסי לומד קל וחומר, שגם בכל מהלך הצרעת, בימי ההחלט – אסור המצורע בתשמיש המיטה, שהרי טומאתו חמורה יותר מטומאתו בימי הספירה; וראו שם; ר' יהודה חולק על דין זה, ורואה את תקופת ימי הספירה כבעלת דינים מיוחדים.
ר' חייא ורבי סוברים כר' יהודה: יותם מלך יהודה נולד לאחר שעוזיה אביו הצטרע, הרי שהיה עוזיה מותר בתשמיש המיטה.}}
&quot;שבעת ימים&quot; - ולא ימי החלטו, דברי ר' יהודה. ר' יוסי בר' יהודה אומר: קל וחומר לימי החלטו. 
אמר ר' חייא, השבתי לפני רבי: והלא למדנו רבי שלא היה יותם לעוזיה אלא בימי החלטו! 
אמר לו: אף אני, כך אמרתי!
}}</text>
      <sha1>cwtsyndaj35dmu1nue46c3p0o2mlc1s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416753</id>
      <parentid>1416752</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T07:09:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26047" xml:space="preserve">==דיבורא דמצורע==

===פרשה א===
'''על ויקרא יד ב-ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה,  ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא&quot;י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא&quot;י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}}
[א] &quot;תורת המצרע&quot; - לבית עולמים.
&quot;זאת&quot; - אינה נוהגת בבמה.
&quot;תהיה&quot; - בזמן הזה. 
{{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}}
&quot;תורת המצרע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. 
וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם?
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! 
{{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א.]]}}
[ג] &quot;תורת המצרע ביום&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע&quot;. יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע ביום&quot; 
{{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}}
&quot;תורת המצרע... הכהן&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע... והובא אל הכהן&quot;. 
יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת&quot;. 
{{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יארך שבעה ימים! – הרי שהקביעה של הפסוק, שטקס הטהרה אורך שבעה ימים היא מיותרת!
ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבהם הוא מוחלט – חמורים מימי טקס הטיהור הנמשך שבוע והטומאה שלו אינה חמורה כל כך (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב-ג,]] שמקילים בימי הספר); אם ימי הספירה לטהרתו אורכים שבעה ימים – קל וחומר ימי ההחלט! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שהמינימום של ימי הטומאה למצורע מוחלט הם ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי הספר עם ימי הגמר (ימי ההחלט); ואם כך ניתן להמשיך את הק&quot;ו ולטמא את המצורע 14, 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור!
ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק&quot;ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}}
&quot;ביום טהרתו והובא אל הכהן&quot; - שלא ישהא. 
[ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, 
{{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? 
אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? 
חמורים ימי גמר מימי ספר, 
שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. 
ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? 
אמר לו: רבי כל שכן הוספת! 
אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י&quot;ד! 
ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י&quot;ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י&quot;ד? 
נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! 
הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר &quot;ביום טהרתו והובא על הכהן&quot; - שלא ישהא. 
{{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}}
[ה] &quot;ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן&quot; מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר &quot;ויצא הכהן&quot;, שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, 
היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר &quot;וראה הכהן&quot;. 
אם כן למה נאמר &quot;ויצא הכהן&quot;? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, 
אין מצורע מטהר את המצורע. 
{{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת) או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}}
[ו] &quot;והנה נרפא&quot; - שהלך לו נגעו. &quot;הנגע&quot; - שהלך לו שער לבן. &quot;הצרעת&quot; - שהלכה לה המחיה. 
אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה.
{{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}}
&quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. 
[ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים 
מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? 
הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! 
[ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. 
{{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע&quot;י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}}
[ט] &quot;וצוה הכהן ולקח&quot; – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. 
{{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}}
&quot;ולקח למטהר&quot; - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן.
מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}}
[יא]&quot;ולקח... צפרים&quot; - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר &quot;שתי צפרים&quot;? שיהיו שוות. 
ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר &quot;צפור... צפור&quot;, ריבה 
{{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}}
[יב] &quot;חיות&quot; - ולא שחוטות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טמאות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טריפות. 
{{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}}
&quot;ועץ&quot; - יכול כל עץ? תלמוד לומר &quot;ארז&quot;. אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר &quot;ועץ&quot;. 
הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדיני המצורעים גם אחרי החורבן.}}
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי &quot;יהודה, בני תן לי סנדלי.&quot; ונתתי לו. 
פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי &quot;יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים&quot;. ולמדתי בה שבע הלכות: 
שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, 
ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. 
{{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}}
[יד] &quot;ושני&quot; - יכול פיקס? תלמוד לומר &quot;תולעת&quot;. אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר &quot;ושני&quot;. 
הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר &quot;ושני תולעת&quot;. 
יוחנן בן דהבאי אומר &quot;ושני תולעת&quot; - שני שבתולעת. 
{{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
[טו] &quot;אזוב&quot; - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא יד ה-ו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה א ט: ר' יהודה דורש &quot;ושחט&quot; בדומה ל&quot;ולקח&quot; הנדרש שם, ואילו רבי רואה את הטעם, שהשחיטה היא חלק מהטקס, שהרי בזמן הקניה היו שתי הצפורים חיות.}}
[א] &quot;וצוה הכהן&quot; - ציווי בכהן ושחיטה בכל אדם, דברי ר' יהודה בר' יוסי. 
ורבי אומר: אף שחיטה בכהן. 
{{הע-שמאל|הציפור המובחרת מבין השתים היא הנשחטת! – דורש את ה הידיעה.}}
[ב] &quot;ושחט את הצפור האחת&quot; - הברורה שבשתיים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש &quot;אחת&quot; – מכאן שיש שניה.}}
&quot;האחת&quot; - שאם מתה אחת מהם או שנעשה טריפה - יקח זוג לשנייה. 
{{הע-שמאל|למרות שניתן להשתמש בזוג הציפורים לאחד מכמה טקסי טיהור (לעיל פרשה א ט), בניגוד לחטאת, שמכפרת על חטא מסוים דווקא (ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ד|תמורה ד א,]]) ולמרות שדם חטאת שהתערב בדם של חטאת אחרת כשר (ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ח#משנה י|זבחים ח י]]) - דם הציפור השחוטה שהתערב בדם ציפור אחרת - פסול.}} 
[ג] &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
והלא דין הוא: מה אם במקום שלא כשרו משם לשם, כשרו לעירובים 
כאן, שכשרו משם לשם - אינו דין שיכשרו לעירובים? 
תלמוד לומר &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
{{הע-שמאל|כלי מחרס, ולא מקידה (שאינה כלי) או כלי מחומר אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ד] &quot;כלי&quot; - יכול אחד מן הכלים? תלמוד לומר &quot;חרש&quot;. אי חרס, יכול מקידה? תלמוד לומר &quot;כלי&quot;. 
הא כיצד? זו פיילי של חרש. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]]}}
&quot;מים חיים&quot; - ולא מים מלוחים, ולא מים פושרים, ולא מים מכזבים, ולא מים מנטפים. 
{{הע-שמאל|לדברי ר' אליעזר השוו לעיל פרשה א יד, וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]
לדברי ר' שמעון ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ד|תוספתא נגעים ח ד.]]}}
ר' אליעזר אומר: מה מים, שלא נעשה בהם מלאכה - אף כלי, שלא נעשה בו מלאכה. 
ר' שמעון אומר: מה מים, הברורים שבמינם - אף צפור, הברורה שבמינה - זו קיפל. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ה] כיצד הוא עושה? נוטל ארז ואזוב ושני תולעת, וכורכן בשירי לשון 
ומקיף להם ראשי גפיים וראש הזנב משל שנייה, וטובל ומזה. 
{{הע-שמאל|כמות המים היא רביעית, כך שהמים מקבלים את צבע הדם המעורב בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א,]] שם מופיע חצי לוג – שתי רביעיות!}}
&quot;בדם&quot; - יכול בדם ודאי? תלמוד לומר &quot;ובמים חיים&quot;. אי מים חיים, יכול עד שיהיה כולם מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;בדם&quot;. הא כאיזה צד? מים חיים שדם צפור ניכר בהם, שיערו חכמים רביעית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש את ה הידיעה לקשר בין שתי הציפורים.}}
[ו] ומנין אם נשפך הדם - תמות המשולחת; מתה המשולחת - ישפך הדם? 
תלמוד לומר &quot;את הצפור החיה יקח אותה&quot;. 
{{הע-שמאל|יש לטבול במים המעורבים בדם הן את הציפור החיה, הן את האגודה של העץ, האיזוב והתולעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
&quot;יקח אותה&quot; - מלמד שהוא מפרישה לעצמה. 
&quot;ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל&quot; - מה תלמוד לומר? 
יכול הואיל ולא היתה עמם בכלל אגודה, לא תהא בכלל טבילה? 
תלמוד לומר &quot;וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה&quot; - החזיר את הצפור לכלל טבילה. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יג|תוספתא חולין א יג,]] וכן [[ספרא (מלבי&quot;ם) פרשת אחרי מות פרשה ו|לקמן אחרי מות פרשה ו ד.]]}}
[ז] &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה. 
והלא דין הוא: הואיל ודרך הכשרו בפנים בעוף, ודרך הכשרו בחוץ בעוף, 
מה דרך הכשרו בפנים במליקה - אף דרך הכשרו בחוץ במליקה? 
תלמוד לומר &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה.
{{הע-שמאל|המים צריכים להיות בכלי ודם הציפור נוזל לתוכם ומתערב בהם, ואין מעמידים את הכלי מעל מים שאינם בתוכו.}} 
&quot;הצפור השחוטה על המים החיים&quot; - אין כלי חרש על מים חיים.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא יד ז-ח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[א] &quot;והזה&quot; - לאחר ידו של מצורע, ויש אומרים: על מצחו. 
{{הע-שמאל|השוואה בין המצורע הנטהר ובין טמא מת שנטהר: שני התהליכים אורכים שבעה ימים, אבל ההזאות שונות: על המצורע מזים מים מהולים במעט דם שבע פעמים ביום הראשון בלבד, ואילו על טמא המת מזים מי חטאת (מעורבים באפר פרה אדומה) פעם אחת ביום השלישי ופעם אחת ביום השביעי. אין היררכיה ברורה בין שני המיטהרים.}}
&quot;והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים&quot; 
הטהר מן הצרעת טעון שבע הזיות, אין טמא מת טעון הזיות שבע. 
[ב] הלא דין הוא: מה אם מצורע, שאינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי - טעון הזיות שבע 
טמא מת, שטעון הזיית שלישי ושביעי - אינו דין שיטעון הזיות שבע? 
תלמוד לומר &quot;והזה על המטהר '''מן הצרעת'''&quot; - הטהר מן הצרעת טעון הזיות שבע ואין טמא מת טעון הזיית שבע. 
[ג] קל וחמר למצורע, שיטעון הזיות שלישי ושביעי: 
מה אם טמא מת, שאינו טעון הזיות שבע - טעון הזיית בשלישי ובשביעי 
מצורע, שהוא טעון הזית שבע - אינו דין שיטעון הזיה בשלישי ובשביעי? 
תלמוד לומר &quot;שבע פעמים וטהרו&quot;: הזיות שבע הוא טעון, ואינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי! 
{{הע-שמאל|המצורע אינו יכול להסתפק בהזאה, והוא חייב לכל הפחות לרחוץ את גופו במים ולהתגלח. שילוח הציפור נעשה מחוץ לגופו של המצורע ולכן אינו מעכב את טהרתו; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ו|תוספתא נגעים ח ו.]]}}
[ד] &quot;וטהרו&quot;- בדברים הנעשים בגופו. יכול יהי מסולק? תלמוד לומר &quot;ושלח... וגלח... וכבס... ורחץ&quot;. 
יכול יהיו כולם מעכבים אותו? תלמוד לומר &quot;וטהרו&quot; &quot;וטהרו&quot;. 
טהרה אמורה למעלה וטהרה אמורה למטה. 
מה טהרה האמורה למעלה, בדברים הנעשים בגופו - אף טהרה האמורה למטה, בדברים הנעשים בגופו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]] השדה אינו ים, מדבר או עיר.}}
[ה] &quot;ושלח את הצפור החיה... אל פני השדה&quot; 
שלא יעמוד ביפו וישלחנה לים, שלא יעמוד בגבת וישלחנה למדבר, שלא יעמוד חוץ לעיר וישלחנה כלפי העיר.  
&quot;על פני השדה&quot; - הא אם שלחה וחזרה לתוך ידו - מותרת באכילה. 
{{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שהמצורע המוחלט מטמא לא רק את בגדיו במגע, אלא גם מטמא משכב ומושב, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ד|כלים א ד-ה,]] שהמצורע חמור מהזב שבו נאמרו טומאות משכב ומושב. לכן מסביר ר' שמעון את הצורך לכפול את כביסת הבגדים של המצורע ביום הראשון וביום השביעי.}} 
[ו] &quot;וכבס המטהר את בגדיו&quot; - אמר ר' שמעון: מה בא זה ללמדנו? 
אם ללמוד מלטמא בגדים במגע, והלא דברים קל וחומר הוא: 
אם בימי ספרו, שאינו מטמא בביאה - מטמא בגדים במגע, 
בימי גמרו, שמטמא בביאה - אינו דין שיטמא בגדים במגע?
אם כן למה נאמר &quot;וכבס המטהר את בגדיו&quot;? מלטמא משכב ומושב 
מפני שהן שני כבוסי בגדים: אחד מלטמא משכב ומושב, ואחד מלטמא בגדים במגע! 
{{הע-שמאל|בית הסתרים אינו מטמא בנגעים, ולמרות שהוא בתחילת ימי הספירה, כשהטומאה עדיין חמורה - הוא אינו מגלח אותו. הגלל חומרת הטומאה בתחילת ימי הספירה אי אפשר ללמוד את הדין הזה בהיקש מהגילוח ביום השביעי מימי ספירת הטהרה, אלא בגזירה שוה.}}  
[ז] &quot;וגלח את כל שערו&quot; - יכול אף בית הסתרים? 
ודין הוא: נאמר תגלחת בימי ספרו ונאמר תגלחת בימי גמרו. 
מה תגלחת האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף תגלחת האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים! 
[ח] הין? אם הקל בימי ספרו, שאינו מטמא משכב ומושב ואינו מטמא בביאה, 
ניקל בימי גמרו, שהוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה? 
הואיל והוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה - יגלח אף בית הסתרים! 
תלמוד לומר &quot;כל שערו&quot;, לגזירה שוה, 
מה &quot;כל שערו&quot; {{ממ|ויקרא|יד|ט}} האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף &quot;כל שערו&quot; האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים. 
{{הע-שמאל|למרות שמי ההזאה הם מים חיים (מי מעיין טובים לשתיה) דווקא, הטבילה יכולה להיעשות גם במי מקווה – בור מים שיש בו 40 סאה. וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ז|מקואות א ז-ח.]]}}
[ט] &quot;ורחץ&quot; - אפילו במי מקוה. 
והלא דין הוא: מה אם הזב, שאינו טעון הזיית מים חיים, טעון ביאת מים חיים 
מצורע, שטעון הזיית מים חיים, אינו דין שיטעון ביאת מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;ורחץ בשרו במים&quot; - אפילו במי מקוה. 
{{הע-שמאל|טקס הציפורים אינו מעכב את המצורע מלהכנס למחנה, בניגוד לטבילה שהיא הכרחית; וראו לעיל פיסקה ד, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ו|תוספתא נגעים ח ו.]]}}
[י] &quot;ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה&quot; 
רחיצת גופו מעכבת ליכנס לפנים מן המחנה, ואין צפרים מעכבים אותו ליכנס לפנים מן המחנה! 
{{הע-שמאל|במהלך שבעת ימי הספירה המצורע, שכבר אינו מטמא בביאה במשכב ובמושב, יושב בתוך המחנה בפתח אהלו, והוא אסור מתשמיש המיטה, שנאמר &quot;מחוץ לאהלו&quot;; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]]}}
[יא] &quot;וישב מחוץ לאהלו&quot; - יהא כמנודה, ויהא אסור בתשמיש המטה. 
&quot;אהלו&quot; - אין אהלו אלא אשתו, שנאמר &quot;שובו לכם לאהליכם&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' יוסי לומד קל וחומר, שגם בכל מהלך הצרעת, בימי ההחלט – אסור המצורע בתשמיש המיטה, שהרי טומאתו חמורה יותר מטומאתו בימי הספירה; וראו שם; ר' יהודה חולק על דין זה, ורואה את תקופת ימי הספירה כבעלת דינים מיוחדים.
ר' חייא ורבי סוברים כר' יהודה: יותם מלך יהודה נולד לאחר שעוזיה אביו הצטרע, הרי שהיה עוזיה מותר בתשמיש המיטה.}}
&quot;שבעת ימים&quot; - ולא ימי החלטו, דברי ר' יהודה. ר' יוסי בר' יהודה אומר: קל וחומר לימי החלטו. 
אמר ר' חייא, השבתי לפני רבי: והלא למדנו רבי שלא היה יותם לעוזיה אלא בימי החלטו! 
אמר לו: אף אני, כך אמרתי!
}}</text>
      <sha1>hami8nv1z56k7gvnmsdgcd3oq90096w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416760</id>
      <parentid>1416753</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T08:40:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26117" xml:space="preserve">==דיבורא דמצורע==

===פרשה א===
'''על ויקרא יד ב-ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה,  ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא&quot;י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא&quot;י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}}
[א] &quot;תורת המצרע&quot; - לבית עולמים.
&quot;זאת&quot; - אינה נוהגת בבמה.
&quot;תהיה&quot; - בזמן הזה. 
{{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}}
&quot;תורת המצרע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. 
וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם?
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! 
{{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א.]]}}
[ג] &quot;תורת המצרע ביום&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע&quot;. יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע ביום&quot; 
{{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}}
&quot;תורת המצרע... הכהן&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע... והובא אל הכהן&quot;. 
יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת&quot;. 
{{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יארך שבעה ימים! – הרי שהקביעה של הפסוק, שטקס הטהרה אורך שבעה ימים היא מיותרת!
ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבהם הוא מוחלט – חמורים מימי טקס הטיהור הנמשך שבוע והטומאה שלו אינה חמורה כל כך (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב-ג,]] שמקילים בימי הספר); אם ימי הספירה לטהרתו אורכים שבעה ימים – קל וחומר ימי ההחלט! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שהמינימום של ימי הטומאה למצורע מוחלט הם ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי הספר עם ימי הגמר (ימי ההחלט); ואם כך ניתן להמשיך את הק&quot;ו ולטמא את המצורע 14, 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור!
ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק&quot;ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}}
&quot;ביום טהרתו והובא אל הכהן&quot; - שלא ישהא. 
[ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, 
{{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? 
אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? 
חמורים ימי גמר מימי ספר, 
שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. 
ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? 
אמר לו: רבי כל שכן הוספת! 
אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י&quot;ד! 
ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י&quot;ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י&quot;ד? 
נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! 
הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר &quot;ביום טהרתו והובא על הכהן&quot; - שלא ישהא. 
{{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}}
[ה] &quot;ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן&quot; מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר &quot;ויצא הכהן&quot;, שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, 
היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר &quot;וראה הכהן&quot;. 
אם כן למה נאמר &quot;ויצא הכהן&quot;? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, 
אין מצורע מטהר את המצורע. 
{{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת) או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}}
[ו] &quot;והנה נרפא&quot; - שהלך לו נגעו. &quot;הנגע&quot; - שהלך לו שער לבן. &quot;הצרעת&quot; - שהלכה לה המחיה. 
אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה.
{{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}}
&quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. 
[ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים 
מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? 
הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! 
[ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. 
{{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע&quot;י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}}
[ט] &quot;וצוה הכהן ולקח&quot; – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. 
{{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}}
&quot;ולקח למטהר&quot; - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן.
מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}}
[יא]&quot;ולקח... צפרים&quot; - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר &quot;שתי צפרים&quot;? שיהיו שוות. 
ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר &quot;צפור... צפור&quot;, ריבה 
{{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}}
[יב] &quot;חיות&quot; - ולא שחוטות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טמאות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טריפות. 
{{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}}
&quot;ועץ&quot; - יכול כל עץ? תלמוד לומר &quot;ארז&quot;. אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר &quot;ועץ&quot;. 
הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדיני המצורעים גם אחרי החורבן.}}
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי &quot;יהודה, בני תן לי סנדלי.&quot; ונתתי לו. 
פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי &quot;יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים&quot;. ולמדתי בה שבע הלכות: 
שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, 
ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. 
{{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}}
[יד] &quot;ושני&quot; - יכול פיקס? תלמוד לומר &quot;תולעת&quot;. אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר &quot;ושני&quot;. 
הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר &quot;ושני תולעת&quot;. 
יוחנן בן דהבאי אומר &quot;ושני תולעת&quot; - שני שבתולעת. 
{{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
[טו] &quot;אזוב&quot; - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא יד ה-ו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה א ט: ר' יהודה דורש &quot;ושחט&quot; בדומה ל&quot;ולקח&quot; הנדרש שם, ואילו רבי רואה את הטעם, שהשחיטה היא חלק מהטקס, שהרי בזמן הקניה היו שתי הצפורים חיות.}}
[א] &quot;וצוה הכהן&quot; - ציווי בכהן ושחיטה בכל אדם, דברי ר' יהודה בר' יוסי. 
ורבי אומר: אף שחיטה בכהן. 
{{הע-שמאל|הציפור המובחרת מבין השתים היא הנשחטת! – דורש את ה הידיעה.}}
[ב] &quot;ושחט את הצפור האחת&quot; - הברורה שבשתיים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש &quot;אחת&quot; – מכאן שיש שניה.}}
&quot;האחת&quot; - שאם מתה אחת מהם או שנעשה טריפה - יקח זוג לשנייה. 
{{הע-שמאל|למרות שניתן להשתמש בזוג הציפורים לאחד מכמה טקסי טיהור (לעיל פרשה א ט), בניגוד לחטאת, שמכפרת על חטא מסוים דווקא (ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ד|תמורה ד א,]]) ולמרות שדם חטאת שהתערב בדם של חטאת אחרת כשר (ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ח#משנה י|זבחים ח י]]) - דם הציפור השחוטה שהתערב בדם ציפור אחרת - פסול.}} 
[ג] &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
והלא דין הוא: מה אם במקום שלא כשרו משם לשם, כשרו לעירובים 
כאן, שכשרו משם לשם - אינו דין שיכשרו לעירובים? 
תלמוד לומר &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
{{הע-שמאל|כלי מחרס, ולא מקידה (שאינה כלי) או כלי מחומר אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ד] &quot;כלי&quot; - יכול אחד מן הכלים? תלמוד לומר &quot;חרש&quot;. אי חרס, יכול מקידה? תלמוד לומר &quot;כלי&quot;. 
הא כיצד? זו פיילי של חרש. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]]}}
&quot;מים חיים&quot; - ולא מים מלוחים, ולא מים פושרים, ולא מים מכזבים, ולא מים מנטפים. 
{{הע-שמאל|לדברי ר' אליעזר השוו לעיל פרשה א יד, וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]
לדברי ר' שמעון ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ד|תוספתא נגעים ח ד.]]}}
ר' אליעזר אומר: מה מים, שלא נעשה בהם מלאכה - אף כלי, שלא נעשה בו מלאכה. 
ר' שמעון אומר: מה מים, הברורים שבמינם - אף צפור, הברורה שבמינה - זו קיפל. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ה] כיצד הוא עושה? נוטל ארז ואזוב ושני תולעת, וכורכן בשירי לשון 
ומקיף להם ראשי גפיים וראש הזנב משל שנייה, וטובל ומזה. 
{{הע-שמאל|כמות המים היא רביעית, כך שהמים מקבלים את צבע הדם המעורב בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א,]] שם מופיע חצי לוג – שתי רביעיות!}}
&quot;בדם&quot; - יכול בדם ודאי? תלמוד לומר &quot;ובמים חיים&quot;. אי מים חיים, יכול עד שיהיה כולם מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;בדם&quot;. הא כאיזה צד? מים חיים שדם צפור ניכר בהם, שיערו חכמים רביעית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש את ה הידיעה לקשר בין שתי הציפורים.}}
[ו] ומנין אם נשפך הדם - תמות המשולחת; מתה המשולחת - ישפך הדם? 
תלמוד לומר &quot;את הצפור החיה יקח אותה&quot;. 
{{הע-שמאל|יש לטבול במים המעורבים בדם הן את הציפור החיה, הן את האגודה של העץ, האיזוב והתולעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
&quot;יקח אותה&quot; - מלמד שהוא מפרישה לעצמה. 
&quot;ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל&quot; - מה תלמוד לומר? 
יכול הואיל ולא היתה עמם בכלל אגודה, לא תהא בכלל טבילה? 
תלמוד לומר &quot;וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה&quot; - החזיר את הצפור לכלל טבילה. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יג|תוספתא חולין א יג,]] וכן [[ספרא (מלבי&quot;ם) פרשת אחרי מות פרשה ו|לקמן אחרי מות פרשה ו ד.]]}}
[ז] &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה. 
והלא דין הוא: הואיל ודרך הכשרו בפנים בעוף, ודרך הכשרו בחוץ בעוף, 
מה דרך הכשרו בפנים במליקה - אף דרך הכשרו בחוץ במליקה? 
תלמוד לומר &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה.
{{הע-שמאל|המים צריכים להיות בכלי ודם הציפור נוזל לתוכם ומתערב בהם, ואין מעמידים את הכלי מעל מים שאינם בתוכו.}} 
&quot;הצפור השחוטה על המים החיים&quot; - אין כלי חרש על מים חיים.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא יד ז-ח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[א] &quot;והזה&quot; - לאחר ידו של מצורע, ויש אומרים: על מצחו. 
{{הע-שמאל|השוואה בין המצורע הנטהר ובין טמא מת שנטהר: שני התהליכים אורכים שבעה ימים, אבל ההזאות שונות: על המצורע מזים מים מהולים במעט דם שבע פעמים ביום הראשון בלבד, ואילו על טמא המת מזים מי חטאת (מעורבים באפר פרה אדומה) פעם אחת ביום השלישי ופעם אחת ביום השביעי. אין היררכיה ברורה בין שני המיטהרים.}}
&quot;והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים&quot; 
הטהר מן הצרעת טעון שבע הזיות, אין טמא מת טעון הזיות שבע. 
[ב] הלא דין הוא: מה אם מצורע, שאינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי - טעון הזיות שבע 
טמא מת, שטעון הזיית שלישי ושביעי - אינו דין שיטעון הזיות שבע? 
תלמוד לומר &quot;והזה על המטהר '''מן הצרעת'''&quot; - הטהר מן הצרעת טעון הזיות שבע ואין טמא מת טעון הזיית שבע. 
[ג] קל וחמר למצורע, שיטעון הזיות שלישי ושביעי: 
מה אם טמא מת, שאינו טעון הזיות שבע - טעון הזיית בשלישי ובשביעי 
מצורע, שהוא טעון הזית שבע - אינו דין שיטעון הזיה בשלישי ובשביעי? 
תלמוד לומר &quot;שבע פעמים וטהרו&quot;: הזיות שבע הוא טעון, ואינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי! 
{{הע-שמאל|המצורע אינו יכול להסתפק בהזאה, והוא חייב לכל הפחות לרחוץ את גופו במים ולהתגלח. שילוח הציפור נעשה מחוץ לגופו של המצורע ולכן אינו מעכב את טהרתו; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ו|תוספתא נגעים ח ו.]]}}
[ד] &quot;וטהרו&quot;- בדברים הנעשים בגופו. יכול יהי מסולק? תלמוד לומר &quot;ושלח... וגלח... וכבס... ורחץ&quot;. 
יכול יהיו כולם מעכבים אותו? תלמוד לומר &quot;וטהרו&quot; &quot;וטהרו&quot;. 
טהרה אמורה למעלה וטהרה אמורה למטה. 
מה טהרה האמורה למעלה, בדברים הנעשים בגופו - אף טהרה האמורה למטה, בדברים הנעשים בגופו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]] השדה אינו ים, מדבר או עיר.}}
[ה] &quot;ושלח את הצפור החיה... אל פני השדה&quot; 
שלא יעמוד ביפו וישלחנה לים, שלא יעמוד בגבת וישלחנה למדבר, שלא יעמוד חוץ לעיר וישלחנה כלפי העיר.  
&quot;על פני השדה&quot; - הא אם שלחה וחזרה לתוך ידו - מותרת באכילה. 
{{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שהמצורע המוחלט מטמא לא רק את בגדיו במגע, אלא גם מטמא משכב ומושב, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ד|כלים א ד-ה,]] שהמצורע חמור מהזב שבו נאמרו טומאות משכב ומושב. לכן מסביר ר' שמעון את הצורך לכפול את כביסת הבגדים של המצורע ביום הראשון וביום השביעי.}} 
[ו] &quot;וכבס המטהר את בגדיו&quot; - אמר ר' שמעון: מה בא זה ללמדנו? 
אם ללמוד מלטמא בגדים במגע, והלא דברים קל וחומר הוא: 
אם בימי ספרו, שאינו מטמא בביאה - מטמא בגדים במגע, 
בימי גמרו, שמטמא בביאה - אינו דין שיטמא בגדים במגע?
אם כן למה נאמר &quot;וכבס המטהר את בגדיו&quot;? מלטמא משכב ומושב 
מפני שהן שני כבוסי בגדים: אחד מלטמא משכב ומושב, ואחד מלטמא בגדים במגע! 
{{הע-שמאל|בית הסתרים אינו מטמא בנגעים, ולמרות שהוא בתחילת ימי הספירה, כשהטומאה עדיין חמורה - הוא אינו מגלח אותו. הגלל חומרת הטומאה בתחילת ימי הספירה אי אפשר ללמוד את הדין הזה בהיקש מהגילוח ביום השביעי מימי ספירת הטהרה, אלא בגזירה שוה.}}  
[ז] &quot;וגלח את כל שערו&quot; - יכול אף בית הסתרים? 
ודין הוא: נאמר תגלחת בימי ספרו ונאמר תגלחת בימי גמרו. 
מה תגלחת האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף תגלחת האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים! 
[ח] הין? אם הקל בימי ספרו, שאינו מטמא משכב ומושב ואינו מטמא בביאה, 
ניקל בימי גמרו, שהוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה? 
הואיל והוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה - יגלח אף בית הסתרים! 
תלמוד לומר &quot;כל שערו&quot;, לגזירה שוה, 
מה &quot;כל שערו&quot; {{ממ|ויקרא|יד|ט}} האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף &quot;כל שערו&quot; האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים. 
{{הע-שמאל|למרות שמי ההזאה הם מים חיים (מי מעיין טובים לשתיה) דווקא, הטבילה יכולה להיעשות גם במי מקווה – בור מים שיש בו 40 סאה. וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ז|מקואות א ז-ח.]]}}
[ט] &quot;ורחץ&quot; - אפילו במי מקוה. 
והלא דין הוא: מה אם הזב, שאינו טעון הזיית מים חיים, טעון ביאת מים חיים 
מצורע, שטעון הזיית מים חיים, אינו דין שיטעון ביאת מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;ורחץ בשרו במים&quot; - אפילו במי מקוה. 
{{הע-שמאל|טקס הציפורים אינו מעכב את המצורע מלהכנס למחנה, בניגוד לטבילה שהיא הכרחית; וראו לעיל פיסקה ד, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ו|תוספתא נגעים ח ו.]]}}
[י] &quot;ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה&quot; 
רחיצת גופו מעכבת ליכנס לפנים מן המחנה, ואין צפרים מעכבים אותו ליכנס לפנים מן המחנה! 
{{הע-שמאל|במהלך שבעת ימי הספירה המצורע, שכבר אינו מטמא בביאה במשכב ובמושב, יושב בתוך המחנה בפתח אהלו, והוא אסור מתשמיש המיטה, שנאמר &quot;מחוץ לאהלו&quot;; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]]}}
[יא] &quot;וישב מחוץ לאהלו&quot; - יהא כמנודה, ויהא אסור בתשמיש המטה. 
&quot;אהלו&quot; - אין אהלו אלא אשתו, שנאמר &quot;שובו לכם לאהליכם&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' יוסי לומד קל וחומר, שגם בכל מהלך הצרעת, בימי ההחלט – אסור המצורע בתשמיש המיטה, שהרי טומאתו חמורה יותר מטומאתו בימי הספירה; ר' יהודה חולק על דין זה, ורואה את תקופת ימי הספירה כבעלת דינים מיוחדים.
ר' חייא ורבי סוברים כר' יהודה: יותם מלך יהודה נולד לאחר שעוזיה אביו הצטרע, הרי שהיה עוזיה מותר בתשמיש המיטה; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ז|תוספתא נגעים ח ז.]]}}
&quot;שבעת ימים&quot; - ולא ימי החלטו, דברי ר' יהודה. ר' יוסי בר' יהודה אומר: קל וחומר לימי החלטו. 
אמר ר' חייא, השבתי לפני רבי: והלא למדנו רבי שלא היה יותם לעוזיה אלא בימי החלטו! 
אמר לו: אף אני, כך אמרתי!
}}</text>
      <sha1>seq1uckba32kgid9pm2tv0okmwm6g7h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416761</id>
      <parentid>1416760</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T08:56:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* דיבורא דמצורע */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26225" xml:space="preserve">==דיבורא דמצורע==

===פרשה א===
'''על ויקרא יד ב-ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה,  ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא&quot;י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא&quot;י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}}
[א] &quot;תורת המצרע&quot; - לבית עולמים.
&quot;זאת&quot; - אינה נוהגת בבמה.
&quot;תהיה&quot; - בזמן הזה. 
{{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}}
&quot;תורת המצרע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. 
וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם?
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! 
{{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א.]]}}
[ג] &quot;תורת המצרע ביום&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע&quot;. יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע ביום&quot; 
{{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}}
&quot;תורת המצרע... הכהן&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע... והובא אל הכהן&quot;. 
יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת&quot;. 
{{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט בפישיון, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יתחיל לאחר שבעה ימים מהזמן שסרו סימני הטומאה; בניגוד לדרשה שלא ישהא!
ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבהם הוא מוחלט – חמורים מימי טקס הטיהור הנמשך שבוע והטומאה שלו אינה חמורה כל כך (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב-ג,]] שמקילים בימי הספר); אם ימי הספירה לטהרתו אורכים שבעה ימים – קל וחומר שימי ההחלט ימשכו עוד שבעה ימים! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שטקס הטהרה למצורע מוחלט נמשך ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי הספר עם ימי הגמר (ימי ההחלט); ואם כך ניתן להמשיך את הק&quot;ו ולטמא את המצורע 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור, ומכאן שהוא מגיע לבדיקת הכהן מיד כשסרו סימני הטומאה!
ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק&quot;ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}}
&quot;ביום טהרתו והובא אל הכהן&quot; - שלא ישהא. 
[ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, 
{{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? 
אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? 
חמורים ימי גמר מימי ספר, 
שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. 
ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? 
אמר לו: רבי כל שכן הוספת! 
אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י&quot;ד! 
ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י&quot;ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י&quot;ד? 
נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! 
הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר &quot;ביום טהרתו והובא על הכהן&quot; - שלא ישהא. 
{{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}}
[ה] &quot;ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן&quot; מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר &quot;ויצא הכהן&quot;, שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, 
היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר &quot;וראה הכהן&quot;. 
אם כן למה נאמר &quot;ויצא הכהן&quot;? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, 
אין מצורע מטהר את המצורע. 
{{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת) או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}}
[ו] &quot;והנה נרפא&quot; - שהלך לו נגעו. &quot;הנגע&quot; - שהלך לו שער לבן. &quot;הצרעת&quot; - שהלכה לה המחיה. 
אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה.
{{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}}
&quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. 
[ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים 
מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? 
הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! 
[ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. 
{{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע&quot;י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}}
[ט] &quot;וצוה הכהן ולקח&quot; – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. 
{{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}}
&quot;ולקח למטהר&quot; - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן.
מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}}
[יא]&quot;ולקח... צפרים&quot; - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר &quot;שתי צפרים&quot;? שיהיו שוות. 
ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר &quot;צפור... צפור&quot;, ריבה 
{{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}}
[יב] &quot;חיות&quot; - ולא שחוטות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טמאות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טריפות. 
{{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}}
&quot;ועץ&quot; - יכול כל עץ? תלמוד לומר &quot;ארז&quot;. אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר &quot;ועץ&quot;. 
הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדיני המצורעים גם אחרי החורבן.}}
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי &quot;יהודה, בני תן לי סנדלי.&quot; ונתתי לו. 
פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי &quot;יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים&quot;. ולמדתי בה שבע הלכות: 
שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, 
ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. 
{{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}}
[יד] &quot;ושני&quot; - יכול פיקס? תלמוד לומר &quot;תולעת&quot;. אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר &quot;ושני&quot;. 
הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר &quot;ושני תולעת&quot;. 
יוחנן בן דהבאי אומר &quot;ושני תולעת&quot; - שני שבתולעת. 
{{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
[טו] &quot;אזוב&quot; - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא יד ה-ו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה א ט: ר' יהודה דורש &quot;ושחט&quot; בדומה ל&quot;ולקח&quot; הנדרש שם, ואילו רבי רואה את הטעם, שהשחיטה היא חלק מהטקס, שהרי בזמן הקניה היו שתי הצפורים חיות.}}
[א] &quot;וצוה הכהן&quot; - ציווי בכהן ושחיטה בכל אדם, דברי ר' יהודה בר' יוסי. 
ורבי אומר: אף שחיטה בכהן. 
{{הע-שמאל|הציפור המובחרת מבין השתים היא הנשחטת! – דורש את ה הידיעה.}}
[ב] &quot;ושחט את הצפור האחת&quot; - הברורה שבשתיים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש &quot;אחת&quot; – מכאן שיש שניה.}}
&quot;האחת&quot; - שאם מתה אחת מהם או שנעשה טריפה - יקח זוג לשנייה. 
{{הע-שמאל|למרות שניתן להשתמש בזוג הציפורים לאחד מכמה טקסי טיהור (לעיל פרשה א ט), בניגוד לחטאת, שמכפרת על חטא מסוים דווקא (ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ד|תמורה ד א,]]) ולמרות שדם חטאת שהתערב בדם של חטאת אחרת כשר (ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ח#משנה י|זבחים ח י]]) - דם הציפור השחוטה שהתערב בדם ציפור אחרת - פסול.}} 
[ג] &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
והלא דין הוא: מה אם במקום שלא כשרו משם לשם, כשרו לעירובים 
כאן, שכשרו משם לשם - אינו דין שיכשרו לעירובים? 
תלמוד לומר &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
{{הע-שמאל|כלי מחרס, ולא מקידה (שאינה כלי) או כלי מחומר אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ד] &quot;כלי&quot; - יכול אחד מן הכלים? תלמוד לומר &quot;חרש&quot;. אי חרס, יכול מקידה? תלמוד לומר &quot;כלי&quot;. 
הא כיצד? זו פיילי של חרש. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]]}}
&quot;מים חיים&quot; - ולא מים מלוחים, ולא מים פושרים, ולא מים מכזבים, ולא מים מנטפים. 
{{הע-שמאל|לדברי ר' אליעזר השוו לעיל פרשה א יד, וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]
לדברי ר' שמעון ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ד|תוספתא נגעים ח ד.]]}}
ר' אליעזר אומר: מה מים, שלא נעשה בהם מלאכה - אף כלי, שלא נעשה בו מלאכה. 
ר' שמעון אומר: מה מים, הברורים שבמינם - אף צפור, הברורה שבמינה - זו קיפל. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ה] כיצד הוא עושה? נוטל ארז ואזוב ושני תולעת, וכורכן בשירי לשון 
ומקיף להם ראשי גפיים וראש הזנב משל שנייה, וטובל ומזה. 
{{הע-שמאל|כמות המים היא רביעית, כך שהמים מקבלים את צבע הדם המעורב בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א,]] שם מופיע חצי לוג – שתי רביעיות!}}
&quot;בדם&quot; - יכול בדם ודאי? תלמוד לומר &quot;ובמים חיים&quot;. אי מים חיים, יכול עד שיהיה כולם מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;בדם&quot;. הא כאיזה צד? מים חיים שדם צפור ניכר בהם, שיערו חכמים רביעית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש את ה הידיעה לקשר בין שתי הציפורים.}}
[ו] ומנין אם נשפך הדם - תמות המשולחת; מתה המשולחת - ישפך הדם? 
תלמוד לומר &quot;את הצפור החיה יקח אותה&quot;. 
{{הע-שמאל|יש לטבול במים המעורבים בדם הן את הציפור החיה, הן את האגודה של העץ, האיזוב והתולעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
&quot;יקח אותה&quot; - מלמד שהוא מפרישה לעצמה. 
&quot;ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל&quot; - מה תלמוד לומר? 
יכול הואיל ולא היתה עמם בכלל אגודה, לא תהא בכלל טבילה? 
תלמוד לומר &quot;וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה&quot; - החזיר את הצפור לכלל טבילה. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יג|תוספתא חולין א יג,]] וכן [[ספרא (מלבי&quot;ם) פרשת אחרי מות פרשה ו|לקמן אחרי מות פרשה ו ד.]]}}
[ז] &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה. 
והלא דין הוא: הואיל ודרך הכשרו בפנים בעוף, ודרך הכשרו בחוץ בעוף, 
מה דרך הכשרו בפנים במליקה - אף דרך הכשרו בחוץ במליקה? 
תלמוד לומר &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה.
{{הע-שמאל|המים צריכים להיות בכלי ודם הציפור נוזל לתוכם ומתערב בהם, ואין מעמידים את הכלי מעל מים שאינם בתוכו.}} 
&quot;הצפור השחוטה על המים החיים&quot; - אין כלי חרש על מים חיים.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא יד ז-ח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[א] &quot;והזה&quot; - לאחר ידו של מצורע, ויש אומרים: על מצחו. 
{{הע-שמאל|השוואה בין המצורע הנטהר ובין טמא מת שנטהר: שני התהליכים אורכים שבעה ימים, אבל ההזאות שונות: על המצורע מזים מים מהולים במעט דם שבע פעמים ביום הראשון בלבד, ואילו על טמא המת מזים מי חטאת (מעורבים באפר פרה אדומה) פעם אחת ביום השלישי ופעם אחת ביום השביעי. אין היררכיה ברורה בין שני המיטהרים.}}
&quot;והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים&quot; 
הטהר מן הצרעת טעון שבע הזיות, אין טמא מת טעון הזיות שבע. 
[ב] הלא דין הוא: מה אם מצורע, שאינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי - טעון הזיות שבע 
טמא מת, שטעון הזיית שלישי ושביעי - אינו דין שיטעון הזיות שבע? 
תלמוד לומר &quot;והזה על המטהר '''מן הצרעת'''&quot; - הטהר מן הצרעת טעון הזיות שבע ואין טמא מת טעון הזיית שבע. 
[ג] קל וחמר למצורע, שיטעון הזיות שלישי ושביעי: 
מה אם טמא מת, שאינו טעון הזיות שבע - טעון הזיית בשלישי ובשביעי 
מצורע, שהוא טעון הזית שבע - אינו דין שיטעון הזיה בשלישי ובשביעי? 
תלמוד לומר &quot;שבע פעמים וטהרו&quot;: הזיות שבע הוא טעון, ואינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי! 
{{הע-שמאל|המצורע אינו יכול להסתפק בהזאה, והוא חייב לכל הפחות לרחוץ את גופו במים ולהתגלח. שילוח הציפור נעשה מחוץ לגופו של המצורע ולכן אינו מעכב את טהרתו; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ו|תוספתא נגעים ח ו.]]}}
[ד] &quot;וטהרו&quot;- בדברים הנעשים בגופו. יכול יהי מסולק? תלמוד לומר &quot;ושלח... וגלח... וכבס... ורחץ&quot;. 
יכול יהיו כולם מעכבים אותו? תלמוד לומר &quot;וטהרו&quot; &quot;וטהרו&quot;. 
טהרה אמורה למעלה וטהרה אמורה למטה. 
מה טהרה האמורה למעלה, בדברים הנעשים בגופו - אף טהרה האמורה למטה, בדברים הנעשים בגופו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]] השדה אינו ים, מדבר או עיר.}}
[ה] &quot;ושלח את הצפור החיה... אל פני השדה&quot; 
שלא יעמוד ביפו וישלחנה לים, שלא יעמוד בגבת וישלחנה למדבר, שלא יעמוד חוץ לעיר וישלחנה כלפי העיר.  
&quot;על פני השדה&quot; - הא אם שלחה וחזרה לתוך ידו - מותרת באכילה. 
{{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שהמצורע המוחלט מטמא לא רק את בגדיו במגע, אלא גם מטמא משכב ומושב, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ד|כלים א ד-ה,]] שהמצורע חמור מהזב שבו נאמרו טומאות משכב ומושב. לכן מסביר ר' שמעון את הצורך לכפול את כביסת הבגדים של המצורע ביום הראשון וביום השביעי.}} 
[ו] &quot;וכבס המטהר את בגדיו&quot; - אמר ר' שמעון: מה בא זה ללמדנו? 
אם ללמוד מלטמא בגדים במגע, והלא דברים קל וחומר הוא: 
אם בימי ספרו, שאינו מטמא בביאה - מטמא בגדים במגע, 
בימי גמרו, שמטמא בביאה - אינו דין שיטמא בגדים במגע?
אם כן למה נאמר &quot;וכבס המטהר את בגדיו&quot;? מלטמא משכב ומושב 
מפני שהן שני כבוסי בגדים: אחד מלטמא משכב ומושב, ואחד מלטמא בגדים במגע! 
{{הע-שמאל|בית הסתרים אינו מטמא בנגעים, ולמרות שהוא בתחילת ימי הספירה, כשהטומאה עדיין חמורה - הוא אינו מגלח אותו. הגלל חומרת הטומאה בתחילת ימי הספירה אי אפשר ללמוד את הדין הזה בהיקש מהגילוח ביום השביעי מימי ספירת הטהרה, אלא בגזירה שוה.}}  
[ז] &quot;וגלח את כל שערו&quot; - יכול אף בית הסתרים? 
ודין הוא: נאמר תגלחת בימי ספרו ונאמר תגלחת בימי גמרו. 
מה תגלחת האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף תגלחת האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים! 
[ח] הין? אם הקל בימי ספרו, שאינו מטמא משכב ומושב ואינו מטמא בביאה, 
ניקל בימי גמרו, שהוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה? 
הואיל והוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה - יגלח אף בית הסתרים! 
תלמוד לומר &quot;כל שערו&quot;, לגזירה שוה, 
מה &quot;כל שערו&quot; {{ממ|ויקרא|יד|ט}} האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף &quot;כל שערו&quot; האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים. 
{{הע-שמאל|למרות שמי ההזאה הם מים חיים (מי מעיין טובים לשתיה) דווקא, הטבילה יכולה להיעשות גם במי מקווה – בור מים שיש בו 40 סאה. וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ז|מקואות א ז-ח.]]}}
[ט] &quot;ורחץ&quot; - אפילו במי מקוה. 
והלא דין הוא: מה אם הזב, שאינו טעון הזיית מים חיים, טעון ביאת מים חיים 
מצורע, שטעון הזיית מים חיים, אינו דין שיטעון ביאת מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;ורחץ בשרו במים&quot; - אפילו במי מקוה. 
{{הע-שמאל|טקס הציפורים אינו מעכב את המצורע מלהכנס למחנה, בניגוד לטבילה שהיא הכרחית; וראו לעיל פיסקה ד, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ו|תוספתא נגעים ח ו.]]}}
[י] &quot;ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה&quot; 
רחיצת גופו מעכבת ליכנס לפנים מן המחנה, ואין צפרים מעכבים אותו ליכנס לפנים מן המחנה! 
{{הע-שמאל|במהלך שבעת ימי הספירה המצורע, שכבר אינו מטמא בביאה במשכב ובמושב, יושב בתוך המחנה בפתח אהלו, והוא אסור מתשמיש המיטה, שנאמר &quot;מחוץ לאהלו&quot;; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]]}}
[יא] &quot;וישב מחוץ לאהלו&quot; - יהא כמנודה, ויהא אסור בתשמיש המטה. 
&quot;אהלו&quot; - אין אהלו אלא אשתו, שנאמר &quot;שובו לכם לאהליכם&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' יוסי לומד קל וחומר, שגם בכל מהלך הצרעת, בימי ההחלט – אסור המצורע בתשמיש המיטה, שהרי טומאתו חמורה יותר מטומאתו בימי הספירה; ר' יהודה חולק על דין זה, ורואה את תקופת ימי הספירה כבעלת דינים מיוחדים.
ר' חייא ורבי סוברים כר' יהודה: יותם מלך יהודה נולד לאחר שעוזיה אביו הצטרע, הרי שהיה עוזיה מותר בתשמיש המיטה; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ז|תוספתא נגעים ח ז.]]}}
&quot;שבעת ימים&quot; - ולא ימי החלטו, דברי ר' יהודה. ר' יוסי בר' יהודה אומר: קל וחומר לימי החלטו. 
אמר ר' חייא, השבתי לפני רבי: והלא למדנו רבי שלא היה יותם לעוזיה אלא בימי החלטו! 
אמר לו: אף אני, כך אמרתי!
}}</text>
      <sha1>0gfl9mlee4wy6os15wnrjtaf2e099eh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416762</id>
      <parentid>1416761</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T09:03:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26251" xml:space="preserve">==דיבורא דמצורע==

===פרשה א===
'''על ויקרא יד ב-ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה,  ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא&quot;י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא&quot;י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}}
[א] &quot;תורת המצרע&quot; - לבית עולמים.
&quot;זאת&quot; - אינה נוהגת בבמה.
&quot;תהיה&quot; - בזמן הזה. 
{{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}}
&quot;תורת המצרע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. 
וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם?
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! 
{{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א.]]}}
[ג] &quot;תורת המצרע ביום&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע&quot;. יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע ביום&quot; 
{{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}}
&quot;תורת המצרע... הכהן&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע... והובא אל הכהן&quot;. 
יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת&quot;. 
{{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט בפישיון, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יתחיל לאחר שבעה ימים מהזמן שסרו סימני הטומאה; בניגוד לדרשה שלא ישהא!
ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבהם הוא מוחלט – חמורים מימי טקס הטיהור הנמשך שבוע והטומאה שלו אינה חמורה כל כך (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב-ג,]] שמקילים בימי הספר); אם ימי הספירה לטהרתו אורכים שבעה ימים – קל וחומר שימי ההחלט ימשכו עוד שבעה ימים! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שטקס הטהרה למצורע מוחלט נמשך ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי הספר עם ימי הגמר (ימי ההחלט); ואם כך ניתן להמשיך את הק&quot;ו ולטמא את המצורע 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור, ומכאן שהוא מגיע לבדיקת הכהן מיד כשסרו סימני הטומאה!
ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק&quot;ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}}
&quot;ביום טהרתו והובא אל הכהן&quot; - שלא ישהא. 
[ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, 
{{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? 
אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? 
חמורים ימי גמר מימי ספר, 
שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. 
ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? 
אמר לו: רבי כל שכן הוספת! 
אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י&quot;ד! 
ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י&quot;ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י&quot;ד? 
נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! 
הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר &quot;ביום טהרתו והובא על הכהן&quot; - שלא ישהא. 
{{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}}
[ה] &quot;ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן&quot; מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר &quot;ויצא הכהן&quot;, שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, 
היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר &quot;וראה הכהן&quot;. 
אם כן למה נאמר &quot;ויצא הכהן&quot;? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, 
אין מצורע מטהר את המצורע. 
{{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת) או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}}
[ו] &quot;והנה נרפא&quot; - שהלך לו נגעו. &quot;הנגע&quot; - שהלך לו שער לבן. &quot;הצרעת&quot; - שהלכה לה המחיה. 
אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה.
{{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}}
&quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. 
[ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים 
מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? 
הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! 
[ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. 
{{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע&quot;י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}}
[ט] &quot;וצוה הכהן ולקח&quot; – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. 
{{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}}
&quot;ולקח למטהר&quot; - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן.
מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}}
[יא]&quot;ולקח... צפרים&quot; - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר &quot;שתי צפרים&quot;? שיהיו שוות. 
ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר &quot;צפור... צפור&quot;, ריבה 
{{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}}
[יב] &quot;חיות&quot; - ולא שחוטות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טמאות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טריפות. 
{{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}}
&quot;ועץ&quot; - יכול כל עץ? תלמוד לומר &quot;ארז&quot;. אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר &quot;ועץ&quot;. 
הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדיני המצורעים גם אחרי החורבן.}}
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי &quot;יהודה, בני תן לי סנדלי.&quot; ונתתי לו. 
פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי &quot;יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים&quot;. ולמדתי בה שבע הלכות: 
שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, 
ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. 
{{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}}
[יד] &quot;ושני&quot; - יכול פיקס? תלמוד לומר &quot;תולעת&quot;. אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר &quot;ושני&quot;. 
הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר &quot;ושני תולעת&quot;. 
יוחנן בן דהבאי אומר &quot;ושני תולעת&quot; - שני שבתולעת. 
{{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
[טו] &quot;אזוב&quot; - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא יד ה-ו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה א ט: ר' יהודה דורש &quot;ושחט&quot; בדומה ל&quot;ולקח&quot; הנדרש שם, ואילו רבי רואה את הטעם, שהשחיטה היא חלק מהטקס, שהרי בזמן הקניה היו שתי הצפורים חיות.}}
[א] &quot;וצוה הכהן&quot; - ציווי בכהן ושחיטה בכל אדם, דברי ר' יהודה בר' יוסי. 
ורבי אומר: אף שחיטה בכהן. 
{{הע-שמאל|הציפור המובחרת מבין השתים היא הנשחטת! – דורש את ה הידיעה.}}
[ב] &quot;ושחט את הצפור האחת&quot; - הברורה שבשתיים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש &quot;אחת&quot; – מכאן שיש שניה.}}
&quot;האחת&quot; - שאם מתה אחת מהם או שנעשה טריפה - יקח זוג לשנייה. 
{{הע-שמאל|למרות שניתן להשתמש בזוג הציפורים לאחד מכמה טקסי טיהור (לעיל פרשה א ט), בניגוד לחטאת, שמכפרת על חטא מסוים דווקא (ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ד|תמורה ד א,]]) ולמרות שדם חטאת שהתערב בדם של חטאת אחרת כשר (ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ח#משנה י|זבחים ח י]]) - דם הציפור השחוטה שהתערב בדם ציפור אחרת - פסול.}} 
[ג] &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
והלא דין הוא: מה אם במקום שלא כשרו משם לשם, כשרו לעירובים 
כאן, שכשרו משם לשם - אינו דין שיכשרו לעירובים? 
תלמוד לומר &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
{{הע-שמאל|כלי מחרס, ולא מקידה (שאינה כלי) או כלי מחומר אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ד] &quot;כלי&quot; - יכול אחד מן הכלים? תלמוד לומר &quot;חרש&quot;. אי חרס, יכול מקידה? תלמוד לומר &quot;כלי&quot;. 
הא כיצד? זו פיילי של חרש. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]]}}
&quot;מים חיים&quot; - ולא מים מלוחים, ולא מים פושרים, ולא מים מכזבים, ולא מים מנטפים. 
{{הע-שמאל|לדברי ר' אליעזר השוו לעיל פרשה א יד, וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]
לדברי ר' שמעון ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ד|תוספתא נגעים ח ד.]]}}
ר' אליעזר אומר: מה מים, שלא נעשה בהם מלאכה - אף כלי, שלא נעשה בו מלאכה. 
ר' שמעון אומר: מה מים, הברורים שבמינם - אף צפור, הברורה שבמינה - זו קיפל. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ה] כיצד הוא עושה? נוטל ארז ואזוב ושני תולעת, וכורכן בשירי לשון 
ומקיף להם ראשי גפיים וראש הזנב משל שנייה, וטובל ומזה. 
{{הע-שמאל|כמות המים היא רביעית, כך שהמים מקבלים את צבע הדם המעורב בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א,]] שם מופיע חצי לוג – שתי רביעיות!}}
&quot;בדם&quot; - יכול בדם ודאי? תלמוד לומר &quot;ובמים חיים&quot;. אי מים חיים, יכול עד שיהיה כולם מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;בדם&quot;. הא כאיזה צד? מים חיים שדם צפור ניכר בהם, שיערו חכמים רביעית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש את ה הידיעה לקשר בין שתי הציפורים.}}
[ו] ומנין אם נשפך הדם - תמות המשולחת; מתה המשולחת - ישפך הדם? 
תלמוד לומר &quot;את הצפור החיה יקח אותה&quot;. 
{{הע-שמאל|יש לטבול במים המעורבים בדם הן את הציפור החיה, הן את האגודה של העץ, האיזוב והתולעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
&quot;יקח אותה&quot; - מלמד שהוא מפרישה לעצמה. 
&quot;ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל&quot; - מה תלמוד לומר? 
יכול הואיל ולא היתה עמם בכלל אגודה, לא תהא בכלל טבילה? 
תלמוד לומר &quot;וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה&quot; - החזיר את הצפור לכלל טבילה. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יג|תוספתא חולין א יג,]] וכן [[ספרא (מלבי&quot;ם) פרשת אחרי מות פרשה ו|לקמן אחרי מות פרשה ו ד.]]}}
[ז] &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה. 
והלא דין הוא: הואיל ודרך הכשרו בפנים בעוף, ודרך הכשרו בחוץ בעוף, 
מה דרך הכשרו בפנים במליקה - אף דרך הכשרו בחוץ במליקה? 
תלמוד לומר &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה.
{{הע-שמאל|המים צריכים להיות בכלי ודם הציפור נוזל לתוכם ומתערב בהם, ואין מעמידים את הכלי מעל מים שאינם בתוכו.}} 
&quot;הצפור השחוטה על המים החיים&quot; - אין כלי חרש על מים חיים.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא יד ז-ח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[א] &quot;והזה&quot; - לאחר ידו של מצורע, ויש אומרים: על מצחו. 
{{הע-שמאל|השוואה בין המצורע הנטהר ובין טמא מת שנטהר: שני התהליכים אורכים שבעה ימים, אבל ההזאות שונות: על המצורע מזים מים מהולים במעט דם שבע פעמים ביום הראשון בלבד, ואילו על טמא המת מזים מי חטאת (מעורבים באפר פרה אדומה) פעם אחת ביום השלישי ופעם אחת ביום השביעי. אין היררכיה ברורה בין שני המיטהרים.}}
&quot;והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים&quot; 
הטהר מן הצרעת טעון שבע הזיות, אין טמא מת טעון הזיות שבע. 
[ב] הלא דין הוא: מה אם מצורע, שאינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי - טעון הזיות שבע 
טמא מת, שטעון הזיית שלישי ושביעי - אינו דין שיטעון הזיות שבע? 
תלמוד לומר &quot;והזה על המטהר '''מן הצרעת'''&quot; - הטהר מן הצרעת טעון הזיות שבע ואין טמא מת טעון הזיית שבע. 
[ג] קל וחמר למצורע, שיטעון הזיות שלישי ושביעי: 
מה אם טמא מת, שאינו טעון הזיות שבע - טעון הזיית בשלישי ובשביעי 
מצורע, שהוא טעון הזית שבע - אינו דין שיטעון הזיה בשלישי ובשביעי? 
תלמוד לומר &quot;שבע פעמים וטהרו&quot;: הזיות שבע הוא טעון, ואינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי! 
{{הע-שמאל|המצורע אינו יכול להסתפק בהזאה, והוא חייב לכל הפחות לרחוץ את גופו במים ולהתגלח. שילוח הציפור נעשה מחוץ לגופו של המצורע ולכן אינו מעכב את טהרתו; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ו|תוספתא נגעים ח ו.]]}}
[ד] &quot;וטהרו&quot;- בדברים הנעשים בגופו. יכול יהי מסולק? תלמוד לומר &quot;ושלח... וגלח... וכבס... ורחץ&quot;. 
יכול יהיו כולם מעכבים אותו? תלמוד לומר &quot;וטהרו&quot; &quot;וטהרו&quot;. 
טהרה אמורה למעלה וטהרה אמורה למטה. 
מה טהרה האמורה למעלה, בדברים הנעשים בגופו - אף טהרה האמורה למטה, בדברים הנעשים בגופו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]] השדה אינו ים, מדבר או עיר.}}
[ה] &quot;ושלח את הצפור החיה... אל פני השדה&quot; 
שלא יעמוד ביפו וישלחנה לים, שלא יעמוד בגבת וישלחנה למדבר, שלא יעמוד חוץ לעיר וישלחנה כלפי העיר.  
&quot;על פני השדה&quot; - הא אם שלחה וחזרה לתוך ידו - מותרת באכילה. 
{{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שהמצורע המוחלט מטמא לא רק את בגדיו במגע, אלא גם מטמא משכב ומושב, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ד|כלים א ד-ה,]] שהמצורע חמור מהזב שבו נאמרו טומאות משכב ומושב. לכן מסביר ר' שמעון את הצורך לכפול את כביסת הבגדים של המצורע ביום הראשון וביום השביעי.}} 
[ו] &quot;וכבס המטהר את בגדיו&quot; - אמר ר' שמעון: מה בא זה ללמדנו? 
אם ללמוד מלטמא בגדים במגע, והלא דברים קל וחומר הוא: 
אם בימי ספרו, שאינו מטמא בביאה - מטמא בגדים במגע, 
בימי גמרו, שמטמא בביאה - אינו דין שיטמא בגדים במגע?
אם כן למה נאמר &quot;וכבס המטהר את בגדיו&quot;? מלטמא משכב ומושב 
מפני שהן שני כבוסי בגדים: אחד מלטמא משכב ומושב, ואחד מלטמא בגדים במגע! 
{{הע-שמאל|בית הסתרים (איזור הערווה) אינו מטמא בנגעים, ולמרות שהוא בתחילת ימי הספירה, כשהטומאה עדיין חמורה - הוא אינו מגלח אותו. הגלל חומרת הטומאה בתחילת ימי הספירה אי אפשר ללמוד את הדין הזה בהיקש מהגילוח ביום השביעי מימי ספירת הטהרה, אלא בגזירה שוה.}}  
[ז] &quot;וגלח את כל שערו&quot; - יכול אף בית הסתרים? 
ודין הוא: נאמר תגלחת בימי ספרו ונאמר תגלחת בימי גמרו. 
מה תגלחת האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף תגלחת האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים! 
[ח] הין? אם הקל בימי ספרו, שאינו מטמא משכב ומושב ואינו מטמא בביאה, 
ניקל בימי גמרו, שהוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה? 
הואיל והוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה - יגלח אף בית הסתרים! 
תלמוד לומר &quot;כל שערו&quot;, לגזירה שוה, 
מה &quot;כל שערו&quot; {{ממ|ויקרא|יד|ט}} האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף &quot;כל שערו&quot; האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים. 
{{הע-שמאל|למרות שמי ההזאה הם מים חיים (מי מעיין טובים לשתיה) דווקא, הטבילה יכולה להיעשות גם במי מקווה – בור מים שיש בו 40 סאה. וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ז|מקואות א ז-ח.]]}}
[ט] &quot;ורחץ&quot; - אפילו במי מקוה. 
והלא דין הוא: מה אם הזב, שאינו טעון הזיית מים חיים, טעון ביאת מים חיים 
מצורע, שטעון הזיית מים חיים, אינו דין שיטעון ביאת מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;ורחץ בשרו במים&quot; - אפילו במי מקוה. 
{{הע-שמאל|טקס הציפורים אינו מעכב את המצורע מלהכנס למחנה, בניגוד לטבילה שהיא הכרחית; וראו לעיל פיסקה ד, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ו|תוספתא נגעים ח ו.]]}}
[י] &quot;ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה&quot; 
רחיצת גופו מעכבת ליכנס לפנים מן המחנה, ואין צפרים מעכבים אותו ליכנס לפנים מן המחנה! 
{{הע-שמאל|במהלך שבעת ימי הספירה המצורע, שכבר אינו מטמא בביאה במשכב ובמושב, יושב בתוך המחנה בפתח אהלו, והוא אסור מתשמיש המיטה, שנאמר &quot;מחוץ לאהלו&quot;; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]]}}
[יא] &quot;וישב מחוץ לאהלו&quot; - יהא כמנודה, ויהא אסור בתשמיש המטה. 
&quot;אהלו&quot; - אין אהלו אלא אשתו, שנאמר &quot;שובו לכם לאהליכם&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' יוסי לומד קל וחומר, שגם בכל מהלך הצרעת, בימי ההחלט – אסור המצורע בתשמיש המיטה, שהרי טומאתו חמורה יותר מטומאתו בימי הספירה; ר' יהודה חולק על דין זה, ורואה את תקופת ימי הספירה כבעלת דינים מיוחדים.
ר' חייא ורבי סוברים כר' יהודה: יותם מלך יהודה נולד לאחר שעוזיה אביו הצטרע, הרי שהיה עוזיה מותר בתשמיש המיטה; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ז|תוספתא נגעים ח ז.]]}}
&quot;שבעת ימים&quot; - ולא ימי החלטו, דברי ר' יהודה. ר' יוסי בר' יהודה אומר: קל וחומר לימי החלטו. 
אמר ר' חייא, השבתי לפני רבי: והלא למדנו רבי שלא היה יותם לעוזיה אלא בימי החלטו! 
אמר לו: אף אני, כך אמרתי!
}}</text>
      <sha1>9wfosrwa472z4tpo2vt416zjax2x23k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416775</id>
      <parentid>1416762</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T10:28:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33100" xml:space="preserve">==דיבורא דמצורע==

