משתמש:Nahum

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.23</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>1416645</id>
      <parentid>1416154</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T07:56:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ארכיון פרוייקטי החודש: */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12365" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

[[ויקיטקסט:מזנון#מאמרים במרחב &quot;ביאור&quot;]]--10.07.22

[[שיחת ביאור:לבישת פאה נכרית]] נמחק--00:05, 15 ביולי 2022 (IDT)

[[שיחה:ערוך השולחן אורח חיים קפד]]--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:46, 29 ביולי 2022 (IDT)

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנג]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 191
:'''[[איכה רבה פתיחתא כו]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' אמצע ע&quot;א

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה כריתות ו ניקוד]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

=== בשיתוף Dovi ===
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/לג]]

:*([[שיחה:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כז]])

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צד]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: שעת ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]]; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 52 סט; [[לבוש האורה]] דף 75;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 415;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 2 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.30.2.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>mdbo9amu0ro8dk9sw5rwwpax7wknuwc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>האדרת והאמונה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9299</id>
    <revision>
      <id>1416596</id>
      <parentid>1278525</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T18:43:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>62.90.202.239</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3961" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;פיוט זה, הנקרא גם &quot;שירת המלאכים&quot;, נכלל בפיוטי חזרת הש&quot;ץ בשחרית של יום כיפור, וכן בסדר ה&quot;הקפות&quot; לשמחת תורה שסידר ה&quot;מגיד&quot; מקוז'ניץ, הנדפס במחזורים. יש גם הנוהגים לאמרו לפני &quot;ברוך שאמר&quot; בשחרית של שבת ויו&quot;ט.&lt;/noinclude&gt;
{|
|-
|ה{{אקרוסטיכון|א}}דרת וה{{אקרוסטיכון|א}}מונה||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|ב}}ינה וה{{אקרוסטיכון|ב}}רכה|| {{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|ג}}אוה וה{{אקרוסטיכון|ג}}דולה|| {{ש-רווח}}|| {{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|ד}}עה וה{{אקרוסטיכון|ד}}בור||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|ה}}וד וה{{אקרוסטיכון|ה}}דר||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|ו}}עד וה{{אקרוסטיכון|ו}}תיקות||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|ז}}יו&lt;ref&gt;נוסח אחר: הזוך&lt;/ref&gt; וה{{אקרוסטיכון|ז}}והר||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|ח}}יל וה{{אקרוסטיכון|ח}}וסן||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|ט}}כס וה{{אקרוסטיכון|ט}}והר||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|י}}חוד וה{{אקרוסטיכון|י}}ראה||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|כ}}תר וה{{אקרוסטיכון|כ}}בוד||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|ל}}קח וה{{אקרוסטיכון|ל}}יבוב||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|מ}}לוכה וה{{אקרוסטיכון|מ}}משלה||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|נ}}וי וה{{אקרוסטיכון|נ}}צח||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|ס}}יגוי וה{{אקרוסטיכון|ש}}גב||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|ע}}וז וה{{אקרוסטיכון|ע}}נווה ||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|פ}}דות וה{{אקרוסטיכון|פ}}אר||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|צ}}בי וה{{אקרוסטיכון|צ}}דק||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|ק}}ריאה וה{{אקרוסטיכון|ק}}דושה||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|ר}}ון&lt;ref&gt;נוסח אחר: הרחמים&lt;/ref&gt; וה{{אקרוסטיכון|ר}}וממות ||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|ש}}יר וה{{אקרוסטיכון|ש}}בח||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|-
|ה{{אקרוסטיכון|ת}}הילה וה{{אקרוסטיכון|ת}}פארת||{{ש-רווח}}||{{מילת קבע|לחי עולמים}}.
|}

&lt;noinclude&gt;

==קישורים חיצוניים==
{{ויקיפדיה|האדרת והאמונה}}
==שינויי נוסחאות והערות==
&lt;references /&gt;

==ראה גם==
* [http://www.piyut.org.il/textual/173.html הפיוט עם הסברים] באתר &quot;הזמנה לפיוט&quot;

[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פזמונים]]
[[קטגוריה:שמחת תורה]]
[[קטגוריה:יום כיפור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jtin5siu2naw1f8x3o92tiudn36np0p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ט קיח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>164366</id>
    <revision>
      <id>1416615</id>
      <parentid>1048863</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T20:26:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6500:B10B:DEE9:89B4:AB80:2BF:19C0</ip>
      </contributor>
      <comment>תיקנתי שגיאה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4252" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|קיז|קיח|קיט}}
{{צתב|א&quot;ל הכי א&quot;ר יוחנן מיום שחרכ ביהמ&quot;ק נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו שנאמר אם לא בתים רבים לשמה יהיו כו'|ברכות|נח|ב}}.

ההשגחה העליונה ענשה את האומה הישראלית בחורבן המרכז הלאומי, בנטילת נשמת האומה הכללית ע&quot;י חורבן בית המקדש, שהוא גאון עוזם ומחמד עינם של ישראל!. וכ&quot;ז הוא לכלות פשע ולהתם חטאת, והיינו שחטאת הציבור שנאחז בכלל האומה עד שאין דרך לתקנה כ&quot;א באבדן המרכז והקשר הלאומי. כי ע&quot;י גלות ופירוד אפשר שיתוקן כל יחיד בפ&quot;ע בדרכיו ומעשיו, ואח&quot;כ בקיבוץ גליות יבנה מרכז חדש מלבבות צרופות ונפשות מזוקקות ע&quot;י כור הברזל של הגלות. אבל כ&quot;ז שהמרכז עומד בכל תקפו, גם כל החסרונות הכלליים ממעשים וממדות ומדיעות רעות, הולכים הם ומתנחלים ותופסים מקום גדול בחיי האומה עד שאין דרך לתקן. וע&quot;כ אמר הנביא&quot;היהפוך כושי עורו נמר חברבורותיו גם אתם תוכלו להיטיב למודי הרע&quot;. והנה כשמשתרש הרע וההפסד בקרב האומה, אז לא רק המרכז הכללי היחידי הלאומי הוא מעכב את התיקון הנמרץ שצריך להעשות דוקא ע&quot;י ביטול וחורבן, כ&quot;א גם המרכזים הפרטיים כל זמן שהם מתמשכים כסעיפים מהמרכז הלאומי הכללי, הם מקיימים את שרידי כחות הקיבוץ הלאומי ע&quot;פ הצביון שהי' לו בהיותו בתוקף חסנו הלאומי. ואם בכח הכללי נדבקו חסרונות שצריכין צירוף וזיקוק של סיגים ע&quot;י היתוך בכור, כמו פולח ובוקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול . האדם ג&quot;כ נוצר בתעודה שיוכל להיות חי לעולם בגוף ונשמה, הגופניות והרוחניות צריכים להיות מחזקים זא&quot;ז. אמנם חטא והשחית דרכו, ע&quot;כ לא יוכל להיות עוד בא לידי השלמת תיקונוכ&quot;ז שיעמוד הגוף בצביונו ותכונתו שבה נקלט ג&quot;כ רושם עמוק של ההפסד וחסרון ההשלמה. ע&quot;כ רק ע&quot;י התמותה, ההרקבה הפיזור והניפוץ, רק אח&quot;כ יתרומם כח החיים הכללי לקבץ את הנפוצות, ולבנות הגויה הנשמה, מורכבת מחלקים הראויים כעת לקבל האורה וההשלמה האמתית והנצחית, להיות רב אונים להשוות את הכחות הגופניים היותר איתנים עם הכחות הנפשיים היותר עדינים ונעלים במשקל אחד ומטרה אחת. ע&quot;כ הרפואה המרה שהיא מוכרחת לבא גם בכללות האומה ע&quot;י ביטול המרכז הלאומי היחודי, לא תסתפק בזה לבדו, והיא מוכרחת ג&quot;כ לנפץ כל דבר הנושא עליו את יסודי המרכזיות העתיקות אפילו באופן פרטי. ע&quot;כ הבתים הגדולים שתפסו מקום גדול בחיי האומה, ומפני חשיבותם הם ממשיכים עליהם כח של מרכז, וממילא המשמעת הלאומית, ועי&quot;ז ג&quot;כ הצביון הלאומי הישן מתנחל באותו צביון ממש שהיה בעת החוסן הלאומי, וממילא ממשיך עמו ג&quot;כ את המגרעות הצפונות שעבורם גזרה ההשגחה האלהית לבלע את כל נאות יעקב. &quot;מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים הלא ד' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלך ולא שמעו בתורתו&quot; . ע&quot;כ מיום שחרב ביהמ&quot;ק נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|קיז|קיח|קיט}}</text>
      <sha1>ma9wpzi22bpz79gsmzc3bp9nohlc56c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עירובין פ ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>166036</id>
    <revision>
      <id>1416639</id>
      <parentid>1065973</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T07:11:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>שבת מנשה</username>
        <id>33912</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תקלדה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12345" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|עירובין|פ|ב|פ א|פא א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שאני התם דליכא מחיצות ל&quot;א מצד שאני אתמר רב חייא בר אשי אמר {{שוליים|א}}עושין לחי אשירה ור' שמעון בן לקיש אמר עושין קורה אשירה מאן דאמר קורה כל שכן לחי ומאן דאמר לחי {{שוליים|ב}}אבל קורה לא כתותי מכתת שיעוריה:

'''מתני' נתמעט האוכל מוסיף ומזכה ואין צריך להודיע {{שוליים|ג}}נתוספו עליהן מוסיף ומזכה וצריך להודיע {{שוליים|ד}}כמה הוא שיעורן בזמן שהן מרובין מזון שתי סעודות לכולם בזמן שהן מועטין כגרוגרת לכל אחד ואחד אמר ר' יוסי {{שוליים|ה}}במה דברים אמורים בתחילת עירוב אבל בשירי עירוב כל שהוא {{שוליים|ו}}ולא אמרו לערב בחצירות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות:'''

'''גמ' ''' במאי עסקינן אילימא במין אחד מאי איריא נתמעט אפילו כלה נמי אלא בשני מינין אפילו נתמעט נמי לא דתניא {{שוליים|ז}}כלה האוכל ממין אחד אין צריך להודיע מב' מינים צריך להודיע איבעית אימא ממין אחד ואיבעית אימא משני מינין איבעית אימא ממין אחד מאי נתמעט נתמטמט ואיבעית אימא משני מינין {{שוליים|ח}}כלה שאני:

ניתוספו עליהן מוסיף ומזכה וכו':

אמר רב שיזבי אמר רב חסדא זאת אומרת חלוקין עליו חביריו על ר' יהודה דתנן אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות מערבין בין לדעת ובין שלא לדעת פשיטא דחלוקין מהו דתימא הני מילי בחצר שבין שני מבואות אבל חצר של מבוי אחד אימא לא קמשמע לן:

כמה הוא שיעורו וכו':

כמה הוא מרובין אמר רב יהודה אמר שמואל שמונה עשרה בני אדם שמונה עשרה ותו לא אימא {{שוליים|ט}}משמונה עשרה ואילך ומאי שמונה עשרה דנקט אמר רב יצחק בריה דרב יהודה לדידי מיפרשא לי מניה דאבא כל שאילו מחלקו למזון שתי סעודות ביניהן ואין מגעת גרוגרת לכל אחד ואחד הן הן מרובין וסגי במזון שתי סעודות ואי לא (הן הן) מועטין נינהו ואגב אורחיה קא משמע לן דשתי סעודות הויין שמונה עשרה גרוגרות:

'''מתני' בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי ר&quot;א רבי יהושע אומר ככר הוא עירוב {{שוליים|י}}אפילו מאפה סאה והוא פרוסה אין מערבין בה ככר) כאיסר והוא שלם מערבין בו:'''

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שאני התם דליכא מחיצות''' -  ומבוי מגולה הוא ואינו נוח לשומרו הילכך כופין אותו אבל להתיר בטלטול לעולם אימא לך דבעינן דעת:

'''כ&quot;ש לחי''' -  דאין לו שיעור לרחבו ועוביו:

'''אבל קורה''' -  צריכה טפח לקבל אריח ובריאה כדי לקבל אריח והאי אשירה כיון דבעי שריפה דכתיב ([[דברים  יב]]) ואשריהם תשרפון באש שיעורה לאו שיעורא היא דכשרופה דמיא:

'''מתני' נתמעט האוכל''' -  משיעורו ולקמן מפרש שיעורא במתני':

'''ואינו צריך להודיע''' -  שהרי כולן נתרצו בתחלה:

'''וצריך להודיע''' -  לדיורין שניתוספו אם דעתן בעירוב וכגון שמערב משלהן וטעמא פרישית לעיל ותרתי קתני מוסיף ומזכה אם משלו מערב וצריך להודיע אם משלהן מערב: מרובין ומועטין מפרש בגמרא:

'''שירי עירוב''' -  שנתמעט משעורו:

'''כל שהוא''' -  אין צריך להוסיף [ורבי יוסי פליג את&quot;ק]:

'''לא אמרו לערב בחצרות''' -  לאחר שנשתתפו:

'''אלא שלא לשכח''' -  תורת עירובי חצירות מהתינוקות הבאין הלכך מקילינן ביה:

'''גמ' במאי עסקינן''' -  דקתני בנתמעט אין צריך להודיע הא כלה לגמרי צריך להודיע אם בא לערב:

'''במין אחד''' -  שחוזר ומערב מן המין הראשון:

'''מב' מינין''' -  שעירב בשניה ממין אחר:

'''צריך להודיע''' -  וקא סלקא דעתך והוא הדין לנתמעט:

'''נתמטמט''' -  כלה לגמרי:

'''איבעית אימא מב' מינין''' -  ודוקא נקט נתמעט ודקא קשיא לך מברייתא כלה שאני דברייתא כלה דווקא נקט אבל נתמעט אפילו מב' מינין אין צריך להודיע:

'''זאת אומרת חלוקין כו'''' -  דלא תימא האי במה דברים אמורים לפרושי אתי:

'''במה דברים אמורים''' -  דצריך דעת:

'''בעירובי תחומין''' -  שמא אין נוח לו לקנות כאן כדי להפסיד לרוח שכנגדה:

'''פשיטא''' -  דשמעינן מינה דחלוקין דהא בעירובי חצירות נקיט ואתי וקתני צריך להודיעו:

'''מהו דתימא''' -  לעולם רבי יהודה בההוא מפרש הוא ומתניתין דהכא בחצר שבין שני מבואות דלא ידעינן בהי ניחא ליה:

'''קמ&quot;ל''' -  רב שיזבי דשמיעא ליה מרביה דבמבוי אחד עסקינן:

'''ותו לא''' -  בתמיה כ&quot;ש דטפי מהכי הוו מרובין:

'''לדידי מיפרשא לי מיניה דאבא''' -  דלקולא קתני בזמן שהם מרובים דגרוגרת דידהו הוי יותר מב' סעודות סגי בב' סעודות ולא בעינן גרוגרת לכל חד וחד כשהן מועטים דלא מטי גרוגרת דידהו לב' סעודות סגי בגרוגרת לכל אחד ולקולא:

'''כל שאילו מחלק מזון ב' סעודות ביניהן ואין גרוגרת לכל א'''' -  שיש בהן בני אדם יותר ממנין גרוגרות של שתי סעודות מרובין נינהו ותנן במתני' דלא בעי כגרוגרת לכל אחד אלא כשיש בו מזון שתי סעודות סגי:

'''ואי לא''' -  שאין מנינם רב כמנין גרוגרות של שתי סעודות לא בעי שתי סעודות אלא כגרוגרת לכל אחד היינו פירוש דמתניתין ורב יהודה דנקט שמנה עשרה ולא תנא כדאמרינן אגב אורחיה דבעי לפרושי מתני' נקט חושבנא ולאשמעינן דמזון שתי סעודות הוו שמנה עשרה גרוגרות:

'''מתני' ככר''' -  שלם:

'''מאפה סאה''' -  שאפה סאה בככר אחד ונטל ממנו מעט ושוייה פרוסה אין מערבין בה וטעמא מפרש בגמרא:

'''ככר''' -  קטן כמדת איסר:

'''והוא שלם מערבין בו''' -  ובלבד שיהיו שם ככרות הרבה כגרוגרת לכל אחד ואחד:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''שאני''' התם דאיכא מחיצה. פר&quot;ת דין הוא דכופין אותו לעשות לחי וקורה דמהני מחיצות להתיר לטלטל בתוכו אע&quot;פ שנעשו בעל כרחו של ארם ולא דמי לעירוב דבין הוה משום דירה ובין משום קנין אין לו להועיל בעל כרחו של ארם ובקונטרס לא פירש כן ובספרים דגרס שאני התם דליכא מחיצות יש לפרש כן דכי ליכא מחיצות דאסור לטלטל בתוכו דין הוא שנכוף אותו לעשות תקנה להתיר לטלטל אבל אין לנו לכופו לעשות תקנה לטלטל מן הבתים ומן החצירות לתוכו:

''' אבל''' קורה כתותי מכתת שיעוריה. אע&quot;ג דלחי נמי בעי שיעור גובה וגם רוחב משהו מיהא בעי מכל מקום כיון דלא בעי אלא שיעור זוטא לא החמירו בו וה&quot;ר אברהם פירש לחי אם היה מדבק הכתיתים בכותל הוי לחי ובלבד שלא יהו ניטלות ברוח ואין להקשות מהא דפסלינן לולב של אשירה אפילו ביו&quot;ט שני דמשמע דכמאן דליתיה דמי דגבי לולב של מצוה החמירו וא&quot;ת דמכשרינן לעיל סולם של אשירה אע&quot;ג דבעי רחב ד' ולא אמר מיכתת שיעורא כמו קורה ואור&quot;י דהתם חשיב פתח כיון דחזי לעלייה אי לאו איסורא דאשירה אבל קורה הצריכו חכמים שיעורא של חשיבות:

''' אלא''' בב' מינין אפילו נתמעט נמי דתניא כו'. ס&quot;ד דכלה דנקט בברייתא משום מין א' נקטיה דאפילו בכלה אין צריך להודיע:

''' אגב''' אורחא קמ&quot;ל דב' סעודות הויין י&quot;ח גרוגרות. הקשה ר&quot;ת דבפרק כיצד משתתפין (לקמן דף פנ:) תנן רבי שמעון אומר ב' ידות לככר משלש לקב דהיינו שיעור שתי סעודות ה' ביצים ושליש ביצה שהככר הוא ח' ביצים כשתחלק י&quot;ח גרוגרות לחמש ביצים ושליש ביצה דזה וזה הוי שיעור שתי סעודות תמצא לכל ביצה שלש גרוגרות וג' שמינית של גרוגרות דבחמש ביצים ושליש ביצה יש י&quot;ו שלישי ביצה וגרוגרת גדולה מכזית כדמוכח בריש המצניע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|צא|א}} ובתורת כהנים קתני ובפרק בתרא דיומא {{הפניה-גמ|יומא|פ|א}} דשיערו חכמים דאין בית הבליעה מחזקת יותר מכ. ביצת תרנגולת ובכריתות פרק. אמרו לו (דף יד.) אמרינן גבי יש אוכל אכילה אחת כו' דאין בית הבליעה מחזיק יותר מב' זיתים ואע&quot;ג דפליגי תנאי לקמן אכר' שמעון כר&quot;ש קי&quot;ל דבכל דוכתי אמר כביצה לטמא טומאת אוכלין דהיינו כר&quot;ש כדקתני לקמן בגמ' (דף פג.) וחצי [חצי] חציה לטמא טומאת אוכלין ולר&quot;ש עולה השיעור כביצה אבל לשאר תנאי אינו כן ואכולהו תנאי קאי כדמוכח הסוגיא לקמן ואומר ר&quot;י דלכולהו תנאי הוי כביצה לטמא אוכלים והא דקתני לקמן בברייתא וחצי חצי חציה כו' לא קאי אר&quot;מ ואר' יהודה אלא ארבי שמעון ור' יוחנן בן ברוקה שהזכירו שיעור ככר תדע דהא קתני בברייתא בגמ' כמה שיעור חצי פרס שתי ביצים חסר קימעא דברי ר' יהודה משמע דקאי בשיטתיה דר&quot;ש דחשיב חצי חציה לפסול את הגוויה בשתי ביצים והשתא לא קשה מידי דבשתי סעודות של עירוב לא קי&quot;ל כר&quot;ש אלא כר&quot;מ או כרבי יהודה כדמוכח לקמן דרב יוסף ורנה כר&quot;מ בריש כיצד משתתפין (לקמן דף פב.) ותרתי ריפתא נמי דקאמר רב יהודה ורב אדא בר אהבה היינו כר&quot;מ או כר' יהודה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ז|פ ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ז|פ|ב}}</text>
      <sha1>gjms2pcmld51ia3wtv5cwaupcvgsulc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416640</id>
      <parentid>1416639</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T07:14:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>שבת מנשה</username>
        <id>33912</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* תוספות */ תקלדה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12343" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|עירובין|פ|ב|פ א|פא א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שאני התם דליכא מחיצות ל&quot;א מצד שאני אתמר רב חייא בר אשי אמר {{שוליים|א}}עושין לחי אשירה ור' שמעון בן לקיש אמר עושין קורה אשירה מאן דאמר קורה כל שכן לחי ומאן דאמר לחי {{שוליים|ב}}אבל קורה לא כתותי מכתת שיעוריה:

'''מתני' נתמעט האוכל מוסיף ומזכה ואין צריך להודיע {{שוליים|ג}}נתוספו עליהן מוסיף ומזכה וצריך להודיע {{שוליים|ד}}כמה הוא שיעורן בזמן שהן מרובין מזון שתי סעודות לכולם בזמן שהן מועטין כגרוגרת לכל אחד ואחד אמר ר' יוסי {{שוליים|ה}}במה דברים אמורים בתחילת עירוב אבל בשירי עירוב כל שהוא {{שוליים|ו}}ולא אמרו לערב בחצירות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות:'''

'''גמ' ''' במאי עסקינן אילימא במין אחד מאי איריא נתמעט אפילו כלה נמי אלא בשני מינין אפילו נתמעט נמי לא דתניא {{שוליים|ז}}כלה האוכל ממין אחד אין צריך להודיע מב' מינים צריך להודיע איבעית אימא ממין אחד ואיבעית אימא משני מינין איבעית אימא ממין אחד מאי נתמעט נתמטמט ואיבעית אימא משני מינין {{שוליים|ח}}כלה שאני:

ניתוספו עליהן מוסיף ומזכה וכו':

אמר רב שיזבי אמר רב חסדא זאת אומרת חלוקין עליו חביריו על ר' יהודה דתנן אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות מערבין בין לדעת ובין שלא לדעת פשיטא דחלוקין מהו דתימא הני מילי בחצר שבין שני מבואות אבל חצר של מבוי אחד אימא לא קמשמע לן:

כמה הוא שיעורו וכו':

כמה הוא מרובין אמר רב יהודה אמר שמואל שמונה עשרה בני אדם שמונה עשרה ותו לא אימא {{שוליים|ט}}משמונה עשרה ואילך ומאי שמונה עשרה דנקט אמר רב יצחק בריה דרב יהודה לדידי מיפרשא לי מניה דאבא כל שאילו מחלקו למזון שתי סעודות ביניהן ואין מגעת גרוגרת לכל אחד ואחד הן הן מרובין וסגי במזון שתי סעודות ואי לא (הן הן) מועטין נינהו ואגב אורחיה קא משמע לן דשתי סעודות הויין שמונה עשרה גרוגרות:

'''מתני' בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי ר&quot;א רבי יהושע אומר ככר הוא עירוב {{שוליים|י}}אפילו מאפה סאה והוא פרוסה אין מערבין בה ככר) כאיסר והוא שלם מערבין בו:'''

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שאני התם דליכא מחיצות''' -  ומבוי מגולה הוא ואינו נוח לשומרו הילכך כופין אותו אבל להתיר בטלטול לעולם אימא לך דבעינן דעת:

'''כ&quot;ש לחי''' -  דאין לו שיעור לרחבו ועוביו:

'''אבל קורה''' -  צריכה טפח לקבל אריח ובריאה כדי לקבל אריח והאי אשירה כיון דבעי שריפה דכתיב ([[דברים  יב]]) ואשריהם תשרפון באש שיעורה לאו שיעורא היא דכשרופה דמיא:

'''מתני' נתמעט האוכל''' -  משיעורו ולקמן מפרש שיעורא במתני':

'''ואינו צריך להודיע''' -  שהרי כולן נתרצו בתחלה:

'''וצריך להודיע''' -  לדיורין שניתוספו אם דעתן בעירוב וכגון שמערב משלהן וטעמא פרישית לעיל ותרתי קתני מוסיף ומזכה אם משלו מערב וצריך להודיע אם משלהן מערב: מרובין ומועטין מפרש בגמרא:

'''שירי עירוב''' -  שנתמעט משעורו:

'''כל שהוא''' -  אין צריך להוסיף [ורבי יוסי פליג את&quot;ק]:

'''לא אמרו לערב בחצרות''' -  לאחר שנשתתפו:

'''אלא שלא לשכח''' -  תורת עירובי חצירות מהתינוקות הבאין הלכך מקילינן ביה:

'''גמ' במאי עסקינן''' -  דקתני בנתמעט אין צריך להודיע הא כלה לגמרי צריך להודיע אם בא לערב:

'''במין אחד''' -  שחוזר ומערב מן המין הראשון:

'''מב' מינין''' -  שעירב בשניה ממין אחר:

'''צריך להודיע''' -  וקא סלקא דעתך והוא הדין לנתמעט:

'''נתמטמט''' -  כלה לגמרי:

'''איבעית אימא מב' מינין''' -  ודוקא נקט נתמעט ודקא קשיא לך מברייתא כלה שאני דברייתא כלה דווקא נקט אבל נתמעט אפילו מב' מינין אין צריך להודיע:

'''זאת אומרת חלוקין כו'''' -  דלא תימא האי במה דברים אמורים לפרושי אתי:

'''במה דברים אמורים''' -  דצריך דעת:

'''בעירובי תחומין''' -  שמא אין נוח לו לקנות כאן כדי להפסיד לרוח שכנגדה:

'''פשיטא''' -  דשמעינן מינה דחלוקין דהא בעירובי חצירות נקיט ואתי וקתני צריך להודיעו:

'''מהו דתימא''' -  לעולם רבי יהודה בההוא מפרש הוא ומתניתין דהכא בחצר שבין שני מבואות דלא ידעינן בהי ניחא ליה:

'''קמ&quot;ל''' -  רב שיזבי דשמיעא ליה מרביה דבמבוי אחד עסקינן:

'''ותו לא''' -  בתמיה כ&quot;ש דטפי מהכי הוו מרובין:

'''לדידי מיפרשא לי מיניה דאבא''' -  דלקולא קתני בזמן שהם מרובים דגרוגרת דידהו הוי יותר מב' סעודות סגי בב' סעודות ולא בעינן גרוגרת לכל חד וחד כשהן מועטים דלא מטי גרוגרת דידהו לב' סעודות סגי בגרוגרת לכל אחד ולקולא:

'''כל שאילו מחלק מזון ב' סעודות ביניהן ואין גרוגרת לכל א'''' -  שיש בהן בני אדם יותר ממנין גרוגרות של שתי סעודות מרובין נינהו ותנן במתני' דלא בעי כגרוגרת לכל אחד אלא כשיש בו מזון שתי סעודות סגי:

'''ואי לא''' -  שאין מנינם רב כמנין גרוגרות של שתי סעודות לא בעי שתי סעודות אלא כגרוגרת לכל אחד היינו פירוש דמתניתין ורב יהודה דנקט שמנה עשרה ולא תנא כדאמרינן אגב אורחיה דבעי לפרושי מתני' נקט חושבנא ולאשמעינן דמזון שתי סעודות הוו שמנה עשרה גרוגרות:

'''מתני' ככר''' -  שלם:

'''מאפה סאה''' -  שאפה סאה בככר אחד ונטל ממנו מעט ושוייה פרוסה אין מערבין בה וטעמא מפרש בגמרא:

'''ככר''' -  קטן כמדת איסר:

'''והוא שלם מערבין בו''' -  ובלבד שיהיו שם ככרות הרבה כגרוגרת לכל אחד ואחד:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''שאני''' התם דאיכא מחיצה. פר&quot;ת דין הוא דכופין אותו לעשות לחי וקורה דמהני מחיצות להתיר לטלטל בתוכו אע&quot;פ שנעשו בעל כרחו של ארם ולא דמי לעירוב דבין הוה משום דירה ובין משום קנין אין לו להועיל בעל כרחו של ארם ובקונטרס לא פירש כן ובספרים דגרס שאני התם דליכא מחיצות יש לפרש כן דכי ליכא מחיצות דאסור לטלטל בתוכו דין הוא שנכוף אותו לעשות תקנה להתיר לטלטל אבל אין לנו לכופו לעשות תקנה לטלטל מן הבתים ומן החצירות לתוכו:

''' אבל''' קורה כתותי מכתת שיעוריה. אע&quot;ג דלחי נמי בעי שיעור גובה וגם רוחב משהו מיהא בעי מכל מקום כיון דלא בעי אלא שיעור זוטא לא החמירו בו וה&quot;ר אברהם פירש לחי אם היה מדבק הכתיתים בכותל הוי לחי ובלבד שלא יהו ניטלות ברוח ואין להקשות מהא דפסלינן לולב של אשירה אפילו ביו&quot;ט שני דמשמע דכמאן דליתיה דמי דגבי לולב של מצוה החמירו וא&quot;ת דמכשרינן לעיל סולם של אשירה אע&quot;ג דבעי רחב ד' ולא אמר מיכתת שיעורא כמו קורה ואור&quot;י דהתם חשיב פתח כיון דחזי לעלייה אי לאו איסורא דאשירה אבל קורה הצריכו חכמים שיעורא של חשיבות:

''' אלא''' בב' מינין אפילו נתמעט נמי דתניא כו'. ס&quot;ד דכלה דנקט בברייתא משום מין א' נקטיה דאפילו בכלה אין צריך להודיע:

''' אגב''' אורחא קמ&quot;ל דב' סעודות הויין י&quot;ח גרוגרות. הקשה ר&quot;ת דבפרק כיצד משתתפין (לקמן דף פנ:) תנן רבי שמעון אומר ב' ידות לככר משלש לקב דהיינו שיעור שתי סעודות ה' ביצים ושליש ביצה שהככר הוא ח' ביצים כשתחלק י&quot;ח גרוגרות לחמש ביצים ושליש ביצה דזה וזה הוי שיעור שתי סעודות תמצא לכל ביצה שלש גרוגרות וג' שמינית של גרוגרות דבחמש ביצים ושליש ביצה יש י&quot;ו שלישי ביצה וגרוגרת גדולה מכזית כדמוכח בריש המצניע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|צא|א}} ובתורת כהנים קתני ובפרק בתרא דיומא {{הפניה-גמ|יומא|פ|א}} דשיערו חכמים דאין בית הבליעה מחזקת יותר מכביצת תרנגולת ובכריתות פרק. אמרו לו (דף יד.) אמרינן גבי יש אוכל אכילה אחת כו' דאין בית הבליעה מחזיק יותר מב' זיתים ואע&quot;ג דפליגי תנאי לקמן אכר' שמעון כר&quot;ש קי&quot;ל דבכל דוכתי אמר כביצה לטמא טומאת אוכלין דהיינו כר&quot;ש כדקתני לקמן בגמ' (דף פג.) וחצי [חצי] חציה לטמא טומאת אוכלין ולר&quot;ש עולה השיעור כביצה אבל לשאר תנאי אינו כן ואכולהו תנאי קאי כדמוכח הסוגיא לקמן ואומר ר&quot;י דלכולהו תנאי הוי כביצה לטמא אוכלים והא דקתני לקמן בברייתא וחצי חצי חציה כו' לא קאי אר&quot;מ ואר' יהודה אלא ארבי שמעון ור' יוחנן בן ברוקה שהזכירו שיעור ככר תדע דהא קתני בברייתא בגמ' כמה שיעור חצי פרס שתי ביצים חסר קימעא דברי ר' יהודה משמע דקאי בשיטתיה דר&quot;ש דחשיב חצי חציה לפסול את הגוויה בשתי ביצים והשתא לא קשה מידי דבשתי סעודות של עירוב לא קי&quot;ל כר&quot;ש אלא כר&quot;מ או כרבי יהודה כדמוכח לקמן דרב יוסף ורנה כר&quot;מ בריש כיצד משתתפין (לקמן דף פב.) ותרתי ריפתא נמי דקאמר רב יהודה ורב אדא בר אהבה היינו כר&quot;מ או כר' יהודה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ז|פ ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ז|פ|ב}}</text>
      <sha1>09t9ftjkuqyhcfb5by6j3c3f3rlzamo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416656</id>
      <parentid>1416640</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T08:06:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12342" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|עירובין|פ|ב|פ א|פא א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שאני התם דליכא מחיצות ל&quot;א מצד שאני אתמר רב חייא בר אשי אמר {{שוליים|א}}עושין לחי אשירה ור' שמעון בן לקיש אמר עושין קורה אשירה מאן דאמר קורה כל שכן לחי ומאן דאמר לחי {{שוליים|ב}}אבל קורה לא כתותי מכתת שיעוריה:

'''מתני' נתמעט האוכל מוסיף ומזכה ואין צריך להודיע {{שוליים|ג}}נתוספו עליהן מוסיף ומזכה וצריך להודיע {{שוליים|ד}}כמה הוא שיעורן בזמן שהן מרובין מזון שתי סעודות לכולם בזמן שהן מועטין כגרוגרת לכל אחד ואחד אמר ר' יוסי {{שוליים|ה}}במה דברים אמורים בתחילת עירוב אבל בשירי עירוב כל שהוא {{שוליים|ו}}ולא אמרו לערב בחצירות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות:'''

'''גמ' ''' במאי עסקינן אילימא במין אחד מאי איריא נתמעט אפילו כלה נמי אלא בשני מינין אפילו נתמעט נמי לא דתניא {{שוליים|ז}}כלה האוכל ממין אחד אין צריך להודיע מב' מינים צריך להודיע איבעית אימא ממין אחד ואיבעית אימא משני מינין איבעית אימא ממין אחד מאי נתמעט נתמטמט ואיבעית אימא משני מינין {{שוליים|ח}}כלה שאני:

ניתוספו עליהן מוסיף ומזכה וכו':

אמר רב שיזבי אמר רב חסדא זאת אומרת חלוקין עליו חביריו על ר' יהודה דתנן אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות מערבין בין לדעת ובין שלא לדעת פשיטא דחלוקין מהו דתימא הני מילי בחצר שבין שני מבואות אבל חצר של מבוי אחד אימא לא קמשמע לן:

כמה הוא שיעורו וכו':

כמה הוא מרובין אמר רב יהודה אמר שמואל שמונה עשרה בני אדם שמונה עשרה ותו לא אימא {{שוליים|ט}}משמונה עשרה ואילך ומאי שמונה עשרה דנקט אמר רב יצחק בריה דרב יהודה לדידי מיפרשא לי מניה דאבא כל שאילו מחלקו למזון שתי סעודות ביניהן ואין מגעת גרוגרת לכל אחד ואחד הן הן מרובין וסגי במזון שתי סעודות ואי לא (הן הן) מועטין נינהו ואגב אורחיה קא משמע לן דשתי סעודות הויין שמונה עשרה גרוגרות:

'''מתני' בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי ר&quot;א רבי יהושע אומר ככר הוא עירוב {{שוליים|י}}אפילו מאפה סאה והוא פרוסה אין מערבין בה ככר) כאיסר והוא שלם מערבין בו:'''

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שאני התם דליכא מחיצות''' -  ומבוי מגולה הוא ואינו נוח לשומרו הילכך כופין אותו אבל להתיר בטלטול לעולם אימא לך דבעינן דעת:

'''כ&quot;ש לחי''' -  דאין לו שיעור לרחבו ועוביו:

'''אבל קורה''' -  צריכה טפח לקבל אריח ובריאה כדי לקבל אריח והאי אשירה כיון דבעי שריפה דכתיב ([[דברים  יב]]) ואשריהם תשרפון באש שיעורה לאו שיעורא היא דכשרופה דמיא:

'''מתני' נתמעט האוכל''' -  משיעורו ולקמן מפרש שיעורא במתני':

'''ואינו צריך להודיע''' -  שהרי כולן נתרצו בתחלה:

'''וצריך להודיע''' -  לדיורין שניתוספו אם דעתן בעירוב וכגון שמערב משלהן וטעמא פרישית לעיל ותרתי קתני מוסיף ומזכה אם משלו מערב וצריך להודיע אם משלהן מערב: מרובין ומועטין מפרש בגמרא:

'''שירי עירוב''' -  שנתמעט משעורו:

'''כל שהוא''' -  אין צריך להוסיף [ורבי יוסי פליג את&quot;ק]:

'''לא אמרו לערב בחצרות''' -  לאחר שנשתתפו:

'''אלא שלא לשכח''' -  תורת עירובי חצירות מהתינוקות הבאין הלכך מקילינן ביה:

'''גמ' במאי עסקינן''' -  דקתני בנתמעט אין צריך להודיע הא כלה לגמרי צריך להודיע אם בא לערב:

'''במין אחד''' -  שחוזר ומערב מן המין הראשון:

'''מב' מינין''' -  שעירב בשניה ממין אחר:

'''צריך להודיע''' -  וקא סלקא דעתך והוא הדין לנתמעט:

'''נתמטמט''' -  כלה לגמרי:

'''איבעית אימא מב' מינין''' -  ודוקא נקט נתמעט ודקא קשיא לך מברייתא כלה שאני דברייתא כלה דווקא נקט אבל נתמעט אפילו מב' מינין אין צריך להודיע:

'''זאת אומרת חלוקין כו'''' -  דלא תימא האי במה דברים אמורים לפרושי אתי:

'''במה דברים אמורים''' -  דצריך דעת:

'''בעירובי תחומין''' -  שמא אין נוח לו לקנות כאן כדי להפסיד לרוח שכנגדה:

'''פשיטא''' -  דשמעינן מינה דחלוקין דהא בעירובי חצירות נקיט ואתי וקתני צריך להודיעו:

'''מהו דתימא''' -  לעולם רבי יהודה בההוא מפרש הוא ומתניתין דהכא בחצר שבין שני מבואות דלא ידעינן בהי ניחא ליה:

'''קמ&quot;ל''' -  רב שיזבי דשמיעא ליה מרביה דבמבוי אחד עסקינן:

'''ותו לא''' -  בתמיה כ&quot;ש דטפי מהכי הוו מרובין:

'''לדידי מיפרשא לי מיניה דאבא''' -  דלקולא קתני בזמן שהם מרובים דגרוגרת דידהו הוי יותר מב' סעודות סגי בב' סעודות ולא בעינן גרוגרת לכל חד וחד כשהן מועטים דלא מטי גרוגרת דידהו לב' סעודות סגי בגרוגרת לכל אחד ולקולא:

'''כל שאילו מחלק מזון ב' סעודות ביניהן ואין גרוגרת לכל א'''' -  שיש בהן בני אדם יותר ממנין גרוגרות של שתי סעודות מרובין נינהו ותנן במתני' דלא בעי כגרוגרת לכל אחד אלא כשיש בו מזון שתי סעודות סגי:

'''ואי לא''' -  שאין מנינם רב כמנין גרוגרות של שתי סעודות לא בעי שתי סעודות אלא כגרוגרת לכל אחד היינו פירוש דמתניתין ורב יהודה דנקט שמנה עשרה ולא תנא כדאמרינן אגב אורחיה דבעי לפרושי מתני' נקט חושבנא ולאשמעינן דמזון שתי סעודות הוו שמנה עשרה גרוגרות:

'''מתני' ככר''' -  שלם:

'''מאפה סאה''' -  שאפה סאה בככר אחד ונטל ממנו מעט ושוייה פרוסה אין מערבין בה וטעמא מפרש בגמרא:

'''ככר''' -  קטן כמדת איסר:

'''והוא שלם מערבין בו''' -  ובלבד שיהיו שם ככרות הרבה כגרוגרת לכל אחד ואחד:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''שאני''' התם דאיכא מחיצה. פר&quot;ת דין הוא דכופין אותו לעשות לחי וקורה דמהני מחיצות להתיר לטלטל בתוכו אע&quot;פ שנעשו בעל כרחו של ארם ולא דמי לעירוב דבין הוה משום דירה ובין משום קנין אין לו להועיל בעל כרחו של ארם ובקונטרס לא פירש כן ובספרים דגרס שאני התם דליכא מחיצות יש לפרש כן דכי ליכא מחיצות דאסור לטלטל בתוכו דין הוא שנכוף אותו לעשות תקנה להתיר לטלטל אבל אין לנו לכופו לעשות תקנה לטלטל מן הבתים ומן החצירות לתוכו:

''' אבל''' קורה כתותי מכתת שיעוריה. אע&quot;ג דלחי נמי בעי שיעור גובה וגם רוחב משהו מיהא בעי מכל מקום כיון דלא בעי אלא שיעור זוטא לא החמירו בו וה&quot;ר אברהם פירש לחי אם היה מדבק הכתיתים בכותל הוי לחי ובלבד שלא יהו ניטלות ברוח ואין להקשות מהא דפסלינן לולב של אשירה אפילו ביו&quot;ט שני דמשמע דכמאן דליתיה דמי דגבי לולב של מצוה החמירו וא&quot;ת דמכשרינן לעיל סולם של אשירה אע&quot;ג דבעי רחב ד' ולא אמר מיכתת שיעורא כמו קורה ואור&quot;י דהתם חשיב פתח כיון דחזי לעלייה אי לאו איסורא דאשירה אבל קורה הצריכו חכמים שיעורא של חשיבות:

''' אלא''' בב' מינין אפילו נתמעט נמי דתניא כו'. ס&quot;ד דכלה דנקט בברייתא משום מין א' נקטיה דאפילו בכלה אין צריך להודיע:

''' אגב''' אורחא קמ&quot;ל דב' סעודות הויין י&quot;ח גרוגרות. הקשה ר&quot;ת דבפרק כיצד משתתפין (לקמן דף פנ:) תנן רבי שמעון אומר ב' ידות לככר משלש לקב דהיינו שיעור שתי סעודות ה' ביצים ושליש ביצה שהככר הוא ח' ביצים כשתחלק י&quot;ח גרוגרות לחמש ביצים ושליש ביצה דזה וזה הוי שיעור שתי סעודות תמצא לכל ביצה שלש גרוגרות וג' שמינית של גרוגרות דבחמש ביצים ושליש ביצה יש י&quot;ו שלישי ביצה וגרוגרת גדולה מכזית כדמוכח בריש המצניע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|צא|א}} ובתורת כהנים קתני ובפרק בתרא דיומא {{הפניה-גמ|יומא|פ|א}} דשיערו חכמים דאין בית הבליעה מחזקת יותר מכביצת תרנגולת ובכריתות פרק אמרו לו (דף יד.) אמרינן גבי יש אוכל אכילה אחת כו' דאין בית הבליעה מחזיק יותר מב' זיתים ואע&quot;ג דפליגי תנאי לקמן אכר' שמעון כר&quot;ש קי&quot;ל דבכל דוכתי אמר כביצה לטמא טומאת אוכלין דהיינו כר&quot;ש כדקתני לקמן בגמ' (דף פג.) וחצי [חצי] חציה לטמא טומאת אוכלין ולר&quot;ש עולה השיעור כביצה אבל לשאר תנאי אינו כן ואכולהו תנאי קאי כדמוכח הסוגיא לקמן ואומר ר&quot;י דלכולהו תנאי הוי כביצה לטמא אוכלים והא דקתני לקמן בברייתא וחצי חצי חציה כו' לא קאי אר&quot;מ ואר' יהודה אלא ארבי שמעון ור' יוחנן בן ברוקה שהזכירו שיעור ככר תדע דהא קתני בברייתא בגמ' כמה שיעור חצי פרס שתי ביצים חסר קימעא דברי ר' יהודה משמע דקאי בשיטתיה דר&quot;ש דחשיב חצי חציה לפסול את הגוויה בשתי ביצים והשתא לא קשה מידי דבשתי סעודות של עירוב לא קי&quot;ל כר&quot;ש אלא כר&quot;מ או כרבי יהודה כדמוכח לקמן דרב יוסף ורנה כר&quot;מ בריש כיצד משתתפין (לקמן דף פב.) ותרתי ריפתא נמי דקאמר רב יהודה ורב אדא בר אהבה היינו כר&quot;מ או כר' יהודה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ז|פ ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ז|פ|ב}}</text>
      <sha1>ezex4gaytaqchx9qu5uukyrwbknjhsa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יומא פו א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>167081</id>
    <revision>
      <id>1416581</id>
      <parentid>1312782</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T15:07:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6502:A56:4FB7:384A:C704:231F:CFE0</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12281" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|יומא|פו|א|פה ב|פו ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;חוץ {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות כ|ו}})}} מלא תשא לא תשא וכל דדמי ליה ת&quot;ש ר' יהודה אומר כל שהוא מלא תשא ולמטה תשובה מכפרת מלא תשא ולמעלה תשובה תולה ויוה&quot;כ מכפר לא תשא וכל דדמי ליה ת&quot;ש לפי שנאמר בחורב תשובה ונקה יכול אף לא תשא עמהן ת&quot;ל {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות לד|ז}})}} לא ינקה יכול אף . שאר חייבי לאוין כן ת&quot;ל את שמו שמו הוא דאינו מנקה אבל מנקה שאר חייבי לאוין תנאי היא דתניא על מה תשובה מכפרת על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה ועל מה תשובה תולה ויוה&quot;כ מכפר על כריתות ועל מיתות בית דין ועל לא תעשה גמור אמר מר לפי שנאמר בחורב ונקה מנא לן דתניא ר' אלעזר אומר אי אפשר לומר נקה שכבר נאמר לא ינקה ואי אפשר לומר לא ינקה שכבר נאמר נקה הא כיצד מנקה הוא לשבין ואינו מנקה לשאינן שבין 

שאל ר' מתיא בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי שמעת ארבע' חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש אמר שלשה הן ותשובה עם כל אחד ואחד {{שוליים|א}}עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו ג|יד}})}} שובו בנים שובבים {{שוליים|ב}}עבר על לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויוה&quot;כ מכפר שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא טז|ל}})}} כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם {{שוליים|ג}}עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה תשובה ויוה&quot;כ תולין ויסורין ממרקין שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים פט|לג}})}} ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם {{שוליים|ד}}אבל מי שיש חילול השם בידו אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביוה&quot;כ לכפר ולא ביסורין למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו כב|יד}})}} ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון היכי דמי חילול השם אמר רב כגון אנא {{שוליים|ה}}אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר אמר אביי לא שנו אלא באתרא דלא תבעי אבל באתרא דתבעי לית לן בה אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דתבעי הוא אביי כדשקיל בישרא מתרי שותפי יהיב זוזא להאי וזוזא להאי והדר מקרב להו גבי הדדי ועביד חושבנא רבי יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין יצחק דבי ר' ינאי אמר כל שחביריו מתביישין מחמת שמועתו (היינו חילול השם) אמר רב נחמן בר יצחק כגון דקא אמרי אינשי שרא ליה מריה לפלניא אביי אמר כדתניא {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים ו|ה}})}} {{שוליים|ו}}ואהבת את ה' אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש ת&quot;ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו מט|ג}})}} ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת&quot;ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל לו|כ}})}} באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו א&quot;ר חמא (בר) חנינא גדולה תשובה שמביאה רפאות לעולם שנא' {{קטן|({{הפניה לפסוק|הושע יד|ה}})}} ארפא משובתם אוהבם נדבה ר' חמא (בר) חנינא רמי כתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו ג|יד}})}} שובו בנים שובבים דמעיקרא שובבים אתם וכתיב ארפא משובותיכם לא קשיא כאן מאהבה כאן מיראה רב יהודה רמי כתיב שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו ג|יד}})}} (הנה) אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה ל&quot;ק כאן מאהבה או מיראה כאן ע&quot;י יסורין אמר רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנא' {{קטן|({{הפניה לפסוק|הושע יד|ב}})}} שובה ישראל עד ה' אלהיך&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''חוץ מלא תשא''' - קא סלקא דעתך משום דכתיב לא ינקה:

'''וכל דדמי ליה''' - לא תעשה גמור:

'''לפי שנאמר בחורב תשובה ונקה''' - לאחר מעשה העגל כשעלה משה להתפלל עליהן ולקמן מפרש לה:

'''יכול אף לא תשא''' - ינקה בתשובה:

'''אי אפשר לומר נקה שכבר נאמר לא ינקה''' - דכתיב נקה לא ינקה גבי הדדי:

'''חלוקי כפרה''' - שחלוקין בכפרתן זה כך וזה כך:

'''אמר לו''' - שלש הן הנחלקין שיש עבירה שהיא צריכה לזה ואינה צריכה לזה אבל תשובה אינה מן החלוקין שהיא צריכה לכולן:

'''שובו בנים''' - ומיד ארפא למדת שיש עבירה שמכפרת בתשובה לבדה:

'''כי ביום הזה יכפר''' - למדת שיש עבירה שצריכה יוה&quot;כ:

'''ופקדתי בשבט פשעם''' - למדת שיש עבירה שצריכה יסורין ומסתברא הקל לקלה והחמור לחמורה:

'''חילול השם''' - חוטא ומחטיא אחרים:

'''באזני ה' צבאות''' - אמר הנביא באזני אמר הקב&quot;ה אם יכופר העון עד תמותון למדנו שיש עבירה שאין לה כפרה אלא במיתה:

'''ולא יהיבנא דמי לאלתר''' - וכשאני מאחר לפרוע הוא אומר שאני גזלן ולמד ממני להיות מזלזל בגזל:

'''באתרא דלא תבעי''' - שאין דרך הטבח לילך ולתבוע הקפותיו ועל הלוקח להביא לו מעותיו לביתו:

'''ומתא מחסיא''' - מקומו של רבינא:

'''יהיב זוזא להאי וזוזא להאי''' - שמא לא ידע חבירו שנתתיו לו ויש כאן חילול השם:

'''ועביד חושבנא''' - וחוזרין ונותנין לו בשר כנגד מה שנטלו:

'''כגון אנא דמסגינא וכו'''' - ואין הכל יודעין שנחלשתי בגרסתי ולמדין הימני להבטל מתלמוד תורה:

'''מחמת שמועתו''' - מחמת שם רע היוצא עליו:

'''שרא ליה מריה''' - ימחול יוצרו על מעשיו:

'''מתאהב על ידך''' - לחבירך:

'''קורא''' - מקרא:

'''ושונה''' - משנה:

'''ומשמש תלמידי חכמים''' - ללמוד (תורה) היא יישוב טעמי המשניות מה טעמן ומהיכן למדו:

'''באמור להם עם ה' אלה''' - את זו קרא הכתוב חילול השם כשאדם חשוב עובר עבירה ופורענות באה עליו והכל אומרים מה הועילו לו ראה החסידים והחכמים רעה באה עליהם שנאמר ויחללו את שם קדשי ובמה חללוהו באמור עליהם הנכרים שגלו ביניהן ראו עם ה' אלה ולא יכול להצילם שלא יגלו נמצא שם שמים מתחלל וכבודו מתמעט:

'''דמעיקרא שובבים אתם''' - כשתעשו תשובה מעלה עליכם כאילו תחילת החטא על ידי נערות ושטות ושובבות:

'''וכתיב ארפא''' - משמע מכאן ואילך כבעל מום שנתרפא שמקצת שמו עליו:

'''כאן מאהבה''' - השב מאהבה נעקר עונו מתחלתו:

'''כתיב שובו בנים''' - אלמא בעלי תשובה קרויין בנים:

'''וכתיב כי אנכי בעלתי בכם''' - אלמא עבדים מיקרו:

'''כאן מאהבה ומיראה''' - קרויין בנים:

'''כאן על ידי יסורין''' - שלא שבו עד שנתיסרו ביסורין קרויין עבדים ואית דגרסי כתיב שובו אלי ואשובה וכתיב כי אנכי בעלתי בכם כתיב ואשובה אליכם לאחר תשובה וכתיב כי אנכי בעלתי בכם כבר קודם שתשובו כאן מאהבה או מיראה קא אמר כי אנכי בעלתי בכם:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;אמאי לא חשיב להו בהדי ל&quot;ו כריתות בפרק קמא דכריתות (דף ב.) ותירץ ר&quot;י דרבנן דפליגי אדרבי לא דרשי קרא הכי אלא בפרק ארבע מיתות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סנהדרין|סד|ב}} דרשי ליה ר' ישמעאל ורבי עקיבא לדרשא אחרינא ואליבא דרבי לא מצי למיחשבינהו דהתם קאמר מנינא למה לי לומר שאם עשאן כולן בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת ולדידיה לא מיחייב חטאת אלא במילתא שחייבין על זדונו לאו וכרת כדקאמר רבי בפרק קמא דיבמות (דף ט.) נאמר כאן עליה פי' ונודעה החטאת אשר חטאו עליה ונאמר להלן עליה בחייה מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת אף כאן ומינה מה להלן שיש בו לאו אף כאן לאפוקי הני נהי דאיתרבו לכרת לאו לית בהו אבל לרבנן לא מצינן לשנויי הכי דלדידהו לא בעי לאו כיון דגמרי מתורה אחת יהיה לכם הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים מה ע&quot;ז דבר שחייבין על זדונו כרת וכו' אבל לאו לא בעינן אף על גב דע&quot;ז איכא לאו דהא בע&quot;ז איכא נמי סקילה ואפילו הכי מחייבי חטאת אפילו היכא דליכא סקילה דלא מקשינן אלא לענין כרת דכתיב בההוא עניינא דכתיב הכרת תכרת הכי נמי לאו לא בעינן לענין חטאת תדע דבפרק אלו הן הלוקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מכות|יג|ב}} ממעט פסח ומילה מחטאת משום דדומיא דע&quot;ז בעינן מה ע&quot;ז שב ואל תעשה לאפוקי הני דקום ועשה נינהו ואי בעינן לאו לענין חטאת נימא מה ע&quot;ז שיש בה לאו לאפוקי הני אפילו אי הוו שב ואל תעשה לא מיחייב כיון דלא כתיב בהו לאו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ח|פו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יומא]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|יומא|ח|פו|א}}</text>
      <sha1>llys32zpdz3ucu2oxdh780z3uja9g1t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416589</id>
      <parentid>1416581</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T16:48:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>העברת תיקון האלמוני להערה, כנהוג</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12335" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|יומא|פו|א|פה ב|פו ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;חוץ {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות כ|ו}})}} מלא תשא לא תשא וכל דדמי ליה ת&quot;ש ר' יהודה אומר כל שהוא מלא תשא ולמטה תשובה מכפרת מלא תשא ולמעלה תשובה תולה ויוה&quot;כ מכפר לא תשא וכל דדמי ליה ת&quot;ש לפי שנאמר בחורב תשובה ונקה יכול אף לא תשא עמהן ת&quot;ל {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות לד|ז}})}} לא ינקה יכול אף . שאר חייבי לאוין כן ת&quot;ל את שמו שמו הוא דאינו מנקה אבל מנקה שאר חייבי לאוין תנאי היא דתניא על מה תשובה מכפרת על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה ועל מה תשובה תולה ויוה&quot;כ מכפר על כריתות ועל מיתות בית דין ועל לא תעשה גמור אמר מר לפי שנאמר בחורב ונקה מנא לן דתניא ר' אלעזר אומר אי אפשר לומר נקה שכבר נאמר לא ינקה ואי אפשר לומר לא ינקה שכבר נאמר נקה הא כיצד מנקה הוא לשבין ואינו מנקה לשאינן שבין 

שאל ר' מתיא בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי שמעת ארבע' חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש אמר שלשה הן ותשובה עם כל אחד ואחד {{שוליים|א}}עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו ג|יד}})}} שובו בנים שובבים {{שוליים|ב}}עבר על לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויוה&quot;כ מכפר שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא טז|ל}})}} כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם {{שוליים|ג}}עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה תשובה ויוה&quot;כ תולין ויסורין ממרקין שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים פט|לג}})}} ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם {{שוליים|ד}}אבל מי שיש חילול השם בידו אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביוה&quot;כ לכפר ולא ביסורין למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו כב|יד}})}} ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון היכי דמי חילול השם אמר רב כגון אנא {{שוליים|ה}}אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר אמר אביי לא שנו אלא באתרא דלא תבעי אבל באתרא דתבעי לית לן בה אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דתבעי הוא אביי כדשקיל בישרא מתרי שותפי יהיב זוזא להאי וזוזא להאי והדר מקרב להו גבי הדדי ועביד חושבנא רבי יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין יצחק דבי ר' ינאי אמר כל שחביריו מתביישין מחמת שמועתו (היינו חילול השם) אמר רב נחמן בר יצחק כגון דקא אמרי אינשי שרא ליה מריה לפלניא אביי אמר כדתניא {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים ו|ה}})}} {{שוליים|ו}}ואהבת את ה' אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש ת&quot;ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמדו{{הערה|בכתה&quot;י ודפו&quot;י: '''שלמד'''}} תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו מט|ג}})}} ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת&quot;ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל לו|כ}})}} באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו א&quot;ר חמא (בר) חנינא גדולה תשובה שמביאה רפאות לעולם שנא' {{קטן|({{הפניה לפסוק|הושע יד|ה}})}} ארפא משובתם אוהבם נדבה ר' חמא (בר) חנינא רמי כתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו ג|יד}})}} שובו בנים שובבים דמעיקרא שובבים אתם וכתיב ארפא משובותיכם לא קשיא כאן מאהבה כאן מיראה רב יהודה רמי כתיב שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו ג|יד}})}} (הנה) אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה ל&quot;ק כאן מאהבה או מיראה כאן ע&quot;י יסורין אמר רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנא' {{קטן|({{הפניה לפסוק|הושע יד|ב}})}} שובה ישראל עד ה' אלהיך&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''חוץ מלא תשא''' - קא סלקא דעתך משום דכתיב לא ינקה:

'''וכל דדמי ליה''' - לא תעשה גמור:

'''לפי שנאמר בחורב תשובה ונקה''' - לאחר מעשה העגל כשעלה משה להתפלל עליהן ולקמן מפרש לה:

'''יכול אף לא תשא''' - ינקה בתשובה:

'''אי אפשר לומר נקה שכבר נאמר לא ינקה''' - דכתיב נקה לא ינקה גבי הדדי:

'''חלוקי כפרה''' - שחלוקין בכפרתן זה כך וזה כך:

'''אמר לו''' - שלש הן הנחלקין שיש עבירה שהיא צריכה לזה ואינה צריכה לזה אבל תשובה אינה מן החלוקין שהיא צריכה לכולן:

'''שובו בנים''' - ומיד ארפא למדת שיש עבירה שמכפרת בתשובה לבדה:

'''כי ביום הזה יכפר''' - למדת שיש עבירה שצריכה יוה&quot;כ:

'''ופקדתי בשבט פשעם''' - למדת שיש עבירה שצריכה יסורין ומסתברא הקל לקלה והחמור לחמורה:

'''חילול השם''' - חוטא ומחטיא אחרים:

'''באזני ה' צבאות''' - אמר הנביא באזני אמר הקב&quot;ה אם יכופר העון עד תמותון למדנו שיש עבירה שאין לה כפרה אלא במיתה:

'''ולא יהיבנא דמי לאלתר''' - וכשאני מאחר לפרוע הוא אומר שאני גזלן ולמד ממני להיות מזלזל בגזל:

'''באתרא דלא תבעי''' - שאין דרך הטבח לילך ולתבוע הקפותיו ועל הלוקח להביא לו מעותיו לביתו:

'''ומתא מחסיא''' - מקומו של רבינא:

'''יהיב זוזא להאי וזוזא להאי''' - שמא לא ידע חבירו שנתתיו לו ויש כאן חילול השם:

'''ועביד חושבנא''' - וחוזרין ונותנין לו בשר כנגד מה שנטלו:

'''כגון אנא דמסגינא וכו'''' - ואין הכל יודעין שנחלשתי בגרסתי ולמדין הימני להבטל מתלמוד תורה:

'''מחמת שמועתו''' - מחמת שם רע היוצא עליו:

'''שרא ליה מריה''' - ימחול יוצרו על מעשיו:

'''מתאהב על ידך''' - לחבירך:

'''קורא''' - מקרא:

'''ושונה''' - משנה:

'''ומשמש תלמידי חכמים''' - ללמוד (תורה) היא יישוב טעמי המשניות מה טעמן ומהיכן למדו:

'''באמור להם עם ה' אלה''' - את זו קרא הכתוב חילול השם כשאדם חשוב עובר עבירה ופורענות באה עליו והכל אומרים מה הועילו לו ראה החסידים והחכמים רעה באה עליהם שנאמר ויחללו את שם קדשי ובמה חללוהו באמור עליהם הנכרים שגלו ביניהן ראו עם ה' אלה ולא יכול להצילם שלא יגלו נמצא שם שמים מתחלל וכבודו מתמעט:

'''דמעיקרא שובבים אתם''' - כשתעשו תשובה מעלה עליכם כאילו תחילת החטא על ידי נערות ושטות ושובבות:

'''וכתיב ארפא''' - משמע מכאן ואילך כבעל מום שנתרפא שמקצת שמו עליו:

'''כאן מאהבה''' - השב מאהבה נעקר עונו מתחלתו:

'''כתיב שובו בנים''' - אלמא בעלי תשובה קרויין בנים:

'''וכתיב כי אנכי בעלתי בכם''' - אלמא עבדים מיקרו:

'''כאן מאהבה ומיראה''' - קרויין בנים:

'''כאן על ידי יסורין''' - שלא שבו עד שנתיסרו ביסורין קרויין עבדים ואית דגרסי כתיב שובו אלי ואשובה וכתיב כי אנכי בעלתי בכם כתיב ואשובה אליכם לאחר תשובה וכתיב כי אנכי בעלתי בכם כבר קודם שתשובו כאן מאהבה או מיראה קא אמר כי אנכי בעלתי בכם:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;אמאי לא חשיב להו בהדי ל&quot;ו כריתות בפרק קמא דכריתות (דף ב.) ותירץ ר&quot;י דרבנן דפליגי אדרבי לא דרשי קרא הכי אלא בפרק ארבע מיתות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סנהדרין|סד|ב}} דרשי ליה ר' ישמעאל ורבי עקיבא לדרשא אחרינא ואליבא דרבי לא מצי למיחשבינהו דהתם קאמר מנינא למה לי לומר שאם עשאן כולן בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת ולדידיה לא מיחייב חטאת אלא במילתא שחייבין על זדונו לאו וכרת כדקאמר רבי בפרק קמא דיבמות (דף ט.) נאמר כאן עליה פי' ונודעה החטאת אשר חטאו עליה ונאמר להלן עליה בחייה מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת אף כאן ומינה מה להלן שיש בו לאו אף כאן לאפוקי הני נהי דאיתרבו לכרת לאו לית בהו אבל לרבנן לא מצינן לשנויי הכי דלדידהו לא בעי לאו כיון דגמרי מתורה אחת יהיה לכם הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים מה ע&quot;ז דבר שחייבין על זדונו כרת וכו' אבל לאו לא בעינן אף על גב דע&quot;ז איכא לאו דהא בע&quot;ז איכא נמי סקילה ואפילו הכי מחייבי חטאת אפילו היכא דליכא סקילה דלא מקשינן אלא לענין כרת דכתיב בההוא עניינא דכתיב הכרת תכרת הכי נמי לאו לא בעינן לענין חטאת תדע דבפרק אלו הן הלוקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מכות|יג|ב}} ממעט פסח ומילה מחטאת משום דדומיא דע&quot;ז בעינן מה ע&quot;ז שב ואל תעשה לאפוקי הני דקום ועשה נינהו ואי בעינן לאו לענין חטאת נימא מה ע&quot;ז שיש בה לאו לאפוקי הני אפילו אי הוו שב ואל תעשה לא מיחייב כיון דלא כתיב בהו לאו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ח|פו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יומא]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|יומא|ח|פו|א}}</text>
      <sha1>baoyvrl4cvdu1azjvrz34oe6uxotilj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:משנה נגעים פרק יד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>172394</id>
    <revision>
      <id>1416664</id>
      <parentid>1416524</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T09:41:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטיבה I: טיהור המצורע ביום הראשון – מדרש ומצוה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18142" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה נגעים|יד}}
==טיהור הצרעת== 
===חטיבה I: טיהור המצורע ביום הראשון – מדרש ומצוה===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
(א) כֵּיצַד מְטַהֲרִין אֶת הַמְּצֹרָע? 
{{הע-שמאל|הלשון &quot;היה מביא&quot; נראית כקביעה שאין טיהור מצורעים לאחר החורבן, אבל ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא ח, ג,]] [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|וספרא מצורע א, א:]] נראה שעדיין יש דיני צרעת.

המשנה משופעת בביטוים מקראיים, חלקם מטקס הקדשת הלוויים ומטקס הפרה האדומה (בספר במדבר). היא כורכת את טיהור האדם המצורע עם טיהור הבית המצורע ועם הטקסים הנ&quot;ל.

בתחילת החטיבה מוביל הביטוי &quot;בא לו&quot;, כתיאור סיפורי, והשוו [[ביאור:משנה תמיד פרק ד|תמיד ד, א, ג ועוד.]]

הזיהוי של הציפור עם הדרור – ראו [[משלי כו ב]].

יש לקבור את הציפור השחוטה, כי היא אסורה בהנאה, ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ז#משנה ד|תמורה ז, ד.]]

כריכת הארז, האיזוב והתולעת דומה לנהוג בטקס שריפת הפרה האדומה – ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|פרה ג, יא,]] אלא שכאן כורכים עמם גם את הציפור החיה.}}
:הָיָה מֵבִיא פְיָלֵי שֶׁלְּחֶרֶשׂ חֲדָשָׁה, וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לֹג מַיִם חַיִּים, 

::וּמֵבִיא &quot;שְׁתֵּי צִפֳּרִים&quot; ([[ויקרא יד ד]]) - דְּרוֹר.  

:שָׁחַט אֶת אַחַת מֵהֶן עַל &quot;כְּלִי חֶרֶשׂ, עַל מַיִם חַיִּים.&quot; ([[ויקרא יד ה]])  

::חָפַר וּקְבָרָהּ בְּפָנָיו,  

:וְנָטַל &quot;עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת&quot; ([[במדבר יט ו]]), וּכְרָכָן בְּשִׁירֵי הַלָּשׁוֹן, 

::וְהִקִּיף לָהֶם רָאשֵׁי {{ב|גַפַּיִם|כנפים}} וְרֹאשׁ הַזָּנָב שֶׁלַּשְּׁנִיָּה.  

:::טָבַל, וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים לְאַחַר יָדוֹ שֶׁלִּמְצֹרָע.  וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל מִצְחוֹ.  

::::וְכָךְ הָיָה מַזֶּה עַל הַשָּׁקוֹף שֶׁבַּבַּיִת מִבַּחוּץ. 
&lt;קטע סוף=א/&gt; 

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
(ב) '''בָּא לוֹ''' לְשַׁלַּח אֶת הַצִּפּוֹר הַחַיָּה, 
{{הע-שמאל|בשלבים השונים של הטיהור המצורע עולה בכל פעם מדרגה אחת, והשוו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א, ה,]] שם מתואר מסע בכיוון ההפוך.

טומאת השרץ היא במגע, ולא בביאה לבית (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ח|לעיל ח, ח.]])

כניסה לחומה – ראו [[ויקרא יד ח]].}}
:אֵינוּ הוֹפֵךְ פָּנָיו, לֹא לַיָּם, וְלֹא לָעִיר, וְלֹא לַמִּדְבָּר, 

::{{ב|שֶׁנֶּאֱמַר|בטיהור הבית}} ([[ויקרא יד נג]]) &quot;וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה&quot;.  

'''בָּא לוֹ''' לְגַלֵּחַ אֶת הַמְצֹרָע, 

:הֶעֱבִיר תַּעַר עַל כָּל בְּשָׂרוֹ, וְכִבֵּס בְּגָדָיו, (עפ&quot;י [[במדבר ח ז]]) וְטָבַל,  

::טָהַר מִלִּטַּמֵּא בַבִּיאָה, וַהֲרֵי הוּא מְטַמֵּא כַּשֶּׁרֶץ.  

:נִכְנַס לִפְנִים מִן הַחוֹמָה, מְנֻדֶּה מִבֵּיתוֹ שִׁבְעַת יָמִים, וְאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. 
&lt;קטע סוף=ב/&gt; 

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
(ג) בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה כְּתִגְלַחַת רִאשׁוֹנָה. כִּבֵּס בְּגָדָיו וְטָבַל, 
{{הע-שמאל|ההשוואה המשונה בין המצורע ליולדת היא כי בשני המקרים יש קרבן לעשיר ולדל, ושני הנושאים צמודים במקרא, ראו [[ויקרא יב]] - [[ויקרא יג]]. המשנה מעירה שבשניהם יש שלושה שלבים הדרגתיים.}}
:טָהַר מִלְּטַמֵּא כַּשֶּׁרֶץ, וַהֲרֵי הוּא טְבוּל יוֹם, אוֹכֵל בַּמַּעֲשֵׂר.  

::הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ - אוֹכֵל בִּתְרוּמָה.  

::הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ - אוֹכֵל בַּקָּדָשִׁין.  

:נִמְצְאוּ: שָׁלוֹשׁ טְהָרוֹת בַּמְצֹרָע, וְשָׁלוֹשׁ טְהָרוֹת בַּיּוֹלֶדֶת. 
&lt;קטע סוף=ג/&gt; 

{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
(ד) שְׁלֹשָׁה מְגַלְּחִין, וְתִגְלַחְתָּן '''מִצְוָה''': הַנָּזִיר ([[במדבר ו יח]]), וְהַמְּצֹרָע ([[ויקרא יד ט]]), וְהַלְוִיִּם ([[במדבר ח ז]]).  
{{הע-שמאל|המלה &quot;מצווה&quot; מובלטת מכאן עד סוף החטיבה. הרובד הזה הוא התבוננות חז&quot;ל בטקס והערות עליו.

ראו לעיל משנה ב. וראו השוואה בין מצורע לנזיר [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|בנזיר ו, ו.]]

וראו פרשנות לביטוי &quot;לא עשו כלום&quot; [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ה|בתוספתא ח, ה.]]}}
:וְכֻלָּם שֶׁגִּלְּחוּ שֶׁלֹּא בְתַעַר, אוֹ שֶׁשִּׁיְּרוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת - לֹא עָשׁוּ כְלוּם. 
&lt;קטע סוף=ד/&gt; 

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
(ה) שְׁתֵּי צִפֳּרִים - '''מִצְוָתָן''' שֶׁיִּהְיוּ שָׁווֹת בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְדָמִין, וּלְקִיחָתָן כְּאַחַת.  
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה יומא פרק ו|יומא ו, א,]] לעניין שעירי יום הכיפורים. וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|תוספתא מנחות ו, ו,]] &quot;ציפורים מעכבות זו את זו&quot;. וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ח|תוספתא ח, ח,]] כר' יעקב - לעניין השימוש בציפור שלא נשחטה כתקנה.}}
:אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁווֹת - כְּשֵׁרוֹת.  

שָׁחַט אֶת אַחַת מֵהֶן, וְנִמְצֵאת {{ב|שֶׁלֹּא|שאינה}} דְרוֹר - יִקַּח זוֹג לַשְּׁנִיָּה. 

::הָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה.  

:שְׁחָטָהּ, וְנִמְצֵאת טְרֵפָה - יִקַּח זוֹג לַשְּׁנִיָּה. 

::הָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּהֲנָיָה.  

נִשְׁפַּךְ הַדָּם - תָּמוּת הַמִּשְׁתַּלַּחַת; מֵתָה הַמִּשְׁתַּלַּחַת - יִשָּׁפֵךְ הַדָּם. 
&lt;קטע סוף=ה/&gt; 

{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
(ו) '''מִצְוַת''' עֵץ אֶרֶז: אָרְכּוֹ אַמָּה, וְעָבְיוֹ {{ב|כִרְבִיעַ כְּרַע הַמִּטָּה|בדיוק}} 

:אֶחָד לִשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה.  
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא ח, ג,]] והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא, ז.]]}}
'''מִצְוַת''' אֵזוֹב: לֹא אֵזוֹבְיוֹן, לֹא אֵזוֹב כּוֹחֶלֶת, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, 

:לֹא כָל אֵזוֹב שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם לָווּי. 
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

===חטיבה II: השלמת הטקס ביום השמיני===
{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
(ז) בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי הָיָה מֵבִיא שָׁלוֹשׁ בְּהֵמוֹת: חַטָּאת וְאָשָׁם וְעוֹלָה.  
{{הע-שמאל|ראו [[ויקרא יד י]] ואילך.

גם כאן חוזר אותו מבנה: בתחילת החטיבה לשון &quot;בא לו&quot;, ובסופה (ממשנה יא) – רטרוספקטיבה.}}
:וְהַדַּל הָיָה מֵבִיא חַטָּאת הָעוֹף וְעוֹלַת הָעוֹף. 
&lt;קטע סוף=ז/&gt; 

{{עוגן|משנה ח}}&lt;קטע התחלה=ח/&gt; 
(ח) '''בָּא לוֹ''' אֵצֶל אָשָׁם, סָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו, וּשְׁחָטוֹ, 

:וְקִבְּלוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים אֶת דָּמוֹ, אֶחָד בְּכֶלִי, וְאֶחָד בְּיָד.  
{{הע-שמאל|לעניין לשכת המצורעים ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ב#משנה ה|מידות ב, ה.]]

לעניין הטבילה ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ט|תוספתא ח, ט.]]

לעניין מקום הטקס ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א, ה.]]}}
::זֶה שֶׁקִּבֵּל בְּכֶלִי - בָּא וּזְרָקוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ.  

::וְזֶה שֶׁקִּבֵּל בְּיָד - בָּא לוֹ {{ב|אֵצֶל מְצֹרָע.|לשער ניקנור, ראו משנה ט.}}  

:::וּמְצֹרָע טָבַל בְּלִשְׁכַּת הַמְצֹרָעִין, 

::בָּא וְעָמַד בְּשַׁעַרֵי נִיקָנוֹר.  

:::רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה צָרִיךְ טְבִילָה. 
&lt;קטע סוף=ח/&gt; 

{{עוגן|משנה ט}}&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
(ט) הִכְנִיס רֹאשׁוֹ - וְנָתַן עַל תְּנוּךְ אָזְנוֹ. הִכְנִיס יָדוֹ - וְנָתַן עַל בֹּהֶן יָדוֹ. הִכְנִיס רַגְלוֹ - וְנָתַן עַל בֹּהֶן רַגְלוֹ.  
{{הע-שמאל|למצורע הטמא אסור להיכנס לעזרה, אבל דווקא שם צריך להתקיים טקס הטהרה שלו. לכן מקיימים את הטקס בשער, והמצורע מכניס לעזרה רק את האיברים שחייבים להשתתף בטקס.

שני פתרונות לקטועי הבהן הימנית וכו'.}}
:רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלָשְׁתָּם הָיָה מַכְנִיס כְּאַחַת.  

::אֵין לוֹ בֹהֶן יָד, בֹּהֶן רֶגֶל, אֹזֶן יְמָנִית - אֵין לוֹ טַהֲרָה עוֹלָמִית.  

::רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נוֹתֵן הוּא עַל מְקוֹמָן.  

::רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם נָתַן עַל שֶׁלִּשְׂמאל - יָצָא. 
&lt;קטע סוף=ט/&gt; 

{{עוגן|משנה י}}&lt;קטע התחלה=י/&gt;
(י) {{ב|נָטַל|הכהן}} מִלֹּג הַשֶּׁמֶן וְיָצַק לְתוֹךְ {{ב|כַּפּוֹ|השמאלית}} שֶׁלַּחֲבֵרוֹ. וְאִם יָצַק לְתוֹךְ כַּף עַצְמוֹ - יָצָא.  
{{הע-שמאל|גם כאן יש דמיון לטקס הכנת מי הטיהור, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ט|פרה ג, ט.]] וראו לעניין היד הימנית או השמאלית של הכהן [[ביאור:תוספתא/זבחים/א#ז|תוספתא זבחים א, ז]] - גם שם מודגש הדמיון לטקס הפרה.

עד כמה מהותית נתינת השמן על ראש המיטהר? – מחלוקת ר' עקיבא ור' יוחנן. לשיטת ר' יוחנן נתינת השמן אינה מעכבת, אבל אם נותר שמן ועשה בו דבר אחר - לא כיפר; וראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה ד|ספרא מצורע פרשה ד.]] וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ח|מנחות ט, ח.]] ר' שמעון מחמיר מר' עקיבא בעניין זה, ודורש שכל שארית הלוג תינתן על ראש המיטהר, ולא רק מה שנשאר בכף הכהן.

וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ט#ב|תוספתא ט, ב-ג,]] לתקלות אפשריות נוספות בטקס.}}
טָבַל וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. עַל כָּל הַזָּיָה – {{ב|טְבִילָה.|של אצבע ימין בשמן שביד שמאל}}  

'''בָּא לוֹ''' אֵצֶל מְצֹרָע.  

:{{ב|מְקוֹם שֶׁהוּא נוֹתֵן אֶת הַדָּם|משנה ט}} - שָׁם הוּא נוֹתֵן אֶת הַשֶּׁמֶן, 

::שֶׁנֶּאֱמַר: ([[ויקרא יד כח]]) &quot;עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם&quot;. 

([[ויקרא יד כט]]) &quot;וְהַנּוֹתָר מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּף הַכֹּהֵן יִתֵּן עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר לְכַפֵּר&quot;. 

:אִם נָתַן - כִּפֵּר. וְאִם לֹא נָתַן - לֹא כִפֵּר. דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה. 

:רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: שִׁירֵי מִצְוָה הֵן, בֵּין שֶׁנָּתַן בֵּין שֶׁלֹּא נָתַן - כִּפֵּר, 

::וּמַעֲלִין עָלָיו '''כְּאִלּוּ''' לֹא כִפֵּר.  

חָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא {{ב|יָצַק|בתוך כפו}} - יְמַלֶּנּוּ; מִשֶּׁיָּצַק - יָבִיא אַחֵר כַּתְּחִלָּה, דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה. 

:רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא {{ב|נָתַן|על ראש המיטהר}} - יְמַלֶּנּוּ; מִשֶּׁנָּתַן - יָבִיא אַחֵר כַּתְּחִלָּה. 
&lt;קטע סוף=י/&gt; 

{{עוגן|משנה יא}}&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
(יא) מְצֹרָע שֶׁהֵבִיא קָרְבָּנוֹ עָנִי - וְהֶעְשִׁיר, אוֹ עָשִׁיר - וְהֶעְנִי, 
{{הע-שמאל|החטאת שונה בין עני לעשיר, אבל שניהם מביאים כבש לאשם.

ר' יהודה רואה את האשם כקרבן המרכזי של המצורע, ראו גם [[ביאור:משנה כריתות פרק ב#משנה ג|כריתות ב, ג.]]}}
:הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר חַטָּאת, דִּבְרֵי רְבִּי שִׁמְעוֹן.  

:רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַחַר הָאָשָׁם. 
&lt;קטע סוף=יא/&gt; 

{{עוגן|משנה יב}}&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
{{הע-שמאל|יכול בעה&quot;ב להביא קרבן עני עבור בניו או עבדיו, אפילו אם הם מכחישים שהם חייבים בקרבן, ראו [[ביאור:תוספתא/טהרות/ו#ט|תוספתא טהרות ו, ט.]]

האם בני ביתו של העשיר נחשבים עשירים? ר' יהודה טוען שאשתו נחשבת עשירה, אבל מסכים שבניו ועבדיו לא. וראו [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ד#ח|תוספתא מע&quot;ש ד, ח,]] שגם ת&quot;ק מודה שאין העשיר יכול לתת לאשתו מעשר עני.}}
(יב) מְצֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר - יָצָא; וְעָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי - לֹא יָצָא.  

:מֵבִיא אָדָם עַל יְדֵי בְנוֹ, עַל יְדֵי בִתּוֹ, עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ קָרְבַּן עָנִי – {{ב|וּמַאֲכִילָן בִּזְבָחִין.|הבאת הקרבן ע&quot;י בעה&quot;ב מתירה לבני ביתו לאכול בזבחים, ראו משנה ג.}}  

::רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ מֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר, וְכֵן כָּל קָרְבָּן שֶׁהִיא חַיֶּבֶת. 
&lt;קטע סוף=יב/&gt; 

{{עוגן|משנה יג}}&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
(יג) שְׁנֵי מְצֹרָעִין שֶׁנִּתְעָרְבוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶן; 
{{הע-שמאל|לעניין תוכן השאלה ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ט#ז|תוספתא ט, ז-ח.]] חטאת שמתו בעליה – ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ב#משנה ב|תמורה ב, ב.]] חטאת העוף, היא קרבן העני – יכולה לבוא גם על ספק, ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ז#משנה ו|תמורה ז, ו.]]

אם המצורעים בחיים וקרבנם דומה, אלא שהתערבו - יכולים להתנות ולהמשיך כרגיל; אבל אם אחד מהם עשיר וחברו עני - חייב העשיר להפוך לעני, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ט#ז|תוספתא ט, ז-ח.]]

במצרים  היה מקדש (&quot;חוניו&quot;) ששרד גם כשלוש שנים לאחר חורבן בית המקדש, אבל השאלות שנשאל ר' יהושע נראות כתחרות חכמה, ולא כשאלות ממשיות, וראו [[נדה סט ב]].}} 
:קָרַב קָרְבָּנוֹ שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶן, {{ב|וּמֵת אֶחָד מֵהֶם,|או מת אחד מהם}} 

::זוֹ שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה אֶת רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ. 

:::אָמַר לָהֶם: יִכְתֹּב נְכָסָיו לְאַחֵר - וְיָבִיא קָרְבַּן עָנִי!
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|נגעים|יד}}</text>
      <sha1>eap545ndyfqd23kr9223dwakd3y7l6x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ערוך השולחן אורח חיים שיד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>183733</id>
    <revision>
      <id>1416672</id>
      <parentid>1416111</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T10:30:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אוריאל כ</username>
        <id>30622</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38951" xml:space="preserve">{{קיצור דרך|AHS:OH314}}
{{ערוך השולחן|אורח חיים|שיג|שיד|שטו|דין בניין וסתירה בכלים|עשרים ושישה סעיפים}}
[[#סימן שיד סעיף א|א]] | [[#סימן שיד סעיף ב|ב]] | [[#סימן שיד סעיף ג|ג]] | [[#סימן שיד סעיף ד|ד]] | [[#סימן שיד סעיף ה|ה]] | [[#סימן שיד סעיף ו|ו]] | [[#סימן שיד סעיף ז|ז]] | [[#סימן שיד סעיף ח|ח]] | [[#סימן שיד סעיף ט|ט]] | [[#סימן שיד סעיף י|י]] | [[#סימן שיד סעיף יא|יא]] | [[#סימן שיד סעיף יב|יב]] | [[#סימן שיד סעיף יג|יג]] | [[#סימן שיד סעיף יד|יד]] | [[#סימן שיד סעיף טו|טו]] | [[#סימן שיד סעיף טז|טז]] | [[#סימן שיד סעיף יז|יז]] | [[#סימן שיד סעיף יח|יח]] | [[#סימן שיד סעיף יט|יט]] | [[#סימן שיד סעיף כ|כ]] | [[#סימן שיד סעיף כא|כא]] | [[#סימן שיד סעיף כב|כב]] | [[#סימן שיד סעיף כג|כג]] | [[#סימן שיד סעיף כד|כד]] | [[#סימן שיד סעיף כה|כה]] | [[#סימן שיד סעיף כו|כו]]  

&lt;/big&gt;
&lt;/center&gt;

===סימן שיד סעיף א===

זה שאמרו בגמרא ([[שבת קכב ב|ריש פרק כל הכלים]]): 'אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים', אין הכונה כפשוטו, דאם כן אין איסור מן התורה לעשות כלי בשבת, אלא לא אמרו זה אלא לענין החומרות שהחמירו חכמים בענין זה, כמו בשם דמיירי לענין נטילת וחזרת דלתות. וכן בעירובין ([[ערובין לה א|ל&quot;ה.]]) אמרו זה לענין המשנה דנאבד המפתח של המגדל שהעירוב בשם, שביכולתו לשוברו וליקח העירוב, כדתנן: 'שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות', מפני שהוא דרך קלקול, ועוד יתבאר בזה. 

וכן בפרק קמא דביצה ([[ביצה י א|י'.]]) אמרו זה לענין סילוק התריסין, וכן לקמן שם ([[ביצה כב א|כ&quot;ב.]]) לענין זקיפת מנורה ע&quot;ש, דכל אלו הדברים אין בהם איסור בנין כלל מן התורה, אלא מדרבנן הוא דאסרו משום גדר בנין וסתירה, ובזה אמרו: 'אין בנין ואין סתירה בכלים', ויותר מזה לא נמצא מאמר זה.

===סימן שיד סעיף ב===

וכן מבואר מדברי הרמב&quot;ם, דב[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|פרק י']] דחשיב האבות מלאכות וחשיב שם בנין, לא חילק בין כלים לבנינים. ואדרבא כתב שם בדין י&quot;ג: 
:&quot;וכן העושה כלי אדמה - הרי זה תולדת בונה וחייב, וכן המגבן את הגבינה... המכניס יד הקרדום... וכן התוקע עץ בעץ... - הרי זה תולדת בונה וחייב&quot; 
עכ&quot;ל. הרי שחייב על כלים כמו על בנין, ואף במגבן גבינה לדעתו חייב חטאת. 

והיכן הזכיר זה – ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כב|פרק כ&quot;ב]] דמן [[רמב&quot;ם הלכות שבת כא|פרק כ&quot;א]] ולהלן מיירי באיסורים דרבנן, כמו שהתחיל שם לומר: 'נאמר בתורה תשבות' ע&quot;ש. 

וכתב שם ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כב|דין כ&quot;ה]]: 
:&quot;התוקע חייב משם בונה, לפיכך כל הדלתות המחוברות לקרקע לא נוטלין ולא מחזירין, גזירה שמא יתקע. אבל דלת של שידה תיבה ומגדל נוטלין... ואין מחזירין מנורה של חוליות...  מפני שנראה כבונה, ואם החזיר – פטור, לפי שאין בנין בכלים ואין סתירה בכלים&quot; 
עכ&quot;ל. הרי שלא כתב זה אלא בדבר שנראה כבנין, אבל בבנין ממש - שוה דין כלי לבנין המחובר בקרקע.

===סימן שיד סעיף ג===

וכן כתבו רבותינו בעלי התוספות בעירובין ([[ערובין לד ב#תוספות|ל&quot;ד: ד&quot;ה 'ואמאי הוא']]) וזה לשונם: 
:&quot;ועוד דבכלי נמי שייך בנין וסתירה כדאמר בהבונה: 'האי מאן דעייל שופתא בקופינא דמרא - חייב משום בונה'. והא דאמר בסמוך דמר סבר כלי הוא ואין בנין בכלים, היינו בהנהו דאמר בהו נוטלין אבל לא מחזירין, דלא הוי בנין וסתירה גמורה, או כדמוקי במסקנא במנעול וקטיר במיתנא, ודוקא בהכי שרי. אבל לשבור הכלי ולקלקלו – אסור, דשפיר שייך בנין וסתירה בכלים. והא דשרי לשבר החבית, הא מוקי לה בביצה ([[ביצה לג ב|ל&quot;ג:]]) במוסתקי, פירוש חתיכות המדובקות יחד וכו'” 
עכ&quot;ל, הרי להדיא כדברינו. 

והנה זהו כללות הדברים, אבל בפרטי הענינים מה התירו בכלים ומה לא התירו יתבאר בסימן זה בס&quot;ד.

===סימן שיד סעיף ד===

ודע שיש בענין בנין כלים סתירה בהרמב&quot;ם, דב[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|פרק י' דין י&quot;ד]] כתב: 
:&quot;העושה נקב כל שהוא בלול של תרנגולים כדי שיכנס להן האורה - חייב משום בונה&quot; 
עכ&quot;ל, ובריש [[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|פרק כ&quot;ג]] כתב: 
:&quot;העושה נקב שהוא עשוי להכניס ולהוציא, כגון נקב שבלול התרנגולין שהוא עשוי להכניס האורה ולהוציא ההבל - הרי זה חייב משום מכה בפטיש, לפיכך גזרו על כל נקב וכו'” 
עכ&quot;ל. 

ויש מי שאומר דחיובו משום שניהם: משום בונה ומשום מכה בפטיש (לח&quot;מ בפרק י'), ולפי זה הוה ליה לכתוב שניהם במקום אחד. ויש מי שתירץ דבפרק כ&quot;ג מיירי בלול שאינו מחובר לקרקע, שאין בה משום בנין (מג&quot;א סק&quot;ג). וגם זה אינו נכון, דמיהו על כל פנים בפרק י' למה אינו חייב משום מכה בפטיש, ועוד כבר נתבאר דבבנין דאורייתא אין חילוק בין בנין לכלי. 

ולא ידעתי על מה טרחו הגדולים, הא הרמב&quot;ם מפרש דבריו היטב, דב[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|פרק י']] כתב: 'נקב כל שהוא' משום דהוא לאורה, ולאורה די בכל שהוא אפילו לאדם, כמבואר בבבא בתרא ([[בבא בתרא נט א|נ&quot;ט.]]) ע&quot;ש, וזהו פלוגתא דרב ושמואל ריש פרק הבונה, ופסק כרב. וב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|פרק כ&quot;ג]] מיירי בנקב גדול, כיון שהוא גם להוציא ההבל אינו די בכל שהוא, והיא המלאכה האחרונה בהלול. ואין בזה משום בנין, דהבנין כבר נגמר, ואין החיוב רק משום מכה בפטיש. 

ומקור דין זה הוא ממקום אחר בפרק חבית ([[שבת קמו א|קמ&quot;ו.]]): 
:&quot;אמר רבה: דבר תורה כל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא - אינו פתח, ורבנן הוא דגזור משום לול של תרנגולים דעביד לעיולי אוירא או אורה ולאפוקי הבלא וכו'”, 
וזהו יסוד כל [[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|פרק כ&quot;ג]] ע&quot;ש (וראיתי שגם הח&quot;א כתב כעין זה ע&quot;ש).

===סימן שיד סעיף ה===

שנו חכמים במשנה ([[שבת קמו א|קמ&quot;ו.]]): &quot;שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות&quot;, והרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|פרק כ&quot;ג דין ב']] כתב כלשון המשנה. ומבואר דאפילו בחבית שלימה יכול לעשות כן, מטעם דכל סתירה שאינה על מנת לבנות - ליכא איסורא מדאורייתא, דמקלקל הוא ואיסורו מדרבנן. ולכן לא גזרו בכלים כשרוצה לאכול מהפירות, ובכהני גווני אין סתירה בכלים כמ&quot;ש. 

ורק שנינו שם: &quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי&quot;, כלומר שלא ידקדק לעשות נקב יפה, דאם כן הוה כסותר על מנת לבנות, דאסור גם בכלים כמ&quot;ש, וכן כתב הרמב&quot;ם.

===סימן שיד סעיף ו===

ויש בזה שאלה, דאם כן במשנה דעירובין ([[ערובין לד ב|ל&quot;ד:]]) דאם נתן העירוב במגדל וסגרו במפתח ונאבד המפתח - הרי זה עירוב, וטרח הש&quot;ס למצא טעמים על זה, והא אינו יכול להגיע להעירוב ע&quot;ש. והשתא קשה, הא יכול לשבור את המגדל וליטול העירוב, כמו ששובר חבית ליטול הגרוגרות. 

ובאמת בירושלמי שם אומר על משנה זו דהמשנה מיירי במגדל של אבנים שאי אפשר בשבירה, אבל במגדל של עץ שוברה ונוטל העירוב כהך דשובר את החבית לאכול הגרוגרות ע&quot;ש, דלכן טורח הירושלמי למצא טעם אחר לההיתר כבש&quot;ס דילן. וגם בש&quot;ס דילן אומר שם הכא: 'במגדל של לבינים עסקינן וכו', ולכן טורח למצא טעם אחר. 

וזה שאומר: 'הכא במגדל של לבינים', לאו משום דמעיקרא לא היה סובר כן, אלא דהכי פירושו: במגדל של לבינים ואין טיט ביניהם כמבואר שם (ועיין רש&quot;י, ומתורץ קושית התוספות שם ודו&quot;ק). ויש מי שתירץ דרק בחבית שאין כמותה רב מותר, דאין סתירה בכלים, אבל מגדל שהוא גדול בכמות ודומה לבנין, לא התירו לשוברו (ר&quot;ן בחבית שם).

===סימן שיד סעיף ז===

האמנם רבותינו בעלי התוספות דקדקו מתוך קושיא זו דמגדל, דלא מיירי בחבית שלימה, דבשלימה ודאי אסור לשוברה כמו במגדל. והכא מיירי במוסתקי, כלומר חבית שבורה ומדובקה בזפת, דכן מוקי לה הש&quot;ס בביצה ([[ביצה לג ב|ל&quot;ג:]]) לרבי אליעזר דפליג שם במגדל ע&quot;ש, ונאמר דגם לרבנן צריכנא להך אוקימתא, וכן כתב הרא&quot;ש, וכן פסקו ה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע סעיף א']], ולא הביאו דיעה אחרת כלל. 

ולא ידעתי, כיון דהוא מילתא דרבנן למה לא הביאו דעת הרמב&quot;ם והר&quot;ן להקל, ובפרט שגם להירושלמי כן הוא, וכן הוא דעת רש&quot;י והרע&quot;ב שכתבו: שובר אדם את החבית - לפי שאין במקלקל שום איסור עכ&quot;ל, כלומר ולכן התירו בחבית כדי שיאכל (ר&quot;ן). וכיון שרש&quot;י והרמב&quot;ם והר&quot;ן והרע&quot;ב מתירים, למה לא הביאו דעתם כלל וצ&quot;ע.

===סימן שיד סעיף ח===

וזה לשון ה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע]]: 
:&quot;אין בנין וסתירה בכלים. והני מילי שאינו בנין ממש, כגון חבית שאינה מחזקת מ' סאה שנשברה ודיבק שבריה בזפת - יכול לשברה ליקח מה שבתוכה, ובלבד שלא יכוין לנקבה נקב יפה שיהיה לה לפתח, דאם כן הוה ליה מתקן מנא. אבל אם היא שלימה - אסור לשברה אפילו בענין שאינו עושה אותה כלי, ואפילו נקב בעלמא אסור לו לנקוב בה מחדש. ואפילו יש בה נקב חדש, אם להרחיבו – אסור, ובלבד שיתכוין לכך&quot; 
עכ&quot;ל. 

ודע, דהך שאינה מחזקת מ' סאה הוסיף רבינו הרמ&quot;א, ולפי זה מאד תמיהני עליו, דכיון דהוא מחלק בין כלי גדול לקטן, דבקטן מותר ובגדול אסור, וזהו כהתירוץ האחרון שב[[#סימן שיד סעיף ו|סעיף ו']], ואם כן ממילא דאין זה דומה למגדל, ונסתלקה קושית רבותינו בעלי התוספות, אם כן למה לא הביא דעת המתירים השבירה אף בחבית שלימה. 

והנה שמעתי שיש נוהגים לשבר ראש הבקבוק שבו יין או שאר משקין אם אין יכולים לפתוח החותם,ולפי דעת ה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע]] אסור. אמנם לעניות דעתי אין לגעור בהם, מפני שלדעת הרבה מרבותינו היתר גמור הוא כמ&quot;ש. ומצאתי שגם הרשב&quot;א בשבת שם חולק על התוספות, ומסיק דאפילו בחבית שלימה מותר לשבור, ולפי זה פשיטא שהעושים כן יש להם על מי לסמוך על חמשה אבות העולם, וכן פסק אחד מגדולי האחרונים (הגר&quot;א סק&quot;ב).

===סימן שיד סעיף ט===

וזהו שכתבו דבמכוין לנקב יפה הוי מתקן מנא, בודאי אם הנקב גדול שיש בו להכניס ולהוציא - הוי איסור דאורייתא, ובקטן אסור מדרבנן (עיין ט&quot;ז סק&quot;א). 

וזה שכתבו: דאפילו נקב בעלמא אסור לנקוב, הוא תמוה, דנקב ודאי אסור אפילו להמתירים שבירה (הגרע&quot;א). וצריך לומר דכונתם נקב דרך שבירה שהשימוש בו מעט, ובשבירה השימוש הרבה, ולא לנקב ממש ביפוי כוונתם. 

וזה שכתבו דגם להרחיבו אסור, אין הכונה ממש להרחיבו, דפשיטא שאסור יותר משבירה. אלא כוונתם שישתמש בו ועל  ידי זה יתרחב קצת ממילא. ואמנם אם אינו מתכוין לכך – מותר, דלא הוה פסיק רישא, ולזה כתבו: 'ובלבד שיתכוין לכך', כלומר שבהשתמשו יתכוין שיתרחב, דבכונה אסור (ומתורץ קושית המג&quot;א סק&quot;ד).

===סימן שיד סעיף י===

ואם היה סכין תקוע מערב שבת בחבית - מותר להוציאו ולהכניסו אף על פי שעל ידי זה נתרחב הנקב מעט, דמפני שהסכין תקוע בחוזק, על כן כשמוציאו ומכניסו נתרחב הנקב. וכיון דאין בזה איסור דאורייתא, הקילו חכמים עליו כשהיה תחוב מערב שבת. 

אך יש אומרים דזהו דוקא שהוציא הסכין גם כן פעם אחת מבעוד יום, דאז בפעם השני לא יתרחב כל כך. אבל אם לא הוציא הסכין אף פעם אחת מבעוד יום - אסור בשבת להוציאו ולהכניסו, משום דהוי פסיק רישא, דבודאי יתרחב הנקב ואסור, שהרי עושה נקב ופתח להחבית. 

ויש מי שאומר דלצורך גדול יש להתיר אף בלא הוציא הסכין מבעוד יום (ט&quot;ז סק&quot;ב ומג&quot;א סק&quot;ה), ויש לסמוך על זה במקום הכרח, ועיין מ&quot;ש ב[[#סימן שיד סעיף כו|סעיף כ&quot;ו]].

===סימן שיד סעיף יא===

היה בהחבית נקב ונסתם, אם הוא למטה מן השמרים - אסור לפותחו, דכיון שהוא למטה וכל כובד היין עליו, בודאי סתמו בטוב והוי סתימה מעליא כא(י)לו לא היה נקב מעולם, ואם יפתחוה עתה הוה כנקב מחדש, ואפילו אם היתה הברזא כאן – אסור. 

ואם הנקב למעלה מן השמרים ונסתם - מותר לפותחו, דבודאי אין זו סתימה יפה ואינה כנקב מחדש. ומותר לפתחו אפילו במקדח שקורין קראייצע&quot;ר, דבמקום נקב ישן נוקבין אפילו במקדח, כגון במקום המגופה כשנשברה או במקום אחר. 

ולכן המנהג פשוט שפותחין סתימת בקבוק של זכוכית אפילו במקדח כשאין אותיות על הסתימה, דאין זה כפתיחת נקב, שהרי היא למעלה ואין סתימתה סתימה, ואין זה כנקב חדש בחבית. ולכן אם נשברה הברזא שבחבית ואינו יכול להוציאה - יכול לנקבה במקדח, וכל שכן שמותר ליקח ברזא אחרת ולהכות בהברזא התחובה עד שתצא אם צריך לשתות היין בשבת, ובלבד שאינה כנגד השמרים.

===סימן שיד סעיף יב===

ויש חולקין על כל מה שנתבאר, וסבירא ליה דזה שהתירו חז&quot;ל ([[שבת קמו א|קמ&quot;ו.]]) לפתוח נקב ישן - זהו בחבית של חרס שאין הסתימה יפה. אבל בחבית של עץ שהסתימה יפה בהן ומהדקין אותו הרבה, אם סתמוהו על מנת שלא יפתחוה לעולם, כגון שחתכו העולה למעלה והשוהו עם החבית - הוה כנוקב נקב חדש ואסור, ובמקום צורך יש לסמוך על דיעה ראשונה. 

ודע דאף להיש חולקין אין זה ענין לפתיחת הבקבוק של זכוכית, דבכאן אפילו להיש חולקין מותר, שהרי סותמין כדי לפותחה.

===סימן שיד סעיף יג===

מותר ליתן קנה חלול בחבית להוציא יין דרך שם, אף על פי שלא היה בו מעולם. ולא חיישינן שמא לא יהיה למדתו ויתקננו, דלא יתקן כלי בשבת, וגם בזה שמכניס אין זה כתקון כלי, שהרי מוכנת היא לכך. 

אבל אסור ליתן עלה של הדס או של אילן אחר בחבית ולעשותו כמו מרזב כדי שיזוב היין דרך שם, דגזרינן אם אתה מתירו בזה יאמר שמותר לתקן מרזב, שהרי עוש[י]הו כמו מרזב. ונהי שאין בזה תקון כלי, דאינה של קיימא - מכל מקום גזרינן שלא יאמר: כשם שמותר לעשות מרזב מן עלה, כמו כן מותר מדבר אחר, אבל קנה חלול אין בו שום מעשה אלא שתוחבו. 

ועוד יש טעם בגמרא ([[שבת קמו א|שם]]) לאסור בעלה, שמא יקטמנו מן האילן. ויש שסוברים שעיקר האיסור הוא מטעם זה, ולכן אם יש לו הרבה קטומים דלא אתי למיקטם – מותר, וזהו דעת הרא&quot;ש והטור. ואם העלה מונח בחבית מבעוד יום - נראה שמותר.

===סימן שיד סעיף יד===

מותר להתיז ראש החבית בסייף, ואפילו להתיז גוף החבית עם המגופה - מותר, כשהחבית שבורה ודבוקה בזפת (מג&quot;א סק&quot;ז), דלאו לפתח מכוין, כיון שמסיר ראשה. וממילא דלדעת הרמב&quot;ם וסייעתו שהבאנו - מותר גם בחבית שלימה. 

ולהתיז ראש המגופה - מותר אפילו לדעת ה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע]] בחבית שלימה, דהמגופה אינה חיבור להחבית. אבל לנקבה בצדה, בין של חבית בין של מגופה – אסור, דמצדה ודאי לפתח מכוין, ופתח אסור גם במגופה אף על פי שאינה חיבור להחבית, דפתח אסור בכל מקום. ואפילו ברומח שעושה נקב גדול - אסור מצדה, אף על פי שאינה דומה לפתח, דסוף סוף מכוין לפתח. 

אבל ליקוב המגופה למעלה – מותר, דלאו לפתח מכוין, שאין דרך לעשות במגופה פתח למעלה אלא נוטלה כולה, ואפילו בחבית שלימה מותר לכל הדיעות. והטעם: דמן הצד כדאי לו, דהמגופה היא כבתחלה ולא יפול בה עפרורית, אבל למעלה הרי יפול בה עפרורית, ויותר טוב לו ליטול כל המגופה, ולכן אינו מכוין לפתח. מה שאין כן בחבית עצמה, מכוין גם למעלה לפתח, דמוטב שתהיה לו עוד פתח בהחבית לבד המגופה. 

ויש מי שמתיר גם בחבית למעלה (ט&quot;ז סק&quot;ו) מטעם שיפול בה עפר, ואין זה עיקר, דהרי יעשה לה מגופה כמו בהמגופה הראשונה, אבל מגופה למגופה אין תועלת (וגם המג&quot;א סק&quot;ח והא&quot;ר סק&quot;ח פסקו כן ע&quot;ש).

===סימן שיד סעיף טו===

סלים או שקים שיש בהם פירות וקשורים פיותיהם בחבלים, לא מיבעיא שמותר להתיר החבלים, שהרי אין זה קשר של קיימא, שהרי קשרום כדי להתירן, אלא אפילו אם קשה להתירן - יכול לחתוך החבל בסכין או סותר שרשרות החבל. ואין זה מלאכה, דזהו ממש כשובר קליפות אגוזים ושק[י]דים בשביל האוכל שבהן. ואין זה בגדר מקלקל דלכתחלה מיהו אסור, דזהו מקלקל במלאכה, אבל בכאן לאו מלאכה היא. 

וכן אמרו בשבת ([[שבת קמו א|קמ&quot;ו.]]): 'חותלות של גרוגרות ושל תמרים - מתיר ומפקיע וחותך', וכן בעירובין ([[ערובין לה א|ל&quot;ה.]] ע&quot;ש ב[[ערובין לה א#רש&quot;י|רש&quot;י]] ו[[ערובין לה א#תוספות|תוספות ד&quot;ה 'בעי']]), וכן בביצה ([[ביצה לא א|ל&quot;א.]]): 'חותמות שבקרקע - מתיר את הקשר אבל לא מפקיע ולא חותך', דזהו כסתירת בנין. אבל חותמות שבכלים - מתיר ומפקיע וחותך, לפי שאין סתירה בכלים בכענין זה. ולהרמב&quot;ם אסור לסתום שרשרות החבל, אלא מנתקו.

===סימן שיד סעיף טז===

וזה לשון רבינו הב&quot;י ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף ז']]: 
:&quot;חותמות שבכלים, כגון שידה תיבה ומגדל, שהכיסוי שלהם קשור בהם בחבל - יכול להתירו או לחתכו בסכין או להתיר קליעתו. ודוקא כעין קשירת חבל וכיוצא בו, אבל פותחות של עץ ושל מתכת - אסור להפקיע ולשבר, דבכלים נמי שייך בנין גמור וסתירה גמורה. 

:ומטעם זה אסור להסיר הצירים שקורין גונזי&quot;ש ובלשונינו זאוויעסע&quot;ס שאחורי התיבות אם נאבד המפתח, ויש מתירים בזו. ושבירת פותחות של תיבות - יש מתיר ויש אוסר, ויש להתיר על ידי אינו יהודי&quot; 
עכ&quot;ל, וצריך ביאור.

===סימן שיד סעיף יז===

וביאור הדברים: דכבר נתבאר דבנין וסתירה גמורה יש גם בכלים, ולכן פותחת דהוה כלי גמורה - יש בשבירתו סתירה גמורה ואסור. ובצירי כלים נתבאר ב[[ערוך השולחן אורח חיים שיג#סימן שיג סעיף כח|סימן הקודם סעיף כ&quot;ח]] דאין האיסור רק בחזרה שמא יתקע, אבל ליטול הדלת של שידה תיבה ומגדל - אין איסור, וגמרא מפורשת היא: 'דלת של שידה תיבה ומגדל - נוטלין אבל לא מחזירין' ([[שבת קכב ב|קכ&quot;ב:]]), ובפשטיותה משמע ליטלן מהצירים. 

אמנם אין הכל מסכימים בזה, דדעת המרדכי בשם רבינו פרץ דזהו בלא צירים, אבל ליטול הצירים מהם או הם מהצירים - הוי סתירה גמורה כשבירת פותחת, ואסור. אבל דעת הר&quot;י מקינון במרדכי שם דלא דמי לפותחת שצריך לשוברו, מה שאין כן נטילת הצירים אין בזה שבירה, והיא סתירה גרועה ומותר. וביטול כלי אין בזה, שהרי גם בלא הצירים הוי כלי. מיהו זה פשיטא דאסור לשומם על הצירים ולקובעם במסמרים, דזהו ודאי מתקן כלי הוא (מג&quot;א סק&quot;י) וקרוב לאיסור תורה, מה שאין כן סילוק הצירים הוי מקלקל.

===סימן שיד סעיף יח===

וזה שכתבנו דשבירת פותחות אסור בודאי, זהו דעת הרא&quot;ש ז&quot;ל. אבל בסמ&quot;ק כתב שגם בזה נחלקו הגדולים, ויש מי שמתיר ([[טור אורח חיים שיד|טור]]), דסבירא ליה דפותחות של כלים לא מקרי סתירה. ואפשר שגם המתיר לא התיר רק בפותחות של תיבות קטנות, ולא של שידה תיבה ומגדל דמתחזים כבנין. 

ובזה ודאי העיקר לדינא כהרא&quot;ש, ורק על ידי אינו יהודי יש להתיר, וכן בנטילת הצירים אין להתיר רק על ידי אינו יהודי, וגם זה דוקא כשיש צורך גדול בזה, וכן יש להורות (כפי מ&quot;ש תבין דברי הב&quot;י בסוף [[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף ז']] שהט&quot;ז סק&quot;ח תמה בזה, ע&quot;ש ודו&quot;ק).

===סימן שיד סעיף יט===

עוד כתב רבינו הב&quot;י ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף ח']]: 
:&quot;חותלות של תמרים ושל גרוגרות: אם הכיסוי קשור בחבל - מתיר וסותר שרשרות החבל, וחותך אפילו בסכין ואפילו גופן של חותלות, שכל זה כמו ששובר אגוזים או שק[י]דים כדי ליטול האוכל שבהם&quot; 
עכ&quot;ל. 

ובזה לא חידש דבר, רק מה שכתב שאפילו גופן של חותלות יכול לחתוך בעת שחותך החבל, וזהו ודאי תמוה להתיר קלקול בכלי גמור, ולכן כתבו דהנך חותלות אינם כלים גמורים (מג&quot;א סקי&quot;ב וא&quot;ר סקט&quot;ו), ונראה שהם של גמי ונקובים ואינם עשוים רק שיתבשלו התמרים בהם. 

ויראה לי דזה אינו אלא לשיטת ה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע שבסעיף ז']], דהך דשובר אדם את החבית להוציא ממנה גרוגרות, אינו אלא בחבית שבורה ודבוקה בזפת. אבל להרמב&quot;ם וסייעתו שכתבנו שם דאפילו בשלימה מותר, כיון שהוא דרך קלקול, אם כן הכי נמי אפילו בחותלות של כלים גמורים נראה דאין איסור. 

ויש להתיישב בזה, משום דיש לחלק משם דמוכרח לפתיחת החבית, אבל בכאן אין צריך רק לפתוח הקשירה מהחבל, ולכן אפשר דבכאן לכולי עלמא אסור בשל כלי, וכן יש להורות. וכבר כתבנו דלהרמב&quot;ם אסור לסתור שרשרות החבל.

===סימן שיד סעיף כ===

עוד כתב ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף ט']]: 
:&quot;מותר להפקיע ולחתוך קשרי השפוד שקושרים בטלה או בעוף הצלוים&quot; 
עכ&quot;ל. 

כלומר שקושרין הקצוות בחוט או בשאר דבר, כמו שרגיל אצלינו כשממלאים הדקים קושרין בהקצוות בחוט כדי שלא יפול המילוי ממנו, וגם זה הוא כשבירת אגוזים ושקדים. ואף על גב דמחתך הוא מאבות מלאכות ובדבר תלוש, זהו כשמחתך במידה לאיזה צורך, אבל כאן מקלקל בעלמא, וקלקול בחיתוך תלוש לצורך שבת - מותר גם לכתחלה (מג&quot;א סקי&quot;ד). 

אבל אם קשור באיזה כלי - אסור בקלקול מדרבנן, כמו בכלי שיש עליו חשוקים שקורין רייפ&quot;ן, להסיר החשוקים מעליו כדי שתפתח הכלי ויטול מה שבשם כמו חבית קטנות - אסור (שם), ורק על ידי אינו יהודי יש להתיר (שם). 

ו[[תוספתא שבת פרק ט|תניא בתוספתא פרק ט']]: &quot;קורע אדם את העור מעל פי חבית של יין וכו'” ע&quot;ש, וזהו כחיתוך חוטים מקשרי השפוד, דגם העור אינה כלי. ורק יזהר שלא תהיה הקרע כנקב נאה, כדמסיים בתוספתא: &quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות זינוקי&quot; ע&quot;ש, כלומר לעשות כמו נוד, דזהו כעשיית כלי ואסור, אלא קורעו קרע ארוך באופן שאין עליו צורת נוד, וכן כל כיוצא בזה.

===סימן שיד סעיף כא===

עוד כתב ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף י']]: 
:&quot;חותמות שבקרקע, כגון דלת של בור שקשור בו חבל - יכול להתירו, דלאו קשר של קיימא הוא, שהרי עומד להתיר. אבל לא מפקיע וחותך, משום סתירה (כיון דמחובר לקרקע). ודוקא כשעשוי לקיים על מנת שלא להסירו בשבת, אבל אם אינו עשוי לקיים כלל – מותר. ומטעם זה מותר להסיר דף שמשימין אותו לפני התנור ושורקין אותו בטיט, שאינו עשוי לקיום&quot; 
עכ&quot;ל. דכשאינו עשוי לקיים אף יום אחד - לא מקרי בנין, וכיון דלא מקרי בנין - לא מקרי סתירה. 

ואף על גב דבריש [[ערוך השולחן אורח חיים שיג|סימן שי&quot;ג]] הבאנו מירושלמי דבנין לשעה הוי בנין ע&quot;ש, זהו על כל פנים ליום אחד ולא פחות מזה. וראיה דהא יליף ממשכן כמבואר שם, ופחות מיום שלם לא היתה חנייתם, כמפורש בתורה בפרשת בהעלותך. ואף על גב [[במדבר ט כא|דכתיב שם]]: &quot;ויש אשר יהיה הענן מערב עד בוקר וגו'”, אך מסתמא בלילה לא העמידו האוהלים ולא פירקו המשאות עד הבוקר, ומכל מקום צ&quot;ע. 

(ויש מי שאומר דזה שכתבו שאינו קשר של קיימא זהו דוקא כשהיה בדעתו להתירו במוצאי שבת, דאם לא כן הוי קצת קשר של קיימא. ולעניות דעתי אינו כן, בדבר מאכל אפילו להיש אומרים שב[[ערוך השולחן אורח חיים שיז|סימן שי&quot;ז]] דגם ליום אחד מקרי קשר קצת - זהו בדברים שאין בהכרח להתירן, ולא במיני מאכל, דאם לא כן הא גם עד מוצאי שבת יש מעת לעת ודו&quot;ק)

===סימן שיד סעיף כב===

והנה עד כה נתבאר שאסור לעשות נקב בחבית בשבת. ואיך הדין כשהיה נקב בהחבית ובקש לסותמו בשבת, כתב הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|פרק כ&quot;ג דין ג']] וזה לשונו: 
:&quot;וכשם שאסור לפתוח כל נקב - כך אסור לסתום כל נקב. לפיכך אסור לסתום נקב החבית אפילו בדבר שאינו מתמרח ואינו בא לידי סחיטה, כגון שיסתום בקיסם או בצרור קטן. אבל אם הניח שם אוכל כדי להצניעו ונמצא הנקב נסתם – מותר, ומותר להערים בדבר זה&quot; 
עכ&quot;ל, כלומר שיקח הדבר מאכל ויאמר שרוצה להצניעו בהנקב, ובזה נסתם הנקב מאליו. 

וה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע סעיף י&quot;א]] כתבו דרק תלמיד חכם מותר להערים בכך ע&quot;ש, וכן מבואר בגמרא ([[שבת קלט ב|קל&quot;ט:]]) שאומר שם דזהו הערמה בדרבנן, וצורבא מרבנן לא אתי למיעבד לכתחלה ע&quot;ש. אך הרמב&quot;ם מפרש דקאי שם על הדבר השני לעבור במעבורת ע&quot;ש, משום דזהו אוושא מילתא, ולא על הך דהצנעה בנקב, דאין בזה פירסום. ולהטור וש&quot;ע דוקא תלמיד חכם יכול לעשות כן. 

ונראה דאף על גב דלכמה דברים אין דין תלמיד חכם בזמן הזה, מכל מקום לענין זה דהרמב&quot;ם מתיר לכל אדם, נוכל לומר דאפילו להטור והש&quot;ע יש דין תלמיד חכם בזמן הזה (מג&quot;א סקט&quot;ז).

===סימן שיד סעיף כג===

ודע דה[[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|רמב&quot;ם שם לקמן דין י&quot;א]] כתב: 
:&quot;הממרח רטייה בשבת - חייב משום מוחק את העור, לפיכך אין סותמין נקב בשעוה וכיוצא בה שמא ימרח. ואפילו בשומן אין סותמין הנקב, גזירה משום שעוה&quot; 
עכ&quot;ל. 

ואינו מובן מאי איריא משום ממרח, הא בכל דבר אוסר לסתום. ותירץ המגיד משנה דהתם מיירי בסתימה גמורה, דהיינו שהדבר הסותם נכנס לתוך כל חללו של הנקב, ובזה שייך בונה ואסור בכל דבר, ובכאן מיירי לסתום רק פי הנקב מלמעלה, דבזה לא שייך בנין ומותר, ורק בדבר שיש בו מירוח או חשש מירוח אסור ושארי דברים מותר בכהאי גוונא ע&quot;ש. ויש מי שתירץ דהכי פירושו, דודאי אסור דכל דבר, ורק בדבר שיש בו מירוח, נתוסף עוד איסור של מירוח (כ&quot;מ). 

ולעניות דעתי יש לתרץ דכונתו דבדבר של מירוח, אפילו אם כונתו להצניע – אסור, כגון שמצניע שם חתיכת שעוה או שומן עב. (ורק קשה לי הא שעוה הוה מוקצה ובלאו הכי אסורה בטלטול, ובשומן יש לומר שראוי לאכילה וצ&quot;ע) (והמג&quot;א סקט&quot;ז כתב שהכין השעוה מאתמול ע&quot;ש, וצ&quot;ע מה שייך הכנה בדבר שאינו ראוי לשום מלאכת היתר, ואם הכינו לסתום הנקב היה לו לסתום מבעוד יום)

===סימן שיד סעיף כד===

וה[[טור אורח חיים שיד|טור כתב]]: &quot;אסור ליתן שעוה או שמן שהוא עב בנקב החבית, מפני שהוא ממרח. חבית שניקבה והיין יוצא ממנו - אסור ליתן בו בד של שום לסותמו, ואם הוא מערים ואמר שנותנו שם להצניעו: אסור לאינש דעלמא, ולצורבא מרבנן שרי&quot; עכ&quot;ל. 

ומדבריו נראה דתרתי קאמר, דמקודם לא מיירי בנקב שיין יוצא משם, אלא ששם יש כסדקים בעלמא שעם העת יכול להיות נקב, אבל עתה אין שייך בה בנין, ורק בדבר שממרח אסור. וכן משמע מפירוש רש&quot;י ([[שבת קמו א#רש&quot;י|קמ&quot;ו]].) שכתב שממרח השעוה סביב הנקב לדובקה בדופני הכלי ע&quot;ש, ולא כתב בתוך הנקב אלא סביב לנקב, כמו שעושים בסדקים. ובדין השני יש נקב ממש שהיין יוצא ממנו, וכן פירש רש&quot;י בדין זה ([[שבת קלט ב#רש&quot;י|קל&quot;ט:]]) ע&quot;ש.

===סימן שיד סעיף כה===

ורבינו הב&quot;י ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף י&quot;א כתב]]: אסור ליתן שעוה או שמן עב בנקב החבית לסתמו מפני שהוא ממרח, אבל בשאר דברים דלית בהו משום מירוח (הואיל ואין היין יוצא דרך שם) – מותר. ואם היה היין יוצא דרך הנקב - אסור לסתמו, ואפילו ליתן בו שום דרך הערמה לומר שאינו מכוין אלא להצניעו שם. ואם הוא תלמיד חכם - מותר להערים בכך&quot; עכ&quot;ל. 

ומחלק בין כשהיין יוצא דרך הנקב, דאז הוה כמתקן, וכשאינו יוצא לא נראה כמתקן. והשיגו עליו, כיון דהנקב אחר מה לי אם יש בו יין או אין בו יין (ט&quot;ז סק&quot;י ומג&quot;א סקט&quot;ו). ולי נראה בכונתו שהנקב קטן שאין היין יוצא דרך שם, וזהו כעין זה שבארנו. (וב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|הגהת רמ&quot;א]] כתוב: 'הואיל ואין היין יוצא אז', וצריך לומר שאין ביכולת לצאת, ותיבת 'אז' אולי הוא טעות. ומ&quot;ש המג&quot;א בשם בד&quot;ה דמותר לסתום בעץ, הכונה דרך מגופה שיהא ביכולת ליטלו משם, ועיין ט&quot;ז שהאריך ודבריו צ&quot;ע ע&quot;ש ודו&quot;ק)

===סימן שיד סעיף כו===

עוד כתב ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף י&quot;ב]]: &quot;סכין שהוא תחוב בכותל מבעוד יום - אסור להוציאו בשבת, כיון שהוא דבר מחובר. אבל אם הוא תחוב בספסל וכן בכל דבר תלוש - מותר להוציאו, ואם דצה ושלפה מבעוד יום בכותל - שרי&quot; עכ&quot;ל. 

והך ואם דצה כתבה רבינו הרמ&quot;א, ולפי מ&quot;ש בעצמו ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סוף סעיף א']] גם בתלוש לא הותר רק בכהני גווני, וכמ&quot;ש ב[[#סימן שיד סעיף י|סעיף י']], ורבינו הב&quot;י בעצמו אינו מחלק רק בין תלוש למחובר כנראה מתוך לשונו. האמנם משום דלפי עיקר דינא דגמרא גם במחובר אם דצה ושלפה מבעוד יום מותר, ובתלוש לא בעינן משום דאין בנין בכלים בכהני גווני, וכמ&quot;ש בספרו הגדול, אלא דנהוג עלמא לאסור גם בכלים בלא דצה ושלפה, ולכן רבינו הרמ&quot;א כתב כאן לפי עיקר הדין, ובסוף סעיף א' כתב לפי מנהג העולם (כן נראה לעניות דעתי).</text>
      <sha1>10qrjbnb1a67l4k4m1ujdb12z4sicme</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416673</id>
      <parentid>1416672</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T10:32:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אוריאל כ</username>
        <id>30622</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38954" xml:space="preserve">{{קיצור דרך|AHS:OH314}}
{{ערוך השולחן|אורח חיים|שיג|שיד|שטו|דין בניין וסתירה בכלים|עשרים ושישה סעיפים}}
[[#סימן שיד סעיף א|א]] | [[#סימן שיד סעיף ב|ב]] | [[#סימן שיד סעיף ג|ג]] | [[#סימן שיד סעיף ד|ד]] | [[#סימן שיד סעיף ה|ה]] | [[#סימן שיד סעיף ו|ו]] | [[#סימן שיד סעיף ז|ז]] | [[#סימן שיד סעיף ח|ח]] | [[#סימן שיד סעיף ט|ט]] | [[#סימן שיד סעיף י|י]] | [[#סימן שיד סעיף יא|יא]] | [[#סימן שיד סעיף יב|יב]] | [[#סימן שיד סעיף יג|יג]] | [[#סימן שיד סעיף יד|יד]] | [[#סימן שיד סעיף טו|טו]] | [[#סימן שיד סעיף טז|טז]] | [[#סימן שיד סעיף יז|יז]] | [[#סימן שיד סעיף יח|יח]] | [[#סימן שיד סעיף יט|יט]] | [[#סימן שיד סעיף כ|כ]] | [[#סימן שיד סעיף כא|כא]] | [[#סימן שיד סעיף כב|כב]] | [[#סימן שיד סעיף כג|כג]] | [[#סימן שיד סעיף כד|כד]] | [[#סימן שיד סעיף כה|כה]] | [[#סימן שיד סעיף כו|כו]]  

&lt;/big&gt;
&lt;/center&gt;

===סימן שיד סעיף א===

זה שאמרו בגמרא ([[שבת קכב ב|ריש פרק כל הכלים]]): 'אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים', אין הכונה כפשוטו, דאם כן אין איסור מן התורה לעשות כלי בשבת, אלא לא אמרו זה אלא לענין החומרות שהחמירו חכמים בענין זה, כמו בשם דמיירי לענין נטילת וחזרת דלתות. וכן בעירובין ([[ערובין לה א|ל&quot;ה.]]) אמרו זה לענין המשנה דנאבד המפתח של המגדל שהעירוב בשם, שביכולתו לשוברו וליקח העירוב, כדתנן: 'שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות', מפני שהוא דרך קלקול, ועוד יתבאר בזה. 

וכן בפרק קמא דביצה ([[ביצה י א|י'.]]) אמרו זה לענין סילוק התריסין, וכן לקמן שם ([[ביצה כב א|כ&quot;ב.]]) לענין זקיפת מנורה ע&quot;ש, דכל אלו הדברים אין בהם איסור בנין כלל מן התורה, אלא מדרבנן הוא דאסרו משום גדר בנין וסתירה, ובזה אמרו: 'אין בנין ואין סתירה בכלים', ויותר מזה לא נמצא מאמר זה.

===סימן שיד סעיף ב===

וכן מבואר מדברי הרמב&quot;ם, דב[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|פרק י']] דחשיב האבות מלאכות וחשיב שם בנין, לא חילק בין כלים לבנינים. ואדרבא כתב שם בדין י&quot;ג: 
:&quot;וכן העושה כלי אדמה - הרי זה תולדת בונה וחייב, וכן המגבן את הגבינה... המכניס יד הקרדום... וכן התוקע עץ בעץ... - הרי זה תולדת בונה וחייב&quot; 
עכ&quot;ל. הרי שחייב על כלים כמו על בנין, ואף במגבן גבינה לדעתו חייב חטאת. 

והיכן הזכיר זה – ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כב|פרק כ&quot;ב]] דמן [[רמב&quot;ם הלכות שבת כא|פרק כ&quot;א]] ולהלן מיירי באיסורים דרבנן, כמו שהתחיל שם לומר: 'נאמר בתורה תשבות' ע&quot;ש. 

וכתב שם ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כב|דין כ&quot;ה]]: 
:&quot;התוקע חייב משם בונה, לפיכך כל הדלתות המחוברות לקרקע לא נוטלין ולא מחזירין, גזירה שמא יתקע. אבל דלת של שידה תיבה ומגדל נוטלין... ואין מחזירין מנורה של חוליות...  מפני שנראה כבונה, ואם החזיר – פטור, לפי שאין בנין בכלים ואין סתירה בכלים&quot; 
עכ&quot;ל. הרי שלא כתב זה אלא בדבר שנראה כבנין, אבל בבנין ממש - שוה דין כלי לבנין המחובר בקרקע.

===סימן שיד סעיף ג===

וכן כתבו רבותינו בעלי התוספות בעירובין ([[ערובין לד ב#תוספות|ל&quot;ד: ד&quot;ה 'ואמאי הוא']]) וזה לשונם: 
:&quot;ועוד דבכלי נמי שייך בנין וסתירה כדאמר בהבונה: 'האי מאן דעייל שופתא בקופינא דמרא - חייב משום בונה'. והא דאמר בסמוך דמר סבר כלי הוא ואין בנין בכלים, היינו בהנהו דאמר בהו נוטלין אבל לא מחזירין, דלא הוי בנין וסתירה גמורה, או כדמוקי במסקנא במנעול וקטיר במיתנא, ודוקא בהכי שרי. אבל לשבור הכלי ולקלקלו – אסור, דשפיר שייך בנין וסתירה בכלים. והא דשרי לשבר החבית, הא מוקי לה בביצה ([[ביצה לג ב|ל&quot;ג:]]) במוסתקי, פירוש חתיכות המדובקות יחד וכו'” 
עכ&quot;ל, הרי להדיא כדברינו. 

והנה זהו כללות הדברים, אבל בפרטי הענינים מה התירו בכלים ומה לא התירו יתבאר בסימן זה בס&quot;ד.

===סימן שיד סעיף ד===

ודע שיש בענין בנין כלים סתירה בהרמב&quot;ם, דב[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|פרק י' דין י&quot;ד]] כתב: 
:&quot;העושה נקב כל שהוא בלול של תרנגולים כדי שיכנס להן האורה - חייב משום בונה&quot; 
עכ&quot;ל, ובריש [[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|פרק כ&quot;ג]] כתב: 
:&quot;העושה נקב שהוא עשוי להכניס ולהוציא, כגון נקב שבלול התרנגולין שהוא עשוי להכניס האורה ולהוציא ההבל - הרי זה חייב משום מכה בפטיש, לפיכך גזרו על כל נקב וכו'” 
עכ&quot;ל. 

ויש מי שאומר דחיובו משום שניהם: משום בונה ומשום מכה בפטיש (לח&quot;מ בפרק י'), ולפי זה הוה ליה לכתוב שניהם במקום אחד. ויש מי שתירץ דבפרק כ&quot;ג מיירי בלול שאינו מחובר לקרקע, שאין בה משום בנין (מג&quot;א סק&quot;ג). וגם זה אינו נכון, דמיהו על כל פנים בפרק י' למה אינו חייב משום מכה בפטיש, ועוד כבר נתבאר דבבנין דאורייתא אין חילוק בין בנין לכלי. 

ולא ידעתי על מה טרחו הגדולים, הא הרמב&quot;ם מפרש דבריו היטב, דב[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|פרק י']] כתב: 'נקב כל שהוא' משום דהוא לאורה, ולאורה די בכל שהוא אפילו לאדם, כמבואר בבבא בתרא ([[בבא בתרא נט א|נ&quot;ט.]]) ע&quot;ש, וזהו פלוגתא דרב ושמואל ריש פרק הבונה, ופסק כרב. וב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|פרק כ&quot;ג]] מיירי בנקב גדול, כיון שהוא גם להוציא ההבל אינו די בכל שהוא, והיא המלאכה האחרונה בהלול. ואין בזה משום בנין, דהבנין כבר נגמר, ואין החיוב רק משום מכה בפטיש. 

ומקור דין זה הוא ממקום אחר בפרק חבית ([[שבת קמו א|קמ&quot;ו.]]): 
:&quot;אמר רבה: דבר תורה כל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא - אינו פתח, ורבנן הוא דגזור משום לול של תרנגולים דעביד לעיולי אוירא או אורה ולאפוקי הבלא וכו'”, 
וזהו יסוד כל [[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|פרק כ&quot;ג]] ע&quot;ש (וראיתי שגם הח&quot;א כתב כעין זה ע&quot;ש).

===סימן שיד סעיף ה===

שנו חכמים במשנה ([[שבת קמו א|קמ&quot;ו.]]): &quot;שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות&quot;, והרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|פרק כ&quot;ג דין ב']] כתב כלשון המשנה. ומבואר דאפילו בחבית שלימה יכול לעשות כן, מטעם דכל סתירה שאינה על מנת לבנות - ליכא איסורא מדאורייתא, דמקלקל הוא ואיסורו מדרבנן. ולכן לא גזרו בכלים כשרוצה לאכול מהפירות, ובכהני גווני אין סתירה בכלים כמ&quot;ש. 

ורק שנינו שם: &quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי&quot;, כלומר שלא ידקדק לעשות נקב יפה, דאם כן הוה כסותר על מנת לבנות, דאסור גם בכלים כמ&quot;ש, וכן כתב הרמב&quot;ם.

===סימן שיד סעיף ו===

ויש בזה שאלה, דאם כן במשנה דעירובין ([[ערובין לד ב|ל&quot;ד:]]) דאם נתן העירוב במגדל וסגרו במפתח ונאבד המפתח - הרי זה עירוב, וטרח הש&quot;ס למצא טעמים על זה, והא אינו יכול להגיע להעירוב ע&quot;ש. והשתא קשה, הא יכול לשבור את המגדל וליטול העירוב, כמו ששובר חבית ליטול הגרוגרות. 

ובאמת בירושלמי שם אומר על משנה זו דהמשנה מיירי במגדל של אבנים שאי אפשר בשבירה, אבל במגדל של עץ שוברה ונוטל העירוב כהך דשובר את החבית לאכול הגרוגרות ע&quot;ש, דלכן טורח הירושלמי למצא טעם אחר לההיתר כבש&quot;ס דילן. וגם בש&quot;ס דילן אומר שם הכא: 'במגדל של לבינים עסקינן וכו', ולכן טורח למצא טעם אחר. 

וזה שאומר: 'הכא במגדל של לבינים', לאו משום דמעיקרא לא היה סובר כן, אלא דהכי פירושו: במגדל של לבינים ואין טיט ביניהם כמבואר שם (ועיין רש&quot;י, ומתורץ קושית התוספות שם ודו&quot;ק). ויש מי שתירץ דרק בחבית שאין כמותה רב מותר, דאין סתירה בכלים, אבל מגדל שהוא גדול בכמות ודומה לבנין, לא התירו לשוברו (ר&quot;ן בחבית שם).

===סימן שיד סעיף ז===

האמנם רבותינו בעלי התוספות דקדקו מתוך קושיא זו דמגדל, דלא מיירי בחבית שלימה, דבשלימה ודאי אסור לשוברה כמו במגדל. והכא מיירי במוסתקי, כלומר חבית שבורה ומדובקה בזפת, דכן מוקי לה הש&quot;ס בביצה ([[ביצה לג ב|ל&quot;ג:]]) לרבי אליעזר דפליג שם במגדל ע&quot;ש, ונאמר דגם לרבנן צריכנא להך אוקימתא, וכן כתב הרא&quot;ש, וכן פסקו ה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע סעיף א']], ולא הביאו דיעה אחרת כלל. 

ולא ידעתי, כיון דהוא מילתא דרבנן למה לא הביאו דעת הרמב&quot;ם והר&quot;ן להקל, ובפרט שגם להירושלמי כן הוא, וכן הוא דעת רש&quot;י והרע&quot;ב שכתבו: שובר אדם את החבית - לפי שאין במקלקל שום איסור עכ&quot;ל, כלומר ולכן התירו בחבית כדי שיאכל (ר&quot;ן). וכיון שרש&quot;י והרמב&quot;ם והר&quot;ן והרע&quot;ב מתירים, למה לא הביאו דעתם כלל וצ&quot;ע.

===סימן שיד סעיף ח===

וזה לשון ה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע]]: 
:&quot;אין בנין וסתירה בכלים. והני מילי שאינו בנין ממש, כגון חבית שאינה מחזקת מ' סאה שנשברה ודיבק שבריה בזפת - יכול לשברה ליקח מה שבתוכה, ובלבד שלא יכוין לנקבה נקב יפה שיהיה לה לפתח, דאם כן הוה ליה מתקן מנא. אבל אם היא שלימה - אסור לשברה אפילו בענין שאינו עושה אותה כלי, ואפילו נקב בעלמא אסור לו לנקוב בה מחדש. ואפילו יש בה נקב חדש, אם להרחיבו – אסור, ובלבד שיתכוין לכך&quot; 
עכ&quot;ל. 

ודע, דהך שאינה מחזקת מ' סאה הוסיף רבינו הרמ&quot;א, ולפי זה מאד תמיהני עליו, דכיון דהוא מחלק בין כלי גדול לקטן, דבקטן מותר ובגדול אסור, וזהו כהתירוץ האחרון שב[[#סימן שיד סעיף ו|סעיף ו']], ואם כן ממילא דאין זה דומה למגדל, ונסתלקה קושית רבותינו בעלי התוספות, אם כן למה לא הביא דעת המתירים השבירה אף בחבית שלימה. 

והנה שמעתי שיש נוהגים לשבר ראש הבקבוק שבו יין או שאר משקין אם אין יכולים לפתוח החותם,ולפי דעת ה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע]] אסור. אמנם לעניות דעתי אין לגעור בהם, מפני שלדעת הרבה מרבותינו היתר גמור הוא כמ&quot;ש. ומצאתי שגם הרשב&quot;א בשבת שם חולק על התוספות, ומסיק דאפילו בחבית שלימה מותר לשבור, ולפי זה פשיטא שהעושים כן יש להם על מי לסמוך על חמשה אבות העולם, וכן פסק אחד מגדולי האחרונים (הגר&quot;א סק&quot;ב).

===סימן שיד סעיף ט===

וזהו שכתבו דבמכוין לנקב יפה הוי מתקן מנא, בודאי אם הנקב גדול שיש בו להכניס ולהוציא - הוי איסור דאורייתא, ובקטן אסור מדרבנן (עיין ט&quot;ז סק&quot;א). 

וזה שכתבו: דאפילו נקב בעלמא אסור לנקוב, הוא תמוה, דנקב ודאי אסור אפילו להמתירים שבירה (הגרע&quot;א). וצריך לומר דכונתם נקב דרך שבירה שהשימוש בו מעט, ובשבירה השימוש הרבה, ולא לנקב ממש ביפוי כוונתם. 

וזה שכתבו דגם להרחיבו אסור, אין הכונה ממש להרחיבו, דפשיטא שאסור יותר משבירה. אלא כוונתם שישתמש בו ועל  ידי זה יתרחב קצת ממילא. ואמנם אם אינו מתכוין לכך – מותר, דלא הוה פסיק רישא, ולזה כתבו: 'ובלבד שיתכוין לכך', כלומר שבהשתמשו יתכוין שיתרחב, דבכונה אסור (ומתורץ קושית המג&quot;א סק&quot;ד).

===סימן שיד סעיף י===

ואם היה סכין תקוע מערב שבת בחבית - מותר להוציאו ולהכניסו אף על פי שעל ידי זה נתרחב הנקב מעט, דמפני שהסכין תקוע בחוזק, על כן כשמוציאו ומכניסו נתרחב הנקב. וכיון דאין בזה איסור דאורייתא, הקילו חכמים עליו כשהיה תחוב מערב שבת. 

אך יש אומרים דזהו דוקא שהוציא הסכין גם כן פעם אחת מבעוד יום, דאז בפעם השני לא יתרחב כל כך. אבל אם לא הוציא הסכין אף פעם אחת מבעוד יום - אסור בשבת להוציאו ולהכניסו, משום דהוי פסיק רישא, דבודאי יתרחב הנקב ואסור, שהרי עושה נקב ופתח להחבית. 

ויש מי שאומר דלצורך גדול יש להתיר אף בלא הוציא הסכין מבעוד יום (ט&quot;ז סק&quot;ב ומג&quot;א סק&quot;ה), ויש לסמוך על זה במקום הכרח, ועיין מ&quot;ש ב[[#סימן שיד סעיף כו|סעיף כ&quot;ו]].

===סימן שיד סעיף יא===

היה בהחבית נקב ונסתם, אם הוא למטה מן השמרים - אסור לפותחו, דכיון שהוא למטה וכל כובד היין עליו, בודאי סתמו בטוב והוי סתימה מעליא כא(י)לו לא היה נקב מעולם, ואם יפתחוה עתה הוה כנקב מחדש, ואפילו אם היתה הברזא כאן – אסור. 

ואם הנקב למעלה מן השמרים ונסתם - מותר לפותחו, דבודאי אין זו סתימה יפה ואינה כנקב מחדש. ומותר לפתחו אפילו במקדח שקורין קראייצע&quot;ר, דבמקום נקב ישן נוקבין אפילו במקדח, כגון במקום המגופה כשנשברה או במקום אחר. 

ולכן המנהג פשוט שפותחין סתימת בקבוק של זכוכית אפילו במקדח כשאין אותיות על הסתימה, דאין זה כפתיחת נקב, שהרי היא למעלה ואין סתימתה סתימה, ואין זה כנקב חדש בחבית. ולכן אם נשברה הברזא שבחבית ואינו יכול להוציאה - יכול לנקבה במקדח, וכל שכן שמותר ליקח ברזא אחרת ולהכות בהברזא התחובה עד שתצא אם צריך לשתות היין בשבת, ובלבד שאינה כנגד השמרים.

===סימן שיד סעיף יב===

ויש חולקין על כל מה שנתבאר, וסבירא ליה דזה שהתירו חז&quot;ל ([[שבת קמו א|קמ&quot;ו.]]) לפתוח נקב ישן - זהו בחבית של חרס שאין הסתימה יפה. אבל בחבית של עץ שהסתימה יפה בהן ומהדקין אותו הרבה, אם סתמוהו על מנת שלא יפתחוה לעולם, כגון שחתכו העולה למעלה והשוהו עם החבית - הוה כנוקב נקב חדש ואסור, ובמקום צורך יש לסמוך על דיעה ראשונה. 

ודע דאף להיש חולקין אין זה ענין לפתיחת הבקבוק של זכוכית, דבכאן אפילו להיש חולקין מותר, שהרי סותמין כדי לפותחה.

===סימן שיד סעיף יג===

מותר ליתן קנה חלול בחבית להוציא יין דרך שם, אף על פי שלא היה בו מעולם. ולא חיישינן שמא לא יהיה למדתו ויתקננו, דלא יתקן כלי בשבת, וגם בזה שמכניס אין זה כתקון כלי, שהרי מוכנת היא לכך. 

אבל אסור ליתן עלה של הדס או של אילן אחר בחבית ולעשותו כמו מרזב כדי שיזוב היין דרך שם, דגזרינן אם אתה מתירו בזה יאמר שמותר לתקן מרזב, שהרי עוש[י]הו כמו מרזב. ונהי שאין בזה תקון כלי, דאינה של קיימא - מכל מקום גזרינן שלא יאמר: כשם שמותר לעשות מרזב מן עלה, כמו כן מותר מדבר אחר, אבל קנה חלול אין בו שום מעשה אלא שתוחבו. 

ועוד יש טעם בגמרא ([[שבת קמו א|שם]]) לאסור בעלה, שמא יקטמנו מן האילן. ויש שסוברים שעיקר האיסור הוא מטעם זה, ולכן אם יש לו הרבה קטומים דלא אתי למיקטם – מותר, וזהו דעת הרא&quot;ש והטור. ואם העלה מונח בחבית מבעוד יום - נראה שמותר.

===סימן שיד סעיף יד===

מותר להתיז ראש החבית בסייף, ואפילו להתיז גוף החבית עם המגופה - מותר, כשהחבית שבורה ודבוקה בזפת (מג&quot;א סק&quot;ז), דלאו לפתח מכוין, כיון שמסיר ראשה. וממילא דלדעת הרמב&quot;ם וסייעתו שהבאנו - מותר גם בחבית שלימה. 

ולהתיז ראש המגופה - מותר אפילו לדעת ה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע]] בחבית שלימה, דהמגופה אינה חיבור להחבית. אבל לנקבה בצדה, בין של חבית בין של מגופה – אסור, דמצדה ודאי לפתח מכוין, ופתח אסור גם במגופה אף על פי שאינה חיבור להחבית, דפתח אסור בכל מקום. ואפילו ברומח שעושה נקב גדול - אסור מצדה, אף על פי שאינה דומה לפתח, דסוף סוף מכוין לפתח. 

אבל ליקוב המגופה למעלה – מותר, דלאו לפתח מכוין, שאין דרך לעשות במגופה פתח למעלה אלא נוטלה כולה, ואפילו בחבית שלימה מותר לכל הדיעות. והטעם: דמן הצד כדאי לו, דהמגופה היא כבתחלה ולא יפול בה עפרורית, אבל למעלה הרי יפול בה עפרורית, ויותר טוב לו ליטול כל המגופה, ולכן אינו מכוין לפתח. מה שאין כן בחבית עצמה, מכוין גם למעלה לפתח, דמוטב שתהיה לו עוד פתח בהחבית לבד המגופה. 

ויש מי שמתיר גם בחבית למעלה (ט&quot;ז סק&quot;ו) מטעם שיפול בה עפר, ואין זה עיקר, דהרי יעשה לה מגופה כמו בהמגופה הראשונה, אבל מגופה למגופה אין תועלת (וגם המג&quot;א סק&quot;ח והא&quot;ר סק&quot;ח פסקו כן ע&quot;ש).

===סימן שיד סעיף טו===

סלים או שקים שיש בהם פירות וקשורים פיותיהם בחבלים, לא מיבעיא שמותר להתיר החבלים, שהרי אין זה קשר של קיימא, שהרי קשרום כדי להתירן, אלא אפילו אם קשה להתירן - יכול לחתוך החבל בסכין או סותר שרשרות החבל. ואין זה מלאכה, דזהו ממש כשובר קליפות אגוזים ושק[י]דים בשביל האוכל שבהן. ואין זה בגדר מקלקל דלכתחלה מיהו אסור, דזהו מקלקל במלאכה, אבל בכאן לאו מלאכה היא. 

וכן אמרו בשבת ([[שבת קמו א|קמ&quot;ו.]]): 'חותלות של גרוגרות ושל תמרים - מתיר ומפקיע וחותך', וכן בעירובין ([[ערובין לה א|ל&quot;ה.]] ע&quot;ש ב[[ערובין לה א#רש&quot;י|רש&quot;י]] ו[[ערובין לה א#תוספות|תוספות ד&quot;ה 'בעי']]), וכן בביצה ([[ביצה לא א|ל&quot;א.]]): 'חותמות שבקרקע - מתיר את הקשר אבל לא מפקיע ולא חותך', דזהו כסתירת בנין. אבל חותמות שבכלים - מתיר ומפקיע וחותך, לפי שאין סתירה בכלים בכענין זה. ולהרמב&quot;ם אסור לסתום שרשרות החבל, אלא מנתקו.

===סימן שיד סעיף טז===

וזה לשון רבינו הב&quot;י ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף ז']]: 
:&quot;חותמות שבכלים, כגון שידה תיבה ומגדל, שהכיסוי שלהם קשור בהם בחבל - יכול להתירו או לחתכו בסכין או להתיר קליעתו. ודוקא כעין קשירת חבל וכיוצא בו, אבל פותחות של עץ ושל מתכת - אסור להפקיע ולשבר, דבכלים נמי שייך בנין גמור וסתירה גמורה. 

:ומטעם זה אסור להסיר הצירים שקורין גונזי&quot;ש ובלשונינו זאוויעסע&quot;ס שאחורי התיבות אם נאבד המפתח, ויש מתירים בזו. ושבירת פותחות של תיבות - יש מתיר ויש אוסר, ויש להתיר על ידי אינו יהודי&quot; 
עכ&quot;ל, וצריך ביאור.

===סימן שיד סעיף יז===

וביאור הדברים: דכבר נתבאר דבנין וסתירה גמורה יש גם בכלים, ולכן פותחת דהוה כלי גמורה - יש בשבירתו סתירה גמורה ואסור. ובצירי כלים נתבאר ב[[ערוך השולחן אורח חיים שיג#סימן שיג סעיף כח|סימן הקודם סעיף כ&quot;ח]] דאין האיסור רק בחזרה שמא יתקע, אבל ליטול הדלת של שידה תיבה ומגדל - אין איסור, וגמרא מפורשת היא: 'דלת של שידה תיבה ומגדל - נוטלין אבל לא מחזירין' ([[שבת קכב ב|קכ&quot;ב:]]), ובפשטיותה משמע ליטלן מהצירים. 

אמנם אין הכל מסכימים בזה, דדעת המרדכי בשם רבינו פרץ דזהו בלא צירים, אבל ליטול הצירים מהם או הם מהצירים - הוי סתירה גמורה כשבירת פותחת, ואסור. אבל דעת הר&quot;י מקינון במרדכי שם דלא דמי לפותחת שצריך לשוברו, מה שאין כן נטילת הצירים אין בזה שבירה, והיא סתירה גרועה ומותר. וביטול כלי אין בזה, שהרי גם בלא הצירים הוי כלי. מיהו זה פשיטא דאסור לשומם על הצירים ולקובעם במסמרים, דזהו ודאי מתקן כלי הוא (מג&quot;א סק&quot;י) וקרוב לאיסור תורה, מה שאין כן סילוק הצירים הוי מקלקל.

===סימן שיד סעיף יח===

וזה שכתבנו דשבירת פותחות אסור בודאי, זהו דעת הרא&quot;ש ז&quot;ל. אבל בסמ&quot;ק כתב שגם בזה נחלקו הגדולים, ויש מי שמתיר ([[טור אורח חיים שיד|טור]]), דסבירא ליה דפותחות של כלים לא מקרי סתירה. ואפשר שגם המתיר לא התיר רק בפותחות של תיבות קטנות, ולא של שידה תיבה ומגדל דמתחזים כבנין. 

ובזה ודאי העיקר לדינא כהרא&quot;ש, ורק על ידי אינו יהודי יש להתיר, וכן בנטילת הצירים אין להתיר רק על ידי אינו יהודי, וגם זה דוקא כשיש צורך גדול בזה, וכן יש להורות (כפי מ&quot;ש תבין דברי הב&quot;י בסוף [[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף ז']] שהט&quot;ז סק&quot;ח תמה בזה, ע&quot;ש ודו&quot;ק).

===סימן שיד סעיף יט===

עוד כתב רבינו הב&quot;י ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף ח']]: 
:&quot;חותלות של תמרים ושל גרוגרות: אם הכיסוי קשור בחבל - מתיר וסותר שרשרות החבל, וחותך אפילו בסכין ואפילו גופן של חותלות, שכל זה כמו ששובר אגוזים או שק[י]דים כדי ליטול האוכל שבהם&quot; 
עכ&quot;ל. 

ובזה לא חידש דבר, רק מה שכתב שאפילו גופן של חותלות יכול לחתוך בעת שחותך החבל, וזהו ודאי תמוה להתיר קלקול בכלי גמור, ולכן כתבו דהנך חותלות אינם כלים גמורים (מג&quot;א סקי&quot;ב וא&quot;ר סקט&quot;ו), ונראה שהם של גמי ונקובים ואינם עשוים רק שיתבשלו התמרים בהם. 

ויראה לי דזה אינו אלא לשיטת ה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע שבסעיף ז']], דהך דשובר אדם את החבית להוציא ממנה גרוגרות, אינו אלא בחבית שבורה ודבוקה בזפת. אבל להרמב&quot;ם וסייעתו שכתבנו שם דאפילו בשלימה מותר, כיון שהוא דרך קלקול, אם כן הכי נמי אפילו בחותלות של כלים גמורים נראה דאין איסור. 

ויש להתיישב בזה, משום דיש לחלק משם דמוכרח לפתיחת החבית, אבל בכאן אין צריך רק לפתוח הקשירה מהחבל, ולכן אפשר דבכאן לכולי עלמא אסור בשל כלי, וכן יש להורות. וכבר כתבנו דלהרמב&quot;ם אסור לסתור שרשרות החבל.

===סימן שיד סעיף כ===

עוד כתב ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף ט']]: 
:&quot;מותר להפקיע ולחתוך קשרי השפוד שקושרים בטלה או בעוף הצלוים&quot; 
עכ&quot;ל. 

כלומר שקושרין הקצוות בחוט או בשאר דבר, כמו שרגיל אצלינו כשממלאים הדקים קושרין בהקצוות בחוט כדי שלא יפול המילוי ממנו, וגם זה הוא כשבירת אגוזים ושקדים. ואף על גב דמחתך הוא מאבות מלאכות ובדבר תלוש, זהו כשמחתך במידה לאיזה צורך, אבל כאן מקלקל בעלמא, וקלקול בחיתוך תלוש לצורך שבת - מותר גם לכתחלה (מג&quot;א סקי&quot;ד). 

אבל אם קשור באיזה כלי - אסור בקלקול מדרבנן, כמו בכלי שיש עליו חשוקים שקורין רייפ&quot;ן, להסיר החשוקים מעליו כדי שתפתח הכלי ויטול מה שבשם כמו חבית קטנות - אסור (שם), ורק על ידי אינו יהודי יש להתיר (שם). 

ו[[תוספתא שבת פרק ט|תניא בתוספתא פרק ט']]: &quot;קורע אדם את העור מעל פי חבית של יין וכו'” ע&quot;ש, וזהו כחיתוך חוטים מקשרי השפוד, דגם העור אינה כלי. ורק יזהר שלא תהיה הקרע כנקב נאה, כדמסיים בתוספתא: &quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות זינוקי&quot; ע&quot;ש, כלומר לעשות כמו נוד, דזהו כעשיית כלי ואסור, אלא קורעו קרע ארוך באופן שאין עליו צורת נוד, וכן כל כיוצא בזה.

===סימן שיד סעיף כא===

עוד כתב ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף י']]: 
:&quot;חותמות שבקרקע, כגון דלת של בור שקשור בו חבל - יכול להתירו, דלאו קשר של קיימא הוא, שהרי עומד להתיר. אבל לא מפקיע וחותך, משום סתירה (כיון דמחובר לקרקע). ודוקא כשעשוי לקיים על מנת שלא להסירו בשבת, אבל אם אינו עשוי לקיים כלל – מותר. ומטעם זה מותר להסיר דף שמשימין אותו לפני התנור ושורקין אותו בטיט, שאינו עשוי לקיום&quot; 
עכ&quot;ל. דכשאינו עשוי לקיים אף יום אחד - לא מקרי בנין, וכיון דלא מקרי בנין - לא מקרי סתירה. 

ואף על גב דבריש [[ערוך השולחן אורח חיים שיג|סימן שי&quot;ג]] הבאנו מירושלמי דבנין לשעה הוי בנין ע&quot;ש, זהו על כל פנים ליום אחד ולא פחות מזה. וראיה דהא יליף ממשכן כמבואר שם, ופחות מיום שלם לא היתה חנייתם, כמפורש בתורה בפרשת בהעלותך. ואף על גב [[במדבר ט כא|דכתיב שם]]: &quot;ויש אשר יהיה הענן מערב עד בוקר וגו'”, אך מסתמא בלילה לא העמידו האוהלים ולא פירקו המשאות עד הבוקר, ומכל מקום צ&quot;ע. 

(ויש מי שאומר דזה שכתבו שאינו קשר של קיימא זהו דוקא כשהיה בדעתו להתירו במוצאי שבת, דאם לא כן הוי קצת קשר של קיימא. ולעניות דעתי אינו כן, בדבר מאכל אפילו להיש אומרים שב[[ערוך השולחן אורח חיים שיז|סימן שי&quot;ז]] דגם ליום אחד מקרי קשר קצת - זהו בדברים שאין בהכרח להתירן, ולא במיני מאכל, דאם לא כן הא גם עד מוצאי שבת יש מעת לעת ודו&quot;ק)

===סימן שיד סעיף כב===

והנה עד כה נתבאר שאסור לעשות נקב בחבית בשבת. ואיך הדין כשהיה נקב בהחבית ובקש לסותמו בשבת, כתב הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|פרק כ&quot;ג דין ג']] וזה לשונו: 
:&quot;וכשם שאסור לפתוח כל נקב - כך אסור לסתום כל נקב. לפיכך אסור לסתום נקב החבית אפילו בדבר שאינו מתמרח ואינו בא לידי סחיטה, כגון שיסתום בקיסם או בצרור קטן. אבל אם הניח שם אוכל כדי להצניעו ונמצא הנקב נסתם – מותר, ומותר להערים בדבר זה&quot; 
עכ&quot;ל, כלומר שיקח הדבר מאכל ויאמר שרוצה להצניעו בהנקב, ובזה נסתם הנקב מאליו. 

וה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע סעיף י&quot;א]] כתבו דרק תלמיד חכם מותר להערים בכך ע&quot;ש, וכן מבואר בגמרא ([[שבת קלט ב|קל&quot;ט:]]) שאומר שם דזהו הערמה בדרבנן, וצורבא מרבנן לא אתי למיעבד לכתחלה ע&quot;ש. אך הרמב&quot;ם מפרש דקאי שם על הדבר השני לעבור במעבורת ע&quot;ש, משום דזהו אוושא מילתא, ולא על הך דהצנעה בנקב, דאין בזה פירסום. ולהטור וש&quot;ע דוקא תלמיד חכם יכול לעשות כן. 

ונראה דאף על גב דלכמה דברים אין דין תלמיד חכם בזמן הזה, מכל מקום לענין זה דהרמב&quot;ם מתיר לכל אדם, נוכל לומר דאפילו להטור והש&quot;ע יש דין תלמיד חכם בזמן הזה (מג&quot;א סקט&quot;ז).

===סימן שיד סעיף כג===

ודע דה[[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|רמב&quot;ם שם לקמן דין י&quot;א]] כתב: 
:&quot;הממרח רטייה בשבת - חייב משום מוחק את העור, לפיכך אין סותמין נקב בשעוה וכיוצא בה שמא ימרח. ואפילו בשומן אין סותמין הנקב, גזירה משום שעוה&quot; 
עכ&quot;ל. 

ואינו מובן מאי איריא משום ממרח, הא בכל דבר אוסר לסתום. ותירץ המגיד משנה דהתם מיירי בסתימה גמורה, דהיינו שהדבר הסותם נכנס לתוך כל חללו של הנקב, ובזה שייך בונה ואסור בכל דבר, ובכאן מיירי לסתום רק פי הנקב מלמעלה, דבזה לא שייך בנין ומותר, ורק בדבר שיש בו מירוח או חשש מירוח אסור ושארי דברים מותר בכהאי גוונא ע&quot;ש. ויש מי שתירץ דהכי פירושו, דודאי אסור דכל דבר, ורק בדבר שיש בו מירוח, נתוסף עוד איסור של מירוח (כ&quot;מ). 

ולעניות דעתי יש לתרץ דכונתו דבדבר של מירוח, אפילו אם כונתו להצניע – אסור, כגון שמצניע שם חתיכת שעוה או שומן עב. (ורק קשה לי הא שעוה הוה מוקצה ובלאו הכי אסורה בטלטול, ובשומן יש לומר שראוי לאכילה וצ&quot;ע) (והמג&quot;א סקט&quot;ז כתב שהכין השעוה מאתמול ע&quot;ש, וצ&quot;ע מה שייך הכנה בדבר שאינו ראוי לשום מלאכת היתר, ואם הכינו לסתום הנקב היה לו לסתום מבעוד יום)

===סימן שיד סעיף כד===

וה[[טור אורח חיים שיד|טור כתב]]: 
:&quot;אסור ליתן שעוה או שמן שהוא עב בנקב החבית, מפני שהוא ממרח. חבית שניקבה והיין יוצא ממנו - אסור ליתן בו בד של שום לסותמו, ואם הוא מערים ואמר שנותנו שם להצניעו: אסור לאינש דעלמא, ולצורבא מרבנן שרי&quot; 
עכ&quot;ל. 

ומדבריו נראה דתרתי קאמר, דמקודם לא מיירי בנקב שיין יוצא משם, אלא ששם יש כסדקים בעלמא שעם העת יכול להיות נקב, אבל עתה אין שייך בה בנין, ורק בדבר שממרח אסור. וכן משמע מפירוש רש&quot;י ([[שבת קמו א#רש&quot;י|קמ&quot;ו]].) שכתב שממרח השעוה סביב הנקב לדובקה בדופני הכלי ע&quot;ש, ולא כתב בתוך הנקב אלא סביב לנקב, כמו שעושים בסדקים. ובדין השני יש נקב ממש שהיין יוצא ממנו, וכן פירש רש&quot;י בדין זה ([[שבת קלט ב#רש&quot;י|קל&quot;ט:]]) ע&quot;ש.

===סימן שיד סעיף כה===

ורבינו הב&quot;י ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף י&quot;א כתב]]: אסור ליתן שעוה או שמן עב בנקב החבית לסתמו מפני שהוא ממרח, אבל בשאר דברים דלית בהו משום מירוח (הואיל ואין היין יוצא דרך שם) – מותר. ואם היה היין יוצא דרך הנקב - אסור לסתמו, ואפילו ליתן בו שום דרך הערמה לומר שאינו מכוין אלא להצניעו שם. ואם הוא תלמיד חכם - מותר להערים בכך&quot; עכ&quot;ל. 

ומחלק בין כשהיין יוצא דרך הנקב, דאז הוה כמתקן, וכשאינו יוצא לא נראה כמתקן. והשיגו עליו, כיון דהנקב אחר מה לי אם יש בו יין או אין בו יין (ט&quot;ז סק&quot;י ומג&quot;א סקט&quot;ו). ולי נראה בכונתו שהנקב קטן שאין היין יוצא דרך שם, וזהו כעין זה שבארנו. (וב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|הגהת רמ&quot;א]] כתוב: 'הואיל ואין היין יוצא אז', וצריך לומר שאין ביכולת לצאת, ותיבת 'אז' אולי הוא טעות. ומ&quot;ש המג&quot;א בשם בד&quot;ה דמותר לסתום בעץ, הכונה דרך מגופה שיהא ביכולת ליטלו משם, ועיין ט&quot;ז שהאריך ודבריו צ&quot;ע ע&quot;ש ודו&quot;ק)

===סימן שיד סעיף כו===

עוד כתב ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף י&quot;ב]]: &quot;סכין שהוא תחוב בכותל מבעוד יום - אסור להוציאו בשבת, כיון שהוא דבר מחובר. אבל אם הוא תחוב בספסל וכן בכל דבר תלוש - מותר להוציאו, ואם דצה ושלפה מבעוד יום בכותל - שרי&quot; עכ&quot;ל. 

והך ואם דצה כתבה רבינו הרמ&quot;א, ולפי מ&quot;ש בעצמו ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סוף סעיף א']] גם בתלוש לא הותר רק בכהני גווני, וכמ&quot;ש ב[[#סימן שיד סעיף י|סעיף י']], ורבינו הב&quot;י בעצמו אינו מחלק רק בין תלוש למחובר כנראה מתוך לשונו. האמנם משום דלפי עיקר דינא דגמרא גם במחובר אם דצה ושלפה מבעוד יום מותר, ובתלוש לא בעינן משום דאין בנין בכלים בכהני גווני, וכמ&quot;ש בספרו הגדול, אלא דנהוג עלמא לאסור גם בכלים בלא דצה ושלפה, ולכן רבינו הרמ&quot;א כתב כאן לפי עיקר הדין, ובסוף סעיף א' כתב לפי מנהג העולם (כן נראה לעניות דעתי).</text>
      <sha1>0ja2tjadfdawj44d03i1ufyuqkh3omo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416674</id>
      <parentid>1416673</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T10:33:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אוריאל כ</username>
        <id>30622</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38958" xml:space="preserve">{{קיצור דרך|AHS:OH314}}
{{ערוך השולחן|אורח חיים|שיג|שיד|שטו|דין בניין וסתירה בכלים|עשרים ושישה סעיפים}}
[[#סימן שיד סעיף א|א]] | [[#סימן שיד סעיף ב|ב]] | [[#סימן שיד סעיף ג|ג]] | [[#סימן שיד סעיף ד|ד]] | [[#סימן שיד סעיף ה|ה]] | [[#סימן שיד סעיף ו|ו]] | [[#סימן שיד סעיף ז|ז]] | [[#סימן שיד סעיף ח|ח]] | [[#סימן שיד סעיף ט|ט]] | [[#סימן שיד סעיף י|י]] | [[#סימן שיד סעיף יא|יא]] | [[#סימן שיד סעיף יב|יב]] | [[#סימן שיד סעיף יג|יג]] | [[#סימן שיד סעיף יד|יד]] | [[#סימן שיד סעיף טו|טו]] | [[#סימן שיד סעיף טז|טז]] | [[#סימן שיד סעיף יז|יז]] | [[#סימן שיד סעיף יח|יח]] | [[#סימן שיד סעיף יט|יט]] | [[#סימן שיד סעיף כ|כ]] | [[#סימן שיד סעיף כא|כא]] | [[#סימן שיד סעיף כב|כב]] | [[#סימן שיד סעיף כג|כג]] | [[#סימן שיד סעיף כד|כד]] | [[#סימן שיד סעיף כה|כה]] | [[#סימן שיד סעיף כו|כו]]  

&lt;/big&gt;
&lt;/center&gt;

===סימן שיד סעיף א===

זה שאמרו בגמרא ([[שבת קכב ב|ריש פרק כל הכלים]]): 'אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים', אין הכונה כפשוטו, דאם כן אין איסור מן התורה לעשות כלי בשבת, אלא לא אמרו זה אלא לענין החומרות שהחמירו חכמים בענין זה, כמו בשם דמיירי לענין נטילת וחזרת דלתות. וכן בעירובין ([[ערובין לה א|ל&quot;ה.]]) אמרו זה לענין המשנה דנאבד המפתח של המגדל שהעירוב בשם, שביכולתו לשוברו וליקח העירוב, כדתנן: 'שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות', מפני שהוא דרך קלקול, ועוד יתבאר בזה. 

וכן בפרק קמא דביצה ([[ביצה י א|י'.]]) אמרו זה לענין סילוק התריסין, וכן לקמן שם ([[ביצה כב א|כ&quot;ב.]]) לענין זקיפת מנורה ע&quot;ש, דכל אלו הדברים אין בהם איסור בנין כלל מן התורה, אלא מדרבנן הוא דאסרו משום גדר בנין וסתירה, ובזה אמרו: 'אין בנין ואין סתירה בכלים', ויותר מזה לא נמצא מאמר זה.

===סימן שיד סעיף ב===

וכן מבואר מדברי הרמב&quot;ם, דב[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|פרק י']] דחשיב האבות מלאכות וחשיב שם בנין, לא חילק בין כלים לבנינים. ואדרבא כתב שם בדין י&quot;ג: 
:&quot;וכן העושה כלי אדמה - הרי זה תולדת בונה וחייב, וכן המגבן את הגבינה... המכניס יד הקרדום... וכן התוקע עץ בעץ... - הרי זה תולדת בונה וחייב&quot; 
עכ&quot;ל. הרי שחייב על כלים כמו על בנין, ואף במגבן גבינה לדעתו חייב חטאת. 

והיכן הזכיר זה – ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כב|פרק כ&quot;ב]] דמן [[רמב&quot;ם הלכות שבת כא|פרק כ&quot;א]] ולהלן מיירי באיסורים דרבנן, כמו שהתחיל שם לומר: 'נאמר בתורה תשבות' ע&quot;ש. 

וכתב שם ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כב|דין כ&quot;ה]]: 
:&quot;התוקע חייב משם בונה, לפיכך כל הדלתות המחוברות לקרקע לא נוטלין ולא מחזירין, גזירה שמא יתקע. אבל דלת של שידה תיבה ומגדל נוטלין... ואין מחזירין מנורה של חוליות...  מפני שנראה כבונה, ואם החזיר – פטור, לפי שאין בנין בכלים ואין סתירה בכלים&quot; 
עכ&quot;ל. הרי שלא כתב זה אלא בדבר שנראה כבנין, אבל בבנין ממש - שוה דין כלי לבנין המחובר בקרקע.

===סימן שיד סעיף ג===

וכן כתבו רבותינו בעלי התוספות בעירובין ([[ערובין לד ב#תוספות|ל&quot;ד: ד&quot;ה 'ואמאי הוא']]) וזה לשונם: 
:&quot;ועוד דבכלי נמי שייך בנין וסתירה כדאמר בהבונה: 'האי מאן דעייל שופתא בקופינא דמרא - חייב משום בונה'. והא דאמר בסמוך דמר סבר כלי הוא ואין בנין בכלים, היינו בהנהו דאמר בהו נוטלין אבל לא מחזירין, דלא הוי בנין וסתירה גמורה, או כדמוקי במסקנא במנעול וקטיר במיתנא, ודוקא בהכי שרי. אבל לשבור הכלי ולקלקלו – אסור, דשפיר שייך בנין וסתירה בכלים. והא דשרי לשבר החבית, הא מוקי לה בביצה ([[ביצה לג ב|ל&quot;ג:]]) במוסתקי, פירוש חתיכות המדובקות יחד וכו'” 
עכ&quot;ל, הרי להדיא כדברינו. 

והנה זהו כללות הדברים, אבל בפרטי הענינים מה התירו בכלים ומה לא התירו יתבאר בסימן זה בס&quot;ד.

===סימן שיד סעיף ד===

ודע שיש בענין בנין כלים סתירה בהרמב&quot;ם, דב[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|פרק י' דין י&quot;ד]] כתב: 
:&quot;העושה נקב כל שהוא בלול של תרנגולים כדי שיכנס להן האורה - חייב משום בונה&quot; 
עכ&quot;ל, ובריש [[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|פרק כ&quot;ג]] כתב: 
:&quot;העושה נקב שהוא עשוי להכניס ולהוציא, כגון נקב שבלול התרנגולין שהוא עשוי להכניס האורה ולהוציא ההבל - הרי זה חייב משום מכה בפטיש, לפיכך גזרו על כל נקב וכו'” 
עכ&quot;ל. 

ויש מי שאומר דחיובו משום שניהם: משום בונה ומשום מכה בפטיש (לח&quot;מ בפרק י'), ולפי זה הוה ליה לכתוב שניהם במקום אחד. ויש מי שתירץ דבפרק כ&quot;ג מיירי בלול שאינו מחובר לקרקע, שאין בה משום בנין (מג&quot;א סק&quot;ג). וגם זה אינו נכון, דמיהו על כל פנים בפרק י' למה אינו חייב משום מכה בפטיש, ועוד כבר נתבאר דבבנין דאורייתא אין חילוק בין בנין לכלי. 

ולא ידעתי על מה טרחו הגדולים, הא הרמב&quot;ם מפרש דבריו היטב, דב[[רמב&quot;ם הלכות שבת י|פרק י']] כתב: 'נקב כל שהוא' משום דהוא לאורה, ולאורה די בכל שהוא אפילו לאדם, כמבואר בבבא בתרא ([[בבא בתרא נט א|נ&quot;ט.]]) ע&quot;ש, וזהו פלוגתא דרב ושמואל ריש פרק הבונה, ופסק כרב. וב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|פרק כ&quot;ג]] מיירי בנקב גדול, כיון שהוא גם להוציא ההבל אינו די בכל שהוא, והיא המלאכה האחרונה בהלול. ואין בזה משום בנין, דהבנין כבר נגמר, ואין החיוב רק משום מכה בפטיש. 

ומקור דין זה הוא ממקום אחר בפרק חבית ([[שבת קמו א|קמ&quot;ו.]]): 
:&quot;אמר רבה: דבר תורה כל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא - אינו פתח, ורבנן הוא דגזור משום לול של תרנגולים דעביד לעיולי אוירא או אורה ולאפוקי הבלא וכו'”, 
וזהו יסוד כל [[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|פרק כ&quot;ג]] ע&quot;ש (וראיתי שגם הח&quot;א כתב כעין זה ע&quot;ש).

===סימן שיד סעיף ה===

שנו חכמים במשנה ([[שבת קמו א|קמ&quot;ו.]]): &quot;שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות&quot;, והרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|פרק כ&quot;ג דין ב']] כתב כלשון המשנה. ומבואר דאפילו בחבית שלימה יכול לעשות כן, מטעם דכל סתירה שאינה על מנת לבנות - ליכא איסורא מדאורייתא, דמקלקל הוא ואיסורו מדרבנן. ולכן לא גזרו בכלים כשרוצה לאכול מהפירות, ובכהני גווני אין סתירה בכלים כמ&quot;ש. 

ורק שנינו שם: &quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי&quot;, כלומר שלא ידקדק לעשות נקב יפה, דאם כן הוה כסותר על מנת לבנות, דאסור גם בכלים כמ&quot;ש, וכן כתב הרמב&quot;ם.

===סימן שיד סעיף ו===

ויש בזה שאלה, דאם כן במשנה דעירובין ([[ערובין לד ב|ל&quot;ד:]]) דאם נתן העירוב במגדל וסגרו במפתח ונאבד המפתח - הרי זה עירוב, וטרח הש&quot;ס למצא טעמים על זה, והא אינו יכול להגיע להעירוב ע&quot;ש. והשתא קשה, הא יכול לשבור את המגדל וליטול העירוב, כמו ששובר חבית ליטול הגרוגרות. 

ובאמת בירושלמי שם אומר על משנה זו דהמשנה מיירי במגדל של אבנים שאי אפשר בשבירה, אבל במגדל של עץ שוברה ונוטל העירוב כהך דשובר את החבית לאכול הגרוגרות ע&quot;ש, דלכן טורח הירושלמי למצא טעם אחר לההיתר כבש&quot;ס דילן. וגם בש&quot;ס דילן אומר שם הכא: 'במגדל של לבינים עסקינן וכו', ולכן טורח למצא טעם אחר. 

וזה שאומר: 'הכא במגדל של לבינים', לאו משום דמעיקרא לא היה סובר כן, אלא דהכי פירושו: במגדל של לבינים ואין טיט ביניהם כמבואר שם (ועיין רש&quot;י, ומתורץ קושית התוספות שם ודו&quot;ק). ויש מי שתירץ דרק בחבית שאין כמותה רב מותר, דאין סתירה בכלים, אבל מגדל שהוא גדול בכמות ודומה לבנין, לא התירו לשוברו (ר&quot;ן בחבית שם).

===סימן שיד סעיף ז===

האמנם רבותינו בעלי התוספות דקדקו מתוך קושיא זו דמגדל, דלא מיירי בחבית שלימה, דבשלימה ודאי אסור לשוברה כמו במגדל. והכא מיירי במוסתקי, כלומר חבית שבורה ומדובקה בזפת, דכן מוקי לה הש&quot;ס בביצה ([[ביצה לג ב|ל&quot;ג:]]) לרבי אליעזר דפליג שם במגדל ע&quot;ש, ונאמר דגם לרבנן צריכנא להך אוקימתא, וכן כתב הרא&quot;ש, וכן פסקו ה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע סעיף א']], ולא הביאו דיעה אחרת כלל. 

ולא ידעתי, כיון דהוא מילתא דרבנן למה לא הביאו דעת הרמב&quot;ם והר&quot;ן להקל, ובפרט שגם להירושלמי כן הוא, וכן הוא דעת רש&quot;י והרע&quot;ב שכתבו: שובר אדם את החבית - לפי שאין במקלקל שום איסור עכ&quot;ל, כלומר ולכן התירו בחבית כדי שיאכל (ר&quot;ן). וכיון שרש&quot;י והרמב&quot;ם והר&quot;ן והרע&quot;ב מתירים, למה לא הביאו דעתם כלל וצ&quot;ע.

===סימן שיד סעיף ח===

וזה לשון ה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע]]: 
:&quot;אין בנין וסתירה בכלים. והני מילי שאינו בנין ממש, כגון חבית שאינה מחזקת מ' סאה שנשברה ודיבק שבריה בזפת - יכול לשברה ליקח מה שבתוכה, ובלבד שלא יכוין לנקבה נקב יפה שיהיה לה לפתח, דאם כן הוה ליה מתקן מנא. אבל אם היא שלימה - אסור לשברה אפילו בענין שאינו עושה אותה כלי, ואפילו נקב בעלמא אסור לו לנקוב בה מחדש. ואפילו יש בה נקב חדש, אם להרחיבו – אסור, ובלבד שיתכוין לכך&quot; 
עכ&quot;ל. 

ודע, דהך שאינה מחזקת מ' סאה הוסיף רבינו הרמ&quot;א, ולפי זה מאד תמיהני עליו, דכיון דהוא מחלק בין כלי גדול לקטן, דבקטן מותר ובגדול אסור, וזהו כהתירוץ האחרון שב[[#סימן שיד סעיף ו|סעיף ו']], ואם כן ממילא דאין זה דומה למגדל, ונסתלקה קושית רבותינו בעלי התוספות, אם כן למה לא הביא דעת המתירים השבירה אף בחבית שלימה. 

והנה שמעתי שיש נוהגים לשבר ראש הבקבוק שבו יין או שאר משקין אם אין יכולים לפתוח החותם,ולפי דעת ה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע]] אסור. אמנם לעניות דעתי אין לגעור בהם, מפני שלדעת הרבה מרבותינו היתר גמור הוא כמ&quot;ש. ומצאתי שגם הרשב&quot;א בשבת שם חולק על התוספות, ומסיק דאפילו בחבית שלימה מותר לשבור, ולפי זה פשיטא שהעושים כן יש להם על מי לסמוך על חמשה אבות העולם, וכן פסק אחד מגדולי האחרונים (הגר&quot;א סק&quot;ב).

===סימן שיד סעיף ט===

וזהו שכתבו דבמכוין לנקב יפה הוי מתקן מנא, בודאי אם הנקב גדול שיש בו להכניס ולהוציא - הוי איסור דאורייתא, ובקטן אסור מדרבנן (עיין ט&quot;ז סק&quot;א). 

וזה שכתבו: דאפילו נקב בעלמא אסור לנקוב, הוא תמוה, דנקב ודאי אסור אפילו להמתירים שבירה (הגרע&quot;א). וצריך לומר דכונתם נקב דרך שבירה שהשימוש בו מעט, ובשבירה השימוש הרבה, ולא לנקב ממש ביפוי כוונתם. 

וזה שכתבו דגם להרחיבו אסור, אין הכונה ממש להרחיבו, דפשיטא שאסור יותר משבירה. אלא כוונתם שישתמש בו ועל  ידי זה יתרחב קצת ממילא. ואמנם אם אינו מתכוין לכך – מותר, דלא הוה פסיק רישא, ולזה כתבו: 'ובלבד שיתכוין לכך', כלומר שבהשתמשו יתכוין שיתרחב, דבכונה אסור (ומתורץ קושית המג&quot;א סק&quot;ד).

===סימן שיד סעיף י===

ואם היה סכין תקוע מערב שבת בחבית - מותר להוציאו ולהכניסו אף על פי שעל ידי זה נתרחב הנקב מעט, דמפני שהסכין תקוע בחוזק, על כן כשמוציאו ומכניסו נתרחב הנקב. וכיון דאין בזה איסור דאורייתא, הקילו חכמים עליו כשהיה תחוב מערב שבת. 

אך יש אומרים דזהו דוקא שהוציא הסכין גם כן פעם אחת מבעוד יום, דאז בפעם השני לא יתרחב כל כך. אבל אם לא הוציא הסכין אף פעם אחת מבעוד יום - אסור בשבת להוציאו ולהכניסו, משום דהוי פסיק רישא, דבודאי יתרחב הנקב ואסור, שהרי עושה נקב ופתח להחבית. 

ויש מי שאומר דלצורך גדול יש להתיר אף בלא הוציא הסכין מבעוד יום (ט&quot;ז סק&quot;ב ומג&quot;א סק&quot;ה), ויש לסמוך על זה במקום הכרח, ועיין מ&quot;ש ב[[#סימן שיד סעיף כו|סעיף כ&quot;ו]].

===סימן שיד סעיף יא===

היה בהחבית נקב ונסתם, אם הוא למטה מן השמרים - אסור לפותחו, דכיון שהוא למטה וכל כובד היין עליו, בודאי סתמו בטוב והוי סתימה מעליא כא(י)לו לא היה נקב מעולם, ואם יפתחוה עתה הוה כנקב מחדש, ואפילו אם היתה הברזא כאן – אסור. 

ואם הנקב למעלה מן השמרים ונסתם - מותר לפותחו, דבודאי אין זו סתימה יפה ואינה כנקב מחדש. ומותר לפתחו אפילו במקדח שקורין קראייצע&quot;ר, דבמקום נקב ישן נוקבין אפילו במקדח, כגון במקום המגופה כשנשברה או במקום אחר. 

ולכן המנהג פשוט שפותחין סתימת בקבוק של זכוכית אפילו במקדח כשאין אותיות על הסתימה, דאין זה כפתיחת נקב, שהרי היא למעלה ואין סתימתה סתימה, ואין זה כנקב חדש בחבית. ולכן אם נשברה הברזא שבחבית ואינו יכול להוציאה - יכול לנקבה במקדח, וכל שכן שמותר ליקח ברזא אחרת ולהכות בהברזא התחובה עד שתצא אם צריך לשתות היין בשבת, ובלבד שאינה כנגד השמרים.

===סימן שיד סעיף יב===

ויש חולקין על כל מה שנתבאר, וסבירא ליה דזה שהתירו חז&quot;ל ([[שבת קמו א|קמ&quot;ו.]]) לפתוח נקב ישן - זהו בחבית של חרס שאין הסתימה יפה. אבל בחבית של עץ שהסתימה יפה בהן ומהדקין אותו הרבה, אם סתמוהו על מנת שלא יפתחוה לעולם, כגון שחתכו העולה למעלה והשוהו עם החבית - הוה כנוקב נקב חדש ואסור, ובמקום צורך יש לסמוך על דיעה ראשונה. 

ודע דאף להיש חולקין אין זה ענין לפתיחת הבקבוק של זכוכית, דבכאן אפילו להיש חולקין מותר, שהרי סותמין כדי לפותחה.

===סימן שיד סעיף יג===

מותר ליתן קנה חלול בחבית להוציא יין דרך שם, אף על פי שלא היה בו מעולם. ולא חיישינן שמא לא יהיה למדתו ויתקננו, דלא יתקן כלי בשבת, וגם בזה שמכניס אין זה כתקון כלי, שהרי מוכנת היא לכך. 

אבל אסור ליתן עלה של הדס או של אילן אחר בחבית ולעשותו כמו מרזב כדי שיזוב היין דרך שם, דגזרינן אם אתה מתירו בזה יאמר שמותר לתקן מרזב, שהרי עוש[י]הו כמו מרזב. ונהי שאין בזה תקון כלי, דאינה של קיימא - מכל מקום גזרינן שלא יאמר: כשם שמותר לעשות מרזב מן עלה, כמו כן מותר מדבר אחר, אבל קנה חלול אין בו שום מעשה אלא שתוחבו. 

ועוד יש טעם בגמרא ([[שבת קמו א|שם]]) לאסור בעלה, שמא יקטמנו מן האילן. ויש שסוברים שעיקר האיסור הוא מטעם זה, ולכן אם יש לו הרבה קטומים דלא אתי למיקטם – מותר, וזהו דעת הרא&quot;ש והטור. ואם העלה מונח בחבית מבעוד יום - נראה שמותר.

===סימן שיד סעיף יד===

מותר להתיז ראש החבית בסייף, ואפילו להתיז גוף החבית עם המגופה - מותר, כשהחבית שבורה ודבוקה בזפת (מג&quot;א סק&quot;ז), דלאו לפתח מכוין, כיון שמסיר ראשה. וממילא דלדעת הרמב&quot;ם וסייעתו שהבאנו - מותר גם בחבית שלימה. 

ולהתיז ראש המגופה - מותר אפילו לדעת ה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע]] בחבית שלימה, דהמגופה אינה חיבור להחבית. אבל לנקבה בצדה, בין של חבית בין של מגופה – אסור, דמצדה ודאי לפתח מכוין, ופתח אסור גם במגופה אף על פי שאינה חיבור להחבית, דפתח אסור בכל מקום. ואפילו ברומח שעושה נקב גדול - אסור מצדה, אף על פי שאינה דומה לפתח, דסוף סוף מכוין לפתח. 

אבל ליקוב המגופה למעלה – מותר, דלאו לפתח מכוין, שאין דרך לעשות במגופה פתח למעלה אלא נוטלה כולה, ואפילו בחבית שלימה מותר לכל הדיעות. והטעם: דמן הצד כדאי לו, דהמגופה היא כבתחלה ולא יפול בה עפרורית, אבל למעלה הרי יפול בה עפרורית, ויותר טוב לו ליטול כל המגופה, ולכן אינו מכוין לפתח. מה שאין כן בחבית עצמה, מכוין גם למעלה לפתח, דמוטב שתהיה לו עוד פתח בהחבית לבד המגופה. 

ויש מי שמתיר גם בחבית למעלה (ט&quot;ז סק&quot;ו) מטעם שיפול בה עפר, ואין זה עיקר, דהרי יעשה לה מגופה כמו בהמגופה הראשונה, אבל מגופה למגופה אין תועלת (וגם המג&quot;א סק&quot;ח והא&quot;ר סק&quot;ח פסקו כן ע&quot;ש).

===סימן שיד סעיף טו===

סלים או שקים שיש בהם פירות וקשורים פיותיהם בחבלים, לא מיבעיא שמותר להתיר החבלים, שהרי אין זה קשר של קיימא, שהרי קשרום כדי להתירן, אלא אפילו אם קשה להתירן - יכול לחתוך החבל בסכין או סותר שרשרות החבל. ואין זה מלאכה, דזהו ממש כשובר קליפות אגוזים ושק[י]דים בשביל האוכל שבהן. ואין זה בגדר מקלקל דלכתחלה מיהו אסור, דזהו מקלקל במלאכה, אבל בכאן לאו מלאכה היא. 

וכן אמרו בשבת ([[שבת קמו א|קמ&quot;ו.]]): 'חותלות של גרוגרות ושל תמרים - מתיר ומפקיע וחותך', וכן בעירובין ([[ערובין לה א|ל&quot;ה.]] ע&quot;ש ב[[ערובין לה א#רש&quot;י|רש&quot;י]] ו[[ערובין לה א#תוספות|תוספות ד&quot;ה 'בעי']]), וכן בביצה ([[ביצה לא א|ל&quot;א.]]): 'חותמות שבקרקע - מתיר את הקשר אבל לא מפקיע ולא חותך', דזהו כסתירת בנין. אבל חותמות שבכלים - מתיר ומפקיע וחותך, לפי שאין סתירה בכלים בכענין זה. ולהרמב&quot;ם אסור לסתום שרשרות החבל, אלא מנתקו.

===סימן שיד סעיף טז===

וזה לשון רבינו הב&quot;י ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף ז']]: 
:&quot;חותמות שבכלים, כגון שידה תיבה ומגדל, שהכיסוי שלהם קשור בהם בחבל - יכול להתירו או לחתכו בסכין או להתיר קליעתו. ודוקא כעין קשירת חבל וכיוצא בו, אבל פותחות של עץ ושל מתכת - אסור להפקיע ולשבר, דבכלים נמי שייך בנין גמור וסתירה גמורה. 

:ומטעם זה אסור להסיר הצירים שקורין גונזי&quot;ש ובלשונינו זאוויעסע&quot;ס שאחורי התיבות אם נאבד המפתח, ויש מתירים בזו. ושבירת פותחות של תיבות - יש מתיר ויש אוסר, ויש להתיר על ידי אינו יהודי&quot; 
עכ&quot;ל, וצריך ביאור.

===סימן שיד סעיף יז===

וביאור הדברים: דכבר נתבאר דבנין וסתירה גמורה יש גם בכלים, ולכן פותחת דהוה כלי גמורה - יש בשבירתו סתירה גמורה ואסור. ובצירי כלים נתבאר ב[[ערוך השולחן אורח חיים שיג#סימן שיג סעיף כח|סימן הקודם סעיף כ&quot;ח]] דאין האיסור רק בחזרה שמא יתקע, אבל ליטול הדלת של שידה תיבה ומגדל - אין איסור, וגמרא מפורשת היא: 'דלת של שידה תיבה ומגדל - נוטלין אבל לא מחזירין' ([[שבת קכב ב|קכ&quot;ב:]]), ובפשטיותה משמע ליטלן מהצירים. 

אמנם אין הכל מסכימים בזה, דדעת המרדכי בשם רבינו פרץ דזהו בלא צירים, אבל ליטול הצירים מהם או הם מהצירים - הוי סתירה גמורה כשבירת פותחת, ואסור. אבל דעת הר&quot;י מקינון במרדכי שם דלא דמי לפותחת שצריך לשוברו, מה שאין כן נטילת הצירים אין בזה שבירה, והיא סתירה גרועה ומותר. וביטול כלי אין בזה, שהרי גם בלא הצירים הוי כלי. מיהו זה פשיטא דאסור לשומם על הצירים ולקובעם במסמרים, דזהו ודאי מתקן כלי הוא (מג&quot;א סק&quot;י) וקרוב לאיסור תורה, מה שאין כן סילוק הצירים הוי מקלקל.

===סימן שיד סעיף יח===

וזה שכתבנו דשבירת פותחות אסור בודאי, זהו דעת הרא&quot;ש ז&quot;ל. אבל בסמ&quot;ק כתב שגם בזה נחלקו הגדולים, ויש מי שמתיר ([[טור אורח חיים שיד|טור]]), דסבירא ליה דפותחות של כלים לא מקרי סתירה. ואפשר שגם המתיר לא התיר רק בפותחות של תיבות קטנות, ולא של שידה תיבה ומגדל דמתחזים כבנין. 

ובזה ודאי העיקר לדינא כהרא&quot;ש, ורק על ידי אינו יהודי יש להתיר, וכן בנטילת הצירים אין להתיר רק על ידי אינו יהודי, וגם זה דוקא כשיש צורך גדול בזה, וכן יש להורות (כפי מ&quot;ש תבין דברי הב&quot;י בסוף [[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף ז']] שהט&quot;ז סק&quot;ח תמה בזה, ע&quot;ש ודו&quot;ק).

===סימן שיד סעיף יט===

עוד כתב רבינו הב&quot;י ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף ח']]: 
:&quot;חותלות של תמרים ושל גרוגרות: אם הכיסוי קשור בחבל - מתיר וסותר שרשרות החבל, וחותך אפילו בסכין ואפילו גופן של חותלות, שכל זה כמו ששובר אגוזים או שק[י]דים כדי ליטול האוכל שבהם&quot; 
עכ&quot;ל. 

ובזה לא חידש דבר, רק מה שכתב שאפילו גופן של חותלות יכול לחתוך בעת שחותך החבל, וזהו ודאי תמוה להתיר קלקול בכלי גמור, ולכן כתבו דהנך חותלות אינם כלים גמורים (מג&quot;א סקי&quot;ב וא&quot;ר סקט&quot;ו), ונראה שהם של גמי ונקובים ואינם עשוים רק שיתבשלו התמרים בהם. 

ויראה לי דזה אינו אלא לשיטת ה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע שבסעיף ז']], דהך דשובר אדם את החבית להוציא ממנה גרוגרות, אינו אלא בחבית שבורה ודבוקה בזפת. אבל להרמב&quot;ם וסייעתו שכתבנו שם דאפילו בשלימה מותר, כיון שהוא דרך קלקול, אם כן הכי נמי אפילו בחותלות של כלים גמורים נראה דאין איסור. 

ויש להתיישב בזה, משום דיש לחלק משם דמוכרח לפתיחת החבית, אבל בכאן אין צריך רק לפתוח הקשירה מהחבל, ולכן אפשר דבכאן לכולי עלמא אסור בשל כלי, וכן יש להורות. וכבר כתבנו דלהרמב&quot;ם אסור לסתור שרשרות החבל.

===סימן שיד סעיף כ===

עוד כתב ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף ט']]: 
:&quot;מותר להפקיע ולחתוך קשרי השפוד שקושרים בטלה או בעוף הצלוים&quot; 
עכ&quot;ל. 

כלומר שקושרין הקצוות בחוט או בשאר דבר, כמו שרגיל אצלינו כשממלאים הדקים קושרין בהקצוות בחוט כדי שלא יפול המילוי ממנו, וגם זה הוא כשבירת אגוזים ושקדים. ואף על גב דמחתך הוא מאבות מלאכות ובדבר תלוש, זהו כשמחתך במידה לאיזה צורך, אבל כאן מקלקל בעלמא, וקלקול בחיתוך תלוש לצורך שבת - מותר גם לכתחלה (מג&quot;א סקי&quot;ד). 

אבל אם קשור באיזה כלי - אסור בקלקול מדרבנן, כמו בכלי שיש עליו חשוקים שקורין רייפ&quot;ן, להסיר החשוקים מעליו כדי שתפתח הכלי ויטול מה שבשם כמו חבית קטנות - אסור (שם), ורק על ידי אינו יהודי יש להתיר (שם). 

ו[[תוספתא שבת פרק ט|תניא בתוספתא פרק ט']]: &quot;קורע אדם את העור מעל פי חבית של יין וכו'” ע&quot;ש, וזהו כחיתוך חוטים מקשרי השפוד, דגם העור אינה כלי. ורק יזהר שלא תהיה הקרע כנקב נאה, כדמסיים בתוספתא: &quot;ובלבד שלא יתכוין לעשות זינוקי&quot; ע&quot;ש, כלומר לעשות כמו נוד, דזהו כעשיית כלי ואסור, אלא קורעו קרע ארוך באופן שאין עליו צורת נוד, וכן כל כיוצא בזה.

===סימן שיד סעיף כא===

עוד כתב ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף י']]: 
:&quot;חותמות שבקרקע, כגון דלת של בור שקשור בו חבל - יכול להתירו, דלאו קשר של קיימא הוא, שהרי עומד להתיר. אבל לא מפקיע וחותך, משום סתירה (כיון דמחובר לקרקע). ודוקא כשעשוי לקיים על מנת שלא להסירו בשבת, אבל אם אינו עשוי לקיים כלל – מותר. ומטעם זה מותר להסיר דף שמשימין אותו לפני התנור ושורקין אותו בטיט, שאינו עשוי לקיום&quot; 
עכ&quot;ל. דכשאינו עשוי לקיים אף יום אחד - לא מקרי בנין, וכיון דלא מקרי בנין - לא מקרי סתירה. 

ואף על גב דבריש [[ערוך השולחן אורח חיים שיג|סימן שי&quot;ג]] הבאנו מירושלמי דבנין לשעה הוי בנין ע&quot;ש, זהו על כל פנים ליום אחד ולא פחות מזה. וראיה דהא יליף ממשכן כמבואר שם, ופחות מיום שלם לא היתה חנייתם, כמפורש בתורה בפרשת בהעלותך. ואף על גב [[במדבר ט כא|דכתיב שם]]: &quot;ויש אשר יהיה הענן מערב עד בוקר וגו'”, אך מסתמא בלילה לא העמידו האוהלים ולא פירקו המשאות עד הבוקר, ומכל מקום צ&quot;ע. 

(ויש מי שאומר דזה שכתבו שאינו קשר של קיימא זהו דוקא כשהיה בדעתו להתירו במוצאי שבת, דאם לא כן הוי קצת קשר של קיימא. ולעניות דעתי אינו כן, בדבר מאכל אפילו להיש אומרים שב[[ערוך השולחן אורח חיים שיז|סימן שי&quot;ז]] דגם ליום אחד מקרי קשר קצת - זהו בדברים שאין בהכרח להתירן, ולא במיני מאכל, דאם לא כן הא גם עד מוצאי שבת יש מעת לעת ודו&quot;ק)

===סימן שיד סעיף כב===

והנה עד כה נתבאר שאסור לעשות נקב בחבית בשבת. ואיך הדין כשהיה נקב בהחבית ובקש לסותמו בשבת, כתב הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|פרק כ&quot;ג דין ג']] וזה לשונו: 
:&quot;וכשם שאסור לפתוח כל נקב - כך אסור לסתום כל נקב. לפיכך אסור לסתום נקב החבית אפילו בדבר שאינו מתמרח ואינו בא לידי סחיטה, כגון שיסתום בקיסם או בצרור קטן. אבל אם הניח שם אוכל כדי להצניעו ונמצא הנקב נסתם – מותר, ומותר להערים בדבר זה&quot; 
עכ&quot;ל, כלומר שיקח הדבר מאכל ויאמר שרוצה להצניעו בהנקב, ובזה נסתם הנקב מאליו. 

וה[[טור אורח חיים שיד|טור]] וה[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|ש&quot;ע סעיף י&quot;א]] כתבו דרק תלמיד חכם מותר להערים בכך ע&quot;ש, וכן מבואר בגמרא ([[שבת קלט ב|קל&quot;ט:]]) שאומר שם דזהו הערמה בדרבנן, וצורבא מרבנן לא אתי למיעבד לכתחלה ע&quot;ש. אך הרמב&quot;ם מפרש דקאי שם על הדבר השני לעבור במעבורת ע&quot;ש, משום דזהו אוושא מילתא, ולא על הך דהצנעה בנקב, דאין בזה פירסום. ולהטור וש&quot;ע דוקא תלמיד חכם יכול לעשות כן. 

ונראה דאף על גב דלכמה דברים אין דין תלמיד חכם בזמן הזה, מכל מקום לענין זה דהרמב&quot;ם מתיר לכל אדם, נוכל לומר דאפילו להטור והש&quot;ע יש דין תלמיד חכם בזמן הזה (מג&quot;א סקט&quot;ז).

===סימן שיד סעיף כג===

ודע דה[[רמב&quot;ם הלכות שבת כג|רמב&quot;ם שם לקמן דין י&quot;א]] כתב: 
:&quot;הממרח רטייה בשבת - חייב משום מוחק את העור, לפיכך אין סותמין נקב בשעוה וכיוצא בה שמא ימרח. ואפילו בשומן אין סותמין הנקב, גזירה משום שעוה&quot; 
עכ&quot;ל. 

ואינו מובן מאי איריא משום ממרח, הא בכל דבר אוסר לסתום. ותירץ המגיד משנה דהתם מיירי בסתימה גמורה, דהיינו שהדבר הסותם נכנס לתוך כל חללו של הנקב, ובזה שייך בונה ואסור בכל דבר, ובכאן מיירי לסתום רק פי הנקב מלמעלה, דבזה לא שייך בנין ומותר, ורק בדבר שיש בו מירוח או חשש מירוח אסור ושארי דברים מותר בכהאי גוונא ע&quot;ש. ויש מי שתירץ דהכי פירושו, דודאי אסור דכל דבר, ורק בדבר שיש בו מירוח, נתוסף עוד איסור של מירוח (כ&quot;מ). 

ולעניות דעתי יש לתרץ דכונתו דבדבר של מירוח, אפילו אם כונתו להצניע – אסור, כגון שמצניע שם חתיכת שעוה או שומן עב. (ורק קשה לי הא שעוה הוה מוקצה ובלאו הכי אסורה בטלטול, ובשומן יש לומר שראוי לאכילה וצ&quot;ע) (והמג&quot;א סקט&quot;ז כתב שהכין השעוה מאתמול ע&quot;ש, וצ&quot;ע מה שייך הכנה בדבר שאינו ראוי לשום מלאכת היתר, ואם הכינו לסתום הנקב היה לו לסתום מבעוד יום)

===סימן שיד סעיף כד===

וה[[טור אורח חיים שיד|טור כתב]]: 
:&quot;אסור ליתן שעוה או שמן שהוא עב בנקב החבית, מפני שהוא ממרח. חבית שניקבה והיין יוצא ממנו - אסור ליתן בו בד של שום לסותמו, ואם הוא מערים ואמר שנותנו שם להצניעו: אסור לאינש דעלמא, ולצורבא מרבנן שרי&quot; 
עכ&quot;ל. 

ומדבריו נראה דתרתי קאמר, דמקודם לא מיירי בנקב שיין יוצא משם, אלא ששם יש כסדקים בעלמא שעם העת יכול להיות נקב, אבל עתה אין שייך בה בנין, ורק בדבר שממרח אסור. וכן משמע מפירוש רש&quot;י ([[שבת קמו א#רש&quot;י|קמ&quot;ו]].) שכתב שממרח השעוה סביב הנקב לדובקה בדופני הכלי ע&quot;ש, ולא כתב בתוך הנקב אלא סביב לנקב, כמו שעושים בסדקים. ובדין השני יש נקב ממש שהיין יוצא ממנו, וכן פירש רש&quot;י בדין זה ([[שבת קלט ב#רש&quot;י|קל&quot;ט:]]) ע&quot;ש.

===סימן שיד סעיף כה===

ורבינו הב&quot;י ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף י&quot;א כתב]]: 
:&quot;אסור ליתן שעוה או שמן עב בנקב החבית לסתמו מפני שהוא ממרח, אבל בשאר דברים דלית בהו משום מירוח (הואיל ואין היין יוצא דרך שם) – מותר. ואם היה היין יוצא דרך הנקב - אסור לסתמו, ואפילו ליתן בו שום דרך הערמה לומר שאינו מכוין אלא להצניעו שם. ואם הוא תלמיד חכם - מותר להערים בכך&quot; 
עכ&quot;ל. 

ומחלק בין כשהיין יוצא דרך הנקב, דאז הוה כמתקן, וכשאינו יוצא לא נראה כמתקן. והשיגו עליו, כיון דהנקב אחר מה לי אם יש בו יין או אין בו יין (ט&quot;ז סק&quot;י ומג&quot;א סקט&quot;ו). ולי נראה בכונתו שהנקב קטן שאין היין יוצא דרך שם, וזהו כעין זה שבארנו. (וב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|הגהת רמ&quot;א]] כתוב: 'הואיל ואין היין יוצא אז', וצריך לומר שאין ביכולת לצאת, ותיבת 'אז' אולי הוא טעות. ומ&quot;ש המג&quot;א בשם בד&quot;ה דמותר לסתום בעץ, הכונה דרך מגופה שיהא ביכולת ליטלו משם, ועיין ט&quot;ז שהאריך ודבריו צ&quot;ע ע&quot;ש ודו&quot;ק)

===סימן שיד סעיף כו===

עוד כתב ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סעיף י&quot;ב]]: &quot;סכין שהוא תחוב בכותל מבעוד יום - אסור להוציאו בשבת, כיון שהוא דבר מחובר. אבל אם הוא תחוב בספסל וכן בכל דבר תלוש - מותר להוציאו, ואם דצה ושלפה מבעוד יום בכותל - שרי&quot; עכ&quot;ל. 

והך ואם דצה כתבה רבינו הרמ&quot;א, ולפי מ&quot;ש בעצמו ב[[שולחן ערוך אורח חיים שיד|סוף סעיף א']] גם בתלוש לא הותר רק בכהני גווני, וכמ&quot;ש ב[[#סימן שיד סעיף י|סעיף י']], ורבינו הב&quot;י בעצמו אינו מחלק רק בין תלוש למחובר כנראה מתוך לשונו. האמנם משום דלפי עיקר דינא דגמרא גם במחובר אם דצה ושלפה מבעוד יום מותר, ובתלוש לא בעינן משום דאין בנין בכלים בכהני גווני, וכמ&quot;ש בספרו הגדול, אלא דנהוג עלמא לאסור גם בכלים בלא דצה ושלפה, ולכן רבינו הרמ&quot;א כתב כאן לפי עיקר הדין, ובסוף סעיף א' כתב לפי מנהג העולם (כן נראה לעניות דעתי).</text>
      <sha1>gvvfzqyju3m3lvcqfvz4n4cywwto0js</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שערי תשובה ב יז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>220932</id>
    <revision>
      <id>1416630</id>
      <parentid>923707</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T06:22:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2.53.180.212</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3005" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שערי תשובה|ב|טז|יז|יח}}

'''(מהדורה זו יכולה לכלול בה שגיאות)'''

ויש אנשים אשר לא ירגישו בענין המות לעשות צדה לדרך
ולתקן מעשיהם, ולא יעלו על לבם יום מותם עד בואו. והם
גמשלים כבהמות, אשר לא ירגישו בענין המות עד יום הטביחה. כמו
שנאמר {{ממ|תהלים|מט|טו}} כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים
לבקר וצורם לבלות שאול מזבול לו. פי׳ כצאן שתו נפשם לשאול, כי
לא ירגישו בענין מותם עד בואו פתאום. מות ירעם, אין מות הרשעים
כמות הבהמות. מות הבהמות פעם אחת, והרשעים מות ירעה בהם
בכל יום. מלשון {{ממ|מיכה|ז|יד}} ירעו בשן וגלעד, ומעגין {{ממ|איוב|יח|יג}} יאכל בדיו בכור מות. כי נפש הרשעים ההשחתה וההפסד ידבקו בה
בכל עת עד אשר תשחת ותבלה ותאבד, וירדו בם ישרים לבקר. המשיל
זמן תחיית המתים לבקר אשר יעור בו האדם משנתו. וכענין שנאמר
{{ממ|דניאל|יב|ב}} ורבים מישני אדמת עפר יקיצו. כי אז ירדו הישרים
ברשעים, כמו שכתוב {{ממ|מלאכי|ג|כא}} ועסותם רשעים כי יהיו אפר
תחת כפות רגליכם. וארז״ל בענין יום הדין לתחיית המתים, לאחר
שנים עשר חדש גופן כלה ונשמתן גשרפת וגעשין אפר ת ח ת כפות
רגלי הצדיקים שנאמר ועסותם רשעים וגו, . וצורם לבלות שאול, צורם
כמו צורתם. וכן {{ממ|הושע|יג|ב}} כתבונם עצבים, כתבוגתם. ויקרא הנפש
צורת האדם. ויש מן הדוברים על הנפש, שאמרו בגדר הגפש שהיא
צורה (עקרית).[מקרית]. וביאור הענין כי נפש הרשע יבלה שאול
אותה. והיא מזבול לו, כי הנפש מן העליוגים. מלשון {{ממ|ישעיה|סג|טו}} מזבול קדשך. והרשע סבב בחטאותיו ועולל לנפשו נפש היקרה
והעליונה שהיא מזבול לו, לבלות אותה שאול מטה. וכמה קשה המות
למי שלא הפריד תאות העולם מנפשו. עד אשר יפרידנה המות,
וארז״ל במסכת דרך ארץ. רצונך שלא תמות, מות עד שלא תמות. ביאור
הענין. הרוצה שיהיה לו יום המות לחיי עד, ידבר אל לבו אחרי אשר
סופו לעזוב את האדמה ולהגיה חפצי הגוף ובאחריתו ישטמם וימשם,
יעזבם בחיים, ולא ישתמש באדמה רק לעבודת הבורא יתעלה, ואז
יהיה לו יום המות לחיים שאין להם הפסק.</text>
      <sha1>ctorvbppsaabbitx0iqwjwgr1tpz8wi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416634</id>
      <parentid>1416630</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T06:47:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3017" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שערי תשובה|ב|טז|יז|יח}}

'''(מהדורה זו עלולה להכיל שגיאות. נא להגיה)'''

ויש אנשים אשר לא ירגישו בענין המות לעשות צדה לדרך
ולתקן מעשיהם, ולא יעלו על לבם יום מותם עד בואו. והם
גמשלים כבהמות, אשר לא ירגישו בענין המות עד יום הטביחה. כמו
שנאמר {{ממ|תהלים|מט|טו}} כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים
לבקר וצורם לבלות שאול מזבול לו. פי׳ כצאן שתו נפשם לשאול, כי
לא ירגישו בענין מותם עד בואו פתאום. מות ירעם, אין מות הרשעים
כמות הבהמות. מות הבהמות פעם אחת, והרשעים מות ירעה בהם
בכל יום. מלשון {{ממ|מיכה|ז|יד}} ירעו בשן וגלעד, ומעגין {{ממ|איוב|יח|יג}} יאכל בדיו בכור מות. כי נפש הרשעים ההשחתה וההפסד ידבקו בה
בכל עת עד אשר תשחת ותבלה ותאבד, וירדו בם ישרים לבקר. המשיל
זמן תחיית המתים לבקר אשר יעור בו האדם משנתו. וכענין שנאמר
{{ממ|דניאל|יב|ב}} ורבים מישני אדמת עפר יקיצו. כי אז ירדו הישרים
ברשעים, כמו שכתוב {{ממ|מלאכי|ג|כא}} ועסותם רשעים כי יהיו אפר
תחת כפות רגליכם. וארז״ל בענין יום הדין לתחיית המתים, לאחר
שנים עשר חדש גופן כלה ונשמתן גשרפת וגעשין אפר ת ח ת כפות
רגלי הצדיקים שנאמר ועסותם רשעים וגו, . וצורם לבלות שאול, צורם
כמו צורתם. וכן {{ממ|הושע|יג|ב}} כתבונם עצבים, כתבוגתם. ויקרא הנפש
צורת האדם. ויש מן הדוברים על הנפש, שאמרו בגדר הגפש שהיא
צורה (עקרית).[מקרית]. וביאור הענין כי נפש הרשע יבלה שאול
אותה. והיא מזבול לו, כי הנפש מן העליוגים. מלשון {{ממ|ישעיה|סג|טו}} מזבול קדשך. והרשע סבב בחטאותיו ועולל לנפשו נפש היקרה
והעליונה שהיא מזבול לו, לבלות אותה שאול מטה. וכמה קשה המות
למי שלא הפריד תאות העולם מנפשו. עד אשר יפרידנה המות,
וארז״ל במסכת דרך ארץ. רצונך שלא תמות, מות עד שלא תמות. ביאור
הענין. הרוצה שיהיה לו יום המות לחיי עד, ידבר אל לבו אחרי אשר
סופו לעזוב את האדמה ולהגיה חפצי הגוף ובאחריתו ישטמם וימשם,
יעזבם בחיים, ולא ישתמש באדמה רק לעבודת הבורא יתעלה, ואז
יהיה לו יום המות לחיים שאין להם הפסק.</text>
      <sha1>afmkwxji608285u9pnkavcavlhy4fbz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416635</id>
      <parentid>1416634</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T06:49:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:שערי תשובה ב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3060" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שערי תשובה|ב|טז|יז|יח}}

'''(מהדורה זו עלולה להכיל שגיאות. נא להגיה)'''

ויש אנשים אשר לא ירגישו בענין המות לעשות צדה לדרך
ולתקן מעשיהם, ולא יעלו על לבם יום מותם עד בואו. והם
גמשלים כבהמות, אשר לא ירגישו בענין המות עד יום הטביחה. כמו
שנאמר {{ממ|תהלים|מט|טו}} כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים
לבקר וצורם לבלות שאול מזבול לו. פי׳ כצאן שתו נפשם לשאול, כי
לא ירגישו בענין מותם עד בואו פתאום. מות ירעם, אין מות הרשעים
כמות הבהמות. מות הבהמות פעם אחת, והרשעים מות ירעה בהם
בכל יום. מלשון {{ממ|מיכה|ז|יד}} ירעו בשן וגלעד, ומעגין {{ממ|איוב|יח|יג}} יאכל בדיו בכור מות. כי נפש הרשעים ההשחתה וההפסד ידבקו בה
בכל עת עד אשר תשחת ותבלה ותאבד, וירדו בם ישרים לבקר. המשיל
זמן תחיית המתים לבקר אשר יעור בו האדם משנתו. וכענין שנאמר
{{ממ|דניאל|יב|ב}} ורבים מישני אדמת עפר יקיצו. כי אז ירדו הישרים
ברשעים, כמו שכתוב {{ממ|מלאכי|ג|כא}} ועסותם רשעים כי יהיו אפר
תחת כפות רגליכם. וארז״ל בענין יום הדין לתחיית המתים, לאחר
שנים עשר חדש גופן כלה ונשמתן גשרפת וגעשין אפר ת ח ת כפות
רגלי הצדיקים שנאמר ועסותם רשעים וגו, . וצורם לבלות שאול, צורם
כמו צורתם. וכן {{ממ|הושע|יג|ב}} כתבונם עצבים, כתבוגתם. ויקרא הנפש
צורת האדם. ויש מן הדוברים על הנפש, שאמרו בגדר הגפש שהיא
צורה (עקרית).[מקרית]. וביאור הענין כי נפש הרשע יבלה שאול
אותה. והיא מזבול לו, כי הנפש מן העליוגים. מלשון {{ממ|ישעיה|סג|טו}} מזבול קדשך. והרשע סבב בחטאותיו ועולל לנפשו נפש היקרה
והעליונה שהיא מזבול לו, לבלות אותה שאול מטה. וכמה קשה המות
למי שלא הפריד תאות העולם מנפשו. עד אשר יפרידנה המות,
וארז״ל במסכת דרך ארץ. רצונך שלא תמות, מות עד שלא תמות. ביאור
הענין. הרוצה שיהיה לו יום המות לחיי עד, ידבר אל לבו אחרי אשר
סופו לעזוב את האדמה ולהגיה חפצי הגוף ובאחריתו ישטמם וימשם,
יעזבם בחיים, ולא ישתמש באדמה רק לעבודת הבורא יתעלה, ואז
יהיה לו יום המות לחיים שאין להם הפסק.

[[קטגוריה:שערי תשובה ב]]</text>
      <sha1>jspsxm53iu633m8q6e8y4s3nzlfpp5l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך אבן העזר קסד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259153</id>
    <revision>
      <id>1416600</id>
      <parentid>1409673</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T19:06:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5601" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסג|קסד|קסה|שהיבמה לא תתיבם ולא תחלוץ תוך שלשה חדשים, ודין אם נתיבמה ונמצאת מעוברת|8|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
היבמה לא תחלץ ולא תתיבם עד שיהיו תשעים יום ממיתת הבעל, חוץ מיום המיתה ויום היבום או החליצה. ואם יבם או חלץ תוך זמן זה, ולא נמצאת מעוברת, הרי זו נפטרה ואינה צריכה כלום; אבל לא תנשא לאחר אף על פי שחלצה, עד שישלימו תשעים יום למיתת הבעל. ואם מת היבם תוך התשעים יום או אחריהם, יש אומרים שצריכה  להמתין תשעים יום אחר מיתתו. ואם היו שני יבמים ומת אחד מהם, מותרת להתיבם לשני תוך תשעים יום למיתתו של זה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דכל שחלצה תוך ג' חדשים, בין נמצאת מעוברת והפילה, או לא נמצאת מעוברת, הוה לה חליצה פסולה וצריכה חליצה אחרת מכל האחין (הגהות מרדכי סוף גטין). ועין לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קע#סעיף ה|סימן ק&quot;ע סעיף ה']]}}:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
החולץ ליבמתו ונמצאת מעברת, וילדה, אם הולד של קימא אין החליצה כלום, הוא מתר בקרובותיה, ולא פסלה מהכהנה, ואם הפילה או ילדה ולא חיה שלשים יום, צריכה חליצה אחרת, שחליצת מעברת לא שמה חליצה, וחולץ לה הוא או אחד משאר אחין. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שלא יחלץ לה הוא אלא אחד משאר האחין (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
ביאת מעברת נמי לא שמה ביאה. לפיכך, הכונס או חולץ ליבמתו תוך שלשה חדשים, ולה צרה, לא תנשא עד שתלד זו או שמא תפיל ולא היתה הביאה או החליצה כלום, והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
היבמה לא תתיבם בעת נדתה, אבל חולצת היא. ואם עבר ויבם ובא עליה בעת נדתה, קנאה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
הכונס את יבמתו ונמצאת מעברת, מפרישים אותם וממתינים לה, אם הפילה יחזר ויקים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שכנסה קדם שהכר העבר, אבל אם כנסה משהכר העבר צריך להוציאה אף על פי שהפילה (נ&quot;י פרק החולץ). וכשמקימה, צריך לחזר ולבעל, דביאת מעברת לא שמה ביאה (ב&quot;י בשם רבי' ירוחם). ואם רצה להוציאה, צריכה גט וחליצה}}:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
ולד שלא נגמרו סימניו ולא כלו חדשיו, קרוי נפל. ואם ילדה ולד שנגמרו סימניו ואין ידוע אם כלו חדשיו, אפלו מת ביום שנולד, הרי זה מוציאה בגט וחולץ לה, ואחר כך תהיה מתרת לאחרים. ואם נתקים הולד שלשים יום אחר שנולד {{רמ&quot;א|או שכלו לו חדשיו (המ&quot;מ)}}, הרי זה ולד של קימא, ואינה צריכה ממנו גט, מפני שהיא ערוה עליו:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
ילדה ולד של קימא לאחר ששה חדשים משנתיבמה, הרי זה הולד ספק אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון. לפיכך, יוציא בגט, והולד כשר. ואם בא עליה אחר שילדה, ונתעברה וילדה, אותו ולד ספק ממזר:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
כל יבמה שהיא ספק מדבריהם אם יש עליה זקת יבם אם לאו, כגון יבמה שילדה ולד שלא נודע שכלו לו חדשיו ומת בתוך ל' יום או ביום ל', שדינה שתחלץ מספק מדבריהם כמו שנתבאר, אם הלכה ונתקדשה לאחר או נשאת קדם חליצה, חולץ לה יבמה ותשב עם בעלה. ואם נתקדשה לכהן שהוא אסור בחלוצה, אינו חולץ לה, שאין אוסרין על זה אשתו משום ספק דבריהם. {{רמ&quot;א|והוא הדין אם אין היבם כאן, שלא תצא מבעלה ישראל, ומתרת לו בלא חליצה הואיל וכבר נשאה (ר&quot;י מינץ בתשובה)}}. גרשה הכהן או מת, הרי זו חולצת לכתחלה, ואחר כך תהיה מתרת לאחרים:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>eeq8rljrspyxb6adk0mz296jvajogbg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416601</id>
      <parentid>1416600</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T19:07:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5610" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסג|קסד|קסה|שהיבמה לא תתיבם ולא תחלוץ תוך שלשה חדשים, ודין אם נתיבמה ונמצאת מעוברת|8|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
היבמה לא תחלץ ולא תתיבם עד שיהיו תשעים יום ממיתת הבעל, חוץ מיום המיתה ויום היבום או החליצה. ואם יבם או חלץ תוך זמן זה, ולא נמצאת מעוברת, הרי זו נפטרה ואינה צריכה כלום; אבל לא תנשא לאחר אף על פי שחלצה, עד שישלימו תשעים יום למיתת הבעל. ואם מת היבם תוך התשעים יום או אחריהם, יש אומרים שצריכה  להמתין תשעים יום אחר מיתתו. ואם היו שני יבמים ומת אחד מהם, מותרת להתיבם לשני תוך תשעים יום למיתתו של זה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דכל שחלצה תוך ג' חדשים, בין נמצאת מעוברת והפילה, או לא נמצאת מעוברת, הוה לה חליצה פסולה וצריכה חליצה אחרת מכל האחין (הגהות מרדכי סוף גטין). ועין לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קע#סעיף ה|סימן ק&quot;ע סעיף ה']]}}:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת, וילדה, אם הולד של קימא אין החליצה כלום, הוא מותר בקרובותיה, ולא פסלה מהכהונה, ואם הפילה או ילדה ולא חיה שלשים יום, צריכה חליצה אחרת, שחליצת מעוברת לא שמה חליצה, וחולץ לה הוא או אחד משאר אחין. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שלא יחלץ לה הוא אלא אחד משאר האחין (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
ביאת מעברת נמי לא שמה ביאה. לפיכך, הכונס או חולץ ליבמתו תוך שלשה חדשים, ולה צרה, לא תנשא עד שתלד זו או שמא תפיל ולא היתה הביאה או החליצה כלום, והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
היבמה לא תתיבם בעת נדתה, אבל חולצת היא. ואם עבר ויבם ובא עליה בעת נדתה, קנאה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
הכונס את יבמתו ונמצאת מעברת, מפרישים אותם וממתינים לה, אם הפילה יחזר ויקים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שכנסה קדם שהכר העבר, אבל אם כנסה משהכר העבר צריך להוציאה אף על פי שהפילה (נ&quot;י פרק החולץ). וכשמקימה, צריך לחזר ולבעל, דביאת מעברת לא שמה ביאה (ב&quot;י בשם רבי' ירוחם). ואם רצה להוציאה, צריכה גט וחליצה}}:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
ולד שלא נגמרו סימניו ולא כלו חדשיו, קרוי נפל. ואם ילדה ולד שנגמרו סימניו ואין ידוע אם כלו חדשיו, אפלו מת ביום שנולד, הרי זה מוציאה בגט וחולץ לה, ואחר כך תהיה מתרת לאחרים. ואם נתקים הולד שלשים יום אחר שנולד {{רמ&quot;א|או שכלו לו חדשיו (המ&quot;מ)}}, הרי זה ולד של קימא, ואינה צריכה ממנו גט, מפני שהיא ערוה עליו:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
ילדה ולד של קימא לאחר ששה חדשים משנתיבמה, הרי זה הולד ספק אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון. לפיכך, יוציא בגט, והולד כשר. ואם בא עליה אחר שילדה, ונתעברה וילדה, אותו ולד ספק ממזר:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
כל יבמה שהיא ספק מדבריהם אם יש עליה זקת יבם אם לאו, כגון יבמה שילדה ולד שלא נודע שכלו לו חדשיו ומת בתוך ל' יום או ביום ל', שדינה שתחלץ מספק מדבריהם כמו שנתבאר, אם הלכה ונתקדשה לאחר או נשאת קדם חליצה, חולץ לה יבמה ותשב עם בעלה. ואם נתקדשה לכהן שהוא אסור בחלוצה, אינו חולץ לה, שאין אוסרין על זה אשתו משום ספק דבריהם. {{רמ&quot;א|והוא הדין אם אין היבם כאן, שלא תצא מבעלה ישראל, ומתרת לו בלא חליצה הואיל וכבר נשאה (ר&quot;י מינץ בתשובה)}}. גרשה הכהן או מת, הרי זו חולצת לכתחלה, ואחר כך תהיה מתרת לאחרים:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>alrw0wgkgt226vw14jrr76npekm0rj7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416602</id>
      <parentid>1416601</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T19:08:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ג */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5613" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסג|קסד|קסה|שהיבמה לא תתיבם ולא תחלוץ תוך שלשה חדשים, ודין אם נתיבמה ונמצאת מעוברת|8|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
היבמה לא תחלץ ולא תתיבם עד שיהיו תשעים יום ממיתת הבעל, חוץ מיום המיתה ויום היבום או החליצה. ואם יבם או חלץ תוך זמן זה, ולא נמצאת מעוברת, הרי זו נפטרה ואינה צריכה כלום; אבל לא תנשא לאחר אף על פי שחלצה, עד שישלימו תשעים יום למיתת הבעל. ואם מת היבם תוך התשעים יום או אחריהם, יש אומרים שצריכה  להמתין תשעים יום אחר מיתתו. ואם היו שני יבמים ומת אחד מהם, מותרת להתיבם לשני תוך תשעים יום למיתתו של זה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דכל שחלצה תוך ג' חדשים, בין נמצאת מעוברת והפילה, או לא נמצאת מעוברת, הוה לה חליצה פסולה וצריכה חליצה אחרת מכל האחין (הגהות מרדכי סוף גטין). ועין לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קע#סעיף ה|סימן ק&quot;ע סעיף ה']]}}:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת, וילדה, אם הולד של קימא אין החליצה כלום, הוא מותר בקרובותיה, ולא פסלה מהכהונה, ואם הפילה או ילדה ולא חיה שלשים יום, צריכה חליצה אחרת, שחליצת מעוברת לא שמה חליצה, וחולץ לה הוא או אחד משאר אחין. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שלא יחלץ לה הוא אלא אחד משאר האחין (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
ביאת מעוברת נמי לא שמה ביאה. לפיכך, הכונס או חולץ ליבמתו תוך שלשה חדשים, ולה צרה, לא תנשא עד שתלד זו או שמא תפיל ולא היתה הביאה או החליצה כלום, והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
היבמה לא תתיבם בעת נדתה, אבל חולצת היא. ואם עבר ויבם ובא עליה בעת נדתה, קנאה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
הכונס את יבמתו ונמצאת מעברת, מפרישים אותם וממתינים לה, אם הפילה יחזר ויקים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שכנסה קדם שהכר העבר, אבל אם כנסה משהכר העבר צריך להוציאה אף על פי שהפילה (נ&quot;י פרק החולץ). וכשמקימה, צריך לחזר ולבעל, דביאת מעברת לא שמה ביאה (ב&quot;י בשם רבי' ירוחם). ואם רצה להוציאה, צריכה גט וחליצה}}:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
ולד שלא נגמרו סימניו ולא כלו חדשיו, קרוי נפל. ואם ילדה ולד שנגמרו סימניו ואין ידוע אם כלו חדשיו, אפלו מת ביום שנולד, הרי זה מוציאה בגט וחולץ לה, ואחר כך תהיה מתרת לאחרים. ואם נתקים הולד שלשים יום אחר שנולד {{רמ&quot;א|או שכלו לו חדשיו (המ&quot;מ)}}, הרי זה ולד של קימא, ואינה צריכה ממנו גט, מפני שהיא ערוה עליו:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
ילדה ולד של קימא לאחר ששה חדשים משנתיבמה, הרי זה הולד ספק אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון. לפיכך, יוציא בגט, והולד כשר. ואם בא עליה אחר שילדה, ונתעברה וילדה, אותו ולד ספק ממזר:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
כל יבמה שהיא ספק מדבריהם אם יש עליה זקת יבם אם לאו, כגון יבמה שילדה ולד שלא נודע שכלו לו חדשיו ומת בתוך ל' יום או ביום ל', שדינה שתחלץ מספק מדבריהם כמו שנתבאר, אם הלכה ונתקדשה לאחר או נשאת קדם חליצה, חולץ לה יבמה ותשב עם בעלה. ואם נתקדשה לכהן שהוא אסור בחלוצה, אינו חולץ לה, שאין אוסרין על זה אשתו משום ספק דבריהם. {{רמ&quot;א|והוא הדין אם אין היבם כאן, שלא תצא מבעלה ישראל, ומתרת לו בלא חליצה הואיל וכבר נשאה (ר&quot;י מינץ בתשובה)}}. גרשה הכהן או מת, הרי זו חולצת לכתחלה, ואחר כך תהיה מתרת לאחרים:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>j5hmxwq2eynvoajy5u2j6qjyt1zy9mk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416603</id>
      <parentid>1416602</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T19:09:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5632" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסג|קסד|קסה|שהיבמה לא תתיבם ולא תחלוץ תוך שלשה חדשים, ודין אם נתיבמה ונמצאת מעוברת|8|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
היבמה לא תחלץ ולא תתיבם עד שיהיו תשעים יום ממיתת הבעל, חוץ מיום המיתה ויום היבום או החליצה. ואם יבם או חלץ תוך זמן זה, ולא נמצאת מעוברת, הרי זו נפטרה ואינה צריכה כלום; אבל לא תנשא לאחר אף על פי שחלצה, עד שישלימו תשעים יום למיתת הבעל. ואם מת היבם תוך התשעים יום או אחריהם, יש אומרים שצריכה  להמתין תשעים יום אחר מיתתו. ואם היו שני יבמים ומת אחד מהם, מותרת להתיבם לשני תוך תשעים יום למיתתו של זה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דכל שחלצה תוך ג' חדשים, בין נמצאת מעוברת והפילה, או לא נמצאת מעוברת, הוה לה חליצה פסולה וצריכה חליצה אחרת מכל האחין (הגהות מרדכי סוף גטין). ועין לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קע#סעיף ה|סימן ק&quot;ע סעיף ה']]}}:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת, וילדה, אם הולד של קימא אין החליצה כלום, הוא מותר בקרובותיה, ולא פסלה מהכהונה, ואם הפילה או ילדה ולא חיה שלשים יום, צריכה חליצה אחרת, שחליצת מעוברת לא שמה חליצה, וחולץ לה הוא או אחד משאר אחין. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שלא יחלץ לה הוא אלא אחד משאר האחין (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
ביאת מעוברת נמי לא שמה ביאה. לפיכך, הכונס או חולץ ליבמתו תוך שלשה חדשים, ולה צרה, לא תנשא עד שתלד זו או שמא תפיל ולא היתה הביאה או החליצה כלום, והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
היבמה לא תתיבם בעת נדתה, אבל חולצת היא. ואם עבר ויבם ובא עליה בעת נדתה, קנאה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת, מפרישים אותם וממתינים לה, אם הפילה יחזר ויקיים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שכנסה קדם שהוכר העובר, אבל אם כנסה משהוכר העובר צריך להוציאה אף על פי שהפילה (נ&quot;י פרק החולץ). וכשמקיימה, צריך לחזר ולבעול, דביאת מעוברת לא שמה ביאה (ב&quot;י בשם רבי' ירוחם). ואם רצה להוציאה, צריכה גט וחליצה}}:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
ולד שלא נגמרו סימניו ולא כלו חדשיו, קרוי נפל. ואם ילדה ולד שנגמרו סימניו ואין ידוע אם כלו חדשיו, אפלו מת ביום שנולד, הרי זה מוציאה בגט וחולץ לה, ואחר כך תהיה מתרת לאחרים. ואם נתקים הולד שלשים יום אחר שנולד {{רמ&quot;א|או שכלו לו חדשיו (המ&quot;מ)}}, הרי זה ולד של קימא, ואינה צריכה ממנו גט, מפני שהיא ערוה עליו:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
ילדה ולד של קימא לאחר ששה חדשים משנתיבמה, הרי זה הולד ספק אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון. לפיכך, יוציא בגט, והולד כשר. ואם בא עליה אחר שילדה, ונתעברה וילדה, אותו ולד ספק ממזר:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
כל יבמה שהיא ספק מדבריהם אם יש עליה זקת יבם אם לאו, כגון יבמה שילדה ולד שלא נודע שכלו לו חדשיו ומת בתוך ל' יום או ביום ל', שדינה שתחלץ מספק מדבריהם כמו שנתבאר, אם הלכה ונתקדשה לאחר או נשאת קדם חליצה, חולץ לה יבמה ותשב עם בעלה. ואם נתקדשה לכהן שהוא אסור בחלוצה, אינו חולץ לה, שאין אוסרין על זה אשתו משום ספק דבריהם. {{רמ&quot;א|והוא הדין אם אין היבם כאן, שלא תצא מבעלה ישראל, ומתרת לו בלא חליצה הואיל וכבר נשאה (ר&quot;י מינץ בתשובה)}}. גרשה הכהן או מת, הרי זו חולצת לכתחלה, ואחר כך תהיה מתרת לאחרים:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>sfpt6ax4q04e29o3lpzacvf9h47xje0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416604</id>
      <parentid>1416603</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T19:10:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ו */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5639" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסג|קסד|קסה|שהיבמה לא תתיבם ולא תחלוץ תוך שלשה חדשים, ודין אם נתיבמה ונמצאת מעוברת|8|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
היבמה לא תחלץ ולא תתיבם עד שיהיו תשעים יום ממיתת הבעל, חוץ מיום המיתה ויום היבום או החליצה. ואם יבם או חלץ תוך זמן זה, ולא נמצאת מעוברת, הרי זו נפטרה ואינה צריכה כלום; אבל לא תנשא לאחר אף על פי שחלצה, עד שישלימו תשעים יום למיתת הבעל. ואם מת היבם תוך התשעים יום או אחריהם, יש אומרים שצריכה  להמתין תשעים יום אחר מיתתו. ואם היו שני יבמים ומת אחד מהם, מותרת להתיבם לשני תוך תשעים יום למיתתו של זה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דכל שחלצה תוך ג' חדשים, בין נמצאת מעוברת והפילה, או לא נמצאת מעוברת, הוה לה חליצה פסולה וצריכה חליצה אחרת מכל האחין (הגהות מרדכי סוף גטין). ועין לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קע#סעיף ה|סימן ק&quot;ע סעיף ה']]}}:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת, וילדה, אם הולד של קימא אין החליצה כלום, הוא מותר בקרובותיה, ולא פסלה מהכהונה, ואם הפילה או ילדה ולא חיה שלשים יום, צריכה חליצה אחרת, שחליצת מעוברת לא שמה חליצה, וחולץ לה הוא או אחד משאר אחין. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שלא יחלץ לה הוא אלא אחד משאר האחין (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
ביאת מעוברת נמי לא שמה ביאה. לפיכך, הכונס או חולץ ליבמתו תוך שלשה חדשים, ולה צרה, לא תנשא עד שתלד זו או שמא תפיל ולא היתה הביאה או החליצה כלום, והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
היבמה לא תתיבם בעת נדתה, אבל חולצת היא. ואם עבר ויבם ובא עליה בעת נדתה, קנאה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת, מפרישים אותם וממתינים לה, אם הפילה יחזר ויקיים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שכנסה קדם שהוכר העובר, אבל אם כנסה משהוכר העובר צריך להוציאה אף על פי שהפילה (נ&quot;י פרק החולץ). וכשמקיימה, צריך לחזר ולבעול, דביאת מעוברת לא שמה ביאה (ב&quot;י בשם רבי' ירוחם). ואם רצה להוציאה, צריכה גט וחליצה}}:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
ולד שלא נגמרו סימניו ולא כלו חדשיו, קרוי נפל. ואם ילדה ולד שנגמרו סימניו ואין ידוע אם כלו חדשיו, אפלו מת ביום שנולד, הרי זה מוציאה בגט וחולץ לה, ואחר כך תהיה מותרת לאחרים. ואם נתקיים הולד שלשים יום אחר שנולד {{רמ&quot;א|או שכלו לו חדשיו (המ&quot;מ)}}, הרי זה ולד של קיימא, ואינה צריכה ממנו גט, מפני שהיא ערוה עליו:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
ילדה ולד של קימא לאחר ששה חדשים משנתיבמה, הרי זה הולד ספק אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון. לפיכך, יוציא בגט, והולד כשר. ואם בא עליה אחר שילדה, ונתעברה וילדה, אותו ולד ספק ממזר:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
כל יבמה שהיא ספק מדבריהם אם יש עליה זקת יבם אם לאו, כגון יבמה שילדה ולד שלא נודע שכלו לו חדשיו ומת בתוך ל' יום או ביום ל', שדינה שתחלץ מספק מדבריהם כמו שנתבאר, אם הלכה ונתקדשה לאחר או נשאת קדם חליצה, חולץ לה יבמה ותשב עם בעלה. ואם נתקדשה לכהן שהוא אסור בחלוצה, אינו חולץ לה, שאין אוסרין על זה אשתו משום ספק דבריהם. {{רמ&quot;א|והוא הדין אם אין היבם כאן, שלא תצא מבעלה ישראל, ומתרת לו בלא חליצה הואיל וכבר נשאה (ר&quot;י מינץ בתשובה)}}. גרשה הכהן או מת, הרי זו חולצת לכתחלה, ואחר כך תהיה מתרת לאחרים:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>3ejd5whw3aln2ny36rofz9z670ilz0a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416605</id>
      <parentid>1416604</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T19:11:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ז */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5642" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסג|קסד|קסה|שהיבמה לא תתיבם ולא תחלוץ תוך שלשה חדשים, ודין אם נתיבמה ונמצאת מעוברת|8|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
היבמה לא תחלץ ולא תתיבם עד שיהיו תשעים יום ממיתת הבעל, חוץ מיום המיתה ויום היבום או החליצה. ואם יבם או חלץ תוך זמן זה, ולא נמצאת מעוברת, הרי זו נפטרה ואינה צריכה כלום; אבל לא תנשא לאחר אף על פי שחלצה, עד שישלימו תשעים יום למיתת הבעל. ואם מת היבם תוך התשעים יום או אחריהם, יש אומרים שצריכה  להמתין תשעים יום אחר מיתתו. ואם היו שני יבמים ומת אחד מהם, מותרת להתיבם לשני תוך תשעים יום למיתתו של זה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דכל שחלצה תוך ג' חדשים, בין נמצאת מעוברת והפילה, או לא נמצאת מעוברת, הוה לה חליצה פסולה וצריכה חליצה אחרת מכל האחין (הגהות מרדכי סוף גטין). ועין לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קע#סעיף ה|סימן ק&quot;ע סעיף ה']]}}:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת, וילדה, אם הולד של קימא אין החליצה כלום, הוא מותר בקרובותיה, ולא פסלה מהכהונה, ואם הפילה או ילדה ולא חיה שלשים יום, צריכה חליצה אחרת, שחליצת מעוברת לא שמה חליצה, וחולץ לה הוא או אחד משאר אחין. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שלא יחלץ לה הוא אלא אחד משאר האחין (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
ביאת מעוברת נמי לא שמה ביאה. לפיכך, הכונס או חולץ ליבמתו תוך שלשה חדשים, ולה צרה, לא תנשא עד שתלד זו או שמא תפיל ולא היתה הביאה או החליצה כלום, והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
היבמה לא תתיבם בעת נדתה, אבל חולצת היא. ואם עבר ויבם ובא עליה בעת נדתה, קנאה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת, מפרישים אותם וממתינים לה, אם הפילה יחזר ויקיים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שכנסה קדם שהוכר העובר, אבל אם כנסה משהוכר העובר צריך להוציאה אף על פי שהפילה (נ&quot;י פרק החולץ). וכשמקיימה, צריך לחזר ולבעול, דביאת מעוברת לא שמה ביאה (ב&quot;י בשם רבי' ירוחם). ואם רצה להוציאה, צריכה גט וחליצה}}:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
ולד שלא נגמרו סימניו ולא כלו חדשיו, קרוי נפל. ואם ילדה ולד שנגמרו סימניו ואין ידוע אם כלו חדשיו, אפלו מת ביום שנולד, הרי זה מוציאה בגט וחולץ לה, ואחר כך תהיה מותרת לאחרים. ואם נתקיים הולד שלשים יום אחר שנולד {{רמ&quot;א|או שכלו לו חדשיו (המ&quot;מ)}}, הרי זה ולד של קיימא, ואינה צריכה ממנו גט, מפני שהיא ערוה עליו:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
ילדה ולד של קיימא לאחר ששה חדשים משנתיבמה, הרי זה הולד ספק אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון. לפיכך, יוציא בגט, והולד כשר. ואם בא עליה אחר שילדה, ונתעברה וילדה, אותו ולד ספק ממזר:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
כל יבמה שהיא ספק מדבריהם אם יש עליה זקת יבם אם לאו, כגון יבמה שילדה ולד שלא נודע שכלו לו חדשיו ומת בתוך ל' יום או ביום ל', שדינה שתחלץ מספק מדבריהם כמו שנתבאר, אם הלכה ונתקדשה לאחר או נשאת קדם חליצה, חולץ לה יבמה ותשב עם בעלה. ואם נתקדשה לכהן שהוא אסור בחלוצה, אינו חולץ לה, שאין אוסרין על זה אשתו משום ספק דבריהם. {{רמ&quot;א|והוא הדין אם אין היבם כאן, שלא תצא מבעלה ישראל, ומתרת לו בלא חליצה הואיל וכבר נשאה (ר&quot;י מינץ בתשובה)}}. גרשה הכהן או מת, הרי זו חולצת לכתחלה, ואחר כך תהיה מתרת לאחרים:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>k5z1piztf1br8bztdgsr4hu821rer0u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416608</id>
      <parentid>1416605</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T19:12:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ח */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5652" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסג|קסד|קסה|שהיבמה לא תתיבם ולא תחלוץ תוך שלשה חדשים, ודין אם נתיבמה ונמצאת מעוברת|8|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
היבמה לא תחלץ ולא תתיבם עד שיהיו תשעים יום ממיתת הבעל, חוץ מיום המיתה ויום היבום או החליצה. ואם יבם או חלץ תוך זמן זה, ולא נמצאת מעוברת, הרי זו נפטרה ואינה צריכה כלום; אבל לא תנשא לאחר אף על פי שחלצה, עד שישלימו תשעים יום למיתת הבעל. ואם מת היבם תוך התשעים יום או אחריהם, יש אומרים שצריכה  להמתין תשעים יום אחר מיתתו. ואם היו שני יבמים ומת אחד מהם, מותרת להתיבם לשני תוך תשעים יום למיתתו של זה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דכל שחלצה תוך ג' חדשים, בין נמצאת מעוברת והפילה, או לא נמצאת מעוברת, הוה לה חליצה פסולה וצריכה חליצה אחרת מכל האחין (הגהות מרדכי סוף גטין). ועין לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קע#סעיף ה|סימן ק&quot;ע סעיף ה']]}}:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת, וילדה, אם הולד של קימא אין החליצה כלום, הוא מותר בקרובותיה, ולא פסלה מהכהונה, ואם הפילה או ילדה ולא חיה שלשים יום, צריכה חליצה אחרת, שחליצת מעוברת לא שמה חליצה, וחולץ לה הוא או אחד משאר אחין. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שלא יחלץ לה הוא אלא אחד משאר האחין (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
ביאת מעוברת נמי לא שמה ביאה. לפיכך, הכונס או חולץ ליבמתו תוך שלשה חדשים, ולה צרה, לא תנשא עד שתלד זו או שמא תפיל ולא היתה הביאה או החליצה כלום, והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
היבמה לא תתיבם בעת נדתה, אבל חולצת היא. ואם עבר ויבם ובא עליה בעת נדתה, קנאה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת, מפרישים אותם וממתינים לה, אם הפילה יחזר ויקיים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שכנסה קדם שהוכר העובר, אבל אם כנסה משהוכר העובר צריך להוציאה אף על פי שהפילה (נ&quot;י פרק החולץ). וכשמקיימה, צריך לחזר ולבעול, דביאת מעוברת לא שמה ביאה (ב&quot;י בשם רבי' ירוחם). ואם רצה להוציאה, צריכה גט וחליצה}}:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
ולד שלא נגמרו סימניו ולא כלו חדשיו, קרוי נפל. ואם ילדה ולד שנגמרו סימניו ואין ידוע אם כלו חדשיו, אפלו מת ביום שנולד, הרי זה מוציאה בגט וחולץ לה, ואחר כך תהיה מותרת לאחרים. ואם נתקיים הולד שלשים יום אחר שנולד {{רמ&quot;א|או שכלו לו חדשיו (המ&quot;מ)}}, הרי זה ולד של קיימא, ואינה צריכה ממנו גט, מפני שהיא ערוה עליו:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
ילדה ולד של קיימא לאחר ששה חדשים משנתיבמה, הרי זה הולד ספק אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון. לפיכך, יוציא בגט, והולד כשר. ואם בא עליה אחר שילדה, ונתעברה וילדה, אותו ולד ספק ממזר:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסד ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
כל יבמה שהיא ספק מדבריהם אם יש עליה זיקת יבם אם לאו, כגון יבמה שילדה ולד שלא נודע שכלו לו חדשיו ומת בתוך ל' יום או ביום ל', שדינה שתחלוץ מספק מדבריהם כמו שנתבאר, אם הלכה ונתקדשה לאחר או נשאת קודם חליצה, חולץ לה יבמה ותשב עם בעלה. ואם נתקדשה לכהן שהוא אסור בחלוצה, אינו חולץ לה, שאין אוסרין על זה אשתו משום ספק דבריהם. {{רמ&quot;א|והוא הדין אם אין היבם כאן, שלא תצא מבעלה ישראל, ומותרת לו בלא חליצה הואיל וכבר נשאה (ר&quot;י מינץ בתשובה)}}. גרשה הכהן או מת, הרי זו חולצת לכתחלה, ואחר כך תהיה מותרת לאחרים:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>3i54fvxo26kv99zaxpse182ob8koowk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך אורח חיים תצח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>260218</id>
    <revision>
      <id>1416657</id>
      <parentid>1023800</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T08:14:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ה */ ניקוד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10543" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אורח חיים|תצז|תצח|תצט| דיני שחיטה ביום טוב|20}}

==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת וחכם שראה סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים:
: {{רמ&quot;א|הגה: ועכשיו בזמן הזה שכל שוחט רואה סכין בעצמו כל הרוצה לשחוט ביום טוב יבדוק סכינו מערב יום טוב ולא ביום טוב שמא ישחיזנו (דברי עצמו ומהרי&quot;ל והגהות שחיטה) מיהו אם לא בדקו מערב יום טוב והוא שעת הדחק יכול לבדקו ביום טוב (שחיטת ישנים)}}:
&lt;קטע סוף=א/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו ואף על פי שהיה אפשר להוליכה מאתמול {{רמ&quot;א|(והוא הדין שהטבח יכול להוליך הסכין אצל הבהמה) (בית יוסף)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאות ולנות בתוך התחום הרי אלו מוכנות ולוקחין מהן ושוחטין אותן ביום טוב אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטין אותן ביום טוב מפני שהן מוקצין ואין דעת אנשי העיר עליהן והני מילי בבהמות ישראל אבל של נכרי לית בהו משום מוקצה דאין האינו יהודי צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור לפיכך נכרי שהביא בהמה במקולין (&lt;small&gt;פירוש מקום ששם שוחטים הבהמות&lt;/small&gt;) אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל שהמוקצה הולכים בספיקו להקל ואם הביאם לצורך הנכרי או אפילו סתם בעיר שרובה נכרים מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שמא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם הָאֵם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו:
: {{רמ&quot;א|הגה: ובעינן גם כן שהפריס על גבי קרקע (טור והרא&quot;ש) דחיישינן שמא יראה בו ריעותא באיברים הפנימיים ונמצא שחט ביום טוב שלא לצורך כן נראה לי מדברי הרא&quot;ש והטור}}:

ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה נולד בזה מותר בזה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום {{רמ&quot;א|(ואפילו אין שהות לנתחה ולבדקה תחלה) (טור)}}. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו:
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דאין להפשיטה כלל אלא אם כן שחטה לצורך יום טוב וכך ראוי להורות (הגהות אלפסי פרק אין צדין)}}:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום אינו יכול לשחטו אבל אם נולד במומו ועבר וראהו נשחט על פיו ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומתירו:
: {{רמ&quot;א|הגה: ואם נפל בכור לבור אסור להעלותו דהא אינו ראוי לשחטו אלא עושה לו פרנסה במקומו (רמב&quot;ם פרק ב')}}:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
אותו ואת בנו שנפלו לבור מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו וחוזר ומערים ומעלה את השני רצה זה שוחט רצה זה שוחט:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
בהמה חציה של נכרי וחציה של ישראל יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו {{רמ&quot;א|(בידו, בית יוסף)}} ומושכו אילך ואילך ואם נתלש נתלש:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
השוחט את העוף לא ימרוט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום ואם עבר ושחט אם יש לו דקר (&lt;small&gt;פירוש כעין יתד של ברזל שחופרין בו את הקרקע&lt;/small&gt;) נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו 
: {{רמ&quot;א|(ואפילו היה צריך לכמה דקירות שרי) (בית יוסף)}}:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסות בו אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה 
: {{רמ&quot;א|(ומיהו עדיף טפי לכסות בדקר נעוץ בעפר תיחוח אם יש לו) (בית יוסף בשם הרא&quot;ש וטור)}}:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס במקום אחד מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך אבל אם הכניס מלא קופה לצורך גינתו לא שמאחר שהוא מועט בטל:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צרכו {{רמ&quot;א|(ועיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים שח#סעיף לח|סימן ש&quot;ח סעיף ל&quot;ח]])}} ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית והוא שייחד לו קרן זוית דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
כוי (&lt;small&gt;פירוש בריה שנולדה מתיש וצבי&lt;/small&gt;) אין שוחטין אותו ביום טוב ואם שחטו אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא דאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב ויבא להתיר חלבו ולערב אם רשומו ניכר יכסנו:
: {{רמ&quot;א|הגה: ודוקא ששחטו בקרן זוית וכהאי גוונא אבל אם שחטו באמצעית החצר אפילו דם בהמה יכול לכסות אם יש לו עפר מוכן דהוה ליה כגרף של רעי וצריך לכסות שלא יתלכלכו כליו בחצר (הגהות אלפסי פרק קמא דביצה)}}:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו ואם לאו לא יכסנו:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצח כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו לא יכסנו ביום טוב.
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
[[קטגוריה:שולחן ערוך אורח חיים/הכל]]</text>
      <sha1>ampiwj6psc2pfakzclpcj36yysf1jci</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>1416587</id>
      <parentid>1416549</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T16:00:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1732" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תשובות ריב&quot;ש]] {{*}}
[[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>j0xhv9j76rg89rvej1tmws0blfmzwp5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416627</id>
      <parentid>1416587</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T00:00:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1876" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תשובות ריב&quot;ש]] {{*}}
[[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>ob63f5uaqcfyzxrksusv0u3nkjwbimh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416653</id>
      <parentid>1416627</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T08:01:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1863" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תשובות ריב&quot;ש]] {{*}}
[[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>0uumh3zyccyer4rim9gz6rk22qgprmz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק המים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>285201</id>
    <revision>
      <id>1416642</id>
      <parentid>1401337</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T07:37:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="241577" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המים, תשי&quot;ט-1959

&lt;מאגר 2000381 תיקון 575299&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' &lt;!-- 2001343 --&gt; ((ע&quot;ר 1938, תוס' 1, 4|פקודת חקירת המים, 1938|0:561243)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2000381 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 169|חוק המים|3:208926)); ((תש&quot;ך, 10|תיקון|4:208927)); ((תשכ&quot;א, 175|תיקון מס' 2|4:208928)), ((193|תיקון מס' 3|4:208929)); ((תשכ&quot;ה, 191|תיקון מס' 4|5:208930)); ((תשל&quot;ב, 8|תיקון מס' 5|7:208931)); ((תשל&quot;ו, 140|תיקון מס' 6|8:208932)); ((תשנ&quot;א, 180|תיקון מס' 7|12:210868)); ((תשנ&quot;ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)); ((תשנ&quot;ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ&quot;ה, 362|תיקון מס' 10|13:211199)); ((תשנ&quot;ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((172|תיקון מס' 13|15:300203)); ((תשס&quot;א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|15:300397)), ((570|ת&quot;ט)); ((תשס&quot;ב, 417|תיקון מס' 15|15:300492)); ((תשס&quot;ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|15:300615)), ((197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)); ((תשס&quot;ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((436|תיקון מס' 19|16:299731)), ((517|תיקון מס' 3 לחוק תאגידי מים וביוב|16:299882)); ((תשס&quot;ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס&quot;ו, 331, 344|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשס&quot;ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תש&quot;ע, 394|תיקון מס' 26|18:301006)); ((תשע&quot;ז, 394|תיקון מס' 27|20:369440)).

''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשס&quot;ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תש&quot;ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))). ''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 840|שינוי התוספת השניה לחוק)), ((1120|שינוי התוספת השניה לחוק (מס' 2))); ((תשע&quot;ו, 1134|שינוי התוספת השניה לחוק)). ''הודעות:'' ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 1150; תש&quot;ס, 464; תשס&quot;ז, 1119, 1120; תשס&quot;ח, 97, 98, 514, 872, 1146, 1400; תשס&quot;ט, 312, 400, 1142, 1234; תש&quot;ע, 960, 961, 1427; תשע&quot;א, 24, 141, 959, 1196; תשע&quot;ב, 1070, 1071; תשע&quot;ג, 111, 1368, 1616; תשע&quot;ד, 244; תשע&quot;ה, 27, 1312; תשע&quot;ו, 166, 1088.

__TOC__

== פרק ראשון: מבוא ==

@ 1. מקורות המים ויעודם
: מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.

@ 2. מקורות המים מה הם
: מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.

@ 3. זכות הפרט למים
: כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.

@ 4. הקשר בין הקרקע והמים
: זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי [[סעיף 3]].

@ 5. אין לדלדל מקור מים
: זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.

@ 6. צמידות הזכות למטרה (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה - פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים -
: (1) צרכי בית;
: (2) חקלאות;
: (3) תעשיה;
: (4) מלאכה, מסחר ושירותים;
: (5) שירותים ציבוריים;
: (6) שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה - ערכי טבע ונוף).

@ 7. תחולה
: לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין - לרבות חוק זה - או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.

== פרק שני: הסדר השימוש במים ==

=== סימן א': שמירה על המים ===

@ 8. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;דלדול מקור מים&quot; - לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;
:- &quot;זיהום מים&quot; - (((נמחקה).))

@ 9. כללים לשמירת המים (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ז)
: (א) חייב אדם -
:: (1) לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
:: (2) להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
:: (3) להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;
:: (4) למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק מדידת מים, התשט&quot;ו-1955]] (בסעיף זה - חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי [[סעיף 46]] (להלן - רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי [[פרק חמישי ב']], [[סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]], או [[סעיף 10 לחוק מדידת מים]], להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

@ 9א. התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים (תיקון: תש&quot;ע)
: (א)(1) גוף ציבורי המנוי [[בתוספת הראשונה]] יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה - מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים.
:: (2) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים [[בתוספת הראשונה]], ובלבד שגוף ציבורי שייווסף [[לתוספת האמורה]] לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].
: (ב) הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

@ 9ב. (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשל&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 11. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי [[סעיף 124יט]] (להלן - מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות [[סעיף 9]], רשאי הוא -
: (1) לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר - לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
: (2) לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.

@ 12. חיוב בהוצאות (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי [[סעיף 11]] רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות [[סעיף 9]], ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, [[שפקודת המסים (גביה)]], פרט [[-|לסעיף 12 שבה]], חלה עליו.

@ 13. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי [[סעיף 11]] או על ידי הטלת הוצאות לפי [[סעיף 12]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי [[סעיף 140]] (להלן - בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי [[סעיף 12]] אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.

@ 14. שיעורן של רצועות מגן (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי [[סעיף 124טו]] (להלן - מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.

@ 15. קביעת רצועות מגן (תיקון: תשס&quot;ו)
: ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 16. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 15]] או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 17. (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 18. פיצויים (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי [[סעיף 150יט]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 18א. אירוע פגיעה במים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אירוע פגיעה במים&quot; - אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;
::- &quot;תשתית מים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 35א(א)]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
: (ד) לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]].
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי [[סימן א1]] ולפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]].
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 19. מקור מים שנתדלדל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן - לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]].

@ 20. מוביל מים בלתי מנוצל (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו-צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.

=== סימן א(('))1: מניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב) ===

@ 20א. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;זיהום מים&quot; - שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;
:- &quot;מקור מים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 2]], לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;
:- &quot;גורם זיהום&quot; - מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו [[בחוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]], מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;
:- &quot;סימן א(('))1&quot; - לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.

@ 20ב. איסור זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
: (ב) לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

@ 20ג. מניעת זיהום מים במיתקני מים (תיקון: תשל&quot;ב)
: מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת-קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

@ 20ד. תקנות למניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר -
:: (1) מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (2) השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (3) ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (4) הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות [[בסעיף 20ב]] [[ו-20ג]].
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006]] [[וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011]].))

@ 20ה. סילוק שפכים מגורם זיהום (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
: (ב) נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
: (ג) אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.
: (ד) אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], חוץ [[מסעיף 12 שבה]].
: (ה) לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.
: (ו) מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.
: (ז) בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

@ 20ו. התנאת תנאים למניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].

@ 20ז. תיקון המעוות (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
: (ב) לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]] חוץ [[מסעיף 12 שבה]].

@ 20ח. צו הפסקה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן - צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות [[סימן זה]], או הפר הוראה מהוראותיו של [[סימן זה]] או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.
: (ב) צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
: (ג) היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

@ 20ט. צו הפסקה במקרים מיוחדים (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.

@ 20י. סמכויות חירום (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.

@ 20יא. צו הרשאה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
:: (1) כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
:: לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו [[בסימן זה]], אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
: (ג) צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין-וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.
: (ו) רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

@ 20יב. הענקת סמכויות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי [[סימן זה]] או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] (להלן בסעיף זה - רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
: (ב) רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
: (ג) הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים - גם בהסכמת שר הפנים.
: (ד) בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.
: (ה) הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

@ 20יג. הוראות בדבר איכות מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]].
: (ב) תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
: (ג) הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

@ 20יד. שמירת חובות (תיקון: תשל&quot;ב)
: הוראות [[סימן זה]] באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.

@ 20טו. צווים כלליים ומיוחדים (תיקון: תשל&quot;ב)
: צו לפי [[סימן זה]] יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת [[בסימן זה]].

@ 20טז. שטח תחולה (תיקון: תשל&quot;ב)
: תקנות וצווים לפי [[סימן זה]] יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 20יז. פעולות הנוגעות למי שתיה (תיקון: תשל&quot;ב)
: אין בהוראותיו של [[סימן זה]] כדי לגרוע מן האמור [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]], בכל הנוגע למי שתיה.

@ 20יח. זכות ערר (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות [[סימן זה]] או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם [[בסעיף 20יב]] או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
: (ב) הגשת ערר לפי [[סימן זה]] לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות [[סימן זה]], אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
: (ג) אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור [[בסעיף 153]].

@ 20יט. תקופת מעבר (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) בהפעלת סמכויותיהם על פי [[סימן זה]], רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום [[סימן זה]].
: (ב) תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת [[סימן זה]] לתקפו.

@ 20כ. חובת דיווח (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.

@ 20כא. עונשין לענין [[סימן א(('))1]] (תיקון: תשנ&quot;א, ק&quot;ת תשנ&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: (א) העובר על הוראה מהוראות [[סימן א(('))1]], דינו - מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת - מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
: (ב) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
: (ג) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
: (ד)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
:: (2) לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 20כב. אחריות נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;א)
: נעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]] בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

@ 20כג. סמכויות בית-משפט (תיקון: תשנ&quot;א)
: (א) קיים חשד שנעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]], רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), &quot;בית משפט&quot; - בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.
: (ב) לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.
: (ג) תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.
: (ד) חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
: (ה) חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.
: (ו) בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.
: (ז) בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
: (ח) לענין סעיף זה -
::- &quot;צו&quot; - צו עשה או צו לא תעשה;
::- &quot;תובע&quot; -
::: (1) כהגדרתו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
::: (2) קובל כאמור [[בסעיף 20כה]] - לאחר שהגיש קובלנה.

@ 20כד. חיוב בהוצאות ובניקוי (תיקון: תשנ&quot;א)
: בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי [[סעיף 20כא]] רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
: (1) בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
: (2) לנקוט את האמצעים הדרושים כדי -
:: (א) להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;
:: (ב) לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
:: (ג) להחזיר את המצב לקדמותו.

@ 20כה. קובלנה (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע)
: (א) קובלנה כאמור [[בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], על עבירה לפי [[סימן א(('))1]], רשאי להגיש אחד מאלה:
:: (1) כל אדם - לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;
:: (2) רשות מקומית - לגבי עבירה שנעברה בתחומה.
:: (3) כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים [[בתוספת הראשונה א']] - לגבי כל עבירה לפי [[סימן זה]]; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה א']].
: (ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

@ 20כו. דין המדינה (תיקון: תשנ&quot;א)
: דין המדינה לענין [[סימן א(('))1]], כדין כל אדם.

=== סימן ב': כללים לשימוש במים (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 21. קביעת כללים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.
: (ב) נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.

@ 22. מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים (תיקון: תשס&quot;ו)
: קביעת כללים כאמור [[בסעיף 21]] לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.

=== סימן ג': פיקוח על הפקה והספקה של מים ===

@ 22א. רשיון הקמה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי-ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
: (א1) מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט&quot;ו-1955]], [[וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].
: (ג) הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

@ 23. רשיון הפקה או הספקה (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי-ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן - רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי-ים ובין אם קיבלם מספק אחר - אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, &quot;הספקה&quot; - לרבות צריכה עצמית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה ([[בסימן זה]] - רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.

@ 24. פרטי הרשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.

@ 25. תנאים ברשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.

@ 25א. אמות מידה להקצאת מים לחקלאות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות.

@ 26. הספקת מים קיימת (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
: (ב) בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות [[סימן זה]] לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.

@ 27. רישום רשיונות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
: (ב) כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
: (ג) הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

@ 28. מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, &quot;אמצעי שליטה&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 29. רישיון באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי [[סעיף 36]], רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי [[סעיף 37]].

@ 30. ביטולו ושינויו של רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.

@ 31. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

@ 32. השהיית ביטול רשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
: (ב) ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.

@ 33. המשך הספקה לאחר ביטול רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי [[סעיף 30]] וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
: (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
: (ג) מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.

@ 33א. חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון.
: (ב) מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה.

@ 34. חיוב לספק מים (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם - יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
: (ב) תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

@ 35. המשך הספקת מים במקרים מיוחדים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת-חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי&quot;ז-1957, ימשיך הספק - לפי דרישת הצרכן - לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים - במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
: (ב) ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.
: (ה) תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.

@ 35א. חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תשתית מים&quot; - מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;
::- &quot;שירותי תשתית&quot; - מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.
: (ב) לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית -
:: (1) להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן - בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
:: (3) הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ה) ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.
: (ו) מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.

=== סימן ד': אזורי קיצוב ===

@ 36. הכרזה על אזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן - אזור קיצוב).
: ((פורסמה [[אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008]], לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.))

@ 37. סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים -
:: (1) כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
:: (2) מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.
: (ב) המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה - ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת - שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.
: (ג) הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי [[סעיף 23]].
: ((פורסמו [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976]].))

@ 38. פרסום הצעת הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 39. התנגדות להצעת הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.

@ 40. החלטה על הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי [[סעיף 37]] אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.

@ 41. שינוי הסדר
: הוראות [[הסעיפים 37–40]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.

@ 42. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי [[סימן זה]] -
: (1) לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;
: (2) להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.

@ 43. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי [[סעיף 42]], רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.

@ 44. פיצויים עקב קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי [[סימן זה]], ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 42(2)]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
: (ד) על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.

=== סימן ה': החדרת מים (תיקון: תשכ&quot;ה) ===

@ 44א. הגדרה (תיקון: תשכ&quot;ה)
:- &quot;החדרת מים&quot; - פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת-קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת-הקרקע.

@ 44ב. איסור על החדרת מים שלא ברשות (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות [[בסעיף 44ג]] ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

@ 44ג. מטרות ההחדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: ואלה מטרות ההחדרה:
: (1) מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;
: (2) אגירה עונתית ורב-שנתית של מים;
: (3) כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 44ד. הצעת תכנית החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את -
:: (1) מטרת ההחדרה;
:: (2) מקום ההחדרה;
:: (3) גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן - אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
:: (4) כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;
:: (5) אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
:: (6) תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;
:: (7) תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
:: (8) אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.

@ 44ה. שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
: (ב) לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

@ 44ו. שמירה על איכות המים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.

@ 44ז. תכנו של רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
:: (1) מטרת ההחדרה;
:: (2) כמויות המים המיועדים להחדרה;
:: (3) מערכות המים שמהן יילקחו המים;
:: (4) התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;
:: (5) מקומות ההחדרה ומועדיה;
:: (6) איכות המים המוחדרים;
:: (7) אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
: (ב) רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.

@ 44ח. פרסום רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה - במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 44ט. ערר (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.

@ 44י. בדיקה תקופתית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
: (ב) תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

@ 44יא. דרישה להפסקת ההחדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי [[סעיף 44י]] שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.
: (ב) אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.

@ 44יב. שינויים בתכנית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: הוראות [[הסעיפים 44ד]] [[ו-44ה]] יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי [[סעיף 44ה]].

@ 44יג. החדרה למטרת אגירה (תיקון: תשכ&quot;ה)
: החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.

@ 44יד. תיאומים ברשיון הפקה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
: (ב) ברישיון לפי [[סעיף 23]] הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
: (ג) כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

@ 44טו. הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.

@ 44טז. רכישת מים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) גובה התשלום כאמור [[בסעיף 44טו]] ייקבע בתעריף על פי [[סעיף 112]] [[ו-113(ב)]]; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.
: (ב) לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

@ 44יז. ויתור על הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי [[סעיף 23]] ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.

@ 44יח. תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על-ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה - ייקבעו התנאים על-ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על-מנת שיקבע את התנאים המתאימים.

@ 44יט. חלוקת התשלומים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
: (ב) הטלת התשלום תיעשה על-פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.
: (ג) (((בוטל).))

@ 44כ. מדידת מים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
: (ב) לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.

@ 44כא. אמצעי חילופין (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי [[סעיף 44ד]] הצעת-תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
:: (1) הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
:: (2) השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על-ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
: (ב) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על-ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה [[בסימן זה]] - רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות [[סימן זה]] על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור [[בסעיף 44א]].

@ 44כב. פיצויים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה [[שבסעיף 44ג(1)]] או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי [[סימן זה]], יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
: (ב) מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
: (ג) באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.
: (ד) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]].

@ 44כג. מסירת דין וחשבון (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום [[סימן זה]].

== פרק שלישי: מפעלי מים ==

=== סימן א': מפעלים ורשויות ===

@ 45. מפעלי מים
: מפעל מים לענין [[פרק זה]] הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי [[פרק זה]], בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן - המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן - מפעל אזורי).

@ 46. רשות המים הארצית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

@ 47. זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
: (ב) זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.
: (ג) תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.

@ 48. רשות המים הארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
: (ב) רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית -
:: (1) תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי [[סעיף 112]]; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור [[בסעיף 33א(ב)]] ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו [[בסעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה;
:: (2) תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
:: (3) תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).
: (ג) [[פקודת המסים (גבייה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, למעט גבייה מחברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], ומרשות מקומית, בשינויים אלה:
:: (1) [[פקודת המסים (גבייה)|בסעיף 4]], במקום פסקה (1) יקראו:
::: &quot;(1) הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.&quot;;
:: (2) [[-|בסעיף 5(1) ברישה]], אחרי &quot;אחר הדרישה&quot; יקראו &quot;בתוך חמישה ימים&quot;;
:: (3) [[-|בסעיף 7]], אחרי פסקה (1) יקראו:
::: &quot;(1א) ניתן צו עיקול, כאמור [[-#7|בסעיף קטן (1)]], ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.&quot;
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי [[סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)]] ולא יינקטו פעולות לפי [[הפקודה האמורה]], כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי [[סעיף 48א]].

@ 48א. תיקון ליקויים וחובת דיווח (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו' בתמוז התשע&quot;ז (30 ביוני 2017).
: (ב) ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.

@ 48ב. פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי [[סעיף 48(ב)]], יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי [[סעיף 33א(ב)]].

@ 49. רשות מים אזורית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

@ 50. תפקידי רשות מים אזורית
: תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.

@ 51. הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.

@ 52. הרשאת ביצוע (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.

@ 53. תנאי למתן הרשאת ביצוע (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרשאת ביצוע לפי [[סעיף 52]] לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי [[פרק זה]], נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.

@ 54. סייג למימון (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.

@ 55. גוף מבוקר
: רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, תשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].

@ 56. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.

@ 57. פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.

@ 58. דו&quot;ח לכנסת (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.

@ 59. רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי [[סעיף 22א]] או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
:: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
:: (2) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.
: (ב) ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
:: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
:: (2) לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
:: (3) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.

@ 60. סייג לגבי רשות המים הארצית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי [[סעיף 59]] גם לגבי רשות המים הארצית.

@ 61. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי [[סעיף 59]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

=== סימן ב': תכנון מפעלי מים ===

@ 62. תכנית מפעל
: תכנית למפעל מים (בחוק זה - תכנית מפעל) תפרט בין השאר:
: (1) תפקיד המפעל;
: (2) שטח פעולתו של המפעל;
: (3) העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
: (4) אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
: (5) המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
: (6) המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
: (7) רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור [[בסעיפים 84]] [[ו-85]];
: (8) סקר משקי כלכלי על המפעל.
: לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.

@ 63. בדיקת הצעת תכנית
: הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי [[סעיף 133]] לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.

@ 64. סמכויות לבדיקת תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.

@ 65. פרסום הצעת תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.

@ 66. ערר על תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי [[סעיף 65]] או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.

@ 67. אישור תכניות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) כעבור התקופה האמורה [[בסעיף 66]] תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

@ 68. תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
: (ב) לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
: (ג) לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

@ 69. כוחה של תכנית מפעל
: כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.

@ 70. מקומות קדושים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו [[דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א&quot;י (המקומות הקדושים), 1924]], או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
: בסעיף זה - &quot;מקום פולחן דתי&quot; - לרבות בית קברות.

@ 71. מקומות היסטוריים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו [[בחוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]], לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.

@ 72. פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל
: (א) הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה [[בסעיף 65]].
: (ב) העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.

@ 73. שינויים בתכנית מפעל מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוראות [[הסעיפים 62 עד 72]] יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי [[סעיף 65]].

@ 74. מפעלים קיימים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין [[פרק זה]].
: (ב) הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
: (ג) המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.
: (ד) לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
: (ה) היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
: (ו) הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 75. ערר
: ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי [[סעיף 74]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 76. מפעלים שהוחל בהקמתם
: הוראות [[הסעיפים 74]] [[ו-75]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.

=== סימן ג': הקמת מפעלי מים ===

@ 77. סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:
:: (1) להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
:: (2) לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
:: (3) לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי [[סעיף 26]].
: (ב) הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.

@ 78. סמכות לתת היתרים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היתה פעולה מהפעולות המנויות [[בסעיף 77]] טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.

@ 79. פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה
: (א) מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
: (ב) לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
:: ואולם -
:: (1) אם היה המבנה דירה כמשמעותה [[בחוק הגנת הדייר, תשט&quot;ו-1955]], והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח [[החוק ההוא]] או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;
:: (2) אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.

@ 80. רכישת מקרקעין (תיקון: תשס&quot;ו)
: מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי [[סימן ד' לפרק זה]], לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.

@ 81. גישה חלופה סבירה
: היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.

@ 82. הספקת מים חלופה (תיקון: תשס&quot;ו)
: על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.

@ 83. ביצוע עבודות זמניות
: (א) עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
: (ב) לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.

@ 84. הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) &quot;קו מים&quot;, לענין [[סימן זה]] - קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה - מלוא הרצועה הזאת.

@ 85. הגבלות זמניות (תיקון: תשס&quot;ו)
: משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור [[בסעיף 65]], יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור [[בסעיף 84]], טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי [[סעיף 73]] - לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.

@ 86. סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[הסעיפים 84]] [[או 85]] אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.

@ 87. פטור ממסים ותשלומים אחרים
: הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח [[הסעיפים 84]] [[או 85]], יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.

@ 88. בניה ונטיעה שלא בהיתר (תיקון: תשס&quot;ו)
: בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]].

@ 89. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי [[סעיף 84]] [[או 85]] ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי [[סעיף 88]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.

=== סימן ד': פיצויים ===

@ 90. פיצויים מרשות מים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
:: (1) הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
:: (2) מי שנגרם לו נזק על ידי -
::: (א) שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם - אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
::: (ב) שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
::: (ג) סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 85]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

@ 91. פיצויים בעין
: הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.

@ 91א. חישוב המועד לפיצויים (תיקון: תשכ&quot;ה)
: תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי [[סימן זה]] מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי [[סעיף 72]], הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי [[סעיף 79]].

@ 92. סייג לפיצויים
: בחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]] לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי [[סעיפים 84]] [[או 85]].

@ 93. כללים לחישוב הפיצויים (תיקון: תשכ&quot;א-2, תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי [[סימן זה]], לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
: (ב) כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים [[בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]]; לענין [[סעיף 12 לאותה פקודה]] יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי [[סעיף 65]] כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.

@ 94. הכרעה בדבר הפיצויים (תיקון: תשס&quot;ו)
: באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם [[לסעיף 80]].

@ 95. התיישנות
: רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי [[סימן זה]], פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.

=== סימן ה': הספקת מים על ידי רשות מים ===

@ 96. הספקה בשטח המפעל
: רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.

@ 97. הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
: (ב) הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ-10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

@ 98. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי [[סעיף 97]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 99. הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל
: הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו [[בסעיף 73]].

@ 100. הוראות כלליות להספקת מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
: (1) מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
: (2) תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
: (3) אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
: (4) סדרי הגביה של דמי המים.

@ 101. התנגדות להוראות כלליות (תיקון: תשס&quot;ו)
: לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי [[סעיף 100]] לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.

@ 102. כללים בדבר הפסקת הספקת מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.

@ 103. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ו': העברת מפעלי מים ===

@ 104. העברת מפעלים מרשות לרשות (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.

@ 105. העברת מפעל לידי המדינה (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.

@ 106. אישור הסכמים על ידי בית משפט
: הסכמים שנערכו לפי [[סעיפים 104]] [[ו-105]] טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.

@ 107. פרסום ותחילת תוקף (תיקון: תשס&quot;ו)
: הודעה על הסכם מאושר כאמור [[בסעיפים 104]] [[ו-105]] תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.

@ 108. כוחה של העברה
: העברתו של מפעל מים לפי [[סימן זה]] מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.

== פרק רביעי: דמי מים ==

=== סימן א': פיקוח על דמי מים ===

@ 109. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ז)
:- &quot;דמי מים&quot;, לענין [[פרק זה]] הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.

@ 110. מתן ידיעות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר - חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם.

@ 111. כללים לחישוב עלות המים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].))

@ 112. קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם (תיקון: תשל&quot;ו, תשנ&quot;ג, תש&quot;ס, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ז)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור פלוני או לגבי סוג ספקים פלוני, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה.
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017]].))
: (א1) תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי [[סעיף 111]], עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ&quot;ק, והם יתעדכנו לפי הוראות [[סעיף 112א]].
: (ג) תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה - מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
: (ד) לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
: (ה) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, &quot;בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה&quot; - למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], רשות מקומית ורשות המים הארצית.

@ 112א. עדכון (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) התברר במועד כלשהו כי שיעור השינוי של הסל הקובע מגיע ל-3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי [[סעיף 112(א)]] לפי שיעור השינוי; חלפו ששה חדשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112(א)]] או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אף אם לא הגיע ל-3.5%; בסעיף זה -
::- &quot;המדד הכללי&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;מדד השכר&quot; - הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;שיעור השינוי של הסל הקובע&quot; - שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:
::: (1) 35% משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;
::: (2) 15% משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
::: (3) 50% משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
::: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);
::- &quot;מועד ההעלאה הקודם&quot; - המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112(א)]] או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).

@ 113. שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
: (ב) (((בוטל).))

@ 114. כוחו של תעריף (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
: (ב) מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
: (ג) נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.

@ 114א. הפסקת שירות בשל חוב (תיקון: תשס&quot;ד-3)
: (א) ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 112(ג) ו-(ד)]].

@ 115. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ב': היטל הפקה ממקורות מים (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) ===

@ 116. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 117. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 120. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 121. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 122. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 123. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 124. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))

=== סימן ג': תשלום מיוחד (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) ===

@ 124א. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ב. (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ו, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ג. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ד. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ה. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ו. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ז. (תיקון: תשכ&quot;א, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ד': הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשנ&quot;ג) ===

@ 124ח. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ג)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;תשלום יתר&quot; - תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה&quot; - תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין -
:: (1) בתשלום לפי חוק זה - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
:: (2) בתשלום יתר - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מועד החיוב&quot; - המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;
:- &quot;ריבית&quot; - ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה -
:: (1) על תשלום לפי חוק זה - ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;
:: (2) על תשלום יתר - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

@ 124ט. תשלומי פיגורים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ג)
: (א) תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
: (ב) דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי [[סעיף 124א]] וכן היטל הפקה לפי [[סעיף 116]], שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

@ 124י. החזר תשלומי יתר (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו)
: שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

== פרק חמישי: ארגון ==

=== סימן א': הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124יא. הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה - הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ([[בפרק זה]] - משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.

@ 124יב. תקציב הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]]; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין [[החוק האמור]], יהיה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 124יג. עסקאות הרשות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 124יד. עובדי הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.

=== סימן א'1: מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124טו. מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:
:: (1) מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי [[סעיף 124יט]], והוא יהיה יושב ראש המועצה;
:: (2) המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (3) המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;
:: (4) המנהל הכללי של משרד הפנים;
:: (5) המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;
:: (6) הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:: (7) שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות [[סעיף 124טז]].
: (ב) כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

@ 124טז. נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות ([[בסימן זה]] - נציג הציבור).
: (ב) כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ג) נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
: (ד) נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - השר הממליץ);
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;
:: (4) השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
:: (5) נתמנה כעובד המדינה;
:: (6) השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
: (ה) נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, &quot;בן משפחה&quot; ו&quot;בעל ענין&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 124יז. תפקידי מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
:: (1) הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
:: (2) ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
:: (3) קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;
:: (4) קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
:: (5) קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
:: (6) קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;
:: (7) פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
:: (8) סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין-לאומיות בנושא מים.
: (ב) אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו-(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 124יח. סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.
: (ב) המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
: (ג) החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
: (ד) מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ה) מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

=== סימן א'2: מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124יט. מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

@ 124כ. כשירות (תיקון: תשס&quot;ו)
: כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
: (1) הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
: (2) הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

@ 124כא. הפסקת כהונה (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי [[סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]]; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

@ 124כב. ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה (תיקון: תשס&quot;ו)
: השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה [[בסעיף 124יט]], ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי [[סעיף 124כ]], לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

@ 124כג. דוח מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה - דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.

=== סימן א'3: מועצת המים (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 125. מועצת המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה - מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

@ 126. הרכב מועצת המים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) מועצת המים תהיה של לא פחות מ-27 ולא יותר מ-39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
: (ב) מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
: (ג) בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, &quot;הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה&quot; - הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ג-2002]].

@ 127. כהונת החברים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
: (ב) פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 128. כינוסי המועצה (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות.
: (ב) שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

@ 129. סדרי עבודה
: מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
: תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.

@ 130. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 131. ועדות אזוריות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.

@ 132. ועדות אספקה (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.

@ 133. ועדת תכנון (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ-11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
: (ב) ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
: (ג) פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 134. נציגות צרכנים בפני רשות מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן - נציגות צרכנים).
: (ב) נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.

@ 135. נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם [[לסעיף 131]], רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.

@ 136. הרכב נציגות הצרכנים (תיקון: תשס&quot;ו)
: נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים - שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.

@ 137. הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.

=== סימן ב': נציב המים (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 138. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 139. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ג': בית דין לעניני מים ===

@ 140. הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו
: (א) שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
:: ((לפי [[צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש&quot;ך-1959]] (ק&quot;ת תש&quot;ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו - כל שטח המדינה.))
: (ב) בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].

@ 141. הרכב בית הדין (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בית דין לעניני מים (בחוק זה - בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
: (ב) נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.
: (ג) השופט הוא אב בית הדין.

@ 142. סמכות אב בית הדין
: (א) בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.
: (ב) אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.

@ 143. סמכות בית הדין
: בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

@ 144. ראיות
: בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.

@ 145. החלטות בית הדין
: בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.

@ 146. ערעור והוצאה לפועל
: פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

@ 147. תקנות בית הדין
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (סדרי דין בבתי דין לעניני מים ובערעורים על החלטותיהם), תשי&quot;ח-1958]].)) --&gt;
: ((פורסמו [[תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966]].))

=== סימן ד': פנקס המים ===

@ 148. הנהלת פנקס המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן - פנקס המים).
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.

@ 149. הפנקס ראיה לכאורה
: הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.

@ 150. עיון בפנקס
: פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.

@ 150א. דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה-1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי [[סעיף 6(6)]]; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה - ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.

== פרק חמישי א': עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 150ב. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית - בסכום של 200,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (2) סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]].
: (ב) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 150,000 שקלים חדשים:
:: (1) מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 9(ב)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (2) בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]];
:: (3) בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]].
: (ג) הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 250,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (2) סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (3) לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 48(ב)(1)]]; לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[הסעיף האמור]];
:: (4) לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(2)]];
:: (5) לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(3)]];
:: (6) הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות [[סעיף 48א(א)]];
:: (7) לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי [[סעיף 150יט(2)]].

@ 150ג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 150ב]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות [[סעיף 150ד]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 150ו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 150ד. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ז)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 150ג]] רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

@ 150ה. החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 150ד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 150ז]].
: (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 150ד]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 150ו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 150ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 150ז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע [[בפרק זה]], ובשיעורים שתקבע.

@ 150ח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 150ה(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 150יג]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 150ב]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 150ט. המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 150ה]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ג) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות [[סעיף 150י]].

@ 150י. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 150יא. גבייה (תיקון: תשע&quot;ז)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 150יב. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשע&quot;ז)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 150ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 150יג. ערעור (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.

@ 150יד. פרסום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 150יג]], יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ו) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 150טו. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תשלום עיצום כספי, לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 150ב]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

@ 150טז. כללים (תיקון: תשע&quot;ז)
: מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות [[פרק זה]].

== פרק חמישי ב': סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 150יז. מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי [[פרק זה]] תפורסם ברשומות.
: (ב) לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי [[פרק זה]].

@ 150יח. תנאים למינוי (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא ימונה מפקח לפי [[סעיף 150יז]], אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים.

@ 150יט. סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (4) לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים;
: (5) לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים;
: (6) להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
: (7) לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור.

@ 150כ. זיהוי מפקח (תיקון: תשע&quot;ז)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 150כא. הרשאה לביצוע פעולות (תיקון: תשע&quot;ז)
: פעולות כאמור [[בסעיף 150יט(7)]], למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי [[סעיף 150יט(4)]], לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה:
: (1) עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה;
: (2) מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה.

@ 150כב. הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי המדינה ומוסדותיה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי [[סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;מערכת הביטחון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
::: (2) צבא הגנה לישראל;
::: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
::: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
:: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים.

@ 150כג. סמכויות לשמירה על המים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור [[בסעיף 150יט(4) עד (7)]]:
:: (1) עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה;
:: (2) עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר - בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
:: (3) עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועובד של רשות המים הארצית לפי [[סעיף 46]] - בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו.
: (ב) הוראות [[סעיף 150יח]], לעניין תנאים למינוי והוראות [[סעיפים 150כ]] [[ו-150כב]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.
: (ג) על עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי [[=חוק המשמעת|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]] (בסעיף זה - חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 17 לחוק המשמעת]], יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי-ענידת תג זיהוי, אי-מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;
:: (2) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות;
:: (3) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות [[בפרק השישי של חוק המשמעת]], ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים [[-|באותו החוק]] בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:
::: (א) סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;
::: (ב) אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים;
::: (ג) הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה;
:: (4) דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו [[בסעיף 14 לחוק המשמעת]] שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה;
:: (5) אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי [[חוק המשמעת]], ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות [[חוק המשמעת]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
::: הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי [[החוק האמור]] יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית;
:: (6) כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים.

== פרק ששי: הוראות שונות ==

@ 151. מים לשתיה וכדומה
: הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.

@ 152. שמירת הוראות [[חוק הנפט]]
: אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי [[סעיף 45 לחוק הנפט, תשי&quot;ב-1952]].

@ 153. השהיית פעולות
: כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.

@ 154. מסירת הודעות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.

@ 154א. פרסום (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור [[בסעיף 124כג]].

@ 155. קביעת אזורים (תיקון: תשס&quot;ו)
: קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.

@ 155א. ערבויות של בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב-5 אגורות; לעניין זה, &quot;תנאים&quot; - לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור.
: (ג) ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.

@ 156. עונשין (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו, תש&quot;ע)
: (א) אדם שעשה אחד מאלה:
:: (1) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 9]], [[9א]], [[15]] [[ו-21]] לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי [[סעיף 100]] לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;
:: (3) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 84]], [[85]], [[96]], [[110]], [[114(א)]] [[ו-122]];
:: (4) עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
:: (5) הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
:: (6) (((נמחקה),))
:: דינו - קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב) הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו - קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ג) אדם שעבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 23]], [[35]], ועל תקנות לפי [[סעיף 37]], דינו - מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ד) קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.

@ 157. ביטול (תיקון: תש&quot;ך)
: בטלים -
: (1) הסעיפים הבאים של המג'לה - 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
: (2) ((הנוסח שולב [[חוק המקרקעין|בחוק הקרקעות העותומני]].))
: (3) פקודת חקירת המים, 1938.
: (4) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש&quot;ח-1948.))
: (5) ((הנוסח שולב [[בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957]].))

@ 158. תיקונים
: (א) לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו-1234 של המג'לה.
: (ב) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש&quot;ח-1948.))

@ 159. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ז)
: (א) שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 160. הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, [הודעות])
: (א)(1) קרן האיזון, כמשמעותה [[בסימן ב' לפרק רביעי]] כנוסחו ביום י&quot;ב בטבת התשנ&quot;ט (31 בדצמבר 1998) (להלן - הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) (להלן - היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
:: (2) סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
:: (3) על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן.
:: (4) שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:
:: (1) הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;
:: (2) השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
:: (3) תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה - אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
: (ג) עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות [[סימן ב' לפרק רביעי]], החל ביום ט&quot;ו בשבט התשנ&quot;ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
:: (1) מים לצריכה חקלאית - 15.0 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: (2) מים לצריכה תעשייתית - 26.3 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: (3) מים לצריכה ביתית - 61.2 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112א]], בשינויים המחויבים לפי הענין.

@ 161. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ-31 במרס מדי שנה -
: (1) בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של [[20:369440|חוק המים (תיקון מס' 27), התשע&quot;ז-2017]] (בסעיף זה - יום התחילה) - על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם [[לסעיפים 111]] [[ו-112]], וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;
: (2) לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה - על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות.

== תוספת ראשונה: גוף ציבורי (תיקון: תש&quot;ע) ==
==== ((([[סעיף 9א]]))) ====

@ 1. : משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.
@ 2. : הכנסת.
@ 3. : צבא הגנה לישראל.
@ 4. : משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.
@ 5. : רשות מקומית.
@ 6. : תאגיד עירוני כמשמעותו [[בסעיף 249א לפקודת העיריות]], וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.
@ 7. : חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]].
@ 8. : תאגיד שהוקם בחוק.
@ 9. : חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם [[בחוק האמור]].
@ 10. : קופת חולים כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
@ 11. : מוסד שהוכר לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק האמור]].
@ 12. : מוסד חינוך רשמי כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]].
@ 13. : ההסתדרות הציונית העולמית.
@ 14. : הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע) ==
==== ((([[סעיף 20כה(א)(3)]]))) ====
@ : המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;
@ : רשות הגנים הלאומיים;
@ : רשות שמורות הטבע;
@ : החברה להגנת הטבע;
@ : המועצה לארץ ישראל יפה;
@ : המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר&quot;ז);
@ : אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה.

== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשס&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ח, תשע&quot;ז) ==
==== ((([[סעיף 116]]))) ====
@ : ((([[תוספת זאת|התוספת]] בטלה החל מיום 30.4.2017; אך לעניין גובה התעריפים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית, גובה התעריפים בעד מים שיופקו מיום התחילה עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) או עד תחילתם של כללים החלים לגבי אותה הפקה, לפי המוקדם, יהיה בשיעורים המפורטים [[תוספת זאת|בתוספת]] כנוסחה ערב ביטולה).))

@ 1. הגדרות (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אזור מנותק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אזור עמק חרוד;
:: (2) אזור עמק בית שאן;
:: (3) אזור בקעת הירדן;
:: (4) אזור ים המלח והערבה;
:: (5) כל אזור אחר שהספקת מים שפירים אליו מתבצעת באמצעות הפקה באותו אזור ושההפקה כאמור אינה משפיעה על מקור מים באזורים אחרים ואשר מנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו בהודעה ברשומות;
:- &quot;אזור מערכת המים הארצית&quot; - כל אזור שאינו אזור מנותק או אזור סובב כנרת;
:- &quot;אזור סובב כנרת&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תחום המועצה המקומית מגדל;
:: (2) תחום עיריית טבריה;
:: (3) תחום המועצה האזורית עמק הירדן;
:: (4) אזור בקעת יבנאל;
:: (5) אזור רמת הגולן;
:: (6) אזור הגליל העליון;
:: (7) כל אזור אחר שמנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו ברשומות;
:- &quot;הפקה בסיסית&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) לגבי מפיק שאינו מפיק עירוני או לגבי מפיק באזור מנותק או באזור סובב כנרת - הפקת מים שפירים למטרת צריכה ביתית, בכמות שאינה עולה על הכמות שהוקצתה ברישיון ההפקה ככמות בסיסית להפקה;
:: (2) לגבי מפיק עירוני - הפקה כאמור שלא בעונת צריכת החורף;
:- &quot;כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות&quot; - כמות המים השפירים שהקצה מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ההפקה של מפיק מים, למטרת חקלאות, בשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז, ולענין מפיק מים שהוקצתה לו לראשונה כמות כאמור לאחר שנת הרישוי 1989 - יראו לגביו את כמות המים לחישוב היטלים לחקלאות ככמות המים כאמור שהוקצתה לו לראשונה לאחר שנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
:- &quot;מפיק עירוני&quot; - מפיק מים שפירים שכמות המים השפירים שהוקצתה לו למטרות צריכה ביתית ותעשיה, במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על הגבוה מבין אלה: 100,000 מטרים מעוקבים בשנה או כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו, אם ישנה, ושהוגדר &quot;מפיק עירוני&quot; ברישיון ההפקה, למעט מפיק מים שכמות המים הכוללת שהוקצתה לו להפקה במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה;
:- &quot;מצב הידרולוגי&quot; - מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי [[סעיף 2 לתוספת זו]];
:- &quot;עונת צריכת החורף&quot; - התקופה שתחילתה ב-1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב-31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת; וכן רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, כי מפיק עירוני מסוים, לגבי שנה מסוימת או חלק ממנה יהיה פטור מתשלום מהיטל הפקת חורף בשל החלק המיוחס לעונה זו, אם נוכח לדעת כי אין תשתית המגיעה לגבול תחומו של המפיק או שקיימת תשתית כאמור אך דרך תשתית זו לא ניתן לספק כמות מים מספקת ממקור אחר, ובלבד שהמפיק צרך את כל הכמות האפשרית מהתשתית המגיעה לגבול תחומו כאמור וצמצם בהתאמה לצריכה מתשתית זו את ההפקה ממקורותיו בעונה זו.

@ 2. פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת
: (א) לא יאוחר מ-15 באפריל בכל שנה, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, הודעה על המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת, לגבי השנה שתחילתה ב-1 בינואר שקדם לפרסום, לפי הסיווג &quot;טוב&quot;, &quot;ממוצע&quot; או &quot;גרוע&quot;; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ויכול שתקדים את הפרסום ברשומות.
: (ב) סיווג המצב ההידרולוגי כאמור בסעיף קטן (א), לענין אזור סובב כנרת, יהיה בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על הנתונים בדבר מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרס בכל שנה:
:: (1) כאשר מפלס הכנרת גבוה מ-210.20 מטרים מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ-9 מטרים מעוקבים לשניה - מצב הידרולוגי טוב;
:: (2) כאשר מפלס הכנרת נמוך מ-211.60 מטרים מתחת לפני הים או ששפיעת מעיינות הדן נמוכה מ-8 מטרים מעוקבים לשניה - מצב הידרולוגי גרוע;
:: (3) בכל מקרה אחר - מצב הידרולוגי ממוצע.

@ 3. היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה אחידה&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;הפקה חורגת&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בכמות העולה על כמות המים שהוקצתה לאותה מטרה ברישיון ההפקה של המפיק;
::- &quot;הפקת חורף&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;
::- &quot;הפקת עידוד&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;הפקת שימור&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשייה, בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-100 שעות בעונת צריכת החורף, ובסך הכול בכל השנה - בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;כושר הפקה פעיל&quot; - סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;
::- &quot;כללי מקורות&quot; - [[=כללי מקורות|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]];
::- &quot;ספיקה מוכרת לקידוח&quot; - הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, &quot;תעודת רישום&quot;, של קידוח - כמשמעותה לפי [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]];
::- &quot;תעריף ייחוס&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) לכמות מים שהופקה לשימוש עצמי של המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]] לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)]] או לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות]] או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים]], והכל לפי העניין;
::: (2) לכמות מים שהופקה לשם אספקה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת למי שסופקו לו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)]] או לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות]] או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים]], והכל לפי העניין;
: (ב) החל ביום 1 ביולי 2013 ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
:: (1) הפקת שימור - תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (2) הפקה בסיסית - בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
::: בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (3) הפקת עידוד - תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (4) הפקה חורגת - תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (5) הפקת חורף - תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (6) הפקה אחידה - התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש&quot;ח למטר מעוקב.
: (ב1) 21 החל ביום 1 ביולי 2012, ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
:: (1) הפקה בסיסית - בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים - בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
::: בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (2) הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית - תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (3) הפקה חורגת - תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב.
: (ג) עודכן תעריף הייחוס בהתאם להוראות [[סעיף 112א]], יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי המשנה (ב) ו-(ב1), לפי הוראות [[סעיף 112א]] ולא יחולו לעניין היטלי ההפקה שבפרטי משנה (ב) ו-(ב1) הוראות [[סעיף 116(ג)]].
: (ג1) על אף האמור בפרט משנה (ג), בפעם הראשונה בשנת 2010 שבה יעודכן תעריף הייחוס לפי הוראות [[סעיף 112א]], יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שפרטי משנה (ב) ו-(ב1) בשיעור 0%.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על היטלי ההפקה שעודכנו לפי סעיף קטן (ג).

@ 4. היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;א)
: החל ביום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט [[תוספת זאת לוח 1|בלוח 1]], לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:
: (1) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 2|בלוח 2]] - לגבי כל אחד מהאזורים, בהתאם לסוג ההפקה המפורט לצדו;
: (2) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 3|בלוח 3]] - לגבי אזור מנותק או אזור סובב כנרת, בהתאם למצב ההידרולוגי באזור זה באותה שנה כפי שפורסם לפי [[סעיף 2 לתוספת זו]] ובהתאם למקור המים המפורט לצדו;
: (3) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 4|בלוח 4]] - לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים, בהתאם למקום ההפקה של אותם מים.

@ 5. היטל על הפקה באזור רמת הגולן
: על אף הוראות [[סעיף 4 לתוספת זו]], החל ביום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה - מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
: (1) בעד מים שפירים שהופקו ממאגרי רמת הגולן - ישלם מפיק מים היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של 0.4 בסכום ההיטל שיש לשלמו בשל הפקת מים שפירים עיליים באזור סובב כנרת לפי [[סעיף 4 לתוספת זו]];
: (2) בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב-15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב-30 באפריל בשנה שאחריה - מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.

@ 6. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א) : (((בוטל).))

@ 7. היטל על הפקה במקרים מיוחדים (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-4, ק&quot;ת תשס&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ט-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;א-4, ק&quot;ת תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: על אף הוראות [[פרט 3|סעיפים 3 עד 6]], מפיק מים ישלם בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:
: (1) בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול - 1.436 אגורות למטר מעוקב - למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או היטל הפקה בסכום של 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב, עד לכמות הנקובה ברישיון - למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;
: (2) בעד הפקת טיוב - היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו -
::- &quot;הפקת טיוב&quot; - הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;
::- &quot;היטל קובע&quot; - ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;
: (3) בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה - יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;
: (4) בעד הפקת מים שפירים המיועדת לסילוק מים מאקוויפר - 7 שקלים חדשים למטר מעוקב, ולעניין הפקה כאמור המסופקת למטרות כמפורט בפסקאות המשנה שלהלן - היטל מופחת כמפורט באותן פסקאות:
:: (א) למטרות צריכה ביתית או תעשייה - 5 שקלים חדשים למטר מעוקב;
:: (ב) למטרת חקלאות - היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה נוספת כהגדרתה [[פרט 4|בסעיף 4]];
:: (ג) להזרמה למערכת ביוב כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], שאישר מנהל הרשות הממשלתית מראש ושניתן לגביה היתר לפי כל דין, אם הדבר נדרש - 3 שקלים חדשים למטר מעוקב; מנהל הרשות הממשלתית לא ייתן אישור כאמור אלא לאחר שנועץ, טרם ההזרמה, עם בעל מערכת הביוב, ובשים לב לאיכות המים המוזרמים, ליכולת ההולכה והטיפול של מערכת הביוב ובתנאי שהשפכים המטופלים ינוצלו במלואם לפי רישיון הפקה;
: (5) בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו - היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;
: (6) בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:
:: (א) הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה - היטל בשיעור של 1.526 שקלים חדשים למטר מעוקב;
:: (ב) הפקה למטרת חקלאות - היטל בשיעור של 0.220 שקלים חדשים למטר מעוקב.
:: בפסקה זו -
::- &quot;הפקת בצורת&quot; - הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:
::: (1) ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן - תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;
::: (2) מנהל הרשות הוסיף תוספת הפקה לרישיון ההפקה של מפיק והגדיר את תוספת ההפקה כהפקת בצורת; מנהל הרשות רשאי לפרסם ברשומות ובאינטרנט מזמן לזמן את התנאים להוספת תוספת בגין הפקת בצורת לרישיון ההפקה;
: (7) בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי הרישיון הוגדרו לשימוש כלל ארצי - היטל בסכום אפס; על אף האמור, פרסם מנהל הרשות הממשלתית הודעה לפי [[פרט 2|סעיף 2]] בדבר מצב הידרולוגי ממוצע יהיה שיעור ההיטל 0.1 שקלים חדשים למטר מעוקב ואם ההודעה בדבר מצב הידרולוגי גרוע יהיה שיעור ההיטל 0.2 שקלים חדשים למטר מעוקב; היטל כאמור ישולם בעד הפקה ממקורות המושפעים מההודעה האמורה; בפסקה זו -
::- &quot;המקורות המושפעים&quot; - לפי הודעה שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, באישור מועצת הרשות הממשלתית;
::- &quot;שימוש כלל ארצי&quot; - הפקת מים בידי מפיק מים שכמות המים השפירים הכוללת שהוקצתה לו לאספקה, במועד מתן רישיון ההפקה, ולפי האמור בו, למטרות צריכה ביתית, עולה על 200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לרבות הפקת מים שנועדה לאספקה לאותו מפיק לפי הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 35א לחוק]].

@ 8. (תיקון: תשס&quot;ח)
: על אף האמור [[בסעיף 4 לתוספת השניה]], ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים עיליים באזור מערכת המים הארצית -
: (1) מיום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) עד יום כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;
: (2) מיום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.

=== לוח 1: היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
@ (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-4, ק&quot;ת תשס&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ט-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: {|
! האזור !! היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למטר מעוקב)}}
|-
| אזור מנותק || 0.056
|-
| אזור סובב כנרת || 0.283
|-
| אזור מערכת המים הארצית || 0.564
|}

=== לוח 2: מקדם בהתאם לסוג ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | סוג ההפקה !! colspan=&quot;3&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת !! אזור מערכת המים הארצית
|-
| הפקה ראשונה || 0.4 || 0.4 || 0.1
|-
| הפקה נוספת || 1.0 || 1.0 || 1.9
|-
| הפקה משלימה || 1.6 || 1.6 || 2.8
|}

@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;הפקה משלימה&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;
:- &quot;הפקה נוספת&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:
:: (1) כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרה זו;
:: (2) 80 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכה המים הארצית;
:- &quot;הפקה ראשונה&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות שאינה עולה על הכמות הגבוהה מבין אלה:
:: (1) 50 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכת המים הארצית;
:: (2) 25% אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של מפיק במערכת המים הארצית;
:: (3) כמות מים שפירים בסיסית, ובלבד שאינה עולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרת חקלאות;
:- &quot;יישוב מתוכנן&quot; - יישוב הכלול ברשימה המופקדת במשרדי הרשות הממשלתית והכוללת יישובים ששר החקלאות ופיתוח הכפר הכיר בהם כיישובים מתוכננים;
:- &quot;כמות מים שפירים בסיסית&quot; - כמות מים שפירים המוקצית ברישיון ההפקה של מפיק מים למטרת חקלאות, ואשר אינה עולה:
:: (1) לענין מפיק מים שהוא יישוב מתוכנן - על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
:: (2) לענין מפיק מים אחר - על 15 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו.

=== לוח 3: מקדם בהתאם למצב ההידרולוגי ובהתאם למקור המים {{ש}} {{מוקטן|(לגבי אזור מנותק ואזור סובב כנרת)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | המצב ההידרולוגי !! rowspan=&quot;2&quot; | מקור המים !! colspan=&quot;2&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | טוב || עיליים || 0.2 || 0.2
|-
| אקוויפר || 0.2 || 2.0
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | ממוצע || עיליים || 0.5 || 0.5
|-
| אקוויפר || 0.5 || 0.5
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | גרוע || עיליים || 2.0 || 2.0
|-
| אקוויפר || 2.0 || 0.2
|}
=== לוח 4: מקדם בהתאם למקום ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | מקום ההפקה !! colspan=&quot;3&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת !! אזור מערכת המים הארצית
|-
| הפקה באזור מעלה || 0.8 || 1.8 || 1.2
|-
| הפקה באזור ביניים || 0.4 || 0.8 || 1.0
|-
| הפקה באזור מורד || 0 || 0 || 0
|}
@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;אזור ביניים&quot; - אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;
:- &quot;אזור מורד&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא &quot;אזור מורד&quot;, בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;
:- &quot;אזור מעלה&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא &quot;אזור מעלה&quot;, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור;
:- &quot;הפקה באזור ביניים&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור ביניים ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור ביניים;
:- &quot;הפקה באזור מורד&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מורד ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מורד;
:- &quot;הפקה באזור מעלה&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מעלה ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור מעלה.


&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ח בתמוז תשי&quot;ט (3 באוגוסט 1959).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* קדיש לוז, שר החקלאות
* יצחק בן-צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>6kn64ljicvi56sngevshf1jfdnwp2ob</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416660</id>
      <parentid>1416642</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T08:31:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="241691" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המים, תשי&quot;ט-1959

&lt;מאגר 2000381 תיקון 575299&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' &lt;!-- 2001343 --&gt; ((ע&quot;ר 1938, תוס' 1, 4|פקודת חקירת המים, 1938|0:561243)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2000381 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 169|חוק המים|3:208926)); ((תש&quot;ך, 10|תיקון|4:208927)); ((תשכ&quot;א, 175|תיקון מס' 2|4:208928)), ((193|תיקון מס' 3|4:208929)); ((תשכ&quot;ה, 191|תיקון מס' 4|5:208930)); ((תשל&quot;ב, 8|תיקון מס' 5|7:208931)); ((תשל&quot;ו, 140|תיקון מס' 6|8:208932)); ((תשנ&quot;א, 180|תיקון מס' 7|12:210868)); ((תשנ&quot;ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)); ((תשנ&quot;ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ&quot;ה, 362|תיקון מס' 10|13:211199)); ((תשנ&quot;ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((172|תיקון מס' 13|15:300203)); ((תשס&quot;א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|15:300397)), ((570|ת&quot;ט)); ((תשס&quot;ב, 417|תיקון מס' 15|15:300492)); ((תשס&quot;ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|15:300615)), ((197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)); ((תשס&quot;ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((436|תיקון מס' 19|16:299731)), ((517|תיקון מס' 3 לחוק תאגידי מים וביוב|16:299882)); ((תשס&quot;ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס&quot;ו, 331, 344|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשס&quot;ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תש&quot;ע, 394|תיקון מס' 26|18:301006)); ((תשע&quot;ז, 394|תיקון מס' 27|20:369440)).

''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשס&quot;ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תש&quot;ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))). ''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 840|שינוי התוספת השניה לחוק)), ((1120|שינוי התוספת השניה לחוק (מס' 2))); ((תשע&quot;ו, 1134|שינוי התוספת השניה לחוק)). ''הודעות:'' ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 1150; תש&quot;ס, 464; תשס&quot;ז, 1119, 1120; תשס&quot;ח, 97, 98, 514, 872, 1146, 1400; תשס&quot;ט, 312, 400, 1142, 1234; תש&quot;ע, 960, 961, 1427; תשע&quot;א, 24, 141, 959, 1196; תשע&quot;ב, 1070, 1071; תשע&quot;ג, 111, 1368, 1616; תשע&quot;ד, 244; תשע&quot;ה, 27, 1312; תשע&quot;ו, 166, 1088.

__TOC__

== פרק ראשון: מבוא ==

@ 1. מקורות המים ויעודם
: מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.

@ 2. מקורות המים מה הם
: מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.

@ 3. זכות הפרט למים
: כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.

@ 4. הקשר בין הקרקע והמים
: זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי [[סעיף 3]].

@ 5. אין לדלדל מקור מים
: זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.

@ 6. צמידות הזכות למטרה (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה - פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים -
: (1) צרכי בית;
: (2) חקלאות;
: (3) תעשיה;
: (4) מלאכה, מסחר ושירותים;
: (5) שירותים ציבוריים;
: (6) שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה - ערכי טבע ונוף).

@ 7. תחולה
: לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין - לרבות חוק זה - או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.

== פרק שני: הסדר השימוש במים ==

=== סימן א': שמירה על המים ===

@ 8. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;דלדול מקור מים&quot; - לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;
:- &quot;זיהום מים&quot; - (((נמחקה).))

@ 9. כללים לשמירת המים (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ז)
: (א) חייב אדם -
:: (1) לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
:: (2) להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
:: (3) להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;
:: (4) למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק מדידת מים, התשט&quot;ו-1955]] (בסעיף זה - חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי [[סעיף 46]] (להלן - רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי [[פרק חמישי ב']], [[סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]], או [[סעיף 10 לחוק מדידת מים]], להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

@ 9א. התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים (תיקון: תש&quot;ע)
: (א)(1) גוף ציבורי המנוי [[בתוספת הראשונה]] יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה - מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים.
:: (2) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים [[בתוספת הראשונה]], ובלבד שגוף ציבורי שייווסף [[לתוספת האמורה]] לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].
: (ב) הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

@ 9ב. (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשל&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 11. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי [[סעיף 124יט]] (להלן - מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות [[סעיף 9]], רשאי הוא -
: (1) לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר - לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
: (2) לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.

@ 12. חיוב בהוצאות (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי [[סעיף 11]] רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות [[סעיף 9]], ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, [[שפקודת המסים (גביה)]], פרט [[-|לסעיף 12 שבה]], חלה עליו.

@ 13. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי [[סעיף 11]] או על ידי הטלת הוצאות לפי [[סעיף 12]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי [[סעיף 140]] (להלן - בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי [[סעיף 12]] אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.

@ 14. שיעורן של רצועות מגן (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי [[סעיף 124טו]] (להלן - מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.

@ 15. קביעת רצועות מגן (תיקון: תשס&quot;ו)
: ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 16. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 15]] או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 17. (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 18. פיצויים (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי [[סעיף 150יט]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 18א. אירוע פגיעה במים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אירוע פגיעה במים&quot; - אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;
::- &quot;תשתית מים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 35א(א)]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
: (ד) לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]].
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי [[סימן א1]] ולפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]].
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 19. מקור מים שנתדלדל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן - לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]].

@ 20. מוביל מים בלתי מנוצל (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו-צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.

=== סימן א(('))1: מניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב) ===

@ 20א. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;זיהום מים&quot; - שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;
:- &quot;מקור מים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 2]], לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;
:- &quot;גורם זיהום&quot; - מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו [[בחוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]], מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;
:- &quot;סימן א(('))1&quot; - לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.

@ 20ב. איסור זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
: (ב) לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

@ 20ג. מניעת זיהום מים במיתקני מים (תיקון: תשל&quot;ב)
: מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת-קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

@ 20ד. תקנות למניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר -
:: (1) מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (2) השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (3) ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (4) הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות [[בסעיף 20ב]] [[ו-20ג]].
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006]] [[וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011]].))

@ 20ה. סילוק שפכים מגורם זיהום (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
: (ב) נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
: (ג) אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.
: (ד) אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], חוץ [[מסעיף 12 שבה]].
: (ה) לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.
: (ו) מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.
: (ז) בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

@ 20ו. התנאת תנאים למניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].

@ 20ז. תיקון המעוות (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
: (ב) לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]] חוץ [[מסעיף 12 שבה]].

@ 20ח. צו הפסקה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן - צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות [[סימן זה]], או הפר הוראה מהוראותיו של [[סימן זה]] או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.
: (ב) צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
: (ג) היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

@ 20ט. צו הפסקה במקרים מיוחדים (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.

@ 20י. סמכויות חירום (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.

@ 20יא. צו הרשאה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
:: (1) כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
:: לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו [[בסימן זה]], אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
: (ג) צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין-וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.
: (ו) רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

@ 20יב. הענקת סמכויות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי [[סימן זה]] או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] (להלן בסעיף זה - רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
: (ב) רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
: (ג) הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים - גם בהסכמת שר הפנים.
: (ד) בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.
: (ה) הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

@ 20יג. הוראות בדבר איכות מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]].
: (ב) תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
: (ג) הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

@ 20יד. שמירת חובות (תיקון: תשל&quot;ב)
: הוראות [[סימן זה]] באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.

@ 20טו. צווים כלליים ומיוחדים (תיקון: תשל&quot;ב)
: צו לפי [[סימן זה]] יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת [[בסימן זה]].

@ 20טז. שטח תחולה (תיקון: תשל&quot;ב)
: תקנות וצווים לפי [[סימן זה]] יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 20יז. פעולות הנוגעות למי שתיה (תיקון: תשל&quot;ב)
: אין בהוראותיו של [[סימן זה]] כדי לגרוע מן האמור [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]], בכל הנוגע למי שתיה.

@ 20יח. זכות ערר (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות [[סימן זה]] או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם [[בסעיף 20יב]] או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
: (ב) הגשת ערר לפי [[סימן זה]] לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות [[סימן זה]], אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
: (ג) אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור [[בסעיף 153]].

@ 20יט. תקופת מעבר (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) בהפעלת סמכויותיהם על פי [[סימן זה]], רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום [[סימן זה]].
: (ב) תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת [[סימן זה]] לתקפו.

@ 20כ. חובת דיווח (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.

@ 20כא. עונשין לענין [[סימן א(('))1]] (תיקון: תשנ&quot;א, ק&quot;ת תשנ&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: (א) העובר על הוראה מהוראות [[סימן א(('))1]], דינו - מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת - מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
: (ב) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
: (ג) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
: (ד)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
:: (2) לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 20כב. אחריות נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;א)
: נעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]] בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

@ 20כג. סמכויות בית-משפט (תיקון: תשנ&quot;א)
: (א) קיים חשד שנעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]], רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), &quot;בית משפט&quot; - בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.
: (ב) לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.
: (ג) תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.
: (ד) חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
: (ה) חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.
: (ו) בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.
: (ז) בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
: (ח) לענין סעיף זה -
::- &quot;צו&quot; - צו עשה או צו לא תעשה;
::- &quot;תובע&quot; -
::: (1) כהגדרתו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
::: (2) קובל כאמור [[בסעיף 20כה]] - לאחר שהגיש קובלנה.

@ 20כד. חיוב בהוצאות ובניקוי (תיקון: תשנ&quot;א)
: בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי [[סעיף 20כא]] רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
: (1) בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
: (2) לנקוט את האמצעים הדרושים כדי -
:: (א) להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;
:: (ב) לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
:: (ג) להחזיר את המצב לקדמותו.

@ 20כה. קובלנה (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע)
: (א) קובלנה כאמור [[בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], על עבירה לפי [[סימן א(('))1]], רשאי להגיש אחד מאלה:
:: (1) כל אדם - לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;
:: (2) רשות מקומית - לגבי עבירה שנעברה בתחומה.
:: (3) כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים [[בתוספת הראשונה א']] - לגבי כל עבירה לפי [[סימן זה]]; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה א']].
: (ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

@ 20כו. דין המדינה (תיקון: תשנ&quot;א)
: דין המדינה לענין [[סימן א(('))1]], כדין כל אדם.

=== סימן ב': כללים לשימוש במים (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 21. קביעת כללים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.
: (ב) נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.

@ 22. מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים (תיקון: תשס&quot;ו)
: קביעת כללים כאמור [[בסעיף 21]] לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.

=== סימן ג': פיקוח על הפקה והספקה של מים ===

@ 22א. רשיון הקמה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי-ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
: (א1) מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט&quot;ו-1955]], [[וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].
: (ג) הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

@ 23. רשיון הפקה או הספקה (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי-ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן - רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי-ים ובין אם קיבלם מספק אחר - אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, &quot;הספקה&quot; - לרבות צריכה עצמית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה ([[בסימן זה]] - רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.

@ 24. פרטי הרשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.

@ 25. תנאים ברשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.

@ 25א. אמות מידה להקצאת מים לחקלאות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות.

@ 26. הספקת מים קיימת (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
: (ב) בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות [[סימן זה]] לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.

@ 27. רישום רשיונות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
: (ב) כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
: (ג) הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

@ 28. מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, &quot;אמצעי שליטה&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 29. רישיון באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי [[סעיף 36]], רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי [[סעיף 37]].

@ 30. ביטולו ושינויו של רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.

@ 31. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

@ 32. השהיית ביטול רשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
: (ב) ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.

@ 33. המשך הספקה לאחר ביטול רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי [[סעיף 30]] וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
: (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
: (ג) מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.

@ 33א. חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון.
: (ב) מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה.

@ 34. חיוב לספק מים (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם - יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
: (ב) תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

@ 35. המשך הספקת מים במקרים מיוחדים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת-חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי&quot;ז-1957, ימשיך הספק - לפי דרישת הצרכן - לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים - במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
: (ב) ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.
: (ה) תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.

@ 35א. חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תשתית מים&quot; - מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;
::- &quot;שירותי תשתית&quot; - מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.
: (ב) לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית -
:: (1) להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן - בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
:: (3) הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ה) ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.
: (ו) מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011]].))

=== סימן ד': אזורי קיצוב ===

@ 36. הכרזה על אזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן - אזור קיצוב).
: ((פורסמה [[אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008]], לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.))

@ 37. סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים -
:: (1) כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
:: (2) מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.
: (ב) המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה - ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת - שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.
: (ג) הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי [[סעיף 23]].
: ((פורסמו [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976]].))

@ 38. פרסום הצעת הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 39. התנגדות להצעת הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.

@ 40. החלטה על הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי [[סעיף 37]] אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.

@ 41. שינוי הסדר
: הוראות [[הסעיפים 37–40]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.

@ 42. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי [[סימן זה]] -
: (1) לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;
: (2) להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.

@ 43. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי [[סעיף 42]], רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.

@ 44. פיצויים עקב קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי [[סימן זה]], ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 42(2)]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
: (ד) על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.

=== סימן ה': החדרת מים (תיקון: תשכ&quot;ה) ===

@ 44א. הגדרה (תיקון: תשכ&quot;ה)
:- &quot;החדרת מים&quot; - פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת-קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת-הקרקע.

@ 44ב. איסור על החדרת מים שלא ברשות (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות [[בסעיף 44ג]] ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

@ 44ג. מטרות ההחדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: ואלה מטרות ההחדרה:
: (1) מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;
: (2) אגירה עונתית ורב-שנתית של מים;
: (3) כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 44ד. הצעת תכנית החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את -
:: (1) מטרת ההחדרה;
:: (2) מקום ההחדרה;
:: (3) גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן - אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
:: (4) כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;
:: (5) אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
:: (6) תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;
:: (7) תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
:: (8) אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.

@ 44ה. שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
: (ב) לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

@ 44ו. שמירה על איכות המים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.

@ 44ז. תכנו של רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
:: (1) מטרת ההחדרה;
:: (2) כמויות המים המיועדים להחדרה;
:: (3) מערכות המים שמהן יילקחו המים;
:: (4) התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;
:: (5) מקומות ההחדרה ומועדיה;
:: (6) איכות המים המוחדרים;
:: (7) אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
: (ב) רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.

@ 44ח. פרסום רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה - במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 44ט. ערר (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.

@ 44י. בדיקה תקופתית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
: (ב) תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

@ 44יא. דרישה להפסקת ההחדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי [[סעיף 44י]] שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.
: (ב) אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.

@ 44יב. שינויים בתכנית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: הוראות [[הסעיפים 44ד]] [[ו-44ה]] יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי [[סעיף 44ה]].

@ 44יג. החדרה למטרת אגירה (תיקון: תשכ&quot;ה)
: החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.

@ 44יד. תיאומים ברשיון הפקה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
: (ב) ברישיון לפי [[סעיף 23]] הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
: (ג) כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

@ 44טו. הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.

@ 44טז. רכישת מים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) גובה התשלום כאמור [[בסעיף 44טו]] ייקבע בתעריף על פי [[סעיף 112]] [[ו-113(ב)]]; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.
: (ב) לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

@ 44יז. ויתור על הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי [[סעיף 23]] ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.

@ 44יח. תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על-ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה - ייקבעו התנאים על-ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על-מנת שיקבע את התנאים המתאימים.

@ 44יט. חלוקת התשלומים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
: (ב) הטלת התשלום תיעשה על-פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.
: (ג) (((בוטל).))

@ 44כ. מדידת מים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
: (ב) לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.

@ 44כא. אמצעי חילופין (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי [[סעיף 44ד]] הצעת-תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
:: (1) הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
:: (2) השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על-ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
: (ב) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על-ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה [[בסימן זה]] - רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות [[סימן זה]] על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור [[בסעיף 44א]].

@ 44כב. פיצויים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה [[שבסעיף 44ג(1)]] או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי [[סימן זה]], יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
: (ב) מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
: (ג) באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.
: (ד) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]].

@ 44כג. מסירת דין וחשבון (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום [[סימן זה]].

== פרק שלישי: מפעלי מים ==

=== סימן א': מפעלים ורשויות ===

@ 45. מפעלי מים
: מפעל מים לענין [[פרק זה]] הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי [[פרק זה]], בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן - המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן - מפעל אזורי).

@ 46. רשות המים הארצית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

@ 47. זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
: (ב) זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.
: (ג) תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.

@ 48. רשות המים הארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
: (ב) רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית -
:: (1) תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי [[סעיף 112]]; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור [[בסעיף 33א(ב)]] ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו [[בסעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה;
:: (2) תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
:: (3) תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).
: (ג) [[פקודת המסים (גבייה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, למעט גבייה מחברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], ומרשות מקומית, בשינויים אלה:
:: (1) [[פקודת המסים (גבייה)|בסעיף 4]], במקום פסקה (1) יקראו:
::: &quot;(1) הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.&quot;;
:: (2) [[-|בסעיף 5(1) ברישה]], אחרי &quot;אחר הדרישה&quot; יקראו &quot;בתוך חמישה ימים&quot;;
:: (3) [[-|בסעיף 7]], אחרי פסקה (1) יקראו:
::: &quot;(1א) ניתן צו עיקול, כאמור [[-#7|בסעיף קטן (1)]], ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.&quot;
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי [[סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)]] ולא יינקטו פעולות לפי [[הפקודה האמורה]], כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי [[סעיף 48א]].

@ 48א. תיקון ליקויים וחובת דיווח (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו' בתמוז התשע&quot;ז (30 ביוני 2017).
: (ב) ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.

@ 48ב. פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי [[סעיף 48(ב)]], יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי [[סעיף 33א(ב)]].

@ 49. רשות מים אזורית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

@ 50. תפקידי רשות מים אזורית
: תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.

@ 51. הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.

@ 52. הרשאת ביצוע (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.

@ 53. תנאי למתן הרשאת ביצוע (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרשאת ביצוע לפי [[סעיף 52]] לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי [[פרק זה]], נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.

@ 54. סייג למימון (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.

@ 55. גוף מבוקר
: רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, תשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].

@ 56. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.

@ 57. פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.

@ 58. דו&quot;ח לכנסת (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.

@ 59. רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי [[סעיף 22א]] או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
:: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
:: (2) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.
: (ב) ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
:: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
:: (2) לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
:: (3) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.

@ 60. סייג לגבי רשות המים הארצית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי [[סעיף 59]] גם לגבי רשות המים הארצית.

@ 61. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי [[סעיף 59]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

=== סימן ב': תכנון מפעלי מים ===

@ 62. תכנית מפעל
: תכנית למפעל מים (בחוק זה - תכנית מפעל) תפרט בין השאר:
: (1) תפקיד המפעל;
: (2) שטח פעולתו של המפעל;
: (3) העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
: (4) אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
: (5) המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
: (6) המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
: (7) רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור [[בסעיפים 84]] [[ו-85]];
: (8) סקר משקי כלכלי על המפעל.
: לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.

@ 63. בדיקת הצעת תכנית
: הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי [[סעיף 133]] לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.

@ 64. סמכויות לבדיקת תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.

@ 65. פרסום הצעת תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.

@ 66. ערר על תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי [[סעיף 65]] או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.

@ 67. אישור תכניות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) כעבור התקופה האמורה [[בסעיף 66]] תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

@ 68. תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
: (ב) לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
: (ג) לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

@ 69. כוחה של תכנית מפעל
: כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.

@ 70. מקומות קדושים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו [[דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א&quot;י (המקומות הקדושים), 1924]], או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
: בסעיף זה - &quot;מקום פולחן דתי&quot; - לרבות בית קברות.

@ 71. מקומות היסטוריים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו [[בחוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]], לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.

@ 72. פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל
: (א) הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה [[בסעיף 65]].
: (ב) העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.

@ 73. שינויים בתכנית מפעל מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוראות [[הסעיפים 62 עד 72]] יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי [[סעיף 65]].

@ 74. מפעלים קיימים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין [[פרק זה]].
: (ב) הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
: (ג) המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.
: (ד) לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
: (ה) היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
: (ו) הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 75. ערר
: ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי [[סעיף 74]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 76. מפעלים שהוחל בהקמתם
: הוראות [[הסעיפים 74]] [[ו-75]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.

=== סימן ג': הקמת מפעלי מים ===

@ 77. סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:
:: (1) להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
:: (2) לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
:: (3) לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי [[סעיף 26]].
: (ב) הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.

@ 78. סמכות לתת היתרים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היתה פעולה מהפעולות המנויות [[בסעיף 77]] טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.

@ 79. פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה
: (א) מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
: (ב) לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
:: ואולם -
:: (1) אם היה המבנה דירה כמשמעותה [[בחוק הגנת הדייר, תשט&quot;ו-1955]], והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח [[החוק ההוא]] או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;
:: (2) אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.

@ 80. רכישת מקרקעין (תיקון: תשס&quot;ו)
: מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי [[סימן ד' לפרק זה]], לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.

@ 81. גישה חלופה סבירה
: היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.

@ 82. הספקת מים חלופה (תיקון: תשס&quot;ו)
: על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.

@ 83. ביצוע עבודות זמניות
: (א) עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
: (ב) לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.

@ 84. הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) &quot;קו מים&quot;, לענין [[סימן זה]] - קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה - מלוא הרצועה הזאת.

@ 85. הגבלות זמניות (תיקון: תשס&quot;ו)
: משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור [[בסעיף 65]], יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור [[בסעיף 84]], טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי [[סעיף 73]] - לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.

@ 86. סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[הסעיפים 84]] [[או 85]] אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.

@ 87. פטור ממסים ותשלומים אחרים
: הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח [[הסעיפים 84]] [[או 85]], יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.

@ 88. בניה ונטיעה שלא בהיתר (תיקון: תשס&quot;ו)
: בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]].

@ 89. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי [[סעיף 84]] [[או 85]] ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי [[סעיף 88]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.

=== סימן ד': פיצויים ===

@ 90. פיצויים מרשות מים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
:: (1) הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
:: (2) מי שנגרם לו נזק על ידי -
::: (א) שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם - אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
::: (ב) שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
::: (ג) סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 85]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

@ 91. פיצויים בעין
: הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.

@ 91א. חישוב המועד לפיצויים (תיקון: תשכ&quot;ה)
: תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי [[סימן זה]] מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי [[סעיף 72]], הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי [[סעיף 79]].

@ 92. סייג לפיצויים
: בחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]] לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי [[סעיפים 84]] [[או 85]].

@ 93. כללים לחישוב הפיצויים (תיקון: תשכ&quot;א-2, תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי [[סימן זה]], לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
: (ב) כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים [[בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]]; לענין [[סעיף 12 לאותה פקודה]] יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי [[סעיף 65]] כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.

@ 94. הכרעה בדבר הפיצויים (תיקון: תשס&quot;ו)
: באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם [[לסעיף 80]].

@ 95. התיישנות
: רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי [[סימן זה]], פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.

=== סימן ה': הספקת מים על ידי רשות מים ===

@ 96. הספקה בשטח המפעל
: רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.

@ 97. הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
: (ב) הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ-10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

@ 98. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי [[סעיף 97]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 99. הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל
: הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו [[בסעיף 73]].

@ 100. הוראות כלליות להספקת מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
: (1) מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
: (2) תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
: (3) אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
: (4) סדרי הגביה של דמי המים.

@ 101. התנגדות להוראות כלליות (תיקון: תשס&quot;ו)
: לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי [[סעיף 100]] לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.

@ 102. כללים בדבר הפסקת הספקת מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.

@ 103. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ו': העברת מפעלי מים ===

@ 104. העברת מפעלים מרשות לרשות (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.

@ 105. העברת מפעל לידי המדינה (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.

@ 106. אישור הסכמים על ידי בית משפט
: הסכמים שנערכו לפי [[סעיפים 104]] [[ו-105]] טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.

@ 107. פרסום ותחילת תוקף (תיקון: תשס&quot;ו)
: הודעה על הסכם מאושר כאמור [[בסעיפים 104]] [[ו-105]] תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.

@ 108. כוחה של העברה
: העברתו של מפעל מים לפי [[סימן זה]] מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.

== פרק רביעי: דמי מים ==

=== סימן א': פיקוח על דמי מים ===

@ 109. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ז)
:- &quot;דמי מים&quot;, לענין [[פרק זה]] הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.

@ 110. מתן ידיעות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר - חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם.

@ 111. כללים לחישוב עלות המים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].))

@ 112. קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם (תיקון: תשל&quot;ו, תשנ&quot;ג, תש&quot;ס, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ז)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור פלוני או לגבי סוג ספקים פלוני, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה.
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017]].))
: (א1) תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי [[סעיף 111]], עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ&quot;ק, והם יתעדכנו לפי הוראות [[סעיף 112א]].
: (ג) תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה - מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
: (ד) לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
: (ה) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, &quot;בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה&quot; - למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], רשות מקומית ורשות המים הארצית.

@ 112א. עדכון (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) התברר במועד כלשהו כי שיעור השינוי של הסל הקובע מגיע ל-3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי [[סעיף 112(א)]] לפי שיעור השינוי; חלפו ששה חדשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112(א)]] או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אף אם לא הגיע ל-3.5%; בסעיף זה -
::- &quot;המדד הכללי&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;מדד השכר&quot; - הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;שיעור השינוי של הסל הקובע&quot; - שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:
::: (1) 35% משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;
::: (2) 15% משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
::: (3) 50% משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
::: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);
::- &quot;מועד ההעלאה הקודם&quot; - המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112(א)]] או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).

@ 113. שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
: (ב) (((בוטל).))

@ 114. כוחו של תעריף (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
: (ב) מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
: (ג) נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.

@ 114א. הפסקת שירות בשל חוב (תיקון: תשס&quot;ד-3)
: (א) ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 112(ג) ו-(ד)]].

@ 115. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ב': היטל הפקה ממקורות מים (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) ===

@ 116. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 117. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 120. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 121. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 122. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 123. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 124. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))

=== סימן ג': תשלום מיוחד (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) ===

@ 124א. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ב. (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ו, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ג. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ד. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ה. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ו. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ז. (תיקון: תשכ&quot;א, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ד': הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשנ&quot;ג) ===

@ 124ח. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ג)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;תשלום יתר&quot; - תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה&quot; - תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין -
:: (1) בתשלום לפי חוק זה - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
:: (2) בתשלום יתר - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מועד החיוב&quot; - המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;
:- &quot;ריבית&quot; - ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה -
:: (1) על תשלום לפי חוק זה - ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;
:: (2) על תשלום יתר - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

@ 124ט. תשלומי פיגורים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ג)
: (א) תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
: (ב) דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי [[סעיף 124א]] וכן היטל הפקה לפי [[סעיף 116]], שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

@ 124י. החזר תשלומי יתר (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו)
: שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

== פרק חמישי: ארגון ==

=== סימן א': הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124יא. הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה - הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ([[בפרק זה]] - משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.

@ 124יב. תקציב הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]]; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין [[החוק האמור]], יהיה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 124יג. עסקאות הרשות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 124יד. עובדי הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.

=== סימן א'1: מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124טו. מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:
:: (1) מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי [[סעיף 124יט]], והוא יהיה יושב ראש המועצה;
:: (2) המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (3) המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;
:: (4) המנהל הכללי של משרד הפנים;
:: (5) המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;
:: (6) הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:: (7) שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות [[סעיף 124טז]].
: (ב) כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

@ 124טז. נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות ([[בסימן זה]] - נציג הציבור).
: (ב) כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ג) נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
: (ד) נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - השר הממליץ);
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;
:: (4) השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
:: (5) נתמנה כעובד המדינה;
:: (6) השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
: (ה) נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, &quot;בן משפחה&quot; ו&quot;בעל ענין&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 124יז. תפקידי מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
:: (1) הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
:: (2) ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
:: (3) קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;
:: (4) קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
:: (5) קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
:: (6) קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;
:: (7) פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
:: (8) סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין-לאומיות בנושא מים.
: (ב) אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו-(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 124יח. סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.
: (ב) המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
: (ג) החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
: (ד) מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ה) מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

=== סימן א'2: מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124יט. מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

@ 124כ. כשירות (תיקון: תשס&quot;ו)
: כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
: (1) הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
: (2) הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

@ 124כא. הפסקת כהונה (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי [[סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]]; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

@ 124כב. ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה (תיקון: תשס&quot;ו)
: השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה [[בסעיף 124יט]], ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי [[סעיף 124כ]], לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

@ 124כג. דוח מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה - דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.

=== סימן א'3: מועצת המים (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 125. מועצת המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה - מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

@ 126. הרכב מועצת המים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) מועצת המים תהיה של לא פחות מ-27 ולא יותר מ-39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
: (ב) מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
: (ג) בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, &quot;הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה&quot; - הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ג-2002]].

@ 127. כהונת החברים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
: (ב) פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 128. כינוסי המועצה (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות.
: (ב) שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

@ 129. סדרי עבודה
: מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
: תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.

@ 130. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 131. ועדות אזוריות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.

@ 132. ועדות אספקה (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.

@ 133. ועדת תכנון (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ-11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
: (ב) ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
: (ג) פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 134. נציגות צרכנים בפני רשות מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן - נציגות צרכנים).
: (ב) נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.

@ 135. נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם [[לסעיף 131]], רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.

@ 136. הרכב נציגות הצרכנים (תיקון: תשס&quot;ו)
: נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים - שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.

@ 137. הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.

=== סימן ב': נציב המים (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 138. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 139. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ג': בית דין לעניני מים ===

@ 140. הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו
: (א) שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
:: ((לפי [[צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש&quot;ך-1959]] (ק&quot;ת תש&quot;ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו - כל שטח המדינה.))
: (ב) בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].

@ 141. הרכב בית הדין (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בית דין לעניני מים (בחוק זה - בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
: (ב) נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.
: (ג) השופט הוא אב בית הדין.

@ 142. סמכות אב בית הדין
: (א) בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.
: (ב) אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.

@ 143. סמכות בית הדין
: בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

@ 144. ראיות
: בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.

@ 145. החלטות בית הדין
: בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.

@ 146. ערעור והוצאה לפועל
: פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

@ 147. תקנות בית הדין
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (סדרי דין בבתי דין לעניני מים ובערעורים על החלטותיהם), תשי&quot;ח-1958]].)) --&gt;
: ((פורסמו [[תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966]].))

=== סימן ד': פנקס המים ===

@ 148. הנהלת פנקס המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן - פנקס המים).
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.

@ 149. הפנקס ראיה לכאורה
: הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.

@ 150. עיון בפנקס
: פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.

@ 150א. דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה-1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי [[סעיף 6(6)]]; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה - ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.

== פרק חמישי א': עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 150ב. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית - בסכום של 200,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (2) סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]].
: (ב) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 150,000 שקלים חדשים:
:: (1) מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 9(ב)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (2) בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]];
:: (3) בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]].
: (ג) הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 250,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (2) סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (3) לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 48(ב)(1)]]; לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[הסעיף האמור]];
:: (4) לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(2)]];
:: (5) לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(3)]];
:: (6) הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות [[סעיף 48א(א)]];
:: (7) לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי [[סעיף 150יט(2)]].

@ 150ג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 150ב]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות [[סעיף 150ד]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 150ו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 150ד. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ז)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 150ג]] רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

@ 150ה. החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 150ד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 150ז]].
: (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 150ד]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 150ו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 150ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 150ז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע [[בפרק זה]], ובשיעורים שתקבע.

@ 150ח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 150ה(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 150יג]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 150ב]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 150ט. המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 150ה]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ג) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות [[סעיף 150י]].

@ 150י. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 150יא. גבייה (תיקון: תשע&quot;ז)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 150יב. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשע&quot;ז)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 150ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 150יג. ערעור (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.

@ 150יד. פרסום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 150יג]], יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ו) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 150טו. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תשלום עיצום כספי, לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 150ב]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

@ 150טז. כללים (תיקון: תשע&quot;ז)
: מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות [[פרק זה]].

== פרק חמישי ב': סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 150יז. מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי [[פרק זה]] תפורסם ברשומות.
: (ב) לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי [[פרק זה]].

@ 150יח. תנאים למינוי (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא ימונה מפקח לפי [[סעיף 150יז]], אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים.

@ 150יט. סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (4) לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים;
: (5) לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים;
: (6) להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
: (7) לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור.

@ 150כ. זיהוי מפקח (תיקון: תשע&quot;ז)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 150כא. הרשאה לביצוע פעולות (תיקון: תשע&quot;ז)
: פעולות כאמור [[בסעיף 150יט(7)]], למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי [[סעיף 150יט(4)]], לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה:
: (1) עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה;
: (2) מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה.

@ 150כב. הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי המדינה ומוסדותיה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי [[סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;מערכת הביטחון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
::: (2) צבא הגנה לישראל;
::: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
::: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
:: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים.

@ 150כג. סמכויות לשמירה על המים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור [[בסעיף 150יט(4) עד (7)]]:
:: (1) עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה;
:: (2) עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר - בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
:: (3) עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועובד של רשות המים הארצית לפי [[סעיף 46]] - בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו.
: (ב) הוראות [[סעיף 150יח]], לעניין תנאים למינוי והוראות [[סעיפים 150כ]] [[ו-150כב]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.
: (ג) על עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי [[=חוק המשמעת|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]] (בסעיף זה - חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 17 לחוק המשמעת]], יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי-ענידת תג זיהוי, אי-מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;
:: (2) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות;
:: (3) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות [[בפרק השישי של חוק המשמעת]], ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים [[-|באותו החוק]] בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:
::: (א) סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;
::: (ב) אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים;
::: (ג) הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה;
:: (4) דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו [[בסעיף 14 לחוק המשמעת]] שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה;
:: (5) אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי [[חוק המשמעת]], ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות [[חוק המשמעת]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
::: הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי [[החוק האמור]] יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית;
:: (6) כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים.

== פרק ששי: הוראות שונות ==

@ 151. מים לשתיה וכדומה
: הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.

@ 152. שמירת הוראות [[חוק הנפט]]
: אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי [[סעיף 45 לחוק הנפט, תשי&quot;ב-1952]].

@ 153. השהיית פעולות
: כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.

@ 154. מסירת הודעות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.

@ 154א. פרסום (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור [[בסעיף 124כג]].

@ 155. קביעת אזורים (תיקון: תשס&quot;ו)
: קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.

@ 155א. ערבויות של בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב-5 אגורות; לעניין זה, &quot;תנאים&quot; - לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור.
: (ג) ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.

@ 156. עונשין (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו, תש&quot;ע)
: (א) אדם שעשה אחד מאלה:
:: (1) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 9]], [[9א]], [[15]] [[ו-21]] לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי [[סעיף 100]] לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;
:: (3) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 84]], [[85]], [[96]], [[110]], [[114(א)]] [[ו-122]];
:: (4) עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
:: (5) הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
:: (6) (((נמחקה),))
:: דינו - קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב) הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו - קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ג) אדם שעבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 23]], [[35]], ועל תקנות לפי [[סעיף 37]], דינו - מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ד) קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.

@ 157. ביטול (תיקון: תש&quot;ך)
: בטלים -
: (1) הסעיפים הבאים של המג'לה - 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
: (2) ((הנוסח שולב [[חוק המקרקעין|בחוק הקרקעות העותומני]].))
: (3) פקודת חקירת המים, 1938.
: (4) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש&quot;ח-1948.))
: (5) ((הנוסח שולב [[בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957]].))

@ 158. תיקונים
: (א) לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו-1234 של המג'לה.
: (ב) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש&quot;ח-1948.))

@ 159. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ז)
: (א) שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 160. הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, [הודעות])
: (א)(1) קרן האיזון, כמשמעותה [[בסימן ב' לפרק רביעי]] כנוסחו ביום י&quot;ב בטבת התשנ&quot;ט (31 בדצמבר 1998) (להלן - הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) (להלן - היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
:: (2) סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
:: (3) על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן.
:: (4) שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:
:: (1) הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;
:: (2) השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
:: (3) תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה - אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
: (ג) עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות [[סימן ב' לפרק רביעי]], החל ביום ט&quot;ו בשבט התשנ&quot;ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
:: (1) מים לצריכה חקלאית - 15.0 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: (2) מים לצריכה תעשייתית - 26.3 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: (3) מים לצריכה ביתית - 61.2 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112א]], בשינויים המחויבים לפי הענין.

@ 161. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ-31 במרס מדי שנה -
: (1) בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של [[20:369440|חוק המים (תיקון מס' 27), התשע&quot;ז-2017]] (בסעיף זה - יום התחילה) - על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם [[לסעיפים 111]] [[ו-112]], וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;
: (2) לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה - על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות.

== תוספת ראשונה: גוף ציבורי (תיקון: תש&quot;ע) ==
==== ((([[סעיף 9א]]))) ====

@ 1. : משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.
@ 2. : הכנסת.
@ 3. : צבא הגנה לישראל.
@ 4. : משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.
@ 5. : רשות מקומית.
@ 6. : תאגיד עירוני כמשמעותו [[בסעיף 249א לפקודת העיריות]], וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.
@ 7. : חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]].
@ 8. : תאגיד שהוקם בחוק.
@ 9. : חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם [[בחוק האמור]].
@ 10. : קופת חולים כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
@ 11. : מוסד שהוכר לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק האמור]].
@ 12. : מוסד חינוך רשמי כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]].
@ 13. : ההסתדרות הציונית העולמית.
@ 14. : הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע) ==
==== ((([[סעיף 20כה(א)(3)]]))) ====
@ : המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;
@ : רשות הגנים הלאומיים;
@ : רשות שמורות הטבע;
@ : החברה להגנת הטבע;
@ : המועצה לארץ ישראל יפה;
@ : המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר&quot;ז);
@ : אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה.

== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשס&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ח, תשע&quot;ז) ==
==== ((([[סעיף 116]]))) ====
@ : ((([[תוספת זאת|התוספת]] בטלה החל מיום 30.4.2017; אך לעניין גובה התעריפים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית, גובה התעריפים בעד מים שיופקו מיום התחילה עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) או עד תחילתם של כללים החלים לגבי אותה הפקה, לפי המוקדם, יהיה בשיעורים המפורטים [[תוספת זאת|בתוספת]] כנוסחה ערב ביטולה).))

@ 1. הגדרות (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אזור מנותק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אזור עמק חרוד;
:: (2) אזור עמק בית שאן;
:: (3) אזור בקעת הירדן;
:: (4) אזור ים המלח והערבה;
:: (5) כל אזור אחר שהספקת מים שפירים אליו מתבצעת באמצעות הפקה באותו אזור ושההפקה כאמור אינה משפיעה על מקור מים באזורים אחרים ואשר מנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו בהודעה ברשומות;
:- &quot;אזור מערכת המים הארצית&quot; - כל אזור שאינו אזור מנותק או אזור סובב כנרת;
:- &quot;אזור סובב כנרת&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תחום המועצה המקומית מגדל;
:: (2) תחום עיריית טבריה;
:: (3) תחום המועצה האזורית עמק הירדן;
:: (4) אזור בקעת יבנאל;
:: (5) אזור רמת הגולן;
:: (6) אזור הגליל העליון;
:: (7) כל אזור אחר שמנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו ברשומות;
:- &quot;הפקה בסיסית&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) לגבי מפיק שאינו מפיק עירוני או לגבי מפיק באזור מנותק או באזור סובב כנרת - הפקת מים שפירים למטרת צריכה ביתית, בכמות שאינה עולה על הכמות שהוקצתה ברישיון ההפקה ככמות בסיסית להפקה;
:: (2) לגבי מפיק עירוני - הפקה כאמור שלא בעונת צריכת החורף;
:- &quot;כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות&quot; - כמות המים השפירים שהקצה מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ההפקה של מפיק מים, למטרת חקלאות, בשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז, ולענין מפיק מים שהוקצתה לו לראשונה כמות כאמור לאחר שנת הרישוי 1989 - יראו לגביו את כמות המים לחישוב היטלים לחקלאות ככמות המים כאמור שהוקצתה לו לראשונה לאחר שנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
:- &quot;מפיק עירוני&quot; - מפיק מים שפירים שכמות המים השפירים שהוקצתה לו למטרות צריכה ביתית ותעשיה, במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על הגבוה מבין אלה: 100,000 מטרים מעוקבים בשנה או כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו, אם ישנה, ושהוגדר &quot;מפיק עירוני&quot; ברישיון ההפקה, למעט מפיק מים שכמות המים הכוללת שהוקצתה לו להפקה במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה;
:- &quot;מצב הידרולוגי&quot; - מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי [[סעיף 2 לתוספת זו]];
:- &quot;עונת צריכת החורף&quot; - התקופה שתחילתה ב-1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב-31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת; וכן רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, כי מפיק עירוני מסוים, לגבי שנה מסוימת או חלק ממנה יהיה פטור מתשלום מהיטל הפקת חורף בשל החלק המיוחס לעונה זו, אם נוכח לדעת כי אין תשתית המגיעה לגבול תחומו של המפיק או שקיימת תשתית כאמור אך דרך תשתית זו לא ניתן לספק כמות מים מספקת ממקור אחר, ובלבד שהמפיק צרך את כל הכמות האפשרית מהתשתית המגיעה לגבול תחומו כאמור וצמצם בהתאמה לצריכה מתשתית זו את ההפקה ממקורותיו בעונה זו.

@ 2. פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת
: (א) לא יאוחר מ-15 באפריל בכל שנה, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, הודעה על המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת, לגבי השנה שתחילתה ב-1 בינואר שקדם לפרסום, לפי הסיווג &quot;טוב&quot;, &quot;ממוצע&quot; או &quot;גרוע&quot;; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ויכול שתקדים את הפרסום ברשומות.
: (ב) סיווג המצב ההידרולוגי כאמור בסעיף קטן (א), לענין אזור סובב כנרת, יהיה בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על הנתונים בדבר מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרס בכל שנה:
:: (1) כאשר מפלס הכנרת גבוה מ-210.20 מטרים מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ-9 מטרים מעוקבים לשניה - מצב הידרולוגי טוב;
:: (2) כאשר מפלס הכנרת נמוך מ-211.60 מטרים מתחת לפני הים או ששפיעת מעיינות הדן נמוכה מ-8 מטרים מעוקבים לשניה - מצב הידרולוגי גרוע;
:: (3) בכל מקרה אחר - מצב הידרולוגי ממוצע.

@ 3. היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה אחידה&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;הפקה חורגת&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בכמות העולה על כמות המים שהוקצתה לאותה מטרה ברישיון ההפקה של המפיק;
::- &quot;הפקת חורף&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;
::- &quot;הפקת עידוד&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;הפקת שימור&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשייה, בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-100 שעות בעונת צריכת החורף, ובסך הכול בכל השנה - בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;כושר הפקה פעיל&quot; - סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;
::- &quot;כללי מקורות&quot; - [[=כללי מקורות|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]];
::- &quot;ספיקה מוכרת לקידוח&quot; - הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, &quot;תעודת רישום&quot;, של קידוח - כמשמעותה לפי [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]];
::- &quot;תעריף ייחוס&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) לכמות מים שהופקה לשימוש עצמי של המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]] לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)]] או לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות]] או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים]], והכל לפי העניין;
::: (2) לכמות מים שהופקה לשם אספקה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת למי שסופקו לו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)]] או לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות]] או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים]], והכל לפי העניין;
: (ב) החל ביום 1 ביולי 2013 ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
:: (1) הפקת שימור - תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (2) הפקה בסיסית - בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
::: בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (3) הפקת עידוד - תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (4) הפקה חורגת - תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (5) הפקת חורף - תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (6) הפקה אחידה - התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש&quot;ח למטר מעוקב.
: (ב1) 21 החל ביום 1 ביולי 2012, ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
:: (1) הפקה בסיסית - בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים - בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
::: בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (2) הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית - תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (3) הפקה חורגת - תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב.
: (ג) עודכן תעריף הייחוס בהתאם להוראות [[סעיף 112א]], יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי המשנה (ב) ו-(ב1), לפי הוראות [[סעיף 112א]] ולא יחולו לעניין היטלי ההפקה שבפרטי משנה (ב) ו-(ב1) הוראות [[סעיף 116(ג)]].
: (ג1) על אף האמור בפרט משנה (ג), בפעם הראשונה בשנת 2010 שבה יעודכן תעריף הייחוס לפי הוראות [[סעיף 112א]], יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שפרטי משנה (ב) ו-(ב1) בשיעור 0%.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על היטלי ההפקה שעודכנו לפי סעיף קטן (ג).

@ 4. היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;א)
: החל ביום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט [[תוספת זאת לוח 1|בלוח 1]], לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:
: (1) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 2|בלוח 2]] - לגבי כל אחד מהאזורים, בהתאם לסוג ההפקה המפורט לצדו;
: (2) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 3|בלוח 3]] - לגבי אזור מנותק או אזור סובב כנרת, בהתאם למצב ההידרולוגי באזור זה באותה שנה כפי שפורסם לפי [[סעיף 2 לתוספת זו]] ובהתאם למקור המים המפורט לצדו;
: (3) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 4|בלוח 4]] - לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים, בהתאם למקום ההפקה של אותם מים.

@ 5. היטל על הפקה באזור רמת הגולן
: על אף הוראות [[סעיף 4 לתוספת זו]], החל ביום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה - מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
: (1) בעד מים שפירים שהופקו ממאגרי רמת הגולן - ישלם מפיק מים היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של 0.4 בסכום ההיטל שיש לשלמו בשל הפקת מים שפירים עיליים באזור סובב כנרת לפי [[סעיף 4 לתוספת זו]];
: (2) בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב-15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב-30 באפריל בשנה שאחריה - מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.

@ 6. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א) : (((בוטל).))