===פרשה א===
'''על ויקרא יד ב-ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה,  ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא&quot;י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא&quot;י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}}
[א] &quot;תורת המצרע&quot; - לבית עולמים.
&quot;זאת&quot; - אינה נוהגת בבמה.
&quot;תהיה&quot; - בזמן הזה. 
{{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}}
&quot;תורת המצרע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. 
וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם?
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! 
{{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א.]]}}
[ג] &quot;תורת המצרע ביום&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע&quot;. יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע ביום&quot; 
{{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}}
&quot;תורת המצרע... הכהן&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע... והובא אל הכהן&quot;. 
יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת&quot;. 
{{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט בפישיון, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יתחיל לאחר שבעה ימים מהזמן שסרו סימני הטומאה; בניגוד לדרשה שלא ישהא!
ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבהם הוא מוחלט – חמורים מימי טקס הטיהור הנמשך שבוע והטומאה שלו אינה חמורה כל כך (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב-ג,]] שמקילים בימי הספר); אם ימי הספירה לטהרתו אורכים שבעה ימים – קל וחומר שימי ההחלט ימשכו עוד שבעה ימים! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שטקס הטהרה למצורע מוחלט נמשך ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי הספר עם ימי הגמר (ימי ההחלט); ואם כך ניתן להמשיך את הק&quot;ו ולטמא את המצורע 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור, ומכאן שהוא מגיע לבדיקת הכהן מיד כשסרו סימני הטומאה!
ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק&quot;ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}}
&quot;ביום טהרתו והובא אל הכהן&quot; - שלא ישהא. 
[ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, 
{{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? 
אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? 
חמורים ימי גמר מימי ספר, 
שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. 
ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? 
אמר לו: רבי כל שכן הוספת! 
אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י&quot;ד! 
ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י&quot;ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י&quot;ד? 
נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! 
הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר &quot;ביום טהרתו והובא על הכהן&quot; - שלא ישהא. 
{{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}}
[ה] &quot;ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן&quot; מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר &quot;ויצא הכהן&quot;, שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, 
היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר &quot;וראה הכהן&quot;. 
אם כן למה נאמר &quot;ויצא הכהן&quot;? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, 
אין מצורע מטהר את המצורע. 
{{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת) או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}}
[ו] &quot;והנה נרפא&quot; - שהלך לו נגעו. &quot;הנגע&quot; - שהלך לו שער לבן. &quot;הצרעת&quot; - שהלכה לה המחיה. 
אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה.
{{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}}
&quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. 
[ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים 
מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? 
הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! 
[ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. 
{{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע&quot;י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}}
[ט] &quot;וצוה הכהן ולקח&quot; – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. 
{{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}}
&quot;ולקח למטהר&quot; - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן.
מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}}
[יא]&quot;ולקח... צפרים&quot; - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר &quot;שתי צפרים&quot;? שיהיו שוות. 
ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר &quot;צפור... צפור&quot;, ריבה 
{{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}}
[יב] &quot;חיות&quot; - ולא שחוטות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טמאות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טריפות. 
{{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}}
&quot;ועץ&quot; - יכול כל עץ? תלמוד לומר &quot;ארז&quot;. אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר &quot;ועץ&quot;. 
הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדיני המצורעים גם אחרי החורבן.}}
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי &quot;יהודה, בני תן לי סנדלי.&quot; ונתתי לו. 
פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי &quot;יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים&quot;. ולמדתי בה שבע הלכות: 
שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, 
ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. 
{{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}}
[יד] &quot;ושני&quot; - יכול פיקס? תלמוד לומר &quot;תולעת&quot;. אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר &quot;ושני&quot;. 
הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר &quot;ושני תולעת&quot;. 
יוחנן בן דהבאי אומר &quot;ושני תולעת&quot; - שני שבתולעת. 
{{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
[טו] &quot;אזוב&quot; - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא יד ה-ו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה א ט: ר' יהודה דורש &quot;ושחט&quot; בדומה ל&quot;ולקח&quot; הנדרש שם, ואילו רבי רואה את הטעם, שהשחיטה היא חלק מהטקס, שהרי בזמן הקניה היו שתי הצפורים חיות.}}
[א] &quot;וצוה הכהן&quot; - ציווי בכהן ושחיטה בכל אדם, דברי ר' יהודה בר' יוסי. 
ורבי אומר: אף שחיטה בכהן. 
{{הע-שמאל|הציפור המובחרת מבין השתים היא הנשחטת! – דורש את ה הידיעה.}}
[ב] &quot;ושחט את הצפור האחת&quot; - הברורה שבשתיים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש &quot;אחת&quot; – מכאן שיש שניה.}}
&quot;האחת&quot; - שאם מתה אחת מהם או שנעשה טריפה - יקח זוג לשנייה. 
{{הע-שמאל|למרות שניתן להשתמש בזוג הציפורים לאחד מכמה טקסי טיהור (לעיל פרשה א ט), בניגוד לחטאת, שמכפרת על חטא מסוים דווקא (ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ד|תמורה ד א,]]) ולמרות שדם חטאת שהתערב בדם של חטאת אחרת כשר (ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ח#משנה י|זבחים ח י]]) - דם הציפור השחוטה שהתערב בדם ציפור אחרת - פסול.}} 
[ג] &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
והלא דין הוא: מה אם במקום שלא כשרו משם לשם, כשרו לעירובים 
כאן, שכשרו משם לשם - אינו דין שיכשרו לעירובים? 
תלמוד לומר &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
{{הע-שמאל|כלי מחרס, ולא מקידה (שאינה כלי) או כלי מחומר אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ד] &quot;כלי&quot; - יכול אחד מן הכלים? תלמוד לומר &quot;חרש&quot;. אי חרס, יכול מקידה? תלמוד לומר &quot;כלי&quot;. 
הא כיצד? זו פיילי של חרש. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]]}}
&quot;מים חיים&quot; - ולא מים מלוחים, ולא מים פושרים, ולא מים מכזבים, ולא מים מנטפים. 
{{הע-שמאל|לדברי ר' אליעזר השוו לעיל פרשה א יד, וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]
לדברי ר' שמעון ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ד|תוספתא נגעים ח ד.]]}}
ר' אליעזר אומר: מה מים, שלא נעשה בהם מלאכה - אף כלי, שלא נעשה בו מלאכה. 
ר' שמעון אומר: מה מים, הברורים שבמינם - אף צפור, הברורה שבמינה - זו קיפל. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ה] כיצד הוא עושה? נוטל ארז ואזוב ושני תולעת, וכורכן בשירי לשון 
ומקיף להם ראשי גפיים וראש הזנב משל שנייה, וטובל ומזה. 
{{הע-שמאל|כמות המים היא רביעית, כך שהמים מקבלים את צבע הדם המעורב בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א,]] שם מופיע חצי לוג – שתי רביעיות!}}
&quot;בדם&quot; - יכול בדם ודאי? תלמוד לומר &quot;ובמים חיים&quot;. אי מים חיים, יכול עד שיהיה כולם מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;בדם&quot;. הא כאיזה צד? מים חיים שדם צפור ניכר בהם, שיערו חכמים רביעית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש את ה הידיעה לקשר בין שתי הציפורים.}}
[ו] ומנין אם נשפך הדם - תמות המשולחת; מתה המשולחת - ישפך הדם? 
תלמוד לומר &quot;את הצפור החיה יקח אותה&quot;. 
{{הע-שמאל|יש לטבול במים המעורבים בדם הן את הציפור החיה, הן את האגודה של העץ, האיזוב והתולעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
&quot;יקח אותה&quot; - מלמד שהוא מפרישה לעצמה. 
&quot;ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל&quot; - מה תלמוד לומר? 
יכול הואיל ולא היתה עמם בכלל אגודה, לא תהא בכלל טבילה? 
תלמוד לומר &quot;וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה&quot; - החזיר את הצפור לכלל טבילה. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יג|תוספתא חולין א יג,]] וכן [[ספרא (מלבי&quot;ם) פרשת אחרי מות פרשה ו|לקמן אחרי מות פרשה ו ד.]]}}
[ז] &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה. 
והלא דין הוא: הואיל ודרך הכשרו בפנים בעוף, ודרך הכשרו בחוץ בעוף, 
מה דרך הכשרו בפנים במליקה - אף דרך הכשרו בחוץ במליקה? 
תלמוד לומר &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה.
{{הע-שמאל|המים צריכים להיות בכלי ודם הציפור נוזל לתוכם ומתערב בהם, ואין מעמידים את הכלי מעל מים שאינם בתוכו.}} 
&quot;הצפור השחוטה על המים החיים&quot; - אין כלי חרש על מים חיים.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא יד ז-ח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[א] &quot;והזה&quot; - לאחר ידו של מצורע, ויש אומרים: על מצחו. 
{{הע-שמאל|השוואה בין המצורע הנטהר ובין טמא מת שנטהר: שני התהליכים אורכים שבעה ימים, אבל ההזאות שונות: על המצורע מזים מים מהולים במעט דם שבע פעמים ביום הראשון בלבד, ואילו על טמא המת מזים מי חטאת (מעורבים באפר פרה אדומה) פעם אחת ביום השלישי ופעם אחת ביום השביעי. אין היררכיה ברורה בין שני המיטהרים.}}
&quot;והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים&quot; 
הטהר מן הצרעת טעון שבע הזיות, אין טמא מת טעון הזיות שבע. 
[ב] הלא דין הוא: מה אם מצורע, שאינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי - טעון הזיות שבע 
טמא מת, שטעון הזיית שלישי ושביעי - אינו דין שיטעון הזיות שבע? 
תלמוד לומר &quot;והזה על המטהר '''מן הצרעת'''&quot; - הטהר מן הצרעת טעון הזיות שבע ואין טמא מת טעון הזיית שבע. 
[ג] קל וחמר למצורע, שיטעון הזיות שלישי ושביעי: 
מה אם טמא מת, שאינו טעון הזיות שבע - טעון הזיית בשלישי ובשביעי 
מצורע, שהוא טעון הזית שבע - אינו דין שיטעון הזיה בשלישי ובשביעי? 
תלמוד לומר &quot;שבע פעמים וטהרו&quot;: הזיות שבע הוא טעון, ואינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי! 
{{הע-שמאל|המצורע אינו יכול להסתפק בהזאה, והוא חייב לכל הפחות לרחוץ את גופו במים ולהתגלח. שילוח הציפור נעשה מחוץ לגופו של המצורע ולכן אינו מעכב את טהרתו; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ו|תוספתא נגעים ח ו.]]}}
[ד] &quot;וטהרו&quot;- בדברים הנעשים בגופו. יכול יהי מסולק? תלמוד לומר &quot;ושלח... וגלח... וכבס... ורחץ&quot;. 
יכול יהיו כולם מעכבים אותו? תלמוד לומר &quot;וטהרו&quot; &quot;וטהרו&quot;. 
טהרה אמורה למעלה וטהרה אמורה למטה. 
מה טהרה האמורה למעלה, בדברים הנעשים בגופו - אף טהרה האמורה למטה, בדברים הנעשים בגופו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]] השדה אינו ים, מדבר או עיר.}}
[ה] &quot;ושלח את הצפור החיה... אל פני השדה&quot; 
שלא יעמוד ביפו וישלחנה לים, שלא יעמוד בגבת וישלחנה למדבר, שלא יעמוד חוץ לעיר וישלחנה כלפי העיר.  
&quot;על פני השדה&quot; - הא אם שלחה וחזרה לתוך ידו - מותרת באכילה. 
{{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שהמצורע המוחלט מטמא לא רק את בגדיו במגע, אלא גם מטמא משכב ומושב, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ד|כלים א ד-ה,]] שהמצורע חמור מהזב שבו נאמרו טומאות משכב ומושב. לכן מסביר ר' שמעון את הצורך לכפול את כביסת הבגדים של המצורע ביום הראשון וביום השביעי.}} 
[ו] &quot;וכבס המטהר את בגדיו&quot; - אמר ר' שמעון: מה בא זה ללמדנו? 
אם ללמוד מלטמא בגדים במגע, והלא דברים קל וחומר הוא: 
אם בימי ספרו, שאינו מטמא בביאה - מטמא בגדים במגע, 
בימי גמרו, שמטמא בביאה - אינו דין שיטמא בגדים במגע?
אם כן למה נאמר &quot;וכבס המטהר את בגדיו&quot;? מלטמא משכב ומושב 
מפני שהן שני כבוסי בגדים: אחד מלטמא משכב ומושב, ואחד מלטמא בגדים במגע! 
{{הע-שמאל|בית הסתרים (איזור הערווה) אינו מטמא בנגעים, ולמרות שהוא בתחילת ימי הספירה, כשהטומאה עדיין חמורה - הוא אינו מגלח אותו. הגלל חומרת הטומאה בתחילת ימי הספירה אי אפשר ללמוד את הדין הזה בהיקש מהגילוח ביום השביעי מימי ספירת הטהרה, אלא בגזירה שוה.}}  
[ז] &quot;וגלח את כל שערו&quot; - יכול אף בית הסתרים? 
ודין הוא: נאמר תגלחת בימי ספרו ונאמר תגלחת בימי גמרו. 
מה תגלחת האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף תגלחת האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים! 
[ח] הין? אם הקל בימי ספרו, שאינו מטמא משכב ומושב ואינו מטמא בביאה, 
ניקל בימי גמרו, שהוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה? 
הואיל והוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה - יגלח אף בית הסתרים! 
תלמוד לומר &quot;כל שערו&quot;, לגזירה שוה, 
מה &quot;כל שערו&quot; {{ממ|ויקרא|יד|ט}} האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף &quot;כל שערו&quot; האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים. 
{{הע-שמאל|למרות שמי ההזאה הם מים חיים (מי מעיין טובים לשתיה) דווקא, הטבילה יכולה להיעשות גם במי מקווה – בור מים שיש בו 40 סאה. וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ז|מקואות א ז-ח.]]}}
[ט] &quot;ורחץ&quot; - אפילו במי מקוה. 
והלא דין הוא: מה אם הזב, שאינו טעון הזיית מים חיים, טעון ביאת מים חיים 
מצורע, שטעון הזיית מים חיים, אינו דין שיטעון ביאת מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;ורחץ בשרו במים&quot; - אפילו במי מקוה. 
{{הע-שמאל|טקס הציפורים אינו מעכב את המצורע מלהכנס למחנה, בניגוד לטבילה שהיא הכרחית; וראו לעיל פיסקה ד, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ו|תוספתא נגעים ח ו.]]}}
[י] &quot;ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה&quot; 
רחיצת גופו מעכבת ליכנס לפנים מן המחנה, ואין צפרים מעכבים אותו ליכנס לפנים מן המחנה! 
{{הע-שמאל|במהלך שבעת ימי הספירה המצורע, שכבר אינו מטמא בביאה במשכב ובמושב, יושב בתוך המחנה בפתח אהלו, והוא אסור מתשמיש המיטה, שנאמר &quot;מחוץ לאהלו&quot;; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]]}}
[יא] &quot;וישב מחוץ לאהלו&quot; - יהא כמנודה, ויהא אסור בתשמיש המטה. 
&quot;אהלו&quot; - אין אהלו אלא אשתו, שנאמר &quot;שובו לכם לאהליכם&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' יוסי לומד קל וחומר, שגם בכל מהלך הצרעת, בימי ההחלט – אסור המצורע בתשמיש המיטה, שהרי טומאתו חמורה יותר מטומאתו בימי הספירה; ר' יהודה חולק על דין זה, ורואה את תקופת ימי הספירה כבעלת דינים מיוחדים.
ר' חייא ורבי סוברים כר' יהודה: יותם מלך יהודה נולד לאחר שעוזיה אביו הצטרע, הרי שהיה עוזיה מותר בתשמיש המיטה; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ז|תוספתא נגעים ח ז.]]}}
&quot;שבעת ימים&quot; - ולא ימי החלטו, דברי ר' יהודה. ר' יוסי בר' יהודה אומר: קל וחומר לימי החלטו. 
אמר ר' חייא, השבתי לפני רבי: והלא למדנו רבי שלא היה יותם לעוזיה אלא בימי החלטו! 
אמר לו: אף אני, כך אמרתי!
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא יד ט-י'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|גם חלקו השני של טקס הטיהור של המצורע נעשה דווקא ביום; והשוו לעיל פרשה א ג.}}
[א] &quot;בשביעי&quot; - יכול בין ביום ובין בלילה? תלמוד לומר &quot;ביום&quot; - ולא בלילה 
{{הע-שמאל|כמו בתחילת ימי הספירה, הגילוח אינו כולל את בית הסתרים; וראו לעיל פרשה ב ז. חובת הגילוח חלה על כל שערו הנראה של המיטהר, הן בראשו הן בשאר גופו – חוץ מבית הסתרים.}}
[ב] &quot;יגלח את כל שערו&quot; - יכול אף בית הסתרים? 
תלמוד לומר &quot;גבות עיניו&quot; - מה גבות עיניו – בנראה, פרט לבית הסתרים 
אף כל שער בנראה, פרט לבית הסתרים. 
[ג] אי מה גבות עיניו, מקום כינוס שער ונראה, אף אין לי אלא מקום כינוס שער ונראה 
מנין לרבות כינוס שער שאינו נראה, פיזור שער בנראה, פיזור שער ואינו נראה? 
תלמוד לומר &quot;ואת כל שערו יגלח&quot; 
{{הע-שמאל|נזיר מנוגע שנטהר - מגלח, למרות שבכך הוא פוגע בנזירותו; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט#משנה ב|נזיר ט ב]] [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|ותוספתא נזיר ד ג.]]}}
&quot;ראשו&quot; - מה תלמוד לומר? לפי שנאמר &quot;תער לא יעבור על ראשו&quot; {{ממ|במדבר|ו|ה}} 
יכול אף המנוגע? תלמוד לומר &quot;ראשו&quot;.
{{הע-שמאל|כהן מנוגע שנטהר – מגלח, למרות שבדרך כלל נאסר עליו להתגלח.}}
&quot;זקנו&quot; מה תלמוד לומר? לפי שנאמר &quot;ופאת זקנם לא יגלחו&quot; {{ממ|ויקרא|כא|ה}} 
יכול אף המנוגע? תלמוד לומר &quot;זקנו&quot;.
{{הע-שמאל|אין היררכיה ברורה בין איסור הגילוח של הזקן, החל על כל אדם אבל יכול להיות בתער - לאיסור גילוח הראש, החל רק על כהנים, אבל לא בתער.}}
מה תלמוד לומר &quot;ראשו&quot; ומה תלמוד לומר &quot;זקנו&quot;? לפי שיש בראש מה שאין בזקן, ובזקן מה שאין בראש. 
הראש אסור במספרים ובתער - והזקן אינו אסור במספרים ובתער. 
הראש מותר בכל אדם - והזקן אסור בכל אדם. 
הא לפי שיש בראש מה שאין בזקן, ובזקן מה שאין בראש - צריך לומר &quot;ראשו&quot; וצריך לומר &quot;זקנו&quot;! 
{{הע-שמאל|הריסים חיוניים לתפקוד העין, ונראה שלכן פוטר ר' יוסי מגילוחם; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ה|תוספתא נגעים ח ה.]]}}
[ה] ר' יוסי הגלילי אומר: &quot;גבות עיניו&quot; - ולא ריסי עיניו. 
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ד|בנגעים א ד,]] שאם חל היום השביעי בשבת דוחים את סיום הטקס למחר.}}
&quot;את כל שערו&quot; מה תלמוד לומר &quot;יגלח&quot;? אלא ליתן אחריות לתגלחת 
שאם לא גלח בשביעי - מגלח בשמיני ובתשיעי ובעשירי. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ד|נגעים יד ד.]]}}
[ו] שלשה מגלחים ותגלחתן מצוה: הנזיר, והמצורע, והלוים. 
וכולן שגלחו שלא בתער, או ששיירו שתי שערות - לא עשו כלום. 
{{הע-שמאל|דורש את הפשט שבפס' ט-י כתנאי: אם גילח בשביעי יביא בשמיני, ואם גילח בשמיני יביא בתשיעי, וראו בפיסקה הקודמת; ר' טרפון מנסה לדמות את הקשר בין התגלחת והבאת הקרבן לדין הנזיר, ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו משנה ו|נזיר ו ו,]] ור' עקיבא מסביר שבשונה מהנזיר, טהרת המצורע תלויה בתגלחתו ולא בתאריך.}} 
[ז] בשביעי – יגלח; בשמיני - יביא 
שאם גלח בשביעי - יביא קרבנותיו בשמיני, ואם גלח בשמיני - אינו מביא קרבנותיו בו ביום, דברי ר' עקיבא. 
אמר לו ר' טרפון: מה בין זה לנזיר? אמר לו: שהנזיר - טהרתו תלויה בימים, ומצורע - טהרתו תלויה בתגלחתו 
ואינו מביא קרבנותיו, אלא אם כן היה מעורב שמש 
{{הע-שמאל|השוו לדין הציפורים לעיל פרשה א יא.}}
[ח] &quot;יקח... כבשים&quot; - מיעוט כבשים שנים. אם כן למה אמר &quot;שני&quot;? שיהיו שוים. 
מנין אף על פי שאינם שוים כשרים? תלמוד לומר &quot;כבש... כבש&quot;, ריבה
{{הע-שמאל|כבשת החטאת צריכה להיות יפה יותר מהכבשים לעולה ולאשם.}}
[ט] &quot;וכבשה אחת בת שנתה&quot; - שתהיה ברורה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כריתות פרק ב#משנה ג|כריתות ב ג:]] טקס אחד מטהר גם מצורע בכמה נגעים}}
&quot;אחת&quot; - מלמד שמביא אחת על נגעים הרבה.
{{הע-שמאל|הכבשה היא בשנת חייה הראשונה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג:]] &quot;וכולם מיום ליום&quot;.}}
&quot;בת שנתה&quot; - לא שנה למנין עולם 
{{הע-שמאל|הסולת והשמן הם נסכים לשלוש הבהמות שמביא המצורע, ואינם מנחה בפני עצמה. ת&quot;ק דורש זאת מהפסוק בבמדבר ור' יהודה בן בתירא מצביע על היחס בין כמות הסולת ומספר הבהמות כאן ובקרבן עני.}}
&quot;ושלשה עשרונים סולת בלולה בשמן&quot; - לבהמה. 
יכול אף למנחה? כשהוא אומר &quot;והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה&quot; 
לימד שאינה אלא מנחת בהמה.  
[י] עדיין הדבר צריך תלמוד! כשהוא אומר {{ממ|במדבר|טו|ה}} &quot;תעשה על העולה&quot; - זו עולת מצורע, 
&quot;לזבח&quot; - להביא חטאת מצורע, &quot;או לזבח&quot; - להביא את אשמו.  
[יא] ר' יהודה בן בתירא אומר: הרי הוא אומר &quot;ואם דל הוא... ועשרון&quot;. 
מה מצינו בעני, שהוא מביא בהמה אחת ומביא עשרון אחד 
אף העשיר, שהוא מביא ג' בהמות - יביא ג' עשרונים! 
הא מה אני מקיים &quot;ג' עשרונים סולת בלולה בשמן&quot;? - לבהמה
}}</text>
      <sha1>mgo7ya2fc333vxin1bvdu6689bjez4z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416778</id>
      <parentid>1416775</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T10:33:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33153" xml:space="preserve">==דיבורא דמצורע==

===פרשה א===
'''על ויקרא יד ב-ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה,  ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא&quot;י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא&quot;י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}}
[א] &quot;תורת המצרע&quot; - לבית עולמים.
&quot;זאת&quot; - אינה נוהגת בבמה.
&quot;תהיה&quot; - בזמן הזה. 
{{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}}
&quot;תורת המצרע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. 
וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם?
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! 
{{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א.]]}}
[ג] &quot;תורת המצרע ביום&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע&quot;. יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע ביום&quot; 
{{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}}
&quot;תורת המצרע... הכהן&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע... והובא אל הכהן&quot;. 
יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת&quot;. 
{{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט בפישיון, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יתחיל לאחר שבעה ימים מהזמן שסרו סימני הטומאה; בניגוד לדרשה שלא ישהא!
ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבהם הוא מוחלט – חמורים מימי טקס הטיהור הנמשך שבוע והטומאה שלו אינה חמורה כל כך (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב-ג,]] שמקילים בימי הספר); אם ימי הספירה לטהרתו אורכים שבעה ימים – קל וחומר שימי ההחלט ימשכו עוד שבעה ימים! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שטקס הטהרה למצורע מוחלט נמשך ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי הספר עם ימי הגמר (ימי ההחלט); ואם כך ניתן להמשיך את הק&quot;ו ולטמא את המצורע 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור, ומכאן שהוא מגיע לבדיקת הכהן מיד כשסרו סימני הטומאה!
ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק&quot;ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}}
&quot;ביום טהרתו והובא אל הכהן&quot; - שלא ישהא. 
[ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, 
{{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? 
אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? 
חמורים ימי גמר מימי ספר, 
שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. 
ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? 
אמר לו: רבי כל שכן הוספת! 
אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י&quot;ד! 
ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י&quot;ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י&quot;ד? 
נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! 
הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר &quot;ביום טהרתו והובא על הכהן&quot; - שלא ישהא. 
{{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}}
[ה] &quot;ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן&quot; מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר &quot;ויצא הכהן&quot;, שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, 
היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר &quot;וראה הכהן&quot;. 
אם כן למה נאמר &quot;ויצא הכהן&quot;? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, 
אין מצורע מטהר את המצורע. 
{{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת) או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}}
[ו] &quot;והנה נרפא&quot; - שהלך לו נגעו. &quot;הנגע&quot; - שהלך לו שער לבן. &quot;הצרעת&quot; - שהלכה לה המחיה. 
אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה.
{{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}}
&quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. 
[ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים 
מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? 
הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! 
[ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. 
{{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע&quot;י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}}
[ט] &quot;וצוה הכהן ולקח&quot; – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. 
{{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}}
&quot;ולקח למטהר&quot; - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן.
מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}}
[יא]&quot;ולקח... צפרים&quot; - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר &quot;שתי צפרים&quot;? שיהיו שוות. 
ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר &quot;צפור... צפור&quot;, ריבה 
{{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}}
[יב] &quot;חיות&quot; - ולא שחוטות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טמאות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טריפות. 
{{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}}
&quot;ועץ&quot; - יכול כל עץ? תלמוד לומר &quot;ארז&quot;. אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר &quot;ועץ&quot;. 
הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדיני המצורעים גם אחרי החורבן.}}
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי &quot;יהודה, בני תן לי סנדלי.&quot; ונתתי לו. 
פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי &quot;יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים&quot;. ולמדתי בה שבע הלכות: 
שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, 
ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. 
{{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}}
[יד] &quot;ושני&quot; - יכול פיקס? תלמוד לומר &quot;תולעת&quot;. אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר &quot;ושני&quot;. 
הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר &quot;ושני תולעת&quot;. 
יוחנן בן דהבאי אומר &quot;ושני תולעת&quot; - שני שבתולעת. 
{{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
[טו] &quot;אזוב&quot; - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא יד ה-ו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה א ט: ר' יהודה דורש &quot;ושחט&quot; בדומה ל&quot;ולקח&quot; הנדרש שם, ואילו רבי רואה את הטעם, שהשחיטה היא חלק מהטקס, שהרי בזמן הקניה היו שתי הצפורים חיות.}}
[א] &quot;וצוה הכהן&quot; - ציווי בכהן ושחיטה בכל אדם, דברי ר' יהודה בר' יוסי. 
ורבי אומר: אף שחיטה בכהן. 
{{הע-שמאל|הציפור המובחרת מבין השתים היא הנשחטת! – דורש את ה הידיעה.}}
[ב] &quot;ושחט את הצפור האחת&quot; - הברורה שבשתיים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש &quot;אחת&quot; – מכאן שיש שניה.}}
&quot;האחת&quot; - שאם מתה אחת מהם או שנעשה טריפה - יקח זוג לשנייה. 
{{הע-שמאל|למרות שניתן להשתמש בזוג הציפורים לאחד מכמה טקסי טיהור (לעיל פרשה א ט), בניגוד לחטאת, שמכפרת על חטא מסוים דווקא (ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ד|תמורה ד א,]]) ולמרות שדם חטאת שהתערב בדם של חטאת אחרת כשר (ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ח#משנה י|זבחים ח י]]) - דם הציפור השחוטה שהתערב בדם ציפור אחרת - פסול.}} 
[ג] &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
והלא דין הוא: מה אם במקום שלא כשרו משם לשם, כשרו לעירובים 
כאן, שכשרו משם לשם - אינו דין שיכשרו לעירובים? 
תלמוד לומר &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
{{הע-שמאל|כלי מחרס, ולא מקידה (שאינה כלי) או כלי מחומר אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ד] &quot;כלי&quot; - יכול אחד מן הכלים? תלמוד לומר &quot;חרש&quot;. אי חרס, יכול מקידה? תלמוד לומר &quot;כלי&quot;. 
הא כיצד? זו פיילי של חרש. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]]}}
&quot;מים חיים&quot; - ולא מים מלוחים, ולא מים פושרים, ולא מים מכזבים, ולא מים מנטפים. 
{{הע-שמאל|לדברי ר' אליעזר השוו לעיל פרשה א יד, וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]
לדברי ר' שמעון ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ד|תוספתא נגעים ח ד.]]}}
ר' אליעזר אומר: מה מים, שלא נעשה בהם מלאכה - אף כלי, שלא נעשה בו מלאכה. 
ר' שמעון אומר: מה מים, הברורים שבמינם - אף צפור, הברורה שבמינה - זו קיפל. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ה] כיצד הוא עושה? נוטל ארז ואזוב ושני תולעת, וכורכן בשירי לשון 
ומקיף להם ראשי גפיים וראש הזנב משל שנייה, וטובל ומזה. 
{{הע-שמאל|כמות המים היא רביעית, כך שהמים מקבלים את צבע הדם המעורב בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א,]] שם מופיע חצי לוג – שתי רביעיות!}}
&quot;בדם&quot; - יכול בדם ודאי? תלמוד לומר &quot;ובמים חיים&quot;. אי מים חיים, יכול עד שיהיה כולם מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;בדם&quot;. הא כאיזה צד? מים חיים שדם צפור ניכר בהם, שיערו חכמים רביעית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש את ה הידיעה לקשר בין שתי הציפורים.}}
[ו] ומנין אם נשפך הדם - תמות המשולחת; מתה המשולחת - ישפך הדם? 
תלמוד לומר &quot;את הצפור החיה יקח אותה&quot;. 
{{הע-שמאל|יש לטבול במים המעורבים בדם הן את הציפור החיה, הן את האגודה של העץ, האיזוב והתולעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
&quot;יקח אותה&quot; - מלמד שהוא מפרישה לעצמה. 
&quot;ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל&quot; - מה תלמוד לומר? 
יכול הואיל ולא היתה עמם בכלל אגודה, לא תהא בכלל טבילה? 
תלמוד לומר &quot;וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה&quot; - החזיר את הצפור לכלל טבילה. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יג|תוספתא חולין א יג,]] וכן [[ספרא (מלבי&quot;ם) פרשת אחרי מות פרשה ו|לקמן אחרי מות פרשה ו ד.]]}}
[ז] &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה. 
והלא דין הוא: הואיל ודרך הכשרו בפנים בעוף, ודרך הכשרו בחוץ בעוף, 
מה דרך הכשרו בפנים במליקה - אף דרך הכשרו בחוץ במליקה? 
תלמוד לומר &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה.
{{הע-שמאל|המים צריכים להיות בכלי ודם הציפור נוזל לתוכם ומתערב בהם, ואין מעמידים את הכלי מעל מים שאינם בתוכו.}} 
&quot;הצפור השחוטה על המים החיים&quot; - אין כלי חרש על מים חיים.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא יד ז-ח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[א] &quot;והזה&quot; - לאחר ידו של מצורע, ויש אומרים: על מצחו. 
{{הע-שמאל|השוואה בין המצורע הנטהר ובין טמא מת שנטהר: שני התהליכים אורכים שבעה ימים, אבל ההזאות שונות: על המצורע מזים מים מהולים במעט דם שבע פעמים ביום הראשון בלבד, ואילו על טמא המת מזים מי חטאת (מעורבים באפר פרה אדומה) פעם אחת ביום השלישי ופעם אחת ביום השביעי. אין היררכיה ברורה בין שני המיטהרים.}}
&quot;והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים&quot; 
הטהר מן הצרעת טעון שבע הזיות, אין טמא מת טעון הזיות שבע. 
[ב] הלא דין הוא: מה אם מצורע, שאינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי - טעון הזיות שבע 
טמא מת, שטעון הזיית שלישי ושביעי - אינו דין שיטעון הזיות שבע? 
תלמוד לומר &quot;והזה על המטהר '''מן הצרעת'''&quot; - הטהר מן הצרעת טעון הזיות שבע ואין טמא מת טעון הזיית שבע. 
[ג] קל וחמר למצורע, שיטעון הזיות שלישי ושביעי: 
מה אם טמא מת, שאינו טעון הזיות שבע - טעון הזיית בשלישי ובשביעי 
מצורע, שהוא טעון הזית שבע - אינו דין שיטעון הזיה בשלישי ובשביעי? 
תלמוד לומר &quot;שבע פעמים וטהרו&quot;: הזיות שבע הוא טעון, ואינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי! 
{{הע-שמאל|המצורע אינו יכול להסתפק בהזאה, והוא חייב לכל הפחות לרחוץ את גופו במים ולהתגלח. שילוח הציפור נעשה מחוץ לגופו של המצורע ולכן אינו מעכב את טהרתו; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ו|תוספתא נגעים ח ו.]]}}
[ד] &quot;וטהרו&quot;- בדברים הנעשים בגופו. יכול יהי מסולק? תלמוד לומר &quot;ושלח... וגלח... וכבס... ורחץ&quot;. 
יכול יהיו כולם מעכבים אותו? תלמוד לומר &quot;וטהרו&quot; &quot;וטהרו&quot;. 
טהרה אמורה למעלה וטהרה אמורה למטה. 
מה טהרה האמורה למעלה, בדברים הנעשים בגופו - אף טהרה האמורה למטה, בדברים הנעשים בגופו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]] השדה אינו ים, מדבר או עיר.}}
[ה] &quot;ושלח את הצפור החיה... אל פני השדה&quot; 
שלא יעמוד ביפו וישלחנה לים, שלא יעמוד בגבת וישלחנה למדבר, שלא יעמוד חוץ לעיר וישלחנה כלפי העיר.  
&quot;על פני השדה&quot; - הא אם שלחה וחזרה לתוך ידו - מותרת באכילה. 
{{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שהמצורע המוחלט מטמא לא רק את בגדיו במגע, אלא גם מטמא משכב ומושב, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ד|כלים א ד-ה,]] שהמצורע חמור מהזב שבו נאמרו טומאות משכב ומושב. לכן מסביר ר' שמעון את הצורך לכפול את כביסת הבגדים של המצורע ביום הראשון וביום השביעי.}} 
[ו] &quot;וכבס המטהר את בגדיו&quot; - אמר ר' שמעון: מה בא זה ללמדנו? 
אם ללמוד מלטמא בגדים במגע, והלא דברים קל וחומר הוא: 
אם בימי ספרו, שאינו מטמא בביאה - מטמא בגדים במגע, 
בימי גמרו, שמטמא בביאה - אינו דין שיטמא בגדים במגע?
אם כן למה נאמר &quot;וכבס המטהר את בגדיו&quot;? מלטמא משכב ומושב 
מפני שהן שני כבוסי בגדים: אחד מלטמא משכב ומושב, ואחד מלטמא בגדים במגע! 
{{הע-שמאל|בית הסתרים (איזור הערווה) אינו מטמא בנגעים, ולמרות שהוא בתחילת ימי הספירה, כשהטומאה עדיין חמורה - הוא אינו מגלח אותו. הגלל חומרת הטומאה בתחילת ימי הספירה אי אפשר ללמוד את הדין הזה בהיקש מהגילוח ביום השביעי מימי ספירת הטהרה, אלא בגזירה שוה.}}  
[ז] &quot;וגלח את כל שערו&quot; - יכול אף בית הסתרים? 
ודין הוא: נאמר תגלחת בימי ספרו ונאמר תגלחת בימי גמרו. 
מה תגלחת האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף תגלחת האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים! 
[ח] הין? אם הקל בימי ספרו, שאינו מטמא משכב ומושב ואינו מטמא בביאה, 
ניקל בימי גמרו, שהוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה? 
הואיל והוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה - יגלח אף בית הסתרים! 
תלמוד לומר &quot;כל שערו&quot;, לגזירה שוה, 
מה &quot;כל שערו&quot; {{ממ|ויקרא|יד|ט}} האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף &quot;כל שערו&quot; האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים. 
{{הע-שמאל|למרות שמי ההזאה הם מים חיים (מי מעיין טובים לשתיה) דווקא, הטבילה יכולה להיעשות גם במי מקווה – בור מים שיש בו 40 סאה. וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ז|מקואות א ז-ח.]]}}
[ט] &quot;ורחץ&quot; - אפילו במי מקוה. 
והלא דין הוא: מה אם הזב, שאינו טעון הזיית מים חיים, טעון ביאת מים חיים 
מצורע, שטעון הזיית מים חיים, אינו דין שיטעון ביאת מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;ורחץ בשרו במים&quot; - אפילו במי מקוה. 
{{הע-שמאל|טקס הציפורים אינו מעכב את המצורע מלהכנס למחנה, בניגוד לטבילה שהיא הכרחית; וראו לעיל פיסקה ד, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ו|תוספתא נגעים ח ו.]]}}
[י] &quot;ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה&quot; 
רחיצת גופו מעכבת ליכנס לפנים מן המחנה, ואין צפרים מעכבים אותו ליכנס לפנים מן המחנה! 
{{הע-שמאל|במהלך שבעת ימי הספירה המצורע, שכבר אינו מטמא בביאה במשכב ובמושב, יושב בתוך המחנה בפתח אהלו, והוא אסור מתשמיש המיטה, שנאמר &quot;מחוץ לאהלו&quot;; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]]}}
[יא] &quot;וישב מחוץ לאהלו&quot; - יהא כמנודה, ויהא אסור בתשמיש המטה. 
&quot;אהלו&quot; - אין אהלו אלא אשתו, שנאמר &quot;שובו לכם לאהליכם&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' יוסי לומד קל וחומר, שגם בכל מהלך הצרעת, בימי ההחלט – אסור המצורע בתשמיש המיטה, שהרי טומאתו חמורה יותר מטומאתו בימי הספירה; ר' יהודה חולק על דין זה, ורואה את תקופת ימי הספירה כבעלת דינים מיוחדים.
ר' חייא ורבי סוברים כר' יהודה: יותם מלך יהודה נולד לאחר שעוזיה אביו הצטרע, הרי שהיה עוזיה מותר בתשמיש המיטה; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ז|תוספתא נגעים ח ז.]]}}
&quot;שבעת ימים&quot; - ולא ימי החלטו, דברי ר' יהודה. ר' יוסי בר' יהודה אומר: קל וחומר לימי החלטו. 
אמר ר' חייא, השבתי לפני רבי: והלא למדנו רבי שלא היה יותם לעוזיה אלא בימי החלטו! 
אמר לו: אף אני, כך אמרתי!
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא יד ט-י'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|גם חלקו השני של טקס הטיהור של המצורע נעשה דווקא ביום; והשוו לעיל פרשה א ג.}}
[א] &quot;בשביעי&quot; - יכול בין ביום ובין בלילה? תלמוד לומר &quot;ביום&quot; - ולא בלילה 
{{הע-שמאל|כמו בתחילת ימי הספירה, הגילוח אינו כולל את בית הסתרים; וראו לעיל פרשה ב ז. חובת הגילוח חלה על כל שערו הנראה של המיטהר, הן בראשו הן בשאר גופו – חוץ מבית הסתרים.}}
[ב] &quot;יגלח את כל שערו&quot; - יכול אף בית הסתרים? 
תלמוד לומר &quot;גבות עיניו&quot; - מה גבות עיניו – בנראה, פרט לבית הסתרים 
אף כל שער בנראה, פרט לבית הסתרים. 
[ג] אי מה גבות עיניו, מקום כינוס שער ונראה, אף אין לי אלא מקום כינוס שער ונראה 
מנין לרבות כינוס שער שאינו נראה, פיזור שער בנראה, פיזור שער ואינו נראה? 
תלמוד לומר &quot;ואת כל שערו יגלח&quot; 
{{הע-שמאל|נזיר מנוגע שנטהר - מגלח, למרות שבכך הוא פוגע בנזירותו; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט#משנה ב|נזיר ט ב]] [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|ותוספתא נזיר ד ג.]]}}
&quot;ראשו&quot; - מה תלמוד לומר? לפי שנאמר &quot;תער לא יעבור על ראשו&quot; {{ממ|במדבר|ו|ה}} 
יכול אף המנוגע? תלמוד לומר &quot;ראשו&quot;.
{{הע-שמאל|כהן מנוגע שנטהר – מגלח, למרות שבדרך כלל נאסר עליו להתגלח.}}
&quot;זקנו&quot; מה תלמוד לומר? לפי שנאמר &quot;ופאת זקנם לא יגלחו&quot; {{ממ|ויקרא|כא|ה}} 
יכול אף המנוגע? תלמוד לומר &quot;זקנו&quot;.
{{הע-שמאל|אין היררכיה ברורה בין איסור הגילוח של הזקן, החל על כל אדם אבל יכול להיות בתער - לאיסור גילוח הראש, החל רק על כהנים, אבל לא בתער.}}
מה תלמוד לומר &quot;ראשו&quot; ומה תלמוד לומר &quot;זקנו&quot;? לפי שיש בראש מה שאין בזקן, ובזקן מה שאין בראש. 
הראש אסור במספרים ובתער - והזקן אינו אסור במספרים ובתער. 
הראש מותר בכל אדם - והזקן אסור בכל אדם. 
הא לפי שיש בראש מה שאין בזקן, ובזקן מה שאין בראש - צריך לומר &quot;ראשו&quot; וצריך לומר &quot;זקנו&quot;! 
{{הע-שמאל|הריסים חיוניים לתפקוד העין, ונראה שלכן פוטר ר' יוסי מגילוחם; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ה|תוספתא נגעים ח ה.]]}}
[ה] ר' יוסי הגלילי אומר: &quot;גבות עיניו&quot; - ולא ריסי עיניו. 
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ד|בנגעים א ד,]] שאם חל היום השביעי בשבת דוחים את סיום הטקס למחר.}}
&quot;את כל שערו&quot; מה תלמוד לומר &quot;יגלח&quot;? אלא ליתן אחריות לתגלחת 
שאם לא גלח בשביעי - מגלח בשמיני ובתשיעי ובעשירי. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ד|נגעים יד ד.]]}}
[ו] שלשה מגלחים ותגלחתן מצוה: הנזיר, והמצורע, והלוים. 
וכולן שגלחו שלא בתער, או ששיירו שתי שערות - לא עשו כלום. 
{{הע-שמאל|דורש את הפשט שבפס' ט-י כתנאי: אם גילח בשביעי יביא בשמיני, ואם גילח בשמיני יביא בתשיעי, וראו בפיסקה הקודמת; ר' טרפון מנסה לדמות את הקשר בין התגלחת והבאת הקרבן לדין הנזיר, ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|נזיר ו ו,]] ור' עקיבא מסביר שבשונה מהנזיר, טהרת המצורע תלויה בתגלחתו ולא בתאריך.}} 
[ז] בשביעי – יגלח; בשמיני - יביא 
שאם גלח בשביעי - יביא קרבנותיו בשמיני, ואם גלח בשמיני - אינו מביא קרבנותיו בו ביום, דברי ר' עקיבא. 
אמר לו ר' טרפון: מה בין זה לנזיר? אמר לו: שהנזיר - טהרתו תלויה בימים, ומצורע - טהרתו תלויה בתגלחתו 
ואינו מביא קרבנותיו, אלא אם כן היה מעורב שמש 
{{הע-שמאל|השוו לדין הציפורים לעיל פרשה א יא.}}
[ח] &quot;יקח... כבשים&quot; - מיעוט כבשים שנים. אם כן למה אמר &quot;שני&quot;? שיהיו שוים. 
מנין אף על פי שאינם שוים כשרים? תלמוד לומר &quot;כבש... כבש&quot;, ריבה
{{הע-שמאל|כבשת החטאת צריכה להיות יפה יותר מהכבשים לעולה ולאשם.}}
[ט] &quot;וכבשה אחת בת שנתה&quot; - שתהיה ברורה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כריתות פרק ב#משנה ג|כריתות ב ג:]] טקס אחד מטהר גם מצורע בכמה נגעים.}}
&quot;אחת&quot; - מלמד שמביא אחת על נגעים הרבה.
{{הע-שמאל|הכבשה היא בשנת חייה הראשונה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג:]] &quot;וכולם מיום ליום&quot;.}}
&quot;בת שנתה&quot; - לא שנה למנין עולם 
{{הע-שמאל|הסולת והשמן הם נסכים לשלוש הבהמות שמביא המצורע, ואינם מנחה בפני עצמה. ת&quot;ק דורש זאת מהפסוק בפרשת נסכים בבמדבר ור' יהודה בן בתירא מצביע על היחס בין כמות הסולת ומספר הבהמות כאן ובקרבן עני.}}
&quot;ושלשה עשרונים סולת בלולה בשמן&quot; - לבהמה. 
יכול אף למנחה? כשהוא אומר &quot;והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה&quot; 
לימד שאינה אלא מנחת בהמה.  
[י] עדיין הדבר צריך תלמוד! כשהוא אומר {{ממ|במדבר|טו|ה}} &quot;תעשה על העולה&quot; - זו עולת מצורע, 
&quot;לזבח&quot; - להביא חטאת מצורע, &quot;או לזבח&quot; - להביא את אשמו.  
[יא] ר' יהודה בן בתירא אומר: הרי הוא אומר &quot;ואם דל הוא... ועשרון&quot; {{ממ|ויקרא|יד|כא}}. 
מה מצינו בעני, שהוא מביא בהמה אחת ומביא עשרון אחד 
אף העשיר, שהוא מביא ג' בהמות - יביא ג' עשרונים! 
הא מה אני מקיים &quot;ג' עשרונים סולת בלולה בשמן&quot;? - לבהמה
}}</text>
      <sha1>nnzfiz8i2wzb1r1sknpi7ki920aq1jv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416779</id>
      <parentid>1416778</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T11:05:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33308" xml:space="preserve">==דיבורא דמצורע==

===פרשה א===
'''על ויקרא יד ב-ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה,  ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא&quot;י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא&quot;י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}}
[א] &quot;תורת המצרע&quot; - לבית עולמים.
&quot;זאת&quot; - אינה נוהגת בבמה.
&quot;תהיה&quot; - בזמן הזה. 
{{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}}
&quot;תורת המצרע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. 
וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם?
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! 
{{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א.]]}}
[ג] &quot;תורת המצרע ביום&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע&quot;. יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע ביום&quot; 
{{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}}
&quot;תורת המצרע... הכהן&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע... והובא אל הכהן&quot;. 
יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת&quot;. 
{{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט בפישיון, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יתחיל לאחר שבעה ימים מהזמן שסרו סימני הטומאה; בניגוד לדרשה שלא ישהא!
ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבהם הוא מוחלט – חמורים מימי טקס הטיהור הנמשך שבוע והטומאה שלו אינה חמורה כל כך (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב-ג,]] שמקילים בימי הספר); אם ימי הספירה לטהרתו אורכים שבעה ימים – קל וחומר שימי ההחלט ימשכו עוד שבעה ימים! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שטקס הטהרה למצורע מוחלט נמשך ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי הספר עם ימי הגמר (ימי ההחלט); ואם כך ניתן להמשיך את הק&quot;ו ולטמא את המצורע 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור, ומכאן שהוא מגיע לבדיקת הכהן מיד כשסרו סימני הטומאה!
ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק&quot;ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}}
&quot;ביום טהרתו והובא אל הכהן&quot; - שלא ישהא. 
[ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, 
{{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? 
אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? 
חמורים ימי גמר מימי ספר, 
שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. 
ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? 
אמר לו: רבי כל שכן הוספת! 
אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י&quot;ד! 
ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י&quot;ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י&quot;ד? 
נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! 
הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר &quot;ביום טהרתו והובא על הכהן&quot; - שלא ישהא. 
{{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}}
[ה] &quot;ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן&quot; מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר &quot;ויצא הכהן&quot;, שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, 
היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר &quot;וראה הכהן&quot;. 
אם כן למה נאמר &quot;ויצא הכהן&quot;? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, 
אין מצורע מטהר את המצורע. 
{{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת) או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}}
[ו] &quot;והנה נרפא&quot; - שהלך לו נגעו. &quot;הנגע&quot; - שהלך לו שער לבן. &quot;הצרעת&quot; - שהלכה לה המחיה. 
אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה.
{{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}}
&quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. 
[ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים 
מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? 
הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! 
[ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. 
{{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע&quot;י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}}
[ט] &quot;וצוה הכהן ולקח&quot; – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. 
{{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}}
&quot;ולקח למטהר&quot; - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן.
מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}}
[יא]&quot;ולקח... צפרים&quot; - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר &quot;שתי צפרים&quot;? שיהיו שוות. 
ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר &quot;צפור... צפור&quot;, ריבה 
{{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}}
[יב] &quot;חיות&quot; - ולא שחוטות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טמאות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טריפות. 
{{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}}
&quot;ועץ&quot; - יכול כל עץ? תלמוד לומר &quot;ארז&quot;. אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר &quot;ועץ&quot;. 
הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדיני המצורעים גם אחרי החורבן.}}
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי &quot;יהודה, בני תן לי סנדלי.&quot; ונתתי לו. 
פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי &quot;יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים&quot;. ולמדתי בה שבע הלכות: 
שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, 
ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. 
{{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}}
[יד] &quot;ושני&quot; - יכול פיקס? תלמוד לומר &quot;תולעת&quot;. אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר &quot;ושני&quot;. 
הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר &quot;ושני תולעת&quot;. 
יוחנן בן דהבאי אומר &quot;ושני תולעת&quot; - שני שבתולעת. 
{{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
[טו] &quot;אזוב&quot; - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא יד ה-ו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה א ט: ר' יהודה דורש &quot;ושחט&quot; בדומה ל&quot;ולקח&quot; הנדרש שם, ואילו רבי רואה את הטעם, שהשחיטה היא חלק מהטקס, שהרי בזמן הקניה היו שתי הצפורים חיות.}}
[א] &quot;וצוה הכהן&quot; - ציווי בכהן ושחיטה בכל אדם, דברי ר' יהודה בר' יוסי. 
ורבי אומר: אף שחיטה בכהן. 
{{הע-שמאל|הציפור המובחרת מבין השתים היא הנשחטת! – דורש את ה הידיעה.}}
[ב] &quot;ושחט את הצפור האחת&quot; - הברורה שבשתיים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש &quot;אחת&quot; – מכאן שיש שניה.}}
&quot;האחת&quot; - שאם מתה אחת מהם או שנעשה טריפה - יקח זוג לשנייה. 
{{הע-שמאל|למרות שניתן להשתמש בזוג הציפורים לאחד מכמה טקסי טיהור (לעיל פרשה א ט), בניגוד לחטאת, שמכפרת על חטא מסוים דווקא (ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ד|תמורה ד א,]]) ולמרות שדם חטאת שהתערב בדם של חטאת אחרת כשר (ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ח#משנה י|זבחים ח י]]) - דם הציפור השחוטה שהתערב בדם ציפור אחרת - פסול.}} 
[ג] &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
והלא דין הוא: מה אם במקום שלא כשרו משם לשם, כשרו לעירובים 
כאן, שכשרו משם לשם - אינו דין שיכשרו לעירובים? 
תלמוד לומר &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
{{הע-שמאל|כלי מחרס, ולא מקידה (שאינה כלי) או כלי מחומר אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ד] &quot;כלי&quot; - יכול אחד מן הכלים? תלמוד לומר &quot;חרש&quot;. אי חרס, יכול מקידה? תלמוד לומר &quot;כלי&quot;. 
הא כיצד? זו פיילי של חרש. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]]}}
&quot;מים חיים&quot; - ולא מים מלוחים, ולא מים פושרים, ולא מים מכזבים, ולא מים מנטפים. 
{{הע-שמאל|לדברי ר' אליעזר השוו לעיל פרשה א יד, וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]
לדברי ר' שמעון ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ד|תוספתא נגעים ח ד.]]}}
ר' אליעזר אומר: מה מים, שלא נעשה בהם מלאכה - אף כלי, שלא נעשה בו מלאכה. 
ר' שמעון אומר: מה מים, הברורים שבמינם - אף צפור, הברורה שבמינה - זו קיפל. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ה] כיצד הוא עושה? נוטל ארז ואזוב ושני תולעת, וכורכן בשירי לשון 
ומקיף להם ראשי גפיים וראש הזנב משל שנייה, וטובל ומזה. 
{{הע-שמאל|כמות המים היא רביעית, כך שהמים מקבלים את צבע הדם המעורב בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א,]] שם מופיע חצי לוג – שתי רביעיות!}}
&quot;בדם&quot; - יכול בדם ודאי? תלמוד לומר &quot;ובמים חיים&quot;. אי מים חיים, יכול עד שיהיה כולם מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;בדם&quot;. הא כאיזה צד? מים חיים שדם צפור ניכר בהם, שיערו חכמים רביעית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש את ה הידיעה לקשר בין שתי הציפורים.}}
[ו] ומנין אם נשפך הדם - תמות המשולחת; מתה המשולחת - ישפך הדם? 
תלמוד לומר &quot;את הצפור החיה יקח אותה&quot;. 
{{הע-שמאל|יש לטבול במים המעורבים בדם הן את הציפור החיה, הן את האגודה של העץ, האיזוב והתולעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
&quot;יקח אותה&quot; - מלמד שהוא מפרישה לעצמה. 
&quot;ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל&quot; - מה תלמוד לומר? 
יכול הואיל ולא היתה עמם בכלל אגודה, לא תהא בכלל טבילה? 
תלמוד לומר &quot;וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה&quot; - החזיר את הצפור לכלל טבילה. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יג|תוספתא חולין א יג,]] וכן [[ספרא (מלבי&quot;ם) פרשת אחרי מות פרשה ו|לקמן אחרי מות פרשה ו ד.]]}}
[ז] &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה. 
והלא דין הוא: הואיל ודרך הכשרו בפנים בעוף, ודרך הכשרו בחוץ בעוף, 
מה דרך הכשרו בפנים במליקה - אף דרך הכשרו בחוץ במליקה? 
תלמוד לומר &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה.
{{הע-שמאל|המים צריכים להיות בכלי ודם הציפור נוזל לתוכם ומתערב בהם, ואין מעמידים את הכלי מעל מים שאינם בתוכו.}} 
&quot;הצפור השחוטה על המים החיים&quot; - אין כלי חרש על מים חיים.
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא יד ז-ח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[א] &quot;והזה&quot; - לאחר ידו של מצורע, ויש אומרים: על מצחו. 
{{הע-שמאל|השוואה בין המצורע הנטהר ובין טמא מת שנטהר: שני התהליכים אורכים שבעה ימים, אבל ההזאות שונות: על המצורע מזים מים מהולים במעט דם שבע פעמים ביום הראשון בלבד, ואילו על טמא המת מזים מי חטאת (מעורבים באפר פרה אדומה) פעם אחת ביום השלישי ופעם אחת ביום השביעי. אין היררכיה ברורה בין שני המיטהרים.}}
&quot;והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים&quot; 
הטהר מן הצרעת טעון שבע הזיות, אין טמא מת טעון הזיות שבע. 
[ב] הלא דין הוא: מה אם מצורע, שאינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי - טעון הזיות שבע 
טמא מת, שטעון הזיית שלישי ושביעי - אינו דין שיטעון הזיות שבע? 
תלמוד לומר &quot;והזה על המטהר '''מן הצרעת'''&quot; - הטהר מן הצרעת טעון הזיות שבע ואין טמא מת טעון הזיית שבע. 
[ג] קל וחמר למצורע, שיטעון הזיות שלישי ושביעי: 
מה אם טמא מת, שאינו טעון הזיות שבע - טעון הזיית בשלישי ובשביעי 
מצורע, שהוא טעון הזית שבע - אינו דין שיטעון הזיה בשלישי ובשביעי? 
תלמוד לומר &quot;שבע פעמים וטהרו&quot;: הזיות שבע הוא טעון, ואינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי! 
{{הע-שמאל|המצורע אינו יכול להסתפק בהזאה, והוא חייב לכל הפחות לרחוץ את גופו במים ולהתגלח. שילוח הציפור נעשה מחוץ לגופו של המצורע ולכן אינו מעכב את טהרתו; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ו|תוספתא נגעים ח ו.]]}}
[ד] &quot;וטהרו&quot;- בדברים הנעשים בגופו. יכול יהי מסולק? תלמוד לומר &quot;ושלח... וגלח... וכבס... ורחץ&quot;. 
יכול יהיו כולם מעכבים אותו? תלמוד לומר &quot;וטהרו&quot; &quot;וטהרו&quot;. 
טהרה אמורה למעלה וטהרה אמורה למטה. 
מה טהרה האמורה למעלה, בדברים הנעשים בגופו - אף טהרה האמורה למטה, בדברים הנעשים בגופו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]] השדה אינו ים, מדבר או עיר.}}
[ה] &quot;ושלח את הצפור החיה... אל פני השדה&quot; 
שלא יעמוד ביפו וישלחנה לים, שלא יעמוד בגבת וישלחנה למדבר, שלא יעמוד חוץ לעיר וישלחנה כלפי העיר.  
&quot;על פני השדה&quot; - הא אם שלחה וחזרה לתוך ידו - מותרת באכילה. 
{{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שהמצורע המוחלט מטמא לא רק את בגדיו במגע, אלא גם מטמא משכב ומושב, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ד|כלים א ד-ה,]] שהמצורע חמור מהזב שבו נאמרו טומאות משכב ומושב. לכן מסביר ר' שמעון את הצורך לכפול את כביסת הבגדים של המצורע ביום הראשון וביום השביעי.}} 
[ו] &quot;וכבס המטהר את בגדיו&quot; - אמר ר' שמעון: מה בא זה ללמדנו? 
אם ללמוד מלטמא בגדים במגע, והלא דברים קל וחומר הוא: 
אם בימי ספרו, שאינו מטמא בביאה - מטמא בגדים במגע, 
בימי גמרו, שמטמא בביאה - אינו דין שיטמא בגדים במגע?
אם כן למה נאמר &quot;וכבס המטהר את בגדיו&quot;? מלטמא משכב ומושב 
מפני שהן שני כבוסי בגדים: אחד מלטמא משכב ומושב, ואחד מלטמא בגדים במגע! 
{{הע-שמאל|בית הסתרים (איזור הערווה) אינו מטמא בנגעים, ולמרות שהוא בתחילת ימי הספירה, כשהטומאה עדיין חמורה - הוא אינו מגלח אותו. הגלל חומרת הטומאה בתחילת ימי הספירה אי אפשר ללמוד את הדין הזה בהיקש מהגילוח ביום השביעי מימי ספירת הטהרה, אלא בגזירה שוה.}}  
[ז] &quot;וגלח את כל שערו&quot; - יכול אף בית הסתרים? 
ודין הוא: נאמר תגלחת בימי ספרו ונאמר תגלחת בימי גמרו. 
מה תגלחת האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף תגלחת האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים! 
[ח] הין? אם הקל בימי ספרו, שאינו מטמא משכב ומושב ואינו מטמא בביאה, 
ניקל בימי גמרו, שהוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה? 
הואיל והוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה - יגלח אף בית הסתרים! 
תלמוד לומר &quot;כל שערו&quot;, לגזירה שוה, 
מה &quot;כל שערו&quot; {{ממ|ויקרא|יד|ט}} האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף &quot;כל שערו&quot; האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים. 
{{הע-שמאל|למרות שמי ההזאה הם מים חיים (מי מעיין טובים לשתיה) דווקא, הטבילה יכולה להיעשות גם במי מקווה – בור מים שיש בו 40 סאה. וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ז|מקואות א ז-ח.]]}}
[ט] &quot;ורחץ&quot; - אפילו במי מקוה. 
והלא דין הוא: מה אם הזב, שאינו טעון הזיית מים חיים, טעון ביאת מים חיים 
מצורע, שטעון הזיית מים חיים, אינו דין שיטעון ביאת מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;ורחץ בשרו במים&quot; - אפילו במי מקוה. 
{{הע-שמאל|טקס הציפורים אינו מעכב את המצורע מלהכנס למחנה, בניגוד לטבילה שהיא הכרחית; וראו לעיל פיסקה ד, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ו|תוספתא נגעים ח ו.]]}}
[י] &quot;ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה&quot; 
רחיצת גופו מעכבת ליכנס לפנים מן המחנה, ואין צפרים מעכבים אותו ליכנס לפנים מן המחנה! 
{{הע-שמאל|במהלך שבעת ימי הספירה המצורע, שכבר אינו מטמא בביאה במשכב ובמושב, יושב בתוך המחנה בפתח אהלו, והוא אסור מתשמיש המיטה, שנאמר &quot;מחוץ לאהלו&quot;; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]]}}
[יא] &quot;וישב מחוץ לאהלו&quot; - יהא כמנודה, ויהא אסור בתשמיש המטה. 
&quot;אהלו&quot; - אין אהלו אלא אשתו, שנאמר &quot;שובו לכם לאהליכם&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' יוסי לומד קל וחומר, שגם בכל מהלך הצרעת, בימי ההחלט – אסור המצורע בתשמיש המיטה, שהרי טומאתו חמורה יותר מטומאתו בימי הספירה; ר' יהודה חולק על דין זה, ורואה את תקופת ימי הספירה כבעלת דינים מיוחדים.
ר' חייא ורבי סוברים כר' יהודה: יותם מלך יהודה נולד לאחר שעוזיה אביו הצטרע, הרי שהיה עוזיה מותר בתשמיש המיטה; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ז|תוספתא נגעים ח ז.]]}}
&quot;שבעת ימים&quot; - ולא ימי החלטו, דברי ר' יהודה. ר' יוסי בר' יהודה אומר: קל וחומר לימי החלטו. 
אמר ר' חייא, השבתי לפני רבי: והלא למדנו רבי שלא היה יותם לעוזיה אלא בימי החלטו! 
אמר לו: אף אני, כך אמרתי!
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא יד ט-י'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|גם חלקו השני של טקס הטיהור של המצורע נעשה דווקא ביום; והשוו לעיל פרשה א ג.}}
[א] &quot;בשביעי&quot; - יכול בין ביום ובין בלילה? תלמוד לומר &quot;ביום&quot; - ולא בלילה 
{{הע-שמאל|כמו בתחילת ימי הספירה, הגילוח אינו כולל את בית הסתרים; וראו לעיל פרשה ב ז. חובת הגילוח חלה על כל שערו הנראה של המיטהר, הן בראשו הן בשאר גופו – חוץ מבית הסתרים.}}
[ב] &quot;יגלח את כל שערו&quot; - יכול אף בית הסתרים? 
תלמוד לומר &quot;גבות עיניו&quot; - מה גבות עיניו – בנראה, פרט לבית הסתרים 
אף כל שער בנראה, פרט לבית הסתרים. 
[ג] אי מה גבות עיניו, מקום כינוס שער ונראה, אף אין לי אלא מקום כינוס שער ונראה 
מנין לרבות כינוס שער שאינו נראה, פיזור שער בנראה, פיזור שער ואינו נראה? 
תלמוד לומר &quot;ואת כל שערו יגלח&quot; 
{{הע-שמאל|נזיר מנוגע שנטהר - מגלח, למרות שבכך הוא פוגע בנזירותו; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט#משנה ב|נזיר ט ב]] [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|ותוספתא נזיר ד ג.]]}}
&quot;ראשו&quot; - מה תלמוד לומר? לפי שנאמר &quot;תער לא יעבור על ראשו&quot; {{ממ|במדבר|ו|ה}} 
יכול אף המנוגע? תלמוד לומר &quot;ראשו&quot;.
{{הע-שמאל|כהן מנוגע שנטהר – מגלח, למרות שבדרך כלל נאסר עליו להתגלח.}}
&quot;זקנו&quot; מה תלמוד לומר? לפי שנאמר &quot;ופאת זקנם לא יגלחו&quot; {{ממ|ויקרא|כא|ה}} 
יכול אף המנוגע? תלמוד לומר &quot;זקנו&quot;.
{{הע-שמאל|אין היררכיה ברורה בין איסור הגילוח של הזקן, החל על כל אדם אבל יכול להיות בתער - לאיסור גילוח הראש, החל רק על כהנים, אבל לא בתער.}}
מה תלמוד לומר &quot;ראשו&quot; ומה תלמוד לומר &quot;זקנו&quot;? לפי שיש בראש מה שאין בזקן, ובזקן מה שאין בראש. 
הראש אסור במספרים ובתער - והזקן אינו אסור במספרים ובתער. 
הראש מותר בכל אדם - והזקן אסור בכל אדם. 
הא לפי שיש בראש מה שאין בזקן, ובזקן מה שאין בראש - צריך לומר &quot;ראשו&quot; וצריך לומר &quot;זקנו&quot;! 
{{הע-שמאל|הריסים חיוניים לתפקוד העין, ונראה שלכן פוטר ר' יוסי מגילוחם; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ה|תוספתא נגעים ח ה.]]}}
[ה] ר' יוסי הגלילי אומר: &quot;גבות עיניו&quot; - ולא ריסי עיניו. 
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ד|בנגעים א ד,]] שאם חל היום השביעי בשבת דוחים את סיום הטקס למחר.}}
&quot;את כל שערו&quot; מה תלמוד לומר &quot;יגלח&quot;? אלא ליתן אחריות לתגלחת 
שאם לא גלח בשביעי - מגלח בשמיני ובתשיעי ובעשירי. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ד|נגעים יד ד.]]}}
[ו] שלשה מגלחים ותגלחתן מצוה: הנזיר, והמצורע, והלוים. 
וכולן שגלחו שלא בתער, או ששיירו שתי שערות - לא עשו כלום. 
{{הע-שמאל|דורש את הפשט שבפס' ט-י כתנאי: אם גילח בשביעי יביא בשמיני, ואם גילח בשמיני יביא בתשיעי, וראו בפיסקה הקודמת; ר' טרפון מנסה לדמות את הקשר בין התגלחת והבאת הקרבן לדין הנזיר, ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|נזיר ו ו,]] ור' עקיבא מסביר שבשונה מהנזיר, טהרת המצורע תלויה בתגלחתו ולא בתאריך.}} 
[ז] בשביעי – יגלח; בשמיני - יביא 
שאם גלח בשביעי - יביא קרבנותיו בשמיני, ואם גלח בשמיני - אינו מביא קרבנותיו בו ביום, דברי ר' עקיבא. 
אמר לו ר' טרפון: מה בין זה לנזיר? אמר לו: שהנזיר - טהרתו תלויה בימים, ומצורע - טהרתו תלויה בתגלחתו 
ואינו מביא קרבנותיו, אלא אם כן היה מעורב שמש 
{{הע-שמאל|השוו לדין הציפורים לעיל פרשה א יא.}}
[ח] &quot;יקח... כבשים&quot; - מיעוט כבשים שנים. אם כן למה אמר &quot;שני&quot;? שיהיו שוים. 
מנין אף על פי שאינם שוים כשרים? תלמוד לומר &quot;כבש... כבש&quot;, ריבה
{{הע-שמאל|כבשת החטאת צריכה להיות יפה יותר מהכבשים לעולה ולאשם.}}
[ט] &quot;וכבשה אחת בת שנתה&quot; - שתהיה ברורה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כריתות פרק ב#משנה ג|כריתות ב ג:]] טקס אחד מטהר גם מצורע בכמה נגעים.}}
&quot;אחת&quot; - מלמד שמביא אחת על נגעים הרבה.
{{הע-שמאל|הכבשה היא בשנת חייה הראשונה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג:]] &quot;וכולם מיום ליום&quot;.}}
&quot;בת שנתה&quot; - לא שנה למנין עולם 
{{הע-שמאל|הסולת והשמן הם נסכים לשלוש הבהמות שמביא המצורע, ואינם מנחה בפני עצמה - למרות שבדרך כלל אין נסכים לחטאת ולאשם; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ו|מנחות ט ו.]] ת&quot;ק דורש זאת מהפסוק בפרשת נסכים בבמדבר ור' יהודה בן בתירא מצביע על היחס בין כמות הסולת ומספר הבהמות כאן ובקרבן עני.}}
&quot;ושלשה עשרונים סולת בלולה בשמן&quot; - לבהמה. 
יכול אף למנחה? כשהוא אומר &quot;והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה&quot; 
לימד שאינה אלא מנחת בהמה.  
[י] עדיין הדבר צריך תלמוד! כשהוא אומר {{ממ|במדבר|טו|ה}} &quot;תעשה על העולה&quot; - זו עולת מצורע, 
&quot;לזבח&quot; - להביא חטאת מצורע, &quot;או לזבח&quot; - להביא את אשמו.  
[יא] ר' יהודה בן בתירא אומר: הרי הוא אומר &quot;ואם דל הוא... ועשרון&quot; {{ממ|ויקרא|יד|כא}}. 
מה מצינו בעני, שהוא מביא בהמה אחת ומביא עשרון אחד 
אף העשיר, שהוא מביא ג' בהמות - יביא ג' עשרונים! 
הא מה אני מקיים &quot;ג' עשרונים סולת בלולה בשמן&quot;? - לבהמה
}}</text>
      <sha1>gr4icmah8d2upcm6r4s0aou0rnbuvfb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד B/לח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469830</id>
    <revision>
      <id>1416713</id>
      <parentid>1416610</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T20:09:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="767" xml:space="preserve">{{לא נשלם}}

(לח, כד) חכמת סופר תרבה חכמה \ וח... עסק הוא י...:

(לח, כה) מה יתחכם תומך מלמד \ ומתפאר בחנית מרעיד:

(לח, כה) באלוף ינהג ישובב בשור \ ושעיותיו ע[.] ב...: ''[המילה &quot;לשדד&quot; מופיע מעל המילה &quot;ישובב&quot;]''

(לח, כה, שולי) [באלוף ינהג וישובב בשיר \ [ושעיותיו ע[.] ב...:]

(לח, כו) ושקידתו לכלות מרבק \ לֵבֿ יָשׁיתֿ לש...

(לח, כז) אף עשה ח...שם \ אשר ל[.]לה ... ''[המילה &quot;ינהג&quot; מופיע בשוליים]''

(לח, כח)

(לח, כט)

(לח, ל)

(לח, לא)

(לח, לב)

(לח, לג)

(לח, לד)

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>11bl92lijfdsc5svyqf6ty83cg7z4f7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית ח ה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>469841</id>
    <revision>
      <id>1416694</id>
      <timestamp>2022-08-03T14:29:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4644" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ד|ה|ח ו|הבהרה=כן|ציטוט=
וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר, עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי; בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.}}

== בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים ==
=== וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר ===
&quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]) התחיל המבול, &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot; אלוהים הפסיק את הגשם והרוח, והתיבה נחה על פני המים. מאז והלאה פני המים הלכו וירדו בתוך [[W:קלדרה|'''הקלדרה''']]. המים חילחלו דרך קירות ותחתית הקלדרה, יצאו מצידי ההר הענקי וזרמו לים.

=== עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי ===
הכתוב מספר לנו שהמים הלכו וירדו &quot;'''עַד''' הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי&quot;.&lt;br&gt; 
&quot;'''עַד'''&quot; - מילה שמסמנת גבול או קצה, סוף (מילוג).

נראה כאילו שהעורך מודיע לנו שהמים ירדו עד החודש העשירי, ומאז הם לא ירדו יותר. נאמר שהמים ירדו עד החודש העשירי, אולם היום לא נאמר, לכן אפשרי שהמים ירדו עד סוף החודש העשירי, וכך המים המשיכו לרדת במשך שלושים יום נוספים מאז שבראשון לחודש העשירי נראו ראשי ההרים. ייתכן שאחרי החודש העשירי המים לא ירדו במהירות, אולם הקרקע נשארה ביצה מלאת מים, ולכן נח לא היה יכול לצאת מהתיבה.

=== בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים ===
המבול היה על הר געש גבוה, שכיפתו קרסה ונוצרה [[W:קלדרה|'''קלדרה''']] עמוקה במרכז ראשו. עומק הקלדרה, או לחלופין, גובה ההרים סביב הקלדרה הם כמה מאות מטר (לדוגמא: מנתונים טופוגרפים של 'אגם המכתש' באורגון, ניתן למצוא שקירות הקלדרה הם בערך 400-200 מטר מעל פני המים, שעומקם כ600 מטר.)

כתוב: &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה, גָּבְרוּ הַמָּיִם; וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים&quot; ([[ביאור:בראשית ז כ]]), ומכאן ניתן להבין שכאשר פני המים ירוד ב15 אמה (כ 3 מטר) קצות ההרים בצעו מן המים ואפשר היה לראות אותם. לפי '''רש&quot;י''' המים ירדו בקצב של 4 אמות ליום, כך שדי מהר קצות ההרים נראו ולא היה צריך לחכות כחודשים עד שהם יראו.

&quot;'''רָאשֵׁי הֶהָרִים'''&quot; כנראה הכוונה לכל ראש ההר, באדם זה מן הצואר ומעלה, ולא רק אבן קטנה אחת שמבצבצת מהמים. להרים, במיוחד בצוקים סביב הקלדרה, יש אזור שההר יורד בקו אנכי ואחר כך יש מדרון של כל הסלעים שנפלו מההר והצטברו בתחתית. סביר ש&quot;'''רָאשֵׁי הֶהָרִים'''&quot; מתכוון לכל האזור האנכי של ההר עד להתחלת המדרון, וזה בערך חצי מגובה ההר שסביב לקלדרה.

=== נִרְאוּ === 
העורך מספר לנו שראשי ההרים &quot;נִרְאוּ&quot;. לא נאמר למי.&lt;br&gt;
רק &quot;מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם, וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה&quot; ([[ביאור:בראשית ח ו]]), וראה את הסביבה. לכן בראשון לחודש העשירי זה לא היה נח שראה את ראשי ההרים, וגם לא שאר האנשים בתיבה. שאר האנשים נספו במבול, לכן היחידים שראו היו - אלוהים ומלאכיו.

כך, שאם אלוהים לא כתב את זה, אז העורך למעשה לא יודע מה בדיוק נראה בזמן ההוא, למרות שסביר שחלק גדול מההרים סביב הקלדרה כבר בלטו מהמים.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ד|ה|ח ו}}</text>
      <sha1>0nnrc8xyj65f42ovqw04c7v3ci1gxo0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416696</id>
      <parentid>1416694</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T14:46:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4644" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ד|ה|ח ו|הבהרה=כן|ציטוט=
וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר, עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי; בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.}}

== בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים ==
=== וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר ===
&quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]) התחיל המבול, &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot; אלוהים הפסיק את הגשם והרוח, והתיבה נחה על פני המים. מאז והלאה פני המים הלכו וירדו בתוך [[W:קלדרה|'''הקלדרה''']]. המים חילחלו דרך קירות ותחתית הקלדרה, יצאו מצידי ההר הענקי וזרמו לים.

=== עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי ===
הכתוב מספר לנו שהמים הלכו וירדו &quot;'''עַד''' הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי&quot;.&lt;br&gt; 
&quot;'''עַד'''&quot; - מילה שמסמנת גבול או קצה, סוף (מילוג).

נראה כאילו שהעורך מודיע לנו שהמים ירדו עד החודש העשירי, ומאז הם לא ירדו יותר. נאמר שהמים ירדו עד החודש העשירי, אולם היום לא נאמר, לכן אפשרי שהמים ירדו עד סוף החודש העשירי, וכך המים המשיכו לרדת במשך שלושים יום נוספים מאז שבראשון לחודש העשירי נראו ראשי ההרים. ייתכן שאחרי החודש העשירי המים לא ירדו במהירות, אולם הקרקע נשארה ביצה מלאת מים, ולכן נח לא היה יכול לצאת מהתיבה.

=== בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים ===
המבול היה על הר געש גבוה, שכיפתו קרסה ונוצרה [[W:קלדרה|'''קלדרה''']] עמוקה במרכז ראשו. עומק הקלדרה, או לחלופין, גובה ההרים סביב הקלדרה הם כמה מאות מטר (לדוגמא: מנתונים טופוגרפים של 'אגם המכתש' באורגון, ניתן למצוא שקירות הקלדרה הם בערך 500-200 מטר מעל פני המים, שעומקם כ600 מטר.)

כתוב: &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה, גָּבְרוּ הַמָּיִם; וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים&quot; ([[ביאור:בראשית ז כ]]), ומכאן ניתן להבין שכאשר פני המים ירוד ב15 אמה (כ 3 מטר) קצות ההרים בצעו מן המים ואפשר היה לראות אותם. לפי '''רש&quot;י''' המים ירדו בקצב של 4 אמות ליום, כך שדי מהר קצות ההרים נראו ולא היה צריך לחכות כחודשים עד שהם יראו.

&quot;'''רָאשֵׁי הֶהָרִים'''&quot; כנראה הכוונה לכל ראש ההר, באדם זה מן הצואר ומעלה, ולא רק אבן קטנה אחת שמבצבצת מהמים. להרים, במיוחד בצוקים סביב הקלדרה, יש אזור שההר יורד בקו אנכי ואחר כך יש מדרון של כל הסלעים שנפלו מההר והצטברו בתחתית. סביר ש&quot;'''רָאשֵׁי הֶהָרִים'''&quot; מתכוון לכל האזור האנכי של ההר עד להתחלת המדרון, וזה בערך חצי מגובה ההר שסביב לקלדרה.

=== נִרְאוּ === 
העורך מספר לנו שראשי ההרים &quot;נִרְאוּ&quot;. לא נאמר למי.&lt;br&gt;
רק &quot;מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם, וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה&quot; ([[ביאור:בראשית ח ו]]), וראה את הסביבה. לכן בראשון לחודש העשירי זה לא היה נח שראה את ראשי ההרים, וגם לא שאר האנשים בתיבה. שאר האנשים נספו במבול, לכן היחידים שראו היו - אלוהים ומלאכיו.

כך, שאם אלוהים לא כתב את זה, אז העורך למעשה לא יודע מה בדיוק נראה בזמן ההוא, למרות שסביר שחלק גדול מההרים סביב הקלדרה כבר בלטו מהמים.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ד|ה|ח ו}}</text>
      <sha1>jkbg0zmpochjjbju7mviku7waoaynig</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416697</id>
      <parentid>1416696</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T14:47:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4644" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ד|ה|ח ו|הבהרה=כן|ציטוט=
וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר, עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי; בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.}}

== בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים ==
=== וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר ===
&quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]) התחיל המבול, &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot; אלוהים הפסיק את הגשם והרוח, והתיבה נחה על פני המים. מאז והלאה פני המים הלכו וירדו בתוך [[W:קלדרה|'''הקלדרה''']]. המים חילחלו דרך קירות ותחתית הקלדרה, יצאו מצידי ההר הענקי וזרמו לים.

=== עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי ===
הכתוב מספר לנו שהמים הלכו וירדו &quot;'''עַד''' הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי&quot;.&lt;br&gt; 
&quot;'''עַד'''&quot; - מילה שמסמנת גבול או קצה, סוף (מילוג).

נראה כאילו שהעורך מודיע לנו שהמים ירדו עד החודש העשירי, ומאז הם לא ירדו יותר. נאמר שהמים ירדו עד החודש העשירי, אולם היום לא נאמר, לכן אפשרי שהמים ירדו עד סוף החודש העשירי, וכך המים המשיכו לרדת במשך שלושים יום נוספים מאז שבראשון לחודש העשירי נראו ראשי ההרים. ייתכן שאחרי החודש העשירי המים לא ירדו במהירות, אולם הקרקע נשארה ביצה מלאת מים, ולכן נח לא היה יכול לצאת מהתיבה.

=== בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים ===
המבול היה על הר געש גבוה, שכיפתו קרסה ונוצרה [[W:קלדרה|'''קלדרה''']] עמוקה במרכז ראשו. עומק הקלדרה, או לחלופין, גובה ההרים סביב הקלדרה הם כמה מאות מטר (לדוגמא: מנתונים טופוגרפים של 'אגם המכתש' באורגון, ניתן למצוא שקירות הקלדרה הם בערך 500-200 מטר מעל פני המים, שעומקם כ600 מטר.)

כתוב: &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה, גָּבְרוּ הַמָּיִם; וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים&quot; ([[ביאור:בראשית ז כ]]), ומכאן ניתן להבין שכאשר פני המים ירדו ב15 אמה (כ 3 מטר) קצות ההרים בצעו מן המים ואפשר היה לראות אותם. לפי '''רש&quot;י''' המים ירדו בקצב של 4 אמות ליום, כך שדי מהר קצות ההרים נראו ולא היה צריך לחכות כחודשים עד שהם יראו.

&quot;'''רָאשֵׁי הֶהָרִים'''&quot; כנראה הכוונה לכל ראש ההר, באדם זה מן הצואר ומעלה, ולא רק אבן קטנה אחת שמבצבצת מהמים. להרים, במיוחד בצוקים סביב הקלדרה, יש אזור שההר יורד בקו אנכי ואחר כך יש מדרון של כל הסלעים שנפלו מההר והצטברו בתחתית. סביר ש&quot;'''רָאשֵׁי הֶהָרִים'''&quot; מתכוון לכל האזור האנכי של ההר עד להתחלת המדרון, וזה בערך חצי מגובה ההר שסביב לקלדרה.

=== נִרְאוּ === 
העורך מספר לנו שראשי ההרים &quot;נִרְאוּ&quot;. לא נאמר למי.&lt;br&gt;
רק &quot;מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם, וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה&quot; ([[ביאור:בראשית ח ו]]), וראה את הסביבה. לכן בראשון לחודש העשירי זה לא היה נח שראה את ראשי ההרים, וגם לא שאר האנשים בתיבה. שאר האנשים נספו במבול, לכן היחידים שראו היו - אלוהים ומלאכיו.

כך, שאם אלוהים לא כתב את זה, אז העורך למעשה לא יודע מה בדיוק נראה בזמן ההוא, למרות שסביר שחלק גדול מההרים סביב הקלדרה כבר בלטו מהמים.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ד|ה|ח ו}}</text>
      <sha1>l7m6okhzv284c2jj8eoj9005tpquosy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416721</id>
      <parentid>1416697</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T21:23:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>מצוקים ובלאי</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4842" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ד|ה|ח ו|הבהרה=כן|ציטוט=
וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר, עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי; בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.}}

== בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים ==
=== וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר ===
&quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]) התחיל המבול, &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot; אלוהים הפסיק את הגשם והרוח, והתיבה נחה על פני המים. מאז והלאה פני המים הלכו וירדו בתוך [[W:קלדרה|'''הקלדרה''']]. המים חילחלו דרך קירות ותחתית הקלדרה, יצאו מצידי ההר הענקי וזרמו לים.

=== עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי ===
הכתוב מספר לנו שהמים הלכו וירדו &quot;'''עַד''' הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי&quot;.&lt;br&gt; 
&quot;'''עַד'''&quot; - מילה שמסמנת גבול או קצה, סוף (מילוג).

נראה כאילו שהעורך מודיע לנו שהמים ירדו עד החודש העשירי, ומאז הם לא ירדו יותר. נאמר שהמים ירדו עד החודש העשירי, אולם היום לא נאמר, לכן אפשרי שהמים ירדו עד סוף החודש העשירי, וכך המים המשיכו לרדת במשך שלושים יום נוספים מאז שבראשון לחודש העשירי נראו ראשי ההרים. ייתכן שאחרי החודש העשירי המים לא ירדו במהירות, אולם הקרקע נשארה ביצה מלאת מים, ולכן נח לא היה יכול לצאת מהתיבה.

=== בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים ===
המבול היה על הר געש גבוה, שכיפתו קרסה ונוצרה [[W:קלדרה|'''קלדרה''']] עמוקה במרכז ראשו. עומק הקלדרה, או לחלופין, גובה ההרים סביב הקלדרה הם כמה מאות מטר (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ב'אגם המכתש' שבאורגון, קירות הקלדרה הם בערך 500-200 מטר מעל פני המים, שעומקם כ600 מטר.&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;)

כתוב: &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה, גָּבְרוּ הַמָּיִם; וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים&quot; ([[ביאור:בראשית ז כ]]), ומכאן ניתן להבין שכאשר פני המים ירדו ב15 אמה (כ 3 מטר) קצות ההרים בצעו מן המים ואפשר היה לראות אותם. לפי '''רש&quot;י''' המים ירדו בקצב של 4 אמות ליום, כך שדי מהר קצות ההרים נראו ולא היה צריך לחכות כחודשים עד שהם יראו.

&quot;'''רָאשֵׁי הֶהָרִים'''&quot; כנראה הכוונה לכל ראש ההר (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ראש באדם, זה מן הצואר ומעלה&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;) ולא רק אבן קטנה אחת שמבצבצת מהמים. להרים, במיוחד במצוקים סביב הקלדרה, יש אזור שההר יורד בקו אנכי, ואחר כך יש מדרון של כל הסלעים שנפלו מההר והצטברו בתחתית. סביר ש&quot;'''רָאשֵׁי הֶהָרִים'''&quot; מתכוון לכל האזור האנכי של ההר עד להתחלת המדרון, וזה בערך מרבע עד שלושה רבעים מגובה ההר שסביב לקלדרה, תלוי במשך הזמן מאז קריסת הקלדרה, ותנאי מזג האוויר שגרמו לבלאי והתפוררות סלעים מקירות הקלדרה.

=== נִרְאוּ === 
העורך מספר לנו שראשי ההרים &quot;נִרְאוּ&quot;. לא נאמר למי.&lt;br&gt;
רק &quot;מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם, וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה&quot; ([[ביאור:בראשית ח ו]]), וראה את הסביבה. לכן בראשון לחודש העשירי זה לא היה נח שראה את ראשי ההרים, וגם לא שאר האנשים בתיבה. שאר האנשים נספו במבול, לכן היחידים שראו היו - אלוהים ומלאכיו.

כך, שאם אלוהים לא כתב את זה, אז העורך למעשה לא יודע מה בדיוק נראה בזמן ההוא, למרות שסביר שחלק גדול מההרים סביב הקלדרה כבר בלטו מהמים.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ד|ה|ח ו}}</text>
      <sha1>adp4bmw6i89qfq43c9hjgbbmlkdvhaw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416724</id>
      <parentid>1416721</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T22:30:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4872" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ד|ה|ח ו|הבהרה=כן|ציטוט=
וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר, עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי; בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.}}

== בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים ==
=== וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר ===
&quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]) התחיל המבול, &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot; אלוהים הפסיק את הגשם והרוח, והתיבה נחה על פני המים. מאז והלאה פני המים הלכו וירדו בתוך [[W:קלדרה|'''הקלדרה''']]. המים חילחלו דרך קירות ותחתית הקלדרה, יצאו מצידי ההר הענקי וזרמו לים.

=== עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי ===
הכתוב מספר לנו שהמים הלכו וירדו &quot;'''עַד''' הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי&quot;.&lt;br&gt; 
&quot;'''עַד'''&quot; - מילה שמסמנת גבול או קצה, סוף (מילוג).

נראה כאילו שהעורך מודיע לנו שהמים ירדו עד החודש העשירי, ומאז הם לא ירדו יותר. נאמר שהמים ירדו עד החודש העשירי, אולם היום לא נאמר, לכן אפשרי שהמים ירדו עד סוף החודש העשירי, וכך המים המשיכו לרדת במשך שלושים יום נוספים מאז שבראשון לחודש העשירי נראו ראשי ההרים. ייתכן שאחרי החודש העשירי המים לא ירדו במהירות, אולם הקרקע נשארה ביצה מלאת מים, ולכן נח לא היה יכול לצאת מהתיבה.

=== בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים ===
המבול היה על הר געש גבוה, שכיפתו קרסה ונוצרה [[W:קלדרה|'''קלדרה''']] עמוקה במרכז ראשו. עומק הקלדרה, או לחלופין, גובה ההרים סביב הקלדרה הם כמה מאות מטר (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ב'אגם המכתש' שבאורגון, קירות הקלדרה הם בערך 500-200 מטר מעל פני המים, שעומקם כ600 מטר.&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;)

כתוב: &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה, גָּבְרוּ הַמָּיִם; וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים&quot; ([[ביאור:בראשית ז כ]]), ומכאן ניתן להבין שכאשר פני המים ירדו ב15 אמה (כ 3 מטר) קצות ההרים בצעו מן המים ואפשר היה לראות אותם. לפי '''רש&quot;י''' המים ירדו בקצב של 4 אמות ליום, כך שדי מהר קצות ההרים נראו ולא היה צריך לחכות כחודשים עד שהם יראו.

&quot;'''רָאשֵׁי הֶהָרִים'''&quot; כנראה הכוונה לכל ראש ההר (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ראש באדם, זה מן הצואר ומעלה&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;) ולא רק אבן קטנה אחת שמבצבצת מהמים. להרים, במיוחד במצוקים סביב הקלדרה, יש אזור שההר יורד בקו אנכי, ואחר כך יש מדרון של כל הסלעים שנפלו מההר והצטברו בתחתית. סביר ש&quot;'''רָאשֵׁי הֶהָרִים'''&quot; מתכוון לכל האזור האנכי של ההר עד להתחלת המדרון. קיימת אפשרות שהקלדרה הזאת היתה צעירה ולא היה הרבה בלאי על מצוקי קירות הקלדרה ליצור את המדרון בתחתית, וכך 'ראשי ההרים' היה רוב הגובה, ונשאר למטה רק שליש או רבע מההר.

=== נִרְאוּ === 
העורך מספר לנו שראשי ההרים &quot;נִרְאוּ&quot;. לא נאמר למי.&lt;br&gt;
רק &quot;מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם, וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה&quot; ([[ביאור:בראשית ח ו]]), וראה את הסביבה. לכן בראשון לחודש העשירי זה לא היה נח שראה את ראשי ההרים, וגם לא שאר האנשים בתיבה. שאר האנשים נספו במבול, לכן היחידים שראו היו - אלוהים ומלאכיו.

כך, שאם אלוהים לא כתב את זה, אז העורך למעשה לא יודע מה בדיוק נראה בזמן ההוא, למרות שסביר שחלק גדול מההרים סביב הקלדרה כבר בלטו מהמים.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ד|ה|ח ו}}</text>
      <sha1>abupm2wy87dp84qn0ncxqm235xzya1a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416736</id>
      <parentid>1416724</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T01:48:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4908" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ד|ה|ח ו|הבהרה=כן|ציטוט=
וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר, עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי; בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.}}

== בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים ==
=== וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר ===
&quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]) התחיל המבול, &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot; ([[ביאור:בראשית ח ד]]) אלוהים הפסיק את הגשם והרוח, והתיבה נחה על פני המים. מאז והלאה פני המים הלכו וירדו בתוך [[W:קלדרה|'''הקלדרה''']]. המים חילחלו דרך קירות ותחתית הקלדרה, יצאו מצידי ההר הענקי וזרמו לים.

=== עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי ===
הכתוב מספר לנו שהמים הלכו וירדו &quot;'''עַד''' הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי&quot;.&lt;br&gt; 
&quot;'''עַד'''&quot; - מילה שמסמנת גבול או קצה, סוף (מילוג).

נראה כאילו שהעורך מודיע לנו שהמים ירדו עד החודש העשירי, ומאז הם לא ירדו יותר. נאמר שהמים ירדו עד החודש העשירי, אולם היום לא נאמר, לכן אפשרי שהמים ירדו עד סוף החודש העשירי, וכך המים המשיכו לרדת במשך שלושים יום נוספים מאז שבראשון לחודש העשירי נראו ראשי ההרים. ייתכן שאחרי החודש העשירי המים לא ירדו במהירות, אולם הקרקע נשארה ביצה מלאת מים, ולכן נח לא היה יכול לצאת מהתיבה.

=== בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים ===
המבול היה על הר געש גבוה, שכיפתו קרסה ונוצרה [[W:קלדרה|'''קלדרה''']] עמוקה במרכז ראשו. עומק הקלדרה, או לחלופין, גובה ההרים סביב הקלדרה הם כמה מאות מטר (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ב'אגם המכתש' שבאורגון, קירות הקלדרה הם בערך 500-200 מטר מעל פני המים, שעומקם כ600 מטר.&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;)

כתוב: &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה, גָּבְרוּ הַמָּיִם; וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים&quot; ([[ביאור:בראשית ז כ]]), ומכאן ניתן להבין שכאשר פני המים ירדו ב15 אמה (כ 3 מטר) קצות ההרים בצעו מן המים ואפשר היה לראות אותם. לפי '''רש&quot;י''' המים ירדו בקצב של 4 אמות ליום, כך שדי מהר קצות ההרים נראו ולא היה צריך לחכות כחודשים עד שהם יראו.

&quot;'''רָאשֵׁי הֶהָרִים'''&quot; כנראה הכוונה לכל ראש ההר (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ראש באדם, זה מן הצואר ומעלה&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;) ולא רק אבן קטנה אחת שמבצבצת מהמים. להרים, במיוחד במצוקים סביב הקלדרה, יש אזור שההר יורד בקו אנכי, ואחר כך יש מדרון של כל הסלעים שנפלו מההר והצטברו בתחתית. סביר ש&quot;'''רָאשֵׁי הֶהָרִים'''&quot; מתכוון לכל האזור האנכי של ההר עד להתחלת המדרון. קיימת אפשרות שהקלדרה הזאת היתה צעירה ולא היה הרבה בלאי על מצוקי קירות הקלדרה ליצור את המדרון בתחתית, וכך 'ראשי ההרים' היה רוב הגובה, ונשאר למטה רק שליש או רבע מההר.

=== נִרְאוּ === 
העורך מספר לנו שראשי ההרים &quot;נִרְאוּ&quot;. לא נאמר למי.&lt;br&gt;
רק &quot;מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם, וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה&quot; ([[ביאור:בראשית ח ו]]), וראה את הסביבה. לכן בראשון לחודש העשירי זה לא היה נח שראה את ראשי ההרים, וגם לא שאר האנשים בתיבה. שאר האנשים נספו במבול, לכן היחידים שראו היו - אלוהים ומלאכיו.

כך, שאם אלוהים לא כתב את זה, אז העורך למעשה לא יודע מה בדיוק נראה בזמן ההוא, למרות שסביר שחלק גדול מההרים סביב הקלדרה כבר בלטו מהמים.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ד|ה|ח ו}}</text>
      <sha1>teszjkwwtuuy9fmg4f7c59vkfji9lns</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416750</id>
      <parentid>1416736</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T05:31:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>סלעים נופלים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5008" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ד|ה|ח ו|הבהרה=כן|ציטוט=
וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר, עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי; בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.}}

== בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים ==
=== וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר ===
&quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]) התחיל המבול, &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot; ([[ביאור:בראשית ח ד]]) אלוהים הפסיק את הגשם והרוח, והתיבה נחה על פני המים. מאז והלאה פני המים הלכו וירדו בתוך [[W:קלדרה|'''הקלדרה''']]. המים חילחלו דרך קירות ותחתית הקלדרה, יצאו מצידי ההר הענקי וזרמו לים.

=== עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי ===
הכתוב מספר לנו שהמים הלכו וירדו &quot;'''עַד''' הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי&quot;.&lt;br&gt; 
&quot;'''עַד'''&quot; - מילה שמסמנת גבול או קצה, סוף (מילוג).

נראה כאילו שהעורך מודיע לנו שהמים ירדו עד החודש העשירי, ומאז הם לא ירדו יותר. נאמר שהמים ירדו עד החודש העשירי, אולם היום לא נאמר, לכן אפשרי שהמים ירדו עד סוף החודש העשירי, וכך המים המשיכו לרדת במשך שלושים יום נוספים מאז שבראשון לחודש העשירי נראו ראשי ההרים. ייתכן שאחרי החודש העשירי המים לא ירדו במהירות, אולם הקרקע נשארה ביצה מלאת מים, ולכן נח לא היה יכול לצאת מהתיבה.

=== בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים ===
המבול היה על הר געש גבוה, שכיפתו קרסה ונוצרה [[W:קלדרה|'''קלדרה''']] עמוקה במרכז ראשו. עומק הקלדרה, או לחלופין, גובה ההרים סביב הקלדרה הם כמה מאות מטר (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ב'אגם המכתש' שבאורגון, קירות הקלדרה הם בערך 500-200 מטר מעל פני המים, שעומקם כ600 מטר.&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;)

כתוב: &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה, גָּבְרוּ הַמָּיִם; וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים&quot; ([[ביאור:בראשית ז כ]]), ומכאן ניתן להבין שכאשר פני המים ירדו ב15 אמה (כ 5 מטר) קצות ההרים הזדקרו מן המים ואפשר היה לראות אותם. לפי '''רש&quot;י''' המים ירדו בקצב של ד' אמות ליום, כך שדי מהר קצות ההרים נראו ולא היה צריך לחכות כחודשים עד שהם יראו.

&quot;'''רָאשֵׁי הֶהָרִים'''&quot; כנראה הכוונה לכל ראש ההר (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ראש באדם, זה מן הצואר ומעלה&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;) ולא רק אבן קטנה אחת שמבצבצת מהמים. להרים סביב הקלדרה יש קטע שההר יורד בקו אנכי, מצוק, ואחר כך, כתוצאה מרעידות וולקניות, גשם ורוח, אבנים וסלעים נשמטים מהקיר האנכי ומצטברים בתחתית ההר וכך נוצר מדרון של סלעים. סביר ש&quot;'''רָאשֵׁי הֶהָרִים'''&quot; מתכוון לכל האזור האנכי של ההר מעל התחלת המדרון. קיימת אפשרות שהקלדרה הזאת היתה צעירה ולא היה הרבה בלאי על מצוקי קירות הקלדרה ליצור את המדרון בתחתית, וכך 'ראשי ההרים' היה רוב הגובה, ונשאר למטה רק שליש או רבע מההר.

=== נִרְאוּ === 
העורך מספר לנו שראשי ההרים &quot;נִרְאוּ&quot;. לא נאמר למי.&lt;br&gt;
רק &quot;מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם, וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה&quot; ([[ביאור:בראשית ח ו]]), וראה את הסביבה. לכן בראשון לחודש העשירי זה לא היה נח שראה את ראשי ההרים, וגם לא שאר האנשים בתיבה. שאר האנשים נספו במבול, לכן היחידים שראו היו - אלוהים ומלאכיו.

כך, שאם אלוהים לא כתב את זה, אז העורך למעשה לא יודע מה בדיוק נראה בזמן ההוא, למרות שסביר שחלק גדול מההרים סביב הקלדרה כבר בלטו מהמים.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ד|ה|ח ו}}</text>
      <sha1>fhoynwvf467hzbovbldljsg1n0rm9u6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469842</id>
    <revision>
      <id>1416699</id>
      <timestamp>2022-08-03T16:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1406733] כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92614" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ר, 663|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 502|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 451|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 266|תיקון}}, {{ח:תיבה|654|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1118|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1982|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1118|תיקון [תשפ״א] (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|23}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 24|24}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 110|110}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יז|ו־124יז(א)(1), (3) ו־(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|סעיף 124יח(ד) לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תנאים כלליים ברישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: שימוש במים בגינון ציבורי ותנאים ברישיון לעניין תעריף מופחת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תנאים ברישיון של ספק קולחין ושל מפעיל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: תנאים ברישיון מרחבי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: חובות דיווח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב׳: {{מוקטן|פרטים בדבר הכנסות והוצאות מפעילות הפקה ואספקה של מים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה: {{מוקטן|הצהרת מנהל כללי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית: {{מוקטן|כמות מים במטרים מעוקבים לדונם לשנה הנדרשת להשקיה יעילה לפי אזור גאוגרפי וסוגי צמחיה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות מי שחלה עליו חובה לקבל רישיון ולמעט חברה או מפעיל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון קטן“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שקיבל רישיון לאספקת מים למטרת צורכי בית בלבד ושסך כל כמות המים שסיפק למטרה זו בשנה שקדמה לשנת הרישוי אינו עולה על 200,000 מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון שמעל 80% מהמים שהוא מספק הם למטרת חקלאות ושסך כל כמות המים שהוקצתה לו ולצרכניו ברישיון אינו עולה על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח“ – דוח שיש להגישו לרשות הממשלתית לפי הכללים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|סעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונים“ ו”מיתקן טיהור שפכים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות איכות מי-קולחין|בתקנות איכות מי קולחין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20א|בסעיף 20א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית בין־אזורית“ – תכנית להעברת קולחין בין ספקים בין־אזוריים שהורה עליה המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר“ – בריכה המשמשת לפעילות בעל הרישיון שנפח האיגום שלה עולה על 50,000 מטרים מעוקבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – אדם המבקש לקבל רישיון מרחבי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 19ד|בסעיף 19ד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי שפד״ן“ – מים ממפעל השפד״ן של מקורות חברת מים בע״מ, המסופקים לאחר החדרתם לאקוות החוף ושהוגדרו כמי שפד״ן ברישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ – מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק}} או מי שהוא הסמיך לעניין מתן הוראות לפי כללים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק“ – בעל רישיון וכן חברה, המפיק מים ממקור מים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות איכות מי-קולחין|בתקנות איכות מי קולחין}}, אשר קיבל רישיון מאת המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט הפעולות“ – חוברת ”מפרט פעולות בקרה ותחזוקה במאגרים“, כאמור ברישיון ההפקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב פעילות“ – השטח לפעילות ספק מרחבי לפי המפות {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני תשתית“ – צנרת ומיתקנים אחרים להפקה, להולכה ולאספקה של מים המשמשים לפעילותו של בעל הרישיון, לרבות מיתקני אחסון, אגירה, מדידה וויסות לחץ, ומיתקנים לטיוב המים ולטיפול בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משתמש במים“ – אדם שאינו צרכן, הצורך מים כדין מבעל רישיון לצרכיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג מים“ – סוג מסוגי המים המפורטים ברישיון ובכלל זה מים שפירים, מים מליחים, מים מלוחים, מי קולחין ומי שפד״ן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההפרשה“ – סכום למטר מעוקב שנדרש ספק מרחבי להעביר לקרן החידוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19טו|סעיף 19טו(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק בין־אזורי“ – ספק קולחין שהמנהל החליט לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} כי הוא ספק בין־אזורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מרחבי“ – אדם שברשותו רישיון מרחבי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק קולחין“ – בעל רישיון או חברה, המספקים קולחין לבעל רישיון אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פחת מים“ – ההפרש בין כמות המים שהפיק או קיבל בעל הרישיון בתקופה כלשהי לבין כמות המים שצרך או סיפק לאחרים באותה התקופה, בהתחשב בכמות המים שנוספה או נגרעה מהמאגרים המשמשים אותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – אדם שהקצאת המים שלו מפורטת ברישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קולחין“ – שפכים מטוהרים, למעט מי שפד״ן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חידוש“ – חשבון בנק שאליו מעביר ספק מרחבי כספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 19טו|סעיף 19טו(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מרחבי“ – רישיון לאספקת קולחין בכל מרחב הפעילות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – למעט רשות מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לאספקת מים“ – תכנית שהכין בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות איכות מי־קולחין“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010}}.

{{ח:סעיף|2|מעמד ההוראות}}
{{ח:ת}} ההוראות {{ח:פנימי|פרק ב|שבפרקים ב׳}} עד ה׳ יהוו חלק מתנאי הרישיון.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תנאים כלליים ברישיון}}

{{ח:סעיף|3|תכנית לאספקת מים ומגבלות אספקה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון או חברה המספקים מים למטרת חקלאות או לגינון ציבורי יכינו תכנית לאספקת מים לפי הקצאות המים ברישיונם, ובהתחשב במקורות המים העומדים לרשותם, בזמינותם וביכולת האיגום שלהם.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון או חברה ישלחו לצרכניהם הודעה ויפרסמו למשתמשים במים למטרת חקלאות בתחום שבו הם מספקים מים, בתוך 30 ימים ממועד קבלת הרישיון, את המגבלות באספקת המים לרבות מגבלות בזמן צריכות שיא ובמועדים שונים.

{{ח:סעיף|4|הודעה על הקצאת מים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון או חברה ישלחו לצרכניהם הודעה בכתב, בתוך 14 ימים ממועד קבלת הרישיון, על הקצאות המים שהוקצו להם ברישיון; בהודעה יפורטו המטרה שלשמה ניתנה ההקצאה, כמות המים שהוקצתה וסוגם, כל תנאי נוסף הנוגע לצרכן וכן זכותו של הצרכן לערור על תנאי הרישיון לפני בית הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 31|סעיף 31(א) לחוק}} (בסעיף זה – ההודעה).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון וכן חברה שברישיונם מפורטים יותר מ־100 צרכנים, רשאים למסור את ההודעה בחשבון המים של הצרכן ובתנאי שההודעה תהיה במקום בולט בחשבון המים ושמועד משלוח ההודעה יהיה לא יאוחר משלושים ימים ממועד קבלת הרישיון.

{{ח:סעיף|5|מניעת בזבוז מים וזיהומם}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבדוק את פחת המים בתחום שבו הוא מספק מים אחת לחודשיים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינהל רישום של הנתונים המפורטים להלן וישמור את הרישום לתקופה של שבע שנים:
{{ח:תתת|(1)}} האמצעים שנקט למניעת בזבוז מים וזיהומם;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקות פחת המים שערך ותוצאותיהן;
{{ח:תתת|(3)}} בדיקות שערך לפי כללים אלה לאיכות המים שהפיק, קיבל, אגר או סיפק ותוצאותיהן.

{{ח:סעיף|6|אחזקת מיתקני תשתית}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יכין תכנית אחזקה תקופתית למיתקני התשתית שברשותו לרבות מאגרים, יבצע מעקב אחר תקינות מיתקני התשתית וינקוט את כל הפעולות הדרושות לאחזקתם במצב תקין; התכנית תתאים להמלצות היצרן בנוגע למיתקנים ולהוראות הדין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יבצע במאגריו את כל פעולות הבקרה והתחזוקה הנדרשות לפי מפרט הפעולות; לעניין זה יראו את בעל הרישיון כמי שביצע את פעולות הבקרה והתחזוקה הנדרשות אם ביצע אותן על פי הוראות מפרט הפעולות, כפי שהיו בעת ביצוען ובמועד הנקוב במפרט הפעולות בעת ביצוען.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ינהל רישום של הפרטים המפורטים להלן וישמור את הרישום לתקופה של שבע שנים:
{{ח:תתת|(1)}} פעולות האחזקה, התיקון וההחלפה שביצע במיתקני התשתית;
{{ח:תתת|(2)}} פעולות הבקרה והתחזוקה שביצע במאגריו;
{{ח:תתת|(3)}} תקלות שאירעו במיתקני התשתית, מהותן, משכן ואופן הטיפול בהן;
{{ח:תתת|(4)}} הפסקות באספקת המים שלא למטרת חקלאות שמשכן עלה על 10 שעות והפסקות באספקת מים למטרת חקלאות או גינון ציבורי שחרגו מההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} על מגבלות באספקת המים; לגבי כל הפסקה יצוין אם היא הפסקה יזומה, משך זמן ההפסקה והסיבה לה; לעניין זה, ”הפסקה יזומה“ – הפסקה באספקת מים שבעל הרישיון הודיע עליה לצרכניו ולמשתמשים במים, שהוא מספק להם מים לפחות 24 שעות מראש.

{{ח:סעיף|7|שיקום מיתקני תשתיות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יערוך תכנית תלת־שנתית לשיקום מיתקני התשתית שברשותו הטעונים תיקון או החלפה; התכנית תפרט את מיתקני התשתית הטעונים תיקון או החלפה ואת סדרי העדיפות ומקורות המימון לביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינקוט את כל הפעולות הדרושות לביצוע התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יבחן את התכנית אחת לשנה ויעדכנה במידת הצורך.

{{ח:סעיף|8|שמירת תכניות הנדסיות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישמור אצלו תכניות של מיתקני התשתית שהקמתם הסתיימה לאחר מועד תחילת כללים אלה, כפי שבוצעו בפועל (להלן – תכניות הנדסיות).
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינקוט מאמצים סבירים לאיתור ולהשגת התכניות ההנדסיות של מיתקני התשתית שברשותו שהקמתם הסתיימה קודם לתחילת כללים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ידווח למנהל על מספר מיתקני התשתית שלא עלה בידיו לאתר את התכניות ההנדסיות שלהם ועל הפעולות שעשה לאיתורן; המנהל רשאי להורות לבעל רישיון על נקיטת אמצעים סבירים נוספים לאיתור התכניות ההנדסיות, כפי שימצא לנכון.

{{ח:סעיף|9|עריכת בדיקות מים לפי דרישה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יבדוק, לפי דרישת המנהל, את המים שהוא מפיק, מקבל, אוגר או מספק וימסור את תוצאות הבדיקה למנהל, והכול כפי שיפורט בדרישה.

{{ח:סעיף|10|רישום נפרד בדוחות כספיים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יערוך בספריו רישום נפרד של הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ושל הנכסים המשמשים אותו לאותה פעילות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל רישיון שהכנסותיו משירותי מים וביוב עולים על 90% מסך כל הכנסותיו.

{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: שימוש במים בגינון ציבורי ותנאים ברישיון לעניין תעריף מופחת|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:סעיף|10א|הגדרות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גן ציבורי“ – גן נוי מושקה, הנמצא בהחזקתה או באחריותה של הרשות המקומית או מי מטעמה, והוא פתוח לשימוש הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי תעריפים לתאגידים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי תעריפים לספקים מקומיים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מים“ – מי שמספק מים לרשות המקומית לפי רישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – למעט איגוד ערים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית זכאית“ – רשות מקומית שמנהל הרשות הממשלתית קבע, כי מתקיימים בה התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף מופחת“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 4|בסעיף 4(1) לכללי תעריפים לתאגידים}} או התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.2ב) לכללי תעריפים לספקים מקומיים}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|10ב|קביעת רשות מקומית זכאית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית שמבקשת הכרה כרשות מקומית זכאית, תגיש לרשות הממשלתית בקשה אשר תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה של מורשה חתימה של הרשות המקומית ולפיה בכל הגנים הציבוריים שבתחומה, ששטחם עולה על 50 מטרים רבועים, מותקנת מערכת השקיה יעילה עם קציבת זמן בצירוף מד־מים, קציבת כמות מים או שילוב של שניהם, המאפשרת השקיה נפרדת לפי קבוצות צמחים בהתאם למנת המים הדרושה להם (להלן – מערכת השקיה יעילה);
{{ח:תתת|(2)}} ציון האזור הגאוגרפי שאליו שייכת הרשות המקומית, ומיפוי שטחי הגנים הציבוריים וסוגי הצמחייה שבהם לפי האזורים הגאוגרפיים וסוגי הצמחייה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|(3)}} העתק מחשבונות מים ששלח ספק המים לרשות המקומית לרבות החשבון האחרון;
{{ח:תתת|(4)}} אישור של ספק המים ולפיו כל המים המסופקים לגנים הציבוריים נמדדים במערכת מדידה המודדת בנפרד את הכמות המסופקת לגינון ציבורי;
{{ח:תתת|(5)}} ברשות מקומית שספק המים שלה אינו חברה – אישור של ספק המים ולפיו דמי המים שהוא גובה הם לפי התעריפים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי תעריפים לספקים מקומיים}}, וביישוב מתוכנן כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976}} (להלן – יישוב מתוכנן) – אישור של ספק המים כי הוא מחייב את צרכניו בחיוב המרבי לצרכן כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 2|בסעיף 2(ב)(2) לכללי תעריפים לספקים מקומיים}} (להלן – חיוב מרבי לצרכן).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכיר ברשות מקומית כרשות מקומית זכאית אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשו כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א) וכן מסמכים נוספים שביקש מנהל הרשות הממשלתית לשם בירור התנאים הנדרשים להכרה כרשות מקומית זכאית;
{{ח:תתת|(2)}} ספק המים אינו הרשות המקומית וביישוב מתוכנן – ספק המים מחייב את צרכניו בחיוב המרבי לצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} יש לרשות המקומית מיפוי מלא ומעודכן של הגנים הציבוריים שבתחומה;
{{ח:תתת|(4)}} בכל הגנים הציבוריים, ששטחם עולה על 50 מטרים רבועים, מותקנת מערכת השקיה יעילה;
{{ח:תתת|(5)}} כל המים המסופקים לגנים הציבוריים נמדדים במערכת מדידה המודדת בנפרד את הכמות המסופקת לגינון ציבורי.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יודיע לרשות המקומית ולספק המים על החלטתו בבקשה; אישר מנהל רשות הממשלתית את הבקשה – יקבע הוראות מתאימות ברישיון של ספק המים.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט את רשימת היישובים המצויים בכל אזור גאוגרפי {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}.

{{ח:סעיף|10ג|קביעת תעריף מופחת לרשות מקומית זכאית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מים שמספק מים לרשות מקומית זכאית יחייב אותה בתעריף מופחת בעד כמות המים שסיפק במדידה להשקיית גן ציבורי, בהתאם להוראות ברישיונו.
{{ח:תת|(ב)}} התעריף המופחת יחול על כל כמויות המים שספק המים סיפק לרשות מקומית זכאית במדידה להשקיית גן ציבורי מתחילת השנה, שבה הוגשה במלואה הבקשה להכרה כרשות מקומית זכאית.
{{ח:תת|(ג)}} ספק מים שנקבע ברישיונו כי יספק מים בתעריף מופחת לפי סעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנהל הרשות הממשלתית לקבוע כי התעריף המופחת לא יחול, אם לא עומד לרשותו מקור מים שנקבעו לגביו תעריפים או היטלי הפקה מופחתים, המתאימים לתעריף המופחת.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (ג) וסבר מנהל הרשות הממשלתית כי קביעת תעריף מופחת לפי סעיף קטן (א) תפגע ביכולתו של ספק מים למלא תפקידו לפי הרישיון, רשאי הוא לקבוע כי לגבי אותו ספק מים לא יחול תעריף מופחת כאמור.

{{ח:סעיף|10ד|קביעת כמות מים מרבית בתעריף מופחת|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} מצא מנהל הרשות הממשלתית כי כמות המים שמספק ספק מים לגנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית עולה על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה של אותם גנים לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, רשאי הוא לקבוע ברישיון את כמות המים המרבית שספק מים רשאי לספק לאותה רשות מקומית בתעריף מופחת.

{{ח:סעיף|10ה|ביטול הכרה ברשות מקומית זכאית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי רשות מקומית זכאית אינה עומדת בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב(ב)}}, רשאי הוא לבטל את ההכרה בה כרשות מקומית זכאית, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה.

{{ח:סעיף|10ו|דיווח על שינוי בשטח הגנים הציבוריים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} רשות מקומית זכאית תדווח לרשות הממשלתית על השינויים שחלו בשטח הגנים הציבוריים מאז הדיווח האחרון והשפעתם על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אחת לשנה, עד יום 30 בנובמבר;
{{ח:תת|(2)}} אם ההשפעה המצרפית של השינויים על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} עולה על עשרה אחוזים.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תנאים ברישיון של ספק קולחין ושל מפעיל}}

{{ח:סעיף|11|ספק בין־&lt;wbr&gt;אזורי}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להחליט כי ספק קולחין הוא ספק בין־אזורי, אם מתקיים בו לפחות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ספק קולחין המספק קולחין לספק קולחין אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא ספק קולחין הקולט קולחין מספק קולחין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל כי ספק קולחין הוא ספק בין־אזורי, יודיע לו על כך בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יודיע בכתב לכל מפעיל, שמיתקן טיהור השפכים שהוא מפעיל צפוי להיכלל בתכנית בין־אזורית לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, על דבר הכללתו בתכנית כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט את רשימת הספקים הבין־אזוריים ואת רשימת המפעילים שקיבלו הודעה לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) תוך ציון מיתקן טיהור השפכים הנכלל בתכנית הבין־אזורית.

{{ח:סעיף|12|בקשה לקליטה ושימ{{ח:הערה|ו}}ש בקולחין}}
{{ח:תת|(א)}} ספק בין־אזורי יגיש למנהל עד 15 בנובמבר של כל שנה, בקשה הכוללת הערכה של כמות הקולחין שהוא מבקש לקלוט ולספק לצרכניו ולמשתמשים במים בתחומו בשנה הבאה; הבקשה תפרט את הכמות השנתית המבוקשת לכל צרכן ותכלול פירוט חודשי של סך כל כמות הקולחין שהספק הבין־אזורי מבקש לקלוט וסך כל כמות הקולחין שהוא מבקש לספק וכן הערכה של כמות הקולחין במאגריו בתום כל חודש.
{{ח:תת|(ב)}} ספק בין־אזורי לא יבקש לבטל או להפחית את הכמות השנתית המבוקשת לצרכן ביחס להקצאת צרכן זה בשנה החולפת, אלא אם כן הגיש בקשה להפחתת כמות לאספקה או לביטול אספקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|13|בקשה להפחתה או לביטול של כמות לאספקה}}
{{ח:תת|(א)}} ספק קולחין המבקש לבטל או להפחית בשנה הבאה כמות קולחין לאספקה לצרכן ביחס לכמות שהוקצתה לאותו צרכן השנה, יגיש על כך למנהל בקשה בכתב עד 15 בנובמבר.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לביטול או הפחתה, הנובעת מבקשה של צרכן לצמצם את כמות המים המוקצית לו תוגש בכתב בצירוף בקשתו החתומה של הצרכן בעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לביטול או הפחתה, הנובעת מחשש שצרכן לא יצרוך את המים בשנה הבאה תוגש בכתב, בצירוף הצהרה חתומה בידי הספק ולפיה הצרכן מסרב להתחייב לקלוט את כמות הקולחין שהוקצתה לו ברישיון.
{{ח:תת|(ד)}} בקשה לביטול או הפחתה מטעמים אחרים תוגש בכתב בצירוף המסמכים התומכים באמור בה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יחליט המנהל על שינוי בהקצאתו של צרכן, שאינו נובע מבקשתו של הצרכן, אלא לאחר שנתן לצרכן הזדמנות להביא לפניו את טענותיו.

{{ח:סעיף|14|שינוי בתחזית הפקת קולחין}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל שמעריך, לפי מידע שברשותו, שכמות הקולחין שהוא מפיק צפויה להשתנות בשנה הבאה בשיעור העולה על שני אחוזים, יודיע על כך למנהל ולממונים עד 15 בנובמבר של כל שנה; בהודעה יפרט המפעיל את הסיבות לשינוי הצפוי בכמות הקולחין.
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי בהערכותיו של מפעיל במהלך השנה, יודיע על כך למנהל ולממונים בלא דיחוי ויפרט את הסיבות לשינוי בהערכה.

{{ח:סעיף|15|קביעת תכנית בין־&lt;wbr&gt;אזורית}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל, לאחר ששקל, בין השאר, את הבקשות שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, יפרסם באתר האינטרנט, עד 10 בדצמבר של כל שנה, הצעה לתכנית בין־אזורית אשר תפרט את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} צפי כמות הקולחין שהמפעילים יעבירו לספקים הבין־אזוריים מדי חודש בחודשו;
{{ח:תתת|(2)}} העברות הקולחין החודשיות בין הספקים הבין־אזוריים לבין עצמם;
{{ח:תתת|(3)}} סך כל כמות הקולחין שיספק כל ספק בין־אזורי לצרכניו ולמשתמשים במים בתחומו מדי חודש בחודשו;
{{ח:תתת|(4)}} דברי הסבר לתכנית.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל, ספק קולחין וצרכן של ספק קולחין, יוכלו להביא לפני המנהל הצעות, טענות או התנגדות לתכנית עד 31 בדצמבר של כל שנה.
{{ח:תת|(ג)}} קבע המנהל תכנית בין־אזורית, ישלח לכל מפעיל ולכל ספק בין־אזורי שהתכנית נוגעת אליו העתק מהתכנית ויפרסמה באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} ספק בין־אזורי ומפעיל יפעלו לפי תכנית בין־אזורית, כפי שתהיה מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל יפרסם נתונים בדבר ביצוע התכנית הבין־אזורית באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|16|עדכון תכנית בין־&lt;wbr&gt;אזורית}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לעדכן מזמן לזמן את התכנית הבין־אזורית כדי להבטיח ניצול מיטבי של קולחין בהתחשב בפתרונות סילוק הקולחין הקיימים; עדכון כאמור ייעשה לאחר שניתנה לכל מפעיל, ספק קולחין וצרכן של ספק קולחין שהעדכון נוגע לו, הזדמנות להשמיע את טענותיו בנוגע לעדכון.
{{ח:תת|(ב)}} עדכן המנהל תכנית בין־אזורית, יפרסם את העדכון באתר האינטרנט; הפרסום יכלול את מועד תחילתו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יודיע לכל מפעיל וספק בין־אזורי שהעדכון האמור בסעיף קטן (ב) נוגע אליו על העדכון כאמור.

{{ח:סעיף|17|קביעת הקצאה פתוחה}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון של מפעיל ושל ספק קולחין צרכנים מסוימים שניתן לספק להם קולחין שטיהר המפעיל או שקלט ספק הקולחין בכמות העולה על כמות הקולחין שהוקצתה להם ברישיון.

{{ח:סעיף|18|פרסום נתוני איכות קולחין}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל יודיע לספקי הקולחין הרשומים ברישיונו, את כתובת אתר האינטרנט או דרך אחרת שבה הורו לו הממונים לפרסם את הפרטים {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)#סעיף 12|שבסעיף 12(ז) לתקנות איכות מי־קולחין}} (להלן – הודעת המפעיל) וישלח הודעה מעדכנת על כל שינוי באופן או במקום הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} ספק קולחין יודיע לצרכניו, יחד עם ההודעה על הקצאת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, את הפרטים שבהודעת המפעיל.

{{ח:סעיף|18א|דיגום קולחין ומי שיטפונות ובדיקתם|תיקון: תשע״ח, תש״ף}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דוגם מסומך {{ח:הערה|[צ״ל: דוגם מוסמך]}}“ ו”דיגום חטף“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות איכות מי קולחין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאגר חייב בדיגום“ – מאגר הקולט מי קולחין או מי שיטפונות המיועדים להשקיה חקלאית, שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} נפח האיגום שלו עולה על 500,000 מטרים מעוקבים;
{{ח:תתתת|(2)}} המנהל החליט כי קיים חשש לאיכות המים שבו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוכרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות איכות מי קולחין}}.
{{ח:תת|(ב)}} ספק קולחין ידגום את המים במאגר חייב דיגום, באמצעות דוגם מוסמך, ויבדוק את הדגימות לפי הנדרש {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}}, במעבדה שהוסמכה לבצע את אותן בדיקות או שהוסמכה לבצע בדיקות אלה במים שאינם מי קולחין ובתנאי שאין בנמצא מעבדה המוסמכת לבצען במי קולחין, וכן רשאי הוא לבצע את הבדיקות במעבדה מוכרת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ספק קולחין המנטר את אחד המשתנים {{ח:פנימי|תוספת 1א|שבתוספת הראשונה א׳}} במאגר הדיגום באופן רציף, אינו נדרש לערוך דיגום חודשי של אותו משתנה.
{{ח:תת|(ד)}} ספק קולחין יפרסם את תוצאות הבדיקות שערך לפי סעיף קטן (ב) באתר האינטרנט שלו וכן יעבירן למנהל, לא יאוחר מ־7 ימים ממועד קבלת תוצאות הבדיקות, ואת תוצאות הבדיקות לפי סעיף קטן (ג) אחת לחודש; לא הפעיל ספק הקולחין אתר אינטרנט, יודיע על תוצאות הבדיקות לצרכניו, לממונים ולמי שהמנהל יורה לו, בדואר או בכל אמצעי אחר שעליו יורה המנהל.

{{ח:סעיף|18ב|פטור מחובת דיגום במקרים מיוחדים|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תש״ף}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לפטור ספק קולחין מחובת הניטור, הדיגום והדיווח אם מצא, כי ספק הקולחין דוגם ומנטר משתנים הנוגעים לאיכות מי הקולחין במאגר חייב דיגום ומדווח למשרד ממשלתי את ממצאי הדיגום והניטור האמורים על בסיס הוראות חוק מחייבות; ורשאי הוא לפטור ספק קולחין כאמור מחובות דיגום, ניטור ודיווח בנוגע למשתנים מסוימים.

{{ח:סעיף|19|הודעה על שינוי במיתקן טיהור שפכים}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל שבכוונתו לערוך שינוי במיתקן טיהור השפכים שלו, שבעקבותיו צפויה להשתנות איכות המים שהוא מספק, יודיע לספקי הקולחין הרשומים ברישיונו על השינוי הצפוי, המועד שבו להערכתו תשתנה איכות המים שהוא מספק ואיכותם הצפויה.
{{ח:תת|(ב)}} ספק קולחין יודיע לצרכניו על כל הודעה שקיבל לפי סעיף קטן (א) בסמוך לאחר קבלתה.

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: תנאים ברישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|19א|הגדרות {{ח:פנימי|פרק ג1|לפרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק קיים“ – בעל תשתית לאספקת קולחין שעוסק כדין באספקת קולחין לספק אחר במרחב הפעילות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית פיתוח“ – תכנית פיתוח לאספקת קולחין במרחב הפעילות, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 19ז|בסעיף 19ז}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מרחבית“ – כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשתית בבעלות ספק מרחבי;
{{ח:תתת|(2)}} תשתית בתוך מרחב הפעילות המאפשרת אספקת קולחין ומים אחרים המפורטים ברישיון המרחבי, לצרכנים של הספק המרחבי אך למעט תשתית הולכת קולחים של מקורות חברת מים בע״מ, המשמשת להעברת קולחין בין יותר משני מרחבי פעילות ומשמשת לאספקת קולחין לספקי קולחין בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} תשתית של ספק מרחבי המשמשת לאספקת קולחין אל מחוץ למרחב הפעילות.

{{ח:סעיף|19ב|תפקידי ספק מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידיו של ספק מרחבי הם:
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח אספקת קולחין לצרכניו במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} לספק קולחין לצרכנים של ספק קיים המבקש להפסיק את פעילותו;
{{ח:תתת|(3)}} להקטין, ככל האפשר, את השונות בעלות המים שמשלמים צרכניו;
{{ח:תתת|(4)}} לתכנן ולהקים תשתית נדרשת לאספקת קולחין בכל מרחב הפעילות לפי תכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(5)}} לספק קולחין לספק מרחבי או לספק קולחין מחוץ למרחב הפעילות שלו;
{{ח:תתת|(6)}} להפעיל ולתחזק את התשתית המרחבית באופן שיבטיח אספקה תקינה לאורך זמן, ניצול יעיל של מי הקולחין ומניעת מפגעים;
{{ח:תתת|(7)}} לשקם ולחדש את כל התשתיות הדרושות לאספקת מי קולחין באופן שיבטיח את שימורן ותפקודן התקין לאורך זמן.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מרחבי ימלא את תפקידיו הן כלפי צרכניו והן לעניין התשתית המרחבית, בהוגנות ובלא אפליה.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף קטן (א)(1) ו־(3), ”צרכניו“ – לרבות צרכנים חדשים במרחב הפעילות.

{{ח:סעיף|19ג|שיקולים ותנאים למתן רישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת לאדם רישיון מרחבי אם מצא כי הדבר נחוץ לצורך קידום הנושאים האלה או חלקם, במרחב הפעילות:
{{ח:תתת|(1)}} יעילות בפיתוח תשתיות לאספקת קולחין;
{{ח:תתת|(2)}} יצירת גמישות תפעולית באספקת קולחין;
{{ח:תתת|(3)}} הבטחת קיומם ויציבותם של מפעלי קולחין;
{{ח:תתת|(4)}} הבטחת ניצול יעיל של מי קולחין ומניעת מפגעים;
{{ח:תתת|(5)}} הקטנת השונות בדמי המים בקרב הצרכנים במרחב הפעילות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייתן מנהל הרשות הממשלתית רישיון מרחבי לאדם, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ספק קיים או תאגיד שכל החברים בו או הבעלים שלו, לפי העניין, הם ספקים קיימים במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא והחברים בו מספקים 70% לפחות מהקולחין במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, כי יש לו את היכולת לתכנן, לממן, לבצע ולהפעיל בצורה תקינה את משק הקולחין במרחב הפעילות באופן שיבטיח אספקה לכל הצרכנים במרחב הפעילות.

{{ח:סעיף|19ד|בקשה לקבלת רישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אדם המבקש לקבל רישיון מרחבי יפנה בבקשה למנהל הרשות הממשלתית; הבקשה תחתם ביד המבקש ובידי כל הספקים הקיימים המיועדים להיות חלק ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש יצרף לבקשה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמכי ההתאגדות של המבקש, ואם טרם התאגד – טיוטה של מסמכים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} כל הסכם לעניין קולחין ומים נחותים בין המבקש ובין ספקים קיימים אחרים הפועלים במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכים המעידים כי הוא עומד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 19ג|שבסעיף 19ג(ב)}} וכל מסמך שהמבקש סבור כי יש בו כדי להצביע על התאמתו למילוי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 19ב|בסעיף 19ב}} וכי מתן רישיון נחוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ג|סעיף 19ג(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרושים לו מסמכים נוספים לצורך בחינת הבקשה, רשאי הוא לדרוש מהמבקש ומהספקים הקיימים במרחב הפעילות להגישם לו, בתוך זמן סביר שנקב בדרישתו.

{{ח:סעיף|19ה|מסמכי התאגדות של ספק מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מסמכי התאגדות של ספק מרחבי יסדירו, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אחריות המבקש לתכנון ולהקמה של כל התשתיות לאספקת קולחין במרחב הפעילות;
{{ח:תת|(2)}} שליטה של הספק המרחבי בתפעול של כל התשתיות המרחביות, לרבות במקרה של פרישת חברים מהספק המרחבי;
{{ח:תת|(3)}} הדרכים למימון הפיתוח של תשתיות מרחביות ופעילותו השוטפת;
{{ח:תת|(4)}} אפשרות להעברת נכסים של ספקים קיימים במרחב הפעילות לספק הקולחין המרחבי;
{{ח:תת|(5)}} הסדרים ליישוב מהיר של מחלוקות בין הספק המרחבי ובין החברים בו ובינם לבין עצמם;
{{ח:תת|(6)}} התנאים לקליטת ספק נוסף, כחבר או בעל מניות, לפי העניין, בספק המרחבי;
{{ח:תת|(7)}} אופן קביעת דמי המים לקולחין ותשלומים נוספים שיחולו על צרכנים של הספק המרחבי ועל חבריו או על בעלי מניותיו, אם קיימים תשלומים כאמור;
{{ח:תת|(8)}} אופן ניהול קרן החידוש והשימושים המותרים בכספים המופקדים בה.

{{ח:סעיף|19ו|אישור עקרוני לרישיון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת למבקש אישור עקרוני לרישיון אם שוכנע כי מתקיימים בו כל אלה, ורשאי הוא להתנות את אישורו בתנאים:
{{ח:תת|(1)}} הוא עומד בתנאי {{ח:פנימי|סעיף 19ג|סעיף 19ג}};
{{ח:תת|(2)}} מסמכי ההתאגדות שלו מסדירים באופן ראוי את העניינים {{ח:פנימי|סעיף 19ה|שבסעיף 19ה}}.

{{ח:סעיף|19ז|הצעה לתכנית פיתוח|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש שקיבל אישור עקרוני לרישיון, יגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית תכנית לפיתוח אספקת קולחין בכל מרחב הפעילות ורשאי הוא לבקש לכלול בתכנית הפיתוח גם מים באיכות נמוכה שהוא מבקש לספק במרחב הפעילות.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הפיתוח תכלול נתונים לגבי כל הצרכנים במרחב הפעילות ולאפשרות הכללתם תחת הרישיון של המבקש.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית הפיתוח תבטיח ניצול מיטבי של הקולחין ושל מים נחותים, שביקש המבקש להכליל בתכנית הפיתוח, לרבות מניעת מפגעים, ואת אספקתם לכל הצרכנים בצורה יעילה.
{{ח:תת|(ד)}} תכנית הפיתוח תציג מענה לאספקת קולחין במרחב הפעילות לטווח של 25 שנים.
{{ח:תת|(ה)}} תכנית הפיתוח תפרט את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מצאי המים במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} הצרכנים שלהם יסופקו המים;
{{ח:תתת|(3)}} התשתיות שישמשו לאספקת קולחין, תוך הבחנה בין תשתיות קיימות ותשתיות שהספק המרחבי מבקש לפתח;
{{ח:תתת|(4)}} מיקום חיבורי הצרכן של הספק המרחבי; חיבור צרכן יהיה בגבול השטח החקלאי שמשרד החקלאות נתן לגביו המלצה לאספקה לחקלאות, במיקום המתאים ביותר, בהתחשב במאפייניו ההנדסיים, התפעוליים והכלכליים.

{{ח:סעיף|19ח|קביעת סוגי המים שהספק אחראי לאספקתם ואישור תכנית הפיתוח|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יבחן את תכנית הפיתוח, והוא רשאי לאשרה אם מצא שמתקיים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 19ז|בסעיף 19ז(א) עד (ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יורה מהם סוגי המים שהספק המרחבי אחראי לקליטתם בתשתית המרחבית ולאספקתם במרחב הפעילות והוא רשאי להורות שמים באיכות נמוכה ייכללו בתכנית הפיתוח אם מצא שהכללת המים הללו בתכנית הפיתוח יש בה כדי לקיים את האמור {{ח:פנימי|סעיף 19ז|בסעיף 19ז(א) עד (ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתנות את אישור תכנית הפיתוח לפי סעיף קטן (א) בתנאים וכן רשאי הוא להורות בהחלטתו, כי על בעל הרישיון המרחבי לפעול להקטנת השונות בעלות המים של צרכניו בלא הנחת תשתית נוספת, אם מצא כי יש מקום לעשות כן מטעמים הנוגעים ליעילות באספקת המים.

{{ח:סעיף|19ט|מתן רישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל אישור עקרוני שניתן ורשאי הוא לתת למבקש רישיון מרחבי אם מצא, כי מתקיימים במבקש כל התנאים המפורטים להלן, ורשאי הוא להתנות את האישור בתנאים:
{{ח:תת|(1)}} הוא עומד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 19ג|בסעיף 19ג}};
{{ח:תת|(2)}} מסמכי ההתאגדות שלו מסדירים באופן ראוי את העניינים {{ח:פנימי|סעיף 19ה|שבסעיף 19ה}};
{{ח:תת|(3)}} המנהל אישר את תכנית הפיתוח שהגיש המבקש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ז|סעיף 19ז}};
{{ח:תת|(4)}} סכום ההפרשה, שעליו החליט המבקש, עונה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19טו|סעיף 19טו(ב)}}.

{{ח:סעיף|19י|צירוף צרכן מחוץ למרחב הפעילות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לבקשת צרכן וספק מרחבי לקבוע ברישיון מרחבי הקצאת מים לצרכן שנמצא מחוץ למרחב הפעילות, ובלבד שאותו צרכן אינו נמצא במרחב פעילות אחר.

{{ח:סעיף|19יא|צירוף חבר או בעלים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} צירוף חבר או בעלים לספק מרחבי טעון אישור של מנהל הרשות הממשלתית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לאשר צירוף כאמור אם מצא, כי יש בצירוף כדי לקדם את הנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 19ג|בסעיף 19ג(א)}} בלי לפגוע באפשרות של הספק המרחבי למלא בצורה תקינה את תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ב|סעיף 19ב}}.

{{ח:סעיף|19יב|חידוש רישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מרחבי המבקש לחדש את רישיונו יגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לחידוש רישיון ויציין בה את כל השינויים שחלו בפרטי הבקשה ממועד הגשת הבקשה הקודמת; אין צורך לציין בבקשה פרטים שלא חל בהם שינוי ממועד הגשת הבקשה הקודמת.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מרחבי יצרף לבקשה את המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 19ד|בסעיף 19ד(ב)}}, אם לא צירפם בעבר או אם שונו ממועד הגשת הבקשה הקודמת, ויפרט בבקשה את השינויים שחלו בהם.
{{ח:תת|(ג)}} על הגשת בקשה לחידוש רישיון מרחבי ועל חידוש רישיון מרחבי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19ג|סעיפים 19ג {{ח:הערה|עד 19יא}}}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 19ג|{{ח:הערה|סעיפים}} 19ג(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19ד|19ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 19ט|19ט}} {{ח:פנימי|סעיף 19י|ו־19י}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} מצא מנהל הרשות הממשלתית, כי הדבר דרוש לצורך הבטחת התנהלות תקינה של הספק המרחבי והגנה על צרכנים שאינם חברים או בעלי מניות בספק המרחבי (בסעיף זה – צרכני המיעוט), רשאי הוא, בין השאר, לדרוש כי הספק המרחבי יאפשר לנציג של צרכני המיעוט להשתתף בדיוני הגוף המנהל של הספק המרחבי (בסעיף זה – משקיף) בלי שתהיה לו זכות הצבעה בנוגע להחלטות המועלות לדיון; בחירת המשקיף תיעשה ברוב קולות של צרכני המיעוט; לא מינו צרכני המיעוט משקיף, רשאי מנהל הרשות הממשלתית למנותו.