@ 7. היטל על הפקה במקרים מיוחדים (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-4, ק&quot;ת תשס&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ט-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;א-4, ק&quot;ת תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: על אף הוראות [[פרט 3|סעיפים 3 עד 6]], מפיק מים ישלם בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:
: (1) בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול - 1.436 אגורות למטר מעוקב - למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או היטל הפקה בסכום של 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב, עד לכמות הנקובה ברישיון - למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;
: (2) בעד הפקת טיוב - היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו -
::- &quot;הפקת טיוב&quot; - הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;
::- &quot;היטל קובע&quot; - ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;
: (3) בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה - יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;
: (4) בעד הפקת מים שפירים המיועדת לסילוק מים מאקוויפר - 7 שקלים חדשים למטר מעוקב, ולעניין הפקה כאמור המסופקת למטרות כמפורט בפסקאות המשנה שלהלן - היטל מופחת כמפורט באותן פסקאות:
:: (א) למטרות צריכה ביתית או תעשייה - 5 שקלים חדשים למטר מעוקב;
:: (ב) למטרת חקלאות - היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה נוספת כהגדרתה [[פרט 4|בסעיף 4]];
:: (ג) להזרמה למערכת ביוב כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], שאישר מנהל הרשות הממשלתית מראש ושניתן לגביה היתר לפי כל דין, אם הדבר נדרש - 3 שקלים חדשים למטר מעוקב; מנהל הרשות הממשלתית לא ייתן אישור כאמור אלא לאחר שנועץ, טרם ההזרמה, עם בעל מערכת הביוב, ובשים לב לאיכות המים המוזרמים, ליכולת ההולכה והטיפול של מערכת הביוב ובתנאי שהשפכים המטופלים ינוצלו במלואם לפי רישיון הפקה;
: (5) בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו - היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;
: (6) בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:
:: (א) הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה - היטל בשיעור של 1.526 שקלים חדשים למטר מעוקב;
:: (ב) הפקה למטרת חקלאות - היטל בשיעור של 0.220 שקלים חדשים למטר מעוקב.
:: בפסקה זו -
::- &quot;הפקת בצורת&quot; - הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:
::: (1) ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן - תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;
::: (2) מנהל הרשות הוסיף תוספת הפקה לרישיון ההפקה של מפיק והגדיר את תוספת ההפקה כהפקת בצורת; מנהל הרשות רשאי לפרסם ברשומות ובאינטרנט מזמן לזמן את התנאים להוספת תוספת בגין הפקת בצורת לרישיון ההפקה;
: (7) בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי הרישיון הוגדרו לשימוש כלל ארצי - היטל בסכום אפס; על אף האמור, פרסם מנהל הרשות הממשלתית הודעה לפי [[פרט 2|סעיף 2]] בדבר מצב הידרולוגי ממוצע יהיה שיעור ההיטל 0.1 שקלים חדשים למטר מעוקב ואם ההודעה בדבר מצב הידרולוגי גרוע יהיה שיעור ההיטל 0.2 שקלים חדשים למטר מעוקב; היטל כאמור ישולם בעד הפקה ממקורות המושפעים מההודעה האמורה; בפסקה זו -
::- &quot;המקורות המושפעים&quot; - לפי הודעה שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, באישור מועצת הרשות הממשלתית;
::- &quot;שימוש כלל ארצי&quot; - הפקת מים בידי מפיק מים שכמות המים השפירים הכוללת שהוקצתה לו לאספקה, במועד מתן רישיון ההפקה, ולפי האמור בו, למטרות צריכה ביתית, עולה על 200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לרבות הפקת מים שנועדה לאספקה לאותו מפיק לפי הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 35א לחוק]].

@ 8. (תיקון: תשס&quot;ח)
: על אף האמור [[בסעיף 4 לתוספת השניה]], ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים עיליים באזור מערכת המים הארצית -
: (1) מיום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) עד יום כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;
: (2) מיום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.

=== לוח 1: היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
@ (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-4, ק&quot;ת תשס&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ט-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: {|
! האזור !! היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למטר מעוקב)}}
|-
| אזור מנותק || 0.056
|-
| אזור סובב כנרת || 0.283
|-
| אזור מערכת המים הארצית || 0.564
|}

=== לוח 2: מקדם בהתאם לסוג ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | סוג ההפקה !! colspan=&quot;3&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת !! אזור מערכת המים הארצית
|-
| הפקה ראשונה || 0.4 || 0.4 || 0.1
|-
| הפקה נוספת || 1.0 || 1.0 || 1.9
|-
| הפקה משלימה || 1.6 || 1.6 || 2.8
|}

@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;הפקה משלימה&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;
:- &quot;הפקה נוספת&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:
:: (1) כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרה זו;
:: (2) 80 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכה המים הארצית;
:- &quot;הפקה ראשונה&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות שאינה עולה על הכמות הגבוהה מבין אלה:
:: (1) 50 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכת המים הארצית;
:: (2) 25% אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של מפיק במערכת המים הארצית;
:: (3) כמות מים שפירים בסיסית, ובלבד שאינה עולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרת חקלאות;
:- &quot;יישוב מתוכנן&quot; - יישוב הכלול ברשימה המופקדת במשרדי הרשות הממשלתית והכוללת יישובים ששר החקלאות ופיתוח הכפר הכיר בהם כיישובים מתוכננים;
:- &quot;כמות מים שפירים בסיסית&quot; - כמות מים שפירים המוקצית ברישיון ההפקה של מפיק מים למטרת חקלאות, ואשר אינה עולה:
:: (1) לענין מפיק מים שהוא יישוב מתוכנן - על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
:: (2) לענין מפיק מים אחר - על 15 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו.

=== לוח 3: מקדם בהתאם למצב ההידרולוגי ובהתאם למקור המים {{ש}} {{מוקטן|(לגבי אזור מנותק ואזור סובב כנרת)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | המצב ההידרולוגי !! rowspan=&quot;2&quot; | מקור המים !! colspan=&quot;2&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | טוב || עיליים || 0.2 || 0.2
|-
| אקוויפר || 0.2 || 2.0
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | ממוצע || עיליים || 0.5 || 0.5
|-
| אקוויפר || 0.5 || 0.5
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | גרוע || עיליים || 2.0 || 2.0
|-
| אקוויפר || 2.0 || 0.2
|}
=== לוח 4: מקדם בהתאם למקום ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | מקום ההפקה !! colspan=&quot;3&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת !! אזור מערכת המים הארצית
|-
| הפקה באזור מעלה || 0.8 || 1.8 || 1.2
|-
| הפקה באזור ביניים || 0.4 || 0.8 || 1.0
|-
| הפקה באזור מורד || 0 || 0 || 0
|}
@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;אזור ביניים&quot; - אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;
:- &quot;אזור מורד&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא &quot;אזור מורד&quot;, בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;
:- &quot;אזור מעלה&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא &quot;אזור מעלה&quot;, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור;
:- &quot;הפקה באזור ביניים&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור ביניים ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור ביניים;
:- &quot;הפקה באזור מורד&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מורד ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מורד;
:- &quot;הפקה באזור מעלה&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מעלה ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור מעלה.


&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ח בתמוז תשי&quot;ט (3 באוגוסט 1959).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* קדיש לוז, שר החקלאות
* יצחק בן-צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>2x1ekoqvx93g0bfz9oa1bvydrn9hh7y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק המים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>285202</id>
    <revision>
      <id>1416651</id>
      <parentid>1401340</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T08:00:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1416642]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="280820" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק המים, תשי״ט–1959}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000381}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1938, תוס׳ 1, 4|פקודת חקירת המים, 1938|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561243.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 169|חוק המים|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208926.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 10|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208927.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 175|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208928.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208929.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 191|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208930.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 8|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 140|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 180|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210868.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 362|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300203.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300397.pdf}}, {{ח:תיבה|570|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 417|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300615.pdf}}, {{ח:תיבה|197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299731.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס׳ 3 לחוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299882.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 331, 344|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300127.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 394|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301006.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 394|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf}}.

''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}. ''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 840|שינוי התוספת השניה לחוק}}, {{ח:תיבה|1120|שינוי התוספת השניה לחוק (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1134|שינוי התוספת השניה לחוק}}. ''הודעות:'' ק״ת תשנ״ט, 1150; תש״ס, 464; תשס״ז, 1119, 1120; תשס״ח, 97, 98, 514, 872, 1146, 1400; תשס״ט, 312, 400, 1142, 1234; תש״ע, 960, 961, 1427; תשע״א, 24, 141, 959, 1196; תשע״ב, 1070, 1071; תשע״ג, 111, 1368, 1616; תשע״ד, 244; תשע״ה, 27, 1312; תשע״ו, 166, 1088.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הסדר השימוש במים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שמירה על המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: מניעת זיהום מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כללים לשימוש במים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: אזורי קיצוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: החדרת מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן א|סימן א׳: מפעלים ורשויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: תכנון מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: הקמת מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: העברת מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: דמי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: פיקוח על דמי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: היטל הפקה ממקורות מים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: תשלום מיוחד {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: הפרשי הצמדה וריבית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: ארגון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א1|סימן א׳1: מועצת הרשות הממשלתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א2|סימן א׳2: מנהל הרשות הממשלתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א3|סימן א׳3: מועצת המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: נציב המים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין לעניני מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: פנקס המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5א|פרק חמישי א׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳: סמכויות פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: גוף ציבורי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}

{{ח:סעיף|1|מקורות המים ויעודם}}
{{ח:ת}} מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.

{{ח:סעיף|2|מקורות המים מה הם}}
{{ח:ת}} מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.

{{ח:סעיף|3|זכות הפרט למים}}
{{ח:ת}} כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|4|הקשר בין הקרקע והמים}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.

{{ח:סעיף|5|אין לדלדל מקור מים}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.

{{ח:סעיף|6|צמידות הזכות למטרה|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה – פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים –
{{ח:תת|(1)}} צרכי בית;
{{ח:תת|(2)}} חקלאות;
{{ח:תת|(3)}} תעשיה;
{{ח:תת|(4)}} מלאכה, מסחר ושירותים;
{{ח:תת|(5)}} שירותים ציבוריים;
{{ח:תת|(6)}} שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה – ערכי טבע ונוף).

{{ח:סעיף|7|תחולה}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין – לרבות חוק זה – או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הסדר השימוש במים}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שמירה על המים}}

{{ח:סעיף|8|הגדרות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלדול מקור מים“ – לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|9|כללים לשמירת המים|תיקון: תשל״ב, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חייב אדם –
{{ח:תתת|(1)}} לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
{{ח:תתת|(2)}} להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
{{ח:תתת|(3)}} להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;
{{ח:תתת|(4)}} למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|חוק מדידת מים, התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} (להלן – רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}}, או {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק מדידת מים}}, להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|9א|התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה – מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים.
{{ח:תתת|(2)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ובלבד שגוף ציבורי שייווסף {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת האמורה}} לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

{{ח:סעיף|9ב||תיקון: תש״ע, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}} (להלן – מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, רשאי הוא –
{{ח:תת|(1)}} לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר – לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
{{ח:תת|(2)}} לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|12|חיוב בהוצאות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|שפקודת המסים (גביה)}}, פרט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|לסעיף 12 שבה}}, חלה עליו.

{{ח:סעיף|13|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או על ידי הטלת הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}} (להלן – בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.

{{ח:סעיף|14|שיעורן של רצועות מגן|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124טו|סעיף 124טו}} (להלן – מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.

{{ח:סעיף|15|קביעת רצועות מגן|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|16|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18|פיצויים|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|18א|אירוע פגיעה במים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע פגיעה במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מים“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א1}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|19|מקור מים שנתדלדל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן – לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|20|מוביל מים בלתי מנוצל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו־צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: מניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|20א|הגדרות|תיקון: תשל״ב, תשנ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מים“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם זיהום“ – מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן א{{ח:הערה|׳}}1“ – לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.

{{ח:סעיף|20ב|איסור זיהום מים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

{{ח:סעיף|20ג|מניעת זיהום מים במיתקני מים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת־קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

{{ח:סעיף|20ד|תקנות למניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(4)}} הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|בסעיף 20ב}} {{ח:פנימי|סעיף 20ג|ו־20ג}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006}} {{ח:חיצוני|כללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק)|וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:סעיף|20ה|סילוק שפכים מגורם זיהום|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ב)}} נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.
{{ח:תת|(ד)}} אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ו)}} מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|20ו|התנאת תנאים למניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:ת}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.

{{ח:סעיף|20ז|תיקון המעוות|תיקון: תשל״ב, תשס״ו, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|20ח|צו הפסקה|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן – צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, או הפר הוראה מהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.
{{ח:תת|(ב)}} צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
{{ח:תת|(ג)}} היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

{{ח:סעיף|20ט|צו הפסקה במקרים מיוחדים|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.

{{ח:סעיף|20י|סמכויות חירום|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.

{{ח:סעיף|20יא|צו הרשאה|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
{{ח:תת}} לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}, אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
{{ח:תת|(ג)}} צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין־וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.
{{ח:תת|(ו)}} רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

{{ח:סעיף|20יב|הענקת סמכויות|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} (להלן בסעיף זה – רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
{{ח:תת|(ב)}} רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים – גם בהסכמת שר הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

{{ח:סעיף|20יג|הוראות בדבר איכות מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

{{ח:סעיף|20יד|שמירת חובות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|20טו|צווים כלליים ומיוחדים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} צו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|20טז|שטח תחולה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} תקנות וצווים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|20יז|פעולות הנוגעות למי שתיה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} אין בהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} כדי לגרוע מן האמור {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940}}, בכל הנוגע למי שתיה.

{{ח:סעיף|20יח|זכות ערר|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור {{ח:פנימי|סעיף 153|בסעיף 153}}.

{{ח:סעיף|20יט|תקופת מעבר|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בהפעלת סמכויותיהם על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לתקפו.

{{ח:סעיף|20כ|חובת דיווח|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.

{{ח:סעיף|20כא|עונשין לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}|תיקון: תשנ״א, ק״ת תשנ״ז, ק״ת תשס״ג, תשס״ח, ק״ת תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, דינו – מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת – מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
{{ח:תת|(ב)}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
{{ח:תת|(ג)}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|20כב|אחריות נושאי משרה בתאגיד|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

{{ח:סעיף|20כג|סמכויות בית־&lt;wbr&gt;משפט|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} קיים חשד שנעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}}, רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), ”בית משפט“ – בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.
{{ח:תת|(ג)}} תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.
{{ח:תת|(ו)}} בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.
{{ח:תת|(ז)}} בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו“ – צו עשה או צו לא תעשה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ –
{{ח:תתתת|(1)}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתתת|(2)}} קובל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20כה|בסעיף 20כה}} – לאחר שהגיש קובלנה.

{{ח:סעיף|20כד|חיוב בהוצאות ובניקוי|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
{{ח:תת|(1)}} בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(2)}} לנקוט את האמצעים הדרושים כדי –
{{ח:תתת|(א)}} להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;
{{ח:תתת|(ב)}} לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(ג)}} להחזיר את המצב לקדמותו.

{{ח:סעיף|20כה|קובלנה|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ז, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} קובלנה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 68|בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, רשאי להגיש אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל אדם – לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית – לגבי עבירה שנעברה בתחומה.
{{ח:תתת|(3)}} כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}} – לגבי כל עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|20כו|דין המדינה|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} דין המדינה לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, כדין כל אדם.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כללים לשימוש במים|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|21|קביעת כללים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.

{{ח:סעיף|22|מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} קביעת כללים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים}}

{{ח:סעיף|22א|רשיון הקמה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי־ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
{{ח:תת|(א1)}} מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

{{ח:סעיף|23|רשיון הפקה או הספקה|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי־ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן – רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי־ים ובין אם קיבלם מספק אחר – אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, ”הספקה“ – לרבות צריכה עצמית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה ({{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|בסימן זה}} – רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.

{{ח:סעיף|24|פרטי הרשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.

{{ח:סעיף|25|תנאים ברשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|25א|אמות מידה להקצאת מים לחקלאות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות.

{{ח:סעיף|26|הספקת מים קיימת|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן זה}} לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.

{{ח:סעיף|27|רישום רשיונות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
{{ח:תת|(ב)}} כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

{{ח:סעיף|28|מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, ”אמצעי שליטה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|29|רישיון באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.

{{ח:סעיף|30|ביטולו ושינויו של רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.

{{ח:סעיף|31|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

{{ח:סעיף|32|השהיית ביטול רשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.

{{ח:סעיף|33|המשך הספקה לאחר ביטול רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.

{{ח:סעיף|33א|חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}} ובאופן שקבעה.

{{ח:סעיף|34|חיוב לספק מים|תיקון: תשס״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם – יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

{{ח:סעיף|35|המשך הספקת מים במקרים מיוחדים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת־חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי״ז–1957, ימשיך הספק – לפי דרישת הצרכן – לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים – במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.
{{ח:תת|(ה)}} תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.

{{ח:סעיף|35א|חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית|תיקון: תש״ס, תשס״ד, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מים“ – מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תשתית“ – מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן – בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(3)}} הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ו)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: אזורי קיצוב}}

{{ח:סעיף|36|הכרזה על אזור קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן – אזור קיצוב).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|אכרזת המים (אזור קיצוב)|אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008}}, לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.}}

{{ח:סעיף|37|סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים –
{{ח:תתת|(1)}} כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.
{{ח:תת|(ב)}} המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה – ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת – שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.
{{ח:תת|(ג)}} הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|38|פרסום הצעת הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|39|התנגדות להצעת הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.

{{ח:סעיף|40|החלטה על הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.

{{ח:סעיף|41|שינוי הסדר}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|הסעיפים 37–40}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.

{{ח:סעיף|42|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}} –
{{ח:תת|(1)}} לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;
{{ח:תת|(2)}} להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.

{{ח:סעיף|43|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.

{{ח:סעיף|44|פיצויים עקב קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}}, ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(2)}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: החדרת מים|תיקון: תשכ״ה}}

{{ח:סעיף|44א|הגדרה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החדרת מים“ – פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת־קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת־הקרקע.

{{ח:סעיף|44ב|איסור על החדרת מים שלא ברשות|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 44ג|בסעיף 44ג}} ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|44ג|מטרות ההחדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} ואלה מטרות ההחדרה:
{{ח:תת|(1)}} מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;
{{ח:תת|(2)}} אגירה עונתית ורב־שנתית של מים;
{{ח:תת|(3)}} כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|44ד|הצעת תכנית החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את –
{{ח:תתת|(1)}} מטרת ההחדרה;
{{ח:תתת|(2)}} מקום ההחדרה;
{{ח:תתת|(3)}} גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן – אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
{{ח:תתת|(4)}} כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;
{{ח:תתת|(5)}} אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
{{ח:תתת|(6)}} תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;
{{ח:תתת|(7)}} תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
{{ח:תתת|(8)}} אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.

{{ח:סעיף|44ה|שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

{{ח:סעיף|44ו|שמירה על איכות המים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.

{{ח:סעיף|44ז|תכנו של רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מטרת ההחדרה;
{{ח:תתת|(2)}} כמויות המים המיועדים להחדרה;
{{ח:תתת|(3)}} מערכות המים שמהן יילקחו המים;
{{ח:תתת|(4)}} התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;
{{ח:תתת|(5)}} מקומות ההחדרה ומועדיה;
{{ח:תתת|(6)}} איכות המים המוחדרים;
{{ח:תתת|(7)}} אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.

{{ח:סעיף|44ח|פרסום רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה – במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|44ט|ערר|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.

{{ח:סעיף|44י|בדיקה תקופתית|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|44יא|דרישה להפסקת ההחדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44י|סעיף 44י}} שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.

{{ח:סעיף|44יב|שינויים בתכנית|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ד|הסעיפים 44ד}} {{ח:פנימי|סעיף 44ה|ו־44ה}} יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ה|סעיף 44ה}}.

{{ח:סעיף|44יג|החדרה למטרת אגירה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.

{{ח:סעיף|44יד|תיאומים ברשיון הפקה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
{{ח:תת|(ב)}} ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
{{ח:תת|(ג)}} כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

{{ח:סעיף|44טו|הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.

{{ח:סעיף|44טז|רכישת מים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} גובה התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44טו|בסעיף 44טו}} ייקבע בתעריף על פי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:פנימי|סעיף 113|ו־113(ב)}}; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

{{ח:סעיף|44יז|ויתור על הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.

{{ח:סעיף|44יח|תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על־ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה – ייקבעו התנאים על־ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על־מנת שיקבע את התנאים המתאימים.

{{ח:סעיף|44יט|חלוקת התשלומים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
{{ח:תת|(ב)}} הטלת התשלום תיעשה על־פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44כ|מדידת מים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.

{{ח:סעיף|44כא|אמצעי חילופין|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ד|סעיף 44ד}} הצעת־תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
{{ח:תתת|(1)}} הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
{{ח:תתת|(2)}} השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על־ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על־ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|בסימן זה}} – רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}} על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44א|בסעיף 44א}}.

{{ח:סעיף|44כב|פיצויים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה {{ח:פנימי|סעיף 44ג|שבסעיף 44ג(1)}} או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
{{ח:תת|(ג)}} באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.
{{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|44כג|מסירת דין וחשבון|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: מפעלי מים}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן א|סימן א׳: מפעלים ורשויות}}

{{ח:סעיף|45|מפעלי מים}}
{{ח:ת}} מפעל מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן – המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן – מפעל אזורי).

{{ח:סעיף|46|רשות המים הארצית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|47|זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.
{{ח:תת|(ג)}} תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.

{{ח:סעיף|48|רשות המים הארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית –
{{ח:תתת|(1)}} תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}}; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 111|בסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}} ובאופן שקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, למעט גבייה מחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, ומרשות מקומית, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|בסעיף 4}}, במקום פסקה (1) יקראו:
{{ח:תתתת|”(1)}} הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|בסעיף 5(1) ברישה}}, אחרי ”אחר הדרישה“ יקראו ”בתוך חמישה ימים“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7|בסעיף 7}}, אחרי פסקה (1) יקראו:
{{ח:תתתת|”(1א)}} ניתן צו עיקול, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7|בסעיף קטן (1)}}, ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.“
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)}} ולא יינקטו פעולות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|הפקודה האמורה}}, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א}}.

{{ח:סעיף|48א|תיקון ליקויים וחובת דיווח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו׳ בתמוז התשע״ז (30 ביוני 2017).
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.

{{ח:סעיף|48ב|פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)}}, יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ב)}}.

{{ח:סעיף|49|רשות מים אזורית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|50|תפקידי רשות מים אזורית}}
{{ח:ת}} תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.

{{ח:סעיף|51|הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.

{{ח:סעיף|52|הרשאת ביצוע|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.

{{ח:סעיף|53|תנאי למתן הרשאת ביצוע|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרשאת ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}} לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.

{{ח:סעיף|54|סייג למימון|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|55|גוף מבוקר}}
{{ח:ת}} רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף|56|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.

{{ח:סעיף|57|פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.

{{ח:סעיף|58|דו״ח לכנסת|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.

{{ח:סעיף|59|רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}} או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
{{ח:תתת|(2)}} לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
{{ח:תתת|(2)}} לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.

{{ח:סעיף|60|סייג לגבי רשות המים הארצית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} גם לגבי רשות המים הארצית.

{{ח:סעיף|61|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: תכנון מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|62|תכנית מפעל}}
{{ח:ת}} תכנית למפעל מים (בחוק זה – תכנית מפעל) תפרט בין השאר:
{{ח:תת|(1)}} תפקיד המפעל;
{{ח:תת|(2)}} שטח פעולתו של המפעל;
{{ח:תת|(3)}} העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
{{ח:תת|(4)}} אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
{{ח:תת|(5)}} המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
{{ח:תת|(6)}} המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
{{ח:תת|(7)}} רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|ו־85}};
{{ח:תת|(8)}} סקר משקי כלכלי על המפעל.
{{ח:ת}} לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.

{{ח:סעיף|63|בדיקת הצעת תכנית}}
{{ח:ת}} הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}} לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.

{{ח:סעיף|64|סמכויות לבדיקת תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.

{{ח:סעיף|65|פרסום הצעת תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.

{{ח:סעיף|66|ערר על תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.

{{ח:סעיף|67|אישור תכניות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} כעבור התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}} תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

{{ח:סעיף|68|תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
{{ח:תת|(ב)}} לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

{{ח:סעיף|69|כוחה של תכנית מפעל}}
{{ח:ת}} כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.

{{ח:סעיף|70|מקומות קדושים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א״י (המקומות הקדושים), 1924}}, או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
{{ח:ת}} בסעיף זה – ”מקום פולחן דתי“ – לרבות בית קברות.

{{ח:סעיף|71|מקומות היסטוריים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל״ח–1978}}, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.

{{ח:סעיף|72|פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}.
{{ח:תת|(ב)}} העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.

{{ח:סעיף|73|שינויים בתכנית מפעל מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיפים 62 עד 72}} יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.

{{ח:סעיף|74|מפעלים קיימים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
{{ח:תת|(ג)}} המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.
{{ח:תת|(ד)}} לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
{{ח:תת|(ה)}} היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|75|ערר}}
{{ח:ת}} ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|76|מפעלים שהוחל בהקמתם}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|הסעיפים 74}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: הקמת מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|77|סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
{{ח:תתת|(3)}} לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.

{{ח:סעיף|78|סמכות לתת היתרים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היתה פעולה מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}} טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.

{{ח:סעיף|79|פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה}}
{{ח:תת|(א)}} מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
{{ח:תת}} ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם היה המבנה דירה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955}}, והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|החוק ההוא}} או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(2)}} אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.

{{ח:סעיף|80|רכישת מקרקעין|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}}, לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|81|גישה חלופה סבירה}}
{{ח:ת}} היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.

{{ח:סעיף|82|הספקת מים חלופה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|83|ביצוע עבודות זמניות}}
{{ח:תת|(א)}} עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.

{{ח:סעיף|84|הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} ”קו מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן זה}} – קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה – מלוא הרצועה הזאת.

{{ח:סעיף|85|הגבלות זמניות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}, יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}}, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}} – לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.

{{ח:סעיף|86|סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.

{{ח:סעיף|87|פטור ממסים ותשלומים אחרים}}
{{ח:ת}} הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}, יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|88|בניה ונטיעה שלא בהיתר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|89|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: פיצויים}}

{{ח:סעיף|90|פיצויים מרשות מים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
{{ח:תתת|(1)}} הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} מי שנגרם לו נזק על ידי –
{{ח:תתתת|(א)}} שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם – אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
{{ח:תתתת|(ג)}} סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

{{ח:סעיף|91|פיצויים בעין}}
{{ח:ת}} הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.

{{ח:סעיף|91א|חישוב המועד לפיצויים|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}}.

{{ח:סעיף|92|סייג לפיצויים}}
{{ח:ת}} בחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}.

{{ח:סעיף|93|כללים לחישוב הפיצויים|תיקון: תשכ״א־2, תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}; לענין {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 12|סעיף 12 לאותה פקודה}} יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.

{{ח:סעיף|94|הכרעה בדבר הפיצויים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 80|לסעיף 80}}.

{{ח:סעיף|95|התיישנות}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים}}

{{ח:סעיף|96|הספקה בשטח המפעל}}
{{ח:ת}} רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.

{{ח:סעיף|97|הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
{{ח:תת|(ב)}} הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ־10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|98|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|99|הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל}}
{{ח:ת}} הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}.

{{ח:סעיף|100|הוראות כלליות להספקת מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
{{ח:תת|(2)}} תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
{{ח:תת|(3)}} אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
{{ח:תת|(4)}} סדרי הגביה של דמי המים.

{{ח:סעיף|101|התנגדות להוראות כלליות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.

{{ח:סעיף|102|כללים בדבר הפסקת הספקת מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.

{{ח:סעיף|103||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: העברת מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|104|העברת מפעלים מרשות לרשות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.

{{ח:סעיף|105|העברת מפעל לידי המדינה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.

{{ח:סעיף|106|אישור הסכמים על ידי בית משפט}}
{{ח:ת}} הסכמים שנערכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}} טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.

{{ח:סעיף|107|פרסום ותחילת תוקף|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הודעה על הסכם מאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}} תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.

{{ח:סעיף|108|כוחה של העברה}}
{{ח:ת}} העברתו של מפעל מים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן זה}} מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: דמי מים}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: פיקוח על דמי מים}}

{{ח:סעיף|109|הגדרה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.

{{ח:סעיף|110|מתן ידיעות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר – חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם.

{{ח:סעיף|111|כללים לחישוב עלות המים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|112|קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם|תיקון: תשל״ו, תשנ״ג, תש״ס, תשס״ד־3, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ו־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור פלוני או לגבי סוג ספקים פלוני, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}}, עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ״ק, והם יתעדכנו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה – מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
{{ח:תת|(ד)}} לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, ”בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה“ – למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, רשות מקומית ורשות המים הארצית.

{{ח:סעיף|112א|עדכון|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} התברר במועד כלשהו כי שיעור השינוי של הסל הקובע מגיע ל־3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} לפי שיעור השינוי; חלפו ששה חדשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אף אם לא הגיע ל־3.5%; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הכללי“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר“ – הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור השינוי של הסל הקובע“ – שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 35% משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתתת|(2)}} 15% משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתתת|(3)}} 50% משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההעלאה הקודם“ – המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|113|שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|114|כוחו של תעריף|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
{{ח:תת|(ב)}} מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
{{ח:תת|(ג)}} נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.

{{ח:סעיף|114א|הפסקת שירות בשל חוב|תיקון: תשס״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(ג) ו־(ד)}}.

{{ח:סעיף|115||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: היטל הפקה ממקורות מים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}

{{ח:סעיף|116||תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ז, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|117||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|118||תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|119||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|120||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|121||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|122||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|123||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: תשלום מיוחד {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}

{{ח:סעיף|124א||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ב||תיקון: תשכ״א, תשל״ו, תשנ״ד, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ג||תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ד||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ה||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ו||תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ז||תיקון: תשכ״א, תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשנ״ג}}

{{ח:סעיף|124ח|הגדרות|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום יתר“ – תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין –
{{ח:תתת|(1)}} בתשלום לפי חוק זה – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} בתשלום יתר – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד החיוב“ – המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה –
{{ח:תתת|(1)}} על תשלום לפי חוק זה – ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} על תשלום יתר – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

{{ח:סעיף|124ט|תשלומי פיגורים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
{{ח:תת|(ב)}} דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 124א|סעיף 124א}} וכן היטל הפקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}}, שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

{{ח:סעיף|124י|החזר תשלומי יתר|תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט, תשס״ו}}
{{ח:ת}} שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: ארגון}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124יא|הרשות הממשלתית למים ולביוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה – הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ({{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.

{{ח:סעיף|124יב|תקציב הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}, יהיה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|124יג|עסקאות הרשות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

{{ח:סעיף|124יד|עובדי הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א1|סימן א׳1: מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124טו|מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}}, והוא יהיה יושב ראש המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(4)}} המנהל הכללי של משרד הפנים;
{{ח:תתת|(5)}} המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;
{{ח:תתת|(6)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:תתת|(7)}} שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 124טז|סעיף 124טז}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

{{ח:סעיף|124טז|נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות ({{ח:פנימי|פרק 5 סימן א1|בסימן זה}} – נציג הציבור).
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.
{{ח:תת|(ג)}} נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
{{ח:תת|(ד)}} נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – השר הממליץ);
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(4)}} השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
{{ח:תתת|(5)}} נתמנה כעובד המדינה;
{{ח:תתת|(6)}} השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
{{ח:תת|(ה)}} נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, ”בן משפחה“ ו”בעל ענין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|124יז|תפקידי מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
{{ח:תתת|(3)}} קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
{{ח:תתת|(5)}} קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
{{ח:תתת|(6)}} קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;
{{ח:תתת|(7)}} פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
{{ח:תתת|(8)}} סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין־לאומיות בנושא מים.
{{ח:תת|(ב)}} אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו־(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|124יח|סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
{{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ה)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א2|סימן א׳2: מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124יט|מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

{{ח:סעיף|124כ|כשירות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

{{ח:סעיף|124כא|הפסקת כהונה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 7|סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

{{ח:סעיף|124כב|ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 124יט|בסעיף 124יט}}, ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 124כ|סעיף 124כ}}, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|124כג|דוח מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה – דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א3|סימן א׳3: מועצת המים|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|125|מועצת המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה – מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|126|הרכב מועצת המים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת המים תהיה של לא פחות מ־27 ולא יותר מ־39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
{{ח:תת|(ב)}} מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}.

{{ח:סעיף|127|כהונת החברים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
{{ח:תת|(ב)}} פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

{{ח:סעיף|128|כינוסי המועצה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

{{ח:סעיף|129|סדרי עבודה}}
{{ח:ת}} מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
{{ח:ת}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.

{{ח:סעיף|130||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|131|ועדות אזוריות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.

{{ח:סעיף|132|ועדות אספקה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.

{{ח:סעיף|133|ועדת תכנון|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ־11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

{{ח:סעיף|134|נציגות צרכנים בפני רשות מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן – נציגות צרכנים).
{{ח:תת|(ב)}} נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.

{{ח:סעיף|135|נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 131|לסעיף 131}}, רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.

{{ח:סעיף|136|הרכב נציגות הצרכנים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים – שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.

{{ח:סעיף|137|הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: נציב המים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|138||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|139||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין לעניני מים}}

{{ח:סעיף|140|הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו המים (הקמת בית דין לעניני מים)|צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש״ך–1959}} (ק״ת תש״ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו – כל שטח המדינה.}}
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.

{{ח:סעיף|141|הרכב בית הדין|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין לעניני מים (בחוק זה – בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
{{ח:תת|(ב)}} נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} השופט הוא אב בית הדין.

{{ח:סעיף|142|סמכות אב בית הדין}}
{{ח:תת|(א)}} בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.

{{ח:סעיף|143|סמכות בית הדין}}
{{ח:ת}} בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

{{ח:סעיף|144|ראיות}}
{{ח:ת}} בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.

{{ח:סעיף|145|החלטות בית הדין}}
{{ח:ת}} בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.

{{ח:סעיף|146|ערעור והוצאה לפועל}}
{{ח:ת}} פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

{{ח:סעיף|147|תקנות בית הדין}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו)|תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966}}.}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: פנקס המים}}

{{ח:סעיף|148|הנהלת פנקס המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן – פנקס המים).
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.

{{ח:סעיף|149|הפנקס ראיה לכאורה}}
{{ח:ת}} הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.

{{ח:סעיף|150|עיון בפנקס}}
{{ח:ת}} פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.

{{ח:סעיף|150א|דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה־1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(6)}}; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה – ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.

{{ח:קטע2|פרק 5א|פרק חמישי א׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|150ב|עיצום כספי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית – בסכום של 200,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 150,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 250,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(1)}}; לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(3)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א(א)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט(2)}}.

{{ח:סעיף|150ג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 150ב|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ו|סעיף 150ו}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 150ו|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|150ד|זכות טיעון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ג|סעיף 150ג}} רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

{{ח:סעיף|150ה|החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ז|סעיף 150ז}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 150ד|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|150ו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|150ז|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}}, ובשיעורים שתקבע.

{{ח:סעיף|150ח|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ה|בסעיף 150ה(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יג|סעיף 150יג}}, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|150ט|המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ה|בסעיף 150ה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150י|סעיף 150י}}.

{{ח:סעיף|150י|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|150יא|גבייה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|150יב|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|150יג|ערעור|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.

{{ח:סעיף|150יד|פרסום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יג|סעיף 150יג}}, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|150טו|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|150טז|כללים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳: סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|150יז|מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ({{ח:פנימי|פרק 5ב|בפרק זה}} – מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|150יח|תנאים למינוי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לא ימונה מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יז|סעיף 150יז}}, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|150יט|סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תת|(4)}} לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים;
{{ח:תת|(5)}} לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים;
{{ח:תת|(6)}} להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תת|(7)}} לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור.

{{ח:סעיף|150כ|זיהוי מפקח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|150כא|הרשאה לביצוע פעולות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150יט|בסעיף 150יט(7)}}, למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט(4)}}, לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה.

{{ח:סעיף|150כב|הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} כלפי המדינה ומוסדותיה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
{{ח:תתתת|(2)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתתת|(3)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
{{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים.

{{ח:סעיף|150כג|סמכויות לשמירה על המים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150יט|בסעיף 150יט(4) עד (7)}}:
{{ח:תתת|(1)}} עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר – בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
{{ח:תתת|(3)}} עובד של רשות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} ועובד של רשות המים הארצית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} – בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150יח|סעיף 150יח}}, לעניין תנאים למינוי והוראות {{ח:פנימי|סעיף 150כ|סעיפים 150כ}} {{ח:פנימי|סעיף 150כב|ו־150כב}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} על עובד של רשות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}} (בסעיף זה – חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק המשמעת}}, יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי־ענידת תג זיהוי, אי־מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#פרק 6|בפרק השישי של חוק המשמעת}}, ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|באותו החוק}} בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;
{{ח:תתתת|(ב)}} אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(4)}} דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק המשמעת}} שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(5)}} אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}}, ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}} יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
{{ח:תתת}} הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|החוק האמור}} יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(6)}} כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|151|מים לשתיה וכדומה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.

{{ח:סעיף|152|שמירת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט}}}}
{{ח:ת}} אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט#סעיף 45|סעיף 45 לחוק הנפט, תשי״ב–1952}}.

{{ח:סעיף|153|השהיית פעולות}}
{{ח:ת}} כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.

{{ח:סעיף|154|מסירת הודעות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.

{{ח:סעיף|154א|פרסום|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור {{ח:פנימי|סעיף 124כג|בסעיף 124כג}}.

{{ח:סעיף|155|קביעת אזורים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.

{{ח:סעיף|155א|ערבויות של בעל רישיון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב־5 אגורות; לעניין זה, ”תנאים“ – לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.

{{ח:סעיף|156|עונשין|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;
{{ח:תתת|(3)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|ו־122}};
{{ח:תתת|(4)}} עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(5)}} הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה),}}
{{ח:תת}} דינו – קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו – קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שעבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|הסעיפים 23}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, ועל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, דינו – מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ד)}} קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.

{{ח:סעיף|157|ביטול|תיקון: תש״ך}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} הסעיפים הבאים של המג׳לה – 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק הקרקעות העותומני}}.}}
{{ח:תת|(3)}} פקודת חקירת המים, 1938.
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.}}

{{ח:סעיף|158|תיקונים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו־1234 של המג׳לה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.}}

{{ח:סעיף|159|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:סעיף|160|הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} קרן האיזון, כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק רביעי}} כנוסחו ביום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) (להלן – הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) (להלן – היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
{{ח:תתת|(2)}} סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן.
{{ח:תתת|(4)}} שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;
{{ח:תתת|(2)}} השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
{{ח:תתת|(3)}} תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה – אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
{{ח:תת|(ג)}} עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳ לפרק רביעי}}, החל ביום ט״ו בשבט התשנ״ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מים לצריכה חקלאית – 15.0 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תתת|(2)}} מים לצריכה תעשייתית – 26.3 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תתת|(3)}} מים לצריכה ביתית – 61.2 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תת}} עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, בשינויים המחויבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|161|דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ־31 במרס מדי שנה –
{{ח:תת|(1)}} בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf|חוק המים (תיקון מס׳ 27), התשע״ז–2017}} (בסעיף זה – יום התחילה) – על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 111|לסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}}, וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;
{{ח:תת|(2)}} לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה – על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה: גוף ציבורי|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} הכנסת.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} צבא הגנה לישראל.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} רשות מקומית.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} תאגיד עירוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249א|בסעיף 249א לפקודת העיריות}}, וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} תאגיד שהוקם בחוק.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} מוסד שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} מוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} ההסתדרות הציונית העולמית.

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 1 פרט 14}}
{{ח:ת}} הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשנ״ה, תשס״ז, תש״ע}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20כה|סעיף 20כה(א)(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רשות הגנים הלאומיים;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רשות שמורות הטבע;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} החברה להגנת הטבע;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה לארץ ישראל יפה;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר״ז);

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשס״ז, ק״ת תשס״ח, תשע״ז}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת}} בטלה החל מיום 30.4.2017; אך לעניין גובה התעריפים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית, גובה התעריפים בעד מים שיופקו מיום התחילה עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) או עד תחילתם של כללים החלים לגבי אותה הפקה, לפי המוקדם, יהיה בשיעורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת}} כנוסחה ערב ביטולה).}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: ק״ת תשס״ח־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מנותק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אזור עמק חרוד;
{{ח:תתת|(2)}} אזור עמק בית שאן;
{{ח:תתת|(3)}} אזור בקעת הירדן;
{{ח:תתת|(4)}} אזור ים המלח והערבה;
{{ח:תתת|(5)}} כל אזור אחר שהספקת מים שפירים אליו מתבצעת באמצעות הפקה באותו אזור ושההפקה כאמור אינה משפיעה על מקור מים באזורים אחרים ואשר מנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו בהודעה ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מערכת המים הארצית“ – כל אזור שאינו אזור מנותק או אזור סובב כנרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סובב כנרת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחום המועצה המקומית מגדל;
{{ח:תתת|(2)}} תחום עיריית טבריה;
{{ח:תתת|(3)}} תחום המועצה האזורית עמק הירדן;
{{ח:תתת|(4)}} אזור בקעת יבנאל;
{{ח:תתת|(5)}} אזור רמת הגולן;
{{ח:תתת|(6)}} אזור הגליל העליון;
{{ח:תתת|(7)}} כל אזור אחר שמנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה בסיסית“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מפיק שאינו מפיק עירוני או לגבי מפיק באזור מנותק או באזור סובב כנרת – הפקת מים שפירים למטרת צריכה ביתית, בכמות שאינה עולה על הכמות שהוקצתה ברישיון ההפקה ככמות בסיסית להפקה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מפיק עירוני – הפקה כאמור שלא בעונת צריכת החורף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות“ – כמות המים השפירים שהקצה מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ההפקה של מפיק מים, למטרת חקלאות, בשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז, ולענין מפיק מים שהוקצתה לו לראשונה כמות כאמור לאחר שנת הרישוי 1989 – יראו לגביו את כמות המים לחישוב היטלים לחקלאות ככמות המים כאמור שהוקצתה לו לראשונה לאחר שנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק עירוני“ – מפיק מים שפירים שכמות המים השפירים שהוקצתה לו למטרות צריכה ביתית ותעשיה, במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על הגבוה מבין אלה: 100,000 מטרים מעוקבים בשנה או כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו, אם ישנה, ושהוגדר ”מפיק עירוני“ ברישיון ההפקה, למעט מפיק מים שכמות המים הכוללת שהוקצתה לו להפקה במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב הידרולוגי“ – מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2 לתוספת זו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עונת צריכת החורף“ – התקופה שתחילתה ב־1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב־31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת; וכן רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, כי מפיק עירוני מסוים, לגבי שנה מסוימת או חלק ממנה יהיה פטור מתשלום מהיטל הפקת חורף בשל החלק המיוחס לעונה זו, אם נוכח לדעת כי אין תשתית המגיעה לגבול תחומו של המפיק או שקיימת תשתית כאמור אך דרך תשתית זו לא ניתן לספק כמות מים מספקת ממקור אחר, ובלבד שהמפיק צרך את כל הכמות האפשרית מהתשתית המגיעה לגבול תחומו כאמור וצמצם בהתאמה לצריכה מתשתית זו את ההפקה ממקורותיו בעונה זו.

{{ח:סעיף*|2|פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־15 באפריל בכל שנה, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, הודעה על המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת, לגבי השנה שתחילתה ב־1 בינואר שקדם לפרסום, לפי הסיווג ”טוב“, ”ממוצע“ או ”גרוע“; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ויכול שתקדים את הפרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} סיווג המצב ההידרולוגי כאמור בסעיף קטן (א), לענין אזור סובב כנרת, יהיה בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על הנתונים בדבר מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרס בכל שנה:
{{ח:תתת|(1)}} כאשר מפלס הכנרת גבוה מ־210.20 מטרים מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ־9 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי טוב;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר מפלס הכנרת נמוך מ־211.60 מטרים מתחת לפני הים או ששפיעת מעיינות הדן נמוכה מ־8 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי גרוע;
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה אחר – מצב הידרולוגי ממוצע.

{{ח:סעיף*|3|היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית|תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה אחידה“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה חורגת“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בכמות העולה על כמות המים שהוקצתה לאותה מטרה ברישיון ההפקה של המפיק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת חורף“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת עידוד“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת שימור“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשייה, בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב־100 שעות בעונת צריכת החורף, ובסך הכול בכל השנה – בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב־1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כושר הפקה פעיל“ – סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כללי מקורות“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספיקה מוכרת לקידוח“ – הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, ”תעודת רישום“, של קידוח – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעריף ייחוס“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} לכמות מים שהופקה לשימוש עצמי של המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}} לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)}} או לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות}} או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים}}, והכל לפי העניין;
{{ח:תתתת|(2)}} לכמות מים שהופקה לשם אספקה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת למי שסופקו לו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)}} או לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות}} או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים}}, והכל לפי העניין;
{{ח:תת|(ב)}} החל ביום 1 ביולי 2013 ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
{{ח:תתת|(1)}} הפקת שימור – תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת}} בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(3)}} הפקת עידוד – תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(4)}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(5)}} הפקת חורף – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(6)}} הפקה אחידה – התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש״ח למטר מעוקב.
{{ח:תת|(ב1)}} 21 החל ביום 1 ביולי 2012, ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
{{ח:תתת|(1)}} הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים – בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת}} בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית – תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(3)}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב.
{{ח:תת|(ג)}} עודכן תעריף הייחוס בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי המשנה (ב) ו־(ב1), לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}} ולא יחולו לעניין היטלי ההפקה שבפרטי משנה (ב) ו־(ב1) הוראות {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(ג)}}.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בפרט משנה (ג), בפעם הראשונה בשנת 2010 שבה יעודכן תעריף הייחוס לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שפרטי משנה (ב) ו־(ב1) בשיעור 0%.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על היטלי ההפקה שעודכנו לפי סעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף*|4|היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת|תיקון: ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 1|בלוח 1}}, לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 2|בלוח 2}} – לגבי כל אחד מהאזורים, בהתאם לסוג ההפקה המפורט לצדו;
{{ח:תת|(2)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 3|בלוח 3}} – לגבי אזור מנותק או אזור סובב כנרת, בהתאם למצב ההידרולוגי באזור זה באותה שנה כפי שפורסם לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2 לתוספת זו}} ובהתאם למקור המים המפורט לצדו;
{{ח:תת|(3)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 4|בלוח 4}} – לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים, בהתאם למקום ההפקה של אותם מים.

{{ח:סעיף*|5|היטל על הפקה באזור רמת הגולן|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4 לתוספת זו}}, החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה – מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} בעד מים שפירים שהופקו ממאגרי רמת הגולן – ישלם מפיק מים היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של 0.4 בסכום ההיטל שיש לשלמו בשל הפקת מים שפירים עיליים באזור סובב כנרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4 לתוספת זו}};
{{ח:תת|(2)}} בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב־15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב־30 באפריל בשנה שאחריה – מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7|היטל על הפקה במקרים מיוחדים|תיקון: ק״ת תשס״ח־4, ק״ת תשס״ט, ק״ת תשס״ט־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״א־4, ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ג־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|סעיפים 3 עד 6}}, מפיק מים ישלם בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:
{{ח:תת|(1)}} בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול – 1.436 אגורות למטר מעוקב – למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או היטל הפקה בסכום של 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב, עד לכמות הנקובה ברישיון – למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;
{{ח:תת|(2)}} בעד הפקת טיוב – היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת טיוב“ – הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היטל קובע“ – ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;
{{ח:תת|(3)}} בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה – יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;
{{ח:תת|(4)}} בעד הפקת מים שפירים המיועדת לסילוק מים מאקוויפר – 7 שקלים חדשים למטר מעוקב, ולעניין הפקה כאמור המסופקת למטרות כמפורט בפסקאות המשנה שלהלן – היטל מופחת כמפורט באותן פסקאות:
{{ח:תתת|(א)}} למטרות צריכה ביתית או תעשייה – 5 שקלים חדשים למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(ב)}} למטרת חקלאות – היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה נוספת כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4}};
{{ח:תתת|(ג)}} להזרמה למערכת ביוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, שאישר מנהל הרשות הממשלתית מראש ושניתן לגביה היתר לפי כל דין, אם הדבר נדרש – 3 שקלים חדשים למטר מעוקב; מנהל הרשות הממשלתית לא ייתן אישור כאמור אלא לאחר שנועץ, טרם ההזרמה, עם בעל מערכת הביוב, ובשים לב לאיכות המים המוזרמים, ליכולת ההולכה והטיפול של מערכת הביוב ובתנאי שהשפכים המטופלים ינוצלו במלואם לפי רישיון הפקה;
{{ח:תת|(5)}} בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו – היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;
{{ח:תת|(6)}} בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה – היטל בשיעור של 1.526 שקלים חדשים למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(ב)}} הפקה למטרת חקלאות – היטל בשיעור של 0.220 שקלים חדשים למטר מעוקב.
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת בצורת“ – הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן – תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;
{{ח:תתתת|(2)}} מנהל הרשות הוסיף תוספת הפקה לרישיון ההפקה של מפיק והגדיר את תוספת ההפקה כהפקת בצורת; מנהל הרשות רשאי לפרסם ברשומות ובאינטרנט מזמן לזמן את התנאים להוספת תוספת בגין הפקת בצורת לרישיון ההפקה;
{{ח:תת|(7)}} בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי הרישיון הוגדרו לשימוש כלל ארצי – היטל בסכום אפס; על אף האמור, פרסם מנהל הרשות הממשלתית הודעה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2}} בדבר מצב הידרולוגי ממוצע יהיה שיעור ההיטל 0.1 שקלים חדשים למטר מעוקב ואם ההודעה בדבר מצב הידרולוגי גרוע יהיה שיעור ההיטל 0.2 שקלים חדשים למטר מעוקב; היטל כאמור ישולם בעד הפקה ממקורות המושפעים מההודעה האמורה; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המקורות המושפעים“ – לפי הודעה שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, באישור מועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש כלל ארצי“ – הפקת מים בידי מפיק מים שכמות המים השפירים הכוללת שהוקצתה לו לאספקה, במועד מתן רישיון ההפקה, ולפי האמור בו, למטרות צריכה ביתית, עולה על 200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לרבות הפקת מים שנועדה לאספקה לאותו מפיק לפי הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}.

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4 לתוספת השניה}}, ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים עיליים באזור מערכת המים הארצית –
{{ח:תת|(1)}} מיום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) עד יום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;
{{ח:תת|(2)}} מיום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 1|לוח 1: היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשס״ח־4, ק״ת תשס״ט, ק״ת תשס״ט־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ג־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;האזור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למטר מעוקב)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור מנותק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.056&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור סובב כנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.283&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.564&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 2|לוח 2: מקדם בהתאם לסוג ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג ההפקה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה ראשונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה נוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה משלימה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 2|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה משלימה“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה נוספת“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרה זו;
{{ח:תתת|(2)}} 80 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכה המים הארצית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה ראשונה“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות שאינה עולה על הכמות הגבוהה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 50 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכת המים הארצית;
{{ח:תתת|(2)}} 25% אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של מפיק במערכת המים הארצית;
{{ח:תתת|(3)}} כמות מים שפירים בסיסית, ובלבד שאינה עולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרת חקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב מתוכנן“ – יישוב הכלול ברשימה המופקדת במשרדי הרשות הממשלתית והכוללת יישובים ששר החקלאות ופיתוח הכפר הכיר בהם כיישובים מתוכננים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים שפירים בסיסית“ – כמות מים שפירים המוקצית ברישיון ההפקה של מפיק מים למטרת חקלאות, ואשר אינה עולה:
{{ח:תתת|(1)}} לענין מפיק מים שהוא יישוב מתוכנן – על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:תתת|(2)}} לענין מפיק מים אחר – על 15 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו.

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 3|לוח 3: מקדם בהתאם למצב ההידרולוגי ובהתאם למקור המים {{ש}} {{מוקטן|(לגבי אזור מנותק ואזור סובב כנרת)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;המצב ההידרולוגי&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מקור המים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;טוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;ממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;גרוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 4|לוח 4: מקדם בהתאם למקום ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מקום ההפקה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור מעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור ביניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור מורד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 4|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור ביניים“ – אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מורד“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא ”אזור מורד“, בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מעלה“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא ”אזור מעלה“, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור ביניים“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור ביניים ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור ביניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור מורד“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מורד ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מורד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור מעלה“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מעלה ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור מעלה.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ח בתמוז תשי״ט (3 באוגוסט 1959).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''קדיש לוז'''&lt;br&gt;שר החקלאות
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>jovea0fsh23w4x66tmga111s7p9lqq1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416662</id>
      <parentid>1416651</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T09:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1416660]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="281039" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק המים, תשי״ט–1959}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000381}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1938, תוס׳ 1, 4|פקודת חקירת המים, 1938|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561243.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 169|חוק המים|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208926.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 10|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208927.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 175|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208928.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208929.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 191|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208930.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 8|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 140|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 180|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210868.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 362|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300203.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300397.pdf}}, {{ח:תיבה|570|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 417|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300615.pdf}}, {{ח:תיבה|197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299731.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס׳ 3 לחוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299882.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 331, 344|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300127.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 394|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301006.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 394|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf}}.

''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}. ''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 840|שינוי התוספת השניה לחוק}}, {{ח:תיבה|1120|שינוי התוספת השניה לחוק (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1134|שינוי התוספת השניה לחוק}}. ''הודעות:'' ק״ת תשנ״ט, 1150; תש״ס, 464; תשס״ז, 1119, 1120; תשס״ח, 97, 98, 514, 872, 1146, 1400; תשס״ט, 312, 400, 1142, 1234; תש״ע, 960, 961, 1427; תשע״א, 24, 141, 959, 1196; תשע״ב, 1070, 1071; תשע״ג, 111, 1368, 1616; תשע״ד, 244; תשע״ה, 27, 1312; תשע״ו, 166, 1088.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הסדר השימוש במים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שמירה על המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: מניעת זיהום מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כללים לשימוש במים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: אזורי קיצוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: החדרת מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן א|סימן א׳: מפעלים ורשויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: תכנון מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: הקמת מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: העברת מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: דמי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: פיקוח על דמי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: היטל הפקה ממקורות מים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: תשלום מיוחד {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: הפרשי הצמדה וריבית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: ארגון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א1|סימן א׳1: מועצת הרשות הממשלתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א2|סימן א׳2: מנהל הרשות הממשלתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א3|סימן א׳3: מועצת המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: נציב המים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין לעניני מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: פנקס המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5א|פרק חמישי א׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳: סמכויות פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: גוף ציבורי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}

{{ח:סעיף|1|מקורות המים ויעודם}}
{{ח:ת}} מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.

{{ח:סעיף|2|מקורות המים מה הם}}
{{ח:ת}} מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.

{{ח:סעיף|3|זכות הפרט למים}}
{{ח:ת}} כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|4|הקשר בין הקרקע והמים}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.

{{ח:סעיף|5|אין לדלדל מקור מים}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.

{{ח:סעיף|6|צמידות הזכות למטרה|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה – פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים –
{{ח:תת|(1)}} צרכי בית;
{{ח:תת|(2)}} חקלאות;
{{ח:תת|(3)}} תעשיה;
{{ח:תת|(4)}} מלאכה, מסחר ושירותים;
{{ח:תת|(5)}} שירותים ציבוריים;
{{ח:תת|(6)}} שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה – ערכי טבע ונוף).

{{ח:סעיף|7|תחולה}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין – לרבות חוק זה – או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הסדר השימוש במים}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שמירה על המים}}

{{ח:סעיף|8|הגדרות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלדול מקור מים“ – לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|9|כללים לשמירת המים|תיקון: תשל״ב, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חייב אדם –
{{ח:תתת|(1)}} לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
{{ח:תתת|(2)}} להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
{{ח:תתת|(3)}} להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;
{{ח:תתת|(4)}} למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|חוק מדידת מים, התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} (להלן – רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}}, או {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק מדידת מים}}, להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|9א|התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה – מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים.
{{ח:תתת|(2)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ובלבד שגוף ציבורי שייווסף {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת האמורה}} לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

{{ח:סעיף|9ב||תיקון: תש״ע, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}} (להלן – מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, רשאי הוא –
{{ח:תת|(1)}} לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר – לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
{{ח:תת|(2)}} לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|12|חיוב בהוצאות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|שפקודת המסים (גביה)}}, פרט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|לסעיף 12 שבה}}, חלה עליו.

{{ח:סעיף|13|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או על ידי הטלת הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}} (להלן – בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.

{{ח:סעיף|14|שיעורן של רצועות מגן|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124טו|סעיף 124טו}} (להלן – מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.

{{ח:סעיף|15|קביעת רצועות מגן|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|16|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18|פיצויים|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|18א|אירוע פגיעה במים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע פגיעה במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מים“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א1}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|19|מקור מים שנתדלדל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן – לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|20|מוביל מים בלתי מנוצל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו־צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: מניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|20א|הגדרות|תיקון: תשל״ב, תשנ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מים“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם זיהום“ – מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן א{{ח:הערה|׳}}1“ – לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.

{{ח:סעיף|20ב|איסור זיהום מים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

{{ח:סעיף|20ג|מניעת זיהום מים במיתקני מים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת־קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

{{ח:סעיף|20ד|תקנות למניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(4)}} הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|בסעיף 20ב}} {{ח:פנימי|סעיף 20ג|ו־20ג}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006}} {{ח:חיצוני|כללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק)|וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:סעיף|20ה|סילוק שפכים מגורם זיהום|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ב)}} נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.
{{ח:תת|(ד)}} אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ו)}} מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|20ו|התנאת תנאים למניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:ת}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.

{{ח:סעיף|20ז|תיקון המעוות|תיקון: תשל״ב, תשס״ו, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|20ח|צו הפסקה|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן – צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, או הפר הוראה מהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.
{{ח:תת|(ב)}} צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
{{ח:תת|(ג)}} היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

{{ח:סעיף|20ט|צו הפסקה במקרים מיוחדים|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.

{{ח:סעיף|20י|סמכויות חירום|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.

{{ח:סעיף|20יא|צו הרשאה|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
{{ח:תת}} לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}, אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
{{ח:תת|(ג)}} צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין־וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.
{{ח:תת|(ו)}} רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

{{ח:סעיף|20יב|הענקת סמכויות|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} (להלן בסעיף זה – רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
{{ח:תת|(ב)}} רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים – גם בהסכמת שר הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

{{ח:סעיף|20יג|הוראות בדבר איכות מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

{{ח:סעיף|20יד|שמירת חובות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|20טו|צווים כלליים ומיוחדים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} צו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|20טז|שטח תחולה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} תקנות וצווים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|20יז|פעולות הנוגעות למי שתיה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} אין בהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} כדי לגרוע מן האמור {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940}}, בכל הנוגע למי שתיה.

{{ח:סעיף|20יח|זכות ערר|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור {{ח:פנימי|סעיף 153|בסעיף 153}}.

{{ח:סעיף|20יט|תקופת מעבר|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בהפעלת סמכויותיהם על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לתקפו.

{{ח:סעיף|20כ|חובת דיווח|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.

{{ח:סעיף|20כא|עונשין לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}|תיקון: תשנ״א, ק״ת תשנ״ז, ק״ת תשס״ג, תשס״ח, ק״ת תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, דינו – מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת – מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
{{ח:תת|(ב)}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
{{ח:תת|(ג)}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|20כב|אחריות נושאי משרה בתאגיד|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

{{ח:סעיף|20כג|סמכויות בית־&lt;wbr&gt;משפט|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} קיים חשד שנעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}}, רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), ”בית משפט“ – בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.
{{ח:תת|(ג)}} תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.
{{ח:תת|(ו)}} בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.
{{ח:תת|(ז)}} בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו“ – צו עשה או צו לא תעשה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ –
{{ח:תתתת|(1)}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתתת|(2)}} קובל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20כה|בסעיף 20כה}} – לאחר שהגיש קובלנה.

{{ח:סעיף|20כד|חיוב בהוצאות ובניקוי|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
{{ח:תת|(1)}} בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(2)}} לנקוט את האמצעים הדרושים כדי –
{{ח:תתת|(א)}} להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;
{{ח:תתת|(ב)}} לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(ג)}} להחזיר את המצב לקדמותו.

{{ח:סעיף|20כה|קובלנה|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ז, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} קובלנה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 68|בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, רשאי להגיש אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל אדם – לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית – לגבי עבירה שנעברה בתחומה.
{{ח:תתת|(3)}} כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}} – לגבי כל עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|20כו|דין המדינה|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} דין המדינה לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, כדין כל אדם.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כללים לשימוש במים|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|21|קביעת כללים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.

{{ח:סעיף|22|מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} קביעת כללים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים}}

{{ח:סעיף|22א|רשיון הקמה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי־ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
{{ח:תת|(א1)}} מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

{{ח:סעיף|23|רשיון הפקה או הספקה|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי־ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן – רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי־ים ובין אם קיבלם מספק אחר – אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, ”הספקה“ – לרבות צריכה עצמית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה ({{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|בסימן זה}} – רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.

{{ח:סעיף|24|פרטי הרשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.

{{ח:סעיף|25|תנאים ברשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|25א|אמות מידה להקצאת מים לחקלאות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות.

{{ח:סעיף|26|הספקת מים קיימת|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן זה}} לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.

{{ח:סעיף|27|רישום רשיונות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
{{ח:תת|(ב)}} כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

{{ח:סעיף|28|מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, ”אמצעי שליטה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|29|רישיון באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.

{{ח:סעיף|30|ביטולו ושינויו של רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.

{{ח:סעיף|31|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

{{ח:סעיף|32|השהיית ביטול רשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.

{{ח:סעיף|33|המשך הספקה לאחר ביטול רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.

{{ח:סעיף|33א|חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}} ובאופן שקבעה.

{{ח:סעיף|34|חיוב לספק מים|תיקון: תשס״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם – יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

{{ח:סעיף|35|המשך הספקת מים במקרים מיוחדים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת־חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי״ז–1957, ימשיך הספק – לפי דרישת הצרכן – לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים – במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.
{{ח:תת|(ה)}} תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.

{{ח:סעיף|35א|חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית|תיקון: תש״ס, תשס״ד, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מים“ – מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תשתית“ – מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן – בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(3)}} הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ו)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: אזורי קיצוב}}

{{ח:סעיף|36|הכרזה על אזור קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן – אזור קיצוב).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|אכרזת המים (אזור קיצוב)|אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008}}, לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.}}

{{ח:סעיף|37|סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים –
{{ח:תתת|(1)}} כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.
{{ח:תת|(ב)}} המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה – ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת – שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.
{{ח:תת|(ג)}} הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|38|פרסום הצעת הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|39|התנגדות להצעת הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.

{{ח:סעיף|40|החלטה על הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.

{{ח:סעיף|41|שינוי הסדר}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|הסעיפים 37–40}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.

{{ח:סעיף|42|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}} –
{{ח:תת|(1)}} לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;
{{ח:תת|(2)}} להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.

{{ח:סעיף|43|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.

{{ח:סעיף|44|פיצויים עקב קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}}, ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(2)}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: החדרת מים|תיקון: תשכ״ה}}

{{ח:סעיף|44א|הגדרה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החדרת מים“ – פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת־קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת־הקרקע.

{{ח:סעיף|44ב|איסור על החדרת מים שלא ברשות|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 44ג|בסעיף 44ג}} ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|44ג|מטרות ההחדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} ואלה מטרות ההחדרה:
{{ח:תת|(1)}} מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;
{{ח:תת|(2)}} אגירה עונתית ורב־שנתית של מים;
{{ח:תת|(3)}} כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|44ד|הצעת תכנית החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את –
{{ח:תתת|(1)}} מטרת ההחדרה;
{{ח:תתת|(2)}} מקום ההחדרה;
{{ח:תתת|(3)}} גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן – אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
{{ח:תתת|(4)}} כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;
{{ח:תתת|(5)}} אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
{{ח:תתת|(6)}} תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;
{{ח:תתת|(7)}} תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
{{ח:תתת|(8)}} אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.

{{ח:סעיף|44ה|שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

{{ח:סעיף|44ו|שמירה על איכות המים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.

{{ח:סעיף|44ז|תכנו של רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מטרת ההחדרה;
{{ח:תתת|(2)}} כמויות המים המיועדים להחדרה;
{{ח:תתת|(3)}} מערכות המים שמהן יילקחו המים;
{{ח:תתת|(4)}} התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;
{{ח:תתת|(5)}} מקומות ההחדרה ומועדיה;
{{ח:תתת|(6)}} איכות המים המוחדרים;
{{ח:תתת|(7)}} אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.

{{ח:סעיף|44ח|פרסום רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה – במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|44ט|ערר|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.

{{ח:סעיף|44י|בדיקה תקופתית|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|44יא|דרישה להפסקת ההחדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44י|סעיף 44י}} שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.

{{ח:סעיף|44יב|שינויים בתכנית|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ד|הסעיפים 44ד}} {{ח:פנימי|סעיף 44ה|ו־44ה}} יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ה|סעיף 44ה}}.

{{ח:סעיף|44יג|החדרה למטרת אגירה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.

{{ח:סעיף|44יד|תיאומים ברשיון הפקה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
{{ח:תת|(ב)}} ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
{{ח:תת|(ג)}} כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

{{ח:סעיף|44טו|הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.

{{ח:סעיף|44טז|רכישת מים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} גובה התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44טו|בסעיף 44טו}} ייקבע בתעריף על פי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:פנימי|סעיף 113|ו־113(ב)}}; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

{{ח:סעיף|44יז|ויתור על הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.

{{ח:סעיף|44יח|תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על־ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה – ייקבעו התנאים על־ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על־מנת שיקבע את התנאים המתאימים.

{{ח:סעיף|44יט|חלוקת התשלומים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
{{ח:תת|(ב)}} הטלת התשלום תיעשה על־פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44כ|מדידת מים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.

{{ח:סעיף|44כא|אמצעי חילופין|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ד|סעיף 44ד}} הצעת־תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
{{ח:תתת|(1)}} הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
{{ח:תתת|(2)}} השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על־ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על־ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|בסימן זה}} – רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}} על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44א|בסעיף 44א}}.

{{ח:סעיף|44כב|פיצויים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה {{ח:פנימי|סעיף 44ג|שבסעיף 44ג(1)}} או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
{{ח:תת|(ג)}} באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.
{{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|44כג|מסירת דין וחשבון|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: מפעלי מים}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן א|סימן א׳: מפעלים ורשויות}}

{{ח:סעיף|45|מפעלי מים}}
{{ח:ת}} מפעל מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן – המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן – מפעל אזורי).

{{ח:סעיף|46|רשות המים הארצית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|47|זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.
{{ח:תת|(ג)}} תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.

{{ח:סעיף|48|רשות המים הארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית –
{{ח:תתת|(1)}} תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}}; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 111|בסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}} ובאופן שקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, למעט גבייה מחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, ומרשות מקומית, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|בסעיף 4}}, במקום פסקה (1) יקראו:
{{ח:תתתת|”(1)}} הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|בסעיף 5(1) ברישה}}, אחרי ”אחר הדרישה“ יקראו ”בתוך חמישה ימים“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7|בסעיף 7}}, אחרי פסקה (1) יקראו:
{{ח:תתתת|”(1א)}} ניתן צו עיקול, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7|בסעיף קטן (1)}}, ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.“
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)}} ולא יינקטו פעולות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|הפקודה האמורה}}, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א}}.

{{ח:סעיף|48א|תיקון ליקויים וחובת דיווח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו׳ בתמוז התשע״ז (30 ביוני 2017).
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.

{{ח:סעיף|48ב|פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)}}, יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ב)}}.

{{ח:סעיף|49|רשות מים אזורית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|50|תפקידי רשות מים אזורית}}
{{ח:ת}} תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.

{{ח:סעיף|51|הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.

{{ח:סעיף|52|הרשאת ביצוע|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.

{{ח:סעיף|53|תנאי למתן הרשאת ביצוע|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרשאת ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}} לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.

{{ח:סעיף|54|סייג למימון|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|55|גוף מבוקר}}
{{ח:ת}} רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף|56|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.

{{ח:סעיף|57|פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.

{{ח:סעיף|58|דו״ח לכנסת|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.

{{ח:סעיף|59|רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}} או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
{{ח:תתת|(2)}} לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
{{ח:תתת|(2)}} לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.

{{ח:סעיף|60|סייג לגבי רשות המים הארצית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} גם לגבי רשות המים הארצית.

{{ח:סעיף|61|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: תכנון מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|62|תכנית מפעל}}
{{ח:ת}} תכנית למפעל מים (בחוק זה – תכנית מפעל) תפרט בין השאר:
{{ח:תת|(1)}} תפקיד המפעל;
{{ח:תת|(2)}} שטח פעולתו של המפעל;
{{ח:תת|(3)}} העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
{{ח:תת|(4)}} אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
{{ח:תת|(5)}} המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
{{ח:תת|(6)}} המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
{{ח:תת|(7)}} רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|ו־85}};
{{ח:תת|(8)}} סקר משקי כלכלי על המפעל.
{{ח:ת}} לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.

{{ח:סעיף|63|בדיקת הצעת תכנית}}
{{ח:ת}} הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}} לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.

{{ח:סעיף|64|סמכויות לבדיקת תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.

{{ח:סעיף|65|פרסום הצעת תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.

{{ח:סעיף|66|ערר על תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.

{{ח:סעיף|67|אישור תכניות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} כעבור התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}} תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

{{ח:סעיף|68|תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
{{ח:תת|(ב)}} לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

{{ח:סעיף|69|כוחה של תכנית מפעל}}
{{ח:ת}} כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.

{{ח:סעיף|70|מקומות קדושים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א״י (המקומות הקדושים), 1924}}, או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
{{ח:ת}} בסעיף זה – ”מקום פולחן דתי“ – לרבות בית קברות.

{{ח:סעיף|71|מקומות היסטוריים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל״ח–1978}}, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.

{{ח:סעיף|72|פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}.
{{ח:תת|(ב)}} העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.

{{ח:סעיף|73|שינויים בתכנית מפעל מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיפים 62 עד 72}} יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.

{{ח:סעיף|74|מפעלים קיימים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
{{ח:תת|(ג)}} המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.
{{ח:תת|(ד)}} לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
{{ח:תת|(ה)}} היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|75|ערר}}
{{ח:ת}} ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|76|מפעלים שהוחל בהקמתם}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|הסעיפים 74}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: הקמת מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|77|סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
{{ח:תתת|(3)}} לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.

{{ח:סעיף|78|סמכות לתת היתרים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היתה פעולה מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}} טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.

{{ח:סעיף|79|פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה}}
{{ח:תת|(א)}} מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
{{ח:תת}} ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם היה המבנה דירה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955}}, והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|החוק ההוא}} או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(2)}} אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.

{{ח:סעיף|80|רכישת מקרקעין|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}}, לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|81|גישה חלופה סבירה}}
{{ח:ת}} היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.

{{ח:סעיף|82|הספקת מים חלופה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|83|ביצוע עבודות זמניות}}
{{ח:תת|(א)}} עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.

{{ח:סעיף|84|הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} ”קו מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן זה}} – קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה – מלוא הרצועה הזאת.

{{ח:סעיף|85|הגבלות זמניות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}, יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}}, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}} – לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.

{{ח:סעיף|86|סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.

{{ח:סעיף|87|פטור ממסים ותשלומים אחרים}}
{{ח:ת}} הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}, יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|88|בניה ונטיעה שלא בהיתר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|89|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: פיצויים}}

{{ח:סעיף|90|פיצויים מרשות מים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
{{ח:תתת|(1)}} הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} מי שנגרם לו נזק על ידי –
{{ח:תתתת|(א)}} שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם – אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
{{ח:תתתת|(ג)}} סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

{{ח:סעיף|91|פיצויים בעין}}
{{ח:ת}} הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.

{{ח:סעיף|91א|חישוב המועד לפיצויים|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}}.

{{ח:סעיף|92|סייג לפיצויים}}
{{ח:ת}} בחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}.

{{ח:סעיף|93|כללים לחישוב הפיצויים|תיקון: תשכ״א־2, תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}; לענין {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 12|סעיף 12 לאותה פקודה}} יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.

{{ח:סעיף|94|הכרעה בדבר הפיצויים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 80|לסעיף 80}}.

{{ח:סעיף|95|התיישנות}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים}}

{{ח:סעיף|96|הספקה בשטח המפעל}}
{{ח:ת}} רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.

{{ח:סעיף|97|הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
{{ח:תת|(ב)}} הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ־10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|98|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|99|הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל}}
{{ח:ת}} הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}.

{{ח:סעיף|100|הוראות כלליות להספקת מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
{{ח:תת|(2)}} תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
{{ח:תת|(3)}} אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
{{ח:תת|(4)}} סדרי הגביה של דמי המים.

{{ח:סעיף|101|התנגדות להוראות כלליות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.

{{ח:סעיף|102|כללים בדבר הפסקת הספקת מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.

{{ח:סעיף|103||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: העברת מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|104|העברת מפעלים מרשות לרשות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.

{{ח:סעיף|105|העברת מפעל לידי המדינה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.

{{ח:סעיף|106|אישור הסכמים על ידי בית משפט}}
{{ח:ת}} הסכמים שנערכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}} טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.

{{ח:סעיף|107|פרסום ותחילת תוקף|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הודעה על הסכם מאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}} תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.

{{ח:סעיף|108|כוחה של העברה}}
{{ח:ת}} העברתו של מפעל מים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן זה}} מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: דמי מים}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: פיקוח על דמי מים}}

{{ח:סעיף|109|הגדרה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.

{{ח:סעיף|110|מתן ידיעות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר – חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם.

{{ח:סעיף|111|כללים לחישוב עלות המים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|112|קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם|תיקון: תשל״ו, תשנ״ג, תש״ס, תשס״ד־3, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ו־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור פלוני או לגבי סוג ספקים פלוני, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}}, עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ״ק, והם יתעדכנו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה – מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
{{ח:תת|(ד)}} לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, ”בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה“ – למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, רשות מקומית ורשות המים הארצית.

{{ח:סעיף|112א|עדכון|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} התברר במועד כלשהו כי שיעור השינוי של הסל הקובע מגיע ל־3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} לפי שיעור השינוי; חלפו ששה חדשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אף אם לא הגיע ל־3.5%; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הכללי“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר“ – הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור השינוי של הסל הקובע“ – שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 35% משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתתת|(2)}} 15% משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתתת|(3)}} 50% משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההעלאה הקודם“ – המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|113|שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|114|כוחו של תעריף|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
{{ח:תת|(ב)}} מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
{{ח:תת|(ג)}} נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.

{{ח:סעיף|114א|הפסקת שירות בשל חוב|תיקון: תשס״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(ג) ו־(ד)}}.

{{ח:סעיף|115||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: היטל הפקה ממקורות מים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}

{{ח:סעיף|116||תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ז, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|117||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|118||תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|119||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|120||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|121||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|122||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|123||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: תשלום מיוחד {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}

{{ח:סעיף|124א||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ב||תיקון: תשכ״א, תשל״ו, תשנ״ד, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ג||תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ד||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ה||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ו||תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ז||תיקון: תשכ״א, תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשנ״ג}}

{{ח:סעיף|124ח|הגדרות|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום יתר“ – תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין –
{{ח:תתת|(1)}} בתשלום לפי חוק זה – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} בתשלום יתר – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד החיוב“ – המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה –
{{ח:תתת|(1)}} על תשלום לפי חוק זה – ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} על תשלום יתר – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

{{ח:סעיף|124ט|תשלומי פיגורים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
{{ח:תת|(ב)}} דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 124א|סעיף 124א}} וכן היטל הפקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}}, שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

{{ח:סעיף|124י|החזר תשלומי יתר|תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט, תשס״ו}}
{{ח:ת}} שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: ארגון}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124יא|הרשות הממשלתית למים ולביוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה – הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ({{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.

{{ח:סעיף|124יב|תקציב הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}, יהיה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|124יג|עסקאות הרשות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

{{ח:סעיף|124יד|עובדי הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א1|סימן א׳1: מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124טו|מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}}, והוא יהיה יושב ראש המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(4)}} המנהל הכללי של משרד הפנים;
{{ח:תתת|(5)}} המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;
{{ח:תתת|(6)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:תתת|(7)}} שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 124טז|סעיף 124טז}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

{{ח:סעיף|124טז|נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות ({{ח:פנימי|פרק 5 סימן א1|בסימן זה}} – נציג הציבור).
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.
{{ח:תת|(ג)}} נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
{{ח:תת|(ד)}} נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – השר הממליץ);
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(4)}} השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
{{ח:תתת|(5)}} נתמנה כעובד המדינה;
{{ח:תתת|(6)}} השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
{{ח:תת|(ה)}} נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, ”בן משפחה“ ו”בעל ענין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|124יז|תפקידי מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
{{ח:תתת|(3)}} קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
{{ח:תתת|(5)}} קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
{{ח:תתת|(6)}} קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;
{{ח:תתת|(7)}} פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
{{ח:תתת|(8)}} סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין־לאומיות בנושא מים.
{{ח:תת|(ב)}} אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו־(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|124יח|סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
{{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ה)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א2|סימן א׳2: מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124יט|מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

{{ח:סעיף|124כ|כשירות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

{{ח:סעיף|124כא|הפסקת כהונה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 7|סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

{{ח:סעיף|124כב|ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 124יט|בסעיף 124יט}}, ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 124כ|סעיף 124כ}}, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|124כג|דוח מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה – דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א3|סימן א׳3: מועצת המים|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|125|מועצת המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה – מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|126|הרכב מועצת המים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת המים תהיה של לא פחות מ־27 ולא יותר מ־39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
{{ח:תת|(ב)}} מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}.

{{ח:סעיף|127|כהונת החברים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
{{ח:תת|(ב)}} פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

{{ח:סעיף|128|כינוסי המועצה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

{{ח:סעיף|129|סדרי עבודה}}
{{ח:ת}} מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
{{ח:ת}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.

{{ח:סעיף|130||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|131|ועדות אזוריות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.

{{ח:סעיף|132|ועדות אספקה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.

{{ח:סעיף|133|ועדת תכנון|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ־11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

{{ח:סעיף|134|נציגות צרכנים בפני רשות מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן – נציגות צרכנים).
{{ח:תת|(ב)}} נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.

{{ח:סעיף|135|נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 131|לסעיף 131}}, רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.

{{ח:סעיף|136|הרכב נציגות הצרכנים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים – שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.

{{ח:סעיף|137|הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: נציב המים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|138||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|139||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין לעניני מים}}

{{ח:סעיף|140|הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו המים (הקמת בית דין לעניני מים)|צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש״ך–1959}} (ק״ת תש״ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו – כל שטח המדינה.}}
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.

{{ח:סעיף|141|הרכב בית הדין|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין לעניני מים (בחוק זה – בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
{{ח:תת|(ב)}} נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} השופט הוא אב בית הדין.

{{ח:סעיף|142|סמכות אב בית הדין}}
{{ח:תת|(א)}} בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.

{{ח:סעיף|143|סמכות בית הדין}}
{{ח:ת}} בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

{{ח:סעיף|144|ראיות}}
{{ח:ת}} בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.

{{ח:סעיף|145|החלטות בית הדין}}
{{ח:ת}} בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.

{{ח:סעיף|146|ערעור והוצאה לפועל}}
{{ח:ת}} פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

{{ח:סעיף|147|תקנות בית הדין}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו)|תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966}}.}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: פנקס המים}}

{{ח:סעיף|148|הנהלת פנקס המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן – פנקס המים).
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.

{{ח:סעיף|149|הפנקס ראיה לכאורה}}
{{ח:ת}} הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.

{{ח:סעיף|150|עיון בפנקס}}
{{ח:ת}} פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.

{{ח:סעיף|150א|דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה־1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(6)}}; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה – ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.

{{ח:קטע2|פרק 5א|פרק חמישי א׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|150ב|עיצום כספי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית – בסכום של 200,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 150,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 250,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(1)}}; לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(3)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א(א)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט(2)}}.

{{ח:סעיף|150ג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 150ב|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ו|סעיף 150ו}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 150ו|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|150ד|זכות טיעון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ג|סעיף 150ג}} רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

{{ח:סעיף|150ה|החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ז|סעיף 150ז}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 150ד|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|150ו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|150ז|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}}, ובשיעורים שתקבע.

{{ח:סעיף|150ח|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ה|בסעיף 150ה(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יג|סעיף 150יג}}, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|150ט|המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ה|בסעיף 150ה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150י|סעיף 150י}}.

{{ח:סעיף|150י|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|150יא|גבייה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|150יב|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|150יג|ערעור|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.

{{ח:סעיף|150יד|פרסום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יג|סעיף 150יג}}, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|150טו|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|150טז|כללים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳: סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|150יז|מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ({{ח:פנימי|פרק 5ב|בפרק זה}} – מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|150יח|תנאים למינוי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לא ימונה מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יז|סעיף 150יז}}, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|150יט|סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תת|(4)}} לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים;
{{ח:תת|(5)}} לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים;
{{ח:תת|(6)}} להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תת|(7)}} לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור.

{{ח:סעיף|150כ|זיהוי מפקח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|150כא|הרשאה לביצוע פעולות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150יט|בסעיף 150יט(7)}}, למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט(4)}}, לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה.

{{ח:סעיף|150כב|הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} כלפי המדינה ומוסדותיה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
{{ח:תתתת|(2)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתתת|(3)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
{{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים.

{{ח:סעיף|150כג|סמכויות לשמירה על המים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150יט|בסעיף 150יט(4) עד (7)}}:
{{ח:תתת|(1)}} עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר – בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
{{ח:תתת|(3)}} עובד של רשות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} ועובד של רשות המים הארצית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} – בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150יח|סעיף 150יח}}, לעניין תנאים למינוי והוראות {{ח:פנימי|סעיף 150כ|סעיפים 150כ}} {{ח:פנימי|סעיף 150כב|ו־150כב}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} על עובד של רשות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}} (בסעיף זה – חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק המשמעת}}, יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי־ענידת תג זיהוי, אי־מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#פרק 6|בפרק השישי של חוק המשמעת}}, ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|באותו החוק}} בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;
{{ח:תתתת|(ב)}} אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(4)}} דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק המשמעת}} שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(5)}} אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}}, ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}} יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
{{ח:תתת}} הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|החוק האמור}} יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(6)}} כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|151|מים לשתיה וכדומה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.

{{ח:סעיף|152|שמירת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט}}}}
{{ח:ת}} אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט#סעיף 45|סעיף 45 לחוק הנפט, תשי״ב–1952}}.

{{ח:סעיף|153|השהיית פעולות}}
{{ח:ת}} כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.

{{ח:סעיף|154|מסירת הודעות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.

{{ח:סעיף|154א|פרסום|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור {{ח:פנימי|סעיף 124כג|בסעיף 124כג}}.

{{ח:סעיף|155|קביעת אזורים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.

{{ח:סעיף|155א|ערבויות של בעל רישיון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב־5 אגורות; לעניין זה, ”תנאים“ – לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.

{{ח:סעיף|156|עונשין|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;
{{ח:תתת|(3)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|ו־122}};
{{ח:תתת|(4)}} עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(5)}} הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה),}}
{{ח:תת}} דינו – קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו – קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שעבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|הסעיפים 23}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, ועל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, דינו – מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ד)}} קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.

{{ח:סעיף|157|ביטול|תיקון: תש״ך}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} הסעיפים הבאים של המג׳לה – 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק הקרקעות העותומני}}.}}
{{ח:תת|(3)}} פקודת חקירת המים, 1938.
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.}}

{{ח:סעיף|158|תיקונים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו־1234 של המג׳לה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.}}

{{ח:סעיף|159|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:סעיף|160|הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} קרן האיזון, כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק רביעי}} כנוסחו ביום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) (להלן – הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) (להלן – היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
{{ח:תתת|(2)}} סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן.
{{ח:תתת|(4)}} שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;
{{ח:תתת|(2)}} השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
{{ח:תתת|(3)}} תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה – אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
{{ח:תת|(ג)}} עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳ לפרק רביעי}}, החל ביום ט״ו בשבט התשנ״ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מים לצריכה חקלאית – 15.0 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תתת|(2)}} מים לצריכה תעשייתית – 26.3 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תתת|(3)}} מים לצריכה ביתית – 61.2 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תת}} עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, בשינויים המחויבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|161|דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ־31 במרס מדי שנה –
{{ח:תת|(1)}} בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf|חוק המים (תיקון מס׳ 27), התשע״ז–2017}} (בסעיף זה – יום התחילה) – על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 111|לסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}}, וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;
{{ח:תת|(2)}} לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה – על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה: גוף ציבורי|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} הכנסת.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} צבא הגנה לישראל.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} רשות מקומית.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} תאגיד עירוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249א|בסעיף 249א לפקודת העיריות}}, וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} תאגיד שהוקם בחוק.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} מוסד שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} מוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} ההסתדרות הציונית העולמית.

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 1 פרט 14}}
{{ח:ת}} הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשנ״ה, תשס״ז, תש״ע}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20כה|סעיף 20כה(א)(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רשות הגנים הלאומיים;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רשות שמורות הטבע;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} החברה להגנת הטבע;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה לארץ ישראל יפה;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר״ז);

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשס״ז, ק״ת תשס״ח, תשע״ז}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת}} בטלה החל מיום 30.4.2017; אך לעניין גובה התעריפים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית, גובה התעריפים בעד מים שיופקו מיום התחילה עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) או עד תחילתם של כללים החלים לגבי אותה הפקה, לפי המוקדם, יהיה בשיעורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת}} כנוסחה ערב ביטולה).}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: ק״ת תשס״ח־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מנותק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אזור עמק חרוד;
{{ח:תתת|(2)}} אזור עמק בית שאן;
{{ח:תתת|(3)}} אזור בקעת הירדן;
{{ח:תתת|(4)}} אזור ים המלח והערבה;
{{ח:תתת|(5)}} כל אזור אחר שהספקת מים שפירים אליו מתבצעת באמצעות הפקה באותו אזור ושההפקה כאמור אינה משפיעה על מקור מים באזורים אחרים ואשר מנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו בהודעה ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מערכת המים הארצית“ – כל אזור שאינו אזור מנותק או אזור סובב כנרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סובב כנרת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחום המועצה המקומית מגדל;
{{ח:תתת|(2)}} תחום עיריית טבריה;
{{ח:תתת|(3)}} תחום המועצה האזורית עמק הירדן;
{{ח:תתת|(4)}} אזור בקעת יבנאל;
{{ח:תתת|(5)}} אזור רמת הגולן;
{{ח:תתת|(6)}} אזור הגליל העליון;
{{ח:תתת|(7)}} כל אזור אחר שמנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה בסיסית“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מפיק שאינו מפיק עירוני או לגבי מפיק באזור מנותק או באזור סובב כנרת – הפקת מים שפירים למטרת צריכה ביתית, בכמות שאינה עולה על הכמות שהוקצתה ברישיון ההפקה ככמות בסיסית להפקה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מפיק עירוני – הפקה כאמור שלא בעונת צריכת החורף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות“ – כמות המים השפירים שהקצה מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ההפקה של מפיק מים, למטרת חקלאות, בשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז, ולענין מפיק מים שהוקצתה לו לראשונה כמות כאמור לאחר שנת הרישוי 1989 – יראו לגביו את כמות המים לחישוב היטלים לחקלאות ככמות המים כאמור שהוקצתה לו לראשונה לאחר שנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק עירוני“ – מפיק מים שפירים שכמות המים השפירים שהוקצתה לו למטרות צריכה ביתית ותעשיה, במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על הגבוה מבין אלה: 100,000 מטרים מעוקבים בשנה או כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו, אם ישנה, ושהוגדר ”מפיק עירוני“ ברישיון ההפקה, למעט מפיק מים שכמות המים הכוללת שהוקצתה לו להפקה במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב הידרולוגי“ – מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2 לתוספת זו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עונת צריכת החורף“ – התקופה שתחילתה ב־1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב־31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת; וכן רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, כי מפיק עירוני מסוים, לגבי שנה מסוימת או חלק ממנה יהיה פטור מתשלום מהיטל הפקת חורף בשל החלק המיוחס לעונה זו, אם נוכח לדעת כי אין תשתית המגיעה לגבול תחומו של המפיק או שקיימת תשתית כאמור אך דרך תשתית זו לא ניתן לספק כמות מים מספקת ממקור אחר, ובלבד שהמפיק צרך את כל הכמות האפשרית מהתשתית המגיעה לגבול תחומו כאמור וצמצם בהתאמה לצריכה מתשתית זו את ההפקה ממקורותיו בעונה זו.

{{ח:סעיף*|2|פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־15 באפריל בכל שנה, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, הודעה על המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת, לגבי השנה שתחילתה ב־1 בינואר שקדם לפרסום, לפי הסיווג ”טוב“, ”ממוצע“ או ”גרוע“; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ויכול שתקדים את הפרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} סיווג המצב ההידרולוגי כאמור בסעיף קטן (א), לענין אזור סובב כנרת, יהיה בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על הנתונים בדבר מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרס בכל שנה:
{{ח:תתת|(1)}} כאשר מפלס הכנרת גבוה מ־210.20 מטרים מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ־9 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי טוב;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר מפלס הכנרת נמוך מ־211.60 מטרים מתחת לפני הים או ששפיעת מעיינות הדן נמוכה מ־8 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי גרוע;
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה אחר – מצב הידרולוגי ממוצע.

{{ח:סעיף*|3|היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית|תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה אחידה“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה חורגת“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בכמות העולה על כמות המים שהוקצתה לאותה מטרה ברישיון ההפקה של המפיק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת חורף“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת עידוד“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת שימור“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשייה, בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב־100 שעות בעונת צריכת החורף, ובסך הכול בכל השנה – בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב־1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כושר הפקה פעיל“ – סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כללי מקורות“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספיקה מוכרת לקידוח“ – הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, ”תעודת רישום“, של קידוח – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעריף ייחוס“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} לכמות מים שהופקה לשימוש עצמי של המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}} לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)}} או לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות}} או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים}}, והכל לפי העניין;
{{ח:תתתת|(2)}} לכמות מים שהופקה לשם אספקה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת למי שסופקו לו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)}} או לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות}} או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים}}, והכל לפי העניין;
{{ח:תת|(ב)}} החל ביום 1 ביולי 2013 ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
{{ח:תתת|(1)}} הפקת שימור – תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת}} בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(3)}} הפקת עידוד – תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(4)}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(5)}} הפקת חורף – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(6)}} הפקה אחידה – התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש״ח למטר מעוקב.
{{ח:תת|(ב1)}} 21 החל ביום 1 ביולי 2012, ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
{{ח:תתת|(1)}} הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים – בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת}} בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית – תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(3)}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב.
{{ח:תת|(ג)}} עודכן תעריף הייחוס בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי המשנה (ב) ו־(ב1), לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}} ולא יחולו לעניין היטלי ההפקה שבפרטי משנה (ב) ו־(ב1) הוראות {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(ג)}}.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בפרט משנה (ג), בפעם הראשונה בשנת 2010 שבה יעודכן תעריף הייחוס לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שפרטי משנה (ב) ו־(ב1) בשיעור 0%.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על היטלי ההפקה שעודכנו לפי סעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף*|4|היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת|תיקון: ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 1|בלוח 1}}, לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 2|בלוח 2}} – לגבי כל אחד מהאזורים, בהתאם לסוג ההפקה המפורט לצדו;
{{ח:תת|(2)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 3|בלוח 3}} – לגבי אזור מנותק או אזור סובב כנרת, בהתאם למצב ההידרולוגי באזור זה באותה שנה כפי שפורסם לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2 לתוספת זו}} ובהתאם למקור המים המפורט לצדו;
{{ח:תת|(3)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 4|בלוח 4}} – לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים, בהתאם למקום ההפקה של אותם מים.

{{ח:סעיף*|5|היטל על הפקה באזור רמת הגולן|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4 לתוספת זו}}, החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה – מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} בעד מים שפירים שהופקו ממאגרי רמת הגולן – ישלם מפיק מים היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של 0.4 בסכום ההיטל שיש לשלמו בשל הפקת מים שפירים עיליים באזור סובב כנרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4 לתוספת זו}};
{{ח:תת|(2)}} בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב־15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב־30 באפריל בשנה שאחריה – מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7|היטל על הפקה במקרים מיוחדים|תיקון: ק״ת תשס״ח־4, ק״ת תשס״ט, ק״ת תשס״ט־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״א־4, ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ג־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|סעיפים 3 עד 6}}, מפיק מים ישלם בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:
{{ח:תת|(1)}} בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול – 1.436 אגורות למטר מעוקב – למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או היטל הפקה בסכום של 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב, עד לכמות הנקובה ברישיון – למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;
{{ח:תת|(2)}} בעד הפקת טיוב – היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת טיוב“ – הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היטל קובע“ – ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;
{{ח:תת|(3)}} בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה – יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;
{{ח:תת|(4)}} בעד הפקת מים שפירים המיועדת לסילוק מים מאקוויפר – 7 שקלים חדשים למטר מעוקב, ולעניין הפקה כאמור המסופקת למטרות כמפורט בפסקאות המשנה שלהלן – היטל מופחת כמפורט באותן פסקאות:
{{ח:תתת|(א)}} למטרות צריכה ביתית או תעשייה – 5 שקלים חדשים למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(ב)}} למטרת חקלאות – היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה נוספת כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4}};
{{ח:תתת|(ג)}} להזרמה למערכת ביוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, שאישר מנהל הרשות הממשלתית מראש ושניתן לגביה היתר לפי כל דין, אם הדבר נדרש – 3 שקלים חדשים למטר מעוקב; מנהל הרשות הממשלתית לא ייתן אישור כאמור אלא לאחר שנועץ, טרם ההזרמה, עם בעל מערכת הביוב, ובשים לב לאיכות המים המוזרמים, ליכולת ההולכה והטיפול של מערכת הביוב ובתנאי שהשפכים המטופלים ינוצלו במלואם לפי רישיון הפקה;
{{ח:תת|(5)}} בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו – היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;
{{ח:תת|(6)}} בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה – היטל בשיעור של 1.526 שקלים חדשים למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(ב)}} הפקה למטרת חקלאות – היטל בשיעור של 0.220 שקלים חדשים למטר מעוקב.
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת בצורת“ – הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן – תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;
{{ח:תתתת|(2)}} מנהל הרשות הוסיף תוספת הפקה לרישיון ההפקה של מפיק והגדיר את תוספת ההפקה כהפקת בצורת; מנהל הרשות רשאי לפרסם ברשומות ובאינטרנט מזמן לזמן את התנאים להוספת תוספת בגין הפקת בצורת לרישיון ההפקה;
{{ח:תת|(7)}} בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי הרישיון הוגדרו לשימוש כלל ארצי – היטל בסכום אפס; על אף האמור, פרסם מנהל הרשות הממשלתית הודעה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2}} בדבר מצב הידרולוגי ממוצע יהיה שיעור ההיטל 0.1 שקלים חדשים למטר מעוקב ואם ההודעה בדבר מצב הידרולוגי גרוע יהיה שיעור ההיטל 0.2 שקלים חדשים למטר מעוקב; היטל כאמור ישולם בעד הפקה ממקורות המושפעים מההודעה האמורה; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המקורות המושפעים“ – לפי הודעה שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, באישור מועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש כלל ארצי“ – הפקת מים בידי מפיק מים שכמות המים השפירים הכוללת שהוקצתה לו לאספקה, במועד מתן רישיון ההפקה, ולפי האמור בו, למטרות צריכה ביתית, עולה על 200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לרבות הפקת מים שנועדה לאספקה לאותו מפיק לפי הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}.

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4 לתוספת השניה}}, ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים עיליים באזור מערכת המים הארצית –
{{ח:תת|(1)}} מיום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) עד יום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;
{{ח:תת|(2)}} מיום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 1|לוח 1: היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשס״ח־4, ק״ת תשס״ט, ק״ת תשס״ט־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ג־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;האזור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למטר מעוקב)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור מנותק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.056&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור סובב כנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.283&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.564&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 2|לוח 2: מקדם בהתאם לסוג ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג ההפקה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה ראשונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה נוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה משלימה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 2|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה משלימה“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה נוספת“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרה זו;
{{ח:תתת|(2)}} 80 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכה המים הארצית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה ראשונה“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות שאינה עולה על הכמות הגבוהה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 50 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכת המים הארצית;
{{ח:תתת|(2)}} 25% אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של מפיק במערכת המים הארצית;
{{ח:תתת|(3)}} כמות מים שפירים בסיסית, ובלבד שאינה עולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרת חקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב מתוכנן“ – יישוב הכלול ברשימה המופקדת במשרדי הרשות הממשלתית והכוללת יישובים ששר החקלאות ופיתוח הכפר הכיר בהם כיישובים מתוכננים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים שפירים בסיסית“ – כמות מים שפירים המוקצית ברישיון ההפקה של מפיק מים למטרת חקלאות, ואשר אינה עולה:
{{ח:תתת|(1)}} לענין מפיק מים שהוא יישוב מתוכנן – על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:תתת|(2)}} לענין מפיק מים אחר – על 15 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו.

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 3|לוח 3: מקדם בהתאם למצב ההידרולוגי ובהתאם למקור המים {{ש}} {{מוקטן|(לגבי אזור מנותק ואזור סובב כנרת)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;המצב ההידרולוגי&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מקור המים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;טוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;ממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;גרוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 4|לוח 4: מקדם בהתאם למקום ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מקום ההפקה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור מעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור ביניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור מורד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 4|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור ביניים“ – אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מורד“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא ”אזור מורד“, בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מעלה“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא ”אזור מעלה“, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור ביניים“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור ביניים ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור ביניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור מורד“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מורד ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מורד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור מעלה“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מעלה ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור מעלה.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ח בתמוז תשי״ט (3 באוגוסט 1959).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''קדיש לוז'''&lt;br&gt;שר החקלאות
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>7zulb9c265m3n5knrv1z3igsmf8j56u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>1416588</id>
      <parentid>1416568</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T16:00:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3155" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים {{מוקטן|(חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)}}]]
* [[תקנות העיצובים]]
* [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)}}]]
* [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)|תקנות התעבורה {{מוקטן|(תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)}}]]
* [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)|תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי {{מוקטן|(כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)}}]]
* [[תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות הטיס {{מוקטן|(אגרות רישום, רישוי ותיעוד)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)|תקנות מחלות בעלי חיים {{מוקטן|(סימון גמלים)}}]]
* [[תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה)|תקנות מסילות הברזל {{מוקטן|(דמי נסיעה)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)|תקנות מחלות בעלי חיים {{מוקטן|(יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)}}]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)|צו סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי הבחירות לכנסת (סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם)|כללי הבחירות לכנסת {{מוקטן|(סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)|תקנות מחלות בעלי-חיים {{מוקטן|(יבוא בעלי חיים)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)|תקנות מחלות בעלי-חיים {{מוקטן|(רישום, סימון והובלה של בקר)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)|תקנות מחלות בעלי חיים {{מוקטן|(סימון צאן)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>khisl0bjcdna40ihf0ertyd0a1ap6wv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416628</id>
      <parentid>1416588</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T00:00:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3547" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|כללי ההתייעלות הכלכלית {{מוקטן|(תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)}}]]
* [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים {{מוקטן|(חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)}}]]
* [[תקנות העיצובים]]
* [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)}}]]
* [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)|תקנות התעבורה {{מוקטן|(תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)}}]]
* [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)|תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי {{מוקטן|(כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)}}]]
* [[תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות הטיס {{מוקטן|(אגרות רישום, רישוי ותיעוד)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)|תקנות מחלות בעלי חיים {{מוקטן|(סימון גמלים)}}]]
* [[תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה)|תקנות מסילות הברזל {{מוקטן|(דמי נסיעה)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)|תקנות מחלות בעלי חיים {{מוקטן|(יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)}}]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)|צו סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי הבחירות לכנסת (סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם)|כללי הבחירות לכנסת {{מוקטן|(סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)|תקנות מחלות בעלי-חיים {{מוקטן|(יבוא בעלי חיים)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)|תקנות מחלות בעלי-חיים {{מוקטן|(רישום, סימון והובלה של בקר)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>puviirx5703mmdavfcz30g4l2p75fls</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416654</id>
      <parentid>1416628</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T08:01:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3503" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפים למתן שירותי תשתית)}}]]
* [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|כללי ההתייעלות הכלכלית {{מוקטן|(תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)}}]]
* [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים {{מוקטן|(חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)}}]]
* [[תקנות העיצובים]]
* [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)}}]]
* [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)|תקנות התעבורה {{מוקטן|(תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)}}]]
* [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)|תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי {{מוקטן|(כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)}}]]
* [[תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות הטיס {{מוקטן|(אגרות רישום, רישוי ותיעוד)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)|תקנות מחלות בעלי חיים {{מוקטן|(סימון גמלים)}}]]
* [[תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה)|תקנות מסילות הברזל {{מוקטן|(דמי נסיעה)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)|תקנות מחלות בעלי חיים {{מוקטן|(יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)}}]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)|צו סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי הבחירות לכנסת (סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם)|כללי הבחירות לכנסת {{מוקטן|(סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)|תקנות מחלות בעלי-חיים {{מוקטן|(יבוא בעלי חיים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>idsu485v9dl95ojxcd5y0ee6k5554mp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>1416586</id>
      <parentid>1416548</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T16:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28805" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]</text>
      <sha1>6zxxyhmnyxvwvemu4wdoibvi217sdcn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416626</id>
      <parentid>1416586</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T00:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28820" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]</text>
      <sha1>itlh70yo2q7ptvto8uw090qu84d2tut</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416650</id>
      <parentid>1416626</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T08:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28835" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]</text>
      <sha1>s4fnklghh63jjclhqp4mhevhxpr7ag9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>293719</id>
    <revision>
      <id>1416574</id>
      <parentid>1412356</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T14:32:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="401918" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי&quot;ח-1958
=== צו בדבר מועצות אזוריות ===

&lt;מקור&gt;
((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1256|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|0797)), ((1590|ת&quot;ט|0807)), ((1847|תיקון - צו בדבר פטור מהיטל לצרכי סעד|0821)); ((תשי&quot;ט, 108|תיקון - צו בדבר בקורת חשבונות|0834)), ((359|תיקון מס' 2 - צו בדבר ישוב שיתופי|0847)), ((591|תיקון מס' 3|0860)), ((2006|תיקון מס' 4|0942)); ((תש&quot;ך, 193|תיקון|0958)), ((795|תיקון מס' 2|0992)); ((תשכ&quot;א, 1844|תיקון - צו בדבר מסי המועצות האזוריות|1152)); ((תשכ&quot;ב, 1067|תיקון - צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות|1248)), ((1391|תיקון מס' 2 - צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות|1272)); ((תשכ&quot;ג, 2052|תיקון|1486)); ((תשכ&quot;ד, 68|ת&quot;ט|1496)), ((359|תיקון|1520)); ((תשכ&quot;ה, 125|תיקון|1632)), ((2798|תיקון מס' 2|1777)); ((תשכ&quot;ו, 722|תיקון|1827)); ((תשכ&quot;ז, 1452|תיקון|1999)); ((תשכ&quot;ח, 1091|תיקון|2200)); ((תשכ&quot;ט, 193|תיקון|2306)), ((1000|תיקון|2356)), ((1549|תיקון מס' 2|2398)); ((תשל&quot;א, 243|תיקון|2643)), ((581|תיקון מס' 2|2666)); ((תשל&quot;ב, 846|תיקון|2824)); ((תשל&quot;ג, 799|תיקון|2971)), ((1792|תיקון מס' 2|3046)); ((תשל&quot;ד, 84|תיקון|3069)), ((1568|תקנות שעת-חירום (משמר אזרחי)|3204)); ((תשל&quot;ה, 1101|תיקון|3305)), ((1845|תיקון מס' 2|3344)); ((תשל&quot;ו, 238|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: תיקון]|3413)); ((תשל&quot;ז, 374|תיקון|3620)), ((688|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|3647)), ((799|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון מס' 3]|3656)), ((1218|תיקון מס' 4|3680)), ((1953|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: תיקון מס' 5]|3724)), ((2488|תיקון מס' 5 [צ&quot;ל: תיקון מס' 6]|3754)); ((תשל&quot;ח, 688|תיקון|3813)), ((2063|תיקון מס' 2|3888)); ((תשל&quot;ט, 472|תיקון|3931)), ((1222|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|3984)), ((1714|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 3]|4014)); ((תש&quot;ם, 747|תיקון|4076)), ((1636|תיקון מס' 2|4126)), ((2120|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון מס' 3]|4148)), ((2140|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: תיקון מס' 4]|4149)), ((2366|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: תיקון מס' 5]|4162)); ((תשמ&quot;א, 91|תיקון|4173)), ((505|תיקון מס' 2|4209)), ((505|תיקון מס' 3|4209)), ((1012|תיקון מס' 4|4235)); ((תשמ&quot;ב, 204|תיקון|4279)), ((772|תיקון מס' 2|4329)); ((תשמ&quot;ג, 906|תיקון|4469)), ((1724|תיקון מס' 2|4512)); ((תשמ&quot;ד, 1211|תיקון|4612)), ((1211|תיקון מס' 2|4612)), ((1739|תיקון מס' 3|4646)); ((תשמ&quot;ה, 419|תיקון|4739)), ((767|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|4768)), ((1064|תיקון|4791)), ((1694|תיקון מס' 2|4833)); ((תשמ&quot;ו, 11|תיקון|4859)), ((1402|תיקון מס' 2|4967)); ((תשמ&quot;ז, 356|תיקון מס' 3|5000)), ((519|תיקון מס' 4|5009)), ((1220|תיקון מס' 5|5049)); ((תשמ&quot;ח, 686|תיקון מס' 6|5097)), ((935|תיקון מס' 7|5117)); ((תשמ&quot;ט, 1265|תיקון|5211)); ((תשנ&quot;א, 200|תיקון|5307)), ((372|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|5318)), ((479|תיקון מס' 3|5328)); ((תשנ&quot;ב, 317|תיקון|5392)), ((957|תיקון מס' 2|5433)); ((תשנ&quot;ד, 15|תיקון|5549)), ((917|תיקון מס' 2|5605)); ((תשנ&quot;ה, 411|תיקון|5644)), ((707|תיקון מס' 2|5660)), ((1197|תיקון מס' 3|5667)); ((ס&quot;ח תשנ&quot;ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211272)); ((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 756|תיקון|5744)), ((1505|תיקון מס' 2|5779)); ((תשנ&quot;ז, 655|תיקון|5828)), ((986|תיקון מס' 2|5845)); ((תשנ&quot;ח, 152|תיקון [תשנ&quot;ז] מס' 2 (תיקון)|5866)); ((תשנ&quot;ט, 722|תיקון|5969)), ((1086|תיקון מס' 2|5992)); ((תש&quot;ס, 76|תיקון|6005)); ((תשס&quot;א, 810|תיקון|6106)); ((תשס&quot;ב, 353|תיקון|6147)), ((758|תיקון מס' 2|6169)); ((תשס&quot;ג, 229|הוראת שעה|6211)), ((1009|תיקון|6259)); ((תשס&quot;ד, 113|תיקון|6281)), ((805|תיקון מס' 2|6329)), ((882|ת&quot;ט|6332)); ((תשס&quot;ה, 8|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2] [תשס&quot;ד] (תיקון)|6340)), ((115|תיקון|6345)); ((תשס&quot;ו, 490|תיקון|6463)), ((736|תיקון מס' 2|6477)); ((תשס&quot;ז, 974|הוראת שעה|6596)), ((1064|תיקון|6605)); ((תשס&quot;ח, 54|תיקון)), ((271|תיקון מס' 2)), ((1292|ת&quot;ט)); ((תשס&quot;ט, 30|הוראת שעה)), ((30|תיקון)); ((תש&quot;ע, 1367|תיקון)); ((תשע&quot;א, 737|תיקון)), ((1419|תיקון מס' 2)); ((תשע&quot;ב, 71|תיקון)), ((213|תיקון מס' 2)), ((606|תיקון מס' 3)), ((1178|תיקון מס' 4)), ((1272|ת&quot;ט)), ((1322|תיקון מס' 5)), ((1418|תיקון מס' 6)), ((1420|תיקון מס' 7)); ((תשע&quot;ג, 800|תיקון)); ((תשע&quot;ד, 957|תיקון)); ((תשע&quot;ה, 25|תיקון)); ((תשע&quot;ו, 796|תיקון)), ((1465|תיקון מס' 2)); ((תשע&quot;ח, 124|תיקון)), ((820|הוראת שעה)), ((1960|תיקון מס' 2)), ((2071|תיקון מס' 3)), ((2072|תיקון מס' 4)), ((2495|תיקון מס' 5)), ((2541|תיקון מס' 6)), ((2642|ת&quot;ט)); ((תשע&quot;ט, 535|תיקון)), ((650|תיקון מס' 2)); ((תש&quot;ף, 1070|הוראת שעה)), ((1736|תיקון)), ((2136|הוראת שעה מס' 2)), ((2139|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2])), ((2561|ת&quot;ט)); ((תשפ&quot;א, 3447|הוראת שעה [תשע&quot;ח] (תיקון)|9456)), ((3821|תיקון|9519)); ((תשפ&quot;ב, 2011|הוראת שעה|9986)).

''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 323|הודעה|4291)), ((817|הודעה מס' 2|4333)); ((תשמ&quot;ג, 76|הודעה|4413)), ((1039|הודעה מס' 2|4475)); ((תשמ&quot;ד, 139|הודעה|4535)), ((1131|הודעה מס' 2|4609)), ((2650|הודעה מס' 3|4706)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 2]], [[+#3|5(3)]] [[+#6|ו-12]] [[=הפקודה|לפקודת המועצות המקומיות, 1941]] (להלן - הפקודה), [[+|והסעיפים 14(א)]] [[+|ו-2(ד)]] [[לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מצווה ומורה לאמור:

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשי&quot;ט-2, תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ו-2, ס&quot;ח תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ז, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ב-7, תשע&quot;ח-7)
: בצו זה -
:- &quot;מועצה אזורית&quot; - כל אחת מהמועצות המקומיות אשר שמה נקוב [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;מועצה&quot; - מועצה שנבחרה או שנתמנתה לפי הוראות צו זה לניהול עניניה של מועצה אזורית;
:- &quot;ועד מקומי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3(א) לפקודה]], שנבחר או שנתמנה לפי הוראות צו זה לניהול עניניו של ישוב;
:- &quot;תחום מועצה אזורית&quot; - כלל השטחים המתוארים [[בטור ב' בתוספת הראשונה]] מתחת לשמה של המועצה האזורית;
:- &quot;ישוב&quot; - מקום ששמו נקוב [[בטור א' של התוספת הראשונה]];
:- &quot;תחום עודף&quot; - תחום המועצה האזורית שאינו כלול בתחום ישוב;
:- &quot;ישוב שיתופי&quot; - קיבוץ, קבוצה, מושב עובדים, מושב שיתופי, כפר שיתופי, לרבות ישוב שלפחות שמונים למאה מתושביו שהם בני 17 ומעלה מאוגדים באגודה שיתופית להתיישבות ושהמועצה מכירה בו כישוב שיתופי לצורך צו זה;
:- &quot;תחום הישוב&quot; - השטח המתואר [[בטור ב' של התוספת הראשונה]] לצד שמו של אותו ישוב;
:- &quot;נכסים&quot; - בנינים וקרקעות שבתחום המועצה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב;
:: ((לפי [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) 1996|סעיף 5 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1995]], אחרי ההגדרה &quot;נכסים&quot; תבוא ההגדרה &quot;רחוב&quot; כלהלן:))
::- &quot;רחוב&quot; - לרבות מסילת ברזל כמשמעותה [[בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;
:- &quot;בעל&quot; - שוכר או שוכר משנה ששכר נכסים לתקופה של למעלה משלוש שנים, ובאין שכירות כאמור - האדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה מהנכסים או שהיה מקבלה אילו היו הנכסים נותנים הכנסה, ובאין אדם כאמור - הבעל הרשום של הנכסים;
:- &quot;מחזיק&quot; - המחזיק למעשה בנכסים כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, להוציא את הגר בבית מלון או בפנסיון;
:- &quot;אזור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) ישוב;
:: (2) תחום עודף;
:: (3) (((פקעה);))
:- &quot;היום הקובע&quot; - היום ה-150 שלפני יום הבחירות למועצה, לראשות מועצה או לועד מקומי;
:- &quot;חוק הבחירות&quot; - [[=חוק הבחירות|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק בחירת ראש המועצה&quot; - [[=חוק בחירת ראש המועצה|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ&quot;ח-1988]];
:- &quot;חוק הבחירה הישירה&quot; - [[=חוק הבחירה הישירה|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;חוק מועד בחירות כלליות&quot; - [[=חוק מועד בחירות כלליות|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;מרשם האוכלוסין&quot; - המרשם המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;מנהל בחירות&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 142(א)]];
:- &quot;יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית&quot; - יושב ראש הועדה המרכזית שנבחר לפי [[סעיף 17 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;בית משפט לעניינים מינהליים&quot; - כמשמעותו [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]];
:- &quot;חוק בתי משפט לעניינים מינהליים&quot; - [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;עובד במשכורת&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;עובד בשכר&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;השר&quot; - שר הפנים או מי שהוסמך על ידיו לצורך צו זה.

== פרק שני: ניהול מועצה אזורית (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-2) ==

@ 2. מועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: מועצה אזורית תתנהל על ידי מועצה.

@ 3. ראש מועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) מועצה תפעל באמצעות ראש המועצה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי כל דין.
: (ב) ראש המועצה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על המועצה בצו זה או בכל דין אחר יבוצעו כראוי.
: (ג) ראש המועצה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כראוי; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי המועצה, אחראי ראש המועצה לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר של המועצה ובהתאם להוראות אחרות של צו זה או כל דין אחר.

@ 4. האצלת תפקידים וסמכויות (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה)
: ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאצול מתפקידיו וסמכויותיו לסגן ראש המועצה או לחבר ועדת הנהלה שהוקמה לפי [[סעיף 38]] או לעובד המועצה או לראש ועד מקומי שבתחום המועצה, דרך כלל, לענין מסוים או לסוג ענינים ואולם ראש המועצה לא יהא רשאי לאצול לראש ועד מקומי את סמכויותיו לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]].

== פרק שלישי: מועצה ראשונה ממונה (תיקון: תשנ&quot;ז-2) ==

@ 5. מינוי מועצה ראשונה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) הוקמה מועצה אזורית, יקבע השר את מספר חברי מועצתה הראשונה וימנה אותם לאחר שיקיים על כך התייעצות עם גופים ואנשים המייצגים לדעתו את תושבי המקום; המועצה הראשונה הממונה (להלן - מועצה ממונה) תכהן עד שתיבחר מועצה נבחרת ראשונה.
: (ב) השר רשאי, בכל עת, למנות חברים נוספים למועצה ממונה וכן רשאי הוא להעביר מכהונתו חבר מועצה שמונה ולמנות אחר במקומו.

@ 6. כינוס מועצה לישיבה ראשונה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: מועצה ממונה תתכנס לישיבתה הראשונה על פי הזמנת השר, תוך 14 ימים מיום מינוי חבריה; השר ישב בראשה וינהל את הישיבה עד אשר ייבחר ראש המועצה בהתאם [[לסעיף 7]].

@ 7. בחירת ראש מועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) מועצה ממונה תבחר בישיבתה הראשונה את אחד מחבריה לראש המועצה.
: (ב) בחירת ראש המועצה תיעשה בהצבעה גלויה על פי הוראות אלה:
:: (1) המועמד שקיבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי המועצה הוא הנבחר;
:: (2) לא קיבל שום מועמד רוב כזה, מצביעים שנית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה השניה לישיבה אחרת שתקוים לא יאוחר מ-7 ימים מיום הישיבה הראשונה;
:: (3) המועמד שקיבל בהצבעה השניה למעלה ממחצית הקולות של חברי המועצה המצביעים הוא הנבחר.
: (ג) גם הישיבה האחרת כאמור בסעיף קטן (ב)(2) תזומן בידי השר.

@ 8. בחירת סגן ראש המועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: תוך 30 ימים ממועד קיום הישיבה הראשונה תבחר המועצה, מבין חבריה, בסגן ראש מועצה; הוראות [[סעיף 7]] יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על בחירת סגן ראש המועצה.

@ 9. משכורת (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: ראש מועצה ממונה וסגנו רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר.

@ 10. חדילה מכהונה של ראש מועצה וסגנו (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) ראש מועצה ממונה וכן סגן ראש מועצה ממונה יחדל לכהן אם הוא -
:: (1) חדל להיות חבר המועצה;
:: (2) התפטר מכהונתו כאמור [[בסעיף 11]];
:: (3) הועבר מכהונתו בידי המועצה.
: (ב) החלטת המועצה להעביר את ראש המועצה או סגן ראש המועצה מכהונתו לא יהיה לה תוקף אלא אם כן נתקבלה בישיבה שנקראה במיוחד לענין זה והצביעו בעדה למעלה ממחצית כל חברי המועצה; ואולם אם סיבת ההעברה מכהונה היא חיוב בדין, בפסק דין סופי, על עבירה שיש עמה קלון - תספיק החלטה המתקבלת ברוב רגיל.

@ 11. התפטרות מכהונה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) אדם שנבחר או שנתמנה לכהונה לפי [[פרק זה]] ורוצה להתפטר מכהונתו ימסור, במסירה אישית, הודעה בכתב על כך -
:: (1) לשר - אם הוא ראש המועצה;
:: (2) לראש המועצה - אם הוא סגן ראש המועצה או חבר המועצה.
: (ב) העתק מהודעת התפטרות כאמור בסעיף קטן (א), ימסר בידי המתפטר לחברי המועצה.
: (ג) התפטרות של ראש מועצה תיכנס לתוקפה עם מסירת הודעת ההתפטרות לשר; התפטרותו של סגן ראש מועצה ושל חבר מועצה תיכנס לתוקפה עם מסירת הודעת ההתפטרות לראש המועצה.

@ 12. בחירה מחדש של ראש מועצה וסגנו (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: חדל לכהן ראש מועצה ממונה או סגנו, תבחר המועצה באופן הקבוע [[בסעיפים 7]] [[ו-8]], לפי הענין, ראש מועצה או סגן ראש מועצה חדש, לא יאוחר מאשר בישיבת המועצה הרגילה הבאה לאחר החדילה מהכהונה.

@ 13. מינוי חבר מועצה חדש (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: חדל לכהן חבר מועצה ממונה, ימנה השר חבר מועצה אחר במקומו.

== פרק רביעי: מועצה נבחרת (תיקון: תשנ&quot;ז-2) ==

=== סימן א': בחירת מועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2) ===

@ 14. מועצה נבחרת (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: המועצה שאחרי המועצה הממונה תהיה מועצה נבחרת והיא תהיה מורכבת מנציגי האזורים ומראש מועצה.

@ 15. שיטת הבחירות למועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: הבחירות של נציגי כל אזור למועצה יהיו כלליות, ישירות, שוות וחשאיות וייערכו לפי הוראות צו זה.

@ 16. מועד הבחירות (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-7)
: הבחירות הראשונות למועצה והבחירות שלאחריהן יתקיימו במועד האמור [[בחוק מועד בחירות כלליות]].

@ 17. מספר הנציגים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ז, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-7)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מודד כללי&quot; - מספר התושבים המקנה לאזור זכות לבחור נציג אחד למועצה;
::- &quot;עודף&quot; - מספר התושבים שנותר לאחר חילוק מספר כל התושבים באזור למודד הכללי;
::- &quot;תושב&quot; - מי שביום הקובע היה רשום הוא ומענו במרשם האוכלוסין כתושב של אותו אזור ויום הולדתו ה-17 חל לא יאוחר מהיום הקובע.
: (ב) אזור זכאי לבחור למועצה נציג אחד לכל מודד כללי שבמספר תושביו ולעודף העולה על מחצית המודד הכללי; אזור שהוא ישוב שמספר תושביו אינו מגיע כדי מודד כללי זכאי לנציג אחד.
: (ג) לקראת כל בחירות למועצה יקבע השר, על פי שיקול דעתו, את המודד הכללי לאחר שנתקיימו אלה:
:: (1) לא יאוחר מהיום ה-87 שלפני יום הבחירות, תקבל המועצה החלטה בדבר המודד הכללי שהיא תציע לשר;
:: (2) לא יאוחר מהיום ה-84 שלפני יום הבחירות תעביר המועצה לשר את הצעתה לפי פסקה (1) ותפרסם בכל אזור שבתחום המועצה האזורית הודעה על ההצעה האמורה; בהודעה יצוין שכל תושב של אותו אזור רשאי, לא יאוחר מהיום ה-7 שלאחר יום פרסום ההודעה, להגיש למועצה את הערותיו והשגותיו לגבי המודד הכללי המוצע;
:: (3) לא יאוחר מהיום ה-74 שלפני יום הבחירות תעביר המועצה לשר את ההערות וההשגות שהוגשו לפי פסקה (2); לאחר ששקל את הצעת המועצה ולאחר שעיין בהערות ובהשגות האמורות, יקבע השר את המודד הכללי לא יאוחר מהיום ה-63 שלפני יום הבחירות, ויודיע בכתב את קביעתו האמורה למועצה ולמנהל הבחירות.
: (ד) לא העבירה מועצה לשר הצעה בדבר המודד הכללי כאמור בסעיף קטן (ג)(2), יהיה כל אזור בתחום המועצה האזורית זכאי לבחור נציג אחד בלבד למועצה; ואולם אזור שמספר התושבים בו עולה על 750, יהיה זכאי לבחור שני נציגים למועצה.
: (ה) לא יאוחר מהיום ה-56 שלפני יום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות בכל אחד מן האזורים, הודעה בדבר מספר הנציגים שאותו אזור זכאי לבחור למועצה.

@ 18. הזכות לבחור (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: הזכות להשתתף בבחירת נציגי אזור למועצה נתונה לכל מי שרשום בפנקס הבוחרים שהוכן לאותו אזור על פי הוראות [[הפרק החמישה עשר]].

@ 19. הזכות להיבחר (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-7, תשע&quot;ח-7)
: (א) מי שנתקיימו בו הוראות סעיף קטן זה וכפוף להוראות סעיפים קטנים (א1), (א2) ו-(ב) זכאי להיכלל ברשימת מועמדים באזור ולהיבחר כחבר מועצה:
:: (1) שמו רשום בפנקס הבוחרים של אותו אזור;
:: (2) ביום הגשת מועמדותו הוא בן 21 שנים ומעלה;
:: (3) מקום מגוריו הקבוע, ביום הגשת מועמדותו, הוא בתחום אותו אזור;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) הוא אינו מנוע מכך לפי [[סעיף 11 לחוק יסוד: השפיטה]], [[סעיף 18 לחוק הדיינים, התשט&quot;ו-1955]], [[סעיף 15 לחוק הקאדים, התשכ&quot;א-1961]], או [[סעיף 21 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ&quot;ג-1962]];
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) הוא לא הוכרז פסול דין לפי [[סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]];
:: (10) הוא לא הוכרז פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי [[הפקודה האמורה]] או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו שולמו במלואם - עברו שנתיים ממועד מתן תוקף לצו כאמור.
: (א1) אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה, מי שלעניין אותה מועצה מתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) מונה לוועדה למילוי תפקידי מועצה אזורית וראש המועצה או מועצת המועצה האזורית לפי [[סעיף 206 לפקודת העיריות]], כפי שהוחל [[בסעיף 34א לפקודה]];
:: (2) מונה לפי [[+|סעיפים 38]] [[או 38א לפקודה]];
:: (3) השר מינה אותו לפי [[סעיף 5]];
:: הוראות סעיף קטן זה יחולו על הבחירות הראשונות שלאחר המינוי.
: (א2) מי שכיהן כמנהל הכללי של מועצה אזורית שלושים חודשים לפחות, אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר המועצה בבחירות שייערכו באותה מועצה אזורית במהלך כהונתו ובבחירות כאמור שייערכו בשנתיים שמיום סיום כהונתו.
: (ב) אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.
: (ג) מועמד ברשימת מועמדים, שנידון למאסר כאמור בסעיף קטן (ב) ופסק הדין נהיה סופי אחרי הגשת רשימת המועמדים ולפני שהחל לכהן כחבר המועצה, דינו כדין מי שהתפטר מרשימת המועמדים שבה כלול שמו או מחברותו במועצה, לפי הענין, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.
: (ד) קביעת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא תידרש אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה, בנסיבות הענין, משום קלון.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;מאסר בפועל&quot; - סך כל תקופות המאסר בפועל שעל הנידון לשאת ברצף אחד, אף אם הוטלו בגזרי דין שונים, לרבות מאסר על תנאי שהופעל;
::- &quot;עבירה&quot; - על אחת מהעבירות שעליהן נידון לעונש של מאסר בפועל.

@ 19א. הוראות לענין שלילת הזכות להיבחר בשל עבירה שיש עמה קלון (תיקון: תשס&quot;א, תשע&quot;ח-7)
: לענין שלילת זכאותו של מועמד להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר מועצה, בשל עבירה שיש עמה קלון, יחולו הוראות אלה:
: (1) מועמד יגיש למנהל הבחירות הצהרה לענין [[סעיף 19(ב)]], ואם הגיש המועמד בקשה לפי פסקה (2)(א) - גם אישור מאת הוועדה המרכזית על הגשת הבקשה, יחד עם כתב הסכמתו להיות מועמד לפי [[סעיף 153(א)]];
: (2)(א) מועמד או מי שרוצה להיות מועמד, שנידון למאסר בפסק דין סופי כאמור [[בסעיף 19(ב)]], המבקש כי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יחליט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, יגיש ליושב ראש הועדה בקשה לכך, לפני הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו; לבקשה יצורפו כתב האישום, פסק הדין וכל חומר אחר הנוגע לענין;
:: (ב) החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית תהיה סופית; ההחלטה המנומקת תימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהיום ה-12 שלפני יום הבחירות;
: (3)(א)(1) נידון מועמד למאסר בפסק דין סופי כאמור [[בסעיף 19(ג)]], ימסור על כך הודעה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ואם ביקש מהיושב ראש לקבוע כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, יגיש בקשה בצירוף כל החומר כאמור בפסקה 2(א);
::: (2) ההודעה, הבקשה וכל החומר המצורף, יוגשו ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בתוך שבעה ימים מהיום שפסק הדין נהיה סופי;
::: (3) לא הגיש מועמד בקשה, דינו כדין מי שהתפטר ביום מסירת ההודעה, אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; הודעה על כך תפורסם ברשומות ובכל דרך שיקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.
:: (ב) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ייתן את החלטתו בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה והחלטתו תהיה סופית;
:: (ג) החליט היושב ראש לדחות את הבקשה, דינו של המועמד כדין מי שהתפטר ביום מתן ההחלטה, אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; הודעה על החלטת היושב ראש כאמור תפורסם ברשומות ובכל דרך שיקבע;
: (4) נוכח מנהל הבחירות, להנחת דעתו, בהתאם לראיות שהובאו לפניו, שמועמד נידון למאסר כאמור [[בסעיף 19]] ולא הצהיר על כך לפי פסקה (1) או לא מסר על כך הודעה לפי פסקה (3), ידרוש מנהל הבחירות מן המועמד כי יגיש לו תצהיר לענין [[סעיף 19(ב)]].

@ 20. הזכות להגשת רשימות מועמדים (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: כל קבוצת אנשים הרשומה בפנקס בוחרים של אזור והמונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה באזור אך לא פחות מחמישה אנשים, רשאית להגיש רשימת מועמדים בבחירות לנציגי אותו אזור במועצה; רשימות המועמדים יוגשו בהתאם להוראות [[הפרק החמישה עשר]].

@ 21. נציג מטעם ישוב חדש (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) הוקם ישוב חדש בתחום מועצה אזורית בתקופה שבין בחירות או סופח ישוב לתחום מועצה אזורית באותה תקופה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ועם גופים ציבוריים שלדעתו יש להם נגיעה בדבר, למנות נציג מטעם אותו ישוב לחבר במועצה; חבר מועצה זה יכהן עד לבחירות הבאות.
: (ב) חדל חבר מועצה כאמור לכהן, רשאי השר, בדרך הקבועה בסעיף קטן (א), למנות במקומו חבר מועצה אחר.

@ 22. תחילת כהונתה של מועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-7, תשע&quot;ח-3)
: הוראות [[סעיף 24(א) לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שנבחרו חברי מועצה בבחירות לפי צו זה.

@ 23. רציפות כהונה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד תחילת כהונתה של מועצה חדשה.

=== סימן ב': בחירת ראש מועצה וחדילה מכהונה (תיקון: תשנ&quot;ז-2) ===

@ 24. שיטת הבחירות (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: ראש מועצה ייבחר בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות; הבחירות ייערכו לפי הוראות צו זה.

@ 25. הזכות לבחור ולהיבחר ומועד הבחירות (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: הזכות לבחור ראש מועצה ולהיבחר לראש מועצה וכן מועד הבחירות הם כקבוע [[בחוק בחירת ראש המועצה]].

@ 26. הצעת מועמד (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: הצעת מועמד לראש מועצה תוגש בידי קבוצת בוחרים או בידי קבוצת חברי מועצה כמפורט [[בחוק בחירת ראש המועצה]]; הצעות המועמדים יוגשו בהתאם להוראות [[הפרק החמישה עשר]].

@ 27. התפטרות מועמד (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: התפטר מועמד לראשות המועצה ביום ה-10 שלפני יום הבחירות או לפני כן, רשאי מי שהציע את מועמדותו, לא יאוחר מהיום ה-7 שלפני יום הבחירות, להציע במקומו מועמד אחר הזכאי להיבחר לראש המועצה.

@ 28. פטירת מועמד (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) בכפוף לאמור [[בסעיף 29]], נפטר מועמד לראשות המועצה, רשאי מי שהציע את מועמדותו של הנפטר, לא יאוחר מהיום ה-10 שלאחר הפטירה, להציע במקומו מועמד אחר הזכאי להיבחר לראש המועצה.
: (ב) נפטר מועמד לראשות המועצה ביום ה-15 שלפני יום הבחירות או לפני כן, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) - יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה ביום שלישי הראשון שלאחר היום ה-33 מיום הגשת הצעת המועמד;
:: (2) לא הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) - יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה ביום שבו היו צריכות להתקיים.
: (ג) נפטר מועמד לראשות המועצה אחרי היום ה-15 שלפני יום הבחירות, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) - יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה במועד האמור בסעיף קטן (ב)(1);
:: (2) לא הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) - יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה בתום 14 ימים מהיום שבו היו צריכות להתקיים.
: (ד) הצעת מועמד לפי סעיף זה תוגש למנהל הבחירות בימים, בשעות ובמקום שיקבע.

@ 29. בחירות באין מועמד (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: לא הוגשה או לא אושרה שום הצעת מועמד לראשות המועצה או התפטר או נפטר מועמד יחיד לאחר היום ה-10 שלפני יום הבחירות, לא יהיו בחירות בקלפי והמועצה תבחר בראש המועצה מבין חבריה לפי הוראות [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה]].

@ 30. תחילת כהונתו של ראש מועצה ורציפות הכהונה (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-7, תשע&quot;ח-3)
: הוראות [[סעיף 12 לחוק הבחירה הישירה]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שנבחר לראש מועצה לפי צו זה.

@ 31. ראש מועצה לזמן ביניים (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: כל עוד לא החל ראש מועצה לכהן כאמור [[בסעיף 30]], יכהן כראש המועצה האדם שנשא בכהונה זו ערב יום הבחירות למועצה, ואם נבצר ממנו לפעול - חבר המועצה שהשר מינהו לכך.

@ 32. חדילה מכהונה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: ראש מועצה יחדל לכהן בכל אחד מהמקרים האלה:
: (1) הוא לא היה זכאי לכתחילה להיבחר לראש מועצה או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיבחר לראש מועצה האמורות [[חוק בחירת ראש המועצה=|בסעיף 4(ב) לחוק בחירת ראש מועצה]];
: (2) הוא התפטר מכהונתו כאמור [[בסעיף 6א לחוק בחירת ראש מועצה]];
: (3) הוא הועבר מכהונתו כאמור [[בסעיפים 6ב עד 6ד לחוק בחירת ראש מועצה]];
: (4) השר מינה מועצה חדשה או ועדה למילוי תפקידי המועצה לפי [[סעיף 38 לפקודה]].

@ 33. חליפו של ראש מועצה שחדל לכהן (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: בכפוף לאמור [[בסעיף 6ו(ב) לחוק בחירת ראש המועצה]], נפטר ראש מועצה או חדל לכהן בהתאם לאמור [[בסעיף 32(1) עד (3)]], תבחר המועצה בראש מועצה מבין חבריה לפי הוראות [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש מועצה]].

@ 34. פרסום (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: מזכיר המועצה יודיע לשר על בחירת ראש מועצה בידי המועצה ועל חדילה של ראש מועצה לכהן, והשר יפרסם הודעה על כך ברשומות.

== פרק חמישי: חברי מועצה וסגני ראש מועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2) ==

@ 35. ישיבה ראשונה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) מועצה נבחרת תתכנס לישיבתה הראשונה על פי הזמנת ראש המועצה לא יאוחר מ-14 ימים מיום תחילת כהונתה כאמור [[בסעיף 22]]; ההזמנה תימסר לכל חברי המועצה 48 שעות לפחות לפני מועד הישיבה; לא נבחר ראש מועצה או נעדר ראש המועצה, תכונס הישיבה על פי הזמנת זקן חברי המועצה והוא יהיה יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש מועצה או עד לבואו של ראש המועצה.
: (ב) לא נקראה הישיבה הראשונה כאמור בסעיף קטן (א), יכנס השר את המועצה לישיבה הראשונה והוא יהיה יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש המועצה.

@ 36. סגן ממלא מקום (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ח)
: (א) לראש מועצה יהיה סגן אחד אשר ייבחר על פי הצעת ראש המועצה שאושרה בידי המועצה ברוב חבריה; בחירת הסגן האמור תהיה תוך חודשיים מיום שראש המועצה התחיל לכהן או מהיום שנתפנתה משרתו של סגן קודם שנבחר לפי סעיף זה.
: (ב) נעדר ראש המועצה מן הארץ או נבצר ממנו למלא את תפקידו או חדל לכהן וטרם התחיל לכהן ראש מועצה חדש, ימלא סגנו שנבחר לפי סעיף קטן (א) את מקומו.

@ 37. סגנים נוספים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ח)
: בנוסף לסגן האמור [[בסעיף 36]] רשאית המועצה לבחור בדרך האמורה [[חוק בחירת ראש המועצה=|בסעיף 6ח(א) לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות]] -
: (1) במועצה אזורית שמספר תושביה אינו עולה על 20,000 - סגן אחד;
: (2) במועצה אזורית שמספר תושביה עולה על 20,000 או שמספר הישובים בה עולה על 50 - שני סגנים.

@ 37א. מילוי מקום ראש המועצה בהעדר הסגן (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: לא נבחר סגן כאמור [[בסעיף 36]], או נעדר אותו סגן או חדל לכהן, או נבצר ממנו למלא את מקומו של ראש המועצה, ימלא את מקומו של ראש המועצה אחד מהסגנים הנוספים שהמועצה קבעה לכך, ואם אין סגן כזה - חבר המועצה שהמועצה קבעה לכך.

@ 37ב. משכורת (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: ראש המועצה, סגנו וכן מי שממלא את מקום ראש המועצה לפי [[סעיף 37א]], רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר.

@ 37ג. פסולים לכהונה (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א, תש&quot;ע, תשע&quot;ה, תשע&quot;ח-7)
: (א) אלה פסולים לכהן כחברי מועצה:
:: (1) מי שלא היה זכאי לכתחילה להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר מועצה בהתאם לאמור [[בסעיף 19]], או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיות מועמד המפורטות [[בסעיף 19]];
:: (2) מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון;
:: (3) מי שנידון למאסר כאמור [[בסעיף 19]] ולא הצהיר אמת או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות [[סעיף 19א]];
:: (4) חבר ועד מקומי;
:: (5) מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או בשל אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, &quot;חוב סופי&quot; - חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת - לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד;
:: (6) עובד המועצה במשכורת;
:: (7) עובד המדינה במשכורת אשר עבודתו קשורה בענייני המינהל המחוזי או השלטון המקומי ועלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה;
:: (8) עובד במשכורת ברשות מקומית אחרת אשר עבודתו האמורה עלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית האחרת ובין תפקידיו כחבר המועצה.
: (ב) המכהן כחבר מועצה והוא פסול לכך, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 37ג1. קביעת קלון על ידי בית המשפט (תיקון: תשס&quot;א)
: (א) גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין הקלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין.
: (ב) לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור.
: (ג) מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים.

@ 37ד. היעדרות מישיבות המועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), חבר מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חודשים רצופים או שנעדר משלוש ישיבות רצופות - אם היו בשלושה חודשים פחות משלוש ישיבות - יחדל להיות חבר המועצה, ובלבד שראש המועצה או הממונה על המחוז שלח לו הודעה כמפורט בסעיף זה.
: (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על חבר המועצה שנעדר מישיבת המועצה ברשות המועצה שניתנה מראש, או שנעדר בשל מחלה, שירות בצבא הגנה לישראל או שליחות ציבורית.
: (ג) בתום החודש השני להיעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד לאחר הישיבה השניה שממנה נעדר, לפי הענין, ישלח לו ראש המועצה הודעה בכתב שתכלול פירוט ישיבות המועצה שמהן נעדר וכן את נוסחו המלא של סעיף זה.
: (ד) ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג) תישלח לחבר המועצה בדואר רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח בדואר רשום לממונה על המחוז.
: (ה) לא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ולא שלחה גם תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה.

@ 37ה. הודעה על חדילת חברות במועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ה)
: (א) נראה לראש המועצה, כי חבר המועצה פסול מלכהן כחבר המועצה או חדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור [[בסעיף 37ד]], ישלח לו ראש המועצה, בדואר רשום, לפי מענו הידוע לאחרונה, הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך; ראש המועצה ימציא העתק מהודעתו האמורה לידי הממונה על המחוז.
: (ב) נראה לממונה על המחוז שחבר המועצה פסול מלכהן כחבר המועצה או חדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור [[בסעיף 37ד]], ולא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא שלחה גם תוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה.
: (ג) בתום שלושים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), יחדל חבר המועצה לכהן כחבר המועצה, אלא אם כן תוך הזמן האמור התקיים אחד מאלה:
:: (1) אותו חבר המועצה עתר לבית משפט לעניינים מנהליים לביטול ההודעה, ובמקרה זה לא יחדל לכהן כאמור עד שבית המשפט יחליט אחרת;
:: (2) התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את משלוחה והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב, לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה על המחוז או לידי ראש המועצה, לפי הענין.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 37ג(א)(2)]], תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי.
: (ה) על מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 37ג(א)(3)]] יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם עתר לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בעתירה.
: (ו) על מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 37ג(א)(5)]], יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו-(ה), בשינויים אלה:
:: (1) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה - הסדרת חוב);
:: (2) כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם -
::: (א) בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב;
::: (ב) בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג);
:: (3) הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה;
:: (4) הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה.

@ 37ה1. הוראות לענין השעיה (תיקון: תשס&quot;א, תשע&quot;ה)
: (א) קבע בית המשפט לפי [[סעיף 37ג1]] כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
: (ב) הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי [[סעיף 37ה(ה) או (ו)]], יחולו הוראות [[סעיף 37י(א)]]; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות לכהונה לפי [[סעיף 37ג(א)(3) או (5)]] יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר המועצה מכוח הוראות [[סעיף 37י(א) או (ב)]].

@ 37ו. חדילה מכהונת סגן (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) סגן ראש מועצה יחדל מכהונתו אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא חדל להיות חבר המועצה;
:: (2) הוא התפטר מכהונתו;
:: (3) בסגן כאמור [[בסעיף 36]] - ראש המועצה, באישור המועצה, ברוב חבריה, העביר אותו מכהונתו;
:: (4) בסגן כאמור [[בסעיף 37]] - המועצה, בהחלטה שנתקבלה ברוב חבריה בישיבה מיוחדת, העבירה אותו מכהונתו.
: (ב) סגן ראש מועצה הרוצה להתפטר ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה.
: (ג) הגישו רוב חברי המועצה לראש המועצה דרישה בכתב לכנס ישיבה מיוחדת לדיון על העברת סגן ראש המועצה מכהונתו כאמור בסעיף קטן (א)(4), יכנס ראש המועצה את הישיבה לא יאוחר מ-30 ימים מיום הגשת הדרישה; לא כינס ראש המועצה את הישיבה בתוך הזמן האמור, ימנה השר אדם שיכנס את המועצה לישיבה המיוחדת במועד שקבע השר.

@ 37ז. פרסום (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: מזכיר המועצה יודיע לשר על כל מקרה של בחירת סגן ראש מועצה ועל חדילה מכהונה של סגן ראש מועצה והשר יפרסם הודעה על כך ברשומות.

@ 37ח. התפטרות חבר מועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: חבר מועצה הרוצה להתפטר מכהונתו ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה.

@ 37ט. התפטרות ראש מועצה מייצוג אזור (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) ראש מועצה שנבחר גם כנציגו של אזור במועצה ורוצה להתפטר מייצוג כאמור ימסור הודעה בכתב על כך למועצה וימציא העתק מהודעתו האמורה לממונה על המחוז ולועד המקומי המכהן באותו אזור; ההתפטרות תקבל תוקף עם מסירת ההודעה למועצה.
: (ב) התפטר ראש מועצה מייצוגו של אזור כאמור בסעיף קטן (א), ימשיך להיות חבר המועצה לכל דבר וענין ויווסף למנין החברים שנקבע לאותה מועצה, כל עוד הוא מכהן כראש מועצה.

@ 37י. חליפו של חבר מועצה שחדל לכהן (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א)
: (א) במקום חבר המועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו יבוא המועמד ששמו רשום ברשימת המועמדים שמטעמה נבחר אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות האחרונות למועצה; ואם אותו מועמד כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאינו רוצה להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו רשום אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.
: (ב) אין ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה השר, ללא דיחוי, חבר חדש מבין האנשים הזכאים להיבחר לחברי המועצה, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.

@ 37יא. תוקף פעולות (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: חבר מועצה, המכהן בתפקידו כשהוא פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל להיות חבר המועצה לפי [[סעיף 37ד]], יראו את מעשיו בתפקידו כחבר מועצה כאילו נעשו בידי חבר מועצה המכהן כדין.

== פרק ששי: ועדות ==

@ 38. ועדת הנהלה (תיקון: תשע&quot;ח-6)
: (א) למועצה תהא ועדת הנהלה קבועה שתיבחר על ידי המועצה מבין חבריה.
: (ב) תפקידיה של ועדת ההנהלה לנהל את עניני המועצה, לתאם את פעולותיהן של ועדותיה ולפקח עליהן, להשגיח שהחלטות המועצה והחלטות ועדותיה יבוצעו כדין, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה על ידי המועצה, ובלבד שלא תהא לה הסמכות להטיל ארנונות, אגרות, היטלים או תשלומים אחרים, ללוות כספים, להתקין חוקי עזר או לקבל עובדים במשכורת.
: (ג) לעניין [[סעיף 206 לפקודת העיריות]], כפי שהוחל [[בסעיף 34א לפקודה]], תמלא ועדת ההנהלה את תפקידי ועדת הכספים במועצה שלא מונתה בה ועדת כספים.

@ 39. (תיקון: תשכ&quot;ה-2, תשע&quot;ח-6) : (((בוטל).))
@ 39א. (תיקון: תשכ&quot;ה-2, תשע&quot;ח-6) : (((בוטל).))

@ 40. ועדה חקלאית
: למועצה תהא ועדה חקלאית קבועה שתפקידה לטפל בענינים החקלאיים של המועצה ושל תחום המועצה.

@ 40א. ועדת מכרזים (תיקון: תשכ&quot;ה-2, תשל&quot;ט, תש&quot;ם, תש&quot;ם-5)
: (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידיה לבדוק הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו; ראש המועצה לא יהיה חבר בועדת המכרזים.
: (ב) החליט ראש המועצה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה.
: (ג) ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה.

@ 40ב. ועדת מל&quot;ח (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום (להלן - ועדת מל&quot;ח).
: (ב) הוראות [[סעיף 42]] לא יחולו על הרכב ועדת מל&quot;ח.

@ 40ג. ועדת בטחון (תיקון: תשל&quot;ד-2, תשל&quot;ו)
: (א) במועצה אזורית שבה נתכונן משמר אזרחי, כמשמעותו [[בפקודת המשטרה]], תקום ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי.
: (ב) חברי ועדת הבטחון יהיו -
:: (1) נציגי המועצה האזורית שתמנה המועצה;
:: (2) נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג: נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג&quot;א מחוזי, כמשמעותו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי&quot;א-1951]]; נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד; נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז;
:: (3) חברים אחרים כפי שתחליט הועדה.
: (ג) על נציגי המועצה האזורית בועדת הבטחון לא יחולו הוראות [[סעיף 42]]. 

@ 41. ועדות שונות
: נוסף על הועדות הנקובות בשמן בצו זה או בכל דין אחר, רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות לענינים או למקרים מסויימים.

@ 42. הרכב הועדות (תיקון: תשי&quot;ט-4, תשנ&quot;ז-2)
: ועדה של המועצה שלא נקבע לה הרכב מיוחד בצו זה או בדין אחר יהיו מחצית חבריה, לפחות, חברי מועצה והשאר - בעלי זכות להיבחר כחברי המועצה, שאינם פסולים לפי [[סעיף 37ג]], ובלבד שההרכב הכולל של הועדות האמורות יהיה יחסי להרכב הסיעתי של המועצה.

@ 43. יושבי ראש הועדות (תיקון: תשל&quot;ב)
: ראש המועצה יהיה בתוקף מישרתו יושב ראש בועדת ההנהלה ובועדת מל&quot;ח; יושבי ראש שאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חברי הועדה.

@ 44. תקופת הכהונה של ועדות המועצה
: ועדה קבועה של המועצה תכהן כל תקופת כהונתה של המועצה, מלבד אם נקבעה הוראה אחרת בצו זה או בכל דין אחר. ועדה ארעית תחדל לכהן עם גמר תפקידה; אולם רשאית המועצה לשנות בכל עת את הרכבה של ועדה, כולו או מקצתו, בכפוף להוראות צו זה.

@ 45. חדילת חברות
: (א) חבר מועצה שנבחר על ידיה להיות חבר ועדה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה.
: (ב) חבר ועדה של המועצה שאיבד את זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר הועדה.
: (ג) חבר ועדה של המועצה רשאי בכל עת להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש המועצה.

@ 46. ועדות משנה
: כל ועדה של המועצה רשאית לבחור ועדת משנה לכל מטרה הנראית לה בגדר תפקידה.

@ 47. סדרי העבודה של הועדות
: כל ועדה של המועצה רשאית, בשים לב להחלטות המועצה, ובמידה שלא נקבעה לכך הוראה אחרת בענין זה, לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה.

== פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן ==

@ 48. מועד הישיבות (תיקון: תשכ&quot;ה)
: (א) המועצה תקבע את הימים לישיבותיה, ובלבד שתקיים לפחות ישיבה רגילה אחת בכל ששה שבועות; אולם רשאית המועצה להחליט שלא לקיים ישיבות רגילות בחדשים ניסן ותשרי של כל שנה לפי הלוח העברי.
: (ב) ראש המועצה רשאי לכנס בכל עת ישיבת מועצה שלא מן המנין.
: (ג) ראש המועצה חייב לכנס ישיבת מועצה שלא מן המנין, אם הוגשה לו על כך דרישה חתומה בידי שליש, לפחות, מחברי המועצה ובה פורט סדר היום הנדרש, או אם באה דרישה לכך מאת ועדת ההנהלה או ועדת הביקורת של המועצה; לא כינס ראש המועצה את הישיבה תוך 14 יום מיום הגשת דרישה כאמור, יוכלו החברים שהגישו אותה לקרוא לישיבת המועצה לשם דיון בסדר היום הנדרש.
: (ד) יושב ראש ועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבת הועדה שהוא יושב ראש בה, והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה, או על פי דרישה מאת ועדת ההנהלה או ועדת הביקורת.

@ 49. סדר היום
: (א) סדר היום לישיבת מועצה, שלא נקבע מראש על ידי המועצה, ייקבע על ידי ראש המועצה באישור ועדת ההנהלה. ועדת ההנהלה רשאית גם לשנות את סדר היום שקבע ראש המועצה.
: (ב) סדר היום לישיבת ועדה שלא נקבע מראש על ידי הועדה, ייקבע על ידי יושב ראש הועדה.
: (ג) הצעות לשינוי סדר היום בישיבה של מועצה או ועדה, יובאו לדיון רק עם פתיחת הישיבה.
: (ד) אין להעלות על סדר היום של ישיבת מועצה או ועדה שום ענין שלא פורט בהזמנה לאותה ישיבה, אלא אם נוכחים ומסכימים לכך לפחות שני שלישים מחברי המועצה או הועדה.

@ 50. הזמנות
: (א) הזמנה לכל ישיבה של המועצה או של ועדה, פרט לישיבה הראשונה של המועצה הראשונה, חתומה ביד מזכיר המועצה או יושב ראש הועדה, המפרטת את סדר יומה של הישיבה, תימסר לכל חברי המועצה או הועדה לפחות 24 שעות לפני הישיבה; ואם היא נשלחה על ידי הדואר, יש לשלחה לפחות 36 שעות לפני הישיבה.
: (ב) הודעה בדבר זמנה, מקומה וסדר יומה של כל ישיבת מועצה יש להדביק על הדלת החיצונית של משרד המועצה או סמוך לה.

@ 51. הנהלת הישיבות
: (א) ראש המועצה יהיה היושב ראש בכל ישיבות המועצה, ובהעדרו - סגן ראש המועצה, ואם יש יותר מסגן אחד והם נוכחים בישיבה - הסגן אשר המועצה תבחר בו לשם כך. נעדרו ראש המועצה וכל סגניו, יבחרו הנוכחים באחד מחברי המועצה להיות יושב ראש הישיבה.
: (ב) יושב ראש ועדה יהיה יושב ראש בכל ישיבותיה, ובהעדרו - חבר הועדה שייבחר לשם כך על ידי הנוכחים.

@ 52. פומביות ישיבות המועצה
: ישיבות המועצה יהיו פומביות, אלא אם הוחלט בישיבה שתהא, כולה או חלקה, בדלתיים סגורות.

@ 52א. קיום ישיבת מועצה בהיוועדות חזותית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((הוראת שעה החל מיום 10.2.2020 ובכל זמן שהכרזה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי [[סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]] עומדת בתוקפה):))
: (א) ראש המועצה רשאי להחליט כי ישיבה פלונית תתקיים בדרך של היוועדות חזותית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו הנוגעים להתפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) כל חברי המועצה הסכימו לכך בכתב מראש, לאחר שנמסר להם סדר יומה המפורט של הישיבה;
:: (2) בישיבה יתאפשר לכל המוזמנים לישיבה לראות באמצעות מסך ולשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה במהלך הישיבה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם.
: (ב) על ישיבה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו, נוסף על ההוראות החלות לפי כל דין על קיום ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן, בשינויים המחויבים, גם הוראות אלה:
:: (1) היה אחד המשתתפים בישיבת המועצה אדם עם מוגבלות כהגדרתו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], תתקיים הישיבה בדרך של היוועדות חזותית תוך עריכת התאמות נגישות הנדרשות בהתאם להוראות בדבר התאמות נגישות לפי [[החוק האמור]];
:: (2) המועצה האזורית תעמיד לרשות חבר מועצה המעוניין בכך חדר במיתקני המועצה האזורית ובו האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לצורך השתתפות בישיבה;
:: (3) בהזמנה לישיבה יצוין גם כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית ויפורטו בה הנחיות לעניין השתתפות בישיבה;
:: (4) בישיבה לא ינכחו שני חברי מועצה או יותר בחדר אחד;
:: (5) לעניין [[סעיף 53]], יראו חבר מועצה כמשתתף בישיבה אם ניתן לראותו באמצעות המסך;
:: (6) החלטת מועצה בישיבה תתקבל לאחר שניתנה האפשרות לכל חבר מועצה להשתתף בדיון, להשמיע את עמדתו ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליטו אחרת כל חברי המועצה המשתתפים בישיבה;
:: (7) ראה חבר מועצה כי בשל קיום וניהול הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בדיון או לשמוע או להשמיע את עמדתו, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול;
:: (8) ישיבת המועצה תשודר בשידור חי באתר האינטרנט של המועצה האזורית.
: (ג) לעניין סעיף זה, &quot;היוועדות חזותית&quot; - תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.

@ 53. מנין חוקי (תיקון: תשכ&quot;ה-2)
: (א) רוב חברי המועצה או הועדה הם מנין חוקי בישיבותיהן; לא היה מנין חוקי בשעה שנקבעה לישיבה, תידחה הישיבה לשעה אחת, ואז תהיה חוקית אם נוכחים בה לפחות שליש מחברי המועצה או הועדה; לא נוכח שליש כאמור - תידחה הישיבה ל-7 ימים ואז תהיה חוקית אם נוכחים בה לפחות שליש מחברי המועצה או הועדה בתנאי שלא ידונו בה בענין שלא עמד על סדר היום של הישיבה הקודמת.
: (ב) נקבע בדין להחלטה מסויימת רוב מיוחד בהצבעה, יהיה רוב זה גם המנין החוקי לדיון באותו ענין.
: (ג) החלטות מתקבלות ברוב קולותיהם של חברי המועצה או של חברי ועדה הנוכחים בעת ההצבעה בישיבה שיש בה מנין חוקי חוץ מהחלטות שנקבע להן בדין רוב מיוחד.
: (ד) מספר קולות שקול פירושו דחיית ההצעה.
: (ה) הצבעה במועצה או בועדה היא בהרמת ידיים, אך על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה או הועדה הנוכחים תהיה ההצבעה חשאית.

@ 54. פרוטוקול (תיקון: תשע&quot;ו)
: בכל ישיבה של המועצה או של ועדה יש להקליט את מהלך הישיבה ולרשום פרוטוקול שיכיל את שמות חברי המועצה או הועדה הנוכחים בישיבה, את מהלך הדיונים, את ההצעות ואת תוצאות ההצבעה. הפרוטוקול ייחתם באותה ישיבה או בישיבה הבאה על ידי יושב ראש הישיבה. הפרוטוקול יישלח לחברי המועצה או הועדה לפחות 7 ימים לפני הישיבה הבאה. היה ערעור על פרט מפרטי הפרוטוקול, יועמד הערעור לדיון בראשית הישיבה.

@ 54א. הגשת שאילתה ותשובה (תיקון: תשע&quot;ב-3)
: (א) לא יאוחר משבעה ימים לפני תחילת הישיבה מן המניין הקרובה, רשאי חבר המועצה להגיש לראש המועצה שאילתה בכתב על עניין עובדתי שבתחום תפקידי המועצה האזורית, והיא תנוסח בקצרה ובצורת שאלה בלבד; ראש המועצה או חבר מועצה שנאצלה לו הסמכות בעניין שלגביו נשאלה השאילתה, כפי שיחליט ראש המועצה, ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, ואולם רשאי הוא לדחות את תשובתו עד לישיבה מן המניין שלאחר הישיבה הבאה ובלבד שלא ידחה את תשובתו לגבי יותר משתי שאילתות בישיבה אחת; השאילתה והתשובה יחולקו לחברי המועצה.
: (ב) לא נמסרה תשובה לשאילתה בשתי ישיבות מן המניין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המניין הקרובה ויקוים דיון בנושא.
: (ג) לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המניין.

@ 54ב. שאילתה נוספת (תיקון: תשע&quot;ב-3)
: השואל רשאי, לאחר שמיעת התשובה, לשאול בעל פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שהיא נובעת מתוכן התשובה, וראש המועצה או חבר מועצה שנאצלה לו הסמכות בעניין שלגביו נשאלה השאילתה, כפי שיחליט ראש המועצה, יענה תשובה קצרה בעל פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתקיים דיון במועצה.

@ 55. הסדר העבודה והישיבות
: המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה במידה שלא נקבעו הוראות אחרות בענין זה.

@ 56. תוקף הדיונים וההחלטות
: תקפם של דיון והחלטה במועצה או בועדה לא ייפגע מחמת שנתפנה בה מקומו של חבר מחבריה, או מחמת פגם שחל בבחירתו או בכשרו או מחמת ליקויים בסדר הישיבה או בדיונים, שלפי הנראה לא השפיעו על התוצאות.

== פרק שמיני: עובדים ==

@ 57. העסקת עובדים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח-6)
: (א) מועצה חייבת להעסיק מזכיר אם לא מונה מנהל כללי.
: (א1) ראש המועצה רשאי למנות למועצה מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר.
: (א2) לא ימנה ראש המועצה אדם למשרת מנהל כללי, אלא מי שוועדת המכרזים לאישור מינוי מנהל כללי כאמור בסעיף קטן (א5) אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד.
: (א3) מנהל כללי שמונה כאמור ישמש גם מזכיר המועצה.
: (א4) לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי סעיפים קטנים (א1) עד (א3), תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים אדם ראוי מבין עובדי הרשות המקומית שימלא את תפקידי המזכיר.
: (א5) אלה חברי הוועדה לאישור מינוי מנהל כללי:
:: (1) ראש המועצה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש יושב ראש הוועדה;
:: (2) שני חברי מועצה שהיא תבחר, שאחד מהם לפחות הוא נציג סיעה שאינה מיוצגת בוועדת ההנהלה; ואם כל הסיעות מיוצגות בוועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בוועדת ההנהלה;
:: (3) היועץ המשפטי של המועצה;
:: (4) נציג שימנה השר, המשמש מנהל כללי ברשות אחרת.
: (א6) מנהל כללי שהתמנה לפי סעיף זה רשאי ראש הרשות לפטרו.
: (ב) ראש מועצה רשאי למנות למועצה עובדים למשרות שלא פורטו בסעיף קטן (א) ובלבד שיש למשרות אלה הקצבה בתקציב המאושר.
: (ג) לא יתמנה אדם לעובד המועצה לפי סעיף קטן (ב) אלא על פי הוראות [[צו המועצות המקומיות (שירות העובדים), התשכ&quot;ב-1962]].

@ 57א. היקף משרה (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ב-8)
: המבקר שמונה בהתאם [[לסעיף 13ה לפקודת המועצות המקומיות]] יכהן בהיקף משרה כמפורט להלן:
: (1) מספר התושבים בתחום המועצה 20,000 או יותר, יכהן המבקר במשרה מלאה;
: (2) מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ-20,000 תושבים, יכהן המבקר בחצי משרה; על אף האמור, היה מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ-5,000 תושבים, רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מרבע משרה.

@ 58. גמלאות לעובדים
: מועצה רשאית, באישור השר, להורות בדבר מתן גימלאות לעובדיה, לבני משפחותיהם או לתלויים בהם, או בדבר הקמתה והנהלתה של קופת תגמולים לטובתם.

@ 59. איסור טובת הנאה (תיקון: תש&quot;ך, תשנ&quot;ז-2)
: לא יהיה לעובד מועצה, לא במישרין ולא בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי בן זוגו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, פרט לענין שיש לעובד בהסכם העבודה שלו או בהסכם הכללי של עובדי המועצה ופרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים; אין לראות עובד כאילו יש לו חלק או טובת הנאה כאמור, אם זיקתו לעסקי המועצה היא כאמור [[בסעיף 89א(ב)]] לגבי חברי המועצה.

@ 60. איסור עבודות חוץ
: (א) בסעיף זה &quot;עבודת חוץ&quot; - כל עיסוק או עבודה מחוץ לשירות המועצה למעט -
:: (1) עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס;
:: (2) עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה;
:: (3) השקעת הון והפקת רווחים ממנו, שאין אתם עבודה או עיסוק.
: (ב) עובד מועצה, המשמש בקביעות במישרה מלאה (בסעיף זה - עובד מועצה), לא יעסוק ולא ישתתף, בעקיפין או במישרין, בעבודת חוץ; ראש מועצה רשאי, באישור המועצה, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ שלא על מנת לקבל פרס. מועצה רשאית, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד לעסוק בעבודת חוץ גם על מנת לקבל פרס.
: (ג) אין מועצה רשאית להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם -
:: (1) היא לטובת הכלל;
:: (2) אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידיו של עובד המועצה;
:: (3) אין בה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד מועצה;
:: (4) אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד, העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם המועצה;
:: (5) העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, רשאי עובד מועצה, באישור ראש המועצה, לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות המועצה, גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה.
: (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיף 59]].

@ 61. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-6) : (((בוטל).))

@ 61א. העסקת מתנדבים (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) המועצה רשאית להעסיק מתנדבים בשעת חירום בכל התפקידים הכרוכים בהכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום.
: (ב) על אף האמור [[בצו המועצות המקומיות (שירות עובדים), תשכ&quot;ב-1962]], יראו מתנדבים המועסקים כאמור כעובדי מועצה ארעיים.

@ 62. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-5): (((בוטל).))

== פרק תשיעי: סמכויות ==

@ 63. סמכויות המועצה (תיקון: תש&quot;ך, תשכ&quot;ד-2, תשל&quot;ב, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;א, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות השר ובמידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לטפל ולפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה, בכלל זה יהיו לה הסמכויות הבאות:
:: (1) לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון;
:: (2) להקים ולקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה, לתועלת הציבור;
:: (3) לדאוג לפיתוח תחום המועצה ושיפורו ולקידום הענינים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והחינוכיים, של תושביו או של כל חלק מהם; ובלבד שהמועצה לא תטפל בעניני תרבות וחינוך הנוגעים לישוב אחד או לישובים אחדים אלא אם היתה דעתם של הועדים המקומיים, שלהנהלתם נתונים הישובים הנוגעים בדבר, נוחה מטיפול כזה;
:: (4) לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי;
:: (5) להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות;
:: (6) להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מפעל ומוסד ציבורי, או של כל סוג שבהם, וכן לקבוע מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהם ולהנאה מהם, וימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם;
:: (7) להסדיר או להגביל את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות או של כל סוג שבהם, לרבות קביעת ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם;
:: (8) לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים - כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הבטחון; למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים, לרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים, ולבערם; להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות;
:: (9) להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, תגרנות רחוב, צילומי רחוב, פרסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא באלה;
:: (10) להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף וכן ענין אחר בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה;
:: (10א) ביחס למפעלי המים שהוקמו על ידי המועצה או גוף ציבורי אחר או על ידי יחיד לשם אספקת מים בתחומה של המועצה -
::: (א) למנוע בזבוז מים, שימוש בלתי נאות, תצרוכת יתירה או זיהום של מים שמספקים אותם לציבור או ליחיד;
::: (ב) להורות על שימוש בצינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סירי שופכין, אסלות מים ושאר כלים וכלי קיבול, כולם או מקצתם, שישמשו להובלת מים, חלוקתם, הפיקוח עליהם ואצירתם, וכן לקבוע את גדלם, מהותם, עוצמתם וחמריהם, אופן סידורם, מצבם, שינויים, הסרתם, חידושם ותיקונם;
::: (ג) להסדיר אספקת מים ציבוריים על ידי ברזי מים והשימוש בהם;
::: (ד) להסדיר אספקת מים על ידי מדידה ולקבוע את החמרים, מדי המים, האביזרים והמתאמות המשמשים למטרה זו או בקשר אתה;
::: (ה) לקבוע את התנאים שבהם יש לספק מים לצרכי בית ולצרכים אחרים ואת המחיר שישולם בעד המים שסופקו כאמור ואגרות בעד התקנתם;
:: (11)(א) לא תייסד המועצה חברה, חברת בת, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת (להלן - תאגיד) לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה ותפקידיה, ולא תרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל תאגיד שמטרותיו מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור ולא תנהג בהם דרך בעלים ולא תהיה חברה בעמותה אלא באישור שר הפנים ובתנאים שהוא קבע;
::: (ב) מניות שרכשה המועצה בתאגיד יוחזקו על שמה או על שם ראש המועצה, סגניו או עובדי המועצה תוך נקיבת תפקידם בלבד, והוא הדין לגבי חברות המועצה בתאגיד ללא הון מניות;
::: (ג) מועצה לא תייסד תאגיד אלא לאחר שנתקבלה ההחלטה על כך ברוב של חברי המועצה;
::: (ד) על מינוי נציגי המועצה בתאגיד יחולו [[תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס&quot;ו-2006]], בשינויים המחויבים;
::: (ה) ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם אחת בשנה דין וחשבון על מצב התאגיד, והמועצה תקיים דיון על הדין וחשבון; העתק הדין וחשבון ופרוטוקול מישיבת המועצה שבה נידון יועבר לשר הפנים;
::: (ו) לא יינתן אישור לפי פסקת משנה (א), אלא אם נכללו בתזכיר או בתקנון התאגיד הוראות אשר לפיהן החלטה בנושאים שלהלן טעונה אישור מאת שר הפנים:
:::: (1) הקמת חברת בת או סניף לתאגיד;
:::: (2) ייסוד, לקיחת חלק בייסוד, או התמזגות עם כל תאגיד אחר;
:::: (3) הגדלת הון המניות הרשום של חברה, או שינוי בתזכיר או בתקנון התאגיד;
:::: (4) תשלום שכר או כל תמורה אחרת לחברי המועצה או לעובדיה אשר יכהנו בתאגיד כנציגי המועצה;
:::: (5) הספקת שירותים שהם בסמכות המועצה, על ידי התאגיד;
:: (12) לעשות את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום, לרבות ארגונם והסדרתם של אספקת מצרכים ושירותים חיוניים.
:: ((לפי [[12:210653|סעיף 3 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 40), התשנ&quot;א-1990]], יחולו הוראות [[#249.21|סעיף 249(21) לפקודת העיריות]] לעניין הסדרת שעות פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית, והוראות [[סעיף 264א לפקודת העיריות]] לעניין התקנת חוקי עזר בדבר פתיחת עסקים וסגירתם בימי מנוחה.))
: (ב) המועצה רשאית לתת אישורים ולהוציא רשיונות בנוגע לענינים שהיא נדרשת או מוסמכת להם.
: (ג) המועצה רשאית להיכנס בכל זמן סביר למקומות ציבוריים ופרטיים, על ידי עובדיה המורשים לכך ופועלים הנלווים אליהם, כדי לערוך בהם חקירות, בדיקות ומדידות לשם מניעתם או גילוים וסילוקם של מפגעים ותקלות, ולשם מניעתן או גילוין של עבירות על צו זה או על חוקי העזר של המועצה או על החלטותיה, או לשם עשיית כל מעשה שהמועצה רשאית לעשותו.
: (ד) המועצה היא הנציגות המוכרת של הציבור בתחום המועצה בכל ענין שהוא בגדר סמכויותיה.
: (ה) המועצה תהא רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לועד מקומי, דרך כלל, לענין מסוים או לסוג של ענינים, למעט סמכויותיה על פי [[סעיפים 63(א)(11)]], [[68]] [[ו-134 לצו זה]] [[וסעיף 22 לפקודה]], וסמכותה להפקיע מקרקעין, על פי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

@ 64. שיתוף עם רשויות אחרות
: המועצה רשאית לעשות כל דבר בשיתוף או בשותפות עם כל רשות אחרת ולשלם חלק מן המחיר או מן ההוצאה הכרוכים בכך כפי שיוסכם בין המועצה ובין הרשות האחרת, וכן את המכסות שיוטלו עליה לפי [[חוק איגודי ערים, תשט&quot;ו-1955]].

@ 64א. דיון חוזר בהחלטות המועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) ראש מועצה רשאי, תוך 48 שעות משעה שנתקבלה החלטה במועצה, להודיע בכתב לחברי המועצה על רצונו להביא את ההחלטה לדיון חוזר במועצה ועל מועד הדיון החוזר.
: (ב) הדיון החוזר יהיה בישיבה מיוחדת של המועצה שתתקיים תוך 10 ימים מיום שנתקבלה ההחלטה, או תוך פרק זמן קצר יותר אם דרשו זאת 40% מחברי המועצה.
: (ג) תוקפה של החלטה שעליה נמסרה הודעה לפי סעיף קטן (א) יותלה עד שהחליטה המועצה בדיון החוזר או עד שחזר בו ראש המועצה מהודעתו, לפי המוקדם יותר.
: (ד) החלטת המועצה בדיון חוזר אינה נתונה לדיון חוזר נוסף.
: (ה) סעיף זה לא יחול על החלטה שחיקוק מחייב את קבלתה ברוב מיוחד של חברי המועצה והיא נתקבלה ברוב כזה.
: (ו) סמכות ראש מועצה לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה לזולת.

@ 64ב. ראש מועצה המסיים תפקידו (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-6)
: (א) בסעיף זה, &quot;ראש מועצה המסיים תפקידו&quot; - ראש מועצה -
:: (1) המכהן לפי [[סעיף 31]];
:: (2) שלא הוצע כמועמד לראשות המועצה לקראת הבחירות הבאות - מהיום האחרון להגשת רשימות המועמדים;
:: (3) שהוצע כמועמד לראשות המועצה, לא נבחר לפי [[סעיף 210(א)]] ולא היה אחד משני המועמדים שקיבלו את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים - מהיום שלאחר יום הבחירות;
:: (4) שהיה אחד משני המועמדים בבחירות חוזרות כאמור [[בסעיף 210(ב)]] ולא נבחר בבחירות החוזרות - מהיום שלאחר הבחירות החוזרות;
: (ב) ראש מועצה המסיים תפקידו לא יהיה רשאי -
:: (1) למנות עובדים לפי [[סעיף 57(ב)]];
:: (2) לפטר עובדים לפי [[סעיף 61(ה)]];
:: (3) להעלות עובדים בדרגה;
:: (4) לחתום על שטרות או מסמכי תשלום לפי [[סעיף 191 לפקודת העיריות]], כפי שהוחל [[בסעיף 34א לפקודה]], בסכום העולה על החלק השנים עשר של התקציב הרגיל, לכל חודש של כהונה כראש מועצה המסיים תפקידו למעט:
::: (א) תשלום שכר ופרעון מילוות;
::: (ב) שטרות ומסמכי תשלום הנובעים מהתחייבויות שנעשו כדין לפני שנעשה ראש מועצה המסיים תפקידו.
: (ג) פעל ראש המועצה המסיים תפקידו בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), לא יהיה תוקף למינוי עובד, לפיטוריו או להעלאתו בדרגה, כאמור שם בפסקאות (1) עד (3), וכל תשלום כאמור בפסקה (4) שם, ייחשב בלתי חוקי ויחולו הוראות [[סעיף 84]].

== פרק עשירי: הוצאות והכנסות ==

@ 65. הוצאות
: ההוצאות שהמועצה מוציאה לטובת כל תחום המועצה (להלן - הוצאות כלליות), יתמלאו ככל האפשר מן ההכנסות הכלליות המגיעות אליה מכל תחום המועצה; ואילו ההוצאות לטובת חלק של תחום המועצה (להלן - הוצאות מיוחדות) יתמלאו ככל האפשר מן ההכנסות המיוחדות שיבואו מאותו חלק, ואולם רשאית המועצה להפריש סכומים מהכנסות מיוחדות למילוי כל חלק של הוצאות כלליות ולהיפך, ובלבד שהמועצה לא תהא רשאית להוציא מהכספים לעניני תרבות וחינוך שיבואו מהכנסות הבאות מאותו חלק של תחום המועצה, להוצאות כלליות.

@ 66. הכנסות
: הכנסות המועצה יבואו ממיכסות תשלום או ממסים או משניהם יחד.

@ 67. מכסות ושילומן
: (א) המועצה רשאית להטיל מכסות תשלום על כל ועד מקומי למילוי כל הוצאה מהוצאותיה המופיעות בתקציב שאושר על ידי השר.
: (ב) המועצה תודיע בכתב לועד המקומי על כל מכסת תשלום שהוטלה עליו, ובאם לא הגיש הועד, תוך 14 יום מיום שנמסרה לו הודעת המועצה, ערר לפי [[סעיף 136]], תהא החלטת המועצה סופית.

@ 68. מסים ושילומם (תיקון: תשכ&quot;א, תשכ&quot;ח, תשכ&quot;ט-2, תשל&quot;ה, תשל&quot;ה-2, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה)
: (א) המועצה רשאית להטיל בתחום המועצה או בכל חלק ממנו את האגרות, ההיטלים ודמי ההשתתפות, למעט ארנונה (להלן - מסים), שמועצה רשאית להטילם לפי [[הפקודה]].
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) החליטה המועצה להטיל מס או ארנונה כללית, ישולמו לה המס או הארנונה במישרין בידי החייבים בהם, ואולם המועצה רשאית, בהתייעצות עם ועד מקומי שבתחומה להסמיך את הועד לגבות במקומה ובעבורה את המס או הארנונה מחייבים המתגוררים בתחום הועד המקומי או בעבור נכסים המצויים באותו תחום; הסמיכה המועצה את הועד כאמור וגבה הועד בעבור המועצה את המס או הארנונה יעבירו לידי המועצה בסמוך לאחר גבייתו.

@ 68א. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ב-2, תשכ&quot;ח, תשכ&quot;ט-2, תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח-6) : (((בוטל).))

@ 69. שיעורי מסים (תיקון: תשכ&quot;ח, תשכ&quot;ט, תשמ&quot;ד, תשנ&quot;ד)
: (א) המועצה רשאית לקבוע את שיעורי המסים, למעט ארנונה כללית, את מועדי שילומם, ולהטילם לפי דרגות או אחוזים או בסיסי הערכה שונים, על סוגים שונים של נכסים או על חלקים שונים של תחום המועצה.
: (ב) (((בוטל).))

@ 70. (תיקון: תשכ&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 71. (תיקון: תשכ&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 72. (תיקון: תשכ&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 73. חילופי בעלים או מחזיקים (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: (א) היה אדם לבעל נכס או למחזיק בנכס, שבעלו או מחזיקו היה חייב עליו בארנונה לפי צו זה, ישלם כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל לאחר שהיה לבעל הנכס או למחזיק בו, הכל לפי הענין.
: (ב) העביר אדם נכס שחייבים עליו ארנונה לפי צו זה, או חדל מהיות מחזיק בנכס זה, אם השכירו לתקופה של שנה או יותר, לא יהיה חייב בתשלום כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל אחרי יום ההעברה או אחרי היום שחדל להיות מחזיק כאמור; אך כל זמן שלא נמסרה למועצה הודעה על העברת הנכס או חדילת החזקה, יהא האדם אחראי לתשלום כל ארנונה על הנכס הזה שלא שולמה על ידי הבעל החדש או על ידי המחזיק שבא אחריו, הכל לפי הענין; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה.

@ 74. בניין שנהרס (תיקון: תש&quot;ף-2)
: נהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה, או שניזוק במידה שאי-אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק:
: (1) עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן - תקופת הפטור הראשונה);
:: (((תקופת הפטור הראשונה לנכס שהיה פטור במשך 4 שנים שקדמו ליום 1.1.2021 תהיה שנתיים מיום 1.1.2021).))
: (2) חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי [[+|סעיפים 8]] [[ו-9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ&quot;ג-1992]], הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה - תקופת התשלום);
: (3) חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים;
: (4) התקופות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר;
: אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה.

@ 75. הפחתת מסים וויתור עליהם (תיקון: תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה)
: המועצה רשאית להפחית או לוותר על מסים, למעט תשלומי ארנונה כללית, בהתחשב במצבו החמרי של החייב בהם או של הועד המקומי החייב או מסיבה אחרת שיאשר השר.

@ 75א. פטור מהיטל לצרכי סעד (תיקון: תשי&quot;ח-2)
: (א) תייר המתאכסן במלון פטור מתשלום היטל לצרכי סעד בעד אכסונו.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;מלון&quot; - מלון כמשמעותו [[3:207900|בחוק אכסון במלון (הוראות שעה), תשי&quot;ח-1958]], שיש עליו אישור לפי [[צו ההגנה (זיהוי עסקים למכירת טובין ומתן שירותים לתיירים), תשי&quot;ז-1957]];
::- &quot;תייר&quot; - אדם המחזיק תעודת רישום כניסה &quot;על. 17&quot; או &quot;ק. 3&quot; חתומה ביד קצין בקורת הגבולות.

== פרק אחד עשר: כספים ==

@ 76. קופת המועצה
: (א) כל הכספים המתקבלים על ידי המועצה או על שמה הם קופת המועצה.
: (ב) קופת המועצה תשמש לתשלום כל סכום שהמועצה רשאית או חייבת להוציאו כדין.

@ 77. בטחון קופת המועצה (תיקון: תשע&quot;ח-6)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) כל הכספים השייכים לקופת המועצה או מתקבלים למענה או לחשבונה ישולמו מיד לחשבון המועצה בבנק שהיא תקבע לכך, ובלבד -
:: (1) שהמועצה רשאית להרשות לגזבר להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של המועצה;
:: (2) שאם אין בנק בתחום המועצה, יחזיקו את הכספים בכל צורה של בטיחות שתבוא עליה אישור המועצה.

@ 78. (תיקון: תש&quot;ך, תשע&quot;ח-6) : (((בוטל).))

@ 79. הוראות להנהלת הקופה
: רשאי השר, בהתחשב עם הוראות [[פרק זה]], לתת הוראות כלליות בדבר הנהלת קופת המועצה, והמועצה חייבת לנהוג לפיהן.

@ 80. השקעת כספים
: רשאית המועצה, בהתחשב עם הוראות כלליות של השר, להשקיע את עודפי כספיה בדרך הטובה בעיניה.

@ 80א. קניות ומחסנים (תיקון: תשנ&quot;ט)
: המועצה תסדיר את קניותיה, את ניהול המחסנים ואת רישום וניהול הטובין בהתאם להוראות [[שבתוספת הרביעית]].

@ 81. מחיקת חובות
: כל סכום המגיע למועצה שתשלומו נתאחר לא פחות משלוש שנים והוא נראה כחוב אבוד, רשאית המועצה על פי החלטה מיוחדת לוותר עליו ולמחקו מהפנקסים אם היתה סבורה שהדבר לטובת הציבור; בכל מקרה אחר, טעונה החלטת המועצה אישורו של השר.

== פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות ובקורת חשבונות (תיקון: תש&quot;ם-4) ==

=== סימן א': תקציב המועצה (תיקון: תש&quot;ם-4) ===

@ 81א. תקציב שנתי (תיקון: תש&quot;ם-4)
: לכל מועצה יהיה תקציב שנתי.

@ 81ב. שנת כספים (תיקון: תש&quot;ם-4, תשנ&quot;ב)
: שנת הכספים לכל המועצות תתחיל באחד בינואר של כל שנה.

@ 81ג. (תיקון: תש&quot;ם-4, תשע&quot;ח-6) : (((בוטל).))
@ 81ד. (תיקון: תש&quot;ם-4, תשע&quot;ח-6) : (((בוטל).))
@ 81ה. (תיקון: תש&quot;ם-4, תשע&quot;ח-6) : (((בוטל).))
@ 81ו. (תיקון: תש&quot;ם-4, תשע&quot;ח-6) : (((בוטל).))

=== סימן ב': חשבונות ובקורת חשבונות (תיקון: תש&quot;ם-4) ===

@ 82. (תיקון: תשע&quot;ח-6) : (((בוטל).))
@ 83. (תיקון: תשע&quot;ח-6) : (((בוטל).))

@ 84. הוצאה שאינה כדין
: (א) מבקר החשבונות של המועצה יפסול כל הוצאה שאינה כדין ויציין זאת בדין וחשבון לשר.
: (ב) השר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה כדין או כל חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציאה או שהרשה להוציאה. השר יודיע בכתב על החלטתו זו לאדם הנוגע בדבר ולמועצה, וכל אחד מהם רשאי, תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה לבקש בכתב לבטל או להפחית את החיוב. השר יודיע את החלטתו בכתב למבקש ולמועצה.
: (ג) לא נתברר מהחלטותיה של המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנוכח בישיבה שבה נתאשרה ההוצאה כאילו נתן את הסכמתו לכך, עד שיוכיח את ההיפך.
: (ד) האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית הוצאה שאינה כדין יהא חייב בתשלומה למועצה תוך שלושים יום מיום שבו נתקבלה ההחלטה הסופית.
: (ה) לא נפרע החוב במועד הקבוע, תגיש עליו המועצה תובענה ואם סירבה או התרשלה להגישה או לנהל את המשפט כהלכה, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה, והוצאות המשפט ישולמו מקופת המועצה.

== פרק שלושה עשר: חוזים והצעות (תיקון: תשכ&quot;ה) ==

@ 85. התקשרות בחוזים על פי החלטת המועצה (תיקון: תשכ&quot;ה)
: (א) ראש המועצה רשאי, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם המועצה.
: (ב) אם חוזה מטיל הוצאה או התחייבות כספית על המועצה, לא תחליט המועצה על התקשרות באותו חוזה אם אין להוצאה או להתחייבות הקצבה מתאימה בתקציב המאושר של המועצה.

@ 86. התקשרות בחוזים ללא החלטת המועצה (תיקון: תשכ&quot;ה)
: (א) ראש המועצה רשאי גם ללא החלטת המועצה להתקשר בשם המועצה בחוזה המטיל הוצאה או התחייבות כספית על המועצה אם נתמלאו בו תנאים אלה:
:: (1) להוצאה או להתחייבות יש הקצבה מתאימה בתקציב המאושר של המועצה;
:: (2) תנאי החוזה אינם בסתירה לכללים שקבע השר לענין זה, ואם לא קבע - לכללים שקבעה המועצה, בדרך כלל או לענין חוזים מיוחדים;
:: (3) ההוצאה הכספית הכרוכה בחוזה לא עלתה על הסכום שקבעה המועצה, באישור השר, לענין זה.
: (ב) פרטי החוזים שנחתמו שלא על פי החלטת המועצה יירשמו בפנקס שינהל גזבר המועצה לענין זה. בהעדר הגזבר, יירשמו פרטי החוזים כאמור בפנקס שינהל חבר המועצה שיתמנה במיוחד לכך על ידי המועצה.

@ 87. תיקון ההוראות בדבר מכרזים (תיקון: תשכ&quot;ה)
: האמור [[בסעיפים 85]] [[ו-86]] אינו גורע מהוראות [[סעיף 89]].

@ 88. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשע&quot;ח-6) : (((בוטל).))

@ 89. מכרזים (תיקון: תשכ&quot;ה)
: לא תתקשר המועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא בהתאם להוראות [[שבתוספת השניה]].

@ 89א. חבר מועצה המעונין בחוזה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) חבר המועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, או בכל ענין העומד לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים -
:: (1) יודיע על כך למועצה, בכתב או בעל פה, מיד לאחר שנודע לו כי החוזה, העסק או הענין האמורים עומדים לדיון, וההודעה תירשם בפרוטוקול;
:: (2) לא ישתתף בדיונים על החוזה, העסק או הענין במועצה או בוועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם;
:: לענין סעיף זה, &quot;קרוב&quot; לאדם פלוני - כהגדרתו [[בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ&quot;ג-1963]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על חבר מועצה מחמת היותו בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו חלק או טובת הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אלא אם כן היה אותו חבר משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף המשפטי, או אם חלקו בהונו או ברווחיו של גוף כאמור עולה על 5 אחוזים.
: (ג) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שלושה חודשים.

@ 89ב. איסור התקשרות בחוזים (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו, או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה בן או בת, אח או אחות.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על -
:: (1) חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א);
:: (2) הסכם בהליכי רכישה לפי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943]], או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור;
:: (3) חוזה או עסקה שהמועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר, התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות.
: (ג) חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב.
: (ד) לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ&quot;ג-1963]].
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלה חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע חבר המועצה בכתב למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראות סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה.
: (ו) העובר, ביודעין, על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר ששה חודשים.
: (ז) הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
: (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 89א]].

== פרק ארבעה עשר: הנהלה מקומית ==

@ 90. ועד מקומי
: כל ישוב יתנהל על ידי ועד מקומי.

@ 90א. סיווג תושבים ביישוב שיתופי (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: לפני בחירות כהגדרתן [[בסעיף 137]], למעט בחירות מיוחדות כהגדרתן [[בסעיף האמור]], תוכן לכל יישוב שיתופי רשימה לצורך קביעת אופן ניהולו של היישוב השיתופי, ולעניין [[סעיפים 91א עד 91ה]] - יראו כתושב מי שנכלל ברשימה וכחבר אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית של היישוב (להלן - האגודה השיתופית) מי שצוין ככזה ברשימה האמורה; הרשימה תוכן לפי הוראות אלה:
: (1) השר יעביר לוועדת הבחירות שמונתה על פי הוראות [[הפרק החמישה עשר]], רשימה של כל אדם שיום הולדתו ה-17 חל לא יאוחר מיום הבחירות ורשום הוא ומענו ביום הקובע במרשם האוכלוסין כתושב היישוב השיתופי, שנת לידתו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין;
: (2) ועדת הבחירות תבחן אם מי שנכלל ברשימה שהועברה לה הוא חבר או אינו חבר באגודה השיתופית, ותציין זאת ברשימה; לצורך זה, ועדת הבחירות רשאית לדרוש מהמועצה, מוועד מקומי, מוועד הנהלה של אגודה שיתופית חקלאית ביישוב שיתופי ומכל תושב, שימסור לה, במקום ובזמן שתקבע, כל ידיעה או מסמך שברשותה הדרוש, לדעת ועדת הבחירות, להכנת הרשימה; מי שקיבל דרישה כאמור חייב להשיב עליה תוך 7 ימים מיום קבלתה;
: (3) ביום ה-118 שלפני יום הבחירות תניח ועדת הבחירות העתקים מהרשימה במשרד המועצה, במשרד הוועד המקומי ובמקומות אחרים בתחום היישוב השיתופי, כפי שתקבע ועדת הבחירות, למען יוכל כל המעוניין בכך לעיין בה;
: (4) לא יאוחר מהיום ה-118 שלפני יום הבחירות יפרסם יושב ראש ועדת הבחירות בתחום היישוב השיתופי מודעה בדבר הצגת הרשימה לעיון כאמור בפסקה (3); במודעה האמורה יצוינו מקומות הנחת הרשימה, זכותו של כל אדם לעיין בה בתוך 10 ימים מיום פרסום המודעה ושעות העיון; כמו כן יפורטו במודעה הוראת [[סעיף 90ב]];
: (5) דרשה ועדת הבחירות מידע לפי פסקה (2) ולא נמסר לה המידע המבוקש במועד, ירשום יושב ראש ועדת הבחירות ברשימה ליד שמו של כל תושב שלגביו לא נמסר המידע האמור, כי הוא אינו חבר באגודה השיתופית ובמודעה האמורה בפסקה (4) יצוין מספר התושבים שנרשמו כמי שאינם חברים באגודה השיתופית עקב אי-מסירת המידע בעניין חברותם באגודה;
: (6) מיד לאחר תום המועד האחרון להגשת עררים לפי [[סעיף 90ב(א)]], עתירה או פסק דין לפי [[סעיף 90ב(ז)]], לפי המאוחר מביניהם, תעביר ועדת הבחירות למנהל הבחירות את הרשימה שהוכנה לכל יישוב שיתופי שבתחום המועצה האזורית לפי הוראות סעיף זה.

@ 90ב. עררים ועתירות (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: (א) כל אדם רשאי, לא יאוחר מהיום ה-108 שלפני יום הבחירות, להגיש לוועדת הבחירות ערר מנומק, בכתב, על כך שהוא או זולתו נרשם, שלא כדין, ברשימה כחבר אגודה שיתופית או כמי שאינו חבר אגודה שיתופית.
: (ב) ועדת הבחירות תדון בעררים, ובלבד שחבר ועדת בחירות לא ידון בעררים הנוגעים לרשימה של היישוב שבו הוא מתגורר, תנהל פרוטוקול מישיבותיה ותכריע בהם לא יאוחר מהיום ה-101 שלפני יום הבחירות; לצורך קבלת הכרעה כאמור, רשאית הועדה לגבות עדויות ולעיין במסמכים כפי שייראה לה.
: (ג) סברה ועדת הבחירות כי ניתן לקבל ערר של אדם לגבי הרישום שלו בלי להיזקק לשמיעת טענותיו, תודיע לעורר שקיבלה את עררו; בכל מקרה אחר תזמין הוועדה את העורר לדיון בערר, ואם נגע הערר לזולת - תזמין גם אותו.
: (ד) הגיש אדם ערר הנוגע לאדם אחר, ימציא לוועדת הבחירות העתק נוסף מכתב הערר וועדת הבחירות תמציא העתק זה לאותו אדם, יחד עם ההזמנה לדיון.
: (ה) הזמנה לדיון כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-ד), תימסר במסירה אישית או תישלח בדואר רשום עם אישור מסירה; כל בעל דין שהוזמן לדיון בערר, זכאי לטעון לפני ועדת הבחירות בעצמו או על ידי בא-כוחו.
: (ו) קיבלה ועדת הבחירות החלטה בערר שלא בפני בעל דין או בא-כוחו, תודיע את החלטתה בכתב לעורר, ואם נגע הערר לזולת - גם לו, לא יאוחר מהיום ה-97 שלפני יום הבחירות; לא מסרה ועדת הבחירות הודעה כאמור על החלטתה, רואים ערר זה כערר שהוחלט לדחותו וכאילו נמסרה לעורר הודעה על הדחיה ביום ה-97 שלפני יום הבחירות.
: (ז) מי שהגיש ערר, ואם הערר נגע לאחר - גם האחר, רשאי לעתור על החלטת ועדת הבחירות לפי סעיף קטן (ו), לבית משפט לעניינים מינהליים; על עתירה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 8 לפקודה]].
: (ח) ועדת הבחירות תתקן את הרשימה לפי ההכרעות בעררים ובעתירות לפי סעיף זה.

@ 91. הועד המקומי בישוב שיתופי (תיקון: תשכ&quot;ג, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3)
: (א) בכפוף לאמור [[בסעיפים 91א]] [[ו-91ב]], מי שמכהנים בישוב שיתופי, במועד פלוני, כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב.
: (ב) חדל ישוב להיות שיתופי, תמנה המועצה ועד מקומי בדרך האמורה [[בסעיף 92]] ורואים ועד זה כועד ראשון שמונה על פי [[הסעיף האמור]].

@ 91א. צירוף נציגות לוועד מקומי (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ב, תשס&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3)
: (א) תושב של ישוב שיתופי שאינו חבר האגודה השיתופית, רשאי לבקש מהשר, לא יאוחר מהיום ה-64 שלפני יום הבחירות, להורות כי לועד המקומי של הישוב ייבחרו נוסף על חברי ועד הנהלת האגודה, גם נציגים של בעלי זכות בחירה בישוב שאינם חברים באגודה השיתופית.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) כפוף לאמור [[בסעיף 91ב]], מצא השר כי בישוב שיתופי שלגביו הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), מספר התושבים שאינם חברי האגודה השיתופית הוא 10% לפחות ממספר התושבים בישוב, יורה כי בנוסף לחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית האמור [[בסעיף 91]], ייבחרו גם נציגים של התושבים באותו ישוב שאינם חברי האגודה השיתופית (להלן - נציגות).
: (ד1) ביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה יורה השר כאמור אם הוגשה הבקשה על ידי 10% מבין התושבים הרשומים ביישוב ומספר התושבים שאינם חברי האגודה השיתופית הוא 30% לפחות ממספר התושבים ביישוב.
: (ה) מספר הנציגים שיעמדו לבחירה בישוב שיתופי כאמור, יהיה המספר השלם המתקבל מהכפלת מספר חברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית באותה שעה במנה המתקבלת מחלוקת מספר התושבים שאינם חברים באגודה השיתופית במספר התושבים החברים באגודה השיתופית, ובלבד שיהיה נציג אחד לפחות.
: (ה1) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))

@ 91ב. בחירת ועד מקומי בישוב שיתופי (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3)
: על אף האמור [[בסעיפים 91(א)]] [[ו-91א(ד)]], יורה השר לקיים בחירות לועד מקומי של ישוב שיתופי, בדרך האמורה [[בפרק זה]] לגבי ישוב שאינו שיתופי, בכל אחד ממקרים אלה:
: (1) מספר התושבים בישוב שאינם חברי האגודה השיתופית עלה על מספר התושבים חברי האגודה;
: (2) על פי בקשה של 20% מבין התושבים של הישוב שהוגשה לשר לא יאוחר מהיום ה-64 שלפני יום הבחירות.
: (3) ביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה - על פי בקשה של 50% מהתושבים של היישוב שהוגשה לשר כאמור בפסקה (2).

@ 91ב1. יישוב שיתופי בכינוס נכסים או פירוק (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: ביישוב שיתופי שהאגודה השיתופית שבו נמצאת בהליך של פירוק, כינוס נכסים או מינוי נאמן על ידי בית משפט, בהתאם להוראות [[פקודת האגודות השיתופיות]], או [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], יתקיימו בחירות לועד מקומי, ויראו את היישוב לענין הבחירות לועד המקומי כיישוב לא שיתופי; מועד הבחירות ייקבע בידי השר כאמור [[בסעיף 96ב(ב)]].

@ 91ג. בקשות לשינויים בניהול המקומי (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3)
: (א) נערכו בישוב שיתופי בחירות לנציגות כאמור [[בסעיף 91א]] והוגשה לשר בקשה, לקראת הבחירות הבאות שיורה -
:: (1) על קיום בחירות לועד מקומי בישוב - יאשר השר את הבקשה אם הוגשה בידי 20% לפחות מבין התושבים של הישוב וביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה - בידי 50% לפחות מבין התושבים שביישוב;
:: (2) כי חברי ועד הנהלת האגודה השיתופית בישוב, לבדם, יכהנו כחברי הועד המקומי - יאשר השר את הבקשה, כפוף לאמור [[בסעיף 91ב(1)]], אם הוגשה בידי למעלה מ-90% מבין התושבים של הישוב.
: (ב) נערכו בישוב שיתופי מאוגד בחירות לועד מקומי כאמור [[בסעיף 91ב]] והוגשה לשר בקשה, לקראת הבחירות הבאות, להורות על קיום בחירות לנציגות בישוב או להורות שחברי ועד הנהלת האגודה השיתופית בישוב יכהנו גם כחברי הועד המקומי - יאשר השר את הבקשה, כפוף לאמור [[בסעיף 91ב(1)]], אם ביקשו זאת למעלה מ-80% מבין התושבים של הישוב.
: (ג) בקשות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יוגשו לשר לא יאוחר מהיום ה-64 שלפני יום הבחירות.

@ 91ד. הודעה בדבר הגשת בקשות (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ז-2)
: לא יאוחר מהיום ה-74 שלפני יום הבחירות יפרסם מנהל הבחירות, בכל אחד מהישובים השיתופיים, הודעה בדבר האפשרות להגיש לשר בקשות כאמור [[בסעיפים 91א עד 91ג]], לגבי הגוף שינהל את הישוב; בהודעה יפורט נוסח [[91א|הסעיפים האמורים]] וכן יצוינו בה המועד האחרון להגשת הבקשות ומספר החותמים הנדרש לכל סוג של בקשה.

@ 91ה. אופן הגשת בקשות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ח-3)
: (א) בקשות כאמור [[בסעיפים 91א עד 91ג]] יוגשו לשר בכתב, באמצעות מנהל הבחירות, ויפורטו בהן שמו, שם משפחתו ומספר זהותו של כל מבקש, וכל מבקש יחתום אישית על הבקשה לצד שמו; העתק מהבקשה יימסר לועדת הבחירות.
: (ב) תושב שחתם על יותר מבקשה אחת מהבקשות האמורות בסעיף קטן (א), כל חתימותיו בטלות.
: (ג) תושב שחתם על בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אינו רשאי לחזור בו מחתימתו; מותו של חותם אינו מבטל את חתימתו.

@ 91ו. בדיקת בקשות (תיקון: תש&quot;ס)
: קיבל מנהל בחירות בקשות לפי [[סעיפים 91א עד 91ג]], יבדוק את הבקשות ויעבירן לשר, בצירוף הערותיו, לא יאוחר מהיום ה-57 שלפני יום הבחירות; החלטת השר בבקשות תינתן לא יאוחר מהיום ה-52 שלפני יום הבחירות.

@ 91ז. תוקף הוראת השר (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ז-2)
: הוראת השר בדבר אופן ניהולו של ישוב שיתופי שניתנה לפי [[סעיפים 91א עד 91ג]], תעמוד בתוקפה גם בכל הבחירות הבאות שייערכו בישוב האמור, אלא אם כן הורה השר אחרת, על פי בקשות שהוגשו לו לפי [[91א|הסעיפים האמורים]].

@ 92. הועד המקומי הראשון בישוב שאיננו שיתופי (תיקון: תשכ&quot;ג)
: (א) חברי הועד המקומי הראשון בישוב שאיננו שיתופי ימונו על ידי המועצה לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שיש להם, לדעתה, נגיעה בדבר; המינוי טעון אישורו של השר.
: (ב) רשאית המועצה לבטל מינויו של חבר ועד מקומי ולמנות במקומו חבר אחר בדרך האמורה בסעיף קטן (א).

@ 93. הישיבה הראשונה (תיקון: תשי&quot;ט-3, תשכ&quot;ג)
: (א) הישיבה הראשונה של הועד המקומי הראשון תתכנס, תוך 14 יום מיום אישור מינויו על ידי השר, על פי הזמנת ראש המועצה והוא ישב בראשה וינהלנה עד שייבחר ראש הועד המקומי.
: (ב) לא קויימו הוראות סעיף קטן (א), יכנס השר את הועד המקומי לישיבתו הראשונה והוא ישב בראשה וינהלנה עד שייבחר ראש הועד המקומי.

@ 94. כהונת הועד (תיקון: תשכ&quot;ג)
: הועד המקומי הראשון יכהן עד שייבחר ועד מקומי לפי הוראות צו זה.

@ 95. (תיקון: תשכ&quot;ג, תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))

@ 96. מספר חברי ועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי (תיקון: תשכ&quot;ג, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה, תשע&quot;ח-3)
: (א) מספר חברי ועד מקומי נבחר בישוב שאינו שיתופי ייקבע בהתאם למספר התושבים ביישוב שהיו רשומים במרשם האוכלוסין ביום הקובע לפי טבלה זו:
:: {|
! מספר תושבים !! מספר חברי ועד
|-
| עד 1,500 || 5 עד 7
|-
| 1,501 ומעלה || 9 עד 11
|}
: (ב) מספר חברי הועד המקומי ייקבע בהתאם לסעיף קטן (א) על ידי השר בהתייעצות עם המועצה, לא יאוחר מהיום ה-50 שלפני יום הבחירות.
: (ג) השר רשאי להגדיל את מספר חברי ועד מקומי של ישוב הנמנה עם סוג משני הסוגים הראשונים המפורטים בטבלה שבסעיף קטן (א), כדי המספר המכסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו.

@ 96א. (תיקון: תשכ&quot;ג, תשכ&quot;ה-2, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))

@ 96ב. מועד הבחירות לועד המקומי ולנציגות (תיקון: תשכ&quot;ג, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס, תשע&quot;ח-3)
: (א) הבחירות הראשונות לועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי יהיו במועד עריכתן של הבחירות למועצה או במועד אחר שיקבע השר שלא יאוחר מהבחירות הבאות למועצה.
: (ב) הבחירות הבאות אחרי הבחירות הראשונות בישוב שאיננו שיתופי וכן בחירות שנקבעו לפי [[סעיפים 91א עד 91ג]], יקוימו במועד עריכתן של הבחירות למועצה ובלבד שהשר לא קבע בשל נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לדעתו, מועד בחירות מוקדם או מאוחר ממנו.
: (ג) נדחו בחירות למועצה לפי [[סעיף 28]], יידחו גם הבחירות האמורות בסעיף קטן (ב) ויקוימו ביום הבחירות למועצה.

@ 96ג. שיטת הבחירות (תיקון: תשכ&quot;ג)
: הבחירות לועד יהיו כלליות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות.

@ 97. (תיקון: תשמ&quot;א, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))

@ 98. הזכות לבחור לועד מקומי (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;א-3, תשנ&quot;ז-2)
: הזכות להשתתף בבחירת ועד מקומי של ישוב נתונה לכל מי שרשום בפנקס הבוחרים שהוכן לאותו ישוב לפי הוראות [[הפרק החמישה עשר]].

@ 99. הזכות להיבחר לועד מקומי (תיקון: תשי&quot;ט-3, תשנ&quot;ז-2)
: [[סעיף 19]] יחול על הזכות להיבחר כחבר ועד מקומי בשינויים אלה:
: (1) כל מקום שנאמר בו &quot;מועצה&quot; יראו כאילו נאמר בו &quot;ועד מקומי&quot;.
: (2) בכל מקום שנאמר בו &quot;אזור&quot; יראו כאילו נאמר בו &quot;ישוב&quot;.

@ 100. הזכות להגשת רשימת מועמדים (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2)
: (א) כל קבוצת אנשים הרשומה בפנקס בוחרים של ישוב והמונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה בישוב, אך לא פחות מחמישה אנשים, רשאית להגיש רשימת מועמדים בבחירות לועד המקומי של אותו ישוב.
: (ב) בבחירות לנציגות רשאית להגיש רשימת מועמדים, כל קבוצת אנשים הרשומים בפנקס הבוחרים של הישוב והם אינם חברים באגודה השיתופית, ובלבד שהקבוצה מונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה בישוב שאינם חברים באגודה השיתופית אך לא פחות מחמישה אנשים.
: (ג) רשימות המועמדים לועד המקומי או לנציגות יוגשו כאמור בהוראות [[הפרק החמישה עשר]].

@ 101. החלת הוראות (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס)
: (א) ההוראות החלות לפי צו זה על בחירת ועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי, יחולו גם על בחירות נציגות ועל בחירת ועד מקומי לפי [[סעיפים 91ב]] [[ו-91ג]].
: (ב) הוראות [[סעיפים 98]] [[ו-99]] יחולו גם על בחירת נציגות, אולם יהיו זכאים לבחור ולהיבחר לנציגות רק תושבים שאינם חברים באגודה השיתופית.

@ 102. תחילת כהונה ורציפותה (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-7)
: ועד מקומי ונציגות יתחילו לכהן ביום השביעי שלאחר יום פרסום ההודעה האמורה [[בסעיף 218]] בדבר תוצאות הבחירות; הכהונה תימשך עד שיתחיל לכהן ועד מקומי חדש או שתתחיל לכהן נציגות חדשה.

@ 103. תקופת כהונה (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס)
: ועד מקומי בישוב לא שיתופי, ועד מקומי שנבחר לפי [[סעיף 91ב]] או לפי [[סעיף 91ג]] וכן נציגות, יכהנו חמש שנים.

@ 104. ישיבה ראשונה של ועד מקומי נבחר (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה)
: (א) ועד מקומי נבחר יתכנס לישיבתו הראשונה, על פי הזמנת ראש המועצה, לא יאוחר מ-14 ימים מיום תחילת כהונתו; ראש המועצה ישב בראש הישיבה וינהלנה עד אשר ייבחר ראש הועד המקומי כאמור [[בסעיף 105]].
: (ב) לא נקראה הישיבה הראשונה כאמור בסעיף קטן (א) בידי ראש המועצה, יכנס השר את הועד המקומי לישיבה הראשונה והוא ישמש יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש הועד המקומי.
: (ג) נציג האזור שבו מצוי היישוב במועצה אזורית יוזמן לישיבות הועד המקומי של אותו יישוב.

@ 104א. (תיקון: תשמ&quot;א-2, תשנ&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 105. בחירת ראש ועד מקומי (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה)
: (א) בכפוף לאמור [[בסעיף 129]], ועד מקומי יבחר בישיבתו הראשונה את אחד מחבריו לראש הועד; הבחירה תיעשה בהצבעה גלויה והמועמד שיקבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי הועד הוא הנבחר; לא קיבל שום מועמד רוב כאמור תיערך הצבעה שניה והמועמד שיקבל למעלה ממחצית הקולות של חברי הועד המצביעים הוא הנבחר.
: (ב) ראש ועד מקומי לא יהא זכאי לשכר בקשר לביצוע תפקידו.

@ 106. פסולים לכהונה (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ט-2)
: (א) פסול לכהונה -
:: (1) מי שלא היה זכאי לכתחילה להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר ועד מקומי או לחבר נציגות בהתאם לאמור [[בסעיף 99]], או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיות מועמד;
:: (2) מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר הועד המקומי, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר הועד המקומי ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר הועד המקומי, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון;
:: (3) מי שנידון למאסר כאמור [[בסעיף 19]] ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות [[סעיף 19א]];
:: (4) מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה לוועד המקומי בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, &quot;חוב סופי&quot; - חוב שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת - לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד;
:: (5) עובד הוועד המקומי במשכורת;
:: (6) עובד המדינה במשכורת אשר עבודתו קשורה בענייני המינהל המחוזי או השלטון המקומי ועלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר הוועד המקומי;
:: (7) עובד במשכורת ברשות מקומית אחרת אשר עבודתו האמורה עלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית האחרת ובין תפקידיו כחבר הוועד המקומי.
: (ב) המכהן כחבר ועד מקומי או כחבר נציגות והוא פסול לכך, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ג) לא יכהנו בועד מקומי שני קרובי משפחה או יותר; בסעיף קטן זה, &quot;קרוב משפחה&quot; - בן זוג, הורה או הורי הורה, בן זוגו, בן או בת או בני זוגם, אח או אחות או בני זוגם.
: (ד) ראש הועד המקומי יודיע לראש המועצה, בסמוך לאחר הבחירות לועד המקומי, מי הם חברי הועד המקומי שנבחרו והאם קיימת ביניהם קרבת משפחה על פי הוראות סעיף קטן (ג).
: (ה) ראה ראש המועצה כי לועד מקומי נבחרו קרובי משפחה, ישלח להם הודעה על כך בדואר רשום, לפי מעניהם הידועים האחרונים; כל אחד מחברי הועד המקומי שנשלחה אליהם הודעה כאמור, יודיע בתוך 14 ימים לראש המועצה על נכונותו להתפטר מתפקידו או על סירובו לעשות כן.
: (ו) התפטרות חבר ועד שהודיע על נכונותו להתפטר, תיכנס לתוקף עם מסירת הודעתו לידי ראש המועצה.
: (ז) לא הודיע חבר ועד כנדרש בסעיף קטן (ה) וראה ראש המועצה שבועד ממשיכים לכהן קרובי משפחה, יודיע לכל חבר כאמור על התפנות מקומו במועצה ויפרט את הסיבות לכך.
: (ח) הוראות [[סעיף 37ה(ב) ו-(ג)]] יחולו על ועד מקומי, בשינויים המחויבים, כך שבכל מקום שבו נאמר &quot;חבר מועצה&quot; יראו כאילו נאמר &quot;חבר ועד מקומי&quot;.

@ 106א. הודעה על התפנות מקומו של חבר הוועד המקומי (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) נראה לגזבר הוועד המקומי כי חבר הוועד פסול לכהן לפי [[סעיף 106(4)]], ישלח לו הגזבר הודעה בדבר התפנות מקומו בוועד ויפרט בה את הסיבות לכך ואת מועד כניסתה לתוקף לפי סעיף קטן (ד); ההודעה תישלח לחבר הוועד במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה האזורית; בהודעה יצוין כי על חבר הוועד לשלם את חובו או להסדיר אותו לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה - הסדרת חוב).
: (ב) נראה לראש המועצה האזורית שחבר הוועד פסול לכהן ולא שלח הגזבר לחבר הוועד הודעה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו ראש המועצה האזורית לעשות כן, ישלח ראש המועצה האזורית לחבר הוועד את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לגזבר.
: (ג) נראה לממונה שחבר הוועד פסול לכהן ולא שלח ראש המועצה האזורית לחבר הוועד הודעה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר הוועד את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה האזורית.
: (ד) בתום שישים ימים מיום שנשלחה ההודעה לפי סעיף קטן (א), (ב) או (ג) לפי העניין תיפסק כהונתו של חבר הוועד המקומי זולת אם תוך הזמן האמור -
:: (1) בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב;
:: (2) בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים אחד מאלה:
::: (א) הגיש חבר הוועד בקשה לבית משפט מוסמך לביטול ההודעה; במקרה זה לא יחדל לכהן אלא אם כן בית המשפט החליט על כך;
::: (ב) התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה, והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב לחבר הוועד; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה, הגזבר או ראש המועצה האזורית, הכל לפי העניין.
: (ה) הגזבר יודיע לראש המועצה האזורית ולממונה על הפסקת כהונה של חבר הוועד.
: (ו) הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה.

@ 106ב. הוראות לעניין חזרה לכהונה (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: חזר חבר הוועד המקומי לכהן לאחר שהוחלט כי לא התקיימה העילה לפסלות כהונה לפי [[סעיף 106(א)(4)]], יחדל לכהן מי שהחליף אותו מתוך רשימת המועמדים ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר הוועד מכוח הוראות [[סעיף 130]].

@ 107. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 108. (תיקון: תשכ&quot;ה-2, תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 109. (תיקון: תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 110. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 111. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 112. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 113. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 114. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 115. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 116. (תיקון: תשי&quot;ט-3, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 117. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 120. (תיקון: תשנ&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 121. (תיקון: תשנ&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 122. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 123. (תיקון: תשנ&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 124. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 125. (תיקון: תשנ&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 126. (תיקון: תשנ&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 127. ועד נחשל (תיקון: תשל&quot;ז-6, תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה)
: נראה למועצה כי ועד מקומי אינו ממלא את התפקידים שהוטלו עליו לפי [[הפקודה]], צו זה או כל דין אחר, או שאינו מנהל כשורה את תחום שיפוטו, רשאית היא, באישור הממונה, להורות על בחירת ועד ולקבוע את תאריך הבחירות או למנות, לאחר התייעצות עם הגופים הציבוריים הנוגעים בדבר, ועד מתוך אנשים שכשרים להיות חברי ועד או למנות, לאחר התייעצות כאמור, ועדה למילוי תפקידי הועד המקומי, ובלבד שמימון פעילותו של הועד הממונה ייעשה מתקציב הועד המקומי.

@ 127א. ועד המסרב למלא חובה (תיקון: תשל&quot;ז-6, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה)
: (א) ראה ראש המועצה שועד מקומי נמנע ממילוי חובה או מביצוע עבודה שהוטלו עליו בצו זה או בכל דין אחר, רשאי הוא לדרוש ממנו בצו למלא את החובה או לבצע את העבודה בתוך הזמן הנקוב בצו.
: (ב) לא מילא הועד המקומי אחר הצו בתוך הזמן האמור בו, רשאי ראש המועצה, באישור הממונה, למנות אדם למילוי החובה או לביצוע העבודה כאמור, לקבוע את השכר שישולם לאדם כאמור ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ייפרעו מתקציב הועד המקומי.

@ 127ב. סמכות הממונה (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה)
: (א) ראה הממונה שעל אף שהתקיימו התנאים הנקובים [[בסעיפים 127]] [[או 127א]] נמנע ראש המועצה מלהפעיל את סמכויותיו על פי [[127|אותם סעיפים]], רשאי הוא, לאחר שנתן לראש המועצה הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות לו בצו להפעיל את הסמכויות האמורות.
: (ב) לא קיים ראש המועצה את הוראות הצו האמור בסעיף קטן (א) בתוך הזמן הנקוב בו, רשאי הממונה להפעיל בעצמו את הסמכויות או למנות אדם לביצוע הצו, ורשאי הוא להחליט על גובה השכר שישולם לאדם כאמור ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ישולמו מקופת המועצה או מקופת הועד המקומי, כפי שיחליט הממונה; בהחלטה כאמור ייתן הממונה את דעתו לטעם המנעותו של ראש המועצה מקיום הצו.

@ 128. החלת הוראות על חברי ועד מקומי (תיקון: תשל&quot;ז-4, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס)
: הוראות [[סעיפים 37ד]], [[37ה]], [[37ח]], [[89א]] [[ו-89ב]] יחולו על חברי ועד מקומי בשינויים אלה:
: (1) כל מקום שנאמר בו &quot;מועצה&quot; יראו כאילו נאמר בו &quot;ועד מקומי&quot;;
: (2) כל מקום שנאמר בו &quot;השר&quot; יראו כאילו נאמר בו &quot;ראש מועצה&quot;;
: (3) כל מקום שנאמר בו &quot;חבר המועצה&quot; יראו כאילו נאמר בו &quot;חבר הועד המקומי&quot;.

@ 129. יושב ראש הועד המקומי בישוב שיתופי (תיקון: תשנ&quot;א-2, תש&quot;ס)
: ראש הועד המקומי בישוב שיתופי יהיה האדם המשמש על פי תקנות הישוב ראש הועד או המזכירות או ההנהלה של הישוב; הוראה זו לא תחול על ישוב שיתופי שנערכו בו בחירות לועד המקומי לפי [[סעיף 91ב]] או לפי [[סעיף 91ג]].

@ 130. מילוי מקומות פנויים (תיקון: תשכ&quot;ה-2, תשל&quot;ג, תש&quot;ס, תשס&quot;א)
: (א) חבר ועד מקומי ממונה שחדל לכהן, ימונה במקומו חבר אחר באותה הדרך בה נתמנה החבר שחדל לכהן.
: (ב) חבר ועד מקומי נבחר לרבות חבר נציגות שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימה שממנה נבחר אותו חבר מיד אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה; ואם אותו מועמד כבר נכנס בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאיננו יכול להיות חבר הועד מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב ליושב ראש הועד שאין ברצונו להיות חבר הועד - יבוא במקומו מי ששמו בא מיד אחריו ברשימה האמורה, וכן הלאה.
: (ג) אם אין מי שימלא את המקום הפנוי לפי סעיף קטן (ב), יבחר הועד ללא דיחוי, על פי החלטה של מחצית חבריו לפחות, אדם שהוא כשר לפי צו זה להיבחר כחבר הועד. בקבלת החלטה בענין זה יתחשב הועד בהצעת מגישי הרשימה שמתוכה נבחר החבר שחדל לכהן, ולא יפסול מועמד שהוצע כאמור אלא באישור המועצה. הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מילוי מקום פנוי של חבר נציגות, אולם בחירת החבר החדש תיעשה בהחלטה של חברי הנציגות הנותרים.
: (ד) חבר ועד מקומי בישוב שיתופי שחדל לכהן, ינהגו בהתאם לתקנות אותו ישוב שיתופי.
: (ה) לא בחרו חברי הועד המקומי או חברי הנציגות חבר כאמור בסעיף קטן (ג) תוך חודש ימים ימנה הממונה על המחוז אדם כשר לפי צו זה לכהן כחבר הועד תוך התחשבות בהצעת מגישי הרשימה שמתוכה נבחר החבר שחדל לכהן.

@ 130א. ועדת ביקורת בועד מקומי (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה)
: (א) המועצה תבחר ועדת ביקורת מבין תושבי היישוב, אשר אינם חברי ועד מקומי, מתוך רשימת תושבים שיציעו את מועמדותם.
: (ב) מספר חברי ועדת הביקורת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה.
: (ג) ועדת הביקורת תבדוק אם החלטות הועד המקומי הוצאו לפועל כדין, תבדוק את חשבונות הועד המקומי ותוודא כי פעולותיו נעשו במסגרת תקציבו המאושר וכן תבדוק אם תוקנו ליקויים בפעולות הועד המקומי אשר נמצאו בביקורות קודמות.
: (ד) לצורך ביצוע תפקידיה, רשאית ועדת הביקורת לקבל מכל חבר ועד מקומי או עובד ועד מקומי, ידיעות, מסמכים והסברים הדרושים לה.
: (ה) בתוך שלושה חודשים מתום כל שנה תמציא ועדת הביקורת לועד המקומי טיוטת דוח ביקורת מפורט שיתייחס לפעילות הועד המקומי ותאפשר לו להעיר הערות לטיוטה בתוך שלושים ימים; ועדת הביקורת תקיים דיון בהערות הועד המקומי ותערוך את דוח הביקורת הסופי.
: (ו) בתוך חמישה חודשים מתום כל שנה, תמציא ועדת הביקורת לידי הועד המקומי, ראש המועצה ולידי ועדת הביקורת של המועצה את דוח הביקורת הסופי; דוח הביקורת יהא פתוח לעיון כל תושב ביישוב וסיכום תמציתי ממנו יופץ לכל תושבי היישוב בתוך 14 ימים ממועד הגשתו למועצה.

@ 131. ועדות
: ועד מקומי רשאי למנות ועדות קבועות לענינים או למקרים מיוחדים ולהטיל עליהן תפקידים כפי שייראה לו. ועדות אלה רשאיות, בשים לב להוראות השר, לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן.

@ 132. סמכויות ועד מקומי (תיקון: תשי&quot;ח, תשכ&quot;ה-2, תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה, תשע&quot;ח-6)
: (א) לועד מקומי יהיו בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה שבתחומה, לפי [[סעיף 63]], ככל שאצלה לו המועצה על פי החלטתה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה, לרבות התנאים והמגבלות בסמכויות אלה ובכפוף [[לסעיף 63(ה)]]; הועד המקומי יהיה רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו, ככל שלא יהיה בכך סתירה להחלטות המועצה שהודיעה עליהן לועד ולחוקי העזר שלה.
: (ב) המועצה רשאית לבטל אצילת סמכות לועד המקומי כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שנתנה לועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ג) [[סעיפים 45 עד 48]], [[49(א)]] למעט הסיפה המתחילה במילים &quot;באישור ועדת ההנהלה&quot;, [[50 עד 56]], [[59 עד 61]], [[76]], [[77(א) ו-(ב)(1)]], [[78 עד 82]], [[85]], [[88 עד 89ב]], [[232 עד 240]] יחולו בשינויים המחויבים לפי הענין על ועד מקומי, ויראו כאילו במקום &quot;המועצה&quot; כתוב &quot;הועד המקומי&quot; ובמקום &quot;השר&quot; כתוב &quot;המועצה&quot;.
: (ד) [[סעיף 84]] יחול, בשינויים המחויבים, על ועד מקומי.
: (ד1) [[+|סעיפים 188]] [[ו-196 לפקודת העיריות]] יחולו על ועד מקומי, בשינויים המחויבים לפי העניין ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום &quot;עירייה&quot; או &quot;מועצה&quot; יקראו &quot;הוועד המקומי&quot;, [[-|ובסעיפים 188(א)]] [[-|ו-196(א)]], במקום &quot;השר&quot; יקראו &quot;המועצה&quot;; ואולם החלטות המועצה לאישור עסקאות של ועד מקומי לפי סעיפים אלה יהיו טעונות אישור של השר כאילו היתה העסקה בנכסיה של המועצה.
: (ה) ועד מקומי רשאי, בשים לב להוראות כלליות של השר ובמידה שלא נקבעו הוראות בצו זה, לקבוע לעצמו את סדרי עבודתו ודיוניו.

@ 132א. פעולות הועד המקומי (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה)
: (א) הועד המקומי רשאי לפעול לביצוע הסמכויות שהואצלו לו בעצמו או באמצעות המועצה.
: (ב) החליט הועד המקומי לפעול באמצעות המועצה רשאי הוא לפנות אליה בבקשה לבצע פעולות בתחומו, במסגרת תקציבו המאושרת.
: (ג) קיבלה המועצה פניה כאמור בסעיף קטן (ב), תעשה את כל הדרוש לביצוע הפעולה המבוקשת, לרבות התקשרות לרכישת טובין או שירותים, לפי הענין; פעולות כאמור ימומנו מתקציב המאושר של הועד המקומי.

@ 132ב. מינוי עובדים בועד מקומי (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה, תשפ&quot;א-2)
: (א) ועד מקומי רשאי להעסיק עובדים לשם ביצוע סמכויות שהמועצה אצלה לו ובלבד שיש למשרות אלה הקצבה בתקציבו המאושר.
: (ב) לא יתמנה אדם לעובד של ועד מקומי אלא באישור המועצה.
: (ג) מינוי עובדים לועד מקומי ייעשה על פי הוראות [[צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל&quot;ז-1977]] והוראות [[תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות), התש&quot;ם-1979]], בשינויים המחויבים.
: (ד) שכרם ותנאי עבודתם של עובדי ועד מקומי יהיו כשל עובדי מועצה אזורית ובלבד שזכויותיו לגמלאות של עובד שנתקבל לעבודה לאחר יום ט&quot;ז בכסלו התשס&quot;ב (1 בדצמבר 2001) יבוטחו בקרן פנסיה צוברת.
: (ה) הממונה רשאי, באישור השר, לקבוע את המספר המרבי של העובדים שיעסיקו ועדים מקומים ויכול שיקבע כאמור לכלל הועדים המקומיים או לסוגי ועדים; קבע הממונה כאמור לא יעסיק הועד המקומי עובדים במספר העולה על המספר שנקבע.

@ 132ג. קופת הוועד (תיקון: תשע&quot;ח-6)
: גזבר הוועד המקומי אחראי לביטחונה של קופת הוועד; בהעדר הגזבר, יהיה ראש הוועד אחראי לביטחונה.

@ 132ד. חתימה על מסמכים (תיקון: תשע&quot;ח-6)
: (א) כל המחאה או פקודת תשלום לחובת הוועד המקומי יהיו חתומים בידי ראש הוועד וביד גזבר הוועד, ובהעדר הגזבר - ביד חבר ועד או עובד ועד שהתמנה על ידי הוועד למלא את מקומו של הגזבר.
: (ב) חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין כדי לקבל תוקף של פסק דין או מסמך אחר שיש בהם התחייבות כספית מטעם הוועד המקומי, לא יחייבו את הוועד אלא אם כן חתמו עליהם בשם הוועד, בצד חותמת הוועד, ראש הוועד והגזבר, ובהעדר הגזבר - חבר ועד או עובד ועד שהתמנה על ידי הוועד למלא את מקומו של הגזבר.
: (ג) מסמך כאמור בסעיף קטן (ב) שאין בו התחייבות כספית מטעם הוועד המקומי, לא יחייב את הוועד אלא אם כן חתמו עליו בשם הוועד, בצד חותמת הוועד, ראש הוועד וחבר ועד או עובד של הוועד שהורשה לכך על ידי הוועד.

@ 133. מסי ועד מקומי (תיקון: תש&quot;ך, תשכ&quot;ה-2, תש&quot;ם-3, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה)
: (א) ועד מקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לפי [[סעיף 68(א)]] ורשאי הוא, באישור המועצה ובכפוף להוראות [[=חוק ההסדרים|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ&quot;ג-1992]] (להלן - חוק ההסדרים), והתקנות שהותקנו לפיו להטיל ארנונה כללית, והכל לצורך ביצוע הסמכויות שהמועצה אצלה לו (להלן - מסי ועד מקומי); לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי בתחומו, רשאית המועצה, לאחר שניתנה לועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להחליט על הטלת מסי ועד מקומי כאמור אם נוכחה שהם דרושים לביצוע הסמכויות שאצלה לועד המקומי.
: (ב) ועד מקומי ישתמש לצורכי הטלת מסים וארנונה כללית בשומות המועצה שנקבעו לנכסים בתחום הנהלתו; אם אין למועצה שומות מתאימות רשאי הועד המקומי לערוך שומות.
: (ג) הוטלו מסי ועד מקומי, כאמור בסעיף קטן (א), ייגבו מסי הועד המקומי בידי המועצה יחד עם הארנונה שהוטלה על ידה, ויועברו לועד המקומי בניכוי הוצאות הגביה החלות עליו, אלא אם כן החליטה המועצה להסמיך את הועד המקומי לגבות את המסים האמורים, כולם או חלקם.
: (ד) דיני גבייתם של מסי המועצה יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על גבייתם של מסי ועד מקומי; נגבו המסים בידי הועד המקומי, יהיו ליושב ראש ועד מקומי אותן הסמכויות הנתונות לראש המועצה בקשר לגביית המסים.
: (ה) הוסמך הועד המקומי לגבות ארנונה כללית, יחולו עליו [[תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ&quot;ג-1993]], בשינויים המחויבים לפי הענין, כאילו במקום &quot;המועצה&quot; כתוב בהם &quot;הועד המקומי&quot;; הועד המקומי לא יפחית תשלומי ארנונה כללית אלא על פי [[התקנות האמורות]] ועל פי תקנות שיותקנו לענין זה לפי [[חוק ההסדרים]].
: (ו) לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי לשנת כספים מסוימת או לא אישרה המועצה מסי הועד, כאמור בסעיף קטן (א), ישולמו בתחום הועד המקומי מסי ועד מקומי, בסכומים ובמועדים שנקבעו בשנה הקודמת כשהם מעודכנים ומחושבים על פי הדינים החלים על ארנונה כללית, אלה אם אושרו כדין ביטולם או הפחתתם של מסי הועד המקומי, כולם או חלקם.
: (ז) נוכחה המועצה שועד מקומי שהוסמך לגבות את מסי הועד אינו גובה אותם או מתרשל בגבייתם, רשאית המועצה, לאחר שהתרתה בועד המקומי, לגבות את מסי הועד המקומי במקום הועד המקומי ולהשתמש בהם בהתאם לתקציבו, לצורכי היישוב.
: (ח) המועצה רשאית, לבקשת הועד ובנסיבות מיוחדות, להטיל בתוך שנת הכספים תוספת למסי ועד, בעת התקופה שמיום האישור עד סוף שנת הכספים, ולקבוע מועדים לתשלום התוספת; הוראה זו אינה גורעת מהוראות [[סעיף 11 לחוק ההסדרים]].

@ 133א. (תיקון: תשכ&quot;ה-2, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 134. הכנת תקציב ועד מקומי (תיקון: תשכ&quot;ג, תשכ&quot;ד, תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח-6)
: (א) לשם מילוי תפקידו לפי צו זה יכין ועד מקומי, בהתאם להוראות השר, תקציב של הכנסה והוצאה לשנת הכספים ויגישו למועצה, לאישור.
: (ב) התקציב יוגש למועצה לאישור לא יאוחר מיום 1 באוקטובר בכל שנה לשנת הכספים הבאה.
: (ג) לא הגיש הועד תקציב במועד האמור ולמרות דרישתה של המועצה לא הגישו עד 30 בנובמבר, תכין המועצה תקציב בשביל הועד, כדי להבטיח את קיום השירותים ההכרחיים ביותר לתושבי הישוב.
: (ד) המועצה תמסור בכתב לועד את החלטותיה בדבר התקציב עד ליום 31 בדצמבר.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), ישוב שיתופי רשאי, באישור המועצה, לערוך תקציב לשנה המתחילה ב-1 באוקטובר והמסתיימת ב-30 בספטמבר שלאחריו; נערך תקציבו כאמור, יהיה היטל המסים ערוך לאותה תקופה.
: (ו) ערך הועד של ישוב שיתופי את תקציבו בהתאם לסעיף קטן (ה) יגישנו לאישור המועצה לא יאוחר מיום 1 באוגוסט שלפני תקופת התקציב; המועצה תמסור לועד החלטותיה בדבר התקציב בכתב עד ליום 30 בספטמבר.
: (ז) החלה שנת הכספים ולא אושר תקציב הוועד המקומי, יהיה הוועד המקומי רשאי להוציא בכל חודש, כל עוד לא אושר תקציבו, סכום השווה לחלק השנים עשר מן התקציב השנתי הקודם, בתוספת סכום שאישרה המועצה בהתחשב בהתייקרויות ובנסיבות מיוחדות אחרות, וזאת לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם.

@ 134א. שינוי התקציב (תיקון: תשי&quot;ט, תשכ&quot;ג)
: המועצה רשאית, לאחר שתשמע את דעתו של הועד המקומי, לתקן או לדחות כל פרט מפרטי התקציב וכן להוסיף פרט, אם, לדעתה הוספת הפרט הכרחית לטובת הציבור.

@ 134ב. ערר (תיקון: תשכ&quot;ג)
: (א) ועד מקומי רשאי להגיש ערר מנומק לשר על כל תיקון, שינוי, דחייה או הוספה בתקציב שנעשה על ידי המועצה.
: (ב) הערר יוגש תוך שבעה ימים מהיום שתיוודע לועד החלטת המועצה לפי [[סעיף 134א]]; ביום הגשת הערר ימסור הועד ביד או ישלח בדואר רשום העתק ממנו למועצה, והיא תהא רשאית להמציא לשר הסברים תוך שבעה ימים מיום קבלת ההעתק.
: (ג) בתום שבעת הימים לאחר מסירת ההעתק למועצה השר יכריע בערר והכרעתו תהיה סופית.

@ 134ג. ביקורת חשבונות (תיקון: תשכ&quot;ג, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה)
: (א) חשבונות ועד מקומי שלא החליט לפעול באמצעות המועצה כאמור [[בסעיף 132א]] יבוקרו בידי רואה חשבון שמינתה לכך המועצה והוא יגיש למועצה דוח על פעולותיו של הועד המקומי; העתק הדוח יועבר בידי רואה החשבון לממונה.
: (ב) הועד המקומי יישא בעלות שכרו של רואה החשבון.

@ 134ד. חשבונות ועד מקומי (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה)
: (א) ועד מקומי שלא החליט לפעול באמצעות המועצה כאמור [[בסעיף 132א]] -
:: (1) חשבונותיו יתנהלו בהתאם להוראות החלות על חשבונות המועצה;
:: (2) יגיש למועצה, מדי שנה, דוח כספי שנתי מבוקר בידי רואה חשבון, לגבי שנת הכספים שחלפה; הדוח הכספי יוגש לא יאוחר מארבעה חודשים מתום שנת הכספים; תמצית הדוח הכספי תופץ לכל תושבי היישוב בתוך 14 ימים מהגשת הדוח למועצה.

@ 135. החזקת רכוש וקבלת מילוות (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה)
: (א) ועד מקומי רשאי לרכוש, לקבל ולהחזיק מקרקעים ומטלטלים וכל זכות או טובת הנאה בהם ולנהוג בכל אלה דרך בעלים, ובלבד שלא ימכור מקרקעים הרשומים על שמו, לא יחליפם, לא ימשכנם ולא יחכירם לתקופה שלמעלה משלוש שנים - אלא באישור המועצה.
: (ב) ועד מקומי רשאי לקבל מלוות למימון פעולות פיתוח בלבד, באישור המועצה והממונה, ובתנאים שיורו ועל קבלת המלווה יחולו הוראות [[הפקודה]] וצו זה החלות על הלוואות שנוטלת מועצה; אישור המועצה כאמור אין בה משום ערבות של המועצה לאותה הלוואה; בסעיף קטן זה, &quot;פעולות פיתוח&quot; - הקמת מבנים לצורכי ציבור או רכישתם וכן ביצוע עבודות תשתית לצורכי ציבור ובכלל זה סלילת כבישים ומדרכות, ביוב, מים, ניקוז, תיעול ופיתוח שטחים ציבוריים פתוחים.

@ 136. ערר של ועד מקומי
: (א) ועד מקומי רשאי להגיש לשר ערר מנומק בכתב על כל פעולה, מעשה או החלטה של המועצה (להלן בסעיף זה - פעולה) או על הימנעותה מפעולה; יסוד לערר תשמש אחת מטענות אלה:
:: (1) שהפעולה, כולה או מקצתה, אינה בסמכותה של המועצה או שנעשתה שלא לפי הוראות צו זה;
:: (2) שההימנעות היא בניגוד לחוק או להתחייבויותיה של המועצה;
:: (3) שהפעולה או ההימנעות מפעולה פוגעת בעניניו של הישוב הנמצא בתחום הנהלתו של הועד המקומי העורר, או בענינים של התושבים שבאותו תחום.
: (ב) הערר יוגש תוך 7 ימים מיום שיוודע לועד על הפעולה או על הימנעות מפעולה המשמשת יסוד לערר. ביום הגשת הערר ימסור הועד העתק ממנו למועצה, והיא תהא רשאית להמציא לשר הסברים תוך 7 ימים מיום קבלת ההעתק.
: (ג) בערר לפי סעיף זה, רשאי השר, בתום 7 הימים הניתנים למועצה להמצאת הסברים, לצוות עליה לבטל את הפעולה שהוגש עליה ערר, או לעשות פעולה שהוגש ערר על הימנעות ממנה, אם עשייתה היא בגדר סמכותה של המועצה.

== פרק ארבעה עשר 1: מועצה כפרית, ומועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי (תיקון: תשנ&quot;ב-2) ==

@ 136א. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מועצה&quot; - מועצה כפרית או מועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי;
:- &quot;מועצה כפרית&quot; - צירוף תחום הישובים אשר שמותיהם מפורטים [[תוספת ראשונה|בתוספת]] מתחת לשמה של אותה מועצה אזורית ושאף אחד מהם אינו ישוב שיתופי או כפר שיתופי כמשמעותו [[בתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל&quot;ג-1973]];
:- &quot;מועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי&quot; - מועצה אזורית שאין בתחומה ישוב שיתופי או כפר שיתופי כמשמעותו [[בתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל&quot;ג-1973]];
:- &quot;תחום ישוב&quot;, במועצה כפרית - השטח הנושא את שם הישוב המותחם בקו אדום במפת הישוב או במפת המועצה הכפרית החתומה ביד שר הפנים.

@ 136ב. מועצה ראשונה ממונה (תיקון: תשנ&quot;ב-2)
: (א) המועצה הראשונה תוקם בידי השר והוא יקבע את מספר חבריה וימנה אותם לאחר שהתייעץ עם אנשים המייצגים לדעתו את תושבי המועצה.
: (ב) המועצה הראשונה תכהן עד שתיבחר מועצה נבחרת ראשונה.

@ 136ג. מועצה נבחרת (תיקון: תשנ&quot;ב-2)
: מועצה נבחרת תהיה מורכבת מנציגי האזורים או - במועצה כפרית - נציגי הישובים, שייבחרו לפי הוראות צו זה.

@ 136ד. ועד מייעץ בישוב במועצה כפרית (תיקון: תשנ&quot;ב-2)
: בכל ישוב במועצה כפרית ימנה השר ועד מייעץ מתושבי המקום.

== פרק חמישה עשר: בחירות (תיקון: תשנ&quot;ז-2) ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשנ&quot;ז-2) ===

@ 137. הגדרה (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בחירות&quot; - בחירות למועצה, לראשות מועצה לרבות בחירות מיוחדות או לועד מקומי לרבות בחירת נציגות כהגדרתה [[בסעיף 91א]];
:- &quot;בחירות מיוחדות&quot; - בחירות לראש מועצה כאמור [[בסעיף 6ו לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות]];
:- &quot;יום שליפת הפנקס&quot; - היום ה-40 שלפני יום הבחירות;
:- &quot;רשימת מועמדים&quot; - המועמדים המוצעים לבחירה לחברי מועצה, חברי ועד מקומי או לנציגות;
:- &quot;הצעת מועמד&quot; - הצעת מועמד לראשות מועצה;
:- &quot;מועמד&quot; - מועמד לראשות מועצה או מועמד ברשימת מועמדים;
:- &quot;שליפת הפנקס&quot; - גזירת פנקס הבוחרים מתוך מרשם האוכלוסין.

=== סימן ב': ועדת בחירות והכנת פנקס בוחרים (תיקון: תשנ&quot;ז-2) ===

@ 138. בחירת ועדת בחירות (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד, תשע&quot;ח-3)
: (א) לא יאוחר מ-157 ימים לפני יום הבחירות, ובבחירות מיוחדות - לא יאוחר מ-14 ימים מיום היווצרות העילה לקיום בחירות מיוחדות, תבחר מועצת המועצה האזורית, שבתחומה עומדות להתקיים הבחירות, ועדת בחירות וכן תבחר את אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה; עד לבחירת יושב ראש כאמור ישמש מנהל הבחירות שנתמנה לפי [[סעיף 142]] יושב ראש הועדה.
: (ב) המועצה תקבע את מספר חברי ועדת הבחירות ותבחר בהם מבין תושבי המועצה האזורית שהם בני 17 שנים לפחות; המועצה תודיע לשר, בכתב, על בחירת הועדה לא יאוחר משלושה ימים מיום היבחרה.
: (ג) לא קבעה המועצה את מספר חברי ועדת הבחירות לפי סעיף קטן (ב), יקבע אותם השר; לא בחרה המועצה את חברי הועדה ימנה אותם השר ורשאי הוא למנות מי שאינם תושבי המועצה האזורית.
: (ד) במועצה אזורית שאין מכהנת בה מועצה נבחרת, ימנה השר ועדת בחירות לא יאוחר מ-144 ימים לפני יום הבחירות.
: (ה) בא כוח מועמד שאושר כאמור [[בסעיף 165]], רשאי למנות מבין תושבי המועצה האזורית משקיף מטעמו לועדת הבחירות; משקיף כאמור יוזמן להשתתף בישיבות ועדת הבחירות כבעל זכות ייעוץ בלבד.

@ 139. מנין חוקי בישיבת ועדת בחירות (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) המנין החוקי בישיבה של ועדת הבחירות הוא שליש מחברי הועדה וביניהם היושב ראש ובלבד שכל חברי הועדה הוזמנו בכתב לישיבה 24 שעות מראש לפחות; לא נוכח מנין כאמור במועד שנקבע לישיבה, תתקיים הישיבה כעבור שעה ותהיה חוקית בכל מספר של נוכחים והמבוגר שבהם ימלא את תפקיד היושב ראש עד בואו של היושב ראש.
: (ב) החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש הישיבה.

@ 140. ועדת בחירות שאינה פועלת כראוי (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: ועדת בחירות שלדעת השר אינה ממלאת את תפקידיה כראוי ועקב כך קיים חשש שהבחירות לא ייערכו במועד, רשאי השר להתרות בה; לא שעתה ועדת הבחירות להתראה, רשאי השר לפזרה ולמנות ועדה אחרת במקומה.

@ 141. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-7) : (((בוטל).))

@ 142. מנהל בחירות (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-7, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-7)
: (א) השר ימנה מנהל בחירות לכל מועצה אזורית שבה עומדות להתקיים בחירות ורשאי הוא למנות סגן למנהל הבחירות; המינויים יפורסמו ברשומות.
: (ב) מנהל הבחירות רשאי לבצע כל פעולה במקום ועדת הבחירות אם ראה כי לא בוצעה כראוי או לא בוצעה במועד והדבר עלול לגרום לדחיית הבחירות ולשם כך יהיו למנהל הבחירות כל הסמכויות הנתונות לפי צו זה לועדת הבחירות.
: (ג) סגן מנהל הבחירות רשאי לבצע כל פעולה שמנהל הבחירות הוסמך לבצעה על פי צו זה אם מנהל הבחירות הורה לו לעשות כן.

@ 143. הכנת פנקס בוחרים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-7, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-7)
: (א) לכל בחירות יכין משרד הפנים פנקס בוחרים שיכלול כל אדם שיום הולדתו ה-17 חל לא יאוחר מיום הבחירות והיה רשום הוא ומענו במרשם האוכלוסין כתושב של אותו אזור ביום שליפת הפנקס, למעט מי שבתוך 18 חודשים שקדמו ליום הבחירות היה רשום בפנקס הבוחרים כבוחר של רשות מקומית אחרת, ובאותה רשות התקיימו בחירות בתקופה האמורה; לעניין [[פרק זה]], &quot;מען&quot; - לרבות ציון במרשם האוכלוסין של יישוב בלבד.
: (ב) עלה מספר הבוחרים באזור על 800, יוכנו רשימות בוחרים אחדות שכל אחת מהן תכלול לא יותר מ-800 שמות בוחרים; הבוחרים יחולקו ברשימות אלה לפי סדר אלף בית של שמות משפחה, והסימון הסידורי בכל אחת מהן יתחיל במספר 1; כל הרשימות האמורות ביחד יהוו את פנקס הבוחרים של האזור.
: (ג) בפנקס בוחרים יירשמו שמו ושם משפחתו של כל בוחר באזור, שם אביו או אמו, שנת לידתו, מענו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין; באין לבוחר שם משפחה, יפורט גם שם אבי אביו, והכול לפי הרשום במרשם ביום שליפת הפנקס; שמות הבוחרים יהיו ערוכים בזה אחר זה, לפי סדר אלף בית של שמות המשפחה, ויהיו מסומנים במספרים סידוריים החל במספר 1; שמם של בוחרים שאין להם שם משפחה יהיו ערוכים לפי סדר האלף בית של שמם הפרטי.
: (ג1) ביישוב שיתופי שבו מתקיימות בחירות לנציגות, יצוין בפנקס הבוחרים של אותו יישוב ליד שמו של כל בוחר אם הוא חבר באגודה השיתופית על פי רשימת התושבים שהועברה למנהל הבחירות כאמור [[בסעיף 90א(6)]].
: (ג2) פנקס הבוחרים ייכנס לתוקפו שלושה ימים לאחר יום שליפת הפנקס; על כניסת פנקסים לתוקף יפרסם השר הודעה ברשומות.
: (ד) (((נמחק).))

@ 143א. תיקון פרטי בוחר (תיקון: תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-7, תשע&quot;ח-8)
: הוראות [[סעיפים 17 עד 23 לחוק הבחירות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה; לעניין בחירות מיוחדות, יחולו [[-#17|הסעיפים האמורים]], בשינויים אלה:
: (1) [[-|בסעיף 17]], במקום סעיף קטן (ה) יקראו:
:: &quot;(ה) בקשה כאמור [[-#17|בסעיף זה]] יכול שתוגש בכל עת אך לא יאוחר מהיום ה-51 שלפני יום הבחירות.&quot;;
: (2) [[-|בסעיף 19]], במקום סעיף קטן (א) יקראו:
:: &quot;(א) השר יכריע בבקשות לפי [[-|סעיף 17]] ויודיע את החלטתו בכתב למבקש ולאדם שלגביו נסבה הבקשה לא יאוחר מהיום ה-48 שלפני יום הבחירות.&quot;;
: (3) [[-|בסעיף 20(ב)]], במקום פסקה (1) יקראו:
:: &quot;(1) עתירה נגד החלטה לפי [[-|סעיף 19(א)]] תוגש לא יאוחר מהיום ה-44 שלפני יום הבחירות.&quot;.

@ 143ב. מסירת מידע לציבור (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: הוראות [[סעיף 15 לחוק הבחירות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה.

@ 143ג. הודעה לקראת בחירות (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: הוראת [[סעיף 23ד לחוק הבחירות]] תחול, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה.

@ 144. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ח-3) : (((בוטל).))
@ 145. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3) : (((בוטל).))
@ 146. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ח-3) : (((בוטל).))
@ 147. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ח-3) : (((בוטל).))
@ 148. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ח-3) : (((בוטל).))
@ 149. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ח-3) : (((בוטל).))

=== סימן ב'1: בחירות מיוחדות (תיקון: תשס&quot;ו-2) ===

@ 149א. (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ח-3) : (((בוטל).))
@ 149ב. (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ח-3) : (((בוטל).))
@ 149ג. (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ח-3) : (((בוטל).))

=== סימן ג': רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ&quot;ז-2) ===

@ 150. מועד הגשת רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-7)
: (א) לא יאוחר מהיום ה-33 שלפני יום הבחירות, ביום ובשעות שיקבע מנהל הבחירות בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יוגשו למנהל הבחירות רשימות מועמדים והצעות מועמדים.
: (ב) (((בוטל).))

@ 151. טפסים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ח, תשע&quot;א)
: רשימות והצעות מועמדים יוגשו על גבי חוברות לפי הטפסים [[שבתוספת השלישית]] כמפורט להלן:
: (1) [[תוספת שלישית טופס 1א|טופס 1א]] - הצעת מועמד מטעם קבוצת בוחרים;
: (1א) [[תוספת שלישית טופס 1ב|טופס 1ב]] - הצעה של ראש מועצה מכהן למועמדות לכהונה נוספת.
: (2) [[תוספת שלישית טופס 2|טופס 2]] - רשימת מועמדים למועצה;
: (3) [[תוספת שלישית טופס 3|טופס 3]] - רשימת מועמדים לועד המקומי או לנציגות.

@ 152. מספר המועמדים ופרטיהם (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-7)
: (א) מספר המועמדים ברשימת מועמדים למועצה לא יפחת משלושה מועמדים ולא יעלה על עשרה.
: (ב) מספר המועמדים לועד מקומי או לנציגות לא יעלה על כפל מספר החברים במוסד העומד לבחירה.
: (ג) ברשימות והצעות מועמדים, לפי הענין, יפורטו פרטי המועמדים.

@ 153. הסכמה לשמש כמועמדים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-7)
: (א) לא יאושר כמועמד אדם שלא נתן את הסכמתו להיות מועמד לפי [[טופס 4 שבתוספת השלישית]]; כתב הסכמה כאמור יימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהמועד האחרון להגשת רשימות והצעות המועמדים; מועמד הנמצא מחוץ לישראל, רשאי לשלוח למנהל הבחירות את הסכמתו לשמש מועמד במברק או באמצעות פקסימילה.
: (ב) אדם רשאי להיות מועמד ברשימת מועמדים אחת בלבד לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה; מי שנתן הסכמתו בכתב להכללת שמו בשתי רשימות מועמדים או יותר לאחד מן המוסדות העומדים לבחירה, ימחוק מנהל הבחירות את שמו מכל הרשימות האמורות.

@ 154. חתימת מגישי רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-7)
: (א) רשימת מועמדים תיחתם בידי קבוצת הבוחרים המגישה את הרשימה כאמור [[בסעיפים 20]] [[ו-100]]; הצעת מועמד תיחתם בידי קבוצת הבוחרים או חברי המועצה המגישה את ההצעה כאמור [[+|בסעיפים 5]] [[ו-6ז לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות]].
: (ב) ליד כל חתימה כאמור בסעיף קטן (א), יצוינו פרטי החותם כנדרש בטופס שלפיו הוגשה רשימת המועמדים או הצעת המועמד; אל הרשימה או ההצעה יצורף תצהיר של בא-כוח הרשימה או ההצעה המאמת את כל החתימות; בלא תצהיר כאמור לא תתקבל הרשימה או ההצעה.
: (ג) אדם שחתם על יותר מרשימת מועמדים אחת למוסד מהמוסדות העומדים לבחירה או על יותר מהצעת מועמד אחת, חתימותיו בכל הרשימות וההצעות האמורות - בטלות.
: (ד) אדם שחתם על רשימת מועמדים או על הצעת מועמד, אינו רשאי לחזור בו מחתימתו; מותו של חותם איננו מבטל את חתימתו.

@ 155. אי קבלת רשימת מועמדים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-7)
: מנהל הבחירות לא יקבל רשימת מועמדים או הצעת מועמד שהוגשה באיחור או שנעשה בה אחד משינויים אלה:
: (1) החלפת מועמד פלוני במועמד אחר;
: (2) מחיקה או הוספה של שם מועמד;
: (3) שינוי סדר רישומו של מועמד ברשימה;
: (4) שינוי המספר הסידורי שליד שם המועמד.

@ 156. הודעה בדבר הגשת רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-7)
: לא יאוחר מהיום ה-47 שלפני יום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות הודעה בכל אחד מן האזורים שבתחום המועצה האזורית שבה יפורטו:
: (1) יום הבחירות וכן היום והשעות להגשת רשימות והצעות המועמדים;
: (2) שמו ומען משרדו של מנהל הבחירות;
: (3) מספר הנציגים מטעם האזור העומדים לבחירה למועצה;
: (4) מספר חברי הועד המקומי או הנציגות העומדים לבחירה באזור;
: (5) מספר האנשים הדרוש להגשת רשימת מועמדים לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור ולהגשת הצעת מועמד;
: (6) המקומות והמועדים שבהם ניתן לקבל את הטפסים הדרושים להגשת רשימות והצעות מועמדים;
: (7) תוכן הוראות [[סעיפים 151 עד 155]].

@ 157. מינוי בא כוח (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3)
: (א) המגישים רשימת מועמדים או הצעת מועמד, רשאים למנות שני אנשים - אחד כבא כוחם והשני כממלא מקומו; עשו כן, יציינו את פרטי הממונים האמורים כנדרש בטופס שעליו הוגשה הרשימה או ההצעה; באין מינוי כאמור יראו את החותם הראשון על רשימת מועמדים כבא כוח מגישי הרשימה (להלן - בא כוח הרשימה) ואת החותם השני כממלא מקומו, וכן יראו את החותם הראשון על הצעת מועמד כבא כוח מגישי ההצעה (להלן - בא כוח ההצעה) ואת החותם השני כממלא מקומו.
: (ב) הוראת [[סעיף 38(ב) לחוק הבחירות]] תחול, בשינויים המחויבים, על בא-כוח הרשימה או בא-כוח ההצעה כאמור בסעיף קטן (א).

@ 158. כינוי וסימון של רשימת מועמדים (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) כל רשימת מועמדים תישא כינוי וסימון המורכב מאות או שתי אותיות שונות של האלף בית העברי; לא ניתן לרשימה כינוי וסימון כאמור על ידי מגישי הרשימה, יקבע לה מנהל הבחירות את הכינוי והסימון.
: (ב) שתי רשימות מועמדים לאותו מוסד העומד לבחירה המוגשות מטעם אותו אזור, לא ישאו כינוי וסימון זהים; קבוצת בוחרים שהקדימה להגיש את רשימתה, זכותה לבחור כינוי וסימון כאמור בסעיף קטן (א) - קודמת.
: (ג) רשימת מועמדים לא תישא כינוי או סימון אשר עלולים להטעות.

@ 159. אישור קבלת רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-7)
: מנהל הבחירות שקיבל רשימת מועמדים או הצעות מועמד יאשר זאת בכתב; באישור יצוינו היום והשעה של הגשת הרשימה או ההצעה ושמות בא כוח המגישים וממלא מקומו, כן יצוינו הכינוי והסימון שהוצעו לרשימה.

@ 160. התפטרות מועמד (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-7)
: (א) מועמד רשאי להתפטר בכל עת; ההתפטרות תיעשה בהודעה בכתב שיגיש המועמד עצמו לידי מנהל הבחירות, ואם התפטר מועמד לאחר יום הבחירות - לידי השר; שהה המועמד מחוץ לישראל, ישלח את הודעת ההתפטרות, כאשר חתימתו עליה מאומתת בידי קונסול ישראלי או נוטריון.
: (ב) הוראת [[סעיף 43(ב) לחוק הבחירות]] תחול, בשינויים המחויבים, על רשימת מועמדים או הצעת מועמד כאמור בסעיף קטן (א).

@ 161. רשימות והצעות מועמדים פסולות (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) מנהל הבחירות יבדוק את כל רשימות והצעות המועמדים שנתקבלו בתוך המועד האמור [[בסעיף 150(א)]].
: (ב) מצא מנהל הבחירות, לאחר בדיקה כאמור בסעיף קטן (א), ולאחר שקיים על כך התייעצות עם ועדת הבחירות, את אחד הפגמים הבאים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד, יודיע לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם כי הרשימה או ההצעה פסולה:
:: (1) הרשימה הוגשה בידי מספר בוחרים קטן מהנדרש [[בסעיפים 20]] [[או 100]];
:: (2) נעשה ברשימה שינוי מהשינויים האמורים [[בסעיף 155]];
:: (3) הצעת המועמד הוגשה בידי מספר בוחרים קטן מהנדרש [[בסעיף 5 לחוק בחירת ראש המועצה]];
:: (4) המועמד לראשות המועצה איננו ממלא אחר דרישות [[סעיף 4(ב) לחוק בחירת ראש המועצה]].
: (ג) ההודעה האמורה בסעיף קטן (ב) תהיה בכתב ומנומקת והיא תישלח לא יאוחר מהיום ה-20 שלפני יום הבחירות; נפסלה הצעת מועמד על פי האמור בסעיף קטן (ב)(4), תישלח הודעה על כך גם למועמד.

@ 162. ליקויים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס, תשע&quot;ח-3)
: (א) קבע מנהל הבחירות שרשימת מועמדים או הצעת מועמד הוגשה שלא בהתאם להוראות [[סימן זה]], אולם לא נמצא ברשימה או בהצעה פגם מן הפגמים האמורים [[בסעיף 161]], יודיע מנהל הבחירות, בכתב, לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם, לא יאוחר מהיום ה-26 שלפני יום הבחירות, כי קיים ליקוי ברשימה או בהצעה וכי הם רשאים לתקנו לא יאוחר מהיום ה-23 שלפני יום הבחירות; מנהל הבחירות יפרט בהודעתו את מהות הליקוי; נגע הליקוי למועמד, ישלח מנהל הבחירות גם לו העתק מההודעה ואף המועמד האמור יהיה רשאי לתקן את הליקוי.
: (ב) פסל מנהל הבחירות חתימות של מגישי רשימת מועמדים או הצעת מועמד, ועקב כך פחת מספר מגישי הרשימה או ההצעה מהמספר הנדרש על פי הוראות צו זה והוראות [[חוק בחירת ראש המועצה]], ייחשב הדבר לליקוי הניתן לתיקון כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) סירב מנהל הבחירות לאשר כינוי או סימון של רשימת מועמדים, ייחשב הדבר לליקוי הניתן לתיקון כאמור בסעיף קטן (א).

@ 163. פסילת מועמד ברשימת מועמדים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3)
: (א) מצא מנהל הבחירות, לאחר בדיקה כאמור [[בסעיף 161(א)]] כי מועמד פלוני ברשימת מועמדים איננו ממלא אחר הדרישות [[שבסעיף 19]], יפסול את המועמד.
: (ב) לא יאוחר מהיום ה-20 שלפני יום הבחירות, ישלח מנהל הבחירות הודעה בכתב על פסילת מועמד כאמור בסעיף קטן (א) לבא כוח הרשימה, לממלא מקומו ולמועמד שנפסל.

@ 164. איסור שינוי רשימת מועמדים (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: בכפוף לאמור [[בסעיף 160]], אין לערוך ברשימת מועמדים לאחר שהוגשה כל שינוי מהשינויים המפורטים [[בסעיף 155]].

@ 165. אישור רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ח-3)
: רשימת מועמדים או הצעת מועמד שהוגשה כדין או שהליקויים בה תוקנו כאמור [[בסעיף 162]], יאשר אותה מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ויודיע על כך לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם לא יאוחר מהיום ה-20 שלפני יום הבחירות; חבר ועדת הבחירות לא ידון בעניין אישור של רשימת מועמדים או של מועמד ברשימת מועמדים ביישוב שבו הוא מתגורר.

@ 166. פסילה עקב אי תיקון ליקויים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3)
: (א) קבע מנהל הבחירות שליקויים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד שנמסרה עליהם הודעה לפי [[סעיף 162]] לא תוקנו כנדרש, יודיע לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם, לא יאוחר מהיום ה-20 שלפני יום הבחירות, כי הרשימה או ההצעה פסולה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה הליקוי בכינוי או בסימון של רשימת מועמדים ולא תוקן הליקוי להנחת דעתו של מנהל הבחירות, יקבע מנהל הבחירות כינוי או סימון לרשימה ויאשר אותה בהודעה כאמור [[בסעיף 165]].

@ 167. עתירה בעניין רשימות ומועמדים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ח-3)
: (א) בא כוח רשימה או הצעה או ממלאי מקומם שקיבלו הודעה לפי [[סעיף 161]] [[או 166]] שהרשימה או ההצעה פסולה, או שקיבלו הודעה לפי [[סעיף 163(ב)]] על פסילת מועמד פלוני ברשימת מועמדים או על סירוב של מנהל הבחירות לאשר כינוי או סימון של רשימה, רשאים לעתור נגד החלטת מנהל הבחירות לבית המשפט לעניינים מינהליים שבאזור שיפוטו נמצא תחום המועצה האזורית, לא יאוחר מהיום ה-17 שלפני יום הבחירות.
: (ב) מועמד שקיבל הודעה על פסילתו לפי [[סעיף 161(ג)]] [[או 163(ב)]], רשאי אף הוא לעתור לבית משפט כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) חבר ועדת בחירות רשאי לעתור לבית משפט כאמור בסעיף קטן (א) על אישור רשימת מועמדים או הצעת מועמד בידי מנהל הבחירות או על אי פסילת מועמד פלוני ברשימת מועמדים.
: (ד) בעתירה לפי סעיף זה ידון בית משפט לעניינים מינהליים בשופט אחד ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהיום ה-12 שלפני יום הבחירות.

=== סימן ד': כינון מוסדות נבחרים ללא בחירות בקלפי (תיקון: תשנ&quot;ז-2) ===

@ 168. מועמד יחיד לראשות מועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: אושרה הצעת מועמד אחת בלבד, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, שהמועמד אשר הוצע בהצעה האמורה הוא שנבחר לראש המועצה.

@ 169. הכרזה על נציגי אזור במועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) היה באזור פלוני מספר המועמדים למועצה שאושרו שווה למספר הנציגים שאותו אזור זכאי לבחור למועצה, לא יתקיימו באזור האמור בחירות בקלפי למועצה ומנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו כאמור, הם שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור.
: (ב) היה מספר המועמדים האמורים בסעיף קטן (א) פחות ממספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה, יופחת מספרם של חברי המועצה מטעם האזור ויועמד על מספר המועמדים שאושרו; מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו הם שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור.
: (ג) הוגשה באזור רשימת מועמדים אחת בלבד בבחירות למועצה ומספר המועמדים שאושרו בה עלה על מספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, על מספר המועמדים מתוך אותה רשימה השווה למספר הנציגים האמור, לפי סדר רישומם ברשימה, כעל מי שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור.

@ 170. מינוי חבר מועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: לא הוגשה או לא אושרה באזור פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות למועצה, ימנה השר, לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שלדעת השר יש להם נגיעה בדבר, חבר מועצה אחד מטעם אותו אזור מבין תושבי האזור הזכאים להיבחר כחברי מועצה; ראה השר כי לא ניתן למנות חבר מועצה מבין תושבי האזור, רשאי הוא למנות כנציג האזור במועצה אדם שאיננו תושב האזור.

@ 171. הכרזה על חברי ועד מקומי או נציגות (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) היה מספר המועמדים שאושרו בבחירות לועד מקומי או לנציגות שווה למספר החברים במוסד העומד לבחירה, לא יתקיימו בחירות בקלפי למוסד האמור, ומנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו כאמור הם שנבחרו כחברי הועד המקומי או הנציגות.
: (ב) היה מספר המועמדים האמורים בסעיף קטן (א) פחות ממספר החברים במוסד העומד לבחירה, יופחת, בכפוף לאמור [[בסעיף 172(ב)]], מספרם של חברי המוסד האמור ויועמד על מספר המועמדים שאושרו; מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו הם שנבחרו כחברי הועד המקומי או הנציגות.
: (ג) הוגשה רשימת מועמדים אחת בלבד לועד מקומי או לנציגות ומספר המועמדים שאושרו בה עלה על מספרם של חברי המוסד העומד לבחירה, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, על מספר המועמדים מתוך אותה רשימה השווה למספר חברי המוסד העומד לבחירה, לפי סדר רישומם ברשימה, כעל מי שנבחרו לחברי הועד המקומי או הנציגות.

@ 172. מינוי חברי ועד מקומי (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) לא הוגשה או לא אושרה בישוב פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות לועד מקומי, ימנה השר, לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שלדעת השר יש להם נגיעה בדבר, חמישה חברים לועד המקומי, מבין תושבי הישוב הזכאים להיבחר לחברי הועד; ראה השר כי לא ניתן למנות את חברי הועד המקומי, כולם או מקצתם, מבין תושבי הישוב, רשאי הוא למנות לחברי הועד המקומי אנשים שאינם תושבי הישוב.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 171(ב)]], לא יפחת מספרם של חברי ועד מקומי מחמישה חברים; אושרו בבחירות לועד מקומי פחות מחמישה מועמדים, ישלים השר את מספר חברי הועד לחמישה במינוי חברים כאמור בסעיף קטן (א).

@ 173. אי קיום בחירות בישוב שיתופי לועד מקומי או לנציגות (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: לא הוגשה או לא אושרה בישוב שיתופי פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות לועד מקומי או לנציגות, לא יתקיימו בישוב האמור בחירות לאותם מוסדות.

=== סימן ה': ההכנות ליום הבחירות (תיקון: תשנ&quot;ז-2) ===

@ 174. בחירות בקלפי (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) אושרה יותר מהצעת מועמד אחת, יתקיימו בחירות בקלפי לראשות המועצה.
: (ב) בכל אחד מהמקרים הבאים יתקיימו באזור בחירות בקלפי:
:: (1) בחירות למועצה - אם אושרה יותר מרשימת מועמדים אחת ומספר המועמדים שאושרו ברשימות אלה עולה על מספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה;
:: (2) בחירות לועד מקומי או לנציגות - אם אושרה יותר מרשימת מועמדים אחת ומספר המועמדים שאושרו ברשימות אלה עולה על מספר החברים במוסד העומד לבחירה.

@ 175. מקומות הקלפיות (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3)
: (א) לא יאוחר מהיום ה-10 שלפני יום הבחירות יקבע מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, את המקומות בכל אזור שבהם יוצבו הקלפיות ביום הבחירות (להלן - מקום קלפי).
: (ב) מקום קלפי לא יהיה במועדון מפלגתי או במקום אחר המשמש מוסד ציבורי פוליטי וכן לא בבית כנסת או מקום תפילה אחר.

@ 176. מספר הקלפיות (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס, תשע&quot;ב-7, תשע&quot;ח-7)
: (א) באזור שבו מספר הבוחרים אינו עולה על 800, תוצב קלפי אחת.
: (ב) באזור שבו מספר הבוחרים עולה על 800 יהיה מספר הקלפיות כמספר רשימות הבוחרים שהוכנו לאזור לפי [[סעיף 143(ב)]]; כל קלפי באזור כאמור תסומן במספר, תהיה צמודה לה רשימת בוחרים אחת בלבד, ויהיו רשאים להצביע בה רק הבוחרים ששמותיהם כלולים ברשימה זו.

@ 177. ועדות קלפי (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-7, תשע&quot;ח-3)
: (א) לא יאוחר מהיום ה-14 שלפני יום הבחירות, תמנה ועדת הבחירות לכל קלפי ועדת קלפי של שלושה חברים לפחות; חברי ועדת הקלפי האמורים יתמנו מבין הבוחרים של האזור שבו נמצאת הקלפי, על פי הצעת באי כוח רשימות המועמדים המשתתפות בבחירות באזור.
: (ב) בנוסף לחברי ועדת הקלפי האמורים בסעיף קטן (א), תמנה ועדת הבחירות לכל אחת מוועדות הקלפי חברי ועדה על פי הצעת באי הכוח של הצעות המועמדים שאושרו; חברי ועדה כאמור יוצעו מבין כלל הבוחרים במועצה האזורית.
: (ב1) כל רשימת מועמדים וכל מועמד רשאים להחליף את חבר ועדת הקלפי שמונה על פי הצעתם לפי סעיף קטן (ב) על ידי מתן הודעה של בא כוח רשימת המועמדים או בא כוח הצעת המועמד, לפי העניין, בדבר חילופי גברי [[בטופס 6א שבתוספת השלישית]].
: (ג) ועדת הבחירות תמנה לכל ועדת קלפי, מבין חברי אותה ועדה, יושב ראש וסגן יושב ראש.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) לא מינתה ועדת הבחירות ועדות קלפי כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ימנה מנהל הבחירות את חברי ועדות הקלפי את יושבי הראש שלהן ואת סגניהם; על מינויים אלה לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג).
: (ו) המינויים האמורים בסעיפים קטנים (א) עד (ג) ייעשו בכתב מינוי לפי [[טופס 5 שבתוספת השלישית]].

@ 178. סמכויות ועדת קלפי (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3)
: (א) ועדת קלפי היא הממונה על מהלך ההצבעה במקום הקלפי ועל ספירת קולות הבוחרים שהצביעו בקלפי והיא מוסמכת לקבל כל החלטה בכל הקשור להצבעה ולספירת הקולות.
: (ב) החלטותיה של ועדת קלפי יתקבלו ברוב קולות חברי הועדה המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש הועדה.
: (ג) הוראות [[סעיפים 34(א)(2) ו-(ג) לחוק הבחירות]] יחולו על בחירות לפי צו זה.

@ 179. ועדת קלפי שאינה ממלאת תפקידיה כראוי (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: ראה מנהל הבחירות, ביום הבחירות, שועדת קלפי אינה ממלאת את תפקידיה כראוי ועקב כך קיים, לדעתו, חשש שייפגע המהלך התקין של ההצבעה בקלפי, רשאי הוא לפזר את ועדת הקלפי האמורה ולמנות ועדה אחרת במקומה; על מינוי כאמור לא יחולו הוראות [[סעיף 177]].

@ 180. מינוי משקיף (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: רשימת מועמדים שאיננה מיוצגת בועדת קלפי כאמור [[בסעיף 177(א)]], רשאית למנות משקיף מטעמה לעבודת ועדת הקלפי ביום הבחירות; בא כוח רשימה כאמור או ממלא מקומו יחתמו על כתב מינוי לפי [[טופס 6 שבתוספת השלישית]].

@ 181. מזכיר ועדת קלפי (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס, תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-7)
: (א) מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ימנה מזכיר לכל ועדת קלפי ואם ראה לנכון לעשות כן, רשאי הוא למנות מזכיר שאינו תושב המועצה האזורית; המזכיר יהיה בן 17 שנים לפחות.
: (א1) מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ימנה מזכירים נוספים שמספרם לא יעלה על שליש מספר מקומות הקלפי במועצה האזורית ואשר ישמשו לפי [[סעיף 191א]], במקרה הצורך, כחברי ועדת קלפי או כמזכירי ועדת קלפי.
: (ב) מנהל הבחירות יחתום על כתב מינוי למזכיר לפי [[טופס 7 שבתוספת השלישית]] וימסור אותו למזכיר, לא יאוחר מיומיים לפני יום הבחירות.
: (ג) מנהל הבחירות רשאי, בכל עת, אם ראה צורך בכך, להעביר מזכיר מקלפי אחת לקלפי אחרת בתחום המועצה האזורית; החליט מנהל הבחירות על העברה כאמור, יתקן את כתב המינוי של המזכיר ויציין בו את פרטי הקלפי שאליה הועבר.
: (ד) המזכיר יסייע לועדת הקלפי במילוי תפקידיה ובין השאר -
:: (1) יקבל את החומר והציוד של ההצבעה, יעבירו למקום הקלפי וישמור על החומר והציוד האמורים;
:: (2) יעמוד לרשות ועדת הקלפי ברישום הפרוטוקולים, הטפסים והמסמכים שרישומם מוטל על ועדת הקלפי;
:: (3) יארוז את חומר הבחירות בסיום עבודת ועדת הקלפי וילווה את העברתו כאמור [[בסעיף 206(א)]] לידי מנהל הבחירות.
: (ה) מנהל הבחירות יקבע את שכר המזכירים.

@ 182. הודעה בדבר קיום בחירות (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-7, תשע&quot;ח-3)
: (א) לא יאוחר מהיום ה-6 שלפני קיום בחירות בקלפי בתחום אזור, יפרסם מנהל הבחירות הודעה שבה יפורטו:
:: (1) יום הבחירות;
:: (2) המוסדות העומדים לבחירה בתחום האזור ביום הבחירות;
:: (3) מספר החברים העומדים לבחירה לכל אחד מהמוסדות האמורים בפסקה (2);
:: (4) שמות המועמדים לראשות המועצה שאושרו, שנת לידתם ומענם וכן שמם ומענם של באי כוח הצעות המועמדים האמורים וממלאי מקומם;
:: (5) כינוייהן וסימוניהן של רשימות המועמדים שאושרו, שמות המועמדים שאושרו ברשימות אלה, שנת לידתם ומענם וכן שמם ומענם של באי כוח הרשימות האמורות וממלאי מקומם;
:: (6) שעות ההצבעה כאמור [[בסעיף 190]];
:: (7) המספרים שבהם סומנו הקלפיות ומקומות הקלפי;
:: (8) אופן חלוקת הבוחרים בין הקלפיות השונות;
:: (9) הפרטים הנוגעים למעטפות ההצבעה ופתקי ההצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה כאמור [[בסעיפים 183]] [[ו-184]];
:: (10) שמו ומען משרדו של מנהל הבחירות.
: (ב) חל שינוי באחד מהפרטים האמורים בסעיף קטן (א), יפרסם מנהל הבחירות, מיד, הודעה על כך.

@ 183. מעטפות ההצבעה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) מעטפות ההצבעה יהיו אטומות וישאו סימן מיוחד שקבע מנהל הבחירות ואשר עליו הודיע לועדת הבחירות; לכל מוסד העומד לבחירה תהיה מעטפת הצבעה נפרדת בצבעים כלהלן:
:: (1) מעטפת הצבעה לראשות המועצה - צבע צהוב;
:: (2) מעטפת הצבעה למועצה - צבע לבן;
:: (3) מעטפת הצבעה לועד מקומי או לנציגות - צבע כחול או תכלת.
: (ב) לא יאוחר מ-3 ימים לפני יום הבחירות יספק מנהל הבחירות לועדת הבחירות כמות מספקת של מעטפות הצבעה.

@ 184. פתקי הצבעה (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-7, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-7)
: (א) בפתק הצבעה לראשות המועצה יצוין בדפוס שם המועמד כפי שאישר מנהל הבחירות, בעברית או בעברית וערבית ותו לא; צבעו של הפתק יהיה צהוב.
: (ב) בפתקי הצבעה למועצה, לועד מקומי ולנציגות יצוינו בדפוס האות או האות והכינוי של רשימת המועמדים, בעברית או בעברית וערבית, ותו לא; הכינוי והאות שניתן לציין בערבית יהיו אלה שיאשר מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, כמקבילים לאות ולכינוי בעברית; צבעו של פתק הצבעה למועצה יהיה לבן ושל פתק הצבעה לועד מקומי או לנציגות יהיה כחול או תכלת.
: (ב1) פתקי ההצבעה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יהיו מודפסים לפי דוגמה שאישר מנהל הבחירות; מנהל הבחירות יאשר לכל הצעת מועמד ולכל רשימת מועמדים דוגמה אחת בלבד של פתק הצבעה בעברית ואם נתבקש, יאשר גם דוגמה אחת בלבד של פתק הצבעה בעברית ובערבית.
: (ג) במקום פתק מודפס, יכול שישמש להצבעה, לכל אחד מהמוסדות האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), פתק ריק שצבעו כצבע פתק ההצבעה המודפס לאותו מוסד; על הפתק האמור ירשום הבוחר בכתב ידו את השם הפרטי ושם המשפחה של המועמד לראשות המועצה ותו לא, או ירשום את אות הרשימה או האות והכינוי של הרשימה בלבד; הרישום בכתב יד ייעשה בעט בצבע כחול בעברית או בערבית או בשתי השפות.
: (ד) הוראות [[=תקנות סדרי בחירות|תקנה 14 לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות), התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - תקנות סדרי בחירות), יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה.
: (ה) לא יאוחר מ-3 ימים לפני יום הבחירות יספקו באי הכוח של הצעות ורשימות המועמדים לועדת הבחירות כמות מספקת של פתקי ההצבעה של הצעותיהם ורשימותיהם כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב); ועדת הבחירות תכין בעוד מועד כמות מספקת של פתקים ריקים כאמור בסעיף קטן (ג).

@ 185. קלפיות (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3)
: המועצה האזורית תכין קלפיות בהתאם להוראות [[סעיף 15 לתקנות סדרי בחירות]]; כל קלפי תצויד במנעול כאמור [[בסעיף 186]]; הקלפי תהיה עשויה כך שאפשר להכניס לתוכה מעטפות הצבעה אך אי-אפשר להוציאן מתוכה אלא בהסרת מנעולה.

@ 186. מנעול (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3)
: הוראת [[תקנה 16 לתקנות סדרי בחירות]] תחול, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה.

@ 187. הספקת ציוד לועדות קלפי (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד, תשע&quot;ח-7)
: (א) לא יאוחר מיום לפני יום הבחירות, תמסור ועדת הבחירות לכל ועדת קלפי -
:: (1) שני העתקים מפנקס הבוחרים של האזור שבו נמצאת הקלפי, אם הוצבה באזור האמור קלפי אחת, או שני העתקים מרשימת הבוחרים הרשאים להצביע בקלפי, אם הוצבו באזור מספר קלפיות;
:: (2) קלפי ומנעול;
:: (3) פרגוד לתא הצבעה;
:: (4) מיתקן להנחת פתקי ההצבעה;
:: (5) כמות מספקת של מעטפות הצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור;
:: (6) כמות מספקת של פתקי הצבעה לכל אחת מהצעות המועמדים ומרשימות המועמדים המשתתפות בבחירות באזור וכן כמות מספקת של פתקים ריקים להצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור;
:: (7) (((בוטלה);))
:: (8) קרש עם שיפודים;
:: (9) טופס פרוטוקול של מהלך ההצבעה וספירת הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה;
:: (10) גיליונות למנין הקולות הכשרים לכל אחד מן הגופים העומדים לבחירה;
:: (11) שני העתקים של טופסי פרוטוקול של הקולות הפסולים לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה;
:: (12) מעטפות לאריזה;
:: (13) אמצעי תאורה לשעת חירום;
:: (14) ציוד משרדי.
: (ב) הציוד האמור בסעיף קטן (א) יימסר לידי יושב ראש ועדת הקלפי וניתן למסרו למזכיר הועדה.

@ 188. מודעות במקומות הקלפי (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס, תשע&quot;ב-7)
: מנהל בחירות יפרסם במקום בולט לעין בכל מקום קלפי באזור -
: (1) מודעה המפרטת את שמות המועמדים לראשות המועצה וכן את רשימות המועמדים, כינוייהן ואותיותיהן;
: (2) מודעה המפרטת את הוראות [[סעיף 196]] בדבר סדרי ההצבעה;
: (3) מודעה המפרטת את הוראות [[סעיף 203]] בדבר קולות פסולים.

@ 189. סידור תא ההצבעה (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד)
: (א) יושב ראש ועדת הקלפי או מזכיר הועדה יתקינו במקום הקלפי, באמצעות הפרגוד, תא הצבעה כך שחברי ועדת הקלפי יוכלו לראות את הנכנסים והיוצאים מהתא, אך תובטח חשאיות מוחלטת של הנמצאים בתוך התא.
: (ב) בתא ההצבעה יונחו פתקי הצבעה של כל הצעות ורשימות המועמדים שסיפקה ועדת הבחירות לועדת הקלפי, בצרורות נפרדים לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה, לפי סדר האותיות של שמות המשפחה של המועמדים לראשות המועצה ולפי סדר האותיות שבהן סומנו רשימות המועמדים; כן יונחו פתקים ריקים להצבעה לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה כאמור [[בסעיף 184(ג)]].

@ 189א. איסור שימוש בטלפונים ניידים (תיקון: תשע&quot;ב-7)
: ביום הבחירות בשעה שבה מצוי מצביע בקלפי ובעת ספירת הקולות לא יתקשר אדם ממכשיר טלפון נייד או מכשיר קשר לרבות זימונית ולא יקבל בו שיחות, בחדר שבו פועלת ועדת קלפי, אלא לצורך ניהול ההצבעה בקלפי או במקרי חירום, ולא יחזיק אדם בחדר כאמור מכשיר רדיו או טלוויזיה פועל.

=== סימן ו: ההצבעה (תיקון: תשנ&quot;ז-2) ===

@ 190. שעות ההצבעה (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3)
: הוראות [[סעיף 55 לחוק הבחירות]] יחולו על בחירות לפי צו זה.

@ 191. מנין חוקי לפעולות ועדת קלפי (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד)
: ישיבת ועדת קלפי תהיה חוקית בכל מספר של חברים ובלבד שנוכח במקום גם מזכיר הועדה; לא נוכח אף חבר ועדת קלפי בשעות ההצבעה הקבועות [[בסעיף 190]] לפתיחת ההצבעה, תחל ההצבעה בקלפי האמורה בנוכחותו של מזכיר הועדה בלבד; נוכח מזכיר הועדה בלבד, לא תתקיים ספירת הקולות עד שיגיע חבר ועדת קלפי שהתמנה לפי [[סעיף 191א]].

@ 191א. מינוי מחליף לחבר ועדת קלפי או למזכיר (תיקון: תשס&quot;ד)
: ראה מנהל הבחירות כי בקלפי מסוימת לא נוכח אף חבר ועדת קלפי אחד או שקלפי לא נפתחה להצבעה בשעות ההצבעה האמורות [[בסעיף 190]] עקב העדרו של מזכיר הועדה, או שיש צורך להחליף מזכיר ועדת קלפי, ימנה מנהל הבחירות לקלפי האמורה, חבר ועדת קלפי או מזכיר ועדת קלפי, לפי הענין, מבין המזכירים הנוספים שמונו לפי [[סעיף 181(א1)]].

@ 192. ניהול פרוטוקול (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד, תשע&quot;ח-7)
: (א) ועדת קלפי תנהל פרוטוקול על מהלך ההצבעה וספירת הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה על גבי [[תוספת שלישית טופס 8|טפסים 8]], [[תוספת שלישית טופס 9|9]] [[תוספת שלישית טופס 10|ו-10 שבתוספת השלישית]] (להלן - פרוטוקולי ההצבעה); כל אחד מחברי ועדת הקלפי, מזכיר הועדה וכן כל משקיף וכל חבר ועדת הבחירות רשאי לרשום בפרוטוקול את הערותיו בכל הנוגע להצבעה ולספירת הקולות; רישום הקולות על גבי טופס שנקבע [[תוספת שלישית|בתוספת]], לא יהווה חלק מפרוטוקול ועדת הקלפי לפי סעיף זה.
: (ב) פרוטוקולי ההצבעה ייחתמו בידי חברי ועדת הקלפי, ואם נרשמו בידי המזכיר - יחתום גם הוא עליהם; אולם לא ייפגם פרוטוקול בשל כך שחבר הועדה לא חתם עליו.

@ 193. הסדר במקום הקלפי (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-7, תשע&quot;ח-3)
: (א) אלה בלבד רשאים להימצא בשעות ההצבעה במקום הקלפי:
:: (1) חברי ועדת הקלפי ומזכיר הועדה;
:: (2) השר או נציגו;
:: (3) מנהל הבחירות וסגנו;
:: (4) חברי ועדת הבחירות;
:: (5) (((בוטלה);))
:: (6) משקיף אחד מטעם כל רשימת מועמדים כאמור [[בסעיף 180]];
:: (7) שוטרים הדרושים לשם שמירת הסדר במקום;
:: (8) בוחרים שהותרה כניסתם לשם הצבעה;
:: (9) משקיף כאמור [[בסעיף 138(ה)]].
: (ב) יושב ראש ועדת הקלפי יהיה אחראי לסדר במקום הקלפי והוא רשאי להרחיק ממקום הקלפי כל אדם, למעט חבר ועדת הקלפי, אשר מפריע, לדעתו, למהלך התקין של ההצבעה במקום או שאיננו מציית להוראותיו; אדם שהורחק כאמור לא יהיה רשאי לחזור למקום הקלפי אלא ברשות יושב ראש הועדה.
: (ג) יושב ראש ועדת קלפי לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו לפי סעיף קטן (ב) כדי למנוע מבוחר להשתמש בזכותו להצביע.

@ 194. הצגת הקלפי ונעילתה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) לפני התחלת ההצבעה יציג יושב ראש ועדת הקלפי את הקלפי כשהיא פתוחה וריקה לעיני הנוכחים במקום הקלפי, לאחר מכן ינעל את הקלפי במנעול באופן שלא תהא ניתנת לפתיחה אלא בשבירת המנעול; מספרו הסידורי של המנעול יירשם בפרוטוקולי ההצבעה.
: (ב) ננעלה קלפי כאמור בסעיף (א), שוב לא תיפתח עד לספירת הקולות.

@ 194א. אריזת מעטפות פסולות (תיקון: תשס&quot;ד)
: לפני התחלת ההצבעה תבדוק ועדת הקלפי את מעטפות ההצבעה שסופקו לה; נתגלתה במהלך בדיקה זו מעטפה פסולה, תוכנס המעטפה למעטפת האריזה; מעטפת האריזה תיסגר ויושב ראש ועדת הקלפי וכן כל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יחתמו על גבי מעטפת האריזה.

@ 194ב. חתימה על מעטפות ההצבעה (תיקון: תשס&quot;ד)
: לפני התחלת ההצבעה יחתמו שני חברים של ועדת הקלפי, אם נוכחים כאלה, על כמה מעטפות הצבעה לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה; כן יוסיפו שני חברים לחתום מזמן לזמן, במשך שעות ההצבעה, על כמויות נוספות של מעטפות כך שתמיד יהיה בידי ועדת הקלפי מלאי מספיק של מעטפות חתומות; נוכח חבר ועדה אחד בלבד, די בחתימתו על המעטפות; לא נוכח אף חבר ועדת קלפי אחד, די בחתימת מזכיר הועדה על המעטפות; אין לחתום בנוכחותו של בוחר על המעטפה שתימסר לו.

@ 195. זיהוי הבוחרים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשע&quot;ח)
: (א) הרוצה להצביע חייב לזהות את עצמו לפני מזכיר ועדת הקלפי באחד מאלה בלבד:
:: (1) תעודת הזהות של הבוחר שניתנה לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (2) דרכון ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הדרכון, שניתן לפי [[חוק הדרכונים, התשי&quot;ב-1952]];
:: (3) רישיון נהיגה ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הרישיון, שניתן לפי [[פקודת התעבורה]];
:: (4) תעודה צבאית כהגדרתה [[בסעיף 74(ב)(5) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]], תקפה.
: (ב) לא יורשה בוחר להזדהות לצורך הצבעה בתעודה כאמור בסעיף קטן (א) שחסר בה אחד מאלה:
:: (1) תמונת בעל התעודה;
:: (2) הדף שבו רשום שמו של בעל התעודה;
:: (3) (((בוטלה).))
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), אשה מוסלמית או דרוזית תורשה להזדהות בתעודת זהות שחסרה בה תמונתה אם במקום המיועד לתמונה הוטבעה חותמת &quot;בהיתר שר הפנים&quot;.

@ 196. סדרי ההצבעה (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-7)
: אלה הם סדרי ההצבעה:
: (1) לאחר שהבוחר הזדהה כאמור [[בסעיף 195]], תוודא ועדת הקלפי כי הוא רשום בפנקס הבוחרים שברשותה ותציין בעותק הראשון של הפנקס, ליד שמו של הבוחר, סימן שהוא ביקש להצביע;
: (2) ועדת הקלפי תחזיק ברשותה את התעודה שבאמצעותה הזדהה הבוחר ותמסור לו מעטפת הצבעה אחת לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה; התקיימו בחירות לנציגות, תמסור ועדת הקלפי לבוחר מעטפה שנועדה להצבעה לנציגות אם בפנקס הבוחרים צוין ליד שמו שהוא אינו חבר באגודה השיתופית להתיישבות של הישוב;
: (3) הבוחר ייכנס לתא ההצבעה וישים בכל אחת מן המעטפות שנתנה לו הועדה את פתק ההצבעה המתאים למעטפה: במעטפת הצבעה לראשות המועצה יושם פתק הצבעה לראש המועצה; במעטפת הצבעה למועצה יושם פתק הצבעה של רשימת מועמדים למועצה ובמעטפת הצבעה לועד מקומי או לנציגות יושם פתק הצבעה של רשימת מועמדים לועד המקומי או לנציגות;
: (4) הבוחר יצא מתא ההצבעה, יציג לועדת הקלפי את המעטפות שקיבל מועדת הקלפי ולאחר מכן יטיל הבוחר את המעטפות לקלפי;
: (5) ועדת הקלפי תמחוק את שמו של הבוחר מהעותק השני של פנקס הבוחרים על ידי מתיחת קו בעפרון על השורה שבה רשומים שמו של הבוחר ופרטיו האישיים;
: (6) מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, רשאי להורות כי במקום קלפי יוצבו שני תאי הצבעה המסתירים את הבוחר מעיני זולתו.

@ 197. סיוע בהצבעה (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-4)
: (א) מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע לבדו את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה, רשאי להביא אתו מלווה כדי לעזור לו בפעולת ההצבעה; ואולם המלווה -
:: (1) לא יהיה מנהל או עובד בית אבות או מוסד אחר שבו שוהה הבוחר;
:: (2) לא ילווה ביום הבחירות יותר משני בוחרים.
: (א1) התעורר ספק בדבר קיום התנאים שבסעיף קטן (א), יכריע בו מזכיר ועדת הקלפי.
: (ב) ועדת הקלפי תציין ברשימה לפי [[טופס 10א שבתוספת השלישית]] את פרטי המלווים למצביעים כאמור בסעיף קטן (א); הטופס האמור יצורף לפרוטוקול ההצבעה למועצה ויהיה חלק ממנו.

@ 197א. בדיקת הפתקים בתא ההצבעה (תיקון: תשס&quot;ד)
: חברי ועדת הקלפי ומזכיר הועדה יבדקו מזמן לזמן, במשך שעות ההצבעה, אם הפתקים בתא ההצבעה מונחים בצרורות נפרדים כאמור [[בסעיף 189(ב)]] ולא התערבבו אלה באלה, ואם מלאי הפתקים לא אזל; כן רשאי כל משקיף לבדוק מזמן לזמן את הסדר בתא ההצבעה ואת מלאי הפתקים שבו; נתגלו בעת בדיקה כאמור פתקי הצבעה שסומנו בדרך כלשהי, יסולקו מן התא ויוכנסו למעטפת אריזה.

=== סימן ז': ספירת הקולות (תיקון: תשנ&quot;ז-2) ===

@ 198. מועד ספירת הקולות (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: ספירת קולות המצביעים תיעשה בכל מקום קלפי, בידי ועדת הקלפי, מיד אחרי גמר ההצבעה ותימשך ללא הפסקה עד השלמתה.

@ 199. הנוכחים בספירה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: במעמד ספירת הקולות רשאים להימצא במקום הקלפי רק המנויים [[בסעיף 193(א)]], למעט בוחרים.

@ 200. ההכנות לספירת הקולות (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: לפני שתתחיל בספירת הקולות תעשה ועדת הקלפי את הפעולות הבאות, כסדרן:
: (1) פתקי ההצבעה ומעטפות ההצבעה שנשארו בתא ההצבעה או בידי הועדה מבלי שנעשה בהם שימוש יוכנסו למעטפת אריזה; המעטפה תיסגר ועל גביה יירשם שם הישוב ומספר הקלפי ויצוין שמעטפת האריזה מכילה פתקי הצבעה ומעטפות הצבעה שלא נעשה בהם שימוש;
: (2) הועדה תספור את הבוחרים ששמם נמחק מפנקס הבוחרים כאמור [[בסעיף 196(5)]] ותרשום בפרוטוקול ההצבעה מספר זה כמספר הבוחרים שלפי המסומן בפנקס הצביעו בקלפי; בפרוטוקול הצבעה לנציגות תרשום ועדת הקלפי רק את מספר הבוחרים ששמם נמחק כאמור ושליד שמם צוין בפנקס שהם אינם חברים באגודה השיתופית להתיישבות של הישוב;
: (3) הועדה תפתח את הקלפי בשבירת מנעולה ומספרו הסידורי של המנעול יירשם בפרוטוקול ההצבעה;
: (4) מעטפות ההצבעה יוצאו מן הקלפי וימוינו לקבוצות לפי המוסדות השונים העומדים לבחירה; הועדה תספור כל קבוצת מעטפות לחוד ותרשום את המספר בפרוטוקול ההצבעה של המוסד המתאים.

@ 201. מעטפות פסולות (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד)
: (א) נתגלתה בעת עשיית הפעולה האמורה [[בסעיף 200(4)]] מעטפת הצבעה שונה ממעטפות ההצבעה שסיפקה ועדת הבחירות לועדת הקלפי, או מעטפת הצבעה שאינה נושאת עליה את הסימן שקבע מנהל הבחירות כאמור [[בסעיף 183(א)]] או מעטפה שאינה חתומה כאמור [[בסעיף 194ב]], או מעטפה שסומנה בדרך כלשהי, המעטפה פסולה ואין לפותחה בעת ספירת הקולות; בפרוטקול ההצבעה של כל אחד מהמוסדות שהצביעו עבורם בקלפי, יירשם מספר מעטפות ההצבעה לאותו מוסד שנמצאו פסולות כאמור.
: (ב) כל קבוצת מעטפות פסולות כאמור בסעיף קטן (א), לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה, תוכנס למעטפת אריזה נפרדת שעל גביה יירשם שם הישוב ומספר הקלפי ויצוין שמעטפת האריזה מכילה מעטפות הצבעה פסולות שהוצאו מן הקלפי ושם המוסד שלבחירתו נועדו מעטפות הצבעה אלה; מעטפת האריזה תיסגר ויושב ראש ועדת הקלפי וכל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יוסיפו את חתימת ידם על גבי מעטפת האריזה.

@ 202. אופן ספירת הקולות (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד)
: (א) ועדת הקלפי תספור בנפרד את הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה בדרך המפורטת להלן בסעיפים קטנים (ב) עד (ד); התחילה הועדה בספירת הקולות של מוסד פלוני, תמשיך בספירה זו עד השלמתה והשלמת כל הרישומים הדרושים בפרוטוקול ההצבעה, בגליון ספירת הקולות ובפרוטוקול הקולות הפסולים של אותו מוסד.
: (ב) יושב ראש ועדת הקלפי או חבר הועדה שהיושב ראש מינה לכך, יפתח כל מעטפת הצבעה לחוד, יוציא מתוכה את פתק ההצבעה, יקרא בקול את אות הרשימה הרשום על הפתק, יראהו לנוכחים וישים את הפתק על שיפוד במעמד השיפודים שסופק לועדת הקלפי; בעת ספירת הקולות לראשות המועצה, יוקרא שמו של המועמד הרשום על פתק ההצבעה; פתקי ההצבעה של כל רשימה ושל כל הצעת מועמד יונחו על שיפוד נפרד.
: (ג) הוצא מתוך מעטפת הצבעה פתק אשר לפי הוראות [[סעיף 203]] הוא קול פסול, או לא נמצא במעטפת ההצבעה כל פתק, תפעל ועדת הקלפי כך:
:: (1) פתק ההצבעה יוחזר למעטפת ההצבעה שממנה הוצא ועל גבי המעטפה תירשם הסיבה לפסילת הפתק או יירשם כי המעטפה נמצאת ריקה, לפי הענין;
:: (2) מעטפת ההצבעה תוכנס למעטפת אריזה שתהיה מיועדת לקולות הפסולים שנמצאו בקלפי.
: (ד) יושב ראש הועדה ימנה שני חברי ועדה אשר בעת קריאת הקולות כאמור בסעיף קטן (ב), ירשמו, כל אחד לחוד, את הרישומים הבאים:
:: (1) בגליון מנין הקולות שנערך לפי אחד [[תוספת שלישית טופס 11|הטפסים 11]], [[תוספת שלישית טופס 12|12]] [[תוספת שלישית טופס 13|או 13 שבתוספת השלישית]], לפי הענין - הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימה או לכל הצעת מועמד;
:: (2) בפרוטוקול הקולות הפסולים שנערך לפי [[תוספת שלישית טופס 14|הטפסים 14]], [[תוספת שלישית טופס 15|15]] [[תוספת שלישית טופס 16|ו-16 שבתוספת השלישית]], לפי הענין - הקולות הפסולים כמפורט [[בסעיף 203]]; מעטפות הצבעה שנמצאו ריקות, יירשמו אף הם בפרוטוקול האמור.
: (ה) בתום קריאת פתקי ההצבעה, יסכמו שני החברים שעשו את הרישומים האמורים בסעיף קטן (ד), כל אחד לחוד, את מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימה או הצעת מועמד ואת המספר הכולל של הקולות הפסולים שנמצאו; אם הסיכומים לא היו זהים, תערוך ועדת הקלפי כל בדיקה וספירה חוזרת שתראה לנכון ותסכם את מספר הקולות הכשרים והפסולים כאמור; סיכום ספירת הקולות יירשם בפרוטוקול ההצבעה.

@ 203. קולות פסולים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-7, תשע&quot;ח-8, תשע&quot;ט)
: (א) אלה הם קולות פסולים:
:: (1) פתק הצבעה שלא נתקיימו בו כל הוראות [[סעיף 184]]; אולם פתק הצבעה שצוינו בו האות שאושרה לאחת מרשימות המועמדים, בתוספת כינוי שונה מזה שאושר לאותה רשימה, הקול איננו פסול והוא יבוא במנין על פי ציון האות;
:: (2) פתק הצבעה שסומן בצורה כלשהי העלולה לזהות את המצביע;
:: (3) פתק הצבעה אשר הוצא מתוך מעטפת הצבעה שנמצא בה דבר מה בנוסף לפתק;
:: (4) פתק הצבעה כאמור [[בסעיף 184(ג)]] אשר הרשום בו בכתב יד איננו ברור דיו ואיננו מאפשר זיהוי ודאי של שם המועמד או אות הרשימה או שלא נרשם בו דבר;
:: (5) פתק הצבעה לאחד מהמוסדות העומדים לבחירה שנמצא בתוך מעטפת הצבעה למוסד אחר;
:: (6) פתק הצבעה למוסד פלוני אשר הוצא מתוך מעטפת הצבעה שנמצא בה גם פתק הצבעה למוסד אחר;
:: (7) מעטפת הצבעה שנמצאו בה שני פתקי הצבעה שונים או שנמצאו בה יותר משלושה פתקים, לא יובא אף אחד מהפתקים האמורים במנין הקולות; נמצאו במעטפה שניים או שלושה פתקי הצבעה זהים יובא אחד מהפתקים במנין הקולות;
:: (8) מעטפת הצבעה שאינה נושאת סימון כאמור [[בסעיף 183(א)]] או שאיננה חתומה כאמור [[בסעיף 194ב]] או מעטפה שונה ממעטפות ההצבעה שסיפקה ועדת הבחירות;
:: (9) מעטפת הצבעה שהוסף עליה סימן העלול לזהות את המצביע;
:: (10) בכלל פתקי ההצבעה של מועמד אחד או של רשימה אחת נמצאו מספר פתקי הצבעה בכתב יד אשר לא נפל בהם פסול מהפסילות האמורות בפסקאות (1) עד (9), ואולם הוכח כי יותר מפתק הצבעה אחד כאמור נכתב בכתב ידו של אדם אחד, ייחשב רק אחד מהפתקים האמורים ככשר, ויתרם ייפסל.
: (ב) הוראות [[סעיף 63(4), (10) ו-((())11) לחוק הבחירות]] יחולו, בשינויים המחויבים על בחירות לפי צו זה.

@ 204. פתק כפול (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד, תשע&quot;ח-7)
: נמצאו במעטפת הצבעה שניים או שלושה פתקי הצבעה זהים, ירשום יושב ראש ועדת הקלפי על אחד מהפתקים &quot;פתק כפול&quot;, יחתום עליו את שמו ויחברם בסיכה; לאחר מכן ינהג יושב ראש ועדת הקלפי בפתק הכפול כאמור [[בסעיף 202(ב)]].

@ 205. אריזת חומר ההצבעה העיקרי (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד)
: (א) לאחר סיום ספירת הקולות כאמור [[בסעיף 202]] למוסד פלוני מהמוסדות העומדים לבחירה, ולפני שתתחיל ועדת הקלפי בספירת הקולות למוסד אחר, תכניס ועדת הקלפי למעטפות אריזה נפרדות את חומר ההצבעה המפורט להלן:
:: (1) פרוטוקול ההצבעה ושני ההעתקים של פרוטקול הקולות הפסולים ושל גליון ספירת הקולות;
:: (2) פתקי ההצבעה הכשרים שהוצאו מן הקלפי כשהם צרורים בצרורות נפרדים לכל רשימה או לכל הצעת מועמד;
:: (3) מעטפות ההצבעה שהוצאו מן הקלפי ולא נמצאו פסולות כאמור [[בסעיף 201]].
: (ב) ועדת הקלפי תסגור את מעטפות האריזה האמורות בסעיף קטן (א) וכן את מעטפות האריזה של פתקי ההצבעה הפסולים שנמצאו בקלפי ותרשום על גבי כל אחת מהן את שם הישוב, מספר הקלפי ומה מכילה מעטפת האריזה; יושב ראש ועדת הקלפי וכל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יוסיפו את חתימת ידם על גבי מעטפות האריזה.
: (ג) מעטפות האריזה האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) על תכולתן, מעטפת האריזה האמורה [[בסעיף 201(ב)]] שלתוכה הוכנסו מעטפות ההצבעה הפסולות למוסד פלוני האמור בסעיף קטן (א), וכן שני ההעתקים של פנקס הבוחרים שבו השתמשה ועדת הקלפי, מהווים את חומר ההצבעה העיקרי למוסד האמור (להלן - חומר ההצבעה העיקרי), אשר יש להעבירו למנהל הבחירות כאמור [[בסעיף 206(א)]].

@ 206. העברת חומר ההצבעה למנהל הבחירות (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-7)
: (א) נסתיימה ספירת הקולות לכל המוסדות העומדים לבחירה יעבירו יושב ראש ועדת הקלפי או חבר ועדה אחר שיושב ראש הועדה מינה לכך וכן מזכיר הועדה ללא דיחוי, את חומר ההצבעה העיקרי, של כל אחד מהמוסדות האמורים לידי מנהל הבחירות.
: (ב) מעטפת האריזה האמורה [[בסעיף 200(1)]] המכילה את פתקי ההצבעה ומעטפות ההצבעה שלא נעשה בהם שימוש, תועבר אף היא, לידי מנהל הבחירות בדרך המפורטת בסעיף קטן (א).

=== סימן ח': קביעת תוצאות הבחירות (תיקון: תשנ&quot;ז-2) ===

@ 207. האחראי לקביעת התוצאות (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: קביעת תוצאות הבחירות תיעשה בידי מנהל הבחירות בהתייעצות עם ועדת הבחירות; קביעת התוצאות תיעשה על פי הנתונים שבפרוטוקולי ההצבעה שנתקבלו מהקלפיות השונות, לאחר שנבחנו ונבדקו בידי מנהל הבחירות, ואם יש צורך בכך לאחר בחינה של חומר נוסף מתוך חומר ההצבעה העיקרי.

@ 208. הנוכחים בהליך קביעת התוצאות (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: בהליכי קביעת תוצאות הבחירות רשאים להיות נוכחים בא כוח השר, באי כוח רשימת והצעות המועמדים, שוטרים הדרושים לשמירת הסדר במקום וכן כל אדם נוסף שמנהל הבחירות סבור שסיועו דרוש לקביעת התוצאות.

@ 209. פרוטוקולי קביעת התוצאות (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס)
: (א) מנהל הבחירות, ירשום פרוטוקול של הליכי קביעת תוצאות הבחירות, לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה, על גבי [[תוספת שלישית טופס 17|טפסים 17]], [[תוספת שלישית טופס 18|18]] [[תוספת שלישית טופס 19|ו-19 שבתוספת השלישית]]; כל אחד מחברי ועדת הבחירות יהיה רשאי לרשום בפרוטוקול את הערותיו וכן יהיו באי כוח הצעות ורשימות המועמדים רשאים לרשום בפרוטוקול המתאים את הערותיהם; מנהל הבחירות וכל אחד מחברי ועדת הבחירות הנוכחים במקום יחתמו על הפרוטוקול; אולם לא ייפגם פרוטוקול בשל כך שחבר ועדה לא חתם עליו.
: (ב) הפרוטוקולים האמורים בסעיף קטן (א) ייערכו בשלושה עותקים; עותק אחד יישאר בידי מנהל הבחירות, השני - בידי ועדת הבחירות והשלישי יימסר לידי מזכיר המועצה.

@ 210. תוצאות הבחירות לראשות המועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) בבחירות לראשות המועצה, המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים הוא הנבחר ובלבד שקיבל לפחות 40% מאותם קולות.
: (ב) לא קיבל אף מועמד 40% מהקולות הכשרים או שקיבלו שני מועמדים, כל אחד, מספר שווה של קולות שהוא 40% או יותר מהקולות הכשרים, יקוימו כעבור 14 ימים מיום הבחירות, בחירות חוזרות לבחירת אחד משני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול יותר של קולות הוא הנבחר.
: (ג) קיבלו שני המועמדים מספר שווה של קולות כשרים בבחירות החוזרות, יצורף מספר הקולות הכשרים שקיבל כל אחד מהם בבחירות הראשונות למספר הקולות הכשרים שקיבל בבחירות החוזרות והמועמד שקיבל את המספר הגדול יותר של קולות כשרים בבחירות הראשונות ובבחירות החוזרות גם יחד, הוא הנבחר.
: (ד) היה מספר הקולות הכשרים שקיבלו שני המועמדים שווה גם לאחר צירוף כאמור בסעיף קטן (ג), תבחר המועצה באחד משני המועמדים לראש המועצה לפי [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה]].

@ 211. חדילה ממועמדות בין בחירות ראשונות וחוזרות (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) היה צורך לערוך בחירות חוזרות לפי [[סעיף 210(ב)]] ואחד משני המועמדים בבחירות אלה חדל לעמוד לבחירה, מחמת פטירה או התפטרות בין הבחירות הראשונות לבחירות החוזרות, יקוימו הבחירות החוזרות לגבי המועמד שנותר, בהצבעה בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים שניתנו בעדו עלה על מספר הקולות הכשרים שניתנו נגדו; לא נבחר המועמד כך, תבחר המועצה בראש המועצה מבין חבריה לפי [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה]].
: (ב) חדלו שני המועמדים לעמוד לבחירה מחמת פטירה או התפטרות בין הבחירות הראשונות לבחירות החוזרות, לא יקוימו בחירות חוזרות והמועצה תבחר בראש המועצה מבין חבריה לפי [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה]].

@ 212. החלת הוראות על בחירות חוזרות (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ט)
: הוראות [[סימנים ה' עד ז' לפרק זה]], בשינויים המחויבים, יחולו על בחירות חוזרות לראשות המועצה; ואולם על אף האמור [[בסעיף 190]], שעות ההצבעה בבחירות חוזרות יהיו כאמור [[בסעיף 9(ה) לחוק הבחירה הישירה]].

@ 213. פתקים בהצבעה בעד ונגד (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: מתקיימות בחירות חוזרות לגבי מועמד יחיד כאמור [[בסעיף 211(א)]], יהיה פתק ההצבעה בעד המועמד פתק כאמור [[בסעיף 184(א)]], ופתק הצבעה נגדו יהיה פתק ריק בצבע ירוק.

@ 214. תוצאות הבחירות למועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ב-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מודד&quot; - המספר השלם המתקבל מחילוק המספר הכולל של הקולות הכשרים שניתנו באזור בבחירות למועצה, במספר הנציגים למועצה מטעם אותו אזור העומדים לבחירה;
::- &quot;עודף קולות&quot; - ההפרש בין מספר הקולות הכשרים שקיבלה רשימת מועמדים למועצה, למספר המתקבל מהכפלת המודד במספר הנציגים שזכתה בו הרשימה לפי סעיף קטן (ג)(1).
: (ב) היה אזור זכאי לבחור נציג אחד למועצה, תזכה בנציג האמור רשימת המועמדים שקיבלה את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים; קיבלו שתי רשימות או יותר מספר קולות שווה והוא המספר הגדול ביותר של קולות כשרים, ייקבע נציג היישוב במועצה על פי תוצאות הגרלה שתערוך לאלתר ועדת הבחירות בין הרשימות האמורות, בפיקוחו של מנהל הבחירות.
: (ג) היה אזור זכאי לבחור יותר מנציג אחד למועצה, ייקבעו תוצאות הבחירות באזור כלהלן:
:: (1) כל רשימה תזכה במספר נציגים במועצה כמספר השלם המתקבל מחילוק מספר הקולות הכשרים שהרשימה קיבלה, במודד;
:: (2) הנציגים הנותרים לאחר קביעת מספר הנציגים לפי פסקה (1), יתחלקו אחד אחד בין רשימות המועמדים לפי סדר גודלם של עודפי הקולות שהן קיבלו; קיבלו שתי רשימות או יותר עודפי קולות שווים ואין מספר הנציגים הנותרים מספיק לחלוקה לכולן, תיקבע חלוקת נציגים אלה בהגרלה שתערוך ועדת הבחירות לאלתר, בפיקוחו של מנהל הבחירות.
: (ד) זכתה רשימת מועמדים בנציגים במועצה, יהיו הנבחרים המועמדים במספר השווה למספר הנציגים שהרשימה זכתה בו, לפי סדר רישומם ברשימה.

@ 215. תוצאות הבחירות לועד מקומי (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מודד&quot; - המספר השלם המתקבל מחילוק המספר הכולל של הקולות הכשרים שניתנו בבחירות לועד המקומי, במספר חברי הועד המקומי העומדים לבחירה;
::- &quot;עודף קולות&quot; - ההפרש בין מספר הקולות הכשרים שקיבלה רשימת מועמדים לועד המקומי, למספר המתקבל מהכפלת המודד במספר החברים שזכתה בו הרשימה לפי סעיף קטן (ב).
: (ב) כל רשימה תזכה במספר חברים בועד המקומי כמספר השלם המתקבל מחילוק מספר הקולות הכשרים שהרשימה קיבלה, במודד.
: (ג) המקומות הנותרים בועד המקומי לאחר קביעת מספר החברים לפי סעיף קטן (ב), יתחלקו אחד אחד בין רשימות המועמדים לפי סדר גודלם של עודפי הקולות שהן קיבלו; קיבלו שתי רשימות או יותר עודפי קולות שווים ואין מספר המקומות הנותרים מספיק לחלוקה לכולן, תיקבע חלוקת מקומות אלה בהגרלה שתערוך ועדת הבחירות לאלתר, בפיקוחו של מנהל הבחירות.
: (ד) זכתה רשימת מועמדים בחברים בועד המקומי, יהיו הנבחרים המועמדים במספר השווה למספר החברים שהרשימה זכתה בו, לפי סדר רישומם ברשימה.

@ 216. תוצאות הבחירות לנציגות (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: הוראות [[סעיף 215]] יחולו על קביעת תוצאות הבחירות לנציגות כאילו כל מקום שנאמר בו &quot;ועד מקומי&quot; קרי &quot;נציגות&quot;.

@ 217. מינוי חברים לרשימה זוכה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: זכתה רשימת מועמדים במספר חברים במוסד העומד לבחירה העולה על מספר המועמדים הרשומים בה, ימנה השר את החברים החסרים מבין אנשים הזכאים להיבחר כחברי המוסד האמור, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו הוגשה רשימת המועמדים, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של הארגון האמור.

@ 218. פרסום תוצאות הבחירות (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס)
: (א) לא יאוחר מ-7 ימים מיום שנבחרו או שנתמנו ראש המועצה וחברי המועצה מטעם כל האזורים שבתחום המועצה האזורית, יפרסם מנהל הבחירות במשרד המועצה ובתחומי האזורים הודעה על תוצאות הבחירות לראשות המועצה ולמועצה שיצוינו בה הצעות המועמדים ורשימות המועמדים שאושרו, תוך פירוט שמות המועמדים בכל הצעה ורשימה ומענם, שם המועמד שנבחר לראש המועצה ושמות המועמדים שנבחרו מטעם כל רשימה כנציגי האזור במועצה; בהודעה האמורה יפורטו גם נתונים לענין ההצבעה לראשות המועצה ולמועצה, בכל אזור, בכל אחת מן הקלפיות שהוצבו בו, כמפורט להלן:
:: (1) מספר הבוחרים לפי הרשום בפנקס או ברשימת הבוחרים;
:: (2) מספר הבוחרים שהצביעו;
:: (3) מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל הצעת מועמד ולכל רשימת מועמדים;
:: (4) סך כל הקולות הפסולים שניתנו לכל הצעות המועמדים ורשימות המועמדים;
:: כן יפורטו בהודעה, לגבי ההצבעה לראשות המועצה, סך כל הנתונים האמורים בפסקאות (1) עד (4), בכל האזורים.
: (ב) הכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, על בחירת ראש מועצה או על בחירת נציגי אזור במועצה כאמור [[בסעיפים 168]] [[ו-169]], יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (א) את שמות המועמדים שהוכרז על בחירתם ומענם ואת הסיבה להכרזה.
: (ג) מינה השר חבר מועצה מטעם אזור כאמור [[בסעיף 170]], יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (א) את שם האדם שמונה ומענו ואת הסיבה לכך שלא קוימו באזור האמור בחירות בקלפי למועצה.
: (ד) התקיימו בחירות חוזרות לראשות מועצה, ייכללו בהודעה שיפרסם מנהל הבחירות הפרטים האמורים בסעיף קטן (א) לגבי הבחירות הראשונות והחוזרות; נערכה בבחירות החוזרות הצבעה בעד ונגד מועמד יחיד כאמור [[בסעיף 211(א)]], יפרט מנהל הבחירות בהודעתו את מספר הקולות הכשרים שהצביעו בעד המועמד ומספר הקולות הכשרים שהצביעו נגדו וכן את מספר הקולות הפסולים.
: (ה) לא נבחר ראש מועצה בבחירות בקלפי או בהכרזה, והמועצה היא שצריכה לבחור ראש מועצה לפי [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה]], תפורסם ההודעה האמורה בסעיף קטן (א) לגבי תוצאות הבחירות למועצה בלבד.
: (ו) לא יאוחר מ-7 ימים מיום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות במשרד המועצה ובתחום כל ישוב הודעה על תוצאות הבחירות לועד המקומי או לנציגות בישוב, שיצוינו בה רשימות המועמדים שאושרו, תוך פירוט שמות המועמדים בכל רשימה ומענם ושמות המועמדים שנבחרו מטעם כל רשימה; בהודעה האמורה יפורטו גם נתונים של ההצבעה בכל אחת מן הקלפיות שהוצבו בישוב, כמפורט להלן:
:: (1) מספר הבוחרים לפי הרשום בפנקס או ברשימת הבוחרים;
:: (2) מספר הבוחרים שהצביעו;
:: (3) מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימת מועמדים;
:: (4) מספר הקולות הפסולים שניתנו לכל רשימות המועמדים.
: (ז) הכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, על בחירת חברי ועד מקומי או נציגות כאמור [[בסעיף 171]], יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (ו) את שמות המועמדים שהוכרז על בחירתם ומענם ואת הסיבה להכרזה.
: (ח) מינה השר חברי ועד מקומי כאמור [[בסעיף 172]], יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (ו) את שמות חברי הועד שמונו ומענם ואת הסיבה לכך שלא קוימו בחירות בקלפי לועד המקומי.
: (ט) מנהל הבחירות יעביר למזכיר המועצה העתק מכל הודעה שפרסם לפי סעיף זה.

@ 219. פרסום ברשומות (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3)
: (א) מיד לאחר פרסום הודעה כאמור [[בסעיף 218(א)]], ימסור מנהל הבחירות לפרסום ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות שתפרט את:
:: (1) שם המועמד שנבחר לראש המועצה ומועד תחילת כהונתו;
:: (2) שמות האנשים שנבחרו חברי מועצה מכל רשימה ומכל אזור במועצה.
: (ב) בכפוף להוראות [[סימן ט']], תהיה הודעה לפי סעיף קטן (א) ראיה חותכת לתוצאות הבחירות לראשות המועצה ולמועצה ולבחירת האנשים הנזכרים בהודעה.

@ 220. שמירת מסמכים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד)
: (א) מנהל הבחירות ישמור במקום בטוח את חומר ההצבעה העיקרי של כל המוסדות שנבחרו ביום הבחירות עד לאחר תום המועד להגשת ערעורים על תוצאות הבחירות לפי [[סעיף 222]], ואם הוגשו ערעורים כאמור - עד לאחר מתן פסק דין סופי בהם; לאחר מועדים אלה רשאי מנהל הבחירות לבער את חומר ההצבעה העיקרי, אם בית המשפט לא הורה לנהוג באופן אחר.
: (ב) מנהל הבחירות ימסור למזכיר המועצה את רשימות המועמדים שזכו בבחירות בנציגים למועצה או בחברים בועד המקומי או בנציגות, בלא החתימות של קבוצות הבוחרים כאמור [[בסעיפים 20]] [[ו-100]]; מזכיר המועצה ישמור את הרשימות האמורות עד לבחירות הבאות.

@ 221. עיון במסמכים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-4)
: (א) כל מעוניין רשאי לעיין, בנוכחות מנהל הבחירות או מי שהוא הסמיך לכך, במסמכים האמורים [[בסעיף 220]] והנוגעים לבחירות לאותו מוסד, אך עיון בפתקי הצבעה לא יורשה אלא על פי צו של בית משפט לעניינים מינהליים, וכן זכאי הוא לקבל, תמורת תשלום, צילומים מאותם המסמכים.
: (ב) צו כאמור בסעיף קטן (א) יינתן על יסוד בקשה, הנתמכת בתצהיר של אדם המעוניין בהגשת ערעור על תוצאות הבחירות או בהגשת תביעה פלילית בקשר לבחירות.
: (ג) בתצהיר כאמור בסעיף קטן (ב) יפרט המבקש -
:: (1) בפתקי ההצבעה של אילו הצעות מועמד ורשימות מועמדים הוא רוצה לעיין ובאילו קלפיות;
:: (2) מהם הליקויים אשר נפלו לדעתו בפתקי ההצבעה שבהם הוא מבקש לעיין והיקף הליקויים;
:: (3) מהן הראיות למידע שבידו על הליקויים לכאורה והיקפם.
: (ד) בית המשפט ייתן צו לעיון בפתקים אם מצא שקיימות ראיות לכאורה לליקוי כנטען בתצהיר, וכי היקפו של ליקוי זה היה עלול להשפיע על קביעת תוצאות הבחירות; בצו כאמור יקבע בית המשפט בפתקים של אילו הצעות מועמד ורשימות מועמדים ובאילו קלפיות המבקש זכאי לעיין.
: (ה) החלטת בית משפט לעניינים מינהליים לפי סעיף זה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון; ערעור לפי סעיף קטן זה יוגש בתוך 7 ימים מיום מתן ההחלטה שעליה מבקשים לערער כאמור ויידון לפני דן יחיד.

=== סימן ט': ערעור בחירות (תיקון: תשנ&quot;ז-2) ===

@ 222. ערעור על תוצאות הבחירות (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ד, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ח-7)
: (א) כל אדם שהיה זכאי לבחור למוסד מהמוסדות שעמדו לבחירה ביום הבחירות, רשאי להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים שבתחום שיפוטו נמצאת המועצה האזורית, על תוצאות הבחירות לאותו מוסד (להלן - ערעור בחירות) בטענה -
:: (1) שהבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק או שחלוקת הקולות בין הצעות המועמדים או בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה;
:: (2) שקביעת המועמד שנבחר לראש המועצה נעשתה שלא בהתאם להוראות צו זה;
:: (3) שקביעת מספר החברים במוסד אשר כל רשימת מועמדים זכתה בו נעשתה שלא בהתאם להוראות צו זה;
:: (4) שקולות שניתנו בעד הצעת מועמד מסוימת או בעד רשימת מועמדים מסוימת הושגו שלא כחוק -
:: ובלבד שהליקוי שטוענים לו לפי סעיף קטן זה, עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות.
: (ב) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו זכאי גם הוא להגיש ערעור בחירות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) ערעור לפי סעיף זה יוגש תוך 14 ימים מיום פרסום ההודעה על תוצאות הבחירות כאמור [[בסעיף 218]].
: (ד) מנהל הבחירות, ועדת הבחירות וכל אדם שמערערים על בחירתו יהיו משיבים בערעור בחירות.
: (ה) הגשת ערעור בחירות איננה מעכבת את תחילת הכהונה של המוסד שלגביו הוגש הערעור, ותוצאת הערעור אינה גורעת מחוקיות פעולותיו והחלטותיו של המוסד האמור עד למתן ההחלטה בערעור.
: (ו) בית המשפט יפסוק בערעור בחירות בתוך שלושים ימים מיום הגשתו, ופסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים יהיה ניתן לערעור לבית המשפט העליון ברשות שופט של בית משפט העליון, בשאלה משפטית; בקשת הרשות תוגש בתוך 14 ימים מיום מתן פסק הדין.
: (ו1) נטען בערעור כי נעברה עבירה לפי [[+|סעיפים 85א]] [[או 88 לחוק הבחירות]] כפי שהוחלו [[בסעיף 4ט בחוק מועד בחירות כלליות]], וסבר בית המשפט כי אין ביכולתו לבחון את חומר הראיות תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ו), רשאי הוא להעביר את החומר לחקירת המשטרה; עשה כן, רשאי הוא לפסוק בערעור בתוך שנה מיום הגשתו.
: (ז) ערעור בחירות יידון כערעור מינהלי לפי הוראות [[חוק בית המשפט לעניינים מינהליים]].

@ 223. פסק דין בערעור (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-7, תשע&quot;ח-8)
: (א) בערעור בחירות רשאי בית המשפט -
:: (1) לבטל כליל את הבחירות למוסד מהמוסדות שעמדו לבחירה או לבטלן באזור מסוים או בקלפי מסוימת ולצוות על עריכת הבחירות בשנית; אולם לא יבטל בית המשפט בחירות אלא אם כן נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות;
:: (2) להכריז - מיד או אחרי עריכתן של הבחירות שנית - שפלוני לא נבחר לראש המועצה או חבר מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירה וכי אדם אחר הוא שנבחר;
:: (3) אם החליט כאמור בפסקה (1), להורות כי ראש המועצה או חברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירה, כולם או חלקם, לפי העניין, יועברו מכהונתם, ובלבד שמצא שלראש הרשות או לחברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירות, לפי העניין, בעצמם או על ידי אחר, היתה השפעה על הליקוי שבשלו החליט בית המשפט כאמור בפסקה (1).
: (א1) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א)(3) והוגשה בקשת רשות לערער על פסק הדין, רשאי בית המשפט העליון לעכב את ביצוע ההוראה כאמור עד מתן פסק דין סופי, ואולם רשאי הוא להורות כי ראש הרשות או חברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירות, כולם או חלקם, לפי העניין, יושעו מכהונתם עד למתן פסק דין סופי.
: (ב) בחירות שבוטלו כאמור בסעיף קטן (א)(1), ייערכו בשנית תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין שציווה על הביטול, במועד שיקבע השר.
: (ב1) הועברו ראש המועצה או כל חברי המועצה או כל חברי הוועד המקומי מכהונתם לפי הוראות סעיף קטן (א)(3), ימנה השר אדם למילוי תפקידי ראש המועצה או ועדה למילוי תפקידי המועצה או הוועד המקומי, לפי העניין, עד לאחר הבחירות החדשות.
: (ב2) הושעו ראש המועצה או כל חברי המועצה או הוועד המקומי, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א1), ימנה השר אדם או ועדה כאמור בסעיף קטן (ב1) עד למתן פסק דין סופי, או עד לאחר בחירות חדשות, לפי העניין.
: (ב3) הושעה חבר מוסד מהמוסדות שעמדו לבחירות כאמור בסעיף קטן (א1), ימלא את מקומו מי שהיה בא במקומו, על פי כל דין, במקרה שבו היתה כהונתו פוקעת; בוטלה ההוראה בדבר השעיה כאמור או ההוראה בדבר העברה מכהונה כאמור בסעיף קטן (א)(3), יחזור חבר מוסד כאמור לכהן בתפקידו וממלא המקום יחדל לכהן, ואולם לא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון על פי דין לשוב ולהתמנות לתפקיד.
: (ב4) פנקס הבוחרים אשר ישמש בבחירות לפי סעיף זה יהיה פנקס הבוחרים אשר הוכן ונכנס לתוקף לקראת הבחירות שעל תוצאותיהן נסב הערעור שממנו ייגרעו הבוחרים שנפטרו.
: (ב5) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ב4), פסק בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב1), לאחר שהתקיים לגבי הערעור האמור [[בסעיף 222(ו1) סיפה]], רשאי הוא, אם ראה טעם מוצדק לכך, להורות כי יחולו לעניין הבחירות החדשות הוראות [[סעיף 223א(1) עד (3)]].
: (ג) מנהל הבחירות יפרסם הודעה כאמור [[בסעיף 218]] על כל שינוי בתוצאות הבחירות כתוצאה מהגשת ערעור בחירות.

@ 223א. ביטול בחירות (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: פסק בית המשפט, שלא בערעור כאמור [[בסעיף 223]], כי הבחירות בכלל או באזור קלפי מסוים בטלות, יחולו הוראות אלה:
: (1) פסק בית המשפט שהבחירות בטלות בכלל האזורים יקוימו בחירות חדשות בתוך 120 ימים מיום שפסק הדין היה לסופי, במועד שיקבע השר; בית המשפט רשאי להורות כאמור [[בסעיף 223(א)(3)]]; הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות [[סעיפים 223(א1), (ב), (ב1) ו-(ב2)]], בשינויים המחויבים;
: (2) פסק בית משפט שהבחירות באזור קלפי מסוים בטלות, יחולו הוראות [[סעיף 223(ב)]];
: (3) למועד בחירות לפי סעיף זה יוכן פנקס בוחרים לפי הוראות צו זה;
: (4) מנהל הבחירות יפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות החדשות לפי הוראת [[סעיף 219]].

@ 224. הפרדת ערעורים (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) ערעור על בחירות למועצה אין בו משום ערעור על בחירת ראש המועצה ועריכת בחירות בשנית למועצה כתוצאה מקבלת ערעור על בחירתה, אינה גוררת בחירות חדשות לראש המועצה.
: (ב) ערעור על בחירות לראש המועצה אין בו משום ערעור על בחירות למועצה ועריכת בחירות בשנית לראש המועצה כתוצאה מקבלת ערעור על בחירתו, אינה גוררת בחירות חדשות למועצה.

@ 225. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-3) : (((בוטל).))

=== סימן י': סמכויות מיוחדות (תיקון: תשנ&quot;ז-2) ===

@ 226. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;א) : (((בוטל).))
@ 227. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-7, תשע&quot;ח-3) : (((בוטל).))

@ 227א. תחולת הוראות על מועצות אזוריות (תיקון: תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-7)
: (א) על בחירות לפי צו זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות אלה:
:: (1) הוראות [[+|סעיפים 31א]], [[+|39ה]], [[+|61א]]((,)) [[+|97א]] [[ו-97ג לחוק הבחירות]];
:: (2) הוראות [[+|תקנות 21ב]] [[ו-25 לתקנות סדרי בחירות]];
:: (3) הוראות [[סעיף 4 לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות לראש הרשות וסגניו), התשל&quot;ו-1975]], יחולו לעניין בחירות לראשות המועצה לפי צו זה.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 45א]] [[ו-45ב לחוק הבחירות]] יחולו לעניין צו זה, בשינוי זה: בכל מקום, במקום &quot;רשות מקומית&quot; יקראו &quot;מועצה אזורית&quot;.

== פרק ששה עשר: הוראות שונות (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ז-2) ==

@ 228. שינוי פרט [[בתוספת הראשונה]] (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) רצה השר לשנות פרט מפרטי [[התוספת הראשונה]] לענין מועצה אזורית, יציע את השינוי למועצה הנוגעת בדבר.
: (ב) קיבלה מועצה הצעת שינוי כאמור בסעיף קטן (א), תודיע בכתב את פרטי ההצעה לועדים המקומיים של הישובים שבתחום המועצה האזורית, לא יאוחר מהיום השלישי שלאחר יום קבלת הצעת השינוי; כל ועד מקומי רשאי, לא יאוחר מהיום השביעי שלאחר יום קבלת ההודעה האמורה, להגיש למועצה בכתב את הערותיו על השינוי המוצע.
: (ג) המועצה תעביר לשר בכתב, לא יאוחר מהיום העשרים ואחד שלאחר יום קבלת הצעת השינוי, את חוות דעתה על השינוי המוצע ואת ההערות שקיבלה מאת הועדים המקומיים והשר יחליט בענין ויודיע את החלטתו בכתב למועצה; לא העבירה המועצה את חוות דעתה בתוך המועד האמור, יתפרש הדבר כהסכמת המועצה לשינוי המוצע.
: (ד) רצתה מועצה בשינוי של פרט מפרטי [[התוספת הראשונה]] הנוגע לה, תודיע בכתב את פרטי השינוי המבוקש לועדים המקומיים של הישובים שבתחום המועצה האזורית; כל ועד מקומי רשאי, לא יאוחר מהיום השביעי שלאחר יום קבלת ההודעה האמורה, להגיש למועצה, בכתב, את הערותיו על השינוי המוצע והמועצה תעביר לשר את בקשת השינוי בצירוף ההערות האמורות שנתקבלו מאת הועדים המקומיים.
: (ה) כרוך שינויו של פרט מפרטי [[התוספת הראשונה]] לענין תחום מועצה אזורית, בשינוי תחומה של עיריה, והקים השר ועדת חקירה לפי [[סעיף 8 לפקודת העיריות]] כדי שתביא בפניו את המלצותיה לגבי השינוי האמור, לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) ורשאי השר לשנות את הפרט [[בתוספת הראשונה]] לאחר שעיין בהמלצות ועדת החקירה.

@ 229. שימוש באולמות לאסיפות בחירות (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: אולמות ציבוריים ומקומות פומביים אחרים בתחום מועצה אזורית העומדים, דרך כלל, לרשות הציבור לצורכי פעילות ציבורית וחברתית, יועמדו בידי הממונים עליהם, באופן שוויוני, לרשות מועמדים בבחירות לראשות המועצה ולרשות רשימות מועמדים למוסדות אחרים העומדים לבחירה, לשם קיום אסיפות בחירות.

@ 230. הוצאות בחירות (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: ההוצאות הכרוכות בעריכת בחירות לפי צו זה, ישולמו מקופת המועצה.

@ 231. ימי מנוחה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: חל מועד מהמועדים הנקובים בצו זה באחד מימי המנוחה כמשמעותם [[#פרק 6א|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]] יידחה מועד זה ליום החול הראשון שאחרי יום המנוחה.

@ 232. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ח-6) : (((בוטל).))

@ 233. משפטים (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: המועצה רשאית להגיש תביעה, או לעשות כל פעולה משפטית או להיות בעל דין בכל משפט הליך בקשר לתפקידיה ולעניניה, או אם הדבר נראה לה דרוש לצורך קיומן או הגנתן של זכויות המועצה או להגנת חבריה, עובדיה, מוסדותיה ומפעליה בקשר לתפקידיהם. לתכלית זו רשאית המועצה לייפות כוחו של כל חבר המועצה או כל עובד, הן באופן כללי והן לענין מיוחד.

@ 234. שמירת מסמכים (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: השמירה על ספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה היא בידי מזכיר המועצה או בידי עובד אחר שימונה לכך על ידי המועצה, או בכל דרך אחרת שתחליט עליה המועצה. ראש המועצה יהא אחראי לסדרי השמירה.

@ 235. גישה לספרי המועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) ספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר מועצה, והוא רשאי להכין העתק או תקציר מהם, ובלבד שלא יוציא ספר, מסמך או תעודה כאמור ממשרדי המועצה בלי הסכמתו בכתב של ראש המועצה.
: (ב) ועדות המועצה תהיה להן, בזמן ישיבתן, גישה לספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה הנוגעים לעבודתן.

@ 236. עיון בספרי המועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: כל משלם מסים או תושב זכאי -
: (1) לעיין, בשעות העבודה במשרדי המועצה, בכל פנקס בוחרים, לוח שומה, חוק עזר, תקנה או הודעה של המועצה ובכל מסמך אחר שפורסם על ידי המועצה או בשמה או בעניניה וכן בחומר ומסמכים של ועדת השומה ושל ועדת הערר לעניני שומה, בנוגע לענין שהוא מעונין בו, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם - ללא תשלום כל שהוא;
: (2) לעיין, בשעות העבודה במשרדי המועצה, בתשלום שתקבע המועצה ושלא יעלה על 500 פרוטה אלא באישור השר, בספרי הפרוטוקולים של המועצה פרט לפרוטוקולים של ישיבותיה בדלתיים סגורות, או בדינים וחשבונות הכספיים של המועצה ובדינים וחשבונות של מבקר החשבונות, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם;
: (3) לקבל העתקים או תקצירים מן הספרים, המסמכים והתעודות האמורים בתשלום סביר שייקבע על ידי המועצה, ושלא יעלה על לירה אחת אלא באישור השר, בעד כל דף או חלק מהדף של כל העתק או תקציר.

@ 237. &lt;!-- היה סעיף 142 --&gt; אופן פרסום מסמכים (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) מחייב צו זה פרסומו של מסמך, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתקים ממנו במשרד המועצה ובמשרד כל ועד מקומי, על מנת שיהיו נתונים לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתקים על לוח המודעות שליד הבית של משרד המועצה ועל לוח המודעות שליד הבית של משרד כל ועד מקומי או בקרבתם או במקומות ציבוריים אחרים בכל ישוב וישוב כפי שייקבעו על ידי החייב בפרסום.
: (ב) מחייב צו זה פרסומו של מסמך בישוב, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתקים ממנו במשרד הועד המקומי שהישוב נתן להנהלתו, ובהדבקת העתק על הבית של משרד הועד המקומי או בקרבתו או במקומות ציבוריים אחרים בתחום הנהלתו של הועד המקומי, כפי שייקבעו על ידי החייב בפרסום.
: (ג) ועדת בחירות שהוקמה לפי [[סעיף 138]], תקבע בישיבתה הראשונה את כל המקומות, בכל אחד מן האזורים שבתחום המועצה האזורית, שבהם יפורסמו הודעות מטעמה ומטעם מנהל הבחירות; הודעות אלה יודבקו במקומות האמורים בידי עובד המועצה והוא ידווח, בכתב, למנהל הבחירות היכן הודבקה כל הודעה בכל אזור.

@ 238. &lt;!-- היה סעיף 143 --&gt; מסירת מסמכים (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) כל הודעה, הזמנה, צו או מסמך אחר שיש רשות או חובה לפי צו זה למסור אותו למועצה או לכל ועדה מועדותיה, תהא מסירתם כדין, אם נמסרו במשרד המועצה או נשלחו בדואר במכתב רשום על שם המועצה או הועדה לפי מען משרד המועצה; ואם היו המסמכים כאמור שייכים למועצה, מותר למסרם גם לראש המועצה או למזכיר המועצה או לעובד אחר, שמונה לשם כך על ידי המועצה; היו מסמכים כאמור שייכים לועדה, אפשר למסרם למזכיר המועצה או ליושב ראש הועדה.
: (ב) המסמכים כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרם לכל אדם שהוא, למעט המועצה, הועד המקומי וועדותיהם, תהא מסירתם כדין אם נמסרו לידי אותו אדם, או שנמסרו במקום מגוריו או במקום עסקו הרגילים, לידי אחד מבני משפחתו הבוגרים או לידי כל אדם בוגר העובד או המועסק שם או שנשלחו בדואר במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי מען מקום מגוריו או מקום עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה; או שהוצגו במקום בולט על הנכס שבו דן המסמך.
: (ג) מסמכים כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרם לבעל או למחזיק, תהא מסירתם כדין אם הם ערוכים אל &quot;הבעל&quot; או אל &quot;המחזיק&quot; בלי כל שם או תיאור נוסף.
: (ד) מסמכים כאמור הנשלחים לפי צו זה בדואר, ייחשבו כאילו הגיעו לתעודתם 48 שעות לאחר שנמסרו לדואר.

@ 239. &lt;!-- היה סעיף 144 --&gt; דין וחשבון על פעולות המועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) ראש המועצה חייב, אחרי 1 באפריל של כל שנה, להכין בהקדם האפשרי דין וחשבון מפורט על עניני המועצה במשך השנה שחלפה.
: (ב) הדין וחשבון יוגש למועצה ולאחר שתדון בו ותאשרו, בתיקונים או שלא בתיקונים, ידאג ראש המועצה לכך שלפחות שלושה העתקים ממנו יישלחו לשר לא יאוחר מ-1 ביוני בכל שנה.
: (ג) המועצה רשאית לפרסם את הדין וחשבון בצורה הטובה בעיניה.

@ 240. &lt;!-- היה סעיף 145 --&gt; המצאת ידיעות לשר (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: השר רשאי לדרוש בכל עת מאת המועצה להמציא לו ידיעות, פרטים, הסברים, חומר סטטיסטי וכל חומר אחר בקשר לעניני המועצה, ועל ראש המועצה למלא אחרי הדרישה תוך זמן מתאים.

@ 241. &lt;!-- היה סעיף 146 --&gt; עבירות וענשים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ב-4)
: מי שעשה אחת מאלה -
: (1) החזיק ספר, מסמך או תעודה של המועצה או של ועד מקומי וסירב להרשות למי שזכאי לכך את העיון בהם או מתן העתק או תקציר מהם או מתן רשות להכין העתק או תקציר מהם;
: (2) מיאן למסור ידיעה או להראות מסמך, או נמנע מעשות זאת במשך שבעה ימים מיום שנדרש לכך;
: (3) מסר ביודעים ידיעה או הצהרה כוזבת או לא נכונה בכל בקשה, ערר, התנגדות, עתירה או ערעור או בכל מסמך או טופס אחר שהגיש או שמילא לפי צו זה;
: (4) עיכב או מנע ועדה של המועצה או של ועד מקומי או עובד מעובדיהם או שליח משליחיהם המורשים לכך מהיכנס לבנין או לקרקע כדי להשיג ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או לערוך שם חקירות, בדיקות ומדידות לפי צו זה,
: דינו - מאסר חודש ימים או קנס 50 לירות או שני הענשים כאחד.

@ 242. &lt;!-- היה סעיף 148 --&gt; הוראות מעבר (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) כל איש או חבר אנשים אשר מונו או נבחרו לכהונה כל שהיא על פי הצווים המבוטלים בצו זה, שנשאו בכהונתם ערב יום הפרסום, ימשיכו בכהונתם והוראות צו זה יחולו עליהם כאילו מונו או נבחרו לפיהן.
: (ב) כל המסים שהוטלו לפני יום הפרסום לפי הצווים המבוטלים בצו זה, רואים אותם כאילו הוטלו לפי הוראות צו זה.
: (ג) לוח שומה שהוא בתקפו ערב יום הפרסום, רואים אותו כאילו הוכן לפי הוראות צו זה.
: (ד) כל מעשה או פעולה שנעשו לפני יום הפרסום על פי הוראות כל צו מהצווים שבוטלו בצו זה, רואים אותם כאילו נעשו על פי הוראות הסעיפים המתאימים בצו זה.

@ 243. &lt;!-- היה סעיף 150; היה סעיף 149 --&gt; השם (תיקון: תשל&quot;ז, תשנ&quot;ז-2)
: לצו זה ייקרא: &quot;צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי&quot;ח-1958&quot;.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשכ&quot;ה) ==

@ (א) : (('''[[w:מועצה אזורית אבן העזר|אבן-העזר]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 2007; תשכ&quot;ד, 1446)))
@ (ב) : (('''[[w:מועצה אזורית אפעל|אפעל]]''' - חולקה בין הערים [[w:רמת גן|רמת גן]], [[w:אור יהודה|אור יהודה]] ו[[w:קריית אונו|קריית אונו]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1598; תשס&quot;ח, 703)))
@ (ג) : '''[[w:מועצה אזורית אלונה|אלונה]]''' - [[w:אביאל|אביאל]], [[w:גבעת ניל&quot;י|גבעת נילי]], [[w:עמיקם|עמיקם]] (((ק&quot;ת תשי&quot;ד, 267, 521; תשכ&quot;ד, 946; תשכ&quot;ט, 1469; תשס&quot;ז, 19; תשע&quot;א, 688; תשפ&quot;ב, 1060)))
@ (ד) : '''[[w:מועצה אזורית באר טוביה|באר טוביה]]''' - [[w:אביגדור|אביגדור]], [[w:אורות (מושב)|אורות]], [[w:אחווה (מרכז כפרי)|אחווה]], [[w:אמונים|אמונים]], [[w:באר טוביה|באר טוביה]], [[w:בית עזרא|בית עזרא]], [[w:ביצרון|בצרון]], [[w:גבעתי (מושב)|גבעתי]], [[w:חצב (מושב)|חצב]], [[w:חצור אשדוד|חצור–אשדוד]], [[w:ינון (מושב)|ינון]], [[w:כפר אחים|כפר אחים]], [[w:כפר ורבורג|כפר ורבורג]], [[w:נווה מבטח|נווה מבטח]], [[w:ניר בנים|ניר בנים]], [[w:עזר|עזר]], [[w:עזריקם|עזריקם]], [[w:ערוגות|ערוגות]], [[w:שדה עוזיהו|שדה עוזיה]], [[w:שתולים|שתולים]], [[w:תימורים|תימורים]], [[w:תלמי יחיאל|תלמי יחיאל]] (((ק&quot;ת תש&quot;י, 654; תשי&quot;א, 171; תשי&quot;ב, 473, 632; תשט&quot;ו, 1368; תשי&quot;ח, 1848; תש&quot;ך, 991; תשכ&quot;ג, 1995; תשכ&quot;ה, 1059, 1845; תש&quot;ן, 617; תשנ&quot;א, 261; תשנ&quot;ג, 815; תשנ&quot;ד, 1084; תשנ&quot;ח, 510, 1120; תשס&quot;א, 224; תשס&quot;ז, 4; תש&quot;ע, 253; תשע&quot;ט, 578; תשפ&quot;א, 3706; תשפ&quot;ב, 2414)))
@ (ה) : '''[[w:מועצה אזורית עמק המעיינות|עמק המעיינות]]''' (((לשעבר מועצה אזורית בקעת בית שאן))) - [[w:בית יוסף (מושב)|בית יוסף]], [[w:גשר (קיבוץ)|גשר]], [[w:חמדיה|חמדיה]], [[w:טירת צבי|טירת צבי]], [[w:ירדנה|ירדנה]], [[w:כפר רופין|כפר רופין]], [[w:מירב|מירב]], [[w:מנחמיה|מנחמיה]], [[w:מסילות|מסילות]], [[w:מעוז חיים|מעוז חיים]], [[w:מעלה גלבוע|מעלה גלבוע]], [[w:נווה אור|נווה אור]], [[w:נווה איתן|נווה איתן]], [[w:ניר דוד|ניר דוד]], [[w:עין הנציב|עין הנציב]], [[w:רוויה (מושב)|רוויה]], [[w:רחוב (מושב)|רחוב]], [[w:רשפים|רשפים]], [[w:שדה אליהו|שדה אליהו]], [[w:שדה נחום|שדה נחום]], [[w:שדי תרומות|שדה תרומות]], [[w:שלוחות|שלוחות]], [[w:תל תאומים|תל-תאומים]] (((ק&quot;ת תש&quot;י, 239, 307; תשי&quot;א, 171; תשי&quot;ג, 924; תשי&quot;ד, 70; תשט&quot;ו, 19; תשט&quot;ז, 10; תשט&quot;ז, 62; תשי&quot;ז, 177; תשי&quot;ז, 780; תשי&quot;ז, 1028, 1366; תשי&quot;ח, 1297; תשי&quot;ט, 1189; תשכ&quot;א, 940; תשכ&quot;ג, 820; תשכ&quot;ג, 1481; תשמ&quot;ז, 364; תש&quot;ן, 898; תשנ&quot;ח, 310; תשנ&quot;ט, 196; תש&quot;ס, 69; תשס&quot;ו, 266; תשס&quot;ח, 1290; תשס&quot;ט, 235; תשע&quot;ג, 1166; תשע&quot;ט, 330; תש&quot;ף, 1912)))
@ (ו) : '''[[w:מועצה אזורית בני שמעון|בני שמעון]]''' - [[w:בית קמה|בית-קמה]], [[w:ברוש (מושב)|ברוש]], [[w:גבעות בר|גבעות בר]], [[w:דביר (קיבוץ)|דבירה]], [[w:חצרים|חצרים]], [[w:כרמים|כרמים]], [[w:להב (קיבוץ)|להב]], [[w:משמר הנגב|משמר הנגב]], [[w:נבטים (מושב)|נבטים]], [[w:שובל (קיבוץ)|שובל]], [[w:שומריה (קיבוץ)|שמריה]], [[w:תאשור|תאשור]], [[w:תדהר|תדהר]] (((ק&quot;ת תשי&quot;ב, 88, 278; תשי&quot;ג, 924; תשי&quot;ד, 855; תשט&quot;ז, 530; תשי&quot;ט, 889; תשכ&quot;א, 1707; תשכ&quot;ט, 1645; תשל&quot;ד, 1310; תשל&quot;ז, 2504; תשמ&quot;ד, 1213, 1579; תשמ&quot;ז, 1340; תשמ&quot;ח, 588; תשמ&quot;ט, 1163; תשנ&quot;א, 243; תשנ&quot;ו, 910; תש&quot;ס, 68, 369; תשס&quot;ג, 551; תשס&quot;ד, 97; תשס&quot;ה, 761; תשס&quot;ז, 468, 1131; תשס&quot;ח, 124, 424; תשס&quot;ט, 203; תשע&quot;א, 545, 1376; תשע&quot;ד, 288; תשע&quot;ה, 406; תשע&quot;ח, 1816, 2678; תשע&quot;ט, 2167; תשפ&quot;א, 656)))
@ (ז) : '''[[w:מועצה אזורית ברנר|ברנר]]''' - [[w:בית אלעזרי|בית אלעזרי]], [[w:בניה (מושב)|בניה]], [[w:גבעת ברנר|גבעת ברנר]], [[w:גבתון|גיבתון]], [[w:גן שלמה|גן שלמה]], [[w:קדרון|קדרון]] (((ק&quot;ת תש&quot;י, 1000; תשי&quot;א, 171; תשי&quot;ב, 581; תשי&quot;ג, 924; תשט&quot;ו, 372, 1033; תשי&quot;ז, 1466; תשי&quot;ח, 1898; תש&quot;ך, 1072; תשכ&quot;א, 2698; תשכ&quot;ב, 255; תשכ&quot;ד, 251; תשנ&quot;ז, 492; תשנ&quot;ח, 765; תשס&quot;ג, 550; תשס&quot;ז, 466; תש&quot;ע, 835; תשע&quot;ג, 960; תשע&quot;ז, 616)))
@ (ח) : '''[[w:מועצה אזורית גדרות|גדרות]]''' - [[w:גן הדרום|גן הדרום]], [[w:כפר אביב|כפר אביב]], [[w:כפר מרדכי|כפר מרדכי]], [[w:מישר|מישר]], [[w:משגב דב|משגב דב]], [[w:עשרת|עשרת]], [[w:שדמה (מושב)|שדמה]] (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 927, 1307; תשט&quot;ו, 321; תשי&quot;ח, 1624; תשכ&quot;ז, 2871; תש&quot;ע, 767)))
@ (ט) : '''[[w:מועצה אזורית גזר|גזר]]''' - [[w:בית חשמונאי (יישוב)|בית חשמונאי]], [[w:בית עוזיאל|בית עוזיאל]], [[w:גזר (קיבוץ)|גזר]], [[w:גני הדר|גני הדר]], [[w:גני יוחנן|גני יוחנן]], [[w:חולדה (קיבוץ)|חולדה]], [[w:יד רמב&quot;ם|יד רמב&quot;ם]], [[w:יציץ|יציץ]], [[w:ישרש|ישרש]], [[w:כפר ביל&quot;ו|כפר ביל&quot;ו]], [[w:כפר בן נון|כפר בן נון]], [[w:כפר שמואל|כפר שמואל]], [[w:כרמי יוסף|כרמי יוסף]], [[w:מצליח|מצליח]], [[w:משמר איילון|משמר איילון]], [[w:משמר דוד|משמר דוד]], [[w:נוף איילון|נוף איילון]], [[w:נען|נען]], [[w:נצר סרני|נצר סירני]], [[w:סתריה|סתריה]], [[w:עזריה|עזריה]], [[w:פדיה|פדיה]], [[w:פתחיה|פתחיה]], [[w:רמות מאיר|רמות מאיר]], [[w:שעלבים|שעלבים]] (((ק&quot;ת תש&quot;י, 241, 307, 318, 585; תשי&quot;א, 171, 350; תשי&quot;ב, 372; תשי&quot;ג, 124, 932, 1243; תשי&quot;ד, 337, 894; תשי&quot;ז, 90; תשי&quot;ח, 795; תשכ&quot;א, 1707; תשכ&quot;ב, 2533; תשכ&quot;ג, 140; תשכ&quot;ו, 1999; תשכ&quot;ז, 72; תשמ&quot;ז, 1250; תשמ&quot;ח, 937; תש&quot;ן, 610; תשנ&quot;ד, 600; תשנ&quot;ט, 309; תשס&quot;ב, 53; תשס&quot;ד, 279, 384, 961; תש&quot;ע, 837; תשע&quot;א, 630; תשע&quot;ב, 1382א; תשע&quot;ז, 626; תשע&quot;ט, 2137; תשפ&quot;א, 2496; תשפ&quot;ב, 1086)))
@ (י) : (('''[[w:מועצה אזורית גיזו|גיזו]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 2008; תשכ&quot;ד, 1447)))
@ (יא) : '''[[w:מועצה אזורית גן רווה|גן רווה]]''' - [[w:אירוס (יישוב)|אירוס]], [[w:בית-חנן|בית חנן]], [[w:בית עובד|בית עובד]], [[w:גאליה (מושב)|גאליה]], [[w:גן שורק|גן שורק]], [[w:כפר הנגיד|כפר הנגיד]], [[w:נטעים|נטעים]], [[w:עיינות|עיינות]] (((ק&quot;ת תשי&quot;ב, 658, 1272; תשי&quot;ג, 924; תשי&quot;ז, 1875; תשי&quot;ט, 591; תש&quot;ך, 1073, 1368; תשכ&quot;ב, 2187; תשכ&quot;ג, 140, 1404; תשמ&quot;ב, 1318; תשנ&quot;ה, 746; תשס&quot;ג, 553; תשס&quot;ה, 746; תש&quot;ע, 764; תשע&quot;ד, 286; תשע&quot;ז, 1095)))
@ (יב) : (('''[[w:מועצה אזורית געתון|געתון]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ב, 1959; תשכ&quot;ד, 1829; תשכ&quot;ה, 382; תשל&quot;א, 915, 1584; תשל&quot;ז, 2109; תשמ&quot;ג, 343)))
@ (יג) : (('''[[w:מועצה אזורית האלה|האלה]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 763, 2009; תש&quot;ך, 1102; תשכ&quot;א, 2397; תשכ&quot;ג, 779; תשכ&quot;ד, 1159, 1447)))
@ (יד) : '''[[w:מועצה אזורית הגלבוע|הגלבוע]]''' - [[w:אביטל|אביטל]], [[w:אדירים|אדירים]], [[w:מרכז אומן|אומן]], [[w:בית אלפא|בית אלפא]], [[w:בית השיטה|בית השיטה]], [[w:ברק (מושב)|ברק]], [[w:גבע|גבע]], [[w:גדיש|גדיש]], [[w:גדעונה|גדעונה]], [[w:גן נר|גן נר]], [[w:דבורה (מושב)|דבורה]], [[w:מרכז חבר|חבר]], [[w:חפציבה|חפצי-בה]], [[w:טייבה (בגליל)|טייבה (בעמק)]], [[w:טמרה (יזרעאל)|טמרה]], [[w:יזרעאל (קיבוץ)|יזרעאל]], [[w:כפר יחזקאל|כפר יחזקאל]], [[w:מגן שאול|מגן שאול]], [[w:מולדת (יישוב)|מולדת]], [[w:מוקייבלה|מוקיבלה]], [[w:מיטב (מושב)|מיטב]], [[w:מלאה|מלאה]], [[w:נאעורה|נאעורה]], [[w:נורית (יישוב)|נורית]], [[w:ניר יפה|ניר יפה]], [[w:עין חרוד איחוד|עין חרוד איחוד]], [[w:עין חרוד מאוחד|עין חרוד מאוחד]], [[w:פרזון|פרזון]], [[w:סנדלה|צנדלה]], [[w:רם און|רם און]], [[w:רמת צבי|רמת צבי]], [[w:תל יוסף|תל יוסף]] (((ק&quot;ת תש&quot;י, 244, 307, 318; תשי&quot;א, 171; תשי&quot;ג, 482; תשי&quot;ח, 417; תשי&quot;ט, 83, 708; תשכ&quot;ג, 779; תשכ&quot;ד, 306, 1220; תשע&quot;ב, 1477; תשנ&quot;ד, 1208)))
@ (טו) : '''[[w:מועצה אזורית הגליל העליון|הגליל העליון]]''' - [[w:איילת השחר (קיבוץ)|אילת השחר]], [[w:ברעם|ברעם]], [[w:גדות|גדות]], [[w:גונן|גונן]], [[w:דן (קיבוץ)|דן]], [[w:דפנה (קיבוץ)|דפנה]], [[w:הגושרים|הגושרים]], [[w:חולתה|חולתה]], [[w:יפתח (קיבוץ)|יפתח]], [[w:יראון|יראון]], [[w:כפר בלום|כפר בלום]], [[w:כפר גלעדי|כפר גלעדי]], [[w:כפר הנשיא|כפר הנשיא]], [[w:כפר סאלד|כפר סולד]], [[w:להבות הבשן|להבות הבשן]], [[w:מחניים|מחניים]], [[w:מלכיה|מלכיה]], [[w:מנרה|מנרה]], [[w:מעיין ברוך|מעין ברוך]], [[w:משגב עם|משגב עם]], [[w:נאות מרדכי|נאות מרדכי]], [[w:סאסא|סאסא]], [[w:עמיעד|עמיעד]], [[w:עמיר|עמיר]], [[w:צבעון|צבעון]], [[w:קדרים|קדרים]], [[w:שדה נחמיה|שדה נחמיה]], [[w:שמיר (קיבוץ)|שמיר]], [[w:שניר|שניר]] (((ק&quot;ת תש&quot;י, 575; תשי&quot;א, 235, 1605; תשי&quot;ג, 1338; תשי&quot;ד, 424; תשי&quot;ז, 132, 513, 844; תשי&quot;ח, 1899; תשי&quot;ט, 709; תשכ&quot;ב, 2536; תשכ&quot;ג, 141; תשכ&quot;ד, 1448; תשל&quot;ז, 1288; תשמ&quot;א, 1185; תשמ&quot;ח, 667; תשנ&quot;א, 1062; תשנ&quot;ז, 134; תשנ&quot;ט, 108; תש&quot;ס, 761; תשס&quot;ז, 177; תשס&quot;ח, 125; תשע&quot;ג, 937; תשע&quot;ו, 417)))
@ (טז) : '''[[w:מועצה אזורית הגליל התחתון|הגליל התחתון]]''' - [[w:אילניה|אילניה]], [[w:ארבל (מושב)|ארבל]], [[w:בית קשת|בית קשת]], [[w:בית רימון|בית רימון]], [[w:גבעת אבני|גבעת אבני]], [[w:הזורעים|הזורעים]], [[w:כפר זיתים|כפר זיתים]], [[w:כפר חיטים|כפר חיטים]], [[w:כפר קיש|כפר קיש]], [[w:לביא (קיבוץ)|לביא]], [[w:מסד (יישוב קהילתי)|מסד]], [[w:מצפה (יישוב)|מצפה]], [[w:מצפה נטופה|מצפה נטופה]], [[w:שדה אילן|שדה אילן]], [[w:שדמות דבורה|שדמות דבורה]], [[w:שרונה (מושב)|שרונה]] (((ק&quot;ת תש&quot;י, 1182; תשי&quot;א, 171, 1433; תשי&quot;ג, 924; תש&quot;ך, 435, 776; תשכ&quot;ב, 2916; תשכ&quot;ג, 1134; תשכ&quot;ז, 72, 1312; תשל&quot;ו, 1889; תש&quot;ם, 2121; תשמ&quot;ב, 1032; תשמ&quot;ג, 1686; תשמ&quot;ו, 1392; תשנ&quot;א, 168; תשנ&quot;ג, 145; תשנ&quot;ד, 1089; תשנ&quot;ח, 508, 1120; תשנ&quot;ט, 108; תש&quot;ס, 439; תשס&quot;א, 1038; תשס&quot;ג, 640; תשע&quot;ג, 245; תשע&quot;ד, 1191; תשע&quot;ז, 826; תשע&quot;ט, 697, 2219; תשפ&quot;ב, 2343, 2833)))
@ (יז) : (('''[[w:מועצה אזורית הדר השרון|הדר-השרון]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1397; תשכ&quot;ד, 1688; תשמ&quot;ד, 1645)))
@ (יח) : (('''[[w:מועצה אזורית הירקון|הירקון]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ב, 655; תשי&quot;ג, 924; תשי&quot;ט, 1954; תש&quot;ם, 1283)))
@ (יט) : (('''[[w:מועצה אזורית הרי יהודה|הרי-יהודה]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 2010; תשכ&quot;א, 221; תשכ&quot;ב, 1446; תשכ&quot;ג, 1312, 1972; תשכ&quot;ד, 515, 1448)))
@ (כ) : (('''[[w:מועצה אזורית השרון הצפוני|השרון-הצפוני]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1720; תשי&quot;ט, 109, 1305; תשכ&quot;ב, 550; תשכ&quot;ג, 824; תשכ&quot;ד, 1084; תשכ&quot;ו, 2045; תשמ&quot;ד, 1645)))
@ (כא) : (('''[[w:מועצה אזורית השרון התיכון|השרון התיכון]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 1116; תשי&quot;ג, 924; תשט&quot;ו, 554; תש&quot;ך, 1821; תשכ&quot;ב, 356; תשכ&quot;ד, 1955; תשל&quot;ג, 1569; תש&quot;ם, 1283)))
@ (כב) : '''[[w:מועצה אזורית זבולון|זבולון]]''' - [[w:אושה|אושה]], [[w:אבטין|איבטין]], [[w:ח'וואלד|חווא'לד]], [[w:יגור|יגור]], [[w:כפר ביאליק|כפר ביאליק]], [[w:כפר המכבי|כפר המכבי]], [[w:כפר הנוער הדתי|כפר הנוער הדתי]], [[w:כפר חסידים|כפר חסידים א']], [[w:כפר חסידים ב'|כפר חסידים ב']], [[w:נופית|נופית]], [[w:ראס עלי|ראס עלי]], [[w:רמת יוחנן|רמת יוחנן]], [[w:שער העמקים|שער העמקים]] (((ק&quot;ת תש&quot;י, 772; תשי&quot;א, 171, 924; תשי&quot;ב, 258; תשט&quot;ו, 730; תשי&quot;ז, 1443, 1693; תשי&quot;ח, 419; תשי&quot;ט, 1823; תש&quot;ך, 164; תשכ&quot;ד, 1386; תשמ&quot;ט, 777; תש&quot;ן, 98; תשנ&quot;ד, 666; תשס&quot;א, 1030; תשס&quot;ד, 745; תשס&quot;ה, 814; תשס&quot;ו, 254, 336; תשס&quot;ז, 176; תשס&quot;ז, 986; תשס&quot;ח, 1184; תשע&quot;א, 689; תשע&quot;ב, 689; תשע&quot;ג, 1189, 1427; תשע&quot;ו, 1501; תשע&quot;ט, 2182; תשפ&quot;א, 3698; תשפ&quot;ב, 2264)))
@ (כג) : '''[[w:מועצה אזורית אשכול|אשכול]]''' - [[w:אבשלום (יישוב)|אבשלום]], [[w:אוהד|אוהד]], [[w:אורים|אורים]], [[w:בארי (קיבוץ)|בארי]], [[w:בני נצרים|בני נצרים]], [[w:גבולות|גבולות]], [[w:דקל (מושב)|דקל]], [[w:חולית (קיבוץ)|חולית]], [[w:יבול (מושב)|יבול]], [[w:ישע|ישע]], [[w:יתד|יתד]], [[w:כיסופים|כסופים]], [[w:כרם שלום|כרם שלום]], [[w:מבטחים (מושב)|מבטחים]], [[w:מגן (קיבוץ)|מגן]], [[w:נווה (מושב)|נווה]], [[w:ניר יצחק|ניר יצחק]], [[w:ניר עוז|ניר עוז]], [[w:נירים|נירים]], [[w:סופה (קיבוץ)|סופה]], [[w:עין הבשור|עין הבשור]], [[w:עין השלושה|עין השלושה]], [[w:עמיעוז|עמי-עוז]], [[w:פרי גן|פרי-גן]], [[w:צאלים|צאלים]], [[w:צוחר|צוחר]], [[w:רעים|רעים]], [[w:שדה ניצן|שדה ניצן]], [[w:שדי אברהם|שדי אברהם]], [[w:שלומית (יישוב)|שלומית]], [[w:תלמי אליהו|תלמי אליהו]], [[w:תלמי יוסף|תלמי יוסף]] (((ק&quot;ת תשי&quot;ב, 116, 215; תשי&quot;ג, 924; תשי&quot;ט, 889; תשכ&quot;א, 9; תשכ&quot;ב, 2372; תשכ&quot;ז, 1106, 2872; תשכ&quot;ט, 128, 1746; תשל&quot;ב, 1425; תשל&quot;ז, 406; תשמ&quot;ה, 954; תשנ&quot;ז, 453; תשע&quot;ג, 11; תשע&quot;ט, 550, 2150)))
@ (כד) : '''[[w:מועצה אזורית חוף אשקלון|חוף אשקלון]]''' - [[w:באר גנים|באר גנים]], [[w:בית שקמה|בית שקמה]], [[w:ברכיה (מושב)|ברכיה]], [[w:בת הדר|בת הדר]], [[w:גברעם|גברעם]], [[w:גיאה|גיאה]], [[w:הודיה|הודיה]], [[w:זיקים|זיקים]], [[w:חלץ|חלץ]], [[w:יד מרדכי|יד מרדכי]], [[w:כוכב מיכאל|כוכב מיכאל]], [[w:כרמיה (קיבוץ)|כרמיה]], [[w:מבקיעים|מבקיעים]], [[w:משען|משען]], [[w:ניצן (יישוב)|ניצן]], [[w:ניצן ב'|ניצן א' (([צ&quot;ל: ניצן ב']))]], [[w:ניצנים|ניצנים]], [[w:ניר ישראל|ניר ישראל]], [[w:נתיב העשרה|נתיב העשרה]], [[w:תלמי יפה|תלמי יפה]] (((ק&quot;ת תש&quot;י, 1287; תשי&quot;ג, 924; תשי&quot;ד, 711; תשכ&quot;ד, 1831; תשכ&quot;ה, 1260; תשכ&quot;ו, 521, 1048; תשכ&quot;ז, 15; תשמ&quot;ו, 190; תשנ&quot;ז, 505; תשנ&quot;ט, 78, 667; תשס&quot;ב, 1176; תשס&quot;ז, 984; תשס&quot;ח, 1201; תשע&quot;א, 552; תשע&quot;ח, 872, 2630)))
@ (כה) : '''[[w:מועצה אזורית חוף הכרמל|חוף הכרמל]]''' - [[w:בית אורן|בית אורן]], [[w:בית חנניה|בית חנניה]], [[w:בת שלמה|בת שלמה]], [[w:גבע כרמל|גבע כרמל]], [[w:דור (מושב)|דור]], [[w:הבונים|הבונים]], [[w:החותרים|החותרים]], [[w:כפר גלים|כפר גלים]], [[w:כרם מהר&quot;ל|כרם מהר&quot;ל]], [[w:מאיר שפיה|מאיר שפיה]], [[w:מגדים|מגדים]], [[w:מעגן מיכאל|מעגן מיכאל]], [[w:מעיין צבי|מעיין צבי]], [[w:נווה ים|נווה ים]], [[w:נחשולים|נחשולים]], [[w:ניר עציון|ניר עציון]], [[w:עופר (מושב)|עופר]], [[w:עין אילה|עין איילה]], [[w:עין הוד|עין הוד]], [[w:עין חוד|עין חוד]], [[w:עין כרמל|עין כרמל]], [[w:עתלית|עתלית]], [[w:צרופה|צרופה]], [[w:קיסריה (יישוב)|קיסריה]], [[w:שדות ים|שדות ים]] (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 1032; 1466; תשי&quot;ב, 1349; תשי&quot;ג, 924; תשי&quot;ד, 1185; תשט&quot;ו, 321; תשי&quot;ט, 1536; תשכ&quot;ב, 2186; תשכ&quot;ד, 156; תשכ&quot;ט, 1470; תשנ&quot;ב, 1035; תשנ&quot;ד, 671; תשנ&quot;ה, 1569; תשס&quot;ה, 559; תשס&quot;ו, 68, 446, 713; תשס&quot;ח, 1397, 1397; תשע&quot;ד, 522; תשע&quot;ח, 1824; תשפ&quot;א, 3002)))
@ (כו) : '''[[w:מועצה אזורית חוף השרון|חוף השרון]]''' - [[w:אודים|אודים]], [[w:ארסוף|ארסוף]], [[w:בית יהושע|בית יהושע]], [[w:בני ציון|בני ציון]], [[w:בצרה (ישראל)|בצרה]], [[w:גליל ים|גליל ים]], [[w:געש|געש]], [[w:חרוצים|חרוצים]], [[w:יקום (קיבוץ)|יקום]], [[w:כפר נטר|כפר נטר]], [[w:רשפון|רשפון]], [[w:שפיים|שפיים]], [[w:תל יצחק|תל יצחק]] (((ק&quot;ת תש&quot;י, 171, 248, 307, 318; תשי&quot;א, 171, 522, 1164; תשט&quot;ז, 328; תשי&quot;ח, 1518; תש&quot;ך, 777; תשכ&quot;ב, 551, 1500; תשכ&quot;ג, 1548; תשל&quot;ז, 1786; תש&quot;ם, 589; תשנ&quot;ד, 1091; תשנ&quot;ו, 1007; תשנ&quot;ט, 1087; תש&quot;ע, 928; תשע&quot;ד, 96, 1025; תשע&quot;ה, 824; תשע&quot;ז, 1090)))
@ (כז) : '''[[w:מועצה אזורית חבל יבנה|חבל יבנה]]''' - [[w:בית גמליאל|בית גמליאל]], [[w:גבעת וושינגטון|בית רבן]], [[w:בן זכאי|בן זכאי]], [[w:בני דרום|בני דרום]], [[w:ישיבת כרם ביבנה|ישיבת כרם יבנה]], [[w:ניר גלים|ניר גלים]], [[w:קבוצת יבנה|קבוצת יבנה]] (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 483, 924; תשי&quot;ח, 1898; תשי&quot;ט, 200, 359; תשכ&quot;ד, 1754; תשכ&quot;ה, 355; תשכ&quot;ח, 1533; תשל&quot;ו, 1783; תשל&quot;ז, 56; תשמ&quot;ה, 1281; תשנ&quot;ב, 8; תשנ&quot;ד, 1091; תשנ&quot;ה, 745; תשנ&quot;ו, 504, 854; תשס&quot;ב, 817; תש&quot;ע, 978; תשע&quot;ו, 414; תשע&quot;ט, 2134)))
@ (כח) : '''[[w:מועצה אזורית יואב|יואב]]''' - [[w:אל עזי|אל-עזי]], [[w:בית גוברין (קיבוץ)|בית גוברין]], [[w:בית ניר|בית ניר]], [[w:גלאון|גלאון]], [[w:גת (קיבוץ)|גת]], [[w:ורדון|ורדון]], [[w:כפר הרי&quot;ף|כפר הרי&quot;ף]], [[w:כפר מנחם|כפר מנחם]], [[w:נגבה|נגבה]], [[w:נחלה (מושב)|נחלה]], [[w:סגולה (מושב)|סגולה]], [[w:קדמה|קדמה]], [[w:רבדים|רבדים]], [[w:שדה יואב|שדה יואב]] (((ק&quot;ת תש&quot;י, 1443; תשי&quot;א, 236; תשי&quot;ב, 475; תשי&quot;ג, 924; תשי&quot;ז, 91, 605; תשי&quot;ח, 1949; תש&quot;ך, 991; תשכ&quot;א, 940; תשכ&quot;ג, 1998; תשכ&quot;ד, 1508; תשכ&quot;ה, 2137; תשכ&quot;ו, 2046; תשל&quot;א, 1309; תשל&quot;ה, 629; תשנ&quot;ו, 557; תשנ&quot;ט, 1084; תשס&quot;א, 223, 902; תשס&quot;ז, 1135; תש&quot;ע, 934; תשע&quot;א, 563, 963; תשע&quot;ז, 1687; תשע&quot;ט, 560; תשפ&quot;א, 3736)))
@ (כט) : (('''[[w:מועצה אזורית יזרעאל|יזרעאל]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ם, 1975)))
@ (ל) : '''[[w:מועצה אזורית לכיש|לכיש]]''' - [[w:אחוזם|אחוזם]], [[w:אליאב|אליאב]], [[w:אמציה (מושב)|אמציה]], [[w:בני דקלים|בני דקלים]], [[w:זוהר (מושב)|זוהר]], [[w:יד נתן|יד נתן]], [[w:כרמי קטיף|כרמי קטיף]], [[w:לכיש (מושב)|לכיש]], [[w:מנוחה|מנוחה]], [[w:נוגה (מושב)|נגה]], [[w:נהורה|נהורה]], [[w:נטע (יישוב)|נטע]], [[w:ניר ח&quot;ן|ניר חן]], [[w:עוצם|עוצם]], [[w:שדה דוד|שדה דוד]], [[w:שדה משה|שדה משה]], [[w:שחר (מושב)|שחר]], [[w:שקף|שקף]], [[w:תלמים|תלמים]] (((ק&quot;ת תשי&quot;ז, 178, 606; תשי&quot;ח, 1950; תש&quot;ך, 992; תשכ&quot;א, 1752; תשכ&quot;ד, 1509; תשכ&quot;ה, 1138, 2515; תשכ&quot;ט, 1292; תשל&quot;ה, 630; תשמ&quot;ג, 879; תשמ&quot;ח, 589; תשס&quot;ז, 1134; תשע&quot;א, 540; תשע&quot;ב, 314; תשע&quot;ג, 42; תשע&quot;ט, 584; תשפ&quot;ב, 3452)))
@ (לא) : '''[[w:מועצה אזורית מגידו|מגידו]]''' - [[w:אליקים|אליקים]], [[w:גבעת עוז|גבעת עז]], [[w:גלעד (קיבוץ)|גלעד (אבן יצחק)]], [[w:דליה (קיבוץ)|דליה]], [[w:הזורע|הזורע]], [[w:יקנעם (מושבה)|יקנעם]], [[w:מגידו (קיבוץ)|מגידו]], [[w:מדרך עוז|מדרך עז]], [[w:משמר העמק|משמר העמק]], [[w:עין העמק|עין העמק]], [[w:עין השופט|עין השופט]], [[w:רמות מנשה (קיבוץ)|רמות מנשה]], [[w:רמת השופט|רמת השופט]] (((ע&quot;ר 1945, 374א'; 1947, 201א'; ק&quot;ת תשי&quot;ד, 617; תש&quot;ט, 425; תש&quot;י, 125, 793; תשי&quot;ג, 1382; תשנ&quot;ב, 1411; תשס&quot;ו, 1113; תשס&quot;ח, 980; תשע&quot;ג, 250; תשע&quot;ו, 264; תשפ&quot;ב, 3427)))
@ (לב) : '''[[w:מועצה אזורית חבל מודיעין|חבל מודיעין]]''' - [[w:אחיסמך|אחיסמך]], [[w:בארות יצחק|בארות יצחק]], [[w:בית נחמיה|בית נחמיה]], [[w:בית עריף|בית עריף]], [[w:בן שמן|בן שמן]], [[w:בני עטרות|בני עטרות]], [[w:ברקת (מושב)|ברקת]], [[w:גבעת כ&quot;ח|גבעת כוח]], [[w:גנתון|גינתון]], [[w:גמזו (מושב)|גמזו]], [[w:חדיד|חדיד]], [[w:טירת יהודה|טירת יהודה]], [[w:כפר דניאל|כפר דניאל]], [[w:כפר טרומן|כפר טרומן]], [[w:כפר רות|כפר רות]], [[w:כרם בן שמן|כרם בן שמן]], [[w:לפיד (יישוב)|לפיד]], [[w:מבוא מודיעים|מבוא מודיעים]], [[w:מזור|מזור]], [[w:נופך|נופך]], [[w:נחלים|נחלים]], [[w:רינתיה|רנתיה]], [[w:שילת|שילת]] (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 420; תשי&quot;ג, 924; תשי&quot;ד, 1341; תשי&quot;ח, 795; תשי&quot;ט, 712, 1734; תשכ&quot;ז, 2353, 2999; תשכ&quot;ט, 48; תשל&quot;ז, 1124; תשמ&quot;ב, 1300; תשמ&quot;ה, 72; תשמ&quot;ח, 488; תשנ&quot;ג, 1092; תשנ&quot;ד, 597; תשנ&quot;ה, 715; תשנ&quot;ז, 454; תשנ&quot;ח, 320, 746, 982, 1050; תשס&quot;ו, 781, 820; תש&quot;ע, 847; תשע&quot;ב, 1057; תשפ&quot;א, 3657)))
@ (לג) : '''[[w:מועצה אזורית מנשה|מנשה]]''' - [[w:אום אל-קוטוף|אום אל קוטוף]], [[w:אל-עריאן|אל-עריאן]], [[w:ברקאי|ברקאי]], [[w:גן השומרון|גן השומרון]], [[w:גן שמואל|גן שמואל]], [[w:כפר גליקסון|כפר גליקסון]], [[w:כפר פינס|כפר פינס]], [[w:להבות חביבה|להבות חביבה]], [[w:מאור|מאור]], [[w:מגל (קיבוץ)|מגל]], [[w:מי עמי|מי עמי]], [[w:מייסר|מייסר]], [[w:מענית|מענית]], [[w:מצפה אילן|מצפה אילן]], [[w:מצר (קיבוץ)|מצר]], [[w:משמרות|משמרות]], [[w:עין עירון|עין עירון]], [[w:עין שמר|עין שמר]], [[w:קציר (יישוב)|קציר]], [[w:רגבים|רגבים]], [[w:שדה יצחק|שדה יצחק]], [[w:תלמי אלעזר|תלמי אליעזר]] (((ק&quot;ת תש&quot;י, 490, 881; תשי&quot;א, 1632, 171; תשי&quot;ב, 352; תשט&quot;ז, 416, 730; תשי&quot;ט, 972, 1459; תש&quot;ך, 1124; תשכ&quot;ג, 2055; תשכ&quot;ה, 1831; תשכ&quot;ז, 1052; תש&quot;ן, 818; תשנ&quot;ב, 1217; תשנ&quot;ו, 1451; תשס&quot;ה, 781; תש&quot;ע, 141, 763; תשע&quot;ב, 1372א; תשע&quot;ז, 295; תשע&quot;ח, 362; תשע&quot;ט, 672; תשפ&quot;ב, 2273)))
@ (לד) : '''[[w:מועצה אזורית מעלה יוסף|מעלה יוסף]]''' - [[w:אבירים|אבירים]], [[w:אבן מנחם|אבן מנחם]], [[w:אלקוש|אלקוש]], [[w:גורן (מושב)|גורן]], [[w:גורנות הגליל|גורנות הגליל]], [[w:גיתה (יישוב)|גיתה]], [[w:מצפה הילה|הילה]], [[w:זרעית|זרעית]], [[w:חוסן|חוסן]], [[w:יערה|יערה]], [[w:לפידות|לפידות]], [[w:מנות|מנות]], [[w:מעונה|מעונה]], [[w:מתת|מתת]], [[w:נווה זיו|נווה זיו]], [[w:נטועה|נטועה]], [[w:עבדון|עבדון]], [[w:עין יעקב|עין יעקב]], [[w:פקיעין החדשה|פקיעין חדשה]], [[w:צוריאל|צוריאל]], [[w:שומרה (מושב)|שומרה]], [[w:שתולה|שתולה]] (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 421; תשי&quot;ט, 318; תשכ&quot;ד, 1833; תשכ&quot;ח, 2302; תשל&quot;ו, 274; תשמ&quot;ו, 1477; תש&quot;ן, 896; תשנ&quot;ד, 1090; תשנ&quot;ו, 411; תשנ&quot;ח, 497; תשס&quot;ו, 1060; תשס&quot;ז, 465; תש&quot;ע, 981; תשע&quot;ג, 1182; תשע&quot;ה, 381; תשע&quot;ט, 411, 2272; תשפ&quot;א, 2993; תשפ&quot;ב, 1070, 3418)))
@ (לה) : (('''[[w:מועצה אזורית מפעלות אפק|מפעלות-אפק]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון]])) (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 992, 1306; תשכ&quot;ו, 154; תשל&quot;ג, 1730; תשל&quot;ח, 2179; תש&quot;ם, 1284)))
@ (לו) : '''[[w:מועצה אזורית מרום הגליל|מרום הגליל]]''' - [[w:אביבים|אביבים]], [[w:אור הגנוז|אור הגנוז]], [[w:אמירים|אמירים]], [[w:ביריה|ביריה]], [[w:בר יוחאי (יישוב)|בר יוחאי]], [[w:דוב&quot;ב|דוב&quot;ב]], [[w:דלתון (מושב)|דלתון]], [[w:חזון (מושב)|חזון]], [[w:טפחות (מושב)|טפחות]], [[w:כלנית (יישוב)|כלנית]], [[w:כפר חנניה|כפר חנניה]], [[w:כפר שמאי|כפר שמאי]], [[w:כרם בן זמרה|כרם בן זמרה]], [[w:ליבנים|לבנים]], [[w:מירון (מושב)|מירון]], [[w:כפר חושן|ספסופה]], [[w:עין אל-אסד|עין אל-אסד]], [[w:עלמה (מושב)|עלמה]], [[w:עמוקה|עמוקה]], [[w:פרוד|פרוד]], [[w:ריחאניה|ריחאניה]], [[w:שזור|שזור]], [[w:שפר|שפר]] (((ק&quot;ת תש&quot;י, 1377; תשי&quot;ג, 924; תשי&quot;ז, 26, 743; תשי&quot;ח, 1668; תשי&quot;ט, 972; תשכ&quot;ב, 441; תשכ&quot;ה, 1061; תש&quot;ל, 149; תשל&quot;ז, 1559; תשמ&quot;ג, 553, 1598; תשמ&quot;ו, 1056; תשמ&quot;ח, 669; תשנ&quot;א, 1061; תשנ&quot;ב, 903; תשנ&quot;ג, 396; תשנ&quot;ד, 106, 789; תשנ&quot;ח, 1165; תשס&quot;ב, 1271; תשס&quot;ד, 70, 962; תשע&quot;ג, 82; תשע&quot;ח, 1924; תשע&quot;ט, 346; תשפ&quot;א, 674, 2465)))
@ (לז) : '''[[w:מועצה אזורית מרחבים|מרחבים]]''' - [[w:אשבול (מושב)|אשבול]], [[w:בטחה|בטחה]], [[w:גילת|גילת]], [[w:מבועים|מבועים]], [[w:מסלול (מושב)|מסלול]], [[w:ניר משה|ניר משה]], [[w:ניר עקיבא|ניר עקיבא]], [[w:פדויים|פדויים]], [[w:פטיש (מושב)|פטיש]], [[w:פעמי תש&quot;ז|פעמי תש&quot;ז]], [[w:קלחים|קלחים]], [[w:רנן|רנן]], [[w:שבי דרום|שבי דרום]], [[w:שדה צבי|שדה צבי]], [[w:תלמי ביל&quot;ו|תלמי ביל&quot;ו]], [[w:תפרח|תפרח]] (((ק&quot;ת תשי&quot;ב, 327; תשי&quot;ג, 924; תשי&quot;ז, 200; תשי&quot;ח, 425; תשי&quot;ט, 710, 889; תש&quot;ך, 435; תשכ&quot;א, 222; תשכ&quot;ד, 401; תשכ&quot;ז, 2873; תשל&quot;ז, 447; תשמ&quot;ה, 956; תשס&quot;ב, 128; תשס&quot;ז, 1131; תשע&quot;ד, 1144; תשע&quot;ז, 1227; תשע&quot;ט, 2159; תש&quot;ף, 1728; תשפ&quot;א, 3023)))
@ (לח) : '''[[w:מועצה אזורית נחל שורק|נחל שורק]]''' - [[w:בית חלקיה|בית חלקיה]], [[w:בני ראם|בני ראם]], [[w:גני טל|גני טל]], [[w:חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים]], [[w:יד בנימין|יד בנימין]], [[w:יסודות (מושב)|יסודות]], [[w:נצר חזני|נצר חזני]] (((ק&quot;ת תש&quot;י, 496; תשי&quot;א, 171; תשי&quot;ב, 502; תשי&quot;ג, 924; תשי&quot;ד, 70, 460; תשט&quot;ו, 7, 18; תשי&quot;ח, 1355; תשי&quot;ט, 434, 1398; תש&quot;ך, 995; תשכ&quot;א, 941; תשכ&quot;ג, 2081; תשכ&quot;ז, 172; תשס&quot;ז, 466; תשס&quot;ח, 862; תש&quot;ע, 925; תשע&quot;ב, 192; תשע&quot;ה, 579)))
@ (לט) : (('''[[w:מועצה אזורית נעמן|נעמן]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 764; תשכ&quot;א, 2700; תשכ&quot;ג, 21; תשכ&quot;ה, 2138; תשמ&quot;ג, 344)))
@ (מ) : (('''[[w:מועצה אזורית סולם צור|סולם-צור]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1253; תשכ&quot;א, 1707; תשכ&quot;ג, 856; תשכ&quot;ד, 1835; תשכ&quot;ה, 383; תשמ&quot;ג, 344)))
@ (מא) : '''[[w:מועצה אזורית שדות נגב|שדות נגב]]''' - [[w:בית הגדי|בית הגדי]], [[w:גבעולים|גבעולים]], [[w:זמרת (מושב)|זמרת]], [[w:זרועה|זרועה]], [[w:יושיביה|יושיביה]], [[w:כפר מימון|כפר מימון]], [[w:מלילות|מלילות]], [[w:מעגלים|מעגלים]], [[w:סעד|סעד]], [[w:עלומים (קיבוץ)|עלומים]], [[w:שיבולים|שבלים]], [[w:שובה|שובה]], [[w:שוקדה|שוקדה]], [[w:שרשרת (מושב)|שרשרת]], [[w:תושיה|תושיה]], [[w:תקומה|תקומה]] (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 501, 1192; תשי&quot;ג, 924; תשי&quot;ד, 856; תשי&quot;ח, 1772; תשי&quot;ט, 889; 1735; תש&quot;ך, 1031; תשכ&quot;ג, 1106; תשכ&quot;ו, 157; תשכ&quot;ז, 2753; תשל&quot;ז, 448; תשנ&quot;ב, 1508; תשנ&quot;ג, 148; תשס&quot;ג, 447; תשס&quot;ו, 268; תשע&quot;ה, 404; תשע&quot;ז, 1227; תשע&quot;ט, 543)))
@ (מב) : '''[[w:מועצה אזורית עמק הירדן|עמק הירדן]]''' - [[w:אלומות|אלומות]], [[w:אלמגור|אלמגור]], [[w:אפיקים|אפיקים]], [[w:אשדות יעקב איחוד|אשדות יעקב (איחוד)]], [[w:אשדות יעקב מאוחד|אשדות יעקב (מאוחד)]], [[w:בית זרע|בית זרע]], [[w:גינוסר|גנוסר]], [[w:דגניה א'|דגניה א']], [[w:דגניה ב'|דגניה ב']], [[w:האון|האון]], [[w:חוקוק|חוקוק]], [[w:כנרת (מושבה)|כנרת]], [[w:פוריה - כפר עבודה|כפר עבודה]], [[w:מסדה|מסדה]], [[w:מעגן (קיבוץ)|מעגן]], [[w:פוריה - נווה עובד|נווה עובד]], [[w:עין גב|עין גב]], [[w:פוריה עילית|פוריה עילית]], [[w:קבוצת כנרת|קבוצת כנרת]], [[w:רביד|רביד]], [[w:שער הגולן|שער הגולן]], [[w:תל קציר|תל קציר]] (((ק&quot;ת תש&quot;י, 149, 307, 318; תשי&quot;א, 171; תשי&quot;ט, 710, 973; תשכ&quot;א, 1752; תשכ&quot;ג, 279; תשמ&quot;ז, 212; תש&quot;ן, 540; תשנ&quot;א, 1062; תשנ&quot;ב, 449; תשנ&quot;ה, 1384; תש&quot;ס, 68; תשס&quot;ז, 10; תשס&quot;ט, 236; תשע&quot;א, 576; תשע&quot;ג, 260; תשע&quot;ח, 2497)))
@ (מג) : '''[[w:מועצה אזורית עמק חפר|עמק חפר]]''' - [[w:אביחיל|אביחיל]], [[w:אומץ (מושב)|אומץ]], [[w:אחיטוב|אחיטוב]], [[w:אלישיב (מושב)|אלישיב]], [[w:בארותיים|בארותיים]], [[w:בורגתא|בורגתא]], [[w:בחן|בחן]], [[w:בית הלוי|בית הלוי]], [[w:בית חרות|בית חירות]], [[w:בית ינאי|בית ינאי]], [[w:בית יצחק-שער חפר|בית יצחק – שער חפר]], [[w:ביתן אהרן|ביתן אהרון]], [[w:בת חן|בת חן]], [[w:בת חפר|בת חפר]], [[w:גאולי תימן|גאולי תימן]], [[w:גבעת חיים איחוד|גבעת חיים איחוד]], [[w:גבעת חיים מאוחד|גבעת חיים מאוחד]], [[w:גבעת שפירא (מושב)|גבעת שפירא]], [[w:גן יאשיה|גן יאשיה]], [[w:הדר עם|הדר עם]], [[w:המעפיל|המעפיל]], [[w:העוגן|העוגן]], [[w:חבצלת השרון (מושב)|חבצלת השרון]], [[w:חגלה (מושב)|חוגלה]], [[w:חופית (יישוב)|חופית]], [[w:חיבת ציון (מושב)|חיבת ציון]], [[w:חניאל|חניאל]], [[w:חרב לאת|חרב לאת]], [[w:יד חנה|יד חנה]], [[w:כפר ידידיה|ידידיה]], [[w:כפר הרא&quot;ה|כפר הרואה]], [[w:כפר ויתקין|כפר ויתקין]], [[w:כפר חיים|כפר חיים]], [[w:כפר מונש|כפר מונש]], [[w:מכמורת|מכמורת]], [[w:מעברות|מעברות]], [[w:משמר השרון|משמר השרון]], [[w:עולש (מושב)|עולש]], [[w:עין החורש|עין החורש]], [[w:צוקי ים|צוקי ים]], [[w:שושנת העמקים (יישוב)|שושנת העמקים]] (((ע&quot;ר 1940, 477א'; 1944, 803א'; 1945, 684א', 979א'; 1947, 992א'; ק&quot;ת תש&quot;ט, 351; תש&quot;י, 81; תשי&quot;א, 546; תשי&quot;ג, 1065; תשי&quot;ד, 175; תשי&quot;ז, 272; תשי&quot;ט, 1399; תשכ&quot;ב, 1907; תשכ&quot;ג, 1107, 1849; תשכ&quot;ד, 66; תשל&quot;ז, 2278; תשמ&quot;ח, 1069; תשנ&quot;א, 214; תשנ&quot;ב, 1203, 1540; תשנ&quot;ג, 916; תשנ&quot;ה, 659; תשנ&quot;ט, 215; תשס&quot;ו, 1183; תשס&quot;ז, 343; תש&quot;ע, 238; תשע&quot;ג, 156; תשע&quot;ה, 824; תשע&quot;ח, 2505; תשע&quot;ט, 656; תשפ&quot;ב, 1982, 2301, 2940)))
@ (מד) : '''[[w:מועצה אזורית שדות דן|שדות דן]]''' - [[w:אחיעזר|אחיעזר]], [[w:גנות|גנות]], [[w:זיתן|זיתן]], [[w:חמ&quot;ד (מושב)|חמד]], [[w:יגל|יגל]], [[w:כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]], [[w:משמר השבעה|משמר השבעה]], [[w:ניר צבי|ניר צבי]], [[w:צפריה|צפריה]] (((ק&quot;ת תשי&quot;ב, 481, 761; תשי&quot;ג, 924, 1382; תשי&quot;ח, 441, 795; תשי&quot;ט, 711, 1009; תשכ&quot;ז, 75; תשל&quot;ח, 687; תשמ&quot;ב, 1404; תשמ&quot;ג, 1404; תשמ&quot;ו, 14; תשנ&quot;ד, 787; תשנ&quot;ז, 456; תשנ&quot;ח, 287, 322; תש&quot;ע, 859; תשע&quot;ב, 1069; תשע&quot;ט, 2147; תשפ&quot;א, 3016; תשפ&quot;ב, 3650)))
@ (מה) : (('''[[w:מועצה אזורית קישון|קישון]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 280, 592; תש&quot;ם, 1975)))
@ (מו) : '''[[w:מועצה אזורית רמת הנגב|רמת נגב]]''' - [[w:אשלים|אשלים]], [[w:באר מילכה|באר מילכה]], [[w:טללים|טללים]], [[w:כמהין (מושב)|כמהין]], [[w:מדרשת בן-גוריון|מדרשת בן גוריון]], [[w:מרחב עם|מרחב עם]], [[w:משאבי שדה|משאבי שדה]], [[w:ניצני סיני|ניצני סיני]], [[w:רביבים|רביבים]], [[w:רתמים|רתמים]], [[w:שדה בוקר|שדה בוקר]] (((ק&quot;ת תשי&quot;ד, 724; תשי&quot;ז, 784; תשי&quot;ט, 889, 1613; תש&quot;ך, 1225, 1965; תשכ&quot;ד, 1120; 1389; תשכ&quot;ו, 2570; תש&quot;ן, 1266; תשנ&quot;ט, 972; תשס&quot;ב, 129; תשס&quot;ד, 86, 96, 710; תשס&quot;ו, 1068; תשס&quot;ח, 106, 430; תש&quot;ע, 834; תשע&quot;ד, 98; תשע&quot;ה, 447; תשע&quot;ט, 342; תשפ&quot;א, 1786)))
@ (מז) : (('''[[w:מועצה אזורית שלחים|שלחים]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מרחבים|מרחבים]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 2587; תשכ&quot;ב, 2484; תשכ&quot;ד, 400)))
@ (מח) : '''[[w:מועצה אזורית שער הנגב|שער הנגב]]''' - [[w:אור הנר|אור הנר]], [[w:ארז (קיבוץ)|ארז]], [[w:ברור חיל|ברור חיל]], [[w:גבים|גבים]], [[w:דורות|דורות]], [[w:יכיני|יכיני]], [[w:כפר עזה|כפר עזה]], [[w:מפלסים|מפלסים]], [[w:נחל עוז|נחל עוז]], [[w:ניר עם|ניר עם]], [[w:רוחמה|רוחמה]] (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 437, 657; תשי&quot;ב, 278; תשי&quot;ג, 924; תשי&quot;ח, 1899; תש&quot;ך, 1965; תשכ&quot;א, 310; תשכ&quot;ג, 1234; תשכ&quot;ז, 2754; תשכ&quot;ט, 1293; תשמ&quot;ט, 565; תשס&quot;ה, 614; תשע&quot;ט, 598; תשפ&quot;א, 832)))
@ (מט) : '''[[w:מועצה אזורית שפיר|שפיר]]''' - [[w:אבן שמואל|אבן שמואל]], [[w:איתן (מושב)|איתן]], [[w:אלומה (יישוב)|אלומה]], [[w:זבדיאל|זבדיאל]], [[w:זרחיה|זרחיה]], [[w:מרכז שפירא|מרכז שפירא]], [[w:משואות יצחק|משואות יצחק]], [[w:נועם (מושב)|נועם]], [[w:עוזה|עוזה]], [[w:עין צורים|עין צורים]], [[w:קוממיות|קוממיות]], [[w:רווחה (מושב)|רווחה]], [[w:שלווה (מושב)|שלווה]], [[w:שפיר|שפיר]] (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 112; תשי&quot;ד, 734; תשט&quot;ז, 137; תשי&quot;ז, 92, 447; תש&quot;ך, 995; תשכ&quot;א, 259, 2397; תשכ&quot;ד, 1510; תשכ&quot;ה, 1139; תשל&quot;א, 1329; תשל&quot;ב, 531; 1461; תשל&quot;ד, 1190; תשל&quot;א, 74; תשנ&quot;ו, 558; תש&quot;ס, 413; תשע&quot;א, 570; תשע&quot;ג, 42; תשע&quot;ט, 591; תשפ&quot;א, 3714)))
@ (נ) : '''[[w:מועצה אזורית תמר|תמר]]''' - [[w:נאות הכיכר|נאות הככר]], [[w:נווה זוהר|נוה זוהר]], [[w:עין גדי (קיבוץ)|עין גדי]], [[w:עין חצבה (מושב)|עין חצבה]], [[w:עין תמר|עין תמר]], [[w:הר עמשא (יישוב)|עמשא]] (((ק&quot;ת תשט&quot;ז, 747; תשי&quot;ט, 261, 889; תשכ&quot;א, 222; תשכ&quot;ב, 2373; תשכ&quot;ח, 854; תשל&quot;ג, 1052; 1871; תשל&quot;ה, 1844; תשל&quot;ז, 9, 407; תשל&quot;ח, 904, 1664; תשמ&quot;ה, 492; תשמ&quot;ו, 507, 1178, 1179; תשמ&quot;ח, 926; תשמ&quot;ט, 1138; תשס&quot;ה, 166; תש&quot;ע, 1486; תשע&quot;ה, 386; תשע&quot;ט, 538; תשפ&quot;א, 666)))
@ (נא) : '''[[w:מועצה אזורית חבל אילות|חבל אילות]]''' - [[w:אילות|אילות]], [[w:אליפז (קיבוץ)|אליפז]], [[w:באר אורה|באר אורה]], [[w:גרופית|גרופית]], [[w:יהל|יהל]], [[w:יטבתה|יטבתה]], [[w:לוטן|לוטן]], [[w:נווה חריף|נווה חריף]], [[w:סמר|סמר]], [[w:קטורה|קטורה]], [[w:נאות סמדר|שזפון]], [[w:שחרות|שחרות]] (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 1034; תשכ&quot;ז, 142; תשל&quot;א, 849, 861; תשל&quot;ג, 1156; תשל&quot;ז, 334; תשל&quot;ח, 1279; תשמ&quot;ה, 493; תשנ&quot;ג, 698; תשנ&quot;ח, 90; תשס&quot;ז, 175; תשס&quot;ט, 237; תשע&quot;ה, 445; תשע&quot;ו, 1416; תשע&quot;ז, 1686; תשע&quot;ט, 691)))
@ (נב) : '''[[w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה]]''' - [[w:אביעזר|אביעזר]], [[w:אבן ספיר|אבן ספיר]], [[w:אדרת (מושב)|אדרת]], [[w:אורה|אורה]], [[w:אשתאול|אשתאול]], [[w:בית זית|בית זית]], [[w:בית מאיר|בית מאיר]], [[w:בית נקופה|בית נקופה]], [[w:בקוע|בקוע]], [[w:בר גיורא (מושב)|בר גיורא]], [[w:גבעות עדן|גבעות עדן]], [[w:גבעת יערים|גבעת יערים]], [[w:גבעת ישעיהו|גבעת ישעיהו]], [[w:גיזו|גיזו]], [[w:גפן (מושב)|גפן]], [[w:הראל (קיבוץ)|הראל]], [[w:זכריה (מושב)|זכריה]], [[w:זנוח|זנוח]], [[w:טל שחר|טל שחר]], [[w:יד השמונה|יד השמונה]], [[w:ישעי|ישעי]], [[w:כפר אוריה|כפר אוריה]], [[w:כסלון|כסלון]], [[w:לוזית|לוזית]], [[w:שריגים|לי-און]], [[w:מבוא ביתר|מבוא בית&quot;ר]], [[w:מוצא עילית|מוצא עילית]], [[w:מחסיה|מחסיה]], [[w:מטע (מושב)|מטע]], [[w:מסילת ציון|מסילת ציון]], [[w:מעלה החמישה|מעלה החמישה]], [[w:נווה אילן|נוה אילן]], [[w:נווה מיכאל|נוה מיכאל]], [[w:נווה שלום|נוה שלום]], [[w:נחושה|נחושה]], [[w:נחם|נחם]], [[w:נחשון (קיבוץ)|נחשון]], [[w:נטף|נטף]], [[w:נס הרים|נס הרים]], [[w:נתיב הל&quot;ה|נתיב הל&quot;ה]], [[w:עגור (מושב)|עגור]], [[w:עין נקובא|עין נקובא]], [[w:עין ראפה|עין ראפה]], [[w:עמינדב|עמינדב]], [[w:צובה|צובה]], [[w:צור הדסה|צור הדסה]], [[w:צלפון|צלפון]], [[w:צפרירים|צפרירים]], [[w:צרעה (קיבוץ)|צרעה]], [[w:קריית ענבים|קרית ענבים]], [[w:רמת רזיאל|רמת רזיאל]], [[w:רמת רחל|רמת רחל]], [[w:שדות מיכה|שדות מיכה]], [[w:שואבה|שואבה]], [[w:שורש (מושב)|שרש]], [[w:תירוש (מושב)|תירוש]], [[w:תעוז|תעוז]], [[w:תרום|תרום]] (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 1444; תשכ&quot;ה, 1525; תשכ&quot;ז, 1313; תשכ&quot;ח, 199; תשל&quot;ג, 1051; תשל&quot;ד, 382; תשל&quot;ו, 1641; תש&quot;ם, 371, 2121; תשמ&quot;ה, 1720, 809; תשמ&quot;ח, 937, 531; תש&quot;ן, 17; תשנ&quot;ג, 178, 863; תשנ&quot;ד, 25; תשנ&quot;ו, 1452; תשנ&quot;ט, 5; תשס&quot;ג, 445; תשס&quot;ד, 69; תשס&quot;ז, 378; תשס&quot;ח, 1232; תש&quot;ע, 769; תשע&quot;ד, 1143; תשע&quot;ז, 296, 1686, 1730; תשפ&quot;א, 687, 2454; תשפ&quot;ב, 2637)))
@ (נג) : (('''[[w:מועצה אזורית מרכז הגליל|מרכז הגליל]]''' - פורקה למועצות מקומיות [[w:כסרא-סמיע|כסרא-סמיע]] ו[[w:יאנוח-ג'ת|ינוח-ג'ת]] ול[[w:מגדל תפן|מועצה מקומית תעשייתית תפן]])) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ט, 1918; תש&quot;ן, 961)))
@ (נג) : '''[[w:מועצה אזורית הערבה התיכונה|הערבה התיכונה]]''' - [[w:חצבה|חצבה]], [[w:ספיר (יישוב)|ספיר]], [[w:עידן (מושב)|עידן]], [[w:עין יהב|עין יהב]], [[w:פארן|פארן]], [[w:צופר (מושב)|צופר]], [[w:צוקים|צוקים]] (((ק&quot;ת תשל&quot;ז, 405, 2488; תשל&quot;ח, 1725; תש&quot;ם, 2122; תשמ&quot;ה, 494; תש&quot;ן, 120; תשס&quot;ד, 187; תשס&quot;ח, 1118; תשע&quot;ה, 384; תשע&quot;ט, 541; תשפ&quot;ב, 3656)))
@ (נד) : '''[[w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון]]''' - [[w:אייל (קיבוץ)|אייל]], [[w:אלישמע|אלישמע]], [[w:גבעת השלושה|גבעת השלושה]], [[w:גבעת חן|גבעת חן]], [[w:גן חיים|גן חיים]], [[w:גני עם|גני עם]], [[w:גת רימון|גת רימון]], [[w:חגור|חגור]], [[w:חורשים|חורשים]], [[w:ירחיב|ירחיב]], [[w:ירקונה|ירקונה]], [[w:כפר מל&quot;ל|כפר מלל]], [[w:כפר סירקין|כפר סירקין]], [[w:מגשימים|מגשימים]], [[w:כפר מעש|מעש]], [[w:מתן|מתן]], [[w:נווה ימין|נווה ימין]], [[w:נווה ירק|נווה ירק]], [[w:נחשונים|נחשונים]], [[w:ניר אליהו|ניר אליהו]], [[w:נירית|נירית]], [[w:עדנים|עדנים]], [[w:עינת|עינת]], [[w:צופית (מושב)|צופית]], [[w:צור יצחק|צור יצחק]], [[w:צור נתן|צור נתן]], [[w:רמות השבים|רמות השבים]], [[w:רמת הכובש|רמת הכובש]], [[w:שדה ורבורג|שדה ורבורג]], [[w:שדי חמד|שדה חמד (([צ&quot;ל: שדי חמד]))]] (((ק&quot;ת תש&quot;ם, 1273; תשמ&quot;ב, 375; תשמ&quot;ו, 1391; תשמ&quot;ז, 1026; תש&quot;ן, 690; תשנ&quot;ג, 395; תשנ&quot;ה, 708; תשנ&quot;ט, 215; תשס&quot;ג, 605; תשס&quot;ז, 1139; תש&quot;ע, 968; תשע&quot;א, 1152; תשע&quot;ב, 1068; תשע&quot;ג, 758; תשע&quot;ד, 1800; תשע&quot;ה, 309; תשע&quot;ז, 621; תשע&quot;ט, 2206; תשפ&quot;א, 3721)))
@ (נה) : '''[[w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל]]''' - [[w:אחוזת ברק|אחוזת ברק]], [[w:אלון הגליל|אלון הגליל]], [[w:אלוני אבא|אלוני אבא]], [[w:אלונים|אלונים]], [[w:בית זייד|בית זיד]], [[w:בית לחם הגלילית|בית לחם הגלילית]], [[w:בית שערים (מושב)|בית שערים]], [[w:בלפוריה|בלפוריה]], [[w:גבעת אלה|גבעת אלה]], [[w:גבת|גבת]], [[w:גזית|גזית]], [[w:גניגר|גיניגר]], [[w:דברת|דברת]], [[w:הושעיה|הושעיה]], [[w:היוגב|היוגב]], [[w:הסוללים|הסוללים]], [[w:הרדוף (קיבוץ)|הרדוף]], [[w:חנתון|חנתון]], [[w:יפעת|יפעת]], [[w:כפר ברוך|כפר ברוך]], [[w:כפר גדעון|כפר גדעון]], [[w:כפר החורש|כפר החורש]], [[w:כפר יהושע|כפר יהושע]], [[w:מזרע|מזרע]], [[w:מנשייה זבדה|מנשית זבדה]], [[w:מרחביה (מושב)|מרחביה מושב]], [[w:מרחביה (קיבוץ)|מרחביה קיבוץ]], [[w:נהלל|נהלל]], [[w:סוואעד חמירה|סוואד (תמירה)]], [[w:עדי|עדי]], [[w:עין דור|עין דור]], [[w:ציפורי (מושב)|ציפורי]], [[w:רמת דוד|רמת דוד]], [[w:שדה יעקב|שדה יעקב]], [[w:שמשית|שמשית]], [[w:שריד|שריד]], [[w:תל עדשים|תל עדשים]], [[w:תמרת|תמרת]] (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 785; תשי&quot;ד, 1237; תשי&quot;ז, 813; תשי&quot;ח, 420; תש&quot;ם, 1975, 1976; תש&quot;ן, 98; תשנ&quot;ב, 1170, 1466; תשנ&quot;ג, 148; תשנ&quot;ד, 1089, 1205; תשנ&quot;ה, 16, 1646; תשנ&quot;ו, 926; תשנ&quot;ז, 461; תשנ&quot;ט, 216, 320; תשס&quot;א, 647; תשס&quot;ב, 1337; תשס&quot;ה, 196, 1011; תשס&quot;ז, 184, 594; תשע&quot;ב, 1653; תשע&quot;ג, 916; תשע&quot;ו, 406, 1723; תשע&quot;ח, 2282; תש&quot;ף, 1844; תשפ&quot;א, 844, 2524, 3675)))
@ (נו) : '''[[w:מועצה אזורית גולן|גולן]]''' - [[w:אבני איתן|אבני איתן]], [[w:אודם (מושב)|אודם]], [[w:אורטל|אורטל]], [[w:אל-רום|אל רום]], [[w:אלוני הבשן|אלוני הבשן]], [[w:אלי על|אלי על]], [[w:אניעם|אניעם]], [[w:אפיק (קיבוץ)|אפיק]], [[w:בני יהודה (יישוב)|בני יהודה]], [[w:גבעת יואב|גבעת יואב]], [[w:גשור|גשור]], [[w:חד נס|חד נס]], [[w:חיספין|חספין]], [[w:יונתן (מושב)|יונתן]], [[w:כנף|כנף]], [[w:כפר חרוב|כפר חרוב]], [[w:מבוא חמה|מבוא חמה]], [[w:מיצר (מושב)|מיצר]], [[w:מעלה גמלא|מעלה גמלא]], [[w:מרום גולן|מרום גולן]], [[w:נאות גולן|נאות גולן]], [[w:נוב|נוב]], [[w:נווה אטי&quot;ב|נווה אטיב]], [[w:נטור|נטור]], [[w:עין זיוון|עין זיון]], [[w:קדמת צבי|קדמת צבי]], [[w:קלע אלון|קלע]], [[w:קשת (מושב)|קשת]], [[w:רמות (מושב)|רמות]], [[w:רמת מגשימים|רמת מגשימים]], [[w:שעל|שעל]] (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 379; תשנ&quot;ה, 1452, 1724; תשס&quot;א, 680; תשע&quot;ג, 932; תשע&quot;ט, 356; תשפ&quot;ב, 2606)))
@ (נז) : '''[[w:מועצה אזורית משגב|משגב]]''' - [[w:אבטליון (יישוב)|אבטליון]], [[w:אשבל (קיבוץ)|אשבל]], [[w:אשחר (יישוב)|אשחר]], [[w:גילון|גילון]], [[w:דמיידה|דמיידה]], [[w:הררית|הררית]], [[w:חוסנייה|חוסניה]], [[w:הר חלוץ|חלוץ]], [[w:חרשים|חרשים]], [[w:טל-אל|טל אל]], [[w:יובלים|יובלים]], [[w:יודפת|יודפת]], [[w:יעד|יעד]], [[w:כישור (קיבוץ)|כישור]], [[w:כמאנה|כמאנה]], [[w:כמון (יישוב)|כמון]], [[w:לבון|לבון]], [[w:לוטם (יישוב)|לוטם]], [[w:מורן (קיבוץ)|מורן]], [[w:מורשת (יישוב קהילתי)|מורשת]], [[w:מכמנים|מכמנים]], [[w:מנוף (יישוב)|מנוף]], [[w:מצפה אבי&quot;ב|מצפה אביב]], [[w:סלאמה (הגליל)|סלמה]], [[w:ערב א-נעים|ערב אל-נעים]], [[w:פלך (קיבוץ)|פלך]], [[w:מעלה צביה|צביה]], [[w:צורית|צורית]], [[w:קורנית (יישוב)|קורנית]], [[w:ראס אל-עין (הגליל)|ראס אל-עין]], [[w:רקפת (יישוב)|רקפת]], [[w:עצמון-שגב|שגב]], [[w:שורשים (יישוב קהילתי)|שורשים]], [[w:שכניה|שכניה]], [[w:תובל|תובל]] (((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 96; תשמ&quot;ד, 1212; תשמ&quot;ו, 1053; תשמ&quot;ט, 595, 1136; תשנ&quot;ב, 1473; תשנ&quot;ד, 1090; תשנ&quot;ה, 1650; תשנ&quot;ו, 1429; תשנ&quot;ח, 333; תש&quot;ס, 69; תשס&quot;ב, 45, 352; תשס&quot;ג, 444; תשס&quot;ז, 213; תש&quot;ע, 1141; תשע&quot;ב, 688; תשע&quot;ג, 1152; תשע&quot;ה, 3; תשע&quot;ו, 408; תשע&quot;ז, 294, 1098; תשע&quot;ט, 395, 2256; תש&quot;ף, 1892; תשפ&quot;א, 2471)))
@ (נח) : '''[[w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר]]''' - [[w:אדמית|אדמית]], [[w:אחיהוד|אחיהוד]], [[w:אילון|אילון]], [[w:אפק (קיבוץ)|אפק]], [[w:אשרת (יישוב)|אשרת]], [[w:בוסתן הגליל|בוסתן הגליל]], [[w:בית העמק|בית העמק]], [[w:בן עמי|בן עמי]], [[w:בצת|בצת]], [[w:געתון (קיבוץ)|געתון]], [[w:גשר הזיו|גשר הזיו]], [[w:חניתה|חניתה]], [[w:יחיעם|יחיעם]], [[w:יסעור (קיבוץ)|יסעור]], [[w:כברי|כברי]], [[w:כליל|כליל]], [[w:כפר מסריק|כפר מסריק]], [[w:ראש הנקרה (קיבוץ)|כפר ראש הנקרה]], [[w:לוחמי הגטאות|לוחמי הגטאות]], [[w:לימן|לימן]], [[w:מצובה|מצובה]], [[w:נס עמים|נס עמים]], [[w:נתיב השיירה|נתיב השיירה]], [[w:סער|סער]], [[w:עברון|עברון]], [[w:עין המפרץ|עין המפרץ]], [[w:עמקה|עמקה]], [[w:ערב אל עראמשה|עראמשה]], [[w:רגבה|רגבה]], [[w:שבי ציון|שבי ציון]], [[w:שיח' דנון|שייח דנון]], [[w:שמרת|שמרת]] (((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 337; תש&quot;ן, 611; תשנ&quot;ב, 1116; תשנ&quot;ג, 26, 800; תשנ&quot;ה, 1210; תשנ&quot;ו, 924; תשנ&quot;ז, 452; תשס&quot;א, 225, 735; תשס&quot;ב, 189; תשס&quot;ה, 814; תשס&quot;ו, 78; תשס&quot;ז, 464; תשס&quot;ח, 1233; תשס&quot;ט, 1065; תש&quot;ע, 1394; תשע&quot;ג, 949; תשע&quot;ז, 310; תשע&quot;ט, 383, 2190; תש&quot;ף, 1735; תשפ&quot;א, 2509, 3643; תשפ&quot;ב, 2286)))
@ (נט) : '''[[w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון]]''' - [[w:בני דרור|בני דרור]], [[w:גאולים (מושב)|גאולים]], [[w:גנות הדר|גנות הדר]], [[w:חרות (מושב)|חרות]], [[w:ינוב|ינוב]], [[w:יעף|יעף]], [[w:כפר הס|כפר הס]], [[w:כפר יעבץ|כפר יעבץ]], [[w:משמרת|משמרת]], [[w:נורדיה|נורדיה]], [[w:ניצני עוז|ניצני עוז]], [[w:עזריאל (מושב)|עזריאל]], [[w:עין ורד|עין ורד]], [[w:עין שריד|עין שריד]], [[w:פורת|פורת]], [[w:צור משה|צור משה]], [[w:שער אפרים|שער אפרים]], [[w:תנובות|תנובות]] (((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1946; תשנ&quot;א, 727; תשנ&quot;ג, 916; תשנ&quot;ח, 19; תשס&quot;ד, 964; תשס&quot;ז, 17; תש&quot;ע, 864, 1140; תשע&quot;ה, 826; תשע&quot;ו, 411; תשפ&quot;א, 2454; תשפ&quot;ב, 1970)))
@ (ס) : (('''[[w:מועצה אזורית משוש|משוש]]''' - פורקה למועצות המקומית [[w:כסייפה|כסיפה]], [[w:ערערה-בנגב|ערערה בנגב]] ו[[w:שגב שלום|שגב-שלום]])) (((ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 671; תשנ&quot;ד, 1085; תשנ&quot;ו, 886)))
@ (סא) : (('''[[w:מועצה אזורית שוקת|שוקת]]''' - פורקה למועצות מקומיות [[w:חורה|חורה]] ו[[w:לקיה|לקיה]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;א, 243; תשנ&quot;ו, 880)))
@ (סב) : '''[[w:מועצה אזורית מבואות החרמון|מבואות החרמון]]''' - [[w:אליפלט|אליפלט]], [[w:אמנון (מושב)|אמנון]], [[w:בית הלל (מושב)|בית הלל]], [[w:דישון (מושב)|דישון]], [[w:יובל (מושב)|יובל]], [[w:כורזים|כורזים]], [[w:כחל|כחל]], [[w:כרכום (יישוב)|כרכום]], [[w:מרגליות|מרגליות]], [[w:משמר הירדן (מושב)|משמר הירדן]], [[w:רמות נפתלי|רמות נפתלי]], [[w:שאר ישוב|שאר ישוב]], [[w:שדה אליעזר|שדה אליעזר]] (((ק&quot;ת תשנ&quot;א, 1064; תשנ&quot;ד, 1215; תשנ&quot;ז, 133; תשנ&quot;ט, 108; תש&quot;ס, 761; תשס&quot;ז, 177; תשע&quot;ג, 63; תשע&quot;ט, 351, 2250)))
@ (סג) : (('''[[w:מועצה אזורית נוף הגליל|נוף הגליל]]''' - פורקה למועצות אזוריות [[w:מועצה אזורית אל-בטוף|אל-בטוף]] ו[[w:מועצה אזורית בוסתאן אל מרג'|בוסתאן אל-מרג']])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 145; תשנ&quot;ה, 1415, 1416; תשנ&quot;ו, 556; תשנ&quot;ז, 460; תשנ&quot;ט, 216; תש&quot;ס, 577; תשס&quot;א, 649)))
@ (סד) : (('''[[w:מועצה אזורית נחל עירון|נחל עירון]]''' - פורקה למועצות מקומיות [[w:מעלה עירון|מעלה עירון/טלעת עארה]] ו[[w:בסמ&quot;ה|בסמ&quot;ה]])) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 249; תשנ&quot;ד, 1212, 1215; תשנ&quot;ז, 167)))
@ (סה) : '''[[w:מועצה אזורית אל-בטוף|אל בטוף]]''' - [[w:ואדי אל-חמאם|ואדי חמאם]], [[w:עוזייר|עוזיר]], [[w:רומאנה|רומאנה]], [[w:רומת אל-הייב|רומת הייב]] (((ק&quot;ת תשס&quot;א, 653; תשס&quot;ד, 80; תשע&quot;ג, 936; תשע&quot;ד, 1192; תשפ&quot;א, 3673)))
@ (סו) : '''[[w:מועצה אזורית בוסתאן אל-מרג'|בוסתאן אל-מרג']]''' - [[w:דחי (כפר)|דחי]], [[w:כפר מצר|כפר מצר]], [[w:נין|נין]], [[w:סולם (יישוב)|סולם]] (((ק&quot;ת תשס&quot;א, 652; תשע&quot;ג, 50; תשע&quot;ו, 407)))
@ (סז) : (('''[[w:מועצה אזורית אבו בסמה|אבו בסמה]]''' - פורקה למועצות אזוריות [[w:מועצה אזורית נווה מדבר|נווה מדבר]] ו[[w:מועצה אזורית אל קסום|אל קסום]])) (((ק&quot;ת תשס&quot;ד, 102, 964; תשס&quot;ה, 764; תשס&quot;ו, 1074; תשס&quot;ז, 2; תשס&quot;ח, 423; תשס&quot;ט, 203; תשע&quot;א, 1373; תשע&quot;ב, 690; תשע&quot;ג, 116, 149)))
@ (סח) : '''[[w:מועצה אזורית אל קסום|אל קסום]]''' - [[w:אום בטין|אום בטין]], [[w:א-סייד|אל-סייד]], [[w:דריג'את|דריג'את]], [[w:כוחלה (כפר)|כחלה]], [[w:מכחול (יישוב)|מכחול]], [[w:סעווה (יישוב)|סעוה]], [[w:תראבין א-צאנע|תראבין א-צאנע]] (((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 149; תשע&quot;ט, 694)))
@ (סט) : '''[[w:מועצה אזורית נווה מדבר|נווה מדבר]]''' - [[w:אבו קרינאת|אבו קרינאת]], [[w:אבו תלול|אבו תלול]], [[w:ביר הדאג'|באר הדאג']], [[w:קסר א-סיר|קצר א-סר]] (((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 149; תשע&quot;ד, 2; תשע&quot;ט, 607)))

== תוספת שניה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ט) ==
==== ((([[סעיף 89]]))) ====
==== הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות ====

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א-2)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת המכרזים של המועצה;
:- &quot;יושב ראש הועדה&quot; - חבר המועצה שהמועצה בחרה בו ליושב ראש;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;המדד היסודי&quot; - 115.5 נקודות (ממוצע 1987: 100);
:- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
:- &quot;המועצה&quot; - מועצת המועצה האזורית;
:- &quot;מספר תושבים&quot; - מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין, המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]], התגוררו בתחום המועצה האזורית ביום הראשון לשנת הכספים שבה נערכה ההתקשרות.

@ 2. הצמדה למדד
: (א) הסכומים הנקובים [[$ תוספת|בסעיפים 3(3)]] [[$ תוספת|ו-8]] יתואמו ב-16 בכל חודש (להלן - יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ב) סכום מתואם כאמור בסעיף קטן (א) יעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 100 שקלים חדשים.

@ 3. פטורים (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ג, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ח-4, תש&quot;ף, תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-4, תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א)
: מועצה אזורית רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז, אם החוזה הוא מסוג חוזים אלה:
: (1) חוזה להעברת מקרקעין לרשות המועצה האזורית;
: (2) חוזה להעברת מקרקעין של המועצה האזורית שלפיו -
:: (א) המקרקעין מועברים למדינה, לשירות התעסוקה, לרשות מקומית או לאיגוד ערים;
:: (ב) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לרשות הדואר למטרת הקמת בית דואר, בית מיון לדואר או מרכז לחלוקת דואר;
:: (ג) המקרקעין מועברים לחברת חשמל, לשם הקמת מיתקן חשמל הדרוש לדעת המועצה כדי להבטיח אספקת חשמל למועצה האזורית, בתנאי שהשטח המועבר אינו עולה על 100 מ&quot;ר לכל מיתקן, וכי הקמת המיתקן תואמת את התכניות החלות על המקום לפי דיני התכנון והבניה;
:: (ד) המקרקעין מועברים למוסד ציבורי למטרות חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט, והם מיועדים לאחת מהמטרות האמורות;
:: (ה) המקרקעין מועברים לאדם שהתחייב לפתח אותם תוך זמן שקבעה המועצה האזורית ובהתאם לתכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], החלה עליהם, אם ביקשה המועצה לגביהם, ברוב חבריה, לשחררה מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את בקשת המועצה האזורית לאחר שנוכח, כי בנסיבות הענין עריכת המכרז לא תביא תועלת, לרבות תועלת כספית;
:: (ו) העברת המקרקעין דרושה לביצוע השלמה, חלוקה, איחוד, הפרדה או חלוקה מחדש של מקרקעין, הכרוכים בביצוע תכנית שנתאשרה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (ז) המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי המועצה האזורית או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת המועצה האזורית;
:: (ח) המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין;
:: (ט) המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים;
:: (י) המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין;
:: (יא) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו [[בחוק שירותי הסעד, התשי&quot;ח-1958]], או שהם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו;
:: (יב) המקרקעין הם דירות למגורים המועברות לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי המועצה האזורית, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את המועצה האזורית מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה;
:: (יג) המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום המועצה האזורית לפי בקשתה ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה אינה פחותה מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין;
:: (יד) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהמועצה האזורית התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי סעיף 3(13) ולמשך תקופת ההתקשרות;
:: (טו) המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למועצה האזורית פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של המועצה, ובאין מנהל כללי - מזכיר המועצה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה והיועץ המשפטי למועצה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז; החלטות הוועדה לפי פסקת משנה זו ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה האזורית בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה;
: (3) חוזה להעברת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 15,000 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף - חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 30,400 שקלים חדשים;
: (4) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחיד בארץ לאותם טובין, או עם המומחה היחיד בארץ לביצוע אותה העבודה, אם המומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע, בכתב, באישור הוועדה, כי אכן אותו ספק או מומחה הוא היחידי בארץ;
: (5) חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית;
: (6) חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהמועצה האזורית מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש;
: (7)(א) חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה האזורית בפרט מפרטי חוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות אינו עולה על 50% מההוצאות לגבי אותו פרט על פי החוזה הקיים;
:: (ב) חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה האזורית על ידי הוספת פרטים לחוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות בשל הוספה זו אינו עולה על 25% מכלל הוצאות המועצה האזורית על פי החוזה הקיים או על 50% אם המועצה קבעה שעריכת המכרז לא תביא תועלת;
: (8) חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה;
: (9) חוזה לאחזקה והפעלה של מיתקני ביוב על ידי תאגיד, במקרה שהתמורה לעבודות היא מסירת הקולחין, ובלבד שנציב המים אישר את מסירת הקולחין;
: (10) התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו [[בתקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, התשנ&quot;ג-1993]] (להלן - התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:
:: (א) התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או - התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה;
:: (ב) שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדי התאגיד זכאים על פי כל דין לגמלה או לתגמול בשל נכות, או לקצבת זקנה מן המוסד לביטוח לאומי, וההתקשרות היא לרכישת שירותים או לביצוע עבודה;
: (11) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שהשר התיר לערוך ללא מכרז;
: (12) התקשרות עם המדינה;
: (13) התקשרות עם תאגיד המוכר כמוסד ללא כוונת רווח, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה לצורך ביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח למטרה של חינוך, תרבות, רווחה או ספורט בתחומה של המועצה האזורית, ובלבד שהמועצה האזורית מחזיקה 40% לפחות מהונו של התאגיד האמור או מכוח ההצבעה בו או בכוח למנות 40% לפחות מחברי הגוף המנהל שלו, וכן התקיימו תנאים אלה:
:: (א) התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם;
:: (ב) עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה;
:: (ג) התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים;
:: (ד) המועצה תאשר מדי שנה בשנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם;
:: (ה) שר הפנים אישר למועצה האזורית לייסד את התאגיד בהתאם לאמור [[בסעיף 63(א)(11) לצו זה]];
:: (ו) לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה:
::: (1) אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין;
::: (2) אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, ובלבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו;
: (14) חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר;
: (15) התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
:: (א) השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם;
:: (ב) ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי - מזכיר המועצה האזורית, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה האזורית והיועץ המשפטי למועצה האזורית, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם המועצה האזורית, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות;
:: (ג) החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים;
:: החלטות הוועדה לפי פסקת משנה (ב) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה האזורית שבעה ימי עבודה לפחות לפני כריתת החוזה, לרבות האפשרות לפנות לוועדה בנושא, והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת בהחלטה מנומקת מטעמים של דחיפות; הסכם שנערך לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המועצה האזורית לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום כריתתו;
: (16) התקשרות עם רשות מקומית אחרת לקבלת שירותים מהסוג שניתן על ידה במסגרת סמכויותיה ותפקידיה לפי כל דין, לצורך מילוי סמכויות המועצה האזורית ותפקידיה לפי כל דין, לאחר שהמועצה האזורית שוכנעה שההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות והיא מיטיבה עמה;
: (17) (((פקעה).))

@ 4. הצעה שלא נדונה בוועדה
: בחוזה הטעון מכרז לא ידונו מועצת המועצה האזורית או ראש המועצה בהצעת מחירים שלא נדונה קודם לכן בועדה על פי [[תוספת זו]].

@ 5. פיצול חוזים
: עמדה מועצה אזורית להתקשר בזמן אחד במספר חוזים להזמנת אותם טובין, או לביצוע עבודות המהוות למעשה עבודה שלמה אחת, יראו את כל אותם חוזים כאילו היו - לענין [[תוספת זו]] - חוזה אחד.

@ 6. שמירת סודיות
: לא ימסור אדם שום ידיעה שהגיעה לידו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם, או בענין מהלך הדיונים בוועדה והחלטתה, אלא לאדם שהוסמך כדין לקבל אותה ידיעה, ובדרך שנקבעה [[בתוספת זו]].

@ 7. פנקס המכרזים
: (א) כל מכרז יסומן במספר סידורי ויירשם בפנקס שיוחזק במקום שהורה יושב ראש הועדה.
: (ב) כל אדם רשאי לעיין בפנקס בשעות המיועדות לקבלת קהל במשרדי המועצה האזורית.

@ 8. מכרז זוטא (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) מועצה אזורית רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 15,000 שקלים חדשים, אולם אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, על פי מכרז שאינו פומבי (להלן - מכרז זוטא).
: (א1) מועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים, על פי מכרז זוטא.
: (ב) הועדה תנהל רשימה של ספקים וקבלנים, אשר רשאים להשתתף במכרז זוטא, ותקבע את אמות המידה שלפיהן יפנו אל הספקים והקבלנים האמורים; הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור; כל ספק או קבלן רשאי לבקש לצרפו לרשימה האמורה והועדה תדון בבקשתו; החליטה הועדה שלא לצרף קבלן או ספק כאמור לרשימה, או החליטה למחוק ספק או קבלן מהרשימה, תנמק את החלטתה; לא תחליט הועדה אלא לאחר שאפשרה לאותו ספק או קבלן להביא את טענותיו בפניה.
: (ג) הועדה תמציא אחת לשנה למועצה ולמבקר המועצה את רשימת הספקים והקבלנים כאמור, וכן פירוט הספקים והקבלנים שראש המועצה פנה אליהם לפי סעיף זה במכרזי זוטא; הפירוט האמור יהיה פתוח לעיון הספקים והקבלנים הכלולים בו.
: (ד) הודעה על מכרז זוטא לספקים או קבלנים הכלולים ברשימה, תיעשה על ידי משלוח הודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, או על ידי מסירה לידי הנמען בידי מזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך לענין זה, לפי הפירוט להלן:
:: (1) אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 15,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 37,500 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 74,200 שקלים חדשים - לארבעה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה;
:: (2) אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 37,500 שקלים חדשים ואינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 74,200 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים - לששה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה.
: (ה) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) לסעיף משנה (ד), רשאי ראש המועצה לשלוח את ההודעה לשני ספקים או קבלנים לפחות, אם מקום עסקם נמצא בחוץ לארץ ואין ספקים או קבלנים אחרים בארץ לטובין או לעבודה הנדרשים.
: (ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה), יהיה רשאי להשתתף במכרז זוטא כל ספק או קבלן הכלול ברשימה לסוג החוזה המוצע, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת הצעות.

@ 9. מכרז פומבי
: (א) רצתה מועצה אזורית להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, יפרסם ראש המועצה הודעה על כך ובה יפורטו:
:: (1) תיאור נושא החוזה המוצע;
:: (2) המקום והמועד האחרון להגשת מסמכי המכרז;
:: (3) המקום לקבלת פרטים נוספים וטפסי מסמכי המכרז.
: (ב) הודעה על מכרז פומבי תיעשה על ידי פרסומה בשני עתונים יומיים לפחות הנדפסים בישראל, שאחד מהם לפחות הוא בשפה העברית.
: (ג) פרסם ראש המועצה הודעה על מכרז פומבי, רשאי הוא גם לפרסמה ברבים בחוץ לארץ, או לשלוח את ההודעה לספקים או לקבלנים שמקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ובלבד שישלח את ההודעה לפחות לשני ספקים או קבלנים כאמור.

@ 10. מסמכי המכרז
: (א) ראש המועצה או מי שהוא הסמיך לכך ימציא לכל אדם המבקש להשתתף במכרז פומבי או במכרז זוטא, על פי בקשתו כאמור [[פרט 8|בסעיף 8(ו)]], ולכל אדם שראש המועצה פנה אליו בהודעה על מכרז זוטא, את מסמכי המכרז המפורטים להלן:
:: (1) תנאי המכרז, לרבות תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז;
:: (2) נוסח &quot;מסמך הצעת המשתתף במכרז&quot;;
:: (3) נוסח של החוזה המוצע;
:: (4) לוח זמנים ותנאי תשלום;
:: (5) התכנית והמפרטים הנוגעים לביצוע החוזה;
:: (6) כתבי כמויות טפסי הצעת מחירים;
:: (7) רשימת החמרים וכמויותיהם, ציוד העזר והמכונות שהמועצה תספק לצורך ביצוע העבודה נושא החוזה ותנאי מסירתם;
:: (8) נוסחי הערבויות הבנקאיות הנדרשות, גובה הערבות ומשך הערבות;
:: (9) מעטפה הנושאת את מספר המכרז לשם הגשת מסמכי מכרז (להלן - מעטפת המכרז);
:: (10) התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו [[בחוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]] (להלן - התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שהתקיימו אלה:
::: התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה;
::: או - התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה;
:: (11) כל מידע או מסמך אחרים שראש המועצה ימצא לנכון למסור או לדרוש, לרבות בדבר כושרו, נסיונו ויכולתו של המציע.
: (ב) המצאת מסמכי מכרז פומבי תהא תמורת תשלום כפי שקבעה המועצה האזורית דרך כלל, לסוג של מכרזים או למכרז פלוני.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש המועצה להחליט שלא להמציא את המסמכים המפורטים בפסקאות (3) ו-(5) של סעיף קטן (א), אלא להציגם לעיון במקום שיקבע; החליט ראש המועצה כאמור, יצרף למסמכי המכרז הודעה על המקום והמועד לעיון במסמכים.
: (ד) תינתן הזדמנות סבירה ושווה לכל אדם לעיין במסמכי המכרז, כפי שפורטו בסעיף קטן (א), לבקר בנכס ולקבל הסברים לגביהם.
: (ה) כל אדם שעיין במסמכי המכרז, שקיבל מסמכי מכרז או שביקר בנכס, יאשר זאת בכתב.

@ 11. אומדן
: (א) לפני תום המועד להגשת ההצעות יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים האמורה [[פרט 14|בסעיף 14(א)]], אומדן מפורט של ההוצאות או ההכנסות הכרוכות בחוזה המוצע.
: (ב) היה נושא המכרז חוזה להעברת מקרקעין, יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים שומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין.
: (ג) האומדן או שומת המקרקעין (להלן - האומדן) יופקדו בתיבת המכרזים לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז.

@ 12. המועד האחרון להגשת מסמכי המכרז
: המועד להגשת מסמכי המכרז ייקבע בהתחשב בנושא החוזה המוצע ותנאיו, המועד יהיה לא מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-90 ימים מיום פרסום ההודעה, אולם רשאי יושב ראש ועדת המכרזים לקבוע מועד אחרון להגשת מסמכי המכרז המאוחר מ-90 ימים מיום הפרסום האמור.

@ 13. הגשת מסמכי המכרז
: (א) המעונין להשתתף במכרז יגיש למועצה האזורית את מסמכי המכרז כמפורט [[$ תוספת|בסעיף 10(א)]], וכן כל מסמך שידרוש ראש המועצה, כגון אישור פקיד השומה או רואה חשבון בגין ניהול ספרים כחוק, אישור רישום בפנקס הקבלנים וכיוצא באלה; נדרשו מסמכים כאמור - יהפכו חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז.
: (ב) מסמכי המכרז ייחתמו בידי המציע ויוגשו על גבי הטפסים שהומצאו בתוך מעטפת המכרז, כשהיא סגורה היטב, בדרך ובמועד שנקבעו בתנאי המכרז; המסמכים מפורטים [[$ תוספת|בסעיף 10(א)(2) ו-(6)]] יוגשו בשני עותקים.

@ 14. קבלת המסמכים במועצה
: (א) עובד המועצה שראש המועצה מינה לכך יכניס כל מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז לתוך תיבה מיוחדת נעולה בשני מנעולים, שמפתחותיהם נשמרים בידי שני אנשים שראש המועצה הסמיך אותם לכך (להלן - תיבת המכרזים).
: (ב) מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה האזורית אחרי תום המועד להגשת מסמכי המכרז לא תוכנס לתיבת המכרזים ותוחזר לשולח, מבלי לפתוח אותה ובלי לגלות את תכנה, זולת לצורך בירור שמו ומענו של השולח.
: (ג) מעטפת מכרז שנמסרה למשלוח בדואר רשום יראו אותה כאילו נתקבלה במועצה האזורית במועד מסירתה כאמור, וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך.
: (ד) מעטפת המכרז שנשלחה מחוץ לארץ, יראו אותה, על אף האמור בסעיף קטן (ג), כאילו נתקבלה במועצה האזורית במועד שבו הגיעה לדואר בישראל וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך.
: (ה) מעטפת מכרז שנמסרה בידי מגיש מסמכי המכרז (להלן - מסירה ידנית) תימסר לעובד המועצה האזורית כאמור [[$ תוספת|בסעיף 14(א)]], ויראו אותה כאילו נתקבלה במועד הרשום באישור קבלתה.

@ 15. פתיחת תיבת המכרזים
: (א) לא לפני 7 ימים לאחר תום המועד להגשת מסמכי המכרז במקרה של משלוח בדואר, ולא יאוחר מ-14 ימים מתום אותו מועד, תיפתח תיבת המכרזים בידי האנשים שהוסמכו כאמור [[$ תוספת|בתקנה 14(א)]].
: (ב) נקבע בתנאי המכרז כי מסירה תהא במסירה ידנית בלבד, תיפתח תיבת המכרזים החל מתום המועד שנקבע להגשת מסמכי המכרז לפי [[$ תוספת|סעיף 12]], ולא יאוחר מ-14 ימים מהמועד שנקבע כאמור.
: (ג) יושב ראש הועדה יפרסם הודעה על המקום והמועד בו תיפתח תיבת המכרזים לענין מכרז פלוני, ויציין בה כי כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים וההצעות ורישום מסמכי המכרז; ההודעה תודבק בכניסה לבנין הראשי של המועצה וכן בכניסה לבנין שבו תיפתח תיבת המכרזים, ותימסר לכל מעונין הפונה לשם קבלתה.
: (ד) תיבת המכרזים תיפתח רק אם יהיו נוכחים חבר הועדה שקבעה הועדה, וכן עובדי המועצה שראש המועצה הסמיך לכך כאמור [[$ תוספת|בסעיף 14(א)]].
: (ה) כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים ורישום מסמכי המכרזים בפרוטוקול.

@ 16. צורת ניהול הפרוטוקול
: הפרוטוקול ינוהל בשני עותקים, שאחד מהם יימסר למשמורת לעובד המועצה האזורית שקבע לכך ראש המועצה.

@ 17. רישום מסמכי מכרז
: (א) משנפתחה תיבת המכרזים, יוצאו ממנה המעטפות והאומדן הנוגעים למכרז, שלגביו נקבע מועד פתיחת מסמכי המכרז באותו יום; כל מעטפה תסומן במספר סידורי, ומספרן הכולל של המעטפות יירשם בפרוטוקול.
: (ב) לאחר הסימון, כאמור בסעיף קטן (א) תיפתח כל מעטפה, וחבר הועדה יחתום בראשי תיבות על כל גליון או חוברת כרוכה שהוצאו מכל מעטפה, וכן יחתום על גבי האומדן.
: (ג) שמות המשתתפים במכרז, הסכום הכולל של כל אחד ממסמכי המכרז, מספר הגליונות שהוצאו מכל מעטפת מכרז והאומדן יירשמו בפרוטוקול, אולם לפני רישומם יכריז עליהם חבר הועדה שנקבע כאמור.

@ 18. חוות דעת מומחה
: (א) יושב ראש הועדה ימסור, ללא דיחוי, העתק של כל מסמכי המכרז שהוצאו מתיבת המכרזים לידי המומחה שקבעה הועדה דרך כלל לאותו סוג של חוזים שאליו משתייך החוזה המוצע במכרז לשם קבלת חוות דעתו (להלן - המומחה).
: (ב) לא נקבע מומחה, יכנס היושב ראש את הועדה והיא תחליט בדבר הצורך בהתייעצות במומחה ובדבר בחירתו.
: (ג) נתגלתה במסמכי המכרז, בעת הבדיקה בידי מומחה או בידי הועדה, טעות חשבונית, תתוקן הטעות בידי יושב ראש הועדה ועל דעת הועדה; התיקון יירשם בפרוטוקול; נתגלתה אי התאמה בין המחיר הכולל של מספר יחידות ובין המחיר של כל יחידה שצויין במסמכי המכרז, תתוקן אי ההתאמה בהסתמך על המחיר של כל יחידה.

@ 18א. איסור ניהול משא ומתן (תיקון: תשנ&quot;ז)
: לא ינוהל משא ומתן עם משתתף במכרז בטרם נקבע הזוכה במכרז.

@ 19. בירור פרטים (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) מבלי לפגוע בהוראות [[$ תוספת|סעיף 18א]], הועדה רשאית להזמין בעל הצעה כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש, וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם [[לתוספת זו]].
: (ב) הבירור יעשה בידי הועדה או מי שהיא קבעה.
: (ג) פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול.

@ 20. פסילת מסמכי מכרז
: (א) היה לועדה, אחרי עיון במסמכי המכרז, יסוד סביר לחשוב שכוונתו של בעל מסמכי המכרז היתה להוליך את הועדה שולל, על ידי שגיאות שנעשו במכוון, או על ידי תכסיסים בלתי הוגנים, רשאית היא - לאחר שנתנה לבעל מסמכי המכרז הזדמנות להביא טענותיו - להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש.
: (ב) נראה לועדה אחר עיון במסמכי המכרז ולאחר שניתנה לבעל מסמכי מכרז הזדמנות להביא טענותיו, כי המוצע במסמכי המכרז מבוסס על הבנה מוטעית של נושא המכרז או על הנחות בלתי נכונות, או שהמחירים שצויינו בהם אינם סבירים, רשאית היא להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש.
: (ג) מסמכי מכרז שהוגשו שלא בהתאם [[לתוספת זו]] או שלא בהתאם לתנאי המכרז או שצורפה להם הסתייגות עקרונית או שינוי יסודי - פסולים.
: (ד) נימוקי החלטות הועדה על פי סעיף זה יירשמו בפרוטוקול.

@ 21. דיון במסמכי מכרז שנקבעו כהצעות
: לאחר שהועדה סיימה את בדיקת כל מסמכי המכרז שהוגשו ועיינה בחוות דעתו של מומחה ושל יועץ משפטי - אם ניתנו כאלה - ירשום יושב ראש הועדה את כל הסכומים המופיעים במסמכי המכרז שנותרו לדיון (להלן - ההצעות) ויקבע מתוכם את ההצעה הזולה ביותר, ולענין חוזה כאמור [[$ תוספת|בסעיף 22(ד)]] - את ההצעה הגבוהה ביותר.

@ 22. המלצות הוועדה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) ועדת המכרזים תמליץ על מתן עדיפות לרכישת טובין מתוצרת הארץ, כל עוד מחיריהם אינם גבוהים ביותר מ-15% ממחיר הטובין המיובאים ובתנאי שהטיב ויתר התנאים עונים על דרישות המזמין.
: (ב) בכפוף לאמור בצו זה תמליץ הועדה על ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שהמחירים המוצעים הם הוגנים וסבירים בהתחשב עם האומדן שנמסר כאמור [[$ תוספת|בסעיף 11]].
: (ג) אם החליטה הועדה להמליץ על הצעה שאיננה הזולה ביותר, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה.
: (ד) היה נושא המכרז חוזה למכירת מקרקעין או טובין של המועצה האזורית, תמליץ הועדה על ההצעה הגבוהה ביותר, כל עוד אינה נמוכה באופן בלתי סביר מן הסכום שנקבע באומדן; אולם הועדה רשאית להמליץ על הצעה שאיננה הגבוהה ביותר אם נוכחה שהדבר הוא לתועלת הציבור; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה.
: (ה) הועדה רשאית, לאחר שנתנה לבעל ההצעה הזדמנות להביא טענותיו, שלא להמליץ על ההצעה הזולה ביותר בהתחשב בכשרו, נסיונו או יכולתו של בעל ההצעה לבצע את החוזה המוצע או לעמוד בתנאיו; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. הוראה זו לא תחול על מכרז זוטא.
: (ה1) מצאה הוועדה כי על פי סעיף זה יש להמליץ באותה מידה על שתי הצעות, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תמליץ הוועדה על ההצעה האמורה ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר; לעניין זה, &quot;אישור&quot;, &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;מחזיקה בשליטה&quot;, &quot;נושא משרה&quot;, &quot;עסק&quot;, &quot;עסק בשליטת אישה&quot;, &quot;קרוב&quot; ו&quot;תצהיר&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 2ב לחוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ו) לא תמליץ הועדה, דרך כלל, על הצעה אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הועדה; המליצה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה.
: (ז) הועדה רשאית שלא להמליץ על כל הצעה שהיא, אך עליה לרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה.
: (ח) לא הוגשה כל הצעה למכרז, או נדונה הצעה יחידה והועדה לא המליצה עליה או על הצעה כלשהי, או שהמועצה החליטה שלא לאשר הצעה של ראש המועצה לפי [[סעיף 40א(ג) לצו זה]], רשאית מועצה אזורית להתקשר בחוזה ללא מכרז, לאחר שהמועצה החליטה על כך ברוב חבריה ולאחר שנוכחה שבנסיבות הענין עריכת מכרז לא תביא תועלת.
: (ט) לאחר קבלת החלטה סופית של הועדה רשאי כל משתתף במכרז לעיין בהחלטתה הסופית של הועדה, ובהצעת הזוכה במכרז.

@ 23. ביטול מכרז
: (א) המועצה האזורית רשאית לבטל מכרז, אם ועדת המכרזים החליטה על כך, וראש המועצה אישר את החלטתה.
: (ב) אין לפרסם מכרז אחר, כאשר אין בין המכרז שבוטל כאמור בסעיף קטן (א) ובין המכרז האחר שוני מהותי, זולת אם לדעת הועדה נשתנו הנסיבות שגרמו להחלטה על הביטול.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה האזורית לפרסם מכרז חדש אם לא הוגשה כל הצעה למכרז הנדון, או נדונה הצעה יחידה והוועדה לא המליצה עליה.

== תוספת שלישית (תיקון: תשנ&quot;ז-2) ==
=== ((טפסים)) ===

@ (תיקון: תשע&quot;א) &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1:''' תצהיר ועדת הבחירות בדבר נכונות פנקס הבוחרים ((([[תקנה 143(א)]])))
@ (תיקון: תשע&quot;א) &lt;עוגן טופס 1א&gt; : '''טופס 1א:''' הצעת מועמד לבחירת ראש מועצה אזורית ((([[סעיף 151(1)]])))
@ (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;א) &lt;עוגן טופס 1ב&gt; : '''טופס 1ב:''' הצעת מועמדות ((([[סעיף 151(א1)]])))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2:''' רשימת מועמדים לבחירות למועצת המועצה האזורית ((([[סעיף 151(2)]])))
@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : '''טופס 3:''' רשימת מועמדים לבחירות לועד מקומי/נציגות ((([[סעיף 151(3)]])))
@ (תיקון: תשס&quot;א) &lt;עוגן טופס 4&gt; : '''טופס 4:''' הסכמת מועמד ((([[סעיף 153(א)]])))
@ &lt;עוגן טופס 5&gt; : '''טופס 5:''' כתב מינוי יושב ראש/חבר ועדת קלפי ((([[סעיף 177(ו)]])))
@ &lt;עוגן טופס 6&gt; : '''טופס 6:''' כתב מינוי למשקיף ((([[סעיף 180]])))
@ (תיקון: תשע&quot;ח-3) &lt;עוגן טופס 6א&gt; : '''טופס 6א:''' הודעה על חילופי גברי ((([[סעיף 177]])))
@ (תיקון: תש&quot;ס) &lt;עוגן טופס 7&gt; : '''טופס 7:''' כתב מינוי למזכיר ((([[סעיף 181(ב)]])))
@ (תיקון: תשע&quot;ב-7) &lt;עוגן טופס 8&gt; : '''טופס 8:''' פרוטוקול של ועדת קלפי לראש המועצה האזורית ((([[סעיף 192(א)]])))
@ (תיקון: תשע&quot;ב-7) &lt;עוגן טופס 9&gt; : '''טופס 9:''' פרוטוקול של ועדת קלפי - בחירות למועצת המועצה האזורית ((([[סעיף 192(א)]])))
@ (תיקון: תשע&quot;ב-7) &lt;עוגן טופס 10&gt; : '''טופס 10:''' פרוטוקול של ועדת קלפי - בחירות לועד מקומי/נציגות ((([[סעיף 192(א)]])))
@ (תיקון: תשס&quot;ד) &lt;עוגן טופס 10א&gt; : '''טופס 10א:''' פרטי מלווים למצביעים ((([[סעיף 197(ב)]])))
@ &lt;עוגן טופס 11&gt; : '''טופס 11:''' גליון ספירת הקולות בבחירות לראש המועצה האזורית ((([[סעיף 202(ד)(1)]])))
@ &lt;עוגן טופס 12&gt; : '''טופס 12:''' גליון ספירת הקולות בבחירות למועצת המועצה האזורית ((([[סעיף 202(ד)(1)]])))
@ &lt;עוגן טופס 13&gt; : '''טופס 13:''' גליון ספירת הקולות בבחירות לועד מקומי/נציגות ((([[סעיף 202(ד)(1)]])))
@ &lt;עוגן טופס 14&gt; : '''טופס 14:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות לראש המועצה האזורית ((([[סעיף 202(ד)(2)]])))
@ &lt;עוגן טופס 15&gt; : '''טופס 15:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות למועצת המועצה האזורית ((([[סעיף 202(ד)(2)]])))
@ &lt;עוגן טופס 16&gt; : '''טופס 16:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות לועד מקומי/נציגות ((([[סעיף 202(ד)(2)]])))
@ (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ב-7) &lt;עוגן טופס 17&gt; : '''טופס 17:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות לראש המועצה האזורית ((([[סעיף 209(א)]])))
@ (תיקון: תשע&quot;ב-7) &lt;עוגן טופס 18&gt; : '''טופס 18:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות למועצת המועצה האזורית ((([[סעיף 209(א)]])))
@ (תיקון: תשע&quot;ב-7) &lt;עוגן טופס 19&gt; : '''טופס 19:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות לועד מקומי/נציגות ((([[סעיף 209(א)]])))

== תוספת רביעית (תיקון: תשנ&quot;ט) ==
==== ((([[סעיף 80א]]))) ====

=== פרק א': פרשנות ===

@ 1. הגדרות
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;הגזבר&quot; - גזבר המועצה או מי שהוא הסמיכו לכך;
:- &quot;הקטלוג האחיד&quot; - הגדרה אחידה לזיהוי טובין של המועצה שפרסם המנהל הכללי של משרד הפנים;
:- &quot;המנהל&quot; - מי ששר הפנים הסמיכו למנהל לענין [[תוספת זו]] או המנהל הכללי של משרד הפנים;
:- &quot;ועדת רכש ובלאי&quot; - ועדה שמינתה המועצה לפי [[$ תוספת|סעיף 5]] לאשר ביצוע רכישות למועצה, רישומן וגריעתן;
:- &quot;יחידה&quot; - יחידת רישום עצמאית כגון אגף, מחלקה, מוסד או כל מיתקן אחר של המועצה המחזיק במצאי, שרשם המצאי קבעו כיחידה;
:- &quot;מחסן&quot; - מקום ריכוז, רישום, אחסון וניפוק מלאי של המועצה;
:- &quot;מלאי&quot; - טובין המצויים במחסן של המועצה;
:- &quot;מנהל מחסן&quot; - עובד המועצה שמונה לנהל מלאי;
:- &quot;מנהל רכש ואספקה&quot; - מי שמונה בידי המועצה לפי [[$ תוספת|סעיף 5]] לרכישת טובין, אחסנתם, הספקתם, שמירה עליהם ולקביעת רמת המלאי או מי שהוא הסמיכו לכך;
:- &quot;מספר קטלוגי&quot; - מספר זיהוי של פריט טובין כפי שהוא מופיע בקטלוג האחיד;
:- &quot;מצאי&quot; - טובין בני קיימא שאינם מאוחסנים במחסן המועצה;
:- &quot;טובין&quot; - מיטלטלין שבבעלות מועצה או שנמסרו לה דרך שכירות, שאילה או רשיון, לרבות כאלה שנתרמו או שנרכשו מכספי תרומה;
:- &quot;פנקס&quot; - רשימה בספר המלאי והמצאי של המועצה ערוכה לפי מספרים קטלוגיים;
:- &quot;רבעון&quot; - פרק זמן של 3 חודשים שתחילתו ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של אותה שנת כספים;
:- &quot;רכישה&quot; - לרבות שכירות ושאילה של טובין;
:- &quot;רמת מלאי&quot; - כמות או שווי כספי של מלאי במחסן;
:- &quot;רשם מצאי&quot; - עובד המועצה שמונה לנהל רישום מצאי של טובין במועצה.

=== פרק ב': כללי ===

@ 2. רכישת טובין וניהול מחסן
: המועצה תסדיר את רכישותיה, תנהל את מחסניה ואת הטובין שלה בהתאם להוראות אלה.

@ 3. ניהול פנקס
: המועצה מנהל פנקס באחד מן האמצעים הנמצאים המפורטים להלן:
: (1) מערכת עיבוד נתונים אוטומטית מרכזית לניהול טובין שעליה יורה המנהל;
: (2) מערכת עיבוד נתונים אוטומטית נפרדת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:
:: (א) מערכת עיבוד הנתונים מאפשרת מעקב אחר הרישום של החשבון הנגדי בהנהלת החשבונות של המועצה ואיתור התיעוד המתאים;
:: (ב) נתקבל דיווח על יתרות כספיות במתכונת שעליה הורה רואה החשבון של המועצה;
:: (ג) המערכת מאפשרת העברת הדיווח למערכת עיבוד נתונים מרכזית באמצעים ממוכנים;
:: (ד) תכנון עיבוד הנתונים יהיה בהתאם להוראות כל דין ויאפשר בדיקה פנימית ובקרת נתונים;
: (3) לפי בקשת ראש המועצה - בדרך אחרת שעליה הורה רואה חשבון שהמנהל מינה לאותה מועצה ובאופן שהורה.

@ 4. איסור מחיקה
: (א) כל הרישומים בטפסים המשמשים להסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין לפי הוראות אלה ייעשו ללא מחיקות.
: (ב) תיקון רישום, כאמור בסעיף קטן (א), לא ייעשה בדרך של מחיקה, אלא בדרך של כתיבת הנתון החדש בשורה חדשה בציון שם מבצע התיקון, תאריך ביצועו והשורה שאותה מתקנים.

=== פרק ג': הסדר רכישות ===

@ 5. מינויים
: מועצת המועצה תמנה מנהל רכש ואספקה וועדת רכש ובלאי.

@ 6. תכנון צריכה תקופתי
: מנהל רכש ואספקה, בשיתוף עם מנהלי היחידות ומנהלי המחסנים ובתיאום עם הגזבר, יכין בכל רבעון, תחזית ותכנית צריכה, בהתאם לצורכי היחידות והמחסנים ובהתאם לתקציב המאושר של המועצה באותה שנה ולתזרים המזומנים שלה.

@ 7. קביעת פריטים בתכנון
: ועדת רכש ובלאי תקבע את הפריטים שייכללו בתכנון הצריכה התקופתי, כאמור [[פרט 6|בסעיף 6]] בעבור היחידות והמחסנים.

@ 8. אישור ועדת רכש ובלאי
: לא תבוצע רכישה אלא באישור מראש מאת ועדת רכש ובלאי שניתן באמצעות מנהל רכש ואספקה, וכפוף להוראות כל דין.

@ 9. רכישה ללא אישור הועדה
: (א) על אף האמור [[$ תוספת|בסעיפים 7]] [[$ תוספת|ו-8]] רשאי מנהל רכש ואספקה לרכוש טובין ללא אישור מאת ועדת רכש ובלאי, אם לדעתו הרכישה הכרחית ודחופה, ובלבד שסכום הרכישה אינה עולה על הסכום המזערי הקבוע [[בסעיף 8(א) לתוספת השניה לצו]] ובהתאם לתקציב המאושר.
: (ב) לצורך מימון רכישות שוטפות רשאית ועדת רכש ובלאי לאשר למנהל רכש ואספקה סכום נמוך מהסכום המזערי האמור בסעיף קטן (א); לא אישרה הועדה סכום כאמור, יחולו הוראות [[$ תוספת|סעיף 8]].
: (ג) מנהל רכש ואספקה ירכוש טובין כאמור בסעיף קטן (ב) ועל סמך הצעות מחיר שהגישו לו ספקי הטובין שאליהם פנה; הצעות כאמור יירשמו באופן השוואתי ויעמדו לעיון ועדת רכש ובלאי, לפי דרישתה.
: (ד) מנהל רכש ואספקה ידווח לועדת רכש ובלאי על רכישה שביצע בהתאם לסמכויותיו המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לפי דרישתה.

@ 10. חילוקי דעות
: נתגלעו חילוקי דעות בין מנהל רכש ואספקה ובין ועדת רכש ובלאי יכריע בהם ראש המועצה.

@ 11. טופס הזמנה
: (א) רכישה תבוצע בטופס הזמנה שייחתם בידי מנהל רכש ואספקה והגזבר.
: (ב) טופס ההזמנה יכלול תיאור מלא של הטובין שהוזמנו ופרטים נוספים על אודותם, לרבות, כמות, מחיר יחידה, תנאי תשלום, תנאי משלוח, אופן אריזה, מועדי אספקה ותקופת אחריות.
: (ג) טופסי הזמנות לרכישות יסומנו במספרים עוקבים.

=== פרק ד': ניהול מחסנים ===

@ 12. מחסן
: ראש המועצה רשאי, לאחר התייעצות עם מנהל רכש ואספקה, להחליט על הקמת מחסן, על הטובין שיאוחסנו בו ועל העברתו או חיסולו.

@ 13. אחסנה
: טובין הנרכשים בעבור המועצה ואינם מסופקים ישירות ליחידות הצורכות, יאוחסנו במחסן בלבד, ויירשמו בידי מנהל המחסן כמלאי.

@ 14. הוצאת טובין ממחסן
: לא יוצאו טובין ממחסן אלא לפי הוראות [[פרק זה]].

@ 15. ניהול ואחזקת מחסן
: (א) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יקבע לגבי כל מחסן במועצה את סוגי הטובין שיאוחסנו בו ואת רמת המלאי של כל סוג כאמור.
: (ב) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יבדוק ויעדכן, לפחות אחת לשנה, את סוגי הטובין ואת רמות המלאי של הטובין בכל מחסן.
: (ג) מנהל רכש ואספקה יוודא שכמות הטובין שבמחסן תהיה בהתאם לרמת המלאי שנקבעה.

@ 16. זיהוי טובין
: מנהל המחסן או רשם המצאי, לפי הענין, יזהה את הטובין שבאחריותו ויגדירם לפי הקטלוג האחיד.

@ 17. תו זיהוי
: מנהל המחסן יציין, ליד מקום אחסונו של כל פריט במלאי, את מספרו הקטלוגי ואת תיאורו כאמור [[$ תוספת|בסעיף 16]].

@ 18. אחסון לפי תעודה
: טובין יאוחסנו במחסן לפי תעודת כניסה כאמור [[$ תוספת|בסעיף 20]] בלבד.

@ 19. התאמה לתעודת משלוח
: כמות הטובין המתקבלים במחסן, טיבם ואריזתם, יתאימו להזמנה לרכישה ולחשבון או לתעודת המשלוח; התעורר ספק בזיהוי הטובין ישותף מומחה הבקיא בבדיקת אותם הטובין.

@ 20. תעודת כניסה
: (א) תעודת כניסה תכלול פרטים בדבר ספק הטובין, מספר ההזמנה, מספר תעודת המשלוח, פרטי החשבונית, מספר קטלוגי, תיאור הטובין והכמות שנתקבלה בפועל.
: (ב) כל פריטי הטובין המתקבלים במחסן מספק אחד באותו משלוח, יירשמו בידי מנהל המחסן בתעודת כניסה נפרדת, שתישא מספר סידורי עוקב.
: (ג) מנהל המחסן ימלא את תעודת הכניסה במספר העותקים הדרוש בטופס שיועד לכך.
: (ד) סופק פריט בכמות קטנה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או בחשבון, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק הכמות שנתקבלה בפועל.
: (ה) סופק פריט טובין בכמות גדולה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או החשבון, תוחזר יתרת הכמות לספק ובתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח תירשם רק הכמות שהוזמנה בפועל.
: (ו) נתגלו נזק או השחתה או פגם בטובין שבמשלוח, כולם או חלקם, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק כמות הטובין התקינה שנתקבלה, והטובין שנשחתו או ניזוקו או הפגומים כאמור, לא יתקבלו ויוחזרו לספק בצירוף תעודת החזר ובציון סיבת ההחזר.

@ 21. רישום טובין במחסן
: (א) מנהל המחסן ינהל רישום פנימי של פריטי הטובין ובו יפרט את תנועות הפריטים בתוך המחסן לפי סוגם וסיווגם בקטלוג האחיד.
: (ב) רישום הטובין כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן באופן שוטף לפי תעודת הכניסה, תעודת הניפוק ותעודת ההחזר.

@ 22. שמירת הטובין במחסן
: (א) טובין יאוחסנו במחסן בצורה המאפשרת את שמירתם והחזקתם המתאימה, היעילה, החסכונית והבטיחותית.
: (ב) טובין ירוכזו במחסן לפי הוראות כל דין לענין ביטחון ובטיחות, לרבות הוראות בדבר אחסון חומרי נפץ, חומרים דליקים, חומרים רעילים וחומרים מסוכנים אחרים.
: (ג) מחסן יתוחזק, יאובטח ויצויד בפני גניבה, פריצה, שריפה, נזקי מים וחדירת עופות, מכרסמים, זוחלים ומזיקים אחרים.
: (ד) תנאי הבטיחות במחסן ייבדקו, אחת לשנה לפחות, בידי מהנדס בטיחות.
: (ה) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם המרכז את הטיפול בנושא הביטוח במועצה, יוודא שקיים כיסוי ביטוחי מתאים לאובדן, גניבה ולנזק אחר למלאי ולמצאי במסגרת פוליסת הביטוח של המועצה, זולת אם החליטה המועצה שלא לבטח טובין אלה.
: (ו) מנהל רכש ואספקה יקבע את צורת הדיווח לחברת הביטוח ולגזבר על נזקים שנגרמו למלאי ולמצאי.

@ 23. חתימה על טופסי דרישה לניפוק
: (א) ראש המועצה יקבע את הרשאים לחתום על טופסי דרישה לניפוק טובין ביחידות השונות במועצה; רשימת הרשאים לחתום כאמור, ודוגמאות חתימותיהם יועברו למנהל רכש ואספקה.
: (ב) טובין שבמלאי ינופקו לפי טופס דרישה שיישא מספר סידורי עוקב חתום בידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) ובידי הגזבר.

@ 24. תעודת הניפוק
: (א) מנהל מחסן ינפק טובין שבמלאי בהתאם לטופס דרישה ולפי תעודת ניפוק, שתישא מספר סידורי עוקב.
: (ב) עותקים של תעודת הניפוק יימסרו למנהל המחסן ולרשם המצאי.

@ 25. איסור הנפקה
: (א) לא ינופקו טובין אלא לעובד המועצה שפרטיו רשומים בטופס הדרישה ולאחר שאומתה זהותו; בעת קבלת הטובין יחתום העובד על תעודת הניפוק.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אדם שאינו עובד המועצה המועסק בידי המועצה לביצוע עבודה רשאי לקבל לשימושו טובין ממחסן המועצה, בהתאם להוראות אלה.

@ 26. ספירת מלאי
: (א) אחת לשנה לפחות, בסוף שנת הכספים, תיערך ספירת מלאי (להלן - הספירה) בכל מחסני המועצה; מנהל רכש ואספקה אחראי לספירה שתיערך בפיקוח מבקר המועצה, ובהשתתפות הגזבר או מי שהוא הסמיכו לכך.
: (ב) בעת ספירת המלאי ייסגרו מחסני המועצה לכניסה של טובין ולהוצאתם מהם, למעט במקרים חריגים ובאישור מנהל רכש ואספקה.
: (ג) תוצאות הספירה יירשמו בטפסים המיועדים לכך ויכללו את מספרם הקטלוגי של הפריטים, את תיאורם ואת הכמויות בפועל שנמצאו במחסן בעת הספירה; מבצעי הספירה יחתמו על הטפסים.

@ 27. השוואת תוצאות
: הגזבר ישווה את תוצאות הספירה ליתרות הרשומות בפנקס הטובין; היתה אי התאמה בין תוצאות הספירה ליתרה כאמור, יעביר הגזבר, בכתב, לועדת רכש ובלאי, את כל הנתונים בצירוף הסברים בכתב מאת מנהל המחסן ומנהל רכש ואספקה על פשר ההפרשים.

@ 28. ממצאי ההשוואה
: (א) ועדת רכש ובלאי תחליט אילו פעולות לנקוט להתאמת תוצאות הספירה לרשום בפנקס הטובין.
: (ב) עותק מנתוני ההשוואה כאמור [[$ תוספת|בסעיף 27]] ועותק מהחלטת ועדת רכש ובלאי כאמור בסעיף קטן (א) יועברו למנהל המחסן ולרשם המצאי, והם יעדכנו את פנקס הטובין לא יאוחר מ-60 ימים מתחילת כל שנת כספים, בהתאם לתוצאות הספירה ולהחלטת ועדת רכש ובלאי.

@ 29. טובין בלתי ראויים לשימוש
: טובין בלתי ראויים לשימוש יימכרו על ידי מנהל רכש ואספקה לפי הוראות כל דין החלות על מכירת טובין, ואם אינם ניתנים למכירה, תחליט ועדת רכש ובלאי על ייעודם.

=== פרק ה': רישום וניהול מצאי (אינוונטר) ===

@ 30. רישום מצאי
: (א) רשם המצאי ינהל רישום מרוכז של המצאי במועצה, על יחידותיה, בפנקס הטובין.
: (ב) המצאי יסומן בסמל המועצה, בסימון שככל האפשר אינו ניתן למחיקה.
: (ג) כל יחידה במועצה שבה קיים מצאי, תופיע ברישומי המועצה כיחידת רישום עצמאית, כפי שיורה רשם הטובין, ותצוין במספר זיהוי נפרד.
: (ד) מנהל יחידה, או עובד היחידה שמונה לכך בידו, ינהל את רישום המצאי באותה יחידה.

@ 31. השאלת פריטי מצאי
: השאלת פריטי מצאי או העברתם לעובדי המועצה לצורך ביצוע תפקידיהם, או מיחידת רישום אחת ליחידת רישום אחרת, יתועדו בידי רשם המצאי בטופס המיועד לכך ויפורטו בו מספרו הקטלוגי של הפריט, תיאורו, כמותו, תנאי השאלתו ומועד החזרתו.

@ 32. אישור ראש העיריה (([צ&quot;ל: ראש המועצה]))
: אין להשאיל פריטי מצאי למי שאינו עובד המועצה אלא באישור ראש המועצה או מי שהוסמך בידו.

@ 33. ספירת מצאי
: אחת לשנה, במועד שיקבע רשם המצאי, תיערך ספירת המצאי בכל יחידה לפי טופס המיועד לכך בהתאם [[$ תוספת|לסעיפים 26(א) ו-(ג)]], [[$ תוספת|27]] [[$ תוספת|ו-28]], בשינויים המחויבים, וממצאיה יועברו לרשם המצאי.

@ 34. דיווח על נזקים
: מנהלי היחידות ידווחו לרשם המצאי על נזקים שנגרמו למצאי לפי סדרי דיווח שעליהם הורה רשם המצאי (להלן - הדו&quot;ח).

@ 35. גריעת פריט
: גריעת פריט מצאי מהרישום בשל אובדן, או השבתה או מכל סיבה אחרת, תיעשה רק באישור ועדת רכש ובלאי; ערכו של הפריט ייקבע בהתאם למחיר השוק של פריט זהה חדש בעת הגשת הדו&quot;ח.

== תוספת חמישית (((פקעה))) (תיקון: תשס&quot;ז, תשס&quot;ט) ==

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד בטבת תשי&quot;ח (16 בינואר 1958).
&lt;חתימות&gt; ישראל בר-יהודה, שר הפנים</text>
      <sha1>5l51oacns8q7ochbet0xumsa2bkzckt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>294678</id>
    <revision>
      <id>1416580</id>
      <parentid>1412371</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T15:00:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1416574]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="475425" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי״ח–1958}}
{{ח:קטע3||צו בדבר מועצות אזוריות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשי״ח, 1256|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)}}, {{ח:תיבה|1590|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1847|תיקון – צו בדבר פטור מהיטל לצרכי סעד}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 108|תיקון – צו בדבר בקורת חשבונות}}, {{ח:תיבה|359|תיקון מס׳ 2 – צו בדבר ישוב שיתופי}}, {{ח:תיבה|591|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|2006|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 193|תיקון}}, {{ח:תיבה|795|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 1844|תיקון – צו בדבר מסי המועצות האזוריות}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 1067|תיקון – צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות}}, {{ח:תיבה|1391|תיקון מס׳ 2 – צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 2052|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 68|ת״ט}}, {{ח:תיבה|359|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 125|תיקון}}, {{ח:תיבה|2798|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 722|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 1452|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 1091|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 193|תיקון}}, {{ח:תיבה|1000|תיקון}}, {{ח:תיבה|1549|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 243|תיקון}}, {{ח:תיבה|581|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 846|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 799|תיקון}}, {{ח:תיבה|1792|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 84|תיקון}}, {{ח:תיבה|1568|תקנות שעת־חירום (משמר אזרחי)}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 1101|תיקון}}, {{ח:תיבה|1845|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 238|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון]}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 374|תיקון}}, {{ח:תיבה|688|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|799|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|1218|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1953|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון מס׳ 5]}}, {{ח:תיבה|2488|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: תיקון מס׳ 6]}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 688|תיקון}}, {{ח:תיבה|2063|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 472|תיקון}}, {{ח:תיבה|1222|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|1714|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 747|תיקון}}, {{ח:תיבה|1636|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2120|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|2140|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון מס׳ 4]}}, {{ח:תיבה|2366|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון מס׳ 5]}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 91|תיקון}}, {{ח:תיבה|505|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|505|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1012|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 204|תיקון}}, {{ח:תיבה|772|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 906|תיקון}}, {{ח:תיבה|1724|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 1211|תיקון}}, {{ח:תיבה|1211|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1739|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 419|תיקון}}, {{ח:תיבה|767|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|1064|תיקון}}, {{ח:תיבה|1694|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 11|תיקון}}, {{ח:תיבה|1402|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 356|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|519|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1220|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 686|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|935|תיקון מס׳ 7}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1265|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 200|תיקון}}, {{ח:תיבה|372|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|479|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 317|תיקון}}, {{ח:תיבה|957|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 15|תיקון}}, {{ח:תיבה|917|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 411|תיקון}}, {{ח:תיבה|707|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1197|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211272.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ו, 756|תיקון}}, {{ח:תיבה|1505|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 655|תיקון}}, {{ח:תיבה|986|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 152|תיקון [תשנ״ז] מס׳ 2 (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 722|תיקון}}, {{ח:תיבה|1086|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 76|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 810|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 353|תיקון}}, {{ח:תיבה|758|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 229|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1009|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 113|תיקון}}, {{ח:תיבה|805|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|882|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 8|תיקון [צ״ל: מס׳ 2] [תשס״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|115|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 490|תיקון}}, {{ח:תיבה|736|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 974|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1064|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 54|תיקון}}, {{ח:תיבה|271|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1292|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 30|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|30|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1367|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 737|תיקון}}, {{ח:תיבה|1419|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 71|תיקון}}, {{ח:תיבה|213|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|606|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1178|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1272|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1322|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|1418|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1420|תיקון מס׳ 7}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 800|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 957|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 25|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 796|תיקון}}, {{ח:תיבה|1465|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 124|תיקון}}, {{ח:תיבה|820|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1960|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2071|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|2072|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|2495|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|2541|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|2642|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 535|תיקון}}, {{ח:תיבה|650|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1070|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1736|תיקון}}, {{ח:תיבה|2136|הוראת שעה מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2139|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|2561|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3447|הוראת שעה [תשע״ח] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|3821|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2011|הוראת שעה}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 323|הודעה}}, {{ח:תיבה|817|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 76|הודעה}}, {{ח:תיבה|1039|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 139|הודעה}}, {{ח:תיבה|1131|הודעה מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2650|הודעה מס׳ 3}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 3|5(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 6|ו־12}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|לפקודת המועצות המקומיות, 1941}} (להלן – הפקודה), {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|והסעיפים 14(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 2|ו־2(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט|לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מצווה ומורה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: ניהול מועצה אזורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: מועצה ראשונה ממונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: מועצה נבחרת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: בחירת מועצה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: בחירת ראש מועצה וחדילה מכהונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: חברי מועצה וסגני ראש מועצה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: ועדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: עובדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: סמכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: הוצאות והכנסות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד עשר: כספים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות ובקורת חשבונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן א׳: תקציב המועצה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: חשבונות ובקורת חשבונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה עשר: חוזים והצעות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: הנהלה מקומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14-1|פרק ארבעה עשר 1: מועצה כפרית, ומועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15|פרק חמישה עשר: בחירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: ועדת בחירות והכנת פנקס בוחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב1|סימן ב׳1: בחירות מיוחדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: רשימות והצעות מועמדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ד|סימן ד׳: כינון מוסדות נבחרים ללא בחירות בקלפי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ה|סימן ה׳: ההכנות ליום הבחירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ו|סימן ו: ההצבעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ז|סימן ז׳: ספירת הקולות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ח|סימן ח׳: קביעת תוצאות הבחירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ט|סימן ט׳: ערעור בחירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן י|סימן י׳: סמכויות מיוחדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 16|פרק ששה עשר: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה: {{מוקטן|הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4 פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4 פרק ב|פרק ב׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4 פרק ג|פרק ג׳: הסדר רכישות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4 פרק ד|פרק ד׳: ניהול מחסנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4 פרק ה|פרק ה׳: רישום וניהול מצאי (אינוונטר)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית {{ח:הערה|(פקעה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשי״ט־2, תשכ״ה, תשמ״ו־2, ס״ח תשנ״ו, תשנ״ז־2, תשס״א, תשס״ז, תשס״ט, תשע״ב־4, תשע״ב־7, תשע״ח־7}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה אזורית“ – כל אחת מהמועצות המקומיות אשר שמה נקוב {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה“ – מועצה שנבחרה או שנתמנתה לפי הוראות צו זה לניהול עניניה של מועצה אזורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועד מקומי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 3|בסעיף 3(א) לפקודה}}, שנבחר או שנתמנה לפי הוראות צו זה לניהול עניניו של ישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום מועצה אזורית“ – כלל השטחים המתוארים {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ בתוספת הראשונה}} מתחת לשמה של המועצה האזורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישוב“ – מקום ששמו נקוב {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ של התוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום עודף“ – תחום המועצה האזורית שאינו כלול בתחום ישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישוב שיתופי“ – קיבוץ, קבוצה, מושב עובדים, מושב שיתופי, כפר שיתופי, לרבות ישוב שלפחות שמונים למאה מתושביו שהם בני 17 ומעלה מאוגדים באגודה שיתופית להתיישבות ושהמועצה מכירה בו כישוב שיתופי לצורך צו זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום הישוב“ – השטח המתואר {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ של התוספת הראשונה}} לצד שמו של אותו ישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים“ – בנינים וקרקעות שבתחום המועצה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) 1996#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1995}}, אחרי ההגדרה ”נכסים“ תבוא ההגדרה ”רחוב“ כלהלן:}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רחוב“ – לרבות מסילת ברזל כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – שוכר או שוכר משנה ששכר נכסים לתקופה של למעלה משלוש שנים, ובאין שכירות כאמור – האדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה מהנכסים או שהיה מקבלה אילו היו הנכסים נותנים הכנסה, ובאין אדם כאמור – הבעל הרשום של הנכסים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – המחזיק למעשה בנכסים כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, להוציא את הגר בבית מלון או בפנסיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ישוב;
{{ח:תתת|(2)}} תחום עודף;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – היום ה־150 שלפני יום הבחירות למועצה, לראשות מועצה או לועד מקומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירות“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בחירת ראש המועצה“ – {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירה הישירה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מועד בחירות כלליות“ – {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם האוכלוסין“ – המרשם המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל בחירות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 142|בסעיף 142(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית“ – יושב ראש הועדה המרכזית שנבחר לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט לעניינים מינהליים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי משפט לעניינים מינהליים“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במשכורת“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד בשכר“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הפנים או מי שהוסמך על ידיו לצורך צו זה.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: ניהול מועצה אזורית|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־2}}

{{ח:סעיף|2|מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} מועצה אזורית תתנהל על ידי מועצה.

{{ח:סעיף|3|ראש מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה תפעל באמצעות ראש המועצה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על המועצה בצו זה או בכל דין אחר יבוצעו כראוי.
{{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כראוי; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי המועצה, אחראי ראש המועצה לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר של המועצה ובהתאם להוראות אחרות של צו זה או כל דין אחר.

{{ח:סעיף|4|האצלת תפקידים וסמכויות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאצול מתפקידיו וסמכויותיו לסגן ראש המועצה או לחבר ועדת הנהלה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} או לעובד המועצה או לראש ועד מקומי שבתחום המועצה, דרך כלל, לענין מסוים או לסוג ענינים ואולם ראש המועצה לא יהא רשאי לאצול לראש ועד מקומי את סמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: מועצה ראשונה ממונה|תיקון: תשנ״ז־2}}

{{ח:סעיף|5|מינוי מועצה ראשונה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוקמה מועצה אזורית, יקבע השר את מספר חברי מועצתה הראשונה וימנה אותם לאחר שיקיים על כך התייעצות עם גופים ואנשים המייצגים לדעתו את תושבי המקום; המועצה הראשונה הממונה (להלן – מועצה ממונה) תכהן עד שתיבחר מועצה נבחרת ראשונה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, בכל עת, למנות חברים נוספים למועצה ממונה וכן רשאי הוא להעביר מכהונתו חבר מועצה שמונה ולמנות אחר במקומו.

{{ח:סעיף|6|כינוס מועצה לישיבה ראשונה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} מועצה ממונה תתכנס לישיבתה הראשונה על פי הזמנת השר, תוך 14 ימים מיום מינוי חבריה; השר ישב בראשה וינהל את הישיבה עד אשר ייבחר ראש המועצה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 7|לסעיף 7}}.

{{ח:סעיף|7|בחירת ראש מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה ממונה תבחר בישיבתה הראשונה את אחד מחבריה לראש המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} בחירת ראש המועצה תיעשה בהצבעה גלויה על פי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המועמד שקיבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי המועצה הוא הנבחר;
{{ח:תתת|(2)}} לא קיבל שום מועמד רוב כזה, מצביעים שנית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה השניה לישיבה אחרת שתקוים לא יאוחר מ־7 ימים מיום הישיבה הראשונה;
{{ח:תתת|(3)}} המועמד שקיבל בהצבעה השניה למעלה ממחצית הקולות של חברי המועצה המצביעים הוא הנבחר.
{{ח:תת|(ג)}} גם הישיבה האחרת כאמור בסעיף קטן (ב)(2) תזומן בידי השר.

{{ח:סעיף|8|בחירת סגן ראש המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} תוך 30 ימים ממועד קיום הישיבה הראשונה תבחר המועצה, מבין חבריה, בסגן ראש מועצה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על בחירת סגן ראש המועצה.

{{ח:סעיף|9|משכורת|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} ראש מועצה ממונה וסגנו רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר.

{{ח:סעיף|10|חדילה מכהונה של ראש מועצה וסגנו|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראש מועצה ממונה וכן סגן ראש מועצה ממונה יחדל לכהן אם הוא –
{{ח:תתת|(1)}} חדל להיות חבר המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} התפטר מכהונתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}};
{{ח:תתת|(3)}} הועבר מכהונתו בידי המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת המועצה להעביר את ראש המועצה או סגן ראש המועצה מכהונתו לא יהיה לה תוקף אלא אם כן נתקבלה בישיבה שנקראה במיוחד לענין זה והצביעו בעדה למעלה ממחצית כל חברי המועצה; ואולם אם סיבת ההעברה מכהונה היא חיוב בדין, בפסק דין סופי, על עבירה שיש עמה קלון – תספיק החלטה המתקבלת ברוב רגיל.

{{ח:סעיף|11|התפטרות מכהונה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שנבחר או שנתמנה לכהונה לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} ורוצה להתפטר מכהונתו ימסור, במסירה אישית, הודעה בכתב על כך –
{{ח:תתת|(1)}} לשר – אם הוא ראש המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} לראש המועצה – אם הוא סגן ראש המועצה או חבר המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} העתק מהודעת התפטרות כאמור בסעיף קטן (א), ימסר בידי המתפטר לחברי המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} התפטרות של ראש מועצה תיכנס לתוקפה עם מסירת הודעת ההתפטרות לשר; התפטרותו של סגן ראש מועצה ושל חבר מועצה תיכנס לתוקפה עם מסירת הודעת ההתפטרות לראש המועצה.

{{ח:סעיף|12|בחירה מחדש של ראש מועצה וסגנו|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} חדל לכהן ראש מועצה ממונה או סגנו, תבחר המועצה באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, לפי הענין, ראש מועצה או סגן ראש מועצה חדש, לא יאוחר מאשר בישיבת המועצה הרגילה הבאה לאחר החדילה מהכהונה.

{{ח:סעיף|13|מינוי חבר מועצה חדש|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} חדל לכהן חבר מועצה ממונה, ימנה השר חבר מועצה אחר במקומו.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: מועצה נבחרת|תיקון: תשנ״ז־2}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: בחירת מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}}

{{ח:סעיף|14|מועצה נבחרת|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} המועצה שאחרי המועצה הממונה תהיה מועצה נבחרת והיא תהיה מורכבת מנציגי האזורים ומראש מועצה.

{{ח:סעיף|15|שיטת הבחירות למועצה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} הבחירות של נציגי כל אזור למועצה יהיו כלליות, ישירות, שוות וחשאיות וייערכו לפי הוראות צו זה.

{{ח:סעיף|16|מועד הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־7}}
{{ח:ת}} הבחירות הראשונות למועצה והבחירות שלאחריהן יתקיימו במועד האמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)|בחוק מועד בחירות כלליות}}.

{{ח:סעיף|17|מספר הנציגים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ז, תשס״ט, תשע״ח־3, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מודד כללי“ – מספר התושבים המקנה לאזור זכות לבחור נציג אחד למועצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודף“ – מספר התושבים שנותר לאחר חילוק מספר כל התושבים באזור למודד הכללי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – מי שביום הקובע היה רשום הוא ומענו במרשם האוכלוסין כתושב של אותו אזור ויום הולדתו ה־17 חל לא יאוחר מהיום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} אזור זכאי לבחור למועצה נציג אחד לכל מודד כללי שבמספר תושביו ולעודף העולה על מחצית המודד הכללי; אזור שהוא ישוב שמספר תושביו אינו מגיע כדי מודד כללי זכאי לנציג אחד.
{{ח:תת|(ג)}} לקראת כל בחירות למועצה יקבע השר, על פי שיקול דעתו, את המודד הכללי לאחר שנתקיימו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יאוחר מהיום ה־87 שלפני יום הבחירות, תקבל המועצה החלטה בדבר המודד הכללי שהיא תציע לשר;
{{ח:תתת|(2)}} לא יאוחר מהיום ה־84 שלפני יום הבחירות תעביר המועצה לשר את הצעתה לפי פסקה (1) ותפרסם בכל אזור שבתחום המועצה האזורית הודעה על ההצעה האמורה; בהודעה יצוין שכל תושב של אותו אזור רשאי, לא יאוחר מהיום ה־7 שלאחר יום פרסום ההודעה, להגיש למועצה את הערותיו והשגותיו לגבי המודד הכללי המוצע;
{{ח:תתת|(3)}} לא יאוחר מהיום ה־74 שלפני יום הבחירות תעביר המועצה לשר את ההערות וההשגות שהוגשו לפי פסקה (2); לאחר ששקל את הצעת המועצה ולאחר שעיין בהערות ובהשגות האמורות, יקבע השר את המודד הכללי לא יאוחר מהיום ה־63 שלפני יום הבחירות, ויודיע בכתב את קביעתו האמורה למועצה ולמנהל הבחירות.
{{ח:תת|(ד)}} לא העבירה מועצה לשר הצעה בדבר המודד הכללי כאמור בסעיף קטן (ג)(2), יהיה כל אזור בתחום המועצה האזורית זכאי לבחור נציג אחד בלבד למועצה; ואולם אזור שמספר התושבים בו עולה על 750, יהיה זכאי לבחור שני נציגים למועצה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יאוחר מהיום ה־56 שלפני יום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות בכל אחד מן האזורים, הודעה בדבר מספר הנציגים שאותו אזור זכאי לבחור למועצה.

{{ח:סעיף|18|הזכות לבחור|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} הזכות להשתתף בבחירת נציגי אזור למועצה נתונה לכל מי שרשום בפנקס הבוחרים שהוכן לאותו אזור על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}.

{{ח:סעיף|19|הזכות להיבחר|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־7, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנתקיימו בו הוראות סעיף קטן זה וכפוף להוראות סעיפים קטנים (א1), (א2) ו־(ב) זכאי להיכלל ברשימת מועמדים באזור ולהיבחר כחבר מועצה:
{{ח:תתת|(1)}} שמו רשום בפנקס הבוחרים של אותו אזור;
{{ח:תתת|(2)}} ביום הגשת מועמדותו הוא בן 21 שנים ומעלה;
{{ח:תתת|(3)}} מקום מגוריו הקבוע, ביום הגשת מועמדותו, הוא בתחום אותו אזור;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} הוא אינו מנוע מכך לפי {{ח:חיצוני|חוק יסוד: השפיטה#סעיף 11|סעיף 11 לחוק יסוד: השפיטה}}, {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 18|סעיף 18 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הקאדים#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הקאדים, התשכ״א–1961}}, או {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים#סעיף 21|סעיף 21 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} הוא לא הוכרז פסול דין לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 8|סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}};
{{ח:תתת|(10)}} הוא לא הוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|הפקודה האמורה}} או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו שולמו במלואם – עברו שנתיים ממועד מתן תוקף לצו כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה, מי שלעניין אותה מועצה מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מונה לוועדה למילוי תפקידי מועצה אזורית וראש המועצה או מועצת המועצה האזורית לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 206|סעיף 206 לפקודת העיריות}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 34א|בסעיף 34א לפקודה}};
{{ח:תתת|(2)}} מונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 38|סעיפים 38}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 38א|או 38א לפקודה}};
{{ח:תתת|(3)}} השר מינה אותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תת}} הוראות סעיף קטן זה יחולו על הבחירות הראשונות שלאחר המינוי.
{{ח:תת|(א2)}} מי שכיהן כמנהל הכללי של מועצה אזורית שלושים חודשים לפחות, אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר המועצה בבחירות שייערכו באותה מועצה אזורית במהלך כהונתו ובבחירות כאמור שייערכו בשנתיים שמיום סיום כהונתו.
{{ח:תת|(ב)}} אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.
{{ח:תת|(ג)}} מועמד ברשימת מועמדים, שנידון למאסר כאמור בסעיף קטן (ב) ופסק הדין נהיה סופי אחרי הגשת רשימת המועמדים ולפני שהחל לכהן כחבר המועצה, דינו כדין מי שהתפטר מרשימת המועמדים שבה כלול שמו או מחברותו במועצה, לפי הענין, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.
{{ח:תת|(ד)}} קביעת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא תידרש אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה, בנסיבות הענין, משום קלון.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאסר בפועל“ – סך כל תקופות המאסר בפועל שעל הנידון לשאת ברצף אחד, אף אם הוטלו בגזרי דין שונים, לרבות מאסר על תנאי שהופעל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – על אחת מהעבירות שעליהן נידון לעונש של מאסר בפועל.

{{ח:סעיף|19א|הוראות לענין שלילת הזכות להיבחר בשל עבירה שיש עמה קלון|תיקון: תשס״א, תשע״ח־7}}
{{ח:ת}} לענין שלילת זכאותו של מועמד להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר מועצה, בשל עבירה שיש עמה קלון, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מועמד יגיש למנהל הבחירות הצהרה לענין {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ב)}}, ואם הגיש המועמד בקשה לפי פסקה (2)(א) – גם אישור מאת הוועדה המרכזית על הגשת הבקשה, יחד עם כתב הסכמתו להיות מועמד לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153(א)}};
{{ח:תת|(2)|(א)}} מועמד או מי שרוצה להיות מועמד, שנידון למאסר בפסק דין סופי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ב)}}, המבקש כי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יחליט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, יגיש ליושב ראש הועדה בקשה לכך, לפני הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו; לבקשה יצורפו כתב האישום, פסק הדין וכל חומר אחר הנוגע לענין;
{{ח:תתת|(ב)}} החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית תהיה סופית; ההחלטה המנומקת תימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהיום ה־12 שלפני יום הבחירות;
{{ח:תת|(3)|(א)|(1)}} נידון מועמד למאסר בפסק דין סופי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ג)}}, ימסור על כך הודעה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ואם ביקש מהיושב ראש לקבוע כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, יגיש בקשה בצירוף כל החומר כאמור בפסקה 2(א);
{{ח:תתתת|(2)}} ההודעה, הבקשה וכל החומר המצורף, יוגשו ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בתוך שבעה ימים מהיום שפסק הדין נהיה סופי;
{{ח:תתתת|(3)}} לא הגיש מועמד בקשה, דינו כדין מי שהתפטר ביום מסירת ההודעה, אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; הודעה על כך תפורסם ברשומות ובכל דרך שיקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.
{{ח:תתת|(ב)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ייתן את החלטתו בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה והחלטתו תהיה סופית;
{{ח:תתת|(ג)}} החליט היושב ראש לדחות את הבקשה, דינו של המועמד כדין מי שהתפטר ביום מתן ההחלטה, אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; הודעה על החלטת היושב ראש כאמור תפורסם ברשומות ובכל דרך שיקבע;
{{ח:תת|(4)}} נוכח מנהל הבחירות, להנחת דעתו, בהתאם לראיות שהובאו לפניו, שמועמד נידון למאסר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} ולא הצהיר על כך לפי פסקה (1) או לא מסר על כך הודעה לפי פסקה (3), ידרוש מנהל הבחירות מן המועמד כי יגיש לו תצהיר לענין {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ב)}}.

{{ח:סעיף|20|הזכות להגשת רשימות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} כל קבוצת אנשים הרשומה בפנקס בוחרים של אזור והמונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה באזור אך לא פחות מחמישה אנשים, רשאית להגיש רשימת מועמדים בבחירות לנציגי אותו אזור במועצה; רשימות המועמדים יוגשו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}.

{{ח:סעיף|21|נציג מטעם ישוב חדש|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוקם ישוב חדש בתחום מועצה אזורית בתקופה שבין בחירות או סופח ישוב לתחום מועצה אזורית באותה תקופה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ועם גופים ציבוריים שלדעתו יש להם נגיעה בדבר, למנות נציג מטעם אותו ישוב לחבר במועצה; חבר מועצה זה יכהן עד לבחירות הבאות.
{{ח:תת|(ב)}} חדל חבר מועצה כאמור לכהן, רשאי השר, בדרך הקבועה בסעיף קטן (א), למנות במקומו חבר מועצה אחר.

{{ח:סעיף|22|תחילת כהונתה של מועצה|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 24|סעיף 24(א) לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שנבחרו חברי מועצה בבחירות לפי צו זה.

{{ח:סעיף|23|רציפות כהונה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד תחילת כהונתה של מועצה חדשה.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: בחירת ראש מועצה וחדילה מכהונה|תיקון: תשנ״ז־2}}

{{ח:סעיף|24|שיטת הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} ראש מועצה ייבחר בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות; הבחירות ייערכו לפי הוראות צו זה.

{{ח:סעיף|25|הזכות לבחור ולהיבחר ומועד הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} הזכות לבחור ראש מועצה ולהיבחר לראש מועצה וכן מועד הבחירות הם כקבוע {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|בחוק בחירת ראש המועצה}}.

{{ח:סעיף|26|הצעת מועמד|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} הצעת מועמד לראש מועצה תוגש בידי קבוצת בוחרים או בידי קבוצת חברי מועצה כמפורט {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|בחוק בחירת ראש המועצה}}; הצעות המועמדים יוגשו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}.

{{ח:סעיף|27|התפטרות מועמד|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} התפטר מועמד לראשות המועצה ביום ה־10 שלפני יום הבחירות או לפני כן, רשאי מי שהציע את מועמדותו, לא יאוחר מהיום ה־7 שלפני יום הבחירות, להציע במקומו מועמד אחר הזכאי להיבחר לראש המועצה.

{{ח:סעיף|28|פטירת מועמד|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29}}, נפטר מועמד לראשות המועצה, רשאי מי שהציע את מועמדותו של הנפטר, לא יאוחר מהיום ה־10 שלאחר הפטירה, להציע במקומו מועמד אחר הזכאי להיבחר לראש המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} נפטר מועמד לראשות המועצה ביום ה־15 שלפני יום הבחירות או לפני כן, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) – יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה ביום שלישי הראשון שלאחר היום ה־33 מיום הגשת הצעת המועמד;
{{ח:תתת|(2)}} לא הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) – יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה ביום שבו היו צריכות להתקיים.
{{ח:תת|(ג)}} נפטר מועמד לראשות המועצה אחרי היום ה־15 שלפני יום הבחירות, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) – יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה במועד האמור בסעיף קטן (ב)(1);
{{ח:תתת|(2)}} לא הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) – יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה בתום 14 ימים מהיום שבו היו צריכות להתקיים.
{{ח:תת|(ד)}} הצעת מועמד לפי סעיף זה תוגש למנהל הבחירות בימים, בשעות ובמקום שיקבע.

{{ח:סעיף|29|בחירות באין מועמד|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} לא הוגשה או לא אושרה שום הצעת מועמד לראשות המועצה או התפטר או נפטר מועמד יחיד לאחר היום ה־10 שלפני יום הבחירות, לא יהיו בחירות בקלפי והמועצה תבחר בראש המועצה מבין חבריה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה}}.

{{ח:סעיף|30|תחילת כהונתו של ראש מועצה ורציפות הכהונה|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק הבחירה הישירה}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שנבחר לראש מועצה לפי צו זה.

{{ח:סעיף|31|ראש מועצה לזמן ביניים|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} כל עוד לא החל ראש מועצה לכהן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}}, יכהן כראש המועצה האדם שנשא בכהונה זו ערב יום הבחירות למועצה, ואם נבצר ממנו לפעול – חבר המועצה שהשר מינהו לכך.

{{ח:סעיף|32|חדילה מכהונה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} ראש מועצה יחדל לכהן בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא לא היה זכאי לכתחילה להיבחר לראש מועצה או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיבחר לראש מועצה האמורות {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 4|בסעיף 4(ב) לחוק בחירת ראש מועצה}};
{{ח:תת|(2)}} הוא התפטר מכהונתו כאמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6א|בסעיף 6א לחוק בחירת ראש מועצה}};
{{ח:תת|(3)}} הוא הועבר מכהונתו כאמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ב|בסעיפים 6ב עד 6ד לחוק בחירת ראש מועצה}};
{{ח:תת|(4)}} השר מינה מועצה חדשה או ועדה למילוי תפקידי המועצה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 38|סעיף 38 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|33|חליפו של ראש מועצה שחדל לכהן|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ו|בסעיף 6ו(ב) לחוק בחירת ראש המועצה}}, נפטר ראש מועצה או חדל לכהן בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(1) עד (3)}}, תבחר המועצה בראש מועצה מבין חבריה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש מועצה}}.

{{ח:סעיף|34|פרסום|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} מזכיר המועצה יודיע לשר על בחירת ראש מועצה בידי המועצה ועל חדילה של ראש מועצה לכהן, והשר יפרסם הודעה על כך ברשומות.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: חברי מועצה וסגני ראש מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}}

{{ח:סעיף|35|ישיבה ראשונה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה נבחרת תתכנס לישיבתה הראשונה על פי הזמנת ראש המועצה לא יאוחר מ־14 ימים מיום תחילת כהונתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}}; ההזמנה תימסר לכל חברי המועצה 48 שעות לפחות לפני מועד הישיבה; לא נבחר ראש מועצה או נעדר ראש המועצה, תכונס הישיבה על פי הזמנת זקן חברי המועצה והוא יהיה יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש מועצה או עד לבואו של ראש המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} לא נקראה הישיבה הראשונה כאמור בסעיף קטן (א), יכנס השר את המועצה לישיבה הראשונה והוא יהיה יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש המועצה.

{{ח:סעיף|36|סגן ממלא מקום|תיקון: תשנ״ז־2, תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לראש מועצה יהיה סגן אחד אשר ייבחר על פי הצעת ראש המועצה שאושרה בידי המועצה ברוב חבריה; בחירת הסגן האמור תהיה תוך חודשיים מיום שראש המועצה התחיל לכהן או מהיום שנתפנתה משרתו של סגן קודם שנבחר לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} נעדר ראש המועצה מן הארץ או נבצר ממנו למלא את תפקידו או חדל לכהן וטרם התחיל לכהן ראש מועצה חדש, ימלא סגנו שנבחר לפי סעיף קטן (א) את מקומו.

{{ח:סעיף|37|סגנים נוספים|תיקון: תשנ״ז־2, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} בנוסף לסגן האמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}} רשאית המועצה לבחור בדרך האמורה {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|בסעיף 6ח(א) לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות}} –
{{ח:תת|(1)}} במועצה אזורית שמספר תושביה אינו עולה על 20,000 – סגן אחד;
{{ח:תת|(2)}} במועצה אזורית שמספר תושביה עולה על 20,000 או שמספר הישובים בה עולה על 50 – שני סגנים.

{{ח:סעיף|37א|מילוי מקום ראש המועצה בהעדר הסגן|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} לא נבחר סגן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}}, או נעדר אותו סגן או חדל לכהן, או נבצר ממנו למלא את מקומו של ראש המועצה, ימלא את מקומו של ראש המועצה אחד מהסגנים הנוספים שהמועצה קבעה לכך, ואם אין סגן כזה – חבר המועצה שהמועצה קבעה לכך.

{{ח:סעיף|37ב|משכורת|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} ראש המועצה, סגנו וכן מי שממלא את מקום ראש המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א|סעיף 37א}}, רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר.

{{ח:סעיף|37ג|פסולים לכהונה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א, תש״ע, תשע״ה, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} אלה פסולים לכהן כחברי מועצה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שלא היה זכאי לכתחילה להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר מועצה בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיות מועמד המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון;
{{ח:תתת|(3)}} מי שנידון למאסר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} ולא הצהיר אמת או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}};
{{ח:תתת|(4)}} חבר ועד מקומי;
{{ח:תתת|(5)}} מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או בשל אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, ”חוב סופי“ – חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד;
{{ח:תתת|(6)}} עובד המועצה במשכורת;
{{ח:תתת|(7)}} עובד המדינה במשכורת אשר עבודתו קשורה בענייני המינהל המחוזי או השלטון המקומי ועלולה להביא לידי סתירה או אי־התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה;
{{ח:תתת|(8)}} עובד במשכורת ברשות מקומית אחרת אשר עבודתו האמורה עלולה להביא לידי סתירה או אי־התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית האחרת ובין תפקידיו כחבר המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} המכהן כחבר מועצה והוא פסול לכך, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|37ג1|קביעת קלון על ידי בית המשפט|תיקון: תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין הקלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין.
{{ח:תת|(ב)}} לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור.
{{ח:תת|(ג)}} מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים.

{{ח:סעיף|37ד|היעדרות מישיבות המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), חבר מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חודשים רצופים או שנעדר משלוש ישיבות רצופות – אם היו בשלושה חודשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר המועצה, ובלבד שראש המועצה או הממונה על המחוז שלח לו הודעה כמפורט בסעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) לא יחול על חבר המועצה שנעדר מישיבת המועצה ברשות המועצה שניתנה מראש, או שנעדר בשל מחלה, שירות בצבא הגנה לישראל או שליחות ציבורית.
{{ח:תת|(ג)}} בתום החודש השני להיעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד לאחר הישיבה השניה שממנה נעדר, לפי הענין, ישלח לו ראש המועצה הודעה בכתב שתכלול פירוט ישיבות המועצה שמהן נעדר וכן את נוסחו המלא של סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג) תישלח לחבר המועצה בדואר רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח בדואר רשום לממונה על המחוז.
{{ח:תת|(ה)}} לא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ולא שלחה גם תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה.

{{ח:סעיף|37ה|הודעה על חדילת חברות במועצה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א, תשע״ב־4, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נראה לראש המועצה, כי חבר המועצה פסול מלכהן כחבר המועצה או חדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37ד|בסעיף 37ד}}, ישלח לו ראש המועצה, בדואר רשום, לפי מענו הידוע לאחרונה, הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך; ראש המועצה ימציא העתק מהודעתו האמורה לידי הממונה על המחוז.
{{ח:תת|(ב)}} נראה לממונה על המחוז שחבר המועצה פסול מלכהן כחבר המועצה או חדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37ד|בסעיף 37ד}}, ולא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא שלחה גם תוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} בתום שלושים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), יחדל חבר המועצה לכהן כחבר המועצה, אלא אם כן תוך הזמן האמור התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אותו חבר המועצה עתר לבית משפט לעניינים מנהליים לביטול ההודעה, ובמקרה זה לא יחדל לכהן כאמור עד שבית המשפט יחליט אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את משלוחה והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב, לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה על המחוז או לידי ראש המועצה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א)(2)}}, תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי.
{{ח:תת|(ה)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א)(3)}} יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם עתר לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בעתירה.
{{ח:תת|(ו)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א)(5)}}, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו־(ה), בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה – הסדרת חוב);
{{ח:תתת|(2)}} כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם –
{{ח:תתתת|(א)}} בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(3)}} הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה;
{{ח:תתת|(4)}} הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|37ה1|הוראות לענין השעיה|תיקון: תשס״א, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} קבע בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג1|סעיף 37ג1}} כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
{{ח:תת|(ב)}} הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ה|סעיף 37ה(ה) או (ו)}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37י|סעיף 37י(א)}}; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות לכהונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א)(3) או (5)}} יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר המועצה מכוח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37י|סעיף 37י(א) או (ב)}}.

{{ח:סעיף|37ו|חדילה מכהונת סגן|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} סגן ראש מועצה יחדל מכהונתו אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חדל להיות חבר המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא התפטר מכהונתו;
{{ח:תתת|(3)}} בסגן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}} – ראש המועצה, באישור המועצה, ברוב חבריה, העביר אותו מכהונתו;
{{ח:תתת|(4)}} בסגן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} – המועצה, בהחלטה שנתקבלה ברוב חבריה בישיבה מיוחדת, העבירה אותו מכהונתו.
{{ח:תת|(ב)}} סגן ראש מועצה הרוצה להתפטר ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} הגישו רוב חברי המועצה לראש המועצה דרישה בכתב לכנס ישיבה מיוחדת לדיון על העברת סגן ראש המועצה מכהונתו כאמור בסעיף קטן (א)(4), יכנס ראש המועצה את הישיבה לא יאוחר מ־30 ימים מיום הגשת הדרישה; לא כינס ראש המועצה את הישיבה בתוך הזמן האמור, ימנה השר אדם שיכנס את המועצה לישיבה המיוחדת במועד שקבע השר.

{{ח:סעיף|37ז|פרסום|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} מזכיר המועצה יודיע לשר על כל מקרה של בחירת סגן ראש מועצה ועל חדילה מכהונה של סגן ראש מועצה והשר יפרסם הודעה על כך ברשומות.

{{ח:סעיף|37ח|התפטרות חבר מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} חבר מועצה הרוצה להתפטר מכהונתו ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה.

{{ח:סעיף|37ט|התפטרות ראש מועצה מייצוג אזור|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראש מועצה שנבחר גם כנציגו של אזור במועצה ורוצה להתפטר מייצוג כאמור ימסור הודעה בכתב על כך למועצה וימציא העתק מהודעתו האמורה לממונה על המחוז ולועד המקומי המכהן באותו אזור; ההתפטרות תקבל תוקף עם מסירת ההודעה למועצה.
{{ח:תת|(ב)}} התפטר ראש מועצה מייצוגו של אזור כאמור בסעיף קטן (א), ימשיך להיות חבר המועצה לכל דבר וענין ויווסף למנין החברים שנקבע לאותה מועצה, כל עוד הוא מכהן כראש מועצה.

{{ח:סעיף|37י|חליפו של חבר מועצה שחדל לכהן|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} במקום חבר המועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו יבוא המועמד ששמו רשום ברשימת המועמדים שמטעמה נבחר אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות האחרונות למועצה; ואם אותו מועמד כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאינו רוצה להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו רשום אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.
{{ח:תת|(ב)}} אין ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה השר, ללא דיחוי, חבר חדש מבין האנשים הזכאים להיבחר לחברי המועצה, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.

{{ח:סעיף|37יא|תוקף פעולות|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} חבר מועצה, המכהן בתפקידו כשהוא פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל להיות חבר המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד}}, יראו את מעשיו בתפקידו כחבר מועצה כאילו נעשו בידי חבר מועצה המכהן כדין.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: ועדות}}

{{ח:סעיף|38|ועדת הנהלה|תיקון: תשע״ח־6}}
{{ח:תת|(א)}} למועצה תהא ועדת הנהלה קבועה שתיבחר על ידי המועצה מבין חבריה.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידיה של ועדת ההנהלה לנהל את עניני המועצה, לתאם את פעולותיהן של ועדותיה ולפקח עליהן, להשגיח שהחלטות המועצה והחלטות ועדותיה יבוצעו כדין, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה על ידי המועצה, ובלבד שלא תהא לה הסמכות להטיל ארנונות, אגרות, היטלים או תשלומים אחרים, ללוות כספים, להתקין חוקי עזר או לקבל עובדים במשכורת.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 206|סעיף 206 לפקודת העיריות}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 34א|בסעיף 34א לפקודה}}, תמלא ועדת ההנהלה את תפקידי ועדת הכספים במועצה שלא מונתה בה ועדת כספים.

{{ח:סעיף|39||תיקון: תשכ״ה־2, תשע״ח־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|39א||תיקון: תשכ״ה־2, תשע״ח־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|40|ועדה חקלאית}}
{{ח:ת}} למועצה תהא ועדה חקלאית קבועה שתפקידה לטפל בענינים החקלאיים של המועצה ושל תחום המועצה.

{{ח:סעיף|40א|ועדת מכרזים|תיקון: תשכ״ה־2, תשל״ט, תש״ם, תש״ם־5}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידיה לבדוק הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו; ראש המועצה לא יהיה חבר בועדת המכרזים.
{{ח:תת|(ב)}} החליט ראש המועצה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה.
{{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה.

{{ח:סעיף|40ב|ועדת מל״ח|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום (להלן – ועדת מל״ח).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} לא יחולו על הרכב ועדת מל״ח.

{{ח:סעיף|40ג|ועדת בטחון|תיקון: תשל״ד־2, תשל״ו}}
{{ח:תת|(א)}} במועצה אזורית שבה נתכונן משמר אזרחי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה}}, תקום ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי.
{{ח:תת|(ב)}} חברי ועדת הבטחון יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} נציגי המועצה האזורית שתמנה המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג: נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג״א מחוזי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951}}; נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד; נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז;
{{ח:תתת|(3)}} חברים אחרים כפי שתחליט הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} על נציגי המועצה האזורית בועדת הבטחון לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}.

{{ח:סעיף|41|ועדות שונות}}
{{ח:ת}} נוסף על הועדות הנקובות בשמן בצו זה או בכל דין אחר, רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות לענינים או למקרים מסויימים.

{{ח:סעיף|42|הרכב הועדות|תיקון: תשי״ט־4, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} ועדה של המועצה שלא נקבע לה הרכב מיוחד בצו זה או בדין אחר יהיו מחצית חבריה, לפחות, חברי מועצה והשאר – בעלי זכות להיבחר כחברי המועצה, שאינם פסולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג}}, ובלבד שההרכב הכולל של הועדות האמורות יהיה יחסי להרכב הסיעתי של המועצה.

{{ח:סעיף|43|יושבי ראש הועדות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} ראש המועצה יהיה בתוקף מישרתו יושב ראש בועדת ההנהלה ובועדת מל״ח; יושבי ראש שאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חברי הועדה.

{{ח:סעיף|44|תקופת הכהונה של ועדות המועצה}}
{{ח:ת}} ועדה קבועה של המועצה תכהן כל תקופת כהונתה של המועצה, מלבד אם נקבעה הוראה אחרת בצו זה או בכל דין אחר. ועדה ארעית תחדל לכהן עם גמר תפקידה; אולם רשאית המועצה לשנות בכל עת את הרכבה של ועדה, כולו או מקצתו, בכפוף להוראות צו זה.

{{ח:סעיף|45|חדילת חברות}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שנבחר על ידיה להיות חבר ועדה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה.
{{ח:תת|(ב)}} חבר ועדה של המועצה שאיבד את זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} חבר ועדה של המועצה רשאי בכל עת להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש המועצה.

{{ח:סעיף|46|ועדות משנה}}
{{ח:ת}} כל ועדה של המועצה רשאית לבחור ועדת משנה לכל מטרה הנראית לה בגדר תפקידה.

{{ח:סעיף|47|סדרי העבודה של הועדות}}
{{ח:ת}} כל ועדה של המועצה רשאית, בשים לב להחלטות המועצה, ובמידה שלא נקבעה לכך הוראה אחרת בענין זה, לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן}}

{{ח:סעיף|48|מועד הישיבות|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תקבע את הימים לישיבותיה, ובלבד שתקיים לפחות ישיבה רגילה אחת בכל ששה שבועות; אולם רשאית המועצה להחליט שלא לקיים ישיבות רגילות בחדשים ניסן ותשרי של כל שנה לפי הלוח העברי.
{{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה רשאי לכנס בכל עת ישיבת מועצה שלא מן המנין.
{{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה חייב לכנס ישיבת מועצה שלא מן המנין, אם הוגשה לו על כך דרישה חתומה בידי שליש, לפחות, מחברי המועצה ובה פורט סדר היום הנדרש, או אם באה דרישה לכך מאת ועדת ההנהלה או ועדת הביקורת של המועצה; לא כינס ראש המועצה את הישיבה תוך 14 יום מיום הגשת דרישה כאמור, יוכלו החברים שהגישו אותה לקרוא לישיבת המועצה לשם דיון בסדר היום הנדרש.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש ועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבת הועדה שהוא יושב ראש בה, והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה, או על פי דרישה מאת ועדת ההנהלה או ועדת הביקורת.

{{ח:סעיף|49|סדר היום}}
{{ח:תת|(א)}} סדר היום לישיבת מועצה, שלא נקבע מראש על ידי המועצה, ייקבע על ידי ראש המועצה באישור ועדת ההנהלה. ועדת ההנהלה רשאית גם לשנות את סדר היום שקבע ראש המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} סדר היום לישיבת ועדה שלא נקבע מראש על ידי הועדה, ייקבע על ידי יושב ראש הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} הצעות לשינוי סדר היום בישיבה של מועצה או ועדה, יובאו לדיון רק עם פתיחת הישיבה.
{{ח:תת|(ד)}} אין להעלות על סדר היום של ישיבת מועצה או ועדה שום ענין שלא פורט בהזמנה לאותה ישיבה, אלא אם נוכחים ומסכימים לכך לפחות שני שלישים מחברי המועצה או הועדה.

{{ח:סעיף|50|הזמנות}}
{{ח:תת|(א)}} הזמנה לכל ישיבה של המועצה או של ועדה, פרט לישיבה הראשונה של המועצה הראשונה, חתומה ביד מזכיר המועצה או יושב ראש הועדה, המפרטת את סדר יומה של הישיבה, תימסר לכל חברי המועצה או הועדה לפחות 24 שעות לפני הישיבה; ואם היא נשלחה על ידי הדואר, יש לשלחה לפחות 36 שעות לפני הישיבה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה בדבר זמנה, מקומה וסדר יומה של כל ישיבת מועצה יש להדביק על הדלת החיצונית של משרד המועצה או סמוך לה.

{{ח:סעיף|51|הנהלת הישיבות}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יהיה היושב ראש בכל ישיבות המועצה, ובהעדרו – סגן ראש המועצה, ואם יש יותר מסגן אחד והם נוכחים בישיבה – הסגן אשר המועצה תבחר בו לשם כך. נעדרו ראש המועצה וכל סגניו, יבחרו הנוכחים באחד מחברי המועצה להיות יושב ראש הישיבה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדה יהיה יושב ראש בכל ישיבותיה, ובהעדרו – חבר הועדה שייבחר לשם כך על ידי הנוכחים.

{{ח:סעיף|52|פומביות ישיבות המועצה}}
{{ח:ת}} ישיבות המועצה יהיו פומביות, אלא אם הוחלט בישיבה שתהא, כולה או חלקה, בדלתיים סגורות.

{{ח:סעיף|52א|קיום ישיבת מועצה בהיוועדות חזותית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה החל מיום 10.2.2020 ובכל זמן שהכרזה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}} עומדת בתוקפה):}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה רשאי להחליט כי ישיבה פלונית תתקיים בדרך של היוועדות חזותית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו הנוגעים להתפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל חברי המועצה הסכימו לכך בכתב מראש, לאחר שנמסר להם סדר יומה המפורט של הישיבה;
{{ח:תתת|(2)}} בישיבה יתאפשר לכל המוזמנים לישיבה לראות באמצעות מסך ולשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה במהלך הישיבה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם.
{{ח:תת|(ב)}} על ישיבה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו, נוסף על ההוראות החלות לפי כל דין על קיום ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן, בשינויים המחויבים, גם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היה אחד המשתתפים בישיבת המועצה אדם עם מוגבלות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, תתקיים הישיבה בדרך של היוועדות חזותית תוך עריכת התאמות נגישות הנדרשות בהתאם להוראות בדבר התאמות נגישות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} המועצה האזורית תעמיד לרשות חבר מועצה המעוניין בכך חדר במיתקני המועצה האזורית ובו האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לצורך השתתפות בישיבה;
{{ח:תתת|(3)}} בהזמנה לישיבה יצוין גם כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית ויפורטו בה הנחיות לעניין השתתפות בישיבה;
{{ח:תתת|(4)}} בישיבה לא ינכחו שני חברי מועצה או יותר בחדר אחד;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}, יראו חבר מועצה כמשתתף בישיבה אם ניתן לראותו באמצעות המסך;
{{ח:תתת|(6)}} החלטת מועצה בישיבה תתקבל לאחר שניתנה האפשרות לכל חבר מועצה להשתתף בדיון, להשמיע את עמדתו ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליטו אחרת כל חברי המועצה המשתתפים בישיבה;
{{ח:תתת|(7)}} ראה חבר מועצה כי בשל קיום וניהול הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בדיון או לשמוע או להשמיע את עמדתו, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול;
{{ח:תתת|(8)}} ישיבת המועצה תשודר בשידור חי באתר האינטרנט של המועצה האזורית.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.

{{ח:סעיף|53|מנין חוקי|תיקון: תשכ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} רוב חברי המועצה או הועדה הם מנין חוקי בישיבותיהן; לא היה מנין חוקי בשעה שנקבעה לישיבה, תידחה הישיבה לשעה אחת, ואז תהיה חוקית אם נוכחים בה לפחות שליש מחברי המועצה או הועדה; לא נוכח שליש כאמור – תידחה הישיבה ל־7 ימים ואז תהיה חוקית אם נוכחים בה לפחות שליש מחברי המועצה או הועדה בתנאי שלא ידונו בה בענין שלא עמד על סדר היום של הישיבה הקודמת.
{{ח:תת|(ב)}} נקבע בדין להחלטה מסויימת רוב מיוחד בהצבעה, יהיה רוב זה גם המנין החוקי לדיון באותו ענין.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות מתקבלות ברוב קולותיהם של חברי המועצה או של חברי ועדה הנוכחים בעת ההצבעה בישיבה שיש בה מנין חוקי חוץ מהחלטות שנקבע להן בדין רוב מיוחד.
{{ח:תת|(ד)}} מספר קולות שקול פירושו דחיית ההצעה.
{{ח:תת|(ה)}} הצבעה במועצה או בועדה היא בהרמת ידיים, אך על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה או הועדה הנוכחים תהיה ההצבעה חשאית.

{{ח:סעיף|54|פרוטוקול|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} בכל ישיבה של המועצה או של ועדה יש להקליט את מהלך הישיבה ולרשום פרוטוקול שיכיל את שמות חברי המועצה או הועדה הנוכחים בישיבה, את מהלך הדיונים, את ההצעות ואת תוצאות ההצבעה. הפרוטוקול ייחתם באותה ישיבה או בישיבה הבאה על ידי יושב ראש הישיבה. הפרוטוקול יישלח לחברי המועצה או הועדה לפחות 7 ימים לפני הישיבה הבאה. היה ערעור על פרט מפרטי הפרוטוקול, יועמד הערעור לדיון בראשית הישיבה.

{{ח:סעיף|54א|הגשת שאילתה ותשובה|תיקון: תשע״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר משבעה ימים לפני תחילת הישיבה מן המניין הקרובה, רשאי חבר המועצה להגיש לראש המועצה שאילתה בכתב על עניין עובדתי שבתחום תפקידי המועצה האזורית, והיא תנוסח בקצרה ובצורת שאלה בלבד; ראש המועצה או חבר מועצה שנאצלה לו הסמכות בעניין שלגביו נשאלה השאילתה, כפי שיחליט ראש המועצה, ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, ואולם רשאי הוא לדחות את תשובתו עד לישיבה מן המניין שלאחר הישיבה הבאה ובלבד שלא ידחה את תשובתו לגבי יותר משתי שאילתות בישיבה אחת; השאילתה והתשובה יחולקו לחברי המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} לא נמסרה תשובה לשאילתה בשתי ישיבות מן המניין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המניין הקרובה ויקוים דיון בנושא.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המניין.

{{ח:סעיף|54ב|שאילתה נוספת|תיקון: תשע״ב־3}}
{{ח:ת}} השואל רשאי, לאחר שמיעת התשובה, לשאול בעל פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שהיא נובעת מתוכן התשובה, וראש המועצה או חבר מועצה שנאצלה לו הסמכות בעניין שלגביו נשאלה השאילתה, כפי שיחליט ראש המועצה, יענה תשובה קצרה בעל פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתקיים דיון במועצה.

{{ח:סעיף|55|הסדר העבודה והישיבות}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה במידה שלא נקבעו הוראות אחרות בענין זה.

{{ח:סעיף|56|תוקף הדיונים וההחלטות}}
{{ח:ת}} תקפם של דיון והחלטה במועצה או בועדה לא ייפגע מחמת שנתפנה בה מקומו של חבר מחבריה, או מחמת פגם שחל בבחירתו או בכשרו או מחמת ליקויים בסדר הישיבה או בדיונים, שלפי הנראה לא השפיעו על התוצאות.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: עובדים}}

{{ח:סעיף|57|העסקת עובדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ד, תשע״ח־6}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה חייבת להעסיק מזכיר אם לא מונה מנהל כללי.
{{ח:תת|(א1)}} ראש המועצה רשאי למנות למועצה מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר.
{{ח:תת|(א2)}} לא ימנה ראש המועצה אדם למשרת מנהל כללי, אלא מי שוועדת המכרזים לאישור מינוי מנהל כללי כאמור בסעיף קטן (א5) אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד.
{{ח:תת|(א3)}} מנהל כללי שמונה כאמור ישמש גם מזכיר המועצה.
{{ח:תת|(א4)}} לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי סעיפים קטנים (א1) עד (א3), תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים אדם ראוי מבין עובדי הרשות המקומית שימלא את תפקידי המזכיר.
{{ח:תת|(א5)}} אלה חברי הוועדה לאישור מינוי מנהל כללי:
{{ח:תתת|(1)}} ראש המועצה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש יושב ראש הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} שני חברי מועצה שהיא תבחר, שאחד מהם לפחות הוא נציג סיעה שאינה מיוצגת בוועדת ההנהלה; ואם כל הסיעות מיוצגות בוועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בוועדת ההנהלה;
{{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי של המועצה;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שימנה השר, המשמש מנהל כללי ברשות אחרת.
{{ח:תת|(א6)}} מנהל כללי שהתמנה לפי סעיף זה רשאי ראש הרשות לפטרו.
{{ח:תת|(ב)}} ראש מועצה רשאי למנות למועצה עובדים למשרות שלא פורטו בסעיף קטן (א) ובלבד שיש למשרות אלה הקצבה בתקציב המאושר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה אדם לעובד המועצה לפי סעיף קטן (ב) אלא על פי הוראות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (שירות העובדים)|צו המועצות המקומיות (שירות העובדים), התשכ״ב–1962}}.

{{ח:סעיף|57א|היקף משרה|תיקון: תשס״ח־2, תשע״ב־8}}
{{ח:ת}} המבקר שמונה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 13ה|לסעיף 13ה לפקודת המועצות המקומיות}} יכהן בהיקף משרה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} מספר התושבים בתחום המועצה 20,000 או יותר, יכהן המבקר במשרה מלאה;
{{ח:תת|(2)}} מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ־20,000 תושבים, יכהן המבקר בחצי משרה; על אף האמור, היה מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ־5,000 תושבים, רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מרבע משרה.

{{ח:סעיף|58|גמלאות לעובדים}}
{{ח:ת}} מועצה רשאית, באישור השר, להורות בדבר מתן גימלאות לעובדיה, לבני משפחותיהם או לתלויים בהם, או בדבר הקמתה והנהלתה של קופת תגמולים לטובתם.

{{ח:סעיף|59|איסור טובת הנאה|תיקון: תש״ך, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} לא יהיה לעובד מועצה, לא במישרין ולא בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי בן זוגו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, פרט לענין שיש לעובד בהסכם העבודה שלו או בהסכם הכללי של עובדי המועצה ופרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים; אין לראות עובד כאילו יש לו חלק או טובת הנאה כאמור, אם זיקתו לעסקי המועצה היא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89א|בסעיף 89א(ב)}} לגבי חברי המועצה.

{{ח:סעיף|60|איסור עבודות חוץ}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה ”עבודת חוץ“ – כל עיסוק או עבודה מחוץ לשירות המועצה למעט –
{{ח:תתת|(1)}} עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס;
{{ח:תתת|(2)}} עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה;
{{ח:תתת|(3)}} השקעת הון והפקת רווחים ממנו, שאין אתם עבודה או עיסוק.
{{ח:תת|(ב)}} עובד מועצה, המשמש בקביעות במישרה מלאה (בסעיף זה – עובד מועצה), לא יעסוק ולא ישתתף, בעקיפין או במישרין, בעבודת חוץ; ראש מועצה רשאי, באישור המועצה, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ שלא על מנת לקבל פרס. מועצה רשאית, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד לעסוק בעבודת חוץ גם על מנת לקבל פרס.
{{ח:תת|(ג)}} אין מועצה רשאית להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} היא לטובת הכלל;
{{ח:תתת|(2)}} אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידיו של עובד המועצה;
{{ח:תתת|(3)}} אין בה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד מועצה;
{{ח:תתת|(4)}} אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד, העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם המועצה;
{{ח:תתת|(5)}} העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, רשאי עובד מועצה, באישור ראש המועצה, לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות המועצה, גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}.

{{ח:סעיף|61||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|61א|העסקת מתנדבים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעסיק מתנדבים בשעת חירום בכל התפקידים הכרוכים בהכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (שירות עובדים)|בצו המועצות המקומיות (שירות עובדים), תשכ״ב–1962}}, יראו מתנדבים המועסקים כאמור כעובדי מועצה ארעיים.

{{ח:סעיף|62|: {{ח:הערה|(בוטל).}}|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־5}}

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: סמכויות}}

{{ח:סעיף|63|סמכויות המועצה|תיקון: תש״ך, תשכ״ד־2, תשל״ב, תש״ם־2, תשמ״ה, תשנ״א, תשס״ד־2, תשס״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות השר ובמידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לטפל ולפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה, בכלל זה יהיו לה הסמכויות הבאות:
{{ח:תתת|(1)}} לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון;
{{ח:תתת|(2)}} להקים ולקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה, לתועלת הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} לדאוג לפיתוח תחום המועצה ושיפורו ולקידום הענינים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והחינוכיים, של תושביו או של כל חלק מהם; ובלבד שהמועצה לא תטפל בעניני תרבות וחינוך הנוגעים לישוב אחד או לישובים אחדים אלא אם היתה דעתם של הועדים המקומיים, שלהנהלתם נתונים הישובים הנוגעים בדבר, נוחה מטיפול כזה;
{{ח:תתת|(4)}} לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי;
{{ח:תתת|(5)}} להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות;
{{ח:תתת|(6)}} להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מפעל ומוסד ציבורי, או של כל סוג שבהם, וכן לקבוע מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהם ולהנאה מהם, וימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם;
{{ח:תתת|(7)}} להסדיר או להגביל את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות או של כל סוג שבהם, לרבות קביעת ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם;
{{ח:תתת|(8)}} לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים – כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הבטחון; למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים, לרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים, ולבערם; להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות;
{{ח:תתת|(9)}} להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, תגרנות רחוב, צילומי רחוב, פרסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא באלה;
{{ח:תתת|(10)}} להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף וכן ענין אחר בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה;
{{ח:תתת|(10א)}} ביחס למפעלי המים שהוקמו על ידי המועצה או גוף ציבורי אחר או על ידי יחיד לשם אספקת מים בתחומה של המועצה –
{{ח:תתתת|(א)}} למנוע בזבוז מים, שימוש בלתי נאות, תצרוכת יתירה או זיהום של מים שמספקים אותם לציבור או ליחיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} להורות על שימוש בצינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סירי שופכין, אסלות מים ושאר כלים וכלי קיבול, כולם או מקצתם, שישמשו להובלת מים, חלוקתם, הפיקוח עליהם ואצירתם, וכן לקבוע את גדלם, מהותם, עוצמתם וחמריהם, אופן סידורם, מצבם, שינויים, הסרתם, חידושם ותיקונם;
{{ח:תתתת|(ג)}} להסדיר אספקת מים ציבוריים על ידי ברזי מים והשימוש בהם;
{{ח:תתתת|(ד)}} להסדיר אספקת מים על ידי מדידה ולקבוע את החמרים, מדי המים, האביזרים והמתאמות המשמשים למטרה זו או בקשר אתה;
{{ח:תתתת|(ה)}} לקבוע את התנאים שבהם יש לספק מים לצרכי בית ולצרכים אחרים ואת המחיר שישולם בעד המים שסופקו כאמור ואגרות בעד התקנתם;
{{ח:תתת|(11)|(א)}} לא תייסד המועצה חברה, חברת בת, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת (להלן – תאגיד) לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה ותפקידיה, ולא תרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל תאגיד שמטרותיו מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור ולא תנהג בהם דרך בעלים ולא תהיה חברה בעמותה אלא באישור שר הפנים ובתנאים שהוא קבע;
{{ח:תתתת|(ב)}} מניות שרכשה המועצה בתאגיד יוחזקו על שמה או על שם ראש המועצה, סגניו או עובדי המועצה תוך נקיבת תפקידם בלבד, והוא הדין לגבי חברות המועצה בתאגיד ללא הון מניות;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועצה לא תייסד תאגיד אלא לאחר שנתקבלה ההחלטה על כך ברוב של חברי המועצה;
{{ח:תתתת|(ד)}} על מינוי נציגי המועצה בתאגיד יחולו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני)|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס״ו–2006}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתתת|(ה)}} ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם אחת בשנה דין וחשבון על מצב התאגיד, והמועצה תקיים דיון על הדין וחשבון; העתק הדין וחשבון ופרוטוקול מישיבת המועצה שבה נידון יועבר לשר הפנים;
{{ח:תתתת|(ו)}} לא יינתן אישור לפי פסקת משנה (א), אלא אם נכללו בתזכיר או בתקנון התאגיד הוראות אשר לפיהן החלטה בנושאים שלהלן טעונה אישור מאת שר הפנים:
{{ח:תתתתת|(1)}} הקמת חברת בת או סניף לתאגיד;
{{ח:תתתתת|(2)}} ייסוד, לקיחת חלק בייסוד, או התמזגות עם כל תאגיד אחר;
{{ח:תתתתת|(3)}} הגדלת הון המניות הרשום של חברה, או שינוי בתזכיר או בתקנון התאגיד;
{{ח:תתתתת|(4)}} תשלום שכר או כל תמורה אחרת לחברי המועצה או לעובדיה אשר יכהנו בתאגיד כנציגי המועצה;
{{ח:תתתתת|(5)}} הספקת שירותים שהם בסמכות המועצה, על ידי התאגיד;
{{ח:תתת|(12)}} לעשות את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום, לרבות ארגונם והסדרתם של אספקת מצרכים ושירותים חיוניים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210653.pdf|סעיף 3 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס׳ 40), התשנ״א–1990}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.21|סעיף 249(21) לפקודת העיריות}} לעניין הסדרת שעות פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 264א|סעיף 264א לפקודת העיריות}} לעניין התקנת חוקי עזר בדבר פתיחת עסקים וסגירתם בימי מנוחה.}}
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לתת אישורים ולהוציא רשיונות בנוגע לענינים שהיא נדרשת או מוסמכת להם.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית להיכנס בכל זמן סביר למקומות ציבוריים ופרטיים, על ידי עובדיה המורשים לכך ופועלים הנלווים אליהם, כדי לערוך בהם חקירות, בדיקות ומדידות לשם מניעתם או גילוים וסילוקם של מפגעים ותקלות, ולשם מניעתן או גילוין של עבירות על צו זה או על חוקי העזר של המועצה או על החלטותיה, או לשם עשיית כל מעשה שהמועצה רשאית לעשותו.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה היא הנציגות המוכרת של הציבור בתחום המועצה בכל ענין שהוא בגדר סמכויותיה.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה תהא רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לועד מקומי, דרך כלל, לענין מסוים או לסוג של ענינים, למעט סמכויותיה על פי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיפים 63(א)(11)}}, {{ח:פנימי|סעיף 68|68}} {{ח:פנימי|סעיף 134|ו־134 לצו זה}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 22|וסעיף 22 לפקודה}}, וסמכותה להפקיע מקרקעין, על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|64|שיתוף עם רשויות אחרות}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לעשות כל דבר בשיתוף או בשותפות עם כל רשות אחרת ולשלם חלק מן המחיר או מן ההוצאה הכרוכים בכך כפי שיוסכם בין המועצה ובין הרשות האחרת, וכן את המכסות שיוטלו עליה לפי {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|חוק איגודי ערים, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף|64א|דיון חוזר בהחלטות המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראש מועצה רשאי, תוך 48 שעות משעה שנתקבלה החלטה במועצה, להודיע בכתב לחברי המועצה על רצונו להביא את ההחלטה לדיון חוזר במועצה ועל מועד הדיון החוזר.
{{ח:תת|(ב)}} הדיון החוזר יהיה בישיבה מיוחדת של המועצה שתתקיים תוך 10 ימים מיום שנתקבלה ההחלטה, או תוך פרק זמן קצר יותר אם דרשו זאת 40% מחברי המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפה של החלטה שעליה נמסרה הודעה לפי סעיף קטן (א) יותלה עד שהחליטה המועצה בדיון החוזר או עד שחזר בו ראש המועצה מהודעתו, לפי המוקדם יותר.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת המועצה בדיון חוזר אינה נתונה לדיון חוזר נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} סעיף זה לא יחול על החלטה שחיקוק מחייב את קבלתה ברוב מיוחד של חברי המועצה והיא נתקבלה ברוב כזה.
{{ח:תת|(ו)}} סמכות ראש מועצה לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה לזולת.

{{ח:סעיף|64ב|ראש מועצה המסיים תפקידו|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־6}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”ראש מועצה המסיים תפקידו“ – ראש מועצה –
{{ח:תתת|(1)}} המכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא הוצע כמועמד לראשות המועצה לקראת הבחירות הבאות – מהיום האחרון להגשת רשימות המועמדים;
{{ח:תתת|(3)}} שהוצע כמועמד לראשות המועצה, לא נבחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיף 210(א)}} ולא היה אחד משני המועמדים שקיבלו את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים – מהיום שלאחר יום הבחירות;
{{ח:תתת|(4)}} שהיה אחד משני המועמדים בבחירות חוזרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 210|בסעיף 210(ב)}} ולא נבחר בבחירות החוזרות – מהיום שלאחר הבחירות החוזרות;
{{ח:תת|(ב)}} ראש מועצה המסיים תפקידו לא יהיה רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} למנות עובדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} לפטר עובדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(ה)}};
{{ח:תתת|(3)}} להעלות עובדים בדרגה;
{{ח:תתת|(4)}} לחתום על שטרות או מסמכי תשלום לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 191|סעיף 191 לפקודת העיריות}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 34א|בסעיף 34א לפקודה}}, בסכום העולה על החלק השנים עשר של התקציב הרגיל, לכל חודש של כהונה כראש מועצה המסיים תפקידו למעט:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום שכר ופרעון מילוות;
{{ח:תתתת|(ב)}} שטרות ומסמכי תשלום הנובעים מהתחייבויות שנעשו כדין לפני שנעשה ראש מועצה המסיים תפקידו.
{{ח:תת|(ג)}} פעל ראש המועצה המסיים תפקידו בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), לא יהיה תוקף למינוי עובד, לפיטוריו או להעלאתו בדרגה, כאמור שם בפסקאות (1) עד (3), וכל תשלום כאמור בפסקה (4) שם, ייחשב בלתי חוקי ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}}.

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: הוצאות והכנסות}}

{{ח:סעיף|65|הוצאות}}
{{ח:ת}} ההוצאות שהמועצה מוציאה לטובת כל תחום המועצה (להלן – הוצאות כלליות), יתמלאו ככל האפשר מן ההכנסות הכלליות המגיעות אליה מכל תחום המועצה; ואילו ההוצאות לטובת חלק של תחום המועצה (להלן – הוצאות מיוחדות) יתמלאו ככל האפשר מן ההכנסות המיוחדות שיבואו מאותו חלק, ואולם רשאית המועצה להפריש סכומים מהכנסות מיוחדות למילוי כל חלק של הוצאות כלליות ולהיפך, ובלבד שהמועצה לא תהא רשאית להוציא מהכספים לעניני תרבות וחינוך שיבואו מהכנסות הבאות מאותו חלק של תחום המועצה, להוצאות כלליות.

{{ח:סעיף|66|הכנסות}}
{{ח:ת}} הכנסות המועצה יבואו ממיכסות תשלום או ממסים או משניהם יחד.

{{ח:סעיף|67|מכסות ושילומן}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להטיל מכסות תשלום על כל ועד מקומי למילוי כל הוצאה מהוצאותיה המופיעות בתקציב שאושר על ידי השר.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תודיע בכתב לועד המקומי על כל מכסת תשלום שהוטלה עליו, ובאם לא הגיש הועד, תוך 14 יום מיום שנמסרה לו הודעת המועצה, ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}}, תהא החלטת המועצה סופית.

{{ח:סעיף|68|מסים ושילומם|תיקון: תשכ״א, תשכ״ח, תשכ״ט־2, תשל״ה, תשל״ה־2, תשנ״ד, תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להטיל בתחום המועצה או בכל חלק ממנו את האגרות, ההיטלים ודמי ההשתתפות, למעט ארנונה (להלן – מסים), שמועצה רשאית להטילם לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|הפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} החליטה המועצה להטיל מס או ארנונה כללית, ישולמו לה המס או הארנונה במישרין בידי החייבים בהם, ואולם המועצה רשאית, בהתייעצות עם ועד מקומי שבתחומה להסמיך את הועד לגבות במקומה ובעבורה את המס או הארנונה מחייבים המתגוררים בתחום הועד המקומי או בעבור נכסים המצויים באותו תחום; הסמיכה המועצה את הועד כאמור וגבה הועד בעבור המועצה את המס או הארנונה יעבירו לידי המועצה בסמוך לאחר גבייתו.

{{ח:סעיף|68א||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב־2, תשכ״ח, תשכ״ט־2, תשנ״ב, תשע״ח־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69|שיעורי מסים|תיקון: תשכ״ח, תשכ״ט, תשמ״ד, תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לקבוע את שיעורי המסים, למעט ארנונה כללית, את מועדי שילומם, ולהטילם לפי דרגות או אחוזים או בסיסי הערכה שונים, על סוגים שונים של נכסים או על חלקים שונים של תחום המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70||תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|71||תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|72||תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|73|חילופי בעלים או מחזיקים|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה אדם לבעל נכס או למחזיק בנכס, שבעלו או מחזיקו היה חייב עליו בארנונה לפי צו זה, ישלם כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל לאחר שהיה לבעל הנכס או למחזיק בו, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} העביר אדם נכס שחייבים עליו ארנונה לפי צו זה, או חדל מהיות מחזיק בנכס זה, אם השכירו לתקופה של שנה או יותר, לא יהיה חייב בתשלום כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל אחרי יום ההעברה או אחרי היום שחדל להיות מחזיק כאמור; אך כל זמן שלא נמסרה למועצה הודעה על העברת הנכס או חדילת החזקה, יהא האדם אחראי לתשלום כל ארנונה על הנכס הזה שלא שולמה על ידי הבעל החדש או על ידי המחזיק שבא אחריו, הכל לפי הענין; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה.

{{ח:סעיף|74|בניין שנהרס|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:ת}} נהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה, או שניזוק במידה שאי־אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק:
{{ח:תת|(1)}} עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן – תקופת הפטור הראשונה);
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(תקופת הפטור הראשונה לנכס שהיה פטור במשך 4 שנים שקדמו ליום 1.1.2021 תהיה שנתיים מיום 1.1.2021).}}
{{ח:תת|(2)}} חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 9|ו־9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}, הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה – תקופת התשלום);
{{ח:תת|(3)}} חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים;
{{ח:תת|(4)}} התקופות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר;
{{ח:ת}} אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|75|הפחתת מסים וויתור עליהם|תיקון: תשמ״ב, תשנ״ד, תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית להפחית או לוותר על מסים, למעט תשלומי ארנונה כללית, בהתחשב במצבו החמרי של החייב בהם או של הועד המקומי החייב או מסיבה אחרת שיאשר השר.

{{ח:סעיף|75א|פטור מהיטל לצרכי סעד|תיקון: תשי״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תייר המתאכסן במלון פטור מתשלום היטל לצרכי סעד בעד אכסונו.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלון“ – מלון כמשמעותו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207900.pdf|בחוק אכסון במלון (הוראות שעה), תשי״ח–1958}}, שיש עליו אישור לפי {{ח:חיצוני|צו ההגנה (זיהוי עסקים למכירת טובין ומתן שירותים לתיירים)|צו ההגנה (זיהוי עסקים למכירת טובין ומתן שירותים לתיירים), תשי״ז–1957}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תייר“ – אדם המחזיק תעודת רישום כניסה ”על. 17“ או ”ק. 3“ חתומה ביד קצין בקורת הגבולות.

{{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד עשר: כספים}}

{{ח:סעיף|76|קופת המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} כל הכספים המתקבלים על ידי המועצה או על שמה הם קופת המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} קופת המועצה תשמש לתשלום כל סכום שהמועצה רשאית או חייבת להוציאו כדין.

{{ח:סעיף|77|בטחון קופת המועצה|תיקון: תשע״ח־6}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} כל הכספים השייכים לקופת המועצה או מתקבלים למענה או לחשבונה ישולמו מיד לחשבון המועצה בבנק שהיא תקבע לכך, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שהמועצה רשאית להרשות לגזבר להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} שאם אין בנק בתחום המועצה, יחזיקו את הכספים בכל צורה של בטיחות שתבוא עליה אישור המועצה.

{{ח:סעיף|78||תיקון: תש״ך, תשע״ח־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|79|הוראות להנהלת הקופה}}
{{ח:ת}} רשאי השר, בהתחשב עם הוראות {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}}, לתת הוראות כלליות בדבר הנהלת קופת המועצה, והמועצה חייבת לנהוג לפיהן.

{{ח:סעיף|80|השקעת כספים}}
{{ח:ת}} רשאית המועצה, בהתחשב עם הוראות כלליות של השר, להשקיע את עודפי כספיה בדרך הטובה בעיניה.

{{ח:סעיף|80א|קניות ומחסנים|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} המועצה תסדיר את קניותיה, את ניהול המחסנים ואת רישום וניהול הטובין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}.

{{ח:סעיף|81|מחיקת חובות}}
{{ח:ת}} כל סכום המגיע למועצה שתשלומו נתאחר לא פחות משלוש שנים והוא נראה כחוב אבוד, רשאית המועצה על פי החלטה מיוחדת לוותר עליו ולמחקו מהפנקסים אם היתה סבורה שהדבר לטובת הציבור; בכל מקרה אחר, טעונה החלטת המועצה אישורו של השר.

{{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות ובקורת חשבונות|תיקון: תש״ם־4}}

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן א|סימן א׳: תקציב המועצה|תיקון: תש״ם־4}}

{{ח:סעיף|81א|תקציב שנתי|תיקון: תש״ם־4}}
{{ח:ת}} לכל מועצה יהיה תקציב שנתי.

{{ח:סעיף|81ב|שנת כספים|תיקון: תש״ם־4, תשנ״ב}}
{{ח:ת}} שנת הכספים לכל המועצות תתחיל באחד בינואר של כל שנה.

{{ח:סעיף|81ג||תיקון: תש״ם־4, תשע״ח־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|81ד||תיקון: תש״ם־4, תשע״ח־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|81ה||תיקון: תש״ם־4, תשע״ח־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|81ו||תיקון: תש״ם־4, תשע״ח־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: חשבונות ובקורת חשבונות|תיקון: תש״ם־4}}

{{ח:סעיף|82||תיקון: תשע״ח־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|83||תיקון: תשע״ח־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|84|הוצאה שאינה כדין}}
{{ח:תת|(א)}} מבקר החשבונות של המועצה יפסול כל הוצאה שאינה כדין ויציין זאת בדין וחשבון לשר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה כדין או כל חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציאה או שהרשה להוציאה. השר יודיע בכתב על החלטתו זו לאדם הנוגע בדבר ולמועצה, וכל אחד מהם רשאי, תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה לבקש בכתב לבטל או להפחית את החיוב. השר יודיע את החלטתו בכתב למבקש ולמועצה.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתברר מהחלטותיה של המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנוכח בישיבה שבה נתאשרה ההוצאה כאילו נתן את הסכמתו לכך, עד שיוכיח את ההיפך.
{{ח:תת|(ד)}} האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית הוצאה שאינה כדין יהא חייב בתשלומה למועצה תוך שלושים יום מיום שבו נתקבלה ההחלטה הסופית.
{{ח:תת|(ה)}} לא נפרע החוב במועד הקבוע, תגיש עליו המועצה תובענה ואם סירבה או התרשלה להגישה או לנהל את המשפט כהלכה, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה, והוצאות המשפט ישולמו מקופת המועצה.

{{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה עשר: חוזים והצעות|תיקון: תשכ״ה}}

{{ח:סעיף|85|התקשרות בחוזים על פי החלטת המועצה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה רשאי, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} אם חוזה מטיל הוצאה או התחייבות כספית על המועצה, לא תחליט המועצה על התקשרות באותו חוזה אם אין להוצאה או להתחייבות הקצבה מתאימה בתקציב המאושר של המועצה.

{{ח:סעיף|86|התקשרות בחוזים ללא החלטת המועצה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה רשאי גם ללא החלטת המועצה להתקשר בשם המועצה בחוזה המטיל הוצאה או התחייבות כספית על המועצה אם נתמלאו בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} להוצאה או להתחייבות יש הקצבה מתאימה בתקציב המאושר של המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי החוזה אינם בסתירה לכללים שקבע השר לענין זה, ואם לא קבע – לכללים שקבעה המועצה, בדרך כלל או לענין חוזים מיוחדים;
{{ח:תתת|(3)}} ההוצאה הכספית הכרוכה בחוזה לא עלתה על הסכום שקבעה המועצה, באישור השר, לענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} פרטי החוזים שנחתמו שלא על פי החלטת המועצה יירשמו בפנקס שינהל גזבר המועצה לענין זה. בהעדר הגזבר, יירשמו פרטי החוזים כאמור בפנקס שינהל חבר המועצה שיתמנה במיוחד לכך על ידי המועצה.

{{ח:סעיף|87|תיקון ההוראות בדבר מכרזים|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|ו־86}} אינו גורע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}}.

{{ח:סעיף|88||תיקון: תשכ״ה, תשע״ח־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|89|מכרזים|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} לא תתקשר המועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|89א|חבר מועצה המעונין בחוזה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, או בכל ענין העומד לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע על כך למועצה, בכתב או בעל פה, מיד לאחר שנודע לו כי החוזה, העסק או הענין האמורים עומדים לדיון, וההודעה תירשם בפרוטוקול;
{{ח:תתת|(2)}} לא ישתתף בדיונים על החוזה, העסק או הענין במועצה או בוועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם;
{{ח:תת}} לענין סעיף זה, ”קרוב“ לאדם פלוני – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על חבר מועצה מחמת היותו בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו חלק או טובת הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אלא אם כן היה אותו חבר משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף המשפטי, או אם חלקו בהונו או ברווחיו של גוף כאמור עולה על 5 אחוזים.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שלושה חודשים.

{{ח:סעיף|89ב|איסור התקשרות בחוזים|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו, או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה בן או בת, אח או אחות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על –
{{ח:תתת|(1)}} חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} הסכם בהליכי רכישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943}}, או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} חוזה או עסקה שהמועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר, התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלה חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע חבר המועצה בכתב למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראות סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה.
{{ח:תת|(ו)}} העובר, ביודעין, על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר ששה חודשים.
{{ח:תת|(ז)}} הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
{{ח:תת|(ח)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 89א|סעיף 89א}}.

{{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: הנהלה מקומית}}

{{ח:סעיף|90|ועד מקומי}}
{{ח:ת}} כל ישוב יתנהל על ידי ועד מקומי.

{{ח:סעיף|90א|סיווג תושבים ביישוב שיתופי|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} לפני בחירות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 137|בסעיף 137}}, למעט בחירות מיוחדות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 137|בסעיף האמור}}, תוכן לכל יישוב שיתופי רשימה לצורך קביעת אופן ניהולו של היישוב השיתופי, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 91א|סעיפים 91א עד 91ה}} – יראו כתושב מי שנכלל ברשימה וכחבר אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית של היישוב (להלן – האגודה השיתופית) מי שצוין ככזה ברשימה האמורה; הרשימה תוכן לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} השר יעביר לוועדת הבחירות שמונתה על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}, רשימה של כל אדם שיום הולדתו ה־17 חל לא יאוחר מיום הבחירות ורשום הוא ומענו ביום הקובע במרשם האוכלוסין כתושב היישוב השיתופי, שנת לידתו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין;
{{ח:תת|(2)}} ועדת הבחירות תבחן אם מי שנכלל ברשימה שהועברה לה הוא חבר או אינו חבר באגודה השיתופית, ותציין זאת ברשימה; לצורך זה, ועדת הבחירות רשאית לדרוש מהמועצה, מוועד מקומי, מוועד הנהלה של אגודה שיתופית חקלאית ביישוב שיתופי ומכל תושב, שימסור לה, במקום ובזמן שתקבע, כל ידיעה או מסמך שברשותה הדרוש, לדעת ועדת הבחירות, להכנת הרשימה; מי שקיבל דרישה כאמור חייב להשיב עליה תוך 7 ימים מיום קבלתה;
{{ח:תת|(3)}} ביום ה־118 שלפני יום הבחירות תניח ועדת הבחירות העתקים מהרשימה במשרד המועצה, במשרד הוועד המקומי ובמקומות אחרים בתחום היישוב השיתופי, כפי שתקבע ועדת הבחירות, למען יוכל כל המעוניין בכך לעיין בה;
{{ח:תת|(4)}} לא יאוחר מהיום ה־118 שלפני יום הבחירות יפרסם יושב ראש ועדת הבחירות בתחום היישוב השיתופי מודעה בדבר הצגת הרשימה לעיון כאמור בפסקה (3); במודעה האמורה יצוינו מקומות הנחת הרשימה, זכותו של כל אדם לעיין בה בתוך 10 ימים מיום פרסום המודעה ושעות העיון; כמו כן יפורטו במודעה הוראת {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב}};
{{ח:תת|(5)}} דרשה ועדת הבחירות מידע לפי פסקה (2) ולא נמסר לה המידע המבוקש במועד, ירשום יושב ראש ועדת הבחירות ברשימה ליד שמו של כל תושב שלגביו לא נמסר המידע האמור, כי הוא אינו חבר באגודה השיתופית ובמודעה האמורה בפסקה (4) יצוין מספר התושבים שנרשמו כמי שאינם חברים באגודה השיתופית עקב אי־מסירת המידע בעניין חברותם באגודה;
{{ח:תת|(6)}} מיד לאחר תום המועד האחרון להגשת עררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב(א)}}, עתירה או פסק דין לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב(ז)}}, לפי המאוחר מביניהם, תעביר ועדת הבחירות למנהל הבחירות את הרשימה שהוכנה לכל יישוב שיתופי שבתחום המועצה האזורית לפי הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|90ב|עררים ועתירות|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} כל אדם רשאי, לא יאוחר מהיום ה־108 שלפני יום הבחירות, להגיש לוועדת הבחירות ערר מנומק, בכתב, על כך שהוא או זולתו נרשם, שלא כדין, ברשימה כחבר אגודה שיתופית או כמי שאינו חבר אגודה שיתופית.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הבחירות תדון בעררים, ובלבד שחבר ועדת בחירות לא ידון בעררים הנוגעים לרשימה של היישוב שבו הוא מתגורר, תנהל פרוטוקול מישיבותיה ותכריע בהם לא יאוחר מהיום ה־101 שלפני יום הבחירות; לצורך קבלת הכרעה כאמור, רשאית הועדה לגבות עדויות ולעיין במסמכים כפי שייראה לה.
{{ח:תת|(ג)}} סברה ועדת הבחירות כי ניתן לקבל ערר של אדם לגבי הרישום שלו בלי להיזקק לשמיעת טענותיו, תודיע לעורר שקיבלה את עררו; בכל מקרה אחר תזמין הוועדה את העורר לדיון בערר, ואם נגע הערר לזולת – תזמין גם אותו.
{{ח:תת|(ד)}} הגיש אדם ערר הנוגע לאדם אחר, ימציא לוועדת הבחירות העתק נוסף מכתב הערר וועדת הבחירות תמציא העתק זה לאותו אדם, יחד עם ההזמנה לדיון.
{{ח:תת|(ה)}} הזמנה לדיון כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־ד), תימסר במסירה אישית או תישלח בדואר רשום עם אישור מסירה; כל בעל דין שהוזמן לדיון בערר, זכאי לטעון לפני ועדת הבחירות בעצמו או על ידי בא־כוחו.
{{ח:תת|(ו)}} קיבלה ועדת הבחירות החלטה בערר שלא בפני בעל דין או בא־כוחו, תודיע את החלטתה בכתב לעורר, ואם נגע הערר לזולת – גם לו, לא יאוחר מהיום ה־97 שלפני יום הבחירות; לא מסרה ועדת הבחירות הודעה כאמור על החלטתה, רואים ערר זה כערר שהוחלט לדחותו וכאילו נמסרה לעורר הודעה על הדחיה ביום ה־97 שלפני יום הבחירות.
{{ח:תת|(ז)}} מי שהגיש ערר, ואם הערר נגע לאחר – גם האחר, רשאי לעתור על החלטת ועדת הבחירות לפי סעיף קטן (ו), לבית משפט לעניינים מינהליים; על עתירה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 8|סעיף 8 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ח)}} ועדת הבחירות תתקן את הרשימה לפי ההכרעות בעררים ובעתירות לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|91|הועד המקומי בישוב שיתופי|תיקון: תשכ״ג, תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ז־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 91א|בסעיפים 91א}} {{ח:פנימי|סעיף 91ב|ו־91ב}}, מי שמכהנים בישוב שיתופי, במועד פלוני, כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב.
{{ח:תת|(ב)}} חדל ישוב להיות שיתופי, תמנה המועצה ועד מקומי בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}} ורואים ועד זה כועד ראשון שמונה על פי {{ח:פנימי|סעיף 92|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|91א|צירוף נציגות לוועד מקומי|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ב, תשס״ז־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} תושב של ישוב שיתופי שאינו חבר האגודה השיתופית, רשאי לבקש מהשר, לא יאוחר מהיום ה־64 שלפני יום הבחירות, להורות כי לועד המקומי של הישוב ייבחרו נוסף על חברי ועד הנהלת האגודה, גם נציגים של בעלי זכות בחירה בישוב שאינם חברים באגודה השיתופית.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} כפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 91ב|בסעיף 91ב}}, מצא השר כי בישוב שיתופי שלגביו הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), מספר התושבים שאינם חברי האגודה השיתופית הוא 10% לפחות ממספר התושבים בישוב, יורה כי בנוסף לחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית האמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91}}, ייבחרו גם נציגים של התושבים באותו ישוב שאינם חברי האגודה השיתופית (להלן – נציגות).
{{ח:תת|(ד1)}} ביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה יורה השר כאמור אם הוגשה הבקשה על ידי 10% מבין התושבים הרשומים ביישוב ומספר התושבים שאינם חברי האגודה השיתופית הוא 30% לפחות ממספר התושבים ביישוב.
{{ח:תת|(ה)}} מספר הנציגים שיעמדו לבחירה בישוב שיתופי כאמור, יהיה המספר השלם המתקבל מהכפלת מספר חברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית באותה שעה במנה המתקבלת מחלוקת מספר התושבים שאינם חברים באגודה השיתופית במספר התושבים החברים באגודה השיתופית, ובלבד שיהיה נציג אחד לפחות.
{{ח:תת|(ה1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91ב|בחירת ועד מקומי בישוב שיתופי|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ז־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיפים 91(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 91א|ו־91א(ד)}}, יורה השר לקיים בחירות לועד מקומי של ישוב שיתופי, בדרך האמורה {{ח:פנימי|פרק 14|בפרק זה}} לגבי ישוב שאינו שיתופי, בכל אחד ממקרים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר התושבים בישוב שאינם חברי האגודה השיתופית עלה על מספר התושבים חברי האגודה;
{{ח:תת|(2)}} על פי בקשה של 20% מבין התושבים של הישוב שהוגשה לשר לא יאוחר מהיום ה־64 שלפני יום הבחירות.
{{ח:תת|(3)}} ביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה – על פי בקשה של 50% מהתושבים של היישוב שהוגשה לשר כאמור בפסקה (2).

{{ח:סעיף|91ב1|יישוב שיתופי בכינוס נכסים או פירוק|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} ביישוב שיתופי שהאגודה השיתופית שבו נמצאת בהליך של פירוק, כינוס נכסים או מינוי נאמן על ידי בית משפט, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}, או {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, יתקיימו בחירות לועד מקומי, ויראו את היישוב לענין הבחירות לועד המקומי כיישוב לא שיתופי; מועד הבחירות ייקבע בידי השר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 96ב|בסעיף 96ב(ב)}}.

{{ח:סעיף|91ג|בקשות לשינויים בניהול המקומי|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ז־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} נערכו בישוב שיתופי בחירות לנציגות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91א|בסעיף 91א}} והוגשה לשר בקשה, לקראת הבחירות הבאות שיורה –
{{ח:תתת|(1)}} על קיום בחירות לועד מקומי בישוב – יאשר השר את הבקשה אם הוגשה בידי 20% לפחות מבין התושבים של הישוב וביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה – בידי 50% לפחות מבין התושבים שביישוב;
{{ח:תתת|(2)}} כי חברי ועד הנהלת האגודה השיתופית בישוב, לבדם, יכהנו כחברי הועד המקומי – יאשר השר את הבקשה, כפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 91ב|בסעיף 91ב(1)}}, אם הוגשה בידי למעלה מ־90% מבין התושבים של הישוב.
{{ח:תת|(ב)}} נערכו בישוב שיתופי מאוגד בחירות לועד מקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91ב|בסעיף 91ב}} והוגשה לשר בקשה, לקראת הבחירות הבאות, להורות על קיום בחירות לנציגות בישוב או להורות שחברי ועד הנהלת האגודה השיתופית בישוב יכהנו גם כחברי הועד המקומי – יאשר השר את הבקשה, כפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 91ב|בסעיף 91ב(1)}}, אם ביקשו זאת למעלה מ־80% מבין התושבים של הישוב.
{{ח:תת|(ג)}} בקשות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יוגשו לשר לא יאוחר מהיום ה־64 שלפני יום הבחירות.

{{ח:סעיף|91ד|הודעה בדבר הגשת בקשות|תיקון: תש״ס, תשס״ז־2}}
{{ח:ת}} לא יאוחר מהיום ה־74 שלפני יום הבחירות יפרסם מנהל הבחירות, בכל אחד מהישובים השיתופיים, הודעה בדבר האפשרות להגיש לשר בקשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91א|בסעיפים 91א עד 91ג}}, לגבי הגוף שינהל את הישוב; בהודעה יפורט נוסח {{ח:פנימי|סעיף 91א|הסעיפים האמורים}} וכן יצוינו בה המועד האחרון להגשת הבקשות ומספר החותמים הנדרש לכל סוג של בקשה.

{{ח:סעיף|91ה|אופן הגשת בקשות|תיקון: תש״ס, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בקשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91א|בסעיפים 91א עד 91ג}} יוגשו לשר בכתב, באמצעות מנהל הבחירות, ויפורטו בהן שמו, שם משפחתו ומספר זהותו של כל מבקש, וכל מבקש יחתום אישית על הבקשה לצד שמו; העתק מהבקשה יימסר לועדת הבחירות.
{{ח:תת|(ב)}} תושב שחתם על יותר מבקשה אחת מהבקשות האמורות בסעיף קטן (א), כל חתימותיו בטלות.
{{ח:תת|(ג)}} תושב שחתם על בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אינו רשאי לחזור בו מחתימתו; מותו של חותם אינו מבטל את חתימתו.

{{ח:סעיף|91ו|בדיקת בקשות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} קיבל מנהל בחירות בקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91א|סעיפים 91א עד 91ג}}, יבדוק את הבקשות ויעבירן לשר, בצירוף הערותיו, לא יאוחר מהיום ה־57 שלפני יום הבחירות; החלטת השר בבקשות תינתן לא יאוחר מהיום ה־52 שלפני יום הבחירות.

{{ח:סעיף|91ז|תוקף הוראת השר|תיקון: תש״ס, תשס״ז־2}}
{{ח:ת}} הוראת השר בדבר אופן ניהולו של ישוב שיתופי שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 91א|סעיפים 91א עד 91ג}}, תעמוד בתוקפה גם בכל הבחירות הבאות שייערכו בישוב האמור, אלא אם כן הורה השר אחרת, על פי בקשות שהוגשו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 91א|הסעיפים האמורים}}.

{{ח:סעיף|92|הועד המקומי הראשון בישוב שאיננו שיתופי|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} חברי הועד המקומי הראשון בישוב שאיננו שיתופי ימונו על ידי המועצה לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שיש להם, לדעתה, נגיעה בדבר; המינוי טעון אישורו של השר.
{{ח:תת|(ב)}} רשאית המועצה לבטל מינויו של חבר ועד מקומי ולמנות במקומו חבר אחר בדרך האמורה בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|93|הישיבה הראשונה|תיקון: תשי״ט־3, תשכ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הישיבה הראשונה של הועד המקומי הראשון תתכנס, תוך 14 יום מיום אישור מינויו על ידי השר, על פי הזמנת ראש המועצה והוא ישב בראשה וינהלנה עד שייבחר ראש הועד המקומי.
{{ח:תת|(ב)}} לא קויימו הוראות סעיף קטן (א), יכנס השר את הועד המקומי לישיבתו הראשונה והוא ישב בראשה וינהלנה עד שייבחר ראש הועד המקומי.

{{ח:סעיף|94|כהונת הועד|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:ת}} הועד המקומי הראשון יכהן עד שייבחר ועד מקומי לפי הוראות צו זה.

{{ח:סעיף|95||תיקון: תשכ״ג, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|96|מספר חברי ועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי|תיקון: תשכ״ג, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2, תשס״ד, תשס״ד־2, תשס״ה, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} מספר חברי ועד מקומי נבחר בישוב שאינו שיתופי ייקבע בהתאם למספר התושבים ביישוב שהיו רשומים במרשם האוכלוסין ביום הקובע לפי טבלה זו:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר תושבים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר חברי ועד&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 1,500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 עד 7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1,501 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9 עד 11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מספר חברי הועד המקומי ייקבע בהתאם לסעיף קטן (א) על ידי השר בהתייעצות עם המועצה, לא יאוחר מהיום ה־50 שלפני יום הבחירות.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להגדיל את מספר חברי ועד מקומי של ישוב הנמנה עם סוג משני הסוגים הראשונים המפורטים בטבלה שבסעיף קטן (א), כדי המספר המכסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו.

{{ח:סעיף|96א||תיקון: תשכ״ג, תשכ״ה־2, תשנ״א־2, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|96ב|מועד הבחירות לועד המקומי ולנציגות|תיקון: תשכ״ג, תשנ״א־2, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2, תש״ס, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} הבחירות הראשונות לועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי יהיו במועד עריכתן של הבחירות למועצה או במועד אחר שיקבע השר שלא יאוחר מהבחירות הבאות למועצה.
{{ח:תת|(ב)}} הבחירות הבאות אחרי הבחירות הראשונות בישוב שאיננו שיתופי וכן בחירות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 91א|סעיפים 91א עד 91ג}}, יקוימו במועד עריכתן של הבחירות למועצה ובלבד שהשר לא קבע בשל נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לדעתו, מועד בחירות מוקדם או מאוחר ממנו.
{{ח:תת|(ג)}} נדחו בחירות למועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, יידחו גם הבחירות האמורות בסעיף קטן (ב) ויקוימו ביום הבחירות למועצה.

{{ח:סעיף|96ג|שיטת הבחירות|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:ת}} הבחירות לועד יהיו כלליות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות.

{{ח:סעיף|97||תיקון: תשמ״א, תשנ״א־2, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|98|הזכות לבחור לועד מקומי|תיקון: תשמ״ד־2, תשנ״א־2, תשנ״א־3, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} הזכות להשתתף בבחירת ועד מקומי של ישוב נתונה לכל מי שרשום בפנקס הבוחרים שהוכן לאותו ישוב לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}.

{{ח:סעיף|99|הזכות להיבחר לועד מקומי|תיקון: תשי״ט־3, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} יחול על הזכות להיבחר כחבר ועד מקומי בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל מקום שנאמר בו ”מועצה“ יראו כאילו נאמר בו ”ועד מקומי“.
{{ח:תת|(2)}} בכל מקום שנאמר בו ”אזור“ יראו כאילו נאמר בו ”ישוב“.

{{ח:סעיף|100|הזכות להגשת רשימת מועמדים|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} כל קבוצת אנשים הרשומה בפנקס בוחרים של ישוב והמונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה בישוב, אך לא פחות מחמישה אנשים, רשאית להגיש רשימת מועמדים בבחירות לועד המקומי של אותו ישוב.
{{ח:תת|(ב)}} בבחירות לנציגות רשאית להגיש רשימת מועמדים, כל קבוצת אנשים הרשומים בפנקס הבוחרים של הישוב והם אינם חברים באגודה השיתופית, ובלבד שהקבוצה מונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה בישוב שאינם חברים באגודה השיתופית אך לא פחות מחמישה אנשים.
{{ח:תת|(ג)}} רשימות המועמדים לועד המקומי או לנציגות יוגשו כאמור בהוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}.

{{ח:סעיף|101|החלת הוראות|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות החלות לפי צו זה על בחירת ועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי, יחולו גם על בחירות נציגות ועל בחירת ועד מקומי לפי {{ח:פנימי|סעיף 91ב|סעיפים 91ב}} {{ח:פנימי|סעיף 91ג|ו־91ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיפים 98}} {{ח:פנימי|סעיף 99|ו־99}} יחולו גם על בחירת נציגות, אולם יהיו זכאים לבחור ולהיבחר לנציגות רק תושבים שאינם חברים באגודה השיתופית.

{{ח:סעיף|102|תחילת כהונה ורציפותה|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תשע״ב־7}}
{{ח:ת}} ועד מקומי ונציגות יתחילו לכהן ביום השביעי שלאחר יום פרסום ההודעה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} בדבר תוצאות הבחירות; הכהונה תימשך עד שיתחיל לכהן ועד מקומי חדש או שתתחיל לכהן נציגות חדשה.

{{ח:סעיף|103|תקופת כהונה|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תש״ס}}
{{ח:ת}} ועד מקומי בישוב לא שיתופי, ועד מקומי שנבחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 91ב|סעיף 91ב}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 91ג|סעיף 91ג}} וכן נציגות, יכהנו חמש שנים.

{{ח:סעיף|104|ישיבה ראשונה של ועד מקומי נבחר|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ועד מקומי נבחר יתכנס לישיבתו הראשונה, על פי הזמנת ראש המועצה, לא יאוחר מ־14 ימים מיום תחילת כהונתו; ראש המועצה ישב בראש הישיבה וינהלנה עד אשר ייבחר ראש הועד המקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 105|בסעיף 105}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא נקראה הישיבה הראשונה כאמור בסעיף קטן (א) בידי ראש המועצה, יכנס השר את הועד המקומי לישיבה הראשונה והוא ישמש יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש הועד המקומי.
{{ח:תת|(ג)}} נציג האזור שבו מצוי היישוב במועצה אזורית יוזמן לישיבות הועד המקומי של אותו יישוב.

{{ח:סעיף|104א||תיקון: תשמ״א־2, תשנ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|105|בחירת ראש ועד מקומי|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}}, ועד מקומי יבחר בישיבתו הראשונה את אחד מחבריו לראש הועד; הבחירה תיעשה בהצבעה גלויה והמועמד שיקבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי הועד הוא הנבחר; לא קיבל שום מועמד רוב כאמור תיערך הצבעה שניה והמועמד שיקבל למעלה ממחצית הקולות של חברי הועד המצביעים הוא הנבחר.
{{ח:תת|(ב)}} ראש ועד מקומי לא יהא זכאי לשכר בקשר לביצוע תפקידו.

{{ח:סעיף|106|פסולים לכהונה|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תשס״א, תשס״ד־2, תשס״ה, תשע״ב־6, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} פסול לכהונה –
{{ח:תתת|(1)}} מי שלא היה זכאי לכתחילה להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר ועד מקומי או לחבר נציגות בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 99|בסעיף 99}}, או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיות מועמד;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר הועד המקומי, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר הועד המקומי ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר הועד המקומי, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון;
{{ח:תתת|(3)}} מי שנידון למאסר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה לוועד המקומי בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, ”חוב סופי“ – חוב שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד;
{{ח:תתת|(5)}} עובד הוועד המקומי במשכורת;
{{ח:תתת|(6)}} עובד המדינה במשכורת אשר עבודתו קשורה בענייני המינהל המחוזי או השלטון המקומי ועלולה להביא לידי סתירה או אי־התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר הוועד המקומי;
{{ח:תתת|(7)}} עובד במשכורת ברשות מקומית אחרת אשר עבודתו האמורה עלולה להביא לידי סתירה או אי־התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית האחרת ובין תפקידיו כחבר הוועד המקומי.
{{ח:תת|(ב)}} המכהן כחבר ועד מקומי או כחבר נציגות והוא פסול לכך, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יכהנו בועד מקומי שני קרובי משפחה או יותר; בסעיף קטן זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, הורה או הורי הורה, בן זוגו, בן או בת או בני זוגם, אח או אחות או בני זוגם.
{{ח:תת|(ד)}} ראש הועד המקומי יודיע לראש המועצה, בסמוך לאחר הבחירות לועד המקומי, מי הם חברי הועד המקומי שנבחרו והאם קיימת ביניהם קרבת משפחה על פי הוראות סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ה)}} ראה ראש המועצה כי לועד מקומי נבחרו קרובי משפחה, ישלח להם הודעה על כך בדואר רשום, לפי מעניהם הידועים האחרונים; כל אחד מחברי הועד המקומי שנשלחה אליהם הודעה כאמור, יודיע בתוך 14 ימים לראש המועצה על נכונותו להתפטר מתפקידו או על סירובו לעשות כן.
{{ח:תת|(ו)}} התפטרות חבר ועד שהודיע על נכונותו להתפטר, תיכנס לתוקף עם מסירת הודעתו לידי ראש המועצה.
{{ח:תת|(ז)}} לא הודיע חבר ועד כנדרש בסעיף קטן (ה) וראה ראש המועצה שבועד ממשיכים לכהן קרובי משפחה, יודיע לכל חבר כאמור על התפנות מקומו במועצה ויפרט את הסיבות לכך.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37ה|סעיף 37ה(ב) ו־(ג)}} יחולו על ועד מקומי, בשינויים המחויבים, כך שבכל מקום שבו נאמר ”חבר מועצה“ יראו כאילו נאמר ”חבר ועד מקומי“.

{{ח:סעיף|106א|הודעה על התפנות מקומו של חבר הוועד המקומי|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} נראה לגזבר הוועד המקומי כי חבר הוועד פסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(4)}}, ישלח לו הגזבר הודעה בדבר התפנות מקומו בוועד ויפרט בה את הסיבות לכך ואת מועד כניסתה לתוקף לפי סעיף קטן (ד); ההודעה תישלח לחבר הוועד במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה האזורית; בהודעה יצוין כי על חבר הוועד לשלם את חובו או להסדיר אותו לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה – הסדרת חוב).
{{ח:תת|(ב)}} נראה לראש המועצה האזורית שחבר הוועד פסול לכהן ולא שלח הגזבר לחבר הוועד הודעה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו ראש המועצה האזורית לעשות כן, ישלח ראש המועצה האזורית לחבר הוועד את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לגזבר.
{{ח:תת|(ג)}} נראה לממונה שחבר הוועד פסול לכהן ולא שלח ראש המועצה האזורית לחבר הוועד הודעה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר הוועד את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה האזורית.
{{ח:תת|(ד)}} בתום שישים ימים מיום שנשלחה ההודעה לפי סעיף קטן (א), (ב) או (ג) לפי העניין תיפסק כהונתו של חבר הוועד המקומי זולת אם תוך הזמן האמור –
{{ח:תתת|(1)}} בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב;
{{ח:תתת|(2)}} בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הגיש חבר הוועד בקשה לבית משפט מוסמך לביטול ההודעה; במקרה זה לא יחדל לכהן אלא אם כן בית המשפט החליט על כך;
{{ח:תתתת|(ב)}} התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה, והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב לחבר הוועד; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה, הגזבר או ראש המועצה האזורית, הכל לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} הגזבר יודיע לראש המועצה האזורית ולממונה על הפסקת כהונה של חבר הוועד.
{{ח:תת|(ו)}} הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|106ב|הוראות לעניין חזרה לכהונה|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} חזר חבר הוועד המקומי לכהן לאחר שהוחלט כי לא התקיימה העילה לפסלות כהונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(א)(4)}}, יחדל לכהן מי שהחליף אותו מתוך רשימת המועמדים ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר הוועד מכוח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}}.

{{ח:סעיף|107||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|108||תיקון: תשכ״ה־2, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|109||תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|110||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״א־2, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|111||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|112||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|113||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|114||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|115||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|116||תיקון: תשי״ט־3, תשנ״א־2, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|117||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|118||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|119||תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|120||תיקון: תשנ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|121||תיקון: תשנ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|122||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|123||תיקון: תשנ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|125||תיקון: תשנ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|126||תיקון: תשנ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|127|ועד נחשל|תיקון: תשל״ז־6, תשנ״ז־2, תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} נראה למועצה כי ועד מקומי אינו ממלא את התפקידים שהוטלו עליו לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|הפקודה}}, צו זה או כל דין אחר, או שאינו מנהל כשורה את תחום שיפוטו, רשאית היא, באישור הממונה, להורות על בחירת ועד ולקבוע את תאריך הבחירות או למנות, לאחר התייעצות עם הגופים הציבוריים הנוגעים בדבר, ועד מתוך אנשים שכשרים להיות חברי ועד או למנות, לאחר התייעצות כאמור, ועדה למילוי תפקידי הועד המקומי, ובלבד שמימון פעילותו של הועד הממונה ייעשה מתקציב הועד המקומי.

{{ח:סעיף|127א|ועד המסרב למלא חובה|תיקון: תשל״ז־6, תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ראה ראש המועצה שועד מקומי נמנע ממילוי חובה או מביצוע עבודה שהוטלו עליו בצו זה או בכל דין אחר, רשאי הוא לדרוש ממנו בצו למלא את החובה או לבצע את העבודה בתוך הזמן הנקוב בצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילא הועד המקומי אחר הצו בתוך הזמן האמור בו, רשאי ראש המועצה, באישור הממונה, למנות אדם למילוי החובה או לביצוע העבודה כאמור, לקבוע את השכר שישולם לאדם כאמור ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ייפרעו מתקציב הועד המקומי.

{{ח:סעיף|127ב|סמכות הממונה|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ראה הממונה שעל אף שהתקיימו התנאים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיפים 127}} {{ח:פנימי|סעיף 127א|או 127א}} נמנע ראש המועצה מלהפעיל את סמכויותיו על פי {{ח:פנימי|סעיף 127|אותם סעיפים}}, רשאי הוא, לאחר שנתן לראש המועצה הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות לו בצו להפעיל את הסמכויות האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיים ראש המועצה את הוראות הצו האמור בסעיף קטן (א) בתוך הזמן הנקוב בו, רשאי הממונה להפעיל בעצמו את הסמכויות או למנות אדם לביצוע הצו, ורשאי הוא להחליט על גובה השכר שישולם לאדם כאמור ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ישולמו מקופת המועצה או מקופת הועד המקומי, כפי שיחליט הממונה; בהחלטה כאמור ייתן הממונה את דעתו לטעם המנעותו של ראש המועצה מקיום הצו.

{{ח:סעיף|128|החלת הוראות על חברי ועד מקומי|תיקון: תשל״ז־4, תשנ״א־2, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2, תש״ס}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיפים 37ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 37ה|37ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 37ח|37ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 89א|89א}} {{ח:פנימי|סעיף 89ב|ו־89ב}} יחולו על חברי ועד מקומי בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל מקום שנאמר בו ”מועצה“ יראו כאילו נאמר בו ”ועד מקומי“;
{{ח:תת|(2)}} כל מקום שנאמר בו ”השר“ יראו כאילו נאמר בו ”ראש מועצה“;
{{ח:תת|(3)}} כל מקום שנאמר בו ”חבר המועצה“ יראו כאילו נאמר בו ”חבר הועד המקומי“.

{{ח:סעיף|129|יושב ראש הועד המקומי בישוב שיתופי|תיקון: תשנ״א־2, תש״ס}}
{{ח:ת}} ראש הועד המקומי בישוב שיתופי יהיה האדם המשמש על פי תקנות הישוב ראש הועד או המזכירות או ההנהלה של הישוב; הוראה זו לא תחול על ישוב שיתופי שנערכו בו בחירות לועד המקומי לפי {{ח:פנימי|סעיף 91ב|סעיף 91ב}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 91ג|סעיף 91ג}}.

{{ח:סעיף|130|מילוי מקומות פנויים|תיקון: תשכ״ה־2, תשל״ג, תש״ס, תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} חבר ועד מקומי ממונה שחדל לכהן, ימונה במקומו חבר אחר באותה הדרך בה נתמנה החבר שחדל לכהן.
{{ח:תת|(ב)}} חבר ועד מקומי נבחר לרבות חבר נציגות שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימה שממנה נבחר אותו חבר מיד אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה; ואם אותו מועמד כבר נכנס בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאיננו יכול להיות חבר הועד מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב ליושב ראש הועד שאין ברצונו להיות חבר הועד – יבוא במקומו מי ששמו בא מיד אחריו ברשימה האמורה, וכן הלאה.
{{ח:תת|(ג)}} אם אין מי שימלא את המקום הפנוי לפי סעיף קטן (ב), יבחר הועד ללא דיחוי, על פי החלטה של מחצית חבריו לפחות, אדם שהוא כשר לפי צו זה להיבחר כחבר הועד. בקבלת החלטה בענין זה יתחשב הועד בהצעת מגישי הרשימה שמתוכה נבחר החבר שחדל לכהן, ולא יפסול מועמד שהוצע כאמור אלא באישור המועצה. הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מילוי מקום פנוי של חבר נציגות, אולם בחירת החבר החדש תיעשה בהחלטה של חברי הנציגות הנותרים.
{{ח:תת|(ד)}} חבר ועד מקומי בישוב שיתופי שחדל לכהן, ינהגו בהתאם לתקנות אותו ישוב שיתופי.
{{ח:תת|(ה)}} לא בחרו חברי הועד המקומי או חברי הנציגות חבר כאמור בסעיף קטן (ג) תוך חודש ימים ימנה הממונה על המחוז אדם כשר לפי צו זה לכהן כחבר הועד תוך התחשבות בהצעת מגישי הרשימה שמתוכה נבחר החבר שחדל לכהן.

{{ח:סעיף|130א|ועדת ביקורת בועד מקומי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדת ביקורת מבין תושבי היישוב, אשר אינם חברי ועד מקומי, מתוך רשימת תושבים שיציעו את מועמדותם.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חברי ועדת הביקורת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הביקורת תבדוק אם החלטות הועד המקומי הוצאו לפועל כדין, תבדוק את חשבונות הועד המקומי ותוודא כי פעולותיו נעשו במסגרת תקציבו המאושר וכן תבדוק אם תוקנו ליקויים בפעולות הועד המקומי אשר נמצאו בביקורות קודמות.
{{ח:תת|(ד)}} לצורך ביצוע תפקידיה, רשאית ועדת הביקורת לקבל מכל חבר ועד מקומי או עובד ועד מקומי, ידיעות, מסמכים והסברים הדרושים לה.
{{ח:תת|(ה)}} בתוך שלושה חודשים מתום כל שנה תמציא ועדת הביקורת לועד המקומי טיוטת דוח ביקורת מפורט שיתייחס לפעילות הועד המקומי ותאפשר לו להעיר הערות לטיוטה בתוך שלושים ימים; ועדת הביקורת תקיים דיון בהערות הועד המקומי ותערוך את דוח הביקורת הסופי.
{{ח:תת|(ו)}} בתוך חמישה חודשים מתום כל שנה, תמציא ועדת הביקורת לידי הועד המקומי, ראש המועצה ולידי ועדת הביקורת של המועצה את דוח הביקורת הסופי; דוח הביקורת יהא פתוח לעיון כל תושב ביישוב וסיכום תמציתי ממנו יופץ לכל תושבי היישוב בתוך 14 ימים ממועד הגשתו למועצה.

{{ח:סעיף|131|ועדות}}
{{ח:ת}} ועד מקומי רשאי למנות ועדות קבועות לענינים או למקרים מיוחדים ולהטיל עליהן תפקידים כפי שייראה לו. ועדות אלה רשאיות, בשים לב להוראות השר, לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן.

{{ח:סעיף|132|סמכויות ועד מקומי|תיקון: תשי״ח, תשכ״ה־2, תשנ״ז־2, תשס״ד־2, תשס״ה, תשע״ח־6}}
{{ח:תת|(א)}} לועד מקומי יהיו בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה שבתחומה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}}, ככל שאצלה לו המועצה על פי החלטתה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה, לרבות התנאים והמגבלות בסמכויות אלה ובכפוף {{ח:פנימי|סעיף 63|לסעיף 63(ה)}}; הועד המקומי יהיה רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו, ככל שלא יהיה בכך סתירה להחלטות המועצה שהודיעה עליהן לועד ולחוקי העזר שלה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לבטל אצילת סמכות לועד המקומי כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שנתנה לועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיפים 45 עד 48}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49(א)}} למעט הסיפה המתחילה במילים ”באישור ועדת ההנהלה“, {{ח:פנימי|סעיף 50|50 עד 56}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59 עד 61}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76}}, {{ח:פנימי|סעיף 77|77(א) ו־(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78 עד 82}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}}, {{ח:פנימי|סעיף 88|88 עד 89ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 232|232 עד 240}} יחולו בשינויים המחויבים לפי הענין על ועד מקומי, ויראו כאילו במקום ”המועצה“ כתוב ”הועד המקומי“ ובמקום ”השר“ כתוב ”המועצה“.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} יחול, בשינויים המחויבים, על ועד מקומי.
{{ח:תת|(ד1)}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 188|סעיפים 188}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 196|ו־196 לפקודת העיריות}} יחולו על ועד מקומי, בשינויים המחויבים לפי העניין ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום ”עירייה“ או ”מועצה“ יקראו ”הוועד המקומי“, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 188|ובסעיפים 188(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 196|ו־196(א)}}, במקום ”השר“ יקראו ”המועצה“; ואולם החלטות המועצה לאישור עסקאות של ועד מקומי לפי סעיפים אלה יהיו טעונות אישור של השר כאילו היתה העסקה בנכסיה של המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} ועד מקומי רשאי, בשים לב להוראות כלליות של השר ובמידה שלא נקבעו הוראות בצו זה, לקבוע לעצמו את סדרי עבודתו ודיוניו.

{{ח:סעיף|132א|פעולות הועד המקומי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הועד המקומי רשאי לפעול לביצוע הסמכויות שהואצלו לו בעצמו או באמצעות המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הועד המקומי לפעול באמצעות המועצה רשאי הוא לפנות אליה בבקשה לבצע פעולות בתחומו, במסגרת תקציבו המאושרת.
{{ח:תת|(ג)}} קיבלה המועצה פניה כאמור בסעיף קטן (ב), תעשה את כל הדרוש לביצוע הפעולה המבוקשת, לרבות התקשרות לרכישת טובין או שירותים, לפי הענין; פעולות כאמור ימומנו מתקציב המאושר של הועד המקומי.

{{ח:סעיף|132ב|מינוי עובדים בועד מקומי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה, תשפ״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} ועד מקומי רשאי להעסיק עובדים לשם ביצוע סמכויות שהמועצה אצלה לו ובלבד שיש למשרות אלה הקצבה בתקציבו המאושר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה אדם לעובד של ועד מקומי אלא באישור המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} מינוי עובדים לועד מקומי ייעשה על פי הוראות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה)|צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל״ז–1977}} והוראות {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות)|תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות), התש״ם–1979}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} שכרם ותנאי עבודתם של עובדי ועד מקומי יהיו כשל עובדי מועצה אזורית ובלבד שזכויותיו לגמלאות של עובד שנתקבל לעבודה לאחר יום ט״ז בכסלו התשס״ב (1 בדצמבר 2001) יבוטחו בקרן פנסיה צוברת.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה רשאי, באישור השר, לקבוע את המספר המרבי של העובדים שיעסיקו ועדים מקומים ויכול שיקבע כאמור לכלל הועדים המקומיים או לסוגי ועדים; קבע הממונה כאמור לא יעסיק הועד המקומי עובדים במספר העולה על המספר שנקבע.

{{ח:סעיף|132ג|קופת הוועד|תיקון: תשע״ח־6}}
{{ח:ת}} גזבר הוועד המקומי אחראי לביטחונה של קופת הוועד; בהעדר הגזבר, יהיה ראש הוועד אחראי לביטחונה.

{{ח:סעיף|132ד|חתימה על מסמכים|תיקון: תשע״ח־6}}
{{ח:תת|(א)}} כל המחאה או פקודת תשלום לחובת הוועד המקומי יהיו חתומים בידי ראש הוועד וביד גזבר הוועד, ובהעדר הגזבר – ביד חבר ועד או עובד ועד שהתמנה על ידי הוועד למלא את מקומו של הגזבר.
{{ח:תת|(ב)}} חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין כדי לקבל תוקף של פסק דין או מסמך אחר שיש בהם התחייבות כספית מטעם הוועד המקומי, לא יחייבו את הוועד אלא אם כן חתמו עליהם בשם הוועד, בצד חותמת הוועד, ראש הוועד והגזבר, ובהעדר הגזבר – חבר ועד או עובד ועד שהתמנה על ידי הוועד למלא את מקומו של הגזבר.
{{ח:תת|(ג)}} מסמך כאמור בסעיף קטן (ב) שאין בו התחייבות כספית מטעם הוועד המקומי, לא יחייב את הוועד אלא אם כן חתמו עליו בשם הוועד, בצד חותמת הוועד, ראש הוועד וחבר ועד או עובד של הוועד שהורשה לכך על ידי הוועד.

{{ח:סעיף|133|מסי ועד מקומי|תיקון: תש״ך, תשכ״ה־2, תש״ם־3, תשנ״ד, תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ועד מקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)}} ורשאי הוא, באישור המועצה ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}} (להלן – חוק ההסדרים), והתקנות שהותקנו לפיו להטיל ארנונה כללית, והכל לצורך ביצוע הסמכויות שהמועצה אצלה לו (להלן – מסי ועד מקומי); לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי בתחומו, רשאית המועצה, לאחר שניתנה לועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להחליט על הטלת מסי ועד מקומי כאמור אם נוכחה שהם דרושים לביצוע הסמכויות שאצלה לועד המקומי.
{{ח:תת|(ב)}} ועד מקומי ישתמש לצורכי הטלת מסים וארנונה כללית בשומות המועצה שנקבעו לנכסים בתחום הנהלתו; אם אין למועצה שומות מתאימות רשאי הועד המקומי לערוך שומות.
{{ח:תת|(ג)}} הוטלו מסי ועד מקומי, כאמור בסעיף קטן (א), ייגבו מסי הועד המקומי בידי המועצה יחד עם הארנונה שהוטלה על ידה, ויועברו לועד המקומי בניכוי הוצאות הגביה החלות עליו, אלא אם כן החליטה המועצה להסמיך את הועד המקומי לגבות את המסים האמורים, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ד)}} דיני גבייתם של מסי המועצה יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על גבייתם של מסי ועד מקומי; נגבו המסים בידי הועד המקומי, יהיו ליושב ראש ועד מקומי אותן הסמכויות הנתונות לראש המועצה בקשר לגביית המסים.
{{ח:תת|(ה)}} הוסמך הועד המקומי לגבות ארנונה כללית, יחולו עליו {{ח:חיצוני|תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)|תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993}}, בשינויים המחויבים לפי הענין, כאילו במקום ”המועצה“ כתוב בהם ”הועד המקומי“; הועד המקומי לא יפחית תשלומי ארנונה כללית אלא על פי {{ח:חיצוני|תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)|התקנות האמורות}} ועל פי תקנות שיותקנו לענין זה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|חוק ההסדרים}}.
{{ח:תת|(ו)}} לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי לשנת כספים מסוימת או לא אישרה המועצה מסי הועד, כאמור בסעיף קטן (א), ישולמו בתחום הועד המקומי מסי ועד מקומי, בסכומים ובמועדים שנקבעו בשנה הקודמת כשהם מעודכנים ומחושבים על פי הדינים החלים על ארנונה כללית, אלה אם אושרו כדין ביטולם או הפחתתם של מסי הועד המקומי, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ז)}} נוכחה המועצה שועד מקומי שהוסמך לגבות את מסי הועד אינו גובה אותם או מתרשל בגבייתם, רשאית המועצה, לאחר שהתרתה בועד המקומי, לגבות את מסי הועד המקומי במקום הועד המקומי ולהשתמש בהם בהתאם לתקציבו, לצורכי היישוב.
{{ח:תת|(ח)}} המועצה רשאית, לבקשת הועד ובנסיבות מיוחדות, להטיל בתוך שנת הכספים תוספת למסי ועד, בעת התקופה שמיום האישור עד סוף שנת הכספים, ולקבוע מועדים לתשלום התוספת; הוראה זו אינה גורעת מהוראות {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק ההסדרים}}.

{{ח:סעיף|133א||תיקון: תשכ״ה־2, תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|134|הכנת תקציב ועד מקומי|תיקון: תשכ״ג, תשכ״ד, תשנ״ב, תשע״ח־6}}
{{ח:תת|(א)}} לשם מילוי תפקידו לפי צו זה יכין ועד מקומי, בהתאם להוראות השר, תקציב של הכנסה והוצאה לשנת הכספים ויגישו למועצה, לאישור.
{{ח:תת|(ב)}} התקציב יוגש למועצה לאישור לא יאוחר מיום 1 באוקטובר בכל שנה לשנת הכספים הבאה.
{{ח:תת|(ג)}} לא הגיש הועד תקציב במועד האמור ולמרות דרישתה של המועצה לא הגישו עד 30 בנובמבר, תכין המועצה תקציב בשביל הועד, כדי להבטיח את קיום השירותים ההכרחיים ביותר לתושבי הישוב.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה תמסור בכתב לועד את החלטותיה בדבר התקציב עד ליום 31 בדצמבר.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ישוב שיתופי רשאי, באישור המועצה, לערוך תקציב לשנה המתחילה ב־1 באוקטובר והמסתיימת ב־30 בספטמבר שלאחריו; נערך תקציבו כאמור, יהיה היטל המסים ערוך לאותה תקופה.
{{ח:תת|(ו)}} ערך הועד של ישוב שיתופי את תקציבו בהתאם לסעיף קטן (ה) יגישנו לאישור המועצה לא יאוחר מיום 1 באוגוסט שלפני תקופת התקציב; המועצה תמסור לועד החלטותיה בדבר התקציב בכתב עד ליום 30 בספטמבר.
{{ח:תת|(ז)}} החלה שנת הכספים ולא אושר תקציב הוועד המקומי, יהיה הוועד המקומי רשאי להוציא בכל חודש, כל עוד לא אושר תקציבו, סכום השווה לחלק השנים עשר מן התקציב השנתי הקודם, בתוספת סכום שאישרה המועצה בהתחשב בהתייקרויות ובנסיבות מיוחדות אחרות, וזאת לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם.

{{ח:סעיף|134א|שינוי התקציב|תיקון: תשי״ט, תשכ״ג}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית, לאחר שתשמע את דעתו של הועד המקומי, לתקן או לדחות כל פרט מפרטי התקציב וכן להוסיף פרט, אם, לדעתה הוספת הפרט הכרחית לטובת הציבור.

{{ח:סעיף|134ב|ערר|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} ועד מקומי רשאי להגיש ערר מנומק לשר על כל תיקון, שינוי, דחייה או הוספה בתקציב שנעשה על ידי המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש תוך שבעה ימים מהיום שתיוודע לועד החלטת המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 134א|סעיף 134א}}; ביום הגשת הערר ימסור הועד ביד או ישלח בדואר רשום העתק ממנו למועצה, והיא תהא רשאית להמציא לשר הסברים תוך שבעה ימים מיום קבלת ההעתק.
{{ח:תת|(ג)}} בתום שבעת הימים לאחר מסירת ההעתק למועצה השר יכריע בערר והכרעתו תהיה סופית.

{{ח:סעיף|134ג|ביקורת חשבונות|תיקון: תשכ״ג, תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} חשבונות ועד מקומי שלא החליט לפעול באמצעות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 132א|בסעיף 132א}} יבוקרו בידי רואה חשבון שמינתה לכך המועצה והוא יגיש למועצה דוח על פעולותיו של הועד המקומי; העתק הדוח יועבר בידי רואה החשבון לממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הועד המקומי יישא בעלות שכרו של רואה החשבון.

{{ח:סעיף|134ד|חשבונות ועד מקומי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ועד מקומי שלא החליט לפעול באמצעות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 132א|בסעיף 132א}} –
{{ח:תתת|(1)}} חשבונותיו יתנהלו בהתאם להוראות החלות על חשבונות המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} יגיש למועצה, מדי שנה, דוח כספי שנתי מבוקר בידי רואה חשבון, לגבי שנת הכספים שחלפה; הדוח הכספי יוגש לא יאוחר מארבעה חודשים מתום שנת הכספים; תמצית הדוח הכספי תופץ לכל תושבי היישוב בתוך 14 ימים מהגשת הדוח למועצה.

{{ח:סעיף|135|החזקת רכוש וקבלת מילוות|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ועד מקומי רשאי לרכוש, לקבל ולהחזיק מקרקעים ומטלטלים וכל זכות או טובת הנאה בהם ולנהוג בכל אלה דרך בעלים, ובלבד שלא ימכור מקרקעים הרשומים על שמו, לא יחליפם, לא ימשכנם ולא יחכירם לתקופה שלמעלה משלוש שנים – אלא באישור המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} ועד מקומי רשאי לקבל מלוות למימון פעולות פיתוח בלבד, באישור המועצה והממונה, ובתנאים שיורו ועל קבלת המלווה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|הפקודה}} וצו זה החלות על הלוואות שנוטלת מועצה; אישור המועצה כאמור אין בה משום ערבות של המועצה לאותה הלוואה; בסעיף קטן זה, ”פעולות פיתוח“ – הקמת מבנים לצורכי ציבור או רכישתם וכן ביצוע עבודות תשתית לצורכי ציבור ובכלל זה סלילת כבישים ומדרכות, ביוב, מים, ניקוז, תיעול ופיתוח שטחים ציבוריים פתוחים.

{{ח:סעיף|136|ערר של ועד מקומי}}
{{ח:תת|(א)}} ועד מקומי רשאי להגיש לשר ערר מנומק בכתב על כל פעולה, מעשה או החלטה של המועצה (להלן בסעיף זה – פעולה) או על הימנעותה מפעולה; יסוד לערר תשמש אחת מטענות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שהפעולה, כולה או מקצתה, אינה בסמכותה של המועצה או שנעשתה שלא לפי הוראות צו זה;
{{ח:תתת|(2)}} שההימנעות היא בניגוד לחוק או להתחייבויותיה של המועצה;
{{ח:תתת|(3)}} שהפעולה או ההימנעות מפעולה פוגעת בעניניו של הישוב הנמצא בתחום הנהלתו של הועד המקומי העורר, או בענינים של התושבים שבאותו תחום.
{{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש תוך 7 ימים מיום שיוודע לועד על הפעולה או על הימנעות מפעולה המשמשת יסוד לערר. ביום הגשת הערר ימסור הועד העתק ממנו למועצה, והיא תהא רשאית להמציא לשר הסברים תוך 7 ימים מיום קבלת ההעתק.
{{ח:תת|(ג)}} בערר לפי סעיף זה, רשאי השר, בתום 7 הימים הניתנים למועצה להמצאת הסברים, לצוות עליה לבטל את הפעולה שהוגש עליה ערר, או לעשות פעולה שהוגש ערר על הימנעות ממנה, אם עשייתה היא בגדר סמכותה של המועצה.

{{ח:קטע2|פרק 14-1|פרק ארבעה עשר 1: מועצה כפרית, ומועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי|תיקון: תשנ״ב־2}}

{{ח:סעיף|136א|הגדרות|תיקון: תשנ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 14-1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה“ – מועצה כפרית או מועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה כפרית“ – צירוף תחום הישובים אשר שמותיהם מפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}} מתחת לשמה של אותה מועצה אזורית ושאף אחד מהם אינו ישוב שיתופי או כפר שיתופי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (חברות)|בתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל״ג–1973}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי“ – מועצה אזורית שאין בתחומה ישוב שיתופי או כפר שיתופי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (חברות)|בתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל״ג–1973}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום ישוב“, במועצה כפרית – השטח הנושא את שם הישוב המותחם בקו אדום במפת הישוב או במפת המועצה הכפרית החתומה ביד שר הפנים.

{{ח:סעיף|136ב|מועצה ראשונה ממונה|תיקון: תשנ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה הראשונה תוקם בידי השר והוא יקבע את מספר חבריה וימנה אותם לאחר שהתייעץ עם אנשים המייצגים לדעתו את תושבי המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה הראשונה תכהן עד שתיבחר מועצה נבחרת ראשונה.

{{ח:סעיף|136ג|מועצה נבחרת|תיקון: תשנ״ב־2}}
{{ח:ת}} מועצה נבחרת תהיה מורכבת מנציגי האזורים או – במועצה כפרית – נציגי הישובים, שייבחרו לפי הוראות צו זה.

{{ח:סעיף|136ד|ועד מייעץ בישוב במועצה כפרית|תיקון: תשנ״ב־2}}
{{ח:ת}} בכל ישוב במועצה כפרית ימנה השר ועד מייעץ מתושבי המקום.

{{ח:קטע2|פרק 15|פרק חמישה עשר: בחירות|תיקון: תשנ״ז־2}}

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשנ״ז־2}}

{{ח:סעיף|137|הגדרה|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 15|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות“ – בחירות למועצה, לראשות מועצה לרבות בחירות מיוחדות או לועד מקומי לרבות בחירת נציגות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 91א|בסעיף 91א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מיוחדות“ – בחירות לראש מועצה כאמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ו|בסעיף 6ו לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום שליפת הפנקס“ – היום ה־40 שלפני יום הבחירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת מועמדים“ – המועמדים המוצעים לבחירה לחברי מועצה, חברי ועד מקומי או לנציגות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעת מועמד“ – הצעת מועמד לראשות מועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועמד“ – מועמד לראשות מועצה או מועמד ברשימת מועמדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליפת הפנקס“ – גזירת פנקס הבוחרים מתוך מרשם האוכלוסין.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: ועדת בחירות והכנת פנקס בוחרים|תיקון: תשנ״ז־2}}

{{ח:סעיף|138|בחירת ועדת בחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־157 ימים לפני יום הבחירות, ובבחירות מיוחדות – לא יאוחר מ־14 ימים מיום היווצרות העילה לקיום בחירות מיוחדות, תבחר מועצת המועצה האזורית, שבתחומה עומדות להתקיים הבחירות, ועדת בחירות וכן תבחר את אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה; עד לבחירת יושב ראש כאמור ישמש מנהל הבחירות שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}} יושב ראש הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקבע את מספר חברי ועדת הבחירות ותבחר בהם מבין תושבי המועצה האזורית שהם בני 17 שנים לפחות; המועצה תודיע לשר, בכתב, על בחירת הועדה לא יאוחר משלושה ימים מיום היבחרה.
{{ח:תת|(ג)}} לא קבעה המועצה את מספר חברי ועדת הבחירות לפי סעיף קטן (ב), יקבע אותם השר; לא בחרה המועצה את חברי הועדה ימנה אותם השר ורשאי הוא למנות מי שאינם תושבי המועצה האזורית.
{{ח:תת|(ד)}} במועצה אזורית שאין מכהנת בה מועצה נבחרת, ימנה השר ועדת בחירות לא יאוחר מ־144 ימים לפני יום הבחירות.
{{ח:תת|(ה)}} בא כוח מועמד שאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165}}, רשאי למנות מבין תושבי המועצה האזורית משקיף מטעמו לועדת הבחירות; משקיף כאמור יוזמן להשתתף בישיבות ועדת הבחירות כבעל זכות ייעוץ בלבד.

{{ח:סעיף|139|מנין חוקי בישיבת ועדת בחירות|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} המנין החוקי בישיבה של ועדת הבחירות הוא שליש מחברי הועדה וביניהם היושב ראש ובלבד שכל חברי הועדה הוזמנו בכתב לישיבה 24 שעות מראש לפחות; לא נוכח מנין כאמור במועד שנקבע לישיבה, תתקיים הישיבה כעבור שעה ותהיה חוקית בכל מספר של נוכחים והמבוגר שבהם ימלא את תפקיד היושב ראש עד בואו של היושב ראש.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש הישיבה.

{{ח:סעיף|140|ועדת בחירות שאינה פועלת כראוי|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} ועדת בחירות שלדעת השר אינה ממלאת את תפקידיה כראוי ועקב כך קיים חשש שהבחירות לא ייערכו במועד, רשאי השר להתרות בה; לא שעתה ועדת הבחירות להתראה, רשאי השר לפזרה ולמנות ועדה אחרת במקומה.

{{ח:סעיף|141||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|142|מנהל בחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מנהל בחירות לכל מועצה אזורית שבה עומדות להתקיים בחירות ורשאי הוא למנות סגן למנהל הבחירות; המינויים יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הבחירות רשאי לבצע כל פעולה במקום ועדת הבחירות אם ראה כי לא בוצעה כראוי או לא בוצעה במועד והדבר עלול לגרום לדחיית הבחירות ולשם כך יהיו למנהל הבחירות כל הסמכויות הנתונות לפי צו זה לועדת הבחירות.
{{ח:תת|(ג)}} סגן מנהל הבחירות רשאי לבצע כל פעולה שמנהל הבחירות הוסמך לבצעה על פי צו זה אם מנהל הבחירות הורה לו לעשות כן.

{{ח:סעיף|143|הכנת פנקס בוחרים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשס״ז־2, תשע״א, תשע״ב־7, תשע״ח־3, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} לכל בחירות יכין משרד הפנים פנקס בוחרים שיכלול כל אדם שיום הולדתו ה־17 חל לא יאוחר מיום הבחירות והיה רשום הוא ומענו במרשם האוכלוסין כתושב של אותו אזור ביום שליפת הפנקס, למעט מי שבתוך 18 חודשים שקדמו ליום הבחירות היה רשום בפנקס הבוחרים כבוחר של רשות מקומית אחרת, ובאותה רשות התקיימו בחירות בתקופה האמורה; לעניין {{ח:פנימי|פרק 15|פרק זה}}, ”מען“ – לרבות ציון במרשם האוכלוסין של יישוב בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} עלה מספר הבוחרים באזור על 800, יוכנו רשימות בוחרים אחדות שכל אחת מהן תכלול לא יותר מ־800 שמות בוחרים; הבוחרים יחולקו ברשימות אלה לפי סדר אלף בית של שמות משפחה, והסימון הסידורי בכל אחת מהן יתחיל במספר 1; כל הרשימות האמורות ביחד יהוו את פנקס הבוחרים של האזור.
{{ח:תת|(ג)}} בפנקס בוחרים יירשמו שמו ושם משפחתו של כל בוחר באזור, שם אביו או אמו, שנת לידתו, מענו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין; באין לבוחר שם משפחה, יפורט גם שם אבי אביו, והכול לפי הרשום במרשם ביום שליפת הפנקס; שמות הבוחרים יהיו ערוכים בזה אחר זה, לפי סדר אלף בית של שמות המשפחה, ויהיו מסומנים במספרים סידוריים החל במספר 1; שמם של בוחרים שאין להם שם משפחה יהיו ערוכים לפי סדר האלף בית של שמם הפרטי.
{{ח:תת|(ג1)}} ביישוב שיתופי שבו מתקיימות בחירות לנציגות, יצוין בפנקס הבוחרים של אותו יישוב ליד שמו של כל בוחר אם הוא חבר באגודה השיתופית על פי רשימת התושבים שהועברה למנהל הבחירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90א|בסעיף 90א(6)}}.
{{ח:תת|(ג2)}} פנקס הבוחרים ייכנס לתוקפו שלושה ימים לאחר יום שליפת הפנקס; על כניסת פנקסים לתוקף יפרסם השר הודעה ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|143א|תיקון פרטי בוחר|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־7, תשע״ח־8}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 17|סעיפים 17 עד 23 לחוק הבחירות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה; לעניין בחירות מיוחדות, יחולו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 17|הסעיפים האמורים}}, בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 17|בסעיף 17}}, במקום סעיף קטן (ה) יקראו:
{{ח:תתת|”(ה)}} בקשה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 17|בסעיף זה}} יכול שתוגש בכל עת אך לא יאוחר מהיום ה־51 שלפני יום הבחירות.“;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 19|בסעיף 19}}, במקום סעיף קטן (א) יקראו:
{{ח:תתת|”(א)}} השר יכריע בבקשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 17|סעיף 17}} ויודיע את החלטתו בכתב למבקש ולאדם שלגביו נסבה הבקשה לא יאוחר מהיום ה־48 שלפני יום הבחירות.“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 20|בסעיף 20(ב)}}, במקום פסקה (1) יקראו:
{{ח:תתת|”(1)}} עתירה נגד החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 19|סעיף 19(א)}} תוגש לא יאוחר מהיום ה־44 שלפני יום הבחירות.“.

{{ח:סעיף|143ב|מסירת מידע לציבור|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הבחירות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה.

{{ח:סעיף|143ג|הודעה לקראת בחירות|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} הוראת {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 23ד|סעיף 23ד לחוק הבחירות}} תחול, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה.

{{ח:סעיף|144||תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ג־2, תשס״ט־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|145||תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ז־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|146||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״א, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|147||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־4, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|148||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־4, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|149||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־4, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ב1|סימן ב׳1: בחירות מיוחדות|תיקון: תשס״ו־2}}

{{ח:סעיף|149א||תיקון: תשס״ו־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|149ב||תיקון: תשס״ו־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|149ג||תיקון: תשס״ו־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2}}

{{ח:סעיף|150|מועד הגשת רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־33 שלפני יום הבחירות, ביום ובשעות שיקבע מנהל הבחירות בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יוגשו למנהל הבחירות רשימות מועמדים והצעות מועמדים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|151|טפסים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ח, תשע״א}}
{{ח:ת}} רשימות והצעות מועמדים יוגשו על גבי חוברות לפי הטפסים {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}} כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 1א|טופס 1א}} – הצעת מועמד מטעם קבוצת בוחרים;
{{ח:תת|(1א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 1ב|טופס 1ב}} – הצעה של ראש מועצה מכהן למועמדות לכהונה נוספת.
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 2|טופס 2}} – רשימת מועמדים למועצה;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 3|טופס 3}} – רשימת מועמדים לועד המקומי או לנציגות.

{{ח:סעיף|152|מספר המועמדים ופרטיהם|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} מספר המועמדים ברשימת מועמדים למועצה לא יפחת משלושה מועמדים ולא יעלה על עשרה.
{{ח:תת|(ב)}} מספר המועמדים לועד מקומי או לנציגות לא יעלה על כפל מספר החברים במוסד העומד לבחירה.
{{ח:תת|(ג)}} ברשימות והצעות מועמדים, לפי הענין, יפורטו פרטי המועמדים.

{{ח:סעיף|153|הסכמה לשמש כמועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאושר כמועמד אדם שלא נתן את הסכמתו להיות מועמד לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 4|טופס 4 שבתוספת השלישית}}; כתב הסכמה כאמור יימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהמועד האחרון להגשת רשימות והצעות המועמדים; מועמד הנמצא מחוץ לישראל, רשאי לשלוח למנהל הבחירות את הסכמתו לשמש מועמד במברק או באמצעות פקסימילה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם רשאי להיות מועמד ברשימת מועמדים אחת בלבד לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה; מי שנתן הסכמתו בכתב להכללת שמו בשתי רשימות מועמדים או יותר לאחד מן המוסדות העומדים לבחירה, ימחוק מנהל הבחירות את שמו מכל הרשימות האמורות.

{{ח:סעיף|154|חתימת מגישי רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשימת מועמדים תיחתם בידי קבוצת הבוחרים המגישה את הרשימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיפים 20}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}}; הצעת מועמד תיחתם בידי קבוצת הבוחרים או חברי המועצה המגישה את ההצעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 5|בסעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ז|ו־6ז לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות}}.
{{ח:תת|(ב)}} ליד כל חתימה כאמור בסעיף קטן (א), יצוינו פרטי החותם כנדרש בטופס שלפיו הוגשה רשימת המועמדים או הצעת המועמד; אל הרשימה או ההצעה יצורף תצהיר של בא־כוח הרשימה או ההצעה המאמת את כל החתימות; בלא תצהיר כאמור לא תתקבל הרשימה או ההצעה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שחתם על יותר מרשימת מועמדים אחת למוסד מהמוסדות העומדים לבחירה או על יותר מהצעת מועמד אחת, חתימותיו בכל הרשימות וההצעות האמורות – בטלות.
{{ח:תת|(ד)}} אדם שחתם על רשימת מועמדים או על הצעת מועמד, אינו רשאי לחזור בו מחתימתו; מותו של חותם איננו מבטל את חתימתו.

{{ח:סעיף|155|אי קבלת רשימת מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}}
{{ח:ת}} מנהל הבחירות לא יקבל רשימת מועמדים או הצעת מועמד שהוגשה באיחור או שנעשה בה אחד משינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} החלפת מועמד פלוני במועמד אחר;
{{ח:תת|(2)}} מחיקה או הוספה של שם מועמד;
{{ח:תת|(3)}} שינוי סדר רישומו של מועמד ברשימה;
{{ח:תת|(4)}} שינוי המספר הסידורי שליד שם המועמד.

{{ח:סעיף|156|הודעה בדבר הגשת רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}}
{{ח:ת}} לא יאוחר מהיום ה־47 שלפני יום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות הודעה בכל אחד מן האזורים שבתחום המועצה האזורית שבה יפורטו:
{{ח:תת|(1)}} יום הבחירות וכן היום והשעות להגשת רשימות והצעות המועמדים;
{{ח:תת|(2)}} שמו ומען משרדו של מנהל הבחירות;
{{ח:תת|(3)}} מספר הנציגים מטעם האזור העומדים לבחירה למועצה;
{{ח:תת|(4)}} מספר חברי הועד המקומי או הנציגות העומדים לבחירה באזור;
{{ח:תת|(5)}} מספר האנשים הדרוש להגשת רשימת מועמדים לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור ולהגשת הצעת מועמד;
{{ח:תת|(6)}} המקומות והמועדים שבהם ניתן לקבל את הטפסים הדרושים להגשת רשימות והצעות מועמדים;
{{ח:תת|(7)}} תוכן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיפים 151 עד 155}}.

{{ח:סעיף|157|מינוי בא כוח|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} המגישים רשימת מועמדים או הצעת מועמד, רשאים למנות שני אנשים – אחד כבא כוחם והשני כממלא מקומו; עשו כן, יציינו את פרטי הממונים האמורים כנדרש בטופס שעליו הוגשה הרשימה או ההצעה; באין מינוי כאמור יראו את החותם הראשון על רשימת מועמדים כבא כוח מגישי הרשימה (להלן – בא כוח הרשימה) ואת החותם השני כממלא מקומו, וכן יראו את החותם הראשון על הצעת מועמד כבא כוח מגישי ההצעה (להלן – בא כוח ההצעה) ואת החותם השני כממלא מקומו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 38|סעיף 38(ב) לחוק הבחירות}} תחול, בשינויים המחויבים, על בא־כוח הרשימה או בא־כוח ההצעה כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|158|כינוי וסימון של רשימת מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} כל רשימת מועמדים תישא כינוי וסימון המורכב מאות או שתי אותיות שונות של האלף בית העברי; לא ניתן לרשימה כינוי וסימון כאמור על ידי מגישי הרשימה, יקבע לה מנהל הבחירות את הכינוי והסימון.
{{ח:תת|(ב)}} שתי רשימות מועמדים לאותו מוסד העומד לבחירה המוגשות מטעם אותו אזור, לא ישאו כינוי וסימון זהים; קבוצת בוחרים שהקדימה להגיש את רשימתה, זכותה לבחור כינוי וסימון כאמור בסעיף קטן (א) – קודמת.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת מועמדים לא תישא כינוי או סימון אשר עלולים להטעות.

{{ח:סעיף|159|אישור קבלת רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}}
{{ח:ת}} מנהל הבחירות שקיבל רשימת מועמדים או הצעות מועמד יאשר זאת בכתב; באישור יצוינו היום והשעה של הגשת הרשימה או ההצעה ושמות בא כוח המגישים וממלא מקומו, כן יצוינו הכינוי והסימון שהוצעו לרשימה.

{{ח:סעיף|160|התפטרות מועמד|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} מועמד רשאי להתפטר בכל עת; ההתפטרות תיעשה בהודעה בכתב שיגיש המועמד עצמו לידי מנהל הבחירות, ואם התפטר מועמד לאחר יום הבחירות – לידי השר; שהה המועמד מחוץ לישראל, ישלח את הודעת ההתפטרות, כאשר חתימתו עליה מאומתת בידי קונסול ישראלי או נוטריון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 43|סעיף 43(ב) לחוק הבחירות}} תחול, בשינויים המחויבים, על רשימת מועמדים או הצעת מועמד כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|161|רשימות והצעות מועמדים פסולות|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הבחירות יבדוק את כל רשימות והצעות המועמדים שנתקבלו בתוך המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 150|בסעיף 150(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מצא מנהל הבחירות, לאחר בדיקה כאמור בסעיף קטן (א), ולאחר שקיים על כך התייעצות עם ועדת הבחירות, את אחד הפגמים הבאים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד, יודיע לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם כי הרשימה או ההצעה פסולה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשימה הוגשה בידי מספר בוחרים קטן מהנדרש {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיפים 20}} {{ח:פנימי|סעיף 100|או 100}};
{{ח:תתת|(2)}} נעשה ברשימה שינוי מהשינויים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 155|בסעיף 155}};
{{ח:תתת|(3)}} הצעת המועמד הוגשה בידי מספר בוחרים קטן מהנדרש {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק בחירת ראש המועצה}};
{{ח:תתת|(4)}} המועמד לראשות המועצה איננו ממלא אחר דרישות {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 4|סעיף 4(ב) לחוק בחירת ראש המועצה}}.
{{ח:תת|(ג)}} ההודעה האמורה בסעיף קטן (ב) תהיה בכתב ומנומקת והיא תישלח לא יאוחר מהיום ה־20 שלפני יום הבחירות; נפסלה הצעת מועמד על פי האמור בסעיף קטן (ב)(4), תישלח הודעה על כך גם למועמד.

{{ח:סעיף|162|ליקויים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} קבע מנהל הבחירות שרשימת מועמדים או הצעת מועמד הוגשה שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ג|סימן זה}}, אולם לא נמצא ברשימה או בהצעה פגם מן הפגמים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, יודיע מנהל הבחירות, בכתב, לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם, לא יאוחר מהיום ה־26 שלפני יום הבחירות, כי קיים ליקוי ברשימה או בהצעה וכי הם רשאים לתקנו לא יאוחר מהיום ה־23 שלפני יום הבחירות; מנהל הבחירות יפרט בהודעתו את מהות הליקוי; נגע הליקוי למועמד, ישלח מנהל הבחירות גם לו העתק מההודעה ואף המועמד האמור יהיה רשאי לתקן את הליקוי.
{{ח:תת|(ב)}} פסל מנהל הבחירות חתימות של מגישי רשימת מועמדים או הצעת מועמד, ועקב כך פחת מספר מגישי הרשימה או ההצעה מהמספר הנדרש על פי הוראות צו זה והוראות {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק בחירת ראש המועצה}}, ייחשב הדבר לליקוי הניתן לתיקון כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} סירב מנהל הבחירות לאשר כינוי או סימון של רשימת מועמדים, ייחשב הדבר לליקוי הניתן לתיקון כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|163|פסילת מועמד ברשימת מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} מצא מנהל הבחירות, לאחר בדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161(א)}} כי מועמד פלוני ברשימת מועמדים איננו ממלא אחר הדרישות {{ח:פנימי|סעיף 19|שבסעיף 19}}, יפסול את המועמד.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מהיום ה־20 שלפני יום הבחירות, ישלח מנהל הבחירות הודעה בכתב על פסילת מועמד כאמור בסעיף קטן (א) לבא כוח הרשימה, לממלא מקומו ולמועמד שנפסל.

{{ח:סעיף|164|איסור שינוי רשימת מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 160|בסעיף 160}}, אין לערוך ברשימת מועמדים לאחר שהוגשה כל שינוי מהשינויים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 155|בסעיף 155}}.

{{ח:סעיף|165|אישור רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״א, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} רשימת מועמדים או הצעת מועמד שהוגשה כדין או שהליקויים בה תוקנו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 162|בסעיף 162}}, יאשר אותה מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ויודיע על כך לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם לא יאוחר מהיום ה־20 שלפני יום הבחירות; חבר ועדת הבחירות לא ידון בעניין אישור של רשימת מועמדים או של מועמד ברשימת מועמדים ביישוב שבו הוא מתגורר.

{{ח:סעיף|166|פסילה עקב אי תיקון ליקויים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} קבע מנהל הבחירות שליקויים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד שנמסרה עליהם הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 162|סעיף 162}} לא תוקנו כנדרש, יודיע לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם, לא יאוחר מהיום ה־20 שלפני יום הבחירות, כי הרשימה או ההצעה פסולה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה הליקוי בכינוי או בסימון של רשימת מועמדים ולא תוקן הליקוי להנחת דעתו של מנהל הבחירות, יקבע מנהל הבחירות כינוי או סימון לרשימה ויאשר אותה בהודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165}}.

{{ח:סעיף|167|עתירה בעניין רשימות ומועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־4, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בא כוח רשימה או הצעה או ממלאי מקומם שקיבלו הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 161|סעיף 161}} {{ח:פנימי|סעיף 166|או 166}} שהרשימה או ההצעה פסולה, או שקיבלו הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163(ב)}} על פסילת מועמד פלוני ברשימת מועמדים או על סירוב של מנהל הבחירות לאשר כינוי או סימון של רשימה, רשאים לעתור נגד החלטת מנהל הבחירות לבית המשפט לעניינים מינהליים שבאזור שיפוטו נמצא תחום המועצה האזורית, לא יאוחר מהיום ה־17 שלפני יום הבחירות.
{{ח:תת|(ב)}} מועמד שקיבל הודעה על פסילתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 161|סעיף 161(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 163|או 163(ב)}}, רשאי אף הוא לעתור לבית משפט כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} חבר ועדת בחירות רשאי לעתור לבית משפט כאמור בסעיף קטן (א) על אישור רשימת מועמדים או הצעת מועמד בידי מנהל הבחירות או על אי פסילת מועמד פלוני ברשימת מועמדים.
{{ח:תת|(ד)}} בעתירה לפי סעיף זה ידון בית משפט לעניינים מינהליים בשופט אחד ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהיום ה־12 שלפני יום הבחירות.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ד|סימן ד׳: כינון מוסדות נבחרים ללא בחירות בקלפי|תיקון: תשנ״ז־2}}

{{ח:סעיף|168|מועמד יחיד לראשות מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} אושרה הצעת מועמד אחת בלבד, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, שהמועמד אשר הוצע בהצעה האמורה הוא שנבחר לראש המועצה.

{{ח:סעיף|169|הכרזה על נציגי אזור במועצה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה באזור פלוני מספר המועמדים למועצה שאושרו שווה למספר הנציגים שאותו אזור זכאי לבחור למועצה, לא יתקיימו באזור האמור בחירות בקלפי למועצה ומנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו כאמור, הם שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור.
{{ח:תת|(ב)}} היה מספר המועמדים האמורים בסעיף קטן (א) פחות ממספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה, יופחת מספרם של חברי המועצה מטעם האזור ויועמד על מספר המועמדים שאושרו; מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו הם שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה באזור רשימת מועמדים אחת בלבד בבחירות למועצה ומספר המועמדים שאושרו בה עלה על מספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, על מספר המועמדים מתוך אותה רשימה השווה למספר הנציגים האמור, לפי סדר רישומם ברשימה, כעל מי שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור.

{{ח:סעיף|170|מינוי חבר מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} לא הוגשה או לא אושרה באזור פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות למועצה, ימנה השר, לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שלדעת השר יש להם נגיעה בדבר, חבר מועצה אחד מטעם אותו אזור מבין תושבי האזור הזכאים להיבחר כחברי מועצה; ראה השר כי לא ניתן למנות חבר מועצה מבין תושבי האזור, רשאי הוא למנות כנציג האזור במועצה אדם שאיננו תושב האזור.

{{ח:סעיף|171|הכרזה על חברי ועד מקומי או נציגות|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה מספר המועמדים שאושרו בבחירות לועד מקומי או לנציגות שווה למספר החברים במוסד העומד לבחירה, לא יתקיימו בחירות בקלפי למוסד האמור, ומנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו כאמור הם שנבחרו כחברי הועד המקומי או הנציגות.
{{ח:תת|(ב)}} היה מספר המועמדים האמורים בסעיף קטן (א) פחות ממספר החברים במוסד העומד לבחירה, יופחת, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 172|בסעיף 172(ב)}}, מספרם של חברי המוסד האמור ויועמד על מספר המועמדים שאושרו; מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו הם שנבחרו כחברי הועד המקומי או הנציגות.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה רשימת מועמדים אחת בלבד לועד מקומי או לנציגות ומספר המועמדים שאושרו בה עלה על מספרם של חברי המוסד העומד לבחירה, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, על מספר המועמדים מתוך אותה רשימה השווה למספר חברי המוסד העומד לבחירה, לפי סדר רישומם ברשימה, כעל מי שנבחרו לחברי הועד המקומי או הנציגות.

{{ח:סעיף|172|מינוי חברי ועד מקומי|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא הוגשה או לא אושרה בישוב פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות לועד מקומי, ימנה השר, לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שלדעת השר יש להם נגיעה בדבר, חמישה חברים לועד המקומי, מבין תושבי הישוב הזכאים להיבחר לחברי הועד; ראה השר כי לא ניתן למנות את חברי הועד המקומי, כולם או מקצתם, מבין תושבי הישוב, רשאי הוא למנות לחברי הועד המקומי אנשים שאינם תושבי הישוב.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(ב)}}, לא יפחת מספרם של חברי ועד מקומי מחמישה חברים; אושרו בבחירות לועד מקומי פחות מחמישה מועמדים, ישלים השר את מספר חברי הועד לחמישה במינוי חברים כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|173|אי קיום בחירות בישוב שיתופי לועד מקומי או לנציגות|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} לא הוגשה או לא אושרה בישוב שיתופי פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות לועד מקומי או לנציגות, לא יתקיימו בישוב האמור בחירות לאותם מוסדות.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ה|סימן ה׳: ההכנות ליום הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2}}

{{ח:סעיף|174|בחירות בקלפי|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} אושרה יותר מהצעת מועמד אחת, יתקיימו בחירות בקלפי לראשות המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל אחד מהמקרים הבאים יתקיימו באזור בחירות בקלפי:
{{ח:תתת|(1)}} בחירות למועצה – אם אושרה יותר מרשימת מועמדים אחת ומספר המועמדים שאושרו ברשימות אלה עולה על מספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה;
{{ח:תתת|(2)}} בחירות לועד מקומי או לנציגות – אם אושרה יותר מרשימת מועמדים אחת ומספר המועמדים שאושרו ברשימות אלה עולה על מספר החברים במוסד העומד לבחירה.

{{ח:סעיף|175|מקומות הקלפיות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־10 שלפני יום הבחירות יקבע מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, את המקומות בכל אזור שבהם יוצבו הקלפיות ביום הבחירות (להלן – מקום קלפי).
{{ח:תת|(ב)}} מקום קלפי לא יהיה במועדון מפלגתי או במקום אחר המשמש מוסד ציבורי פוליטי וכן לא בבית כנסת או מקום תפילה אחר.

{{ח:סעיף|176|מספר הקלפיות|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשע״ב־7, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} באזור שבו מספר הבוחרים אינו עולה על 800, תוצב קלפי אחת.
{{ח:תת|(ב)}} באזור שבו מספר הבוחרים עולה על 800 יהיה מספר הקלפיות כמספר רשימות הבוחרים שהוכנו לאזור לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(ב)}}; כל קלפי באזור כאמור תסומן במספר, תהיה צמודה לה רשימת בוחרים אחת בלבד, ויהיו רשאים להצביע בה רק הבוחרים ששמותיהם כלולים ברשימה זו.

{{ח:סעיף|177|ועדות קלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־14 שלפני יום הבחירות, תמנה ועדת הבחירות לכל קלפי ועדת קלפי של שלושה חברים לפחות; חברי ועדת הקלפי האמורים יתמנו מבין הבוחרים של האזור שבו נמצאת הקלפי, על פי הצעת באי כוח רשימות המועמדים המשתתפות בבחירות באזור.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף לחברי ועדת הקלפי האמורים בסעיף קטן (א), תמנה ועדת הבחירות לכל אחת מוועדות הקלפי חברי ועדה על פי הצעת באי הכוח של הצעות המועמדים שאושרו; חברי ועדה כאמור יוצעו מבין כלל הבוחרים במועצה האזורית.
{{ח:תת|(ב1)}} כל רשימת מועמדים וכל מועמד רשאים להחליף את חבר ועדת הקלפי שמונה על פי הצעתם לפי סעיף קטן (ב) על ידי מתן הודעה של בא כוח רשימת המועמדים או בא כוח הצעת המועמד, לפי העניין, בדבר חילופי גברי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 6א|בטופס 6א שבתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הבחירות תמנה לכל ועדת קלפי, מבין חברי אותה ועדה, יושב ראש וסגן יושב ראש.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} לא מינתה ועדת הבחירות ועדות קלפי כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ימנה מנהל הבחירות את חברי ועדות הקלפי את יושבי הראש שלהן ואת סגניהם; על מינויים אלה לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג).
{{ח:תת|(ו)}} המינויים האמורים בסעיפים קטנים (א) עד (ג) ייעשו בכתב מינוי לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 5|טופס 5 שבתוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|178|סמכויות ועדת קלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת קלפי היא הממונה על מהלך ההצבעה במקום הקלפי ועל ספירת קולות הבוחרים שהצביעו בקלפי והיא מוסמכת לקבל כל החלטה בכל הקשור להצבעה ולספירת הקולות.
{{ח:תת|(ב)}} החלטותיה של ועדת קלפי יתקבלו ברוב קולות חברי הועדה המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 34|סעיפים 34(א)(2) ו־(ג) לחוק הבחירות}} יחולו על בחירות לפי צו זה.

{{ח:סעיף|179|ועדת קלפי שאינה ממלאת תפקידיה כראוי|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} ראה מנהל הבחירות, ביום הבחירות, שועדת קלפי אינה ממלאת את תפקידיה כראוי ועקב כך קיים, לדעתו, חשש שייפגע המהלך התקין של ההצבעה בקלפי, רשאי הוא לפזר את ועדת הקלפי האמורה ולמנות ועדה אחרת במקומה; על מינוי כאמור לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 177|סעיף 177}}.

{{ח:סעיף|180|מינוי משקיף|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} רשימת מועמדים שאיננה מיוצגת בועדת קלפי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177(א)}}, רשאית למנות משקיף מטעמה לעבודת ועדת הקלפי ביום הבחירות; בא כוח רשימה כאמור או ממלא מקומו יחתמו על כתב מינוי לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 6|טופס 6 שבתוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|181|מזכיר ועדת קלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ד, תשע״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ימנה מזכיר לכל ועדת קלפי ואם ראה לנכון לעשות כן, רשאי הוא למנות מזכיר שאינו תושב המועצה האזורית; המזכיר יהיה בן 17 שנים לפחות.
{{ח:תת|(א1)}} מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ימנה מזכירים נוספים שמספרם לא יעלה על שליש מספר מקומות הקלפי במועצה האזורית ואשר ישמשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 191א|סעיף 191א}}, במקרה הצורך, כחברי ועדת קלפי או כמזכירי ועדת קלפי.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הבחירות יחתום על כתב מינוי למזכיר לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 7|טופס 7 שבתוספת השלישית}} וימסור אותו למזכיר, לא יאוחר מיומיים לפני יום הבחירות.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הבחירות רשאי, בכל עת, אם ראה צורך בכך, להעביר מזכיר מקלפי אחת לקלפי אחרת בתחום המועצה האזורית; החליט מנהל הבחירות על העברה כאמור, יתקן את כתב המינוי של המזכיר ויציין בו את פרטי הקלפי שאליה הועבר.
{{ח:תת|(ד)}} המזכיר יסייע לועדת הקלפי במילוי תפקידיה ובין השאר –
{{ח:תתת|(1)}} יקבל את החומר והציוד של ההצבעה, יעבירו למקום הקלפי וישמור על החומר והציוד האמורים;
{{ח:תתת|(2)}} יעמוד לרשות ועדת הקלפי ברישום הפרוטוקולים, הטפסים והמסמכים שרישומם מוטל על ועדת הקלפי;
{{ח:תתת|(3)}} יארוז את חומר הבחירות בסיום עבודת ועדת הקלפי וילווה את העברתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)}} לידי מנהל הבחירות.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הבחירות יקבע את שכר המזכירים.

{{ח:סעיף|182|הודעה בדבר קיום בחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־6 שלפני קיום בחירות בקלפי בתחום אזור, יפרסם מנהל הבחירות הודעה שבה יפורטו:
{{ח:תתת|(1)}} יום הבחירות;
{{ח:תתת|(2)}} המוסדות העומדים לבחירה בתחום האזור ביום הבחירות;
{{ח:תתת|(3)}} מספר החברים העומדים לבחירה לכל אחד מהמוסדות האמורים בפסקה (2);
{{ח:תתת|(4)}} שמות המועמדים לראשות המועצה שאושרו, שנת לידתם ומענם וכן שמם ומענם של באי כוח הצעות המועמדים האמורים וממלאי מקומם;
{{ח:תתת|(5)}} כינוייהן וסימוניהן של רשימות המועמדים שאושרו, שמות המועמדים שאושרו ברשימות אלה, שנת לידתם ומענם וכן שמם ומענם של באי כוח הרשימות האמורות וממלאי מקומם;
{{ח:תתת|(6)}} שעות ההצבעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בסעיף 190}};
{{ח:תתת|(7)}} המספרים שבהם סומנו הקלפיות ומקומות הקלפי;
{{ח:תתת|(8)}} אופן חלוקת הבוחרים בין הקלפיות השונות;
{{ח:תתת|(9)}} הפרטים הנוגעים למעטפות ההצבעה ופתקי ההצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}};
{{ח:תתת|(10)}} שמו ומען משרדו של מנהל הבחירות.
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי באחד מהפרטים האמורים בסעיף קטן (א), יפרסם מנהל הבחירות, מיד, הודעה על כך.

{{ח:סעיף|183|מעטפות ההצבעה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מעטפות ההצבעה יהיו אטומות וישאו סימן מיוחד שקבע מנהל הבחירות ואשר עליו הודיע לועדת הבחירות; לכל מוסד העומד לבחירה תהיה מעטפת הצבעה נפרדת בצבעים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} מעטפת הצבעה לראשות המועצה – צבע צהוב;
{{ח:תתת|(2)}} מעטפת הצבעה למועצה – צבע לבן;
{{ח:תתת|(3)}} מעטפת הצבעה לועד מקומי או לנציגות – צבע כחול או תכלת.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מ־3 ימים לפני יום הבחירות יספק מנהל הבחירות לועדת הבחירות כמות מספקת של מעטפות הצבעה.

{{ח:סעיף|184|פתקי הצבעה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ב־7, תשע״ח־3, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} בפתק הצבעה לראשות המועצה יצוין בדפוס שם המועמד כפי שאישר מנהל הבחירות, בעברית או בעברית וערבית ותו לא; צבעו של הפתק יהיה צהוב.
{{ח:תת|(ב)}} בפתקי הצבעה למועצה, לועד מקומי ולנציגות יצוינו בדפוס האות או האות והכינוי של רשימת המועמדים, בעברית או בעברית וערבית, ותו לא; הכינוי והאות שניתן לציין בערבית יהיו אלה שיאשר מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, כמקבילים לאות ולכינוי בעברית; צבעו של פתק הצבעה למועצה יהיה לבן ושל פתק הצבעה לועד מקומי או לנציגות יהיה כחול או תכלת.
{{ח:תת|(ב1)}} פתקי ההצבעה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יהיו מודפסים לפי דוגמה שאישר מנהל הבחירות; מנהל הבחירות יאשר לכל הצעת מועמד ולכל רשימת מועמדים דוגמה אחת בלבד של פתק הצבעה בעברית ואם נתבקש, יאשר גם דוגמה אחת בלבד של פתק הצבעה בעברית ובערבית.
{{ח:תת|(ג)}} במקום פתק מודפס, יכול שישמש להצבעה, לכל אחד מהמוסדות האמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), פתק ריק שצבעו כצבע פתק ההצבעה המודפס לאותו מוסד; על הפתק האמור ירשום הבוחר בכתב ידו את השם הפרטי ושם המשפחה של המועמד לראשות המועצה ותו לא, או ירשום את אות הרשימה או האות והכינוי של הרשימה בלבד; הרישום בכתב יד ייעשה בעט בצבע כחול בעברית או בערבית או בשתי השפות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות)#סעיף 14|תקנה 14 לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות), התשכ״ה–1965}} (להלן – תקנות סדרי בחירות), יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יאוחר מ־3 ימים לפני יום הבחירות יספקו באי הכוח של הצעות ורשימות המועמדים לועדת הבחירות כמות מספקת של פתקי ההצבעה של הצעותיהם ורשימותיהם כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב); ועדת הבחירות תכין בעוד מועד כמות מספקת של פתקים ריקים כאמור בסעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף|185|קלפיות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} המועצה האזורית תכין קלפיות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות)#סעיף 15|סעיף 15 לתקנות סדרי בחירות}}; כל קלפי תצויד במנעול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 186|בסעיף 186}}; הקלפי תהיה עשויה כך שאפשר להכניס לתוכה מעטפות הצבעה אך אי־אפשר להוציאן מתוכה אלא בהסרת מנעולה.

{{ח:סעיף|186|מנעול|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} הוראת {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות)#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות סדרי בחירות}} תחול, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה.

{{ח:סעיף|187|הספקת ציוד לועדות קלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מיום לפני יום הבחירות, תמסור ועדת הבחירות לכל ועדת קלפי –
{{ח:תתת|(1)}} שני העתקים מפנקס הבוחרים של האזור שבו נמצאת הקלפי, אם הוצבה באזור האמור קלפי אחת, או שני העתקים מרשימת הבוחרים הרשאים להצביע בקלפי, אם הוצבו באזור מספר קלפיות;
{{ח:תתת|(2)}} קלפי ומנעול;
{{ח:תתת|(3)}} פרגוד לתא הצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} מיתקן להנחת פתקי ההצבעה;
{{ח:תתת|(5)}} כמות מספקת של מעטפות הצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור;
{{ח:תתת|(6)}} כמות מספקת של פתקי הצבעה לכל אחת מהצעות המועמדים ומרשימות המועמדים המשתתפות בבחירות באזור וכן כמות מספקת של פתקים ריקים להצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור;
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(8)}} קרש עם שיפודים;
{{ח:תתת|(9)}} טופס פרוטוקול של מהלך ההצבעה וספירת הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה;
{{ח:תתת|(10)}} גיליונות למנין הקולות הכשרים לכל אחד מן הגופים העומדים לבחירה;
{{ח:תתת|(11)}} שני העתקים של טופסי פרוטוקול של הקולות הפסולים לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה;
{{ח:תתת|(12)}} מעטפות לאריזה;
{{ח:תתת|(13)}} אמצעי תאורה לשעת חירום;
{{ח:תתת|(14)}} ציוד משרדי.
{{ח:תת|(ב)}} הציוד האמור בסעיף קטן (א) יימסר לידי יושב ראש ועדת הקלפי וניתן למסרו למזכיר הועדה.

{{ח:סעיף|188|מודעות במקומות הקלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשע״ב־7}}
{{ח:ת}} מנהל בחירות יפרסם במקום בולט לעין בכל מקום קלפי באזור –
{{ח:תת|(1)}} מודעה המפרטת את שמות המועמדים לראשות המועצה וכן את רשימות המועמדים, כינוייהן ואותיותיהן;
{{ח:תת|(2)}} מודעה המפרטת את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196}} בדבר סדרי ההצבעה;
{{ח:תת|(3)}} מודעה המפרטת את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיף 203}} בדבר קולות פסולים.

{{ח:סעיף|189|סידור תא ההצבעה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת הקלפי או מזכיר הועדה יתקינו במקום הקלפי, באמצעות הפרגוד, תא הצבעה כך שחברי ועדת הקלפי יוכלו לראות את הנכנסים והיוצאים מהתא, אך תובטח חשאיות מוחלטת של הנמצאים בתוך התא.
{{ח:תת|(ב)}} בתא ההצבעה יונחו פתקי הצבעה של כל הצעות ורשימות המועמדים שסיפקה ועדת הבחירות לועדת הקלפי, בצרורות נפרדים לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה, לפי סדר האותיות של שמות המשפחה של המועמדים לראשות המועצה ולפי סדר האותיות שבהן סומנו רשימות המועמדים; כן יונחו פתקים ריקים להצבעה לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184(ג)}}.

{{ח:סעיף|189א|איסור שימוש בטלפונים ניידים|תיקון: תשע״ב־7}}
{{ח:ת}} ביום הבחירות בשעה שבה מצוי מצביע בקלפי ובעת ספירת הקולות לא יתקשר אדם ממכשיר טלפון נייד או מכשיר קשר לרבות זימונית ולא יקבל בו שיחות, בחדר שבו פועלת ועדת קלפי, אלא לצורך ניהול ההצבעה בקלפי או במקרי חירום, ולא יחזיק אדם בחדר כאמור מכשיר רדיו או טלוויזיה פועל.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ו|סימן ו: ההצבעה|תיקון: תשנ״ז־2}}

{{ח:סעיף|190|שעות ההצבעה|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 55|סעיף 55 לחוק הבחירות}} יחולו על בחירות לפי צו זה.

{{ח:סעיף|191|מנין חוקי לפעולות ועדת קלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} ישיבת ועדת קלפי תהיה חוקית בכל מספר של חברים ובלבד שנוכח במקום גם מזכיר הועדה; לא נוכח אף חבר ועדת קלפי בשעות ההצבעה הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 190|בסעיף 190}} לפתיחת ההצבעה, תחל ההצבעה בקלפי האמורה בנוכחותו של מזכיר הועדה בלבד; נוכח מזכיר הועדה בלבד, לא תתקיים ספירת הקולות עד שיגיע חבר ועדת קלפי שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 191א|סעיף 191א}}.

{{ח:סעיף|191א|מינוי מחליף לחבר ועדת קלפי או למזכיר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} ראה מנהל הבחירות כי בקלפי מסוימת לא נוכח אף חבר ועדת קלפי אחד או שקלפי לא נפתחה להצבעה בשעות ההצבעה האמורות {{ח:פנימי|סעיף 190|בסעיף 190}} עקב העדרו של מזכיר הועדה, או שיש צורך להחליף מזכיר ועדת קלפי, ימנה מנהל הבחירות לקלפי האמורה, חבר ועדת קלפי או מזכיר ועדת קלפי, לפי הענין, מבין המזכירים הנוספים שמונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181(א1)}}.

{{ח:סעיף|192|ניהול פרוטוקול|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת קלפי תנהל פרוטוקול על מהלך ההצבעה וספירת הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה על גבי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 8|טפסים 8}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 9|9}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 10|ו־10 שבתוספת השלישית}} (להלן – פרוטוקולי ההצבעה); כל אחד מחברי ועדת הקלפי, מזכיר הועדה וכן כל משקיף וכל חבר ועדת הבחירות רשאי לרשום בפרוטוקול את הערותיו בכל הנוגע להצבעה ולספירת הקולות; רישום הקולות על גבי טופס שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת}}, לא יהווה חלק מפרוטוקול ועדת הקלפי לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} פרוטוקולי ההצבעה ייחתמו בידי חברי ועדת הקלפי, ואם נרשמו בידי המזכיר – יחתום גם הוא עליהם; אולם לא ייפגם פרוטוקול בשל כך שחבר הועדה לא חתם עליו.

{{ח:סעיף|193|הסדר במקום הקלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} אלה בלבד רשאים להימצא בשעות ההצבעה במקום הקלפי:
{{ח:תתת|(1)}} חברי ועדת הקלפי ומזכיר הועדה;
{{ח:תתת|(2)}} השר או נציגו;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל הבחירות וסגנו;
{{ח:תתת|(4)}} חברי ועדת הבחירות;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(6)}} משקיף אחד מטעם כל רשימת מועמדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}};
{{ח:תתת|(7)}} שוטרים הדרושים לשם שמירת הסדר במקום;
{{ח:תתת|(8)}} בוחרים שהותרה כניסתם לשם הצבעה;
{{ח:תתת|(9)}} משקיף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 138|בסעיף 138(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הקלפי יהיה אחראי לסדר במקום הקלפי והוא רשאי להרחיק ממקום הקלפי כל אדם, למעט חבר ועדת הקלפי, אשר מפריע, לדעתו, למהלך התקין של ההצבעה במקום או שאיננו מציית להוראותיו; אדם שהורחק כאמור לא יהיה רשאי לחזור למקום הקלפי אלא ברשות יושב ראש הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש ועדת קלפי לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו לפי סעיף קטן (ב) כדי למנוע מבוחר להשתמש בזכותו להצביע.

{{ח:סעיף|194|הצגת הקלפי ונעילתה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לפני התחלת ההצבעה יציג יושב ראש ועדת הקלפי את הקלפי כשהיא פתוחה וריקה לעיני הנוכחים במקום הקלפי, לאחר מכן ינעל את הקלפי במנעול באופן שלא תהא ניתנת לפתיחה אלא בשבירת המנעול; מספרו הסידורי של המנעול יירשם בפרוטוקולי ההצבעה.
{{ח:תת|(ב)}} ננעלה קלפי כאמור בסעיף (א), שוב לא תיפתח עד לספירת הקולות.

{{ח:סעיף|194א|אריזת מעטפות פסולות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} לפני התחלת ההצבעה תבדוק ועדת הקלפי את מעטפות ההצבעה שסופקו לה; נתגלתה במהלך בדיקה זו מעטפה פסולה, תוכנס המעטפה למעטפת האריזה; מעטפת האריזה תיסגר ויושב ראש ועדת הקלפי וכן כל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יחתמו על גבי מעטפת האריזה.

{{ח:סעיף|194ב|חתימה על מעטפות ההצבעה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} לפני התחלת ההצבעה יחתמו שני חברים של ועדת הקלפי, אם נוכחים כאלה, על כמה מעטפות הצבעה לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה; כן יוסיפו שני חברים לחתום מזמן לזמן, במשך שעות ההצבעה, על כמויות נוספות של מעטפות כך שתמיד יהיה בידי ועדת הקלפי מלאי מספיק של מעטפות חתומות; נוכח חבר ועדה אחד בלבד, די בחתימתו על המעטפות; לא נוכח אף חבר ועדת קלפי אחד, די בחתימת מזכיר הועדה על המעטפות; אין לחתום בנוכחותו של בוחר על המעטפה שתימסר לו.

{{ח:סעיף|195|זיהוי הבוחרים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ג, תשס״ד, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הרוצה להצביע חייב לזהות את עצמו לפני מזכיר ועדת הקלפי באחד מאלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} תעודת הזהות של הבוחר שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(2)}} דרכון ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הדרכון, שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}};
{{ח:תתת|(3)}} רישיון נהיגה ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הרישיון, שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:תתת|(4)}} תעודה צבאית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 74|בסעיף 74(ב)(5) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}, תקפה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יורשה בוחר להזדהות לצורך הצבעה בתעודה כאמור בסעיף קטן (א) שחסר בה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תמונת בעל התעודה;
{{ח:תתת|(2)}} הדף שבו רשום שמו של בעל התעודה;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), אשה מוסלמית או דרוזית תורשה להזדהות בתעודת זהות שחסרה בה תמונתה אם במקום המיועד לתמונה הוטבעה חותמת ”בהיתר שר הפנים“.

{{ח:סעיף|196|סדרי ההצבעה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ב־7}}
{{ח:ת}} אלה הם סדרי ההצבעה:
{{ח:תת|(1)}} לאחר שהבוחר הזדהה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195}}, תוודא ועדת הקלפי כי הוא רשום בפנקס הבוחרים שברשותה ותציין בעותק הראשון של הפנקס, ליד שמו של הבוחר, סימן שהוא ביקש להצביע;
{{ח:תת|(2)}} ועדת הקלפי תחזיק ברשותה את התעודה שבאמצעותה הזדהה הבוחר ותמסור לו מעטפת הצבעה אחת לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה; התקיימו בחירות לנציגות, תמסור ועדת הקלפי לבוחר מעטפה שנועדה להצבעה לנציגות אם בפנקס הבוחרים צוין ליד שמו שהוא אינו חבר באגודה השיתופית להתיישבות של הישוב;
{{ח:תת|(3)}} הבוחר ייכנס לתא ההצבעה וישים בכל אחת מן המעטפות שנתנה לו הועדה את פתק ההצבעה המתאים למעטפה: במעטפת הצבעה לראשות המועצה יושם פתק הצבעה לראש המועצה; במעטפת הצבעה למועצה יושם פתק הצבעה של רשימת מועמדים למועצה ובמעטפת הצבעה לועד מקומי או לנציגות יושם פתק הצבעה של רשימת מועמדים לועד המקומי או לנציגות;
{{ח:תת|(4)}} הבוחר יצא מתא ההצבעה, יציג לועדת הקלפי את המעטפות שקיבל מועדת הקלפי ולאחר מכן יטיל הבוחר את המעטפות לקלפי;
{{ח:תת|(5)}} ועדת הקלפי תמחוק את שמו של הבוחר מהעותק השני של פנקס הבוחרים על ידי מתיחת קו בעפרון על השורה שבה רשומים שמו של הבוחר ופרטיו האישיים;
{{ח:תת|(6)}} מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, רשאי להורות כי במקום קלפי יוצבו שני תאי הצבעה המסתירים את הבוחר מעיני זולתו.

{{ח:סעיף|197|סיוע בהצבעה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע לבדו את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה, רשאי להביא אתו מלווה כדי לעזור לו בפעולת ההצבעה; ואולם המלווה –
{{ח:תתת|(1)}} לא יהיה מנהל או עובד בית אבות או מוסד אחר שבו שוהה הבוחר;
{{ח:תתת|(2)}} לא ילווה ביום הבחירות יותר משני בוחרים.
{{ח:תת|(א1)}} התעורר ספק בדבר קיום התנאים שבסעיף קטן (א), יכריע בו מזכיר ועדת הקלפי.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הקלפי תציין ברשימה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 10א|טופס 10א שבתוספת השלישית}} את פרטי המלווים למצביעים כאמור בסעיף קטן (א); הטופס האמור יצורף לפרוטוקול ההצבעה למועצה ויהיה חלק ממנו.

{{ח:סעיף|197א|בדיקת הפתקים בתא ההצבעה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} חברי ועדת הקלפי ומזכיר הועדה יבדקו מזמן לזמן, במשך שעות ההצבעה, אם הפתקים בתא ההצבעה מונחים בצרורות נפרדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 189|בסעיף 189(ב)}} ולא התערבבו אלה באלה, ואם מלאי הפתקים לא אזל; כן רשאי כל משקיף לבדוק מזמן לזמן את הסדר בתא ההצבעה ואת מלאי הפתקים שבו; נתגלו בעת בדיקה כאמור פתקי הצבעה שסומנו בדרך כלשהי, יסולקו מן התא ויוכנסו למעטפת אריזה.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ז|סימן ז׳: ספירת הקולות|תיקון: תשנ״ז־2}}

{{ח:סעיף|198|מועד ספירת הקולות|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} ספירת קולות המצביעים תיעשה בכל מקום קלפי, בידי ועדת הקלפי, מיד אחרי גמר ההצבעה ותימשך ללא הפסקה עד השלמתה.

{{ח:סעיף|199|הנוכחים בספירה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} במעמד ספירת הקולות רשאים להימצא במקום הקלפי רק המנויים {{ח:פנימי|סעיף 193|בסעיף 193(א)}}, למעט בוחרים.

{{ח:סעיף|200|ההכנות לספירת הקולות|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} לפני שתתחיל בספירת הקולות תעשה ועדת הקלפי את הפעולות הבאות, כסדרן:
{{ח:תת|(1)}} פתקי ההצבעה ומעטפות ההצבעה שנשארו בתא ההצבעה או בידי הועדה מבלי שנעשה בהם שימוש יוכנסו למעטפת אריזה; המעטפה תיסגר ועל גביה יירשם שם הישוב ומספר הקלפי ויצוין שמעטפת האריזה מכילה פתקי הצבעה ומעטפות הצבעה שלא נעשה בהם שימוש;
{{ח:תת|(2)}} הועדה תספור את הבוחרים ששמם נמחק מפנקס הבוחרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 196|בסעיף 196(5)}} ותרשום בפרוטוקול ההצבעה מספר זה כמספר הבוחרים שלפי המסומן בפנקס הצביעו בקלפי; בפרוטוקול הצבעה לנציגות תרשום ועדת הקלפי רק את מספר הבוחרים ששמם נמחק כאמור ושליד שמם צוין בפנקס שהם אינם חברים באגודה השיתופית להתיישבות של הישוב;
{{ח:תת|(3)}} הועדה תפתח את הקלפי בשבירת מנעולה ומספרו הסידורי של המנעול יירשם בפרוטוקול ההצבעה;
{{ח:תת|(4)}} מעטפות ההצבעה יוצאו מן הקלפי וימוינו לקבוצות לפי המוסדות השונים העומדים לבחירה; הועדה תספור כל קבוצת מעטפות לחוד ותרשום את המספר בפרוטוקול ההצבעה של המוסד המתאים.

{{ח:סעיף|201|מעטפות פסולות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נתגלתה בעת עשיית הפעולה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(4)}} מעטפת הצבעה שונה ממעטפות ההצבעה שסיפקה ועדת הבחירות לועדת הקלפי, או מעטפת הצבעה שאינה נושאת עליה את הסימן שקבע מנהל הבחירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183(א)}} או מעטפה שאינה חתומה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 194ב|בסעיף 194ב}}, או מעטפה שסומנה בדרך כלשהי, המעטפה פסולה ואין לפותחה בעת ספירת הקולות; בפרוטקול ההצבעה של כל אחד מהמוסדות שהצביעו עבורם בקלפי, יירשם מספר מעטפות ההצבעה לאותו מוסד שנמצאו פסולות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} כל קבוצת מעטפות פסולות כאמור בסעיף קטן (א), לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה, תוכנס למעטפת אריזה נפרדת שעל גביה יירשם שם הישוב ומספר הקלפי ויצוין שמעטפת האריזה מכילה מעטפות הצבעה פסולות שהוצאו מן הקלפי ושם המוסד שלבחירתו נועדו מעטפות הצבעה אלה; מעטפת האריזה תיסגר ויושב ראש ועדת הקלפי וכל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יוסיפו את חתימת ידם על גבי מעטפת האריזה.

{{ח:סעיף|202|אופן ספירת הקולות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת הקלפי תספור בנפרד את הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה בדרך המפורטת להלן בסעיפים קטנים (ב) עד (ד); התחילה הועדה בספירת הקולות של מוסד פלוני, תמשיך בספירה זו עד השלמתה והשלמת כל הרישומים הדרושים בפרוטוקול ההצבעה, בגליון ספירת הקולות ובפרוטוקול הקולות הפסולים של אותו מוסד.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הקלפי או חבר הועדה שהיושב ראש מינה לכך, יפתח כל מעטפת הצבעה לחוד, יוציא מתוכה את פתק ההצבעה, יקרא בקול את אות הרשימה הרשום על הפתק, יראהו לנוכחים וישים את הפתק על שיפוד במעמד השיפודים שסופק לועדת הקלפי; בעת ספירת הקולות לראשות המועצה, יוקרא שמו של המועמד הרשום על פתק ההצבעה; פתקי ההצבעה של כל רשימה ושל כל הצעת מועמד יונחו על שיפוד נפרד.
{{ח:תת|(ג)}} הוצא מתוך מעטפת הצבעה פתק אשר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיף 203}} הוא קול פסול, או לא נמצא במעטפת ההצבעה כל פתק, תפעל ועדת הקלפי כך:
{{ח:תתת|(1)}} פתק ההצבעה יוחזר למעטפת ההצבעה שממנה הוצא ועל גבי המעטפה תירשם הסיבה לפסילת הפתק או יירשם כי המעטפה נמצאת ריקה, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} מעטפת ההצבעה תוכנס למעטפת אריזה שתהיה מיועדת לקולות הפסולים שנמצאו בקלפי.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הועדה ימנה שני חברי ועדה אשר בעת קריאת הקולות כאמור בסעיף קטן (ב), ירשמו, כל אחד לחוד, את הרישומים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} בגליון מנין הקולות שנערך לפי אחד {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 11|הטפסים 11}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 12|12}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 13|או 13 שבתוספת השלישית}}, לפי הענין – הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימה או לכל הצעת מועמד;
{{ח:תתת|(2)}} בפרוטוקול הקולות הפסולים שנערך לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 14|הטפסים 14}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 15|15}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 16|ו־16 שבתוספת השלישית}}, לפי הענין – הקולות הפסולים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}}; מעטפות הצבעה שנמצאו ריקות, יירשמו אף הם בפרוטוקול האמור.
{{ח:תת|(ה)}} בתום קריאת פתקי ההצבעה, יסכמו שני החברים שעשו את הרישומים האמורים בסעיף קטן (ד), כל אחד לחוד, את מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימה או הצעת מועמד ואת המספר הכולל של הקולות הפסולים שנמצאו; אם הסיכומים לא היו זהים, תערוך ועדת הקלפי כל בדיקה וספירה חוזרת שתראה לנכון ותסכם את מספר הקולות הכשרים והפסולים כאמור; סיכום ספירת הקולות יירשם בפרוטוקול ההצבעה.

{{ח:סעיף|203|קולות פסולים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ח־3, תשע״ח־7, תשע״ח־8, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} אלה הם קולות פסולים:
{{ח:תתת|(1)}} פתק הצבעה שלא נתקיימו בו כל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}}; אולם פתק הצבעה שצוינו בו האות שאושרה לאחת מרשימות המועמדים, בתוספת כינוי שונה מזה שאושר לאותה רשימה, הקול איננו פסול והוא יבוא במנין על פי ציון האות;
{{ח:תתת|(2)}} פתק הצבעה שסומן בצורה כלשהי העלולה לזהות את המצביע;
{{ח:תתת|(3)}} פתק הצבעה אשר הוצא מתוך מעטפת הצבעה שנמצא בה דבר מה בנוסף לפתק;
{{ח:תתת|(4)}} פתק הצבעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184(ג)}} אשר הרשום בו בכתב יד איננו ברור דיו ואיננו מאפשר זיהוי ודאי של שם המועמד או אות הרשימה או שלא נרשם בו דבר;
{{ח:תתת|(5)}} פתק הצבעה לאחד מהמוסדות העומדים לבחירה שנמצא בתוך מעטפת הצבעה למוסד אחר;
{{ח:תתת|(6)}} פתק הצבעה למוסד פלוני אשר הוצא מתוך מעטפת הצבעה שנמצא בה גם פתק הצבעה למוסד אחר;
{{ח:תתת|(7)}} מעטפת הצבעה שנמצאו בה שני פתקי הצבעה שונים או שנמצאו בה יותר משלושה פתקים, לא יובא אף אחד מהפתקים האמורים במנין הקולות; נמצאו במעטפה שניים או שלושה פתקי הצבעה זהים יובא אחד מהפתקים במנין הקולות;
{{ח:תתת|(8)}} מעטפת הצבעה שאינה נושאת סימון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183(א)}} או שאיננה חתומה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 194ב|בסעיף 194ב}} או מעטפה שונה ממעטפות ההצבעה שסיפקה ועדת הבחירות;
{{ח:תתת|(9)}} מעטפת הצבעה שהוסף עליה סימן העלול לזהות את המצביע;
{{ח:תתת|(10)}} בכלל פתקי ההצבעה של מועמד אחד או של רשימה אחת נמצאו מספר פתקי הצבעה בכתב יד אשר לא נפל בהם פסול מהפסילות האמורות בפסקאות (1) עד (9), ואולם הוכח כי יותר מפתק הצבעה אחד כאמור נכתב בכתב ידו של אדם אחד, ייחשב רק אחד מהפתקים האמורים ככשר, ויתרם ייפסל.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 63|סעיף 63(4), (10) ו־{{ח:הערה|(}}11) לחוק הבחירות}} יחולו, בשינויים המחויבים על בחירות לפי צו זה.

{{ח:סעיף|204|פתק כפול|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ח־7}}
{{ח:ת}} נמצאו במעטפת הצבעה שניים או שלושה פתקי הצבעה זהים, ירשום יושב ראש ועדת הקלפי על אחד מהפתקים ”פתק כפול“, יחתום עליו את שמו ויחברם בסיכה; לאחר מכן ינהג יושב ראש ועדת הקלפי בפתק הכפול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202|בסעיף 202(ב)}}.

{{ח:סעיף|205|אריזת חומר ההצבעה העיקרי|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לאחר סיום ספירת הקולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202|בסעיף 202}} למוסד פלוני מהמוסדות העומדים לבחירה, ולפני שתתחיל ועדת הקלפי בספירת הקולות למוסד אחר, תכניס ועדת הקלפי למעטפות אריזה נפרדות את חומר ההצבעה המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} פרוטוקול ההצבעה ושני ההעתקים של פרוטקול הקולות הפסולים ושל גליון ספירת הקולות;
{{ח:תתת|(2)}} פתקי ההצבעה הכשרים שהוצאו מן הקלפי כשהם צרורים בצרורות נפרדים לכל רשימה או לכל הצעת מועמד;
{{ח:תתת|(3)}} מעטפות ההצבעה שהוצאו מן הקלפי ולא נמצאו פסולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 201|בסעיף 201}}.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הקלפי תסגור את מעטפות האריזה האמורות בסעיף קטן (א) וכן את מעטפות האריזה של פתקי ההצבעה הפסולים שנמצאו בקלפי ותרשום על גבי כל אחת מהן את שם הישוב, מספר הקלפי ומה מכילה מעטפת האריזה; יושב ראש ועדת הקלפי וכל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יוסיפו את חתימת ידם על גבי מעטפות האריזה.
{{ח:תת|(ג)}} מעטפות האריזה האמורות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) על תכולתן, מעטפת האריזה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 201|בסעיף 201(ב)}} שלתוכה הוכנסו מעטפות ההצבעה הפסולות למוסד פלוני האמור בסעיף קטן (א), וכן שני ההעתקים של פנקס הבוחרים שבו השתמשה ועדת הקלפי, מהווים את חומר ההצבעה העיקרי למוסד האמור (להלן – חומר ההצבעה העיקרי), אשר יש להעבירו למנהל הבחירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)}}.

{{ח:סעיף|206|העברת חומר ההצבעה למנהל הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ב־7}}
{{ח:תת|(א)}} נסתיימה ספירת הקולות לכל המוסדות העומדים לבחירה יעבירו יושב ראש ועדת הקלפי או חבר ועדה אחר שיושב ראש הועדה מינה לכך וכן מזכיר הועדה ללא דיחוי, את חומר ההצבעה העיקרי, של כל אחד מהמוסדות האמורים לידי מנהל הבחירות.
{{ח:תת|(ב)}} מעטפת האריזה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(1)}} המכילה את פתקי ההצבעה ומעטפות ההצבעה שלא נעשה בהם שימוש, תועבר אף היא, לידי מנהל הבחירות בדרך המפורטת בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ח|סימן ח׳: קביעת תוצאות הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2}}

{{ח:סעיף|207|האחראי לקביעת התוצאות|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} קביעת תוצאות הבחירות תיעשה בידי מנהל הבחירות בהתייעצות עם ועדת הבחירות; קביעת התוצאות תיעשה על פי הנתונים שבפרוטוקולי ההצבעה שנתקבלו מהקלפיות השונות, לאחר שנבחנו ונבדקו בידי מנהל הבחירות, ואם יש צורך בכך לאחר בחינה של חומר נוסף מתוך חומר ההצבעה העיקרי.

{{ח:סעיף|208|הנוכחים בהליך קביעת התוצאות|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} בהליכי קביעת תוצאות הבחירות רשאים להיות נוכחים בא כוח השר, באי כוח רשימת והצעות המועמדים, שוטרים הדרושים לשמירת הסדר במקום וכן כל אדם נוסף שמנהל הבחירות סבור שסיועו דרוש לקביעת התוצאות.

{{ח:סעיף|209|פרוטוקולי קביעת התוצאות|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הבחירות, ירשום פרוטוקול של הליכי קביעת תוצאות הבחירות, לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה, על גבי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 17|טפסים 17}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 18|18}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 19|ו־19 שבתוספת השלישית}}; כל אחד מחברי ועדת הבחירות יהיה רשאי לרשום בפרוטוקול את הערותיו וכן יהיו באי כוח הצעות ורשימות המועמדים רשאים לרשום בפרוטוקול המתאים את הערותיהם; מנהל הבחירות וכל אחד מחברי ועדת הבחירות הנוכחים במקום יחתמו על הפרוטוקול; אולם לא ייפגם פרוטוקול בשל כך שחבר ועדה לא חתם עליו.
{{ח:תת|(ב)}} הפרוטוקולים האמורים בסעיף קטן (א) ייערכו בשלושה עותקים; עותק אחד יישאר בידי מנהל הבחירות, השני – בידי ועדת הבחירות והשלישי יימסר לידי מזכיר המועצה.

{{ח:סעיף|210|תוצאות הבחירות לראשות המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בבחירות לראשות המועצה, המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים הוא הנבחר ובלבד שקיבל לפחות 40% מאותם קולות.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיבל אף מועמד 40% מהקולות הכשרים או שקיבלו שני מועמדים, כל אחד, מספר שווה של קולות שהוא 40% או יותר מהקולות הכשרים, יקוימו כעבור 14 ימים מיום הבחירות, בחירות חוזרות לבחירת אחד משני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול יותר של קולות הוא הנבחר.
{{ח:תת|(ג)}} קיבלו שני המועמדים מספר שווה של קולות כשרים בבחירות החוזרות, יצורף מספר הקולות הכשרים שקיבל כל אחד מהם בבחירות הראשונות למספר הקולות הכשרים שקיבל בבחירות החוזרות והמועמד שקיבל את המספר הגדול יותר של קולות כשרים בבחירות הראשונות ובבחירות החוזרות גם יחד, הוא הנבחר.
{{ח:תת|(ד)}} היה מספר הקולות הכשרים שקיבלו שני המועמדים שווה גם לאחר צירוף כאמור בסעיף קטן (ג), תבחר המועצה באחד משני המועמדים לראש המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה}}.

{{ח:סעיף|211|חדילה ממועמדות בין בחירות ראשונות וחוזרות|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה צורך לערוך בחירות חוזרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיף 210(ב)}} ואחד משני המועמדים בבחירות אלה חדל לעמוד לבחירה, מחמת פטירה או התפטרות בין הבחירות הראשונות לבחירות החוזרות, יקוימו הבחירות החוזרות לגבי המועמד שנותר, בהצבעה בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים שניתנו בעדו עלה על מספר הקולות הכשרים שניתנו נגדו; לא נבחר המועמד כך, תבחר המועצה בראש המועצה מבין חבריה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה}}.
{{ח:תת|(ב)}} חדלו שני המועמדים לעמוד לבחירה מחמת פטירה או התפטרות בין הבחירות הראשונות לבחירות החוזרות, לא יקוימו בחירות חוזרות והמועצה תבחר בראש המועצה מבין חבריה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה}}.

{{ח:סעיף|212|החלת הוראות על בחירות חוזרות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ה|סימנים ה׳ עד ז׳ לפרק זה}}, בשינויים המחויבים, יחולו על בחירות חוזרות לראשות המועצה; ואולם על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בסעיף 190}}, שעות ההצבעה בבחירות חוזרות יהיו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 9|בסעיף 9(ה) לחוק הבחירה הישירה}}.

{{ח:סעיף|213|פתקים בהצבעה בעד ונגד|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} מתקיימות בחירות חוזרות לגבי מועמד יחיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 211|בסעיף 211(א)}}, יהיה פתק ההצבעה בעד המועמד פתק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184(א)}}, ופתק הצבעה נגדו יהיה פתק ריק בצבע ירוק.

{{ח:סעיף|214|תוצאות הבחירות למועצה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מודד“ – המספר השלם המתקבל מחילוק המספר הכולל של הקולות הכשרים שניתנו באזור בבחירות למועצה, במספר הנציגים למועצה מטעם אותו אזור העומדים לבחירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודף קולות“ – ההפרש בין מספר הקולות הכשרים שקיבלה רשימת מועמדים למועצה, למספר המתקבל מהכפלת המודד במספר הנציגים שזכתה בו הרשימה לפי סעיף קטן (ג)(1).
{{ח:תת|(ב)}} היה אזור זכאי לבחור נציג אחד למועצה, תזכה בנציג האמור רשימת המועמדים שקיבלה את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים; קיבלו שתי רשימות או יותר מספר קולות שווה והוא המספר הגדול ביותר של קולות כשרים, ייקבע נציג היישוב במועצה על פי תוצאות הגרלה שתערוך לאלתר ועדת הבחירות בין הרשימות האמורות, בפיקוחו של מנהל הבחירות.
{{ח:תת|(ג)}} היה אזור זכאי לבחור יותר מנציג אחד למועצה, ייקבעו תוצאות הבחירות באזור כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} כל רשימה תזכה במספר נציגים במועצה כמספר השלם המתקבל מחילוק מספר הקולות הכשרים שהרשימה קיבלה, במודד;
{{ח:תתת|(2)}} הנציגים הנותרים לאחר קביעת מספר הנציגים לפי פסקה (1), יתחלקו אחד אחד בין רשימות המועמדים לפי סדר גודלם של עודפי הקולות שהן קיבלו; קיבלו שתי רשימות או יותר עודפי קולות שווים ואין מספר הנציגים הנותרים מספיק לחלוקה לכולן, תיקבע חלוקת נציגים אלה בהגרלה שתערוך ועדת הבחירות לאלתר, בפיקוחו של מנהל הבחירות.
{{ח:תת|(ד)}} זכתה רשימת מועמדים בנציגים במועצה, יהיו הנבחרים המועמדים במספר השווה למספר הנציגים שהרשימה זכתה בו, לפי סדר רישומם ברשימה.

{{ח:סעיף|215|תוצאות הבחירות לועד מקומי|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מודד“ – המספר השלם המתקבל מחילוק המספר הכולל של הקולות הכשרים שניתנו בבחירות לועד המקומי, במספר חברי הועד המקומי העומדים לבחירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודף קולות“ – ההפרש בין מספר הקולות הכשרים שקיבלה רשימת מועמדים לועד המקומי, למספר המתקבל מהכפלת המודד במספר החברים שזכתה בו הרשימה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} כל רשימה תזכה במספר חברים בועד המקומי כמספר השלם המתקבל מחילוק מספר הקולות הכשרים שהרשימה קיבלה, במודד.
{{ח:תת|(ג)}} המקומות הנותרים בועד המקומי לאחר קביעת מספר החברים לפי סעיף קטן (ב), יתחלקו אחד אחד בין רשימות המועמדים לפי סדר גודלם של עודפי הקולות שהן קיבלו; קיבלו שתי רשימות או יותר עודפי קולות שווים ואין מספר המקומות הנותרים מספיק לחלוקה לכולן, תיקבע חלוקת מקומות אלה בהגרלה שתערוך ועדת הבחירות לאלתר, בפיקוחו של מנהל הבחירות.
{{ח:תת|(ד)}} זכתה רשימת מועמדים בחברים בועד המקומי, יהיו הנבחרים המועמדים במספר השווה למספר החברים שהרשימה זכתה בו, לפי סדר רישומם ברשימה.

{{ח:סעיף|216|תוצאות הבחירות לנציגות|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 215|סעיף 215}} יחולו על קביעת תוצאות הבחירות לנציגות כאילו כל מקום שנאמר בו ”ועד מקומי“ קרי ”נציגות“.

{{ח:סעיף|217|מינוי חברים לרשימה זוכה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} זכתה רשימת מועמדים במספר חברים במוסד העומד לבחירה העולה על מספר המועמדים הרשומים בה, ימנה השר את החברים החסרים מבין אנשים הזכאים להיבחר כחברי המוסד האמור, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו הוגשה רשימת המועמדים, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של הארגון האמור.

{{ח:סעיף|218|פרסום תוצאות הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־7 ימים מיום שנבחרו או שנתמנו ראש המועצה וחברי המועצה מטעם כל האזורים שבתחום המועצה האזורית, יפרסם מנהל הבחירות במשרד המועצה ובתחומי האזורים הודעה על תוצאות הבחירות לראשות המועצה ולמועצה שיצוינו בה הצעות המועמדים ורשימות המועמדים שאושרו, תוך פירוט שמות המועמדים בכל הצעה ורשימה ומענם, שם המועמד שנבחר לראש המועצה ושמות המועמדים שנבחרו מטעם כל רשימה כנציגי האזור במועצה; בהודעה האמורה יפורטו גם נתונים לענין ההצבעה לראשות המועצה ולמועצה, בכל אזור, בכל אחת מן הקלפיות שהוצבו בו, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הבוחרים לפי הרשום בפנקס או ברשימת הבוחרים;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הבוחרים שהצביעו;
{{ח:תתת|(3)}} מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל הצעת מועמד ולכל רשימת מועמדים;
{{ח:תתת|(4)}} סך כל הקולות הפסולים שניתנו לכל הצעות המועמדים ורשימות המועמדים;
{{ח:תת}} כן יפורטו בהודעה, לגבי ההצבעה לראשות המועצה, סך כל הנתונים האמורים בפסקאות (1) עד (4), בכל האזורים.
{{ח:תת|(ב)}} הכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, על בחירת ראש מועצה או על בחירת נציגי אזור במועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 168|בסעיפים 168}} {{ח:פנימי|סעיף 169|ו־169}}, יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (א) את שמות המועמדים שהוכרז על בחירתם ומענם ואת הסיבה להכרזה.
{{ח:תת|(ג)}} מינה השר חבר מועצה מטעם אזור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף 170}}, יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (א) את שם האדם שמונה ומענו ואת הסיבה לכך שלא קוימו באזור האמור בחירות בקלפי למועצה.
{{ח:תת|(ד)}} התקיימו בחירות חוזרות לראשות מועצה, ייכללו בהודעה שיפרסם מנהל הבחירות הפרטים האמורים בסעיף קטן (א) לגבי הבחירות הראשונות והחוזרות; נערכה בבחירות החוזרות הצבעה בעד ונגד מועמד יחיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 211|בסעיף 211(א)}}, יפרט מנהל הבחירות בהודעתו את מספר הקולות הכשרים שהצביעו בעד המועמד ומספר הקולות הכשרים שהצביעו נגדו וכן את מספר הקולות הפסולים.
{{ח:תת|(ה)}} לא נבחר ראש מועצה בבחירות בקלפי או בהכרזה, והמועצה היא שצריכה לבחור ראש מועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה}}, תפורסם ההודעה האמורה בסעיף קטן (א) לגבי תוצאות הבחירות למועצה בלבד.
{{ח:תת|(ו)}} לא יאוחר מ־7 ימים מיום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות במשרד המועצה ובתחום כל ישוב הודעה על תוצאות הבחירות לועד המקומי או לנציגות בישוב, שיצוינו בה רשימות המועמדים שאושרו, תוך פירוט שמות המועמדים בכל רשימה ומענם ושמות המועמדים שנבחרו מטעם כל רשימה; בהודעה האמורה יפורטו גם נתונים של ההצבעה בכל אחת מן הקלפיות שהוצבו בישוב, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הבוחרים לפי הרשום בפנקס או ברשימת הבוחרים;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הבוחרים שהצביעו;
{{ח:תתת|(3)}} מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימת מועמדים;
{{ח:תתת|(4)}} מספר הקולות הפסולים שניתנו לכל רשימות המועמדים.
{{ח:תת|(ז)}} הכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, על בחירת חברי ועד מקומי או נציגות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171}}, יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (ו) את שמות המועמדים שהוכרז על בחירתם ומענם ואת הסיבה להכרזה.
{{ח:תת|(ח)}} מינה השר חברי ועד מקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 172|בסעיף 172}}, יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (ו) את שמות חברי הועד שמונו ומענם ואת הסיבה לכך שלא קוימו בחירות בקלפי לועד המקומי.
{{ח:תת|(ט)}} מנהל הבחירות יעביר למזכיר המועצה העתק מכל הודעה שפרסם לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|219|פרסום ברשומות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} מיד לאחר פרסום הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218(א)}}, ימסור מנהל הבחירות לפרסום ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות שתפרט את:
{{ח:תתת|(1)}} שם המועמד שנבחר לראש המועצה ומועד תחילת כהונתו;
{{ח:תתת|(2)}} שמות האנשים שנבחרו חברי מועצה מכל רשימה ומכל אזור במועצה.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ט|סימן ט׳}}, תהיה הודעה לפי סעיף קטן (א) ראיה חותכת לתוצאות הבחירות לראשות המועצה ולמועצה ולבחירת האנשים הנזכרים בהודעה.

{{ח:סעיף|220|שמירת מסמכים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הבחירות ישמור במקום בטוח את חומר ההצבעה העיקרי של כל המוסדות שנבחרו ביום הבחירות עד לאחר תום המועד להגשת ערעורים על תוצאות הבחירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}, ואם הוגשו ערעורים כאמור – עד לאחר מתן פסק דין סופי בהם; לאחר מועדים אלה רשאי מנהל הבחירות לבער את חומר ההצבעה העיקרי, אם בית המשפט לא הורה לנהוג באופן אחר.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הבחירות ימסור למזכיר המועצה את רשימות המועמדים שזכו בבחירות בנציגים למועצה או בחברים בועד המקומי או בנציגות, בלא החתימות של קבוצות הבוחרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיפים 20}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}}; מזכיר המועצה ישמור את הרשימות האמורות עד לבחירות הבאות.

{{ח:סעיף|221|עיון במסמכים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} כל מעוניין רשאי לעיין, בנוכחות מנהל הבחירות או מי שהוא הסמיך לכך, במסמכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 220|בסעיף 220}} והנוגעים לבחירות לאותו מוסד, אך עיון בפתקי הצבעה לא יורשה אלא על פי צו של בית משפט לעניינים מינהליים, וכן זכאי הוא לקבל, תמורת תשלום, צילומים מאותם המסמכים.
{{ח:תת|(ב)}} צו כאמור בסעיף קטן (א) יינתן על יסוד בקשה, הנתמכת בתצהיר של אדם המעוניין בהגשת ערעור על תוצאות הבחירות או בהגשת תביעה פלילית בקשר לבחירות.
{{ח:תת|(ג)}} בתצהיר כאמור בסעיף קטן (ב) יפרט המבקש –
{{ח:תתת|(1)}} בפתקי ההצבעה של אילו הצעות מועמד ורשימות מועמדים הוא רוצה לעיין ובאילו קלפיות;
{{ח:תתת|(2)}} מהם הליקויים אשר נפלו לדעתו בפתקי ההצבעה שבהם הוא מבקש לעיין והיקף הליקויים;
{{ח:תתת|(3)}} מהן הראיות למידע שבידו על הליקויים לכאורה והיקפם.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט ייתן צו לעיון בפתקים אם מצא שקיימות ראיות לכאורה לליקוי כנטען בתצהיר, וכי היקפו של ליקוי זה היה עלול להשפיע על קביעת תוצאות הבחירות; בצו כאמור יקבע בית המשפט בפתקים של אילו הצעות מועמד ורשימות מועמדים ובאילו קלפיות המבקש זכאי לעיין.
{{ח:תת|(ה)}} החלטת בית משפט לעניינים מינהליים לפי סעיף זה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון; ערעור לפי סעיף קטן זה יוגש בתוך 7 ימים מיום מתן ההחלטה שעליה מבקשים לערער כאמור ויידון לפני דן יחיד.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ט|סימן ט׳: ערעור בחירות|תיקון: תשנ״ז־2}}

{{ח:סעיף|222|ערעור על תוצאות הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״א, תשע״ב־4, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} כל אדם שהיה זכאי לבחור למוסד מהמוסדות שעמדו לבחירה ביום הבחירות, רשאי להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים שבתחום שיפוטו נמצאת המועצה האזורית, על תוצאות הבחירות לאותו מוסד (להלן – ערעור בחירות) בטענה –
{{ח:תתת|(1)}} שהבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק או שחלוקת הקולות בין הצעות המועמדים או בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה;
{{ח:תתת|(2)}} שקביעת המועמד שנבחר לראש המועצה נעשתה שלא בהתאם להוראות צו זה;
{{ח:תתת|(3)}} שקביעת מספר החברים במוסד אשר כל רשימת מועמדים זכתה בו נעשתה שלא בהתאם להוראות צו זה;
{{ח:תתת|(4)}} שקולות שניתנו בעד הצעת מועמד מסוימת או בעד רשימת מועמדים מסוימת הושגו שלא כחוק –
{{ח:תת}} ובלבד שהליקוי שטוענים לו לפי סעיף קטן זה, עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות.
{{ח:תת|(ב)}} היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו זכאי גם הוא להגיש ערעור בחירות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} ערעור לפי סעיף זה יוגש תוך 14 ימים מיום פרסום ההודעה על תוצאות הבחירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}}.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הבחירות, ועדת הבחירות וכל אדם שמערערים על בחירתו יהיו משיבים בערעור בחירות.
{{ח:תת|(ה)}} הגשת ערעור בחירות איננה מעכבת את תחילת הכהונה של המוסד שלגביו הוגש הערעור, ותוצאת הערעור אינה גורעת מחוקיות פעולותיו והחלטותיו של המוסד האמור עד למתן ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ו)}} בית המשפט יפסוק בערעור בחירות בתוך שלושים ימים מיום הגשתו, ופסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים יהיה ניתן לערעור לבית המשפט העליון ברשות שופט של בית משפט העליון, בשאלה משפטית; בקשת הרשות תוגש בתוך 14 ימים מיום מתן פסק הדין.
{{ח:תת|(ו1)}} נטען בערעור כי נעברה עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 85א|סעיפים 85א}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 88|או 88 לחוק הבחירות}} כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)#סעיף 4ט|בסעיף 4ט בחוק מועד בחירות כלליות}}, וסבר בית המשפט כי אין ביכולתו לבחון את חומר הראיות תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ו), רשאי הוא להעביר את החומר לחקירת המשטרה; עשה כן, רשאי הוא לפסוק בערעור בתוך שנה מיום הגשתו.
{{ח:תת|(ז)}} ערעור בחירות יידון כערעור מינהלי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניינים מינהליים|חוק בית המשפט לעניינים מינהליים}}.

{{ח:סעיף|223|פסק דין בערעור|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3, תשע״ח־7, תשע״ח־8}}
{{ח:תת|(א)}} בערעור בחירות רשאי בית המשפט –
{{ח:תתת|(1)}} לבטל כליל את הבחירות למוסד מהמוסדות שעמדו לבחירה או לבטלן באזור מסוים או בקלפי מסוימת ולצוות על עריכת הבחירות בשנית; אולם לא יבטל בית המשפט בחירות אלא אם כן נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות;
{{ח:תתת|(2)}} להכריז – מיד או אחרי עריכתן של הבחירות שנית – שפלוני לא נבחר לראש המועצה או חבר מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירה וכי אדם אחר הוא שנבחר;
{{ח:תתת|(3)}} אם החליט כאמור בפסקה (1), להורות כי ראש המועצה או חברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירה, כולם או חלקם, לפי העניין, יועברו מכהונתם, ובלבד שמצא שלראש הרשות או לחברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירות, לפי העניין, בעצמם או על ידי אחר, היתה השפעה על הליקוי שבשלו החליט בית המשפט כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(א1)}} הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א)(3) והוגשה בקשת רשות לערער על פסק הדין, רשאי בית המשפט העליון לעכב את ביצוע ההוראה כאמור עד מתן פסק דין סופי, ואולם רשאי הוא להורות כי ראש הרשות או חברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירות, כולם או חלקם, לפי העניין, יושעו מכהונתם עד למתן פסק דין סופי.
{{ח:תת|(ב)}} בחירות שבוטלו כאמור בסעיף קטן (א)(1), ייערכו בשנית תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין שציווה על הביטול, במועד שיקבע השר.
{{ח:תת|(ב1)}} הועברו ראש המועצה או כל חברי המועצה או כל חברי הוועד המקומי מכהונתם לפי הוראות סעיף קטן (א)(3), ימנה השר אדם למילוי תפקידי ראש המועצה או ועדה למילוי תפקידי המועצה או הוועד המקומי, לפי העניין, עד לאחר הבחירות החדשות.
{{ח:תת|(ב2)}} הושעו ראש המועצה או כל חברי המועצה או הוועד המקומי, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א1), ימנה השר אדם או ועדה כאמור בסעיף קטן (ב1) עד למתן פסק דין סופי, או עד לאחר בחירות חדשות, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב3)}} הושעה חבר מוסד מהמוסדות שעמדו לבחירות כאמור בסעיף קטן (א1), ימלא את מקומו מי שהיה בא במקומו, על פי כל דין, במקרה שבו היתה כהונתו פוקעת; בוטלה ההוראה בדבר השעיה כאמור או ההוראה בדבר העברה מכהונה כאמור בסעיף קטן (א)(3), יחזור חבר מוסד כאמור לכהן בתפקידו וממלא המקום יחדל לכהן, ואולם לא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון על פי דין לשוב ולהתמנות לתפקיד.
{{ח:תת|(ב4)}} פנקס הבוחרים אשר ישמש בבחירות לפי סעיף זה יהיה פנקס הבוחרים אשר הוכן ונכנס לתוקף לקראת הבחירות שעל תוצאותיהן נסב הערעור שממנו ייגרעו הבוחרים שנפטרו.
{{ח:תת|(ב5)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב4), פסק בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב1), לאחר שהתקיים לגבי הערעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 222|בסעיף 222(ו1) סיפה}}, רשאי הוא, אם ראה טעם מוצדק לכך, להורות כי יחולו לעניין הבחירות החדשות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223א|סעיף 223א(1) עד (3)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הבחירות יפרסם הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} על כל שינוי בתוצאות הבחירות כתוצאה מהגשת ערעור בחירות.

{{ח:סעיף|223א|ביטול בחירות|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} פסק בית המשפט, שלא בערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}}, כי הבחירות בכלל או באזור קלפי מסוים בטלות, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} פסק בית המשפט שהבחירות בטלות בכלל האזורים יקוימו בחירות חדשות בתוך 120 ימים מיום שפסק הדין היה לסופי, במועד שיקבע השר; בית המשפט רשאי להורות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223(א)(3)}}; הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223|סעיפים 223(א1), (ב), (ב1) ו־(ב2)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} פסק בית משפט שהבחירות באזור קלפי מסוים בטלות, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223|סעיף 223(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} למועד בחירות לפי סעיף זה יוכן פנקס בוחרים לפי הוראות צו זה;
{{ח:תת|(4)}} מנהל הבחירות יפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות החדשות לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 219|סעיף 219}}.

{{ח:סעיף|224|הפרדת ערעורים|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} ערעור על בחירות למועצה אין בו משום ערעור על בחירת ראש המועצה ועריכת בחירות בשנית למועצה כתוצאה מקבלת ערעור על בחירתה, אינה גוררת בחירות חדשות לראש המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} ערעור על בחירות לראש המועצה אין בו משום ערעור על בחירות למועצה ועריכת בחירות בשנית לראש המועצה כתוצאה מקבלת ערעור על בחירתו, אינה גוררת בחירות חדשות למועצה.

{{ח:סעיף|225||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן י|סימן י׳: סמכויות מיוחדות|תיקון: תשנ״ז־2}}

{{ח:סעיף|226||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|227||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|227א|תחולת הוראות על מועצות אזוריות|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} על בחירות לפי צו זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 31א|סעיפים 31א}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 39ה|39ה}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 61א|61א}}{{ח:הערה|,}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 97א|97א}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 97ג|ו־97ג לחוק הבחירות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות)#סעיף 21ב|תקנות 21ב}} {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות)#סעיף 25|ו־25 לתקנות סדרי בחירות}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות לראש הרשות וסגניו)#סעיף 4|סעיף 4 לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות לראש הרשות וסגניו), התשל״ו–1975}}, יחולו לעניין בחירות לראשות המועצה לפי צו זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 45א|סעיפים 45א}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 45ב|ו־45ב לחוק הבחירות}} יחולו לעניין צו זה, בשינוי זה: בכל מקום, במקום ”רשות מקומית“ יקראו ”מועצה אזורית“.

{{ח:קטע2|פרק 16|פרק ששה עשר: הוראות שונות|תיקון: תשל״ז־3, תשנ״ב־2, תשנ״ז־2}}

{{ח:סעיף|228|שינוי פרט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} רצה השר לשנות פרט מפרטי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} לענין מועצה אזורית, יציע את השינוי למועצה הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ב)}} קיבלה מועצה הצעת שינוי כאמור בסעיף קטן (א), תודיע בכתב את פרטי ההצעה לועדים המקומיים של הישובים שבתחום המועצה האזורית, לא יאוחר מהיום השלישי שלאחר יום קבלת הצעת השינוי; כל ועד מקומי רשאי, לא יאוחר מהיום השביעי שלאחר יום קבלת ההודעה האמורה, להגיש למועצה בכתב את הערותיו על השינוי המוצע.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תעביר לשר בכתב, לא יאוחר מהיום העשרים ואחד שלאחר יום קבלת הצעת השינוי, את חוות דעתה על השינוי המוצע ואת ההערות שקיבלה מאת הועדים המקומיים והשר יחליט בענין ויודיע את החלטתו בכתב למועצה; לא העבירה המועצה את חוות דעתה בתוך המועד האמור, יתפרש הדבר כהסכמת המועצה לשינוי המוצע.
{{ח:תת|(ד)}} רצתה מועצה בשינוי של פרט מפרטי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} הנוגע לה, תודיע בכתב את פרטי השינוי המבוקש לועדים המקומיים של הישובים שבתחום המועצה האזורית; כל ועד מקומי רשאי, לא יאוחר מהיום השביעי שלאחר יום קבלת ההודעה האמורה, להגיש למועצה, בכתב, את הערותיו על השינוי המוצע והמועצה תעביר לשר את בקשת השינוי בצירוף ההערות האמורות שנתקבלו מאת הועדים המקומיים.
{{ח:תת|(ה)}} כרוך שינויו של פרט מפרטי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} לענין תחום מועצה אזורית, בשינוי תחומה של עיריה, והקים השר ועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 8|סעיף 8 לפקודת העיריות}} כדי שתביא בפניו את המלצותיה לגבי השינוי האמור, לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) ורשאי השר לשנות את הפרט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} לאחר שעיין בהמלצות ועדת החקירה.

{{ח:סעיף|229|שימוש באולמות לאסיפות בחירות|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} אולמות ציבוריים ומקומות פומביים אחרים בתחום מועצה אזורית העומדים, דרך כלל, לרשות הציבור לצורכי פעילות ציבורית וחברתית, יועמדו בידי הממונים עליהם, באופן שוויוני, לרשות מועמדים בבחירות לראשות המועצה ולרשות רשימות מועמדים למוסדות אחרים העומדים לבחירה, לשם קיום אסיפות בחירות.

{{ח:סעיף|230|הוצאות בחירות|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} ההוצאות הכרוכות בעריכת בחירות לפי צו זה, ישולמו מקופת המועצה.

{{ח:סעיף|231|ימי מנוחה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} חל מועד מהמועדים הנקובים בצו זה באחד מימי המנוחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#פרק 6א|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}} יידחה מועד זה ליום החול הראשון שאחרי יום המנוחה.

{{ח:סעיף|232||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|233|משפטים|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית להגיש תביעה, או לעשות כל פעולה משפטית או להיות בעל דין בכל משפט הליך בקשר לתפקידיה ולעניניה, או אם הדבר נראה לה דרוש לצורך קיומן או הגנתן של זכויות המועצה או להגנת חבריה, עובדיה, מוסדותיה ומפעליה בקשר לתפקידיהם. לתכלית זו רשאית המועצה לייפות כוחו של כל חבר המועצה או כל עובד, הן באופן כללי והן לענין מיוחד.

{{ח:סעיף|234|שמירת מסמכים|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} השמירה על ספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה היא בידי מזכיר המועצה או בידי עובד אחר שימונה לכך על ידי המועצה, או בכל דרך אחרת שתחליט עליה המועצה. ראש המועצה יהא אחראי לסדרי השמירה.

{{ח:סעיף|235|גישה לספרי המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} ספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר מועצה, והוא רשאי להכין העתק או תקציר מהם, ובלבד שלא יוציא ספר, מסמך או תעודה כאמור ממשרדי המועצה בלי הסכמתו בכתב של ראש המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדות המועצה תהיה להן, בזמן ישיבתן, גישה לספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה הנוגעים לעבודתן.

{{ח:סעיף|236|עיון בספרי המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} כל משלם מסים או תושב זכאי –
{{ח:תת|(1)}} לעיין, בשעות העבודה במשרדי המועצה, בכל פנקס בוחרים, לוח שומה, חוק עזר, תקנה או הודעה של המועצה ובכל מסמך אחר שפורסם על ידי המועצה או בשמה או בעניניה וכן בחומר ומסמכים של ועדת השומה ושל ועדת הערר לעניני שומה, בנוגע לענין שהוא מעונין בו, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם – ללא תשלום כל שהוא;
{{ח:תת|(2)}} לעיין, בשעות העבודה במשרדי המועצה, בתשלום שתקבע המועצה ושלא יעלה על 500 פרוטה אלא באישור השר, בספרי הפרוטוקולים של המועצה פרט לפרוטוקולים של ישיבותיה בדלתיים סגורות, או בדינים וחשבונות הכספיים של המועצה ובדינים וחשבונות של מבקר החשבונות, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם;
{{ח:תת|(3)}} לקבל העתקים או תקצירים מן הספרים, המסמכים והתעודות האמורים בתשלום סביר שייקבע על ידי המועצה, ושלא יעלה על לירה אחת אלא באישור השר, בעד כל דף או חלק מהדף של כל העתק או תקציר.

{{ח:סעיף|237|אופן פרסום מסמכים|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מחייב צו זה פרסומו של מסמך, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתקים ממנו במשרד המועצה ובמשרד כל ועד מקומי, על מנת שיהיו נתונים לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתקים על לוח המודעות שליד הבית של משרד המועצה ועל לוח המודעות שליד הבית של משרד כל ועד מקומי או בקרבתם או במקומות ציבוריים אחרים בכל ישוב וישוב כפי שייקבעו על ידי החייב בפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} מחייב צו זה פרסומו של מסמך בישוב, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתקים ממנו במשרד הועד המקומי שהישוב נתן להנהלתו, ובהדבקת העתק על הבית של משרד הועד המקומי או בקרבתו או במקומות ציבוריים אחרים בתחום הנהלתו של הועד המקומי, כפי שייקבעו על ידי החייב בפרסום.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת בחירות שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138}}, תקבע בישיבתה הראשונה את כל המקומות, בכל אחד מן האזורים שבתחום המועצה האזורית, שבהם יפורסמו הודעות מטעמה ומטעם מנהל הבחירות; הודעות אלה יודבקו במקומות האמורים בידי עובד המועצה והוא ידווח, בכתב, למנהל הבחירות היכן הודבקה כל הודעה בכל אזור.

{{ח:סעיף|238|מסירת מסמכים|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} כל הודעה, הזמנה, צו או מסמך אחר שיש רשות או חובה לפי צו זה למסור אותו למועצה או לכל ועדה מועדותיה, תהא מסירתם כדין, אם נמסרו במשרד המועצה או נשלחו בדואר במכתב רשום על שם המועצה או הועדה לפי מען משרד המועצה; ואם היו המסמכים כאמור שייכים למועצה, מותר למסרם גם לראש המועצה או למזכיר המועצה או לעובד אחר, שמונה לשם כך על ידי המועצה; היו מסמכים כאמור שייכים לועדה, אפשר למסרם למזכיר המועצה או ליושב ראש הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} המסמכים כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרם לכל אדם שהוא, למעט המועצה, הועד המקומי וועדותיהם, תהא מסירתם כדין אם נמסרו לידי אותו אדם, או שנמסרו במקום מגוריו או במקום עסקו הרגילים, לידי אחד מבני משפחתו הבוגרים או לידי כל אדם בוגר העובד או המועסק שם או שנשלחו בדואר במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי מען מקום מגוריו או מקום עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה; או שהוצגו במקום בולט על הנכס שבו דן המסמך.
{{ח:תת|(ג)}} מסמכים כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרם לבעל או למחזיק, תהא מסירתם כדין אם הם ערוכים אל ”הבעל“ או אל ”המחזיק“ בלי כל שם או תיאור נוסף.
{{ח:תת|(ד)}} מסמכים כאמור הנשלחים לפי צו זה בדואר, ייחשבו כאילו הגיעו לתעודתם 48 שעות לאחר שנמסרו לדואר.

{{ח:סעיף|239|דין וחשבון על פעולות המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה חייב, אחרי 1 באפריל של כל שנה, להכין בהקדם האפשרי דין וחשבון מפורט על עניני המועצה במשך השנה שחלפה.
{{ח:תת|(ב)}} הדין וחשבון יוגש למועצה ולאחר שתדון בו ותאשרו, בתיקונים או שלא בתיקונים, ידאג ראש המועצה לכך שלפחות שלושה העתקים ממנו יישלחו לשר לא יאוחר מ־1 ביוני בכל שנה.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לפרסם את הדין וחשבון בצורה הטובה בעיניה.

{{ח:סעיף|240|המצאת ידיעות לשר|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לדרוש בכל עת מאת המועצה להמציא לו ידיעות, פרטים, הסברים, חומר סטטיסטי וכל חומר אחר בקשר לעניני המועצה, ועל ראש המועצה למלא אחרי הדרישה תוך זמן מתאים.

{{ח:סעיף|241|עבירות וענשים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} מי שעשה אחת מאלה –
{{ח:תת|(1)}} החזיק ספר, מסמך או תעודה של המועצה או של ועד מקומי וסירב להרשות למי שזכאי לכך את העיון בהם או מתן העתק או תקציר מהם או מתן רשות להכין העתק או תקציר מהם;
{{ח:תת|(2)}} מיאן למסור ידיעה או להראות מסמך, או נמנע מעשות זאת במשך שבעה ימים מיום שנדרש לכך;
{{ח:תת|(3)}} מסר ביודעים ידיעה או הצהרה כוזבת או לא נכונה בכל בקשה, ערר, התנגדות, עתירה או ערעור או בכל מסמך או טופס אחר שהגיש או שמילא לפי צו זה;
{{ח:תת|(4)}} עיכב או מנע ועדה של המועצה או של ועד מקומי או עובד מעובדיהם או שליח משליחיהם המורשים לכך מהיכנס לבנין או לקרקע כדי להשיג ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או לערוך שם חקירות, בדיקות ומדידות לפי צו זה,
{{ח:ת}} דינו – מאסר חודש ימים או קנס 50 לירות או שני הענשים כאחד.

{{ח:סעיף|242|הוראות מעבר|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} כל איש או חבר אנשים אשר מונו או נבחרו לכהונה כל שהיא על פי הצווים המבוטלים בצו זה, שנשאו בכהונתם ערב יום הפרסום, ימשיכו בכהונתם והוראות צו זה יחולו עליהם כאילו מונו או נבחרו לפיהן.
{{ח:תת|(ב)}} כל המסים שהוטלו לפני יום הפרסום לפי הצווים המבוטלים בצו זה, רואים אותם כאילו הוטלו לפי הוראות צו זה.
{{ח:תת|(ג)}} לוח שומה שהוא בתקפו ערב יום הפרסום, רואים אותו כאילו הוכן לפי הוראות צו זה.
{{ח:תת|(ד)}} כל מעשה או פעולה שנעשו לפני יום הפרסום על פי הוראות כל צו מהצווים שבוטלו בצו זה, רואים אותם כאילו נעשו על פי הוראות הסעיפים המתאימים בצו זה.