{{ח:סעיף|19יג|הגבלה על אספקת קולחין|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} במרחב פעילות שפועל בו ספק מרחבי או שניתן לגביו אישור עקרוני לרישיון מרחבי, לא ייתן מנהל הרשות הממשלתית לאדם אחר רישיון לאספקת קולחין לצרכנים חדשים ולא יגדיל את כמות הקולחין לצרכנים קיימים, המוקצית ברישיון של ספק שאינו הספק המרחבי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתיר לספק, שאינו הספק המרחבי, לספק כמות קולחין נוספת, אם מצא כי הדבר דרוש מטעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, הנוגעים למניעת מפגעים, לניצול מיטבי של משאבי המים או להעברת קולחין לצרכנים שלא צרכו מי קולחין בעבר, וכי אין בכך כדי לפגוע לטווח רחוק במטרות שלשמן ניתן הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ג|סעיף 19ג(א)}}.

{{ח:סעיף|19יד|דמי מים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מרחבי יחליט על גובה דמי המים בעד קולחין שהוא מספק לצרכניו לפי המנגנון שבמסמכי ההתאגדות שלו.
{{ח:תת|(ב)}} דמי המים בעד מי קולחין לצרכנים המקבלים מים באמצעות תשתיות שהוקמו או חודשו לאחר מועד קבלת אישור עקרוני לרישיון יהיו אחידים; ולעניין תשתית מחודשת יחולו דמי המים האחידים על כמות מים שלא תפחת מהחלק היחסי של עלות החידוש מתוך שווי התשתית כולה.

{{ח:סעיף|19טו|קרן חידוש|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מרחבי יעביר פעם בשנה לפחות לחשבון נפרד בבעלותו, בעד כל קולחין שסיפק, סכום הפרשה למטר מעוקב שישמש להשקעה בהחלפת רכיבים של התשתית המרחבית, במידה הדרושה להבטחת פעילותה התקינה; סכום ההפרשה לא יפחת מ־0.85% משווי ההון הכולל שנדרש להקמת התשתית המרחבית.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מרחבי יחליט על סכום ההפרשה כך שיבטיח את יכולתו לשקם ולחדש את התשתית המרחבית, כפי שאושרה בתכנית הפיתוח, ממקורותיו.
{{ח:תת|(ג)}} ספק מרחבי לא יעשה כל שימוש בכספים שבקרן החידוש, לא ישעבד או ימחה כספים אלה ולא ייתן זכות קיזוז לגביהם, אלא לשם הגשמת המטרה שלה הם נועדו.

{{ח:סעיף|19טז|עדכון תכנית פיתוח|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מרחבי יגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח מעודכנת בתוך חמש שנים ממועד אישור תכנית הפיתוח הקודמת; על הגשת התכנית יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19ז|סעיפים 19ז}} {{ח:פנימי|סעיף 19ח|ו־19ח}}, בשינויים המחויבים; ספק מרחבי יצרף לתכנית הפיתוח המעודכנת דיווח על ביצוע תכנית הפיתוח הקודמת שאושרה לו.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות לבעל רישיון מרחבי להגיש הצעה לתכנית פיתוח מעודכנת במועד מוקדם מהקבוע בסעיף קטן (א), אם מצא כי חל שינוי בנסיבות או בהנחות שעליהן התבססה תכנית הפיתוח הקיימת.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון מרחבי רשאי לבקש להגיש תכנית פיתוח מעודכנת במועד מוקדם מהקבוע בסעיף קטן (א), אם מצא כי חל שינוי בנסיבות או בהנחות שעליהן התבססה תכנית הפיתוח הקיימת.

{{ח:סעיף|19יז|הפעלת אתר אינטרנט|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} ספק מרחבי יפעיל אתר אינטרנט שיאפשר לחבריו, לצרכניו ולמנהל הרשות הממשלתית גישה לכל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מסמכי ההתאגדות שלו;
{{ח:תת|(2)}} דמי המים והתשלומים הנוספים החלים על צרכניו והחברים בו, וכן המנגנון לקביעתם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19ה|בסעיף 19ה(7)}};
{{ח:תת|(3)}} שיטת ההקצאה של מים לסוגיהם לצרכניו;
{{ח:תת|(4)}} הקצאות המים העדכניות של צרכניו וכל שינוי שחל בהם;
{{ח:תת|(5)}} הקצאות המים ושיעור צריכת המים של צרכניו בשנה הקודמת;
{{ח:תת|(6)}} תכנית לאספקת מים והמגבלות באספקת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תת|(7)}} נתוני איכות קולחין שמסר לו מפעיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תת|(8)}} כל פרט אחר שמנהל הרשות קבע כי יש לגלותו לחברי הספק המרחבי וצרכניו.

{{ח:סעיף|19יח|שינוי מסמכי התאגדות ושינוי בתשלומים או בסכום ההפרשה|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} שינוי במסמכי ההתאגדות טעון אישור של מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מרחבי יודיע למנהל הרשות הממשלתית על כל שינוי בסכום ההפרשה, בדמי המים או בתשלומים נוספים שהוא גובה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: חובות דיווח}}

{{ח:סעיף|20|חתימה על הדוחות}}
{{ח:ת}} דוחות ייחתמו בידי בעל הרישיון; היה בעל הרישיון רשות מקומית – ייחתמו הדוחות בידי ראש הרשות והמנהל הכללי של הרשות, ואם היה תאגיד – בידי המנהל הכללי של התאגיד או כל ממלא תפקיד כאמור בתאגיד אף אם תוארו שונה.

{{ח:סעיף|21|אופן הגשת הדוחות}}
{{ח:תת|(א)}} דוחות יוגשו בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט או יישלחו לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יפרסם מדי שנה באתר האינטרנט הודעה בדבר אתר האינטרנט או כתובת הדואר האלקטרוני להגשת הדוחות בשנת ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להתיר לספק מסוים או לסוג ספקים להעביר דיווח באמצעי אחר, שאינו דיווח אלקטרוני, אם מצא כי בנסיבות העניין יש צורך בהיתר האמור.

{{ח:סעיף|22|סמכות דרישת מסמכים נוספים}}
{{ח:ת}} סבר המנהל כי דרושים לרשות הממשלתית, לצורך פיקוח ויישום האמור בכללים אלה, מסמכים נוספים להשלמת המידע שיש להעביר לפי כללים אלה, הוא רשאי לדרוש מבעל רישיון, מחברה או ממפעיל להעביר, בתוך זמן סביר שנקב בדרישתו, את המסמכים הדרושים.

{{ח:סעיף|23|דוח שנתי על פעילות הפקה ואספקה של מים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגיש לרשות הממשלתית עד 15 בפברואר של כל שנה דוח על מצב המים בשנה שהסתיימה שיכלול את כל הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמויות המים שהפיק או שקיבל מאחרים; בדוח יינתנו פרטים בדבר כל סוגי המים, מקורם וזהות בעל הרישיון שממנו התקבלו;
{{ח:תתת|(2)}} כמויות המים לסוגיהם שצרך ושסיפק לאחרים בחלוקה לפי מטרות האספקה והשימושים במים; בדוח יינתנו פרטים בדבר כמויות המים שסיפק לבעלי רישיון אחרים ולכל אחד מהצרכנים המפורטים ברישיון והקצאות המים שנקבעו לאותו צרכן ברישיון וכן פרטים לגבי אספקה לשימושים השונים בתחומו;
{{ח:תתת|(3)}} אירועים של גלישת מים ממאגר; לגבי כל אירוע יצוין המאגר שבו אירעה הגלישה, משך זמן הגלישה ונסיבותיה;
{{ח:תתת|(4)}} פעולות הבקרה והתחזוקה שביצע במיתקני המים ובמאגריו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; מהנדס בעל ניסיון בתכנון מאגרי מים יאשר את דבר ביצוע הפעולות באופן התואם את מפרט הפעולות.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל יגיש לרשות הממשלתית עד 15 בפברואר דיווח על הנתונים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ומפעיל יעביר העתק מדיווח על אירוע גלישה ממאגר, כאמור בסעיף קטן (א)(3), לממונים.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לדחות את המועד הנקוב בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) אם בעל הרישיון הגיש בקשה לכך והמנהל מצא כי יש הצדקה לדחייה לרבות מטעמים הנוגעים להיקף הפעילות של בעל הרישיון.

{{ח:סעיף|24|דוח חודשי על הפקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} מפיק יגיש לרשות הממשלתית בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על כמויות המים שהפיק בחודש הקודם, שיכלול את כל הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} קריאות מדי המים, המודדים הפקת מים, ביום האחרון של חודש הדיווח ושל החודש שקדם לו;
{{ח:תתת|(2)}} קריאות מדי מים, המודדים הפקת מים, שהוחלפו בחודש הדיווח;
{{ח:תתת|(3)}} הפיק מפיק מים בלא מדידה, יובאו בדוח כמויות המים שהופקו בלא מדידה והסיבה לאי־המדידה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א)(1) לא יחולו על מפיק שברשותו מערכת קריאה מרחוק של מדי מים, שמשדרת נתונים אל הרשות הממשלתית באופן מלא ותקין, אלא אם כן הורה המנהל על העברת דיווח כאמור.

{{ח:סעיף|25|דוח חודשי על ביצוע תכנית בין־&lt;wbr&gt;אזורית}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ג)}} יגיש למנהל בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על כמות הקולחין שסיפק לכל ספק קולחין בחודש הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} ספק בין־אזורי יגיש למנהל בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על ביצוע התכנית הבין־אזורית בחודש הקודם שיכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות המים שקלט, בחלוקה לקולחין, מי שיטפונות ומים אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} סך כל כמות המים שסיפק לצרכניו ולמשתמשים במים;
{{ח:תתת|(3)}} כמות המים שהעביר לספקי קולחין אחרים, בפירוט כמות המים שהעביר לכל ספק קולחין;
{{ח:תתת|(4)}} כמות המים במאגריו ביום העבודה האחרון של החודש.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהגשת הדוח כדי לגרוע מחובתו של ספק בין־אזורי לקלוט ולספק קולחין לפי התכנית הבין־אזורית.

{{ח:סעיף|26|דוח שנתי על המצב הכספי|תיקון: תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגיש לרשות הממשלתית, עד 30 באפריל של כל שנה, דוח שיכלול את כל הפרטים האלה (להלן – הדוח השנתי):
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ומיתקני התשתית המשמשים אותו לאותה פעילות, במתכונת {{ח:פנימי|תוספת 1ב|שבתוספת הראשונה ב׳}}; סיפק הספק סוגי מים שונים במיתקני תשתית נפרדים לכל סוג מים יערוך את הדיווח בהפרדה בין מיתקני התשתית לכל סוג מים; לדוח יצורף הסבר בדבר אופן השיוך של הוצאות משותפות לפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} סכומים שהפקיד בפועל, אם הפקיד, בשנת הדוח לפיקדונות שייעודם שיקום ותחזוקה של מיתקני תשתית (להלן – פיקדונות שיקום) וסך כל הסכומים שנכללו בפיקדונות השיקום בתחילת שנת הדוח ובסופה;
{{ח:תתת|(2א)}} סכומים שהפקיד ספק מרחבי בפועל, בשנת הדוח לקרן חידוש וסך כל הסכומים שנכללו בקרן החידוש בתחילת שנת הדוח ובסופה;
{{ח:תתת|(3)}} סכומים שהוציא בשנת הדוח על תחזוקת מיתקני תשתית ושיעורם מסך כל עלות הקמת מיתקני התשתית;
{{ח:תתת|(4)}} סכומים שהשקיע בשנת הדוח בהקמת מיתקני תשתית;
{{ח:תתת|(5)}} התעריפים שגבה בעבור מים שסיפק; גבה בעל רישיון תעריפים שונים מצרכנים או מספקי קולחין אחרים, יפורטו התעריפים ויובא הסבר לשוני ביניהם;
{{ח:תתת|(6)}} הסכומים ושיעורי הגבייה בשנת הדוח, בחלוקה לגבייה של חיובים בשל מים שסופקו בשנת הדוח ולגבייה של חיובים בשל מים שסופקו לפני שנת הדוח; יובאו בנפרד פרטים בדבר שיעור הסכומים שנגבו בשל מים שסופקו לפני שנת הדוח מסך כל החובות בכל אחת מהשנתיים שקדמו לשנת הדוח;
{{ח:תתת|(7)}} אירועים חריגים שאירעו בשנת הדוח; לעניין זה, ”אירוע חריג“ – אירוע או עניין החורגים מעסקי בעל הרישיון הרגילים בשל טיבם, היקפם או תוצאתם האפשרית, לרבות פגיעה במיתקני תשתית של בעל הרישיון, ושיש להם או עלולה להיות להם השפעה מהותית לרעה על פעילות בעל הרישיון לפי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הנתונים שבסעיפים קטנים (א)(1) עד (6) יבוקרו או יסוקרו בידי רואה חשבון לפי תקני ביקורת מקובלים בישראל; לדוח תצורף חוות דעת של רואה החשבון שביצע את הבקרה או הסקירה האמורה, לפי העניין {{ח:הערה|[&lt;s&gt;האמורה&lt;/s&gt;]}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לדחות את המועד הנקוב בסעיף קטן (א), אם בעל הרישיון הגיש בקשה לכך והמנהל מצא כי יש הצדקה לדחייה.

{{ח:סעיף|26א|פטור מהגשת דוח שנתי|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יהיה פטור מהגשת דוח שנתי, אם התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מפיק מים שפירים המיועדים לסילוק מים מאקווה (אקוויפר) בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מפיק מים לשימוש עצמי שלו בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, באישור מועצת הרשות הממשלתית, לפטור בעל רישיון מהגשת דוח שנתי, כולו או מקצתו, לפרק זמן שקבע, אם סבר כי הנתונים שבדוח אינם דרושים לרשות הממשלתית לצורך ביצוע תפקידיה; הופטר בעל רישיון מהגשת דוח שנתי – תפרסם הרשות הממשלתית את ההחלטה באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|27|הצהרת בעל רישיון|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יצרף לדוח השנתי הצהרה בנוסח {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה בעל רישיון פטור מהגשת דוח שנתי – יגיש לרשות הממשלתית הצהרה בנוסח כאמור בסעיף קטן (א) עד 30 באפריל של כל שנה.

{{ח:סעיף|28|דוח מיידי על שינוי בפרטים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יודיע בלא דיחוי למנהל על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שינוי בפרטיו, כתובתו או פרטי ההתקשרות עמו;
{{ח:תת|(2)}} אם מונה לו כונס נכסים, ניתן צו לפירוקו או הוא הוכרז פושט רגל;
{{ח:תת|(3)}} אם הוגשה בקשה או ניתן צו להקפאת הליכים נגדו;
{{ח:תת|(4)}} אם מונה כונס נכסים, הוטל עיקול או בוצעה פעולת הוצאה לפועל נגד מיתקני תשתיות שבשימושו.

{{ח:סעיף|29|דוח מיידי על זיהום מים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ומפעיל יודיעו בלא דיחוי למנהל על כל זיהום מים או על כל פעולה העלולה לגרום לזיהום מים במיתקני התשתית, העלול לפגוע באיכות המים או באפשרות לספקם.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|30|פעולה בתקופה שטרם ניתן לגבייה רישיון}}
{{ח:ת}} תמה תקופת הרישיון ולא התקבל רישיון חדש, יפעל בעל רישיון מפעיל או חברה, בתקופה שעד שישה חודשים מתום תקופת הרישיון, לפי הרישיון שהסתיים, אלא אם כן התקבלה הודעה מהמנהל על כך שהרישיון לא יחודש.

{{ח:סעיף|31|שמירת דינים}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות כללים אלה כדי לגרוע מסמכותם של מנהל הרשות הממשלתית או של מועצת הרשות הממשלתית לפי חוק לרבות הסמכות לקבוע תנאים נוספים ברישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות כללים אלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע ממנו, לרבות {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|32|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם.

{{ח:סעיף|33|תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23(א)(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}} לא יחולו על מקורות חברת מים בע״מ.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}} לא יחולו על בעל רישיון קטן, אלא אם כן הורה לו המנהל אחרת.

{{ח:סעיף|34|הוראת מעבר|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, בעל רישיון יעביר דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26 לכללים}} בשל פעילותו בשנת 2012 ובשנת 2013 לא יאוחר מיום ל׳ בניסן התשע״ד (30 באפריל 2014); המנהל רשאי לדחות את המועד הקבוע בסעיף זה אם בעל הרישיון הגיש לו בקשה מנומקת, והוא מצא, כי היא מוצדקת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון שהכנסותיו משירותי מים וביוב אינן עולות על 90% מסך כל הכנסותיו פטור מהגשת דיווח לשנת 2012.

{{ח:סעיף|35|הוראת שעה|תיקון: תשע״ח, תש״ף}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בכללים כהוראת שעה לתקופה שלוש שנים מיום 16.4.2020 (מועד פרסומם של כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (תיקון), התש״ף–2020).}}

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1 – ההגדרה ”מרחב פעילות“}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי גליל מרכזי

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי גליל מערבי

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי עמק יזרעאל

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי ירקון–כרמל

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים איילון

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים נגב צפוני

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים מישור החוף הדרומי

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי מש״י

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים נגב צפוני

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים נגב

{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשע״ח, תש״ף}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):}}

{{ח:קטע3||הוראת שעה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;משתנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יחידות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיטת הדיגום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תדירות הדיגום&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כלורידים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיליגרם לליטר (להלן – מג״ל)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;13&quot;&gt;דיגום חטף בתחנת השאיבה ביציאה ממאגר הדיגום, לאחר מיתקן הסינון, אם ישנו&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;16&quot;&gt;לפחות אחת לחודש, בחודשים אפריל עד אוקטובר של כל שנה*; וכן בחודש מרס של כל שנה, במועד שיאפשר את פרסום התוצאות עד יום 31 במרס {{ש}} {{מוקטן|* דיגום חודשי ייעשה רק במאגרים שבהם שיעור הקולחין עולה על 20% ממי מאגר הדיגום}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נתרן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בורון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;SAR (סידן ומגנזיום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חנקן כחנקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חנקן אמוניאקלי (אמון)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חנקן קיילדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרחן (PO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צריכת חמצן ביולוגית מסונן (BOD5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צריכת חמצן כימית מסונן (COD)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מוצקים מרחפים (TSS 105°C)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ערך הגבה (pH)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולי צואתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידות ל־100 מיליליטר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מוליכות חשמלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;dS/m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א. דיגום חטף בנקודה על גבי הקו הראשי המוביל קולחין למאגר, המשקפת את איכות הקולחין הנכנסים למאגר; {{ש}} ב. דיגום חטף בתחנת השאיבה ביציאה ממאגר הדיגום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רמת עכירות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יע״ן NTU&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיגום חטף בכניסה למאגר הדיגום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חומרי הדברה בהתאם למפורט בטבלת חומרי הדברה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בחודש מרס של כל שנה, במועד שיאפשר את פרסום התוצאות עד 31 במרס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||טבלת חומרי הדברה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג החומר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סימול (לצורכי דיווח)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;No. CAS&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סף כימות לאנליזת מעבדה (מיקרו גרם לליטר)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אטרזין|(Atrazine)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ATRA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1912-24-9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2,4-D כולל אסתרים ומלחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;DCPA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94-75-7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|דינוסב|(Dinoseb)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;DNSB&lt;/td&gt;&lt;td&gt;88-85-7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|דיקוואט|(Diquat)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;DQAT&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85-00-7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;T-2,4,5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;TCAA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;93-76-5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טריפלוראלין|(Trifluralin)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;TRFL&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1582-09-8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|מטולאכלור|(Metolachlor)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MTAL&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51218-45-2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;MCPA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MCPA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94-74-6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|סימזין|(Simazine)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;SIMZ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;122-23-9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|סילבקס|2,4,5-TP (Silvex)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;TCPA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;93-72-1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב׳|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א)(1)}})}}}}

{{ח:קטע3||פרטים בדבר הכנסות והוצאות מפעילות הפקה ואספקה של מים}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת הדוח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות ממכירת מים, בחלוקה לפי סוגים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עלות הפקת מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות מריבית פיגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות אחרות ממים*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות מהיטלים&lt;span style=&quot;letter-spacing: -2pt; padding-inline-end: 2pt;&quot;&gt;**&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכל הכנסות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות קניית מים, בחלוקה לפי סוגים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עלות הפקת מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;היטלי הפקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות אחזקת מיתקני תשתית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות אחזקה אחרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות אנרגיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות קריאת מונים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות גבייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות שכר – אחזקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות שכר אחרות ומינהלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות מימון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות אחרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דמי שימוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכל הוצאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכול רווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|* לרבות הכנסות ממתן שירותים נלווים לצרכנים וממתן שירותים הנלווים לתפעול משק המים.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -2pt; padding-inline-end: 2pt;&quot;&gt;**&lt;/span&gt; הרישום החשבונאי של הכנסות מהיטלי פיתוח ששולמו לבעל הרישיון. בעל הרישיון ייתן ביאור המסביר את אופן ההכרה בהכנסות התקבולים מהיטלים.}}

{{ח:קטע3||פרטים בדבר רכוש קבוע ומיתקני תשתית המשמשים לפעילות הפקה ואספקה של מים|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;מערכת רשתות, צנרת ותשתיות מים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מדי מים עם מערכת קריאה מרחוק&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;כלי רכב, ציוד משרדי ומבנים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סה״כ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;קידוחים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תחנות שאיבה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בריכות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;צינורות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אחר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;עלות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עלות ליום 1 בינואר בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רכישות בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(גריעות בשנת הדוח)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(בניכוי מענקים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יתרה ליום 31 בדצמבר בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סקר נכסים עלות תשתיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סקר נכסים עלות מופחתת – תשתיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שנת עריכת סקר הנכסים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;פחת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פחת נצבר ליום 1 בינואר בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחת בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(פחת נכסים שנגרעו)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יתרה ליום 31 בדצמבר בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכול עלות מופחתת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|התוספת השנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}})}}}}

{{ח:קטע3||הצהרת מנהל כללי}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} אני, (שם החותם), המורשה לחייב בחתימתי את בעל הרישיון, מצהיר כי, לפי ידיעתי [שם בעל הרישיון] (להלן – בעל הרישיון):
{{ח:תת|(1)}} ערך/לא ערך* תכנית לאספקת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}} (להלן – הכללים), והודיע/לא הודיע* עליה לצרכניו כאמור באותו סעיף;
{{ח:תת|(2)}} הודיע/לא הודיע* לצרכניו על הקצאות המים שנקבעו להם ברישיון במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4 לכללים}};
{{ח:תת|(3)}} בדק/לא בדק* את פחת המים אחת לחודשיים כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א) לכללים}};
{{ח:תת|(4)}} ניהל/לא ניהל* רישום של הבדיקות והאמצעים שנקט כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב) לכללים}};
{{ח:תת|(5)}} הכין/לא הכין{{ח:הערה|*}} תכנית אחזקה תקופתית כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א) לכללים}};
{{ח:תת|(6)}} ביצע/לא ביצע* את הפעולות הקבועות במפרט הפעולות כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ב) לכללים}};
{{ח:תת|(7)}} ניהל/לא ניהל* רישום כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ג) לכללים}};
{{ח:תת|(8)}} ערך/לא ערך* תכנית לשיקום מיתקני תשתית כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7 לכללים}};
{{ח:תת|(9)}} יש לסמן את האפשרות המתאימה:
{{ח:תתת|❏}} מיתקני התשתית של בעל הרישיון מצויים במצב תקין ומתוחזקים ברמה נאותה;
{{ח:תתת|❏}} מצורף פירוט המיתקנים שאינם תקינים והפעולות שבכוונת בעל הרישיון לבצע כדי להשיבם למצב תקין;
{{ח:תת|(10)}} יש לסמן את האפשרות המתאימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8 לכללים}}:
{{ח:תתת|❏}} בעל הרישיון מחזיק בתכניות ההנדסיות של כל מיתקני התשתית שברשותו;
{{ח:תתת|❏}} קיימים &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________________&lt;/span&gt; מיתקני תשתית שתכניותיהן ההנדסיות אינן ברשות בעל הרישיון; מצורף פירוט הפעולות שננקטו כדי לאתרן;
{{ח:תת|(11)}} ערך/לא ערך* בספריו רישום נפרד של הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ושל הנכסים המשמשים אותו לאותה פעילות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10 לכללים}};
{{ח:תת|(12)}} יש לסמן את האפשרות המתאימה:
{{ח:תתת|❏}} בעל הרישיון מספק גם שירותי מים וגם שירותי ביוב לכלל צרכניו;
{{ח:תתת|❏}} בעל הרישיון אינו מספק שירותי ביוב לכלל צרכניו או לחלקם והוא העביר/לא העביר{{ח:הערה|*}} לספק שירותי הביוב מידע על כמויות המים שסופקו לכל צרכן שאינו מספק לו שירותי ביוב, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)#סעיף 6|סעיף 6(ב) לכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976}}.
{{ח:ת}} אין באמור לעיל כדי לגרוע מאחריותי או מאחריות כל אדם אחר, לפי כל דין.
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|&lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;___________________________&lt;/span&gt;|תאריך}} | {{טקסט תחתי|&lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;___________________________&lt;/span&gt;|חתימה, שם ותפקיד}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|* יש למחוק את המיותר.}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|התוספת השלישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ח־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|התוספת הרביעית|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיפים 10ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 10ד|10ד}} {{ח:פנימי|סעיף 10ו|ו־10ו}})}}}}

{{ח:קטע3||כמות מים במטרים מעוקבים לדונם לשנה הנדרשת להשקיה יעילה לפי אזור גאוגרפי וסוגי צמחיה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור גאוגרפי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מדשאות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיחים ועצים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ורדים ופרחים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צפון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;610&lt;/td&gt;&lt;td&gt;410&lt;/td&gt;&lt;td&gt;620&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור החולה ורמת הגולן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;740&lt;/td&gt;&lt;td&gt;490&lt;/td&gt;&lt;td&gt;760&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרכז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;640&lt;/td&gt;&lt;td&gt;430&lt;/td&gt;&lt;td&gt;640&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דרום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;470&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עמק בית שאן ובקעת הירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;910&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;940&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נגב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;630&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אילת ים המלח והערבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,770&lt;/td&gt;&lt;td&gt;970&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,590&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפון“ – צפונה לבנימינה ולמעט אזור החולה ורמת הגולן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז“ – בנימינה עד אשקלון וממערב לקו מיעוט משקעים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרום“ – דרומית לאשקלון וצפון מערב לקו מיעוט משקעים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נגב“ – דרומית לקו מיעוט משקעים ומצפון ליישוב אשלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו מיעוט משקעים“ – הקו המבחין בין אזורים בעלי מיעוט משקעים שנתיים לשאר אזורי הארץ, המשורטט במפה שלהלן.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:קו מיעוט משקעים.png|600px|link=]]}}

{{ח:חתימות|ג׳ באדר א׳ התשע״ד (3 בפברואר 2014)}}
* '''אלכסנדר קושניר'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>0340icy2dc1dkxn7oiqp1davvt2vgty</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416745</id>
      <parentid>1416699</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T05:30:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1416743]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92616" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ר, 663|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 502|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 451|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 266|תיקון}}, {{ח:תיבה|654|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1118|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1982|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1118|תיקון [תשפ״א] (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|23}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 24|24}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 110|110}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יז|ו־124יז(א)(1), (3) ו־(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|סעיף 124יח(ד) לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תנאים כלליים ברישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: שימוש במים בגינון ציבורי ותנאים ברישיון לעניין תעריף מופחת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תנאים ברישיון של ספק קולחין ושל מפעיל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: תנאים ברישיון מרחבי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: חובות דיווח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב׳: {{מוקטן|פרטים בדבר הכנסות והוצאות מפעילות הפקה ואספקה של מים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה: {{מוקטן|הצהרת מנהל כללי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית: {{מוקטן|כמות מים במטרים מעוקבים לדונם לשנה הנדרשת להשקיה יעילה לפי אזור גאוגרפי וסוגי צמחיה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות מי שחלה עליו חובה לקבל רישיון ולמעט חברה או מפעיל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון קטן“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שקיבל רישיון לאספקת מים למטרת צורכי בית בלבד ושסך כל כמות המים שסיפק למטרה זו בשנה שקדמה לשנת הרישוי אינו עולה על 200,000 מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון שמעל 80% מהמים שהוא מספק הם למטרת חקלאות ושסך כל כמות המים שהוקצתה לו ולצרכניו ברישיון אינו עולה על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח“ – דוח שיש להגישו לרשות הממשלתית לפי הכללים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|סעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונים“ ו”מיתקן טיהור שפכים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות איכות מי-קולחין|בתקנות איכות מי קולחין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20א|בסעיף 20א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית בין־אזורית“ – תכנית להעברת קולחין בין ספקים בין־אזוריים שהורה עליה המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר“ – בריכה המשמשת לפעילות בעל הרישיון שנפח האיגום שלה עולה על 50,000 מטרים מעוקבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – אדם המבקש לקבל רישיון מרחבי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 19ד|בסעיף 19ד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי שפד״ן“ – מים ממפעל השפד״ן של מקורות חברת מים בע״מ, המסופקים לאחר החדרתם לאקוות החוף ושהוגדרו כמי שפד״ן ברישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ – מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק}} או מי שהוא הסמיך לעניין מתן הוראות לפי כללים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק“ – בעל רישיון וכן חברה, המפיק מים ממקור מים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות איכות מי-קולחין|בתקנות איכות מי קולחין}}, אשר קיבל רישיון מאת המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט הפעולות“ – חוברת ”מפרט פעולות בקרה ותחזוקה במאגרים“, כאמור ברישיון ההפקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב פעילות“ – השטח לפעילות ספק מרחבי לפי המפות {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני תשתית“ – צנרת ומיתקנים אחרים להפקה, להולכה ולאספקה של מים המשמשים לפעילותו של בעל הרישיון, לרבות מיתקני אחסון, אגירה, מדידה וויסות לחץ, ומיתקנים לטיוב המים ולטיפול בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משתמש במים“ – אדם שאינו צרכן, הצורך מים כדין מבעל רישיון לצרכיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג מים“ – סוג מסוגי המים המפורטים ברישיון ובכלל זה מים שפירים, מים מליחים, מים מלוחים, מי קולחין ומי שפד״ן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההפרשה“ – סכום למטר מעוקב שנדרש ספק מרחבי להעביר לקרן החידוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19טו|סעיף 19טו(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק בין־אזורי“ – ספק קולחין שהמנהל החליט לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} כי הוא ספק בין־אזורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מרחבי“ – אדם שברשותו רישיון מרחבי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק קולחין“ – בעל רישיון או חברה, המספקים קולחין לבעל רישיון אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פחת מים“ – ההפרש בין כמות המים שהפיק או קיבל בעל הרישיון בתקופה כלשהי לבין כמות המים שצרך או סיפק לאחרים באותה התקופה, בהתחשב בכמות המים שנוספה או נגרעה מהמאגרים המשמשים אותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – אדם שהקצאת המים שלו מפורטת ברישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קולחין“ – שפכים מטוהרים, למעט מי שפד״ן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חידוש“ – חשבון בנק שאליו מעביר ספק מרחבי כספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 19טו|סעיף 19טו(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מרחבי“ – רישיון לאספקת קולחין בכל מרחב הפעילות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – למעט רשות מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לאספקת מים“ – תכנית שהכין בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות איכות מי־קולחין“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010}}.

{{ח:סעיף|2|מעמד ההוראות}}
{{ח:ת}} ההוראות {{ח:פנימי|פרק ב|שבפרקים ב׳}} עד ה׳ יהוו חלק מתנאי הרישיון.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תנאים כלליים ברישיון}}

{{ח:סעיף|3|תכנית לאספקת מים ומגבלות אספקה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון או חברה המספקים מים למטרת חקלאות או לגינון ציבורי יכינו תכנית לאספקת מים לפי הקצאות המים ברישיונם, ובהתחשב במקורות המים העומדים לרשותם, בזמינותם וביכולת האיגום שלהם.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון או חברה ישלחו לצרכניהם הודעה ויפרסמו למשתמשים במים למטרת חקלאות בתחום שבו הם מספקים מים, בתוך 30 ימים ממועד קבלת הרישיון, את המגבלות באספקת המים לרבות מגבלות בזמן צריכות שיא ובמועדים שונים.

{{ח:סעיף|4|הודעה על הקצאת מים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון או חברה ישלחו לצרכניהם הודעה בכתב, בתוך 14 ימים ממועד קבלת הרישיון, על הקצאות המים שהוקצו להם ברישיון; בהודעה יפורטו המטרה שלשמה ניתנה ההקצאה, כמות המים שהוקצתה וסוגם, כל תנאי נוסף הנוגע לצרכן וכן זכותו של הצרכן לערור על תנאי הרישיון לפני בית הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 31|סעיף 31(א) לחוק}} (בסעיף זה – ההודעה).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון וכן חברה שברישיונם מפורטים יותר מ־100 צרכנים, רשאים למסור את ההודעה בחשבון המים של הצרכן ובתנאי שההודעה תהיה במקום בולט בחשבון המים ושמועד משלוח ההודעה יהיה לא יאוחר משלושים ימים ממועד קבלת הרישיון.

{{ח:סעיף|5|מניעת בזבוז מים וזיהומם}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבדוק את פחת המים בתחום שבו הוא מספק מים אחת לחודשיים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינהל רישום של הנתונים המפורטים להלן וישמור את הרישום לתקופה של שבע שנים:
{{ח:תתת|(1)}} האמצעים שנקט למניעת בזבוז מים וזיהומם;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקות פחת המים שערך ותוצאותיהן;
{{ח:תתת|(3)}} בדיקות שערך לפי כללים אלה לאיכות המים שהפיק, קיבל, אגר או סיפק ותוצאותיהן.

{{ח:סעיף|6|אחזקת מיתקני תשתית}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יכין תכנית אחזקה תקופתית למיתקני התשתית שברשותו לרבות מאגרים, יבצע מעקב אחר תקינות מיתקני התשתית וינקוט את כל הפעולות הדרושות לאחזקתם במצב תקין; התכנית תתאים להמלצות היצרן בנוגע למיתקנים ולהוראות הדין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יבצע במאגריו את כל פעולות הבקרה והתחזוקה הנדרשות לפי מפרט הפעולות; לעניין זה יראו את בעל הרישיון כמי שביצע את פעולות הבקרה והתחזוקה הנדרשות אם ביצע אותן על פי הוראות מפרט הפעולות, כפי שהיו בעת ביצוען ובמועד הנקוב במפרט הפעולות בעת ביצוען.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ינהל רישום של הפרטים המפורטים להלן וישמור את הרישום לתקופה של שבע שנים:
{{ח:תתת|(1)}} פעולות האחזקה, התיקון וההחלפה שביצע במיתקני התשתית;
{{ח:תתת|(2)}} פעולות הבקרה והתחזוקה שביצע במאגריו;
{{ח:תתת|(3)}} תקלות שאירעו במיתקני התשתית, מהותן, משכן ואופן הטיפול בהן;
{{ח:תתת|(4)}} הפסקות באספקת המים שלא למטרת חקלאות שמשכן עלה על 10 שעות והפסקות באספקת מים למטרת חקלאות או גינון ציבורי שחרגו מההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} על מגבלות באספקת המים; לגבי כל הפסקה יצוין אם היא הפסקה יזומה, משך זמן ההפסקה והסיבה לה; לעניין זה, ”הפסקה יזומה“ – הפסקה באספקת מים שבעל הרישיון הודיע עליה לצרכניו ולמשתמשים במים, שהוא מספק להם מים לפחות 24 שעות מראש.

{{ח:סעיף|7|שיקום מיתקני תשתיות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יערוך תכנית תלת־שנתית לשיקום מיתקני התשתית שברשותו הטעונים תיקון או החלפה; התכנית תפרט את מיתקני התשתית הטעונים תיקון או החלפה ואת סדרי העדיפות ומקורות המימון לביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינקוט את כל הפעולות הדרושות לביצוע התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יבחן את התכנית אחת לשנה ויעדכנה במידת הצורך.

{{ח:סעיף|8|שמירת תכניות הנדסיות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישמור אצלו תכניות של מיתקני התשתית שהקמתם הסתיימה לאחר מועד תחילת כללים אלה, כפי שבוצעו בפועל (להלן – תכניות הנדסיות).
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינקוט מאמצים סבירים לאיתור ולהשגת התכניות ההנדסיות של מיתקני התשתית שברשותו שהקמתם הסתיימה קודם לתחילת כללים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ידווח למנהל על מספר מיתקני התשתית שלא עלה בידיו לאתר את התכניות ההנדסיות שלהם ועל הפעולות שעשה לאיתורן; המנהל רשאי להורות לבעל רישיון על נקיטת אמצעים סבירים נוספים לאיתור התכניות ההנדסיות, כפי שימצא לנכון.

{{ח:סעיף|9|עריכת בדיקות מים לפי דרישה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יבדוק, לפי דרישת המנהל, את המים שהוא מפיק, מקבל, אוגר או מספק וימסור את תוצאות הבדיקה למנהל, והכול כפי שיפורט בדרישה.

{{ח:סעיף|10|רישום נפרד בדוחות כספיים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יערוך בספריו רישום נפרד של הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ושל הנכסים המשמשים אותו לאותה פעילות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל רישיון שהכנסותיו משירותי מים וביוב עולים על 90% מסך כל הכנסותיו.

{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: שימוש במים בגינון ציבורי ותנאים ברישיון לעניין תעריף מופחת|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:סעיף|10א|הגדרות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גן ציבורי“ – גן נוי מושקה, הנמצא בהחזקתה או באחריותה של הרשות המקומית או מי מטעמה, והוא פתוח לשימוש הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי תעריפים לתאגידים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי תעריפים לספקים מקומיים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מים“ – מי שמספק מים לרשות המקומית לפי רישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – למעט איגוד ערים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית זכאית“ – רשות מקומית שמנהל הרשות הממשלתית קבע, כי מתקיימים בה התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף מופחת“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 4|בסעיף 4(1) לכללי תעריפים לתאגידים}} או התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.2ב) לכללי תעריפים לספקים מקומיים}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|10ב|קביעת רשות מקומית זכאית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית שמבקשת הכרה כרשות מקומית זכאית, תגיש לרשות הממשלתית בקשה אשר תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה של מורשה חתימה של הרשות המקומית ולפיה בכל הגנים הציבוריים שבתחומה, ששטחם עולה על 50 מטרים רבועים, מותקנת מערכת השקיה יעילה עם קציבת זמן בצירוף מד־מים, קציבת כמות מים או שילוב של שניהם, המאפשרת השקיה נפרדת לפי קבוצות צמחים בהתאם למנת המים הדרושה להם (להלן – מערכת השקיה יעילה);
{{ח:תתת|(2)}} ציון האזור הגאוגרפי שאליו שייכת הרשות המקומית, ומיפוי שטחי הגנים הציבוריים וסוגי הצמחייה שבהם לפי האזורים הגאוגרפיים וסוגי הצמחייה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|(3)}} העתק מחשבונות מים ששלח ספק המים לרשות המקומית לרבות החשבון האחרון;
{{ח:תתת|(4)}} אישור של ספק המים ולפיו כל המים המסופקים לגנים הציבוריים נמדדים במערכת מדידה המודדת בנפרד את הכמות המסופקת לגינון ציבורי;
{{ח:תתת|(5)}} ברשות מקומית שספק המים שלה אינו חברה – אישור של ספק המים ולפיו דמי המים שהוא גובה הם לפי התעריפים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי תעריפים לספקים מקומיים}}, וביישוב מתוכנן כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976}} (להלן – יישוב מתוכנן) – אישור של ספק המים כי הוא מחייב את צרכניו בחיוב המרבי לצרכן כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 2|בסעיף 2(ב)(2) לכללי תעריפים לספקים מקומיים}} (להלן – חיוב מרבי לצרכן).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכיר ברשות מקומית כרשות מקומית זכאית אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשו כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א) וכן מסמכים נוספים שביקש מנהל הרשות הממשלתית לשם בירור התנאים הנדרשים להכרה כרשות מקומית זכאית;
{{ח:תתת|(2)}} ספק המים אינו הרשות המקומית וביישוב מתוכנן – ספק המים מחייב את צרכניו בחיוב המרבי לצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} יש לרשות המקומית מיפוי מלא ומעודכן של הגנים הציבוריים שבתחומה;
{{ח:תתת|(4)}} בכל הגנים הציבוריים, ששטחם עולה על 50 מטרים רבועים, מותקנת מערכת השקיה יעילה;
{{ח:תתת|(5)}} כל המים המסופקים לגנים הציבוריים נמדדים במערכת מדידה המודדת בנפרד את הכמות המסופקת לגינון ציבורי.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יודיע לרשות המקומית ולספק המים על החלטתו בבקשה; אישר מנהל רשות הממשלתית את הבקשה – יקבע הוראות מתאימות ברישיון של ספק המים.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט את רשימת היישובים המצויים בכל אזור גאוגרפי {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}.

{{ח:סעיף|10ג|קביעת תעריף מופחת לרשות מקומית זכאית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מים שמספק מים לרשות מקומית זכאית יחייב אותה בתעריף מופחת בעד כמות המים שסיפק במדידה להשקיית גן ציבורי, בהתאם להוראות ברישיונו.
{{ח:תת|(ב)}} התעריף המופחת יחול על כל כמויות המים שספק המים סיפק לרשות מקומית זכאית במדידה להשקיית גן ציבורי מתחילת השנה, שבה הוגשה במלואה הבקשה להכרה כרשות מקומית זכאית.
{{ח:תת|(ג)}} ספק מים שנקבע ברישיונו כי יספק מים בתעריף מופחת לפי סעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנהל הרשות הממשלתית לקבוע כי התעריף המופחת לא יחול, אם לא עומד לרשותו מקור מים שנקבעו לגביו תעריפים או היטלי הפקה מופחתים, המתאימים לתעריף המופחת.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (ג) וסבר מנהל הרשות הממשלתית כי קביעת תעריף מופחת לפי סעיף קטן (א) תפגע ביכולתו של ספק מים למלא תפקידו לפי הרישיון, רשאי הוא לקבוע כי לגבי אותו ספק מים לא יחול תעריף מופחת כאמור.

{{ח:סעיף|10ד|קביעת כמות מים מרבית בתעריף מופחת|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} מצא מנהל הרשות הממשלתית כי כמות המים שמספק ספק מים לגנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית עולה על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה של אותם גנים לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, רשאי הוא לקבוע ברישיון את כמות המים המרבית שספק מים רשאי לספק לאותה רשות מקומית בתעריף מופחת.

{{ח:סעיף|10ה|ביטול הכרה ברשות מקומית זכאית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי רשות מקומית זכאית אינה עומדת בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב(ב)}}, רשאי הוא לבטל את ההכרה בה כרשות מקומית זכאית, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה.

{{ח:סעיף|10ו|דיווח על שינוי בשטח הגנים הציבוריים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} רשות מקומית זכאית תדווח לרשות הממשלתית על השינויים שחלו בשטח הגנים הציבוריים מאז הדיווח האחרון והשפעתם על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אחת לשנה, עד יום 30 בנובמבר;
{{ח:תת|(2)}} אם ההשפעה המצרפית של השינויים על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} עולה על עשרה אחוזים.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תנאים ברישיון של ספק קולחין ושל מפעיל}}

{{ח:סעיף|11|ספק בין־&lt;wbr&gt;אזורי}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להחליט כי ספק קולחין הוא ספק בין־אזורי, אם מתקיים בו לפחות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ספק קולחין המספק קולחין לספק קולחין אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא ספק קולחין הקולט קולחין מספק קולחין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל כי ספק קולחין הוא ספק בין־אזורי, יודיע לו על כך בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יודיע בכתב לכל מפעיל, שמיתקן טיהור השפכים שהוא מפעיל צפוי להיכלל בתכנית בין־אזורית לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, על דבר הכללתו בתכנית כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט את רשימת הספקים הבין־אזוריים ואת רשימת המפעילים שקיבלו הודעה לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) תוך ציון מיתקן טיהור השפכים הנכלל בתכנית הבין־אזורית.

{{ח:סעיף|12|בקשה לקליטה ושימ{{ח:הערה|ו}}ש בקולחין}}
{{ח:תת|(א)}} ספק בין־אזורי יגיש למנהל עד 15 בנובמבר של כל שנה, בקשה הכוללת הערכה של כמות הקולחין שהוא מבקש לקלוט ולספק לצרכניו ולמשתמשים במים בתחומו בשנה הבאה; הבקשה תפרט את הכמות השנתית המבוקשת לכל צרכן ותכלול פירוט חודשי של סך כל כמות הקולחין שהספק הבין־אזורי מבקש לקלוט וסך כל כמות הקולחין שהוא מבקש לספק וכן הערכה של כמות הקולחין במאגריו בתום כל חודש.
{{ח:תת|(ב)}} ספק בין־אזורי לא יבקש לבטל או להפחית את הכמות השנתית המבוקשת לצרכן ביחס להקצאת צרכן זה בשנה החולפת, אלא אם כן הגיש בקשה להפחתת כמות לאספקה או לביטול אספקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|13|בקשה להפחתה או לביטול של כמות לאספקה}}
{{ח:תת|(א)}} ספק קולחין המבקש לבטל או להפחית בשנה הבאה כמות קולחין לאספקה לצרכן ביחס לכמות שהוקצתה לאותו צרכן השנה, יגיש על כך למנהל בקשה בכתב עד 15 בנובמבר.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לביטול או הפחתה, הנובעת מבקשה של צרכן לצמצם את כמות המים המוקצית לו תוגש בכתב בצירוף בקשתו החתומה של הצרכן בעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לביטול או הפחתה, הנובעת מחשש שצרכן לא יצרוך את המים בשנה הבאה תוגש בכתב, בצירוף הצהרה חתומה בידי הספק ולפיה הצרכן מסרב להתחייב לקלוט את כמות הקולחין שהוקצתה לו ברישיון.
{{ח:תת|(ד)}} בקשה לביטול או הפחתה מטעמים אחרים תוגש בכתב בצירוף המסמכים התומכים באמור בה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יחליט המנהל על שינוי בהקצאתו של צרכן, שאינו נובע מבקשתו של הצרכן, אלא לאחר שנתן לצרכן הזדמנות להביא לפניו את טענותיו.

{{ח:סעיף|14|שינוי בתחזית הפקת קולחין}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל שמעריך, לפי מידע שברשותו, שכמות הקולחין שהוא מפיק צפויה להשתנות בשנה הבאה בשיעור העולה על שני אחוזים, יודיע על כך למנהל ולממונים עד 15 בנובמבר של כל שנה; בהודעה יפרט המפעיל את הסיבות לשינוי הצפוי בכמות הקולחין.
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי בהערכותיו של מפעיל במהלך השנה, יודיע על כך למנהל ולממונים בלא דיחוי ויפרט את הסיבות לשינוי בהערכה.

{{ח:סעיף|15|קביעת תכנית בין־&lt;wbr&gt;אזורית}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל, לאחר ששקל, בין השאר, את הבקשות שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, יפרסם באתר האינטרנט, עד 10 בדצמבר של כל שנה, הצעה לתכנית בין־אזורית אשר תפרט את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} צפי כמות הקולחין שהמפעילים יעבירו לספקים הבין־אזוריים מדי חודש בחודשו;
{{ח:תתת|(2)}} העברות הקולחין החודשיות בין הספקים הבין־אזוריים לבין עצמם;
{{ח:תתת|(3)}} סך כל כמות הקולחין שיספק כל ספק בין־אזורי לצרכניו ולמשתמשים במים בתחומו מדי חודש בחודשו;
{{ח:תתת|(4)}} דברי הסבר לתכנית.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל, ספק קולחין וצרכן של ספק קולחין, יוכלו להביא לפני המנהל הצעות, טענות או התנגדות לתכנית עד 31 בדצמבר של כל שנה.
{{ח:תת|(ג)}} קבע המנהל תכנית בין־אזורית, ישלח לכל מפעיל ולכל ספק בין־אזורי שהתכנית נוגעת אליו העתק מהתכנית ויפרסמה באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} ספק בין־אזורי ומפעיל יפעלו לפי תכנית בין־אזורית, כפי שתהיה מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל יפרסם נתונים בדבר ביצוע התכנית הבין־אזורית באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|16|עדכון תכנית בין־&lt;wbr&gt;אזורית}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לעדכן מזמן לזמן את התכנית הבין־אזורית כדי להבטיח ניצול מיטבי של קולחין בהתחשב בפתרונות סילוק הקולחין הקיימים; עדכון כאמור ייעשה לאחר שניתנה לכל מפעיל, ספק קולחין וצרכן של ספק קולחין שהעדכון נוגע לו, הזדמנות להשמיע את טענותיו בנוגע לעדכון.
{{ח:תת|(ב)}} עדכן המנהל תכנית בין־אזורית, יפרסם את העדכון באתר האינטרנט; הפרסום יכלול את מועד תחילתו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יודיע לכל מפעיל וספק בין־אזורי שהעדכון האמור בסעיף קטן (ב) נוגע אליו על העדכון כאמור.

{{ח:סעיף|17|קביעת הקצאה פתוחה}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון של מפעיל ושל ספק קולחין צרכנים מסוימים שניתן לספק להם קולחין שטיהר המפעיל או שקלט ספק הקולחין בכמות העולה על כמות הקולחין שהוקצתה להם ברישיון.

{{ח:סעיף|18|פרסום נתוני איכות קולחין}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל יודיע לספקי הקולחין הרשומים ברישיונו, את כתובת אתר האינטרנט או דרך אחרת שבה הורו לו הממונים לפרסם את הפרטים {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)#סעיף 12|שבסעיף 12(ז) לתקנות איכות מי־קולחין}} (להלן – הודעת המפעיל) וישלח הודעה מעדכנת על כל שינוי באופן או במקום הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} ספק קולחין יודיע לצרכניו, יחד עם ההודעה על הקצאת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, את הפרטים שבהודעת המפעיל.

{{ח:סעיף|18א|דיגום קולחין ומי שיטפונות ובדיקתם|תיקון: תשע״ח, תש״ף}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דוגם מסומך {{ח:הערה|[צ״ל: דוגם מוסמך]}}“ ו”דיגום חטף“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות איכות מי קולחין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאגר חייב בדיגום“ – מאגר הקולט מי קולחין או מי שיטפונות המיועדים להשקיה חקלאית, שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} נפח האיגום שלו עולה על 500,000 מטרים מעוקבים;
{{ח:תתתת|(2)}} המנהל החליט כי קיים חשש לאיכות המים שבו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוכרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות איכות מי קולחין}}.
{{ח:תת|(ב)}} ספק קולחין ידגום את המים במאגר חייב דיגום, באמצעות דוגם מוסמך, ויבדוק את הדגימות לפי הנדרש {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}}, במעבדה שהוסמכה לבצע את אותן בדיקות או שהוסמכה לבצע בדיקות אלה במים שאינם מי קולחין ובתנאי שאין בנמצא מעבדה המוסמכת לבצען במי קולחין, וכן רשאי הוא לבצע את הבדיקות במעבדה מוכרת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ספק קולחין המנטר את אחד המשתנים {{ח:פנימי|תוספת 1א|שבתוספת הראשונה א׳}} במאגר הדיגום באופן רציף, אינו נדרש לערוך דיגום חודשי של אותו משתנה.
{{ח:תת|(ד)}} ספק קולחין יפרסם את תוצאות הבדיקות שערך לפי סעיף קטן (ב) באתר האינטרנט שלו וכן יעבירן למנהל, לא יאוחר מ־7 ימים ממועד קבלת תוצאות הבדיקות, ואת תוצאות הבדיקות לפי סעיף קטן (ג) אחת לחודש; לא הפעיל ספק הקולחין אתר אינטרנט, יודיע על תוצאות הבדיקות לצרכניו, לממונים ולמי שהמנהל יורה לו, בדואר או בכל אמצעי אחר שעליו יורה המנהל.

{{ח:סעיף|18ב|פטור מחובת דיגום במקרים מיוחדים|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תש״ף}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לפטור ספק קולחין מחובת הניטור, הדיגום והדיווח אם מצא, כי ספק הקולחין דוגם ומנטר משתנים הנוגעים לאיכות מי הקולחין במאגר חייב דיגום ומדווח למשרד ממשלתי את ממצאי הדיגום והניטור האמורים על בסיס הוראות חוק מחייבות; ורשאי הוא לפטור ספק קולחין כאמור מחובות דיגום, ניטור ודיווח בנוגע למשתנים מסוימים.

{{ח:סעיף|19|הודעה על שינוי במיתקן טיהור שפכים}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל שבכוונתו לערוך שינוי במיתקן טיהור השפכים שלו, שבעקבותיו צפויה להשתנות איכות המים שהוא מספק, יודיע לספקי הקולחין הרשומים ברישיונו על השינוי הצפוי, המועד שבו להערכתו תשתנה איכות המים שהוא מספק ואיכותם הצפויה.
{{ח:תת|(ב)}} ספק קולחין יודיע לצרכניו על כל הודעה שקיבל לפי סעיף קטן (א) בסמוך לאחר קבלתה.

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: תנאים ברישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|19א|הגדרות {{ח:פנימי|פרק ג1|לפרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק קיים“ – בעל תשתית לאספקת קולחין שעוסק כדין באספקת קולחין לספק אחר במרחב הפעילות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית פיתוח“ – תכנית פיתוח לאספקת קולחין במרחב הפעילות, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 19ז|בסעיף 19ז}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מרחבית“ – כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשתית בבעלות ספק מרחבי;
{{ח:תתת|(2)}} תשתית בתוך מרחב הפעילות המאפשרת אספקת קולחין ומים אחרים המפורטים ברישיון המרחבי, לצרכנים של הספק המרחבי אך למעט תשתית הולכת קולחים של מקורות חברת מים בע״מ, המשמשת להעברת קולחין בין יותר משני מרחבי פעילות ומשמשת לאספקת קולחין לספקי קולחין בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} תשתית של ספק מרחבי המשמשת לאספקת קולחין אל מחוץ למרחב הפעילות.

{{ח:סעיף|19ב|תפקידי ספק מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידיו של ספק מרחבי הם:
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח אספקת קולחין לצרכניו במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} לספק קולחין לצרכנים של ספק קיים המבקש להפסיק את פעילותו;
{{ח:תתת|(3)}} להקטין, ככל האפשר, את השונות בעלות המים שמשלמים צרכניו;
{{ח:תתת|(4)}} לתכנן ולהקים תשתית נדרשת לאספקת קולחין בכל מרחב הפעילות לפי תכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(5)}} לספק קולחין לספק מרחבי או לספק קולחין מחוץ למרחב הפעילות שלו;
{{ח:תתת|(6)}} להפעיל ולתחזק את התשתית המרחבית באופן שיבטיח אספקה תקינה לאורך זמן, ניצול יעיל של מי הקולחין ומניעת מפגעים;
{{ח:תתת|(7)}} לשקם ולחדש את כל התשתיות הדרושות לאספקת מי קולחין באופן שיבטיח את שימורן ותפקודן התקין לאורך זמן.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מרחבי ימלא את תפקידיו הן כלפי צרכניו והן לעניין התשתית המרחבית, בהוגנות ובלא אפליה.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף קטן (א)(1) ו־(3), ”צרכניו“ – לרבות צרכנים חדשים במרחב הפעילות.

{{ח:סעיף|19ג|שיקולים ותנאים למתן רישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת לאדם רישיון מרחבי אם מצא כי הדבר נחוץ לצורך קידום הנושאים האלה או חלקם, במרחב הפעילות:
{{ח:תתת|(1)}} יעילות בפיתוח תשתיות לאספקת קולחין;
{{ח:תתת|(2)}} יצירת גמישות תפעולית באספקת קולחין;
{{ח:תתת|(3)}} הבטחת קיומם ויציבותם של מפעלי קולחין;
{{ח:תתת|(4)}} הבטחת ניצול יעיל של מי קולחין ומניעת מפגעים;
{{ח:תתת|(5)}} הקטנת השונות בדמי המים בקרב הצרכנים במרחב הפעילות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייתן מנהל הרשות הממשלתית רישיון מרחבי לאדם, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ספק קיים או תאגיד שכל החברים בו או הבעלים שלו, לפי העניין, הם ספקים קיימים במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא והחברים בו מספקים 70% לפחות מהקולחין במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, כי יש לו את היכולת לתכנן, לממן, לבצע ולהפעיל בצורה תקינה את משק הקולחין במרחב הפעילות באופן שיבטיח אספקה לכל הצרכנים במרחב הפעילות.

{{ח:סעיף|19ד|בקשה לקבלת רישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אדם המבקש לקבל רישיון מרחבי יפנה בבקשה למנהל הרשות הממשלתית; הבקשה תחתם ביד המבקש ובידי כל הספקים הקיימים המיועדים להיות חלק ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש יצרף לבקשה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמכי ההתאגדות של המבקש, ואם טרם התאגד – טיוטה של מסמכים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} כל הסכם לעניין קולחין ומים נחותים בין המבקש ובין ספקים קיימים אחרים הפועלים במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכים המעידים כי הוא עומד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 19ג|שבסעיף 19ג(ב)}} וכל מסמך שהמבקש סבור כי יש בו כדי להצביע על התאמתו למילוי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 19ב|בסעיף 19ב}} וכי מתן רישיון נחוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ג|סעיף 19ג(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרושים לו מסמכים נוספים לצורך בחינת הבקשה, רשאי הוא לדרוש מהמבקש ומהספקים הקיימים במרחב הפעילות להגישם לו, בתוך זמן סביר שנקב בדרישתו.

{{ח:סעיף|19ה|מסמכי התאגדות של ספק מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מסמכי התאגדות של ספק מרחבי יסדירו, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אחריות המבקש לתכנון ולהקמה של כל התשתיות לאספקת קולחין במרחב הפעילות;
{{ח:תת|(2)}} שליטה של הספק המרחבי בתפעול של כל התשתיות המרחביות, לרבות במקרה של פרישת חברים מהספק המרחבי;
{{ח:תת|(3)}} הדרכים למימון הפיתוח של תשתיות מרחביות ופעילותו השוטפת;
{{ח:תת|(4)}} אפשרות להעברת נכסים של ספקים קיימים במרחב הפעילות לספק הקולחין המרחבי;
{{ח:תת|(5)}} הסדרים ליישוב מהיר של מחלוקות בין הספק המרחבי ובין החברים בו ובינם לבין עצמם;
{{ח:תת|(6)}} התנאים לקליטת ספק נוסף, כחבר או בעל מניות, לפי העניין, בספק המרחבי;
{{ח:תת|(7)}} אופן קביעת דמי המים לקולחין ותשלומים נוספים שיחולו על צרכנים של הספק המרחבי ועל חבריו או על בעלי מניותיו, אם קיימים תשלומים כאמור;
{{ח:תת|(8)}} אופן ניהול קרן החידוש והשימושים המותרים בכספים המופקדים בה.

{{ח:סעיף|19ו|אישור עקרוני לרישיון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת למבקש אישור עקרוני לרישיון אם שוכנע כי מתקיימים בו כל אלה, ורשאי הוא להתנות את אישורו בתנאים:
{{ח:תת|(1)}} הוא עומד בתנאי {{ח:פנימי|סעיף 19ג|סעיף 19ג}};
{{ח:תת|(2)}} מסמכי ההתאגדות שלו מסדירים באופן ראוי את העניינים {{ח:פנימי|סעיף 19ה|שבסעיף 19ה}}.

{{ח:סעיף|19ז|הצעה לתכנית פיתוח|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש שקיבל אישור עקרוני לרישיון, יגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית תכנית לפיתוח אספקת קולחין בכל מרחב הפעילות ורשאי הוא לבקש לכלול בתכנית הפיתוח גם מים באיכות נמוכה שהוא מבקש לספק במרחב הפעילות.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הפיתוח תכלול נתונים לגבי כל הצרכנים במרחב הפעילות ולאפשרות הכללתם תחת הרישיון של המבקש.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית הפיתוח תבטיח ניצול מיטבי של הקולחין ושל מים נחותים, שביקש המבקש להכליל בתכנית הפיתוח, לרבות מניעת מפגעים, ואת אספקתם לכל הצרכנים בצורה יעילה.
{{ח:תת|(ד)}} תכנית הפיתוח תציג מענה לאספקת קולחין במרחב הפעילות לטווח של 25 שנים.
{{ח:תת|(ה)}} תכנית הפיתוח תפרט את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מצאי המים במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} הצרכנים שלהם יסופקו המים;
{{ח:תתת|(3)}} התשתיות שישמשו לאספקת קולחין, תוך הבחנה בין תשתיות קיימות ותשתיות שהספק המרחבי מבקש לפתח;
{{ח:תתת|(4)}} מיקום חיבורי הצרכן של הספק המרחבי; חיבור צרכן יהיה בגבול השטח החקלאי שמשרד החקלאות נתן לגביו המלצה לאספקה לחקלאות, במיקום המתאים ביותר, בהתחשב במאפייניו ההנדסיים, התפעוליים והכלכליים.

{{ח:סעיף|19ח|קביעת סוגי המים שהספק אחראי לאספקתם ואישור תכנית הפיתוח|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יבחן את תכנית הפיתוח, והוא רשאי לאשרה אם מצא שמתקיים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 19ז|בסעיף 19ז(א) עד (ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יורה מהם סוגי המים שהספק המרחבי אחראי לקליטתם בתשתית המרחבית ולאספקתם במרחב הפעילות והוא רשאי להורות שמים באיכות נמוכה ייכללו בתכנית הפיתוח אם מצא שהכללת המים הללו בתכנית הפיתוח יש בה כדי לקיים את האמור {{ח:פנימי|סעיף 19ז|בסעיף 19ז(א) עד (ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתנות את אישור תכנית הפיתוח לפי סעיף קטן (א) בתנאים וכן רשאי הוא להורות בהחלטתו, כי על בעל הרישיון המרחבי לפעול להקטנת השונות בעלות המים של צרכניו בלא הנחת תשתית נוספת, אם מצא כי יש מקום לעשות כן מטעמים הנוגעים ליעילות באספקת המים.

{{ח:סעיף|19ט|מתן רישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל אישור עקרוני שניתן ורשאי הוא לתת למבקש רישיון מרחבי אם מצא, כי מתקיימים במבקש כל התנאים המפורטים להלן, ורשאי הוא להתנות את האישור בתנאים:
{{ח:תת|(1)}} הוא עומד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 19ג|בסעיף 19ג}};
{{ח:תת|(2)}} מסמכי ההתאגדות שלו מסדירים באופן ראוי את העניינים {{ח:פנימי|סעיף 19ה|שבסעיף 19ה}};
{{ח:תת|(3)}} המנהל אישר את תכנית הפיתוח שהגיש המבקש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ז|סעיף 19ז}};
{{ח:תת|(4)}} סכום ההפרשה, שעליו החליט המבקש, עונה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19טו|סעיף 19טו(ב)}}.

{{ח:סעיף|19י|צירוף צרכן מחוץ למרחב הפעילות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לבקשת צרכן וספק מרחבי לקבוע ברישיון מרחבי הקצאת מים לצרכן שנמצא מחוץ למרחב הפעילות, ובלבד שאותו צרכן אינו נמצא במרחב פעילות אחר.

{{ח:סעיף|19יא|צירוף חבר או בעלים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} צירוף חבר או בעלים לספק מרחבי טעון אישור של מנהל הרשות הממשלתית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לאשר צירוף כאמור אם מצא, כי יש בצירוף כדי לקדם את הנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 19ג|בסעיף 19ג(א)}} בלי לפגוע באפשרות של הספק המרחבי למלא בצורה תקינה את תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ב|סעיף 19ב}}.

{{ח:סעיף|19יב|חידוש רישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מרחבי המבקש לחדש את רישיונו יגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לחידוש רישיון ויציין בה את כל השינויים שחלו בפרטי הבקשה ממועד הגשת הבקשה הקודמת; אין צורך לציין בבקשה פרטים שלא חל בהם שינוי ממועד הגשת הבקשה הקודמת.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מרחבי יצרף לבקשה את המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 19ד|בסעיף 19ד(ב)}}, אם לא צירפם בעבר או אם שונו ממועד הגשת הבקשה הקודמת, ויפרט בבקשה את השינויים שחלו בהם.
{{ח:תת|(ג)}} על הגשת בקשה לחידוש רישיון מרחבי ועל חידוש רישיון מרחבי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19ג|סעיפים 19ג {{ח:הערה|עד 19יא}}}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 19ג|{{ח:הערה|סעיפים}} 19ג(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19ד|19ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 19ט|19ט}} {{ח:פנימי|סעיף 19י|ו־19י}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} מצא מנהל הרשות הממשלתית, כי הדבר דרוש לצורך הבטחת התנהלות תקינה של הספק המרחבי והגנה על צרכנים שאינם חברים או בעלי מניות בספק המרחבי (בסעיף זה – צרכני המיעוט), רשאי הוא, בין השאר, לדרוש כי הספק המרחבי יאפשר לנציג של צרכני המיעוט להשתתף בדיוני הגוף המנהל של הספק המרחבי (בסעיף זה – משקיף) בלי שתהיה לו זכות הצבעה בנוגע להחלטות המועלות לדיון; בחירת המשקיף תיעשה ברוב קולות של צרכני המיעוט; לא מינו צרכני המיעוט משקיף, רשאי מנהל הרשות הממשלתית למנותו.

{{ח:סעיף|19יג|הגבלה על אספקת קולחין|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} במרחב פעילות שפועל בו ספק מרחבי או שניתן לגביו אישור עקרוני לרישיון מרחבי, לא ייתן מנהל הרשות הממשלתית לאדם אחר רישיון לאספקת קולחין לצרכנים חדשים ולא יגדיל את כמות הקולחין לצרכנים קיימים, המוקצית ברישיון של ספק שאינו הספק המרחבי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתיר לספק, שאינו הספק המרחבי, לספק כמות קולחין נוספת, אם מצא כי הדבר דרוש מטעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, הנוגעים למניעת מפגעים, לניצול מיטבי של משאבי המים או להעברת קולחין לצרכנים שלא צרכו מי קולחין בעבר, וכי אין בכך כדי לפגוע לטווח רחוק במטרות שלשמן ניתן הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ג|סעיף 19ג(א)}}.

{{ח:סעיף|19יד|דמי מים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מרחבי יחליט על גובה דמי המים בעד קולחין שהוא מספק לצרכניו לפי המנגנון שבמסמכי ההתאגדות שלו.
{{ח:תת|(ב)}} דמי המים בעד מי קולחין לצרכנים המקבלים מים באמצעות תשתיות שהוקמו או חודשו לאחר מועד קבלת אישור עקרוני לרישיון יהיו אחידים; ולעניין תשתית מחודשת יחולו דמי המים האחידים על כמות מים שלא תפחת מהחלק היחסי של עלות החידוש מתוך שווי התשתית כולה.