{{ח:סעיף|243|השם|תיקון: תשל״ז, תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא: ”צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי״ח–1958“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשכ״ה}}

{{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת 1 פרט א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אבן העזר|אבן־העזר}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 2007; תשכ״ד, 1446)}}

{{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=תוספת 1 פרט ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אפעל|אפעל}}''' – חולקה בין הערים {{ח:חיצוני|w:רמת גן|רמת גן}}, {{ח:חיצוני|w:אור יהודה|אור יהודה}} ו{{ח:חיצוני|w:קריית אונו|קריית אונו}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ד, 1598; תשס״ח, 703)}}

{{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=תוספת 1 פרט ג}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אלונה|אלונה}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביאל|אביאל}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת ניל&quot;י|גבעת נילי}}, {{ח:חיצוני|w:עמיקם|עמיקם}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 267, 521; תשכ״ד, 946; תשכ״ט, 1469; תשס״ז, 19; תשע״א, 688; תשפ״ב, 1060)}}

{{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=תוספת 1 פרט ד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית באר טוביה|באר טוביה}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביגדור|אביגדור}}, {{ח:חיצוני|w:אורות (מושב)|אורות}}, {{ח:חיצוני|w:אחווה (מרכז כפרי)|אחווה}}, {{ח:חיצוני|w:אמונים|אמונים}}, {{ח:חיצוני|w:באר טוביה|באר טוביה}}, {{ח:חיצוני|w:בית עזרא|בית עזרא}}, {{ח:חיצוני|w:ביצרון|בצרון}}, {{ח:חיצוני|w:גבעתי (מושב)|גבעתי}}, {{ח:חיצוני|w:חצב (מושב)|חצב}}, {{ח:חיצוני|w:חצור אשדוד|חצור–אשדוד}}, {{ח:חיצוני|w:ינון (מושב)|ינון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר אחים|כפר אחים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ורבורג|כפר ורבורג}}, {{ח:חיצוני|w:נווה מבטח|נווה מבטח}}, {{ח:חיצוני|w:ניר בנים|ניר בנים}}, {{ח:חיצוני|w:עזר|עזר}}, {{ח:חיצוני|w:עזריקם|עזריקם}}, {{ח:חיצוני|w:ערוגות|ערוגות}}, {{ח:חיצוני|w:שדה עוזיהו|שדה עוזיה}}, {{ח:חיצוני|w:שתולים|שתולים}}, {{ח:חיצוני|w:תימורים|תימורים}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי יחיאל|תלמי יחיאל}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 654; תשי״א, 171; תשי״ב, 473, 632; תשט״ו, 1368; תשי״ח, 1848; תש״ך, 991; תשכ״ג, 1995; תשכ״ה, 1059, 1845; תש״ן, 617; תשנ״א, 261; תשנ״ג, 815; תשנ״ד, 1084; תשנ״ח, 510, 1120; תשס״א, 224; תשס״ז, 4; תש״ע, 253; תשע״ט, 578; תשפ״א, 3706; תשפ״ב, 2414)}}

{{ח:סעיף*|(ה)||עוגן=תוספת 1 פרט ה}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק המעיינות|עמק המעיינות}}''' {{ח:הערה|(לשעבר מועצה אזורית בקעת בית שאן)}} – {{ח:חיצוני|w:בית יוסף (מושב)|בית יוסף}}, {{ח:חיצוני|w:גשר (קיבוץ)|גשר}}, {{ח:חיצוני|w:חמדיה|חמדיה}}, {{ח:חיצוני|w:טירת צבי|טירת צבי}}, {{ח:חיצוני|w:ירדנה|ירדנה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר רופין|כפר רופין}}, {{ח:חיצוני|w:מירב|מירב}}, {{ח:חיצוני|w:מנחמיה|מנחמיה}}, {{ח:חיצוני|w:מסילות|מסילות}}, {{ח:חיצוני|w:מעוז חיים|מעוז חיים}}, {{ח:חיצוני|w:מעלה גלבוע|מעלה גלבוע}}, {{ח:חיצוני|w:נווה אור|נווה אור}}, {{ח:חיצוני|w:נווה איתן|נווה איתן}}, {{ח:חיצוני|w:ניר דוד|ניר דוד}}, {{ח:חיצוני|w:עין הנציב|עין הנציב}}, {{ח:חיצוני|w:רוויה (מושב)|רוויה}}, {{ח:חיצוני|w:רחוב (מושב)|רחוב}}, {{ח:חיצוני|w:רשפים|רשפים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה אליהו|שדה אליהו}}, {{ח:חיצוני|w:שדה נחום|שדה נחום}}, {{ח:חיצוני|w:שדי תרומות|שדה תרומות}}, {{ח:חיצוני|w:שלוחות|שלוחות}}, {{ח:חיצוני|w:תל תאומים|תל־תאומים}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 239, 307; תשי״א, 171; תשי״ג, 924; תשי״ד, 70; תשט״ו, 19; תשט״ז, 10; תשט״ז, 62; תשי״ז, 177; תשי״ז, 780; תשי״ז, 1028, 1366; תשי״ח, 1297; תשי״ט, 1189; תשכ״א, 940; תשכ״ג, 820; תשכ״ג, 1481; תשמ״ז, 364; תש״ן, 898; תשנ״ח, 310; תשנ״ט, 196; תש״ס, 69; תשס״ו, 266; תשס״ח, 1290; תשס״ט, 235; תשע״ג, 1166; תשע״ט, 330; תש״ף, 1912)}}

{{ח:סעיף*|(ו)||עוגן=תוספת 1 פרט ו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית בני שמעון|בני שמעון}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית קמה|בית־קמה}}, {{ח:חיצוני|w:ברוש (מושב)|ברוש}}, {{ח:חיצוני|w:גבעות בר|גבעות בר}}, {{ח:חיצוני|w:דביר (קיבוץ)|דבירה}}, {{ח:חיצוני|w:חצרים|חצרים}}, {{ח:חיצוני|w:כרמים|כרמים}}, {{ח:חיצוני|w:להב (קיבוץ)|להב}}, {{ח:חיצוני|w:משמר הנגב|משמר הנגב}}, {{ח:חיצוני|w:נבטים (מושב)|נבטים}}, {{ח:חיצוני|w:שובל (קיבוץ)|שובל}}, {{ח:חיצוני|w:שומריה (קיבוץ)|שמריה}}, {{ח:חיצוני|w:תאשור|תאשור}}, {{ח:חיצוני|w:תדהר|תדהר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 88, 278; תשי״ג, 924; תשי״ד, 855; תשט״ז, 530; תשי״ט, 889; תשכ״א, 1707; תשכ״ט, 1645; תשל״ד, 1310; תשל״ז, 2504; תשמ״ד, 1213, 1579; תשמ״ז, 1340; תשמ״ח, 588; תשמ״ט, 1163; תשנ״א, 243; תשנ״ו, 910; תש״ס, 68, 369; תשס״ג, 551; תשס״ד, 97; תשס״ה, 761; תשס״ז, 468, 1131; תשס״ח, 124, 424; תשס״ט, 203; תשע״א, 545, 1376; תשע״ד, 288; תשע״ה, 406; תשע״ח, 1816, 2678; תשע״ט, 2167; תשפ״א, 656)}}

{{ח:סעיף*|(ז)||עוגן=תוספת 1 פרט ז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית ברנר|ברנר}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית אלעזרי|בית אלעזרי}}, {{ח:חיצוני|w:בניה (מושב)|בניה}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת ברנר|גבעת ברנר}}, {{ח:חיצוני|w:גבתון|גיבתון}}, {{ח:חיצוני|w:גן שלמה|גן שלמה}}, {{ח:חיצוני|w:קדרון|קדרון}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1000; תשי״א, 171; תשי״ב, 581; תשי״ג, 924; תשט״ו, 372, 1033; תשי״ז, 1466; תשי״ח, 1898; תש״ך, 1072; תשכ״א, 2698; תשכ״ב, 255; תשכ״ד, 251; תשנ״ז, 492; תשנ״ח, 765; תשס״ג, 550; תשס״ז, 466; תש״ע, 835; תשע״ג, 960; תשע״ז, 616)}}

{{ח:סעיף*|(ח)||עוגן=תוספת 1 פרט ח}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית גדרות|גדרות}}''' – {{ח:חיצוני|w:גן הדרום|גן הדרום}}, {{ח:חיצוני|w:כפר אביב|כפר אביב}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מרדכי|כפר מרדכי}}, {{ח:חיצוני|w:מישר|מישר}}, {{ח:חיצוני|w:משגב דב|משגב דב}}, {{ח:חיצוני|w:עשרת|עשרת}}, {{ח:חיצוני|w:שדמה (מושב)|שדמה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 927, 1307; תשט״ו, 321; תשי״ח, 1624; תשכ״ז, 2871; תש״ע, 767)}}

{{ח:סעיף*|(ט)||עוגן=תוספת 1 פרט ט}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית גזר|גזר}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית חשמונאי (יישוב)|בית חשמונאי}}, {{ח:חיצוני|w:בית עוזיאל|בית עוזיאל}}, {{ח:חיצוני|w:גזר (קיבוץ)|גזר}}, {{ח:חיצוני|w:גני הדר|גני הדר}}, {{ח:חיצוני|w:גני יוחנן|גני יוחנן}}, {{ח:חיצוני|w:חולדה (קיבוץ)|חולדה}}, {{ח:חיצוני|w:יד רמב&quot;ם|יד רמב״ם}}, {{ח:חיצוני|w:יציץ|יציץ}}, {{ח:חיצוני|w:ישרש|ישרש}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ביל&quot;ו|כפר ביל״ו}}, {{ח:חיצוני|w:כפר בן נון|כפר בן נון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר שמואל|כפר שמואל}}, {{ח:חיצוני|w:כרמי יוסף|כרמי יוסף}}, {{ח:חיצוני|w:מצליח|מצליח}}, {{ח:חיצוני|w:משמר איילון|משמר איילון}}, {{ח:חיצוני|w:משמר דוד|משמר דוד}}, {{ח:חיצוני|w:נוף איילון|נוף איילון}}, {{ח:חיצוני|w:נען|נען}}, {{ח:חיצוני|w:נצר סרני|נצר סירני}}, {{ח:חיצוני|w:סתריה|סתריה}}, {{ח:חיצוני|w:עזריה|עזריה}}, {{ח:חיצוני|w:פדיה|פדיה}}, {{ח:חיצוני|w:פתחיה|פתחיה}}, {{ח:חיצוני|w:רמות מאיר|רמות מאיר}}, {{ח:חיצוני|w:שעלבים|שעלבים}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 241, 307, 318, 585; תשי״א, 171, 350; תשי״ב, 372; תשי״ג, 124, 932, 1243; תשי״ד, 337, 894; תשי״ז, 90; תשי״ח, 795; תשכ״א, 1707; תשכ״ב, 2533; תשכ״ג, 140; תשכ״ו, 1999; תשכ״ז, 72; תשמ״ז, 1250; תשמ״ח, 937; תש״ן, 610; תשנ״ד, 600; תשנ״ט, 309; תשס״ב, 53; תשס״ד, 279, 384, 961; תש״ע, 837; תשע״א, 630; תשע״ב, 1382א; תשע״ז, 626; תשע״ט, 2137; תשפ״א, 2496; תשפ״ב, 1086)}}

{{ח:סעיף*|(י)||עוגן=תוספת 1 פרט י}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית גיזו|גיזו}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 2008; תשכ״ד, 1447)}}

{{ח:סעיף*|(יא)||עוגן=תוספת 1 פרט יא}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית גן רווה|גן רווה}}''' – {{ח:חיצוני|w:אירוס (יישוב)|אירוס}}, {{ח:חיצוני|w:בית-חנן|בית חנן}}, {{ח:חיצוני|w:בית עובד|בית עובד}}, {{ח:חיצוני|w:גאליה (מושב)|גאליה}}, {{ח:חיצוני|w:גן שורק|גן שורק}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הנגיד|כפר הנגיד}}, {{ח:חיצוני|w:נטעים|נטעים}}, {{ח:חיצוני|w:עיינות|עיינות}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 658, 1272; תשי״ג, 924; תשי״ז, 1875; תשי״ט, 591; תש״ך, 1073, 1368; תשכ״ב, 2187; תשכ״ג, 140, 1404; תשמ״ב, 1318; תשנ״ה, 746; תשס״ג, 553; תשס״ה, 746; תש״ע, 764; תשע״ד, 286; תשע״ז, 1095)}}

{{ח:סעיף*|(יב)||עוגן=תוספת 1 פרט יב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית געתון|געתון}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ב, 1959; תשכ״ד, 1829; תשכ״ה, 382; תשל״א, 915, 1584; תשל״ז, 2109; תשמ״ג, 343)}}

{{ח:סעיף*|(יג)||עוגן=תוספת 1 פרט יג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית האלה|האלה}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 763, 2009; תש״ך, 1102; תשכ״א, 2397; תשכ״ג, 779; תשכ״ד, 1159, 1447)}}

{{ח:סעיף*|(יד)||עוגן=תוספת 1 פרט יד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הגלבוע|הגלבוע}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביטל|אביטל}}, {{ח:חיצוני|w:אדירים|אדירים}}, {{ח:חיצוני|w:מרכז אומן|אומן}}, {{ח:חיצוני|w:בית אלפא|בית אלפא}}, {{ח:חיצוני|w:בית השיטה|בית השיטה}}, {{ח:חיצוני|w:ברק (מושב)|ברק}}, {{ח:חיצוני|w:גבע|גבע}}, {{ח:חיצוני|w:גדיש|גדיש}}, {{ח:חיצוני|w:גדעונה|גדעונה}}, {{ח:חיצוני|w:גן נר|גן נר}}, {{ח:חיצוני|w:דבורה (מושב)|דבורה}}, {{ח:חיצוני|w:מרכז חבר|חבר}}, {{ח:חיצוני|w:חפציבה|חפצי־בה}}, {{ח:חיצוני|w:טייבה (בגליל)|טייבה (בעמק)}}, {{ח:חיצוני|w:טמרה (יזרעאל)|טמרה}}, {{ח:חיצוני|w:יזרעאל (קיבוץ)|יזרעאל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר יחזקאל|כפר יחזקאל}}, {{ח:חיצוני|w:מגן שאול|מגן שאול}}, {{ח:חיצוני|w:מולדת (יישוב)|מולדת}}, {{ח:חיצוני|w:מוקייבלה|מוקיבלה}}, {{ח:חיצוני|w:מיטב (מושב)|מיטב}}, {{ח:חיצוני|w:מלאה|מלאה}}, {{ח:חיצוני|w:נאעורה|נאעורה}}, {{ח:חיצוני|w:נורית (יישוב)|נורית}}, {{ח:חיצוני|w:ניר יפה|ניר יפה}}, {{ח:חיצוני|w:עין חרוד איחוד|עין חרוד איחוד}}, {{ח:חיצוני|w:עין חרוד מאוחד|עין חרוד מאוחד}}, {{ח:חיצוני|w:פרזון|פרזון}}, {{ח:חיצוני|w:סנדלה|צנדלה}}, {{ח:חיצוני|w:רם און|רם און}}, {{ח:חיצוני|w:רמת צבי|רמת צבי}}, {{ח:חיצוני|w:תל יוסף|תל יוסף}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 244, 307, 318; תשי״א, 171; תשי״ג, 482; תשי״ח, 417; תשי״ט, 83, 708; תשכ״ג, 779; תשכ״ד, 306, 1220; תשע״ב, 1477; תשנ״ד, 1208)}}

{{ח:סעיף*|(טו)||עוגן=תוספת 1 פרט טו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הגליל העליון|הגליל העליון}}''' – {{ח:חיצוני|w:איילת השחר (קיבוץ)|אילת השחר}}, {{ח:חיצוני|w:ברעם|ברעם}}, {{ח:חיצוני|w:גדות|גדות}}, {{ח:חיצוני|w:גונן|גונן}}, {{ח:חיצוני|w:דן (קיבוץ)|דן}}, {{ח:חיצוני|w:דפנה (קיבוץ)|דפנה}}, {{ח:חיצוני|w:הגושרים|הגושרים}}, {{ח:חיצוני|w:חולתה|חולתה}}, {{ח:חיצוני|w:יפתח (קיבוץ)|יפתח}}, {{ח:חיצוני|w:יראון|יראון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר בלום|כפר בלום}}, {{ח:חיצוני|w:כפר גלעדי|כפר גלעדי}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הנשיא|כפר הנשיא}}, {{ח:חיצוני|w:כפר סאלד|כפר סולד}}, {{ח:חיצוני|w:להבות הבשן|להבות הבשן}}, {{ח:חיצוני|w:מחניים|מחניים}}, {{ח:חיצוני|w:מלכיה|מלכיה}}, {{ח:חיצוני|w:מנרה|מנרה}}, {{ח:חיצוני|w:מעיין ברוך|מעין ברוך}}, {{ח:חיצוני|w:משגב עם|משגב עם}}, {{ח:חיצוני|w:נאות מרדכי|נאות מרדכי}}, {{ח:חיצוני|w:סאסא|סאסא}}, {{ח:חיצוני|w:עמיעד|עמיעד}}, {{ח:חיצוני|w:עמיר|עמיר}}, {{ח:חיצוני|w:צבעון|צבעון}}, {{ח:חיצוני|w:קדרים|קדרים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה נחמיה|שדה נחמיה}}, {{ח:חיצוני|w:שמיר (קיבוץ)|שמיר}}, {{ח:חיצוני|w:שניר|שניר}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 575; תשי״א, 235, 1605; תשי״ג, 1338; תשי״ד, 424; תשי״ז, 132, 513, 844; תשי״ח, 1899; תשי״ט, 709; תשכ״ב, 2536; תשכ״ג, 141; תשכ״ד, 1448; תשל״ז, 1288; תשמ״א, 1185; תשמ״ח, 667; תשנ״א, 1062; תשנ״ז, 134; תשנ״ט, 108; תש״ס, 761; תשס״ז, 177; תשס״ח, 125; תשע״ג, 937; תשע״ו, 417)}}

{{ח:סעיף*|(טז)||עוגן=תוספת 1 פרט טז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הגליל התחתון|הגליל התחתון}}''' – {{ח:חיצוני|w:אילניה|אילניה}}, {{ח:חיצוני|w:ארבל (מושב)|ארבל}}, {{ח:חיצוני|w:בית קשת|בית קשת}}, {{ח:חיצוני|w:בית רימון|בית רימון}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת אבני|גבעת אבני}}, {{ח:חיצוני|w:הזורעים|הזורעים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר זיתים|כפר זיתים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חיטים|כפר חיטים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר קיש|כפר קיש}}, {{ח:חיצוני|w:לביא (קיבוץ)|לביא}}, {{ח:חיצוני|w:מסד (יישוב קהילתי)|מסד}}, {{ח:חיצוני|w:מצפה (יישוב)|מצפה}}, {{ח:חיצוני|w:מצפה נטופה|מצפה נטופה}}, {{ח:חיצוני|w:שדה אילן|שדה אילן}}, {{ח:חיצוני|w:שדמות דבורה|שדמות דבורה}}, {{ח:חיצוני|w:שרונה (מושב)|שרונה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1182; תשי״א, 171, 1433; תשי״ג, 924; תש״ך, 435, 776; תשכ״ב, 2916; תשכ״ג, 1134; תשכ״ז, 72, 1312; תשל״ו, 1889; תש״ם, 2121; תשמ״ב, 1032; תשמ״ג, 1686; תשמ״ו, 1392; תשנ״א, 168; תשנ״ג, 145; תשנ״ד, 1089; תשנ״ח, 508, 1120; תשנ״ט, 108; תש״ס, 439; תשס״א, 1038; תשס״ג, 640; תשע״ג, 245; תשע״ד, 1191; תשע״ז, 826; תשע״ט, 697, 2219; תשפ״ב, 2343, 2833)}}

{{ח:סעיף*|(יז)||עוגן=תוספת 1 פרט יז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הדר השרון|הדר־השרון}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1397; תשכ״ד, 1688; תשמ״ד, 1645)}}

{{ח:סעיף*|(יח)||עוגן=תוספת 1 פרט יח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הירקון|הירקון}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 655; תשי״ג, 924; תשי״ט, 1954; תש״ם, 1283)}}

{{ח:סעיף*|(יט)||עוגן=תוספת 1 פרט יט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הרי יהודה|הרי־יהודה}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 2010; תשכ״א, 221; תשכ״ב, 1446; תשכ״ג, 1312, 1972; תשכ״ד, 515, 1448)}}

{{ח:סעיף*|(כ)||עוגן=תוספת 1 פרט כ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית השרון הצפוני|השרון־הצפוני}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 1720; תשי״ט, 109, 1305; תשכ״ב, 550; תשכ״ג, 824; תשכ״ד, 1084; תשכ״ו, 2045; תשמ״ד, 1645)}}

{{ח:סעיף*|(כא)||עוגן=תוספת 1 פרט כא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית השרון התיכון|השרון התיכון}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1116; תשי״ג, 924; תשט״ו, 554; תש״ך, 1821; תשכ״ב, 356; תשכ״ד, 1955; תשל״ג, 1569; תש״ם, 1283)}}

{{ח:סעיף*|(כב)||עוגן=תוספת 1 פרט כב}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית זבולון|זבולון}}''' – {{ח:חיצוני|w:אושה|אושה}}, {{ח:חיצוני|w:אבטין|איבטין}}, {{ח:חיצוני|w:ח'וואלד|חווא׳לד}}, {{ח:חיצוני|w:יגור|יגור}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ביאליק|כפר ביאליק}}, {{ח:חיצוני|w:כפר המכבי|כפר המכבי}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הנוער הדתי|כפר הנוער הדתי}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חסידים|כפר חסידים א׳}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חסידים ב'|כפר חסידים ב׳}}, {{ח:חיצוני|w:נופית|נופית}}, {{ח:חיצוני|w:ראס עלי|ראס עלי}}, {{ח:חיצוני|w:רמת יוחנן|רמת יוחנן}}, {{ח:חיצוני|w:שער העמקים|שער העמקים}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 772; תשי״א, 171, 924; תשי״ב, 258; תשט״ו, 730; תשי״ז, 1443, 1693; תשי״ח, 419; תשי״ט, 1823; תש״ך, 164; תשכ״ד, 1386; תשמ״ט, 777; תש״ן, 98; תשנ״ד, 666; תשס״א, 1030; תשס״ד, 745; תשס״ה, 814; תשס״ו, 254, 336; תשס״ז, 176; תשס״ז, 986; תשס״ח, 1184; תשע״א, 689; תשע״ב, 689; תשע״ג, 1189, 1427; תשע״ו, 1501; תשע״ט, 2182; תשפ״א, 3698; תשפ״ב, 2264)}}

{{ח:סעיף*|(כג)||עוגן=תוספת 1 פרט כג}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אשכול|אשכול}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבשלום (יישוב)|אבשלום}}, {{ח:חיצוני|w:אוהד|אוהד}}, {{ח:חיצוני|w:אורים|אורים}}, {{ח:חיצוני|w:בארי (קיבוץ)|בארי}}, {{ח:חיצוני|w:בני נצרים|בני נצרים}}, {{ח:חיצוני|w:גבולות|גבולות}}, {{ח:חיצוני|w:דקל (מושב)|דקל}}, {{ח:חיצוני|w:חולית (קיבוץ)|חולית}}, {{ח:חיצוני|w:יבול (מושב)|יבול}}, {{ח:חיצוני|w:ישע|ישע}}, {{ח:חיצוני|w:יתד|יתד}}, {{ח:חיצוני|w:כיסופים|כסופים}}, {{ח:חיצוני|w:כרם שלום|כרם שלום}}, {{ח:חיצוני|w:מבטחים (מושב)|מבטחים}}, {{ח:חיצוני|w:מגן (קיבוץ)|מגן}}, {{ח:חיצוני|w:נווה (מושב)|נווה}}, {{ח:חיצוני|w:ניר יצחק|ניר יצחק}}, {{ח:חיצוני|w:ניר עוז|ניר עוז}}, {{ח:חיצוני|w:נירים|נירים}}, {{ח:חיצוני|w:סופה (קיבוץ)|סופה}}, {{ח:חיצוני|w:עין הבשור|עין הבשור}}, {{ח:חיצוני|w:עין השלושה|עין השלושה}}, {{ח:חיצוני|w:עמיעוז|עמי־עוז}}, {{ח:חיצוני|w:פרי גן|פרי־גן}}, {{ח:חיצוני|w:צאלים|צאלים}}, {{ח:חיצוני|w:צוחר|צוחר}}, {{ח:חיצוני|w:רעים|רעים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה ניצן|שדה ניצן}}, {{ח:חיצוני|w:שדי אברהם|שדי אברהם}}, {{ח:חיצוני|w:שלומית (יישוב)|שלומית}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי אליהו|תלמי אליהו}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי יוסף|תלמי יוסף}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 116, 215; תשי״ג, 924; תשי״ט, 889; תשכ״א, 9; תשכ״ב, 2372; תשכ״ז, 1106, 2872; תשכ״ט, 128, 1746; תשל״ב, 1425; תשל״ז, 406; תשמ״ה, 954; תשנ״ז, 453; תשע״ג, 11; תשע״ט, 550, 2150)}}

{{ח:סעיף*|(כד)||עוגן=תוספת 1 פרט כד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חוף אשקלון|חוף אשקלון}}''' – {{ח:חיצוני|w:באר גנים|באר גנים}}, {{ח:חיצוני|w:בית שקמה|בית שקמה}}, {{ח:חיצוני|w:ברכיה (מושב)|ברכיה}}, {{ח:חיצוני|w:בת הדר|בת הדר}}, {{ח:חיצוני|w:גברעם|גברעם}}, {{ח:חיצוני|w:גיאה|גיאה}}, {{ח:חיצוני|w:הודיה|הודיה}}, {{ח:חיצוני|w:זיקים|זיקים}}, {{ח:חיצוני|w:חלץ|חלץ}}, {{ח:חיצוני|w:יד מרדכי|יד מרדכי}}, {{ח:חיצוני|w:כוכב מיכאל|כוכב מיכאל}}, {{ח:חיצוני|w:כרמיה (קיבוץ)|כרמיה}}, {{ח:חיצוני|w:מבקיעים|מבקיעים}}, {{ח:חיצוני|w:משען|משען}}, {{ח:חיצוני|w:ניצן (יישוב)|ניצן}}, {{ח:חיצוני|w:ניצן ב'|ניצן א׳ {{ח:הערה|[צ״ל: ניצן ב׳]}}}}, {{ח:חיצוני|w:ניצנים|ניצנים}}, {{ח:חיצוני|w:ניר ישראל|ניר ישראל}}, {{ח:חיצוני|w:נתיב העשרה|נתיב העשרה}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי יפה|תלמי יפה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1287; תשי״ג, 924; תשי״ד, 711; תשכ״ד, 1831; תשכ״ה, 1260; תשכ״ו, 521, 1048; תשכ״ז, 15; תשמ״ו, 190; תשנ״ז, 505; תשנ״ט, 78, 667; תשס״ב, 1176; תשס״ז, 984; תשס״ח, 1201; תשע״א, 552; תשע״ח, 872, 2630)}}

{{ח:סעיף*|(כה)||עוגן=תוספת 1 פרט כה}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חוף הכרמל|חוף הכרמל}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית אורן|בית אורן}}, {{ח:חיצוני|w:בית חנניה|בית חנניה}}, {{ח:חיצוני|w:בת שלמה|בת שלמה}}, {{ח:חיצוני|w:גבע כרמל|גבע כרמל}}, {{ח:חיצוני|w:דור (מושב)|דור}}, {{ח:חיצוני|w:הבונים|הבונים}}, {{ח:חיצוני|w:החותרים|החותרים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר גלים|כפר גלים}}, {{ח:חיצוני|w:כרם מהר&quot;ל|כרם מהר״ל}}, {{ח:חיצוני|w:מאיר שפיה|מאיר שפיה}}, {{ח:חיצוני|w:מגדים|מגדים}}, {{ח:חיצוני|w:מעגן מיכאל|מעגן מיכאל}}, {{ח:חיצוני|w:מעיין צבי|מעיין צבי}}, {{ח:חיצוני|w:נווה ים|נווה ים}}, {{ח:חיצוני|w:נחשולים|נחשולים}}, {{ח:חיצוני|w:ניר עציון|ניר עציון}}, {{ח:חיצוני|w:עופר (מושב)|עופר}}, {{ח:חיצוני|w:עין אילה|עין איילה}}, {{ח:חיצוני|w:עין הוד|עין הוד}}, {{ח:חיצוני|w:עין חוד|עין חוד}}, {{ח:חיצוני|w:עין כרמל|עין כרמל}}, {{ח:חיצוני|w:עתלית|עתלית}}, {{ח:חיצוני|w:צרופה|צרופה}}, {{ח:חיצוני|w:קיסריה (יישוב)|קיסריה}}, {{ח:חיצוני|w:שדות ים|שדות ים}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1032; 1466; תשי״ב, 1349; תשי״ג, 924; תשי״ד, 1185; תשט״ו, 321; תשי״ט, 1536; תשכ״ב, 2186; תשכ״ד, 156; תשכ״ט, 1470; תשנ״ב, 1035; תשנ״ד, 671; תשנ״ה, 1569; תשס״ה, 559; תשס״ו, 68, 446, 713; תשס״ח, 1397, 1397; תשע״ד, 522; תשע״ח, 1824; תשפ״א, 3002)}}

{{ח:סעיף*|(כו)||עוגן=תוספת 1 פרט כו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חוף השרון|חוף השרון}}''' – {{ח:חיצוני|w:אודים|אודים}}, {{ח:חיצוני|w:ארסוף|ארסוף}}, {{ח:חיצוני|w:בית יהושע|בית יהושע}}, {{ח:חיצוני|w:בני ציון|בני ציון}}, {{ח:חיצוני|w:בצרה (ישראל)|בצרה}}, {{ח:חיצוני|w:גליל ים|גליל ים}}, {{ח:חיצוני|w:געש|געש}}, {{ח:חיצוני|w:חרוצים|חרוצים}}, {{ח:חיצוני|w:יקום (קיבוץ)|יקום}}, {{ח:חיצוני|w:כפר נטר|כפר נטר}}, {{ח:חיצוני|w:רשפון|רשפון}}, {{ח:חיצוני|w:שפיים|שפיים}}, {{ח:חיצוני|w:תל יצחק|תל יצחק}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 171, 248, 307, 318; תשי״א, 171, 522, 1164; תשט״ז, 328; תשי״ח, 1518; תש״ך, 777; תשכ״ב, 551, 1500; תשכ״ג, 1548; תשל״ז, 1786; תש״ם, 589; תשנ״ד, 1091; תשנ״ו, 1007; תשנ״ט, 1087; תש״ע, 928; תשע״ד, 96, 1025; תשע״ה, 824; תשע״ז, 1090)}}

{{ח:סעיף*|(כז)||עוגן=תוספת 1 פרט כז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חבל יבנה|חבל יבנה}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית גמליאל|בית גמליאל}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת וושינגטון|בית רבן}}, {{ח:חיצוני|w:בן זכאי|בן זכאי}}, {{ח:חיצוני|w:בני דרום|בני דרום}}, {{ח:חיצוני|w:ישיבת כרם ביבנה|ישיבת כרם יבנה}}, {{ח:חיצוני|w:ניר גלים|ניר גלים}}, {{ח:חיצוני|w:קבוצת יבנה|קבוצת יבנה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 483, 924; תשי״ח, 1898; תשי״ט, 200, 359; תשכ״ד, 1754; תשכ״ה, 355; תשכ״ח, 1533; תשל״ו, 1783; תשל״ז, 56; תשמ״ה, 1281; תשנ״ב, 8; תשנ״ד, 1091; תשנ״ה, 745; תשנ״ו, 504, 854; תשס״ב, 817; תש״ע, 978; תשע״ו, 414; תשע״ט, 2134)}}

{{ח:סעיף*|(כח)||עוגן=תוספת 1 פרט כח}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית יואב|יואב}}''' – {{ח:חיצוני|w:אל עזי|אל־עזי}}, {{ח:חיצוני|w:בית גוברין (קיבוץ)|בית גוברין}}, {{ח:חיצוני|w:בית ניר|בית ניר}}, {{ח:חיצוני|w:גלאון|גלאון}}, {{ח:חיצוני|w:גת (קיבוץ)|גת}}, {{ח:חיצוני|w:ורדון|ורדון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הרי&quot;ף|כפר הרי״ף}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מנחם|כפר מנחם}}, {{ח:חיצוני|w:נגבה|נגבה}}, {{ח:חיצוני|w:נחלה (מושב)|נחלה}}, {{ח:חיצוני|w:סגולה (מושב)|סגולה}}, {{ח:חיצוני|w:קדמה|קדמה}}, {{ח:חיצוני|w:רבדים|רבדים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה יואב|שדה יואב}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1443; תשי״א, 236; תשי״ב, 475; תשי״ג, 924; תשי״ז, 91, 605; תשי״ח, 1949; תש״ך, 991; תשכ״א, 940; תשכ״ג, 1998; תשכ״ד, 1508; תשכ״ה, 2137; תשכ״ו, 2046; תשל״א, 1309; תשל״ה, 629; תשנ״ו, 557; תשנ״ט, 1084; תשס״א, 223, 902; תשס״ז, 1135; תש״ע, 934; תשע״א, 563, 963; תשע״ז, 1687; תשע״ט, 560; תשפ״א, 3736)}}

{{ח:סעיף*|(כט)||עוגן=תוספת 1 פרט כט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית יזרעאל|יזרעאל}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ם, 1975)}}

{{ח:סעיף*|(ל)||עוגן=תוספת 1 פרט ל}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית לכיש|לכיש}}''' – {{ח:חיצוני|w:אחוזם|אחוזם}}, {{ח:חיצוני|w:אליאב|אליאב}}, {{ח:חיצוני|w:אמציה (מושב)|אמציה}}, {{ח:חיצוני|w:בני דקלים|בני דקלים}}, {{ח:חיצוני|w:זוהר (מושב)|זוהר}}, {{ח:חיצוני|w:יד נתן|יד נתן}}, {{ח:חיצוני|w:כרמי קטיף|כרמי קטיף}}, {{ח:חיצוני|w:לכיש (מושב)|לכיש}}, {{ח:חיצוני|w:מנוחה|מנוחה}}, {{ח:חיצוני|w:נוגה (מושב)|נגה}}, {{ח:חיצוני|w:נהורה|נהורה}}, {{ח:חיצוני|w:נטע (יישוב)|נטע}}, {{ח:חיצוני|w:ניר ח&quot;ן|ניר חן}}, {{ח:חיצוני|w:עוצם|עוצם}}, {{ח:חיצוני|w:שדה דוד|שדה דוד}}, {{ח:חיצוני|w:שדה משה|שדה משה}}, {{ח:חיצוני|w:שחר (מושב)|שחר}}, {{ח:חיצוני|w:שקף|שקף}}, {{ח:חיצוני|w:תלמים|תלמים}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ז, 178, 606; תשי״ח, 1950; תש״ך, 992; תשכ״א, 1752; תשכ״ד, 1509; תשכ״ה, 1138, 2515; תשכ״ט, 1292; תשל״ה, 630; תשמ״ג, 879; תשמ״ח, 589; תשס״ז, 1134; תשע״א, 540; תשע״ב, 314; תשע״ג, 42; תשע״ט, 584; תשפ״ב, 3452)}}

{{ח:סעיף*|(לא)||עוגן=תוספת 1 פרט לא}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מגידו|מגידו}}''' – {{ח:חיצוני|w:אליקים|אליקים}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת עוז|גבעת עז}}, {{ח:חיצוני|w:גלעד (קיבוץ)|גלעד (אבן יצחק)}}, {{ח:חיצוני|w:דליה (קיבוץ)|דליה}}, {{ח:חיצוני|w:הזורע|הזורע}}, {{ח:חיצוני|w:יקנעם (מושבה)|יקנעם}}, {{ח:חיצוני|w:מגידו (קיבוץ)|מגידו}}, {{ח:חיצוני|w:מדרך עוז|מדרך עז}}, {{ח:חיצוני|w:משמר העמק|משמר העמק}}, {{ח:חיצוני|w:עין העמק|עין העמק}}, {{ח:חיצוני|w:עין השופט|עין השופט}}, {{ח:חיצוני|w:רמות מנשה (קיבוץ)|רמות מנשה}}, {{ח:חיצוני|w:רמת השופט|רמת השופט}} {{ח:הערה|(ע״ר 1945, 374א׳; 1947, 201א׳; ק״ת תשי״ד, 617; תש״ט, 425; תש״י, 125, 793; תשי״ג, 1382; תשנ״ב, 1411; תשס״ו, 1113; תשס״ח, 980; תשע״ג, 250; תשע״ו, 264; תשפ״ב, 3427)}}

{{ח:סעיף*|(לב)||עוגן=תוספת 1 פרט לב}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חבל מודיעין|חבל מודיעין}}''' – {{ח:חיצוני|w:אחיסמך|אחיסמך}}, {{ח:חיצוני|w:בארות יצחק|בארות יצחק}}, {{ח:חיצוני|w:בית נחמיה|בית נחמיה}}, {{ח:חיצוני|w:בית עריף|בית עריף}}, {{ח:חיצוני|w:בן שמן|בן שמן}}, {{ח:חיצוני|w:בני עטרות|בני עטרות}}, {{ח:חיצוני|w:ברקת (מושב)|ברקת}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת כ&quot;ח|גבעת כוח}}, {{ח:חיצוני|w:גנתון|גינתון}}, {{ח:חיצוני|w:גמזו (מושב)|גמזו}}, {{ח:חיצוני|w:חדיד|חדיד}}, {{ח:חיצוני|w:טירת יהודה|טירת יהודה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר דניאל|כפר דניאל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר טרומן|כפר טרומן}}, {{ח:חיצוני|w:כפר רות|כפר רות}}, {{ח:חיצוני|w:כרם בן שמן|כרם בן שמן}}, {{ח:חיצוני|w:לפיד (יישוב)|לפיד}}, {{ח:חיצוני|w:מבוא מודיעים|מבוא מודיעים}}, {{ח:חיצוני|w:מזור|מזור}}, {{ח:חיצוני|w:נופך|נופך}}, {{ח:חיצוני|w:נחלים|נחלים}}, {{ח:חיצוני|w:רינתיה|רנתיה}}, {{ח:חיצוני|w:שילת|שילת}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 420; תשי״ג, 924; תשי״ד, 1341; תשי״ח, 795; תשי״ט, 712, 1734; תשכ״ז, 2353, 2999; תשכ״ט, 48; תשל״ז, 1124; תשמ״ב, 1300; תשמ״ה, 72; תשמ״ח, 488; תשנ״ג, 1092; תשנ״ד, 597; תשנ״ה, 715; תשנ״ז, 454; תשנ״ח, 320, 746, 982, 1050; תשס״ו, 781, 820; תש״ע, 847; תשע״ב, 1057; תשפ״א, 3657)}}

{{ח:סעיף*|(לג)||עוגן=תוספת 1 פרט לג}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מנשה|מנשה}}''' – {{ח:חיצוני|w:אום אל-קוטוף|אום אל קוטוף}}, {{ח:חיצוני|w:אל-עריאן|אל־עריאן}}, {{ח:חיצוני|w:ברקאי|ברקאי}}, {{ח:חיצוני|w:גן השומרון|גן השומרון}}, {{ח:חיצוני|w:גן שמואל|גן שמואל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר גליקסון|כפר גליקסון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר פינס|כפר פינס}}, {{ח:חיצוני|w:להבות חביבה|להבות חביבה}}, {{ח:חיצוני|w:מאור|מאור}}, {{ח:חיצוני|w:מגל (קיבוץ)|מגל}}, {{ח:חיצוני|w:מי עמי|מי עמי}}, {{ח:חיצוני|w:מייסר|מייסר}}, {{ח:חיצוני|w:מענית|מענית}}, {{ח:חיצוני|w:מצפה אילן|מצפה אילן}}, {{ח:חיצוני|w:מצר (קיבוץ)|מצר}}, {{ח:חיצוני|w:משמרות|משמרות}}, {{ח:חיצוני|w:עין עירון|עין עירון}}, {{ח:חיצוני|w:עין שמר|עין שמר}}, {{ח:חיצוני|w:קציר (יישוב)|קציר}}, {{ח:חיצוני|w:רגבים|רגבים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה יצחק|שדה יצחק}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי אלעזר|תלמי אליעזר}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 490, 881; תשי״א, 1632, 171; תשי״ב, 352; תשט״ז, 416, 730; תשי״ט, 972, 1459; תש״ך, 1124; תשכ״ג, 2055; תשכ״ה, 1831; תשכ״ז, 1052; תש״ן, 818; תשנ״ב, 1217; תשנ״ו, 1451; תשס״ה, 781; תש״ע, 141, 763; תשע״ב, 1372א; תשע״ז, 295; תשע״ח, 362; תשע״ט, 672; תשפ״ב, 2273)}}

{{ח:סעיף*|(לד)||עוגן=תוספת 1 פרט לד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מעלה יוסף|מעלה יוסף}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבירים|אבירים}}, {{ח:חיצוני|w:אבן מנחם|אבן מנחם}}, {{ח:חיצוני|w:אלקוש|אלקוש}}, {{ח:חיצוני|w:גורן (מושב)|גורן}}, {{ח:חיצוני|w:גורנות הגליל|גורנות הגליל}}, {{ח:חיצוני|w:גיתה (יישוב)|גיתה}}, {{ח:חיצוני|w:מצפה הילה|הילה}}, {{ח:חיצוני|w:זרעית|זרעית}}, {{ח:חיצוני|w:חוסן|חוסן}}, {{ח:חיצוני|w:יערה|יערה}}, {{ח:חיצוני|w:לפידות|לפידות}}, {{ח:חיצוני|w:מנות|מנות}}, {{ח:חיצוני|w:מעונה|מעונה}}, {{ח:חיצוני|w:מתת|מתת}}, {{ח:חיצוני|w:נווה זיו|נווה זיו}}, {{ח:חיצוני|w:נטועה|נטועה}}, {{ח:חיצוני|w:עבדון|עבדון}}, {{ח:חיצוני|w:עין יעקב|עין יעקב}}, {{ח:חיצוני|w:פקיעין החדשה|פקיעין חדשה}}, {{ח:חיצוני|w:צוריאל|צוריאל}}, {{ח:חיצוני|w:שומרה (מושב)|שומרה}}, {{ח:חיצוני|w:שתולה|שתולה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 421; תשי״ט, 318; תשכ״ד, 1833; תשכ״ח, 2302; תשל״ו, 274; תשמ״ו, 1477; תש״ן, 896; תשנ״ד, 1090; תשנ״ו, 411; תשנ״ח, 497; תשס״ו, 1060; תשס״ז, 465; תש״ע, 981; תשע״ג, 1182; תשע״ה, 381; תשע״ט, 411, 2272; תשפ״א, 2993; תשפ״ב, 1070, 3418)}}

{{ח:סעיף*|(לה)||עוגן=תוספת 1 פרט לה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מפעלות אפק|מפעלות־אפק}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 992, 1306; תשכ״ו, 154; תשל״ג, 1730; תשל״ח, 2179; תש״ם, 1284)}}

{{ח:סעיף*|(לו)||עוגן=תוספת 1 פרט לו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מרום הגליל|מרום הגליל}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביבים|אביבים}}, {{ח:חיצוני|w:אור הגנוז|אור הגנוז}}, {{ח:חיצוני|w:אמירים|אמירים}}, {{ח:חיצוני|w:ביריה|ביריה}}, {{ח:חיצוני|w:בר יוחאי (יישוב)|בר יוחאי}}, {{ח:חיצוני|w:דוב&quot;ב|דוב״ב}}, {{ח:חיצוני|w:דלתון (מושב)|דלתון}}, {{ח:חיצוני|w:חזון (מושב)|חזון}}, {{ח:חיצוני|w:טפחות (מושב)|טפחות}}, {{ח:חיצוני|w:כלנית (יישוב)|כלנית}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חנניה|כפר חנניה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר שמאי|כפר שמאי}}, {{ח:חיצוני|w:כרם בן זמרה|כרם בן זמרה}}, {{ח:חיצוני|w:ליבנים|לבנים}}, {{ח:חיצוני|w:מירון (מושב)|מירון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חושן|ספסופה}}, {{ח:חיצוני|w:עין אל-אסד|עין אל־אסד}}, {{ח:חיצוני|w:עלמה (מושב)|עלמה}}, {{ח:חיצוני|w:עמוקה|עמוקה}}, {{ח:חיצוני|w:פרוד|פרוד}}, {{ח:חיצוני|w:ריחאניה|ריחאניה}}, {{ח:חיצוני|w:שזור|שזור}}, {{ח:חיצוני|w:שפר|שפר}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1377; תשי״ג, 924; תשי״ז, 26, 743; תשי״ח, 1668; תשי״ט, 972; תשכ״ב, 441; תשכ״ה, 1061; תש״ל, 149; תשל״ז, 1559; תשמ״ג, 553, 1598; תשמ״ו, 1056; תשמ״ח, 669; תשנ״א, 1061; תשנ״ב, 903; תשנ״ג, 396; תשנ״ד, 106, 789; תשנ״ח, 1165; תשס״ב, 1271; תשס״ד, 70, 962; תשע״ג, 82; תשע״ח, 1924; תשע״ט, 346; תשפ״א, 674, 2465)}}

{{ח:סעיף*|(לז)||עוגן=תוספת 1 פרט לז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מרחבים|מרחבים}}''' – {{ח:חיצוני|w:אשבול (מושב)|אשבול}}, {{ח:חיצוני|w:בטחה|בטחה}}, {{ח:חיצוני|w:גילת|גילת}}, {{ח:חיצוני|w:מבועים|מבועים}}, {{ח:חיצוני|w:מסלול (מושב)|מסלול}}, {{ח:חיצוני|w:ניר משה|ניר משה}}, {{ח:חיצוני|w:ניר עקיבא|ניר עקיבא}}, {{ח:חיצוני|w:פדויים|פדויים}}, {{ח:חיצוני|w:פטיש (מושב)|פטיש}}, {{ח:חיצוני|w:פעמי תש&quot;ז|פעמי תש״ז}}, {{ח:חיצוני|w:קלחים|קלחים}}, {{ח:חיצוני|w:רנן|רנן}}, {{ח:חיצוני|w:שבי דרום|שבי דרום}}, {{ח:חיצוני|w:שדה צבי|שדה צבי}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי ביל&quot;ו|תלמי ביל״ו}}, {{ח:חיצוני|w:תפרח|תפרח}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 327; תשי״ג, 924; תשי״ז, 200; תשי״ח, 425; תשי״ט, 710, 889; תש״ך, 435; תשכ״א, 222; תשכ״ד, 401; תשכ״ז, 2873; תשל״ז, 447; תשמ״ה, 956; תשס״ב, 128; תשס״ז, 1131; תשע״ד, 1144; תשע״ז, 1227; תשע״ט, 2159; תש״ף, 1728; תשפ״א, 3023)}}

{{ח:סעיף*|(לח)||עוגן=תוספת 1 פרט לח}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נחל שורק|נחל שורק}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית חלקיה|בית חלקיה}}, {{ח:חיצוני|w:בני ראם|בני ראם}}, {{ח:חיצוני|w:גני טל|גני טל}}, {{ח:חיצוני|w:חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים}}, {{ח:חיצוני|w:יד בנימין|יד בנימין}}, {{ח:חיצוני|w:יסודות (מושב)|יסודות}}, {{ח:חיצוני|w:נצר חזני|נצר חזני}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 496; תשי״א, 171; תשי״ב, 502; תשי״ג, 924; תשי״ד, 70, 460; תשט״ו, 7, 18; תשי״ח, 1355; תשי״ט, 434, 1398; תש״ך, 995; תשכ״א, 941; תשכ״ג, 2081; תשכ״ז, 172; תשס״ז, 466; תשס״ח, 862; תש״ע, 925; תשע״ב, 192; תשע״ה, 579)}}

{{ח:סעיף*|(לט)||עוגן=תוספת 1 פרט לט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נעמן|נעמן}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 764; תשכ״א, 2700; תשכ״ג, 21; תשכ״ה, 2138; תשמ״ג, 344)}}

{{ח:סעיף*|(מ)||עוגן=תוספת 1 פרט מ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית סולם צור|סולם־צור}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1253; תשכ״א, 1707; תשכ״ג, 856; תשכ״ד, 1835; תשכ״ה, 383; תשמ״ג, 344)}}

{{ח:סעיף*|(מא)||עוגן=תוספת 1 פרט מא}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שדות נגב|שדות נגב}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית הגדי|בית הגדי}}, {{ח:חיצוני|w:גבעולים|גבעולים}}, {{ח:חיצוני|w:זמרת (מושב)|זמרת}}, {{ח:חיצוני|w:זרועה|זרועה}}, {{ח:חיצוני|w:יושיביה|יושיביה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מימון|כפר מימון}}, {{ח:חיצוני|w:מלילות|מלילות}}, {{ח:חיצוני|w:מעגלים|מעגלים}}, {{ח:חיצוני|w:סעד|סעד}}, {{ח:חיצוני|w:עלומים (קיבוץ)|עלומים}}, {{ח:חיצוני|w:שיבולים|שבלים}}, {{ח:חיצוני|w:שובה|שובה}}, {{ח:חיצוני|w:שוקדה|שוקדה}}, {{ח:חיצוני|w:שרשרת (מושב)|שרשרת}}, {{ח:חיצוני|w:תושיה|תושיה}}, {{ח:חיצוני|w:תקומה|תקומה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 501, 1192; תשי״ג, 924; תשי״ד, 856; תשי״ח, 1772; תשי״ט, 889; 1735; תש״ך, 1031; תשכ״ג, 1106; תשכ״ו, 157; תשכ״ז, 2753; תשל״ז, 448; תשנ״ב, 1508; תשנ״ג, 148; תשס״ג, 447; תשס״ו, 268; תשע״ה, 404; תשע״ז, 1227; תשע״ט, 543)}}

{{ח:סעיף*|(מב)||עוגן=תוספת 1 פרט מב}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק הירדן|עמק הירדן}}''' – {{ח:חיצוני|w:אלומות|אלומות}}, {{ח:חיצוני|w:אלמגור|אלמגור}}, {{ח:חיצוני|w:אפיקים|אפיקים}}, {{ח:חיצוני|w:אשדות יעקב איחוד|אשדות יעקב (איחוד)}}, {{ח:חיצוני|w:אשדות יעקב מאוחד|אשדות יעקב (מאוחד)}}, {{ח:חיצוני|w:בית זרע|בית זרע}}, {{ח:חיצוני|w:גינוסר|גנוסר}}, {{ח:חיצוני|w:דגניה א'|דגניה א׳}}, {{ח:חיצוני|w:דגניה ב'|דגניה ב׳}}, {{ח:חיצוני|w:האון|האון}}, {{ח:חיצוני|w:חוקוק|חוקוק}}, {{ח:חיצוני|w:כנרת (מושבה)|כנרת}}, {{ח:חיצוני|w:פוריה – כפר עבודה|כפר עבודה}}, {{ח:חיצוני|w:מסדה|מסדה}}, {{ח:חיצוני|w:מעגן (קיבוץ)|מעגן}}, {{ח:חיצוני|w:פוריה – נווה עובד|נווה עובד}}, {{ח:חיצוני|w:עין גב|עין גב}}, {{ח:חיצוני|w:פוריה עילית|פוריה עילית}}, {{ח:חיצוני|w:קבוצת כנרת|קבוצת כנרת}}, {{ח:חיצוני|w:רביד|רביד}}, {{ח:חיצוני|w:שער הגולן|שער הגולן}}, {{ח:חיצוני|w:תל קציר|תל קציר}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 149, 307, 318; תשי״א, 171; תשי״ט, 710, 973; תשכ״א, 1752; תשכ״ג, 279; תשמ״ז, 212; תש״ן, 540; תשנ״א, 1062; תשנ״ב, 449; תשנ״ה, 1384; תש״ס, 68; תשס״ז, 10; תשס״ט, 236; תשע״א, 576; תשע״ג, 260; תשע״ח, 2497)}}

{{ח:סעיף*|(מג)||עוגן=תוספת 1 פרט מג}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק חפר|עמק חפר}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביחיל|אביחיל}}, {{ח:חיצוני|w:אומץ (מושב)|אומץ}}, {{ח:חיצוני|w:אחיטוב|אחיטוב}}, {{ח:חיצוני|w:אלישיב (מושב)|אלישיב}}, {{ח:חיצוני|w:בארותיים|בארותיים}}, {{ח:חיצוני|w:בורגתא|בורגתא}}, {{ח:חיצוני|w:בחן|בחן}}, {{ח:חיצוני|w:בית הלוי|בית הלוי}}, {{ח:חיצוני|w:בית חרות|בית חירות}}, {{ח:חיצוני|w:בית ינאי|בית ינאי}}, {{ח:חיצוני|w:בית יצחק-שער חפר|בית יצחק – שער חפר}}, {{ח:חיצוני|w:ביתן אהרן|ביתן אהרון}}, {{ח:חיצוני|w:בת חן|בת חן}}, {{ח:חיצוני|w:בת חפר|בת חפר}}, {{ח:חיצוני|w:גאולי תימן|גאולי תימן}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת חיים איחוד|גבעת חיים איחוד}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת חיים מאוחד|גבעת חיים מאוחד}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת שפירא (מושב)|גבעת שפירא}}, {{ח:חיצוני|w:גן יאשיה|גן יאשיה}}, {{ח:חיצוני|w:הדר עם|הדר עם}}, {{ח:חיצוני|w:המעפיל|המעפיל}}, {{ח:חיצוני|w:העוגן|העוגן}}, {{ח:חיצוני|w:חבצלת השרון (מושב)|חבצלת השרון}}, {{ח:חיצוני|w:חגלה (מושב)|חוגלה}}, {{ח:חיצוני|w:חופית (יישוב)|חופית}}, {{ח:חיצוני|w:חיבת ציון (מושב)|חיבת ציון}}, {{ח:חיצוני|w:חניאל|חניאל}}, {{ח:חיצוני|w:חרב לאת|חרב לאת}}, {{ח:חיצוני|w:יד חנה|יד חנה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ידידיה|ידידיה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הרא&quot;ה|כפר הרואה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ויתקין|כפר ויתקין}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חיים|כפר חיים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מונש|כפר מונש}}, {{ח:חיצוני|w:מכמורת|מכמורת}}, {{ח:חיצוני|w:מעברות|מעברות}}, {{ח:חיצוני|w:משמר השרון|משמר השרון}}, {{ח:חיצוני|w:עולש (מושב)|עולש}}, {{ח:חיצוני|w:עין החורש|עין החורש}}, {{ח:חיצוני|w:צוקי ים|צוקי ים}}, {{ח:חיצוני|w:שושנת העמקים (יישוב)|שושנת העמקים}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, 477א׳; 1944, 803א׳; 1945, 684א׳, 979א׳; 1947, 992א׳; ק״ת תש״ט, 351; תש״י, 81; תשי״א, 546; תשי״ג, 1065; תשי״ד, 175; תשי״ז, 272; תשי״ט, 1399; תשכ״ב, 1907; תשכ״ג, 1107, 1849; תשכ״ד, 66; תשל״ז, 2278; תשמ״ח, 1069; תשנ״א, 214; תשנ״ב, 1203, 1540; תשנ״ג, 916; תשנ״ה, 659; תשנ״ט, 215; תשס״ו, 1183; תשס״ז, 343; תש״ע, 238; תשע״ג, 156; תשע״ה, 824; תשע״ח, 2505; תשע״ט, 656; תשפ״ב, 1982, 2301, 2940)}}

{{ח:סעיף*|(מד)||עוגן=תוספת 1 פרט מד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שדות דן|שדות דן}}''' – {{ח:חיצוני|w:אחיעזר|אחיעזר}}, {{ח:חיצוני|w:גנות|גנות}}, {{ח:חיצוני|w:זיתן|זיתן}}, {{ח:חיצוני|w:חמ&quot;ד (מושב)|חמד}}, {{ח:חיצוני|w:יגל|יגל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חב&quot;ד|כפר חב״ד}}, {{ח:חיצוני|w:משמר השבעה|משמר השבעה}}, {{ח:חיצוני|w:ניר צבי|ניר צבי}}, {{ח:חיצוני|w:צפריה|צפריה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 481, 761; תשי״ג, 924, 1382; תשי״ח, 441, 795; תשי״ט, 711, 1009; תשכ״ז, 75; תשל״ח, 687; תשמ״ב, 1404; תשמ״ג, 1404; תשמ״ו, 14; תשנ״ד, 787; תשנ״ז, 456; תשנ״ח, 287, 322; תש״ע, 859; תשע״ב, 1069; תשע״ט, 2147; תשפ״א, 3016; תשפ״ב, 3650)}}

{{ח:סעיף*|(מה)||עוגן=תוספת 1 פרט מה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית קישון|קישון}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 280, 592; תש״ם, 1975)}}

{{ח:סעיף*|(מו)||עוגן=תוספת 1 פרט מו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית רמת הנגב|רמת נגב}}''' – {{ח:חיצוני|w:אשלים|אשלים}}, {{ח:חיצוני|w:באר מילכה|באר מילכה}}, {{ח:חיצוני|w:טללים|טללים}}, {{ח:חיצוני|w:כמהין (מושב)|כמהין}}, {{ח:חיצוני|w:מדרשת בן-גוריון|מדרשת בן גוריון}}, {{ח:חיצוני|w:מרחב עם|מרחב עם}}, {{ח:חיצוני|w:משאבי שדה|משאבי שדה}}, {{ח:חיצוני|w:ניצני סיני|ניצני סיני}}, {{ח:חיצוני|w:רביבים|רביבים}}, {{ח:חיצוני|w:רתמים|רתמים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה בוקר|שדה בוקר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 724; תשי״ז, 784; תשי״ט, 889, 1613; תש״ך, 1225, 1965; תשכ״ד, 1120; 1389; תשכ״ו, 2570; תש״ן, 1266; תשנ״ט, 972; תשס״ב, 129; תשס״ד, 86, 96, 710; תשס״ו, 1068; תשס״ח, 106, 430; תש״ע, 834; תשע״ד, 98; תשע״ה, 447; תשע״ט, 342; תשפ״א, 1786)}}

{{ח:סעיף*|(מז)||עוגן=תוספת 1 פרט מז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שלחים|שלחים}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מרחבים|מרחבים}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 2587; תשכ״ב, 2484; תשכ״ד, 400)}}

{{ח:סעיף*|(מח)||עוגן=תוספת 1 פרט מח}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שער הנגב|שער הנגב}}''' – {{ח:חיצוני|w:אור הנר|אור הנר}}, {{ח:חיצוני|w:ארז (קיבוץ)|ארז}}, {{ח:חיצוני|w:ברור חיל|ברור חיל}}, {{ח:חיצוני|w:גבים|גבים}}, {{ח:חיצוני|w:דורות|דורות}}, {{ח:חיצוני|w:יכיני|יכיני}}, {{ח:חיצוני|w:כפר עזה|כפר עזה}}, {{ח:חיצוני|w:מפלסים|מפלסים}}, {{ח:חיצוני|w:נחל עוז|נחל עוז}}, {{ח:חיצוני|w:ניר עם|ניר עם}}, {{ח:חיצוני|w:רוחמה|רוחמה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 437, 657; תשי״ב, 278; תשי״ג, 924; תשי״ח, 1899; תש״ך, 1965; תשכ״א, 310; תשכ״ג, 1234; תשכ״ז, 2754; תשכ״ט, 1293; תשמ״ט, 565; תשס״ה, 614; תשע״ט, 598; תשפ״א, 832)}}

{{ח:סעיף*|(מט)||עוגן=תוספת 1 פרט מט}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שפיר|שפיר}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבן שמואל|אבן שמואל}}, {{ח:חיצוני|w:איתן (מושב)|איתן}}, {{ח:חיצוני|w:אלומה (יישוב)|אלומה}}, {{ח:חיצוני|w:זבדיאל|זבדיאל}}, {{ח:חיצוני|w:זרחיה|זרחיה}}, {{ח:חיצוני|w:מרכז שפירא|מרכז שפירא}}, {{ח:חיצוני|w:משואות יצחק|משואות יצחק}}, {{ח:חיצוני|w:נועם (מושב)|נועם}}, {{ח:חיצוני|w:עוזה|עוזה}}, {{ח:חיצוני|w:עין צורים|עין צורים}}, {{ח:חיצוני|w:קוממיות|קוממיות}}, {{ח:חיצוני|w:רווחה (מושב)|רווחה}}, {{ח:חיצוני|w:שלווה (מושב)|שלווה}}, {{ח:חיצוני|w:שפיר|שפיר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 112; תשי״ד, 734; תשט״ז, 137; תשי״ז, 92, 447; תש״ך, 995; תשכ״א, 259, 2397; תשכ״ד, 1510; תשכ״ה, 1139; תשל״א, 1329; תשל״ב, 531; 1461; תשל״ד, 1190; תשל״א, 74; תשנ״ו, 558; תש״ס, 413; תשע״א, 570; תשע״ג, 42; תשע״ט, 591; תשפ״א, 3714)}}

{{ח:סעיף*|(נ)||עוגן=תוספת 1 פרט נ}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית תמר|תמר}}''' – {{ח:חיצוני|w:נאות הכיכר|נאות הככר}}, {{ח:חיצוני|w:נווה זוהר|נוה זוהר}}, {{ח:חיצוני|w:עין גדי (קיבוץ)|עין גדי}}, {{ח:חיצוני|w:עין חצבה (מושב)|עין חצבה}}, {{ח:חיצוני|w:עין תמר|עין תמר}}, {{ח:חיצוני|w:הר עמשא (יישוב)|עמשא}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ז, 747; תשי״ט, 261, 889; תשכ״א, 222; תשכ״ב, 2373; תשכ״ח, 854; תשל״ג, 1052; 1871; תשל״ה, 1844; תשל״ז, 9, 407; תשל״ח, 904, 1664; תשמ״ה, 492; תשמ״ו, 507, 1178, 1179; תשמ״ח, 926; תשמ״ט, 1138; תשס״ה, 166; תש״ע, 1486; תשע״ה, 386; תשע״ט, 538; תשפ״א, 666)}}

{{ח:סעיף*|(נא)||עוגן=תוספת 1 פרט נא}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חבל אילות|חבל אילות}}''' – {{ח:חיצוני|w:אילות|אילות}}, {{ח:חיצוני|w:אליפז (קיבוץ)|אליפז}}, {{ח:חיצוני|w:באר אורה|באר אורה}}, {{ח:חיצוני|w:גרופית|גרופית}}, {{ח:חיצוני|w:יהל|יהל}}, {{ח:חיצוני|w:יטבתה|יטבתה}}, {{ח:חיצוני|w:לוטן|לוטן}}, {{ח:חיצוני|w:נווה חריף|נווה חריף}}, {{ח:חיצוני|w:סמר|סמר}}, {{ח:חיצוני|w:קטורה|קטורה}}, {{ח:חיצוני|w:נאות סמדר|שזפון}}, {{ח:חיצוני|w:שחרות|שחרות}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 1034; תשכ״ז, 142; תשל״א, 849, 861; תשל״ג, 1156; תשל״ז, 334; תשל״ח, 1279; תשמ״ה, 493; תשנ״ג, 698; תשנ״ח, 90; תשס״ז, 175; תשס״ט, 237; תשע״ה, 445; תשע״ו, 1416; תשע״ז, 1686; תשע״ט, 691)}}

{{ח:סעיף*|(נב)||עוגן=תוספת 1 פרט נב}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביעזר|אביעזר}}, {{ח:חיצוני|w:אבן ספיר|אבן ספיר}}, {{ח:חיצוני|w:אדרת (מושב)|אדרת}}, {{ח:חיצוני|w:אורה|אורה}}, {{ח:חיצוני|w:אשתאול|אשתאול}}, {{ח:חיצוני|w:בית זית|בית זית}}, {{ח:חיצוני|w:בית מאיר|בית מאיר}}, {{ח:חיצוני|w:בית נקופה|בית נקופה}}, {{ח:חיצוני|w:בקוע|בקוע}}, {{ח:חיצוני|w:בר גיורא (מושב)|בר גיורא}}, {{ח:חיצוני|w:גבעות עדן|גבעות עדן}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת יערים|גבעת יערים}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת ישעיהו|גבעת ישעיהו}}, {{ח:חיצוני|w:גיזו|גיזו}}, {{ח:חיצוני|w:גפן (מושב)|גפן}}, {{ח:חיצוני|w:הראל (קיבוץ)|הראל}}, {{ח:חיצוני|w:זכריה (מושב)|זכריה}}, {{ח:חיצוני|w:זנוח|זנוח}}, {{ח:חיצוני|w:טל שחר|טל שחר}}, {{ח:חיצוני|w:יד השמונה|יד השמונה}}, {{ח:חיצוני|w:ישעי|ישעי}}, {{ח:חיצוני|w:כפר אוריה|כפר אוריה}}, {{ח:חיצוני|w:כסלון|כסלון}}, {{ח:חיצוני|w:לוזית|לוזית}}, {{ח:חיצוני|w:שריגים|לי־און}}, {{ח:חיצוני|w:מבוא ביתר|מבוא בית״ר}}, {{ח:חיצוני|w:מוצא עילית|מוצא עילית}}, {{ח:חיצוני|w:מחסיה|מחסיה}}, {{ח:חיצוני|w:מטע (מושב)|מטע}}, {{ח:חיצוני|w:מסילת ציון|מסילת ציון}}, {{ח:חיצוני|w:מעלה החמישה|מעלה החמישה}}, {{ח:חיצוני|w:נווה אילן|נוה אילן}}, {{ח:חיצוני|w:נווה מיכאל|נוה מיכאל}}, {{ח:חיצוני|w:נווה שלום|נוה שלום}}, {{ח:חיצוני|w:נחושה|נחושה}}, {{ח:חיצוני|w:נחם|נחם}}, {{ח:חיצוני|w:נחשון (קיבוץ)|נחשון}}, {{ח:חיצוני|w:נטף|נטף}}, {{ח:חיצוני|w:נס הרים|נס הרים}}, {{ח:חיצוני|w:נתיב הל&quot;ה|נתיב הל״ה}}, {{ח:חיצוני|w:עגור (מושב)|עגור}}, {{ח:חיצוני|w:עין נקובא|עין נקובא}}, {{ח:חיצוני|w:עין ראפה|עין ראפה}}, {{ח:חיצוני|w:עמינדב|עמינדב}}, {{ח:חיצוני|w:צובה|צובה}}, {{ח:חיצוני|w:צור הדסה|צור הדסה}}, {{ח:חיצוני|w:צלפון|צלפון}}, {{ח:חיצוני|w:צפרירים|צפרירים}}, {{ח:חיצוני|w:צרעה (קיבוץ)|צרעה}}, {{ח:חיצוני|w:קריית ענבים|קרית ענבים}}, {{ח:חיצוני|w:רמת רזיאל|רמת רזיאל}}, {{ח:חיצוני|w:רמת רחל|רמת רחל}}, {{ח:חיצוני|w:שדות מיכה|שדות מיכה}}, {{ח:חיצוני|w:שואבה|שואבה}}, {{ח:חיצוני|w:שורש (מושב)|שרש}}, {{ח:חיצוני|w:תירוש (מושב)|תירוש}}, {{ח:חיצוני|w:תעוז|תעוז}}, {{ח:חיצוני|w:תרום|תרום}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 1444; תשכ״ה, 1525; תשכ״ז, 1313; תשכ״ח, 199; תשל״ג, 1051; תשל״ד, 382; תשל״ו, 1641; תש״ם, 371, 2121; תשמ״ה, 1720, 809; תשמ״ח, 937, 531; תש״ן, 17; תשנ״ג, 178, 863; תשנ״ד, 25; תשנ״ו, 1452; תשנ״ט, 5; תשס״ג, 445; תשס״ד, 69; תשס״ז, 378; תשס״ח, 1232; תש״ע, 769; תשע״ד, 1143; תשע״ז, 296, 1686, 1730; תשפ״א, 687, 2454; תשפ״ב, 2637)}}

{{ח:סעיף*|(נג)||עוגן=תוספת 1 פרט נג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מרכז הגליל|מרכז הגליל}}''' – פורקה למועצות מקומיות {{ח:חיצוני|w:כסרא-סמיע|כסרא־סמיע}} ו{{ח:חיצוני|w:יאנוח-ג'ת|ינוח־ג׳ת}} ול{{ח:חיצוני|w:מגדל תפן|מועצה מקומית תעשייתית תפן}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ט, 1918; תש״ן, 961)}}

{{ח:סעיף*|(נג)||עוגן=תוספת 1 פרט נג}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הערבה התיכונה|הערבה התיכונה}}''' – {{ח:חיצוני|w:חצבה|חצבה}}, {{ח:חיצוני|w:ספיר (יישוב)|ספיר}}, {{ח:חיצוני|w:עידן (מושב)|עידן}}, {{ח:חיצוני|w:עין יהב|עין יהב}}, {{ח:חיצוני|w:פארן|פארן}}, {{ח:חיצוני|w:צופר (מושב)|צופר}}, {{ח:חיצוני|w:צוקים|צוקים}} {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ז, 405, 2488; תשל״ח, 1725; תש״ם, 2122; תשמ״ה, 494; תש״ן, 120; תשס״ד, 187; תשס״ח, 1118; תשע״ה, 384; תשע״ט, 541; תשפ״ב, 3656)}}

{{ח:סעיף*|(נד)||עוגן=תוספת 1 פרט נד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון}}''' – {{ח:חיצוני|w:אייל (קיבוץ)|אייל}}, {{ח:חיצוני|w:אלישמע|אלישמע}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת השלושה|גבעת השלושה}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת חן|גבעת חן}}, {{ח:חיצוני|w:גן חיים|גן חיים}}, {{ח:חיצוני|w:גני עם|גני עם}}, {{ח:חיצוני|w:גת רימון|גת רימון}}, {{ח:חיצוני|w:חגור|חגור}}, {{ח:חיצוני|w:חורשים|חורשים}}, {{ח:חיצוני|w:ירחיב|ירחיב}}, {{ח:חיצוני|w:ירקונה|ירקונה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מל&quot;ל|כפר מלל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר סירקין|כפר סירקין}}, {{ח:חיצוני|w:מגשימים|מגשימים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מעש|מעש}}, {{ח:חיצוני|w:מתן|מתן}}, {{ח:חיצוני|w:נווה ימין|נווה ימין}}, {{ח:חיצוני|w:נווה ירק|נווה ירק}}, {{ח:חיצוני|w:נחשונים|נחשונים}}, {{ח:חיצוני|w:ניר אליהו|ניר אליהו}}, {{ח:חיצוני|w:נירית|נירית}}, {{ח:חיצוני|w:עדנים|עדנים}}, {{ח:חיצוני|w:עינת|עינת}}, {{ח:חיצוני|w:צופית (מושב)|צופית}}, {{ח:חיצוני|w:צור יצחק|צור יצחק}}, {{ח:חיצוני|w:צור נתן|צור נתן}}, {{ח:חיצוני|w:רמות השבים|רמות השבים}}, {{ח:חיצוני|w:רמת הכובש|רמת הכובש}}, {{ח:חיצוני|w:שדה ורבורג|שדה ורבורג}}, {{ח:חיצוני|w:שדי חמד|שדה חמד {{ח:הערה|[צ״ל: שדי חמד]}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ם, 1273; תשמ״ב, 375; תשמ״ו, 1391; תשמ״ז, 1026; תש״ן, 690; תשנ״ג, 395; תשנ״ה, 708; תשנ״ט, 215; תשס״ג, 605; תשס״ז, 1139; תש״ע, 968; תשע״א, 1152; תשע״ב, 1068; תשע״ג, 758; תשע״ד, 1800; תשע״ה, 309; תשע״ז, 621; תשע״ט, 2206; תשפ״א, 3721)}}

{{ח:סעיף*|(נה)||עוגן=תוספת 1 פרט נה}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל}}''' – {{ח:חיצוני|w:אחוזת ברק|אחוזת ברק}}, {{ח:חיצוני|w:אלון הגליל|אלון הגליל}}, {{ח:חיצוני|w:אלוני אבא|אלוני אבא}}, {{ח:חיצוני|w:אלונים|אלונים}}, {{ח:חיצוני|w:בית זייד|בית זיד}}, {{ח:חיצוני|w:בית לחם הגלילית|בית לחם הגלילית}}, {{ח:חיצוני|w:בית שערים (מושב)|בית שערים}}, {{ח:חיצוני|w:בלפוריה|בלפוריה}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת אלה|גבעת אלה}}, {{ח:חיצוני|w:גבת|גבת}}, {{ח:חיצוני|w:גזית|גזית}}, {{ח:חיצוני|w:גניגר|גיניגר}}, {{ח:חיצוני|w:דברת|דברת}}, {{ח:חיצוני|w:הושעיה|הושעיה}}, {{ח:חיצוני|w:היוגב|היוגב}}, {{ח:חיצוני|w:הסוללים|הסוללים}}, {{ח:חיצוני|w:הרדוף (קיבוץ)|הרדוף}}, {{ח:חיצוני|w:חנתון|חנתון}}, {{ח:חיצוני|w:יפעת|יפעת}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ברוך|כפר ברוך}}, {{ח:חיצוני|w:כפר גדעון|כפר גדעון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר החורש|כפר החורש}}, {{ח:חיצוני|w:כפר יהושע|כפר יהושע}}, {{ח:חיצוני|w:מזרע|מזרע}}, {{ח:חיצוני|w:מנשייה זבדה|מנשית זבדה}}, {{ח:חיצוני|w:מרחביה (מושב)|מרחביה מושב}}, {{ח:חיצוני|w:מרחביה (קיבוץ)|מרחביה קיבוץ}}, {{ח:חיצוני|w:נהלל|נהלל}}, {{ח:חיצוני|w:סוואעד חמירה|סוואד (תמירה)}}, {{ח:חיצוני|w:עדי|עדי}}, {{ח:חיצוני|w:עין דור|עין דור}}, {{ח:חיצוני|w:ציפורי (מושב)|ציפורי}}, {{ח:חיצוני|w:רמת דוד|רמת דוד}}, {{ח:חיצוני|w:שדה יעקב|שדה יעקב}}, {{ח:חיצוני|w:שמשית|שמשית}}, {{ח:חיצוני|w:שריד|שריד}}, {{ח:חיצוני|w:תל עדשים|תל עדשים}}, {{ח:חיצוני|w:תמרת|תמרת}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 785; תשי״ד, 1237; תשי״ז, 813; תשי״ח, 420; תש״ם, 1975, 1976; תש״ן, 98; תשנ״ב, 1170, 1466; תשנ״ג, 148; תשנ״ד, 1089, 1205; תשנ״ה, 16, 1646; תשנ״ו, 926; תשנ״ז, 461; תשנ״ט, 216, 320; תשס״א, 647; תשס״ב, 1337; תשס״ה, 196, 1011; תשס״ז, 184, 594; תשע״ב, 1653; תשע״ג, 916; תשע״ו, 406, 1723; תשע״ח, 2282; תש״ף, 1844; תשפ״א, 844, 2524, 3675)}}

{{ח:סעיף*|(נו)||עוגן=תוספת 1 פרט נו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית גולן|גולן}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבני איתן|אבני איתן}}, {{ח:חיצוני|w:אודם (מושב)|אודם}}, {{ח:חיצוני|w:אורטל|אורטל}}, {{ח:חיצוני|w:אל-רום|אל רום}}, {{ח:חיצוני|w:אלוני הבשן|אלוני הבשן}}, {{ח:חיצוני|w:אלי על|אלי על}}, {{ח:חיצוני|w:אניעם|אניעם}}, {{ח:חיצוני|w:אפיק (קיבוץ)|אפיק}}, {{ח:חיצוני|w:בני יהודה (יישוב)|בני יהודה}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת יואב|גבעת יואב}}, {{ח:חיצוני|w:גשור|גשור}}, {{ח:חיצוני|w:חד נס|חד נס}}, {{ח:חיצוני|w:חיספין|חספין}}, {{ח:חיצוני|w:יונתן (מושב)|יונתן}}, {{ח:חיצוני|w:כנף|כנף}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חרוב|כפר חרוב}}, {{ח:חיצוני|w:מבוא חמה|מבוא חמה}}, {{ח:חיצוני|w:מיצר (מושב)|מיצר}}, {{ח:חיצוני|w:מעלה גמלא|מעלה גמלא}}, {{ח:חיצוני|w:מרום גולן|מרום גולן}}, {{ח:חיצוני|w:נאות גולן|נאות גולן}}, {{ח:חיצוני|w:נוב|נוב}}, {{ח:חיצוני|w:נווה אטי&quot;ב|נווה אטיב}}, {{ח:חיצוני|w:נטור|נטור}}, {{ח:חיצוני|w:עין זיוון|עין זיון}}, {{ח:חיצוני|w:קדמת צבי|קדמת צבי}}, {{ח:חיצוני|w:קלע אלון|קלע}}, {{ח:חיצוני|w:קשת (מושב)|קשת}}, {{ח:חיצוני|w:רמות (מושב)|רמות}}, {{ח:חיצוני|w:רמת מגשימים|רמת מגשימים}}, {{ח:חיצוני|w:שעל|שעל}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 379; תשנ״ה, 1452, 1724; תשס״א, 680; תשע״ג, 932; תשע״ט, 356; תשפ״ב, 2606)}}

{{ח:סעיף*|(נז)||עוגן=תוספת 1 פרט נז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית משגב|משגב}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבטליון (יישוב)|אבטליון}}, {{ח:חיצוני|w:אשבל (קיבוץ)|אשבל}}, {{ח:חיצוני|w:אשחר (יישוב)|אשחר}}, {{ח:חיצוני|w:גילון|גילון}}, {{ח:חיצוני|w:דמיידה|דמיידה}}, {{ח:חיצוני|w:הררית|הררית}}, {{ח:חיצוני|w:חוסנייה|חוסניה}}, {{ח:חיצוני|w:הר חלוץ|חלוץ}}, {{ח:חיצוני|w:חרשים|חרשים}}, {{ח:חיצוני|w:טל-אל|טל אל}}, {{ח:חיצוני|w:יובלים|יובלים}}, {{ח:חיצוני|w:יודפת|יודפת}}, {{ח:חיצוני|w:יעד|יעד}}, {{ח:חיצוני|w:כישור (קיבוץ)|כישור}}, {{ח:חיצוני|w:כמאנה|כמאנה}}, {{ח:חיצוני|w:כמון (יישוב)|כמון}}, {{ח:חיצוני|w:לבון|לבון}}, {{ח:חיצוני|w:לוטם (יישוב)|לוטם}}, {{ח:חיצוני|w:מורן (קיבוץ)|מורן}}, {{ח:חיצוני|w:מורשת (יישוב קהילתי)|מורשת}}, {{ח:חיצוני|w:מכמנים|מכמנים}}, {{ח:חיצוני|w:מנוף (יישוב)|מנוף}}, {{ח:חיצוני|w:מצפה אבי&quot;ב|מצפה אביב}}, {{ח:חיצוני|w:סלאמה (הגליל)|סלמה}}, {{ח:חיצוני|w:ערב א-נעים|ערב אל־נעים}}, {{ח:חיצוני|w:פלך (קיבוץ)|פלך}}, {{ח:חיצוני|w:מעלה צביה|צביה}}, {{ח:חיצוני|w:צורית|צורית}}, {{ח:חיצוני|w:קורנית (יישוב)|קורנית}}, {{ח:חיצוני|w:ראס אל-עין (הגליל)|ראס אל־עין}}, {{ח:חיצוני|w:רקפת (יישוב)|רקפת}}, {{ח:חיצוני|w:עצמון-שגב|שגב}}, {{ח:חיצוני|w:שורשים (יישוב קהילתי)|שורשים}}, {{ח:חיצוני|w:שכניה|שכניה}}, {{ח:חיצוני|w:תובל|תובל}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ג, 96; תשמ״ד, 1212; תשמ״ו, 1053; תשמ״ט, 595, 1136; תשנ״ב, 1473; תשנ״ד, 1090; תשנ״ה, 1650; תשנ״ו, 1429; תשנ״ח, 333; תש״ס, 69; תשס״ב, 45, 352; תשס״ג, 444; תשס״ז, 213; תש״ע, 1141; תשע״ב, 688; תשע״ג, 1152; תשע״ה, 3; תשע״ו, 408; תשע״ז, 294, 1098; תשע״ט, 395, 2256; תש״ף, 1892; תשפ״א, 2471)}}

{{ח:סעיף*|(נח)||עוגן=תוספת 1 פרט נח}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר}}''' – {{ח:חיצוני|w:אדמית|אדמית}}, {{ח:חיצוני|w:אחיהוד|אחיהוד}}, {{ח:חיצוני|w:אילון|אילון}}, {{ח:חיצוני|w:אפק (קיבוץ)|אפק}}, {{ח:חיצוני|w:אשרת (יישוב)|אשרת}}, {{ח:חיצוני|w:בוסתן הגליל|בוסתן הגליל}}, {{ח:חיצוני|w:בית העמק|בית העמק}}, {{ח:חיצוני|w:בן עמי|בן עמי}}, {{ח:חיצוני|w:בצת|בצת}}, {{ח:חיצוני|w:געתון (קיבוץ)|געתון}}, {{ח:חיצוני|w:גשר הזיו|גשר הזיו}}, {{ח:חיצוני|w:חניתה|חניתה}}, {{ח:חיצוני|w:יחיעם|יחיעם}}, {{ח:חיצוני|w:יסעור (קיבוץ)|יסעור}}, {{ח:חיצוני|w:כברי|כברי}}, {{ח:חיצוני|w:כליל|כליל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מסריק|כפר מסריק}}, {{ח:חיצוני|w:ראש הנקרה (קיבוץ)|כפר ראש הנקרה}}, {{ח:חיצוני|w:לוחמי הגטאות|לוחמי הגטאות}}, {{ח:חיצוני|w:לימן|לימן}}, {{ח:חיצוני|w:מצובה|מצובה}}, {{ח:חיצוני|w:נס עמים|נס עמים}}, {{ח:חיצוני|w:נתיב השיירה|נתיב השיירה}}, {{ח:חיצוני|w:סער|סער}}, {{ח:חיצוני|w:עברון|עברון}}, {{ח:חיצוני|w:עין המפרץ|עין המפרץ}}, {{ח:חיצוני|w:עמקה|עמקה}}, {{ח:חיצוני|w:ערב אל עראמשה|עראמשה}}, {{ח:חיצוני|w:רגבה|רגבה}}, {{ח:חיצוני|w:שבי ציון|שבי ציון}}, {{ח:חיצוני|w:שיח' דנון|שייח דנון}}, {{ח:חיצוני|w:שמרת|שמרת}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ג, 337; תש״ן, 611; תשנ״ב, 1116; תשנ״ג, 26, 800; תשנ״ה, 1210; תשנ״ו, 924; תשנ״ז, 452; תשס״א, 225, 735; תשס״ב, 189; תשס״ה, 814; תשס״ו, 78; תשס״ז, 464; תשס״ח, 1233; תשס״ט, 1065; תש״ע, 1394; תשע״ג, 949; תשע״ז, 310; תשע״ט, 383, 2190; תש״ף, 1735; תשפ״א, 2509, 3643; תשפ״ב, 2286)}}

{{ח:סעיף*|(נט)||עוגן=תוספת 1 פרט נט}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון}}''' – {{ח:חיצוני|w:בני דרור|בני דרור}}, {{ח:חיצוני|w:גאולים (מושב)|גאולים}}, {{ח:חיצוני|w:גנות הדר|גנות הדר}}, {{ח:חיצוני|w:חרות (מושב)|חרות}}, {{ח:חיצוני|w:ינוב|ינוב}}, {{ח:חיצוני|w:יעף|יעף}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הס|כפר הס}}, {{ח:חיצוני|w:כפר יעבץ|כפר יעבץ}}, {{ח:חיצוני|w:משמרת|משמרת}}, {{ח:חיצוני|w:נורדיה|נורדיה}}, {{ח:חיצוני|w:ניצני עוז|ניצני עוז}}, {{ח:חיצוני|w:עזריאל (מושב)|עזריאל}}, {{ח:חיצוני|w:עין ורד|עין ורד}}, {{ח:חיצוני|w:עין שריד|עין שריד}}, {{ח:חיצוני|w:פורת|פורת}}, {{ח:חיצוני|w:צור משה|צור משה}}, {{ח:חיצוני|w:שער אפרים|שער אפרים}}, {{ח:חיצוני|w:תנובות|תנובות}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ד, 1946; תשנ״א, 727; תשנ״ג, 916; תשנ״ח, 19; תשס״ד, 964; תשס״ז, 17; תש״ע, 864, 1140; תשע״ה, 826; תשע״ו, 411; תשפ״א, 2454; תשפ״ב, 1970)}}

{{ח:סעיף*|(ס)||עוגן=תוספת 1 פרט ס}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית משוש|משוש}}''' – פורקה למועצות המקומית {{ח:חיצוני|w:כסייפה|כסיפה}}, {{ח:חיצוני|w:ערערה-בנגב|ערערה בנגב}} ו{{ח:חיצוני|w:שגב שלום|שגב־שלום}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ח, 671; תשנ״ד, 1085; תשנ״ו, 886)}}

{{ח:סעיף*|(סא)||עוגן=תוספת 1 פרט סא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שוקת|שוקת}}''' – פורקה למועצות מקומיות {{ח:חיצוני|w:חורה|חורה}} ו{{ח:חיצוני|w:לקיה|לקיה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״א, 243; תשנ״ו, 880)}}

{{ח:סעיף*|(סב)||עוגן=תוספת 1 פרט סב}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מבואות החרמון|מבואות החרמון}}''' – {{ח:חיצוני|w:אליפלט|אליפלט}}, {{ח:חיצוני|w:אמנון (מושב)|אמנון}}, {{ח:חיצוני|w:בית הלל (מושב)|בית הלל}}, {{ח:חיצוני|w:דישון (מושב)|דישון}}, {{ח:חיצוני|w:יובל (מושב)|יובל}}, {{ח:חיצוני|w:כורזים|כורזים}}, {{ח:חיצוני|w:כחל|כחל}}, {{ח:חיצוני|w:כרכום (יישוב)|כרכום}}, {{ח:חיצוני|w:מרגליות|מרגליות}}, {{ח:חיצוני|w:משמר הירדן (מושב)|משמר הירדן}}, {{ח:חיצוני|w:רמות נפתלי|רמות נפתלי}}, {{ח:חיצוני|w:שאר ישוב|שאר ישוב}}, {{ח:חיצוני|w:שדה אליעזר|שדה אליעזר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״א, 1064; תשנ״ד, 1215; תשנ״ז, 133; תשנ״ט, 108; תש״ס, 761; תשס״ז, 177; תשע״ג, 63; תשע״ט, 351, 2250)}}

{{ח:סעיף*|(סג)||עוגן=תוספת 1 פרט סג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נוף הגליל|נוף הגליל}}''' – פורקה למועצות אזוריות {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אל-בטוף|אל־בטוף}} ו{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית בוסתאן אל מרג'|בוסתאן אל־מרג׳}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 145; תשנ״ה, 1415, 1416; תשנ״ו, 556; תשנ״ז, 460; תשנ״ט, 216; תש״ס, 577; תשס״א, 649)}}

{{ח:סעיף*|(סד)||עוגן=תוספת 1 פרט סד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נחל עירון|נחל עירון}}''' – פורקה למועצות מקומיות {{ח:חיצוני|w:מעלה עירון|מעלה עירון/טלעת עארה}} ו{{ח:חיצוני|w:בסמ&quot;ה|בסמ״ה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 249; תשנ״ד, 1212, 1215; תשנ״ז, 167)}}

{{ח:סעיף*|(סה)||עוגן=תוספת 1 פרט סה}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אל-בטוף|אל בטוף}}''' – {{ח:חיצוני|w:ואדי אל-חמאם|ואדי חמאם}}, {{ח:חיצוני|w:עוזייר|עוזיר}}, {{ח:חיצוני|w:רומאנה|רומאנה}}, {{ח:חיצוני|w:רומת אל-הייב|רומת הייב}} {{ח:הערה|(ק״ת תשס״א, 653; תשס״ד, 80; תשע״ג, 936; תשע״ד, 1192; תשפ״א, 3673)}}

{{ח:סעיף*|(סו)||עוגן=תוספת 1 פרט סו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית בוסתאן אל-מרג'|בוסתאן אל־מרג׳}}''' – {{ח:חיצוני|w:דחי (כפר)|דחי}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מצר|כפר מצר}}, {{ח:חיצוני|w:נין|נין}}, {{ח:חיצוני|w:סולם (יישוב)|סולם}} {{ח:הערה|(ק״ת תשס״א, 652; תשע״ג, 50; תשע״ו, 407)}}

{{ח:סעיף*|(סז)||עוגן=תוספת 1 פרט סז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אבו בסמה|אבו בסמה}}''' – פורקה למועצות אזוריות {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נווה מדבר|נווה מדבר}} ו{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אל קסום|אל קסום}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ד, 102, 964; תשס״ה, 764; תשס״ו, 1074; תשס״ז, 2; תשס״ח, 423; תשס״ט, 203; תשע״א, 1373; תשע״ב, 690; תשע״ג, 116, 149)}}

{{ח:סעיף*|(סח)||עוגן=תוספת 1 פרט סח}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אל קסום|אל קסום}}''' – {{ח:חיצוני|w:אום בטין|אום בטין}}, {{ח:חיצוני|w:א-סייד|אל־סייד}}, {{ח:חיצוני|w:דריג'את|דריג׳את}}, {{ח:חיצוני|w:כוחלה (כפר)|כחלה}}, {{ח:חיצוני|w:מכחול (יישוב)|מכחול}}, {{ח:חיצוני|w:סעווה (יישוב)|סעוה}}, {{ח:חיצוני|w:תראבין א-צאנע|תראבין א־צאנע}} {{ח:הערה|(ק״ת תשע״ג, 149; תשע״ט, 694)}}

{{ח:סעיף*|(סט)||עוגן=תוספת 1 פרט סט}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נווה מדבר|נווה מדבר}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבו קרינאת|אבו קרינאת}}, {{ח:חיצוני|w:אבו תלול|אבו תלול}}, {{ח:חיצוני|w:ביר הדאג'|באר הדאג׳}}, {{ח:חיצוני|w:קסר א-סיר|קצר א־סר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשע״ג, 149; תשע״ד, 2; תשע״ט, 607)}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשכ״ה, תשל״ח־2, תשמ״ט}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}})}}}}

{{ח:קטע4||הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשע״א־2|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ועדת המכרזים של המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש הועדה“ – חבר המועצה שהמועצה בחרה בו ליושב ראש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – 115.5 נקודות (ממוצע 1987: 100);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת המועצה האזורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר תושבים“ – מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין, המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, התגוררו בתחום המועצה האזורית ביום הראשון לשנת הכספים שבה נערכה ההתקשרות.

{{ח:סעיף*|2|הצמדה למדד|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בסעיפים 3(3)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|ו־8}} יתואמו ב־16 בכל חודש (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} סכום מתואם כאמור בסעיף קטן (א) יעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 100 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|3|פטורים|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשנ״ט־2, תשע״א־2, תשע״ב־3, תשע״ג, תשע״ח־2, תשע״ח־4, תש״ף, תש״ף־3, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} מועצה אזורית רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז, אם החוזה הוא מסוג חוזים אלה:
{{ח:תת|(1)}} חוזה להעברת מקרקעין לרשות המועצה האזורית;
{{ח:תת|(2)}} חוזה להעברת מקרקעין של המועצה האזורית שלפיו –
{{ח:תתת|(א)}} המקרקעין מועברים למדינה, לשירות התעסוקה, לרשות מקומית או לאיגוד ערים;
{{ח:תתת|(ב)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לרשות הדואר למטרת הקמת בית דואר, בית מיון לדואר או מרכז לחלוקת דואר;
{{ח:תתת|(ג)}} המקרקעין מועברים לחברת חשמל, לשם הקמת מיתקן חשמל הדרוש לדעת המועצה כדי להבטיח אספקת חשמל למועצה האזורית, בתנאי שהשטח המועבר אינו עולה על 100 מ״ר לכל מיתקן, וכי הקמת המיתקן תואמת את התכניות החלות על המקום לפי דיני התכנון והבניה;
{{ח:תתת|(ד)}} המקרקעין מועברים למוסד ציבורי למטרות חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט, והם מיועדים לאחת מהמטרות האמורות;
{{ח:תתת|(ה)}} המקרקעין מועברים לאדם שהתחייב לפתח אותם תוך זמן שקבעה המועצה האזורית ובהתאם לתכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, החלה עליהם, אם ביקשה המועצה לגביהם, ברוב חבריה, לשחררה מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את בקשת המועצה האזורית לאחר שנוכח, כי בנסיבות הענין עריכת המכרז לא תביא תועלת, לרבות תועלת כספית;
{{ח:תתת|(ו)}} העברת המקרקעין דרושה לביצוע השלמה, חלוקה, איחוד, הפרדה או חלוקה מחדש של מקרקעין, הכרוכים בביצוע תכנית שנתאשרה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(ז)}} המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי המועצה האזורית או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת המועצה האזורית;
{{ח:תתת|(ח)}} המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין;
{{ח:תתת|(ט)}} המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים;
{{ח:תתת|(י)}} המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין;
{{ח:תתת|(יא)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}, או שהם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו;
{{ח:תתת|(יב)}} המקרקעין הם דירות למגורים המועברות לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי המועצה האזורית, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את המועצה האזורית מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה;
{{ח:תתת|(יג)}} המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום המועצה האזורית לפי בקשתה ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה אינה פחותה מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין;
{{ח:תתת|(יד)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהמועצה האזורית התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי סעיף 3(13) ולמשך תקופת ההתקשרות;
{{ח:תתת|(טו)}} המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למועצה האזורית פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של המועצה, ובאין מנהל כללי – מזכיר המועצה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה והיועץ המשפטי למועצה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז; החלטות הוועדה לפי פסקת משנה זו ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה האזורית בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה;
{{ח:תת|(3)}} חוזה להעברת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 15,000 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף – חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 30,400 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(4)}} חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחיד בארץ לאותם טובין, או עם המומחה היחיד בארץ לביצוע אותה העבודה, אם המומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע, בכתב, באישור הוועדה, כי אכן אותו ספק או מומחה הוא היחידי בארץ;
{{ח:תת|(5)}} חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית;
{{ח:תת|(6)}} חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהמועצה האזורית מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש;
{{ח:תת|(7)|(א)}} חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה האזורית בפרט מפרטי חוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות אינו עולה על 50% מההוצאות לגבי אותו פרט על פי החוזה הקיים;
{{ח:תתת|(ב)}} חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה האזורית על ידי הוספת פרטים לחוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות בשל הוספה זו אינו עולה על 25% מכלל הוצאות המועצה האזורית על פי החוזה הקיים או על 50% אם המועצה קבעה שעריכת המכרז לא תביא תועלת;
{{ח:תת|(8)}} חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה;
{{ח:תת|(9)}} חוזה לאחזקה והפעלה של מיתקני ביוב על ידי תאגיד, במקרה שהתמורה לעבודות היא מסירת הקולחין, ובלבד שנציב המים אישר את מסירת הקולחין;
{{ח:תת|(10)}} התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 3|בתקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}} (להלן – התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או – התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה;
{{ח:תתת|(ב)}} שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדי התאגיד זכאים על פי כל דין לגמלה או לתגמול בשל נכות, או לקצבת זקנה מן המוסד לביטוח לאומי, וההתקשרות היא לרכישת שירותים או לביצוע עבודה;
{{ח:תת|(11)}} חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שהשר התיר לערוך ללא מכרז;
{{ח:תת|(12)}} התקשרות עם המדינה;
{{ח:תת|(13)}} התקשרות עם תאגיד המוכר כמוסד ללא כוונת רווח, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה לצורך ביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח למטרה של חינוך, תרבות, רווחה או ספורט בתחומה של המועצה האזורית, ובלבד שהמועצה האזורית מחזיקה 40% לפחות מהונו של התאגיד האמור או מכוח ההצבעה בו או בכוח למנות 40% לפחות מחברי הגוף המנהל שלו, וכן התקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם;
{{ח:תתת|(ב)}} עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה;
{{ח:תתת|(ג)}} התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(ד)}} המועצה תאשר מדי שנה בשנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם;
{{ח:תתת|(ה)}} שר הפנים אישר למועצה האזורית לייסד את התאגיד בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(א)(11) לצו זה}};
{{ח:תתת|(ו)}} לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין;
{{ח:תתתת|(2)}} אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, ובלבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו;
{{ח:תת|(14)}} חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר;
{{ח:תת|(15)}} התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם;
{{ח:תתת|(ב)}} ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי – מזכיר המועצה האזורית, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה האזורית והיועץ המשפטי למועצה האזורית, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם המועצה האזורית, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות;
{{ח:תתת|(ג)}} החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת}} החלטות הוועדה לפי פסקת משנה (ב) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה האזורית שבעה ימי עבודה לפחות לפני כריתת החוזה, לרבות האפשרות לפנות לוועדה בנושא, והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת בהחלטה מנומקת מטעמים של דחיפות; הסכם שנערך לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המועצה האזורית לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום כריתתו;
{{ח:תת|(16)}} התקשרות עם רשות מקומית אחרת לקבלת שירותים מהסוג שניתן על ידה במסגרת סמכויותיה ותפקידיה לפי כל דין, לצורך מילוי סמכויות המועצה האזורית ותפקידיה לפי כל דין, לאחר שהמועצה האזורית שוכנעה שההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות והיא מיטיבה עמה;
{{ח:תת|(17)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף*|4|הצעה שלא נדונה בוועדה|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} בחוזה הטעון מכרז לא ידונו מועצת המועצה האזורית או ראש המועצה בהצעת מחירים שלא נדונה קודם לכן בועדה על פי {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}}.

{{ח:סעיף*|5|פיצול חוזים|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} עמדה מועצה אזורית להתקשר בזמן אחד במספר חוזים להזמנת אותם טובין, או לביצוע עבודות המהוות למעשה עבודה שלמה אחת, יראו את כל אותם חוזים כאילו היו – לענין {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} – חוזה אחד.

{{ח:סעיף*|6|שמירת סודיות|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} לא ימסור אדם שום ידיעה שהגיעה לידו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם, או בענין מהלך הדיונים בוועדה והחלטתה, אלא לאדם שהוסמך כדין לקבל אותה ידיעה, ובדרך שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}.

{{ח:סעיף*|7|פנקס המכרזים|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} כל מכרז יסומן במספר סידורי ויירשם בפנקס שיוחזק במקום שהורה יושב ראש הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם רשאי לעיין בפנקס בשעות המיועדות לקבלת קהל במשרדי המועצה האזורית.

{{ח:סעיף*|8|מכרז זוטא|תיקון: תשע״א־2|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה אזורית רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 15,000 שקלים חדשים, אולם אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, על פי מכרז שאינו פומבי (להלן – מכרז זוטא).
{{ח:תת|(א1)}} מועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים, על פי מכרז זוטא.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה תנהל רשימה של ספקים וקבלנים, אשר רשאים להשתתף במכרז זוטא, ותקבע את אמות המידה שלפיהן יפנו אל הספקים והקבלנים האמורים; הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור; כל ספק או קבלן רשאי לבקש לצרפו לרשימה האמורה והועדה תדון בבקשתו; החליטה הועדה שלא לצרף קבלן או ספק כאמור לרשימה, או החליטה למחוק ספק או קבלן מהרשימה, תנמק את החלטתה; לא תחליט הועדה אלא לאחר שאפשרה לאותו ספק או קבלן להביא את טענותיו בפניה.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה תמציא אחת לשנה למועצה ולמבקר המועצה את רשימת הספקים והקבלנים כאמור, וכן פירוט הספקים והקבלנים שראש המועצה פנה אליהם לפי סעיף זה במכרזי זוטא; הפירוט האמור יהיה פתוח לעיון הספקים והקבלנים הכלולים בו.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מכרז זוטא לספקים או קבלנים הכלולים ברשימה, תיעשה על ידי משלוח הודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, או על ידי מסירה לידי הנמען בידי מזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך לענין זה, לפי הפירוט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 15,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 37,500 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 74,200 שקלים חדשים – לארבעה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה;
{{ח:תתת|(2)}} אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 37,500 שקלים חדשים ואינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 74,200 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים – לששה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2) לסעיף משנה (ד), רשאי ראש המועצה לשלוח את ההודעה לשני ספקים או קבלנים לפחות, אם מקום עסקם נמצא בחוץ לארץ ואין ספקים או קבלנים אחרים בארץ לטובין או לעבודה הנדרשים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה), יהיה רשאי להשתתף במכרז זוטא כל ספק או קבלן הכלול ברשימה לסוג החוזה המוצע, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת הצעות.

{{ח:סעיף*|9|מכרז פומבי|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} רצתה מועצה אזורית להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, יפרסם ראש המועצה הודעה על כך ובה יפורטו:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור נושא החוזה המוצע;
{{ח:תתת|(2)}} המקום והמועד האחרון להגשת מסמכי המכרז;
{{ח:תתת|(3)}} המקום לקבלת פרטים נוספים וטפסי מסמכי המכרז.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מכרז פומבי תיעשה על ידי פרסומה בשני עתונים יומיים לפחות הנדפסים בישראל, שאחד מהם לפחות הוא בשפה העברית.
{{ח:תת|(ג)}} פרסם ראש המועצה הודעה על מכרז פומבי, רשאי הוא גם לפרסמה ברבים בחוץ לארץ, או לשלוח את ההודעה לספקים או לקבלנים שמקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ובלבד שישלח את ההודעה לפחות לשני ספקים או קבלנים כאמור.

{{ח:סעיף*|10|מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה או מי שהוא הסמיך לכך ימציא לכל אדם המבקש להשתתף במכרז פומבי או במכרז זוטא, על פי בקשתו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|בסעיף 8(ו)}}, ולכל אדם שראש המועצה פנה אליו בהודעה על מכרז זוטא, את מסמכי המכרז המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי המכרז, לרבות תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז;
{{ח:תתת|(2)}} נוסח ”מסמך הצעת המשתתף במכרז“;
{{ח:תתת|(3)}} נוסח של החוזה המוצע;
{{ח:תתת|(4)}} לוח זמנים ותנאי תשלום;
{{ח:תתת|(5)}} התכנית והמפרטים הנוגעים לביצוע החוזה;
{{ח:תתת|(6)}} כתבי כמויות טפסי הצעת מחירים;
{{ח:תתת|(7)}} רשימת החמרים וכמויותיהם, ציוד העזר והמכונות שהמועצה תספק לצורך ביצוע העבודה נושא החוזה ותנאי מסירתם;
{{ח:תתת|(8)}} נוסחי הערבויות הבנקאיות הנדרשות, גובה הערבות ומשך הערבות;
{{ח:תתת|(9)}} מעטפה הנושאת את מספר המכרז לשם הגשת מסמכי מכרז (להלן – מעטפת המכרז);
{{ח:תתת|(10)}} התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|בחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}} (להלן – התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שהתקיימו אלה:
{{ח:תתת}} התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה;
{{ח:תתת}} או – התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה;
{{ח:תתת|(11)}} כל מידע או מסמך אחרים שראש המועצה ימצא לנכון למסור או לדרוש, לרבות בדבר כושרו, נסיונו ויכולתו של המציע.
{{ח:תת|(ב)}} המצאת מסמכי מכרז פומבי תהא תמורת תשלום כפי שקבעה המועצה האזורית דרך כלל, לסוג של מכרזים או למכרז פלוני.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש המועצה להחליט שלא להמציא את המסמכים המפורטים בפסקאות (3) ו־(5) של סעיף קטן (א), אלא להציגם לעיון במקום שיקבע; החליט ראש המועצה כאמור, יצרף למסמכי המכרז הודעה על המקום והמועד לעיון במסמכים.
{{ח:תת|(ד)}} תינתן הזדמנות סבירה ושווה לכל אדם לעיין במסמכי המכרז, כפי שפורטו בסעיף קטן (א), לבקר בנכס ולקבל הסברים לגביהם.
{{ח:תת|(ה)}} כל אדם שעיין במסמכי המכרז, שקיבל מסמכי מכרז או שביקר בנכס, יאשר זאת בכתב.

{{ח:סעיף*|11|אומדן|עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:תת|(א)}} לפני תום המועד להגשת ההצעות יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים האמורה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 14|בסעיף 14(א)}}, אומדן מפורט של ההוצאות או ההכנסות הכרוכות בחוזה המוצע.
{{ח:תת|(ב)}} היה נושא המכרז חוזה להעברת מקרקעין, יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים שומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין.
{{ח:תת|(ג)}} האומדן או שומת המקרקעין (להלן – האומדן) יופקדו בתיבת המכרזים לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז.

{{ח:סעיף*|12|המועד האחרון להגשת מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:ת}} המועד להגשת מסמכי המכרז ייקבע בהתחשב בנושא החוזה המוצע ותנאיו, המועד יהיה לא מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ־90 ימים מיום פרסום ההודעה, אולם רשאי יושב ראש ועדת המכרזים לקבוע מועד אחרון להגשת מסמכי המכרז המאוחר מ־90 ימים מיום הפרסום האמור.

{{ח:סעיף*|13|הגשת מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} המעונין להשתתף במכרז יגיש למועצה האזורית את מסמכי המכרז כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10|בסעיף 10(א)}}, וכן כל מסמך שידרוש ראש המועצה, כגון אישור פקיד השומה או רואה חשבון בגין ניהול ספרים כחוק, אישור רישום בפנקס הקבלנים וכיוצא באלה; נדרשו מסמכים כאמור – יהפכו חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז.
{{ח:תת|(ב)}} מסמכי המכרז ייחתמו בידי המציע ויוגשו על גבי הטפסים שהומצאו בתוך מעטפת המכרז, כשהיא סגורה היטב, בדרך ובמועד שנקבעו בתנאי המכרז; המסמכים מפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10|בסעיף 10(א)(2) ו־(6)}} יוגשו בשני עותקים.

{{ח:סעיף*|14|קבלת המסמכים במועצה|עוגן=תוספת 2 פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} עובד המועצה שראש המועצה מינה לכך יכניס כל מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז לתוך תיבה מיוחדת נעולה בשני מנעולים, שמפתחותיהם נשמרים בידי שני אנשים שראש המועצה הסמיך אותם לכך (להלן – תיבת המכרזים).
{{ח:תת|(ב)}} מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה האזורית אחרי תום המועד להגשת מסמכי המכרז לא תוכנס לתיבת המכרזים ותוחזר לשולח, מבלי לפתוח אותה ובלי לגלות את תכנה, זולת לצורך בירור שמו ומענו של השולח.
{{ח:תת|(ג)}} מעטפת מכרז שנמסרה למשלוח בדואר רשום יראו אותה כאילו נתקבלה במועצה האזורית במועד מסירתה כאמור, וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך.
{{ח:תת|(ד)}} מעטפת המכרז שנשלחה מחוץ לארץ, יראו אותה, על אף האמור בסעיף קטן (ג), כאילו נתקבלה במועצה האזורית במועד שבו הגיעה לדואר בישראל וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך.
{{ח:תת|(ה)}} מעטפת מכרז שנמסרה בידי מגיש מסמכי המכרז (להלן – מסירה ידנית) תימסר לעובד המועצה האזורית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 14|בסעיף 14(א)}}, ויראו אותה כאילו נתקבלה במועד הרשום באישור קבלתה.

{{ח:סעיף*|15|פתיחת תיבת המכרזים|עוגן=תוספת 2 פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} לא לפני 7 ימים לאחר תום המועד להגשת מסמכי המכרז במקרה של משלוח בדואר, ולא יאוחר מ־14 ימים מתום אותו מועד, תיפתח תיבת המכרזים בידי האנשים שהוסמכו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 14|בתקנה 14(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} נקבע בתנאי המכרז כי מסירה תהא במסירה ידנית בלבד, תיפתח תיבת המכרזים החל מתום המועד שנקבע להגשת מסמכי המכרז לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 12|סעיף 12}}, ולא יאוחר מ־14 ימים מהמועד שנקבע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה יפרסם הודעה על המקום והמועד בו תיפתח תיבת המכרזים לענין מכרז פלוני, ויציין בה כי כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים וההצעות ורישום מסמכי המכרז; ההודעה תודבק בכניסה לבנין הראשי של המועצה וכן בכניסה לבנין שבו תיפתח תיבת המכרזים, ותימסר לכל מעונין הפונה לשם קבלתה.
{{ח:תת|(ד)}} תיבת המכרזים תיפתח רק אם יהיו נוכחים חבר הועדה שקבעה הועדה, וכן עובדי המועצה שראש המועצה הסמיך לכך כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 14|בסעיף 14(א)}}.
{{ח:תת|(ה)}} כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים ורישום מסמכי המכרזים בפרוטוקול.

{{ח:סעיף*|16|צורת ניהול הפרוטוקול|עוגן=תוספת 2 פרט 16}}
{{ח:ת}} הפרוטוקול ינוהל בשני עותקים, שאחד מהם יימסר למשמורת לעובד המועצה האזורית שקבע לכך ראש המועצה.

{{ח:סעיף*|17|רישום מסמכי מכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 17}}
{{ח:תת|(א)}} משנפתחה תיבת המכרזים, יוצאו ממנה המעטפות והאומדן הנוגעים למכרז, שלגביו נקבע מועד פתיחת מסמכי המכרז באותו יום; כל מעטפה תסומן במספר סידורי, ומספרן הכולל של המעטפות יירשם בפרוטוקול.
{{ח:תת|(ב)}} לאחר הסימון, כאמור בסעיף קטן (א) תיפתח כל מעטפה, וחבר הועדה יחתום בראשי תיבות על כל גליון או חוברת כרוכה שהוצאו מכל מעטפה, וכן יחתום על גבי האומדן.
{{ח:תת|(ג)}} שמות המשתתפים במכרז, הסכום הכולל של כל אחד ממסמכי המכרז, מספר הגליונות שהוצאו מכל מעטפת מכרז והאומדן יירשמו בפרוטוקול, אולם לפני רישומם יכריז עליהם חבר הועדה שנקבע כאמור.

{{ח:סעיף*|18|חוות דעת מומחה|עוגן=תוספת 2 פרט 18}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה ימסור, ללא דיחוי, העתק של כל מסמכי המכרז שהוצאו מתיבת המכרזים לידי המומחה שקבעה הועדה דרך כלל לאותו סוג של חוזים שאליו משתייך החוזה המוצע במכרז לשם קבלת חוות דעתו (להלן – המומחה).
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבע מומחה, יכנס היושב ראש את הועדה והיא תחליט בדבר הצורך בהתייעצות במומחה ובדבר בחירתו.
{{ח:תת|(ג)}} נתגלתה במסמכי המכרז, בעת הבדיקה בידי מומחה או בידי הועדה, טעות חשבונית, תתוקן הטעות בידי יושב ראש הועדה ועל דעת הועדה; התיקון יירשם בפרוטוקול; נתגלתה אי התאמה בין המחיר הכולל של מספר יחידות ובין המחיר של כל יחידה שצויין במסמכי המכרז, תתוקן אי ההתאמה בהסתמך על המחיר של כל יחידה.

{{ח:סעיף*|18א|איסור ניהול משא ומתן|תיקון: תשנ״ז|עוגן=תוספת 2 פרט 18א}}
{{ח:ת}} לא ינוהל משא ומתן עם משתתף במכרז בטרם נקבע הזוכה במכרז.

{{ח:סעיף*|19|בירור פרטים|תיקון: תשנ״ז|עוגן=תוספת 2 פרט 19}}
{{ח:תת|(א)}} מבלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18א|סעיף 18א}}, הועדה רשאית להזמין בעל הצעה כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש, וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת זו}}.
{{ח:תת|(ב)}} הבירור יעשה בידי הועדה או מי שהיא קבעה.
{{ח:תת|(ג)}} פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול.

{{ח:סעיף*|20|פסילת מסמכי מכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 20}}
{{ח:תת|(א)}} היה לועדה, אחרי עיון במסמכי המכרז, יסוד סביר לחשוב שכוונתו של בעל מסמכי המכרז היתה להוליך את הועדה שולל, על ידי שגיאות שנעשו במכוון, או על ידי תכסיסים בלתי הוגנים, רשאית היא – לאחר שנתנה לבעל מסמכי המכרז הזדמנות להביא טענותיו – להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש.
{{ח:תת|(ב)}} נראה לועדה אחר עיון במסמכי המכרז ולאחר שניתנה לבעל מסמכי מכרז הזדמנות להביא טענותיו, כי המוצע במסמכי המכרז מבוסס על הבנה מוטעית של נושא המכרז או על הנחות בלתי נכונות, או שהמחירים שצויינו בהם אינם סבירים, רשאית היא להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש.
{{ח:תת|(ג)}} מסמכי מכרז שהוגשו שלא בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת זו}} או שלא בהתאם לתנאי המכרז או שצורפה להם הסתייגות עקרונית או שינוי יסודי – פסולים.
{{ח:תת|(ד)}} נימוקי החלטות הועדה על פי סעיף זה יירשמו בפרוטוקול.

{{ח:סעיף*|21|דיון במסמכי מכרז שנקבעו כהצעות|עוגן=תוספת 2 פרט 21}}
{{ח:ת}} לאחר שהועדה סיימה את בדיקת כל מסמכי המכרז שהוגשו ועיינה בחוות דעתו של מומחה ושל יועץ משפטי – אם ניתנו כאלה – ירשום יושב ראש הועדה את כל הסכומים המופיעים במסמכי המכרז שנותרו לדיון (להלן – ההצעות) ויקבע מתוכם את ההצעה הזולה ביותר, ולענין חוזה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 22|בסעיף 22(ד)}} – את ההצעה הגבוהה ביותר.

{{ח:סעיף*|22|המלצות הוועדה|תיקון: תשע״ו־2|עוגן=תוספת 2 פרט 22}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת המכרזים תמליץ על מתן עדיפות לרכישת טובין מתוצרת הארץ, כל עוד מחיריהם אינם גבוהים ביותר מ־15% ממחיר הטובין המיובאים ובתנאי שהטיב ויתר התנאים עונים על דרישות המזמין.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור בצו זה תמליץ הועדה על ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שהמחירים המוצעים הם הוגנים וסבירים בהתחשב עם האומדן שנמסר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 11|בסעיף 11}}.
{{ח:תת|(ג)}} אם החליטה הועדה להמליץ על הצעה שאיננה הזולה ביותר, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} היה נושא המכרז חוזה למכירת מקרקעין או טובין של המועצה האזורית, תמליץ הועדה על ההצעה הגבוהה ביותר, כל עוד אינה נמוכה באופן בלתי סביר מן הסכום שנקבע באומדן; אולם הועדה רשאית להמליץ על הצעה שאיננה הגבוהה ביותר אם נוכחה שהדבר הוא לתועלת הציבור; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה רשאית, לאחר שנתנה לבעל ההצעה הזדמנות להביא טענותיו, שלא להמליץ על ההצעה הזולה ביותר בהתחשב בכשרו, נסיונו או יכולתו של בעל ההצעה לבצע את החוזה המוצע או לעמוד בתנאיו; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. הוראה זו לא תחול על מכרז זוטא.
{{ח:תת|(ה1)}} מצאה הוועדה כי על פי סעיף זה יש להמליץ באותה מידה על שתי הצעות, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תמליץ הוועדה על ההצעה האמורה ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר; לעניין זה, ”אישור“, ”אמצעי שליטה“, ”מחזיקה בשליטה“, ”נושא משרה“, ”עסק“, ”עסק בשליטת אישה“, ”קרוב“ ו”תצהיר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב לחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ו)}} לא תמליץ הועדה, דרך כלל, על הצעה אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הועדה; המליצה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה.
{{ח:תת|(ז)}} הועדה רשאית שלא להמליץ על כל הצעה שהיא, אך עליה לרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה.
{{ח:תת|(ח)}} לא הוגשה כל הצעה למכרז, או נדונה הצעה יחידה והועדה לא המליצה עליה או על הצעה כלשהי, או שהמועצה החליטה שלא לאשר הצעה של ראש המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40א|סעיף 40א(ג) לצו זה}}, רשאית מועצה אזורית להתקשר בחוזה ללא מכרז, לאחר שהמועצה החליטה על כך ברוב חבריה ולאחר שנוכחה שבנסיבות הענין עריכת מכרז לא תביא תועלת.
{{ח:תת|(ט)}} לאחר קבלת החלטה סופית של הועדה רשאי כל משתתף במכרז לעיין בהחלטתה הסופית של הועדה, ובהצעת הזוכה במכרז.

{{ח:סעיף*|23|ביטול מכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 23}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה האזורית רשאית לבטל מכרז, אם ועדת המכרזים החליטה על כך, וראש המועצה אישר את החלטתה.
{{ח:תת|(ב)}} אין לפרסם מכרז אחר, כאשר אין בין המכרז שבוטל כאמור בסעיף קטן (א) ובין המכרז האחר שוני מהותי, זולת אם לדעת הועדה נשתנו הנסיבות שגרמו להחלטה על הביטול.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה האזורית לפרסם מכרז חדש אם לא הוגשה כל הצעה למכרז הנדון, או נדונה הצעה יחידה והוועדה לא המליצה עליה.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשנ״ז־2}}

{{ח:קטע3||{{ח:הערה|טפסים}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״א|עוגן=תוספת 3 טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1:''' תצהיר ועדת הבחירות בדבר נכונות פנקס הבוחרים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 143|תקנה 143(א)}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״א|עוגן=תוספת 3 טופס 1א}}
{{ח:ת}} '''טופס 1א:''' הצעת מועמד לבחירת ראש מועצה אזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(1)}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ח, תשע״א|עוגן=תוספת 3 טופס 1ב}}
{{ח:ת}} '''טופס 1ב:''' הצעת מועמדות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(א1)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2:''' רשימת מועמדים לבחירות למועצת המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(2)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 3}}
{{ח:ת}} '''טופס 3:''' רשימת מועמדים לבחירות לועד מקומי/נציגות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(3)}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״א|עוגן=תוספת 3 טופס 4}}
{{ח:ת}} '''טופס 4:''' הסכמת מועמד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153(א)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 5}}
{{ח:ת}} '''טופס 5:''' כתב מינוי יושב ראש/חבר ועדת קלפי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 177|סעיף 177(ו)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 6}}
{{ח:ת}} '''טופס 6:''' כתב מינוי למשקיף {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 180|סעיף 180}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 3 טופס 6א}}
{{ח:ת}} '''טופס 6א:''' הודעה על חילופי גברי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 177|סעיף 177}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ס|עוגן=תוספת 3 טופס 7}}
{{ח:ת}} '''טופס 7:''' כתב מינוי למזכיר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181(ב)}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 8}}
{{ח:ת}} '''טופס 8:''' פרוטוקול של ועדת קלפי לראש המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 192|סעיף 192(א)}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 9}}
{{ח:ת}} '''טופס 9:''' פרוטוקול של ועדת קלפי – בחירות למועצת המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 192|סעיף 192(א)}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 10}}
{{ח:ת}} '''טופס 10:''' פרוטוקול של ועדת קלפי – בחירות לועד מקומי/נציגות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 192|סעיף 192(א)}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד|עוגן=תוספת 3 טופס 10א}}
{{ח:ת}} '''טופס 10א:''' פרטי מלווים למצביעים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197(ב)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 11}}
{{ח:ת}} '''טופס 11:''' גליון ספירת הקולות בבחירות לראש המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(1)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 12}}
{{ח:ת}} '''טופס 12:''' גליון ספירת הקולות בבחירות למועצת המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(1)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 13}}
{{ח:ת}} '''טופס 13:''' גליון ספירת הקולות בבחירות לועד מקומי/נציגות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(1)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 14}}
{{ח:ת}} '''טופס 14:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות לראש המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(2)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 15}}
{{ח:ת}} '''טופס 15:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות למועצת המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(2)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 16}}
{{ח:ת}} '''טופס 16:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות לועד מקומי/נציגות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(2)}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ס, תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 17}}
{{ח:ת}} '''טופס 17:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות לראש המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 209|סעיף 209(א)}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 18}}
{{ח:ת}} '''טופס 18:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות למועצת המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 209|סעיף 209(א)}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 19}}
{{ח:ת}} '''טופס 19:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות לועד מקומי/נציגות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 209|סעיף 209(א)}})}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשנ״ט}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 80א|סעיף 80א}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 4 פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגזבר“ – גזבר המועצה או מי שהוא הסמיכו לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקטלוג האחיד“ – הגדרה אחידה לזיהוי טובין של המועצה שפרסם המנהל הכללי של משרד הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי ששר הפנים הסמיכו למנהל לענין {{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת זו}} או המנהל הכללי של משרד הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת רכש ובלאי“ – ועדה שמינתה המועצה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 5|סעיף 5}} לאשר ביצוע רכישות למועצה, רישומן וגריעתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידה“ – יחידת רישום עצמאית כגון אגף, מחלקה, מוסד או כל מיתקן אחר של המועצה המחזיק במצאי, שרשם המצאי קבעו כיחידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן“ – מקום ריכוז, רישום, אחסון וניפוק מלאי של המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי“ – טובין המצויים במחסן של המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מחסן“ – עובד המועצה שמונה לנהל מלאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רכש ואספקה“ – מי שמונה בידי המועצה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 5|סעיף 5}} לרכישת טובין, אחסנתם, הספקתם, שמירה עליהם ולקביעת רמת המלאי או מי שהוא הסמיכו לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר קטלוגי“ – מספר זיהוי של פריט טובין כפי שהוא מופיע בקטלוג האחיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצאי“ – טובין בני קיימא שאינם מאוחסנים במחסן המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טובין“ – מיטלטלין שבבעלות מועצה או שנמסרו לה דרך שכירות, שאילה או רשיון, לרבות כאלה שנתרמו או שנרכשו מכספי תרומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס“ – רשימה בספר המלאי והמצאי של המועצה ערוכה לפי מספרים קטלוגיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – פרק זמן של 3 חודשים שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של אותה שנת כספים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכישה“ – לרבות שכירות ושאילה של טובין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רמת מלאי“ – כמות או שווי כספי של מלאי במחסן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם מצאי“ – עובד המועצה שמונה לנהל רישום מצאי של טובין במועצה.

{{ח:קטע3|תוספת 4 פרק ב|פרק ב׳: כללי}}

{{ח:סעיף*|2|רכישת טובין וניהול מחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} המועצה תסדיר את רכישותיה, תנהל את מחסניה ואת הטובין שלה בהתאם להוראות אלה.

{{ח:סעיף*|3|ניהול פנקס|עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} המועצה מנהל פנקס באחד מן האמצעים הנמצאים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} מערכת עיבוד נתונים אוטומטית מרכזית לניהול טובין שעליה יורה המנהל;
{{ח:תת|(2)}} מערכת עיבוד נתונים אוטומטית נפרדת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מערכת עיבוד הנתונים מאפשרת מעקב אחר הרישום של החשבון הנגדי בהנהלת החשבונות של המועצה ואיתור התיעוד המתאים;
{{ח:תתת|(ב)}} נתקבל דיווח על יתרות כספיות במתכונת שעליה הורה רואה החשבון של המועצה;
{{ח:תתת|(ג)}} המערכת מאפשרת העברת הדיווח למערכת עיבוד נתונים מרכזית באמצעים ממוכנים;
{{ח:תתת|(ד)}} תכנון עיבוד הנתונים יהיה בהתאם להוראות כל דין ויאפשר בדיקה פנימית ובקרת נתונים;
{{ח:תת|(3)}} לפי בקשת ראש המועצה – בדרך אחרת שעליה הורה רואה חשבון שהמנהל מינה לאותה מועצה ובאופן שהורה.

{{ח:סעיף*|4|איסור מחיקה|עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} כל הרישומים בטפסים המשמשים להסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין לפי הוראות אלה ייעשו ללא מחיקות.
{{ח:תת|(ב)}} תיקון רישום, כאמור בסעיף קטן (א), לא ייעשה בדרך של מחיקה, אלא בדרך של כתיבת הנתון החדש בשורה חדשה בציון שם מבצע התיקון, תאריך ביצועו והשורה שאותה מתקנים.

{{ח:קטע3|תוספת 4 פרק ג|פרק ג׳: הסדר רכישות}}

{{ח:סעיף*|5|מינויים|עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} מועצת המועצה תמנה מנהל רכש ואספקה וועדת רכש ובלאי.

{{ח:סעיף*|6|תכנון צריכה תקופתי|עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} מנהל רכש ואספקה, בשיתוף עם מנהלי היחידות ומנהלי המחסנים ובתיאום עם הגזבר, יכין בכל רבעון, תחזית ותכנית צריכה, בהתאם לצורכי היחידות והמחסנים ובהתאם לתקציב המאושר של המועצה באותה שנה ולתזרים המזומנים שלה.

{{ח:סעיף*|7|קביעת פריטים בתכנון|עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:ת}} ועדת רכש ובלאי תקבע את הפריטים שייכללו בתכנון הצריכה התקופתי, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 6|בסעיף 6}} בעבור היחידות והמחסנים.

{{ח:סעיף*|8|אישור ועדת רכש ובלאי|עוגן=תוספת 4 פרט 8}}
{{ח:ת}} לא תבוצע רכישה אלא באישור מראש מאת ועדת רכש ובלאי שניתן באמצעות מנהל רכש ואספקה, וכפוף להוראות כל דין.

{{ח:סעיף*|9|רכישה ללא אישור הועדה|עוגן=תוספת 4 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 7|בסעיפים 7}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 8|ו־8}} רשאי מנהל רכש ואספקה לרכוש טובין ללא אישור מאת ועדת רכש ובלאי, אם לדעתו הרכישה הכרחית ודחופה, ובלבד שסכום הרכישה אינה עולה על הסכום המזערי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|בסעיף 8(א) לתוספת השניה לצו}} ובהתאם לתקציב המאושר.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך מימון רכישות שוטפות רשאית ועדת רכש ובלאי לאשר למנהל רכש ואספקה סכום נמוך מהסכום המזערי האמור בסעיף קטן (א); לא אישרה הועדה סכום כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 8|סעיף 8}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל רכש ואספקה ירכוש טובין כאמור בסעיף קטן (ב) ועל סמך הצעות מחיר שהגישו לו ספקי הטובין שאליהם פנה; הצעות כאמור יירשמו באופן השוואתי ויעמדו לעיון ועדת רכש ובלאי, לפי דרישתה.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל רכש ואספקה ידווח לועדת רכש ובלאי על רכישה שביצע בהתאם לסמכויותיו המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לפי דרישתה.

{{ח:סעיף*|10|חילוקי דעות|עוגן=תוספת 4 פרט 10}}
{{ח:ת}} נתגלעו חילוקי דעות בין מנהל רכש ואספקה ובין ועדת רכש ובלאי יכריע בהם ראש המועצה.

{{ח:סעיף*|11|טופס הזמנה|עוגן=תוספת 4 פרט 11}}
{{ח:תת|(א)}} רכישה תבוצע בטופס הזמנה שייחתם בידי מנהל רכש ואספקה והגזבר.
{{ח:תת|(ב)}} טופס ההזמנה יכלול תיאור מלא של הטובין שהוזמנו ופרטים נוספים על אודותם, לרבות, כמות, מחיר יחידה, תנאי תשלום, תנאי משלוח, אופן אריזה, מועדי אספקה ותקופת אחריות.
{{ח:תת|(ג)}} טופסי הזמנות לרכישות יסומנו במספרים עוקבים.

{{ח:קטע3|תוספת 4 פרק ד|פרק ד׳: ניהול מחסנים}}

{{ח:סעיף*|12|מחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 12}}
{{ח:ת}} ראש המועצה רשאי, לאחר התייעצות עם מנהל רכש ואספקה, להחליט על הקמת מחסן, על הטובין שיאוחסנו בו ועל העברתו או חיסולו.

{{ח:סעיף*|13|אחסנה|עוגן=תוספת 4 פרט 13}}
{{ח:ת}} טובין הנרכשים בעבור המועצה ואינם מסופקים ישירות ליחידות הצורכות, יאוחסנו במחסן בלבד, ויירשמו בידי מנהל המחסן כמלאי.

{{ח:סעיף*|14|הוצאת טובין ממחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 14}}
{{ח:ת}} לא יוצאו טובין ממחסן אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4 פרק ד|פרק זה}}.

{{ח:סעיף*|15|ניהול ואחזקת מחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יקבע לגבי כל מחסן במועצה את סוגי הטובין שיאוחסנו בו ואת רמת המלאי של כל סוג כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יבדוק ויעדכן, לפחות אחת לשנה, את סוגי הטובין ואת רמות המלאי של הטובין בכל מחסן.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל רכש ואספקה יוודא שכמות הטובין שבמחסן תהיה בהתאם לרמת המלאי שנקבעה.

{{ח:סעיף*|16|זיהוי טובין|עוגן=תוספת 4 פרט 16}}
{{ח:ת}} מנהל המחסן או רשם המצאי, לפי הענין, יזהה את הטובין שבאחריותו ויגדירם לפי הקטלוג האחיד.

{{ח:סעיף*|17|תו זיהוי|עוגן=תוספת 4 פרט 17}}
{{ח:ת}} מנהל המחסן יציין, ליד מקום אחסונו של כל פריט במלאי, את מספרו הקטלוגי ואת תיאורו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 16|בסעיף 16}}.

{{ח:סעיף*|18|אחסון לפי תעודה|עוגן=תוספת 4 פרט 18}}
{{ח:ת}} טובין יאוחסנו במחסן לפי תעודת כניסה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 20|בסעיף 20}} בלבד.

{{ח:סעיף*|19|התאמה לתעודת משלוח|עוגן=תוספת 4 פרט 19}}
{{ח:ת}} כמות הטובין המתקבלים במחסן, טיבם ואריזתם, יתאימו להזמנה לרכישה ולחשבון או לתעודת המשלוח; התעורר ספק בזיהוי הטובין ישותף מומחה הבקיא בבדיקת אותם הטובין.

{{ח:סעיף*|20|תעודת כניסה|עוגן=תוספת 4 פרט 20}}
{{ח:תת|(א)}} תעודת כניסה תכלול פרטים בדבר ספק הטובין, מספר ההזמנה, מספר תעודת המשלוח, פרטי החשבונית, מספר קטלוגי, תיאור הטובין והכמות שנתקבלה בפועל.
{{ח:תת|(ב)}} כל פריטי הטובין המתקבלים במחסן מספק אחד באותו משלוח, יירשמו בידי מנהל המחסן בתעודת כניסה נפרדת, שתישא מספר סידורי עוקב.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל המחסן ימלא את תעודת הכניסה במספר העותקים הדרוש בטופס שיועד לכך.
{{ח:תת|(ד)}} סופק פריט בכמות קטנה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או בחשבון, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק הכמות שנתקבלה בפועל.
{{ח:תת|(ה)}} סופק פריט טובין בכמות גדולה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או החשבון, תוחזר יתרת הכמות לספק ובתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח תירשם רק הכמות שהוזמנה בפועל.
{{ח:תת|(ו)}} נתגלו נזק או השחתה או פגם בטובין שבמשלוח, כולם או חלקם, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק כמות הטובין התקינה שנתקבלה, והטובין שנשחתו או ניזוקו או הפגומים כאמור, לא יתקבלו ויוחזרו לספק בצירוף תעודת החזר ובציון סיבת ההחזר.

{{ח:סעיף*|21|רישום טובין במחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 21}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל המחסן ינהל רישום פנימי של פריטי הטובין ובו יפרט את תנועות הפריטים בתוך המחסן לפי סוגם וסיווגם בקטלוג האחיד.
{{ח:תת|(ב)}} רישום הטובין כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן באופן שוטף לפי תעודת הכניסה, תעודת הניפוק ותעודת ההחזר.

{{ח:סעיף*|22|שמירת הטובין במחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 22}}
{{ח:תת|(א)}} טובין יאוחסנו במחסן בצורה המאפשרת את שמירתם והחזקתם המתאימה, היעילה, החסכונית והבטיחותית.
{{ח:תת|(ב)}} טובין ירוכזו במחסן לפי הוראות כל דין לענין ביטחון ובטיחות, לרבות הוראות בדבר אחסון חומרי נפץ, חומרים דליקים, חומרים רעילים וחומרים מסוכנים אחרים.
{{ח:תת|(ג)}} מחסן יתוחזק, יאובטח ויצויד בפני גניבה, פריצה, שריפה, נזקי מים וחדירת עופות, מכרסמים, זוחלים ומזיקים אחרים.
{{ח:תת|(ד)}} תנאי הבטיחות במחסן ייבדקו, אחת לשנה לפחות, בידי מהנדס בטיחות.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם המרכז את הטיפול בנושא הביטוח במועצה, יוודא שקיים כיסוי ביטוחי מתאים לאובדן, גניבה ולנזק אחר למלאי ולמצאי במסגרת פוליסת הביטוח של המועצה, זולת אם החליטה המועצה שלא לבטח טובין אלה.
{{ח:תת|(ו)}} מנהל רכש ואספקה יקבע את צורת הדיווח לחברת הביטוח ולגזבר על נזקים שנגרמו למלאי ולמצאי.

{{ח:סעיף*|23|חתימה על טופסי דרישה לניפוק|עוגן=תוספת 4 פרט 23}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יקבע את הרשאים לחתום על טופסי דרישה לניפוק טובין ביחידות השונות במועצה; רשימת הרשאים לחתום כאמור, ודוגמאות חתימותיהם יועברו למנהל רכש ואספקה.
{{ח:תת|(ב)}} טובין שבמלאי ינופקו לפי טופס דרישה שיישא מספר סידורי עוקב חתום בידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) ובידי הגזבר.

{{ח:סעיף*|24|תעודת הניפוק|עוגן=תוספת 4 פרט 24}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מחסן ינפק טובין שבמלאי בהתאם לטופס דרישה ולפי תעודת ניפוק, שתישא מספר סידורי עוקב.
{{ח:תת|(ב)}} עותקים של תעודת הניפוק יימסרו למנהל המחסן ולרשם המצאי.

{{ח:סעיף*|25|איסור הנפקה|עוגן=תוספת 4 פרט 25}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינופקו טובין אלא לעובד המועצה שפרטיו רשומים בטופס הדרישה ולאחר שאומתה זהותו; בעת קבלת הטובין יחתום העובד על תעודת הניפוק.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אדם שאינו עובד המועצה המועסק בידי המועצה לביצוע עבודה רשאי לקבל לשימושו טובין ממחסן המועצה, בהתאם להוראות אלה.

{{ח:סעיף*|26|ספירת מלאי|עוגן=תוספת 4 פרט 26}}
{{ח:תת|(א)}} אחת לשנה לפחות, בסוף שנת הכספים, תיערך ספירת מלאי (להלן – הספירה) בכל מחסני המועצה; מנהל רכש ואספקה אחראי לספירה שתיערך בפיקוח מבקר המועצה, ובהשתתפות הגזבר או מי שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בעת ספירת המלאי ייסגרו מחסני המועצה לכניסה של טובין ולהוצאתם מהם, למעט במקרים חריגים ובאישור מנהל רכש ואספקה.
{{ח:תת|(ג)}} תוצאות הספירה יירשמו בטפסים המיועדים לכך ויכללו את מספרם הקטלוגי של הפריטים, את תיאורם ואת הכמויות בפועל שנמצאו במחסן בעת הספירה; מבצעי הספירה יחתמו על הטפסים.

{{ח:סעיף*|27|השוואת תוצאות|עוגן=תוספת 4 פרט 27}}
{{ח:ת}} הגזבר ישווה את תוצאות הספירה ליתרות הרשומות בפנקס הטובין; היתה אי התאמה בין תוצאות הספירה ליתרה כאמור, יעביר הגזבר, בכתב, לועדת רכש ובלאי, את כל הנתונים בצירוף הסברים בכתב מאת מנהל המחסן ומנהל רכש ואספקה על פשר ההפרשים.

{{ח:סעיף*|28|ממצאי ההשוואה|עוגן=תוספת 4 פרט 28}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת רכש ובלאי תחליט אילו פעולות לנקוט להתאמת תוצאות הספירה לרשום בפנקס הטובין.
{{ח:תת|(ב)}} עותק מנתוני ההשוואה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 27|בסעיף 27}} ועותק מהחלטת ועדת רכש ובלאי כאמור בסעיף קטן (א) יועברו למנהל המחסן ולרשם המצאי, והם יעדכנו את פנקס הטובין לא יאוחר מ־60 ימים מתחילת כל שנת כספים, בהתאם לתוצאות הספירה ולהחלטת ועדת רכש ובלאי.

{{ח:סעיף*|29|טובין בלתי ראויים לשימוש|עוגן=תוספת 4 פרט 29}}
{{ח:ת}} טובין בלתי ראויים לשימוש יימכרו על ידי מנהל רכש ואספקה לפי הוראות כל דין החלות על מכירת טובין, ואם אינם ניתנים למכירה, תחליט ועדת רכש ובלאי על ייעודם.

{{ח:קטע3|תוספת 4 פרק ה|פרק ה׳: רישום וניהול מצאי (אינוונטר)}}

{{ח:סעיף*|30|רישום מצאי|עוגן=תוספת 4 פרט 30}}
{{ח:תת|(א)}} רשם המצאי ינהל רישום מרוכז של המצאי במועצה, על יחידותיה, בפנקס הטובין.
{{ח:תת|(ב)}} המצאי יסומן בסמל המועצה, בסימון שככל האפשר אינו ניתן למחיקה.
{{ח:תת|(ג)}} כל יחידה במועצה שבה קיים מצאי, תופיע ברישומי המועצה כיחידת רישום עצמאית, כפי שיורה רשם הטובין, ותצוין במספר זיהוי נפרד.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל יחידה, או עובד היחידה שמונה לכך בידו, ינהל את רישום המצאי באותה יחידה.

{{ח:סעיף*|31|השאלת פריטי מצאי|עוגן=תוספת 4 פרט 31}}
{{ח:ת}} השאלת פריטי מצאי או העברתם לעובדי המועצה לצורך ביצוע תפקידיהם, או מיחידת רישום אחת ליחידת רישום אחרת, יתועדו בידי רשם המצאי בטופס המיועד לכך ויפורטו בו מספרו הקטלוגי של הפריט, תיאורו, כמותו, תנאי השאלתו ומועד החזרתו.

{{ח:סעיף*|32|אישור ראש העיריה {{ח:הערה|[צ״ל: ראש המועצה]}}|עוגן=תוספת 4 פרט 32}}
{{ח:ת}} אין להשאיל פריטי מצאי למי שאינו עובד המועצה אלא באישור ראש המועצה או מי שהוסמך בידו.

{{ח:סעיף*|33|ספירת מצאי|עוגן=תוספת 4 פרט 33}}
{{ח:ת}} אחת לשנה, במועד שיקבע רשם המצאי, תיערך ספירת המצאי בכל יחידה לפי טופס המיועד לכך בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 26|לסעיפים 26(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 27|27}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 28|ו־28}}, בשינויים המחויבים, וממצאיה יועברו לרשם המצאי.

{{ח:סעיף*|34|דיווח על נזקים|עוגן=תוספת 4 פרט 34}}
{{ח:ת}} מנהלי היחידות ידווחו לרשם המצאי על נזקים שנגרמו למצאי לפי סדרי דיווח שעליהם הורה רשם המצאי (להלן – הדו״ח).

{{ח:סעיף*|35|גריעת פריט|עוגן=תוספת 4 פרט 35}}
{{ח:ת}} גריעת פריט מצאי מהרישום בשל אובדן, או השבתה או מכל סיבה אחרת, תיעשה רק באישור ועדת רכש ובלאי; ערכו של הפריט ייקבע בהתאם למחיר השוק של פריט זהה חדש בעת הגשת הדו״ח.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית {{ח:הערה|(פקעה)}}|תיקון: תשס״ז, תשס״ט}}

{{ח:חתימות|כ״ד בטבת תשי״ח (16 בינואר 1958).}}
* '''ישראל בר־יהודה'''&lt;br&gt;שר הפנים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2pgfjragf9gumysmhg8vde8u09r5ckv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו המועצות המקומיות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>294752</id>
    <revision>
      <id>1416578</id>
      <parentid>1412045</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T14:59:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="274613" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו המועצות המקומיות, תשי&quot;א-1950
&lt;שם קודם&gt; צו המועצות המקומיות (א), תשי&quot;א-1950
=== צו בדבר מועצות מקומיות ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשי&quot;א, 178|צו המועצות המקומיות (א))), ((454|תיקון)), ((1367|תיקון מס' 12)); ((תשי&quot;ב, 258|תיקון מס' 2)), ((740|תיקון מס' 11)); ((תשי&quot;ג, 325|תיקון מס' 6)), ((791|תיקון מס' 13)), ((935|תיקון מס' 14)); ((תשי&quot;ד, 364|תיקון מס' 13 (תיקון))), ((1151|תיקון מס' 6)); ((תשט&quot;ו, 575|תיקון מס' 8)), ((593|תיקון מס' 9)), ((658|תיקון מס' 11)), ((830|תיקון מס' 16)), ((1074|תיקון מס' 17)), ((1170|תיקון מס' 18)), ((1202|תיקון מס' 19)), ((1202|תיקון מס' 20)); ((תשט&quot;ז, 368|תיקון מס' 2)), ((507|תיקון מס' 3)), ((829|הוראת שעה)), ((856|הוראת שעה (מס' 2))), ((1129|תיקון מס' 9)); ((תשי&quot;ז, 62|ת&quot;ט)), ((1233|תיקון מס' 7)); ((תשי&quot;ח, 590|תיקון מס' 7)), ((1475|הוראת שעה)), ((1603|הוראת שעה (מס' 2))), ((1850|תיקון מס' 24 - צו בדבר פטור מהיטל לצרכי סעד)); ((תשי&quot;ט, 360|תיקון מס' 2)), ((545|תיקון מס' 3)), ((1756|תיקון מס' 15)), ((1894|תיקון מס' 18)), ((2003|תיקון מס' 20)); ((תש&quot;ך, 266|תיקון)), ((572|תיקון מס' 4)), ((794|תיקון מס' 5)), ((940|תיקון מס' 6)), ((1478|תיקון מס' 9)); ((תשכ&quot;ב, 280|תיקון)), ((429|ת&quot;ט)), ((1067|תיקון מס' 2 - צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות)), ((1147|ת&quot;ט)), ((1392|תיקון מס' 3 - צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות)); ((תשכ&quot;ג, 1150|הוראת שעה)), ((1998|תיקון מס' 3)); ((תשכ&quot;ד, 360|תיקון)), ((980|תיקון מס' 2)); ((תשכ&quot;ה, 383|הוד-השרון (הוראת שעה))); ((תשכ&quot;ו, 158|תיקון)), ((470|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2])), ((1023|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון מס' 3])), ((2159|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: תיקון מס' 4])); ((תשכ&quot;ז, 107|תיקון)), ((440|ת&quot;ט)), ((1313|תיקון מס' 2)), ((2830|תיקון מס' 3)); ((תשכ&quot;ח, 330|תיקון)); ((תשכ&quot;ט, 974|תיקון)), ((1550|תיקון מס' 2)), ((1852|ת&quot;ט)), ((1966|ת&quot;ט)); ((תשל&quot;א, 244|תיקון)), ((862|תיקון מס' 2)), ((1475|תיקון מס' 3)); ((תשל&quot;ב, 721|תיקון)), ((1327|תיקון מס' 2)), ((1638|תיקון מס' 3)); ((תשל&quot;ג, 507|תיקון)), ((665|תיקון מס' 2)), ((680|תיקון מס' 3)), ((1497|תיקון מס' 4)), ((1792|תיקון מס' 5)); ((תשל&quot;ד, 69|תיקון מס' 6)), ((762|ארנונה כללית (הוראת שעה))), ((1311|תיקון)), ((1568|תקנות שעת-חירום (משמר אזרחי))); ((תשל&quot;ה, 7|תיקון)); ((תשל&quot;ו, 272|תיקון)), ((1221|תיקון מס' 2)), ((2714|תיקון מס' 3)); ((תשל&quot;ז, 231|תיקון)), ((675|תיקון מס' 2)), ((805|תיקון מס' 3)), ((1953|תיקון מס' 4)), ((1988|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: תיקון מס' 5])), ((2589|תיקון מס' 5 [צ&quot;ל: תיקון מס' 6])); ((תשל&quot;ח, 1273|תיקון)), ((1708|תיקון מס' 2)); ((תשל&quot;ט, 1044|תיקון)), ((1045|תיקון מס' 2)), ((1769|תיקון מס' 3)); ((תש&quot;ם, 765|תיקון)), ((1637|תיקון מס' 2)), ((2064|ת&quot;ט)), ((2096|ת&quot;ט)); ((תשמ&quot;א, 191|תיקון)), ((364|תיקון מס' 2)), ((506|תיקון מס' 3)), ((1100|תיקון מס' 4)), ((1280|תיקון מס' 5)); ((תשמ&quot;ב, 708|תיקון)), ((772|תיקון מס' 2)), ((1180|תיקון מס' 3)); ((תשמ&quot;ג, 906|תיקון)), ((1404|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2])), ((1724|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון מס' 3])); ((תשמ&quot;ד, 282|תיקון)), ((1578|תיקון מס' 2)); ((תשמ&quot;ה, 71|תיקון)), ((419|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2])), ((752|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 3])), ((1064|תיקון)), ((1162|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: תיקון מס' 5])), ((1694|תיקון מס' 5 [צ&quot;ל: תיקון מס' 6])); ((תשמ&quot;ו, 413|תיקון)), ((413|תיקון מס' 2)), ((508|ת&quot;ט)), ((1177|תיקון מס' 3)); ((תשמ&quot;ז, 268|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: תיקון])), ((1250|תיקון מס' 5 [צ&quot;ל: תיקון מס' 2])); ((תשמ&quot;ח, 588|תיקון)); ((תשמ&quot;ט, 652|תיקון מס' 7 [צ&quot;ל: תיקון])), ((652|תיקון מס' 8 [צ&quot;ל: תיקון מס' 2])), ((1437|תיקון מס' 9 [צ&quot;ל: תיקון מס' 3])); ((תשנ&quot;א, 200|תיקון)); ((תשנ&quot;ב, 316|תיקון)), ((661|תיקון מס' 2)); ((תשנ&quot;ג, 771|תיקון)), ((914|תיקון מס' 2)); ((תשנ&quot;ד, 105|תיקון)); ((תשנ&quot;ה, 707|תיקון)), ((1198|תיקון מס' 2)); ((תשנ&quot;ו, 755|תיקון)), ((904|תיקון מס' 2)); ((ס&quot;ח תשנ&quot;ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211272)); ((תשנ&quot;ז, 18|תיקון)), ((656|תיקון מס' 2)), ((866|תיקון מס' 3)); ((תשנ&quot;ט, 115|תיקון)), ((1087|תיקון מס' 2)); ((תש&quot;ס, 333|תיקון)); ((תשס&quot;א, 223|תיקון)), ((809|תיקון מס' 2)); ((תשס&quot;ו, 490|תיקון)); ((תשע&quot;א, 1420|תיקון)); ((תשע&quot;ב, 605|תיקון)); ((תשע&quot;ג, 800|תיקון)); ((תשע&quot;ד, 958|תיקון)); ((תשע&quot;ה, 26|תיקון)); ((תשע&quot;ו, 797|תיקון)), ((1464|תיקון מס' 2)), ((2267|תיקון מס' 3)); ((תשע&quot;ז, 254|תיקון)); ((תשע&quot;ח, 821|הוראת שעה)), ((2071|תיקון)), ((2071|תיקון מס' 2)), ((2494|תיקון מס' 3)); ((תש&quot;ף, 1072|הוראת שעה)), ((1737|תיקון)), ((2135|הוראת שעה מס' 2)), ((2138|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2])); ((תשפ&quot;א, 3446|הוראת שעה [תשע&quot;ח] (תיקון)|9456)); ((תשפ&quot;ב, 2009|הוראת שעה|9986)).

''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 323|הודעה)), ((817|הודעה)); ((תשמ&quot;ג, 76|הודעה)), ((1039|הודעה (מס' 2))); ((תשמ&quot;ד, 139|הודעה)), ((1131|הודעה (מס' 2))), ((2650|הודעה (מס' 3))).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2]] [[מפקודת המועצות המקומיות, 1941]], [[+|והסעיפים 14(א)]] [[+|ו-2(ד)]] [[לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מצווה לאמור:

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות (תיקון: תשכ&quot;ב) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט, ס&quot;ח תשנ&quot;ו)
: בצו זה -
:- &quot;המועצה&quot; - כל אחת מהמועצות המקומיות ששמותיהן מפורשים [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;תחום המועצה&quot; - כל אחד מהשטחים המתוארים [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;נכסים&quot; - בנינים וקרקעות שבתחום המועצה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב;
:: ((לפי [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) 1996|סעיף 5 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1995]], אחרי ההגדרה &quot;נכסים&quot; תבוא ההגדרה &quot;רחוב&quot; כלהלן:))
::- &quot;רחוב&quot; - לרבות מסילת ברזל כמשמעותה [[בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;
:- &quot;בעל&quot; - לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל, הכנסה מנכסים, או שהיה מקבלה אילו היו הנכסים נותנים הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כסוכן, כנאמן או כבא-כוח, בין שהוא הבעל הרשום של הנכסים ובין שאיננו הבעל הרשום, וכן שוכר משנה ששכרו נכסים לתקופה שלמעלה משלוש שנים;
:- &quot;מחזיק&quot; - אדם המחזיק למעשה בנכסים כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון;
:- &quot;בנין&quot; - כל מבנה בתחום המועצה או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו הוא עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה, למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או מקצתו;
:- &quot;אדמה חקלאית&quot; - כל קרקע בתחום המועצה שאינה בנין, המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או לגידול יער או פרחים; אולם אם היא נמצאת באזור מגורים או באזור מסחרי ואינה עולה בשטחה על חמישה דונמים, רשאית המועצה לראותה שלא כאדמה חקלאית בשים לב לדרגת התפתחותו של אותו אזור;
:- &quot;קרקע תפוסה&quot; - כל קרקע בתחום המועצה שאינה אדמה חקלאית ומשתמשים ומחזיקים בה שלא ביחד עם בנין;
:- &quot;אדמת בנין&quot; - כל קרקע בתחום המועצה שאינה לא בנין ולא אדמה חקלאית ולא קרקע תפוסה;
:- &quot;השר&quot; - שר הפנים או אדם שהוסמך על ידיו לענין צו זה.

== פרק שני: ייסוד מועצה והרכבה (תיקון: תשכ&quot;ב) ==

@ 2. מועצה מקומית (תיקון: תשכ&quot;ב)
: מכריזים בזה כי תחום המועצה ינוהל על ידי מועצה מקומית שתיקרא בשם הנקוב בפרט המתאר אותו תחום [[שבתוספת הראשונה]].

@ 3. מועצה ראשונה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3, תשל&quot;ג-3, תשנ&quot;ג-2)
: (א) השר ימנה את חברי המועצה הראשונה שתוקם אחרי פרסום צו זה והיא תכהן עד שתיבחר מועצה לפי [[=חוק הבחירות|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק הבחירות).
: (ב) השר רשאי בכל עת למנות חברים נוספים למועצה ראשונה ממונה וכן רשאי הוא בכל עת להעביר מכהונתו חבר מועצה שמונה ולמנות אחר במקומו.

@ 4. מועצה ראשונה נבחרת (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3, תשכ&quot;ז-3)
: על אף האמור [[בסעיף 3]] רשאי השר, בנסיבות המצדיקות זאת לדעתו, לצוות על עריכת בחירות למועצה ראשונה ביום שייקבע לכך.

@ 5. מועצה ראשונה תתכנס ע&quot;י השר (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3, תשכ&quot;ז-3, תשל&quot;ט-2)
: הישיבה הראשונה של מועצה ממונה, תתכנס על פי הזמנת השר והוא ישב בראשה וינהלה עד שייבחר ראש המועצה בהתאם [[לסעיף 109]].

@ 6. מספר חברי מועצה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ט-2)
: (א) מועצה תהא מורכבת ממספר חברים שיקבע השר לפי הטבלה הנתונה בסעיף קטן (ב) בהתאם למספר התושבים שהתגוררו בתחום המועצה ביום 31 בדצמבר שלפני יום הבחירות על פי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, תשכ&quot;ה-1965]]; תעודה מאת השר המעידה על מספר זה תשמש ראיה לתוכנה.
: (ב) וזו הטבלה:
{|
! הסוג !! מספר התושבים !! מספר חברי המועצה
|-
| א || עד 1000 || 5
|-
| ב || 1001 עד 3000 || 7 עד 9
|-
| ג || 3001 עד 25,000 || 9 עד 15
|-
| ד || למעלה מ-25,000 || 15 עד 21
|}
: (ג) השר רשאי להגדיל את מספר חברי המועצה הנמנית עם סוג משלושת הסוגים הראשונים, כדי המספר המקסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו.

@ 7. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ג-2, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 8. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

@ 11. כניסה לתפקיד (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3, תשנ&quot;ו-2)
: (א) מועמדים בבחירות למועצה שפקיד הבחירות הכריז עליהם כמי שנבחרו חברי מועצה לפי [[סעיף 46 לחוק הבחירות]], או שנקבעו כחברי המועצה בפרוטוקול שנוהל לפי [[סעיף 66 לחוק הבחירות]], יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות; התקיימו בחירות חוזרות לראשות המועצה המקומית לפי [[סעיף 9(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]], יתחילו המועמדים האמורים לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות החוזרות.
: (ב) המועצה תקיים את ישיבתה הראשונה תוך 14 ימים מיום התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (א).

@ 12. רציפות הכהונה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד שתיכנס לתפקידה מועצה חדשה.

== פרק שלישי: הכנת הבחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) __NOSUB__ ==

=== סימן א': ועדת בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) ===
@ 13. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 14. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 16. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

=== סימן ב': פנקס בוחרים (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) ===
@ 17. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

@ 19. בעלי זכות לבחור (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) כדי להסיר ספק נאמר בזה כי לצרכי צו זה -
:: (1) אין לאדם בכל יום מן הימים אלא מקום מגורים קבוע אחד;
:: (2) מקום מגוריו הקבוע של חייל בצבא-הגנה לישראל הוא המקום שהיה מקום מגוריו הקבוע ביום התגייסותו.

@ 20. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 21. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

=== סימן ג': עררים וערעורים (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) ===
@ 22. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 23. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 24. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 26. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 29. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 30. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

== פרק רביעי: בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) __NOSUB__ ==

=== סימן א': שיטת הבחירות וסדריהן (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) ===
@ 31. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 32. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 33. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

=== סימן ב': המועמדים (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) ===
@ 36. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 37. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 38. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 39. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 40. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 45. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

=== סימן ג': הסכמי בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) ===
@ 46. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 47. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 49. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

=== סימן ד': נבחרים בלי קלפי (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) ===
@ 50. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 51. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 52. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

=== סימן ה': בחירות בקלפי (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) ===
@ 53. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 54. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 55. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 56. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 57. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 58. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 59. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 60. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 61. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 62. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

=== סימן ו': ההצבעה (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) ===
@ 63. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 64. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 65. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 66. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 67. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 68. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 69. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 70. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 71. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 72. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 73. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 74. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 75. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 76. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 77. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 78. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

=== סימן ז': חלוקת המקומות במועצה ופרסום התוצאות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) ===
@ 79. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 80. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 81. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 82. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 83. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 84. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 85. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 86. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

=== סימן ח': הוראות כלליות לבחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) ===
@ 87. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 88. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 89. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 90. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

=== סימן ט': ערעורי בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) ===
@ 91. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 92. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 93. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 94. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 95. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

=== סימן י': עבירות בקשת לבחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) ===
@ 96. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 97. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 98. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 99. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 100. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו-3) : (((בוטל).))

== פרק חמישי: חברי מועצה, ראש מועצה וסגניו (תיקון: תשכ&quot;ב) ==

=== סימן א': חברות במועצה (תיקון: תשכ&quot;ב) ===

@ 101. פסולים לכהונה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ג-5, תשנ&quot;ז, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ה)
: ואלה פסולים לכהן כחברי מועצה נבחרת:
: (1) מי שמקום מגוריו הקבוע שוב אינו בתחום המועצה;
: (2) מי שהוכרז פסול דין לפי [[סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]];
: (3) שוטר;
: (4) עובד המדינה במשכורת, שעבודתו קשורה בעניני המינהל המחוזי או השלטון המקומי, או שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה;
: (5) עובד במשכורת באותה מועצה;
: (6) עובד במשכורת בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידיו כחבר המועצה;
: (7) מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון;
: (7א) מי שנידון למאסר כאמור [[בסעיף 7 לחוק הבחירות]] ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות [[סעיף 7א לחוק האמור]];
: (8) מי שהוכרז פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, 1936]], ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי [[הפקודה האמורה]] או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן - טרם עברו שנתיים ממועד תחילתו;
: (9) מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או בשל אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, &quot;חוב סופי&quot; - חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת - לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד.

@ 101א. קביעת קלון על ידי בית המשפט (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין קלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין.
: (ב) לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד מתן גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור.
: (ג) מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים.

@ 102. כהונה בפסלות (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ט-2)
: המכהן כחבר מועצה והוא פסול לכך, דינו - קנס חמש מאות לירות.

@ 103. חבר מועצה המעונין בחוזה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ד-2, תשכ&quot;ז-2)
: (א) חבר מועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, או בכל ענין העומד לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים -
:: (1) יודיע על כך למועצה, בכתב או בעל פה, מיד לאחר שנודע לו כי החוזה, העסק או הענין האמורים עומדים לדיון וההודעה תירשם בפרוטוקול;
:: (2) לא ישתתף בדיונים על החוזה, העסק או הענין במועצה או בועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם;
:: (3) לענין סעיף זה, &quot;קרוב&quot; לאדם פלוני כמשמעותו [[בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ&quot;ג-1963]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) אינן חלות על חבר מועצה מחמת היותו בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו חלק או טובת-הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אלא אם היה אותו חבר משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף משפטי, או אם היה חלקו בהונו או ברווחיו של הגוף עולה על 5 אחוזים.
: (ג) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס חמש מאות לירות או שני הענשים כאחד.

@ 103א. איסור התקשרות בחוזים (תיקון: תשל&quot;ט-2)
: (א) חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול -
:: (1) לגבי חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושביה, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א);
:: (2) לגבי הסכם בהליכי רכישה לפי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור;
:: (3) לגבי חוזה או עסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות.
: (ג) חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב.
: (ד) לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ&quot;ג-1963]].
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלו חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע בכתב חבר המועצה למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראת סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה.
: (ו) העובר ביודעין על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה אחת או קנס חמישים אלף לירות או פי שלושה משוויה של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה או שלושת הענשים כאחד.
: (ז) הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
: (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 103]].

@ 104. העדר מישיבות המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ט-2)
: (א) חבר המועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים או שנעדר משלוש ישיבות רצופות - אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות - יחדל להיות חבר המועצה, זולת אם נעדר בגלל מחלה שמנעה ממנו את נוכחותו בישיבה או בגלל שירות בצבא-הגנה לישראל או בגלל שליחות ציבורית או ברשות המועצה שניתנה מראש ובתנאי שראש המועצה או הממונה על המחוז שלח לו הודעה כמפורט בסעיף זה.
: (ב) בתום החודש השני להעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד אחרי הישיבה השניה ממנה נעדר, הכל לפי הענין, ישלח לו ראש המועצה הודעה בכתב שתכלול פירוט ישיבות המועצה מהן נעדר וכן נוסחו המלא של סעיף זה.
: (ג) ההודעה תישלח לחבר המועצה בדואר במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח בדואר במכתב רשום לממונה על המחוז.
: (ד) לא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה.

@ 105. הודעה על חדילת חברות במועצה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ט-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ה)
: (א) נראה לראש המועצה, כי חבר המועצה פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור [[בסעיף 104]], ישלח לו ראש המועצה, בדואר במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה, הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך.
: (ב) עם משלוח ההודעה כאמור בסעיף קטן (א) ימציא ראש המועצה העתק מההודעה לידי הממונה על המחוז, אישית או בדואר במכתב רשום.
: (בב) נראה לממונה על המחוז שחבר המועצה פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור [[בסעיף 104]], ולא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תוך ארבעה עשר יום מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה.
: (ג) כתום שלושים יום מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או (בב), יחדל חבר המועצה לכהן כחבר המועצה, זולת אם תוך הזמן האמור -
:: (1) הגיש אותו חבר המועצה בקשה לבית משפט מוסמך לביטול ההודעה, ובמקרה זה לא יחדל לכהן כאמור עד שבית המשפט החליט אחרת; או
:: (2) התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב על כך לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה על המחוז או ראש המועצה, הכל לפי הענין.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 101(7)]], תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי.
: (ה) על מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 101(7א)]] יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם הגיש בקשה לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בבקשה.
: (ו) על מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 101(9)]], יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו-(ה), בשינויים אלה:
:: (1) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה - הסדרת חוב);
:: (2) כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם -
::: (א) בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב;
::: (ב) בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג);
:: (3) הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה;
:: (4) הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה.

@ 105א. הוראות לענין השעיה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) קבע בית המשפט לפי [[סעיף 101א]] כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
: (ב) הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי [[סעיף 105(ה) או (ו)]], יחולו הוראות [[סעיף 106]]; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות כהונה לפי [[סעיף 101(7א)]] [[או 101(9)]], יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר מועצה מכוח הוראות [[סעיף 106(א) או (ב)]].

@ 106. חליפו של חבר מועצה שחדל לכהן (תיקון: תשכ&quot;ב, תשס&quot;א-2)
: (א) חבר מועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה; ואם המועמד הזה כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאין ברצונו להיות חבר מועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.
: (ב) אם אין ברשימה מי שימלא את המקום הפנוי, כאמור בסעיף קטן (א) ימונה ללא דיחוי חבר חדש, מבין אנשים הזכאים להיבחר כחברי המועצה, על ידי השר, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם לדעת השר אין ארגון כזה - בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.

@ 107. תוקף פעולות (תיקון: תשכ&quot;ב)
: חבר מועצה, המכהן בתפקידו כשהוא פסול לכהן כחבר מועצה לפי [[סעיף 101]], או שחדל להיות חבר המועצה לפי [[סעיף 104]], יראו את מעשיו בתפקידו כחבר מועצה כאילו נעשו על ידי חבר מועצה המכהן כדין.

@ 108. התפטרות חבר המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ד-2, תשכ&quot;ו-3, תש&quot;ס)
: (א) חבר המועצה רשאי, בהודעה לראש המועצה, להתפטר מתפקידו; חברותו במועצה נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב התפטרותו הגיע לידי ראש המועצה זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן.
: (ב) חבר המועצה ימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז.

@ 108א. סייג למועמדות חבר מועצה שפרש מסיעתו (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ד, תשס&quot;א)
: (א) חבר המועצה שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו תוך שלושים ימים מיום פרישתו, לא ייכלל, בבחירות למועצה שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה סיעה של המועצה היוצאת או סיעה של הכנסת.
: (ב) חבר המועצה שפרש מסיעתו לא יהיה במהלך כהונת אותה המועצה, לראש המועצה או לסגן ראש המועצה.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על התפלגות סיעה.
: (ד) לענין סעיף זה -
::- &quot;סיעה&quot; - רשימת המועמדים שבמסגרתה נבחר חבר המועצה לתפקידו לפי [[=חוק הבחירות|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק הבחירות);
::- &quot;התפלגות סיעה&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) פרישת קבוצה של שניים מחברי מועצה מתוך סיעה שנבחרו בה שלושה חברי מועצה, או פרישת קבוצה של שלושה מחברי המועצה מסיעתם, יהא מספר חבריה אשר יהא, ובלבד שכל חברי הקבוצה מסרו הודעה משותפת בכתב על פרישתם, לראש המועצה, ושהפרישה נעשתה שנתיים לפחות אחרי מועד התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור [[בסעיף 11]];
::: (2) התפלגות של סיעה שהיא צירוף של סיעות של המועצה היוצאת שנקבעו כאמור [[בסעיף 25(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]], או צירוף של ארגונים שלא היו סיעה במועצה היוצאת או צירוף של סיעה של המועצה היוצאת וארגון כאמור וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן סיעות או ארגונים; ובלבד שהסיעה המתפלגת כאמור הגישה לפקיד הבחירות בעת הגשת רשימת המועמדים שלה הודעה בכתב בדבר צירוף של סיעות או ארגונים כאמור בציון ההשתייכות של המועמדים;
::- &quot;פרישה מסיעה&quot; -
::: (1) הודעה על פרישה מסיעה;
::: (2) הצבעה בניגוד לעמדת הסיעה, שלא בהסכמת רוב חבריה, באחד מאלה:
:::: (א) אישור או אי אישור תקציב המועצה כאמור [[בסעיף 186ג]];
:::: (ב) בחירת ראש המועצה לפי [[=חוק הבחירה הישירה|סעיף 24(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]] (להלן - חוק הבחירה הישירה);
:::: (ג) בחירת סגן ראש המועצה לפי [[+|סעיף 14]] או [[סעיף 15 לחוק הבחירה הישירה]];
::: ואולם, לא ייחשבו כפרישה מסיעה, הודעה או הצבעה כאמור שנעשו החל ביום קביעת סיעות המועצה לפי [[סעיף 25 לחוק הבחירות]] ועד תום כהונתה של המועצה;
::- &quot;עמדת הסיעה&quot; - עמדתם של רוב חברי הסיעה במועצה בהצבעה שקיימה המועצה בענין מהענינים המנויים בהגדרת &quot;פרישה מסיעה&quot;.

@ 108ב. קביעת פרישתו של חבר המועצה (תיקון: תשנ&quot;ג-2)
: (א) דבר פרישתו של חבר המועצה, כאמור [[בסעיף 108א]] ייקבע בידי ראש המועצה על יסוד בקשה בכתב שהוגשה בידי רוב חברי הסיעה שעמה נמנה חבר המועצה שאת פרישתו מבקשים לקבוע, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שבעה ימים ממעשה הפרישה ולאחר שניתנה לנציג המבקשים ולחבר המועצה שאת דבר פרישתו מבקשים לקבוע, הזדמנות לטעון טענותיהם בפני ראש המועצה.
: (ב) חבר המועצה שדבר פרישתו נקבע בידי ראש המועצה או סיעה שבקשתה לפי סעיף קטן (א) נדחתה, או לא נענתה תוך 30 ימים, רשאים לערער על הקביעה בפני בית המשפט המחוזי שהמועצה נמצאת באזור שיפוטו.
: (ג) ערעור כאמור יוגש תוך 30 ימים מהחלטת ראש המועצה או מתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), הכל לפי המוקדם, והוא יידון בפני שופט יחיד; החלטת השופט תהיה סופית.
: (ד) החליטו ראש המועצה או בית המשפט כי חבר המועצה פרש מסיעתו, יודיע על כך ראש המועצה לפקיד הבחירות שנתמנה לפי [[סעיף 29 לחוק הבחירות]], לא יאוחר מיום קביעת הסיעות לפי [[סעיף 25 לחוק האמור]].

=== סימן ב': ראש המועצה וסגניו (תיקון: תשכ&quot;ב) ===

@ 109. ראש המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשנ&quot;ג-2)
: (א) המועצה, בישיבה הראשונה אחרי התמנותה, תבחר אחד מחבריה לראש המועצה; הבחירה טעונה אישור השר.
: (ב) לא יכהן כראש המועצה חבר המועצה שאינו יודע קרוא וכתוב, אלא שאם ראה השר שטובת המקום דורשת זאת רשאי הוא להתיר כהונתו זו, בתנאים וסייגים שיקבע.

@ 110. בחירת ראש המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: ההצבעה בבחירת ראש המועצה תהא גלויה ויחולו עליה כללים אלה:
: (1) המועמד שקיבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי המועצה - הוא הנבחר;
: (2) לא קיבל שום מועמד רוב כזה, מצביעים שנית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה השניה לישיבה אחרת שתקויים ביום החול הבא אחרי יום הישיבה הראשונה;
: (3) המועמד שקיבל בהצבעה השניה או בכל הצבעה נוספת למעלה ממחצית הקולות של חברי המועצה המצביעים (להלן בסעיף זה - רוב) - הוא הנבחר;
: (4) לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה השניה, מצביעים שלישית;
: (5) לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה השלישית, מצביעים רביעית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה הרביעית לישיבה אחרת שתקויים ביום החול הבא אחרי יום הישיבה בה נערכה ההצבעה השלישית; בהצבעה הרביעית עומדים לבחירה רק אותם המועמדים שעמדו לבחירה בהצבעה השלישית;
: (6) לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה הרביעית, חוזרים ומצביעים עד שמועמד אחד יקבל רוב; בהצבעה החמישית וכך בכל הצבעה נוספת לא יועמד לבחירה (להלן בסעיף זה - יצא) המועמד שקיבל בהצבעה הקודמת את מספר הקולות הקטן ביותר. קיבלו מועמדים אחדים מספר שווה של קולות והוא מספר הקולות הקטן ביותר, ינהגו כך: היו שני מועמדים כאמור, יצא אחד מהם, כפי שייקבע על-ידי הגרלה; היו יותר משנים, יצא לפני כל הצבעה נוספת רק מועמד אחד, כפי שייקבע על ידי הגרלה;
: (7) כל הגרלה לפי סעיף זה תיערך בו במקום על ידי יושב ראש הישיבה; היה היושב ראש עצמו מועמד לראשות המועצה בהצבעה שקדמה להגרלה, תיערך ההגרלה על ידי חבר המועצה שהיא תמנהו לכך.

@ 111. רציפות כהונת ראש המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: עד שייבחר ראש המועצה לפי [[סעיף 110]], יכהן כראש המועצה האדם שנשא בכהונה זו במועד הבחירות, אם נבחר למועצה החדשה, ואם לא נבחר - האדם שהשר ימנהו לכך.

@ 112. ראש המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ט-2)
: (א) המועצה תפעל באמצעות ראש המועצה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי [[חוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]], או לפי כל דין אחר.
: (ב) ראש המועצה יהיה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על המועצה בצו זה או בכל דין אחר יבוצעו כראוי.

@ 112א. האחריות לביצוע החלטות המועצה (תיקון: תשל&quot;ט-2)
: ראש המועצה יהיה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כהלכה; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי המועצה, יהיה ראש המועצה אחראי לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר ובהתאם להוראות אחרות של צו זה או של כל דין אחר; בהעדר ראש המועצה יהיו החובות האמורות על ממלא מקומו לפי [[+|הסעיפים 14]] [[או 16 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל&quot;ה-1975]].

@ 112ב. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 113. בחירת סגן ראש המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: המועצה תבחר מבין חבריה בסגן ראש מועצה אחד לפחות. הוראות [[סעיף 110]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על בחירת סגן ראש המועצה.

@ 114. ממלא מקום ראש המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;א-2)
: (א) נבצר מראש המועצה לפעול, או שחדל לכהן וטרם נבחר ראש מועצה חדש, ימלא את מקומו -
:: (1) סגן ראש המועצה - אם יש סגן אחד בלבד;
:: (2) אותו הסגן שהמועצה תמנהו לכך - אם יש יותר מסגן אחד;
:: (3) אותו חבר המועצה שהיא תמנהו לכך - אם נבצר מהסגן או מכל הסגנים לפעול, או אם הסגן או כל הסגנים חדלו לכהן וטרם נבחר סגן חדש, ובלבד שממלא מקומו של ראש המועצה ידע קרוא וכתוב; השר רשאי, אם ראה שטובת המקום דורשת זאת, להתיר שממלא מקומו של ראש המועצה כאמור ימלא תפקיד זה בתנאים וסייגים שיקבע.
: (ב) באין ממלא מקום לפי סעיף קטן (א), יכנס מזכיר המועצה, תוך 7 ימים, ישיבת מועצה שלא מן המנין, לשם בחירת ממלא מקום ראש המועצה, וינהלה עד לבחירת ממלא מקום.
: (ג) לא נבחר ממלא מקום בישיבה האמורה או לא היה בה מנין חוקי, ימנה השר את ממלא המקום.

@ 115. משכורת ראש המועצה, סגנו וממלא מקומו (תיקון: תשכ&quot;ב, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ג-2)
: ראש המועצה, סגנו וכן מי שממלא את מקום ראש המועצה לפי [[סעיף 114(א)(3) או (ג)]], רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר.

@ 116. חדילת כהונתו של ראש המועצה או סגנו (תיקון: תשכ&quot;ב)
: (א) ראש המועצה או סגן ראש המועצה יחדל לכהן אם אירע אחד מאלה:
:: (1) חדל להיות חבר המועצה;
:: (2) התפטר;
:: (3) הועבר מכהונתו על ידי המועצה.
: (ב) להחלטת המועצה להעביר את ראש המועצה או סגן ראש המועצה מכהונתו לא יהיה תוקף אלא אם נתקבלה בישיבה שנקראה במיוחד לענין זה והצביעו בעדה למעלה ממחצית כל חברי המועצה; ואולם אם סיבת ההעברה מכהונה היא חיוב בדין, בפסק דין סופי, על עבירה שיש בה קלון - תספיק החלטה המתקבלת ברוב רגיל.

@ 117. הודעה על שינויים בכהונה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: המועצה תודיע לשר על כל בחירה, התפטרות או העברה מכהונה של ראש המועצה או סגנו והוא יפרסם הודעה על כך ברשומות.

@ 118. בחירת ראש המועצה או סגן ראש המועצה שחדלו לכהן (תיקון: תשכ&quot;ב, תשנ&quot;ג-2)
: ראש המועצה שחדל לכהן או סגן ראש המועצה שחדל לכהן ואין מלבדו סגן ראש מועצה אחר, תבחר המועצה באופן הקבוע [[בסעיף 110]] ראש מועצה או סגן ראש המועצה חדש לא יאוחר מאשר בישיבה הרגילה הבאה לאחר שנתפנה מקומו; בחירת ראש המועצה טעונה אישור השר; חדל ראש המועצה לכהן על פי החלטת המועצה, תבחר באופן הקבוע [[בסעיף 110]], ראש מועצה באותה ישיבה או, לפי דרישת שליש חברי המועצה, בישיבה שתתקיים כעבור 48 שעות משעת כינוסה של אותה ישיבה ובאותו מקום, ואם חל מועד זה ביום מנוחה, ביום החול הראשון שלאחר אותו יום המנוחה.

@ 119. אצילת תפקידים של ראש המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: סגן ראש המועצה, חבר המועצה או עובד המועצה רשאי למלא את תפקידו של ראש המועצה ולשמש בסמכויותיו במידה שנאצלו לו על ידי ראש המועצה, באישור המועצה, אם באופן כללי ואם לענין מסויים או לסוג מסויים של ענינים.

@ 119א. אי תחולה (תיקון: תשל&quot;ו-2, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ג-2)
: (א) [[פסקה (1) לסעיף 108(א)]] [[וסעיפים 109 עד 111]], [[113]], [[114]], [[116 עד 119]] לא יחולו על ראש מועצה וסגניו שנבחרו לפי [[חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל&quot;ה-1975]].
: (ב) ראש המועצה וסגן ראש המועצה שנבחרו כאמור בסעיף קטן (א) רשאים לקבל משכורת מקופת המועצה, באישור השר ובשיעור שקבע.

== פרק ששי: ועדות (תיקון: תשכ&quot;ב) ==

@ 120. ועדת הנהלה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשע&quot;ח-4)
: (א) למועצה תהא ועדת הנהלה קבועה, שתפקידה לנהל את עניני המועצה, לתאם את פעולותיהן של ועדותיה ולפקח עליהן, להשגיח שהחלטות המועצה והחלטות ועדותיה יוצאו אל הפועל כדין, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה על ידי המועצה.
: (ב) ועדת ההנהלה תיבחר על ידי המועצה מבין חבריה.
: (ג) לעניין [[סעיף 206 לפקודת העיריות]], כפי שהוחל [[בסעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות]], תמלא ועדת ההנהלה את תפקידי ועדת הכספים במועצה שלא מונתה בה ועדת כספים.

@ 121. ועדה חקלאית (תיקון: תשכ&quot;ב, תשע&quot;ו-3)
: למועצה תהא ועדה חקלאית קבועה כאמור [[בתוספת השניה]] אם הורה על כך השר לפי [[סעיף 2א(ב) לתוספת השנייה]].

@ 122. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ד-2, תשל&quot;ט-2, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 122א. (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשנ&quot;ז-3, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 123. ועדת מכרזים (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ו, תשל&quot;ט-2)
: (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידיה לבדוק הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה שלדעת הועדה ראוייה לאישורו; ראש המועצה לא יהיה חבר בועדת המכרזים.
: (ב) החליט ראש המועצה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה.
: (ג) ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה.

@ 123א. ועדת מל&quot;ח (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום (להלן - ועדת מל&quot;ח).
: (ב) הוראות [[סעיף 125]] לא יחולו על הרכב ועדת מל&quot;ח.

@ 123ב. ועדת בטחון (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ו)
: (א) במועצה מקומית שבה נתכונן משמר בטחון אזרחי, כמשמעותו [[בפקודת המשטרה]], תוקם ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי.
: (ב) חברי ועדת הבטחון יהיו:
:: (1) נציגי המועצה המקומית שתמנה המועצה;
:: (2) נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג: נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג&quot;א מחוזי, כמשמעותו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי&quot;א-1951]]; נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד; נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז;
:: (3) חברים אחרים כפי שתחליט הועדה.
: (ג) על נציגי המועצה המקומית בועדת הבטחון לא יחולו הוראות [[סעיף 125]].

@ 124. ועדות שונות (תיקון: תשכ&quot;ב)
: נוסף על הועדות הנקובות בצו זה או בכל חוק אחר רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות לענינים או למקרים מסויימים.

@ 125. הרכב הועדות (תיקון: תשכ&quot;ב)
: ועדה של המועצה שלא נקבע לה הרכב על פי חיקוק, יהיו רבע חבריה, לפחות, חברי המועצה, והשאר - בעלי זכות להיבחר כחברי המועצה, שאינם פסולים לפי [[סעיף 101]], ובלבד שההרכב הסיעתי הכולל של כל הועדות האמורות יהיה בהתאם להרכב הסיעתי של המועצה.

@ 126. יושבי ראש לועדות המועצה ותפקידיהם (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ב)
: (א) ראש המועצה יהיה בתוקף משרתו יושב ראש בועדת ההנהלה ובועדת מל&quot;ח; יושבי ראש לשאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חבריה חוץ מועדה שביחס אליה יש בצו זה הוראה אחרת.
: (ב) יושב ראש הועדה יעשה כל האפשר שהחלטות הועדה יוצאו אל הפועל כדין.

@ 127. תקופת הכהונה של ועדות המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: ועדה קבועה של המועצה תכהן בתפקידה כל תקופת כהונתה של המועצה, חוץ מועדה קבועה שביחס אליה יש בצו זה הוראה אחרת, וועדה ארעית תכהן בתפקידה עד גמר עבודתה; אך רשאית המועצה לפטר בכל עת ועדה שנבחרה כולה על ידיה או לשנות את הרכבה, וכן להחליף את נציגיה בועדה שהורכבה בשותפות עם גורמים אחרים.

@ 128. חדילת חברות בועדה (תיקון: תשכ&quot;ב, תש&quot;ס)
: (א) חבר ועדה שנבחר לה כחבר מועצה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה.
: (ב) חבר ועדה שפקעה זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר הועדה.
: (ג) חבר ועדה של המועצה רשאי להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש המועצה.

@ 129. ועדות משנה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: כל ועדה של המועצה רשאית לבחור ועדת משנה לכל מטרה הנראית לה בגדר תפקידיה.

== פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן (תיקון: תשכ&quot;ב) ==

@ 130. ישיבות המועצה והנוהל בהן (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ז-3)
: ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן יהיו לפי התקנון [[שבתוספת השלישית]].

@ 131. מועד ישיבות של ועדות (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ז-3)
: (א) יושב ראש הועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבת הועדה שהוא יושב ראש בה והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה או על פי דרישה של ועדת ההנהלה או של ועדת הבקורת.
: (ב) ועדה שחובה להקימה לפי כל דין תכונס לפחות אחת לשלושה חדשים; לא כונסה הועדה כאמור יורה ראש המועצה לכנסה, והוא יקבע את סדר היום של ישיבת הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה בישיבה או סרב לנהלה, ינהלה זקן חברי הועדה הנוכחים.

@ 132. סדר היום בועדות (תיקון: תשכ&quot;ב)
: אין להעלות על סדר היום של ועדה שום ענין שלא פורט בהזמנה לאותה ישיבה, אלא אם נוכחים בישיבה ומסכימים לכך לפחות שני שלישים מכל חברי הועדה.

@ 133. הזמנות לישיבות ועדה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: הזמנה לכל ישיבה של ועדה, חתומה ביד מזכיר המועצה או מזכיר הועדה ומפרטת את סדר יומה של הישיבה, תימסר לכל חברי הועדה לפחות עשרים וארבע שעות לפני הישיבה; ואם היא נשלחה על ידי הדואר, יש לשלחה לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הישיבה.

@ 134. הנהלת ישיבות הועדות (תיקון: תשכ&quot;ב)
: יושב ראש ועדה ישב ראש בכל ישיבותיה, ובהעדרו - יפתח את הישיבה הזקן שבין החברים המשתתפים בישיבה והוא יהיה יושב ראש בה עד שייבחר לכך חבר אחר של הועדה על ידי הנוכחים בישיבה.

@ 135. מנין חוקי והצבעה בועדות (תיקון: תשכ&quot;ב)
: (א) רוב חברי ועדה הם מנין חוקי בישיבותיה. לא היה מנין חוקי בשתי ישיבות של ועדה, המתקיימות בזו אחר זו, יהיה בישיבה השלישית שליש חברי הועדה מנין חוקי לגבי כל ענין שעמד על סדר היום של שתי הישיבות.
: (ב) החלטות ועדה מתקבלות ברוב קולותיהם של חברי הועדה המצביעים בישיבה שיש בה מנין חוקי. מספר קולות שקול פירושו דחיית ההצעה.
: (ג) ההצבעה בועדה היא בהרמת ידים.

@ 136. פרוטוקול ואישורו (תיקון: תשכ&quot;ב)
: (א) בכל ישיבה של ועדה יש לרשום פרוטוקול שיכיל את שמות חברי הועדה הנוכחים בישיבה, את מהלך הדיונים, את ההצעות ואת תוצאות ההצבעות.
: (ב) יושב ראש בישיבות ועדה יאשר בחתימת ידו את הפרוטוקול של הישיבה והעתקו יישלח לכל חברי הועדה. לא הגיש חבר הועדה ליושב ראש הועדה התנגדות בכתב לפרוטוקול של ישיבה פלונית עד לפתיחת הישיבה שלאחריה, רואים את הפרוטוקול כמאושר על ידי הועדה.

@ 137. הסדר העבודה והישיבות (תיקון: תשכ&quot;ב)
: בשים לב לאמור [[בסעיפים 131 עד 136]], רשאית כל ועדה להסדיר את עבודתה וישיבותיה כטוב בעיניה.

@ 138. תוקף דיונים במועצה או בועדה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: תקפו של דיון במועצה או בועדה לא ייפגע מחמת שנתפנה מקומו של אחד מחבריה או מחמת ליקויים בסדר הישיבה או בדיונים שלפי הנראה לא השפיעו על התוצאות.

== פרק שמיני: עובדים וביקורת (תיקון: תשכ&quot;ב, תשנ&quot;ז-3) ==

=== סימן א': עובדי המועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-3) ===

@ 139. העסקת עובדים בכירים (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח-4)
: (א) מועצה רשאית - ולפי דרישת הממונה על המחוז חייבת - להעסיק מזכיר, אם לא מונה מנהל כללי.
: (ב) ראש המועצה רשאי למנות לרשות מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר.
: (ג) לא ימנה ראש המועצה אדם למשרת מנהל כללי, אלא מי שוועדת המכרזים לאישור מינוי מנהל כללי כאמור בסעיף קטן (ו) אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד.
: (ד) מנהל כללי שמונה כאמור ישמש גם מזכיר המועצה.
: (ה) לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אדם ראוי מבין עובדי הרשות המקומית שימלא את תפקידי המזכיר.
: (ו) אלה חברי הוועדה לאישור מינוי מנהל כללי:
:: (1) ראש המועצה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש יושב ראש הוועדה;
:: (2) שני חברי המועצה שהיא תבחר, שאחד מהם לפחות הוא נציג סיעה שאינה מיוצגת בוועדת ההנהלה; ואם כל הסיעות מיוצגות בוועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בוועדת ההנהלה;
:: (3) היועץ המשפטי של המועצה;
:: (4) נציג שימנה השר, המשמש מנהל כללי ברשות אחרת.
: (ז) מנהל כללי שהתמנה לפי סעיף זה רשאי ראש הרשות לפטרו.

@ 140. העסקת עובדים אחרים (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ג, תשל&quot;ט-2)
: (א) ראש המועצה רשאי למנות למועצה עובדים שלא פורטו [[בסעיף 139]] למשרות שיש עליהן הקצבה בתקציב המאושר.
: (ב) לא יתמנה אדם לעובד המועצה לפי סעיף קטן (א) אלא על פי הוראות [[צו המועצות המקומיות (שירות העובדים), תשכ&quot;ב-1962]].

@ 140א. העסקת מתנדבים (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תש&quot;ם-3)
: (א) המועצה רשאית להעסיק מתנדבים בשעת חירום בכל התפקידים הכרוכים בהכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום.
: (ב) על אף האמור [[בצו המועצות המקומיות (שירות העובדים), תשכ&quot;ב-1962]], יראו מתנדבים המועסקים כאמור כעובדי מועצה ארעיים.

@ 141. גימלאות לעובדים (תיקון: תשכ&quot;ב)
: המועצה רשאית, באישור השר, להורות בדבר קיצבאות לעובדיה, לבני משפחותיהם או לתלויים בהם, או בדבר הקמתה והנהלתה של קופת תגמולים לטובתם.

@ 142. איסור טובת הנאה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: לא יהיה לעובד מועצה, לא במישרין ולא בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי בן זוגו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים ופרט לענין שיש לעובד בהסכם עבודה שלו או בהסכם הכללי של עובדי המועצה. אין לראות עובד כאילו יש לו חלק או טובת הנאה כאמור, אם זיקתו לעסקי המועצה היא בתנאים המפורטים [[בסעיף 103(ב)]] לגבי חבר המועצה.

@ 143. איסור עבודת חוץ (תיקון: תשכ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה, &quot;עבודת חוץ&quot; - כל עסק או עבודה מחוץ לשירות המועצה למעט -
:: (1) עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס;
:: (2) עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה;
:: (3) השקעת הון וקבלת רווחים ממה שאין אתן עבודה או עיסוק.
: (ב) עובד המועצה המשמש בקביעות במשרה מלאה (בסעיף זה - עובד מועצה) לא יעסוק ולא ישתתף, בעקיפין או במישרין, בעבודת חוץ; אולם רשאי ראש המועצה, באישור המועצה, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ שלא על מנת לקבל פרס, ומועצה רשאית, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ גם על מנת לקבל פרס.
: (ג) אין מועצה רשאית להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם -
:: (1) היא לטובת הכלל;
:: (2) אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידיו של עובד המועצה;
:: (3) אין בה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד מועצה;
:: (4) אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד, העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם המועצה;
:: (5) העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, רשאי עובד מועצה, באישור ראש המועצה לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות המועצה, גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה.
: (ה) עובד מועצה, העובד בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס חמש מאות לירות או מאסר שלושה חדשים או שני הענשים כאחד.
: (ו) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיף 142]].

@ 144. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ב-3, תשל&quot;ד, תשל&quot;ט-2, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ז-3, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 144א. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 144ב. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 145. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשע&quot;ח-3) : (((בוטל).))

=== סימן ב': מינוי מבקר וסמכויותיו (תיקון: תשנ&quot;ז-3) ===

@ 145א. מינוי מבקר המועצה (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: (א) המועצה, בהחלטת רוב חבריה, תמנה מבקר פנימי במשרה מלאה, למועצה (להלן - המבקר), על פי הוראות [[צו המועצות המקומיות (שירות עובדים), התשכ&quot;ב-1962]].
: (ב) היה מספר התושבים בתחום המועצה 10,000 או יותר, רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מחצי משרה בתנאי שהשלמת משרתו לא תהיה אלא בעבודת ביקורת ברשות מקומית אחרת ובאישור השר.
: (ג) היה מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ-10,000 רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מרבע משרה ובתנאים האמורים בסעיף קטן (ב).
: (ד) המבקר לא ימלא במועצה תפקיד נוסף על הביקורת זולת תפקיד הממונה על תלונות הציבור או הממונה על תלונות העובדים, וזאת אם מילוי תפקיד נוסף כאמור לא יהיה בו כדי לפגוע במילוי תפקידו העיקרי.
: (ה) המבקר לא ימלא מחוץ למועצה תפקיד שיש בו או שעלול להיות בו ניגוד ענינים עם תפקידו כמבקר.

@ 145ב. מינוי המבקר (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: (א) לא ימונה אדם למבקר מועצה ולא יכהן כמבקר מועצה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא יחיד;
:: (2) הוא תושב ישראל;
:: (3) הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
:: (4) הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהכיר בו, לענין זה, מוסד להשכלה גבוהה בישראל או שהוא עורך דין או רואה חשבון;
:: (5) הוא רכש ניסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת.
: (ב) מי שכיהן כחבר מועצה לא ימונה למבקר אותה מועצה ולא יכהן ככזה, אלא אם כן עברו עשר שנים מתום כהונתו כחבר מועצה.
: (ג) מי שהיה מועמד בבחירות למועצה לא יכהן כמבקר אותה מועצה, למשך כל תקופת כהונתה של המועצה שהיה מועמד לה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה על המחוז לאשר מינויו למבקר המועצה של אדם אשר לא נתמלא בו -
:: (1) אחד התנאים המנויים בסעיף קטן (א)(4), אם רכש נסיון במשך עשר שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו [[בחוק הביקורת הפנימית, התשנ&quot;ב-1992]];
:: (2) התנאי שבסעיף קטן (א)(5), אם עבר השתלמות מקצועית שאישר השר.

@ 145ג. מועצה שלא מינתה מבקר (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: (א) ראה הממונה כי המועצה אינה ממנה מבקר, רשאי הוא לדרוש ממנה בהודעה כי תמנה מבקר כאמור [[בסעיף 139א]], תוך הזמן הנקוב בהודעה.
: (ב) לא מילאה המועצה אחר ההודעה תוך הזמן האמור, רשאי הממונה על המחוז למנות מבקר למועצה.

@ 145ד. תפקידי המבקר (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: (א) ואלה תפקידי המבקר:
:: (1) לבדוק אם פעולות המועצה, לרבות פעולות לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], נעשו כדין בידי המוסמך לעשותם תוך שמירה על טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;
:: (2) לבדוק את פעולות עובדי המועצה;
:: (3) לבדוק אם הוראות הנוהל של המועצה מבטיחות קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;
:: (4) לבקר את הנהלת החשבונות של המועצה ולבדוק אם דרכי החזקת כספי המועצה והחזקת רכושה ושמירתו מניחות את הדעת;
:: (5) לבדוק אם תוקנו הליקויים בהנהלת עניני המועצה שעליהם הצביע המבקר או מבקר המדינה.
: (ב) הביקורת לפי סעיף קטן (א) תיעשה גם לגבי המועצה הדתית שבתחום המועצה וכן לגבי כל תאגיד, מפעל, מוסד, קרן או גוף אשר המועצה משתתפת בתקציבם השנתי כדי יותר מעשירית לגבי אותה שנת תקציב, או משתתפת במינוי הנהלתם (כל אחד מאלה, להלן - גוף מבוקר).
: (ג) בכפוף להוראות סעיף קטן (א), יקבע המבקר את תכנית עבודתו השנתית, את נושאי הביקורת בתקופה פלונית ואת היקף הביקורת לפי -
:: (1) שיקול דעתו;
:: (2) דרישת ראש המועצה לבקר ענין פלוני;
:: (3) ככל האפשר בהתאם להמלצות ועדת הביקורת.
: (ד) המבקר יקבע, לפי שיקול דעתו, את הדרכים לביצוע ביקורתו.
: (ה) המבקר יכין ויגיש לראש המועצה מדי שנה הצעת תקציב שנתית ללשכתו לרבות הצעת תקן עובדים; המועצה תדון במסגרת דיוניה בהצעת התקציב השנתי, בהצעת התקציב והתקן של לשכת המבקר, כפי שהגיש המבקר.

@ 145ה. המצאת מידע למבקר (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: (א) ראש המועצה וסגניו, חברי המועצה, עובדי המועצה, ראש המועצה הדתית וסגניו, חברי המועצה הדתית, עובדי המועצה הדתית, וחברים ועובדים של כל גוף מבוקר, ימציאו למבקר, על פי דרישתו, כל מסמך שברשותם אשר לדעת המבקר דרוש לצורכי הביקורת ויתנו למבקר כל מידע או הסבר שיבקש.
: (ב) למבקר או לעובד שהוא הסמיך לכך תהיה גישה, לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי של המועצה או של גוף מבוקר.
: (ג) לגבי מידע החסוי על פי דין, יחולו על המבקר ועל העובדים מטעמו המגבלות הקבועות בחוק או לפיו לגבי המורשים לטפל במידע כאמור.
: (ד) עובד של המבקר שאינו עובד המועצה יחולו עליו לענין עבודתו האמורה, כל איסור והגבלה החלים על עובד הציבור שהוא עובד המבקר.
: (ה) לצורך ביצוע תפקידו, יוזמן המבקר ויהיה רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של מליאת המועצה או של כל ועדה מועדותיה או כל ועדה מועדותיו של גוף מבוקר; בישיבה שאינה סגורה רשאי להיות נוכח גם עובד מעובדיו של המבקר.

@ 145ו. דו&quot;ח על ממצאי הביקורת (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: (א) המבקר יגיש לראש המועצה אחת לשנה דו&quot;ח על ממצאי הביקורת שערך; בעת הגשת הדו&quot;ח כאמור ימציא המבקר העתק ממנו לועדת הביקורת.
: (ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) רשאי המבקר להגיש לראש המועצה ולועדת הביקורת דו&quot;ח על ממצאי ביקורת שערך, בכל עת שייראה לו או כאשר ראש המועצה או ועדת הביקורת דרשו ממנו לעשות כן.
: (ג) בתוך שלושה חודשים מיום קבלת דו&quot;ח המבקר, יגיש ראש המועצה לועדת הביקורת את הערותיו על הדו&quot;ח וימציא למועצה העתק מהדו&quot;ח בצירוף הערותיו.
: (ד) ועדת הביקורת תדון בדו&quot;ח המבקר ובהערות ראש המועצה עליו ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה, בתוך חודשיים מיום שנמסרו לה הערות ראש המועצה כאמור בסעיף קטן (ג); בטרם תשלים הועדה את סיכומיה והצעותיה רשאית היא, אם ראתה צורך בכך, לזמן לדיוניה נושאי משרה של המועצה או של גוף מבוקר כדי לאפשר להם להגיב על הדו&quot;ח.
: (ה) תוך חודשיים מן היום שבו הגישה ועדת הביקורת את סיכומיה והצעותיה, תקיים המועצה דיון מיוחד בהם ותחליט בדבר אישור ההצעות.
: (ו) לא יפרסם אדם דו&quot;ח מן האמורים בסעיף זה או את תוכנו, לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה, ואולם רשאים המבקר או ראש המועצה באישור הועדה, להתיר פרסום כאמור; לענין סעיף קטן זה, &quot;דו&quot;ח&quot; - לרבות חלק מדו&quot;ח ולרבות ממצא ביקורת.
: (ז) הוגש דו&quot;ח הביקורת למועצה יעביר ראש המועצה העתק ממנו לשר; אין בהוראות סעיף זה לגרוע מסמכות השר לפי [[סעיף 203]].

@ 145ז. מינוי עובדים ללשכת המבקר (תיקון: תשנ&quot;ז-3)
: (א) ראש המועצה ימנה בהסכמת המבקר עובדים ללשכת המבקר בהתאם לתקנים שקבע השר ובכפוף להוראות [[סעיף 140]].
: (ב) דין עובדי לשכת המבקר כדין שאר עובדי המועצה, ואולם הם יקבלו הוראות מקצועיות מהמבקר בלבד.
: (ג) לא יופסק שירותו של עובד לשכת המבקר שלא בהסכמתו של המבקר אלא בכפוף להוראות [[סעיף 144א(1)]].

== פרק תשיעי: סמכויות (תיקון: תשכ&quot;ב) ==

@ 146. סמכויות כלליות של המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב, תשל&quot;ה, תשמ&quot;א-4, תשמ&quot;ב-2, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות השר ובמידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה, ובכלל זה יהיו לה סמכויות אלה:
: (1) לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון;
: (2) לדאוג לפיתוח תחום המועצה, לשיפורו ולקידום עניניהם הכלכליים, הסוציאליים, החברתיים והתרבותיים של תושביו או של כל חלק מהם;
: (3) לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי;
: (4) להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות;
: (5) להקים, להחזיק ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה, לתועלת הציבור;
: (6) להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מפעל ומוסד ציבורי, או של כל סוג שבהם, לרבות קביעת מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהם ולהנאה מהם וקביעת ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם;
: (7) להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות או של כל סוג מהם, למעט בנקים, ולקבוע ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; והכל בכפוף לכל פטור שהשר הורה עליו בצו;
: (8) לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים - כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הבטחון, למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים (ולרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים), ולבערם, להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, להורות בדבר שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות;
: (9) להסדיר, להגביל או לאסור את גידולם, החזקתם או מכירתם של חזירים ואת החזקתם או מכירתם של בשר-חזיר או מוצריו;
: (10) להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, תגרנות רחוב, צילומי רחוב, פרסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא בזה;
: (11) להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף, וכל ענין בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה;
: (12) (((בוטלה);))
: (13) לעשות את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום, לרבות ארגונם והסדרתם של אספקת מצרכים ושירותים חיוניים.
:: ((לפי [[12:210653|סעיף 3 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 40), התשנ&quot;א-1990]], יחולו הוראות [[#249.21|סעיף 249(21) לפקודת העיריות]] לעניין הסדרת שעות פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית, והוראות [[סעיף 264א לפקודת העיריות]] לעניין התקנת חוקי עזר בדבר פתיחת עסקים וסגירתם בימי מנוחה.))

@ 146א. תנאים לייסוד תאגיד (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ו-3, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ה-2, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) לא תייסד המועצה חברה, חברה-בת, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת (להלן - תאגיד) לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה ותפקידיה, ולא תרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל תאגיד שמטרותיו מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור ולא תנהג בהם דרך בעלים ולא תהית חברה בעמותה, אלא באישור שר הפנים ובתנאים שהוא קבע.
: (ב) מניות שרכשה המועצה בתאגיד יוחזקו על שמה או על שם ראש המועצה, סגניו או עובדי המועצה תוך נקיבת תפקידם בלבד, והוא הדין לגבי חברות המועצה בתאגיד ללא הון מניות.
: (ג) מועצה לא תייסד תאגיד, אלא לאחר שנתקבלה החלטה על כך ברוב של חברי המועצה.
: (ד) על מינוי נציגי המועצה בתאגיד יחולו [[תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס&quot;ו-2006]], בשינויים המחויבים.
: (ה) ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם אחת בשנה דין וחשבון על מצב התאגיד, והמועצה תקיים דיון על הדין וחשבון; העתק הדין וחשבון ופרוטוקול מישיבת המועצה שבה נידון יועבר לשר הפנים.
: (ו) לא יינתן אישור לפי סעיף קטן (א) אלא אם נכללו בתזכיר או בתקנון התאגיד הוראות אשר לפיהם החלטה בנושאים שלהלן טעונה אישור מאת שר הפנים:
:: (1) הקמת חברה-בת או סניף לתאגיד;
:: (2) ייסוד, לקיחת חלק בייסוד, או התמזגות עם כל תאגיד אחר;
:: (3) הגדלת הון המניות הרשום של חברה, או שינוי בתזכיר או בתקנון התאגיד;
:: (4) תשלום שכר או כל תמורה אחרת לחברי המועצה או לעובדיה אשר יכהנו בתאגיד כנציגי המועצה;
:: (5) הספקת שירותים שהם בסמכות המועצה, על ידי התאגיד.

@ 147. סמכות בקשר למפעלי מים (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ב-2)
: ביחס למפעלי המים שהוקמו על ידי המועצה או גוף ציבורי אחר או על ידי יחיד לשם אספקת מים בתחומה של המועצה, מוסמכת המועצה -
: (1) למנוע בזבוז מים, שימוש בלתי נאות, תצרוכת יתירה או זיהום של מים שמספקים אותם לציבור או ליחיד;
: (2) להורות על שימוש בצינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סירי שופכין, אסלות מים ושאר כלים וכלי קיבול, כולם או מקצתם, שישמשו להובלת מים, חלוקתם, הפיקוח עליהם ואצירתם, וכן לקבוע את גודלם, מהותם, עצמתם וחמריהם, אופן סידורם, מצבם, שינוים, הסרתם, חידושם ותיקונם;
: (3) להסדיר אספקת מים ציבורית על ידי ברזי מים והשימוש בהם;
: (4) להסדיר אספקת מים על ידי מדידה ולקבוע את החמרים, מדי-המים, האביזרים והמתאמות המשמשים למטרה זו או בקשר אתה וכן את המחיר בעד התקנתו על ידי המועצה;
: (5) לקבוע את התנאים שבהם יש לספק מים לצרכי בית ולצרכים אחרים ואת המחיר שישולם בעד המים שסופקו כאמור.

@ 148. סמכויות למתן אישורים ורשיונות (תיקון: תשכ&quot;ב)
: המועצה רשאית לתת אישורים ולהוציא רשיונות בנוגע לענינים שהמועצה נדרשת או מוסמכת להם.

@ 149. סמכויות לעריכת חקירות ובדיקות (תיקון: תשכ&quot;ב)
: המועצה רשאית להיכנס למקומות ציבוריים ופרטיים על ידי שליחת עובדיה המורשים לכך ופועלים הנלווים אליהם, כדי לערוך בהם חקירות, בדיקות ומדידות לשם מניעתם או גילויים וסילוקם של מפגעים ותקלות, ולשם מניעתן או גילויין של עבירות על צו זה או על חוקי עזר או על החלטות המועצה או לשם עשיית כל מעשה שהמועצה רשאית לעשותו.

@ 150. המועצה נציגות מוכרת (תיקון: תשכ&quot;ב)
: המועצה היא הנציגות המוכרת של הציבור בתחום המועצה בכל ענין שהוא בגדר סמכויותיה.

@ 151. שיתוף עם רשויות אחרות (תיקון: תשכ&quot;ב)
: המועצה רשאית לעשות כל דבר בשיתוף או בשותפות עם כל רשות מקומית אחרת ולשלם חלק מן המחיר או מן ההוצאה הכרוכים בכך כפי שיוסכם בין המועצה ובין הרשות האחרת.

@ 152. הטלת מסים (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט, תשנ&quot;ג)
: (א) המועצה רשאית -
:: (1) להטיל, באישור השר, אגרות, היטלים, דמי השתתפות או תשלומי חובה אחרים;
:: (2) להטיל ללא אישור השר ארנונה כללית;
:: (3) לקבוע מועדים לתשלום התשלומים האמורים (להלן - מסים).
: (ב) המועצה רשאית, באישור השר, לקבוע את המסים שאינם ארנונה לפי דרגות, אחוזים או בסיסי הערכה שונים על סוגים שונים של נכסים או של בני אדם או על חלקים שונים של תחום המועצה.
: (ג) המועצה רשאית להפחית מסים, למעט ארנונה כללית, או לוותר עליהם בהתחשב במצבו החמרי של החייב בהם או בשל סיבה אחרת שתאושר בידי השר.

== פרק עשירי: ארנונה כללית (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) ==

@ 153. ארנונה כללית (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט, תשל&quot;ז-6, תשנ&quot;ג)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))

@ 154. חובת ארנונה אחת לשנה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט)
: לא תחול חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס אחד לשנת כספים אחת.

@ 155. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט, תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))
@ 155א. (תיקון: תשכ&quot;ב-3, תשכ&quot;ב-5, תשכ&quot;ז-4) : (((בוטל).))
@ 156. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט, תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 157. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ב-2, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט, תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 158. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט, תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 159. השגת ידיעות (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט)
: לענין ארנונה רשאי מי שהוסמך לכך על ידי ראש המועצה -
: (1) לערוך בעצמו או על ידי שליחיו, כל מיפקד וחקירה שימצא לנחוץ;
: (2) לדרוש מכל בעל או מחזיק למסור לו או לשליחיו כל ידיעה שבידו ולהראות לו או לשליחיו את כל המסמכים שברשותו הדרושים לו בקשר לתפקידו;
: (3) להיכנס בכל עת סבירה לנכסים, בעצמו או על ידי שליחים, ולערוך בהם בדיקות ומדידות;
: (4) להשתמש בכל ידיעה שנתקבלה כאמור ובכל ידיעה וחומר אחרים.

@ 160. חילופי בעלים או מחזיקים (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט)
: היה אדם לבעל נכס או למחזיק בנכס, שבעל או מחזיק חייב עליו בארנונה לפי צו זה, ישלם כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל לאחר שהיה לבעל הנכס או למחזיק בו, הכל לפי הענין.

@ 161. העברת נכס (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט, תשנ&quot;ה-2)
: העביר אדם נכס שחייבים עליו בארנונה לפי צו זה, או חדל מהיות מחזיק בנכס זה אם השכירו לתקופה של שנה או יותר, לא יהיה חייב בתשלום כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל אחרי יום העברה או אחרי היום שחדל להיות מחזיק כאמור, אך כל זמן שלא נמסרה למועצה הודעה על העברת הנכס או על חדילת החזקה, יהא האדם אחראי לתשלום כל ארנונה על הנכס הזה שלא שולמה על ידי הבעל החדש או על ידי המחזיק שבא אחריו, הכל לפי הענין; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה.

@ 162. בניין שנהרס (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט, תש&quot;ף-2)
: נהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה, או שניזוק במידה שאי-אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק:
: (1) עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן - תקופת הפטור הראשונה);
:: (((תקופת הפטור הראשונה לנכס שהיה פטור במשך 4 שנים שקדמו ליום 1.1.2021 תהיה שנתיים מיום 1.1.2021).))
: (2) חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי [[+|סעיפים 8]] [[ו-9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ&quot;ג-1992]], הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה - תקופת התשלום);
: (3) חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים;
: (4) התקופות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר;
: אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה.

@ 163. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 164. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 165. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 166. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 167. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ב-4, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 168. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 169. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 170. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 171. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 172. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 173. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 174. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 175. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 176. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 177. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 178. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 178א. (תיקון: תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 178ב. (תיקון: תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 178ג. (תיקון: תשכ&quot;ז-4, תשכ&quot;ט) : (((בוטל).))

== פרק אחד עשר: כספים ונכסים (תיקון: תשכ&quot;ב) ==

@ 179. קופת המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: כל הכספים המתקבלים על ידי המועצה או על שמה הם קופת המועצה, וממנה ישולם כל סכום שהמועצה רשאית או חייבת להוציאו כדין.

@ 180. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 181. בטחון הקופה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: כל הכספים השייכים לקופת המועצה או המתקבלים למענה או לחשבונה ישולמו מיד לחשבון המועצה בבנק שהיא תקבע לכך, אלא -
: (1) שהמועצה רשאית להרשות לגזבר להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של המועצה;
: (2) אם אין בנק בתחום המועצה, יחזיקו את הכספים בכל צורה של בטחון שיבוא עליה אישור המועצה.

@ 182. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ה-5, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ו-4, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ז-2, תשמ&quot;ט, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 183. הוראות כלליות להנהלת הקופה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: רשאי השר, בכפוף לאמור [[בפרק זה]], לתת הוראות כלליות בדבר הנהלת קופות המועצה והמועצה חייבת לנהוג לפיהן.

@ 184. השקעת כספים (תיקון: תשכ&quot;ב)
: רשאית המועצה, בהתחשב עם הוראות כלליות של השר, להשקיע את עודפי כספיה בדרך הטובה בעיניה.

@ 185. קניות ומחסנים (תיקון: תשכ&quot;ב, תשנ&quot;ט)
: המועצה תסדיר את קניותיה, את ניהול המחסנים ואת רישום וניהול הטובין בהתאם להוראות [[שבתוספת החמישית]].

@ 186. מחיקת חובות (תיקון: תשכ&quot;ב)
: כל סכום המגיע למועצה שתשלומו נתאחר לא פחות משלוש שנים והוא נראה כחוב אבוד, רשאית המועצה לוותר עליו ולמחקו מהפנקסים. בכל מקרה אחר, טעונה החלטת המועצה אישורו של השר ובלבד שיהיו סבורים שהדבר הוא לטובת הציבור.

== פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות וביקורת חשבונות (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ט-2) ==

=== סימן א': תקציב המועצה (תיקון: תשל&quot;ט-2) ===

@ 186א. תקציב שנתי (תיקון: תשל&quot;ט-2)
: לכל מועצה יהיה תקציב שנתי.

@ 186ב. שנת כספים (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשנ&quot;ב)
: שנת הכספים לכל המועצות תתחיל באחד בינואר של כל שנה.

@ 186ג. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תש&quot;ם, תש&quot;ם-3, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 186ד. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 186ה. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תש&quot;ם, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 186ו. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 186ז. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))

=== סימן ב': חשבונות וביקורת חשבונות (תיקון: תשל&quot;ט-2) ===

@ 187. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 188. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ד-2, תשמ&quot;ח, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 189. הוצאה שאינה חוקית (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ב)
: (א) השר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה חוקית, או כל חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציא אותה או שהרשה להוציא אותה ויודיע על כך בכתב לכל אדם הנוגע בדבר והוא רשאי, תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה, לבקש בכתב, לבטל או להפחית את החיוב; את החלטתו הסופית יודיע השר בכתב למבקש ולמועצה.
: (ב) לא נתברר מהחלטותיה של המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנוכח בישיבה שבה נתאשרה ההוצאה כאילו נתן את הסכמתו לכך, עד שלא הוכיח היפוכו של דבר.
: (ג) האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית הוצאה שאינה חוקית יהא חייב תשלומה למועצה תוך 30 יום מיום שבו נתקבלה ההחלטה הסופית.
: (ד) לא נפרע החוב, כאמור, במועד הקבוע, תתבע אותו המועצה במשפט, ואם סרבה או התרשלה להגיש תביעה משפטית או לנהל את המשפט כהלכתו, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה והוצאות המשפט ישולמו מקופת המועצה.

== פרק שלושה עשר: חוזים והצעות (תיקון: תשכ&quot;ב) ==

@ 190. התקשרות בחוזים (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ט-2)
: (א) בכפוף לאמור [[בסעיף 13 לפקודת המועצות המקומיות]] רשאי ראש המועצה, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם המועצה והוא רשאי לעשות כן גם ללא החלטת המועצה אם לכל הוצאה כספית הכרוכה בחוזה ניתנה הקצבה כספית מתאימה בתקציב המאושר.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מהוראות [[סעיפים 190א]], [[191]], [[192]] [[ו-193]].

@ 190א. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 191. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ב, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 192. מכרזים (תיקון: תשכ&quot;ב)
: לא תתקשר מועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה, אלא על פי הוראות [[התוספת הרביעית]].

@ 193. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשע&quot;ח-4) : (((בוטל).))

== פרק ארבעה עשר: שונות (תיקון: תשכ&quot;ב) ==

@ 194. הטלת חובה על בעל (תיקון: תשכ&quot;ב)
: מקום שבצו זה מוטלת חובה על בעל נכס, חייבים בקיומה, ביחד ולחוד, כל אלה, שהם בבחינת &quot;בעל&quot; של אותו נכס לענין צו זה.

@ 195. העברת זכויות וחובות של ועדי שכונות (תיקון: תשכ&quot;ב)
: כל נכס שבבעלותו או בהחזקתו של ועד שכונה אשר נכללה בתחום המועצה, מקרקעין ומטלטלין, כל זכות ראויה או מוחזקת, וכל טובת הנאה שיש לו בכל נכס, כל החובות שחבים לו וכל ההתחייבויות הקיימות כלפיו, החובות שהוא חב בהם וההתחייבויות שקיבל על עצמו כדין, עוברים, מתאריך הכללתה של השכונה בתחום המועצה, למועצה.

@ 196. משפטים (תיקון: תשכ&quot;ב)
: המועצה רשאית לעשות כל פעולה משפטית בקשר לתפקידיה ולעניניה אם הדבר נראה לה דרוש לקיומן או להגנתן של זכויות המועצה, חבריה, עובדיה, מוסדותיה ומפעליה בקשר לתפקידיהם, ולתכלית זו רשאית היא לייפות כוחו של כל חבר המועצה ושל כל עובד, הן באופן כללי והן לענין מיוחד.

@ 197. שמירת רשומות המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: השמירה על ספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה היא בידי מזכיר המועצה או בידי עובד אחר שימונה לכך על ידי המועצה, או בכל דרך אחרת שתחליט עליה המועצה. ראש המועצה יהא אחראי לסדרי השמירה.

@ 198. זכות עיון לחברי מועצה וועדות (תיקון: תשכ&quot;ב)
: (א) ספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה יהיו פתוחים לעיון ובדיקה לפני כל חבר מועצה, והוא רשאי להכין העתק או תקציר מהם, ובלבד שלא יוצא ספר, מסמך או נייר כאמור ממשרדי המועצה בלי הסכמתו בכתב של ראש המועצה.
: (ב) ועדות המועצה תהיה להן בזמן ישיבתן גישה לספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה הנוגעים לעבודתן.

@ 199. זכות עיון לתושבים (תיקון: תשכ&quot;ב)
: כל משלם מסים או תושב זכאי -
: (1) לעיין בשעות העבודה במשרדי המועצה בכל פנקס בוחריו, לוח שומה, חוק עזר, תקנה או הודעה של המועצה ובכל מסמך אחר שפורסם על ידי המועצה או בשמה או בעניניה, וכן בחומר ובמסמכים של ועדת הבחירות, של ועדת השומה ושל ועדת הערר לעניני שומה, בנוגע לענין שהוא מעוניין בו, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם - ללא תשלום כל שהוא;
: (2) לעיין בשעות העבודה במשרדי המועצה, בתשלום שתקבע המועצה באישור השר, בדינים וחשבונות של כספים של המועצה ובדינים וחשבונות של מבקר החשבונות, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם;
: (3) לקבל העתקים או תקצירים מן הספרים, המסמכים והניירות האמורים בתשלום סביר שייקבע על ידי המועצה.

@ 200. דרך פרסום מסמכים (תיקון: תשכ&quot;ב)
: מקום שצו זה מחייב פרסום של מסמך ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתק ממנו במשרדי המועצה, על מנת שיהיה נתון לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתק על בנין משרדי המועצה או בקרבתו או במקומות ציבוריים אחרים בתחום המועצה שייקבעו על ידי החייב בפרסום.

@ 201. דרך מסירת הודעה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ב)
: (א) כל הודעה, הזמנה, צו או מסמך אחר שיש רשות או חובה לפי צו זה למסור אותו למועצה או לכל ועדה מועדותיה, תהא מסירתם כדין, אם נמסרו במשרדי המועצה או נשלחו בדואר במכתב רשום על שם המועצה או הועדה לפי מען משרדי המועצה; ואם היו התעודות כאמור שייכות למועצה, מותר למסרן גם לראש המועצה או למזכיר המועצה או לעובד אחר שמונה לשם זה על ידי המועצה; היו שייכים לועדה, אפשר למסרן גם למזכיר המועצה או למזכיר הועדה.
: (ב) תעודות כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרן לכל אדם שהוא, להוציא את המועצה ואת ועדותיה, תהא מסירתן כדין, אם נמסרו לידי אותו אדם, או נמסרו במקום מגוריו או במקום עסקו הרגילים, לידי אחד מבני משפחתו הבוגרים או לידי כל אדם בוגר העובד או המועסק שם; או נשלחו בדואר במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי מען מקום מגוריו או מקום עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה; אם אי-אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהא מסירתן כדין - אם הוצגו במקום בולט על הנכסים שבהן הן דנות, או נתפרסמו בשני עתונים יומיים לפחות, שאחד מהם, לפחות, הוא בשפה העברית.
: (ג) תעודות כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרן לבעל או למחזיק, תהא מסירתן כדין אם הן ערוכות אל &quot;הבעל&quot; או אל &quot;המחזיק&quot; בלי כל שם או תיאור נוסף.
: (ד) תעודות כאמור הנשלחות לפי צו זה בדואר ייחשבו כאילו הגיעו לתעודתן 48 שעות לאחר שנמסרו לדואר.

@ 202. דין וחשבון על הנהלת המועצה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: (א) ראש המועצה חייב אחרי האחד באפריל של כל שנה להכין בהקדם האפשרי דין וחשבון מפורט על עניני המועצה במשך השנה שחלפה.
: (ב) הדין וחשבון יוגש למועצה ולאחר שתדון בו ותאשרו, בתיקונים או שלא בתיקונים, ידאג ראש המועצה לכך שלפחות 3 העתקים ממנו יישלחו לשר לא יאוחר מאחד ביוני בכל שנה.
: (ג) המועצה רשאית לפרסם את הדין וחשבון בצורה הטובה בעיניה.

@ 203. המצאת ידיעות לשר (תיקון: תשכ&quot;ב)
: השר רשאי לדרוש בכל עת מאת המועצה להמציא לו ידיעות, פרטים, הסברים, חומר סטטיסטי וכל חומר אחר בקשר לעניני המועצה, ועל ראש המועצה למלא אחרי הדרישה תוך זמן מתאים.

@ 204. עבירות (תיקון: תשכ&quot;ב, תשנ&quot;ז-3, תשע&quot;ח-4)
: (א) ואלה דינם מאסר חודש ימים או קנס כקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] או שני הענשים כאחד:
:: (1) המחזיק ספר, מסמך או נייר של המועצה וסירב להרשות למי שזכאי לכך, את העיון בהם או לא נתן העתק או תקציר מהם או רשות להכין העתק או תקציר מהם;
:: (2) מי שמיאן למסור ידיעה או להראות מסמך, או נמנע מעשות זאת במשך שבוע ימים מיום שנדרש לכך לפי צו זה;
:: (3) מי שמסר ביודעין ידיעה או הצהרה לא נכונה בכל בקשה, ערר או ערעור, או בכל מסמך או טופס אחר שהגיש או שמילא לפי צו זה;
:: (4) מי שעיכב או מנע ועדה מועדות המועצה או עובד מעובדיה או שליח משליחיה המורשים לכך להיכנס לבנין או לקרקע להשיג שם ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או לערוך שם חקירות, בדיקות ומדידות לפי צו זה;
:: (5) מי שמסר ידיעה שהגיעה לידיו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או בענין מהלך הדיונים בועדת המכרזים וההצעות של המועצה והחלטתה לאדם שלא הוסמך כדין לקבל אותה ידיעה.
: (ב) (((בוטל).))

@ 205. שינוי [[סעיפים 8]] [[ו-9]] לצרכי הבחירות בשנת תשי&quot;א (תיקון: תשכ&quot;ב)
: לצרכי הבחירות למועצה בשנת תשי&quot;א, ייקראו [[הסעיפים 8]] [[ו-9]] כאילו במקום &quot;היום הקובע&quot; נאמר בהם &quot;יום י&quot;ב בטבת תש&quot;י (1 בינואר 1950)&quot; ו&quot;ביום י&quot;ב בטבת תש&quot;י (1 בינואר 1950)&quot; [[וסעיף קטן (א)(1) מסעיף 8]] כאילו במקום &quot;בשטח הכלול ביום הקובע בתחום המועצה&quot; נאמר בו &quot;בשטח הכלול ביום ט&quot;ז בתמוז תש&quot;י, (1.7.1950) בתחום המועצה&quot;.

@ 206. ביטולים (תיקון: תשכ&quot;ב)
: צו המועצות המקומיות (בת-ים), 1936
: צו המועצות המקומיות (כפר סבא), 1936
: צו המועצות המקומיות (רעננה), 1936
: צו המועצות המקומיות (כרכור), 1940
: צו המועצות המקומיות (חדרה), 1940
: צו המועצות המקומיות (קרית מוצקין), 1940
: צו המועצות המקומיות (עיר יזראל - עפולה), 1940
: צו המועצות המקומיות (כפר יונה), 1940
: צו המועצות המקומיות (נהריה), 1941
: צו המועצות המקומיות (כפר עטה), 1941
: צו המועצות המקומיות (גבעתיים), 1942
: צו המועצות המקומיות (מגדיאל), 1944
: צו המועצות המקומיות (יקנעם), 1945
: צו המועצות המקומיות (קרית עמל), 1948
: צו המועצות המקומיות (רמתיים), תש&quot;ט-1949
: צו המועצות המקומיות (גדרה), תש&quot;י-1949
: צו המועצות המקומיות (גבעת שמואל), תש&quot;י-1949
: צו המועצות המקומיות (נס ציונה), תש&quot;י-1949
: צו המועצות המקומיות (פרדס חנה), תש&quot;י-1949
: צו המועצות המקומיות (רמת השרון), תש&quot;י-1949
: צו המועצות המקומיות (טבעון), תש&quot;י-1950
: צו המועצות המקומיות (קרית ביאליק), תש&quot;י-1950
: צו המועצות המקומיות (כפר יהודיה), תש&quot;י-1950
: צו המועצות המקומיות (גן יבנה), תש&quot;י-1950
: צו המועצות המקומיות (זכרון יעקב), תש&quot;י-1950
: צו המועצות המקומיות (אבן יהודה), תש&quot;י-1950
: צו המועצות המקומיות (בנימינה), תש&quot;י-1950
: צו המועצות המקומיות (עתלית), תש&quot;י-1950
: צו המועצות המקומיות (קדימה), תש&quot;י-1950
: צו המועצות המקומיות (בחירות, חברות והנהלה), תש&quot;י-1950 -
: בטלים.

@ 207. הוראות מעבר (תיקון: תשי&quot;ב, תשכ&quot;ב)
: (א) כל איש או חבר אנשים אשר מונו או נבחרו לכהונה כל שהיא על פי הצווים המבוטלים על ידי צו זה, שנשאו בכהונתם ערב יום פרסום צו זה, ימשיכו בכהונתם והוראות צו זה יחולו עליהם כאילו מונו או נבחרו לפיהן.
: (ב) כל המסים שהוטלו לפני פרסום צו זה לפי הצווים המבוטלים בצו זה, רואים אותם כאילו הוטלו לפי הוראות צו זה.
: (ג) לוח שומה שהוא בתקפו ביום פרסום צו זה, רואים אותו כאילו הוכן לפי הוראות צו זה.
: (ד) כל מעשה או פעולה שנעשו לפני פרסום צו זה על פי הוראות כל צו מהצווים שבוטלו בצו זה, רואים אותם כאילו נעשו על פי הסעיפים המתאימים בצו זה.
: (ה) הוראות [[סעיף 73(ד)]] לא יחולו על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1951/52. המועצה תפרסם את ההודעה על הטלת ארנונות בשנת הכספים 1951/52, שיעורי שילומן ומועדן לא יאוחר מיום ב' בטבת תשי&quot;ב (31.12.1951).
: (ו) הוראות [[סעיף 73(ד)]] לא יחולו על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1952/53. המועצה תפרסם את ההודעה על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1952/53.

@ 208. תחילת תוקף (תיקון: תשכ&quot;ב)
: תקפו של צו זה הוא מיום י&quot;ד בניסן תש&quot;י (1 באפריל 1950) ולגבי ביטול צו המועצות המקומיות (בחירות, חברות והנהלה), תש&quot;י-1950, מיום א' באייר תש&quot;י (18 באפריל 1950).

@ 209. השם (תיקון: תשכ&quot;ב)
: לצו זה ייקרא &quot;צו המועצות המקומיות (א), תשי&quot;א-1950&quot;.

== תוספת (((ראשונה))) ==

@ (א) : (('''[[w:בת ים|המועצה המקומית בת-ים]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע&quot;ר 1936, תוס' 2, 1207; ק&quot;ת תשי&quot;א, 214; תשי&quot;ח, 762)))
@ (ב) : (('''[[w:כפר סבא|המועצה המקומית כפר-סבא]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע&quot;ר 1936, תוס' 2, 1219; ק&quot;ת תשי&quot;א, 214, 1121; תשט&quot;ו, 349; תשכ&quot;ב, 1540)))
@ (ג) : (('''[[w:רעננה|המועצה המקומית רעננה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע&quot;ר 1936, תוס' 2, 1231; ק&quot;ת תשי&quot;א, 215; תשי&quot;ז, 1941; תשכ&quot;ח, 632; תשמ&quot;א, 1183)))
@ (ד) : (('''[[w:פרדס חנה-כרכור#כרכור|המועצה המקומית כרכור]]''' - אוחדה למועצה מקומית פרדס חנה-כרכור)) (((ע&quot;ר 1940, תוס' 2, 130; ק&quot;ת תשי&quot;א, 215; ק&quot;ת תשכ&quot;ט, 1785)))
@ (ה) : (('''[[w:חדרה|המועצה המקומית חדרה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע&quot;ר 1940, תוס' 2, 164; ק&quot;ת תשי&quot;א, 215, 454, 1369; תשי&quot;ב, 797)))
@ (ו) : (('''[[w:קריית מוצקין|המועצה המקומית קרית מוצקין]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע&quot;ר 1940, תוס' 2, 403; ק&quot;ת תשי&quot;א, 215; תשי&quot;ג, 1040; תשכ&quot;ב, 2376; תשל&quot;ג, 186; תשל&quot;ו, 1855)))
@ (ז) : (('''[[w:עפולה|המועצה המקומית עיר יזרעאל (עפולה)]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע&quot;ר 1940, תוס' 2, 1322; ק&quot;ת תשי&quot;א, 216, 455; תשל&quot;ג, 408)))
@ (ח) : (('''[[w:כפר יונה|המועצה המקומית כפר יונה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע&quot;ר 1940, תוס' 2, 1448; ק&quot;ת תשי&quot;א, 216; תשי&quot;ג, 90; תשכ&quot;ב, 2485, 2709; תשכ&quot;ג, 256; תשכ&quot;ד, 307; תשמ&quot;ה, 477; תשס&quot;ז, 17; תש&quot;ע, 1008; תשע&quot;ד, 1400)))
@ (ט) : (('''[[w:נהריה|המועצה המקומית נהריה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע&quot;ר 1941, תוס' 2, 114; ק&quot;ת תשי&quot;א, 216; תשי&quot;ח, 1160; תשכ&quot;א, 1351)))
: (('''[[w:אור עקיבא|המועצה המקומית אור-עקיבא]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1268; תשכ&quot;א, 2439; ק&quot;ת תשכ&quot;א, 2438; תשכ&quot;ג, 941; תשס&quot;א, 932)))
@ (י) : (('''[[w:קריית אתא|המועצה המקומית כפר אתא]]''' - אוחדה למועצה מקומית קרית-אתא)) (((ע&quot;ר 1941, תוס' 2, 619; ק&quot;ת תשי&quot;א, 216; תשי&quot;ג, 663; תשט&quot;ו, 631; תשי&quot;ח, 500; תשכ&quot;ו, 162)))
@ (יא) : (('''[[w:גבעתיים|המועצה המקומית גבעתיים]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע&quot;ר 1942, תוס' 2, 728; ק&quot;ת תשי&quot;א, 216, 1368; תשי&quot;ג, 377; תשט&quot;ו, 349; תשט&quot;ז, 610; תשי&quot;ח, 589; תש&quot;ך, 336)))
@ (יב) : (('''[[w:הוד השרון#מגדיאל|המועצה המקומית מגדיאל]]''' - אוחדה למועצה מקומית הוד השרון)) (((ע&quot;ר 1944, תוס' 2, 30; ק&quot;ת תשי&quot;א, 216; תשי&quot;ח, 549; תשכ&quot;ה, 388)))
@ (יג) : (('''[[w:יקנעם עילית|המועצה המקומית יקנעם-עלית]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע&quot;ר 1945, תוס' 2, 332; ק&quot;ת תשי&quot;א, 216; תשי&quot;ג, 268; תשכ&quot;ז, 1620, 3173; תשנ&quot;ה, 1405; תשס&quot;ה, 759; תשס&quot;ז, 462)))
@ (יד) : (('''[[w:קריית טבעון#קריית עמל|המועצה המקומית קרית עמל]]''' - אוחדה למועצה מקומית קרית-טבעון)) (((ע&quot;ר 1948, תוס' 2, 325; ק&quot;ת תשי&quot;א, 217; תשי&quot;ז, 744; תשי&quot;ח, 891)))
@ (טו) : (('''[[w:הוד השרון#רמתיים|המועצה המקומית הדר-רמתיים]]''' - אוחדה למועצה מקומית הוד השרון)) (((ק&quot;ת תש&quot;ט, 49; תשי&quot;א, 217; תשי&quot;ב, 114, 629; תשט&quot;ו, 772; תשי&quot;ז, 89; תשי&quot;ח, 1522; תשי&quot;ט, 1906; תשכ&quot;ג, 1398, 1550; תשכ&quot;ה, 387)))
@ (טז) : '''[[w:גדרה|המועצה המקומית גדרה]]''' (((ק&quot;ת תש&quot;י, 15; תשי&quot;א, 217; תשי&quot;ב, 523; תשי&quot;ד, 735; תשי&quot;ז, 1423; תשס&quot;ג, 549; תש&quot;ע, 945)))
@ (יז) : (('''[[w:גבעת שמואל|המועצה המקומית גבעת שמואל]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תש&quot;י, 73; תשי&quot;א, 217, 455; תשי&quot;ג, 377; תשי&quot;ז, 1423; תשי&quot;ח, 168; תשכ&quot;ה, 355; תשנ&quot;ב, 1297; תשס&quot;ח, 124)))
@ (יח) : (('''[[w:נס ציונה|המועצה המקומית נס ציונה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תש&quot;י, 75; תשי&quot;א, 217; תשי&quot;ב, 592; תשי&quot;ז, 138; תשי&quot;ח, 1523; תשכ&quot;ו, 2000; תשנ&quot;ב, 1511)))
@ (יט) : (('''[[w:פרדס חנה-כרכור#פרדס חנה|המועצה המקומית פרדס-חנה]]''' - אוחדה למועצה מקומית פרדס חנה-כרכור)) (((ק&quot;ת תש&quot;י, 77; תשי&quot;א, 217; תשט&quot;ו, 271; תשי&quot;ח, 812; תשכ&quot;ב, 2154; תשכ&quot;ז, 1055; תשכ&quot;ט, 1784)))
@ (כ) : (('''[[w:רמת השרון|המועצה המקומית רמת השרון]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תש&quot;י, 79; תשי&quot;א, 218, 926, 1986; תשי&quot;ד, 1314; תשי&quot;ח, 796; תשי&quot;ט, 1085, 1282; תשכ&quot;ו, 2000, 2501; תשס&quot;ג, 56)))
@ (כא) : (('''[[w:קריית טבעון#טבעון|המועצה המקומית טבעון]]''' - אוחדה למועצה מקומית קרית-טבעון)) (((ק&quot;ת תש&quot;י, 335; תשי&quot;א, 218, 455; תשי&quot;ז, 745; תשי&quot;ח, 891)))
@ (כב) : (('''[[w:קריית ביאליק|המועצה המקומית קרית ביאליק]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תש&quot;י, 523; תשי&quot;א, 218; תשי&quot;ג, 122; תשט&quot;ו, 1334; תשט&quot;ז, 1000; תשי&quot;ז, 1488; תשל&quot;א, 1583; תשל&quot;ב, 360; תשל&quot;ו, 1853)))
@ (כג) : (('''[[w:יהוד|המועצה המקומית יהוד]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תש&quot;י, 524; תשי&quot;א, 218, 1368; תשכ&quot;ו, 256, 1046; תשל&quot;ג, 1849; תשנ&quot;ו, 182)))
@ (כד) : '''[[w:גן יבנה|המועצה המקומית גן יבנה]]''' (((ק&quot;ת תש&quot;י, 560; תשי&quot;א, 218; תשי&quot;ט, 1008; תש&quot;ע; תשס&quot;ז, 9; תש&quot;ע, 257)))
@ (כה) : '''[[w:זכרון יעקב|המועצה המקומית זכרון יעקב]]''' (((ק&quot;ת תש&quot;י, 524; תשי&quot;א, 219; תשט&quot;ו, 272; תשי&quot;ח, 1159; תשכ&quot;ג, 1482; תשכ&quot;ט, 1518; תשמ&quot;ה, 478; תשס&quot;ז, 3; תשס&quot;ח, 1396)))
@ (כו) : '''[[w:אבן יהודה|המועצה המקומית אבן יהודה]]''' (((ק&quot;ת תש&quot;י, 560; תשי&quot;א, 219, 1368; תשט&quot;ז, 327; תשכ&quot;א, 896; תשכ&quot;ב, 2333; תשכ&quot;ג, 857; תש&quot;ע, 944)))
@ (כז) : '''[[w:בנימינה-גבעת עדה|המועצה המקומית בנימינה - גבעת עדה]]''' (((ק&quot;ת תש&quot;י, 918; תשי&quot;א, 219, 1368; תשי&quot;ח, 444; תשכ&quot;ח, 704; תשס&quot;ה, 560; תשס&quot;ז, 18; תש&quot;ע, 1368)))
@ (כח) : (('''[[w:עתלית|המועצה המקומית עתלית]]''' - אוחדה למועצה אזורית חוף הכרמל)) (((ק&quot;ת תש&quot;י, 920; תשי&quot;א, 220, 656; תשי&quot;ט, 1306; תש&quot;ך, 1964; תשכ&quot;ט, 1519; ס&quot;ח תשס&quot;ג, 522; ק&quot;ת תשס&quot;ד, 186)))
@ (כט) : (('''[[w:קדימה-צורן#קדימה|המועצה המקומית קדימה]]''' - אוחדה למועצה מקומית קדימה-צורן)) (((ק&quot;ת תש&quot;י, 922; תשי&quot;א, 220; תשי&quot;ח, 795; תשכ&quot;ג, 1129; ס&quot;ח תשס&quot;ג, 522; ק&quot;ת תש&quot;ע, 1142)))
@ (ל) : (('''[[w:נחלת יהודה (מושב)|המועצה המקומית נחלת יהודה]]''' - אוחדה עם עיריית ראשון לציון)) (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 455, 694; תשמ&quot;ח, 667)))
@ (לא) : (('''[[w:קריית ים|המועצה המקומית קרית-ים]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 573; תשי&quot;ד, 1157; תשל&quot;א, 1583; תשל&quot;ו, 1916)))
@ (לב) : (('''[[w:טירת כרמל|המועצה המקומית טירת הכרמל]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 649; תשי&quot;ד, 1237; תשי&quot;ט, 1340; תשכ&quot;א, 1980; תשכ&quot;ט, 1520; תשל&quot;א, 1581; תשנ&quot;ב, 1481; תשנ&quot;ח, 586)))
@ (לג) : (('''[[w:כפר גנים|המועצה המקומית כפר גנים]]''' - אוחדה עם עיריית פתח תקווה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 719; תשכ&quot;ב, 1543)))
@ (לד) : '''[[w:אזור|המועצה המקומית אזור]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 1070; תשי&quot;ב, 631; תשי&quot;ד, 618; תשט&quot;ו, 814; תשט&quot;ז, 553; תשי&quot;ז, 1365; תשכ&quot;א, 2669; תשכ&quot;ב, 2248; תשכ&quot;ד, 1385; תשכ&quot;ה, 1360; תשכ&quot;ו, 841; תשכ&quot;ח, 1786; תשס&quot;ט, 31; תש&quot;ע, 945; תשע&quot;ג, 1058)))
@ (לה) : '''[[w:כפר יאסיף|המועצה המקומית כפר יאסיף]]''' ((- הוספה [[#תוספת ראשונה פרט נח|כפרט (נח) בצו המועצות המקומיות (ב)]]; הצו בוטל בבג&quot;ץ 14/65)) (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 1285; תשי&quot;ז, 1609; תשכ&quot;ה, 572; בג&quot;ץ 14/65; תשנ&quot;א, 264; תשע&quot;ב, 1158; תשפ&quot;א, 2387)))
@ (לו) : '''[[w:פקיעין|המועצה המקומית פקיעין]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 1368; תשכ&quot;ו, 721; תשכ&quot;ח, 2303; תשע&quot;ה, 382; תשע&quot;ט, 2281; תשפ&quot;ב, 3671)))
@ (לז) : '''[[w:ראמה (יישוב)|המועצה המקומית ראמה]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 1466; תשי&quot;ז, 1692; תשי&quot;ט, 1614, 1850; תש&quot;ל, 151; תשס&quot;ב, 1275; תשע&quot;ג, 58; תשע&quot;ח, 1928)))
@ (לח) : '''[[w:פוריידיס|המועצה המקומית פוריידיס]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 1631; תשכ&quot;ח, 1357; תשמ&quot;ה, 479; תשס&quot;ז, 2; תשס&quot;ח, 1397)))
@ (לט) : '''[[w:מעיליא|המועצה המקומית מעיליא]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;א, 1631; תשע&quot;ג, 752; תשפ&quot;א, 2992)))
@ (מ) : (('''[[w:קריית בנימין|המועצה המקומית קרית-בנימין]]''' - אוחדה למועצה מקומית קרית-אתא)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ב, 277; תשי&quot;ז, 1442; תשכ&quot;ב, 2376; תשכ&quot;ו, 163)))
@ (מא) : (('''[[w:הוד השרון#רמת הדר|המועצה המקומית רמת-הדר]]''' - אוחדה למועצה מקומית הוד השרון)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ב, 326; תשי&quot;ח, 1447; תשכ&quot;ג, 1399)))
@ (מב) : (('''[[w:טירה (עיר)|המועצה המקומית אל-טירה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ב, 628; תשי&quot;ג, 1383; תשי&quot;ט, 317; תשנ&quot;א, 727, 1170)))
@ (מג) : (('''[[w:טייבה|המועצה המקומית אל-טייבה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ב, 628; תשי&quot;ז, 1607; תש&quot;ן, 692)))
@ (מד) : (('''[[w:באקה אל-גרבייה|המועצה המקומית באקה אל-גרבייה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ב, 629; תשי&quot;ט, 1907; תשכ&quot;א, 2743; תשנ&quot;ו, 708)))
@ (מה) : (('''[[w:פרדסיה|המועצה המקומית פרדסיה]]''' - הוספה [[#תוספת ראשונה פרט מט|כפרט (מט) בצו המועצות המקומיות (ב)]])) (((ק&quot;ת תשי&quot;ב, 631; תשכ&quot;ג, 189)))
@ (מו) : '''[[w:מזכרת בתיה|המועצה המקומית מזכרת בתיה]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 122; תשכ&quot;ב, 2374; תש&quot;ע, 1045; תשע&quot;ז, 624)))
@ (מז) : (('''[[w:נשר (עיר)|המועצה המקומית נשר]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 123; תשי&quot;ד, 10; תשי&quot;ז, 1441; תשכ&quot;ב, 2375; תשכ&quot;ז, 1054; תשל&quot;א, 1582; תשל&quot;ו, 1915; תשל&quot;ז, 296; תשנ&quot;ה, 1507)))
@ (מח) : (('''[[w:אילת|המועצה המקומית אילת]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 326; תשי&quot;ט, 1110)))
@ (מט) : (('''[[w:רמת רחל|המועצה המקומית רמת רחל]]''' - אוחדה למועצה אזורית הרי יהודה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 483; תשי&quot;ט, 1503; תשכ&quot;ג, 1973)))
@ (נ) : '''[[w:בית דגן|המועצה המקומית בית דגן]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 700, 1041; תשי&quot;ד, 178; תשי&quot;ז, 1608; תשנ&quot;ד, 788; תש&quot;ע, 1005; תשפ&quot;ב, 3672)))
@ (נא) : '''[[w:מטולה|המועצה המקומית מטולה]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 791; תשנ&quot;ד, 1212; תשע&quot;ג, 90)))
@ (נב) : '''[[w:יסוד המעלה|המועצה המקומית יסוד המעלה]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 791; תשט&quot;ו, 659; תשי&quot;ז, 137; תש&quot;ן, 618; תשע&quot;ג, 87, 762)))
@ (נג) : '''[[w:מגדל (יישוב)|המועצה המקומית מגדל]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 791; תשכ&quot;ה, 2171; תשנ&quot;ח, 1120; תשע&quot;ג, 89; תשע&quot;ד, 1194; תשע&quot;ח, 943)))
@ (נד) : '''[[w:ראש פינה|המועצה המקומית ראש פינה]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 792; תשל&quot;ו, 1917; תשמ&quot;ט, 882; תשס&quot;ז, 178; תשע&quot;ג, 75; תשע&quot;ד, 522)))
@ (נה) : (('''[[w:שבי ציון|המועצה המקומית שבי-ציון]]''' - אוחדה למועצה אזורית מטה אשר)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 792; תשי&quot;ח, 1482; תשס&quot;א, 224)))
@ (נו) : (('''[[w:בנימינה-גבעת עדה#גבעת עדה|המועצה המקומית גבעת-עדה]]''' - אוחדה למועצה מקומית בנימינה–גבעת עדה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 792; תשל&quot;ה, 8; ס&quot;ח תשס&quot;ג, 522)))
@ (נז) : '''[[w:כפר תבור|המועצה המקומית כפר תבור]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 792; תשכ&quot;ו, 162; תשנ&quot;א, 167; תש&quot;ס, 434; תשע&quot;ג, 55; תשע&quot;ט, 696, 2226)))
@ (נח) : '''[[w:באר יעקב|המועצה המקומית באר]] - הוכרזה כעירייה''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 792; תשט&quot;ו, 348; תשי&quot;ח, 1523; תש&quot;ך, 1154; תשכ&quot;ה, 2681; תשס&quot;ב, 110, 757; תשס&quot;ז, 1133; תש&quot;ע, 1004; תשע&quot;ז, 1691; תשפ&quot;א, 685; תשפ&quot;ב, 786)))
@ (נט) : (('''[[w:אבו גוש|המועצה המקומית אבו-גוש]]''' - אוחדה למועצה אזורית מטה יהודה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 792; תש&quot;ך, 436, 641; תשל&quot;ג, 1052)))
@ (ס) : (('''[[w:בית יצחק|המועצה המקומית בית-יצחק]]''' - אוחדה למועצה אזורית עמק-חפר)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 792; תשי&quot;ט, 1281; תשכ&quot;א, 687; תשכ&quot;ג, 1235; תשכ&quot;ד, 66, 68)))
@ (סא) : '''[[w:כפר שמריהו|המועצה המקומית כפר שמריהו]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 793; תשי&quot;ד, 1238; תש&quot;ע, 107; תשע&quot;ג, 1226)))
@ (סב) : '''[[w:כפר כמא|המועצה המקומית כפר כמא]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 793; תשע&quot;ג, 71)))
@ (סג) : '''[[w:יבנאל|המועצה המקומית יבנאל]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 793; תשי&quot;ד, 89; תשכ&quot;ז, 1053; תשע&quot;ג, 69)))
@ (סד) : '''[[w:עספיא|המועצה המקומית עוספיא]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 793; תשכ&quot;ב, 1410; תשל&quot;ו, 284, 1674; תשנ&quot;א, 377; תשנ&quot;ח, 587; תש&quot;ע, 120; תשע&quot;ו, 718)))
@ (סה) : '''[[w:דלית אל-כרמל|המועצה המקומית דלית אל כרמל]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 793; תשל&quot;ב, 395; תש&quot;ן, 618; תש&quot;ע, 120; תשע&quot;ד, 676; תשע&quot;ז, 625)))
@ (סו) : '''[[w:קריית חרושת|המועצה המקומית קרית חרושת]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 793)))
@ (סז) : (('''[[w:רמות השבים|המועצה המקומית רמות השבים]]''' - אוחדה למועצה אזורית דרום השרון)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 794; תשט&quot;ו, 320; תשי&quot;ז, 1692; תשל&quot;ז, 1887; ס&quot;ח תשס&quot;ג, 522; ק&quot;ת תשס&quot;ד, 186)))
@ (סח) : (('''[[w:גליל ים|המועצה המקומית גליל-ים]]''' - אוחדה למועצה אזורית חוף-השרון)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 794; תשט&quot;ז, 1082; תשי&quot;ח, 796; תשכ&quot;ג, 1550)))
@ (סט) : (('''[[w:מנחמיה|המועצה המקומית מנחמיה]]''' - אוחדה למועצה אזורית עמק המעיינות)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 794; תשכ&quot;ה, 237; תשנ&quot;ה, 1386; תשס&quot;ו, 267)))
@ (ע) : '''[[w:תל מונד|המועצה המקומית תל מונד]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ד, 934; תשט&quot;ו, 56; תשכ&quot;ה, 290; תש&quot;ע, 1043)))
@ (עא) : (('''[[w:קריית אונו|המועצה המקומית קרית אונו]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ד, 1342; תשנ&quot;ב, 1027, 1443)))
@ (עב) : (('''[[w:בית שאן|המועצה המקומית בית שאן]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשט&quot;ו, 813; תשי&quot;ז, 175; תש&quot;ן, 898; תשנ&quot;ט, 196, 319)))
@ (עג) : (('''[[w:אור יהודה|המועצה המקומית אור יהודה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשט&quot;ו, 867; תשט&quot;ז, 1103; ק&quot;ת תשט&quot;ז, 1102; תשכ&quot;ג, 1549; תשמ&quot;ב, 1403; תשמ&quot;ג, 1211; תשמ&quot;ח, 654, 928)))
@ (עד) : (('''[[w:אופקים|המועצה המקומית אפקים]]''' - הוספה [[#תוספת ראשונה פרט יז|כפרט (יז) בצו המועצות המקומיות (ב)]]; הוספה [[צו זה#תוספת פרט פט|כפרט (פט) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 446, 592)))
@ (עה) : '''[[w:קריית טבעון|המועצה המקומית קריית טבעון]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 891; תשכ&quot;ד, 1543; תשנ&quot;ג, 156; תשס&quot;ו, 259; תשע&quot;ג, 884; תשע&quot;ו, 1508; תשפ&quot;א, 3642)))
@ (עו) : (('''[[w:תמרה|המועצה המקומית תמרה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשט&quot;ו, 978; תשי&quot;ח, 565, 1161; ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1161; תשכ&quot;ה, 1204; תשמ&quot;ט, 1139; תשנ&quot;ו, 880)))
@ (עז) : (('''[[w:בית שמש|המועצה המקומית בית-שמש]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1175; תשי&quot;ח, 1555; ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1554; תשכ&quot;א, 156; תשל&quot;ד, 382; תשנ&quot;א, 1055)))
@ (עח) : (('''[[w:קריית שמונה|המועצה המקומית קרית-שמונה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1185; תשי&quot;ט, 673; ק&quot;ת תשי&quot;ט, 672; תשכ&quot;ב, 2377; תשכ&quot;ג, 37; תשל&quot;ד, 1248)))
@ (עט) : (('''[[w:קריית גת|המועצה המקומית קרית-גת]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1723; תש&quot;ך, 955; ק&quot;ת תש&quot;ך, 954, 1252; תשכ&quot;א, 1392; תשכ&quot;ד, 1641; תשל&quot;א, 1331; תשל&quot;ג, 263)))
@ (פ) : (('''[[w:נוף הגליל|המועצה המקומית נצרת עלית]]''' - הוכרזה כעירייה; כיום נקראת נוף הגליל)) (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 2437; תשכ&quot;ב, 218, 483; תשכ&quot;ט, 2057; תשל&quot;ד, 1378)))
@ (פא) : (('''[[w:דימונה|המועצה המקומית דימונה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 260; תשכ&quot;א, 2744; ק&quot;ת תשכ&quot;א, 2744; תשכ&quot;ח, 855; תש&quot;ל, 19)))
@ (פב) : (('''[[w:אשדוד|המועצה המקומית אשדוד]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 2004; תשכ&quot;ה, 238; ק&quot;ת תשכ&quot;ה, 237; תשכ&quot;ח, 788)))
@ (פג) : (('''[[w:הוד השרון|המועצה המקומית הוד-השרון]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ה, 384, 1556; תשל&quot;ז, 1888; תש&quot;ם, 1281; תשמ&quot;ב, 374, 920; תשמ&quot;ו, 1390; תש&quot;ן, 749)))
@ (פד) : (('''[[w:קריית אתא|המועצה המקומית קרית-אתא]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((&lt;!-- מועצה מקומית גיל-עם: --&gt;ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1360; תשי&quot;ח, 501; ק&quot;ת תשכ&quot;ו, 159; תשכ&quot;ט, 2208)))
@ (פה) : (('''[[w:מגדל העמק|המועצה המקומית מגדל העמק]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ד, 1286; תשכ&quot;ו, 983; ק&quot;ת תשכ&quot;ו, 982; תשמ&quot;ח, 1021; תשמ&quot;ט)))
@ (פו) : (('''[[w:נוה מונוסון|המועצה המקומית נוה-אפרים–מונוסון]]''' - אוחדה כוועד עירוני לעיריית יהוד–מונסון)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1978; תשכ&quot;ב, 2044; תשכ&quot;ז, 1962; ק&quot;ת תשכ&quot;ז, 1960; תשמ&quot;ח, 655; תשמ&quot;ט, 552; ס&quot;ח תשס&quot;ג, 522)))
@ (פז) : (('''[[w:שדרות|המועצה המקומית שדרות]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1724; תשכ&quot;ז, 1962; ק&quot;ת תשכ&quot;ז, 1961, 2755; תשמ&quot;ט, 564; תשנ&quot;ו, 709)))
@ (פח) : '''[[w:חצור הגלילית|המועצה המקומית חצור הגלילית]]''' (((לשעבר חצור))) (((ק&quot;ת תשט&quot;ז, 1033; תשכ&quot;ז, 1962; ק&quot;ת תשכ&quot;ז, 1959; תשכ&quot;ט, 552; תשל&quot;ו, 1918; תשע&quot;ג, 87; תשע&quot;ד, 521)))
@ (פט) : (('''[[w:אופקים|המועצה המקומית אופקים]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 592; תש&quot;ך, 1032; תשכ&quot;ז, 2756; תשכ&quot;ח, 236; ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 235; תשל&quot;ז, 450; תשנ&quot;ה, 1569)))
@ (צ) : (('''[[w:ערד|המועצה המקומית ערד]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ה, 1139; תשכ&quot;ט, 158; ק&quot;ת תשכ&quot;ט, 157; תשנ&quot;ה, 380, 883)))
@ (צא) : '''[[w:פרדס חנה-כרכור|המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ט, 1781; תשס&quot;ו, 1072; תש&quot;ע, 1044, 1485)))
@ (צב) : (('''[[w:נתיבות|המועצה המקומית נתיבות]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 955; תשכ&quot;ג, 1039; תשכ&quot;ו, 164; תשל&quot;ד, 1389; ק&quot;ת תשל&quot;ד, 1389; תשס&quot;א, 378)))
@ (צג) : '''[[w:ירוחם|המועצה המקומית ירוחם]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1615; תשכ&quot;ב, 2334; תשכ&quot;ז, 1314; תשל&quot;ה, 381; תשל&quot;ו, 1221; ק&quot;ת תשל&quot;ו, 1222; תשל&quot;ז, 903; תש&quot;ן, 1265; תשס&quot;ח, 107; תשע&quot;ה, 445)))
@ (צד) : (('''[[w:קריית מלאכי|המועצה המקומית קרית מלאכי]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1851; תשכ&quot;ה, 2172; תשל&quot;ז, 450; ק&quot;ת תשל&quot;ז, 449; תשנ&quot;א, 262; תשנ&quot;ג, 816; תשנ&quot;ח, 509, 709)))
@ (צה) : (('''[[w:אום אל-פחם|המועצה המקומית אום אל-פחם]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1131; תשל&quot;ה, 1070, 1364; תשל&quot;ט, 486; תשמ&quot;א, 1014; ק&quot;ת תשמ&quot;א, 1013; תשמ&quot;ד, 2468; תשמ&quot;ו, 199)))
@ (צו) : '''[[w:קצרין|המועצה המקומית קצרין]]''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 380; תשמ&quot;ג, 816; תשע&quot;ג, 92; תשע&quot;ט, 356)))
@ (צז) : '''[[w:גני תקווה|המועצה המקומית גני תקוה]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ד, 175, 736; תשי&quot;ח, 87; תש&quot;ם, 1282; תשמ&quot;ה, 402; תשנ&quot;ה, 1507; תשנ&quot;ו, 557; ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 556; תשס&quot;ז, 598; תש&quot;ע, 1006; תשפ&quot;א, 3639)))
@ (צח) : '''[[w:קדימה-צורן|המועצה המקומית קדימה–צורן]]''' (((ס&quot;ח תשס&quot;ג, 522; ק&quot;ת תש&quot;ע, 1142; תשע&quot;ו, 413; תשע&quot;ז, 254; תשפ&quot;ב, 1981)))
@ (צט) : '''[[w:אבו גוש|המועצה המקומית אבו גוש]]''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 175; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 254)))
@ (ק) : '''[[w:אבו סנאן|המועצה המקומית אבו סנאן]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 1000; תשכ&quot;ט, 1294; תשל&quot;ט, 203; תשמ&quot;ט, 974; בג&quot;ץ 590/89; תשנ&quot;א, 263; תשע&quot;ב, 1158; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 255; תשפ&quot;א, 2387)))
@ (קא) : '''[[w:אכסאל|המועצה המקומית אכסאל]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1614; תשכ&quot;ג, 1181; תשנ&quot;ה, 1652; תשס&quot;ז, 184; תשע&quot;ג, 51; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 255; תשע&quot;ח, 2182; תשפ&quot;א, 683)))
@ (קב) : '''[[w:אליכין|המועצה המקומית אליכין]]''' (((ק&quot;ת תשל&quot;ז, 2278; תשנ&quot;א, 218; תשנ&quot;ו, 1461; תש&quot;ע, 754; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 255)))
@ (קג) : '''[[w:אעבלין|המועצה המקומית אעבלין]]''' (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1368; תשע&quot;ג, 67; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 256)))
@ (קד) : '''[[w:בועיינה-נוג'ידאת|המועצה המקומית בועיינה–נוג'ידאת]]''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ז, 649; תשנ&quot;א, 391; תשנ&quot;ח, 508; תשע&quot;ג, 85; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 256; תשע&quot;ט, 2226)))
@ (קה) : '''[[w:בוקעאתא|המועצה המקומית בוקעתא]]''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 381; תשנ&quot;ד, 1272; תשע&quot;ג, 1056; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 257)))
@ (קו) : '''[[w:בענה|המועצה המקומית ביענה]]''' (((ק&quot;ת תשל&quot;ו, 605; תש&quot;ע, 123; תשע&quot;ב, 1158; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 257)))
@ (קז) : '''[[w:ביר אל-מכסור|המועצה המקומית ביר אל-מכסור]]''' (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 619; תשנ&quot;ב, 1471; תשע&quot;ג, 51; תשע&quot;ו, 409, 1722; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 257; תש&quot;ף, 1887)))
@ (קח) : '''[[w:בית ג'ן|המועצה המקומית בית ג'ן]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ג, 1313, 1586; תשע&quot;ג, 886; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 258; תשע&quot;ח, 2302)))
@ (קט) : '''[[w:בני עי&quot;ש|המועצה המקומית בני עי&quot;ש]]''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 1280; תש&quot;ן, 619; תש&quot;ע, 1005; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 259; תשפ&quot;ב, 2422)))
@ (קי) : '''[[w:בסמ&quot;ה|המועצה המקומית בסמ&quot;ה]]''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 163; תשס&quot;ה, 786; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 259; תשע&quot;ט, 682)))
@ (קיא) : '''[[w:בסמת טבעון|המועצה המקומית בסמת טבעון]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ט, 657; תשנ&quot;ב, 1472; תשע&quot;ג, 885; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 260)))
@ (קיב) : '''[[w:ג'דיידה-מכר|המועצה המקומית ג'דיידה–מכר]]''' (((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 991; תשמ&quot;ט, 972; ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 972; תשע&quot;ג, 68; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 261)))
@ (קיג) : '''[[w:ג'וליס|המועצה המקומית ג'וליס]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ה, 1205; תשע&quot;ג, 86; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 261)))
@ (קיד) : '''[[w:ג'ש (גוש חלב)|המועצה המקומית גוש חלב]]''' (((ג'יש))) (((ק&quot;ת תשכ&quot;ג, 1038; תשע&quot;ג, 258; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 261; תשע&quot;ח, 1929)))
@ (קטו) : '''[[w:ג'לג'וליה|המועצה המקומית ג'לג'וליה]]''' (((ק&quot;ת תשט&quot;ז, 772; תשי&quot;ט, 593, 1954; תשכ&quot;ה, 1525; תש&quot;ע, 1006; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 262; תשפ&quot;א, 3640)))
@ (קטז) : '''[[w:ג'סר א-זרקא|המועצה המקומית ג'סר אל-זרקא]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 2103; תשנ&quot;ב, 1035; תשס&quot;ז, 174; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 263, 718; תשפ&quot;א, 3033)))
@ (קיז) : '''[[w:ג'ת|המועצה המקומית ג'ת]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 522; תשכ&quot;א, 2701; תש&quot;ן, 959; תשנ&quot;א, 766; תשע&quot;ג, 1056; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 263)))
@ (קיח) : '''[[w:דבורייה|המועצה המקומית דבוריה]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 657; תשכ&quot;ב, 2591; תשכ&quot;ג, 1749; תשנ&quot;א, 756; תשנ&quot;ה, 366; תשע&quot;ג, 257; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 263; תשע&quot;ח, 2183; תשפ&quot;א, 684)))
@ (קיט) : '''[[w:דיר אל-אסד|המועצה המקומית דיר אל-אסד]]''' (((ק&quot;ת תש&quot;ל, 450; תשמ&quot;ו, 1059; תש&quot;ע, 123; תשע&quot;ג, 52; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 264; תש&quot;ף, 1845)))
@ (קכ) : '''[[w:דיר חנא|המועצה המקומית דיר חנא]]''' (((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 921; תשל&quot;ו, 273; תשמ&quot;ו, 1046; תשע&quot;ג, 259; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 264)))
@ (קכא) : '''[[w:זמר (יישוב)|המועצה המקומית זמר]]''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 1070; תשמ&quot;ט, 795; תש&quot;ע, 1007; תשע&quot;ג, 155; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 265; תשפ&quot;ב, 2263)))
@ (קכב) : '''[[w:זרזיר (יישוב)|המועצה המקומית זרזיר]]''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 927; תשס&quot;ב, 1337; תשע&quot;ג, 753; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 265; תשפ&quot;א, 2390)))
@ (קכג) : '''[[w:חורה|המועצה המקומית חורה]]''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 881; תשס&quot;ו, 1073; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 266; תשע&quot;ט, 306)))
@ (קכד) : '''[[w:חורפיש|המועצה המקומית חורפיש]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ז, 1182; תשע&quot;ג, 69; תשע&quot;ד, 1804; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 266; תשפ&quot;א, 680; תשפ&quot;ב, 1079)))
@ (קכה) :  (('''[[w:חריש (עיר)|המועצה המקומית חריש]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1216; תשנ&quot;ו, 1494; תשס&quot;ה, 788; תשס&quot;ז, 173; תש&quot;ע, 142; תשע&quot;ב, 1380א; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 267; תשע&quot;ט, 681; תשפ&quot;ב, 2262, 3332)))
@ (קכו) : '''[[w:טובא-זנגרייה|המועצה המקומית טובא–זנגריה]]''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 936; תשס&quot;ז, 179; תשע&quot;ב, 1661; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 268; תשע&quot;ט, 2255)))
@ (קכז) : '''[[w:טורעאן|המועצה המקומית טורעאן]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1282; תשכ&quot;ד, 647; תש&quot;ס, 20; תשע&quot;ג, 53; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 268; תשפ&quot;ב, 2342)))
@ (קכח) : '''[[w:יאנוח-ג'ת|המועצה המקומית יאנוח ג'ת]]''' (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 959; תשנ&quot;א, 766; תשע&quot;ג, 1056; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 269)))
@ (קכט) : '''[[w:יפיע|המועצה המקומית יפיע]]''' (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1130; תשכ&quot;ב, 1411; תשע&quot;ב, 1156; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 270)))
@ (קל) : '''[[w:ירכא|המועצה המקומית ירכא]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 893; תשמ&quot;ו, 1047; תשס&quot;ח, 1233; תשע&quot;ב, 1381א; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 270; תשפ&quot;א, 2389, 2389; תשפ&quot;ב, 3433)))
@ (קלא) : '''[[w:כאבול|המועצה המקומית כאבול]]''' (((ק&quot;ת תשל&quot;ג, 1850; תשל&quot;ד, 1311; תשמ&quot;ו, 1047; תש&quot;ן, 304; תשע&quot;ג, 53; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 270; תשע&quot;ט, 382, 2271)))
@ (קלב) : '''[[w:כאוכב אבו אל-היג'א|המועצה המקומית כאוכב אבו אל-היג'א]]''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1212; תשנ&quot;א, 391; תשע&quot;ג, 70; תשע&quot;ה, 3; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 271)))
@ (קלג) : '''[[w:כוכב יאיר צור יגאל|המועצה המקומית כוכב יאיר]]''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ז, 1027; תשס&quot;ג, 605; תש&quot;ע, 254; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 271)))
@ (קלד) : '''[[w:כסייפה|המועצה המקומית כסיפה]]''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 884; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 272; תשע&quot;ט, 647)))
@ (קלה) : '''[[w:כסרא-סמיע|המועצה המקומית כסרא–סמיע]]''' (((ק&quot;ת תש&quot;ן, 959; תשנ&quot;א, 766; תשע&quot;ג, 86; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 272; תשע&quot;ט, 2280)))
@ (קלו) : '''[[w:כעביה-טבאש-חג'אג'רה|המועצה המקומית כעביה-טבאש-חג'אג'רה]]''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 928; תשע&quot;ג, 54; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 273)))
@ (קלז) : '''[[w:כפר ברא|המועצה המקומית כפר ברא]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ב, 1676; תש&quot;ע, 755; תשע&quot;ו, 1565; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 274; תשע&quot;ט, 2218; תשפ&quot;ב, 2833)))
@ (קלח) : '''[[w:כפר ורדים|המועצה המקומית כפר ורדים]]''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 878, 1057; תשנ&quot;ו, 410; תשס&quot;ו, 1066; תשע&quot;ב, 1381א; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 274)))
@ (קלט) : '''[[w:כפר כנא|המועצה המקומית כפר כנא]]''' (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 912; תש&quot;ל, 645; תשנ&quot;ה, 1651; תשע&quot;ג, 86, 762; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 274)))
@ (קמ) : '''[[w:כפר מנדא|המועצה המקומית כפר מנדא]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ב, 1676; תשמ&quot;ז, 523; תשס&quot;ב, 352; תשע&quot;ב, 1491; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 275)))
@ (קמא) : '''[[w:כפר קרע|המועצה המקומית כפר קרע]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 970; תשמ&quot;ד, 773; תשס&quot;ה, 787; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 275)))
@ (קמב) : '''[[w:להבים|המועצה המקומית להבים]]''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 1176; תשנ&quot;ו, 909; תשס&quot;ד, 740; תשס&quot;ח, 123; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 276; תשע&quot;ט, 327, 2175)))
@ (קמג) : '''[[w:לקיה|המועצה המקומית לקיה]]''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 882; תשע&quot;ד, 287; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 276; תשע&quot;ט, 683)))
@ (קמד) : '''[[w:מבשרת ציון|המועצה המקומית מבשרת ציון]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 516; תשל&quot;ו, 1641; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 277, 1730)))
@ (קמה) : (('''[[w:מע'אר|המועצה המקומית מג'אר]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק&quot;ת תשט&quot;ז, 1193; תשנ&quot;ח, 1166; תשס&quot;ד, 962; תשס&quot;ז, 16; תשע&quot;ג, 962; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 277; תשפ&quot;א, 2385; תשפ&quot;ב, 1253)))
@ (קמו) : '''[[w:מג'ד אל-כרום|המועצה המקומית מג'ד אל-כרום]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 478; תשמ&quot;ו, 1048; תש&quot;ע, 123; תשע&quot;ג, 71; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 277; תשפ&quot;א, 2386)))
@ (קמז) : '''[[w:מג'דל שמס|המועצה המקומית מג'דל שמס]]''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 381; תשע&quot;ג, 56; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 278)))
@ (קמח) : '''[[w:מזרעה|המועצה המקומית מזרעה]]''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 925; תשס&quot;ו, 79; תשע&quot;ג, 72; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 279)))
@ (קמט) : '''[[w:מיתר (יישוב)|המועצה המקומית מיתר]]''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 1098, 1500; תשנ&quot;ה, 267, 298; תשס&quot;ה, 740; תשס&quot;ו, 1074; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 279; תשע&quot;ט, 307; תשפ&quot;א, 670)))
@ (קנ) : '''[[w:מסעדה (יישוב)|המועצה המקומית מסעדה]]''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 381; תשע&quot;ג, 56; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 280)))
@ (קנא) : '''[[w:מעלה עירון|המועצה המקומית מעלה עירון (טלעת עארה)]]''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 165; תשס&quot;ה, 789; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 280)))
@ (קנב) : '''[[w:מצפה רמון|המועצה המקומית מצפה רמון]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 1390; תשל&quot;א, 917; תשל&quot;ה, 382; תשס&quot;ד, 709; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 281; תשע&quot;ט, 341)))
@ (קנג) : '''[[w:משהד (מועצה מקומית)|המועצה המקומית משהד]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1723, 1964; תשנ&quot;א, 755; תשנ&quot;ד, 1271; תשנ&quot;ה, 1653; תשנ&quot;ו, 755; תשס&quot;ד, 80; תשע&quot;ג, 754; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 281; תשפ&quot;א, 3641)))
@ (קנד) : '''[[w:נחף|המועצה המקומית נחף]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 1645, 2070; תשע&quot;ג, 73; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 282)))
@ (קנה) : '''[[w:סאג'ור|המועצה המקומית סאג'ור]]''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 904; תשס&quot;ז, 180; תשע&quot;ג, 91; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 282)))
@ (קנו) : '''[[w:סביון (יישוב)|המועצה המקומית סביון]]''' (((ק&quot;ת תשל&quot;ח, 2076; תש&quot;ע, 806; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 283, 620)))
@ (קנז) : '''[[w:עומר (יישוב)|המועצה המקומית עומר]]''' (((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 1312; תש&quot;ס, 368; תשס&quot;ה, 614, 741; תשס&quot;ו, 86; תשס&quot;ז, 467; תשס&quot;ט, 204; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 283)))
@ (קנח) : '''[[w:עיילבון|המועצה המקומית עילבון]]''' (((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 118; תשל&quot;ד, 1313; תשמ&quot;ו, 1060; תשע&quot;ג, 57; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 284, 695; תשפ&quot;א, 685)))
@ (קנט) : '''[[w:עילוט|המועצה המקומית עילוט]]''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;א, 932; תשע&quot;ג, 1057; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 284)))
@ (קס) : '''[[w:עין מאהל|המועצה המקומית עין מאהל]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 533; תשנ&quot;א, 756; תשנ&quot;ד, 1272; תשע&quot;ג, 74; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 284; תשפ&quot;א, 2388)))
@ (קסא) : '''[[w:עין קנייא|המועצה המקומית עין קיניה]]''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 382; תשע&quot;ג, 91; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 285)))
@ (קסב) : '''[[w:ע'ג'ר|המועצה המקומית ע'ג'ר]]''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 382; תשע&quot;ג, 961; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 285)))
@ (קסג) : '''[[w:ערערה|המועצה המקומית ערערה]]''' (((ק&quot;ת תש&quot;ל, 2014; תש&quot;ן, 1266; תשס&quot;ה, 788; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 286; תשע&quot;ט, 680)))
@ (קסד) : '''[[w:ערערה-בנגב|המועצה המקומית ערערה בנגב]]''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 883; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 286)))
@ (קסה) : '''[[w:פסוטה|המועצה המקומית פסוטה]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 1363; תשע&quot;ג, 75; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 287)))
@ (קסו) : '''[[w:פרדסיה|המועצה המקומית פרדסיה]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ג, 189; תשמ&quot;ה, 479; תשס&quot;ד, 963; תשס&quot;ה, 790; תש&quot;ע, 1143; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 287)))
@ (קסז) : '''[[w:קריית יערים|המועצה המקומית קריית]]''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 177; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 287)))
@ (קסח) : '''[[w:קריית עקרון|המועצה המקומית קריית]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 2700; תשכ&quot;ה, 2617; תשנ&quot;ז, 495; תש&quot;ע, 755; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 288; תשפ&quot;ב, 1100)))
@ (קסט) : '''[[w:ריינה|המועצה המקומית ריינה]]''' (((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 2264; תשכ&quot;ט, 353; תשל&quot;ג, 1851; תשל&quot;ו, 2647; תשנ&quot;א, 754; תשנ&quot;ד, 1270; תשנ&quot;ה, 1650; תשע&quot;ג, 92; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 288)))
@ (קע) : '''[[w:רכסים|המועצה המקומית רכסים]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1824; תשס&quot;ו, 260; תשע&quot;א, 691; תשע&quot;ז, 289; ק&quot;ת תשע&quot;ט, 684)))
@ (קעא) : '''[[w:רמת ישי|המועצה המקומית רמת ישי]]''' (((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 87; תשע&quot;ג, 59; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 289)))
@ (קעב) : '''[[w:שבלי - אום אל-גנם|המועצה המקומית שבלי-אום אל-ג'נם]]''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1740; תשנ&quot;ב, 1423; תשנ&quot;ו, 385; תשנ&quot;ט, 168; תש&quot;ס, 576; תשע&quot;ג, 961; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 290; תשפ&quot;א, 682; תשפ&quot;ב, 2832)))
@ (קעג) : '''[[w:שגב שלום|המועצה המקומית שגב שלום]]''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 885; תש&quot;ס, 67; תשע&quot;ה, 406; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 290; תשע&quot;ח, 2677)))
@ (קעד) : '''[[w:שוהם|המועצה המקומית שהם]]''' (((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 1091; תשנ&quot;ד, 244; תשס&quot;ו, 782; תש&quot;ע, 254; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 291)))
@ (קעה) : '''[[w:שלומי|המועצה המקומית שלומי]]''' (((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1901; תשנ&quot;ז, 18; תשע&quot;ג, 79; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 292)))
@ (קעו) : '''[[w:שעב|המועצה המקומית שעב]]''' (((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 1986; תשמ&quot;ב, 241; תשע&quot;ב, 1492; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 292)))
@ (קעז) : '''[[w:תל שבע|המועצה המקומית תל שבע]]''' (((ק&quot;ת תשמ&quot;ד, 1578; תשס&quot;ה, 742; תשס&quot;ט, 204; ק&quot;ת תשע&quot;ז, 293)))

== תוספת שניה (תיקון: תשכ&quot;ב) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 121]]))) ====
=== הוראות בדבר ועדה חקלאית ===

=== פרק ראשון: הקמת ועדה חקלאית ותפקידה ===

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;ועדה&quot; - ועדה חקלאית;
:- &quot;אדמה חקלאית&quot; - קרקע המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או פרחים או לייעור;
:- &quot;חקלאי&quot; - אחד מאלה:
:: (1) מי שהוא בעל אדמה חקלאית שהיא בתחום המועצה, ושטחה שני דונם לפחות והיא אינה מוחזקת בידי אחר, להוציא שטחו של בניין כהגדרתו [[בסעיף 1 לצו]] שאינו משמש למטרות חקלאיות;
:: (2) מי שהחזיק אדמה חקלאית כמתואר בפסקה (1), ועיבד אותה עיבוד סדיר שנה אחת בסמוך לפני יום הבחירות האחרונות למועצה;
:- &quot;ענין חקלאי&quot; - ענין בעל ערך חקלאי, שהסדרתו היא לטובת החקלאות או לטובת ענף שבה, או לטובת עוסקים בחקלאות בתחום המועצה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום המועצה, לרבות הטלת ארנונות על אדמה חקלאית או הטלת היטלים, מסים ואגרות על העוסקים בחקלאות כאמור בקשר לאדמה חקלאית, ודרך הוצאתן של ההכנסות מארנונות היטלים, מסים ואגרות כאמור על ידי המועצה;
:- &quot;שר החקלאות ופיתוח הכפר&quot; - לרבות מי שהוא הסמיך לעניין [[תוספת זו]].

@ 2. מינוי ועדה
: במועצה ממונה ימנה השר את יושב ראש הועדה ושאר חבריה.

@ 2א. תנאים להקמת ועדה (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: (א) ועדה תוקם במועצה שמתקיים בה אחד מאלה:
:: (1) יש בתחומה חמישים חקלאים לפחות;
:: (2) יש בתחומה אדמה חקלאית בשטח של אלף דונם לפחות המוחזקים בידי עשרים וחמישה אנשים לפחות;
:: (3) מועצת המועצה החליטה על הקמת הוועדה.
: (ב) בתוך שלושה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה, יבחן השר אם מתמלא לגבי המועצה תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (א), ואם נוכח לדעת כי מתקיים בה תנאי כאמור, או החליט כי יש להקים בה ועדה אף שלא התמלאו התנאים האמורים, יורה לראש המועצה לפתוח בהליכים להקמתה.
: (ג) שר החקלאות ופיתוח הכפר וכן הוועדה, אם הוקמה, ימסרו לראש המועצה לפי בקשתו כל ידיעה הדרושה לו לעניין סעיף זה, כולל ידיעה בדבר מספר החקלאים ובדבר היקף שטח האדמה החקלאית במועצה.

@ 3. הקמת ועדה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשע&quot;ו-3)
: במועצה נבחרת תוקם הועדה לפי זה:
: (1) חברי הועדה יהיו במספר שתחליט עליו המועצה לא יאוחר מהיום ה-22 מיום הנחת ההעתקים מרשימת החקלאים כאמור [[פרט 24|בסעיף 24]] (להלן - יום פרסום הרשימה), ובלבד שמספרם יהא ניתן לחלק לשלוש ולא יעלה על שנים עשר; לא החליטה המועצה על המספר תוך המועד האמור, יקבענו השר; אולם אם היו הנסיבות כאלה הנזכרות [[פרט 47|בסעיף 47]], תמנה הועדה תשעה, ששה או שלושה חברים - הכל בהתאם לנסיבות;
: (2) חברי הועדה, פרט לאחד, ייבחרו על ידי החקלאים, המועצה תמנה מבין חבריה את החבר הנוסף, שיכול להיות לא-חקלאי;
: (3) לצורך הקמת הועדה או הרכבת ועדה חדשה יקים ראש המועצה, בתוך 30 ימים מיום קבלת הוראת השר כאמור [[פרט 2א|בסעיף 2א(ב)]], צוות לניהול בחירת נציגי החקלאים בוועדה ([[בתוספת זו]] - צוות הבחירות) שחבריו יהיו אלה:
:: (1) שני עובדי מועצה בכירים שימנה ראש המועצה באישור מועצת המועצה, ואחד מהם יהיה יושב ראש הצוות;
:: (2) היועץ המשפטי למועצה או עובד המועצה שהוא נציגו מקרב עובדי לשכתו;
:: (3) שני נציגים של ארגוני חקלאים שימנה יושב ראש הוועדה היוצאת, ואם מוקמת ועדה לראשונה - שני נציגים של ארגון חקלאים המייצג 25 אחוזים לפחות מהחקלאים בתחום המועצה, שימנה ראש המועצה; מבקר המועצה או נציגו מקרב עובדי לשכתו ישמש משקיף על עבודת צוות הבחירות;
: (4) הבחירות של נציגי החקלאים יהיו שוות, ישירות, חשאיות ויחסיות;
: (5) המועצה תמנה את נציגה לועדה ותודיע את שמו לצוות הבחירות לא יאוחר מ-10 ימים מיום בחירת נציגי החקלאים; לא הודיעה המועצה כאמור, תהא הועדה מורכבת מנציגי החקלאים בלבד עד שתמסור המועצה לצוות הבחירות או ליושב ראש הועדה המשמש לפי [[פרט 4|סעיף 4(ב)]] הודעה על שם נציגה בועדה, ולא יגרע הדבר מסמכות הועדה, פרט לסמכות להציע למועצה מועמדים לתפקיד יושב ראש הועדה או סגנו.

@ 4. יושב ראש וסגנו (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: (א) לועדה יהיה יושב ראש וסגן יושב ראש והם יתמנו על ידי המועצה מבין מועמדים שהוצעו על ידי הועדה, ובלבד שלכל תפקיד יוצעו, על פי דרישות המועצה, לפחות שני מועמדים; בהעדר היושב ראש ימלא סגנו את מקומו.
: (ב) היתה הועדה מורכבת מנציגי החקלאים בלבד, כאמור [[פרט 3|בסעיף 3(5)]], ישמש כיושב ראש, עד לבחירת יושב ראש לפי סעיף קטן (א), מי שנבחר על ידי הועדה בישיבתה הראשונה.
: (ג) עד לבחירת יושב ראש, אם לפי סעיף קטן (א) ואם לפי סעיף קטן (ב), יהיה הוותיק שבין חברי הוועדה, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם, יושב ראש הועדה.

@ 5. ישיבה ראשונה (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: ראש המועצה יקרא לישיבה ראשונה של הועדה לא יאוחר מ-14 יום מיום בחירת נציגי החקלאים בועדה, אולם לא מוקדם מ-10 ימים מאותו יום.

@ 6. תקופת כהונה (תיקון: תשכ&quot;ו-2, תשכ&quot;ז, תשע&quot;ו-3)
: ועדה תכהן כל תקופת כהונתה של המועצה הקיימת בשעת הקמתה; ועדה שתקופת כהונתה נסתיימה, תמשיך בתפקידה עד שתורכב כדין ועדה חדשה או עד תום שבעה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה הנכנסת, לפי המוקדם.

@ 7. ישיבות-הועדה
: הועדה תקיים ישיבה לפחות אחת לחודש; לא נתקיימה ישיבה תוך חודש, רשאים שלושה חברים, לפחות, לדרוש בכתב מיושב ראש הועדה, ובהעדרו - מסגנו, לזמן ישיבה. לא עשה כן תוך ארבעה עשר יום מיום מסירת הדרישה, רשאים הם לזמן ישיבה במקומו.

@ 8. חדילת חברות
: חברותו של נציג החקלאים בועדה תחדל משחדל להיות חקלאי, או אם נתקיימו בו תנאים שהיו פוסלים אותו מהיות מועמד לחברות בועדה כאמור [[פרט 38|בסעיף 38]].

@ 9. העדר מישיבת והודעה על חדילה
: על העדר מישיבות הועדה ועל ההודעה בדבר חדילה יחולו [[הסעיפים 104]] [[ו-105 לצו]], בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 10. נציג יוצא (תיקון: תשכ&quot;ד-2)
: (א) חדל נציג החקלאים מכהונתו או שנפסל מהיות חבר ועדה (להלן - נציג יוצא), יבוא במקומו מי ששמו בא ברשימת המועמדים ששם אותו נציג כלול בה, מיד אחרי שמותיהם של המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות, לרבות אלה שהיו לנציגים מכוח סעיף זה; לא היה מי שימלא את מקומו של הנציג היוצא מכוח הרישה לפסקה זו, ימנה השר את הנציג החדש, לאחר התייעצות עם אנשים מבין החותמים על רשימת המועמדים שאתה נמנה הנציג היוצא.
: (ב) לא ימלא את מקומו של נציג יוצא מי שאינו חקלאי אותה שעה, או מי שהודיע ליושב ראש הועדה שאין ברצונו להיות חבר בה.

@ 10א. סמכות השר לגבי ועדה נחשלת (תיקון: תשמ&quot;א-5)
: (א) בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ועדה חדשה ולקבוע את תאריך הבחירות, או למנות ועדה מתוך אנשים כשירים להיות חברי הועדה או למנות ועדה למילוי תפקידי הועדה החקלאית, ואלה המקרים:
:: (1) התפטרו רוב נציגי החקלאים בועדה, או חדלה חברותם, כאמור [[פרט 8|בסעיפים 8]] [[פרט 9|או 9]], ולא היה מי שימלא את מקומם כאמור [[פרט 10|בסעיף 10]];
:: (2) הועדה או יושב ראש הועדה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי [[תוספת זו]] או בכל דין אחר, וכל זאת לאחר שהזהיר אותם;
:: (3) נקבע מועד לבחירות כאמור [[פרט 36|בסעיף 36]], אולם לא הוגשה רשימת מועמדים כאמור [[פרט 39|בסעיף 39]];
:: (4) כל חברי הועדה וראש המועצה ביקשו מאת השר לעשות כן.
: (ב) תקופת כהונתה של ועדה שנבחרה או שנתמנתה לפי סעיף זה תהיה בהתאם [[פרט 6|לסעיף 6]].

@ 11. תפקידי הועדה
: ואלה תפקידיה וסמכויותיה של הועדה:
: (1) לייעץ למועצה בכל ענין חקלאי, הן ביזמת עצמה והן לפי בקשת המועצה;
: (2) להציע למועצה הצעות להחלטה בכל ענין חקלאי;
: (3) לבצע החלטות המועצה בענין חקלאי, אם נדרשה לכך על ידי המועצה או על ידי ראש המועצה או על ידי השר, אם היה הענין בערר על פי [[פרט 13|סעיף 13]].

@ 12. דיון בענין חקלאי (תיקון: תשכ&quot;ד-2)
: ענין חקלאי לא יבוא לדיון סופי במועצה אלא אם דנה בו תחילה הועדה וחיוותה דעתה, או שעברו ארבעה עשר יום מיום שהגישה המועצה את הענין בכתב לפני הועדה, הכל לפי המועד המוקדם; הציעה הועדה למועצה הצעת החלטה בענין חקלאי, חייבת המועצה להעמיד את ההצעה על סדר יומה ולדון בה בהקדם האפשרי. לא נדחתה ההצעה על ידי המועצה בתום ששים יום מיום שהוגשה בכתב, יראו את הצעת ההחלטה כהחלטת המועצה.

@ 13. ערר
: נתקבלה במועצה החלטה בענין חקלאי שלא בהתאם להצעת הועדה או לחוות דעתה, רשאית הועדה לערור על ההחלטה לפני השר תוך ארבעה עשר יום מיום שנמסרה בכתב לועדה; המועצה לא תבצע החלטה כאמור לפני תום תקופת הערר וכל עוד הערר תלוי ועומד.

@ 14. כספים (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: במועצה שבה הוקמה ועדה, כל ההכנסות מהיטלים, מאגרות ומתשלומים אחרים שהוטלו על אדמה חקלאית או על העוסקים בחקלאות בקשר לאדמה חקלאית וכן 50 אחוז לפחות של ההכנסות מארנונות שהוטלו על אדמה חקלאית יוצאו לענינים חקלאיים, יירשמו בפנקסי המועצה בנפרד, ובגמר כל שנת כספים יועברו היתרה או הגרעון לשנת הכספים הבאה.

=== פרק שני: בחירות לועדה ===

@ 15. הזכות לבחור
: הזכות לבחור נציגי החקלאים בועדה תהא לכל מי שנרשם ברשימת החקלאים בהתאם [[פרט 16|לסעיף 16]].

@ 16. רישום כבוחר (תיקון: תשל&quot;א-3, תשע&quot;ו-3)
: כבוחר ברשימת החקלאים יירשם מי שהיה חקלאי ביום היבחרה של המועצה המכהנת, וכן - אם איננו תאגיד - שיום הולדתו ה-18 חל לא יאוחר מיום א' בניסן שלפני יום היבחרה של המועצה המכהנת.

@ 17. (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;א-3, תשע&quot;ו-3) : (((בוטל).))

@ 18. דין שותפות (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: היתה אדמה חקלאית בבעלות משותפת או בהחזקה משותפת או בעיבוד משותף בנסיבות שאילו היה יחיד במקום השותפים, היה נחשב חקלאי, יראו כחקלאי לעניין הבחירות כל שותף שהיה זכאי לשני דונם לפחות באדמה החקלאית אילו חולקה הבעלות או ההנאה בה בין השותפים; לא היה בנסיבות אלה אף לא שותף אחד זכאי לשני דונם לפחות, יראו כחקלאים לעניין הבחירות את השותפים, במספר המתקבל מחילוק מספר הדונמים של האדמה החקלאית בשתיים, שעל שמותיהם הסכימו כל שאר השותפים והודיעו בכתב לצוות הבחירות לפני יום פרסום הרשימה; באין הודעה כאמור, יראו כחקלאים לעניין הבחירות את השותפים שצוות הבחירות בחר בהם, במספר כאמור.

@ 19. (תיקון: תשע&quot;ו-3) : (((בוטל).))

@ 20. הכנת רשימת החקלאים (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: שר החקלאות ופיתוח הכפר יעביר לצוות הבחירות, לפי בקשתו, מידע לגבי חקלאים הזכאים להירשם ברשימה; לצורך הכנת רשימת החקלאים ישתמש צוות הבחירות במידע האמור שהועבר לו, בספרי המועצה ובכל חומר אחר הדרוש לדעתו.

@ 21. מסירת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: צוות הבחירות רשאי לדרוש מכל אדם שהוא בעל או מחזיק בקרקע בתחום המועצה שימסור לו, באופן, במקום ובזמן שיקבע, כל ידיעה שבידו ושיראה לו כל מסמך שברשותו.

@ 22. פרטים שייכללו ברשימת החקלאים (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: רשימת החקלאים תכלול פרטים אלה:
: (1) לגבי יחיד -
:: (א) שם המשפחה;
:: (ב) השם הפרטי;
:: (ג) שנת הלידה;
:: (ד) המען;
:: (ה) מספר הזהות במרשם האוכלוסין המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
: (2) לגבי תאגיד - שם התאגיד ומען משרדו הרשום.

@ 23. רישום שמות חקלאים
: שמות החקלאים יירשמו ברשימה זה תחת זה לפי סדר האלף-בית ויסומנו במספרים סידוריים החל ממספר 1.

@ 24. הנחת העתקי רשימת החקלאים (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: לא יאוחר מהיום ה-15 מיום הקמת צוות הבחירות, יונחו העתקים מרשימת החקלאים למשך 10 ימים במשרדי המועצה ובמקומות אחרים שקבע צוות הבחירות; כל אדם יהיה זכאי לעיין ברשימה ולערוך העתק או תקציר ממנה.

@ 25. פרסום הודעה על הנחת הרשימה (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: יום אחד לפחות לפני הנחת העתקים מרשימת החקלאים, כאמור [[פרט 24|בסעיף 24]], יפרסם צוות הבחירות הודעה על ההנחה, המקומות בהם יונחו והימים והשעות בהם אפשר יהיה לעיין בהם. כמו כן תפרט ההודעה את הוראת [[פרט 24|סעיף 24]].

@ 26. ערר (תיקון: תשכ&quot;ג, תשע&quot;ו-3)
: כל הרשום ברשימת החקלאים או הטוען שהוא זכאי להירשם בה, רשאי תוך 10 ימים מיום פרסום הרשימה, להגיש לצוות הבחירות ערר מנומק בכתב על יסוד הטענה שהוא או זולתו נרשם או לא נרשם, שלא כדין, או נרשם באופן לא נכון; הגיש אדם ערר המכוון נגד אדם אחר, ימציא לצוות הבחירות העתק נוסף מכתב הערר וצוות הבחירות ימסור את ההעתק לאותו אדם אחר.

@ 27. החלטה על ערר (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: צוות הבחירות יחליט בערר ויודיע על החלטתו לעורר בכתב בדואר רשום לא יאוחר מהיום ה-18 לאחר יום פרסום הרשימה - ואם הוגש ערר הנוגע לאדם זולת העורר - גם לאותו אדם.

@ 28. (תיקון: תשע&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 29. (תיקון: תשע&quot;ו-3) : (((בוטל).))
@ 30. (תיקון: תשע&quot;ו-3) : (((בוטל).))

@ 31. תיקון הרשימה (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: צוות הבחירות יתקן את רשימת החקלאים בהתאם להחלטתו לפי [[פרט 27|סעיף 27]].

@ 32. חתימת הרשימה (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: יושב ראש צוות הבחירות יחתום על כל דף מרשימת החקלאים ומשחתם כאמור אין להכניס ברשימה שום שינוי.

@ 33. (תיקון: תשכ&quot;ד-2) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשכ&quot;ד-2) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשכ&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 36. מועד הבחירות (תיקון: תשל&quot;ב-2, תשע&quot;ו-3)
: הבחירות יקוימו ביום ובשעות שיקבע צוות הבחירות ושלא יהיה מאוחר מ-70 ימים לאחר יום הקמת הצוות אלא אם כן קבע השר, מסיבות המצדיקות זאת לדעתו, מועד מאוחר יותר.

@ 37. פרסום הודעה בדבר הבחירות (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשע&quot;ו-3)
: לא יאוחר מ-14 יום לפני יום הבחירות יפרסם צוות הבחירות הודעה שתפרט את הפרטים הבאים:
: (1) יום הבחירות והשעות;
: (2) (((בוטלה);))
: (3) מספר נציגי החקלאים העומדים לבחירה;
: (4) המקום, המועד והדרך להגשת רשימות המועמדים;
: (5) תנאי הכשירות להיות מועמד.

@ 38. הזכות להיבחר (תיקון: תשמ&quot;א-2)
: (א) כנציג החקלאים יכול להיבחר כל אדם הרשום ברשימת החקלאים, פרט לתאגיד, שהוא בן 20 שנה או מעלה ביום הגשת מועמדותו ואיננו מאלה המנויים [[בסעיף 101 לצו]].
: (ב) נחתמה רשימת החקלאים כאמור [[פרט 32|בסעיף 32]] והתברר כי אין ברשימה לפחות שני חקלאים שמקום מגוריהם הקבוע הוא בתחום המועצה - יוכל להיבחר כנציג החקלאים כל אדם הרשום ברשימת החקלאים, פרט לתאגיד, שהוא בן 20 שנה ומעלה ביום הגשת מועמדותו ואיננו מאלה המנויים [[בסעיף 101(2) עד 101(8) לצו]].

@ 39. מועד להגשת רשימות מועמדים (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשע&quot;ו-3)
: רשימות המועמדים יוגשו לצוות הבחירות במועד שקבע ולפי טופס שהכין.

@ 40. פרטים שיצויינו ברשימת המועמדים (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשע&quot;ו-3)
: רשימת המועמדים תפרט את שמו ושם משפחתו של המועמד, מענו וגילו. לא ייחשב אדם כמועמד אלא אם כן צורפה הסכמתו בכתב לרשימת המועמדים שהוגשה לצוות הבחירות.

@ 41. רשימת מועמדים טעונה חתימה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשל&quot;א-3)
: רשימת מועמדים טעונה חתימות של 10%, לפחות, מהחקלאים הרשומים ברשימת החקלאים; רשימת מועמדים תיחתם בידי המגישים; החותם הראשון ייחשב כבא-כוח החותמים, והבא אחריו כממלא מקומו; ליד חתימתו של כל מועמד יצויינו שמו ושם משפחתו של החותם ומספרו ברשימת החקלאים.

@ 42. מספר המועמדים המותר ברשימה (תיקון: תשכ&quot;ד-2)
: רשימת מועמדים תכלול לא יותר מכפל מספר הנציגים העומדים לבחירה ולא פחות משליש מספר זה.

@ 43. אישור קבלת רשימת מועמדים (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשע&quot;ו-3)
: יושב ראש צוות הבחירות יאשר בכתב קבלת רשימת מועמדים ויציין בה את היום והשעה של הגשתה.

@ 44. מועמד הנכלל ביותר מרשימת מועמדים אחת (תיקון: תשכ&quot;ד-2)
: מועמד שנתן הסכמתו להיכלל ביותר מרשימת מועמדים אחת, מועמדותו בטלה בכל הרשימות.

@ 45. אישור רשימת מועמדים (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשע&quot;ו-3)
: (א) רשימת מועמדים טעונה אישורו של צוות הבחירות.
: (ב) צוות הבחירות יבדוק כל רשימת מועמדים סמוך ככל האפשר לאחר המועד להגשתה. החליט צוות הבחירות שלא לאשר רשימת מועמדים, יודיע על כך בכתב לבא-כוח החותמים או לממלא מקומו.
: (ג) החלטתו של צוות הבחירות תהיה סופית.

@ 46. הכרזת תוצאות הבחירות כשאין צורך בבחירות (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשל&quot;א-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) היה מספר המועמדים שאושרו בכל רשימות המועמדים שוות למספר הנציגים העומדים לבחירה, יכריז יושב ראש צוות הבחירות ביום הבחירות על המועמדים כעל האישים שנבחרו.
: (ב) הוגשה רשימת מועמדים אחת בלבד ומספר המועמדים שבה עלה על מספר הנציגים העומדים לבחירה, יכריז יושב ראש צוות הבחירות ביום הבחירות על מספר המועמדים מתוך אותה הרשימה השווה למספר הנציגים העומדים לבחירה ולפי סדרם ברשימה כעל האישים שנבחרו.

@ 47. מספר המועמדים פחות ממספר הנציגים העומדים לבחירה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשל&quot;א-3)
: היה מספר כל המועמדים שאושרו פחות ממספר הנציגים העומדים לבחירה, יופחת מספר הנציגים העומדים לבחירה ויועמד על שמונה, חמש או שתיים, הכל לפי המספר הקטן יותר והקרוב ביותר למספר המועמדים שאושרו.

@ 48. בחירות בקלפי
: בכפוף לאמור [[פרט 46|בסעיף 46(ב)]] - היה מספר המועמדים שאושרו עולה על מספר הנציגים העומדים לבחירה, ייערכו בחירות בקלפי.

@ 49. מקום הקלפי (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: הבחירות יתקיימו בקלפי שתימצא בתחום המועצה, במקום שיקבע צוות הבחירות.

@ 50. הודעה על בחירות (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשל&quot;א-3, תשע&quot;ו-3)
: לא יאוחר מ-7 ימים לפני יום הבחירות יפרסם צוות הבחירות הודעה בה יציין את היום והשעות שבהם תתקיים ההצבעה, את מקום ההצבעה ואת רשימות המועמדים שאושרו.

@ 51. הצבעה על ידי תאגיד (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: חקלאי הרשום ברשימת החקלאים ושהוא תאגיד, יצביע בשמו יחיד המייצג את התאגיד לענין זה, על פי הודעה בכתב שנמסרה לצוות הבחירות לא יאוחר מיומיים לפני מועד הבחירות.

@ 52. (תיקון: תשכ&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 53. פתק הצבעה (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשע&quot;ו-3)
: צוות הבחירות יקבע צורה אחידה של פתקי ההצבעה ויודיע על כך לבאי כוח רשימות המועמדים ולממלאי מקומם, לפחות 7 יום לפני יום הבחירות. באי כוח הרשימות או ממלאי מקומם ימציאו לצוות הבחירות את פתקי ההצבעה, והוא ידאג לאספקתם במקום ההצבעה ביום הבחירות.

@ 54. קלפי (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: צוות הבחירות יציב במקום ההצבעה תיבה מותקנת במנעול ובמפתח שתהיה עשויה כך שאפשר להכניס לתוכה מעטפות או פתקי הצבעה אך אי אפשר להוציאם מתוכה אלא בפתיחת מנעולה (להלן - קלפי).

@ 55. הצגת קלפי (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: לפני שהתחילה ההצבעה, יציג יושב ראש צוות הבחירות לעיני האנשים המצויים במקום ההצבעה את הקלפי כשהיא פתוחה וריקה; אחר כך ינעל אותה במעמדם ויחתמנה באופן שלא תהא ניתנת לפתיחה אלא בשבירת החותמת.

@ 56. זיהוי הבוחר (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשע&quot;ו-3)
: בוחר שנכנס למקום ההצבעה יזהה עצמו תחילה; כאמצעי זיהוי ישמשו אך ורק תעודת זהות תקפה שהוצאה לפי [[+|פקודת מרשם התושבים, תש&quot;ט-1949]] או לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]], דרכון ישראלי תקף שניתן לפי [[חוק הדרכונים, התשי&quot;ב-1952]], או רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי [[פקודת התעבורה]]. משנזדהה, יקרא אחד מחברי צוות הבחירות את שם הבוחר, ובהעתק רשימת החקלאים, בצד שמו של הבוחר, יצויין שהבוחר ביקש להצביע; אחר כך ימסור לבוחר מעטפה הנושאת עליה את חתימתו של יושב ראש צוות הבחירות.

@ 57. (תיקון: תשכ&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 58. ההצבעה בבחירות יחסיות (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשע&quot;ו-3)
: בוחר, משקיבל את המעטפה, ילך אל תא ההצבעה, שם ישים במעטפה את פתק ההצבעה לרשימה שהוא מצביע בעדה, יחזור ויראה לצוות הבחירות את המעטפה עד כדי שהצוות יראה את חתימתו עליה, ויטילנה בקלפי. אחד מחברי צוות הבחירות יציין בהעתק רשימת החקלאים את דבר ההצבעה.

@ 59. מנין הקולות (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: מנין הקולות ייעשה על ידי צוות הבחירות במקום ההצבעה מיד עם גמר ההצבעה ולא ייפסק עד תומו.

@ 60. (תיקון: תשכ&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 61. פתקי הצבעה בטלים (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשע&quot;ו-3)
: (1) פתק הצבעה שנמצא במעטפה שאינה נושאת עליה את חתימתו של יושב ראש צוות הבחירות - בטל;
: (2) נמצאו במעטפה יותר מפתק אחד של אותה רשימה - הקול כשר;
: (3) פתק הצבעה שצורתו שונה מזו שנקבעה לפי [[פרט 53|סעיף 53]] - בטל;
: (4) פתק הצבעה שעליו הוסף סימן, בין בכתב ובין על ידי הטבעה או בכל אופן אחר, והוא עשוי לזהות את המצביע - בטל;
: (5) פתק הצבעה שנמצא במעטפה שלתוכה הוכנס דבר כלשהו זולת הפתק - בטל;
: (6) נמצאו במעטפה פתק הצבעה מסוג כאמור בפסקאות (3) או (4) יחד עם פתק הצבעה שאינו בטל כאמור - הקול פסול.

@ 62. סדרי ההצבעה
: סדרי ההצבעה יהיו בהתאם להוראות פקיד הבחירות (([צ&quot;ל: צוות הבחירות])); כל אדם חייב לציית להוראות פקיד הבחירות (([צ&quot;ל: צוות הבחירות])) בנוגע לשמירה על הסדר.

@ 63. (תיקון: תשכ&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 64. תוצאות בחירות (תיקון: תשכ&quot;ד-2, תשע&quot;ו-3)
: התוצאות ייקבעו לפי זה:
: (1) סך כל הקולות הכשרים שקיבלו כל הרשימות יחולק למספר הנציגים העומדים לבחירה, והמספר השלם היוצא מן החילוק יהיה המודד;
: (2) כל רשימה תזכה במספר נציגים כמספר השלם היוצא מחילוק קולותיה הכשרים למודד;
: (3) המקומות הנותרים יתחלקו אחד אחד בין הרשימות שנשארו להן עודפי הקולות הגדולים ביותר לפי סדר שיעור העודפים, וברשימה שמספר קולותיה אינו מגיע למודד, ייחשב כעודף המספר הכולל של קולותיה הכשרים;
: (4) היו לשתי רשימות או יותר עודף קולות שווה ולא נותר אלא מקום פנוי אחד, יוכרע בין הרשימות בהגרלה שיערוך יושב ראש צוות הבחירות בו במקום;
: (5) סדר הבכורה של המועמדים ברשימה שזכתה במקומות בועדה יהיה לפי סדרם ברשימה מלמעלה למטה.

@ 65. פרוטוקול (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: יושב ראש צוות הבחירות ינהל פרוטוקול על מהלך הבחירות ותוצאותיהן, ויעביר העתקים ממנו למועצה ולשר.

@ 66. פרסום הודעה על תוצאות בחירות (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: לא יאוחר מ-7 ימים מיום הבחירות יפרסם יושב ראש צוות הבחירות, בדרך האמורה [[פרט 19|בסעיף 19]], הודעה על תוצאות הבחירות; יום הפרסום הוא יום הבחירה של נציגי החקלאים בועדה.

@ 67. תוצאות הבחירות
: ההוצאות הכרוכות בהכנת רשימת החקלאים ובעריכת הבחירות בקרב החקלאים ישולמו מתוך קופת המועצה.

@ 68. ימי מנוחה
: חל מועד מהמועדים הנקובים [[בתוספת זו]] באחד מימי המנוחה כמשמעותם [[בפקודת ימי מנוחה, תש&quot;ח-1948]], יידחה המועד ליום חול הראשון שאחרי אותו יום.

== תוספת שלישית (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ז-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 130]]))) ====
=== תקנון בדבר ישיבות המועצה והנוהל בהן ===

=== פרק ראשון: כללי ===

@ 1. ישיבות המועצה
: המועצה תקיים ישיבות מן המנין וישיבות שלא מן המנין, הכל כמפורט [[תוספת זו|בתקנון זה]]; לכל אחת משתי אלה ייקרא להלן &quot;ישיבה&quot;.

@ 2. זימון
: המועצה לא תתכנס לישיבה אלא על פי הזמנה.

@ 3. ישיבה ראשונה (תיקון: תשל&quot;ט)
: מועצה נבחרת תקיים את ישיבתה הראשונה תוך ארבעה עשר יום מיום פרסום הודעה לפי [[+|סעיף 71]] או [[סעיף 46 לחוק הבחירות]], במועד שיקבע ראש המועצה ובאין ראש מועצה מי שהשר ימנה לענין זה; לא כונסה המועצה לישיבתה הראשונה במועד האמור יכנסה השר במועד שיקבע אך לא יאוחר משלושים יום מהיום שבו נכנסה לתפקידה.

=== פרק שני: מועדי ישיבות מן המנין ===

@ 4. מספר הישיבות
: המועצה תקיים ישיבה מן המנין אחת לחודש לפחות, אך רשאית היא להחליט שלא לקיימה בשני חדשים של השנה.

@ 5. מועדי הישיבות מן המנין (תיקון: תשל&quot;ז-5)
: (א) תוך חדשיים מיום היבחרה תחליט המועצה על המועד הקבוע לישיבותיה; המועד יהיה תוך חמישה עשר הימים הראשונים לכל חודש קלנדרי, ובלבד שלא יהיה ביום המנוחה השבועי של חבר מחברי המועצה; הישיבה תתחיל בשעה שלא לפני 18.00, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה לשעה אחרת.
: (ב) עד שתחליט המועצה על מועד קבוע לישיבותיה יתקיימו הישיבות ביום חמישי הראשון לכל חודש, בשעה 18.00.
: (ג) חל מועד הישיבה בערב יום מנוחה, ביום מנוחה או במוצאי יום מנוחה של חבר מחברי המועצה, תידחה הישיבה ליום ולשעה הקבועים בשבוע שלאחר מכן.
: (ד) בסעיף זה, &quot;יום מנוחה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]].

@ 6. דחיית ישיבה מן המנין
: (א) ראש המועצה חייב לדחות ישיבה למועד אחר, לא יותר מפעם אחת ולא יותר משבוע ימים, אם דרשו זאת בכתב שליש לפחות מחברי המועצה חמישה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, ורשאי הוא, בהסכמת רוב חברי המועצה, לדחות את הישיבה למועד אחר, והכל בתנאי שבאותו חודש קלנדרי תקויים לפחות ישיבה אחת ושלא יחלוף מועד שנקבע על פי דין לענין של סדר יומה של הישיבה.
: (ב) הוראות [[פרט 5|סעיף 5(א) ו-(ג)]] לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על המועד הנדחה.

@ 7. אי זימון למועד
: (א) לא זומנה המועצה לישיבה במועד שנקבע [[בפרק זה]], יכנס מזכיר המועצה את המועצה לישיבה על פי דרישה בכתב של שליש לפחות מחברי המועצה המפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו וישיבה זו תהיה תוך שבעה ימים מהיום שקיבל מזכיר המועצה את הדרישה לכך.
: (ב) הוראות [[פרט 5|סעיף 5(א) ו-(ג)]] לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה שזומנה לפי סעיף זה.

=== פרק שלישי: מועדי ישיבות שלא מן המנין ===

@ 8. סמכות ראש המועצה
: ראש המועצה רשאי לכנס ישיבה שלא מן המנין.

@ 9. כינוס על-פי דרישה
: (א) ראש המועצה יכנס ישיבה שלא מן המנין למועד שלא יהא מאוחר משבעה ימים מהיום שבו הוגשה לו דרישה לכך בכתב, חתומה בידי שליש לפחות מחברי המועצה ומפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו; היתה בהצעת סדר היום העברה מכהונה של סגן ראש המועצה כאמור [[=חוק הבחירה|בסעיף 15 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל&quot;ה-1975]] (להלן - חוק הבחירה), תהיה הדרישה חתומה בידי רוב חברי המועצה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העברה מכהונה של ראש המועצה שנבחר על פי הוראות [[חוק הבחירה]] או של הסגן האמור [[בסעיף 14 לחוק הבחירה]].
: (ג) ראש המועצה שלא נבחר על פי הוראות [[חוק הבחירה]], יכנס ישיבה שלא מן המנין למועד שלא יהא מאוחר משבעה ימים מהיום שבו הוגשה לו דרישה חתומה בידי רוב חברי המועצה, הכוללת הצעה להעברה מכהונתו.

@ 10. ישיבה מן המנין במקום ישיבה שלא מן המנין
: החליטה המועצה לקיים לפחות ישיבה אחת בשבועיים, רשאי ראש המועצה במקום לכנס ישיבה שלא מן המנין כאמור [[פרט 9|בסעיף 9]], לכלול את ההצעות הנכללות בדרישה לכינוסה כסעיפים ראשונים בסדר היום של הישיבה הקרובה שמן המנין, זולת אם היתה בהצעה לסדר היום העברה מכהונה של ראש המועצה או של סגן מסגניו.

@ 11. ישיבה שלא מן המנין על-פי הוראות השר (תיקון: תשמ&quot;ב-3)
: נדרש כינוסה של ישיבה שלא מן המנין וראש המועצה לא כינס את המועצה לישיבה תוך שבעה ימים כאמור [[פרט 9|בסעיף 9]], ולא נהג לפי [[פרט 10|סעיף 10]], ימנה שר הפנים או הממונה אדם שיכנס את המועצה לישיבה במועד שקבע שר הפנים או הממונה.

@ 12. ימים ושעות של ישיבה שלא מן המנין
: הוראות [[פרט 5|סעיף 5(א) ו-(ג)]] לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה שזומנה לפי [[פרק זה]].

=== פרק רביעי: זימון ישיבות ===

@ 13. משלוח הזמנות
: מזכיר המועצה יחתום על הזמנות לישיבות המועצה ויהיה אחראי למסירתן, אולם הזמנות לישיבות מועצה ממונה ולישיבות שכינס מי ששר הפנים מינה לכך כאמור [[פרט 11|בסעיף 11]], יחתום מי ששר הפנים מינה לכך והוא יהיה אחראי למסירתן.

@ 14. תוכן ההזמנה
: ההזמנה תפרט -
: (1) אם הישיבה היא מן המנין או שלא מן המנין;
: (2) את היום, השעה והמקום של הישיבה;
: (3) את סדר היום על סעיפיו, לפי סדר הדיון בהם;
: (4) בישיבה שבה ידונו בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר - טיוטה של ההצעות עם דברי הסבר;
: (5) בישיבה שכונסה על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה - הצעת החלטה לגבי סדר היום.

@ 15. מסירת ההזמנה
: (א) הזמנה לישיבה תימסר לכל אחד מחברי המועצה 36 שעות לפחות לפני תחילת הישיבה, אולם בהסכמת כל חברי המועצה ניתן יהיה לקיים ישיבה גם בהודעה תוך מועד קצר יותר.
: (ב) הזמנה לישיבה שבה ידונו בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר תימסר לחברי המועצה עשרה ימים לפחות לפני יום הישיבה, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה למועד קצר יותר.
: (ג) המסירה תהא כדין אם ההזמנה נמסרה לחבר המועצה אישית או אם נמסרה בביתו לאחד מבני משפחתו הבוגרים הגרים אתו או אם נמסרה כפי שביקש חבר המועצה בכתב ממזכיר המועצה; לא ניתן למסור את ההזמנה כאמור, בשקידה סבירה, תהא המסירה כדין אם הושמה בתוך תיבת הדואר במענו של חבר המועצה.

@ 16. מען למסירת הזמנה
: הזמנות לישיבות יימסרו לפי מעניהם של חברי המועצה שפורסמו ברשימות המועמדים, ובמועצה ממונה - לפי המען האחרון הרשום במרשם האוכלוסין, ואם מסר חבר המועצה בכתב מען אחר בתחום הרשות המקומית למזכיר המועצה - לפי אותו מען.

@ 17. פגם במסירת הזמנה
: (א) נכח חבר המועצה בישיבה או הסכים לקבל את ההזמנה אליה שלא במען כאמור [[פרט 16|בסעיף 16]], לא תישמע הטענה שלא הוזמן כדין.
: (ב) הטענה שהחלטה נתקבלה שלא כדין מפני שחבר המועצה לא הוזמן כדין לישיבה לא תישמע אלא מאותו חבר בלבד.

=== פרק חמישי: פומביות הדיונים ===

@ 18. פומביות הדיון וסייגיו
: ישיבות המועצה יהיו פומביות; אולם ישיבה תתקיים או מקצתה בדלתיים סגורות באחת מאלה:
: (1) הורה על כך ראש המועצה לאחר שראה טעמים שבבטחון המדינה המחייבים לעשות כן;
: (2) הורה על כך ראש המועצה בהסכמה מראש של שלושה רבעים מחברי המועצה;
: (3) החליטו על כך שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים בישיבה.

@ 19. איסור הגילוי
: לא יגלה איש דבר מדיוני ישיבה שהתנהלה בדלתיים סגורות למי שאיננו חבר המועצה, אלא אם הדבר דרוש לצורך ביצוע החלטת המועצה.

@ 20. מקום הישיבות
: הישיבות יתקיימו במשרדי המועצה, זולת אם החליטה המועצה אחרת ברוב של שני שלישים מחבריה, לישיבה פלונית.

@ 20א. קיום ישיבת מועצה בהיוועדות חזותית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((הוראת שעה החל מיום 10.2.2020 ובכל זמן שהכרזה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי [[סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]] עומדת בתוקפה):))
: (א) על אף האמור [[פרט 20|בסעיף 20]], רשאי ראש המועצה להחליט כי ישיבה פלונית לא תתקיים במשרדי המועצה או במקום אחר, אלא תתקיים בדרך של היוועדות חזותית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו הנוגעים להתפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) כל חברי המועצה הסכימו לכך בכתב מראש, לאחר שנמסרו להם הפרטים האמורים [[פרט 14|בסעיף 14(3) עד (5)]];
:: (2) בישיבה יתאפשר לכל המוזמנים לישיבה לראות באמצעות מסך ולשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה במהלך הישיבה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם.
: (ב) על ישיבה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו, נוסף על ההוראות החלות לפי כל דין על קיום ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן, בשינויים המחויבים, גם הוראות אלה:
:: (1) היה אחד המשתתפים בישיבת המועצה אדם עם מוגבלות כהגדרתו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], תתקיים הישיבה בדרך של היוועדות חזותית תוך עריכת התאמות נגישות הנדרשות בהתאם להוראות בדבר התאמות נגישות לפי [[החוק האמור]];
:: (2) המועצה המקומית תעמיד לרשות חבר מועצה המעוניין בכך חדר במיתקני המועצה המקומית ובו האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לצורך השתתפות בישיבה;
:: (3) בהזמנה לישיבה יצוין גם כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית ויפורטו בה הנחיות לעניין השתתפות בישיבה;
:: (4) בישיבה לא ינכחו שני חברי מועצה או יותר בחדר אחד;
:: (5) לעניין [[פרט 21|סעיפים 21 עד 23]], יראו חבר מועצה כמשתתף בישיבה אם ניתן לראותו באמצעות המסך;
:: (6) בלי לגרוע מהוראות [[פרט 40|סעיף 40]], לא יפעיל יושב ראש הישיבה אמצעי טכנולוגי המונע את השמעת דבריו של משתתף בישיבה;
:: (7) החלטת מועצה בישיבה תתקבל לאחר שניתנה האפשרות לכל חבר מועצה להשתתף בדיון, להשמיע את עמדתו ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליטו אחרת כל חברי המועצה המשתתפים בישיבה;
:: (8) ראה חבר מועצה כי בשל קיום וניהול הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בדיון או לשמוע או להשמיע את עמדתו, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול;
:: (9) ישיבת המועצה תשודר בשידור חי באתר האינטרנט של המועצה המקומית.
: (ג) לעניין סעיף זה, &quot;היוועדות חזותית&quot; - תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.

=== פרק שישי: מנין המשתתפים ===

@ 21. מנין חוקי
: מנין חוקי בישיבה הוא רוב חברי המועצה.

@ 22. באין מנין חוקי
: (א) לא היה מנין חוקי בישיבת המועצה, תידחה הישיבה לשלושה ימים; לא היה גם במועד זה מנין חוקי - תידחה הישיבה שוב ליומיים; במועד זה יהווה שליש מחברי המועצה מנין חוקי לכל ענין שנכלל בסדר היום של הישיבה.
: (ב) הוראות [[פרט 5|סעיף 5(א) ו-(ג)]] לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה נדחית לפי סעיף זה.

@ 23. התמעטות המשתתפים
: משנפתחה הישיבה כדין לפי [[פרט 21|סעיפים 21]] [[פרט 22|או 22]], יהא המשך הישיבה כדין כל עוד משתתפים בה שליש מחברי המועצה.

=== פרק שביעי: סדר היום ===

@ 24. קביעת סדר יום
: (א) ראש המועצה יקבע את סדר היום של הישיבה.
: (ב) קבעה המועצה סדר יום של ישיבה בהחלטה מראש - יהא זה סדר היום.
: (ג) בישיבה שכונסה על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה יהא סדר היום כפי שפורט בדרישה.
: (ד) עם פתיחת ישיבה מן המנין ידונו תחילה בבקשות לתיקון הפרוטוקול כאמור [[פרט 55|בסעיף 55]], בתשובות לשאילתות לפי [[תוספת פרק 9|הפרק התשיעי]], ובהצעות לפי [[פרט 30|סעיף 30]].

@ 25. עדיפות
: בכפוף לאמור [[פרט 24|בסעיף 24(ד) להלן]], יהיה הדיון בסעיפים שבסדר היום לפי סדר הופעתם בו.

@ 26. סעיפים על סדר היום
: סעיף בענין שאינו בתחום סמכויות מועצה מקומית או שלא הוגדר במפורט לא ייכלל בסדר היום.

@ 27. הצעות נוספות של חברי המועצה
: (א) חבר המועצה רשאי להגיש הצעות לסדר היום של ישיבה מן המנין ולא יאוחר מ-48 שעות לפני מועדה.
: (ב) בכל ישיבה מן המנין יידונו ארבע הצעות לסדר היום, אם הוגשו.
: (ג) הצעות שהוגשו ייקבעו לדיון, ויידונו, בהתחשב בגדלן של הסיעות במועצה, ובלבד שזכות קדימה תינתן להצעה שהוגשה מטעם חבר המועצה שהסיעה שאליה הוא משתייך אינה מיוצגת בועדת ההנהלה; בכפוף לאמור ייקבעו ההצעות לדיון ויידונו, לפי סדר הגשתן.

@ 28. פירוט הצעות לסדר היום
: הצעה לסדר היום של הישיבה כאמור [[פרט 27|בסעיף 27]], תפורט בהזמנה לאותה ישיבה לפי [[פרט 14|סעיף 14]] או בתוספת להזמנה.

@ 29. סדר העדיפות בדיון
: הצעה לשינוי סדר העדיפות בדיון בסעיפים שעל סדר היום לא תישמע אלא אם הוגשה בכתב למזכיר המועצה לא יאוחר משש שעות לפני פתיחת הישיבה.

@ 30. דיון בהצעות ובשינוי סדר הדיון
: (א) הצעה לסדר היום יביא אותה בפני המועצה מגיש ההצעה או מי שהמגיש ביקש ממנו להביאה; היתה התנגדות לדיון בהצעה, יישמעו דברי המציע ודברי מתנגד אחד להצעה במשך זמן שאינו עולה על עשר דקות לכל אחד, ולא תתקבל ההצעה לסדר היום אלא אם הצביעו בעדה רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה.
: (ב) על הצעה לשינוי סדר הדיון בסעיפים שעל סדר היום יחולו ההוראות שבסעיף קטן (א), ובלבד שהזמן שיוקדש לכל דבר לא יעלה על חמש דקות.

@ 31. מחלוקת על סדר היום
: חבר המועצה הנוכח בישיבה הטוען שסעיף פלוני נכלל בסדר היום, או לא נכלל בו, שלא כדין, רשאי לדרוש שהמועצה תכריע בדבר.

@ 32. באין נוכחות מציע
: חבר המועצה שהגיש הצעה לסדר היום ולא יהיה נוכח בישיבה, רשאי לבקש לדחות את הדיון לישיבה הבאה או לבקש חבר אחר שינמק את ההצעה במקומו.

@ 33. הסרת הצעה מסדר היום
: המגיש הצעה לסדר היום יכול להסירה בכל עת על ידי הודעה בכתב למזכיר המועצה לפני ישיבת המועצה או בהודעה בעל פה בישיבת המועצה; דרש חבר אחד שההצעה תיכלל בסדר היום, תובא ההצעה לדיון כאילו אותו חבר הגיש אותה.

@ 34. דחיית הדיון בסעיפים
: בכפוף להוראות [[פרט 52|סעיף 52]], סעיפים שהועמדו על סדר היום בישיבה מן המנין ולא נסתיים הדיון בהם יועברו לסדר היום של הישיבה מן המנין שלאחריה.

=== פרק שמיני: ניהול הישיבה ===

@ 35. קביעת יושב ראש
: (א) ראש המועצה יהיה יושב ראש בישיבות המועצה.
: (ב) בהעדרו של ראש המועצה ימלא את מקומו סגנו; נעדרו ראש המועצה וכל סגניו או סירבו לנהל את הישיבה, יפתח זקן חברי המועצה הנוכחים את הישיבה וחברי המועצה יבחרו מביניהם ביושב ראש לישיבה.

@ 36. תפקיד היושב ראש
: יושב ראש הישיבה יפתח את ישיבות המועצה, ינהל את הדיונים, יסכם את תוצאות הדיונים וההצבעה בכל ענין וינעל את הישיבה.

@ 37. נעילת ישיבה שלא כדין
: ישיבה שהיושב ראש בה ביקש לנעלה בניגוד [[תוספת זו|לתקנון זה]], דינה כאילו סרב לנהל את הישיבה.

@ 38. רשות הדיבור
: לאחר דברי הפתיחה לסעיף, יתן יושב ראש הישיבה את רשות הדיבור למשתתפים בדיון לפי סדר הפונים אליו, ובלבד שאם לא כל סיעות המועצה מיוצגות בועדת ההנהלה, יתן יושב ראש הישיבה את רשות הדיבור תחילה לנציג הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת כאמור.

@ 39. זמן לדיבור
: חבר המועצה - פרט ליושב ראש הישיבה וליושב ראש ועדה המדווח בשם הועדה - לא יאריך בדיבור בסעיף אחד יותר מעשר דקות; אולם הדובר רשאי לקבל מחבר אחד אחר זמן שאינו עולה על עשר דקות, והמועצה רשאית להחליט על הקצבת זמן יותר ארוך לכל המשתתפים בדיון בסעיף פלוני.

@ 40. סמכויות היושב ראש
: יושב ראש הישיבה רשאי -
: (1) להפסיק חבר המועצה הנואם למעלה מהזמן שהותר לו על פי [[תוספת זו|תקנון זה]], או שאינו מדבר לענין;
: (2) להתרות בחבר המועצה המפריע לדעתו למהלך התקין של הישיבה; לא שמע החבר לשלוש התראות בישיבה אחת, רשאי היושב ראש, בהסכמת שלושה רבעים לפחות מחברי המועצה הנוכחים, לדרוש ממנו לעזוב את הישיבה, ואם לא עזב כאמור לא יימנה קולו במנין הקולות בהצבעה;
: (3) להורות על הוצאת הקהל כאשר ניתנה הוראה להמשיך בדיוני המועצה בדלתיים סגורות;
: (4) להורות על הוצאת אדם מהקהל אם הוא מפריע למהלך הישיבה, לאחר שהוזהר על כך.

=== פרק תשיעי: שאילתות והודעות אישיות ===

@ 41. הגשת שאילתה ותשובה
: (א) לא יאוחר מ-48 שעות לפני תחילת הישיבה מן המנין הקרובה רשאי חבר המועצה להגיש לראש המועצה שאילתה בכתב על ענין עובדתי שבתחום תפקידי המועצה המקומית, והיא תנוסח בקיצור נמרץ ובצורת שאלה בלבד; ראש המועצה ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, אולם הוא רשאי לדחות את תשובתו לישיבה מן המנין שלאחר הישיבה הבאה; השאילתה והתשובה בכתב יחולקו לחברי המועצה.
: (ב) לא מסר ראש המועצה את תשובתו לשאילתה בשתי ישיבות מן המנין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המנין הקרובה.
: (ג) לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המנין.

@ 42. שאלה נוספת
: השואל רשאי, אחר שמיעת התשובה, לשאול בעל פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה, וראש המועצה או אדם אחר מטעמו יענה תשובה קצרה בעל פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתנהל ויכוח במועצה.

@ 43. הודעה אישית
: (א) חבר המועצה המבקש רשות להודיע הודעה אישית, ימסור תחילה בכתב ליושב ראש את תוכן הודעתו.
: (ב) רשות להודעה אישית תינתן רק לשם תיקון אי הבנה שחלה בדברי המבקש או בקשר לדבריו, או לשם הסרת אשמה שהושמעה כלפיו בישיבת המועצה.
: (ג) הודעה אישית לא תארך יותר מחמש דקות, והיא תישמע רק בסוף הישיבה, אולם רשאי יושב ראש הישיבה לתת לחבר המועצה להבהיר את דבריו או להסיר אשמה גם תוך כדי הישיבה.

@ 44. הודעת על-פי דין
: חבר המועצה רשאי, בכל עת שקיימת עליו חובה, למסור הודעה שהוא חייב למסרה לפי כל דין.

=== פרק עשירי: הצעות, הצבעות והחלטות ===

@ 45. הגשת הצעה והנמקתה
: המגיש הצעה להצבעה רשאי לנמקה לפני ההצבעה, אך לא יאריך בדבריו למעלה מחמש דקות.

@ 46. הצבעה
: (א) לא היתה יותר מהצעה אחת בענין הנדון - יצביעו בעד ההצעה ונגדה.
: (ב) עמדו להצבעה יותר מהצעה אחת בענין אחד - יצביעו עליהן אחת אחת בעד ונגד, כשהמרחיקה לכת שבהן, בכל הצבעה, קודמת לאחרות, ובכפוף לזה לפי סדר הגשתן.
: (ג) עמדו להצבעה שתי הצעות בלבד - רשאי היושב ראש להעמידן להצבעה זו מול זו.

@ 47. שיטת ההצבעה
: ההצבעה תהיה בהרמת ידיים.

@ 48. החלטות על-פי רוב קולות
: החלטות המועצה שלא נדרש להן רוב מיוחד לפי כל דין יתקבלו ברוב קולות המצביעים; היה מספר הקולות שקול - תידחה ההצעה.

@ 49. מניית הקולות
: (א) בשעת ההצבעה ימנו את קולות המצביעים בעד ונגד, ואם היו נמנעים בהצבעה - גם את קולות הנמנעים אם דרש זאת אחד מהם.
: (ב) אם תוצאות ההצבעה אינן ברורות ליושב ראש, או שערער אחד מחברי המועצה עליהן, ימנה היושב ראש מבין חברי המועצה מוני קולות ויטיל עליהם את מנין הקולות בהצבעה חוזרת.

@ 50. דיון חוזר בהחלטה
: בכפוף [[לסעיף 13 לחוק הבחירה]], לא תועמד לדיון ולהצבעה הצעה לביטול החלטה, או הצעה לדיון בהצעה שנדחתה, אלא לאחר שעברו שלושה חדשים ממועד ההחלטה או ממועד דחיית ההצעה, לפי הענין, אלא לפי דרישת ראש המועצה או 40% לפחות מחברי המועצה, חתומה בידיהם.

@ 51. משך זמן ישיבה ונעילתה
: ישיבת המועצה לא תינעל לפני תום שלוש שעות משעת הפתיחה אלא אם נסתיימו הדיונים וההצבעות בכל הסעיפים שעל סדר היום או שהסכימו לנעילה כל חברי המועצה הנוכחים בישיבה אותה שעה; ישיבת המועצה לא תימשך יותר מארבע שעות, אלא בהסכמת שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים.

@ 52. המשך ישיבה במועד אחר
: לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל הענינים שהיו על סדר היום, רשאי יושב ראש הישיבה, בהסכמת רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה, להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה, שאינו ערב יום מנוחה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור [[פרט 16|בסעיף 16]].

=== פרק אחד עשר: פרוטוקול ===

@ 53. פרוטוקול וניהולו (תיקון: תשל&quot;ז, תשע&quot;ו)
: (א) כל ישיבת מועצה תוקלט ויירשם בה פרוטוקול; מזכיר המועצה יהיה אחראי לניהולו התקין.
: (ב) בפרוטוקול יצויינו -
:: (1) מועד הישיבה ומקום קיומה;
:: (2) שמות חברי המועצה הנוכחים בישיבה, בציון אלה שנכחו בפתיחה;
:: (3) שאילתות ותשובות עליהן;
:: (4) סדר היום וכל שינוי בו;
:: (5) שמות המשתתפים בויכוח בכל סעיף;
:: (6) ההצעות והנמקתן;
:: (7) ההחלטות ותוצאות ההצבעה, ולפי דרישת חבר המועצה - ציון שמות המצביעים ואופן הצבעתם;
:: (8) הודעות.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע שנוסף על הדברים האמורים בסעיף קטן (ב) יירשם פרוטוקול מלא מכל הדברים שייאמרו בישיבות המועצה, אם דרך כלל ואם לישיבה מסויימת.

@ 54. אישור הפרוטוקול
: יושב ראש הישיבה, ומזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך, יאשרו את הפרוטוקול בחתימת ידם; העתק ממנו יימסר לכל אחד מחברי המועצה לא יאוחר מ-48 שעות לפני מועד הישיבה מן המנין הקרובה, זולת אם נמנע הדבר בגלל סיבות שליושב ראש הישיבה או למזכיר המועצה לא היתה שליטה עליהן, ובמקרה כזה יימסר הפרוטוקול במועד המוקדם האפשרי.

@ 55. בקשה לתיקון הפרוטוקול
: (א) חבר המועצה רשאי להגיש בכתב למזכיר המועצה בקשה לתיקון הפרוטוקול.
: (ב) לא הוגשה שום בקשה כאמור עד לפתיחת הישיבה מן המנין שלאחר מסירת העתקי הפרוטוקול, רואים אותו כמאושר.

@ 56. דיון בהצעה לתיקון הפרוטוקול
: הגיש חבר המועצה הצעה לתיקון הפרוטוקול, יקרא אותה מזכיר המועצה בישיבה מיד עם פתיחתה, ובאין הסכמה לתיקון המוצע יוכרע הדבר בהצבעה.

@ 57. תיקון הפרוטוקול של ישיבה סגורה
: תיקון פרוטוקול של ישיבה סגורה יידון בישיבה סגורה.

@ 58. שמירת הפרוטוקול
: פרוטוקול של ישיבות המועצה יהיה שמור במשרדיה בידי מזכיר המועצה.

@ 59. עיון בפרוטוקול
: (א) פרוטוקול של ישיבה בדלתיים פתוחות יהיה פתוח לעיון בשעות העבודה הרגילות של המועצה המקומית לכל בעל נכס או מחזיקו בתחום המועצה המקומית, לכל אדם שמקום מגוריו הקבוע, לפי הרשום במרשם האוכלוסין, הוא בתחום המועצה המקומית, ולכל אדם אחר שיש לו ענין בכך.
: (ב) פרוטוקול של ישיבה סגורה לא יהיה פתוח לעיון, אך רשאית המועצה להתיר את העיון בו, את הפצתו או העתקתו, בסייגים או בלעדיהם.
: (ג) שר הפנים או מי שהוא מינה לכך רשאי לעיין בכל פרוטוקול של ישיבות המועצה.

=== פרק שנים עשר: דיונים מיוחדים ===

@ 60. דינים וחשבונות, הצעות תקציב והיטלי ארנונות (תיקון: תשל&quot;ז, תשנ&quot;ז-3)
: (א) ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בדו&quot;ח השנתי שהגיש הגזבר בדו&quot;ח הביקורת של משרד הפנים על המועצה ובדו&quot;ח מבקר המדינה, שיהיה לכל המאוחר חודש לאחר הגשתם.
: (א1) ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בדו&quot;ח השנתי שהגיש מבקר המועצה; הדיון בדו&quot;ח מבקר המועצה יהיה באופן ובמועדים הקבועים [[בסעיף 145ו לצו]].
: (ב) ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בהצעת התקציב ובהיטל הארנונות, שיתקיים בישיבה שלא מן המנין.
: (ג) ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם בשנה דין וחשבון על המצב בכל תאגיד שהמועצה המקומית משתתפת בו, ולפי דרישה של חבר המועצה יקויים דיון בדו&quot;ח זה.
: (ד) הוראות [[פרט 5|סעיף 5(א) ו-(ג)]] לענין ימי השבוע יחולו גם על דיונים לפי סעיף זה.

@ 61. ישיבות בענינים מיוחדים
: (א) בישיבות בענינים המיוחדים המפורטים [[פרט 60|בסעיף 60]] יפתח היושב ראש, או מי שהוא יורה, בדברי ההסבר, ובכפוף לאמור [[פרט 51|בסעיף 51]] תקבע המועצה בעצמה את משך הזמן שיוקדש לויכוח; אולם שליש מחברי המועצה רשאי לדרוש שהזמן שיוקדש לדיון בהצעת התקציב לא יפחת משש שעות.
: (ב) בישיבה הראשונה בענין המיוחד כאמור לא יידון כל דבר אחר.

@ 62. הגדרת מזכיר
: [[תוספת זו|בתקנון זה]], &quot;מזכיר&quot; - לרבות מי שממלא תפקיד זה בפועל.

== תוספת רביעית (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ט-3) ==
==== ((([[סעיף 192]]))) ====
=== הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות ===

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת המכרזים של המועצה;
:- &quot;יושב ראש הועדה&quot; - חבר מועצה שהמועצה בחרה בו ליושב ראש;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;המדד היסודי&quot; - 115.5 נקודות (ממוצע 1987: 100);
:- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
:- &quot;מועצה&quot; - מועצת המועצה המקומית;
:- &quot;מספר תושבים&quot; - מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין, המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]], התגוררו בתחום המועצה המקומית ביום הראשון לשנת הכספים שבה נערכה ההתקשרות.

@ 2. הצמדה למדד
: (א) הסכומים הנקובים [[פרט 3|בסעיפים 3(3)]] [[פרט 8|ו-8]] יתואמו ב-16 בכל חודש (להלן - יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ב) סכום מתואם כאמור בסעיף קטן (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 100 שקלים חדשים.

@ 3. פטורים (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ט-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תש&quot;ף, תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א)
: מועצה מקומית רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז אם החוזה הוא מסוג חוזים אלה:
: (1) חוזה להעברת מקרקעין לרשות המועצה המקומית;
: (2) חוזה להעברת מקרקעין של המועצה המקומית שלפיו -
:: (א) המקרקעין מועברים למדינה, לשירות התעסוקה, לרשות מקומית או לאיגוד ערים;
:: (ב) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לרשות הדואר למטרת הקמת בית דואר, בית מיון לדואר או מרכז לחלוקת דואר;
:: (ג) המקרקעין מועברים לחברת חשמל, לשם הקמת מיתקן חשמל הדרוש, לדעת המועצה, כדי להבטיח אספקת חשמל למועצה המקומית, בתנאי שהשטח המועבר לא יעלה על 100 מ&quot;ר לכל מיתקן, וכי הקמת המיתקן תואמת את התכניות החלות על המקום לפי דיני התכנון והבניה;
:: (ד) המקרקעין מועברים למוסד ציבורי למטרות חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט, והם מיועדים לאחת מהמטרות האמורות;
:: (ה) המקרקעין מועברים לאדם שהתחייב לפתח אותם תוך זמן שקבעה המועצה המקומית, ובהתאם לתכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], החלה עליהם, אם ביקשה המועצה לגביהם, ברוב חבריה, לשחררה מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את בקשת המועצה המקומית לאחר שנוכח, כי בנסיבות הענין עריכת המכרז לא תביא תועלת, לרבות תועלת כספית;
:: (ו) העברת המקרקעין דרושה לביצוע השלמה, חלוקה, איחוד, הפרדה או חלוקה מחדש של מקרקעין, הכרוכים בביצוע תכנית שנתאשרה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (ז) המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי המועצה המקומית, או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת המועצה המקומית;
:: (ח) המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין;
:: (ט) המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים;
:: (י) המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין;
:: (יא) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו [[בחוק שירותי הסעד, התשי&quot;ח-1958]], או הם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו;
:: (יב) המקרקעין הם דירות למגורים המועברות לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי המועצה המקומית, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את המועצה המקומית מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה;
:: (יג) המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום המועצה המקומית לפי בקשתה, ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין;
:: (יד) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהמועצה המקומית התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי סעיף 3(13) ולמשך תקופת ההתקשרות;
:: (טו) המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למועצה המקומית פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]] ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של המועצה, ובאין מנהל כללי - מזכיר המועצה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה והיועץ המשפטי למועצה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז; החלטות הוועדה לפי פסקת משנה זו ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה המקומית בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה.
: (3) חוזה להעברת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 15,000 שקלים חדשים ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף - חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 30,400 שקלים חדשים;
: (4) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחיד בארץ לאותם טובין, או עם המומחה היחיד בארץ לביצוע אותה העבודה, אם המומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע, בכתב, באישור הוועדה, כי אכן אותו ספק או מומחה הוא היחיד בארץ;
: (5) חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית;
: (6) חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהמועצה המקומית מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש;
: (7)(א) חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה המקומית, בפרט מפרטי חוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות לא יעלה על 50% מההוצאות לגבי אותו פרט על פי החוזה הקיים;
:: (ב) חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה המקומית על ידי הוספת פרטים לחוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות בשל הוספה זו לא יעלה על 25% מכלל הוצאות המועצה המקומית על פי החוזה הקיים או על 50% אם המועצה קבעה שעריכת המכרז לא תביא תועלת;
: (8) חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה;
: (9) חוזה לאחזקה והפעלה של מיתקני ביוב על ידי תאגיד, במקרה שהתמורה לעבודות היא מסירת הקולחין, ובלבד שנציב המים אישר את מסירת הקולחין;
: (10) התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו [[בתקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, התשנ&quot;ג-1993]] (להלן - התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:
:: (א) התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או - התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה;
:: (ב) שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדי התאגיד זכאים על פי כל דין לגמלה או לתגמול בשל נכות, או לקצבת זקנה מן המוסד לביטוח לאומי, וההתקשרות היא לרכישת שירותים או לביצוע עבודה;
: (11) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שהשר התיר לערוך ללא מכרז;
: (12) התקשרות עם המדינה;
: (13) התקשרות עם תאגיד המוכר כמוסד ללא כוונת רווח, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה לצורך ביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח למטרה של חינוך, תרבות, רווחה או ספורט בתחומה של המועצה המקומית, ובלבד שהמועצה המקומית מחזיקה 40% לפחות מהונו של התאגיד האמור או מכוח ההצבעה בו או בכוח למנות 40% לפחות מחברי הגוף המנהל שלו, וכן התקיימו תנאים אלה:
:: (א) התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם;
:: (ב) עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה;
:: (ג) התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם המועצה המקומית, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על המועצה המקומית, בשינויים המחויבים;
:: (ד) המועצה תאשר מדי שנה בשנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם;
:: (ה) שר הפנים אישר למועצה המקומית לייסד את התאגיד בהתאם לאמור [[בסעיף 146א לצו זה]];
:: (ו) לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה:
::: (1) אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין;
::: (2) אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, ובלבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו;
: (14) חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר;
: (15) התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
:: (א) השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם;
:: (ב) ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי - מזכיר המועצה המקומית, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה המקומית והיועץ המשפטי למועצה המקומית, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם המועצה המקומית, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות;
:: (ג) החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם המועצה המקומית, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על המועצה המקומית, בשינויים המחויבים;
:: החלטות הוועדה לפי פסקת משנה (ב) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה המקומית שבעה ימי עבודה לפחות לפני כריתת החוזה, לרבות האפשרות לפנות לוועדה בנושא, והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת בהחלטה מנומקת מטעמים של דחיפות; הסכם שנערך לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המועצה המקומית לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום כריתתו;
: (16) התקשרות עם רשות מקומית אחרת לקבלת שירותים מהסוג שניתן על ידה במסגרת סמכויותיה ותפקידיה לפי כל דין, לצורך מילוי סמכויות המועצה המקומית ותפקידיה לפי כל דין, לאחר שהמועצה המקומית שוכנעה שההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות והיא מיטיבה עמה;
: (17) (((פקעה).))

@ 4. הצעה שלא נדונה בוועדה
: בחוזה הטעון מכרז לא ידונו המועצה או ראש המועצה בהצעת מחירים שלא נדונה קודם לכן בועדה על פי [[תוספת זו]].

@ 5. פיצול חוזים
: עמדה מועצה מקומית להתקשר בזמן אחד במספר חוזים להזמנת אותם טובין, או לביצוע עבודות המהוות למעשה עבודה שלמה אחת, יראו את כל אותם חוזים כאילו היו - לענין [[תוספת זו]] - חוזה אחד.

@ 6. שמירת סודיות
: לא ימסור אדם שום ידיעה שהגיעה לידו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם, או בענין מהלך הדיונים בוועדה והחלטתה, אלא לאדם שהוסמך כדין לקבל אותה ידיעה, ובדרך שנקבעה [[בתוספת זו]].

@ 7. פנקס המכרזים
: (א) כל מכרז יסומן במספר סידורי ויירשם בפנקס שיוחזק במקום שהורה יושב ראש הועדה.
: (ב) כל אדם רשאי לעיין בפנקס בשעות המיועדות לקבלת קהל במשרדי המועצה המקומית.

@ 8. מכרז זוטא (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) מועצה מקומית רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 15,000 שקלים חדשים, אולם אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, על פי מכרז שאינו פומבי (להלן - מכרז זוטא).
: (א1) מועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים, על פי מכרז זוטא.
: (ב) הועדה תנהל רשימה של ספקים וקבלנים, אשר רשאים להשתתף במכרז זוטא, ותקבע את אמות המידה שלפיהן יפנו אל הספקים והקבלנים האמורים; הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור; כל ספק או קבלן רשאי לבקש לצרפו לרשימה האמורה והועדה תדון בבקשתו; החליטה הועדה שלא לצרף קבלן או ספק כאמור לרשימה, או החליטה למחוק ספק או קבלן מהרשימה, תנמק את החלטתה; לא תחליט הועדה אלא לאחר שאיפשרה לאותו ספק או קבלן להביא את טענותיו בפניה.
: (ג) הועדה תמציא אחת לשנה למועצה ולמבקר המועצה את רשימת הספקים והקבלנים כאמור, וכן פירוט הספקים והקבלנים שראש המועצה פנה אליהם לפי תקנה זו במכרזי זוטא; הפירוט האמור יהיה פתוח לעיון הספקים והקבלנים הכלולים בו.
: (ד) הודעה על מכרז זוטא לספקים או קבלנים הכלולים ברשימה תיעשה על ידי משלוח הודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, או על ידי מסירה לידי הנמען בידי מזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך לענין זה, לפי הפירוט להלן:
:: (1) אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 15,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 37,500 שקלים חדשים, ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 74,200 שקלים חדשים - לארבעה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה;
:: (2) אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 37,500 שקלים חדשים ואינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 74,200 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים - לששה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה.
: (ה) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) לסעיף קטן (ד), רשאי ראש המועצה לשלוח את ההודעה לשני ספקים או קבלנים לפחות, אם מקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ואין ספקים או קבלנים אחרים בארץ לטובין או לעבודה הנדרשים.
: (ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה), יהיה רשאי להשתתף במכרז זוטא כל ספק או קבלן הכלול ברשימה לסוג החוזה המוצע, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת הצעות.

@ 9. מכרז פומבי
: (א) רצתה מועצה מקומית להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, יפרסם ראש המועצה הודעה על כך ובה יפורטו:
:: (1) תיאור נושא החוזה המוצע;
:: (2) המקום והמועד האחרון להגשת מסמכי המכרז;
:: (3) המקום לקבלת פרטים נוספים וטפסי מסמכי המכרז.
: (ב) הודעה על מכרז פומבי תיעשה על ידי פרסומה בשני עתונים יומיים לפחות הנדפסים בישראל, שאחד מהם לפחות הוא בשפה העברית.
: (ג) פרסם ראש המועצה הודעה על מכרז פומבי, רשאי הוא גם לפרסמה ברבים בחוץ לארץ, או לשלוח את ההודעה לספקים או לקבלנים שמקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ובלבד שישלח את ההודעה לפחות לשני ספקים או קבלנים כאמור.

@ 10. מסמכי המכרז
: (א) ראש המועצה או מי שהוא הסמיך לכך, ימציא לכל אדם המבקש להשתתף במכרז פומבי או במכרז זוטא, על פי בקשתו כאמור [[פרט 8|בסעיף 8(ו)]], ולכל אדם שראש המועצה פנה אליו בהודעה על מכרז זוטא, את מסמכי המכרז המפורטים להלן:
:: (1) תנאי המכרז, לרבות תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז;
:: (2) נוסח &quot;מסמך הצעת המשתתף במכרז&quot;;
:: (3) נוסח של החוזה המוצע;
:: (4) לוח זמנים ותנאי תשלום;
:: (5) התכנית והמפרטים הנוגעים לביצוע החוזה;
:: (6) כתבי כמויות, טפסי הצעת מחירים;
:: (7) רשימת החמרים וכמויותיהם, ציוד העזר והמכונות שהמועצה תספק לצורך ביצוע העבודה נושא החוזה, ותנאי מסירתם;
:: (8) נוסחי הערבויות הבנקאיות הנדרשות, גובה הערבות ומשך הערבות;
:: (9) מעטפה הנושאת את מספר המכרז לשם הגשת מסמכי מכרז (להלן - מעטפת המכרז);
:: (10) כל מידע או מסמך אחרים שראש המועצה ימצא לנכון למסור או לדרוש, לרבות בדבר כושרו, נסיונו ויכולתו של המציע.
: (ב) המצאת מסמכי מכרז פומבי תהא תמורת תשלום כפי שקבעה המועצה המקומית דרך כלל, לסוג של מכרזים או למכרז פלוני.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש המועצה להחליט שלא להמציא את המסמכים המפורטים בפסקאות (3) ו-(5) של סעיף קטן (א), אלא להציגם לעיון במקום שיקבע; החליט ראש המועצה כאמור, יצרף למסמכי המכרז הודעה על המקום והמועד לעיון במסמכים.
: (ד) תינתן הזדמנות סבירה ושווה לכל אדם לעיין במסמכי המכרז, כפי שפורטו בסעיף קטן (א), לבקר בנכס ולקבל הסברים לגביהם.
: (ה) כל אדם שעיין במסמכי המכרז, שקיבל מסמכי מכרז או שביקר בנכס, יאשר זאת בכתב.

@ 11. אומדן
: (א) לפני תום המועד להגשת ההצעות יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים האמורה [[פרט 14|בסעיף 14(א)]], אומדן מפורט של ההוצאות או ההכנסות הכרוכות בחוזה המוצע.
: (ב) היה נושא המכרז חוזה להעברת מקרקעין, יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים שומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין.
: (ג) האומדן או שומת המקרקעין (להלן - האומדן), יופקדו בתיבת המכרזים לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז.

@ 12. המועד האחרון להגשת מסמכי המכרז
: המועד להגשת מסמכי המכרז ייקבע בהתחשב בנושא החוזה המוצע ותנאיו; המועד יהיה לא מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-90 ימים מיום פרסום ההודעה, אולם רשאי יושב ראש ועדת המכרזים לקבוע מועד אחרון להגשת מסמכי המכרז מאוחר מ-90 ימים מיום הפרסום האמור.

@ 13. הגשת מסמכי המכרז
: (א) המעונין להשתתף במכרז יגיש למועצה המקומית את מסמכי המכרז כמפורט [[פרט 10|בסעיף 10(א)]], וכן כל מסמך שידרוש ראש המועצה, כגון אישור פקיד השומה או רואה חשבון בגין ניהול ספרים כחוק, אישור רישום בפנקס הקבלנים וכיוצא באלה; נדרשו מסמכים כאמור - יהפכו חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז.
: (ב) מסמכי המכרז ייחתמו בידי המציע ויוגשו על גבי הטפסים שהומצאו בתוך מעטפת המכרז, כשהיא סגורה היטב, בדרך ובמועד שנקבעו בתנאי המכרז; המסמכים המפורטים [[פרט 10|בסעיף 10(א)(2) ו-(6)]] יוגשו בשני עותקים.

@ 14. קבלת המסמכים במועצה
: (א) עובד המועצה המקומית שראש המועצה מינה לכך יכניס כל מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה המקומית לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז לתוך תיבה מיוחדת נעולה בשני מנעולים, שמפתחותיהם נשמרים בידי שני אנשים שראש המועצה הסמיך אותם לכך (להלן - תיבת המכרזים).
: (ב) מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה המקומית אחרי תום המועד להגשת מסמכי המכרז, לא תוכנס לתיבת המכרזים ותוחזר לשולח, מבלי לפתוח אותה ובלי לגלות את תכנה, זולת לצורך בירור שמו ומענו של השולח.
: (ג) מעטפת המכרז שנמסרה למשלוח בדואר רשום יראו אותה כאילו נתקבלה במועצה המקומית במועד מסירתה כאמור, וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך.
: (ד) מעטפת המכרז שנשלחה מחוץ לארץ, יראו אותה, על אף האמור בסעיף קטן (ג), כאילו נתקבלה במועצה המקומית במועד שבו הגיעה לדואר בישראל וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך.
: (ה) מעטפת מכרז שנמסרה בידי מגיש מסמכי המכרז (להלן - מסירה ידנית), תימסר לעובד המועצה המקומית כאמור בסעיף 14(א), ויראו אותה כאילו נתקבלה במועד הרשום באישור קבלתה.

@ 15. פתיחת תיבת המכרזים
: (א) לא לפני 7 ימים לאחר תום המועד להגשת מסמכי המכרז במקרה של משלוח בדואר, ולא יאוחר מ-14 ימים מתום אותו מועד, תיפתח תיבת המכרזים בידי האנשים שהוסמכו כאמור [[פרט 14|בסעיף 14(א)]].
: (ב) נקבע בתנאי המכרז כי מסירה תהא במסירה ידנית בלבד, תיפתח תיבת המכרזים החל מתום המועד שנקבע להגשת מסמכי המכרז לפי [[פרט 12|סעיף 12]] ולא מאוחר מ-14 ימים מהמועד שנקבע כאמור.
: (ג) יושב ראש הועדה יפרסם הודעה על המקום והמועד בו תיפתח תיבת המכרזים לענין מכרז פלוני, ויציין בה, כי כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים וההצעות ורישום מסמכי המכרז; ההודעה תודבק בכניסה לבנין הראשי של המועצה, וכן בכניסה לבנין שבו תיפתח תיבת המכרזים, ותימסר לכל מעונין הפונה לשם קבלתה.
: (ד) תיבת המכרזים תיפתח רק אם יהיו נוכחים חבר הועדה שקבעה הועדה, וכן עובדי המועצה שראש המועצה הסמיך לכך כאמור [[פרט 14|בסעיף 14(א)]].
: (ה) כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים ורישום מסמכי המכרזים בפרוטוקול.

@ 16. צורת ניהול הפרוטוקול
: הפרוטוקול ינוהל בשני עותקים, שאחד מהם יימסר למשמורת לעובד המועצה המקומית שקבע לכך ראש המועצה.

@ 17. רישום מסמכי מכרז
: (א) משנפתחה תיבת המכרזים יוצאו ממנה המעטפות והאומדן הנוגעים למכרז, שלגביו נקבע מועד פתיחת מסמכי המכרז באותו יום; כל מעטפה תסומן במספר סידורי, ומספרן הכולל של המעטפות יירשם בפרוטוקול.
: (ב) לאחר הסימון, כאמור בסעיף קטן (א), תיפתח כל מעטפה, וחבר הועדה יחתום בראשי תיבות על כל גליון או חוברת כרוכה שהוצאו מכל מעטפה, וכן יחתום על גבי האומדן.
: (ג) שמות המשתתפים במכרז, הסכום הכולל של כל אחד ממסמכי המכרז, מספר הגליונות שהוצאו מכל מעטפת מכרז והאומדן יירשמו בפרוטוקול, אולם לפני רישומם יכריז עליהם חבר הועדה שנקבע כאמור.

@ 18. חוות דעת מומחה
: (א) יושב ראש הועדה ימסור, ללא דיחוי, העתק של כל מסמכי המכרז שהוצאו מתיבת המכרזים, לידי המומחה שקבעה הועדה דרך כלל לאותו סוג של חוזים שאליו משתייך החוזה המוצע במכרז לשם קבלת חוות דעתו (להלן - המומחה).
: (ב) לא נקבע מומחה, יכנס היושב ראש את הועדה והיא תחליט בדבר הצורך בהתייעצות במומחה ובדבר בחירתו.
: (ג) נתגלתה במסמכי המכרז, בעת הבדיקה בידי מומחה או בידי הועדה, טעות חשבונית, תתוקן הטעות בידי יושב ראש הועדה ועל דעת הועדה; התיקון יירשם בפרוטוקול; נתגלתה אי התאמה בין המחיר הכולל של מספר יחידות ובין המחיר של כל יחידה שצויין במסמכי המכרז, תתוקן אי ההתאמה בהסתמך על המחיר של כל יחידה.

@ 18א. איסור ניהול משא ומתן (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: לא ינוהל משא ומתן עם משתתף במכרז בטרם נקבע הזוכה במכרז.

@ 19. בירור פרטים (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) מבלי לפגוע בהוראות [[פרט 18א|סעיף 18א]], הועדה רשאית להזמין בעל הצעה, כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש, וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם [[לתוספת זו]].
: (ב) הבירור יעשה בידי הועדה או מי שהיא קבעה.
: (ג) פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול.

@ 20. פסילת מסמכי מכרז
: (א) היה לועדה, אחרי עיון במסמכי המכרז, יסוד סביר לחשוב שכוונתו של בעל מסמכי המכרז היתה להוליך את הועדה שולל, על ידי שגיאות שנעשו במכוון, או על ידי תכסיסים בלתי הוגנים, רשאית היא - לאחר שנתנה לבעל מסמכי המכרז הזדמנות להביא טענותיו - להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש.
: (ב) נראה לועדה אחרי עיון במסמכי המכרז ולאחר שניתנה לבעל מסמכי מכרז הזדמנות להביא טענותיו, כי המוצע במסמכי המכרז מבוסס על הבנה מוטעית של נושא המכרז או על הנחות בלתי נכונות, או שהמחירים שצויינו בהם אינם סבירים, רשאית היא להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש.
: (ג) מסמכי מכרז שהוגשו שלא בהתאם [[לתוספת זו]] או שלא בהתאם לתנאי המכרז, או שצורפה להם הסתייגות עקרונית או שינוי יסודי - פסולים.
: (ד) נימוקי החלטת הועדה על פי תקנה זו יירשמו בפרוטוקול.

@ 21. דיון במסמכי מכרז שנקבעו כהצעות
: לאחר שהועדה סיימה את בדיקת כל מסמכי המכרז שהוגשו, ועיינה בחוות דעתו של מומחה ושל יועץ משפטי - אם ניתנו כאלה - ירשום יושב ראש הועדה את כל הסכומים המופיעים במסמכי המכרז שנותרו לדיון (להלן - ההצעות), ויקבע מתוכם את ההצעה הזולה ביותר, ולענין חוזה כאמור [[פרט 22|בסעיף 22(ד)]] - את ההצעה הגבוהה ביותר.

@ 22. המלצות הוועדה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) ועדת המכרזים תמליץ על מתן עדיפות לרכישת טובין מתוצרת הארץ, כל עוד מחיריהם אינם גבוהים ביותר מ-15% ממחיר הטובין המיובאים, ובתנאי שהטיב ויתר התנאים עונים על דרישות המזמין.
: (ב) בכפוף לאמור בצו זה, תמליץ הועדה על ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שהמחירים המוצעים הם הוגנים וסבירים בהתחשב עם האומדן שנמסר כאמור [[פרט 11|בסעיף 11]].
: (ג) אם החליטה הועדה להמליץ על הצעה שאיננה הזולה ביותר, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה.
: (ד) היה נושא המכרז חוזה למכירת מקרקעין או טובין של המועצה המקומית, תמליץ הועדה על ההצעה הגבוהה ביותר, כל עוד אינה נמוכה באופן בלתי סביר מן הסכום שנקבע באומדן; אולם הועדה רשאית להמליץ על הצעה שאיננה הגבוהה ביותר אם נוכחה שהדבר הוא לתועלת הציבור; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה.
: (ה) הועדה רשאית, לאחר שנתנה לבעל ההצעה הזדמנות להביא טענותיו, שלא להמליץ על ההצעה הזולה ביותר בהתחשב בכשרו, נסיונו או יכולתו של בעל ההצעה לבצע את החוזה המוצע או לעמוד בתנאיו; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה; הוראה זו לא תחול על מכרז זוטא.
: (ה1) מצאה הוועדה כי על פי סעיף זה יש להמליץ באותה מידה על שתי הצעות, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תמליץ הוועדה על ההצעה האמורה ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר; לעניין זה, &quot;אישור&quot;, &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;מחזיקה בשליטה&quot;, &quot;נושא משרה&quot;, &quot;עסק&quot;, &quot;עסק בשליטת אישה&quot;, &quot;קרוב&quot; ו&quot;תצהיר&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 2ב לחוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ו) לא תמליץ הועדה דרך כלל, על הצעה, אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הועדה; המליצה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה.
: (ז) הועדה רשאית שלא להמליץ על כל הצעה שהיא, אך עליה לרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה.
: (ח) לא הוגשה כל הצעה למכרז או נדונה הצעה יחידה והועדה לא המליצה עליה או על הצעה כלשהי או שהמועצה החליטה שלא לאשר הצעה של ראש המועצה לפי [[סעיף 123(ג) לצו זה]], רשאית המועצה המקומית להתקשר בחוזה ללא מכרז, לאחר שהמועצה החליטה על כך ברוב חבריה, ולאחר שנוכחה שבנסיבות הענין עריכת מכרז לא תביא תועלת.
: (ט) לאחר קבלת החלטה סופית של הועדה רשאי כל משתתף במכרז לעיין בהחלטתה הסופית של הועדה, ובהצעת הזוכה במכרז.

@ 23. ביטול מכרז
: (א) המועצה המקומית רשאית לבטל מכרז אם ועדת המכרזים החליטה על כך וראש המועצה אישר את החלטתה.
: (ב) אין לפרסם מכרז אחר כאשר אין בין המכרז שבוטל כאמור בסעיף קטן (א) ובין המכרז האחר שוני מהותי, זולת אם לדעת הועדה נשתנו הנסיבות שגרמו להחלטה על הביטול.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה המקומית לפרסם מכרז חדש אם לא הוגשה כל הצעה למכרז הנדון, או נדונה הצעה יחידה והוועדה לא המליצה עליה.

== תוספת חמישית (תיקון: תשכ&quot;ב, תשנ&quot;ט) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 185]]))) ====
=== ((הוראות בדבר קניות ומחסנים)) ===

=== פרק א': פרשנות ===

@ 1. הגדרות
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;הגזבר&quot; - גזבר המועצה או מי שהוא הסמיכו לכך;
:- &quot;הקטלוג האחיד&quot; - הגדרה אחידה לזיהוי טובין של המועצה שפרסם המנהל הכללי של משרד הפנים;
:- &quot;המנהל&quot; - מי ששר הפנים הסמיכו למנהל לענין [[תוספת זו]] או המנהל הכללי של משרד הפנים;
:- &quot;ועדת רכש ובלאי&quot; - ועדה שמינתה המועצה לפי [[פרט 5|סעיף 5]] לאשר ביצוע רכישות למועצה, רישומן וגריעתן;
:- &quot;יחידה&quot; - יחידת רישום עצמאית כגון אגף, מחלקה, מוסד או כל מיתקן אחר של המועצה המחזיק במצאי, שרשם המצאי קבעו כיחידה;
:- &quot;מחסן&quot; - מקום ריכוז, רישום, אחסון וניפוק מלאי של המועצה;
:- &quot;מלאי&quot; - טובין המצויים במחסן של המועצה;
:- &quot;מנהל מחסן&quot; - עובד המועצה שמונה לנהל מלאי;
:- &quot;מנהל רכש ואספקה&quot; - מי שמונה בידי המועצה לפי [[פרט 5|סעיף 5]] לרכישת טובין, לאחסנתם, להספקתם, לשמירה עליהם ולקביעת רמת המלאי או מי שהוא הסמיכו לכך;
:- &quot;מספר קטלוגי&quot; - מספר זיהוי של פריט טובין כפי שהוא מופיע בקטלוג האחיד;
:- &quot;מצאי&quot; - טובין בני קיימה שאינם מאוחסנים במחסן המועצה;
:- &quot;טובין&quot; - מיטלטלין שבבעלות המועצה או שנמסרו לה דרך שכירות, שאילה או רשיון לרבות כאלה שנתרמו או שנרכשו מכספי תרומה;
:- &quot;פנקס&quot; - רשימה בספר המלאי והמצאי של המועצה, ערוכה לפי מספרים קטלוגיים;
:- &quot;רבעון&quot; - פרק זמן של 3 חודשים שתחילתו ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של אותה שנת כספים;
:- &quot;רכישה&quot; - לרבות שכירות ושאילה של טובין;
:- &quot;רמת מלאי&quot; - כמות או שווי כספי של מלאי במחסן;
:- &quot;רשם מצאי&quot; - עובד המועצה שמונה לנהל רישום מצאי של טובין במועצה.

=== פרק ב': כללי ===

@ 2. רכישת טובין וניהול מחסן
: המועצה תסדיר את רכישותיה, תנהל את מחסניה ואת הטובין שלה בהתאם להוראות אלה.

@ 3. ניהול פנקס
: המועצה תנהל פנקס באחד מן האמצעים הנמצאים המפורטים להלן:
: (1) מערכת עיבוד נתונים אוטומטית מרכזית לניהול טובין שעליה יורה המנהל;
: (2) מערכת עיבוד נתונים אוטומטית נפרדת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:
:: (א) מערכת עיבוד הנתונים מאפשרת מעקב אחר הרישום של החשבון הנגדי בהנהלת החשבונות של המועצה ואיתור התיעוד המתאים;
:: (ב) נתקבל דיווח על יתרות כספיות במתכונת שעליה הורה רואה החשבון של המועצה;
:: (ג) המערכת מאפשרת את העברת הדיווח למערכת עיבוד נתונים מרכזית באמצעים ממוכנים;
:: (ד) תכנון עיבוד הנתונים יהיה בהתאם להוראות כל דין ויאפשר בדיקה פנימית ובקרת נתונים;
: (3) לפי בקשת ראש המועצה - בדרך אחרת שעליה הורה רואה חשבון שהמנהל מינה לאותה מועצה ובאופן שהורה.

@ 4. איסור מחיקה
: (א) כל הרישומים בטפסים המשמשים להסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין לפי הוראות אלה ייעשו ללא מחיקות.
: (ב) תיקון רישום, כאמור בסעיף קטן (א), לא ייעשה בדרך של מחיקה, אלא בדרך של כתיבת הנתון החדש בשורה חדשה בציון שם מבצע התיקון, תאריך ביצועו והשורה שאותה מתקנים.

=== פרק ג': הסדר רכישות ===

@ 5. מינויים
: מועצת המועצה תמנה מנהל רכש ואספקה וועדת רכש ובלאי.

@ 6. תכנון צריכה תקופתי
: מנהל רכש ואספקה, בשיתוף עם מנהלי היחידות ומנהלי המחסנים ובתיאום עם הגזבר, יכין בכל רבעון, תחזית ותכנית צריכה, בהתאם לצורכי היחידות והמחסנים ובהתאם לתקציב המאושר של המועצה באותה שנה ולתזרים המזומנים שלה.

@ 7. קביעת פריטים בתכנון
: ועדת רכש ובלאי תקבע את הפריטים שייכללו בתכנון הצריכה התקופתי, כאמור [[פרט 6|בסעיף 6]] בעבור היחידות והמחסנים.

@ 8. אישור ועדת רכש ובלאי
: לא תבוצע רכישה אלא באישור מראש מאת ועדת רכש ובלאי שניתן באמצעות מנהל רכש ואספקה, ובכפוף להוראות כל דין.

@ 9. רכישה ללא אישור הועדה
: (א) על אף האמור [[פרט 7|בסעיפים 7]] [[פרט 8|ו-8]] רשאי מנהל רכש ואספקה לרכוש טובין ללא אישור מאת ועדת רכש ובלאי, אם לדעתו הרכישה הכרחית ודחופה, ובלבד שסכום הרכישה אינו עולה על הסכום המזערי הקבוע [[בסעיף 8(א) לתוספת הרביעית לצו]] ובהתאם לתקציב המאושר.
: (ב) לצורך מימון רכישות שוטפות רשאית ועדת רכש ובלאי לאשר למנהל רכש ואספקה סכום נמוך מהסכום המזערי האמור בסעיף קטן (א); לא אישרה הועדה סכום כאמור, יחולו הוראות [[פרט 8|סעיף 8]].
: (ג) מנהל רכש ואספקה ירכוש טובין כאמור בסעיף קטן (ב) ועל סמך הצעות מחיר שהגישו לו ספקי הטובין שאליהם פנה; הצעות כאמור יירשמו באופן השוואתי ויעמדו לעיון ועדת רכש ובלאי, לפי דרישתה.
: (ד) מנהל רכש ואספקה ידווח לועדת רכש ובלאי על רכישה שביצע בהתאם לסמכויותיו המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לפי דרישתה.

@ 10. חילוקי דעות
: נתגלעו חילוקי דעות בין מנהל רכש ואספקה ובין ועדת רכש ובלאי, יכריע בהם ראש המועצה.

@ 11. טופס הזמנה
: (א) רכישה תבוצע בטופס הזמנה שייחתם בידי מנהל רכש ואספקה והגזבר.
: (ב) טופס ההזמנה יכלול תיאור מלא של הטובין שהוזמנו ופרטים נוספים על אודותם, לרבות כמות, מחיר יחידה, תנאי תשלום, תנאי משלוח, אופן אריזה, מועדי אספקה ותקופת אחריות.
: (ג) טופסי הזמנות לרכישות יסומנו במספרים עוקבים.

=== פרק ד': ניהול מחסנים ===

@ 12. מחסן
: ראש המועצה רשאי, לאחר התייעצות עם מנהל רכש ואספקה, להחליט על הקמת מחסן, על הטובין שיאוחסנו בו ועל העברתו או חיסולו.

@ 13. אחסנה
: טובין הנרכשים בעבור המועצה המקומית ואינם מסופקים ישירות ליחידות הצורכות, יאוחסנו במחסן בלבד, ויירשמו בידי מנהל המחסן כמלאי.

@ 14. הוצאת טובין ממחסן
: לא יוצאו טובין ממחסן אלא לפי הוראות [[פרק זה]].

@ 15. ניהול ואחזקת מחסן
: (א) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יקבע לגבי כל מחסן במועצה את סוגי הטובין שיאוחסנו בו ואת רמת המלאי של כל סוג כאמור.
: (ב) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יבדוק ויעדכן, לפחות אחת לשנה, את סוגי הטובין ורמות המלאי של הטובין בכל מחסן.
: (ג) מנהל רכש ואספקה יוודא שכמות הטובין שבמחסן תהיה בהתאם לרמת המלאי שנקבעה.

@ 16. זיהוי טובין
: מנהל המחסן או רשם המצאי, לפי הענין, יזהה את הטובין שבאחריותו ויגדירם לפי הקטלוג האחיד.

@ 17. תו זיהוי
: מנהל המחסן יציין, ליד מקום אחסונו של כל פריט במלאי, את מספרו הקטלוגי ואת תיאורו כאמור [[פרט 16|בסעיף 16]].

@ 18. אחסון לפי תעודה
: טובין יאוחסנו במחסן לפי תעודת כניסה כאמור [[פרט 20|בסעיף 20]] בלבד.

@ 19. התאמה לתעודת משלוח
: כמות הטובין המתקבלים במחסן, טיבם ואריזתם, יתאימו להזמנה לרכישה ולחשבון או לתעודת המשלוח; התעורר ספק בזיהוי הטובין, ישותף מומחה הבקיא בבדיקת אותם טובין.

@ 20. תעודת כניסה
: (א) תעודת כניסה תכלול פרטים בדבר ספק הטובין, מספר ההזמנה, מספר תעודת המשלוח, פרטי החשבונית, מספר קטלוגי, תיאור הטובין והכמות שנתקבלה בפועל.
: (ב) כל פריטי הטובין המתקבלים במחסן מספק אחד באותו משלוח, יירשמו בידי מנהל המחסן בתעודת כניסה נפרדת, שתישא מספר סידורי עוקב.
: (ג) מנהל המחסן ימלא את תעודת הכניסה במספר העותקים הדרוש בטופס שיועד לכך.
: (ד) סופק פריט בכמות קטנה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או בחשבון, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק הכמות שנתקבלה בפועל.
: (ה) סופק פריט טובין בכמות גדולה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או החשבון, תוחזר יתרת הכמות לספק ובתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח תירשם רק הכמות שהוזמנה בפועל.
: (ו) נתגלו נזק או השחתה או פגם בטובין שבמשלוח, כולם או חלקם, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק כמות הטובין התקינה שנתקבלה, והטובין שנשחתו או שניזוקו או הפגומים כאמור, לא יתקבלו ויוחזרו לספק בצירוף תעודת החזר ובציון סיבת ההחזר.

@ 21. רישום טובין במחסן
: (א) מנהל המחסן ינהל רישום פנימי של פריטי הטובין ובו יפרט את תנועות הפריטים בתוך המחסן לפי סוגם וסיווגם בקטלוג האחיד.
: (ב) רישום הטובין כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן באופן שוטף לפי תעודת הכניסה, תעודת הניפוק ותעודת ההחזר.

@ 22. שמירת הטובין במחסן
: (א) טובין יאוחסנו במחסן בצורה המאפשרת את שמירתם ואת החזקתם המתאימה, היעילה, החסכונית והבטיחותית.
: (ב) טובין ירוכזו במחסן לפי הוראות כל דין לענין בטחון ובטיחות, לרבות הוראות בדבר אחסון חומרי נפץ, חומרים דליקים, חומרים רעילים וחומרים מסוכנים אחרים.
: (ג) מחסן יתוחזק, יאובטח ויצויד בפני גניבה, פריצה, שריפה, נזקי מים וחדירת עופות, מכרסמים, זוחלים ומזיקים אחרים.
: (ד) תנאי הבטיחות במחסן ייבדקו, אחת לשנה לפחות, בידי מהנדס בטיחות.
: (ה) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם המרכז את הטיפול בנושא הביטוח במועצה, יוודא שקיים כיסוי ביטוחי מתאים לאובדן, לגניבה ולנזק אחר למלאי ולמצאי במסגרת פוליסת הביטוח של המועצה, זולת אם החליטה המועצה שלא לבטח טובין אלה.
: (ו) מנהל רכש ואספקה יקבע את צורת הדיווח לחברת הביטוח ולגזבר על נזקים שנגרמו למלאי ולמצאי.

@ 23. חתימה על טופסי דרישה לניפוק
: (א) ראש המועצה יקבע את הרשאים לחתום על טופסי דרישה לניפוק טובין ביחידות השונות במועצה; רשימת הרשאים לחתום כאמור, ודוגמאות חתימותיהם יועברו למנהל רכש ואספקה.
: (ב) טובין שבמלאי ינופקו לפי טופס דרישה שישא מספר סידורי עוקב חתום בידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) ובידי הגזבר.

@ 24. תעודת הניפוק
: (א) מנהל מחסן ינפק טובין שבמלאי בהתאם לטופס דרישה ולפי תעודת ניפוק, שתישא מספר סידורי עוקב.
: (ב) עותקים של תעודת הניפוק יימסרו למנהל המחסן ולרשם המצאי.

@ 25. איסור הנפקה
: (א) לא ינופקו טובין אלא לעובד המועצה שפרטיו רשומים בטופס הדרישה ולאחר שאומתה זהותו; בעת קבלת הטובין יחתום העובד על תעודת הניפוק.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אדם שאינו עובד המועצה המועסק בידי המועצה לביצוע עבודה רשאי לקבל לשימושו טובין ממחסן המועצה, בהתאם להוראות אלה.

@ 26. ספירת מלאי
: (א) אחת לשנה לפחות, בסוף שנת הכספים, תיערך ספירת מלאי (להלן - הספירה) בכל מחסני המועצה; מנהל רכש ואספקה אחראי לספירה שתיערך בפיקוח מבקר המועצה, ובהשתתפות הגזבר או מי שהוא הסמיכו לכך.
: (ב) בעת ספירת המלאי ייסגרו מחסני המועצה לכניסה של טובין ולהוצאתם מהם, למעט במקרים חריגים ובאישור מנהל רכש ואספקה.
: (ג) תוצאות הספירה יירשמו בטפסים המיועדים לכך ויכללו את מספרם הקטלוגי של הפריטים, תיאורם והכמויות בפועל שנמצאו במחסן בעת הספירה; מבצעי הספירה יחתמו על הטפסים.

@ 27. השוואת תוצאות
: הגזבר ישווה את תוצאות הספירה ליתרות הרשומות בפנקס הטובין; היתה אי התאמה בין תוצאות הספירה ליתרה כאמור, יעביר הגזבר, בכתב, לועדת רכש ובלאי, את כל הנתונים בצירוף הסברים בכתב מאת מנהל המחסן ומנהל רכש ואספקה על פשר ההפרשים.

@ 28. ממצאי ההשוואה
: (א) ועדת רכש ובלאי תחליט אילו פעולות לנקוט להתאמת תוצאות הספירה לרשום בפנקס הטובין.
: (ב) עותק מנתוני ההשוואה כאמור [[פרט 27|בסעיף 27]] ועותק מהחלטת ועדת רכש ובלאי כאמור בסעיף קטן (א) יועברו למנהל המחסן ורשם המצאי, והם יעדכנו את פנקס הטובין לא יאוחר מ-60 ימים מתחילת כל שנת כספים, בהתאם לתוצאות הספירה ולהחלטת ועדת רכש ובלאי.

@ 29. טובין בלתי ראויים לשימוש
: טובין בלתי ראויים לשימוש יימכרו על ידי מנהל רכש ואספקה לפי הוראות כל דין החלות על מכירת טובין, ואם אינם ניתנים למכירה, תחליט ועדת רכש ובלאי על ייעודם.

=== פרק ה': רישום וניהול מצאי (אינוונטר) ===

@ 30. רישום מצאי
: (א) רשם המצאי ינהל רישום מרוכז של המצאי במועצה, על יחידותיה, בפנקס הטובין.
: (ב) המצאי יסומן בסמל המועצה, בסימון שככל האפשר אינו ניתן למחיקה.
: (ג) כל יחידה במועצה שבה קיים מצאי, תופיע ברישומי המועצה כיחידת רישום עצמאית, כפי שיורה רשם הטובין, ותצוין במספר זיהוי נפרד.
: (ד) מנהל יחידה, או עובד היחידה שמונה לכך בידו, ינהל את רישום המצאי באותה יחידה.

@ 31. השאלת פריט מצאי
: השאלת פריטי מצאי או העברתם לעובדי המועצה לצורך ביצוע תפקידיהם, או מיחידת רישום אחת ליחידת רישום אחרת, יתועדו בידי רשם המצאי בטופס המיועד לכך ויפורטו בו מספרו הקטלוגי של הפריט, תיאורו, כמותו, תנאי השאלתו ומועד החזרתו.

@ 32. אישור ראש העירייה
: אין להשאיל פריטי מצאי למי שאינו עובד המועצה, אלא באישור ראש המועצה או מי שהוסמך בידו.

@ 33. ספירת מצאי
: אחת לשנה, במועד שיקבע רשם המצאי, תיערך ספירת המצאי בכל יחידה לפי טופס המיועד לכך בהתאם [[פרט 26|לסעיפים 26(א) ו-(ג)]], [[פרט 27|27]] [[פרט 28|ו-28]], בשינויים המחויבים, וממצאיה יועברו לרשם המצאי.

@ 34. דיווח על נזקים
: מנהלי יחידות ידווחו לרשם המצאי על נזקים שנגרמו למצאי, לפי סדרי דיווח שעליהם הורה רשם המצאי (להלן - דו&quot;ח).

@ 35. גריעת פריט
: גריעת פריט מצאי מהרישום בשל אובדן, או השבתה או מכל סיבה אחרת, תיעשה רק באישור ועדת רכש ובלאי, ערכו של הפריט ייקבע בהתאם למחיר השוק של פריט זהה חדש בעת הגשת הדו&quot;ח.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ב בחשון תשי&quot;א (2 בנובמבר 1950)
&lt;חתימות&gt; חיים משה שפירא, שר הפנים</text>
      <sha1>gzoarwda5orq7xlo9eeq11cwhl9r8fo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו המועצות המקומיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>294755</id>
    <revision>
      <id>1416579</id>
      <parentid>1412049</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T15:00:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1416578]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="335161" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו המועצות המקומיות, תשי״א–1950}}
{{ח:קטע3||צו בדבר מועצות מקומיות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשי״א, 178|צו המועצות המקומיות (א)}}, {{ח:תיבה|454|תיקון}}, {{ח:תיבה|1367|תיקון מס׳ 12}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 258|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|740|תיקון מס׳ 11}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 325|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|791|תיקון מס׳ 13}}, {{ח:תיבה|935|תיקון מס׳ 14}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 364|תיקון מס׳ 13 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1151|תיקון מס׳ 6}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 575|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|593|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|658|תיקון מס׳ 11}}, {{ח:תיבה|830|תיקון מס׳ 16}}, {{ח:תיבה|1074|תיקון מס׳ 17}}, {{ח:תיבה|1170|תיקון מס׳ 18}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 19}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 20}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 368|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|829|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|856|הוראת שעה (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1129|תיקון מס׳ 9}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 62|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1233|תיקון מס׳ 7}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 590|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|1475|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1603|הוראת שעה (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1850|תיקון מס׳ 24 – צו בדבר פטור מהיטל לצרכי סעד}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 360|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|545|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1756|תיקון מס׳ 15}}, {{ח:תיבה|1894|תיקון מס׳ 18}}, {{ח:תיבה|2003|תיקון מס׳ 20}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 266|תיקון}}, {{ח:תיבה|572|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|794|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|940|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1478|תיקון מס׳ 9}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 280|תיקון}}, {{ח:תיבה|429|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1067|תיקון מס׳ 2 – צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות}}, {{ח:תיבה|1147|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1392|תיקון מס׳ 3 – צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 1150|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1998|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 360|תיקון}}, {{ח:תיבה|980|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 383|הוד־השרון (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 158|תיקון}}, {{ח:תיבה|470|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|1023|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|2159|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון מס׳ 4]}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 107|תיקון}}, {{ח:תיבה|440|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1313|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2830|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 330|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 974|תיקון}}, {{ח:תיבה|1550|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1852|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1966|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 244|תיקון}}, {{ח:תיבה|862|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1475|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 721|תיקון}}, {{ח:תיבה|1327|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1638|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 507|תיקון}}, {{ח:תיבה|665|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|680|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1497|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1792|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 69|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|762|ארנונה כללית (הוראת שעה)}}, {{ח:תיבה|1311|תיקון}}, {{ח:תיבה|1568|תקנות שעת־חירום (משמר אזרחי)}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 7|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 272|תיקון}}, {{ח:תיבה|1221|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2714|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 231|תיקון}}, {{ח:תיבה|675|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|805|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1953|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1988|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון מס׳ 5]}}, {{ח:תיבה|2589|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: תיקון מס׳ 6]}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 1273|תיקון}}, {{ח:תיבה|1708|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 1044|תיקון}}, {{ח:תיבה|1045|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1769|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 765|תיקון}}, {{ח:תיבה|1637|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2064|ת״ט}}, {{ח:תיבה|2096|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 191|תיקון}}, {{ח:תיבה|364|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1100|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1280|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 708|תיקון}}, {{ח:תיבה|772|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1180|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 906|תיקון}}, {{ח:תיבה|1404|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|1724|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 282|תיקון}}, {{ח:תיבה|1578|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 71|תיקון}}, {{ח:תיבה|419|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|752|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|1064|תיקון}}, {{ח:תיבה|1162|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון מס׳ 5]}}, {{ח:תיבה|1694|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: תיקון מס׳ 6]}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 413|תיקון}}, {{ח:תיבה|413|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|508|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 268|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון]}}, {{ח:תיבה|1250|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 588|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 652|תיקון מס׳ 7 [צ״ל: תיקון]}}, {{ח:תיבה|652|תיקון מס׳ 8 [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|1437|תיקון מס׳ 9 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 200|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 316|תיקון}}, {{ח:תיבה|661|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 771|תיקון}}, {{ח:תיבה|914|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 105|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 707|תיקון}}, {{ח:תיבה|1198|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 755|תיקון}}, {{ח:תיבה|904|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 18|תיקון}}, {{ח:תיבה|656|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|866|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 115|תיקון}}, {{ח:תיבה|1087|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 333|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 223|תיקון}}, {{ח:תיבה|809|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 490|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1420|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 605|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 800|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 958|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 26|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 797|תיקון}}, {{ח:תיבה|1464|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2267|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 254|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 821|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|2071|תיקון}}, {{ח:תיבה|2071|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2494|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1072|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1737|תיקון}}, {{ח:תיבה|2135|הוראת שעה מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2138|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3446|הוראת שעה [תשע״ח] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2009|הוראת שעה}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 323|הודעה}}, {{ח:תיבה|817|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 76|הודעה}}, {{ח:תיבה|1039|הודעה (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 139|הודעה}}, {{ח:תיבה|1131|הודעה (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|2650|הודעה (מס׳ 3)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 2|סעיף 2}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|מפקודת המועצות המקומיות, 1941}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|והסעיפים 14(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 2|ו־2(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט|לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: ייסוד מועצה והרכבה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: הכנת הבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: חברי מועצה, ראש מועצה וסגניו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א|סימן א׳: חברות במועצה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: ראש המועצה וסגניו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: ועדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: עובדים וביקורת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8 סימן א|סימן א׳: עובדי המועצה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8 סימן ב|סימן ב׳: מינוי מבקר וסמכויותיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: סמכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: ארנונה כללית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד עשר: כספים ונכסים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות וביקורת חשבונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן א׳: תקציב המועצה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: חשבונות וביקורת חשבונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה עשר: חוזים והצעות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת {{ח:הערה|(ראשונה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות|תיקון: תשכ״ב}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, ס״ח תשנ״ו}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – כל אחת מהמועצות המקומיות ששמותיהן מפורשים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום המועצה“ – כל אחד מהשטחים המתוארים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים“ – בנינים וקרקעות שבתחום המועצה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) 1996#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1995}}, אחרי ההגדרה ”נכסים“ תבוא ההגדרה ”רחוב“ כלהלן:}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רחוב“ – לרבות מסילת ברזל כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל, הכנסה מנכסים, או שהיה מקבלה אילו היו הנכסים נותנים הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כסוכן, כנאמן או כבא־כוח, בין שהוא הבעל הרשום של הנכסים ובין שאיננו הבעל הרשום, וכן שוכר משנה ששכרו נכסים לתקופה שלמעלה משלוש שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – אדם המחזיק למעשה בנכסים כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – כל מבנה בתחום המועצה או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו הוא עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה, למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או מקצתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמה חקלאית“ – כל קרקע בתחום המועצה שאינה בנין, המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או לגידול יער או פרחים; אולם אם היא נמצאת באזור מגורים או באזור מסחרי ואינה עולה בשטחה על חמישה דונמים, רשאית המועצה לראותה שלא כאדמה חקלאית בשים לב לדרגת התפתחותו של אותו אזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע תפוסה“ – כל קרקע בתחום המועצה שאינה אדמה חקלאית ומשתמשים ומחזיקים בה שלא ביחד עם בנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמת בנין“ – כל קרקע בתחום המועצה שאינה לא בנין ולא אדמה חקלאית ולא קרקע תפוסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הפנים או אדם שהוסמך על ידיו לענין צו זה.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: ייסוד מועצה והרכבה|תיקון: תשכ״ב}}

{{ח:סעיף|2|מועצה מקומית|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} מכריזים בזה כי תחום המועצה ינוהל על ידי מועצה מקומית שתיקרא בשם הנקוב בפרט המתאר אותו תחום {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|3|מועצה ראשונה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3, תשל״ג־3, תשנ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה את חברי המועצה הראשונה שתוקם אחרי פרסום צו זה והיא תכהן עד שתיבחר מועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות).
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי בכל עת למנות חברים נוספים למועצה ראשונה ממונה וכן רשאי הוא בכל עת להעביר מכהונתו חבר מועצה שמונה ולמנות אחר במקומו.

{{ח:סעיף|4|מועצה ראשונה נבחרת|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3, תשכ״ז־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} רשאי השר, בנסיבות המצדיקות זאת לדעתו, לצוות על עריכת בחירות למועצה ראשונה ביום שייקבע לכך.

{{ח:סעיף|5|מועצה ראשונה תתכנס ע״י השר|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3, תשכ״ז־3, תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} הישיבה הראשונה של מועצה ממונה, תתכנס על פי הזמנת השר והוא ישב בראשה וינהלה עד שייבחר ראש המועצה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 109|לסעיף 109}}.

{{ח:סעיף|6|מספר חברי מועצה|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה תהא מורכבת ממספר חברים שיקבע השר לפי הטבלה הנתונה בסעיף קטן (ב) בהתאם למספר התושבים שהתגוררו בתחום המועצה ביום 31 בדצמבר שלפני יום הבחירות על פי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, תשכ״ה–1965}}; תעודה מאת השר המעידה על מספר זה תשמש ראיה לתוכנה.
{{ח:תת|(ב)}} וזו הטבלה:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הסוג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר התושבים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר חברי המועצה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1001 עד 3000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7 עד 9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3001 עד 25,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9 עד 15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעלה מ־25,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 עד 21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להגדיל את מספר חברי המועצה הנמנית עם סוג משלושת הסוגים הראשונים, כדי המספר המקסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו.

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ג־2, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|כניסה לתפקיד|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3, תשנ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועמדים בבחירות למועצה שפקיד הבחירות הכריז עליהם כמי שנבחרו חברי מועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 46|סעיף 46 לחוק הבחירות}}, או שנקבעו כחברי המועצה בפרוטוקול שנוהל לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 66|סעיף 66 לחוק הבחירות}}, יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות; התקיימו בחירות חוזרות לראשות המועצה המקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, יתחילו המועמדים האמורים לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות החוזרות.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקיים את ישיבתה הראשונה תוך 14 ימים מיום התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|12|רציפות הכהונה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד שתיכנס לתפקידה מועצה חדשה.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: הכנת הבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן א|סימן א׳: ועדת בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}

{{ח:סעיף|13||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: פנקס בוחרים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|19|בעלי זכות לבחור|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} כדי להסיר ספק נאמר בזה כי לצרכי צו זה –
{{ח:תתת|(1)}} אין לאדם בכל יום מן הימים אלא מקום מגורים קבוע אחד;
{{ח:תתת|(2)}} מקום מגוריו הקבוע של חייל בצבא־הגנה לישראל הוא המקום שהיה מקום מגוריו הקבוע ביום התגייסותו.

{{ח:סעיף|20||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: עררים וערעורים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}

{{ח:סעיף|22||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|24||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: שיטת הבחירות וסדריהן {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}

{{ח:סעיף|31||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: המועמדים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|38||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|39||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|40||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|41||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|42||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|45||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: הסכמי בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}

{{ח:סעיף|46||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|47||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: נבחרים בלי קלפי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}

{{ח:סעיף|50||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|52||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳: בחירות בקלפי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}

{{ח:סעיף|53||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|56||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|57||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|58||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|59||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|60||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|61||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ו|סימן ו׳: ההצבעה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}

{{ח:סעיף|63||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|65||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|66||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|67||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|68||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|71||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|72||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|73||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|74||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|75||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|76||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|78||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ז|סימן ז׳: חלוקת המקומות במועצה ופרסום התוצאות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}

{{ח:סעיף|79||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|80||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|81||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|82||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|83||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|84||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|85||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|86||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ח|סימן ח׳: הוראות כלליות לבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}

{{ח:סעיף|87||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|88||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|89||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|90||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ט|סימן ט׳: ערעורי בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}

{{ח:סעיף|91||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|92||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|93||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|94||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|95||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן י|סימן י׳: עבירות בקשת לבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}

{{ח:סעיף|96||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|97||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|98||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|99||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|100||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: חברי מועצה, ראש מועצה וסגניו|תיקון: תשכ״ב}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: חברות במועצה|תיקון: תשכ״ב}}

{{ח:סעיף|101|פסולים לכהונה|תיקון: תשכ״ב, תשל״ג־2, תשל״ג־5, תשנ״ז, תשס״א־2, תשע״ה}}
{{ח:ת}} ואלה פסולים לכהן כחברי מועצה נבחרת:
{{ח:תת|(1)}} מי שמקום מגוריו הקבוע שוב אינו בתחום המועצה;
{{ח:תת|(2)}} מי שהוכרז פסול דין לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 8|סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}};
{{ח:תת|(3)}} שוטר;
{{ח:תת|(4)}} עובד המדינה במשכורת, שעבודתו קשורה בעניני המינהל המחוזי או השלטון המקומי, או שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה;
{{ח:תת|(5)}} עובד במשכורת באותה מועצה;
{{ח:תת|(6)}} עובד במשכורת בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידיו כחבר המועצה;
{{ח:תת|(7)}} מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון;
{{ח:תת|(7א)}} מי שנידון למאסר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הבחירות}} ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק האמור}};
{{ח:תת|(8)}} מי שהוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, 1936}}, ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|הפקודה האמורה}} או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן – טרם עברו שנתיים ממועד תחילתו;
{{ח:תת|(9)}} מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או בשל אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, ”חוב סופי“ – חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד.

{{ח:סעיף|101א|קביעת קלון על ידי בית המשפט|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין קלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין.
{{ח:תת|(ב)}} לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד מתן גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור.
{{ח:תת|(ג)}} מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים.

{{ח:סעיף|102|כהונה בפסלות|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} המכהן כחבר מועצה והוא פסול לכך, דינו – קנס חמש מאות לירות.

{{ח:סעיף|103|חבר מועצה המעונין בחוזה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ד־2, תשכ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, או בכל ענין העומד לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע על כך למועצה, בכתב או בעל פה, מיד לאחר שנודע לו כי החוזה, העסק או הענין האמורים עומדים לדיון וההודעה תירשם בפרוטוקול;
{{ח:תתת|(2)}} לא ישתתף בדיונים על החוזה, העסק או הענין במועצה או בועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם;
{{ח:תתת|(3)}} לענין סעיף זה, ”קרוב“ לאדם פלוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) אינן חלות על חבר מועצה מחמת היותו בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו חלק או טובת־הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אלא אם היה אותו חבר משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף משפטי, או אם היה חלקו בהונו או ברווחיו של הגוף עולה על 5 אחוזים.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס חמש מאות לירות או שני הענשים כאחד.

{{ח:סעיף|103א|איסור התקשרות בחוזים|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושביה, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} לגבי הסכם בהליכי רכישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי חוזה או עסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלו חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע בכתב חבר המועצה למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראת סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה.
{{ח:תת|(ו)}} העובר ביודעין על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת או קנס חמישים אלף לירות או פי שלושה משוויה של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה או שלושת הענשים כאחד.
{{ח:תת|(ז)}} הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
{{ח:תת|(ח)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}}.

{{ח:סעיף|104|העדר מישיבות המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים או שנעדר משלוש ישיבות רצופות – אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר המועצה, זולת אם נעדר בגלל מחלה שמנעה ממנו את נוכחותו בישיבה או בגלל שירות בצבא־הגנה לישראל או בגלל שליחות ציבורית או ברשות המועצה שניתנה מראש ובתנאי שראש המועצה או הממונה על המחוז שלח לו הודעה כמפורט בסעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} בתום החודש השני להעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד אחרי הישיבה השניה ממנה נעדר, הכל לפי הענין, ישלח לו ראש המועצה הודעה בכתב שתכלול פירוט ישיבות המועצה מהן נעדר וכן נוסחו המלא של סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} ההודעה תישלח לחבר המועצה בדואר במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח בדואר במכתב רשום לממונה על המחוז.
{{ח:תת|(ד)}} לא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה.

{{ח:סעיף|105|הודעה על חדילת חברות במועצה|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2, תשמ״ט־2, תשס״א־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נראה לראש המועצה, כי חבר המועצה פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}}, ישלח לו ראש המועצה, בדואר במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה, הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך.
{{ח:תת|(ב)}} עם משלוח ההודעה כאמור בסעיף קטן (א) ימציא ראש המועצה העתק מההודעה לידי הממונה על המחוז, אישית או בדואר במכתב רשום.
{{ח:תת|(בב)}} נראה לממונה על המחוז שחבר המועצה פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}}, ולא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תוך ארבעה עשר יום מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} כתום שלושים יום מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או (בב), יחדל חבר המועצה לכהן כחבר המועצה, זולת אם תוך הזמן האמור –
{{ח:תתת|(1)}} הגיש אותו חבר המועצה בקשה לבית משפט מוסמך לביטול ההודעה, ובמקרה זה לא יחדל לכהן כאמור עד שבית המשפט החליט אחרת; או
{{ח:תתת|(2)}} התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב על כך לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה על המחוז או ראש המועצה, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(7)}}, תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי.
{{ח:תת|(ה)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(7א)}} יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם הגיש בקשה לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בבקשה.
{{ח:תת|(ו)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(9)}}, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו־(ה), בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה – הסדרת חוב);
{{ח:תתת|(2)}} כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם –
{{ח:תתתת|(א)}} בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(3)}} הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה;
{{ח:תתת|(4)}} הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|105א|הוראות לענין השעיה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} קבע בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 101א|סעיף 101א}} כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
{{ח:תת|(ב)}} הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105(ה) או (ו)}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות כהונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(7א)}} {{ח:פנימי|סעיף 101|או 101(9)}}, יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר מועצה מכוח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(א) או (ב)}}.

{{ח:סעיף|106|חליפו של חבר מועצה שחדל לכהן|תיקון: תשכ״ב, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה; ואם המועמד הזה כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאין ברצונו להיות חבר מועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.
{{ח:תת|(ב)}} אם אין ברשימה מי שימלא את המקום הפנוי, כאמור בסעיף קטן (א) ימונה ללא דיחוי חבר חדש, מבין אנשים הזכאים להיבחר כחברי המועצה, על ידי השר, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם לדעת השר אין ארגון כזה – בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.

{{ח:סעיף|107|תוקף פעולות|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} חבר מועצה, המכהן בתפקידו כשהוא פסול לכהן כחבר מועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, או שחדל להיות חבר המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, יראו את מעשיו בתפקידו כחבר מועצה כאילו נעשו על ידי חבר מועצה המכהן כדין.

{{ח:סעיף|108|התפטרות חבר המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ד־2, תשכ״ו־3, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה רשאי, בהודעה לראש המועצה, להתפטר מתפקידו; חברותו במועצה נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב התפטרותו הגיע לידי ראש המועצה זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה ימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז.

{{ח:סעיף|108א|סייג למועמדות חבר מועצה שפרש מסיעתו|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ד, תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו תוך שלושים ימים מיום פרישתו, לא ייכלל, בבחירות למועצה שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה סיעה של המועצה היוצאת או סיעה של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שפרש מסיעתו לא יהיה במהלך כהונת אותה המועצה, לראש המועצה או לסגן ראש המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על התפלגות סיעה.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיעה“ – רשימת המועמדים שבמסגרתה נבחר חבר המועצה לתפקידו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התפלגות סיעה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} פרישת קבוצה של שניים מחברי מועצה מתוך סיעה שנבחרו בה שלושה חברי מועצה, או פרישת קבוצה של שלושה מחברי המועצה מסיעתם, יהא מספר חבריה אשר יהא, ובלבד שכל חברי הקבוצה מסרו הודעה משותפת בכתב על פרישתם, לראש המועצה, ושהפרישה נעשתה שנתיים לפחות אחרי מועד התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}};
{{ח:תתתת|(2)}} התפלגות של סיעה שהיא צירוף של סיעות של המועצה היוצאת שנקבעו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|בסעיף 25(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}, או צירוף של ארגונים שלא היו סיעה במועצה היוצאת או צירוף של סיעה של המועצה היוצאת וארגון כאמור וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן סיעות או ארגונים; ובלבד שהסיעה המתפלגת כאמור הגישה לפקיד הבחירות בעת הגשת רשימת המועמדים שלה הודעה בכתב בדבר צירוף של סיעות או ארגונים כאמור בציון ההשתייכות של המועמדים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרישה מסיעה“ –
{{ח:תתתת|(1)}} הודעה על פרישה מסיעה;
{{ח:תתתת|(2)}} הצבעה בניגוד לעמדת הסיעה, שלא בהסכמת רוב חבריה, באחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} אישור או אי אישור תקציב המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 186ג|בסעיף 186ג}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} בחירת ראש המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 24|סעיף 24(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}} (להלן – חוק הבחירה הישירה);
{{ח:תתתתת|(ג)}} בחירת סגן ראש המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 14|סעיף 14}} או {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הבחירה הישירה}};
{{ח:תתת}} ואולם, לא ייחשבו כפרישה מסיעה, הודעה או הצבעה כאמור שנעשו החל ביום קביעת סיעות המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|סעיף 25 לחוק הבחירות}} ועד תום כהונתה של המועצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמדת הסיעה“ – עמדתם של רוב חברי הסיעה במועצה בהצבעה שקיימה המועצה בענין מהענינים המנויים בהגדרת ”פרישה מסיעה“.

{{ח:סעיף|108ב|קביעת פרישתו של חבר המועצה|תיקון: תשנ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} דבר פרישתו של חבר המועצה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 108א|בסעיף 108א}} ייקבע בידי ראש המועצה על יסוד בקשה בכתב שהוגשה בידי רוב חברי הסיעה שעמה נמנה חבר המועצה שאת פרישתו מבקשים לקבוע, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שבעה ימים ממעשה הפרישה ולאחר שניתנה לנציג המבקשים ולחבר המועצה שאת דבר פרישתו מבקשים לקבוע, הזדמנות לטעון טענותיהם בפני ראש המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שדבר פרישתו נקבע בידי ראש המועצה או סיעה שבקשתה לפי סעיף קטן (א) נדחתה, או לא נענתה תוך 30 ימים, רשאים לערער על הקביעה בפני בית המשפט המחוזי שהמועצה נמצאת באזור שיפוטו.
{{ח:תת|(ג)}} ערעור כאמור יוגש תוך 30 ימים מהחלטת ראש המועצה או מתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), הכל לפי המוקדם, והוא יידון בפני שופט יחיד; החלטת השופט תהיה סופית.
{{ח:תת|(ד)}} החליטו ראש המועצה או בית המשפט כי חבר המועצה פרש מסיעתו, יודיע על כך ראש המועצה לפקיד הבחירות שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 29|סעיף 29 לחוק הבחירות}}, לא יאוחר מיום קביעת הסיעות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|סעיף 25 לחוק האמור}}.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: ראש המועצה וסגניו|תיקון: תשכ״ב}}

{{ח:סעיף|109|ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב, תשל״ט־2, תשנ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה, בישיבה הראשונה אחרי התמנותה, תבחר אחד מחבריה לראש המועצה; הבחירה טעונה אישור השר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יכהן כראש המועצה חבר המועצה שאינו יודע קרוא וכתוב, אלא שאם ראה השר שטובת המקום דורשת זאת רשאי הוא להתיר כהונתו זו, בתנאים וסייגים שיקבע.

{{ח:סעיף|110|בחירת ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} ההצבעה בבחירת ראש המועצה תהא גלויה ויחולו עליה כללים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המועמד שקיבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי המועצה – הוא הנבחר;
{{ח:תת|(2)}} לא קיבל שום מועמד רוב כזה, מצביעים שנית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה השניה לישיבה אחרת שתקויים ביום החול הבא אחרי יום הישיבה הראשונה;
{{ח:תת|(3)}} המועמד שקיבל בהצבעה השניה או בכל הצבעה נוספת למעלה ממחצית הקולות של חברי המועצה המצביעים (להלן בסעיף זה – רוב) – הוא הנבחר;
{{ח:תת|(4)}} לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה השניה, מצביעים שלישית;
{{ח:תת|(5)}} לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה השלישית, מצביעים רביעית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה הרביעית לישיבה אחרת שתקויים ביום החול הבא אחרי יום הישיבה בה נערכה ההצבעה השלישית; בהצבעה הרביעית עומדים לבחירה רק אותם המועמדים שעמדו לבחירה בהצבעה השלישית;
{{ח:תת|(6)}} לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה הרביעית, חוזרים ומצביעים עד שמועמד אחד יקבל רוב; בהצבעה החמישית וכך בכל הצבעה נוספת לא יועמד לבחירה (להלן בסעיף זה – יצא) המועמד שקיבל בהצבעה הקודמת את מספר הקולות הקטן ביותר. קיבלו מועמדים אחדים מספר שווה של קולות והוא מספר הקולות הקטן ביותר, ינהגו כך: היו שני מועמדים כאמור, יצא אחד מהם, כפי שייקבע על־ידי הגרלה; היו יותר משנים, יצא לפני כל הצבעה נוספת רק מועמד אחד, כפי שייקבע על ידי הגרלה;
{{ח:תת|(7)}} כל הגרלה לפי סעיף זה תיערך בו במקום על ידי יושב ראש הישיבה; היה היושב ראש עצמו מועמד לראשות המועצה בהצבעה שקדמה להגרלה, תיערך ההגרלה על ידי חבר המועצה שהיא תמנהו לכך.

{{ח:סעיף|111|רציפות כהונת ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} עד שייבחר ראש המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}, יכהן כראש המועצה האדם שנשא בכהונה זו במועד הבחירות, אם נבחר למועצה החדשה, ואם לא נבחר – האדם שהשר ימנהו לכך.

{{ח:סעיף|112|ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תפעל באמצעות ראש המועצה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, או לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה יהיה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על המועצה בצו זה או בכל דין אחר יבוצעו כראוי.

{{ח:סעיף|112א|האחריות לביצוע החלטות המועצה|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} ראש המועצה יהיה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כהלכה; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי המועצה, יהיה ראש המועצה אחראי לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר ובהתאם להוראות אחרות של צו זה או של כל דין אחר; בהעדר ראש המועצה יהיו החובות האמורות על ממלא מקומו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 14|הסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 16|או 16 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף|112ב||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|113|בחירת סגן ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} המועצה תבחר מבין חבריה בסגן ראש מועצה אחד לפחות. הוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על בחירת סגן ראש המועצה.

{{ח:סעיף|114|ממלא מקום ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשל״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} נבצר מראש המועצה לפעול, או שחדל לכהן וטרם נבחר ראש מועצה חדש, ימלא את מקומו –
{{ח:תתת|(1)}} סגן ראש המועצה – אם יש סגן אחד בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} אותו הסגן שהמועצה תמנהו לכך – אם יש יותר מסגן אחד;
{{ח:תתת|(3)}} אותו חבר המועצה שהיא תמנהו לכך – אם נבצר מהסגן או מכל הסגנים לפעול, או אם הסגן או כל הסגנים חדלו לכהן וטרם נבחר סגן חדש, ובלבד שממלא מקומו של ראש המועצה ידע קרוא וכתוב; השר רשאי, אם ראה שטובת המקום דורשת זאת, להתיר שממלא מקומו של ראש המועצה כאמור ימלא תפקיד זה בתנאים וסייגים שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} באין ממלא מקום לפי סעיף קטן (א), יכנס מזכיר המועצה, תוך 7 ימים, ישיבת מועצה שלא מן המנין, לשם בחירת ממלא מקום ראש המועצה, וינהלה עד לבחירת ממלא מקום.
{{ח:תת|(ג)}} לא נבחר ממלא מקום בישיבה האמורה או לא היה בה מנין חוקי, ימנה השר את ממלא המקום.

{{ח:סעיף|115|משכורת ראש המועצה, סגנו וממלא מקומו|תיקון: תשכ״ב, תשמ״א, תשנ״ג־2}}
{{ח:ת}} ראש המועצה, סגנו וכן מי שממלא את מקום ראש המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114(א)(3) או (ג)}}, רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר.

{{ח:סעיף|116|חדילת כהונתו של ראש המועצה או סגנו|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה או סגן ראש המועצה יחדל לכהן אם אירע אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חדל להיות חבר המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} התפטר;
{{ח:תתת|(3)}} הועבר מכהונתו על ידי המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} להחלטת המועצה להעביר את ראש המועצה או סגן ראש המועצה מכהונתו לא יהיה תוקף אלא אם נתקבלה בישיבה שנקראה במיוחד לענין זה והצביעו בעדה למעלה ממחצית כל חברי המועצה; ואולם אם סיבת ההעברה מכהונה היא חיוב בדין, בפסק דין סופי, על עבירה שיש בה קלון – תספיק החלטה המתקבלת ברוב רגיל.

{{ח:סעיף|117|הודעה על שינויים בכהונה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} המועצה תודיע לשר על כל בחירה, התפטרות או העברה מכהונה של ראש המועצה או סגנו והוא יפרסם הודעה על כך ברשומות.

{{ח:סעיף|118|בחירת ראש המועצה או סגן ראש המועצה שחדלו לכהן|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ג־2}}
{{ח:ת}} ראש המועצה שחדל לכהן או סגן ראש המועצה שחדל לכהן ואין מלבדו סגן ראש מועצה אחר, תבחר המועצה באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 110|בסעיף 110}} ראש מועצה או סגן ראש המועצה חדש לא יאוחר מאשר בישיבה הרגילה הבאה לאחר שנתפנה מקומו; בחירת ראש המועצה טעונה אישור השר; חדל ראש המועצה לכהן על פי החלטת המועצה, תבחר באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 110|בסעיף 110}}, ראש מועצה באותה ישיבה או, לפי דרישת שליש חברי המועצה, בישיבה שתתקיים כעבור 48 שעות משעת כינוסה של אותה ישיבה ובאותו מקום, ואם חל מועד זה ביום מנוחה, ביום החול הראשון שלאחר אותו יום המנוחה.

{{ח:סעיף|119|אצילת תפקידים של ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} סגן ראש המועצה, חבר המועצה או עובד המועצה רשאי למלא את תפקידו של ראש המועצה ולשמש בסמכויותיו במידה שנאצלו לו על ידי ראש המועצה, באישור המועצה, אם באופן כללי ואם לענין מסויים או לסוג מסויים של ענינים.

{{ח:סעיף|119א|אי תחולה|תיקון: תשל״ו־2, תשמ״א, תשנ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 108|פסקה (1) לסעיף 108(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 109|וסעיפים 109 עד 111}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|113}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114}}, {{ח:פנימי|סעיף 116|116 עד 119}} לא יחולו על ראש מועצה וסגניו שנבחרו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל״ה–1975}}.
{{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה וסגן ראש המועצה שנבחרו כאמור בסעיף קטן (א) רשאים לקבל משכורת מקופת המועצה, באישור השר ובשיעור שקבע.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: ועדות|תיקון: תשכ״ב}}

{{ח:סעיף|120|ועדת הנהלה|תיקון: תשכ״ב, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} למועצה תהא ועדת הנהלה קבועה, שתפקידה לנהל את עניני המועצה, לתאם את פעולותיהן של ועדותיה ולפקח עליהן, להשגיח שהחלטות המועצה והחלטות ועדותיה יוצאו אל הפועל כדין, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה על ידי המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת ההנהלה תיבחר על ידי המועצה מבין חבריה.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 206|סעיף 206 לפקודת העיריות}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 34א|בסעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות}}, תמלא ועדת ההנהלה את תפקידי ועדת הכספים במועצה שלא מונתה בה ועדת כספים.

{{ח:סעיף|121|ועדה חקלאית|תיקון: תשכ״ב, תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} למועצה תהא ועדה חקלאית קבועה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} אם הורה על כך השר לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2א|סעיף 2א(ב) לתוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|122||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ד־2, תשל״ט־2, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|122א||תיקון: תשכ״ד־2, תשנ״ז־3, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|123|ועדת מכרזים|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו, תשל״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידיה לבדוק הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה שלדעת הועדה ראוייה לאישורו; ראש המועצה לא יהיה חבר בועדת המכרזים.
{{ח:תת|(ב)}} החליט ראש המועצה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה.
{{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה.

{{ח:סעיף|123א|ועדת מל״ח|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום (להלן – ועדת מל״ח).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}} לא יחולו על הרכב ועדת מל״ח.

{{ח:סעיף|123ב|ועדת בטחון|תיקון: תשל״ד־4, תשל״ו}}
{{ח:תת|(א)}} במועצה מקומית שבה נתכונן משמר בטחון אזרחי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה}}, תוקם ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי.
{{ח:תת|(ב)}} חברי ועדת הבטחון יהיו:
{{ח:תתת|(1)}} נציגי המועצה המקומית שתמנה המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג: נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג״א מחוזי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951}}; נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד; נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז;
{{ח:תתת|(3)}} חברים אחרים כפי שתחליט הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} על נציגי המועצה המקומית בועדת הבטחון לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}.

{{ח:סעיף|124|ועדות שונות|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} נוסף על הועדות הנקובות בצו זה או בכל חוק אחר רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות לענינים או למקרים מסויימים.

{{ח:סעיף|125|הרכב הועדות|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} ועדה של המועצה שלא נקבע לה הרכב על פי חיקוק, יהיו רבע חבריה, לפחות, חברי המועצה, והשאר – בעלי זכות להיבחר כחברי המועצה, שאינם פסולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, ובלבד שההרכב הסיעתי הכולל של כל הועדות האמורות יהיה בהתאם להרכב הסיעתי של המועצה.

{{ח:סעיף|126|יושבי ראש לועדות המועצה ותפקידיהם|תיקון: תשכ״ב, תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יהיה בתוקף משרתו יושב ראש בועדת ההנהלה ובועדת מל״ח; יושבי ראש לשאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חבריה חוץ מועדה שביחס אליה יש בצו זה הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הועדה יעשה כל האפשר שהחלטות הועדה יוצאו אל הפועל כדין.

{{ח:סעיף|127|תקופת הכהונה של ועדות המועצה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} ועדה קבועה של המועצה תכהן בתפקידה כל תקופת כהונתה של המועצה, חוץ מועדה קבועה שביחס אליה יש בצו זה הוראה אחרת, וועדה ארעית תכהן בתפקידה עד גמר עבודתה; אך רשאית המועצה לפטר בכל עת ועדה שנבחרה כולה על ידיה או לשנות את הרכבה, וכן להחליף את נציגיה בועדה שהורכבה בשותפות עם גורמים אחרים.

{{ח:סעיף|128|חדילת חברות בועדה|תיקון: תשכ״ב, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} חבר ועדה שנבחר לה כחבר מועצה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה.
{{ח:תת|(ב)}} חבר ועדה שפקעה זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} חבר ועדה של המועצה רשאי להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש המועצה.

{{ח:סעיף|129|ועדות משנה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} כל ועדה של המועצה רשאית לבחור ועדת משנה לכל מטרה הנראית לה בגדר תפקידיה.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן|תיקון: תשכ״ב}}

{{ח:סעיף|130|ישיבות המועצה והנוהל בהן|תיקון: תשכ״ב, תשל״ז־3}}
{{ח:ת}} ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן יהיו לפי התקנון {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|131|מועד ישיבות של ועדות|תיקון: תשכ״ב, תשל״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבת הועדה שהוא יושב ראש בה והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה או על פי דרישה של ועדת ההנהלה או של ועדת הבקורת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדה שחובה להקימה לפי כל דין תכונס לפחות אחת לשלושה חדשים; לא כונסה הועדה כאמור יורה ראש המועצה לכנסה, והוא יקבע את סדר היום של ישיבת הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה בישיבה או סרב לנהלה, ינהלה זקן חברי הועדה הנוכחים.

{{ח:סעיף|132|סדר היום בועדות|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} אין להעלות על סדר היום של ועדה שום ענין שלא פורט בהזמנה לאותה ישיבה, אלא אם נוכחים בישיבה ומסכימים לכך לפחות שני שלישים מכל חברי הועדה.

{{ח:סעיף|133|הזמנות לישיבות ועדה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} הזמנה לכל ישיבה של ועדה, חתומה ביד מזכיר המועצה או מזכיר הועדה ומפרטת את סדר יומה של הישיבה, תימסר לכל חברי הועדה לפחות עשרים וארבע שעות לפני הישיבה; ואם היא נשלחה על ידי הדואר, יש לשלחה לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הישיבה.

{{ח:סעיף|134|הנהלת ישיבות הועדות|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} יושב ראש ועדה ישב ראש בכל ישיבותיה, ובהעדרו – יפתח את הישיבה הזקן שבין החברים המשתתפים בישיבה והוא יהיה יושב ראש בה עד שייבחר לכך חבר אחר של הועדה על ידי הנוכחים בישיבה.

{{ח:סעיף|135|מנין חוקי והצבעה בועדות|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} רוב חברי ועדה הם מנין חוקי בישיבותיה. לא היה מנין חוקי בשתי ישיבות של ועדה, המתקיימות בזו אחר זו, יהיה בישיבה השלישית שליש חברי הועדה מנין חוקי לגבי כל ענין שעמד על סדר היום של שתי הישיבות.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות ועדה מתקבלות ברוב קולותיהם של חברי הועדה המצביעים בישיבה שיש בה מנין חוקי. מספר קולות שקול פירושו דחיית ההצעה.
{{ח:תת|(ג)}} ההצבעה בועדה היא בהרמת ידים.

{{ח:סעיף|136|פרוטוקול ואישורו|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בכל ישיבה של ועדה יש לרשום פרוטוקול שיכיל את שמות חברי הועדה הנוכחים בישיבה, את מהלך הדיונים, את ההצעות ואת תוצאות ההצבעות.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש בישיבות ועדה יאשר בחתימת ידו את הפרוטוקול של הישיבה והעתקו יישלח לכל חברי הועדה. לא הגיש חבר הועדה ליושב ראש הועדה התנגדות בכתב לפרוטוקול של ישיבה פלונית עד לפתיחת הישיבה שלאחריה, רואים את הפרוטוקול כמאושר על ידי הועדה.

{{ח:סעיף|137|הסדר העבודה והישיבות|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} בשים לב לאמור {{ח:פנימי|סעיף 131|בסעיפים 131 עד 136}}, רשאית כל ועדה להסדיר את עבודתה וישיבותיה כטוב בעיניה.

{{ח:סעיף|138|תוקף דיונים במועצה או בועדה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} תקפו של דיון במועצה או בועדה לא ייפגע מחמת שנתפנה מקומו של אחד מחבריה או מחמת ליקויים בסדר הישיבה או בדיונים שלפי הנראה לא השפיעו על התוצאות.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: עובדים וביקורת|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ז־3}}

{{ח:קטע3|פרק 8 סימן א|סימן א׳: עובדי המועצה|תיקון: תשנ״ז־3}}

{{ח:סעיף|139|העסקת עובדים בכירים|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2, תשע״ד, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה רשאית – ולפי דרישת הממונה על המחוז חייבת – להעסיק מזכיר, אם לא מונה מנהל כללי.
{{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה רשאי למנות לרשות מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימנה ראש המועצה אדם למשרת מנהל כללי, אלא מי שוועדת המכרזים לאישור מינוי מנהל כללי כאמור בסעיף קטן (ו) אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל כללי שמונה כאמור ישמש גם מזכיר המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אדם ראוי מבין עובדי הרשות המקומית שימלא את תפקידי המזכיר.
{{ח:תת|(ו)}} אלה חברי הוועדה לאישור מינוי מנהל כללי:
{{ח:תתת|(1)}} ראש המועצה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש יושב ראש הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} שני חברי המועצה שהיא תבחר, שאחד מהם לפחות הוא נציג סיעה שאינה מיוצגת בוועדת ההנהלה; ואם כל הסיעות מיוצגות בוועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בוועדת ההנהלה;
{{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי של המועצה;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שימנה השר, המשמש מנהל כללי ברשות אחרת.
{{ח:תת|(ז)}} מנהל כללי שהתמנה לפי סעיף זה רשאי ראש הרשות לפטרו.

{{ח:סעיף|140|העסקת עובדים אחרים|תיקון: תשכ״ב, תשל״ג, תשל״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה רשאי למנות למועצה עובדים שלא פורטו {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139}} למשרות שיש עליהן הקצבה בתקציב המאושר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה אדם לעובד המועצה לפי סעיף קטן (א) אלא על פי הוראות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (שירות העובדים)|צו המועצות המקומיות (שירות העובדים), תשכ״ב–1962}}.

{{ח:סעיף|140א|העסקת מתנדבים|תיקון: תשל״ב, תשל״ט־2, תש״ם־3}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעסיק מתנדבים בשעת חירום בכל התפקידים הכרוכים בהכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (שירות העובדים)|בצו המועצות המקומיות (שירות העובדים), תשכ״ב–1962}}, יראו מתנדבים המועסקים כאמור כעובדי מועצה ארעיים.

{{ח:סעיף|141|גימלאות לעובדים|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית, באישור השר, להורות בדבר קיצבאות לעובדיה, לבני משפחותיהם או לתלויים בהם, או בדבר הקמתה והנהלתה של קופת תגמולים לטובתם.

{{ח:סעיף|142|איסור טובת הנאה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} לא יהיה לעובד מועצה, לא במישרין ולא בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי בן זוגו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים ופרט לענין שיש לעובד בהסכם עבודה שלו או בהסכם הכללי של עובדי המועצה. אין לראות עובד כאילו יש לו חלק או טובת הנאה כאמור, אם זיקתו לעסקי המועצה היא בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(ב)}} לגבי חבר המועצה.

{{ח:סעיף|143|איסור עבודת חוץ|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”עבודת חוץ“ – כל עסק או עבודה מחוץ לשירות המועצה למעט –
{{ח:תתת|(1)}} עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס;
{{ח:תתת|(2)}} עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה;
{{ח:תתת|(3)}} השקעת הון וקבלת רווחים ממה שאין אתן עבודה או עיסוק.
{{ח:תת|(ב)}} עובד המועצה המשמש בקביעות במשרה מלאה (בסעיף זה – עובד מועצה) לא יעסוק ולא ישתתף, בעקיפין או במישרין, בעבודת חוץ; אולם רשאי ראש המועצה, באישור המועצה, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ שלא על מנת לקבל פרס, ומועצה רשאית, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ גם על מנת לקבל פרס.
{{ח:תת|(ג)}} אין מועצה רשאית להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} היא לטובת הכלל;
{{ח:תתת|(2)}} אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידיו של עובד המועצה;
{{ח:תתת|(3)}} אין בה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד מועצה;
{{ח:תתת|(4)}} אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד, העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם המועצה;
{{ח:תתת|(5)}} העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, רשאי עובד מועצה, באישור ראש המועצה לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות המועצה, גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה.
{{ח:תת|(ה)}} עובד מועצה, העובד בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס בניגוד להוראות סעיף זה, דינו – קנס חמש מאות לירות או מאסר שלושה חדשים או שני הענשים כאחד.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}}.

{{ח:סעיף|144||תיקון: תשכ״ב, תשל״ב־3, תשל״ד, תשל״ט־2, תשנ״ב־2, תשנ״ז־3, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|144א||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|144ב||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|145||תיקון: תשכ״ב, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 8 סימן ב|סימן ב׳: מינוי מבקר וסמכויותיו|תיקון: תשנ״ז־3}}

{{ח:סעיף|145א|מינוי מבקר המועצה|תיקון: תשנ״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה, בהחלטת רוב חבריה, תמנה מבקר פנימי במשרה מלאה, למועצה (להלן – המבקר), על פי הוראות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (שירות עובדים)|צו המועצות המקומיות (שירות עובדים), התשכ״ב–1962}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה מספר התושבים בתחום המועצה 10,000 או יותר, רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מחצי משרה בתנאי שהשלמת משרתו לא תהיה אלא בעבודת ביקורת ברשות מקומית אחרת ובאישור השר.
{{ח:תת|(ג)}} היה מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ־10,000 רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מרבע משרה ובתנאים האמורים בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} המבקר לא ימלא במועצה תפקיד נוסף על הביקורת זולת תפקיד הממונה על תלונות הציבור או הממונה על תלונות העובדים, וזאת אם מילוי תפקיד נוסף כאמור לא יהיה בו כדי לפגוע במילוי תפקידו העיקרי.
{{ח:תת|(ה)}} המבקר לא ימלא מחוץ למועצה תפקיד שיש בו או שעלול להיות בו ניגוד ענינים עם תפקידו כמבקר.

{{ח:סעיף|145ב|מינוי המבקר|תיקון: תשנ״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה אדם למבקר מועצה ולא יכהן כמבקר מועצה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יחיד;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
{{ח:תתת|(4)}} הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהכיר בו, לענין זה, מוסד להשכלה גבוהה בישראל או שהוא עורך דין או רואה חשבון;
{{ח:תתת|(5)}} הוא רכש ניסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת.
{{ח:תת|(ב)}} מי שכיהן כחבר מועצה לא ימונה למבקר אותה מועצה ולא יכהן ככזה, אלא אם כן עברו עשר שנים מתום כהונתו כחבר מועצה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהיה מועמד בבחירות למועצה לא יכהן כמבקר אותה מועצה, למשך כל תקופת כהונתה של המועצה שהיה מועמד לה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה על המחוז לאשר מינויו למבקר המועצה של אדם אשר לא נתמלא בו –
{{ח:תתת|(1)}} אחד התנאים המנויים בסעיף קטן (א)(4), אם רכש נסיון במשך עשר שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|בחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתת|(2)}} התנאי שבסעיף קטן (א)(5), אם עבר השתלמות מקצועית שאישר השר.

{{ח:סעיף|145ג|מועצה שלא מינתה מבקר|תיקון: תשנ״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראה הממונה כי המועצה אינה ממנה מבקר, רשאי הוא לדרוש ממנה בהודעה כי תמנה מבקר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 139א|בסעיף 139א}}, תוך הזמן הנקוב בהודעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילאה המועצה אחר ההודעה תוך הזמן האמור, רשאי הממונה על המחוז למנות מבקר למועצה.

{{ח:סעיף|145ד|תפקידי המבקר|תיקון: תשנ״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה תפקידי המבקר:
{{ח:תתת|(1)}} לבדוק אם פעולות המועצה, לרבות פעולות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, נעשו כדין בידי המוסמך לעשותם תוך שמירה על טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;
{{ח:תתת|(2)}} לבדוק את פעולות עובדי המועצה;
{{ח:תתת|(3)}} לבדוק אם הוראות הנוהל של המועצה מבטיחות קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;
{{ח:תתת|(4)}} לבקר את הנהלת החשבונות של המועצה ולבדוק אם דרכי החזקת כספי המועצה והחזקת רכושה ושמירתו מניחות את הדעת;
{{ח:תתת|(5)}} לבדוק אם תוקנו הליקויים בהנהלת עניני המועצה שעליהם הצביע המבקר או מבקר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} הביקורת לפי סעיף קטן (א) תיעשה גם לגבי המועצה הדתית שבתחום המועצה וכן לגבי כל תאגיד, מפעל, מוסד, קרן או גוף אשר המועצה משתתפת בתקציבם השנתי כדי יותר מעשירית לגבי אותה שנת תקציב, או משתתפת במינוי הנהלתם (כל אחד מאלה, להלן – גוף מבוקר).
{{ח:תת|(ג)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (א), יקבע המבקר את תכנית עבודתו השנתית, את נושאי הביקורת בתקופה פלונית ואת היקף הביקורת לפי –
{{ח:תתת|(1)}} שיקול דעתו;
{{ח:תתת|(2)}} דרישת ראש המועצה לבקר ענין פלוני;
{{ח:תתת|(3)}} ככל האפשר בהתאם להמלצות ועדת הביקורת.
{{ח:תת|(ד)}} המבקר יקבע, לפי שיקול דעתו, את הדרכים לביצוע ביקורתו.
{{ח:תת|(ה)}} המבקר יכין ויגיש לראש המועצה מדי שנה הצעת תקציב שנתית ללשכתו לרבות הצעת תקן עובדים; המועצה תדון במסגרת דיוניה בהצעת התקציב השנתי, בהצעת התקציב והתקן של לשכת המבקר, כפי שהגיש המבקר.

{{ח:סעיף|145ה|המצאת מידע למבקר|תיקון: תשנ״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה וסגניו, חברי המועצה, עובדי המועצה, ראש המועצה הדתית וסגניו, חברי המועצה הדתית, עובדי המועצה הדתית, וחברים ועובדים של כל גוף מבוקר, ימציאו למבקר, על פי דרישתו, כל מסמך שברשותם אשר לדעת המבקר דרוש לצורכי הביקורת ויתנו למבקר כל מידע או הסבר שיבקש.
{{ח:תת|(ב)}} למבקר או לעובד שהוא הסמיך לכך תהיה גישה, לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי של המועצה או של גוף מבוקר.
{{ח:תת|(ג)}} לגבי מידע החסוי על פי דין, יחולו על המבקר ועל העובדים מטעמו המגבלות הקבועות בחוק או לפיו לגבי המורשים לטפל במידע כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} עובד של המבקר שאינו עובד המועצה יחולו עליו לענין עבודתו האמורה, כל איסור והגבלה החלים על עובד הציבור שהוא עובד המבקר.
{{ח:תת|(ה)}} לצורך ביצוע תפקידו, יוזמן המבקר ויהיה רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של מליאת המועצה או של כל ועדה מועדותיה או כל ועדה מועדותיו של גוף מבוקר; בישיבה שאינה סגורה רשאי להיות נוכח גם עובד מעובדיו של המבקר.

{{ח:סעיף|145ו|דו״ח על ממצאי הביקורת|תיקון: תשנ״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} המבקר יגיש לראש המועצה אחת לשנה דו״ח על ממצאי הביקורת שערך; בעת הגשת הדו״ח כאמור ימציא המבקר העתק ממנו לועדת הביקורת.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) רשאי המבקר להגיש לראש המועצה ולועדת הביקורת דו״ח על ממצאי ביקורת שערך, בכל עת שייראה לו או כאשר ראש המועצה או ועדת הביקורת דרשו ממנו לעשות כן.
{{ח:תת|(ג)}} בתוך שלושה חודשים מיום קבלת דו״ח המבקר, יגיש ראש המועצה לועדת הביקורת את הערותיו על הדו״ח וימציא למועצה העתק מהדו״ח בצירוף הערותיו.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הביקורת תדון בדו״ח המבקר ובהערות ראש המועצה עליו ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה, בתוך חודשיים מיום שנמסרו לה הערות ראש המועצה כאמור בסעיף קטן (ג); בטרם תשלים הועדה את סיכומיה והצעותיה רשאית היא, אם ראתה צורך בכך, לזמן לדיוניה נושאי משרה של המועצה או של גוף מבוקר כדי לאפשר להם להגיב על הדו״ח.
{{ח:תת|(ה)}} תוך חודשיים מן היום שבו הגישה ועדת הביקורת את סיכומיה והצעותיה, תקיים המועצה דיון מיוחד בהם ותחליט בדבר אישור ההצעות.
{{ח:תת|(ו)}} לא יפרסם אדם דו״ח מן האמורים בסעיף זה או את תוכנו, לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה, ואולם רשאים המבקר או ראש המועצה באישור הועדה, להתיר פרסום כאמור; לענין סעיף קטן זה, ”דו״ח“ – לרבות חלק מדו״ח ולרבות ממצא ביקורת.
{{ח:תת|(ז)}} הוגש דו״ח הביקורת למועצה יעביר ראש המועצה העתק ממנו לשר; אין בהוראות סעיף זה לגרוע מסמכות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיף 203}}.

{{ח:סעיף|145ז|מינוי עובדים ללשכת המבקר|תיקון: תשנ״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה ימנה בהסכמת המבקר עובדים ללשכת המבקר בהתאם לתקנים שקבע השר ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}}.
{{ח:תת|(ב)}} דין עובדי לשכת המבקר כדין שאר עובדי המועצה, ואולם הם יקבלו הוראות מקצועיות מהמבקר בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} לא יופסק שירותו של עובד לשכת המבקר שלא בהסכמתו של המבקר אלא בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 144א|סעיף 144א(1)}}.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: סמכויות|תיקון: תשכ״ב}}

{{ח:סעיף|146|סמכויות כלליות של המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ד, תשל״ב, תשל״ה, תשמ״א־4, תשמ״ב־2, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:ת}} המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות השר ובמידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה, ובכלל זה יהיו לה סמכויות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון;
{{ח:תת|(2)}} לדאוג לפיתוח תחום המועצה, לשיפורו ולקידום עניניהם הכלכליים, הסוציאליים, החברתיים והתרבותיים של תושביו או של כל חלק מהם;
{{ח:תת|(3)}} לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי;
{{ח:תת|(4)}} להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות;
{{ח:תת|(5)}} להקים, להחזיק ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה, לתועלת הציבור;
{{ח:תת|(6)}} להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מפעל ומוסד ציבורי, או של כל סוג שבהם, לרבות קביעת מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהם ולהנאה מהם וקביעת ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם;
{{ח:תת|(7)}} להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות או של כל סוג מהם, למעט בנקים, ולקבוע ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; והכל בכפוף לכל פטור שהשר הורה עליו בצו;
{{ח:תת|(8)}} לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים – כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הבטחון, למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים (ולרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים), ולבערם, להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, להורות בדבר שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות;
{{ח:תת|(9)}} להסדיר, להגביל או לאסור את גידולם, החזקתם או מכירתם של חזירים ואת החזקתם או מכירתם של בשר־חזיר או מוצריו;
{{ח:תת|(10)}} להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, תגרנות רחוב, צילומי רחוב, פרסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא בזה;
{{ח:תת|(11)}} להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף, וכל ענין בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה;
{{ח:תת|(12)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(13)}} לעשות את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום, לרבות ארגונם והסדרתם של אספקת מצרכים ושירותים חיוניים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210653.pdf|סעיף 3 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס׳ 40), התשנ״א–1990}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.21|סעיף 249(21) לפקודת העיריות}} לעניין הסדרת שעות פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 264א|סעיף 264א לפקודת העיריות}} לעניין התקנת חוקי עזר בדבר פתיחת עסקים וסגירתם בימי מנוחה.}}

{{ח:סעיף|146א|תנאים לייסוד תאגיד|תיקון: תשל״ה, תשל״ו־3, תש״ם־2, תשמ״ה־2, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא תייסד המועצה חברה, חברה־בת, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת (להלן – תאגיד) לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה ותפקידיה, ולא תרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל תאגיד שמטרותיו מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור ולא תנהג בהם דרך בעלים ולא תהית חברה בעמותה, אלא באישור שר הפנים ובתנאים שהוא קבע.
{{ח:תת|(ב)}} מניות שרכשה המועצה בתאגיד יוחזקו על שמה או על שם ראש המועצה, סגניו או עובדי המועצה תוך נקיבת תפקידם בלבד, והוא הדין לגבי חברות המועצה בתאגיד ללא הון מניות.
{{ח:תת|(ג)}} מועצה לא תייסד תאגיד, אלא לאחר שנתקבלה החלטה על כך ברוב של חברי המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} על מינוי נציגי המועצה בתאגיד יחולו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני)|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס״ו–2006}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם אחת בשנה דין וחשבון על מצב התאגיד, והמועצה תקיים דיון על הדין וחשבון; העתק הדין וחשבון ופרוטוקול מישיבת המועצה שבה נידון יועבר לשר הפנים.
{{ח:תת|(ו)}} לא יינתן אישור לפי סעיף קטן (א) אלא אם נכללו בתזכיר או בתקנון התאגיד הוראות אשר לפיהם החלטה בנושאים שלהלן טעונה אישור מאת שר הפנים:
{{ח:תתת|(1)}} הקמת חברה־בת או סניף לתאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} ייסוד, לקיחת חלק בייסוד, או התמזגות עם כל תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(3)}} הגדלת הון המניות הרשום של חברה, או שינוי בתזכיר או בתקנון התאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} תשלום שכר או כל תמורה אחרת לחברי המועצה או לעובדיה אשר יכהנו בתאגיד כנציגי המועצה;
{{ח:תתת|(5)}} הספקת שירותים שהם בסמכות המועצה, על ידי התאגיד.

{{ח:סעיף|147|סמכות בקשר למפעלי מים|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב־2}}
{{ח:ת}} ביחס למפעלי המים שהוקמו על ידי המועצה או גוף ציבורי אחר או על ידי יחיד לשם אספקת מים בתחומה של המועצה, מוסמכת המועצה –
{{ח:תת|(1)}} למנוע בזבוז מים, שימוש בלתי נאות, תצרוכת יתירה או זיהום של מים שמספקים אותם לציבור או ליחיד;
{{ח:תת|(2)}} להורות על שימוש בצינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סירי שופכין, אסלות מים ושאר כלים וכלי קיבול, כולם או מקצתם, שישמשו להובלת מים, חלוקתם, הפיקוח עליהם ואצירתם, וכן לקבוע את גודלם, מהותם, עצמתם וחמריהם, אופן סידורם, מצבם, שינוים, הסרתם, חידושם ותיקונם;
{{ח:תת|(3)}} להסדיר אספקת מים ציבורית על ידי ברזי מים והשימוש בהם;
{{ח:תת|(4)}} להסדיר אספקת מים על ידי מדידה ולקבוע את החמרים, מדי־המים, האביזרים והמתאמות המשמשים למטרה זו או בקשר אתה וכן את המחיר בעד התקנתו על ידי המועצה;
{{ח:תת|(5)}} לקבוע את התנאים שבהם יש לספק מים לצרכי בית ולצרכים אחרים ואת המחיר שישולם בעד המים שסופקו כאמור.

{{ח:סעיף|148|סמכויות למתן אישורים ורשיונות|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לתת אישורים ולהוציא רשיונות בנוגע לענינים שהמועצה נדרשת או מוסמכת להם.

{{ח:סעיף|149|סמכויות לעריכת חקירות ובדיקות|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית להיכנס למקומות ציבוריים ופרטיים על ידי שליחת עובדיה המורשים לכך ופועלים הנלווים אליהם, כדי לערוך בהם חקירות, בדיקות ומדידות לשם מניעתם או גילויים וסילוקם של מפגעים ותקלות, ולשם מניעתן או גילויין של עבירות על צו זה או על חוקי עזר או על החלטות המועצה או לשם עשיית כל מעשה שהמועצה רשאית לעשותו.

{{ח:סעיף|150|המועצה נציגות מוכרת|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} המועצה היא הנציגות המוכרת של הציבור בתחום המועצה בכל ענין שהוא בגדר סמכויותיה.

{{ח:סעיף|151|שיתוף עם רשויות אחרות|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לעשות כל דבר בשיתוף או בשותפות עם כל רשות מקומית אחרת ולשלם חלק מן המחיר או מן ההוצאה הכרוכים בכך כפי שיוסכם בין המועצה ובין הרשות האחרת.

{{ח:סעיף|152|הטלת מסים|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל, באישור השר, אגרות, היטלים, דמי השתתפות או תשלומי חובה אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} להטיל ללא אישור השר ארנונה כללית;
{{ח:תתת|(3)}} לקבוע מועדים לתשלום התשלומים האמורים (להלן – מסים).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית, באישור השר, לקבוע את המסים שאינם ארנונה לפי דרגות, אחוזים או בסיסי הערכה שונים על סוגים שונים של נכסים או של בני אדם או על חלקים שונים של תחום המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית להפחית מסים, למעט ארנונה כללית, או לוותר עליהם בהתחשב במצבו החמרי של החייב בהם או בשל סיבה אחרת שתאושר בידי השר.

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: ארנונה כללית|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}

{{ח:סעיף|153|ארנונה כללית|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשל״ז־6, תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|154|חובת ארנונה אחת לשנה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} לא תחול חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס אחד לשנת כספים אחת.

{{ח:סעיף|155||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|155א||תיקון: תשכ״ב־3, תשכ״ב־5, תשכ״ז־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|156||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ב, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|157||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב־2, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ב, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|158||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|159|השגת ידיעות|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} לענין ארנונה רשאי מי שהוסמך לכך על ידי ראש המועצה –
{{ח:תת|(1)}} לערוך בעצמו או על ידי שליחיו, כל מיפקד וחקירה שימצא לנחוץ;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל בעל או מחזיק למסור לו או לשליחיו כל ידיעה שבידו ולהראות לו או לשליחיו את כל המסמכים שברשותו הדרושים לו בקשר לתפקידו;
{{ח:תת|(3)}} להיכנס בכל עת סבירה לנכסים, בעצמו או על ידי שליחים, ולערוך בהם בדיקות ומדידות;
{{ח:תת|(4)}} להשתמש בכל ידיעה שנתקבלה כאמור ובכל ידיעה וחומר אחרים.

{{ח:סעיף|160|חילופי בעלים או מחזיקים|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} היה אדם לבעל נכס או למחזיק בנכס, שבעל או מחזיק חייב עליו בארנונה לפי צו זה, ישלם כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל לאחר שהיה לבעל הנכס או למחזיק בו, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|161|העברת נכס|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} העביר אדם נכס שחייבים עליו בארנונה לפי צו זה, או חדל מהיות מחזיק בנכס זה אם השכירו לתקופה של שנה או יותר, לא יהיה חייב בתשלום כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל אחרי יום העברה או אחרי היום שחדל להיות מחזיק כאמור, אך כל זמן שלא נמסרה למועצה הודעה על העברת הנכס או על חדילת החזקה, יהא האדם אחראי לתשלום כל ארנונה על הנכס הזה שלא שולמה על ידי הבעל החדש או על ידי המחזיק שבא אחריו, הכל לפי הענין; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה.

{{ח:סעיף|162|בניין שנהרס|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תש״ף־2}}
{{ח:ת}} נהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה, או שניזוק במידה שאי־אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק:
{{ח:תת|(1)}} עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן – תקופת הפטור הראשונה);
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(תקופת הפטור הראשונה לנכס שהיה פטור במשך 4 שנים שקדמו ליום 1.1.2021 תהיה שנתיים מיום 1.1.2021).}}
{{ח:תת|(2)}} חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 9|ו־9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}, הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה – תקופת התשלום);
{{ח:תת|(3)}} חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים;
{{ח:תת|(4)}} התקופות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר;
{{ח:ת}} אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|163||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|164||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|165||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|166||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|167||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב־4, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|168||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|169||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|170||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|171||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|172||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|173||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|174||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|175||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|176||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|177||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|178||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|178א||תיקון: תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|178ב||תיקון: תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|178ג||תיקון: תשכ״ז־4, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד עשר: כספים ונכסים|תיקון: תשכ״ב}}

{{ח:סעיף|179|קופת המועצה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} כל הכספים המתקבלים על ידי המועצה או על שמה הם קופת המועצה, וממנה ישולם כל סכום שהמועצה רשאית או חייבת להוציאו כדין.

{{ח:סעיף|180||תיקון: תשכ״ב, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|181|בטחון הקופה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} כל הכספים השייכים לקופת המועצה או המתקבלים למענה או לחשבונה ישולמו מיד לחשבון המועצה בבנק שהיא תקבע לכך, אלא –
{{ח:תת|(1)}} שהמועצה רשאית להרשות לגזבר להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של המועצה;
{{ח:תת|(2)}} אם אין בנק בתחום המועצה, יחזיקו את הכספים בכל צורה של בטחון שיבוא עליה אישור המועצה.

{{ח:סעיף|182||תיקון: תשכ״ב, תשמ״ב, תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ה־5, תשמ״ו, תשמ״ו־4, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ט, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|183|הוראות כלליות להנהלת הקופה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} רשאי השר, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|פרק 11|בפרק זה}}, לתת הוראות כלליות בדבר הנהלת קופות המועצה והמועצה חייבת לנהוג לפיהן.

{{ח:סעיף|184|השקעת כספים|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} רשאית המועצה, בהתחשב עם הוראות כלליות של השר, להשקיע את עודפי כספיה בדרך הטובה בעיניה.

{{ח:סעיף|185|קניות ומחסנים|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ט}}
{{ח:ת}} המועצה תסדיר את קניותיה, את ניהול המחסנים ואת רישום וניהול הטובין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 5|שבתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|186|מחיקת חובות|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} כל סכום המגיע למועצה שתשלומו נתאחר לא פחות משלוש שנים והוא נראה כחוב אבוד, רשאית המועצה לוותר עליו ולמחקו מהפנקסים. בכל מקרה אחר, טעונה החלטת המועצה אישורו של השר ובלבד שיהיו סבורים שהדבר הוא לטובת הציבור.

{{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות וביקורת חשבונות|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}}

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן א|סימן א׳: תקציב המועצה|תיקון: תשל״ט־2}}

{{ח:סעיף|186א|תקציב שנתי|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} לכל מועצה יהיה תקציב שנתי.

{{ח:סעיף|186ב|שנת כספים|תיקון: תשל״ט־2, תשנ״ב}}
{{ח:ת}} שנת הכספים לכל המועצות תתחיל באחד בינואר של כל שנה.

{{ח:סעיף|186ג||תיקון: תשל״ט־2, תש״ם, תש״ם־3, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|186ד||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|186ה||תיקון: תשל״ט־2, תש״ם, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|186ו||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|186ז||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: חשבונות וביקורת חשבונות|תיקון: תשל״ט־2}}

{{ח:סעיף|187||תיקון: תשכ״ב, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|188||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ד־2, תשמ״ח, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|189|הוצאה שאינה חוקית|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה חוקית, או כל חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציא אותה או שהרשה להוציא אותה ויודיע על כך בכתב לכל אדם הנוגע בדבר והוא רשאי, תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה, לבקש בכתב, לבטל או להפחית את החיוב; את החלטתו הסופית יודיע השר בכתב למבקש ולמועצה.
{{ח:תת|(ב)}} לא נתברר מהחלטותיה של המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנוכח בישיבה שבה נתאשרה ההוצאה כאילו נתן את הסכמתו לכך, עד שלא הוכיח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|(ג)}} האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית הוצאה שאינה חוקית יהא חייב תשלומה למועצה תוך 30 יום מיום שבו נתקבלה ההחלטה הסופית.
{{ח:תת|(ד)}} לא נפרע החוב, כאמור, במועד הקבוע, תתבע אותו המועצה במשפט, ואם סרבה או התרשלה להגיש תביעה משפטית או לנהל את המשפט כהלכתו, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה והוצאות המשפט ישולמו מקופת המועצה.

{{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה עשר: חוזים והצעות|תיקון: תשכ״ב}}

{{ח:סעיף|190|התקשרות בחוזים|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 13|בסעיף 13 לפקודת המועצות המקומיות}} רשאי ראש המועצה, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם המועצה והוא רשאי לעשות כן גם ללא החלטת המועצה אם לכל הוצאה כספית הכרוכה בחוזה ניתנה הקצבה כספית מתאימה בתקציב המאושר.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 190א|סעיפים 190א}}, {{ח:פנימי|סעיף 191|191}}, {{ח:פנימי|סעיף 192|192}} {{ח:פנימי|סעיף 193|ו־193}}.

{{ח:סעיף|190א||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|191||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|192|מכרזים|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} לא תתקשר מועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה, אלא על פי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.

{{ח:סעיף|193||תיקון: תשכ״ב, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: שונות|תיקון: תשכ״ב}}

{{ח:סעיף|194|הטלת חובה על בעל|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} מקום שבצו זה מוטלת חובה על בעל נכס, חייבים בקיומה, ביחד ולחוד, כל אלה, שהם בבחינת ”בעל“ של אותו נכס לענין צו זה.

{{ח:סעיף|195|העברת זכויות וחובות של ועדי שכונות|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} כל נכס שבבעלותו או בהחזקתו של ועד שכונה אשר נכללה בתחום המועצה, מקרקעין ומטלטלין, כל זכות ראויה או מוחזקת, וכל טובת הנאה שיש לו בכל נכס, כל החובות שחבים לו וכל ההתחייבויות הקיימות כלפיו, החובות שהוא חב בהם וההתחייבויות שקיבל על עצמו כדין, עוברים, מתאריך הכללתה של השכונה בתחום המועצה, למועצה.

{{ח:סעיף|196|משפטים|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לעשות כל פעולה משפטית בקשר לתפקידיה ולעניניה אם הדבר נראה לה דרוש לקיומן או להגנתן של זכויות המועצה, חבריה, עובדיה, מוסדותיה ומפעליה בקשר לתפקידיהם, ולתכלית זו רשאית היא לייפות כוחו של כל חבר המועצה ושל כל עובד, הן באופן כללי והן לענין מיוחד.

{{ח:סעיף|197|שמירת רשומות המועצה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} השמירה על ספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה היא בידי מזכיר המועצה או בידי עובד אחר שימונה לכך על ידי המועצה, או בכל דרך אחרת שתחליט עליה המועצה. ראש המועצה יהא אחראי לסדרי השמירה.

{{ח:סעיף|198|זכות עיון לחברי מועצה וועדות|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה יהיו פתוחים לעיון ובדיקה לפני כל חבר מועצה, והוא רשאי להכין העתק או תקציר מהם, ובלבד שלא יוצא ספר, מסמך או נייר כאמור ממשרדי המועצה בלי הסכמתו בכתב של ראש המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדות המועצה תהיה להן בזמן ישיבתן גישה לספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה הנוגעים לעבודתן.

{{ח:סעיף|199|זכות עיון לתושבים|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} כל משלם מסים או תושב זכאי –
{{ח:תת|(1)}} לעיין בשעות העבודה במשרדי המועצה בכל פנקס בוחריו, לוח שומה, חוק עזר, תקנה או הודעה של המועצה ובכל מסמך אחר שפורסם על ידי המועצה או בשמה או בעניניה, וכן בחומר ובמסמכים של ועדת הבחירות, של ועדת השומה ושל ועדת הערר לעניני שומה, בנוגע לענין שהוא מעוניין בו, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם – ללא תשלום כל שהוא;
{{ח:תת|(2)}} לעיין בשעות העבודה במשרדי המועצה, בתשלום שתקבע המועצה באישור השר, בדינים וחשבונות של כספים של המועצה ובדינים וחשבונות של מבקר החשבונות, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם;
{{ח:תת|(3)}} לקבל העתקים או תקצירים מן הספרים, המסמכים והניירות האמורים בתשלום סביר שייקבע על ידי המועצה.

{{ח:סעיף|200|דרך פרסום מסמכים|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} מקום שצו זה מחייב פרסום של מסמך ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתק ממנו במשרדי המועצה, על מנת שיהיה נתון לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתק על בנין משרדי המועצה או בקרבתו או במקומות ציבוריים אחרים בתחום המועצה שייקבעו על ידי החייב בפרסום.

{{ח:סעיף|201|דרך מסירת הודעה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} כל הודעה, הזמנה, צו או מסמך אחר שיש רשות או חובה לפי צו זה למסור אותו למועצה או לכל ועדה מועדותיה, תהא מסירתם כדין, אם נמסרו במשרדי המועצה או נשלחו בדואר במכתב רשום על שם המועצה או הועדה לפי מען משרדי המועצה; ואם היו התעודות כאמור שייכות למועצה, מותר למסרן גם לראש המועצה או למזכיר המועצה או לעובד אחר שמונה לשם זה על ידי המועצה; היו שייכים לועדה, אפשר למסרן גם למזכיר המועצה או למזכיר הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} תעודות כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרן לכל אדם שהוא, להוציא את המועצה ואת ועדותיה, תהא מסירתן כדין, אם נמסרו לידי אותו אדם, או נמסרו במקום מגוריו או במקום עסקו הרגילים, לידי אחד מבני משפחתו הבוגרים או לידי כל אדם בוגר העובד או המועסק שם; או נשלחו בדואר במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי מען מקום מגוריו או מקום עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה; אם אי־אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהא מסירתן כדין – אם הוצגו במקום בולט על הנכסים שבהן הן דנות, או נתפרסמו בשני עתונים יומיים לפחות, שאחד מהם, לפחות, הוא בשפה העברית.
{{ח:תת|(ג)}} תעודות כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרן לבעל או למחזיק, תהא מסירתן כדין אם הן ערוכות אל ”הבעל“ או אל ”המחזיק“ בלי כל שם או תיאור נוסף.
{{ח:תת|(ד)}} תעודות כאמור הנשלחות לפי צו זה בדואר ייחשבו כאילו הגיעו לתעודתן 48 שעות לאחר שנמסרו לדואר.

{{ח:סעיף|202|דין וחשבון על הנהלת המועצה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה חייב אחרי האחד באפריל של כל שנה להכין בהקדם האפשרי דין וחשבון מפורט על עניני המועצה במשך השנה שחלפה.
{{ח:תת|(ב)}} הדין וחשבון יוגש למועצה ולאחר שתדון בו ותאשרו, בתיקונים או שלא בתיקונים, ידאג ראש המועצה לכך שלפחות 3 העתקים ממנו יישלחו לשר לא יאוחר מאחד ביוני בכל שנה.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לפרסם את הדין וחשבון בצורה הטובה בעיניה.

{{ח:סעיף|203|המצאת ידיעות לשר|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} השר רשאי לדרוש בכל עת מאת המועצה להמציא לו ידיעות, פרטים, הסברים, חומר סטטיסטי וכל חומר אחר בקשר לעניני המועצה, ועל ראש המועצה למלא אחרי הדרישה תוך זמן מתאים.

{{ח:סעיף|204|עבירות|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ז־3, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה דינם מאסר חודש ימים או קנס כקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} או שני הענשים כאחד:
{{ח:תתת|(1)}} המחזיק ספר, מסמך או נייר של המועצה וסירב להרשות למי שזכאי לכך, את העיון בהם או לא נתן העתק או תקציר מהם או רשות להכין העתק או תקציר מהם;
{{ח:תתת|(2)}} מי שמיאן למסור ידיעה או להראות מסמך, או נמנע מעשות זאת במשך שבוע ימים מיום שנדרש לכך לפי צו זה;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמסר ביודעין ידיעה או הצהרה לא נכונה בכל בקשה, ערר או ערעור, או בכל מסמך או טופס אחר שהגיש או שמילא לפי צו זה;
{{ח:תתת|(4)}} מי שעיכב או מנע ועדה מועדות המועצה או עובד מעובדיה או שליח משליחיה המורשים לכך להיכנס לבנין או לקרקע להשיג שם ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או לערוך שם חקירות, בדיקות ומדידות לפי צו זה;
{{ח:תתת|(5)}} מי שמסר ידיעה שהגיעה לידיו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או בענין מהלך הדיונים בועדת המכרזים וההצעות של המועצה והחלטתה לאדם שלא הוסמך כדין לקבל אותה ידיעה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|205|שינוי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־&lt;wbr&gt;9}} לצרכי הבחירות בשנת תשי״א|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} לצרכי הבחירות למועצה בשנת תשי״א, ייקראו {{ח:פנימי|סעיף 8|הסעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9}} כאילו במקום ”היום הקובע“ נאמר בהם ”יום י״ב בטבת תש״י (1 בינואר 1950)“ ו”ביום י״ב בטבת תש״י (1 בינואר 1950)“ {{ח:פנימי|סעיף 8|וסעיף קטן (א)(1) מסעיף 8}} כאילו במקום ”בשטח הכלול ביום הקובע בתחום המועצה“ נאמר בו ”בשטח הכלול ביום ט״ז בתמוז תש״י, (1.7.1950) בתחום המועצה“.

{{ח:סעיף|206|ביטולים|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (בת–ים), 1936
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (כפר סבא), 1936
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (רעננה), 1936
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (כרכור), 1940
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (חדרה), 1940
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (קרית מוצקין), 1940
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (עיר יזראל – עפולה), 1940
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (כפר יונה), 1940
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (נהריה), 1941
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (כפר עטה), 1941
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (גבעתיים), 1942
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (מגדיאל), 1944
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (יקנעם), 1945
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (קרית עמל), 1948
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (רמתיים), תש״ט–1949
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (גדרה), תש״י–1949
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (גבעת שמואל), תש״י–1949
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (נס ציונה), תש״י–1949
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (פרדס חנה), תש״י–1949
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (רמת השרון), תש״י–1949
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (טבעון), תש״י–1950
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (קרית ביאליק), תש״י–1950
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (כפר יהודיה), תש״י–1950
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (גן יבנה), תש״י–1950
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (זכרון יעקב), תש״י–1950
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (אבן יהודה), תש״י–1950
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (בנימינה), תש״י–1950
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (עתלית), תש״י–1950
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (קדימה), תש״י–1950
{{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (בחירות, חברות והנהלה), תש״י–1950 –
{{ח:ת}} בטלים.

{{ח:סעיף|207|הוראות מעבר|תיקון: תשי״ב, תשכ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} כל איש או חבר אנשים אשר מונו או נבחרו לכהונה כל שהיא על פי הצווים המבוטלים על ידי צו זה, שנשאו בכהונתם ערב יום פרסום צו זה, ימשיכו בכהונתם והוראות צו זה יחולו עליהם כאילו מונו או נבחרו לפיהן.
{{ח:תת|(ב)}} כל המסים שהוטלו לפני פרסום צו זה לפי הצווים המבוטלים בצו זה, רואים אותם כאילו הוטלו לפי הוראות צו זה.
{{ח:תת|(ג)}} לוח שומה שהוא בתקפו ביום פרסום צו זה, רואים אותו כאילו הוכן לפי הוראות צו זה.
{{ח:תת|(ד)}} כל מעשה או פעולה שנעשו לפני פרסום צו זה על פי הוראות כל צו מהצווים שבוטלו בצו זה, רואים אותם כאילו נעשו על פי הסעיפים המתאימים בצו זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ד)}} לא יחולו על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1951/52. המועצה תפרסם את ההודעה על הטלת ארנונות בשנת הכספים 1951/52, שיעורי שילומן ומועדן לא יאוחר מיום ב׳ בטבת תשי״ב (31.12.1951).
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ד)}} לא יחולו על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1952/53. המועצה תפרסם את ההודעה על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1952/53.

{{ח:סעיף|208|תחילת תוקף|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} תקפו של צו זה הוא מיום י״ד בניסן תש״י (1 באפריל 1950) ולגבי ביטול צו המועצות המקומיות (בחירות, חברות והנהלה), תש״י–1950, מיום א׳ באייר תש״י (18 באפריל 1950).

{{ח:סעיף|209|השם|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו המועצות המקומיות (א), תשי״א–1950“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת {{ח:הערה|(ראשונה)}}}}

{{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת 1 פרט א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:בת ים|המועצה המקומית בת־ים}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1936, תוס׳ 2, 1207; ק״ת תשי״א, 214; תשי״ח, 762)}}

{{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=תוספת 1 פרט ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:כפר סבא|המועצה המקומית כפר־סבא}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1936, תוס׳ 2, 1219; ק״ת תשי״א, 214, 1121; תשט״ו, 349; תשכ״ב, 1540)}}

{{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=תוספת 1 פרט ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:רעננה|המועצה המקומית רעננה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1936, תוס׳ 2, 1231; ק״ת תשי״א, 215; תשי״ז, 1941; תשכ״ח, 632; תשמ״א, 1183)}}

{{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=תוספת 1 פרט ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:פרדס חנה-כרכור#כרכור|המועצה המקומית כרכור}}''' – אוחדה למועצה מקומית פרדס חנה־כרכור}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, תוס׳ 2, 130; ק״ת תשי״א, 215; ק״ת תשכ״ט, 1785)}}

{{ח:סעיף*|(ה)||עוגן=תוספת 1 פרט ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:חדרה|המועצה המקומית חדרה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, תוס׳ 2, 164; ק״ת תשי״א, 215, 454, 1369; תשי״ב, 797)}}

{{ח:סעיף*|(ו)||עוגן=תוספת 1 פרט ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית מוצקין|המועצה המקומית קרית מוצקין}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, תוס׳ 2, 403; ק״ת תשי״א, 215; תשי״ג, 1040; תשכ״ב, 2376; תשל״ג, 186; תשל״ו, 1855)}}

{{ח:סעיף*|(ז)||עוגן=תוספת 1 פרט ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:עפולה|המועצה המקומית עיר יזרעאל (עפולה)}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, תוס׳ 2, 1322; ק״ת תשי״א, 216, 455; תשל״ג, 408)}}

{{ח:סעיף*|(ח)||עוגן=תוספת 1 פרט ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:כפר יונה|המועצה המקומית כפר יונה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, תוס׳ 2, 1448; ק״ת תשי״א, 216; תשי״ג, 90; תשכ״ב, 2485, 2709; תשכ״ג, 256; תשכ״ד, 307; תשמ״ה, 477; תשס״ז, 17; תש״ע, 1008; תשע״ד, 1400)}}

{{ח:סעיף*|(ט)||עוגן=תוספת 1 פרט ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נהריה|המועצה המקומית נהריה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1941, תוס׳ 2, 114; ק״ת תשי״א, 216; תשי״ח, 1160; תשכ״א, 1351)}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אור עקיבא|המועצה המקומית אור־עקיבא}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 1268; תשכ״א, 2439; ק״ת תשכ״א, 2438; תשכ״ג, 941; תשס״א, 932)}}

{{ח:סעיף*|(י)||עוגן=תוספת 1 פרט י}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית אתא|המועצה המקומית כפר אתא}}''' – אוחדה למועצה מקומית קרית־אתא}} {{ח:הערה|(ע״ר 1941, תוס׳ 2, 619; ק״ת תשי״א, 216; תשי״ג, 663; תשט״ו, 631; תשי״ח, 500; תשכ״ו, 162)}}

{{ח:סעיף*|(יא)||עוגן=תוספת 1 פרט יא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:גבעתיים|המועצה המקומית גבעתיים}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1942, תוס׳ 2, 728; ק״ת תשי״א, 216, 1368; תשי״ג, 377; תשט״ו, 349; תשט״ז, 610; תשי״ח, 589; תש״ך, 336)}}

{{ח:סעיף*|(יב)||עוגן=תוספת 1 פרט יב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:הוד השרון#מגדיאל|המועצה המקומית מגדיאל}}''' – אוחדה למועצה מקומית הוד השרון}} {{ח:הערה|(ע״ר 1944, תוס׳ 2, 30; ק״ת תשי״א, 216; תשי״ח, 549; תשכ״ה, 388)}}

{{ח:סעיף*|(יג)||עוגן=תוספת 1 פרט יג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:יקנעם עילית|המועצה המקומית יקנעם־עלית}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1945, תוס׳ 2, 332; ק״ת תשי״א, 216; תשי״ג, 268; תשכ״ז, 1620, 3173; תשנ״ה, 1405; תשס״ה, 759; תשס״ז, 462)}}

{{ח:סעיף*|(יד)||עוגן=תוספת 1 פרט יד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית טבעון#קריית עמל|המועצה המקומית קרית עמל}}''' – אוחדה למועצה מקומית קרית־טבעון}} {{ח:הערה|(ע״ר 1948, תוס׳ 2, 325; ק״ת תשי״א, 217; תשי״ז, 744; תשי״ח, 891)}}

{{ח:סעיף*|(טו)||עוגן=תוספת 1 פרט טו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:הוד השרון#רמתיים|המועצה המקומית הדר־רמתיים}}''' – אוחדה למועצה מקומית הוד השרון}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ט, 49; תשי״א, 217; תשי״ב, 114, 629; תשט״ו, 772; תשי״ז, 89; תשי״ח, 1522; תשי״ט, 1906; תשכ״ג, 1398, 1550; תשכ״ה, 387)}}

{{ח:סעיף*|(טז)||עוגן=תוספת 1 פרט טז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:גדרה|המועצה המקומית גדרה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 15; תשי״א, 217; תשי״ב, 523; תשי״ד, 735; תשי״ז, 1423; תשס״ג, 549; תש״ע, 945)}}

{{ח:סעיף*|(יז)||עוגן=תוספת 1 פרט יז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:גבעת שמואל|המועצה המקומית גבעת שמואל}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 73; תשי״א, 217, 455; תשי״ג, 377; תשי״ז, 1423; תשי״ח, 168; תשכ״ה, 355; תשנ״ב, 1297; תשס״ח, 124)}}

{{ח:סעיף*|(יח)||עוגן=תוספת 1 פרט יח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נס ציונה|המועצה המקומית נס ציונה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 75; תשי״א, 217; תשי״ב, 592; תשי״ז, 138; תשי״ח, 1523; תשכ״ו, 2000; תשנ״ב, 1511)}}

{{ח:סעיף*|(יט)||עוגן=תוספת 1 פרט יט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:פרדס חנה-כרכור#פרדס חנה|המועצה המקומית פרדס־חנה}}''' – אוחדה למועצה מקומית פרדס חנה־כרכור}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 77; תשי״א, 217; תשט״ו, 271; תשי״ח, 812; תשכ״ב, 2154; תשכ״ז, 1055; תשכ״ט, 1784)}}

{{ח:סעיף*|(כ)||עוגן=תוספת 1 פרט כ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:רמת השרון|המועצה המקומית רמת השרון}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 79; תשי״א, 218, 926, 1986; תשי״ד, 1314; תשי״ח, 796; תשי״ט, 1085, 1282; תשכ״ו, 2000, 2501; תשס״ג, 56)}}

{{ח:סעיף*|(כא)||עוגן=תוספת 1 פרט כא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית טבעון#טבעון|המועצה המקומית טבעון}}''' – אוחדה למועצה מקומית קרית־טבעון}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 335; תשי״א, 218, 455; תשי״ז, 745; תשי״ח, 891)}}

{{ח:סעיף*|(כב)||עוגן=תוספת 1 פרט כב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית ביאליק|המועצה המקומית קרית ביאליק}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 523; תשי״א, 218; תשי״ג, 122; תשט״ו, 1334; תשט״ז, 1000; תשי״ז, 1488; תשל״א, 1583; תשל״ב, 360; תשל״ו, 1853)}}

{{ח:סעיף*|(כג)||עוגן=תוספת 1 פרט כג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:יהוד|המועצה המקומית יהוד}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 524; תשי״א, 218, 1368; תשכ״ו, 256, 1046; תשל״ג, 1849; תשנ״ו, 182)}}

{{ח:סעיף*|(כד)||עוגן=תוספת 1 פרט כד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:גן יבנה|המועצה המקומית גן יבנה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 560; תשי״א, 218; תשי״ט, 1008; תש״ע; תשס״ז, 9; תש״ע, 257)}}

{{ח:סעיף*|(כה)||עוגן=תוספת 1 פרט כה}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:זכרון יעקב|המועצה המקומית זכרון יעקב}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 524; תשי״א, 219; תשט״ו, 272; תשי״ח, 1159; תשכ״ג, 1482; תשכ״ט, 1518; תשמ״ה, 478; תשס״ז, 3; תשס״ח, 1396)}}

{{ח:סעיף*|(כו)||עוגן=תוספת 1 פרט כו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אבן יהודה|המועצה המקומית אבן יהודה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 560; תשי״א, 219, 1368; תשט״ז, 327; תשכ״א, 896; תשכ״ב, 2333; תשכ״ג, 857; תש״ע, 944)}}

{{ח:סעיף*|(כז)||עוגן=תוספת 1 פרט כז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בנימינה-גבעת עדה|המועצה המקומית בנימינה – גבעת עדה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 918; תשי״א, 219, 1368; תשי״ח, 444; תשכ״ח, 704; תשס״ה, 560; תשס״ז, 18; תש״ע, 1368)}}

{{ח:סעיף*|(כח)||עוגן=תוספת 1 פרט כח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:עתלית|המועצה המקומית עתלית}}''' – אוחדה למועצה אזורית חוף הכרמל}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 920; תשי״א, 220, 656; תשי״ט, 1306; תש״ך, 1964; תשכ״ט, 1519; ס״ח תשס״ג, 522; ק״ת תשס״ד, 186)}}

{{ח:סעיף*|(כט)||עוגן=תוספת 1 פרט כט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קדימה-צורן#קדימה|המועצה המקומית קדימה}}''' – אוחדה למועצה מקומית קדימה־צורן}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 922; תשי״א, 220; תשי״ח, 795; תשכ״ג, 1129; ס״ח תשס״ג, 522; ק״ת תש״ע, 1142)}}

{{ח:סעיף*|(ל)||עוגן=תוספת 1 פרט ל}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נחלת יהודה (מושב)|המועצה המקומית נחלת יהודה}}''' – אוחדה עם עיריית ראשון לציון}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 455, 694; תשמ״ח, 667)}}

{{ח:סעיף*|(לא)||עוגן=תוספת 1 פרט לא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית ים|המועצה המקומית קרית־ים}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 573; תשי״ד, 1157; תשל״א, 1583; תשל״ו, 1916)}}

{{ח:סעיף*|(לב)||עוגן=תוספת 1 פרט לב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:טירת כרמל|המועצה המקומית טירת הכרמל}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 649; תשי״ד, 1237; תשי״ט, 1340; תשכ״א, 1980; תשכ״ט, 1520; תשל״א, 1581; תשנ״ב, 1481; תשנ״ח, 586)}}

{{ח:סעיף*|(לג)||עוגן=תוספת 1 פרט לג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:כפר גנים|המועצה המקומית כפר גנים}}''' – אוחדה עם עיריית פתח תקווה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 719; תשכ״ב, 1543)}}

{{ח:סעיף*|(לד)||עוגן=תוספת 1 פרט לד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אזור|המועצה המקומית אזור}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1070; תשי״ב, 631; תשי״ד, 618; תשט״ו, 814; תשט״ז, 553; תשי״ז, 1365; תשכ״א, 2669; תשכ״ב, 2248; תשכ״ד, 1385; תשכ״ה, 1360; תשכ״ו, 841; תשכ״ח, 1786; תשס״ט, 31; תש״ע, 945; תשע״ג, 1058)}}

{{ח:סעיף*|(לה)||עוגן=תוספת 1 פרט לה}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר יאסיף|המועצה המקומית כפר יאסיף}}''' {{ח:הערה|- הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (ב)#תוספת 1 פרט נח|כפרט (נח) בצו המועצות המקומיות (ב)}}; הצו בוטל בבג״ץ 14/65}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1285; תשי״ז, 1609; תשכ״ה, 572; בג״ץ 14/65; תשנ״א, 264; תשע״ב, 1158; תשפ״א, 2387)}}

{{ח:סעיף*|(לו)||עוגן=תוספת 1 פרט לו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:פקיעין|המועצה המקומית פקיעין}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1368; תשכ״ו, 721; תשכ״ח, 2303; תשע״ה, 382; תשע״ט, 2281; תשפ״ב, 3671)}}

{{ח:סעיף*|(לז)||עוגן=תוספת 1 פרט לז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ראמה (יישוב)|המועצה המקומית ראמה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1466; תשי״ז, 1692; תשי״ט, 1614, 1850; תש״ל, 151; תשס״ב, 1275; תשע״ג, 58; תשע״ח, 1928)}}

{{ח:סעיף*|(לח)||עוגן=תוספת 1 פרט לח}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:פוריידיס|המועצה המקומית פוריידיס}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1631; תשכ״ח, 1357; תשמ״ה, 479; תשס״ז, 2; תשס״ח, 1397)}}

{{ח:סעיף*|(לט)||עוגן=תוספת 1 פרט לט}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מעיליא|המועצה המקומית מעיליא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1631; תשע״ג, 752; תשפ״א, 2992)}}

{{ח:סעיף*|(מ)||עוגן=תוספת 1 פרט מ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית בנימין|המועצה המקומית קרית־בנימין}}''' – אוחדה למועצה מקומית קרית־אתא}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 277; תשי״ז, 1442; תשכ״ב, 2376; תשכ״ו, 163)}}

{{ח:סעיף*|(מא)||עוגן=תוספת 1 פרט מא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:הוד השרון#רמת הדר|המועצה המקומית רמת־הדר}}''' – אוחדה למועצה מקומית הוד השרון}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 326; תשי״ח, 1447; תשכ״ג, 1399)}}

{{ח:סעיף*|(מב)||עוגן=תוספת 1 פרט מב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:טירה (עיר)|המועצה המקומית אל־טירה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 628; תשי״ג, 1383; תשי״ט, 317; תשנ״א, 727, 1170)}}

{{ח:סעיף*|(מג)||עוגן=תוספת 1 פרט מג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:טייבה|המועצה המקומית אל־טייבה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 628; תשי״ז, 1607; תש״ן, 692)}}

{{ח:סעיף*|(מד)||עוגן=תוספת 1 פרט מד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:באקה אל-גרבייה|המועצה המקומית באקה אל־גרבייה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 629; תשי״ט, 1907; תשכ״א, 2743; תשנ״ו, 708)}}

{{ח:סעיף*|(מה)||עוגן=תוספת 1 פרט מה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:פרדסיה|המועצה המקומית פרדסיה}}''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (ב)#תוספת 1 פרט מט|כפרט (מט) בצו המועצות המקומיות (ב)}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 631; תשכ״ג, 189)}}

{{ח:סעיף*|(מו)||עוגן=תוספת 1 פרט מו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מזכרת בתיה|המועצה המקומית מזכרת בתיה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 122; תשכ״ב, 2374; תש״ע, 1045; תשע״ז, 624)}}

{{ח:סעיף*|(מז)||עוגן=תוספת 1 פרט מז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נשר (עיר)|המועצה המקומית נשר}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 123; תשי״ד, 10; תשי״ז, 1441; תשכ״ב, 2375; תשכ״ז, 1054; תשל״א, 1582; תשל״ו, 1915; תשל״ז, 296; תשנ״ה, 1507)}}

{{ח:סעיף*|(מח)||עוגן=תוספת 1 פרט מח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אילת|המועצה המקומית אילת}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 326; תשי״ט, 1110)}}

{{ח:סעיף*|(מט)||עוגן=תוספת 1 פרט מט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:רמת רחל|המועצה המקומית רמת רחל}}''' – אוחדה למועצה אזורית הרי יהודה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 483; תשי״ט, 1503; תשכ״ג, 1973)}}

{{ח:סעיף*|(נ)||עוגן=תוספת 1 פרט נ}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בית דגן|המועצה המקומית בית דגן}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 700, 1041; תשי״ד, 178; תשי״ז, 1608; תשנ״ד, 788; תש״ע, 1005; תשפ״ב, 3672)}}

{{ח:סעיף*|(נא)||עוגן=תוספת 1 פרט נא}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מטולה|המועצה המקומית מטולה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 791; תשנ״ד, 1212; תשע״ג, 90)}}

{{ח:סעיף*|(נב)||עוגן=תוספת 1 פרט נב}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:יסוד המעלה|המועצה המקומית יסוד המעלה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 791; תשט״ו, 659; תשי״ז, 137; תש״ן, 618; תשע״ג, 87, 762)}}

{{ח:סעיף*|(נג)||עוגן=תוספת 1 פרט נג}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מגדל (יישוב)|המועצה המקומית מגדל}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 791; תשכ״ה, 2171; תשנ״ח, 1120; תשע״ג, 89; תשע״ד, 1194; תשע״ח, 943)}}

{{ח:סעיף*|(נד)||עוגן=תוספת 1 פרט נד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ראש פינה|המועצה המקומית ראש פינה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשל״ו, 1917; תשמ״ט, 882; תשס״ז, 178; תשע״ג, 75; תשע״ד, 522)}}

{{ח:סעיף*|(נה)||עוגן=תוספת 1 פרט נה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:שבי ציון|המועצה המקומית שבי־ציון}}''' – אוחדה למועצה אזורית מטה אשר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשי״ח, 1482; תשס״א, 224)}}

{{ח:סעיף*|(נו)||עוגן=תוספת 1 פרט נו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:בנימינה-גבעת עדה#גבעת עדה|המועצה המקומית גבעת־עדה}}''' – אוחדה למועצה מקומית בנימינה–גבעת עדה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשל״ה, 8; ס״ח תשס״ג, 522)}}

{{ח:סעיף*|(נז)||עוגן=תוספת 1 פרט נז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר תבור|המועצה המקומית כפר תבור}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשכ״ו, 162; תשנ״א, 167; תש״ס, 434; תשע״ג, 55; תשע״ט, 696, 2226)}}

{{ח:סעיף*|(נח)||עוגן=תוספת 1 פרט נח}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:באר יעקב|המועצה המקומית באר}} – הוכרזה כעירייה''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשט״ו, 348; תשי״ח, 1523; תש״ך, 1154; תשכ״ה, 2681; תשס״ב, 110, 757; תשס״ז, 1133; תש״ע, 1004; תשע״ז, 1691; תשפ״א, 685; תשפ״ב, 786)}}

{{ח:סעיף*|(נט)||עוגן=תוספת 1 פרט נט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אבו גוש|המועצה המקומית אבו־גוש}}''' – אוחדה למועצה אזורית מטה יהודה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תש״ך, 436, 641; תשל״ג, 1052)}}

{{ח:סעיף*|(ס)||עוגן=תוספת 1 פרט ס}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:בית יצחק|המועצה המקומית בית־יצחק}}''' – אוחדה למועצה אזורית עמק־חפר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשי״ט, 1281; תשכ״א, 687; תשכ״ג, 1235; תשכ״ד, 66, 68)}}

{{ח:סעיף*|(סא)||עוגן=תוספת 1 פרט סא}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר שמריהו|המועצה המקומית כפר שמריהו}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793; תשי״ד, 1238; תש״ע, 107; תשע״ג, 1226)}}

{{ח:סעיף*|(סב)||עוגן=תוספת 1 פרט סב}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר כמא|המועצה המקומית כפר כמא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793; תשע״ג, 71)}}

{{ח:סעיף*|(סג)||עוגן=תוספת 1 פרט סג}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:יבנאל|המועצה המקומית יבנאל}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793; תשי״ד, 89; תשכ״ז, 1053; תשע״ג, 69)}}

{{ח:סעיף*|(סד)||עוגן=תוספת 1 פרט סד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עספיא|המועצה המקומית עוספיא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793; תשכ״ב, 1410; תשל״ו, 284, 1674; תשנ״א, 377; תשנ״ח, 587; תש״ע, 120; תשע״ו, 718)}}

{{ח:סעיף*|(סה)||עוגן=תוספת 1 פרט סה}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:דלית אל-כרמל|המועצה המקומית דלית אל כרמל}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793; תשל״ב, 395; תש״ן, 618; תש״ע, 120; תשע״ד, 676; תשע״ז, 625)}}

{{ח:סעיף*|(סו)||עוגן=תוספת 1 פרט סו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קריית חרושת|המועצה המקומית קרית חרושת}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793)}}

{{ח:סעיף*|(סז)||עוגן=תוספת 1 פרט סז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:רמות השבים|המועצה המקומית רמות השבים}}''' – אוחדה למועצה אזורית דרום השרון}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 794; תשט״ו, 320; תשי״ז, 1692; תשל״ז, 1887; ס״ח תשס״ג, 522; ק״ת תשס״ד, 186)}}

{{ח:סעיף*|(סח)||עוגן=תוספת 1 פרט סח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:גליל ים|המועצה המקומית גליל־ים}}''' – אוחדה למועצה אזורית חוף־השרון}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 794; תשט״ז, 1082; תשי״ח, 796; תשכ״ג, 1550)}}

{{ח:סעיף*|(סט)||עוגן=תוספת 1 פרט סט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מנחמיה|המועצה המקומית מנחמיה}}''' – אוחדה למועצה אזורית עמק המעיינות}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 794; תשכ״ה, 237; תשנ״ה, 1386; תשס״ו, 267)}}

{{ח:סעיף*|(ע)||עוגן=תוספת 1 פרט ע}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:תל מונד|המועצה המקומית תל מונד}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 934; תשט״ו, 56; תשכ״ה, 290; תש״ע, 1043)}}

{{ח:סעיף*|(עא)||עוגן=תוספת 1 פרט עא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית אונו|המועצה המקומית קרית אונו}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 1342; תשנ״ב, 1027, 1443)}}

{{ח:סעיף*|(עב)||עוגן=תוספת 1 פרט עב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:בית שאן|המועצה המקומית בית שאן}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ו, 813; תשי״ז, 175; תש״ן, 898; תשנ״ט, 196, 319)}}

{{ח:סעיף*|(עג)||עוגן=תוספת 1 פרט עג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אור יהודה|המועצה המקומית אור יהודה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ו, 867; תשט״ז, 1103; ק״ת תשט״ז, 1102; תשכ״ג, 1549; תשמ״ב, 1403; תשמ״ג, 1211; תשמ״ח, 654, 928)}}

{{ח:סעיף*|(עד)||עוגן=תוספת 1 פרט עד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אופקים|המועצה המקומית אפקים}}''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (ב)#תוספת 1 פרט יז|כפרט (יז) בצו המועצות המקומיות (ב)}}; הוספה {{ח:פנימי|תוספת פרט פט|כפרט (פט) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 446, 592)}}

{{ח:סעיף*|(עה)||עוגן=תוספת 1 פרט עה}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קריית טבעון|המועצה המקומית קריית טבעון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 891; תשכ״ד, 1543; תשנ״ג, 156; תשס״ו, 259; תשע״ג, 884; תשע״ו, 1508; תשפ״א, 3642)}}

{{ח:סעיף*|(עו)||עוגן=תוספת 1 פרט עו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:תמרה|המועצה המקומית תמרה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ו, 978; תשי״ח, 565, 1161; ק״ת תשי״ח, 1161; תשכ״ה, 1204; תשמ״ט, 1139; תשנ״ו, 880)}}

{{ח:סעיף*|(עז)||עוגן=תוספת 1 פרט עז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:בית שמש|המועצה המקומית בית־שמש}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 1175; תשי״ח, 1555; ק״ת תשי״ח, 1554; תשכ״א, 156; תשל״ד, 382; תשנ״א, 1055)}}

{{ח:סעיף*|(עח)||עוגן=תוספת 1 פרט עח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית שמונה|המועצה המקומית קרית־שמונה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 1185; תשי״ט, 673; ק״ת תשי״ט, 672; תשכ״ב, 2377; תשכ״ג, 37; תשל״ד, 1248)}}

{{ח:סעיף*|(עט)||עוגן=תוספת 1 פרט עט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית גת|המועצה המקומית קרית־גת}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 1723; תש״ך, 955; ק״ת תש״ך, 954, 1252; תשכ״א, 1392; תשכ״ד, 1641; תשל״א, 1331; תשל״ג, 263)}}

{{ח:סעיף*|(פ)||עוגן=תוספת 1 פרט פ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נוף הגליל|המועצה המקומית נצרת עלית}}''' – הוכרזה כעירייה; כיום נקראת נוף הגליל}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 2437; תשכ״ב, 218, 483; תשכ״ט, 2057; תשל״ד, 1378)}}

{{ח:סעיף*|(פא)||עוגן=תוספת 1 פרט פא}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:דימונה|המועצה המקומית דימונה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 260; תשכ״א, 2744; ק״ת תשכ״א, 2744; תשכ״ח, 855; תש״ל, 19)}}

{{ח:סעיף*|(פב)||עוגן=תוספת 1 פרט פב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אשדוד|המועצה המקומית אשדוד}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 2004; תשכ״ה, 238; ק״ת תשכ״ה, 237; תשכ״ח, 788)}}

{{ח:סעיף*|(פג)||עוגן=תוספת 1 פרט פג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:הוד השרון|המועצה המקומית הוד־השרון}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ה, 384, 1556; תשל״ז, 1888; תש״ם, 1281; תשמ״ב, 374, 920; תשמ״ו, 1390; תש״ן, 749)}}

{{ח:סעיף*|(פד)||עוגן=תוספת 1 פרט פד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית אתא|המועצה המקומית קרית־אתא}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 1360; תשי״ח, 501; ק״ת תשכ״ו, 159; תשכ״ט, 2208)}}

{{ח:סעיף*|(פה)||עוגן=תוספת 1 פרט פה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מגדל העמק|המועצה המקומית מגדל העמק}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 1286; תשכ״ו, 983; ק״ת תשכ״ו, 982; תשמ״ח, 1021; תשמ״ט)}}

{{ח:סעיף*|(פו)||עוגן=תוספת 1 פרט פו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נוה מונוסון|המועצה המקומית נוה־אפרים–מונוסון}}''' – אוחדה כוועד עירוני לעיריית יהוד–מונסון}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1978; תשכ״ב, 2044; תשכ״ז, 1962; ק״ת תשכ״ז, 1960; תשמ״ח, 655; תשמ״ט, 552; ס״ח תשס״ג, 522)}}

{{ח:סעיף*|(פז)||עוגן=תוספת 1 פרט פז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:שדרות|המועצה המקומית שדרות}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 1724; תשכ״ז, 1962; ק״ת תשכ״ז, 1961, 2755; תשמ״ט, 564; תשנ״ו, 709)}}

{{ח:סעיף*|(פח)||עוגן=תוספת 1 פרט פח}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:חצור הגלילית|המועצה המקומית חצור הגלילית}}''' {{ח:הערה|(לשעבר חצור)}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ז, 1033; תשכ״ז, 1962; ק״ת תשכ״ז, 1959; תשכ״ט, 552; תשל״ו, 1918; תשע״ג, 87; תשע״ד, 521)}}

{{ח:סעיף*|(פט)||עוגן=תוספת 1 פרט פט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אופקים|המועצה המקומית אופקים}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 592; תש״ך, 1032; תשכ״ז, 2756; תשכ״ח, 236; ק״ת תשכ״ח, 235; תשל״ז, 450; תשנ״ה, 1569)}}

{{ח:סעיף*|(צ)||עוגן=תוספת 1 פרט צ}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:ערד|המועצה המקומית ערד}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ה, 1139; תשכ״ט, 158; ק״ת תשכ״ט, 157; תשנ״ה, 380, 883)}}

{{ח:סעיף*|(צא)||עוגן=תוספת 1 פרט צא}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:פרדס חנה-כרכור|המועצה המקומית פרדס חנה־כרכור}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ט, 1781; תשס״ו, 1072; תש״ע, 1044, 1485)}}

{{ח:סעיף*|(צב)||עוגן=תוספת 1 פרט צב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נתיבות|המועצה המקומית נתיבות}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 955; תשכ״ג, 1039; תשכ״ו, 164; תשל״ד, 1389; ק״ת תשל״ד, 1389; תשס״א, 378)}}

{{ח:סעיף*|(צג)||עוגן=תוספת 1 פרט צג}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ירוחם|המועצה המקומית ירוחם}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1615; תשכ״ב, 2334; תשכ״ז, 1314; תשל״ה, 381; תשל״ו, 1221; ק״ת תשל״ו, 1222; תשל״ז, 903; תש״ן, 1265; תשס״ח, 107; תשע״ה, 445)}}

{{ח:סעיף*|(צד)||עוגן=תוספת 1 פרט צד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית מלאכי|המועצה המקומית קרית מלאכי}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 1851; תשכ״ה, 2172; תשל״ז, 450; ק״ת תשל״ז, 449; תשנ״א, 262; תשנ״ג, 816; תשנ״ח, 509, 709)}}

{{ח:סעיף*|(צה)||עוגן=תוספת 1 פרט צה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אום אל-פחם|המועצה המקומית אום אל־פחם}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 1131; תשל״ה, 1070, 1364; תשל״ט, 486; תשמ״א, 1014; ק״ת תשמ״א, 1013; תשמ״ד, 2468; תשמ״ו, 199)}}

{{ח:סעיף*|(צו)||עוגן=תוספת 1 פרט צו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קצרין|המועצה המקומית קצרין}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 380; תשמ״ג, 816; תשע״ג, 92; תשע״ט, 356)}}

{{ח:סעיף*|(צז)||עוגן=תוספת 1 פרט צז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:גני תקווה|המועצה המקומית גני תקוה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 175, 736; תשי״ח, 87; תש״ם, 1282; תשמ״ה, 402; תשנ״ה, 1507; תשנ״ו, 557; ק״ת תשנ״ו, 556; תשס״ז, 598; תש״ע, 1006; תשפ״א, 3639)}}

{{ח:סעיף*|(צח)||עוגן=תוספת 1 פרט צח}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קדימה-צורן|המועצה המקומית קדימה–צורן}}''' {{ח:הערה|(ס״ח תשס״ג, 522; ק״ת תש״ע, 1142; תשע״ו, 413; תשע״ז, 254; תשפ״ב, 1981)}}

{{ח:סעיף*|(צט)||עוגן=תוספת 1 פרט צט}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אבו גוש|המועצה המקומית אבו גוש}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 175; ק״ת תשע״ז, 254)}}

{{ח:סעיף*|(ק)||עוגן=תוספת 1 פרט ק}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אבו סנאן|המועצה המקומית אבו סנאן}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 1000; תשכ״ט, 1294; תשל״ט, 203; תשמ״ט, 974; בג״ץ 590/89; תשנ״א, 263; תשע״ב, 1158; ק״ת תשע״ז, 255; תשפ״א, 2387)}}

{{ח:סעיף*|(קא)||עוגן=תוספת 1 פרט קא}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אכסאל|המועצה המקומית אכסאל}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1614; תשכ״ג, 1181; תשנ״ה, 1652; תשס״ז, 184; תשע״ג, 51; ק״ת תשע״ז, 255; תשע״ח, 2182; תשפ״א, 683)}}

{{ח:סעיף*|(קב)||עוגן=תוספת 1 פרט קב}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אליכין|המועצה המקומית אליכין}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ז, 2278; תשנ״א, 218; תשנ״ו, 1461; תש״ע, 754; ק״ת תשע״ז, 255)}}

{{ח:סעיף*|(קג)||עוגן=תוספת 1 פרט קג}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אעבלין|המועצה המקומית אעבלין}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 1368; תשע״ג, 67; ק״ת תשע״ז, 256)}}

{{ח:סעיף*|(קד)||עוגן=תוספת 1 פרט קד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בועיינה-נוג'ידאת|המועצה המקומית בועיינה–נוג׳ידאת}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ז, 649; תשנ״א, 391; תשנ״ח, 508; תשע״ג, 85; ק״ת תשע״ז, 256; תשע״ט, 2226)}}

{{ח:סעיף*|(קה)||עוגן=תוספת 1 פרט קה}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בוקעאתא|המועצה המקומית בוקעתא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 381; תשנ״ד, 1272; תשע״ג, 1056; ק״ת תשע״ז, 257)}}

{{ח:סעיף*|(קו)||עוגן=תוספת 1 פרט קו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בענה|המועצה המקומית ביענה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ו, 605; תש״ע, 123; תשע״ב, 1158; ק״ת תשע״ז, 257)}}

{{ח:סעיף*|(קז)||עוגן=תוספת 1 פרט קז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ביר אל-מכסור|המועצה המקומית ביר אל־מכסור}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ן, 619; תשנ״ב, 1471; תשע״ג, 51; תשע״ו, 409, 1722; ק״ת תשע״ז, 257; תש״ף, 1887)}}

{{ח:סעיף*|(קח)||עוגן=תוספת 1 פרט קח}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בית ג'ן|המועצה המקומית בית ג׳ן}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ג, 1313, 1586; תשע״ג, 886; ק״ת תשע״ז, 258; תשע״ח, 2302)}}

{{ח:סעיף*|(קט)||עוגן=תוספת 1 פרט קט}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בני עי&quot;ש|המועצה המקומית בני עי״ש}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ט, 1280; תש״ן, 619; תש״ע, 1005; ק״ת תשע״ז, 259; תשפ״ב, 2422)}}

{{ח:סעיף*|(קי)||עוגן=תוספת 1 פרט קי}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בסמ&quot;ה|המועצה המקומית בסמ״ה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ז, 163; תשס״ה, 786; ק״ת תשע״ז, 259; תשע״ט, 682)}}

{{ח:סעיף*|(קיא)||עוגן=תוספת 1 פרט קיא}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בסמת טבעון|המועצה המקומית בסמת טבעון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ט, 657; תשנ״ב, 1472; תשע״ג, 885; ק״ת תשע״ז, 260)}}

{{ח:סעיף*|(קיב)||עוגן=תוספת 1 פרט קיב}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'דיידה-מכר|המועצה המקומית ג׳דיידה–מכר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ה, 991; תשמ״ט, 972; ק״ת תשמ״ט, 972; תשע״ג, 68; ק״ת תשע״ז, 261)}}

{{ח:סעיף*|(קיג)||עוגן=תוספת 1 פרט קיג}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'וליס|המועצה המקומית ג׳וליס}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ה, 1205; תשע״ג, 86; ק״ת תשע״ז, 261)}}

{{ח:סעיף*|(קיד)||עוגן=תוספת 1 פרט קיד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'ש (גוש חלב)|המועצה המקומית גוש חלב}}''' {{ח:הערה|(ג׳יש)}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ג, 1038; תשע״ג, 258; ק״ת תשע״ז, 261; תשע״ח, 1929)}}

{{ח:סעיף*|(קטו)||עוגן=תוספת 1 פרט קטו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'לג'וליה|המועצה המקומית ג׳לג׳וליה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ז, 772; תשי״ט, 593, 1954; תשכ״ה, 1525; תש״ע, 1006; ק״ת תשע״ז, 262; תשפ״א, 3640)}}

{{ח:סעיף*|(קטז)||עוגן=תוספת 1 פרט קטז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'סר א-זרקא|המועצה המקומית ג׳סר אל־זרקא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 2103; תשנ״ב, 1035; תשס״ז, 174; ק״ת תשע״ז, 263, 718; תשפ״א, 3033)}}

{{ח:סעיף*|(קיז)||עוגן=תוספת 1 פרט קיז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'ת|המועצה המקומית ג׳ת}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 522; תשכ״א, 2701; תש״ן, 959; תשנ״א, 766; תשע״ג, 1056; ק״ת תשע״ז, 263)}}

{{ח:סעיף*|(קיח)||עוגן=תוספת 1 פרט קיח}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:דבורייה|המועצה המקומית דבוריה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 657; תשכ״ב, 2591; תשכ״ג, 1749; תשנ״א, 756; תשנ״ה, 366; תשע״ג, 257; ק״ת תשע״ז, 263; תשע״ח, 2183; תשפ״א, 684)}}

{{ח:סעיף*|(קיט)||עוגן=תוספת 1 פרט קיט}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:דיר אל-אסד|המועצה המקומית דיר אל־אסד}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ל, 450; תשמ״ו, 1059; תש״ע, 123; תשע״ג, 52; ק״ת תשע״ז, 264; תש״ף, 1845)}}

{{ח:סעיף*|(קכ)||עוגן=תוספת 1 פרט קכ}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:דיר חנא|המועצה המקומית דיר חנא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ה, 921; תשל״ו, 273; תשמ״ו, 1046; תשע״ג, 259; ק״ת תשע״ז, 264)}}

{{ח:סעיף*|(קכא)||עוגן=תוספת 1 פרט קכא}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:זמר (יישוב)|המועצה המקומית זמר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ח, 1070; תשמ״ט, 795; תש״ע, 1007; תשע״ג, 155; ק״ת תשע״ז, 265; תשפ״ב, 2263)}}

{{ח:סעיף*|(קכב)||עוגן=תוספת 1 פרט קכב}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:זרזיר (יישוב)|המועצה המקומית זרזיר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 927; תשס״ב, 1337; תשע״ג, 753; ק״ת תשע״ז, 265; תשפ״א, 2390)}}

{{ח:סעיף*|(קכג)||עוגן=תוספת 1 פרט קכג}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:חורה|המועצה המקומית חורה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 881; תשס״ו, 1073; ק״ת תשע״ז, 266; תשע״ט, 306)}}

{{ח:סעיף*|(קכד)||עוגן=תוספת 1 פרט קכד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:חורפיש|המועצה המקומית חורפיש}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ז, 1182; תשע״ג, 69; תשע״ד, 1804; ק״ת תשע״ז, 266; תשפ״א, 680; תשפ״ב, 1079)}}

{{ח:סעיף*|(קכה)||עוגן=תוספת 1 פרט קכה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:חריש (עיר)|המועצה המקומית חריש}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ב, 1216; תשנ״ו, 1494; תשס״ה, 788; תשס״ז, 173; תש״ע, 142; תשע״ב, 1380א; ק״ת תשע״ז, 267; תשע״ט, 681; תשפ״ב, 2262, 3332)}}

{{ח:סעיף*|(קכו)||עוגן=תוספת 1 פרט קכו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:טובא-זנגרייה|המועצה המקומית טובא–זנגריה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ח, 936; תשס״ז, 179; תשע״ב, 1661; ק״ת תשע״ז, 268; תשע״ט, 2255)}}

{{ח:סעיף*|(קכז)||עוגן=תוספת 1 פרט קכז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:טורעאן|המועצה המקומית טורעאן}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1282; תשכ״ד, 647; תש״ס, 20; תשע״ג, 53; ק״ת תשע״ז, 268; תשפ״ב, 2342)}}

{{ח:סעיף*|(קכח)||עוגן=תוספת 1 פרט קכח}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:יאנוח-ג'ת|המועצה המקומית יאנוח ג׳ת}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ן, 959; תשנ״א, 766; תשע״ג, 1056; ק״ת תשע״ז, 269)}}

{{ח:סעיף*|(קכט)||עוגן=תוספת 1 פרט קכט}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:יפיע|המועצה המקומית יפיע}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 1130; תשכ״ב, 1411; תשע״ב, 1156; ק״ת תשע״ז, 270)}}

{{ח:סעיף*|(קל)||עוגן=תוספת 1 פרט קל}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ירכא|המועצה המקומית ירכא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 893; תשמ״ו, 1047; תשס״ח, 1233; תשע״ב, 1381א; ק״ת תשע״ז, 270; תשפ״א, 2389, 2389; תשפ״ב, 3433)}}

{{ח:סעיף*|(קלא)||עוגן=תוספת 1 פרט קלא}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כאבול|המועצה המקומית כאבול}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ג, 1850; תשל״ד, 1311; תשמ״ו, 1047; תש״ן, 304; תשע״ג, 53; ק״ת תשע״ז, 270; תשע״ט, 382, 2271)}}

{{ח:סעיף*|(קלב)||עוגן=תוספת 1 פרט קלב}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כאוכב אבו אל-היג'א|המועצה המקומית כאוכב אבו אל־היג׳א}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ד, 1212; תשנ״א, 391; תשע״ג, 70; תשע״ה, 3; ק״ת תשע״ז, 271)}}

{{ח:סעיף*|(קלג)||עוגן=תוספת 1 פרט קלג}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כוכב יאיר צור יגאל|המועצה המקומית כוכב יאיר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ז, 1027; תשס״ג, 605; תש״ע, 254; ק״ת תשע״ז, 271)}}

{{ח:סעיף*|(קלד)||עוגן=תוספת 1 פרט קלד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כסייפה|המועצה המקומית כסיפה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 884; ק״ת תשע״ז, 272; תשע״ט, 647)}}

{{ח:סעיף*|(קלה)||עוגן=תוספת 1 פרט קלה}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כסרא-סמיע|המועצה המקומית כסרא–סמיע}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ן, 959; תשנ״א, 766; תשע״ג, 86; ק״ת תשע״ז, 272; תשע״ט, 2280)}}

{{ח:סעיף*|(קלו)||עוגן=תוספת 1 פרט קלו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כעביה-טבאש-חג'אג'רה|המועצה המקומית כעביה־טבאש־חג׳אג׳רה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 928; תשע״ג, 54; ק״ת תשע״ז, 273)}}

{{ח:סעיף*|(קלז)||עוגן=תוספת 1 פרט קלז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר ברא|המועצה המקומית כפר ברא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ב, 1676; תש״ע, 755; תשע״ו, 1565; ק״ת תשע״ז, 274; תשע״ט, 2218; תשפ״ב, 2833)}}

{{ח:סעיף*|(קלח)||עוגן=תוספת 1 פרט קלח}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר ורדים|המועצה המקומית כפר ורדים}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 878, 1057; תשנ״ו, 410; תשס״ו, 1066; תשע״ב, 1381א; ק״ת תשע״ז, 274)}}

{{ח:סעיף*|(קלט)||עוגן=תוספת 1 פרט קלט}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר כנא|המועצה המקומית כפר כנא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 912; תש״ל, 645; תשנ״ה, 1651; תשע״ג, 86, 762; ק״ת תשע״ז, 274)}}

{{ח:סעיף*|(קמ)||עוגן=תוספת 1 פרט קמ}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר מנדא|המועצה המקומית כפר מנדא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ב, 1676; תשמ״ז, 523; תשס״ב, 352; תשע״ב, 1491; ק״ת תשע״ז, 275)}}

{{ח:סעיף*|(קמא)||עוגן=תוספת 1 פרט קמא}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר קרע|המועצה המקומית כפר קרע}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 970; תשמ״ד, 773; תשס״ה, 787; ק״ת תשע״ז, 275)}}

{{ח:סעיף*|(קמב)||עוגן=תוספת 1 פרט קמב}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:להבים|המועצה המקומית להבים}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ט, 1176; תשנ״ו, 909; תשס״ד, 740; תשס״ח, 123; ק״ת תשע״ז, 276; תשע״ט, 327, 2175)}}

{{ח:סעיף*|(קמג)||עוגן=תוספת 1 פרט קמג}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:לקיה|המועצה המקומית לקיה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 882; תשע״ד, 287; ק״ת תשע״ז, 276; תשע״ט, 683)}}

{{ח:סעיף*|(קמד)||עוגן=תוספת 1 פרט קמד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מבשרת ציון|המועצה המקומית מבשרת ציון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 516; תשל״ו, 1641; ק״ת תשע״ז, 277, 1730)}}

{{ח:סעיף*|(קמה)||עוגן=תוספת 1 פרט קמה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מע'אר|המועצה המקומית מג׳אר}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ז, 1193; תשנ״ח, 1166; תשס״ד, 962; תשס״ז, 16; תשע״ג, 962; ק״ת תשע״ז, 277; תשפ״א, 2385; תשפ״ב, 1253)}}

{{ח:סעיף*|(קמו)||עוגן=תוספת 1 פרט קמו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מג'ד אל-כרום|המועצה המקומית מג׳ד אל־כרום}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 478; תשמ״ו, 1048; תש״ע, 123; תשע״ג, 71; ק״ת תשע״ז, 277; תשפ״א, 2386)}}

{{ח:סעיף*|(קמז)||עוגן=תוספת 1 פרט קמז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מג'דל שמס|המועצה המקומית מג׳דל שמס}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 381; תשע״ג, 56; ק״ת תשע״ז, 278)}}

{{ח:סעיף*|(קמח)||עוגן=תוספת 1 פרט קמח}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מזרעה|המועצה המקומית מזרעה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 925; תשס״ו, 79; תשע״ג, 72; ק״ת תשע״ז, 279)}}

{{ח:סעיף*|(קמט)||עוגן=תוספת 1 פרט קמט}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מיתר (יישוב)|המועצה המקומית מיתר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ו, 1098, 1500; תשנ״ה, 267, 298; תשס״ה, 740; תשס״ו, 1074; ק״ת תשע״ז, 279; תשע״ט, 307; תשפ״א, 670)}}

{{ח:סעיף*|(קנ)||עוגן=תוספת 1 פרט קנ}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מסעדה (יישוב)|המועצה המקומית מסעדה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 381; תשע״ג, 56; ק״ת תשע״ז, 280)}}

{{ח:סעיף*|(קנא)||עוגן=תוספת 1 פרט קנא}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מעלה עירון|המועצה המקומית מעלה עירון (טלעת עארה)}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ז, 165; תשס״ה, 789; ק״ת תשע״ז, 280)}}

{{ח:סעיף*|(קנב)||עוגן=תוספת 1 פרט קנב}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מצפה רמון|המועצה המקומית מצפה רמון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 1390; תשל״א, 917; תשל״ה, 382; תשס״ד, 709; ק״ת תשע״ז, 281; תשע״ט, 341)}}

{{ח:סעיף*|(קנג)||עוגן=תוספת 1 פרט קנג}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:משהד (מועצה מקומית)|המועצה המקומית משהד}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 1723, 1964; תשנ״א, 755; תשנ״ד, 1271; תשנ״ה, 1653; תשנ״ו, 755; תשס״ד, 80; תשע״ג, 754; ק״ת תשע״ז, 281; תשפ״א, 3641)}}

{{ח:סעיף*|(קנד)||עוגן=תוספת 1 פרט קנד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:נחף|המועצה המקומית נחף}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ח, 1645, 2070; תשע״ג, 73; ק״ת תשע״ז, 282)}}

{{ח:סעיף*|(קנה)||עוגן=תוספת 1 פרט קנה}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:סאג'ור|המועצה המקומית סאג׳ור}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ב, 904; תשס״ז, 180; תשע״ג, 91; ק״ת תשע״ז, 282)}}

{{ח:סעיף*|(קנו)||עוגן=תוספת 1 פרט קנו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:סביון (יישוב)|המועצה המקומית סביון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ח, 2076; תש״ע, 806; ק״ת תשע״ז, 283, 620)}}

{{ח:סעיף*|(קנז)||עוגן=תוספת 1 פרט קנז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עומר (יישוב)|המועצה המקומית עומר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ד, 1312; תש״ס, 368; תשס״ה, 614, 741; תשס״ו, 86; תשס״ז, 467; תשס״ט, 204; ק״ת תשע״ז, 283)}}

{{ח:סעיף*|(קנח)||עוגן=תוספת 1 פרט קנח}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עיילבון|המועצה המקומית עילבון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ד, 118; תשל״ד, 1313; תשמ״ו, 1060; תשע״ג, 57; ק״ת תשע״ז, 284, 695; תשפ״א, 685)}}

{{ח:סעיף*|(קנט)||עוגן=תוספת 1 פרט קנט}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עילוט|המועצה המקומית עילוט}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״א, 932; תשע״ג, 1057; ק״ת תשע״ז, 284)}}

{{ח:סעיף*|(קס)||עוגן=תוספת 1 פרט קס}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עין מאהל|המועצה המקומית עין מאהל}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 533; תשנ״א, 756; תשנ״ד, 1272; תשע״ג, 74; ק״ת תשע״ז, 284; תשפ״א, 2388)}}

{{ח:סעיף*|(קסא)||עוגן=תוספת 1 פרט קסא}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עין קנייא|המועצה המקומית עין קיניה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 382; תשע״ג, 91; ק״ת תשע״ז, 285)}}

{{ח:סעיף*|(קסב)||עוגן=תוספת 1 פרט קסב}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ע'ג'ר|המועצה המקומית ע׳ג׳ר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 382; תשע״ג, 961; ק״ת תשע״ז, 285)}}

{{ח:סעיף*|(קסג)||עוגן=תוספת 1 פרט קסג}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ערערה|המועצה המקומית ערערה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ל, 2014; תש״ן, 1266; תשס״ה, 788; ק״ת תשע״ז, 286; תשע״ט, 680)}}

{{ח:סעיף*|(קסד)||עוגן=תוספת 1 פרט קסד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ערערה-בנגב|המועצה המקומית ערערה בנגב}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 883; ק״ת תשע״ז, 286)}}

{{ח:סעיף*|(קסה)||עוגן=תוספת 1 פרט קסה}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:פסוטה|המועצה המקומית פסוטה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 1363; תשע״ג, 75; ק״ת תשע״ז, 287)}}

{{ח:סעיף*|(קסו)||עוגן=תוספת 1 פרט קסו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:פרדסיה|המועצה המקומית פרדסיה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ג, 189; תשמ״ה, 479; תשס״ד, 963; תשס״ה, 790; תש״ע, 1143; ק״ת תשע״ז, 287)}}

{{ח:סעיף*|(קסז)||עוגן=תוספת 1 פרט קסז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קריית יערים|המועצה המקומית קריית}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 177; ק״ת תשע״ז, 287)}}

{{ח:סעיף*|(קסח)||עוגן=תוספת 1 פרט קסח}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קריית עקרון|המועצה המקומית קריית}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 2700; תשכ״ה, 2617; תשנ״ז, 495; תש״ע, 755; ק״ת תשע״ז, 288; תשפ״ב, 1100)}}

{{ח:סעיף*|(קסט)||עוגן=תוספת 1 פרט קסט}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ריינה|המועצה המקומית ריינה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ח, 2264; תשכ״ט, 353; תשל״ג, 1851; תשל״ו, 2647; תשנ״א, 754; תשנ״ד, 1270; תשנ״ה, 1650; תשע״ג, 92; ק״ת תשע״ז, 288)}}

{{ח:סעיף*|(קע)||עוגן=תוספת 1 פרט קע}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:רכסים|המועצה המקומית רכסים}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1824; תשס״ו, 260; תשע״א, 691; תשע״ז, 289; ק״ת תשע״ט, 684)}}

{{ח:סעיף*|(קעא)||עוגן=תוספת 1 פרט קעא}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:רמת ישי|המועצה המקומית רמת ישי}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 87; תשע״ג, 59; ק״ת תשע״ז, 289)}}

{{ח:סעיף*|(קעב)||עוגן=תוספת 1 פרט קעב}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:שבלי – אום אל-גנם|המועצה המקומית שבלי־אום אל־ג׳נם}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ד, 1740; תשנ״ב, 1423; תשנ״ו, 385; תשנ״ט, 168; תש״ס, 576; תשע״ג, 961; ק״ת תשע״ז, 290; תשפ״א, 682; תשפ״ב, 2832)}}

{{ח:סעיף*|(קעג)||עוגן=תוספת 1 פרט קעג}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:שגב שלום|המועצה המקומית שגב שלום}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 885; תש״ס, 67; תשע״ה, 406; ק״ת תשע״ז, 290; תשע״ח, 2677)}}

{{ח:סעיף*|(קעד)||עוגן=תוספת 1 פרט קעד}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:שוהם|המועצה המקומית שהם}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 1091; תשנ״ד, 244; תשס״ו, 782; תש״ע, 254; ק״ת תשע״ז, 291)}}

{{ח:סעיף*|(קעה)||עוגן=תוספת 1 פרט קעה}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:שלומי|המועצה המקומית שלומי}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 1901; תשנ״ז, 18; תשע״ג, 79; ק״ת תשע״ז, 292)}}

{{ח:סעיף*|(קעו)||עוגן=תוספת 1 פרט קעו}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:שעב|המועצה המקומית שעב}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ה, 1986; תשמ״ב, 241; תשע״ב, 1492; ק״ת תשע״ז, 292)}}

{{ח:סעיף*|(קעז)||עוגן=תוספת 1 פרט קעז}}
{{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:תל שבע|המועצה המקומית תל שבע}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ד, 1578; תשס״ה, 742; תשס״ט, 204; ק״ת תשע״ז, 293)}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשכ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121}})}}}}

{{ח:קטע3||הוראות בדבר ועדה חקלאית}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 1|פרק ראשון: הקמת ועדה חקלאית ותפקידה}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה“ – ועדה חקלאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמה חקלאית“ – קרקע המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או פרחים או לייעור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקלאי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שהוא בעל אדמה חקלאית שהיא בתחום המועצה, ושטחה שני דונם לפחות והיא אינה מוחזקת בידי אחר, להוציא שטחו של בניין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1 לצו}} שאינו משמש למטרות חקלאיות;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהחזיק אדמה חקלאית כמתואר בפסקה (1), ועיבד אותה עיבוד סדיר שנה אחת בסמוך לפני יום הבחירות האחרונות למועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ענין חקלאי“ – ענין בעל ערך חקלאי, שהסדרתו היא לטובת החקלאות או לטובת ענף שבה, או לטובת עוסקים בחקלאות בתחום המועצה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום המועצה, לרבות הטלת ארנונות על אדמה חקלאית או הטלת היטלים, מסים ואגרות על העוסקים בחקלאות כאמור בקשר לאדמה חקלאית, ודרך הוצאתן של ההכנסות מארנונות היטלים, מסים ואגרות כאמור על ידי המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שר החקלאות ופיתוח הכפר“ – לרבות מי שהוא הסמיך לעניין {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}}.

{{ח:סעיף*|2|מינוי ועדה|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} במועצה ממונה ימנה השר את יושב ראש הועדה ושאר חבריה.

{{ח:סעיף*|2א|תנאים להקמת ועדה|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 2א}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה תוקם במועצה שמתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} יש בתחומה חמישים חקלאים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} יש בתחומה אדמה חקלאית בשטח של אלף דונם לפחות המוחזקים בידי עשרים וחמישה אנשים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} מועצת המועצה החליטה על הקמת הוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} בתוך שלושה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה, יבחן השר אם מתמלא לגבי המועצה תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (א), ואם נוכח לדעת כי מתקיים בה תנאי כאמור, או החליט כי יש להקים בה ועדה אף שלא התמלאו התנאים האמורים, יורה לראש המועצה לפתוח בהליכים להקמתה.
{{ח:תת|(ג)}} שר החקלאות ופיתוח הכפר וכן הוועדה, אם הוקמה, ימסרו לראש המועצה לפי בקשתו כל ידיעה הדרושה לו לעניין סעיף זה, כולל ידיעה בדבר מספר החקלאים ובדבר היקף שטח האדמה החקלאית במועצה.

{{ח:סעיף*|3|הקמת ועדה|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} במועצה נבחרת תוקם הועדה לפי זה:
{{ח:תת|(1)}} חברי הועדה יהיו במספר שתחליט עליו המועצה לא יאוחר מהיום ה־22 מיום הנחת ההעתקים מרשימת החקלאים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 24|בסעיף 24}} (להלן – יום פרסום הרשימה), ובלבד שמספרם יהא ניתן לחלק לשלוש ולא יעלה על שנים עשר; לא החליטה המועצה על המספר תוך המועד האמור, יקבענו השר; אולם אם היו הנסיבות כאלה הנזכרות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 47|בסעיף 47}}, תמנה הועדה תשעה, ששה או שלושה חברים – הכל בהתאם לנסיבות;
{{ח:תת|(2)}} חברי הועדה, פרט לאחד, ייבחרו על ידי החקלאים, המועצה תמנה מבין חבריה את החבר הנוסף, שיכול להיות לא־חקלאי;
{{ח:תת|(3)}} לצורך הקמת הועדה או הרכבת ועדה חדשה יקים ראש המועצה, בתוך 30 ימים מיום קבלת הוראת השר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2א|בסעיף 2א(ב)}}, צוות לניהול בחירת נציגי החקלאים בוועדה ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – צוות הבחירות) שחבריו יהיו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שני עובדי מועצה בכירים שימנה ראש המועצה באישור מועצת המועצה, ואחד מהם יהיה יושב ראש הצוות;
{{ח:תתת|(2)}} היועץ המשפטי למועצה או עובד המועצה שהוא נציגו מקרב עובדי לשכתו;
{{ח:תתת|(3)}} שני נציגים של ארגוני חקלאים שימנה יושב ראש הוועדה היוצאת, ואם מוקמת ועדה לראשונה – שני נציגים של ארגון חקלאים המייצג 25 אחוזים לפחות מהחקלאים בתחום המועצה, שימנה ראש המועצה; מבקר המועצה או נציגו מקרב עובדי לשכתו ישמש משקיף על עבודת צוות הבחירות;
{{ח:תת|(4)}} הבחירות של נציגי החקלאים יהיו שוות, ישירות, חשאיות ויחסיות;
{{ח:תת|(5)}} המועצה תמנה את נציגה לועדה ותודיע את שמו לצוות הבחירות לא יאוחר מ־10 ימים מיום בחירת נציגי החקלאים; לא הודיעה המועצה כאמור, תהא הועדה מורכבת מנציגי החקלאים בלבד עד שתמסור המועצה לצוות הבחירות או ליושב ראש הועדה המשמש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4(ב)}} הודעה על שם נציגה בועדה, ולא יגרע הדבר מסמכות הועדה, פרט לסמכות להציע למועצה מועמדים לתפקיד יושב ראש הועדה או סגנו.

{{ח:סעיף*|4|יושב ראש וסגנו|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} לועדה יהיה יושב ראש וסגן יושב ראש והם יתמנו על ידי המועצה מבין מועמדים שהוצעו על ידי הועדה, ובלבד שלכל תפקיד יוצעו, על פי דרישות המועצה, לפחות שני מועמדים; בהעדר היושב ראש ימלא סגנו את מקומו.
{{ח:תת|(ב)}} היתה הועדה מורכבת מנציגי החקלאים בלבד, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בסעיף 3(5)}}, ישמש כיושב ראש, עד לבחירת יושב ראש לפי סעיף קטן (א), מי שנבחר על ידי הועדה בישיבתה הראשונה.
{{ח:תת|(ג)}} עד לבחירת יושב ראש, אם לפי סעיף קטן (א) ואם לפי סעיף קטן (ב), יהיה הוותיק שבין חברי הוועדה, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם, יושב ראש הועדה.

{{ח:סעיף*|5|ישיבה ראשונה|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} ראש המועצה יקרא לישיבה ראשונה של הועדה לא יאוחר מ־14 יום מיום בחירת נציגי החקלאים בועדה, אולם לא מוקדם מ־10 ימים מאותו יום.

{{ח:סעיף*|6|תקופת כהונה|תיקון: תשכ״ו־2, תשכ״ז, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} ועדה תכהן כל תקופת כהונתה של המועצה הקיימת בשעת הקמתה; ועדה שתקופת כהונתה נסתיימה, תמשיך בתפקידה עד שתורכב כדין ועדה חדשה או עד תום שבעה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה הנכנסת, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף*|7|ישיבות־&lt;wbr&gt;הועדה|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} הועדה תקיים ישיבה לפחות אחת לחודש; לא נתקיימה ישיבה תוך חודש, רשאים שלושה חברים, לפחות, לדרוש בכתב מיושב ראש הועדה, ובהעדרו – מסגנו, לזמן ישיבה. לא עשה כן תוך ארבעה עשר יום מיום מסירת הדרישה, רשאים הם לזמן ישיבה במקומו.

{{ח:סעיף*|8|חדילת חברות|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} חברותו של נציג החקלאים בועדה תחדל משחדל להיות חקלאי, או אם נתקיימו בו תנאים שהיו פוסלים אותו מהיות מועמד לחברות בועדה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 38|בסעיף 38}}.

{{ח:סעיף*|9|העדר מישיבת והודעה על חדילה|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} על העדר מישיבות הועדה ועל ההודעה בדבר חדילה יחולו {{ח:פנימי|סעיף 104|הסעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105 לצו}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף*|10|נציג יוצא|תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:תת|(א)}} חדל נציג החקלאים מכהונתו או שנפסל מהיות חבר ועדה (להלן – נציג יוצא), יבוא במקומו מי ששמו בא ברשימת המועמדים ששם אותו נציג כלול בה, מיד אחרי שמותיהם של המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות, לרבות אלה שהיו לנציגים מכוח סעיף זה; לא היה מי שימלא את מקומו של הנציג היוצא מכוח הרישה לפסקה זו, ימנה השר את הנציג החדש, לאחר התייעצות עם אנשים מבין החותמים על רשימת המועמדים שאתה נמנה הנציג היוצא.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימלא את מקומו של נציג יוצא מי שאינו חקלאי אותה שעה, או מי שהודיע ליושב ראש הועדה שאין ברצונו להיות חבר בה.

{{ח:סעיף*|10א|סמכות השר לגבי ועדה נחשלת|תיקון: תשמ״א־5|עוגן=תוספת 2 פרט 10א}}
{{ח:תת|(א)}} בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ועדה חדשה ולקבוע את תאריך הבחירות, או למנות ועדה מתוך אנשים כשירים להיות חברי הועדה או למנות ועדה למילוי תפקידי הועדה החקלאית, ואלה המקרים:
{{ח:תתת|(1)}} התפטרו רוב נציגי החקלאים בועדה, או חדלה חברותם, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|בסעיפים 8}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 9|או 9}}, ולא היה מי שימלא את מקומם כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10|בסעיף 10}};
{{ח:תתת|(2)}} הועדה או יושב ראש הועדה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} או בכל דין אחר, וכל זאת לאחר שהזהיר אותם;
{{ח:תתת|(3)}} נקבע מועד לבחירות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 36|בסעיף 36}}, אולם לא הוגשה רשימת מועמדים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 39|בסעיף 39}};
{{ח:תתת|(4)}} כל חברי הועדה וראש המועצה ביקשו מאת השר לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתה של ועדה שנבחרה או שנתמנתה לפי סעיף זה תהיה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|לסעיף 6}}.

{{ח:סעיף*|11|תפקידי הועדה|עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} ואלה תפקידיה וסמכויותיה של הועדה:
{{ח:תת|(1)}} לייעץ למועצה בכל ענין חקלאי, הן ביזמת עצמה והן לפי בקשת המועצה;
{{ח:תת|(2)}} להציע למועצה הצעות להחלטה בכל ענין חקלאי;
{{ח:תת|(3)}} לבצע החלטות המועצה בענין חקלאי, אם נדרשה לכך על ידי המועצה או על ידי ראש המועצה או על ידי השר, אם היה הענין בערר על פי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף*|12|דיון בענין חקלאי|תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:ת}} ענין חקלאי לא יבוא לדיון סופי במועצה אלא אם דנה בו תחילה הועדה וחיוותה דעתה, או שעברו ארבעה עשר יום מיום שהגישה המועצה את הענין בכתב לפני הועדה, הכל לפי המועד המוקדם; הציעה הועדה למועצה הצעת החלטה בענין חקלאי, חייבת המועצה להעמיד את ההצעה על סדר יומה ולדון בה בהקדם האפשרי. לא נדחתה ההצעה על ידי המועצה בתום ששים יום מיום שהוגשה בכתב, יראו את הצעת ההחלטה כהחלטת המועצה.

{{ח:סעיף*|13|ערר|עוגן=תוספת 2 פרט 13}}
{{ח:ת}} נתקבלה במועצה החלטה בענין חקלאי שלא בהתאם להצעת הועדה או לחוות דעתה, רשאית הועדה לערור על ההחלטה לפני השר תוך ארבעה עשר יום מיום שנמסרה בכתב לועדה; המועצה לא תבצע החלטה כאמור לפני תום תקופת הערר וכל עוד הערר תלוי ועומד.

{{ח:סעיף*|14|כספים|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 14}}
{{ח:ת}} במועצה שבה הוקמה ועדה, כל ההכנסות מהיטלים, מאגרות ומתשלומים אחרים שהוטלו על אדמה חקלאית או על העוסקים בחקלאות בקשר לאדמה חקלאית וכן 50 אחוז לפחות של ההכנסות מארנונות שהוטלו על אדמה חקלאית יוצאו לענינים חקלאיים, יירשמו בפנקסי המועצה בנפרד, ובגמר כל שנת כספים יועברו היתרה או הגרעון לשנת הכספים הבאה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 2|פרק שני: בחירות לועדה}}

{{ח:סעיף*|15|הזכות לבחור|עוגן=תוספת 2 פרט 15}}
{{ח:ת}} הזכות לבחור נציגי החקלאים בועדה תהא לכל מי שנרשם ברשימת החקלאים בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 16|לסעיף 16}}.

{{ח:סעיף*|16|רישום כבוחר|תיקון: תשל״א־3, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 16}}
{{ח:ת}} כבוחר ברשימת החקלאים יירשם מי שהיה חקלאי ביום היבחרה של המועצה המכהנת, וכן – אם איננו תאגיד – שיום הולדתו ה־18 חל לא יאוחר מיום א׳ בניסן שלפני יום היבחרה של המועצה המכהנת.

{{ח:סעיף*|17||תיקון: תשכ״ח, תשל״א־3, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 17}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|18|דין שותפות|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 18}}
{{ח:ת}} היתה אדמה חקלאית בבעלות משותפת או בהחזקה משותפת או בעיבוד משותף בנסיבות שאילו היה יחיד במקום השותפים, היה נחשב חקלאי, יראו כחקלאי לעניין הבחירות כל שותף שהיה זכאי לשני דונם לפחות באדמה החקלאית אילו חולקה הבעלות או ההנאה בה בין השותפים; לא היה בנסיבות אלה אף לא שותף אחד זכאי לשני דונם לפחות, יראו כחקלאים לעניין הבחירות את השותפים, במספר המתקבל מחילוק מספר הדונמים של האדמה החקלאית בשתיים, שעל שמותיהם הסכימו כל שאר השותפים והודיעו בכתב לצוות הבחירות לפני יום פרסום הרשימה; באין הודעה כאמור, יראו כחקלאים לעניין הבחירות את השותפים שצוות הבחירות בחר בהם, במספר כאמור.

{{ח:סעיף*|19||תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 19}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|20|הכנת רשימת החקלאים|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 20}}
{{ח:ת}} שר החקלאות ופיתוח הכפר יעביר לצוות הבחירות, לפי בקשתו, מידע לגבי חקלאים הזכאים להירשם ברשימה; לצורך הכנת רשימת החקלאים ישתמש צוות הבחירות במידע האמור שהועבר לו, בספרי המועצה ובכל חומר אחר הדרוש לדעתו.

{{ח:סעיף*|21|מסירת ידיעות ומסמכים|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 21}}
{{ח:ת}} צוות הבחירות רשאי לדרוש מכל אדם שהוא בעל או מחזיק בקרקע בתחום המועצה שימסור לו, באופן, במקום ובזמן שיקבע, כל ידיעה שבידו ושיראה לו כל מסמך שברשותו.

{{ח:סעיף*|22|פרטים שייכללו ברשימת החקלאים|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 22}}
{{ח:ת}} רשימת החקלאים תכלול פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} לגבי יחיד –
{{ח:תתת|(א)}} שם המשפחה;
{{ח:תתת|(ב)}} השם הפרטי;
{{ח:תתת|(ג)}} שנת הלידה;
{{ח:תתת|(ד)}} המען;
{{ח:תתת|(ה)}} מספר הזהות במרשם האוכלוסין המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|(2)}} לגבי תאגיד – שם התאגיד ומען משרדו הרשום.

{{ח:סעיף*|23|רישום שמות חקלאים|עוגן=תוספת 2 פרט 23}}
{{ח:ת}} שמות החקלאים יירשמו ברשימה זה תחת זה לפי סדר האלף־בית ויסומנו במספרים סידוריים החל ממספר 1.

{{ח:סעיף*|24|הנחת העתקי רשימת החקלאים|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 24}}
{{ח:ת}} לא יאוחר מהיום ה־15 מיום הקמת צוות הבחירות, יונחו העתקים מרשימת החקלאים למשך 10 ימים במשרדי המועצה ובמקומות אחרים שקבע צוות הבחירות; כל אדם יהיה זכאי לעיין ברשימה ולערוך העתק או תקציר ממנה.

{{ח:סעיף*|25|פרסום הודעה על הנחת הרשימה|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 25}}
{{ח:ת}} יום אחד לפחות לפני הנחת העתקים מרשימת החקלאים, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 24|בסעיף 24}}, יפרסם צוות הבחירות הודעה על ההנחה, המקומות בהם יונחו והימים והשעות בהם אפשר יהיה לעיין בהם. כמו כן תפרט ההודעה את הוראת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 24|סעיף 24}}.

{{ח:סעיף*|26|ערר|תיקון: תשכ״ג, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 26}}
{{ח:ת}} כל הרשום ברשימת החקלאים או הטוען שהוא זכאי להירשם בה, רשאי תוך 10 ימים מיום פרסום הרשימה, להגיש לצוות הבחירות ערר מנומק בכתב על יסוד הטענה שהוא או זולתו נרשם או לא נרשם, שלא כדין, או נרשם באופן לא נכון; הגיש אדם ערר המכוון נגד אדם אחר, ימציא לצוות הבחירות העתק נוסף מכתב הערר וצוות הבחירות ימסור את ההעתק לאותו אדם אחר.

{{ח:סעיף*|27|החלטה על ערר|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 27}}
{{ח:ת}} צוות הבחירות יחליט בערר ויודיע על החלטתו לעורר בכתב בדואר רשום לא יאוחר מהיום ה־18 לאחר יום פרסום הרשימה – ואם הוגש ערר הנוגע לאדם זולת העורר – גם לאותו אדם.

{{ח:סעיף*|28||תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 28}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|29||תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 29}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|30||תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 30}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|31|תיקון הרשימה|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 31}}
{{ח:ת}} צוות הבחירות יתקן את רשימת החקלאים בהתאם להחלטתו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 27|סעיף 27}}.

{{ח:סעיף*|32|חתימת הרשימה|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 32}}
{{ח:ת}} יושב ראש צוות הבחירות יחתום על כל דף מרשימת החקלאים ומשחתם כאמור אין להכניס ברשימה שום שינוי.

{{ח:סעיף*|33||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 33}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|34||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 34}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|35||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 35}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|36|מועד הבחירות|תיקון: תשל״ב־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 36}}
{{ח:ת}} הבחירות יקוימו ביום ובשעות שיקבע צוות הבחירות ושלא יהיה מאוחר מ־70 ימים לאחר יום הקמת הצוות אלא אם כן קבע השר, מסיבות המצדיקות זאת לדעתו, מועד מאוחר יותר.

{{ח:סעיף*|37|פרסום הודעה בדבר הבחירות|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 37}}
{{ח:ת}} לא יאוחר מ־14 יום לפני יום הבחירות יפרסם צוות הבחירות הודעה שתפרט את הפרטים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} יום הבחירות והשעות;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(3)}} מספר נציגי החקלאים העומדים לבחירה;
{{ח:תת|(4)}} המקום, המועד והדרך להגשת רשימות המועמדים;
{{ח:תת|(5)}} תנאי הכשירות להיות מועמד.

{{ח:סעיף*|38|הזכות להיבחר|תיקון: תשמ״א־2|עוגן=תוספת 2 פרט 38}}
{{ח:תת|(א)}} כנציג החקלאים יכול להיבחר כל אדם הרשום ברשימת החקלאים, פרט לתאגיד, שהוא בן 20 שנה או מעלה ביום הגשת מועמדותו ואיננו מאלה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 101|בסעיף 101 לצו}}.
{{ח:תת|(ב)}} נחתמה רשימת החקלאים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 32|בסעיף 32}} והתברר כי אין ברשימה לפחות שני חקלאים שמקום מגוריהם הקבוע הוא בתחום המועצה – יוכל להיבחר כנציג החקלאים כל אדם הרשום ברשימת החקלאים, פרט לתאגיד, שהוא בן 20 שנה ומעלה ביום הגשת מועמדותו ואיננו מאלה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 101|בסעיף 101(2) עד 101(8) לצו}}.

{{ח:סעיף*|39|מועד להגשת רשימות מועמדים|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 39}}
{{ח:ת}} רשימות המועמדים יוגשו לצוות הבחירות במועד שקבע ולפי טופס שהכין.

{{ח:סעיף*|40|פרטים שיצויינו ברשימת המועמדים|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 40}}
{{ח:ת}} רשימת המועמדים תפרט את שמו ושם משפחתו של המועמד, מענו וגילו. לא ייחשב אדם כמועמד אלא אם כן צורפה הסכמתו בכתב לרשימת המועמדים שהוגשה לצוות הבחירות.

{{ח:סעיף*|41|רשימת מועמדים טעונה חתימה|תיקון: תשכ״ד־2, תשל״א־3|עוגן=תוספת 2 פרט 41}}
{{ח:ת}} רשימת מועמדים טעונה חתימות של 10%, לפחות, מהחקלאים הרשומים ברשימת החקלאים; רשימת מועמדים תיחתם בידי המגישים; החותם הראשון ייחשב כבא־כוח החותמים, והבא אחריו כממלא מקומו; ליד חתימתו של כל מועמד יצויינו שמו ושם משפחתו של החותם ומספרו ברשימת החקלאים.

{{ח:סעיף*|42|מספר המועמדים המותר ברשימה|תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 42}}
{{ח:ת}} רשימת מועמדים תכלול לא יותר מכפל מספר הנציגים העומדים לבחירה ולא פחות משליש מספר זה.

{{ח:סעיף*|43|אישור קבלת רשימת מועמדים|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 43}}
{{ח:ת}} יושב ראש צוות הבחירות יאשר בכתב קבלת רשימת מועמדים ויציין בה את היום והשעה של הגשתה.

{{ח:סעיף*|44|מועמד הנכלל ביותר מרשימת מועמדים אחת|תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 44}}
{{ח:ת}} מועמד שנתן הסכמתו להיכלל ביותר מרשימת מועמדים אחת, מועמדותו בטלה בכל הרשימות.

{{ח:סעיף*|45|אישור רשימת מועמדים|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 45}}
{{ח:תת|(א)}} רשימת מועמדים טעונה אישורו של צוות הבחירות.
{{ח:תת|(ב)}} צוות הבחירות יבדוק כל רשימת מועמדים סמוך ככל האפשר לאחר המועד להגשתה. החליט צוות הבחירות שלא לאשר רשימת מועמדים, יודיע על כך בכתב לבא־כוח החותמים או לממלא מקומו.
{{ח:תת|(ג)}} החלטתו של צוות הבחירות תהיה סופית.

{{ח:סעיף*|46|הכרזת תוצאות הבחירות כשאין צורך בבחירות|תיקון: תשכ״ד־2, תשל״א־3, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 46}}
{{ח:תת|(א)}} היה מספר המועמדים שאושרו בכל רשימות המועמדים שוות למספר הנציגים העומדים לבחירה, יכריז יושב ראש צוות הבחירות ביום הבחירות על המועמדים כעל האישים שנבחרו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה רשימת מועמדים אחת בלבד ומספר המועמדים שבה עלה על מספר הנציגים העומדים לבחירה, יכריז יושב ראש צוות הבחירות ביום הבחירות על מספר המועמדים מתוך אותה הרשימה השווה למספר הנציגים העומדים לבחירה ולפי סדרם ברשימה כעל האישים שנבחרו.

{{ח:סעיף*|47|מספר המועמדים פחות ממספר הנציגים העומדים לבחירה|תיקון: תשכ״ד־2, תשל״א־3|עוגן=תוספת 2 פרט 47}}
{{ח:ת}} היה מספר כל המועמדים שאושרו פחות ממספר הנציגים העומדים לבחירה, יופחת מספר הנציגים העומדים לבחירה ויועמד על שמונה, חמש או שתיים, הכל לפי המספר הקטן יותר והקרוב ביותר למספר המועמדים שאושרו.

{{ח:סעיף*|48|בחירות בקלפי|עוגן=תוספת 2 פרט 48}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 46|בסעיף 46(ב)}} – היה מספר המועמדים שאושרו עולה על מספר הנציגים העומדים לבחירה, ייערכו בחירות בקלפי.

{{ח:סעיף*|49|מקום הקלפי|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 49}}
{{ח:ת}} הבחירות יתקיימו בקלפי שתימצא בתחום המועצה, במקום שיקבע צוות הבחירות.

{{ח:סעיף*|50|הודעה על בחירות|תיקון: תשכ״ד־2, תשל״א־3, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 50}}
{{ח:ת}} לא יאוחר מ־7 ימים לפני יום הבחירות יפרסם צוות הבחירות הודעה בה יציין את היום והשעות שבהם תתקיים ההצבעה, את מקום ההצבעה ואת רשימות המועמדים שאושרו.

{{ח:סעיף*|51|הצבעה על ידי תאגיד|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 51}}
{{ח:ת}} חקלאי הרשום ברשימת החקלאים ושהוא תאגיד, יצביע בשמו יחיד המייצג את התאגיד לענין זה, על פי הודעה בכתב שנמסרה לצוות הבחירות לא יאוחר מיומיים לפני מועד הבחירות.

{{ח:סעיף*|52||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 52}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|53|פתק הצבעה|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 53}}
{{ח:ת}} צוות הבחירות יקבע צורה אחידה של פתקי ההצבעה ויודיע על כך לבאי כוח רשימות המועמדים ולממלאי מקומם, לפחות 7 יום לפני יום הבחירות. באי כוח הרשימות או ממלאי מקומם ימציאו לצוות הבחירות את פתקי ההצבעה, והוא ידאג לאספקתם במקום ההצבעה ביום הבחירות.

{{ח:סעיף*|54|קלפי|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 54}}
{{ח:ת}} צוות הבחירות יציב במקום ההצבעה תיבה מותקנת במנעול ובמפתח שתהיה עשויה כך שאפשר להכניס לתוכה מעטפות או פתקי הצבעה אך אי אפשר להוציאם מתוכה אלא בפתיחת מנעולה (להלן – קלפי).

{{ח:סעיף*|55|הצגת קלפי|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 55}}
{{ח:ת}} לפני שהתחילה ההצבעה, יציג יושב ראש צוות הבחירות לעיני האנשים המצויים במקום ההצבעה את הקלפי כשהיא פתוחה וריקה; אחר כך ינעל אותה במעמדם ויחתמנה באופן שלא תהא ניתנת לפתיחה אלא בשבירת החותמת.

{{ח:סעיף*|56|זיהוי הבוחר|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 56}}
{{ח:ת}} בוחר שנכנס למקום ההצבעה יזהה עצמו תחילה; כאמצעי זיהוי ישמשו אך ורק תעודת זהות תקפה שהוצאה לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|פקודת מרשם התושבים, תש״ט–1949}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, דרכון ישראלי תקף שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}, או רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}. משנזדהה, יקרא אחד מחברי צוות הבחירות את שם הבוחר, ובהעתק רשימת החקלאים, בצד שמו של הבוחר, יצויין שהבוחר ביקש להצביע; אחר כך ימסור לבוחר מעטפה הנושאת עליה את חתימתו של יושב ראש צוות הבחירות.

{{ח:סעיף*|57||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 57}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|58|ההצבעה בבחירות יחסיות|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 58}}
{{ח:ת}} בוחר, משקיבל את המעטפה, ילך אל תא ההצבעה, שם ישים במעטפה את פתק ההצבעה לרשימה שהוא מצביע בעדה, יחזור ויראה לצוות הבחירות את המעטפה עד כדי שהצוות יראה את חתימתו עליה, ויטילנה בקלפי. אחד מחברי צוות הבחירות יציין בהעתק רשימת החקלאים את דבר ההצבעה.

{{ח:סעיף*|59|מנין הקולות|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 59}}
{{ח:ת}} מנין הקולות ייעשה על ידי צוות הבחירות במקום ההצבעה מיד עם גמר ההצבעה ולא ייפסק עד תומו.

{{ח:סעיף*|60||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 60}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|61|פתקי הצבעה בטלים|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 61}}
{{ח:תת|(1)}} פתק הצבעה שנמצא במעטפה שאינה נושאת עליה את חתימתו של יושב ראש צוות הבחירות – בטל;
{{ח:תת|(2)}} נמצאו במעטפה יותר מפתק אחד של אותה רשימה – הקול כשר;
{{ח:תת|(3)}} פתק הצבעה שצורתו שונה מזו שנקבעה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 53|סעיף 53}} – בטל;
{{ח:תת|(4)}} פתק הצבעה שעליו הוסף סימן, בין בכתב ובין על ידי הטבעה או בכל אופן אחר, והוא עשוי לזהות את המצביע – בטל;
{{ח:תת|(5)}} פתק הצבעה שנמצא במעטפה שלתוכה הוכנס דבר כלשהו זולת הפתק – בטל;
{{ח:תת|(6)}} נמצאו במעטפה פתק הצבעה מסוג כאמור בפסקאות (3) או (4) יחד עם פתק הצבעה שאינו בטל כאמור – הקול פסול.

{{ח:סעיף*|62|סדרי ההצבעה|עוגן=תוספת 2 פרט 62}}
{{ח:ת}} סדרי ההצבעה יהיו בהתאם להוראות פקיד הבחירות {{ח:הערה|[צ״ל: צוות הבחירות]}}; כל אדם חייב לציית להוראות פקיד הבחירות {{ח:הערה|[צ״ל: צוות הבחירות]}} בנוגע לשמירה על הסדר.

{{ח:סעיף*|63||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 63}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|64|תוצאות בחירות|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 64}}
{{ח:ת}} התוצאות ייקבעו לפי זה:
{{ח:תת|(1)}} סך כל הקולות הכשרים שקיבלו כל הרשימות יחולק למספר הנציגים העומדים לבחירה, והמספר השלם היוצא מן החילוק יהיה המודד;
{{ח:תת|(2)}} כל רשימה תזכה במספר נציגים כמספר השלם היוצא מחילוק קולותיה הכשרים למודד;
{{ח:תת|(3)}} המקומות הנותרים יתחלקו אחד אחד בין הרשימות שנשארו להן עודפי הקולות הגדולים ביותר לפי סדר שיעור העודפים, וברשימה שמספר קולותיה אינו מגיע למודד, ייחשב כעודף המספר הכולל של קולותיה הכשרים;
{{ח:תת|(4)}} היו לשתי רשימות או יותר עודף קולות שווה ולא נותר אלא מקום פנוי אחד, יוכרע בין הרשימות בהגרלה שיערוך יושב ראש צוות הבחירות בו במקום;
{{ח:תת|(5)}} סדר הבכורה של המועמדים ברשימה שזכתה במקומות בועדה יהיה לפי סדרם ברשימה מלמעלה למטה.

{{ח:סעיף*|65|פרוטוקול|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 65}}
{{ח:ת}} יושב ראש צוות הבחירות ינהל פרוטוקול על מהלך הבחירות ותוצאותיהן, ויעביר העתקים ממנו למועצה ולשר.

{{ח:סעיף*|66|פרסום הודעה על תוצאות בחירות|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 66}}
{{ח:ת}} לא יאוחר מ־7 ימים מיום הבחירות יפרסם יושב ראש צוות הבחירות, בדרך האמורה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 19|בסעיף 19}}, הודעה על תוצאות הבחירות; יום הפרסום הוא יום הבחירה של נציגי החקלאים בועדה.

{{ח:סעיף*|67|תוצאות הבחירות|עוגן=תוספת 2 פרט 67}}
{{ח:ת}} ההוצאות הכרוכות בהכנת רשימת החקלאים ובעריכת הבחירות בקרב החקלאים ישולמו מתוך קופת המועצה.

{{ח:סעיף*|68|ימי מנוחה|עוגן=תוספת 2 פרט 68}}
{{ח:ת}} חל מועד מהמועדים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} באחד מימי המנוחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת ימי מנוחה|בפקודת ימי מנוחה, תש״ח–1948}}, יידחה המועד ליום חול הראשון שאחרי אותו יום.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשכ״ב, תשל״ז־3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}})}}}}

{{ח:קטע3||תקנון בדבר ישיבות המועצה והנוהל בהן}}

{{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 1|פרק ראשון: כללי}}

{{ח:סעיף*|1|ישיבות המועצה|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} המועצה תקיים ישיבות מן המנין וישיבות שלא מן המנין, הכל כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתקנון זה}}; לכל אחת משתי אלה ייקרא להלן ”ישיבה“.

{{ח:סעיף*|2|זימון|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} המועצה לא תתכנס לישיבה אלא על פי הזמנה.

{{ח:סעיף*|3|ישיבה ראשונה|תיקון: תשל״ט|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} מועצה נבחרת תקיים את ישיבתה הראשונה תוך ארבעה עשר יום מיום פרסום הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 71|סעיף 71}} או {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 46|סעיף 46 לחוק הבחירות}}, במועד שיקבע ראש המועצה ובאין ראש מועצה מי שהשר ימנה לענין זה; לא כונסה המועצה לישיבתה הראשונה במועד האמור יכנסה השר במועד שיקבע אך לא יאוחר משלושים יום מהיום שבו נכנסה לתפקידה.

{{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 2|פרק שני: מועדי ישיבות מן המנין}}

{{ח:סעיף*|4|מספר הישיבות|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} המועצה תקיים ישיבה מן המנין אחת לחודש לפחות, אך רשאית היא להחליט שלא לקיימה בשני חדשים של השנה.

{{ח:סעיף*|5|מועדי הישיבות מן המנין|תיקון: תשל״ז־5|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:תת|(א)}} תוך חדשיים מיום היבחרה תחליט המועצה על המועד הקבוע לישיבותיה; המועד יהיה תוך חמישה עשר הימים הראשונים לכל חודש קלנדרי, ובלבד שלא יהיה ביום המנוחה השבועי של חבר מחברי המועצה; הישיבה תתחיל בשעה שלא לפני 18.00, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה לשעה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} עד שתחליט המועצה על מועד קבוע לישיבותיה יתקיימו הישיבות ביום חמישי הראשון לכל חודש, בשעה 18.00.
{{ח:תת|(ג)}} חל מועד הישיבה בערב יום מנוחה, ביום מנוחה או במוצאי יום מנוחה של חבר מחברי המועצה, תידחה הישיבה ליום ולשעה הקבועים בשבוע שלאחר מכן.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”יום מנוחה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}.

{{ח:סעיף*|6|דחיית ישיבה מן המנין|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה חייב לדחות ישיבה למועד אחר, לא יותר מפעם אחת ולא יותר משבוע ימים, אם דרשו זאת בכתב שליש לפחות מחברי המועצה חמישה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, ורשאי הוא, בהסכמת רוב חברי המועצה, לדחות את הישיבה למועד אחר, והכל בתנאי שבאותו חודש קלנדרי תקויים לפחות ישיבה אחת ושלא יחלוף מועד שנקבע על פי דין לענין של סדר יומה של הישיבה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5(א) ו־(ג)}} לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על המועד הנדחה.

{{ח:סעיף*|7|אי זימון למועד|עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} לא זומנה המועצה לישיבה במועד שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 3 פרק 2|בפרק זה}}, יכנס מזכיר המועצה את המועצה לישיבה על פי דרישה בכתב של שליש לפחות מחברי המועצה המפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו וישיבה זו תהיה תוך שבעה ימים מהיום שקיבל מזכיר המועצה את הדרישה לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5(א) ו־(ג)}} לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה שזומנה לפי סעיף זה.

{{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 3|פרק שלישי: מועדי ישיבות שלא מן המנין}}

{{ח:סעיף*|8|סמכות ראש המועצה|עוגן=תוספת 3 פרט 8}}
{{ח:ת}} ראש המועצה רשאי לכנס ישיבה שלא מן המנין.

{{ח:סעיף*|9|כינוס על־&lt;wbr&gt;פי דרישה|עוגן=תוספת 3 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יכנס ישיבה שלא מן המנין למועד שלא יהא מאוחר משבעה ימים מהיום שבו הוגשה לו דרישה לכך בכתב, חתומה בידי שליש לפחות מחברי המועצה ומפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו; היתה בהצעת סדר היום העברה מכהונה של סגן ראש המועצה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל״ה–1975}} (להלן – חוק הבחירה), תהיה הדרישה חתומה בידי רוב חברי המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העברה מכהונה של ראש המועצה שנבחר על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הבחירה}} או של הסגן האמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק הבחירה}}.
{{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה שלא נבחר על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הבחירה}}, יכנס ישיבה שלא מן המנין למועד שלא יהא מאוחר משבעה ימים מהיום שבו הוגשה לו דרישה חתומה בידי רוב חברי המועצה, הכוללת הצעה להעברה מכהונתו.

{{ח:סעיף*|10|ישיבה מן המנין במקום ישיבה שלא מן המנין|עוגן=תוספת 3 פרט 10}}
{{ח:ת}} החליטה המועצה לקיים לפחות ישיבה אחת בשבועיים, רשאי ראש המועצה במקום לכנס ישיבה שלא מן המנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 9|בסעיף 9}}, לכלול את ההצעות הנכללות בדרישה לכינוסה כסעיפים ראשונים בסדר היום של הישיבה הקרובה שמן המנין, זולת אם היתה בהצעה לסדר היום העברה מכהונה של ראש המועצה או של סגן מסגניו.

{{ח:סעיף*|11|ישיבה שלא מן המנין על־&lt;wbr&gt;פי הוראות השר|תיקון: תשמ״ב־3|עוגן=תוספת 3 פרט 11}}
{{ח:ת}} נדרש כינוסה של ישיבה שלא מן המנין וראש המועצה לא כינס את המועצה לישיבה תוך שבעה ימים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 9|בסעיף 9}}, ולא נהג לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 10|סעיף 10}}, ימנה שר הפנים או הממונה אדם שיכנס את המועצה לישיבה במועד שקבע שר הפנים או הממונה.

{{ח:סעיף*|12|ימים ושעות של ישיבה שלא מן המנין|עוגן=תוספת 3 פרט 12}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5(א) ו־(ג)}} לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה שזומנה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרק 3|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 4|פרק רביעי: זימון ישיבות}}

{{ח:סעיף*|13|משלוח הזמנות|עוגן=תוספת 3 פרט 13}}
{{ח:ת}} מזכיר המועצה יחתום על הזמנות לישיבות המועצה ויהיה אחראי למסירתן, אולם הזמנות לישיבות מועצה ממונה ולישיבות שכינס מי ששר הפנים מינה לכך כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 11|בסעיף 11}}, יחתום מי ששר הפנים מינה לכך והוא יהיה אחראי למסירתן.

{{ח:סעיף*|14|תוכן ההזמנה|עוגן=תוספת 3 פרט 14}}
{{ח:ת}} ההזמנה תפרט –
{{ח:תת|(1)}} אם הישיבה היא מן המנין או שלא מן המנין;
{{ח:תת|(2)}} את היום, השעה והמקום של הישיבה;
{{ח:תת|(3)}} את סדר היום על סעיפיו, לפי סדר הדיון בהם;
{{ח:תת|(4)}} בישיבה שבה ידונו בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר – טיוטה של ההצעות עם דברי הסבר;
{{ח:תת|(5)}} בישיבה שכונסה על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה – הצעת החלטה לגבי סדר היום.

{{ח:סעיף*|15|מסירת ההזמנה|עוגן=תוספת 3 פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} הזמנה לישיבה תימסר לכל אחד מחברי המועצה 36 שעות לפחות לפני תחילת הישיבה, אולם בהסכמת כל חברי המועצה ניתן יהיה לקיים ישיבה גם בהודעה תוך מועד קצר יותר.
{{ח:תת|(ב)}} הזמנה לישיבה שבה ידונו בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר תימסר לחברי המועצה עשרה ימים לפחות לפני יום הישיבה, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה למועד קצר יותר.
{{ח:תת|(ג)}} המסירה תהא כדין אם ההזמנה נמסרה לחבר המועצה אישית או אם נמסרה בביתו לאחד מבני משפחתו הבוגרים הגרים אתו או אם נמסרה כפי שביקש חבר המועצה בכתב ממזכיר המועצה; לא ניתן למסור את ההזמנה כאמור, בשקידה סבירה, תהא המסירה כדין אם הושמה בתוך תיבת הדואר במענו של חבר המועצה.

{{ח:סעיף*|16|מען למסירת הזמנה|עוגן=תוספת 3 פרט 16}}
{{ח:ת}} הזמנות לישיבות יימסרו לפי מעניהם של חברי המועצה שפורסמו ברשימות המועמדים, ובמועצה ממונה – לפי המען האחרון הרשום במרשם האוכלוסין, ואם מסר חבר המועצה בכתב מען אחר בתחום הרשות המקומית למזכיר המועצה – לפי אותו מען.

{{ח:סעיף*|17|פגם במסירת הזמנה|עוגן=תוספת 3 פרט 17}}
{{ח:תת|(א)}} נכח חבר המועצה בישיבה או הסכים לקבל את ההזמנה אליה שלא במען כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|בסעיף 16}}, לא תישמע הטענה שלא הוזמן כדין.
{{ח:תת|(ב)}} הטענה שהחלטה נתקבלה שלא כדין מפני שחבר המועצה לא הוזמן כדין לישיבה לא תישמע אלא מאותו חבר בלבד.

{{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 5|פרק חמישי: פומביות הדיונים}}

{{ח:סעיף*|18|פומביות הדיון וסייגיו|עוגן=תוספת 3 פרט 18}}
{{ח:ת}} ישיבות המועצה יהיו פומביות; אולם ישיבה תתקיים או מקצתה בדלתיים סגורות באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הורה על כך ראש המועצה לאחר שראה טעמים שבבטחון המדינה המחייבים לעשות כן;
{{ח:תת|(2)}} הורה על כך ראש המועצה בהסכמה מראש של שלושה רבעים מחברי המועצה;
{{ח:תת|(3)}} החליטו על כך שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים בישיבה.

{{ח:סעיף*|19|איסור הגילוי|עוגן=תוספת 3 פרט 19}}
{{ח:ת}} לא יגלה איש דבר מדיוני ישיבה שהתנהלה בדלתיים סגורות למי שאיננו חבר המועצה, אלא אם הדבר דרוש לצורך ביצוע החלטת המועצה.

{{ח:סעיף*|20|מקום הישיבות|עוגן=תוספת 3 פרט 20}}
{{ח:ת}} הישיבות יתקיימו במשרדי המועצה, זולת אם החליטה המועצה אחרת ברוב של שני שלישים מחבריה, לישיבה פלונית.

{{ח:סעיף*|20א|קיום ישיבת מועצה בהיוועדות חזותית|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 20א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה החל מיום 10.2.2020 ובכל זמן שהכרזה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}} עומדת בתוקפה):}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 20|בסעיף 20}}, רשאי ראש המועצה להחליט כי ישיבה פלונית לא תתקיים במשרדי המועצה או במקום אחר, אלא תתקיים בדרך של היוועדות חזותית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו הנוגעים להתפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל חברי המועצה הסכימו לכך בכתב מראש, לאחר שנמסרו להם הפרטים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14(3) עד (5)}};
{{ח:תתת|(2)}} בישיבה יתאפשר לכל המוזמנים לישיבה לראות באמצעות מסך ולשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה במהלך הישיבה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם.
{{ח:תת|(ב)}} על ישיבה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו, נוסף על ההוראות החלות לפי כל דין על קיום ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן, בשינויים המחויבים, גם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היה אחד המשתתפים בישיבת המועצה אדם עם מוגבלות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, תתקיים הישיבה בדרך של היוועדות חזותית תוך עריכת התאמות נגישות הנדרשות בהתאם להוראות בדבר התאמות נגישות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} המועצה המקומית תעמיד לרשות חבר מועצה המעוניין בכך חדר במיתקני המועצה המקומית ובו האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לצורך השתתפות בישיבה;
{{ח:תתת|(3)}} בהזמנה לישיבה יצוין גם כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית ויפורטו בה הנחיות לעניין השתתפות בישיבה;
{{ח:תתת|(4)}} בישיבה לא ינכחו שני חברי מועצה או יותר בחדר אחד;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 21|סעיפים 21 עד 23}}, יראו חבר מועצה כמשתתף בישיבה אם ניתן לראותו באמצעות המסך;
{{ח:תתת|(6)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 40|סעיף 40}}, לא יפעיל יושב ראש הישיבה אמצעי טכנולוגי המונע את השמעת דבריו של משתתף בישיבה;
{{ח:תתת|(7)}} החלטת מועצה בישיבה תתקבל לאחר שניתנה האפשרות לכל חבר מועצה להשתתף בדיון, להשמיע את עמדתו ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליטו אחרת כל חברי המועצה המשתתפים בישיבה;
{{ח:תתת|(8)}} ראה חבר מועצה כי בשל קיום וניהול הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בדיון או לשמוע או להשמיע את עמדתו, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול;
{{ח:תתת|(9)}} ישיבת המועצה תשודר בשידור חי באתר האינטרנט של המועצה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.

{{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 6|פרק שישי: מנין המשתתפים}}

{{ח:סעיף*|21|מנין חוקי|עוגן=תוספת 3 פרט 21}}
{{ח:ת}} מנין חוקי בישיבה הוא רוב חברי המועצה.

{{ח:סעיף*|22|באין מנין חוקי|עוגן=תוספת 3 פרט 22}}
{{ח:תת|(א)}} לא היה מנין חוקי בישיבת המועצה, תידחה הישיבה לשלושה ימים; לא היה גם במועד זה מנין חוקי – תידחה הישיבה שוב ליומיים; במועד זה יהווה שליש מחברי המועצה מנין חוקי לכל ענין שנכלל בסדר היום של הישיבה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5(א) ו־(ג)}} לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה נדחית לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף*|23|התמעטות המשתתפים|עוגן=תוספת 3 פרט 23}}
{{ח:ת}} משנפתחה הישיבה כדין לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 21|סעיפים 21}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 22|או 22}}, יהא המשך הישיבה כדין כל עוד משתתפים בה שליש מחברי המועצה.

{{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 7|פרק שביעי: סדר היום}}

{{ח:סעיף*|24|קביעת סדר יום|עוגן=תוספת 3 פרט 24}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יקבע את סדר היום של הישיבה.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה המועצה סדר יום של ישיבה בהחלטה מראש – יהא זה סדר היום.
{{ח:תת|(ג)}} בישיבה שכונסה על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה יהא סדר היום כפי שפורט בדרישה.
{{ח:תת|(ד)}} עם פתיחת ישיבה מן המנין ידונו תחילה בבקשות לתיקון הפרוטוקול כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 55|בסעיף 55}}, בתשובות לשאילתות לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרק 9|הפרק התשיעי}}, ובהצעות לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 30|סעיף 30}}.

{{ח:סעיף*|25|עדיפות|עוגן=תוספת 3 פרט 25}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 24|בסעיף 24(ד) להלן}}, יהיה הדיון בסעיפים שבסדר היום לפי סדר הופעתם בו.

{{ח:סעיף*|26|סעיפים על סדר היום|עוגן=תוספת 3 פרט 26}}
{{ח:ת}} סעיף בענין שאינו בתחום סמכויות מועצה מקומית או שלא הוגדר במפורט לא ייכלל בסדר היום.

{{ח:סעיף*|27|הצעות נוספות של חברי המועצה|עוגן=תוספת 3 פרט 27}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה רשאי להגיש הצעות לסדר היום של ישיבה מן המנין ולא יאוחר מ־48 שעות לפני מועדה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל ישיבה מן המנין יידונו ארבע הצעות לסדר היום, אם הוגשו.
{{ח:תת|(ג)}} הצעות שהוגשו ייקבעו לדיון, ויידונו, בהתחשב בגדלן של הסיעות במועצה, ובלבד שזכות קדימה תינתן להצעה שהוגשה מטעם חבר המועצה שהסיעה שאליה הוא משתייך אינה מיוצגת בועדת ההנהלה; בכפוף לאמור ייקבעו ההצעות לדיון ויידונו, לפי סדר הגשתן.

{{ח:סעיף*|28|פירוט הצעות לסדר היום|עוגן=תוספת 3 פרט 28}}
{{ח:ת}} הצעה לסדר היום של הישיבה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 27|בסעיף 27}}, תפורט בהזמנה לאותה ישיבה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|סעיף 14}} או בתוספת להזמנה.

{{ח:סעיף*|29|סדר העדיפות בדיון|עוגן=תוספת 3 פרט 29}}
{{ח:ת}} הצעה לשינוי סדר העדיפות בדיון בסעיפים שעל סדר היום לא תישמע אלא אם הוגשה בכתב למזכיר המועצה לא יאוחר משש שעות לפני פתיחת הישיבה.

{{ח:סעיף*|30|דיון בהצעות ובשינוי סדר הדיון|עוגן=תוספת 3 פרט 30}}
{{ח:תת|(א)}} הצעה לסדר היום יביא אותה בפני המועצה מגיש ההצעה או מי שהמגיש ביקש ממנו להביאה; היתה התנגדות לדיון בהצעה, יישמעו דברי המציע ודברי מתנגד אחד להצעה במשך זמן שאינו עולה על עשר דקות לכל אחד, ולא תתקבל ההצעה לסדר היום אלא אם הצביעו בעדה רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה.
{{ח:תת|(ב)}} על הצעה לשינוי סדר הדיון בסעיפים שעל סדר היום יחולו ההוראות שבסעיף קטן (א), ובלבד שהזמן שיוקדש לכל דבר לא יעלה על חמש דקות.

{{ח:סעיף*|31|מחלוקת על סדר היום|עוגן=תוספת 3 פרט 31}}
{{ח:ת}} חבר המועצה הנוכח בישיבה הטוען שסעיף פלוני נכלל בסדר היום, או לא נכלל בו, שלא כדין, רשאי לדרוש שהמועצה תכריע בדבר.

{{ח:סעיף*|32|באין נוכחות מציע|עוגן=תוספת 3 פרט 32}}
{{ח:ת}} חבר המועצה שהגיש הצעה לסדר היום ולא יהיה נוכח בישיבה, רשאי לבקש לדחות את הדיון לישיבה הבאה או לבקש חבר אחר שינמק את ההצעה במקומו.

{{ח:סעיף*|33|הסרת הצעה מסדר היום|עוגן=תוספת 3 פרט 33}}
{{ח:ת}} המגיש הצעה לסדר היום יכול להסירה בכל עת על ידי הודעה בכתב למזכיר המועצה לפני ישיבת המועצה או בהודעה בעל פה בישיבת המועצה; דרש חבר אחד שההצעה תיכלל בסדר היום, תובא ההצעה לדיון כאילו אותו חבר הגיש אותה.

{{ח:סעיף*|34|דחיית הדיון בסעיפים|עוגן=תוספת 3 פרט 34}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 52|סעיף 52}}, סעיפים שהועמדו על סדר היום בישיבה מן המנין ולא נסתיים הדיון בהם יועברו לסדר היום של הישיבה מן המנין שלאחריה.

{{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 8|פרק שמיני: ניהול הישיבה}}

{{ח:סעיף*|35|קביעת יושב ראש|עוגן=תוספת 3 פרט 35}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יהיה יושב ראש בישיבות המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} בהעדרו של ראש המועצה ימלא את מקומו סגנו; נעדרו ראש המועצה וכל סגניו או סירבו לנהל את הישיבה, יפתח זקן חברי המועצה הנוכחים את הישיבה וחברי המועצה יבחרו מביניהם ביושב ראש לישיבה.

{{ח:סעיף*|36|תפקיד היושב ראש|עוגן=תוספת 3 פרט 36}}
{{ח:ת}} יושב ראש הישיבה יפתח את ישיבות המועצה, ינהל את הדיונים, יסכם את תוצאות הדיונים וההצבעה בכל ענין וינעל את הישיבה.

{{ח:סעיף*|37|נעילת ישיבה שלא כדין|עוגן=תוספת 3 פרט 37}}
{{ח:ת}} ישיבה שהיושב ראש בה ביקש לנעלה בניגוד {{ח:פנימי|תוספת 3|לתקנון זה}}, דינה כאילו סרב לנהל את הישיבה.

{{ח:סעיף*|38|רשות הדיבור|עוגן=תוספת 3 פרט 38}}
{{ח:ת}} לאחר דברי הפתיחה לסעיף, יתן יושב ראש הישיבה את רשות הדיבור למשתתפים בדיון לפי סדר הפונים אליו, ובלבד שאם לא כל סיעות המועצה מיוצגות בועדת ההנהלה, יתן יושב ראש הישיבה את רשות הדיבור תחילה לנציג הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת כאמור.

{{ח:סעיף*|39|זמן לדיבור|עוגן=תוספת 3 פרט 39}}
{{ח:ת}} חבר המועצה – פרט ליושב ראש הישיבה וליושב ראש ועדה המדווח בשם הועדה – לא יאריך בדיבור בסעיף אחד יותר מעשר דקות; אולם הדובר רשאי לקבל מחבר אחד אחר זמן שאינו עולה על עשר דקות, והמועצה רשאית להחליט על הקצבת זמן יותר ארוך לכל המשתתפים בדיון בסעיף פלוני.

{{ח:סעיף*|40|סמכויות היושב ראש|עוגן=תוספת 3 פרט 40}}
{{ח:ת}} יושב ראש הישיבה רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להפסיק חבר המועצה הנואם למעלה מהזמן שהותר לו על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תקנון זה}}, או שאינו מדבר לענין;
{{ח:תת|(2)}} להתרות בחבר המועצה המפריע לדעתו למהלך התקין של הישיבה; לא שמע החבר לשלוש התראות בישיבה אחת, רשאי היושב ראש, בהסכמת שלושה רבעים לפחות מחברי המועצה הנוכחים, לדרוש ממנו לעזוב את הישיבה, ואם לא עזב כאמור לא יימנה קולו במנין הקולות בהצבעה;
{{ח:תת|(3)}} להורות על הוצאת הקהל כאשר ניתנה הוראה להמשיך בדיוני המועצה בדלתיים סגורות;
{{ח:תת|(4)}} להורות על הוצאת אדם מהקהל אם הוא מפריע למהלך הישיבה, לאחר שהוזהר על כך.

{{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 9|פרק תשיעי: שאילתות והודעות אישיות}}

{{ח:סעיף*|41|הגשת שאילתה ותשובה|עוגן=תוספת 3 פרט 41}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־48 שעות לפני תחילת הישיבה מן המנין הקרובה רשאי חבר המועצה להגיש לראש המועצה שאילתה בכתב על ענין עובדתי שבתחום תפקידי המועצה המקומית, והיא תנוסח בקיצור נמרץ ובצורת שאלה בלבד; ראש המועצה ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, אולם הוא רשאי לדחות את תשובתו לישיבה מן המנין שלאחר הישיבה הבאה; השאילתה והתשובה בכתב יחולקו לחברי המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} לא מסר ראש המועצה את תשובתו לשאילתה בשתי ישיבות מן המנין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המנין הקרובה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המנין.

{{ח:סעיף*|42|שאלה נוספת|עוגן=תוספת 3 פרט 42}}
{{ח:ת}} השואל רשאי, אחר שמיעת התשובה, לשאול בעל פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה, וראש המועצה או אדם אחר מטעמו יענה תשובה קצרה בעל פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתנהל ויכוח במועצה.

{{ח:סעיף*|43|הודעה אישית|עוגן=תוספת 3 פרט 43}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה המבקש רשות להודיע הודעה אישית, ימסור תחילה בכתב ליושב ראש את תוכן הודעתו.
{{ח:תת|(ב)}} רשות להודעה אישית תינתן רק לשם תיקון אי הבנה שחלה בדברי המבקש או בקשר לדבריו, או לשם הסרת אשמה שהושמעה כלפיו בישיבת המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה אישית לא תארך יותר מחמש דקות, והיא תישמע רק בסוף הישיבה, אולם רשאי יושב ראש הישיבה לתת לחבר המועצה להבהיר את דבריו או להסיר אשמה גם תוך כדי הישיבה.

{{ח:סעיף*|44|הודעת על־&lt;wbr&gt;פי דין|עוגן=תוספת 3 פרט 44}}
{{ח:ת}} חבר המועצה רשאי, בכל עת שקיימת עליו חובה, למסור הודעה שהוא חייב למסרה לפי כל דין.

{{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 10|פרק עשירי: הצעות, הצבעות והחלטות}}

{{ח:סעיף*|45|הגשת הצעה והנמקתה|עוגן=תוספת 3 פרט 45}}
{{ח:ת}} המגיש הצעה להצבעה רשאי לנמקה לפני ההצבעה, אך לא יאריך בדבריו למעלה מחמש דקות.

{{ח:סעיף*|46|הצבעה|עוגן=תוספת 3 פרט 46}}
{{ח:תת|(א)}} לא היתה יותר מהצעה אחת בענין הנדון – יצביעו בעד ההצעה ונגדה.
{{ח:תת|(ב)}} עמדו להצבעה יותר מהצעה אחת בענין אחד – יצביעו עליהן אחת אחת בעד ונגד, כשהמרחיקה לכת שבהן, בכל הצבעה, קודמת לאחרות, ובכפוף לזה לפי סדר הגשתן.
{{ח:תת|(ג)}} עמדו להצבעה שתי הצעות בלבד – רשאי היושב ראש להעמידן להצבעה זו מול זו.

{{ח:סעיף*|47|שיטת ההצבעה|עוגן=תוספת 3 פרט 47}}
{{ח:ת}} ההצבעה תהיה בהרמת ידיים.

{{ח:סעיף*|48|החלטות על־&lt;wbr&gt;פי רוב קולות|עוגן=תוספת 3 פרט 48}}
{{ח:ת}} החלטות המועצה שלא נדרש להן רוב מיוחד לפי כל דין יתקבלו ברוב קולות המצביעים; היה מספר הקולות שקול – תידחה ההצעה.

{{ח:סעיף*|49|מניית הקולות|עוגן=תוספת 3 פרט 49}}
{{ח:תת|(א)}} בשעת ההצבעה ימנו את קולות המצביעים בעד ונגד, ואם היו נמנעים בהצבעה – גם את קולות הנמנעים אם דרש זאת אחד מהם.
{{ח:תת|(ב)}} אם תוצאות ההצבעה אינן ברורות ליושב ראש, או שערער אחד מחברי המועצה עליהן, ימנה היושב ראש מבין חברי המועצה מוני קולות ויטיל עליהם את מנין הקולות בהצבעה חוזרת.

{{ח:סעיף*|50|דיון חוזר בהחלטה|עוגן=תוספת 3 פרט 50}}
{{ח:ת}} בכפוף {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 13|לסעיף 13 לחוק הבחירה}}, לא תועמד לדיון ולהצבעה הצעה לביטול החלטה, או הצעה לדיון בהצעה שנדחתה, אלא לאחר שעברו שלושה חדשים ממועד ההחלטה או ממועד דחיית ההצעה, לפי הענין, אלא לפי דרישת ראש המועצה או 40% לפחות מחברי המועצה, חתומה בידיהם.

{{ח:סעיף*|51|משך זמן ישיבה ונעילתה|עוגן=תוספת 3 פרט 51}}
{{ח:ת}} ישיבת המועצה לא תינעל לפני תום שלוש שעות משעת הפתיחה אלא אם נסתיימו הדיונים וההצבעות בכל הסעיפים שעל סדר היום או שהסכימו לנעילה כל חברי המועצה הנוכחים בישיבה אותה שעה; ישיבת המועצה לא תימשך יותר מארבע שעות, אלא בהסכמת שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים.

{{ח:סעיף*|52|המשך ישיבה במועד אחר|עוגן=תוספת 3 פרט 52}}
{{ח:ת}} לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל הענינים שהיו על סדר היום, רשאי יושב ראש הישיבה, בהסכמת רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה, להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה, שאינו ערב יום מנוחה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|בסעיף 16}}.

{{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 11|פרק אחד עשר: פרוטוקול}}

{{ח:סעיף*|53|פרוטוקול וניהולו|תיקון: תשל״ז, תשע״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 53}}
{{ח:תת|(א)}} כל ישיבת מועצה תוקלט ויירשם בה פרוטוקול; מזכיר המועצה יהיה אחראי לניהולו התקין.
{{ח:תת|(ב)}} בפרוטוקול יצויינו –
{{ח:תתת|(1)}} מועד הישיבה ומקום קיומה;
{{ח:תתת|(2)}} שמות חברי המועצה הנוכחים בישיבה, בציון אלה שנכחו בפתיחה;
{{ח:תתת|(3)}} שאילתות ותשובות עליהן;
{{ח:תתת|(4)}} סדר היום וכל שינוי בו;
{{ח:תתת|(5)}} שמות המשתתפים בויכוח בכל סעיף;
{{ח:תתת|(6)}} ההצעות והנמקתן;
{{ח:תתת|(7)}} ההחלטות ותוצאות ההצבעה, ולפי דרישת חבר המועצה – ציון שמות המצביעים ואופן הצבעתם;
{{ח:תתת|(8)}} הודעות.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע שנוסף על הדברים האמורים בסעיף קטן (ב) יירשם פרוטוקול מלא מכל הדברים שייאמרו בישיבות המועצה, אם דרך כלל ואם לישיבה מסויימת.

{{ח:סעיף*|54|אישור הפרוטוקול|עוגן=תוספת 3 פרט 54}}
{{ח:ת}} יושב ראש הישיבה, ומזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך, יאשרו את הפרוטוקול בחתימת ידם; העתק ממנו יימסר לכל אחד מחברי המועצה לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הישיבה מן המנין הקרובה, זולת אם נמנע הדבר בגלל סיבות שליושב ראש הישיבה או למזכיר המועצה לא היתה שליטה עליהן, ובמקרה כזה יימסר הפרוטוקול במועד המוקדם האפשרי.

{{ח:סעיף*|55|בקשה לתיקון הפרוטוקול|עוגן=תוספת 3 פרט 55}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה רשאי להגיש בכתב למזכיר המועצה בקשה לתיקון הפרוטוקול.
{{ח:תת|(ב)}} לא הוגשה שום בקשה כאמור עד לפתיחת הישיבה מן המנין שלאחר מסירת העתקי הפרוטוקול, רואים אותו כמאושר.

{{ח:סעיף*|56|דיון בהצעה לתיקון הפרוטוקול|עוגן=תוספת 3 פרט 56}}
{{ח:ת}} הגיש חבר המועצה הצעה לתיקון הפרוטוקול, יקרא אותה מזכיר המועצה בישיבה מיד עם פתיחתה, ובאין הסכמה לתיקון המוצע יוכרע הדבר בהצבעה.

{{ח:סעיף*|57|תיקון הפרוטוקול של ישיבה סגורה|עוגן=תוספת 3 פרט 57}}
{{ח:ת}} תיקון פרוטוקול של ישיבה סגורה יידון בישיבה סגורה.

{{ח:סעיף*|58|שמירת הפרוטוקול|עוגן=תוספת 3 פרט 58}}
{{ח:ת}} פרוטוקול של ישיבות המועצה יהיה שמור במשרדיה בידי מזכיר המועצה.

{{ח:סעיף*|59|עיון בפרוטוקול|עוגן=תוספת 3 פרט 59}}
{{ח:תת|(א)}} פרוטוקול של ישיבה בדלתיים פתוחות יהיה פתוח לעיון בשעות העבודה הרגילות של המועצה המקומית לכל בעל נכס או מחזיקו בתחום המועצה המקומית, לכל אדם שמקום מגוריו הקבוע, לפי הרשום במרשם האוכלוסין, הוא בתחום המועצה המקומית, ולכל אדם אחר שיש לו ענין בכך.
{{ח:תת|(ב)}} פרוטוקול של ישיבה סגורה לא יהיה פתוח לעיון, אך רשאית המועצה להתיר את העיון בו, את הפצתו או העתקתו, בסייגים או בלעדיהם.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים או מי שהוא מינה לכך רשאי לעיין בכל פרוטוקול של ישיבות המועצה.

{{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 12|פרק שנים עשר: דיונים מיוחדים}}

{{ח:סעיף*|60|דינים וחשבונות, הצעות תקציב והיטלי ארנונות|תיקון: תשל״ז, תשנ״ז־3|עוגן=תוספת 3 פרט 60}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בדו״ח השנתי שהגיש הגזבר בדו״ח הביקורת של משרד הפנים על המועצה ובדו״ח מבקר המדינה, שיהיה לכל המאוחר חודש לאחר הגשתם.
{{ח:תת|(א1)}} ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בדו״ח השנתי שהגיש מבקר המועצה; הדיון בדו״ח מבקר המועצה יהיה באופן ובמועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 145ו|בסעיף 145ו לצו}}.
{{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בהצעת התקציב ובהיטל הארנונות, שיתקיים בישיבה שלא מן המנין.
{{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם בשנה דין וחשבון על המצב בכל תאגיד שהמועצה המקומית משתתפת בו, ולפי דרישה של חבר המועצה יקויים דיון בדו״ח זה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5(א) ו־(ג)}} לענין ימי השבוע יחולו גם על דיונים לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף*|61|ישיבות בענינים מיוחדים|עוגן=תוספת 3 פרט 61}}
{{ח:תת|(א)}} בישיבות בענינים המיוחדים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 60|בסעיף 60}} יפתח היושב ראש, או מי שהוא יורה, בדברי ההסבר, ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 51|בסעיף 51}} תקבע המועצה בעצמה את משך הזמן שיוקדש לויכוח; אולם שליש מחברי המועצה רשאי לדרוש שהזמן שיוקדש לדיון בהצעת התקציב לא יפחת משש שעות.
{{ח:תת|(ב)}} בישיבה הראשונה בענין המיוחד כאמור לא יידון כל דבר אחר.

{{ח:סעיף*|62|הגדרת מזכיר|עוגן=תוספת 3 פרט 62}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתקנון זה}}, ”מזכיר“ – לרבות מי שממלא תפקיד זה בפועל.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשכ״ב, תשל״ח, תשמ״ט־3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 192|סעיף 192}})}}}}

{{ח:קטע3||הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשע״א|עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ועדת המכרזים של המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש הועדה“ – חבר מועצה שהמועצה בחרה בו ליושב ראש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – 115.5 נקודות (ממוצע 1987: 100);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה“ – מועצת המועצה המקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר תושבים“ – מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין, המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, התגוררו בתחום המועצה המקומית ביום הראשון לשנת הכספים שבה נערכה ההתקשרות.

{{ח:סעיף*|2|הצמדה למדד|עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 3|בסעיפים 3(3)}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 8|ו־8}} יתואמו ב־16 בכל חודש (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} סכום מתואם כאמור בסעיף קטן (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 100 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|3|פטורים|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ט־2, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ח, תשע״ח־2, תש״ף, תש״ף־3, תש״ף־4, תשפ״א|עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} מועצה מקומית רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז אם החוזה הוא מסוג חוזים אלה:
{{ח:תת|(1)}} חוזה להעברת מקרקעין לרשות המועצה המקומית;
{{ח:תת|(2)}} חוזה להעברת מקרקעין של המועצה המקומית שלפיו –
{{ח:תתת|(א)}} המקרקעין מועברים למדינה, לשירות התעסוקה, לרשות מקומית או לאיגוד ערים;
{{ח:תתת|(ב)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לרשות הדואר למטרת הקמת בית דואר, בית מיון לדואר או מרכז לחלוקת דואר;
{{ח:תתת|(ג)}} המקרקעין מועברים לחברת חשמל, לשם הקמת מיתקן חשמל הדרוש, לדעת המועצה, כדי להבטיח אספקת חשמל למועצה המקומית, בתנאי שהשטח המועבר לא יעלה על 100 מ״ר לכל מיתקן, וכי הקמת המיתקן תואמת את התכניות החלות על המקום לפי דיני התכנון והבניה;
{{ח:תתת|(ד)}} המקרקעין מועברים למוסד ציבורי למטרות חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט, והם מיועדים לאחת מהמטרות האמורות;
{{ח:תתת|(ה)}} המקרקעין מועברים לאדם שהתחייב לפתח אותם תוך זמן שקבעה המועצה המקומית, ובהתאם לתכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, החלה עליהם, אם ביקשה המועצה לגביהם, ברוב חבריה, לשחררה מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את בקשת המועצה המקומית לאחר שנוכח, כי בנסיבות הענין עריכת המכרז לא תביא תועלת, לרבות תועלת כספית;
{{ח:תתת|(ו)}} העברת המקרקעין דרושה לביצוע השלמה, חלוקה, איחוד, הפרדה או חלוקה מחדש של מקרקעין, הכרוכים בביצוע תכנית שנתאשרה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(ז)}} המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי המועצה המקומית, או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת המועצה המקומית;
{{ח:תתת|(ח)}} המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין;
{{ח:תתת|(ט)}} המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים;
{{ח:תתת|(י)}} המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין;
{{ח:תתת|(יא)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}, או הם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו;
{{ח:תתת|(יב)}} המקרקעין הם דירות למגורים המועברות לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי המועצה המקומית, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את המועצה המקומית מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה;
{{ח:תתת|(יג)}} המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום המועצה המקומית לפי בקשתה, ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין;
{{ח:תתת|(יד)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהמועצה המקומית התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי סעיף 3(13) ולמשך תקופת ההתקשרות;
{{ח:תתת|(טו)}} המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למועצה המקומית פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של המועצה, ובאין מנהל כללי – מזכיר המועצה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה והיועץ המשפטי למועצה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז; החלטות הוועדה לפי פסקת משנה זו ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה המקומית בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה.
{{ח:תת|(3)}} חוזה להעברת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 15,000 שקלים חדשים ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף – חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 30,400 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(4)}} חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחיד בארץ לאותם טובין, או עם המומחה היחיד בארץ לביצוע אותה העבודה, אם המומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע, בכתב, באישור הוועדה, כי אכן אותו ספק או מומחה הוא היחיד בארץ;
{{ח:תת|(5)}} חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית;
{{ח:תת|(6)}} חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהמועצה המקומית מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש;
{{ח:תת|(7)|(א)}} חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה המקומית, בפרט מפרטי חוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות לא יעלה על 50% מההוצאות לגבי אותו פרט על פי החוזה הקיים;
{{ח:תתת|(ב)}} חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה המקומית על ידי הוספת פרטים לחוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות בשל הוספה זו לא יעלה על 25% מכלל הוצאות המועצה המקומית על פי החוזה הקיים או על 50% אם המועצה קבעה שעריכת המכרז לא תביא תועלת;
{{ח:תת|(8)}} חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה;
{{ח:תת|(9)}} חוזה לאחזקה והפעלה של מיתקני ביוב על ידי תאגיד, במקרה שהתמורה לעבודות היא מסירת הקולחין, ובלבד שנציב המים אישר את מסירת הקולחין;
{{ח:תת|(10)}} התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 3|בתקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}} (להלן – התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או – התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה;
{{ח:תתת|(ב)}} שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדי התאגיד זכאים על פי כל דין לגמלה או לתגמול בשל נכות, או לקצבת זקנה מן המוסד לביטוח לאומי, וההתקשרות היא לרכישת שירותים או לביצוע עבודה;
{{ח:תת|(11)}} חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שהשר התיר לערוך ללא מכרז;
{{ח:תת|(12)}} התקשרות עם המדינה;
{{ח:תת|(13)}} התקשרות עם תאגיד המוכר כמוסד ללא כוונת רווח, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה לצורך ביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח למטרה של חינוך, תרבות, רווחה או ספורט בתחומה של המועצה המקומית, ובלבד שהמועצה המקומית מחזיקה 40% לפחות מהונו של התאגיד האמור או מכוח ההצבעה בו או בכוח למנות 40% לפחות מחברי הגוף המנהל שלו, וכן התקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם;
{{ח:תתת|(ב)}} עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה;
{{ח:תתת|(ג)}} התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם המועצה המקומית, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על המועצה המקומית, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(ד)}} המועצה תאשר מדי שנה בשנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם;
{{ח:תתת|(ה)}} שר הפנים אישר למועצה המקומית לייסד את התאגיד בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 146א|בסעיף 146א לצו זה}};
{{ח:תתת|(ו)}} לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין;
{{ח:תתתת|(2)}} אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, ובלבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו;
{{ח:תת|(14)}} חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר;
{{ח:תת|(15)}} התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם;
{{ח:תתת|(ב)}} ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי – מזכיר המועצה המקומית, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה המקומית והיועץ המשפטי למועצה המקומית, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם המועצה המקומית, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות;
{{ח:תתת|(ג)}} החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם המועצה המקומית, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על המועצה המקומית, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת}} החלטות הוועדה לפי פסקת משנה (ב) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה המקומית שבעה ימי עבודה לפחות לפני כריתת החוזה, לרבות האפשרות לפנות לוועדה בנושא, והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת בהחלטה מנומקת מטעמים של דחיפות; הסכם שנערך לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המועצה המקומית לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום כריתתו;
{{ח:תת|(16)}} התקשרות עם רשות מקומית אחרת לקבלת שירותים מהסוג שניתן על ידה במסגרת סמכויותיה ותפקידיה לפי כל דין, לצורך מילוי סמכויות המועצה המקומית ותפקידיה לפי כל דין, לאחר שהמועצה המקומית שוכנעה שההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות והיא מיטיבה עמה;
{{ח:תת|(17)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף*|4|הצעה שלא נדונה בוועדה|עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} בחוזה הטעון מכרז לא ידונו המועצה או ראש המועצה בהצעת מחירים שלא נדונה קודם לכן בועדה על פי {{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת זו}}.

{{ח:סעיף*|5|פיצול חוזים|עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} עמדה מועצה מקומית להתקשר בזמן אחד במספר חוזים להזמנת אותם טובין, או לביצוע עבודות המהוות למעשה עבודה שלמה אחת, יראו את כל אותם חוזים כאילו היו – לענין {{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת זו}} – חוזה אחד.

{{ח:סעיף*|6|שמירת סודיות|עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} לא ימסור אדם שום ידיעה שהגיעה לידו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם, או בענין מהלך הדיונים בוועדה והחלטתה, אלא לאדם שהוסמך כדין לקבל אותה ידיעה, ובדרך שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}.

{{ח:סעיף*|7|פנקס המכרזים|עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} כל מכרז יסומן במספר סידורי ויירשם בפנקס שיוחזק במקום שהורה יושב ראש הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם רשאי לעיין בפנקס בשעות המיועדות לקבלת קהל במשרדי המועצה המקומית.

{{ח:סעיף*|8|מכרז זוטא|תיקון: תשע״א|עוגן=תוספת 4 פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה מקומית רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 15,000 שקלים חדשים, אולם אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, על פי מכרז שאינו פומבי (להלן – מכרז זוטא).
{{ח:תת|(א1)}} מועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים, על פי מכרז זוטא.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה תנהל רשימה של ספקים וקבלנים, אשר רשאים להשתתף במכרז זוטא, ותקבע את אמות המידה שלפיהן יפנו אל הספקים והקבלנים האמורים; הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור; כל ספק או קבלן רשאי לבקש לצרפו לרשימה האמורה והועדה תדון בבקשתו; החליטה הועדה שלא לצרף קבלן או ספק כאמור לרשימה, או החליטה למחוק ספק או קבלן מהרשימה, תנמק את החלטתה; לא תחליט הועדה אלא לאחר שאיפשרה לאותו ספק או קבלן להביא את טענותיו בפניה.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה תמציא אחת לשנה למועצה ולמבקר המועצה את רשימת הספקים והקבלנים כאמור, וכן פירוט הספקים והקבלנים שראש המועצה פנה אליהם לפי תקנה זו במכרזי זוטא; הפירוט האמור יהיה פתוח לעיון הספקים והקבלנים הכלולים בו.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מכרז זוטא לספקים או קבלנים הכלולים ברשימה תיעשה על ידי משלוח הודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, או על ידי מסירה לידי הנמען בידי מזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך לענין זה, לפי הפירוט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 15,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 37,500 שקלים חדשים, ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 74,200 שקלים חדשים – לארבעה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה;
{{ח:תתת|(2)}} אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 37,500 שקלים חדשים ואינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 74,200 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים – לששה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2) לסעיף קטן (ד), רשאי ראש המועצה לשלוח את ההודעה לשני ספקים או קבלנים לפחות, אם מקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ואין ספקים או קבלנים אחרים בארץ לטובין או לעבודה הנדרשים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה), יהיה רשאי להשתתף במכרז זוטא כל ספק או קבלן הכלול ברשימה לסוג החוזה המוצע, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת הצעות.

{{ח:סעיף*|9|מכרז פומבי|עוגן=תוספת 4 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} רצתה מועצה מקומית להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, יפרסם ראש המועצה הודעה על כך ובה יפורטו:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור נושא החוזה המוצע;
{{ח:תתת|(2)}} המקום והמועד האחרון להגשת מסמכי המכרז;
{{ח:תתת|(3)}} המקום לקבלת פרטים נוספים וטפסי מסמכי המכרז.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מכרז פומבי תיעשה על ידי פרסומה בשני עתונים יומיים לפחות הנדפסים בישראל, שאחד מהם לפחות הוא בשפה העברית.
{{ח:תת|(ג)}} פרסם ראש המועצה הודעה על מכרז פומבי, רשאי הוא גם לפרסמה ברבים בחוץ לארץ, או לשלוח את ההודעה לספקים או לקבלנים שמקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ובלבד שישלח את ההודעה לפחות לשני ספקים או קבלנים כאמור.

{{ח:סעיף*|10|מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 10}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה או מי שהוא הסמיך לכך, ימציא לכל אדם המבקש להשתתף במכרז פומבי או במכרז זוטא, על פי בקשתו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 8|בסעיף 8(ו)}}, ולכל אדם שראש המועצה פנה אליו בהודעה על מכרז זוטא, את מסמכי המכרז המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי המכרז, לרבות תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז;
{{ח:תתת|(2)}} נוסח ”מסמך הצעת המשתתף במכרז“;
{{ח:תתת|(3)}} נוסח של החוזה המוצע;
{{ח:תתת|(4)}} לוח זמנים ותנאי תשלום;
{{ח:תתת|(5)}} התכנית והמפרטים הנוגעים לביצוע החוזה;
{{ח:תתת|(6)}} כתבי כמויות, טפסי הצעת מחירים;
{{ח:תתת|(7)}} רשימת החמרים וכמויותיהם, ציוד העזר והמכונות שהמועצה תספק לצורך ביצוע העבודה נושא החוזה, ותנאי מסירתם;
{{ח:תתת|(8)}} נוסחי הערבויות הבנקאיות הנדרשות, גובה הערבות ומשך הערבות;
{{ח:תתת|(9)}} מעטפה הנושאת את מספר המכרז לשם הגשת מסמכי מכרז (להלן – מעטפת המכרז);
{{ח:תתת|(10)}} כל מידע או מסמך אחרים שראש המועצה ימצא לנכון למסור או לדרוש, לרבות בדבר כושרו, נסיונו ויכולתו של המציע.
{{ח:תת|(ב)}} המצאת מסמכי מכרז פומבי תהא תמורת תשלום כפי שקבעה המועצה המקומית דרך כלל, לסוג של מכרזים או למכרז פלוני.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש המועצה להחליט שלא להמציא את המסמכים המפורטים בפסקאות (3) ו־(5) של סעיף קטן (א), אלא להציגם לעיון במקום שיקבע; החליט ראש המועצה כאמור, יצרף למסמכי המכרז הודעה על המקום והמועד לעיון במסמכים.
{{ח:תת|(ד)}} תינתן הזדמנות סבירה ושווה לכל אדם לעיין במסמכי המכרז, כפי שפורטו בסעיף קטן (א), לבקר בנכס ולקבל הסברים לגביהם.
{{ח:תת|(ה)}} כל אדם שעיין במסמכי המכרז, שקיבל מסמכי מכרז או שביקר בנכס, יאשר זאת בכתב.

{{ח:סעיף*|11|אומדן|עוגן=תוספת 4 פרט 11}}
{{ח:תת|(א)}} לפני תום המועד להגשת ההצעות יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים האמורה {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|בסעיף 14(א)}}, אומדן מפורט של ההוצאות או ההכנסות הכרוכות בחוזה המוצע.
{{ח:תת|(ב)}} היה נושא המכרז חוזה להעברת מקרקעין, יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים שומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין.
{{ח:תת|(ג)}} האומדן או שומת המקרקעין (להלן – האומדן), יופקדו בתיבת המכרזים לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז.

{{ח:סעיף*|12|המועד האחרון להגשת מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 12}}
{{ח:ת}} המועד להגשת מסמכי המכרז ייקבע בהתחשב בנושא החוזה המוצע ותנאיו; המועד יהיה לא מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ־90 ימים מיום פרסום ההודעה, אולם רשאי יושב ראש ועדת המכרזים לקבוע מועד אחרון להגשת מסמכי המכרז מאוחר מ־90 ימים מיום הפרסום האמור.

{{ח:סעיף*|13|הגשת מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} המעונין להשתתף במכרז יגיש למועצה המקומית את מסמכי המכרז כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 10|בסעיף 10(א)}}, וכן כל מסמך שידרוש ראש המועצה, כגון אישור פקיד השומה או רואה חשבון בגין ניהול ספרים כחוק, אישור רישום בפנקס הקבלנים וכיוצא באלה; נדרשו מסמכים כאמור – יהפכו חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז.
{{ח:תת|(ב)}} מסמכי המכרז ייחתמו בידי המציע ויוגשו על גבי הטפסים שהומצאו בתוך מעטפת המכרז, כשהיא סגורה היטב, בדרך ובמועד שנקבעו בתנאי המכרז; המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 10|בסעיף 10(א)(2) ו־(6)}} יוגשו בשני עותקים.

{{ח:סעיף*|14|קבלת המסמכים במועצה|עוגן=תוספת 4 פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} עובד המועצה המקומית שראש המועצה מינה לכך יכניס כל מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה המקומית לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז לתוך תיבה מיוחדת נעולה בשני מנעולים, שמפתחותיהם נשמרים בידי שני אנשים שראש המועצה הסמיך אותם לכך (להלן – תיבת המכרזים).
{{ח:תת|(ב)}} מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה המקומית אחרי תום המועד להגשת מסמכי המכרז, לא תוכנס לתיבת המכרזים ותוחזר לשולח, מבלי לפתוח אותה ובלי לגלות את תכנה, זולת לצורך בירור שמו ומענו של השולח.
{{ח:תת|(ג)}} מעטפת המכרז שנמסרה למשלוח בדואר רשום יראו אותה כאילו נתקבלה במועצה המקומית במועד מסירתה כאמור, וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך.
{{ח:תת|(ד)}} מעטפת המכרז שנשלחה מחוץ לארץ, יראו אותה, על אף האמור בסעיף קטן (ג), כאילו נתקבלה במועצה המקומית במועד שבו הגיעה לדואר בישראל וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך.
{{ח:תת|(ה)}} מעטפת מכרז שנמסרה בידי מגיש מסמכי המכרז (להלן – מסירה ידנית), תימסר לעובד המועצה המקומית כאמור בסעיף 14(א), ויראו אותה כאילו נתקבלה במועד הרשום באישור קבלתה.

{{ח:סעיף*|15|פתיחת תיבת המכרזים|עוגן=תוספת 4 פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} לא לפני 7 ימים לאחר תום המועד להגשת מסמכי המכרז במקרה של משלוח בדואר, ולא יאוחר מ־14 ימים מתום אותו מועד, תיפתח תיבת המכרזים בידי האנשים שהוסמכו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|בסעיף 14(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} נקבע בתנאי המכרז כי מסירה תהא במסירה ידנית בלבד, תיפתח תיבת המכרזים החל מתום המועד שנקבע להגשת מסמכי המכרז לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 12|סעיף 12}} ולא מאוחר מ־14 ימים מהמועד שנקבע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה יפרסם הודעה על המקום והמועד בו תיפתח תיבת המכרזים לענין מכרז פלוני, ויציין בה, כי כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים וההצעות ורישום מסמכי המכרז; ההודעה תודבק בכניסה לבנין הראשי של המועצה, וכן בכניסה לבנין שבו תיפתח תיבת המכרזים, ותימסר לכל מעונין הפונה לשם קבלתה.
{{ח:תת|(ד)}} תיבת המכרזים תיפתח רק אם יהיו נוכחים חבר הועדה שקבעה הועדה, וכן עובדי המועצה שראש המועצה הסמיך לכך כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|בסעיף 14(א)}}.
{{ח:תת|(ה)}} כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים ורישום מסמכי המכרזים בפרוטוקול.

{{ח:סעיף*|16|צורת ניהול הפרוטוקול|עוגן=תוספת 4 פרט 16}}
{{ח:ת}} הפרוטוקול ינוהל בשני עותקים, שאחד מהם יימסר למשמורת לעובד המועצה המקומית שקבע לכך ראש המועצה.

{{ח:סעיף*|17|רישום מסמכי מכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 17}}
{{ח:תת|(א)}} משנפתחה תיבת המכרזים יוצאו ממנה המעטפות והאומדן הנוגעים למכרז, שלגביו נקבע מועד פתיחת מסמכי המכרז באותו יום; כל מעטפה תסומן במספר סידורי, ומספרן הכולל של המעטפות יירשם בפרוטוקול.
{{ח:תת|(ב)}} לאחר הסימון, כאמור בסעיף קטן (א), תיפתח כל מעטפה, וחבר הועדה יחתום בראשי תיבות על כל גליון או חוברת כרוכה שהוצאו מכל מעטפה, וכן יחתום על גבי האומדן.
{{ח:תת|(ג)}} שמות המשתתפים במכרז, הסכום הכולל של כל אחד ממסמכי המכרז, מספר הגליונות שהוצאו מכל מעטפת מכרז והאומדן יירשמו בפרוטוקול, אולם לפני רישומם יכריז עליהם חבר הועדה שנקבע כאמור.

{{ח:סעיף*|18|חוות דעת מומחה|עוגן=תוספת 4 פרט 18}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה ימסור, ללא דיחוי, העתק של כל מסמכי המכרז שהוצאו מתיבת המכרזים, לידי המומחה שקבעה הועדה דרך כלל לאותו סוג של חוזים שאליו משתייך החוזה המוצע במכרז לשם קבלת חוות דעתו (להלן – המומחה).
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבע מומחה, יכנס היושב ראש את הועדה והיא תחליט בדבר הצורך בהתייעצות במומחה ובדבר בחירתו.
{{ח:תת|(ג)}} נתגלתה במסמכי המכרז, בעת הבדיקה בידי מומחה או בידי הועדה, טעות חשבונית, תתוקן הטעות בידי יושב ראש הועדה ועל דעת הועדה; התיקון יירשם בפרוטוקול; נתגלתה אי התאמה בין המחיר הכולל של מספר יחידות ובין המחיר של כל יחידה שצויין במסמכי המכרז, תתוקן אי ההתאמה בהסתמך על המחיר של כל יחידה.

{{ח:סעיף*|18א|איסור ניהול משא ומתן|תיקון: תשנ״ז־2|עוגן=תוספת 4 פרט 18א}}
{{ח:ת}} לא ינוהל משא ומתן עם משתתף במכרז בטרם נקבע הזוכה במכרז.

{{ח:סעיף*|19|בירור פרטים|תיקון: תשנ״ז־2|עוגן=תוספת 4 פרט 19}}
{{ח:תת|(א)}} מבלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 18א|סעיף 18א}}, הועדה רשאית להזמין בעל הצעה, כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש, וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 4|לתוספת זו}}.
{{ח:תת|(ב)}} הבירור יעשה בידי הועדה או מי שהיא קבעה.
{{ח:תת|(ג)}} פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול.

{{ח:סעיף*|20|פסילת מסמכי מכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 20}}
{{ח:תת|(א)}} היה לועדה, אחרי עיון במסמכי המכרז, יסוד סביר לחשוב שכוונתו של בעל מסמכי המכרז היתה להוליך את הועדה שולל, על ידי שגיאות שנעשו במכוון, או על ידי תכסיסים בלתי הוגנים, רשאית היא – לאחר שנתנה לבעל מסמכי המכרז הזדמנות להביא טענותיו – להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש.
{{ח:תת|(ב)}} נראה לועדה אחרי עיון במסמכי המכרז ולאחר שניתנה לבעל מסמכי מכרז הזדמנות להביא טענותיו, כי המוצע במסמכי המכרז מבוסס על הבנה מוטעית של נושא המכרז או על הנחות בלתי נכונות, או שהמחירים שצויינו בהם אינם סבירים, רשאית היא להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש.
{{ח:תת|(ג)}} מסמכי מכרז שהוגשו שלא בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 4|לתוספת זו}} או שלא בהתאם לתנאי המכרז, או שצורפה להם הסתייגות עקרונית או שינוי יסודי – פסולים.
{{ח:תת|(ד)}} נימוקי החלטת הועדה על פי תקנה זו יירשמו בפרוטוקול.

{{ח:סעיף*|21|דיון במסמכי מכרז שנקבעו כהצעות|עוגן=תוספת 4 פרט 21}}
{{ח:ת}} לאחר שהועדה סיימה את בדיקת כל מסמכי המכרז שהוגשו, ועיינה בחוות דעתו של מומחה ושל יועץ משפטי – אם ניתנו כאלה – ירשום יושב ראש הועדה את כל הסכומים המופיעים במסמכי המכרז שנותרו לדיון (להלן – ההצעות), ויקבע מתוכם את ההצעה הזולה ביותר, ולענין חוזה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 22|בסעיף 22(ד)}} – את ההצעה הגבוהה ביותר.

{{ח:סעיף*|22|המלצות הוועדה|תיקון: תשע״ו־2|עוגן=תוספת 4 פרט 22}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת המכרזים תמליץ על מתן עדיפות לרכישת טובין מתוצרת הארץ, כל עוד מחיריהם אינם גבוהים ביותר מ־15% ממחיר הטובין המיובאים, ובתנאי שהטיב ויתר התנאים עונים על דרישות המזמין.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור בצו זה, תמליץ הועדה על ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שהמחירים המוצעים הם הוגנים וסבירים בהתחשב עם האומדן שנמסר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 11|בסעיף 11}}.
{{ח:תת|(ג)}} אם החליטה הועדה להמליץ על הצעה שאיננה הזולה ביותר, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} היה נושא המכרז חוזה למכירת מקרקעין או טובין של המועצה המקומית, תמליץ הועדה על ההצעה הגבוהה ביותר, כל עוד אינה נמוכה באופן בלתי סביר מן הסכום שנקבע באומדן; אולם הועדה רשאית להמליץ על הצעה שאיננה הגבוהה ביותר אם נוכחה שהדבר הוא לתועלת הציבור; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה רשאית, לאחר שנתנה לבעל ההצעה הזדמנות להביא טענותיו, שלא להמליץ על ההצעה הזולה ביותר בהתחשב בכשרו, נסיונו או יכולתו של בעל ההצעה לבצע את החוזה המוצע או לעמוד בתנאיו; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה; הוראה זו לא תחול על מכרז זוטא.
{{ח:תת|(ה1)}} מצאה הוועדה כי על פי סעיף זה יש להמליץ באותה מידה על שתי הצעות, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תמליץ הוועדה על ההצעה האמורה ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר; לעניין זה, ”אישור“, ”אמצעי שליטה“, ”מחזיקה בשליטה“, ”נושא משרה“, ”עסק“, ”עסק בשליטת אישה“, ”קרוב“ ו”תצהיר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב לחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ו)}} לא תמליץ הועדה דרך כלל, על הצעה, אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הועדה; המליצה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה.
{{ח:תת|(ז)}} הועדה רשאית שלא להמליץ על כל הצעה שהיא, אך עליה לרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה.
{{ח:תת|(ח)}} לא הוגשה כל הצעה למכרז או נדונה הצעה יחידה והועדה לא המליצה עליה או על הצעה כלשהי או שהמועצה החליטה שלא לאשר הצעה של ראש המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123(ג) לצו זה}}, רשאית המועצה המקומית להתקשר בחוזה ללא מכרז, לאחר שהמועצה החליטה על כך ברוב חבריה, ולאחר שנוכחה שבנסיבות הענין עריכת מכרז לא תביא תועלת.
{{ח:תת|(ט)}} לאחר קבלת החלטה סופית של הועדה רשאי כל משתתף במכרז לעיין בהחלטתה הסופית של הועדה, ובהצעת הזוכה במכרז.

{{ח:סעיף*|23|ביטול מכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 23}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה המקומית רשאית לבטל מכרז אם ועדת המכרזים החליטה על כך וראש המועצה אישר את החלטתה.
{{ח:תת|(ב)}} אין לפרסם מכרז אחר כאשר אין בין המכרז שבוטל כאמור בסעיף קטן (א) ובין המכרז האחר שוני מהותי, זולת אם לדעת הועדה נשתנו הנסיבות שגרמו להחלטה על הביטול.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה המקומית לפרסם מכרז חדש אם לא הוגשה כל הצעה למכרז הנדון, או נדונה הצעה יחידה והוועדה לא המליצה עליה.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ט}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 185|סעיף 185}})}}}}

{{ח:קטע3||{{ח:הערה|הוראות בדבר קניות ומחסנים}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגזבר“ – גזבר המועצה או מי שהוא הסמיכו לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקטלוג האחיד“ – הגדרה אחידה לזיהוי טובין של המועצה שפרסם המנהל הכללי של משרד הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי ששר הפנים הסמיכו למנהל לענין {{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת זו}} או המנהל הכללי של משרד הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת רכש ובלאי“ – ועדה שמינתה המועצה לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 5|סעיף 5}} לאשר ביצוע רכישות למועצה, רישומן וגריעתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידה“ – יחידת רישום עצמאית כגון אגף, מחלקה, מוסד או כל מיתקן אחר של המועצה המחזיק במצאי, שרשם המצאי קבעו כיחידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן“ – מקום ריכוז, רישום, אחסון וניפוק מלאי של המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי“ – טובין המצויים במחסן של המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מחסן“ – עובד המועצה שמונה לנהל מלאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רכש ואספקה“ – מי שמונה בידי המועצה לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 5|סעיף 5}} לרכישת טובין, לאחסנתם, להספקתם, לשמירה עליהם ולקביעת רמת המלאי או מי שהוא הסמיכו לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר קטלוגי“ – מספר זיהוי של פריט טובין כפי שהוא מופיע בקטלוג האחיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצאי“ – טובין בני קיימה שאינם מאוחסנים במחסן המועצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טובין“ – מיטלטלין שבבעלות המועצה או שנמסרו לה דרך שכירות, שאילה או רשיון לרבות כאלה שנתרמו או שנרכשו מכספי תרומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס“ – רשימה בספר המלאי והמצאי של המועצה, ערוכה לפי מספרים קטלוגיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – פרק זמן של 3 חודשים שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של אותה שנת כספים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכישה“ – לרבות שכירות ושאילה של טובין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רמת מלאי“ – כמות או שווי כספי של מלאי במחסן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם מצאי“ – עובד המועצה שמונה לנהל רישום מצאי של טובין במועצה.

{{ח:קטע3|תוספת 5 פרק ב|פרק ב׳: כללי}}

{{ח:סעיף*|2|רכישת טובין וניהול מחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} המועצה תסדיר את רכישותיה, תנהל את מחסניה ואת הטובין שלה בהתאם להוראות אלה.

{{ח:סעיף*|3|ניהול פנקס|עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} המועצה תנהל פנקס באחד מן האמצעים הנמצאים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} מערכת עיבוד נתונים אוטומטית מרכזית לניהול טובין שעליה יורה המנהל;
{{ח:תת|(2)}} מערכת עיבוד נתונים אוטומטית נפרדת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מערכת עיבוד הנתונים מאפשרת מעקב אחר הרישום של החשבון הנגדי בהנהלת החשבונות של המועצה ואיתור התיעוד המתאים;
{{ח:תתת|(ב)}} נתקבל דיווח על יתרות כספיות במתכונת שעליה הורה רואה החשבון של המועצה;
{{ח:תתת|(ג)}} המערכת מאפשרת את העברת הדיווח למערכת עיבוד נתונים מרכזית באמצעים ממוכנים;
{{ח:תתת|(ד)}} תכנון עיבוד הנתונים יהיה בהתאם להוראות כל דין ויאפשר בדיקה פנימית ובקרת נתונים;
{{ח:תת|(3)}} לפי בקשת ראש המועצה – בדרך אחרת שעליה הורה רואה חשבון שהמנהל מינה לאותה מועצה ובאופן שהורה.

{{ח:סעיף*|4|איסור מחיקה|עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} כל הרישומים בטפסים המשמשים להסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין לפי הוראות אלה ייעשו ללא מחיקות.
{{ח:תת|(ב)}} תיקון רישום, כאמור בסעיף קטן (א), לא ייעשה בדרך של מחיקה, אלא בדרך של כתיבת הנתון החדש בשורה חדשה בציון שם מבצע התיקון, תאריך ביצועו והשורה שאותה מתקנים.

{{ח:קטע3|תוספת 5 פרק ג|פרק ג׳: הסדר רכישות}}

{{ח:סעיף*|5|מינויים|עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} מועצת המועצה תמנה מנהל רכש ואספקה וועדת רכש ובלאי.

{{ח:סעיף*|6|תכנון צריכה תקופתי|עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} מנהל רכש ואספקה, בשיתוף עם מנהלי היחידות ומנהלי המחסנים ובתיאום עם הגזבר, יכין בכל רבעון, תחזית ותכנית צריכה, בהתאם לצורכי היחידות והמחסנים ובהתאם לתקציב המאושר של המועצה באותה שנה ולתזרים המזומנים שלה.

{{ח:סעיף*|7|קביעת פריטים בתכנון|עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} ועדת רכש ובלאי תקבע את הפריטים שייכללו בתכנון הצריכה התקופתי, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 6|בסעיף 6}} בעבור היחידות והמחסנים.

{{ח:סעיף*|8|אישור ועדת רכש ובלאי|עוגן=תוספת 5 פרט 8}}
{{ח:ת}} לא תבוצע רכישה אלא באישור מראש מאת ועדת רכש ובלאי שניתן באמצעות מנהל רכש ואספקה, ובכפוף להוראות כל דין.

{{ח:סעיף*|9|רכישה ללא אישור הועדה|עוגן=תוספת 5 פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 7|בסעיפים 7}} {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 8|ו־8}} רשאי מנהל רכש ואספקה לרכוש טובין ללא אישור מאת ועדת רכש ובלאי, אם לדעתו הרכישה הכרחית ודחופה, ובלבד שסכום הרכישה אינו עולה על הסכום המזערי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 8|בסעיף 8(א) לתוספת הרביעית לצו}} ובהתאם לתקציב המאושר.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך מימון רכישות שוטפות רשאית ועדת רכש ובלאי לאשר למנהל רכש ואספקה סכום נמוך מהסכום המזערי האמור בסעיף קטן (א); לא אישרה הועדה סכום כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 8|סעיף 8}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל רכש ואספקה ירכוש טובין כאמור בסעיף קטן (ב) ועל סמך הצעות מחיר שהגישו לו ספקי הטובין שאליהם פנה; הצעות כאמור יירשמו באופן השוואתי ויעמדו לעיון ועדת רכש ובלאי, לפי דרישתה.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל רכש ואספקה ידווח לועדת רכש ובלאי על רכישה שביצע בהתאם לסמכויותיו המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לפי דרישתה.

{{ח:סעיף*|10|חילוקי דעות|עוגן=תוספת 5 פרט 10}}
{{ח:ת}} נתגלעו חילוקי דעות בין מנהל רכש ואספקה ובין ועדת רכש ובלאי, יכריע בהם ראש המועצה.

{{ח:סעיף*|11|טופס הזמנה|עוגן=תוספת 5 פרט 11}}
{{ח:תת|(א)}} רכישה תבוצע בטופס הזמנה שייחתם בידי מנהל רכש ואספקה והגזבר.
{{ח:תת|(ב)}} טופס ההזמנה יכלול תיאור מלא של הטובין שהוזמנו ופרטים נוספים על אודותם, לרבות כמות, מחיר יחידה, תנאי תשלום, תנאי משלוח, אופן אריזה, מועדי אספקה ותקופת אחריות.
{{ח:תת|(ג)}} טופסי הזמנות לרכישות יסומנו במספרים עוקבים.

{{ח:קטע3|תוספת 5 פרק ד|פרק ד׳: ניהול מחסנים}}

{{ח:סעיף*|12|מחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 12}}
{{ח:ת}} ראש המועצה רשאי, לאחר התייעצות עם מנהל רכש ואספקה, להחליט על הקמת מחסן, על הטובין שיאוחסנו בו ועל העברתו או חיסולו.

{{ח:סעיף*|13|אחסנה|עוגן=תוספת 5 פרט 13}}
{{ח:ת}} טובין הנרכשים בעבור המועצה המקומית ואינם מסופקים ישירות ליחידות הצורכות, יאוחסנו במחסן בלבד, ויירשמו בידי מנהל המחסן כמלאי.

{{ח:סעיף*|14|הוצאת טובין ממחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 14}}
{{ח:ת}} לא יוצאו טובין ממחסן אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרק ד|פרק זה}}.

{{ח:סעיף*|15|ניהול ואחזקת מחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יקבע לגבי כל מחסן במועצה את סוגי הטובין שיאוחסנו בו ואת רמת המלאי של כל סוג כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יבדוק ויעדכן, לפחות אחת לשנה, את סוגי הטובין ורמות המלאי של הטובין בכל מחסן.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל רכש ואספקה יוודא שכמות הטובין שבמחסן תהיה בהתאם לרמת המלאי שנקבעה.

{{ח:סעיף*|16|זיהוי טובין|עוגן=תוספת 5 פרט 16}}
{{ח:ת}} מנהל המחסן או רשם המצאי, לפי הענין, יזהה את הטובין שבאחריותו ויגדירם לפי הקטלוג האחיד.

{{ח:סעיף*|17|תו זיהוי|עוגן=תוספת 5 פרט 17}}
{{ח:ת}} מנהל המחסן יציין, ליד מקום אחסונו של כל פריט במלאי, את מספרו הקטלוגי ואת תיאורו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 16|בסעיף 16}}.

{{ח:סעיף*|18|אחסון לפי תעודה|עוגן=תוספת 5 פרט 18}}
{{ח:ת}} טובין יאוחסנו במחסן לפי תעודת כניסה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 20|בסעיף 20}} בלבד.

{{ח:סעיף*|19|התאמה לתעודת משלוח|עוגן=תוספת 5 פרט 19}}
{{ח:ת}} כמות הטובין המתקבלים במחסן, טיבם ואריזתם, יתאימו להזמנה לרכישה ולחשבון או לתעודת המשלוח; התעורר ספק בזיהוי הטובין, ישותף מומחה הבקיא בבדיקת אותם טובין.

{{ח:סעיף*|20|תעודת כניסה|עוגן=תוספת 5 פרט 20}}
{{ח:תת|(א)}} תעודת כניסה תכלול פרטים בדבר ספק הטובין, מספר ההזמנה, מספר תעודת המשלוח, פרטי החשבונית, מספר קטלוגי, תיאור הטובין והכמות שנתקבלה בפועל.
{{ח:תת|(ב)}} כל פריטי הטובין המתקבלים במחסן מספק אחד באותו משלוח, יירשמו בידי מנהל המחסן בתעודת כניסה נפרדת, שתישא מספר סידורי עוקב.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל המחסן ימלא את תעודת הכניסה במספר העותקים הדרוש בטופס שיועד לכך.
{{ח:תת|(ד)}} סופק פריט בכמות קטנה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או בחשבון, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק הכמות שנתקבלה בפועל.
{{ח:תת|(ה)}} סופק פריט טובין בכמות גדולה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או החשבון, תוחזר יתרת הכמות לספק ובתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח תירשם רק הכמות שהוזמנה בפועל.
{{ח:תת|(ו)}} נתגלו נזק או השחתה או פגם בטובין שבמשלוח, כולם או חלקם, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק כמות הטובין התקינה שנתקבלה, והטובין שנשחתו או שניזוקו או הפגומים כאמור, לא יתקבלו ויוחזרו לספק בצירוף תעודת החזר ובציון סיבת ההחזר.

{{ח:סעיף*|21|רישום טובין במחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 21}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל המחסן ינהל רישום פנימי של פריטי הטובין ובו יפרט את תנועות הפריטים בתוך המחסן לפי סוגם וסיווגם בקטלוג האחיד.
{{ח:תת|(ב)}} רישום הטובין כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן באופן שוטף לפי תעודת הכניסה, תעודת הניפוק ותעודת ההחזר.

{{ח:סעיף*|22|שמירת הטובין במחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 22}}
{{ח:תת|(א)}} טובין יאוחסנו במחסן בצורה המאפשרת את שמירתם ואת החזקתם המתאימה, היעילה, החסכונית והבטיחותית.
{{ח:תת|(ב)}} טובין ירוכזו במחסן לפי הוראות כל דין לענין בטחון ובטיחות, לרבות הוראות בדבר אחסון חומרי נפץ, חומרים דליקים, חומרים רעילים וחומרים מסוכנים אחרים.
{{ח:תת|(ג)}} מחסן יתוחזק, יאובטח ויצויד בפני גניבה, פריצה, שריפה, נזקי מים וחדירת עופות, מכרסמים, זוחלים ומזיקים אחרים.
{{ח:תת|(ד)}} תנאי הבטיחות במחסן ייבדקו, אחת לשנה לפחות, בידי מהנדס בטיחות.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם המרכז את הטיפול בנושא הביטוח במועצה, יוודא שקיים כיסוי ביטוחי מתאים לאובדן, לגניבה ולנזק אחר למלאי ולמצאי במסגרת פוליסת הביטוח של המועצה, זולת אם החליטה המועצה שלא לבטח טובין אלה.
{{ח:תת|(ו)}} מנהל רכש ואספקה יקבע את צורת הדיווח לחברת הביטוח ולגזבר על נזקים שנגרמו למלאי ולמצאי.

{{ח:סעיף*|23|חתימה על טופסי דרישה לניפוק|עוגן=תוספת 5 פרט 23}}
{{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יקבע את הרשאים לחתום על טופסי דרישה לניפוק טובין ביחידות השונות במועצה; רשימת הרשאים לחתום כאמור, ודוגמאות חתימותיהם יועברו למנהל רכש ואספקה.
{{ח:תת|(ב)}} טובין שבמלאי ינופקו לפי טופס דרישה שישא מספר סידורי עוקב חתום בידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) ובידי הגזבר.

{{ח:סעיף*|24|תעודת הניפוק|עוגן=תוספת 5 פרט 24}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מחסן ינפק טובין שבמלאי בהתאם לטופס דרישה ולפי תעודת ניפוק, שתישא מספר סידורי עוקב.
{{ח:תת|(ב)}} עותקים של תעודת הניפוק יימסרו למנהל המחסן ולרשם המצאי.

{{ח:סעיף*|25|איסור הנפקה|עוגן=תוספת 5 פרט 25}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינופקו טובין אלא לעובד המועצה שפרטיו רשומים בטופס הדרישה ולאחר שאומתה זהותו; בעת קבלת הטובין יחתום העובד על תעודת הניפוק.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אדם שאינו עובד המועצה המועסק בידי המועצה לביצוע עבודה רשאי לקבל לשימושו טובין ממחסן המועצה, בהתאם להוראות אלה.

{{ח:סעיף*|26|ספירת מלאי|עוגן=תוספת 5 פרט 26}}
{{ח:תת|(א)}} אחת לשנה לפחות, בסוף שנת הכספים, תיערך ספירת מלאי (להלן – הספירה) בכל מחסני המועצה; מנהל רכש ואספקה אחראי לספירה שתיערך בפיקוח מבקר המועצה, ובהשתתפות הגזבר או מי שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בעת ספירת המלאי ייסגרו מחסני המועצה לכניסה של טובין ולהוצאתם מהם, למעט במקרים חריגים ובאישור מנהל רכש ואספקה.
{{ח:תת|(ג)}} תוצאות הספירה יירשמו בטפסים המיועדים לכך ויכללו את מספרם הקטלוגי של הפריטים, תיאורם והכמויות בפועל שנמצאו במחסן בעת הספירה; מבצעי הספירה יחתמו על הטפסים.

{{ח:סעיף*|27|השוואת תוצאות|עוגן=תוספת 5 פרט 27}}
{{ח:ת}} הגזבר ישווה את תוצאות הספירה ליתרות הרשומות בפנקס הטובין; היתה אי התאמה בין תוצאות הספירה ליתרה כאמור, יעביר הגזבר, בכתב, לועדת רכש ובלאי, את כל הנתונים בצירוף הסברים בכתב מאת מנהל המחסן ומנהל רכש ואספקה על פשר ההפרשים.

{{ח:סעיף*|28|ממצאי ההשוואה|עוגן=תוספת 5 פרט 28}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת רכש ובלאי תחליט אילו פעולות לנקוט להתאמת תוצאות הספירה לרשום בפנקס הטובין.
{{ח:תת|(ב)}} עותק מנתוני ההשוואה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 27|בסעיף 27}} ועותק מהחלטת ועדת רכש ובלאי כאמור בסעיף קטן (א) יועברו למנהל המחסן ורשם המצאי, והם יעדכנו את פנקס הטובין לא יאוחר מ־60 ימים מתחילת כל שנת כספים, בהתאם לתוצאות הספירה ולהחלטת ועדת רכש ובלאי.

{{ח:סעיף*|29|טובין בלתי ראויים לשימוש|עוגן=תוספת 5 פרט 29}}
{{ח:ת}} טובין בלתי ראויים לשימוש יימכרו על ידי מנהל רכש ואספקה לפי הוראות כל דין החלות על מכירת טובין, ואם אינם ניתנים למכירה, תחליט ועדת רכש ובלאי על ייעודם.

{{ח:קטע3|תוספת 5 פרק ה|פרק ה׳: רישום וניהול מצאי (אינוונטר)}}

{{ח:סעיף*|30|רישום מצאי|עוגן=תוספת 5 פרט 30}}
{{ח:תת|(א)}} רשם המצאי ינהל רישום מרוכז של המצאי במועצה, על יחידותיה, בפנקס הטובין.
{{ח:תת|(ב)}} המצאי יסומן בסמל המועצה, בסימון שככל האפשר אינו ניתן למחיקה.
{{ח:תת|(ג)}} כל יחידה במועצה שבה קיים מצאי, תופיע ברישומי המועצה כיחידת רישום עצמאית, כפי שיורה רשם הטובין, ותצוין במספר זיהוי נפרד.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל יחידה, או עובד היחידה שמונה לכך בידו, ינהל את רישום המצאי באותה יחידה.

{{ח:סעיף*|31|השאלת פריט מצאי|עוגן=תוספת 5 פרט 31}}
{{ח:ת}} השאלת פריטי מצאי או העברתם לעובדי המועצה לצורך ביצוע תפקידיהם, או מיחידת רישום אחת ליחידת רישום אחרת, יתועדו בידי רשם המצאי בטופס המיועד לכך ויפורטו בו מספרו הקטלוגי של הפריט, תיאורו, כמותו, תנאי השאלתו ומועד החזרתו.

{{ח:סעיף*|32|אישור ראש העירייה|עוגן=תוספת 5 פרט 32}}
{{ח:ת}} אין להשאיל פריטי מצאי למי שאינו עובד המועצה, אלא באישור ראש המועצה או מי שהוסמך בידו.

{{ח:סעיף*|33|ספירת מצאי|עוגן=תוספת 5 פרט 33}}
{{ח:ת}} אחת לשנה, במועד שיקבע רשם המצאי, תיערך ספירת המצאי בכל יחידה לפי טופס המיועד לכך בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 26|לסעיפים 26(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 27|27}} {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 28|ו־28}}, בשינויים המחויבים, וממצאיה יועברו לרשם המצאי.

{{ח:סעיף*|34|דיווח על נזקים|עוגן=תוספת 5 פרט 34}}
{{ח:ת}} מנהלי יחידות ידווחו לרשם המצאי על נזקים שנגרמו למצאי, לפי סדרי דיווח שעליהם הורה רשם המצאי (להלן – דו״ח).

{{ח:סעיף*|35|גריעת פריט|עוגן=תוספת 5 פרט 35}}
{{ח:ת}} גריעת פריט מצאי מהרישום בשל אובדן, או השבתה או מכל סיבה אחרת, תיעשה רק באישור ועדת רכש ובלאי, ערכו של הפריט ייקבע בהתאם למחיר השוק של פריט זהה חדש בעת הגשת הדו״ח.

{{ח:חתימות|כ״ב בחשון תשי״א (2 בנובמבר 1950)}}
* '''חיים משה שפירא'''&lt;br&gt;שר הפנים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>pd64pz3ltlzt9mfav6wyi1vt0nzdv1n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כף החיים/אורח חיים/תקנג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>325761</id>
    <revision>
      <id>1416612</id>
      <parentid>1073138</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T19:47:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>עד ס&quot;ק יב</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8904" xml:space="preserve">{{פרשן על שו&quot;ע|כף החיים|אורח חיים|תקנב|תקנג|תקנד}}
===[[שולחן ערוך אורח חיים תקנג א|סעיף א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{משע|כהח|א|סעיף א: אלא אם כן קיבל עליו בפירוש}} וכו׳ — ואפילו קיבל עליו התענית בפירוש אינו אסור ברחיצה וסיכה עד הלילה. {{קטן|רש״ל בתשובה סימן צ״ב, וכן כתב הלבוש}}. אבל הב״ח כתב, משקיבל עליו התענית שאסור לו לאכול, אסור נמי לרחוץ ולסוך. וכתב על דברי רש״ל הנזכר דלא נהירא, {{קטן|יעו״ש. והביא דבריו שיורי כנסת הגדולה בהגהת הטור. וכן כתב הט״ז ס״ק א׳. מגן אברהם ס״ק ד׳. אליהו רבה אות ב׳. מט״י}}, וכתב ודלא כלבוש. {{קטן|מאמר מרדכי אות א׳. ערוך השולחן אות ב׳. משבצות זהב אות א׳. חיי אדם כלל קל״ד אות ח׳. דרך החיים אות ד׳. משנה ברורה אות ב׳}}. מיהו נעילת הסנדל מותר, דכיון שאנחנו רואין שהן ברגליו ולא קיבל לזה. {{קטן|אליהו רבה שם. ערוך השולחן שם. משבצות זהב שם. חיי אדם שם. דרך החיים שם. משנה ברורה שם}}. והא דאסור ברחיצה וסיכה משקיבל התענית, היינו אם הוא מפלג המנחה ולמעלה, אבל קודם לכן מה דקביל קביל ותו לא. {{קטן|משבצות זהב שם ואשל אברהם אות ד׳. משנה ברורה אות ד׳}}:

{{משע|כהח|ב|שם: שלא לאכול עוד היום}} — משמע דאם אמר הריני בתענית למחר, מותר לאכול היום. אבל בטור ופוסקים משמע, מיד שקיבל התענית אסור לאכול עוד. {{קטן|מגן אברהם ס״ק א׳}}. והמאמר מרדכי אות א׳ כתב דגם דעת השולחן ערוך כן, {{קטן|וכן כתב משנה ברורה אות א׳}}. והיינו דווקא אם כבר אכל סעודה המפסקת, ועל כן אמרינן דדעתו בזה לקבל התענית; אבל אם עדיין לא אכל ודעתו לאכול סעודה המפסקת, ואמר כן, מותר לאכול, דהא בנדרים הולכים אחר כוונת הנודר, כמו שכתב [[שולחן ערוך יורה דעה ריח|ביורה דעה ריש סימן רי״ח]], יעו״ש; ואם כן, מה שאמר כן אינו אלא סיפור דברים:

{{משע|כהח|ג|שם הגה: וקבלה בלב אינה קבלה}} וכו׳ — משום דליכא תוספת בט׳ באב, משום הכי בעינן קבלה בפירוש; מה שאין כן תוספת יום הכיפורים, דסגי בקבלה בלב. והכי מוכח בבית יוסף בסוף סימן זה, ודלא כהגה לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תרח|בסימן תרח]], דליתא {{קטן|(והגם דשם פסק כהג&quot;ה, י&quot;ל דזה חיבר אח&quot;כ וחזר מדבריו שלשם)}}. ומיהו קבלת תענית יום שלם סגי בקבלה בלב, כיון שאינו אוכל כלל באותו יום וכדלקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תקסב#סעיף ו|סימן תקס״ב סעיף ו׳]], ולא דמי לתוספת, שאוכל במקצת היום. {{קטן|פרי חדש בליקוטים. ועיין בדברינו לשם בסייעתא דשמיא}}:

{{משע|כהח|ד|שם בהגה: וקבלה בלב אינה קבלה}} וכו׳ — והב״ח כתב דהוי קבלה, {{קטן|וכן הוא דעת הגר״א}}. ולכן טוב להתנות בשעת סעודה המפסקת. {{קטן|מגן אברהם ס״ק ב׳. אליהו רבה אות א׳. אשל אברהם אות ב׳. חיי אדם שם. דרך החיים שם. משנה ברורה אות ב׳}}. והיינו להתנות בפה או בלב שאינו מקבל עליו התענית עד בין השמשות. {{קטן|מחצית השקל ומשנה ברורה שם}}. ולפי דיעה זו, שקבלה בלב הוי קבלה, אם קיבל בלבו שלא לאכול עוד, הוא הדין שאסור ברחיצה וסיכה, {{קטן|כמו שכתבתי לעיל [[#כהח א|אות א׳]] יעו״ש. וכן כתב חיי אדם שם. משנה ברורה שם}}:

{{משע|כהח|ה|}} אבל אם לא קיבל אפילו בלב, אלא שגמר בדעתו שלא לאכול, אינו כלום ומותר אפילו באכילה. {{קטן|חיי אדם שם. משנה ברורה שם}}. ומכל מקום יותר נכון להתנות, כמו שכתבתי באות הקודם, {{קטן|וכן כתב משנה ברורה שם}}:

{{משע|כהח|ו|}} ואם חל ט׳ באב בשבת או בא׳ בשבת, אין צריך להתנות, דכיון דאסור להראות עינוי בשבת, מסתמא לא נתכוון להפסיק לשם תענית. {{קטן|השמטות שנות חיים, פתחי עולם סוף אות א׳}}:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[שולחן ערוך אורח חיים תקנג ב|סעיף ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{משע|כהח|ז|סעיף ב: ט׳ באב לילו כיומו}} וכו׳ — עיין בזוהר פרשת וישלח דף ק״ט ע״ב, שכתב ששס״ה לאוין כנגד שס״ה גידין ושס״ה יומי שתא, וגיד הנשה כנגד יום ט׳ באב, ועל כן אמרה תורה: &quot;לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה&quot;, &quot;את&quot; לרבות ט׳ באב דלא אכלין ביה ולא שתין וכו׳ וכל מאן דאכיל בט׳ באב כאילו אכיל גיד הנשה, יעו״ש:

{{משע|כהח|ח|שם: ובין השמשות שלו}} וכו' — ושיעור בין השמשות הוא מהתחלת השקיעה, שאין השמש נראית עוד על הארץ, כמו שכתבנו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/רסא#כהח א|סימן רס&quot;א אות א']] יעו&quot;ש:

{{מזע|כהח|ט|שם: ובין השמשות שלו אסור}} וכו' — אבל אין צריך להוסיף מבעוד יום כיום הכפורים. {{ק|מגיד משנה פרק ג' דתענית דין ג'. והביא דבריו בית יוסף}}. מיהו בספר החינוך פרשת אמור סימן רע&quot;ח כתב דהוי כיום הכיפורים להפסיק מבעוד יום, {{ק|יעו&quot;ש. וכן משמע מדברי התוספות [[תענית ל ב|תענית ל' ע&quot;ב]] ד&quot;ה כל, יעו&quot;ש. וכן נראה מדברי הרמב&quot;ם כמו שכתב המגיד משנה שם}}. אבל הריטב&quot;א בתענית ועירובין מ' כתב כדברי המגיד משנה, דאין צריך להוסיף מבעוד יום, יעו&quot;ש. {{ק|וכן הוא דעת הרשב&quot;א, ור&quot;י בתוספות [[פסחים נד ב|פסחים נ&quot;ד ע&quot;ב]] ד&quot;ה לקביעא, יעו&quot;ש. וכן הסכים הרדב&quot;ז בלשונות הרמב&quot;ם סימן ק&quot;ד}}, דכיון דעיקר תשעה באב דרבנן די להחמיר בספיקו ולא להוסיף עליו, יעו&quot;ש. {{ק|וכן כתב מגן אברהם ס&quot;ק ג', אליה רבה אות ג', מטה יהודה, ברכי יוסף אות ב', ערך השלחן אות א', אשל אברהם אות ג', ביאורי הגר&quot;א, חיי אדם כלל קל&quot;ד אות ט', דרך החיים אות ד', משנה ברורה אות ג'}}. וגם במוצאי תשעה באב אין צריך להוסיף, אבל בין השמשות מוצאי תשעה באב פשיטא דאסור. {{ק|אשל אברהם שם, משנה ברורה שם. ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תקסב א|סימן תקס&quot;ב סעיף א']]:

{{משע|כהח|י|שם הגה: ומותר ברחיצה}} וכו' — ואם קיבל עליו התענית מבעוד יום אסור, כמו שכתבנו לעיל [[#כהח א|אות א']], יעו&quot;ש. ואם שבת ערב תשעה באב והבדיל מבעוד יום, חלה עליו התענית ואסור לאכול, וכן בחול אם התפלל ערבית מבעוד יום. {{ק|הגהות רבי עקיבא איגר, פתחי עולם אות ב'}}:

{{משע|כהח|יא|שם בהגה: ומיהו בחול נוהגין לחלוץ}} וכו' — קודם שהולכים לבית הכנסת. {{ק|דרשות מהרי&quot;ל הלכות תשעה באב בסדר התפילה. מגן אברהם ס&quot;ק ה'}}. ובין הגויים יש לומר חולצין בבית הכנסת, ולא יגע בהם, ועל כל פנים קודם בין השמשות. {{ק|אשל אברהם אות ה'}}:

{{משע|כהח|יב|שם בהגה: ואם הוא שבת חולצין לאחר ברכו}} — דאסור שום סימן אבילות בשבת. {{ק|ביאורי הגר&quot;א, משנה ברורה אות ו'}}:

{{לא נשלם}}</text>
      <sha1>sjyx3is1pxjm4rlvgo7qsjctonxt0k0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416613</id>
      <parentid>1416612</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T19:47:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תקלדה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8904" xml:space="preserve">{{פרשן על שו&quot;ע|כף החיים|אורח חיים|תקנב|תקנג|תקנד}}
===[[שולחן ערוך אורח חיים תקנג א|סעיף א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{משע|כהח|א|סעיף א: אלא אם כן קיבל עליו בפירוש}} וכו׳ — ואפילו קיבל עליו התענית בפירוש אינו אסור ברחיצה וסיכה עד הלילה. {{קטן|רש״ל בתשובה סימן צ״ב, וכן כתב הלבוש}}. אבל הב״ח כתב, משקיבל עליו התענית שאסור לו לאכול, אסור נמי לרחוץ ולסוך. וכתב על דברי רש״ל הנזכר דלא נהירא, {{קטן|יעו״ש. והביא דבריו שיורי כנסת הגדולה בהגהת הטור. וכן כתב הט״ז ס״ק א׳. מגן אברהם ס״ק ד׳. אליהו רבה אות ב׳. מט״י}}, וכתב ודלא כלבוש. {{קטן|מאמר מרדכי אות א׳. ערוך השולחן אות ב׳. משבצות זהב אות א׳. חיי אדם כלל קל״ד אות ח׳. דרך החיים אות ד׳. משנה ברורה אות ב׳}}. מיהו נעילת הסנדל מותר, דכיון שאנחנו רואין שהן ברגליו ולא קיבל לזה. {{קטן|אליהו רבה שם. ערוך השולחן שם. משבצות זהב שם. חיי אדם שם. דרך החיים שם. משנה ברורה שם}}. והא דאסור ברחיצה וסיכה משקיבל התענית, היינו אם הוא מפלג המנחה ולמעלה, אבל קודם לכן מה דקביל קביל ותו לא. {{קטן|משבצות זהב שם ואשל אברהם אות ד׳. משנה ברורה אות ד׳}}:

{{משע|כהח|ב|שם: שלא לאכול עוד היום}} — משמע דאם אמר הריני בתענית למחר, מותר לאכול היום. אבל בטור ופוסקים משמע, מיד שקיבל התענית אסור לאכול עוד. {{קטן|מגן אברהם ס״ק א׳}}. והמאמר מרדכי אות א׳ כתב דגם דעת השולחן ערוך כן, {{קטן|וכן כתב משנה ברורה אות א׳}}. והיינו דווקא אם כבר אכל סעודה המפסקת, ועל כן אמרינן דדעתו בזה לקבל התענית; אבל אם עדיין לא אכל ודעתו לאכול סעודה המפסקת, ואמר כן, מותר לאכול, דהא בנדרים הולכים אחר כוונת הנודר, כמו שכתב [[שולחן ערוך יורה דעה ריח|ביורה דעה ריש סימן רי״ח]], יעו״ש; ואם כן, מה שאמר כן אינו אלא סיפור דברים:

{{משע|כהח|ג|שם הגה: וקבלה בלב אינה קבלה}} וכו׳ — משום דליכא תוספת בט׳ באב, משום הכי בעינן קבלה בפירוש; מה שאין כן תוספת יום הכיפורים, דסגי בקבלה בלב. והכי מוכח בבית יוסף בסוף סימן זה, ודלא כהגה לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תרח|בסימן תרח]], דליתא {{קטן|(והגם דשם פסק כהג&quot;ה, י&quot;ל דזה חיבר אח&quot;כ וחזר מדבריו שלשם)}}. ומיהו קבלת תענית יום שלם סגי בקבלה בלב, כיון שאינו אוכל כלל באותו יום וכדלקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תקסב#סעיף ו|סימן תקס״ב סעיף ו׳]], ולא דמי לתוספת, שאוכל במקצת היום. {{קטן|פרי חדש בליקוטים. ועיין בדברינו לשם בסייעתא דשמיא}}:

{{משע|כהח|ד|שם בהגה: וקבלה בלב אינה קבלה}} וכו׳ — והב״ח כתב דהוי קבלה, {{קטן|וכן הוא דעת הגר״א}}. ולכן טוב להתנות בשעת סעודה המפסקת. {{קטן|מגן אברהם ס״ק ב׳. אליהו רבה אות א׳. אשל אברהם אות ב׳. חיי אדם שם. דרך החיים שם. משנה ברורה אות ב׳}}. והיינו להתנות בפה או בלב שאינו מקבל עליו התענית עד בין השמשות. {{קטן|מחצית השקל ומשנה ברורה שם}}. ולפי דיעה זו, שקבלה בלב הוי קבלה, אם קיבל בלבו שלא לאכול עוד, הוא הדין שאסור ברחיצה וסיכה, {{קטן|כמו שכתבתי לעיל [[#כהח א|אות א׳]] יעו״ש. וכן כתב חיי אדם שם. משנה ברורה שם}}:

{{משע|כהח|ה|}} אבל אם לא קיבל אפילו בלב, אלא שגמר בדעתו שלא לאכול, אינו כלום ומותר אפילו באכילה. {{קטן|חיי אדם שם. משנה ברורה שם}}. ומכל מקום יותר נכון להתנות, כמו שכתבתי באות הקודם, {{קטן|וכן כתב משנה ברורה שם}}:

{{משע|כהח|ו|}} ואם חל ט׳ באב בשבת או בא׳ בשבת, אין צריך להתנות, דכיון דאסור להראות עינוי בשבת, מסתמא לא נתכוון להפסיק לשם תענית. {{קטן|השמטות שנות חיים, פתחי עולם סוף אות א׳}}:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[שולחן ערוך אורח חיים תקנג ב|סעיף ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{משע|כהח|ז|סעיף ב: ט׳ באב לילו כיומו}} וכו׳ — עיין בזוהר פרשת וישלח דף ק״ט ע״ב, שכתב ששס״ה לאוין כנגד שס״ה גידין ושס״ה יומי שתא, וגיד הנשה כנגד יום ט׳ באב, ועל כן אמרה תורה: &quot;לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה&quot;, &quot;את&quot; לרבות ט׳ באב דלא אכלין ביה ולא שתין וכו׳ וכל מאן דאכיל בט׳ באב כאילו אכיל גיד הנשה, יעו״ש:

{{משע|כהח|ח|שם: ובין השמשות שלו}} וכו' — ושיעור בין השמשות הוא מהתחלת השקיעה, שאין השמש נראית עוד על הארץ, כמו שכתבנו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/רסא#כהח א|סימן רס&quot;א אות א']] יעו&quot;ש:

{{משע|כהח|ט|שם: ובין השמשות שלו אסור}} וכו' — אבל אין צריך להוסיף מבעוד יום כיום הכפורים. {{ק|מגיד משנה פרק ג' דתענית דין ג'. והביא דבריו בית יוסף}}. מיהו בספר החינוך פרשת אמור סימן רע&quot;ח כתב דהוי כיום הכיפורים להפסיק מבעוד יום, {{ק|יעו&quot;ש. וכן משמע מדברי התוספות [[תענית ל ב|תענית ל' ע&quot;ב]] ד&quot;ה כל, יעו&quot;ש. וכן נראה מדברי הרמב&quot;ם כמו שכתב המגיד משנה שם}}. אבל הריטב&quot;א בתענית ועירובין מ' כתב כדברי המגיד משנה, דאין צריך להוסיף מבעוד יום, יעו&quot;ש. {{ק|וכן הוא דעת הרשב&quot;א, ור&quot;י בתוספות [[פסחים נד ב|פסחים נ&quot;ד ע&quot;ב]] ד&quot;ה לקביעא, יעו&quot;ש. וכן הסכים הרדב&quot;ז בלשונות הרמב&quot;ם סימן ק&quot;ד}}, דכיון דעיקר תשעה באב דרבנן די להחמיר בספיקו ולא להוסיף עליו, יעו&quot;ש. {{ק|וכן כתב מגן אברהם ס&quot;ק ג', אליה רבה אות ג', מטה יהודה, ברכי יוסף אות ב', ערך השלחן אות א', אשל אברהם אות ג', ביאורי הגר&quot;א, חיי אדם כלל קל&quot;ד אות ט', דרך החיים אות ד', משנה ברורה אות ג'}}. וגם במוצאי תשעה באב אין צריך להוסיף, אבל בין השמשות מוצאי תשעה באב פשיטא דאסור. {{ק|אשל אברהם שם, משנה ברורה שם. ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תקסב א|סימן תקס&quot;ב סעיף א']]:

{{משע|כהח|י|שם הגה: ומותר ברחיצה}} וכו' — ואם קיבל עליו התענית מבעוד יום אסור, כמו שכתבנו לעיל [[#כהח א|אות א']], יעו&quot;ש. ואם שבת ערב תשעה באב והבדיל מבעוד יום, חלה עליו התענית ואסור לאכול, וכן בחול אם התפלל ערבית מבעוד יום. {{ק|הגהות רבי עקיבא איגר, פתחי עולם אות ב'}}:

{{משע|כהח|יא|שם בהגה: ומיהו בחול נוהגין לחלוץ}} וכו' — קודם שהולכים לבית הכנסת. {{ק|דרשות מהרי&quot;ל הלכות תשעה באב בסדר התפילה. מגן אברהם ס&quot;ק ה'}}. ובין הגויים יש לומר חולצין בבית הכנסת, ולא יגע בהם, ועל כל פנים קודם בין השמשות. {{ק|אשל אברהם אות ה'}}:

{{משע|כהח|יב|שם בהגה: ואם הוא שבת חולצין לאחר ברכו}} — דאסור שום סימן אבילות בשבת. {{ק|ביאורי הגר&quot;א, משנה ברורה אות ו'}}:

{{לא נשלם}}</text>
      <sha1>ft8vutd8o5dkjvjsssf5ron8hrb8502</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416614</id>
      <parentid>1416613</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T19:48:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8906" xml:space="preserve">{{פרשן על שו&quot;ע|כף החיים|אורח חיים|תקנב|תקנג|תקנד}}
===[[שולחן ערוך אורח חיים תקנג א|סעיף א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{משע|כהח|א|סעיף א: אלא אם כן קיבל עליו בפירוש}} וכו׳ — ואפילו קיבל עליו התענית בפירוש אינו אסור ברחיצה וסיכה עד הלילה. {{קטן|רש״ל בתשובה סימן צ״ב, וכן כתב הלבוש}}. אבל הב״ח כתב, משקיבל עליו התענית שאסור לו לאכול, אסור נמי לרחוץ ולסוך. וכתב על דברי רש״ל הנזכר דלא נהירא, {{קטן|יעו״ש. והביא דבריו שיורי כנסת הגדולה בהגהת הטור. וכן כתב הט״ז ס״ק א׳. מגן אברהם ס״ק ד׳. אליהו רבה אות ב׳. מט״י}}, וכתב ודלא כלבוש. {{קטן|מאמר מרדכי אות א׳. ערוך השולחן אות ב׳. משבצות זהב אות א׳. חיי אדם כלל קל״ד אות ח׳. דרך החיים אות ד׳. משנה ברורה אות ב׳}}. מיהו נעילת הסנדל מותר, דכיון שאנחנו רואין שהן ברגליו ולא קיבל לזה. {{קטן|אליהו רבה שם. ערוך השולחן שם. משבצות זהב שם. חיי אדם שם. דרך החיים שם. משנה ברורה שם}}. והא דאסור ברחיצה וסיכה משקיבל התענית, היינו אם הוא מפלג המנחה ולמעלה, אבל קודם לכן מה דקביל קביל ותו לא. {{קטן|משבצות זהב שם ואשל אברהם אות ד׳. משנה ברורה אות ד׳}}:

{{משע|כהח|ב|שם: שלא לאכול עוד היום}} — משמע דאם אמר הריני בתענית למחר, מותר לאכול היום. אבל בטור ופוסקים משמע, מיד שקיבל התענית אסור לאכול עוד. {{קטן|מגן אברהם ס״ק א׳}}. והמאמר מרדכי אות א׳ כתב דגם דעת השולחן ערוך כן, {{קטן|וכן כתב משנה ברורה אות א׳}}. והיינו דווקא אם כבר אכל סעודה המפסקת, ועל כן אמרינן דדעתו בזה לקבל התענית; אבל אם עדיין לא אכל ודעתו לאכול סעודה המפסקת, ואמר כן, מותר לאכול, דהא בנדרים הולכים אחר כוונת הנודר, כמו שכתב [[שולחן ערוך יורה דעה ריח|ביורה דעה ריש סימן רי״ח]], יעו״ש; ואם כן, מה שאמר כן אינו אלא סיפור דברים:

{{משע|כהח|ג|שם הגה: וקבלה בלב אינה קבלה}} וכו׳ — משום דליכא תוספת בט׳ באב, משום הכי בעינן קבלה בפירוש; מה שאין כן תוספת יום הכיפורים, דסגי בקבלה בלב. והכי מוכח בבית יוסף בסוף סימן זה, ודלא כהגה לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תרח|בסימן תרח]], דליתא {{קטן|(והגם דשם פסק כהג&quot;ה, י&quot;ל דזה חיבר אח&quot;כ וחזר מדבריו שלשם)}}. ומיהו קבלת תענית יום שלם סגי בקבלה בלב, כיון שאינו אוכל כלל באותו יום וכדלקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תקסב#סעיף ו|סימן תקס״ב סעיף ו׳]], ולא דמי לתוספת, שאוכל במקצת היום. {{קטן|פרי חדש בליקוטים. ועיין בדברינו לשם בסייעתא דשמיא}}:

{{משע|כהח|ד|שם בהגה: וקבלה בלב אינה קבלה}} וכו׳ — והב״ח כתב דהוי קבלה, {{קטן|וכן הוא דעת הגר״א}}. ולכן טוב להתנות בשעת סעודה המפסקת. {{קטן|מגן אברהם ס״ק ב׳. אליהו רבה אות א׳. אשל אברהם אות ב׳. חיי אדם שם. דרך החיים שם. משנה ברורה אות ב׳}}. והיינו להתנות בפה או בלב שאינו מקבל עליו התענית עד בין השמשות. {{קטן|מחצית השקל ומשנה ברורה שם}}. ולפי דיעה זו, שקבלה בלב הוי קבלה, אם קיבל בלבו שלא לאכול עוד, הוא הדין שאסור ברחיצה וסיכה, {{קטן|כמו שכתבתי לעיל [[#כהח א|אות א׳]] יעו״ש. וכן כתב חיי אדם שם. משנה ברורה שם}}:

{{משע|כהח|ה|}} אבל אם לא קיבל אפילו בלב, אלא שגמר בדעתו שלא לאכול, אינו כלום ומותר אפילו באכילה. {{קטן|חיי אדם שם. משנה ברורה שם}}. ומכל מקום יותר נכון להתנות, כמו שכתבתי באות הקודם, {{קטן|וכן כתב משנה ברורה שם}}:

{{משע|כהח|ו|}} ואם חל ט׳ באב בשבת או בא׳ בשבת, אין צריך להתנות, דכיון דאסור להראות עינוי בשבת, מסתמא לא נתכוון להפסיק לשם תענית. {{קטן|השמטות שנות חיים, פתחי עולם סוף אות א׳}}:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[שולחן ערוך אורח חיים תקנג ב|סעיף ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{משע|כהח|ז|סעיף ב: ט׳ באב לילו כיומו}} וכו׳ — עיין בזוהר פרשת וישלח דף ק״ט ע״ב, שכתב ששס״ה לאוין כנגד שס״ה גידין ושס״ה יומי שתא, וגיד הנשה כנגד יום ט׳ באב, ועל כן אמרה תורה: &quot;לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה&quot;, &quot;את&quot; לרבות ט׳ באב דלא אכלין ביה ולא שתין וכו׳ וכל מאן דאכיל בט׳ באב כאילו אכיל גיד הנשה, יעו״ש:

{{משע|כהח|ח|שם: ובין השמשות שלו}} וכו' — ושיעור בין השמשות הוא מהתחלת השקיעה, שאין השמש נראית עוד על הארץ, כמו שכתבנו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/רסא#כהח א|סימן רס&quot;א אות א']] יעו&quot;ש:

{{משע|כהח|ט|שם: ובין השמשות שלו אסור}} וכו' — אבל אין צריך להוסיף מבעוד יום כיום הכפורים. {{ק|מגיד משנה פרק ג' דתענית דין ג'. והביא דבריו בית יוסף}}. מיהו בספר החינוך פרשת אמור סימן רע&quot;ח כתב דהוי כיום הכיפורים להפסיק מבעוד יום, {{ק|יעו&quot;ש. וכן משמע מדברי התוספות [[תענית ל ב|תענית ל' ע&quot;ב]] ד&quot;ה כל, יעו&quot;ש. וכן נראה מדברי הרמב&quot;ם כמו שכתב המגיד משנה שם}}. אבל הריטב&quot;א בתענית ועירובין מ' כתב כדברי המגיד משנה, דאין צריך להוסיף מבעוד יום, יעו&quot;ש. {{ק|וכן הוא דעת הרשב&quot;א, ור&quot;י בתוספות [[פסחים נד ב|פסחים נ&quot;ד ע&quot;ב]] ד&quot;ה לקביעא, יעו&quot;ש. וכן הסכים הרדב&quot;ז בלשונות הרמב&quot;ם סימן ק&quot;ד}}, דכיון דעיקר תשעה באב דרבנן די להחמיר בספיקו ולא להוסיף עליו, יעו&quot;ש. {{ק|וכן כתב מגן אברהם ס&quot;ק ג', אליה רבה אות ג', מטה יהודה, ברכי יוסף אות ב', ערך השלחן אות א', אשל אברהם אות ג', ביאורי הגר&quot;א, חיי אדם כלל קל&quot;ד אות ט', דרך החיים אות ד', משנה ברורה אות ג'}}. וגם במוצאי תשעה באב אין צריך להוסיף, אבל בין השמשות מוצאי תשעה באב פשיטא דאסור. {{ק|אשל אברהם שם, משנה ברורה שם. ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תקסב א|סימן תקס&quot;ב סעיף א']]}}:

{{משע|כהח|י|שם הגה: ומותר ברחיצה}} וכו' — ואם קיבל עליו התענית מבעוד יום אסור, כמו שכתבנו לעיל [[#כהח א|אות א']], יעו&quot;ש. ואם שבת ערב תשעה באב והבדיל מבעוד יום, חלה עליו התענית ואסור לאכול, וכן בחול אם התפלל ערבית מבעוד יום. {{ק|הגהות רבי עקיבא איגר, פתחי עולם אות ב'}}:

{{משע|כהח|יא|שם בהגה: ומיהו בחול נוהגין לחלוץ}} וכו' — קודם שהולכים לבית הכנסת. {{ק|דרשות מהרי&quot;ל הלכות תשעה באב בסדר התפילה. מגן אברהם ס&quot;ק ה'}}. ובין הגויים יש לומר חולצין בבית הכנסת, ולא יגע בהם, ועל כל פנים קודם בין השמשות. {{ק|אשל אברהם אות ה'}}:

{{משע|כהח|יב|שם בהגה: ואם הוא שבת חולצין לאחר ברכו}} — דאסור שום סימן אבילות בשבת. {{ק|ביאורי הגר&quot;א, משנה ברורה אות ו'}}:

{{לא נשלם}}</text>
      <sha1>7xnl07yi57u8i3zc7gg4n6rnu8o9p2e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:תוספתא/נגעים/ח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>347000</id>
    <revision>
      <id>1416631</id>
      <parentid>1416522</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T06:30:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* אזוב, ארז, תולעת */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7818" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==תוספתא מסכת נגעים פרק שמיני==
===מי מטהר?===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|א}}(א) 
אין מצורע מטהר מצורע אחר, אבל נשאל הוא על הטומאה ועל הטהרה של עצמו 
והכל כשרין לטהר את המצורע, ואפילו טמא מת {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א ה:]] אין מצורע מטהר את המצורע.}}
וכשם שמצוה לטהרן כך מצוה לטמאן. 
וכהן שטמא - מצוה לטהר שנאמר ([[ויקרא יג נט]]) לטהרו או לטמאו. 
ד&quot;א: לטהרו או לטמאו - בארץ ובחוצה לארץ. 
}}

===אזוב, ארז, תולעת===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|ב}}(ב) 
אזוב הכשר לחטאת - כשר למצורע. הזה בו לחטאת - כשר למצורע {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ח|פרה יא, ח,]] כת&quot;ק.}}
ר' אליעזר אומר: עץ ארז ואזוב ושני תולעת האמור בתורה - שלא נעשתה בהן מלאכה. 
{{עוגן|ג}}(ג) 
אמר רבי יהודה: שבתי היתה והלכתי אצל רבי טרפון בביתו {{הע-שמאל|ר' טרפון טיהר מצורעים אחרי החורבן.
אחדות מהתכונות של עץ הארז – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|משנה יד, ו.]] וראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א יג.]]}}
אמר לי: יהודה בני, תן לי סנדלי! ונתתי לו. פשט ידו לחלון, ונתן לי הימנה מקל 
אמר לי: בני, בזו טהרתי שלשה מצורעים 
ולמדתי בה שבע הלכות: שהן של אברית, וראשה {{ב|טרוף,|חלק}} ארכה אמה, ועביה כרביע כרע המטה
חלוק אחד לשנים ושנים לארבעה, מזין שונים ומשלשין 
ומטהרין בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרין בגבולין. 
}}

===הציפורים, מתן הדם והגילוח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|ד}}(ד) 
היה מביא שתי צפרים דרור. ואלו הן? הדרות בעיר {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ה|ספרא מצורע פרק ה, יד,]] וכן [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק א|שם פרק א, ד.]]
לעניין נתינת הדם ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|משנה יד, א,]] וראו גם [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה ב|ספרא מצורע פרשה ב.]]}}
ר&quot;ש בן אלעזר אומר: אלו הן הקובלאות 
שחט את אחת מהן אל כלי חרס על מים חיים, חפר וקברה לפניו. אסור בהנאה 
טבל והזה שבע פעמים על אחת ידו של מצורע, ויש אומרים על מצחו 
ואם הזה עליו מכל מקום - יצא 
וכן היה מזה על השקוף של הבית מבחוץ, ואם היה עליו דם מכל מקום - יצא 
שלחה וחזרה, אפילו שש וחמש פעמים - מותרת באכילה, וכשרה לטהר זו במצורע אחר. 
{{עוגן|ה}}(ה) 
ר' יוסי הגלילי אומר: ריסי עיניו אין צריך לגלח {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ב|ספרא מצורע פרק ב, ה.]] וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ד|משנה יד, ד.]] התגלחת הראשונה פסולה, כי שייר שתי שערות, ולכן הגילוח השני נחשב כראשון.}}
גלח ושייר שתי שערות בתגלחתו הראשונה, וחזר וגלחן בתגלחתו שניה - לא עלתה אלא תגלחת ראשונה בלבד. 
{{עוגן|ו}}(ו) 
תגלחת של מצורע - טבילתו והזאתו מעכבים, ושאר כל מעשיו אין מעכבין בו {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א, ג,]]}}
שחיטת צפרים והזאתו ותגלחתו – ביום, ושאר כל מעשיו - בין ביום ובין בלילה 
אלו באנשים, ושאר כל מעשיו - בין באנשים בין בנשים; אלו בכהנים, ושאר כל מעשיו – בין בכהנים בין בישראל. 
{{עוגן|ז}}(ז) 
מצורע מותר בתשמיש המטה בימי גמרו, ואסור בימי ספרו {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה ב|ספרא מצורע פרשה ב, יא.]]}} 
רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף בימי ספרו אסור, ק&quot;ו בימי גמרו. 
אמר רבי חייא: אמרתי לפני רבי שלא היה לו יותם לעוזיה, אלא בימי חלוטו 
אמר לי: אף אני כך אמרתי. 
{{עוגן|ח}}(ח) 
שתי צפרים של מצורע שמתה אחת מהן או שברחה, או שנעשת טרפה - יקח זוג לשניה. 
שחט אחת מהן, ונמצאת שניה של דרור או שנמצאת טרפה - יקח זוג לשניה 
ושתיהם מותרות ויביא שתים בתחלה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|משנה יד, ה.]]}}
שחטה ומתה חברתה או שנעשת טרפה - שתיהן אסורות ויביא שתים בתחלה. 
שחטה בלא עץ ארז ואזוב ושני תולעת, רבי יעקב אומר: הואיל ונשחטה שלא כתקנה - מותרת 
רבי שמעון אומר: הואיל ונשחטה שלא כמצותה - אסורה בהנאה. 
}}

===המצורע במקדש===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|ט}}(ט) 
מצורע טובל בלשכת המצורעים, ובא ועומד בשער ניקנור {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|משנה יד, ח,]] וכן [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ג|ספרא מצורע פרק ג, ד.]]}}
ר' יהודה אומר: לא היה צריך טבילה, שכבר טבל מבערב. 
אמרו לו לא מן השם הוא זה אלא כל הנכנס לעזרה דרך שער ניקנור היה טובל באותה לשכה 
ומביא אשמו ולוגו בידו, ומעמידן בשער ניקנור 
והכהן עומד מבפנים ומצורע מבחוץ, ומצורע מניח ידו תחת ידו של כבש 
והכהן מניח ידו על מצורע, ומוליך ומביא ומעלה ומוריד וסומך שתי ידיו עליו 
ונכנס ושוחט בצפון. 
{{עוגן|י}}(י) 
כל הסמיכות שבמקדש - תכף לסמיכה שחיטה, חוץ מזו שהיתה בשערי נקנור {{הע-שמאל|לעניין הסמיכות בצפון ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/י#ג|תוספתא מנחות י, ג.]]}}
כל הסמיכות שבמקדש היו לצפונו של מזבח, חוץ מזו, שהיתה בשערי נקנור 
שלא יכול ליכנס בעזרה - עד שיזרוק עליו מדם חטאתו ואשמו. 
{{עוגן|יא}}(יא) 
בין שהקדים חטאתו לעולתו ועולתו לחטאתו - מה שעשוי עשוי {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ג|ספרא מצורע ג, יג.]] לעניין הקדים חטאתו לאשמו ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ט|תוספתא ב&quot;ק י, סוף הלכה ט.]]}}
הקדים עולתו לאשמו - יעלו לגבי המזבח וטעונין נסכים, אלא שלא עלו לבעלים לשום חובה 
הקדים חטאתו לאשמו - תעובר צורתו ויצא לבית השרפה.
}}</text>
      <sha1>n8dwbbz7hbr8w3080bnin0qw0im3gwh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416632</id>
      <parentid>1416631</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T06:32:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* אזוב, ארז, תולעת */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7818" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==תוספתא מסכת נגעים פרק שמיני==
===מי מטהר?===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|א}}(א) 
אין מצורע מטהר מצורע אחר, אבל נשאל הוא על הטומאה ועל הטהרה של עצמו 
והכל כשרין לטהר את המצורע, ואפילו טמא מת {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א ה:]] אין מצורע מטהר את המצורע.}}
וכשם שמצוה לטהרן כך מצוה לטמאן. 
וכהן שטמא - מצוה לטהר שנאמר ([[ויקרא יג נט]]) לטהרו או לטמאו. 
ד&quot;א: לטהרו או לטמאו - בארץ ובחוצה לארץ. 
}}

===אזוב, ארז, תולעת===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|ב}}(ב) 
אזוב הכשר לחטאת - כשר למצורע. הזה בו לחטאת - כשר למצורע {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ח|פרה יא, ח,]] כת&quot;ק.}}
ר' אליעזר אומר: עץ ארז ואזוב ושני תולעת האמור בתורה - שלא נעשתה בהן מלאכה. 
{{עוגן|ג}}(ג) 
אמר רבי יהודה: שבתי היתה והלכתי אצל רבי טרפון בביתו {{הע-שמאל|ר' טרפון טיהר מצורעים אחרי החורבן.
אחדות מהתכונות של עץ הארז – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|משנה יד, ו.]] וראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א יג.]]}}
אמר לי: יהודה בני, תן לי סנדלי! ונתתי לו. פשט ידו לחלון, ונתן לי הימנה מקל 
אמר לי: בני, בזו טהרתי שלשה מצורעים 
ולמדתי בה שבע הלכות: שהן של אברית, וראשה {{ב|טרוף,|עלה}} ארכה אמה, ועביה כרביע כרע המטה
חלוק אחד לשנים ושנים לארבעה, מזין שונים ומשלשין 
ומטהרין בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרין בגבולין. 
}}

===הציפורים, מתן הדם והגילוח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|ד}}(ד) 
היה מביא שתי צפרים דרור. ואלו הן? הדרות בעיר {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ה|ספרא מצורע פרק ה, יד,]] וכן [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק א|שם פרק א, ד.]]
לעניין נתינת הדם ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|משנה יד, א,]] וראו גם [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה ב|ספרא מצורע פרשה ב.]]}}
ר&quot;ש בן אלעזר אומר: אלו הן הקובלאות 
שחט את אחת מהן אל כלי חרס על מים חיים, חפר וקברה לפניו. אסור בהנאה 
טבל והזה שבע פעמים על אחת ידו של מצורע, ויש אומרים על מצחו 
ואם הזה עליו מכל מקום - יצא 
וכן היה מזה על השקוף של הבית מבחוץ, ואם היה עליו דם מכל מקום - יצא 
שלחה וחזרה, אפילו שש וחמש פעמים - מותרת באכילה, וכשרה לטהר זו במצורע אחר. 
{{עוגן|ה}}(ה) 
ר' יוסי הגלילי אומר: ריסי עיניו אין צריך לגלח {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ב|ספרא מצורע פרק ב, ה.]] וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ד|משנה יד, ד.]] התגלחת הראשונה פסולה, כי שייר שתי שערות, ולכן הגילוח השני נחשב כראשון.}}
גלח ושייר שתי שערות בתגלחתו הראשונה, וחזר וגלחן בתגלחתו שניה - לא עלתה אלא תגלחת ראשונה בלבד. 
{{עוגן|ו}}(ו) 
תגלחת של מצורע - טבילתו והזאתו מעכבים, ושאר כל מעשיו אין מעכבין בו {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א, ג,]]}}
שחיטת צפרים והזאתו ותגלחתו – ביום, ושאר כל מעשיו - בין ביום ובין בלילה 
אלו באנשים, ושאר כל מעשיו - בין באנשים בין בנשים; אלו בכהנים, ושאר כל מעשיו – בין בכהנים בין בישראל. 
{{עוגן|ז}}(ז) 
מצורע מותר בתשמיש המטה בימי גמרו, ואסור בימי ספרו {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה ב|ספרא מצורע פרשה ב, יא.]]}} 
רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף בימי ספרו אסור, ק&quot;ו בימי גמרו. 
אמר רבי חייא: אמרתי לפני רבי שלא היה לו יותם לעוזיה, אלא בימי חלוטו 
אמר לי: אף אני כך אמרתי. 
{{עוגן|ח}}(ח) 
שתי צפרים של מצורע שמתה אחת מהן או שברחה, או שנעשת טרפה - יקח זוג לשניה. 
שחט אחת מהן, ונמצאת שניה של דרור או שנמצאת טרפה - יקח זוג לשניה 
ושתיהם מותרות ויביא שתים בתחלה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|משנה יד, ה.]]}}
שחטה ומתה חברתה או שנעשת טרפה - שתיהן אסורות ויביא שתים בתחלה. 
שחטה בלא עץ ארז ואזוב ושני תולעת, רבי יעקב אומר: הואיל ונשחטה שלא כתקנה - מותרת 
רבי שמעון אומר: הואיל ונשחטה שלא כמצותה - אסורה בהנאה. 
}}

===המצורע במקדש===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|ט}}(ט) 
מצורע טובל בלשכת המצורעים, ובא ועומד בשער ניקנור {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|משנה יד, ח,]] וכן [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ג|ספרא מצורע פרק ג, ד.]]}}
ר' יהודה אומר: לא היה צריך טבילה, שכבר טבל מבערב. 
אמרו לו לא מן השם הוא זה אלא כל הנכנס לעזרה דרך שער ניקנור היה טובל באותה לשכה 
ומביא אשמו ולוגו בידו, ומעמידן בשער ניקנור 
והכהן עומד מבפנים ומצורע מבחוץ, ומצורע מניח ידו תחת ידו של כבש 
והכהן מניח ידו על מצורע, ומוליך ומביא ומעלה ומוריד וסומך שתי ידיו עליו 
ונכנס ושוחט בצפון. 
{{עוגן|י}}(י) 
כל הסמיכות שבמקדש - תכף לסמיכה שחיטה, חוץ מזו שהיתה בשערי נקנור {{הע-שמאל|לעניין הסמיכות בצפון ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/י#ג|תוספתא מנחות י, ג.]]}}
כל הסמיכות שבמקדש היו לצפונו של מזבח, חוץ מזו, שהיתה בשערי נקנור 
שלא יכול ליכנס בעזרה - עד שיזרוק עליו מדם חטאתו ואשמו. 
{{עוגן|יא}}(יא) 
בין שהקדים חטאתו לעולתו ועולתו לחטאתו - מה שעשוי עשוי {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ג|ספרא מצורע ג, יג.]] לעניין הקדים חטאתו לאשמו ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ט|תוספתא ב&quot;ק י, סוף הלכה ט.]]}}
הקדים עולתו לאשמו - יעלו לגבי המזבח וטעונין נסכים, אלא שלא עלו לבעלים לשום חובה 
הקדים חטאתו לאשמו - תעובר צורתו ויצא לבית השרפה.
}}</text>
      <sha1>nxltm6ovq4skm3o2otoxx1l2xyn6y6n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416633</id>
      <parentid>1416632</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T06:34:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* אזוב, ארז, תולעת */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7816" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==תוספתא מסכת נגעים פרק שמיני==
===מי מטהר?===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|א}}(א) 
אין מצורע מטהר מצורע אחר, אבל נשאל הוא על הטומאה ועל הטהרה של עצמו 
והכל כשרין לטהר את המצורע, ואפילו טמא מת {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א ה:]] אין מצורע מטהר את המצורע.}}
וכשם שמצוה לטהרן כך מצוה לטמאן. 
וכהן שטמא - מצוה לטהר שנאמר ([[ויקרא יג נט]]) לטהרו או לטמאו. 
ד&quot;א: לטהרו או לטמאו - בארץ ובחוצה לארץ. 
}}

===אזוב, ארז, תולעת===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|ב}}(ב) 
אזוב הכשר לחטאת - כשר למצורע. הזה בו לחטאת - כשר למצורע {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ח|פרה יא, ח,]] כת&quot;ק.}}
ר' אליעזר אומר: עץ ארז ואזוב ושני תולעת האמור בתורה - שלא נעשתה בהן מלאכה. 
{{עוגן|ג}}(ג) 
אמר רבי יהודה: שבתי היתה והלכתי אצל רבי טרפון בביתו {{הע-שמאל|ר' טרפון טיהר מצורעים אחרי החורבן.
אחדות מהתכונות של עץ הארז – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|משנה יד, ו.]] וראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א יג.]]}}
אמר לי: יהודה בני, תן לי סנדלי! ונתתי לו. פשט ידו לחלון, ונתן לי הימנה מקל 
אמר לי: בני, בזו טהרתי שלשה מצורעים 
ולמדתי בה שבע הלכות: שהן של אברית, וראשה {{ב|טרוף,|רך}} ארכה אמה, ועביה כרביע כרע המטה
חלוק אחד לשנים ושנים לארבעה, מזין שונים ומשלשין 
ומטהרין בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרין בגבולין. 
}}

===הציפורים, מתן הדם והגילוח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|ד}}(ד) 
היה מביא שתי צפרים דרור. ואלו הן? הדרות בעיר {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ה|ספרא מצורע פרק ה, יד,]] וכן [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק א|שם פרק א, ד.]]
לעניין נתינת הדם ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|משנה יד, א,]] וראו גם [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה ב|ספרא מצורע פרשה ב.]]}}
ר&quot;ש בן אלעזר אומר: אלו הן הקובלאות 
שחט את אחת מהן אל כלי חרס על מים חיים, חפר וקברה לפניו. אסור בהנאה 
טבל והזה שבע פעמים על אחת ידו של מצורע, ויש אומרים על מצחו 
ואם הזה עליו מכל מקום - יצא 
וכן היה מזה על השקוף של הבית מבחוץ, ואם היה עליו דם מכל מקום - יצא 
שלחה וחזרה, אפילו שש וחמש פעמים - מותרת באכילה, וכשרה לטהר זו במצורע אחר. 
{{עוגן|ה}}(ה) 
ר' יוסי הגלילי אומר: ריסי עיניו אין צריך לגלח {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ב|ספרא מצורע פרק ב, ה.]] וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ד|משנה יד, ד.]] התגלחת הראשונה פסולה, כי שייר שתי שערות, ולכן הגילוח השני נחשב כראשון.}}
גלח ושייר שתי שערות בתגלחתו הראשונה, וחזר וגלחן בתגלחתו שניה - לא עלתה אלא תגלחת ראשונה בלבד. 
{{עוגן|ו}}(ו) 
תגלחת של מצורע - טבילתו והזאתו מעכבים, ושאר כל מעשיו אין מעכבין בו {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א, ג,]]}}
שחיטת צפרים והזאתו ותגלחתו – ביום, ושאר כל מעשיו - בין ביום ובין בלילה 
אלו באנשים, ושאר כל מעשיו - בין באנשים בין בנשים; אלו בכהנים, ושאר כל מעשיו – בין בכהנים בין בישראל. 
{{עוגן|ז}}(ז) 
מצורע מותר בתשמיש המטה בימי גמרו, ואסור בימי ספרו {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה ב|ספרא מצורע פרשה ב, יא.]]}} 
רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף בימי ספרו אסור, ק&quot;ו בימי גמרו. 
אמר רבי חייא: אמרתי לפני רבי שלא היה לו יותם לעוזיה, אלא בימי חלוטו 
אמר לי: אף אני כך אמרתי. 
{{עוגן|ח}}(ח) 
שתי צפרים של מצורע שמתה אחת מהן או שברחה, או שנעשת טרפה - יקח זוג לשניה. 
שחט אחת מהן, ונמצאת שניה של דרור או שנמצאת טרפה - יקח זוג לשניה 
ושתיהם מותרות ויביא שתים בתחלה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|משנה יד, ה.]]}}
שחטה ומתה חברתה או שנעשת טרפה - שתיהן אסורות ויביא שתים בתחלה. 
שחטה בלא עץ ארז ואזוב ושני תולעת, רבי יעקב אומר: הואיל ונשחטה שלא כתקנה - מותרת 
רבי שמעון אומר: הואיל ונשחטה שלא כמצותה - אסורה בהנאה. 
}}

===המצורע במקדש===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{עוגן|ט}}(ט) 
מצורע טובל בלשכת המצורעים, ובא ועומד בשער ניקנור {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|משנה יד, ח,]] וכן [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ג|ספרא מצורע פרק ג, ד.]]}}
ר' יהודה אומר: לא היה צריך טבילה, שכבר טבל מבערב. 
אמרו לו לא מן השם הוא זה אלא כל הנכנס לעזרה דרך שער ניקנור היה טובל באותה לשכה 
ומביא אשמו ולוגו בידו, ומעמידן בשער ניקנור 
והכהן עומד מבפנים ומצורע מבחוץ, ומצורע מניח ידו תחת ידו של כבש 
והכהן מניח ידו על מצורע, ומוליך ומביא ומעלה ומוריד וסומך שתי ידיו עליו 
ונכנס ושוחט בצפון. 
{{עוגן|י}}(י) 
כל הסמיכות שבמקדש - תכף לסמיכה שחיטה, חוץ מזו שהיתה בשערי נקנור {{הע-שמאל|לעניין הסמיכות בצפון ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/י#ג|תוספתא מנחות י, ג.]]}}
כל הסמיכות שבמקדש היו לצפונו של מזבח, חוץ מזו, שהיתה בשערי נקנור 
שלא יכול ליכנס בעזרה - עד שיזרוק עליו מדם חטאתו ואשמו. 
{{עוגן|יא}}(יא) 
בין שהקדים חטאתו לעולתו ועולתו לחטאתו - מה שעשוי עשוי {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ג|ספרא מצורע ג, יג.]] לעניין הקדים חטאתו לאשמו ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ט|תוספתא ב&quot;ק י, סוף הלכה ט.]]}}
הקדים עולתו לאשמו - יעלו לגבי המזבח וטעונין נסכים, אלא שלא עלו לבעלים לשום חובה 
הקדים חטאתו לאשמו - תעובר צורתו ויצא לבית השרפה.
}}</text>
      <sha1>5nq0krthq7vpaxjxy56fn0bkrhd4joa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>349052</id>
    <revision>
      <id>1416675</id>
      <parentid>1416159</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T11:41:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ב מס' 20</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1518752" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע&quot;ח-2018

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 1177|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|7973)), ((2699|תיקון|8064)); ((תשע&quot;ט, 1457|תיקון|8118)), ((3068|תיקון מס' 2|8195)), ((3158|תיקון מס' 3|8209)), ((3314|תיקון מס' 4|8231)), ((3331|תיקון מס' 5|8231)), ((3334|תיקון מס' 6|8231)), ((3464|תיקון מס' 7|8244)), ((3470|תיקון מס' 8|8244)), ((3525|תיקון מס' 9|8252)), ((3529|תיקון מס' 10|8252)), ((3547|תיקון מס' 11|8255)), ((3548|תיקון מס' 12|8255)), ((3569|תיקון מס' 13|8259)), ((3594|תיקון מס' 14|8262)), ((4042|תיקון מס' 15|8277)); ((תש&quot;ף, 2|ת&quot;ט|8278)), ((14|תיקון|8281)), ((120|ת&quot;ט|8291)), ((124|תיקון מס' 2|8292)), ((135|תיקון מס' 3|8295)), ((492|תיקון מס' 4|8337)), ((522|ת&quot;ט|8340)), ((568|תיקון מס' 5|8344)), ((571|תיקון מס' 6|8344)), ((574|תיקון מס' 7|8344)), ((918|תיקון מס' 8|8424)), ((1100|תיקון מס' 9|8485)), ((1128|תיקון מס' 10|8491)), ((1130|תיקון מס' 11|8491)), ((1192|תיקון מס' 12|8506)), ((1208|תיקון מס' 13|8510)), ((1258|ת&quot;ט|8524)), ((1258|ת&quot;ט|8524)), ((1258|ת&quot;ט|8524)), ((1380|תיקון מס' 14|8554)), ((1382|הוראת שעה|8554)), ((1433|ת&quot;ט|8565)), ((1433|ת&quot;ט|8565)), ((1479|תיקון מס' 15|8580)), ((1610|תיקון מס' 16|8615)), ((1610|תיקון מס' 17|8615)), ((1672|תיקון מס' 18|8627)), ((1698|תיקון מס' 19|8631)), ((1708|תיקון מס' 20|8633)), ((1710|תיקון מס' 21|8633)), ((1740|תיקון מס' 22|8639)), ((1752|תיקון מס' 23|8642)), ((1784|תיקון מס' 7 (תיקון)|8649)), ((1814|תיקון מס' 24|8661)), ((1824|ת&quot;ט|8662)), ((1973|ת&quot;ט|8689)), ((2032|ת&quot;ט|8699)); ((תשפ&quot;א, 130|תיקון|8818)), ((260|תיקון מס' 2|8849)), ((260|ת&quot;ט|8849)), ((596|תיקון מס' 3|8935)), ((596|תיקון מס' 4|8935)), ((706|תיקון מס' 5|8952)), ((924|ת&quot;ט|8991)), ((982|ת&quot;ט|9003)), ((1392|תיקון מס' 6|9060)), ((1500|תיקון מס' 7|9083)), ((1503|תיקון מס' 8|9083)), ((1504|הוראת שעה [תש&quot;ף] (תיקון)|9083)), ((1504|תיקון מס' 4 [תש&quot;ף] (תיקון)|9083)), ((1712|תיקון מס' 9|9122)), ((1778|ת&quot;ט|9133)), ((1885|תיקון מס' 10|9162)), ((1885|תיקון מס' 10|9162)), ((1998|תיקון מס' 11|9179)), ((2084|תיקון מס' 12|9187)), ((2086|תיקון מס' 7 [תש&quot;ף] (תיקון)|9187)), ((2224|תיקון מס' 4 (תיקון)|9207)), ((2274|תיקון מס' 13|9225)), ((2916|תיקון מס' 14|9314)), ((2925|תיקון מס' 15|9315)), ((3112|תיקון מס' 16|9358)), ((3212|תיקון מס' 17|9393)), ((3546|תיקון מס' 18|9477)), ((3569|תיקון מס' 19|9479)), ((3591|תיקון מס' 20|9484)), ((4030|תיקון מס' 21|9587)); ((תשפ&quot;ב, 17|תיקון|9617)), ((30|תיקון מס' 2|9619)), ((792|תיקון מס' 3|9705)), ((818|תיקון מס' 4|9710)), ((917|תיקון מס' 5|9739)), ((934|תיקון מס' 6|9744)), ((1256|תיקון מס' 7|9829)), ((1338|תיקון מס' 8|9834)), ((1516|תיקון מס' 9|9869)), ((1554|תיקון מס' 10|9882)), ((1818|תיקון מס' 11|9944)), ((1902|תיקון מס' 12|9968)), ((2084|ת&quot;ט|10001)), ((2438|תיקון מס' 14 [צ&quot;ל: תיקון מס' 13]|10071)), ((2644|תיקון מס' 14|10111)), ((2696|ת&quot;ט|10124)), ((2774|תיקון מס' 15|10142)), ((2972|תיקון מס' 16|10176)), ((3464|תיקון מס' 17|10256)), ((3466|תיקון מס' 18|10256)), ((3618|תיקון מס' 19|10277)), ((10286|תיקון מס' 20|10286)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ב-22 --&gt;

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 17(ד)]], [[+|30(2)]] [[+|ו-33]] [[=החוק|לחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], קבעה רשות החשמל ספר אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני כמפורט להלן:

__TOC__

== פרק א': כללי ==

=== סימן א': פרשנות והוראות כלליות ===

@ 1. (תיקון: 29.11.05, 1.6.08, 11.4.11, 9.6.14, 17.11.14, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17, 13.5.19, 24.6.19, 23.9.19, 23.9.19, 27.1.20, 27.1.20, 5.8.20, 25.11.20, 22.2.21, 12.4.21, 14.2.22; תשע&quot;ט-7, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-6, תש&quot;ף-7, תש&quot;ף-11, תש&quot;ף-12, תש&quot;ף-31, תש&quot;ף-32, תש&quot;ף-34, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ב-21) : '''הגדרות'''
: ((בכללים אלו -))
:- &quot;אירוע חריג&quot; - אירוע, שאינו &quot;מצב חריג&quot; כהגדרתו [[באמת מידה 124]], אשר במהלכו הופסקה אספקת החשמל ברציפות למשך שמונה שעות או ל-20,000 צרכנים לפחות, או אירוע של עומס פניות למוקד, או אירוע של תקלה מחשובית או תפעולית נרחבת אצל ספק שירות חיוני המונעת מספק שירות חיוני אפשרות למתן שרות לצרכנים;
:- &quot;אישור תעריף&quot; - מסמך המיישם את החלטות הרשות לגבי יצרן פרטי ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חליפי ותעריפים ליצרן בעד רכישת אנרגיה, רכישת זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שהרשות תקבע את אלה, זאת נוסף על תשלומים ותעריפים החלים על היצרן לפי כל דין. מסמך זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות והוא מתעדכן לפי ההוראות הכלולות בו;
:- &quot;אמפר&quot; - יחידת זרם בסיסית המשמשת להמרה ליחידות קילו-וולט-אמפר (קו&quot;א);
:- &quot;אמצעי תשלום&quot; - לרבות אחד מאלה: הוראת קבע בבנק, כרטיס אשראי, המחאות דחויות, שוברים במזומן, תשלום חשבון צריכה בתדירות חד חודשית, פריסת החוב בחשבון הצריכה, או במונה תשלום מראש;
:- &quot;אנרגיה מוזנת לרשת&quot; - הערך הנמדד בקילוואט לשעה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנראטור או בנקודת חיבור מיתקן ייצור לרשת לפי העניין ובהתאם לקבוע באמות מידה אלה;
:- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - אנרגיה שהוזרמה על ידי יחידת ייצור לרשת של ספק שירות חיוני;
:- &quot;אנרגיה מתחדשת&quot; - אנרגיה שמקורה הבלעדי הוא אחד מאלה: שמש, רוח, מים, פסולת אורגנית, שפכים או תופעת טבע אחרת;
:- &quot;בודק מוסמך&quot; - בעל רישיון של חשמלאי–בודק כאמור [[בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;בניין&quot; - [[כהגדרת &quot;בניין&quot; בחוק התכנון והבנייה]];
:- &quot;בעל מקרקעין&quot; - לרבות המחזיק במקרקעין;
:- &quot;גודל חיבור&quot; - זרם החשמל שניתן לצרוך מהרשת או לספק לרשת בנקודה שבה מותקן מונה, מחושב ביחידות קילו-וולט-אמפר;
:- &quot;דילוג יזום&quot; - החלטה של ספק שירות חיוני שלא לבצע קריאת מונה בפועל לתקופת חשבון מסוימת, הנובעת מצרכי ספק השירות החיוני בלבד;
:- &quot;הגדלת חיבור&quot; - הוספת יכולת האספקה לגודל חיבור קיים;
:- &quot;ההספק הנקי&quot; - ההספק החשמלי של יחידת הייצור, הנמדד בהדקי המחולל, בניכוי הספק הצריכה העצמית של יחידת הייצור ובניכוי הפסדי השנאה, במגוואט;
:- &quot;הודעה&quot; - לרבות חשבון;
:- &quot;הליכי גבייה אזרחיים&quot; - הליכים משפטיים על פי דין לשם גביית חוב של צרכן לספק שירות חיוני;
:- &quot;הסדרי תשלום&quot; - פריסת תשלום חובות של צרכנים בשל צריכת חשמל בתעריף ביתי במקומות צרכנות המשמשים למגורים, באחד מאמצעי התשלום;
:- &quot;הסכם גז&quot; - הסכם לרכישת גז טבעי בין יצרן לבין ספק גז טבעי;
:- &quot;הספק מוקצה בעבור מספק&quot; - ההספק הנקי המותקן, מותאם טמפרטורה בתנאי האתר, שהוקצה למספק לטובת עסקאות פרטיות;
:- &quot;העמסה מרכזית&quot; - שיטת העמסה שלפיה היצרן מעמיד את כל היכולת הזמינה של יחידת הייצור לטובת מנהל המערכת, ומנהל המערכת קובע את תכנית ההעמסה הפרטנית של יחידת הייצור;
:- &quot;העמסה עצמית&quot; - שיטת העמסה שלפיה העמסת יחידת הייצור כולה או חלקה נקבעת על ידי היצרן בהתאם להוראות [[פרק ו' לספר אמות המידה]] ובכפוף לאישור מנהל המערכת, ושאר היכולת הזמינה מועמסת לרשת לפי החלטת מנהל המערכת;
:- &quot;הפסקת חשמל&quot; - הפסקה באספקת חשמל כתוצאה מפעולה יזומה של ספק שירות חיוני המבוצעת במיתקן חשמל של הספק או של היצרן;
:- &quot;הפרעה חולפת&quot; - תקלה שאינה צפויה מראש המשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקתו של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת בחיבורו האוטומטי המוצלח, ללא צורך בהתערבות;
:- &quot;הפרעה ממושכת&quot; - תקלה שאינה צפויה מראש ומשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקה של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת עם חיבור אחרון הצרכנים;
:- &quot;הפרת אמות מידה&quot; - אי-עמידת ספק שירות חיוני באמות מידה אלה, למעט אי-עמידה הנובעת מכך שצרכן לא אפשר גישה של ספק שירות חיוני למיתקן חשמל;
:- &quot;הקטנת זרם&quot; - התקנתו של נתיך המגביל זמנית את זרם החשמל מגודל החיבור המותקן לגודל חיבור קטן יותר;
:- &quot;הרשות&quot; - רשות החשמל, שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק משק החשמל]];
:- &quot;חגים&quot; - שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות יום העצמאות ויום בחירות;
:- &quot;חדר מיתוג&quot; - חדר הכולל אמצעי מיתוג לרשת מתח גבוה;
:- &quot;חוב צריכה&quot; - סכום של חשבון צריכה שלא שולם במועדו;
:- &quot;חוק החשמל&quot; - [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק משק החשמל&quot; או &quot;החוק&quot; - [[חוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חח&quot;י&quot; - חברת החשמל לישראל בע&quot;מ;
:- &quot;חיבור&quot; - קישור בין בניין או מיתקן לבין רשת חשמל לצורך העברת אנרגיה, לרבות שינוי של גודל חיבור קיים; לעניין הגדרה זו, &quot;מיתקן&quot; - מיתקני דרך, מיתקני תקשורת ומיתקני תשתית כהגדרתם [[בחוק התכנון והבנייה]]; החיבור יכיל מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, מכשירים ואבזרים אחרים להולכה וחלוקה של חשמל מרשת החשמל עד למונה;
:- &quot;חיבור זמני&quot; - חיבור המיועד למי שנחוצה לו אספקת חשמל לפרק זמן קצוב שאינו עולה על שלוש שנים;
:- &quot;חיבור חריג&quot; - חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים לחשמל מהרשת, לפי תכנית מתאר ארצית (תמ&quot;א 35) או תוכנית מיתאר מחוזית או מקומית, והכל בכפוף לקבוע [[באמת מידה 35לד]];
:- &quot;חיבור מיוחד&quot; - חיבור שעלותו לא נקבעה בלוחות התעריפים, למעט חיבור חריג;
:- &quot;חמ&quot;י&quot; - חברת החשמל מחוז ירושלים בע&quot;מ;
:- &quot;חצרים&quot; - מקרקעין, שאינם רשומים בפנקסי ספק שירות חיוני על שם צרכן מסוים, אשר הצרכן או מי מטעמו מחזיק בהם, לרבות רכוש משותף כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;חריגה מתוכנית&quot; - פער או סטיה מיכולת זמינה ואנרגיה או מאנרגיה בצריכה או במכירה של חשמל מטעם יצרן, מספק או צרכן פרטי, ביחס לתוכנית מאושרת רלוונטית, למעט בשל השלת צרכן לפי הוראת ספק שירות חיוני או בשל תקלות כשל במערכות ההולכה, החלוקה או ההתקשרות;
:- &quot;חשבון&quot; - חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת;
:- &quot;חשבון צריכה&quot; - הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד אספקת החשמל השוטפת לצרכן ושירותים הקשורים באספקת חשמל זו;
:- &quot;חשבון שירותי רשת&quot; - הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד שירותים שספק שירות חיוני נותן לצרכניו לפי אמות המידה ולפי כל דין במקום הצרכנות לרבות חיבור, הגדלת חיבור, הודעות על הפסקות חשמל, שירותי עע&quot;א, תיקון נתיך, הון מונה, תחזוקת המונה, קריאת מונה, עיבוד נתוני מניה, תקשורת (אמצעי קריאה מרחוק), העברת נתוני הקריאה, אמינות אספקה, חיבור מתקן פי וי באנרגיה מתחדשת לרשת ומערכות תקשורת רלוונטיות, מוקד טלפוני ביחס לתלונות הקשורות לפעילותו;
:- &quot;טעות בחשבון&quot; - כל טעות בחשבונות שערך ספק שירות חיוני, לרבות קביעת הצריכה, הערכת הצריכה, חישוב ויישום התעריף, למעט לעניין [[אמת מידה 13(ז)]];
:- &quot;יחידת ייצור&quot; - כהגדרתה [[בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;יחידת ייצור דו-דלקית&quot; - כהגדרתה [[בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]];
:- &quot;יכולת זמינה&quot; - ההספק הנקי שיחידת הייצור יכולה לספק;
:- &quot;יכולת זמינה ברוטו&quot; - ההספק החשמלי המרבי שיחידת הייצור יכולה לייצר בהדקי הגנרטור בחצי שעה נתונה;
:- &quot;יכולת זמינה לטובת עסקאות פרטיות&quot; - החלק מן היכולת הזמינה המשתנה המשמש את היצרן לביצוע עסקאות פרטיות;
:- &quot;יכולת זמינה משתנה&quot; - החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות היצרן;
:- &quot;יכולת זמינה קבועה&quot; - החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות מנהל המערכת בהתאם לקבוע באמות המידה;
:- &quot;יצרן&quot;, &quot;יצרן פרטי&quot; ו&quot;יצרן חשמל פרטי&quot; - בעל רישיון מותנה, רישיון ייצור או רישיונות ייצור, שאינו ספק שירות חיוני;
:- &quot;יצרן באנרגיה מתחדשת&quot; - יצרן שמיתקן הייצור שלו פועל באמצעות אחת מאלה:
:: (1) אנרגיה מתחדשת בלבד;
:: (2) אנרגיה מתחדשת וכן שימוש בדלק פוסילי ובלבד שמתקיימים שני תנאים אלה:
::: (א) שיעור השימוש בדלק הפוסילי אינו עולה על 15% מסך האנרגיה המיוצרת במיתקן;
::: (ב) השימוש בדלק הפוסילי הכרחי לתמיכה בייצור באמצעות האנרגיה המתחדשת;
:- &quot;יצרן בקוגנרציה&quot; - יצרן המייצר באמצעות יחידת ייצור בקוגנרציה כהגדרתה [[בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]];
:- &quot;יצרן קונבנציונאלי&quot; - כהגדרת יצרן פרטי [[בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;כח עליון&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 130]];
:- &quot;כלי גבייה&quot; - כל אחד מאלה: התקנת מונה תשלום מראש, לרבות מת&quot;מ הכרחי, התקנת נתיך מוקטן וניתוק אספקת החשמל במקום הצרכנות;
:- &quot;לוחות התעריפים&quot; - לוחות שנקבעו [[בכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;מבקש החיבור&quot; - המבקש להתחבר לרשת החשמל של ספק שירות חיוני לצורך רכישת חשמל או מכירתו, קבלת שירותי תשתית או נתינתם או קבלת שירותי גיבוי, בעבורו או בעבור אחרים, לרבות מי שמבקש לשנות גודל חיבור קיים, אשר נפתח לו תיק עבודה במשרדי ספק השירות החיוני;
:- &quot;מ&quot;ו&quot; - מגה-וואט;
:- &quot;מגה וולט אמפר&quot; או &quot;מו&quot;א&quot; - יחידת הספק אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
:- &quot;מודול&quot; - תא פוטו-וולטאי;
:- &quot;מונה&quot; - לרבות כל ציוד המשמש למדידת החשמל;
:- &quot;מונה חכם&quot; - מונה רציף המאפשר קריאה ושידור של נתוני הצריכה או הייצור ברמה רבע שעתית לכל הפחות;
:- &quot;מונה תשלום מראש&quot; או &quot;מת&quot;מ&quot; - כמשמעותו [[באמת מידה 20]];
:- &quot;מת&quot;מ הכרחי&quot; - מונה תשלום מראש שספק שירות חיוני מתקין במקום הצרכנות עקב חובות צריכה של הצרכן, כחלופה לניתוק אספקת החשמל;
:- &quot;מחלק&quot; - בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
:- &quot;מחלק דומיננטי&quot; - חח&quot;י;
:- &quot;מחלק היסטורי&quot; - גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מקיים את התנאים הבאים: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוקת חשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקת חשמל כמשמעותן [[בחוק]] לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו וקיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
:- &quot;מיתקן אגירה&quot; - מיתקן שמאפשר המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
:- &quot;מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני&quot; - מיתקן חשמל שבבעלות ספק שירות חיוני, עד הדקי היציאה של המונה, עד קופסת החיבורים הראשונה או עד המפסק של מיתקן החשמל הפרטי, לפי הקרוב ביותר;
:- &quot;מיתקן חשמל פרטי&quot; - מיתקן חשמל שאינו מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני;
:- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין היתר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן;
:- &quot;מיתקן צריכה ייחודי&quot; - מיתקן המחובר בגודל חיבור הקטן מ-25×1 אמפר;
:- &quot;מכירה מרוכזת&quot; - אספקת חשמל בנקודת מניה אחת למחלק או למקום צרכנות במתח נמוך שבו קיים צרכן אחד הנותן שירות אספקת חשמל לאחרים;
:- &quot;מנהל המערכת&quot; - כהגדרת בעל רישיון לניהול המערכת [[בחוק משק החשמל]];
:- &quot;מנהל מינהל החשמל&quot; - המנהל כהגדרתו [[בחוק משק החשמל]] או כל מי שיבוא במקומו לפי דין;
:- &quot;מסדר מתח עליון&quot; - החלק ממיתקן הייצור בתחום שבין כניסת האנרגיה החשמלית לשנאי הראשי או לשנאים הראשיים עד ליציאה מחצר מיתוג ספק השירות החיוני לכיוון רשת ההולכה, הכולל, בין היתר, שנאי ראשי אחד או יותר, קו הולכה אחד או יותר, מפסיקי זרם, מנתקים, הגנות, אמצעי מדידה ואמצעי החווייה;
:- &quot;מספק&quot; או &quot;מספק פרטי&quot; - צרכן חשמל בעל רישיון הספקה כהגדרתו [[בחוק משק החשמל]], למעט מספק חח&quot;י;
:- &quot;מספק ברירת מחדל&quot; - ספק שירות חיוני רשת, שהוא בעל רישיון הספקה ושהצרכן מחובר אל הרשת שלו;
:- &quot;מערכת מניה&quot; - מערכת של מונים ושנאי מדידה, לרבות כבלי מתח נמוך המשמשים לחיבור בין המונים ושנאי המדידה וארון המונים;
:- &quot;מצב חריג&quot; - כקבוע [[באמת מידה 124]];
:- &quot;מקום צרכנות&quot; - שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין אשר לגביהם נעשה חיבור לרשת החשמל ונרשם לגביהם צרכן פלוני בפנקסי ספק השירות החיוני, לרבות רישומו על מונה שהותקן במקום, אם הותקן;
:- &quot;מש&quot;ב&quot; - מקבץ שעות ביקוש שבו חל תעריף עומס וזמן לפי רמת הביקוש לחשמל: מש&quot;ב פסגה, מש&quot;ב גבע ומש&quot;ב שפל;
:- &quot;נכה הרדיפות והמלחמה בנאצים&quot; - צרכן רשום שהוא זכאי כהגדרתו [[בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס&quot;א-2010]];
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; או &quot;סש&quot;ח&quot; - בעל רישיון לניהול המערכת, בעל רישיון הולכה או בעל רישיון חלוקה, כהגדרתם [[בחוק]], כולל חח&quot;י כבעלת הרישיון שניתן לה לפי [[סעיף 60(ד) לחוק]] ולרבות בעל רישיון ייצור שהשר קבע, לפי [[סעיף 18(ב) לחוק]], כי הוא מרכז חלק מהותי מהייצור במשק החשמל;
:- &quot;ספק שירות חיוני רשת&quot; - בעל רישיון הולכה או מחלק;
:- &quot;עבודות החיבור&quot; - העבודות הכרוכות בביצוע חיבור לרשת החשמל, לרבות תיאום טכני ועבודות משרדיות הקשורים אליהן;
:- &quot;עבודה על חשבון אחרים&quot; או &quot;עע&quot;א&quot; - עבודה המבוצעת ברשת של ספק שירות חיוני לבקשת אדם, למעט עבודות החיבור, או עבודה המבוצעת להקמת רשת חדשה ושבאמות המידה נקבע שיחולו לגביה לוחות תעריפים מהלוחות הקבועים [[בפרק 4.4 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;עומס מזערי&quot; - ההספק המזערי שבו יחידת ייצור יכולה לייצר אנרגיה באופן רציף בהתאם לבדיקות הקבלה שבוצעו לפי אמות מידה אלה;
:- &quot;עומס פניות למוקד&quot; - מצב שבו היקף הפניות היומי למוקד הטלפוני כמשמעותו [[באמת מידה 7ב]] עולה בשיעור של 15 אחוזים לפחות על הממוצע היומי של היקף הפניות המתקבלות במוקד בשלושת החודשים האחרונים;
:- &quot;עסקה פרטית&quot; - התקשרות ישירה למכירת אנרגיה בין יצרן למספק או בין מספק לצרכן במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון;
:- &quot;עסקת רכישה&quot; - כהגדרתה [[בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;פיזור מונים&quot; - התקנת מונה על יד כל מקום צרכנות בבניין קומות;
:- &quot;פנקסי ספק שירות חיוני&quot; - מונים, מכשירי מדידה תקניים, ספרי חשבונות, וכל מכשיר או מסמך אחר אשר משמש את ספק השירות החיוני במהלך עסקיו הרגיל;
:- &quot;צריכה חצי-שעתית&quot; - צריכת האנרגיה של צרכן על פני חצי שעה רצופה מכלל מקורות הייצור בחצרו ומרשת החשמל;
:- &quot;צריכה עצמית של יחידת ייצור&quot; - האנרגיה הנדרשת להפעלת יחידת ייצור;
:- &quot;צריכה שעתית מרבית&quot; - מכפלה של הצריכה החצי-שעתית הגבוהה ביותר שנמדדה בשנה נתונה בשתיים;
:- &quot;צרכן בתעריף מופחת&quot; - צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, הזכאי לתשלום מופחת לפי [[סעיף 31א לחוק]];
:- &quot;צרכן חצר&quot; - צרכן שמחובר ישירות ליחידת ייצור של יצרן שאינו נדרש לרישיון חלוקה בהתאם להוראות [[סעיף 3ב לחוק משק החשמל]];
:- &quot;צרכן מתח גבוה&quot; - צרכן המחובר לרשת מתח גבוה;
:- &quot;צרכן מתח נמוך&quot; - צרכן המחובר לרשת מתח נמוך;
:- &quot;צרכן מתח עליון&quot; - צרכן המחובר לרשת מתח עליון;
:- &quot;צרכן פרטי&quot; - צרכן שהתקשר בעסקה פרטית;
:- &quot;צרכן רשום&quot; - צרכן הרשום לגבי מקום צרכנות, לרבות מספק;
:- &quot;צרכן שאספקת חשמל חיונית לו&quot; - צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, המשתמש במכשיר המנוי [[7ג|בנספח א' לאמת מידה 7ג]] ועומד בתנאיה;
:- &quot;צרכן תעו&quot;ז&quot; - צרכן שהותקן לו מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף עומס וזמן;
:- &quot;קו חיבור&quot; - קו חשמל שתחילתו בקו של רשת חלוקה או רשת הולכה וסיומו בנקודת חיבור למיתקן חשמל פרטי;
:- &quot;ק&quot;ו&quot; - קילו-וואט;
:- &quot;קיבולת אגירה&quot; - כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן אגירה, במונחי קילו-וואט לשעה;
:- &quot;קילו וולט-אמפר&quot; או &quot;קו&quot;א&quot; - יחידת הספק בסיסית, אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
:- &quot;ריבית איחורים&quot; - ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
:- &quot;ריבית החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות;
:- &quot;ריבית פיגורים&quot; - ריבית פיגורים שקבע החשב הכללי בהתאם להוראת תקנון כספים ומשק (התכ&quot;ם) מספר 3.1.0.3 של החשב הכללי, כאשר ריבית הבסיס תהיה בשיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
:- &quot;ריכוז מונים&quot; - התקנת כל המונים המשרתים בניין במקום אחד, שהוא ארון מונים או חדר החשמל, בכניסה לבניין או בקומה בבניין קומות;
:- &quot;ריכוז מונים קומתי&quot; - התקנת קבוצת מונים המשרתים קומה או קומות בבניין קומות, אך לא את כל הבניין, בחדר חשמל;
:- &quot;רישיון מותנה&quot; - רישיון זמני שניתן לאדם ולפיו אם יתקיימו תנאיו והוראות הדין, יינתן לאותו אדם ריש יון ייצור;
:- &quot;רשת החשמל&quot; - רשת חשמל של ספק שירות חיוני;
:- &quot;רשת מתח גבוה&quot; - מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח העולה על 400 וולט ונמוך מ-33 קילוולט (מידות נומינליות);
:- &quot;רשת מתח נמוך&quot; - מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח של 400 וולט (מידות נומינליות);
:- &quot;רשת מתח על&quot; - מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, תחנות מיתוג, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח של 400 קילוולט או יותר (מידות נומינליות);
:- &quot;רשת מתח עליון&quot; - מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, תחנות משנה, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח העולה על 115 קילוולט ונמוך מ-400 קילוולט (מידות נומינליות);
:- &quot;שירותים&quot; - שירותים שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני, לרבות חיבורים לרשת חשמל, שירותי אנרגיה, שירותים הכרוכים ברכישת חשמל, שירותי צריכת חשמל, שירותי הולכה, שירותי חלוקה, שירותי אספקה, שירותי תשתית ושירותי גיבוי;
:- &quot;שירותים נלווים&quot; - שירותים הנדרשים לשם שמירת אמינות ואיכות של הספקת החשמל באמצעות רשת החשמל לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר, אנרגיה ריאקטיבית ועתודות מסוגים שונים;
:- &quot;שירותי רשת&quot; - שירותים הניתנים לצרכן על ידי מחלק במסגרת אחריותו על הרשת, לרבות הזמנות חיבורים חדשים לרשת והגדלת חיבור ים, הודעה ותיאום יזום של הפסקות חשמל, בירור תקלות ברשת והעברה בין קווי הזנה לצורך אספקת חשמל שוטפת, והכל באמצעי ייעודי לצרכן, באופן ישיר ושוטף;
:- &quot;שנאי מדידה&quot; - שנאי מתח וזרם המיועדים למדידת מתחים וזרמים בערכים גבוהים ובמתחים שונים;
:- &quot;שעות עבודה של מחלק&quot; - השעות 7:30 עד 16:00, בימים א' עד ה' שאינם ימי חג;
:- &quot;תוכנית ההעמסה הכללית&quot; - תוכנית העמסה של כלל יחידות הייצור במשק לכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת טרם תחילת ההעמסה, כקבוע [[באמת מידה 93]];
:- &quot;תוכנית ההעמסה הפרטנית&quot; - תוכנית המפרטת את העומס של יחידת ייצור בכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת מספר שעות לפני העמסת היחידה, כקבוע [[באמת מידה 94]];
:- &quot;תכנית העמסה פרטנית יום מראש&quot; - התכנית המועברת על ידי מנהל המערכת ליצרן המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור ביממה העוקבת להגשת התכנית או לתקופה ארוכה יותר לפי המקרים האמורים [[באמת מידה 94א]];
:- &quot;תכנית העמסה פרטנית מעודכנת&quot; - תכנית ההעמסה הפרטנית העדכנית ביותר המועברת על ידי מנהל המערכת המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור;
:- &quot;תוכנית ייצור יומית&quot; - תוכנית יומית שמגיש יצרן למנהל המערכת, המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן כאמור [[באמת מידה 91]];
:- &quot;תוכנית ייצור שבועית&quot; - תוכנית שבועית שמגיש יצרן למנהל המערכת המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן, כאמור [[באמת מידה 90]];
:- &quot;תוכנית צריכה יומית&quot; - תוכנית יומית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כאמור [[באמת מידה 57]];
:- &quot;תוכנית צריכה שבועית&quot; - תוכנית שבועית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כמפורט [[באמת מידה 56]];
:- &quot;תוכנית תחזוקה&quot; - תוכנית שמגיש יצרן למנהל המערכת אשר מפרטת את מועדי ביצוע תחזוקה במיתקן ועל יכולת הייצור המקסימאלית האפשרית ביחידות מגוואט במיתקן, כאמור [[באמת מידה 86]];
:- &quot;תעריפים אחידים&quot; - התעריפים המיועדים למקומות צרכנות שלהם לא מותקן מונה מתאים לתעריף עומס וזמן, ומחושבים על בסיס ממוצעים שנתיים בהתאם לתעריף עומס וזמן ולמאפייני שעות הצריכה בסוגי מקומות הצרכנות, כמפורט להלן:
::- &quot;תעריף ביתי&quot; - תעריף חשמל המיועד לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר ניתן להם אישור לפי הוראות [[סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה]], [[ותקנה 5 לתקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר חוברו כדין לפני כניסת [[החוק]] לתוקף, לבתי תפילה ולמבנים לצרכי חקלאות;
::- &quot;תעריף מאור לרחובות ציבוריים&quot; - תעריף חשמל המיועד למאור לרחובות ציבוריים המופעל רק בשעות הערב והלילה;
::- &quot;תעריף שאינו ביתי&quot; - תעריף חשמל המיועד למבנים שאינם משמשים למגורים בלבד, ובכלל זה מבנים המשמשים למלאכה, לתעשייה או למסחר, למוסדות חינוך ותרבות, למרכזי קליטה, למבנים המשמשים עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח, למרפאות, לבתי חולים, לבתי מלון, למשרדי ממשלה, למבנים המחוברים בחיבור זמני ולקטע של רחוב ציבורי העובר במנהרה;
:- &quot;תעריף אנרגיה&quot; - תעריף שישלם מנהל המערכת בעד רכישת אנרגיה מיצרן קונבנציונאלי שמחובר לרשת ההולכה בהתאם להצעת המחיר החצי-שעתית של היצרן כאמור [[באמת מידה 102]];
:- &quot;תעריף חיבור חריג&quot; - תעריף נורמטיבי לחיבור בתוספת חיוב בעבור הקמת תשתית במסגרת הזמנת חיבור חריג בהתאם לתעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;;
:- &quot;תעריף חריגה ממקדם הספק&quot; - תעריף המוטל עקב סטייה מגודל הרכיב הריאקטיבי עבור כל אחד מהמתחים: עליון, גבוה ונמוך;
:- &quot;תעריף חשמל&quot; - תשלום עבור שימוש בחשמל הנמדד על פי צריכה או העברה בפועל של חשמל, ביחידות של קילוואט לשעה;
:- &quot;תעריף ייצור משוקלל&quot; - כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1;
:- &quot;תעריף מכירה מרוכזת&quot; - תעריף חשמל למחלקים במתח גבוה ולצרכנים במתח נמוך המחלקים ומספקים חשמל לאחר;
:- &quot;תעריף עומס וזמן&quot; או &quot;תעו&quot;ז&quot; - תעריף חשמל המחושב לפי עומס הצריכה המערכתית וזמן הצריכה, ומיועד לצרכנים שלהם מותקן מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף זה;
:- &quot;תעריף צובר&quot; - תעריף החל על מכירת חשמל לרשות הפלסטינית;
:- &quot;תקופת חשבון&quot; - התקופה הנקובה בחשבון הצריכה כתקופה שלגביה נערך החשבון לתשלום בעד הצריכה;
:- &quot;תשלום קבוע&quot; - תשלום המשקף את עלות סל השירותים הבסיסי שספק שירות חיוני או מנהל המערכת מספק לצרכניו או לבעלי רישיונות, לפי העניין; סל השירותים הבסיסי כולל, בין היתר, את השירותים האלה: עריכה, שליחה וגבייה של חשבון; קריאת מונה; עלויות הון ותפעול למונה; שירותי מחלקת מונים; מערך השירותים לקהל; הוצאות פרסום.