{{ח:סעיף|19טו|קרן חידוש|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מרחבי יעביר פעם בשנה לפחות לחשבון נפרד בבעלותו, בעד כל קולחין שסיפק, סכום הפרשה למטר מעוקב שישמש להשקעה בהחלפת רכיבים של התשתית המרחבית, במידה הדרושה להבטחת פעילותה התקינה; סכום ההפרשה לא יפחת מ־0.85% משווי ההון הכולל שנדרש להקמת התשתית המרחבית.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מרחבי יחליט על סכום ההפרשה כך שיבטיח את יכולתו לשקם ולחדש את התשתית המרחבית, כפי שאושרה בתכנית הפיתוח, ממקורותיו.
{{ח:תת|(ג)}} ספק מרחבי לא יעשה כל שימוש בכספים שבקרן החידוש, לא ישעבד או ימחה כספים אלה ולא ייתן זכות קיזוז לגביהם, אלא לשם הגשמת המטרה שלה הם נועדו.

{{ח:סעיף|19טז|עדכון תכנית פיתוח|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מרחבי יגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח מעודכנת בתוך חמש שנים ממועד אישור תכנית הפיתוח הקודמת; על הגשת התכנית יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19ז|סעיפים 19ז}} {{ח:פנימי|סעיף 19ח|ו־19ח}}, בשינויים המחויבים; ספק מרחבי יצרף לתכנית הפיתוח המעודכנת דיווח על ביצוע תכנית הפיתוח הקודמת שאושרה לו.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות לבעל רישיון מרחבי להגיש הצעה לתכנית פיתוח מעודכנת במועד מוקדם מהקבוע בסעיף קטן (א), אם מצא כי חל שינוי בנסיבות או בהנחות שעליהן התבססה תכנית הפיתוח הקיימת.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון מרחבי רשאי לבקש להגיש תכנית פיתוח מעודכנת במועד מוקדם מהקבוע בסעיף קטן (א), אם מצא כי חל שינוי בנסיבות או בהנחות שעליהן התבססה תכנית הפיתוח הקיימת.

{{ח:סעיף|19יז|הפעלת אתר אינטרנט|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} ספק מרחבי יפעיל אתר אינטרנט שיאפשר לחבריו, לצרכניו ולמנהל הרשות הממשלתית גישה לכל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מסמכי ההתאגדות שלו;
{{ח:תת|(2)}} דמי המים והתשלומים הנוספים החלים על צרכניו והחברים בו, וכן המנגנון לקביעתם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19ה|בסעיף 19ה(7)}};
{{ח:תת|(3)}} שיטת ההקצאה של מים לסוגיהם לצרכניו;
{{ח:תת|(4)}} הקצאות המים העדכניות של צרכניו וכל שינוי שחל בהם;
{{ח:תת|(5)}} הקצאות המים ושיעור צריכת המים של צרכניו בשנה הקודמת;
{{ח:תת|(6)}} תכנית לאספקת מים והמגבלות באספקת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תת|(7)}} נתוני איכות קולחין שמסר לו מפעיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תת|(8)}} כל פרט אחר שמנהל הרשות קבע כי יש לגלותו לחברי הספק המרחבי וצרכניו.

{{ח:סעיף|19יח|שינוי מסמכי התאגדות ושינוי בתשלומים או בסכום ההפרשה|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} שינוי במסמכי ההתאגדות טעון אישור של מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מרחבי יודיע למנהל הרשות הממשלתית על כל שינוי בסכום ההפרשה, בדמי המים או בתשלומים נוספים שהוא גובה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: חובות דיווח}}

{{ח:סעיף|20|חתימה על הדוחות}}
{{ח:ת}} דוחות ייחתמו בידי בעל הרישיון; היה בעל הרישיון רשות מקומית – ייחתמו הדוחות בידי ראש הרשות והמנהל הכללי של הרשות, ואם היה תאגיד – בידי המנהל הכללי של התאגיד או כל ממלא תפקיד כאמור בתאגיד אף אם תוארו שונה.

{{ח:סעיף|21|אופן הגשת הדוחות}}
{{ח:תת|(א)}} דוחות יוגשו בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט או יישלחו לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יפרסם מדי שנה באתר האינטרנט הודעה בדבר אתר האינטרנט או כתובת הדואר האלקטרוני להגשת הדוחות בשנת ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להתיר לספק מסוים או לסוג ספקים להעביר דיווח באמצעי אחר, שאינו דיווח אלקטרוני, אם מצא כי בנסיבות העניין יש צורך בהיתר האמור.

{{ח:סעיף|22|סמכות דרישת מסמכים נוספים}}
{{ח:ת}} סבר המנהל כי דרושים לרשות הממשלתית, לצורך פיקוח ויישום האמור בכללים אלה, מסמכים נוספים להשלמת המידע שיש להעביר לפי כללים אלה, הוא רשאי לדרוש מבעל רישיון, מחברה או ממפעיל להעביר, בתוך זמן סביר שנקב בדרישתו, את המסמכים הדרושים.

{{ח:סעיף|23|דוח שנתי על פעילות הפקה ואספקה של מים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגיש לרשות הממשלתית עד 15 בפברואר של כל שנה דוח על מצב המים בשנה שהסתיימה שיכלול את כל הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמויות המים שהפיק או שקיבל מאחרים; בדוח יינתנו פרטים בדבר כל סוגי המים, מקורם וזהות בעל הרישיון שממנו התקבלו;
{{ח:תתת|(2)}} כמויות המים לסוגיהם שצרך ושסיפק לאחרים בחלוקה לפי מטרות האספקה והשימושים במים; בדוח יינתנו פרטים בדבר כמויות המים שסיפק לבעלי רישיון אחרים ולכל אחד מהצרכנים המפורטים ברישיון והקצאות המים שנקבעו לאותו צרכן ברישיון וכן פרטים לגבי אספקה לשימושים השונים בתחומו;
{{ח:תתת|(3)}} אירועים של גלישת מים ממאגר; לגבי כל אירוע יצוין המאגר שבו אירעה הגלישה, משך זמן הגלישה ונסיבותיה;
{{ח:תתת|(4)}} פעולות הבקרה והתחזוקה שביצע במיתקני המים ובמאגריו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; מהנדס בעל ניסיון בתכנון מאגרי מים יאשר את דבר ביצוע הפעולות באופן התואם את מפרט הפעולות.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל יגיש לרשות הממשלתית עד 15 בפברואר דיווח על הנתונים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ומפעיל יעביר העתק מדיווח על אירוע גלישה ממאגר, כאמור בסעיף קטן (א)(3), לממונים.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לדחות את המועד הנקוב בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) אם בעל הרישיון הגיש בקשה לכך והמנהל מצא כי יש הצדקה לדחייה לרבות מטעמים הנוגעים להיקף הפעילות של בעל הרישיון.

{{ח:סעיף|24|דוח חודשי על הפקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} מפיק יגיש לרשות הממשלתית בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על כמויות המים שהפיק בחודש הקודם, שיכלול את כל הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} קריאות מדי המים, המודדים הפקת מים, ביום האחרון של חודש הדיווח ושל החודש שקדם לו;
{{ח:תתת|(2)}} קריאות מדי מים, המודדים הפקת מים, שהוחלפו בחודש הדיווח;
{{ח:תתת|(3)}} הפיק מפיק מים בלא מדידה, יובאו בדוח כמויות המים שהופקו בלא מדידה והסיבה לאי־המדידה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א)(1) לא יחולו על מפיק שברשותו מערכת קריאה מרחוק של מדי מים, שמשדרת נתונים אל הרשות הממשלתית באופן מלא ותקין, אלא אם כן הורה המנהל על העברת דיווח כאמור.

{{ח:סעיף|25|דוח חודשי על ביצוע תכנית בין־&lt;wbr&gt;אזורית}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ג)}} יגיש למנהל בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על כמות הקולחין שסיפק לכל ספק קולחין בחודש הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} ספק בין־אזורי יגיש למנהל בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על ביצוע התכנית הבין־אזורית בחודש הקודם שיכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות המים שקלט, בחלוקה לקולחין, מי שיטפונות ומים אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} סך כל כמות המים שסיפק לצרכניו ולמשתמשים במים;
{{ח:תתת|(3)}} כמות המים שהעביר לספקי קולחין אחרים, בפירוט כמות המים שהעביר לכל ספק קולחין;
{{ח:תתת|(4)}} כמות המים במאגריו ביום העבודה האחרון של החודש.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהגשת הדוח כדי לגרוע מחובתו של ספק בין־אזורי לקלוט ולספק קולחין לפי התכנית הבין־אזורית.

{{ח:סעיף|26|דוח שנתי על המצב הכספי|תיקון: תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגיש לרשות הממשלתית, עד 30 באפריל של כל שנה, דוח שיכלול את כל הפרטים האלה (להלן – הדוח השנתי):
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ומיתקני התשתית המשמשים אותו לאותה פעילות, במתכונת {{ח:פנימי|תוספת 1ב|שבתוספת הראשונה ב׳}}; סיפק הספק סוגי מים שונים במיתקני תשתית נפרדים לכל סוג מים יערוך את הדיווח בהפרדה בין מיתקני התשתית לכל סוג מים; לדוח יצורף הסבר בדבר אופן השיוך של הוצאות משותפות לפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} סכומים שהפקיד בפועל, אם הפקיד, בשנת הדוח לפיקדונות שייעודם שיקום ותחזוקה של מיתקני תשתית (להלן – פיקדונות שיקום) וסך כל הסכומים שנכללו בפיקדונות השיקום בתחילת שנת הדוח ובסופה;
{{ח:תתת|(2א)}} סכומים שהפקיד ספק מרחבי בפועל, בשנת הדוח לקרן חידוש וסך כל הסכומים שנכללו בקרן החידוש בתחילת שנת הדוח ובסופה;
{{ח:תתת|(3)}} סכומים שהוציא בשנת הדוח על תחזוקת מיתקני תשתית ושיעורם מסך כל עלות הקמת מיתקני התשתית;
{{ח:תתת|(4)}} סכומים שהשקיע בשנת הדוח בהקמת מיתקני תשתית;
{{ח:תתת|(5)}} התעריפים שגבה בעבור מים שסיפק; גבה בעל רישיון תעריפים שונים מצרכנים או מספקי קולחין אחרים, יפורטו התעריפים ויובא הסבר לשוני ביניהם;
{{ח:תתת|(6)}} הסכומים ושיעורי הגבייה בשנת הדוח, בחלוקה לגבייה של חיובים בשל מים שסופקו בשנת הדוח ולגבייה של חיובים בשל מים שסופקו לפני שנת הדוח; יובאו בנפרד פרטים בדבר שיעור הסכומים שנגבו בשל מים שסופקו לפני שנת הדוח מסך כל החובות בכל אחת מהשנתיים שקדמו לשנת הדוח;
{{ח:תתת|(7)}} אירועים חריגים שאירעו בשנת הדוח; לעניין זה, ”אירוע חריג“ – אירוע או עניין החורגים מעסקי בעל הרישיון הרגילים בשל טיבם, היקפם או תוצאתם האפשרית, לרבות פגיעה במיתקני תשתית של בעל הרישיון, ושיש להם או עלולה להיות להם השפעה מהותית לרעה על פעילות בעל הרישיון לפי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הנתונים שבסעיפים קטנים (א)(1) עד (6) יבוקרו או יסוקרו בידי רואה חשבון לפי תקני ביקורת מקובלים בישראל; לדוח תצורף חוות דעת של רואה החשבון שביצע את הבקרה או הסקירה האמורה, לפי העניין {{ח:הערה|[&lt;s&gt;האמורה&lt;/s&gt;]}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לדחות את המועד הנקוב בסעיף קטן (א), אם בעל הרישיון הגיש בקשה לכך והמנהל מצא כי יש הצדקה לדחייה.

{{ח:סעיף|26א|פטור מהגשת דוח שנתי|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יהיה פטור מהגשת דוח שנתי, אם התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מפיק מים שפירים המיועדים לסילוק מים מאקווה (אקוויפר) בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מפיק מים לשימוש עצמי שלו בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, באישור מועצת הרשות הממשלתית, לפטור בעל רישיון מהגשת דוח שנתי, כולו או מקצתו, לפרק זמן שקבע, אם סבר כי הנתונים שבדוח אינם דרושים לרשות הממשלתית לצורך ביצוע תפקידיה; הופטר בעל רישיון מהגשת דוח שנתי – תפרסם הרשות הממשלתית את ההחלטה באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|27|הצהרת בעל רישיון|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יצרף לדוח השנתי הצהרה בנוסח {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה בעל רישיון פטור מהגשת דוח שנתי – יגיש לרשות הממשלתית הצהרה בנוסח כאמור בסעיף קטן (א) עד 30 באפריל של כל שנה.

{{ח:סעיף|28|דוח מיידי על שינוי בפרטים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יודיע בלא דיחוי למנהל על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שינוי בפרטיו, כתובתו או פרטי ההתקשרות עמו;
{{ח:תת|(2)}} אם מונה לו כונס נכסים, ניתן צו לפירוקו או הוא הוכרז פושט רגל;
{{ח:תת|(3)}} אם הוגשה בקשה או ניתן צו להקפאת הליכים נגדו;
{{ח:תת|(4)}} אם מונה כונס נכסים, הוטל עיקול או בוצעה פעולת הוצאה לפועל נגד מיתקני תשתיות שבשימושו.

{{ח:סעיף|29|דוח מיידי על זיהום מים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ומפעיל יודיעו בלא דיחוי למנהל על כל זיהום מים או על כל פעולה העלולה לגרום לזיהום מים במיתקני התשתית, העלול לפגוע באיכות המים או באפשרות לספקם.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|30|פעולה בתקופה שטרם ניתן לגבייה רישיון}}
{{ח:ת}} תמה תקופת הרישיון ולא התקבל רישיון חדש, יפעל בעל רישיון מפעיל או חברה, בתקופה שעד שישה חודשים מתום תקופת הרישיון, לפי הרישיון שהסתיים, אלא אם כן התקבלה הודעה מהמנהל על כך שהרישיון לא יחודש.

{{ח:סעיף|31|שמירת דינים}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות כללים אלה כדי לגרוע מסמכותם של מנהל הרשות הממשלתית או של מועצת הרשות הממשלתית לפי חוק לרבות הסמכות לקבוע תנאים נוספים ברישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות כללים אלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע ממנו, לרבות {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|32|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם.

{{ח:סעיף|33|תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23(א)(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}} לא יחולו על מקורות חברת מים בע״מ.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}} לא יחולו על בעל רישיון קטן, אלא אם כן הורה לו המנהל אחרת.

{{ח:סעיף|34|הוראת מעבר|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, בעל רישיון יעביר דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26 לכללים}} בשל פעילותו בשנת 2012 ובשנת 2013 לא יאוחר מיום ל׳ בניסן התשע״ד (30 באפריל 2014); המנהל רשאי לדחות את המועד הקבוע בסעיף זה אם בעל הרישיון הגיש לו בקשה מנומקת, והוא מצא, כי היא מוצדקת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון שהכנסותיו משירותי מים וביוב אינן עולות על 90% מסך כל הכנסותיו פטור מהגשת דיווח לשנת 2012.

{{ח:סעיף|35|הוראת שעה|תיקון: תשע״ח, תש״ף}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בכללים כהוראת שעה לתקופה שלוש שנים מיום 16.4.2020 (מועד פרסומם של כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (תיקון), התש״ף–2020).}}

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1 – ההגדרה ”מרחב פעילות“}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי גליל מרכזי

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי גליל מערבי

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי עמק יזרעאל

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי ירקון–כרמל

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים איילון

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים נגב צפוני

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים מישור החוף הדרומי

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי מש״י

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים נגב צפוני

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים נגב

{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשע״ח, תש״ף}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):}}

{{ח:קטע3||הוראת שעה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;משתנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יחידות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיטת הדיגום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תדירות הדיגום&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כלורידים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיליגרם לליטר (להלן – מג״ל)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;13&quot;&gt;דיגום חטף בתחנת השאיבה ביציאה ממאגר הדיגום, לאחר מיתקן הסינון, אם ישנו&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;16&quot;&gt;לפחות אחת לחודש, בחודשים אפריל עד אוקטובר של כל שנה*; וכן בחודש מרס של כל שנה, במועד שיאפשר את פרסום התוצאות עד יום 31 במרס {{ש}} {{מוקטן|* דיגום חודשי ייעשה רק במאגרים שבהם שיעור הקולחין עולה על 20% ממי מאגר הדיגום}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נתרן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בורון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;SAR (סידן ומגנזיום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חנקן כחנקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חנקן אמוניאקלי (אמון)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חנקן קיילדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרחן (PO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צריכת חמצן ביולוגית מסונן (BOD5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צריכת חמצן כימית מסונן (COD)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מוצקים מרחפים (TSS 105°C)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ערך הגבה (pH)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולי צואתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידות ל־100 מיליליטר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מוליכות חשמלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;dS/m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א. דיגום חטף בנקודה על גבי הקו הראשי המוביל קולחין למאגר, המשקפת את איכות הקולחין הנכנסים למאגר; {{ש}} ב. דיגום חטף בתחנת השאיבה ביציאה ממאגר הדיגום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רמת עכירות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יע״ן NTU&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיגום חטף בכניסה למאגר הדיגום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חומרי הדברה בהתאם למפורט בטבלת חומרי הדברה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בחודש מרס של כל שנה, במועד שיאפשר את פרסום התוצאות עד 31 במרס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||טבלת חומרי הדברה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג החומר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סימול (לצורכי דיווח)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;No. CAS&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סף כימות לאנליזת מעבדה (מיקרו גרם לליטר)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אטרזין|(Atrazine)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ATRA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1912-24-9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2,4-D כולל אסתרים ומלחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;DCPA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94-75-7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|דינוסב|(Dinoseb)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;DNSB&lt;/td&gt;&lt;td&gt;88-85-7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|דיקוואט|(Diquat)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;DQAT&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85-00-7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;T-2,4,5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;TCAA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;93-76-5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טריפלוראלין|(Trifluralin)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;TRFL&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1582-09-8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|מטולאכלור|(Metolachlor)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MTAL&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51218-45-2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;MCPA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MCPA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94-74-6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|סימזין|(Simazine)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;SIMZ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;122-23-9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|סילבקס|2,4,5-TP (Silvex)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;TCPA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;93-72-1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב׳|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א)(1)}})}}}}

{{ח:קטע3||פרטים בדבר הכנסות והוצאות מפעילות הפקה ואספקה של מים}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת הדוח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות ממכירת מים, בחלוקה לפי סוגים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עלות הפקת מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות מריבית פיגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות אחרות ממים*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות מהיטלים&lt;span style=&quot;letter-spacing: -2pt; padding-inline-end: 2pt;&quot;&gt;**&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכל הכנסות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות קניית מים, בחלוקה לפי סוגים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עלות הפקת מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;היטלי הפקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות אחזקת מיתקני תשתית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות אחזקה אחרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות אנרגיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות קריאת מונים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות גבייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות שכר – אחזקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות שכר אחרות ומינהלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות מימון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות אחרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דמי שימוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכל הוצאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכול רווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|* לרבות הכנסות ממתן שירותים נלווים לצרכנים וממתן שירותים הנלווים לתפעול משק המים.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -2pt; padding-inline-end: 2pt;&quot;&gt;**&lt;/span&gt; הרישום החשבונאי של הכנסות מהיטלי פיתוח ששולמו לבעל הרישיון. בעל הרישיון ייתן ביאור המסביר את אופן ההכרה בהכנסות התקבולים מהיטלים.}}

{{ח:קטע3||פרטים בדבר רכוש קבוע ומיתקני תשתית המשמשים לפעילות הפקה ואספקה של מים|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;מערכת רשתות, צנרת ותשתיות מים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מדי מים עם מערכת קריאה מרחוק&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;כלי רכב, ציוד משרדי ומבנים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סה״כ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;קידוחים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תחנות שאיבה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בריכות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;צינורות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אחר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;עלות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עלות ליום 1 בינואר בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רכישות בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(גריעות בשנת הדוח)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(בניכוי מענקים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יתרה ליום 31 בדצמבר בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סקר נכסים עלות תשתיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סקר נכסים עלות מופחתת – תשתיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שנת עריכת סקר הנכסים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;פחת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פחת נצבר ליום 1 בינואר בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחת בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(פחת נכסים שנגרעו)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יתרה ליום 31 בדצמבר בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכול עלות מופחתת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|התוספת השנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}})}}}}

{{ח:קטע3||הצהרת מנהל כללי}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} אני, (שם החותם), המורשה לחייב בחתימתי את בעל הרישיון, מצהיר כי, לפי ידיעתי [שם בעל הרישיון] (להלן – בעל הרישיון):
{{ח:תת|(1)}} ערך/לא ערך* תכנית לאספקת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}} (להלן – הכללים), והודיע/לא הודיע* עליה לצרכניו כאמור באותו סעיף;
{{ח:תת|(2)}} הודיע/לא הודיע* לצרכניו על הקצאות המים שנקבעו להם ברישיון במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4 לכללים}};
{{ח:תת|(3)}} בדק/לא בדק* את פחת המים אחת לחודשיים כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א) לכללים}};
{{ח:תת|(4)}} ניהל/לא ניהל* רישום של הבדיקות והאמצעים שנקט כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב) לכללים}};
{{ח:תת|(5)}} הכין/לא הכין{{ח:הערה|*}} תכנית אחזקה תקופתית כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א) לכללים}};
{{ח:תת|(6)}} ביצע/לא ביצע* את הפעולות הקבועות במפרט הפעולות כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ב) לכללים}};
{{ח:תת|(7)}} ניהל/לא ניהל* רישום כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ג) לכללים}};
{{ח:תת|(8)}} ערך/לא ערך* תכנית לשיקום מיתקני תשתית כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7 לכללים}};
{{ח:תת|(9)}} יש לסמן את האפשרות המתאימה:
{{ח:תתת|❏}} מיתקני התשתית של בעל הרישיון מצויים במצב תקין ומתוחזקים ברמה נאותה;
{{ח:תתת|❏}} מצורף פירוט המיתקנים שאינם תקינים והפעולות שבכוונת בעל הרישיון לבצע כדי להשיבם למצב תקין;
{{ח:תת|(10)}} יש לסמן את האפשרות המתאימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8 לכללים}}:
{{ח:תתת|❏}} בעל הרישיון מחזיק בתכניות ההנדסיות של כל מיתקני התשתית שברשותו;
{{ח:תתת|❏}} קיימים &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________________&lt;/span&gt; מיתקני תשתית שתכניותיהן ההנדסיות אינן ברשות בעל הרישיון; מצורף פירוט הפעולות שננקטו כדי לאתרן;
{{ח:תת|(11)}} ערך/לא ערך* בספריו רישום נפרד של הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ושל הנכסים המשמשים אותו לאותה פעילות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10 לכללים}};
{{ח:תת|(12)}} יש לסמן את האפשרות המתאימה:
{{ח:תתת|❏}} בעל הרישיון מספק גם שירותי מים וגם שירותי ביוב לכלל צרכניו;
{{ח:תתת|❏}} בעל הרישיון אינו מספק שירותי ביוב לכלל צרכניו או לחלקם והוא העביר/לא העביר{{ח:הערה|*}} לספק שירותי הביוב מידע על כמויות המים שסופקו לכל צרכן שאינו מספק לו שירותי ביוב, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)#סעיף 6|סעיף 6(ב) לכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976}}.
{{ח:ת}} אין באמור לעיל כדי לגרוע מאחריותי או מאחריות כל אדם אחר, לפי כל דין.
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|&lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;___________________________&lt;/span&gt;|תאריך}} | {{טקסט תחתי|&lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;___________________________&lt;/span&gt;|חתימה, שם ותפקיד}}}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|* יש למחוק את המיותר.}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|התוספת השלישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ח־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|התוספת הרביעית|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיפים 10ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 10ד|10ד}} {{ח:פנימי|סעיף 10ו|ו־10ו}})}}}}

{{ח:קטע3||כמות מים במטרים מעוקבים לדונם לשנה הנדרשת להשקיה יעילה לפי אזור גאוגרפי וסוגי צמחיה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור גאוגרפי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מדשאות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיחים ועצים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ורדים ופרחים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צפון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;610&lt;/td&gt;&lt;td&gt;410&lt;/td&gt;&lt;td&gt;620&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור החולה ורמת הגולן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;740&lt;/td&gt;&lt;td&gt;490&lt;/td&gt;&lt;td&gt;760&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרכז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;640&lt;/td&gt;&lt;td&gt;430&lt;/td&gt;&lt;td&gt;640&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דרום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;470&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עמק בית שאן ובקעת הירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;910&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;940&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נגב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;630&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אילת ים המלח והערבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,770&lt;/td&gt;&lt;td&gt;970&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,590&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפון“ – צפונה לבנימינה ולמעט אזור החולה ורמת הגולן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז“ – בנימינה עד אשקלון וממערב לקו מיעוט משקעים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרום“ – דרומית לאשקלון וצפון מערב לקו מיעוט משקעים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נגב“ – דרומית לקו מיעוט משקעים ומצפון ליישוב אשלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו מיעוט משקעים“ – הקו המבחין בין אזורים בעלי מיעוט משקעים שנתיים לשאר אזורי הארץ, המשורטט במפה שלהלן.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:קו מיעוט משקעים.png|600px|link=]]}}

{{ח:חתימות|ג׳ באדר א׳ התשע״ד (3 בפברואר 2014)}}
* '''אלכסנדר קושניר'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>d303jdrkdi28rx1nq5ccv5o4nsnc6rm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416769</id>
      <parentid>1416745</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T09:30:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1416765]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92646" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ר, 663|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 502|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 451|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 266|תיקון}}, {{ח:תיבה|654|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1118|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1982|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1118|תיקון [תשפ״א] (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|23}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 24|24}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 110|110}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יז|ו־124יז(א)(1), (3) ו־(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|סעיף 124יח(ד) לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תנאים כלליים ברישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: שימוש במים בגינון ציבורי ותנאים ברישיון לעניין תעריף מופחת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תנאים ברישיון של ספק קולחין ושל מפעיל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: תנאים ברישיון מרחבי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: חובות דיווח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב׳: {{מוקטן|פרטים בדבר הכנסות והוצאות מפעילות הפקה ואספקה של מים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה: {{מוקטן|הצהרת מנהל כללי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית: {{מוקטן|כמות מים במטרים מעוקבים לדונם לשנה הנדרשת להשקיה יעילה לפי אזור גאוגרפי וסוגי צמחיה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות מי שחלה עליו חובה לקבל רישיון ולמעט חברה או מפעיל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון קטן“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שקיבל רישיון לאספקת מים למטרת צורכי בית בלבד ושסך כל כמות המים שסיפק למטרה זו בשנה שקדמה לשנת הרישוי אינו עולה על 200,000 מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון שמעל 80% מהמים שהוא מספק הם למטרת חקלאות ושסך כל כמות המים שהוקצתה לו ולצרכניו ברישיון אינו עולה על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח“ – דוח שיש להגישו לרשות הממשלתית לפי הכללים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|סעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונים“ ו”מיתקן טיהור שפכים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות איכות מי-קולחין|בתקנות איכות מי קולחין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20א|בסעיף 20א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית בין־אזורית“ – תכנית להעברת קולחין בין ספקים בין־אזוריים שהורה עליה המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר“ – בריכה המשמשת לפעילות בעל הרישיון שנפח האיגום שלה עולה על 50,000 מטרים מעוקבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – אדם המבקש לקבל רישיון מרחבי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 19ד|בסעיף 19ד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי שפד״ן“ – מים ממפעל השפד״ן של מקורות חברת מים בע״מ, המסופקים לאחר החדרתם לאקוות החוף ושהוגדרו כמי שפד״ן ברישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ – מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק}} או מי שהוא הסמיך לעניין מתן הוראות לפי כללים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק“ – בעל רישיון וכן חברה, המפיק מים ממקור מים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות איכות מי-קולחין|בתקנות איכות מי קולחין}}, אשר קיבל רישיון מאת המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט הפעולות“ – חוברת ”מפרט פעולות בקרה ותחזוקה במאגרים“, כאמור ברישיון ההפקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב פעילות“ – השטח לפעילות ספק מרחבי לפי המפות {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני תשתית“ – צנרת ומיתקנים אחרים להפקה, להולכה ולאספקה של מים המשמשים לפעילותו של בעל הרישיון, לרבות מיתקני אחסון, אגירה, מדידה וויסות לחץ, ומיתקנים לטיוב המים ולטיפול בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משתמש במים“ – אדם שאינו צרכן, הצורך מים כדין מבעל רישיון לצרכיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג מים“ – סוג מסוגי המים המפורטים ברישיון ובכלל זה מים שפירים, מים מליחים, מים מלוחים, מי קולחין ומי שפד״ן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההפרשה“ – סכום למטר מעוקב שנדרש ספק מרחבי להעביר לקרן החידוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19טו|סעיף 19טו(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק בין־אזורי“ – ספק קולחין שהמנהל החליט לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} כי הוא ספק בין־אזורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מרחבי“ – אדם שברשותו רישיון מרחבי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק קולחין“ – בעל רישיון או חברה, המספקים קולחין לבעל רישיון אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פחת מים“ – ההפרש בין כמות המים שהפיק או קיבל בעל הרישיון בתקופה כלשהי לבין כמות המים שצרך או סיפק לאחרים באותה התקופה, בהתחשב בכמות המים שנוספה או נגרעה מהמאגרים המשמשים אותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – אדם שהקצאת המים שלו מפורטת ברישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קולחין“ – שפכים מטוהרים, למעט מי שפד״ן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חידוש“ – חשבון בנק שאליו מעביר ספק מרחבי כספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 19טו|סעיף 19טו(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מרחבי“ – רישיון לאספקת קולחין בכל מרחב הפעילות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – למעט רשות מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לאספקת מים“ – תכנית שהכין בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות איכות מי־קולחין“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010}}.

{{ח:סעיף|2|מעמד ההוראות}}
{{ח:ת}} ההוראות {{ח:פנימי|פרק ב|שבפרקים ב׳}} עד ה׳ יהוו חלק מתנאי הרישיון.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תנאים כלליים ברישיון}}

{{ח:סעיף|3|תכנית לאספקת מים ומגבלות אספקה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון או חברה המספקים מים למטרת חקלאות או לגינון ציבורי יכינו תכנית לאספקת מים לפי הקצאות המים ברישיונם, ובהתחשב במקורות המים העומדים לרשותם, בזמינותם וביכולת האיגום שלהם.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון או חברה ישלחו לצרכניהם הודעה ויפרסמו למשתמשים במים למטרת חקלאות בתחום שבו הם מספקים מים, בתוך 30 ימים ממועד קבלת הרישיון, את המגבלות באספקת המים לרבות מגבלות בזמן צריכות שיא ובמועדים שונים.

{{ח:סעיף|4|הודעה על הקצאת מים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון או חברה ישלחו לצרכניהם הודעה בכתב, בתוך 14 ימים ממועד קבלת הרישיון, על הקצאות המים שהוקצו להם ברישיון; בהודעה יפורטו המטרה שלשמה ניתנה ההקצאה, כמות המים שהוקצתה וסוגם, כל תנאי נוסף הנוגע לצרכן וכן זכותו של הצרכן לערור על תנאי הרישיון לפני בית הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 31|סעיף 31(א) לחוק}} (בסעיף זה – ההודעה).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון וכן חברה שברישיונם מפורטים יותר מ־100 צרכנים, רשאים למסור את ההודעה בחשבון המים של הצרכן ובתנאי שההודעה תהיה במקום בולט בחשבון המים ושמועד משלוח ההודעה יהיה לא יאוחר משלושים ימים ממועד קבלת הרישיון.

{{ח:סעיף|5|מניעת בזבוז מים וזיהומם}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבדוק את פחת המים בתחום שבו הוא מספק מים אחת לחודשיים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינהל רישום של הנתונים המפורטים להלן וישמור את הרישום לתקופה של שבע שנים:
{{ח:תתת|(1)}} האמצעים שנקט למניעת בזבוז מים וזיהומם;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקות פחת המים שערך ותוצאותיהן;
{{ח:תתת|(3)}} בדיקות שערך לפי כללים אלה לאיכות המים שהפיק, קיבל, אגר או סיפק ותוצאותיהן.

{{ח:סעיף|6|אחזקת מיתקני תשתית}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יכין תכנית אחזקה תקופתית למיתקני התשתית שברשותו לרבות מאגרים, יבצע מעקב אחר תקינות מיתקני התשתית וינקוט את כל הפעולות הדרושות לאחזקתם במצב תקין; התכנית תתאים להמלצות היצרן בנוגע למיתקנים ולהוראות הדין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יבצע במאגריו את כל פעולות הבקרה והתחזוקה הנדרשות לפי מפרט הפעולות; לעניין זה יראו את בעל הרישיון כמי שביצע את פעולות הבקרה והתחזוקה הנדרשות אם ביצע אותן על פי הוראות מפרט הפעולות, כפי שהיו בעת ביצוען ובמועד הנקוב במפרט הפעולות בעת ביצוען.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ינהל רישום של הפרטים המפורטים להלן וישמור את הרישום לתקופה של שבע שנים:
{{ח:תתת|(1)}} פעולות האחזקה, התיקון וההחלפה שביצע במיתקני התשתית;
{{ח:תתת|(2)}} פעולות הבקרה והתחזוקה שביצע במאגריו;
{{ח:תתת|(3)}} תקלות שאירעו במיתקני התשתית, מהותן, משכן ואופן הטיפול בהן;
{{ח:תתת|(4)}} הפסקות באספקת המים שלא למטרת חקלאות שמשכן עלה על 10 שעות והפסקות באספקת מים למטרת חקלאות או גינון ציבורי שחרגו מההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} על מגבלות באספקת המים; לגבי כל הפסקה יצוין אם היא הפסקה יזומה, משך זמן ההפסקה והסיבה לה; לעניין זה, ”הפסקה יזומה“ – הפסקה באספקת מים שבעל הרישיון הודיע עליה לצרכניו ולמשתמשים במים, שהוא מספק להם מים לפחות 24 שעות מראש.

{{ח:סעיף|7|שיקום מיתקני תשתיות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יערוך תכנית תלת־שנתית לשיקום מיתקני התשתית שברשותו הטעונים תיקון או החלפה; התכנית תפרט את מיתקני התשתית הטעונים תיקון או החלפה ואת סדרי העדיפות ומקורות המימון לביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינקוט את כל הפעולות הדרושות לביצוע התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יבחן את התכנית אחת לשנה ויעדכנה במידת הצורך.

{{ח:סעיף|8|שמירת תכניות הנדסיות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישמור אצלו תכניות של מיתקני התשתית שהקמתם הסתיימה לאחר מועד תחילת כללים אלה, כפי שבוצעו בפועל (להלן – תכניות הנדסיות).
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינקוט מאמצים סבירים לאיתור ולהשגת התכניות ההנדסיות של מיתקני התשתית שברשותו שהקמתם הסתיימה קודם לתחילת כללים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ידווח למנהל על מספר מיתקני התשתית שלא עלה בידיו לאתר את התכניות ההנדסיות שלהם ועל הפעולות שעשה לאיתורן; המנהל רשאי להורות לבעל רישיון על נקיטת אמצעים סבירים נוספים לאיתור התכניות ההנדסיות, כפי שימצא לנכון.

{{ח:סעיף|9|עריכת בדיקות מים לפי דרישה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יבדוק, לפי דרישת המנהל, את המים שהוא מפיק, מקבל, אוגר או מספק וימסור את תוצאות הבדיקה למנהל, והכול כפי שיפורט בדרישה.

{{ח:סעיף|10|רישום נפרד בדוחות כספיים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יערוך בספריו רישום נפרד של הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ושל הנכסים המשמשים אותו לאותה פעילות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל רישיון שהכנסותיו משירותי מים וביוב עולים על 90% מסך כל הכנסותיו.

{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: שימוש במים בגינון ציבורי ותנאים ברישיון לעניין תעריף מופחת|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:סעיף|10א|הגדרות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גן ציבורי“ – גן נוי מושקה, הנמצא בהחזקתה או באחריותה של הרשות המקומית או מי מטעמה, והוא פתוח לשימוש הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי תעריפים לתאגידים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי תעריפים לספקים מקומיים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מים“ – מי שמספק מים לרשות המקומית לפי רישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – למעט איגוד ערים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית זכאית“ – רשות מקומית שמנהל הרשות הממשלתית קבע, כי מתקיימים בה התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף מופחת“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 4|בסעיף 4(1) לכללי תעריפים לתאגידים}} או התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.2ב) לכללי תעריפים לספקים מקומיים}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|10ב|קביעת רשות מקומית זכאית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית שמבקשת הכרה כרשות מקומית זכאית, תגיש לרשות הממשלתית בקשה אשר תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה של מורשה חתימה של הרשות המקומית ולפיה בכל הגנים הציבוריים שבתחומה, ששטחם עולה על 50 מטרים רבועים, מותקנת מערכת השקיה יעילה עם קציבת זמן בצירוף מד־מים, קציבת כמות מים או שילוב של שניהם, המאפשרת השקיה נפרדת לפי קבוצות צמחים בהתאם למנת המים הדרושה להם (להלן – מערכת השקיה יעילה);
{{ח:תתת|(2)}} ציון האזור הגאוגרפי שאליו שייכת הרשות המקומית, ומיפוי שטחי הגנים הציבוריים וסוגי הצמחייה שבהם לפי האזורים הגאוגרפיים וסוגי הצמחייה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|(3)}} העתק מחשבונות מים ששלח ספק המים לרשות המקומית לרבות החשבון האחרון;
{{ח:תתת|(4)}} אישור של ספק המים ולפיו כל המים המסופקים לגנים הציבוריים נמדדים במערכת מדידה המודדת בנפרד את הכמות המסופקת לגינון ציבורי;
{{ח:תתת|(5)}} ברשות מקומית שספק המים שלה אינו חברה – אישור של ספק המים ולפיו דמי המים שהוא גובה הם לפי התעריפים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי תעריפים לספקים מקומיים}}, וביישוב מתוכנן כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976}} (להלן – יישוב מתוכנן) – אישור של ספק המים כי הוא מחייב את צרכניו בחיוב המרבי לצרכן כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 2|בסעיף 2(ב)(2) לכללי תעריפים לספקים מקומיים}} (להלן – חיוב מרבי לצרכן).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכיר ברשות מקומית כרשות מקומית זכאית אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשו כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א) וכן מסמכים נוספים שביקש מנהל הרשות הממשלתית לשם בירור התנאים הנדרשים להכרה כרשות מקומית זכאית;
{{ח:תתת|(2)}} ספק המים אינו הרשות המקומית וביישוב מתוכנן – ספק המים מחייב את צרכניו בחיוב המרבי לצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} יש לרשות המקומית מיפוי מלא ומעודכן של הגנים הציבוריים שבתחומה;
{{ח:תתת|(4)}} בכל הגנים הציבוריים, ששטחם עולה על 50 מטרים רבועים, מותקנת מערכת השקיה יעילה;
{{ח:תתת|(5)}} כל המים המסופקים לגנים הציבוריים נמדדים במערכת מדידה המודדת בנפרד את הכמות המסופקת לגינון ציבורי.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יודיע לרשות המקומית ולספק המים על החלטתו בבקשה; אישר מנהל רשות הממשלתית את הבקשה – יקבע הוראות מתאימות ברישיון של ספק המים.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט את רשימת היישובים המצויים בכל אזור גאוגרפי {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}.

{{ח:סעיף|10ג|קביעת תעריף מופחת לרשות מקומית זכאית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מים שמספק מים לרשות מקומית זכאית יחייב אותה בתעריף מופחת בעד כמות המים שסיפק במדידה להשקיית גן ציבורי, בהתאם להוראות ברישיונו.
{{ח:תת|(ב)}} התעריף המופחת יחול על כל כמויות המים שספק המים סיפק לרשות מקומית זכאית במדידה להשקיית גן ציבורי מתחילת השנה, שבה הוגשה במלואה הבקשה להכרה כרשות מקומית זכאית.
{{ח:תת|(ג)}} ספק מים שנקבע ברישיונו כי יספק מים בתעריף מופחת לפי סעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנהל הרשות הממשלתית לקבוע כי התעריף המופחת לא יחול, אם לא עומד לרשותו מקור מים שנקבעו לגביו תעריפים או היטלי הפקה מופחתים, המתאימים לתעריף המופחת.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (ג) וסבר מנהל הרשות הממשלתית כי קביעת תעריף מופחת לפי סעיף קטן (א) תפגע ביכולתו של ספק מים למלא תפקידו לפי הרישיון, רשאי הוא לקבוע כי לגבי אותו ספק מים לא יחול תעריף מופחת כאמור.

{{ח:סעיף|10ד|קביעת כמות מים מרבית בתעריף מופחת|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} מצא מנהל הרשות הממשלתית כי כמות המים שמספק ספק מים לגנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית עולה על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה של אותם גנים לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, רשאי הוא לקבוע ברישיון את כמות המים המרבית שספק מים רשאי לספק לאותה רשות מקומית בתעריף מופחת.

{{ח:סעיף|10ה|ביטול הכרה ברשות מקומית זכאית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי רשות מקומית זכאית אינה עומדת בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב(ב)}}, רשאי הוא לבטל את ההכרה בה כרשות מקומית זכאית, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה.

{{ח:סעיף|10ו|דיווח על שינוי בשטח הגנים הציבוריים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} רשות מקומית זכאית תדווח לרשות הממשלתית על השינויים שחלו בשטח הגנים הציבוריים מאז הדיווח האחרון והשפעתם על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אחת לשנה, עד יום 30 בנובמבר;
{{ח:תת|(2)}} אם ההשפעה המצרפית של השינויים על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} עולה על עשרה אחוזים.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תנאים ברישיון של ספק קולחין ושל מפעיל}}

{{ח:סעיף|11|ספק בין־&lt;wbr&gt;אזורי}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להחליט כי ספק קולחין הוא ספק בין־אזורי, אם מתקיים בו לפחות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ספק קולחין המספק קולחין לספק קולחין אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא ספק קולחין הקולט קולחין מספק קולחין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל כי ספק קולחין הוא ספק בין־אזורי, יודיע לו על כך בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יודיע בכתב לכל מפעיל, שמיתקן טיהור השפכים שהוא מפעיל צפוי להיכלל בתכנית בין־אזורית לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, על דבר הכללתו בתכנית כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט את רשימת הספקים הבין־אזוריים ואת רשימת המפעילים שקיבלו הודעה לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) תוך ציון מיתקן טיהור השפכים הנכלל בתכנית הבין־אזורית.

{{ח:סעיף|12|בקשה לקליטה ושימ{{ח:הערה|ו}}ש בקולחין}}
{{ח:תת|(א)}} ספק בין־אזורי יגיש למנהל עד 15 בנובמבר של כל שנה, בקשה הכוללת הערכה של כמות הקולחין שהוא מבקש לקלוט ולספק לצרכניו ולמשתמשים במים בתחומו בשנה הבאה; הבקשה תפרט את הכמות השנתית המבוקשת לכל צרכן ותכלול פירוט חודשי של סך כל כמות הקולחין שהספק הבין־אזורי מבקש לקלוט וסך כל כמות הקולחין שהוא מבקש לספק וכן הערכה של כמות הקולחין במאגריו בתום כל חודש.
{{ח:תת|(ב)}} ספק בין־אזורי לא יבקש לבטל או להפחית את הכמות השנתית המבוקשת לצרכן ביחס להקצאת צרכן זה בשנה החולפת, אלא אם כן הגיש בקשה להפחתת כמות לאספקה או לביטול אספקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|13|בקשה להפחתה או לביטול של כמות לאספקה}}
{{ח:תת|(א)}} ספק קולחין המבקש לבטל או להפחית בשנה הבאה כמות קולחין לאספקה לצרכן ביחס לכמות שהוקצתה לאותו צרכן השנה, יגיש על כך למנהל בקשה בכתב עד 15 בנובמבר.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לביטול או הפחתה, הנובעת מבקשה של צרכן לצמצם את כמות המים המוקצית לו תוגש בכתב בצירוף בקשתו החתומה של הצרכן בעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לביטול או הפחתה, הנובעת מחשש שצרכן לא יצרוך את המים בשנה הבאה תוגש בכתב, בצירוף הצהרה חתומה בידי הספק ולפיה הצרכן מסרב להתחייב לקלוט את כמות הקולחין שהוקצתה לו ברישיון.
{{ח:תת|(ד)}} בקשה לביטול או הפחתה מטעמים אחרים תוגש בכתב בצירוף המסמכים התומכים באמור בה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יחליט המנהל על שינוי בהקצאתו של צרכן, שאינו נובע מבקשתו של הצרכן, אלא לאחר שנתן לצרכן הזדמנות להביא לפניו את טענותיו.

{{ח:סעיף|14|שינוי בתחזית הפקת קולחין}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל שמעריך, לפי מידע שברשותו, שכמות הקולחין שהוא מפיק צפויה להשתנות בשנה הבאה בשיעור העולה על שני אחוזים, יודיע על כך למנהל ולממונים עד 15 בנובמבר של כל שנה; בהודעה יפרט המפעיל את הסיבות לשינוי הצפוי בכמות הקולחין.
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי בהערכותיו של מפעיל במהלך השנה, יודיע על כך למנהל ולממונים בלא דיחוי ויפרט את הסיבות לשינוי בהערכה.

{{ח:סעיף|15|קביעת תכנית בין־&lt;wbr&gt;אזורית}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל, לאחר ששקל, בין השאר, את הבקשות שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, יפרסם באתר האינטרנט, עד 10 בדצמבר של כל שנה, הצעה לתכנית בין־אזורית אשר תפרט את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} צפי כמות הקולחין שהמפעילים יעבירו לספקים הבין־אזוריים מדי חודש בחודשו;
{{ח:תתת|(2)}} העברות הקולחין החודשיות בין הספקים הבין־אזוריים לבין עצמם;
{{ח:תתת|(3)}} סך כל כמות הקולחין שיספק כל ספק בין־אזורי לצרכניו ולמשתמשים במים בתחומו מדי חודש בחודשו;
{{ח:תתת|(4)}} דברי הסבר לתכנית.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל, ספק קולחין וצרכן של ספק קולחין, יוכלו להביא לפני המנהל הצעות, טענות או התנגדות לתכנית עד 31 בדצמבר של כל שנה.
{{ח:תת|(ג)}} קבע המנהל תכנית בין־אזורית, ישלח לכל מפעיל ולכל ספק בין־אזורי שהתכנית נוגעת אליו העתק מהתכנית ויפרסמה באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} ספק בין־אזורי ומפעיל יפעלו לפי תכנית בין־אזורית, כפי שתהיה מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל יפרסם נתונים בדבר ביצוע התכנית הבין־אזורית באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|16|עדכון תכנית בין־&lt;wbr&gt;אזורית}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לעדכן מזמן לזמן את התכנית הבין־אזורית כדי להבטיח ניצול מיטבי של קולחין בהתחשב בפתרונות סילוק הקולחין הקיימים; עדכון כאמור ייעשה לאחר שניתנה לכל מפעיל, ספק קולחין וצרכן של ספק קולחין שהעדכון נוגע לו, הזדמנות להשמיע את טענותיו בנוגע לעדכון.
{{ח:תת|(ב)}} עדכן המנהל תכנית בין־אזורית, יפרסם את העדכון באתר האינטרנט; הפרסום יכלול את מועד תחילתו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יודיע לכל מפעיל וספק בין־אזורי שהעדכון האמור בסעיף קטן (ב) נוגע אליו על העדכון כאמור.

{{ח:סעיף|17|קביעת הקצאה פתוחה}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון של מפעיל ושל ספק קולחין צרכנים מסוימים שניתן לספק להם קולחין שטיהר המפעיל או שקלט ספק הקולחין בכמות העולה על כמות הקולחין שהוקצתה להם ברישיון.

{{ח:סעיף|18|פרסום נתוני איכות קולחין}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל יודיע לספקי הקולחין הרשומים ברישיונו, את כתובת אתר האינטרנט או דרך אחרת שבה הורו לו הממונים לפרסם את הפרטים {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)#סעיף 12|שבסעיף 12(ז) לתקנות איכות מי־קולחין}} (להלן – הודעת המפעיל) וישלח הודעה מעדכנת על כל שינוי באופן או במקום הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} ספק קולחין יודיע לצרכניו, יחד עם ההודעה על הקצאת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, את הפרטים שבהודעת המפעיל.

{{ח:סעיף|18א|דיגום קולחין ומי שיטפונות ובדיקתם|תיקון: תשע״ח, תש״ף}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דוגם מסומך {{ח:הערה|[צ״ל: דוגם מוסמך]}}“ ו”דיגום חטף“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות איכות מי קולחין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאגר חייב בדיגום“ – מאגר הקולט מי קולחין או מי שיטפונות המיועדים להשקיה חקלאית, שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} נפח האיגום שלו עולה על 500,000 מטרים מעוקבים;
{{ח:תתתת|(2)}} המנהל החליט כי קיים חשש לאיכות המים שבו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוכרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות איכות מי קולחין}}.
{{ח:תת|(ב)}} ספק קולחין ידגום את המים במאגר חייב דיגום, באמצעות דוגם מוסמך, ויבדוק את הדגימות לפי הנדרש {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}}, במעבדה שהוסמכה לבצע את אותן בדיקות או שהוסמכה לבצע בדיקות אלה במים שאינם מי קולחין ובתנאי שאין בנמצא מעבדה המוסמכת לבצען במי קולחין, וכן רשאי הוא לבצע את הבדיקות במעבדה מוכרת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ספק קולחין המנטר את אחד המשתנים {{ח:פנימי|תוספת 1א|שבתוספת הראשונה א׳}} במאגר הדיגום באופן רציף, אינו נדרש לערוך דיגום חודשי של אותו משתנה.
{{ח:תת|(ד)}} ספק קולחין יפרסם את תוצאות הבדיקות שערך לפי סעיף קטן (ב) באתר האינטרנט שלו וכן יעבירן למנהל, לא יאוחר מ־7 ימים ממועד קבלת תוצאות הבדיקות, ואת תוצאות הבדיקות לפי סעיף קטן (ג) אחת לחודש; לא הפעיל ספק הקולחין אתר אינטרנט, יודיע על תוצאות הבדיקות לצרכניו, לממונים ולמי שהמנהל יורה לו, בדואר או בכל אמצעי אחר שעליו יורה המנהל.

{{ח:סעיף|18ב|פטור מחובת דיגום במקרים מיוחדים|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תש״ף}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לפטור ספק קולחין מחובת הניטור, הדיגום והדיווח אם מצא, כי ספק הקולחין דוגם ומנטר משתנים הנוגעים לאיכות מי הקולחין במאגר חייב דיגום ומדווח למשרד ממשלתי את ממצאי הדיגום והניטור האמורים על בסיס הוראות חוק מחייבות; ורשאי הוא לפטור ספק קולחין כאמור מחובות דיגום, ניטור ודיווח בנוגע למשתנים מסוימים.

{{ח:סעיף|19|הודעה על שינוי במיתקן טיהור שפכים}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל שבכוונתו לערוך שינוי במיתקן טיהור השפכים שלו, שבעקבותיו צפויה להשתנות איכות המים שהוא מספק, יודיע לספקי הקולחין הרשומים ברישיונו על השינוי הצפוי, המועד שבו להערכתו תשתנה איכות המים שהוא מספק ואיכותם הצפויה.
{{ח:תת|(ב)}} ספק קולחין יודיע לצרכניו על כל הודעה שקיבל לפי סעיף קטן (א) בסמוך לאחר קבלתה.

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: תנאים ברישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|19א|הגדרות {{ח:פנימי|פרק ג1|לפרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק קיים“ – בעל תשתית לאספקת קולחין שעוסק כדין באספקת קולחין לספק אחר במרחב הפעילות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית פיתוח“ – תכנית פיתוח לאספקת קולחין במרחב הפעילות, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 19ז|בסעיף 19ז}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מרחבית“ – כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשתית בבעלות ספק מרחבי;
{{ח:תתת|(2)}} תשתית בתוך מרחב הפעילות המאפשרת אספקת קולחין ומים אחרים המפורטים ברישיון המרחבי, לצרכנים של הספק המרחבי אך למעט תשתית הולכת קולחים של מקורות חברת מים בע״מ, המשמשת להעברת קולחין בין יותר משני מרחבי פעילות ומשמשת לאספקת קולחין לספקי קולחין בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} תשתית של ספק מרחבי המשמשת לאספקת קולחין אל מחוץ למרחב הפעילות.

{{ח:סעיף|19ב|תפקידי ספק מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידיו של ספק מרחבי הם:
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח אספקת קולחין לצרכניו במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} לספק קולחין לצרכנים של ספק קיים המבקש להפסיק את פעילותו;
{{ח:תתת|(3)}} להקטין, ככל האפשר, את השונות בעלות המים שמשלמים צרכניו;
{{ח:תתת|(4)}} לתכנן ולהקים תשתית נדרשת לאספקת קולחין בכל מרחב הפעילות לפי תכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(5)}} לספק קולחין לספק מרחבי או לספק קולחין מחוץ למרחב הפעילות שלו;
{{ח:תתת|(6)}} להפעיל ולתחזק את התשתית המרחבית באופן שיבטיח אספקה תקינה לאורך זמן, ניצול יעיל של מי הקולחין ומניעת מפגעים;
{{ח:תתת|(7)}} לשקם ולחדש את כל התשתיות הדרושות לאספקת מי קולחין באופן שיבטיח את שימורן ותפקודן התקין לאורך זמן.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מרחבי ימלא את תפקידיו הן כלפי צרכניו והן לעניין התשתית המרחבית, בהוגנות ובלא אפליה.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף קטן (א)(1) ו־(3), ”צרכניו“ – לרבות צרכנים חדשים במרחב הפעילות.

{{ח:סעיף|19ג|שיקולים ותנאים למתן רישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת לאדם רישיון מרחבי אם מצא כי הדבר נחוץ לצורך קידום הנושאים האלה או חלקם, במרחב הפעילות:
{{ח:תתת|(1)}} יעילות בפיתוח תשתיות לאספקת קולחין;
{{ח:תתת|(2)}} יצירת גמישות תפעולית באספקת קולחין;
{{ח:תתת|(3)}} הבטחת קיומם ויציבותם של מפעלי קולחין;
{{ח:תתת|(4)}} הבטחת ניצול יעיל של מי קולחין ומניעת מפגעים;
{{ח:תתת|(5)}} הקטנת השונות בדמי המים בקרב הצרכנים במרחב הפעילות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייתן מנהל הרשות הממשלתית רישיון מרחבי לאדם, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ספק קיים או תאגיד שכל החברים בו או הבעלים שלו, לפי העניין, הם ספקים קיימים במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא והחברים בו מספקים 70% לפחות מהקולחין במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, כי יש לו את היכולת לתכנן, לממן, לבצע ולהפעיל בצורה תקינה את משק הקולחין במרחב הפעילות באופן שיבטיח אספקה לכל הצרכנים במרחב הפעילות.

{{ח:סעיף|19ד|בקשה לקבלת רישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אדם המבקש לקבל רישיון מרחבי יפנה בבקשה למנהל הרשות הממשלתית; הבקשה תחתם ביד המבקש ובידי כל הספקים הקיימים המיועדים להיות חלק ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש יצרף לבקשה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמכי ההתאגדות של המבקש, ואם טרם התאגד – טיוטה של מסמכים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} כל הסכם לעניין קולחין ומים נחותים בין המבקש ובין ספקים קיימים אחרים הפועלים במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכים המעידים כי הוא עומד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 19ג|שבסעיף 19ג(ב)}} וכל מסמך שהמבקש סבור כי יש בו כדי להצביע על התאמתו למילוי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 19ב|בסעיף 19ב}} וכי מתן רישיון נחוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ג|סעיף 19ג(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרושים לו מסמכים נוספים לצורך בחינת הבקשה, רשאי הוא לדרוש מהמבקש ומהספקים הקיימים במרחב הפעילות להגישם לו, בתוך זמן סביר שנקב בדרישתו.

{{ח:סעיף|19ה|מסמכי התאגדות של ספק מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מסמכי התאגדות של ספק מרחבי יסדירו, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אחריות המבקש לתכנון ולהקמה של כל התשתיות לאספקת קולחין במרחב הפעילות;
{{ח:תת|(2)}} שליטה של הספק המרחבי בתפעול של כל התשתיות המרחביות, לרבות במקרה של פרישת חברים מהספק המרחבי;
{{ח:תת|(3)}} הדרכים למימון הפיתוח של תשתיות מרחביות ופעילותו השוטפת;
{{ח:תת|(4)}} אפשרות להעברת נכסים של ספקים קיימים במרחב הפעילות לספק הקולחין המרחבי;
{{ח:תת|(5)}} הסדרים ליישוב מהיר של מחלוקות בין הספק המרחבי ובין החברים בו ובינם לבין עצמם;
{{ח:תת|(6)}} התנאים לקליטת ספק נוסף, כחבר או בעל מניות, לפי העניין, בספק המרחבי;
{{ח:תת|(7)}} אופן קביעת דמי המים לקולחין ותשלומים נוספים שיחולו על צרכנים של הספק המרחבי ועל חבריו או על בעלי מניותיו, אם קיימים תשלומים כאמור;
{{ח:תת|(8)}} אופן ניהול קרן החידוש והשימושים המותרים בכספים המופקדים בה.

{{ח:סעיף|19ו|אישור עקרוני לרישיון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת למבקש אישור עקרוני לרישיון אם שוכנע כי מתקיימים בו כל אלה, ורשאי הוא להתנות את אישורו בתנאים:
{{ח:תת|(1)}} הוא עומד בתנאי {{ח:פנימי|סעיף 19ג|סעיף 19ג}};
{{ח:תת|(2)}} מסמכי ההתאגדות שלו מסדירים באופן ראוי את העניינים {{ח:פנימי|סעיף 19ה|שבסעיף 19ה}}.

{{ח:סעיף|19ז|הצעה לתכנית פיתוח|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש שקיבל אישור עקרוני לרישיון, יגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית תכנית לפיתוח אספקת קולחין בכל מרחב הפעילות ורשאי הוא לבקש לכלול בתכנית הפיתוח גם מים באיכות נמוכה שהוא מבקש לספק במרחב הפעילות.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הפיתוח תכלול נתונים לגבי כל הצרכנים במרחב הפעילות ולאפשרות הכללתם תחת הרישיון של המבקש.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית הפיתוח תבטיח ניצול מיטבי של הקולחין ושל מים נחותים, שביקש המבקש להכליל בתכנית הפיתוח, לרבות מניעת מפגעים, ואת אספקתם לכל הצרכנים בצורה יעילה.
{{ח:תת|(ד)}} תכנית הפיתוח תציג מענה לאספקת קולחין במרחב הפעילות לטווח של 25 שנים.
{{ח:תת|(ה)}} תכנית הפיתוח תפרט את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מצאי המים במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} הצרכנים שלהם יסופקו המים;
{{ח:תתת|(3)}} התשתיות שישמשו לאספקת קולחין, תוך הבחנה בין תשתיות קיימות ותשתיות שהספק המרחבי מבקש לפתח;
{{ח:תתת|(4)}} מיקום חיבורי הצרכן של הספק המרחבי; חיבור צרכן יהיה בגבול השטח החקלאי שמשרד החקלאות נתן לגביו המלצה לאספקה לחקלאות, במיקום המתאים ביותר, בהתחשב במאפייניו ההנדסיים, התפעוליים והכלכליים.

{{ח:סעיף|19ח|קביעת סוגי המים שהספק אחראי לאספקתם ואישור תכנית הפיתוח|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יבחן את תכנית הפיתוח, והוא רשאי לאשרה אם מצא שמתקיים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 19ז|בסעיף 19ז(א) עד (ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יורה מהם סוגי המים שהספק המרחבי אחראי לקליטתם בתשתית המרחבית ולאספקתם במרחב הפעילות והוא רשאי להורות שמים באיכות נמוכה ייכללו בתכנית הפיתוח אם מצא שהכללת המים הללו בתכנית הפיתוח יש בה כדי לקיים את האמור {{ח:פנימי|סעיף 19ז|בסעיף 19ז(א) עד (ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתנות את אישור תכנית הפיתוח לפי סעיף קטן (א) בתנאים וכן רשאי הוא להורות בהחלטתו, כי על בעל הרישיון המרחבי לפעול להקטנת השונות בעלות המים של צרכניו בלא הנחת תשתית נוספת, אם מצא כי יש מקום לעשות כן מטעמים הנוגעים ליעילות באספקת המים.

{{ח:סעיף|19ט|מתן רישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל אישור עקרוני שניתן ורשאי הוא לתת למבקש רישיון מרחבי אם מצא, כי מתקיימים במבקש כל התנאים המפורטים להלן, ורשאי הוא להתנות את האישור בתנאים:
{{ח:תת|(1)}} הוא עומד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 19ג|בסעיף 19ג}};
{{ח:תת|(2)}} מסמכי ההתאגדות שלו מסדירים באופן ראוי את העניינים {{ח:פנימי|סעיף 19ה|שבסעיף 19ה}};
{{ח:תת|(3)}} המנהל אישר את תכנית הפיתוח שהגיש המבקש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ז|סעיף 19ז}};
{{ח:תת|(4)}} סכום ההפרשה, שעליו החליט המבקש, עונה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19טו|סעיף 19טו(ב)}}.

{{ח:סעיף|19י|צירוף צרכן מחוץ למרחב הפעילות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לבקשת צרכן וספק מרחבי לקבוע ברישיון מרחבי הקצאת מים לצרכן שנמצא מחוץ למרחב הפעילות, ובלבד שאותו צרכן אינו נמצא במרחב פעילות אחר.

{{ח:סעיף|19יא|צירוף חבר או בעלים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} צירוף חבר או בעלים לספק מרחבי טעון אישור של מנהל הרשות הממשלתית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לאשר צירוף כאמור אם מצא, כי יש בצירוף כדי לקדם את הנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 19ג|בסעיף 19ג(א)}} בלי לפגוע באפשרות של הספק המרחבי למלא בצורה תקינה את תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ב|סעיף 19ב}}.

{{ח:סעיף|19יב|חידוש רישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מרחבי המבקש לחדש את רישיונו יגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לחידוש רישיון ויציין בה את כל השינויים שחלו בפרטי הבקשה ממועד הגשת הבקשה הקודמת; אין צורך לציין בבקשה פרטים שלא חל בהם שינוי ממועד הגשת הבקשה הקודמת.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מרחבי יצרף לבקשה את המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 19ד|בסעיף 19ד(ב)}}, אם לא צירפם בעבר או אם שונו ממועד הגשת הבקשה הקודמת, ויפרט בבקשה את השינויים שחלו בהם.
{{ח:תת|(ג)}} על הגשת בקשה לחידוש רישיון מרחבי ועל חידוש רישיון מרחבי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19ג|סעיפים 19ג {{ח:הערה|עד 19יא}}}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 19ג|{{ח:הערה|סעיפים}} 19ג(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19ד|19ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 19ט|19ט}} {{ח:פנימי|סעיף 19י|ו־19י}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} מצא מנהל הרשות הממשלתית, כי הדבר דרוש לצורך הבטחת התנהלות תקינה של הספק המרחבי והגנה על צרכנים שאינם חברים או בעלי מניות בספק המרחבי (בסעיף זה – צרכני המיעוט), רשאי הוא, בין השאר, לדרוש כי הספק המרחבי יאפשר לנציג של צרכני המיעוט להשתתף בדיוני הגוף המנהל של הספק המרחבי (בסעיף זה – משקיף) בלי שתהיה לו זכות הצבעה בנוגע להחלטות המועלות לדיון; בחירת המשקיף תיעשה ברוב קולות של צרכני המיעוט; לא מינו צרכני המיעוט משקיף, רשאי מנהל הרשות הממשלתית למנותו.

{{ח:סעיף|19יג|הגבלה על אספקת קולחין|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} במרחב פעילות שפועל בו ספק מרחבי או שניתן לגביו אישור עקרוני לרישיון מרחבי, לא ייתן מנהל הרשות הממשלתית לאדם אחר רישיון לאספקת קולחין לצרכנים חדשים ולא יגדיל את כמות הקולחין לצרכנים קיימים, המוקצית ברישיון של ספק שאינו הספק המרחבי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתיר לספק, שאינו הספק המרחבי, לספק כמות קולחין נוספת, אם מצא כי הדבר דרוש מטעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, הנוגעים למניעת מפגעים, לניצול מיטבי של משאבי המים או להעברת קולחין לצרכנים שלא צרכו מי קולחין בעבר, וכי אין בכך כדי לפגוע לטווח רחוק במטרות שלשמן ניתן הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ג|סעיף 19ג(א)}}.

{{ח:סעיף|19יד|דמי מים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מרחבי יחליט על גובה דמי המים בעד קולחין שהוא מספק לצרכניו לפי המנגנון שבמסמכי ההתאגדות שלו.
{{ח:תת|(ב)}} דמי המים בעד מי קולחין לצרכנים המקבלים מים באמצעות תשתיות שהוקמו או חודשו לאחר מועד קבלת אישור עקרוני לרישיון יהיו אחידים; ולעניין תשתית מחודשת יחולו דמי המים האחידים על כמות מים שלא תפחת מהחלק היחסי של עלות החידוש מתוך שווי התשתית כולה.

{{ח:סעיף|19טו|קרן חידוש|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מרחבי יעביר פעם בשנה לפחות לחשבון נפרד בבעלותו, בעד כל קולחין שסיפק, סכום הפרשה למטר מעוקב שישמש להשקעה בהחלפת רכיבים של התשתית המרחבית, במידה הדרושה להבטחת פעילותה התקינה; סכום ההפרשה לא יפחת מ־0.85% משווי ההון הכולל שנדרש להקמת התשתית המרחבית.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מרחבי יחליט על סכום ההפרשה כך שיבטיח את יכולתו לשקם ולחדש את התשתית המרחבית, כפי שאושרה בתכנית הפיתוח, ממקורותיו.
{{ח:תת|(ג)}} ספק מרחבי לא יעשה כל שימוש בכספים שבקרן החידוש, לא ישעבד או ימחה כספים אלה ולא ייתן זכות קיזוז לגביהם, אלא לשם הגשמת המטרה שלה הם נועדו.

{{ח:סעיף|19טז|עדכון תכנית פיתוח|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מרחבי יגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח מעודכנת בתוך חמש שנים ממועד אישור תכנית הפיתוח הקודמת; על הגשת התכנית יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19ז|סעיפים 19ז}} {{ח:פנימי|סעיף 19ח|ו־19ח}}, בשינויים המחויבים; ספק מרחבי יצרף לתכנית הפיתוח המעודכנת דיווח על ביצוע תכנית הפיתוח הקודמת שאושרה לו.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות לבעל רישיון מרחבי להגיש הצעה לתכנית פיתוח מעודכנת במועד מוקדם מהקבוע בסעיף קטן (א), אם מצא כי חל שינוי בנסיבות או בהנחות שעליהן התבססה תכנית הפיתוח הקיימת.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון מרחבי רשאי לבקש להגיש תכנית פיתוח מעודכנת במועד מוקדם מהקבוע בסעיף קטן (א), אם מצא כי חל שינוי בנסיבות או בהנחות שעליהן התבססה תכנית הפיתוח הקיימת.