@ 2. : '''פרשנות'''
: (א) '''מונחים'''
:: מונח שלא הוגדר [[באמת מידה 1 (הגדרות)]] והוגדר [[בחוק]], תהיה לו המשמעות שניתנה לו [[בחוק]], זולת אם נאמר במפורש אחרת באמות המידה.

@ 3. : (((בוטלה).))

@ 4. (תיקון: 1.3.06) : '''תיעוד'''
: (א) '''פנקסי ספק שירות חיוני'''
:: הפרטים הרשומים בפנקסי ספק שירות חיוני יהוו ראייה לכאורה לכל עניין הרשום בהם, לרבות זהות הצרכן, גודל החיבור ומצב החשבון בין הצרכן לבין ספק השירות החיוני.

@ 4א. (תיקון: 11.5.15; תשפ&quot;א-6) : '''שמירת סודיות ומערכות המידע - יחידת ניהול המערכת בחח&quot;י'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;מידע סודי&quot; - כל מידע (Information), ידע (Know-How), ידיעה, מסמך, תכתובת, תוכנית, נתון, מודל, חוות דעת, תיאור, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם, המכילים ידיעה או עשויים לשמש מקור לדעה, מסקנה וכל דבר אחר כיוצא בזה, אשר נוצרו בידי מנהל המערכת או אשר הועברו למנהל המערכת בכתב או בכל צורה או דרך של שימור ידיעות בצורה חשמלית, אלקטרונית, אופטית, מגנטית או אחרת, אשר נוגעים לפעילותם של יצרני החשמל הפרטיים והמספקים הפרטיים, לרבות נתוני ייצור, נתוני הספקה ופרטי הסכם הגז וכל מידע הנגזר ממנו והנוגע להפעלת תחנת הכוח של היצרן אשר הגיעו לידי מנהל המערכת, לרבות במסגרת סקר צריכת הגז הראשוני, במסגרת סקר צריכת הגז המחייב ובתקופת ההפעלה המסחרית של מיתקן הייצור במסגרת רישיון הייצור;
::- &quot;מנהל המערכת&quot; - יחידת ניהול המערכת בחח&quot;י;
::- &quot;נציגים מורשים&quot; - בעלי תפקידים במנהל המערכת אשר מנהל היחידה הודיע לרשות כי הם בעלי הרשאת גישה למידע סודי וחתמו על התחייבות לשמירת סודיות.
: (ב) '''סודיות'''
:: (1) מנהל המערכת ישמור מידע סודי בסודיות בפני כל אדם, לרבות עובדים, יועצים, קבלנים של ספק השירות החיוני או צדדים שלישיים, זולת בעלי התפקידים האלה:
::: (א) הנציגים המורשים;
::: (ב) רואה חשבון חיצוני של ספק השירות החיוני אשר מיועד לעסוק בבקרה או בביקורת על מנהל המערכת.
:: (2) מנהל המערכת לא יעתיק מידע סודי בכל צורה שהיא, לרבות שכפול, צילום, והדפסה.
:: (3) מנהל המערכת לא יעשה שימוש במידע הסודי, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, למעט שימוש מותר לפי אמות המידה והדין.
:: (4) מנהל המערכת יחתום על התחייבות לשמירת סודיות מול היצרן לגבי פרטי הסכם גז וכן לגבי כל מידע סודי מסחרי אחר אשר היצרן יעביר אליו. ההתחייבות לשמירת סודיות תעמוד בתוקף עד 5 שנים לאחר פקיעת רישיון היצרן או לפי קביעה אחרת של יושב ראש רשות או מי שהוא הסמיך לכך.
:: (5) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, מנהל המערכת ינקוט באמצעים המפורטים להלן:
::: (א) מידע סודי הנמצא בעותק קשיח ימוספר ויקוטלג ברשימת מלאי. המידע הסודי ורשימת המלאי יישמרו בכספת אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליה.
::: (ב) יבוצע רישום סדיר של כל הוצאת מידע סודי הנמצא בעותק קשיח מהכספת. רישום זה יכלול תאריך ושעת הוצאת המידע הסודי, השם והתפקיד של המשתמש במידע הסודי, מטרת השימוש ותאריך ושעת החזרת המידע הסודי לכספת.
::: (ג) מידע סודי הנמצא במדיה אלקטרונית יישמר במחשבים ייעודיים המופרדים פיזית ממערכת המחשוב הכללית של ספק שירות חיוני, ואלה יהיו מוגנים על ידי מערכות הרשאה אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליהם.
: (ג) '''מערכות מידע'''
:: (1) מנהל המערכת יתחזק את מערכות המחשוב שלו.
:: (2) עם פקיעת תוקפו של רישיון הייצור של היצרן ישיב מנהל המערכת לרשות היצרן את כל המידע ואת כל העתקיו של המידע שהוגשו למנהל המערכת במהלך התקופה.
:: (3) חח&quot;י תפעל לכך שהנציגים המורשים לא יהיו רשאים לייעץ או להיות שותפים לפעולותיה הנוגעות לרכישת גז טבעי ולקביעת מדיניותה בנוגע לנושאי גז טבעי ככל שהדבר עלול להוות ניגוד עניינים או לפגוע בשוויון בניהול המערכת.

@ 5. (תיקון: 26.10.08, 9.6.14, 25.11.15) : '''הודעות'''
: (א) '''כללי משלוח'''
:: (1) כל הודעה שעל ספק שירות חיוני לתת לצרכן על פי אמות מידה אלו, תינתן בכתב בולט לעין ותישלח באמצעות שירותי דואר או שליח.
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ניתן לשלוח את ההודעה בכל אמצעי דיגיטלי, לרבות פקסימילה, דואר אלקטרוני, אינטרנט, מסרון וכדומה, שהצרכן המציא לספק השירות החיוני.
:: (3) יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (1) כאילו התקבלה אצל הצרכן עד 7 ימי עבודה לאחר משלוחה, אלא אם כן הוכח אחרת; הוכח כי ההודעה הגיעה אחרי המועד האמור מטעמים התלויים בספק השירות החיוני, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן עבור כל יום עיכוב את הסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (4) יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (2) כאילו התקבלה אצל הצרכן 72 שעות לאחר הפקתה ושליחתה, אלא אם כן הוכח אחרת.

@ 6. (תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 27.9.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ריבית'''
: (א) '''ריבית וריבית פיגורים'''
:: (1) ספק שירות חיוני יגבה ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שלא שולמו לו במועד וישלם ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שהוא לא שילם במועד.
:: (2) במקרה של החזר תשלומים שנגבו ביתר, בשל טעות בחשבון, ישלם ספק שירות חיוני ריבית החשב הכללי.
:: (3) ספק שירות חיוני יתאים את תחשיבי החוב לשינויי ריבית הפיגורים וריבית החשב הכללי באופן שוטף, וללא קשר לעדכון תעריפי חשמל.
: (ב) '''ריבית בהסדרי תשלום'''
:: במצבים המפורטים להלן יגבה מחלק מצרכנים רשומים המחויבים בתעריף ביתי ריבית כמפורט להלן:
:: (1) לגבי חשבון צריכה שלא שולם במועדו - ריבית פיגורים מן המועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל או עד למועד שבו נעשה עמו הסדר תשלום, ככל שנעשה, לפי המוקדם מביניהם.
:: (2) לגבי חוב צריכה המשולם בהסדרי תשלום, לרבות במת&quot;מ - ריבית איחורים.
:: (3) לגבי חוב צריכה של צרכן בתעריף מופחת, המשולם באמצעות מת&quot;מ, לרבות מת&quot;מ הכרחי - ריבית החשב הכללי.
:: (4) לגבי יתרת חוב שנותרה לתשלום לאחר שהצרכן הפר הסדר תשלום - ריבית פיגורים, החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום.

@ 7. (תיקון: 7.9.06, 9.6.14, 2.12.14, 30.4.20, 5.8.20; תש&quot;ף-21, תש&quot;ף-22, תשפ&quot;א-12, תשפ&quot;א-17) : '''תשלום לצרכנים בשל הפרת אמות מידה'''
: (א) '''אופן וחובת התשלום'''
:: (1) ספק שירות חיוני אשר יפר כלפי צרכן אחת או יותר מאמות המידה, ישלם לצרכן בשל ההפרה, בתוך 60 ימים ממועד סיום ההפרה, תשלום בסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 אם נקבע או בסכום אחר שנקבע באמת מידה מסוימת. התשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בלבד בהתאם לימי העבודה ממועד תחילת ההפרה עד מועד סיום ההפרה.
:: (2) איחר ספק השירות החיוני בהעברת התשלום לצרכן, ישא התשלום ריבית פיגורים מהיום ה-61 ממועד סיום ההפרה עד יום העברת התשלום בפועל לצרכן.
:: (3) התשלום לצרכן יבוצע באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה או בחשבון השירות של הצרכן; אם אין לצרכן חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת לתשלום, או אם סכום התשלום גבוה מסכום החשבון שעל הצרכן לשלם לספק השירות החיוני, יבוצע התשלום באמצעות העברתו בפועל ישירות לצרכן.
: (ב) '''אירועים חריגים'''
:: הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג.

@ 7א. (תיקון: 26.10.08, 4.4.11, 17.11.14, 2.12.14, 27.9.17, 22.3.18, 15.11.18, 6.3.19, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 26.5.21, 17.11.21; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-12, תשפ&quot;ב-19) : '''מידע'''
: (א) '''העמדת מידע לרשות הציבור'''
:: ספק השירות החיוני יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
:: (1) קיומן של אמות המידה המסדירות את פעילותו - זכויות וחובות הצרכן וספק השירות החיוני;
:: (2) דוח שנתי המסכם את פעילות ספק השירות החיוני בתחום תלונות הציבור;
:: (3) דקות אי-אספקה, כמות אנרגיה בלתי מסופקת ותדירות הפרעות ברשת, בהתאם להוראות אלה, לפי העניין:
::: (א) על ידי מנהל המערכת - בייצור ובקווי הולכה ובתחנות מיתוג ותחנות משנה, בכל שנה קלנדרית ובכל אחת מארבע השנים שקדמו לשנה הקלנדרית;
::: (ב) על ידי בעל רישיון חלוקה - בקווי חלוקה מתח גבוה, שנאים וקווי מתח נמוך, ברמה ארצית, מחוזית, נפתית, ופרטנית לכל קו חלוקה, בכל שנה קלנדרית ובכל אחת מארבע השנים שקדמו לשנה הקלנדרית;
:: (4) סך ההספק המותקן המצטבר הארצי של מתקנים פוטו–וולטאים בהתאם לקבוע [[בפרק ח' סימן ג']], בחלוקה לפי תעריף ביתי ותעריף שאינו ביתי;
:: (5) לעניין בעל רישיון הולכה ומחלק - מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם, בטבלה כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו;
:: (6) לעניין מנהל המערכת - הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת זיהום לקוט&quot;ש, בטבלה כקבוע בנספח ב' לאמת מידה זו;
:: (7) באירוע חריג - טבלה ובה פרטים אלה: הרשת שבה אירעה התקלה באספקת החשמל, סוג הציוד שבו אירעה התקלה, היקף התקלה (הספק ומספר צרכנים), מועד משוער לתיקון התקלה, סטאטוס הטיפול ואמצעי טיפול חלופיים בתקלה, ככל שיש כאלה;
:: (8) לעניין מנהל המערכת ומחלק - נתוני רשת המתח הגבוה, העליון והעל ונתוני תחנות הכוח שלהן נשמר מקום ברשת, נתוני חיבורים ונתונים של עבודות על חשבון אחרים בהתאם לטבלאות א' עד י&quot;א שבנספח ג' לאמת מידה זו;
:: (9) לעניין מנהל המערכת - דוח חודשי של נתונים על שינויי תדר המערכת כפי שנרשמו אצל מנהל המערכת, בהתאם לטבלה שבנספח ד' לאמת מידה זו;
:: (10) לעניין מחלק - דוח שנתי בדבר ההספק המותקן המצטבר הארצי של מיתקנים פוטו–וולטאים ברשת החלוקה, בהתאם לטבלאות שבנספחים ה' ו-ו' לאמת מידה זו;
:: (11) לעניין בעל רישיון חלוקה - דוח רבעוני המפרט את רשימת מיתקני הייצור שקיבלו תשובה לבקשה להתחבר לרשת החלוקה, דוח רבעוני המפרט את רשימת מיתקני הייצור שחוברו לרשת ודוח סטטיסטי לשר לשנה קלנדרית, והכול בהתאם לטבלאות שבנספח ז'.
: (א1) '''פרסום נתוני גבייה מצרכנים ביתיים'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
::: (א) מידע על אודות האפשרות להסדרי תשלום, לאמצעי תשלום והעלויות הכרוכות בכך;
::: (ב) אופן הפנייה לרשות החשמל בתלונה נגד ספק שירות חיוני.
:: (2) נוסף על המידע לפי סעיף קטן (1), מחלק יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
::: (א) מידע על אודות מספר ניתוקי חשמל בשנה הקלנדרית האחרונה (להלן - השנה האחרונה) בשל איחור בתשלום חשבון צריכה;
::: (ב) מספר ניתוקי חשמל בשנה האחרונה בשל חוב צריכה של צרכנים בתעריף מופחת;
::: (ג) מידע על אודות שיעור הערכות הצריכה והדילוגים היזומים שספק השירות החיוני ביצע בשנה האחרונה;
::: (ד) מספר התקנות מת&quot;מ בשנה האחרונה;
::: (ה) מידע על אודות משך הזמן הממוצע שחלף בשנה האחרונה בין מועד עריכת חשבונות הצריכה לבין תשלום החשבונות בפועל.
:: (3) הפרסום יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני רשת ויתעדכן אחת לשנה עד חודש מאי.
:: (4) ספק שירות חיוני רשת ישלח למחלקות רווחה ברשויות מקומיות ולארגונים חברתיים, לפי בקשתם, עלון מידע מעודכן בדבר האפשרות להסדרי תשלום; הבקשה תוגש באופן מקוון באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני.
: (א2) '''פרסום נתונים בנוגע לסקרי חיבור ומתן התחייבות חיבור לרשת'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם לגבי כל סקר חיבור שהתבקש ממנו לבצע את הנתונים האלה:
::: (א) המועד שבו בוצע התשלום בעבור ביצוע סקר החיבור;
::: (ב) ההספק המבוקש;
::: (ג) טכנולוגיית המיתקן;
::: (ד) המכסה, כהגדרתה [[באמת מידה 35כו1]] (להלן באמת מידה זו - המכסה), שבמסגרתה מבקש החיבור מעוניין להקים את המיתקן;
::: (ה) מיקום המיתקן המבוקש;
::: (ו) המועד הצפוי להשלמת סקר החיבור.
:: (2) נתן מנהל המערכת התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו5]] (להלן באמת מידה זו - התחייבות לחיבור), יפרסם מנהל המערכת את הנתונים האלה:
::: (א) מועד מתן ההתחייבות לחיבור;
::: (ב) מיקום המיתקן המתוכנן;
::: (ג) הטכנולוגיה והמכסה המבוקשת;
::: (ד) ההספק שלו ניתנה התחייבות לחיבור ותוקף ההתחייבות לחיבור.
:: (3) פקעה התחייבות לחיבור, יפרסם מנהל המערכת הודעה כי ההתחייבות לחיבור פקעה.
:: (4) המחלק יפרסם בכל שנה נתונים בנוגע לחיבורים המוגבלים לפי [[סעיף (ב1) לאמת מידה 35יב]], אשר אושרו, חוברו או הושלמו לאחר הסרת המגבלות, באותה שנה קלנדרית, והכול בהתאם לנוסח שבטבלה יב, בנספח ג' לאמת המידה.
: (א3) '''פרסום סקרים'''
:: (1) מנהל המערכת או מחלק , לפי העניין, יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, סקרי היתכנות, סקרי תכנון וסקרי חיבור שהכין, במלואם, בתום שבעה ימי עבודה ממועד שליחת הסקרים למבקש ולא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה מאותו מועד.
:: (2) אם קיימים בסקר מידע או נתון אשר לדעת מבקש הסקר יש להשאירם חסויים, לרבות בשל היותם סוד מסחרי, יודיע מבקש הסקר למנהל המערכת או למחלק, לפי העניין, בתוך שבעה ימי עבודה ממועד קבלת הסקר, על המידע או הנתונים אשר יש להשאירם חסויים ואת הנימוקים לסודיותם; מנהל המערכת או המחלק יחליט, בתוך שבעה ימי עבודה, אם לגלות את המידע או הנתון, במלואו או בחלקו, ויודיע על כך בתשובה מנומקת בכתב למבקש הסקר.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (1), אם הודיע מבקש הסקר על מידע או נתונים שיש להשאירם חסויים לפי סעיף קטן (2), מנהל המערכת או מחלק, לפי העניין, יפרסם את הסקר בתום 7 ימי עבודה ממועד שליחת תשובתו לפי סעיף קטן (2) למבקש הסקר, ובלבד שהרשות לא הורתה לו אחרת בשל פנייה שביצע מבקש הסקר לפי [[סעיף 37 לחוק משק החשמל]].
: (א4) '''פרסום מידע על אודות מצב הרשת'''
:: (((החל מיום 1.10.2022):))
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, מידע על אודות האפשרות לשילוב מיתקני ייצור פוטו-וולטאים במקומות צרכנות על בסיס המקום הפנוי הקיים ברשת, ויחולו לעניין פרסום המידע ההוראות האלה:
::: (א) המידע יכלול את מצב הרשת המצרפי בכל אזור וכן את מדד עומס הרשת והאפשרות לחיבור, תוך התייחסות להיקף ההספק שניתן לחבר במקום;
::: (ב) ספק השירות החיוני רשת יאפשר לבצע חיפוש מידע על אודות מצב הרשת במתח נמוך, במתח גבוה או במתח עליון, על פי כתובת פרטנית של מקום צרכנות, ברמה של יישוב, רחוב ומספר בית, וגם על בסיס קואורדינטות; תוצאת החיפוש לגבי מתח גבוה ולגבי מתח נמוך תכלול מידע ראשוני בדבר האפשרות לשלב מיתקן ייצור לרשת במקום הצרכנות ובדבר ההספק המרבי שניתן לשלב במקום זה; תוצאת החיפוש לגבי מתח עליון תכלול מידע ראשוני כאמור בעבור האזור שבו נמצא מקום הצרכנות ולא בעבור המיקום המסוים.
:: (2) אם לפי תוצאות חיפוש שמפרסם ספק שירות חיוני רשת בהתאם לסעיף קטן (1) אין מקום פנוי ברשת לצורך שילוב מיתקן במקום הצרכנות או שסך ההספק הפנוי ברשת נמוך מההספק שאותו ביקש הצרכן לבדוק לצורך שילוב מיתקן ייצור, יציין הספק שירות חיוני רשת, במסגרת תוצאת החיפוש האמורה, גם את המועד שבו צפויה השלמת פיתוח הרשת הנוגעת בדבר, אשר תאפשר קליטת מיתקני ייצור נוספים.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, מפת פוטנציאל לשילוב מיתקני ייצור פוטו-וולטאים לרשת, בחלוקה אזורית, על בסיס המקום הפנוי הצפוי במערכת ההשנאה (תחמ&quot;ש) וברשת ההולכה; הפרסום יוצג בנוגע לחמש שנים קדימה, בתצוגה נפרדת בעבור כל שנה.
:: (4) מידע שמתפרסם לפי סעיף זה יכלול את מצב הרשת המצרפי בכל אזור וכן את מדד עומס הרשת והאפשרות לחיבור, תוך התייחסות להיקף ההספק שניתן לחבר בכל אזור בהתאם לתוכנית הפיתוח הנוגעת בדבר.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), לגבי עדכון המידע בפרסומים לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:
::: (א) נתוני רשת ההולכה יעודכנו, לכל הפחות, בכל חצי שנה קלנדרית ונתוני מערכת ההשנאה יעודכנו, לכל הפחות, בכל רבעון קלנדרי; המידע לגבי הפוטנציאל הפנוי לשילוב ברשת החלוקה, לאחר קיזוז המיתקנים שכבר חוברו, יעודכן, לכל הפחות, בכל יום; ספק שירות חיוני רשת יציין בפרסום את מועד עדכון הנתונים האחרון שנעשה;
::: (ב) אם ספק שירות חיוני רשת לא עדכן את הנתונים בהתאם לתדירות הקבועה בסעיף קטן זה, והוגשה במועד שבו הנתונים לא היו מעודכנים כאמור בקשה לשילוב מיתקן ייצור פוטו-וולטאי אשר ניתנה לגביה תשובת מחלק שלילית בשל זמינות הרשת, ישיב ספק השירות החיוני רשת לצרכן שהגיש את הבקשה את התשלום בעד הרישום לבקשה, ששילם לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 35כ2]], ולעניין בקשה לשילוב מיתקן במתח גבוה - ישיב לו גם את התשלום בעד בדיקת הבקשה ששילם;
::: (ג) לצורך פרסום הנתונים ועדכונם בהתאם לתדירות הקבועה בפסקה (א), יעביר מנהל המערכת לספק שירות חיוני רשת, לפי בקשתו, את המידע הדרוש לצורך כאמור.
: (ב) '''אופן ומועד פרסום המידע'''
:: (1) המידע יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו ויועבר לארגוני הצרכנים לא יאוחר מ-60 ימים מיום שהוצג בפני הגורמים המאשרים אותו אצל ספק השירות החיוני או מיום חובת פרסומו לפי כל דין, לפי העניין.
:: (2) המידע האמור בסעיף (א)(1) יובא בחשבון החשמל, אחת לשנה.
:: (3) הדוח האמור בסעיף (א)(2) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו לא יאוחר מ-1 ביוני בכל שנה.
:: (4) המידע האמור בסעיף (א)(7) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני בתוך 12 שעות מתחילת הפסקת החשמל באירוע החריג ועד תום האירוע.
:: (5) המידע האמור בסעיפים (א1)(1)(א) ו-(ב) יובא גם בצרופות לחשבון הצריכה, אחת לשנה, וכן על גבי התראה שנייה לפי [[אמת מידה 24(ב)(3)(ו)]].
:: (6) על אף האמור בסעיף קטן (1), המידע האמור בסעיף (א)(8) יוצג במשרדי רשות החשמל בלבד.
:: (7) הנתונים האמורים בסעיף (א2)(1) יפורסמו באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד התשלום בעבור סקר החיבור.
:: (8) הנתונים האמורים בסעיף (א2)(2) יפורסמו באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד מתן ההתחייבות לחיבור.
:: (9) ההודעה האמורה בסעיף (א2)(3) תפורסם באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעת תוקף ההתחייבות לחיבור.
: (ג) '''מועד עדכון המידע'''
:: (1) המידע האמור בסעיפים (א)(3), (5) ו-(6) יעודכן אחת לשנה או אחת לרבעון בהתאם למועדי הפקת הדוחות אצל ספק השירות החיוני.
:: (2) המידע האמור בסעיף (א)(4) יעודכן אחת לשבוע, ביום ג', ואם חל חג ביום ג' - ביום החול הראשון שאחריו.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : {{ממורכז|'''נספח א' [[7א|לאמת מידה 7א (מידע)]]''' {{ש}} מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם - יפורסם על ידי בעל רישיון הולכה או מחלק}}
: תשלום קבוע (לא כולל מע&quot;מ)
{|
! מרכיב התשלום !! סכום
|-
| מונה ותפעול המונה ||
|-
| קריאת המונה ||
|-
| הפקת חשבון ||
|-
| שליחת חשבון ||
|-
| מוקד שירות צרכנים ||
|-
| גבייה ||
|-
| סה&quot;כ ||
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[7א|לאמת מידה 7א (מידע)]]''' {{ש}} הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת הזיהום הנוצר בשל ייצור זה - יפורסם על ידי מנהל המערכת (((בתקופה הקובעת: יפורסם על ידי תפ&quot;ט)))}}
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | יצרן !! rowspan=&quot;2&quot; | סוג דלק !! colspan=&quot;4&quot; | נתוני ייצור חודשיים (נתונים משתנים מחודש לחודש) !! rowspan=&quot;2&quot; | רמת זיהום לקוט&quot;ש ביחס לפחם (נתון קבוע)
|-
! אלפי טון !! מיליארד קוט&quot;ש !! אחוזי ייצור !! אחוזי עלות
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | חברת החשמל לישראל בע&quot;מ || פחם || || || || || 100%
|-
| סולר || || || || ||
|-
| מזוט || || || || ||
|-
| גז || || || || ||
|-
| אחר || || || || ||
|-
| colspan=&quot;2&quot; | יצרני חשמל פרטיים - חשמל קונבנציונאל || || || || ||
|-
| colspan=&quot;2&quot; | יצרני חשמל פרטיים - אנרגיות מתחדשות || לא רלוונטי || || || ||
|-
| colspan=&quot;2&quot; | סה&quot;כ || || || 100% || 100% ||
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח ג' [[לאמת מידה 7א]]''' {{ש}} נתוני רשת מתח העל, העליון והגבוה ותחנות הייצור המחוברות אליה}}
@ : '''א. נתונים ביחס למקטע רשת המתח העל והעליון - יפורסם על ידי מנהל המערכת:'''
: {|
! שם מעגל !! מתחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות) !! לתחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות) !! מתח (קילו וולט) !! זרם תרמי במעגל (אמפר) !! זרם שיא חורף אחרון במעגל (אמפר) !! זרם שיא קיץ אחרון במעגל (אמפר) !! זרם ממוצע שנתי במעגל (אמפר)
|-
| || || || || || || ||
|}
@ : '''ב. נתונים ביחס לשנאים בתחנות מיתוג ומשנה - יפורסם על ידי מנהל המערכת:'''
: {|
|-
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! שם תחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות) !! הספק נקוב בשנאי (מגה וולט אמפר) !! השנאה מרמת מתח (קילו וולט) !! השנאה לרמת מתח (קילו וולט) !! עומס מרבי בחורף בשנאי (מגה וולט אמפר) !! עומס מרבי בקיץ בשנאי (מגה וולט אמפר) !! ייצור מחובר לשנאי בצד המתח הגבוה (מגה וואט) !! שיא ייצור חורף (מגה וואט) !! שיא ייצור קיץ (מגה וואט) !! יתירות קיימות בשנאי (מגה וואט)
|-
| || || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''ג. נתונים ביחס למקטע רשת המתח הגבוה - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה:'''
: {|
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד מעגל !! שם מעגל !! שם תחמ&quot;ש !! שם שנאי שממנו יוצא הקו !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר) !! שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט)
|-
| || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''ד. נתונים למעגלים ברשת המתח הגבוה המיועדים לשדרוג בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה'''
: {|
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד מעגל !! שם המעגל !! שם תחמ&quot;ש שממנה יוצא המעגל !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר) !! שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) !! מועד מתוכנן לסיום העבודה !! סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) !! יכולת תרמית לאחר שדרוג (אמפר)
|-
| || || || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''ה. נתונים למעגלים חדשים ברשת המתח הגבוה בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה'''
: {|
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד המעגל !! שם המעגל !! שם תחמ&quot;ש שממנה יוצא המעגל !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) !! מועד מתוכנן לסיום העבודה !! סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) !! יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)
|-
| || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''ו. נתונים למעגלים ברשת המתח העל והעליון ולקווים המיועדים לשדרוג ברשת זו - יפורסם על ידי מנהל המערכת'''
: {|
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד המעגל !! שם המעגל !! שם תחמ&quot;ש שממנה יוצא המעגל !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר) !! שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) !! מועד מתוכנן לסיום העבודה !! סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) !! יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)
|-
| || || || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''ז. נתונים למעגלים חדשים ברשת המתח העל והעליון בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית - יפורסם על ידי מנהל המערכת'''
: {|
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד המעגל !! שם המעגל !! שם תחמ&quot;ש שממנה יוצא המעגל !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) !! מועד מתוכנן לסיום העבודה !! סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) !! יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)
|-
| || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''ח. נתונים ביחס לתחנות כוח אשר מחוברות לרשת החשמל במתח על, עליון וגבוה - יפורסם על ידי מנהל המערכת ובעל רישיון חלוקה'''
: {|
! שם תחנת הכוח !! הספק נקוב של תחנה קונבנציונלית/קוגנרציה (name-plate) או הספק פנלים ב-PV או הספק טורבינות רוח בחוות רוח (מגה וואט) !! הספק הממירים (ב-PV) (מגה וואט או מגה וולט אמפר) !! ההספק השמור לתחנה בהתאם לסקר החיבור (מגה וואט) !! הספק שיא שיצא מהתחנה בשלוש שנים אחרונות (מגה וואט) !! הספק התחנה ברישיון (מגה וואט) !! הספק התחנה בפועל (מגה וואט) !! גודל החיבור של המיתקן (מגה וואט) !! שם המעגל בכניסה לתחנת הכוח !! שם המעגל ביציאה מתחנת הכוח !! שם התחמ&quot;ש שאליה מחוברת לתחנת הכוח
|-
| || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''ט. נתונים ביחס לתחנות כוח שלהן נשמר מקום ברשת במתח על, עליון וגבוה וטרם הגיעו להפעלה מסחרית - יפורסם על ידי מנהל המערכת ובעל רישיון חלוקה:'''
: {|
! שם תחנת הכוח !! הספק נקוב של תחנה קונבנציונלית/קוגנרציה (name-plate) או הספק פנלים ב-PV או הספק טורבינות רוח בחוות רוח (מגה וואט) !! הספק הממירים (ב-PV) (מגה וואט או מגה וולט אמפר) !! ההספק השמור לתחנה בהתאם לסקר החיבור (מגה וואט) !! הספק שיא שיצא מהתחנה בשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט) !! הספק שיא שיצא מהתחנה בשנה שקדמה לשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט) !! הספק שיא שיצא מהתחנה בשנתיים שקדמו לשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט) !! הספק התחנה ברישיון (מגה וואט) !! הספק התחנה בפועל (מגה וואט) !! גודל החיבור של המיתקן שהוזמן (מגה וולט אמפר) !! שם תחמ&quot;ש שאליה מחוברת תחנת הכוח
|-
| || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''י. חיבורים חדשים והגדלות חיבור למתח גבוה ונמוך - יפורסם על ידי מחלק'''
: {|
! מספר הזמנה !! מחוז בחברת החשמל !! יישוב !! גודל חיבור באמפר !! תאריך פתיחת הזמנה !! תאריך הנפקת שובר תשלום 10% !! תאריך תשלום מקדמה 10% על ידי המזמין !! תאריך השלמת התיאום הטכני !! תאריך יעד לאישורי רשויות !! תאריך חפירה מתוכנן !! תאריך סיום חפירה בפועל !! תאריך סיום עבודות מבוקש !! תאריך הנפקת שובר תשלום שני 70%
|-
| || || || || || || || || || || || ||
|}
: '''חיבורים חדשים והגדלות חיבור למתח גבוה ונמוך (המשך טבלה י')'''
: {|
! תאריך תשלום שני 70% על ידי המזמין !! תאריך תחילת ביצוע עבודות החיבור !! תאריך סיום ביצוע עבודות בפועל !! תאריך תשלום אחרון !! תאריך תשלום בדיקת מיתקן !! תאריך בדיקת מיתקן ומתן מתח למיתקן !! תאריך תחילת עיכוב ראשון על ידי מזמין !! תאריך סיום עיכוב ראשון על ידי מזמין !! תאריך תחילת עיכוב שני על ידי מזמין !! תאריך סיום עיכוב שני על ידי מזמין !! סה&quot;כ מספר עיכובי מזמין !! סה&quot;כ מספר ימים של עיכובי מזמין
|-
| || || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''יא. הזמנת עבודות על חשבון אחרים במתח גבוה ונמוך - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה'''
: {|
! מספר הזמנה !! מחוז בחברת החשמל !! יישוב !! תאריך פתיחת הזמנה !! תאריך הנפקת שובר תשלום 15% !! תאריך תשלום מקדמה 15% על ידי המזמין !! תאריך השלמת התיאום הטכני !! תאריך יעד לאישורי רשויות !! תאריך קבלת אישורי רשויות בפועל !! תאריך יעד לגמר הביצוע המתואם !! תאריך יעד לביצוע חפירה !! תאריך סיום חפירה בפועל
|-
| || || || || || || || || || || ||
|}
: '''הזמנת עבודות על חשבון אחרים במתח גבוה ונמוך (המשך טבלה י&quot;א)'''
: {|
! תאריך הנפקת שובר תשלום שני 85% !! תאריך תשלום שני 85% על ידי המזמין !! תאריך תחילת ביצוע עבודות החיבור !! תאריך תשלום אחרון !! תאריך סיום ביצוע עבודות בפועל !! תאריך תחילת עיכוב ראשון על ידי מזמין !! תאריך סיום עיכוב ראשון על ידי מזמין !! תאריך תחילת עיכוב שני על ידי מזמין !! תאריך סיום עיכוב שני על ידי מזמין !! סה&quot;כ מספר עיכובי מזמין !! סה&quot;כ מספר ימים של עיכובי מזמין
|-
| || || || || || || || || || ||
|}
@ (תיקון: תשפ&quot;ב-12) : '''יב. תשובות לחיבור מוגבל למיתקן תחבורתי ציבורי - יפורסם על ידי המחלק'''
: {|
! מספר !! מספר הזמנה/שם הצרכן !! אזור !! גודל החיבור המבוקש (MVA) !! תאריך הגשת בקשת מידע לחיבור !! מועד החיבור המבוקש !! מועד תשובת המחלק !! מועד החיבור שניתן בתשובת מחלק !! מועד הגשת בקשה לחיבור מוגבל !! גודל חיבור מינמלי שנדרש (MVA) !! טווח שעות לחיבור המינימלי !! גודל חיבור מקסימלי שנדרש (MVA) !! טווח שעות לחיבור המקסימלי !! המועד המבוקש לקבלת החיבור המוגבל !! מועד מתן החיבור המוגבל בפועל
|-
| || || || || || || || || || || || || || ||
|}

@ : {{ממורכז|'''נספח ד' [[לאמת מידה 7א]]''' {{ש}} דוח חודשי של נתונים על שינויי תדר המערכת כפי שנרשמו אצל מנהל המערכת}}
{|
! זמן !! התדר
|-
| style=&quot;text-align: center&quot; | dd/mm/yy hh:ss || style=&quot;text-align: center&quot; | ff.ffff
|}

@ : {{ממורכז|'''נספח ה' [[לאמת מידה 7א]]''' {{ש}} נתוני הספק של מיתקנים בטכנולוגיה פוטו–וולטאית המחוברים לרשת החלוקה שלהם הסדרה בתוקף ברמה חודשית}}
{|
! הספק מותקן למיתקן בודד !! הסדרה תעריפית של רשות החשמל (מס' ישיבה) !! מחלק !! הספק מותקן שבעבורו קיים אישור מחלק {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy !! סך הספק מותקן {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy !! מספר מערכות שבעבורן קיים אישור מחלק {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy !! מספר מערכות מותקנות {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy
|-
| rowspan=&quot;24&quot; | 0–50
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה ראשונה (ישיבה 216)
| חח&quot;י || style=&quot;background-color: black;&quot; | || || style=&quot;background-color: black;&quot; | ||
|-
| חמ&quot;י || style=&quot;background-color: black;&quot; | || || style=&quot;background-color: black;&quot; | ||
|-
| מחלק היסטורי || style=&quot;background-color: black;&quot; | || || style=&quot;background-color: black;&quot; | ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה שנייה (ישיבה 302)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה שלישית (ישיבה 375)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה רביעית (ישיבה 389)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה חמישית (ישיבה 417)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה שביעית (ישיבה 478)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | בלא הגבלת גודל
| rowspan=&quot;4&quot; | רכיב ייצור + פרמיה (ישיבה 145)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | 0–5,000
| rowspan=&quot;4&quot; | מונה נטו (ישיבה 389)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | 0–25
| rowspan=&quot;4&quot; | מונה נטו אחיד (ישיבה 460)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;16&quot; | 51–12,000
| rowspan=&quot;4&quot; | P.V בינוני (ישיבה 284)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | P.V בינוני (ישיבה 356א)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | P.V מכרזי קרקע חלוקה (ישיבה 346)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הליך תחרותי (ישיבה 506)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|}

@ : {{ממורכז|'''נספח ו' [[לאמת מידה 7א]]''' {{ש}} נתונים על הספק מותקן של מיתקנים בטכנולוגיה פוטו–וולטאית המחוברים לרשת ההולכה, שלהם הסדרה בתוקף על פי הסדרתם ברמה חודשית}}
{|
! הסדרה תעריפית של רשות החשמל (מס' ישיבה) !! הספק מותקן שבעבורו קיים אישור תעריף {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy !! סך הספק מותקן {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy
|-
| P.V הולכה (ישיבה 325) || ||
|-
| P.V הולכה (ישיבה 344) || ||
|-
| P.V הולכה (ישיבה 347) || ||
|-
| P.V הולכה (ישיבה 385) || ||
|-
| מכרזי קרקע (443) || ||
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח ז' [[לאמת מידה 7א]]'''}}
@ : {{ממורכז|דוח רבעוני - רשימת מיתקני ייצור שקיבלו תשובה לבקשה להתחבר לרשת - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה}}
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | מס&quot;ד !! rowspan=&quot;2&quot; | מחוז בחח&quot;י !! rowspan=&quot;2&quot; | אזור מנהלי בחח&quot;י !! rowspan=&quot;2&quot; | יישוב !! rowspan=&quot;2&quot; | תאריך הגשת הבקשה על ידי היזם !! rowspan=&quot;2&quot; | תאריך פתיחת הזמנה !! rowspan=&quot;2&quot; | מס' הזמנה !! rowspan=&quot;2&quot; | מס' ההסדרה של הרשות שעל פיה מבוקש החיבור !! rowspan=&quot;2&quot; | מועד מבוקש על ידי היזם לחיבור המיתקן לרשת !! rowspan=&quot;2&quot; | הספק מיתקן הייצור המבוקש (בקילו-וואט) !! rowspan=&quot;2&quot; | האם הבקשה כוללת חיבור חדש לשילוב או להגדלת חיבור קיים? !! rowspan=&quot;2&quot; | מתח הרשת !! colspan=&quot;2&quot; | למיתקן ייצור במתח גבוה !! colspan=&quot;2&quot; | למיתקן ייצור במתח נמוך !! rowspan=&quot;2&quot; | תשובת המחלק למבקש החיבור !! rowspan=&quot;2&quot; | המועד המתוכנן להפעלה מסחרית !! rowspan=&quot;2&quot; | סיבות לדחיית הבקשה {{מוקטן|(אם נדחתה - מתוך רשימת תשובות אפשריות כמפורט מטה)}} !! rowspan=&quot;2&quot; | נימוקים לתשובת מחלק שלילית לחיבור !! colspan=&quot;3&quot; | פרוט נתונים במסגרת תשובת מחלק חיובית מוגבלת
|-
! שם קו המתח הגבוה שאליו יחובר המיתקן !! שם תחנת משנה שאליה מחובר המיתקן !! שם קו המתח הנמוך שאליו יחובר המיתקן !! שם תחנת הטרנספורמציה שאליה יחובר המיתקן !! האם הוטל על בעל המיתקן להתקין אמצעי להגבלת זרם (כן/לא) !! מגבלת הוצאת הספק מהמיתקן (כן/לא) !! מס' השעות שבהן צפויה מגבלת הספק (שעות)
|-
| 1 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| 2 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| 3 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|}
: רשימת סיבות אפשריות:
: • תשובת מחלק חיובית.
: • תשובת מחלק חיובית מוגבלת.
: • תשובת מחלק שלילית לתעריף.

@ : {{ממורכז|דוח רבעוני - רשימת מיתקני ייצור שחוברו לרשת}}
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | מס&quot;ד !! rowspan=&quot;2&quot; | מחוז בחח&quot;י !! rowspan=&quot;2&quot; | אזור מנהלי בחח&quot;י !! rowspan=&quot;2&quot; | יישוב !! rowspan=&quot;2&quot; | תאריך הגשת הבקשה על ידי היזם !! rowspan=&quot;2&quot; | תאריך פתיחת הזמנה !! rowspan=&quot;2&quot; | מס' הזמנה !! rowspan=&quot;2&quot; | מס' ההסדרה של הרשות שעל פיה מבוקש החיבור !! rowspan=&quot;2&quot; | מועד מבוקש ידי על היזם לחיבור המיתקן לרשת !! rowspan=&quot;2&quot; | גודל מיתקן הייצור המבוקש (בקילו וואט) !! rowspan=&quot;2&quot; | האם הבקשה היא לחיבור או חדש להגדלת חיבור קיים? !! rowspan=&quot;2&quot; | מתח הרשת !! colspan=&quot;2&quot; | למיתקן ייצור במתח גבוה !! colspan=&quot;2&quot; | למיתקן ייצור במתח נמוך !! rowspan=&quot;2&quot; | מועד הפעלה מסחרית בפועל !! rowspan=&quot;2&quot; | הסיבה לדחיית המועד החיבור הנדרש או לאי-עמידה בו !! colspan=&quot;3&quot; | פרוט נתונים במסגרת תשובת מחלק חיובית מוגבלת
|-
! שם קו המתח הגבוה שאליו חובר המיתקן !! שם תחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן !! שם קו המתח הנמוך שאליו חובר המיתקן !! שם תחנת הטרנספורמציה שאליה חובר המיתקן !! האם הוטל על בעל המיתקן להתקין אמצעי להגבלת זרם (כן/לא) !! מגבלת הוצאת הספק מהמיתקן (כן/לא) !! מס' השעות שבהן צפויה מגבלת הספק (שעות)
|-
| 1 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| 2 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| 3 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|}

@ : {{ממורכז|דוח סטטיסטי לשר לשנה קלנדרית}}
{|
! חודש !! מס' המיתקנים שחוברו לרשת מתח גבוה !! סך הספק המיתקנים שחוברו לרשת במתח הגבוה (MW) !! הספק ממוצע למיתקן (MW) !! מס' המיתקנים שחוברו לרשת המתח הנמוך !! סך הספק המיתקנים שחוברו לרשת במתח הנמוך (MW) !! הספק ממוצע למיתקן (KW) !! אחוז מימוש מכסה תעריפית (בפירוט לכל מכסה) !! מס' מיתקני מתח גבוה שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מספר) !! סך הספק מיתקני מתח גבוה שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מ&quot;ו) !! מס' מיתקני מתח נמוך שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מספר) !! סך הספק מיתקני מתח נמוך שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מ&quot;ו) !! מס' מיתקני מתח גבוה שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מספר) !! סך הספק מיתקני מתח גבוה שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מ&quot;ו) !! מס' מיתקני מתח נמוך שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מספר) !! סך הספק מיתקני מתח נמוך שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מ&quot;ו) !! סיבות מרכזיות אופייניות למתן תשובה שלילית לבקשת החיבור !! אחוז מימוש מהמכסה התעריפית היו אילו מחוברים מיתקנים שנענו בשלילה לרשת
|-
| שנה קודמת || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| ינואר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| פברואר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| מרס || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| אפריל || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| מאי || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| יוני || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| יולי || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| אוגוסט || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| ספטמבר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| אוקטובר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| נובמבר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| דצמבר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| סה&quot;כ לשנה || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| סה&quot;כ כללי || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|}

@ 7ב. (תיקון: 6.2.12, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 19.2.18, 23.9.19, 25.11.20, 2.12.20; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-31, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-15, תשפ&quot;א-28) : '''מוקדי שירות של ספק שירות חיוני רשת'''
: באמת מידה זו -
:- &quot;אמצעי דיגיטלי מקוון&quot; - אמצעי התקשרות של צרכן עם ספק שירות חיוני רשת, שאינו שיחה טלפונית, ובכלל זה אתר האינטרנט והיישומון של ספק השירות החיוני רשת;
:- &quot;בירור חשבון&quot; - בקשת צרכן לקבלת מידע בשל טעות בחשבון החשמל, שאינה כוללת ביצוע פעולות שוטפות הקשורות בחשבון החשמל, ובכלל זה תשלומים, הפקות אישורים, קריאת מונה ודחיית תשלום;
:- &quot;טיפול בתקלה&quot; - טיפול בתלונת צרכן בשל תקלה שמקורה במתח נמוך בלבד המזין את מיתקן הצרכן במקום הצרכנות;
:- &quot;מוקד תקשורת כתובה&quot; - מוקד בירורים בנושאים צרכניים באמצעות שיחוח (צ'אט) או מסרון;
:- &quot;מענה אנושי מקצועי&quot; - מענה טלפוני הניתן על ידי עובדים שהוכשרו לספק מענה בטלפון;
:- &quot;מענה קולי&quot; - מענה שאינו אנושי, המאפשר לצרכן ביצוע פעולות בנושאים צרכניים;
:- &quot;סיום התקשרות&quot; - הודעת צרכן שנמסרה לפי [[סעיף (א) לאמת מידה 17]], בעניין בקשתו לניתוק חיבור החשמל מרשת החשמל;
:- &quot;תקלה מערכתית כללית בהספקת השירות&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]].
: (א) '''מוקדי שירות'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מוקד טלפוני שבו יינתן שירות רב-תכליתי בכל הנושאים הקשורים לצרכנות ולאספקת חשמל.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה קולי בעברית ובערבית בנושאים הקשורים לצרכנות ולאספקת חשמל.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה אנושי מקצועי בנושאי בירור חשבון, טיפול בתקלה וסיום התקשרות.
:: (4) נוסף על האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3), יעמיד ספק שירות חיוני רשת לרשות צרכניו גם אמצעים דיגיטליים מקוונים שאינם נכללים במוקד הטלפוני ובמוקד התקשורת הכתובה, שבאמצעותם יוכל צרכן להעביר פניות לספק השירות החיוני רשת.
: (ב) '''שעות פעילות המוקדים בנושאי צרכנות ואספקת חשמל'''
:: (1) נציגי השירות הטלפוני ישיבו לפניות הטלפוניות המגיעות למוקד הטלפוני לפי שעות הפעילות כמפורט להלן:
::: (א) בנושאי צרכנות, ובכלל זה בנושאי בירור חשבון וסיום התקשרות, יינתן מענה אנושי מקצועי בימים א' עד ה', מהשעה 8:00 עד השעה 19:00, למעט בחגים;
::: (ב) בנושאי אספקת חשמל, תקלות ומפגעים יינתן מענה אנושי מקצועי בכל שעות היממה ובכל ימות השנה;
::: (ג) בנושאי עבודות הקשורות במדור התכנון, מדור בודקים ומדור מתכננים, יינתן מענה אנושי ומקצועי בימים א' עד ה' מהשעה 8:00 עד השעה 15:00, למעט בחגים;
::: (ד) ביום שאינו יום עבודה של ספק השירות החיוני רשת, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן בהודעה מוקלטת, את הימים והשעות של פעילותו במוקד הטלפוני, וכן יודיע על המוקדים הנוספים שבהם הוא זמין בשעות שבהן המוקד הטלפוני אינו זמין.
:: (2) במוקד התקשורת הכתובה, אם ספק השירות החיוני רשת מפעיל מוקד שכזה, יינתן מענה בימים א' עד ה', משעה 8:00 עד השעה 19:00, למעט בחגים.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יספק מענה קולי לביצוע פעולות של תשלום חשבונות, הצטרפות להוראת קבע, דיווח קריאת מונה בתעריף אחיד וכל שירות אחר שהורתה לו הרשות, שיפעל בכל שעות היממה ובכל ימות השנה, למעט במצב חירום כהגדרתו [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 29א]] או בקרות אירוע חריג; ספק שירות חיוני רשת רשאי לכלול במענה הקולי, לפי שיקול דעתו, פעולות בעניין מוצרים ושירותים המשתנים מזמן לזמן.
: (ג) '''זמן מתן מענה'''
:: (1) המוקד הטלפוני, הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות, ייתן, בשעות פעילות המענה האנושי בנושאי צרכנות כאמור בסעיף (ב)(1) (להלן - שעות הפעילות בנושאי צרכנות), מענה אנושי מקצועי לצרכנים לפי סעיף זה, לאחר מתן האפשרות לבחור את סוג השירות ואת שפת המענה האנושי.
:: (2) ככלל, בפניות למוקד טלפוני העוסקות בנושאי טיפול בתקלה, סיום התקשרות ובירור חשבון, לא יעלה משך זמן ההמתנה למענה אנושי בשעות הפעילות בנושאי צרכנות על 6 דקות מתחילת השיחה, אלא אם כן בחר הצרכן לקבל שירות השארת הודעה שהוצע לו על ידי ספק השירות החיוני רשת בהתאם להוראות סעיף קטן (4), בשינויים המחויבים.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לחרוג מזמן המענה הקבוע בסעיף קטן (2), בהתאם להוראות אלה:
::: (א) שיעור השיחות בנושאי טיפול בתקלה, בירור חשבון וסיום התקשרות שבהן משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי עולה על 6 דקות מתחילת השיחה, לא יעלה על 15 אחוזים מתוך כלל השיחות בנושאים כאמור המתקבלות במוקד הטלפוני, בחישוב ממוצע חצי שנתי; החישוב יבוצע פעמיים בשנה, בחודשים מרס וספטמבר, בעבור חצי השנה הקלנדרית שקדמה לרבעון שבו בוצע החישוב;
::: (ב) ספק שירות חיוני רשת רשאי לפנות לרשות בדיעבד ולבקש אישור על חריגה נוספת, מעבר לשיעור שנקבע בפסקה (א).
:: (3א) חרג ספק שירות חיוני רשת מזמן המענה האנושי לשיחה שנקבע לפי סעיף קטן (2), ישלם תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1; חובת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תחול לגבי חריגה מזמן המענה שאושרה לפי סעיף קטן (3).
:: (4) בכל נושא שאינו מבין הנושאים המפורטים בסעיף קטן (2), נציגי השירות הטלפוני ישיבו בתוך שלוש דקות לפניות המגיעות למוקד; על אף האמור, אם זמן ההמתנה הצפוי לקבלת מענה אנושי עולה על 3 דקות, יודיע על כך ספק השירות החיוני רשת לצרכן במענה קולי, לא יאוחר משתי דקות מתחילת השיחה, ויאפשר לצרכן השארת הודעה ובקשה לשיחה חוזרת של נציג המוקד הטלפוני אל הצרכן; ספק השירות החיוני רשת יחזור אל הצרכן במענה אנושי בתוך שלוש שעות ממועד השארת ההודעה במוקד הטלפוני; השאיר הצרכן הודעה כאמור פחות משעתיים לפני תום יום העבודה, רשאי ספק השירות החיוני רשת לחזור לצרכן במענה אנושי ביום העבודה הבא ולא יאוחר משלוש שעות ממועד תחילת יום העבודה.
:: (5) חזר ספק השירות החיוני רשת לצרכן כאמור בסעיף קטן (4) והצרכן לא ענה, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן בהודעה קולית או במסרון את טווח השעות שבהן יחזור בשנית לצרכן, ובלבד שהמועד שבו יחזור לצרכן יהיה לא יאוחר משלוש שעות מהמועד שבו מסר הודעה או שלח מסרון כאמור; חזר ספק השירות החיוני רשת לצרכן בפעם השנייה כאמור והצרכן לא ענה, יודיע לו, בהודעה קולית או במסרון, כי מאחר שלא ענה עליו לפנות למוקד השירות מחדש.
: (ג1) '''דיווחים'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יאסוף וינטר נתונים על אודות דפוסי המענה וזמני ההמתנה למענה אנושי לצרכנים הפונים למוקד הטלפוני בנושאי הצרכנות השונים ועל פי פעולת הנציג.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יפרסם באתר האינטרנט שלו את השיעור הממוצע החצי שנתי של כלל הפניות שעמדו בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי בנושאי סיום התקשרות, טיפול בתקלה ובירור חשבון; בתקופה שעד יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022), ספק השירות החיוני רשת יבצע פרסום כאמור אחת לחצי שנה ואילו בתקופה החל מיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) ואילך, יבצע פרסום כאמור אחת לשנה.
: (ד) '''פעילות המוקד בשעות עומס'''
:: (1) במצבי עומס הקשורים בצרכנות יעמיד ספק השירות החיוני רשת את המוקד הטלפוני לרשות צרכניו ויאפשר מתן מענה אנושי ככל הניתן ועל פי תור הפניה, לרבות מענה קולי בדבר המידע הרלוונטי לעניין הקשור במצב העומס שנוצר.
:: (2) במצבי עומס הנובעים מאי-אספקת חשמל ברשת מתח העל, העליון והגבוה בלבד, יעמיד ספק השירות החיוני רשת לרשות צרכניו מענה קולי בדבר קיום התקלה על פי איזור והצגת זמן משוער לסיום הטיפול, ככל שהוא ידוע.
: (ה) '''פעילות באירוע חריג'''
:: בקרות אירוע חריג או תקלה מערכתית כללית בהספקת השירות -
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יפעיל את המוקד הטלפוני לדיווח על תקלות הנובעות מאי אספקת החשמל (להלן - מוקד חירום); מוקד החירום יפעל בכל ימי השבוע במשך כל שעות היממה והוא יתוגבר בכוח אדם ככל שיידרש לצורך מענה הולם לאירוע.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה קולי בדבר קיום התקלה באספקת החשמל על פי איזור וזמן משוער לסיום הטיפול ככל שידוע; מענה אנושי יינתן על פי תור.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יפעל ככל הניתן כדי להעמיד לרשות צרכניו שירות לקבלת מסרונים בקרות אירוע חריג, אשר יופעל אוטומטית ככל האפשר, עם הגדרת האירוע החריג, כמפורט להלן:
::: (א) נרשם צרכן לשירות קבלת הודעות במסרונים ממוקד החירום, יביא לידיעתו ספק השירות החיוני רשת מידע בדבר קיום התקלה באספקת חשמל ככל שניתן ובהתבסס על המידע הקיים אצלו לגבי תקלות ברשת מתח גבוה בלבד, על פי האזור הרלוונטי לצרכן וזמן משוער לסיום הטיפול;
::: (ב) מזמן שהוגדר האירוע כאירוע חריג ועד לסיום האירוע, יישלח לצרכן, לפי התור האוטומטי, מסרון מעודכן.
:: (4) ספק השירות החיוני רשת יזום קשר טלפוני עם צרכן שנרשם לקבלת שירות טלפון יזום; צרכן זכאי לשירות טלפון יזום אם במועד הרישום הציג אסמכתא להיותו עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית; במסגרת שירות טלפון יזום, ועל מנת שיעודכנו התושבים באזור הרלוונטי, יביא מוקד החירום לידיעת הצרכן את קיום התקלה באספקת החשמל, הטיפול הנדרש לה, סטאטוס הטיפול ככל שידוע ומועד משוער להחזרת הזרם ככל שידוע; ספק השירות החיוני רשת יבדוק, בין היתר, אפשרויות לאספקת גנראטורים ואת התקיימותם של תנאים המצריכים מענה (([במקור: ספק שירות חיוני רשת])) מיוחד לטיפול, תוך שקילת כלל החלופות שיאפשרו מתן המענה המיוחד, ככל שניתן ובכפוף לכל דין.
:: (5) נתן ראש אגף צרכנות ברשות לספק שירות חיוני רשת, הנחיות נוספות מעבר לאמור באמת מידה זו, בהתאם לנסיבות המקרה ובכפוף לכל דין, ינהג ספק השירות החיוני רשת לפי ההנחיות.
: (ו) '''תיעוד שיחות למוקד הטלפוני'''
:: ספק השירות החיוני רשת יקליט את השיחות הטלפוניות המתקבלות במוקד הטלפוני וישמור את ההקלטות לתקופה שלא תפחת משנה ממועד ההקלטה; הודעה על ההקלטה תינתן לצרכן במסגרת המענה הקולי.

@ 7ג. (תיקון: 27.9.17, 5.8.20, 11.8.21; תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3) : '''צרכנים שאספקת החשמל חיונית להם'''
: (א) '''רישום'''
:: (1) ספק שירות חיוני ירשום צרכן העומד בכל התנאים המפורטים להלן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו:
::: (א) הצרכן רשום בספרי ספק השירות החיוני ומחויב בתעריף ביתי. לעניין זה ייחשבו כצרכנים רשומים גם ילדיו הקטינים של הצרכן הרשום, בן או בת הזוג שלו או כל אדם אחר, אשר חולקים עימו את משק הבית.
::: (ב) הצרכן המציא לספק השירות החיוני הצהרה ערוכה לפי הטופס שבנספח ב' לאמת מידה זו וחתומה בידו, על הימצאות המכשיר ושימוש בו על ידי הצרכן הרשום או מי שנחשב לצרכן רשום לפי סעיף קטן (א), במקום הצרכנות, אשר כוללת במסגרתה גם את האישורים הנדרשים לעניין אותו מכשיר לפי נספח א' לאמת מידה זו.
:: (2) ההצהרה כאמור בסעיף קטן (1)(ב) תוגש אחת לשנתיים או אחת לשלוש שנים, לפי המפורט בנספח א' לגבי המכשיר שנעשה בו שימוש במקום הצרכנות, או במקרה של אחד מהשינויים הבאים: שינוי במצב הרפואי, שינוי כתובת או שינוי במכשיר הנמצא בשימוש.
:: (3) לא הומצאה הצהרה מעודכנת כאמור בסעיף קטן (2), יבוטל הרישום של הצרכן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, ובלבד שספק השירות החיוני הוציא מכתב התראה לצרכן, לא יאוחר מחודשיים לפני תום כל תקופה של שנתיים או של שלוש שנים, לפי העניין.
: (ב) '''פרסום'''
:: ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את המכשירים הרפואיים החיוניים המנויים בנספח א' לאמת מידה זו ואת הטופס המצורף כנספח ב' לאמת מידה זו.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 7ג]]'''}}
@ : '''מכשיר רפואי חיוני הוא מכשיר מהמפורטים להלן:'''
: {|
! width=&quot;30%&quot; | המכשיר !! width=&quot;40%&quot; | האישורים הנדרשים שיש לכלול {{ש}} במסגרת ההצהרה לפי נספח ב' !! width=&quot;30%&quot; | תוקף
|-
| מכשיר הנשמה בשימוש ביתי (מנשמים) ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
: 3. אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
| הזכאות טעונה חידוש כל שלוש שנים
|-
| לב מלאכותי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
: 3. אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
| הזכאות טעונה חידוש כל שלוש שנים
|-
| מחוללי חמצן לשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר BPAP בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר CPAP בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר דיאליזה ביתית ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת חולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר משעל בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר סקשיין בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מייארבו בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| HIGH FLOW בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
|  מכשיר IPV בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[לאמת מידה 7ג]]'''}}
@ : '''הצהרה על שימוש במכשיר רפואי חיוני'''

@ : '''הנחיות:'''
@ : 1. הדפס את הטופס הזה ומלא אותו בצבע שחור או כחול כהה בלבד.
: 2. אנא דאג שהרופא ימלא את הדף הנוסף.
: 3. אנא דאג שהרופא המטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר יחתום על הטופס לאחר מילויו.
: 4. אם ההצהרה היא לגבי שימוש במכשיר הנשמה בשימוש ביתי או בלב מלאכותי, נדרש גם אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים; בלא אישור זה הטופס אינו בתוקף.
: 5. אנא דאג לשלוח את הבקשה אל מוקד השירות של ספק השירות החיוני.

@ : '''פרטי הצרכן הרשום:'''
@ : 1. {| style=&quot;width: 600px; table-layout: fixed;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot;| פרטים אישיים של הצרכן הרשום !! מס' חוזה !! שם משפחה !! שם פרטי !! שנת לידה !! מצב משפחתי
|-
| || || || || style=&quot;text-align: center;&quot; | ר/נ/ג
|}
:  פרטי הקטין בנו/בתו של הצרכן הרשום או בן/בת הזוג של הצרכן הרשום, או כל מי שחולק עם הצרכן הרשום את משק הבית, אשר עושה שימוש במכשיר:
: (אם הקטין הוא הזכאי שאספקת החשמל חיונית לו, יש לצרף ספח תעודת זהות שבו רשום הקטין)
: 2. {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | פרטים אישיים של המשתמש במכשיר !! שם משפחה !! שם פרטי !! שנת לידה
|-
| || ||
|}
@ : '''כתובת מקום הצרכנות ופרטי התקשרות עם הצרכן הרשום:'''
: 3. {| style=&quot;width: 800px; table-layout: fixed;&quot;
! rowspan=&quot;3&quot;| כתובת מגורים עיקרית !! עיר/יישוב !! שכונה !! רחוב !! מס' בית !! כניסה !! קומה !! דירה
|-
| || || || || || ||
|-
! מיקוד || !! הערות || colspan=&quot;4&quot; |
|}
: 4. {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | פרטי קשר !! טלפון בבית !! טלפון נייד !! מספר נוסף
|-
| || ||
|}

@ : '''מידע חשוב'''
@ : לפני אישור בקשה זו תיבחן ההצהרה לעניין שימוש במכשיר בכפוף לרשימת המכשירים הרפואיים החיוניים שבנספח א' [[כללים אלו|לאמת מידה 7ג לכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע&quot;ח-2018]] (להלן - נספח א').
: 1. כחלק מבקשה זו, על המבקש להמציא לחברה אמצעי קשר זמינים לצורך עדכונים ובירורים.
: 2. בקשה מסוג זה תוגש כל שנתיים או כל שלוש שנים, בהתאם לסוג המכשיר וכמפורט בנספח א', או במקרה של אחד מהשינויים האלה: שינוי במצב הרפואי, שינוי כתובת או שינוי במכשירים הנמצאים בשימוש; אי-עמידה בתנאי זה עשויה להביא לביטול הזכאות.
: 3. בקשה זו נוגעת לנושא ניתוק זרם החשמל עקב אי-עמידה בתשלום חשבון צריכה שוטף, אך לא עקב חובות בשל צריכה שלא כדין/תקלה/עבודה יזומה על ידי החברה.
: 4. בעת תקלה תינתן עדיפות לטיפול בצרכנים בעלי בקשה מסוג זה, אך אין החברה מתחייבת לכך והדבר כפוף לצרכים תפעוליים.
: 5. לצרכנים המגישים בקשה זו מומלץ להחזיק מקור כוח חלופי לשעת חירום לצורך המכשיר החיוני.
: 6. בקשה זו אינה פוטרת מחובת תשלום חשבון החשמל השוטף; אי-תשלום יישא ריבית פיגורים ואכיפת גבייה על פי דין.
: 7. מומלץ לפנות אל המוסד לביטוח הלאומי לבירור זכאות להנחה בחשבון החשמל.

@ : {{ממורכז|'''הצהרה'''}}
@ : אני, החתום מטה, צרכן חשמל בתעריף ביתי, מצהיר בזה על נכונות האמור בבקשה זו ועל כך שיש ברשותי ובשימושי או ברשות ובשימוש בני/בתי הקטינ/ה או ברשות ובשימוש בן/בת הזוג שלי או ברשות ובשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, מכשיר רפואי חיוני הנטען מאספקת חשמל שוטפת. המכשיר נמצא בשימושי האישי/בשימוש בני/בתי הקטינ/ה / בשימוש בן/בת הזוג שלי / בשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, בתוך הבית המשמש למגורים, וחיוני כי תהיה לו אספקת חשמל במשך כל שעות היממה.
: אני מצהיר שאעדכן את חברת החשמל ואת קופת החולים באופן מיידי על כל שינוי במכשיר מציל חיים שברשותי/ברשות בני/בתי הקטינ/ה, ברשות בן/בת הזוג שלי או ברשות אחר החולק עימי את משק הבית, מעבר דירה או שינוי במצב הרפואי.
: אני מצהיר כי הפרטים שמסרתי מלאים ונכונים.
@ : {{טורים שווים||{{טקסט תחתי|.........................|חתימה}}|{{טקסט תחתי|.........................|תאריך}}}}

@ : '''אישור רופא מטפל שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר בקופת החולים'''
: להשלמה על ידי הרופא המטפל בצרכן בקופת החולים, שעוסק בתחום הרפואי הנוגע בדבר.
: אנא מלא כל מידע וענה על כל השאלות באופן מלא;
: (1) תאר את הציוד שלו זקוק המטופל:
:: □ מכונת הנשמה בשימוש ביתי (מנשם)
:: □ לב מלאכותי
:: □ אחר - לפי רשימת מכשירים ברשימה שבנספח א' [[לאמת המידה 7ג]]; יש לציין סוג המכשיר:
:: {|
! !! width=&quot;200px&quot; | סוג המכשיר !! !! width=&quot;200px&quot; | סוג המכשיר
|-
| || מחוללי חמצן לשימוש ביתי || || מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר BPAP בשימוש ביתי || || מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר CPAP בשימוש ביתי || || מייארבו בשימוש ביתי
|-
| || סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי || || HIGH FLOW בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר דיאליזה ביתית בשימוש ביתי || || מכשיר IPV בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר משעל בשימוש ביתי || || מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס
|-
| || מכשיר סקשיין בשימוש ביתי || ||
|}
: אני מאשר בזה כי להערכתי המקצועית המטופל {{מוקטן|(שם פרטי ושם משפחה)}} ............................. זקוק לשימוש במכשיר מציל חיים הנטען מאספקת חשמל שוטפת.
: יש למלא את כל הפרטים; אישור חסר לא יתקבל.
: פרטי הרופא:
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;
! פרטים אישיים !! מס' רישיון !! שם משפחה !! שם פרטי
|-
| || || ||
|}
: חתימת הרופא + חותמת: .......................................
: למילוי רק בעבור מכשיר הנשמה ביתי או לב מלאכותי: אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;
! קופת חולים !! טלפון !! כתובת היחידה/הסניף !! חתימת הרופא וחותמת
|-
| || || ||
|}
@ : {{טורים שווים||{{טקסט תחתי|.........................|חתימה}}|{{טקסט תחתי|.........................|תאריך}}}}

@ 7ד. (תיקון: 22.11.20; תשפ&quot;א-18) : '''החרגות מאמות המידה לצורך ביצוע ניסוי במשק החשמל'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;ניסוי&quot; - שימוש בטכנולוגיה חדשה או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, אשר צפויים לשפר או לייעל את תפקוד משק החשמל;
::- &quot;מבקש&quot; - אדם שאינו ספק שירות חיוני, אשר קיבל אישור מאת המדען הראשי במשרד האנרגיה, שהפעילות המוצעת לביצוע על ידו היא ניסוי;
::- &quot;סש&quot;ח רלוונטי&quot; - ספק שירות חיוני אשר הניסוי משפיע על מקטע משק החשמל שנמצא באחריותו; אם קיים יותר מספק שירות חיוני אחד אשר הניסוי עשוי להשפיע על מקטע משק החשמל שנמצא באחריותו - ספק השירות החיוני שהרשות קבעה שהמקטע שנמצא בתחום אחריותו הוא הרלוונטי יותר לתחום הניסוי מביניהם.
: (ב) '''חריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי'''
:: (1) מבקש יהיה רשאי להגיש בקשה להחרגתו מהוראות אמות המידה שבכללים אלה, כולן או חלקן, לצורך ביצוע ניסוי, לפי סעיף (ג), ובלבד שתקופת ההחרגה מהוראות אמות המידה לא תעלה על 4 שנים, ושהבקשה עומדת בכל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) ההחרגה הכרחית לקיומו של הניסוי ומיועדת לתכלית הניסוי בלבד;
::: (ב) ההחרגה אינה פוגעת או מסכנת את בטיחות הרשת או שרידותה;
::: (ג) ההחרגה אינה משפיעה על לוחות התעריפים שחלים על המבקש.
:: (2) במקרים חריגים שסיבותיהם יפורטו בבקשת החריגה מהוראות אמ((ו))ת המידה שהוגשה לפי סעיף (ג), מבקש יהיה רשאי לבקש החרגה מהוראות אמות המידה לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה בסעיף קטן (1); על בקשה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (1), בשינויים המחויבים.
: (ג) '''הגשת בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי''''
:: מבקש אשר מעוניין שלא לעמוד בהוראה מהוראות אמות המידה שבכללים אלה, כמפורט בסעיף (ב), יגיש לסש&quot;ח הרלוונטי בקשה אשר תכלול את כל אלה:
:: (1) תיאור כללי של הניסוי וטכנולוגיית הניסוי;
:: (2) התועלת הצפויה למשק החשמל ולמקטע הסש&quot;ח הרלוונטי, מביצוע הניסוי;
:: (3) היקף ומשך של הניסוי המבוקש;
:: (4) משך הזמן שבעבורו נדרשת החרגה מהוראות אמות המידה;
:: (5) פירוט אמות המידה שהמבקש מעוניין לחרוג מהן באופן חלקי או מלא, והנימוק לכך שהחריגה המבוקשת מאמות המידה עומדת בתנאים האמורים בסעיף (ב);
:: (6) פירוט ההסדרים החלופיים לאמות המידה הנדרשים לעריכת הניסוי;
:: (7) כל מידע נוסף שלדעת המבקש נוגע לבקשה לאישור החרגת המבקש מאמות המידה.
: (ד) '''עמדת סש&quot;ח רלוונטי לבקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי'''
:: סש&quot;ח רלוונטי יעביר לרשות החשמל, עם העתק למבקש, בתוך 45 ימי עבודה מיום שקיבל את הבקשה כאמור בסעיף (ג), את מתווה הניסוי שהוגש לו על ידי המבקש ואת עמדתו בנוגע לבקשה; הסש&quot;ח הרלוונטי ימסור את עמדתו באופן המפורט להלן:
:: (1) אם הבקשה עומדת בתנאים המפורטים בסעיפים (ב) ו-(ג) - יעביר המלצה לאישור הבקשה;
:: (2) אם הבקשה לא עומדת בתנאים המפורטים בסעיפים (ב) ו-(ג) - יעביר התייחסות מנומקת הכוללת, בין השאר, את הסיבה שלדעתו יש לדחות את הבקשה, ובכלל זה את התנאי מהתנאים לפי סעיף (ב) שלדעתו לא מתקיים והסיבה לכך שהוא לא מתקיים.
: (ה) '''החלטות בבקשה'''
:: (1) בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי, בצירוף עמדת סש&quot;ח רלוונטי כאמור בסעיף (ד), תובא לאישור מליאת הרשות, אלא אם כן מתקיים האמור בסעיף קטן (2).
:: (2) בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי, יראו אותה כאילו אושרה על ידי מליאת הרשות גם אם לא הובאה לפניה, אם מתקיימים לגבי הבקשה כל אלה:
::: (א) צורפה לה עמדת סש&quot;ח רלוונטי הממליצה לאשר את הבקשה;
::: (ב) הצוות המקצועי ברשות לא הודיע על כוונתו להביאה לאישור מליאת הרשות, בתוך 30 ימי עבודה ממועד קבלתה במשרדי הרשות.
:: (3) אושרה בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי על ידי הרשות לפי סעיף קטן (1) או (2), יהיה רשאי המבקש לחרוג מהוראות אמות המידה בהתאם להחלטת הרשות.

=== סימן ב': מיתקני חשמל ===

@ 8. (תיקון: 18.7.07, 15.8.18, 25.11.20; תשע&quot;ט-10, תשפ&quot;א-6) : '''מיתקני חשמל - אספקה, תחזוקה ובעלות'''
: (א) '''אספקה'''
:: ספק שירות חיוני רשת אחראי לספק ציוד תקין ורשאי לקבוע את מאפייני הציוד המשמש אותו ומותקן על ידו, זולת אם נקבע אחרת באמות המידה או ברישיון ובכפוף לסטנדרטים החשמליים והבטיחותיים שקובעים מעת לעת הגופים המוסמכים לכך לפי כל דין.
: (ב) '''תחזוקה'''
:: ספק שירות חיוני רשת אחראי לתחזוקה שוטפת ותקינה של מיתקני החשמל שהותקנו על ידו, ובלבד שיש לו אפשרות פיזית וחוקית לבצעה.
: (ג) '''חיבורים נוספים'''
:: ספק שירות חיוני רשת רשאי בכל עת, בכפוף לכל דין, לחבר חצרים או מקומות צרכנות אחרים למיתקני החשמל או לשרת באמצעותם צרכנים אחרים, ובלבד שלא תיפגע אספקת החשמל לצרכנים הקיימים.
: (ד) '''חזקת בעלות'''
:: כל מיתקני החשמל שהותקנו על ידי ספק שירות חיוני רשת הנם רכושו הבלעדי של ספק השירות החיוני רשת, זולת אם נקבע אחרת באמות המידה או ברישיון.
: (ה) '''השתתפות צרכן בהוצאות'''
:: הוראות סעיף (ד) יחולו גם אם הצרכן השתתף בהוצאות התקנתם או חיבורם של מיתקני החשמל וגם אם מיתקני החשמל הותקנו במיוחד לשם חיבור חצרים מסוימים או לצורכי מתן אספקת חשמל לצרכן מסוים.
: (ו) '''קבלת מידע לצורך ביצוע פעולות במקרקעין'''
:: (1) לצורך ביצוע פעולות במקרקעין לפי [[סעיף 46 לחוק משק החשמל]] רשאי ספק שירות חיוני רשת לקבל מרשות האוכלוסין וההגירה את כל פרטי המידע האלה של בעל המקרקעין ושל מי שמחזיק במקרקעין:
::: (א) שם פרטי ושם משפחה;
::: (ב) מספר זהות;
::: (ג) פרטי המען;
::: (ד) נתון פטירה;
:: (2) לאחר איתור בעל המקרקעין או המחזיק במקרקעין הרלוונטיים, ימחק ספק השירות החיוני רשת את המידע שקיבל לפי סעיף קטן (1).

@ 9. (תיקון: 5.7.02, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, 5.8.20; תשפ&quot;א-17) : '''ביקור מתואם במקום צרכנות'''
: (א) '''תיאום ביקור'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת או הצרכן, לפי העניין, רשאי ליזום תאום של ביקור במקום צרכנות לשם קבלת השירותים הדורשים ביקור במקום על פי אמות מידה אלו, לצורך תחזוקת המיתקנים ולכל צורך אחר הדורש כניסה למקום הצרכנות.
:: (2) בתום הביקור ישאיר ספק השירות החיוני לצרכן הודעה על עצם הביקור, ופירוט רחב, ככל האפשר, על הטיפול והממצאים.
: (ב) '''מניעת ביקור שתואם'''
:: לא איפשר צרכן ביקור במקום צרכנות לאחר תאום, ישלם הצרכן &quot;עלות ביקור במקום לשווא&quot;, כקבוע בשורות 1–3 ללוח תעריפים 5.4–2, למעט אם נמסרה לספק השירות החיוני רשת הודעה מטעם הצרכן על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.
: (ג) '''אי הגעה במועד'''
:: לא ביקר מי מטעם ספק השירות החיוני רשת במקום הצרכנות במועד המתואם, תקוזז מעלות השירות שניתן לצרכן עלות ביקור במקום לשווא כקבוע בשורות 1–3 ללוח תעריפים 5.4–2, למעט אם נמסרה לצרכן הודעה מטעם ספק השירות החיוני רשת על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.

@ 10. (תיקון: 29.11.05, 26.10.08) : '''שמירה על מיתקני חשמל'''
: (א) '''פעולה במיתקן'''
:: חיבור של מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני או של כל ציוד אחר שלו, ניתוקו, הסרתו, פירוקו או שינויו בכל דרך שהיא, לרבות הוספת עומס או שינוי בסוג או בטיב הצריכה, ייעשו רק בידי עובד של ספק השירות החיוני או מי שהוסמך לכך בידי ספק השירות החיוני מראש ובכתב.
: (ב) '''פטור מאחריות בשימוש רגיל'''
:: ספק שירות חיוני לא יחייב צרכן בשל נזק למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב שימוש רגיל או עקב בלאי טבעי.
: (ג) '''חיוב בשל נזק שנגרם במכוון או ברשלנות'''
:: ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בנזק שנגרם למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב מעשה מכוון או רשלנות של הצרכן או מי מטעמו, לרבות כתוצאה משימוש במיתקן חשמל פרטי שהותקן במקום הצרכנות או בחצרים בהחזקתו או בבעלותו של הצרכן.

@ 11. (תיקון: 29.11.05) : '''שינויים במיתקן החשמל'''
: (א) '''תשלום בגין נזק'''
:: (1) מצא ספק שירות חיוני כי בשל נזק שנגרם למיתקן חשמל נוצרה טובת הנאה לצרכן, רשאי הוא לראות את הצרכן כאחראי לנזק, אלא אם כן הוכח אחרת, ולחייבו במלוא הנזק שנגרם לפי התעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;.
:: (2) ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בתשלום כל נזק אשר ייגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני עקב כל פעולה שעשה הצרכן בניגוד לאמור [[באמת מידה 10(א)]].
:: (3) נעשתה הפעולה במיתקן החשמל הפרטי של צרכן, רשאי ספק השירות החיוני לחייב את הצרכן בתשלום כל נזק אשר נגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני, זולת אם הצרכן לא ידע ולא יכול היה לדעת על הנזק העלול להיגרם כתוצאה מפעולתו.
: (ב) '''ניתוק אספקה'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום צרכנות או לחצרים אם הצרכן פעל בניגוד לאמור [[באמת מידה 10(א)]].
:: (2) ניתוק האספקה במקרה שבו קיים חשש כי ייגרם נזק לרכוש או לגוף ייעשה ללא הודעה מוקדמת.
:: (3) בכל מקרה אחר מהאמור בסעיף קטן (2), תינתן הודעה של שבעה ימים לפני הניתוק.

@ 12. (תיקון: 28.11.05, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''הסרת מפגעים'''
: (א) '''מפגע שנודע לצרכן'''
:: נודע לצרכן רשום על מפגע במקום הצרכנות המפריע או העלול להפריע לרשת חשמל (להלן - מפגע) יסולק המפגע בהתאם להוראות אלה:
:: (1) הצרכן הרשום או בעל המקרקעין שבמקום הצרכנות רשאי להסירו בכוחות עצמו, ובלבד שיעשה זאת בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום שנודע לו על המפגע.
:: (2) הצרכן רשאי לפנות אל ספק השירות החיוני רשת בבקשה כי הספק יסיר את המפגע. ספק השירות החיוני רשת יציין מראש בפני הצרכן את עלות הסרת המפגע, ועל פי בקשת הצרכן יסיר את המפגע בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום הפניה, ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
: (ב) '''יידוע הצרכן'''
:: (1) נודע לספק השירות החיוני רשת על קיומו של מפגע במקום צרכנות, יודיע על כך לצרכן הרשום ללא דיחוי, ויידע אותו על האפשרות להסיר את המפגע בעצמו או באמצעות ספק השירות החיוני רשת כאמור בסעיף (א); בהודעתו יציין ספק השירות החיוני רשת את עלות סילוק המפגע.
:: (2) הודיע ספק השירות החיוני רשת על קיומו של מפגע לצרכן הרשום, ובתוך חמישה ימי עבודה הצרכן לא פנה לספק בבקשה להסיר את המפגע או לא הושלמה הסרתו בידי אחר, יסיר ספק השירות החיוני רשת את המפגע ויחייב את הצרכן הרשום בעלות ההסרה, ובלבד שספק השירות החיוני רשת ציין בפני הצרכן מראש את העלות הסרת המפגע. במקרה זה יתאם ספק השירות החיוני רשת ביקור במקום הצרכנות או בחצרים כאמור [[באמת מידה 9(א)]] לצורך הסרת המפגע.
: (ג) '''ניתוק אספקה לצורך הסרת מפגע'''
:: (1) אם נדרש ניתוק החשמל לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את האספקה ובלבד שנשלחה הודעה מוקדמת לצרכן שלושה ימים לפחות לפני הניתוק.
:: (2) אם לא ניתנה לספק השירות החיוני רשת גישה למקום הצרכנות לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את האספקה במקום הנמצא מחוץ למקום הצרכנות.
:: (3) עלות הניתוק קבועה בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
: (ד) '''מפגע בחצרים'''
:: נמצא מפגע בחצרים, יראו את המחזיק בחצרים כאילו היה צרכן רשום לצורך אמת מידה זו.
: (ה) '''פינוי שעוכב שלא באשמת ספק השירות החיוני רשת'''
:: בפרקי הזמן הנקובים באמת מידה זו לא יובאו בחשבון עיכובים שנגרמו בשל מניעה שגרם הצרכן, בעל המקרקעין או צד ג' או בשל החובה לקבל אישור, היתר או רישיון הנדרשים על פי כל דין.
: (ו) '''סכנה לנזק לרכוש או לגוף'''
:: על אף האמור לעיל, אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, יסיר ספק השירות החיוני רשת את המפגע באופן מיידי ללא הודעה מראש ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
: (ז) '''ניתוק אספקה'''
:: נוסף על האמור בסעיפים (ג) ו-(ו), אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את אספקת החשמל ללא הודעה מוקדמת.

== פרק ב': צריכת חשמל ==

=== סימן א': צרכנות ===

@ 13. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 11.4.11, 6.2.12, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 19.2.18, 28.6.18, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-5, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''קביעת כמות חשמל שנצרכה'''
: (א) '''בסיס החישוב'''
:: חשבון הצריכה יחושב על בסיס קריאת המונה בתקופת החשבון הרלוונטית ותפורט בו מכפלת סך הקוט&quot;ש שנקרא במונה בתעריף לקוט&quot;ש; הוראה זו לא תחול לגבי מת&quot;מ.
: (א1) '''גביית תעריף מערכתי'''
:: המחלק יגבה מצרכן הצורך חשמל ממיתקן במקום הצרכנות אשר אינו מחויב בתעריף צריכת חשמל, תעריף מערכתי בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 8.1–1.
: (ב) '''תדירות קריאת המונה'''
:: לצורך קביעת התשלום בעבור הצריכה יקרא ספק השירות החיוני רשת את המונה אחת לתקופת חשבון; הוראה זו לא תחול לגבי מת&quot;מ.
: (ג) '''הרשאת גישה'''
:: קריאת מונה המחייבת גישה פיזית למונה תיעשה בשעות סבירות ולאחר הצגת תעודה מזהה. ספק שירות חיוני רשת רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות או לחצרים אם הצרכן לא איפשר גישה למונה למשך תקופה העולה על 12 חודשים, שאחריה הוגשו לו שני חשבונות עוקבים על בסיס הערכת צריכה מוגדלת כאמור [[באמת מידה 14(ה)]] ובכפוף להודעה מוקדמת של 14 ימי עבודה לפחות.
: (ד) '''קביעת תשלום על בסיס הערכה'''
:: על אף האמור לעיל, במקרים המפורטים להלן רשאי ספק שירות חיוני רשת לקבוע את התשלום בעבור צריכה על בסיס הערכת הצריכה כאמור [[באמת מידה 14 (הערכת צריכה)]]:
:: (1) המונה הוסר או שלא רשם את מלוא צריכת החשמל כתוצאה מליקוי או מפגיעה בו;
:: (2) החשמל נצרך שלא דרך המונה;
:: (3) לא התאפשרה לספק השירות החיוני רשת גישה למונה לצורך קריאתו בימים ובשעות סבירות מסיבה שאינה בשליטתו, ובלבד שספק השירות החיוני רשת קרא את המונה לפחות פעם אחת ב-12 החודשים שחלפו;
:: (4) ספק השירות החיוני רשת לא ביצע קריאת מונה לתקופת החשבון המסוימת מטעמים של דילוג יזום, ובלבד שבתקופת החשבון הקודמת לא היה דילוג יזום ומספר הדילוגים היזומים לא יעלה על שניים במהלך השנה הקלנדרית; לא פעל ספק השירות החיוני רשת כאמור, ישלם לצרכן את עלות ההפרה כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1, נוסף על העלות הנחסכת מן התשלום הקבוע כקבוע בסעיף (ט)(1);
:: (5) החשמל נצרך שלא דרך מונה במקום צרכנות של בעל מיתקן צריכה ייחודי.
: (ה) '''פריסת תשלומים'''
:: במקרים שבהם נדרש הצרכן לשלם הפרשים בשל הגשת חשבונות המבוססים על הערכת הצריכה, יופעל לבקשת הצרכן הסדר פריסה לתשלומים כאמור [[באמת מידה 26(ו)]].
: (ו) '''קריאת המונה על-ידי הצרכן'''
:: (1) צרכן רשאי לקרוא בעצמו את המונה, במועדים שקבע ספק השירות החיוני רשת, ולמסור את נתוני צריכתו באמצעות הטלפון או באמצעי אחר. לצורך קביעת כמות החשמל שנצרכה יראו את נתוני הצריכה שקרא ומסר הצרכן כקריאת מונה לכל דבר ועניין. ספק השירות החיוני רשת ימסור מספר אסמכתא לצרכן לקבלת הקריאה באמצעי שיאפשר ספק שירות חיוני.
:: (2) ספק שירות חיוני יאפשר לצרכן שהותקן לו מונה שאין לו גישה אליו, לבקשתו, לקרוא, אחת לשנה, את המונה; הגישה לקריאת המונה תתאפשר בתיאום מראש.
:: (3) לעניין מונים רציפים, שמידע מהם מפורסם ועומד לרשות הצרכן באתר האינטרנט של ספק שירות חיוני, פרסום קריאת המונה שם, כך שצרכן יוכל להתעדכן בה, תיחשב כמתן גישה לקריאת המונה.
: (ז) '''אימות קריאת הצרכן'''
:: ספק השירות החיוני רשת רשאי לאמת את קריאת הצרכן באמצעות קריאה מאוחרת. במקרה כזה תיקבע כמות החשמל שנצרכה בהתאם לקריאת ספק השירות החיוני רשת.
: (ח) '''קריאת מונה מיוחדת'''
:: צרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני רשת ביצוע קריאת מונה מיוחדת, שאינה ביוזמת ספק השירות החיוני רשת. בעבור שירות זה ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ט) '''זיכוי בגין דילוג יזום'''
:: (1) לא בוצעה קריאת מונה על ידי ספק השירות החיוני רשת בתקופת חשבון מסוימת מטעמים של דילוג יזום, יזוכה הצרכן בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בלוח תעריפים 5.4.1–1 בהתאם לסוג המונה.
:: (2) צרכן שהוא צרכן רשום לגבי מספר מונים המותקנים באותו מקום צרכנות יזוכה בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בלוח תעריפים 5.4.1–1 לגבי כל מונה אשר בשלו משולם התשלום הקבוע.
: (י) '''מחלוקת בגין כמות שנקבעה על בסיס הערכה'''
:: במקרים של מחלוקת על כמות החשמל שנקבעה כאמור [[באמת מידה 14 (הערכת צריכה)]] רשאי הצרכן לפנות אל ראש אגף צרכנות ברשות לצורך הכרעה בעניין.
: (יא) '''תשלום לצרכן בגין ביצוע דילוג יזום ביתר'''
:: בכל מקרה של חריגה מהוראת סעיף (ד)(4), יחויב ספק השירות החיוני רשת בתשלום לצרכן בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

@ 14. (תיקון: 29.11.05, 11.4.11, 6.2.12, 9.6.14) : '''הערכת צריכה'''
: (א) '''כמות חשמל שנקבעה בדרך של הערכה'''
:: קביעת כמות חשמל שנצרכה בדרך של הערכה תהיה על יסוד כמות החשמל שנצרכה במקום הצרכנות הרשום על שמו של הצרכן או בחצרים המסוימים בתקופה אחרת, אשר מתקיימים בה תנאים הדומים ככל האפשר לתנאים אשר שררו בתקופה שלגביה נעשית ההערכה, או על יסוד קריאת המונה בתיקון יחסי לפי אחוז הטעות או הליקוי של המונה.
: (ב) '''אופן החישוב אם לא נעשתה קריאה ראשונה'''
:: אם לא נעשתה במקום הצרכנות או בחצרים קריאת מונה ראשונה, והתקיימו התנאים כאמור [[באמת מידה 13(ד)]], תיקבע כמות החשמל שנצרכה על יסוד כמות החשמל שנצרכה בתקופה דומה, במקומות צרכנות או בחצרים דומים.
: (ג) '''צריכת חשמל שלא כדין'''
:: במקרים של צריכת חשמל שלא כדין כאמור [[באמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]] רשאי ספק השירות החיוני להעריך את הצריכה גם בהתבסס על רישום צריכת עבר של הצרכן במערכת הממוחשבת, על מכשירי החשמל שבמקום הצרכנות או בחצרים, על רישומי מונה מחליף או מבקר, אם לא עומדים לרשותו התנאים להערכת הצריכה כאמור בסעיפים (א) ו-(ב).
: (ד) '''הערכת צריכה למתקן ייחודי'''
:: (1) בכל מקבץ מיתקנים ייחודים, יתקין ספק שירות חיוני מדגם מונים שאינו כולל יותר מ-25 מונים; לעניין זה, &quot;מקבץ מיתקנים ייחודיים&quot; - קבוצת מיתקני צריכה ייחודיים, בעלי מאפייני צריכת חשמל דומים כפי שיאושר על ידי ראש אגף הנדסה ברשות, ולמעט מיתקני צריכה ייחודיים עם מונים, שהותקנו לצורך חיוב הצריכה בפועל.
:: (2) חישוב צריכה של מיתקן צריכה ייחודי ייעשה על פי הערכה המבוססת על ממוצע קריאת המונים שבמדגם. ספק השירות החיוני יעביר לצרכן, לפי דרישתו, את תוצאות קריאת המונים של פיהם נעשתה הערכת הצריכה. על אף האמור בסעיף זה, הותקן מונה צריכה לפי בקשת הצרכן, תיקבע כמות הצריכה לצורך חיוב הצרכן לפי קריאת המונה.
: (ה) '''הערכת צריכה מוגדלת'''
:: (1) אם הצרכן לא איפשר לספק השירות החיוני גישה אל המונה כאמור [[באמת מידה 13(ג)]] למשך תקופה העולה על 12 חודשים, ובמהלך תקופה זו הוגשו לצרכן חשבונות על בסיס הערכת צריכה, רשאי ספק השירות החיוני לשלוח לצרכן חשבון על בסיס הערכת צריכה בערך של 150% מממוצע החשבונות שנשלחו לצרכן במהלך 12 החודשים שקדמו לו (להלן - הערכת צריכה מוגדלת), ובלבד שספק השירות החיוני נקט בצעדים הנדרשים לביצוע הקריאה בפועל ובכלל זה משלוח הודעה בכתב על הצורך בביצוע הקריאה ויידוע הצרכן על האפשרות שיישלח אליו חשבון הערכה בערך של 150% כאמור, תקופת חשבון אחת לפחות לפני שיישלח אליו חשבון כאמור.
:: (2) הערכת צריכה מוגדלת תחשב כטעות בחשבון שאין משולמת בשלה ריבית.

@ 15. (תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 4.4.11, 6.2.12, 26.12.16, 19.2.18, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28) : '''בדיקת דיוק מונה ותקינותו'''
: (א) '''תדירות בדיקות מדגמיות'''
:: (1) מחלק יערוך אחת לשנה לפחות בדיקות מדגמיות לבדיקת דיוק המונים, ויעמיד לעיון הציבור את ממצאי בדיקתו.
:: (2) מנהל המערכת רשאי להנחות בעל רישיון הולכה לערוך בדיקות דיוק המונים לצרכן.
: (ב) '''זכות הצרכן לבחור את דרך בדיקת המונה'''
:: צרכן רשום רשאי לבקש שהמונה המותקן במקום הצרכנות ייבדק באחת מן הדרכים האלה:
:: (1) על ידי ספק השירות החיוני רשת; ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה, תהיה הבדיקה ללא תשלום אם נעשתה פעם אחת במהלך שלוש שנים קלנדאריות. ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה פעם נוספת במהלך שלוש השנים הקלנדריות, ישלם בעבור הבדיקה הנוספת את התעריף הקבוע בשורות 7–8 ללוח תעריף 5.4–2, אלא אם כן נמצאה קריאתו לבדיקה מוצדקת.
:: (2) על ידי בודק שהוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות (באמת מידה זו - בודק אחר); ביקש הצרכן כאמור, יחולו הוראות סעיף (ז).
: (ג) '''משך הזמן עד לביצוע הבדיקה'''
:: בדיקת מונה על ידי ספק השירות החיוני רשת, או הסרתו לצורך בדיקה על ידי בודק אחר, תיעשה לא יאוחר מ-30 ימים מיום קבלת בקשת הצרכן; לא פעל ספק השירות החיוני רשת כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ד) '''אופן בדיקת סוגי המונים ומבחני תקינות'''
:: (1) מונה ישיר ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
::: בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ-10% של הזרם הבסיסי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ-50% של הזרם הבסיסי בעומס מאוזן.
::: עומס בדיקה חד-מופעי למונה תלת-מופעי יהיה בזרם של כ-20% וכ-100% של הזרם הבסיסי.
:: (2) מונה למערכת מניה ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
::: בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ-10% של הזרם הנומינלי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ-50% של הזרם הנומינלי.
:: (3) מונה מכני חדש לחיבור ישיר (ללא שנאי המרת זרם) ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2.
:: (4) מונה מכני המחובר ישירות (ללא שנאי המרת זרם) ומותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3%.
:: (5) מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי זרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2 במתח נמוך.
:: (6) מונה מכני המחובר דרך שנאי זרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 3% במתח הנמוך.
:: (7) מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי מתח וזרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 1 במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (8) מונה מכני המחובר דרך שנאי מתח וזרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 1.5% במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (9) מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-21 CLASS 2 במתח נמוך, ועל הקבוע בתקן IEC 62053-22 CLASS 0.5s במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (10) מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3% במתח נמוך, ואם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 1% במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (11) מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 3 במתח נמוך, ועל סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 2 במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (12) מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 4% במתח נמוך, ועל סטייה העולה על 3% במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (13) נמצא כי המונה המקורי אינו תקין, יוחלף המונה במונה אחר על ידי ספק השירות החיוני רשת, בין אם נבדק על ידו או בין אם נבדק על ידי בודק מוסמך אחר. ספק השירות החיוני רשת ישמור על המונה המקורי לתקופה שלא תפחת מששה חודשים ממועד החלפת המונה.
:: (14) נמצא כי המונה אינו תקין, ומדידת האנרגיה כתוצאה מכך עולה על 5% סטייה, יתקן ספק השירות החיוני רשת את חשבונות הצריכה בהתאם [[לאמת מידה 14 (הערכת צריכה)]] [[ואמת מידה 26 (תיקון חשבון)]].
: (ה) '''זכות ספק השירות החיוני רשת לבצע בדיקה במקום צרכנות'''
:: ספק השירות החיוני רשת רשאי לבצע בדיקת מונה במקום צרכנות לאחר תיאום מראש עם הצרכן כאמור [[באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום צרכנות)]].
: (ו) '''בדיקת מונה במעבדות ספק שירות חיוני רשת'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת רשאי להסיר את המונה ולבדקו במעבדותיו ובמקרה כזה יהיה אחראי להרכיב מונה חלופי במקום הצרכנות.
:: (2) נמצא בבדיקה כי המונה תקין, יישא הצרכן בעלות הבדיקה, לרבות עלות הסרת המונה והתקנת המונה החדש, כקבוע בשורות 4 עד 6 ללוח תעריפים 5.4–2 בהתאם לסוג המונה.
:: (3) נמצא בבדיקה כי המונה אינו תקין, לא יחויב הצרכן בתשלום, למעט אם החשמל נצרך שלא כדין, ויחולו הוראות [[אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]].
:: (4) דו&quot;ח בדיקת המונה יישלח לצרכן בתוך שבעה ימים מיום הבדיקה.
: (ז) '''בדיקת המונה על ידי בודק מוסמך אחר'''
:: נבדק המונה על ידי בודק מוסמך אחר, יחולו הוראות אלה:
:: (1) ספק השירות החיוני רשת יהיה אחראי, לפי דרישת הבודק האחר, להסיר את המונה ול מוסרו לו. ספק השירות החיוני רשת יתקין במקום הצרכנות מונה תקין; בסיום הבדיקה יעביר הבודק האחר את המונה לידי ספק שירות חיוני רשת.
:: (2) עלות הבדיקה על ידי בודק אחר תחול על הצרכן, אולם אם יתגלה בבדיקה כי המונה אינו תקין יזכה ספק השירות החיוני רשת את הצרכן בסכום שלא יעלה על תעריף הבדיקה של ספק השירות החיוני רשת שאישרה הרשות, ולא יחויב בעלות המונה אשר יותקן במקום הצרכנות. בכל מקרה יישא הצרכן בעלות הסרת המונה והתקנתו, כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (3) הצרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני רשת להתקין את המונה שפורק ונבדק על ידי הבודק האחר. הצרכן ישלם בעבור ההתקנה, כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2. ספק השירות החיוני רשת רשאי לבדוק את המונה עם התקנתו.
: (ח) '''מתן הודעה מוקדמת לצרכן טרם הסרת המונה'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יודיע לצרכן בכתב על בדיקת מונה שביקש הצרכן בתוך 15 ימים ממועד קבלת בקשת הצרכן, ובה יציין את טווח הזמן המשוער לביצועה וכי ייתכן שהמונה יוסר.
:: (2) במועד ההסרה יאפשר ספק השירות החיוני רשת לצרכן לתעד את קריאת המונה האחרונה ואת קריאת המונה הראשונה של המונה המחליף.
:: (3) (((נמחק).))
:: (4) (((נמחק).))
: (ט) '''תיעוד קריאת מונה בעת הסרת מונה החשמל ממקום הצרכנות'''
:: (1) החליף ספק שירות חיוני רשת מונה חשמל במקום צרכנות, מכל סיבה שהיא, למעט כקבוע [[בסעיף (ח) או בסעיף (א)(2) לאמת מידה 16]], יודיע בכתב לצרכן על ביצוע ההחלפה ועל תיעוד הקריאה האחרונה במונה שהוסר במועד הסרתו והקריאה הראשונה במונה המחליף במועד התקנתו; ספק שירות חיוני רשת יודיע לצרכן בכתב על ביצוע ההחלפה בתוך 15 ימי עבודה ממועד החלפת המונה.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת יתעד את פרטי המונה שהוסר ממקום הצרכנות, לרבות קריאת המונה, גם באמצעות צילום, אשר יתויק בספרי ספק השירות החיוני רשת לפרק זמן שלא יפחת משנה ממועד ההסרה.
:: (3) מצא ספק השירות החיוני רשת כי במונה שהוסר בוצעה צריכה שלא כדין או נפל בו ליקוי, ישמור ספק השירות החיוני רשת את המונה לתקופה שלא תפחת משישה חודשים ממועד הסרתו.
:: (4) אין באי-ביצוע האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3) כדי לפטור את הצרכן מתשלום חוב הצריכה.

@ 16. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 25.11.15, 19.2.18, 24.6.19, 25.11.20; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''צריכת חשמל שלא כדין'''
: (א) '''הסנקציות המותרות לספק'''
:: נצרך חשמל שסופק על ידי ספק שירות חיוני שלא כדין, רשאי ספק השירות החיוני, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת על פי דין, לעשות אחת או יותר מן הפעולות האלה:
:: (1) לנתק את אספקת החשמל או לבצע הקטנת זרם לחצרים או למקום הצרכנות; אם לא ניתנה לספק השירות החיוני גישה לחצרים או למקום הצרכנות לצורך ניתוק אספקת החשמל וכל הקשור בכך, לאחר מתן הודעה כדין, ספק השירות החיוני רשאי לבצע את הניתוק בנקודה הנמצאת מחוץ להם, או ברשת החשמל שלו.
:: (2) להסיר את המונה ולהעתיקו למקום שיקבע ספק השירות החיוני, על חשבון הצרכן.
:: (3) לגבות מן הצרכן את התשלומים כמפורט בסעיפים (ד) ו-(ה), [[באמת מידה 11(א)(1)]] [[ובאמת מידה 35א (תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך)]].
:: (4) להתקין מונה חדש על חשבון הצרכן.
:: (5) לפרק את החיבור כקבוע [[באמת מידה 29א(ב)]].
: (ב) '''המועד לפעולות וחובות הנלוות להן'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשאי לפעול כאמור בסעיפים (א)(2) ו-(4) באופן מיידי, ולהזמין את הצרכן למשרדי ספק השירות החיוני לבירור נסיבות הצריכה שלא כדין.
:: (2) ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בכתב, שבעה ימים לפני פעולה כאמור בסעיפים (א)(1) ו-(3).
:: (3) ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן, על פי בקשתו, בדיקת המונה בהתאם לאמור [[באמת מידה 15(ז)]].
: (ג) '''משך זמן הצריכה שלא כדין'''
:: תקופת צריכת החשמל שלא כדין היא מהיום שבו החלה עד היום שבו נודע לספק השירות החיוני עליה.
: (ד) '''אופן חישוב הכמות שנצרכה שלא כדין'''
:: כמות החשמל שנצרכה בחצרים או במקום צרכנות בתקופת הצריכה שלא כדין תיקבע כאמור [[באמת מידה 14 (הערכת צריכה)]]. ספק השירות החיוני יחשב את סכום ההפרש בין התשלום בעבור הכמות שנקבעה לבין התשלומים בפועל בתקופת הצריכה שלא כדין לפי תעריף החשמל הגבוה ביותר המזוהה במהלך תקופת הצריכה שלא כדין, או על פי התעריף הידוע במועד עריכת החשבון המתוקן, לפי הגבוה מביניהם. ספק השירות החיוני רשאי לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום, כאמור [[באמת מידה 26(ו)(2)]].
: (ה) '''תשלום נוסף בגין צריכה שלא כדין'''
:: נוסף על הקבוע בסעיף (א)(3) ישלם הצרכן לספק השירות החיוני עלות חיוב בגין צריכה שלא כדין, כקבוע בשורה 7 בלוח תעריפים 5.4–2; במקרה חוזר של צריכה שלא כדין, ישלם הצרכן כקבוע בשורות 27 ו-28 בלוח תעריפים 5.4–2, בהתאם למספר המונים שנעשה בהם שימוש לא חוקי.

@ 17. (תיקון: 1.6.03, 25.11.15, 26.12.16, 19.2.18, 24.6.19, 23.9.19, 5.8.20, 2.12.20; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-27, תש&quot;ף-31, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28) : '''סיום התקשרות'''
: (א) '''צרכן רשום המבקש להתנתק'''
:: צרכן רשום המבקש להתנתק מרשת החשמל יודיע על כך לספק השירות החיוני, וישלם את עלות הניתוק בהתאם למקום הניתוק כקבוע בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
: (ב) '''פרק הזמן לביצוע הניתוק'''
:: ספק השירות החיוני יבצע את הניתוק בתוך 15 ימי עבודה מיום רישום הבקשה במשרדיו, ובלבד שהצרכן השלים את הנדרש ממנו בהתאם לקבוע בסעיפים (א) ו-(ג); לא פעל ספק השירות החיוני כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ג) '''ביטול מעמד צרכן רשום'''
:: הצרכן לא יחשב לצרכן רשום במקום הצרכנות שלגביו ביקש ניתוק, החל מיום הניתוק ולא יאוחר מ-15 ימי עבודה מיום רישום בקשתו במשרדי ספק השירות החיוני, ובלבד שאיפשר לספק השירות החיוני לבצע את כל הדרוש לניתוק.
: (ד) '''אחריות לתשלומים בעד שירותי חשמל וצריכתו'''
:: כל עוד לא פעל הצרכן הרשום על פי האמור בסעיפים (א) או (ג), רשאי ספק השירות החיוני לגבות מהצרכן הרשום תשלו מים בעד שירותי חשמל שנותן ספק השירות החיוני, לרבות בעד צריכת חשמל.
: (ה) '''צרכן שנותק ומבקש להתחבר מחדש'''
:: צרכן שנותק מרשת החשמל בהתאם לאמת מידה זו רשאי לבקש לאחר מכן להתחבר מחדש לרשת החשמל; ביקש כאמור, ישלם לספק השירות החיוני דמי חיבור מחדש בהתאם למקום הניתוק כקבוע בשורה 9 ללוח תעריפים 5.4–2.
: (ו) '''אישור על שימוש או אי שימוש בחשמל או אישור על העדר חובות'''
:: צרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני להמציא לו אישור על שימוש או אי שימוש בחשמל או אישור על העדר חובות במקום הצרכנות או בחצרים. בעבור המצאת האישור ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 5.4–2.

@ 18. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 27.9.17, 24.6.19, 5.8.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17) : '''רישום צרכן חדש'''
: (א) '''בקשה לקבלת אספקת חשמל לחצרים שאינם מקום צרכנות'''
:: (1) המבקש לקבל אספקת חשמל לחצרים שאינם מקום צרכנות, יירשם כצרכן בציון שמו המלא, מספר תעודת הזהות שלו, מספר טלפון מעודכן של נייח ונייד, אם יש למבקש((,)) וכתובת למשלוח הודעות, וישלם לספק השירות החיוני הוצאות סידור ורישום כקבוע בשורות 11 או 12, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2; היה המבקש בעל דרכון זר ובעת מועד הגשת הבקשה היה בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל מעל לשנה, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
:: (2) היה המבקש תאגיד, יצוין גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
:: (3) במועד הבקשה ועם רישום צרכן חדש יציין ספק השירות החיוני בפני המבקש את מספרו של חוזה האספקה החדש כאסמכתא לביצוע הפעולה.
:: (4) מבלי לגרוע באמור לעיל יאפשר ספק שירות חיוני רישום צרכן חדש גם באמצעים דיגיטליים כאמור [[באמת מידה 5 (הודעות)]], למעט באמצעות מסרון.
: (ב) '''אישור רישום'''
:: ספק השירות החיוני ימציא לצרכן בתוך 15 ימים ממועד רישומו במשרדיו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט זכויותיו וחובותיו של הצרכן כצרכן רשום, וימסור לצרכן מידע בדבר אלה:
:: (1) סוג המונה המותקן במקום והאפשרות להתקנת מת&quot;מ בהתאם לבקשת הצרכן;
:: (2) הזכאות לבדיקת המונה במקום הצרכנות כאמור [[באמת מידה 15(ב)(1)]];
:: (3) סוג התעריף שבו מחויב הצרכן, בהתאם למניה המותקנת אצלו.
: (ג) '''הנושא באחריות התשלום לעניין חשמל שסופק'''
:: נצרך חשמל שסופק בידי ספק שירות חיוני לחצרים, יהיה הספק רשאי לחייב את המחזיק בחצרים בתשלום בעד החשמל, זולת אם המחזיק הוכיח כי אדם אחר צרך את החשמל.
: (ד) '''בחירת והתקנת מונה'''
:: (1) צרכן זכאי לבחור בין מונה חד-פאזי, תלת-פאזי, מונה תשלום מראש (מת&quot;מ) או תעריף עומס וזמן בכפוף לגודל החיבור של הצרכן והיקף הצריכה במקום הצרכנות. לעניין זה יביא ספק השירות החיוני לידיעת הצרכן את סכום התשלום הקבוע הנגזר מכל בחירה כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
:: (2) ספק שירות חיוני רשאי להתקין מת&quot;מ בלא הסכמת צרכן לחצרים שבהם הצרכן המבקש לקבל אספקת חשמל, במועד הגשת הבקשה הינו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה, למעט אם הצרכן יציג אסמכתה שיש בה להעיד על רכישת זכויות בעלות במקרקעין.

@ 18א. (תיקון: 17.11.21; תשפ&quot;ב-20) : '''שיוך צרכן למספק ברירת מחדל'''
: (((חלה על בקשת שיוך למספק ברירת מחדל שהוגשה למספק ברירת המחדל שהוגשה החל מיום 11.7.2022):))
: (א) '''בקשה לשיוך צרכן רשום למספק ברירת מחדל'''
: (1) מספק ברירת מחדל יפרסם באתר האינטרנט שלו טופס לדוגמה של בקשה לשיוך צרכן רשום למספק ברירת מחדל; מספק ברירת מחדל רשאי לאפשר הגשת בקשה לשיוך צרכנים גם באמצעים דיגיטליים או באמצעות כל אחד מהאמצעים המפורטים [[5|בסעיף (א)(1) ו-(2) לאמת מידה 5 (הודעות)]], למעט באמצעות מסרון; מספק ברירת מחדל רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה.
:: (2) מספק ברירת מחדל ירשום זכות לקבלת אספקת חשמל במקום צרכנות בעקבות בקשה שקיבל מצרכן רשום או ממנהל המערכת; כתנאי לרישום הבקשה ישלם הצרכן הרשום למספק ברירת המחדל את הסכום הקבוע בשורה 11 או בשורה 12 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין.
:: (3) מספק ברירת המחדל יבצע שיוך צרכן רשום ב-1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו הוגשה הבקשה לשיוך, ובלבד שהבקשה הוגשה באופן תקין עד יום ה-20 בחודש; הוגשה הבקשה לאחר יום ה-20 בחודש, יבצע מספק ברירת המחדל את השיוך ב-1 בחודש הקלנדרי שלאחר החודש העוקב לחודש שבו הוגשה הבקשה.
:: (4) מספק ברירת מחדל ימציא לצרכן רשום ולמנהל המערכת אישור על קבלת הבקשה לשיוך, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו של הצרכן הרשום אצל מספק ברירת המחדל, בתוך 15 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה ולא יאוחר ממועד ביצוע השיוך; חל עיכוב בהמצאת אישור על בקשה לשיוך בשל נסיבות התלויות במספק ברירת המחדל, ישלם מספק ברירת המחדל לצרכן רשום תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 30 בלוח תעריפים 12.1–1, בעבור כל יום שבו טרם הומצא אישור קבלת הבקשה לשיוך המבוקש, עד סיום ההפרה.
:: (5) עם קבלת האישור ממספק ברירת המחדל לפי סעיף קטן (4), יעדכן מנהל המערכת את המספק הפרטי של הצרכן הרשום בדבר בקשת השיוך שהגיש הצרכן הרשום.
: (ב) '''ציון פרטים בבקשה'''
:: (1) בבקשה לפי סעיף (א)(1) יצוינו כל הפרטים האלה:
::: (א) שמו המלא של הצרכן;
::: (ב) מספר טלפון מעודכן נייח ונייד לקבלת הודעות ומסרונים;
::: (ג) מספר הזהות שלו או מספר ח&quot;פ;
::: (ד) כתובת דואר אלקטרונית למשלוח הודעות וחשבונות חשמל;
::: (ה) פרטי אמצעי התשלום בהוראת קבע;
::: (ו) שם המספק הקיים ומספר החוזה מול המספק הקיים.
:: (2) היה הצרכן בעל דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו בבקשה גם מספר הדרכון הזר והיותו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, וכן יצוין תוקף האשרה; מספק ברירת מחדל רשאי לדרוש עיון באשרה.
:: (3) היה הצרכן תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר זהות המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
: (ג) '''אחריות לתשלום עד מועד ביצוע השיוך'''
:: כל עוד לא בוצע השיוך, לא יהיה רשאי מספק ברירת המחדל לגבות תשלום מהצרכן הרשום בעבור שירותים שסופקו למקום צרכנות על ידי מספק חשמל פרטי.
: (ד) '''איחוד חובות צרכן רשום'''
:: (1) נותר צרכן רשום חייב בחובות כלפי מספק ברירת מחדל לפי [[פרק זה]] בשל מקום צרכנות שבו צרך חשמל, יהיה רשאי מספק ברירת המחדל לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן רשום, במועד אחר או למקום צרכנות אחר, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלה.
:: (2) חובות של צרכן רשום כלפי מספק החשמל הפרטי לא יעברו למספק ברירת המחדל לאחר ביצוע השיוך, והצרכן הרשום יהיה חייב להסדיר את חובו מול מספק החשמל הפרטי, גם לאחר השיוך למספק ברירת מחדל.


@ 19. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''החלפת צרכנים'''
: (א) '''העברת זכות לקבלת שירות חשמל'''
:: (1) ספק שירות חיוני יעביר זכות לקבלת שירות חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון בעקבות בקשה של הצרכן הרשום (להלן - הצרכן המעביר) ובלבד שיירשם לגבי מקום הצרכנות אדם אחר המבקש להירשם כצרכן (להלן - הצרכן החדש). לחילופין, ספק שירות חיוני יעביר את הזכות לקבלת שירותי חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון לצרכן המעביר בעקבות בקשה של צרכן חדש. ספק השירות החיוני ירשום את הצרכן החדש וימציא לו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו כצרכן רשום, בתוך 15 ימים מיום הבקשה. חל עיכוב בביצוע כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן החדש את עלות ההפרה הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1, וזאת בכל חשבון צריכה שמוגש לו עד לסיום ההפרה.
:: (2) לצורך ביצוע הבקשה יעמוד לרשות הצרכן, באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, טופס בקשה בכתב, וספק השירות החיוני רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה, ויציין בפני המבקש את מספר האסמכתה לביצוע.
:: (3) לא בוצע לצרכן מעביר גמר חשבון בשל העדר רישום של צרכן חדש, יודיע לו ספק השירות החיוני על זכאותו לבקש את הפסקת שירותי הצריכה בהתאם להוראות [[אמת מידה 17 (הפסקת שירותי צריכה ביוזמת הצרכן)]].
:: (4) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, ספק שירות חיוני יאפשר החלפת צרכנים גם באמצעים דיגיטליים ובמענה לצרכן כקבוע [[באמת מידה 5 (הודעות)]], למעט באמצעות מסרון.
: (ב) '''ציון פרטים'''
:: (1) בכל בקשה כאמור בסעיף (א) יצוין שמו המלא של הצרכן החדש, מספר תעודת הזהות שלו, מספר טלפון מעודכן וכתובת למשלוח הודעות. היה הצרכן החדש בעל מספר דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
:: (2) היה הצרכן החדש תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
: (ג) '''אחריות לתשלום עד למועד הגשת הבקשה'''
:: כל עוד לא הוגשה בקשה כאמור בסעיף (א) יהיה הצרכן הרשום אחראי לתשלום בעבור שירותי חשמל הניתנים למקום הצרכנות על ידי ספק השירות החיוני.
: (ד) '''איחוד חובות'''
:: נותר צרכן חייב בחובות כלפי ספק השירות החיוני על פי אמות מידה אלו בגין מקום צרכנות או חצרים שבהם צרך חשמל, יהא ספק השירות החיוני רשאי לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלו כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
: (ה) '''עלות ביצוע ההחלפה'''
:: צרכן חדש ישלם לספק השירות החיוני עלות ביצוע החלפת צרכנים (הוצאות סידור ורישום) כקבוע בשורות 11 או 12, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
: (ו) '''חיוב מונה תעו&quot;ז או מונה תשלום מראש בהתאם לתעריף אחיד'''
:: מותקן במקום צרכנות מונה תעו&quot;ז או מת&quot;מ, וחדלו להתקיים התנאים להחלת התשלומים לפיהם במקום הצרכנות, ייוותרו המונים מותקנים במקום אך הצרכן הרשום יהא רשאי לפנות לספק השירות החיוני בבקשה לקבל חשבונות שוטפים על פי קריאה ובהתאם לתעריפים אחידים.
: (ז) '''רישום או העברת זכות לקבלת שירות חשמל - חיוב מת&quot;מ'''
:: המחלק רשאי להתקין במקום צרכנות מת&quot;מ לצרכן חדש שאינו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל או שהוא בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה אשר המציא למחלק את הפרטים הנדרשים לפי סעיף (ב)(1), למעט במקרה שיציג הצרכן, במועד הגשת הבקשה, אסמכתה שיש בה להעיד על רכישת זכויות בעלות במקרקעין. אם יש מחסור במוני תשלום מראש רשאי המחלק להתקין את המת&quot;מ במועד מאוחר למועד הרישום וכל עוד במקום רשום הצרכן בעל אשרה ורישיון כאמור.

@ 20. (תיקון: 29.11.05, 6.2.12, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''מונה תשלום מראש (מת&quot;מ)'''
: (א) '''זכאות להתקנת מונה תשלום מראש'''
:: צרכן מתח נמוך זכאי כי יותקן במקום הצרכנות הרשום על שמו מונה תשלום מראש, כמפורט להלן:
:: (1) המחלק ישלח לכל צרכן רשום חדש דף מידע בדבר מת&quot;מ, לא יאוחר משבעה ימים ממועד הרישום במשרדיו.
:: (2) צרכן יגיש למחלק בכתב את בקשתו להתקין מת&quot;מ במקום הצרכנות.
:: (3) המת&quot;מ שיותקן יאפשר קריאה של נתוני הצריכה.
:: (4) המחלק יבצע את הנדרש למעבר למונה תשלום מראש בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי המחלק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי המחלק להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 15 חודשים.
:: (5) צרכן שבמקום הצרכנות הרשום על שמו הותקן מת&quot;מ ימשיך להיות מחויב בחשבון החשמל בתשלום הקבוע שבו חויב בטרם ההתקנה.
:: (6) מעבר למונה תשלום מראש יהיה לתקופה של שנה לפחות ולא יהיה כרוך בתשלום. החל מתום השנה הראשונה רשאי הצרכן לבקש התקנתו של מונה מתח נמוך המאפשר קריאה ועריכת חשבון, ובלבד שהצרכן יישא בעלויות הסרת והתקנת המונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (7) המחלק יבצע את בקשת הצרכן להתקנת מונה מתח נמוך כאמור בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.

=== סימן ב': חשבונות ותשלומים ===

@ 21. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 8.7.13, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.18) : '''חובת תשלום'''
: (א) '''תעריפים'''
:: (1) צרכן ישלם לספק שירות חיוני את התשלומים בעבור שירותים הניתנים לו על ידי ספק השירות החיוני בהתאם לתעריפים שקבעה הרשות התקפים במועד מתן השירות.
:: (2) שונה סוג התעריף המוחל על הצרכן, יודיע על כך הספק לצרכן לא יאוחר מ-15 ימים לפני מועד החלתו של סוג התעריף החדש, בהודעה בכתב שבה יפורטו מועד ההחלה והסיבה לשינוי.
:: (3) לא הודיע ספק השירות החיוני בדבר החלתו של סוג התעריף החדש במועד, יחול השינוי בחודש העוקב למתן ההודעה ובלבד שניתנה התראה לצרכן 15 ימים לפחות לפני מועד החלתו של סוג התעריף בפועל.
:: (4) בשל עיכוב בהחלת תעריף מכירה מרוכזת ישלם ספק השירות החיוני את הסכום הנקוב בלוח תעריפים 12.1–1. תשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בכל חשבון צריכה שנשלח לצרכן אחרי מועד החלת תעריף מכירה מרוכזת עד סיום ההפרה.
: (ב) '''תשלום קבוע'''
:: צרכן יחויב בתשלום קבוע אף אם לא צרך חשמל בפועל.
: (ג) '''מס ערך מוסף'''
:: על כל תשלום שעל הצרכן לשלם על פי אמות מידה אלו, יתווסף מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].
: (ד) '''ריבית פיגורים והוצאות טיפול'''
:: בשל פיגור בתשלום חשבון צריכה ובתשלום חשבון שירותי רשת יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים וכן בהוצאות טיפול בהתאם להוראות [[אמת מידה 24 (מועדי התשלום)]].
: (ה) '''איחוד חשבון שירותי רשת וחשבון צריכה ואופן גביית חשבון שירותי רשת'''
:: ספק השירות החיוני לא יכלול בחשבון צריכה חוב בשל חשבון שירותי רשת, אלא אם כן הסכים לכך הצרכן מיוזמתו בכתב ומראש. חוב בשל חשבון שירותי רשת ייגבה בהתאם להוראות [[אמת מידה 24 (מועדי התשלום)]], בכפוף להודעת הצרכן על איחוד חשבון השירות עם חשבון הצריכה. במידה ולא הורשה ספק השירות החיוני לצרף את חשבון השירות לחשבון הצריכה, יגבה ספק השירות החיוני מהצרכן את עלות השירות במועד הזמנתו באמצעים הקבועים [[באמת מידה 25 (אופן התשלום)]], לפי העניין, ובכפוף להוראות [[אמת מידה 35א(ז)]].
: (ו) '''קיזוז או ניכוי'''
:: צרכן אינו רשאי לקזז או לנכות סכום כלשהו מהחשבון אלא בהסכמת ספק השירות החיוני בכתב ומראש.
: (ז) '''כלי גבייה במקרי התחייבויות שלא נפרעו או כובדו'''
:: לא פרע צרכן חשבון במועד, או שלא כובדו שיק או התחייבות אחרת שנתן צרכן לפירעון חשבון, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת&quot;מ, והכול בהתאם לקבוע [[באמת מידה 24 (מועדי התשלום)]].
: (ח) '''הכללת חוב צריכה בחשבון צריכה אחר'''
:: לא פרע צרכן הרשום במספר מקומות צרכנות חשבון באחד ממקומות הצרכנות במועד, או שלא כובד ושיק או התחייבות אחרת שנתן הצרכן לפירעון חשבון, יהא ספק השירות החיוני רשאי לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלו כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
: (ט) '''הליכי גבייה מצרכנים בתעריף מופחת'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי להשתמש בכלי גבייה, למעט ניתוק אספקת החשמל, לצורך גביית חובות צריכה מצרכנים בתעריף מופחת, זאת מבלי לפגוע בחובתו של הספק לפעול לגביית חובות באמצעי תשלום אחרים.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן בתעריף מופחת בשל חוב צריכה בלבד, אם ספק השירות החיוני פעל להתקין מת&quot;מ הכרחי והצרכן סירב לאפשר את התקנתו. במקרה כאמור, ספק השירות החיוני יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל, בכפוף למתן התראה בכתב לצרכן 15 ימים לפחות לפני ביצוע הניתוק.
: (י) '''הליכי גבייה מצרכנים שאספק תחשמל חיונית להם ומנכי הרדיפות והמלחמה בנאצים'''
:: לשם גביית חובות צריכה מצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, וכן מצרכן שהוא זכאי כהגדרתו [[בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס&quot;א-2010]], רשאי ספק שירות חיוני לפעול בהליכי גבייה אזרחיים בלבד, ואינו רשאי להשתמש בכלי גבייה.

@ 22. (תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 25.11.15, 12.9.16, 22.3.18, 24.6.19, 5.8.20, 26.5.21; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-2) : '''משלוח חשבון'''
: (א) '''תדירות שליחת החשבון'''
:: (1) ספק שירות חיוני ישלח לצרכן חשבון צריכה בהתאם להוראות אלה:
::: (א) ספק השירות החיוני ישלח חשבון צריכה לצרכן המשויך לחשבון דו-חודשי אחת לחודשיים לערך, בעבור החודשים השוטפים הקודמים למועד שליחת החשבון, ולצרכן המשויך לחשבון חד-חודשי אחת לחודש לערך, בעבור החודש השוטף הקודם למועד שליחת החשבון; ספק השירות החיוני רשאי לשלוח לצרכן חשבון צריכה בעבור תקופת חשבון קצרה יותר;
::: (ב) ספק שירות חיוני ישלח את חשבון הצריכה בתוך 5 ימי עבודה ממועד קריאת מונה הצריכה, ואם לא נקרא המונה - מתום התקופה שבעבורה ניתן להגיש את החשבון; האמור בסעיף זה יחול רק על ספק שירות חיוני שהוא בעל רישיון חלוקה.
:: (2) ספק שירות חיוני ישלח לצרכן חשבון שירותי רשת במועדים המפורטים [[באמת מידה 24 (מועדי התשלום)]].
: (ב) '''הכתובת למשלוח חשבונות וחזקת קבלתם'''
:: (1) חשבונות ישלחו אל הכתובת שמסר הצרכן לצורך משלוח דברי דואר.
:: (2) צרכן יהיה רשאי לשנות את כתובתו בכל עת על ידי מתן הודעה בכתב לספק השירות החיוני או באמצעות הודעה טלפונית עם קבלת מספר אסמכתא.
:: (3) יראו את החשבון כנמסר לצרכן אם נשלח באמצעות הדואר או על ידי שליח. הסכים הצרכן מראש ובכתב לקבל את החשבונות בכל אמצעי דיגיטלי, לרבות פקסימיליה, דואר אלקטרוני, אינטרנט וכדומה, יראו את החשבון כנשלח אם נמסר באותו אמצעי לפי הפרטים שמסר הצרכן לספק השירות החיוני לצורך כך.
:: (4) חשבון שנשלח לצרכן, בהסכמתו, באמצעות דואר אלקטרוני, יזוכה בעלות הקבועה בשורה 26 ללוח התעריפים 5.4–2.
: (ג) '''חשבונות מקדמה על בסיס הערכה - חשבון חשמל חד-חודשי'''
:: לבקשת צרכן המקבל חשבון דו-חודשי ישלח אליו ספק השירות החיוני חשבונות מקדמה חד-חודשיים על בסיס הערכה בהתאם לחשבון הצריכה הקודם. מידע בדבר שירות זה יונגש לצרכנים על גבי חשבון הצריכה.
: (ד) '''משלוח לכתובת מיוחדת'''
:: צרכן רשאי לבקש משלוח חשבון, באופן חד-פעמי, לכתובת מיוחדת שימסור לספק השירות החיוני. בעבור שירות זה ישלם הצרכן לספק השירות החיוני כקבוע בשורות 19 עד 20, לפי העניין, בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ה) '''דוח מרוכז'''
:: (1) לבקשת צרכן שרשומים על שמו מספר מונים והוא משלם את חשבונות הצריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, ימסור לו ספק השירות החיוני דוח לגבי כל המונים שהמועד האחרון לתשלום בגין צריכת החשמל שנרשמה בהם, חל באותו יום. הדו&quot;ח המרוכז יינתן לצרכן כאמור ללא תוספת תשלום.
:: (2) לפני קבלת השירות ימסור הצרכן לספק השירות החיוני רשימה כתובה של כל המונים הרשומים על שמו ויודיע בכתב את המען שאליו יישלח הדוח.
: (ו) '''גישה למידע דיגיטלי'''
:: (((הנוסח החל על בקשות לגישה למידע דיגיטלי שהוגשו עד יום 12.9.2021):)) ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן כאמור בסעיף (ה)(1), או לנציגיו המורשים באמצעות ייפוי כוח, למשוך מידע המפרט נתונים מלאים ובהם כל הפרטים המופיעים בכל חשבונותיו של הצרכן באופן מרוכז, במדיה דיגיטלית. המידע יהיה במבנה קובץ טקסט לפי מפרט סטנדרטי שעליו יודיע ספק השירות החיוני לצרכן המאפשר לצרכן לקרוא את הנתונים.
:: (((הנוסח החל על בקשות לגישה למידע דיגיטלי שהוגשו החל מיום 13.9.2021):)) ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן כאמור בסעיף (ה)(1), או לנציגיו המורשים באמצעות ייפוי כוח, למשוך מידע המפרט נתונים מלאים ובהם כל הפרטים המופיעים בכל חשבונותיו של הצרכן וכן את כל נתוני המניה כפי שנרשמו ונצברו במונה של הצרכן ב-12 החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה או שנרשמו ונצברו במונה ממועד רישומו של המונה על שם הצרכן, לפי המאוחר, והכול באופן מרוכז, במדיה דיגיטלית. המידע יהיה במבנה קובץ טקסט לפי מפרט סטנדרטי שעליו יודיע ספק השירות החיוני לצרכן המאפשר לצרכן לקרוא את הנתונים.

@ 23. (תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 9.6.14, 17.11.14, 25.11.15, 12.9.16, 25.12.17, 25.8.20; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-17) : '''תכולת חשבון'''
: (א) '''אופן עריכת חשבונות וניסוחם'''
:: (1) חשבונות ייערכו וינוסחו באופן שיאפשר לאדם מן היישוב לקרוא ולהבין את מהות החיובים ואופן חישובם.
:: (2) בחשבונות יפורטו, בין היתר, התשלומים והחובות שהצרכן חייב בהם בעבור שירותים שקיבל מבעלי רישיונות, ובכלל זה שירותי הולכה, שירותי חלוקה ויתר השירותים הכרוכים בפעולות מנהל המערכת.
: (ב) '''סוגי החשבונות ותכולתם:'''
:: (1) חשבון צריכה
::: בחשבון צריכה יפורטו כל אלה, לפי העניין:
::: (א) סוג השירות;
::: (ב) התעריף הנוהג עבור השירות;
::: (ג) כמות החשמל שצרכן המחויב בתעריף ביתי צרך; נתון זה יוצג גם באמצעות השוואה גרפית לממוצע הצריכה האזורי הרלוונטי לצרכן, באופן שיאפשר לצרכן ללמוד על מאפייני צריכתו ביחס לצרכנים אחרים שבאזור מגוריו;
::: (ד) תקופת החשבון ומידע בדבר שירות חשבון חד-חודשי כאמור [[באמת מידה 22(ג)]];
::: (ה) דרך קביעת הצריכה;
::: (ו) אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
::: (ז) התשלום הקבוע - יפורטו בחשבון כלל השירותים הניתנים במסגרתו ותעריפיהם; מדי תקופת חשבון יודיע ספק השירות החיוני על פרסום שוטף של המרכיבים ותעריפיהם באתר האינטרנט שלו;
::: (ח) מועד הוצאת החשבון;
::: (ט) המועד האחרון לתשלום;
::: (י) מועד הקריאה של המונה - הקודם ומועד קריאה אחרון; מועדים כאמור לא יצוינו אם מותקן מונה רציף;
::: (יא) בתיקון חשבון עקב טעות בחשבון כמשמעותה [[באמת מידה 26 (תיקון חשבון)]] - פירוט מובחן של התיקון, לרבות כמות הצריכה שבה מחויב הצרכן והתעריפים בעבורה;
::: (יב) בתשלום לצרכן בגין הפרת אמות המידה כאמור [[באמת מידה 7(א)(3)]], באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה - פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
::: (יג) אם הצרכן הרשום זכאי לתשלום מופחת מכוח הוראות [[סעיף 31א לחוק|אמת מידה (([צ&quot;ל: סעיף])) 31א לחוק]] - ציון זכאות זו, תוך פירוט אופן עריכת החשבון בהתאם לשיעור התשלום המופחת הקבוע [[בחוק]] ובהתאם למפורט [[באמות מידה 30(ז) ו-(ח)]];
::: (יד) חלקה בתעריף של עלות רכישת החשמל מיצרני אנרגיה ירוקה; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
::: (טו) חלקה בתעריף של עלות התשלום המופחת לזכאים; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
::: (טז) בחשבונות צריכה על בסיס תעריף עומס וזמן יפורטו גם כל אלה, נוסף על האמור לעיל:
:::: (1) תאריכי קריאה תקופתיים בין קריאה לקריאה, כולל מספר ימים בתקופה;
:::: (2) לכל מש&quot;ב - קריאת מונה קודמת ונוכחית, צריכה בתקופה, מחיר מחייב וסך הכול;
:::: (3) סך כול הצריכה, סך כול התשלום;
:::: (4) במקרה של שינוי תעריפים או משב&quot;ים כאמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2), כל שינוי בנפרד לגבי תאריך השינוי;
:::: (5) מקדם יעילות הצריכה (מקדם ההספק);
:: (2) חשבון שירותי רשת
::: בחשבון שירותי רשת יפורטו כל אלה, לפי העניין:
::: (א) סוג השירות;
::: (ב) התעריף הנוהג בעבור השירות;
::: (ג) מועד מתן השירות;
::: (ד) אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
::: (ה) מועד הוצאת החשבון;
::: (ו) מועד פקיעת תוקפו של החשבון, כאמור [[באמת מידה 24(ג)]];
::: (ז) למזמינים חיבור בשנת 1996 ואחריה ולמזמינים הגדלת חיבור בשנת 1999 ואחריה - גודל החיבור;
::: (ח) למזמינים חיבור זמני - סטטוס החיבור (קבוע, זמני);
::: (ט) בתשלום לצרכן בשל הפרת אמות מידה, באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות במסגרת חשבון שירותי רשת רלוונטי של מזמין השירות שכלפיו הופרו אמות המידה - פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
::: (י) הפניה ללוחות התעריפים הרלוונטיים לחישוב עלות העבודה המוזמנת;
::: (יא) לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי או טורבינת רוח - גודל המיתקן או הטורבינה;
::: (יב) לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי או טורבינת רוח - תשלום כקבוע [[באמת מידה 175 (שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק)]] [[ובאמת מידה 176 (הסדרי תשלומים לצרכנים)]]; ההתחשבנות כוללת, בין היתר, צריכה עצמית ממיתקן הייצור.
: (ג) '''שירותי רשת לצרכן'''
:: ספק שירות חיוני יעמיד את שירותי הרשת לרשות כלל צרכני החשמל, בין אם הם מקבלים שירות אספקה מספק השירות החיוני ובין אם הם מקבלים שירות אספקה ממספק.
: (ד) '''צרופות'''
:: (1) בחודשים מרץ עד חודש אפריל, בכל שנה, ישלח ספק השירות החיוני הודעה לצרכן ובה פירוט חיובים שנתי הכולל סיכום של הסכומים שבהם חויב הצרכן בשנה הקלנדרית הקודמת למועד הפקת ההודעה, לרבות חיובים אשר לא שולמו בידי הצרכן עד מועד משלוח ההודעה. לחיובים שלא שולמו כאמור תוקצה בהודעה שורה נפרדת מובלטת, וכן מידע על כלל מקומות הצרכנות הרשומים על שמו המחויבים בתעריף ביתי, לרבות כתובת מקום הצרכנות, תעריף הקוט&quot;ש שבו חויב מקום הצרכנות, סך צריכה שנתית בקוט&quot;ש, סך התשלום השנתי לגבי כל אחד ממקומות הצרכנות בנפרד, סך דקות אי-אספקה בהתבסס על המידע הקיים בספרי ספק השירות החיוני בקו המתח הגבוה המזין את מקום הצרכנות ובהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים המוערכים לפי שלוש השנים הקודמות למועד הפקת המידע.
:: (2) בצרופה לחשבון יובא לידיעת הצרכן המידע כאמור בסעיף (ב)(1)(ז).
:: (3) הודעות נוספות בהתאם להנחיות הרשות בנושאים צרכניים, מזמן לזמן.

@ 24. (תיקון: 29.11.05, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 10.7.17, 27.9.17, 16.4.18, 4.8.19, 24.6.19, 5.8.20, 11.8.21; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-15, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3) : '''מועדי התשלום'''
::- לעניין אמת מידה זו, &quot;חגים&quot; - ימי מנוחה כמשמעותם [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], לרבות יום שישי, יום בחירות ויום העצמאות.
: (א) '''מועד אחרון לתשלום'''
:: צרכן ישלם כל חשבון שיישלח אליו, לא יאוחר מהמועד המפורט בחשבון כמועד האחרון לתשלום.
: (ב) '''חשבון צריכה'''
:: על חשבון צריכה יחולו כללים אלה:
:: (1) המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת חשבון חד-חודשי ו-20 ימים לפחות ממועד הפקת חשבון דו-חודשי. פירעון עד למועד האחרון לתשלום הוא ללא ריבית.
:: (2) בסמוך למועד הפקת החשבון, ישלח ספק השירות החיוני הודעה על הפקת חשבון צריכה באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק השירות החיוני לשם כך, ככל שהמציא.
:: (3) לגבי חוב צריכה בתעריף ביתי יחולו כללים אלה:
::: (א) בתוך 7 ימים מן המועד האחרון לתשלום ישלח ספק שירות חיוני לצרכן הודעה לטלפון, ככל שמספר הטלפון רשום אצל ספק שירות חיוני, על החוב. ההודעה תאפשר לצרכן לקבל מענה מיידי במוקד השירות.
::: (ב) חלפו 10 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן התראה ראשונה לפירעון החוב בדואר אל המען של הצרכן, הרשום אצל ספק השירות החיוני שעל גביה המילה &quot;התראה&quot; בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית, ויחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2, ואולם אם נשלחה בהודעת דואר אלקטרוני, אז יזוכה בהתאם לקבוע בשורה 26 ללוח התעריפים 5.4–2.
::: (ג) חלפו 34 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן חשבון צריכה חדש הכולל הודעה בעניין חוב צריכה קודם.
::: (ד) חלפו 34 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון הראשון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן הודעה על הפקת חשבון צריכה באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק השירות החיוני לשם כך, ככל שהמציא.
::: (ה) חלפו 52 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון הראשון שבחוב, ישלח ספק שירות חיוני לצרכן הודעה לטלפון, ככל שמספר הטלפון רשום אצל ספק השירות החיוני, בעניין החוב.
::: (ו) חלפו 58 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום החוב, והצרכן לא פרע את החוב, ישלח ספק שירות חיוני התראה שנייה בדואר אל המען של הצרכן, הרשום אצל ספק השירות החיוני, שעל גביה המילים &quot;התראה שנייה&quot; בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית. בהתראה זו יציין ספק השירות החיוני את הפעולות שהוא עשוי לבצע לשם גביית החוב. בנוסף, יציין ספק השירות החיוני, באופן בולט על גבי ההתראה, הפנייה אל הכתובת באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני שבה יופיע תרגום נוסח ההתראה בשפות ערבית, רוסית ואמהרית, וכן תצוין האפשרות לפנות לתשלום החוב בהסדרי תשלום. התראה זו תיראה כהתראה שהתקבלה 20 ימים לאחר שנשלחה על ידי ספק שירות חיוני. ספק השירות החיוני יחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2.
::: (ז) בחלוף 90 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון שבחוב, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להתקין במקום הצרכנות מונה תשלום מראש או לבצע הקטנת זרם. בעבור פעילות זו, למעט התקנת מת&quot;מ, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 8 ללוח תעריפים 5.4–2.
::: (ח) הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג.
::: (ט) ספק שירות חיוני רשאי לחרוג ממניין הימים הקבוע בכל אחת מהפסקאות שלעיל, מכל סיבה שהיא, ובלבד שהחריגה תהיה לטובת הצרכן, כך שבכל מקרה השימוש בכלי הגבייה, כולל ניתוק אספקת החשמל, לא ייעשה אלא בחלוף 90 ימים לפחות מיום המועד האחרון לתשלום.
::: (י) חרג ספק שירות חיוני מהמועדים הקבועים לעיל, יידחה המועד להפעלת כלי הגבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל, בהתאמה, בשים לב למספר ימי החריגה.
:: (4) ספק שירות חיוני יפעל כאמור [[באמת מידה 21(ז)]] לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת&quot;מ, ובלבד שחלפו 90 ימים מן המועד האחרון לתשלום החשבון הראשון שבחוב אם סכומו עולה על 500 ש&quot;ח כולל ריבית, או אם קיימים שלושה חשבונות בחוב בשנה קלנדרית, שסכומם יחד עולה על 500 ש&quot;ח כולל ריבית. בעבור פעילות זו, למעט התקנת מת&quot;מ, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
:: (5) לגבי חוב צריכה בתעריף שאינו ביתי יחולו כללים אלה:
::: (א) חלפו שבעה ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן תזכורת לתשלום והתראה לפני ניתוק (בסעיף זה - ההודעה), ויחייב את הצרכן בעלות הוצאות הטיפול כקבוע בשורה 13 ללוח התעריפים 5.4–2; ההודעה תיערך ותישלח לפי האופן הקבוע בפסקה (3)(ב), וספק השירות החיוני יציין בה את העלות האמורה בפסקה זו.
::: (ב) חשבון שלא שולם במועד יישא ריבית פיגורים מהמועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל של החשבון.
::: (ג) בחלוף שבעה ימים ממשלוח ההודעה, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות.
: (ב1) '''חשבון שירותי רשת'''
:: תשלום חשבון שירותי רשת שבוצע יהיה במועד הזמנתו של השירות. ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן לשלם את החשבון באופנים הקבועים [[באמת מידה 25 (אופן התשלום)]], למעט אם הצרכן ביקש לשלם את חשבון שירותי הרשת באמצעות חשבון הצריכה כאמור [[באמת מידה 21(ה)]] ובכפוף להוראות [[אמת מידה 35א(ז)]].
: (ג) '''חשבון לגבי שירות שטרם ניתן'''
:: על חשבון לגבי שירות שטרם ניתן, יחולו כללים אלה:
:: (1) המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה לפחות 30 ימים ממועד הוצאת החשבון והצרכן יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום, ללא ריבית.
:: (2) לא שולם החשבון עד למועד האחרון לתשלום, יפקע תוקפו של החשבון.
:: (3) כל עוד לא שולם החשבון כאמור באמת מידה זו, יהיה ספק השירות החיוני פטור מביצוע העבודה המוזמנת.
:: (4) לבקשת הצרכן יערוך ספק השירות החיוני חשבון חדש על פי התעריף התקף ביום הוצאתו.
:: (5) תוכנם של סעיפים קטנים (1) עד (4) יצוין על גבי החשבון.
: (ד) '''שירות בחלקים'''
:: ניתן שירות בחלקים, ישלם הצרכן לשיעורין בהתאם להתקדמות מתן השירות, לגבי כל חלק של השירות שניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ב), ולגבי חלק שטרם ניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ג).
: (ה) '''הסדרי תשלום וגביה בין ספקי שירות חיוני רשת'''
:: ספק שירות חיוני רשת המחזיק ברישיון אספקה, אשר סיפק חשמל למחלק אחר, ולא שולמה תמורה בעבור החשמל שסופק, יפעל כמפורט להלן:
:: (1) אם המחלק האחר שילם לספק שירות חיוני רשת 80% לפחות מהתמורה בעבור אספקת החשמל לנקודת חיבור מרוכזת, ספק השירות החיוני רשת לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת החשמל לנקודת החיבור המרוכזת; באמת מידה זו &quot;אספקת חשמל לנקודת חיבור מרוכזת&quot; - אספקת חשמל על-ידי ספק שירות חיוני רשת למחלק אחר בנקודת מניה אחת.
:: (2) על אף הקבוע בפסקה (1), ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל למחלק אחר אם המחלק האחר לא פרע במלואם שלושה חשבונות חשמל שהגיש לו ספק השירות החיוני רשת וסך החוב המצטבר של המחלק האחר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות.
:: (3) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור את המחלק האחר מחובתו לשלם תמורת כל חובותיו לספק שירות חיוני רשת בעבור החשמל שסופק לו, בהתאם לקבוע באמות המידה.
:: (4) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מספק השירות החיוני רשת לפנות להליכי גבייה לפי כל דין.
:: (5) המועד לתשלום החשבון וההתראות לפני ניתוק יהיו לפי הוראות אלה:
::: (א) המועד האחרון לתשלום יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון;
::: (ב) חלפו שבעה ימים מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר התראה ראשונה לפירעון החוב; ספק השירות החיוני רשת ישלח את ההתראה כאמור באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום למען הרשום של המחלק האחר;
::: (ג) חלפו 14 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת התראה נוספת (בסעיף זה - ההתראה השנייה) למחלק האחר; בהתראה השנייה יציין ספק השירות החיוני רשת את הפעולות שהוא עשוי לבצע לשם גביית החוב; ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי להתריע על ניתוק מאספקת חשמל במסגרת התראה זו; ההתראה תישלח למשרדי המחלק האחר באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום, למען הרשום של המחלק האחר; ספק השירות החיוני רשת יודיע למחלק האחר בשיחת טלפון על אודות ההתראות שנשלחו, יוודא את קבלתן ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת.
:: (6) (((נמחקה).))
:: (7) המחלק האחר יפרסם לצרכניו הודעה בדבר מתן ההתראה השנייה לפני ניתוק נקודת החיבור המרוכזת. ההודעה תפורסם על-ידי המחלק שקיבל את ההתראה, באתר האינטרנט שלו, לא יאוחר מיומיים ממועד קבלתה אצלו. היה המחלק האחר מחלק כאמור בסעיף (9), יכלול הפרסום גם הבהרה כי תפורסם הודעה נוספת טרם הניתוק.
:: (8) בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה רשאי ספק שירות חיוני רשת לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת.
:: (9) כללה ההתראה השנייה התראה על ניתוק והיה המחלק האחר מחלק חשמל באזור יהודה והשומרון, אשר קיבל היתר לעיסוק בחשמל מכוח [[סעיף 2 לצו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון) (מס' 427), התשל&quot;א-1971]], יחולו נוסף על פסקאות (1) עד (8), גם הוראות אלה, כתנאי לביצוע הניתוק:
::: (א) ספק השירות החיוני רשת יודיע, במועד שליחת ההתראה השנייה, לגורמים המפורטים להלן, לגבי הכוונה לניתוק אספקת החשמל למחלק האחר:
:::: (1) לשכת שר הביטחון;
:::: (2) לשכת שר האנרגיה;
:::: (3) לשכת שר האוצר;
:::: (4) מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים;
:::: (5) קצין מטה לענייני אנרגיה במינהל האזרחי;
:::: (6) רשות החשמל;
::: (ב) הודעה לפי פסקת משנה (א) תישלח למשרדי הגורמים האמורים באמצעות דואר אלקטרוני; ספק השירות החיוני רשת יודיע לאותם גורמים בשיחת טלפון על אודות ההודעה שנשלחה, יוודא את קבלת ההודעה במשרדיהם ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת; העתק מהודעת היידוע יועבר במקביל למחלק האחר;
::: (ג) בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה והודעת היידוע, יודיע ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר על כוונתו לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת, ויהיה רשאי לעשות כן שבעה ימים לאחר מסירת ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל למחלק האחר; המחלק האחר יפרסם באתר האינטרנט שלו את ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל מיד עם קבלתה.
: (ו) '''שירות מונה תשלום מראש - כלי גבייה, לרבות במסגרת הסדר תשלום'''
:: (1) מחלק רשאי להתקין מונה תשלום מראש אצל צרכן המחויב בתעריף ביתי, לרבות צרכן בתעריף מופחת, ולמעט צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם וצרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים.
:: (2) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), בהיעדר אמצעי תשלום חוב צריכה אחרים, יפרוס מחלק חוב צריכה של צרכן במסגרת המת&quot;מ, למעט לצרכן שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים כמשמעותו [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]].
:: (3) על פריסת תשלומים באמצעות מת&quot;מ יחולו הכללים הבאים:
::: (א) שיעור החזר החוב בכל תשלום יהיה 20%, אולם, לבקשת הצרכן, רשאי המחלק להגדיל את שיעור החזר החוב בכל תשלום, ובלבד שלא יעלה על 50%.
::: (ב) הסכים צרכן בתעריף ביתי להסדיר תשלום באמצעות מת&quot;מ, יישאו כל התשלומים ריבית איחורים מיום תחילת הסדר התשלום. הפר הצרכן את הסדר התשלום, יחייב המחלק את הצרכן בריבית פיגורים על יתרת החוב שנותר לתשלום במועד ההפרה.
::: (ג) עד מועד הסכמה על הסדר תשלום בין הצרכן ומחלק  יחייב המחלק את הצרכן בריבית פיגורים על החוב וריבית זו תיכלל בהסדר התשלום.
:: (4) לא הסכים הצרכן להסדר תשלום באמצעות מת&quot;מ, יאפשר מחלק לצרכן להמציא חלופה לתשלום החוב באמצעי תשלום אחר, מלבד פריסת החוב בחשבון הצריכה או בחשבון צריכה בתדירות חד חודשית. על תשלומים החל מיום תחילת הסדר התשלום תחול ריבית איחורים. לא הומצאה חלופת תשלום כאמור או הופרה החלופה שהומצאה, רשאי המחלק להפעיל כלי גבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל.
:: (5) בשל חובות צריכה של צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם וצרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים יפעל מחלק לגביית החוב בהליכי גבייה אזרחיים.
:: (6) לשם גביית חובות צריכה של צרכנים בתעריף מופחת, יתקין מחלק אצל הצרכן מת&quot;מ הכרחי ויגיע איתו להסדר פריסת חובות במת&quot;מ הכרחי; על התשלומים שישולמו במסגרת הסדר זה תחול ריבית החשב הכללי. לא הגיע המחלק להסדר חוב עם הצרכן יפעל מחלק לגביית החוב בהליכי גבייה אזרחיים. סרב הצרכן להתקנת מת&quot;מ הכרחי רשאי המחלק לנתק את אספקת החשמל.
:: (7) שולם החוב במלואו, יאפשר המחלק לצרכן שלא להיות מחויב באמצעות מת&quot;מ.
: (ז) '''הסדרי תשלום חריגים'''
:: (1) במקרים חריגים ובהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני, רשאי הוא להגיע להסדר תשלום עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי בלבד שיש להם חוב ומתקשים בתשלום החוב, באופן שיקבע עם הצרכן. אין באמור כדי לגרוע מזכות ספק שירות חיוני לבצע הסדרי חובות כלשהם עם כל צרכן אחר, לפי שיקול דעתו.
:: (2) חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים, החל ממועד הפיגור בתשלום החשבון ועד למועד ביצוע התשלום בפועל.
:: (3) על תשלומים שיבוצעו במסגרת הסדרי תשלום בגין חובות צריכת חשמל שוטפים בלבד, עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי, תחול ריבית איחורים. הופר הסדר התשלום ישוב ויחייב ספק שירות חיוני את הצרכן בריבית פיגורים על כל חוב שנותר לתשלום החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום ואילך.
:: (4) הסדרי תשלום יטופלו על-ידי ספק שירות חיוני באמצעות הפניה אל המוקד הטלפוני; בקשות חריגות להסדרת תשלום שלא ניתן להסדירם באמצעות המוקד הטלפוני יטופלו במשרדי ספק שירות חיוני.
: (ח) '''טיפול בבקשה חריגה לפריסת חוב צריכה'''
:: (1) ספק שירות חיוני יקבל, במסגרת שעות קבלת הקהל במשרדיו או לפי פנייה בכתב, בקשות של צרכנים המחויבים בתעריף ביתי או באי כוחם לפריסת חוב צריכה, אשר הוגשו בתוך 15 ימי עבודה מיום שליחת תזכורת ראשונה לתשלום החוב לפי סעיף (ב)(3)(ב) או 10 ימי עבודה מיום קבלת תזכורת שנייה לתשלום החוב לפי סעיף (ב)(3)(ו). בבקשתו יפרט הצרכן את נימוקי הבקשה, יצרף אליה כל מסמך התומך בה, ויציין את אמצעי התשלום שבו בכוונתו לפרוע את החוב ומספר התשלומים המבוקש. הצרכן יציין בפנייתו אם הוא נמנה על צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם, צרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים או צרכני תעריף מופחת.
:: (2) ספק שירות חיוני יקבל בקשה חריגה לפריסת חוב צריכה לתשלום במועד מאוחר למועדים הקבועים בסעיף קטן (1), ובלבד שהבקשה תהיה פעם אחת בלבד לכל חוב צריכה.
:: (3) ספק השירות החיוני יטפל בבקשה לפי סעיף זה בפרק זמן שלא עולה על 21 ימי עבודה מיום שבו התקבלה הבקשה במשרדי ספק השירות החיוני, וימסור את תשובתו לצרכן מיד עם תום הטיפול בעניינו. במהלך הטיפול בבקשה לא ינקוט ספק השירות החיוני בכלי גבייה, אך תחול ריבית פיגורים על חוב הצריכה.
:: (4) במסגרת הטיפול בבקשה יפעל ספק השירות החיוני להציג לצרכן את האמצעים האפשריים לתשלום החוב, כאמור בהגדרה &quot;אמצעי תשלום&quot;.
:: (5) הפר הצרכן את הסדר התשלום או לא הגיע להסכמה עם ספק השירות החיוני על הסדר תשלום, יפעל ספק השירות החיוני בהתאם לקבוע [[באמת מידה 21 (חובת תשלום)]] ובאמת מידה זו.

@ 24א. (תיקון: 21.11.18, 26.5.21; תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-10) : '''עקרונות להתחשבנות בגין ייצור וצריכה באזורי החלוקה של המחלק'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אנרגיה נצרכת ממיתקנים המזרימים אנרגיה לאזור החלוקה של המחלק&quot; - אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מכלל מיתקני הייצור המחוברים לרשת המחלק, בניכוי סך האנרגיה המוזרמת בנקודת החיבור שבין רשת המחלק לבין רשת החלוקה של מחלק דומיננטי;
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק&quot; - האנרגיה ביחידות קילוואט לשעה שנמדדה בנקודת החיבור לרשת המחלק;
::- &quot;אנרגיה מיוצרת במיתקן&quot; - אנרגיה ביחידות קילוואט לשעה שנמדדה בהדקי המחולל, או בממיר למיתקנים מסוג פוטו–וולטאי;
::- &quot;הסדר מונה נטו&quot; - מיתקן ייצור המחובר לרשת מחלק ופועל בהתאם להסדר מונה נטו כאמור [[בסימן ח' לפרק ח']];
::- &quot;צריכה עצמית במקום צרכנות&quot; - אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן.
: (ב) '''דיווחי מחלק'''
:: (1) אחת לחודש ימסור המחלק למחלק הדומיננטי דיווח על אודות על המיתקנים שמותקנים באזור החלוקה שלו, אשר יגובה בתצהיר בחתימת המחלק המאומת בידי עורך דין; דיווח כאמור יכלול פרטים אלה:
::: (א) הספק וסוג טכנולוגיה של כל מיתקן;
::: (ב) כמות האנרגיה שיוצרה בכל שעה; למיתקנים בטכנולוגיה פוטו–וולטאית הפטורים ממונה ייצור או למיתקנים שבהם מותקן מונה שאינו רציף, ידווח המחלק על ייצור במיתקנים אלה בהתאם להתפלגות לפי הטבלה שבנספח א' לאמת מידה זו;
::: (ג) כמות אנרגיה מוזרמת לרשת החלוקה; למיתקני ייצור בגז הדיווח יהיה חצי-שעתי;
::: (ד) התשלום ששילם לכל מיתקן, בהתאם לתעריף החל על כל אחד מהם.
:: (2) מחלק דומיננטי רשאי לפרסם טופס דיווח לדוגמה.
: (ג) '''התחשבנות'''
:: (1) המחלק הדומיננטי ישלם למחלק אחת לחודש את עלות סך התשלומים ששילם המחלק למיתקנים שבשטחו לפי הדיווח כאמור בסעיף (ב)(1)(ד) של החודש הקודם, לרבות עלות הקרדיט למיתקנים שהוקמו לפי הסדר מונה נטו.
:: (2) המחלק ישלם למחלק הדומיננטי את התעריפים שלהלן שגבה מצרכניו:
::: (א) תעריפי גיבוי ואיזון מצרכן שהתקין מיתקן לפי הסדר מונה נטו;
::: (ב) תעריפים בעד צריכה עצמית במקום צרכנות לפי תעריף הצריכה של המחלק.
:: (3) בעבור האנרגיה הנצרכת ממיתקנים המזרימים אנרגיה לאזור החלוקה של המחלק, יעביר המחלק למחלק הדומיננטי תשלום בגובה תעריף מכירה מרוכזת מתח גבוה כקבוע בלוח תעריפים 1–5.2.
:: (4) אם קיים באזור החלוקה של המחלק צרכן פרטי, אשר התקשר ישירות בעסקה פרטית, תופחת האנרגיה הנצרכת על ידי צרכן זה מההתחשבנות האמורה בסעיף (3).
:: (5) חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים.

@ : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 24א]] - התפלגות ייצור מיתקן סולרי נורמטיבי לפי עונות ומש&quot;בים'''}}
{|
! עונה !! מש&quot;ב !! %
|-
| rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot; | קיץ || פסגה || 47.1
|-
| גבע || 20.1
|-
| שפל || 32.8
|-
| rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot; | חורף || פסגה || 8.4
|-
| גבע || 7.6
|-
| שפל || 84 (([צ&quot;ל: 8.4]))
|-
| rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot; | מעבר || פסגה || 54.6
|-
| גבע || 21.9
|-
| שפל || 23.5
|}

@ 25. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 25.11.15, 12.9.16, 24.6.19, 5.8.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17) : '''אופן התשלום'''
: (א) '''אופן תשלום החשבון'''
:: תשלום חשבון יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחד מן האופנים האלה:
:: (1) במשרדי ספק השירות החיוני;
:: (2) בהסדר הוראת קבע בבנק או בבנק חוץ כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] (להלן - בנק); תשלום החשבון של צרכן ביתי בהוראת קבע כאמור יתאפשר בכל אחד מן התאריכים האלה בכל חודש: 2, 10, 20 או 28, לפי בחירת הצרכן הביתי; לא נקב הצרכן הביתי בתאריך חיוב מסוים, יחויב חשבונו ב-10 בחודש;
:: (3) בכל בנק או בבנק הדואר;
:: (4) באמצעות כרטיס אשראי בטלפון, ולגבי חשבון צריכה - גם באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, בהתאם להוראות המפורטות להלן:
::: (א) ספק השירות החיוני יפרסם על גבי החשבון את מספר הטלפון ובחשבונות צריכה בלבד - גם את כתובת אתר האינטרנט, שבהם ניתן לשלם ואת הסכום המרבי לתשלום כאמור; בוצע התשלום באמצעות כרטיס אשראי, באתר האינטרנט או בטלפון, יקבל הצרכן אישור מקוון לקליטת התשלום אצל ספק השירות החיוני; שירות זה יינתן גם לצרכנים המשלמים בשיטת מונה תשלום מראש;
::: (ב) ספק שירות חיוני יכבד תשלום בכרטיס אשראי במסגרת פעולת תשלום במסמך חסר כהגדרתה [[בסעיף 29(א) לחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], למעט תשלומים שבוצעו ונדחו בדיעבד, פעמיים או יותר בשנה קלנדרית על ידי צרכן, בטענה חוזרת של הכחשת עסקה
:: (5) בכל דרך אחרת נוספת או מקום אחר שספק השירות החיוני יודיע עליהם ברבים, לרבות באתר האינטרנט שלו.
: (ב) '''תשלום באמצעי שלא כובד'''
:: (1) שילם הצרכן באמצעי שלא כובד, יחולו על החשבון הוראות [[אמות מידה 24(ב)]] [[או 24(ג)]], לפי סוג החשבון שבעטיו נוצר החוב, בתוספת הוצאות אי כיבוד החיוב בהתאם לנסיבות כקבוע בשורות 14 עד 17 ללוח תעריפים 5.4–2.
:: (2) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), שילם צרכן באמצעי שלא כובד, רשאי ספק השירות החיוני לדרוש שהתשלום יהיה במזומן או בכרטיס אשראי שלא בעסקה במסמך חסר כהגדרתה [[סעיף 29 לחוק שירותי תשלום|בסעיף 9 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ&quot;ו-1986]].
: (ג) '''גבייה במקום הצרכנות'''
:: לפי בקשת צרכן ובתיאום עמו כאמור [[באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום צרכנות)]], יגיע נציג ספק השירות החיוני אל מקום הצרכנות לצורך גביית החוב. בעבור שירות זה ישלם הצרכן לספק השירות החיוני כקבוע בשורה 18 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ד) '''תשלום בעת הגעה לצורך ניתוק או קריאת מונה'''
:: הגיע ספק השירות החיוני למקום הצרכנות או לחצרים לצורך ניתוק אספקת החשמל או לצורך קריאת מונה, ובמעמד זה שילם הצרכן בעבור החוב במקום הצרכנות באמצעות המחאה דחויה או באמצעות כרטיס אשראי למוקד, ישלם הצרכן לספק השירות החיוני גם תשלום כקבוע בשורה 18 בלוח התעריפים 5.4–2.
: (ה) '''תשלום באמצעות שיק דחוי'''
:: ספק השירות החיוני רשאי לקבל תשלום באמצעות שיק דחוי אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת. במקרה כזה יחויב הצרכן בעלות הקבועה בשורה 23 בלוח תעריפים 5.4–2 ובהתאם לאמור [[באמת מידה 24(ב)(3)]].
: (ו) '''בקשה להחזר המחאה דחויה טרם מועד פירעונה'''
:: ביקש הצרכן לקבל בחזרה לידיו המחאה דחויה שמסר לספק השירות החיוני, לפני המועד הנקוב בו לפירעון, יחויב בעלות הקבועה בשורה 23 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ז) '''חשבון משולם כראיה לסילוק חוב'''
:: חשבון ששולם יהווה ראיה לסילוק החוב בשלו, למעט אם הצרכן שילם באמצעי שלא כובד, כגון שיק או כרטיס אשראי במסמך חסר.

@ 26. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 5.8.20, 2.12.20; תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28) : '''תיקון חשבון'''
: (א) '''תיקון חשבון'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי לתקן חשבון שנשלח לצרכן רק אם התקיים אחד מאלה:
::: (א) נתגלתה טעות בחשבון;
::: (ב) נתגלו עובדות חדשות המצביעות על צריכת חשמל שלא כדין.
: (ב) '''חיובים וזיכויים בגין טעות בחשבון'''
:: (1) נתגלתה טעות בחשבון אשר שולם על ידי הצרכן לפני המועד האחרון לתשלום, יחולו הוראות אלה:
::: (א) הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה נמוך מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יחויב הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה, ובלבד שהתקופה לגבייה רטרואקטיבית לא תעלה על ארבע שנים שקדמו ליום גילוי הטעות. אם הטעות בחשבון הייתה תוצאה של פעילות ספק השירות החיוני, תהא הגבייה הרטרואקטיבית מוגבלת לשנתיים מיום גילוי הטעות.
::: (ב) הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה גבוה מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יזוכה הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות ובלבד שהתקופה לא תעלה על שבע שנים. החשבון יערך לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה בתוספת ריבית החשב הכללי.
:: (2) נתגלתה טעות בחשבון לפני המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה.
:: (3) נתגלתה טעות בחשבון לאחר המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה. ההתחשבנות בגין אי תשלום במועד תהיה בהתאם להוראות [[אמת מידה 24(ב)]].
: (ג) '''צריכת חשמל שלא כדין'''
:: במקרה של צריכת חשמל שלא כדין יחויב הצרכן במלוא סכום ההפרש, בהתאם להוראות [[אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]].
: (ד) '''חשבון שתוקן'''
:: תיקן ספק השירות החיוני את החשבון, ישלח את החשבון המתוקן לצרכן ועל חשבון זה יחולו הוראות [[אמת מידה 24 (מועדי התשלום)]] בהתאם לסוג החשבון.
: (ה) '''המועד למשלוח חשבון מתוקן'''
:: (1) המועד לעריכת חשבון מתוקן כאמור בסעיף (ד) לא יעלה על ארבעה עשר חודשים מיום גילוי הטעות או מיום גילוי הצריכה שלא כדין, לפי העניין; אם לא נערך החשבון המתוקן במועד האמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), במקרים של צריכה שלא כדין במוני תעו&quot;ז ובמקרים של צריכה שלא כדין החוזרת על עצמה, יישלח החשבון המתוקן בתוך פרק זמן של שמונה עשר חודשים לכל היותר; אם ספק השירות החיוני לא שלח את החשבון המתוקן בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ו) '''פריסת תשלומים'''
:: (1) במקרים של טעות כאמור בסעיף (ב)(1)(א), יפרוס ספק השירות החיוני את התשלום לתקופה מקבילה לתקופה שבגינה נוצר החוב או לתקופה קצרה יותר, לבקשת הצרכן, ללא ריבית.
:: (2) במקרים אחרים רשאי ספק השירות החיוני לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.

@ 27. (תיקון: 29.11.05) : '''טעות בחשבון'''
: (א) '''אספקת חשמל ושירותים בכפוף לתשלום'''
:: ספק שירות חיוני יספק חשמל ושירותים בכפוף לתשלום בעדם כדין.
: (ב) '''צרכן הטוען לטעות בחשבון'''
:: צרכן הסבור כי קיימת טעות בחשבון, יפנה טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, לפני המועד האחרון לתשלום, ויפרט את טענותיו.
: (ג) '''פטור מחשבון תשלום שגוי'''
:: פנה הצרכן טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, יודיע ספק השירות החיוני את תשובתו המיידית. הצרכן יהיה פטור מתשלום החשבון שבו התגלתה טעות, אם קיבל לפני התאריך האחרון לתשלום מהמוקד הטלפוני של ספק השירות החיוני הודעה כי יישלח אליו חשבון מתוקן.
: (ד) '''בדיקה נוספת'''
:: ספק השירות החיוני רשאי לבקש כי הצרכן יפנה אליו בהשגה בכתב, בתוך 3 ימי עבודה, אם ראה כי העניין דורש בדיקה נוספת.
: (ה) '''צרכן שהגיש השגה בכתב'''
:: (1) הגיש צרכן את השגתו בכתב לספק השירות החיוני בהתאם לבקשת ספק השירות החיוני, רשאי הצרכן לדחות את המועד האחרון לתשלום החשבון במספר ימים זהה למספר ימי הטיפול בהשגתו עד לקבלת תשובת ספק השירות החיוני, או לשלמו במועדו.
:: (2) שילם הצרכן את החשבון ונמצאה השגתו מוצדקת, ישיב ספק השירות החיוני לצרכן את סך התשלום העודף על בסיס התעריף ששילם הצרכן בפועל בתוספת ריבית החשב הכללי מיום התשלום בפועל, כאמור בהוראות [[אמת מידה 26(ב)(1)(ב)]].
:: (3) דחה הצרכן את תשלום החשבון ולא נמצאה השגתו מוצדקת, ישלם הצרכן את סכום החשבון בתוספת ריבית פיגורים מתאריך המועד האחרון לתשלום.
: (ו) '''תגובה להשגת הצרכן'''
:: פנה הצרכן לספק השירות החיוני בכתב, תישלח לצרכן תשובתו של ספק השירות החיוני בכתב, כאמור [[באמת מידה 33 (טיפול בתלונות צרכנים)]].
: (ז) '''תוצאות הבדיקה'''
:: (1) מצא ספק השירות החיוני כי נפלה טעות בחשבון, ישלח חשבון מתוקן או יודיע לצרכן כי הטעות תתוקן בחשבון הבא.
:: (2) לא מצא ספק השירות החיוני טעות בחשבון, יודיע לצרכן על דחיית השגתו ויפרט את הנימוקים לדחייה.

@ 28. (תיקון: 29.11.05, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''פירוט חשבון'''
: (א) '''זכות לקבלת מידע'''
:: (1) צרכן רשאי לדרוש מספק שירות חיוני פירוט חשבון לתקופה שחלפה ושאינה עולה על שבע שנים מיום פנייתו.
:: (2) ספק שירות חיוני ישלח לצרכן פירוט חשבון שיכלול את כל החיובים והתשלומים בגין כל השירותים שקיבל הצרכן עד יום הפניה ויציין אם נותרה יתרה לתשלום.
: (ב) '''עלויות'''
:: (1) צרכן ישלם לספק שירות חיוני את עלות הנפקת פירוט החשבון, כקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (2) התשלום בעבור עותק ראשון של פירוט חשבון הוא כקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 5.4–2 ותשלום בעבור כל עותק נוסף הוא כקבוע בשורה 20 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ג) '''חוב הנובע מליקוי במונה'''
:: ספק שירות חיוני יידע את הצרכן כי קבלת פירוט חשבון אינה מעידה על אי קיומו של חוב הנובע מליקוי במונה והינו בכפוף [[לאמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]] [[ו-26 (תיקון חשבון)]].

@ 29. (תיקון: 9.1.17) : '''חשבון חשמל רכוש משותף'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;בית משותף&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]];
::- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
::- &quot;חיבור ציבורי&quot; - חיבור המיועד לצורכי כלל הדיירים בבית משותף;
::- &quot;נציגות בית משותף&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 65 לחוק המקרקעין]].
: (ב) '''חשבון חשמל - רכוש משותף'''
:: (1) לבקשת נציגות בית משותף יגיש ספק שירות חיוני את חשבון החשמל הרשום על שם נציגות בית משותף, או את חשבון החשמל בעבור צריכת חשמל - רכוש משותף, לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף בשיעור השתתפות קבוע המחולק שווה בשווה בין הדיירים. שירות זה יינתן בכפוף לתנאים הבאים:
::: (א) צריכת החשמל של החיבור הציבורי נרשמת באמצעות מונה נפרד;
::: (ב) כל הדיירים בבית המשותף הם צרכנים רשומים.
:: (2) לצורך קבלת השירות, ידרוש ספק שירות חיוני מנציגות הבית המשותף להגיש בקשה לקבלת השירות בנוסח שבנספח לאמת מידה זו, בצירוף תקנון הבית המשותף או החלט השל אסיפת דיירים על תיקון התקנון באופן שנקבע בו שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל האמור בסעיף קטן (1).
:: (3) אם החיבור הציבורי היה מנותק במשך שנה או יותר, מכל סיבה שהיא, יוחל השירות לפי אמת המידה באופן מנדטורי כך שספק שירות חיוני יגיש את חשבונות החשמל בשל החיבור הציבורי לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף. מבלי לגרוע מהאמור [[בסעיף 58(א) לחוק המקרקעין]], התשלום יחולק באופן שווה בין הדיירים, אלא אם כן יוכח לספק השירות החיוני כי תקנון הבית המשותף קובע חלוקה אחרת. לעניין סעיף זה לא יחולו תנאי השירות הקבועים בסעיף קטן (1).
:: (4) על חשבונות הצרכנים המצטרפים לשירות לפי אמת מידה זו יחולו הוראות אמות המידה, לרבות ניתוק האספקה במקרה של אי תשלום.
:: (5) בקשה לביטול השירות תוגש בהתאם לנוהל הקבוע בסעיף קטן (2).
:: (6) ספק שירות חיוני יגיש את חשבון החשמל, הרשום על שם נציגות הבית המשותף, בהתאם לקבוע באמת מידה זו, ובחיוב התשלום הקבוע אשר יחולק שווה בשווה בין הדיירים. התשלום הקבוע יכלול את כל מרכיביו למעט מרכיבי הפקת חשבון ושליחתו לצרכן.

@ : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 29]] {{ש}} בקשה לקבלת שירות &quot;חשבון חשמל - רכוש משותף&quot; או לביטול השירות'''}}
:: נא לסמן:
: □ אנו, החתומים מטה, בכתובת _________ מבקשים &lt;u&gt;לקבל&lt;/u&gt; את השירות &quot;חשבון חשמל - רכוש משותף&quot; כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבניין, בחלקים שווים.
: □ אנו, החתומים מטה, בכתובת _________ מבקשים &lt;u&gt;לבטל&lt;/u&gt; את השירות &quot;חשבון חשמל - רכוש משותף&quot; כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יפסיק להיות מצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבנין, בחלקים שווים.

: בקשה זו היא בהתאם להחלטה של אסיפת הדיירים מיום ________ המצורפת לבקשה. מצורף גם תקנון הבית המשותף, או החלטת אסיפת הדיירים על תיקון התקנון, שבהם נקבע שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל - רכוש משותף.
: ידוע לנו שלצורך קבלת השירות כל הדיירים בבניין, הגרים בו בפועל, רשומים כצרכנים בחברת החשמל ושללא רישום כזה, לא ניתן לקבל את השירות.
: להלן רשימת הדיירים בבניין ופרטיהם:
{|
! שם פרטי !! שם משפחה !! מספר חוזה !! מספר מונה
|-
| &amp;nbsp; || &amp;nbsp; || &amp;nbsp; ||
|-
| &amp;nbsp; || &amp;nbsp; || &amp;nbsp; ||
|-
| &amp;nbsp; || &amp;nbsp; || &amp;nbsp; ||
|-
| &amp;nbsp; || &amp;nbsp; || &amp;nbsp; ||
|-
| &amp;nbsp; || &amp;nbsp; || &amp;nbsp; ||
|-
| &amp;nbsp; || &amp;nbsp; || &amp;nbsp; ||
|-
| &amp;nbsp; || &amp;nbsp; || &amp;nbsp; ||
|-
| &amp;nbsp; || &amp;nbsp; || &amp;nbsp; ||
|}
: * ככל שנמצא צרכן שאינו רשום, מצ&quot;ב בקשת צרכן לרישום (טופס המצוי באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני).

@ 29א. (תיקון: 27.9.17, 24.6.19, 2.12.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-28) : '''ניתוק אספקת החשמל'''
: (א) '''תנאים לניתוק אספקת חשמל'''
:: (1) פעל ספק שירות חיוני בהתאם לקבוע [[באמת מידה 24(ב)]], יהא רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן; הניתוק יבוצע באחד מן הימים א' עד ה' בלבד ולא יבוצע בחגים ובערבי חגים.
:: (2) האמור בסעיף קטן (1) לא יחול במקרי אירוע חריג, במזג אוויר קיצוני, בשעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי [[סעיף 58 לחוק]] ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, &quot;מצב חירום&quot; - כל אחד מאלה:
::: (א) אירוע אסון המוני, כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
::: (ב) מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::: (ג) מצב חירום אחר אגב לחימה.
:: (3) בשל פעולת ניתוק יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 10 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (4) פעל ספק שירות חיוני לנתק את אספקת החשמל שלא בהתאם לקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ב) '''עילות לפירוק חיבור'''
:: במקרים של שימוש בלתי חוקי חוזר בחשמל, במקרים שבהם נותק הצרכן והתחבר באופן עצמאי או במקרים שבהם עילת הניתוק המשיכה להתקיים במשך יותר משנתיים מיום הניתוק, רשאי הספק לפרק את החיבור, בתנאי שהצרכן לא חויב בתשלום קבוע בשל מקום הצרכנות.

@ 29ב. (תיקון: 27.9.17, 23.9.19, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20; תש&quot;ף-14, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28) : '''חידוש אספקת החשמל'''
: (א) '''תנאים ומועדים לחידוש אספקת החשמל לאחר ניתוק'''
:: (1) נותקה אספקת החשמל לצרכן כדין כתוצאה מאי תשלום חוב, והסיבה שבשלה נותקה האספקה חדלה להתקיים, יחדש המחלק את אספקת החשמל לצרכן בתוך 6 שעות ממועד הודעת הצרכן או ממועד תשלום החוב, לפי העניין; לא חידש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (2) מחלק יחדש את אספקת החשמל לצרכן אף אם הסיבה שבשלה נותקה האספקה לא חדלה להתקיים, אם המחלק רשם את הצרכן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו; אספקת החשמל תחודש בתוך 2 שעות ממועד הרישום כאמור; לא חידש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (3) נותקה אספקת החשמל מסיבה שאינה הסיבה המפורטת בסעיף קטן (1), והסיבה חדלה להתקיים, יבוצע החיבור בתוך 48 שעות מעת קבלת הודעת הצרכן בעניין ובכפוף לכך שלא נדרשת בדיקת מיתקן לפי סעיף (ג); במניין השעות הקבועות בסעיף קטן זה לא יימנו ימי שישי, שבת וחגים; לא ביצע ספק השירות החיוני חיבור בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ב) '''חידוש צריכת החשמל שנותק בשל אי תשלום חוב'''
:: ביקש צרכן לחדש את אספקת החשמל לאחר שנותקה בשל אי תשלום חוב, יחייב אותו מחלק בעלות ניתוק וחידוש אספקת החשמל כקבוע בשורות 8 עד 10 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ג) '''בקשה לחיבור אספקת החשמל לאחר ניתוק במשך יותר משנתיים'''
:: חל ניתוק באספקת החשמל במשך יותר משנתיים והצרכן או בעל זכות במקרקעין ביקשו לחדש את אספקת החשמל למקום הצרכנות, יחייב אותם המחלק בתשלום כמפורט להלן:
:: (1) אם המונה לא הוסר והחיבור לא פורק - לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4–2 ולפי עלות בדיקת מיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
:: (2) אם המונה הוסר אך קו החיבור לא פורק - לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4–2, עלות התקנת מונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2 ועלות בדיקת המיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
:: (3) אם המונה הוסר והחיבור פורק - לפי עלות חיבור חדש כקבוע בלוחות התעריפים לחיבורים חדשים.
: (ד) '''חידוש אספקה במת&quot;מ בקרות אירוע חריג, מצב חריג או מצב חירום'''
:: (1) מחלק יעמיד לרשות צרכניו מוקד טלפוני כקבוע [[באמת מידה 7ב (מוקד טלפוני)]] אשר יאפשר הטענת קוד למת&quot;מ לבקשת צרכן בקרות אירוע חריג, מצב חריג חד-פעמי מטעמי מצוקה כלכלית או בריאותית של הצרכן, מזג אוויר קיצוני, שעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי [[סעיף 58 לחוק]] ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, &quot;מצב חירום&quot; - כל אחד מאלה:
::: (א) אירוע אסון המוני, כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
::: (ב) מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::: (ג) מצב חירום אחר אגב לחימה;
:: (2) מחלק יעמיד לרשות צרכן הפונה למוקד טלפוני במקרים המנויים בסעיף קטן (1) הסדר אשראי למת&quot;מ לצורך צריכת חשמל, בסכום שלא יפחת מ-50 ש&quot;ח.

=== סימן ג': חיוב בעבור צריכת חשמל ===

@ 30. (תיקון: 18.6.08, 6.2.12, 9.6.14, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''דרך חיוב'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;המוסד המוסמך&quot; - הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי או כל גורם אחר שהוסמך לעניין תקנות לפי [[סעיף 31א לחוק]];
::- &quot;תאריך הקריאה&quot; - התאריך המופיע בחשבון החשמל כתאריך הקריאה, בין אם נעשתה קריאה על ידי ספק שירות חיוני, בין אם נעשתה קריאה על ידי צרכן ובין אם נעשתה על בסיס הערכת צריכה.
: (ב) '''תעריפים'''
:: ספק שירות חיוני יחייב צרכן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפי החשמל החלים עליו כקבוע בלוחות תעריפים 5, בצירוף תשלום קבוע.
: (ג) '''מס ערך מוסף'''
:: נוסף על האמור בסעיף (ב), יגבה ספק השירות החיוני מהצרכן מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].
: (ד) '''שינוים בתעריף בתוך תקופת החשבון'''
:: חל שינוי בתעריף בתוך תקופת חשבון, תחושב הצריכה לפי התעריף הקודם עבור הימים שבין תאריך הקריאה הקודמת לבין תאריך שינוי התעריף, לפי הצריכה היומית הממוצעת בתקופת החשבון, ואילו יתרת הצריכה תחושב על פי התעריף החדש.
: (ה) '''עיגול סכומים בחשבון'''
:: הסכומים המרכיבים את החשבון יעוגלו לאגורות שלמות כמפורט להלן:
:: (1) היה הסכום הנקוב באגורות 0.49 אגורות או פחות - לא יובא בחשבון.
:: (2) היה הסכום הנקוב באגורות 0.50 אגורות או יותר - יחשב כאגורה שלמה ויתווסף לסכום.
: (ו) '''חשבון צריכה המשולם באמצעות הוראת קבע בבנק'''
:: צרכן המשלם חשבון צריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, יזוכה בחשבון הצריכה בסכום הקבוע בשורה 21 בלוח תעריפים 5.4–2, בשל עלויות גבייה הנחסכות לספק השירות החיוני.
: (ז) '''תשלום מופחת לזכאים'''
:: צרכן רשום שמתקיימים לגביו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי [[סעיף 31א לחוק]], יחויב בשל צריכתו כמפורט להלן:
:: (1) הצרכן הרשום יהא זכאי להפחתת התשלום לפי הודעת המוסד המוסמך ממועד קבלת ההודעה במשרדי ספק השירות החיוני.
:: (2) הזכאות לתשלום מופחת תינתן למקום צרכנות אחד בלבד המשמש למגוריו של הצרכן הרשום ותינתן על שמו של הצרכן הרשום בלבד בעבור זכאות אחת בלבד.
:: (3) היה מועד תחילת הזכאות המצוין בהודעת המוסד המוסמך לקבוע את הזכאות, מוקדם למועד מסירת ההודעה עצמה, יזכה ספק השירות החיוני את חשבון הצריכה של הצרכן הרשום ממועד הזכאות, וישיב לצרכן את ההפרש בתוספת ריבית החשב הכללי.
:: (4) היה הצרכן הרשום צרכן המשלם עבור צריכת החשמל באמצעות מונה תשלום מראש, רשאי ספק השירות החיוני להתחשבן עם הצרכן בגין זכאותו לתשלום מופחת באופן רטרואקטיבי אחת לכמה חודשים, ובלבד שספק השירות החיוני ישיב לצרכן את ההפרש בגין הפחתת התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.
: (ח) '''תשלום מופחת לצרכני משנה זכאים או למספק, עבור צרכניו הזכאים'''
:: אם במקום הצרכנות הרשום על שם צרכן מתגורר צרכן משנה שמתקיימים בו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי [[סעיף 31א לחוק]], ומותקן אצלו מונה לרישום צריכת החשמל הביתית הנצרכת על ידו, וצריכת החשמל בפועל על יד ועל פי המונה מהווה בסיס לתשלום חשבון החשמל מטעמו (בסעיף זה - צרכן משנה זכאי) יחולו הוראות אלה:
:: (1) ספק השירות החיוני יזכה את הצרכן הרשום בהתאם לשיעור התשלום המופחת המצטבר בגין צריכת צרכני המשנה הזכאים שבמקום הצרכנות ובהתאם למניית המונה של צרכני המשנה.
:: (2) הצרכן הרשום יזכה כל צרכן משנה זכאי במלוא הסכום שספק השירות החיוני זיכה אותו בעבורו.
:: (3) הצרכן הרשום יודיע למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות על כל שינוי ברשימת צרכני המשנה הזכאים לתשלום מופחת בתחומו, מיד עם קרות השינוי.
:: (4) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הצרכן הרשום יגיש למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות, אחת לתקופת חשבון או לתקופה שלא תעלה על שלושה חשבונות, תצהיר בחתימתו, המאומת בידי עורך דין, שבו מפורטים צרכני המשנה הזכאים המתגוררים במקום הצרכנות, מספרי תעודות הזהות שלהם, סך כל הצריכה המצטברת לזיכוי של צרכני המשנה הזכאים, בהתאם לחישוב שנערך על פי הקבוע [[בחוק]] על ידי הצרכן הרשום, והתחייבותו הבלתי חוזרת להעברת סכום התשלום המופחת המתקבל, ישירות עם קבלתו לידיו, לידי כל צרכן משנה זכאי שבמקום הצרכנות.
:: (5) ספק השירות החיוני יפעל כאמור בסעיף (ח)(1) רק בכפוף לקבלת התצהיר במשרדי ספק השירות החיוני כמפורט בסעיף (ח)(4).

@ 31. (תיקון: 29.11.05, 23.4.07, 26.10.08, 16.5.11, 30.1.12, 24.6.19, 5.8.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17) : '''תעריף עומס וזמן (תעו&quot;ז)'''
: (א) '''צרכנים שיחויבו על פי תעריף עומס וזמן'''
:: (1) ספק שירות חיוני יחייב צרכנים כמפורט להלן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כקבוע בלוח תעריפים 5:
::: (א) צרכני מתח עליון;
::: (ב) צרכני מתח גבוה;
::: (ג) צרכנים המחוברים בחיבור של 200×3 אמפר או יותר;
::: (ד) צרכני מתח נמוך שצריכתם במשך השנה הקלנדרית האחרונה הייתה 40,000 קוט&quot;ש או יותר; לצורך כך ספק שירות חיוני ימדוד את צריכת החשמל המצרפית בשנה קלנדרית במקום הצרכנות מכל המניות המותקנות בו אשר על שם הצרכן.
:: (1א) ספק שירות חיוני יסיים את היערכותו להעברת צרכנים כאמור בסעיף קטן (1)(ד)(1) לתעריף עומס וזמן (תעו&quot;ז) עד סוף חודש מרס בשנה העוקבת (להלן - שנת המעבר).
:: (2) מועד המעבר שלצרכן חדש לחיוב בתעריף עומס וזמן יהיה 1 באפריל בשנת המעבר. מועד זה יחול גם לגבי צרכנים המבקשים להיות מחויבים בתשלום לפי תעריף אחיד, כאמור בסעיף קטן (4).
:: (3) ספק השירות החיוני יודיע על המעבר המתוכנן לחיוב החדש עד יום 15 במרץ בשנת המעבר. הוגשה ההודעה במועדה, יחול השינוי בתעריף בחודש העוקב.
:: (4) צרכני מתח נמוך שחויבו על פי תעריף עומס וזמן בהתאם לסעיף קטן (1)(ד) וצריכתם הפכה נמוכה מ-40,000 קילוואט שעה במשך תקופה רצופה של 12 חודשים לפחות, יחויבו בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפים אחידים או על פי תעריף עומס וזמן, לפי בחירתם.
:: (5) חשבון צריכה דו-חודשי יוגש לצרכן תעו&quot;ז שגודל החיבור שלו למקום הצרכנות אינו עולה על 80×3 אמפר.
:: (6) צרכן תעו&quot;ז יחויב בתשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1 כללי &quot;שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר&quot;.
:: (7) צרכנים המחויבים על פי תעריפים אחידים יישאו בעלות הסרה והתקנה של המונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ב) '''זכאות צרכן מתח נמוך לעבור לחיוב בתעריפי עומס וזמן'''
:: (1) צרכן מתח נמוך שאינו צרכן תעו&quot;ז זכאי לבקש כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן - מתח נמוך וולונטרי (להלן - תעו&quot;ז וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2–1 ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1–1.
:: (2) צרכן בתעריף ביתי זכאי לבקש לחלופין כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן - מתח נמוך פשוט וולונטרי (להלן - תעו&quot;ז פשוט וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2–3, ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1–2.
:: (3) צרכן שביקש להיות מחויב כאמור בסעיפים קטנים (1) או (2), אשר מונה החשמל שלו מותקן בתוך דירה במקום הצרכנות, יבצע על חשבונו את העבודות הנדרשות במיתקן הצרכן לצורך העתקת המונה על ידי ספק השירות החיוני אל מחוץ למקום הצרכנות, ויישא בעלות הסרת המונה מתוך הדירה והתקנת מונה תעריף עומס וזמן מחוץ למקום הצרכנות כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
::: במקום צרכנות שבו מותקן יותר ממונה אחד, יוסרו כל המונים האחרים לפני התקנת מונה תעריף עומס וזמן. הצרכן יישא בעלות הנובעת מהסרת המונים כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (4)(א) צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2) היו מחויבים בתעריף ביתי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, ביתי תעריף עומס וזמן וולונטרי.
::: (ב) צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2) היו מחויבים בתעריף כללי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, כללי, &quot;שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר&quot;.
::: (ג) צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיף קטן (1) היו מחויבים בתעריף מאור לרחובות ציבוריים, ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1 מאור רחובות.
:: (5) ספק השירות החיוני יבצע את הנדרש למעבר לתעו&quot;ז וולונטרי ולתעו&quot;ז פשוט וולונטרי בתוך 3 חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי הספק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי ספק השירות החיוני להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 12 חודשים.
:: (6) מעבר לתעו&quot;ז וולונטרי ולתעו&quot;ז פשוט וולונטרי יהיה לפרק זמן מינימלי של שנה. בתום שנה רשאי הצרכן הרשום לעבור לתעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר, ובלבד שיישא בעלויות הסרה והתקנה של מונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2. ספק השירות החיוני יבצע את בקשת הצרכן הרשום בתוך 90 ימים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.
:: (7) ספק שירות חיוני יערוך תחשיב לצרכן חדש שבהסדר תעו&quot;ז פשוט וולונטרי לשנים-עשר חודשים רצופים ראשונים של תשלומים הן לפי תעו&quot;ז פשוט וולונטרי והן לפי התעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר. בתום השנה הראשונה, הצרכן יהיה רשאי לבחור להמשיך במסלול תעו&quot;ז פשוט וולונטרי או לחזור ולהיות מחויב לפי התעריף האחיד ויהיה זכאי לקבל החזר התחשבנות בגין ההפרש בין התעריף האחיד לתעו&quot;ז פשוט וולונטרי על תקופה זו, ככל שיהיה כזה. צרכן שהחליט לחזור למסלול אחיד לא יוכל להצטרף שוב למסלול תעו&quot;ז וולונטרי או למסלול תעו&quot;ז פשוט וולונטרי במשך שנתיים ממועד חזרתו למסלול האחיד. קבלת ההחזר תתאפשר פעם אחת בלבד.
:: (8) מובהר כי לצורך עסקת מכירת חשמל לצרכנים, דין צרכני תעו&quot;ז המפורטים בסעיפים (ב)(1) ו-(2) כדין צרכני תעו&quot;ז המפורטים בסעיף (א)(1).

=== סימן ד': פניות ותלונות צרכנים ===

@ 32. (תיקון: 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''אמצעי פניה לספק שירות חיוני רשת'''
: (א) '''קבלת קהל'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יפעיל מערך של קבלת קהל במשרדיו כדי לאפשר לצרכנים לפנות בבירורים, בקשות והזמנות שירות.
:: (2) שעות הקבלה במשרדים לא יפחתו מ-30 שעות שבועיות; הודעה על שעות הפתיחה תפורסם לציבור.
: (ב) '''אופן הפניה'''
:: ספק שירות חיוני רשת יאפשר לצרכן לפנות אליו בכל אמצעי גישה המקובלים במועד הפניה, לרבות אלה:
:: (1) פניה בעל-פה בשעות קבלת קהל במשרדיו;
:: (2) פניה בכתב באמצעות הדואר, הדואר האלקטרוני והפקסימיליה;
:: (3) פניה באמצעות מוקד טלפוני.
: (ג) '''עלות השירות'''
:: עלות השירות כאמור באמת מידה זו מכוסה בתשלום הקבוע.

@ 33. (תיקון: 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 19.2.18, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28) : '''טיפול בתלונות צרכנים'''
: (א) '''תלונה בכתב או בטלפון'''
:: עם קבלת תלונה של צרכן שהופנתה לספק שירות חיוני רשת בכתב או בטלפון יאשרו הגורמים האחראים לטיפול בתלונות אצל ספק שירות חיוני רשת את קבלתה ותחילת הטיפול בה. הייתה התלונה בכתב, יפיק ספק השירות החיוני רשת הודעה המאשרת את קבלת התלונה.
: (א1) '''פנייה של צד שלישי'''
:: היתה התלונה פנייה של צד שלישי לבירור תלונה, יידרש הפונה למסור לספק השירות החיוני רשת ייפוי כוח לצורך קבלת מידע בשם הצרכן.
: (ב) '''המועד המרבי לטיפול בתלונה'''
:: ספק השירות החיוני רשת יטפל בתלונה וישלח לצרכן תשובה לגביה בהקדם ולא יאוחר מ-21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדיו. תשובה לתלונה בכתב תישלח לצרכן בכתב בתוך פרק הזמן האמור. לא שלח ספק השירות החיוני רשת תשובה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ג) '''בדיקה או דיון נוספים'''
:: על אף האמור בסעיף (ב), אם התברר, כי העניין נשוא התלונה טעון בדיקה או דיון נוספים, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מ-21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדיו, את הסיבה שבשלה מתעכב הטיפול בתלונה. אם ספק שירות חיוני רשת מתעכב במתן מענה, הוא ימשיך ויעדכן את הצרכן בכתב בחלוף כל 21 ימי עבודה ועד מתן מענה סופי לתלונה.
: (ד) '''איסור נקיטת הליכי גביה בתקופת הטיפול בתלונה'''
:: לא יהא ספק השירות החיוני רשת רשאי לנקוט הליכי גבייה, לרבות גביית הריבית בגין איחור בתשלום החוב השנוי במחלוקת או הליכי חיוב אחרים.
: (ה) '''תלונה שהגיעה דרך רשות אחרת'''
:: תלונת צרכן שהגיעה לספק השירות החיוני רשת דרך רשות אחרת שאליה הופנתה התלונה, תחשב כתלונת צרכן לכל דבר ועניין ויחולו עליה כל הוראות אמת מידה זו, לרבות לוחות הזמנים לטיפול.
: (ה1) '''תלונה שהגיעה דרך מספק'''
:: תלונת צרכן שהגיעה לספק השירות החיוני רשת דרך מספק, יראו אותה כתלונת צרכן לכל דבר ועניין ויחולו לגביה כל הוראות אמת מידה זו, לרבות לוחות הזמנים לטיפול.
: (ו) '''פיצוי בגין איחור'''
:: בכל מקרה של חריגה מן המועדים הנקובים באמת מידה זו ישלם ספק השירות החיוני רשת לצרכן המלין תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1, אך לא יותר מ-10,000 ש&quot;ח.

@ 34. (תיקון: 1.6.03, 29.11.05, 6.2.12, 24.6.19, 5.8.20, 2.12.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28) : '''תלונות המטופלות במקום הצרכנות'''
: (א) '''תלונה על רמת המתח'''
:: (1) התלונן צרכן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, יבדוק ספק השירות החיוני את איכות המתח למקום הצרכנות, בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה ממועד רישום קבלת התלונה במשרדי ספק השירות החיוני, או על-פי תאום מראש כאמור [[באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום הצרכנות)]].
:: (2) התגלתה חריגה בזמן הבדיקה, תתוקן החריגה בהקדם האפשרי, ולצרכן תשלח הודעה על תוצאות הבדיקה וכן פירוט לוחות הזמנים המשוערים לביצוע התיקון. דו&quot;ח המפרט את התיקון שבוצע יישלח לצרכן בתוך שלושה ימים מיום ביצוע העבודה. לא שלח ספק השירות החיוני דוח המפרט את התיקון לפי סעיף זה או בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (3) בהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני יותקן ציוד למדידה רצופה של רמת המתח למשך שבוע ימים, אם הצרכן התלונן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, למרות שלא נמצאה חריגה בבדיקה שנערכה במקום הצרכנות. בהפעלת שיקול דעתו ישקול ספק השירות החיוני בחשבון, בין היתר, את אלה: ריבוי תלונות של כמה צרכנים מאותו אזור או הצטברות נזקים לצרכנים שלא הוכרו כזכאים לפיצוי לפי אמות המידה.
:: (4) ספק השירות החיוני ידווח לצרכן על החלטתו, בין אם החליט לבצע מדידה רצופה ובין אם החליט שאין בה צורך.
: (ב) '''צרכן שלא חויב בתשלום'''
:: לא חויב צרכן בתשלום עבור התיקון שבוצע, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן הודעה בכתב על ביצוע התיקון והפטור מחובת התשלום.
: (ג) '''תלונה בגין תקלה במקום צרכנות'''
:: (1) התלונן צרכן על תקלה באספקת חשמל במקום הצרכנות, ינחה ספק השירות החיוני את הצרכן כיצד לוודא כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני ולא במיתקן חשמל פרטי. התברר כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני, ספק השירות החיוני יגיע לתקן את התקלה בהקדם ולא יאוחר משעתיים ממועד קבלת ההודעה על התקלה. בתנאי מזג אויר גרועים, בישובים מרוחקים או בתנאי תחבורה חריגים, ספק השירות החיוני יגיע לתקן את התקלה בהקדם ולא יאוחר משלוש שעות ממועד קבלת ההודעה על התקלה.
:: (2) הזמין צרכן חשמלאי פרטי לאחר שספק השירות החיוני הודיע לצרכן כי התקלה היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק מוטעית, יזכה ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הזמנת החשמלאי כנגד הצגת אסמכתאות מתאימות לספק.
:: (3) בכל מקרה של איחור במועדים הנקובים בסעיף קטן (1), וכן במקרה של ניתוק אספקת חשמל כתוצאה מתקלה במיתקן שלגביה הודיע ספק שירות חיוני כי היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק הייתה מוטעית, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשיעור הקבוע בלוח 1.12–1 ללוחות התעריפים.
: (ד) '''עלות תיקון נתיך'''
:: בעבור תיקון נתיך כאמור בסעיף (ג) יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בתשלום כקבוע בשורה 22 בלוח תעריפים 5.4–2. על התשלום יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ב)]].
: (ה) '''תקלה במיתקן הצרכן'''
:: הגיע ספק השירות החיוני למקום צרכנות עקב תלונה על רמת מתח המסופקת למקום הצרכנות, או עקב תלונה לגבי אספקת החשמל, והתברר שמדובר בתקלה במיתקן של הצרכן, יחויב הצרכן בעלות ההגעה למקום כקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 5.4–2, ובלבד שהספק הדריך את הצרכן כיצד לבדוק כי אין מדובר במיתקן הצרכן, והביא לידיעתו כי אם התקלה היא במיתקן הצרכן ולא במיתקני ספק השירות החיוני יחויב הצרכן בעלות האמורה.

== פרק ג': חיבורים לרשת ==

=== סימן א': חיבור למתח נמוך ===

@ 35. (תיקון: 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיבור למתח נמוך'''
: (א) '''חיבור למתח נמוך'''
:: (1) חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור של 630 קו&quot;א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך, חיבור לרשת המתח הנמוך בגודל חיבור העולה על 630 קו&quot;א, אם מתקיימים כל אלה:
::: (א) מבקש החיבור מבקש להגדיל חיבור קיים ברשת המתח הנמוך לגודל חיבור שאינו עולה על 1,260 קו&quot;א;
::: (ב) ניתן להתקין שנאי נוסף בתחנת השנאה קיימת או על עמוד קיים;
::: (ג) לא נדרש כל שינוי ברשת החשמל הקיימת, למעט שינוי בתחנת השנאים לצורך התקנת שנאי נוסף או בתשתית החיבור המיועדת למבקש החיבור בלבד;
::: (ד) פרק הזמן שחלף מאז החיבור הראשון לרשת המתח הנמוך עולה על שנה, או פרק הזמן שחלף מהגדלת החיבור האחרונה במתח נמוך עולה על שלוש שנים.
:: (3) המחלק רשאי לפנות למנהל מינהל החשמל בבקשה לאשר ביצוע חיבור החורג מהאמור באמת מידה זו.
:: (4) אישר מנהל מינהל החשמל ביצוע חיבור חורג, יפנה המחלק לרשות לצורך קביעת תעריף מתאים.

@ 35א. (תיקון: 29.11.05, 11.4.11, 28.6.18, 23.9.19, 25.11.20, 12.4.21; תש&quot;ף-5, תש&quot;ף-14, תש&quot;ף-17, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-4) : '''תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך'''
: (א) '''חיבור למתח נמוך'''
:: (1) תשלום בעבור חיבור לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין.
:: (1) תשלום בעבור חיבור בניין שיחידות ממנו מיועדות לשימושים שונים (להלן - בניין מעורב) יחושב כתשלום לשני בניינים בעלי ייעוד שונה.
:: (2) בעבור חיבור של מיתקן צריכה ייחודי ישולם תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.4 - עבודה על חשבון אחרים, נוסף על תשלום כאמור בסעיף קטן (1). ההליך העסקי לעבודה זו יהיה על פי [[פרק ז|פרק ז': עבודות על חשבון אחרים]].
: (ב) '''חיבור זמני'''
:: (1) תשלום בעבור חיבור זמני לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–4.
::: (((הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) תשלום בעבור חיבור זמני לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בסעיף (א), לפי העניין.
:: (2) (((בטל לעניין בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) פירק המחלק את החיבור הזמני, ישיב למבקש החיבור את ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת במתח נמוך.
:: (3) ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע, ישלם את עלות החיבור הקבוע בהתאם לסעיף (א) בניכוי ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת במתח נמוך שאינם משמשים לצורך החיבור הקבוע ובניכוי עלותם של פריטי רשת וחיבור ששולם בעבורם במסגרת החיבור הזמני והם משמשים גם לצורך החיבור הקבוע.
::: (((הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע באותו גודל חיבור, באותו מיקום ובאותה תשתית חיבור שהוקמה לצורך החיבור הזמני, לא יישא מבקש החיבור בתשלום נוסף בעד החיבור הקבוע, מלבד תשלום בעבור בדיקת מיתקן לפי [[אמת מידה 35ח]].
:: (4) (((חל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) נדרש המחלק להקים רשת זמנית לצורך חיבור זמני שאינו מתוכנן להפוך לחיבור קבוע, יגבה המחלק ממבקש החיבור את עלות הקמת הרשת לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot; בהתאם לסוג העבודות הנדרשות ולמתח הנדרש לצורך ביצוען.
:: (5) (((חל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) לא ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע וביקש לפרק את החיבור הזמני ואת הרשת הזמנית, אם נבנתה, יישא מבקש החיבור בעלויות המפורטות להלן:
::: (א) עלות פירוק החיבור - מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4–3 או בלוח תעריפים 4.4–4, לפי העניין, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק החיבור; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי החיבור בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
::: (ב) עלות פירוק הרשת הזמנית - מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, בהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק הרשת והמתח הנדרש לצורך ביצוען; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
:: (6) (((חל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) ביקש מבקש החיבור לשנות את המיקום של נקודת החיבור במסגרת בקשתו להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע, יגבה המחלק ממבקש החיבור את התשלום האמור בסעיף ((())ג(()))(3).
: (ג) '''הגדלת חיבור ושינוי במיקום חיבור'''
:: (1) תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח נמוך, יחושב לפי מספר יחידות קו&quot;א שהתווספו לגודל החיבור הקיים כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הזמנת הגדלת החיבור.
:: (2) תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה, יהיה כמפורט [[באמת מידה 35יא(א)(3)]].
:: (3) תשלום בעד שינוי מיקום חיבור קיים יהיה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, בהתאם לעבודות שיבוצעו, והוא לא יעלה על עלות חיבור חדש כקבוע בלוחות תעריפים 4.3 &quot;התחברות לרשת ההספקה - מתח נמוך&quot;.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), תשלום בעד שינוי מיקום חיבור קיים שלא מחובר למקום הצרכנות באמצעות פילר מונים, לחיבור באמצעות פילר מונים, יהיה כקבוע בלוח תעריפים 4.3–1 &quot;תעריף חיבור לצרכן המחובר באמצעות פילר מונים&quot;.
:: (5) לתשלום בעבור שינוי מיקום חיבור קיים יגבה מחלק, נוסף על התשלום לפי סעיף (3) או (4), לפי העניין, תשלום בעד פירוק חיבור בהתאם ללוחות תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;.
:: (6) תשלום בעבור בדיקה לאחר הגדלת חיבור יהיה לפי אחד מאלה:
::: (א) בעבור בדיקת מיתקן עד גודל חיבור של 100×3 אמפר יגבה המחלק תעריף בהתאם לעמודה שכותרתה &quot;תעריף בדיקת מיתקן יחיד ביום&quot; בלוח תעריפים 4.3–11, לפי גודל החיבור הנבדק.
::: (ב) בעבור בדיקת מיתקן מעל גודל חיבור של 100×3 אמפר יגבה המחלק תעריף בהתאם לעמודה שכותרתה &quot;תעריף לבדיקה חוזרת או לבדיקה המבוצעת לאחר הגדלת חיבור או לבדיקת גנרטור&quot; בלוח תעריפים 4.3–11, לפי גודל החיבור הנבדק.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) '''החזר והשלמה'''
:: תשלום בגובה תעריף החיבור הרלוונטי יהווה את מלוא התמורה המגיעה למחלק בעבור ביצוע החיבור; החזרים יבוצעו בהתאם לאמור [[באמת מידה 27 (טעות בחשבון)]] והצרכן ישלים כל תשלום חסר כאמור שם.
: (ו) '''הגדלת חיבור על פי החלטת מחלק'''
:: צרכן לא ישלם בעבור הגדלת חיבור באספקה חד-פאזית מגודל חיבור של 25×1 אמפר לגודל חיבור של 40×1 אמפר הנעשית על פי החלטת המחלק וללא דרישת הצרכן.
: (ז) '''אופן התשלום'''
:: (1) תשלום חשבונות לפי [[פרק זה]] יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחת מן הדרכים המנויות [[באמת מידה 25(א)]] למעט בדרך של הסדר הוראת קבע כאמור [[באמת מידה 25(א)(2)]].
:: (2) לגבי ביצוע חיבור במסלול המהיר רשאי המחלק שלא לאפשר תשלום באופן האמור [[באמת מידה 25(א)(3)]].
: (ח) '''אי עמידה במועדים'''
:: לא עמד המחלק במועדים הקבועים [[בסימן זה]] או בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

@ 35ב. (תיקון: 4.4.11, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''קבלת מידע לצורך הגשת בקשה לחיבור למתח נמוך'''
: (א) '''קבלת מידע'''
:: המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח נמוך, יפנה למחלק, בכתב או בעל פה, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
:: (1) מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
:: (2) גודל החיבור המבוקש ביחידות קו&quot;א;
:: (3) נקודת ההתחברות למיתקן החשמל הפרטי;
:: (4) צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
:: (5) לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
:: (6) ייעוד הבניין;
:: (7) קיום ייצור עצמי;
:: (8) צורך בקו גיבוי.
: (ב) '''תשובת המחלק'''
:: (1) המחלק ישיב לפניה בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי המחלק, ורשאי הוא להאריך את משך זמן התשובה בשבעה ימי עבודה נוספים אם ראה כי עליו לבחון את הצורך בהקמת חדר שנאים כתנאי לביצוע חיבור כאמור בסעיף קטן (3); דרש המחלק המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (4), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
:: (2) בתשובתו יציין המחלק פרטים בנושאים אלה:
::: (א) ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, [[לחוק החשמל]] ולתקנות לפיו, ולכל דין;
::: (ב) זמינות האספקה למקום החיבור;
::: (ג) אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור החלוקה של המחלק שאליו שייך מקום החיבור;
::: (ד) איכות האספקה במקום החיבור, אם יש סטטיסטיקה של משתנים;
::: (ה) עלות החיבור, כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים משתנים נוספים המשפיעים על עלות החיבור;
::: (ו) דרישות מיוחדות לצורך ביצוע החיבור;
::: (ז) צורך בהקמת חדר שנאים, גודלו, מספר והספק השנאים שיותקנו בו, להערכת המחלק.
:: (3) המחלק רשאי לדרוש הקמת חדר שנאים כתנאי לביצוע החיבור בהתקיים כל התנאים האלה:
::: (א) סך כל גדלי החיבורים או הגדלות החיבור המבוקשים עולה על 100 קו&quot;א;
::: (ב) לא ניתן לספק באופן תקין את האספקה המבוקשת מרשת קיימת;
::: (ג) המחלק יקבע את גודל החדר לפי מספר השנאים הנדרשים לאספקת חשמל וצפי גידול העומס לגודל החיבור המבוקש ולאמינות האספקה של הרשת הקיימת.
:: (4) לצורך מתן תשובה לפניה רשאי המחלק לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות לגבי אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
:: (5) מניין הימים החולף להמצאת הפרטים הנוספים לא ייכלל במניין הימים הקבוע בסעיף קטן (1), ובלבד שהמחלק הודיע לפונה כי הטיפול בבקשתו מושהה עד לקבלת הפרטים הנוספים שדרש.
: (ג) '''מקדמה'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובתו חשבון בגובה 10% מתעריף החיבור (להלן - המקדמה) בהתאם לתעריף הקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים או לוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין, התקף ביום הפקת החשבון. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי המחלק.
:: (2) על המקדמה יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) המחלק יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לפיצוי מאת המחלק, אם לא עמד במועדים כאמור [[באמת מידה 35א(ח)]].

@ 35ג. (תיקון: 29.11.05, 28.12.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיאום טכני'''
: (א) '''תיאום טכני ולוח זמנים'''
:: נפתח תיק עבודה במשרדי המחלק, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור (להלן - התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
:: (1) תכניות העבודה;
:: (2) לוח זמנים לביצוע החיבור;
:: (3) מיקום המונים בבניין קומות למגורים, בהתאם לבקשת מבקש החיבור;
:: (4) חלוקת אחריות לגבי קבלת אישורי רשויות; בעניין זה תהיה האחריות מוטלת על המחלק כל עוד לא ביקש מבקש החיבור אחרת;
:: (5) חלוקת האחריות לגבי ביצוע עבודות חפירה, הנחה ושיקום הנדרשות לביצוע החיבור (להלן - עבודות חפירה או חפירה); בעניין זה יחולו הוראות אלה:
::: (א) בבנייני קומות למגורים ובבניינים תעשייתיים מסחריים ובבניינים ציבוריים:
:::: (1) אם החפירה או חלק ממנה מתבצעת על ידי המחלק, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–5, ללא קשר לאורך החפירה בפועל, ובלבד שאם עלה אורך החפירה במגרש של מבקש החיבור על 35 מטרים יחויב המבקש בתעריף הקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 4.3–5;
:::: (2) אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, לא יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בלוח תעריפים 4.3–5;
::: (ב) ביחידות צמודות קרקע:
:::: (1) בחיבור שאינו הגדלת חיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–5;
:::: (2) אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 2 בלוח תעריפים 4.3–5.
:: (6) סטטיסטיקה לגבי משתנים לאמינות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, לגבי אלה לפחות:
::: (א) דקות אי אספקה ממוצעות בשנה באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
::: (ב) תדירות הפרעות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
::: (ג) משך שיקום אספקה בדקות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
:: (7) סטטיסטיקה לגבי משתנים לאיכות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, אם קיימת;
:: (8) דרישות מיוחדות ממבקש החיבור;
:: (9) אם נדרש חדר שנאים: מבנה החדר, מיקומו, דרכי הגישה אליו, גודלו, מספר השנאים שיותקנו בו והספקם, כל דרישה טכנית נוספת והתשלום שיקבל מבקש החיבור בעבור חדר השנאים עם מסירתו למחלק;
:: (10) עלות החיבור הסופית.
: (ב) '''פרק הזמן להשלמת התיאום הטכני'''
:: (1) התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור [[באמת מידה 35ב(ג)(1)]].
:: (2) החלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום הטכני והמחלק סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך המחלק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע [[באמות מידה 35לד]] [[או 35לה]], לפי העניין.
: (ג) '''תשלום ביניים'''
:: (1) עם השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי לביצוע עבודות החיבור.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (1) ובכפוף לבקשת מבקש החיבור, ימסור מחלק למבקש החיבור חשבון בסך השווה ל-90% מתעריף החיבור, כהשלמה לסכום המקדמה (10%) ששולם. על חשבון זה יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.

@ 35ד. (תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שינוי וביטול חיבור למתח נמוך'''
: (א) '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
:: (1) מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והפקת חשבון כאמור [[באמת מידה 35ג(ג)(1)]].
:: (2) מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בתעריפים הקבועים בלוח תעריפים 4.4.
:: (3) לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודת החיבור המבוקש:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות;
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי.
: (ב) '''ביטול בקשת החיבור'''
:: (1) ביטל מבקש החיבור את בקשתו אחרי שחלפו חמישה ימים ממועד תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות סיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
:: (2) ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כאמור [[באמת מידה 35ג(ג)(1)]] [[או 35ג(ג)(3)]], ובטרם סיים המחלק את העבודות, יחויב מבקש החיבור בעלויות שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
:: (3) ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי וכן יישא מבקש החיבור ביתרת עלות החיבור כאמור [[באמת מידה 35ז(ב)(1)]].

@ 35ה. (תיקון: 20.9.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''קבלת אישורי רשויות'''
: (א) '''השגת אישורים'''
:: עם השלמת התיאום הטכני יחלו המחלק ומבקש החיבור, בהתאם לתיאום הטכני, לפעול להשגת אישורי הרשויות הנדרשים לצורך ביצוע החיבור כדין. למרות האמור רשאי המחלק להתחיל בפעילות כאמור לפני השלמת התיאום הטכני. לעניין [[אמת מידה 35ג(ב)]] לא יראו את פעילותו זו כחלק מן התיאום הטכני.
: (ב) '''התחייבות מחלק להשגת האישורים'''
:: היה המחלק אחראי, בהתאם לתיאום הטכני, לקבלת אישורי הרשויות, יפעל המחלק בחריצות וביעילות לקבלת האישורים בהקדם האפשרי, ויידע את מבקש החיבור אם יתעוררו בעיות מיוחדות המעכבות את קבלת האישורים.
: (ג) '''באין אפשרות להשגת האישורים'''
:: אם לא ניתן להשיג את האישורים הנדרשים לביצוע החיבור בהתאם לתיאום הטכני, יסכימו הצדדים על השינויים הנדרשים בתיאום הטכני, לרבות שינויים בלוחות הזמנים לביצוע החיבור, ויפעלו על פי התיאום הטכני המתוקן שיוסכם ביניהם.

@ 35ו. (תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הכנת בניין לחיבור'''
: (א) '''התנאים לביצוע עבודות החיבור בבניין'''
:: התקבלו במשרדי המחלק אישורי הרשויות לביצוע עבודות החיבור כדין, יודיע המחלק למבקש החיבור על האפשרות לבצע את החיבור, בכפוף להעמדת הבניין שלגביו מבוקש החיבור לרשות המחלק לצורך ביצוע החיבור, כשהוא מוכן לביצוע עבודות החיבור כולל צינורות וגומחות להנחת התשתית, חדר שנאים וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך ביצוע החיבור, בהתאם לתיאום הטכני.
: (ב) '''הספקת חשמל באין חדר שנאים'''
:: כל עוד לא העמיד מבקש החיבור לרשות המחלק חדר שנאים בהתאם לדרישת המחלק לפי סעיף (א) ובהתאם לתיאום הטכני, יספק המחלק למבקש החיבור חשמל בגבולות העומס המצוי ברשת המתח הנמוך.

@ 35ז. (תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע עבודות החיבור'''
: (א) '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
:: העמיד מבקש החיבור לרשות המחלק את הבניין כאמור [[באמת מידה 35ו(א)]], יסיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו בו. אם לא סוכם אחרת בתיאום הטכני, לא יעלה פרק הזמן לסיום ביצוע עבודות החיבור על 60 ימי עבודה מיום קבלת אישורי הרשויות אם החיבור הוא מרשת מתח נמוך קיימת או 90 ימי עבודה אם לצורך ביצוע החיבור נדרשת הקמת רשת מתח נמוך, ובתנאי שמבקש החיבור קיים את התחייבויותיו כאמור בתיאום הטכני.
: (ב) '''תשלום לאחר סיום עבודות החיבור'''
:: (1) סיים המחלק את עבודות החיבור, ימסור המחלק למבקש חשבון על יתרת עלות החיבור.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמות מידה 24(ב)(1)]] [[ו-24(ב)(3)]] בעניין חשבון לגבי שירות שניתן. מבקש חיבור שלא שילם את סכום החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות [[אמת מידה 35ח (בדיקת המיתקן ומתן מתח)]].

@ 35ח. (תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 23.9.19, 25.11.20; תש&quot;ף-14, תשפ&quot;א-6) : '''בדיקת המיתקן ומתן מתח'''
: (א) '''תשלום בעבור בדיקת המיתקן'''
:: (1) בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק (להלן - בודק), ישלם מבקש החיבור את התשלום הקבוע לבדיקת מיתקן בלוח תעריפים 4.3–11 (להלן - תשלום בעבור בדיקת המיתקן); בעבור בדיקת מיתקן שתבוצע מעבר לשעות העבודה של המחלק, יגבה המחלק ממבקש החיבור תעריף בשיעור של 125 אחוזים מתעריף בדיקת מיתקן הקבוע בלוח תעריפים 4.3–11, בהתאם לגודל החיבור הנבדק.
:: (2) שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור [[באמת מידה 35ז(ב)]] ואת התשלום בעבור בדיקת המיתקן, ייבדק המיתקן על ידי בודק בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל]] והתקנות לפיו בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום התשלום והמצאת כל התכניות כנדרש לבדיקת המיתקן.
: (א1) '''החתמה על משך זמן בדיקת הקבלה'''
:: לאחר ביצוע הבדיקה, יחתים המחלק את מבקש החיבור לעניין משך זמן בדיקת הקבלה על גבי הטופס המצורף בנספח לאמת מידה זו.
: (ב) '''מיתקן שאינו עומד בדרישות [[+|החוק]]'''
:: (1) מצא הבודק כי המיתקן אינו עומד בדרישות המפורטות [[בחוק החשמל]] והתקנות לפיו, יגיש דו&quot;ח ליקויים למבקש החיבור.
:: (2) מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי בודק, תבוצע לאחר שמבקש החיבור ישלם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
: (ג) '''מתן מתח'''
:: בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן המחלק מתח למיתקן.

@ (תיקון: תש&quot;ף-14) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35ח]] - טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת קבלה למיתקן צריכה'''}}
: סוג המיתקן שנבדק: {{ש}} □ בדיקת חיבור ציבורי □ בדיקת חיבור פרטי {{ש}} □ בדיקה לאחר ביצוע הגדלת חיבור □ בדיקת גנרטור
: בדיקה מספר: {{ש}} □ בדיקה ראשונה □ בדיקה חוזרת
: שם הצרכן: ....................................................
: מיקום המיתקן: ...........................................
: גודל החיבור: ..............................................
: תאריך ביצוע הבדיקה: ..........................
: משך זמן ביצוע הבדיקה (HH:MM): .................................
: חתימת מזמין הבדיקה: .....................................

@ 35ט. (תיקון: 29.11.05, 23.9.19, 5.8.20, 25.11.20; תש&quot;ף-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''כללי חיבור מהיר'''
: (א) '''כללי חיבור מהיר''' &lt;!-- (([במקור: כללי חיבור מחיר])) --&gt;
:: פנה מבקש החיבור למחלק, בציון מספר חוזה או גוש וחלקה של הבניין שלגביו מבוקש החיבור וגודל החיבור המבוקש בקו&quot;א, והמחלק התחייב לסיים את ביצוע החיבור ואת בדיקת המיתקן בפרק זמן שאינו עולה על 30 ימי עבודה מיום קבלת תשלום בעבור החיבור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) מבקש החיבור ישלם את מלוא התשלומים האלה:
::: (א) בעבור החיבור - תשלום בתעריף כקבוע בלוח תעריפים 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים או לוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הגשת הבקשה לחיבור;
::: (ב) בעבור בדיקת המיתקן - תשלום בתעריף כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] לעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) המחלק יסיים את ביצוע החיבור ובדיקת המיתקן בתוך 30 ימי עבודה מיום התשלום.
:: (4) לאחר ביצוע הבדיקה יחתים המחלק את מבקש החיבור לעניין משך זמן בדיקת הקבלה על גבי הטופס המצורף בנספח [[לאמת מידה 35ח]].
: (ב) '''ביטול בקשת החיבור'''
:: (1) ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כאמור בסעיף (א) ובטרם סיים המחלק את העבודות, יחויב מבקש החיבור בעלויות שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
:: (2) ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי.

=== סימן ב': חיבור למתח גבוה ===

@ 35י. (תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיבור לרשת מתח גבוה'''
: (א) '''חיבור למתח גבוה'''
:: (1) חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור שבין 630 קו&quot;א ל-8 מו&quot;א יהיה לרשת מתח גבוה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק, באישור מנהל המערכת, יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך חיבור לרשת המתח הגבוה בגודל העולה על 8 מו&quot;א, אם מתקיימים כל אלה:
::: (א) מבקש החיבור מבקש להתחבר או להגדיל חיבור קיים ברשת המתח הגבוה לגודל חיבור שאינו עולה על 16 מו&quot;א;
::: (ב) החיבור המבוקש ניתן לביצוע מהבחינה הטכנית; מחלוקת בשאלת האפשרות הטכנית לביצוע החיבור תוכרע בידי מנהל מינהל החשמל.

@ 35יא. (תיקון: 1.6.03, 28.6.18, 25.11.20, 12.4.21; תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-4) : '''תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה'''
: (א) '''תעריפים'''
:: (1) תשלום בעבור חיבור לרשת מתח גבוה יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, לגבי כל בניין שאינו מקבל הספקה מרשת המתח הגבוה.
::: (((הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) תשלום בעבור חיבור קבוע או זמני לרשת מתח גבוה יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, לגבי כל בניין שאינו מקבל הספקה מרשת המתח הגבוה.
:: (2) תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח גבוה, יחושב לפי מספר יחידות קו&quot;א שהתווספו לגודל החיבור הקיים, ללא תוספת המרכיב הקבוע המשולם בעבור חיבור ראשון, כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1.
:: (3) תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה יהיה כמפורט להלן:
::: (א) תשלום כאמור בסעיף קטן (1);
::: (ב) בעבור פריטי רשת במתח נמוך שהמחלק מעוניין למכור למבקש החיבור, ומבקש החיבור מעוניין לרכוש מהמחלק, ישלם מבקש החיבור למחלק בהתאם לערך הנכסים המופחת;
::: (ג) פריטי רשת במתח נמוך שהמחלק לא מעוניין למכור למבקש החיבור או שמבקש החיבור לא מעוניין לרכוש מהמחלק, יפורקו ויילקחו בידי המחלק, והוא יהיה רשאי להתקינם במקום אחר בתנאי שיהיו תקינים ולא יגרמו לירידה באיכות ובאמינות החשמל הממוצעת האזורית;
::: (ד) בהגדלת חיבור לפני שחלפו שלוש שנים מיום ביצוע החיבור הראשוני לרשת המתח הנמוך או מיום ביצוע הגדלת חיבור שלצורך ביצועה הוקמו תשתיות חדשות, על המחלק למכור ועל הצרכן לרכוש את פריטי הרשת במתח נמוך בהתאם לערך הנכסים המופחת.
:: (4) תשלום בעבור שינוי מיקום חיבור קיים יהיה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, בהתאם לעבודות שיבוצעו.
:: (5) (((הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) נדרש המחלק להקים רשת זמנית לצורך חיבור זמני למתח גבוה, יגבה המחלק ממבקש החיבור תשלום בעבור אורך קו המתח הגבוה בניכוי 200 מטרים, כקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, לפי מתח הרשת שאליה מחובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות המבוצעות בפועל.
:: (6) (((הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) לא ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע וביקש לפרק את החיבור הזמני ואת הרשת הזמנית, אם נבנתה, יישא מבקש החיבור בעלויות כלהלן:
::: (א) עלות פירוק החיבור - מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, לפי מתח הרשת שאליה חובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק החיבור; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי החיבור בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים;
::: (ב) עלות פירוק הרשת הזמנית - מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, לפי מתח הרשת שאליה חובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק הרשת; המחלק יחזיר את ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על
: (ב) '''חישוב על-פי התעריף התקף'''
:: כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.
: (ג) '''אי עמידה במועדים'''
:: לא עמד המחלק בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

@ 35יב. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 28.6.18, 25.11.20, 26.5.21; תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-12) : '''קבלת מידע לצורך בקשה לחיבור למתח גבוה'''
: (א) '''קבלת מידע'''
:: המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח גבוה, יפנה למחלק בכתב, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
:: (1) מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
:: (2) גודל החיבור המבוקש ביחידות קו&quot;א;
:: (3) נקודת ההתחברות למיתקן הצרכן הפרטי;
:: (4) צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
:: (5) לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
:: (6) סוג צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש בחשמל ביממה;
:: (7) שיטת התנעת מנועים, אם ישנם;
:: (8) אם קיים ייצור עצמי - המספר והגודל של כל יחידת ייצור;
:: (9) קיום וגודל הספק של מיתקני חשמל כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים;
:: (10) צורך בקו גיבוי.
: (ב) '''תשובת המחלק'''
:: (1) המחלק ישיב לפנייה בהקדם ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי המחלק, למעט במקרים של קיום ייצור עצמי, ואם קיים ייצור עצמי - לא יאוחר מ-30 ימי עבודה כאמור; דרש המחלק המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
:: (2) בתשובתו יציין המחלק פרטים בנושאים אלה:
::: (א) ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, [[לחוק החשמל]] ולתקנות לפיו ולכל דין;
::: (ב) זמינות האספקה למקום החיבור;
::: (ג) אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
::: (ד) עלות החיבור כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים פרמטרים נוספים המשפיעים על עלות החיבור.
: (ב1) '''חיבור מוגבל בעומס ובזמן למיתקן תחבורתי שמיועד, בין השאר, לטעינת אוטובוסים חשמליים'''
:: (1) מבקש חיבור למיתקן תחבורתי, כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]], שמיועד, בין השאר, לטעינת אוטובוסים חשמליים, אשר קיבל תשובת מחלק לפי סעיף (ב) שלפיה לא מתאפשר חיבור של המיתקן במועד ובהספק המבוקש, רשאי לבקש מהמחלק חיבור לרשת החשמל המוגבל בהספק ובזמן (להלן - חיבור מוגבל).
:: (2) מבקש חיבור כאמור בסעיף קטן (1) יגיש בקשה לחיבור מוגבל בכתב או בעל פה, במשרדי המחלק או באמצעות אתר האינטרנט של המחלק; בבקשה כאמור יפרט את גודל החיבור המבוקש, מועד החיבור המוגבל המבוקש, את אופיין העומס המתוכנן במיתקן ביחס לשעות היממה ולעונות השנה, ואת הצפי לגידול בעומס במהלך 5 השנים מהמועד המבוקש לחיבור המוגבל.
:: (3) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה-וולט אמפר ומעלה, יעביר המחלק את הבקשה למנהל המערכת לצורך קבלת התייחסותו, בתוך 3 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2); מנהל המערכת יעביר את התייחסותו למחלק לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהמועד שקיבל את הבקשה לקבלת התייחסותו.
:: (4) לצורך מתן התייחסות כאמור בסעיף קטן (3) רשאי מנהל המערכת לדרוש מהמחלק המצאת פרטים נוספים שדרושים לדעתו לצורך ההתייחסות, לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהמועד שבו המחלק העביר לו את הבקשה לצורך קבלת התייחסות לפי סעיף קטן (3); על אף האמור בסיפה של סעיף קטן (3), אם דרש מנהל המערכת המצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן זה, הוא יעביר את ההתייחסות למחלק בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת הפרטים הנוספים מהמחלק.
:: (5) המחלק רשאי לדרוש ממבקש החיבור המצאת פרטים נוספים, אשר דרושים לדעתו לצורך התשובה או לצורך מענה לדרישת המצאת פרטים נוספים שהעביר מנהל המערכת, בתוך המועדים המפורטים להלן, לפי העניין:
::: (א) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק שהוא נמוך מ-8 מגה-וולט אמפר - לא יאוחר מ-7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2);
::: (ב) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה-וולט אמפר ומעלה -
:::: (1) אם מנהל המערכת העביר לו דרישה להמצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן (4) - לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהמועד שבו מנהל המערכת העביר לו את הדרישה האמורה;
:::: (2) אם מנהל המערכת העביר לו את התייחסותו בלא דרישה להמצאת פרטים נוספים - לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהמועד שבו מנהל המערכת העביר לו את ההתייחסות כאמור.
:: (6) אם מנהל המערכת העביר למחלק דרישה להמצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן (4), יעביר לו המחלק את הפרטים הנוספים בתוך שלושה ימים ממועד קבלת הדרישה, ואולם אם מצא המחלק כי הוא נדרש להשלמת פרטים נוספים ממבקש החיבור כדי לענות לדרישת המצאת הפרטים הנוספים שהעביר מנהל המערכת - יעביר למנהל המערכת את הפרטים הנוספים בתוך 3 ימים ממועד קבלת הפרטים הנוספים ממבקש החיבור.
:: (7) המחלק ישיב למבקש החיבור -
::: (א) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק שהוא נמוך מ-8 מגה-וולט אמפר - לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2) או מיום השלמת המידע על ידי מבקש החיבור בהמשך לדרישת המחלק לפי סעיף קטן (5), לפי העניין;
::: (ב) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה-וולט אמפר ומעלה - לא יאוחר מ-15 ימי עבודה מיום קבלת התייחסות מנהל המערכת לפי סעיף קטן (3) או (4), לפי העניין.
:: (8) תשובת המחלק לפי סעיף קטן (7) תהיה ערוכה לפי הטופס שבנספח לאמת מידה זו והוא יתייחס בה, בין השאר, למפורטים להלן:
::: (א) מגבלת ההספק הצפויה והשעות שבהן היא תחול;
::: (ב) הפעולות שהמחלק או בעל רישיון ההולכה נדרשים לבצע כדי להסיר את המגבלה, ובכלל זה רשימה מלאה ומפורטת של כל פריטי הציוד שהמחלק או בעל רישיון ההולכה נדרשים לשדרג או להתקין ברשת והמועדים שבהם מתוכנן לעשות כן כאמור בנספח לאמת המידה;
::: (ג) מועד החיבור שהמחלק התחייב לגביו בתשובתו לפי סעיף (ב), שהוא המועד המאוחר ביותר שבו תוסר המגבלה ושמבקש החיבור יחובר לרשת בהתאם לגודל החיבור שביקש בכל שעות היממה.
:: (9) מסר המחלק למבקש החיבור תשובה לפי סעיפים קטנים (7) ו-(8), יתקין מבקש החיבור בנקודת החיבור לרשת אמצעי הגבלת צריכה מהרשת (להלן - אמצעי הגבלה), אשר יאושר ויכויל על ידי המחלק בהתאם לקבוע בסעיף קטן (10).
:: (10) לא הסכים מבקש חיבור להתקין את אמצעי ההגבלה, יחבר המחלק את מיתקן הצריכה לרשת בהתאם לגודל החיבור שהמחלק יכול לספק במועד החיבור המבוקש ושמצוין בתשובת המחלק שניתנה לפי סעיף (ב)(2)(ב).
:: (11) המחלק יכייל את אמצעי ההגבלה, בעת מועד ביצוע הבדיקה למיתקן לפי [[אמת מידה 35יז]], לפי ההספק והשעות שנקבעו בתשובתו לפי סעיף קטן (8).
:: (12) מצא המחלק כי בוצע שינוי בכיול אמצעי ההגבלה בלא אישורו, יפנה למבקש החיבור לתיאום כיול חוזר בהתאם להספק שהתבקש בבקשה לחיבור מוגבל ושאושר בתשובת המחלק לפי סעיפים קטנים (7) ו-(8); לא בוצע תיאום לכיול חדש, יגביל המחלק את הספק הצריכה מהרשת להספק המינימלי שיכול הצרכן לצרוך לפי תשובת המחלק שניתנה לפי סעיף קטן (8), וזאת למשך כל שעות היממה עד לכיול מחדש של אמצעי ההגבלה.
:: (13) אין באפשרות של חיבור מוגבל כדי לגרוע מחובותיהם של המחלק ומנהל המערכת לפיתוח הרשת כך שיהיה ניתן לחבר את המיתקן בלא מגבלות, בהתאם למועדים שהתחייב המחלק בתשובתו לפי סעיף (ב).
:: (14) המחלק יעביר לרשות העתק של כל תשובת מחלק שנתן לפי סעיפים קטנים (7) ו-(8), לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מיום השלמת התיאום הטכני לפי [[אמת מידה 35יג]] לגבי אותה תשובה.
:: (15) תוקפו של סעיף זה הוא לשנתיים מיום פרסומו ברשומות (((מיום 3.2.2022 עד יום 2.2.2024))).
: (ג) '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
:: לצורך מתן תשובה כאמור בסעיף (ב), רשאי המחלק לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
: (ד) '''מקדמה'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובתו לפי סעיף (ב) או (ב1) חשבון לתשלום מקדמה בשיעור 10% מתעריף החיבור (להלן - המקדמה) כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, התקף ביום מתן התשובה. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי המחלק.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) המחלק יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור [[באמת מידה 35יא(ב)]] מאת המחלק, אם לא יעמוד במועדים.
: (ה) '''תשלום מראש'''
:: (1) התחייב המחלק לבצע את החיבור בתוך 21 ימים, ומבקש החיבור רוצה בכך, יצרף המחלק לתשובתו חשבון בגובה מלוא התשלום בעבור החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 ו-4.2–2. התחייב המחלק לבצע את בדיקת המיתקן בתוך שלושה ימים מגמר ביצוע החיבור, יצרף המחלק לתשובתו גם חשבון בעבור בדיקת מיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
:: (2) על החשבונות לפי סעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) המחלק יציין, על גבי החשבונות לפי סעיף קטן (1), את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור [[באמת מידה 35יא(ג)]] מאת המחלק, אם לא עמד במועדים שלהם התחייב.

@ (תיקון: תשפ&quot;ב-12) : {{ממורכז|{{מודגל|'''נספח'''}} {{ש}} '''טופס פירוט מגבלות'''
@ : שם הצרכן: ________
: מיקום הצרכן: _________
: גודל חיבור מבוקש: __________
: מועד חיבור מבוקש: __________
: מועד חיבור שניתן בתשובת מחלק (המועד המאוחר ביותר להסרת המגבלות): ____________
: מגבלת ההספק הצפויה והשעות שבהן היא תחול: ___________
: הסיבות שבגללן לא ניתן לספק את גודל החיבור המבוקש במועד המבוקש ויש צורך לספק חיבור מוגבל: __________________________________
: 1. פירוט רשימת קווי מתח גבוה, שנאים בתחנת משנה וקווי מתח עליון אשר נדרש לשדרג אותם או להתקינם כדי שיהיה ניתן לספק את גודל החיבור המבוקש במועד המבוקש: _____________________
: 2. פירוט העומסים בשעות השיא, ביחס לעונת הקיץ והחורף, בכל אחד מרכיבי הרשת האמורים בסעיף 1 לעיל, בשלושה תרחישים כלהלן:
:: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | !! colspan=&quot;3&quot; | קיץ !! colspan=&quot;3&quot; | חורף
|-
! width=&quot;100px&quot; | קווי מתח גבוה !! width=&quot;100px&quot; | שנאים בתחנת משנה !! width=&quot;100px&quot; | קווי מתח עליון !! width=&quot;100px&quot; | קווי מתח גבוה !! width=&quot;100px&quot; | שנאים בתחנת משנה !! width=&quot;100px&quot; | קווי מתח עליון
|-
| טרם מתן החיבור המבוקש || || || || || ||
|-
| מתן החיבור המבוקש במלואו || || || || || ||
|-
| הגבלת החיבור המבוקש כפי שהוסכם בתיאום הטכני || || || || || ||
|}
: 3. פירוט העבודות שנדרש לבצע מחלק או בעל רישיון הולכה, בהתאם לרשת שלגביה נדרשות העבודות, כדי להסיר את המגבלות; בכלל זאת יצוין אומדן עלות כל עבודה וכן אם ניתן להגדיל את ההספק המוגבל לאחר ביצוע חלק מהעבודות: ________________.
: 4. פירוט המועדים הצפויים לביצוע כל אחת מהעבודות שצוינו בסעיף 3 שלעיל: _______________.

@ 35יג. (תיקון: 4.4.11, 6.2.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיאום טכני'''
: (א) '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
:: נפתח תיק עבודה במשרדי המחלק, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמות עבודת החיבור (להלן - התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
:: (1) כיוון החיבור;
:: (2) מיקום המיתקן הפרטי;
:: (3) פירוט הציוד שיתקין המחלק בחדר המיתוג;
:: (4) בניית מיתקן החשמל הפרטי;
:: (5) מדדי אמינות אספקה ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
::: (א) מדד דקות אי אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המזינה;
::: (ב) מדד תדירות הפרעות ברשת המזינה;
::: (ג) מדד משך שיקום אספקה ברשת המזינה;
:: (6) מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
::: (א) הפרעות חולפות ברשת המזינה בשנה;
::: (ב) מספר אירועי דיפים ברשת המזינה בשנה, אם יש למחלק נתונים;
::: (ג) ניתוח הרמוניות ברשת המזינה, אם יש למחלק נתונים;
:: (7) פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומניה, כולל עלות;
:: (8) עלות החיבור הסופית.
: (ב) '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
:: (1) התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע תשלום המקדמה כאמור [[באמת מידה 35יב(ד)(1)]]. לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן הנדרשים לצורך קבלת אישורי רשויות.
:: (2) החלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום הטכני והמחלק סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך המחלק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע [[באמות מידה 35לד (חיבור חריג)]] [[או 35לה (חיבור מיוחד)]], לפי העניין.
: (ג) '''תשלום ביניים'''
:: (1) עם השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי הכרחי לביצוע עבודות החיבור.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.

@ 35יד. (תיקון: 29.11.05, 18.1.07, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שינוי וביטול בקשת חיבור במתח גבוה'''
: (א) '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
:: (1) מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והוצאת החשבון כאמור [[באמת מידה 35יג(ג)(1)]].
:: (2) מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בעלויות התכנון הנוספות כפי שייקבעו על פי השינויים הנדרשים.
:: (3) לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות.
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי ובתוספת ריבית החשב הכללי.
: (ב) '''ביטול בקשת החיבור'''
:: (1) ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות מסיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
:: (2) ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כקבוע [[באמת מידה 35יג(ג)(1)]], ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור, יחויב מבקש החיבור בעלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
:: (3) ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום עבודות החיבור על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי והוא יישא בתשלום כקבוע [[באמת מידה 35טז(ב)(1)]].

@ 35טו. (תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''מיתקן החשמל הפרטי'''
: (א) '''העמדת מיתקן החשמל הפרטי לרשות המחלק'''
:: המבקש להתחבר לרשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, לצורך החיבור, חדר מיתוג הכולל נקודת חיבור במתח גבוה, תוכנית למיקום מערך שנאים וחיבורים פנימיים, נקודת החיבור, עמודים, מכלי מדידה וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך החיבור, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין.
: (ב) '''מיקום הצבת המיתקן'''
:: מבקש החיבור יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב מבקש החיבור את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם; חרג מבקש החיבור מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
: (ג) '''מכלי מדידה'''
:: (1) מבקש החיבור ירכוש מכלי מדידה מהמחלק או מגורם אחר.
:: (2) רכש מבקש החיבור מכל מדידה מגורם אחר, יוודא כי המידות הפיסיות של הציוד המותקן בארונות המחלק מתאים למידות הארונות.
:: (3) המחלק יתקין ויבדוק את מכלי המדידה; מבקש החיבור ישלם למחלק עלות התקנה ובדיקה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–3 ו-4.2–4.
:: (4) בסעיף זה, &quot;מכל מדידה&quot; - שנאי מדידה למתח וזרם, המותקן במכל סגור.
: (ד) '''תפעול, תחזוקה ובעלות'''
:: (1) המחלק יתפעל ויתחזק את רשת המתח הגבוה, לרבות מערכות המניה.
:: (2) מיתקן החשמל הפרטי, למעט המונה וכל חלק אחר של מיתקן החשמל שהמחלק שילם בעבורו למבקש החיבור, יהיה בבעלות מבקש החיבור או מי שבעבורו הוזמן החיבור.

@ 35טז. (תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע וסיום עבודות החיבור'''
: (א) '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
:: המחלק יבצע את עבודת החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו. אם לא סוכם אחרת, לא יעלה פרק הזמן לביצוע עבודות החיבור על שישה חודשים מיום תשלום המקדמה כאמור [[באמת מידה 35יב(ד)(1)]]; לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן שנדרשו לביצוע התשלומים על ידי מבקש החיבור או לקבלת כל האישורים כדין או כל עיכוב אחר שנגרם על ידו.
: (ב) '''תשלומים'''
:: (1) סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור המחלק למבקש חשבון לגבי יתרת 30% מתעריף החיבור; על החשבון יחולו הוראות [[אמות מידה 24(ב)(1)]] [[ו-24(ב)(3)]] בעניין חשבון לגבי שירות שניתן.
:: (2) מבקש חיבור שלא שילם את הנדרש כאמור באמת מידה זו, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות [[אמת מידה 35יז (בדיקת מיתקן ומתן מתח)]].

@ 35יז. (תיקון: 18.7.07, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''בדיקת המיתקן ומתן מתח'''
: (א) '''בדיקת מיתקן ועלויות'''
:: (1) בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח התעריפים 4.2–1.
:: (2) שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור [[באמת מידה 35טז(ב)(1)]], ושילם את התשלום בעבור בדיקת המיתקן כאמור בסעיף קטן (1), ייבדק המיתקן על ידי בודק מוסמך בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל]] והתקנות לפיו (להלן - בודק מוסמך), בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (1).
: (ב) '''מיתקן שאינו עומד בדרישות החוק'''
:: (1) מצא הבודק המוסמך כי מיתקן החשמל הפרטי אינו עומד בדרישות המפורטות [[בחוק החשמל]] והתקנות לפיו, יגיש דו&quot;ח ליקויים למבקש החיבור.
:: (2) מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי הבודק המוסמך, תבוצע לאחר שמבקש החיבור שילם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
:: (3) מחלק יבצע בדיקת הגנות וואט-מטריות (הגנות ראשיות). כיול מפסיק הזרם יכול שיתבצע באמצעות מעבדה מוסמכת או על ידי מחלק. בוצעו הבדיקות על ידי מחלק, יחויב מבקש החיבור בתשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
: (ג) '''מתן מתח'''
:: בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן המחלק מתח למיתקן.

@ 35יח. (תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הזנה נוספת'''
: (א) '''חיבור נוסף'''
:: (1) דרש מבקש החיבור מהמחלק לחבר את מיתקנו הפרטי בקו חיבור נוסף, יחבר המחלק את המיתקן הפרטי כאמור, בהינתן יכולת העברה קיימת. בעבור החיבור הנוסף ישלם מבקש החיבור תעריף כקבוע בלוח תעריפי גיבוי (טרם נקבע).
:: (2) קו החיבור הנוסף יכול שייצא משנאי אחר באותה תחנת משנה ויכול שיצא משנאי השייך לתחנת משנה אחרת.
:: (3) בעבור חיבור נוסף ישלם מבקש החיבור לפי העלות הנורמטיבית לקו במתחים השונים כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.

=== סימן ג': חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה (תיקון: תשע&quot;ט-5) ===

@ 35יט. (תיקון: 28.12.09, 16.9.13, 27.9.17, 21.11.18, 18.11.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-5, תש&quot;ף-13, תשפ&quot;א-6) : '''שמירת מקום ברשת למכרזי מדינה'''
: (א) '''סקר היתכנות ראשוני'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת החשמל לצורך הוצאת אנרגיה ממיתקן ייצור (באמת מידה זו - המיתקן) לרשת חלוקה במתח גבוה (באמת מידה זו - רשת החלוקה), יפנה למחלק בכתב להזמנת סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת החלוקה (באמת מידה זו - סקר ההיתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה.
:: (2) מזמין סקר ההיתכנות יעביר למחלק את הנתונים שלהלן:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) מיקום החיבור המבוקש;
::: (ג) ההספק המקסימאלי של המיתקן;
::: (ד) גודל החיבור המבוקש;
::: (ה) טכנולוגיית הייצור;
::: (ו) תיאור בסיסי של המיתקן ומשטר ההפעלה הצפוי;
::: (ז) קונפיגורציה בסיסית של המיתקן;
::: (ח) מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
::: (ט) מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית.
:: (3) המחלק לא יערוך סקר היתכנות למיתקן ייצור או למספר מיתקני ייצור הממוקמים על חטיבת קרקע, אשר הספקם המקסימאלי עולה על הקבוע [[באמת מידה 35י (חיבור לרשת מתח גבוה)]]; לעניין זה, &quot;חטיבת קרקע&quot; - שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
:: (4) כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה המחלק מקדמה על חשבון תעריף החיבור כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 &quot;תעריף ביצוע סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת חלוקה (מקדמה על חשבון תעריף חיבור)&quot;.
:: (5) על החשבון לתשלום המקדמה יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
:: (6) סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר, והוא יכלול, בין היתר, את ישימות חיבור מיתקן הייצור לרשת החלוקה בהתייחס לעניינים אלה:
::: (א) מתח החיבור וגודל החיבור;
::: (ב) לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
::: (ג) מעבר הספק מיתקן הייצור ברשת המתח הגבוה ובתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן במשטר תפעולי רגיל;
::: (ד) רמת זרמי הקצר;
::: (ה) שדרוגים ברשת הנדרשים לצורך קליטת המיתקן;
::: (ו) חלופות אפשריות, ככל שיידרשו;
::: (ז) תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ח) בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או נערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות מימוש הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיניהם על מזמין סקר ההיתכנות.
::: (ט) מצא המחלק צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות דרישה לקבלתם. רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש הסש&quot;ח תהיה מפורטת וסופית.
:: (7) אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי יכולתו של המחלק לעמוד בלוח הזמנים שמבקש מזמין הסקר להשלמת החיבור, יכלול הסקר גם הסברים וסיבות לכך וכן לוח זמנים חלופי להשלמת החיבור.
:: (8) המחלק ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2) או מיום תשלום המקדמה כאמור בסעיף קטן (4), לפי המאוחר מביניהם.
:: (9) סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה בלוח הזמנים שיפורט בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר. מחויבות המחלק לשמירת מקום ברשת ולביצוע העבודה בלוח הזמנים תהיה במועד תשלום מקדמה ופתיחת תיק עבודה במשרדי המחלק כקבוע [[באמת מידה 35יב(ד)]].
:: (10) המחלק יעמיד את המידע הנוגע לסקרי היתכנות, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, לעיון הציבור באופן פומבי אשר יאפשר לכל דורש להתעדכן במצב היזמות בכל עת, והכל על פי דין ובתיאום עם הרשות.
:: (11) מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות סקר ההיתכנות בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הסקר. ראש אגף הנדסה ברשות יודיע את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל ממזמין סקר ההיתכנות ומהמחלק את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
:: (12) האמור לעיל לא יחול במקרים המנויים בסעיף (ב) להלן.
: (ב) '''הספק מיתקן פוטו–וולטאי החייב בביצוע סקר היתכנות'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) המחלק יחויב בעריכת סקר היתכנות אם מבקש החיבור מבקש להתחבר לרשת החלוקה במתח גבוה, בלא תלות בגודל מיתקן הייצור; אם נמצא כי מיתקן הייצור יחובר לרשת מתח נמוך, יהיה מבקש החיבור פטור מעריכת סקר היתכנות ראשוני.
:: (2) המחלק ישיב לפונה בשאלת חבותו בסקר היתכנות ראשוני לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפניה.
:: (3) תוקפו של סקר היתכנות יהיה למשך 9 חודשים. אם בחלוף 9 חודשים היו שינויים מהותיים ברשת החלוקה, אשר לדעת הסש&quot;ח יש בהם כדי לשנות מהתשובות שניתנו למבקש החיבור בסקר ההיתכנות הקיים (להלן - הסקר הקיים), יזמין מבקש החיבור סקר היתכנות חדש ויישא בשלו בעלויות הקבועות בלוח תעריפים 4.2–1. הסקר החדש יבוצע בהתאם להליך הקבוע בפסקה (א). אם לא היו שינויים מהותיים ברשת עם תום תוקפו של הסקר הקיים, יאשרר הסש&quot;ח את הסקר הקיים, ללא גביית עלות נוספת, וזאת בתוך 30 ימי עבודה ממועד פנייתו של מבקש החיבור לאשרור הסקר.
:: (4) כל מחלוקת הנובעת מהאמור באמת מידה זו או פרשנותה תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.
: (ג) '''שמירת מקום ברשת'''
:: המחלק ישמור מקום ברשת עבור מתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה שבכוונת רשות החשמל או מי מגורמי המדינה (להלן - המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד - המכרז) בהתאם לתנאים הבאים:
:: (1) מוסד תכנון החליט על הפקדה או הפקדה בתנאים של תכנית מתקן הייצור (להלן - התכנית), או שהחליט להעביר את התכנית להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור או שהחליט על העברת התכנית כאמור בתנאים.
:: (2) המדינה או מי מטעמה פנו למחלק בבקשה לבדיקת היתכנות לשמירת מקום ברשת למכרז (להלן - בדיקת היתכנות).
:: (3) המחלק, בהתייעצות עם מנהל המערכת, ימסור לפונה או למגיש הצעה במכרז חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1–1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין בדיקת ההיתכנות להגיש למחלק כתנאי לביצוע הסקר; המחלק ימסור למנהל המערכת העתק מהנתונים שהתקבלו ממגיש ההצעה במכרז.
:: (4) בדיקת היתכנות תתבצע על ידי המחלק, בכפוף לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות של מנהל המערכת, באופן המאפשר למחלק להתחייב על שמירת מקום ברשת על סמך תוצאות בדיקת ההיתכנות.
:: (5) בסיום בדיקת ההיתכנות יעביר המחלק לפונה ולרשות, מסמך המפרט את תוצאות בדיקת ההיתכנות בהתבסס על המידע המפורט בסעיף (4).
:: (6) סבר המחלק כי שמירת המקום ברשת אפשרית בתנאים, ירשום המחלק במסמך בדיקת ההיתכנות את התנאים לשמירת מקום ברשת.
:: (7) על בסיס תוצאות בדיקת ההיתכנות הרשות תבחן אם להורות למחלק לשמור מקום ברשת למכרז.
:: (8) ממועד סיום ביצוע בדיקת ההיתכנות וכל עוד לא הורתה רשות החשמל אחרת, המחלק ישמור מקום ברשת למכרז.
:: (9) הורתה הרשות למחלק לשמור מקום ברשת, המחלק ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שלוש שנים, במקרה בו בעל רישיון הולכה לא נדרש לבצע פרויקט ברשת ההולכה המשרת את כלל המשתמשים ברשת (להלן - פרויקט מערכתי). אם בעל רישיון הולכה נדרש לבצע פרויקט מערכתי המחלק ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שנה ממועד סיום הקמת הפרוייקט המערכתי.
:: (10) המחלק יאריך את תקופת שמירת המקום ברשת בהתאם להוראת רשות החשמל ולתנאים שתקבע.

@ 35יט1. (תיקון: 18.11.19, 25.11.20; תש&quot;ף-13, תשפ&quot;א-6) : '''סקר היתכנות ראשוני וולונטרי ליצרן ברשת חלוקה'''
: (א) '''סקר היתכנות ראשוני וולונטרי'''
:: (1) המעוניין בקבלת פרטים על אודות חיבור אפשרי לרשת החשמל לצורך הוצאת אנרגיה ממיתקן ייצור (באמת מידה זו - המיתקן) לרשת חלוקה במתח גבוה (באמת מידה זו - רשת החלוקה), יפנה למחלק בכתב, להזמנת סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת החלוקה (באמת מידה זו - סקר היתכנות וולונטרי).
:: (2) מזמין סקר ההיתכנות יעביר למחלק את הנתונים שלהלן:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) מיקום החיבור המבוקש;
::: (ג) ההספק המקסימלי של המיתקן;
::: (ד) גודל החיבור המבוקש;
::: (ה) טכנולוגיית הייצור;
::: (ו) תיאור בסיסי של המיתקן ומשטר ההפעלה הצפוי;
::: (ז) קונפיגורציה בסיסית של המיתקן;
::: (ח) מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
::: (ט) מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית.
:: (3) כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה המחלק תעריף כקבוע בשורה 15 בלוח תעריפים 4.2–1 &quot;תעריף לבדיקת בקשה לחיבור או לשילוב מיתקן במתח גבוה ותעריף לביצוע סקר היתכנות ראשוני וולונטרי להוצאת אנרגיה לרשת חלוקה&quot;.
:: (4) על התעריף האמור בסעיף קטן (3) יחולו הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 24 &quot;חשבון לגבי שירות שטרם ניתן&quot;]].
:: (5) סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר, והוא יכלול, בין השאר, את ישימות חיבור מיתקן הייצור לרשת החלוקה בהתייחס לעניינים אלה:
::: (א) מתח החיבור וגודל החיבור;
::: (ב) לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
::: (ג) מעבר הספק מיתקן הייצור ברשת המתח הגבוה ובתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן במשטר תפעולי רגיל;
::: (ד) רמת זרמי הקצר;
::: (ה) שדרוגים ברשת הנדרשים לצורך קליטת המיתקן;
::: (ו) חלופות אפשריות, ככל שיידרשו;
::: (ז) תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ח) בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או נערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות מימוש הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיניהם על מזמין סקר ההיתכנות.
:: (6) אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי-יכולתו של המחלק לעמוד בלוח הזמנים שמבקש מזמין הסקר להשלמת החיבור, יכלול הסקר גם הסברים וסיבות לכך וכן לוח זמנים חלופי להשלמת החיבור.
:: (7) המחלק ימסור למזמין, לרשות ולמנהל המערכת, את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2) או מיום תשלום התעריף כאמור בסעיף קטן (3), לפי המאוחר מביניהם.
:: (8) סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה בלוח הזמנים שיפורט בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר.
:: (9) המחלק יבצע את הסקר בהתאם לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה, אם נקבעו.

@ 35כ. (תיקון: 28.12.09, 23.1.14; תשע&quot;ט-4) : '''פתיחת תיק חיבור'''
: (((בוטלה, אך תמשיך לחול על חיבור או שילוב מיתקן לפי [[סימן י' לפרק ח']] וכן על בקשות לחיבור או שילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019).))
: (א) '''פתיחת תיק עבודה לחיבור, שינויים וסגירה'''
:: (1) בעל רישיון ייצור מותנה (להלן - בעל הרישיון) רשאי לפתוח תיק עבודה במשרדי המחלק לאחר קבלת החלטה של מוסד התכנון הרלוונטי על הפקדת תוכנית המיתקן להתנגדויות. אם לא נדרשת הפקדה של תוכנית, רשאי בעל הרישיון לפתוח תיק עבודה לאחר קבלת היתר בנייה מרשות הרישוי הרלוונטית.
:: (2) פתיחת תיק העבודה והמשך ההליך העסקי יהיו בהתאם לקבוע [[באמות המידה 35יב(ד) עד 35יח (הזנה נוספת)]].
:: (3) בוטל או פקע תוקפו של הרישיון המותנה, יסגור המחלק את תיק העבודה.
:: (4) על אף האמור [[באמת מידה 35יד(א)]], החל ממועד פתיחת תיק עבודה, שינויים שמשמעותם תוספת להספק היוצא מהמיתקן המתוכנן יטופלו כבקשת חיבור נפרדת וחדשה אשר אינה כלולה במחויבות המחלק לחיבור כפי שנקבעה בעת פתיחת תיק העבודה. שינויים שמשמעותם הקטנת ההספק היוצא מה מיתקן המתוכנן ב-50% או יותר מההספק שנקבע יביאו לסגירת תיק העבודה וסיום מחויבות המחלק לחיבור, ותידרש עריכה של סקר היתכנות חדש.
: (ב) '''מערכות תקשורת'''
:: (1) נוסף על התשלומים לפי [[אמת מידה 35יא (תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה)]], המחלק יחייב את מבקש החיבור להתקין, על חשבונו של מבקש החיבור, מערכות תקשורת לשליטה ובקרה של המחלק על מיתקן הייצור. מערכות התקשורת יותקנו בידי מבקש החיבור בהתאם לסטנדרטים המקובלים אצל המחלק, ולפי כל דין.
:: (2) בחר מבקש החיבור להתקין את מערכות התקשורת באמצעות המחלק, יהיה התעריף לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.2–2: &quot;עלות תקשורת ליצרן המחובר ברשת מתח גבוה&quot;.
:: (3) מחלק יגבה ממבקש החיבור תשלום שנתי בעבור תפעול ותחזוקת המערכת כקבוע בלוח תעריפים 4.2–2.

@ 35כ1. (תיקון: 21.11.18, 23.12.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-4, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-23) : '''הגדרות'''
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;דרישות מערכתיות לציוד&quot; - דרישות לציוד ייצור כדי להבטיח את אמינות ושרידות המערכת שהורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] או שקבעה הרשות באמות מידה אלה, אם קבעה;
:- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך תחרותי שמפרסמת הרשות, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
:- &quot;היתר הפעלה&quot; - היתר לפי [[סעיף 4(א) לחוק החשמל]];
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל מינהל החשמל ברשות;
:- &quot;הספק הזרמה מרבי לרשת&quot; - הספק מרבי מדומה שמבקש הצרכן להוציא בנקודת החיבור לרשת מכלל המיתקנים המשולבים במקום הצרכנות, הנמדד בקילו וולט אמפר;
:- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הממשי של המיתקן בהדקי הגנרטור בניכוי צריכה עצמית - בהתאם לנתוני היצרן, אשר נמדד בקילו וואט; למיתקנים בטכנולוגיה פוטו–וולטאית יימדד ההספק המותקן לפי הספק המהפכים בקילו וולט אמפר, מוכפל במקדם הספק 0.9;
:- &quot;חיבור&quot; - חיבור חדש של מיתקן לרשת חלוקה;
:- &quot;יום עבודה&quot; - יום מימי השבוע, למעט יום שישי, שבת וחגים;
:- &quot;מבקש&quot; - מבקש חיבור או מבקש שילוב, לפי העניין;
:- &quot;מועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה&quot; - המועד שקבע המחלק לחיבור או שילוב מיתקן בתשובה החיובית שמסר לפי [[סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2]];
:- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; - המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, אשר עד אליו נדרש מבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון; אם לא נקבע מועד כאמור בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש - 36 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית;
:- &quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש אשר עד אליו רשאי המבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון, בכפוף לחילוט ערבות; לא נקבעה בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש או בהליך התחרותי שמפרסמת הרשות ערבות - יהיה המועד המחייב המרבי לסנכרון שווה למועד המחייב לסנכרון;
:- &quot;מועד קובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בעקבות הליך תחרותי לקביעת תעריף;
:- &quot;מחלק דומיננטי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן ייצור;
:- &quot;מיתקן ייצור בגז&quot; - מיתקן ייצור העושה שימוש בגז טבעי אשר הוקם לפי [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1306_13_550_151118.pdf|החלטה 13 (1306) מישיבה 550 של רשות החשמל מיום ז' בכסלו התשע&quot;ט (15 בנובמבר 2018)]] כפי שתעודכן מעת לעת;
:- &quot;נקודת החיבור לרשת&quot; (PCC - Point of Common Coupling) - נקודת החיבור של מקום צרכנות או של מיתקן ייצור לרשת חלוקה, בהדקי היציאה של המונה או של מערכת המנייה במתח נמוך או בהדקי היציאה של מכל מדידה או של תא המדידה במתח גבוה;
:- &quot;פעולות ברשת&quot; - עבודות פיתוח והקמה, לרבות השגת אישורי רשויות, הסכמות בעלים או מחזיקי מקרקעין וכל אישור אחר הנדרש לפי כל דין לביצוען;
:- &quot;רשת חלוקה&quot; - רשת מתח נמוך או רשת מתח גבוה, לפי העניין;
:- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות קיים או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי מחלק לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת חלוקה;
:- &quot;תהליך סנכרון&quot; - בדיקות הכנסה לניצול ובדיקות סנכרון לרשת שמבצע המחלק למיתקן כתנאי להפעלה המסחרית של המיתקן;
:- &quot;תיק עבודה&quot; - הזמנה לחיבור או לשילוב מיתקן הנפתחת במשרדי המחלק;
:- &quot;תנאים לזכאות לתעריף המבוקש&quot; - אמות מידה הקובעות את התנאים לקבלת התעריף לזמינות ולאנרגיה המיוצרת במיתקן;
:- &quot;תשובת מחלק חיובית&quot; - התחייבות המחלק לפי [[סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2]], לחיבור המיתקן או לשילוב המיתקן, לרבות שילוב שבמסגרתו מבוקש להגדיל חיבור, לפי העניין.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35כ1]]''' (((נמחק)))}}

@ 35כ2. (תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 18.11.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-14, תשפ&quot;א-6) : '''הגשת בקשה ותשובת מחלק'''
: (א) '''מתח החיבור והתאמת הציוד לרשת'''
:: (1) חיבור מיתקן לרשת החשמל בהספק כולל של 630 קו&quot;א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך; חיבור מיתקן לרשת החשמל בהספק כולל העולה על 630 קו&quot;א ואינו עולה על 16 מו&quot;א יהיה לרשת מתח גבוה בכפוף [[לסעיף (א) באמת מידה 35כא]].
:: (2) שילוב מיתקן במקום צרכנות המחובר לרשת החלוקה יהיה בהתאם להוראות אלה:
::: (א) ההספק המותקן המצטבר של סך המיתקנים במקום הצרכנות לא יעלה על 630 קו&quot;א בשילוב לרשת מתח נמוך ולא יעלה על 16 מו&quot;א בשילוב לרשת מתח גבוה;
::: (ב) ההספק הממשי בקילו וואט של סך המיתקנים במקום הצרכנות, כשהוא מחולק במקדם הספק 0.9, לא יעלה על גודל החיבור של מקום הצרכנות בקו&quot;א;
::: (ג) אם לא נקבע אחרת בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, מחלק יגדיל, לבקשת צרכן, חיבור במקום הצרכנות לצורך שילוב מיתקן בהתאם לקבוע [[פרק ג סימן א|בסימן א']] [[ובסימן ב' לפרק ג']] באמות המידה ובכפוף למועדים הקבועים בסעיף (ט)(2).
: (ב) '''זהות מבקש שילוב מיתקן'''
:: מבקש שילוב מיתקן יהיה הצרכן הרשום.
: (ג) '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
:: (1) מבקש ירשום, טרם הגשת הבקשה, באתר אינטרנט ייעודי של המחלק את ההספק המותקן המבוקש. כתנאי לרישום הבקשה, יגבה המחלק מהמבקש, באמצעות אתר האינטרנט, תשלום כקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1 ([[בסימן זה]] - תשלום בעד הרישום).
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), לעניין מיתקן במתח גבוה, יפיק המחלק למבקש, במועד הרישום, חשבונית לתשלום בעד בדיקת הבקשה, כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1 בניכוי סכום התשלום בעד הרישום.
:: (3) שילם המבקש את התשלום בעד הרישום, ישלח המחלק למבקש אסמכתה המאשרת את קבלת התשלום ואת ההספק המותקן המבוקש שעבורו התקבל התשלום ([[בסימן זה]] - הספק רשום).
:: (4) המחלק יוודא קיומה של כמות פנויה לרישום אצל המחלק הדומיננטי טרם משלוח האסמכתה לפי סעיף קטן (3) לצרכניו. הודיע המחלק הדומיננטי למחלק כי לא קיימת כמות פנויה לרישום, ישיב המחלק לצרכן את התשלומים שביצע לפי סעיף זה.
:: (5) המחלק הדומיננטי יעדכן אחת ליום באתר האינטרנט שלו את הכמות הפנויה לרישום בהתאם להספק הרשום המצטבר של צרכניו ושל צרכני מחלקים אחרים.
:: (6) בכל מקרה, לא יושב למבקש תשלום בעד רישום שביצע אלא אם כן לא הייתה קיימת כמות פנויה לרישום כאמור בפסקה (4).
: (ד) '''זימון למשרדי המחלק'''
:: (1) המחלק יזמן את המבקש למשרדיו לצורך הגשת הבקשה, בהתאם לסדר מועד ביצוע התשלום בעד הרישום, ובכל מקרה לא יאוחר משלושים ימי עבודה מיום שהמבקש ביצע את התשלום בעד הרישום. לחלופין המחלק רשאי לאפשר למבקש להגיש את הבקשה באמצעות אתר האינטרנט. אפשר המחלק להגיש בקשה באמצעות אתר האינטרנט, רשאי המבקש לבקש כי בקשת החיבור או השילוב תוגש במשרדי המחלק, והמחלק יהיה חייב לזמנו למשרדיו לצורך הגשת הבקשה בתוך המועד כאמור בסעיף קטן זה.
:: (2) לא זימן המחלק מועד כאמור בסעיף קטן (1), ולא אפשר את הגשת הבקשה באמצעות אתר האינטרנט כאמור באותו סעיף ((קטן)), ישלם המחלק למבקש תעריף לפי שורה 5 או 11 בלוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור המבוקש, בעבור כל יום עיכוב בזימון מעבר למועד הקבוע בסעיף קטן (1); נוסף על האמור, אם מבקש ביקש להגיש בקשת חיבור או שילוב במשרדי המחלק, על אף שהמחלק אפשר הגשת בקשה כאמור באמצעות אתר האינטרנט, והמחלק לא זימן אותו למשרדיו לצורך הגשת הבקשה בתוך המועד האמור בסעיף קטן (1), ישלם המחלק למבקש תעריף לפי הוראות סעיף זה.
:: (3) לא הגיע המבקש במועד שאליו זומן, יתאם המחלק עם המבקש מועד נוסף בתוך שלושים ימי עבודה ממועד הזימון הראשון.
:: (4) לא הגיע המבקש במועד הנוסף שאליו זומן לפי סעיף קטן (3), תפקע בקשת הרישום וההספק הרשום המצטבר אצל המחלק הדומיננטי לא יעודכן.
: (ה) '''תנאי סף לבדיקת בקשה'''
:: (1) מחלק יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
::: (א) שם המבקש, כתובתו ודרכי ההתקשרות עמו;
::: (ב) טכנולוגיית המיתקן ופירוט הציוד של מיתקן הייצור;
::: (ג) נקודת ההזנה וסכימת חיבור חד-קווית של המיתקן;
::: (ד) הספק מותקן מתוכנן, ולגבי מיתקן בטכנולוגיה פוטו–וולטאית, גם הספק מצרפי מתוכנן של המודולים;
::: (ה) גודל החיבור המבוקש ביחידות קילו וואט;
::: (ו) למבקש מיתקן פוטו–וולטאי בהספק מותקן נמוך מ-15 קילו וואט - יציין המבקש אם הוא מעוניין במונה ייצור;
::: (ז) מועד מבוקש לביצוע החיבור, הגדלת החיבור או השילוב; המועד המבוקש לא יעלה על המועד המחייב המרבי לסנכרון;
::: (ח) התעריף המבוקש לטכנולוגיית הייצור בהתאם לתעריפים שבתוקף שפרסמה הרשות; אם התעריף המבוקש מאפשר יותר משיטת התחשבנות אחת, יודיע המבקש גם מהי שיטת ההתחשבנות המבוקשת; לצרכן המבקש להקים מיתקן פוטו–וולטאי בהספק קטן מ-15 קילו וואט בלא מונה ייצור, שיטת ההתחשבנות תהיה בעד הזרמת החשמל בלבד בהתאם לקבוע [[בסעיף (ג) באמת מידה 176]];
::: (ט) מיקום מוצע להתקנת מונה הייצור, אלא אם כן מבקש השילוב פטור מהתקנת מונה ייצור בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף המבוקש;
::: (י) מסמך מטעם מוסד התכנון הרלוונטי על הפקדת התכנית בתנאים, או תכנית מאושרת, או היתר בנייה, או כל דרישה אחרת, למיתקן הנדרש להיתר בנייה, אם נקבע בתנאים לזכאות לתעריף דרישה למסמך כאמור;
::: (יא) המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן שאינו נדרש להיתר - תצהיר חתום בפני עורך דין ערוך לפי נספח א' לאמת מידה זו;
::: (יב) המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן במתח גבוה - קבלה על התשלום בעד בדיקת הבקשה;
::: (יג) המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן במתח גבוה - פירוט של השעות שבהן המבקש מעוניין להוציא אנרגיה לרשת אם הוא יוגבל בתשובת המחלק לפי סעיף (ט)(7)(א1) לאמת מידה 35כ2.
:: (2) נוסף על אמור בסעיף קטן (1), בבקשת חיבור יוודא המחלק את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
::: (א) מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן שלו מיועד החיבור;
::: (ב) קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או של יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע תכנית מדידה עם גושים וחלקות;
::: (ג) נקודת החיבור המבוקשת לרשת.
:: (3) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), בבקשת שילוב יוודא המחלק את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
::: (א) פרטי מיתקנים קיימים במקום הצרכנות, טכנולוגיית המיתקנים, הספקם והתעריף המשולם בגינם;
::: (ב) למיתקן בהספק מותקן העולה על 100 קילו וואט, אם מבקש השילוב אינו מעוניין להזרים את מלוא ההספק המיוצר לרשת החשמל, יצוין הספק ההזרמה המרבי לרשת;
::: (ג) אם מבקש השילוב מעוניין להגדיל חיבור במקום הצרכנות - גודל החיבור המבוקש;
::: (ד) סימון מיקום המיתקן המוצע על גבי העתק חתום של תשריט תכנית הבנייה (גרמושקה) של המבנה הרלוונטי במקום הצרכנות, ואם לא ניתן להשיג תשריט כאמור או שהמיתקן קרקעי - תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), עם סימון מיקום המיתקן, חתום ומאושר על ידי המרכז או תכניות העמדת המיתקן בקואורדינטות בהעתק; לחלופין, הצרכן רשאי לזמן ביקור של המחלק במקום הצרכנות, שבמסגרתו יתועד מיקום המיתקן בצילום על ידי הבודקים מטעם המחלק; בעד הביקור ישלם המבקש למחלק תעריף כקבוע בשורה 25 ללוח תעריפים 4.3–1.
: (ו) '''הודעה על עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה'''
:: (1) המחלק יודיע בכתב למבקש, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה, כי הוגשו כל הנתונים, המסמכים והתשלומים המהווים תנאי סף לבדיקת הבקשה או כי עליו להשלים, בתוך 14 ימי עבודה מיום מתן ההודעה, נתונים ומסמכים לצורך עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה. רשימת הנתונים והמסמכים המבוקשת על ידי המחלק בהודעה כאמור תהיה סופית.
:: (2) לא הגיש המבקש את כל המסמכים והנתונים בהתאם לסעיף קטן (1), ידחה המחלק את בקשתו ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה.
: (ז) '''הגרלה'''
:: על אף האמור בסעיף קטן (ד), אם נקבע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש כי סדר בדיקת הבקשות ייקבע באמצעות הגרלה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) בקשות לחיבור לפי הודעת זכייה שהוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע למשרדי המחלק, ייכללו בהגרלה;
:: (2) תנאי להשתתפות בהגרלה הוא תשלום בעד רישום כקבוע בסעיף (ב)(1);
:: (3) המחלק יבדוק את הבקשות לפי הסדר שנקבע בהגרלה שערכה הרשות;
:: (4) בקשות שיוגשו לאחר המועד האחרון האמור בפסקה (1) יירשמו ויטופלו לפי סדר בדיקת בקשות אשר יהיה בהתאם לסדר הגשת הבקשות הקבוע בסעיף (ד).
: (ח) '''בדיקת הבקשה על ידי המחלק'''
:: עמד המבקש בתנאי הסף לבדיקת הבקשה, יפתח המחלק תיק עבודה ויבדוק את הנתונים האלה:
:: (1) פעולות ברשת אשר נדרשות כדי לחבר, להגדיל חיבור או לשלב את המיתקן בזמן הקצר ביותר;
:: (2) התאמת הציוד במיתקן לדרישות המערכתיות לציוד; מחלק יפנה למנהל המערכת לאישור ציוד שלגביו לא נקבעו דרישות מערכתיות; מנהל המערכת ישיב למחלק בתוך 7 ימי עבודה;
:: (3) ככל שנקבעו בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש תנאים נוספים להגשת בקשה לחיבור או שילוב - עמידת המבקש בתנאים אלה;
:: (4) המחלק יבצע את הסקר בהתאם לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה, אם נקבעו.
: (ט) '''תשובת המחלק'''
:: (1) המחלק ישיב בכתב לבקשת מבקש בתוך שלושים ימי עבודה מיום ההודעה כי הבקשה עומדת בתנאי הסף לבדיקת הבקשה או מיום קבלת הפרטים הנוספים שביקש לפי סעיף (ו)(1) במשרדי המחלק, לפי העניין, ואם סדר בדיקת הבקשות נקבע בהגרלה, המחלק ישיב לבקשות כלל מבקשי החיבור בתוך שלושים ימי עבודה מיום פרסום תוצאות ההגרלה. תשובת המחלק תהיה ערוכה לפי הטופס שבנספח ב'. נוסף על כך, המחלק יהיה רשאי לפרט בתשובתו הסברים לעניין המשך הליך הבקשה.
:: (2) בתשובה לפי סעיף קטן (1), המחלק יתחייב לחיבור המיתקן או לשילוב המיתקן, לרבות שילוב שבמסגרתו מבוקש להגדיל חיבור, ולהזרמת האנרגיה לרשת בהתאם לבקשת המבקש, בהתאם למועד שביקש המבקש לפי סעיף (ה)(1)(ז) או לפי המועדים המפורטים להלן, לפי המאוחר מביניהם:
::: (א) לגבי חיבור או שילוב של מיתקן - בתוך 6 חודשים ממועד מתן התשובה;
::: (ב) על אף האמור בפסקה (א), לגבי חיבור או שילוב של מיתקן בחיבור קיים לרשת מתח נמוך בלא הגדלת חיבור והזרמת אנרגיה לרשת - בתוך 90 ימי עבודה ממועד מתן התשובה;
::: (ג) על אף האמור בפסקה (א), לגבי חיבור או שילוב של מיתקן בחיבור קיים לרשת מתח גבוה ובלא הגדלת חיבור והזרמת אנרגיה לרשת - בתוך 120 ימי עבודה ממועד מתן התשובה.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק רשאי להודיע במסגרת תשובתו לפי סעיף קטן (1) כי החיבור מתאפשר בכפוף לאחת או יותר מההגבלות האלה ([[בסימן זה]] - תשובת מחלק חיובית מוגבלת):
::: (א) למבקש חיבור או שילוב מיתקן במתח גבוה, המחלק יהיה רשאי להגביל את יכולת הוצאת האנרגיה לרשת מהמיתקן בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה, אלא אם כן נקבע בתנאים לזכאות לתעריף או בתנאים שנקבעו במכרז היקף הגבלת שעות אחר שלא יעלה על היקף הגבלת השעות הקבוע בפסקה זו או כי לא תותר הגבלת השעות בכלל;
::: (ב) למבקש שילוב מיתקן בהספק מותקן מעל 100 קילו וואט, המחלק רשאי לקבוע בתשובתו כי הספק ההזרמה המרבי לרשת יוגבל באמצעות אמצעי אשר יגביל את הזרמת האנרגיה לרשת; האמצעי יותקן על ידי מבקש השילוב ועל חשבונו ואחריותו הבלעדית בהתאם לדרישות המחלק לגבי אותו מיתקן;
::: (ג) למבקש שילוב מיתקן בהספק מותקן מעל 100 קילו וואט אשר מבקש הגדלת חיבור לצורך שילוב מיתקן, המחלק רשאי לקבוע בתשובתו כי גודל החיבור לצורך צריכת האנרגיה מהרשת יוגבל באמצעות אמצעי אשר יגביל את היקף האנרגיה הנצרכת מהרשת במקום הצרכנות שבו ישולב המיתקן; האמצעי יותקן על ידי מבקש השילוב ועל חשבונו ואחריותו הבלעדית, בהתאם לדרישות המחלק לפי פסקה (ב).
:: (4) במקרה שבו הציוד אינו תואם את הדרישות המערכתיות לציוד שקבע מנהל המערכת, יודיע המחלק למבקש, במסגרת תשובת מחלק חיובית, כי עליו לשנות את סוג הציוד שבכוונתו להתקין. לא עדכן המבקש את סוג הציוד בתוך שלושים ימי עבודה ממועד תשובת המחלק, תפקע תשובת המחלק החיובית.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם הבקשה אינה עומדת בתנאי הזכאות לתעריף המבוקש, ידחה המחלק את הבקשה ([[בסימן זה]] - תשובת מחלק שלילית לתעריף). המחלק יפרט בתשובה את הסיבה לדחיית הבקשה ויאפשר למבקש לעדכן את הבקשה בתוך 14 ימי עבודה.
:: (6) המחלק יפעל ביעילות כדי לתת תשובת מחלק חיובית, ואולם, אם סבר המחלק כי אי-אפשר לסיים את הפעולות ברשת ולתת תשובה חיובית לחיבור המיתקן במועד המבוקש לחיבור, רשאי המחלק לדחות את הבקשה ויפרט בתשובתו את הפעולות ברשת הנדרשות על מנת לאפשר תשובת מחלק חיובית לחיבור, ומדוע אי-אפשר להשלימן במועד המבוקש לחיבור ([[בסימן זה]] - תשובת מחלק שלילית לחיבור).
:: (7) בתשובת מחלק שלילית לחיבור יציין המחלק את התיקונים שיש לערוך בבקשה, המאפשרים למחלק לתת תשובת מחלק חיובית בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף; המחלק יתייחס בתשובתו בפרט לתיקונים האלה:
::: (א) ההספק המותקן המרבי;
::: (א1) למיתקן שמבוקש כי יחובר לרשת מתח גבוה בלבד - אומדן לא מחייב של השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת עד להשלמת הפעולות הנדרשות ברשת והתקופה שבה תחול מגבלה זו, לפי שיקול דעתו הבלעדי של המחלק;
::: (א2) כל עדכון נוסף בבקשה שיש בו כדי לאפשר תשובת מחלק חיובית או חיובית מוגבלת;
::: (ב) המועד המוקדם ביותר, ככל שקיים, שבו ניתן להתחייב לחיבור או לשילוב המיתקן שלגביו ניתן לתת תשובה חיובית או תשובה חיובית מוגבלת, בכפוף לתיקון הבקשה לפי הצעת המחלק כאמור בפסקאות (א) עד (א2), ובלבד שמועד זה לא יעלה על שישה חודשים לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (8) נתן המחלק תשובת מחלק שלילית לחיבור, יהיה המבקש רשאי, בתוך 14 ימי עבודה, לעדכן את הבקשה בהתאם לתשובת המחלק.
:: (9) עדכן המבקש את הבקשה בהתאם לתשובת מחלק שלילית לחיבור או תשובת מחלק שלילית לתעריף, ייתן המחלק למבקש, בתוך 14 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה המתוקנת, תשובת מחלק מעודכנת.
:: (9א) לעניין תשובת מחלק חיובית שניתנה לגבי בקשה מעודכנת שהוגשה בהתאם לתשובת מחלק שלילית לפי סעיף קטן (7)(א1), בתום התקופה האמורה באותו סעיף תהפוך התשובה לתשובת מחלק חיובית מלאה לגבי הבקשה הראשונית שהוגשה על ידי המבקש.
:: (10) כל עוד לא ניתנה תשובת מחלק חיובית, כל הוצאה שהוציא מבקש החיבור לצורך התקנת המיתקן תהא על אחריותו בלבד, ולא יהיו לו כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל ההוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר.
:: (11) לא השיב המחלק לבקשת מבקש חיבור בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (1), יפצה המחלק את המבקש בסך הקבוע בשורה 5 או 11 ללוח תעריפים 12.1–1, בהתאם למתח החיבור המבוקש.
:: (12) אומדן השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת, שנתן המחלק לפי סעיף קטן (7)(א1), אינו מחייב את המחלק; במקרה של חריגה מאומדן השעות האמור, במשך התקופה שבה המיתקן פועל באופן חלקי לפי אותו סעיף קטן, לא יהיו למבקש כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל הוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר, לרבות טענות או תביעות לפי [[אמת מידה 37]], לפי [[אמת מידה 48א]] ולפי [[סעיף (א1) לאמת מידה 141]].
: (ט1) '''בחינה מחדש של תשובת מחלק שלילית - הוראת מעבר'''
:: (1) מחלק יבחן מחדש בקשות שהוגשו החל מיום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ט (1 בינואר 2019) וקיבלו תשובות מחלק שאינן חיוביות, ובלבד שהוגשו לבחינה מחדש עד תום שבועיים ממועד תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 7), התש&quot;ף-2020 (בסעיף זה - תיקון מס' 7 לכללים).
:: (2) המחלק יבחן מחדש את הבקשות לפי סדר בדיקתן טרם כניסתו לתוקף של תיקון מס' 7 לכללים.
:: (3) מחלק לא יגבה תשלום בעד בחינה מחדש שבוצעה לפי סעיף זה.
: (י) '''דיווחים לשר ולרשות'''
:: (1) המחלק יפרסם לציבור באתר האינטרנט שלו דוח של תשובות המחלק בהתאם [[לאמת מידה 7א]]. העתק מהדוח יישלח לשר וליושב ראש הרשות.
:: (2) לדרישת ראש אגף הנדסה ברשות, המחלק יעביר לרשות את כל המסמכים והנתונים הנוגעים לכל מיתקן שקיבל תשובת מחלק.
: (יא) '''אישור העמדת בטוחה'''
:: ככל שנקבעה בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש דרישה להפקדת בטוחה, יבדוק המחלק שהבטוחה הוגשה בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף. לא המציא המבקש את הבטוחה במועד שנקבע בתנאים לזכאות לתעריף, תפקע תשובת המחלק.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 35כ2]] - תצהיר למיתקן שאינו נדרש בהיתר בנייה'''}}
: אני הח&quot;מ ...................... נושא תעודת זהות ..........................., לאחר שהוזהרתי בדבר חובתי להצהיר את האמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר בזה בכתב כלהלן:
: 1. אני מתעתד להקים מיתקן פוטו–וולטאי בגודל ..................... קו&quot;ט (עד 700 KW) (להלן - המיתקן) על גג מבנה שהוקם כדין במקרקעין הידועים כתת-חלקה ............ חלקה ............ בגוש ............ ביישוב ............, כמפורט במסמכים שיצורפו לבקשתי לשילוב המיתקן ברשת.
: 2. ככל שצורף העתק תכנית בנייה של המבנה שעליו יוקם המיתקן לבקשתי האמורה, הוא העתק מתאים מתכנית הגשה מאושרת, המהווה חלק מהיתר הבנייה של המבנה שעליו יוקם המיתקן מושא בקשתי.
: 3. אני מצהיר כי המיתקן יוקם אך ורק על גג המבנה, כפי שסומן בצבע בהעתק לתכנית ההגשה שצורף לבקשתי או שסומן בצבע במסמך האורטופוטו המאושר על ידי המרכז למיפוי ישראל שצורף לבקשתי או במיקום שעליו הצבעתי בפני בודק ספק שירות חיוני במעמד סיור מקדים בשטח, אם התקיים סיור מקדים.
: 4. המתקן יוקם ויעמוד בדרישות [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע&quot;ד-2014]] (להלן - התקנות), אשר פורסמו בקובץ תקנות מס' 7400, 2014, עמ' 1532, ובמיוחד בדרישות [[-|תקנות 2]] [[-|ו-24 לתקנות]] [[-|והתוספת לתקנות]] ובדרישות הוראות כל דין רלוונטי.
: 5. ידוע לי כי אם לא אעמוד בהוראות [[-|התקנות הנזכרות לעיל]] על נספחיהן או בכל הוראה מחייבת על פי כל דין במועד ההקמה והחיבור לרשת של המיתקן, הרי שהמיתקן לא יחובר לרשת החשמל.
: 6. זהו שמי זו חתימתי ותוכן תצהירי אמת.
: חתימת המזמין ......................................
@ : {{ממורכז|'''אימות חתימה על ידי עורך דין'''}}
: אני, עורך דין ........................, מאשר כי ביום ..................... התייצב במשרדי ברח' ............................... מר/גב' ............................. נושא תעודת זהות ............................, לאחר שהזהרתי אותו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת שאם לא כן יהא/תהא צפוי/ה לעונשים הקבועים [[בחוק]], אישר/ה את נכונות הצהרתו/ה דלעיל וחתם/ה עליה בפני.
: במקרה והמזמין הוא חברה או תאגיד:
: אני מאשר כי החברה או התאגיד רשומים כדין בישראל, קיימים ופעילים, וכי חתימת ................................ מס' זהות .......................... ו-.................................. מס' זהות ................................ בצירוף חותמת החברה או התאגיד מחייבת את החברה או התאגיד לכל דבר ועניין. אני מאשר כי הנ&quot;ל הוזהר/ו כי עליו/עליהם להצהיר אמת וכי הוא/הם יהיה/יהיו צפויים לעונשים הקבועים [[בחוק]], אם לא יעשו כן, ולאחר שהוזהר/ו כאמור חתם/מו על ההצהרה בפני.
: חתימה וחותמת עורך דין ........................................................

@ (תיקון: תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-23) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[לאמת מידה 35כ2]] - טופס תשובת מחלק'''}}
: I. '''תשובת המחלק''' (התשובה המתאימה תסומן להלן):
:: ____ תשובת מחלק חיובית
:: ____ תשובת מחלק חיובית מוגבלת
:: ____ תשובת מחלק שלילית לחיבור
:: ____ תשובת מחלק שלילית לתעריף
: II. '''פירוט תשובת מחלק חיובית'''
:: סוג המיתקן ...............................
:: הספק מותקן ............................... מגה וואט
:: מיקום ...............................
:: מועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה או לשילוב המיתקן ............................... (יום, חודש, שנה)
:: תעריף ...............................
: III. '''פירוט תשובת מחלק חיובית מוגבלת'''
:: הגבלת שעות מוערכת ............................... (למיתקן במתח גבוה) עד ליום ...............................
:: דרישת אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה ............................... כן/לא
:: הספק הזרמה מרבי לרשת ............................... (למיתקן בהספק מותקן מעל 100 קילו וואט)
:: דרישה לאמצעי להגבלה של צריכת האנרגיה מהרשת כן/לא
: IV. '''פירוט תשובת מחלק שלילית לחיבור'''
:: פרטי העבודות הנדרשות ברשת והסיבות שבגינן לא ניתן להשלים את העבודות עד למועד המבוקש ........................................................................................................................................
:: הספק מותקן מרבי שניתן לחבר במיקום המבוקש (הספק מרבי אפשרי) ...............................
:: המועד המוקדם ביותר האפשרי לחיבור או לשילוב ההספק המבוקש ובלבד שלא יעלה על מועד ההפעלה המסחרית שנקבע בתנאי הזכאות לתעריף ..................................
:: אומדן לא מחייב של השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת עד להשלמת הפעולות הנדרשות ברשת במשך התקופה שלגביה קיימת מגבלת הזרמת האנרגיה לרשת ___
:: המבקש רשאי לעדכן את הבקשה בהתאם לתיקונים שציין המחלק בטופס זה לפי [[כללים אלו|סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2 לספר אמות המידה בכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע&quot;ח-2018]] (להלן בנספח זה - הכללים) עד ליום ....................
: V. '''פירוט תשובת מחלק שלילית לתעריף'''
:: הנימוקים לאי-עמידה בתנאי הזכאות לתעריף ...............................
:: המבקש רשאי לעדכן את הבקשה עד ליום ....................................
: VI. '''התאמת ציוד'''
:: הציוד תואם את הדרישות המערכתיות שקבע מנהל המערכת כן/לא
:: במקרה של אי-התאמת הציוד: המבקש מחויב לעדכן את סוג הציוד בהתאם לדרישות המערכתיות עד ליום ................................
: VII. '''הגבלת אחריות'''
:: אומדן השעות, שנתן המחלק, שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת, אינו מחייב את המחלק; במקרה של חריגה מאומדן השעות למבקש, במהלך התקופה שבה מיתקן פועל באופן חלקי לפי [[כללים אלו|סעיף (ט)(7)(א1) לאמת מידה 35כ2 בספר אמות המידה בכללים]], לא יהיו למבקש כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל הוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר, לרבות טענות או תביעות לפי [[כללים אלו|אמת מידה 37 לספר אמות המידה בכללים]], לפי [[כללים אלו|אמת מידה 48א לספר אמות המידה בכללים]] ולפי [[כללים אלו|סעיף (א1) לאמת מידה 141 לספר אמות המידה בכללים]].

@ 35כ3. (תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 23.9.19, 25.11.20, 14.2.22; תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8, תשפ&quot;ב-21) : '''ביצוע חיבור או שילוב'''
: (א) '''תשלום'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובת מחלק חיובית הודעה לתשלום (להלן - התשלום הראשון) שתכלול תשלומים כמפורט להלן:
::: (א) למבקש חיבור - תשלום מקדמה ממבקש החיבור בגובה 10% מתעריף החיבור התקף, לפי לוח תעריפים 4.3–1 בעד חיבור מיתקן במתח נמוך או לפי לוח תעריפים 4.2–1 בעד חיבור מיתקן במתח גבוה;
::: (ב) למבקש שילוב - תשלום בעד אלה:
:::: (1) תשלום בעד התקנת מונה צריכה דו-כיווני לפי התעריף הקבוע בשורה 9 ללוח התעריפים 5.4–2;
:::: (2) היה המיתקן מיתקן ייצור משולב במתח נמוך במקום צרכנות המחובר בגודל חיבור של 125×3 אמפר ומעלה המשולב במקום צרכנות במתח נמוך - תשלום נוסף בעבור התקנת ציוד למערכת מנייה לפי התעריף הקבוע בלוח 4.3–10;
::: (ג) למבקש חיבור או שילוב של מיתקן ייצור במתח גבוה, הודעת התשלום תכלול בנוסף לדרישת התשלום כאמור בפסקה (ב)(1) גם דרישה לתשלום בעד אלה:
:::: (1) בעד מכלי מדידה - כקבוע בעלות רכישה הובלה והתקנה בחדר מיתוג צרכן בלוחות תעריפים 4.2–3 או 4.2–4, לפי העניין;
:::: (2) בעד התקנת מערכת תקשורת לשליטה ובקרה - תשלום לפי התעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2;
::: (ד) למבקש חיבור או שילוב של מיתקן במתח נמוך או גבוה, ההודעה לתשלום תכלול גם דרישה לתשלום בעד בדיקות סנכרון בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 21, בשורה 22 או בשורה 23 ללוח תעריפים 4.3–1 או בשורה 18 בלוח 4.2–1, לפי העניין.
:: (2) לא שילם המבקש את התשלום הראשון בתוך 14 ימי עבודה, תפקע תשובת המחלק החיובית.
:: (3) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 24]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
: (ב) '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
:: לאחר ביצוע התשלום הראשון, יחלו המחלק והמבקש בתיאום טכני של עבודות החיבור או השילוב, לפי העניין, וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמותן, בכפוף למועד שניתן בתשובת המחלק ([[בסימן זה]] - התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין השאר, התייחסות לנושאים אלה:
:: (1) כיוון החיבור;
:: (2) מיקום המיתקן;
:: (3) פירוט הציוד שיתקין המחלק במיתקן; לגבי מיתקן במתח גבוה, יפורט גם הציוד שיותקן בחדר המיתוג;
:: (4) בניית מיתקן החשמל הפרטי האמור בסעיף (ט);
:: (5) פירוט מדדי אמינות אספקה ברשת המוזנת מהמבקש, כמפורט להלן:
::: (א) מדד דקות אי-אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המוזנת;
::: (ב) מדד תדירות הפרעות ברשת המוזנת;
::: (ג) מדד משך שיקום אספקה ברשת המוזנת;
:: (6) פירוט מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המוזנת מהמבקש, כמפורט להלן:
::: (א) הפרעות חולפות ברשת המוזנת בשנה;
::: (ב) מספר אירועי שקיעות במתח ברשת המוזנת בשנה, אם יש למחלק נתונים;
::: (ג) ניתוח הרמוניות ברשת המוזנת, אם יש למחלק נתונים על פי מערכת ניטור איכות החשמל ברשת של מחלק;
:: (7) פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומנייה, כולל עלות;
:: (8) תיאום לאופן ביצוע הפרדה פיזית וחשמלית לגבי מיתקן חדש שמבקש מעוניין להקים על גג מבנה קיים שבו כבר קיים מיתקן ייצור;
:: (9) התקנת רשם הפרעות איכות חשמל בהתאם לדרישות המחלק;
:: (10) אישורי רשויות, אישורים בעלים ומחזיקים במקרקעין או כל אישור אחר הנדרש לפי כל דין לצורך חיבור או שילוב המיתקן (להלן, באמת מידה זו - האישורים).
: (ג) '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
:: מסמך התיאום הטכני יושלם, ככל הניתן, בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע התשלום הראשון כאמור בסעיף (א). לא הושלם התיאום בתוך התקופה האמורה, יפרט המחלק לרשות בכתב את הנימוקים לכך.
: (ד) '''עדכון המבקש לגבי התקדמות בהשגת האישורים'''
:: המחלק יודיע למבקש על מועד הגשת כל המסמכים הנדרשים לצורך קבלת כל אחד מהאישורים וכן ימסור למבקש, על פי דרישתו, את סטטוס קבלת האישור.
: (ה) '''תשלום ביניים המתבצע על ידי מבקש חיבור'''
:: (1) לאחר השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש חיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום התשלום הראשון ששולם על ידי מבקש החיבור (להלן - תשלום ביניים), בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. תשלום החשבון יהיה תנאי לביצוע עבודות החיבור.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), לבקשת מבקש החיבור, ימסור המחלק למבקש החיבור, לאחר השלמת התיאום הטכני, חשבון בסכום השווה להפרש שבין 100% מתעריף החיבור לבין סכום התשלום הראשון, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון.
:: (3) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 24]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
: (ו) '''הסכם רכישה'''
:: (1) המחלק יעביר למבקש בתוך 7 ימי עבודה ממועד סיום התיאום הטכני הסכם רכישת חשמל (להלן - הסכם רכישה).
:: (1א) (((בוטל).))
:: (2) (((בוטל).))
:: (3) הסכם הרכישה וסיכום התיאום הטכני יכול שיהיו חלק מחוזה אחד עם המבקש שיימסר למבקש על ידי המחלק.
: (ז) '''שינויים בפרטי הבקשה'''
:: (1) מבקש חיבור רשאי לבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני בכפוף להוראות אלה:
::: (א) שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם תוספת העולה על 5% מההספק המותקן של המיתקן המבוקש יטופלו כבקשה נפרדת וחדשה; אין בטיפול בבקשה החדשה כאמור כדי לגרוע מתשובת המחלק החיובית ביחס לבקשה המקורית; אם התשובה לבקשה הנפרדת והחדשה תהיה חיובית, תפקע תשובת המחלק החיובית לבקשה המקורית;
::: (ב) שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם הקטנת ההספק ב-50% או יותר מההספק המותקן המבוקש במועד הרישום יביאו לפקיעת תשובת המחלק החיובית;
::: (ג) שינויים במסמכים ובנתונים שהגיש המבקש כתנאי סף לבדיקת הבקשה המפורטים [[בפיסקאות (ב), (ג) או (י) לסעיף (ה)(1) באמת מידה 35כ2]], יביאו לפקיעת תשובת המחלק החיובית.
:: (2) התבקש שינוי, העומד בתנאים האמורים בסעיף קטן (1), לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש, יחולו הוראות אלה:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בבקשה הראשונית, יחויב המבקש בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות בהתאם ללוח תעריפים 4.4;
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת תעריף החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי, לאחר ניכוי עלויות התכנון החדש שנגרמו למחלק עקב השינוי האמור, בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש, בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.4.
: (ח) '''ביטול הבקשה'''
:: (1) הודיע מבקש חיבור למחלק כי אינו מעוניין בחיבור המיתקן, בכל עת שהיא לאחר שביצע את התשלום הראשון ובטרם ביצע את תשלום הביניים, מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, תפקע תשובת המחלק החיובית והתשלום הראשון, למעט התשלום בעד מכלי המדידה, בעד מערכת התקשורת לשליטה ובקרה ובעד סנכרון המיתקן, לא יוחזר למבקש.
:: (2) לא שילם מבקש החיבור את תשלום הביניים האמור בסעיף (ה) בתוך שלושים ימי עבודה מהמועד שבו שלח המחלק למבקש החיבור את הדרישה לתשלום, תפקע תשובת המחלק החיובית וסכום התשלום הראשון, למעט התשלום בעד מכלי המדידה, בעד מערכת התקשורת לשליטה ובקרה ובעד סנכרון המיתקן, לא יוחזר למבקש החיבור.
:: (3) הודיע מבקש החיבור כי אין בכוונתו להמשיך בהליך החיבור מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ששילם את תשלום הביניים כאמור בסעיף (ה) ובטרם שלח לו המחלק חשבון לתשלום בהתאם לסעיף (יא), תפקע תשובת המחלק החיובית וסכום תשלום הביניים בניכוי עלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד מועד ההודעה על פי חשבון שיפיק לו המחלק בהתאם ללוח תעריפים 4.4 יוחזר למבקש.
:: (4) הודיע מבקש שילוב כי אין בכוונתו להמשיך בהליך השילוב מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ששילם את התשלום הראשון ובטרם סיים המחלק את עבודות השילוב, תפקע תשובת המחלק החיובית והמחלק ישיב למבקש את התשלומים ששולמו לפי סעיף (א), אלא אם כן הותקן הציוד אצל המבקש.
:: (5) הודיע המבקש כי אינו מעוניין בחיבור לאחר שהמחלק שלח לו חשבון לתשלום בהתאם לסעיף (יא), תפקע תשובת המחלק החיובית, המבקש לא יקבל החזר כספי והוא יחויב בתשלום כקבוע בסעיף (יא).
: (ט) '''העמדת מיתקן חשמל פרטי לרשות המחלק'''
:: (1) המבקש להתחבר או לשלב מיתקן ברשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, על חשבון המבקש, לצורך החיבור או השילוב, חדר הכולל נקודת חיבור במתח גבוה ותכנית למיקום רכיבי הרשת, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין ([[בסימן זה]] - מיתקן חשמל פרטי).
:: (2) המבקש יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב המבקש את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם. חרג המבקש מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוח תעריפים 4.4.
:: (3) בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין, יעמיד המבקש לרשות המחלק את מיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור או השילוב עד להשלמתן.
: (י) '''התקנת מנייה'''
:: במקרה של בקשה לשילוב מיתקן, המחלק יתקין מונים אצל המבקש כמפורט להלן:
:: (1) מונה צריכה דו-כיווני, אשר ימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת, יותקן בנקודת החיבור של המיתקן של המבקש לרשת החשמל, בנקודה שבה מותקן מונה הצריכה הקיים של מבקש השילוב ובמקומו;
:: (2) מונה ייצור, אשר ימנה את כמות החשמל המיוצרת במיתקן, יותקן ביציאת הממיר בצד ה-AC או בהדקי הגנרטור של המבקש, בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה שבה מותקן מונה הצריכה, אשר תאפשר למחלק גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה; בעבור שירותי מנייה כאמור ישלם הצרכן תשלום קבוע לצרכן בעל מיתקן על פי לוח 5.4–1;
:: (3) לבקשת צרכן יתקין המחלק, במקום מונה כאמור בסעיף קטן (2), מונה ייצור רציף המאפשר קריאה מרחוק; ביקש צרכן התקנת מונה לפי סעיף קטן זה, יחולו לגבי המונה שיותקן לפי בקשה כאמור הוראות [[אמת מידה 63]];
:: (4) על אף האמור בפסקה (2), לבקשת צרכן המשלב מיתקן פוטו–וולטאי בהספק מותקן שאינו עולה על 15 קילו וואט ואשר בחצרו לא מותקנים מיתקני ייצור חשמל נוספים, ישלב המחלק את המיתקן בלא מונה הייצור.
: (יא) '''תשלומים לאחר סיום עבודות החיבור'''
:: (1) סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור למבקש חשבון על יתרת עלות החיבור, בשיעור של 30% מהעלות, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, אלא אם כן שילם מבקש החיבור את מלוא עלות החיבור כאמור בסעיף (ה)(2).
:: (2) על החשבון יחולו הוראות [[סעיף (ב1) לאמת מידה 24]], בעניין חשבון שירותי רשת.

@ 35כ4. (תיקון: 15.11.18, 23.9.19, 23.9.19, 23.12.19, 1.3.20, 11.8.21; תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-14, תש&quot;ף-15, תש&quot;ף-18, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;א-29, תשפ&quot;ב-6) : '''התקנת מערכות תקשורת ואמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה, קבלת היתר הפעלה ותהליך הסנכרון'''
: (א) '''התקנת מערכות תקשורת למיתקן במתח גבוה'''
:: (1) מחלק יתקין בעבור מבקש המקים מיתקן במתח גבוה, על חשבונו של המבקש, מערכת תקשורת לשליטה ובקרה של מחלק דומיננטי על המיתקן, ובכלל זה ארון פיקוד.
:: (2) המחלק יגבה מהמבקש תשלום שנתי בעבור תפעול המערכת ותחזוקתה, כקבוע בשורה 2 בלוח תעריפים 4.2–2.
: (ב) '''התקנת אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה'''
:: (1) אם כללה תשובת המחלק הגבלה על הספק ההזרמה לרשת או הגבלה על הספק הצריכה מהרשת לפי [[סעיף (ט)(3)(ב) או (ט)(3)(ג) באמת מידה 35כ2]], יתקין המבקש בנקודת החיבור לרשת אמצעי להגבלת הזרמת האנרגיה.
:: (2) המחלק יכוונן את האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה או את האמצעי להגבלת הספק הצריכה מהרשת, לפי תשובת המחלק, לפי העניין.
: (ג) '''בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה'''
:: (1) לצורך קבלת היתר הפעלה המבקש רשאי לבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי [[חוק החשמל]].
:: (2) המבקש רשאי לפנות למחלק לצורך בדיקת המיתקן לפי סעיף (1). המחלק יגבה תשלום בעבור הבדיקה לפי העלות הקבועה בשורות 15 עד 17 ללוח תעריפים 4.3–1 למיתקן במתח נמוך ולפי העלות הקבועה בשורה 16 ללוח תעריפים 4.2–1 למיתקן במתח גבוה, ויבצע את הבדיקה בתוך 21 ימי עבודה ממועד התשלום. בדק המחלק כמה מיתקנים המשולבים לרשת באותה נקודת חיבור, יזכה המחלק את המבקש בעלות הקבועה בשורה 24 ללוח 4.3–1.
:: (3) בעבור בדיקה חוזרת יגבה המחלק את העלות הקבועה בשורות 18 עד 20 ללוח תעריפים 4.3–1 או לפי העלות הקבועה בשורה 17 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
:: (4) בוצעה בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה שלא על ידי המחלק, ישלם המבקש תעריף בעבור בדיקת לוחות מ&quot;ג ושנאים בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
:: (5) לאחר ביצוע הבדיקה יחתים המחלק את המבקש בעניין משך זמן בדיקת המיתקן על גבי הטופס המצורף כנספח א' לסימן זה (([צ&quot;ל: לאמת מידה זו])).
: (ד) '''תנאים לסנכרון'''
:: (1) מחלק יסנכרן מיתקן אם המבקש השלים את העבודות שהיה עליו לבצע בהתאם לתיאום הטכני, והגיש למחלק, לפחות 21 ימי עבודה לפני מועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, את המסמכים והנתונים המפורטים להלן:
::: (א) היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן, או הצהרה על עמידה בתנאי היתר סוג למיתקן המצורפים [[תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך#|בנספח ג']]; המבקש יבצע את ההצהרה על עמידה בתנאים על ידי הגשת הצהרה של בעל רישיון חשמלאי, המתאים לגודל המיתקן, שלפיה המיתקן הותקן בהתאם לתנאי היתר הסוג, הערוך בנוסח המצורף [[תוספת 1 לתנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך|בתוספת הראשונה לנספח ג' של אמת מידה זו]], ועל ידי הגשת טופס בדיקה חתום על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק, כאמור [[בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ&quot;ה-1985]], המתאים לגודל המיתקן, הערוך בהתאם לנוסח המצורף [[תוספת 2 לתנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך|בתוספת השנייה לנספח ג' לאמת מידה זו]], ולפיו המיתקן נבדק ונמצא כי הוא תקין ומאושר לסנכרון ולחיבור לרשת החשמל; לעניין זה, &quot;היתר סוג&quot; - היתר הפעלה לגבי סוג מסוים של מיתקנים חשמליים העומדים בתנאים של אחד הנספחים לאמת מידה זו, למעט נספח א';
::: (ב) הסכם רכישה חתום על ידי המבקש; אם הודיע המבקש כי היצרן יהיה צד להסכם, בהתאם לאמור [[בסעיף (ו)(2) לאמת מידה 35כ3]] - הסכם חתום על ידי המבקש והיצרן;
::: (ג) פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם ה-PPA;
::: (ד) אישור להספקת חשמל לפי [[תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], מרשות הרישוי הרלוונטית בעבור מיתקן הייצור ובעבור המבנה שעליו הותקן, אם הותקן על מבנה;
::: (ה) לגבי מיתקן הפטור מהיתר בנייה - העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שניתן לוועדה המקומית לתכנון ובנייה;
::: (ו) (((נמחקה);))
::: (ז) למבקש חיבור לחוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]] - מנהל המערכת נתן את אישורו לקבלת התעריף הקבוע [[בסעיף (א2) לאמת מידה 192]].
:: (2) המחלק יבדוק את המסמכים וייתן למבקש מסמך המאשר עמידה בתנאים לסנכרון בתוך 3 ימי עבודה ממועד קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
:: (3) חלף המועד המחייב המרבי לסנכרון, ואם בתנאים לזכאות לתעריף הנוגעים להליך התחרותי נקבעה הסדרה להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון והוגשה הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי אותה הסדרה - חלף המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן ולא עמד המבקש בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) מכל סיבה שהיא, תפקע תשובת המחלק החיובית.
: (ה) '''ביצוע הסנכרון'''
:: (1) עמד המבקש בתנאים המפורטים בסעיף (ד), יסנכרן המחלק את המיתקן לרשת.
:: (2) המחלק יבצע סנכרון ובדיקות של הציוד בהתאם לקבוע בהסכם ה-PPA ובהתאם לדרישות המערכתיות לציוד שיפורסמו על ידי מנהל המערכת.
:: (3) מצא המחלק כי אפשר לסנכרן את המיתקן לרשת החשמל של המחלק, יתקין המחלק את המונה כמפורט [[בסעיף (י) לאמת מידה 35כ3]] ויאפשר הזרמת חשמל לרשת.
:: (4) מצא המחלק שהמיתקן אינו ראוי לסנכרון לרשת החשמל, יתאם המחלק, לבקשת המבקש, מועד נוסף לביצוע סנכרון עד אשר יימצא המיתקן ראוי לסנכרון, ובעד כל ניסיון סנכרון נוסף ישלם מבקש החיבור, בנפרד, את העלות הקבועה בשורות 18 עד 20 ללוח תעריפים 4.3–1 או לפי העלות הקבועה בשורה 17 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
: (ו) '''בדיקות קבלה'''
:: המחלק יערוך בדיקות קבלה למיתקן בטכנולוגיה מסוימת כתנאי להפעלה מסחרית, אם נקבעה באמות המידה החובה לבצע בדיקות כאמור לטכנולוגיה זו.
: (ו1) '''דרישות ביטחון'''
:: כתנאי להפעלה מסחרית של מיתקן במתח גבוה, ידרוש המחלק מהמבקש אישור מקב&quot;ט משרד האנרגיה על עמידה בדרישות ביטחון שהורה עליהן הקב&quot;ט לגבי אותו מיתקן, ואשר מסר אותן קודם לכן למבקש.
: (ז) '''מועד חיבור או שילוב המיתקן'''
:: (1) מחלק ייתן אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן במועד שבו הושלמו הליך הסנכרון וביצוע בדיקות הקבלה, ככל שנדרשו.
:: (2) חרג המחלק, מכל סיבה שהיא, ממועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, ימשיך המחלק בביצוע החיבור או השילוב, לפי העניין, וישלם למבקש תעריף כלהלן:
::: (א) במקרה של חיבור מיתקן, תעריף כקבוע בשורה 6 או 12 ללוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור;
::: (ב) במקרה של שילוב מיתקן, תעריף כקבוע בשורה 5 או 11 ללוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק לא ישלם למבקש את התעריף הקבוע באותו סעיף ((קטן)) בשל חריגה ממועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, אם המבקש לא הגיש את המסמכים והנתונים במועד הקבוע בסעיף (ד).
:: (4) המחלק לא ישלם למבקש כל פיצוי נוסף מכל סוג, לרבות בשל הוצאות שהוציא, אובדן רווחים וכל נזק עקיף, מעבר לתעריף הקבוע בסעיף קטן (2).

@ (תיקון: תש&quot;ף-14) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 35כ4]] - טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה למיתקן ייצור'''}}
: □ בדיקה ראשונה
: □ בדיקה חוזרת
: שם החברה: .......................................................
: טכנולוגיית המיתקן: ......................................
: מיקום המיתקן: ................................................
: גודל המיתקן: ...................................................
: גודל החיבור: ...................................................
: תאריך ביצוע הבדיקה: ...............................
: מספר בודקים מטעם חברת החשמל שביצעו את הבדיקה: .............................
: משך זמן ביצוע הבדיקה לבודק (HH:MM): .......................................
: חתימת המבקש: .................................................

@ (תיקון: תש&quot;ף-14, תש&quot;ף-15) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[לאמת מידה 35כ4]] - (((בוטל)))'''}}

@ (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-3) : {{ממורכז|'''נספח ג' [[לאמת מידה 35כ4]] - תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך'''}}
: ((ראו [[תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך]].))

@ 35כ5. (תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-6) : '''בדיקות, תחזוקה וכיול מחודש של המיתקן'''
: (א) '''תפעול ותחזוקה'''
:: (1) המחלק יתפעל ויתחזק את מערכות המנייה והתקשורת ומערכות ההגנה שהתקין.
:: (2) מיתקן חשמל פרטי ובכלל זה, מערכות הגנה, מגבילי הספק ומערכות לוויסות מקדם הספק, יהיה באחריות המבקש והוא שיהיה אחראי לתפעולו ולתחזוקתו, בהתאם להוראות כל דין.
: (ב) '''בדיקה וכיול מחדש של אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה'''
:: (1) המחלק ינתק מבקש שילוב שלא ימציא לו אחת ל-5 שנים אישור לתקינות ודיוק האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה או האמצעי להגבלת צריכה, לפי העניין, על ידי חשמלאי מורשה, עד לקבלת האישור.
:: (2) המחלק יערוך בדיקה תקופתית לאמצעי להזרמת אנרגיה או לאמצעי להגבלת הצריכה, לפי העניין, כדי לוודא את תקינות ודיוק האמצעי, בהתאם להוראות כל דין.
:: (3) מבקש שילוב שהתקין אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה רשאי לפנות למחלק בבקשה להגדלת הספק ההזרמה לרשת של מיתקן קיים; כתנאי לטיפול בבקשה, יגבה המחלק ממבקש שהקים מיתקן במתח נמוך את התשלום הקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1; וממבקש שהקים מיתקן במתח גבוה את התעריף הקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1. המחלק ישיב למבקש בתוך 30 ימי עבודה מיום התשלום.
:: (4) ניתנה למבקש תשובת מחלק חיובית לבקשה להגדלת הספק ההזרמה, יבצע המחלק כיול מחדש של האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה בהתאם להספק ההזרמה לרשת שאושר לצרכן.
: (ג) '''ביצוע שינויים במיתקן'''
:: מצא המחלק כי בוצע שינוי במיתקן או שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו, ובמיתקן פוטו–וולטאי - גם בהספק המודולים, בלא אישור שנתן המחלק בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, תחדל חובת תשלום התעריף של המחלק.
: (ד) '''חידוש היתר ההפעלה'''
:: (1) בתוך 60 ימי עבודה ממועד תום תוקפו של היתר ההפעלה שניתן למיתקן, יגיש בעל המיתקן למחלק היתר הפעלה מעודכן למיתקן.
:: (2) אם לא הגיש בעל המיתקן היתר הפעלה מעודכן, יתלה המחלק את תשלום התעריף בעבור החשמל עד למועד קבלת היתר ההפעלה המעודכן.

@ 35כ6. (תיקון: 15.11.18; תשע&quot;ט-4) : '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
: (((אמת מידה זו לא תחול על חיבור או שילוב מיתקן לפי [[סימן י' לפרק ח']] וכן לא תחול על בקשות לחיבור או שילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019).))
: (א) '''ניהול נתונים וחובת דיווח'''
:: (1) המחלק הדומיננטי ינהל את הקצאת הכמויות שקבעה הרשות בהתאם להספק הרשום המצטבר כאמור [[בסעיף (ג) באמת מידה 35כ2]].
:: (2) המחלק הדומיננטי יעדכן באתר האינטרנט שלו, ביחס לכל תעריף שקבעה הרשות למיתקנים ברשת החלוקה, אחת ליום, את הנתונים האלה:
::: (א) הכמות שהקצתה הרשות לתעריף;
::: (ב) ההספק הרשום המצטבר;
::: (ג) ההספק הרשום המצטבר שבעבורו ניתנו תשובות מחלק;
::: (ד) ההספק הרשום המצטבר שהגיע להפעלה מסחרית.

@ 35כ7. (תיקון: 18.5.20; תש&quot;ף-26) : '''הארכת מועדי ביניים בשל משבר הקורונה'''
: (א) '''הארכת מועדי ביניים'''
:: (1) מבקש חיבור או שילוב של מיתקן רשאי לפנות עד יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020) למחלק בבקשה להאריך תקופה אחת או יותר מהתקופות הנקובות [[בסימן זה]].
:: (2) בבקשה להארכה כאמור יציין מבקש החיבור או השילוב את משך ההארכה המבוקש, וכן יציין האם הוארכו לו כבר תקופות בהתאם לאמת מידה זו ומהו סך הזמן של התקופות שהוארכו לו לפי אמת מידה זו טרם הגשת הבקשה.
:: (3) המחלק ייענה לבקשת הארכה כאמור ככל שסך ימי ההארכה שיינתנו למבקש או למחבר לפי אמת מידה זו, לאחר אישור הבקשה, לא יעלה על 90 ימים.

=== סימן ד': חיבור למתח עליון ולמתח על ===

@ 35כא. (תיקון: 4.12.12, 21.11.18, 6.3.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-9, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6) : '''גודל חיבור למתח עליון ומתח על'''
:: '''הגדרות'''
::- באמת מידה זו -
::- &quot;בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה&quot; - בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שעל מבקש החיבור לבצע באמצעות בעל רישיון הולכה;
::- &quot;בדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין&quot; - בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות מי שהורשה לכך על פי דין;
::- &quot;חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה&quot; - חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, לאחר שעבר לאחריות תחזוקתית, תפעולית ובטיחותית של בעל רישיון הולכה עם השלמת בדיקות הקבלה;
::- &quot;חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור&quot; - חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לח יבור מיתקן הי יצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, ושהוא באחריות מבקש החיבור;
::- &quot;חצר ייצור מבקש החיבור&quot; - חצר שבה נמצא מיתקן הייצור של מבקש החיבור.
: (א) '''גודל חיבור'''
:: (1) חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ-8 מו&quot;א ואינו גדול מ-250 מו&quot;א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור, כפי שיוחלט על ידי מנהל המערכת, יבצע בעל רישיון חלוקה חיבור לרשת מתח גבוה בגודל חיבור העולה על 8 מו&quot;א, ובלבד שגודל החיבור הסופי של מבקש החיבור ברשת המתח הגבוה, לא יעלה על 16 מו&quot;א.
:: (2) חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ-250 מו&quot;א ואינו גדול מ-400 מו&quot;א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, ינחה מנהל המערכת את בעל רישיון ההולכה לבצע חיבור לרשת מתח על.
:: (3) חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ-400 מו&quot;א יהיה לרשת מתח על. על אף האמור, במקרים חריגים במיוחד, ובהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור, ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, ינחה מנהל המערכת את בעל רישיון הולכה לבצע חיבור לרשת מתח עליון.
:: (4) גודל החיבור של יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן, לא יהיה קטן מההספק המותקן של מיתקן הייצור או מחיבור הצרכן, לפי הגדול מביניהם.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (4) -
::: (א) בעבור ייצור באגירה שאובה, גודל החיבור לא יקטן מהספק החשמל של מנועי היחידות בזמן שאיבה;
::: (ב) גודל החיבור של חוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]] יהיה קטן או שווה להספק המותקן המחובר לאותה נקודת חיבור.
:: (6) הגדלה והקטנה של גודל חיבור יבוצעו בהתייחס לאמור בסעיפים קטנים (1) עד (5).
:: (7) על אף האמור בסעיף זה, אם חיבור למתח עליון כרוך בהטמנתו של קו הזנה במתח עליון, בעל רישיון חלוקה יחבר יצרן או צרכן, במקום זאת, בכמה חיבורים למתח גבוה, אלא אם כן ביקש היצרן או הצרכן ממנהל המערכת לחברו לרשת מתח עליון; בעל רישיון חלוקה יבצע חיבור בכמה חיבורים למתח גבוה לפי סעיף זה רק אם מנהל המערכת קבע כי קיימת היתכנות טכנית לכך.
:: (8) חובר צרכן או יצרן בכמה חיבורים למתח גבוה במקום בחיבור אחד למתח עליון לפי הוראות סעיף קטן (7), יחולו על חיבורים אלה אמות המידה [[פרק ג סימן ב|שבסימן ב' (חיבורים לרשת)]] או [[פרק ג סימן ג|בסימן ג' (חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה) לפרק ג' לספר אמות המידה]], לפי העניין, וכן תעריפי הרשת הרלוונטיים למקטע זה.
: (ב) '''סכימת חיבור'''
:: (1) סכימת החיבור לכל חיבור חדש לרשת מתח עליון ורשת מתח על או שינוי חיבור כאמור, תהיה במתכונת של כניסה אחת ויציאה אחת לפחות. מספר הכניסות והיציאות ייקבע לפי יכולת העברת ההספק בקווים לצורך קליטת האנרגיה והוצאתה, ולאמינות האספקה הנדרשת.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), ובכפוף לאפשרות הטכנית לביצוע עבודת החיבור ובהתחשב בהבדלים ברמת האמינות של סוגי החיבורים השונים, צרכן המבקש חיבור חדש לרשת המתח העליון רשאי לבחור את סכימת החיבור, ובלבד שגודל החיבור המבוקש לא יעלה על 50 מגהוולט אמפר ושמרחק ההסתעפות מרשת קיימת לא יעלה על 10 ק&quot;מ.
:: (3) יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן המחובר בחיבור מסוג T, אשר מבקש לשנות את גודל החיבור של המיתקן, ישנה את סכימת החיבור למתכונת האמורה בסעיף קטן (1) כתנאי לביצוע השינוי המבוקש.
:: (4) החיבור יתבצע על ידי בעל רישיון הולכה בהתאם למפרטים הטכניים והבטיחותיים כדין.
:: (5) מבקש החיבור יקים לצורך החיבור תחנת משנה ויעמיד לרשות בעל רישיון הולכה, ללא תמורה, חצר שתכלול את הציוד בתחנת המשנה, אשר תהווה חלק ממערכת ההולכה. חצר זו תהיה באחריות, בתפעול ובתחזוקה של בעל רישיון ההולכה.

@ 35כב. (תיקון: 4.12.12, 21.11.18, 17.6.20, 25.11.20; תשע&quot;ט-9, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-17) : '''תשלומים בעבור חיבור למתח עליון וחיבור למתח על'''
: (א) '''תשלום בעבור חיבור ראשון'''
:: (1) תשלום בעבור חיבור ראשון למתח עליון או למתח על ברשת ההולכה יהיה כקבוע בשורות 1 או 2 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
:: (2) צרכן או יצרן המבקש חיבור למתח עליון לפי [[סעיף (א)(7) לאמת מידה 35כא בספר אמות המידה]] ישלם נוסף על כך את ההפרש בין העלות של הטמנת הקו במתח עליון הקבועה בבסיס תעריף הרשת [[https://pua.gov.il/decisions/documents/basis_reshetn_.pdf|החלטת רשות מס' 3 (1225) &quot;בסיס תעריף למקטע הרשת לשנים 2018 עד 2022&quot; מישיבה מס' 534, מיום 8.1.2018]], המפורסמת באתר הרשות (להלן - בסיס תעריף רשת), בשורה 10, לטבלה 1, שבנספח א' &quot;הקמת קו מתח עליון 161 ק&quot;ו מוטמן&quot; ובין העלות הנורמטיבית של הקמת הקווים החלופיים ברשת מתח גבוה בהתאם לתעריפים הנורמטיביים שקבעה הרשות בבסיס תעריף הרשת בשורות 21 עד 23 לטבלה 1, שבנספח א' &quot;עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג מוטמן&quot;, &quot;עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי חד-מעגלי&quot;, &quot;עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי דו-מעגלי&quot; בהתאמה ולפי העניין; טבלה 1 שבנספח א' לבסיס תעריף הרשת מפורטת בנספח לאמת מידה זו.
: (ב) '''תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור שאינה כרוכה במעבר בין מתחים'''
:: (1) מבקש חיבור המבקש להגדיל חיבור קיים במתח עליון או במתח על, והגדלת החיבור אינה כרוכה במעבר בין מתחים, יחויב בתשלום בעבור הגדלת חיבור כקבוע בשורה 3 או שורה 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
:: (2) מבקש חיבור המבקש להקטין חיבור קיים במתח עליון או במתח על וההקטנה אינה כרוכה במעבר מרמת מתח אחת לרמת מתח אחרת, יחויב בתשלומים בהתאם ללוח תעריפים לעבודות על חשבון אחרים למתח עליון, בניכוי הערך השאריתי של הציוד שהוסר.
: (ג) '''תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור הכרוכה במעבר בין מתחים'''
:: (1) אם מבקש החיבור מבקש הגדלת חיבור מרשת מתח נמוך או מרשת מתח גבוה לרשת ההולכה, יראו כל גודל חיבור מבוקש כחיבור חדש, והוא יחויב בתשלום כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי מתח החיבור.
:: (2) אם מבקש החיבור מבקש להגדיל או להקטין חיבור קיים במתח עליון והשינוי כרוך במעבר בין מתחים ממתח עליון למתח על או להיפך, הוא יחויב בתשלומים לכל גודל חיבור מבוקש, כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי מתח החיבור. בנוסף יחויב מבקש החיבור בתשלום בשל הערך השאריתי של קו החיבור לרשת ההולכה שהותקן לצורך החיבור המקורי. כל הגדלת חיבור מרשת מתח עליון למתח על או הקטנת חיבור ממתח על למתח עליון, בכל גודל חיבור, תיחשב כחיבור חדש.
:: (3) מנהל המערכת לא ישמור מקום ברשת הולכה לצרכן המחובר למתח עליון בהתאם לגודל החיבור שלו, אם ההספק המרבי שהצרכן ניצל במשך שנתיים רצופות היה קטן מ-6 מו&quot;א, אלא לגודל חיבור של 6 מו&quot;א בלבד. עברו יותר מ-25 שנים מביצוע החיבור, יהיה רשאי ראש אגף הנדסה ברשות, לאחר שבחן את מכלול העלויות, לאשר למנהל המערכת, לפי בקשתו, העברה של הצרכן לחיבור במתח גבוה ללא תשלום מצד הצרכן, ותחנת המשנה תועבר לאחריות בעל רישיון ההולכה.
: (ד) '''תשלום בעבור בדיקות קבלה לתחנת משנה ובדיקות לפני מתן מתח'''
:: בעל רישיון ההולכה יחייב את מבקש החיבור בתשלום בעבור בדיקות קבלה ובתשלום בעבור בדיקות לפני מתן מתח למיתקן מתח עליון או למיתקן מתח על, כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2 &quot;בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה&quot;.
: (ה) '''חישוב על פי התעריף התקף'''
:: כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.

@ (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-17) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35כב]] - העלויות שנקבעו בטבלה 1 שבנספח א' לבסיס תעריף רשת שכותרתה: &quot;עלות עבודות תשתית רשת&quot;'''}}
: {|
! מס&quot;ד !! רשת !! תחום !! עבודת תשתית רשת (עת&quot;ר) !! מלש&quot;ח !! יחידה
|-
| 1 || הולכה || קווי 400 || הקמת קו מתח עליון 400 ק&quot;ו - חד-מעגלי || rowspan=&quot;3&quot; | בקרת עלויות || ק&quot;מ
|-
| 2 || הולכה || קווי 400 || הקמת קו מתח עליון 400 ק&quot;ו - דו-מעגלי || ק&quot;מ
|-
| 3 || הולכה || קווי 400 || UPRATING || ק&quot;מ
|-
| 4 || הולכה || קווי 400 || תחנות מיתוג || || MVA
|-
| 5 || הולכה || קווי 161 || הקמת קו מתח עליון 161 ק&quot;ו - חד-מעגלי || 2.06 || ק&quot;מ
|-
| 6 || הולכה || קווי 161 || הקמת קו מתח עליון 161 ק&quot;ו - דו-מעגלי || 3.5 || ק&quot;מ
|-
| 7 || הולכה || קווי 161 || UPRATING קו 161 ק&quot;ו דו-מעגלי || 2.8 || ק&quot;מ
|-
| 8 || הולכה || קווי 161 || העתקת קו 161 ק&quot;ו דו-מעגלי || 3.33 || ק&quot;מ
|-
| 9 || הולכה || קווי 161 || החלפת תיילים 161 ק&quot;ו דו-מעגלי || 2.3 || ק&quot;מ
|-
| 10 || הולכה || קווי 161 || הקמת קו מתח עליון 161 ק&quot;ו מוטמן || 14.72 || ק&quot;מ
|-
| 11 || הולכה || תחמ&quot;ש || תחנת משנה סגורה || בקרת עלויות || לתחמ&quot;ש
|-
| 12 || הולכה || תחמ&quot;ש || תחנת משנה פתוחה (בלא קרקע) || 55 || לתחמ&quot;ש
|-
| 13 || הולכה || תחמ&quot;ש || הוספת שנאי 45 MVA כולל מפסקים || 16.2 || לשנאי
|-
| 14 || הולכה || תחמ&quot;ש || סעיף קרקע A - כפרי מרוחק || 0.15 || דונם
|-
| 15 || הולכה || תחמ&quot;ש || סעיף קרקע B כפרי מרכז (בין חדרה לגדרה) || 0.3 || דונם
|-
| 16 || הולכה || תחמ&quot;ש || סעיף קרקע C אזור עירוני || 0.75 || דונם
|-
| 17 || הולכה || תחמ&quot;ש || סעיף קרקע D מטרופולין || 1.5 || דונם
|-
| 18 || הולכה || ניטור || יחידת קצה לניטור איכות חשמל ברשת הארצית || 0.02 || ליחידה
|-
| 19 || הולכה || סוללות קבלים || מתח עליון || בקרת עלויות ||
|-
| 20 || חלוקה || סוללות קבלים || מתח גבוה || 0.06 || MVAR
|-
| 21 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג מוטמן || 0.7 || ק&quot;מ
|-
| 22 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי חד-מעגלי || 0.44 || ק&quot;מ
|-
| 23 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי דו-מעגלי || 0.61 || ק&quot;מ
|-
| 24 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;נ תת-קרקעי || 0.41 || ק&quot;מ
|-
| 25 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;נ עילי || 0.38 || ק&quot;מ
|-
| 26 || חלוקה || פיתוח || תחט&quot;ר - 400 קו&quot;א || 0.2 || MVA
|-
| 27 || חלוקה || פיתוח || תחט&quot;ר - 630 קו&quot;א 13/22 ק&quot;ו - פנימי || 0.74 || MVA
|-
| 28 || חלוקה || פיתוח || תחט&quot;ר - 630 קו&quot;א 33 ק&quot;ו - פנימי || 1.14 || MVA
|-
| 29 || חלוקה || חידוש || תחט&quot;ר - 400 קו&quot;א || 0.16 || MVA
|-
| 30 || חלוקה || חידוש || תחט&quot;ר - 630 קו&quot;א 13/22 ק&quot;ו - פנימי || 0.59 || MVA
|-
| 31 || חלוקה || חידוש || תחט&quot;ר - 630 קו&quot;א 33 ק&quot;ו - פנימי || 0.91 || MVA
|-
| 32 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג מוטמן || 0.95 || ק&quot;מ
|-
| 33 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי - חד-מעגלי || 0.59 || ק&quot;מ
|-
| 34 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי - דו-מעגלי || 0.82 || ק&quot;מ
|-
| 35 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;נ תת-קרקע || 0.55 || ק&quot;מ
|-
| 36 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;נ עילי || 0.51 || ק&quot;מ
|}
: מחירי עבודת תשתית רשת יעודכנו לפי ממוצע נע של 12 חודשים אחרונים של מדד &quot;סך הכול שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר במגזר הממשלתי&quot; בשיעור של 35% ולפי הצמדה למדד המחירים הסיטוניים לתפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (כולל מע&quot;מ) בשיעור של 65%.

@ 35כג. (תיקון: 4.12.12, 22.3.18, 25.11.20; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-6) : '''הגשת בקשה לחיבור מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על'''
: (א) '''קבלת מידע אודות חיבור אפשרי של מיתקן צריכה לרשת ההולכה'''
:: המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על (להלן - מבקש המידע), יפנה למנהל המערכת בכתב. הפניה תכלול את כל הפרטים הרלוונטיים הידועים למבקש המידע ויצורפו אליה כל המסמכים הרלוונטיים המצויים בידי מבקש המידע ול פחות את הפרטים והמסמכים האלה:
:: (1) פרטי מבקש המידע;
:: (2) מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים שלהם מיועד החיבור;
:: (3) תוכנית לפי [[חוק התכנון והבנייה]] ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור, ככל שאלה מצויים בידי מבקש המידע;
:: (4) מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
:: (5) גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה-וולט אמפר;
:: (6) צורך בקו גיבוי במתח גבוה, הספק נדרש וסוג הגיבוי (קר או חם) ככל שידוע למבקש המידע;
:: (7) לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן הצריכה;
:: (8) מועד חיבור נדרש;
:: (9) צפי לקיומם ולהספקם הצפוי של מיתקני חשמל גדולים מעל 1 מו&quot;א, כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים, עומסים המשתנים בקיצוניות דוגמת תנורי התכה, עומס הגורם לגלים עליונים והרמוניות;
:: (10) שיטת התנעת מנועים והספקם;
:: (11) סכימה חד-קווית של מיתקן הצריכה;
:: (12) צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בחמש השנים הקרובות;
:: (13) אופי צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש הצפוי בחשמל ביממה, בחלוקה לעונות השנה;
:: (14) קיום ייצור עצמי הספק, טכנולוגיה, משטר הפעלה מתוכנן.
: (ב) '''תשובת מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת יבקש מבעל רישיון הולכה למסור לו בכתב, בתוך 14 ימי עבודה, את התייחסותו למידע הרלבנטי לביצוע החיבור המבוקש לרשת, וישיב בכתב לפנית מבקש המידע בהקדם ולא יאוחר מ-45 ימים ממועד קבלת הפניה; דרש מנהל המערכת המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי מנהל המערכת.
:: (2) בתשובתו יציין מנהל המערכת פרטים בעניינים אלה:
::: (א) ישימות החיבור בהתאם לאמות המידה;
::: (ב) מיקום החיבור בהתחשב בתשתית הולכה באזור שבו מבוקש החיבור ותחנות משנה סמוכות;
::: (ג) מועדים אפשריים לקיום מפגש ראשון לצורך הצגת התשובה, אשר יתקיים בתוך 15 ימים ממועד העברת תשובת מנהל המערכת למבקש המידע בכתב;
::: (ד) תעריף החיבור בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.1–1;
::: (ה) מידע למבקש המידע, בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת;
::: (ו) נתונים סטטיסטיים על איכות ואמינות החשמל המסופק באזור שבו מבוקש החיבור, ובאזורים אחרים העלולים להשפיע על איכות ואמינות החשמל במיתקן, ובקו החיבור;
::: (ז) לוח זמנים משוער לביצוע החיבור ממועד הזמנת החיבור ותשלום כאמור בסעיף (ד).
: (ג) '''בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים'''
:: (1) מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למבקש המידע, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת (((בתקופה הקובעת: המצאת הפרטים לתפ&quot;ט))) כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה:
::: (א) תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
::: (ב) כיוון רצוי לכניסת אספקת החשמל;
::: (ג) תוואי קווי מתח גבוה, לרבות נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת-קרקעיים הנמצאים בחצרו ובבעלותו של מבקש המידע;
::: (ד) התווית מרחקי בינוי ומסדרון ללא בינוי מקווי הכניסה והיציאה.
:: (2) רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
: (ד) '''תשלום ראשון של מבקש חיבור למיתקן צריכה'''
:: (1) מנהל המערכת יצרף לתשובתו האמורה בסעיף (ב), חשבון לתשלום מקדמה בגובה 10% מעלות החיבור הידועה במועד התשובה (להלן - המקדמה) בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון הקבוע בלוח תעריפים 4.1–1. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה למבקש במשרדי מנהל המערכת ובמשרדי בעל רישיון ההולכה.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) עם תשלום המקדמה תיקבע למבקש החיבור פגישת תיאום טכני בין מבקש החיבור, נציג מנהל המערכת ונציג בעל רישיון הולכה, בתוך 15 ימי עבודה ממועד תשלום המקדמה.
:: (4) פתיחת תיק עבודה והמשך הליך החיבור למבקש חיבור שהינו צרכן יהיה בהתאם לקבוע [[35כז|באמות מידה 35כז (הסכמים) עד 35לג (הכרעה במחלוקות)]].

@ 35כד. (תיקון: 4.12.12, 25.11.20; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6) : '''סקר היתכנות הוצאת אנרגיה לרשת מתח עליון או מתח על'''
: (א) '''סקר היתכנות הוצאת אנרגיה למעוניין להגיש בקשה לרישיון ייצור'''
:: (1) המעוניין לחבר מיתקן ייצור חשמל לרשת מתח עליון או מתח על, או להגדיל חיבור של מיתקן ייצור חשמל המחובר לרשת מתח עליון או מתח על, יפנה למנהל המערכת להזמנת סקר היתכנות לחיבור המיתקן ולהוצאת אנרגיה לרשת ההולכה (להלן - סקר היתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה או שינוי רישיון מותנה או שינוי רישיון קבוע. לעניין זה, &quot;שינוי&quot; - הגדלת ההספק המותקן ביותר מ-5%.
:: (2) מנהל המערכת ימסור לפונה חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1–1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין הסקר להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע הסקר בהתאם לאמור בסעיף קטן (4).
:: (3) על חשבון כאמור בסעיף קטן (2), יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (4) לאחר ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (2) ולצורך ביצוע סקר ההיתכנות, יגיש מזמין סקר ההיתכנות למנהל המערכת את הנתונים האלה:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים לו מיועד החיבור;
::: (ג) תוכנית לפי [[חוק התכנון והבנייה]] ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ד) מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
::: (ה) גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה וולט אמפר;
::: (ו) הספק הייצור המקסימאלי של המיתקן;
::: (ז) תיאור בסיסי של מיתקן הייצור (קונוונציונאלי במחזור פתוח או סגור, קוגנרציה במחזור פתוח או סגור, אגירה שאובה, מתחדשת וכיוצא בזה) ומשטר ההפעלה הצפוי;
::: (ח) טכנולוגית הייצור ומשטר ההפעלה של מיתקן הייצור;
::: (ט) לוח זמנים משוער להקמת המיתקן ומועד חיבור נדרש;
::: (י) מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
::: (יא) מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית;
::: (יב) סכימה חד-קווית עקרונית של מיתקן החשמל הפרטי;
::: (יג) צפי משוער להספק מותקן התחלתי ותוכנית רב-שנתית משוערת לקצב הגידול בהספק המותקן.
: (ב) '''בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים'''
:: (1) מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות, לא יאוחר מ-14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה, ככל שיהיה צורך בהם:
::: (א) תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
::: (ב) נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת-קרקעיים הקיימים בחצרו ובבעלותו של מזמין הסקר, ככל שהם מצויים בידיו.
:: (2) רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
: (ג) '''תוכן סקר ההיתכנות ומועד השלמתו'''
:: (1) מנהל המערכת יכלול בסקר ההיתכנות התייחסות לכל המידע הרלוונטי הקיים לגבי הרשת במועד תחילת ביצוע הסקר ולגבי תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה, לרבות תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור, בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור שבוצעו, ומיתקנים בתוכנית הפיתוח, לרבות מיתקנים שמועדי הקמתם מתעכבים.
:: (2) סקר ההיתכנות יכלול, בין היתר, התייחסות לישימות חיבור המיתקן של מבקש החיבור לרשת ההולכה, בהתחשב באלה:
::: (א) מתח החיבור וגודל החיבור המבוקש;
::: (ב) לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
::: (ג) רמת זרמי הקצר המרבית הצפויה בטווח הארוך באזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ד) בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור והיתכנות שבוצעו אשר יש בהם כדי להשפיע על ישימותו של החיבור המבוקש בהתאם למידע המצוי אצל מנהל המערכת במועד הגשת הבקשה לביצוע הסקר;
::: (ה) שינויים ושדרוגים נדרשים לביצוע בקווים ובמיתקנים של בעל רישיון הולכה או במיתקנים של צרכנים ויצרנים אחרים, לצורך קליטת מיתקן הייצור של מזמין הסקר, בציון מועדים צפויים לביצועם. סקר ההיתכנות לא יתייחס לאופן פריסת רשת בין מיתקנים של בעל רישיון אם נדרשת רשת איסוף;
::: (ו) לוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור והפעולות הנדרשות לביצוע בהתאם לפסקה (ה), תוך פירוט הפעולות הנדרשות שבשליטת ספק השירות החיוני ולוח הזמנים למימושן (עבודות ההקמה) והפעולות הנדרשות שאינן בשליטת ספק שירות חיוני ולוח הזמנים המשוער להן (קבלת האישורים). לוח הזמנים המשוער יתחיל במועד הזמנת עבודת החיבור והתשלום בהתאם לקבוע באמת המידה;
::: (ז) סקר היתכנות למיתקן ייצור בשיטת אגירה שאובה יכלול גם היבטים של משטרי שאיבה, בהתחשב בהספק המשאבות בזמן שאיבה; סקר היתכנות למיתקן ייצור בטכנולוגיה המשתמשת במשטרי צריכה לצורך ייצור, יכלול גם היבטים של משטרי צריכה.
:: (3) אם סקר ההיתכנות יראה שאין אפשרות לחיבור המיתקן בהספק ובמועד המבוקש או באבני הדרך שקבעה הרשות ברישיון לאותו סוג מיתקן, יציין מנהל המערכת את ההספק המרבי שבו יכול מבקש הסקר להתחבר לרשת וכן את הנימוקים למענה השלילי לבקשתו, זאת בהתאם ללוח הזמנים האמור בסעיף קטן (6) להלן.
:: (4) עם השלמת סקר ההיתכנות ימסור מנהל המערכת העתק ממנו למזמין הסקר, ויצרף אליו פירוט של התנאים הטכניים לחיבור יחידות ייצור למערכת ההולכה ומידע בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת, וכן מידע בדבר רמות זרם הקצר וזרם העבודה של הציוד אשר על פיו מבקש הסקר יהיה צריך לתכנן את המיתקן.
:: (5) מנהל המערכת יצרף לסקר ההיתכנות גם טבלת תרחישים שונים (WHAT IF ANALYSIS) לגבי סקרי היתכנות קיימים. בטבלה תצוין השפעה ישירה או עקיפה של מבקשים אחרים על מזמין הסקר כאמור בסעיף קטן (1)(ד).
:: (6) מנהל המערכת יקבל בכתב מבעל רישיון הולכה התייחסות למידע הרלבנטי לביצוע הסקר, ובין היתר, ביחס ללוחות הזמנים, אילוצים, שינויים ושדרוגים, וזאת לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם תשלומים למנהל המערכת בהתאם לאמור בסעיף קטן (10).
:: (7) סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה ראשונית ליכולת ההתחברות בהיבט של יכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המתבקש. סקר ההיתכנות אינו מהווה התחייבות של מנהל המערכת או של מי מגורמי הממשלה להבטחת מקום ברשת או לחיבור המיתקן לרשת החשמל. הענקת רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור לא תמנע מתן רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור אחר באותו איזור, אף אם באחד הסקרים נמצא קושי שעלול למנוע אפשרות חיבורו של מזמין הסקר האחר להתחבר לרשת.
:: (8) מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות העתק של כל סקר היתכנות ויצרף את התייחסותו כאמור בסעיף קטן (3).
:: (9) מנהל המערכת ישלים את סקר ההיתכנות בתוך 60 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום האמור בסעיף (א)(2) או מיום שהתקבלו הפרטים והמסמכים הנוספים שהתבקשו בהתאם לסעיף (ב)(1), לפי המאוחר מביניהם.
:: (10) חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות מפרק הזמן האמור בסעיף קטן (9) אך בלא יותר מ-30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום הקבוע בשורה 23 בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור; חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות ביותר מ-30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום עבודה נוסף של איחור, לפי הספק המיתקן שלגביו נערך הסקר.
:: (11) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (7), אם חלפו יותר מ-60 ימי עבודה מהמועד שבו היה על מנהל המערכת להשלים את הסקר כמפורט בסעיף קטן (9) והסקר לא הושלם, יראו את סקר ההיתכנות כחיובי, על כל המשתמע מכך.
: (ד) '''הבהרות מנהל המערכת'''
:: לתוצאת סקר ההיתכנות לבקשת מזמין סקר ההיתכנות, מנהל המערכת ייפגש ייפגש עמו ויבהיר לו את סקר ההיתכנות בתוך 15 ימי עבודה ממועד השלמתו.
: (ה) '''תנאים לאי עריכת סקר היתכנות או לעיכוב עריכתו'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, שלא לערוך סקר היתכנות למבקש רישיון ייצור, אם לא ניתן לבצע את החיבור במקום המבוקש ובלוחות הזמנים המבוקשים על ידי מזמין הסקר, עקב מגבלות ברשת ההולכה הידועות מסקרי היתכנות או מסקרי חיבור אחרים שנערכו בסמוך למועד הבקשה.
:: (2) מנהל המערכת , באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לא יערוך סקר היתכנות אם סך ההספק המותקן של בעלי אישור תעריף מותנה או קבוע, בתוספת ההספק המותקן של המיתקן שלגביו התבקש סקר ההיתכנות, עולה על ההספק המותקן שנקבע במסגרת הכמות התעריפית.
:: (3) אם בעת הזמנת סקר היתכנות מנהל המערכת מבצע סקר חיבור כהגדרתו [[באמת מידה 35כו]] למיתקן אחר (בסעיף קטן זה - סקר החיבור), שסביר להניח כי תהיה לו השפעה ישירה על תוצאות סקר ההיתכנות באופן שיימנע, להערכת מנהל המערכת, מתן מענה חיובי לסקר ההיתכנות, רשאי מנהל המערכת, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לעכב את סקר ההיתכנות עד לסיום סקר החיבור; מנהל המערכת יפנה לראש אגף הנדסה ברשות, לפני מתן המענה למזמין סקר ההיתכנות, ויעביר לו את המידע המוכיח כי לסקר החיבור יכולה להיות השפעה כאמור על תוצאת סקר ההיתכנות.
:: (4) מנהל המערכת יודיע בכתב למזמין סקר ההיתכנות על החלטה שלא לערוך סקר היתכנות או לעכב את ביצועו לפי סעיף זה, ולבקשת מזמין הסקר ייפגש עמו ויבהיר לו את נימוקיו בתוך 15 ימי עבודה ממועד הודעת מנהל המערכת.
: (ו) '''השגה על תוצאות סקר ההיתכנות'''
:: (1) מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות הסקר בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קיום הפגישה עם מנהל המערכת כאמור בסעיף (ד). בהיעדר קביעת פגישה בתוך זמן סביר רשאי מזמין סקר ההיתכנות להגיש את השגתו לפני קיום הפגישה.
:: (2) לפני הגשת השגה לפי סעיף קטן (1) יודיע המשיג למנהל המערכת על כוונתו להגיש השגה, ומנהל המערכת יעביר למודיע חשבון בהתאם לקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 4.1–1.
:: (3) הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה למנהל המערכת; מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, הסברים לתוצאות הסקר בליווי כל המפורט בסעיף (ג), וכן, לאחר שהתייעץ עם בעל רישיון הולכה, עלויות שדרוג הרשת הנדרשות למימוש החיבור, כפי שיורה ראש אגף הנדסה ברשות, ויציין לוחות זמנים אפשריים להשלמת עבודת החיבור; בעל רישיון הולכה יעביר את המידע בתוך 7 ימי עבודה מהיום שהתקבלה אצלו הבקשה של מנהל המערכת; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם תשלומים למנהל המערכת בהתאם לאמור בסעיף קטן (4).
:: (4) לא עמד מנהל המערכת במועד הקבוע בסעיף קטן (3) להעברת המידע לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום עבודה של איחור, לפי הספק המיתקן שלגביו נערך סקר ההיתכנות.
:: (5) ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
:: (6) התקבלה ההשגה, יחזיר מנהל המערכת למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (2).
: (ז) '''פרסום תוצאות סקרי היתכנות באתר האינטרנט של מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות את סקרי ההיתכנות המלאים מיד עם השלמתם.
:: (2) (((בוטל).))
:: (3) מנהל המערכת יעדכן את המידע באתר האינטרנט שלו אחת לשבוע.
: (ח) '''תוקף סקר ההיתכנות'''
:: (1) סקר היתכנות יהיה בתוקף במשך 9 חודשים מיום השלמתו ומסירתו למזמין הסקר, אולם אם בין מועד זה לבין מועד מתן הרישיון המותנה בוצע סקר חיבור כהגדרתו [[באמת מידה 35כו]] אשר משנה את מסקנת סקר ההיתכנות, ימסור מנהל המערכת למזמין סקר ההיתכנות ולראש אגף הנדסה ברשות עדכון בכתב לגבי השינוי האמור והשלכותיו.
:: (2) לאחר שחלפו 9 חודשים מיום מסירת סקר היתכנות שמסקנתו חיובית למזמין הסקר ובטרם ניתן למזמין רישיון מותנה, רשאי המזמין לפנות למנהל המערכת בכתב ולבקש אשרור כי הסקר עדיין עומד בתוקפו, זאת לצורך הגשת הסקר במסגרת מילוי התנאים לקבלת רישיון מותנה. קבלת האשרור תהיה ללא תשלום נוסף.
:: (3) מנהל המערכת יבחן את הבקשה וישיב לפונה בתוך 15 ימי עבודה. אי מתן תשובה במועד האמור תיחשב כאשרור סקר ההיתכנות בידי מנהל המערכת.

@ 35כה. (תיקון: 4.12.12, 22.3.18, 6.3.19; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-2) : '''עבודות תכנון מקדימות'''
: (א) '''ביצוע עבודות תכנון מקדימות ובדיקות'''
:: (1) המעוניין בביצוע עבודות תכנון מקדימות, רשאי לפנות למנהל המערכת בבקשה לביצוע העבודות והבדיקות המפורטות להלן, כולן או חלקן:
::: (א) תכנון ואיתור תוואי לקווי מתח עליון ומתח על;
::: (ב) הכנת תוכנית מיתאר;
::: (ג) הכנת תסקיר השפעה על הסביבה;
::: (ד) תיאום מפורט של כניסות קווים לתחנת משנה פרטית;
::: (ה) בדיקת מפרט לציוד חיצוני;
::: (ו) בדיקת מפרט למסדר GIS;
::: (ז) בדיקת מפרט להגנות;
::: (ח) בדיקת תכניות עד לאישורן בידי מנהל המערכת;
::: (ט) בדיקת יציבות המעבר ליחידות הייצור המתוכננות.
:: (2) מבקש עבודות התכנון המקדימות יעביר למנהל המערכת כל מידע הנחוץ לו לשם ביצוע עבודות התכנון המקדימות והבדיקות המפורטות בסעיף קטן (1); לא יראו בביצוען התחייבות של מנהל המערכת לשמירת מקום ברשת בעבור המבקש.
:: (3) (((נמחק).))
:: (3א) תכנון ותכניות מיתאר כאמור בסעיף קטן (1) יוכנו על ידי מנהל המערכת בהיוועצות בבעל רישיון הולכה ויוגשו לוועדות התכנון כחלק מתכנית המיתאר של בעל מיתקן הייצור.
:: (4) מבקש עבודות התכנון המקדימות יישא בעלות ביצוע של בדיקות כאמור בפסקאות (א) עד (ט) שבסעיף קטן (1) כקבוע בלוח תעריפים 4.1–1, בהתאם לבדיקה ולעבודת התכנון המוזמנת.
:: (5) (((נמחק).))
:: (6) (((נמחק).))
: (ב) (((בוטל).))

@ 35כו. (תיקון: 4.12.12, 15.5.17, 27.9.17, 22.3.18; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-2) : (((בוטלה).))

@ 35כו1. (תיקון: 6.3.19, 25.11.20, 1.11.20; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-23) : '''הגדרות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;דרישות מערכתיות לציוד&quot; - דרישות לציוד עיקרי למיתקן, למעט תחנת משנה, שיורה מנהל המערכת (((בתקופה הקובעת: שיורו תפ&quot;ט וינ&quot;מ))) מכוח הסמכות לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] או שקבעה הרשות באמות מידה אלה, אם קבעה, ובכללן דרישות להתאמת הציוד לשמירה על בטיחות, שרידות, איכות החשמל, והאמינות של רשת החשמל בהתייחס לרמת זרמי קצר ותופעות מעבר, יציבות הרשת, מעבר הספקים ברשת וכל היבט חשמלי אחר (קוד הרשת);
::- &quot;התחייבות לחיבור ולהזרמה&quot; - התחייבות של מנהל המערכת (((בתקופה הקובעת: התחייבות של תפ&quot;ט ושל ינ&quot;מ))) לחיבור מיתקן לרשת החשמל ולהזרמת אנרגיה מיוצרת במיתקן לרשת החשמל שהוא נותן לפי [[אמת מידה 35כו5]];
::- &quot;מגבלות הזרמה&quot; - מגבלות להזרמת אנרגיה לרשת החלות לעניין הספק מסוים ולעניין פרק זמן מסוים, שקובע מנהל המערכת לגבי מיתקן מסוים לפי סקר חיבור;
::- &quot;מועד להפעלה מסחרית&quot; - המועד האחרון הקבוע בדין להקמת מיתקן בטכנולוגיה המבוקשת הנמנה ממועד הסגירה הפיננסית; אם לא נקבע מועד אחרון בדין - 36 חודשים ממועד הסגירה הפיננסית;
::- &quot;מועד מרבי להזרמה מלאה&quot; - המועד שבו ניתן להזרים את מלוא האנרגיה המיוצרת במיתקן לרשת, כפי שקבוע בתנאים לזכאות לתעריף, ואם לא נקבע מועד בתנאים לזכאות לתעריף - המועד כאמור יהיה 36 חודשים מהמועד המרבי לחיבור;
::- &quot;מועד מרבי לחיבור&quot; - המועד הנקבע מצירוף של 12 חודשים ושל המועד להפעלה מסחרית;
::- &quot;מכסה&quot; - הספק מרבי בטכנולוגיה נתונה שבעבורו קבעה הרשות תעריף ותנאים לזכאות לתעריף;
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן מפוצל או מיתקן לא מפוצל, בהספק העולה על 16 MW, למעט מיתקנים הקמים במסגרת הליכים תחרותיים;
::- &quot;מיתקן לא מפוצל&quot; - תחנת כוח המתחברת בנקודת חיבור אחת לרשת מתח עליון או לרשת מתח על;
::- &quot;מיתקן מפוצל&quot; - חוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]] בהספק העולה על 16 מגה וואט המתחברת במספר נקודות חיבור לרשת מתח גבוה;
::- &quot;קו מערכתי&quot; - קו ברשת מתח עליון או ברשת מתח על המשמש כמה צרכנים;
::- &quot;קו מסעף&quot; - חלק מרשת מתח עליון או רשת מתח על המחבר מיתקן לרשת מתח עליון או לרשת מתח על;
::- &quot;תנאים לזכאות לתעריף&quot; - אמות מידה הקובעות את התנאים לקבלת התעריף לזמינות ולאנרגיה המיוצרת במיתקן.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35כו1]] - קוד הרשת''' (((נמחק)))}}

@ 35כו2. (תיקון: 6.3.19, 25.11.20; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6) : '''סקר תכנון'''
: (א) '''סקר תכנון'''
:: (1) המעוניין בחיבור מיתקן יפנה למנהל המערכת בשלב מוקדם ככל האפשר טרם בקשת החיבור, לצורך עריכת סקר תכנון; על אף האמור, מי שביצע סקר היתכנות הוצאת אנרגיה לפי [[אמת מידה 35כד]] ומי שביצע תהליך תכנון לפי [[אמת מידה 190]], אינו נדרש לבצע סקר תכנון.
:: (2) מנהל המערכת יבצע סקר תכנון רק אם המעוניין בחיבור הגיש לו את הנתונים המפורטים [[בסעיף (א)(4) לאמת מידה 35כד]].
:: (3) מנהל המערכת רשאי לפרסם באתר האינטרנט טופס לדוגמה להגשת הנתונים לפי סעיף קטן (2).
:: (4) מנהל המערכת יגבה ממבקש הסקר בעד ביצוע סקר התכנון את התעריף הקבוע בשורה החמישית בלוח 4.1–1 ללוח התעריפים כתנאי לביצוע הסקר.
:: (5) מנהל המערכת יבחן במסגרת סקר התכנון, בין השאר, את הקווים המערכתיים, תחנות המשנה ותחנות המיתוג הנדרשים לשם חיבור המיתקן לרשת, את המועד האפשרי להשלמת התכנון, ההקמה והשדרוג של קווים ותחנות אלה ואת ההשפעה האפשרית של חיבור המיתקן על חיבור מיתקנים אחרים.
:: (5א) בעל רישיון הולכה יעביר בכתב למנהל המערכת, לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר, את המידע הנדרש למנהל המערכת להשלמת הסקר, לרבות התייחסותו למועד האפשרי להשלמת התכנון, ההקמה והשדרוג של קווים ושל תחנות משנה ומיתוג הנדרשים לשם חיבור המיתקן והוצאת אנרגיה לרשת; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם למנהל המערכת לפי האמור בסעיפים קטנים (7) ו-(8).
:: (6) מנהל המערכת ימסור למבקש ולרשות את תוצאות הסקר בתוך 60 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום בעד הסקר.
:: (7) בשל כל יום איחור מעבר למועד האמור בסעיף קטן (6) ועד 15 ימי עבודה לאחר אותו מועד, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (8) בשל כל יום נוסף של איחור שהוא החל מיום העבודה ה-16 לאחר המועד האמור בסעיף קטן (6), ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום נוסף כקבוע בשורה 26 בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (9) מנהל המערכת לא יתחייב לחיבור מיתקן לפי תוצאות סקר תכנון.
:: (10) מנהל המערכת לא יתנה את ביצוע סקר החיבור בתוצאות סקר התכנון.

@ 35כו3. (תיקון: 6.3.19, 18.5.20, 25.11.20; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-14, תשפ&quot;א-23) : '''תנאים לביצוע סקר חיבור לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
: (א) '''הגשת בקשה לסקר חיבור'''
:: (1) מנהל המערכת יבחן בקשה לסקר חיבור רק אם היא כוללת נתונים ומסמכים אלה:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) העתק מהרישיון המותנה, אם יש;
::: (ג) תצהיר בדבר סגירה פיננסית כאמור בסעיף (ב)(7);
::: (ד) מכסה תקפה, אחת בלבד, אשר לפי תנאיה מבקש החיבור מעוניין להקים את המיתקן (להלן - המכסה המבוקשת);
::: (ה) תכנית לפי חוק התכנון והבנייה שפורסמה ברשומות ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ו) למבקש חיבור של מיתקן שאינו מפוצל - מיקום מבוקש לתחנת המשנה ותצורת ההתחברות המבוקשת אליה;
::: (ז) ההספק המותקן המבוקש של המיתקן ביחידות מגה וואט וההספק המרבי המבוקש להוצאת אנרגיה לרשת;
::: (ח) גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה וולט אמפר;
::: (ט) צריכה צפויה של צרכן חצר, ככל שיש;
::: (י) העמדה כללית בקובץ אוטוקאד בקואורדינאטות של רשת ישראל החדשה, חתכים ומבנה פיקוד עם מידות מיתקן הייצור;
::: (יא) נתונים מלאים לצורך ביצוע בדיקות דינאמיות בהתאם לטופס שמנהל המערכת ימסור למבקש;
::: (יב) נתוני אמינות של המיתקן במבנה של דיאגרמת מלבנים, אשר תציג את תהליך הייצור, ותכלול נתוני זמינות לכל מרכיב עיקרי בתהליך;
::: (יג) תצורת המיתקן והציוד העיקרי שישמש את המיתקן, לרבות טורבינות גז, טורבינות קיטור וגנראטורים וכן סכימה חד-קווית עקרונית;
::: (יד) פרמטרים תפעוליים ומשטרי הפעלה של המיתקן;
::: (טו) נתונים טכניים של יחידות הייצור;
::: (טז) מועד מבוקש לחיבור המיתקן, ובלבד שלא יעלה על המועד המרבי לחיבור;
::: (יז) אבני דרך עיקריות להקמת המיתקן;
::: (יח) למבקש חיבור חריג - התחייבות מבקש הסקר לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 35לו]].
:: (2) מצא מנהל המערכת צורך בקבלת נתונים ומסמכים נוספים ממזמין סקר החיבור, ימסור למזמין הסקר, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים כאמור בסעיף קטן (1), דרישה לקבלת נתונים ומסמכים נוספים; רשימת הנתונים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
:: (3) בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים הנדרשים לביצוע הסקר לפי סעיפים קטנים (1) ו-(2), לפי העניין, ימסור מנהל המערכת למזמין סקר החיבור חשבון לתשלום בהתאם לשורה השביעית בלוח תעריפים 4.1–1.
:: (4) על החשבון האמור בסעיף קטן (3) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] לעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (5) לבקשת מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה יעביר בכתב למנהל המערכת, לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר, מידע לגבי מועד חיבור אפשרי של מיתקן הייצור ולוחות זמנים לפרויקטים מערכתיים הנדרשים לחיבור המיתקן לרשת.
: (ב) '''תנאים לביצוע סקר חיבור לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
:: מנהל המערכת יערוך סקר חיבור למבקש חיבור שהגיש בקשה כאמור בסעיף (א) לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה, אם מתקיימים תנאים אלה:
:: (1) פורסמה ברשומות תכנית מיתאר מאושרת ומתואמת עם מנהל המערכת למיתקן הייצור ולקו המסעף; על אף האמור בסעיף זה, בקשה לחיבור מיתקן מפוצל אינה נדרשת לכלול קו מסעף;
:: (2) בוצע סקר תכנון למיתקן לפי [[אמת מידה 35כו2]], אלא אם כן מבקש החיבור אינו נדרש לסקר תכנון בהתאם להוראות [[סעיף (א)(1) לאותה אמת מידה]];
:: (3) למיתקנים המחויבים לפי דין בהתקנת יחידת ייצור דו-דלקית - תכנית המיתאר של המיתקן כללה מכלים לדלק משני בגודל הנדרש או לחלופין הרשות אישרה למבקש החיבור הבטחת מלאי הדלק המשני שלא באמצעות הקמת מכלים באתר;
:: (4) קיים מקום פנוי במסגרת המכסה למיתקן, בהיקף השווה או העולה על הספק המיתקן המבוקש;
:: (5) המיתקן המבוקש עומד בתנאים לזכאות לתעריף שנקבעו למכסה המבוקשת;
:: (6) אם מבקש החיבור מחזיק ברישיון מותנה להקמת המיתקן - הספק המיתקן המבוקש אינו עולה על ההספק המותקן הקבוע ברישיון והטכנולוגיה המבוקשת תואמת את הטכנולוגיה ברישיון;
:: (7) מבקש החיבור חתם על תצהיר ולפיו באפשרותו להגיע לסגירה פיננסית בתוך שנה ממועד קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה; לעניין זה, &quot;מועד קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה&quot; - מועד ביצוע התשלום וקבלת ההודעה על התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי [[סעיף (א)(4) לאמת מידה 35כו5]];
:: (8) המבקש שילם את התעריף בעד ביצוע הסקר בהתאם לחשבון לתשלום שנמסר לו לפי סעיף (א)(3);
:: (9) המבקש אינו מחזיק בהתחייבות לחיבור ולהזרמה בתוקף בעבור אותו מיתקן;
::: (10) חלפו 45 ימי עבודה לפחות מהיום שבו פקעה התחייבות מנהל המערכת לחיבור אותו מיתקן או מהיום שבו הודיע המבקש על ויתור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, אם הייתה התחייבות כאמור.

@ 35כו4. (תיקון: 6.3.19, 25.11.20, 1.11.20; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-23) : '''תשובת מנהל המערכת לסקר חיבור'''
: (א) '''תשובת מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת ימסור למזמין הסקר את תוצאות סקר החיבור על גבי טופס דוגמת הטופס המפורט בנספח (להלן - טופס התשובה), בפירוט נושאים אלה:
::: (א) קביעה אם הדגם המבוקש של המיתקן והממירים מתאימים לדרישות המערכתיות לציוד, מהיבט יציבות המערכת; לא נקבעו דרישות כאמור וסבר מנהל המערכת שהציוד לא מתאים לרשת, יפרט מנהל המערכת את הנימוקים לדחיית הבקשה ביחס להשפעת המיתקן על שרידות ואמינות הרשת ועל איכות החשמל ברשת;
::: (א1) אם מצא מנהל המערכת כי במועד המבוקש לחיבור המיתקן לא יכול להזרים את כל ההספק המבוקש - קביעת מגבלות הזרמה שיחולו לעניין אותו מיתקן;
::: (ב) קביעת המועד, בחודש ובשנה, המוקדם ביותר שבו אפשר לחבר את המיתקן לרשת, ובלבד שלא יהיה מוקדם מהמועד המבוקש לחיבור (להלן - מועד החיבור האפשרי);
::: (ג) קביעת ההספק המרבי שממנו אפשר להזרים אנרגיה לרשת, בכל אחד מהמועדים האלה:
:::: (1) במועד החיבור האפשרי;
:::: (2) אם נקבעו לעניין אותו מיתקן מגבלות הזרמה - גם במועד המרבי להזרמה מלאה;
::: (ג1) אם מנהל המערכת קבע לגבי המיתקן מגבלות הזרמה לפי פסקה (א1), הוא יקבע בתשובתו גם את כל אלה:
:::: (1) ההספק שאי-אפשר להתחייב לגביו שיוסרו מגבלות ההזרמה עד למועד המרבי להזרמה מלאה;
:::: (2) לעניין ההספק שמנהל המערכת יקבע לגביו מגבלות הזרמה - אומדן של אותן מגבלות הזרמה לרשת שיחולו לגביו; האומדן יכלול פירוט של השעות הצפויות להגבלת ההזרמה והיקפי ההגבלה הצפויים; האומדן שייקבע לפי פסקה זו לא יחייב את מנהל המערכת;
:::: (3) המועד המוקדם ביותר האפשרי שבו יוסרו מגבלות ההזרמה, ובלבד שאינו מאוחר מהמועד המרבי להזרמה מלאה;
::: (ד) אם המכסה מאפשרת העברת אנרגיה לצרכן חצר והזרמת עודפים לרשת החשמל, מנהל המערכת יציין בתשובתו גם את הספק ההזרמה המרבי לרשת החשמל;
::: (ה) אופן החיבור של המיתקן לרשת;
::: (ו) פירוט מבקשי חיבור אחרים שלהם נשמר מקום ברשת, שטרם הגיעו לסגירה פיננסית ואשר משפיעים על אפשרות החיבור לרשת.
:: (2) מנהל המערכת יקבע את מועד החיבור האפשרי בשים לב למועדים הקבועים בתכנית הפיתוח; מנהל המערכת יהיה רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, מועד חיבור אפשרי מאוחר ממועד החיבור הקבוע בתכנית הפיתוח.
:: (3) מנהל המערכת יעביר עותק של טופס התשובה לרשות ולבעל רישיון הולכה.
:: (4) לבקשת מזמין הסקר, מנהל המערכת ייפגש עמו בתוך 15 ימי עבודה ויבהיר לו את תוצאות סקר החיבור; נציג מטעם בעל רישיון הולכה יצטרף לפגישה כאמור.
: (ב) '''עדכון הספק בבקשה להתחייבות חיבור'''
:: (1) על בסיס תשובת מנהל המערכת שבה נקבעו מגבלות הזרמה לפי סעיף (א)(1)(א1), רשאי המבקש, בתוך 21 ימי עבודה מיום מסירת התשובה לפי סעיף (ד)(1), לעדכן את בקשתו ולהקטין את ההספק המותקן המבוקש ואת ההספק המרבי המבוקש להזרמת אנרגיה לרשת, כך שלא יעלה על ההספק המרבי במועד המרבי להזרמה מלאה.
:: (2) מנהל המערכת ישיב לבקשה המעודכנת על גבי טופס תשובה כאמור בסעיף (א) בתוך 14 ימי עבודה מיום הגשתה.
: (ג) '''סדר בדיקת סקרי חיבור'''
:: הקדימות בבדיקת סקר החיבור תהיה למבקש ששילם בעבור סקר החיבור במועד מוקדם יותר, כך שמנהל המערכת אילוצים הנובעים מבקשת החיבור על מבקש שישלם בעבור סקר החיבור במועד המאוחר יותר, אלא אם כן החליטה הרשות אחרת.
: (ד) '''משך הזמן להשלמת סקר'''
:: (1) מנהל המערכת יערוך את סקר החיבור וימסור למזמין הסקר את תשובתו בתוך 60 ימי עבודה מיום התשלום כמפורט [[בסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3]].
:: (2) בשל כל יום איחור מעבר למועד האמור בסעיף קטן (1) ועד 15 ימי עבודה לאחר אותו מועד, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 12.1.
:: (3) בשל כל יום איחור, שהוא החל מיום העבודה ה-16 לאחר המועד האמור בסעיף קטן (1), ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום נוסף כקבוע בשורה 26 בלוח תעריפים 12.1, לפי ההספק המבוקש בסקר.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-23) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35כו4]] - טופס התשובה {{ש}} טופס תשובת מנהל המערכת למזמין סקר חיבור במתח עליון ובמתח על-עליון'''}}
: 1. '''נתוני בקשת החיבור'''
:: שם מבקש החיבור ................................................
:: הספק המיתקן המבוקש .....................................
:: טכנולוגיה ...............................................................
:: דגם ............................................................................
:: מס' תכנית מיתאר מאושרת .............................
:: מועד מרבי לחיבור (חודש/שנה) .....................
:: המועד המרבי להזרמה מלאה .....................
: 2. '''תשובת מנהל המערכת לבקשת החיבור'''
:: (א) התאמת הדגם המבוקש של המיתקן לדרישות המערכתיות לחיבור מיתקנים לרשת המתח העליון או העל-עליון: כן/לא
:: (ב) המועד שבו ניתן לחבר את המיתקן לרשת: חודש ....... שנת .......
:: (ג) ההספק המרבי שלגביו ניתן להתחייב על הזרמת אנרגיה לרשת בלא הגבלת הזרמה לרשת במועד החיבור האפשרי .......................... (מגה וואט).
:: (ד) (((נמחקה).))
:: (ד1) אם נקבעו מגבלות הזרמה -
::: (1) ההספק שבעבורו קיימות מגבלות הזרמה שיוסרו עד המועד המרבי להזרמה מלאה .......................... (מגה וואט).
::: (2) המועד להסרת מגבלות ההזרמה בעבור ההספק שצוין בפסקת משנה (1): חודש .............. שנת ..............
::: (3) אומדן למגבלות ההזרמה שיחולו בתקופה שבעבורה קיימות מגבלות הזרמה .............. .
:: (ה) לחוות רוח, הספק החיבור ........................ [מגה וואט].
: 3. '''נספחים לתשובת מנהל המערכת '''
:: (א) נספח 1 - במקרה שבו נמצא כי הדגם אינו עומד בדרישות המערכתיות לחיבור - פירוט הפערים ביחס לדרישות שנקבעו.
:: (ב) נספח 2 - הפעולות הנדרשות ברשת כדי לאפשר את החיבור עד למועד המרבי לחיבור, והמועד המתוכנן לכל אחת מהפעולות.
:: (ג) נספח 3 - הפעולות הנדרשות ברשת כדי להסיר את מגבלות ההזרמה לרשת עד המועד המרבי להזרמה מלאה, והמועד המתוכנן לכל אחת מהפעולות.
:: (ד) נספח 4 - אופן חיבור המיתקן לרשת.
:: (ה) נספח 5 - אם אי-אפשר לחבר את ההספק המבוקש עד למועד המחייב המרבי או לחלופין לא ניתן לאפשר הזרמה מלאה עד המועד המרבי להזרמה מלאה, פירוט מיתקנים אשר התחייבות החיבור שניתנה להם משפיעה על מתן התחייבות החיבור למבקש החיבור.

@ 35כו5. (תיקון: 6.3.19, 18.5.20, 25.11.20, 1.11.20, 14.2.22; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-14, תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;ב-22) : '''התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
: (א) '''מתן התחייבות לחיבור ולהזרמה והתשלום בעבורה'''
:: (1) מנהל המערכת ייתן בתשובה לפי [[סעיף (א) לאמת מידה 35כו4]] תשובה חיובית אם התקיימו כל אלה:
::: (א) הציוד מתאים לדרישות המערכתיות לציוד;
::: (ב) מועד החיבור האפשרי קצר מהמועד המרבי לחיבור;
::: (ב1) ההספק המבוקש להזרמת אנרגיה לרשת אינו עולה על ההספק המרבי שניתן להזרים לרשת במועד המרבי להזרמה מלאה;
::: (ג) לעניין מבקש חיבור המחזיק ברישיון מותנה אשר עדכן את בקשתו כאמור [[בסעיף (ב) באמת מידה 35כו4]] - הוגש למנהל המערכת עותק בקשה לעדכון הרישיון בהתאם להספק המעודכן;
::: (ד) מנהל המערכת ווידא כי המכסה המבוקשת פנויה בהספק התואם את הבקשה.
:: (2) מנהל המערכת יצרף לתשובה לפי סעיף קטן (1) חשבונית לתשלום בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי תעריף כאמור בסעיף קטן (3).
:: (3) התעריף בעד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ייקבע בהתאם להוראות אלה:
::: (א) למיתקן לא מפוצל - בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 18 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 161 ק&quot;ו&quot; או בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 400 ק&quot;ו&quot; ללוח תעריפים 4.1–1 &quot;תעריפים לחיבור לרשת ההולכה במתח עליון&quot;, לפי העניין;
::: (ב) למיתקן מפוצל - בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה למיתקן מפוצל בהספק העולה על 16 מגה וואט המתחבר למתח גבוה&quot; ללוח תעריפים 4.2–1 &quot;תעריף חיבור לרשת חלוקה במתח גבוה&quot;.
:: (4) שילם המבקש את התשלום בתוך 14 ימי עבודה ממועד שליחת החשבון, יודיע מנהל המערכת למבקש כי החל במועד התשלום תעמוד בתוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה לתקופה של 12 חודשים; מנהל המערכת יפרט בהודעתו את ההספק המותקן, את גודל החיבור שביחס אליהם התחייב לחיבור ואת מועד פקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (5) לא שילם מבקש החיבור את התשלום במועד הנדרש לפי סעיף קטן (3), לא ייתן מנהל המערכת למבקש התחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (6) מבקש חיבור אשר קיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה יפתח תיק עבודה לחיבור אצל מנהל המערכת ממועד קבלת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ולא יאוחר מ-15 ימי עבודה ממועד הסגירה הפיננסית; לעניין זה, &quot;מועד קבלת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה&quot; - מועד ביצוע התשלום וקבלת ההודעה על התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4).
: (א1) '''שינוי מכסה מבוקשת'''
:: (1) עד למועד הסגירה הפיננסית או פקיעת ההתחייבות לשמירת מקום, לפי המוקדם מביניהם, מבקש החיבור רשאי לשנות את המכסה המבוקשת שלפיה הוא מעוניין להקים את המיתקן, בהתקיים התנאים האלה:
::: (א) המכסה המבוקשת החדשה פנויה בהיקף השווה או העולה על הספק המיתקן המבוקש;
::: (ב) המיתקן המבוקש עומד בתנאים לזכאות לתעריף שנקבעו במסגרת המכסה המבוקשת החדשה.
:: (2) אין בשינוי המכסה המבוקשת כדי לשנות תנאי מתנאי ההתחייבות לחיבור ולהזרמה שנתן מנהל המערכת, לרבות תוקף ההתחייבות.
: (ב) '''פקיעה של התחייבות לחיבור ולהזרמה או ויתור עליה'''
:: (1) מנהל המערכת יודיע למי שקיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה לבעל רישיון הולכה ולרשות בתוך 7 ימי עבודה כי ההתחייבות לחיבור ולהזרמה פקעה בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) חלפו 12 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית, ואם האריך מבקש החיבור את תוקף ההתחייבות לפי סעיף (ב1)(1) - חלפו 15 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית;
::: (ב) המכסה נתפסה על ידי מבקש חיבור אחר וההספק שנותר במכסה המבוקשת נמוך מההספק המותקן המבוקש;
::: (ג) חלף מועד תוקף המכסה שבמסגרתה ביקש מבקש החיבור להקים את המיתקן; על אף האמור בפסקה זו, אם הרשות האריכה את תוקף המכסה, תישמר ההתחייבות לחיבור ולהזרמה עד למועד פקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי פסקאות (א), (ב) או (ד) או עד המועד המעודכן של תוקף המכסה, לפי המוקדם משניהם;
::: (ד) פקע או בוטל רישיונו של מבקש החיבור לאחר הסגירה הפיננסית.
:: (1א) על אף האמור בסעיף קטן (1)(ב) ו-(ג), מבקש חיבור שהמכסה המבוקשת שלו נתפסה על ידי מבקש חיבור אחר או שמועד התוקף שלה חלף, רשאי לבקש לשנות את המכסה המבוקשת לפי סעיף (א1) ולהמשיך להחזיק בהתחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (2) מבקש חיבור אשר פקע תוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה של מיתקנו לא יהיה זכאי לקבלת החזר התשלום ששילם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם פקע תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה בשל תפיסת המכסה על ידי מבקש חיבור אחר כאמור בסעיף קטן (1)(ב) ומבקש החיבור לא ביקש לשנות את המכסה המבוקשת כאמור בסעיף (1א), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 90% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (4) מבקש החיבור רשאי להודיע למנהל המערכת שהוא מוותר על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה; הודיע מבקש החיבור כאמור, יודיע לו מנהל המערכת בתוך שלושה ימי עבודה כי בקשתו התקבלה.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (2), ויתר מבקש החיבור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4) שלושה חודשים או יותר לפני תום 12 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ישיב מנהל המערכת  למבקש החיבור 10% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי התעריפים שבסעיף (א)(3).
: (ב1) '''הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
:: מנהל המערכת יאריך תוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה בהתאם להוראות אלה:
:: (1) מנהל המערכת יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, פעם אחת, לתקופה של שלושה חודשים, בהתקיים תנאים אלה:
::: (א) מבקש החיבור פנה למנהל המערכת בבקשה להארכת תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה 30 ימי עבודה לפחות לפני מועד פקיעת ההתחייבות כאמור בסעיף (ב)(1)(א);
::: (ב) מבקש החיבור שילם בעד הארכת התחייבות כאמור, קודם לפקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, תעריף בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (א)(3);
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מנהל המערכת יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לתקופה של שנים עשר חודשים, למבקש חיבור המחזיק בסקר חיבור שבוצע בהתאם [[לאמת מידה 35כו]] כנוסחה טרם כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון), התש&quot;ף-2020, בהתקיים תנאים אלה:
::: (א) מבקש החיבור פנה למנהל המערכת בבקשה להארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה אותו המיתקן, טרם פקיעת התחייבות מנהל המערכת;
::: (ב) מבקש החיבור שילם בעד הארכת התחייבות כאמור, קודם לפקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, תעריף בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (א)(3); הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה נוספת אחת תתאפשר בכפוף לתנאים המפורטים בפסקה (1).
: (ג) '''שימוש בהתחייבות לחיבור ולהזרמה במסגרת הליכים תחרותיים'''
:: מנהל המערכת לא יסב התחייבות חיבור והזרמה שניתנה למבקש חיבור לצורך הקמת מיתקן במסגרת מכסה שקבעה הרשות, להתחייבות לחיבור ולהזרמה של מבקש החיבור בהליך תחרותי שפרסמה הרשות.
: (ד) '''שינויים בציוד ובהספק של מבקש חיבור לפני בדיקות קבלה'''
:: (1) מבקש חיבור ידווח למנהל המערכת על כל שינוי בציוד המתוכנן במיתקן, לעומת הנתונים שהועברו לצורך ביצוע סקר החיבור או לעומת מה שסוכם בהסכם התיאום הטכני לפי [[אמת מידה 35כז]]; דיווח המבקש על שינוי כאמור, רשאי מנהל המערכת לדרוש בדיקה מחודשת או בדיקה חלקית של התאמת הציוד לדרישות המערכתיות לציוד, בכפוף לקבלת תשלום בתעריף לפי שורות 7 ו-13 עד 17 בלוח תעריפים 4.1–1, ממבקש החיבור; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש בשינוי לא מתאים, לא יאושר שינוי הציוד; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש בשינוי מתאים, תעודכן תשובת מנהל המערכת ביחס לסעיף 2(א) בטופס התשובה.
:: (2) לבקשת מבקש חיבור שקיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה, מנהל המערכת יקטין את הספק החיבור המבוקש; אם הוגשה בקשה כאמור, מנהל המערכת לא ישיב לצרכן את התשלום ששולם בעבור התחייבות לחיבור ולהזרמה ותוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לא יוארך.
:: (3) לבקשת מבקש חיבור להגדלת הספק המיתקן לפני מועד בדיקות הקבלה, יפעל מנהל המערכת כמפורט להלן:
::: (א) מנהל המערכת יוודא קיומו של מקום פנוי במכסה בעבור ההספק המעודכן המבוקש טרם ביצוע סקר חיבור לפי פסקת משנה (2);
::: (ב) מנהל המערכת יערוך סקר חיבור בעבור מלוא ההספק המבוקש לפי הוראות [[אמות מידה 35כו3]] [[ו-35כו4]];
::: (ג) במהלך סקר החיבור יישמר המקום המקורי שנשמר ברשת למיתקן, בהתאם להספק שנקבע בסקר החיבור שלפיו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה;
::: (ד) אם מצא מנהל המערכת כי הבקשה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף (א)(1), ישלם מבקש החיבור למנהל המערכת תוספת תשלום בעד הגדלת התחייבות לחיבור ולהזרמה, ויחולו עליה הוראות סעיף (א)(2) עד (4), בעבור תוספת ההספק, ומנהל המערכת יתחייב לחיבור המיתקן לפי ההספק המתוקן;
::: (ה) מועד פקיעת התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (ב)(1)(א), לא יוארך;
::: (ו) ביקש מבקש חיבור במיתקן מפוצל עדכון סקר קיים כאמור בסעיף קטן זה בעבור נקודת חיבור אחת או יותר, יעדכן מנהל המערכת את הסקר ביחס לנקודות החיבור שבעניינן הבקשה בלבד.
: (ה) '''שינויים בציוד ובהספק של מבקש חיבור שנמצאו בבדיקות קבלה'''
:: (1) מצא מנהל המערכת בבדיקות הקבלה כי ההספק המותקן גדול מההספק המותקן שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, לא יעדכן את ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ויודיע על כך למבקש החיבור.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מצא מנהל המערכת שהמיתקן הוקם בהתאם לנתונים הטכניים שהוגשו במסגרת הבקשה לסקר החיבור, שההספק שנמדד אינו עולה על 5% מההספק שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, ושהרשות לא קבעה אחרת בתנאים לזכאות לתעריף שנתנה למבקש החיבור (להלן בסעיף קטן זה - ההספק הנוסף), יאשר מנהל המערכת למבקש החיבור את ההגדלה הפיזית של החיבור בהתאם להספק שנמצא בבדיקות הקבלה, בכפוף לקבלת תשלום בעבור החיבור המוגדל ממבקש החיבור; אין באישור מנהל המערכת להגדלה הפיזית של החיבור כדי לאשר את הזרמת האנרגיה, במלואה או בחלקה, מההספק הנוסף לרשת.
:: (3) מצא מנהל המערכת בבדיקות הקבלה כי ההספק המותקן קטן מההספק שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, יעדכן את ההתחייבות לחיבור ולהזרמה בהתאם להספק המותקן שנמצא בבדיקות הקבלה.
:: (4) אם מצא מנהל המערכת בבדיקות קבלה כי המיתקן שהוקם בעל מאפיינים טכניים שונים מאלה שהוגשו במסגרת הסכם התיאום הטכני שבוצע לפי [[אמת מידה 35כז]] או במסגרת סקר החיבור, יבצע מנהל המערכת בדיקה מחודשת או בדיקה חלקית של התאמת הציוד לדרישות המערכתיות לציוד, בכפוף לקבלת תשלום מהיצרן בתעריף לפי שורות 13 עד 17 ללוח תעריפים 4.1–1; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש לא מתאים, יחבר בעל רישיון ההולכה את המיתקן לרשת רק לאחר שהיצרן פעל לתיקון הליקויים ושילם תשלום כאמור לעיל בעבור בדיקה מחודשת נוספת, ומנהל המערכת ביצע את הבדיקה המחודשת הנוספת ואישר שהציוד מתאים לדרישות המערכתיות.
: (ו) '''התחייבות מנהל המערכת לחיבור אתרי מדינה'''
:: (1) בחיבור של מיתקני ייצור שבכוונת מי מגורמי המדינה לרבות רשות החשמל (בסעיף זה - המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד בסעיף זה - המכרז), יבוצע סקר תכנון לשם קבלת התחייבות לחיבור המיתקן הצפוי לקום במסגרת המכרז (בסעיף זה - סקר תכנון לאתרי מדינה), בהתאם להוראות אלה:
::: (א) המדינה או מי מטעמה יפנו למנהל המערכת בבקשה לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה;
::: (ב) תנאי לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה הוא שפורסמה ברשומות תוכנית מיתאר מאושרת ומתואמת עם מנהל המערכת למיתקן הייצור ולקו המסעף, בהתאם לסקר תכנון שנערך בהתאם [[לאמת מידה 35כו2]];
::: (ג) מנהל המערכת יבצע את סקר התכנון לאתרי מדינה, רק אם מזמין הסקר העביר לו את הנתונים המפורטים [[בסעיף (א)(4) לאמת מידה 35כד]]; מנהל המערכת יתאם עם מזמין הסקר העברה של נתונים נוספים המפורטים [[בסעיף (א)(1) לאמת מידה 35כו3]], אשר נדרשים לו לשם בחינת היכולת להתחייב לחיבור על בסיס הסקר ושלמזמין הסקר יש אפשרות להעביר לו אותם; מנהל המערכת ימסור למדינה חשבון בהתאם לקבוע בשורה החמישית בלוח תעריפים 4.1–1, ואליו תצורף רשימת הנתונים הנוספים שעל מזמין סקר התכנון לאתרי מדינה להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה לפי תיאום כאמור בפסקה זו.
:: (2) מנהל המערכת ימסור את תוצאות סקר התכנון לאתרי מדינה, בהתאם להוראות אלה:
::: (א) מנהל המערכת ימסור למבקש ולרשות את תוצאות הסקר בתוך 60 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום בעד הסקר;
::: (ב) סבר מנהל המערכת כי התחייבות לחיבור במועד המבוקש אפשרית בתנאים, ירשום בסקר התכנון לאתרי מדינה את התנאים להתחייבות לחיבור;
::: (ג) סבר מנהל המערכת כי התחייבות לחיבור אפשרית במועד אחר מהמועד המבוקש, ירשום בסקר התכנון לאתרי מדינה את המועד ואת התנאים אשר בהם ניתן להתחייב לחיבור.
:: (3) מנהל המערכת יתחייב לחיבור של מיתקני ייצור כאמור בסעיף קטן (1), על סמך תוצאות סקר התכנון לאתרי מדינה ובהתאם להוראות אלה:
::: (א) על בסיס סקר התכנון לאתרי מדינה, יתחייב מנהל המערכת לחיבור המיתקן והוצאת אנרגיה לרשת, ותוקפה של התחייבות כאמור יהיה לתקופה של שישה חודשים ממועד השלמת סקר התכנון לאתרי מדינה;
::: (ב) בתוך התקופה האמורה בפסקה (א), מזמין הסקר יפנה לרשות בבקשה שתורה למנהל המערכת להתחייב לחיבור על בסיס סקר התכנון לאתרי מדינה לתקופה נוספת על התקופה כאמור בפסקה (א); בפנייתו ימסור מזמין הסקר פרטים על אודות המכרז, מיתקן הייצור המבוקש, נחיצות המיתקן ולוחות זמנים להקמת מיתקן הייצור;
::: (ג) הרשות תבחן אם להורות למנהל המערכת להתחייב לחיבור המיתקן הצפוי לקום במכרז, מעבר לתקופה כאמור בפסקה (א); הרשות תתייחס בהחלטתה, בין השאר גם לשיקולים האלה:
:::: (1) מידת התחרות על משאב הרשת באזור שבו מתוכנן לקום המיתקן, לרבות ההשפעה על יכולת חיבור מיתקני אנרגיה מתחדשת;
:::: (2) התועלת של המיתקן למשק החשמל, בנוגע לעלויות הישירות והמערכתיות הכרוכות בחיבור המיתקן לרשת;
::: (ד) בהחלטתה לפי פסקה (ג), תקבע הרשות את המועד שבו תפקע ההתחייבות לחיבור אם לא הוזמן סקר חיבור בהתאם [[לאמת מידה 35כו3]] (להלן - תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור); תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור לא תעלה על 30 חודשים ממועד ההחלטה; על אף האמור, הרשות רשאית להאריך את תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור בשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; במקרים חריגים ומנימוקים מיוחדים שיירשמו הרשות רשאית להחליט על תקופה ארוכה יותר או תקופה קצרה יותר מהתקופות הקבועות בפסקה זו;
::: (ה) המדינה או מי מטעמה ישלמו בעד כל שישה חודשים של התחייבות לחיבור, החל מתום 30 חודשים מיום קבלת החלטת הרשות לפי פסקה (ג) עד המועד האחרון להזמנת סקר חיבור שקבעה הרשות לפי פסקה (ד) - תשלום בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 18 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 161 ק&quot;ו&quot; או תשלום בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 400 ק&quot;ו&quot; ללוח תעריפים 4.1–1 &quot;תעריפים לחיבור לרשת ההולכה במתח עליון&quot;, לפי העניין; אם התחייבות לחיבור הוארכה לתקופה קצרה משישה חודשים, ישלמו המדינה או מי מטעמה, בעד אותה הארכה, את התשלום לפי פסקה זו, באופן יחסי, לפי היחס שבין התקופה שהוארכה ובין שישה חודשים;
::: (ו) המדינה או מי מטעמה ישלמו למנהל המערכת את התשלומים לפי פסקה (ה) עד המועד האחרון להזמנת סקר חיבור שקבעה הרשות לפי פסקה (ד);
::: (ז) לא קיבלה הרשות החלטה בעניין ההתחייבות לחיבור עד תום שישה חודשים ממועד ביצוע סקר תכנון לאתרי מדינה, תפקע ההתחייבות לחיבור שניתנה לפי פסקה (א); על אף האמור, הרשות רשאית להחליט על התחייבות לחיבור אף אם חלפו שישה חודשים ממועד השלמת סקר התכנון לאתרי מדינה, אם מזמין הסקר המציא לרשות אישור מטעם מנהל המערכת ולפיו עדיין קיימת אפשרות לחבר את המיתקן לפי סקר התכנון שבוצע;
::: (ח) החליטה הרשות לפי פסקה (ג) להורות למנהל המערכת להמשיך ולהתחייב לחיבור המיתקן מעבר לששת החודשים האמורים בפסקה (א), ידווח מזמין הסקר לרשות ולמנהל המערכת מדי שישה חודשים על אודות התקדמות המכרז ומיתקן הייצור;
::: (ט) עד המועד שקבעה לכך הרשות לפי פסקה (ד), יזמין הזוכה במכרז סקר חיבור בהתאם [[לאמת מידה 35כו3]]; המועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר החיבור לא יהיה מאוחר מהמועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר התכנון לאתרי מדינה בתוספת ההארכות שאישרה הרשות לעניין ההתחייבות לחיבור לפי סעיף קטן זה, אם אישרה; בכפוף לאישור הרשות, לאחר פנייה ממזמין סקר התכנון לאתרי מדינה ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, הזוכה רשאי לבקש בסקר החיבור מועד להפעלה מסחרית שיהיה מאוחר יותר מהמועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר התכנון לאתרי מדינה ואשר לא יעלה על שלושה חודשים מהמועד האמור; על סקר החיבור ועל התחייבות לפיו יחולו אמות המידה הרלוונטיות [[בסימן ד' לפרק ג' לאמות המידה]];
::: (י) לא הוגשה בקשה להזמנת סקר חיבור עד המועד שקבעה לכך הרשות לפי פסקה (ד), תפקע ההתחייבות לחיבור שניתנה אלא אם כן הורתה הרשות למנהל המערכת אחרת;
::: (יא) עד המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, כפי שנקבע במסמכי המכרז, ובהתאם לדיווח על התקדמות המכרז בהתאם לפסקה (ח), הרשות רשאית להורות למנהל המערכת לבטל את ההתחייבות לחיבור או כל הוראה אחרת בנוגע להתחייבות, לרבות צמצום ההספק שלגביו נשמר המקום ברשת, לאחר שנתנה למזמין הסקר להשמיע את טענותיו, ומנהל המערכת יפעל בהתאם להוראות הרשות בעניין.
:: (4) מנהל המערכת יודיע לבעל רישיון הולכה על מתן התחייבות לפי סעיף קטן (3) או על הארכתה.

@ 35כו6. (תיקון: 13.5.19, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-9, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''שילוב מיתקן עד 16 מגה וואט במקום צרכנות המחובר לרשת הולכה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;מבקש&quot; - צרכן המחובר לרשת המתח העליון המבקש שילוב מיתקן ייצור, בהספק עד 16 MW, במקום הצרכנות;
::- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי ספק שירות חיוני רשת, לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת הולכה;
: (ב) '''שילוב מיתקן'''
:: מנהל המערכת ישלב מיתקן בהספק עד 16 MW במקום צרכנות המחובר לרשת מתח עליון.
: (ג) '''רישום'''
:: (1) צרכן המעוניין להגיש בקשה לשילוב מיתקן כאמור בסעיף (ב) במקום הצרכנות, יירשם באתר האינטרנט של מחלק דומיננטי לפי הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 35כ2]], בשינויים המחויבים.
:: (2) המחלק הדומיננטי יודיע למנהל המערכת על הרישום בתוך שלושה ימי עבודה ממועד הרישום.
:: (3) מנהל המערכת יזמן את המבקש למשרדיו בתוך 30 ימי עבודה מיום שהמבקש ביצע את התשלום בעד הרישום, לצורך הגשת בקשה לסקר חיבור לשילוב מיתקן במקום הצרכנות או יאפשר לו להגיש את הבקשה האמורה באמצעות האינטרנט בהתאם להוראות [[סעיף (ד) לאמת מידה 35כ2]], בשינויים המחויבים.
:: (4) לא הגיע המבקש במועד שאליו זומן, יתאם מנהל המערכת עם המבקש מועד נוסף בתוך שלושים ימי עבודה ממועד הזימון הראשון.
:: (5) לא הגיע המבקש במועד הנוסף שאליו זומן לפי סעיף קטן (4), תפקע בקשת הרישום וההספק הרשום המצטבר אצל המחלק הדומיננטי לא יעודכן.
: (ד) '''הגשת בקשה לסקר חיבור, התנאים לביצועו ותשובת מנהל המערכת'''
:: (1) על בקשה לסקר חיבור שהוגשה לפי סעיף (ג) יחולו הוראות [[סעיף (א) לאמת מידה 35כו3]], בשינויים המחויבים, למעט הוראות [[פסקאות (ב) עד (ד) ו-(ו) לסעיף קטן (1) באותו סעיף]].
:: (2) טרם עריכת סקר חיבור יוודא מנהל המערכת כי הבקשה עומדת בתנאי הזכאות לתעריף שנקבעו למכסה המבוקשת.
:: (3) מנהל המערכת יערוך סקר חיבור וימסור למבקש את תוצאות סקר החיבור בתוך שלושים ימי עבודה מיום שביצע המבקש את התשלום בעד הסקר כקבוע [[בסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3]].
:: (4) לא השיב מנהל המערכת לבקשת המבקש בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (3), יפצה מנהל המערכת את המבקש בסכום הקבוע בשורה 11 ללוח תעריפים 12.1–1.
:: (5) מנהל המערכת ישיב למבקש בהתאם להוראות [[סעיף (א) לאמת מידה 35כו4]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) בסעיף קטן (1) -
:::: (1) בפסקה (ג), במקום &quot;מועד מרבי לחיבור&quot; יקראו &quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]]&quot;;
:::: (2) פסקה (ו) - לא תיקרא;
::: (ב) סעיף קטן (4) - לא ייקרא.
:: (6) מנהל המערכת רשאי  להגביל בתשובתו את יכולת הוצאת האנרגיה לרשת מהמיתקן בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה, אלא אם כן נקבע בתנאים לזכאות לתעריף היקף הגבלת שעות אחר שלא יעלה על היקף הגבלת השעות הקבוע בסעיף קטן זה או כי לא תותר הגבלת השעות בכלל.
: (ה) '''תשלומים'''
:: (1) מנהל המערכת יצרף לתוצאות סקר חיבור שניתנה בהן תשובה חיובית הודעה לתשלום שתכלול את כל התשלומים המפורטים להלן:
::: (א) תשלום למנהל המערכת בעד מנייה כמפורט להלן:
:::: (1) למיתקן ייצור במתח נמוך - תשלום בעד התקנת מונה לפי התעריף הקבוע בשורה 6 ללוח תעריפים 5.4–2;
:::: (2) למיתקן ייצור במתח נמוך בגודל חיבור של 3×125 אמפר ומעלה - תשלום נוסף בעד התקנת מערכת מנייה לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 4.3–10;
:::: (3) למיתקן ייצור במתח גבוה - תשלום בעד מכלי מדידה כקבוע בעלות רכישה הובלה והתקנה בחדר מיתוג צרכן לפי לוח תעריפים 4.2–3 או לפי לוח תעריפים 4.2–4, לפי העניין;
::: (ב) למיתקן ייצור במתח גבוה - תשלום למנהל המערכת בעד התקנת מערכת תקשורת לשליטה ובקרה לפי התעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2;
::: (ג) תשלום למנהל המערכת בעד בדיקות סנכרון בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 12 או בשורה 13 ללוח תעריפים 4.3–1 או בשורה 18 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
:: (2) לא שילם המבקש את התשלומים בתוך 14 ימי עבודה ממועד מסירת ההודעה לתשלום כאמור בסעיף קטן (1), תפקע תשובת מנהל המערכת.
:: (3) שילם המבקש את התשלומים כאמור בסעיף קטן (1), יפתח מנהל המערכת למבקש תיק חיבור.
:: (4) על הודעה לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 24]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
: (ו) '''תיאום טכני'''
:: (1) נפתח למבקש תיק חיבור לפי סעיף (ה)(3), יבצע מנהל המערכת תיאום טכני למיתקן לפי האמור [[בסעיף (א) לאמת מידה 35כז, למעט פסקאות (ד) ו-(ו) לסעיף קטן (1)]], בשינויים המחויבים.
:: (2) הסכם התיאום הטכני יושלם וייחתם בתוך 30 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף (ה).
: (ז) '''התקנת מערכת תקשורת, קבלת היתר הפעלה וסנכרון המיתקן'''
:: לגבי מיתקן המשולב לפי אמת מידה זו יחולו על התחומים שלהלן אמות המידה המפורטות לצדם, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום &quot;מחלק&quot; יקראו &quot;מנהל המערכת&quot;:
:: (1) על התקנת מערכת תקשורת - [[אמת מידה 69]];
:: (2) על קבלת היתר הפעלה, בדיקות קבלה וסנכרון המיתקן - [[אמת מידה 35כ4, למעט סעיפים (א) ו-(ב)]];
:: (3) על ביצוע תחזוקה וכיול מחדש של המיתקן - [[אמת מידה 35כ5]].

@ 35כז. (תיקון: 4.12.12, 20.10.13, 6.3.19, 25.11.20; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-23) : '''הסכמים'''
: (א) '''הסכם תיאום טכני'''
:: (1) נפתח ליצרן או לצרכן תיק עבודה במשרדי מנהל המערכת לחיבור מיתקן לרשת החשמל, יזמינו בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת את מבקש החיבור לסדרת מפגשים טכניים עם נציגיהם המקצועיים הנוגעים בדבר לצורך גיבוש תיאום טכני לחיבור.
:: (2) התיאום הטכני של החיבור ייקבע בהסכם שיכלול את הפרטים הדרושים לצורך ביצוע מלא של החיבור, לרבות אלה:
::: (א) לוח זמנים להתקדמות עבודות החיבור עד סיומן ומועד הפעלה מסחרי בהתאם לתוצאות סקר החיבור;
::: (ב) פרטים טכניים של סוג הציוד שי שמש לחיבור ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מניה, הגנות ותקשורת שישמשו את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, לפי העניין, במידת הצורך;
::: (ג) תכנון החיבור, לרבות מערכות הגנה ותקשורת נוספות ככל שאלה נדרשות לצורך שליטה ובקרה של מנהל המערכת וכן לצורך שמירה על שרידות, אמינות ובטיחות מערך ההולכה של בעל רישיון הולכה;
::: (ד) התאמת פריטי ציוד מתח עליון או מתח על, שיירכוש מבקש החיבור ויותקן בחצר המיתוג, לתקנים טכניים ובטיחותיים כדין ומותאמים לתשתית של בעל רישיון ההולכה;
::: (ה) חלוקת האחריות בין בעל רישיון ההולכה לבין מבקש החיבור לגבי המערכות המשותפות הממוקמות במיתקן, ממשקי שליטה, פיקוד והעברת נתונים בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
::: (ו) בדיקות קבלה והכנסה לניצול של המסדר בחצר מבקש החיבור, כמפורט [[באמת מידה 35לא]], לרבות אומדן למשך הבדיקות ולאבני דרך עיקריות בהן;
::: (ז) זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן תהיה בהתאם לאמור בסעיף (ו);
::: (ח) בדיקת עמידת יחידות הייצור ואתר הייצור בתנאים לחיבור יחידות הייצור לרשת ההולכה;
::: (ט) מערכות התקשורת, באתר היצרן או הצרכן, שישמשו את מנהל המערכת או את בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, ויהיו באחריותם התפעולית; זהות המתקין של מערכות התקשורת שיותקנו בחצר מיתקן הייצור של מבקש החיבור ובחצר מיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה, להעברת נתונים בין ציוד הנמצא בחצר ייצור מבקש החיבור ובחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה כהגדרתם [[באמת מידה 35כא]] לבין מנהל המערכת;
::: (י) התאמת תכניות, לרבות תכניות תחנת המשנה במתח עליון או במתח על, לתקנים טכניים ובטיחותיים ולדרישות המערכת בהיבטים של הגנות, פיקודים, ניעולים (([צ&quot;ל: ניהולים])), תקשורת (התראות, פעולות ואינדיקציה) ומערכות עזר נלוות;
::: (יא) למבקש חיבור המעוניין בתכנון עצמאי או בהצטיידות או בהתקנת ציוד התקשורת עצמאי, שישמש את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, יגדירו מנהל המערכת ובעל רישיון ההולכה, לפי העניין, את מערכות התקשורת הנדרשות והמפרטים הטכניים שלהן בהתאם לסטנדרטים שבשימוש מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין.
:::: מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, יהיו האחראים הבלעדיים לביצוע בדיקות ולהכנסה לניצול של מערכות התקשורת; מנהל המערכת ינהג בשוויון ביחס למבקש חיבור המעוניין בפעילות עצמאית כאמור.
:: (3) מבקש חיבור המעוניין בתכנון והקמת מערכות תקשורת בעבור תחנת המשנה או בעבור מיתקן הייצור על ידי בעל רישיון הולכה או על ידי מנהל המערכת יחויב בעלות הקבועה בלוח תעריפים 4.1–3, לפי העניין.
: (ב) '''הסכם תפעול ותחזוקה'''
:: (1) לאחר חתימה על הסכם התיאום הטכני, ולא יאוחר משישה חודשים לפני תחילת בדיקות קבלה וסנכרון המיתקן לרשת, לפי המוקדם, יחתמו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור על הסכם תפעול ותחזוקה של הציוד המותקן בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור ובחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, כהגדרתם [[באמת מידה 35כא]], לתקופה התואמת לאורך חיי הציוד. מנהל המערכת יחתום גם הוא על הסכם תפעול ותחזוקה של המיתקן והציוד המותקן בחצר מבקש החיבור והנוגע לפעולותיו של מנהל המערכת, ובכלל זה מערכות התקשורת. ההסכמים יכללו לפחות את הפרטים והעניינים האלה:
::: (א) גבולות חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וגבולות חצר המיתוג באחריות מבקש החיבור;
::: (ב) תפעול ותחזוקת המסדר שבאתר הייצור שבאחריותו של מבקש החיבור לאורך כל חיי הציוד בחצר מבקש החיבור ובחצר בעל רישיון הולכה;
::: (ג) הסדרת גישה לעובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה והסדרת גישה לעובדי מבקש החיבור למוני החשמל;
::: (ד) עקרונות תפעול חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור וחצר ייצור מבקש החיבור;
::: (ה) מתכונת התיאום בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בקביעת מועדי התחזוקה בחצר מיתוג בעל רישיון הולכה, בחצר מיתוג מבקש החיבור ובחצר הייצור של בעל רישיון ייצור;
::: (ו) קביעת סוגי עבודות התחזוקה שיבוצעו בחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור במיתקן הפרטי;
::: (ז) תחזוקת ההגנות במסדר מתח עליון כפי שיבוצעו על ידי בעל רישיון הולכה בחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה;
::: (ח) שמות אנשי קשר ואמצעי התקשרות של בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור;
::: (ט) כללי בטיחות הנהוגים אצל בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור ועל פי כל דין;
::: (י) טיפול בדרישות לשדרוג ציוד בחצר מבקש החיבור במהלך תקופת ההסכם;
::: (יא) הגדרת אמצעי הקשר התפעולי בין מנהל המערכת לבין האחראי על תפעול יחידות הייצור מטעם בעל רישיון הייצור;
::: (יב) הגדרת הנחות היסוד להפעלת יחידות הייצור;
::: (יג) הגדרת הנחות היסוד לתחזוקת יחידות הייצור ולתחזוקת מערכות התקשורת המשמשות הן את מנהל המערכת והן את בעל רישיון ההולכה;
::: (יד) כללי ההסדר התפעולי לרכישת חשמל והספקת שירותי תשתית;
::: (טו) משטר העבודה של מיתקן הייצור במצבים שונים: שגרה, דחק, חירום, עבודה במצב &quot;אי&quot;;
::: (טז) אופן הטיפול בהפרעות חשמל שמקורן במיתקן הייצור או ברשת;
::: (יז) קביעת כללי העבודה והדיווח בין הצדדים במשטרי התפעול השונים: שגרה, דחק, חירום;
::: (יח) קביעת תחומי אחריות ברורים בין מבקש החיבור לבין בעל רישיון הולכה בנושאי תפעול, תחזוקה, בטיחות, תשתיות ומערכות עזר.
:: (2) מבלי לגרוע מהאמור [[באמת מידה 35כט(א)(4)]], בעל רישיון הולכה יתפעל ויתחזק את חצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה ויהיה אחראי לתיקון התקלות בחצר זו באופן מלא. כל עלויות התפעול והתחזוקה של חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה יחולו על בעל רישיון הולכה וישולמו על ידו.
: (ג) '''לוח זמנים להשלמה של הסכם התיאום הטכני והסכם התפעול והתחזוקה'''
:: (1) הסכם התיאום הטכני יושלם וייחתם בתוך 6 חודשים ממועד פתיחת תיק עבודה לחיבור.
:: (2) הסכם התפעול והתחזוקה יושלם וייחתם עד לא יאוחר משישה חודשים לפני בדיקות הקבלה והסנכרון.
: (ד) '''תשלום לאחר השלמת תיאום טכני'''
:: (1) עם חתימת הסכם התיאום הטכני, ימסור בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון בסך השווה להשלמה ל-70% מעלות החיבור הסופית בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, בניכוי התשלום ששולם בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי [[אמת מידה 35כו5(א)]] או בניכוי מקדמה ששולמה לפי [[סעיף 35כג(ד)]], לפי העניין. התשלום יהווה תנאי הכרחי להמשך עבודות החיבור.
:: (2) המועד האחרון לביצוע תשלום זה יהיה לא יאוחר מ-60 יום ממועד הוצאת החשבון ומבקש החיבור יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום ללא הצמדה וללא ריבית.
:: (3) מבקש החיבור רשאי לבחור לשלם את סכום ההשלמה האמור בסעיף קטן (1) בשלושה תשלומים שווים לפי התעריף שבתוקף במועד התשלום הראשון, ובלבד שהתשלום השלישי ישולם 6 חודשים לפני בדיקות הקבלה; התשלומים השני והשלישי יוצמדו למדד ייצור ציוד חשמלי מספר 181090 (כולל מע&quot;מ), ויישאו ריבית החשב הכללי.
:: (4) על חשבון לתשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
: (ה) '''היתרים וזכויות מעבר'''
:: (1) עם השלמת התכנון על ידי מי מהצדדים יחל כל צד בתחומו לפעול בנחרצות וביעילות להשגת כל האישורים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור.
:: (2) בעל רישיון ההולכה אחראי לקבלת היתרים וזכויות מעבר בשטחים שלמבקש החיבור אין בהם זכויות מחוץ לשטח המיתקן, ויפעל להשגת כל ההיתרים וזכויות המעבר הנדרשים לצורך ביצוע עבודת החיבור.
: (ו) '''זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן'''
:: (1) מבקש חיבור שהוא יצרן הנמצא בחצר של צרכן יודיע למנהל המערכת על זהות האישיות המשפטית האחראית לחיבור המיתקן, יצרן או צרכן.
:: (2) האחראי לחיבור המיתקן יחתום על ההסכמים הקבועים באמת מידה זו ויציג למנהל המערכת ולבעל רישיון הולכה את ההסכם המסמיך אותו לקבל אחריות על כל החיבור לחצר הפרטית.
:: (3) הוראות [[אמת מידה 141 (אחריות)]] יחולו בהתאמה על האמור בסעיף זה.

@ 35כח. (תיקון: 4.12.12, 6.3.19, 25.11.20; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6) : '''שינוי וביטול בקשת חיבור'''
: (א) '''שינויים בבקשה לחיבור מיתקן צריכה'''
:: (1) מבקש חיבור למיתקן צריכה המעוניין לערוך שינויים בבקשת החיבור, יפנה למנהל המערכת בכתב ויפרט את השינויים. מנהל המערכת ישיב למבקש החיבור בכתב בתוך 15 ימי עבודה ויפרט את העלויות בעד ביצוע השינויים המבוקשים בהתאם ללוח התעריפים 4.1–1.
:: (2) הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת בטרם נחתם הסכם התיאום הטכני ובטרם הוצא חשבון לתשלום כאמור [[באמת מידה 35כז(ד)]], יחויב מבקש החיבור, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, בעלויות התכנון הנוספות, שייקבעו על פי השינויים המחויבים לפי לוחות תעריפים 4.4.
:: (3) הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת אחרי חתימת הסכם התיאום הטכני ובטרם סיים בעל רישיון הולכה את עבודת החיבור המבוקשת, יחולו הוראות אלה:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור הראשוני שהתבקש, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או בעלויות הביצוע הנוספות, בכפוף לאישור ראש אגף הנדסה ברשות;
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור המבוקש, ישיב בעל רישיון הולכה את סכום ההפרש בין עלויות החיבור הראשוני שהתבקש לבין עלויות החיבור המבוקש בתוספת ריבית החשב הכללי.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) '''ביטול בקשה לחיבור'''
:: (1) (((בוטל).))
:: (2) בכל מקרה לא יוחזרו למבקש חיבור מיתקן ייצור או למבקש חיבור בעל מיתקן צריכה, התשלום ששולם בהתאם [[לאמת מידה 35כו(5)(א)]] או המקדמה ששולמה בהתאם [[לאמת מידה 35כג]], לפי העניין.
:: (2א) ביטל מבקש חיבור מיתקן ייצור את בקשתו לאחר תשלום החשבון לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 35כז]], יחייב בעל רישיון הולכה את מבקש החיבור בהוצאות שנגרמו לו.
:: (3) מבקש חיבור למיתקן צריכה אשר ביטל את בקשת החיבור לאחר תשלום חשבון בסך השווה להשלמת עלות לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 35כז]], יישא בעלויות ביצוע העבודה בהתאם ללוחות התעריפים 4.4 במתח עליון או במתח על, עד לגובה המקדמה ששילם, ובעל רישיון הולכה יחזיר לו את היתרה.
:: (4) ביטל מבקש החיבור את הזמנת החיבור לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי בעל רישיון הולכה, יישא מבקש החיבור במלוא העלות של החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.1–1, לרבות התשלום האחרון לפי [[אמת מידה 35ל(ב)]].
: (ד) '''עיכוב במועדי חשמול וסנכרון'''
:: מנהל המערכת יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור שלא עמד במועדי הסנכרון שנקבעו בהסכם התיאום הטכני, בשל מעשה או מחדל של מבקש החיבור, תשלומים שייקבעו בלוחות התעריפים (טרם נקבעו).

@ 35כט. (תיקון: 4.12.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע עבודת החיבור'''
: (א) '''ביצוע עבודת החיבור ושדרוג החיבור'''
:: התקבלו במשרדי בעל רישיון הולכה, היתרים ואישורים של הרשויות לביצוע העבודה, ומבקש החיבור שילם את החשבון לפי [[אמת מידה 35כז(ד)]], יפעלו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בנחרצות וביעילות לצורך השלמת עבודת החיבור כמפורט להלן:
:: (1) מבקש החיבור יקצה בחצרו הפרטית קרקע להתקנת הציוד הדרוש לביצוע החיבור כפי שהוסכם בין הצדדים בהסכם התיאום הטכני כאמור [[באמת מידה 35כז(א)]].
:: (2) מבקש החיבור יבנה בקרקע האמורה בסעיף קטן (1) גדר שתחלק את השטח שבבעלותו לשני חלקים נפרדים: חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וחצר מיתוג באחריותו של מבקש החיבור, כהגדרתם [[באמת מידה 35כא]]. אם לא ניתן לבצע הפרדה באמצעות גדר כאמור, יגיעו הצדדים להסכמה, במסגרת הסכם התיאום הטכני, על אופן חלוקת האחריות.
:: (3) בשני החצרים האמורים, יתקין מבקש החיבור על חשבונו, בהתאם להסכם התיאום הטכני, את הציוד החשמלי במתח עליון ובמתח גבוה, אמצעי תקשורת, אמצעי בקרה ומבנים אשר ישמשו לצורכי החיבור המבוקש.
:: (4) בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יישא בעל רישיון הולכה באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו של מבקש החיבור לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן והעבודות יבוצעו על ידי בעל רישיון הולכה ועל חשבונו ובתיאום מלא עם מבקש החיבור. האחריות תכלול את כל פריטי הציוד ול מעט מבנים, תשתיות ומערכות משותפות שיישארו באחריותו של מבקש החיבור.
:: (5) בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור, יישא מבקש החיבור באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו, לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן, לפי הנחיות בעל רישיון הולכה הנובעות מהצורך בהתאמת הציוד ותחזוקתו למערכת החשמל ובתיאום מלא עימו.
:: (6) בכפוף לנסיבות העניין, לכל אחד משני החצרים האמורים יתקין מבקש החיבור כניסה נפרדת, באופן שכל צד לא יצטרך להגיע לשטח שבאחריותו דרך השטח שבאחריותו של האחר. לא התאפשר הדבר, יאפשר כל צד לצד האחר נגישות למיתקן, בכפוף להסדר שיוסכם בין הצדדים.
:: (7) בתחנת משנה במסדר פתוח או סגור המוזן בקו הזנה רדיאלי, מיקום הגדר יהיה לאחר המנתקים בכניסה; בתחנת משנה במסדר פתוח בהזנה המתבצעת במתכונת של כניסה ויציאה, יהיו שדות הכניסה, פסי הצבירה ומנתקי היציאה מפסי הצבירה, באחריותו התפעולית, הבטיחותית והתחזוקתית של בעל רישיון הולכה; בתחנת משנה במסדר סגור, מיקום הגדר או תחום המבנה שבו נמצא המסדר יהיה בקצה מסדר המתח העליון ולפני השנאים וכל בניין המסדר יהיה באחריות בעל רישיון הולכה.
:: (8) על אף האמור בסעיף קטן (7), ההסכמים שבין בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת לבין מבקש החיבור יאפשרו למבקש החיבור שליטה ופיקוד מלאים על שדות השנאים במקרי חירום ובמצבים חריגים. לגבי מסדר סגור, הסכמים יכללו גם תחזוקה של שדות השנאים ומפסקי השנאים שמבקש החיבור יישא בעלות תחזוקתם.
:: (9) עובדים מורשים מטעם בעל רישיון הולכה יהיו המורשים הבלעדיים לכניסה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, למעט במקרה של מסדר סגור ובכפוף להסכמות שבסעיף קטן (8) וכן לחדר התקשורת לפיקוח שבחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור.
:: (10) כניסת עובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור תותר לחדר התקשורת לפיקוח, ותיעשה בתיאום עם מורשים מטעם מבקש החיבור ובליוויים.
:: (11) מבקש החיבור יהיה הבעלים היחידים של הציוד אשר הותקן על ידו בשני החצרים האמורים אשר הקצה לצורך החיבור; התקין בעל רישיון הולכה ציוד נוסף בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יהיה הוא הבעלים היחיד של הציוד הנוסף שהותקן.
:: (12) אין באמור לעיל כדי למנוע ממבקש חיבור, מצרכן בעל חיבור או מבעל רישיון ייצור, לפי העניין, ומבעל רישיון הולכה, לכרות ביניהם הסכם על מכירה, קניה או חכירה של הקרקע או ציוד המותקן בחצר המיתוג של מבקש החיבור, והסכם תחזוקה בהתאם לכך. בעל רישיון הולכה יעביר העתק מהסכם כאמור לראש אגף הנדסה ברשות.
:: (13) הסכם לרכישת ציוד כאמור בסעיף קטן (12) על ידי בעל רישיון הולכה ממבקש חיבור או מבעל רישיון ייצור, טעון אישור מאת ראש אגף הנדסה ברשות. אישר ראש אגף הנדסה רכישת ציוד כאמור מבעל רישיון ייצור, יופחת החלק היחסי הנגזר מהתמורה שקיבל בעל רישיון ההולכה מהתעריף הנקבע באישור התעריפי של בעל הרישיון.
:: (14) במקרה של רכישת ציוד כאמור שאחריה הופסקה פעילותו של היצרן, יכריע ראש אגף הנדסה ברשות, לבקשת בעל רישיון הולכה, לגבי אופן המשך השימוש בציוד שבחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור ובתמורה שבעל רישיון הולכה ישלם ליצרן שפעילותו הופסקה, בכפוף לזכויות גופי מימון, אם ישנן כאלה, ובהתאם לצרכי המערכת.
:: (15) עם העברת האחריות לציוד בחצר של מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה, יסב מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה את כתב האחריות שנותן ספק הציוד לתקופה של 18 חודשים לפחות, שתחילתה בתחילת הפעילות המסחרית של מיתקן הייצור או הצריכה; על מבקש החיבור לוודא כי אחריות היצרן ניתנת להסבה לבעל רישיון הולכה.
: (ב) '''העמדת המיתקן לצורך עבודת החיבור'''
:: בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין ובהתאם להסכם התיאום הטכני, יעמיד מבקש החיבור לרשות בעל רישיון הולכה את נקודת החיבור למיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור, או יקוים כל הסדר אחר שעליו יסכימו הצדדים.
: (ג) '''התקנת ציוד נוסף בתחנת המשנה שלא לצרכי מבקש החיבור'''
:: בכפוף להסכמת מבקש החיבור ובהתאם להסכם בין מבקש החיבור ובעל רישיון הולכה ומנהל המערכת, רשאי בעל רישיון הולכה, באישור מנהל המערכת, להתקין בתחנת המשנה של מבקש החיבור אמצעי מיתוג נוספים, אשר ייעודם אינו לתפעול ותחזוקה של מיתקן מבקש החיבור, או להתקין בתחנת המשנה שנאי שיספק חשמל לצרכני ספק שירות חיוני.

@ 35ל. (תיקון: 4.12.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''סיום עבודות החיבור'''
: (א) '''סיום החיבור'''
:: בעל רישיון הולכה יסיים את עבודת החיבור, למעט בדיקות לתחנת המשנה לפני מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר הייצור של יצרן, בהתאם ללוחות הזמנים נקבע ובסקר החיבור, בכפוף לכל דין ולקבלת אישורי רשויות כדין.
: (ב) '''תשלום אחרון'''
:: (1) לאחר השלמת עבודת החיבור ובתוך 15 ימים מיום מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר ייצור של יצרן, יעביר בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון לתשלום בגובה ההשלמה ל-100% מהעלות הכוללת של העבודה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון וצמוד למדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (כולל מע&quot;מ) - מנועים חשמליים ואביזרים לחלוקת חשמל.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן. מבקש חיבור שלא ישלם את החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת מיתקן כאמור [[באמת מידה 35לא]].

@ 35לא. (תיקון: 4.12.12, 23.12.19, 25.11.20; תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-6) : '''בדיקות מתקן והכנסה לניצול'''
: (א) '''בדיקות קבלה ליחידות הייצור ובדיקות בחצר המיתוג'''
:: (1) הסכם התיאום הטכני האמור [[באמת מידה 35כז(א)]] יכלול גם פירוט של כל הבדיקות שיש לבצע במיתקן, לרבות פרטים אלה:
::: (א) חלוקת עבודה בין הצדדים בכל הכרוך בביצוע בדיקות קבלה ליחידות הייצור כמפורט [[באמות מידה 72 עד 74]], בדיקות בחצר המיתוג הכוללות בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין;
::: (ב) ציוד הדרוש לצורך ביצוע הבדיקות;
::: (ג) תחומי אחריות בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
::: (ד) צוותי עבודה נדרשים, לרבות מומחים, וכל פרט אחר הנחוץ לצורך ביצוע בדיקות למיתקן;
::: (ה) מידע ממבקש החיבור לצורך ביצוע הבדיקות, הכולל ספרי ציוד, שרטוטי לוחות ושרטוטים חשמליים מפורטים;
::: (ו) לוחות זמנים לביצוע הבדיקות.
:: (2) מבקש החיבור, מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה יעמידו זה לרשות זה כל מידע, ציוד ואנשים הנחוצים לצורך השלמת הבדיקות כמוסכם בהסכם התיאום הטכני. מנהל המערכת יוזמן לשמש כמשקיף בבדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה.
:: (3) בעבור בדיקות מיתקן, הכוללות בדיקות ביצוע מול תכנון מאושר, פיקוח במהלך הקמת המיתקן ובדיקות קבלה והכנסה לניצול על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2 תחת הכותרת &quot;בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה&quot;. נוסף על הבדיקות האמורות, על מבקש החיבור לבצע בדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין כהגדרתן [[באמת מידה 35כא]], ועל פי הנחיותיו של בעל רישיון הולכה; בחר מבקש החיבור לבצע בדיקות כאמור באמצעות בעל רישיון הולכה, הן יבוצעו במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון.
:: (4) שילם מבקש החיבור את החשבון כאמור [[באמת מידה 35ל(ב)]] ושילם בעבור בדיקות כאמור בסעיף קטן (3), תחל בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה בהתאם לנהליו ועל פי כל דין, בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (3).
:: (5) נדרשה בדיקה של המיתקן בחלקים, רשאים מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ומבקש החיבור לפרוס את הבדיקות על פני פרק זמן שונה מהקבוע בהסכם התיאום הטכני; מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ימסרו לראש אגף הנדסה ברשות הודעה על מועדי הבדיקות.
:: (6) עמד המיתקן בכל החצרים בהצלחה בכל בדיקות החובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובכל בדיקות החובה באמצעות מי שהורשה לפי דין, יצרף בעל רישיון הולכה להסכם התפעול את מפרט הבדיקות ואת הפרמטרים הטכניים - תפעוליים שעל פיהם יפעל המיתקן. בעל רישיון ההולכה ימסור עותקים מאלה למנהל המערכת , לראש אגף רישוי ופיקוח ברשות וליצרן.
: (ב) '''בדיקות חוזרות'''
:: (1) מצא בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה כי מיתקן החשמל אינו עומד בדרישות כפי שהוסכמו עם מבקש החיבור בהסכם התיאום הטכני, יפרט הבודק את הליקויים, ומבקש החיבור יפעל ללא דיחוי לתיקון הליקויים כדי לאפשר את המשך הבדיקות; התשלום בעד הבדיקות החוזרות יהיה כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2.
:: (2) בכל רגע נתון במהלך הבדיקות יהיה ברור ומוסכם בין מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה מי האחראי על חלק המיתקן הנבדק; על שלב הבדיקה אחראי בעל רישיון הולכה ועל שלב התיקון אחראי מבקש החיבור.
: (ג) '''מתן מתח למיתקן'''
:: בעל רישיון הולכה יספק מתח למיתקן בתיאום עם מבקש החיבור מיד לאחר עמידה של מבקש החיבור בכל התנאים האלה:
:: (1) עמידה בהצלחה בבדיקות של חצר המיתוג ובבדיקות הקבלה של יחידות הייצור;
:: (2) מבקש החיבור קיבל את אישורי הרשויות לחיבור (טופס 4);
:: (3) בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור חתמו על הסכמים לתפעול ותחזוקה של המיתקן כאמור [[באמת מידה 35כז(ב)]];
:: (4) מבקש החיבור מסר לבעל רישיון הולכה מסמכים של אחריות לציוד בחצר המיתוג של בעל רישיון הולכה ושרטוטי AS MADE;
:: (5) מבקש החיבור המציא למנהל המערכת ולבעל רישיון הולכה אישורים על בדיקות הרשות שביצע בחצר הנמצאת באחריותו ולשאר חלקי מיתקנו;
:: (6) מבקש החיבור הציג בפני מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה את כל תעודות הבדיקה הנוספות הנדרשות על פי דין;
:: (7) מבקש החיבור פעל לפי [[אמת מידה 73 (ביצוע בדיקות קבלה ליחידת הייצור)]];
:: (8) מנהל המערכת נתן את אישורו למתן מתח למיתקן;
:: (9) לעניין מבקש חיבור לחוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]] - מנהל המערכת נתן את אישורו לקבלת התשלום הקבוע [[בסעיף (א2) לאמת מידה 192]].

@ 35לב. (תיקון: 4.12.12) : '''הזנה נוספת וקו גיבוי'''
: (א) '''הזנה קיימת במתח גבוה או נמוך'''
:: לצורכי אמינות אספקה, מבקש חיבור לרשת המתח העליון רשאי להשאיר חיבור במתח גבוה או במתח נמוך המזין אותו בתקופת ההקמה והמשמש לגיבוי חם בתקופת התפעול; פעולה זו לא תגרור כל עלות לגבי החיבור במתח גבוה או במתח נמוך אלא אם כן תקבע הרשות אחרת.

@ 35לג. (תיקון: 4.12.12) : '''הכרעה במחלוקות'''
: (א) '''הכרעה במחלוקות'''
:: כל פניה לרשות בשל מחלוקת הנוגעת להוראות אמות המידה [[סימן ד|שבסימן ד' זה]] תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.

=== סימן ה': מקרים מיוחדים ===

@ 35לד. (תיקון: 28.12.09, 9.1.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיבור חריג למתח גבוה או נמוך'''
: (א) '''חיבור חריג למתח גבוה או נמוך'''
:: סבר מחלק לאחר תשלום מקדמה כאמור [[באמת מידה 35ב(ג)(1)]] [[או 35יב(ד)(1)]], כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יחולו הוראות אלה:
:: (1) המחלק ימסור למבקש החיבור הודעה בכתב, לא יאוחר מ-10 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה האמורה, על הצורך לערוך בדיקה מקיפה שבה יבחן המחלק האם החיבור חריג; להודעתו יצרף המחלק את אלה:
::: (א) פירוט הטעמים לסברתו כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג;
::: (ב) עותק מאמת מידה זו;
::: (ג) אומדן של החיוב, לפי התעריפים שקבעה הרשות;
::: (ד) טופס התחייבות מקובל לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשר ראש אגף הנדסה ברשות בהתאם ללוח תעריפים 4.4 (להלן - ההתחייבות).
:: (2) חתם מבקש החיבור בתוך 15 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך המחלק לפעול לפי אבני הדרך הקבועים [[סימן א|בסימן א' חיבור למתח נמוך]] או [[סימן ב|בסימן ב' חיבור למתח גבוה]]; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 15 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
:: (3) המחלק יבדוק את בקשת החיבור, בין היתר, לפי נתונים אלה:
::: (א) מיקום החיבור המבוקש;
::: (ב) גודל החיבור המבוקש;
::: (ג) מתח החיבור המבוקש;
::: (ד) מיקום הרשת הקיימת הקרובה ביותר; המחלק יציין בתוצאות בדיקתו את מרחק החיבור מהרשת ויצרף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות בהסתמך על תוכנית מתאר רלוונטית;
::: (ה) הצריכה או הייצור הצפויים וצפי לגידול עתידי בביקוש לחשמל או בייצור החשמל של המיתקן שב עבורו מבוקש החיבור, וכן צפי לביקושים והיצעים נוספים כתוצאה מהתפתחות מגורים, תעשייה, מסחר, ייצור חשמל וכיוצא בזה, באזור שבו מבוקש החיבור, בעשרים השנים הקרובות, לפי תוכניות מתאר רלוונטיות;
::: (ו) יעוד השטח והאזור שבו מבוקש החיבור לפי ההגדרות שבתוכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה לפיתוח ולשימור (תמא/35);
::: (ז) ההשקעה הנדרשת להקמת החיבור המבוקש, לרבות הקמת רשתות חלוקה בתוואי הקצר האפשרי וחישוב עלות החיבור הסטנדרטית על פי לוחות התעריפים 4.2 או 4.3 לפי מתח החיבור המבוקש;
::: (ח) מקדם העומס של החיבור המבוקש;
::: (ט) סוג התעריף הצפוי של מבקש החיבור;
::: (י) רשימת הפריטים מתוך לוח תעריפים 4.4 שהמחלק מבקש את הוספתם במסגרת תעריף החיבור המבוקש;
::: (יא) בקשות תלויות ועומדות לחיבורים נוספים בתוואי הרשת המוצעת לביצוע החיבור המבוקש;
::: (יב) מיקום שנאי החלוקה הקרוב ביותר למיתקן של מבקש החיבור והצורך בהקמת שנאי לצורך החיבור.
:: (4) מצא המחלק בגמר הבדיקה כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יודיע על כך למבקש החיבור, בצירוף ממצאי הבדיקה המפורטים בפסקאות (א) ו-(ב) להלן, לא יאוחר מ-15 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה לפי סעיף קטן (1):
::: (א) הנתונים שעליהם הסתמך המחלק לפי סעיף קטן (3) ולפי טופס ריכוז מידע לחיבור חריג שבנספח 1 לאמת מידה זו, וכן כל מידע נוסף אשר עליו הסתמך בבדיקתו.
::: (ב) הנספחים המנויים בטופס ריכוז הנספחים לבקשה הקבועה בנספח 2 לאמת מידה זו.
: (ב) '''השגה על החלטת המחלק'''
:: (1) מבקש חיבור שהמחלק הודיע לו כי מצא שהחיבור שביקש הוא חיבור חריג, רשאי להגיש השגה מנומקת על כך לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 14 ימים מיום קבלת סיווג החיבור כחיבור חריג ממחלק.
:: (2) הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה למחלק, והמחלק ימסור לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, את תגובתו להשגה, הסברים לתוצאות הסיווג בליווי כל המפורט בסעיף ((קטן)) 4 וכן כל נתון נוסף שעליו יורה ראש אגף הנדסה ברשות.
:: (3) ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 20 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו. הודעה על החלטתו תישלח בכתב למבקש החיבור ולמחלק.
:: (4) המשך הליך עבודות החיבור החריג יתבצעו בהתאם לקבוע [[סימן ג|בסימן ג' חיבורים למתח נמוך]] או [[סימן ד|בסימן ד' חיבור למתח גבוה]], לפי העניין, והמשך הליך עבודות הרשת יהיו בהתאם לקבוע [[פרק ז סימן א|בפרק ז' סימן א' (עבודות על חשבון אחרים) לספר אמות המידה]].
: (ג) '''אי עמידת המחלק בזמנים'''
:: לא עמד המחלק במועדים הקבועים בסעיף (א)(1) ובסעיף (ב)(2) להעברת המידע למבקש החיבור או לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם המחלק למבקש החיבור, תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ד) '''עלויות'''
:: (1) אישר ראש אגף הנדסה ברשות בהחלטתו לפי סעיף (ב) כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יישא מבקש החיבור בעלות הקמת הרשת, נוסף על עלות החיבור הקבועה בפרק 4 &quot;התחברות לרשת&quot; בלוחות התעריפים, כמפורט להלן:
::: (א) המחלק ייגבה ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך תעריף להקמת רשת מתח גבוה בהתאם ללוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת לפי נוסחה זו:
::::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;L = M - \left( \frac{\mathit{THV} \times \mathit{AC} \times K \times 1,000}{\mathit{HVNC}} \right)&lt;/math&gt;
:::: כאשר:
::::- &lt;math&gt;L&lt;/math&gt; = אורך רשת מתח גבוה חדשה שעלות הקמתה תושת על מבקש החיבור (במטרים).
::::- &lt;math&gt;M&lt;/math&gt; = אורך רשת מתח גבוה שתוקם מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד נקודת החיבור לשנאי שממנו יוזן מבקש החיבור (במטרים).
::::- &lt;math&gt;\mathit{THV}&lt;/math&gt; = תעריף תשתית להעברת אנרגיה בקווי מתח גבוה שקבעה הרשות (בש&quot;ח לקוט&quot;ש).
::::- &lt;math&gt;\mathit{AC}&lt;/math&gt; = ממוצע צריכה שנתי צפוי של מיתקן הצריכה כתלות בגודל החיבור (קוט&quot;ש לשנה).
::::- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = קבוע שהוא ערך נוכחי של ריבית שנתית משוקללת ואורך שנות חיי הרשת כפי שקבעה הרשות.
::::- &lt;math&gt;\mathit{HVNC}&lt;/math&gt; = עלות נורמטיבית לק&quot;מ קו מתח גבוה שקבעה הרשות (₪ לק&quot;מ).
::: (ב) מחלק לא ייגבה תשלום ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך, בשל הקמה של קו מתח נמוך או שנאי חלוקה; על המחלק להתאים תשתית זו לגודל החיבור המבוקש.
::: (ג) מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תעריף בעד הקמת רשת מתח גבוה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת הקבוע בטבלה שלהלן:
{|
! גודל חיבור מבוקש {{ש}} (קילו וואט) !! אורך רשת מתח גבוה חדשה שתוקם (במטרים)
|-
| 631 || 1,500
|-
| 1,000 || 2,200
|-
| 2,000 || 4,400
|-
| 3,000 || 6,500
|-
| 4,000 || 8,500
|-
| 5,000 ומעלה || 11,000
|}
:: (2) מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור ברשת מתח נמוך, שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תשלום בעד הקמת רשת המתח הגבוה והשנאי הייעודי שהוקם לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
:: (3) מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה או במתח נמוך שהוא יצרן באנרגיה קונבנציונלית או בקוגנרציה, תשלום בעד הקמת רשת חדשה לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 ובניכוי תשלומים צפויים מהוונים של תעריפי תשתית אשר מבקש החיבור ישלם לאורך חיי המיתקן.
: (ה) '''חשבון בעבור חיבור חריג'''
:: חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע [[באמת מידה 23 (תכולת חשבון)]], גם את הפרטים האלה:
:: (1) העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
:: (2) עלות כל אחד מפריטי הרשת הנוספים שב עבורם מחויב מבקש החיבור כקבוע בלוחות תעריפים 4.4;
:: (3) ניכוי המקדמות ששולמו.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח 1 {{ש}} טופס ריכוז מידע לחיבור חריג'''}}
{|
! !! הזמנת חיבור 1 !! הזמנת חיבור 2 !! הזמנת חיבור 3
|-
| מספר הזמנה || || ||
|-
| תאריך פתיחת הזמנה || || ||
|-
| שם מבקש החיבור || || ||
|-
| גודל החיבור (אמפר) || || ||
|-
| מתח החיבור (וולט) || || ||
|-
| האורך המזערי של הרשת שיש להקים מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד מקום החיבור || || ||
|-
| תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור על הצורך לבדוק האם החיבור חריג, לפי [[אמת מידה 35לד(א)(1)]] || || ||
|-
| תאריך חתימת מבקש החיבור על ההתחייבות לפי [[אמת מידה 35לד(א)(1)(ד)]] || || ||
|-
| תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור כי המחלק מצא שהחיבור חריג, לפי [[אמת מידה 35לד(א)(4)]] || || ||
|-
| צפי גידול עתידי בביקוש והיצע לחשמל של מבקש החיבור ב-20 השנים הקרובות || || ||
|-
| צפי גידול עתידי בביקוש ובהיצע לחשמל של האזור ב-20 השנים הקרובות || || ||
|-
| ייעוד השטח שבו מבוקש החיבור || || ||
|-
| גושים וחלקות שבהם תעבור הרשת || || ||
|-
| המתוכננת אומדן עלות הקמת הרשת לפי עלות נורמטיבית לק&quot;מ קו || || ||
|-
| עלות חיבור נורמטיבית לפי לוח תעריפים לחיבורים 4.2 ו-4.3 || || ||
|-
| סוג צריכה/ייצור || || ||
|-
| צריכה/ייצור צפויים|| || ||
|}

@ : {{ממורכז|'''נספח 2 {{ש}} טבלת ריכוז נספחים לחיבור חריג'''}}
{|
! !! תוספות נדרשות !! נספח מספר !! מספר סידורי
|-
| סקיצת/מפת תכנון רשת || יש לסמן את מיקום החיבורים {{ש}} יש לסמן את גבולות המגרשים הפרטיים {{ש}} יש לסמן את תוכניות המתאר המצורפות || א' ||
|-
| תשריט ותוכנית מתאר מחוזית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננת. || יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור || ב' ||
|-
| תשריט ותוכנית מתאר מקומית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננת || יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור || ג' ||
|-
| תשריט ותמ&quot;א 35 של אזור תוואי הרשת המתוכננת || יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור || ד' ||
|-
| מכתבים מצורפים || יש לציין: שם השולח; נמען; נושא; || ה' ||
|-
| הערות || || ||
|}

@ 35לה. (תיקון: 28.12.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיבור מיוחד'''
: (א) '''בקשה לחיבור מיוחד'''
:: סבר ספק שירות חיוני כי חיבור שהתבקש במסגרת בקשה לחיבור שהופנתה אליו הוא חיבור מיוחד, יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה לאשר זאת, בהתאם למפורט להלן:
:: (1) ספק השירות החיוני יודיע למבקש החיבור בכתב, לא יאוחר מ-5 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור [[באמת מידה 35ב(ג)(1)]] [[או 35יב(ד)(1)]], על כוונתו לפנות לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה כאמור; להודעתו יצרף הספק טופס התחייבות סטנדרטי לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשרו ראש אגף הנדסה ברשות או מליאת הרשות (להלן - ההתחייבות).
:: (2) חתם מבקש החיבור בתוך 10 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך ספק השירות החיוני לפעול לפי אבני הדרך הקבועים [[סימן א|בסימן א' חיבורים למתח נמוך]] או [[סימן ב|בסימן ב' חיבורים למתח גבוה]] או [[סימן ד|בסימן ד' חיבורים למתח עליון ומתח על]]; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 10 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
:: (3) ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה מנומקת בכתב שאליה יצורפו כל המסמכים הנדרשים בתוך 10 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה למבקש החיבור, ויציין בבקשתו אם מבקש החיבור חתם על ההתחייבות.
:: (4) ספק השירות החיוני יעביר במקביל למבקש החיבור העתק מפנייתו לראש אגף הנדסה.
: (ב) '''החלטת ראש אגף הנדסה'''
:: (1) ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת פניית ספק השירות החיוני אם החיבור הוא חיבור מיוחד, וישלח לספק השירות החיוני ולמבקש החיבור הודעה בכתב על החלטתו.
:: (2) החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חיבור מיוחד, יפעל לקביעת תעריף מתאים בידי הרשות.
: (ג) '''אי עמידת ספק השירות החיוני בזמנים'''
:: לא עמד ספק השירות החיוני במועדים הקבועים באמת מידה זו או בלוחות הזמנים שהוסכמו בינו לבין מבקש החיבור או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת המסמכים הנדרשים כאמור בסעיף (א)(3), ישלם ספק השירות החיוני למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.

@ 35לו. (תיקון: 3.12.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיבור חריג למתח עליון'''
: (א) '''הגדרה'''
:: באמת מידה זו, &quot;חיבור חריג למתח עליון&quot; - חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית העולה על האורך הקבוע בנוסחה שבסעיף (ב) באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים או היצעים לחשמל מהרשת לפי תכניות מאושרות לפי [[חוק התכנון והבנייה]].
: (ב) '''חיבור חריג למתח עליון'''
:: (1) לפני השלמת סקר היתכנות יבדוק מנהל המערכת האם אורך הרשת החדשה שתוקם לצורך חיבור מיתקן הייצור עולה על הקבוע בנוסחה שלהלן:
:::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;L &gt; \frac{\mathit{CL} \times P}{\mathit{TP} \times K \times 2}&lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;L&lt;/math&gt; = אורך הרשת החדשה עבור החיבור החדש (ק&quot;מ)
:::- &lt;math&gt;\mathit{CL}&lt;/math&gt; = האורך הכללי הקיים במערכת של מעגלי רשת מתח עליון (ק&quot;מ)
:::- &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; = הספק מיתקן הייצור שיוקם (במגוואט)
:::- &lt;math&gt;\mathit{TP}&lt;/math&gt; = הספק כללי מותקן בתחנות המשנה שבמערכת (מו&quot;א)
:::- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = כופל הספק של מיתקן הייצור
:: (2) מצא מנהל המערכת כי אורך הרשת עולה על הקבוע בנוסחה, יודיע לראש אגף הנדסה ברשות בכתב על קיומה של בקשה לחיבור חריג למתח עליון, וישלח למזמין סקר ההיתכנות העתק מן ההודעה. ההודעה תכלול את כל אלה:
::: (א) פרטים אודות הרשת הקיימת באזור שבו מבוקש הסקר ומרחק החיבור מהרשת, בצירוף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות באזור בהסתמך על תכניות רלוונטיות לפי [[חוק התכנון והבנייה]];
::: (ב) רשימה שבה יצוין אורך כל אחד מקווי הרשת החדשה שתוקם לצורך קליטת מיתקן הייצור;
::: (ג) אומדן עלות הקמה של כל אחד מקווי הרשת החדשים הנדרשים;
::: (ד) פירוט של סקרי היתכנות לחיבור מיתקנים נוספים שעשויים להשתמש בקווים החדשים;
::: (ה) אמדן לגידול עתידי בהיצע לחשמל ובביקוש לחשמל באזור שבו מבוקש הסקר כתוצאה מהתפתחות מיתקני ייצור, מבני תעשייה ומסחר, מגורים וכיוצא בזה, בעשרים השנים הקרובות, לפי תכניות רלוונטיות לפי [[חוק התכנון והבנייה]].
: (ד) '''החלטת ראש אגף הנדסה'''
:: (1) ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת מלוא הנתונים הנדרשים לו לצורך החלטה אם החיבור המבוקש הינו חיבור חריג; הודעה על החלטתו תישלח בכתב למנהל המערכת ולמבקש החיבור.
:: (2) לצורך קבלת החלטתו רשאי ראש אגף הנדסה להתחשב גם באלה:
::: (א) סוג הטכנולוגיה של התחנה והספקה;
::: (ב) עלות הרשת החדשה שתוקם;
::: (ג) צפי להתפתחות עתידית של הרשת באזור;
::: (ד) אפשרות לסכימת חיבור חילופית, לרבות למתח חיבור אחר מהמבוקש;
::: (ה) התרומה הצפויה של מיתקן הייצור לרזרבה, לשרידות או לאמינות אספקה של המערכת.
:: (3) החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חריג, יפרט מנהל המערכת בסקר ההיתכנות אמדן של העלות המלאה הנוספת לחיבור המיתקן או לביצוע סקר חיבור.
: (ה) '''התחייבות מבקש הסקר'''
:: החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי על מבקש הסקר לשאת בעלויות הקמה ושדרוג של הרשת, יחתום מבקש הסקר תוך 15 ימי עבודה על התחייבות לתשלום בעד ביצוע העבודות ברשת, כתנאי לקבלת רישיון מותנה.
: (ו) '''אי עמידת מנהל המערכת בזמנים'''
:: לא עמד מנהל המערכת במועדים הקבועים באמת מידה זו, או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת מלוא המסמכים והמידע כאמור בסעיף (ב), ישלם מנהל המערכת למבקש הסקר תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.
: (ז) '''חשבון בעבור חיבור חריג'''
:: חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע [[באמת מידה 23 (תכולת חשבון)]], את הפרטים האלה:
:: (1) העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
:: (2) עלות הרשת החדשה שתוקם שבעבורה יחויב מבקש הסקר כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע);
:: (3) ניכוי המקדמות ששולמו.

@ 35לז. (תיקון: 21.1.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-24, תשפ&quot;א-6) : '''עבודות חיבור ועבודות תשתית של פרויקטי תשתית לאומית'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
:: &quot;פרויקט תחבורה לאומי&quot; - פרויקט שנקבע בהחלטת ממשלה כפרויקט לפיתוח תחבורה ציבורית, שאומדן עלותו עולה על 2 מיליארד שקלים חדשים.
: (ב) '''הסכם לעבודת חיבור ועבודות תשתית בעבור פרויקט תחבורה לאומי'''
:: (1) על אף האמור [[בפרק זה]], בעל רישיון חלוקה או בעל רישיון הולכה רשאי לחתום עם מי שמבקש לבצע פרויקט תחבורה לאומי, על הסכם המסדיר את אופן ביצוע עבודות התשתית, ובכלל זה העתקת התשתיות ועבודות החיבור של הצרכן לרשת מתח עליון, לרשת מתח גבוה או לרשת מתח נמוך (להלן - ההסכם); הסכם כאמור יכול שיכלול, בין השאר, לוחות זמנים מחייבים לביצוע כלל העבודות הנדרשות לטובת הקמה ותפעול של הפרויקט, עלויות מוסכמות בין הצדדים וערבויות שיינתנו עד להשלמתו.
:: (2) בעל רישיון חלוקה או בעל רישיון הולכה, לפי העניין, יעביר את ההסכם לעיון הרשות בתוך 3 ימי עבודה.
:: (3) הרשות רשאית להורות על תיקון ההסכם או על עדכון העלויות שנקבעו בו, ובכלל זה תהיה הרשות רשאית לקבוע תעריף פרטני לעלות העבודות.
:: (4) אם ההסכם מסדיר עבודות במתח עליון או חיבור מעל 8 מו&quot;א, ייחתם ההסכם בהסכמת מנהל המערכת.

=== סימן ו': חיבור מיתקן פוטו וולטאי לרשת ההולכה במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף (תיקון: תשע&quot;ט-3) ===

@ 35לח. (תיקון: 15.11.18, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-18) : '''הגדרות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;הצעה&quot; - הצעה בהליך תחרותי;
::- &quot;היתכנות חיבור&quot; - יכולת תחילת הפעלה מסחרית עד ליום ל' בתשרי התשפ&quot;ד (15 באוקטובר 2023);
::- &quot;הליך תחרותי&quot; - הליך תחרותי שפרסמה הרשות לקביעת תעריף למכירת חשמל ממיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו–וולטאית שיחובר למתח עליון;
::- &quot;הספק&quot; או &quot;הספק מותקן&quot; - סך הספק המהפכים המוכפל במקדם הספק (0.88) ביחידות קילו-וואט;
::- &quot;הספק המהפכים&quot; - ההספק המדומה לפי נתוני יצרן ביחידות קילו וולט אמפר;
::- &quot;ההספק המוצע של המיתקן&quot; - ההספק המותקן (AC), שהציע המציע בהצעתו;
::- &quot;ההספק המינימלי של המיתקן&quot; - ההספק המותקן המינימלי (AC) של המיתקן, אשר לגביו יתחייב המציע להקמת המיתקן בתעריף שהציע, אשר לא יפחת מ-10 מגה-וואט;
::- &quot;ההספק המעודכן של המיתקן&quot; - לגבי כל מיתקן - ההספק המותקן המעודכן של המיתקן (AC), כפי שייקבע במהלך בדיקות הבקשה לבדיקת חיבור לפי אמות המידה;
::- &quot;זוכה&quot; - מבקש חיבור שזכה בהליך תחרותי;
::- &quot;המועד המחייב&quot; - שישה חודשים וחצי אחרי המועד להגשת אישור הפעלה מסחרית ולתחילת ההפעלה המסחרית של מיתקן, שקבע מנהל המערכת בתשובה החיובית לגבי היתכנות החיבור לפי [[סעיף (א)(3) באמת מידה 35מא]];
::- &quot;המועד המחייב המרבי&quot; - המועד האחרון להגשת אישור הפעלה מסחרית, אשר יחול 12.5 חודשים לאחר המועד המחייב;
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית שיתחבר לרשת מתח עליון במסגרת הליך תחרותי;
::- &quot;תכנית&quot; - תכנית מאושרת למיתקן לפי [[חוק התכנון והבנייה]].

@ 35לט. (תיקון: 15.11.18; תשע&quot;ט-3) : '''חיבור לרשת מתח עליון'''
: (א) '''חיבור לרשת מתח עליון'''
:: (1) גודל חיבור חדש של מיתקן לרשת מתח עליון יעלה על 10 מו&quot;א ויפחת מ-250 מו&quot;א.
:: (2) גודל החיבור של מיתקן לא יהיה קטן מההספק המעודכן של המיתקן.
:: (3) החיבור לרשת מתח עליון יהיה במתכונת של כניסה אחת לפחות ויציאה אחת לפחות; מספר הכניסות והיציאות ייקבע לפי יכולת העברת ההספק בקווים לצורך קליטת האנרגיה והוצאתה ולאמינות האספקה הנדרשת.
:: (4) בעל רישיון ההולכה יחבר את המיתקן לרשת בהתאם למפרטים הטכניים והבטיחותיים כדין.
:: (5) ההספק המצרפי של הפאנלים (DC) במיתקן יהיה גדול מהספק המעודכן של המיתקן או שווה לו.

@ 35מ. (תיקון: 15.11.18; תשע&quot;ט-3) : '''בקשה לבדיקת חיבור ותשלום מקדמה'''
: (א) '''בקשה לבדיקת חיבור'''
:: (1) מבקש חיבור יגיש למנהל המערכת, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הצעתו בהליך התחרותי, בקשה לבדיקת חיבור למיתקן בהספק הזהה להספק שהציע בהליך התחרותי.
:: (2) תנאי לתחילת טיפול בבקשה לבדיקת חיבור הוא שמבקש החיבור ישלם למנהל המערכת מקדמה בתעריף ביצוע סקר חיבור לרשת ההולכה כפי שקבוע בלוח תעריפים 4.1–1.
:: (3) מנהל המערכת ישלח למבקש החיבור את החשבון לתשלום המקדמה כאמור בסעיף קטן (2) בתוך 7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לבדיקת חיבור; מבקש החיבור ישלם את המקדמה בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת החשבון לתשלום.
: (ב) '''נתונים ומסמכים שייכללו בבקשה לבדיקת חיבור'''
:: מבקש חיבור המגיש בקשה לבדיקת חיבור יצרף לבקשה את כל הנתונים והמסמכים המפורטים להלן, כתנאי סף לביצוע בדיקת החיבור:
:: (1) מועד מבוקש להפעלה מסחרית;
:: (2) טווח ההספק המותקן של המיתקן;
:: (3) מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן;
:: (4) קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או של יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע גושים וחלקות;
:: (5) טווח גודל החיבור ביחידות קו&quot;א והספק המהפכים, (ביחידות קילו-וולט-אמפר), המתאים לטווח הספק המותקן;
:: (6) מיקום נקודת ההתחברות למיתקן;
:: (7) תכנית חשמל חד-קווית המאושרת בידי מהנדס חשמל בעל רישיון מתאים;
:: (8) העמדה כללית בקובץ אוטוקאד בקואורדינאטות של רשת ישראל החדשה, חתכים ומבנה פיקוד עם מידות מיתקן הייצור;
:: (9) תכניות רלוונטיות לפי [[חוק התכנון והבנייה]];
:: (10) נתונים מלאים לצורך ביצוע בדיקות דינמיות בהתאם לטופס שמנהל המערכת ימסור למבקש;
:: (11) נתוני אמינות של מיתקן הייצור;
:: (12) תצורת המיתקן והציוד העיקרי שישמש אותו;
:: (13) פרמטרים תפעוליים ומשטרי הפעלה של מיתקן הייצור;
:: (14) נתונים טכניים של יחידות הייצור, בהתאם לדרישות מנהל המערכת;
:: (15) אם מבקש חיבור הצהיר בהצעתו שיש בידו תכנית, יצרף גם תכנית בנייה (גרמושקה) מקורית חתומה בידי רשות הרישוי או העתק חתום ומאושר כנאמן למקור בידיה, עם סימון המבנה או שטח הקרקע שבעבורו מבוקש החיבור; אם טרם ניתן היתר בנייה יצרף העתק צילומי מאושר בידי רשות הרישוי של תשריט המהווה חלק בלתי נפרד מתכנית מיתאר שפורסמה למתן תוקף, עם ציון מראה המקום בילקוט הפרסומים, ואשר מכוחה ניתן להוציא היתר בנייה למיתקן; בתשריט יהיה סימון של מיקומו המתוכנן של המיתקן על המבנה או השטח;
:: (16) תכנית העמדה של תחנת המשנה שאליה יחובר מיתקן הייצור; אם המבקש מתכנן להתחבר לתחנת משנה פרטית - מיקום תחנת המשנה שאליה יחובר המיתקן.
: (ג) '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
:: מנהל המערכת רשאי לדרוש בכתב ממבקש החיבור, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור, המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לצורך מתן תשובה לבקשה.

@ 35מא. (תיקון: 15.11.18; תשע&quot;ט-3) : '''תשובת מנהל המערכת'''
: (א) '''תשובת מנהל המערכת לבקשה לבדיקת חיבור'''
:: (1) תשובת מנהל המערכת לבקשה לבדיקת חיבור תינתן תחילה לרשות, במועד האמור בסעיף קטן (4), ולאחר שהרשות הכריזה עליו כמועמד לזכייה בהליך התחרותי - גם לכל אחד ממבקשי החיבור. לעניין אמת מידה זו, מועמד לזכייה בהליך התחרותי הוא מציע שהרשות הכריזה עליו כזוכה והוא טרם העמיד את הערבות הנדרשת לפי אותו הליך תחרותי.
:: (2) התשובה תתייחס לישימות חיבור המיתקן של מבקש החיבור לרשת ההולכה ויכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המבוקש, בהתחשב, בין השאר, בעניינים המפורטים להלן, תוך פירוטם:
::: (א) דירוג ההצעות שקבעה הרשות בהליך התחרותי. כל מיתקן שלגביו יקבע מנהל המערכת שיש לו היתכנות חיבור, יהווה אילוץ בבחינת יכולת היתכנות החיבור של המיתקנים הכלולים בהצעות המדורגות אחריו;
::: (ב) טווח ההספק שבין ההספק המוצע של המיתקן להספק המינימלי של המיתקן;
::: (ג) מועד קבלת ההיתרים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור;
::: (ד) הנחיות תכנון כלליות בהתאם למאפייני המערכת, לרבות שינויים נדרשים בתכנון המיתקן וסוג הציוד במיתקן;
::: (ה) לוח הזמנים להשלמת עבודות החיבור;
::: (ו) יכולת הוצאת מלוא האנרגיה לרשת, של ההספק ממיתקן הייצור, ויכולת צריכת מלוא ההספק הנדרש מהרשת בהתאמה למאפייני המערכת;
::: (ז) הצורך בשדרוג רשת החשמל לצורך קליטת מיתקן הייצור ומיתקנים אחרים המתוכננים לקום באזור שבו מבוקש החיבור, לרבות לוחות זמנים להשלמת כל עבודה בנפרד;
::: (ח) עמידה בקריטריוני התכנון של רשת ההולכה.
:: (3) תשובת מנהל המערכת תהיה חיובית אם אפשר לחבר את המיתקן בטווח ההספק שבין ההספק המוצע של המיתקן להספק המינימלי של המיתקן עד המועד כאמור בהגדרה &quot;היתכנות חיבור&quot;. בתשובה חיובית יקבע מנהל המערכת לגבי אותו מיתקן את המועד להגשת אישור הפעלה מסחרית ולתחילת הפעלה מסחרית, אשר לא יהיה מוקדם מהמועד שביקש המציע להפעלה מסחרית של המיתקן בבקשתו ולא יהיה מאוחר מהמועד כאמור בהגדרה &quot;היתכנות החיבור&quot;. כמו כן, בתשובה חיובית יציין מנהל המערכת את ההספק האפשרי המרבי בטווח שמבקש החיבור כלל בבקשתו. הספק זה יהיה ההספק המעודכן של המיתקן, ויכול שיהיה נמוך מההספק המוצע של המיתקן.
:: (4) התשובות של מנהל המערכת לגבי כל הבקשות לבדיקת חיבור יישלחו לרשות בתוך 60 ימי עבודה מיום הגשת כל הבקשות לבדיקת חיבור או ממועד הגשת דרישת מנהל המערכת ממבקש החיבור להמצאת פרטים נוספים, לפי המאוחר מבניהם.
: (ב) '''התחייבות מנהל המערכת'''
:: (1) ממועד הגשת הבקשה לבדיקת חיבור וכל עוד לא הכריזה הרשות על הזוכה, רשאי מנהל המערכת לבצע סקרי חיבור נוספים, באישור מראש של הרשות, אשר רשאית לקבוע בין היתר תנאים ואילוצים לביצוע הסקר.
:: (2) מנהל המערכת ישמור ישמור מקום ברשת לזוכה עד למועד המחייב המרבי למיתקן.

@ 35מב. (תיקון: 15.11.18; תשע&quot;ט-3) : '''חיבור מיתקן של זוכה'''
: (א) '''תשלום ראשון בגין חיבור'''
:: מנהל המערכת ימסור לזוכה חשבון לתשלום מקדמה על חשבון מחיר החיבור, בשיעור 10% ממחיר החיבור בהתאם לתעריף הקבוע בשורה (1) בלוח תעריפים 4.1–1 &quot;תעריף חיבור ראשון לרשת ההולכה 161 ק&quot;ו&quot;.
: (ב) '''הסכמים, שינויים בבקשה וביצוע עבודות החיבור'''
:: על חיבור מיתקן של זוכה יחולו אמות המידה המפורטות להלן (להלן - אמות המידה הנוספות), בשינוי זה: במקום &quot;יצרן&quot;, &quot;בעל רישיון ייצור&quot; ו&quot;בעל רישיון מותנה&quot; יקראו &quot;זוכה&quot;:
:: (1) [[אמת מידה 35כה]];
:: (2) [[אמת מידה 35כז]];
:: (3) [[אמת מידה 35כח]], למעט סעיפים (א), (ב)(1) ו-(ד);
:: (4) [[אמת מידה 35כט]], למעט סעיף (א)(12) עד (14);
:: (5) [[אמת מידה 35ל]];
:: (6) [[אמת מידה 35לא]], למעט סעיף (ג) שבה.
: (ג) '''חיבור באמצעות תחנת משנה קיימת, או שאינה בבעלות הזוכה'''
:: (1) על אף האמור [[בסעיף (([צ&quot;ל: באמת מידה])) 35(לח)(5)]] זוכה רשאי להתקין קווים, שדות או שנאים משותפים לצורך חיבור מיתקניו.
:: (2) על אף האמור [[בסעיף (([צ&quot;ל: באמת מידה])) 35(לח)(5)]] זוכה רשאי להתקין בתחנת משנה של צרכן או של יצרן, בהסכמת הצרכן או היצרן, לפי העניין, קווים, שדות או שנאים לצורך חיבור מיתקנו.
:: (3) זוכה רשאי להקים רשת איסוף בשטח ציבורי המחברת בין המיתקן לבין תחנת המשנה. תכנון והקמת רשת האיסוף יבוצעו באחריות הזוכה ועל חשבונו.
:: (4) ככל שיחובר מיתקן לתחנת משנה שאליה מחובר מיתקן נוסף, יתקין בעל רישיון הולכה מונה ייצור נפרד בנקודת החיבור, בצד המתח הגבוה, של כל המיתקנים המחוברים לתחנת המשנה, נוסף על נקודת המניה, בצד המתח העליון, הקיימת מחוץ לתחנת המשנה. התשלום לכל מיתקן יחושב לפי מכפלת סך האנרגיה המוזרמת מתחנת המשנה, בחלק היחסי של ייצור המיתקן מתוך סך הייצור של המיתקנים המחוברים לתחנת המשנה לפי המדידה בנקודת החיבור, ובתעריף המיתקן.

@ 35מג. (תיקון: 15.11.18, 25.11.20, 27.10.21; תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-7) : '''הפעלה מסחרית ותשלום בעד האנרגיה'''
: (א) '''מועד ותנאים להפעלה מסחרית של המיתקן'''
:: (1) לצורך קבלת אישור מאת מנהל המערכת להפעלה מסחרית של המיתקן, יגיש הזוכה למנהל המערכת, לפחות 21 ימי עבודה לפני המועד המחייב המרבי, בקשה בצירוף מסמכים כמפורט להלן:
::: (א) הסכם לרכישת חשמל (PPA) חתום בידי מבקש החיבור ומנהל המערכת, בנוסח שאישר יושב ראש הרשות (להלן - הסכם הרכישה);
::: (ב) מסמכים המעידים כי התקנת המיתקן הושלמה;
::: (ג) פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם הרכישה;
::: (ד) אישור של מנהל המערכת כי כל בדיקות המיתקן לפי [[חוק החשמל]] והתקנות לפיו וכל בדיקות הסנכרון והקבלה הסתיימו בהצלחה;
::: (ה) היתר הפעלה שנתן מנהל מינהל החשמל למיתקן;
::: (ו) רישיון ייצור, חתום כדין, שאישרה הרשות;
::: (ז) כל אישורי הרשויות הנדרשים על פי כל דין לחיבור המיתקן לרשת, לרבות טופס 4 או תעודת גמר למיתקן ולמבנה שעליו הוקם מרשות הרישוי הרלוונטית;
::: (ח) כל המסמכים הדרושים על פי כל דין ונוהלי מנהל המערכת לצורך ביצוע התשלומים על פי הסכם הרכישה.
:: (2) מנהל המערכת ייתן אישור בכתב להפעלה מסחרית ויחתום על הסכם הרכישה בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת מלוא המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
:: (3) לא נתן מנהל המערכת לזוכה אישור בכתב להפעלה מסחרית בתום המועד המחייב המרבי, תהא אשר תהא הסיבה לכך, תפקע תשובתו החיובית של מנהל המערכת, לא ישמור מנהל המערכת מקום ברשת למיתקן הזוכה ולא יאשר לזוכה הפעלה מסחרית, אלא אם כן החליטה הרשות אחרת.
:: (4) אם בעל רישיון הולכה חרג בחיבור המיתקן מהמועד המחייב המרבי, מכל סיבה שהיא, יפנה הזוכה לרשות להארכת המועד המחייב המרבי. אישרה הרשות את הארכת המועד המחייב המרבי - ימשיך בעל רישיון ההולכה בביצוע החיבור.
:: (5) בגין כל יום איחור בחיבור מעבר למועד המחייב, ישלם בעל רישיון הולכה פיצוי לזוכה לפי [[אמת מידה 76]].
: (ב) '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן - כללי'''
:: (1) מנהל המערכת ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן. לגבי מיתקן המשולב ישירות במקום צרכנות, הצרכן יהיה רשאי להתקזז מול מנהל המערכת על החשמל הנצרך ישירות מהמיתקן, ובמקרה זה מנהל המערכת ישלם לצרכן רק בעבור החשמל המוזרם לרשת.
:: (2) בעד רכישת החשמל ישלם מנהל המערכת ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–16 תוצאות הליך תחרותי לייצור חשמל במיתקנים סולריים המחוברים לרשת מתח עליון.
:: (3) (((בוטל).))
:: (4) התעריף האמור ישולם למשך תקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, או 24 שנים ו-11 חודשים ממועד חתימת העסקה הנוגעת לקרקע שעליה יוקם המיתקן בין הזוכה לבין רשות מקרקעי ישראל, לפי המוקדם מביניהם.
:: (5) בתום תקופת התשלום האמורה בסעיף (4) לעיל, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
: (ג) '''ביצוע שינויים במיתקן'''
:: (1) מנהל המערכת יהיה רשאי לתת אישור מראש ובכתב, בהתאם לאמות המידה שייקבעו מעת לעת, לכל שינוי במיתקן וכל שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, בהספק המותקן שלו, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו.
:: (2) ביצע היצרן שינוי בלא קבלת אישור לפי סעיף קטן (1), תחדל חובת התשלום של מנהל המערכת לפי סעיף (([צ&quot;ל: אמת מידה])) 35מג(ב). ביצע היצרן שינוי באישור בהתאם להוראות סעיף קטן (1), יאשר מנהל המערכת את הפעלתו המסחרית של המיתקן לאחר שנבדק על ידי בודק מוסמך.
:: (3) בוצע במיתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה ליצרן, יחולו [[אמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]] [[ו-24 (מועדי תשלום)]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ז': תוספת והחלפת הספק במיתקן פוטו-וולטאי גדול מ-100 קילו וואט בלא הגדלת חיבור (תיקון: תש&quot;ף-11) ===

@ 35מד. (תיקון: 2.9.19, 5.8.20; תש&quot;ף-11, תשפ&quot;א-4) : '''תוספת והחלפת הספק במיתקן פוטו-וולטאי הגדול מ-100 קילו וואט בלא הגדלת חיבור'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;הספק מוחלף&quot; - הספק המודולים שאותם מבקש המבקש להחליף במיתקן בקילו וואט;
::- &quot;הספק נוסף&quot; - הספק המודולים שאותם מבקש המבקש להתקין מעבר להספק פחת;
::- &quot;הספק פחת&quot; - הספק המחושב לפי הנוסחה שלהלן:
::: {{ממורכז|&lt;math&gt; P_\mathrm{d} = P_\mathrm{o} + P_\mathrm{o1} * (1 - 0.0005)^t &lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; - משך הזמן, בחודשים שלמים, שחלף ממועד ההפעלה המסחרית עד מועד החלפת ההספק; לעניין מניין משך הזמן כאמור, חודש לא שלם שחלפו בו עד 15 ימים יעוגל כלפי מטה, ואילו חודש לא שלם שחלפו בו מעל 15 ימים יעוגל כלפי מעלה;
:::- &lt;math&gt;P_\mathrm{d}&lt;/math&gt; - הספק הפחת בקילו וואט;
:::- &lt;math&gt;P_\mathrm{o}&lt;/math&gt; - ההספק הקיים בניכוי ההספק המוחלף בקילו וואט;
:::- &lt;math&gt;P_\mathrm{o1}&lt;/math&gt; - ההספק המוחלף בקילו וואט;
::- &quot;מבקש&quot; - בעל מיתקן פוטו-וולטאי בהספק העולה על 100 קילו וואט המבקש מספק שירות חיוני להוסיף או להחליף מודולים במיתקנו בלא הגדלת חיבור;
::- &quot;בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר&quot; - בקשה להחליף או להוסיף מודולים במיתקן קיים כך שהספק המודולים לאחר ביצוע ההחלפה עולה על הספק הפחת, בלא תוספת ממיר;
::- &quot;בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר&quot; - בקשה להחליף או להוסיף מודולים במיתקן קיים כך שהספק המודולים לאחר ביצוע ההחלפה עולה על הספק הפחת, ולהוסיף ממיר למיתקן;
::- &quot;בקשה להחלפת הספק פחת&quot; - בקשה להחליף מודולים במיתקן כך שהספק המודולים במיתקן לאחר ביצוע ההחלפה לא יעלה על הספק הפחת;
::- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - אם המיתקן המשולב הוא בהספק הקטן מ-16MW - המחלק, ואם המיתקן משולב לצרכן מתח עליון או לתחנת משנה פרטית - מנהל המערכת (((בתקופה הקובעת: תפ&quot;ט וינ&quot;מ))).
: (ב) '''אישור ספק שירות חיוני'''
:: (1) בעל מיתקן פוטו-וולטאי בהספק העולה על 100 קילו-וואט המעוניין להוסיף או להחליף מודולים במיתקן, יגיש לספק השירות החיוני בקשה בעניין זה, טרם ההוספה או ההחלפה של המודולים במיתקן (להלן באמת מידה זו - הבקשה).
:: (2) ספק שירות חיוני יאשר למבקש להוסיף מודולים במיתקן או להחליפם, לפי העניין, בכפוף לקבוע [[בסימן זה]].
: (ג) '''תשלום בעד בדיקת בקשה'''
:: ספק שירות חיוני יגבה מהמבקש תשלום כקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1, כתנאי לבדיקת הבקשה.
: (ד) '''תנאי סף לבדיקת בקשה'''
:: (1) ספק שירות חיוני יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים המפורטים להלן כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
::: (א) המסמכים והנתונים המפורטים [[בפסקאות (א), (ג), (ז), (ט) ו-(יב) לסעיף (ה)(1) לאמת מידה 35כ2]] [[ובסעיף (ה)(2), למעט פסקה (ג) לאותה אמת מידה]];
::: (ב) ההספק המוחלף;
::: (ג) ההספק הנוסף.
:: (2) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, הוא יכלול בבקשתו גם את הנתונים האלה:
::: (א) הספק הממיר הנוסף המבוקש;
::: (ב) התעריף המבוקש לפי סעיף (ח)(3)(ב).
: (ה) '''הודעה על עמידה בתנאי הסף ובדיקת הבקשה'''
:: ספק שירות חיוני יודיע למבקש על עמידה בתנאי הסף בהתאם להוראות [[סעיף (ו) לאמת מידה 35כ2]], בשינויים המחויבים, ויבדוק את הבקשה בהתאם להוראות [[סעיף (ח) לאמת מידה 35כ2]], בשינוי זה: במקום &quot;יפתח המחלק תיק עבודה ויבדוק&quot; יבוא &quot;יבדוק המחלק&quot;.
: (ו) '''תשובת ספק שירות חיוני'''
:: (1) ספק שירות חיוני ייתן למבקש תשובה חיובית, בכתב, בתוך 21 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה שהבקשה עומדת בתנאי הסף או מיום קבלת הפרטים הנוספים שביקש בהתאם להוראות [[סעיף (ו)(1) לאמת מידה 35כ2]] במשרדי ספק השירות החיוני, לפי העניין.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, ספק שירות חיוני רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות את הבקשה.
: (ז) '''מתן אישור הפעלה מסחרית'''
:: (1) אם המבקש הגיש בקשה להחלפת הספק פחת, יחולו הוראות אלה:
::: (א) המבקש יבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי חוק החשמל, ויעביר את תוצאות הבדיקה לספק שירות חיוני בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע הבדיקה;
::: (ב) ספק שירות חיוני ייתן למבקש אישור בכתב להפעלה מסחרית למודולים שהוחלפו במיתקן, בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הבדיקה.
:: (2) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר יחולו הוראות אלה:
::: (א) ספק שירות חיוני יעביר למבקש הסכם רכישה מעודכן התואם את התעריף המעודכן לפי סעיף (ח)(2); לעניין זה, &quot;הסכם רכישה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]];
::: (ב) המבקש יבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי חוק החשמל, ויעביר את תוצאות הבדיקה לספק שירות חיוני בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע הבדיקה;
::: (ג) ספק שירות חיוני ייתן למבקש אישור בכתב להפעלה מסחרית של המודולים שנוספו למיתקן או שהוחלפו בו, בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הבדיקה והסכם הרכישה החתום על ידי המבקש.
:: (3) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, יחולו [[אמת מידה 35כ1]], [[אמת מידה 35כ3]], למעט סעיפים (א), (ה) ו-(יא), [[ואמת מידה 35כ4]], למעט סעיף (א), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) בכל מקום, במקום &quot;מחלק&quot; יקראו &quot;ספק שירות חיוני&quot;;
::: (ב) [[בהגדרה &quot;שילוב מיתקן&quot; שבאמת מידה 35כ1]], בסופה יקראו &quot;או הוספת ממיר במיתקן ייצור קיים&quot;.
:: (4) נוסף על האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3), אם המיתקן פועל מכוח רישיון, יתנה ספק שירות חיוני הפעלה מסחרית של המיתקן בהצגת החלטת רשות על עדכון הרישיון בהתאם להספק החדש.
: (ח) '''תעריף'''
:: (1) אם המבקש הגיש בקשה להחלפת הספק פחת, לא יעדכן ספק שירות חיוני את התעריף שלו זכאי המיתקן, ומשך תקופת התעריף לא יוארך.
:: (2) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר, יעדכן ספק שירות חיוני את התעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהמיתקן, כך שישלם בעד האנרגיה המוזרמת במסגרת ההספק הנוסף את התעריף לפי הוראות לוח תעריפים 6.7–17 &quot;תעריף למבקש הספק נוסף ללא תוספת ממיר&quot;, ומשך תקופת התעריף לא יוארך.
:: (3) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, ישלם ספק שירות חיוני תעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהמיתקן בהתאם להוראות אלה:
::: (א) ספק שירות חיוני לא יעדכן את התעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהממיר הקיים ומשך תקופת התעריף לא יוארך;
::: (ב) בעד האנרגיה המוזרמת מהממיר הנוסף ישלם ספק שירות חיוני תעריף כלהלן:
:::: (1) זכה המבקש, בעצמו או באמצעות אחר, בהליך תחרותי שפרסמה הרשות, והבקשה עומדת בתנאים לזכאות לתעריף שקבעה הרשות לגבי אותו הליך - ישלם ספק שירות חיוני למבקש את התעריף שקבעה הרשות, למשך התקופה שנקבעה לתשלום לגבי אותו הליך תחרותי;
:::: (2) לא התקיים לגבי המבקש האמור בפסקת משנה (1) - ישלם ספק שירות חיוני תעריף בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7–15, לפי סוג המיתקן המבוקש, למשך התקופה הקבועה [[בסעיף (ג)(3) באמת מידה 218]].
: (ט) '''החלפת מיתקן פוטו-וולטאי שהספקו קטן מ-100 קילוואט'''
:: (1) על אף האמור בסעיף (ב)(1) לאמת מידה זו, ספק שירות חיוני יאפשר הגשת בקשה להחלפת הספק פחת גם לצרכנים שברשותם מיתקן פוטו-וולטאי שהספקו קטן מ-100 קילוואט.
:: (2) הוראות לפי אמת מידה זו החלות לגבי בקשה כמשמעותה בסעיף (ב)(1), יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי בקשה כאמור בפסקה (1).

== פרק ד': אמינות האספקה ==

=== סימן א': הפסקות חשמל יזומות ===

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6)
:- [[בסימן זה]], &quot;ספק שירות חיוני&quot; - לעניין צרכן או יצרן ברשת ההולכה - מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן ברשת החלוקה - מחלק.

@ 36. (תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הפסקת חשמל והפרעה באספקת החשמל'''
: (א) '''הפסקת אספקת החשמל'''
:: ספק שירות חיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל למיתקן חשמל המחובר לרשת החשמל במקרים המנויים להלן:
:: (1) אם הפסקת החשמל נדרשת לביצוע פעולות הנחוצות למילוי תנאי רישיונו, לרבות פעולות כאמור [[בסעיף 46(א) לחוק]];
:: (2) אם לדעתו הביקוש לחשמל עולה או עשוי לעלות על יכולת האספקה של מיתקני החשמל המחוברים לרשת החשמל, באופן העלול לפגוע בהם;
:: (3) אם הוא נדרש להפסיק את אספקת החשמל לפי הוראות כל דין או רשות מוסמכת.
: (ב) '''חידוש אספקת החשמל'''
:: לאחר סיום הפעולות או העילות שהצריכו את הפסקת החשמל, יחדש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל במהירות האפשרית ובהתאם לקבוע באמות מידה אלו.

@ 37. (תיקון: 29.11.05, 6.2.12, 5.8.20, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8, תשפ&quot;א-17) : '''הודעה על הפסקת חשמל'''
: (א) '''הודעה על הפסקת חשמל'''
:: (1) ספק שירות חיוני יודיע לצרכן על כל הפסקת חשמל. ההודעה תכלול את תאריך הפסקת החשמל, שעת תחילתה, שעת סיומה וסיבת ההפסקה. ספק השירות החיוני יעשה כל מאמץ לסיים את הפסקת החשמל מוקדם ככל האפשר.
: (ב) '''אופן מסירת ההודעה'''
:: (1) הודעה על הפסקת חשמל תימסר בכתב על ידי המחלק ותודבק במקום בולט לעין, בכניסה לכל מבנה שבו נמצא המונה שאליו מתייחסת ההודעה; היו למבנה יותר מכניסה אחת, תודבק ההודעה בכל כניסה.
:: (2) לצרכנים במתח גבוה ובמתח עליון ניתן למסור את ההודעה באמצעי שונה מהאמור בסעיף קטן (1), ובלבד שספק השירות החיוני יוודא כי הצרכן קיבל את ההודעה באמצעות רישום פרטי המסירה, שם מקבל ההודעה ותפקידו.
: (ג) '''מועד מתן ההודעה'''
:: (1) לצרכן שאינו צרכן תעו&quot;ז ולצרכן שבחר בתעריף עומס וזמן לפי [[אמות מידה 31(א)(2)]] [[או 31(ב)]] תימסר ההודעה לא פחות מ-48 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
:: (2) לצרכן תעו&quot;ז כאמור [[באמת מידה 31(א)(1)]] תימסר ההודעה לא פחות מ-5 ימי עבודה לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
:: (3) התרחש אירוע שאינו בשליטת ספק השירות החיוני ושבעקבותיו לא ברור אם הפסקה החשמל תתבצע במועדה המתוכנן, רשאי ספק השירות החיוני להשהות את מתן ההודעה עד לא יאוחר מהשעה 12:00 ביום שלפני מועד ההפסקה המתוכנן.
:: בכל מקרה של הפרת אמת מידה זו ישלם הספק לצרכן את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ד) '''הפסקת חשמל ללא הודעה'''
:: למרות האמור בסעיף (א), ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לפרק זמן שלא יעלה על 60 דקות ללא מתן הודעה, אם יש או עלולה להיות סכנה לגוף או לרכוש או אם הפסקת החשמל נדרשה מטעמים של יעילות וחיסכון.

@ 38. (תיקון: 1.6.03) : '''הודעה על ביטול הפסקת חשמל'''
: (א) '''הודעת ביטול'''
:: נתן ספק שירות חיוני הודעה על הפסקת חשמל ולאחר מכן החליט על ביטולה, יודיע על כך לצרכן באופן המפורט [[באמת מידה 37(ב)]].
: (ב) '''מועד מתן ההודעה'''
:: הודעת הביטול תימסר לצרכן לא פחות מ-24 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
: (ג) '''פטור מהודעת ביטול'''
:: ספק השירות החיוני פטור ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל אם הביטול נבע מסיבות שאין לספק השירות החיוני שליטה עליהן ושאירעו פחות מ-24 שעות ממועד ההפסקה המתוכנן.
: (ד) '''נטל הראיה להוכחת הפטור'''
:: על ספק השירות החיוני הראיה כי נתקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ג) הפוטרים אותו ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל.

@ 39. (תיקון: 1.6.03, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''הודעה על חידוש אספקת חשמל לאחר הפסקה או הפרעה ממושכת'''
: (א) '''צרכנים המבקשים לא להיות מחוברים לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת'''
:: (1) צרכן מתח גבוה וצרכן מתח עליון המבקש לא להיות מחובר לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת רשאי לדרוש מספק השירות החיוני להודיע לו על חידוש אספקת החשמל למיתקניו. על צרכן המבקש שירות זה, להיות בעלי אמצעים טכניים לניתוק וחיבור לרשת החשמל כך שאספקת החשמל אליו לא תחזור אוטומטית עם חידוש הזרם.
:: (2) ספק שירות חיוני לא יגבה תשלום בעבור שירות כאמור בסעיף קטן (1).

=== סימן ב': חידוש אספקת חשמל לאחר ניתוק ===

@ 40. : (((בוטלה).))

=== סימן ג': שיטות אספקה ===

@ 41. (תיקון: 29.11.05, 20.9.07, 22.7.13, 5.8.20, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''איכות חשמל'''
: (א) '''תבחינים למדידת איכות חשמל'''
:: לצורך בדיקת איכות החשמל ייבחנו, בין היתר, התבחינים המוגדרים להלן:
::- &quot;אי איזון מתחים&quot; - מצב, במערכת תלת פאזית, שבו ערכי ה-R.M.S של המתחים השלובים או הפרשי המופע בין פאזות סמוכות אינם שווים;
::- &quot;הבהוב מתח&quot; - אי יציבות חשמלית הנגרמת כתוצאה מסדרה של שינויים מחזוריים במעטפת גל המתח;
::- &quot;הפרעות&quot; - באמת מידה זו, בנוסף לקבוע [[בפרק א']]:
::- &quot;הפרעה חולפת&quot; - אירוע שבו מתח האספקה נמוך מ-5% מערכו הנומינאלי לפרק זמן של 20 מילישניות ועד 3 דקות;
::- &quot;מקדם ההספק&quot; - היחס בין ההספק הפעיל של המתקן (וואט), לבין ההספק המדומה של המתקן (וולט-אמפר);
::- &quot;מתח אספקה&quot; - ערכי R.M.S של המתח בנקודת החיבור;
::- &quot;עיוות הרמוני כולל במתח/בזרם&quot; - היחס באחוזים בין גל המתח/הזרם המעוות לגל המתח/הזרם הבסיסי, והוא שווה לשורש של סכום ריבוע הרמוניות המתח/הזרם הבודדות עד להרמוניה ה-40; הגדרת רמת העיוות ההרמוני הכולל בזרם הינה בהתאם לקשיחות מקור ההספקה בנקודת החיבור (PCC) דוגמת טבלה 10.3 בתקן ישראלי 51900 המפורסם על ידי מכון התקנים הישראלי, כאשר המדד לקשיחות המקור הינו יחס זרם הקצר לזרם העומס ורמת העיוות המותרת באחוזים הינה להרמוניות האי-זוגיות;
::- &quot;עליית מתח&quot; (SWELL) - עלייה רגעית של מתח האספקה מעל 110% מערכו הנקוב לפרק זמן שבין 10 מילישניות לדקה.
: (ב) '''גבולות מתח'''
:: ספק שירות חיוני יספק חשמל לצרכניו במצב יציב בגבולות מתח שלא יחרגו מ-‎±10% מהמתחים הנומינליים האלה:
:: (1) במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח נמוך, מתח ההזנה בין שתי פאזות יהיה 400 וולט;
:: (2) במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח גבוה, יהיה מתח ההזנה 6.3 ק&quot;ו, 11 ק&quot;ו, 12.6 ק&quot;ו, 22 ק&quot;ו או 33 ק&quot;ו, בהתאם למתח הקיים ברשת המתח הגבוה שאליה מחובר הצרכן;
:: (3) במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח עליון, יהיה מתח ההזנה 110 ק&quot;ו, 160 ק&quot;ו או 400 ק&quot;ו, בהתאם למתח הקיים ברשת מתח עליון שאליה מחובר הצרכן.
: (ג) '''שינויים במתח אספקה'''
:: ביקש ספק שירות חיוני לשנות את רמת המתח הנומינלי של החשמל המסופק לצרכן, יפעל כאמור להלן:
:: (1) יודיע לצרכן ויתאם עמו מראש כל שינוי כאמור, ויאפשר לצרכן להיערך לשינוי בתוך פרק זמן סביר;
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יתאים את המיתקן של הצרכן למתח החדש שאותו הוא מבקש לספק;
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יישא בכל העלויות הכרוכות בשינוי המתח והנובעות ממנו, ולא יחייב את הצרכן בכל עלות שהיא, לרבות עלויות בשל שינויים במיתקן שלו.
: (ד) '''תדר אספקה'''
:: ספק שירות חיוני יספק לצרכניו חשמל בתדר נומינלי של 50 הרץ ובגבולות תדר שבין 47 הרץ ל-52.5 הרץ.
: (ה) '''חיבור מנועים ומכשירים חשמליים'''
:: (1) ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי העולה על 2.5 ק&quot;ו או מכשיר אחר בעל הספק נומינלי העולה על 5.75 ק&quot;ו, יחבר ספק השירות החיוני את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה תלת-פאזית.
:: (2) ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי נמוך מ-2.5 ק&quot;ו, יחבר ספק השירות החיוני רשת את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה חד-פאזית או תלת-פאזית, לפי בחירת הצרכן.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת לא יחבר לרשת החשמל מיתקן בעל מנוע חד-פאזי בהספק העולה על 2.5 ק&quot;ו או מנוע תלת-פאזי בהספק העולה על 3.7 ק&quot;ו אשר איננו מצויד במתנע מקטין זרם התנעה מתאים.
: (ו) '''איזון פאזות במיתקן של צרכן'''
:: (1) צרכן שמיתקנו מוזן באספקה תלת-פאזית ידאג לאיזון העומס בין הפאזות בכל עת.
:: (2) מצא ספק שירות חיוני רשת חוסר איזון בין הפאזות במיתקן של הצרכן יידע ספק השירות החיוני רשת את הצרכן בכתב, והצרכן יפעל לאיזונן בתוך זמן סביר מיום קבלת ההודעה.
: (ז) '''מקדם הספק'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יביא לידיעת צרכן חדש אשר המונה במיתקן שלו מאפשר מדידת מקדם הספק, בכתב, את דבר קיומו של תעריף חריגה בשל מקדם הספק נמוך, כקבוע בלוח תעריפים 5.7–1, ואת האופן שבו עליו לפעול לצורך שיפור מקדם ההספק.
:: (2) מצא ספק שירות חיוני כי מקדם ההספק במיתקן החשמל של הצרכן נמוך מהקבוע בטבלה שבלוח תעריפים 5.7–1, בהתאם לרמת המתח של הצרכן, יביא לידיעת הצרכן, בכתב, את גודלו של מקדם ההספק שנמדד במיתקן שלו ואת העלות הנוספת שנגרמה לצרכן בשל מקדם הספק נמוך בהתאם למדרגות החיוב המפורטות בלוח תעריפים 5.7–1, ויחייב את הצרכן בתוספת תשלום כקבוע בלוח התעריפים האמור.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת ימציא לצרכן במסגרת חשבון החשמל, הודעה מפורטת בכתב בדבר חיוב בשל מקדם הספק נמוך.
: (ח) '''ערכים חשמליים ברשת החשמל - חובת ספק שירות חיוני'''
:: ספק שירות חיוני יפעיל את רשת החשמל שלו כך שתעמוד בערכים החשמליים הבאים במצטבר:
:: (1) על פי מאפייני מתח חשמל כפי שהם מוגדרים בתקן ישראלי 50160;
:: (2) כאמור בטבלה 1 שבנספח לאמת מידה זו;
:: (3) כאמור בטבלה 2 שבנספח לאמת מידה זו.
: (ט) '''ערכים חשמליים ברשת החשמל - תנאי במתן שירות לצרכן'''
:: (1) ספק שירות חיוני יוודא שצרכניו אינם חורגים מרמת העיוות ההרמוני בזרם כמפורט בטבלה 3 שבנספח לאמת מידה זו.
:: (2) מצא ספק שירות חיוני כי צרכן חורג מרמת העיוות ההרמוני כאמור בסעיף קטן (1), יערוך ויגיש לצרכן, עם העתק לראש אגף הנדסה ברשות, דו&quot;ח אשר יתייחס, לכל הפחות, לאלה:
::: (א) תיאור המיתקן;
::: (ב) פירוט של מיקום ביצוע הניטור. מכשירי המדידה והמועדים שבהם בוצע הניטור;
::: (ג) פירוט כל הממצאים הרלוונטיים לאיכות חשמל, לרבות: זרם, מתח, אי איזון במתח, הספק, מקדם הספק, תדר, רמת עיוות הרמוני כולל בזרם ובמתח, שקיעות מתח ועליות מתח בצירוף תמונת הגל בנקודות הקריטיות, הרמוניות ואינטר-הרמוניות חורגות במתח ובזרם, רמת הבהוב בטווח הקרוב ובטווח הארוך ותופעות מעבר, אם נדגמו;
::: (ד) מסקנות והמלצות, בצירוף הודעה לצרכן ובה דרישה לסילוק מקור ההפרעה, ככל שנדרש, בהקדם האפשרי.
: (י) '''שיטת המדידה וסוג מכשיר המדידה'''
:: (1) שיטת מדידת הערכים החשמליים של התבחינים האמורים בסעיף (א), תהיה בהתאם לסעיף 5.2.2.2 בת&quot;י 50160.
:: (2) המכשירים למדידת הערכים החשמליים יהיו בהתאם לחלק 12.43 בתקן ישראלי 961.
: (יא) '''פיצוי צרכן בשל נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות באיכות החשמל'''
:: (1) צרכן המבקש פיצוי מספק שירות חיוני על נזק שאירע למכשיר חשמלי שברשותו בהתאם [[לאמת מידה 48 (נזקים למכשיר חשמלי במצב יציב)]], יגיש לספק השירות החיוני בקשה בכתב בהתאם למפורט [[באמות מידה 49(א)]] [[ו-49(ג)]]. נוסף על האמור שם יציין הצרכן בבקשתו את הפרטים האלה:
::: (א) זיהוי מקום הצרכנות;
::: (ב) תיאור החריגה מהערכים החשמליים האמורים בסעיף (ח) ומועדי החריגה;
::: (ג) פרטי המכשיר שפעולתו הופרעה או ניזוקה;
::: (ד) פרטי איש הקשר לבירור התלונה;
::: (ה) מידע טכני רלוונטי;
::: (ו) נתוני מדידות, ככל שיש ברשותו, לרבות ציוד ואופן המדידה.
:: (2) ספק השירות החיוני יבדוק את מקור ההפרעה שגרמה לנזק. אם לדעת ספק השירות החיוני מקור ההפרעה הינו צד ג', יעביר ספק השירות החיוני לצרכן דו&quot;ח המפרט את תוצאות הבדיקה, לרבות נתונים על איכות החשמל ומקור ההפרעה כפי שנרשמו במועד קרות האירוע. אם מקור ההפרעה הינו ברשת של ספק השירות החיוני, יפעל ספק השירות החיוני על פי הקבוע [[באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)]].

@ : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 41]]'''}}

@ : '''טבלה 1: מספר שקיעות מתח''' - ערכים שנתיים מרביים של מספר שקיעות המתח ומשכן
{|
! זמן (במילישניות) ⇦ !! rowspan=&quot;2&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;10≤t≤200&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;200&lt;t≤500&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500&lt;t≤1,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;1,000&lt;t≤5,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;5,000&lt;t≤60,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; | סה&quot;כ
|-
! מתח שיורי (אחוזים) ⇩
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;90&gt;u≥80&lt;/span&gt; || 162 || 8 || 5 || 10 || 10 || 195
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;80&gt;u≥70&lt;/span&gt; || 64 || 8 || 4 || 2 || 2 || 80
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;70&gt;u≥40&lt;/span&gt; || 38 || 8 || 2 || 2 || 2 || 52
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;40&gt;u≥5&lt;/span&gt; || 12 || 8 || 2 || 2 || 2 || 26
|-
| סה&quot;כ || 276 || 32 || 13 || 16 || 16 || 353
|}

@ : '''טבלה 2: מספר עליות מתח''' - ערכים שנתיים מרביים של מספר עליות המתח ומשכן
{|
! זמן (במילישניות) ⇦ !! rowspan=&quot;2&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;10≤t≤500&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500&lt;t≤5,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;5,000&lt;t≤60,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; | סה&quot;כ
|-
! עליית מתח (באחוזים) ⇩
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;u≥120&lt;/span&gt; || 50 || 30 || 10 || 90
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;110&gt;u&gt;120&lt;/span&gt; || 100 || 50 || 30 || 180
|}
@ : '''טבלה 3: רמת עיוות הרמוני בזרם''' - אחוז רמת העיוות ההרמוני המרבי בזרם
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | TDD !! rowspan=&quot;2&quot; | מעל 35 !! rowspan=&quot;2&quot; | עד 35 !! rowspan=&quot;2&quot; | עד 23 !! rowspan=&quot;2&quot; | עד 17 !! rowspan=&quot;2&quot; | עד 11 !! ⇨ מספר הרמוניות
|-
! יחס זרמים ⇩
|-
| 5 || 0.3 || 0.6 || 1.5 || 2 || 4 || פחות מ-20
|-
| 8 || 0.5 || 1 || 2.5 || 3.5 || 7 || קטן מ-50
|-
| 12 || 0.7 || 1.5 || 4 || 4.5 || 10 || קטן מ-100
|-
| 15 || 1 || 2 || 5 || 5.5 || 12 || קטן מ-1000
|-
| 20 || 1.4 || 2.5 || 6 || 7 || 15 || גדול מ-1000
|}

=== סימן ד': השלות ===

@ 42. (תיקון: 29.11.05, 4.11.09, 3.6.13, 23.1.14, 25.12.17, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''השלת תדר'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;אינטרוול&quot; - מקטע המדידה של צריכת האנרגיה במונה בדקות;
:- &quot;אינטרוול השלה מלא&quot; - אינטרוול שלכל אורכו נדרשת הפסקת אספקת החשמל לצרכן כתוצאה מירידת התדר;
:- &quot;אינטרוול מלא&quot; - אינטרוול שלכל אורכו לא נעשה ניתוק אוטומטי של מיתקן של צרכן לצורך ייצוב תדר המערכת;
:- &quot;השלה&quot; או &quot;השלת תדר&quot; - ניתוק אוטומטי של מיתקן של צרכן לצורך ייצוב תדר המערכת;
:- &quot;זמן התראה&quot; - משך הזמן ממועד פניית מנהל המערכת לצרכן בהסדר בבקשה להשלת עומס או מהמועד שעליו הוסכם מראש בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הכניסה להסדר, ועד מועד ההשלה בפועל על פי ההסדר.
: (א) '''תנאים להשתתפות בהסדר השלת תדר'''
:: (1) ספק השירות החיוני יצרף צרכן להסדר השלת תדר, אם מתקיימים תנאים אלה:
::: (א) המיתקן של הצרכן הינו בגודל חיבור מינימאלי של 3 מו&quot;א ומקדם עומס מינימלי של 60% או כל גודל אחר בהתאם לנוסחה הבאה:
::::: 3 מגהוואט ≤ {{שבר|מקדם העומס של הצרכן × גודל חיבור מוזמן|0.6 {{מוקטן|(מקדם העומס הכללי במשק)}}|כיוון=rtl|גודל=100%}}
::: (ב) לצרכן מספר מיתקנים שאינם עומדים בתנאים בפסקה (א), אך סכום גודל חיבוריהם המצרפי אינו קטן מ-25 מו&quot;א. לצרכן כאמור יתקין ספק השירות החיוני על חשבונו ממסר אחד ויתר הממסרים יותקנו על חשבון הצרכן בהתאם למפרטים המאושרים לספק השירות החיוני.
::: (ג) הצרכן הגיש בקשה להצטרף להסדר השלת תדר והביע את הסכמתו לתנאי ההסדר על גבי הטופס שבנספח לאמת מידה זו.
::: (ד) סך גודל החיבורים של צרכנים בהסדר אינו עולה על 600 מו&quot;א.
::: (ה) אם סך גודל החיבורים של הצרכנים שהגישו בקשות להצטרף להסדר עולה על 600 מו&quot;א, יקבע ספק השירות החיוני את צירופם להסדר השלת תדר לפי התועלת המרבית בהתאם לנוסחה שבפסקה (א).
:: (2) חדל מלהתקיים בצרכן תנאי להצטרפות להסדר, רשאי ספק השירות החיוני לבטל את ההסדר עם הצרכן באופן מיידי.
:: (3) ספק השירות החיוני יודיע בכתב לצרכן על אישור בקשתו או דחייתה, ואם דחה את הבקשה - יפרט את נימוקיו.
:: (4) צרכן שבקשתו נדחתה רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעת הדחייה מספק השירות החיוני.
:: (5) נמצא צרכן זכאי להחלת תעריף השלת תדר, תחול זכאותו מיום 1 לחודש העוקב ממועד אישור זכאותו עד להשלמת 12 חודשים קלנדריים מלאים (להלן - שנה).
: (ב) '''ממסר תדר'''
:: (1) בכפוף לאמור בסעיף (א)(1)(ב), ספק השירות החיוני יתקין, על חשבונו, ממסר תדר כנדרש להפעלת הסדר ההשלה במקום הצרכנות, ויהיה אחראי לתחזוקתו השוטפת; אולם אם ההתקנה מתבצעת במיתקן הצרכן והספק מתקשה, מטעמים הקשורים במיתקן, להתקין את ממסר התדר, יתקין אותו הצרכן.
:: (2) פרק הזמן לטיפול בשילוב הצרכן בהסדר לא יעלה על שלושה חודשים ממועד הגשת בקשתו של צרכן.
: (ג) '''מסלולי הפסקת אספקת החשמל לצרכן שהצטרף להסדר השלת תדר'''
:: (1) צרכן שהצטרף להסדר השלת תדר (להלן - צרכן בהסדר), יבחר, לפי העדפתו, באחד מן המסלולים המפורטים להלן, ומנהל המערכת יהיה רשאי, ללא מתן הודעה מראש, להפסיק את אספקת החשמל לצרכן לפי אותו מסלול ובכפוף לשיקולים תפעוליים של מנהל המערכת:
::: (א) מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 15 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ-30 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 10 דקות;
::: (ב) מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 12 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ-24 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 15 דקות;
::: (ג) מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 9 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ-18 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 20 דקות;
::: ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לצרכן שבהסדר מעבר לקבוע במסלול שבחר, אם הצרכן הסכים לכך בכתב.
:: (2) בנוסף לבחירת מסלול אחד מבין המסלולים הקבועים בסעיף קטן (1), רשאי הצרכן להצטרף למסלול השלה משלים (להלן - המסלול המשלים) בתנאים המפורטים להלן, ובלבד שיובטח רצף של ניתוק המיתקן של הצרכן מתחילת כל אירוע השלה עד סופו:
::: (א) אספקת החשמל תופסק עד 4 פעמים נוספות בשנה, ותחודש בתוך 60 דקות.
::: (ב) ספק השירות החיוני ישלם לצרכן במסלול המשלים תעריף שיחושב לפי הנוסחה [[שבסעיף (ז) לאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]], על פי זמן התראה של פחות מחצי שעה.
:: (3) צרכן בהסדר רשאי לדרוש תאום חידוש אספקת החשמל; הצרכן לא יישא בתוספת תשלום בשל דרישה זו.
:: (4) מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי-שעתית של המספק.
:: (5) ספק השירות החיוני לא ישלם לצרכן כפל תשלומים בעד אירועי השלה חופפים, של הסדר לפי אמת מידה זו עם הסדרי השלה אחרים; במקרה של אירועי השלה חופפים כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום לפי תעריף ההשלה לאנרגיה הגבוה מבין תעריפי ההשלה שנקבעו בהסדרים החלים על אותם אירועי השלה.
: (ד) '''תשלום לצרכן שבהסדר'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם לצרכן בהסדר, בשל כל אירוע השלה, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.1–2 (להלן - לוח 9.1–2) לכל קוט&quot;ש מושל, אשר יחושב לפי הנוסחה הזו:
:::: &lt;math&gt; Q = T \times \left( \mathit{BPc} - \mathit{FRPc} \right) &lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;Q&lt;/math&gt; - סך הקוט&quot;ש המושל לתשלום;
:::- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; - מספר הדקות בהתאם למסלול ההשלה של הלקוח;
:::- &lt;math&gt;\mathit{BPc}&lt;/math&gt; - ממוצע האנרגיה הנצרכת לדקה לאורך האינטרוולים המלאים בהתאם למסלול הלקוח - 10, 15 או 20 דקות טרום ביצוע ההשלה; המדידה מתבצעת בסוף כל אינטרוול;
:::- &lt;math&gt;\mathit{FRPc}&lt;/math&gt; - ממוצע האנרגיה הנצרכת לדקה לאורך אינטרוולי ההשלה המלאים בהתאם למסלול הלקוח - בזמן ביצוע ההשלה, לפי מדידה שבוצעה בסוף כל אינטרוול.
:: (2) צרכן בהסדר לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) אם הוא השיל את מיתקן הצריכה שבהסדר למשך פרק זמן קטן מהקבוע במסלול ההשלה שבו בחר, שלא בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
:: (3) (((בוטל).))
:: (4) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, בשל כל השלה חריגה ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר תשלום הגבוה ב-10% מהתשלום הקבוע בסעיף קטן (1); לעניין זה, &quot;השלה חריגה&quot; - השלה מעבר לממוצע ההפסקות התלת-שנתי או מעבר לכפל ההשלות השנתי המותר על פי המסלול שבחר הצרכן.
:: (5) מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הושל לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת ההשלה היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי-שעתית.
:: (6) ספק שירות חיוני יתחייב לתשלום לצרכן שהצטרף להסדר במהלך שנה קלנדרית בעבור ההיקף המינימאלי של מספר הדקות כקבוע בלוח 9.1–2 אשר יחושבו באופן יחסי למועד כניסתו להסדר.
:: (7) במקרה של אי הפעלת ההסדר בהיקף המינימאלי ישלם ספק שירות חיוני לצרכן בהסדר את התעריף המופיע בלוח 9.1–2.
:: (8) מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
: (ה) '''רמת אמינות בהסדר השלת תדר'''
:: (1) כל צרכן בהסדר זכאי לרמת אמינות במונחי דקות אי אספקה שלא תעלה על 600 דקות אי אספקה נצברות בשנה. לעניין זה יימנו דקות אי אספקה מכל סיבה שהיא, לרבות אי אספקה הנובעת מהשלת עומס במסגרת ההסדר, ולמעט הפסקות יזומות הנערכות לבקשת הצרכן או הפסקות יזומות למטרות תחזוקה כאשר הצרכן הינו על הקו.
:: (2) חודשה אספקת החשמל בתאום עם הצרכן כאמור בסעיף (ג)(3), יראו לעניין סעיף (א)(1)(א) את דקות אי האספקה כאילו נעשה החיבור באופן אוטומטי.
:: (3) ספק השירות החיוני רשאי להפנות לרשות בקשה שלא להביא במניין הדקות כאמור בסעיף (א)(1)(א) דקות אי אספקה שנבעו מאירועים שאושרו על ידי הרשות, בדיעבד, כחריגים.
:: (4) ספק שירות חיוני ישלם לצרכן בהסדר בגין דקות אי אספקה החורגות מהאמור בסעיף קטן (1) תשלום כקבוע בלוח 9.1–2 בגין אי עמידה ברמת אמינות של 600 דקות אי אספקה.
:: (5) ספק השירות החיוני יעביר לכל צרכן שחל עליו תעריף השלת תת-תדר בשנה מסוימת דיווח דקות אי אספקה כאמור בסעיף קטן (1), לא יאוחר מ-1 במרץ של השנה שאחריה.
: (ו) '''השלה והתקנה שנעשו באופן תקין'''
:: צרכן לא יזוכה בגין כל נזק אם ההשלה והתקנת הממסר נעשו באופן תקין.

@ : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 42]] {{ש}} טופס בקשה להצטרף להסדר השלת תדר והסכמה לתנאי ההסדר'''}}
: (((הושמט)))

@ 43. (תיקון: 23.4.07, 1.6.08, 23.4.12, 16.7.12, 3.6.13, 23.1.14, 1.5.14, 25.12.17, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים'''
: (א) באמת מידה זו:
::- &quot;גנראטור&quot; - גנראטור חירום המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת החשמל בעת הפסקה של אספקת החשמל.
::- &quot;ההסדר&quot; - ההסדר להפחתת צריכת חשמל מרשת החשמל בעת שיא ביקוש או צורך חיוני אחר של רשת החשמל, באמצעות השלה יזומה מהרשת והפעלת גנראטור, לפי אמת מידה זו.
: (ב) '''זכאות להצטרף להסדר'''
:: רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר, צרכן שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
:: (1) הצרכן מחובר לרשת החשמל;
:: (2) ברשות הצרכן גנראטור בהספק שבין 250 קוו&quot;א ל-5 מוו&quot;א;
:: (3) לצרכן יש היתר לפי [[חוק החשמל]] להפעלת הגנראטור, וכן חתם על התצהיר שבנספח לאמת מידה זו. לדרישת ספק השירות החיוני יציג לו הצרכן את ההיתרים האמורים בתצהיר;
:: (4) הצרכן איננו בעל רישיון ייצור או רישיון הספקה;
:: (5) הצרכן חתם על התחייבות להפעיל את הגנראטור בהיקף שלא יעלה על 100 שעות לשנה, בהתאם לדרישת ספק השירות החיוני אשר תימסר לצרכן בהתראה של 4 שעות מראש באמצעות טלפון, פקסימיליה, או דואר אלקטרוני או בכל דרך אחרת שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
: (ג) '''בקשה להצטרפות להסדר'''
:: (1) צרכן המעוניין להצטרף להסדר יפנה לספק השירות החיוני בבקשה בכתב, שאליה יצרף את ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
::: (א) שם הצרכן וכתובתו;
::: (ב) פרטי קשר - כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
::: (ג) מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
::: (ד) גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
::: (ה) ההספק הנקוב של הגנראטור;
::: (ו) המספק שממנו הוא מקבל שירות;
::: (ז) אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
::: (ח) שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת, אם קיים סנכרון כאמור.
:: (2) אין בהצטרפות הצרכן להסדר כדי להטיל אחריות על ספק השירות החיוני בשל הפעלת הגנראטור בידי הצרכן במסגרת ההסדר.
: (ד) '''התקנת מונה רציף אצל הצרכן'''
:: (1) מצא ספק השירות החיוני כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב), יודיע על כך לצרכן ויתקין אצל הצרכן, בתוך 14 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת הצרכן במשרדיו, מונה רציף המאפשר קריאה מרחוק באמצעות קו טלפון, בכפוף לתנאים הבאים:
::: (א) המונה יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן;
::: (ב) כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונה יבוצעו על ידי הצרכן ועל חשבונו;
::: (ג) הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
:: (2) הותקן מונה כאמור, יאשר ספק השירות החיוני את תקינותו ואת השימוש בו לצורך השתתפות בהסדר.
: (ה) '''מועד ההצטרפות להסדר ותקופתו'''
:: (1) מועד צירופו של הצרכן להסדר ייחשב מועד התקנת המונה אצל הצרכן או יום אישור המונה המותקן אצל הצרכן, לפי המוקדם מביניהם.
:: (2) ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד ספק השירות החיוני לא ביטל את ההשתתפות הצרכן בהסדר כאמור בסעיף (ו) או הצרכן לא הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יא).
: (ו) '''דחיית בקשה וביטול השתתפות'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל את השתתפות הצרכן בהסדר, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב).
:: (2) חריגה של עד 10% מסך השעות האמור בסעיף (ב)(5), לא תיחשב כעילה לביטול ההשתתפות על ידי ספק השירות החיוני. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במנין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת להפעלת הצרכן בהסדר לפי סעיף (ח)(1).
:: (3) דחה ספק השירות החיוני בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול השתתפות הצרכן בהסדר, יפרט הספק בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול.
:: (4) צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול השתתפותו בהסדר, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות, והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את ספק השירות החיוני.
:: (5) הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך ספק השירות החיוני לצרכן בכתב וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
: (ז) '''היקף הפעלת ההסדר'''
:: (1) ראה מנהל המערכת כי צפוי צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה לרשות החשמל לקבלת אישור להרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר מבעוד מועד.
:: (2) אישרה הרשות תוספת להיקף השעות הקבוע כאמור, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בעד תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (ח).
:: (3) מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי-שעתית של המספק.
:: (4) מנהל המערכת רשאי להפעיל צרכן בהסדר למשך זמן שבין שעתיים לארבע שעות בכל אירוע.
:: (5) מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי-שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות שלו לפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי-שעתית שלהם.
: (ח) '''תעריפים להשלה בזמן אמת'''
:: (1) מנהל המערכת יתחייב כלפי צרכן בהסדר על הפעלת הגנראטור במשך מספר שעות בשנה בהתאם למשך ההתראה המבוקש על ידי הצרכן על פי לוח 9.2–2 הקבוע [[בסעיף (ז) באמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]] (להלן - לוח 9.2–2). הפעלת הגנראטור תהיה על פי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל המערכת. הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעליהן התחייב בשנה, ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע ממנהל המערכת להורות לצרכן להפעיל את הגנראטור במשך 100 שעות בשנה בהתאם להתחייבות הצרכן האמורה בסעיף (ב)(5).
:: (2) מנהל המערכת ינכה את השעות בהן נדרש הצרכן להפעיל גנראטור או חלק מהן, מתוך סך שעות ההפעלה שעליהן התחייב מנהל המערכת, אם הצרכן לא נענה להוראת מנהל המערכת לפי אמת מידה זו או נענה לה באופן חלקי.
:: (3) בשעות שבהן דרש מנהל המערכת הפעלת הגנראטור, יהיה הצרכן זכאי לתעריף עבור כל קוט&quot;ש מיוצר בגנראטור, בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-4 שעות ועד 3 שעות).
:: (4) התעריף יחושב כמכפלת מספר הקוט&quot;שים שיוצרו כפול התעריף האמור בסעיף קטן (3).
:: (5) צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ-4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 הכלול בהסדר [[שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]] ויהיה זכאי לתעריף [[47א|שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה]]. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר, ישלם למנהל המערכת תשלומים כדלקמן:
::: (א) אם q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
::: (ב) אם q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה (⍺ &gt; 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
:: (6) תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור, או הפעלתו לאחר זמן ההתראה עליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות בהן לא הופעל הגנראטור.
:: (7) מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
: (ט) (((בוטל).))
: (י) '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
:: חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
: (יא) '''פרישה מן ההסדר'''
:: (1) צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב לספק השירות החיוני.
:: (2) הודיע צרכן על רצונו לפרוש מן ההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונה שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדיו.
:: (3) יום הסרת המונה, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
:: (4) צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת מונה והתקנתו כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.

@ : {{ממורכז|'''נספח {{ש}} תצהיר על החזקת ההיתרים להפעלת גנראטור'''}}
: (((הושמט)))

@ 44. : (((בוטלה).))
@ 45. : (((פקעה).))
@ 45א. : (((פקעה).))

@ 46. (תיקון: 23.4.12, 16.7.12, 23.1.14, 1.5.14, 25.12.17, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים ומכירת אנרגיה לרשת'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;גנראטור בהסדר&quot; או &quot;הגנראטור&quot; - גנראטור המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת ספק השירות החיוני בעת הפסקתה, לרבות גנראטור של יצרן עצמי;
::- &quot;ההסדר&quot; - הסדר לניהול צריכת חשמל מהרשת בעת מחסור, על ידי הפעלת גנראטור מסונכרן לרשת והזרמת אנרגיה לרשת;
::- &quot;יצרן עצמי&quot; - בעל רישיון ייצור עצמי;
::- &quot;לוח 9.2–2&quot; - לוח 9.2–2 הקבוע [[בסעיף (ז) שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]];
::- &quot;צרכן בהסדר&quot; או &quot;הצרכן&quot; - צרכן בעל גנרטור בהסדר.
: (ב) '''עיקרי ההסדר'''
:: (1) מיתקני הצריכה והייצור של צרכן בהסדר יהיו מסונכרנים לרשת ויאפשרו להפחית צריכה מהרשת או להזרים עודפי אנרגיה לרשת, בהתאם להוראות מנהל המערכת.
:: (2) מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל בסולר, להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של עד 100 שעות בשנה בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2–2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
:: (3) מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי להקטין את הצריכה נטו מהרשת, על ידי הגדלת הייצור העצמי או הקטנת הצריכה העצמית, בהיקף כולל של מספר שעות בשנה, בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2–2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
:: (4) הקטנת הצריכה נטו מהרשת תחושב על פי היקף הצריכה מהרשת והייצור העצמי משעת הפעלת ההסדר ועד לסיומה בהתאם להוראת מנהל המערכת, ולצורך התחשבנות היא תושווה לממוצע הצריכה מהרשת והייצור העצמי באותם מש&quot;בים בחמשת ימי העבודה שקדמו למועד ההפעלה.
:: (5) הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור, או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעליו התחייב מנהל המערכת בשנה, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות האמור ובהתאם לקבוע בסעיף (י).
:: (6) ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בהסדר ארבע שעות מראש על מועד הפעלת הגנראטור באמצעות טלפון, פקסימיליה, דואר אלקטרוני או בכל דרך שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
:: (7) משך הזמן של כל הפעלה של הגנראטור בהסדר על פי הוראת מנהל המערכת לא יעלה על 4 שעות רצופות ולא יקטן משעתיים. בשל צורך מיוחד של המערכת רשאי מנהל המערכת להורות לצרכן בהסדר להפעיל את הגנראטור עד לשמונה שעות רצופות, ובלבד שהצרכן הסכים לכך.
:: (8) הוראות אמת מידה זו יגברו על כל הוראה סותרת אחרת בהסכם שנחתם בין הצרכן לבין ספק שירות חיוני למכירת אנרגיה מגנראטור לרשת.
:: (9) ראה מנהל המערכת צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת לרשות, מבעוד מועד, לקבלת אישור לגבי ההסדר התעריפי בשל הרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר.
:: (10) אישרה הרשות תוספת להיקף השעות האמור בסעיף קטן (9), רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בשל תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (י), לפי העניין.
: (ג) '''זכאות צרכן להצטרף להסדר'''
:: צרכן רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר אם מתקיימים התנאים האלה:
:: (1) הצרכן מחובר לרשת החשמל של ספק השירות החיוני, ואם הוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי - יהיה מחובר לרשת המתח העליון;
:: (2) ברשות הצרכן גנראטור בהספק העולה על 500 קו&quot;א;
:: (3) ברשות הצרכן היתרים כדין להפעלת הגנראטור נשוא ההסדר, לרבות היתר להפעלת גנראטור לפי [[חוק החשמל]].
:: (4) הצרכן ומנהל המערכת חתמו על הסכם להפעלת הגנראטור בהתאם לאמור באמת מידה זו.
:: (5) ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד לא בוטלה על ידי מנהל המערכת כאמור בסעיף (ח) או הצרכן הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יג).
:: (6) הצרכן אינו משתתף בהסדר לפי [[אמת מידה 43 (השלה יזומה באמצעות גנראטורים עצמיים)]] או בהסדר לפי [[אמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]].
: (ד) '''הגשת בקשה'''
:: (1) צרכן המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב, שאליה יצורפו העתקים מן ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
::: (א) שם הצרכן וכתובתו;
::: (ב) פרטי קשר - כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
::: (ג) מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
::: (ד) גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת של ספק השירות החיוני ולרשת של היצרן העצמי;
::: (ה) ההספק הנקוב של הגנראטור;
::: (ו) סוג הדלק שבו מופעל הגנראטור;
::: (ז) פירוט אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
::: (ח) שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת;
::: (ט) לגבי צרכנים בעלי גנראטורים המופעלים במזוט או בגז טבעי - היקף ההפחתה המרבי של ההספק שלו יכול הצרכן להתחייב בהודעה מוקדמת של 4 שעות על ידי מנהל המערכת, אשר לא יעלה על הספק הצריכה המרבי של הצרכן.
:: (2) אין בהצטרפות צרכן להסדר כדי להטיל אחריות על מנהל המערכת בשל הפעלת הגנראטור על ידי הצרכן בהסדר.
: (ה) '''התקנת מונים אצל הצרכן'''
:: (1) מצא מנהל המערכת כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), יודיע על כך לצרכן וספק השירות החיוני יתקין מונים אצל הצרכן בהקדם ועד לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת פניית הצרכן במשרדי ספק השירות החיוני, כמפורט להלן:
::: (א) מונה ייצור רציף המאפשר קריאה מרחוק באמצעות קו טלפון, אשר יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן או של היצרן העצמי, לפי העניין.
::: (ב) מונה צריכה אשר יותקן בנקודת חיבור המיתקן הפרטי של הצרכן לרשת החשמל וימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת.
:: (2) כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונים יבוצעו בידי הצרכן ועל חשבונו.
:: (3) הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
: (ו) '''התקנת מערכות הגנה ותקשורת'''
:: (1) לדרישת ספק השירות החיוני, צרכן בהסדר יתקין על חשבונו מערכות הגנה על הרשת ועל המתקן הפרטי שלו, מערכות סנכרון ומערכות תקשורת הנשלטות מרחוק על ידי ספק השירות החיוני. המערכות יותקנו על פי הקבוע בכל דין ועל פי התקנים המקובלים אצל ספק השירות החיוני.
:: (2) ספק השירות החיוני רשאי לעשות שימוש במערכות ההגנה, הסנכרון והתקשורת האמורות בסעיף קטן (1), בהתאם לצרכי המערכת ועל פי שיקול דעתו הבלעדי. הצרכן לא יהא זכאי לקבלת תשלומים לפי אמת מידה זו במקרה שבו הגנראטור לא פעל כתוצאה מהפעלת מערכות ההגנה.
: (ז) '''מועד ההצטרפות להסדר'''
:: יום התקנת המונים אצל הצרכן או יום אישור המונים המותקנים אצל הצרכן, לפי העניין, ייחשב ליום צירופו של הצרכן להסדר.
: (ח) '''דחיית בקשה וביטול התקשרות'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל התקשרות בהסדר עם צרכן, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיפים (ב) ו-(ג).
:: (2) חריגה של עד 10% מ-100 השעות האמורות בסעיף (ב)(2) לצרכן בעל גנראטור המופעל בסולר, לא תיחשב כעילה לביטול ההתקשרות על ידי מנהל המערכת. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במניין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת להפעלת הצרכן בהסדר. אם הגנראטור בהסדר מופעל במזוט או בסולר כדלק חלופי, חריגה של יותר מפעמיים בשנה מה וראות מנהל המערכת תהיה עילה לביטול ההתקשרות.
:: (3) דחה מנהל המערכת בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול ההתקשרות עימו בהסדר, יפרט בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול ההתקשרות. צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול ההתקשרות עימו, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את מנהל המערכת. הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך מנהל המערכת לצרכן בכתב, וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
: (ט) '''הגשת תוכנית בדבר הייצור והצריכה המשוערים על ידי צרכן בהסדר שברשותו גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי'''
:: (1) צרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי יגיש למנהל המערכת, בכל יום עד השעה 12:00, הערכה להיקף הצריכה והייצור העצמי הצפויים במתקניו ליום שתחילתו בשעה 6:00 למחרת.
:: (2) התוכנית תוגש לכל חצי שעה ותיערך במתכונת שיקבע מנהל המערכת.
: (י) '''תשלומים'''
:: על צרכן שצורף להסדר יחול הסדר תשלומים זה:
:: (1) תשלום לכל קוט&quot;ש המיוצר לצריכה עצמית בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור לצריכה עצמית בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 4 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-5 שעות ועד 4 שעות).
:: (2) תשלום לכל קוט&quot;ש המועבר לרשת והמיוצר בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור ומוזרמת לרשת בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-4 שעות ועד 3 שעות) ותעריף הייצור המשוקלל בנוסחה יהיה שווה לאפס.
:: (3) תשלום בעד צריכה עצמית מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת באמצעות צריכה עצמית מהגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-4 שעות ועד 3 שעות).
:: (4) תשלום בעד העברת אנרגיה לרשת מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת על ידי העברת אנרגיה לרשת באמצעות הגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-4 שעות ועד 3 שעות), בניכוי 0.6 ש&quot;ח לקוט&quot;ש אם הגנראטור מופעל במזוט, ובניכוי 0.8 ש&quot;ח לקוט&quot;ש אם הגנראטור מופעל בגז טבעי.
:: (5) צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ-4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 [[שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]] ויהיה זכאי לתעריף [[47א|שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה]]. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר לפי סעיף קטן זה, ישלם למנהל המערכת תשלומים כמפורט להלן:
::: (א) אם q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
::: (א) אם q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה אחת (⍺ &gt; 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
:: (6) תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור או הפעלתו לאחר זמן ההתראה שעליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות שבהן לא הופעל הגנראטור.
:: (7) תשלום בעד אי מתן הוראה להפעלת גנראטור או בעד אי מתן הוראה להפחית את הפער בין צריכה לייצור: בעד השעות המשלימות למספר השעות השנתיות בהתאם לזמן ההתראה שבו בחר הצרכן, שבהן לא הורה מנהל המערכת לצרכן להפעיל את הגנראטור או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, יהיה הצרכן זכאי לתשלום שהוא סכום מכפלת מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור, בגובה התשלום הממוצע לשעה ששולם לצרכן בשנה הקלנדרית במסגרת ההסדר.
:: (8) התשלומים האמורים יבוצעו בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים בישראל מזמן לזמן.
:: (9) מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
:: (10) מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות שלו לפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי-שעתית שלהם.
: (יא) '''תשלום לצרכן בהסדר'''
:: מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית. בהמלצת החשבון הנשלחת לצרכן הכלול בהסדר, יציין מנהל המערכת את הפרטים האלה:
:: (1) סך האנרגיה בקוט&quot;ש שנצרכה מהרשת;
:: (2) סך האנרגיה בקוט&quot;ש שייצר הגנראטור;
:: (3) סך הפער בין הצריכה לייצור בקוט&quot;ש בעת מתן ההודעה על ידי מנהל המערכת לצרכן בעל גנראטור מופעל במזוט או בגז (בהודעה המוקדמת של ארבע שעות);
:: (4) סך ההפחתה בפער שבין הצריכה לייצור בקוט&quot;ש בשעות מימוש ההסדר;
:: (5) סך הפער בין הצריכה לייצור הממוצע במהלך חמשת ימי העבודה שקדמו למתן ההודעה על ידי מנהל המערכת;
:: (6) הסכום שיופחת כתוצאה מהפעלת תעריף התמריץ לגבי כל שעה שבה ייצר הגנראטור אנרגיה חלופית לצריכה מהרשת או שנעשתה בו הפחתה של הפער בין הצריכה לייצור של הצרכן;
: (יב) '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
:: חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
: (יג) '''פרישה מההסדר'''
:: (1) צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב למנהל המערכת.
:: (2) הודיע צרכן על רצונו לפרוש מההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונים שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדי הספק.
:: (3) יום הסרת המונים, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
:: (4) צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת המונים והתקנתם כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.

@ 47. (תיקון: 28.5.12, 25.12.17) : '''הסדר צרכנות חכמה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אירוע מחסור&quot; - מקרה שבו הורה מנהל המערכת לצרכן בהסדר להפחית צריכה לצורך מניעת אי אספקת חשמל;
::- &quot;ההסדר&quot; - הסדר השלת צרכנים באירוע מחסור בתוך מיתקנו הפרטי של הצרכן, בהיקף מצטבר שלא יעלה על 700 מ&quot;ו נומינאליים, כמפורט באמת מידה זו.
::- &quot;הספק הבסיס השעתי&quot; - הספק ממוצע שעתי של שלושת ימי הצריכה הגבוהים ביותר מתוך עשרת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות; במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות.
::- &quot;השלה&quot; - הפחתה חלקית בצריכת החשמל של צרכן בהסדר;
::- &quot;התקן להפחתת צריכה&quot; - אמצעי לקריאה רציפה ולהפחתת צריכה, המחובר למכשיר צריכה של צרכן הרשום אצל צרכן מאגד לצורך השתתפות בהסדר, אשר עומד ברמת דיוק ותקינות הקבועים [[באמת מידה 15(ד)]].
::- &quot;צרכן&quot; - צרכן רשום המחויב בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כאמור [[באמת מידה 31(א)(1)]] שהמונה שלו פתוח לקריאה רציפה (להלן - צרכן תעו&quot;ז) או צרכן מאגד, לפי העניין.
::- &quot;צרכן מְאַגֵד&quot; - תאגיד רשום המייצג קבוצה של צרכנים רשומים, לרבות צרכנים של יצרנים פרטיים, לצורך השתתפות בהסדר השלה; צרכן מאגד יכול לייצג צרכני תעו&quot;ז בתעריף מכירה מרוכזת או בתעריפים אחידים; ספק שירות חיוני, לרבות מחלק היסטורי, לא ייחשב צרכן מאגד.
: (ב) '''עיקרי ההסדר'''
:: (1) צרכן שהצטרף להסדר זכאי לתעריף בעד כל קוט&quot;ש שהשיל מהספק הבסיס השעתי שלו בעת אירוע השלה.
:: (2) הספק בסיס שעתי לצורך התחשבנות יימדד באמצעות מונה רציף המותקן בכניסה למקום הצרכנות; לא קיים מונה רציף בכניסה למקום הצרכנות, יימדד הספק הבסיס השעתי באמצעות ההתקן להפחתת צריכה.
:: (3) התעריף עבור השלה מותנה בכך שההספק השעתי בפועל של הצרכן לא יעלה על הספק הבסיס השעתי בכל שעה משעות אירוע ההשלה.
:: (4) סך ההשלה וסך התשלום שישולם לצרכן יחושבו בנפרד לגבי כל שעה משעות אירוע ההשלה, בהתייחס להספק הבסיס השעתי בשעות המקבילות, ובלבד שהצריכה הופחתה בהתאם לתנאי ההסדר בכל שעה משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר.
:: (5) בשנה הראשונה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן שבהסדר בעבור 100 שעות הפעלה. בשנה השנייה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 100 שעות הפעלה, ובשנה השלישית ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 60 שעות הפעלה.
:: (6) הצרכן יהיה חייב להשיל הספק במתקנו בהיקף כולל של 90% משעות ההפעלה השנתיות לפחות, ככל שיידרש, על פי הוראת מנהל המערכת.
:: (7) ספק השירות החיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו, 24 שעות לפחות לפני קרות אירוע השלה, צפי לתחילתו ולמשכו של האירוע.
:: (8) ספק השירות החיוני יודיע לצרכן שהצטרף להסדר על אירוע השלה ארבע שעות לפחות לפני תחילת האירוע ואת משכו הצפוי של האירוע.
:: (9) משך כל אירוע ההשלה בפועל לא יעלה על ארבע שעות רצופות.
:: (10) ראה מנהל המערכת צורך להפעיל את ההסדר ביותר מ-100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת מבעוד מועד לרשות לקבלת אישור לתוספת שעות ההפעלה שבהסדר.
:: (11) אישרה הרשות תוספת לשעות ההפעלה, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת ההסדר בהיקף תוספת השעות שאישרה הרשות.
:: (12) בגין תוספת שעות ההפעלה ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר תעריף כאמור בסעיף (ט)(3).
: (ג) '''זכאות להצטרף להסדר'''
:: (1) ספק שירות חיוני יצרף להסדר צרכן שביקש להצטרף להסדר ובלבד שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) צרכן התעו&quot;ז או הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, מחוברים לרשת החשמל של ספק השירות החיוני;
::: (ב) הצרכן התחייב בכתב להשיל במסגרת ההסדר 20% לפחות מהספק הבסיס השעתי שלו;
::: (ג) צרכן התעו&quot;ז או הצר כנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, אינם רשומים אצל ספק השירות החיוני בהסדר השלה אחר, למעט הסדר השלת תדר;
::: (ד) הצרכן הוא צרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף או צרכן מאגד; אין באמור כדי למנוע מצרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף להצטרף להסדר באמצעות צרכן מאגד;
::: (ה) הצרכן חתם על טופס הצטרפות להסדר כקבוע בנספח לאמת מידה זו, לתקופה של שנה; ההתקשרות תתחדש באופן אוטומטי לתקופות נוספות של שנה בכל פעם, אלא אם כן התקיימו התנאים להפסקתה כאמור באמת מידה זו;
::: (ו) סך ההספק שבהסדר לא עלה על 700 מ&quot;ו נומינאליים.
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן מאגד לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
::: (א) בידי הצרכן המאגד מסמכים חתומים מטעם צרכני ספק השירות החיוני או צרכנים פרטיים המסמיכים אותו לייצגם כלפי ספק השירות החיוני לצורך הסדר זה (להלן - מסמכי הצטרפות);
::: (ב) סך הספק הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד לא יפחת בשום שלב מ-20 מגה וולט אמפר;
::: (ג) יכולת ההשלה האפקטיבית המינימאלית של כלל הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד היא 3 מגוו&quot;ט;
:: (3) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן תעו&quot;ז לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
::: (א) סך הצריכה בשעות פסגה של צרכן התעו&quot;ז ב-12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה אינו נמוך מ-4% מסך הצריכה השנתית שלו;
::: (ב) צרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף הרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, אינו רשום גם אצל צרכן מאגד, בהסדר זה.
: (ד) '''בקשה של צרכן מאגד להצטרף להסדר'''
:: (1) צרכן מאגד המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
::: (א) שם הצרכן המאגד ומספר הרישום שלו כתאגיד;
::: (ב) כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
::: (ג) מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
::: (ד) מספר הצרכנים המיוצגים על ידו וסך גודל החיבורים שלהם;
::: (ה) הצריכה של כלל הצרכנים המיוצגים על ידו ב-12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
:: (2) לבקשה יצרף הצרכן המאגד מסמך הכולל את הפרטים הבאים לגבי כל אחד מהצרכנים המיוצגים על ידו:
::: (א) שם הצרכן וכתובתו;
::: (ב) כתובת דואר אלקטרוני;
::: (ג) מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
::: (ד) מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
::: (ה) גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
::: (ו) סך הצריכה השנתית שלו ב-12 החודשים שקדמו להגשת בקשת ההצטרפות להסדר;
::: (ז) הסדרים נוספים שבהם הוא משתתף.
:: (3) צרכן מאגד יודיע לספק השירות החיוני בכתב על הצטרפותו של כל צרכן מיוצג נוסף ויצרף להודעה את כל הפרטים המנויים בסעיף קטן (2).
: (ה) '''הגשת בקשה על ידי צרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף'''
:: צרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף המעוניין להצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני, יפנה אליו בבקשה בכתב בציון הפרטים הבאים:
:: (1) שם הצרכן וכתובתו;
:: (2) כתובת דואר אלקטרוני;
:: (3) מספר טלפון שהינו זמין בכל עת;
:: (4) מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
:: (5) גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת.
: (ו) '''התקנת התקנים להפחתת צריכה על ידי צרכן מאגד'''
:: (1) התקנים להפחתת צריכה המותקנים על ידי צרכן מאגד במתקני הצרכנים שאותם הוא מייצג, יישלטו מרחוק על ידי הצרכן המאגד וכל המידע הרלוונטי להפחתת הצריכה יועבר גם לספק השירות החיוני בזמן אמת.
:: (2) ספק שירות חיוני יעביר לצרכן מאגד את נתוני הצריכה של כל צרכן המיוצג על ידו, ובלבד שהצרכן המאגד המציא לספק השירות החיוני אישור בכתב מאת הצרכן המיוצג על הסכמתו להעברת נתוני הצריכה לצרכן המאגד.
: (ז) '''פתיחת מונה רציף אצל צרכן תעו&quot;ז המצטרף להסדר באמצעות ספק שירות חיוני'''
:: מצא ספק השירות החיוני כי צרכן התעו&quot;ז המעוניין להיכנס להסדר באמצעות ספק שירות חיוני עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), וקיים מונה המאפשר את פתיחתו לקריאה רציפה, יידע אותו בדבר זכאותו להצטרף להסדר ויפעל לפתיחת המונה הרציף המאפשר קריאה מרחוק (להלן - המונה הרציף) בנקודת החיבור של הצרכן לרשת בהתאם למפורט להלן:
:: (1) ספק השירות החיוני ינחה את צרכן התעו&quot;ז לבצע את כל ההכנות הנדרשות ובכלל זה הקצאת קו תקשורת, ככל שיידרש, לצורך פתיחת המונה הרציף על ידי ספק השירות החיוני ועל חשבונו של הצרכן; הצרכן יישא בעלות השוטפת של אחזקת קו התקשורת.
:: (2) ספק השירות החיוני יפתח את המונה הרציף לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת הודעת הצרכן בדבר השלמת ההכנות.
:: (3) לא השלים ספק השירות החיוני את פתיחת המונה הרציף במועד האמור בסעיף קטן (2), רשאי צרכן התעו&quot;ז להתקין, בעצמו או על ידי מי מטעמו, מונה רציף לשימוש לצורך ביצוע ההסדר, ובלבד שההתקנה תבוצע לפי כל דין.
:: (4) מצא ספק השי רות החיוני כי בנקודת החיבור של צרכן התעו&quot;ז לרשת מותקן מונה רציף השייך לספק השירות החיוני או לצרכן התעו&quot;ז, רשאי ספק השירות החיוני לאשר את תקינותו ולהשתמש בו לצורך ההסדר, ובלבד שלא יחרוג מלוחות הזמנים הקבועים באמת מידה זו.
:: (5) מועד פתיחת המונה אצל הצרכן, ולחלופין מועד אישור המונה המותקן אצל צרכן התעו&quot;ז, ייחשב למועד צירופו של הצרכן להסדר.
: (ח) '''הוצאה ופרישה מהסדר'''
:: (1) ספק השירות החיוני יוציא מההסדר צרכן שבתום שנה מיום הצטרפותו להסדר השיל פחות מ-20% מהספק הבסיס השעתי במשך 90% מהשעות שלהן הוא מחויב.
:: (2) צרכן מאגד יעדכן בכתב, ב-1 בכל חודש, את ספק השירות החיוני בדבר פרישה של מי מהצרכנים בהסדר שאותם הוא מייצג.
:: (3) צרכן שפרש או הוצא מההסדר לא יהיה רשאי להצטרף להסדר אלא אם כן חלפו 24 חודשים לפחות ממועד הפרישה או ההוצאה מההסדר.
: (ט) '''התחשבנות מול ספק השירות החיוני'''
:: (1) ההתחשבנות בגין ההסדר לצרכן שמותקן לו מונה רציף והרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, תהיה על פי קריאות המונה הרציף.
:: (2) ההתחשבנות בשל ההסדר לצרכן מאגד תהיה על פי מדידת סך האנרגיה במונים הרציפים אצל הצרכנים שאותם הוא מייצג, בנוסף לסך האנרגיה שנרשמה בהתקנים להפחתת הצריכה בקרב הצרכנים שאותם הוא מייצג שאינם בעלי מונה רציף.
:: (3) מנהל המערכת ישלם לצרכן עבור כל קוט&quot;ש המושל בפועל במסגרת ההסדר ובכפוף לתנאיו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.3–1 תעריף השלה בהסדר צרכנות חכמה.
:: (4) התעריף יחושב לכל שעת אירוע השלה בנפרד לפי ההספק שהושל ביחס להספק הבסיס השעתי, ובלבד שהצרכן הפחית את ההספק בכל אחת משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר ושסך ההספק שהושל הינו לפחות 20% מהספק הבסיס השעתי.
:: (5) התעריף בגין השלה יהיה בעבור השלה של עד 40% מהספק הבסיס השעתי לצרכן מאגד, ועד 30% לצרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף המצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני.
:: (6) הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ-100 שעות בשנה הראשונה לקיום ההסדר, ישלם לו ספק השירות החיוני בעד מספר השעות המשלימות ל-100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו&quot;טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
:: (7) הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ-100 שעות בשנה השנייה לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל-100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו&quot;טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
:: (8) הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ-60 שעות בשנה השלישית לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל-60 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו&quot;טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
:: (9) ספק השירות החיוני ישלם רק בעבור השלה בפועל החל מהשנה השנייה לקיום ההסדר לצרכן תעו&quot;ז והחל מהשנה הרביעית לקיום ההסדר לצרכן מאגד.
:: (10) בחשבון הצריכה בשל הסדר זה, יציין ספק השירות החיוני את הפרטים האלה, נוסף על הנדרש לפי [[אמת מידה 23 (תכולת חשבון)]]:
::: (א) סך האנרגיה שנצרכה מהרשת, ככל שנצרכה, בכל שעה משעות האירוע;
::: (ב) סך הקוט&quot;ש שהופחת;
::: (ג) תעריף לקוט&quot;ש מופחת וסך התשלום בגין סך ההפחתה;
::: (ד) המועד הקובע להצטרפות הצרכן להסדר.
:: (11) רשום יותר ממונה אחד על שם צרכן תעו&quot;ז יחיד, תהיה ההתחשבנות לצורך ההסדר לגבי כל מונה בנפרד.
:: (12) מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
: (י) '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
:: (1) השיג הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
:: (2) אגף צרכנות ברשות לא ידון במחלוקות הנובעות ממערכת היחסים החוזית בין צרכן מאגד לבין הצרכנים שאותם הוא מייצג.

@ : {{ממורכז|'''נספח {{ש}} טופס הצטרפות להסדר צרכנות חכמה'''}}
: (((הושמט)))

@ 47א. (תיקון: 16.7.12, 23.1.14, 25.12.17; תשע&quot;ח) : '''הסדר השלה מרצון'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אירוע מחסור&quot; - מחסור בחשמל המחייב השלת עומסים, לאחר שנוצלו כל יחידות הייצור, לרבות של יצרנים פרטיים, ושימוש בדלק גיבוי ביחידות בעלות יכולת הפעלה בדלק גיבוי;
::- &quot;ההסדר&quot; - הסדר להשלת עומס על פי אמת מידה זו;
::- &quot;הספק הבסיס השעתי&quot; - הספק ממוצע שעתי של עשרת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות. במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות;
::- &quot;הספק שעתי שהושל בפועל&quot; - הספק הבסיס השעתי בניכוי ההספק בפועל במהלך אירוע ההשלה (בקוו&quot;ט);
::- &quot;צרכן בהסדר&quot; - צרכן, לרבות צרכן פרטי, בעל יכולת הפחתה של 173 ק&quot;ו לפחות, שפנה למנהל המערכת בבקשה להשתתף בהסדר, ומנהל המערכת אישר את השתתפותו, לאחר שהצרכן נקב בהספק שבאפשרותו להשיל ממיתקנו הפרטי ובזמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל.
: (ב) '''עיקרי ההסדר'''
:: (1) צרכן בהסדר יודיע למנהל המערכת על ההספק שביכולתו להפחית ממיתקנו הפרטי בעת אירוע מחסור, על זמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל ומשך ההשלה המרבי שבו הוא יכול לעמוד כמפורט באמת מידה זו.
:: (2) מנהל המערכת רשאי לפנות לצרכנים בהסדר, כולם או חלקם, בבקשה להשיל במיתקנם הפרטי עומס בעת אירוע מחסור בהתאם לאמור בסעיף קטן (1).
:: (3) צרכן בהסדר רשאי להיענות לבקשת מנהל המערכת או לדחותה; נענה הצרכן לבקשה, מועד תחילת ההשלה, משכה ומידתה ייקבעו בהתאם למוסכם בין מנהל המערכת לצרכן במועד הכניסה להסדר, או בהסכמה בין מנהל המערכת לצרכן במועד הבקשה.
:: (4) עלה ההספק שצרך הצרכן בפועל, במהלך אירוע השלה, על הספק הבסיס השעתי, לאחר שהצרכן נתן את הסכמתו להשלה כאמור בסעיף קטן (3), ישלם הצרכן למנהל המערכת בהתאם לקבוע בסעיף (ז).
:: (5) מנהל המערכת לא יאשר הסדר לצרכן הרשום בהסדר ניהול מחסור אחר, אשר טרם סיים את מלוא מכסת השעות הקבועה בו, אלא אם כן התחייב הצרכן להשיל צריכה במסגרת ההסדר לפי אמת מידה זו בהתראה קצרה מארבע שעות. הסכים הצרכן לזמן התראה קצר מארבע שעות, יפעיל מנהל המערכת את הצרכן בהסדר במסגרת שעות הפעלה אשר אינן חופפות לשעות ההפעלה שבהסדר ניהול מחסור אחר שבו משתתף הצרכן.
:: (6) זמן ההתראה לצורך התחשבנות על פי אמת מידה זו, הינו בהתאם ללוח שבסעיף (ז).
:: (7) התעריף בעבור ההספק המושל על ידי הצרכן יחושב על פי הנוסחה הקבועה בסעיף (ז).
: (ג) '''זכאות להשתתפות בהסדר'''
:: צרכן המחובר לרשת של ספק שירות חיוני במתח עליון, במתח גבוה או במתח נמוך, רשאי להשתתף בהסדר, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בצרכן מתקיים אחד מהתנאים האלה:
::: (א) הצרכן אינו משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, למעט הסדר השלת תדר;
::: (ב) הצרכן משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, ובלבד שמנהל המערכת הפעילו בהסדרים אלה במלוא מכסת השעות הקבועה בהם;
::: (ג) הצרכן משתתף בהסדרים אחרים אך מתחייב להשיל צריכה במסגרת ההסדר בהתראה קצרה מארבע שעות;
:: (2) לצרכן יכולת להשיל עומס על פי אמת מידה זאת, בהספק שלא יפחת מ-173 קילו ואט. לצורך זה הצרכן רשאי לכלול בהסדר מספר מקומות צרכנות שלו.
:: (3) לצרכן מותקן מונה רציף;
:: (4) הצרכן יכול להשיל את העומס במתקנו הפרטי בפרקי הזמן הקבועים באמת מידה זו.
: (ד) '''הגשת בקשה'''
:: צרכן המעוניין להשתתף בהסדר יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
:: (1) שם הצרכן;
:: (2) כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
:: (3) מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
:: (4) מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
:: (5) גודל החיבור של מקום הצרכנות לרשת;
:: (6) ההספק שיש ביכולתו של הצרכן להשיל במסגרת ההסדר;
:: (7) זמן ההתראה המינימאלי הנדרש לצרכן להיערך להשלה, בהתאם ללוח הזמנים המופיע בסעיף (ז) ומשך זמן ההשלה;
:: (8) המספק שעימו התקשר הצרכן בעסקה פרטית, ככל שקיים. הצרכן רשאי לציין בבקשתו מספר חלופות לזמן ההתראה, להספק המושל ולמשך זמן ההשלה.
: (ה) '''יידוע הצרכן על ההספק הבסיסי השעתי'''
:: במועד פנייתו של מנהל המערכת בבקשה לביצוע השלה יעביר מנהל המערכת לצרכן בהסדר מידע המאפשר לצרכן לחשב את הספק הבסיס השעתי שלו.
: (ו) '''הצטרפות להסדר לצרכן הרוכש אנרגיה מיצרן פרטי'''
:: (1) מנהל המערכת ימסור הודעות והוראות בדבר יישום ההסדר ישירות לצרכן בהסדר.
:: (2) מנהל המערכת ישלם לצרכן שבהסדר את התעריף בעד השתתפותו בהסדר.
:: (3) אין בהוראות שנותן מנהל המערכת מכוח ההסדר כדי לאפשר ליצרן הפרטי שאיתו התקשר הצרכן בהסדר לסטות מתוכנית הייצור.
:: (4) מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
:: (5) מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי משתתף בהסדר את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת אירוע השלה היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי שעתית.
:: (6) מנהל המערכת לא ישלם ליצרן הפרטי כל תשלום נוסף בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן במהלך אירוע מחסור.
:: (7) מנהל המערכת יפעיל צרכן פרטי שבהסדר, כך שמספר השעות השנתיות לא יפחת מהקבוע בעמודה β שבלוח 9.2–2.
:: (8) הפעיל מנהל המערכת צרכן פרטי פחות ממספר השעות הקבועות בעמודה β שבלוח 9.2–2, ישלם מנהל המערכת לצרכן את התשלום המשלים לשעות ההפעלה לפי ההספק וזמן ההתראה שעליהם התחייב הצרכן.
:: (9) מנהל המערכת ינכה את שעות האירוע, או חלק מהן, מתוך סך שעות ההפעלה שעליהן התחייב מנהל המערכת, אם הצרכן לא נענה או נענה באופן חלקי לאירוע ההשלה.
: (ז) '''תעריפים ותשלום בהסדר'''
:: (1) התעריף לקווט&quot;ש מושל לפי ההסדר יחושב על פי הנוסחה שלהלן:
:::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; \mathit{PC} = (1-\alpha) \times P_0 + \alpha \times P_1 &lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{PC}&lt;/math&gt; - התעריף לקווט&quot;ש מושל.
:::- &lt;math&gt;P_0&lt;/math&gt; - תעריף הייצור המשוקלל באגורות לקווט&quot;ש הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 במש&quot;ב הרלוונטי.
:::- &lt;math&gt;P_1&lt;/math&gt; - על פי לוח תעריפים 9.2–1 תעריף לצרכן בהסדר השלה מרצון [[אמת מידה 47א]].
:::- &lt;math&gt;\beta&lt;/math&gt; - שעות הפעלה מינימליות לצרכן בשנה קלנדרית אשר יחושבו ביחס למועד צירופו של הצרכן בפועל להסדר; הרשות תעדכן את הערך &lt;math&gt;\beta&lt;/math&gt; בכל שנה בהתאם לצרכי המשק.
:::- &lt;math&gt;\alpha&lt;/math&gt; - המשקל שניתן למחיר &lt;math&gt;P_1&lt;/math&gt; בהתאם לזמן ההתראה, על פי לוח 9.2–2.
:: (2) תשלום לכל שעת אירוע השלה:
::: (א) אם ‎0.8*QB ≤ q ישולם PC*q
::: (ב) אם ‎0.3*QB ≤ q &lt; 0.8*QB ישולם ‎0.8*PC*q
::: (ג) אם ‎0.1*QB ≤ q &lt; 0.3*QB ישולם ‎0.6*PC*q
::: (ד) אם q ≤ 0 ישולם ‎−0.1*PC*QB
::: כאשר:
:::- QB - ההספק השעתי המושל שעליו סוכם בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הפניה של מנהל המערכת לצרכן (בקוו&quot;ט), בהתאם לסעיף (ב)(3).
:::- q - ממוצע ההספק השעתי המושל בפועל (בקוו&quot;ט) בהתאם לקריאות שנמדדו באותה שעה במונה הרציף.
:: (3) הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירוע מחסור במועד מוקדם מזמן ההתראה עליו התחייב הצרכן, ישלם מנהל המערכת לצרכן תשלומים על פי זמן ההתראה עליו התחייב הצרכן.
:: (4) ניצל מנהל המערכת את מספר השעות β בהסכם מול צרכן בשנה מסוימת, יהיה רשאי מנהל המערכת להפעיל צרכן, המעוניין בכך, בהתאם לצרכי המערכת, על בסיס השלות פרטניות בהתאם לקבוע באמת המידה.
:: (5) מנהל המערכת יחשב את התעריף לצרכן שנענה לאירוע השלה לאחר המועד שעליו הוא התחייב לפי הפירוט הבא:
::: (א) מנהל המערכת יגבה מהצרכן את התעריף לפי החלופה הקבועה בסעיף קטן (2)(ד) ממועד תחילת אירוע ההשלה עד מועד ההשלה בפועל של מיתקן הצרכן.
::: (ב) מנהל המערכת ישלם לצרכן את התעריף הקבוע בסעיפים קטנים (1) ו-(2) לפי זמן התראה שיחושב ממועד זמן ההתראה שנתן מנהל המערכת לצרכן עד מועד ההשלה בפועל של מיתקן הצרכן.
::: (ג) מנהל המערכת יגבה מצרכן את התעריף לפי החלופה הקבועה בסעיף קטן (2)(ד) לכל שעות אירוע ההשלה.
::: (ד) מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.

=== סימן ה': פיצוי בשל נזקים למכשירים חשמליים והפרעות ממושכות ברשת החשמל ===

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - לעניין צרכן או יצרן במתח עליון - מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן במתח נמוך או במתח גבוה - המחלק.

@ 48. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 9.6.14, 27.10.14, 21.5.15, 25.11.15, 5.8.20 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''נזק למכשיר חשמלי במצב יציב'''
: (א) '''פיצוי'''
:: ספק השירות החיוני יפצה צרכן שמכשיר חשמלי שברשותו ניזוק כתוצאה מאירוע באספקת החשמל כמפורט בסעיף (ב), בהתאם להוראות [[אמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)]].
: (ב) '''אירועים מזכים בפיצוי'''
:: האירועים באספקת החשמל, אשר כתוצאה מאחד מהם ניזוק מכשיר חשמלי שברשות צרכן והצרכן יהיה זכאי לפיצוי על הנזק, הם אלה:
:: (1) אספקת חשמל במתח אספקה הנמוך או הגבוה ביותר מ-15% מן המתח הנומינלי הקבוע [[באמת מידה 41(ב)]];
:: (2) ניתוק מוליך האפס במעגל תלת-פאזי במתח נמוך מהדקי השנאי ועד להדקי החיבור למיתקן חשמל פרטי, אם נגרם נזק למכשיר חד-פאזי;
:: (3) תקלה, תפעול מוטעה או תחזוקה שלא על פי תוכנית התחזוקה השנתית במכשירי הגנות מפני זרם יתר וזרם קצר בכל רמות המתחים, ובווסת מתח בשנאי;
:: (4) הפיכה בין פאזה לאפס או בין פאזה לפאזה כתוצאה מחיבור מוטעה ברשת;
:: (5) מגע רופף באפס או בפאזה ברשת מתח נמוך או בחיבור לבית;
:: (6) תקלה באחד הקטבים של מנתק מתח גבוה, ובלבד שהצרכן התקין אמצעי הגנה מפני חוסר פאזה;
:: (7) אספקת חשמל בתדר אספקה הגבוה מ-5% או נמוך מ-5% מן התדר הנומינלי הקבוע [[באמת מידה 41(ד)]], לפרק זמן של 10 שניות או יותר; תדירות ההפרעות החולפות או ההפרעות הממושכות בקו המתח הגבוה המזין את הצרכן היא פי 3.5 או יותר מן הממוצע הכלל ארצי השנתי;
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9)(א) ביצוע של יותר משתי פעולות חיבור חוזר אוטומטיות בתוך 90 שניות מפעולת ההגנה לניתוק הקו;
::: (ב) ביצוע של יותר מפעולת מיתוג ידנית אחת על כל הקו, בתוך חמש דקות לאחר גמר פעולת ממסר לחיבור חוזר אוטומטי;
::: (ג) ביצוע של יותר מעשר פעולות מיתוג ידניות על חלק של הקו המזין את מקום הצרכנות לאיתור הקטע התקול;
::: במקרה של חריגה ממספר פעולות המיתוג הקבועות בסעיף קטן ((())9(()))(ג) זה ישלם הספק לצרכן גם את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1;
:: (10) חריגה מהערכים החשמליים הקבועים [[באמת מידה 41(ח)]].
:: בסעיף זה, &quot;פעולת מיתוג&quot; - פעולה חשמלית של חיבור אספקת החשמל.
: (ג) '''אירועים שאינם מזכים בפיצוי'''
:: (1) ספק שירות חיוני לא יפצה צרכן אם נגרם נזק למכשיר חשמלי בעקבות תקלה במיתקן חשמל פרטי של צרכן.
:: (2) חזקה כי נזק למכשיר חשמלי לא נגרם כתוצאה מאירוע כמפורט להלן, אלא אם כן הוכח אחרת:
::: (א) הפסקת חשמל ופעולת חיבור חשמל אחת בגמר ההפסקה;
::: (ב) ניתוק מוליך פאזה או שר יפת נתיך ברשת אספקה מתח נמוך, או שריפת נתיך ברשת אספקה של מתח גבוה;
::: (ג) התקיימו תנאי פעולה בלתי רגילים כקבוע בסעיף 1.1 בתקן ישראלי 50160.
::: (ד) תקלה שאינה מנויה באמת מידה זו הגיש צרכן לראש אגף צרכנות ברשות תלונה על נזק שנגרם למכשיר חשמלי כתוצאה מאירוע שאינו מנוי באמת מידה זו, יכריע בה ראש אגף צרכנות.

@ 48א. (תיקון: 1.1.15, 5.8.20, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל'''
: (א) '''מדידת רמת האמינות'''
:: (1) ספק שירות חיוני ימדוד את רמת האמינות במיתקני הייצור בכל רמות המתחים על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
:::: AIT = T×60×ENS/AD
::: כאשר:
:::- AIT - זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPPTION TIME)
:::- ENS - אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
:::- AD - ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
:::- T - שעות בשנה כפי שמפורט להלן, לפי העניין:
:::: (1) בעבור מיתקן קונבנציונלי קוגנרציה וביומסה - 8,760 שעות;
:::: (2) בעבור מיתקן פיוי ללא אגירה - 4,375 שעות;
:::: (3) בעבור חוות רוח - 2,500 שעות.
:: (2) מנהל המערכת ימדוד את רמת האמינות בכל אחת מרמות המתחים במערכת ההולכה (קווים והשנאה) על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
:::: AIT = 8,760×60×ENS/AD
::: בנוסחה זו:
::: AIT - זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPTION TIME)
::: ENS - אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
::: AD - ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
::: כמו כן ימדוד מנהל המערכת את מספר ההפרעות שגרמו לאנרגיה בלתי מסופקת (NENS).
:: (3) מחלק ימדוד את רמת האמינות המסופקת לצרכנים וליצרנים המחוברים לרשת החלוקה על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
::: (א) [[w:en:SAIDI|SAIDI - System Average Interruption Duration Index]] - מדד ממוצע משך הפרעות בשנה.
:::: Ū = {{שבר|∑ זמן מחושב להפסקה × הספק מותקן שהופסק|סה&quot;כ ההספק המותקן ברשת|גודל=100%}}
::: (ב) [[w:en:SAIFI|SAIFI - System Average Interruption Frequency Index]] - מדד ממוצע לתדירות הפרעות בשנה.
:::: λ = {{שבר|∑ הספק מותקן שהופסק|סה&quot;כ ההספק המותקן ברשת|גודל=100%}}
::: (ג) [[w:en:CAIDI|CAIDI - Customer Average Interruption Duration Index]] - מדד משך שיקום אספקה לצרכן.
:::: r = {{שבר|Ū|λ|גודל=100%}}
:: (4) ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את המדדים האמורים בסעיף קטן זה בסדרה רב שנתית של 10 שנים לפחות, לכל מחוז וברמה כלל-ארצית.
: (ב) '''הפרעות ברשת החשמל המזכות בפיצוי'''
:: (1) האירועים המזכים צרכן או יצרן בפיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, הם אלה:
::: (א) הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 20 שעות רצופות;
::: (ב) הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 40 שעות;
::: (ג) הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 24 שעות רצופות;
::: (ד) הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 48 שעות.
:: (2) במניין משך השעות האמורות בפסקה (1) לא ייכללו הזמנים שבהם התקיים מצב מן המצבים האלה:
::: (א) המיתקן קיבל הזנה חלופית מקו מתח גבוה אחר או מקו מתח נמוך אחר במהלך ההפרעה;
::: (ב) הצרכן או היצרן נתן את הסכמתו לספק השירות החיוני לעכב את הטיפול בהפרעה, לרבות במסגרת הסדרי השלה לפי אמות המידה [[בפרק זה]];
::: (ג) הצרכן או היצרן עצמו גרם להפרעה ברשת של ספק השירות החיוני;
::: (ד) לא ניתן לבצע פעולות לשיקום אספקה מסיבות ביטחוניות או משום שלא התאפשרה גישה למקרקעין;
::: (ה) ההפסקה בוצעה לצורך מניעת סכנת חיים, סכנה לרכוש, או כל נזק אחר לצרכנים או ליצרנים אחרים, או על פי כל דין;
::: (ו) ההפסקה בוצעה על פי הנחיות של רשות מוסמכת;
::: (ז) ההפסקה הממושכת תואמה עם בעל המיתקן והתקבלה הסכמתו;
::: (ח) הגורם להפרעה ברשת הוא צד ג'.
:: (3) חישוב השעות לעניין הזכאות לפיצוי ייעשה לכל נקודת חיבור בנפרד.
: (ג) '''גובה התשלום'''
:: (1) ספק שירות חיוני ישלם לצרכן תשלום כקבוע בלוח תעריפים 9.4–1 בשל כל הפרעה שהצרכן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
:: (2) ספק שירות חיוני ישלם ליצרן תשלום כקבוע [[באמת מידה 141 (אחריות)]] בשל כל הפרעה שהיצרן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
:: (3) תשלומים כאמור לעיל הינם בנוסף לכל תשלום על פי כל דין.
: (ד) '''פיצוי לצרכן במתח עליון'''
:: (1) ספק שירות חיוני וצרכן במתח עליון יחתמו על הסכם שירות אשר יכלול, בין היתר, היבטים של אמינות אספקה ומנגנון פיצוי לצרכן במקרה של חריגה מהקבוע בהסכם.
:: (2) לא הגיעו ספק השירות החיוני והצרכן להסכמה על רמת אמינות האספקה שתסופק לצרכן, יהא הצרכן רשאי לפנות לראש אגף הנדסה ברשות, וראש אגף הנדסה יכריע בסוגיה.
: (ה) '''פיצוי על נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות ברשת החשמל'''
:: נגרם נזק למכשיר חשמל כתוצאה מאירוע כאמור בסעיף (ב)(1), רשאי הצרכן או היצרן לפנות לספק השי רות החיוני בבקשה לקבלת פיצוי בהתאם לקבוע [[באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)]].
: (ו) '''מסירת נתונים'''
:: לבקשת צרכן או יצרן ימסור לו ספק שירות חיוני נתוני הפרעות, כפי שנרשמו במכשירי המדידה המותקנים ברשת שבהחזקתו.
: (ז) '''התקנת מונה רציף'''
:: (1) לבקשת צרכן או יצרן או מנהל המערכת, יתקין ספק שירות חיוני רשת מונה רציף במקום המונה הקיים. הצרכן או היצרן יישא בתשלום קבוע על פי הקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
:: (2) רישום הפרעות החשמל במונה שהותקן יהווה בסיס לחישוב משך ההפרעות הממושכות ותדירות ההפרעות הממושכות בשנה.
:: (3) ספק שירות חיוני יאפשר גישה יומית למידע הנאגר במונה.
: (ח) '''הגשת בקשה לפיצוי'''
:: צרכן או יצרן המבקש פיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, יגיש בקשה לספק השירות החיוני בהתאם לאמור [[באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)]], ויפרט בה את התאריך המדויק, היום והשעה שבהם אירעה ההפרעה.
: (ט) (((בוטל).))

@ 49. (תיקון: 1.6.03, 9.6.14, 27.10.14, 21.5.15, 25.11.15, 5.8.20; תשפ&quot;א-17) : '''בקשה לפיצוי והטיפול בה'''
: (א) '''הגשת בקשה לפיצוי'''
:: בקשת צרכן או יצרן לקבלת פיצוי על נזק למכשיר חשמלי שנגרם בשל הפרעות באיכות החשמל כאמור [[באמת מידה 41 (איכות חשמל)]] או בשל הפרעות באספקת החשמל כאמור [[באמת מידה 48 (נזק למכשיר חשמלי במצב יציב)]], או בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל לפי [[אמת מידה 48א (פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל)]], תופנה לספק השירות החיוני בכתב.
: (ב) '''פיצוי הצרכן'''
:: ספק השירות החיוני יפצה את הצרכן בעבור כל נזק ממון ישיר שנגרם למכשיר חשמלי כתוצאה מאירוע המזכה בפיצוי בהתאם לקבוע [[באמת מידה 48]], או בשל הפרעות ברשת החשמל כאמור [[באמת מידה 48א]]. סכום הפיצוי בעבור נזק שנגרם למכשיר חשמלי לא יעלה על שוויו של המכשיר במועד שניזוק.
: (ג) '''המצאת פרטים'''
:: על מנת לקבוע את גובה הפיצוי לעניין הזכאות לפיצוי בשל נזק למכשיר חשמלי, על הצרכן להמציא לספק השירות החיוני כל מסמך שיש בידו להמציא, לרבות פירוט פרטי התקלה, התאריך והשעה המשוערת שבהם אירעה התקלה, חלקים שהוחלפו והצעת מחיר מפורטת או חשבון תיקון. במידת הצורך יציג הצרכן, לבקשת ספק השירות החיוני, גם את המכשיר שניזוק, אך לא יהא בהצגת המכשיר תנאי לקבלת הפיצוי בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
: (ד) '''פיצוי היצרן'''
:: ספק שירות חיוני יפצה יצרן על פי הקבוע [[באמת מידה 141 (אחריות)]].
: (ה) '''מועד מתן הפיצוי'''
:: סכום הפיצוי יועבר לצרכן או ליצרן בהקדם ולא יאוחר מ-60 ימי עבודה מיום מתן המענה הסופי לבקשתו.

== פרק ה': עסקאות פרטיות (תיקון: תשפ&quot;א-6) ==

=== סימן א': מועדי עסקאות פרטיות (תיקון: תשפ&quot;א-6) ===

@ 50. (תיקון: 31.7.09, 27.10.14, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''העמדת בטוחה לצורך עסקה פרטית'''
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) '''העמדת בטוחה'''
:: (1) כללי:
::: כתנאי לקבלת שירותי תשתית מאת מנהל המערכת, יעמיד המספק בטוחה לטובת מנהל המערכת, אשר תופקד אצל מנהל המערכת, להבטחת התשלומים המגיעים למנהל המערכת בגין מתן שירותי תשתית, בגובה 70% מהתשלום החודשי התע&quot;וזי הממוצע של צרכני המספק בעונת הקיץ בהתאם לצריכתם בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. בטוחה זו תתעדכן אחת לשנה עד לראשון לחודש פברואר בהתאם לממוצע התשלומים שנעשו בשנה הקודמת.
:: (2) טיב הבטוחה:
::: (א) מנהל המערכת יקבל בטוחה ובלבד שהיא התקבלה מתאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] או מחברת ביטוח ישראלית המופיעה ב&quot;רשימת המבטחים בעלי רישיון לפעול בענף הביטוח למתן ערבויות&quot; המפורסמת בהוראות החשב הכללי במשרד האוצר (הודעה מספר ה.7.7.1.3) (להלן - נותן בטוחה מקומי), והיא עומדת בדרישות הבאות:
:::: (1) בטוחה מחברת ביטוח תהיה חתומה על ידי החברה עצמה ולא על ידי סוכן הביטוח שלה.
:::: (2) על נותן הבטוחה המקומי להיות מדורג בדירוג (([דירוג מנפיק או דירוג טווח ארוך])) מקומי &quot;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;AA&amp;minus;&lt;/span&gt;&quot; מחברת הדירוג &quot;מעלות Standard &amp; Poor's&quot; לפחות או בדירוג מקביל מחברת &quot;מידרוג&quot; (3Aa).
::: (ב) מנהל המערכת יקבל ממספק בטוחה שניתנה על ידי תאגיד בנקאי זר או חברת ביטוח זרה (להלן - נותן בטוחה זר), בכפוף לבחינה ולשיקול דעתו של ראש אגף מימון ברשות, כאשר בכל מקרה, על נותן הבטוחה הזר להיות בעל דירוג אשראי בינלאומי מינימאלי של &quot;A-/3A&quot; שניתן בידי 2 מתוך 3 חברות הדירוג הבינלאומיות המובילות (S&amp;P/moodys/Fitch) או בעל דירוג מינימאלי &quot;A/2A&quot; שניתן בידי אחת מחברות דירוג אלו.
::: (ג) הצורך בקבלת אישור ספציפי כאמור בפסקה (ב) לעיל אינו חל במקרה בו הבטוחה ניתנה על ידי נותן בטוחה זר בצירוף התחייבות ואשרור (Confirmation) מבנק מקומי העומד בקריטריונים של נותן בטוחה מקומי, בו הבנק המקומי ערב לבטוחה שנתן הבנק הזר.
:: (3) מטבעות
::: (א) מנהל המערכת יקבל בטוחה הנקובה באחד המטבעות הבאים: שקל ישראלי, דולר ארה&quot;ב או יורו.
::: (ב) שער החליפין הקובע לצורך חישוב גובה הבטוחה המט&quot;חית יהיה שער החליפין ביום מתן הבטוחה. עם זאת, שינוי בשער החליפין לאורך חיי הבטוחה בשיעור העולה על 10% יחייב עדכון הבטוחה בהתאם בתוך 7 ימי עסקים.
::: (ג) כל בטוחה הנקובה במטבע אחר מהאמור בפסקה (א) מחייבת אישור מראש של ראש אגף מימון ברשות.
: (ה) '''חילוט הבטוחה'''
:: למספק תהיה זכות ערעור בפני הצוות המקצועי של הרשות בכל הקשור לחילוטה של הבטוחה.

@ 51. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21; תשע&quot;ט-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26) : '''פנייה למנהל המערכת לשיוך צרכנים'''
: (((הוראות אלה ימשיכו לחול לגבי בקשות לשיוך צרכנים שהוגשו לפני יום 1.7.2021):))
: (א) '''אופן הפניה'''
:: לצורך קבלת שירותי תשתית או חידוש שירותי תשתית יפנה המספק למנהל המערכת, בכתב, תוך פירוט הנתונים הבאים:
:: (1) שם המספק וכתובתו;
:: (2) העתק מרישיון ההספקה;
:: (3) שם הצרכן הפרטי וכתובתו (לעניין זה יראו כל נקודת מניה כצרכן נפרד). האמור בסעיף זה לא יחול על צרכן בחצר של יצרן או יצרן בחצר של צרכן פרטי לפי העניין, אלא אם ניתן רישיון חלוקה שבמסגרתו מקבל הצרכן שירותים מבעל רישיון החלוקה;
:: (4) מספר מונה של הצרכן הפרטי;
:: (5) גודל החיבור ומתח הרשת אליה מחובר הצרכן הפרטי;
:: (6) פירוט שמות היצרנים עימם קשור המספק לצורך רכישת החשמל עבור העסקה הפרטית;
:: (7) (((בוטל; אך ימשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפי [[אמת מידה 54]] לפני יום 21.8.2019):))
::: ביקש המספק לסווג מכירת חשמל לצרכן כעסקה קרובה כמשמעה [[באמת מידה 54]], יפרט המספק את נקודות המניה שלגביהן מבוקש לקבל סיווג של עסקה קרובה בצירוף תרשים רשת החשמל הקצרה ביותר המחברת בין היצרן ממנו נרכש החשמל עבור העסקה הפרטית לבין הצרכן הפרטי, וציון תחנות ההשנאה בין המתחים השונים, ותחנת המשנה או תחנת המיתוג אליה מחובר היצרן הפרטי. אישור העסקה הקרובה תתבצע בהתאם לקבוע [[באמת מידה 54 להלן]].
:: (8) גודל החיבור המצרפי של צרכני המספק.
:: (9) המועד המבוקש לתחילת השימוש בתשתית.
:: (10) עיקרי ההסכמים החתומים עם היצרן ועם הצרכן, למעט רכיב התמורה וכל נתון אחר שהוא בגדר סוד מסחרי לדעת המספק.
: (ב) '''מספק שאין בידו מידע'''
:: (1) מספק שאין בידו המידע המפורט [[באמת מידה 51(א)]] יפנה למנהל המערכת לשם קבלת המידע ויצרף אישור חתום מטעם הצרכן או היצרן המאשר את מסירת הפרטים המבוקשים.
:: (2) מנהל המערכת, יעביר את המידע המבוקש לידיעת המספק בכתב, בהקדם ולא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת הבקשה במשרדיו.
: (ג) '''החלפת פרטים'''
:: מנהל המערכת והמספק יעבירו זה לזה שמות אנשי קשר, כתובות, מספרי טלפון, מספרי פקס ודואר אלקטרוני לצורך משלוח הודעות.
: (ד) '''מועד תחילת העסקה הפרטית'''
:: מנהל המערכת יאפשר את תחילת העסקה הפרטית בתוך פרק הזמן הקבוע [[באמת מידה 52 להלן]].

@ 51. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21; תשע&quot;ט-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26) : '''פנייה למנהל המערכת לשיוך צרכנים'''
: (((הוראות אלה יחולו לגבי בקשות לשיוך צרכנים שהוגשו מיום 1.7.2021):))
: (א) '''מועד הגשת הבקשה לשיוך צרכן למספק'''
::  לצורך קבלת אישור לשיוך צרכן למספק, יפנה המספק למנהל המערכת, במהלך חמשת ימי העבודה הקודמים לתחילתו של חודש קלנדרי שלפני החודש שבו מבוקש להתחיל את השיוך האמור, בבקשה לאשר את השיוך של צרכן למספק (באמת מידה זו - בקשה לשיוך צרכן למספק).
: (ב) '''בקשה לשיוך צרכן למספק'''
:: בקשה לשיוך צרכן למספק תהיה בעבור שיוך שיחל ב-1 בחודש שאליו מתייחס שיוך הצרכן; הבקשה תכלול את כל אלה:
:: (1) שם המספק ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה כתובות ומספרי טלפון;
:: (2) מספר חשבון חוזה של הצרכן;
:: (3) העתק מרישיון ההספקה;
:: (4) שם הצרכן הפרטי וכתובתו; לעניין זה, יראו כל חטיבת קרקע כהגדרתה [[באמת מידה 186]] כצרכן נפרד, וכל המונים של הצרכן בחטיבת הקרקע ישויכו לאותו מספק;
:: (5) מספר חברה או מספר זהות של הצרכן;
:: (6) מספר מונה או מונים של הצרכן תוך ציון שמדובר במונים רציפים המאפשרים קריאה ושידור של נתוני הצריכה ברמה חצי שעתית, לכל הפחות;
:: (7) גודל החיבור ורמת מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
:: (8) גודל החיבור המצרפי של הצרכנים המבוקשים לשיוך ושל הצרכנים המשויכים לאותו מספק ([[בפרק זה]] - צרכני המספק);
:: (9) הסדרי השלות המפורטים [[באמות מידה 42 עד 47א]] שאליהם משויך הצרכן;
:: (10) פירוט של מיתקני הייצור הקיימים בחצרו של הצרכן;
:: (11) טופס חתום בידי הצרכן הכולל, בין השאר, את פרטי הצרכן, רצונו להשתייך למספק, והתאריך והשעה שבהם נחתם;
:: (12) כל נתון אחר על אודות הצרכנים שלגביהם מבוקש שיוך, שיידרש למנהל המערכת לצורך עריכת חשבון לאותו מספק או לצורך מתן שירות לאותו מספק;
:: (13) מספק שחל עליו [[סימן ג' לפרק זה]], יצרף לבקשתו גם את כל אלה:
::: (א) חישוב עלות הצריכה הצפויה של צרכני המספק הקיימים והצרכנים המבוקשים לשיוך במסגרת בקשה זו, בחודש שבו עלות הצריכה של צרכני המספק צפויה להיות הגבוהה ביותר; לצורך חישוב כאמור יתבסס המספק על צריכת הצרכנים בתקופה המקבילה בשנה הקודמת; אם צרכן לא היה מחובר לרשת החשמל בשנה הקודמת, או אם מדובר בצרכן שחל לגביו שינוי משמעותי בהיקף צריכת החשמל, יתבסס החישוב על הערכת הצריכה כקבוע [[בסעיף (ב) לאמת מידה 14]];
::: (ב) הצהרה של המספק ולפיה עלות הצריכה הצפויה שחושבה בפסקת משנה (א), לא עולה על 65% מסכום הבטוחה שמופקדת אצל מנהל המערכת לפי [[אמת מידה 67ח]];
:: (14) לעניין מספק שחלות עליו [[אמות מידה 55 עד 59]] - גם פירוט שמות היצרנים שעימם קשור המספק לצורך רכישת החשמל בעבור העסקה הפרטית.
: (ג) '''מספק שאין בידו מידע'''
:: (1) מספק שאין בידו מידע על הצרכן, הנדרש לפי סעיף (ב)(2), (6) עד (10) ו-(13), יפנה למנהל המערכת לשם קבלת המידע, ובלבד שיצרף לפנייה אישור חתום מטעם הצרכן המאשר את מסירת הפרטים המבוקשים.
:: (2) אם יש ברשות מנהל המערכת את המידע המבוקש, יעבירו למספק בכתב לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור הצרכן כאמור בסעיף קטן (1); אם המידע המבוקש מצוי ברשות ספק השירות החיוני רשת, יפנה מנהל המערכת לספק השירות החיוני רשת לצורך העברתו למספק.
: (ד) '''אישור קיומה של עסקה פרטית או דחייה של בקשה לשיוך צרכן למספק'''
:: (1) מנהל המערכת יאשר את הבקשה לשיוך צרכן למספק, אלא אם כן מתקיים אחד מהמקרים האלה:
::: (א) המספק לא כלל בבקשה שהגיש לשיוך צרכן למספק, את אחת או יותר מהדרישות המפורטות בסעיף (ב); על אף האמור בפסקה זו, מנהל המערכת רשאי להעביר למספק בקשה להשלים את אותן דרישות בתוך פרק זמן שיקבע (בסעיף זה - בקשה להשלמת דרישות); לא העביר המספק את הנדרש בבקשה להשלמת דרישות, תידחה בקשתו לפי הרישה של פסקה זו;
::: (ב) לצרכן הנכלל בבקשה לשיוך צרכן למספק שהגיש המספק, אין מונה רציף המאפשר קריאה ושידור של נתוני הצריכה ברמה חצי שעתית לכל הפחות;
::: (ג) קיימת בקשה לשיוך הצרכן למספק שהוגשה על ידי מספק אחר, אשר צורף לה טופס חתום על ידי הצרכן, כאמור בסעיף (ב)(11), ממועד מאוחר יותר;
::: (ד) מנהל המערכת סבור שעלות הצריכה הצפויה כאמור בסעיף (ב)(13) אינה נכונה;
::: (ה) למספק קיים חוב למנהל המערכת;
::: (ו) לעניין מספק שחל עליו [[סימן ג']] - לא קיימת מכסה תעריפית פנויה כמפורט בלוח תעריפים 6.32 ובלוח תעריפים 6.33.
:: (2) מנהל המערכת יודיע למספק המבקש את השיוך על אישור או על דחיית הבקשה לשיוך צרכן עד 5 ימי עבודה לפני המועד שבעבורו מבוקשת תחילת פעילות ההספקה.
:: (3) אושרה הבקשה, יודיע על כך מנהל המערכת גם למספק הקיים של הצרכן.
:: (4) דחה מנהל המערכת את הבקשה כאמור, יחולו הוראות אלה:
::: (א) מנהל המערכת יפרט בהודעתו את הסיבה לדחיית הבקשה;
::: (ב) הצרכן ימשיך להיות משויך למספק הנוכחי שלו, זולת אם המספק הנוכחי של הצרכן הגיש הודעה על סיום עסקה פרטית לפי [[אמת מידה 53]], או לחלופין אם בוצעה החלפת צרכנים לפי [[אמת מידה 19]]; במקרים כאמור, יועבר הצרכן למספק ברירת מחדל.
: (ה) '''הודעה על שינויים בנוגע לצרכני המספק'''
:: כתנאי לקבלת שירותים ממנהל המערכת, יודיע מספק למנהל המערכת על כל שינוי שחל בפרטים שמסר ביחס לצרכניו, מייד עם התרחשותו, ויפרט את השינויים.

@ 52. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26) : '''המועד לתחילת העסקה הפרטית'''
: (((בוטלה; אך הוראות אלו ימשיכו לחול לגבי בקשות לשיוך צרכנים שהוגשו לפני יום 1.7.2021):))
: (א) '''תקופה מינימאלית לעסקה פרטית'''
:: מנהל המערכת ייתן שירותי תשתית לצרכי עסקה פרטית שתקפה אינו קצר משישים יום.
: (ב) '''המועד לתחילת העסקה הפרטית'''
:: (1) מנהל המערכת יאפשר מתן שירותי תשתית לעסקה פרטית לא יאוחר מתום 45 ימי עבודה ממועד הפניה, אלא אם כן ביקש המספק מועד מאוחר יותר למתן שירותי התשתית.
:: (2) מנהל המערכת רשאי לפנות, עד ולא יאוחר מ((-))7 ימי עבודה ממועד הפנייה אליו על ידי המספק, לרשות בבקשה מנומקת לדחיית מועד העסקה הפרטית ביחס לנקודת מניה מסוימת בשל מורכבות התקנת מונה. הצוות המקצועי של הרשות יכריע בבקשה בתוך 14 ימי עבודה.
: (ג) '''תשלום בגין עיכוב במתן שירותי תשתית למספק'''
:: (1) בשל עיכוב באישור עסקה פרטית הנובע ממעשיו או ממחדליו של ספק השירות החיוני לא יחייב מנהל המערכת את המספק בגין עלות החשמל אשר סופק על ידו לצורך העסקה הפרטית, ואולם מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה למספק וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי המספק כתוצאה מהמעשה או המחדל.
:: (2) המספק יחויב בכל מקרה בתשלום בגין שירותי התשתית של צרכניו.

@ 53. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26) : '''סיום עסקה פרטית ומעבר בין מספקים'''
: (((הוראות אלה ימשיכו לחול לגבי הודעות על סיום עסקה שהוגשו לפני יום 1.7.2021):))
: (א) '''סיום העסקה הפרטית'''
:: (1) מבלי לגרוע מהקבוע [[אמת מידה 52(א)]], מספק יגיש הודעה בכתב למנהל המערכת על סיום העסקה הפרטית עם צרכן.
:: (2) הודעה על סיום העסקה הפרטית תיכנס לתוקפה במועד משלוח החשבון הסופי למספק אשר יונפק במועד משלוח החשבון הקרוב ביותר למספק ובכל מקרה לא יותר מ-30 ימים ממועד מתן ההודעה כאמור בסעיף קטן (1) לעיל, ואולם המועד המדויק להנפקת החשבון הסופי לעסקה הפרטית יקבע על ידי מנהל המערכת בהתאם למועדי סיום העסקה הפרטית כמופיע בסעיף קטן (1) לעיל, קריאת מונה הצרכן ועריכת ומשלוח החשבון למספק הסמוכים ביותר למתן ההודעה על סיום העסקה הפרטית.
:: (3) מנהל המערכת ימציא למספק ולמחלק שהצרכן מחובר לרשת שלו הודעה על המועד המדויק לסיום העסקה הפרטית.
:: (4) לאחר מועד סיום העסקה הפרטית בין המספק לצרכן יקבל הצרכן שירותי הספקת חשמל מאחת משתי החלופות הבאות:
::: (א) ממספק אחר אליו הצטרף הצרכן לפי בחירת הצרכן.
::: (ב) ממספק בעל רישיון ספק שירות חיוני למתן השירות באזור החלוקה שאליו שייך הצרכן.
: (ב) '''העברת צרכנים ממספק בשל אי תשלום המספק עבור שירותי תשתית'''
:: (1) לא שילם המספק את החשבון עבור השירותים שסופקו לו על ידי מנהל המערכת או ספק השירות החיוני רשת כמפורט בחשבונו, יפעל מנהל המערכת על פי הקבוע [[באמת מידה 24(ב)]] אולם המועד האחרון לתשלום על ידי המספק, ממועד ממשלוח החשבון על ידי מנהל המערכת למספק, יעמוד על 20 יום.
:: (2) לא פרע המספק את החשבון כמופיע בסעיף קטן (1) יעביר מנהל המערכת את צרכני המספק לקבלת שירות ממספק שהוא ספק שירות חיוני באזור החלוקה של הצרכן. מנהל המערכת יודיע למספק האמור על חובתו למתן השירות לצרכן, וכן יודיע לרשות על ביצוע המעבר.
: (ג) '''הודעה על מעבר ממספק למספק'''
:: (1) במקרה של מעבר צרכן ממספק למספק יקבל מנהל המערכת מהמספק שאליו הצטרף הצרכן הודעה בכתב כאמור באמת מידה זו.
:: (2) מנהל המערכת יעדכן את רישומיו בהתאם להודעת המספק ויעביר את העדכון למספק בעל רישיון סש&quot;ח באזור הרלוונטי.
:: (3) קיבל מנהל המערכת שתי הודעות או יותר על מעבר אותו צרכן ממספר מספקים, יפעל על פי ההודעה הנושאת את התאריך והשעה המאוחרים יותר ויודיע על כך למספקים אליהן מתייחסות ההודעות.
: (ד) '''הודעה על הפסקת פעולתו של מספק'''
:: (1) מנהל המערכת יקבל הודעה ממספק אשר הפסיק מתן שירותיו לצרכן, לאלתר. מנהל המערכת יודיע למספק שהוא בעל רישיון ספק שירות חיוני באזור הרלוונטי על חובתו למתן השירות לצרכן.
:: (2) המספק בעל רישיון ספק שירות חיוני אליו עבר הצרכן, יודיע לצרכן ולרשות על ביצוע המעבר.
: (ה) '''דו&quot;ח שיוך צרכנים למספקים'''
:: (1) כתנאי לקבלת שירותים מאת מנהל המערכת, ידווח מספק למנהל המערכת בכל עת שיחול שינוי במצבת פרטי צרכניו ויצרף קובץ מעודכן בדבר שינויים שחלו במצבת צרכניו (להלן - קובץ השינויים). קובץ השינויים יכיל את פרטי הצרכנים שהצטרפו לבעל הרישיון או נגרעו ממנו באותו יום. הקובץ יכלול את פרטי הצרכן, ולפחות את אלה: שם פרטי ושם משפחה או שם תאגיד, מספר תעודת זהות או מספר זיהוי של התאגיד, מען ומספר טלפון, מספר מונה, אלא אם כן סוכם אחרת בין הצדדים.
:: (2) התנאים בדבר העברת קובץ השינויים, לרבות זמן ההעברה, יסוכמו בין המספק לבין מנהל המערכת. לא הגיעו הצדדים להסכמה כאמור יכריע הצוות המקצועי ברשות בעניין.
: (ו) '''הודעה על סיום עסקה פרטית בין יצרן ומספק'''
:: הודעה על סיום העסקה הפרטית בין יצרן ומספק תימסר למנהל המערכת בכתב על ידי היצרן מייד לאחר סיומה ועד לא יאוחר משבוע ימים לאחר הסיום.

@ 53. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26) : '''סיום עסקה פרטית'''
: (((הוראות אלה יחולו לגבי הודעות על סיום עסקה שהוגשו מיום 1.7.2021):))
: (א) '''סיום עסקה פרטית'''
:: (1) מספק שמעוניין לסיים עסקה פרטית עם צרכן, יפנה למנהל המערכת, במהלך התקופה שבין 15 ימי העבודה שלפני תום חודש קלנדרי ל-6 ימי העבודה שלפני תום אותו חודש קלנדרי, בהודעה על סיום העסקה ביום 1 בחודש הקלנדרי שלאחר החודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו מוגשת ההודעה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מספק יהיה רשאי להודיע למנהל המערכת על סיום עסקה פרטית במהלך התקופה שבין 15 ימי העבודה שלפני תום חודש קלנדרי ל-6 ימי העבודה שלפני תום אותו חודש קלנדרי, בנוגע לסיום העסקה ביום 1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו מוגשת ההודעה, אם סיום העסקה נובע מהפרת תנאי התשלום הקבועים לצרכן במסגרת התקשרותו עם המספק.
:: (3) סיום עסקה פרטית יבוצע על ידי מנהל המערכת אם התקיים אחד מהמפורטים להלן בהתאם להוראות המפורטות לצידו:
::: (א) המספק לא שילם את תשלומיו למנהל המערכת לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 62]] בתוך 40 ימים ממועד משלוח החשבון על ידי מנהל המערכת למספק - בסיום עסקה לפי פסקה זו הצרכן ישויך למספק ברירת מחדל מיידית, ומנהל המערכת ימסור הודעה על כך למספק הפרטי ולמספק ברירת המחדל; מספק ברירת המחדל ימסור את ההודעה על כך לצרכן;
::: (ב) מספק שחל עליו [[סימן ג' לפרק זה]] ולא עדכן את הבטוחה בתוך 10 ימי עבודה ממועד שליחת החשבון למספק או ממועד חילוט הבטוחה, כנדרש לפי [[אמת מידה 67ח(א)(3)]] - בסיום עסקה לפי פסקה זו הצרכן ישויך למספק ברירת מחדל מיידית, ומנהל המערכת ימסור הודעה על כך למספק הפרטי ולמספק ברירת המחדל; מספק ברירת המחדל ימסור את ההודעה לצרכן;
::: (ג) אישור עסקה פרטית עם מספק אחר כמפורט [[באמת מידה 51(ד)(3)]] - מועד סיום העסקה יחל ב-1 בחודש שבו התחילה העסקה הפרטית עם המספק האחר;
::: (ד) הצרכן ביקש להירשם כצרכן של מספק ברירת מחדל - שיוכו של צרכן לפי פסקה זו וסיום העסקה הפרטית עם המספק שהיה משויך אליו קודם לבקשה, יחלו ב-1 בחודש הקלנדרי שלאחר מועד הגשת בקשת הרישום של הצרכן מול מספק ברירת מחדל; בסיום עסקה לפי פסקה זו, יימסרו לצרכן ולמספקים הודעות כאמור בפסקה (ב).
:: (4) לאחר סיום עסקה פרטית בין מספק לצרכן לפי סעיף קטן (1), (2) או (3), ישויך הצרכן למספק ברירת מחדל, אלא אם כן אושרה עסקה פרטית עם מספק אחר, כמפורט בסעיף קטן (3)(ג).

@ 54. (תיקון: 31.7.09; תשע&quot;ט-14) : '''סיווג עסקה'''
: (((בוטלה; אך תמשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפני יום 21.8.2019):))
: (ב) '''סיווג העסקה כקרובה'''
:: (1) ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בכתב, עם קבלת הפניה ממספק לסווג עסקת תשתית כעסקה קרובה, בצירוף העתק מלא של פניית המספק לפי [[אמת מידה 51]] לצורך סיווג העסקה כקרובה ביחס לנקודות המניה שאותן ביקש המספק לסווג כעסקה קרובה.
:: (2) ספק שירות חיוני יצרף חוות-דעת מטעמו בנוגע לכל נקודת מניה לגביה התבקש סיווג של עסקה קרובה. המספק רשאי להפנות אל ראש אגף הנדסה ברשות חוות דעת מטעמו.
:: (3) סיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה יתבצע עבור כל צרכן (נקודת מניה) בנפרד.
: (ג) '''איחור בסיווג העסקה'''
:: החל מתן שירותי התשתית בפועל, לפני שהתקבל סיווג תעריף התשתית מאת ראש אגף הנדסה ברשות, יראו את התעריף כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה במתח הרלוונטי עד לקבלת סיווג התעריף. עם קבלת סיווג התעריף יחול התעריף שנקבע באופן רטרואקטיבי מיום תחילת מתן שירותי התשתית וספק השירות החיוני יגבה מאת המספק את ההפרשים שנוצרו בצירוף ריבית החשב הכללי, במידה ונוצרו.
: (ד) '''ברירת המחדל - עסקה רחוקה'''
:: כל עוד לא תתקבל אצל ראש אגף הנדסה ברשות בקשה מפורשת של המספק לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה ביחס לנקודת חיבור מסוימת, יראו את העסקה הפרטית ביחס לכל נקודת חיבור של הצרכן הפרטי כעסקה רחוקה.
: (ה) '''אגרה בגין סיווג עסקת תשתית'''
:: עבור טיפול בבחינת סיווג עסקת תשתית כעסקה קרובה על ידי ראש אגף הנדסה ברשות ישלם המספק אגרת תשלום בסך שייקבע בהתאם לדין.
: (ו) אמת מידה זו תחול על בעלי רשיונות ייצור מותנים שהוכיחו עמידה באבן דרך סגירה פיננסית קודם למועד [[https://pua.gov.il/decisions/documents/00199118.pdf|החלטה מספר 6 מישיבת רשות מספר 536, מיום 29.1.2018]], המפורסמת באתר הרשות.

@ 55. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תשלום למנהל המערכת בגין איבודים בעסקה פרטית'''
: (א) '''אי חובת הזרמת האיבודים בעסקה פרטית על ידי היצרן הפרטי וחיובם במסגרת תעריף תשתית בגין איבודי אנרגיה'''
:: כמות החשמל שתוזרם לרשת לצורך העסקה הפרטית תהיה בגובה הכמות המיועדת לצרכנים בעסקה הפרטית כפי שתימדד במוני הצרכן. המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום בגין איבודי האנרגיה של צרכניו, שיחושבו לפי לוחות תעריפים 7.7.1–6 במסגרת תעריף בגין איבודי אנרגיה.

@ 56. (תיקון: 31.7.09) : '''תכנית צריכה שבועית'''
: (א) '''המועד להגשת תכנית צריכה שבועית'''
:: (1) בכל יום חמישי, ואם חל יום חמישי בערב חג או בחג, ביום החול האחרון שקדם ליום חמישי האמור, עד השעה 10:00 באותו היום, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית חצי שעתית המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת ביחס לכל יום עד לסוף השבוע שיבוא.
:: (2) תכנית הצריכה השבועית תוגש על טופס אחד במתכונת התכנית היומית כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
:: (3) תכנית הצריכה השבועית נועדה לצרכי תכנון בלבד.
:: (4) למרות האמור לעיל, במקרה בו לא הגיש המספק תכנית צריכה יומית, יראו את התכנית שהוגשה עבור אותו היום במסגרת התכנית השבועית כתכנית יומית מטעם המספק.

@ : {{ממורכז|'''תכנית צריכה שבועית חצי שעתית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 57. (תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש&quot;ף-34) : '''תכנית צריכה יומית'''
: (א) '''תכנית צריכה יומית'''
:: בכל יום, עד השעה 10:00 באותו היום, ביום חול, לגבי יום המחרת, ובימי חמישי ובימים שלפני ערב חג לגבי, עד וכולל יום החול הבא, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית חצי שעתית ביחס לעשרים וארבע השעות, החל משעה 24:00 באותו היום ועד לשעה 24:00 ביום העוקב; בתכנית כאמור יפרט המספק את כל אלה:
:: (1) סך הצריכה המצרפית של כלל צרכני המספק;
:: (2) פירוט היצרנים הפרטיים שמהם תירכש האנרגיה בעבור צריכת צרכני המספק וכמות האנרגיה שתירכש מכל יצרן פרטי;
:: (3) פירוט היצרנים הפרטיים שמהם הוקצה הספק בעבורו וגובה ההספק שהוקצה מכל יצרן; לעניין זה יראו רכישת אנרגיה מיצרן לפי פסקה (2) כהקצאת הספק בעבור המספק מאותו יצרן, בגובה האנרגיה הנרכשת.
: (ב) '''אופן הגשת תכנית הצריכה היומית'''
:: תכנית הצריכה היומית תוגש על טופס אחד, כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקוליו ועל פי ניסיונו ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
: (ג) '''שינויים בתכנית הצריכה'''
:: (1) מספק שהגיש תכנית צריכה עד לשעה 10:00 רשאי, במידת הצורך, להגיש למנהל המערכת בקשה לעדכון תכנית הצריכה עד לשעה 12:00 באותו היום.
:: (2) הודעה על עדכון התכניות תועבר למנהל המערכת בכתב.

@ : {{ממורכז|'''תכנית צריכה יומית חצי שעתית לתאריך __________'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 58. (תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש&quot;ף-34) : '''אספקת חשמל בתקופת העסקה הפרטית'''
: (א) '''רכישת חשמל לצרכנים פרטיים'''
:: (1) במסגרת עסקאות פרטיות, עם צרכנים ויצרנים פרטיים, שעמם נקשר המספק, תירכש על ידי המספק כל הצריכה המתוכננת של צרכני המספק, בהתאם לתכנית צריכה יומית שתוגש על ידי המספק.
:: (2) במקרים המפורטים להלן המספק יהיה רשאי לרכוש ממנהל המערכת, בתעריפי תעו&quot;ז, את החשמל החסר לצורך מכירה לצרכניו:
::: (א) מיתקן היצרן שהקצה הספק בעבור המספק אינו זמין לייצור אנרגיה, בין השאר, בהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) המיתקן נמצא בתחזוקה;
:::: (2) בהתקיים אירוע כוח עליון במיתקן כמפורט [[באמות מידה 130 עד 134]];
:::: (3) בשעות מש&quot;ב שפל שבהן המיתקן אינו מייצר חשמל כלל;
:::: (4) במקרה של מעבר המיתקן לשימוש בדלק חלופי בשל הנחיית מנהל המערכת;
:::: (5) במקרה של הנחיות מנהל המערכת למיתקן במצב חריג;
:::: (6) בהתאם לאמור [[באמת מידה 141 (אחריות)]];
:::: המספק יהיה רשאי לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי פסקה זו עד לגובה ההספק שהוקצה בעבורו על ידי היצרן.
::: (ב) קיים אצל צרכן במתח עליון של המספק מיתקן ייצור בגז טבעי המשולב בחצרו, והמיתקן אינו זמין לייצור אנרגיה, המספק יהיה רשאי לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי סעיף קטן זה, עד לגובה ההספק הנקי המותקן של המיתקן המשולב בחצר הצרכן.
:: (3) בכל מקרה שבו מבקש המספק לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי סעיף קטן (2), תפורט הסיבה לכך על גבי תכנית הצריכה.
:: (4) מספק שרוכש חשמל לחלק מצרכניו מיצרן פרטי בשעות שפל, יחולו עליו כל התנאים באמות המידה לעסקה פרטית, לגבי הצרכנים האמורים.
:: (5) אין באמור בסעיפים קטנים (1) עד (3) כדי לפטור את המספק מלהפיק חשבון לצרכניו בגין רכישת חשמל ממנהל המערכת וגביית הכספים והעברתם למנהל המערכת בעבור החשמל האמור.
: (ב) '''איזון הצריכה המצרפית הפרטית לייצור'''
:: (1) כלל הצריכה המצרפית המתוכננת בעסקה הפרטית, כפי שתופיע בתכנית הצריכה, תהיה זהה לסך הייצור שנרכש על ידי המספק מיצרנים פרטיים וממנהל המערכת כפי שיפורט בתכנית הצריכה ובתכניות הייצור של המספקים והיצרנים בהתאמה.
:: (2) מצא מנהל המערכת כי קיימת אי התאמה בהתאם לאמור בסעיף קטן (1), ידרוש מנהל המערכת מהמספק לתקן את התכניות שהוגשו לו בתוך שעתיים ממועד קבלת הדרישה.
:: (3) לא התקבלה תכנית מתוקנת בפרק הזמן כאמור בסעיף קטן (2) יתקן מנהל המערכת את תכנית הצריכה תוך השוואתה לכמות הייצור שתיוצר לצורך העסקה הפרטית. בגין החריגה מתכנית הצריכה יחייב מנהל המערכת את המספק בתשלום הקבוע [[באמת מידה 59]].
: (ג) (((בוטל).))

@ 59. (תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש&quot;ף-34, תש&quot;ף-36) : '''חריגות מתכנית הצריכה היומית (התחשבנות בגין עודפים וחסרים)'''
: (א) '''חריגה מתכנית הצריכה היומית - צריכה עודפת'''
:: (1) עלתה הצריכה בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן - צריכה עודפת), יספק מנהל המערכת את כל ביקושי הצריכה של צרכני המספק.
:: (2) בגין צריכה עודפת ירכוש המספק את החשמל ממנהל המערכת בתעריף בגובה רכיב ייצור כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
: (ב) '''חריגה מתכנית הצריכה היומית - צריכה חסרה'''
:: (1) פחתה הצריכה בפועל מה צריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן - צריכה חסרה), ירכוש מנהל המערכת את יתרת החשמל שנועדה לאספקת ביקושי צרכני המספק.
:: (2) בגין צריכה חסרה עד לכמות החשמל שנרכשה ממנהל המערכת לפי [[סעיף (א)(2) לאמת מידה 58]], ככל שהיתה רכישה, ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה רכיב ייצור כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
:: (3) בגין צריכה חסרה מעבר לאמור בסעיף קטן (2), ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה 120% מהעלות המשתנה, המפורטת באישור התעריפי של היצרן שממנו רכש המספק את האנרגיה; אם רכש המספק אנרגיה מכמה יצרנים, ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה 120% מהעלות המשתנה הנמוכה ביותר מבין היצרנים; לעניין זה, &quot;עלות משתנה&quot; - עלות דלק בתוספת עלות תפעול משתנה.
: (ג) '''חריגה מסך ההספק שעומד לרשות המספק'''
:: (1) צריכה מעבר ל-103% מההספק המותקן המוקצה בעבור מספק בחצי שעה נתונה, תהווה חריגה מסך ההספק שעומד לרשות המספק.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), צריכה עודפת של צרכן במתח עליון, הנובעת מהפסקה מאולצת במיתקן ייצור בגז טבעי המשולב בחצרו לא תהווה חריגה כאמור.
:: (3) המספק ישלם למנהל המערכת תעריף לפי לוח תעריפים 6.5–13 בעבור ממוצע של 20 החריגות מסך ההספק שעומד לרשות המספק הנמוכות ביותר מבין 30 החריגות הגבוהות ביותר מסך אותו הספק בשנה קלנדרית.
:: (4) התחשבנות כאמור בסעיף (3) תבוצע אחת לשנה, בחודש ינואר, בעבור השנה הקלנדרית שקדמה לו.

@ 60. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשע&quot;ט-14, תשפ&quot;א-6) : '''תשלום בגין שירותי תשתית'''
: (א) '''התעריף בגין שירותי התשתית'''
:: (1) בגין מתן שירותי תשתית יגבה מנהל המערכת מהמספק תשלום על בסיס התעריף הקבוע בלוחות תעריפי התשתית (לוחות תעריפים 7), (((הסיפא תמשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפי [[אמת מידה 54]] לפני יום 21.8.2019):)) בהתאם לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה או רחוקה לפי קביעת ראש אגף הנדסה ברשות ביחס לסיווג העסקה כמפורט [[באמת מידה 54]].
:: (2) מנהל המערכת יעביר לספק שירות חיוני רשת את התשלומים המגיעים להם על פי האמור בסעיף קטן (1).
: (ב) '''המדידה המחייבת'''
:: כמות החשמל שתשמש לצורך חישוב התשלום בגין שירותי התשתית תהיה בהתאם למדידה שנמדדה במונה המותקן אצל הצרכן.

@ 61. (תיקון: 31.7.09) : '''תשלום קבוע'''
: (א) '''תשלום קבוע למספק'''
:: המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום במסגרת &quot;תשלום קבוע&quot; בהתאם למספר צרכניו ולמתח החיבור, כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

@ 62. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 27.10.21; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ב-7) : '''פירוט התשלומים'''
: (א) '''קריאה והעברה של נתוני הקריאה של צרכני המספק''' 
:: (((הנוסח הקבוע):)) ספק שירות חיוני רשת יקרא ויעביר את נתוני קריאת המונים ברמה חצי שעתית של צרכני המספק ([[בסימן זה]] - נתוני הקריאה) לחברת ניהול המערכת, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה-10 בחודש, לצורך הכנת פירוט תשלומים מחייב חודשי למספק.
:: (((הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):)) ספק שירות חיוני רשת יקרא ויעביר את נתוני קריאת המונים ברמה חצי שעתית של צרכני המספק ([[בסימן זה]] - נתוני הקריאה) לחברת ניהול המערכת, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה-12 בחודש, לצורך הכנת פירוט תשלומים מחייב חודשי למספק.
: (א1) '''עריכת פירוט התשלומים'''
:: (1) מנהל המערכת יערוך וישלח פירוט תשלומים מחייב למספק אחת לחודש, בתוך 20 ימים מתום כל חודש.
::: (((הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):)) מנהל המערכת יערוך וישלח פירוט תשלומים מחייב למספק אחת לחודש, בתוך 35 ימים מתום כל חודש.
:: (2) מנהל המערכת יפיק לחברה שמחזיקה ברישיון ייצור וברישיון הספקה, פירוט תשלומים מחייב מאוחד שיורכב מהתקבולים המגיעים לחברה כבעלת רישיון ייצור בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה.
:: (3) מנהל המערכת יפיק פירוט תשלומים מחייב מאוחד ליצרן ומספק או לשני יצרנים, המאוגדים בחברות קשורות כהגדרתן [[#1|בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], אשר הודיעו בכתב למנהל המערכת כי הן מעוניינות בפירוט תשלומים מאוחד (באמת מידה זו - חברות קשורות).
: (ב) '''פירוט תשלומים מחייב'''
:: מנהל המערכת יפרט בפירוט התשלומים המחייב למספק, בין השאר, את כל הפרטים המפורטים להלן, באופן שיאפשר תשלום נפרד לנותני השירות השונים:
:: (1) חישוב התשלום ודרישת תשלום בעד שירותי התשתית שסופקו לצרכני המספק, בכל מש&quot;ב, בהתאם לתעריף התשתית הרלוונטי לאותה קבוצת צרכנים, בעבור שימוש בתשתית ספק השירות החיוני לצורך העברת האנרגיה;
:: (2) דרישה לתשלום בעד שירותי טיפול בתכניות צריכה ועריכת משלוח פירוט תשלומים מחייב חודשי כקבוע בלוח תעריפים 7.7–3;
:: (3) דרישה לתשלום בעד שירותי צרכנות בחלוקה בתעריף לפי לוח תעריפים 5.4–1, בהתאם לסוג צרכני המספק;
:: (4) דרישה לתשלום בעד שירותי ניהול מערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1;
:: (5) למספקים שחלות עליהם [[אמות מידה 55 עד 59]] - יפרט גם חישוב תשלומים בעד סטיות מתכנית הצריכה כקבוע [[באמת מידה 59]], כולל פירוט הסטיות ופירוט התעריף שעל בסיסו חושב התשלום;
:: (6) למספקים שחל עליהם [[סימן ב' לפרק זה]] - יפרט גם את כל אלה:
::: (א) כמות האנרגיה הנרכשת על ידי המספק לפי מחיר יום מראש בהתאם לתכניות הצריכה היומיות של המספק וכמות האנרגיה הנרכשת או הנמכרת על ידי המספק לפי מחיר זמן אמת;
::: (ב) דרישה לתשלום בשל צריכת אנרגיה ממנהל המערכת יום מראש וזמן אמת כקבוע [[באמת מידה 67ה]];
::: (ג) דרישה לתשלום בשל אנרגיה הנצרכת מעבר למגבלת ההספק השנתית, כקבוע [[באמת מידה 67ה]].
:: (7) למספקים שחל עליהם [[סימן ג' לפרק זה]] - יפרט גם את כל אלה:
::: (א) כמות האנרגיה שצרכו צרכני המספק בהתאם לקריאת מוני הצרכנים בכל נקודת חיבור;
::: (ב) כמות האנרגיה הנרכשת על ידי מספק לפי מחיר יום מראש או מחיר זמן אמת וכמות האנרגיה הנמכרת על ידי המספק לפי מחיר זמן אמת, בהתאם [[לאמת מידה 67ט]];
::: (ג) דרישה לתשלום בעד האנרגיה כאמור בפסקת משנה (ב);
::: (ד) דרישה לתשלום בעד הרכיב הקבוע של התעריף המשלים, כמפורט [[באמת מידה 67ט]];
::: (ה) דרישה לתשלום בעד הרכיב המשתנה של התעריף המשלים, כמפורט [[באמת מידה 67ט]].
: (ג) '''מועד התשלום''' 
:: (((הנוסח הקבוע):)) המועד האחרון לביצוע תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב, על ידי המספק, יהיה בתום 5 ימים מהמועד שבו קיבל המספק את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם במסגרת חמשת הימים שממועד קבלת פירוט התשלומים האמור יש פחות מ-3 ימי עבודה, מנהל המערכת רשאי להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם המספק עד תום 5 ימים מהמועד שקיבל את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם פירוט התשלומים המחייב הוא לחובת חברה כאמור בסעיף (א1)(2) או לחברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כמספק.
:: (((הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):)) המועד האחרון לביצוע תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב, על ידי המספק, יהיה בתום 10 ימים מהמועד שבו קיבל המספק את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם במסגרת עשרת הימים שממועד קבלת פירוט התשלומים האמור יש פחות מ-3 ימי עבודה, מנהל המערכת רשאי להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם המספק עד תום 10 ימים מהמועד שקיבל את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם פירוט התשלומים המחייב הוא לחובת חברה כאמור בסעיף (א1)(2) או לחברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כמספק.
: (ד) '''מחלוקות'''
:: מחלוקות בשל סכום החשבון השוטף לא יהיו עילה לעיכוב שליחת פירוט התשלומים המחייב או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו לאחר בחינת השגות המספק על סכום החשבון השוטף יבוטאו בפירוט התשלומים המחייב העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים.

@ 63. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 14.2.22; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ב-21) : '''התקנת וקריאת מונה לצרכן'''
:: באמת מידה זו, &quot;צרכן&quot; - לרבות יצרן.
: (א) '''התקנת מונה חדש לצרכן'''
:: ספק שירות חיוני רשת יתקין לצרכן, בכל התקנת מונה חדש, מונה חכם.
: (ב) '''החלפת מונה קיים במונה חכם לצרכן'''
:: (1) אם ספק שירות חיוני רשת מתקין מונה חדש אצל צרכן לפי סעיף (א), יחליף ספק השירות החיוני רשת את כל המונים הקיימים באותו מקום צרכנות, לרבות מונים המותקנים על מיתקני ייצור ואגירה, במונים חכמים.
:: (2) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשת יחליף לצרכן מונה קיים במונה חכם, לפי בקשת צרכן או מיופה כוחו; החלפה כאמור תבוצע בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה; צרכן המבקש החלפת מונה קיים במונה חכם לפי סעיף קטן זה, יחויב גם הוא בהחלפת כלל המונים הקיימים במקום הצרכנות במונים חכמים, בהתאם לאמור בסעיף קטן (1).
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), ספק שירות חיוני רשת רשאי שלא להיענות לבקשת צרכן או מיופה כוחו להחלפת מונה במונה חכם (להלן - בקשה להחלפה במונה חכם) בכל אחד מהמקרים האלה:
::: (א) במקום הצרכנות אין קליטה סלולרית המאפשרת שידור נתוני צריכה של הצרכן;
::: (ב) ההתקנה של המונה החכם אינה אפשרית בשל אילוצים טכניים ייחודיים למקום הצרכנות;
::: (ג) (((הוראת שעה מיום 1.8.2022 עד יום 31.12.2022):)) הוגשו בקשות להחלפה במונה חכם לגבי מונים בכמות העולה על המכסה המוגבלת של מונים חכמים שיותקנו במסגרת בקשות להחלפה במונה חכם, העומדת על 50,000.
:: (4) אם ספק השירות החיוני רשת לא נענה לבקשה להחלפה במונה חכם בהתאם לסעיף קטן (3), הוא יודיע לצרכן בעלים רשום, בתוך 10 ימים מהמועד שבו נודע לו על קיום אחד התנאים המפורטים בסעיף קטן (3), על כך שאין באפשרותו להחליף את המונה במונה החכם, וכן יפרט בהודעתו כאמור את הסיבות לכך.
:: (5) שיעור הבקשות להחלפה במונה חכם שספק שירות חיוני רשת רשאי שלא להיענות להן בהתאם להוראות סעיף קטן (3), בכל רבעון, לא יעלה על 10 אחוזים מסך הבקשות להחלפה במונה חכם שהוגשו באותו רבעון, אלא אם כן אישרה הרשות לספק השירות החיוני רשת שיעור אי-היענות גבוה יותר לאותו רבעון; (((הוראת שעה מיום 1.8.2022 עד יום 31.12.2022):)) בקשות להחלפה במונה חכם שלא נענו בחיוב בשל הגבלת המכסה כאמור בסעיף קטן (3)(ג), לא יילקחו בחשבון במסגרת חישוב שיעור הבקשות שספק השירות החיוני רשת לא נענה להן ברבעון מסוים, שמתבצע לפי סעיף קטן ז.
:: (6) ספק שירות חיוני רשת ידווח לרשות, אחת לרבעון, בחלוקה גאוגרפית, על כלל הבקשות להחלפה במונה חכם שהוגשו לו, ההחלפות שביצע בפועל, עלויות אותן החלפות ומספר המקרים שבהם לא נענה לבקשות להחלפה במונה חכם והנימוקים לכך.
:: (7) בעד החלפת כל מונה במונה חכם, לפי סעיף קטן (2), לרבות החלפה של שאר המונים במקום הצרכנות לפי הסיפה של אותו סעיף קטן, ישלם צרכן בעלים רשום לספק שירות חיוני רשת תעריף התקנת מונה חכם לפי בקשת הצרכן, כקבוע בלוח תעריפים 5.4‑3.
: (ג) '''קריאת מונה הצרכן ותשלום קבוע בעד שירותי מנייה'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יקרא את המונה החכם המותקן אצל הצרכן, בהתאם לקבוע [[באמת מידה 13]], למעט הקבוע בהוראות [[13|סעיף (ד) של אותה אמת מידה]].
:: (2) נתוני הקריאה יועברו למספק ולמנהל המערכת לצורך עריכת פירוט תשלומים מחייב למספק כמפורט [[באמת מידה 62]] וחישוב התשלומים הכרוכים בעסקה הפרטית, לרבות תשלומים בעד שירותי תשתית ותשלומים בשל חריגות מתוכנית הצריכה.
:: (3) בעד שירותי מנייה למונה חכם המותקן אצל הצרכן לפי אמת מידה זו, לרבות במסגרת החלפה במונה חכם, ישלם הצרכן תשלום קבוע לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4‑1, לפי העניין.

@ 64. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת'''
: (א) '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת כלפי צרכן פרטי'''
:: אין בקיומה של העסקה הפרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני רשת כלפי צרכן החשמל, לרבות על פי הוראות הדין ואמות המידה ולרבות בנושא ניתוק הצרכן וכל עניין אחר.
: (ב) '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת כלפי כלל הצרכנים'''
:: (1) אין בקיומה של עסקה פרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני רשת כלפי שאר הצרכנים, לרבות מי שרוכש מהספק שירות אחר, ולרבות בנושאי בטיחות ואמינות החשמל.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת יודיע על כל הפסקת חשמל למנהל המערכת, ליצרן, למספק ולצרכן הקשורים בעסקאות פרטיות. לעניין אופן מתן ההודעה יחולו הכללים הקבועים [[באמת מידה 37 (הודעה על הפסקת חשמל)]] ביחס למתן הודעה לצרכן תעריף עומס וזמן.

@ 65. (תיקון: 31.7.09) : '''דיווחים לרשות'''
: (א) '''מועדי ואופן הדיווח'''
:: אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום, לפי מתכונת שתקבע הרשות, המתייחסים לפעילות המספקים ובהתבסס על הדיווחים השונים הנדרשים מהם לפי אמות מידה אלו. הנתונים יכללו בכל מקרה השוואה בין תכניות הצריכה לביצוען בפועל.

@ 66. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''יישוב מחלוקות'''
: (א) '''פנייה בכתב לרשות'''
:: בכל מקרה של מחלוקת בקשר ליישום הוראות [[פרק ה']], יפנו הצדדים, לרבות, מנהל המערכת, ספק השירות החיוני רשת, היצרן או המספק לצוות המקצועי ברשות בכתב לצורך בירור המחלוקת והכרעה בה.

@ 67. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תחולת אמות המידה'''
: (א) '''תחולת אמות המידה כלפי יצרן או מספק'''
:: למען הסר ספק מובהר בזאת כי כל אמות המידה שנקבעו או שיקבעו על ידי הרשות חלות, בשינויים המחויבים במידה וישנם, על מערכת היחסים שבין היצרן או המספק למנהל המערכת ולספק השירות החיוני רשת.

=== סימן ב': מכירת שירותים למספקים (תיקון: תשפ&quot;א-10) ===

@ 67א. (תיקון: תשפ&quot;א-10, תשפ&quot;א-26) : '''הגדרות ותחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על בעלי רישיון הספקה הכולל אפשרות להתקשר עם יצרן לטובת שיוך הספק שקיבלו את רישיון ההספקה שלהם לפני יום י&quot;ז באדר התשפ&quot;א (1 במרס 2021).
:: (2) על מספקים שעליהם חל [[סימן זה]] לא יחולו [[אמות מידה 55 עד 59]], [[62|וסעיף קטן (ב) &quot;תכולת החשבון&quot; לאמת מידה 62]].
: (ב) '''הגדרה'''
:: [[בסימן זה]], &quot;מגבלת הספק שנתית&quot; - ההספק ששויך למספק בשנה נתונה לפי [[אמת מידה 67ד]].

@ 67ב. (תיקון: תשפ&quot;א-10) : '''תכולת חשבון'''
: (א) מנהל המערכת יפרט בחשבון למספק, בין השאר, את הפרטים המפורטים להלן באופן שיאפשר תשלום נפרד לנותני השירות השונים:
:: (1) חישוב התשלום ודרישת תשלום בשל שירותי התשתית שסופקו בעבור כל צרכן של המספק, בכל מש&quot;ב, בהתאם לתעריף התשתית הרלוונטי לו, בעבור שימוש בתשתית ספק השירות החיוני לצורך העברת האנרגיה;
:: (2) דרישה לתשלום של תשלום קבוע כאמור [[בסעיף (א) לאמת מידה 61]];
:: (3) כמות האנרגיה שצרכו צרכני המספק בהתאם לקריאת מוני הצרכנים בכל נקודת חיבור;
:: (4) כמות האנרגיה הנרכשת לפי מחיר יום מראש בהתאם לתכניות הצריכה היומיות של המספק וכמות האנרגיה הנרכשת או הנמכרת לפי מחיר זמן אמת כמשמעותו [[באמת מידה 67ה]];
:: (5) דרישה לתשלום בשל צריכת אנרגיה ממנהל המערכת יום מראש וזמן אמת כקבוע [[באמת מידה 67ה]], דרישה לתשלום בשל שירותי טיפול בתכניות ועריכת משלוח חשבון חודשי כקבוע בלוח תעריפים 7.7–3;
:: (6) דרישה לתשלום בשל אנרגיה הנצרכת מעבר למגבלת ההספק השנתית לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 67ה]];
:: (7) דרישה לתשלום בעבור שירותי ניהול מערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1.
: (ב) מנהל המערכת יפרט בחשבון את עלות הצריכה החסרה שנרכשה על ידו כמפורט [[בסעיף קטן (ג)(2) לאמת מידה 67ה]], בתקופת החשבון.

@ 67ג. (תיקון: תשפ&quot;א-10) : תכנית צריכה שבועית, תכנית צריכה יומית ליום עוקב ותכנית צריכה יומית
: (א) '''הגשת תכנית צריכה שבועית'''
:: בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית בעבור השבוע העוקב, ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית תוגש בהתאם להוראות סעיף (ג)(2) ו-(3), בשינויים המחויבים; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש תכנית הצריכה השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
: (ב) '''הגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב'''
:: בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה בעבור היום שלאחר יום המחרת (להלן - תכנית צריכה יומית ליום עוקב); התכנית תוגש בהתאם להוראות סעיף (ג)(2) ו-(3), בשינויים המחויבים; אם במסגרת חובתו להגשת תכנית הצריכה היומית לפי סעיף (ג) כבר הגיש המספק תכנית בעבור היום שלאחר היום העוקב להכנת התכנית, הוא יהיה פטור מהגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב.
: (ג) '''הגשת תכנית צריכה יומית'''
:(1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית בעבור יום המחרת (להלן - תכנית צריכה יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג יעביר יצרן תכניות צריכה יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) תכנית הצריכה היומית תכלול פירוט של הצריכה הצפויה של כל צרכני המספק בכל חצי שעה ביום העוקב.
:: (3) האנרגיה הצפויה להיצרך בכל חצי שעה על ידי צרכני המספק לא תעלה על מחצית ממגבלת ההספק השנתית.

@ 67ד. (תיקון: תשפ&quot;א-10) : '''התקשרות שנתית עם יצרן לטובת שיוך הספק'''
: (א) '''התקשרות שנתית עם יצרן לטובת שיוך הספק'''
:: (1) מספק יודיע למנהל המערכת בכל שנה עד 30 ימים לפני סוף השנה הקלנדרית, על ההספק ששויך לו על ידי יצרנים הרשאים לשייך הספק למספק לפי לוח תעריפים 6.5–1ב; בשנה הראשונה לפעילותו של המספק הוא ימסור הודעה כאמור עד 30 ימים לפני מועד תחילת הספקת החשמל על ידו לצרכניו.
:: (2) מנהל המערכת יאשר את ההודעה שמסר המספק לפי סעיף קטן (1) אם ההודעה על ההספק המשויך תואמת את הודעת היצרן על ההספק שהוא משייך למספק, כפי שהודיע היצרן למנהל המערכת לפי [[סעיף (ב) לאמת מידה 85ב]]; אישור הודעת המספק, על ידי מנהל המערכת יהווה תנאי לשיוך צרכנים למספק.
:: (3) סך ההספק המשויך למספק במהלך שנה קלנדרית, כפי שאושר על ידי מנהל המערכת כאמור בסעיף קטן (2) יהווה מגבלת הספק שנתית של אותו מספק.
:: (4) מנהל המערכת לא יעדכן את ההספק המשויך למספק במהלך שנה קלנדרית.

@ 67ה. (תיקון: תשפ&quot;א-10) : '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
: (א) '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
:: מספק ירכוש ממנהל המערכת אנרגיה בעבור כל הצריכה המתוכננת של הצרכנים המשויכים לו, בהתאם לתכנית צריכה יומית שהוגשה על ידו לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 67ג]].
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה'''
:: בעד אנרגיה הצפויה להיצרך על פי תכנית הצריכה היומית ישלם המספק למנהל המערכת מחיר יום מראש, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
: (ג) '''חריגות מתכנית הצריכה היומית - התחשבנות בשל עודפים וחסרים'''
:: (1) עלתה הצריכה של צרכני המספק בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן - צריכה עודפת), בחצי שעה נתונה, ירכוש המספק את האנרגיה ממנהל המערכת בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
:: (2) פחתה הצריכה בפועל של צרכני המספק מהצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן - צריכה חסרה) בחצי שעה נתונה, ירכוש מנהל המערכת מהמספק את הצריכה החסרה בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
: (ד) '''חריגה ממגבלת הספק שנתית'''
:: עלתה הצריכה של צרכני המספק בחצי שעה נתונה על מחצית ממגבלת ההספק השנתית, ישלם המספק בעד צריכה זו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.31, בהתאם להיקף הסטייה.

=== סימן ג': שירותים למספקים שרוכשים חשמל ממנהל המערכת בלבד וקיבלו את רישיון ההספקה החל מיום 1.6.2021 (תיקון: תשפ&quot;א-26) ===

@ 67ו. (תיקון: 22.2.21; תשפ&quot;א-26) : '''תחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על מספקים שרוכשים חשמל ממנהל המערכת בלבד ושקיבלו את רישיון האספקה ביום כ&quot;א בסיוון התשפ&quot;א (1 ביוני 2021) או לאחריו.
:: (2) על מספקים כאמור בסעיף קטן (1), לא יחולו [[אמות מידה 50]] [[ו-55 עד 59]].

@ 67ז. (תיקון: 22.2.21; תשפ&quot;א-26) : '''תכנית צריכה שבועית, יומית ליום עוקב ויומית'''
: (א) '''הגשת תכנית צריכה שבועית'''
:: בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית בעבור השבוע העוקב ([[בסימן זה]] - תכנית צריכה שבועית), ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש תכנית הצריכה השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג; תכנית הצריכה השבועית תעמוד בהוראות סעיף (ג)(2) ו-(3), בשינויים המחויבים.
: (ב) '''הגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב'''
:: בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת ([[בסימן זה]] - תכנית צריכה יומית ליום עוקב); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית הצריכה היומית לפי סעיף (ג) המספק כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר היום העוקב להכנת התכנית, הוא יהיה פטור מהגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב; תכנית צריכה יומית ליום עוקב תעמוד בהוראות סעיף (ג)(2) ו-(3), בשינויים המחויבים.
: (ג) '''הגשת תכנית צריכה יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית בעבור יום המוחרת ([[בסימן זה]] - תכנית צריכה יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר מספק תכניות צריכה יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) תכנית הצריכה היומית תכלול פירוט של הצריכה הצפויה של כל צרכני המספק.
:: (3) התכנית כאמור תשקף תחזית מדויקת של המספק על אודות צריכת צרכניו.
: (ד) '''תיקון תכנית צריכה על ידי מנהל המערכת'''
:: אם לדעת מנהל המערכת חלה טעות בתכנית מתכניות הצריכה שמוגשות לו לפי סעיפים (א) עד (ג), יפנה מנהל המערכת למספק בבקשת הבהרה, ואם זה נדרש, יאפשר מנהל המערכת למספק לתקן את תכנית הצריכה בתוך שעה ממועד הפנייה למספק.

@ 67ח. (תיקון: 22.2.21; תשפ&quot;א-26) : '''בטוחה'''
: (א) '''הפקדת בטוחה'''
:: המספק יפקיד, בכל שנה, בטוחה לטובת מנהל המערכת בסכום שיקבע המספק, להבטחת תשלומיו של המספק למנהל המערכת, בהתאם להוראות האלה:
:: (1) הבטוחה תופקד עד 5 ימי עבודה לפני סוף חודש נובמבר בעבור השנה הקלנדרית העוקבת; בשנה הראשונה לפעילות של המספק הבטוחה תופקד עד למועד שבו הגיש בקשה לשיוך צרכנים לפי הקבוע [[בסעיף (ב) לאמת מידה 51]];
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), המספק יהיה רשאי לעדכן את סכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת אחת לרבעון, בהודעה שתימסר על ידי המספק למנהל המערכת עד 20 ימי עבודה לפני סיום החודש הקלנדרי שלפני תחילת הרבעון אשר בנוגע אליו מבוקש העדכון, וסכום הבטוחה יעודכן בהתאם להוראות אלה:
::: (א) הפחתת סכום הבטוחה תיעשה בהתקיים התנאים האלה:
:::: (1) בהפחתת סכום הבטוחה שיעור עלות הצריכה הצפויה המרבית לעומת סכום הבטוחה לא יעלה על 65 אחוזים; חישוב עלות הצריכה ייעשה בהתאם למפורט [[בסעיף (ב)(13) לאמת מידה 51]]; לעניין זה, &quot;עלות הצריכה הצפויה המרבית&quot; - עלות הצריכה הצפויה של צרכני המספק הקיימים והצרכנים המבוקשים לשיוך במסגרת בקשות קיימות, בחודש שבו עלות הצריכה של צרכני המספק צפויה להיות הגבוהה ביותר;
:::: (2) הפחתת הבטוחה תיעשה לאחר שהמספק שילם את כל התשלומים שהוא חייב למנהל המערכת בעבור הרבעון שבו הוגשה הבקשה להפחתת הבטוחה;
::: (ב) הגדלת סכום הבטוחה בהתאם להודעה שנמסרה לפי הרישה תיעשה עד 15 ימי עבודה לפני סיום החודש הקלנדרי שלפני תחילת הרבעון שלגביו הוגשה הבקשה;
:: (3) כתנאי לקבלת שירות ממנהל המערכת, אם עלתה עלות צריכת צרכני המספק בחודש מסוים על 65 אחוזים מסכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת, יגדיל המספק את סכום הבטוחה כך שהעלות האמורה תהווה 65 אחוזים מסכום הבטוחה, וזאת בתוך עשרה ימי עבודה ממועד שליחת החשבון על ידי מנהל המערכת או ממועד חילוט בטוחה על ידי מנהל המערכת, לפי המוקדם מביניהם.
: (ב) '''טיב הבטוחה'''
:: הבטוחה המופקדת לטובת מנהל המערכת תעמוד בהוראות [[סעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]].
: (ג) '''חילוט הבטוחה'''
:: אם המספק לא שילם את החשבון שהופק לו על ידי מנהל המערכת במועד הקבוע לתשלום כאמור [[בסעיף (ג) לאמת מידה 62]], רשאי מנהל המערכת, לפי שיקול דעתו, למסור למספק הודעה על כוונתו לחלט את הבטוחה, שבה יפורט המועד האחרון לתשלום לפני חילוט וסכום התשלום הנדרש; לא שילם המספק את החשבון בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור, יהיה רשאי מנהל המערכת לחלט את הבטוחה עד לגובה החוב שקיים למספק כלפי מנהל המערכת.

@ 67ט. (תיקון: 22.2.21; תשפ&quot;א-26) : '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
: (א) '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
:: מספק ירכוש ממנהל המערכת אנרגיה בעבור כל הצריכה המתוכננת של צרכניו, בהתאם לתכנית צריכה יומית שהוגשה על ידו.
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה'''
:: (1) בעד האנרגיה הצפויה להיצרך על פי תכנית הצריכה היומית ישלם המספק למנהל המערכת מחיר יום מראש, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
:: (2) נוסף על התשלום לפי סעיף קטן (1), המספק ישלם למנהל המערכת את התעריף בעד הרכיב הקבוע של התעריף המשלים כמפורט בלוח תעריפים 6.32.
:: (3) נוסף על התשלומים לפי סעיפים קטנים (1) ו-(2), בעד אנרגיה הנצרכת בשעות שיא ביקוש נטו כפי שנקבעו בלוח תעריפים 6.34, ישלם המספק למנהל המערכת את התעריף בעד הרכיב המשתנה של התעריף המשלים כמפורט בלוח תעריפים 6.33.
: (ג) '''חריגות מתכנית הצריכה היומית - התחשבנות בשל עודפים וחסרים'''
:: (1) עלתה הצריכה של צרכני המספק בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית שהגיש המספק ([[בסימן זה]] - צריכה עודפת) בחצי שעה נתונה, ירכוש המספק את החשמל ממנהל המערכת בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
:: (2) פחתה הצריכה של צרכני המספק בפועל מהצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית שהגיש המספק ([[בסימן זה]] - צריכה חסרה), בחצי שעה נתונה, ירכוש מנהל המערכת מהמספק את הצריכה החסרה בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
:: (3) על אף האמור באמת מידה זו, בתקופה שמיום תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 18), התשפ&quot;א-2021 (((ביום 1.7.2021))), עד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) (להלן - תקופת הוראת השעה), יראו כאילו בסעיפים קטנים (1) ו-(2), במקום &quot;מחיר זמן אמת&quot; בא &quot;מחיר יום מראש&quot;; לעניין מספקים שחל עליהם סעיף קטן זה, יקראו בתקופת הוראת השעה את [[אמת מידה 62]] בהתאם לתיקון המפורט בסעיף קטן זה.

@ 67י. (תיקון: 22.2.21; תשפ&quot;א-26) : '''עדכון מכסה'''
: מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לשבוע, את גודל החיבור המצטבר של הצרכנים אשר משויכים למספקים שחל עליהם [[סימן זה]]; במסגרת פרסום כאמור יפרט מנהל המערכת גם את גודל החיבור המצטבר של הצרכנים הביתיים המשויכים למספקים שחל עליהם [[סימן זה]].

== פרק ו': רכישת חשמל, תחזוקה, ומשטר הפעלה של בעלי רישיונות ייצור פרטיים ==

=== סימן א': כללי ===

@ 68. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''כללי'''
: (א) '''רכישת אנרגיה ורכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיצרני חשמל'''
:: מנהל המערכת ירכוש מיצרן אנרגיה חשמלית, יכולת זמינה ואנרגיה ושירותים נלווים בהתאם לקבוע ברישיון היצרן, באישור התעריפי, באמות מידה אלו ובכל דין.
: (ב) '''פניה לקבלת שירותי רכישת יכולת זמינה ואנרגיה'''
:: (1) יצרן המעוניין למכור יכולת זמינה ואנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה או הקבוע, לפי העניין, ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
::: (א) שם היצרן וכתובתו.
::: (ב) מיקום מתקן הייצור.
::: (ג) סוג המתקן והטכנולוגיה.
::: (ד) פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן לרבות, בין היתר: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
::: (ה) העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
::: (ו) מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות ייצור המתקן.
::: (ז) שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
:: (2) יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בסעיף קטן (ד), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
:: '''חתימה על הסכם רכישה'''
:: (3) מנהל המערכת חייב, לבקשת יצרן לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה, לפי העניין, טרם מועד ההפעלה המסחרית. למרות האמור לעיל, מנהל המערכת לא יעכב או יתנה רכישת יכולת זמינה ואנרגיה או אנרגיה מיצרן, בחתימה על הסכם או מסמך אחר מטעמו.
:: (4) במקרים בהם בחר יצרן שלא לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה מול מנהל המערכת, יהיה מחויב היצרן לחתום על הסכם תפעולי מול מנהל המערכת טרם ביצוע הסנכרון הראשוני.
: (ג) '''אישור תעריפי - תוקפו ומחויבותו'''
:: (1) סמוך למועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל רישיון ייצור לרשות לקבלת אישור תעריפי לצורך השלמת הסגירה הפיננסית.
:: (2) לצורך קבלת האישור התעריפי יציג בעל הרישיון לרשות הצהרת הגורם המממן בכתב כי מולאו כל התנאים לסגירה פיננסית בלתי מותנית והעמדת כל החוב הבכיר לטובת הפרויקט, כפי שמופיע בהסכם המימון של החוב הבכיר של היזם, למעט קבלת אישור תעריפי. הרשות רשאית לדרוש מסמכים נוספים אשר יוכיחו כי האישור התעריפי הינו המסמך היחיד הנדרש לצורך קבלת מלוא המימון של החוב הבכיר.
:: (3) במקרה של מימון עצמי מלא של הקמת מתקן הייצור יוצגו דוחות כספיים של בעל הרישיון, המעידים על קיום 100% מההון הנדרש למימון הפרויקט אצל בעל הרישיון וכן הצהרת בעל ההון בכתב כי מולאו כל התנאים להעמדת ההון לצורך הקמת הפרויקט, למעט קבלת האישור התעריפי.
:: (4) האישור התעריפי יעמוד בתוקפו למשך 30 ימי עבודה מיום הנפקתו. לא הגיע בעל הרישיון לסגירה פיננסית במהלך תוקפו של האישור התעריפי, יפקעו האישור התעריפי, הרישיון המותנה וסקר החיבור שנערך לבעל הרישיון.
:: (5) השלים בעל הרישיון את הסגירה הפיננסית בתקופת תוקפו של האישור התעריפי והשלים את הקמת המתקן בהתאם לאבני הדרך הקבועות ברישיונו, יעמוד האישור התעריפי בתוקפו. התעריף הקבוע באישור התעריפי יחייב את מנהל המערכת במשך כל תקופת תוקפו של האישור התעריפי ובלבד שרישיונו של בעל האישור התעריפי יהיה בתוקף.

@ 69. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8) : '''מערכת תקשורת - נתונים ודיבור'''
: (א) '''התקנת מערכות תקשורת'''
:: מנהל המערכת יוודא התקנה, לטובת היצרן, של מערכת תקשורת, כולל יחידות קצה (RTU) במתקן הייצור, אשר תאפשרנה בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלת מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות לגבי מתקן הייצור בין היצרן לבין מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות לגבי חצר המיתוג בין חצר המיתוג לבין מנהל המערכת, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של מנהל המערכת.
: (ב) '''חיבור מתקן הייצור למערכות התקשורת'''
:: היצרן יחבר את מתקן הייצור ליחידת הקצה של מערכת התקשורת, על פי מפרטים או תקנים של מערכות התקשורת והמחשוב שמנהל המערכת יעביר לו, אשר יאפשרו בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלתו של מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות בין היצרן לבין מנהל המערכת, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של מנהל המערכת.
: (ג) '''קליטת ושידור הנתונים'''
:: מנהל המערכת יהיה אחראי לקיים חיבור שיאפשר את קליטת ושידור הנתונים ממנהל המערכת ליצרן וממתקן היצרן למנהל המערכת.
: (ד) '''אבטחת מידע'''
:: היצרן ינקוט בצעדים המקובלים להגנת מערכותיו הממוחשבות המקושרות לפיקוח באמצעי אבטחת מידע, על חשבונו ובהתאם להנחיות הרשות הממלכתית לאבטחת מידע במדינת ישראל.
: (ה) '''תחזוקה'''
:: מנהל המערכת, ספק שירות חיוני רשת והיצרן יתחזקו את מערכות התקשורת המותקנות במתקניהם באופן שיאפשר קיום קשר רציף עם מנהל המערכת 24 שעות ביממה באמצעות טלפון, פקס, מעבר נתונים מקוון לרבות ציון סטטוס ההפעלה של מתקן היצרן (מנותק, מחובר, תפוקה אקטיבית וריאקטיבית, מתח וזרם) וכולל ניטור ובקרה מרחוק על העומס.
: (ו) '''תשלום בעד התקנת מערכת תקשורת נתונים'''
:: מנהל המערכת יגבה מאת היצרן בגין התקנת מערכת תקשורת נתונים כמפורט באמת מידה זו תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

@ 70. (תיקון: 31.7.09) : '''קשר בין מנהל המערכת ליצרן'''
: (א) '''העברת פרטים'''
:: (1) מנהל המערכת יעביר ליצרן ויצרן יעביר למנהל המערכת בסמוך לפני ביצוע בדיקות הקבלה מספר טלפון תפעולי, מספר פקס ודואר אלקטרוני לקבלת הודעות. המספרים יעודכנו בהתאם לצורך ויאושרו אחת לשנה ביום החול האחרון של חודש דצמבר.
:: (2) היצרן או מנהל המערכת, לפי העניין, יודיעו מראש על כל שינוי במספרי הטלפון, הפקס והדואר האלקטרוני וכן יודיעו על מספר טלפון חלופי במקרה של תקלה.
: (ב) '''אמצעי תקשורת בין היצרן למנהל המערכת'''
:: היצרן ומנהל המערכת יקיימו קשר בכתב, בפקס, ובצורה ממוחשבת או בטלפון, בהתאם לנסיבות ולסיכום ביניהם. על אף האמור, בכל מצב על מנהל המערכת להיות מוכן לתמיכה ותקשורת בטלפון תפעולי עם נציגי היצרן ובנוסף לאחר מכן בכתב.
: (ג) '''שימוש בטלפון התפעולי'''
:: (1) הטלפון התפעולי ישמש לצרכי תקשורת עם מנהל המערכת בלבד.
:: (2) הוראות טלפוניות יינתנו בטלפון התפעולי בלבד כאשר כל הודעה תאושר מילולית על-ידי הצד המקבל. כל ההודעות בטלפון התפעולי של מנהל המערכת יוקלטו.

@ 71. (תיקון: 31.7.09) : '''הפעלת יחידות הייצור'''
: (א) '''הפעלת יחידת הייצור'''
:: היצרן יפעיל את יחידת הייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית שתימסר לו על ידי מנהל המערכת.
: (ב) '''סנכרון, שינוי הספק או ניתוק'''
:: לצורך סנכרון יחידת הייצור, שינוי העמסת היחידה, שינוי מועדי תחזוקת היחידה או ניתוק היחידה מהרשת יפעל היצרן בתיאום עם מנהל המערכת ואישורו.
: (ג) '''הוראה לשינוי במועדי סנכרון'''
:: מנהל המערכת רשאי, משיקולים של שמירה על שרידות או אמינות מערכת החשמל, להורות ליצרן להקדים או לאחר את סנכרון יחידת הייצור לרשת, או את הוצאתה מסנכרון, בפרק זמן שלא יעלה על שעה אחת מהשעה שציין היצרן בתכנית היומית או מהשעה שצוינה בתכנית ההעמסה הפרטנית, ולא יראו בכך סטייה מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. בגין שינוי מועדי הסנכרון כאמור, ישלם מנהל המערכת ליצרן בהתאם להצעות המחיר של היצרן כמפורט [[באמת מידה 91]] [[91|ובטופס 2 לאמת המידה]], לפי העניין.
: (ד) '''שינוי הספק'''
:: קצב שינוי הספק יחידת הייצור יעשה בהתאם לנתוני היחידה כפי שיקבעו בבדיקות הקבלה ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית, ובמצבים חריגים לפי הנחיית מנהל המערכת.
: (ה) '''מצבים חריגים'''
:: במצבים חריגים במערכת החשמל יפעיל היצרן את יחידת הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת והכול כמפורט [[באמת מידה 124]].

@ 72. (תיקון: 31.7.09, 2.18.19; תשע&quot;ח) : '''הפרמטרים בבדיקות קבלה לפעילות יחידת ייצור'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמות מידה 72 עד 74 -
::- &quot;בדיקות ליחידת ייצור&quot; - בדיקות הפעלה עצמיות, בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ובדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור;
::- &quot;בדיקות הפעלה עצמיות&quot; - בדיקות שבעל רישיון ייצור מותנה מבצע החל במועד הסנכרון הראשוני של יחידת הייצור לרשת החשמל;
::- &quot;בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית&quot; - בדיקות שמנהל המערכת מבצע ליחידת ייצור לקראת הפעלה מסחרית;
::- &quot;בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור&quot; - בדיקות שמנהל המערכת מבצע לאחר תקלה, תחזוקה או שינוי מהותי של יחידת ייצור.
: (ב) '''הפרמטרים התפעוליים שייבחנו בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית'''
:: (1) מנהל המערכת יבצע בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית של מיתקנים המחוברים למתח עליון או למתח על פי הפרמטרים התפעוליים והחשמליים ביחס לכל טכנולוגיה כמפורט בנספחים א' ו-ב' לאמת מידה זו.
:: (2) מנהל המערכת יבצע בדיקות נוספות על אלה האמורות בסעיף קטן (1), אם הן נדרשות לצורך תפעול יחידת הייצור או לצורך קביעת התעריף לבעל הרישיון, ובלבד שהבדיקות הנוספות נקבעו מראש בהסכם תיאום טכני בין היצרן למנהל המערכת.
:: (3) נקבעה ברישיון מגבלה להזרמת אנרגיה בהיקף נמוך מן ההספק המותקן של המיתקן, יבצע מנהל המערכת את הבדיקות האמורות בסעיף זה, ביחס להספק המרבי של המיתקן.

@ : {{ממורכז|'''נספח א': פרמטרים תפעוליים לבדיקות קבלה'''}}
{|
! טכנולוגיה !! סוגי הבדיקות
|-
| קונבנציונלי/קוגנרציה ||
: הספק מרבי ומזערי רציף.
: שיעור צריכת הדלק (ערך HR, נצילות היחידה) המרבי בעומס מלא ובעומסים חלקיים.
: צריכה עצמית/איבודים ברמות עומס שונות.
: השפעת טמפרטורה על ההספק.
: קצב שינויי הספק.
: שמירה על יציבות בהספקים שונים.
: משך זמן התנעה (קרה מאוד, קרה, פושרת וחמה, כהגדרתם [[באמת מידה 85 (עמידה בפרמטרים תפעוליים)]]) ומשך הכיבוי.
: משך זמן עד לסנכרון לרשת, זמן הגעה לעומס מזערי ולעומס מלא.
: הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מזערי.
: הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מרבי.
: פרקי זמן מזעריים להפעלה מחודשת.
: בדיקת LOAD REJECTION - בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
: פרקי זמן מזעריים לפני הפעלה מחודשת בעקבות הפסקת המיתקן כתוצאה מבעיות רשת.
: תהליך הדממה בטוחה (תוך שימוש בדלק עיקרי ומשני).
: בדיקות אמינות.
: בדיקות מעבר מדלק עיקרי לדלק משני וחזרה.
: התנעה והפעלה באמצעות דלק משני.
: בדיקות תקשורת.
: בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC ליחידות מעל 100 מגוו&quot;ט.
: בדיקות התנעה שחורה.
: בדיקת מערכת Turning Gear.
: ביצוע בדיקת שינוי הספק עיוור.
: בדיקות תגובה לתדר.
: בדיקת יכולת גנרטור - בדיקות הפעלה במקדם הספק שונה.
: משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
|-
| אגירה שאובה ||
: הספק מרבי ומזערי רציף (השפעת גובה המים במאגר העליון).
: צריכה עצמית/איבודים והמינימום ברמות עומס שונות.
: קצב שינוי העמסת יחידות ייצור (עלייה/ירידה) להספק מרבי ברמות עומס שונות.
: שמירה על יציבות בהספקים שונים.
: משך זמן התנעה וכיבוי.
: משך זמן סנכרון לרשת.
: משך זמן מעבר בין מצבי עבודה שונים בהתאם לדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 279]] המפורסמת באתר הרשות.
: עמידה בפרמטרים התפעוליים בהתאם לטבלה 6.8–1(ב) וללוח 6.8–2 [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 279]] המפורסמת באתר הרשות.
: משך זמן הפעלה מזערי (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מזערי רציף).
: משך זמן הפעלה מרבי בייצור ובשאיבה (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מרבי רציף).
: פרק זמן מזערי לפני הפעלה מחודשת בהתאם למספר שעות הפעלה שהיחידה פעלה טרם כיבוייה.
: בדיקת שינוי הספק עיוור.
: בדיקות תגובה לתדר.
: בדיקות תקשורת.
: בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC.
: בדיקות יכולת הפעלה ושליטה מרחוק (חדר פיקוד במנהל המערכת).
: בדיקות יכולת גנרטור - בדיקות הפעלה במקדמי הספק שונים.
: משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
: בדיקת LOAD REJECTION - בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
: בדיקת אמינות.
|-
| תרמו סולאר ||
: מדידת הספק מרבי ומזערי של מיתקן הייצור לפי תנאי הסביבה והתאמת המיתקן ליכולת המוצהרת.
: הספק מרבי ומזערי רציף (לפי תנאי הסביבה).
: יכולת הפעלה בגז טבעי (עם חום שמש ובלא חום שמש).
: שיעור צריכת הדלק (ערך HR, נצילות היחידה) למדרגות בעומס מלא ובעומסים חלקיים.
: צריכה עצמית/איבודים והמינימום ברמות עומס שונות.
: קצב שינוי הספק ושמירה על יציבות בהספקים שונים.
: משך זמן התנעה (קרה, פושרת וחמה) וכיבוי בעת הפעלה בגז.
: משך זמן התנעה (קרה, פושרת וחמה) וכיבוי בלא הפעלה בגז.
: משך זמן סנכרון לרשת.
: משך זמן הפעלה מזערי.
: משך זמן הפעלה מרבי.
: שינוי הספק עיוור.
: תגובה לתדר.
: פרק זמן מזערי לפני הפעלה מחודשת.
: בדיקות תקשורת.
: בדיקת יכולת גנרטור - בדיקות הפעלה במקדם הספק שונה.
: בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC.
: יכולת הפעלה עם מערכת אגירת אנרגיה.
: בדיקת LOAD REJECTION - בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
: משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
: מניעת עבודה במצב אי-חשמלי.
: בדיקת אמינות.
|-
| פוטו–וולטאי ||
: מדידת הספק מרבי ומזערי של מיתקן הייצור (לפי תנאי הסביבה) והתאמת המיתקן ליכולת המוצהרת.
: יכולת ויסות ושינויי הספק ושמירה על יציבות בהספקים שונים.
: בדיקות תקשורת.
: משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
: ניתוק המיתקן במצב אי-חשמלי.
: בדיקת תגובה לשינויי תדר ומתח.
: מניעת התחברות בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
: בדיקת LOAD REJECTION - בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
: בדיקת אמינות
|-
| רוח ||
: טרם נקבע
|}

@ : {{ממורכז|'''נספח ב': פרמטרים חשמליים בדיקות קבלה'''}}
{|
|
: בדיקות של ווסת המתח.
: תגובת ווסת המתח לשינויים (כיול סטטי ודינמי).
: כיול מודול PSS (סטטי ודינמי).
: מצבי עבודה של ווסת המתח CONTROL/VAR CONTROL/VOLTAGE POWER FACTOR.
: יציבות של מערך הגנות הגנרטור והשנאי Stability test or Short circuit test.
: סדר כיוון פאזות לפני חיבור היחידה לרשת.
: בדיקת תגובת היחידה לשינויי תדר Frequency Response.
: העמסת יחידה ובדיקת עמידה בהתאם לעקום P-Q של הגנרטור.
: תפקוד מערכת AVR.
|}

@ 73. (תיקון: 17.3.09, 19.2.18; תשע&quot;ח) : '''ביצוע בדיקות קבלה ליחידת ייצור'''
: (א) '''הסכם תיאום טכני'''
:: אופן הביצוע של בדיקות קבלה שמנהל המערכת מבצע ייקבע בהסכם תיאום טכני כמשמעותו [[באמת מידה 35לא]].
: (ב) '''בדיקות הפעלה עצמיות'''
:: (1) לצורך בדיקות הפעלה עצמיות, יעביר בעל רישיון ייצור מותנה למנהל המערכת תכניות ייצור ותכניות זמינות בהתאם לאמור בסעיף (ה).
:: (2) בעל רישיון ייצור מותנה רשאי להפסיק את בדיקות ההפעלה העצמיות, לאחר שמסר על כך הודעה מראש למנהל המערכת בהתאם למועדים הקבועים להגשת תכניות ייצור יומיות [[באמת מידה 91]], ובהתאם להסכם התיאום הטכני.
:: (3) בעל רישיון ייצור מותנה המוגבל בהזרמת אנרגיה לרשת רשאי לבצע בדיקות הפעלה עצמאיות לגבי ההספק המרבי של המיתקן.
: (ג) '''בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית'''
:: (1) בדיקות לפני הפעלה מסחרית יחלו לאחר השלמת בדיקות ההפעלה העצמיות. מנהל המערכת רשאי לאשר לבצע חלק מהן במקביל לבדיקות העצמיות.
:: (2) אישר מנהל המערכת את עמידת בעל רישיון ייצור מותנה בבדיקות קבלה, לפני הפעלה מסחרית, יעביר מנהל המערכת לרשות ולמנהל מינהל החשמל את ממצאי הבדיקות ותוצאותיהם, בצירוף נימוקים לגבי כל יחידת ייצור שנבדקה, בתוך 7 ימים ממועד קבלת מלוא הנתונים הנוגעים לבדיקות מבעל הרישיון.
:: (3) עמידה בכל מבחני הקבלה היא תנאי לקבלת רישיון ייצור.
:: (4) לא אישר מנהל המערכת את עמידת בעל רישיון מותנה בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית, יפרט מנהל המערכת לבעל הרישיון, בתוך 7 ימים ממועד קבלת מלוא הנתונים הנוגעים לבדיקות מבעל הרישיון, את הסיבות לאי-העמידה בבדיקות הקבלה, את הליקויים הנדרשים לתיקון ואת הבדיקות החוזרות הנדרשות לצורך עמידה במבחני הקבלה.
:: (5) מנהל המערכת ובעל הרישיון רשאים, לפני ביצוע הבדיקות, למנות מהנדס שיוסכם ביניהם לצורך הכרעה בכל מחלוקת טכנית שתתגלע במהלך הבדיקות.
:: (6) המהנדס ישתתף בבדיקות שלגביהן מונה, בכפוף לאמור בהסכם התיאום הטכני; בסיומן יעביר המהנדס למנהל המערכת ולבעל הרישיון את ממצאיו ומסקנותיו על תהליך הבדיקות ועל עמידת היצרן בהן.
:: (7) מנהל המערכת ובעל הרישיון ישלמו את שכרו של המהנדס, בחלוקה שווה ביניהם.
: (ד) '''בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור'''
:: (1) לאחר תקלה, תחזוקה או שינוי מהותי במיתקן יאפשר מנהל המערכת לבעל רישיון הייצור לבחור בין כניסה מיידית להפעלה מסחרית לבין ביצוע בדיקות קבלה לפני הכניסה להפעלה מסחרית. בחר בעל הרישיון בכניסה מיידית להפעלה מסחרית, יחולו עליו ממועד זה כל חובותיו בהתאם לרישיון.
:: (2) בחר בעל רישיון לבצע בדיקות קבלה לפני הכניסה להפעלה מסחרית, יתאם עם מנהל המערכת את הבדיקות שיש לבצע במיתקן ואת משך תקופת הבדיקות.
:: (3) במשך תקופת בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור, יראה מנהל המערכת את מיתקן הייצור כלא זמין.
:: (4) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיו של מנהל המערכת לפי [[אמת מידה 84]].
: (ה) '''תיאומים והכנות לבדיקות ליחידת ייצור'''
:: (1) החל במועד הסנכרון הראשוני, בעל רישיון ייצור מותנה יגיש למנהל המערכת, בכל יום, תכנית יומית ליכולת זמינות של יחידת הייצור וכן תכנית יומית לייצור במסגרת בדיקות הקבלה. התכניות יוגשו בהתאם לשעות ולטפסים הקבועים [[באמת מידה 91]], ובהתאם להסכם התיאום הטכני. מנהל המערכת ימסור ליצרן את תכנית הבדיקות שאישר, בהתאם למועדים הקבועים [[באמת מידה 94]] ובהתאם להסכם התיאום הטכני.
:: (2) לא הגיש בעל רישיון הייצור המותנה את התכנית בהתאם לקבוע בסעיף קטן (1), לא ישלם לו מנהל המערכת את תעריף בדיקות הקבלה בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת.

@ 74. (תיקון: 31.7.09, 19.2.18; תשע&quot;ח) : '''תעריף להזרמת אנרגיה בבדיקות קבלה'''
: (א) '''תעריף להזרמת אנרגיה בבדיקות הקבלה'''
:: (1) התעריף בעד אנרגיה שבעל רישיון ייצור מותנה מזרים לרשת בתקופת בדיקות ליחידת ייצור יחושב בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.24–1. התעריף ישולם לפי כמות האנרגיה הנמדדת במונה הייצור במשך תקופת בדיקות ליחידת ייצור עד להשלמתן בהצלחה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), בעל רישיון ייצור מותנה בטכנולוגיה של אנרגיה מתחדשת שאינה משתמשת בדלק, לא יהיה זכאי לתעריף הקבוע בסעיף קטן (1) בעד האנרגיה המוזרמת בבדיקות ליחידת ייצור.
: (ב) '''עריכת חשבון בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בבדיקות הקבלה'''
:: (1) מנהל המערכת יערוך ויגיש לבעל רישיון, בתוך 20 ימים מסוף כל חודש, המלצה לחשבון לתשלום לבעל הרישיון בעד הזרמת אנרגיה לרשת לבדיקות שמנהל המערכת מבצע.
:: (2) בעל הרישיון יגיש למנהל המערכת את החשבון ומנהל המערכת ישלם את סכום החשבון בתוך 11 ימים.

@ 75. (תיקון: 31.7.09; תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))

@ 75א. (תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש&quot;ף-28, תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע בדיקות ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[באמות מידה 75א עד 75ג]] -
::- &quot;בדיקות ליחידת ייצור&quot; - בדיקות הפעלה עצמיות או בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית;
::- &quot;בדיקות הפעלה עצמיות&quot; - בדיקות שמבצע בעל המיתקן באופן עצמי לאחר סנכרון יחידת הייצור לרשת ולפני בדיקות קבלה להפעלה מסחרית;
::- &quot;חיבור&quot; - חיבור חדש של יחידת ייצור;
::- &quot;יחידת ייצור&quot; - יחידת ייצור בהספק שאינו עולה על 16 מגה-וואט המייצרת חשמל באמצעות גז טבעי המחוברת לרשת החלוקה או המשולבת במקום צרכנות המחובר לרשת הולכה;
::- &quot;מבקש&quot; - מבקש חיבור של יחידת ייצור או מבקש שילוב של יחידת ייצור, לפי העניין, לרבות מבקש שילוב יחידת ייצור המבקש לשלב יחידת ייצור לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת ההולכה;
::- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - לעניין מבקש חיבור של יחידת ייצור המחוברת לרשת החלוקה - המחלק, ולעניין מבקש שילוב של יחידת ייצור לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת ההולכה - מנהל המערכת;
::- &quot;שילוב&quot; - חיבור של יחידת ייצור לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות קיים או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי ספק שירות חיוני לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת החלוקה.
: (ב) '''בדיקות הפעלה עצמיות'''
:: (1) בדיקות הפעלה עצמיות יחלו לאחר סנכרון המיתקן לרשת כאמור [[באמת מידה 35כ4(ה)]].
:: (2) בתקופת בדיקות הפעלה עצמיות יגיש המבקש לספק שירות חיוני, בכל יום, בעבור יום המוחרת, תכנית יומית ליכולת זמינות של יחידת הייצור וכן תכנית ייצור מתוכננת במסגרת בדיקות הפעלה עצמיות; התכנית תוגש לספק שירות חיוני בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר; בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר המבקש את התכנית בעבור יום המ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))חרת ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא.
:: (3) ספק שירות חיוני ימסור למבקש את תכנית ההעמסה המאושרת על ידו לבדיקות ההפעלה העצמיות בהתאם לאמור [[באמת מידה 94]].
:: (4) אם לא הגיש המבקש את התכנית בהתאם לאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם ספק שירות חיוני למבקש את התעריף לפי [[סעיף (א) באמת מידה 75ג]] בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת.
:: (5) המבקש יעדכן את תכנית הייצור שהגיש לספק שירות חיוני עקב תקלה או כל סיבה אחרת.
:: (6) מבקש אשר ספק השירות החיוני אישר שילוב של יחידת הייצור שלו בהגבלה של הזרמת אנרגיה לרשת, לפי [[סעיף (ט)(3)(ב) לאמת מידה 35כ2]] או לפי [[סעיף (ד)(5) לאמת מידה 35כו6]], לפי העניין, רשאי לבדוק את יחידת הייצור שלו בעומס מלא, ואולם אינו רשאי להזרים אנרגיה לרשת מעבר להגבלה שנקבעה בתשובת ספק השירות החיוני.
: (ג) '''בדיקות קבלה להפעלה מסחרית'''
:: (1) ספק שירות חיוני יבצע בדיקות קבלה להפעלה מסחרית ביחידת ייצור, רק לאחר קבלת הודעה מהמבקש על סיום בדיקות ההפעלה העצמיות.
:: (2) אופן ביצוע בדיקות הקבלה להפעלה מסחרית ייקבע בהסכם הרכישה כאמור [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]], ואולם למבקש שיחידת הייצור שלו משולבת במקום צרכנות במתח עליון, אופן ביצוע בדיקות להפעלה מסחרית ייקבע בהסכם כאמור [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כו6]].
:: (3) בתקופה שבה מבוצעות בדיקות הקבלה ביחידת ייצור, בכל יום, עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המבקש לספק שירות חיוני תכנית זמינות של יחידת הייצור; ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר המבקש את התכנית בעבור יום המ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))חרת ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא.
:: (4) ספק שירות חיוני ימסור למבקש את תכנית ההעמסה המאושרת על ידו לבדיקות היומיות להפעלה מסחרית, וזאת בהתאם למועדים הקבועים [[בסעיף (א) לאמת מידה 94]].
:: (5) עמד המבקש בבדיקות הקבלה להפעלה מסחרית שביצע ספק שירות חיוני, יעביר ספק שירות חיוני למבקש ולרשות את ממצאי הבדיקה ותוצאתה, בצירוף אישור להפעלה מסחרית.
:: (6) לא עמד המבקש בבדיקות הקבלה להפעלה מסחרית, יפרט ספק שירות חיוני למבקש, בתוך שבעה ימי עבודה, את הסיבות לאי-העמידה בבדיקה, את הליקויים הנדרשים לתיקון ואת הבדיקות שנדרש המבקש לבצע מחדש לצורך עמידה בבדיקות הקבלה, ויתאם עם המבקש מועד חדש לביצוע הבדיקות הנדרשות.

@ 75ב. (תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש&quot;ף-28, תשפ&quot;א-6) : '''הפרמטרים בבדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
: (א) '''הפרמטרים התפעוליים שייבחנו בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית'''
:: (1) ספק שירות חיוני יבצע בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ליחידת ייצור לפי הפרמטרים התפעוליים והחשמליים כמפורט בנספח לאמת מידה זו.
:: (2) ספק שירות חיוני יבצע בדיקות נוספות על אלה האמורות בנספח אם הן נדרשות לצורך תפעול יחידת הייצור, ובלבד שהבדיקות הנוספות נקבעו מראש בהסכם הרכישה כקבוע [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]] בין המבקש לספק שירות חיוני, או שהן נקבעו מראש בהסכם התיאום הטכני כקבוע [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כו6]] אם המבקש הוא יצרן שיחידת הייצור שלו משולבת במקום צרכנות במתח עליון.

@ : {{ממורכז|'''נספח - פרמטרים תפעוליים לבדיקות קבלה'''}}
: {|
! טכנולוגיה !! סוגי הבדיקות
|-
| יחידת ייצור || הספק מותקן והספק מינימלי רציף {{ש}} קצב שינויי הספק {{ש}} שמירה על יציבות בהספקים שונים {{ש}} משך זמן עד לסנכרון לרשת, זמן הגעה לעומס מינימלי ולעומס מלא {{ש}} הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מינימלי {{ש}} הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מקסימלי {{ש}} בדיקות אמינות בדיקת נצילות* {{ש}} בדיקות של תגובה לשינוי תדר
|}
: {{מוקטן|* המבקש רשאי לדווח על נצילות המיתקן על פי התחייבות ספק הציוד חלף עריכת בדיקת נצילות.}}

@ 75ג. (תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש&quot;ף-28, תשפ&quot;א-6) : '''תעריף בעד הזרמת אנרגיה בבדיקות ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
: (א) '''תעריף בעד הזרמת אנרגיה בבדיקות ליחידת ייצור'''
:: (1) ספק שירות חיוני ישלם למבקש בעד האנרגיה המיוצרת במהלך בדיקות ליחידת ייצור, לפי מדידה בהדקי הגנרטור, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.24–3.
:: (2) ספק השירות החיוני יגבה מהצרכן תעריף בעד צריכת החשמל, בהתאם לפער בין האנרגיה המיוצרת בהדקי הגנרטור לבין האנרגיה שהוזרמה לרשת החשמל, כקבוע [[סימן ב לפרק ב|בסימן ב' &quot;חשבונות ותשלומים&quot; לפרק ב' &quot;צריכת חשמל&quot;]].
: (ב) '''עריכת חשבון בעבור האנרגיה המיוצרת בבדיקות ליחידת ייצור'''
:: (1) בעבור כל חודש שבו בוצעו בדיקות ליחידת ייצור, ספק שירות חיוני יערוך ויגיש למבקש או ליצרן, לפי העניין, עד ה-20 בחודש העוקב, המלצה לחשבון לתשלום בעד האנרגיה המיוצרת לצורך בדיקות ליחידת הייצור.
:: (2) ספק שירות חיוני ישלם למבקש או ליצרן, לפי העניין, בתוך 20 ימים קלנדריים מהמועד שבו התקבל חשבון לתשלום שהמציא לו המבקש או היצרן, את התשלום בעד האנרגיה המיוצרת במסגרת בדיקות קבלה ליחידת ייצור.

@ 76. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''פיצוי בגין אי חיבור יצרן לרשת ההולכה'''
: (א) '''פיצוי היצרן בגין דחיית בדיקות הקבלה בשל אי חיבור'''
:: בשל איחור של מנהל המערכת בחיבורו של יצרן, בשל מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני, ולמעט במקרים שנגרמו בשל מעשה או מחדל של היצרן, לרשת החשמל לרבות אי עמידת ספק השירות החיוני במועדים שייקבעו לחיבור זה באמות המידה, ישלם מנהל המערכת ליצרן, תשלום בהתאם לחישוב המפורט להלן:
:: (1) ליצרן שאינו באנרגיה מתחדשת:
::: (א) בגין תקופה של עד שלושה חודשי איחור: סך כל היכולת זמינה של מתקן היצרן בתקופה זו כפול התעריף בגין יכולת זמינה קבועה שבלוח תעריף 6.5–1.
::: (ב) סכום זה ינוכה מהתשלומים בגין יכולת זמינה בסוף תקופת עסקת הרכישה בהתאם לתקופת העיכוב.
::: (ג) בגין איחור בתקופה שמעבר לשלושה חודשים יחול האמור [[באמת מידה 141(א)]] ותיבחן האפשרות לבצע שימוש בגז, ששולם עבורו בעבור תקופת האיחור, במתקנים אחרים.
:: (2) ליצרן באנרגיה מתחדשת:
::: (א) בגין התקופה של עד שלושה חודשי איחור: בהתאם לתעריף ליצרן בתקופת בדיקות קבלה.
::: (ב) ליצרן באנרגיה מתחדשת: בגין איחור בתקופה שמעבר לשלושה חודשי איחור כאמור בהתאם למופיע באישור התעריפי שלו.
:: (3) הרשות תבחן את התעריף האמור באמת מידה זו בהתאם לתנאי עסקאות הגז ולפרמטרים אחרים רלבנטיים מעת לעת.
: (ב) '''שיפוי ספק שירות חיוני רשת למנהל המערכת'''
:: (1) אם האיחור המזכה בפיצוי לפי סעיף (א) נגרם בעקבות מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני רשת, ישפה ספק השירות החיוני רשת את מנהל המערכת בשל חלקו בפיצוי ששולם ליצרן עקב הנזק שנגרם בעקבות המעשה או המחדל שלו.
:: (2) גובה השיפוי כאמור ייקבע על ידי מנהל המערכת, וספק השירות החיוני רשת ישלם את הסכום שנקבע בתוך 30 ימי עבודה מיום העברת דרישת התשלום על ידי מנהל המערכת.
:: (3) דרישת התשלום תכיל פירוט ונימוק על אודות השיפוי שנדרש.
:: (4) מחלוקות בגין החובה וגובה השיפוי לא יהיו עילה לעיכוב התשלום.

@ 77. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שמירה ומסירת נתונים'''
: (א) '''חובת סש&quot;ח ומנהל המערכת למסירת ולשמירת הנתונים'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת ישמרו נתוני קריאת מונים, חשבונות, תכניות מטעם היצרן, תכניות מטעם המספק, תכניות העמסת אנרגיה וכל נתון כלכלי שעמד בבסיסם לתקופה שלא תפחת מ-7 שנים.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו נתונים, המתייחסים למבקש הנתונים בלבד, לפי בקשת יצרן, מספק (לגבי צרכניו) או צרכן, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו לרשות נתונים המתייחסים ליצרנים, למספקים או לצרכנים, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.

@ 78. (תיקון: 31.7.09) : '''דיווחים לרשות'''
: (א) '''מועדי ואופן הדיווח'''
:: אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום לפי מתכונת שתקבע הרשות באשר להזרמת האנרגיה בפועל. בדיווח זה, תיעשה אבחנה בין אנרגיה שסופקה לצרכנים במסגרת יכולת זמינה משתנה לטובת עסקאות פרטיות, לאנרגיה שסופקה למנהל המערכת במסגרת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת, ולאנרגיה שנצרכה בחצר היצרן במקרים של צרכנים הנמצאים בחצר היצרן, הכול כמצוין באמות מידה אלה.

=== סימן ב': מניה והתחשבנות ===

@ 79. (תיקון: 31.7.09) : '''תשלום קבוע'''
: (א) '''תשלום קבוע ליצרן'''
:: מנהל המערכת יגבה מן היצרן תשלום קבוע, כקבוע בלוחות תעריפים 7.8–1 ו-7.8–2, בגין עריכת ומשלוח חשבון ליצרן ועבור טיפול בתכניות הייצור והתחזוקה המוגשות על ידי היצרן למנהל המערכת.

@ 80. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''התקנת מונים ליצרן'''
: (א) '''מונים רציפים'''
:: ספק השירות החיוני רשת יתקין מונה רציף בהדקי כל מחולל ובנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת החשמל. מונים אלה יאפשרו לספק השירות החיוני רשת לבצע קריאת מונה מרחוק באמצעות תקשורת. המונים שיותקנו יהיו בטכנולוגיה המאפשרת לאגור את הנתונים באינטרוולים חצי שעתיים לתקופה שלא תפחת מארבעים יום.
: (ב) '''התקנת מונה ע&quot;י ספק השירות החיוני רשת'''
:: (1) בהתאם לבקשת היצרן יתקין ספק השירות החיוני רשת את המונה האמור במתקן הייצור בתוך לא יאוחר מ-(טרם נקבע) ימי עבודה.
:: (2) עבור התקנת המונה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
:: (3) בגין איחור בהתקנת המונה ישלם ספק השירות החיוני רשת ליצרן תשלום (טרם נקבע).
: (ג) '''בדיקת וכיול המונים המותקנים במתקן הייצור'''
:: ספק שירות חיוני רשת יבדוק את המונה המותקן במתקן הייצור אחת לשנה ובמידת הצורך יכייל או יחליף את ציוד המניה המותקן במתקן בהתאם לקבוע [[באמת מידה 15]].
: (ד) '''התקנת אמצעי תקשורת לקריאת מונים מרחוק ע&quot;י ספק השירות החיוני רשת'''
:: ספק שירות חיוני רשת יתקין במקביל להתקנת המונים כאמור בסעיפים (א)-(ג) אמצעי תקשורת לקריאת המונים מרחוק, ועבור התקנתם ותפעולם ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

@ 81. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 27.10.21; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-7) : '''קריאת מונה היצרן'''
: (א) '''קריאת מוני היצרן'''
:: ספק שירות חיוני רשת יקרא, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה-4 לחודש, את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם, לצורך הכנת פירוט תשלומים חודשי מחייב ליצרן, ויעביר את הנתונים האמורים למנהל המערכת.
: (ב) '''קריאת מונה יומית'''
:: מנהל המערכת רשאי לדרוש מספק שירות חיוני רשת לקרוא את מוני היצרן לפי הצורך לצורך מעקב אחר עמידת היצרן בתוכניות הייצור היומיות.

@ 82. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 27.10.21; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-7) : '''עריכת פירוט התשלומים'''
: (א) '''פירוט תשלומים ליצרן'''
:: (1) מנהל המערכת יערוך וישלח אחת לחודש פירוט תשלומים מחייב ליצרן, בתוך 20 ימים מתום כל חודש.
::: (((הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):)) מנהל המערכת יערוך וישלח אחת לחודש פירוט תשלומים מחייב ליצרן, בתוך 35 ימים מתום כל חודש.
:: (2) מנהל המערכת יפיק לחברה שמחזיקה ברישיון ייצור וברישיון הספקה פירוט תשלומים מחייב מאוחד שיורכב מהתקבולים המגיעים לחברה כבעלת רישיון ייצור בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה.
:: (3) מנהל המערכת יפיק פירוט תשלומים מחייב מאוחד ליצרן ומספק או לשני יצרנים, המאוגדים בחברות קשורות כהגדרתן [[#1|בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], אשר הודיעו בכתב למנהל המערכת כי הן מעוניינות בפירוט תשלומים מאוחד (באמת מידה זו - חברות קשורות).
: (ב) '''תכולת פירוט תשלומים מחייב'''
:: פירוט התשלומים המחייב ליצרן מאת מנהל המערכת יכיל לפחות את הפרטים הבאים:
:: (1) כמות האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן בהתאם לקריאות מוני היצרן.
:: (2) תשלום קבוע כמפורט בלוחות תעריפים 7.8–1 ו-7.8–2.
:: (3) חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מתכנית התחזוקה השנתית, בהתאם לקבוע [[באמת מידה 88]].
:: (4) חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מהזמינות התפעולית האקוויוולנטית הקבועה ליצרן.
:: (5) חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן בפרמטרים תפעוליים כמופיע [[באמת מידה 85]].
:: (6) סך התשלום ליצרן בגין העמדת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לפי שעות העמדת יכולת זמינה קבועה ושעות העמדת יכולת זמינה משתנה. תשלום כאמור יחושב בהתאם ליכולת הזמינה הקבועה והמשתנה שהועמדה לטובת מנהל המערכת על ידי היצרן בהתאם לתעריפים הקבועים באישור התעריפי של היצרן.
:: (7) סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה קבועה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. התשלום יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה בתעריף האנרגיה הקבוע ליצרן באישור התעריפי. החישוב יוצג בנפרד לכל אחד מהמש&quot;בים השונים. החישוב יפרט את השעות בהן מומשה יכולת זמינה קבועה לאנרגיה.
:: (8) סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה משתנה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. תשלום כאמור יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה וסופקה בתעריף הרלוונטי לפי הצעות מחיר האנרגיה החצי שעתיות שהתקבלו במסגרת תכנית היצור היומית של היצרן. החישוב יוצג בנפרד לכל מחצית שעה.
:: (9) תשלום ליצרן בגין אספקת שירותים נלווים לפי דרישת מנהל המערכת.
:: (10) תשלום למנהל המערכת בגין מתן שירותי גיבוי ושירותים נלווים ליצרן (טרם נקבע).
:: (11) תשלום בגין הגדלת או הקטנת כמות האנרגיה המתוכננת לייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ולפי הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת.
:: (12) חישוב תשלומים למנהל המערכת וליצרן לפי העניין בגין סטיית היצרן מייצור אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת.
:: (13) חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין חריגות אדמיניסטרטיביות של היצרן.
:: (14) תשלומים בגין אי עמידה באמות מידה וקנסות במסגרתן.
:: (15) תשלומים נוספים שיקבעו במסגרת אמות המידה.
: (ג) '''התייחסות פירוט התשלומים המחייב ליחידת ייצור'''
:: מובהר בזה כי לגבי כל אחד מסעיפי התשלום יפרט פירוט התשלומים המחייב את הפרמטרים בחישוב לכל יחידת ייצור.
: (ד) '''תעריף לעריכת פירוט תשלומים מחייב ליצרן'''
:: מנהל המערכת יגבה מאת היצרן תעריף בגין עריכת פירוט תשלומים מחייב ליצרן בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 7.8–1.
: (ה) '''תחולת [[פרק ב|פרק ב' של ספר אמות המידה]]'''
:: לעניין תחולת אמות המידה [[פרק ב|שבפרק ב' לספר אמות המידה]] יראו את פירוט התשלומים המחייב ליצרן כחשבון צריכה.
: (ה1) '''מועדי תקבול התשלומים'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב עד 5 ימים מהמועד האחרון לתשלום המספק למנהל המערכת לפי [[אמת מידה 62]], לרבות מהמועד האחרון לתשלום בהתאם להארכה שניתנה לפי [[אותה אמת מידה]]; אם במסגרת חמשת הימים האמורים יש פחות מ-3 ימי עבודה, רשאי מנהל המערכת להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם מנהל המערכת ליצרן עד תום חמשת הימים האמורים.
::: (((הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):)) מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב עד 7 ימים מהמועד האחרון לתשלום המספק למנהל המערכת לפי [[אמת מידה 62]], לרבות מהמועד האחרון לתשלום בהתאם להארכה שניתנה לפי [[אותה אמת מידה]]; אם במסגרת שבעת הימים האמורים יש פחות מ-4 ימי עבודה, רשאי מנהל המערכת להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 4 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם מנהל המערכת ליצרן עד תום שבעת הימים האמורים.
:: (2) אם פירוט התשלומים המחייב הוא לזכות חברה כאמור בסעיף (א)(2) או לזכות חברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כיצרן.
: (ו) '''הכרעה במחלוקות'''
:: במקרה של מחלוקת בין יצרן למנהל המערכת ביחס לחשבון או לנתונים שבבסיסו, יבוא הדבר להכרעת הצוות המקצועי ברשות בתוך חודש מיום קבלת התייחסות מנהל המערכת להערות היצרן וקבלת מלוא הנתונים הנדרשים לקבלת ההחלטה. בכל מקרה, מחלוקת בשל סכום החשבון השוטף לא תהיה עילה לעיכוב שליחת פירוט התשלומים המחייב או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו לאחר בחינת השגות היצרן על סכום החשבון השוטף יבוטאו בפירוט התשלומים המחייב העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים.

=== סימן ג': משטר הפעלה ===

@ 83. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-6) : '''עמידה בדרישות זמינות'''
: באמת מידה זו:
:- &quot;הספק זמין&quot; - הינו יכולת זמינה ממומשת לאנרגיה והיכולת הזמינה שלא מומשה לאנרגיה אך שניתן לממשה בזמן אמת לאנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת בזמן אמת לתוספת או הפחתת ייצור.
:- &quot;הספק מירבי זמין בתנאי האתר&quot; - על פי תוצאות בדיקות הקבלה ובהתבססות על האמור בלוחות 19–22 [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 241 מיום 2.12.2008]], המפורסמת באתר הרשות.
:- &quot;זמינות אקוויוולנטית&quot; = {{שבר|∑ הספק זמין חצי שעתי בפועל|ההספק הזמין המרבי בתנאי האתר × חצאי שעות בתקופה|גודל=100%}}.
:- &quot;שעות בתקופה&quot; - 8,760 שעות בשנה.
: (א) '''עמידה בדרישות זמינות'''
:: (1) היצרן יפעיל את המתקן תוך עמידה בכל דרישות הזמינות הקבועות ברישיונו ובאמות המידה.
:: (2) חרג היצרן מדרישות הזמינות ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום אשר יחושב על ידי מנהל המערכת בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
: (ב) '''דרישת זמינות אקוויוולנטית מצטברת שנתית'''
:: (1) יצרן, למעט יצרן באנרגיה מתחדשת, יעמוד בזמינות אקוויוולנטית מצטברת שנתית לכל יחידת ייצור במתקן שלא תקטן מ-92% לכל יחידת גנרציה.
:: (2) למרות האמור בסעיף קטן (1) בשנת הפעילות הראשונה של המתקן יעמוד היצרן בזמינות אקוויוולנטית מצטברת שלא תקטן מ-88% לכל יחידת גנרציה.
:: (3) במתקני קוגנרציה הערכים האמורים בסעיף קטן (1) ובסעיף קטן (2) מתייחסים לכל מתקן הייצור ולא לכל יחידת גנרציה.
: (ג) '''חישוב העמידה בזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן'''
:: (1) הזמינות האקוויוולנטית תחושב מידי שנה עבור שנים עשר החודשים שתחילתם ב-1 לינואר וסיומם ב-31 לדצמבר. בשנה הראשונה להפעלת היחידה יעשה חישוב יחסי של הזמינות האקוויוולנטית לתקופת ההפעלה עד ל-31 לדצמבר באותה שנה, ואולם לא יראו כחריגה מזמינות בגין תקופת ההפעלה האמורה באם במהלך 12 החודשים מתחילת ההפעלה עמד היצרן ב-88%.
:: (2) כל עוד לא חלו חריגות בחוסר מתכנית ההעמסה הפרטנית או מהנחיות מנהל המערכת בזמן אמת, וכל עוד לא הוכח אחרת, יראו את היצרן כמי שעמד ביכולת הזמינה שהוצהרה בתכנית הייצור היומית.
:: (3) במקרים בהם חלו חריגות בחוסר מתכנית ההעמסה הפרטנית או מהנחיות מנהל המערכת בזמן אמת, ללא דיווח מראש למנהל המערכת, ייראו את היכולת הזמינה ששימשה לייצור האנרגיה בפועל לפי המדידה האחרונה במונה המותקן בהדקי הגנראטור, כמייצגת את היכולת הזמינה של היחידה.
:: (4) במקרה שהיצרן ידווח על חריגות מזמינות למנהל המערכת מייד בעת התרחשותם, ייחשבו השעות בהן דווח על אי זמינות במניין שעות חישוב אי הזמינות.
:: (5) במקרי תקלה בזמן אמת, במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית לפיה פועל היצרן, כאשר ניתן לדחות את הטיפול בתקלה בהתאם להנחיות ולמועדים של מנהל המערכת, וכל עוד עד למועד הטיפול בתקלה, על פי הנחיית מנהל המערכת, היחידה פעלה בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית, יחושבו מספר שעות אי הזמינות בעת יום תיקון התקלה האמורה, לצורך הכללת מספר שעות אי הזמינות, כמחצית ממספר שעות אי הזמינות בפועל. מובהר בזאת כי החישוב האמור יחול רק ביחס ליום בו יתבצע תיקון התקלה לפי התיאום מול מנהל המערכת.
:: (6) במקרים בהם תיקון התקלה ארך יותר מ-24 שעות, יחושב מספר שעות אי הזמינות כחצי רק ביחס ל-24 השעות הראשונות לתיקון התקלה, וכל יתר השעות של תיקון התקלה יחושבו במלואן לצורך מניין שעות אי הזמינות של היחידה האמורה.
:: (7) מובהר כי הזמינות הנבחנת הינה זמינות יחידת הייצור לייצור בדלק ראשי ו/או משני בלבד, ללא קשר ליכולת הוצאת האנרגיה לרשת החשמל. מנהל המערכת יערוך מעת לעת מבחני הוכחה לצורך בחינת זמינות היצרן ביחס להצהרת היצרן בתכנית הייצור.
:: (8) יצרן שיעמוד בזמינות גבוהה יותר מ-92% החל מהשנה השנייה לפעולתו ומעל 88% בשנה הראשונה לפעולתו, יהיה זכאי לצבור את אחוזי הזמינות העודפים ולקזזם בשנים בהן יחידת הייצור אמורה להיות בשיפוץ major או במועדי השבתה אחרים באישור מנהל המערכת.
:: (9) סטיות בחוסר בגבולות [[שבאמת מידה 95]] יחושבו במניין ההספק הזמין.
:: (10) חישוב אי הזמינות יעשה באופן רציף ומצטבר עד להגעת היצרן לשיעורי אי הזמינות האקוויוולנטית הנורמטיבית המותרים לו. מעבר לשיעורי אי הזמינות הנזכרים לעיל ישלם היצרן למנהל המערכת על כל מקרה במהלך השנה של אי זמינות כמפורט בסעיף (ו) להלן.
: (ד) '''חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן בקוגנרציה'''
:: למרות האמור באמת מידה זאת הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן בקוגנרציה תחושב על בסיס כמות האנרגיה המפורטת בתוכניות הייצור היומיות אותן הגיש היצרן למנהל המערכת, כל עוד לא חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור. אם לא חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור ייראו את היצרן כאילו עמד בדרישת הזמינות. במקרים בהם חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור, ייראו את כמות האנרגיה שיוצרה לפי מדידה במונה בהדקי הגנראטור כמייצגת את היכולת הזמינה של המתקן.
: (ה) '''חריגות הנובעות מכוח עליון או הוראות מנהל המערכת'''
:: למרות האמור לעיל, חריגות מתכנית הייצור אשר התרחשו בשל מקרי כוח עליון או בשל הוראות מנהל המערכת במצב חריג, לרבות האמור [[באמת מידה 125]], לא יילקחו בחשבון לצורך חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן. אי עמידת היצרן בהנחיות מנהל המערכת להפעלה במצב חריג תילקח בחשבון במניין שעות אי הזמינות.
: (ו) '''תשלום בגין החריגה מזמינות אקוויוולנטית לכל הטכנולוגיות'''
:: מנהל המערכת יחשב את התשלום בגין חריגה מהזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן באמצעות תוכנת Unit commitment הקיימת בניהול המערכת, או באמצעות תוכנה אחרת שתאושר על ידי הרשות, המחשבת את השפעת אי הזמינות על העלויות של כלל המערכת בזמן אמת, כדלקמן:
:: (1) החישוב בתוכנה ייעשה בדיעבד, לפי נתונים מזמן אמת (ex post) לכל חצי שעה בה נעשתה חריגה בזמינות.
:: (2) חישוב החריגות יכלול את הפער בעלויות המערכת הנגזר מאי עמידת כלל היצרנים בכל חצי שעה נמדדת בזמינות הנדרשת מהם.
:: (3) חישוב החריגה יכלול את סטיות היצרן בזמינות בזמן אמת מעבר לזמינות הנורמטיבית המוכרת לו (88% בשנה ראשונה ו-92% מהשנה השנייה ואילך).
:: (4) חישוב העלויות לכלל המערכת בגין אי זמינות יחידות ייצור יבחין בין אי זמינות של יצרן שהיה צריך לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת בזמן אמת לתוספת ייצור, ולבין יצרן שהיה אמור להיות זמין אך לא לייצר אנרגיה.
:: (5) יצרן שצריך היה לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת ישלם למנהל המערכת בגין חריגה מזמינות. התשלום יעשה לפי מכפלת סטיית היצרן מזמינות ב-MW לכל חצי שעה נמדדת בעלות הממוצעת לכל MW לכל חצי שעה שנגרמה בגין אי זמינות משוקללת של כלל היחידות במערכת שלא היו זמינות באותה חצי שעה והיו צריכות לייצר אנרגיה.
:: (6) יצרן שלא היה צריך לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת ישלם למנהל המערכת בגין חריגה מזמינות. התשלום יעשה לפי מכפלת סטיית היצרן מזמינות ב-MW לכל חצי שעה נמדדת בעלות הממוצעת לכל MW לכל חצי שעה שנגרמה בגין אי זמינות משוקללת של כלל היחידות במערכת שלא היו זמינות באותה חצי שעה ולא היו צריכות לייצר אנרגיה.
:: (7) יצרן לא יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה עבור החריגה מזמינות אקוויוולנטית.
:: (8) במקרה בו תוצאת ההרצה הינה שלילית, כלומר שאי הזמינות מזכה את היצרן בתמורה, היצרן לא יקבל כל תמורה ולא יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה עבור החריגה מזמינות אקוויוולנטית.
:: (9) התחייבות מנהל המערכת לגז טבעי במסגרת היכולת הזמינה הקבועה תותאם לפי תנאי עסקת הגז ובהתחשב בזמינות האקוויוולנטית של היצרן בפועל.

@ 84. (תיקון: 31.7.09, 13.5.19, 1.2.21; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;א-25) : '''עמידה בדרישות אמינות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;הפסקה מאולצת&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) הפסקה חלקית או מלאה של הייצור ביחידת הייצור שלא בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית או הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת, לרבות הפסקה הנגרמת בגלל אי עמידה בהוראות רישיון הייצור שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים [[באמות מידה 130–137]] או בגלל רשת החשמל;
::: (2) כשלון בהתנעת יחידת ייצור שהייתה מתוכננת לפעול על פי תכנית ההעמסה הפרטנית, שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים [[באמות מידה 130–137]] או בגלל רשת החשמל.
::- &quot;כישלון בהתנעה&quot; - כל מצב שבו משך הזמן לסנכרון היחידה לרשת עולה ב-50% או ב-10 דקות על הזמן שנקבע לסוג ההתנעה ולסוג היחידה [[באמת מידה 85]], לפי המאוחר מביניהם.
: (ב) '''עמידה בדרישות אמינות'''
:: היצרן יפעיל את המתקן תוך עמידה בכל דרישות האמינות הקבועות ברישיונו ובאמות המידה.
: (ג) '''מספר הפסקות מאולצות'''
:: (1) מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת ייצור (כולל הפסקות חלקיות) לא יעלה על 7 הפסקות בשנה, אלא אם כן נקבע בנספח א' לאמת מידה זו מספר אחר של הפסקות מאולצות מותרות בשנה.
:: (2) למרות האמור בסעיף קטן (1) בשנת הפעילות הראשונה של המתקן מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת ייצור (כולל הפסקות חלקיות) לא יעלה על 20 הפסקות בשנה, אלא אם כן נקבע בנספח א' לאמת מידה זו מספר אחר של הפסקות מאולצות מותרות בשנה.
:: (2א) לא ניתן להעביר הפסקות מאולצות שלא נוצלו בשנה מסוימת לניצול בשנים עוקבות.
:: (3) במקרה בו חלו הפסקות מאולצות סמוכות הכוללת שתי הפסקות ביממה או בפרק זמן קצר יותר, למנהל המערכת תהיה סמכות לדרוש מהיצרן לבצע בדיקות קבלה ביחידה בה אירעו ההפסקות המאולצות.
: (ד) '''ביצוע בדיקות קבלה בגין חריגה מדרישות האמינות'''
:: בגין כל הפסקה מאולצת (כולל הפסקות חלקיות) מעבר למספר ההפסקות המוגדרות בסעיף (ב) יחויב היצרן בביצוע בדיקות קבלה שתמשכנה בין 12 ל-24 שעות לכל יחידה, שבמהלכן לא יהיה היצרן זכאי לתשלום בגין יכולת זמינה אלא לתעריף עבור בדיקות קבלה למשך תקופת בדיקות הקבלה שלא תפחת מ-12 שעות ולא תעלה על 24 שעות, אלא אם היצרן לא סיים את בדיקות הקבלה בהצלחה בפרק זמן זה ונדרש להארכת משך ביצוען.
: (ה) '''תחולת אמת המידה על יצרנים'''
:: למען הסר ספק מובהר בזה כי אמת מידה זו חלה על כל סוגי המתקנים המחוברים לרשת ההולכה ובכלל זה מתקנים קונוונציונאליים, מתקני קוגנרציה ומתקני אנרגיה מתחדשת.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-25) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 84]] - הפסקות מאולצות מותרות בשנה לפי יחידת ייצור}}
: {|
! יחידת ייצור !! מס' הפסקות מאולצות המותרות בשנה
|-
| יחידה במחזור משולב 34 באתר אלון תבור || 54
|-
| טורבינת גז - רמת חובב 1 || 9
|-
| טורבינת גז - רמת חובב 2 || 15
|-
| יחידה במחזור משולב - רמת חובב 3 ו-5 {{ש}} ויחידה במחזור משולב 4 ו-5 || 108 לכל היחידות במצטבר
|-
| טורבינת גז - רמת חובב 6 || 11
|-
| טורבינת גז - רמת חובב 7 || 9
|-
| יחידה במחזור משולב - רמת חובב 8 ו-9 || 54 לכל היחידות במצטבר
|}

@ 85. (תיקון: 31.7.09, 15.5.17) : '''עמידה בפרמטרים תפעוליים'''
: באמת מידה זו:
:- &quot;סטייה מפרמטר תפעולי&quot; - כל אחת מאלה:
:: למתקן ייצור מחזור משולב:
:: (1) חריגה מזמני הגעה לעומס מלא ומזמני הגעה לסנכרון כמפורט בטבלה שלהלן:
::: {| סוג התנעה !! משך הפסקת היחידה טרם ההתנעה !! משך זמן עד עומס מלא בדקות !! משך זמן עד סנכרון בדקות
|-
| קרה מאד || מעל 96 שעות || 250 || 180
|-
| קרה || 28–96 שעות || 220 || 150
|-
| פושרת || 12–48 שעות || 100 || 85
|-
| חמה || עד 12 שעות || 65 || 55
|}
:: (2) קצב שינוי עומס הפוחת מ-1% מההספק המותקן בדקה.
:: (3) הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) העולה על 60% מההספק המותקן.
:: למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח:
:: (1) הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) שעולה על 100 MW.
:: (2) אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה-סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 51–49 HZ.
:: (3) אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
:: (4) הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ-30 דקות.
:: למתקן ייצור גמיש במחזור פתוח:
:: (1) אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה-סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 51–49 HZ.
:: (2) אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
:: (3) זמן לסנכרון היחידה עולה על 7 דקות.
:: (4) הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ-10 דקות.
:: (5) הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) הגבוה מ-50% מההספק המותקן או גבוה מ-35 MW (הנמוך מביניהם).
: (א) '''תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
:: (1) תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תחל לאחר שהיצרן סטה מפרמטר תפעולי נתון ב-5 מקרים שונים, כאשר המרווח בין מקרה למקרה הוא 24 שעות לפחות.
:: (2) במניין הסטיות לא תובא בחשבון סטיה שחלפו יותר מ-5 שנים ממועד התרחשותה.
: (ב) '''סיום תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
:: תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תסתיים כאשר היצרן יוכיח עמידה מחודשת בפרמטר התפעולי שממנו סטה. היצרן יוכל להוכיח עמידה מחודשת בפרמטר תפעולי באחת משתי צורות:
:: (1) הוכחת עמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית - על מנת להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי יוכל היצרן לפנות למנהל המערכת בבקשה לבצע בדיקה של המתקן לצורך הוכחה שהמתקן עומד בפרמטר הטכני הנידון. פנה היצרן למנהל המערכת לטובת ביצוע הבדיקה כאמור, יבצע מנהל המערכת את הבדיקה ויתן את מסקנותיו בתוך 14 יום.
:: (2) הוכחת עמידה בפרמטר טכני בהפעלה שוטפת - היצרן יוכל להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי בכך שיידרש לביצוע הפעולה הנדרשת על ידי מנהל המערכת. ככל שהמתקן מבצע את הפעולה הטכנית שבגינה הוא מצוי בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי, תסתיים תקופת אי העמידה לאחר ביצוע הפעולה בהצלחה.
: (ג) '''תשלום היצרן בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
:: בין תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי ועד פנייתו של היצרן למנהל המערכת לשם ביצוע בדיקה לעמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים הבאים:
:: (1) מתקן ייצור במחזור משולב אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
::: היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל-30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור במחזור משולב, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם היצרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
:: (2) מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
::: היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל-30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם הי צרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
:: (3) מתקן ייצור גמיש במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
::: (א) במקרה שבו המתקן העומד בפרמטרים תפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח: היצרן ישלם למנהל המערכת את ההפרש בין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן גמיש במחזור פתוח כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות באישור התעריפי של היצרן, אזי לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1, לבין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח כפי שקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
::: (ב) במקרה שבו המתקן אינו עומד בפרמטרים התפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, ישלם היצרן למנהל סכום כקבוע בסעיף קטן (2) לגבי מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים.
: (ד) '''תשלום בגין דיווח כוזב על טיפול בסטייה מפרמטר תפעולי'''
:: אם היצרן פנה למנהל המערכת בהודעה כי טופלה הסטייה מהפרמטר התפעולי הנידון ובבדיקה להוכחת עמידה בפרמטר תפעולי נכשל המתקן מלעמוד בפרמטר התפעולי הנידון, או שכשל מלעמוד בפרמטר התפעולי בהפעלה שוטפת, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים המפורטים לעיל עד לסיום תקופת אי העמידה בפרמטר התפעולי בתוספת של 5%.

=== סימן ג'1: זמינות יצרנים המחוברים לרשת ההולכה שקיבלו אישור תעריף החל מחודש מרס 2018 (תיקון: תש&quot;ף-6) ===

@ 85א. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6) : '''הגדרות ותחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על יחידת ייצור אשר מתקיימים לגביה כל התנאים האלה:
::: (א) אישור התעריף התקבל לאחר יום י&quot;ד באדר התשע&quot;ח (1 במרס 2018);
::: (ב) יחידת הייצור מחוברת לרשת הולכת החשמל או משולבת בחיבור של צרכן המחובר לרשת ההולכה;
::: (ג) יחידת הייצור אינה מייצרת חשמל בטכנולוגיה סולארית או טכנולוגיית רוח ואינה מיתקן אגירה.
:: (2) על יחידות ייצור כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[סימן זה]] במקום הוראות [[אמת מידה 83]].
: (ב) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;יצרן&quot; - בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון;
::- &quot;תכנית יומית&quot; - תכנית המוגשת על ידי יצרן למנהל המערכת לצורכי העמסה, כמפורט [[באמת מידה 106ב]].

@ 85ב. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6) : '''שיוך הספק שנתי למספק ולעסקאות חצר'''
: (א) '''שיוך הספק שנתי לעסקאות חצר'''
:: (1) מנהל המערכת ישייך הספק של יחידת ייצור לעסקה עם צרכן חצר ([[בסימן זה]] - עסקת חצר), אם המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב מאפשרות לאותה יחידת ייצור העברת אנרגיה לצרכן חצר.
:: (2) ההספק המשויך לעסקאות חצר בשנה נתונה יהיה שווה לאחד משני אלה, לפי הנמוך מביניהם:
::: (א) הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר באותה שנה;
::: (ב) ההספק הנקי המותקן של יחידת הייצור בתנאי ISO, כפי שנקבע בבדיקות קבלה שערך מנהל המערכת לפי אמות מידה אלה.
:: (3) ההספק המשויך לעסקת חצר בשנה נתונה ייאמד לפי הצריכה השעתית המרבית בשנה הקודמת ויעודכן לאחר סיום השנה הקלנדרית לפי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר בפועל באותה שנה.
:: (4) ההספק המשויך לעסקת חצר בשנת הפעילות הראשונה של יחידת הייצור ייקבע על פי הצהרת היצרן לגבי הצריכה השעתית המרבית של יחידת הייצור, שתוגש עד 30 ימים לפני תחילת ההפעלה המסחרית, ויעודכן לפי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר בפועל באותה שנה.
: (ב) '''שיוך הספק למספק'''
:: (1) יצרן המורשה לפי המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב לשייך הספק למספק, יודיע למנהל המערכת בכל שנה, עד 30 ימים לפני סוף השנה הקלנדרית, על ההספק שישויך למספק בעבור השנה העוקבת.
:: (2) סך ההספק המשויך לעסקת הספק פרטית לא יעלה על ההספק הנקי המותקן בתנאי ISO כפי שנבדק בבדיקות הקבלה שערך מנהל המערכת לפי אמות מידה אלה.
:: (3) מנהל המערכת לא יעדכן את ההספק המשויך למספק במשך שנה קלנדרית.

@ 85ג. (תיקון: 13.5.19, 1.11.20; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;א-23) : '''תשלומים ליצרן בגין יכולת זמינה'''
: (א) '''תשלומי זמינות'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלומי זמינות כקבוע בלוח תעריפים 6.5–1א בעד היכולת הזמינה בדלק ראשי, בניכוי ההספק המשויך למספק או בניכוי ההספק המשויך לעסקאות חצר, לפי העניין.
:: (2) היכולת הזמינה בדלק ראשי תיקבע לפי דיווח היצרן בתכנית היומית על יכולת זמינה ברוטו בדלק ראשי, שהוגשה לפי [[אמת מידה 106ב]] בניכוי הצריכה העצמית של יחידת הייצור ובניכוי הפסדי השנאה, כפי שייקבעו על ידי מנהל המערכת בבדיקות הקבלה שערך ליחידת הייצור.
:: (3) אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש תיקן היצרן את דיווחו על היכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה נמוכה יותר, תשלומי הזמינות שישלם מנהל המערכת ליצרן יעודכנו בהתאם לדיווח המעודכן.
:: (4) אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש תיקן היצרן את דיווחו על יכולת זמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה גבוהה יותר, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תשלום זמינות בעד היכולת הזמינה הנוספת.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (4), אם תיקון דיווח הזמינות נובע משינוי בתחזית טמפרטורה כאמור [[בסעיף קטן (ד)(4)(ד) באמת מידה 106ב]], היצרן יהיה זכאי לתשלומי זמינות גם בעד היכולת הזמינה הנוספת, ובלבד שהתיקון נעשה עד 4 שעות לפני מועד ההעמסה ובשיעור שלא עולה על 5% מהיכולת הזמינה ברוטו דלק ראשי שעליה דיווח היצרן בתכנית היומית.
:: (6) על אף האמור בסעיף קטן (1), מנהל המערכת לא ישלם ליצרן בעד יכולת זמינה בעבור הספק שחלות לגביו מגבלות הזרמה כהגדרתן [[באמת מידה 35כו1]], אלא אם כן נקבע אחרת בתנאי הזכאות לתעריף של היצרן.
: (ב) '''עדכון תשלומי זמינות בגין עדכון הספק משויך לעסקת החצר'''
:: (1) הפרשים הנובעים מעדכון ההספק המשויך לעסקאות חצר בשנה החולפת כאמור [[בסעיפים קטנים (א)(3) ו-(א)(4) באמת מידה 85ב]], יתווספו לתשלומי הזמינות או יקוזזו מהם, לפי העניין; להפרשים כאמור תתווסף ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
:: (2) ההוספה לתשלומי הזמינות או הקיזוז מהם כאמור בסעיף קטן (1) יבוצעו עד שלושה חודשים מסיום השנה הקלנדרית.
: (ג) '''סטיית זמינות ותשלום בשל סטייה'''
:: (1) אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש שינה היצרן את דיווחו בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה נמוכה יותר, בשיעור שינוי העולה על 2%, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הידועה לפי לוח תעריפים 6.5–12, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (3).
:: (2) אם העומס המרבי שנמדד בחצי שעה נתונה בהדקי הגנרטורים של יחידת הייצור נמוך מהעומס הנדרש על ידי מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת, בשיעור שינוי העולה על 2%, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הבלתי ידועה לפי לוח תעריפים 6.5–12, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (3).
:: (3) במקרים המפורטים להלן היצרן לא יחויב בתשלומים המפורטים בסעיפים קטנים (1) או (2) בשל סטיית זמינות:
::: (א) בקרות אירוע מהאירועים המפורטים ברשימת מקרי חירום שפירט ספק שירות חיוני לפי [[אמת מידה 128]] או בקרות כוח עליון כהגדרתו [[באמת מידה 130]], או במקרה שבו היצרן ייחשב לזמין לפי [[אמת מידה 125]];
::: (ב) היצרן ביצע את תיקון דיווח היצרן בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי, עד 4 שעות לפני מועד ההעמסה, בשיעור שאינו עולה על 5% מהיכולת הזמינה ברוטו, שנעשתה בשל שינוי בתחזית הטמפרטורה כאמור בסעיף קטן (א)(5);
::: (ג) סטיית הזמינות התרחשה כתוצאה מהפסקה מאולצת כהגדרתה [[באמת מידה 84]], ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:::: (1) היצרן הצהיר כי ההפסקה המאולצת נבעה מתקלה ביחידת הייצור שהתגלתה בעת הפעלתה או כתוצאה מכישלון בהתנעה ומנהל המערכת אישר את ההצהרה;
:::: (2) היצרן לא חורג מכמות ההפסקות המאולצות המותרות לו לפי [[אמת מידה 84]]; במקרה של סטיית זמינות כאמור בפסקה זו, משך הזמן שבו יהיה היצרן פטור מחיוב בסטיית זמינות, יהיה השעות שבעבורן הוגשה תכנית יומית טרם התרחשות ההפסקה;
::: (ד) היצרן ביצע את תיקון דיווח היצרן בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי עד 33 שעות לפני מועד ההעמסה.