{{ח:סעיף|19יז|הפעלת אתר אינטרנט|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} ספק מרחבי יפעיל אתר אינטרנט שיאפשר לחבריו, לצרכניו ולמנהל הרשות הממשלתית גישה לכל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מסמכי ההתאגדות שלו;
{{ח:תת|(2)}} דמי המים והתשלומים הנוספים החלים על צרכניו והחברים בו, וכן המנגנון לקביעתם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19ה|בסעיף 19ה(7)}};
{{ח:תת|(3)}} שיטת ההקצאה של מים לסוגיהם לצרכניו;
{{ח:תת|(4)}} הקצאות המים העדכניות של צרכניו וכל שינוי שחל בהם;
{{ח:תת|(5)}} הקצאות המים ושיעור צריכת המים של צרכניו בשנה הקודמת;
{{ח:תת|(6)}} תכנית לאספקת מים והמגבלות באספקת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תת|(7)}} נתוני איכות קולחין שמסר לו מפעיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תת|(8)}} כל פרט אחר שמנהל הרשות קבע כי יש לגלותו לחברי הספק המרחבי וצרכניו.

{{ח:סעיף|19יח|שינוי מסמכי התאגדות ושינוי בתשלומים או בסכום ההפרשה|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} שינוי במסמכי ההתאגדות טעון אישור של מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מרחבי יודיע למנהל הרשות הממשלתית על כל שינוי בסכום ההפרשה, בדמי המים או בתשלומים נוספים שהוא גובה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: חובות דיווח}}

{{ח:סעיף|20|חתימה על הדוחות}}
{{ח:ת}} דוחות ייחתמו בידי בעל הרישיון; היה בעל הרישיון רשות מקומית – ייחתמו הדוחות בידי ראש הרשות והמנהל הכללי של הרשות, ואם היה תאגיד – בידי המנהל הכללי של התאגיד או כל ממלא תפקיד כאמור בתאגיד אף אם תוארו שונה.

{{ח:סעיף|21|אופן הגשת הדוחות}}
{{ח:תת|(א)}} דוחות יוגשו בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט או יישלחו לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יפרסם מדי שנה באתר האינטרנט הודעה בדבר אתר האינטרנט או כתובת הדואר האלקטרוני להגשת הדוחות בשנת ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להתיר לספק מסוים או לסוג ספקים להעביר דיווח באמצעי אחר, שאינו דיווח אלקטרוני, אם מצא כי בנסיבות העניין יש צורך בהיתר האמור.

{{ח:סעיף|22|סמכות דרישת מסמכים נוספים}}
{{ח:ת}} סבר המנהל כי דרושים לרשות הממשלתית, לצורך פיקוח ויישום האמור בכללים אלה, מסמכים נוספים להשלמת המידע שיש להעביר לפי כללים אלה, הוא רשאי לדרוש מבעל רישיון, מחברה או ממפעיל להעביר, בתוך זמן סביר שנקב בדרישתו, את המסמכים הדרושים.

{{ח:סעיף|23|דוח שנתי על פעילות הפקה ואספקה של מים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגיש לרשות הממשלתית עד 15 בפברואר של כל שנה דוח על מצב המים בשנה שהסתיימה שיכלול את כל הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמויות המים שהפיק או שקיבל מאחרים; בדוח יינתנו פרטים בדבר כל סוגי המים, מקורם וזהות בעל הרישיון שממנו התקבלו;
{{ח:תתת|(2)}} כמויות המים לסוגיהם שצרך ושסיפק לאחרים בחלוקה לפי מטרות האספקה והשימושים במים; בדוח יינתנו פרטים בדבר כמויות המים שסיפק לבעלי רישיון אחרים ולכל אחד מהצרכנים המפורטים ברישיון והקצאות המים שנקבעו לאותו צרכן ברישיון וכן פרטים לגבי אספקה לשימושים השונים בתחומו;
{{ח:תתת|(3)}} אירועים של גלישת מים ממאגר; לגבי כל אירוע יצוין המאגר שבו אירעה הגלישה, משך זמן הגלישה ונסיבותיה;
{{ח:תתת|(4)}} פעולות הבקרה והתחזוקה שביצע במיתקני המים ובמאגריו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; מהנדס בעל ניסיון בתכנון מאגרי מים יאשר את דבר ביצוע הפעולות באופן התואם את מפרט הפעולות.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל יגיש לרשות הממשלתית עד 15 בפברואר דיווח על הנתונים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ומפעיל יעביר העתק מדיווח על אירוע גלישה ממאגר, כאמור בסעיף קטן (א)(3), לממונים.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לדחות את המועד הנקוב בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) אם בעל הרישיון הגיש בקשה לכך והמנהל מצא כי יש הצדקה לדחייה לרבות מטעמים הנוגעים להיקף הפעילות של בעל הרישיון.

{{ח:סעיף|24|דוח חודשי על הפקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} מפיק יגיש לרשות הממשלתית בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על כמויות המים שהפיק בחודש הקודם, שיכלול את כל הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} קריאות מדי המים, המודדים הפקת מים, ביום האחרון של חודש הדיווח ושל החודש שקדם לו;
{{ח:תתת|(2)}} קריאות מדי מים, המודדים הפקת מים, שהוחלפו בחודש הדיווח;
{{ח:תתת|(3)}} הפיק מפיק מים בלא מדידה, יובאו בדוח כמויות המים שהופקו בלא מדידה והסיבה לאי־המדידה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א)(1) לא יחולו על מפיק שברשותו מערכת קריאה מרחוק של מדי מים, שמשדרת נתונים אל הרשות הממשלתית באופן מלא ותקין, אלא אם כן הורה המנהל על העברת דיווח כאמור.

{{ח:סעיף|25|דוח חודשי על ביצוע תכנית בין־&lt;wbr&gt;אזורית}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ג)}} יגיש למנהל בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על כמות הקולחין שסיפק לכל ספק קולחין בחודש הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} ספק בין־אזורי יגיש למנהל בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על ביצוע התכנית הבין־אזורית בחודש הקודם שיכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות המים שקלט, בחלוקה לקולחין, מי שיטפונות ומים אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} סך כל כמות המים שסיפק לצרכניו ולמשתמשים במים;
{{ח:תתת|(3)}} כמות המים שהעביר לספקי קולחין אחרים, בפירוט כמות המים שהעביר לכל ספק קולחין;
{{ח:תתת|(4)}} כמות המים במאגריו ביום העבודה האחרון של החודש.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהגשת הדוח כדי לגרוע מחובתו של ספק בין־אזורי לקלוט ולספק קולחין לפי התכנית הבין־אזורית.

{{ח:סעיף|26|דוח שנתי על המצב הכספי|תיקון: תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגיש לרשות הממשלתית, עד 30 באפריל של כל שנה, דוח שיכלול את כל הפרטים האלה (להלן – הדוח השנתי):
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ומיתקני התשתית המשמשים אותו לאותה פעילות, במתכונת {{ח:פנימי|תוספת 1ב|שבתוספת הראשונה ב׳}}; סיפק הספק סוגי מים שונים במיתקני תשתית נפרדים לכל סוג מים יערוך את הדיווח בהפרדה בין מיתקני התשתית לכל סוג מים; לדוח יצורף הסבר בדבר אופן השיוך של הוצאות משותפות לפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} סכומים שהפקיד בפועל, אם הפקיד, בשנת הדוח לפיקדונות שייעודם שיקום ותחזוקה של מיתקני תשתית (להלן – פיקדונות שיקום) וסך כל הסכומים שנכללו בפיקדונות השיקום בתחילת שנת הדוח ובסופה;
{{ח:תתת|(2א)}} סכומים שהפקיד ספק מרחבי בפועל, בשנת הדוח לקרן חידוש וסך כל הסכומים שנכללו בקרן החידוש בתחילת שנת הדוח ובסופה;
{{ח:תתת|(3)}} סכומים שהוציא בשנת הדוח על תחזוקת מיתקני תשתית ושיעורם מסך כל עלות הקמת מיתקני התשתית;
{{ח:תתת|(4)}} סכומים שהשקיע בשנת הדוח בהקמת מיתקני תשתית;
{{ח:תתת|(5)}} התעריפים שגבה בעבור מים שסיפק; גבה בעל רישיון תעריפים שונים מצרכנים או מספקי קולחין אחרים, יפורטו התעריפים ויובא הסבר לשוני ביניהם;
{{ח:תתת|(6)}} הסכומים ושיעורי הגבייה בשנת הדוח, בחלוקה לגבייה של חיובים בשל מים שסופקו בשנת הדוח ולגבייה של חיובים בשל מים שסופקו לפני שנת הדוח; יובאו בנפרד פרטים בדבר שיעור הסכומים שנגבו בשל מים שסופקו לפני שנת הדוח מסך כל החובות בכל אחת מהשנתיים שקדמו לשנת הדוח;
{{ח:תתת|(7)}} אירועים חריגים שאירעו בשנת הדוח; לעניין זה, ”אירוע חריג“ – אירוע או עניין החורגים מעסקי בעל הרישיון הרגילים בשל טיבם, היקפם או תוצאתם האפשרית, לרבות פגיעה במיתקני תשתית של בעל הרישיון, ושיש להם או עלולה להיות להם השפעה מהותית לרעה על פעילות בעל הרישיון לפי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הנתונים שבסעיפים קטנים (א)(1) עד (6) יבוקרו או יסוקרו בידי רואה חשבון לפי תקני ביקורת מקובלים בישראל; לדוח תצורף חוות דעת של רואה החשבון שביצע את הבקרה או הסקירה האמורה, לפי העניין {{ח:הערה|[&lt;s&gt;האמורה&lt;/s&gt;]}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לדחות את המועד הנקוב בסעיף קטן (א), אם בעל הרישיון הגיש בקשה לכך והמנהל מצא כי יש הצדקה לדחייה.

{{ח:סעיף|26א|פטור מהגשת דוח שנתי|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יהיה פטור מהגשת דוח שנתי, אם התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מפיק מים שפירים המיועדים לסילוק מים מאקווה (אקוויפר) בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מפיק מים לשימוש עצמי שלו בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, באישור מועצת הרשות הממשלתית, לפטור בעל רישיון מהגשת דוח שנתי, כולו או מקצתו, לפרק זמן שקבע, אם סבר כי הנתונים שבדוח אינם דרושים לרשות הממשלתית לצורך ביצוע תפקידיה; הופטר בעל רישיון מהגשת דוח שנתי – תפרסם הרשות הממשלתית את ההחלטה באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|27|הצהרת בעל רישיון|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יצרף לדוח השנתי הצהרה בנוסח {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה בעל רישיון פטור מהגשת דוח שנתי – יגיש לרשות הממשלתית הצהרה בנוסח כאמור בסעיף קטן (א) עד 30 באפריל של כל שנה.

{{ח:סעיף|28|דוח מיידי על שינוי בפרטים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יודיע בלא דיחוי למנהל על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שינוי בפרטיו, כתובתו או פרטי ההתקשרות עמו;
{{ח:תת|(2)}} אם מונה לו כונס נכסים, ניתן צו לפירוקו או הוא הוכרז פושט רגל;
{{ח:תת|(3)}} אם הוגשה בקשה או ניתן צו להקפאת הליכים נגדו;
{{ח:תת|(4)}} אם מונה כונס נכסים, הוטל עיקול או בוצעה פעולת הוצאה לפועל נגד מיתקני תשתיות שבשימושו.

{{ח:סעיף|29|דוח מיידי על זיהום מים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ומפעיל יודיעו בלא דיחוי למנהל על כל זיהום מים או על כל פעולה העלולה לגרום לזיהום מים במיתקני התשתית, העלול לפגוע באיכות המים או באפשרות לספקם.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|30|פעולה בתקופה שטרם ניתן לגבייה רישיון}}
{{ח:ת}} תמה תקופת הרישיון ולא התקבל רישיון חדש, יפעל בעל רישיון מפעיל או חברה, בתקופה שעד שישה חודשים מתום תקופת הרישיון, לפי הרישיון שהסתיים, אלא אם כן התקבלה הודעה מהמנהל על כך שהרישיון לא יחודש.

{{ח:סעיף|31|שמירת דינים}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות כללים אלה כדי לגרוע מסמכותם של מנהל הרשות הממשלתית או של מועצת הרשות הממשלתית לפי חוק לרבות הסמכות לקבוע תנאים נוספים ברישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות כללים אלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע ממנו, לרבות {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|32|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם.

{{ח:סעיף|33|תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23(א)(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}} לא יחולו על מקורות חברת מים בע״מ.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}} לא יחולו על בעל רישיון קטן, אלא אם כן הורה לו המנהל אחרת.

{{ח:סעיף|34|הוראת מעבר|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, בעל רישיון יעביר דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26 לכללים}} בשל פעילותו בשנת 2012 ובשנת 2013 לא יאוחר מיום ל׳ בניסן התשע״ד (30 באפריל 2014); המנהל רשאי לדחות את המועד הקבוע בסעיף זה אם בעל הרישיון הגיש לו בקשה מנומקת, והוא מצא, כי היא מוצדקת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון שהכנסותיו משירותי מים וביוב אינן עולות על 90% מסך כל הכנסותיו פטור מהגשת דיווח לשנת 2012.

{{ח:סעיף|35|הוראת שעה|תיקון: תשע״ח, תש״ף}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בכללים כהוראת שעה לתקופה שלוש שנים מיום 16.4.2020 (מועד פרסומם של כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (תיקון), התש״ף–2020).}}

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1 – ההגדרה ”מרחב פעילות“}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי גליל מרכזי

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי גליל מערבי

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי עמק יזרעאל

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי ירקון–כרמל

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים איילון

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים נגב צפוני

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים מישור החוף הדרומי

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי מש״י

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים נגב צפוני

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים נגב

{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשע״ח, תש״ף}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):}}

{{ח:קטע3||הוראת שעה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;משתנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יחידות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיטת הדיגום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תדירות הדיגום&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כלורידים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיליגרם לליטר (להלן – מג״ל)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;13&quot;&gt;דיגום חטף בתחנת השאיבה ביציאה ממאגר הדיגום, לאחר מיתקן הסינון, אם ישנו&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;16&quot;&gt;לפחות אחת לחודש, בחודשים אפריל עד אוקטובר של כל שנה*; וכן בחודש מרס של כל שנה, במועד שיאפשר את פרסום התוצאות עד יום 31 במרס {{ש}} {{מוקטן|* דיגום חודשי ייעשה רק במאגרים שבהם שיעור הקולחין עולה על 20% ממי מאגר הדיגום}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נתרן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בורון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;SAR (סידן ומגנזיום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חנקן כחנקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חנקן אמוניאקלי (אמון)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חנקן קיילדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרחן (PO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צריכת חמצן ביולוגית מסונן (BOD5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צריכת חמצן כימית מסונן (COD)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מוצקים מרחפים (TSS 105°C)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ערך הגבה (pH)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולי צואתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידות ל־100 מיליליטר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מוליכות חשמלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;dS/m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א. דיגום חטף בנקודה על גבי הקו הראשי המוביל קולחין למאגר, המשקפת את איכות הקולחין הנכנסים למאגר; {{ש}} ב. דיגום חטף בתחנת השאיבה ביציאה ממאגר הדיגום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רמת עכירות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יע״ן NTU&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיגום חטף בכניסה למאגר הדיגום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חומרי הדברה בהתאם למפורט בטבלת חומרי הדברה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בחודש מרס של כל שנה, במועד שיאפשר את פרסום התוצאות עד 31 במרס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||טבלת חומרי הדברה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג החומר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סימול (לצורכי דיווח)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;No. CAS&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סף כימות לאנליזת מעבדה (מיקרו גרם לליטר)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אטרזין|(Atrazine)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ATRA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1912-24-9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2,4-D כולל אסתרים ומלחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;DCPA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94-75-7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|דינוסב|(Dinoseb)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;DNSB&lt;/td&gt;&lt;td&gt;88-85-7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|דיקוואט|(Diquat)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;DQAT&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85-00-7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;T-2,4,5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;TCAA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;93-76-5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טריפלוראלין|(Trifluralin)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;TRFL&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1582-09-8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|מטולאכלור|(Metolachlor)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MTAL&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51218-45-2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;MCPA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MCPA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94-74-6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|סימזין|(Simazine)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;SIMZ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;122-23-9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|סילבקס|2,4,5-TP (Silvex)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;TCPA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;93-72-1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב׳|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א)(1)}})}}}}

{{ח:קטע3||פרטים בדבר הכנסות והוצאות מפעילות הפקה ואספקה של מים}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת הדוח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות ממכירת מים, בחלוקה לפי סוגים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עלות הפקת מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות מריבית פיגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות אחרות ממים*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות מהיטלים&lt;span style=&quot;letter-spacing: -2pt; padding-inline-end: 2pt;&quot;&gt;**&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכל הכנסות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות קניית מים, בחלוקה לפי סוגים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עלות הפקת מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;היטלי הפקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות אחזקת מיתקני תשתית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות אחזקה אחרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות אנרגיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות קריאת מונים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות גבייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות שכר – אחזקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות שכר אחרות ומינהלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות מימון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות אחרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דמי שימוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכל הוצאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכול רווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|* לרבות הכנסות ממתן שירותים נלווים לצרכנים וממתן שירותים הנלווים לתפעול משק המים.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -2pt; padding-inline-end: 2pt;&quot;&gt;**&lt;/span&gt; הרישום החשבונאי של הכנסות מהיטלי פיתוח ששולמו לבעל הרישיון. בעל הרישיון ייתן ביאור המסביר את אופן ההכרה בהכנסות התקבולים מהיטלים.}}

{{ח:קטע3||פרטים בדבר רכוש קבוע ומיתקני תשתית המשמשים לפעילות הפקה ואספקה של מים|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;מערכת רשתות, צנרת ותשתיות מים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מדי מים עם מערכת קריאה מרחוק&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;כלי רכב, ציוד משרדי ומבנים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סה״כ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;קידוחים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תחנות שאיבה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בריכות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;צינורות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אחר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;עלות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עלות ליום 1 בינואר בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רכישות בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(גריעות בשנת הדוח)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(בניכוי מענקים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יתרה ליום 31 בדצמבר בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סקר נכסים עלות תשתיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סקר נכסים עלות מופחתת – תשתיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שנת עריכת סקר הנכסים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;פחת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחת נצבר ליום 1 בינואר בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחת בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(פחת נכסים שנגרעו)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יתרה ליום 31 בדצמבר בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכול עלות מופחתת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|התוספת השנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}})}}}}

{{ח:קטע3||הצהרת מנהל כללי}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} אני, (שם החותם), המורשה לחייב בחתימתי את בעל הרישיון, מצהיר כי, לפי ידיעתי [שם בעל הרישיון] (להלן – בעל הרישיון):
{{ח:תת|(1)}} ערך/לא ערך* תכנית לאספקת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}} (להלן – הכללים), והודיע/לא הודיע* עליה לצרכניו כאמור באותו סעיף;
{{ח:תת|(2)}} הודיע/לא הודיע* לצרכניו על הקצאות המים שנקבעו להם ברישיון במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4 לכללים}};
{{ח:תת|(3)}} בדק/לא בדק* את פחת המים אחת לחודשיים כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א) לכללים}};
{{ח:תת|(4)}} ניהל/לא ניהל* רישום של הבדיקות והאמצעים שנקט כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב) לכללים}};
{{ח:תת|(5)}} הכין/לא הכין{{ח:הערה|*}} תכנית אחזקה תקופתית כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א) לכללים}};
{{ח:תת|(6)}} ביצע/לא ביצע* את הפעולות הקבועות במפרט הפעולות כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ב) לכללים}};
{{ח:תת|(7)}} ניהל/לא ניהל* רישום כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ג) לכללים}};
{{ח:תת|(8)}} ערך/לא ערך* תכנית לשיקום מיתקני תשתית כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7 לכללים}};
{{ח:תת|(9)}} יש לסמן את האפשרות המתאימה:
{{ח:תתת|❏}} מיתקני התשתית של בעל הרישיון מצויים במצב תקין ומתוחזקים ברמה נאותה;
{{ח:תתת|❏}} מצורף פירוט המיתקנים שאינם תקינים והפעולות שבכוונת בעל הרישיון לבצע כדי להשיבם למצב תקין;
{{ח:תת|(10)}} יש לסמן את האפשרות המתאימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8 לכללים}}:
{{ח:תתת|❏}} בעל הרישיון מחזיק בתכניות ההנדסיות של כל מיתקני התשתית שברשותו;
{{ח:תתת|❏}} קיימים &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________________&lt;/span&gt; מיתקני תשתית שתכניותיהן ההנדסיות אינן ברשות בעל הרישיון; מצורף פירוט הפעולות שננקטו כדי לאתרן;
{{ח:תת|(11)}} ערך/לא ערך* בספריו רישום נפרד של הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ושל הנכסים המשמשים אותו לאותה פעילות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10 לכללים}};
{{ח:תת|(12)}} יש לסמן את האפשרות המתאימה:
{{ח:תתת|❏}} בעל הרישיון מספק גם שירותי מים וגם שירותי ביוב לכלל צרכניו;
{{ח:תתת|❏}} בעל הרישיון אינו מספק שירותי ביוב לכלל צרכניו או לחלקם והוא העביר/לא העביר{{ח:הערה|*}} לספק שירותי הביוב מידע על כמויות המים שסופקו לכל צרכן שאינו מספק לו שירותי ביוב, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)#סעיף 6|סעיף 6(ב) לכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976}}.
{{ח:ת}} אין באמור לעיל כדי לגרוע מאחריותי או מאחריות כל אדם אחר, לפי כל דין.
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|&lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;___________________________&lt;/span&gt;|תאריך}} | {{טקסט תחתי|&lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;___________________________&lt;/span&gt;|חתימה, שם ותפקיד}}}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|* יש למחוק את המיותר.}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|התוספת השלישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ח־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|התוספת הרביעית|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיפים 10ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 10ד|10ד}} {{ח:פנימי|סעיף 10ו|ו־10ו}})}}}}

{{ח:קטע3||כמות מים במטרים מעוקבים לדונם לשנה הנדרשת להשקיה יעילה לפי אזור גאוגרפי וסוגי צמחיה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור גאוגרפי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מדשאות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיחים ועצים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ורדים ופרחים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צפון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;610&lt;/td&gt;&lt;td&gt;410&lt;/td&gt;&lt;td&gt;620&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור החולה ורמת הגולן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;740&lt;/td&gt;&lt;td&gt;490&lt;/td&gt;&lt;td&gt;760&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרכז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;640&lt;/td&gt;&lt;td&gt;430&lt;/td&gt;&lt;td&gt;640&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דרום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;470&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עמק בית שאן ובקעת הירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;910&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;940&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נגב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;630&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אילת ים המלח והערבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,770&lt;/td&gt;&lt;td&gt;970&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,590&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפון“ – צפונה לבנימינה ולמעט אזור החולה ורמת הגולן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז“ – בנימינה עד אשקלון וממערב לקו מיעוט משקעים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרום“ – דרומית לאשקלון וצפון מערב לקו מיעוט משקעים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נגב“ – דרומית לקו מיעוט משקעים ומצפון ליישוב אשלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו מיעוט משקעים“ – הקו המבחין בין אזורים בעלי מיעוט משקעים שנתיים לשאר אזורי הארץ, המשורטט במפה שלהלן.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:קו מיעוט משקעים.png|600px|link=]]}}

{{ח:חתימות|ג׳ באדר א׳ התשע״ד (3 בפברואר 2014)}}
* '''אלכסנדר קושניר'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>77a4vo4hqmm223hxy6fstopcr01r3ez</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>469843</id>
    <redirect title="שיחה:כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)" />
    <revision>
      <id>1416700</id>
      <timestamp>2022-08-03T16:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="81" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]</text>
      <sha1>8ipyzakm0wwl31s6uj6wdwvntxw905d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469844</id>
    <revision>
      <id>1416701</id>
      <timestamp>2022-08-03T16:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Galshani1</title>
    <ns>3</ns>
    <id>469845</id>
    <revision>
      <id>1416707</id>
      <timestamp>2022-08-03T17:10:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}} ~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="126" xml:space="preserve">{{בה}} [[משתמש:Shahar9261|Shahar9261]] ([[שיחת משתמש:Shahar9261|שיחה]]) 20:10, 3 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>79bi6w9pkrlta4jvav16o7w4smzskhu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Galshani1</title>
    <ns>2</ns>
    <id>469846</id>
    <revision>
      <id>1416708</id>
      <timestamp>2022-08-03T17:10:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:217.175.82.121</title>
    <ns>3</ns>
    <id>469847</id>
    <revision>
      <id>1416709</id>
      <timestamp>2022-08-03T18:32:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תודה והזמנה */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="175" xml:space="preserve">== תודה והזמנה ==

{{תודה|שרשים אות העין}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:32, 3 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>agkurfc9j4mphqh0ngm60e2ew89mbzs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:5.28.176.36</title>
    <ns>3</ns>
    <id>469848</id>
    <revision>
      <id>1416710</id>
      <timestamp>2022-08-03T18:35:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תודה והזמנה */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="199" xml:space="preserve">== תודה והזמנה ==

{{תודה|תורת חובות הלבבות/שער היחוד}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:35, 3 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>au0e3cttyd22uskswbn7hzx4kpabmcc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד F/לא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469849</id>
    <revision>
      <id>1416718</id>
      <timestamp>2022-08-03T20:46:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;(לא, א)  (לא, ב)  (לא, ג)  (לא, ד)  (לא, ה)  (לא, ו)  (לא, ז)  (לא, ח)  (לא, ט)  (לא, י)  (לא, יא)  (לא, יב)  (לא, יג)  (לא, יד)  (לא, טו)  (לא, טז)  (לא, יז)  (לא, יח)  (לא, יט)  (לא, כ)  (לא, כא)  (לא, כב)  (לא, כג)  (לא, כד) &lt;קטע התחלה=כד/&gt;... [.]שע[.] ...&lt;קטע סוף=כד/&gt;  (לא, כה) &lt;קטע התחלה=כה/&gt;... ר · ... [.]בים ...&lt;קטע סוף=כ...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1698" xml:space="preserve">(לא, א)

(לא, ב)

(לא, ג)

(לא, ד)

(לא, ה)

(לא, ו)

(לא, ז)

(לא, ח)

(לא, ט)

(לא, י)

(לא, יא)

(לא, יב)

(לא, יג)

(לא, יד)

(לא, טו)

(לא, טז)

(לא, יז)

(לא, יח)

(לא, יט)

(לא, כ)

(לא, כא)

(לא, כב)

(לא, כג)

(לא, כד) &lt;קטע התחלה=כד/&gt;... [.]שע[.] ...&lt;קטע סוף=כד/&gt;

(לא, כה) &lt;קטע התחלה=כה/&gt;... ר · ... [.]בים ...&lt;קטע סוף=כה/&gt;

(לא, כו) &lt;קטע התחלה=כו/&gt;...עש... [.]וטש · כן היין למ[.]...&lt;קטע סוף=כו/&gt;

(לא, כז) &lt;קטע התחלה=כז/&gt;... חיים [..]וש · אם ישתנו ...{{ש}}&lt;קטע סוף=כז/&gt;

(לא, כז) &lt;קטע התחלה=כז/&gt;... היין · ... ש... מר[.] ...&lt;קטע סוף=כז/&gt;

(לא, כח) &lt;קטע התחלה=כח/&gt;... [.]ששון ועדוי · יין נ[.] ...{{ש}}&lt;קטע סוף=כח/&gt;

(לא, כח) &lt;קטע התחלה=כח/&gt;חיים למה יחסר תירוש · והוא לגיל ...&lt;קטע סוף=כח/&gt;

(לא, כט) &lt;קטע התחלה=כט/&gt;כאב ראש לענה ורוש * יין נשתה בת[.]...&lt;קטע סוף=כט/&gt;

(לא, ל) &lt;קטע התחלה=ל/&gt;מרבה חמר לכסיל [.]וקש * מחסר כח ומספיק...&lt;קטע סוף=ל/&gt;

(לא, לא) &lt;קטע התחלה=לא/&gt;במשתה יין אל תוכח רֵעַ · ואל תוגֵהו בחדותו:{{ש}}&lt;קטע סוף=לא/&gt;

(לא, לא) &lt;קטע התחלה=לא/&gt;דבר חרפה אל תאמר לו · ואל תקמיעהו בנגשה ואל תריב עמו לעיני כל אדם:&lt;קטע סוף=לא/&gt; ''[המלים &quot;לעיני כל אדם&quot; כתובים מעל &quot;תריב עמו&quot;]''


[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>cpz9m18ky77t6wxw7z710x9qmu7opxr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416719</id>
      <parentid>1416718</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T20:47:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1700" xml:space="preserve">(לא, א)

(לא, ב)

(לא, ג)

(לא, ד)

(לא, ה)

(לא, ו)

(לא, ז)

(לא, ח)

(לא, ט)

(לא, י)

(לא, יא)

(לא, יב)

(לא, יג)

(לא, יד)

(לא, טו)

(לא, טז)

(לא, יז)

(לא, יח)

(לא, יט)

(לא, כ)

(לא, כא)

(לא, כב)

(לא, כג)

(לא, כד) &lt;קטע התחלה=כד/&gt;... [.]שע[.] ...&lt;קטע סוף=כד/&gt;

(לא, כה) &lt;קטע התחלה=כה/&gt;... ר · ... [.]בים ...&lt;קטע סוף=כה/&gt;

(לא, כו) &lt;קטע התחלה=כו/&gt;...עש... [.]וטש · כן היין למ[.]...&lt;קטע סוף=כו/&gt;

(לא, כז) &lt;קטע התחלה=כז/&gt;... חיים [..]וש · אם ישתנו ...{{ש}}&lt;קטע סוף=כז/&gt;

(לא, כז) &lt;קטע התחלה=כז/&gt;... היין · ... ש... מר[.] ...&lt;קטע סוף=כז/&gt;

(לא, כח) &lt;קטע התחלה=כח/&gt;... [.]ששון ועדוי · יין נ[.] ...{{ש}}&lt;קטע סוף=כח/&gt;

(לא, כח) &lt;קטע התחלה=כח/&gt;חיים למה יחסר תירוש · והוא לגיל ...&lt;קטע סוף=כח/&gt;

(לא, כט) &lt;קטע התחלה=כט/&gt;כאב ראש לענה ורוש · יין נשתה בת[.]...&lt;קטע סוף=כט/&gt;

(לא, ל) &lt;קטע התחלה=ל/&gt;מרבה חמר לכסיל [.]וקש · מחסר כח ומספיק...&lt;קטע סוף=ל/&gt;

(לא, לא) &lt;קטע התחלה=לא/&gt;במשתה יין אל תוכח רֵעַ · ואל תוגֵהו בחדותו:{{ש}}&lt;קטע סוף=לא/&gt;

(לא, לא) &lt;קטע התחלה=לא/&gt;דבר חרפה אל תאמר לו · ואל תקמיעהו בנגשה ואל תריב עמו לעיני כל אדם:&lt;קטע סוף=לא/&gt; ''[המלים &quot;לעיני כל אדם&quot; כתובים מעל &quot;תריב עמו&quot;]''


[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>rnx8otkmw0wi0jbu3hjb8uhny33ji6u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469850</id>
    <revision>
      <id>1416726</id>
      <timestamp>2022-08-04T00:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1406760] כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60414" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 126|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|23}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 24|24}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יז|ו־124יז(א)(3) ו־(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|סעיף 124יח(ד) לחוק}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרות}}
{{ח:ת}} מטרותיהם של כללים אלה הן:
{{ח:תת|(1)}} להסדיר את המקרים והתנאים לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמצעי להבטחת תשלום חשבונות צריכה שוטפים של צרכנים ביתיים, אך לא כאמצעי לגביית חובות עבר;
{{ח:תת|(2)}} להבטיח כי צרכן ביתי לא ינותק מאספקת המים בשל אי־תשלום חובו, אלא אם כן אישר זאת מנהל הרשות הממשלתית, לפי כללים אלה;
{{ח:תת|(3)}} להבטיח שבעל רישיון יעשה שימוש בסמכותו לבצע פעולת ניתוק אספקת מים, תוך צמצום הפגיעה בצרכן, תוך בחינת האפשרות לעשות שימוש באמצעים חלופיים, ובשים לב לחיוניותם של שירותי המים, בהתחשב בסוג הנכס, השירותים הניתנים בו והיקף הפגיעה הצפויה להיגרם לצרכן.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – למעט חברה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, ולמעט מקורות חברת מים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המייעצת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)|בכללי ניתוק אספקת מים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של בעל הרישיון או מי שממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|סעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב“ – חוב בעד אספקת מים או שירותי ביוב שסיפק בעל רישיון לצרכן, כפי שנרשם בחשבון המים שנשלח לצרכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב שוטף“ – חוב, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} הוצאות גבייה, אגרות וריבית;
{{ח:תתת|(2)}} חוב שהצרכן פנה לבעל הרישיון בבקשה לבררו ובעל הרישיון טרם נתן לגביו החלטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההוצאה לפועל“ – {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום עסקים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)|בכללי אמות מידה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי אמות מידה“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי ניתוק אספקת מים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע״ה–2015}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוכרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלקה לשירותים חברתיים“ – מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית שהצרכן הביתי מוכר לה או מטופל בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיצוי הליכי גבייה“ – הפעלת סמכויות גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}}, לפי מדיניות אחידה של בעל הרישיון בעניין גביית חובות, שפרסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15 לכללים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס אחר“ – נכס שאינו נכס של צרכן ביתי, לרבות מקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס של צרכן ביתי“ – נכס שצרכן ביתי זכאי לשלם לגביו תעריף בעד כמות מוכרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת ניתוק אספקת מים“ – פעולה המונעת אספקת מים לנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שרשום בספרי בעל הרישיון כמקבל שירותי מים או שירותי מים וביוב בנכס מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן ביתי“ – צרכן הזכאי לתעריף בעד כמות מוכרת, לרבות כל אדם המתגורר עמו בנכס והנמנה עם מספר הנפשות הרשומות כמי שמתגוררות בנכס בספרי בעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חיוב“ – תקופה חודשית או דו־חודשית שלגביה שלח בעל הרישיון לצרכן חשבון בעד צריכת שירותי מים או שירותי ביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופות חיוב רצופות“ – שתי תקופות חיוב עוקבות לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופות חיוב לסירוגין“ – שתי תקופות חיוב לפחות מתוך שש תקופות חיוב רצופות.

{{ח:סעיף|3|מעמד ההוראות}}
{{ח:ת}} הוראות כללים אלה הן חלק מתנאי הרישיון.

{{ח:סעיף|4|סמכות לגבות חוב}}
{{ח:ת}} אין בפעולה או באי־פעולה של בעל רישיון לניתוק אספקת מים לפי כללים אלה כדי לפטור את הצרכן מתשלום מלוא חובותיו לבעל הרישיון.

{{ח:סעיף|5|איסור ניתוק אספקת מים לצרכן ביתי}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ינתק צרכן ביתי מאספקת המים בנכסו בשל אי־תשלום בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס.

{{ח:סעיף|6|סייג לאיסור ניתוק}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, בעל הרישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בשל אי־תשלום חוב שוטף בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גובה החוב השוטף, למעט הפרשי הצמדה, מתוך יתרת החוב של הצרכן הביתי, שהגיע מועד פירעונו, עולה על 1,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן הביתי לא שילם לבעל הרישיון בעד אספקת מים או שירותי ביוב במשך תקופות חיוב רצופות או במשך תקופות חיוב לסירוגין;
{{ח:תתת|(3)}} טרם חלפו 12 חודשים מהמועד האחרון שהיה על הצרכן הביתי לשלם בעד תקופת החיוב המאוחרת לפי פסקה (2), לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} התקיימו אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הצרכן הביתי סירב למסור לבעל הרישיון את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית כפי שמופיע ברישומי רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל הרישיון לא הצליח לגבות את החוב השוטף למרות מיצוי הליכי הגבייה וחלפו 30 ימים לפחות ממועד מיצוי ההליכים כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי התראה, בשפה פשוטה וברורה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}, על כוונתו להעביר למנהל הרשות הממשלתית בקשה לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים, הכוללת, בין השאר, בקשה להמציא לבעל הרישיון מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן להימנע מהמצאת מסמכים כאמור לבעל הרישיון;
{{ח:תתת|(6)}} המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, סבר שהצרכן הביתי הוא בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את חובו השוטף, לאחר שבחן את טענותיו וראיותיו של הצרכן הביתי, אם נמסרו לבעל הרישיון, ובכלל זה את חוות הדעת שקיבל בעניינו, אם התקבלה, מהמחלקה לשירותים חברתיים, ובלבד שהתקיימו לעניין הפנייה למחלקה לשירותים חברתיים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(7)}} המנהל הכללי ינמק את החלטתו כאמור בפסקה (6) ויפרט מדוע יש לראות בצרכן הביתי בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את החוב השוטף, וזאת למרות שמיצוי הליכי הגבייה לא הביא לגביית החוב השוטף;
{{ח:תתת|(8)}} בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי הודעה על ההחלטה כאמור בפסקה (6) ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בעל רישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי, אף אם סבר המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, שהצרכן הביתי אינו בעל יכולת כלכלית לשלם את חובו, אם נוכח לדעת שהצרכן הביתי מנצל לרעה את האיסור לנתקו לפי כללים אלה; לעניין זה, ”ניצול לרעה“ – צריכת מים מעבר לכמות המוכרת, שסופקה לאחרים או יועדה בפועל לשימושים שאינם מטיבם ומטבעם צורכי בית של הצרכן הביתי, ולמעט צריכה כאמור שאינה בשליטתו של הצרכן הביתי ובכלל זה צריכה הנובעת מנזילה, מהפרשי מדידה בשל נזילה, מגניבה, או מבעיות באמינות המדידה.
{{ח:תת|(ג)}} לבקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יצרף בעל רישיון את כל ההחלטות, המידע והמסמכים המצויים בידיו בעניינו של הצרכן הביתי, ובכלל זה את כל האסמכתאות שעליהן הסתמך בהחלטה בעניינו.

{{ח:סעיף|7|חוות דעת משירותי הרווחה}}
{{ח:ת}} בכפוף לקבלת הסכמת צרכן ביתי, בעל הרישיון יפנה למחלקה לשירותים חברתיים בבקשה לקבל חוות דעת בדבר מצבו הכלכלי של הצרכן הביתי בתוך 21 ימים מיום קבלת הפנייה; לא הודיע הצרכן הביתי על הסכמתו בתוך 7 ימים מיום קבלת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}, יראו אותו כמי שסירב לפעולת בעל הרישיון כאמור.

{{ח:סעיף|8|המלצת הוועדה המייעצת}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה המייעצת תדון בבקשות שיגיש בעל רישיון למנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, ותמליץ למנהל הרשות הממשלתית אם לאשר את בקשת בעל הרישיון לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי; שוכנעה הוועדה המייעצת שהתקיימו בצרכן הביתי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(4)(א), (6) או (ב)}}, תמליץ לאשר את בקשת בעל הרישיון, ורשאית היא להמליץ על ביצוע פעולה לצמצום אספקת המים לצרכן הביתי חלף פעולת הניתוק, אם יש בידי בעל הרישיון אפשרות טכנולוגית ומעשית לנקוט אמצעי זה כלפי הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} על עבודת הוועדה המייעצת לעניין צרכנים של בעל רישיון יחולו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)#סעיף 9|סעיפים 9 עד 12 לכללי ניתוק אספקת מים}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9|קבלת החלטות בידי מנהל הרשות הממשלתית}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יבחן את המלצות הוועדה המייעצת ויחליט בתוך 15 ימי עסקים מיום קבלתן בידיו אם לקבלן, לדחותן או לקבלן בשינויים; המנהל יעביר עותק מהחלטתו לבעל הרישיון ולצרכן הביתי בתוך 7 ימי עסקים מהיום שבו התקבלה; המליצה הוועדה המייעצת לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או כל פעולה אחרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}}, ומנהל הרשות הממשלתית קיבל את המלצתה, ישלח מנהל הרשות הממשלתית לצרכן הביתי הודעה שתכלול את נימוקיו, בשפה פשוטה וברורה, ובכלל זה את נימוקי הוועדה המייעצת, וכן תצוין בה זכותו של הצרכן להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בקשר להחלטת מנהל הרשות.

{{ח:סעיף|10|ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי}}
{{ח:ת}} החליט מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שקיבל את המלצתה של הוועדה המייעצת בעניינו של הצרכן הביתי, לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או פעולה לצמצום אספקת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}}, רשאי בעל הרישיון לבצע את הפעולה האמורה, ובלבד שחלפו 30 ימים מיום ששלח לצרכן הביתי הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}} בדבר ההחלטה לבצע פעולת ניתוק; נוסף על האמור, החליט בעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של הצרכן הביתי, יידע את המחלקה לשירותים חברתיים שנתנה חוות דעת בעניינו של הצרכן הביתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} על ההחלטה האמורה, 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים.

{{ח:סעיף|11|סייגים לניתוק אספקת מים בנכס אחר}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל הסכם, בעל רישיון לא יבצע פעולת ניתוק אספקת מים בשל אי־תשלום חוב לגבי נכס אחר שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}};
{{ח:תתת|(2)}} בית ספר או גן ילדים, שבו מתחנכים תלמידים באופן שיטתי, המעניק חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על־יסודי או חינוך מיוחד, והמחזיק ברישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר|חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(3)}} מוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס״ח–2008}}, המחזיק ברישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} מוסד רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תתת|(5)}} מעון יום שיקומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}};
{{ח:תתת|(6)}} מעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(7)}} מקלט לנשים מוכות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(8)}} מעון ומעון נעול כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(9)}} נכס מקרקעין של מערכת הביטחון או המצוי בשימושה בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פעילות מבצעית או מלחמה הקשורה לפעילות בנכס האמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ייעודו העיקרי הוא למגורים לפי אישור מאת מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(10)}} בתי סוהר, מיתקני שהייה ומיתקני מעצר שמפעילה מערכת הביטחון, ובכלל זה מקומות משמורת לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, ומרכזים לשהיית מסתננים לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(11)}} נכס מקרקעין של הרשות הארצית לכבאות והצלה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה}}, או נכס בשימושה.
{{ח:תת|(ב)}} גוף כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (8), המבקש למנוע פעולת ניתוק אספקת מים, יציג לפני נציג בעל הרישיון, לפי בקשתו, רישיון, תעודה או אישור, המעידים על היותו גוף כאמור באותן פסקאות.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מערכת הביטחון“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 10|בסעיף 10 בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף|12|ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} פעולת ניתוק אספקת מים לא תבוצע אלא בימים א׳ עד ד׳, בין השעות 8:00 עד 17:00, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלא תבוצע פעולה כאמור בערב חג, חג וחול המועד, בשים לב לדתו של הצרכן, לפי העניין, כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללי אמות מידה}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא תבוצע פעולה כאמור בנכס של צרכן ביתי המקיים בו מנהגי אבל בתקופת ימי האבל לפי דתו או אמונתו של הצרכן הביתי, ובלבד שהודיע על כך לבעל הרישיון; ביצע בעל הרישיון פעולה לניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בתקופה האמורה – יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן הביתי למערכת המים, בלא דיחוי, לאחר שהודיע לו על כך הצרכן הביתי.
{{ח:תת|(ב)}} פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה תימשך, לכל היותר, 30 ימים; בחלוף 30 הימים יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן למערכת המים וימסור לו הודעה בדבר חובתו לשלם לבעל הרישיון את המגיע לו ממנו, שאם לא כן, תבוצע פעולת ניתוק אספקת מים בשנית, לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים נוספים, רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים נוספת לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים נוספת תימשך, לכל היותר, 45 ימים; בחלוף תקופה זו, יחבר בעל הרישיון את הצרכן למערכת המים.
{{ח:תת|(ד)}} לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים מתום פעולת הניתוק כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים שלישית בנכס, לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים שלישית תימשך, לכל היותר, 60 ימים; בעל הרישיון רשאי לחזור על פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה, ובלבד שבין כל חזרה על הפעולה תחלוף תקופה של 7 ימי עסקים לפחות.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם לא היתה צריכת מים בנכס בתקופה שקדמה לפעולת ניתוק אספקת מים או שהיתה צריכה זניחה המעידה כי הנכס אינו מאוכלס בפועל, או שנודע לבעל הרישיון כי הנכס אינו מאוכלס, רשאי בעל הרישיון להאריך את משך פעולת ניתוק אספקת המים בלא הגבלה, ובתנאי שבחלוף כל 45 ימים ימסור הודעה לצרכן כי הוא מתבקש להודיע בכל עת על כוונתו לאכלס את הנכס; התקבלה הודעת צרכן כאמור, תופסק פעולת ניתוק אספקת המים בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ו)}} טרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה ישלח בעל הרישיון הודעה לצרכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ד) או (ה)}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|13|חיבור נכס לאחר ניתוק אספקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחבר לאספקת מים נכס שבוצעה בו פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מהמועד האמור בסעיף קטן (ב), ולאחר שנציג בעל הרישיון בדק ואישר כי שולם לבעל הרישיון החוב השוטף או חוב נכס אחר, לפי העניין, שבשל אי־תשלומם בוצעה פעולת ניתוק אספקת מים או נקבע לצרכן הסדר תשלומים בעדם.
{{ח:תת|(ב)}} המועד המאוחר ביותר לחיבור נכס לפי סעיף קטן (א) יהיה כדלקמן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;השעה שבה הגיע הצרכן {{ש}} להסדר או שילם את חובו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד החיבור&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 18:00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6 שעות ממועד ההודעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחרי 18:00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10:00 בבוקר למחרת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|14|התראות והודעות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל הרישיון ישלח לצרכן ביתי, 15 ימים לפחות לאחר שהתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(1) עד (4)}}, הודעה ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|טופס 1 שבתוספת}} על כוונתו להגיש בעניינו בקשה למנהל הרשות הממשלתית לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לנכס; ההודעה תכלול, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר זכותו של הצרכן הביתי לפנות אליו בתוך 21 ימים בבקשה שלא להעביר בקשת ניתוק אספקת מים בעניינו למנהל הרשות הממשלתית וזאת בשל היותו חסר יכולת כלכלית לשלם את חובו או בשל נכונותו למסור לבעל הרישיון באופן מיידי את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית; בעל הרישיון יציין לפני הצרכן הביתי את זכותו להביא לפניו את טענותיו בדבר היותו חסר יכולת כלכלית, בכתב או בעל פה, לפי העדפתו, וכן שהוא רשאי לצרף לבקשתו בכתב או בעל פה כל מסמך או מידע שיש בו כדי לתמוך בבקשתו, ובכלל זה גם תיעוד חזותי;
{{ח:תתת|(2)}} בקשה להמציא לבעל הרישיון בתוך 21 ימים מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים ולתת לבעל הרישיון הרשאה לפנות למחלקה לשירותים חברתיים לקבל חוות דעת בעניינו והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן הביתי להימנע מהמצאת מסמכים וממתן הסכמה לפניית בעל הרישיון למחלקה לשירותים חברתיים לקבלת חוות דעתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}; בעל רישיון יציין לפני הצרכן הביתי כי אם לא יודיע הצרכן על מתן הסכמתו כאמור בתוך 7 ימים, יראו אותו כמי שסירב לפניית בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים בדבר אפשרות הצרכן הביתי לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו.
{{ח:תת|(ב)}} פנה צרכן לבעל הרישיון בבקשה כאמור בסעיף קטן (א)(1), ישלח לו בעל הרישיון הודעה כי החלטתו תינתן בעניינו של הצרכן לאחר שמיעת טענותיו כאמור, אם יבחר הצרכן להביא את טענותיו לפני בעל הרישיון כאמור באותו סעיף קטן, ולאחר בחינת כלל המידע הנוגע לעניינו של הצרכן, המצוי בידי בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} קודם לפנייה למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר ביצוע ניתוק אספקת מים לצרכן בנכס ביתי, ישלח בעל הרישיון לצרכן הודעה על ההחלטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(6)}} ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2 בתוספת}}.
{{ח:תת|(ד)}} קודם לביצוע פעולת ניתוק בנכס של צרכן ביתי, ישלח בעל רישיון לצרכן הודעה על החלטתו לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 3|טופס 3 בתוספת}}.
{{ח:תת|(ה)}} טרם ביצוע פעולת ניתוק חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ג) ו־(ד)}}, ידביק בעל הרישיון על הדלת החיצונית, או במקום אחר בולט לעין בנכס או בסמוך אליו, במעטפה אטומה וחתומה שעליה שם הצרכן וכתובתו בלבד, התראה בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמור ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 4|טופס 4 שבתוספת}}, או ימסור התראה כאמור לידי האדם שאליו היא מכוונת או במקום מגוריו של אותו אדם לידי אחד מבני משפחתו הבגירים.

{{ח:סעיף|15|מדיניות לעניין פיצוי הליכי גבייה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון, באישור מנהל הרשות הממשלתית, יקבע מדיניות אחידה לעניין מיצוי הליכי גבייה, וזאת בשים לב לסוג הצרכן ונסיבותיו ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}; לא מסר מנהל הרשות הממשלתית את עמדתו בתוך 30 ימים מיום שקיבל את פנייתו של בעל הרישיון בעניין, יראו את המדיניות, בתום התקופה האמורה, כאילו ניתן לגביה אישור מנהל הרשות כאמור; בעל הרישיון יפרסם את המדיניות כאמור באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט – ישלח את המדיניות, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.

{{ח:סעיף|16|הוראות לעניין הפעלת סמכויות כנגד צרכן ביתי}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא יפעיל סמכויות גבייה לפי כל דין, לפני ששלח לצרכן שתי התראות לפחות על קיומו של חוב; בכל אחת מההתראות יובהר כי באפשרות הצרכן לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} בהתראה הראשונה – לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון התקופתי;
{{ח:תת|(2)}} בהתראה השנייה – 30 ימים לפחות לאחר משלוח ההתראה הראשונה; ההתראה השנייה תישלח בדואר רשום או במסירה ידנית, ובעל רישיון שרשאי לנקוט נגד הצרכן הליכי גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, רשאי לכלול בה דרישת תשלום לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|17|הוראות לעניין משלוח התראות והודעות}}
{{ח:תת|(א)}} התראה או הודעה לפי כללים אלה, למעט התראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ה)}}, תיעשה בדואר רשום או בדרך של מסירה לידי האדם שאליו היא מכוונת או בדרך של מסירה במקום מגוריו, לידי אחד מבני משפחתו הבגירים; אם אי־אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהיה המסירה בדרך של הצגת האמור במקום בולט לעין על הנכס שבו מתגורר מי שההתראה או ההודעה מכוונת אליו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בנכס של צרכן ביתי שכתובתו הרשומה אצל בעל הרישיון אינה זהה לכתובת הנכס שלגביו קיים החוב השוטף או בהעדר כתובת למשלוח דברי דואר, תודבק התראה כאמור על הדלת החיצונית או במקום אחר בולט לעין בנכס, במעטפה אטומה וחתומה, שעל גביה שם הצרכן הביתי וכתובתו בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} בעל הרישיון יפעל למסירת התראות והודעות לפי כללים אלה, נוסף על הדרכים האמורות בסעיף קטן (א), גם באמצעות הודעת דואר אלקטרוני לכתובתו של הצרכן, בהתקשרות למספרי הטלפון הרשומים בחשבון הצרכן או בשליחת הודעת טקסט למספר הטלפון הנייד של הצרכן, אם פרטים אלה לגבי הצרכן מצויים ברשותו; לעניין אמצעים אלה, לא תהיה חובה על הצרכן לספק פרטי קשר אלה, אך אם בחר למוסרם לבעל הרישיון, יעשה בהם בעל הרישיון שימוש לצורך התראה לפי כללים אלה, אלא אם כן ביקש הצרכן שלא לעשות בהם שימוש מסוג זה, ורשאי הצרכן לבקש כאמור לגבי כלל אמצעים אלה או חלקם; בעל הרישיון יתעד בקשה של הצרכן בעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} בהתראות לפי טפסים שבכללים אלה יצוינו במקום בולט לעין, בערבית, באנגלית, ברוסית ובאמהרית, המילים ”התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים“, וכן יצוין באותן שפות כי ניתן לפנות ולקבל את הטופס גם בשפות האמורות מבעל הרישיון; טפסים מתורגמים אלה יפורסמו באתר האינטרנט של בעל הרישיון, אם יש לו אתר כאמור, וכן באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, ובמקרה של הבדלים ביניהם, הנוסח של הטופס בשפה העברית יהיה הנוסח הקובע.
{{ח:תת|(ה)}} פנה הצרכן כאמור בסעיף קטן (ד), יתעד זאת בעל הרישיון ברישומיו לעניין הצרכן, ולהתראות ולהודעות שיישלחו לפי כללים אלה מיום פניית הצרכן ואילך יצורף מראש עותק מתורגם בשפה שביקש הצרכן, נוסף על ההתראה או על ההודעה בשפה העברית.

{{ח:סעיף|18|הסדר תשלומים לצרכן הביתי}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון רשאי לקבוע לצרכן ביתי הסדר לפירעונו של חוב לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד תחילת ההסדר (בסעיף זה – הסדר תשלומים), או לתקופה ארוכה יותר בנסיבות חריגות הנוגעות להיקף החיוב, אופן היווצרותו או מצבו הכלכלי של הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} לא פרע צרכן שני תשלומים לפי הסדר תשלומים שנעשה עמו או לא שילם את החשבון התקופתי השוטף, רשאי בעל רישיון לבטל את הסדר התשלומים עמו.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע לצרכן הסדר תשלומים, לא ינקוט נגדו בעל רישיון פעולות גבייה כל עוד עמד בהסדר התשלומים.

{{ח:סעיף|19|חובת דיווח ופרסום}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ידווח לרשות הממשלתית פעמיים בשנה, בחודשים ינואר ויולי, על פעולות לעניין ניתוק שביצע, לרבות לפי כללים אלה, ובכלל זה מספר פעולות ניתוק אספקת מים שבוצעו בפועל, בחלוקה לסוגי צרכנים, ומועד תקופת כל ניתוק אספקת מים ומשכה; כל זאת בלא פרטים מזהים בדבר זהות הצרכנים שלגביהם בוצעו פעולות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יפרסם פעם בשנה מידע כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט – ישלח את המידע האמור, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מתום חודש אפריל, על מספר הבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} שהעביר לוועדה המייעצת בשנה שקדמה למועד הדיווח לשם קבלת המלצתה, על מספר הבקשות שקיבל, דחה או קיבל בשינויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ועל מספר פעולות ניתוק אספקת מים שביצעו בעלי רישיונות בפועל לפי הדיווחים שקיבל לפי סעיף זה ומשך כל פעולת ניתוק, והכול בחלוקה לבעלי רישיונות ולפי סוגי הצרכנים כאמור בכללים אלה; דיווח ראשון לפי סעיף קטן זה יימסר לא יאוחר מהמועד האמור בשנת 2019, לגבי התקופה שתחילתה במועד תחילתם של כללים אלה ועד לאותו מועד.

{{ח:סעיף|20|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין באמור בכללים אלה כדי למנוע מבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לנכס אחר שאינו נמנה על אלה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}};
{{ח:תת|(2)}} בכל מקרה שבו הוא נדרש לכך לפי דין.

{{ח:סעיף|21|הצמדה}}
{{ח:ת}} הסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(1)}} יעודכן ב־1 בינואר פעם בשנתיים, ולגבי העדכון הראשון – ביום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה – המדד) הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתם של כללים אלה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 50 שקלים חדשים; מנהל הרשות הממשלתית יפרסם הודעה על הסכום המעודכן ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|22|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתם של כללים אלה 30 ימים מיום פרסומם.
{{ח:תת|(ב)}} כללים אלה יחולו על תקופות חיוב שהחלו ביום התחילה ואילך; לעניין תקופות חיוב שהחלו לפני יום התחילה, בעל רישיון לא יהיה רשאי לבצע פעולת ניתוק שירותי אספקת מים או שירותי ביוב.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}})}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 1}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 1}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''Warning – Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''' {{ש}} '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.''' {{ש}} '''התראה על הכוונה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסך'''}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} לפי הרישומים שבידינו, טרם שילמת את התשלומים המגיעים ל. . . . . . . . . . . . (להלן – ספק המים) בעד שירותי מים או שירותי ביוב לחודשים . . . . . . . . . . . . . . . . . ., בנכס שכתובתו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . וזאת חרף התראות והודעות שנשלחו אליך בנושא זה; נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שקלים חדשים, מתוכו סכום של . . . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים הוא חוב שאפשר לנתק בגללו את הנכס (להלן – החוב השוטף), והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
{{ח:תת|2.}} אתה נדרש לשלם את חובך השוטף באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
{{ח:תת|3.}} אם לא תשלם את חובך השוטף באופן מיידי, הוועדה המייעצת ברשות המים רשאית להמליץ למנהל רשות המים לאשר את ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך וזאת בלי לגרוע מזכותנו לעשות שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותנו לצורך גביית התשלומים המגיעים לנו ממך, לרבות הפעלת סמכויות מכוח {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}} או {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, ובכלל זה עיקול חשבונות הבנק או מיטלטלין נוספים שבבעלותך.
{{ח:תת|4.}} נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
{{ח:תת|5.}} אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . או בכתובת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . .
{{ח:תת|6.}} אתה רשאי לפנות אלינו בתוך 21 ימים מיום קבלת הודעה זו בבקשה שלא לנתק את אספקת המים בנכסך וזאת אם אתה חסר יכולת כלכלית לשלם את חובך או אם בכוונתך למסור לנו פרטי התקשרות לצורך הפעלת הליכי גבייה אם עד היום לא עשית כן; המנהל הכללי של ספק המים או עובד בכיר מטעמו ידון בבקשתך.
{{ח:תת|7.}} אתה רשאי לצרף לבקשתך כל מסמך או מידע שיש ברשותך, ובכלל זה תיעוד חזותי, לצורך הוכחת טענותיך ובכלל זה את מצבך הכלכלי.
{{ח:ת}} לידיעתך:
{{ח:תת|√}} אנו מבקשים את אישורך ליידוע המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית (להלן – המחלקה לשירותים חברתיים) בדבר כוונתנו לבצע פעולת ניתוק בנכסך ולהציע לה להעביר לעיוננו אישור כי אתה מוכר לה ומידע על מצבך הכלכלי, אם הוא בידיעתה, בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה;
{{ח:תת|√}} אם לא יתקבל אישורך לפנייה זו בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לפנייה כאמור ולא נפנה למחלקה לשירותים חברתיים;
{{ח:תת|√}} נקיטת פעולות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, או פעולת ניתוק אספקת המים בנכס אינן מהוות תחליף לפירעון חובך המלא;
{{ח:תת|√}} חובך ימשיך לצבור ריבית והצמדה גם במקרה של נקיטת אמצעים שכאלה, עד תשלום מלוא החוב;
{{ח:תת|√}} אם תחליט לפנות אל ספק המים כאמור לעיל, אתה זכאי להציג את טענותיך לפני ספק המים בכתב או בעל פה;
{{ח:תת|√}} ההחלטה בעניינך תינתן בהתחשב בטענות ובמידע שתציג בעניין, במועד.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 2}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 2}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''Warning – Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''' {{ש}} '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכבוד {{ש}} שם וכתובת הצרכן

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(8) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|√}} בהמשך להתראות והודעות ששלחנו אליך ובהמשך לבקשה שהגשת, החלטתי להעביר בעניינך בקשה למנהל רשות המים, לקבלת אישור לביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
{{ח:תת|√}} החלטתי מתבססת על הנימוקים האלה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} לידיעתך:
{{ח:תת|√}} הוועדה המייעצת ברשות המים היא ועדה שהוקמה מכוח {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)#סעיף 8|סעיף 8 {{ח:הערה|ל}}כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע״ה–2015}}.
{{ח:תת|√}} תפקיד הוועדה לדון בבקשות חברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכס של צרכן ביתי ולהמליץ למנהל רשות המים אם לקבל, לדחות או לקבל בשינויים את הבקשות האמורות.
{{ח:תת|√}} אתה רשאי לפנות ישירות אל הוועדה המייעצת ברשות המים ולהעביר לעיונה כל מסמך הנוגע לעניין.
{{ח:תת|√}} פרטי התקשרות עם הוועדה:

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | | | {{ממורכז|בכבוד רב, {{ש}} שם + שם משפחה {{ש}} המנהל הכללי של התאגיד}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 3}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 3}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''Warning – Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ח:הערה|[צ״ל: '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''']}} {{ש}} '''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።''' {{ח:הערה|[צ״ל: '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''']}} {{ש}} '''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке''' {{ח:הערה|[צ״ל: '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.''']}}}}

{{ח:סעיף*||{{ממורכז|'''הודעה על החלטה לבצע פעולת ניתוק''' {{ש}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–&lt;wbr&gt;2017}}}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} הרינו להודיעך כי ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . החליט מנהל רשות המים לקבל את המלצת הוועדה המייעצת בעניינך ולאשר לחברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
{{ח:תת|2.}} אתה רשאי לעתור כנגד החלטת מנהל רשות המים לפני בית המשפט הגבוה לצדק.
{{ח:תת|3.}} לתשומת לבך – בחלוף 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, בכוונתנו לבצע את פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך בלא כל דיחוי נוסף.
{{ח:תת|4.}} נכסך יהיה מנותק לתקופה שלא תעלה על 30 ימים רצופים, בתום תקופה זו אנו נחבר את נכסך למשך 5 ימים רצופים ונאפשר לך להסדיר את חובך אלינו.
{{ח:תת|5.}} אם לא ישולם החוב בתוך אותם 5 ימים רצופים, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העובדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017.
{{ח:ת}} לידיעתך:
{{ח:תת|√}} 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים על ידנו, בכוונתו להודיע על כך למחלקה לשירותים חברתיים שאתה מוכר או מטופל בה, ואם הדבר לא ידוע, למחלקה לשירותים חברתיים שאתה נמצא בתחום אחריותה, אלא אם כן תסרב לכך;
נדגיש כי אם לא יתקבל אישורך למתן הודעה כאמור בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לכך;
{{ח:תת|√}} נכון למועד מכתב זה, חובך לספק המים עומד על סכום של . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
{{ח:תת|√}} כדי למנוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך, אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף, שניתן לתשלום בבנק הדואר/סניף הבנק/בכרטיס אשראי{{ח:הערה|/}}במענה טלפוני/באתר האינטרנט של ספק המים.
{{ח:תת|√}} כמו כן נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
{{ח:תת|√}} אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . או בכתובת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 4}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 4}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ה)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''Warning – Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''' {{ש}} '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק חוזר של אספקת מים בנכס בשל אי־תשלום חוב''' {{ש}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ג) ו־(ד) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ביצענו בנכס זה שכתובתו . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . פעולת ניתוק אספקת מים וזאת בשל אי־תשלום חובך אלינו.
{{ח:תת|2.}} ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . חרף העובדה שטרם הסדרת את חובך, חיברנו את הנכס למערכת המים לתקופה זמנית של 5 ימי עסקים; בתקופה זו עליך להסדיר את חובך השוטף לספק המים, שבשלו בוצעה פעולת ניתוק אספקת המים.
{{ח:תת|3.}} נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
{{ח:תת|4.}} אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
{{ח:תת|5.}} אם לא ישולם החוב בתוך 5 ימי עסקים ממועד הודעה זו, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017.
{{ח:תת|6.}} לידיעתך, כל פעולת ניתוק אספקת המים בנכס או פעולת חיבור הנכס למערכת המים, כרוכה בהוצאות שתחויב בעלותן אם יינקטו בפועל.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''התראה נוספת לא תישלח!'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

{{ח:חתימות|כ״ג באלול התשע״ז (14 בספטמבר 2017)}}
* '''גיורא שחם'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2j30uvqule5ymorjjtjio9whnoa5k6l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416733</id>
      <parentid>1416726</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T00:30:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1416729] בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60414" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 126|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|23}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 24|24}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יז|ו־124יז(א)(3) ו־(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|סעיף 124יח(ד) לחוק}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרות}}
{{ח:ת}} מטרותיהם של כללים אלה הן:
{{ח:תת|(1)}} להסדיר את המקרים והתנאים לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמצעי להבטחת תשלום חשבונות צריכה שוטפים של צרכנים ביתיים, אך לא כאמצעי לגביית חובות עבר;
{{ח:תת|(2)}} להבטיח כי צרכן ביתי לא ינותק מאספקת המים בשל אי־תשלום חובו, אלא אם כן אישר זאת מנהל הרשות הממשלתית, לפי כללים אלה;
{{ח:תת|(3)}} להבטיח שבעל רישיון יעשה שימוש בסמכותו לבצע פעולת ניתוק אספקת מים, תוך צמצום הפגיעה בצרכן, תוך בחינת האפשרות לעשות שימוש באמצעים חלופיים, ובשים לב לחיוניותם של שירותי המים, בהתחשב בסוג הנכס, השירותים הניתנים בו והיקף הפגיעה הצפויה להיגרם לצרכן.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – למעט חברה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, ולמעט מקורות חברת מים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המייעצת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)|בכללי ניתוק אספקת מים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של בעל הרישיון או מי שממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|סעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב“ – חוב בעד אספקת מים או שירותי ביוב שסיפק בעל רישיון לצרכן, כפי שנרשם בחשבון המים שנשלח לצרכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב שוטף“ – חוב, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} הוצאות גבייה, אגרות וריבית;
{{ח:תתת|(2)}} חוב שהצרכן פנה לבעל הרישיון בבקשה לבררו ובעל הרישיון טרם נתן לגביו החלטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההוצאה לפועל“ – {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום עסקים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)|בכללי אמות מידה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי אמות מידה“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי ניתוק אספקת מים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע״ה–2015}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוכרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלקה לשירותים חברתיים“ – מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית שהצרכן הביתי מוכר לה או מטופל בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיצוי הליכי גבייה“ – הפעלת סמכויות גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}}, לפי מדיניות אחידה של בעל הרישיון בעניין גביית חובות, שפרסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15 לכללים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס אחר“ – נכס שאינו נכס של צרכן ביתי, לרבות מקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס של צרכן ביתי“ – נכס שצרכן ביתי זכאי לשלם לגביו תעריף בעד כמות מוכרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת ניתוק אספקת מים“ – פעולה המונעת אספקת מים לנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שרשום בספרי בעל הרישיון כמקבל שירותי מים או שירותי מים וביוב בנכס מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן ביתי“ – צרכן הזכאי לתעריף בעד כמות מוכרת, לרבות כל אדם המתגורר עמו בנכס והנמנה עם מספר הנפשות הרשומות כמי שמתגוררות בנכס בספרי בעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חיוב“ – תקופה חודשית או דו־חודשית שלגביה שלח בעל הרישיון לצרכן חשבון בעד צריכת שירותי מים או שירותי ביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופות חיוב רצופות“ – שתי תקופות חיוב עוקבות לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופות חיוב לסירוגין“ – שתי תקופות חיוב לפחות מתוך שש תקופות חיוב רצופות.

{{ח:סעיף|3|מעמד ההוראות}}
{{ח:ת}} הוראות כללים אלה הן חלק מתנאי הרישיון.

{{ח:סעיף|4|סמכות לגבות חוב}}
{{ח:ת}} אין בפעולה או באי־פעולה של בעל רישיון לניתוק אספקת מים לפי כללים אלה כדי לפטור את הצרכן מתשלום מלוא חובותיו לבעל הרישיון.

{{ח:סעיף|5|איסור ניתוק אספקת מים לצרכן ביתי}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ינתק צרכן ביתי מאספקת המים בנכסו בשל אי־תשלום בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס.

{{ח:סעיף|6|סייג לאיסור ניתוק}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, בעל הרישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בשל אי־תשלום חוב שוטף בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גובה החוב השוטף, למעט הפרשי הצמדה, מתוך יתרת החוב של הצרכן הביתי, שהגיע מועד פירעונו, עולה על 1,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן הביתי לא שילם לבעל הרישיון בעד אספקת מים או שירותי ביוב במשך תקופות חיוב רצופות או במשך תקופות חיוב לסירוגין;
{{ח:תתת|(3)}} טרם חלפו 12 חודשים מהמועד האחרון שהיה על הצרכן הביתי לשלם בעד תקופת החיוב המאוחרת לפי פסקה (2), לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} התקיימו אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הצרכן הביתי סירב למסור לבעל הרישיון את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית כפי שמופיע ברישומי רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל הרישיון לא הצליח לגבות את החוב השוטף למרות מיצוי הליכי הגבייה וחלפו 30 ימים לפחות ממועד מיצוי ההליכים כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי התראה, בשפה פשוטה וברורה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}, על כוונתו להעביר למנהל הרשות הממשלתית בקשה לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים, הכוללת, בין השאר, בקשה להמציא לבעל הרישיון מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן להימנע מהמצאת מסמכים כאמור לבעל הרישיון;
{{ח:תתת|(6)}} המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, סבר שהצרכן הביתי הוא בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את חובו השוטף, לאחר שבחן את טענותיו וראיותיו של הצרכן הביתי, אם נמסרו לבעל הרישיון, ובכלל זה את חוות הדעת שקיבל בעניינו, אם התקבלה, מהמחלקה לשירותים חברתיים, ובלבד שהתקיימו לעניין הפנייה למחלקה לשירותים חברתיים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(7)}} המנהל הכללי ינמק את החלטתו כאמור בפסקה (6) ויפרט מדוע יש לראות בצרכן הביתי בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את החוב השוטף, וזאת למרות שמיצוי הליכי הגבייה לא הביא לגביית החוב השוטף;
{{ח:תתת|(8)}} בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי הודעה על ההחלטה כאמור בפסקה (6) ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בעל רישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי, אף אם סבר המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, שהצרכן הביתי אינו בעל יכולת כלכלית לשלם את חובו, אם נוכח לדעת שהצרכן הביתי מנצל לרעה את האיסור לנתקו לפי כללים אלה; לעניין זה, ”ניצול לרעה“ – צריכת מים מעבר לכמות המוכרת, שסופקה לאחרים או יועדה בפועל לשימושים שאינם מטיבם ומטבעם צורכי בית של הצרכן הביתי, ולמעט צריכה כאמור שאינה בשליטתו של הצרכן הביתי ובכלל זה צריכה הנובעת מנזילה, מהפרשי מדידה בשל נזילה, מגניבה, או מבעיות באמינות המדידה.
{{ח:תת|(ג)}} לבקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יצרף בעל רישיון את כל ההחלטות, המידע והמסמכים המצויים בידיו בעניינו של הצרכן הביתי, ובכלל זה את כל האסמכתאות שעליהן הסתמך בהחלטה בעניינו.

{{ח:סעיף|7|חוות דעת משירותי הרווחה}}
{{ח:ת}} בכפוף לקבלת הסכמת צרכן ביתי, בעל הרישיון יפנה למחלקה לשירותים חברתיים בבקשה לקבל חוות דעת בדבר מצבו הכלכלי של הצרכן הביתי בתוך 21 ימים מיום קבלת הפנייה; לא הודיע הצרכן הביתי על הסכמתו בתוך 7 ימים מיום קבלת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}, יראו אותו כמי שסירב לפעולת בעל הרישיון כאמור.

{{ח:סעיף|8|המלצת הוועדה המייעצת}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה המייעצת תדון בבקשות שיגיש בעל רישיון למנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, ותמליץ למנהל הרשות הממשלתית אם לאשר את בקשת בעל הרישיון לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי; שוכנעה הוועדה המייעצת שהתקיימו בצרכן הביתי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(4)(א), (6) או (ב)}}, תמליץ לאשר את בקשת בעל הרישיון, ורשאית היא להמליץ על ביצוע פעולה לצמצום אספקת המים לצרכן הביתי חלף פעולת הניתוק, אם יש בידי בעל הרישיון אפשרות טכנולוגית ומעשית לנקוט אמצעי זה כלפי הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} על עבודת הוועדה המייעצת לעניין צרכנים של בעל רישיון יחולו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)#סעיף 9|סעיפים 9 עד 12 לכללי ניתוק אספקת מים}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9|קבלת החלטות בידי מנהל הרשות הממשלתית}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יבחן את המלצות הוועדה המייעצת ויחליט בתוך 15 ימי עסקים מיום קבלתן בידיו אם לקבלן, לדחותן או לקבלן בשינויים; המנהל יעביר עותק מהחלטתו לבעל הרישיון ולצרכן הביתי בתוך 7 ימי עסקים מהיום שבו התקבלה; המליצה הוועדה המייעצת לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או כל פעולה אחרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}}, ומנהל הרשות הממשלתית קיבל את המלצתה, ישלח מנהל הרשות הממשלתית לצרכן הביתי הודעה שתכלול את נימוקיו, בשפה פשוטה וברורה, ובכלל זה את נימוקי הוועדה המייעצת, וכן תצוין בה זכותו של הצרכן להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בקשר להחלטת מנהל הרשות.

{{ח:סעיף|10|ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי}}
{{ח:ת}} החליט מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שקיבל את המלצתה של הוועדה המייעצת בעניינו של הצרכן הביתי, לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או פעולה לצמצום אספקת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}}, רשאי בעל הרישיון לבצע את הפעולה האמורה, ובלבד שחלפו 30 ימים מיום ששלח לצרכן הביתי הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}} בדבר ההחלטה לבצע פעולת ניתוק; נוסף על האמור, החליט בעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של הצרכן הביתי, יידע את המחלקה לשירותים חברתיים שנתנה חוות דעת בעניינו של הצרכן הביתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} על ההחלטה האמורה, 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים.

{{ח:סעיף|11|סייגים לניתוק אספקת מים בנכס אחר}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל הסכם, בעל רישיון לא יבצע פעולת ניתוק אספקת מים בשל אי־תשלום חוב לגבי נכס אחר שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}};
{{ח:תתת|(2)}} בית ספר או גן ילדים, שבו מתחנכים תלמידים באופן שיטתי, המעניק חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על־יסודי או חינוך מיוחד, והמחזיק ברישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר|חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(3)}} מוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס״ח–2008}}, המחזיק ברישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} מוסד רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תתת|(5)}} מעון יום שיקומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}};
{{ח:תתת|(6)}} מעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(7)}} מקלט לנשים מוכות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(8)}} מעון ומעון נעול כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(9)}} נכס מקרקעין של מערכת הביטחון או המצוי בשימושה בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פעילות מבצעית או מלחמה הקשורה לפעילות בנכס האמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ייעודו העיקרי הוא למגורים לפי אישור מאת מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(10)}} בתי סוהר, מיתקני שהייה ומיתקני מעצר שמפעילה מערכת הביטחון, ובכלל זה מקומות משמורת לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, ומרכזים לשהיית מסתננים לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(11)}} נכס מקרקעין של הרשות הארצית לכבאות והצלה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה}}, או נכס בשימושה.
{{ח:תת|(ב)}} גוף כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (8), המבקש למנוע פעולת ניתוק אספקת מים, יציג לפני נציג בעל הרישיון, לפי בקשתו, רישיון, תעודה או אישור, המעידים על היותו גוף כאמור באותן פסקאות.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מערכת הביטחון“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 10|בסעיף 10 בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף|12|ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} פעולת ניתוק אספקת מים לא תבוצע אלא בימים א׳ עד ד׳, בין השעות 8:00 עד 17:00, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלא תבוצע פעולה כאמור בערב חג, חג וחול המועד, בשים לב לדתו של הצרכן, לפי העניין, כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללי אמות מידה}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא תבוצע פעולה כאמור בנכס של צרכן ביתי המקיים בו מנהגי אבל בתקופת ימי האבל לפי דתו או אמונתו של הצרכן הביתי, ובלבד שהודיע על כך לבעל הרישיון; ביצע בעל הרישיון פעולה לניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בתקופה האמורה – יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן הביתי למערכת המים, בלא דיחוי, לאחר שהודיע לו על כך הצרכן הביתי.
{{ח:תת|(ב)}} פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה תימשך, לכל היותר, 30 ימים; בחלוף 30 הימים יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן למערכת המים וימסור לו הודעה בדבר חובתו לשלם לבעל הרישיון את המגיע לו ממנו, שאם לא כן, תבוצע פעולת ניתוק אספקת מים בשנית, לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים נוספים, רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים נוספת לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים נוספת תימשך, לכל היותר, 45 ימים; בחלוף תקופה זו, יחבר בעל הרישיון את הצרכן למערכת המים.
{{ח:תת|(ד)}} לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים מתום פעולת הניתוק כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים שלישית בנכס, לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים שלישית תימשך, לכל היותר, 60 ימים; בעל הרישיון רשאי לחזור על פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה, ובלבד שבין כל חזרה על הפעולה תחלוף תקופה של 7 ימי עסקים לפחות.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם לא היתה צריכת מים בנכס בתקופה שקדמה לפעולת ניתוק אספקת מים או שהיתה צריכה זניחה המעידה כי הנכס אינו מאוכלס בפועל, או שנודע לבעל הרישיון כי הנכס אינו מאוכלס, רשאי בעל הרישיון להאריך את משך פעולת ניתוק אספקת המים בלא הגבלה, ובתנאי שבחלוף כל 45 ימים ימסור הודעה לצרכן כי הוא מתבקש להודיע בכל עת על כוונתו לאכלס את הנכס; התקבלה הודעת צרכן כאמור, תופסק פעולת ניתוק אספקת המים בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ו)}} טרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה ישלח בעל הרישיון הודעה לצרכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ד) או (ה)}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|13|חיבור נכס לאחר ניתוק אספקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחבר לאספקת מים נכס שבוצעה בו פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מהמועד האמור בסעיף קטן (ב), ולאחר שנציג בעל הרישיון בדק ואישר כי שולם לבעל הרישיון החוב השוטף או חוב נכס אחר, לפי העניין, שבשל אי־תשלומם בוצעה פעולת ניתוק אספקת מים או נקבע לצרכן הסדר תשלומים בעדם.
{{ח:תת|(ב)}} המועד המאוחר ביותר לחיבור נכס לפי סעיף קטן (א) יהיה כדלקמן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;השעה שבה הגיע הצרכן {{ש}} להסדר או שילם את חובו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד החיבור&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 18:00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6 שעות ממועד ההודעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחרי 18:00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10:00 בבוקר למחרת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|14|התראות והודעות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל הרישיון ישלח לצרכן ביתי, 15 ימים לפחות לאחר שהתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(1) עד (4)}}, הודעה ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|טופס 1 שבתוספת}} על כוונתו להגיש בעניינו בקשה למנהל הרשות הממשלתית לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לנכס; ההודעה תכלול, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר זכותו של הצרכן הביתי לפנות אליו בתוך 21 ימים בבקשה שלא להעביר בקשת ניתוק אספקת מים בעניינו למנהל הרשות הממשלתית וזאת בשל היותו חסר יכולת כלכלית לשלם את חובו או בשל נכונותו למסור לבעל הרישיון באופן מיידי את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית; בעל הרישיון יציין לפני הצרכן הביתי את זכותו להביא לפניו את טענותיו בדבר היותו חסר יכולת כלכלית, בכתב או בעל פה, לפי העדפתו, וכן שהוא רשאי לצרף לבקשתו בכתב או בעל פה כל מסמך או מידע שיש בו כדי לתמוך בבקשתו, ובכלל זה גם תיעוד חזותי;
{{ח:תתת|(2)}} בקשה להמציא לבעל הרישיון בתוך 21 ימים מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים ולתת לבעל הרישיון הרשאה לפנות למחלקה לשירותים חברתיים לקבל חוות דעת בעניינו והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן הביתי להימנע מהמצאת מסמכים וממתן הסכמה לפניית בעל הרישיון למחלקה לשירותים חברתיים לקבלת חוות דעתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}; בעל רישיון יציין לפני הצרכן הביתי כי אם לא יודיע הצרכן על מתן הסכמתו כאמור בתוך 7 ימים, יראו אותו כמי שסירב לפניית בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים בדבר אפשרות הצרכן הביתי לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו.
{{ח:תת|(ב)}} פנה צרכן לבעל הרישיון בבקשה כאמור בסעיף קטן (א)(1), ישלח לו בעל הרישיון הודעה כי החלטתו תינתן בעניינו של הצרכן לאחר שמיעת טענותיו כאמור, אם יבחר הצרכן להביא את טענותיו לפני בעל הרישיון כאמור באותו סעיף קטן, ולאחר בחינת כלל המידע הנוגע לעניינו של הצרכן, המצוי בידי בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} קודם לפנייה למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר ביצוע ניתוק אספקת מים לצרכן בנכס ביתי, ישלח בעל הרישיון לצרכן הודעה על ההחלטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(6)}} ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2 בתוספת}}.
{{ח:תת|(ד)}} קודם לביצוע פעולת ניתוק בנכס של צרכן ביתי, ישלח בעל רישיון לצרכן הודעה על החלטתו לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 3|טופס 3 בתוספת}}.
{{ח:תת|(ה)}} טרם ביצוע פעולת ניתוק חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ג) ו־(ד)}}, ידביק בעל הרישיון על הדלת החיצונית, או במקום אחר בולט לעין בנכס או בסמוך אליו, במעטפה אטומה וחתומה שעליה שם הצרכן וכתובתו בלבד, התראה בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמור ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 4|טופס 4 שבתוספת}}, או ימסור התראה כאמור לידי האדם שאליו היא מכוונת או במקום מגוריו של אותו אדם לידי אחד מבני משפחתו הבגירים.

{{ח:סעיף|15|מדיניות לעניין פיצוי הליכי גבייה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון, באישור מנהל הרשות הממשלתית, יקבע מדיניות אחידה לעניין מיצוי הליכי גבייה, וזאת בשים לב לסוג הצרכן ונסיבותיו ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}; לא מסר מנהל הרשות הממשלתית את עמדתו בתוך 30 ימים מיום שקיבל את פנייתו של בעל הרישיון בעניין, יראו את המדיניות, בתום התקופה האמורה, כאילו ניתן לגביה אישור מנהל הרשות כאמור; בעל הרישיון יפרסם את המדיניות כאמור באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט – ישלח את המדיניות, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.

{{ח:סעיף|16|הוראות לעניין הפעלת סמכויות כנגד צרכן ביתי}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא יפעיל סמכויות גבייה לפי כל דין, לפני ששלח לצרכן שתי התראות לפחות על קיומו של חוב; בכל אחת מההתראות יובהר כי באפשרות הצרכן לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} בהתראה הראשונה – לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון התקופתי;
{{ח:תת|(2)}} בהתראה השנייה – 30 ימים לפחות לאחר משלוח ההתראה הראשונה; ההתראה השנייה תישלח בדואר רשום או במסירה ידנית, ובעל רישיון שרשאי לנקוט נגד הצרכן הליכי גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, רשאי לכלול בה דרישת תשלום לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|17|הוראות לעניין משלוח התראות והודעות}}
{{ח:תת|(א)}} התראה או הודעה לפי כללים אלה, למעט התראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ה)}}, תיעשה בדואר רשום או בדרך של מסירה לידי האדם שאליו היא מכוונת או בדרך של מסירה במקום מגוריו, לידי אחד מבני משפחתו הבגירים; אם אי־אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהיה המסירה בדרך של הצגת האמור במקום בולט לעין על הנכס שבו מתגורר מי שההתראה או ההודעה מכוונת אליו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בנכס של צרכן ביתי שכתובתו הרשומה אצל בעל הרישיון אינה זהה לכתובת הנכס שלגביו קיים החוב השוטף או בהעדר כתובת למשלוח דברי דואר, תודבק התראה כאמור על הדלת החיצונית או במקום אחר בולט לעין בנכס, במעטפה אטומה וחתומה, שעל גביה שם הצרכן הביתי וכתובתו בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} בעל הרישיון יפעל למסירת התראות והודעות לפי כללים אלה, נוסף על הדרכים האמורות בסעיף קטן (א), גם באמצעות הודעת דואר אלקטרוני לכתובתו של הצרכן, בהתקשרות למספרי הטלפון הרשומים בחשבון הצרכן או בשליחת הודעת טקסט למספר הטלפון הנייד של הצרכן, אם פרטים אלה לגבי הצרכן מצויים ברשותו; לעניין אמצעים אלה, לא תהיה חובה על הצרכן לספק פרטי קשר אלה, אך אם בחר למוסרם לבעל הרישיון, יעשה בהם בעל הרישיון שימוש לצורך התראה לפי כללים אלה, אלא אם כן ביקש הצרכן שלא לעשות בהם שימוש מסוג זה, ורשאי הצרכן לבקש כאמור לגבי כלל אמצעים אלה או חלקם; בעל הרישיון יתעד בקשה של הצרכן בעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} בהתראות לפי טפסים שבכללים אלה יצוינו במקום בולט לעין, בערבית, באנגלית, ברוסית ובאמהרית, המילים ”התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים“, וכן יצוין באותן שפות כי ניתן לפנות ולקבל את הטופס גם בשפות האמורות מבעל הרישיון; טפסים מתורגמים אלה יפורסמו באתר האינטרנט של בעל הרישיון, אם יש לו אתר כאמור, וכן באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, ובמקרה של הבדלים ביניהם, הנוסח של הטופס בשפה העברית יהיה הנוסח הקובע.
{{ח:תת|(ה)}} פנה הצרכן כאמור בסעיף קטן (ד), יתעד זאת בעל הרישיון ברישומיו לעניין הצרכן, ולהתראות ולהודעות שיישלחו לפי כללים אלה מיום פניית הצרכן ואילך יצורף מראש עותק מתורגם בשפה שביקש הצרכן, נוסף על ההתראה או על ההודעה בשפה העברית.

{{ח:סעיף|18|הסדר תשלומים לצרכן הביתי}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון רשאי לקבוע לצרכן ביתי הסדר לפירעונו של חוב לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד תחילת ההסדר (בסעיף זה – הסדר תשלומים), או לתקופה ארוכה יותר בנסיבות חריגות הנוגעות להיקף החיוב, אופן היווצרותו או מצבו הכלכלי של הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} לא פרע צרכן שני תשלומים לפי הסדר תשלומים שנעשה עמו או לא שילם את החשבון התקופתי השוטף, רשאי בעל רישיון לבטל את הסדר התשלומים עמו.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע לצרכן הסדר תשלומים, לא ינקוט נגדו בעל רישיון פעולות גבייה כל עוד עמד בהסדר התשלומים.

{{ח:סעיף|19|חובת דיווח ופרסום}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ידווח לרשות הממשלתית פעמיים בשנה, בחודשים ינואר ויולי, על פעולות לעניין ניתוק שביצע, לרבות לפי כללים אלה, ובכלל זה מספר פעולות ניתוק אספקת מים שבוצעו בפועל, בחלוקה לסוגי צרכנים, ומועד תקופת כל ניתוק אספקת מים ומשכה; כל זאת בלא פרטים מזהים בדבר זהות הצרכנים שלגביהם בוצעו פעולות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יפרסם פעם בשנה מידע כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט – ישלח את המידע האמור, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מתום חודש אפריל, על מספר הבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} שהעביר לוועדה המייעצת בשנה שקדמה למועד הדיווח לשם קבלת המלצתה, על מספר הבקשות שקיבל, דחה או קיבל בשינויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ועל מספר פעולות ניתוק אספקת מים שביצעו בעלי רישיונות בפועל לפי הדיווחים שקיבל לפי סעיף זה ומשך כל פעולת ניתוק, והכול בחלוקה לבעלי רישיונות ולפי סוגי הצרכנים כאמור בכללים אלה; דיווח ראשון לפי סעיף קטן זה יימסר לא יאוחר מהמועד האמור בשנת 2019, לגבי התקופה שתחילתה במועד תחילתם של כללים אלה ועד לאותו מועד.

{{ח:סעיף|20|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין באמור בכללים אלה כדי למנוע מבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לנכס אחר שאינו נמנה על אלה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}};
{{ח:תת|(2)}} בכל מקרה שבו הוא נדרש לכך לפי דין.

{{ח:סעיף|21|הצמדה}}
{{ח:ת}} הסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(1)}} יעודכן ב־1 בינואר פעם בשנתיים, ולגבי העדכון הראשון – ביום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה – המדד) הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתם של כללים אלה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 50 שקלים חדשים; מנהל הרשות הממשלתית יפרסם הודעה על הסכום המעודכן ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|22|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתם של כללים אלה 30 ימים מיום פרסומם.
{{ח:תת|(ב)}} כללים אלה יחולו על תקופות חיוב שהחלו ביום התחילה ואילך; לעניין תקופות חיוב שהחלו לפני יום התחילה, בעל רישיון לא יהיה רשאי לבצע פעולת ניתוק שירותי אספקת מים או שירותי ביוב.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}})}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 1}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 1}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''Warning – Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''' {{ש}} '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.''' {{ש}} '''התראה על הכוונה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסך'''}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} לפי הרישומים שבידינו, טרם שילמת את התשלומים המגיעים ל. . . . . . . . . . . . (להלן – ספק המים) בעד שירותי מים או שירותי ביוב לחודשים . . . . . . . . . . . . . . . . . ., בנכס שכתובתו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . וזאת חרף התראות והודעות שנשלחו אליך בנושא זה; נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שקלים חדשים, מתוכו סכום של . . . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים הוא חוב שאפשר לנתק בגללו את הנכס (להלן – החוב השוטף), והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
{{ח:תת|2.}} אתה נדרש לשלם את חובך השוטף באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
{{ח:תת|3.}} אם לא תשלם את חובך השוטף באופן מיידי, הוועדה המייעצת ברשות המים רשאית להמליץ למנהל רשות המים לאשר את ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך וזאת בלי לגרוע מזכותנו לעשות שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותנו לצורך גביית התשלומים המגיעים לנו ממך, לרבות הפעלת סמכויות מכוח {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}} או {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, ובכלל זה עיקול חשבונות הבנק או מיטלטלין נוספים שבבעלותך.
{{ח:תת|4.}} נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
{{ח:תת|5.}} אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . או בכתובת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . .
{{ח:תת|6.}} אתה רשאי לפנות אלינו בתוך 21 ימים מיום קבלת הודעה זו בבקשה שלא לנתק את אספקת המים בנכסך וזאת אם אתה חסר יכולת כלכלית לשלם את חובך או אם בכוונתך למסור לנו פרטי התקשרות לצורך הפעלת הליכי גבייה אם עד היום לא עשית כן; המנהל הכללי של ספק המים או עובד בכיר מטעמו ידון בבקשתך.
{{ח:תת|7.}} אתה רשאי לצרף לבקשתך כל מסמך או מידע שיש ברשותך, ובכלל זה תיעוד חזותי, לצורך הוכחת טענותיך ובכלל זה את מצבך הכלכלי.
{{ח:ת}} לידיעתך:
{{ח:תת|√}} אנו מבקשים את אישורך ליידוע המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית (להלן – המחלקה לשירותים חברתיים) בדבר כוונתנו לבצע פעולת ניתוק בנכסך ולהציע לה להעביר לעיוננו אישור כי אתה מוכר לה ומידע על מצבך הכלכלי, אם הוא בידיעתה, בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה;
{{ח:תת|√}} אם לא יתקבל אישורך לפנייה זו בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לפנייה כאמור ולא נפנה למחלקה לשירותים חברתיים;
{{ח:תת|√}} נקיטת פעולות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, או פעולת ניתוק אספקת המים בנכס אינן מהוות תחליף לפירעון חובך המלא;
{{ח:תת|√}} חובך ימשיך לצבור ריבית והצמדה גם במקרה של נקיטת אמצעים שכאלה, עד תשלום מלוא החוב;
{{ח:תת|√}} אם תחליט לפנות אל ספק המים כאמור לעיל, אתה זכאי להציג את טענותיך לפני ספק המים בכתב או בעל פה;
{{ח:תת|√}} ההחלטה בעניינך תינתן בהתחשב בטענות ובמידע שתציג בעניין, במועד.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 2}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 2}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''Warning – Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''' {{ש}} '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכבוד {{ש}} שם וכתובת הצרכן

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(8) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|√}} בהמשך להתראות והודעות ששלחנו אליך ובהמשך לבקשה שהגשת, החלטתי להעביר בעניינך בקשה למנהל רשות המים, לקבלת אישור לביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
{{ח:תת|√}} החלטתי מתבססת על הנימוקים האלה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} לידיעתך:
{{ח:תת|√}} הוועדה המייעצת ברשות המים היא ועדה שהוקמה מכוח {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)#סעיף 8|סעיף 8 {{ח:הערה|ל}}כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע״ה–2015}}.
{{ח:תת|√}} תפקיד הוועדה לדון בבקשות חברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכס של צרכן ביתי ולהמליץ למנהל רשות המים אם לקבל, לדחות או לקבל בשינויים את הבקשות האמורות.
{{ח:תת|√}} אתה רשאי לפנות ישירות אל הוועדה המייעצת ברשות המים ולהעביר לעיונה כל מסמך הנוגע לעניין.
{{ח:תת|√}} פרטי התקשרות עם הוועדה:

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | | | {{ממורכז|בכבוד רב, {{ש}} שם + שם משפחה {{ש}} המנהל הכללי של התאגיד}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 3}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 3}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''Warning – Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ח:הערה|[צ״ל: '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''']}} {{ש}} '''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።''' {{ח:הערה|[צ״ל: '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''']}} {{ש}} '''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке''' {{ח:הערה|[צ״ל: '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.''']}}}}

{{ח:סעיף*||{{ממורכז|'''הודעה על החלטה לבצע פעולת ניתוק''' {{ש}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–&lt;wbr&gt;2017}}}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} הרינו להודיעך כי ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . החליט מנהל רשות המים לקבל את המלצת הוועדה המייעצת בעניינך ולאשר לחברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
{{ח:תת|2.}} אתה רשאי לעתור כנגד החלטת מנהל רשות המים לפני בית המשפט הגבוה לצדק.
{{ח:תת|3.}} לתשומת לבך – בחלוף 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, בכוונתנו לבצע את פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך בלא כל דיחוי נוסף.
{{ח:תת|4.}} נכסך יהיה מנותק לתקופה שלא תעלה על 30 ימים רצופים, בתום תקופה זו אנו נחבר את נכסך למשך 5 ימים רצופים ונאפשר לך להסדיר את חובך אלינו.
{{ח:תת|5.}} אם לא ישולם החוב בתוך אותם 5 ימים רצופים, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העובדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017.
{{ח:ת}} לידיעתך:
{{ח:תת|√}} 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים על ידנו, בכוונתו להודיע על כך למחלקה לשירותים חברתיים שאתה מוכר או מטופל בה, ואם הדבר לא ידוע, למחלקה לשירותים חברתיים שאתה נמצא בתחום אחריותה, אלא אם כן תסרב לכך; נדגיש כי אם לא יתקבל אישורך למתן הודעה כאמור בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לכך;
{{ח:תת|√}} נכון למועד מכתב זה, חובך לספק המים עומד על סכום של . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
{{ח:תת|√}} כדי למנוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך, אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף, שניתן לתשלום בבנק הדואר/סניף הבנק/בכרטיס אשראי{{ח:הערה|/}}במענה טלפוני/באתר האינטרנט של ספק המים.
{{ח:תת|√}} כמו כן נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
{{ח:תת|√}} אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . או בכתובת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 4}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 4}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ה)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''Warning – Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''' {{ש}} '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק חוזר של אספקת מים בנכס בשל אי־תשלום חוב''' {{ש}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ג) ו־(ד) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ביצענו בנכס זה שכתובתו . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . פעולת ניתוק אספקת מים וזאת בשל אי־תשלום חובך אלינו.
{{ח:תת|2.}} ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . חרף העובדה שטרם הסדרת את חובך, חיברנו את הנכס למערכת המים לתקופה זמנית של 5 ימי עסקים; בתקופה זו עליך להסדיר את חובך השוטף לספק המים, שבשלו בוצעה פעולת ניתוק אספקת המים.
{{ח:תת|3.}} נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
{{ח:תת|4.}} אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
{{ח:תת|5.}} אם לא ישולם החוב בתוך 5 ימי עסקים ממועד הודעה זו, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017.
{{ח:תת|6.}} לידיעתך, כל פעולת ניתוק אספקת המים בנכס או פעולת חיבור הנכס למערכת המים, כרוכה בהוצאות שתחויב בעלותן אם יינקטו בפועל.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''התראה נוספת לא תישלח!'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

{{ח:חתימות|כ״ג באלול התשע״ז (14 בספטמבר 2017)}}
* '''גיורא שחם'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>k6ob4tq3rdf8hbkpx6qeozt6l587r7u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416749</id>
      <parentid>1416733</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T05:30:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1416739]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60418" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 126|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|23}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 24|24}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יז|ו־124יז(א)(3) ו־(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|סעיף 124יח(ד) לחוק}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרות}}
{{ח:ת}} מטרותיהם של כללים אלה הן:
{{ח:תת|(1)}} להסדיר את המקרים והתנאים לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמצעי להבטחת תשלום חשבונות צריכה שוטפים של צרכנים ביתיים, אך לא כאמצעי לגביית חובות עבר;
{{ח:תת|(2)}} להבטיח כי צרכן ביתי לא ינותק מאספקת המים בשל אי־תשלום חובו, אלא אם כן אישר זאת מנהל הרשות הממשלתית, לפי כללים אלה;
{{ח:תת|(3)}} להבטיח שבעל רישיון יעשה שימוש בסמכותו לבצע פעולת ניתוק אספקת מים, תוך צמצום הפגיעה בצרכן, תוך בחינת האפשרות לעשות שימוש באמצעים חלופיים, ובשים לב לחיוניותם של שירותי המים, בהתחשב בסוג הנכס, השירותים הניתנים בו והיקף הפגיעה הצפויה להיגרם לצרכן.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – למעט חברה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, ולמעט מקורות חברת מים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המייעצת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)|בכללי ניתוק אספקת מים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של בעל הרישיון או מי שממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|סעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב“ – חוב בעד אספקת מים או שירותי ביוב שסיפק בעל רישיון לצרכן, כפי שנרשם בחשבון המים שנשלח לצרכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב שוטף“ – חוב, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} הוצאות גבייה, אגרות וריבית;
{{ח:תתת|(2)}} חוב שהצרכן פנה לבעל הרישיון בבקשה לבררו ובעל הרישיון טרם נתן לגביו החלטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההוצאה לפועל“ – {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום עסקים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)|בכללי אמות מידה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי אמות מידה“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי ניתוק אספקת מים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע״ה–2015}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוכרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלקה לשירותים חברתיים“ – מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית שהצרכן הביתי מוכר לה או מטופל בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיצוי הליכי גבייה“ – הפעלת סמכויות גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}}, לפי מדיניות אחידה של בעל הרישיון בעניין גביית חובות, שפרסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15 לכללים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס אחר“ – נכס שאינו נכס של צרכן ביתי, לרבות מקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס של צרכן ביתי“ – נכס שצרכן ביתי זכאי לשלם לגביו תעריף בעד כמות מוכרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת ניתוק אספקת מים“ – פעולה המונעת אספקת מים לנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שרשום בספרי בעל הרישיון כמקבל שירותי מים או שירותי מים וביוב בנכס מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן ביתי“ – צרכן הזכאי לתעריף בעד כמות מוכרת, לרבות כל אדם המתגורר עמו בנכס והנמנה עם מספר הנפשות הרשומות כמי שמתגוררות בנכס בספרי בעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חיוב“ – תקופה חודשית או דו־חודשית שלגביה שלח בעל הרישיון לצרכן חשבון בעד צריכת שירותי מים או שירותי ביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופות חיוב רצופות“ – שתי תקופות חיוב עוקבות לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופות חיוב לסירוגין“ – שתי תקופות חיוב לפחות מתוך שש תקופות חיוב רצופות.

{{ח:סעיף|3|מעמד ההוראות}}
{{ח:ת}} הוראות כללים אלה הן חלק מתנאי הרישיון.

{{ח:סעיף|4|סמכות לגבות חוב}}
{{ח:ת}} אין בפעולה או באי־פעולה של בעל רישיון לניתוק אספקת מים לפי כללים אלה כדי לפטור את הצרכן מתשלום מלוא חובותיו לבעל הרישיון.

{{ח:סעיף|5|איסור ניתוק אספקת מים לצרכן ביתי}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ינתק צרכן ביתי מאספקת המים בנכסו בשל אי־תשלום בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס.

{{ח:סעיף|6|סייג לאיסור ניתוק}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, בעל הרישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בשל אי־תשלום חוב שוטף בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גובה החוב השוטף, למעט הפרשי הצמדה, מתוך יתרת החוב של הצרכן הביתי, שהגיע מועד פירעונו, עולה על 1,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן הביתי לא שילם לבעל הרישיון בעד אספקת מים או שירותי ביוב במשך תקופות חיוב רצופות או במשך תקופות חיוב לסירוגין;
{{ח:תתת|(3)}} טרם חלפו 12 חודשים מהמועד האחרון שהיה על הצרכן הביתי לשלם בעד תקופת החיוב המאוחרת לפי פסקה (2), לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} התקיימו אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הצרכן הביתי סירב למסור לבעל הרישיון את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית כפי שמופיע ברישומי רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל הרישיון לא הצליח לגבות את החוב השוטף למרות מיצוי הליכי הגבייה וחלפו 30 ימים לפחות ממועד מיצוי ההליכים כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי התראה, בשפה פשוטה וברורה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}, על כוונתו להעביר למנהל הרשות הממשלתית בקשה לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים, הכוללת, בין השאר, בקשה להמציא לבעל הרישיון מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן להימנע מהמצאת מסמכים כאמור לבעל הרישיון;
{{ח:תתת|(6)}} המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, סבר שהצרכן הביתי הוא בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את חובו השוטף, לאחר שבחן את טענותיו וראיותיו של הצרכן הביתי, אם נמסרו לבעל הרישיון, ובכלל זה את חוות הדעת שקיבל בעניינו, אם התקבלה, מהמחלקה לשירותים חברתיים, ובלבד שהתקיימו לעניין הפנייה למחלקה לשירותים חברתיים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(7)}} המנהל הכללי ינמק את החלטתו כאמור בפסקה (6) ויפרט מדוע יש לראות בצרכן הביתי בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את החוב השוטף, וזאת למרות שמיצוי הליכי הגבייה לא הביא לגביית החוב השוטף;
{{ח:תתת|(8)}} בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי הודעה על ההחלטה כאמור בפסקה (6) ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בעל רישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי, אף אם סבר המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, שהצרכן הביתי אינו בעל יכולת כלכלית לשלם את חובו, אם נוכח לדעת שהצרכן הביתי מנצל לרעה את האיסור לנתקו לפי כללים אלה; לעניין זה, ”ניצול לרעה“ – צריכת מים מעבר לכמות המוכרת, שסופקה לאחרים או יועדה בפועל לשימושים שאינם מטיבם ומטבעם צורכי בית של הצרכן הביתי, ולמעט צריכה כאמור שאינה בשליטתו של הצרכן הביתי ובכלל זה צריכה הנובעת מנזילה, מהפרשי מדידה בשל נזילה, מגניבה, או מבעיות באמינות המדידה.
{{ח:תת|(ג)}} לבקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יצרף בעל רישיון את כל ההחלטות, המידע והמסמכים המצויים בידיו בעניינו של הצרכן הביתי, ובכלל זה את כל האסמכתאות שעליהן הסתמך בהחלטה בעניינו.

{{ח:סעיף|7|חוות דעת משירותי הרווחה}}
{{ח:ת}} בכפוף לקבלת הסכמת צרכן ביתי, בעל הרישיון יפנה למחלקה לשירותים חברתיים בבקשה לקבל חוות דעת בדבר מצבו הכלכלי של הצרכן הביתי בתוך 21 ימים מיום קבלת הפנייה; לא הודיע הצרכן הביתי על הסכמתו בתוך 7 ימים מיום קבלת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}, יראו אותו כמי שסירב לפעולת בעל הרישיון כאמור.

{{ח:סעיף|8|המלצת הוועדה המייעצת}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה המייעצת תדון בבקשות שיגיש בעל רישיון למנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, ותמליץ למנהל הרשות הממשלתית אם לאשר את בקשת בעל הרישיון לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי; שוכנעה הוועדה המייעצת שהתקיימו בצרכן הביתי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(4)(א), (6) או (ב)}}, תמליץ לאשר את בקשת בעל הרישיון, ורשאית היא להמליץ על ביצוע פעולה לצמצום אספקת המים לצרכן הביתי חלף פעולת הניתוק, אם יש בידי בעל הרישיון אפשרות טכנולוגית ומעשית לנקוט אמצעי זה כלפי הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} על עבודת הוועדה המייעצת לעניין צרכנים של בעל רישיון יחולו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)#סעיף 9|סעיפים 9 עד 12 לכללי ניתוק אספקת מים}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9|קבלת החלטות בידי מנהל הרשות הממשלתית}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יבחן את המלצות הוועדה המייעצת ויחליט בתוך 15 ימי עסקים מיום קבלתן בידיו אם לקבלן, לדחותן או לקבלן בשינויים; המנהל יעביר עותק מהחלטתו לבעל הרישיון ולצרכן הביתי בתוך 7 ימי עסקים מהיום שבו התקבלה; המליצה הוועדה המייעצת לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או כל פעולה אחרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}}, ומנהל הרשות הממשלתית קיבל את המלצתה, ישלח מנהל הרשות הממשלתית לצרכן הביתי הודעה שתכלול את נימוקיו, בשפה פשוטה וברורה, ובכלל זה את נימוקי הוועדה המייעצת, וכן תצוין בה זכותו של הצרכן להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בקשר להחלטת מנהל הרשות.

{{ח:סעיף|10|ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי}}
{{ח:ת}} החליט מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שקיבל את המלצתה של הוועדה המייעצת בעניינו של הצרכן הביתי, לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או פעולה לצמצום אספקת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}}, רשאי בעל הרישיון לבצע את הפעולה האמורה, ובלבד שחלפו 30 ימים מיום ששלח לצרכן הביתי הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}} בדבר ההחלטה לבצע פעולת ניתוק; נוסף על האמור, החליט בעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של הצרכן הביתי, יידע את המחלקה לשירותים חברתיים שנתנה חוות דעת בעניינו של הצרכן הביתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} על ההחלטה האמורה, 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים.

{{ח:סעיף|11|סייגים לניתוק אספקת מים בנכס אחר}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל הסכם, בעל רישיון לא יבצע פעולת ניתוק אספקת מים בשל אי־תשלום חוב לגבי נכס אחר שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}};
{{ח:תתת|(2)}} בית ספר או גן ילדים, שבו מתחנכים תלמידים באופן שיטתי, המעניק חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על־יסודי או חינוך מיוחד, והמחזיק ברישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר|חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(3)}} מוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס״ח–2008}}, המחזיק ברישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} מוסד רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תתת|(5)}} מעון יום שיקומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}};
{{ח:תתת|(6)}} מעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(7)}} מקלט לנשים מוכות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(8)}} מעון ומעון נעול כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(9)}} נכס מקרקעין של מערכת הביטחון או המצוי בשימושה בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פעילות מבצעית או מלחמה הקשורה לפעילות בנכס האמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ייעודו העיקרי הוא למגורים לפי אישור מאת מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(10)}} בתי סוהר, מיתקני שהייה ומיתקני מעצר שמפעילה מערכת הביטחון, ובכלל זה מקומות משמורת לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, ומרכזים לשהיית מסתננים לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(11)}} נכס מקרקעין של הרשות הארצית לכבאות והצלה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה}}, או נכס בשימושה.
{{ח:תת|(ב)}} גוף כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (8), המבקש למנוע פעולת ניתוק אספקת מים, יציג לפני נציג בעל הרישיון, לפי בקשתו, רישיון, תעודה או אישור, המעידים על היותו גוף כאמור באותן פסקאות.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מערכת הביטחון“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 10|בסעיף 10 בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף|12|ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} פעולת ניתוק אספקת מים לא תבוצע אלא בימים א׳ עד ד׳, בין השעות 8:00 עד 17:00, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלא תבוצע פעולה כאמור בערב חג, חג וחול המועד, בשים לב לדתו של הצרכן, לפי העניין, כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללי אמות מידה}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא תבוצע פעולה כאמור בנכס של צרכן ביתי המקיים בו מנהגי אבל בתקופת ימי האבל לפי דתו או אמונתו של הצרכן הביתי, ובלבד שהודיע על כך לבעל הרישיון; ביצע בעל הרישיון פעולה לניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בתקופה האמורה – יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן הביתי למערכת המים, בלא דיחוי, לאחר שהודיע לו על כך הצרכן הביתי.
{{ח:תת|(ב)}} פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה תימשך, לכל היותר, 30 ימים; בחלוף 30 הימים יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן למערכת המים וימסור לו הודעה בדבר חובתו לשלם לבעל הרישיון את המגיע לו ממנו, שאם לא כן, תבוצע פעולת ניתוק אספקת מים בשנית, לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים נוספים, רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים נוספת לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים נוספת תימשך, לכל היותר, 45 ימים; בחלוף תקופה זו, יחבר בעל הרישיון את הצרכן למערכת המים.
{{ח:תת|(ד)}} לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים מתום פעולת הניתוק כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים שלישית בנכס, לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים שלישית תימשך, לכל היותר, 60 ימים; בעל הרישיון רשאי לחזור על פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה, ובלבד שבין כל חזרה על הפעולה תחלוף תקופה של 7 ימי עסקים לפחות.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם לא היתה צריכת מים בנכס בתקופה שקדמה לפעולת ניתוק אספקת מים או שהיתה צריכה זניחה המעידה כי הנכס אינו מאוכלס בפועל, או שנודע לבעל הרישיון כי הנכס אינו מאוכלס, רשאי בעל הרישיון להאריך את משך פעולת ניתוק אספקת המים בלא הגבלה, ובתנאי שבחלוף כל 45 ימים ימסור הודעה לצרכן כי הוא מתבקש להודיע בכל עת על כוונתו לאכלס את הנכס; התקבלה הודעת צרכן כאמור, תופסק פעולת ניתוק אספקת המים בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ו)}} טרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה ישלח בעל הרישיון הודעה לצרכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ד) או (ה)}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|13|חיבור נכס לאחר ניתוק אספקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחבר לאספקת מים נכס שבוצעה בו פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מהמועד האמור בסעיף קטן (ב), ולאחר שנציג בעל הרישיון בדק ואישר כי שולם לבעל הרישיון החוב השוטף או חוב נכס אחר, לפי העניין, שבשל אי־תשלומם בוצעה פעולת ניתוק אספקת מים או נקבע לצרכן הסדר תשלומים בעדם.
{{ח:תת|(ב)}} המועד המאוחר ביותר לחיבור נכס לפי סעיף קטן (א) יהיה כדלקמן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;השעה שבה הגיע הצרכן {{ש}} להסדר או שילם את חובו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד החיבור&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 18:00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6 שעות ממועד ההודעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחרי 18:00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10:00 בבוקר למחרת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|14|התראות והודעות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל הרישיון ישלח לצרכן ביתי, 15 ימים לפחות לאחר שהתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(1) עד (4)}}, הודעה ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|טופס 1 שבתוספת}} על כוונתו להגיש בעניינו בקשה למנהל הרשות הממשלתית לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לנכס; ההודעה תכלול, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר זכותו של הצרכן הביתי לפנות אליו בתוך 21 ימים בבקשה שלא להעביר בקשת ניתוק אספקת מים בעניינו למנהל הרשות הממשלתית וזאת בשל היותו חסר יכולת כלכלית לשלם את חובו או בשל נכונותו למסור לבעל הרישיון באופן מיידי את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית; בעל הרישיון יציין לפני הצרכן הביתי את זכותו להביא לפניו את טענותיו בדבר היותו חסר יכולת כלכלית, בכתב או בעל פה, לפי העדפתו, וכן שהוא רשאי לצרף לבקשתו בכתב או בעל פה כל מסמך או מידע שיש בו כדי לתמוך בבקשתו, ובכלל זה גם תיעוד חזותי;
{{ח:תתת|(2)}} בקשה להמציא לבעל הרישיון בתוך 21 ימים מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים ולתת לבעל הרישיון הרשאה לפנות למחלקה לשירותים חברתיים לקבל חוות דעת בעניינו והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן הביתי להימנע מהמצאת מסמכים וממתן הסכמה לפניית בעל הרישיון למחלקה לשירותים חברתיים לקבלת חוות דעתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}; בעל רישיון יציין לפני הצרכן הביתי כי אם לא יודיע הצרכן על מתן הסכמתו כאמור בתוך 7 ימים, יראו אותו כמי שסירב לפניית בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים בדבר אפשרות הצרכן הביתי לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו.
{{ח:תת|(ב)}} פנה צרכן לבעל הרישיון בבקשה כאמור בסעיף קטן (א)(1), ישלח לו בעל הרישיון הודעה כי החלטתו תינתן בעניינו של הצרכן לאחר שמיעת טענותיו כאמור, אם יבחר הצרכן להביא את טענותיו לפני בעל הרישיון כאמור באותו סעיף קטן, ולאחר בחינת כלל המידע הנוגע לעניינו של הצרכן, המצוי בידי בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} קודם לפנייה למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר ביצוע ניתוק אספקת מים לצרכן בנכס ביתי, ישלח בעל הרישיון לצרכן הודעה על ההחלטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(6)}} ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2 בתוספת}}.
{{ח:תת|(ד)}} קודם לביצוע פעולת ניתוק בנכס של צרכן ביתי, ישלח בעל רישיון לצרכן הודעה על החלטתו לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 3|טופס 3 בתוספת}}.
{{ח:תת|(ה)}} טרם ביצוע פעולת ניתוק חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ג) ו־(ד)}}, ידביק בעל הרישיון על הדלת החיצונית, או במקום אחר בולט לעין בנכס או בסמוך אליו, במעטפה אטומה וחתומה שעליה שם הצרכן וכתובתו בלבד, התראה בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמור ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 4|טופס 4 שבתוספת}}, או ימסור התראה כאמור לידי האדם שאליו היא מכוונת או במקום מגוריו של אותו אדם לידי אחד מבני משפחתו הבגירים.

{{ח:סעיף|15|מדיניות לעניין פיצוי הליכי גבייה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון, באישור מנהל הרשות הממשלתית, יקבע מדיניות אחידה לעניין מיצוי הליכי גבייה, וזאת בשים לב לסוג הצרכן ונסיבותיו ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}; לא מסר מנהל הרשות הממשלתית את עמדתו בתוך 30 ימים מיום שקיבל את פנייתו של בעל הרישיון בעניין, יראו את המדיניות, בתום התקופה האמורה, כאילו ניתן לגביה אישור מנהל הרשות כאמור; בעל הרישיון יפרסם את המדיניות כאמור באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט – ישלח את המדיניות, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.

{{ח:סעיף|16|הוראות לעניין הפעלת סמכויות כנגד צרכן ביתי}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא יפעיל סמכויות גבייה לפי כל דין, לפני ששלח לצרכן שתי התראות לפחות על קיומו של חוב; בכל אחת מההתראות יובהר כי באפשרות הצרכן לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} בהתראה הראשונה – לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון התקופתי;
{{ח:תת|(2)}} בהתראה השנייה – 30 ימים לפחות לאחר משלוח ההתראה הראשונה; ההתראה השנייה תישלח בדואר רשום או במסירה ידנית, ובעל רישיון שרשאי לנקוט נגד הצרכן הליכי גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, רשאי לכלול בה דרישת תשלום לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|17|הוראות לעניין משלוח התראות והודעות}}
{{ח:תת|(א)}} התראה או הודעה לפי כללים אלה, למעט התראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ה)}}, תיעשה בדואר רשום או בדרך של מסירה לידי האדם שאליו היא מכוונת או בדרך של מסירה במקום מגוריו, לידי אחד מבני משפחתו הבגירים; אם אי־אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהיה המסירה בדרך של הצגת האמור במקום בולט לעין על הנכס שבו מתגורר מי שההתראה או ההודעה מכוונת אליו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בנכס של צרכן ביתי שכתובתו הרשומה אצל בעל הרישיון אינה זהה לכתובת הנכס שלגביו קיים החוב השוטף או בהעדר כתובת למשלוח דברי דואר, תודבק התראה כאמור על הדלת החיצונית או במקום אחר בולט לעין בנכס, במעטפה אטומה וחתומה, שעל גביה שם הצרכן הביתי וכתובתו בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} בעל הרישיון יפעל למסירת התראות והודעות לפי כללים אלה, נוסף על הדרכים האמורות בסעיף קטן (א), גם באמצעות הודעת דואר אלקטרוני לכתובתו של הצרכן, בהתקשרות למספרי הטלפון הרשומים בחשבון הצרכן או בשליחת הודעת טקסט למספר הטלפון הנייד של הצרכן, אם פרטים אלה לגבי הצרכן מצויים ברשותו; לעניין אמצעים אלה, לא תהיה חובה על הצרכן לספק פרטי קשר אלה, אך אם בחר למוסרם לבעל הרישיון, יעשה בהם בעל הרישיון שימוש לצורך התראה לפי כללים אלה, אלא אם כן ביקש הצרכן שלא לעשות בהם שימוש מסוג זה, ורשאי הצרכן לבקש כאמור לגבי כלל אמצעים אלה או חלקם; בעל הרישיון יתעד בקשה של הצרכן בעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} בהתראות לפי טפסים שבכללים אלה יצוינו במקום בולט לעין, בערבית, באנגלית, ברוסית ובאמהרית, המילים ”התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים“, וכן יצוין באותן שפות כי ניתן לפנות ולקבל את הטופס גם בשפות האמורות מבעל הרישיון; טפסים מתורגמים אלה יפורסמו באתר האינטרנט של בעל הרישיון, אם יש לו אתר כאמור, וכן באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, ובמקרה של הבדלים ביניהם, הנוסח של הטופס בשפה העברית יהיה הנוסח הקובע.
{{ח:תת|(ה)}} פנה הצרכן כאמור בסעיף קטן (ד), יתעד זאת בעל הרישיון ברישומיו לעניין הצרכן, ולהתראות ולהודעות שיישלחו לפי כללים אלה מיום פניית הצרכן ואילך יצורף מראש עותק מתורגם בשפה שביקש הצרכן, נוסף על ההתראה או על ההודעה בשפה העברית.

{{ח:סעיף|18|הסדר תשלומים לצרכן הביתי}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון רשאי לקבוע לצרכן ביתי הסדר לפירעונו של חוב לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד תחילת ההסדר (בסעיף זה – הסדר תשלומים), או לתקופה ארוכה יותר בנסיבות חריגות הנוגעות להיקף החיוב, אופן היווצרותו או מצבו הכלכלי של הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} לא פרע צרכן שני תשלומים לפי הסדר תשלומים שנעשה עמו או לא שילם את החשבון התקופתי השוטף, רשאי בעל רישיון לבטל את הסדר התשלומים עמו.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע לצרכן הסדר תשלומים, לא ינקוט נגדו בעל רישיון פעולות גבייה כל עוד עמד בהסדר התשלומים.

{{ח:סעיף|19|חובת דיווח ופרסום}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ידווח לרשות הממשלתית פעמיים בשנה, בחודשים ינואר ויולי, על פעולות לעניין ניתוק שביצע, לרבות לפי כללים אלה, ובכלל זה מספר פעולות ניתוק אספקת מים שבוצעו בפועל, בחלוקה לסוגי צרכנים, ומועד תקופת כל ניתוק אספקת מים ומשכה; כל זאת בלא פרטים מזהים בדבר זהות הצרכנים שלגביהם בוצעו פעולות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יפרסם פעם בשנה מידע כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט – ישלח את המידע האמור, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מתום חודש אפריל, על מספר הבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} שהעביר לוועדה המייעצת בשנה שקדמה למועד הדיווח לשם קבלת המלצתה, על מספר הבקשות שקיבל, דחה או קיבל בשינויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ועל מספר פעולות ניתוק אספקת מים שביצעו בעלי רישיונות בפועל לפי הדיווחים שקיבל לפי סעיף זה ומשך כל פעולת ניתוק, והכול בחלוקה לבעלי רישיונות ולפי סוגי הצרכנים כאמור בכללים אלה; דיווח ראשון לפי סעיף קטן זה יימסר לא יאוחר מהמועד האמור בשנת 2019, לגבי התקופה שתחילתה במועד תחילתם של כללים אלה ועד לאותו מועד.

{{ח:סעיף|20|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין באמור בכללים אלה כדי למנוע מבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לנכס אחר שאינו נמנה על אלה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}};
{{ח:תת|(2)}} בכל מקרה שבו הוא נדרש לכך לפי דין.

{{ח:סעיף|21|הצמדה}}
{{ח:ת}} הסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(1)}} יעודכן ב־1 בינואר פעם בשנתיים, ולגבי העדכון הראשון – ביום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה – המדד) הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתם של כללים אלה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 50 שקלים חדשים; מנהל הרשות הממשלתית יפרסם הודעה על הסכום המעודכן ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|22|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתם של כללים אלה 30 ימים מיום פרסומם.
{{ח:תת|(ב)}} כללים אלה יחולו על תקופות חיוב שהחלו ביום התחילה ואילך; לעניין תקופות חיוב שהחלו לפני יום התחילה, בעל רישיון לא יהיה רשאי לבצע פעולת ניתוק שירותי אספקת מים או שירותי ביוב.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}})}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 1}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 1}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''Warning – Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''' {{ש}} '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.''' {{ש}} '''התראה על הכוונה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסך'''}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} לפי הרישומים שבידינו, טרם שילמת את התשלומים המגיעים ל. . . . . . . . . . . . (להלן – ספק המים) בעד שירותי מים או שירותי ביוב לחודשים . . . . . . . . . . . . . . . . . ., בנכס שכתובתו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . וזאת חרף התראות והודעות שנשלחו אליך בנושא זה; נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שקלים חדשים, מתוכו סכום של . . . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים הוא חוב שאפשר לנתק בגללו את הנכס (להלן – החוב השוטף), והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
{{ח:תת|2.}} אתה נדרש לשלם את חובך השוטף באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
{{ח:תת|3.}} אם לא תשלם את חובך השוטף באופן מיידי, הוועדה המייעצת ברשות המים רשאית להמליץ למנהל רשות המים לאשר את ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך וזאת בלי לגרוע מזכותנו לעשות שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותנו לצורך גביית התשלומים המגיעים לנו ממך, לרבות הפעלת סמכויות מכוח {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}} או {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, ובכלל זה עיקול חשבונות הבנק או מיטלטלין נוספים שבבעלותך.
{{ח:תת|4.}} נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
{{ח:תת|5.}} אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . או בכתובת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . .
{{ח:תת|6.}} אתה רשאי לפנות אלינו בתוך 21 ימים מיום קבלת הודעה זו בבקשה שלא לנתק את אספקת המים בנכסך וזאת אם אתה חסר יכולת כלכלית לשלם את חובך או אם בכוונתך למסור לנו פרטי התקשרות לצורך הפעלת הליכי גבייה אם עד היום לא עשית כן; המנהל הכללי של ספק המים או עובד בכיר מטעמו ידון בבקשתך.
{{ח:תת|7.}} אתה רשאי לצרף לבקשתך כל מסמך או מידע שיש ברשותך, ובכלל זה תיעוד חזותי, לצורך הוכחת טענותיך ובכלל זה את מצבך הכלכלי.
{{ח:ת}} לידיעתך:
{{ח:תת|√}} אנו מבקשים את אישורך ליידוע המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית (להלן – המחלקה לשירותים חברתיים) בדבר כוונתנו לבצע פעולת ניתוק בנכסך ולהציע לה להעביר לעיוננו אישור כי אתה מוכר לה ומידע על מצבך הכלכלי, אם הוא בידיעתה, בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה;
{{ח:תת|√}} אם לא יתקבל אישורך לפנייה זו בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לפנייה כאמור ולא נפנה למחלקה לשירותים חברתיים;
{{ח:תת|√}} נקיטת פעולות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, או פעולת ניתוק אספקת המים בנכס אינן מהוות תחליף לפירעון חובך המלא;
{{ח:תת|√}} חובך ימשיך לצבור ריבית והצמדה גם במקרה של נקיטת אמצעים שכאלה, עד תשלום מלוא החוב;
{{ח:תת|√}} אם תחליט לפנות אל ספק המים כאמור לעיל, אתה זכאי להציג את טענותיך לפני ספק המים בכתב או בעל פה;
{{ח:תת|√}} ההחלטה בעניינך תינתן בהתחשב בטענות ובמידע שתציג בעניין, במועד.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 2}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 2}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''Warning – Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''' {{ש}} '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכבוד {{ש}} שם וכתובת הצרכן

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(8) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|√}} בהמשך להתראות והודעות ששלחנו אליך ובהמשך לבקשה שהגשת, החלטתי להעביר בעניינך בקשה למנהל רשות המים, לקבלת אישור לביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
{{ח:תת|√}} החלטתי מתבססת על הנימוקים האלה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} לידיעתך:
{{ח:תת|√}} הוועדה המייעצת ברשות המים היא ועדה שהוקמה מכוח {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)#סעיף 8|סעיף 8 {{ח:הערה|ל}}כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע״ה–2015}}.
{{ח:תת|√}} תפקיד הוועדה לדון בבקשות חברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכס של צרכן ביתי ולהמליץ למנהל רשות המים אם לקבל, לדחות או לקבל בשינויים את הבקשות האמורות.
{{ח:תת|√}} אתה רשאי לפנות ישירות אל הוועדה המייעצת ברשות המים ולהעביר לעיונה כל מסמך הנוגע לעניין.
{{ח:תת|√}} פרטי התקשרות עם הוועדה:

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | | | {{ממורכז|בכבוד רב, {{ש}} שם + שם משפחה {{ש}} המנהל הכללי של התאגיד}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 3}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 3}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''Warning – Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ח:הערה|[צ״ל: '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''']}} {{ש}} '''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።''' {{ח:הערה|[צ״ל: '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''']}} {{ש}} '''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке''' {{ח:הערה|[צ״ל: '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.''']}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הודעה על החלטה לבצע פעולת ניתוק''' {{ש}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} הרינו להודיעך כי ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . החליט מנהל רשות המים לקבל את המלצת הוועדה המייעצת בעניינך ולאשר לחברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
{{ח:תת|2.}} אתה רשאי לעתור כנגד החלטת מנהל רשות המים לפני בית המשפט הגבוה לצדק.
{{ח:תת|3.}} לתשומת לבך – בחלוף 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, בכוונתנו לבצע את פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך בלא כל דיחוי נוסף.
{{ח:תת|4.}} נכסך יהיה מנותק לתקופה שלא תעלה על 30 ימים רצופים, בתום תקופה זו אנו נחבר את נכסך למשך 5 ימים רצופים ונאפשר לך להסדיר את חובך אלינו.
{{ח:תת|5.}} אם לא ישולם החוב בתוך אותם 5 ימים רצופים, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העובדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017.
{{ח:ת}} לידיעתך:
{{ח:תת|√}} 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים על ידנו, בכוונתו להודיע על כך למחלקה לשירותים חברתיים שאתה מוכר או מטופל בה, ואם הדבר לא ידוע, למחלקה לשירותים חברתיים שאתה נמצא בתחום אחריותה, אלא אם כן תסרב לכך; נדגיש כי אם לא יתקבל אישורך למתן הודעה כאמור בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לכך;
{{ח:תת|√}} נכון למועד מכתב זה, חובך לספק המים עומד על סכום של . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
{{ח:תת|√}} כדי למנוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך, אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף, שניתן לתשלום בבנק הדואר/סניף הבנק/בכרטיס אשראי{{ח:הערה|/}}במענה טלפוני/באתר האינטרנט של ספק המים.
{{ח:תת|√}} כמו כן נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
{{ח:תת|√}} אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . או בכתובת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 4}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 4}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ה)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''Warning – Water Disconnection Notice!!!''' {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} '''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ''' {{ש}} '''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק חוזר של אספקת מים בנכס בשל אי־תשלום חוב''' {{ש}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ג) ו־(ד) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ביצענו בנכס זה שכתובתו . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . פעולת ניתוק אספקת מים וזאת בשל אי־תשלום חובך אלינו.
{{ח:תת|2.}} ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . חרף העובדה שטרם הסדרת את חובך, חיברנו את הנכס למערכת המים לתקופה זמנית של 5 ימי עסקים; בתקופה זו עליך להסדיר את חובך השוטף לספק המים, שבשלו בוצעה פעולת ניתוק אספקת המים.
{{ח:תת|3.}} נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
{{ח:תת|4.}} אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
{{ח:תת|5.}} אם לא ישולם החוב בתוך 5 ימי עסקים ממועד הודעה זו, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017.
{{ח:תת|6.}} לידיעתך, כל פעולת ניתוק אספקת המים בנכס או פעולת חיבור הנכס למערכת המים, כרוכה בהוצאות שתחויב בעלותן אם יינקטו בפועל.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''התראה נוספת לא תישלח!'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{שמאל|'''You can request and receive the above notification in English'''}} {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{שמאל|የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።}} {{ש}} {{שמאל|Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке}}

{{ח:חתימות|כ״ג באלול התשע״ז (14 בספטמבר 2017)}}
* '''גיורא שחם'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qk3gj7qvywohofpyzfa68nkjw3ttapt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416768</id>
      <parentid>1416749</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T09:30:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1416767]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61003" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 126|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|23}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 24|24}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יז|ו־124יז(א)(3) ו־(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|סעיף 124יח(ד) לחוק}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרות}}
{{ח:ת}} מטרותיהם של כללים אלה הן:
{{ח:תת|(1)}} להסדיר את המקרים והתנאים לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמצעי להבטחת תשלום חשבונות צריכה שוטפים של צרכנים ביתיים, אך לא כאמצעי לגביית חובות עבר;
{{ח:תת|(2)}} להבטיח כי צרכן ביתי לא ינותק מאספקת המים בשל אי־תשלום חובו, אלא אם כן אישר זאת מנהל הרשות הממשלתית, לפי כללים אלה;
{{ח:תת|(3)}} להבטיח שבעל רישיון יעשה שימוש בסמכותו לבצע פעולת ניתוק אספקת מים, תוך צמצום הפגיעה בצרכן, תוך בחינת האפשרות לעשות שימוש באמצעים חלופיים, ובשים לב לחיוניותם של שירותי המים, בהתחשב בסוג הנכס, השירותים הניתנים בו והיקף הפגיעה הצפויה להיגרם לצרכן.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – למעט חברה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, ולמעט מקורות חברת מים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המייעצת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)|בכללי ניתוק אספקת מים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של בעל הרישיון או מי שממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|סעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב“ – חוב בעד אספקת מים או שירותי ביוב שסיפק בעל רישיון לצרכן, כפי שנרשם בחשבון המים שנשלח לצרכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב שוטף“ – חוב, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} הוצאות גבייה, אגרות וריבית;
{{ח:תתת|(2)}} חוב שהצרכן פנה לבעל הרישיון בבקשה לבררו ובעל הרישיון טרם נתן לגביו החלטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההוצאה לפועל“ – {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום עסקים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)|בכללי אמות מידה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי אמות מידה“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי ניתוק אספקת מים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע״ה–2015}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוכרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלקה לשירותים חברתיים“ – מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית שהצרכן הביתי מוכר לה או מטופל בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיצוי הליכי גבייה“ – הפעלת סמכויות גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}}, לפי מדיניות אחידה של בעל הרישיון בעניין גביית חובות, שפרסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15 לכללים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס אחר“ – נכס שאינו נכס של צרכן ביתי, לרבות מקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס של צרכן ביתי“ – נכס שצרכן ביתי זכאי לשלם לגביו תעריף בעד כמות מוכרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת ניתוק אספקת מים“ – פעולה המונעת אספקת מים לנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שרשום בספרי בעל הרישיון כמקבל שירותי מים או שירותי מים וביוב בנכס מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן ביתי“ – צרכן הזכאי לתעריף בעד כמות מוכרת, לרבות כל אדם המתגורר עמו בנכס והנמנה עם מספר הנפשות הרשומות כמי שמתגוררות בנכס בספרי בעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חיוב“ – תקופה חודשית או דו־חודשית שלגביה שלח בעל הרישיון לצרכן חשבון בעד צריכת שירותי מים או שירותי ביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופות חיוב רצופות“ – שתי תקופות חיוב עוקבות לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופות חיוב לסירוגין“ – שתי תקופות חיוב לפחות מתוך שש תקופות חיוב רצופות.

{{ח:סעיף|3|מעמד ההוראות}}
{{ח:ת}} הוראות כללים אלה הן חלק מתנאי הרישיון.

{{ח:סעיף|4|סמכות לגבות חוב}}
{{ח:ת}} אין בפעולה או באי־פעולה של בעל רישיון לניתוק אספקת מים לפי כללים אלה כדי לפטור את הצרכן מתשלום מלוא חובותיו לבעל הרישיון.

{{ח:סעיף|5|איסור ניתוק אספקת מים לצרכן ביתי}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ינתק צרכן ביתי מאספקת המים בנכסו בשל אי־תשלום בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס.

{{ח:סעיף|6|סייג לאיסור ניתוק}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, בעל הרישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בשל אי־תשלום חוב שוטף בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גובה החוב השוטף, למעט הפרשי הצמדה, מתוך יתרת החוב של הצרכן הביתי, שהגיע מועד פירעונו, עולה על 1,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן הביתי לא שילם לבעל הרישיון בעד אספקת מים או שירותי ביוב במשך תקופות חיוב רצופות או במשך תקופות חיוב לסירוגין;
{{ח:תתת|(3)}} טרם חלפו 12 חודשים מהמועד האחרון שהיה על הצרכן הביתי לשלם בעד תקופת החיוב המאוחרת לפי פסקה (2), לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} התקיימו אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הצרכן הביתי סירב למסור לבעל הרישיון את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית כפי שמופיע ברישומי רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל הרישיון לא הצליח לגבות את החוב השוטף למרות מיצוי הליכי הגבייה וחלפו 30 ימים לפחות ממועד מיצוי ההליכים כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי התראה, בשפה פשוטה וברורה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}, על כוונתו להעביר למנהל הרשות הממשלתית בקשה לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים, הכוללת, בין השאר, בקשה להמציא לבעל הרישיון מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן להימנע מהמצאת מסמכים כאמור לבעל הרישיון;
{{ח:תתת|(6)}} המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, סבר שהצרכן הביתי הוא בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את חובו השוטף, לאחר שבחן את טענותיו וראיותיו של הצרכן הביתי, אם נמסרו לבעל הרישיון, ובכלל זה את חוות הדעת שקיבל בעניינו, אם התקבלה, מהמחלקה לשירותים חברתיים, ובלבד שהתקיימו לעניין הפנייה למחלקה לשירותים חברתיים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(7)}} המנהל הכללי ינמק את החלטתו כאמור בפסקה (6) ויפרט מדוע יש לראות בצרכן הביתי בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את החוב השוטף, וזאת למרות שמיצוי הליכי הגבייה לא הביא לגביית החוב השוטף;
{{ח:תתת|(8)}} בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי הודעה על ההחלטה כאמור בפסקה (6) ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בעל רישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי, אף אם סבר המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, שהצרכן הביתי אינו בעל יכולת כלכלית לשלם את חובו, אם נוכח לדעת שהצרכן הביתי מנצל לרעה את האיסור לנתקו לפי כללים אלה; לעניין זה, ”ניצול לרעה“ – צריכת מים מעבר לכמות המוכרת, שסופקה לאחרים או יועדה בפועל לשימושים שאינם מטיבם ומטבעם צורכי בית של הצרכן הביתי, ולמעט צריכה כאמור שאינה בשליטתו של הצרכן הביתי ובכלל זה צריכה הנובעת מנזילה, מהפרשי מדידה בשל נזילה, מגניבה, או מבעיות באמינות המדידה.
{{ח:תת|(ג)}} לבקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יצרף בעל רישיון את כל ההחלטות, המידע והמסמכים המצויים בידיו בעניינו של הצרכן הביתי, ובכלל זה את כל האסמכתאות שעליהן הסתמך בהחלטה בעניינו.

{{ח:סעיף|7|חוות דעת משירותי הרווחה}}
{{ח:ת}} בכפוף לקבלת הסכמת צרכן ביתי, בעל הרישיון יפנה למחלקה לשירותים חברתיים בבקשה לקבל חוות דעת בדבר מצבו הכלכלי של הצרכן הביתי בתוך 21 ימים מיום קבלת הפנייה; לא הודיע הצרכן הביתי על הסכמתו בתוך 7 ימים מיום קבלת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}, יראו אותו כמי שסירב לפעולת בעל הרישיון כאמור.

{{ח:סעיף|8|המלצת הוועדה המייעצת}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה המייעצת תדון בבקשות שיגיש בעל רישיון למנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, ותמליץ למנהל הרשות הממשלתית אם לאשר את בקשת בעל הרישיון לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי; שוכנעה הוועדה המייעצת שהתקיימו בצרכן הביתי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(4)(א), (6) או (ב)}}, תמליץ לאשר את בקשת בעל הרישיון, ורשאית היא להמליץ על ביצוע פעולה לצמצום אספקת המים לצרכן הביתי חלף פעולת הניתוק, אם יש בידי בעל הרישיון אפשרות טכנולוגית ומעשית לנקוט אמצעי זה כלפי הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} על עבודת הוועדה המייעצת לעניין צרכנים של בעל רישיון יחולו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)#סעיף 9|סעיפים 9 עד 12 לכללי ניתוק אספקת מים}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9|קבלת החלטות בידי מנהל הרשות הממשלתית}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יבחן את המלצות הוועדה המייעצת ויחליט בתוך 15 ימי עסקים מיום קבלתן בידיו אם לקבלן, לדחותן או לקבלן בשינויים; המנהל יעביר עותק מהחלטתו לבעל הרישיון ולצרכן הביתי בתוך 7 ימי עסקים מהיום שבו התקבלה; המליצה הוועדה המייעצת לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או כל פעולה אחרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}}, ומנהל הרשות הממשלתית קיבל את המלצתה, ישלח מנהל הרשות הממשלתית לצרכן הביתי הודעה שתכלול את נימוקיו, בשפה פשוטה וברורה, ובכלל זה את נימוקי הוועדה המייעצת, וכן תצוין בה זכותו של הצרכן להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בקשר להחלטת מנהל הרשות.

{{ח:סעיף|10|ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי}}
{{ח:ת}} החליט מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שקיבל את המלצתה של הוועדה המייעצת בעניינו של הצרכן הביתי, לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או פעולה לצמצום אספקת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}}, רשאי בעל הרישיון לבצע את הפעולה האמורה, ובלבד שחלפו 30 ימים מיום ששלח לצרכן הביתי הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}} בדבר ההחלטה לבצע פעולת ניתוק; נוסף על האמור, החליט בעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של הצרכן הביתי, יידע את המחלקה לשירותים חברתיים שנתנה חוות דעת בעניינו של הצרכן הביתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} על ההחלטה האמורה, 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים.

{{ח:סעיף|11|סייגים לניתוק אספקת מים בנכס אחר}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל הסכם, בעל רישיון לא יבצע פעולת ניתוק אספקת מים בשל אי־תשלום חוב לגבי נכס אחר שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}};
{{ח:תתת|(2)}} בית ספר או גן ילדים, שבו מתחנכים תלמידים באופן שיטתי, המעניק חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על־יסודי או חינוך מיוחד, והמחזיק ברישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר|חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(3)}} מוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס״ח–2008}}, המחזיק ברישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} מוסד רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תתת|(5)}} מעון יום שיקומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}};
{{ח:תתת|(6)}} מעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(7)}} מקלט לנשים מוכות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(8)}} מעון ומעון נעול כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(9)}} נכס מקרקעין של מערכת הביטחון או המצוי בשימושה בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פעילות מבצעית או מלחמה הקשורה לפעילות בנכס האמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ייעודו העיקרי הוא למגורים לפי אישור מאת מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(10)}} בתי סוהר, מיתקני שהייה ומיתקני מעצר שמפעילה מערכת הביטחון, ובכלל זה מקומות משמורת לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, ומרכזים לשהיית מסתננים לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(11)}} נכס מקרקעין של הרשות הארצית לכבאות והצלה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה}}, או נכס בשימושה.
{{ח:תת|(ב)}} גוף כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (8), המבקש למנוע פעולת ניתוק אספקת מים, יציג לפני נציג בעל הרישיון, לפי בקשתו, רישיון, תעודה או אישור, המעידים על היותו גוף כאמור באותן פסקאות.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מערכת הביטחון“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 10|בסעיף 10 בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף|12|ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} פעולת ניתוק אספקת מים לא תבוצע אלא בימים א׳ עד ד׳, בין השעות 8:00 עד 17:00, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלא תבוצע פעולה כאמור בערב חג, חג וחול המועד, בשים לב לדתו של הצרכן, לפי העניין, כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללי אמות מידה}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא תבוצע פעולה כאמור בנכס של צרכן ביתי המקיים בו מנהגי אבל בתקופת ימי האבל לפי דתו או אמונתו של הצרכן הביתי, ובלבד שהודיע על כך לבעל הרישיון; ביצע בעל הרישיון פעולה לניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בתקופה האמורה – יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן הביתי למערכת המים, בלא דיחוי, לאחר שהודיע לו על כך הצרכן הביתי.
{{ח:תת|(ב)}} פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה תימשך, לכל היותר, 30 ימים; בחלוף 30 הימים יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן למערכת המים וימסור לו הודעה בדבר חובתו לשלם לבעל הרישיון את המגיע לו ממנו, שאם לא כן, תבוצע פעולת ניתוק אספקת מים בשנית, לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים נוספים, רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים נוספת לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים נוספת תימשך, לכל היותר, 45 ימים; בחלוף תקופה זו, יחבר בעל הרישיון את הצרכן למערכת המים.
{{ח:תת|(ד)}} לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים מתום פעולת הניתוק כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים שלישית בנכס, לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים שלישית תימשך, לכל היותר, 60 ימים; בעל הרישיון רשאי לחזור על פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה, ובלבד שבין כל חזרה על הפעולה תחלוף תקופה של 7 ימי עסקים לפחות.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם לא היתה צריכת מים בנכס בתקופה שקדמה לפעולת ניתוק אספקת מים או שהיתה צריכה זניחה המעידה כי הנכס אינו מאוכלס בפועל, או שנודע לבעל הרישיון כי הנכס אינו מאוכלס, רשאי בעל הרישיון להאריך את משך פעולת ניתוק אספקת המים בלא הגבלה, ובתנאי שבחלוף כל 45 ימים ימסור הודעה לצרכן כי הוא מתבקש להודיע בכל עת על כוונתו לאכלס את הנכס; התקבלה הודעת צרכן כאמור, תופסק פעולת ניתוק אספקת המים בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ו)}} טרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה ישלח בעל הרישיון הודעה לצרכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ד) או (ה)}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|13|חיבור נכס לאחר ניתוק אספקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחבר לאספקת מים נכס שבוצעה בו פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מהמועד האמור בסעיף קטן (ב), ולאחר שנציג בעל הרישיון בדק ואישר כי שולם לבעל הרישיון החוב השוטף או חוב נכס אחר, לפי העניין, שבשל אי־תשלומם בוצעה פעולת ניתוק אספקת מים או נקבע לצרכן הסדר תשלומים בעדם.
{{ח:תת|(ב)}} המועד המאוחר ביותר לחיבור נכס לפי סעיף קטן (א) יהיה כדלקמן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;השעה שבה הגיע הצרכן {{ש}} להסדר או שילם את חובו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד החיבור&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 18:00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6 שעות ממועד ההודעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחרי 18:00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10:00 בבוקר למחרת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|14|התראות והודעות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל הרישיון ישלח לצרכן ביתי, 15 ימים לפחות לאחר שהתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(1) עד (4)}}, הודעה ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|טופס 1 שבתוספת}} על כוונתו להגיש בעניינו בקשה למנהל הרשות הממשלתית לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לנכס; ההודעה תכלול, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר זכותו של הצרכן הביתי לפנות אליו בתוך 21 ימים בבקשה שלא להעביר בקשת ניתוק אספקת מים בעניינו למנהל הרשות הממשלתית וזאת בשל היותו חסר יכולת כלכלית לשלם את חובו או בשל נכונותו למסור לבעל הרישיון באופן מיידי את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית; בעל הרישיון יציין לפני הצרכן הביתי את זכותו להביא לפניו את טענותיו בדבר היותו חסר יכולת כלכלית, בכתב או בעל פה, לפי העדפתו, וכן שהוא רשאי לצרף לבקשתו בכתב או בעל פה כל מסמך או מידע שיש בו כדי לתמוך בבקשתו, ובכלל זה גם תיעוד חזותי;
{{ח:תתת|(2)}} בקשה להמציא לבעל הרישיון בתוך 21 ימים מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים ולתת לבעל הרישיון הרשאה לפנות למחלקה לשירותים חברתיים לקבל חוות דעת בעניינו והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן הביתי להימנע מהמצאת מסמכים וממתן הסכמה לפניית בעל הרישיון למחלקה לשירותים חברתיים לקבלת חוות דעתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}; בעל רישיון יציין לפני הצרכן הביתי כי אם לא יודיע הצרכן על מתן הסכמתו כאמור בתוך 7 ימים, יראו אותו כמי שסירב לפניית בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים בדבר אפשרות הצרכן הביתי לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו.
{{ח:תת|(ב)}} פנה צרכן לבעל הרישיון בבקשה כאמור בסעיף קטן (א)(1), ישלח לו בעל הרישיון הודעה כי החלטתו תינתן בעניינו של הצרכן לאחר שמיעת טענותיו כאמור, אם יבחר הצרכן להביא את טענותיו לפני בעל הרישיון כאמור באותו סעיף קטן, ולאחר בחינת כלל המידע הנוגע לעניינו של הצרכן, המצוי בידי בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} קודם לפנייה למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר ביצוע ניתוק אספקת מים לצרכן בנכס ביתי, ישלח בעל הרישיון לצרכן הודעה על ההחלטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(6)}} ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2 בתוספת}}.
{{ח:תת|(ד)}} קודם לביצוע פעולת ניתוק בנכס של צרכן ביתי, ישלח בעל רישיון לצרכן הודעה על החלטתו לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 3|טופס 3 בתוספת}}.
{{ח:תת|(ה)}} טרם ביצוע פעולת ניתוק חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ג) ו־(ד)}}, ידביק בעל הרישיון על הדלת החיצונית, או במקום אחר בולט לעין בנכס או בסמוך אליו, במעטפה אטומה וחתומה שעליה שם הצרכן וכתובתו בלבד, התראה בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמור ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 4|טופס 4 שבתוספת}}, או ימסור התראה כאמור לידי האדם שאליו היא מכוונת או במקום מגוריו של אותו אדם לידי אחד מבני משפחתו הבגירים.

{{ח:סעיף|15|מדיניות לעניין פיצוי הליכי גבייה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון, באישור מנהל הרשות הממשלתית, יקבע מדיניות אחידה לעניין מיצוי הליכי גבייה, וזאת בשים לב לסוג הצרכן ונסיבותיו ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}; לא מסר מנהל הרשות הממשלתית את עמדתו בתוך 30 ימים מיום שקיבל את פנייתו של בעל הרישיון בעניין, יראו את המדיניות, בתום התקופה האמורה, כאילו ניתן לגביה אישור מנהל הרשות כאמור; בעל הרישיון יפרסם את המדיניות כאמור באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט – ישלח את המדיניות, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.

{{ח:סעיף|16|הוראות לעניין הפעלת סמכויות כנגד צרכן ביתי}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא יפעיל סמכויות גבייה לפי כל דין, לפני ששלח לצרכן שתי התראות לפחות על קיומו של חוב; בכל אחת מההתראות יובהר כי באפשרות הצרכן לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} בהתראה הראשונה – לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון התקופתי;
{{ח:תת|(2)}} בהתראה השנייה – 30 ימים לפחות לאחר משלוח ההתראה הראשונה; ההתראה השנייה תישלח בדואר רשום או במסירה ידנית, ובעל רישיון שרשאי לנקוט נגד הצרכן הליכי גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, רשאי לכלול בה דרישת תשלום לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|17|הוראות לעניין משלוח התראות והודעות}}
{{ח:תת|(א)}} התראה או הודעה לפי כללים אלה, למעט התראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ה)}}, תיעשה בדואר רשום או בדרך של מסירה לידי האדם שאליו היא מכוונת או בדרך של מסירה במקום מגוריו, לידי אחד מבני משפחתו הבגירים; אם אי־אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהיה המסירה בדרך של הצגת האמור במקום בולט לעין על הנכס שבו מתגורר מי שההתראה או ההודעה מכוונת אליו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בנכס של צרכן ביתי שכתובתו הרשומה אצל בעל הרישיון אינה זהה לכתובת הנכס שלגביו קיים החוב השוטף או בהעדר כתובת למשלוח דברי דואר, תודבק התראה כאמור על הדלת החיצונית או במקום אחר בולט לעין בנכס, במעטפה אטומה וחתומה, שעל גביה שם הצרכן הביתי וכתובתו בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} בעל הרישיון יפעל למסירת התראות והודעות לפי כללים אלה, נוסף על הדרכים האמורות בסעיף קטן (א), גם באמצעות הודעת דואר אלקטרוני לכתובתו של הצרכן, בהתקשרות למספרי הטלפון הרשומים בחשבון הצרכן או בשליחת הודעת טקסט למספר הטלפון הנייד של הצרכן, אם פרטים אלה לגבי הצרכן מצויים ברשותו; לעניין אמצעים אלה, לא תהיה חובה על הצרכן לספק פרטי קשר אלה, אך אם בחר למוסרם לבעל הרישיון, יעשה בהם בעל הרישיון שימוש לצורך התראה לפי כללים אלה, אלא אם כן ביקש הצרכן שלא לעשות בהם שימוש מסוג זה, ורשאי הצרכן לבקש כאמור לגבי כלל אמצעים אלה או חלקם; בעל הרישיון יתעד בקשה של הצרכן בעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} בהתראות לפי טפסים שבכללים אלה יצוינו במקום בולט לעין, בערבית, באנגלית, ברוסית ובאמהרית, המילים ”התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים“, וכן יצוין באותן שפות כי ניתן לפנות ולקבל את הטופס גם בשפות האמורות מבעל הרישיון; טפסים מתורגמים אלה יפורסמו באתר האינטרנט של בעל הרישיון, אם יש לו אתר כאמור, וכן באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, ובמקרה של הבדלים ביניהם, הנוסח של הטופס בשפה העברית יהיה הנוסח הקובע.
{{ח:תת|(ה)}} פנה הצרכן כאמור בסעיף קטן (ד), יתעד זאת בעל הרישיון ברישומיו לעניין הצרכן, ולהתראות ולהודעות שיישלחו לפי כללים אלה מיום פניית הצרכן ואילך יצורף מראש עותק מתורגם בשפה שביקש הצרכן, נוסף על ההתראה או על ההודעה בשפה העברית.

{{ח:סעיף|18|הסדר תשלומים לצרכן הביתי}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון רשאי לקבוע לצרכן ביתי הסדר לפירעונו של חוב לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד תחילת ההסדר (בסעיף זה – הסדר תשלומים), או לתקופה ארוכה יותר בנסיבות חריגות הנוגעות להיקף החיוב, אופן היווצרותו או מצבו הכלכלי של הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} לא פרע צרכן שני תשלומים לפי הסדר תשלומים שנעשה עמו או לא שילם את החשבון התקופתי השוטף, רשאי בעל רישיון לבטל את הסדר התשלומים עמו.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע לצרכן הסדר תשלומים, לא ינקוט נגדו בעל רישיון פעולות גבייה כל עוד עמד בהסדר התשלומים.

{{ח:סעיף|19|חובת דיווח ופרסום}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ידווח לרשות הממשלתית פעמיים בשנה, בחודשים ינואר ויולי, על פעולות לעניין ניתוק שביצע, לרבות לפי כללים אלה, ובכלל זה מספר פעולות ניתוק אספקת מים שבוצעו בפועל, בחלוקה לסוגי צרכנים, ומועד תקופת כל ניתוק אספקת מים ומשכה; כל זאת בלא פרטים מזהים בדבר זהות הצרכנים שלגביהם בוצעו פעולות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יפרסם פעם בשנה מידע כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט – ישלח את המידע האמור, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מתום חודש אפריל, על מספר הבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} שהעביר לוועדה המייעצת בשנה שקדמה למועד הדיווח לשם קבלת המלצתה, על מספר הבקשות שקיבל, דחה או קיבל בשינויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ועל מספר פעולות ניתוק אספקת מים שביצעו בעלי רישיונות בפועל לפי הדיווחים שקיבל לפי סעיף זה ומשך כל פעולת ניתוק, והכול בחלוקה לבעלי רישיונות ולפי סוגי הצרכנים כאמור בכללים אלה; דיווח ראשון לפי סעיף קטן זה יימסר לא יאוחר מהמועד האמור בשנת 2019, לגבי התקופה שתחילתה במועד תחילתם של כללים אלה ועד לאותו מועד.

{{ח:סעיף|20|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין באמור בכללים אלה כדי למנוע מבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לנכס אחר שאינו נמנה על אלה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}};
{{ח:תת|(2)}} בכל מקרה שבו הוא נדרש לכך לפי דין.

{{ח:סעיף|21|הצמדה}}
{{ח:ת}} הסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(1)}} יעודכן ב־1 בינואר פעם בשנתיים, ולגבי העדכון הראשון – ביום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה – המדד) הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתם של כללים אלה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 50 שקלים חדשים; מנהל הרשות הממשלתית יפרסם הודעה על הסכום המעודכן ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|22|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתם של כללים אלה 30 ימים מיום פרסומם.
{{ח:תת|(ב)}} כללים אלה יחולו על תקופות חיוב שהחלו ביום התחילה ואילך; לעניין תקופות חיוב שהחלו לפני יום התחילה, בעל רישיון לא יהיה רשאי לבצע פעולת ניתוק שירותי אספקת מים או שירותי ביוב.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}})}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 1}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 1}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning – Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt; {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''התראה על הכוונה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסך'''}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} לפי הרישומים שבידינו, טרם שילמת את התשלומים המגיעים ל. . . . . . . . . . . . (להלן – ספק המים) בעד שירותי מים או שירותי ביוב לחודשים . . . . . . . . . . . . . . . . . ., בנכס שכתובתו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . וזאת חרף התראות והודעות שנשלחו אליך בנושא זה; נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שקלים חדשים, מתוכו סכום של . . . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים הוא חוב שאפשר לנתק בגללו את הנכס (להלן – החוב השוטף), והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
{{ח:תת|2.}} אתה נדרש לשלם את חובך השוטף באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
{{ח:תת|3.}} אם לא תשלם את חובך השוטף באופן מיידי, הוועדה המייעצת ברשות המים רשאית להמליץ למנהל רשות המים לאשר את ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך וזאת בלי לגרוע מזכותנו לעשות שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותנו לצורך גביית התשלומים המגיעים לנו ממך, לרבות הפעלת סמכויות מכוח {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}} או {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, ובכלל זה עיקול חשבונות הבנק או מיטלטלין נוספים שבבעלותך.
{{ח:תת|4.}} נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
{{ח:תת|5.}} אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . או בכתובת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . .
{{ח:תת|6.}} אתה רשאי לפנות אלינו בתוך 21 ימים מיום קבלת הודעה זו בבקשה שלא לנתק את אספקת המים בנכסך וזאת אם אתה חסר יכולת כלכלית לשלם את חובך או אם בכוונתך למסור לנו פרטי התקשרות לצורך הפעלת הליכי גבייה אם עד היום לא עשית כן; המנהל הכללי של ספק המים או עובד בכיר מטעמו ידון בבקשתך.
{{ח:תת|7.}} אתה רשאי לצרף לבקשתך כל מסמך או מידע שיש ברשותך, ובכלל זה תיעוד חזותי, לצורך הוכחת טענותיך ובכלל זה את מצבך הכלכלי.
{{ח:ת}} לידיעתך:
{{ח:תת|√}} אנו מבקשים את אישורך ליידוע המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית (להלן – המחלקה לשירותים חברתיים) בדבר כוונתנו לבצע פעולת ניתוק בנכסך ולהציע לה להעביר לעיוננו אישור כי אתה מוכר לה ומידע על מצבך הכלכלי, אם הוא בידיעתה, בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה;
{{ח:תת|√}} אם לא יתקבל אישורך לפנייה זו בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לפנייה כאמור ולא נפנה למחלקה לשירותים חברתיים;
{{ח:תת|√}} נקיטת פעולות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, או פעולת ניתוק אספקת המים בנכס אינן מהוות תחליף לפירעון חובך המלא;
{{ח:תת|√}} חובך ימשיך לצבור ריבית והצמדה גם במקרה של נקיטת אמצעים שכאלה, עד תשלום מלוא החוב;
{{ח:תת|√}} אם תחליט לפנות אל ספק המים כאמור לעיל, אתה זכאי להציג את טענותיך לפני ספק המים בכתב או בעל פה;
{{ח:תת|√}} ההחלטה בעניינך תינתן בהתחשב בטענות ובמידע שתציג בעניין, במועד.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''You can request and receive the above notification in English'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}}&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt;}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 2}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 2}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning – Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt; {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt;}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכבוד {{ש}} שם וכתובת הצרכן

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(8) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|√}} בהמשך להתראות והודעות ששלחנו אליך ובהמשך לבקשה שהגשת, החלטתי להעביר בעניינך בקשה למנהל רשות המים, לקבלת אישור לביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
{{ח:תת|√}} החלטתי מתבססת על הנימוקים האלה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} לידיעתך:
{{ח:תת|√}} הוועדה המייעצת ברשות המים היא ועדה שהוקמה מכוח {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)#סעיף 8|סעיף 8 {{ח:הערה|ל}}כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע״ה–2015}}.
{{ח:תת|√}} תפקיד הוועדה לדון בבקשות חברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכס של צרכן ביתי ולהמליץ למנהל רשות המים אם לקבל, לדחות או לקבל בשינויים את הבקשות האמורות.
{{ח:תת|√}} אתה רשאי לפנות ישירות אל הוועדה המייעצת ברשות המים ולהעביר לעיונה כל מסמך הנוגע לעניין.
{{ח:תת|√}} פרטי התקשרות עם הוועדה:

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | | | {{ממורכז|בכבוד רב, {{ש}} שם + שם משפחה {{ש}} המנהל הכללי של התאגיד}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''You can request and receive the above notification in English'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}}&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt;}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 3}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 3}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning – Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{ח:הערה|[צ״ל: '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''']}} {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ח:הערה|[צ״ל: &lt;span dir{{=}}&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt;]}} {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt; {{ח:הערה|[צ״ל: &lt;span dir{{=}}&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt;]}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הודעה על החלטה לבצע פעולת ניתוק''' {{ש}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} הרינו להודיעך כי ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . החליט מנהל רשות המים לקבל את המלצת הוועדה המייעצת בעניינך ולאשר לחברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
{{ח:תת|2.}} אתה רשאי לעתור כנגד החלטת מנהל רשות המים לפני בית המשפט הגבוה לצדק.
{{ח:תת|3.}} לתשומת לבך – בחלוף 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, בכוונתנו לבצע את פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך בלא כל דיחוי נוסף.
{{ח:תת|4.}} נכסך יהיה מנותק לתקופה שלא תעלה על 30 ימים רצופים, בתום תקופה זו אנו נחבר את נכסך למשך 5 ימים רצופים ונאפשר לך להסדיר את חובך אלינו.
{{ח:תת|5.}} אם לא ישולם החוב בתוך אותם 5 ימים רצופים, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העובדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017.
{{ח:ת}} לידיעתך:
{{ח:תת|√}} 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים על ידנו, בכוונתו להודיע על כך למחלקה לשירותים חברתיים שאתה מוכר או מטופל בה, ואם הדבר לא ידוע, למחלקה לשירותים חברתיים שאתה נמצא בתחום אחריותה, אלא אם כן תסרב לכך; נדגיש כי אם לא יתקבל אישורך למתן הודעה כאמור בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לכך;
{{ח:תת|√}} נכון למועד מכתב זה, חובך לספק המים עומד על סכום של . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
{{ח:תת|√}} כדי למנוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך, אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף, שניתן לתשלום בבנק הדואר/סניף הבנק/בכרטיס אשראי{{ח:הערה|/}}במענה טלפוני/באתר האינטרנט של ספק המים.
{{ח:תת|√}} כמו כן נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
{{ח:תת|√}} אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . או בכתובת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''You can request and receive the above notification in English'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}}&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt;}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 4}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 4}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ה)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning – Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt; {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt;}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק חוזר של אספקת מים בנכס בשל אי־תשלום חוב''' {{ש}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ג) ו־(ד) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ביצענו בנכס זה שכתובתו . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . פעולת ניתוק אספקת מים וזאת בשל אי־תשלום חובך אלינו.
{{ח:תת|2.}} ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . חרף העובדה שטרם הסדרת את חובך, חיברנו את הנכס למערכת המים לתקופה זמנית של 5 ימי עסקים; בתקופה זו עליך להסדיר את חובך השוטף לספק המים, שבשלו בוצעה פעולת ניתוק אספקת המים.
{{ח:תת|3.}} נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
{{ח:תת|4.}} אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
{{ח:תת|5.}} אם לא ישולם החוב בתוך 5 ימי עסקים ממועד הודעה זו, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017.
{{ח:תת|6.}} לידיעתך, כל פעולת ניתוק אספקת המים בנכס או פעולת חיבור הנכס למערכת המים, כרוכה בהוצאות שתחויב בעלותן אם יינקטו בפועל.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''התראה נוספת לא תישלח!'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''You can request and receive the above notification in English'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}}&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt;}}

{{ח:חתימות|כ״ג באלול התשע״ז (14 בספטמבר 2017)}}
* '''גיורא שחם'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>fdp95gzpcgi06zj99htmkbulw04bji1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416772</id>
      <parentid>1416768</parentid>
      <timestamp>2022-08-04T10:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1416771]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61017" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 126|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|23}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 24|24}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יז|ו־124יז(א)(3) ו־(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|סעיף 124יח(ד) לחוק}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרות}}
{{ח:ת}} מטרותיהם של כללים אלה הן:
{{ח:תת|(1)}} להסדיר את המקרים והתנאים לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמצעי להבטחת תשלום חשבונות צריכה שוטפים של צרכנים ביתיים, אך לא כאמצעי לגביית חובות עבר;
{{ח:תת|(2)}} להבטיח כי צרכן ביתי לא ינותק מאספקת המים בשל אי־תשלום חובו, אלא אם כן אישר זאת מנהל הרשות הממשלתית, לפי כללים אלה;
{{ח:תת|(3)}} להבטיח שבעל רישיון יעשה שימוש בסמכותו לבצע פעולת ניתוק אספקת מים, תוך צמצום הפגיעה בצרכן, תוך בחינת האפשרות לעשות שימוש באמצעים חלופיים, ובשים לב לחיוניותם של שירותי המים, בהתחשב בסוג הנכס, השירותים הניתנים בו והיקף הפגיעה הצפויה להיגרם לצרכן.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – למעט חברה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, ולמעט מקורות חברת מים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המייעצת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)|בכללי ניתוק אספקת מים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של בעל הרישיון או מי שממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|סעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב“ – חוב בעד אספקת מים או שירותי ביוב שסיפק בעל רישיון לצרכן, כפי שנרשם בחשבון המים שנשלח לצרכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב שוטף“ – חוב, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} הוצאות גבייה, אגרות וריבית;
{{ח:תתת|(2)}} חוב שהצרכן פנה לבעל הרישיון בבקשה לבררו ובעל הרישיון טרם נתן לגביו החלטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההוצאה לפועל“ – {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום עסקים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)|בכללי אמות מידה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי אמות מידה“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי ניתוק אספקת מים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע״ה–2015}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוכרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלקה לשירותים חברתיים“ – מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית שהצרכן הביתי מוכר לה או מטופל בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיצוי הליכי גבייה“ – הפעלת סמכויות גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}}, לפי מדיניות אחידה של בעל הרישיון בעניין גביית חובות, שפרסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15 לכללים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס אחר“ – נכס שאינו נכס של צרכן ביתי, לרבות מקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס של צרכן ביתי“ – נכס שצרכן ביתי זכאי לשלם לגביו תעריף בעד כמות מוכרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת ניתוק אספקת מים“ – פעולה המונעת אספקת מים לנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שרשום בספרי בעל הרישיון כמקבל שירותי מים או שירותי מים וביוב בנכס מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן ביתי“ – צרכן הזכאי לתעריף בעד כמות מוכרת, לרבות כל אדם המתגורר עמו בנכס והנמנה עם מספר הנפשות הרשומות כמי שמתגוררות בנכס בספרי בעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חיוב“ – תקופה חודשית או דו־חודשית שלגביה שלח בעל הרישיון לצרכן חשבון בעד צריכת שירותי מים או שירותי ביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופות חיוב רצופות“ – שתי תקופות חיוב עוקבות לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופות חיוב לסירוגין“ – שתי תקופות חיוב לפחות מתוך שש תקופות חיוב רצופות.

{{ח:סעיף|3|מעמד ההוראות}}
{{ח:ת}} הוראות כללים אלה הן חלק מתנאי הרישיון.

{{ח:סעיף|4|סמכות לגבות חוב}}
{{ח:ת}} אין בפעולה או באי־פעולה של בעל רישיון לניתוק אספקת מים לפי כללים אלה כדי לפטור את הצרכן מתשלום מלוא חובותיו לבעל הרישיון.

{{ח:סעיף|5|איסור ניתוק אספקת מים לצרכן ביתי}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ינתק צרכן ביתי מאספקת המים בנכסו בשל אי־תשלום בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס.

{{ח:סעיף|6|סייג לאיסור ניתוק}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, בעל הרישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בשל אי־תשלום חוב שוטף בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גובה החוב השוטף, למעט הפרשי הצמדה, מתוך יתרת החוב של הצרכן הביתי, שהגיע מועד פירעונו, עולה על 1,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן הביתי לא שילם לבעל הרישיון בעד אספקת מים או שירותי ביוב במשך תקופות חיוב רצופות או במשך תקופות חיוב לסירוגין;
{{ח:תתת|(3)}} טרם חלפו 12 חודשים מהמועד האחרון שהיה על הצרכן הביתי לשלם בעד תקופת החיוב המאוחרת לפי פסקה (2), לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} התקיימו אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הצרכן הביתי סירב למסור לבעל הרישיון את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית כפי שמופיע ברישומי רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל הרישיון לא הצליח לגבות את החוב השוטף למרות מיצוי הליכי הגבייה וחלפו 30 ימים לפחות ממועד מיצוי ההליכים כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי התראה, בשפה פשוטה וברורה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}, על כוונתו להעביר למנהל הרשות הממשלתית בקשה לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים, הכוללת, בין השאר, בקשה להמציא לבעל הרישיון מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן להימנע מהמצאת מסמכים כאמור לבעל הרישיון;
{{ח:תתת|(6)}} המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, סבר שהצרכן הביתי הוא בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את חובו השוטף, לאחר שבחן את טענותיו וראיותיו של הצרכן הביתי, אם נמסרו לבעל הרישיון, ובכלל זה את חוות הדעת שקיבל בעניינו, אם התקבלה, מהמחלקה לשירותים חברתיים, ובלבד שהתקיימו לעניין הפנייה למחלקה לשירותים חברתיים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(7)}} המנהל הכללי ינמק את החלטתו כאמור בפסקה (6) ויפרט מדוע יש לראות בצרכן הביתי בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את החוב השוטף, וזאת למרות שמיצוי הליכי הגבייה לא הביא לגביית החוב השוטף;
{{ח:תתת|(8)}} בעל הרישיון שלח לצרכן הביתי הודעה על ההחלטה כאמור בפסקה (6) ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בעל רישיון רשאי לפנות בבקשה למנהל הרשות הממשלתית לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי, אף אם סבר המנהל הכללי או עובד בכיר של בעל הרישיון שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, שהצרכן הביתי אינו בעל יכולת כלכלית לשלם את חובו, אם נוכח לדעת שהצרכן הביתי מנצל לרעה את האיסור לנתקו לפי כללים אלה; לעניין זה, ”ניצול לרעה“ – צריכת מים מעבר לכמות המוכרת, שסופקה לאחרים או יועדה בפועל לשימושים שאינם מטיבם ומטבעם צורכי בית של הצרכן הביתי, ולמעט צריכה כאמור שאינה בשליטתו של הצרכן הביתי ובכלל זה צריכה הנובעת מנזילה, מהפרשי מדידה בשל נזילה, מגניבה, או מבעיות באמינות המדידה.
{{ח:תת|(ג)}} לבקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יצרף בעל רישיון את כל ההחלטות, המידע והמסמכים המצויים בידיו בעניינו של הצרכן הביתי, ובכלל זה את כל האסמכתאות שעליהן הסתמך בהחלטה בעניינו.

{{ח:סעיף|7|חוות דעת משירותי הרווחה}}
{{ח:ת}} בכפוף לקבלת הסכמת צרכן ביתי, בעל הרישיון יפנה למחלקה לשירותים חברתיים בבקשה לקבל חוות דעת בדבר מצבו הכלכלי של הצרכן הביתי בתוך 21 ימים מיום קבלת הפנייה; לא הודיע הצרכן הביתי על הסכמתו בתוך 7 ימים מיום קבלת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}, יראו אותו כמי שסירב לפעולת בעל הרישיון כאמור.

{{ח:סעיף|8|המלצת הוועדה המייעצת}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה המייעצת תדון בבקשות שיגיש בעל רישיון למנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, ותמליץ למנהל הרשות הממשלתית אם לאשר את בקשת בעל הרישיון לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי; שוכנעה הוועדה המייעצת שהתקיימו בצרכן הביתי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(4)(א), (6) או (ב)}}, תמליץ לאשר את בקשת בעל הרישיון, ורשאית היא להמליץ על ביצוע פעולה לצמצום אספקת המים לצרכן הביתי חלף פעולת הניתוק, אם יש בידי בעל הרישיון אפשרות טכנולוגית ומעשית לנקוט אמצעי זה כלפי הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} על עבודת הוועדה המייעצת לעניין צרכנים של בעל רישיון יחולו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)#סעיף 9|סעיפים 9 עד 12 לכללי ניתוק אספקת מים}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9|קבלת החלטות בידי מנהל הרשות הממשלתית}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יבחן את המלצות הוועדה המייעצת ויחליט בתוך 15 ימי עסקים מיום קבלתן בידיו אם לקבלן, לדחותן או לקבלן בשינויים; המנהל יעביר עותק מהחלטתו לבעל הרישיון ולצרכן הביתי בתוך 7 ימי עסקים מהיום שבו התקבלה; המליצה הוועדה המייעצת לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או כל פעולה אחרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}}, ומנהל הרשות הממשלתית קיבל את המלצתה, ישלח מנהל הרשות הממשלתית לצרכן הביתי הודעה שתכלול את נימוקיו, בשפה פשוטה וברורה, ובכלל זה את נימוקי הוועדה המייעצת, וכן תצוין בה זכותו של הצרכן להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בקשר להחלטת מנהל הרשות.

{{ח:סעיף|10|ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי}}
{{ח:ת}} החליט מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שקיבל את המלצתה של הוועדה המייעצת בעניינו של הצרכן הביתי, לאשר לבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או פעולה לצמצום אספקת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}}, רשאי בעל הרישיון לבצע את הפעולה האמורה, ובלבד שחלפו 30 ימים מיום ששלח לצרכן הביתי הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}} בדבר ההחלטה לבצע פעולת ניתוק; נוסף על האמור, החליט בעל רישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של הצרכן הביתי, יידע את המחלקה לשירותים חברתיים שנתנה חוות דעת בעניינו של הצרכן הביתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} על ההחלטה האמורה, 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים.

{{ח:סעיף|11|סייגים לניתוק אספקת מים בנכס אחר}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל הסכם, בעל רישיון לא יבצע פעולת ניתוק אספקת מים בשל אי־תשלום חוב לגבי נכס אחר שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}};
{{ח:תתת|(2)}} בית ספר או גן ילדים, שבו מתחנכים תלמידים באופן שיטתי, המעניק חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על־יסודי או חינוך מיוחד, והמחזיק ברישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר|חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(3)}} מוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס״ח–2008}}, המחזיק ברישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} מוסד רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תתת|(5)}} מעון יום שיקומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}};
{{ח:תתת|(6)}} מעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(7)}} מקלט לנשים מוכות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(8)}} מעון ומעון נעול כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(9)}} נכס מקרקעין של מערכת הביטחון או המצוי בשימושה בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פעילות מבצעית או מלחמה הקשורה לפעילות בנכס האמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ייעודו העיקרי הוא למגורים לפי אישור מאת מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(10)}} בתי סוהר, מיתקני שהייה ומיתקני מעצר שמפעילה מערכת הביטחון, ובכלל זה מקומות משמורת לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, ומרכזים לשהיית מסתננים לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(11)}} נכס מקרקעין של הרשות הארצית לכבאות והצלה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה}}, או נכס בשימושה.
{{ח:תת|(ב)}} גוף כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (8), המבקש למנוע פעולת ניתוק אספקת מים, יציג לפני נציג בעל הרישיון, לפי בקשתו, רישיון, תעודה או אישור, המעידים על היותו גוף כאמור באותן פסקאות.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מערכת הביטחון“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 10|בסעיף 10 בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף|12|ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} פעולת ניתוק אספקת מים לא תבוצע אלא בימים א׳ עד ד׳, בין השעות 8:00 עד 17:00, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלא תבוצע פעולה כאמור בערב חג, חג וחול המועד, בשים לב לדתו של הצרכן, לפי העניין, כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללי אמות מידה}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא תבוצע פעולה כאמור בנכס של צרכן ביתי המקיים בו מנהגי אבל בתקופת ימי האבל לפי דתו או אמונתו של הצרכן הביתי, ובלבד שהודיע על כך לבעל הרישיון; ביצע בעל הרישיון פעולה לניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בתקופה האמורה – יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן הביתי למערכת המים, בלא דיחוי, לאחר שהודיע לו על כך הצרכן הביתי.
{{ח:תת|(ב)}} פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה תימשך, לכל היותר, 30 ימים; בחלוף 30 הימים יחבר בעל הרישיון את נכס הצרכן למערכת המים וימסור לו הודעה בדבר חובתו לשלם לבעל הרישיון את המגיע לו ממנו, שאם לא כן, תבוצע פעולת ניתוק אספקת מים בשנית, לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים נוספים, רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים נוספת לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים נוספת תימשך, לכל היותר, 45 ימים; בחלוף תקופה זו, יחבר בעל הרישיון את הצרכן למערכת המים.
{{ח:תת|(ד)}} לא נענתה פניית בעל הרישיון בחלוף 5 ימי עסקים מתום פעולת הניתוק כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי בעל הרישיון לבצע פעולת ניתוק אספקת מים שלישית בנכס, לפי סעיף קטן (א); פעולת ניתוק אספקת מים שלישית תימשך, לכל היותר, 60 ימים; בעל הרישיון רשאי לחזור על פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה, ובלבד שבין כל חזרה על הפעולה תחלוף תקופה של 7 ימי עסקים לפחות.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם לא היתה צריכת מים בנכס בתקופה שקדמה לפעולת ניתוק אספקת מים או שהיתה צריכה זניחה המעידה כי הנכס אינו מאוכלס בפועל, או שנודע לבעל הרישיון כי הנכס אינו מאוכלס, רשאי בעל הרישיון להאריך את משך פעולת ניתוק אספקת המים בלא הגבלה, ובתנאי שבחלוף כל 45 ימים ימסור הודעה לצרכן כי הוא מתבקש להודיע בכל עת על כוונתו לאכלס את הנכס; התקבלה הודעת צרכן כאמור, תופסק פעולת ניתוק אספקת המים בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ו)}} טרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה ישלח בעל הרישיון הודעה לצרכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ד) או (ה)}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|13|חיבור נכס לאחר ניתוק אספקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחבר לאספקת מים נכס שבוצעה בו פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מהמועד האמור בסעיף קטן (ב), ולאחר שנציג בעל הרישיון בדק ואישר כי שולם לבעל הרישיון החוב השוטף או חוב נכס אחר, לפי העניין, שבשל אי־תשלומם בוצעה פעולת ניתוק אספקת מים או נקבע לצרכן הסדר תשלומים בעדם.
{{ח:תת|(ב)}} המועד המאוחר ביותר לחיבור נכס לפי סעיף קטן (א) יהיה כדלקמן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;השעה שבה הגיע הצרכן {{ש}} להסדר או שילם את חובו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד החיבור&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 18:00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6 שעות ממועד ההודעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחרי 18:00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10:00 בבוקר למחרת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|14|התראות והודעות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל הרישיון ישלח לצרכן ביתי, 15 ימים לפחות לאחר שהתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(1) עד (4)}}, הודעה ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|טופס 1 שבתוספת}} על כוונתו להגיש בעניינו בקשה למנהל הרשות הממשלתית לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לנכס; ההודעה תכלול, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר זכותו של הצרכן הביתי לפנות אליו בתוך 21 ימים בבקשה שלא להעביר בקשת ניתוק אספקת מים בעניינו למנהל הרשות הממשלתית וזאת בשל היותו חסר יכולת כלכלית לשלם את חובו או בשל נכונותו למסור לבעל הרישיון באופן מיידי את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית; בעל הרישיון יציין לפני הצרכן הביתי את זכותו להביא לפניו את טענותיו בדבר היותו חסר יכולת כלכלית, בכתב או בעל פה, לפי העדפתו, וכן שהוא רשאי לצרף לבקשתו בכתב או בעל פה כל מסמך או מידע שיש בו כדי לתמוך בבקשתו, ובכלל זה גם תיעוד חזותי;
{{ח:תתת|(2)}} בקשה להמציא לבעל הרישיון בתוך 21 ימים מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים ולתת לבעל הרישיון הרשאה לפנות למחלקה לשירותים חברתיים לקבל חוות דעת בעניינו והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן הביתי להימנע מהמצאת מסמכים וממתן הסכמה לפניית בעל הרישיון למחלקה לשירותים חברתיים לקבלת חוות דעתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}; בעל רישיון יציין לפני הצרכן הביתי כי אם לא יודיע הצרכן על מתן הסכמתו כאמור בתוך 7 ימים, יראו אותו כמי שסירב לפניית בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים בדבר אפשרות הצרכן הביתי לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו.
{{ח:תת|(ב)}} פנה צרכן לבעל הרישיון בבקשה כאמור בסעיף קטן (א)(1), ישלח לו בעל הרישיון הודעה כי החלטתו תינתן בעניינו של הצרכן לאחר שמיעת טענותיו כאמור, אם יבחר הצרכן להביא את טענותיו לפני בעל הרישיון כאמור באותו סעיף קטן, ולאחר בחינת כלל המידע הנוגע לעניינו של הצרכן, המצוי בידי בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} קודם לפנייה למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר ביצוע ניתוק אספקת מים לצרכן בנכס ביתי, ישלח בעל הרישיון לצרכן הודעה על ההחלטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(6)}} ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2 בתוספת}}.
{{ח:תת|(ד)}} קודם לביצוע פעולת ניתוק בנכס של צרכן ביתי, ישלח בעל רישיון לצרכן הודעה על החלטתו לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 3|טופס 3 בתוספת}}.
{{ח:תת|(ה)}} טרם ביצוע פעולת ניתוק חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ג) ו־(ד)}}, ידביק בעל הרישיון על הדלת החיצונית, או במקום אחר בולט לעין בנכס או בסמוך אליו, במעטפה אטומה וחתומה שעליה שם הצרכן וכתובתו בלבד, התראה בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמור ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 4|טופס 4 שבתוספת}}, או ימסור התראה כאמור לידי האדם שאליו היא מכוונת או במקום מגוריו של אותו אדם לידי אחד מבני משפחתו הבגירים.

{{ח:סעיף|15|מדיניות לעניין פיצוי הליכי גבייה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון, באישור מנהל הרשות הממשלתית, יקבע מדיניות אחידה לעניין מיצוי הליכי גבייה, וזאת בשים לב לסוג הצרכן ונסיבותיו ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}; לא מסר מנהל הרשות הממשלתית את עמדתו בתוך 30 ימים מיום שקיבל את פנייתו של בעל הרישיון בעניין, יראו את המדיניות, בתום התקופה האמורה, כאילו ניתן לגביה אישור מנהל הרשות כאמור; בעל הרישיון יפרסם את המדיניות כאמור באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט – ישלח את המדיניות, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.

{{ח:סעיף|16|הוראות לעניין הפעלת סמכויות כנגד צרכן ביתי}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא יפעיל סמכויות גבייה לפי כל דין, לפני ששלח לצרכן שתי התראות לפחות על קיומו של חוב; בכל אחת מההתראות יובהר כי באפשרות הצרכן לפנות לבעל הרישיון בבקשה לערוך הסדר תשלומים לחובו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} בהתראה הראשונה – לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון התקופתי;
{{ח:תת|(2)}} בהתראה השנייה – 30 ימים לפחות לאחר משלוח ההתראה הראשונה; ההתראה השנייה תישלח בדואר רשום או במסירה ידנית, ובעל רישיון שרשאי לנקוט נגד הצרכן הליכי גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, רשאי לכלול בה דרישת תשלום לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|17|הוראות לעניין משלוח התראות והודעות}}
{{ח:תת|(א)}} התראה או הודעה לפי כללים אלה, למעט התראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ה)}}, תיעשה בדואר רשום או בדרך של מסירה לידי האדם שאליו היא מכוונת או בדרך של מסירה במקום מגוריו, לידי אחד מבני משפחתו הבגירים; אם אי־אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהיה המסירה בדרך של הצגת האמור במקום בולט לעין על הנכס שבו מתגורר מי שההתראה או ההודעה מכוונת אליו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בנכס של צרכן ביתי שכתובתו הרשומה אצל בעל הרישיון אינה זהה לכתובת הנכס שלגביו קיים החוב השוטף או בהעדר כתובת למשלוח דברי דואר, תודבק התראה כאמור על הדלת החיצונית או במקום אחר בולט לעין בנכס, במעטפה אטומה וחתומה, שעל גביה שם הצרכן הביתי וכתובתו בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} בעל הרישיון יפעל למסירת התראות והודעות לפי כללים אלה, נוסף על הדרכים האמורות בסעיף קטן (א), גם באמצעות הודעת דואר אלקטרוני לכתובתו של הצרכן, בהתקשרות למספרי הטלפון הרשומים בחשבון הצרכן או בשליחת הודעת טקסט למספר הטלפון הנייד של הצרכן, אם פרטים אלה לגבי הצרכן מצויים ברשותו; לעניין אמצעים אלה, לא תהיה חובה על הצרכן לספק פרטי קשר אלה, אך אם בחר למוסרם לבעל הרישיון, יעשה בהם בעל הרישיון שימוש לצורך התראה לפי כללים אלה, אלא אם כן ביקש הצרכן שלא לעשות בהם שימוש מסוג זה, ורשאי הצרכן לבקש כאמור לגבי כלל אמצעים אלה או חלקם; בעל הרישיון יתעד בקשה של הצרכן בעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} בהתראות לפי טפסים שבכללים אלה יצוינו במקום בולט לעין, בערבית, באנגלית, ברוסית ובאמהרית, המילים ”התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים“, וכן יצוין באותן שפות כי ניתן לפנות ולקבל את הטופס גם בשפות האמורות מבעל הרישיון; טפסים מתורגמים אלה יפורסמו באתר האינטרנט של בעל הרישיון, אם יש לו אתר כאמור, וכן באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, ובמקרה של הבדלים ביניהם, הנוסח של הטופס בשפה העברית יהיה הנוסח הקובע.
{{ח:תת|(ה)}} פנה הצרכן כאמור בסעיף קטן (ד), יתעד זאת בעל הרישיון ברישומיו לעניין הצרכן, ולהתראות ולהודעות שיישלחו לפי כללים אלה מיום פניית הצרכן ואילך יצורף מראש עותק מתורגם בשפה שביקש הצרכן, נוסף על ההתראה או על ההודעה בשפה העברית.

{{ח:סעיף|18|הסדר תשלומים לצרכן הביתי}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון רשאי לקבוע לצרכן ביתי הסדר לפירעונו של חוב לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד תחילת ההסדר (בסעיף זה – הסדר תשלומים), או לתקופה ארוכה יותר בנסיבות חריגות הנוגעות להיקף החיוב, אופן היווצרותו או מצבו הכלכלי של הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} לא פרע צרכן שני תשלומים לפי הסדר תשלומים שנעשה עמו או לא שילם את החשבון התקופתי השוטף, רשאי בעל רישיון לבטל את הסדר התשלומים עמו.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע לצרכן הסדר תשלומים, לא ינקוט נגדו בעל רישיון פעולות גבייה כל עוד עמד בהסדר התשלומים.

{{ח:סעיף|19|חובת דיווח ופרסום}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ידווח לרשות הממשלתית פעמיים בשנה, בחודשים ינואר ויולי, על פעולות לעניין ניתוק שביצע, לרבות לפי כללים אלה, ובכלל זה מספר פעולות ניתוק אספקת מים שבוצעו בפועל, בחלוקה לסוגי צרכנים, ומועד תקופת כל ניתוק אספקת מים ומשכה; כל זאת בלא פרטים מזהים בדבר זהות הצרכנים שלגביהם בוצעו פעולות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יפרסם פעם בשנה מידע כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט שלו, ואם לא הפעיל אתר אינטרנט – ישלח את המידע האמור, אחת לשנה, לכל צרכניו, או לבקשת צרכן.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מתום חודש אפריל, על מספר הבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} שהעביר לוועדה המייעצת בשנה שקדמה למועד הדיווח לשם קבלת המלצתה, על מספר הבקשות שקיבל, דחה או קיבל בשינויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ועל מספר פעולות ניתוק אספקת מים שביצעו בעלי רישיונות בפועל לפי הדיווחים שקיבל לפי סעיף זה ומשך כל פעולת ניתוק, והכול בחלוקה לבעלי רישיונות ולפי סוגי הצרכנים כאמור בכללים אלה; דיווח ראשון לפי סעיף קטן זה יימסר לא יאוחר מהמועד האמור בשנת 2019, לגבי התקופה שתחילתה במועד תחילתם של כללים אלה ועד לאותו מועד.

{{ח:סעיף|20|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין באמור בכללים אלה כדי למנוע מבעל רישיון לבצע פעולת ניתוק באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לנכס אחר שאינו נמנה על אלה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}};
{{ח:תת|(2)}} בכל מקרה שבו הוא נדרש לכך לפי דין.

{{ח:סעיף|21|הצמדה}}
{{ח:ת}} הסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)(1)}} יעודכן ב־1 בינואר פעם בשנתיים, ולגבי העדכון הראשון – ביום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה – המדד) הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתם של כללים אלה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 50 שקלים חדשים; מנהל הרשות הממשלתית יפרסם הודעה על הסכום המעודכן ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|22|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתם של כללים אלה 30 ימים מיום פרסומם.
{{ח:תת|(ב)}} כללים אלה יחולו על תקופות חיוב שהחלו ביום התחילה ואילך; לעניין תקופות חיוב שהחלו לפני יום התחילה, בעל רישיון לא יהיה רשאי לבצע פעולת ניתוק שירותי אספקת מים או שירותי ביוב.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}})}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 1}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 1}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning – Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt; {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''התראה על הכוונה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסך'''}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} לפי הרישומים שבידינו, טרם שילמת את התשלומים המגיעים ל. . . . . . . . . . . . (להלן – ספק המים) בעד שירותי מים או שירותי ביוב לחודשים . . . . . . . . . . . . . . . . . ., בנכס שכתובתו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . וזאת חרף התראות והודעות שנשלחו אליך בנושא זה; נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שקלים חדשים, מתוכו סכום של . . . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים הוא חוב שאפשר לנתק בגללו את הנכס (להלן – החוב השוטף), והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
{{ח:תת|2.}} אתה נדרש לשלם את חובך השוטף באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
{{ח:תת|3.}} אם לא תשלם את חובך השוטף באופן מיידי, הוועדה המייעצת ברשות המים רשאית להמליץ למנהל רשות המים לאשר את ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך וזאת בלי לגרוע מזכותנו לעשות שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותנו לצורך גביית התשלומים המגיעים לנו ממך, לרבות הפעלת סמכויות מכוח {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}} או {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, ובכלל זה עיקול חשבונות הבנק או מיטלטלין נוספים שבבעלותך.
{{ח:תת|4.}} נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
{{ח:תת|5.}} אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . או בכתובת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . .
{{ח:תת|6.}} אתה רשאי לפנות אלינו בתוך 21 ימים מיום קבלת הודעה זו בבקשה שלא לנתק את אספקת המים בנכסך וזאת אם אתה חסר יכולת כלכלית לשלם את חובך או אם בכוונתך למסור לנו פרטי התקשרות לצורך הפעלת הליכי גבייה אם עד היום לא עשית כן; המנהל הכללי של ספק המים או עובד בכיר מטעמו ידון בבקשתך.
{{ח:תת|7.}} אתה רשאי לצרף לבקשתך כל מסמך או מידע שיש ברשותך, ובכלל זה תיעוד חזותי, לצורך הוכחת טענותיך ובכלל זה את מצבך הכלכלי.
{{ח:ת}} לידיעתך:
{{ח:תת|√}} אנו מבקשים את אישורך ליידוע המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית (להלן – המחלקה לשירותים חברתיים) בדבר כוונתנו לבצע פעולת ניתוק בנכסך ולהציע לה להעביר לעיוננו אישור כי אתה מוכר לה ומידע על מצבך הכלכלי, אם הוא בידיעתה, בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה;
{{ח:תת|√}} אם לא יתקבל אישורך לפנייה זו בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לפנייה כאמור ולא נפנה למחלקה לשירותים חברתיים;
{{ח:תת|√}} נקיטת פעולות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, או פעולת ניתוק אספקת המים בנכס אינן מהוות תחליף לפירעון חובך המלא;
{{ח:תת|√}} חובך ימשיך לצבור ריבית והצמדה גם במקרה של נקיטת אמצעים שכאלה, עד תשלום מלוא החוב;
{{ח:תת|√}} אם תחליט לפנות אל ספק המים כאמור לעיל, אתה זכאי להציג את טענותיך לפני ספק המים בכתב או בעל פה;
{{ח:תת|√}} ההחלטה בעניינך תינתן בהתחשב בטענות ובמידע שתציג בעניין, במועד.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''You can request and receive the above notification in English'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}}&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt;}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 2}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 2}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning – Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt; {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt;}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכבוד {{ש}} שם וכתובת הצרכן

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(8) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|√}} בהמשך להתראות והודעות ששלחנו אליך ובהמשך לבקשה שהגשת, החלטתי להעביר בעניינך בקשה למנהל רשות המים, לקבלת אישור לביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
{{ח:תת|√}} החלטתי מתבססת על הנימוקים האלה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} לידיעתך:
{{ח:תת|√}} הוועדה המייעצת ברשות המים היא ועדה שהוקמה מכוח {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים)#סעיף 8|סעיף 8 {{ח:הערה|ל}}כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע״ה–2015}}.
{{ח:תת|√}} תפקיד הוועדה לדון בבקשות חברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכס של צרכן ביתי ולהמליץ למנהל רשות המים אם לקבל, לדחות או לקבל בשינויים את הבקשות האמורות.
{{ח:תת|√}} אתה רשאי לפנות ישירות אל הוועדה המייעצת ברשות המים ולהעביר לעיונה כל מסמך הנוגע לעניין.
{{ח:תת|√}} פרטי התקשרות עם הוועדה:

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | | | {{ממורכז|בכבוד רב, {{ש}} שם + שם משפחה {{ש}} המנהל הכללי של התאגיד}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''You can request and receive the above notification in English'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}}&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt;}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 3}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 3}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning – Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} {{ח:הערה|[צ״ל: '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''']}} {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}} {{ח:הערה|[צ״ל: &lt;span dir{{=}}&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt;]}} {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt; {{ש}} {{ח:הערה|[צ״ל: &lt;span dir{{=}}&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt;]}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הודעה על החלטה לבצע פעולת ניתוק''' {{ש}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} הרינו להודיעך כי ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . החליט מנהל רשות המים לקבל את המלצת הוועדה המייעצת בעניינך ולאשר לחברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך.
{{ח:תת|2.}} אתה רשאי לעתור כנגד החלטת מנהל רשות המים לפני בית המשפט הגבוה לצדק.
{{ח:תת|3.}} לתשומת לבך – בחלוף 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, בכוונתנו לבצע את פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך בלא כל דיחוי נוסף.
{{ח:תת|4.}} נכסך יהיה מנותק לתקופה שלא תעלה על 30 ימים רצופים, בתום תקופה זו אנו נחבר את נכסך למשך 5 ימים רצופים ונאפשר לך להסדיר את חובך אלינו.
{{ח:תת|5.}} אם לא ישולם החוב בתוך אותם 5 ימים רצופים, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העובדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017.
{{ח:ת}} לידיעתך:
{{ח:תת|√}} 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים על ידנו, בכוונתו להודיע על כך למחלקה לשירותים חברתיים שאתה מוכר או מטופל בה, ואם הדבר לא ידוע, למחלקה לשירותים חברתיים שאתה נמצא בתחום אחריותה, אלא אם כן תסרב לכך; נדגיש כי אם לא יתקבל אישורך למתן הודעה כאמור בתוך 7 ימים נראה אותך כמי שמסרב לכך;
{{ח:תת|√}} נכון למועד מכתב זה, חובך לספק המים עומד על סכום של . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
{{ח:תת|√}} כדי למנוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסך, אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף, שניתן לתשלום בבנק הדואר/סניף הבנק/בכרטיס אשראי{{ח:הערה|/}}במענה טלפוני/באתר האינטרנט של ספק המים.
{{ח:תת|√}} כמו כן נדגיש כי ניתוק אספקת המים בנכס כרוך בעלויות שונות, ובכלל זה בעד ניתוק וחיבור הנכס, שתחויב בעלותם אם יינקטו בפועל.
{{ח:תת|√}} אם ברצונך להגיע להסדר תשלומים לצורך הסדרת חובך, אנא פנה למוקד שירות הלקוחות בטלפון . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . או בכתובת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''You can request and receive the above notification in English'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}}&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt;}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 4}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 4}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ה)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Warning – Water Disconnection Notice!!!'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''تحذير قبل فصل تزويد المياه''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የውኃ አቅርቦት አገልግሎት ከመቋረጡ በፊት የሚሰጥ የማስጠንቀቂያ ደብዳቤ'''&lt;/span&gt; {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Предупреждение перед отключением водоснабжения.'''&lt;/span&gt;}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''התראה לפני ביצוע פעולת ניתוק חוזר של אספקת מים בנכס בשל אי־תשלום חוב''' {{ש}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ג) ו־(ד) לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ביצענו בנכס זה שכתובתו . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . פעולת ניתוק אספקת מים וזאת בשל אי־תשלום חובך אלינו.
{{ח:תת|2.}} ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . חרף העובדה שטרם הסדרת את חובך, חיברנו את הנכס למערכת המים לתקופה זמנית של 5 ימי עסקים; בתקופה זו עליך להסדיר את חובך השוטף לספק המים, שבשלו בוצעה פעולת ניתוק אספקת המים.
{{ח:תת|3.}} נכון למועד מכתב זה, חובך עומד על סכום של . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שקלים חדשים והוא ממשיך לצבור ריבית פיגורים, עד לפירעונו המלא.
{{ח:תת|4.}} אתה נדרש לשלם את חובך באופן מיידי, באמצעות הספח המצורף.
{{ח:תת|5.}} אם לא ישולם החוב בתוך 5 ימי עסקים ממועד הודעה זו, יהיה ספק המים רשאי לחזור ולנתק את אספקת המים בנכס לתקופות ארוכות יותר ולהשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו לצורך גביית התשלומים המגיעים לו ממך, לפי כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ז–2017.
{{ח:תת|6.}} לידיעתך, כל פעולת ניתוק אספקת המים בנכס או פעולת חיבור הנכס למערכת המים, כרוכה בהוצאות שתחויב בעלותן אם יינקטו בפועל.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''התראה נוספת לא תישלח!'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אם הסדרת את חובך, אנא ראה הודעה זו כמבוטלת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|1=&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''You can request and receive the above notification in English'''&lt;/span&gt; {{ש}} '''يمكنك طلب وتلقي التنبيه من الشركة باللغة العربية''' {{ש}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''የማስጠንቀቂያው ደብዳቤ በተመለከተ ከድርጅቱ በነዚህ ቋንቋዎች በመጠየቅ መልስ መቀበል ይቻላል።'''&lt;/span&gt; {{ש}}&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;'''Вы можете запросить и получить уведомление от компании также на русском языке'''&lt;/span&gt;}}

{{ח:חתימות|כ״ג באלול התשע״ז (14 בספטמבר 2017)}}
* '''גיורא שחם'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>gvtem7s3tsmbvl3pafz9rozmeqtq249</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>469851</id>
    <redirect title="שיחה:כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)" />
    <revision>
      <id>1416727</id>
      <timestamp>2022-08-04T00:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="112" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]</text>
      <sha1>mzuqd6ym4qflrfmrr7gbb5mkbj4blwr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469852</id>
    <revision>
      <id>1416728</id>
      <timestamp>2022-08-04T00:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:עבד של ה' יתברך בן של מלך</title>
    <ns>2</ns>
    <id>469853</id>
    <revision>
      <id>1416737</id>
      <timestamp>2022-08-04T05:17:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:עבד של ה' יתברך בן של מלך</title>
    <ns>3</ns>
    <id>469854</id>
    <revision>
      <id>1416738</id>
      <timestamp>2022-08-04T05:17:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}} ~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="126" xml:space="preserve">{{בה}} [[משתמש:Shahar9261|Shahar9261]] ([[שיחת משתמש:Shahar9261|שיחה]]) 08:17, 4 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>4utzg5sqdxf99c3qsqug875jaq6zeud</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469855</id>
    <revision>
      <id>1416754</id>
      <timestamp>2022-08-04T08:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1416106] תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים), תשל&quot;ז-1977</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3595" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים), תשל״ז–1977}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר הדרך להשמעת טענות והצעות על תעריף למים מוחדרים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ז, 912|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 44טז|סעיפים 44טז(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 159|ו־159}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, תשי״ט–1959}}, ולאחר התייעצות עם מועצת המים, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הנחת הצעת תעריף לעיון}}
{{ח:ת}} הצעה לקביעת תעריף למים מוחדרים (להלן – הצעת תעריף) תונח לעיון הציבור במשרד נציב המים, הקריה, רח׳ ד׳ מס׳ 12, הקריה, תל־אביב, במשרדי הרשויות המקומיות שבתחומן יחול התעריף, ובמשרדי ארגונים ומוסדות שהם לדעת שר החקלאות נציגים.

{{ח:סעיף|2|פרסום הודעה}}
{{ח:ת}} נציב המים יפרסם בשני עתונים יומיים הודעה על הנחת הצעת התעריף ועל המקומות שבהם הונחה לעיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}}.

{{ח:סעיף|3|הגשת הצעות}}
{{ח:ת}} תוך עשרה ימים מפרסום ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} רשאים כל מפיק, ספק וצרכן של מים מוחדרים שעליהם חל התעריף, להגיש לנציב המים את הצעותיהם וטענותיהם המנומקות בכתב להצעת התעריף.

{{ח:סעיף|4|ועדה מייעצת לדיון בהצעות ובטענות}}
{{ח:ת}} עם תום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, יעביר נציב המים את ההצעות והטענות לועדה מייעצת שמינה שר החקלאות מבין חברי מועצת המים (להלן – ועדה מייעצת).

{{ח:סעיף|5|דיון בועדה המייעצת}}
{{ח:ת}} הועדה המייעצת תדון בהצעות ובטענות שהועברו אליה בכתב; הועדה רשאית להזמין את המפיקים, הספקים והצרכנים שהגישו הצעות וטענות להצעת התעריף להופיע בפניה.

{{ח:סעיף|6|תסקיר לנציב המים}}
{{ח:ת}} הועדה המייעצת תמסור לנציב המים, תוך חמישה עשר יום מקבלת החומר שהועבר לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}, תסקיר על דיוניה, בצירוף חוות דעתה והמלצותיה לגבי ההצעות והטענות שהובאו בפניה.

{{ח:סעיף|7|העברה לשר החקלאות}}
{{ח:ת}} נציב המים יעביר את התסקיר ואת הערותיו לשר החקלאות.

{{ח:סעיף|8|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים), תשל״ז–1977“.

{{ח:חתימות|י״ז בטבת תשל״ז (7 בינואר 1977)}}
* '''אהרן אוזן'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1ab6scsvqfigpmt7ku7xozevrd9f465</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>469856</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)" />
    <revision>
      <id>1416755</id>
      <timestamp>2022-08-04T08:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="125" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]</text>
      <sha1>jphn5cx3jfxsqscie0hday9xve8h9gm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469857</id>
    <revision>
      <id>1416756</id>
      <timestamp>2022-08-04T08:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>היתר כללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469858</id>
    <redirect title="היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים" />
    <revision>
      <id>1416776</id>
      <timestamp>2022-08-04T10:30:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="191" xml:space="preserve">#הפניה [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים]]</text>
      <sha1>fincazxgahbju13vm7zzn2aa80w1twn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הודעה על מתן היתר כללי היתר כללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469859</id>
    <redirect title="היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים" />
    <revision>
      <id>1416777</id>
      <timestamp>2022-08-04T10:30:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="191" xml:space="preserve">#הפניה [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים]]</text>
      <sha1>fincazxgahbju13vm7zzn2aa80w1twn</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>