@ 85ד. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6) : '''הקצאת שעות זמינות מוגברות'''
: (א) '''הקצאת שעות זמינות מוגברות על ידי מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת יודיע ליצרן עד 5 ימי עבודה לפני תחילתו של כל רבעון קלנדרי, לגבי כל יחידת ייצור של אותו יצרן, את השעות שבהן נדרשת זמינות מוגברת של יחידת הייצור ברבעון העוקב ([[בסימן זה]] - דרישת זמינות מוגברת).
:: (2) מנהל המערכת לא יורה במסגרת דרישת הזמינות המוגברת על שעות זמינות מוגברת של יחידת הייצור במועדים שבהם היא צפויה להיות בתחזוקה מתוכננת לפי [[אמת מידה 86]].
:: (3) שעות הזמינות המוגברת, לגבי כל יחידת ייצור, לא יעלו על 1,200 שעות בשנה קלנדרית.
:: (4) בשנה הקלנדרית הראשונה להפעלה המסחרית של יחידת הייצור לא ידרוש מנהל המערכת מהיצרן שעות זמינות מוגברות של יחידת הייצור.

=== סימן ד': תחזוקה ===

@ 86. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''כללים למסירת תכנית תחזוקה למיתקנים המחוברים לרשת ההולכה'''
: (א) '''מועדי תחזוקה'''
:: (1) תחזוקה של יחידת הייצור תתבצע במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה המחייבת ובמקרה של תיאום תכנית תחזוקה חלופית, במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה החלופית כמפורט באמת מידה זו.
:: (2) מנהל המערכת יהיה רשאי לקבוע גם מועדים בהם לא תתבצע תכנית תחזוקה.
: (ב) '''הגשת בקשה לתכנית תחזוקה'''
:: (1) חודש לפני ההפעלה המסחרית של מתקן הייצור ומדי שנה, ב-1 ליוני, יעביר היצרן למנהל המערכת את תכנית תחזוקת המיתקן לשלוש השנים הקלנדאריות הבאות (החל מחודש ינואר שיבוא). אם ה-1 ליוני חל בערב שבת, שבת או בחגים תועבר התכנית ביום חול הקודם לתאריך זה.
:: (2) תכנית התחזוקה המבוקשת תפרט את המועדים המתוכננים לביצוע תחזוקה במתקן בשלוש השנים כמודגם בטופס לדוגמא המצורף לאמת מידה זו וכותרתו &quot;בקשה לתכנית תחזוקה&quot;.
:: (3) תכניות התחזוקה המבוקשות תוגשנה בנפרד עבור כל אחת מיחידות הייצור במתקן.
:: (4) הנתונים הנדרשים למנהל המערכת לצורך קביעת מועדי התחזוקה של יחידות היצרן יקבעו במסגרת ההסכם התפעולי בין הצדדים.
:: (5) מקרים של תחזוקה חלקית של יחידת ייצור בה רק חלק מיחידת הייצור מושבת יסוכמו במסגרת ההסכם התפעולי.
: (ג) '''טיפול בבקשת היצרן ומסירת תכנית תחזוקה מחייבת'''
:: (1) מנהל המערכת ישבץ את תוכניות התחזוקה המוגשות על ידי היצרן במסגרת התכניות לתחזוקת שאר היחידות במערכת תוך התחשבות בבקשת היצרן ויגיש ליצרן בתוך 45 ימי עבודה תכנית תחזוקה מחייבת לשנה הקלנדארית הבאה (החל מחודש ינואר שיבוא). תכנית זו תחייב את היצרן בפעילותו במהלך שנה זו.
:: (2) במקרה של אי מסירת בקשה לתכנית תחזוקה שנתית במועד הקבוע בסעיף (ב) או אי מסירתה כלל, ישלם היצרן קנס אדמיניסטרטיבי כקבוע [[באמת מידה 97]] ושיבוצו בתכנית התחזוקה הכללית במועדים המבוקשים על ידו ייעשה בהתאם לשיקולי מנהל המערכת.
: (ד) '''שינויים בתכנית התחזוקה המחייבת'''
:: (1) שינויים מטעמו של היצרן בתכנית התחזוקה המחייבת יתבצעו בהסכמת מנהל המערכת על פי בקשה שתוגש שלושה חודשים לפני מועד תחזוקה המתוכננת.
:: (2) אישר מנהל המערכת את הבקשה לשינוי מתכנית התחזוקה המחייבת, ימציא מנהל המערכת ליצרן הודעה בכתב בגין השינוי בתכנית התחזוקה ויראו את השינוי המאושר כחלק מתכנית התחזוקה המחייבת.
:: (3) מנהל המערכת רשאי משיקולים של שרידות המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה בפרק זמן של עד שבעה ימים, וזאת עד שלושה ימים לפני המועד המתוכנן לביצוע תכנית התחזוקה. מנהל המערכת ישלם ליצרן הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
:: (4) במקרים חריגים ביותר ובאישור הרשות יהיה רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה אף בהודעה מוקדמת של יום אחד וישלם לו הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
: (ה) '''תכנית תחזוקה חלופית'''
:: מנהל המערכת רשאי, משיקולים של צרכי מערכת החשמל והביקוש לחשמל, לתאם עם היצרן תכנית תחזוקה חלופית לפני המועד שתוכנן לביצוע התחזוקה.

@ : {{ממורכז|'''בקשה לתכנית תחזוקה בקשה לתכנית תחזוקה ליחידה'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 87. (תיקון: 31.7.09) : '''חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת'''
: (א) '''חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת'''
:: יצרן חייב להודיע למנהל המערכת, טרם ביצוע החריגה, על כל חריגה צפויה מתכנית התחזוקה המחייבת, ולרבות הארכת, קיצור או שינוי במועדי התחזוקה הקבועים בתכנית.
: (ב) '''אישור החריגה'''
:: מצא מנהל המערכת כי החריגה מתכנית התחזוקה עולה בקנה אחד עם צרכי המערכת, יאשר מנהל המערכת את החריגה והיצרן לא ישא בכל תשלום בגין החריגה. לא אישר מנהל המערכת את החריגה יפעל היצרן בהתאם למועדים שנקבעו לתכנית התחזוקה.

@ 88. (תיקון: 31.7.09) : '''תשלומים בגין חריגה מתכנית התחזוקה'''
: (א) '''חריגה שאינה מאושרת'''
:: לא אישר מנהל המערכת את ביצוע החריגה או אם היצרן לא הודיע על החריגה, לא יהיה זכאי היצרן לתשלום בעד יכולת זמינה עבור שעות החריגה וכן ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בגובה הנזק שנגרם בגין החריגה, בהתאם לחישוב המפורט [[באמת מידה 83(ג)]].
: (ב) '''חישוב הזמינות האקוויוולנטית בגין תקופת התחזוקה'''
:: תקופת התחזוקה תילקח בחשבון לצורך חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת של היחידה כדלקמן:
:: (1) במקרה בו התבצעה התחזוקה במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה המחייבת או אם התקבל אישור מנהל המערכת לחריגה מתכנית התחזוקה המחייבת, תובא בחשבון התקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בלבד.
:: (2) במקרה של ביצוע תחזוקה שלא במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה ללא אישור מנהל המערכת תובא בחשבון תקופת התחזוקה בפועל, ובכלל זה כל תקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בשל ביצוע תחזוקה במועדים שחרגו מהמועדים שאושרו על ידי מנהל המערכת לתכנית התחזוקה.

@ 89. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע תחזוקת החצר על ידי סש&quot;ח'''
: (א) '''תכנית תחזוקת החצר'''
:: מנהל המערכת יתאם עם ספק שירות חיוני רשת ועם היצרן ויאשר את ביצוע תחזוקת החצר ואת ביצוע תחזוקת הקווים המחברים את המתקן לרשת החשמל עם מועדי ביצוע תחזוקת מתקן הייצור או עם השעות בהן אין היצרן מתכוון לייצר על פי תכנית התחזוקה ותכניות הייצור היומיות.
: (ב) '''תיאום ביצוע תחזוקת החצר'''
:: (1) מנהל המערכת יעביר ליצרן ולספק שירות חיוני רשת, מדי שנה, עד לא יאוחר מיום ה-30 לנובמבר של אותה שנה את תכניות תחזוקת החצר שבאחריות תחזוקתית של ספק שירות חיוני רשת. התכנית תתייחס לשנה הקלנדארית העוקבת (החל מחודש ינואר שיבוא).
:: (2) במקרים בהם בשל תחזוקת החצר, שלא במסגרת הזמנים האמורה בסעיף (א), מתקן הייצור, כולו או חלקו, לא יכול היה לייצר חשמל, אולם היה זמין במועדים אלה, יהיה היצרן זכאי לתשלום בהתאם לאמור [[באמת מידה 141(א)]].

=== סימן ה': יצרנים המחוברים לרשת ההולכה ===

@ 90. (תיקון: 31.7.09) : '''תכנית שבועית ליכולת זמינה וייצור של מתקן (&quot;תכנית הייצור השבועית&quot;)'''
: (א) '''המועד להגשת תכנית ייצור שבועית'''
:: בכל יום חמישי, ואם חל יום חמישי בערב חג או בחג ביום החול האחרון שקדם ליום חמישי האמור, עד השעה 10:00 באותו היום, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית ייצור שבועית חצי-שעתית המפרטת את היכולת הזמינה ו/או הייצור המתוכננים לכל יחידת ייצור שברשותו ביחס לכל יום עד לסוף השבוע העוקב.
: (ב) '''אופן הגשת תכנית הייצור השבועית'''
:: (1) תכנית הייצור השבועית תוגש על גבי טופס אחד, בהתאם לסוג היצרן, כמודגם בטפסים המצורפים לאמת מידה זו.
:: (2) מנהל המערכת יהיה רשאי ליצור טפסים חלופיים לטפסים המצורפים לאמת מידה זו ובלבד שקיבל אישור לכך מאת הרשות.
: (ג) '''הגשת תכנית הייצור השבועית'''
:: (1) תכנית הייצור השבועית נועדה לצרכי תכנון בלבד.
:: (2) למרות האמור לעיל, במקרה בו לא הגיש היצרן תכנית יומית עד המועד הנדרש, תשמש התכנית שהוגשה עבור אותו היום במסגרת התכנית השבועית את מנהל המערכת לצורך קביעת תכנית ההעמסה ולצורך התחשבנות עם היצרן.

@ : {{ממורכז|'''תכנית ייצור שבועית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__ ליצרן ביכולת שמינה ואנרגיה'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ : {{ממורכז|'''תכנית יצור שבועית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__ ליצרן באנרגיה'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 91. (תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש&quot;ף-34, תש&quot;ף-36) : '''תכנית יומית ליכולת זמינה וייצור של מתקן או יחידת ייצור (&quot;תכנית ייצור יומית&quot;)'''
: (א) '''המועד להגשת תכנית ייצור יומית'''
:: החל ממועד ההפעלה המסחרית, בכל יום, עד השעה 10:00 באותו היום, ביום חול לגבי יום המחרת, בימי חמישי ובימים שלפני ערב חג לגבי, עד וכולל, יום החול הבא, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור יומית חצי שעתית המפרטת את היכולת הזמינה, הייצור המתוכנן ואופן ביצוע שינויים מהתוכניות הנזכרות לעיל, לכל יחידת ייצור ביחס לעשרים וארבע השעות, החל משעה 24:00 באותו יום ועד לשעה 24:00 ביום העוקב.
: (ב) '''תכנית הייצור היומית ואופן הגשתה'''
:: (1) תכנית הייצור היומית ליצרן הפועל ביכולת זמינה ואנרגיה תוגש על גבי טופס 1 המצורף לאמת מידה זו, כמודגם בטופס האמור, וליצרן באנרגיה תוגש על גבי טופס 3 המצורף גם הוא לאמת מידה זו, כמודגם בטופס.
:: (1א) היצרן יכלול בתכנית הייצור היומית את ההספק שאותו הקצה ביחס לכל מספק; לעניין זה יראו מכירת אנרגיה למספק כהקצאת הספק מותקן לאותו מספק בגובה האנרגיה הנמכרת לו.
:: (2) בכל מקרה שקיימת יחידת ייצור מסוג טורבינת קיטור ההתייחסות תהיה ליחידת טורבינת הגז והחלק היחסי של טורבינת הקיטור שנגזר מפעולתה כיחידה במחזור משולב.
:: (3) יצרן הפועל בשיטת יכולת זמינה ואנרגיה יגיש, במצורף לתכנית היומית, הצעות מחיר להפעלת היכולת הזמינה המשתנה לטובת ספק השירות החיוני והצעות מחיר עבור הגדלת והקטנת ההספק ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית על גבי טופס 2 המצורף לאמת מידה זו, כמודגם בטופס האמור.
:: (4) יצרן ידווח בתכנית היומית המוגשת על האילוצים הקיימים בתכנית ובכלל זה על מועדי הודעה מוקדמת בדבר שינוי כמויות גז מול ספק הגז.
:: (5) לצורך תכנית ההעמסה הפרטנית יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר לכל היכולת הזמינה המשתנה ובכלל זה ליכולת זמינה משתנה שאינה אמורה להיות ממומשת כאנרגיה לעסקאות פרטיות.
:: (6) יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר להגדלת הספק המיוצר בזמן אמת עבור כל היכולת הזמינה המשתנה שתיוותר במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית.
:: (7) יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר להקטנת ההספק המיוצר על ידו לכל האנרגיה האמורה להיות מיוצרת ביחידה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית.
:: (8) סדר הקטנת הספק לפי סוג היכולת הזמינה יקבע על ידי מנהל המערכת.
:: (9) יצרן קונוונציונאלי יהיה חייב להעמיד יכולת זמינה משתנה שתופעל בסולר במסגרת תכנית העמסה פרטנית מעודכנת, במקרה שהצעתו למימוש היכולת הזמינה המשתנה בגז לא התקבלה כלל במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית ואין ביכולתו לבצע עסקת גז מסוג spot או להתבסס על storage במשק.
:: (10) במקרה של יצרן קונוונציונאלי בעל מספר יחידות ייצור הפועלות במסגרת יכולת זמינה משתנה של 100% או במקרה של יצרן קונוונציונאלי בעל יחידת ייצור אחת רשאי מנהל המערכת לדרוש מהיצרן בזמן אמת לפי צרכי המערכת, ובמקרה ומספר יחידות אמורות לפעול בעומס חלקי ואין היצרן יכול להגדיל את ההספק שלו בשל מגבלות עסקאות הגז שלו או לבצע עסקת spot במשק ולהגדיל את ההספק בהודעה מוקדמת קצרה משעה לספק הגז, שישנה את מתכונת העמסת היחידות להעמסה בעומס מלא באופן שניתן יהיה להעמיס את יתרת היחידות בזמינות משתנה בסולר, או במקרה של יצרן בעל יחידת ייצור אחת לעבור לפעול בעומס מלא בדלק חלופי. במקרה זה יצרן בעל מספר יחידות ייצור הפועלות במסגרת יכולת זמינה משתנה של 100% יהיה חייב להוריד הספק ביחידות המייצרות באופן חלקי ולהעלות הספק ביחידות האחרות.
:: (11) מנהל המערכת יוכל להנחות בכל רגע בזמן אמת יצרן קונוונציונאלי להגדיל או להקטין את הספקו בהתאם להצעות המחיר של היצרן, והיצרן יפעל לפי הנחיית מנהל המערכת.
:: (12) שינוי הספק בשל הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת להקטנת הספק מתחת להספק המיועד עבור עסקאות פרטיות לא יפגע בעסקה הפרטית.
:: (13) יצרן קוגנרציה חייב להגיש הצעות מחיר להקטנה והגדלה של הספק בהתחשב באילוצים התרמיים של המתקן.
:: (14) המחיר המירבי בעד הקטנת הספק ליצרן עבור הקטנת ההספק המיוצר לטובת מנהל המערכת במסגרת יכולת זמינה קבועה או משתנה לא יעלה על המחיר 100% BFUCgas בהתאם ללוחות 15 ו-16 [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 241]] נספח א' סעיף 10 וכמופיע באישור התעריפי של היצרן.
:: (15) עבור הקטנת יכולת זמינה המשמשת לביצוע עסקה פרטית יפרט היצרן את המחיר שהוא מוכן לשלם עבור הקטנת ההספק שלו מתחת לתכנית הייצור עבור העסקה הפרטית.
:: (16) המחיר המירבי עבור מימוש יכולת זמינה משתנה לאנרגיה ועבור הגדלת הספק מיוצר ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית בגז בזמן אמת יעשה בהתאם לתעריפים בלוח תעריפים 6.5–2, כמופיע באישור התעריפי של היצרן.
:: (17) הצעות המחיר עבור מימוש יכולת זמינה לאנרגיה יינתנו בסדר עולה של מחירים לבלוקים המפורטים בטופס 2 המצורף לאמת מידה זו.
:: (18) הצעות המחיר להורדת הספק יינתנו על גבי טופס 2 בסדר יורד.
:: (19) הצעות המחיר של יצרן קונוונציונאלי לכל חצי שעה עבור מימוש יכולת זמינה לאנרגיה יינתנו על גבי טופס 2 עבור כמויות אנרגיה מוצעות (הצעות תעריף לבלוקים של אנרגיה) מינימאליות של 25 מגהוואט לכל הצעת אנרגיה למעט ההצעות לבלוק הראשון והאחרון.
:: (20) סדרי הקדימות ביחס למימוש הצעות מחיר ושינוי הספקי הייצור של יצרן פרטי יהיו לפי החלטת מנהל המערכת.
: (ג) '''יצירת טפסי דיווחים חלופיים'''
:: מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקוליו וניסיונו ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד מעודכן יותר שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל יצרן לצורך העמסת התחנות.

@ : {{ממורכז|'''טופס 1: ליצרן ביכולת זמינה ואנרגיה תוכנית יצור יומית'''}}
: (((הטופס הושמט)))
@ : {{ממורכז|'''טופס 2: ליצרן ביכולת זמינה ואנרגיה הצעות מחיר להפעלת היכולת הזמינה המשתנה לטובת מנהל המערכת'''}}
: (((הטופס הושמט)))
@ : {{ממורכז|'''טופס 3: ליצרן באנרגיה תכנית ייצור יומית'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 92. (תיקון: 31.7.09) : '''שינויים בתכנית היצור היומית על ידי היצרן'''
: (א) '''מועדי שינויים'''
:: יצרן שהגיש תכנית ייצור עד לשעה 10:00 רשאי, במידת הצורך, להגיש למנהל המערכת בקשה לעדכון תכנית הייצור עד לשעה 12:00 באותו היום.

@ 93. (תיקון: 31.7.09, 28.6.18; תשע&quot;ט-7) : '''תכנית ההעמסה הכללית ופרסום מחיר שולי חצי שעתי'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;יחידות ייצור בהעמסה עצמית&quot; - יחידות ייצור שפועלות לפי שיטת העמסה עצמית ביממה נתונה;
::- &quot;יחידות ייצור בהעמסה מרכזית&quot; - יחידות ייצור שפועלות לפי שיטת העמסה מרכזית ביממה נתונה.
: (ב)'''פרסום תכנית העמסה כללית'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם באמצעות אתר האינטרנט של החברה בכל יום עד לשעה 14:00 תכנית העמסה כללית של כלל מיתקני הייצור במשק ליום המחרת (להלן - תכנית העמסה כללית).
:: (2) תכנית ההעמסה הכללית שתפורסם תפרט את הספק הייצור הכולל המתוכנן במשק ואת תחזית ייצור האנרגיה המתחדשת בכל חצי שעה מהשעה 00:00 ועד לשעה 23:59 ביום המחרת.
:: (3) בימי שישי ובערבי מועדי ישראל, תפורסם תכנית העמסה כללית עד השעה 14:00, לכל יום העוקב ליום הפרסום עד וכולל יום העבודה הראשון העוקב אחריו; לעניין אמת מידה זו, &quot;שבת&quot; ו&quot;מועדי ישראל&quot; - כמשמעותם לפי [[סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]].
: (ג) '''עקרונות תכנון העמסת מיתקני הייצור בתכנית ההעמסה הכללית'''
:: (1) תכנית ההעמסה תיקבע על בסיס שיקולים כלכליים, תוך מזעור העלויות המשקיות ותוך התחשבות באילוצים ובשיקולים המפורטים בסעיף (ד) לאמת מידה זו.
:: (2) בקביעת תכנית ההעמסה יפעל מנהל המערכת בהגינות ובתום לב, בלא אפליה, תוך מתן הזדמנות שווה למיתקנים השונים ובלי לקבוע תנאים מועדפים ליחידות הייצור של ספק שירות חיוני.
: (ד) '''שיקולים בתכנון תכנית העמסה הכללית'''
:: בתכנון תכנית ההעמסה הכללית יפעל מנהל המערכת מתוך התחשבות באילוצים ובשיקולים האלה:
:: (1) תחזית הביקוש המשקי לחשמל ליום הבא;
:: (2) תחזית זמינות מיתקני הייצור בדלק ראשי ובדלק משני הצפויה ביום המחרת;
:: (3) הספק הייצור המבוקש על ידי יחידות ייצור בהעמסה עצמית;
:: (4) תחזית הייצור של היצרנים העצמיים כהגדרתם [[באמת מידה 123]];
:: (5) הצעות המחיר של יחידות ייצור בהעמסה עצמית לאנרגיה מוזרמת לרשת ולהפחתת עומס בזמן אמת, בהתאם לאמות המידה החלות על היצרן;
:: (6) תחזית ייצור האנרגיה המתחדשת;
:: (7) המאפיינים הטכניים של המיתקנים, למעט נצילות, כפי שדווחו על ידי היצרנים ואושרו על ידי מנהל המערכת, או כפי שנבדקו על ידי מנהל המערכת; בכלל זה, קצב העלייה או הירידה, משך ההתנעה ומשך הזמן המינימלי להפעלת התחנה בעומסים שונים;
:: (8) הצעות מחיר של יחידות ייצור בהעמסה מרכזית; ליחידות ייצור בהעמסה מרכזית של יצרנים פרטיים, שלהם נקבעה עלות מוכרת, העלות תיקבע לפי התעריפים שקבעה הרשות לסוג יצרנים זה בלוחות התעריפים המתייחסים אליהם; למיתקני הייצור של ספק שירות חיוני העלות תיקבע לפי בסיס התעריף;
:: (9) שיקולי שרידות ואמינות המערכת, לרבות עתודות ייצור הנדרשות לצורך זה;
:: (10) מגבלות רשת החשמל, לרבות היווצרות גודש, עבודות יזומות ותקלות;
:: (11) זמינות מיתקני הספקת הגז וזמינות מערכת הולכת הגז;
:: (12) במקרה של מחסור בגז טבעי - הקצאת השימוש בדלקים חלופיים לפי [[אמת מידה 125]];
:: (13) מדיניות שקבע השר ביחס לתמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל;
:: (14) העמסת מיתקנים לצורך בדיקה כמשמעותה באמות המידה שקובעת הרשות, ובכלל זה בדיקות קבלה כאמור [[באמות מידה 72 עד 73]] ובדיקת יכולת פעולה בדלק משני כאמור [[באמת מידה 125]];
:: (15) אילוצים רגולטוריים הנובעים משיקולי הגנת סביבה, לרבות לפי היתרי הפליטה;
:: (16) אילוצים נוספים לפי כל דין.
: (ה) '''עדכון תכנית ההעמסה הכללית בזמן אמת'''
:: (1) מנהל המערכת יעדכן את תוכנית ההעמסה הכללית לפי הצורך החל במועד פרסומה עד למועד אספקת החשמל, בהתאם לשינויים שיחולו ממועד פרסום תכנית ההעמסה הכללית ועד למועד העמסת המיתקנים, ביחס לאילוצים ולשיקולים המפורטים בסעיף (ד).
:: (2) עדכון תכנית ההעמסה הכללית יפורסם באתר האינטרנט של מנהל המערכת.
: (ו) '''המחיר השולי החצי שעתי יום מראש (SMP day ahead)'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם בכל יום עד השעה 17:00 את המחירים השוליים החצי שעתיים המתוכננים ליום הבא. בערב שבת ומועדי ישראל יפרסם מנהל המערכת עד השעה 14:00 את המחירים השוליים לכל יום העוקב ליום הפרסום עד יום החול הבא.
:: (2) המחירים השוליים ליום הבא, אשר יפורסמו לפי סעיף קטן (1), יחושבו כמפורט להלן:
::: (א) מחיר שולי חצי שעתי יום מראש (להלן - מחיר שולי מתוכנן) יהיה שווה לעלות הייצור של קוט&quot;ש נוסף מעבר לעומס המתוכנן באותה חצי שעה לפי תכנית ההעמסה הכללית בהתאם לשיקולים ולאילוצים המפורטים בסעיף (ד);
::: (ב) מחיר שולי מתוכנן מנוכה אילוצים מערכתיים (להלן - מחיר שולי מנוכה) יהיה שווה לעלות הייצור של קוט&quot;ש נוסף מעבר לעומס המתוכנן בכל חצי שעה, בתכנית העמסה כללית בהינתן האילוצים הקבועים בסעיף (ד) לאמת מידה זו, בניכוי האילוצים האלה:
:::: (1) אילוצי הרשת;
:::: (2) אילוצי קיבולת ותקלות של מערכות הגז וכן מגבלות על השימוש המרבי בגז;
:::: (3) בדיקת מיתקנים;
:::: (4) אילוצי איכות הסביבה.
:: (3) מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו את אופן החישוב של עלות הייצור של קוט&quot;ש נוסף.
: (ז) '''המחיר השולי החצי שעתי זמן אמת (SMP real time)'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו את העלות השולית המערכתית לכל חצי שעה ביום הקודם (Ex post).
:: (2) מנהל המערכת יפרסם בכל יום עד השעה 17:00, באתר האינטרנט שלו, את המחירים השוליים החצי שעתיים ליום הקודם (להלן - מחירים שוליים חצי שעתיים בזמן אמת) ואת המחירים השוליים החצי שעתיים מנוכי האילוצים בזמן אמת. בנוגע לסופי שבוע ומועדי ישראל, יפורסמו המחירים השוליים החצי שעתיים ביום העבודה הבא עד השעה 17:00.
:: (3) המחירים השוליים החצי שעתיים בזמן אמת יחושבו לפי הוראות סעיף (ו)(2)(א) והמחירים השולים החצי שעתיים מנוכי האילוצים בזמן אמת יחושבו לפי הוראות סעיף (ו)(2)(ב). כלל המחירים בסעיף זה יחושבו בכפוף לשינויים האלה:
::: (א) במקום תחזיות הביקוש המשקי לחשמל, יתייחס מנהל המערכת לביקוש לחשמל בפועל;
::: (ב) במקום תחזית זמינות מיתקני הייצור בדלק ראשי ובדלק משני, יתייחס מנהל המערכת לזמינות התחנות בפועל;
::: (ג) במקום תחזית ייצור אנרגיה מתחדשת, יתייחס מנהל המערכת לייצור אנרגיה מתחדשת בפועל;
::: (ד) במקום הספק הייצור המבוקש על ידי יצרנים בהעמסה עצמית ותחזית ייצור של יצרנים עצמיים, יתייחס מנהל המערכת לייצור בפועל של יצרנים אלה.
: (ח) '''פרסום מידע'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לחודש, פירוט של האילוצים והשיקולים אשר השפיעו על תכנית ההעמסה בחודש החולף.
:: (2) פרסום כאמור יפרט את כל אלה:
::: (א) מגבלות רשת החשמל, לרבות גודש, עבודות יזומות ותקלות;
::: (ב) זמינות מיתקני הספקת הגז וזמינות מערכת הולכת הגז;
::: (ג) הרזרבה שנשמרה בפועל בחודש החולף;
::: (ד) מדיניות שקבע השר ביחס לתמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל לפי [[סעיף 57א(א)(7) לחוק משק החשמל]];
::: (ה) העמסת מיתקנים לצורך בדיקה, בכלל זה בדיקות קבלה לפי [[אמות מידה 72 עד 73]] ובדיקת יכולת פעולה בדלק משני לפי [[אמת מידה 125]];
::: (ו) אילוצים סביבתיים, לפי היתרי הפליטה;
::: (ז) אילוצים נוספים לפי כל דין.

@ 94. (תיקון: 31.7.09) : '''תכנית ההעמסה הפרטנית'''
: (א) '''המועד למסירת תכנית העמסה פרטנית ליצרן'''
:: בכל יום בו הוגשה או הייתה צריכה להיות מוגשת תכנית ייצור יומית, עד לשעה 14:00 באותו היום, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית המתייחסת להפעלת היחידות שבמתקן היצרן. בימי חמישי ובערבי חג תשלח ליצרן תכנית העמסה פרטנית לכל יום העוקב ליום הפרסום עד וכולל יום העבודה הראשון העוקב.
: (ב) '''עדכון תכנית ההעמסה הפרטנית'''
:: (1) מנהל המערכת יעדכן וימסור ליצרן את תכנית ההעמסה הפרטנית כל פעם שחל בה שינוי.
:: (2) כל השינויים בתכניות אחרי שעת הפרסום הראשוני של תכנית ההעמסה הפרטנית (שעה 14:00 לגבי היום למחרת) יתבססו על הצעות המחיר שהוגשו על ידי היצרנים לצורך הפעלת היחידות בזמן אמת.
:: (3) העדכון והמסירה ליצרן של תכנית ההעמסה הפרטנית ימשיכו להתבצע בסופי שבוע ובימי חג לפי האמור בסעיף קטן (1) לעיל. במהלך יום המסחר תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול גם את דרישות מנהל המערכת בזמן אמת והיא תהפוך לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. ביום שלאחר יום המסחר תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת תהווה בסיס להתחשבנות.

@ 95. (תיקון: 31.7.09) : '''תשלומים בגין חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית - עודפים וחסרים'''
: (א) '''חישוב התשלום בגין סטיה מתכנית ההעמסה'''
:: (1) בגין סטיות מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ובכלל זה הנחיות מנהל המערכת ליצרן לעדכון תכנית ההעמסה הפרטנית על ידי הגדלה או הקטנה של הספק הייצור לפי הצעות היצרן הקונוונציונאלי, ישלם היצרן הקונוונציונאלי למנהל המערכת (במקרה של יצור חסר) או ישלם מנהל המערכת ליצרן (במקרה של יצור עודף) תעריפים כדלקמן:
::: (א) עלה הייצור בפועל עד ל-2.5% מעל המופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, יקבל היצרן ממנהל המערכת את מחיר ההצעה למימוש יכולת זמינה משתנה שהיצרן הגיש לצורך קביעת התכנית, והתעריף עבור אנרגיה שבאישור התעריפי ליצרן ביכולת זמינה קבועה.
::: (ב) עבור סטייה בעודף מעבר לאמור בפסקה (א) לא יקבל היצרן תמורה עבור הייצור מעל 2.5%.
::: (ג) פחת הייצור בפועל עד ל-2.5% מתחת למופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ישלם היצרן ביכולת זמינה משתנה למנהל המערכת את מחיר ההצעה שלו להקטנת הספק, ואילו יצרן ביכולת זמינה קבועה לא ישלם בעד הייצור החסר האמור ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת.
::: (ד) בגין סטייה בחוסר מעבר לאמור בפסקה (ג) ישלם היצרן למנהל המערכת את העלות השולית במערכת Ex Post בניכוי מחיר ההצעה של היצרן עבור יכולת זמינה משתנה לייצור אנרגיה שהתקבלה, ובניכוי התעריף עבור אנרגיה שבאישור התעריפי ליצרן עבור יכולת זמינה קבועה, והעלות השולית במערכת Ex Post במקרה של עסקה פרטית, הכל לפי העניין.
::: (ה) במקרה והפער בין העלות השולית להצעת היצרן למנהל המערכת עבור יכולת זמינה משתנה שהתקבלה לייצור או ביחס לתעריף האנרגיה שבאישור התעריפי שלו במקרה של יכולת זמינה קבועה, הינו שלילי לא יהיה היצרן זכאי לתמורה ממנהל המערכת.
:: (2) בגין סטיות על בסיס שעתי (בחישוב חצי שעתי יש לחלק את הערכים בשתיים) מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ובכלל זה מהנחיות מנהל המערכת ליצרן לעדכון תכנית ההעמסה הפרטנית על ידי הגדלה או הקטנה של הספק הייצור לפי הצעות יצרן הקוגנרציה, ישלם יצרן הקוגנרציה למנהל המערכת (במקרה של ייצור חסר) או ישלם מנהל המערכת ליצרן (במקרה של ייצור עודף) תעריפים כדלקמן:
::: (א) ליצרן קוגנרציה בהספק מותקן קטן מ-50 מגהוואט:
:::: (1) עליה בייצור בפועל עד ל-6 MWh מעל המופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, יקבל היצרן ממנהל המערכת את התעריף הנורמטיבי המופיע באישור התעריפי שלו.
:::: (2) עבור סטייה בעודף מעבר לאמור בפסקת משנה (1) לא יקבל היצרן תמורה עבור הייצור מעל 6 MWh.
:::: (3) פחת הייצור בפועל עד ל-6 MWh מתחת למופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, לא ישלם היצרן למנהל המערכת כל תשלום בגין סטייה מהייצור החסר.
:::: (4) עבור סטייה בחוסר מעבר לאמור בפסקת משנה (3) לעיל, ישלם היצרן למנהל המערכת את העלות השולית Ex Post בניכוי התעריף המופיע ליצרן הקוגנרציה באישור התעריפי.
::: (ב) ליצרן קוגנרציה בהספק מותקן גדול מ-50 מגהוואט יחולו התשלומים המופיעים בפסקאות משנה (1)-(4) עבור סטיות עד 6 MWh ביחס לייצור מתוכנן של עד 50 MWh, וביחס לכל תוספת של עד 10 MWh בתכנית ייצור. לסטיות בפסקאות משנה (1)-(4) יתווסף 1 MWh.
::: (ג) עבור יצרן קוגנרציה הפועל לפי האמור [[באמת מידה 107(ג) (מכירות יכולת עודפת של מתקן קוגנרציה)]] תהיה צורת ההתחשבנות בהתאם לסעיף (א)(1) באמת המידה הנוכחית ביחס לחלק העסקה שלו מרצון מול מנהל המערכת.
::: (ד) במקרה והפער בין העלות השולית לתעריף היצרן בקוגנרציה, לפי האישור התעריפי, הינו שלילי לא יהיה היצרן בקוגנרציה חייב בתשלום למנהל המערכת.

@ 96. (תיקון: 31.7.09) : '''חובת העמדת הספק ריאקטיבי לטובת מנהל המערכת'''
: (א) '''אספקת הספק ריאקטיבי'''
:: מנהל המערכת רשאי בכל רגע לדרוש מיצרן הספקת הספק ריאקטיבי לרשת בגבולות המתאימים לתנאים הטכניים לחיבור יחידות הייצור לרשת, והיצרן חייב להיענות לדרישות אלה.
: (ב) '''תשלום ליצרן'''
:: (1) יצרן יהיה זכאי לתשלום בגין הספקת ההספק הריאקטיבי רק במקרה בו הספקת ההספק הריאקטיבי חייבה ירידה בהספק האקטיבי שהוזרם לרשת ביחס לתכנית הייצור המתוכננת שהגיש היצרן למנהל המערכת וירידת ההספק כתוצאה מהספקת הספק ריאקטיבי לא תחשב סטיה מתכנית העמסה פרטנית.
:: (2) במקרה של יצרן ביכולת זמינה קבועה, היצרן יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה קבועה ועלויות משתנות שייגזרו מבדיקות הקבלה עבור פרמטר הספק ריאקטיבי.
:: (3) התשלום ליצרן במקרה של אספקת הספק ריאקטיבי לרשת שחייבה ירידה בהספק האקטיבי לפי תכנית ההעמסה הפרטנית ובהתאם להנחיית מנהל המערכת תהיה בגובה הצעת המחיר להקטנת הספק של היצרן.

@ 97. (תיקון: 31.7.09) : '''חריגות אדמיניסטרטיביות'''
: (א) '''חריגות אדמיניסטרטיביות'''
:: (1) בגין איחור בהגשת תכנית ייצור או צריכה שבועית כמפורט [[פרק ו סימן ה|בפרק ו' סימן ה' לספר אמות המידה]] יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ בגין כל יום איחור בהגשת תכנית.
:: (2) בגין אי הגשת תכנית ייצור או הספקה יומית כמפורט [[בפרק ו' סימן ה' לספר אמות המידה]] יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 6,000 ₪ לכל מקרה של אי הגשת תכנית.
:: (3) בגין כל יום איחור בהגשת תכנית תחזוקה כמפורט [[בפרק ו' סימן ד' לספר אמות המידה]], יחויבו בהתאמה היצרן ומנהל המערכת בתשלום למנהל המערכת וליצרן בהתאמה בגובה 4,500 ₪.
:: (4) בגין מסירת נתונים לא מדויקים למנהל המערכת ביחס להספק זמין מעל ל-3 פעמים בחודש למרות קבלת התרעה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 10,000 ₪ לכל מקרה, החל מהמקרה הרביעי.
:: (5) בגין מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת לאחר קבלת התראה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת.
:: (6) בגין אי מסירת דיווחים הנדרשים על ידי מנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של אי מסירת דיווחים.
:: (7) בגין אי דיווח בזמן אמת על שינויי ביצועי היחידה כגון הספק זמין, קצב שינויי עומס וכיוצא באלה, יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה.
:: (8) בגין האמור במקרים המפורטים בסעיפים קטנים (1)-(7) החלים במקרה של מצב חריג יחויב - היצרן או המספק, לפי העניין, בתשלום בגובה פי 3 מהסכומים המופיעים בסעיפים קטנים אלו, בהתאמה.
: (ב) '''הצמדת התעריפים'''
:: בגין חריגות אדמיניסטרטיביות כל התעריפים עבור חריגות אדמיניסטרטיביות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).

@ 98. (תיקון: 31.7.09, 15.5.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''סקר ראשוני ליצרן בגין צריכת כמויות גז במסגרת יכולת זמינה קבועה'''
: [[באמות מידה 98 עד 101]] המונח &quot;יצרן&quot; משמעו - בעל רישיון יצור מותנה קונבנציונלי.
: (א) '''פניה למנהל המערכת'''
:: יצרן המעוניין בקבלת מידע ביחס לכמויות הגז שבכוונת מנהל המערכת להתחייב לגביהן רשאי לפנות למנהל המערכת בבקשה להזמנת סקר ראשוני לצריכת כמויות גז טבעי (להלן - סקר צריכת גז ראשוני).
: (ב) '''נתונים נדרשים'''
:: יצרן יעביר למנהל המערכת, במסגרת הבקשה לסקר צריכת גז ראשוני את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
:: 1) (()) פרטי בעל הרישיון המותנה;
:: 2) (()) העתק הרישיון המותנה;
:: 3) (()) קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנרטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להעמיד במסגרתן יכולת זמינה קבועה, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים אחרים);
:: 4) (()) התנאים העיקריים של עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל-TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות (כולל מנגנון הצמדת המחיר);
:: תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו-carry forward.
: (ג) '''אישור על קבלת הפניה'''
:: מנהל המערכת יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ-5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
: (ד) '''תשלום'''
:: בגין ביצוע סקר צריכת גז ראשוני ישלם היצרן מזמין הסקר תעריף בגובה של 50 אלף ₪ צמוד למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).
: (ה) '''מועדים לביצוע סקר צריכת גז ראשוני'''
:: מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז הראשוני ליצרן עד לא יאוחר מתום 30 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום מטעם היצרן למנהל המערכת ובתנאי שקיבל את הנתונים הנדרשים לפי סעיף (ב).
: (ו) '''תוכן סקר לצריכת גז ראשוני'''
:: 1) (()) סקר צריכת הגז הראשוני יתבסס על תנאי המשק במועד ביצועו ויכלול את כל המידע הרלוונטי הקיים במשק ואשר מתייחס למתקני הייצור הפועלים במסגרת רישיון קבוע או במסגרת רישיון מותנה שקיבלו אישור תעריפי קבוע, במועד ביצוע הסקר.
:: 2) (()) לצורך ביצוע הסקר מנהל המערכת ישתמש בכלי תוכנה הנמצאים ברשותו ובהנחות עבודה אשר תעביר הרשות למנהל המערכת.
:: 3) (()) תוצאות סקר הגז הראשוני יכלול את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
: (ז) '''הנחות עבודה לביצוע הסקר'''
:: הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף הייצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, ההתחייבויות הקיימות במשק החשמל לרכישת גז וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
: (ח) '''תוקף סקר צריכת גז ראשוני'''
:: סקר צריכת גז ראשוני מהווה אינדיקציה להיקף כמות הגז שבכוונת מנהל המערכת לעשות בה שימוש אך הוא נכון לנסיבות במועד ביצועו בלבד ובכל מקרה אינו מחייב מי מהצדדים.
:: (1) תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
:: (2) על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים [[באמת מידה 4א]].

@ 99. (תיקון: 31.7.09, 10.4.10, 14.5.12, 11.5.15, 15.5.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''התחייבות לרכישת כמויות הגז במסגרת יכולת זמינה קבועה - סקר גז כללי וסקר גז מחייב'''
: (א) '''סקר גז כללי מטעם מנהל המערכת'''
:: אחת לשנה, יפרסם מנהל המערכת סקר גז כללי שיעמוד בתוקף עד לפרסום סקר הגז הבא ויבטא את תחזית צריכת הגז במשק החשמל. סקר הגז יתבסס על הנתונים וההנחות העדכניים ביותר שיועברו למנהל המערכת על ידי הצוות המקצועי ברשות.
: (ב) '''סקר גז ליצרן'''
:: (1) סמוך לפני מועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב (להלן - סקר צריכת גז מחייב).
:: (2) מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז המחייב מיד לאחר קבלת פניית היצרן המלאה שתכלול את כל הנתונים הנדרשים כמפורט להלן ותשלום בעד ביצוע הסקר. מנהל המערכת יודיע ליצרן תוך 30 ימים מקבלת כל הנתונים הנדרשים מהיצרן לביצוע הסקר ולרבות אישור הצוות המקצועי להנחות היסוד לביצוע הסקר, על תוצאותיו.
: (ג) '''נתונים נדרשים מיצרן לצורך הגשת בקשה לביצוע סקר גז מחייב'''
:: (1) לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב יעביר בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
::: (א) פרטי בעל הרישיון המותנה;
::: (ב) העתק הרישיון המותנה;
::: (ג) קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודוודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנראטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להקים, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים נוספים);
::: (ד) כל פרטי עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל-TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות כולל מנגנון הצמדת המחיר; תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו-carry forward;
::: (ה) פרטים נוספים שמנהל המערכת ידרוש מהיצרן לפי הצורך.
:: (2) בעל הרישיון המותנה יציג מסמך בעל תוקף מחייב מספק הגז המיועד אל בעל הרישיון והמוכיח את אמינות הנתונים שיעביר למנהל המערכת. העתק מהנתונים המועברים למנהל המערכת יועברו לרשות.
:: (3) כל נתון אחר שדרוש למנהל המערכת לביצוע הסקר.
: (ד) '''אישור על קבלת הפניה'''
:: מנהל המערכת יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ-5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
: (ה) '''תשלום'''
:: (1) התעריף שישלם יצרן למנהל המערכת בגין ביצוע סקר צריכת גז מחייב יהיה בגובה של 100,000 ₪ ויהיה צמוד למדד המחירים לצרכן.
:: (2) בגין תשלום כאמור יזכה מנהל המערכת את היצרן בארבע סימולציות שיבוצעו בהתאם לפניית היצרן. כל סימולציה יכול ותכלול הרכב נתונים שונה הנדרש לביצועה.
: (ו) '''הנחות עבודה לביצוע הסקר'''
:: (3) הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף היצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
: (ז) '''תוצאות הסקר'''
:: (3) הסקר יבחן את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
:: (4) תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
: (ח) '''ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב'''
:: בעל הרישיון המותנה יהיה רשאי להגיש ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב באמצעות פניה לצוות המקצועי ברשות. הצוות המקצועי ברשות יודיע את הכרעת ובערעור תוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להכרעה.
: (ט) '''תוקף סקר צריכת הגז המחייב'''
:: תוקף הסקר שנה אחת, אלא אם קבעה הרשות כי במהלך השנה חלו שינויים מהותיים בהנחות העבודה של משק החשמל ודרשה לבצע סקר חדש, אף שחלפה פחות משנה מביצוע הסקר הקודם.
: (י) '''סודיות'''
:: על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים [[באמת מידה 4א]].

@ 100. (תיקון: 31.7.09) : '''תנאי סף להתחייבות מנהל מערכת לשימוש בגז במסגרת יכולת זמינה קבועה על פי תוצאות סקר גז מחייב'''
: (א) '''תנאים להתחייבות מנהל המערכת לרכישת יכולת זמינה'''
:: (1) כתנאי להכרה בעלויות למנהל המערכת עבור מימוש אנרגיה במסגרת יכולת זמינה קבועה, תינתן העדפה מירבית לעסקאות גז בעלות גמישות תפעולית וגמישות כמותית מירביות ובהתאם לתנאים שנקבעו [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 241]] המפורסמת באתר האינטרנט של רשות החשמל ובהתאם לצרכי מנהל המערכת.
:: (2) מנהל המערכת לא יתחייב לרכישת יכולת זמינה קבועה עבור מתקן קונוונציונאלי שתוצאות סקר הגז יראו כי מספר שעות ההפעלה הממוצעות החמש שנתיות בחמש השנים הראשונות להפעלת מתקן קונוונציונאלי במחזור משולב יקטן מ-4500 שעות בשנה, ולגבי מתקן קונוונציונאלי במחזור פתוח יקטן מ-2000 שעות בשנה.

@ 101. (תיקון: 31.7.09) : '''כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה'''
: (א) '''המועד לחלוקת מתקן לזמינות קבועה וזמינות משתנה'''
:: מנהל המערכת יקבל מהיצרן הודעה טרם סגירה פיננסית וחתימה על הסכם גז טבעי בדבר החלק באחוזים של ההספק המותקן, מתוך סך ההספק המותקן של כל יחידת ייצור, אשר יתנהל במתכונת יכולת זמינה משתנה ויציין את האופן של הזמינות המשתנה והכל בכפוף לקבוע [[באמת מידה 99]].
: (ב) '''כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה'''
:: בקשת היצרן לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה תהיה בהתאם לכללים הבאים:
:: (1) לגבי כל יחידת ייצור, החלק המוגדר כיכולת זמינה משתנה יעמוד על 0% עד 30% מההספק הנקי של יחידת הייצור או שיעמוד על מלוא (100%) היכולת הזמינה של יחידת הייצור.
:: (2) יצרן, בכל מקרה, לא יוכל להגדיר את סך היכולת הזמינה המשתנה במתקן כנופלת מ-10% מהיכולת הזמינה של מתקן הייצור (סך היכולת הזמינה ביחידות הייצור) (להלן - יכולת זמינה משתנה מינימאלית).
:: (3) במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב חד צירי או במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב רב צירי הכולל מספר טורבינות גז המחוברות לטורבינה קיטורית, יוגדר חלק זהה באחוזים מן הטורבינה הקיטורית כמיועד לצורך הפעלתה במסגרת יכולת זמינה משתנה בהתאם לחלק טורבינות הגז ביחידה הקשורות אליה שהוגדר כיכולת זמינה משתנה.
:: (4) יתרת היכולת הזמינה של המתקן, מעבר לחלק שהוגדר כיכולת זמינה משתנה ביחס לכל יחידת ייצור, יתנהל במסגרת יכולת זמינה קבועה.

@ 102. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה'''
: (א) '''העמדת יכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת'''
:: רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה על ידי מנהל המערכת תתבצע בהתאם לקבוע באמות המידה [[שבפרק ו']] כפי שיתעדכנו מעת לעת.
: (ב) '''תעריף עבור העמדת יכולת זמינה משתנה'''
:: התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין העמדת היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5–1 ולפי סוג המתקן.
: (ג) '''תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה'''
:: התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם להצעת המחיר מטעמו של היצרן, אך בכל מקרה לא תעלה על מחיר האנרגיה הנורמטיבי כקבוע בלוח תעריפים 6.5–2 ולפי סוג המתקן.
: (ד) '''שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה'''
:: מימש היצרן, בשנה מסוימת, את כל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה:
:: (1) עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ-30% מההספק הנקי של יחידות הייצור, מנהל המערכת ישלם ליצרן תמורה בגין הזמינות המשתנה, בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
:: (2) עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה זהה למלוא ההספק הנקי, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תמורה בגין היכולת הזמינה המשתנה העומדת לטובת מנהל המערכת מיחידת ייצור זו.

@ 103. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''רכישת יכולת זמינה קבועה'''
: (א) '''רכישת גז עבור היכולת הזמינה הקבועה'''
:: מנהל המערכת יקבע ויודיע ליצרן טרם הסגירה הפיננסית והחתימה על הסכם הגז מהי כמות הגז שתירכש לטובת מימוש היכולת הזמינה הקבועה במתקן, והכל במסגרת הסקר המחייב הקבוע [[באמת מידה 99]].
: (ב) '''הפעלת היכולת הזמינה הקבועה'''
:: היכולת הזמינה הקבועה לכל יחידה תופעל על ידי מנהל המערכת בהתאם להוראותיו כפי שיועברו אל היצרן במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית או בזמן אמת.
: (ג) '''תעריף רכישת יכולת זמינה קבועה'''
:: התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5–1 ולפי סוג המתקן.
: (ד) '''תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה'''
:: התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.5–2 ולפי סוג המתקן.
: (ה) '''שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה'''
:: עשה מנהל המערכת שימוש בכל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה, יהיה היצרן זכאי לתשלום מלא עבור היכולת הזמינה הקבועה עד סוף השנה.
: (ו) '''התקנת מערכת LFC (Load Frequency control)‎'''
:: היצרן ירכיב מערכת LFC ויפעילה על פי הנחיות מנהל המערכת.

@ 104. (תיקון: 31.7.09) : '''חישוב צריכת הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה והמשתנה'''
: (א) '''חישוב צריכת הגז'''
:: (1) בדיקת היקף צריכת הגז של היצרן ושל מנהל המערכת במתקן הייצור, תיערך אחת לחודש, לגבי כל אחת מיחידות הייצור. יעשה חישוב של כמות הגז שנצרכה בפועל במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה.
:: (2) החישוב, לצרכי תעריף, יתבסס על מכפלת הקווטש&quot;ים, שיוצרו במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה, ב-Heat rate הנורמטיבי בו הופעלה כל יחידת ייצור בכל חצי שעה.
:: (3) לעניין זה, מדידות האנרגיה תעשינה בהדקי כל יחידת ייצור.

@ 104א. (תיקון: 6.3.19; תש&quot;ף-29) : '''חישוב התמורה בעד חיסכון בדלקים'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;יצרן&quot; - בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון;
::- &quot;מועד תחילת הפעלה מסחרית&quot; - ליצרן החייב ברישיון ייצור - הפעלה מסחרית כהגדרתה [[בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס&quot;ה-2005]], וליצרן שאינו חייב ברישיון ייצור - המועד שבו קיבל אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן כקבוע [[בסעיף (ז)(1) לאמת מידה 35כ4]];
::- &quot;תצהיר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ב) '''תשלום שנתי בעד חיסכון בדלקים'''
:: יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית, שהאישור התעריפי כאמור [[בסעיף (ג) לאמת מידה 68]] התקבל לאחר יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ט (1 בינואר 2019), יהיה זכאי לתשלום שנתי של תעריף בעד החיסכון בדלקים (להלן - תעריף בעד חיסכון בדלקים), אשר יחושב לפי הנוסחה המפורטת בלוח תעריפים 11.3.
: (ג) '''דיווחים לצורך זכאות לתעריף בעד חיסכון בדלקים'''
:: (1) יצרן יעביר למנהל המערכת, עם העתק לרשות, בתוך 21 ימים מתום כל שנה קלנדרית, דיווח לפי המתכונת שבנספח א' לאמת המידה, ערוך בתצהיר, ביחס לשנה החולפת.
:: (2) מנהל המערכת יהיה רשאי לדחות דיווח אם מצא שהדיווח אינו משקף את ביצועי יחידת הייצור.
:: (3) בטרם דחיית דיווח, רשאי מנהל המערכת לבקש כי היצרן יגיש דיווח מתוקן.
:: (4) אם דחה מנהל המערכת את הדיווח או את הדיווח המתוקן, היצרן לא יהיה זכאי לתשלום תעריף בעד חיסכון בדלקים בעבור אותה השנה.
: (ד) '''תקופת הזכאות'''
:: מנהל המערכת ישלם ליצרן הזכאי לתעריף בעד חיסכון בדלקים, את התשלום כמפורט בסעיף (ב) לאמת מידה זו, בכל שנה שבה הוגש דיווח על ידי היצרן לפי סעיף (ג), למשך 20 שנים ממועד תחילת ההפעלה המסחרית של מיתקן הייצור.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 104א]] - מתכונת דיווח על נצילות'''}}
: (((הנספח הושמט)))

@ 105. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חלוקת אחריות במימוש הסכם הגז'''
: (א) '''אחריות מנהל המערכת במימוש הסכם הגז'''
:: (1) עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה הוא 100% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, היצרן יהיה אחראי לקביעת כמויות הגז טרם הסגירה הפיננסית והן תהוונה חלק מהסכם הגז של היצרן ומהמחויבות ל-TOP שבהסכם.
:: (2) עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה קטן מ-30% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, יקבע מנהל המערכת את כמות הגז הנדרשת לו, וחשיפתו של היצרן להסכם הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה באותן יחידות תעמוד על החלק היחסי של היכולת הזמינה המשתנה מסך ההספק הנקי של היחידה.
:: (3) הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט [[באמת מידה 106]], ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ-30% מההספק הנקי, יהיה מנהל המערכת מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז, בהיקף היכולת הזמינה המשתנה המתווספת ליכולת הזמינה הקבועה בלבד.
:: (4) הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט [[באמת מידה 106]], ביחידות יצור בהן היכולת הזמינה המשתנה עמדה על 100% מההספק הנקי, יהיה מנהל המערכת מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז בהתאם לכמויות הרלבנטיות לחלק במתקן האמור, כמפורט בסעיף קטן (3), בלבד. מנהל המערכת רשאי להגדיל את מחויבותו לגז ביחידות אלה מעבר לאמור לעיל, בהתאם לצרכיו ובהתאם לתנאי עסקת הגז.
:: (5) הודיע יצרן על הגדלת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט [[באמת מידה 106]], יהיה היצרן רשאי לעבור עם כמות גז ו/או להיחשף להסכם הגז בהתאם לחלק היחסי של היכולת הזמינה המשתנה האמורה מההספק הנקי של היחידה הרלבנטית.
:: (6) היצרן לא יהיה רשאי לשנות את החשיפה שלו להסכם גז טבעי אם לא שינה את היקף היכולת הזמינה המשתנה ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ-30% מהיכולת הזמינה.
:: (7) היצרן ומנהל המערכת יהיו רשאים לעשות שימוש בזכויות המוקנות להם בהסכמי הגז הטבעי (make up gas ו-carry forward וזכויות נוספות), בהתאם לחלקם היחסי ביכולת הזמינה ובהתאם לאמור בסעיף זה.

@ 106. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''מעבר בין יכולת זמינה משתנה לבין יכולת זמינה קבועה ולהפך'''
: (א) '''מועד הגשת הבקשה למעבר'''
:: מנהל המערכת יאפשר ליצרן, בהודעה מוקדמת של 12 חודשים, להגדיל או להקטין את החלק של ההספק הנקי של כל יחידת ייצור המתנהל כיכולת זמינה משתנה. החלק המתנהל כיכולת זמינה קבועה ישתנה בהתאמה.
: (ב) '''הכרה בעלויות'''
:: מנהל המערכת ההכרה בעלויות למנהל המערכת בגין הקטנת חלק היכולת הזמינה המשתנה והגדלת הקבועה תהיה בהתאם למופיע בטבלה שלהלן בלבד:
::: {|
! !! עד לחלוף 12 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 24 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 36 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 48 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 60 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 72 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע
|-
| הכרה מירבית בעלויות ב-% בתוספת יכולת זמינה קבועה על פני השנים, במקום יכולת זמינה משתנה (שמעל היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית) שהיצרן יהפוך ליכולת זמינה קבועה. ה-% הינו מסך היכולת הזמינה המשתנה הראשונית שבחר בה היצרן בניכוי 10% || 83.33% || 66.66% || 50% || 33.33% || 16.66% || 0%
|}
: (ג) '''היקף המעבר המקסימאלי ליכולת זמינה קבועה'''
:: היקף היכולת הזמינה המשתנה שמנהל המערכת יאפשר ליצרן להפוך ליכולת זמינה קבועה תחושב באחוז שמעל היקף היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית (העומדת על 10%) שהיצרן החל לפעול במסגרתה עם קבלת הרישיון הקבוע.

=== סימן ה'1: יצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר ברשת ההולכה שקיבלו אישור תעריף החל מחודש מרס 2018 (תיקון: תש&quot;ף-6) ===

@ 106א. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;א-13) : '''הגדרות ותחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על יחידת ייצור שמתקיימים לגביה כל התנאים האלה:
::: (א) אישור התעריף ליצרן התקבל לאחר יום י&quot;ד באדר התשע&quot;ח (1 במרס 2018);
::: (ב) יחידת הייצור מחוברת לרשת הולכת החשמל או משולבת בחיבור של צרכן המחובר לרשת ההולכה;
::: (ג) יחידת הייצור אינה מייצרת חשמל בטכנולוגיה סולארית או טכנולוגיית רוח ואינה מיתקן אגירה.
:: (2) על יצרנים שחל עליהם [[סימן זה]] יחול [[סימן ה']] למעט [[אמות מידה 90 עד 92]], [[94 עד 95]], [[ו-100 עד 106]].
: (ב) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;אנרגיה נוספת&quot; - הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המתוכננת להזרמה לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה לבין סך האנרגיה שהוזרמה ובלבד שההפרש גדול מ-0;
::- &quot;אנרגיה מופחתת&quot; - הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המתוכננת להזרמה לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה לבין סך האנרגיה שהוזרמה ובלבד שההפרש קטן מ-0;
::- &quot;העמסה מעל מחיר יום מראש&quot; - תכנון של מנהל המערכת להעמיס את יחידת הייצור בתכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה, אף שהצעת המחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת שהציע היצרן לייצור אנרגיה בעבור אותה חצי שעה עולה על המחיר יום מראש;
::- &quot;העמסה מעל מחיר זמן אמת&quot; - תכנון של מנהל המערכת להעמיס את יחידת הייצור בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת בחצי שעה נתונה, אף שהצעת המחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת שהציע היצרן בעבור אותה חצי שעה עולה על המחיר זמן אמת;
::- &quot;הספק המשולם לפי מנגנוני שוק&quot; - כל ההספק המותקן של יחידות הייצור, למעט ההספקים האמורים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף (א)(2) באמת מידה 106ד]];
::- &quot;הספק מסונכרן שלא הועמס&quot; - ההפרש בין היכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי, כפי שדווחה בתכנית היומית לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 106ב]], לבין העומס הנדרש של יחידת ייצור לפי תכנית העמסה פרטנית מעודכנת, ובלבד שיחידת הייצור תוכננה להיות מועמסת ולייצר בדלק ראשי לפי תכנית העמסה פרטנית מעודכנת ושהיחידה מייצרת בדלק ראשי בפועל;
::- &quot;יצרן&quot; - בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון;
::- &quot;מחיר זמן אמת&quot; - מחיר שולי זמן אמת מנוכה אילוצים מערכתיים לפי [[אמת מידה 93]];
::- &quot;מחיר יום מראש&quot; - מחיר שולי מנוכה כמשמעותו [[באמת מידה 93]];
::- &quot;תכנית יומית&quot; - תכנית המוגשת על ידי יצרן למנהל המערכת לצורכי העמסה, כמפורט [[באמת מידה 106ב]].

@ 106ב. (תיקון: 13.5.19, 1.2.21; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ב) : '''הגשת תכנית שבועית, תכנית יומית ליום עוקב ותכנית יומית'''
: (א) '''הגשת תכנית שבועית'''
:: (1) בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית שבועית ליכולת זמינה וייצור של יחידת ייצור בעבור השבוע העוקב ([[בסימן זה]] - תכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ג)(3); אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
:: (2) התכנית השבועית תוגש לכל יחידת ייצור בנפרד.
: (ב) '''הגשת תכנית יומית ליום עוקב'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ליכולת זמינה וייצור של יחידת ייצור בעבור היום שלאחר יום המחרת ([[בסימן זה]] - תכנית יומית ליום עוקב); התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ג)(3); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית יומית היצרן כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר יום המחרת להכנת התכנית בהתאם להוראות הסיפה של סעיף (ג)(1), הוא יהיה פטור מהגשת תכנית יומית ליום עוקב.
:: (2) התכנית היומית ליום עוקב תוגש לכל יחידת ייצור בנפרד.
: (ג) '''הגשת תכנית יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית יומית ליכולת זמינה וייצור של יחידת ייצור בעבור יום המחרת (להלן - תכנית יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) התכנית היומית תוגש לכל יחידת ייצור בנפרד.
:: (3) התכנית היומית תכלול את כל אלה:
::: (א) דיווח זמינות, בהתאם להוראות סעיף (ד);
::: (ב) פירוט לגבי שיטת ההעמסה ועומס הייצור המבוקשים על ידי יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית, כמפורט בסעיף (ה);
::: (ג) הצעת מחיר, בהתאם להוראות סעיף (ו).
:: (4) היצרן לא יוכל לתקן את התכנית היומית אלא במקרה המפורט בסעיף (ד)(4).
: (ד) '''דיווח זמינות'''
:: (1) דיווח זמינות שמגיש יצרן לפי סעיף (ג)(3) יכלול פרטים אלה:
::: (א) היכולת הזמינה ברוטו של יחידת הייצור ביחס לכל סוגי הדלקים הרלוונטיים בכל חצי שעה במשך התקופה שבעבורה מוגשת התכנית (באמת מידה זו - תקופת התכנית);
::: (ב) הטמפרטורה הצפויה באתר בכל חצי שעה במשך כל תקופת התכנית;
::: (ג) במקרה שבו היחידה אינה זמינה, לרבות במקרה מהמקרים המפורטים בסעיפים קטנים (2) עד (3א), היצרן ידווח על הסיבות לאי-זמינות יחידת הייצור.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1)(א), היצרן לא ידווח על יכולת זמינה ברוטו של יחידת הייצור אם לא ניתן לממש מהיכולת הזמינה ברוטו אנרגיה בפועל מכל סיבה שהיא, למעט אם מנהל המערכת דיווח ליצרן שלא יהיה ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה בשל אילוצים ברשת ספק שירות חיוני.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), ביחידות ייצור הנמכרות על ידי חברת החשמל לישראל אשר הדלק הראשי שלהן הוא סולר, אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה עקב מגבלות בהיתר הפליטה הקיים במועד המכירה בלבד, ידווח היצרן על יכולת זמינה ברוטו בהתעלם ממגבלה זו. סעיף קטן זה יחול כל עוד לא שונו הוראות היתר הפליטה שניתן מכוח [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]], בהתייחס להיקף שעות הפעולה השנתיות של יחידת הייצור.
:: (3א) על אף האמור בסעיף קטן (2), יצרן שיחידת הייצור שבבעלותו באתר מהאתרים המפורטים בנספח לאמת מידה זו, ידווח על יכולת זמינה אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה באמצעות גז טבעי עקב מגבלות קיבולת גז, ובלבד שההספק הזמין שלא ניתן לממש לאנרגיה עקב מגבלות קיבולת הגז ניתן למימוש בדלק משני.
:: (4) על שינויים בדיווח הזמינות יחולו הוראות אלה:
::: (א) היצרן ידווח למנהל המערכת על כל שינוי ביכולת הזמינה ברוטו ביחס לדיווח הזמינות שהוגש במסגרת התכנית;
::: (ב) על שינוי דיווח הזמינות יחולו ההוראות המפורטות [[בסעיף (א)(3) עד (5) לאמת מידה 85ג]];
::: (ג) במקרה של שינוי דיווח המגדיל את היכולת הזמינה, היצרן יצרף לדיווח המעודכן הצעת מחיר לייצור אנרגיה מהיכולת הזמינה הנוספת;
::: (ד) לשינוי בדיווח הזמינות הנובע מתיקון תחזית הטמפרטורה תצורף הצהרה חתומה על ידי היצרן על הטמפרטורה החזויה העדכנית.
: (ה) '''שיטת העמסה והספק הייצור המבוקש על ידי יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית'''
:: (1) יצרן שלפי המגבלות בתנאי הזכאות לתעריף כפי שקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב רשאי לבחור בשיטת העמסה עצמית, ידווח למנהל המערכת, במסגרת תכנית לפי סעיפים (א) עד (ג), על שיטת ההעמסה שבה הוא מתכוון לפעול בכל יממה נתונה שבמהלך תקופת התכנית: העמסה עצמית או העמסה מרכזית.
:: (2) יצרן כאמור בסעיף קטן (1) יהיה רשאי לבחור בשיטת העמסה מרכזית רק אם בעבור כל השעות שבעבורן מוגשת התכנית לא מתוכננת צריכה חצי-שעתית של צרכן החצר בהיקף העולה על 5% מגודל החיבור ולא מתוכננת העברה של אנרגיה תרמית מיחידת הייצור לצרכן חצר.
:: (3) יצרן שבחר לפעול בהעמסה עצמית ידווח בתכנית על כל אלה:
::: (א) הספק הייצור של יחידת הייצור והאנרגיה שאותה מבקש היצרן לייצר בכל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית (להלן [[בסימן זה]] - הספק ייצור נדרש);
::: (ב) הצריכה הצפויה של צרכן חצר מיחידת הייצור.
: (ו) '''הצעת מחיר'''
:: (1) יצרן הפועל בהעמסה מרכזית יגיש במסגרת תכנית את כל הצעות המחיר המפורטות להלן:
::: (א) הצעת מחיר להתנעה לפי סוג ההתנעה, בהתאם לסוגי ההתנעות המפורטים [[באמת מידה 85]] - ההצעה תוגש בעבור כל יום שבתקופת התכנית;
::: (ב) הצעת מחיר לייצור בעומס מזערי - ההצעה תוגש לכל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית אך תהיה זהה בכל שעות היממה שבמהלך תקופת התכנית;
::: (ג) הצעת מחיר לאנרגיה המוזרמת לרשת יום מראש - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שהיצרן יידרש להזרים בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית, ותתייחס לכל טווח ההספק שבין העומס המזערי ובין היכולת הזמינה המוצהרת בתכנית היומית של יחידת הייצור בדלק ראשי;
::: (ד) הצעת מחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת זמן אמת - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שמנהל המערכת החליט על הזרמתה מעבר לכמות האנרגיה המוצעת יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית;
::: (ה) הצעת מחיר להורדת עומס בזמן אמת - ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית בעבור כל טווח ההספק מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי ועד להספק 0.
:: (2) יצרן הפועל בהעמסה עצמית יגיש במסגרת התכנית את כל הצעות המחיר המפורטות להלן:
::: (א) הצעת מחיר לאנרגיה המוזרמת לרשת יום מראש - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שהיצרן יידרש להזרים בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית ובעבור כל טווח ההספק שבין הספק הייצור הנדרש על ידי היצרן ובין היכולת הזמינה המוצהרת בתכנית היומית של יחידת הייצור בדלק ראשי;
::: (ב) הצעת מחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת זמן אמת - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שמנהל המערכת יחליט על הזרמתה מעבר לכמות האנרגיה המוצעת יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית ובעבור טווח ההספק כאמור בפסקה (א);
::: (ג) הצעת מחיר להורדת עומס בזמן אמת - ההצעה תוגש ברמה חצי-שעתית בעבור כל טווח ההספק מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי ועד להספק 0.
:: (3) אם נקבעו ליצרן תנאים או מגבלות להצעת המחיר בלוחות התעריפים, מנהל המערכת יוודא כי הצעות המחיר עומדות באותם תנאים או מגבלות.

@ (תיקון: תשפ&quot;ב) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 106ב]] - אתרים שידווחו על יכולת זמינה מכיוון שלא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה באמצעות גז טבעי עקב מגבלות קיבולת גז'''}}
: (1) אתר רמת חובב, ובלבד שקיבולת הגז המובטחת באתר תהיה בהיקף שלא יפחת מ-6,475 MMBTUH.

@ 106ג. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6) : '''תיקון ודחייה של תכנית ייצור ומסירת תכנית העמסה פרטנית'''
: (א) '''דחיית תכנית ייצור'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי לבקש מהיצרן תיקון של תכנית שבועית, תכנית יומית ליום עוקב או תכנית יומית, או לדחותה אם לדעתו התכנית אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; מנהל המערכת ינמק בכתב בקשה לתיקון תכנית או דחייה של תכנית לפי סעיף קטן זה.
:: (2) אם היצרן לא הגיש תכנית יומית ליחידת ייצור מסוימת עד המועד הנדרש, או שתכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתכנית יומית ליום עוקב לאותה יחידת ייצור כתכנית היומית, אלא אם כן זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת או שלא הוגשה לו.
:: (3) אם היצרן לא הגיש תכנית יומית ותכנית יומית ליום עוקב ליחידת ייצור מסוימת, או שהתכניות האמורות נדחו על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתכנית השבועית לאותה יחידת ייצור, ביחס לאותו היום, כתכנית יומית, ובלבד שהתכנית השבועית לא נדחתה על ידי מנהל המערכת.
:: (4) אם מנהל המערכת דחה תכנית יומית ליחידת הייצור ולהערכת מנהל המערכת לא ניתן להשתמש בתכנית היומית ליום עוקב ובתכנית השבועית לאותה יחידת ייצור, היצרן ייחשב לא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התכנית היומית ולא ישולמו לו תשלומי זמינות לפי [[אמת מידה 83ג]] בעד היכולת הזמינה שדווחה באותן שעות.
: (ב) '''תכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
:: (1) בכל יום עד השעה 15:00, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית יום מראש לגבי יום המחרת; בימי שישי ובערב חג ימסור מנהל המערכת תכניות העמסה פרטנית יום מראש בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) תכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש תיקבע לפי תכנית ההעמסה הכללית שפרסם מנהל המערכת לפי [[אמת מידה 93]].
:: (3) בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש יציין מנהל המערכת את הנתונים האלה:
::: (א) ההספק המתוכנן של יחידת הייצור והאנרגיה הנדרשת לייצור כפי שאמורים להימדד בהדקי המחולל, בעבור כל חצי שעה שבמהלך היום שלגביו נקבעה התכנית; ליצרן בהעמסה עצמית, ההספק המתוכנן לא יפחת מהספק הייצור הנדרש, כפי שדווח בתכנית היומית, לפי [[סעיף (ה)(3)(א) לאמת מידה 106ב]];
::: (ב) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת על ידי יחידת הייצור (להלן [[בסימן זה]] - האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת), בעבור כל חצי שעה ביום שלגביו נקבעה התכנית;
::: (ג) ליצרן בהעמסה מרכזית - זמני סנכרון והפסקה של יחידת הייצור במהלך היממה;
::: (ד) כל נתון אחר הרלוונטי לצורכי העמסת יחידת הייצור.
: (ג) '''תכנית העמסה פרטנית מעודכנת'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש, גם לאחר שנמסרה ליצרן, בהתאם לעקרונות הקבועים [[בסעיף (ד) לאמת מידה 93]].
:: (2) מנהל המערכת ישלח ליצרן תכנית העמסה פרטנית מעודכנת.
:: (3) תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת היא זו שמחייבת את היצרן.

@ 106ד. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6) : '''תשלומים בעד אנרגיה יום מראש'''
: (א) '''תשלום בעד אנרגיה יום מראש'''
:: (1) בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש ישלם מנהל המערכת ליצרן את המחיר יום מראש.
:: (2) במקרים המפורטים להלן מנהל המערכת ישלם ליצרן בעד האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר יום מראש:
::: (א) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק שלפי [[סעיף (ב) לאמת מידה 85ב]] לא שויך למספק על ידי יחידת ייצור אשר רשאית לשייך הספק למספק לפי תנאי הזכאות לתעריף שלה;
::: (ב) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק של יחידת הייצור במחזור פתוח שקיבלה אישור תעריף עד יום ב' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020);
::: (ג) הייצור נעשה בסולר או במזוט;
::: (ד) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק ששויך למספק.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן והמחיר יום מראש גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם היצרן למנהל המערכת את ההפרש בין המחיר יום מראש לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.

@ 106ה. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6) : '''תשלומים בעד אנרגיה נוספת ואנרגיה מופחתת'''
: (א) '''כללי'''
:: יצרן לא יקבל שירות מספק שירות חיוני אם היצרן סטה מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת שהועברה לו על ידי מנהל המערכת.
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה נוספת'''
:: (1) אם סך האנרגיה שהוזרמה לרשת עולה על האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה הנוספת את המחיר זמן אמת.
:: (2) במקרים המפורטים להלן ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה הנוספת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר זמן אמת:
::: (א) האנרגיה לא יוצרה מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק;
::: (ב) האנרגיה יוצרה בסולר או במזוט.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן, והמחיר זמן אמת גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם היצרן למנהל המערכת את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.
: (ג) '''תשלומים בשל אנרגיה מופחתת בזמן אמת'''
:: (1) אם סך האנרגיה המוזרמת לרשת קטנה מהאנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת בשל האנרגיה המופחתת את המחיר זמן אמת.
:: (2) במקרים המפורטים להלן ישלם היצרן למנהל המערכת בשל האנרגיה המופחתת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר זמן אמת:
::: (א) האנרגיה לא יוצרה מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק;
::: (ב) האנרגיה יוצרה בסולר או במזוט.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן והמחיר זמן אמת גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם מנהל המערכת ליצרן את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.

@ 106ו. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6, תש&quot;ף-7) : '''תשלומים נוספים'''
: (א) '''תשלום בעד התנעות'''
:: מנהל המערכת ישלם ליצרן המפעיל יחידת ייצור מהמפורטות להלן בעד התנעות שעליהן הורה בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, את התעריפים המפורטים בלוחות תעריפים 6.5–6 או 6.5–7, לפי העניין:
:: (1) יחידת ייצור המורשית לשייך הספק למספק לפי תנאי הזכאות לתעריף;
:: (2) יחידת ייצור במחזור פתוח שקיבלה אישור תעריף עד יום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020);
:: (3) יחידת ייצור שהדלק הראשי שלה הוא סולר או מזוט;
:: (4) יחידת ייצור שמנהל המערכת הורה לגביה, בתכנית העמסה, להתניע בדלק משני.
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא מועמס'''
:: (1) יצרן יהיה זכאי לתשלום בעד אנרגיה לא מיוצרת בכפוף לקיומם של כל התנאים האלה:
::: (א) ההספק סונכרן אך לא הועמס בחצי שעה נתונה;
::: (ב) יחידת הייצור מייצרת אנרגיה באותה חצי שעה בדלק ראשי, מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק.
:: (2) גובה התשלום ליצרן בהתאם לסעיף קטן 1 ייקבע לפי הנוסחה המפורטת להלן:
:::: &lt;math&gt; \Delta \mathit{TC}_t = \sum_{b_t}^{B_t} \left( \mathit{Energy\_offer}_{b,t} - \mathit{SMPR.\!\!T}_t \right) * \mathit{Energy\_quantity}_{b,t} &lt;/math&gt;
:::: (([במקור היה רשום בנוסחה ''Energy_offer'' במקום ''Energy_cost'']))
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt; \Delta \mathit{TC} &lt;/math&gt; - הפער בין הרווח של היצרן אם היה מועמס עד לנקודה האופטמילית בעבורו, כפי שמשתקף מהצעות המחיר שלו להזרמת אנרגיה לרשת בחצי שעה נתונה לבין הרווח המוערך בנקודת העומס שבה עבד בפועל בחצי שעה נתונה;
:::- &lt;math&gt; B_t &lt;/math&gt; - סך הספק מסונכרן שממנו לא יוצרה אנרגיה ושהצעת המחיר להזרמת אנרגיה בזמן אמת מתוך הספק זה נמוך ממחיר זמן אמת;
:::- &lt;math&gt; b_t &lt;/math&gt; - טווח הספק שאינו מועמס, שבעד הזרמת אנרגיה לרשת ממנו קיימת הצעת מחיר אחת הנמוכה ממחיר זמן אמת;
:::- &lt;math&gt; \mathit{SMPR.\!\!T} &lt;/math&gt; - המחיר זמן אמת בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt; \mathit{Energy\_cost}_{b,t} &lt;/math&gt; - עלות הייצור של קווט&quot;ש המוזרם לרשת בזמן אמת בטווח הספק &lt;math&gt;b&lt;/math&gt; בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;; עלות הייצור של קווט&quot;ש המוזרם לרשת בזמן אמת תיקבע על בסיס הצעת המחיר של היצרן לעניין זה, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו;
:::- &lt;math&gt; \mathit{Energy\_quantity}_{b,t} &lt;/math&gt; - סך האנרגיה המוצעת להזרמה לרשת בזמן אמת בטווח ההספק &lt;math&gt;b&lt;/math&gt; שלא ניתנה הוראה להזרימה לרשת בתכנית העמסה פרטנית.
: (ג) '''תשלום בעד העמסה מעל מחיר יום מראש ומעל מחיר זמן אמת'''
:: (1) בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת שהועמסה מעל מחיר יום מראש מתוך הספק המשולם לפי מנגנון שוק בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן את הפער בין המחיר יום מראש לבין עלות האנרגיה המוזרמת לרשת של היצרן באותה חצי שעה.
:: (2) בעד אנרגיה נוספת שהועמסה מעל מחיר זמן אמת מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק, ישלם מנהל המערכת ליצרן את הפער בין המחיר זמן אמת לבין עלות האנרגיה המוזרמת לרשת באותה חצי שעה.
:: (3) במקרה של העמסה מעל מחיר יום מראש או מעל מחיר זמן אמת, התעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת ייקבע על בסיס הצעות המחיר של היצרן, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו.
: (ד) '''תעריף משלים'''
:: (1) יצרן שביממה נתונה פועל לפי עקרון העמסה מרכזית ואינו זכאי לתשלומים בעד התנעות לפי סעיפים קטנים (א)(1) עד (3), יהיה זכאי לתעריף משלים שיחושב כמפורט להלן:
:::: &lt;math&gt; {\begin{align} \textstyle
\mathit{MWP}_d = &amp; \max \{ 0, \mathit{Starts\_cost} + \\
&amp; \{ \sum_{t=1}^{48} \scriptstyle \mathit{TC}\left(\mathit{Load\ R.\!\!T}\right) \textstyle \} - \\
&amp; \{ \scriptstyle \mathit{Energy\ D.\!\!A} * \mathit{SMP}_{\mathit{DA}_t} + \mathit{OOM}_{\mathit{DA}_t} + \left( \mathit{Energy\ R.\!\!T} - \mathit{Energy\ D.\!\!A} \right) * \mathit{SMP}_{\mathit{RT}_t} + \mathit{OOM}_{\mathit{RT}_t} + \mathit{MLCP}_t \textstyle \} \}
\end{align}}
&lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt; \mathit{MWP}_d &lt;/math&gt; - התעריף המשלים של היצרן בעבור יממה &lt;math&gt;d&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt; \mathit{Starts\_cost} &lt;/math&gt; - העלות הכוללת של ההתנעות בדלק ראשי שהתחלתן נדרשת בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת ביממה נתונה;
:::- &lt;math&gt; \mathit{TC}\left(\mathit{Load\ R.\!\!T}\right) &lt;/math&gt; - עלות הייצור המצטברת של היצרן, הכוללת את עלות הייצור בעומס מזערי ואת עלות הייצור של אנרגיה המוזרמת לרשת בנקודת העומס שעליה הורה מנהל המערכת בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt; \mathit{Energy\ D.\!\!A} &lt;/math&gt; - האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת על ידי היצרן בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש;
:::- &lt;math&gt; \mathit{SMP}_{\mathit{DA}_t} &lt;/math&gt; - המחיר יום מראש, או במקרה של עבודה בדלק משני, התעריף שנקבע ליצרן בעד אנרגיה המוזרמת לרשת בדלק זה;
:::- &lt;math&gt; \mathit{OOM}_{\mathit{DA}_t} &lt;/math&gt; - תשלומים ליצרן בעד העמסה מעל מחיר יום מראש כקבוע בסעיף (ג);
:::- &lt;math&gt; \mathit{Energy\ R.\!\!T} &lt;/math&gt; - האנרגיה הנדרשת להזרמה לרשת מהיצרן בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת;
:::- &lt;math&gt; \mathit{SMP}_{\mathit{RT}_t} &lt;/math&gt; - המחיר זמן אמת או, במקרה של עבודה בדלק משני, התעריף שנקבע ליצרן בגין אנרגיה המוזרמת לרשת בדלק זה;
:::- &lt;math&gt; \mathit{OOM}_{\mathit{RT}_t} &lt;/math&gt; - תשלומים ליצרן בעד העמסה מעל מחיר זמן אמת כקבוע בסעיף (ג);
:::- &lt;math&gt; \mathit{MLCP}_t &lt;/math&gt; - תשלומים ליצרן בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא הועמס כקבוע בסעיף (ב);
:: עלות ההתנעה ועלות הייצור המצטברת של היצרן ייקבעו על בסיס הצעות מחיר של היצרן לעניין זה, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל במועד פרסומו.

@ 106ז. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6) : '''פגיעה בתחרות וניצול כוח שוק'''
: (א) '''התנהגות לפי כללי השוק'''
:: (1) מנהל המערכת לא יספק שירותים ליצרן אם הוא מבצע פעולה או מצהיר הצהרה שיש בה כדי לפגוע בתחרות, להטות את המחירים במשק החשמל או להטות את תשלומי מנהל המערכת.
:: (2) התנהגות של יצרן כאמור בסעיף קטן (1), יראו בה הפרה של אמות המידה על ידי היצרן, ומנהל המערכת יהיה רשאי להגביל, להפסיק, לעכב או שלא לבצע תשלום הנובע מהתנהגות כאמור על ידי היצרן; ביצע מנהל המערכת תשלום חרף התנהגות כאמור מצד היצרן, יהיה רשאי מנהל המערכת לדרוש את השבת התשלום שבוצע.

=== סימן ו': יצרנים בקוגנרציה המחוברים לרשת ההולכה ===

@ : [[בסימן זה]]:
:- &quot;יצרן&quot; - יצרן בקוגנרציה המחובר לרשת ההולכה.

@ 107. (תיקון: 31.7.09) : '''כללי'''
: (א) '''חובת מנהל המערכת'''
:: מנהל המערכת ירכוש אנרגיה מיצרן הפועל בשיטת קוגנרציה בהתאם לרישיונו, לאישור התעריפי, בהתאם לכל דין, ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית.
: (ב) '''פניה לקבלת שירותי רכישת אנרגיה'''
:: (1) יצרן המעוניין למכור אנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
::: (א) שם היצרן וכתובתו.
::: (ב) מיקום מתקן הייצור.
::: (ג) סוג המתקן והטכנולוגיה.
::: (ד) פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן, לרבות: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
::: (ה) העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
::: (ו) מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות הייצור במתקן.
::: (ז) שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
:: (2) יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בהתאם לפסקה (ד), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
: (ג) '''מכירת יכולת עודפת של מתקן קוגנרציה'''
:: עלתה האנרגיה המיוצרת במתקן הקוגנרציה על כמות האנרגיה שרשאי היצרן למכור בשיטת אנרגיה לרשת לפי דין (להלן - היכולת העודפת), רשאי היצרן להציע עסקה למנהל המערכת בתנאים שבין מוכר מרצון לקונה מרצון ובלבד שהמחיר המירבי, בעד האנרגיה כאמור שימכור היצרן למנהל המערכת בעסקה, לא יעלה מעל המחיר המירבי באישור התעריפי של היצרן, המופיע [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 241]] המפורסמת באתר האינטרנט של רשות החשמל, בלוח תעריפים 6.5–2 וכן בתוספת [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|להחלטה האמורה]] ובלוח תעריפים 6.5–1, תוך שימוש ב-Au=1.4.

@ 108. (תיקון: 31.7.09) : '''חישוב התמורה בגין רכישת אנרגיה'''
: (א) '''התעריף המאושר'''
:: התמורה שישלם מנהל המערכת ליצרן תמורת החשמל שסיפק היצרן לרשת תחושב על פי התעריף שאושר ליצרן באישור התעריפי שתנפיק לו הרשות.
: (ב) '''קביעת כמות האנרגיה הנמכרת לרשת לצורך חישוב התעריף'''
:: (1) מדי תחילת שנה תחושב התמורה שאמורה הייתה להיות משולמת ליצרן על בסיס ייצור הכמות שנמכרה בפועל למנהל המערכת בשנה שחלפה (מבלי להביא בחשבון אנרגיה שנמכרה בהתאם [[לאמות מידה 107(ג)]] [[ואמת מידה 110]]), בהתאם לתעריף האנרגיה הקבוע באישור התעריפי, וזאת בהשוואה לח ישוב התמורה ששולמה בפועל ליצרן על פי אומדן היצרן שהוגש מראש כמפורט בסעיף קטן זה. היצרן יחויב או יזוכה בהפרשי התמורה על בסיס האנרגיה החשמלית שנרכשה ממנו לפי תעריף זה בתוספת ריבית כדלקמן:
:: (2) היצרן יחזיר למנהל המערכת עודפי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
:: (3) מנהל המערכת ישלם ליצרן פערי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
: (ג) '''התקזזות בגין סטיות מהכמות המותרת'''
:: (1) מנהל המערכת יודיע ליצרן כאשר כמות האנרגיה שמכר למנהל המערכת מגיעה ל-80% מכמות האנרגיה השנתית שהוא רשאי למכור למנהל המערכת על פי תנאי רישיונו וזאת עד לא יאוחר מ-14 ימי עבודה ממועד הגעת היצרן לכמות האמורה.
:: (2) מדי תחילת שנה תחושב סך האנרגיה שיוצרה במתקן במש&quot;בים השונים בשנה שחלפה. אם ימצא שהאנרגיה שנמכרה למנהל המערכת במש&quot;בים השונים במסגרת חובת מנהל המערכת לרכוש אנרגיה כאמור [[באמת מידה 107(א)]], עלתה על הכמות המותרת על פי הרישיון לא יהיה היצרן זכאי לתמורה בעד עודף אנרגיה האמור. התשלום ששולם בגין עודפי חשמל אלו יקוזז מהתשלומים המגיעים ליצרן בסוף שנה.

@ 109. (תיקון: 31.7.09) : '''חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת'''
: (א) '''חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת'''
:: (1) כמות החשמל שייצר היצרן תיקבע בהתאם לקריאת המונה בהדקי הגנראטור בניכוי צריכה עצמית של מתקן הייצור.
:: (2) כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת תימדד במונה המותקן בנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת.
:: (3) כמות החשמל שמכר היצרן למנהל המערכת תעמוד על כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת בניכוי מכירת חשמל למספקים במסגרת התכנית היומית.

@ 110. (תיקון: 31.7.09) : '''תעריפים ליצרן קוגנרציה במקרה של אי עמידת מתקן קוגנרציה בתנאי הגדרתו'''
: (א) '''תעריפים למתקן שחדל לתפקד בקוגנרציה'''
:: (1) יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן בטכנולוגית קוגנרציה יהיה זכאי למשך התקופה שבה חדל להיות יצרן קוגנרציה לאישור תעריפי של יצרן קונוונציונאלי בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, והאמור [[באמת מידה 106]] לא יחול עליו, בהתאם לתנאים והתעריפים שיחולו על יצרנים קונוונציונאליים בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, כפי שיפורט במסגרת האישור התעריפי שינתן לו טרם הסגירה הפיננסית. היצרן יהיה זכאי לתעריף האמור החל מהמועד בו חדל מלעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן קוגנרציה ועד למועד בו חזר לעמוד בתנאים אלו, ככל שחזר.
:: (2) כאשר מדובר במקרה של יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאי קוגנרציה בשל מקרה כוח עליון המונע ממנו שימוש בגז טבעי אזי יהיה זכאי לשימוש בדלק חלופי (במקרה והוא דו-דלקי).

@ 111. (תיקון: 31.7.09) : '''מעקב אחרי כמויות אנרגיה שנרכשה - דיווח לרשות'''
: (א) '''דיווח לרשות'''
:: מנהל המערכת יעביר לרשות דיווחים שנתיים ביחס לכמויות האנרגיה שכל יצרן קוגנרציה ייצר, ויפרט את כמויות האנרגיה שמכר לצרכנים פרטיים, כמויות האנרגיה שמכר למנהל המערכת וכמויות האנרגיה שצרך בחצר המתקן.

=== סימן ז': יצרנים המחוברים לרשת החלוקה (((בוטל))) (תיקון: תשפ&quot;א-6) ===

@ 112. (תיקון: 31.7.09, 19.2.18; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 113. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 114. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 115. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 116. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 117. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 118. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 119. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 120. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))

=== ((סימן)) ז'1: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה המייצרים חשמל בגז טבעי (תיקון: תשע&quot;ט-8) ===

@ 120א. (תיקון: 21.11.18; תשע&quot;ט-8) : '''הגדרות'''
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור;
:- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן המשמש לייצור חשמל באמצעות גז טבעי ומחובר לרשת החלוקה;
:- &quot;צרכן חצר&quot; - מי שיצרן רשאי להעביר אליו חשמל לפי כל דין;
:- &quot;תקרת הצעה&quot; - התעריף המרבי שיצרן רשאי להציע, הקבוע בשורה &quot;תעריף לכל קווט&quot;ש מופחת לצרכנים המצטרפים באמצעות סש&quot;ח (באגורות לקוט&quot;ש)&quot; ללוח תעריפים 9.3–1 &quot;תעריפים להסדר צרכנות חכמה&quot;.

@ 120ב. (תיקון: 21.11.18; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))

@ 120ג. (תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6) : '''תכניות ייצור וצריכה'''
: (א) '''הגשת תכניות'''
:: כתנאי להעמסת יצרן ורכישת חשמל על ידי מחלק, ידרוש מחלק מהיצרן הגשת תכנית שבועית או תכנית יומית בהתאם להוראות סעיפים (ב) ו-(ג), לפי בחירתו.
: (ב) '''הגשת תכנית שבועית'''
:: (1) בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר באותו היום, יגיש היצרן למחלק, עם העתק למנהל המערכת, תכנית שבועית של ייצור וצריכה של צרכן החצר וכן יגיש הצעות מחיר להוספת אנרגיה; כמו כן, היצרן רשאי להעביר הצעות מחיר להפחתת אנרגיה.
:: (2) התכנית השבועית, לרבות הצעות מחיר להוספת אנרגיה והצעות מחיר להפחתת אנרגיה, תוגש במתכונת של תכנית יומית כאמור בסעיף (ג), בשינויים המחויבים.
:: (3) אם חל יום רביעי בערב חג או בחג, תוגש התוכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
: (ג) '''הגשת תכנית יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למחלק, עם העתק למנהל המערכת (([במקור: עם העתק למחלק])), תכנית בעבור יום המחרת.
:: (2) ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תכניות בעבור יום חמישי או יום ערב החג, לפי העניין, ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא, כולל.
:: (3) תכנית יומית שמוגשת לפי סעיף זה תוגש בהתאם להוראות אלה:
::: (א) התכנית היומית תכלול תכנית של ייצור וצריכה חצי שעתית של כל צרכני החצר שתכלול, בין השאר, פירוט של כל אלה:
:::: (1) ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור;
:::: (2) ההספק המתוכנן להזרמה לרשת ממיתקן הייצור; יצרן אשר בנקודת החיבור שאליה הוא מחובר ישנו יותר ממיתקן ייצור אחד, ידווח את סך ההספק המתוכנן להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בהתאם [[221|לאמת מידה 221 &quot;ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה, והממוקמים במקום צרכנות&quot;]];
:::: (3) ההספק המתוכנן לצריכה על ידי צרכני החצר ממיתקן הייצור;
:::: (4) ההספק הזמין של מיתקן הייצור; ההספק הזמין של מיתקן הייצור יהיה שווה להספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור בתוספת ההספק המוצע להוספת אנרגיה ובכל מקרה לא יעלה על ההספק הניתן להזרמה בהתאם למגבלות רשת החלוקה בהתאם [[לאמת מידה 120ו]];
::: (ב) התוכנית היומית תכלול הצעות מחיר להוספת אנרגיה בהתאם להוראות אלה:
:::: (1) ההצעות יתייחסו למחיר המבוקש לאנרגיה מוזרמת לרשת ביחס לטווח הספק נתון;
:::: (2) התעריפים המוצעים במסגרת כל אחת מההצעות לא יעלו על תקרת ההצעה;
:::: (3) ההצעות יוגשו בטווח ההספק שבין ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור ובין ההספק הזמין לייצור במיתקן הייצור;
::: (ג) יצרן רשאי להגיש למחלק, עם העתק למנהל המערכת, גם הצעות מחיר להפחתת האנרגיה:
:::: (1) ההצעות יבטאו את המחיר המוצע על ידי היצרן לרכישת אנרגיה שנדרשה לייצור בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בזמן אמת;
:::: (2) ההצעות לא יפחתו מ-0 שקלים חדשים למגה וואט לשעה;
:::: (3) ההצעות יוגשו בטווח ההספק שבין ההספק הזמין לייצור במיתקן הייצור ובין ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור.
:: (4) אם יצרן הגיש גם תכנית יומית וגם תכנית שבועית, תגבר התכנית היומית; בחר היצרן שלא להגיש תכנית יומית בהתאם לסעיף (א), תחול על היצרן במועד שלגביו לא הוגשה תכנית יומית, התכנית השבועית שהגיש.

@ 120ד. (תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6) : '''העמסה ותשלום בעבור אנרגיה'''
: (א) '''תכנית העמסה פרטנית'''
:: המחלק ימסור ליצרן, עם העתק למנהל המערכת, את תכנית ההעמסה הפרטנית עד למועד להגשת תכנית העמסה פרטנית לפי [[סעיף (א) לאמת מידה 94]]. תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול את סך האנרגיה המתוכננת להיות מיוצרת במיתקן, בהתאם למפורט להלן:
:: (1) ההספק המתוכנן להזרמה לרשת לפי תוכנית ייצור וצריכה של צרכני חצר, ובלבד שהיא תואמת את ההגבלות בהזרמת אנרגיה שדווח עליהן לפי [[אמת מידה 120ו]];
:: (2) אנרגיה נוספת שאישר המחלק שתוזרם לרשת מבין הצעות המחיר להוספת אנרגיה שהגיש היצרן לפי [[סעיף (ג)(3)(ב) לאמת מידה 120ג]].
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה מתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית'''
:: (1) בעד האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית ישלם המחלק את המחיר השולי המנוכה יום מראש, כמפורט [[בסעיף (ו)(2)(ב) לאמת מידה 93]] (להלן - מחיר יום מראש).
:: (2) אם המחלק קיבל בתכנית העמסה פרטנית את הצעת היצרן להוספת אנרגיה, כולה או חלקה, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שבעבורה הוגשה הצעת מחיר את המחיר יום מראש או את המחיר שלפי הצעת המחיר שהגיש היצרן, לפי הגבוה מביניהם.
: (ג) '''שינוי או סטייה מתוכנית העמסה פרטנית'''
:: (1) המחלק רשאי לשנות את תכנית ההעמסה הפרטנית גם לאחר שנמסרה ליצרן. שינוי התכנית ייעשה באמצעות מסירה של תכנית העמסה פרטנית מעודכנת ליצרן, עם העתק למנהל המערכת.
:: (2) בשל סטיות ייצור מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ישולמו תשלומים לפי הוראות אלה:
::: (א) אם עלתה האנרגיה שהוזרמה לרשת ממיתקן הייצור על האנרגיה שתוכננה להזרמה בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שהוזרמה לפי מחיר זמן אמת מנוכה אילוצים כמפורט [[באמת מידה 93]] (להלן - מחיר זמן אמת).
::: (ב) אם פחתה האנרגיה שהוזרמה לרשת בפועל ממיתקן הייצור מהאנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר, ישלם היצרן למחלק בעד האנרגיה שלא הוזרמה לרשת לפי מחיר זמן אמת.
:: (3) בשל סטיות ייצור בין תכנית העמסה פרטנית המעודכנת ביותר לבין תוכנית העמסה שנקבעה יום מראש לפי [[אמת מידה 94]], יחולו התשלומים האלה:
::: (א) אם עלתה האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת ביותר על האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית שנקבעה יום מראש, ישלם המחלק ליצרן בעבור האנרגיה העודפת את המחיר לפי הצעת המחיר שהוגשה על ידי היצרן או את מחיר זמן אמת, לפי הגבוה מביניהם.
::: (ב) אם פחתה האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת ביותר מהאנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית שנקבעה יום מראש, ישלם היצרן למחלק בעבור האנרגיה שלא הוזרמה לרשת לפי הצעת המחיר להפחתת אנרגיה או לפי המחיר זמן אמת, לפי הנמוך מביניהם.

@ 120ה. (תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6) : '''תשלום תעריף הספק למיתקני ייצור בגז טבעי ברשת החלוקה'''
: (א) '''הגדרה'''
::- &quot;מקדם עומס שנתי&quot; - סך האנרגיה המיוצרת בשנה נתונה מחולקת ביכולת הייצור באותה שנה, אשר יחושב לפי הנוסחה שלהלן:
:::: &lt;math&gt; \mathit{CF}_t = \tfrac{E_t}{C \times \mathrm{hours}_t} &lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{CF}_t&lt;/math&gt; - מקדם העומס השנתי לשנה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt;E_t&lt;/math&gt; - סך האנרגיה שיוצרה בשנה קלנדרית &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; במיתקן במונחי קווט&quot;ש, בהתאם למונה היצור המותקן בהדקי המחולל;
:::- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; - ההספק המותקן ברוטו של המיתקן בתנאי ISO;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{hours}_t&lt;/math&gt; - מספר השעות בשנה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;; בשנה הראשונה ובשנה ה-10 לפעילות המיתקן - מספר השעות בשנה הראשונה ובשנה האחרונה שבהן היצרן זכאי לתעריף הספק - מספר השעות מתחילת הזכאות לתעריף ועד תום השנה הקלנדרית, מספר השעות מתחילת השנה הקלנדרית ועד סיום תוקף הזכאות לתעריף בהתאמה.
: (ב) '''התנאים לקבלת זכאות לתעריף הספק'''
:: ליצרן אשר יעמוד בתנאים לזכאות לתעריף הספק המפורטים להלן, ישולם תעריף קבוע כמפורט בלוח תעריפים 6.5–4 (להלן - תעריף הספק):
:: (1) המיתקן מתוכנן לייצור חשמל באמצעות גז טבעי;
:: (2) המיתקן מתוכנן לחיבור או לשילוב ברשת חלוקת החשמל;
:: (3) המיתקן לא היה זכאי לתעריף זמינות או אנרגיה לפי הסדר זה או לפי הסדר אחר שקבעה הרשות בעבור ייצור או העמדת זמינות לייצור בגז טבעי;
:: (4) העמדת בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי, בהתאם לתנאים הקבועים בלוח תעריפים 6.5–4.
: (ג) '''מועד מרבי לסנכרון'''
:: (1) המועד המחייב להפעלה מסחרית הוא בתוך 48 חודשים מיום קבלת תשובת מחלק חיובית, לפי [[סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2 לספר אמות המידה]] (להלן - תשובת מחלק חיובית).
:: (2) למרות האמור לעיל, היצרן רשאי להודיע למחלק על הארכת המועד המרבי לסנכרון בשנה נוספת כך שהמועד המרבי לסנכרון יהיה בתוך 60 חודשים מיום קבלת תשובת המחלק החיובית בכפוף לחילוט ערבות בהתאם לקבוע בלוח התעריפים 6.5–4.
:: (3) לא קיבל היצרן אישור מהמחלק לעמידה בתנאים לסנכרון בתום המועדים כאמור, תפקע תשובת המחלק.
:: (4) אם ההספק המותקן של המיתקן גדול מההספק המותקן שנקבע בתשובת המחלק החיובית, לא יהיה זכאי היצרן לתעריף הספק בגין ההפרש שבין ההספק בפועל להספק שנקבע בתשובת המחלק החיובית.
:: (5) לעניין סעיף קטן (4), ההספק המותקן של המיתקן יהיה כפי שנמדד בבדיקות קבלה של המחלק, אם קבועה באמות המידה חובה לבצע בדיקות אלה.
: (ד) '''תנאי לתשלום תעריף הספק שנתי'''
:: המחלק ישלם ליצרן את תעריף ההספק השנתי לפי תשובת המחלק החיובית, בכפוף לעמידה בתנאים האלה:
:: (1) עמידה בסף מקדם עומס שנתי של 15% לפחות;
:: (2) מיתקן הייצור לא השתתף באותה שנה קלנדרית בהסדרים הקבועים [[באמת מידה 43]] [[ובאמת מידה 46]].
: (ה) '''תקופת הזכאות לתעריף הספק'''
:: (1) המחלק ישלם ליצרן את תעריף ההספק השנתי לתקופה של 10 שנים מיום מתן אישור להפעלה המסחרית לפי [[אמת מידה 35כ4]].
:: (2) יצרן שהחל לפעול לפני יום כ&quot;ו בשבט התשע&quot;ט (1 באוקטובר 2018), יהיה זכאי לתעריף הספק שנתי אם המחלק אישר שהמיתקן עומד בכל תנאי הזכאות לקבלת תעריף הספק כמפורט בסעיף קטן (ב) לעיל. תעריף ההספק ישולם החל במועד מתן אישור המחלק כאמור ועד 10 שנים ממועד מתן היתר בכתב למיתקן כאמור [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]].
: (ו) '''אופן תשלום תעריף ההספק'''
:: תעריף ההספק בעבור שנה קלנדרית ישולם בתוך חודשיים מסיום השנה.
: (ז) '''פתיחת הרישום לצורך קבלת תעריף הספק'''
:: הרישום באתר האינטרנט של ספק שירות חיוני לצורך קבלת תעריף הספק זה יחל בתוך שבוע מיום תחילתו של [[סימן ז'1 ((לפרק ו')) לספר אמות המידה]].

@ 120ו. (תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6) : '''תפעול מיתקנים ברשת החלוקה על ידי בעל רישיון חלוקה'''
: (א) '''הודעה מראש ליצרן'''
:: בכל יום עד השעה 14:00, יודיע המחלק ליצרן על הגבלות ליכולת הזרמת אנרגיה לרשת החלוקה ביומיים שלאחר יום ההודעה. בימי רביעי ויומיים לפני ערב חג תוגש הודעה כאמור בעבור הימים שעד יום לאחר יום החול הבא. ההודעה תכלול את ההספק המרבי האפשרי של הזרמת האנרגיה לרשת ברמה חצי שעתית.
: (ב) (((בוטל).))

=== סימן ח': יצרנים באנרגיה מתחדשת ===

@ : [[בסימן זה]]:
:- &quot;יצרן&quot; - יצרן באנרגיה מתחדשת.

@ 121. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-9) : '''הגשת תוכניות'''
: (א) '''חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת ההולכה'''
:: במהלך תקופת קבלת שירותי התשתית ולצורך קביעת התעריף יעביר יצרן המחובר לרשת ההולכה למחלק את התכניות בהתאם לאמות המידה הבאות:
:: (1) כללים למסירת תכנית תחזוקה - [[אמת מידה 86]].
:: (2) חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת - [[אמת מידה 87]].
:: (3) תשלומים בגין חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת - נקבע בהתאם לאמור [[באמת מידה 88(א)]].
:: (4) חריגות אדמיניסטרטיביות - [[אמת מידה 97]].
: (ב) '''חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת החלוקה'''
:: (1) יצרן הגדול מ-1 מגוואט המחובר לרשת החלוקה יעביר חודש לפני קבלת שירותי התשתית או עסקת הרכישה עם הספק, ובכל שנה ביום ה-1 בינואר, עד לשעה 13:00 באותו היום, למחלק תכנית תחזוקה שנתית בהתאם [[לאמת מידה 86]].
:: (2) יצרן המייצר באמצעות אנרגיה מתחדשת יעביר למחלק תכנית ייצור שבועית לפי הטופס לדוגמה המצורף לאמת מידה זו.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-9) : {{ממורכז|'''תכנית ייצור שבועית מתוכננת במתקן לחודש ________ שנת _______ (ליצרנים באנרגיה מתחדשת)'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 122. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תשלום בגין רכישת אנרגיה'''
: (א) '''תעריף ליצרן בגין רכישת אנרגיה'''
:: (1) בגין רכישת אנרגיה ישלם מנהל המערכת ליצרנים ברשת ההולכה, והמחלק ליצרנים ברשת החלוקה, תשלום לפי לוחות התעריפים לאנרגיות מתחדשות שקובעת הרשות כפי שמופיע באישור התעריפי של היצרן.
:: (2) תכולת החשבון, על כל מרכיביה, תהיה זהה לתכולת החשבון של שאר היצרנים כמצוין [[באמת מידה 82]].

=== סימן ט': יצרנים עצמיים ===

@ 123. (תיקון: 31.7.09, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''כללים לפעילות יצרן עצמי'''
: באמת מידה זו:
:- &quot;יצרן&quot; - יצרן עצמי.
: (א) '''פעילות יצרן - כללי'''
:: (1) יצרן המחובר לרשת ההולכה יפעל מול מנהל המערכת בהתאם לכללים ולמתכונות הדיווח המפורטות באמת מידה זו.
:: (2) מתקן יצרן המפעיל מתקן מסוג קונוונציונאלי יוכל לשנות את הספק מתקן הייצור במתכונת של load following בהתאם לשינויים בצריכת הצרכן בחצר היצרן באופן המפורט באמת מידה זו.
: (ב) '''הגשת תכניות'''
:: (1) היצרן יגיש תכנית תחזוקה בהתאם לכללים ולמתכונת הדיווח המפורטים [[באמת מידה 86]] ויחולו עליו התשלומים הנובעים מחריגה מתכנית זו כמפורט [[בסעיף (א) לאמת מידה 88]].
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר באותו היום, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה שבועית בעבור כל יום בנפרד בשבוע העוקב, בפירוט חצי שעתי; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית ביום החול האחרון שקדם לערב החג;
:: (3) נוסף על האמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2), בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בחצר בעבור יום המוחרת בפירוט חצי שעתי; תכנית הייצור והצריכה תכלול את היקף הייצור והצריכה הצפויים ברמה חצי שעתית; ביום רביעי וביום חול שחל יום לפני ערב חג יעביר יצרן תכניות יומיות בעבור יום חמישי או בעבור יום ערב החג, לפי העניין, ובעבור שארית הימים עד ליום החול הבא.
: (ג) '''מכירת אנרגיה למנהל המערכת'''
:: (1) יצרן יוכל לבצע עסקאות למכירת אנרגיה למנהל המערכת בהתאם להסכמה שבין קונה מרצון ומוכר מרצון בהתאם לתנאים שיסוכמו ביניהם.
:: (2) המחיר לו יהיה זכאי היצרן בעד אנרגיה שימכור למנהל המערכת בעסקה לא יעלה מעל המחיר המירבי המופיע [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 241]] ובלוח תעריפים 6.5–2 לפי סוג המתקן תוך שימוש ב-Au=1.6.
: (ד) '''רכישת חשמל ממנהל המערכת'''
:: צרכן בחצר בו נמצא מתקן הייצור (צרכן של המתקן) ירכוש חשמל ממנהל המערכת לפי תעריפי תעו&quot;ז עד לקביעת הסדרי גיבוי שיחולו על התנהלות מתקן הייצור.
: (ה) '''דיווח נצילות שנתי'''
:: יצרן יודיע למנהל המערכת על נצילותו החשמלית של מיתקן הייצור בכל הדלקים שבהם המיתקן יכול לעבוד, בכל עת שנעשה שינוי מהותי בנתון זה, ולכל הפחות אחת לשלוש שנים.

=== סימן י': מקרים מיוחדים ===

@ 124. (תיקון: 31.7.09) : '''מצבים חריגים'''
: באמת מידה זו:
:- &quot;מצב חריג&quot; - אירוע הנופל לגדר אחד מן המקרים המפורטים באמת מידה זו והמחייב חריגה משיקולי העמסה כלכליים רגילים לצורך הבטחת הספקת החשמל, תוך שמירה על שרידות ואמינות המערכת ומניעת נזק לאדם ולרכוש.
: (א) '''הגדרת מצבים חריגים'''
:: ראה מנהל המערכת כי מתקיים אחד מן המצבים החריגים המפורטים להלן, רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן, בזמן אמת או בתכניות המוגשות מראש, לחרוג מתכנית ההעמסה הפרטנית:
:: (1) סכנת חיים או סכנה לרכוש.
:: (2) תקלות או צפי לתקלות במערכת הייצור או ברשת החשמל (מתחילת התקלה ועד חזרה לשגרה)
:: (3) מצבי סיכון - מצבים שבהם קיים סיכוי לתקלות עקב גורמים חיצוניים או פנימיים אשר ברמת תקלות N-1 ו-N-2 (מרכיב אחד או שניים במערכות ייצור והולכה) עלולים לגרום לאי הספקה או להפרעות אזוריות ו/או מערכתיות, או למצבים המתוארים בסעיפים קטנים (4)-(7).
:: (4) היווצרות גודש אזורי או כללי במערכת ההולכה.
:: (5) היווצרות של מתחים ירודים/גבוהים במערכת ההולכה.
:: (6) היווצרות סיכון לזרמי קצר מעל המותר.
:: (7) מחסור באחד מסוגי העתודות.
:: (8) אילוצים במערך אספקת הדלקים.
:: (9) סיכונים ביטחוניים.
: (ב) '''תיעוד מצבים חריגים'''
:: מנהל המערכת יתעד באמצעות תיעוד ממוחשב, רישום ידני ביומן המשמרת, מסמכי הפיקוח והקלטות של השיחות בפיקוח את התרחשות המצב החריג שבשלו ניתנה ליצרן ההוראה לחרוג מן התכנית היומית, כדלקמן:
:: (1) מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(1), (א)(8) ו-(א)(9) ירשם ביומן המשמרת, על פי דיווחים מהשטח או במסמכי הפיקוח.
:: (2) מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(2) ו-(א)(7) יתועד במערכת ה-EMS.
: (ג) '''חריגה מתכנית העמסה בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג'''
:: חריגה מהתכנית ההעמסה הפרטנית בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג לא תגרור ולא תטיל על היצרן חובת תשלום, אלא אם נקבע אחרת באמות מידה אלו, ולא תהווה סטייה מתכנית ייצור עבור עסקה פרטית עם מספק.
: (ד) '''חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה ללא אישור מנהל המערכת במצב חריג'''
:: בעת מצב חריג, חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה להגדלה או הקטנה של הספק שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת אשר בגינה יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת, תהיה בשיעור הגדול ב-50% ביחס לחיובי היצרן במקרים שאינם במסגרת מקרים חריגים.

@ 125. (תיקון: 31.7.09, 12.6.17, 8.1.18) : '''שימוש בדלק חלופי'''
: '''הגדרות'''
: באמת מידה זו -
:- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק המרבי בגז (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה שביצע מנהל המערכת.
:- &quot;הספק מותקן בדלק משני&quot; - ההספק המרבי בדלק משני (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה או בבדיקה העדכנית ביותר שביצע מנהל המערכת.
: (א) '''כללי'''
:: (1) יצרן ישמור על זמינות המתקן לשימוש בסוגי הדלקים השונים בהתאם לתנאי רישיונו.
:: (2) יצרן יעשה שימוש בסוגי הדלקים השונים לפי תוכנית ההעמסה הפרטנית שאושרה לו על ידי מנהל המערכת ובהתאם לכללים המפורטים להלן.
: (ב) '''תכנון חצי שנתי ויומי של הדלקים במשק החשמל'''
:: (1) מנהל המערכת יתכנן אחת לחצי שנה תחזית של סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל. התחזית תתייחס באופן פרטני לכל אחד מששת החודשים העוקבים. התחזית תיקבע בהתאם להנחות יסוד שתאשר הרשות, ובכלל זה גם ביחס להערכת הביקוש החזוי ולתחזית רשות הגז להשבתות מתוכננות ובלתי מתוכננות שלספק הגז.
:: (2) מנהל המערכת יפרסם עדכון לתחזית במקרה של שינויים בהנחות היסוד.
:: (3) מנהל המערכת יפרסם בכל יום במסגרת תוכנית ההעמסה הכללית את סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל ליום המחרת, תוך התחשבות באילוצי הספקת והולכת הגז למשק החשמל ובשיקולי שרידות המערכת.
:: (4) הוראות יומיות פרטניות ליצרנים לשימוש בסולר ובגז נוזלי יפורסמו על-ידי מנהל המערכת במסגרת תוכניות הייצור הפרטניות. הוראות אלו יפורסמו לציבור במסגרת חובות הדיווח.
: (ג) '''שימוש בגז נוזלי על פי הנחיות מנהל המערכת'''
:: (1) במצב שגרה, מנהל המערכת רשאי להורות למתקני ייצור של ספק שירות חיוני על שימוש בגז נוזלי בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולים של שרידות המערכת או כאשר כמות הגז הזמינה במערכת הולכת הגז (להלן - גז זמין) איננה מאפשרת לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
:: (2) במצב בו הופעלו [[תקנות משק הגז הטבעי (ניהול משק גז טבעי בעת שעת חירום), התשע&quot;ז-2017]], מנהל המערכת יפעל בהתאם לקבוע שם ולפי האישורים שיינתנו לו על פי כל דין, לרבות בדרך של הקצאת הגז הנוזלי ליצרנים פרטיים.
: (ד) '''שימוש בסולר על פי הנחיית מנהל המערכת'''
:: (1) יצרן המחזיק ברישיון ייצור במתקן דו-דלקי (להלן - יצרן דו-דלקי) יפעל בהתאם להוראות מנהל המערכת ביחס לשימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הכללית או בזמן אמת.
:: (2) מנהל המערכת יורה על שימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולי שרידות או במקרים בהם הגז הזמין והגז הנוזלי הזמין למשק החשמל אינם מאפשרים לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
:: (3) הוראה לשימוש בסולר ליצרן דו-דלקי תינתן ככל הניתן בהתאם לחלק היחסי של ההספק המותקן של אותו מתקן בגז מתוך סך ההספק המותקן בגז של מתקנים דו-דלקיים במשק החשמל. במקרה בו הופעל יצרן דו-דלקי בסולר בשנה נתונה שלא על פי חלקו היחסי בהתאם לאמור בסעיף זה, תותאם הקצאת הסולר למתקן בשנה העוקבת בהתאמה.
:: (4) על אף האמור לעיל, במקרים בהם קיים גודש מקומי בצנרת הולכת הגז או תקלה במערכת הולכת הגז, וכתוצאה מכך יצרנים באותו אזור לא מקבלים אספקת גז כולה או חלקה, יוכל מנהל המערכת להורות על שימוש בסולר ליצרנים הפועלים באזור בו קיים הגודש או שהתקלה משפיעה עליהם.
:: (5) יצרן יוכל לבקש את אישור מנהל המערכת לפעול בגז, אם הגיע להסכמה על העברת הייצור בסולר ליצרן אחר המתוכנן לפעול באותו זמן בגז.
:: (6) מנהל המערכת יפעיל כל יצרן דו דלקי בסולר לצורכי בדיקה, אחת לחודש. הבדיקה בסולר תבוצע במשך הזמן המינימאלי הנדרש כדי להגיע לעומס המרבי האפשרי בסולר. העברת הייצור בסולר ליצרן אחר לא תתאפשר במקרה זה.
:: (7) על אף האמור בסעיף זה, במהלך שלוש השנים החל ממועד פרסום אמת מידה זו, בעת מתן הוראות לשימוש בסולר, יתחשב מנהל המערכת באילוצים הנובעים מהיתרי הפליטה בהם מחזיקים יצרנים, אשר החזיקו בהיתרים כאמור במועד פרסום אמת מידה זו.
:: (8) אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מיצרן פרטי המוכר חשמל לאחר, לקיים את העסקה גם בעת הפעלה בסולר.
: (ה) '''תשלומי אנרגיה ליצרנים הפועלים בסולר או בגז נוזלי'''
:: (1) יצרן דו-דלקי שייצר בסולר או בגז נוזלי לפי הנחיות מנהל המערכת כאמור באמת מידה זו, יפוצה בגין הפער בין עלות הייצור בסולר או בגז נוזלי לבין עלות הייצור בגז המוכרת ליצרן באישור התעריף. פער זה יוכר במסגרת התעריפים לשירותי ניהול של משק החשמל.
:: (2) במקרה שבו עלות הייצור בגז נוזלי זולה מעלות היצור בגז המוכר ליצרן, הפער ינוכה מהתשלומים ליצרן וינוכה מהתעריף המערכתי.
: (ו) '''זמינות יצרן דו-דלקי בסולר'''
:: (1) יצרן דו-דלקי ישמור באתר מלאי של 100 שעות הפעלה בעומס מלא בהתאם לקבוע [[בתקנה 13(ו) לתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונאלי), התשס&quot;ה-2005]] [[ובתקנה 12(ו) לתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]].
:: (2) מנהל המערכת יגדיר אחת לחצי שנה את כמות הסולר בה המתקן צפוי לפעול בכל אחד מששת החודשים העוקבים בהתאם למפורט בסעיף (ב), והיצרנים יערכו לחידוש מלאי הסולר בהתאם לתחזית זו.
:: (3) מלאי הסולר באתר יחודש בהתאם לכללים הבאים:
::: (א) במקרה שבו המתקן יפעל בסולר עד לכמות אותה הגדיר מנהל המערכת מראש לאותו חודש, היצרן יחדש את מלאי הסולר באתר בתוך 24 שעות ממועד הצריכה.
::: (ב) על אף האמור בפסקה (א), במצבים בהם קבע הגורם המוסמך במשרד האנרגיה כי קיים אילוץ משקי אשר אינו מאפשר מילוי של המיכלים באתר בפרק הזמן הנדרש, תגדיר הרשות בתיאום עם אותו גורם את משך הזמן הפרטני למילוי מיכל הסולר לכל יצרן. פרק הזמן שייקבע יחייב את היצרן.
::: (ג) במקרה שבו הפעלת המתקן בסולר באותו חודש תעלה על הכמות אותה הגדיר מראש מנהל המערכת, המלאי באתר יחודש בתוך חודש, אלא אם קבעה הרשות אחרת.
:: (4) מתקני הסולר באתר יתוכננו באופן המאפשר הפעלה רציפה של המתקן בסולר.
:: (5) יצרן דו-דלקי ישמור על כשירות האמצעים הנדרשים באתר ובמתקן. מספר השעות בהן המתקן לא יהיה כשיר להפעלה בסולר לא יעלה על 2% משעות השנה ובלבד שהוא יהיה זמין בגז, זאת מעבר לשעות אי הזמינות המותרות למתקן לפי כל דין.
:: (6) יצרן דו-דלקי שלא יעמוד בתנאים המפורטים בסעיפים קטנים (1)-(5) יחשב לא זמין בדלק משני וישלם למנהל המערכת תעריף כמפורט להלן:
::: (א) עד 96 שעות עיכוב במילוי המיכל מעבר למפורט בסעיף (ו)(3) או עד 30 ימי עיכוב בתיקון מערכות הסולר באתר - ישלם היצרן תעריף בגובה 10% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5–1, עבור כל שעה מעבר לשעות האי-זמינות המותרת בסולר.
::: (ב) לכל שעת אי זמינות בדלק משני מעבר לאמור בפסקה (א), ישולם תעריף בגובה 30% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5–1, עבור כל שעה בה לא עמד היצרן בתנאי הזמינות הנדרשת בסולר, מעבר לשעות האי-זמינות המוגדרות בפסקה (א).
: (ז) '''זמינות יצרנים בגז'''
:: (1) יצרן הפועל בגז טבעי ייחשב זמין אם ביכולתו לפעול בגז טבעי בהתאם לתנאי רישיונו לרבות הבטחת זמינות מתקני הגז באתר.
:: (2) יצרן ייחשב זמין גם אם לא ניתן להפעיל את המתקן בגז באופן רציף עקב אחד מהמקרים הבאים:
::: (א) בקרות אירוע כוח עליון כהגדרתו [[באמת מידה 130]], אשר בעקבותיו נמנעה הספקת הגז כולה או חלקה.
::: (ב) אם קיים ספק גז יחיד במשק והוא אינו זמין.
::: (ג) אם קיים ספק גז יחיד במשק בשעות בהן הביקוש לגז במשק גבוה מקיבולת הגז הפנויה ליצרני חשמל.
::: (ד) מקרה בו היצרן מכר את הגז ליצרן חשמל אחר על פי הוראות מנהל המערכת.
:: (3) יצרן דו-דלקי הזכאי לתשלומי זמינות, לא יהיה זכאי לתשלומים אלה אם לא היה זמין בסולר בהתקיים המקרים המפורטים בסעיף (ז)(2), למעט מצבי האי-זמינות המותרים בסולר כמפורט בסעיף (ו).
:: (4) יצרן אשר מתקנו לא היה זמין להפעלה בגז יחשב לא זמין על פי [[אמת מידה 83]] גם אם ניתן להפעיל את המתקן בסולר באותה עת.
: (ח) '''תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני'''
:: אם ההספק המותקן של המתקן בדלק משני קטן משיעור של 93% מההספק המותקן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר, תעריף שעתי השווה ל-30% מתעריף הזמינות כפי שנקבע באישור התעריף של היצרן. אם לא נקבע תעריף זמינות באישור התעריף של היצרן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר לפי תעריף זמינות הקבוע בלוח תעריף 6.5–1 למתקן בקונפיגורציה דומה.
: (ט) '''תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני'''
:: בשנה הראשונה בשנת ההפעלה המסחרית הראשונה של המתקן ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר 10% בלבד מתעריף הזמינות המפורט בסעיף (ח).
: (י) '''עדכון הספק מותקן של דלק משני'''
:: בכל הפעלה לצרכי בדיקה לפי סעיף ((())ד(()))(6) זכאי היצרן לבקש ממנהל המערכת לעדכן את ההספק המותקן בדלק משני לפי תוצאות הבדיקה, תוך התאמת תוצאות הבדיקה לבדיקה בתנאי ISO.

@ 126. (תיקון: 31.7.09) : '''הכרעה במחלוקות'''
: (א) '''הכרעה ברשות'''
:: מבלי לגרוע מהאמור באמות מידה אלו, בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה והתעריפים יפנו הצדדים לרשות לקבלת הכרעתה.

=== סימן י&quot;א: יצרנים באנרגיה שאובה ===

@ : '''הגדרות'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;יחידת ייצור באגירה שאובה (להלן - יחידת הייצור)&quot; - מערכת טכנית המיועדת ליצור אנרגיה חשמלית תוך שימוש בהפרשי גבהים בין שני מאגרי מים, המשמשים להזרמת מים בין שני המאגרים. יחידת הייצור תכלול מחולל (גנרטור) אחד;
:- &quot;יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות&quot; - מלוא ההספק הזמין של יחידת הייצור באגירה שאובה, העומדת לרשות מנהל המערכת בלבד כיכולת זמינה קבועה במסגרת עסקת רכישה למשך תקופת הרישיון, והעומדת בפרמטרים התפעוליים שבדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) ובטבלה 6.8–1(ב) המופיעים [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009]], המפורסמת באתר הרשות;
:- &quot;יצרן באגירה שאובה (להלן - יצרן)&quot; - יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי בטכנולוגית אגירה שאובה או בעל רישיון מותנה ליצור חשמל פרטי קונבנציונלי בשיטת אגירה שאובה;
:- &quot;מיתקן ייצור באגירה שאובה (להלן - מיתקן)&quot; - מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית בשיטת אגירה שאובה הכולל, בין היתר, יחידות ייצור מסוג אגירה שאובה, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין, הקשורים למיתקן;
:- &quot;שירות נלווה&quot; - שירותים הנדרשים לניהול מערכת החשמל ולשמירת אמינות ואיכות הספקת החשמל, שאינם ייצור חשמל ואינם שירותי הולכה, המסייעים בהבטחת סטנדרטים של שרידות, אמינות, בטיחות ואיכות הספקת חשמל, לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר ועתודות מסוגים שונים;
:- &quot;תעריף רכישה כולל תועלות&quot; - תעריף עבור יכולת זמינה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות.

@ 127. (תיקון: 13.11.09, 14.3.11, 12.12.16) : '''מכירה ורכישת אנרגיה ושירותים נלווים'''
: (א) '''רכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיחידות אגירה שאובה'''
:: מנהל המערכת ירכוש יכולת זמינה ואנרגיה מיצרן באגירה שאובה בהתאם לבקשת היצרן ועל פי רישיונו, לפי התנאים הבאים:
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות כקבוע בלוח תעריפים 6.8–1, לכל קוו&quot;ט זמין שהעמיד היצרן למנהל המערכת, בהתאם לעמידת היצרן בפרמטרים המופיעים בדיאגרמת המצבים שב-6.8–1(א), ובטבלה 6.8–2(ב) המופיעים [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009]], המפורסמת באתר הרשות.
:: (2) יצרן בעל יכולת זמינה קבועה עם כל התועלות הדינמיות והתכנוניות ישאב מים מהמאגר התחתון למאגר העליון לפי הנחיית מנהל המערכת בלבד, ושעות השאיבה תכללנה במסגרת שעות העמדת יכולת זמינה לטובת מנהל המערכת.
:: (3) ירידת ההספק הזמין המירבי, שנקבע בבדיקות הקבלה, במתקן אגירה שאובה כתלות בגובה המים במאגרים לא תעלה על 7% ולא תינתן תוספת תעריפית בגין ירידה זו.
:: (4) מנהל המערכת ינחה את היצרן, ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, לשאוב בהתאם לצרכי המערכת ולמזעור עלויות במשק.
:: (5) ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, העדר מים במאגר העליון כתוצאה מהפעלת המתקן לייצור חשמל על פי הנחיית מנהל המערכת באופן רציף עד ניצול כל המים במאגר העליון, לא יחשב מצב אי זמינות;
:: (6) מנהל המערכת רשאי לתת כל הוראה ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת ביחס למעבר לכל אחד מהמצבים המופיעים בדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) המופיעה [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 8.11.2009]], המפורסמת באתר הרשות, בזמן אמת, והיצרן יפעל לפי הוראותיו של מנהל המערכת.
:: (7) מתקן באגירה שאובה יהיה מחויב ברמת זמינות תפעולית מינימלית שנתית של 96% (בכל השעות בשנה) החל משנה השלישית לפעולתו וב-95% בשנה השנייה לפעולתו וב-94% בשנה הראשונה לפעולתו.
: (ב) '''מכירת אנרגיה מיחידת אגירה שאובה למנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה והיצרן באגירה שאובה ייצר חשמל לפי הנחיית מנהל המערכת ועל פי צרכיו בלבד.
:: (2) מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור אנרגיה המיוצרת במיתקן לפי תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8–4.
: (ג) '''רכישת שירותים נלווים מיחידת אגירה שאובה'''
:: (1) מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה שירותים נלווים על פי צרכי המערכת.
:: (2) מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור רכישת השירותים הנלווים תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8–6.
: (ד) '''פעילות יצרן באגירה שאובה בתום תוקפו של אישור תעריפי'''
:: (1) בתום תקופת תקפו של האישור התעריפי ליצרן, יעמיד היצרן את מלוא ההספק הזמין של המתקן לטובת מנהל המערכת בלבד על פי ההסדרים התעריפיים שיהיו בתוקף ביחס להעמדת שירותי תועלות דינמיות ותכנוניות לטובת מנהל המערכת, לפי צרכי המערכת, שיהיו במשק החשמל באותה עת.
:: (2) יצרן בכל מקרה לא יהיה זכאי לתשלומים בגין יכולת זמינה קבועה הכוללים את מרכיב עלות ההקמה COamt, ולצורך חישוב התעריף יחושב COamt = 0 עבור יצרן בעל אישור לתעריף הכולל את כל תועלות.
: (ה) '''תשלום ליצרן עבור אנרגיה מיוצרת לטובת מנהל המערכת'''
:: התשלום עבור אנרגיה מיוצרת (בקווטש&quot;ים) לטובת מנהל המערכת על ידי יצרן באגירה שאובה בחודש m יתבסס על:
:: (1) תעריף עלות שולית כמפורט [[באמת מידה 93]] בעבור כל קווט&quot;ש שנרכש על ידי היצרן ממנהל המערכת לצורך שאיבת מים מהמאגר התחתון למאגר העליון וזאת לשם ייצור הקווטש&quot;ים המיוצרים בחודש m;
:: (2) על הנצילות הנורמטיבית (76%);
:: (3) ועל הקווטש&quot;ים המיוצרים על ידי היצרן בחודש m.

=== סימן י&quot;ב: מקרים מיוחדים ===

@ 128. (תיקון: 31.10.05, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''מקרה חירום'''
: (א) '''הוראות למקרי חירום'''
:: מנהל המערכת יפרט רשימת מקרי חירום מוגדרת ומאושרת מטעם הרשות ולצידה פירוט הסמכות ו/או ההוראות המבוקשות למתן הוראות או לשינוי במתכונת ההסדרה והתעריפים בגין כל מקרה (להלן - הוראות למקרי חירום).
: (ב) '''מתכונת הוראות החירום'''
:: הוראות למקרי חירום תהיינה במתכונת ובפורמט זהים למתכונות הדיווח והתכניות השונות המפורטות באמות המידה דלעיל.
: (ג) '''חריגות יצרן מתכנית הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת'''
:: ההוראות למקרי החירום יקבעו כי חריגות של יצרן מתכנית הייצור, אשר בוצעו לפי הנחיות מנהל המערכת במקרי חירום מוגדרים לא תיחשבנה כסטיות, וכי במקרים אלו יראו את היצרן כמי שעמד בתכנית הייצור שהוגשה.
: (ד) '''תשלומים'''
:: התעריפים בגין הוראות אלו יהיו כקבוע בלוח תעריפים 6.30–1 (&quot;תעריפי חריגה מהנחיות ספק שירות חיוני (([צ&quot;ל: מנהל המערכת])) בזמן חירום&quot;).

@ 129. (תיקון: 26.10.08, 31.7.09) : (((בוטלה).))

@ 130. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון ואירוע מבוטח - הגדרות'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;אישור תעריפי&quot; - מסמך המיישם החלטות הרשות לבעלי רישיונות ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי: כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חלופי ותעריפים ליצרן בעד רכישת חשמל, רכישות זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שאלה יוגדרו בידי הרשות. אישור זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות במועד הקבוע בהחלטות הרשות והוא מתעדכן לפי מנגנוני עדכון הכלולים באישור. אין באישור תעריפי כדי לפטור את בעל הרישיון מתשלום לפי תער יפים שונים ונוספים שיידרש לשלם כפי שתקבע הרשות מעת לעת בהתאם לחובתה [[בחוק]], בין היתר, בגין תעריפים מערכתיים.
:- &quot;אמצעי שליטה&quot; - כהגדרת מונח זה [[בסעיף 2 לחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]].
:- &quot;דלק חלופי&quot; - כמשמעות ביטוי זה ברישיון או ברישיון המותנה, מטעם הרשות.
:- &quot;הוצאות ישירות&quot; - כסף שהוצא על ידי היצרן בגין אירוע המזכה בהוצאות ישירות קבועות על פי אמת מידה זו, בניכוי כל סכום שנחסך ליצרן בגין אותו האירוע לרבות סכומים שיחסכו ליצרן בהתאם לאמור [[באמת מידה 133(ד)]], ובלבד שהיקף הסכום במצטבר בכל האירועים במהלך תקופת עסקת הרכישה גדול מהגבוה מבין 1.2% מעלות המתקן הנורמטיבית או 300,000 דולר אמריקאי.
:: בחישוב ההוצאות הישירות:
:: (א) יתווספו עלויות מימון שנגרמו ליצרן באופן ישיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר כתוצאה מהאירוע שבגינו משולמות ההוצאות הישירות, לרבות אם לא שולמו בפועל אלא נצברו לחוב הבכיר. עלויות המימון תחושבנה על פי הנמוך מבין: (1) עלויות המימון בפועל (2) הריבית שנקבעה מראש על פי הסכמי המימון למממני החוב הבכיר והכול בכפוף לאמור [[באמת מידה 132(ב)]].
:: (ב) בעלויות ישירות הכוללות ביצוע עבודות תיכלל תקורה מכל מין וסוג שהוא בשיעור שלא יעלה על 10% מההוצאות הישירות (תקורה זו כוללת תקורות ורווח קבלני יזמי מכל מין וסוג שהוא).
:: (ג) ההוצאות הישירות שישולמו ליצרן ייקבעו על פי העלויות הנורמטיביות כפי שתקבע הרשות או על פי הכספים אשר הוצאו על ידי היצרן בג ין האירוע המזכה בהוצאות ישירות, לפי הנמוך מביניהם.
:: (ד) האמור להלן לא ייחשב כהוצאות ישירות.
::: (1) אובדן הכנסה או הפסד רווחים ליצרן, לקבלני משנה או לצדדים שלישיים.
::: (2) תקורה מעבר לעלויות התקורה המפורטות לעיל.
::: (3) קנסות או פיצויים ששולמו על ידי היצרן לרבות לקבלני משנה או לצדדים שלישיים.
::: (4) מס ערך מוסף המשולם על ידי היצרן לצדדים שלישיים, למעט אם סכום המע&quot;מ אינו ניתן לניכוי.
:- &quot;הפעלה מסחרית&quot; - מועד תחילת פעילותו של המיתקן במסגרת רישיון לייצור חשמל, מטעם הרשות;
:- &quot;חברת הולכת גז&quot; - חברה בעלת רישיון להולכת גז טבעי במדינת ישראל לפי [[חוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]] (להלן - חוק משק הגז הטבעי);
:- &quot;חברה לחלוקת גז&quot; - חברה בעלת רישיון לחלוקת גז טבעי במדינת ישראל לפי [[חוק משק הגז הטבעי]];
:- &quot;חוב בכיר&quot; - הלוואה או העמדת אמצעים מימוניים לבעל הרישיון דרך חברה ייעודית (Special Purpose Entity) המחזיקה במתקן, הניתנת שלא על ידי גוף המחזיק באמצעי שליטה בבעל הרישיון או הניתנת על ידי תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] או גוף מוסדי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], לרבות עבור קופת גמל או תכנית ביטוח שבניהולו, ואשר הינה על פי תנאיה עדיפה וקודמת על כל התחייבות פיננסית אחרת או הלוואה אחרת של בעל הרישיון, וביטחונותיה הם בעיקר המתקן עצמו על כל הנכסים הקשורים אליו ותזרים המזומנים הנובע מהפעלתו;
:- &quot;יצרן פרטי&quot; או &quot;יצרן&quot; או &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון לייצור חשמל פרטי קונבנציונלי, יצרן חשמל פרטי בקוגנרציה או יצרן חשמל פרטי באנרגיה מתחדשת, בעלי רישיון מותנה או קבוע כאמור, אשר מתקיימת לגביהם עסקת רכישה, ולמעט בעל רישיון ייצור עצמי והינם בעלי אישור תעריפי;
:- &quot;יתרת החוב בכיר&quot; - כל הסכומים העומדים כיתרת הלוואה במועד נתון על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. למען הסר ספק, יתרת ההלוואה בהקשר זה, כוללת ריבית שנצברה בהתאם להסכמי המימון עד למועד אירוע כוח עליון אך לא יכללו ריביות פיגורים, קנסות וחיובים דומים אשר נצברו קודם לקרות אירוע כוח עליון;
:- &quot;כוח עליון&quot; -
:: (א) מלחמה ו/או פעילות טרור ייחשבו ככוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו בכפוף להוראות לפי כל דין, ככל שיהיו כאלה, ביחס למשק לשעת חירום.
:: (ב) כל אירוע, המקיים את כל התנאים המצטברים המפורטים להלן: (1) אינו בשליטתו הסבירה של יצרן((,)) (2) לא נגרם עקב מעשה ו/או מחדל של היצרן((,)) (3) היצרן לא יכול היה למנוע את התרחשותו באמצעים סבירים ו-(4) היצרן לא יכול היה לצפות את התרחשותו באופן סביר;
:: (ג) בנוסף לאמור לעיל יובהר, כי על מנת שהאירועים אשר פורטו בסעיפים (א)-(ב), יחשבו כאירועי כוח עליון צריך שתתקיים בהם אחת הנסיבות המפורטות להלן:
::: (1) מעכבים באופן מהותי את הקמת המתקן;
::: (2) גורמים נזק פיזי מהותי למתקן;
::: (3) מפריעים באופן מהותי להפעלת המתקן באופן מסחרי.
:: (ד) למרות האמור לעיל ולמען הסר ספק, התרחשות של כל אחד מהאירועים הבאים, אך לא רק הם, לא תיחשב אירוע של כוח עליון:
::: (1) מחסור בעובדים או בחומרים;
::: (2) מחסור בגז טבעי, בין יתר, בשל התקיימות נסיבות כאמור בסעיף (א), לרבות בשל התקיימות אירוע כוח עליון על פי הסכם הולכת הגז או על פי הסכם חלוקת הגז, לא ייחשב כאירוע כוח עליון אלא היצרן יחויב בנסיבות אלה, בכפוף לכל דין, להפעיל את המתקן, כולו או חלקו, באופן רציף בדלק חלופי והכל כאמור [[באמת מידה 125]].
::: (3) אי היערכותו של היצרן הפרטי, לרבות היערכות לקויה או בלתי הולמת, כמתחייב מהוראות הדין ולרבות כאמור באמות המידה בכל הנוגע לייצור חשמל באמצעות דלק חלופי;
::: (4) שביתות, סכסוכי עבודה, השבתות, סגרים או עוצרים, חרם או התרחשות דומה המתרחשת במישרין כנגד בעל הרישיון או כנגד קבלן משנה מטעם בעל הרישיון או שמעשה או מחדל של בעל הרישיון או של קבלן המשנה מטעמו גרמו להיווצרותם;
::: (5) ברק או מזג אוויר קשה או הפרעות אקלימיות מהותיות אחרות אשר יצרן החשמל יכול היה לבטח עצמו כנגדן בשווקי הביטוח בארץ או בשווקי הביטוח בעולם, או למזער את השפעתם על ידי התקנת אמצעים חשמליים מתאימים;
::: (6) שינויים בתנאי האקלים לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, שינוי בעוצמת רוחות, בכמות משקעים או בעוצמת או תדירות או כיווני אור השמש;
::: (7) מכשולים או תנאים פיזיים (על פני הקרקע, מעליה או מתחתיה);
::: (8) השעיה, עיכוב, סיום, הפרעה, התערבות, התנאה מגבילה, סירוב ליתן או אי קבלה או אי חידוש של כל הסכמה, הרשאה, היתר, רישיון, אישור או כל מסמך אחר לרבות מתן תוקף לתכנית הסטטוטורית שחלה ביחס למתקן, היתר בניה, רישיון עסק או אישור כיבוי אש, הנדרשים לצורך מילוי התחייבויות בעל הרישיון לפי ההסכם והוראות כל דין לרבות אמות המידה;
::: (9) כל אירוע אשר בעל רישיון היה חייב לבטח עצמו מפניו על פי רשימת הביטוחים המפורטת [[באמת מידה 137]];
::: (10) כל אירוע, אשר תוצאתו מפורטת במסגרת עסקת הרכישה, בכפוף לאמות המידה ולדין ואשר אלמלא זאת היה נחשב כאירוע כוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו;
::: (11) הפרה או אי עמידה בהוראות כל דין, חקיקה ראשית או חקיקת משנה לרבות, אי עמידה בדיני איכות סביבה או בדרישות מוסדות התכנון והבניה בתקופת הרישיון המותנה, ולרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור, הפסקת פעילות בעל הרישיון על פי צו רשות או ערכאה מוסמכת שתוצאתו אי הגשה, בקשה או אי חידוש, מטעם היצרן, של כל טופס, בקשה או כל מסמך אחר הנדרש מבעל הרישיון על פי כל דין;
::: (12) אי השגה של מימון הולם כנדרש לפעילותו השוטפת של היצרן, לרבות שירות חוב;
::: (13) אי כדאיות כלכלית בעסקת הרכישה, לרבות בשל שינוי לא צפוי בביקוש לחשמל או שינוי בתנאים המסחריים במשק ובעולם;
::: (14) מעשה או מחדל של קבלן משנה עמו התקשר היצרן, לרבות בקשר עם ההקמה או ההפעלה של המתקן ולרבות מעשה או מחדל כאמור של ספק הגז, חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז;
::: (15) תקלה במתקן היצרן לרבות עקב שימוש שוטף, פגם בייצור, החזקה או תחזוקה לקויה, או עקב בלאי במתקן;
::: (16) עיכוב בחיבור לרשת חלוקת או הולכת החשמל או למערכת הולכת או חלוקת הגז;
::: (17) מעשה או מחדל של יצרן שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת או לפי כל דין;
::: (18) אי עמידה בבדיקות קבלה לרבות מהסיבות המנויות בסעיפים קטנים (1)-(17);
:- &quot;מממני החוב הבכיר&quot; - הצדדים להסכמי המימון לחוב הבכיר, למעט היצרן או מי מטעמו;
:- &quot;מנהל המערכת&quot; - כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;מספק&quot; - בעל רישיון הספקה כמשמעותו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;משך חיים ממוצע (מח&quot;מ) של הלוואה&quot; - &lt;math&gt; \tfrac{A/B}{2} &lt;/math&gt;, כהגדרתם להלן:
:: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;A = \sum_{i=1}^{t} \frac{\mathrm{PMT}i \times i}{(1+r)^i}&lt;/math&gt;
:: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;B = \sum_{i=1}^{t} \frac{\mathrm{PMT}i}{(1+r)^i}&lt;/math&gt;
:: &quot;תשלום&quot; - כל תשלום חזוי בגין קרן או ריבית, לפי העניין, ביחס להלוואה;
:: &lt;math&gt;\mathrm{PMT}i&lt;/math&gt; - סכום התשלום בתקופה ה-&lt;math&gt;i&lt;/math&gt;;
:: &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; - מספר התשלומים עד לפירעון הסופי של ההלוואה;
:: &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; - התקופה (במונחי שישה חודשים) החל ממועד משיכת ההלוואה ועד למועד החזוי לכל תשלום;
:: &lt;math&gt;r&lt;/math&gt; - הריבית על פי הסכם ההלוואה (במונחים שנתיים), חלקי 2;
:- &quot;משך חיים ממוצע (מח&quot;מ) של אגרת חוב&quot; - לפי הגדרת מח&quot;מ של הלוואה, בשינויים המחויבים ובשינוי כדלקמן:
:: &lt;math&gt;r&lt;/math&gt; - ממוצע התשואות לפדיון ברוטו של אגרת החוב במהלך חמשת ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני, חלקי 2;
:- &quot;מתקן&quot; - מתקן דו-דלקי, המשמש לייצור אנרגיה חשמלית ליצרן קונבנציונאלי, או לייצור אנרגיה חשמלית ותרמית ליצרן קוגנרציה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית בטכנולוגית אגירה שאובה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית באנרגיה מתחדשת, הכולל, בין השאר, יחידות ייצור, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אביזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין הקשורים למתקן. מובהר בזה כי ביחס לאתרים אשר במועד כניסת אמת מידה זו לתוקף קיימים לגביהם תכנית מאושרת להפעלה של מתקנים בקוגנרציה באמצעות גז טבעי בלבד, ואשר ההספק המותקן שלהם אינו עולה על 100 מגוואט, לא תחול הדרישה לדו-דלקיות המתקן נשוא אמת מידה זו;
:- &quot;סגירה פיננסית&quot; - חתימת ההסכמים הרלוונטיים בקשר להעמדת החוב הבכיר וכל האשראי, ככל שיידרשו מגורמים מממנים, הדרושים להקמת מתקן ולהפעלתו על פי כל דין, ובלבד שמכוח כניסתם לתוקף של הסכמים אלה רשאי יצרן חשמל פרטי למשוך כספים מאותם הגורמים הממנים לצורך הקמתה של תחנת הכח, ללא צורך באישור נוסף כלשהו של אותם גורמים מממנים או של גורם אחר כלשהו;
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; או &quot;ספק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עסקת רכישה&quot; - התקשרות בין מנהל המערכת לבין יצרן לרכישת אנרגיה חשמלית או להעמדת יכולת זמינה ואנרגיה חשמלית וכן להעמדת שירותי תשתית ושירותי גיבוי על ידי הספק (([צ&quot;ל: מנהל המערכת])) לבעל הרישיון;
:- &quot;ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני&quot; - שער הסגירה של ה-US Dollar Swap Rate לתקופה הקרובה ככל שניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר בדולר לטווח ארוך, לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
:- &quot;ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני&quot; - שער הסגירה של ה-Euro Swap Rate לתקופה הקרובה ככל הניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר ליורו לטווח הארוך לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
:- &quot;ריבית כוללת&quot; - הריבית הכוללת (בסיס + מרווח) החלה על הלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר הרלוונטי;
:- &quot;ריבית לטווח ארוך למועד פלוני&quot; - ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני, ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני או ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני, לפי העניין;
:- &quot;ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני&quot; - ממוצע משוקלל של התשואה לפדיון ברוטו של 3 סדרות אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד הנושאות ריבית קבועה, אשר התקופה לפדיונן היא הקרובה למח&quot;מ הנבחר ביחס להלוואות החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח הארוך ואשר מתקיימים לגביהן התנאים המצטברים הבאים: (א) אגרות חוב שערך הסחירות (מחזור ת.כ. באלפי ₪) המצטבר שלהן במהלך 5 ימי המסחר שקדמו למועד פלוני הוא לפחות 10,000,000 ₪, (ב) משך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן קצר מהמח&quot;מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ומשך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן ארוך מהמח&quot;מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ו-(ג) שממוצע משכי החיים הממוצעים של שלוש (3) הסדרות כאמור לא יפחת מהמח&quot;מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח ארוך. הממוצע המשוקלל יחושב על פי הערכים הנקובים הרשומים למסחר בגין כל אגרת חוב כאמור במהלך חמשת (5) ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני.

@ 131. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הודעה על אירוע כוח עליון וסיווגו'''
: (א) '''הודעה למנהל המערכת על אירוע כוח עליון'''
:: יצרן המבקש להסתמך על ההסדר התעריפי במקרה אירוע כוח עליון כלפי מנהל המערכת יודיע למנהל המערכת ללא דיחוי על התרחשות אירוע הנחזה ככוח עליון ועל סיומו של אותו אירוע.
: (ב) '''בקשה לסיווג אירוע כאירוע כוח עליון והחלטה בה'''
:: יצרן אשר נפגע ממאורע אשר הוא צופה שיהפוך לאירוע כוח עליון, יגיש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-21 ימים מהמועד שבו נודע לו על האירוע הנחזה להיות אירוע של כוח עליון, בקשה בכתב ליושב ראש הרשות להכיר באירוע כאירוע כוח עליון ויעביר העתק מהבקשה לידי מנהל המערכת. הרשות תקבע האם האירוע האמור מהווה אירוע כוח עליון, וזאת עד ולא יאוחר מתום עשרים ימים מהמועד שנמסרו לה על ידי היצרן כלל הנתונים הנדרשים על ידי הרשות על פי שיקול דעתה הבלעדי, לצורך קבלת החלטה כאמור לעיל (להלן - אירוע כוח עליון). הרשות רשאית להאריך את מועד המענה בפרק זמן סביר בהתאם לנסיבות האירוע והמידע הנדרש לה לצורך קבלת החלטה.
: (ג) '''הפרטים שיש לכלול בבקשה'''
:: הודעה כמפורט בסעיף (ב), תפרט בין היתר את סיבת, אופי וטיב הפגיעה, את משך התקיימותה הצפוי ואת כל יתר הפרטים הרלוונטיים הקשורים לעיכוב או לפגיעה.
: (ד) '''משמעות אי הגשת בקשה'''
:: אי הגשת הבקשה לסיווג האירוע כאירוע של כוח עליון בהתאם לאמור לעיל, תיחשב כויתור מצד היצרן על הטענה להתרחשותו של אירוע כוח עליון, אלא אם החליטה הרשות אחרת.
: (ה) '''סמכות הרשות לקביעת אירוע כוח עליון'''
:: הרשות תקבע האם אירוע מסוים מהווה אירוע כוח עליון כהגדרתו באמת מידה זו, את מועד תחילת תקופת אירוע הכוח עליון, את תקופת הימשכותו של האירוע, את סיווגו כאירוע מעכב או ככזה המאפשר את סיום עסקת רכישה, ואת גובה התשלום המגיע ליצרן, הכול בכפוף לאמות המידה להלן.

@ 132. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב'''
: (א) '''תנאי להסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב'''
:: (1) בקרות אירוע העומד בתנאי [[130|סעיף (ב) שבהגדרת ((&quot;))כוח עליון((&quot;)) באמת מידה 130]] (להלן - ההגדרה) ומתקיימת בו לפחות אחת מהנסיבות [[130|שבסעיף (ג) להגדרה]], אך אינו נמנה על הרשימה [[130|שבסעיף (ד) להגדרה]] ואינו מהווה פעילות טרור או מלחמה לפי [[130|סעיף (א) להגדרה]], הרשות תשקול את הארכת המועדים ברישיון הייצור באישור השר והארכת עסקת הרכישה, בלבד, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. ככל שתאושר דחייה כאמור, תקופת אירוע כוח עליון לא תיחשב כהפרת הוראת רישיון או עסקת רכישה. במקרה כאמור היצרן לא יהיה זכאי לכל תשלום, בגין האירוע המזכה בהארכת המועדים, לרבות להסדרים התעריפיים המפורטים באמות המידה, למעט תשלומים להם היצרן זכאי, בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה והרישיון, וזאת בכפוף לכך שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת.
:: (2) ההסדר התעריפי המפורט להלן במקרה כוח עליון מעכב וכוח עליון מסיים יחול רק ביחס לכוח עליון כמשמעותו [[130|בסעיף (א) להגדרת ((&quot;))כוח עליון((&quot;))]], דהיינו במקרי מלחמה או טרור העומדים בתנאים המפורטים [[130|בסעיף (ג) להגדרת ((&quot;))כוח עליון((&quot;))]].
: (ב) '''אירוע כוח עליון מעכב'''
:: (1) במקרה שנמשכה השפעתו של אירוע כוח עליון, אחד או יותר, עד לא יותר מ-270 ימים מצטברים בתקופת ההקמה של המתקן או 180 ימים מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן או שהמועדים האמורים הוארכו על ידי הרשות בשל תקופת שיקום המתקן כמפורט בסעיף קטן (3), ייחשב הדבר כאירוע כוח עליון מעכב. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל, לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ-7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי מנהל המערכת. מובהר עוד, כי ככל שאירוע כוח עליון מעכב ארך למעלה מ-7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה-8 ואילך. במקרה של אירוע כוח עליון מעכב שאירע לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, מנהל המערכת ישלם ליצרן תעריף בגובה התשלומים הבאים:
::: (א) הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת התשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח &quot;הוצאות ישירות&quot; מובהר בזה כי לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
::: (ב) תשלומים שוטפים של החוב הבכיר, קרן או ריבית בלבד, בהם התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב, וזאת כל עוד נמשכת השפעתו המעכבת של אירוע הכוח העליון (להלן - תקופת הדחייה). יובהר עוד, כי בהתקיים אירוע כוח עליון מעכב תוארך תקופת עסקת הרכישה בפרק הזמן של תקופת הדחייה אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו תשלומי זמינות ליצרן, במידה שהוא זכאי לכאלה בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת. תנאי לתשלום על ידי מנהל המערכת של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
::: (ג) לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה סדירה יחול ההסדר הבא כלפי מנהל המערכת: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(א), במשך תקופת אירוע כוח עליון מעכב ולא יותר מ-180 יום מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, ייחשבו כחוב של היצרן למנהל המערכת. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן - החוב הנחות).
::: (ד) החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום למנהל המערכת.
::: (ה) היצרן יפרע את החוב הנחות למנהל המערכת במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן למנהל המערכת את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
::: (ו) מנהל המערכת לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
::: (ז) למען הסר ספק, מובהר כי במהלך תקופת התקיימות אירוע כוח עליון מעכב לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, היצרן לא יהיה זכאי לתשלומי זמינות.
:: (2) במקרה של אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר בתנאים [[130|שבסעיפים (א) ו-(ג) להגדרת ((&quot;))כוח עליון((&quot;)) באמת מידה 130]], אשר אירע קודם להפעלה המסחרית של המתקן, הרי שלתעריף אשר ישלם מנהל המערכת ליצרן לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווספו התשלומים הבאים:
::: (א) הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת תשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז, במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח &quot;הוצאות ישירות&quot; לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. תנאי לתשלום על ידי מנהל המערכת של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
::: (ב) אם למרות תשלום ההוצאות הישירות כאמור לעיל על ידי מנהל המערכת, היצרן יפעיל את המתקן למעלה מ-60 יום לאחר המועד שנקבע לכך בעסקת הרכישה, וזאת עקב התקיימותו של אירוע הכוח העליון המעכב, הרי שלתעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בעד עסקת הרכישה לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווסף תשלום בגובה התשלומים השוטפים של החוב הבכיר, (קרן או ריבית בלבד), בו התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב החל מהמועד שעניינו 60 יום מחלוף המועד אשר היה קבוע ברישיון המותנה להפעלה המסחרית של המתקן ועד למועד ההפעלה המסחרית של המתקן (להלן - תקופת הדחייה) וכן תוארך תקופת עסקת הרכישה, אם קיימת כזו, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו ליצרן תשלומי זמינות קבועה או משתנה ככל שהיה זכאי להם במסגרת האישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות והקבועות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת.
::: (ג) לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה מסחרית סדירה, יחול ההסדר הבא כלפי מנהל המערכת: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(ב) במשך תקופת אירוע הכוח העליון המעכב ולא יותר מ-210 ימים מצטברים לאחר תחילת ההפעלה המסחרית בהם שולמו תשלומי חוב בכיר בהתאם לאמור בפסקה (ב), ייחשבו כחוב של היצרן למנהל המערכת. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן - החוב הנחות).
::: (ד) החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום למנהל המערכת.
::: (ה) היצרן יפרע את החוב הנחות למנהל המערכת במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן למנהל המערכת את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
::: (ו) מנהל המערכת לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
:: (3) כללי:
::: (א) בנסיבות בהן נגרם נזק פיזי ישיר למתקן או לכל חלק ממנו בשל אירוע כוח עליון מעכב העומד, במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, בין אם בתקופת ההקמה או בתקופת ההפעלה של המתקן יגיש היצרן לאישור הרשות לא יאוחר מ-120 יום לאחר קרות אירוע הכוח העליון תכנית לשיקום הנזק הפיזי אשר נגרם למתקן כתוצאה ישירה מהתקיימות אירוע הכוח העליון וכן לוחות הזמנים הנדרשים לביצוע השיקום (להלן - תכנית השיקום). מובהר כי בגדר תכנית השיקום לא יכללו עבודות אותם היה נדרש היצרן לבצע גם אלמלא התקיימות אירוע הכוח העליון אשר גרם את הנזק הפיזי למתקן.
::: (ב) הרשות רשאית בכפוף לשיקול דעתה הבלעדי ובהתחשב בנסיבות הרלבנטיות למקרה השיקום לאשר את תכנית השיקום, לדרוש את עדכונה או לדחותה, כולה או חלקה, והכול בהתאם לתנאים כפי שייקבעו על ידי הרשות.
::: (ג) תקופת השיקום המרבית לא תעלה על 36 חודשים. הרשות תאשר את הארכת פרקי הזמן של כוח עליון מעכב המופיעים בסעיפים קטנים (1) ו-(2) בהתאם לתכנית השיקום ובלבד שההארכה לא תעלה על 36 חודשים.
::: (ד) אישרה הרשות את תכנית השיקום, הרי שמנהל המערכת ישלם ליצרן, החל ממועד ההפעלה המסחרית, תשלום בגובה ההוצאות הישירות אשר נגרמו ליצרן בגין תכנית השיקום, כאמור בקביעת הרשות. לא יהיה כפל תשלומים בין האמור בפסקה זו לאמור באמת מידה זו.

@ 133. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הסדר תעריפי במקרה סיום עסקת רכישה עקב כוח עליון'''
: (א) '''התנאים לכינונו של כוח עליון מסיים'''
:: במקרים בהם הרשות קבעה כי לא תהיה תכנית שיקום למתקן כמופיע [[באמת מידה 132 (הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב)]] ובכל מקרה לא טרם סיום פרקי הזמן המנויים [[באמת מידה 132]], יהיו רשאים היצרן או מנהל המערכת באישור הרשות, לבטל את עסקת הרכישה באמצעות המצאת הודעת ביטול בכתב, אשר תיכנס לתוקף תוך 21 ימים מיום שנשלחה (להלן גם - אירוע כוח עליון מסיים). עותק מבקשת הביטול יועבר לגורמים המפורטים להלן: (1) לרשות (2) למנהל המערכת (3) לבעל רישיון הולכה ו-(4) לנציג מממני החוב הבכיר. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ-7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי הרשות או המנהל המערכת. מובהר, כי ככל שאירוע כוח עליון ארך למעלה מ-7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה-8 ואילך. כמו כן, במניין הימים של השפעת אירוע כוח עליון כמופיע באמת מידה זו לא תיכלל תקופת השיקום המופיעה [[באמת מידה 132(ב)(3)]] ככל שזו אושרה על ידי הרשות בהתאם לאמור שם.
: (ב) '''זכות הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה'''
:: למרות האמור לעיל, במקרה שנמסרה הודעת ביטול כאמור בסעיף (א), וככל שלא נקבע כי המתקן ישוקם כמופיע [[באמת מידה 132(ב)(3)]] על ידי היצרן, רשאית הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה על ידי היצרן למשך תקופה שלא תעלה על שנה, וזאת בכפוף לכך שמנהל המערכת ישלם ליצרן במהלך תקופה זו את התשלומים כמפורט [[באמת מידה 132]].
: (ג) '''ביטול העסקה באישור הרשות כאשר נמשכת השפעת האירוע'''
:: בהתאם לתנאים המפורטים באמת מידה זו בסעיפים (א) ו-(ב), בתום פרק הזמן אשר ייקבע כאמור בסעיף (א) או לחלופין בסעיף (ב) וכל עוד נמשכת השפעת אירוע הכוח העליון על המתקן, יהיו רשאים היצרן או מנהל המערכת באישור הרשות לבטל את עסקת הרכישה בשל אירוע כוח עליון מסיים. עם ביטול עסקת הרכישה יחול האמור בסעיפים (ד)-(ה).
: (ד) '''תעריפי מנהל המערכת ליצרן באירוע כוח עליון'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן סכום השווה ליתרת החוב (כהגדרתו באמות מידה אלה) של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר נכון למועד ביטול עסקת הרכישה על פי [[אמת מידה 134(א)(1)]] או לחלופין יפעל מנהל המערכת כאמור [[באמת מידה 134(א)(2)]], והכול כפי שתורה לו הרשות ובניכוי הסכומים המפורטים להלן:
::: (א) החזרי תשלומים ליצרן מכל סוג שהוא, לרבות, תגמולים, מס רכוש וכיוצא בזה.
::: (ב) סכומים העומדים לרשות חשבון או קרן של היצרן או לטובתו במועד ביטול עסקת הרכישה, לרבות קרנות לשירות חוב, תפעול, תחזוקה או שיקום.
::: (ג) כל תגמולי ביטוח האמורים להשתלם על פי פוליסות ביטוח אשר על היצרן הייתה מוטלת החובה לרכוש על פי [[אמת מידה 137]], למעט ביטוח אחריות צד שלישי, ביטוח חבות מעבידים, ביטוח חבות מוצר וביטוח אחריות נושאי משרה.
::: (ד) סכומים מכל חשבון של היצרן שטרם נפרעו, הכוללים חשבונות חסך של חובות שירות בתאריך האירוע של הכוח עליון, אלא אם הרשות אישרה לאחר אירוע הכוח עליון משיכה של כל סכום מחשבונות אלו.
::: (ה) סכום הערבויות, הבטוחות והביטחונות בנות המימוש לטובת מממני החוב הבכיר וכל הסכומים בני התביעה במועד ביטול עסקת הרכישה או לאחריו במסגרת ההתחייבויות הכספיות האחרות של בעלי מניות מטעם היצרן כלפי מממני החוב הבכיר.
::: (ו) וללא התחשבות ב:
:::: (1) סכומים התלויים ועומדים במועד הביטול והנובעים מהפרה, מעשה או מחדל של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, ובכלל זה: (1) סכומי ריבית (2) קנסות (3) עמלות פירעון מוקדם (4) עלויות והפסדים כתוצאה מעסקאות גידור ותשלומים אחרים.
:::: (2) כל סכום אשר הועמד על ידי מממני החוב הבכיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ליישום כל מטרה מלבד הקמה, התפעול ותחזוקה של המתקן.
: (ה) '''העברת זכויות היצרן לבעל רישיון ניהול מערכת'''
:: עם ביטול עסקת הרכישה על ידי מנהל המערכת או היצרן וכתנאי לביצוע התשלום בשיעור יתרת החוב הבכיר על ידי מנהל המערכת כמפורט בסעיף (ד), יועברו זכויות היצרן במתקן לבעל רישיון ניהול המערכת כשהן נקיות מכל משכון, עיקול וזכויות צד ג' כלשהן וללא כל מניעה משפטית או אחרת להפעלת המתקן על ידי מנהל המערכת או מי מטעמו, וזאת למעט מניעה כאמור שהינה כתוצאה מאירוע הכוח העליון. במקרה זה לא יחויב מנהל המערכת בקיום הסכמים למכירת אנרגיה או להעמדת זמינות אשר נכרתו בין היצרן לצדדים שלישיים בקשר עם המתקן, וזאת מבלי שלאותם צדדים שלישיים תהיה בגין כך כל טענה כלפי מנהל המערכת. מבלי לגרוע מכלליות האמור:
:: (1) מנהל המערכת יהיה זכאי להיכנס ולקבל שליטה מיידית וחזקה במתקן;
:: (2) היצרן יעביר למנהל המערכת את כל זכויותיו במיטלטלין הנמצאים במתקן או מחוצה להם והמהווים או אמורים להוות חלק מהמתקן;
:: (3) היצרן יעביר למנהל המערכת את כל המסמכים הקשורים למתקן לרבות נהלי ההפעלה של המתקן.
:: (4) היצרן ימחה לטובת מנהל המערכת את כל ההסכמים הקשורים להפעלת המתקן, תעודות האחריות שיינתנו ליצרן ואת פוליסות הביטוח שיתבקש היצרן להסב לטובת מנהל המערכת;
:: (5) היצרן יפרע את כל התחייבויותיו בקשר לנכסים ולזכויות אשר יועברו לידי מנהל המערכת על פי אמת מידה זו הנוגעות לתקופה שקדמה להעברה כאמור. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, היצרן ישפה את מנהל המערכת בגין כל נזק, הפסד, תביעה, עלות או הוצאה הקשורים באי פירעון ההתחייבויות כאמור.
:: (6) מנהל המערכת יהיה רשאי לבצע כל פעולה אחרת או נוספת לשם מימוש מלוא זכויותיו עם ביטול עסקת הרכישה כמפורט לעיל. היצרן יבצע כל מה שיורה לו מנהל המערכת לצורך כך, לרבות שיתוף פעולה עם מנהל המערכת ומי מטעמו לצורך העברת מידע, הקניית גישה למתקן, חתימה על המסמכים הדרושים לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות למימוש מלוא זכויות מנהל המערכת עם ביטול עסקת הרכישה, קבלת מידע מכל גורם מטעם היצרן, הדרכת מנהל המערכת או מי מטעמו בקשר עם הפעלת המתקן.
:: (7) כתנאי לזכאותו להסדרים התעריפיים על פי [[אמות מידה 132–133]], היצרן ידאג מראש לכך שבכל ההסכמים אשר ייערכו על ידו בקשר עם המתקן לרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, הסכמים בקשר עם מימון, הקמת והפעלת המתקן, כמו גם ההסכמים שבין היצרן לצדדים שלישיים בדבר מכירת אנרגיה או העמדת זמינות, יובטחו זכויות מנהל המערכת על פי סעיף זה, וכן בהקשר זה ייקבע בהסכם אשר ייכרת בין היצרן לבין בעלי הזכויות בקרקע עליו הוקם המתקן (להלן - מקרקעי המתקן), כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו יוסבו זכויות היצרן (חזקה, זכות שימוש או בעלות) במקרקעי המתקן למנהל המערכת, וזאת מבלי שיהיה בביטול עסקת הרכישה כדי לאיין את זכויות היצרן או מנהל המערכת במקרקעי המתקן.
:: (8) כל סכום המגיע ליצרן על פי אמת מידה זו, יעוכב על ידי מנהל המערכת עד להשלמת ביצוע התחייבויות היצרן כאמור בסעיף זה, לרבות בכל הנוגע למסירת החזקה במתקן לידי מנהל המערכת.

@ 134. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע תשלום'''
: (א) '''ביצוע התשלום'''
:: התשלום המפורט [[באמת מידה 133(ד)]] ייעשה, באחת משתי החלופות המפורטות להלן על פי החלטת הרשות:
:: (1) פירעון מוקדם של החוב הבכיר:
::: (א) מועד הפירעון המוקדם יחול במועד הפירעון הראשון שלאחר מועד מתן ההודעה המוקדמת כמפורט בפסקה (ג), על פי לוח הסילוקין אשר נקבע בהסכמי המימון לחוב הבכיר.
::: (ב) סכום קרן החוב הנפרע בפירעון מוקדם יהיה בשקלים חדשים או הסכום המתאים בדולר או ביורו, לפי העניין, השווה לסכום זה.
::: (ג) מנהל המערכת יודיע למממני החוב הבכיר לפחות עשרים ואחד ימים לפני מועד הפירעון המוקדם בדבר כוונתו לבצע פירעון מוקדם, ויפרט בה את סכום קרן החוב שבחר לבצע בפירעון המוקדם, הריבית בגינו, אומדן הפרשי ההצמדה בגינם ועמלת הפירעון המוקדם. מועד הפירעון המוקדם חל במועד ההודעה המוקדמת. ההודעה המוקדמת תהיה בלתי חוזרת.
::: (ד) במועד הפירעון המוקדם יעביר מנהל המערכת למממני החוב הבכיר את הסכום הנפרע בפירעון מוקדם כמפורט כמפורט בפסקה (ה).
::: (ה) עמלת הפירעון המוקדם אשר בה ישא מנהל המערכת תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, השווה להפרש שבין: (1) התשלומים העתידיים, קרן וריבית, כמפורט באמת מידה זו אשר מנהל המערכת ביקש לפרוע בפירעון מוקדם, כשהם מהוונים לערך הנוכחי במועד הפירעון המוקדם לפי שיעור הריבית לטווח ארוך למועד הפירעון המוקדם בתוספת המרווח החל על ההלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר ובניכוי 0.15%; לבין (2) יתרת קרן ההלוואה שבפירעון. עמלת הפירעון המוקדם אשר תשולם על ידי מנהל המערכת תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, שיחושב על פי הנוסחה שלהלן:
::::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;\mathit{MW} = \displaystyle{\sum_{t=1}^{T}} \, \frac{\mathit{ER}_t}{\prod_{i=1}^{T} \left(1+\frac{R+M_i-P}{N}\right)} - \mathit{OD}&lt;/math&gt;
:::: כאשר:
::::- &lt;math&gt;\mathit{MW}&lt;/math&gt; = סכום עמלת הפירעון המוקדם.
::::- &lt;math&gt;\mathit{ER}_t&lt;/math&gt; = תשלום פירעון קרן וריבית החזוי לפי לוח הסילוקין המותאם (כאשר &quot;&lt;math&gt;t&lt;/math&gt;&quot; הוא מספר התשלום החל ממועד הפירעון המוקדם).
::::- &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; = ריבית בסיס, בהתאם למח&quot;מ יתרת החוב במועד הפירעון.
::::- &lt;math&gt;M_i&lt;/math&gt; = המרווח החל הרלוונטי בהתאם להסכם המימון.
::::- &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; = 0.15%
::::- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; = מספר תשלומי פירעון של קרן וריבית לפי לוח הסילוקין המותאם, החל מהתשלום הראשון שלאחר מועד הפירעון המוקדם ועד לפירעון מלוא החוב.
::::- &lt;math&gt;N&lt;/math&gt; = מספר התשלומים לשירות החוב בשנה.
::::- &lt;math&gt;\mathit{OD}&lt;/math&gt; = יתרת החוב למועד הפירעון המוקדם.
:::: בנוסף לאמור לעיל, בנסיבות בהם החוב הבכיר אשר הועמד ליצרן הינו מט&quot;חי, כולו או חלקו, וקיימים ביחס אליו הסכמי גידור תחושב עמלת הפירעון המוקדם כמפורט בטבלא המסומנת בתור נספח מספר 2 [Mark to Market] [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1627.pdf|להחלטת רשות מספר 1 מישיבה 268 מיום 19.7.09]] המפורסמת באתר הרשות.
::: (ו) למעט כאמור בפסקה (ד), לתשלום בו יחויב מנהל המערכת לא יתווסף כל קנס, עמלת פירעון מוקדם או כל עלות אחרת הקבועה בהסכמי המימון, כולל העלאת שיעור הריבית, עקב פירעון מוקדם של החוב הבכיר לפי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
:: (2) תשלום לשיעורין:
::: (א) על אף האמור בהסכמי המימון לחוב הבכיר, מנהל המערכת ישלם את התשלום בגובה החוב הבכיר לשיעורין בהתאם ללוח סילוקין שייקבע במועד בו יחל מנהל המערכת לשלם את התשלום בגובה החוב הבכיר ועל בסיס לוחות הסילוקין הקבועים בהסכמי המימון לחוב הבכיר ובהינתן כל התשלומים והפירעונות המוקדמים אשר בוצעו על ידי היצרן עד למועד פירעון החוב הבכיר על ידי היצרן.
::: (ב) אם מועד פירעון של החוב הבכיר כאמור לעיל, חל שלא ביום עסקים בנקאי, יידחה מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי הראשון שלאחריו, ואולם אם יום זה חל בחודש העוקב, יוקדם מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי האחרון שלפניו. על אף כל דחייה או הקדמה כאמור, הריבית והפרשי ההצמדה על האמור בסעיף זה יחושבו לפי מועד הפירעון על פי לוח הסילוקין כאמור בפסקה (א).
::: (ג) שיעור הריבית אשר תחול על החוב הבכיר, החל מהמועד בו ייכנס לתקפו תשלום יתרת החוב הבכיר ליצרן הפרטי בגין עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו, יהיה בשיעור הריבית הכוללת החלה על ההלוואה במועד זה ובניכוי 0.5%.
::: (ד) שיעור הניכוי על פי פסקה (ג) (0.5%) יחושב לכל תקופת ריבית על פי הנוסחה הבאה:
::::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; \mathit{Ne} = (1+0.5\%)^{(1/n)} - 1 &lt;/math&gt;
:::: כאשר &lt;math&gt;\mathit{Ne}&lt;/math&gt; - שיעור ניכוי תקופתי
:::: &lt;math&gt;n&lt;/math&gt; - מספר תקופות הריבית בשנה
::: (ה) &quot;תקופת הריבית&quot; - התקופה החלה ממועד תשלום הריבית האחרון ועד למועד תשלום הרבית הבא על פי לוח הסילוקין. הפרשי הצמדה של חוב צמוד מדד, קרן החוב על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, הריבית בגינם ועמלת הפירעון המוקדם בגינם, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע במועד הסגירה הפיננסית (להלן - המדד הבסיסי), כך שאם יתברר במועד הפירעון של החוב הבכיר על ידי מנהל המערכת, כי המדד הידוע למועד הפירעון (להלן - המדד החדש) שונה מהמדד הבסיסי, ישלם מנהל המערכת את החוב הבכיר כשהוא מוכפל במדד החדש ומחולק במדד הבסיסי. לצורך החישוב כאמור בפסקה זו, לא יפחת המדד החדש מהמדד הבסיסי.

@ 135. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הוראות כלליות לעניין כוח עליון'''
: (א) '''הוראות כלליות לעניין כוח עליון'''
:: בהתקיים אירוע של כוח עליון, כמפורט לעיל, קמה עילה ליצרן שלא לעמוד בהתחייבויותיו בעסקת הרכישה, וזאת בכפוף לאמור להלן:
:: (1) כל החלטות או פעולות הצדדים הנוגעות לאירוע כוח עליון תכוונה במטרה להביא לקיום התחייבויות הצדדים לשיקום המתקן ולמזעור ההשלכות בגין התקיימות אירוע כוח העליון בכל הנוגע ליצרן. מובהר למען הסר ספק, כי תנאי לזכותו של היצרן לקבלת התעריפים על פי אמת מידה זו היא, כי במסגרת התחייבות היצרן כאמור לעיל למזער את השלכות התקיימות אירוע כוח העליון, ייקבע, בין היתר, על ידי היצרן בהסכמים עם קבלן המשנה המקים או המפעיל מטעמו את המתקן, כי בנסיבות של אירוע כוח עליון מעכב אשר בגינו נמנעה מקבלן המשנה היכולת, כולה או חלקה, לבצע את העבודה נשוא ההסכם אשר נכרת בינו לבין היצרן תותאם התמורה לה יהיה זכאי קבלן המשנה בהתאם וכן ייקבע בהקשר זה, כי בנסיבות כאמור לא יחויב היצרן אלא לכל היותר בתשלומים הנדרשים לצורך שימור צוות העבודה מטעם קבלן המשנה באתר למשך תקופת התקיימות אירוע הכוח העליון המעכב.
:: (2) בנסיבות של אירוע כוח עליון יהיו היצרן או מנהל המערכת, לפי העניין, פטורים מביצוע כל פעולה שהם היו חיי בים בה לרבות על פי עסקת הרכישה או על פי אמות המידה, ואשר הם היו מנועים מלבצעה עקב התקיימות אירוע הכוח העליון. מנהל המערכת או היצרן, לפי העניין, לא יהיו רשאים לסיים את עסקת הרכישה בשל התקיימות אירוע כוח עליון, אלא בכפוף לאמור [[באמת מידה 133]].
:: (3) למרות האמור לעיל מובהר בזה, כי האמור באמת מידה זו לא יפטור את מנהל המערכת או היצרן, לפי העניין, בהתקיים אירוע של כוח עליון מביצוע כל ההתחייבויות שאינן נוגעות לאירוע כוח עליון או אינן מושפעות ממנו.
:: (4) יצרן אשר קיבל פטור מביצוע התחייבות כלשהי עקב התרחשותו של אירוע כוח עליון, יחדש את ביצוע הפעולה אשר ממנה הופטר עקב התרחשות אירוע הכוח העליון, כאשר השלכות אירוע הכוח העליון הוסרו, תוקנו או חדלו מלהתקיים.
:: (5) התשלומים בהם יחוב מנהל המערכת כלפי היצרן על פי אמת מידה זו, ככל שיחוב, למעט התשלום בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים, ישולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן החל מהמועד שבו יקבל היצרן את הרישיון הקבוע לייצור החשמל על ידי הרשות, וזאת לאורך יתרת תקופת עסקת הרכישה בפריסה ובשיעור כפי שתקבע הרשות, וזאת על פי שיקול דעתה הבלעדי.
:: (6) התשלומים בהם יחוב מנהל המערכת כלפי היצרן בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים הן בתקופת ההקמה והן בתקופת ההפעלה של המתקן ישולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן בהתאם לאמור [[באמת מידה 134]].
:: (7) מובהר כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה שאיננה עקב התקיימות אירוע כוח עליון כאמור באמת מידה זו, יקוזזו מהתשלומים אשר ישולמו ליצרן על ידי מנהל המערכת, יתרת החוב הנחות של היצרן כלפי מנהל המערכת, ככל שהייתה קיימת באותה העת.
:: (8) למעט האמור באמת מידה זו, מנהל המערכת או היצרן לא יהיו זכאים האחד כלפי השני לכל סעד בגין התקיימות אירוע כוח עליון.
:: (9) לא יבוצע כל תשלום על פי אמת מידה זו באופן שיעניק ליצרן כפל סעדים, לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור, במקרה של סעדים המגיעים ליצרן, ככל שמגיעים לו, על פי הוראות הדין, כמו גם ביחס לרכיבי תשלום על פי אמות המידה החופפים זה לזה או מוציאים זה את זה.

@ 136. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 11.5.15, 12.12.16, 26.12.16, 28.5.18, 13.5.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-12, תש&quot;ף-30, תשפ&quot;א-6) : '''תחולה לעניין הסדר אירוע כוח עליון'''
: (א) '''תחולה'''
:: ההסדרים התעריפיים המופיעים [[באמות מידה 130–140]] יחולו רק ביחס לבעלי רישיונות יצור פרטיים מותנים, אשר מתקיימים לגביהם התנאים המצטברים הבאים:
:: (1) בעלי הרישיונות כאמור הם לייצור חשמל פרטי בטכנולוגיה קונבנציונאלית, קוגנרציה (כמפורט בסעיף (ב)) ואגירה שאובה או מתחדשת, למעט יצרן עצמי, אשר יגיעו לסגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריפי החל ממועד [[https://pua.gov.il/decisions/documents/3061.pdf|החלטה מספר 9 מישיבת רשות מספר 403 מיום 3.6.2013]] המפורסמת באתר הרשות (להלן באמת מידה זו - החלטה 403).
:: (2) בעלי הרישיונות כאמור הם ביחס למתקנים לייצור חשמל אשר שוויים הנורמטיבי איננו פחות מ-50 מיליון שקלים חדשים ואשר מנהל המערכת מחויב ברכישת אנרגיה או אנרגיה וזמינות כלפיהם לפי דין.
:: (3) בעלי הרישיונות כאמור הם כאלו אשר במועד התקיימות אירוע כוח העליון קיים להם חוב בכיר ואין מדובר בבעלי רישיונות כאמור אשר בעת הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי לא היה להם חוב בכיר, והמבקשים לשנות את הרכב המימון לחוב בכיר לאחר ביצוע הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי.
:: (4) בעלי הרישיונות קיימו את כל התנאים הקבועים בהסדרים לזכאותם להסדרי התעריפים האמורים.
:: (5) בעלי הרישיונות כאמור עומדים בתנאים הבאים:
::: (א) בהליך תחרותי בטכנולוגיה סולארית או במכרז מדינה בטכנולוגיה סולארית - קבעה הרשות כי יחולו לגביו [[אמות מידה 130 עד 140]].
::: (ב) בטכנולוגית קוגנרציה בגז טבעי, בהספק כולל של לא יותר מ-1000 מגה-וואט מותקן, מבין בעלי רישיונות מותנים ובעלי רישיונות קבועים בקוגנרציה בגז טבעי, שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף, עד לא יאוחר מיום 30.6.2017 ובלבד שסך כל ההספק המותקן בקוגנרציה בגז טבעי ברישיונות קבועים וברישיונות מותנים שישלים סגירה פיננסית עד ליום 30.6.2017 לא יעלה על 1000 מגה-וואט.
::: (ג) בטכנולוגיית אגירה שאובה - שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף ממועד החלטה 403 ואילך, ובלבד שסך כל ההספק המותקן באגירה שאובה ברישיונות קבועים וברישיונות מותנים לא יעלה על 800 מגה-וואט.
::: (ד) בטכנולוגיה קונבנציונאלית, לא יותר מהספק כולל של 1300 מגה-וואט מותקן מבין בעלי רישיונות מותנים קונבנציונאליים בגז טבעי, שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף, ממועד החלטה 403, עד ליום 1.1.2019, ובלבד שסך כל ההספק המותקן ברישיונות קונבנציונאליים בגז טבעי קבועים ומותנים, ובכלל זה כאלו שבמכרז, שישלים סגירה פיננסית עד ליום 1.1.2019, לא יעלה על 3470 מגה-וואט.
::: (ה) בטכנולוגיה רוח, עד להשלמת סגירה פיננסית וקבלת אישור תעריף בהספק מותקן כולל של עד 730 מגה-וואט.
: (ב) '''תחולת ההסדר על יצרנים בקוגנרציה'''
:: (1) מובהר בזה כי הסדרי התעריפים ליצרן בקוגנרציה בגין אירוע כוח עליון יחולו על יצרן כאמור, אולם יצרן פרטי בקוגנרציה יהיה זכאי לחלק היחסי מהתמורה הקבועה בהסדרים התעריפיים באמת מידה זו, הכל לפי אחוזי התחייבות רכישת האנרגיה מסך האנרגיה המיוצרת במתקן בשעות פסגה וגבע במסגרת תקופת עסקת הרכישה אליה התחייב היצרן מול מנהל המערכת, כמופיע [[+|בתקנות 7(א)(1)]] [[ו-7(א)(2) לתקנות משק החשמל (קוגנרציה) התשס&quot;ה-2004]] הרלוונטיות לפעילותו. בנסיבות כאמור יחויב היצרן, כתנאי לתחולת ההסדר הקבוע [[באמות מידה 132–134]], להעביר את כל הזכויות הקיימות לו במתקן לידי מנהל המערכת, כאמור [[באמת מידה 133(ה)]].
:: (2) למרות האמור לעיל, בנסיבות בהן אמצעי השליטה בבעל רישיון הקוגנרציה אינם מוחזקים, בין במישרין ובין בעקיפין, על ידי מי שמחזיק באמצעי השליטה במפעל שבחצריו מוקם מתקן הקוגנרציה, או שאמצעי השליטה במפעל שבחצריו מוקם מתקן הקוגנרציה אינם מוחזקים בין במישרין ובין בעקיפין, על ידי מי שמחזיק באמצעי השליטה בבעל רישיון הקוגנרציה, ייהנה יצרן הקוגנרציה, מתחולת ההסדר התעריפי בהחלטה זו באופן מלא.
:: &quot;החזקה&quot; לעניין סעיף זה כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ג) '''תחולת תעריפי כוח עליון על מישור היחסים בין הצדדים לעסקת רכישה'''
:: ההסדר הקבוע [[באמות מידה 132–134]] ביחס להתקיימות אירוע כוח עליון נכון לעניין מישור היחסים בין הצדדים לעסקת הרכישה בלבד, ואין בכך כדי להשליך על קביעת התעריפים על ידי הרשות לגבי ספק השירות החיוני בנסיבות התקיימות אירוע כוח עליון לספק שירות חיוני, לרבות ביחס לאמור בספר דיווחי האמינות השנתיים של הספק. למרות זאת, מובהר בזה כי בהתקיים כוח עליון, הרי שהיצרן לא יהיה זכאי לטעון להפרת עסקת הרכישה על ידי ספק השירות החיוני.

@ 137. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תעריפי כוח עליון ואחריות - תנאי ביטוח ליצרן פרטי'''
: (א) '''החובה לעמוד בתנאי ביטוח'''
:: מנהל המערכת יחוב בתשלום ההסדרים התעריפיים ליצרן חשמל פרטי במקרי אירוע כוח עליון ואחריות, כמפורט באמות מידה מטעם הרשות, בכפוף לעמידתו של היצרן בתנאי הביטוח המפורטים בתנאי רישיונו, כדלקמן.
: (ב) '''ביטוחים נדרשים בתקופת ההקמה של המתקן'''
:: בעל רישיון יבצע ויקיים, על חשבונו ועל אחריותו, בתקופה שמתחילת ביצוע עבודות בקשר עם הקמת המתקן ועד למועד תחילת הפעלתו המסחרית של המתקן את כל הביטוחים, לפי נוסח אישור ביטוחים שייקבע על ידי הרשות ועל פי הפירוט הבא:
:: (1) ביטוח עבודות קבלניות הכולל ביטוח רכוש, ביטוח אחריות כלפי צד שלישי וביטוח חבות מעבידים. בביטוחים כאמור אתר העבודות יוגדר במפורש כשטח המיועד להקמת המתקן, אתרי התארגנות, דרכי גישה ייעודיות אל האתרים כאמור, ובכל מקום אחר, בישראל או בשטחים המוחזקים, בו מתבצעות פעולות הקשורות למתקן.
:: (2) ביטוח כל הסיכונים למתקן, לציוד, למלאי ולכל רכוש אחר: המתקן יבוטח במלוא עלות הקמתו מחדש, כאשר סכום הביטוח יכלול את כל ההוצאות הנלוות הנדרשות להקמתו מחדש של המתקן. ציוד מלאי ורכוש אחר יבוטחו במלוא ערכם, כאשר סכום הביטוח לא יפחת מעלות רכישתם מחדש. הביטוח יכלול גם נזקים המכוסים בדרך כלל על פי ביטוח שבר מכני או ביטוח ציוד אלקטרוני. הביטוח יכסה נזקי רעידת אדמה ונזקי טבע אחרים במלוא ערכו של המתקן כאמור לעיל.
:: (3) ביטוח אחריות כלפי צד שלישי: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, בשל מוות, פגיעה גופנית ונזק פיזי לרכוש מוחשי שנגרם לצד שלישי כלשהו בתחום שטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים בכל הקשור בהקמת המתקן. הביטוח יכלול סעיף אחריות צולבת. הביטוח יכסה את אחריותם של המבוטחים האחרים, כהגדרתם [[באמת מידה 139(ג)(1)]], למעשיו או למחדליו של היצרן או של הפועלים עבורו או מטעמו. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ-5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר.
:: (4) ביטוח אחריות מעבידים: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, לנזק גוף, מחלה או מוות שנגרמו למי מעובדי היצרן או המועסקים על ידו, תוך כדי או עקב עבודתם בהקמת המתקן. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לכל הפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ-5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות כלפי עובדים זרים, עובדים תושבי השטחים המוחזקים, עובדים המסופקים על ידי חברות כוח אדם, קבלנים, קבלני משנה ועובדיהם, או העסקת נוער. הביטוח יורחב לכסות את חבות המבוטחים האחרים כהגדרתם [[באמת מידה 139(ג)(1)]], למקרה בו ייטען לעניין קרות תאונת עבודה כלשהי כי מי מהם נושא בחובות מעביד כלשהן כלפי הנפגע.
:: (5) ביטוח ימי וביטוח תעופתי - היצרן ירכוש ויחזיק פוליסות ביטוח ימי ותעופתי ביחס לציוד אשר יירכש על ידו מחוץ לגבולות מדינת ישראל במסגרת פעילותו כבעל רישיון ולצורך ההקמה או ההפעלה של המתקן. פוליסות הביטוח הימי יהיו מסוג של כל הסיכונים (Institute Cargo Clause A) ומדלת לדלת (From warehouse to warehouse) וזאת ללא כל תלות בתנאי המכר. ביטוח כאמור נדרש גם בתקופת ההפעלה לצרכי חלפים וצרכים אחרים של מתקן הייצור.

@ 138. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13) : '''תקופת ההפעלה של המתקן - ביטוחים נדרשים'''
: (א) '''ביטוחים נדרשים בתקופת ההפעלה של המתקן'''
:: בעל הרישיון יבצע ויקיים, על חשבונו ועל אחריותו, את הביטוחים המפורטים להלן מיום תחילת הפעלתו המסחרית של המתקן:
:: (1) ביטוח כל הסיכונים למתקן, לציוד, למלאי ולכל רכוש אחר: המתקן יבוטח במלוא עלות הקמתו מחדש, וסכום הביטוח לא יפחת מעלות הקמתו של המתקן מחדש, כאשר סכום זה כולל את כל ההוצאות הנלוות הנדרשות להקמתו מחדש של המתקן מפני אבדן או נזק עקב הסיכונים המקובלים בביטוח כל הסיכונים. ציוד מלאי ורכוש אחר יבוטחו במלוא ערכם ליצרן, כאשר סכום הביטוח לא יפחת מעלות רכישתם מחדש. הביטוח יכלול גם נזקים המכוסים בדרך כלל על פי ביטוח שבר מכני או ביטוח ציוד אלקטרוני. הביטוח יכסה נזקי רעידת אדמה ונזקי טבע אחרים במלוא ערכו של המתקן כאמור לעיל.
:: (2) ביטוח אבדן תוצאתי למתקן: ביטוח זה יכסה אובדן רווח גולמי, לרבות הוצאות תפעול מוגדלות שנועדו למנוע או לצמצם את האובדן כאמור, אשר ייגרמו ליצרן עקב אובדן או נזק המבוטח על פי סעיף (א). הביטוח יכסה גם אובדן תמורה בגין העמדת זמינות עקב אירוע מבוטח. סכום הביטוח יהיה שווה לאבדן הרווח הגולמי (מחזור הכנסות בניכוי הוצאות משתנות), אשר נגרם ליצרן במשך תקופת השיפוי. תקופת השיפוי תהיה שווה לתקופה הנדרשת להקמתו מחדש של המתקן לאחר שאבד או ניזוק ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת מ-24 חודש.
:: (3) ביטוח אחריות כלפי צד שלישי: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, בשל מוות, פגיעה גופנית או נזק פיזי לרכוש מוחשי, שנגרמו לצד שלישי כלשהו בתחום שטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים. הביטוח יכלול סעיף אחריות צולבת. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות הנובעת מפריקת מטענים, שביתות והשבתות, חבות בגין וכלפי קב לנים, קבלני משנה מכל דרגה ועובדיהם. הביטוח לא יחריג את חבותו של היצרן בגין נזקי זיהום תאונתיים. הביטוח יכסה את אחריותם של המבוטחים האחרים, כהגדרתם [[באמת מידה 139(ג)(1)]], למעשיו או למחדליו של היצרן או הפועלים עבורו או מטעמו. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה למחצית העלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ-10 מיליון דולר ולא יעלה על 50 מיליון דולר.
:: (4) ביטוח אחריות מעבידים: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, לנזק גוף, מחלה או מוות שנגרמו למי מעובדי היצרן או למועסקים על ידו, תוך כדי או עקב עבודתם. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ-5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות כלפי עובדים זרים, עובדים תושבי השטחים המוחזקים, עובדים המסופקים על ידי חברות כוח אדם או העסקת נוער. הביטוח יורחב לכסות את חבות המבוטחים האחרים כהגדרתם [[באמת מידה 139(ג)(1)]], למקרה בו ייטען לעניין קרות תאונת עבודה כלשהי כי מי מהם נושא בחובות מעביד כלשהם כלפי הנפגע.

@ 139. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הוראות כלליות לעניין ביטוח'''
: (א) '''סיווג החברות שבהן ניתן לערוך ביטוח'''
:: בעל הרישיון יערוך את כל הביטוחים הנדרשים בחברת ביטוח מורשית כדין בישראל, אשר היקף הכנסותיה מפרמיות בביטוח כללי (אלמנטרי) בשנת הקודמת לתקופת הביטוח אינו פחות מסך 1,250,000,000 ₪, או בחברת ביטוח אשר מקום מושבה מחוץ לישראל, אשר דירוגה אינו נופל מדרגה A בדירוג S&amp;P, או מדרגה &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;A&amp;minus;&lt;/span&gt; בדירוג A.M. BEST או דירוג מקביל.
: (ב) '''תוקף הביטוח'''
:: כל הביטוחים יעמדו בתוקפם, על פי העניין, החל ממועד תחילת ביצוע העבודות בקשר עם הקמת המתקן ועד למועד סיום עסקת הרכישה.
: (ג) '''התנאים שיכללו בביטוח'''
:: כל הביטוחים ייכללו תנאים מפורשים כדלקמן:
:: (1) מדינת ישראל, ממשלת ישראל, מנהל המערכת, מממני החוב הבכיר ורשות החשמל (להלן - המבוטחים האחרים) ייכללו כמבוטחים נוספים בכל הפוליסות לביטוח אחריות, וזאת בגין אחריותם למעשיו או למחדליו של היצרן.
:: (2) הגבולות הטריטוריאליים לגבי הביטוחים יהיו, לפי המקרה, כל תחומי מדינת ישראל והשטחים המוחזקים או כל העולם לרבות ארה&quot;ב וקנדה. תחום השיפוט לגבי ביטוחי החבויות הינו כל העולם לרבות ארה&quot;ב וקנדה.
:: (3) היצרן יפטור את המבוטחים האחרים וכל הפועלים מטעמם בקשר עם הקמת המתקן והפעלת המתקן וכל הבאים מכוחם, מאחריות לכל נזק לרכוש או ציוד המובא על ידם או מטעמם למתקן ואשר היצרן זכאי לקבל שיפוי בגינו על פי הביטוחים הנדרשים באמת מידה זו או שהיה זכאי לקבל שיפוי בגינו, אלמלא סעיף השתתפות עצמית או הפרת תנאי פוליסה או ביטוח חסר. הפטור לא יחול לטובת מי שגרם לנזק בזדון.
:: (4) הביטוחים הינם קודמים וראשוניים לכל ביטוח הנערך על ידי המבוטחים האחרים, והמבטח מוותר על הזכות לשיתוף ביטוחי המבוטחים האחרים בגין נזק המכוסה על פי ביטוחי היצרן. המבטח מוותר על כל זכות המוקנית לו על פי [[סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]].
:: (5) המבטח אינו רשאי לבטל הביטוחים או לצמצם את היקפם אלא אם כן מסר המבטח למבוטחים האחרים הודעה על כך בדואר רשום 60 יום לפני כניסתו לתוקף של ביטול הביטוח או צמצום הכיסוי כאמור.
:: (6) היצרן מתחייב להמציא אישורים בדבר קיום הביטוחים בקשר עם תקופת ההקמה של המתקן למבוטחים האחרים, כשהם חתומים על ידי המבטח, לא יאוחר מ-7 ימים לפני מועד כניסתו לאתר העבודות או מועד תחילת ביצוע העבודות, לפי המוקדם מביניהם. בכל מקרה של אי התאמה בין האמור באישורים בדבר קיום הביטוחים לבין האמור באמת מידה זו, מתחייב היצרן לגרום לשינוי ביטוחיו על מנת להתאימם להוראות אמת מידה זו.
:: (7) היצרן מתחייב להמציא אישור לרשות בדבר קיום הביטוחים הנדרשים בקשר עם תקופת ההפעלה של המתקן למבוטחים האחרים, כשהוא חתום על ידי המבטח, ביום תחילת הפעלתו של המתקן. בכל מקרה של אי התאמה בין האמור באישור בדבר קיום הביטוחים הנדרשים לבין האמור באמת מידה זו, מתחייב היצרן לגרום לשינוי ביטוחיו על מנת להתאימם להוראות אמת מידה זו.
:: (8) היצרן מתחייב לחדש את ביטוחיו בקשר עם תקופת ההפעלה של המתקן מידי שנה, ולהעביר למבוטחים האחרים ולמנהל המערכת, אישור תקף לא יאוחר מ-7 ימים לפני מועד חידוש הביטוחים.
:: (9) היצרן מתחייב להביא לידיעת קבלני המשנה מטעמו את האמור באמת מידה זו ולקבל בכתב את הסכמתם לאמור לעיל ואת התחייבותם לפעול בהתאם לאמת מידה זו.
:: (10) היצרן ימלא בהקפדה אחר כל תנאי הפוליסות והוראותיהן, לרבות כל הוראות ודרישות המבטחים בקשר עם אמצעי מניעת נזקים והיערכות לסיכונים הכרוכים במתקן.
:: (11) בביטוחים הנדרשים בקשר עם תקופת ההקמה או תקופת ההפעלה של המתקן, ייקבע כי אם המבטחים יהיו פטורים מתשלום על פי פוליסות הביטוח בנסיבות של מרמה, מצג שווא, אי גילוי או הפרה של הצהרה או תנאי על פי פוליסות הביטוח כלפי מי המבוטחים על פי פוליסות הביטוח, לא תיפגענה בגין כך זכויות השיפוי של מי מהמבוטחים האחרים כלפי מי מהמבטחים על פי פוליסות הביטוח.
:: (12) היצרן ישא בתשלום הפרמיות עבור הביטוחים השונים במועדים שהוסכמו עם המבטחים, ובתשלום סכומי ההשתתפות העצמית בגין הנזקים המבוטחים.
:: (13) אם גבולות האחריות וסכומי הביטוח, על פי פוליסות הביטוח יפחתו ברבע או יותר, ירכוש היצרן פוליסות ביטוח נוספות באופן שגבול אחריות המבטחים על פיהן לא יפחת מהסכומים המפורטים לעיל.
:: (14) אין בעריכת הביטוחים האמורים, בהמצאת האישורים בדבר קיומם, בבדיקתם או בשינויים בכדי להוות אישור בדבר התאמתם לנדרש על פי אמת מידה זו או בכדי להוות הטלת אחריות כלשהי על המבוטחים האחרים או על מי מטעמם או בכדי להוות צמצום אחריותו של היצרן על פי עסקת הרכישה או על פי כל דין, ובכלל זה על היצרן לבדו תחול החובה לתקן, על חשבונו ועל אחריותו, כל נזק שנגרם למתקן הייצור, לפצות או לשפות צד שלישי כלשהו בגין נזק שנגרם לו, גם אם נזקים כאמור אינם מכוסים על פי הביטוחים שנערכו על פי האמור באמות המידה.
:: (15) היצרן יהא חייב לעדכן בכל עת את סכומי הביטוח ואת גבולות האחריות בהתאם לצרכי הביטוח הנובעים מפעילותו וההולמים את החשיפה הנובעת מפעילותו ולרכוש כל ביטוח נוסף בקשר עם הפעלת המתקן, ובתנאי שכל ביטוח שיערוך היצרן לאחריותו, יורחב לכסות את אחריותם של המבוטחים האחרים או הבאים מטעמם למעשיו או למחדליו של היצרן, בכפוף לסעיף אחריות צולבת, ובכל ביטוח לרכוש או לאבדן תוצאתי שיערוך היצרן ייכלל ויתור המבטח על זכותו לתחלוף כלפי המבוטחים האחרים וכלפי כל הבאים מטעמם, ובלבד שהאמור בדבר ויתור על זכות תחלוף לא יחול לטובת אדם שגרם לנזק בזדון.
:: (16) ליצרן לא תהיה כל תביעה, דרישה או טענה מכל מין וסוג כלפי המבוטחים האחרים או כלפי מי מטעמם באשר לתוכן או להיקף הביטוחים אשר נדרש לעורכם כמפורט לעיל והכיסוי שיינתן על ידם, והיצרן יהיה מנוע מלהעלות כל תביעה, דרישה או טענה כלשהי בקשר לכך.
:: (17) היצרן יוודא, כי כל מהנדס או יועץ אשר מועסק על ידו בקשר עם הקמת או הפעלת המתקן, יערוך ביטוח אחריות מקצועית בגבול אחריות התואם את פעילותו והביטוח יכלול הרחבה לכסות את אחריות המבוטחים האחרים בקשר עם מעשי ואו מחדלי ושל המהנדס או היועץ כאמור.
:: (18) גבולות האחריות הנקובים לגבי הביטוחים השונים וגבולות האחריות כמפורט באישורים המפורטים לעיל, הם בגדר דרישות מינימאליות. היצרן, על פי שיקול דעתו וניסיונו, חייב לרכוש ביטוחים נוספים או להגדיל את גבולות האחריות הנקובים בסעיפים לעיל ובביטוחים הנזכרים לעיל על מנת להבטיח כיסוי ביטוחי מיטבי לרכושו, רווחיו ואחריותו על פי כל דין.
: (ד) '''תחולת אמת המידה'''
:: האמור באמת מידה זו לא יחול לגבי יצרנים אשר נמצאים במועד פרסום אמת מידה זו בשלבים של הקמת המתקן ואשר יש ברשותם פוליסות ביטוח למשך כל תקופת ההקמה. יצרנים אלה יחויבו לפעול בהתאם לאמור באמת מידה זו החל ממועד החידוש הקרוב של פוליסת הביטוח.
: (ה) '''ציון העלות הנורמטיבית לצרכי ביטוח'''
:: מובהר בזה כי בכל מקום בו מצוין ביטוח שיעמוד על אחוז מסוים מעלות נורמטיבית תצוין העלות הנורמטיבית לצרכי ביטוח במסגרת האישור התעריפי שיקבל היצרן.
: (ו) '''תגמולי הביטוח'''
:: היצרן לא יהיה זכאי להסדר תעריפי מאת הספק (([צ&quot;ל: מאת מנהל המערכת])) במסגרת אמת מידה כוח עליון ואחריות, אלא בכפוף לכך שתגמולי הביטוח על פי פוליסות הביטוח מטעמו ישולמו על ידי המבטחים לחשבון ביטוח ספיציפי, כפי שייקבע בהסכמי המימון לחוב הבכיר. כל משיכה מחשבון הביטוח תשמש למטרות כמפורט להלן בלבד:
:: (1) תגמולי הביטוח אשר ישולמו על פי הפוליסה לביטוח הרכוש כמפורט לעיל ישמשו לצורך השבת המתקן למצבו טרם קרות האירוע הביטוחי אשר בגינו התקבלו תגמולי הביטוח.
:: (2) תגמולי ביטוח אשר ישולמו על פי פוליסות ביטוחי האחריות ישמשו לצורך כיסוי האחריות בגינה התקבלו.

@ 140. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''אירוע מבוטח'''
: באמת מידה זו:
:- &quot;אירוע מבוטח&quot; - אירוע, אשר אלמלא האמור [[בסעיף (ד)(9) להגדרת &quot;כוח עליון&quot; שבאמת מידה 130]] היה נחשב כאירוע כוח עליון, ואשר נכלל בכיסוי ביטוחי על פי דין, לרבות לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]], או בכיסוי הביטוחי על פי [[אמת מידה 138]] וסכומי הביטוח על פי [[אמת מידה 138]] אמורים לכסות, בהתעלם מכל השתתפות עצמית של היצרן, לפחות 80% מעלות הכינון של המתקן כולו או חלקו.
:- &quot;עלות כינון המתקן&quot; - הסכום הנדרש להשבת המתקן לקדמותו טרם קרות האירוע המבוטח, תוך שימוש ברכיבים חדשים ומקוריים בלבד.
: (א) '''תוצאות אירוע מבוטח'''
:: בהתקיים אירוע מבוטח, יחול האמור להלן:
:: (1) היצרן יפעל לשם גביית כספי הביטוח וישתמש בתקבולים אלה לצורך השבת המתקן למצבו טרם קרות האירוע הביטוחי;
:: (2) בהתקיים האירוע המבוטח היצרן לא יהיה זכאי לתשלום של הוצאות ישירות או להחזר החוב הבכיר כאמור בהסכמי המימון לחוב הבכיר.
: (ב) '''שחרור מההתחייבויות של עסקת הרכישה'''
:: היצרן ישוחרר מביצוע התחייבויותיו על פי עסקת הרכישה המושפעות מהאירוע המבוטח כל עוד נמשכת השפעתו של האירוע המבוטח, ואולם מנהל המערכת יהיה פטור אף הוא מביצוע התחייבויותיו על פי עסקת הרכישה אשר היו מותנות בביצוע ההתחייבויות אותן לא קיים היצרן בגין האירוע המבוטח, ובכל מקרה לא ישולמו ליצרן תשלומים בגין יכולת זמינה קבועה או משתנה.
: (ג) '''חריגים לשחרור מההתחייבויות של עסקת הרכישה'''
:: מובהר בזה כי האמור בסעיף (ב) לעיל ביחס לשחרור היצרן מהתחייבויותיו על פי עסקת הרכישה לא יחול במקרים המופיעים [[בסעיף (ד) שבהגדרת &quot;כוח עליון&quot; שבאמת מידה 130]] ביחס לסעיפים קטנים (2), (3), (6), (10), (12)-(15), (17), אף בנסיבות בהם אירועים אלו מבוטחים על ידי היצרן.

@ 141. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 17.1.11, 3.6.13, 27.10.14, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''אחריות'''
: באמת מידה זו:
:- &quot;הגנות, מערכות הגנה, מיתוג ופיקוד&quot; - כל הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור או לניתוק, לפי העניין, באופן אוטומטי או באופן ידני מהמקום או מרחוק, בין היתר לצורכי תחזוקה ולטיפול בתקלות ובמצבים חריגים ובמקרי חירום.
:- &quot;חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה&quot; - חלק ממסדר מתח עליון של מתקן הייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מתקן היצרן או הצרכן לרשת החשמל לאחר שעבר לאחריות תחזוקתית, תפעולית ובטיחותית של בעל רישיון הולכה עם השלמת בדיקות הקבלה;
:- &quot;יצרן, יצרן פרטי&quot; - יצרן חשמל פרטי כהגדרתו [[בחוק משק החשמל((,)) התשנ&quot;ו-1996]], ולרבות יצרן עצמי אשר לגביו יחול האמור בסעיפים (ב)(1), (ב)(2), (ב)(3), (ג), ו-(ה)(1) לאמת מידה זו כלפי צד ג';
:- &quot;מיתקן ייצור&quot; - כל הנכסים, הציוד, והרכוש השייכים ליצרן או שיותקנו על ידי היצרן, למעט הציוד המותקן בחצר שבאחריות ספק שירות חיוני, המשמשים או שנועדו לשמש לייצור אנרגיה או להעברת חשמל לרשת החשמל, לרבות, מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, יחידות גנרציה, שנאים, מערכות הגנה ומיתוג שלא בתחום החצר התפעולית, מערכות ויסות ההספק, מערכת L.F.C.‎ וקווי תקשורת;
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - לעניין צרכן או יצרן מתח עליון - מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן במתח נמוך או במתח גבוה - מחלק;
:- &quot;רשת החשמל&quot; - כהגדרתה [[בחוק משק החשמל((,)) התשנ&quot;ו-1996]] לרבות החצר שבאחריות ספק שירות חיוני;
:- &quot;תקלה ברשת&quot; - סך כל הדקות בהן לא הייתה הרשת זמינה לקליטת אנרגיה, ללא תלות ביכולת ייצור האנרגיה במתקן.
: '''אחריות בגין נזקים שנגרמו לספק שירות חיוני וליצרן'''
: (א) '''פיצוי היצרן בגין מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני'''
:: (1) יצרן פרטי יהיה זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2) מספק השירות החיוני בגין מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני המהווים הפרה של אמת המידה או של עסקת הרכישה, המונע מיצרן החשמל הפרטי לקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, על פי עסקת הרכי שה או העסקה הפרטית (להלן - המעשה או המחדל), ובלבד שהיצרן היה יכול לקיים את התחייבויותיו אלמלא המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני.
::: (א) בנסיבות כאמור בסעיף קטן (1) לעיל: (1) ישלם ספק השירות החיוני ליצרן החשמל הפרטי את התשלומים בהתאם לתכנית הייצור היומית אשר נמנעו מיצרן החשמל הפרטי על פי עסקת הרכישה, וליצרן חשמל פרטי באנרגיה מתחדשת לפי תכנית הייצור הרלבנטית שתקבע לו, בניכוי כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן ובניכוי כל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל. בגין יכולת זמינה קבועה יהיה התשלום לפי האמור בלוח תעריף 6.5–1 עבור יכולת זמינה קבועה. (2) בנסיבות בהן נמנע מהיצרן לממש עסקה פרטית בגין המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני לא יחייב ספק השירות החיוני את יצרן החשמל הפרטי בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית, ואולם מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל. מובהר בזה כי היצרן יחויב בכל מקרה בתשלום בגין שירותי תשתית.
:: (2) ספק השירות החיוני יפצה את היצרן הפרטי בגין נזקים פיזיים ישירים אשר נגרמו למתקן הייצור שבבעלות יצרן החשמל הפרטי עקב כל מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני. הפיצוי יהיה בגובה העלות הנדרשת להחזיר את המתקן לקדמותו טרם נגרם לו נזק, ואולם מפיצוי זה תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל.
:: (3) למרות האמור בסעיף קטן (2) לעיל, בנסיבות בהן ההגנות אשר יצרן החשמל הפרטי מחויב בהתקנתן, תחזוקתן וכיולן במתקן הייצור, היו צריכות למנוע אך לא מנעו בשל מעשה או מחדל של היצרן את התרחשות הנזקים אשר אירעו ליצרן החשמל הפרטי, לא יהיה היצרן זכאי לסעדים המפורטים כאמור בסעיף קטן (2).
: (א1) '''אחריות ספק שירות חיוני ליצרן המחובר לרשת החלוקה'''
:: (1) למרות האמור לעיל, הרי שביחס ליצרן המחובר לרשת החלוקה יחול ההסדר הבא: ספק שירות חיוני יפצה יצרן המחובר לרשת החלוקה בגין מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני שבגינו נמנע מיצרן לממש את עסקת הרכישה מפאת אי יכולת הוצאת האנרגיה לרשת. הפיצוי יינתן עבור התקלה ברשת בגובה עסקת הרכישה שנמנעה ובתנאי שהיצרן זכאי לפיצוי על פי הקריטריונים הקבועים [[באמת מידה 48א(ג)]]. הפיצוי יינתן באופן הבא:
::: (א) הפיצוי ליצרן בגין הפרעה חד פעמית ממושכת יחושב על פי מכפלת התעריף לו זכאי היצרן, בהתאם להסדרה שלו, בייצור השעתי הממוצע של עשרת הימים שקדמו למו עד קרות ההפרעה. החישוב יהיה בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע.
::: (ב) הפיצוי ליצרן בגין הפרעות ממושכות במצטבר על פני שנה קלנדרית, יחושב כמכפלת התעריף לו זכאי היצרן בהתאם להסדרה שלו, בממוצע הייצור השנתי שלו.
:: (2) בנסיבות בהן נמנע מיצרן לממש עסקה פרטית, לא יחייב ספק השירות החיוני את היצרן בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית ובתנאי שהיצרן זכאי לפיצוי על פי הקריטריונים הקבועים [[באמת מידה 48א(ג)]]; מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל.
: (ב) '''פיצוי ספק השירות החיוני בגין נזקים לרשת החשמל'''
:: (1) ספק השירות החיוני יהיה זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2) מיצרן החשמל הפרטי בגין כל מעשה או מחדל של יצרן החשמל הפרטי המהווה הפרה של האמור באמות המידה או בהסכם עסקת הרכישה בקשר להעברת האנרגיה ממתקן הייצור של היצרן לרשת החשמל של ספק השירות החיוני.
:: (2) בנסיבות כאמור בסעיף קטן (1), ישפה יצרן החשמל הפרטי את ספק השירות החיוני בגין נזקים פיזיים ישירים אשר נגרמו למערכת ההולכה או החלוקה כתוצאה מהעברת האנרגיה כאמור בסעיף קטן (1).
:: (3) למרות האמור בסעיף קטן (2) בנסיבות בהן ההגנות אשר ספק השירות החיוני היה מחויב בהתקנתן, תחזוקתן וכיולן ברשת או אם ההגנות שהותקנו בתחום החצר שבאחריות ספק שירות חיוני היו צריכות למנוע אך לא מנעו, בשל מעשה או מחדל של הספק, את התרחשות הנזקים אשר אירעו לספק כאמור, לא יהיה הספק זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2).
: (ג) '''אחריות היצרן וספק השירות החיוני בגין חריגה מחובותיהם בנושאי מכירת חשמל'''
:: אין באמור באמת מידה זו כדי להקל, לגרוע או לשנות מהתחייבויות היצרן וספק השירות החיוני בנושא מכירת חשמל במסגרת עסקה פרטית או עסקת רכישה, כקבוע [[בפרק ו' לספר אמות המידה]] כפי עדכונן מעת לעת, לרבות ביחס לחובות היצרן בגין אי עמידה בתוכניות.
: (ד) '''אחריות בעל רישיון ההולכה בגין חצר באחריות בעל רישיון הולכה'''
:: עם מסירת החזקה בחצר לאחריות בעל רישיון ההולכה, יהיה בעל רישיון ההולכה האחראי הבלעדי בכל דבר ועניין הקשור ביחס לחצר, למעט ביחס למערכות משותפות כדוגמת כיבוי אש והארקות אשר על היצרן הפרטי לתחזק ולבטח בהתאם להסכם תפעולי ותחזוקתי עם בעל רישיון ההולכה.
: (ה) '''אחריות כלפי צד ג''''
:: (1) צרכן או יצרן, אשר מכשיר שברשותו ניזוק בשל תקלה באספקת החשמל, לרבות בנסיבות שבהן נזק זה נגרם עקב מעשה או מחדל של יצרן אחר, יפנה לספק השירות החיוני לקבלת פיצוי, והכל כקבוע [[באמות מידה 48–49]].
:: (2) צרכן אשר ניזוק בגין אי אספקת חשמל, לרבות בנסיבות שבהן נזק זה אירע עקב מעשה או מחדל של יצרן, יפנה לספק השירות החיוני לקבלת פיצוי.
:: (3) ספק השירות החיוני ישפה את היצרן הפרטי, בגין כל נזק שבגינו זכאי צרכן לפנות לספק שירות חיוני לקבלת פיצוי כקבוע בסעיפים קטנים (1)-(2) לעיל, לרבות במסגרת דרישה, תביעה, תובענה, הליך, צו, פסק דין או קנס, במועד שנקבע בדרישה לשיפוי, ובלבד שמועד זה לא יהיה לפני חלוף שלושים ימים ממועד משלוח הודעה כאמור.
:: (4) בכל מקרה בו תוגש תביעה או יינקט הליך משפטי אחר (להלן - הליך) נגד היצרן הפרטי וזה יטען, כי הוא זכאי לשיפוי בגינו מספק השירות החיוני כאמור בסעיף קטן (3), ימסור היצרן הפרטי הודעה על כך לספק השירות החיוני בתוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסר לו עותק מן התביעה. מובהר, כי אי מסירת הודעה כאמור לא תפגע בזכות היצרן הפרטי לשיפוי מספק השירות החיוני כאמור, אלא במידה שהיה בכך כדי לשלול את זכויות ספק השירות החיוני.
:: (5) במקרה בו ספק השירות החיוני אינו צד להליך כאמור, יהיה ספק השירות החיוני רשאי להגיש בקשה להצטרף להליך כנתבע נוסף בהליך נשוא דרישת השיפוי.
:: (6) אם ספק השירות החיוני לא הגיש בקשה להצטרף להליך או שלא אושר כי יצטרף להליך, יתאם היצרן הפרטי עם ספק השירות החיוני את ההגנה בתביעות נשוא דרישת השיפוי.
:: (7) היצרן הפרטי לא יגיע לכל הסדר פשרה בהליך כאמור בסעיף זה אלא בתיאום עם ספק השירות החיוני.
:: (8) ספק השירות החיוני לא יהיה רשאי לסרב להסדר פשרה בהליך כאמור אלא מנימוקים סבירים. למען הסר ספק מובהר כי התפשרות בהליך כאמור על ידי היצרן הפרטי, לא תשחרר את ספק השירות החיוני מחובת השיפוי כאמור בסעיף זה לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, הוצאות משפטיות, שכר טרחת עורכי דין והוצאות שהוצאו למטרת אכיפת התחייבות השיפוי של ספק השירות החיוני על פי סעיף זה.
: (ו) '''אחריות יצרן לצרכן שבחצריו'''
:: על אף האמור לעיל, מובהר, כי צרכן אשר אינו מחובר ישירות לרשת החשמל אלא מחובר ישירות למיתקן הייצור של יצרן בלבד, אינו זכאי לכל סעד מספק השירות החיוני כמפורט בסעיפים (ה)(3) ו-(ה)(4).
: (ז) '''מעשה או מחדל של חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז'''
:: בנסיבות בהן מעשה או מחדל של חברה ממשלתית אשר הנה בעלת רישיון להולכת גז או חלוקת גז, כמשמעות ביטוי זה [[בחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]], מנע ומיצרן החשמל הפרטי לקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, על פי עסקת הרכישה או העסקה הפרטית (להלן - המעשה או המחדל) יחול האמור להלן:
:: (1) ספק השירות החיוני ישלם ליצרן החשמל הפרטי תעריף בגובה תשלומי הזמינות הקבועה ביחס לכל היכולת הזמינה של המתקן ובלבד שהיצרן היה זמין, בכפוף לחובה אשר תוטל על יצרן החשמל הפרטי לפעול כאמור [[באמת המידה 125 (שימוש בדלק חלופי)]].
:: (2) בנסיבות בהן נמנע מהיצרן לממש עסקה פרטית בגין המעשה או המחדל של חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז, יפעלו הספק והיצרן כמפורט בסעיף קטן (1) וספק השירות החיוני יחייב את יצרן החשמל הפרטי בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית.
:: (3) האמור לעיל, יחול בכפוף לחובת היצרן למצות את כלל הסעדים המגיעים לו מחברת הולכת הגז או חלוקת הגז, לפי העניין.
:: (4) האמור לעיל, יחול במקרה של תקלה במערכת הולכת הגז או מערכת חלוקת הגז מהמועד שבו יורה מנהל המערכת ליצרן להיערך להעמדת זמינות לטובת מנהל המערכת לצורך הפעלה בדלק חלופי - הורה כן מנהל המערכת, יעבור היצרן לפעול בדלק חלופי ויקבל תמורה עבור יכולת זמינה קבועה והפעלה על פי דלק חלופי, והכול כקבוע [[באמת מידה 125 (דלק חלופי)]].
:: (5) האמור בסעיף זה יחול ביחס ליצרנים אשר התקשרו או יתקשרו עם חברת ההולכה או החלוקה בהסכם להולכת או לחלוקת גז, כפי נוסח הסכם זה במועד פרסום אמת מידה זו ([[https://pua.gov.il/decisions/documents/1221.pdf|החלטה מס' 4 מישיבת רשות 237 מיום 26.10.2008]], המפורסמת באתר ברשות).
: (ח) '''תנאים לאי ביצוע, עיכוב או הגבלת עסקה פרטית על ידי מנהל המערכת לבעל רישיון הספקה'''
:: (1) מנהל המערכת יהיה רשאי להשהות את העסקה הפרטית לבעל רישיון הספקה (להלן - מספק) בהתקיים אחד מהתנאים הבאים אצל המספק (להלן - אירוע ההשהיה), בכפוף למתן התראה בכתב:
::: (א) אי תשלום של חוב בלתי שנוי במחלוקת שהגיע מועד פירעונו למנהל המערכת, תוך שלושים יום מיום שנדרש לעשות כן בכתב, ובלבד שמנהל המערכת מסר על כך הודעה למספק ולרשות החשמל בו זמנית;
::: (ב) ביטול רישיון ההספקה של המספק;
::: (ג) אי העמדה או אי חידוש ערבות בה מחויב בעל רישיון ההספקה על פי כל דין;
::: (ד) כל הפרה נוספת שתוגדר עקרונית על ידי רשות החשמל ותתווסף באמת מידה זו כהפרה יסודית של העסקה הפרטית.
:: (2) לא תיקן המספק את המעשה או המחדל מטעמו אשר בגינו הושהתה העסקה הפרטית, וזאת עד ולא יאוחר מחלוף 60 ימים קלנדאריים מהמועד שבו ניתנה לו הודעה על כך מאת מנהל המערכת רשאי יהיה מנהל המערכת לבטל את העסקה הפרטית.
: (ט) '''תנאים לאי ביצוע, עיכוב או הגבלת רכישת אנרגיה, זמינות ושירותים נלווים על ידי ספק שירות חיוני לבעל רישיון ייצור פרטי'''
:: (1) ספק שירות חיוני יהיה רשאי להשהות עסקת רכישת אנרגיה, זמינות או שירותים נלווים לבעל רישיון ליצור חשמל פרטי (להלן - יצרן החשמל הפרטי) בהתקיים אחד מהתנאים הבאים אצל יצרן החשמל הפרטי (להלן - אירוע ההשהיה), בכפוף למתן התראה בכתב:
::: (א) אי תשלום של חוב בלתי שנוי במחלוקת שהגיע מועד פירעונו, לספק שירות חיוני, תוך שלושים יום מיום שנדרש לעשות כן בכתב, ובלבד שספק השירות החיוני מסר על כך הודעה ליצרן ולרשות החשמל בו זמנית;
::: (ב) אי עמידה בדרישות הדין בכל הקשור לאופן ההפעלה והתחזוקה של מתקן הייצור באופן המקים סכנה בטיחותית לאדם ולמערכת;
::: (ג) ירידה, שאיננה מחמת אירוע כוח עליון או אירוע מבוטח, בהספק המותקן לפי הרישיון של מתקן היצרן ב-50% לתקופה רצופה של שנה החל מהשנה השלישית לפעולת היצרן במסגרת רישיון ייצור קבוע;
::: (ד) ביטול רישיון היצור של יצרן החשמל הפרטי;
::: (ה) העדר חוזה לאספקת דלק ראשי או משני;
::: (ו) כל הפרה נוספת שתוגדר עקרונית על ידי רשות החשמל ותתווסף באמת מידה זו כהפרה יסודית של עסקת הרכישה.
:: (2) לא תיקן יצרן החשמל הפרטי את המעשה או המחדל מטעמו אשר בגינו הושהתה עסקת הרכישה, וזאת עד ולא יאוחר מחלוף 60 ימים קלנדאריים מהמועד שבו ניתנה לו הודעה על כך מאת ספק השירות החיוני, רשאי יהיה ספק השירות החיוני לבטל את עסקת הרכישה.
:: (3) מובהר בזה כי החל מתחילת התקופה של אירוע ההשהיה לא יהיה זכאי יצרן החשמל הפרטי למכור זמינות או אנרגיה לספק שירות חיוני וכן לא יהיה זכאי לכל תשלום או תעריף לרבות הסדרי כוח עליון, אירוע ביטוחי, אחריות וכיוצא בזה.
: (י) '''שיפוי ספק השירות החיוני המפצה'''
:: (1) אם הנזק המזכה בפיצוי לפי אמות המידה, ליצרן או לצרכן, נגרם בעקבות מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני שאינו מפצה את היצרן או הצרכן, ישפה ספק השירות החיוני כאמור את ספק השירות החיוני המפצה בשל הנזק שנגרם בעקבות המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני המשפה.
:: (2) גובה השיפוי כאמור ייקבע על ידי מנהל המערכת או המחלק, לפי העניין, וספק השירות החיוני שנדרש לשלם, ישלם את הסכום שנקבע בתוך 30 ימי עבודה מרגע העברת דרישת התשלום על ידי מנהל המערכת או המחלק.
:: (3) דרישת התשלום תכיל פירוט ונימוק על אודות השיפוי שנדרש.
:: (4) מחלוקות בשל חובה וגובה השיפוי לא יהיו עילה לעיכוב התשלום.

@ 142. (תיקון: 31.10.05, 31.7.09) : '''הכרעה במחלוקות'''
: (א) '''ברור מחלוקות בפני הרשות'''
:: מבלי לגרוע מהאמור באמות מידה אלו, בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה יפנו הצדדים לרשות לקבלת הכרעתה.

== פרק ז': עבודות על חשבון אחרים ==

=== סימן א': עבודות סטנדרטיות ===

@ 143. (תיקון: 15.9.06, 28.6.18; תשע&quot;ט-11) : '''הגדרות'''
: [[בפרק זה]]:
:- &quot;חומרים חשמליים&quot; - ציוד המותקן ברשת מתח על, ברשת מתח עליון, ברשת מתח גבוה וברשת מתח נמוך ולמעט ציוד המותקן במסגרת עבודה אזרחית;
:- &quot;יועץ חשמל&quot; - חשמלאי–מהנדס או חשמלאי–הנדסאי כמשמעותם לפי [[תקנות החשמל (רישיונות), התשמ&quot;ה-1985]], או מהנדס מוסמך כדין בכל תחום אחר ובלבד שהוא בעל ניסיון של לא פחות מחמש שנים בתחום חשמל זרם חזק, המספק שירותי ייעוץ בתחום בעצמו או באמצעות תאגיד.

@ 144. (תיקון: 15.9.06, 4.4.11, 6.2.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיוב צרכן בגין עבודות על חשבון אחרים'''
: (א) '''חיוב בגין עבודה על חשבון אחרים'''
:: חיוב בתשלום בגין עבודה על חשבון אחרים יהיה על פי הקבוע בפרק 4.4 ללוחות התעריפים. החיוב יהיה בהתאם להזמנת מבקש העבודה ולא יכלול חיוב בגין החלפה או שיפור של התשתית הקיימת.
: (ב) '''אופן ניסוח החשבונות והמידע שיכללו'''
:: (1) חשבונות בגין עבודות על חשבון אחרים ייערכו וינוסחו באופן בהיר המאפשר לאדם הסביר לקרוא ולהבין את מהות החיובים ואופן חישובם.
:: (2) חשבונות בגין עבודות על חשבון אחרים יפרטו, בין היתר, כל עבודה בגינה מחויב הצרכן כתיאורה בלוחות התעריפים תוך פירוט מרכיבי התעריף (עבודה אזרחית, חומרים חשמליים ועבודה חשמלית), מועד הוצאת החשבון והמועד האחרון לתשלום.
: (ג) '''עבודה אשר מתוכננת להתבצע במלואה או בחלקה במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת לא יחייב את מבקש העבודה בתשלום בגין עבודה אשר ביצועה מתוכנן ממילא במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה, ובלבד שלוחות הזמנים של ספק השירות החיוני רשת מקובלים על מבקש העבודה.
:: (2) תכנן ספק השירות החיוני רשת לבצע במהלך 12 החודשים שלאחר מועד הגשת הבקשה רק חלק מהעבודה המבוקשת על ידי מבקש העבודה, יחייב ספק השירות החיוני רשת את מבקש העבודה בגין חלק העבודה אשר איננה מתוכננת להתבצע במהלך התקופה האמורה בלבד.
:: (3) לדרישת מבקש העבודה, יציג בפניו ספק השירות החיוני רשת את תכנית העבודה השנתית לתחזוקת והרחבת הרשת הרלוונטית.
: (ד) '''ביצוע עבודות אזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת באמצעות קבלן מטעם המבקש'''
:: (1) מבקש העבודה יהיה רשאי לבצע את העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת באמצעות קבלן מורשה מטעמו, בכפוף לתנאים הבאים:
::: (א) הקבלן יבצע את כל העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת.
::: (ב) לקבלן יש כיסוי ביטוחי כדין לכיסוי נזקי גוף ורכוש, לו לעובדיו ולכל צד ג' שהוא, בהתאם להיקף העבודה האזרחית.
::: (ג) הקבלן יבצע את כל העבודות בהתאם לתוכניות ולהוראות שיומצאו למבקש העבודה על ידי ספק השירות החיוני רשת.
::: (ד) על מבקש העבודה והקבלן תחול אחריות כלפי ספק השירות החיוני רשת על פי כל דין לטיב העבודה האזרחית, איכותה וללוחות הזמנים כפי שסוכמו מול ספק השירות החיוני רשת ומול הרשויות.
:: (2) בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות שלא באמצעות ספק השירות החיוני רשת כאמור לעיל, לא יהיה רשאי ספק השירות החיוני רשת לחייב את מבקש העבודה בגין עבודות אלו.
: (ה) '''רכישת הציוד החשמלי הדרוש שלא מאת ספק השירות החיוני רשת'''
:: (1) מבקש העבודה רשאי שלא לרכוש את הציוד החשמלי הדרוש לצורך ביצוע העבודה אצל ספק השירות החיוני רשת בכפוף לתנאים הבאים:
::: (א) מבקש העבודה ירכוש את &lt;u&gt;כל&lt;/u&gt; הציוד החשמלי הנדרש לביצוע העבודה המבוקשת.
::: (ב) הציוד הנרכש על ידי מבקש העבודה יהיה מתאים לסטנדרטים החשמליים והבטיחותיים כפי שנקבעו על ידי הגופים המוסמכים לכך מכוח חיקוק, לרבות מנהל המערכת (((בתקופה הקובעת: לרבות תפ&quot;ט))), ומתאים לתשתית הרשת של ספק השירות החיוני רשת.
:: (2) בחר מבקש העבודה לרכוש את הציוד החשמלי מספק השירות החיוני רשת, יהיה רשאי ספק השירות החיוני רשת לחייב את מבקש העבודה בעלות הציוד החשמלי בגין עבודת הקמה, העברה, העתקה שינוי ופירוק אך ורק אם ספק השירות החיוני רשת חייב להוסיף ציוד חשמלי נוסף לתשתית הקיימת אשר עליה מתבצעת העבודה, והחיוב יהיה בגין הציוד הנוסף שהותקן בלבד.
:: (3) עלה אורך הקו המוטמן על אורך הקו העילי יישא המזמין בהפרש של עלות הציוד שבין אורך הקו המוטמן לאורך הקו העילי.
: (ו) '''אי עמידת ספק השירות החיוני רשת במועדים'''
:: (1) לא עמד ספק השירות החיוני רשת במועדים הקבועים באמות מידה אלו או בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש העבודה בתיאום הטכני, ישלם ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 בגין כל יום איחור.
:: (2) בכפוף להסכמתו בכתב של מבקש העבודה, רשאי ספק השירות החיוני רשת לבצע את התשלום האמור בסעיף קטן (1) באופן של התחשבנות כוללת בחשבון המוגש למבקש העבודה בגין העבודה המבוקשת.
: (ז) '''אי חיוב בגין נזקים שנגרמו לתשתית'''
:: ספק השירות החיוני רשת לא יחייב את מבקש העבודה בגין נזקים שנגרמו לתשתית, אשר מיקומה המדויק לא נמסר לידיעת מבקש העבודה כמתחייב על פי הוראות [[אמת מידה 146(ב)]].

@ 145. (תיקון: 15.9.06, 28.6.18, 25.11.20; תשע&quot;ט-11, תשפ&quot;א-6) : '''הגשת בקשה לביצוע עבודה על חשבון אחרים'''
: (א) '''אופן הגשת הבקשה ופרטיה'''
:: המעוניין להזמין ביצוע עבודה על חשבון אחרים, יפנה בבקשה בכתב לספק שירות חיוני רשת ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים דלהלן:
:: (1) כתובת או מספר גוש וחלקה של המקרקעין בהם נדרש לבצע את העבודה המבוקשת.
:: (2) מהות הבקשה.
:: (3) הסיבות לשינוי המבוקש.
:: (4) מועדי ביצוע מבוקשים.
:: (5) קיום ייצור עצמי.
:: (6) קיום הזנה חלופית.
:: (7) הסכמת בעלים בכתב במידה ומבקש העבודה איננו הבעלים של המקרקעין בהן תבוצע העבודה.
:: (8) אישורי רשויות במידה והוא מחזיק בהם.
: (ב) '''תשובה לבקשה'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת ישיב בכתב לפניה כאמור לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מיום קבלת הפניה במשרדי הספק. ספק השירות החיוני רשת ישיב לפנייה תוך התייחסות לנקודות הבאות:
::: (א) אפשרות ביצוע העבודה בהתאם לאמות המידה ולכל דין.
::: (ב) תיאור העבודה ועלות ביצועה נכון למועד מתן התשובה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4–1 עד 4.4–9.
::: (ג) מועדי ביצוע אפשריים.
::: (ד) דרישות מיוחדות לצורך ביצוע העבודה.
:: (2) הייתה העבודה המבוקשת מתוכננת להתבצע ממילא, כולה או חלקה, על ידי ספק השירות החיוני רשת במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה כאמור בסעיף (ג):
::: (א) יביא זאת ספק השירות החיוני רשת לידיעת מבקש העבודה בתשובתו, תוך ציון המועדים המתוכננים לביצוע העבודה, וידרוש את חתימת מבקש העבודה על הסכמתו לביצוע העבודה במועדים האמורים.
::: (ב) במקרה של עבודה אשר רק חלקה מתוכנן להתבצע כאמור, יצרף ספק השירות החיוני רשת לתשובתו חשבון כאמור בסעיף (ד) בגין חלק העבודה אשר איננו מתוכנן להתבצע במהלך 12 החודשים שממועד הגשת הבקשה.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת ומבקש עבודה רשאים להסכים בכתב כי העבודה תבוצע במסלול מהיר בתוך תקופה שלא תעלה על 45 יום. על עבודה כאמור יחולו הוראות [[אמת מידה 149]].
: (ג) '''המצאת פרטים נוספים לצורך מתן תשובה בבקשה'''
:: (1) לצורך מתן תשובה כאמור בסעיף (ב), רשאי ספק השירות החיוני רשת לדרוש ממבקש העבודה המצאת פרטים נוספים החיוניים לביצוע העבודה ומבקש העבודה ימציא את המידע בהקדם ככל שהמידע המבוקש ברשותו.
:: (2) דרש ספק השירות החיוני רשת המצאת פרטים נוספים כאמור, יימנו הימים לעניין מתן תשובה כאמור בסעיף (ב)(1) מיום קבלת תשובת מבקש העבודה במשרדי ספק השירות החיוני רשת.
: (ד) '''תשלום כתנאי לפתיחת תיק עבודה והתחלת התיאום הטכני'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת יצרף לתשובתו לבקשה חשבון בגובה 15% מהתעריף האמור בסעיף (ב)(2)(ב), כתנאי לפתיחת תיק עבודה והתחלת התיאום הטכני.
:: (2) על תשלום לפי אמת מידה זו תחול [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת יהיה רשאי לתקן או לשנות את החשבון אך ורק בהתאם לאמור בהוראות אמות מידה אלה.
: (ה) '''בקשה לבדיקה או הכנסת שינויים בפנייה לאחר פתיחת תיק עבודה'''
:: מבקש העבודה יהיה רשאי לבקש מספק השירות החיוני רשת בדיקות או הכנסת שינויים בפנייה רק לאחר פתיחת תיק עבודה כאמור [[באמת מידה 146(א)]].

@ 146. (תיקון: 15.9.06, 11.4.11, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיאום טכני'''
: (א) '''תיק עבודה ותיאום טכני''' &lt;!-- (([במקור: תיאום תכני])) --&gt;
:: (1) שילם מבקש העבודה את החשבון האמור [[באמת מידה 145(ד)]], יפתח ספק השירות החיוני רשת תיק עבודה ויחל, ביחד עם מבקש העבודה או יועץ חשמל מטעמו, בתיאום טכני לביצוע העבודה (להלן - התיאום הטכני).
:: (2) התיאום הטכני יושלם תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום המפורט [[באמת מידה 145(ד)]], יסוכם בכתב ויהווה הסכם בין ספק השירות החיוני רשת לבין מבקש העבודה.
:: (3) בתיאום הטכני ייקבעו, בין היתר:
::: (א) תכניות עבודה ושלבי ביצוע.
::: (ב) לוח זמנים סופי - לביצוע העבודה ובלבד שהמועד לסיום העבודה יהיה עד לא יאוחר משנה מיום הגשת הבקשה לביצוע העבודה.
::: (ג) תכנון אזרחי - לרבות תכנית מדידה ותכנית תיאום מערכות, ותכנון חשמלי - לרבות פירוט הציוד החשמלי הנדרש לביצוע העבודה.
::: (ד) מועדי תשלום מתוכננים.
::: (ה) דרישות מיוחדות ממבקש העבודה.
::: (ו) חלוקת האחריות לקבלת אישורי הרשויות הרלוונטיים.
::: (ז) פרטים אודות הקבלן המורשה באמצעותו מעוניין מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות.
::: (ח) הסדרי אספקת הציוד החשמלי.
::: (ט) בעבודה שחלקה מתוכנן להתבצע ממילא במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה כאמור [[באמת מידה 144(ג)]] - הצהרת ספק השירות החיוני רשת בכתב כי במהלך התקופה שממועד החתימה על התיאום הטכני ועד למועד ביצוע הדרישה לתשלום כאמור [[באמת מידה 146(ד)]], לא מתוכנן ביצוע של עבודה מהעבודות המפורטות בתיאום הטכני ברשת החשמל נשוא הבקשה.
::: (י) לבקשת צרכן בעל מתקן צריכה ייחודי, יכלול ספק שירות חיוני רשת בתכנית החשמלית התקנת מונה במקום הצרכנות.
: (ב) '''מבקש עבודה שבחר לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו'''
:: (1) בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו כאמור, יעביר אליו ספק השירות החיוני רשת תכנית כללית של העבודה, תכנית ביצוע בקנה מידה של 1:250/500 וכן תרשימים ותשריטים המפרטים בצורה ברורה את התוואי המדויק בו עוברת התשתית שבבעלות ספק השירות החיוני רשת בכל רמות המתחים ואת קיומן של תשתיות אחרות בתוואי העבודה בהתאם למפורט בתכנית תיאום המערכות.
:: (2) בחר מבקש העבודה להשאיר את ביצוע העבודות האזרחיות בידי ספק השירות החיוני רשת, ימציא ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה, בתוך פרק זמן שייקבע בתיאום הטכני, תכנית כללית לביצוע העבודה ולדרישת מבקש העבודה גם תכנית ביצוע.
: (ג) '''עבודה העוברת בתוואי בו יש בכוונת הספק לבצע עבודות נוספות'''
:: הייתה העבודה המבוקשת, כולה או מקצתה, עבודה אשר בתוואי בו היא עוברת יש בכוונת ספק השירות החיוני רשת לבצע עבודות נוספות אחרות, יידע ספק השירות החיוני רשת את מבקש העבודה על כוונותיו אלה, ויהיה רשאי לבקש את הסכמתו בכתב של מבקש העבודה לוותר על זכותו לבצע את העבודה האזרחית בעצמו כאמור [[באמת מידה 144(ד)]].
: (ד) '''תשלום בעת השלמת התיאום הטכני וחתימת הצדדים'''
:: (1) עם השלמת התיאום הטכני וחתימת שני הצדדים עליו, יעביר ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה דרישה לתשלום בגובה ההשלמה ל-85% מהעלות הכוללת של העבודה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. ספק השירות החיוני רשת לא יתחיל את ביצוע העבודה לפני פירעון החשבון האמור.
:: (2) על חשבון כאמור תחול [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.

@ 147. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''קבלת אישורי רשויות'''
: (א) '''השגת אישורי רשויות עם השלמת התיאום הטכני'''
:: (1) עם השלמת התיאום הטכני כאמור [[באמת מידה 146(ד)]], יפעלו ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) ומבקש העבודה להשגת אישורי הרשויות הנדרשים לצורך ביצוע העבודה כדין. יחד עם זאת, רשאים ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) או מבקש העבודה להתחיל לפעול להשגת אישורים כאמור טרם השלמת התיאום הטכני. פעילות זו לקבלת אישורים כאמור לא תיחשב כחלק מהתיאום הטכני המפורט [[באמת מידה 146(א)]].
:: (2) ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) ומבקש העבודה יפעלו בחריצות וביעילות לקבלת האישורים בהקדם האפשרי, ויידעו זה את זה על התעוררותן של בעיות המעכבות את קבלת האישורים.
: (ב) '''סירוב רשות למתן אישור'''
:: (1) סירבה רשות כלשהי לתת אישור הנדרש לצורך ביצוע העבודה כמוסכם בתיאום הטכני או התנתה מתן אישור כאמור בקיום תנאי כלשהו, יתוקן התיאום הטכני בהסכמת הצדדים בהתאם לדרישות הרשות לרבות לוחות זמנים לביצוע העבודה.
:: (2) תוקן התיאום הטכני כאמור בסעיף קטן (1) ובעקבות התיקון חל שינוי במרכיבי תעריף העבודה, יפיק ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה חשבון מתוקן והעבודה תבוצע על פי התיאום הטכני המתוקן.
: (ג) '''רשות המתנה מתן אישור בשינוי התוכניות'''
:: התנתה רשות כלשהי את אישור העבודה המתוכננת בשינוי התוכניות באופן הגורם לעלויות מיוחדות או חריגות בביצוע העבודה, יפנה ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) אל ראש אגף הנדסה ברשות לבחינה וקביעת תעריף ייחודי בהתאם להוראות [[אמת מידה 153 (מקרים מיוחדים)]].

@ 148. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע העבודה'''
: (א) '''תיאום מועד לתחילת ביצוע ואפשרות גישה'''
:: התקבלו במשרדי ספק השירות החיוני רשת אישורי הרשויות לביצוע העבודה ומבקש העבודה שילם את החשבון כאמור [[באמת מידה 146(ד)]], יתאם ספק השירות החיוני רשת בכתב עם מבקש העבודה מועד לתחילת ביצוע העבודה, ומבקש העבודה ידאג לאפשר לספק השירות החיוני רשת גישה למקום לשם ביצוע העבודה ככל שהמקרקעין בהם מבוצעת העבודה הינם בבעלותו או בחזקתו.
: (ב) '''ביצוע העבודה בהתאם לקבוע בתיאום הטכני'''
:: ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יבצעו את העבודה בהתאם לשלבי העבודה, לתוכניות וללוחות הזמנים הקבועים בתיאום הטכני.
: (ג) '''מבקש שבחר לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו'''
:: בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו כאמור [[באמת מידה 144(ד)]], יהיה רשאי מבקש העבודה לרכוש ולמשוך ממחסני ספק השירות החיוני רשת צינורות להשחלת כבלים או כל ציוד אזרחי אחר הדרוש לצורך מילוי דרישות ספק השירות החיוני רשת בנוגע לביצוע העבודה האזרחית.
: (ד) '''בדיקת ביצוע העבודה האזרחית ותיקון ליקויים'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת יבדוק את ביצוע העבודה האזרחית במהלך ביצועה, ויהיה רשאי לדרוש את תיקונה כתנאי להמשך ביצוע העבודה המבוקשת אם מצא כי ביצועה איננו בהתאם לתיאום הטכני.
:: (2) תיקון העבודה האזרחית כאמור, יבוצע בהתאם לרשימה בכתב של כל הליקויים אשר יומצאו למבקש העבודה על ידי ספק השירות החיוני רשת, ומבקש העבודה יהיה אחראי לתיקון הליקויים על פי לוחות הזמנים עליהם יוסכם בכתב בינו לבין ספק השירות החיוני רשת.
: (ה) '''העברת העתק תוכניות ביצוע לספק עם סיום ביצוע העבודה האזרחית'''
:: עם סיום ביצוע העבודה האזרחית על ידי הקבלן מטעם מבקש העבודה, יעביר מבקש העבודה לספק השירות החיוני רשת העתק של תוכניות ביצוע סופיות חתומות על ידי מודד מוסמך ככל שהוסכם על כך במסגרת התיאום הטכני.
: (ו) '''השבת המצב לקדמותו לאחר סיום העבודה האזרחית'''
:: (1) למען הסר ספק, ספק שירות חיוני רשת או מבקש עבודה המבצע עבודות אזרחיות באמצעות קבלן מורשה מטעמו, יהיו אחראים להשיב את המצב לקדמותו מיד עם סיום העבודה האזרחית ולרבות קבלת אישור הרשות המקומית לכך ככל שהדבר נדרש.
:: (2) הפר אחד מן הצדדים את חובתו ולא פעל כאמור בתוך 3 ימי עבודה מיום סיום העבודה, יפעל הצד שכנגד, על חשבון הצד המפר, להשבת המצב לקדמותו בתוך 5 ימי עבודה נוספים ולרבות באמצעות קבלן מטעמו.
: (ז) '''בדיקת הציוד שרכש מבקש עבודה בעצמו'''
:: בחר מבקש העבודה לרכוש את הציוד החשמלי בעצמו וכקבוע [[באמת מידה 144(ה)]], יוודא ספק השירות החיוני רשת כי הציוד שרכש מבקש העבודה תואם את הקבוע [[באמת מידה 144]] בטרם ישתמש בו לביצוע העבודה, וידרוש ממבקש העבודה להחליף את הציוד החשמלי שרכש אם מצא שציוד זה אינו תואם את הקבוע [[באמת מידה 144]].
: (ח) '''עיכוב בביצוע העבודה שאינו בשליטת ספק השירות החיוני רשת'''
:: נגרם עיכוב בביצוע העבודה עקב מעשה או מחדל של מבקש העבודה או מי מטעמו, או עקב עיכוב אחר אשר נגרם על ידי רשות מוסמכת כלשהי ואשר איננו בשליטת ספק השירות החיוני רשת, לא יבואו ימי העיכוב במניין הימים המוקצבים לספק השירות החיוני רשת לסיום העבודה על פי המוסכם בתיאום הטכני או על פי הוראות [[אמת מידה 149(א)(5)]] דלהלן.
: (ט) '''ספק שירות חיוני רשת שביצע עבודה שלא על פי המוסכם בתיאום הטכני'''
:: ביצע ספק השירות החיוני רשת את העבודה המבוקשת, כולה או מקצתה, שלא על פי המוסכם בתיאום הטכני, יתקן ספק השירות החיוני רשת לאלתר את הליקויים בהתאם למתחייב מהתיאום הטכני ולא יחייב את מבקש העבודה בגין תיקון זה.
: (י) '''תשלום לאחר ביצוע העבודה'''
:: עם השלמת ביצוע העבודה החשמלית יעביר ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה דרישה לתשלום יתרת עלות העבודה. על תשלום כאמור תחול [[אמת מידה 24(ב)]] בעניין חשבון בגין שירות שבוצע.

@ 149. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע עבודה במסלול מהיר'''
: (א) '''עבודה שהוסכם כי תבוצע בפרק זמן שאינו עולה על 45 ימי עבודה'''
:: הסכימו ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה כי העבודה תבוצע בתוך פרק זמן שאינו עולה על 45 ימי עבודה כאמור [[באמת מידה 145(ב)(3)]], יחולו על ביצוע העבודה הכללים הבאים:
:: (1) ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יסכמו ויחתמו ביניהם על תיאום טכני מתומצת.
:: (2) כל העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת יבוצעו על ידי ספק השירות החיוני רשת בלבד.
:: (3) כל הציוד החשמלי הנדרש לשם ביצוע העבודה המבוקשת יסופק על ידי ספק השירות החיוני רשת בלבד.
:: (4) ספק השירות החיוני רשת יעביר למבקש העבודה דרישה לתשלום בסך של 100% מהעלות הכוללת של העבודה המבוקשת בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, וביצוע דרישת התשלום יהווה תנאי הכרחי להמשך ביצוע העבודה. על תשלום כאמור תחול [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
:: (5) ספק השירות החיוני רשת יסיים את ביצוע העבודה בפרק זמן שלא יעלה על 45 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום הקבוע בסעיף קטן (4), ובלבד שמבקש העבודה מילא את המוטל עליו לפי הוראות אמות המידה.
:: (6) איחר ספק השירות החיוני רשת בסיום ביצוע העבודה כאמור בסעיף קטן (5), יפעל ספק השירות החיוני רשת על פי האמור [[באמת מידה 144(ו)(1)]].

@ 150. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיקון, שינוי או ביטול בקשת עבודה'''
: (א) '''תיקונים ושינויים בבקשת עבודה או בשלבי ביצועה'''
:: (1) תיקונים ושינויים בבקשת עבודה או בשלבי ביצועה יאושרו בכתב על יד((י)) ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה.
:: (2) מבקש העבודה רשאי לבקש בכתב שינוי או תיקון של מאפייני העבודה המבוקשת ללא חיוב נוסף בגין הכנסת השינויים או התיקונים לבקשת העבודה או התיאום הטכני, כל עוד לא הושלם התיאום הטכני כאמור [[באמת מידה 146(ד)]].
:: (3) הוגשה הבקשה לשינוי או לתיקון מאפייני העבודה המבוקשת לאחר סיום התיאום הטכני מבלי שנגרם שינוי לעלות הכוללת של ביצוע העבודה כתוצאה מהשינוי או התיקון המבוקשים, יחויב מבקש העבודה בתשלום נוסף בשיעור של 6% מן העלות הכוללת של העבודה המבוקשת בגין הכנסת השינוי או התיקון המבוקש.
:: (4) ספק השירות החיוני רשת ימציא למבקש העבודה פירוט של השינויים הנדרשים בתיאום הטכני תוך 10 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לשינוי, לרבות פירוט העלויות הנוספות וכל שינוי בלוחות הזמנים לביצוע העבודה שנגרמו עקב השינוי המבוקש.
: (ב) '''ביטול בקשת עבודה'''
:: (1) ביטל מבקש העבודה את בקשתו מסיבה כלשהי לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ביצוע התשלום כקבוע [[באמת מידה 145(ד)]], לא יושב לו הסכום ששולם על פי [[אמת מידה 145]].
:: (2) ביטל מבקש העבודה את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ביצוע התשלום כקבוע [[באמת מידה 146(ד)(1)]] ובטרם סיים ספק השירות החיוני רשת את ביצוע העבודה, יפנה ספק השירות החיוני רשת לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה לקביעת העלויות שנגרמו לו עד למועד הביטול בהתאם להוראות [[אמת מידה 153(א)]] ויחייב את מבקש העבודה בסכום זה בלבד, ויתרת התשלום בניכוי העלויות האמורות תושב למבקש העבודה.
:: (3) סיים ספק השירות החיוני רשת את ביצוע העבודה, לא יהיה רשאי מבקש העבודה לבטל את הזמנת העבודה ויהיה חייב לשלם לספק השירות החיוני רשת את יתרת התשלום המגיעה לו בגין השלמת ביצוע העבודה.
:: (4) הייתה העבודה המבוטלת עבודה המבוצעת במסלול מהיר אשר טרם הוחל בביצועה, ישיב ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה סכום השווה ל-85% מהעלות הכוללת של העבודה. החל ספק השירות החיוני רשת בביצוע העבודה במסלול המהיר יחולו על ביטולה הוראות סעיף קטן (2).
: (ג) '''ביטול בקשת עבודה על ידי מבקש עבודה שבחר לבצע את העבודה האזרחית באמצעות קבלן מטעמו'''
:: בחר מבקש העבודה לבצע את העבודה האזרחית באמצעות קבלן מטעמו כאמור [[באמת מידה 144(ד)]] וביטל את בקשתו לאחר שהוחל בביצוע העבודה האזרחית ובטרם הוחל בביצוע העבודה החשמלית, יפעל מבקש העבודה להשיב את המצב לקדמותו לאלתר כקבוע [[באמת מידה 148(ו)]], ויישא בעלות הביטול כאמור [[באמת מידה 150(ב)]].

@ 151. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''סילוק מטרדים'''
: (א) '''אחריות לסילוק מטרדים'''
:: ספק השירות החיוני רשת או מבקש עבודה המבצע עבודות אזרחיות באמצעות קבלן מורשה מטעמו, אחראים לסלק לאלתר כל מטרד שנוצר בכל שלב משלבי העבודה האזרחית. הפר אחד הצדדים את חובתו ולא פעל כאמור בתוך 3 ימי עבודה, יפעל הצד שכנגד, על חשבון הצד המפר, לסילוקו לאלתר של המיטרד ולרבות באמצעות קבלן מטעמו.

@ 152. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שקיפות מידע דיווח ובקרה'''
: (א) '''שקיפות ומידע'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יפעלו לביצוע כל שלב משלבי העבודה המבוקשת תוך שקיפות מירבית ובאופן שכל הידוע לאחד הצדדים לגבי העבודה המבוקשת וביצועה יובא לידיעת הצד השני.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת יציין בכל הזמנה את שם איש הקשר מול מבקש העבודה ואמצעי ההתקשרות עמו במהלך ביצוע העבודה.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת יביא לידיעת מבקש העבודה את מועדי ההתחלה והסיום של כל שלב משלבי העבודה לא יאוחר מ-5 ימי עבודה לפני התחלת הביצוע.
:: (4) מבקש העבודה או נציגו רשאים להיות נוכחים במקום העבודה בעת ביצועה ויהיו רשאים לדרוש ולקבל לידיהם במהלך הביצוע ובזמן אמת כל מידע, מסמך או פעילות הכרוכים בהזמנת ביצוע העבודה הן באתר העבודה והן במשרדי ספק השירות החיוני רשת ובהתאם למפורט בתיאום הטכני.
:: (5) שלבי הביצוע כפי שסוכמו בתיאום הטכני יופיעו בפקודת העבודה שמנפיק ספק השירות החיוני רשת.
: (ב) '''רישום ותיעוד'''
:: ספק השירות החיוני רשת ינהל רישום ותיעוד הן של העבודות המבוקשות והן של התקבולים בגינן, באופן שבו לא יגבה ספק השירות החיוני רשת כפל תשלום בגין אותה העבודה, בין באמצעות בתקבול ממבקש העבודה ובין באמצעות תעריף הצריכה.
: (ג) '''עלויות ציוד חשמלי הנזקפות לחובתו של ספק השירות החיוני רשת'''
:: עלויות ציוד חשמלי הנזקפות לחובתו של ספק השירות החיוני רשת בגין [[אמת מידה 144(ה)(2)]] יירשמו בספרים המנוהלים על ידי ספק השירות החיוני רשת כעלות הון.

@ 153. (תיקון: 15.9.06) : '''מקרים מיוחדים'''
: (א) '''בקשה להחלת תעריף שונה'''
:: (1) ביקש ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) להחיל על עבודה על חשבון אחרים תעריף שונה מהתעריפים המפורטים [[בפרק זה]], יפנה ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) בבקשה מנומקת בכתב לראש אגף הנדסה ברשות החשמל.
:: (2) ראש אגף הנדסה יבחן את הבקשה ויחליט האם להפנות את העניין למליאת הרשות לשם אישור תעריף ייחודי לעבודה.
:: (3) ראש אגף הנדסה רשאי, אם מצא כי הדבר נחוץ לשם מתן החלטתו, לפנות לספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) או למבקש העבודה בבקשה לקבלת מידע ופרטים נוספים.
: (ב) '''ידוע המבקש וחלופות'''
:: פנה ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה כאמור בסעיף (א), יודיע על כך ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) בכתב למבקש העבודה ויבקש ממנו לבחור באחת החלופות דלהלן להמשך ביצוע העבודה:
:: (1) בהתאם להסכמתו הכתובה והחתומה של מבקש העבודה, ימשיך ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) בביצוע העבודה בכפוף להתחייבות מבקש העבודה לשלם את התעריף הייחודי שייקבע לעבודה המבוקשת.
:: (2) בהתאם להסכמתו הכתובה והחתומה של מבקש העבודה, יעוכב ביצוע העבודה עד לקביעת תעריף ייחודי לעבודה המבוקשת והעיכוב לא ייחשב כסטייה מלוחות הזמנים לביצוע העבודה כפי שנקבעו בתיאום הטכני.

@ 154. : (((טרם נקבעה).))
@ 155. : (((טרם נקבעה).))
@ 156. : (((טרם נקבעה).))
@ 157. : (((טרם נקבעה).))
@ 158. : (((טרם נקבעה).))
@ 159. : (((טרם נקבעה).))
@ 160. : (((טרם נקבעה).))
@ 161. : (((טרם נקבעה).))
@ 162. : (((טרם נקבעה).))
@ 163. : (((טרם נקבעה).))
@ 164. : (((טרם נקבעה).))
@ 165. : (((טרם נקבעה).))

== פרק ח': איכות הסביבה ==

=== סימן א': פרמיה לתועלת למשק מהפחתת זיהום ===

@ 166. (תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''זכאות לפרמיה'''
: (א) '''תשלום פרמיה'''
:: המחלק ישלם ליצרן באנרגיה מתחדשת, העונה על התנאים המפורטים באמות מידה אלו, פרמיה בגובה החיסכון בפליטות מזהמות ממיתקן הייצור של היצרן ביחס למיתקני הייצור של המחלק, כקבוע בלוח תעריפים 11.2–2.
: (ב) '''יצרן באנרגיה מתחדשת'''
:: ליצרן באנרגיה מתחדשת ייחשבו בעל רישיון ייצור פרטי או בעל רישיון ייצור עצמי שהספק מיתקן הייצור שברשותם הינו מ-100 קילווט ומעלה ואשר פועל באמצעות:
:: (1) שמש; רוח; מים; ביומסה; אנרגיה שמקורה באתר הטמנת פסולת (ביוגז) שהוקם לפני יום 01.10.2003; שפכים או תופעות טבע אחרות (להלן - אנרגיה מתחדשת) בלבד.
:: (2) אנרגיה מתחדשת תוך שימוש בדלק פוסילי בתנאים הבאים:
::: (א) שיעור השימוש בדלק הפוסילי לא יעלה על 30% מכמות האנרגיה המיוצרת במיתקן;
::: (ב) השימוש בדלק הפוסילי הכרחי להפעלת המיתקן המייצר באמצעות האנרגיה המתחדשת.
: (ג) '''מיתקן ייצור הפועל לפרקים באמצעות דלקים פוסיליים'''
:: בלבד יצרן באנרגיה מתחדשת שמיתקן הייצור שלו פועל לפרקים באמצעות שימוש בדלקים פוסיליים בלבד, לא יהיה זכאי לפרמיה עבור החשמל שיוצר בפרקי זמן אלו.

@ 167. (תיקון: 21.12.04, 16.8.06) : '''פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה'''
: (א) '''אישור לעניין גובה הפרמיה'''
:: לצורך קבלת אישור על גובה הפרמיה מהרשות יפנה היצרן לרשות על גבי טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים באנרגיה מתחדשת המצורף לאמת מידה זו, ויצרף עותק מרישיון הייצור שברשותו וכן אישור המשרד להגנת הסביבה על רמת הפליטות ממיתקן הייצור.

@ : {{ממורכז|'''טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים באנרגיות מתחדשות {{ש}} (לפי [[167|אמת מידה 167 (פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה)]])'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 168. (תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''תשלום הפרמיה'''
: (א) '''פניה לצורך קבלת הפרמיה'''
:: לצורך קבלת הפרמיה יפנה היצרן בכתב למחלק בצירוף העתק מאישור גובה הפרמיה שנקבעה לו על ידי הרשות.
: (ב) '''תשלום מותאם'''
:: המחלק ישלם ליצרן בהתאם לפרמיה המאושרת עד לפקיעת תוקפה או עד לפקיעת תוקף רישיונו, אלא אם ביקש היצרן בכתב להפסיק את קבלת הפרמיה לצורך מעבר להשתתפות במנגנון סחר בפליטות לכשיוסדר או שהתקבל מהרשות אישור לגובה הפרמיה המעודכנת.
: (ג) '''פרמיה שעודכנה או שונתה'''
:: במקרה של עדכון גובה הפרמיה או שינוייה על ידי הרשות יפעל המחלק בהתאם לאישור גובה הפרמיה המעודכנת שתעביר לו הרשות.
: (ד) '''אופן חישוב הפרמיה ומועד תחילת תשלום'''
:: המחלק ישלם ליצרן פרמיה על כל קילוואט שעה שנמכר לחברת החשמל או לאחר דרך רשת החשמל של חברת החשמל או שיוצר על-ידי בעל רישיון ייצור עצמי. הפרמיה תשולם מיום הקמת התחנה או מיום קבלת אישור גובה הפרמיה לפי המאוחר מביניהם.
: (ה) '''הפקת חשבונות'''
:: (1) מחלק יערוך וישלח ליצרן באנרגיות מתחדשות חשבון בהתאם לקבוע [[בפרק ו']], בהתאם לסיווג היצרן.
:: (2) בנוסף על הקבוע [[באמת מידה 82 (עריכת חשבון ליצרן)]], המחלק יפרט וישלח באמצעות חשבונו של היצרן כאמור את חישוב התשלום עבור הפרמיה בגין ייצור באנרגיות מתחדשות.
:: (3) ליצרן בעל רישיון ייצור עצמי שאינו רוכש חשמל ואינו מוכר חשמל לרשת החשמל, יפיק המחלק חשבון לתשלום הפרמיה.
: (ו) '''התקנת מונה בהדקי מיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור עצמי'''
:: במידת הנדרש, המחלק יתקין מונה בהדקי מיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור עצמי לצורך מניית הקווט&quot;שים המיוצרים במיתקן הייצור. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה עלות כאמור בשורה 6 - &quot;הסרת מונה והתקנתו&quot;, בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ז) '''קריאת מונה'''
:: לצורך הכנת חשבון חודשי, המחלק יקרא, אחת לחודש בתחילת כל חודש, את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם. עבור שירות זה ישלם היצרן למחלק תשלום כאמור בלוח תעריפים 5.4–1 (תשלום קבוע לשירותי צרכנות), בהתאם למאפייני היצרן.

@ 169. (תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''דיווחים'''
: (א) '''דיווח לרשות'''
:: המחלק יעביר לרשות אחת לשנה, במסגרת הדו&quot;ח הסביבתי השנתי, דיווח בנוגע לכמות החשמל המיוצרת באמצעות אנרגיות מתחדשות על ידי יצרנים באנרגיה מתחדשת כמשמעותה [[באמת מידה 166(ב)]] ועל ידי המחלק.

=== סימן ב': פרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות ===

@ 170. (תיקון: 16.8.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''זכאות לפרמיה'''
: (א) '''תשלום פרמיה'''
:: המחלק ישלם ליצרן במזוט במיתקני ייצור קיימים, העונה לתנאים המפורטים באמות מידה אלה (להלן - יצרן במזוט), פרמיה בגין חיסכון בפליטות מזהמות ממיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור ביחס לרמות התקן המחייבות, כקבוע בלוח תעריפים 11.2–3.
: (ב) '''זכאות לקבלת פרמיה'''
:: לזכאי לקבלת פרמיה יחשב יצרן במזוט שמיתקן הייצור שלו על פי רישיונו פועל במזוט לפני אוגוסט 2006.

@ 171. (תיקון: 3.9.06) : '''פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה'''
: (א) '''אישור לעניין גובה הפרמיה'''
:: לצורך קבלת אישור זמני או קבוע על גובה הפרמיה מהרשות יפנה היצרן לרשות על גבי טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים קיימים במזוט, ויצרף עותק מרישיון הייצור ואישור המשרד לאיכות הסביבה על רמות הפליטות המחייבות של מיתקן הייצור ורמת ההפחתה ביחס אליהן.

@ 172. (תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תשלום הפרמיה'''
: (א) '''פניה לצורך קבלת הפרמיה'''
:: לצורך קבלת הפרמיה יפנה היצרן בכתב למחלק בצירוף העתק מהאישור התעריפי שנקבע לו על ידי הרשות.
: (ב) '''תשלום בהתאם לתעריף המאושר'''
:: המחלק ישלם ליצרן בהתאם לתעריף המאושר עד לפקיעת תוקפו או עד לפקיעת תוקף רישיונו של היצרן לפי המוקדם מבניהם.
: (ג) '''תעריף ששונה'''
:: במקרה של שינוי באישור התעריפי על ידי הרשות יפעל המחלק בהתאם לאישור החדש.
: (ד) '''התקנת מונה תעריף עומס וזמן בהדקי מיתקן הייצור'''
:: במידת הצורך, יתקין המחלק מונה תעריף עומס וזמן בהדקי מיתקן הייצור לצורך מניית הקילוואט שעה המיוצרים במיתקן הייצור. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה כאמור בלוח תעריפים 5.4–2 בשורה &quot;הסרת מונה והתקנתו&quot;.
: (ה) '''קריאת מונים'''
:: (1) לצורך הכנת חשבון חודשי, המחלק יקרא, אחת לחודש, בתחילת כל חודש את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם. עבור שירות זה ישלם היצרן למחלק תשלום כאמור בלוח תעריפים 5.4–1 &quot;תשלום קבוע לשירותי צרכנות&quot; הרלוונטי למאפייני היצרן.
:: (2) במידה ומונה היצרן נקרא על-ידי המחלק באופן שגרתי לצורך הכנת חשבון לקבלת שירותי תשתית או לצורך אחר לא יגבה מהיצרן תשלום קבוע נוסף.
: (ו) '''מועדים לתשלום הפרמיה'''
:: המחלק ישלם ליצרן במזוט פרמיה על כל קילוואט שעה מיוצר הנמנה במונה היצרן, אחת לחודש, מיום קבלת האישור התעריפי ובהתאם לאמור בו.

@ 173. (תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''עריכת חשבון'''
: (א) '''הפקת חשבונות'''
:: (1) מחלק יערוך וישלח ליצרן במזוט חשבון בהתאם לקבוע [[בפרק ו']], בהתאם לסיווג היצרן.
:: (2) בנוסף על הקבוע [[באמת מידה 82 (עריכת חשבון ליצרן)]], המחלק יפרט וישלח באמצעות חשבונו של היצרן כאמור את חישוב התשלום עבור הפרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות.
:: (3) ליצרן עצמי שאינו רוכש חשמל ואינו מוכר חשמל לרשת החשמל, יפיק המחלק חשבון לתשלום הפרמיה.

@ 174. (תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''דיווחים'''
: (א) '''דיווח לרשות'''
:: המחלק יעביר לרשות אחת לשנה, ולא יאוחר מפברואר כל שנה, דיווח על סך התשלומים ששולמו לפי [[סימן זה]] בשנה החולפת בין ה-1 לינואר ל-31 בדצמבר בהתאם לאישור התעריפי של כל יצרן, כולל פירוט לפי יצרן בהתייחס לחודשי התשלום, כמות הקילוואט שעה והתשלום בגינם.

=== סימן ג': ייצור חשמל מבוזר בטכנולוגיה פוטו–וולטאית או טורבינת רוח לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת ===

@ 175. (תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 22.3.18, 21.11.18, 23.12.19, 5.4.20, 30.4.20, 11.1.21, 13.12.21; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5, תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תש&quot;ף-33, תשפ&quot;א-19, תשפ&quot;א-20, תשפ&quot;א-21, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-18) : '''שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק'''
: 
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - אנרגיה הנמדדת במונה הדו-כיווני בנקודת החיבור לרשת של מחלק;
::- &quot;אנרגיה מיוצרת במיתקן&quot; - אנרגיה מוזרמת מהדקי המחולל, לפי קריאת מונה הייצור;
::- &quot;גג&quot; - כיסוי עליון, כיסוי צדדי או דופן, במקום צרכנות, (((הסיפה חלה רק על בקשות לשילוב מיתקן שהוגשו עד יום 31.12.2021):)) של בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]] של מאגר מים ושל בריכת דגים;
::- &quot;המועד הקובע&quot; - כ&quot;ג בחשוון התשע&quot;ט (1 בנובמבר 2018);
::- &quot;טורבינת רוח&quot; - מערכת לייצור חשמל על ידי טורבינת רוח, הכוללת, בין השאר, תורן, מערכת מניה ומתאם לרשת החשמל, בהספק מותקן שלא יעלה על 15 קילו-וואט לצרכן ביתי ו-50 קילו-וואט לכל צרכן אחר; לעניין הגדרה זו, &quot;הספק מותקן&quot; - האנרגיה הרגעית המרבית ביחידות קילו-וואט המיוצרת על ידי טורבינת רוח שנמדדת במונה הייצור במהירות רוח של 9 מטרים לשנייה, בהתאם לנתוני היצרן;
::- &quot;מיתקן פוטו–וולטאי&quot; - (((הנוסח החל על בקשות לשילוב מיתקן שהוגשו עד יום 31.12.2021):)) מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית לצריכה עצמית, הכולל, בין השאר, קולטים פוטו–וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חלופין, בהספק מותקן שלא עולה על 630 קילו-וואט; לעניין הגדרה זו, &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הנקוב של הממיר, בהתאם לנתוני היצרן (AC);
::- &quot;מיתקן פוטו–וולטאי&quot; - (((הנוסח החל על בקשות לשילוב מיתקן שהוגשו החל מיום 1.1.2022):)) מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית לצריכה עצמית, המותקן על גג של שטח שקיים בו שימוש נוסף והכולל, בין השאר, קולטים פוטו–וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חלופין, בהספק מותקן שלא עולה על 630 קילו-וואט ובכלל זה מיתקן כאמור המותקן על גג של כל אחד מאלה: בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי; לעניין הגדרה זו יראו מיתקן כמיתקן פוטו-וולטאי גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף - גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע שמתחתיו; לעניין הגדרה זו, &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הנקוב של הממיר, בהתאם לנתוני היצרן (AC);
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן פוטו–וולטאי או טורבינת רוח לצריכה עצמית במקום צרכנות;
::- &quot;צריכה עצמית במקום צרכנות&quot; - אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
::- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות לצורך צריכה עצמית והוצאת חשמל לרשת.
: (ב) '''שילוב מיתקן ברשת החשמל'''
:: (1) לבקשת צרכן רשום ובהתאם לקבוע [[בסימן זה]], ישלב המחלק מיתקן במקום צרכנות שעל שם הצרכן, לצורך צריכה עצמית והעברת חשמל לרשת החשמל, בתוך המועדים המפורטים באמת מידה זו.
:: (2) המחלק ישלב ברשת החשמל מיתקן פוטו–וולטאי בהתאם [[לסימן זה]], אם התקיימו תנאים אלה:
::: (א) ההספק המותקן, כהגדרתו בהגדרת &quot;מיתקן פוטו–וולטאי&quot;, של כלל המיתקנים הפוטו–וולטאיים אשר שולבו במקום הצרכנות לפי [[סימן זה]] מיום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018), לרבות מיתקנים פוטו-וולטאיים כהגדרתם לפי אמת מידה זו כנוסחה ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 9), התשפ&quot;ב-2021, אשר הבקשה לשילובם הוגשה לפני מועד תחילתם של הכללים האמורים (((ביום 1.1.2022))) בתוספת הספק המיתקן שבעבורו מוגשת הבקשה, אינו עולה על 630 קילו-וואט;
::: (ב) (((נמחקה);))
::: (ג) (((בוטלה ביום 1.1.2022, אך חלה על בקשות לשילוב מיתקן שהוגשו עד יום 31.12.2021):)) המיתקן הפוטו–וולטאי מותקן על גג.
:: (3) לבקשת צרכן, מחלק ישלב ברשת חלוקת החשמל טורבינת רוח, עד שההספק המותקן במשק החשמל הארצי יגיע ל-10 מגה וואט או עד יום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020), לפי המוקדם מביניהם.
:: (4) לבקשת צרכן, מחלק יגדיל חיבור במקום הצרכנות לצורך שילוב מיתקן במקום הצרכנות. בקשה כאמור תטופל בהתאם לקבוע [[בפרק ג']].
: (ג) '''תוקף ההתחייבות'''
:: (((יחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לאחר יום 6.6.2019 שאינו חוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]]):))
:: תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה ל-360 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 360 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (((הוראת שעה לעניין בקשת חיבור או שילוב של מיתקן תלויה ועומדת אשר הוגשה לפני יום 25.11.2020, או בקשת חיבור או שילוב של מיתקן שתוגש בתקופה שעד תום שלושה חודשים מיום זה):))
:: תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה ל-450 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 450 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.

@ 176. (תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 15.1.15, 25.11.15, 26.12.16, 19.2.18, 22.3.18, 21.11.18, 11.1.21; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-21, תשפ&quot;ב-13) : '''הסדרי תשלומים לצרכנים'''
: (א) '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
:: (1) צרכן המבקש לשלב מיתקן פוטו–וולטאי ברשת החלוקה, יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ב) ו-(ג).
:: (2) בחר צרכן בשיטת התחשבנות, לא יוכל הצרכן לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף (ח).
: (ב) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעבור ייצור'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק יגבה מהצרכן את התעריף בעד צריכה עצמית במקום הצרכנות כקבוע [[פרק ב סימן ב|בפרק ב' (צריכת חשמל) סימן ב' (חשבונות ותשלומים)]]. נוסף על תעריף זה יגבה המחלק מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
:: (2) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן בעד האנרגיה המיוצרת במיתקן פוטו-וולטאי במקום צרכנות את התעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7‑5, לפי העניין.
:: (3) (((בוטל).))
:: (4) בשיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן ששילב טורבינת רוח, בעד האנרגיה המיוצרת בה, לפי לוח תעריפים 6.7–6.
: (ג) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעבור הזרמה לרשת'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, מחלק יגבה מאת הצרכן תעריף בעד צריכת החשמל מהרשת במקום הצרכנות כקבוע [[פרק ב סימן ב|בפרק ב' (צריכת חשמל) סימן ב' (חשבונות ותשלומים)]]. נוסף על תעריף זה, יגבה המחלק מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
:: (2) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן תעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בהתאם לקבוע בסעיף (ב)(2).
: (ד) '''תשובה לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
::: (א) לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה.
::: (ב) עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים, יודיע המחלק בתשובתו מהו תעריף החשמל לו זכאי הצרכן בהתאם ללוח תעריפים 6.7–5 עבור מיתקן פוטו וולטאי ועבור טורבינות הרוח לתעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–6 וייתן לצרכן התחייבות עקרונית לשילוב המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות [[באמת מידה 178]]. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לשילוב המיתקן ברשת החשמל.
::: (ג) לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח ההפרות (([צ&quot;ל: התשלומים])) 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
:: (2) לא ייתן המחלק התחייבות שילוב מיתקן לרשת אלא לאחר שבדק מול בעל רישיון ההולכה, אם קיימת כמות פנויה להתקנת המערכת ומהו התעריף הנכון למבקש השילוב. ההתחייבות תינתן לפי התעריף הנכון ליום אישור בקשת צרכן לשילוב מיתקן לרשת על ידי המחלק.
:: (3) לא ייתן המחלק התחייבות לשילוב מיתקן במקרה ונדרשים שינויים ברשת החשמל הקיימת שלא ניתן לבצעם בפרק זמן של 270 יום.
:: (4) (((נמחק).))
:: (5) תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן לרשת יהא ל-270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 270 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.: (ה) '''הסדר התשלומים בעת החלפת צרכנים'''
:: (1) החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי [[סימן זה]] תתבצע בהתאם לקבוע [[באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)]], ולעניין הסדר התשלומים למיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר התשלומים עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר התשלום בעבור החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ה)(3), להגיש בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה, ולפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
:: (3) לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעבור החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) '''התחשבנות לגבי בית משותף'''
:: שולב מיתקן במקום צרכנות הרשום על שם נציגות בית משותף, ישלם המחלק את התעריף לחשבון נציגות הבית המשותף; לעניין אמת מידה זו, &quot;בית משותף&quot; ו&quot;נציגות בית משותף&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 29]].
: (ח) '''תוקף שיטת ההתחשבנות'''
:: (1) (((בוטל).))
:: (2) הוראות סעיף (ג) ייכנסו לתוקף במועד הקובע.
:: (3) שיטת ההתחשבנות בין המחלק לבין הצרכן, שנקבעה לפי הוראות אמת מידה זו, תהיה בתוקף במשך 25 שנים מיום שילוב המיתקן לרשת בידי המחלק.
:: (4) הסדרי תשלומים לפי [[סימן זה]] יחולו רק על מי שביקש לשלב מיתקן לפי [[סימן זה]], החל ביום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018), ולא ביקש קודם לכן לשלב את אותו מיתקן לפי סימן אחר או לפי [[סימן זה]] בנוסחו ערב תחילת תוקפם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון), התשע&quot;ח-2018.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 176]]''' {{ש}} מתכונת דיווח לצורכי התחשבנות בין המחלק לבין בעל רישיון הולכה}}
{|
! מס' מערכת !! מיקום המערכת !! הספק !! תאריך הפעלה !! קוד הסדרה !! תעריף !! מספר מונה !! סוג מונה !! קריאת מונה נוכחית !! קריאת מונה קודמת
|-
| || || || || || || || || ||
|-
| || || || || || || || || ||
|}

@ 176א. (תיקון: 23.12.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-25, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-18) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן קרקעי או מיתקן על גג כהגדרתו [[באמת מידה 220]], המשמש לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית.
: (ב) '''הגשת בקשה לרישום הספק'''
:: מבקש המבקש להקים מיתקן שלא במסגרת הליך תחרותי (באמת מידה זו - המבקש), יגיש למחלק בקשה לרישום הספק שהוא מתחייב להקים.
: (ג) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) כתנאי לרישום הספק, יפקיד המבקש בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי במועד הגשת הבקשה לרישום ההספק.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 300 שקלים חדשים לקילו וואט מותקן לגבי מיתקנים המוקמים על גבי קרקע, ו-150 שקלים חדשים לקילו וואט מותקן לגבי מיתקנים המוקמים על גבי גגות.
:: (3) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ד) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם המבקש יבקש חיבור לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק ושבעבורם הפקיד את הבטוחה.
: (ה) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון, כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]], לגבי מבקשים המבקשים להקים מיתקן לפי אמת מידה זו, הוא יום ט' בחשוון התשפ&quot;ב (15 באוקטובר 2021).
:: (2) המועד המחייב המרבי לסנכרון, כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]], לגבי מבקשים המבקשים להקים מיתקן לפי אמת מידה זו, הוא יום כ' בתשרי התשפ&quot;ג (15 באוקטובר 2022).
:: (3) אם המבקש הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, המחלק הדומיננטי ישיב לו את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ב) במלואה.
:: (4) לא הציג המבקש למחלק הדומיננטי אישור עמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור 20 אחוזים בעבור היום הראשון של האיחור, ובעבור כל יום נוסף של איחור, יחלט בשיעור אחיד מיתרת סכום הבטוחה שהופקדה, עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין היום העוקב למועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם ההספק המותקן שהמבקש קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק לבין ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק.
:: (5א) המבקש רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש המבקש למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בבקשה לרישום הספק ושטרם הוגש בעבורו אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת):
::: (א) לעניין מיתקן המוקם על קרקע - 300 שקלים חדשים;
::: (ב) לעניין מיתקן המוקם על גג - 150 שקלים חדשים;
::: תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (5ב) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם מבקש חיבור שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5א), לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (5ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (5ב), אם ההספק המותקן שהמבקש קיבל אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק לבין ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק.
:: (5ד) נוסף על האמור בסעיף קטן (5א), המבקש רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; המבקש יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5א) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (5ב) ו-(5ג) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (5ה) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של המבקש לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם המבקש הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5א) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5ד), יפקעו זכויותיו כאמור לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
:: (6) על אף האמור בסעיף קטן (4), אם המבקש להקים מיתקן קרקעי קיבל תשובה שלילית לחיבור או תשובה חלקית לחיבור עד יום ט&quot;ו בטבת התשפ&quot;א (30 בדצמבר 2020), יחזיר המחלק למבקש את הבטוחה באופן יחסי, בהתאם לגובה ההספק שלגביו נתן המחלק את התשובה השלילית לחיבור או את התשובה החלקית לחיבור; לעניין זה, &quot;תשובה חלקית לחיבור&quot; - תשובת מחלק שלילית עם תיקונים נדרשים שניתנה לפי [[סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2]].
: (ו) '''תנאים נוספים לזכאות לתעריף'''
:: על זכאות לתעריף לפי אמת מידה זו יחולו גם אמות המידה כמפורט להלן, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים לצדן:
:: (1) לעניין מיתקנים המוקמים על גבי גגות - [[אמת מידה 220]], בשינויים אלה:
::: (א) ההגדרות &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; ו&quot;המועד הקובע&quot; וכן סעיף (ג) - לא ייקראו;
::: (ב) בסעיף (ד)(1), במקום &quot;זוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (להלן - הזוכה),&quot; יקראו &quot;המבקש&quot;;
::: (ג) בסעיף (ה)(1), במקום &quot;הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות&quot; יקראו &quot;מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקני גגות&quot;;
::: (ד) בסעיף (ח)(4), במקום &quot;מאת הזוכה&quot; יקראו &quot;מאת המבקש&quot; ובמקום &quot;במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף&quot; יקראו &quot;במסגרת [[220|אמת מידה זו]]&quot;;
:: (2) לעניין מיתקנים קרקעיים - [[אמת מידה 220א]], למעט סעיפים קטנים (ב), (ד) ו-(ה)(2), בשינויים אלה:
::: (א) בכל מקום, במקום &quot;זוכה&quot; יבוא &quot;המבקש&quot; ובמקום &quot;במסגרת ההליך&quot; יבוא &quot;במסגרת [[220א|אמת מידה זו]]&quot;;
::: (ב) בסעיף (א) -
:::: (1) בסעיף קטן (1), ההגדרות &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; ו&quot;המועד הקובע&quot; - לא ייקראו;
:::: (2) סעיף קטן (2) - לא ייקרא;
::: (ג) בסעיף (ג), בכותרת הסעיף, המילים &quot;במסגרת הליך תחרותי לקביעת התעריף&quot; - לא ייקראו;
::: (ד) בסעיף (ה)(4), המילים &quot;במסגרת ההליך התחרותי&quot; - לא ייקראו.
: (ז) '''תעריף'''
:: המחלק ישלם בעד החשמל המיוצר במיתקן תעריף כמפורט להלן:
:: (1) לגבי מיתקן המותקן על גבי גג - תעריף כמפורט בשורה &quot;מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקני גגות&quot; שבלוח תעריפים 6.7–14;
:: (2) לגבי מיתקן קרקעי - תעריף כמפורט בשורה &quot;מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקנים קרקעיים&quot; שבלוח תעריפים 6.7–14.
: (ח) '''תחילה ותחולה'''
:: תחילתה של אמת מידה זו במועד תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 7), התש&quot;ף-2020, והיא תחול על מבקשים שהגישו בקשה לרישום הספק עד יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020).

@ 176ב. (תיקון: 13.12.20; תשפ&quot;ב-11) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקני חלוץ אגרו-וולטאיים'''
: (א) '''הגדרות'''
:: ((באמת מידה זו -))
::- &quot;מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי&quot; - מיתקן פוטו-וולטאי המותקן על קרקע חקלאית, אשר קיבל את אישור הוועדה המשותפת שהקימו המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והחקלאות למיתקן חלוץ על שטח חקלאי.
: (ב) '''תנאי סף נוסף לבדיקת בקשת חיבור''' 
:: נוסף על התנאים המפורטים [[באמת מידה 35כ2(ה)(1)]], כתנאי סף לבדיקת בקשה לחיבור מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי, יוודא המחלק גם שהמיתקן קיבל את אישור הוועדה המשותפת כאמור בהגדרה &quot;מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי&quot; לכך שהוא מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי.
: (ג) '''מועד מחייב לסנכרון'''
:: המועד המחייב לסנכרון מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי הוא 18 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית; לעניין זה, &quot;המועד המחייב לסנכרון&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]].
: (ד) '''תעריפים למיתקן חלוץ אגרו-וולטאי - כללי'''
:: (1) מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן חלוץ אגרו-וולטאי שהוקם במסגרת אסדרה לפי אמת מידה זו.
:: (2) בעד רכישת החשמל ממיתקן חלוץ אגרו-וולטאי ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–24; המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן; המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
:: (3) בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן ממיתקן חלוץ אגרו-וולטאי המחלק יגבה מהצרכן את התעריף בעד צריכה עצמית במקום הצרכנות כקבוע [[בפרק ב' (צריכת חשמל) סימן ב' (חשבונות ותשלומים)]]; נוסף על תעריף זה יגבה המחלק מהצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו-וולטאי הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 5.4–1.
:: (4) התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, הכול בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם הרכישה (הסכם PPA) שנערך לפי [[סעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]]; בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת אמת המידה ההסדרים שיהיו נהוגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
: (ה) '''תחולה''' 
:: אמת מידה זו תחול על מיתקני חלוץ אגרו-וולטאיים, כהגדרתם בסעיף (א), שיקבלו תשובת מחלק חיובית בתקופה שמיום פרסומם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 11), התשפ&quot;ב-2022 (((ביום 25.1.2022))), עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023).

@ 177. (תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 20.10.13, 9.6.14, 15.15.15, 22.3.18, 24.12.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-2, תשע&quot;ט-5) : '''הגשת בקשה למחלק לשילוב מיתקן ברשת החשמל'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''קבלת מידע'''
:: צרכן המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן יפנה למחלק באזור הרלוונטי בכתב או בעל פה, והמחלק ידאג להעביר לו כל מידע הרלוונטי בתוך 7 ימי עבודה ממועד הפניה, המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי לצרכניו גם באתר האינטרנט שלו, והכל כמפורט באמת מידה זו.
: (א1) '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
:: (1) בעל רישיון הולכה יאפשר לצרכן המעוניין להגיש בקשה לשילוב מיתקן לרשת להירשם באתר אינטרנט ייעודי בטרם הגשת הבקשה לשילוב מיתקן לרשת, ובעל רישיון ההולכה יעביר את הבקשות לבעלי רישיון חלוקה או למחלקים היסטוריים שבתחום פעילותם נרשמו צרכנים כאמור באופן מיידי.
:: (1א) בעל רישיון הולכה יפרסם באתר האינטרנט שלו את המועד שבו ייפתח אתר האינטרנט הייעודי להגשת בקשות.
:: (2) ספק שירות חיוני בעל רישיון חלוקה, לרבות מחלק היסטורי, יזמן את הצרכן לצורך הגשת בקשה לשילוב מיתקן לרשת במשרדיו לא יאוחר מ-30 ימי עבודה מיום הרישום באתר האינטרנט הייעודי של בעל רישיון ההולכה.
: (ב) '''הגשת בקשה'''
:: בקשה לשילוב מיתקן לרשת על ידי צרכן תוגש למחלק בצירוף כל המסמכים והנתונים כדלהלן כתנאי סף לאישור הבקשה על ידי המחלק:
:: (1) פרטי הצרכן (שם, כתובת, מס' טלפון, מס' צרכן/מונה/חוזה);
:: (2) סוג המיתקן (מיתקן PV או טורבינת רוח) שבכוונתו להתקין;
:: (3) הספק מותקן מתוכנן;
:: (4) מועד התקנה משוער;
:: (5) לעניין טורבינת רוח - העתק מאישור טורבינת הרוח מהוועדה המקומית לתכנון ובניה, הכולל בין היתר תכנית חתומה על ידי מהנדס אזרחי.
:: (6)(א) לעניין טורבינת רוח - היתר בניה מקורי או היתר מקורי לעבודה מצומצמת שניתן על ידי רשות התכנון הרלוונטית במקום הצרכנות שעל שם הצרכן; יובהר כי תכנית הבניה (גרמושקה) היא חלק בלתי נפרד מהיתר הבניה. במקרה ולטענת הצרכן הוא לא נדרש להמציא היתר כאמור, עליו לצרף לבקשתו אישור מתאים לכך בכתב חתום על ידי הגורמים המוסמכים ברשות התכנון הרלוונטית.
::: (ב) לעניין מיתקן פוטו–וולטאי -
:::: (1) העתק צילומי תשריט, תכנית הבניה (גרמושקה) של היתר הבניה שניתן למבנה עליו מתוכנן להיבנות המיתקן חתום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, בו יסומן בצבע מיקום המיתקן.
::::: במידה ולא ניתן להשיג תשריט כאמור, יידרשו המסמכים הבאים:
::::: א. תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), חתום ומאושר על ידי המרכז למיפוי ישראל, עם סימון המיתקן המיועד לבניה וזיהוי המקרקעין (גוש, חלקה). לחלופין, צרכן יוכל לזמן ביקור מחלק במקום בתשלום, במסגרתו יתועד המיתקן המיועד מבחינת מיקום המבנה עליו יקום, בצילום על ידי בודקים מטעם המחלק; בעד הביקור יגבה המחלק תעריף לפי בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת כקבוע בשורה 7 ללוח תעריפים 4.3–3.
::::: ב. תוכנית חשמל חד קווית.
::::: ג. הותקן המיתקן על מבנה בגינו לא הוגש בעבר טופס 4 למחלק ולא נבדק מיתקן החשמל, יותנה אישור הבקשה לשילוב המיתקן בהזמנת בדיקת מיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק והמצאת טופס 4 חתום ומאושר כדין למבנה עליו יוקם המיתקן. עלות בדיקת המיתקן בהתאם לקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת.
:::: (2) תצהיר חתום בפני עורך דין כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו.
:: (7) (((נמחק).))
:: (8) תכנית לשילוב המיתקן במקום הצרכנות לרשת החשמל של ספק השירות החיוני. התכנית האמורה תכלול את מיקומם המוצע של מוני החשמל כך ש:
::: (א) מונה הצריכה הדו כיווני של המיתקן יותקן בנקודה בה מותקן מונה הצריכה הקיים של הצרכן ובמקומו.
::: (ב) מונה הייצור יותקן בהתאם לאחת החלופות דלהלן:
:::: (1) בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה בה מותקן מונה הצריכה אשר תאפשר לספק השירות החיוני גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה.
:::: (2) במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקין את מונה הייצור בנקודה האמורה בפסקת משנה (1) או לבקשת הצרכן, יותקן מונה הייצור במיקום המוצע על-ידי הצרכן, ובלבד שהצרכן ידאג להתקין צנרת תיעול ממונה הייצור למונה הצריכה אשר תשמש את המחלק להשחלת קו פיקוד להעברת נתוני מונה הייצור למונה הצריכה.
:::: (3) במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקנת קו פיקוד כאמור או לבקשת צרכן, ידאג המחלק להתקנת קו תקשורת, בגינו יחויב הצרכן בתשלום בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 5.4–2, שיאפשר לו להתקין מונה קריאה מרחוק כמונה ייצור בנקודה המתאימה לצרכן.
:: (9) הקמת המיתקן דנן אינה דורשת השקעות ברשת, לרבות שדרוג של תשתיות קיימות, אשר לא היו נדרשות לולא שילוב המיתקן ברשת.
:: (10) הודעה על שיטת ההתחשבנות המבוקשת לפי הקבוע [[באמת מידה 176 (הסדרי תשלומים לצרכנים)]].
: (ג) '''פרטים נוספים ותיקון התכנית לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) לצורך מתן תשובה לבקשה לשילוב מיתקן כאמור, רשאי המחלק לדרוש מהצרכן המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לשם שילוב המיתקן או תיקון של התכנית שילוב המיתקן. בהתאם להערות המחלק, הצרכן ימציא את המידע המבוקש בהקדם האפשרי או יודיע למחלק כי אין ביכולתו להמציא את המידע המבוקש.
:: (2) דרש המחלק מהצרכן המצאת פרטים נוספים או תיקון התכנית לשילוב המיתקן כאמור, לא יבואו הימים שנדרשו לצרכן להשיב לבקשה כאמור מצד המחלק במניין הימים הקבוע למתן תשובה על ידי המחלק לבקשה שילוב מיתקן כאמור בסעיף (ד).
: (ד) '''תשובה לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
::: (א) לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה.
::: (ב) עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים, יודיע המחלק בתשובתו מהו תעריף החשמל לו זכאי הצרכן בהתאם ללוח תעריפים 6.7–5 עבור מיתקן פוטו וולטאי ועבור טורבינות הרוח לתעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–6 וייתן לצרכן התחייבות עקרונית לשילוב המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות [[באמת מידה 178]]. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לשילוב המיתקן ברשת החשמל.
::: (ג) לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח ההפרות 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
:: (2) לא ייתן המחלק התחייבות שילוב מיתקן לרשת אלא לאחר שבדק מול בעל רישיון ההולכה, אם קיימת כמות פנויה להתקנת המערכת ומהו התעריף הנכון למבקש השילוב. ההתחייבות תינתן לפי התעריף הנכון ליום אישור בקשת צרכן לשילוב מיתקן לרשת על ידי המחלק.
:: (3) לא ייתן המחלק התחייבות לשילוב מיתקן במקרה ונדרשים שינויים ברשת החשמל הקיימת שלא ניתן לבצעם בפרק זמן של 270 יום.
:: (4) (((נמחק).))
:: (5) תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן לרשת יהא ל-270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 270 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
: (ה) '''תעריף עבור בדיקת המיתקן ושילובו ברשת החשמל'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובתו לבקשה לשילוב המיתקן חשבון לתשלום לפי הפירוט דלהלן, כתנאי לבדיקת המיתקן ולחיבורו:
::: (א) בגין בדיקת המיתקן ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3: תעריף בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת.
::: (ב) בגין החלפת מונה הצריכה והתקנת מונה הייצור, ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 9 (([צ&quot;ל: בשורה 6])) ללוח התעריפים 5.4–2 - הסרת המונה והתקנתו, עבור כל אחד מהמונים.
:: (2) על תשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
: (ו) '''שינוי הבקשה'''
:: הצרכן יהיה רשאי לשנות את הבקשה או את התכנית לשילוב המיתקן כל עוד לא עמד המיתקן בהצלחה בבדיקה על ידי המחלק ובלבד שהשינויים יוגשו בהתאם להליך הקבוע לעיל באמת מידה זו.
: (ז) '''השגות צרכנים על דחיית הבקשה דלעיל'''
:: הצרכן יהיה רשאי להגיש למחלק את השגתו בכתב על החלטתו.
: (ח) '''תגובת המחלק להשגת הצרכן'''
:: הגיש הצרכן את השגתו למחלק בכתב, תישלח לצרכן ולרשות תשובתו של המחלק בכתב, כאמור [[באמת מידה 33 (טיפול בתלונות צרכנים)]] בהתאם לקבוע באמת המידה.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 177]]:'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 178. (תיקון: 1.7.08, 22.3.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''דרישות טכניות להתקנת המיתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''תנאים טכניים להתקנת המיתקן'''
:: מחלק יחבר מיתקן העומד בכל הדרישות שלהלן:
:: (1) ההספק המותקן של המיתקן קטן או שווה לגודל החיבור שבאמצעותו מחובר מקום הצרכנות לרשת החשמל.
:: (2) ההספק המותקן של מיתקן, הנקבע לפי ההספק הנקוב של הממיר או בהתאם לטורבינת הרוח, ובהתאם לנתוני היצרן, אינו עולה על 100 קילו-וואט למיתקן פוטו–וולטאי ואינו עולה על 50 קילו-וואט לטורבינת רוח.
:: (3) עומד בדרישות הרלוונטיות של [[חוק החשמל]] והתקנות לפיו.
:: (4) ממיר הזרם של המיתקן עומד בתקן ישראלי המוכר לפי כל דין ובהעדר תקן ישראלי תקן בין-לאומי רלוונטי, ולגבי טורבינת רוח - היא עומדת בתקנים הישראליים או בתקנים הבין-לאומיים הרלוונטיים, לרבות תקן ישראלי 61400 חלקים 1, 2, 11, 12.01 ו-21 המפורסם באתר מכון התקנים הישראלי.
:: (5) מערכת ההגנה נגד חריגות מתח ותדר תותקן בכפוף לתקן כפי שייקבע על ידי גורם מוסמך וקבלת היתר הפעלה לפי כל דין.

@ 179. (תיקון: 1.7.08, 22.3.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''התקנת המתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''התקנה'''
:: (1) מתקן יותקן על ידי מתקין בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינאלי של המתקן בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ובתקנותיו.
:: (2) שילוב המתקן לרשת החלוקה על ידי המחלק ייעשה באמצעות התקנת שני מונים במקום הצרכנות שעל שם הצרכן כקבוע [[בסימן זה]]: מונה ייצור אשר יותקן ביציאת הממיר בצד ה-AC וימנה את כמות החשמל המיוצר במתקן (להלן - מונה הייצור), ומונה צריכה אשר יותקן בנקודת החיבור של המתקן הפרטי של הצרכן לרשת החשמל וימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת (להלן - מונה הצריכה).
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), לבקשת צרכן המשלב מיתקן פוטו–וולטאי בהספק מותקן שאינו עולה על 15 קילו-וואט ואשר בחצרו לא מותקנים מיתקני ייצור חשמל נוספים, ישלב המחלק את המיתקן בלא מונה הייצור.
:: (4) ביקש הצרכן כאמור בסעיף קטן (3), שיטת ההתחשבנות תהיה בעד הזרמת החשמל בלבד בהתאם לקבוע בסעיף [[לאמת מידה 176(ג)]].
: (ב) '''התקנה במקום הצרכנות שעל שם הצרכן'''
:: מתקן יותקן במקום הצרכנות על שם הצרכן הרשום.
: (ג) '''תחילה'''
:: תחילתו של סעיף קטן (א)(4) במועד הקובע.

@ 180. (תיקון: 1.9.10, 6.2.12; תשע&quot;ט-5) : '''חיבור שני מתקנים (פוטו וולטאי וטורבינת רוח) או חיבור שני חלקי מערכת פוטוולטאית במקום צרכנות אחד'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''תנאים לחלוקת מתקן'''
:: מחלק יחבר לבקשת צרכן רשום ובכפוף לדרישות הקבועות [[בסימן זה]] עד שני חלקי מערכות פוטו–וולטאיות או מערכת פוטו וולאטית וטורבינות רוח במקום צרכנות אחד ובלבד שהתקיימו במקום הצרכנות כל התנאים הבאים:
:: (1) סך ההספק המותקן במקום צרכנות של שני חלקי המתקן לא יעלה על 15 קילו-וואט לצרכן ביתי ועל 50 קילו-וואט לכל צרכן אחר.
:: (2) לכל מתקן יותקן ממיר זרם נפרד העומד בדרישות הקבועות [[באמת מידה 178]].
:: (3) מובהר שעבור כל מתקן יוכר התעריף הנכון ליום מתן התחייבות חיבור המתקן לרשת.
: (ב) '''התקנת מונים'''
:: מחלק יתקין מונה ייצור נפרד לכל מתקן אשר יחובר למונה הצריכה. התעריף לצרכן עבור התקנת כל מונה יהיה בגובה העלות הקבועה [[באמת מידה 177(ה)(1)(ב)]].

@ 181. (תיקון: 1.7.08, 9.6.14, 15.1.15, 19.2.18, 24.12.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-2, תשע&quot;ט-5) : '''בדיקת המתקן ושילובו לרשת החשמל'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''מתן הודעה בדבר התקנת המתקן'''
:: התקין הצרכן את המתקן במקום הצרכנות הרשום על שמו ושילם עבור בדיקת המתקן וחיבורו כקבוע [[באמת מידה 177(ה)(1)]] בתוך 270 יום ממועד קבלת ההתחייבות כקבוע [[באמת מידה 177(ד)]], יודיע על כך למחלק בהקדם ולפני תום התקופה האמורה.
: (ב) '''קביעת מועד לבדיקת המתקן'''
:: מסר הצרכן למחלק הודעה בדבר ביצוע התשלום והתקנת המתקן כאמור בסעיף (א), יתאם המחלק עם הצרכן מועד לבדיקה של המתקן וזו תבוצע על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ובתקנותיו (להלן - הבודק) בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה כאמור.
: (ג) '''בדיקת המתקן ושילובו ברשת החשמל'''
:: (1) מצא הבודק כי המתקן איננו תואם את הקבוע באמות מידה אלה, יגיש דו&quot;ח ליקויים לצרכן.
:: (2) הצרכן יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המתקן על ידי המחלק, אשר תבוצע לאחר תשלום העלות הקבועה בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–2 על ידי הצרכן תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה.
:: (3) מצא הבודק כי המתקן מותקן כראוי וכי ניתן לחברו למקום הצרכנות ולרשת החשמל, יודיע הבודק על כך בכתב לצרכן והאחרון יעביר את תוצאות בדיקת המתקן למנהל לענייני חשמל, וכן מסמכים אחרים כפי שידרשו לצורך קבלת היתר להזרמת אנרגיה.
:: (4) נתן המנהל לענייני חשמל היתר להפעלת המתקן בהתאם [[לחוק החשמל]] כאמור בסעיף קטן (3), יתקין המחלק את מערכת המונים בהתאם לתכנית כאמור [[באמת מידה 177(ב)(8)]] וישלב את המערכת ברשת החשמל בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע בדיקה. בדיקה נוספת אם נדרשת תהא בעלות הקבועה בסעיף קטן (2), ובכפוף לכך שהצרכן המציא טופס 4, כאמור בסעיף (ד).
:: (5) למען הסר ספק, מובהר בזה כי התקנת המונים ושילוב המתקן ברשת יבוצעו על ידי המחלק בלבד.
:: (6) מובהר בזאת כי בדיקת המתקן תיספר במניין הימים להתחייבות המחלק לחיבור המתקן לרשת. לא עמד המחלק במועדים הקבועים באמת מידה זו לבדיקת המתקן, לא ייחשבו החריגות במניין הימים.
:: (7) מובהר כי באותם חצרים לא יותקן יותר ממתקן ביתי אחד בהספק של עד 15 קילו-וואט המוזן ממונה צריכה אחד קיים, או מתקן אחד בהספק של עד 50 קילו-וואט המוזן ממונה צריכה אחד קיים. האמור לעיל לא יחול על הסדר מונה נטו, כקבוע [[בסימן ח' לפרק זה]].
:: (8) לעניין מתקן פי וי יעביר הצרכן לסש&quot;ח העתק מהודעתו לוועדה מקומית לתכנון ובניה על הקמת המתקן כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו.
: (ד) '''היתר להזרמת אנרגיה לרשת'''
:: על הצרכן מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל מינהל החשמל להזרמת אנרגיה לרשת, ובנוסף, לעניין טורבינת רוח אישור טופס 4 מאת ה&quot;רשות המאשרת&quot; כהגדרתה לפי [[סעיף 157א(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]]. ניתן יהיה להזרים אנרגיה לרשת מהמתקן רק בכפוף לקבלת האישורים וההיתרים האמורים.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 181]]: דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 182. (תיקון: 1.7.08; תשע&quot;ט-5) : '''תחזוקת המתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''ביצוע בדיקות תקופתיות'''
:: הצרכן יבצע בדיקות תקופתיות למתקן ככל שהדבר נדרש לפי כל דין.
: (ב) '''ביצוע שינויים במתקן'''
:: (1) הצרכן לא יבצע כל שינוי בהספק המותקן של המתקן ובהגנות המותקנות בו מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מאת המחלק.
:: (2) ביצע הצרכן שינוי כלשהו בהספק המותקן של המתקן או בהגנות המותקנות בו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), לא תתקיים חובתו של המחלק לפי ההסדר הקבוע [[בסימן זה]].
:: (3) בוצע במתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה לצרכן יחולו [[אמות מידה 16]] [[ו-24]] בשינויים המחוייבים.

@ 183. (תיקון: 1.7.08, 20.10.13, 19.2.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
: (((בוטלה, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''ניהול נתונים'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה יהיה אחראי לניהול הכמויות למתקנים פוטו וולטאים או טורבינות רוח כהגדרתם [[בסימן זה]], ויודיע למחלקים השונים על מיצוי הכמות בהתאם לקבוע בהחלטת הרשות.
:: (2) בעל רישיון ההולכה יקבל מהמחלק בזמן אמת את נתוני הבקשה של כל צרכן, לרבות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאי סף. בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס שעתי של בקשות המחלק וינפיק לו אישור קבלה במועד קבלת הבקשות.
:: (3) עם הגשת בקשה של צרכן למחלק לשילוב מתקן ברשת החשמל ולאחר שבדק המחלק את עמידת הצרכן בתנאי הסף, יפנה המחלק לבעל רישיון ההולכה לצורך קבלת מידע אודות כמות המתקנים שאושרה התקנתם.
:: (4) בעל רישיון ההולכה יאשר את קליטת הבקשה של המחלק ביום הגשת הבקשה. מתן תשובה למחלק אודות הכמות הפנויה והתעריף הרלוונטי תינתן תוך חמישה ימי עבודה מהיום שבו קיבל את בקשת המחלק.
:: (5) בסוף כל יום עבודה יעביר המחלק לבעל רישיון ההולכה נתונים אודות מספר הבקשות שהוגשו במהלך אותו היום, לרבות לגבי בקשות שטרם נבדקו.
:: (6) עם קבלת בקשות בטווח שיעור של 90%-70% מהמכסה המאושרת בהחלטת הרשות הרלוונטית, תפורסם הודעה במדיה דיגיטלית על ידי בעל רישיון ההולכה למחלקים ולציבור על היקף הבקשות שאושרו עד למועד הפרסום האמור.
:: (7) ממועד הפרסום ואילך המחלק לא יקבל בקשות חדשות.
:: (8) המחלק ימשיך לטפל בבקשות שהוגשו עד למועד פרסום ההודעה כאמור ויעביר לבעל רישיון ההולכה בקשות העומדות בתנאי הסף, ובעל רישיון ההולכה יאשר למחלק כי הוא רשאי להתחייב לגבי בקשות אלה לתשלום התעריף שהיה בתוקף ערב פרסום ההודעה. ככל שתיוותר מכסה פנויה לאחר סיום ביצוע ההליך המתואר לעיל, היא תעבור להסדרות הבאות לפי [[סימן זה]] ככל שיהיו.
: (ב) '''חובות דיווח'''
:: (1) המחלק יגיש דיווח לבעל רישיון ההולכה על הגשת בקשה או סגירת בקשה או כל סטטוס אחר לבקשה לשילוב מתקן תוך יום עבודה מרגע עדכונה. לא מסר המחלק עדכון סטטוס חיבור המערכת לבעל רישיון ההולכה, יימנו ימי חיבור המערכת המדווחת עד תומם ויפקע אישור המחלק שניתן לה. נוסף על כך יינתנו אישורי מחלק נוספים בכפוף לקבלת דיווח מהמחלק לבעל רישיון ההולכה על כלל המערכות המחוברות לרשת החלוקה שלו.
:: (2) בעל רישיון הולכה יידע את המחלקים באופן רציף ולא פחות מאחת לשלושה ימים על כמות ההתקנות המצטברת או על שינוי בתעריף נתון בפריסה ארצית.
: (ג) '''חובת דיווח לרשות'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה ידווח לרשות אחת לשבוע לגבי כל המתקנים המחוברים לרשת, בריכוז לפי המחלקים השונים בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
:: (2) אחת לרבעון יעביר המחלק לרשות דוח מפורט לגבי המתקנים המחוברים לרשת החלוקה שבתחום רישיונו בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
:: (3) המחלק ידווח לרשות על דחיית בקשות להתקנות מערכות על בסיס השקעות מיותרות ברשת אחת לרבעון.
: (ד) '''חובת דיווח לציבור'''
:: (1) אחת לשבוע יעדכן בעל רישיון הולכה באתר האינטרנט שלו את כמות הספק הבקשות שנרשמו באתר, את כמות הספק הבקשות שזומנו למשרדי המחלק, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה חיובית, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה שלילית ואת כמות הספק הבקשות שבתהליך. בנוסף בעל רישיון הולכה יעדכן, אחת לחודש, באתר האינטרנט, את מספר המתקנים המחוברים בפועל ואת הספקם.
:: (2) מחלק ובעל רישיון ההולכה יידע ואת הצרכנים במדיה הדיגיטלית על מיצוי בטווח שיעור של 90%-70%, מכמות הבקשות בתעריף נתון ועל שינוי התעריף בהתאם למתווה.
:: (3) בנוסף, מחלק ובעל רישיון הולכה יידעו את הציבור בכל נתון נוסף כפי שיידרשו על ידי הצוות המקצועי ברשות.

=== סימן ד': ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת החלוקה ===

@ 184. (תיקון: 1.1.10) : '''שילוב מתקן ברשת על ידי המחלק'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;חטיבת קרקע&quot; - שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
:- &quot;יצרן&quot; - בעל רישיון ייצור חשמל של מערכת בטכנולוגיה סולארית או מערכת פוטו וולטאית המתחבר לרשת החלוקה.
:- &quot;מחלק&quot; - בעל רישיון חלוקה כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], לרבות &quot;מחלק&quot; כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה ([[https://pua.gov.il/decisions/documents/1454.pdf|החלטת רשות מס' 1 מישיבה מס' 272 מיום 1.9.2009 (([צ&quot;ל: 11.8.2009]))]] המפורסמת באתר הרשות).
:- &quot;מערכת בטכנולוגיה סולארית&quot; - מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש, שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים לייצור אנרגיה ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ-51 קילוואט;
:- &quot;מערכת פוטו–וולטאית&quot; - מערכת לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית, הכוללת בין היתר קולטים פוטו–וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חילופין ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ-51 קילוואט;
:- &quot;מתקן&quot; לעניין אמת מידה זו - מערכת פוטו וולטאית או מערכת בטכנולוגיה סולארית בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין.
: (א) '''חיבור מתקן לרשת החשמל'''
:: (1) מחלק יחבר מתקן בעל רישיון הממוקם על חטיבת קרקע ואשר קיבל אישור תעריפי על פי האמור באמת מידה זו.
:: (2) חיבור המתקן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע [[פרק ג סימן א|בפרק ג' לספר אמות המידה בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] או [[פרק ג סימן ג|בסימן ג' (חיבור מתקן ייצור לרשת המתח הגבוה)]].
:: (3) בכל מקרה מחלק לא יחבר יותר ממתקן אחד על חטיבת קרקע.

@ 185. (תיקון: 1.1.10, 13.12.11, 4.3.13, 21.11.18, 21.11.18; תשע&quot;ט-5, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף) : '''הסדרי תשלומים'''
: (א) '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן - כללי'''
:: (1) מחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של כל יצרן נשוא הסדרה זו.
:: (2) מחלק יגבה מיצרן, בגין חיבור המתקן תעריף בהתאם לקבוע [[פרק ג סימן א|בפרק ג' לספר אמות המידה בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] [[פרק ג סימן ג|ובסימן ג' (חיבור מתקן ייצור לרשת המתח הגבוה)]].
:: (3) מחלק ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה ממנו תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–7 ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם.
:: (4) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
:: (5) התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת הרישיון הקבוע והאישור התעריפי של היצרן.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

=== סימן ה': ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת ההולכה ===

@ 186. (תיקון: 24.1.11, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שילוב מתקן ברשת על ידי מנהל המערכת'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;חטיבת קרקע&quot; - שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם, לרבות מי שיש לו חוזה מתחדש בתוקף מול מינהל מקרקעי ישראל כדוגמת הקיבוצים והמושבים.
:- &quot;יצרן&quot; - בעל רישיון ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית המתחבר לרשת ההולכה.
:- &quot;מערכת בטכנולוגיה סולארית&quot; - מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים מעבר לקבוע [[בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש&quot;ס-2000]], המחוברת לרשת ההולכה.
:- &quot;מתקן&quot; - לעניין אמת מידה זו - מערכת בטכנולוגיה סולארית בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קווט&quot;שים פוסיליים&quot; - קווט&quot;שים המיוצרים במתקן סולארי המיוחסים נורמטיבית לייצור חשמל בדלק פוסילי בהתאם לקבוע באמות המידה.
:- &quot;קווט&quot;שים סולארים טהורים&quot; - ההפרש בין סך כל הקווט&quot;שים שיוצרו בתחנה לסך הקווט&quot;שים הפוסיליים.
: (א) '''חיבור מתקן לרשת החשמל'''
:: (1) חיבור מתקן לרשת על ידי מנהל המערכת ייעשה בהתאם לקבוע באמות המידה ובהחלטות הרשות.
:: (2) הספק המתקן בפועל ייקבע על ידי מנהל המערכת במועד מבחני הקבלה ובהתאם לקבוע ברישיון המותנה, ולפיו יחושב גובה התעריף.
:: (3) מנהל המערכת יקצה חיבור אחד בלבד לחטיבת קרקע, לא יתאפשר לקבל חיבור נוסף לרשת ההולכה על אותה חטיבת קרקע.
:: (4) מנהל המערכת יציין בסקר היתכנות האם קיימת נקודת חיבור לרשת, לרבות מתוכננת, באמצעותה ניתן לחבר את המתקן המתוכנן לרשת.
:: (5) במידה שעל אותה חטיבת קרקע המחוברת לרשת ההולכה יותקנו מתקני ייצור בהסדרה הרלוונטית למתח גבוה או למתח נמוך, יתבצע החיבור לרשת לאותם המתקנים דרך החיבור לרשת ההולכה.

@ 187. (תיקון: 24.1.11, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''התקנת מונים וקריאתם'''
: (א) '''התקנת מוני חשמל:'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יתקין מונה חצי שעתי בהדקי הגנראטור של מתקן הייצור (להלן - מונה ברוטו) לצורך מניית הקווט&quot;שים המיוצרים במתקן הייצור, וחישוב הקווט&quot;שים הפוסיליים המיוצרים במתקן. בעבור שירות זה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 - הסרת מונה והתקנתו, בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יתקין מונה חצי שעתי בנקודת החיבור לרשת (להלן - מונה נטו), לצורך מניית הקווט&quot;שים המוזרמים לרשת בעבורם ישולם התעריף הסולארי. בעבור שירות זה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 - הסרת מונה והתקנתו, בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ב) '''מדידת כמות הדלק הפוסילי:'''
:: (1) באחריות ספק שירות חיוני רשת למדוד את כמות וסוג הדלק הפוסילי בו נעשה שימוש במתקן הסולארי.
:: (2) כמות וסוג הדלק הפוסילי השנתית הנצרכת יימדדו על בסיס חצי שעתי, וידווחו על ידי היצרן למנהל המערכת אחת ליום.

@ 188. (תיקון: 24.1.11, 15.10.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הסדרי תשלומים ודיווחים לרשות'''
: (א) '''הסדרי תשלומים'''
:: (1) מנהל המערכת ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת של כל יצרן בעל רישיון בטכנולוגיה סולארית המחובר לרשת ההולכה.
:: (2) מנהל המערכת ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה, תעריף בהתאם ללוחות תעריפים 6.7–1 עד 6.7–4 ולוח 6.7–9 ובהתאם לאישור התעריף שיוצג לו על ידי היצרן, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם, בהתאם למונה ייצור נטו.
:: (3) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מעת לעת.
:: (4) התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת אישור התעריף ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
:: (5) מנהל המערכת יגבה מיצרן בגין חיבור המתקן לרשת ועל החשמל שנצרך, תעריף בהתאם לקבוע באמות המידה, לרבות אמות המידה המופיעות [[פרק ג סימן ד|בסימן ד' (חיבור למתח עליון ולמתח על) בפרק ג' לספר אמות המידה]].
: (ב) '''חובות דיווח של מנהל המערכת'''
:: בעל רישיון הולכה (([צ&quot;ל: מנהל המערכת])) יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שיידרש על ידי הרשות ביחס למערכות ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית.

@ 189. (תיקון: 24.1.11, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שימוש בדלקים פוסיליים'''
: (א) '''חישוב הקווט&quot;שים המיוחסים נורמטיבית לדלקים פוסיליים לצרכי התעריף:'''
:: (1) כמות הקווטש&quot;ים השנתית המיוחסת לשימוש בדלק פוסילי (כמות הקווט&quot;שים הפוסיליים) תיקבע לצורך התעריף בהתאם למפורט בלוחות התעריפים 6.7–3 ו-6.7–4.
:: (2) אחוז הדלק הפוסילי יחושב על ידי מנהל המערכת לצורך התעריף לפי היחס בין כמות הקווט&quot;שים המיוחסים לדלק פוסילי, כאמור לעיל, לכמות החשמל שנמדדה במונה הייצור ברוטו.
: (ב) '''התעריף'''
:: (1) מנהל המערכת יחשב בסמוך למועד עריכת החשבון את אחוז הקוט&quot;שים הפוסילים ביחס לסך כמות החשמל שנמדדה בהדקי הגנראטור, לפי מונה ייצור ברוטו, עבור תקופת החשבון.
:: (2) מנהל המערכת ישלם בגין החשמל המוזרם לרשת ממיתקן שאינו עושה שימוש בדלקים פוסיליים בהיקף העולה על 3% מסך ייצור החשמל השנתי במתקן בהתאם לתעריף המפורט בלוח התעריפים 6.7–1.
:: (3) מנהל המערכת ישלם על החשמל המוזרם לרשת ממיתקן שעושה שימוש בדלקים פוסיליים בהיקף העולה על 3% מסך ייצור החשמל השנתי במתקן בהתאם לתעריף המפורט בלוח התעריפים 6.7–2.
: (ג) '''התחשבנות עקב שימוש בדלקים פוסיליים'''
:: אחת לשנה יערוך מנהל המערכת התחשבנות כוללת במסגרתה יחושב החלק הפוסילי מתוך סך כמות החשמל השנתית שיוצרה במתקן כפי שנמדדה במונה הייצור ברוטו, וכן יחושב התעריף לו היה היצרן זכאי עבור כל קווט&quot;ש שהוזרם לרשת באותה שנה. במידה שיתברר כי קיים פער בין סך התשלומים בין היצרן למנהל המערכת יתקזזו הצדדים לפי הפרש זה בתוספת ההצמדות הרלוונטיות.

=== סימן ו': ייצור חשמל מאנרגיית רוח לחוות רוח בהספק העולה על 50 KW ===

@ 190. (תיקון: 10.10.11, 15.3.16, 12.6.17, 6.3.19, 25.11.20; תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-13, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8) : '''שילוב מתקן ברשת על-ידי המחלק או מנהל המערכת'''
:: [[בסימן זה]]:
::- &quot;אדם&quot; - כמשמעותו [[בחוק הפרשנות, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;הספק מותקן&quot; - סכום ההספקים הנקובים במגוואט בהדקי כל טורבינות הרוח מושא חוות רוח, בהתאם למפרט היצרן;
::- &quot;חוות רוח&quot; - טורבינת רוח, מקבץ אחד או מספר מקבצים, המתחברים לרשת חשמל של ספק שירות חיוני בנקודת חיבור אחת או יותר, בהספק מותקן מצטבר שאינו פוחת מ-50 קילוואט;
::- &quot;טורבינת רוח&quot; - מערכת לייצור חשמל מאנרגיית רוח, הכוללת בין היתר את בסיס המגדל, להבים, מערכת מניה וממיר חשמלי, ללא הגבלה מבחינת הספקים או גבהים;
::- &quot;מקבץ&quot; - טורבינות רוח המחוברות באמצעות רשת איסוף;
::- &quot;נקודת חיבור&quot; - לעניין אמת מידה זו -
::: עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת אינו מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון - נקודת המפגש שבין רשת איסוף לבין קו חיבור, הממוקמת בסמיכות לאחת הטורבינות במקבץ;
::: עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון - נקודת היציאה מתחנת המשנה;
::- &quot;קו חיבור&quot; - לעניין אמת מידה זו -
::: עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת אינו מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון - קו חלוקה של מחלק שמסתיים בנקודת חיבור;
::: עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון - קו חשמל המחבר בין רשת איסוף לתחנת משנה;
::- &quot;רשת איסוף&quot; - רשת חשמל המחברת בין טורבינות רוח במקבץ ומתחברת לקו חיבור;
::- &quot;תהליך התכנון&quot; - תהליך שעורך מחלק, בשיתוף מנהל המערכת ומבקש התכנון, במסגרת ונקבעים חלוקת חוות הרוח למקבצים, הספק כל מקבץ ונקודת החיבור לרשת של כל מקבץ או טורבינה; תהליך התכנון יכלול את סקרי ההיתכנות לכל נקודות החיבור.
: (א) '''כללי'''
:: (1) (((בוטל).))
:: (2) בעל רישיון הולכה יחבר חוות רוח במתח עליון רק למי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון.
:: (3) מנהל המערכת יפעל בהתאם [[לאמות מידה 35כו1 עד 35כו5]] לצורך מתן התחייבות לחיבור חוות רוח; נתן מנהל המערכת התחייבות לחיבור כאמור, יחבר המחלק את חוות הרוח לרשת בהתאם להוראות [[אמות מידה 35כ3 עד 35כ5]], בשינוי זה: במקום &quot;תשובת מחלק חיובית&quot; יקראו &quot;התחייבות לחיבור חוות רוח&quot;.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), במקרים חריגים שבהם אישרה הרשות כי סך ההספק המותקן של חוות רוח קטן מ-16 מגה וואט, מחלק יפעל בהתאם [[לאמות מידה 35כ1 עד 35כ5]] לצורך מתן התחייבות לחיבור ולצורך חיבור חוות הרוח לרשת.
:: (5) [[אמת מידה 35כ]] לא תחול לגבי חוות רוח.
: (ב) '''תהליך התכנון'''
:: (1) לבקשת אדם, יערוך המחלק בתיאום עם מנהל המערכת תהליך תכנון לחיבור חוות רוח.
:: (2) מחלק יעביר למבקש תהליך התכנון בתוך 7 ימים ממועד הגשת הבקשה דרישה לתשלום בגין תהליך התכנון, בהתאם לקבוע בלוח תעריפים [טרם נקבע, ₪ לMW].
:: (3) מבקש התכנון יעביר למחלק את המידע הנדרש לתכנון כמפורט להלן:
::: (א) מפה המציינת את מיקום כל הטורבינות מושא חוות הרוח המתוכננת;
::: (ב) דרכי גישה קיימות ומוצעות לכל נקודת חיבור;
::: (ג) כל מידע הנדרש לסקר היתכנות לפי [[אמת מידה 35יט]] כנוסחה ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 5), התשע&quot;ט-2019 (להלן - תיקון מספר 5), ובכלל זה דגם הטורבינות, זהות היצרן והפרמטרים הפיזיים והחשמליים המלאים של הטורבינות, לרבות הספק וגובה.
:: (4) מחלק יתחיל בביצוע תהליך התכנון מיד לאחר קבלת התשלום והמידע המפורט בסעיף קטן (3).
:: (5) מחלק יתכנן את אופן חיבור חוות הרוח לרשת. תוצר התכנון יהיה כדלקמן:
::: (א) חלוקת החווה למקבצים והספק החיבור של כל מקבץ;
::: (ב) נקודת החיבור של כל מקבץ לרשת, בסמיכות לאחת הטורבינות במקבץ;
::: (ג) סקר היתכנות עבור כל נקודת חיבור מוצעת, בהתאם להליך הקבוע [[באמת מידה 35יט1]].
:: (6) מחלק לא יקבע בתהליך התכנון את התכנון של רשת איסוף במקבץ.
:: (7) מחלק ישלים את תהליך התכנון בתוך 75 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (2) או ממועד קבלת המידע הדרוש לו כמפורט בסעיף קטן (3), לפי המאוחר מביניהם.
:: (8) מחלק יעביר את תוצאות תהליך התכנון למבקש התכנון.
:: (9) מבקש התכנון רשאי להשיג על התכנון באמצעות פניה לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצרי התכנון.
: (ג) '''הקמת רשת איסוף, קווי חיבור ותחנת משנה'''
:: (1) רשת איסוף תוקם על ידי בעל הרישיון המותנה ועל חשבונו.
:: (2) קווי חיבור, חדרי מיתוג ותחנת המשנה, ככל שתידרש, יוקמו על ידי המחלק.
:: (3) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2) מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון, יקים את קווי האיסוף, קווי החיבור, חדרי המיתוג ותחנת המשנה.
: (ד) '''חיבור מקום צרכנות לחוות רוח'''
:: מחלק רשאי לחבר מקום צרכנות לקו חיבור בבעלותו הניזון מחוות רוח, בהתאם לאמות המידה שקובעת הרשות כפי תוקפן מעת לעת.
: (ה) '''התקנת מונה לצורך מניה'''
:: המחלק או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, יתקין מונה בכל נקודת חיבור.
: (ו) '''התקנת מערכת תקשורת, שליטה ובקרה'''
:: (1) בכל נקודת חיבור במתח גבוה תותקן מערכת תקשורת לשליטה ובקרה בהתאם לקבוע [[באמת מידה 35כ4]].
:: (2) בעל רישיון הולכה או מחלק יאפשר למנהל המערכת שליטה ובקרה על תפעול חוות הרוח, וויסות הייצור או ניתוקו, לצורך שמירה על יציבות המערכת.
: (ז) '''הכרעה במחלוקת'''
:: (1) כל מחלוקת הנובעת מהאמור באמת מידה זו או מפרשנותה, ועניינה בטיחות, תובא להכרעת מנהל מינהל החשמל.
:: (2) כל עניין אחר יובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.

@ 191. (תיקון: 10.10.11, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''התקנת מונים וקריאתם'''
: (א) '''התקנת מוני חשמל:'''
:: (1) המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, יתקין מונה חצי שעתי בנקודת החיבור לרשת לצורך מניית הקווט&quot;שים המוזרמים לרשת. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק או למנהל המערכת, לפי העניין, עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 (הסרת מונה והתקנתו), בלוח תעריפים 5.4–2.

@ 192. (תיקון: 10.10.11, 21.11.18, 6.3.19, 23.12.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-11) : '''הסדרי תשלומים'''
: (א) '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן - כללי'''
:: (1) מנהל המערכת יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן המחובר לרשת ההולכה; המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן המחובר לרשת החלוקה.
:: (2) ספק שירות חיוני יגבה מיצרן, בגין חיבור המתקן, תעריף בהתאם לקבוע [[בפרק ג' לספר אמות המידה]], ובהתאם לאופי החיבור לרשת.
:: (3) המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–10 (להלן - התעריף), ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף שיינתן על ידי הרשות.
:: (4) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
:: (5) התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת תוקפו של אישור התעריף של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
: (א1) '''הספק האנרגיה המוזרמת לרשת'''
:: (1) האנרגיה המוזרמת על ידי היצרן לרשת לא תעלה על גודל החיבור המבוקש.
:: (2) במקרה חריג שבו תוזרם אנרגיה לרשת בהספק העולה על הספק החיבור, יחולו כללים אלה:
::: (א) היצרן לא יהיה זכאי לתשלום בעבור עודף האנרגיה שהוזרם לרשת;
::: (ב) אם יצרן מבצע חריגות חוזרות בהזרמת האנרגיה לרשת, הרשות תפעל על פי סמכויותיה ביחס לבעל הרישיון.
: (א2) '''פתרון טכנולוגי'''
:: (1) החלת הפתרון הטכנולוגי להפחתת הפרעות למערכות ולפעילות מערכת הביטחון בעקבות הקמה והפעלה של טורבינות רוח (בסעיף זה - הפתרון הטכנולוגי) מותנית בחתימה של יזמי חוות רוח, בהיקף הספק כולל של 300 מגה-וואט, שמחזיקים בתכנית מאושרת להקמת חוות רוח, על התחייבות בלתי חוזרת לתשלום בעבור הפתרון הטכנולוגי (להלן - ההתחייבות).
:: (2) עם קבלת אישור הרשות לסגירה פיננסית לפי [[אמת מידה 68]], ישלח ספק שירות חיוני רשת ליצרן חשבונית לתשלום בעבור הפתרון הטכנולוגי לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7.1–10.
:: (3) אם סך ההתחייבויות שהתקבלו מיצרנים עד יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022) קטן מסכום ההתחייבות הנדרש להספק של 300 מגה-וואט, וסכום ההתחייבות שנתן היצרן לפי סעיף קטן (1) גבוה מהסכום שהוא שילם בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7.1–10, ישלם היצרן את ההפרש בין הסכומים האמורים, ובלבד שלא ישלם סכום העולה על הסכום הנדרש להשלמת ההתחייבות בעבור הספק של 300 מגה-וואט.
:: (4) היצרן ישלם את התשלום הקבוע בסעיפים קטנים (2) ו-(3) בתוך 30 ימי עבודה מיום משלוח החשבונית לתשלום.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) '''חובות דיווח של המחלק'''
:: (1) המחלק יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שתדרוש ביחס למתקני ייצור חשמל מאנרגיית רוח אשר בגינם שילם את התעריף.

@ 193. (תיקון: 10.10.11, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''חיבור חוות רוח ומתקן סולארי על אותה חטיבת קרקע'''
: באמת מידה זו:
:- &quot;יצרן&quot; - בעל רישיון ייצור חשמל מאנרגיות רוח לחווה בהספק מותקן העולה על 50 קילוואט או בעל רישיון ייצור חשמל באנרגיה סולארית בהספק העולה על 50 קילוואט.
:- &quot;מתקן&quot; - חוות רוח בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
:- &quot;מתקן סולארי&quot; - מערכת לייצור חשמל מאנרגיית שמש בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
: (א) '''תנאים לחיבור שני מתקנים על אותה חטיבת קרקע'''
:: לבקשת היצרן יחבר מחלק שני מתקנים: חוות רוח ומתקן סולארי הממוקמים על אותה חטיבת קרקע, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:
:: (1) היצרן הינו בעל רישיון ייצור חשמל לכל מתקן בנפרד.
:: (2) בוצע סקר חיבור לשילוב שני המתקנים בנקודת החיבור האמורה.
:: (3) החיבור לרשת המחלק של שני המתקנים יתבצע בנקודת חיבור אחת.
: (ב) '''התקנת מונים'''
:: המחלק יתקין מונה ייצור נפרד לכל מתקן. בעבור כל מונה מותקן ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 (הסרת מונה והתקנתו), בלוח תעריפים 5.4–2.

=== סימן ז': ייצור חשמל מביו-גז במתקני עיכול אנאירובי המחוברים לרשת החלוקה (תיקון: תשפ&quot;א-27) ===

@ 194. (תיקון: 25.7.11, 23.2.15, 21.11.18, 22.11.20, 25.11.20; תשע&quot;ט-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-27) : '''שילוב מתקן ברשת על ידי מחלק'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;ייצור חשמל מביומאסה&quot; - (((נמחקה, אך ההגדרה תמשיך לחול לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):)) ייצור חשמל שלא בתהליך של עיכול אנאירובי מגידולים חקלאיים, גזם חקלאי או פסולת אורגנית פריקה-ביולוגית, עירונית ושאינה עירונית, למעט ייצור חשמל מגז מטמנות;
:- &quot;יצרן&quot; - (((לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):)) בעל רישיון ייצור חשמל מביו-גז במתקן עיכול אנאירובי או בעל רישיון ייצור חשמל מביומאסה המתחבר לרשת החלוקה;
:- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור חשמל בביוגז במיתקן עיכול אנאירובי המתחבר לרשת החלוקה;
:- &quot;מתקן&quot; - (((לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):)) מתקן לייצור חשמל מביו-גז המופק באמצעות תהליך עיכול אנאירובי, ביומאסה מאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה, או מתקן לייצור חשמל מביומאסה, בעל רישיון כדין ואשר פועל כדין;
:- &quot;מתקן&quot; - מתקן לייצור חשמל מביו-גז המופק באמצעות תהליך עיכול אנאירובי מאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה;
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תהליך עיכול אנאירובי&quot; - תהליך ביולוגי המתבצע בתנאים מבוקרים של חוסר חמצן המפיק ביו-גז מפסולת אורגנית על זרמיה השונים, לרבות מהזרם האורגני של פסולת עירונית מוצקה, פסולת אורגנית חקלאית, פסולת אורגנית תעשייתית או בוצת מתקני טיהור שפכים.
: (א) '''חיבור מתקן ברשת החשמל'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) המחלק יחבר מתקן בעל רישיון על פי האמור באמת מידה זו.
:: (2) חיבור מתקן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע [[בפרק ג' לספר אמות המידה]], [[פרק ג סימן א|בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] או [[פרק ג סימן ג|בסימן ג' (חיבור מתקן ייצור לרשת מתח גבוה)]].

@ 195. (תיקון: 25.7.11, 23.2.15, 21.11.18, 21.11.18, 22.11.20; תשע&quot;ט-5, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-27) : '''הסדרי תשלומים'''
: (א) '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן - כללי'''
:: (1) (((לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):))
:: המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן בעל רישיון לייצור חשמל מביו-גז במתקן עיכול אנאירובי או של בעל רישיון לייצור חשמל מביומאסה המתחבר לרשת החלוקה כמפורט בסעיף 5.ב. [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2046.pdf|להחלטה 2 מישיבה 344 מיום 25.7.11]] [[https://pua.gov.il/decisions/documents/new_939_3_454_23_02_2015.pdf|ובהחלטה מספר 3 (939) מישיבה 454 מיום 23.2.2015]], בהתאמה, המפורסמות באתר הרשות.
::: (((לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה מיום 1.7.2021):))
::: המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן בטכנולוגיית ביו-גז במתקן עיכול אנאירובי המתחבר לרשת החלוקה כמפורט בסעיף 5.ב. [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2046.pdf|להחלטה 2 מישיבה 344 מיום 25.7.11]] [[https://pua.gov.il/decisions/documents/new_939_3_454_23_02_2015.pdf|ובהחלטה מספר 3 (939) מישיבה 454 מיום 23.2.2015]], בהתאמה, המפורסמות באתר הרשות.
:: (2) (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
::: המחלק יגבה מיצרן בגין חיבור המתקן תעריף בהתאם לקבוע [[פרק ג סימן א|בפרק ג' לספר אמות המידה סימן א' (חיבור למתח נמוך)]] או [[פרק ג סימן ג|סימן ג' (חיבור מתקן ייצור לרשת מתח גבוה)]].
:: (3) (((לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):))
::: המחלק ישלם לבעל רישיון ייצור חשמל מביו-גז במתקן עיכול אנאירובי, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–8, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף.
::: (((לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה מיום 1.7.2021):))
::: המחלק ישלם ליצרן מביו-גז במתקן עיכול אנאירובי, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–8, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם.
:: (4) (((נמחק, אך ממשיך לחול לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):))
::: המחלק ישלם לבעל רישיון ייצור חשמל מביומאסה, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–12, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף.
:: (5) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
:: (6) (((לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):))
::: התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת אישור התעריף של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
::: (((לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה מיום 1.7.2021):))
::: התעריף האמור ישולם לתקופה של 20 שנים של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
: (ב) (((בוטל).))

=== סימן ח': ייצור חשמל מבוזר באנרגיה מתחדשת בשיטת מונה נטו ===

@ 196. (תיקון: 3.3.13, 23.1.14, 9.6.14, 22.2.18, 21.11.18, 5.4.20, 30.4.20, 25.11.20; תשע&quot;ט-5, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-20) : '''שילוב מיתקן בשיטת מונה נטו על ידי מחלק'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;גודל חיבור מתאים&quot; - גודל חיבור של מקום צרכנות, השווה להספק המותקן של המיתקן או גדול ממנו;
::- &quot;גג&quot; - כיסוי עליון, כיסוי צדדי או דופן, במקום צרכנות, של בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]], של מאגר מים ושל בריכת דגים;
::- &quot;דוח מרכז&quot; - מצרף של חשבונות חשמל המשויכים לצרכן אחד, בין שהוא יחיד ובין תאגיד, רשום בכמה מקומות צרכנות באותו אזור חלוקה ומזוהה לפי אותו מספר חברה או אותו מספר זהות;
::- &quot;היום הקובע&quot; - י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018);
::- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הנקוב של הממיר בהתאם לנתוני היצרן (AC);
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו–וולטאית;
::- &quot;צריכה עצמית במקום צרכנות&quot; - אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
::- &quot;צרכן&quot; - מי שרוכש חשמל או שירותים מבעל רישיון;
::- &quot;קרדיט תעריפי&quot; - הסכום המצטבר בשקלים חדשים, לתקופת חשבון, שיעמוד לזכות הצרכן ומחושב בהתאם לכמות האנרגיה המוזרמת לרשת בכל מש&quot;ב על בסיס קריאת המונה הדו-כיווני כפול התעו&quot;ז שבו מחויב הצרכן באותו מש&quot;ב, ואם החישוב לצרכן המחויב הוא בתעריפים אחידים - בהתאם לתעריף החשמל שבו הוא מחויב;
::- &quot;רשת חשמל פנימית&quot; - רשת חשמל שאינה של המחלק;
::- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות, לצורך צריכה עצמית במקום צרכנות והוצאת חשמל לרשת.
: (ב) '''שילוב מיתקן על ידי המחלק'''
:: (1) מחלק ייתן תשובה חיובית לצרכן שביקש שילוב מיתקן לפי [[סימן זה]], אם מתקיימים תנאים אלה:
::: (א) ההספק המותקן של כלל המיתקנים אשר שולבו במקום הצרכנות לפי [[סימן זה]] אינו עולה על 5 מגוואט;
::: (ב) במקום הצרכנות לא שולב מיתקן לפי [[סימן ג' בפרק זה]] אחרי היום הקובע;
::: (ג) המיתקן מותקן על גג;
::: (ד) הצרכן לא ביקש קודם להגשת הבקשה לפי [[סימן זה]], לשלב את המיתקן לפי הסדר אחר.
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), המחלק לא ייתן התחייבות עקרונית לשילוב מיתקן לפי [[סימן זה]] אם ההספק המותקן המבוקש עולה על גודל החיבור הקיים במקום הצרכנות ביום הקובע; הוראה זו לא תחול על מקום צרכנות המחויב בתעריף ביתי, ועל מקום צרכנות חדש אשר התקבלו לגביו אישורי הרשויות לחיבור (טופס 4) לפני היום הקובע, ובלבד שהוכח גודל חיבור מתאים לגודל מיתקן וחיבור קבוע שבוצע כדין במקום הצרכנות. הגשת בקשה לחיבור או להגדלת חיבור לפי סעיף קטן זה לא תהווה ולא תשמש ראיה לקיומו של חיבור.
:: (3) המחלק יחתום מול הצרכן על הסכם המשייך אותו להסדר הקבוע [[בסימן זה]]; נחתם הסכם כאמור לתקופה של 25 שנים, הרי שבמקרה של החלפת מיתקן מתחייבת עריכת הסכם חדש, בתנאים שיהיו תקפים באותה עת.
:: (4) מחלק לא יחייב צרכן להחזיק בבעלות על מיתקן כתנאי לפעילות בהסדר זה, ויאפשר את המשך ההסכם גם אם בעל שעבוד או משכון על זכויות הצרכן במיתקן מימש את השעבוד או המשכון.
: (ג) '''תוקף ההתחייבות'''
:: (((יחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לאחר יום 6.6.2019 שאינו חוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו וואט יהיה ל-360 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ובעבור מיתקן מעל 630 קילו וואט ועד 5 מגה וואט יעמוד מניין הימים על 455 ימים. חלפו 360 ימים או 455 ימים, לפי העניין, ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
::: (((הוראת שעה לעניין בקשת חיבור או שילוב של מיתקן תלויה ועומדת אשר הוגשה לפני יום 25.11.2020, או בקשת חיבור או שילוב של מיתקן שתוגש בתקופה שעד תום שלושה חודשים מיום זה):))
::: תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו וואט יהיה ל-545 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ובעבור מיתקן מעל 630 קילו וואט ועד 5 מגה וואט יעמוד מניין הימים על 455 ימים. חלפו 450 ימים או 545 ימים, לפי העניין, ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ב-90 ימים אם קיבל הנחיה לכך מאת ראש אגף הצרכנות ברשות. לצורך קבלת אישור כאמור יגיש מבקש החיבור בקשה לראש אגף צרכנות בהתאם לנוהל המופיע באתר הרשות.

@ 197. (תיקון: 3.3.13, 23.1.14, 25.11.15, 22.3.18, 5.8.20, 25.11.20; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''הסדרי תשלומים לצרכנים'''
: (א) '''תעריף לצרכן והתחשבנות בעד חשמל המיוצר במיתקן - כללי'''
:: (1) המחלק יגבה מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), המחלק יגבה מאת הצרכן ויעביר לבעל רישיון הולכה את עלויות הגיבוי והאיזון, לפי קריאת מונה הייצור ובהתאם לתעריפים הקבועים בלוח תעריפים 5.8–1.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק יגבה מאת צרכן אשר שילב מיתקן בלא מונה ייצור שהספקו אינו עולה על 15 קילו-וואט את עלויות האיזון והגיבוי לפי הנוסחה האלה:
:::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; P = (C_0 \times 1600) \times (I+G) &lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; - התשלום של הצרכן למחלק
:::- &lt;math&gt;C_0&lt;/math&gt; - הספק הפאנלים המצרפי של המיתקן שעליו דיווח הצרכן במועד הגשת הבקשה לשילוב המיתקן;
:::- &lt;math&gt;I+G&lt;/math&gt; - תעריפי האיזון (I) והגיבוי (G) הקבועים בלוח התעריפים 5.8–1, אשר היו בתוקף במועד מתן התשובה החיובית לפי [[אמת מידה 196]];
:: (4) נוסף על האמור בסעיפים קטנים (2) ו-(3) יגבה המחלק מצרכן תעו&quot;ז את תעריפי שירותי התשתית לפי כמות האנרגיה המוזרמת לרשת בכל מש&quot;ב על בסיס קריאת המונה הדו-כיווני וכקבוע בלוחות תעריפים 7.3–1, 7.3–2 ו-7.6–1 בהתאם למתח החיבור של הצרכן לרשת.
:: (5) בתום כל תקופת חשבון יקזז המחלק את הקרדיט התעריפי מתעריף צריכת החשמל במקום צרכנות וינכה את עלויות הגיבוי, האיזון והשימוש ברשת, כפי הנדרש. הודעה על זכאות לתשלום צרכן תהיה במתכונת שבנספח א' לאמת מידה זו.
:: (6) אם לאחר קיזוז כאמור בסעיף קטן (5) נותר לצרכן קרדיט תעריפי בשל החשמל שיוצר במיתקן, יעביר המחלק את הקרדיט התעריפי שנותר לחשבון החשמל של הצרכן לתקופה העוקבת או, לבקשת הצרכן, יעביר המחלק את הקרדיט התעריפי שנותר במסגרת דוח מרכז או למחלק.
:: (7) קרדיט תעריפי שלא מומש במהלך תקופת חשבון ימומש בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים מתום תקופת החשבון; קרדיט תעריפי שלא מומש בתוך תקופה זו יאופס.
:: (8) הצרכן לא יהיה זכאי לקבל תעריף אחר מעבר לקרדיט התעריפי, לרבות תעריף הפחתת מזהמים או כל תעריף אחר לאנרגיות מתחדשות.
:: (9) ההתחשבנות האמורה בין המחלק לבין הצרכן תבוצע לתקופה של 25 שנים מיום שילוב המיתקן בידי המחלק.
: (ב) '''העברת קרדיט תעריפי מצרכן תעו&quot;ז למחלק'''
:: (1) המחלק יאפשר לצרכן תעו&quot;ז להודיע בכתב, לא יאוחר מיום ה-20 בדצמבר של כל שנה את בחירתו להעביר את הקרדיט התעריפי למחלק. ההסדר שחל בהתאם להודעה כאמור ימשיך לחול כל עוד הצרכן לא הודיע בכתב על בחירה בחלופה אחרת.
:: (2) המחלק יאפשר לצרכן תעו&quot;ז, על פי בקשתו, להקצות בתקופת חשבון מסוימת חלק מהקרדיט התעריפי שלגביו הודיע על העברתו, לצריכה עצמית. הבקשה תימסר בכתב למחלק לא יאוחר מ-1 לחודש הקודם לתקופת החשבון שלגביה מבוקשת ההקצאה לצריכה העצמית.
:: (3) בחר צרכן התעו&quot;ז בהעברת הקרדיט התעריפי למחלק, ישלם לו המחלק תעריף משוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1. תעריף זה יקובע לתקופה של 10 שנים מיום הודעת צרכן התעו&quot;ז לפי סעיף קטן (1), בהתאם לתעריף שבתוקף ביום הודעת הצרכן, בכפוף לעדכונים שייעשו ב-1 בינואר של כל שנה על פי מדד מחירים לצרכן שפורסם בחודש דצמבר שקדם לו. בתום 10 שנים כאמור יפעל המחלק בהתאם להסדרים שתקבע הרשות ושיהיו בתוקף באותה עת.
:: (4) צרכן תעו&quot;ז שבחר בחלופה של העברת הקרדיט התעריפי למחלק, רשאי להמציא למחלק כתב הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (בסעיף קטן זה - ההוראה) והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מצרכן תעו&quot;ז להמחות את זכויותיו לקבלת התשלום המגיע לו לצד שלישי, לרבות לגוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. המחלק לא יקזז מהתעריף חובות של צרכן תעו&quot;ז, לא יעביר את התשלום לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתו מגורם שאינו צרכן התעו&quot;ז או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
:: (5) ככל שלא ניתנה הוראה לפי סעיף קטן זה, הקרדיט התעריפי יאופס בתום שנתיים כאמור בסעיף קטן (א)(7).
: (ג) '''תשלום קרדיט תעריפי מצרכן שאינו צרכן תעו&quot;ז למחלק'''
:: המחלק ישלם לצרכן שאינו צרכן תעו&quot;ז את הקרדיט התעריפי אשר לא נוצל לאחר שנתיים לפי הנוסחה הזו:
:::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;\mathit{REFUND} = \frac{C}{T_\mathit{retail}} \cdot T_\mathit{generation}&lt;/math&gt;
:: כאשר:
::- &lt;math&gt;\mathit{REFUND}&lt;/math&gt; - התשלום [בשקלים]
::- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; - ערך הקרדיט התעריפי שלא נוצל [שקלים]
::- &lt;math&gt;T_\mathit{retail}&lt;/math&gt; - תעריף הצריכה לקוט&quot;ש שבו מחויב הצרכן בעת התשלום [ש&quot;ח/קוט&quot;ש]
::- &lt;math&gt;T_\mathit{generation}&lt;/math&gt; - תעריף משוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 לקוט&quot;ש בעת התשלום [ש&quot;ח/קוט&quot;ש]
: (ד) '''התחשבנות בעת החלפת צרכנים'''
:: (1) החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי [[סימן זה]] תתבצע בהתאם לקבוע [[באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)]], ולעניין הסדר ההתחשבנות לגבי המיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר ההתחשבנות עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר ההתחשבנות בעד החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק; קרדיט תעריפי שנוצר בתקופתו של הצרכן היוצא יעמוד לרשותו של הצרכן היוצא, אף אם לא הודיע למחלק מראש על רצונו לקבל את הקרדיט התעריפי בעקבות החלפת הצרכנים, על פי ההסדרים הקבועים באמת מידה זו ובהתאם להודעתו של הצרכן היוצא.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים, ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ג)(2), להגיש, בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה, שלפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
:: (3) לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעד החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
: (ה) '''הזרמת חשמל לרשת על ידי צרכן פרטי'''
:: (1) ביקש צרכן פרטי לשלב מיתקן ברשת לפי [[סימן זה]], יודיע למחלק על היקף הקרדיט שברצונו להעביר למחלק בהתאם להוראות סעיף (ב).
:: (2) בעבור הקרדיט התעריפי שלא הועבר למחלק, יחשב המחלק את סכום הקרדיט התעריפי בהתאם [[לסימן זה]], וישלם אותו לצרכן.
:: (3) סכום הקרדיט התעריפי שישולם בכל תקופת חשבון לא יעלה על ערך החשמל בתעו&quot;ז שהצרכן צרך מהרשת באותה תקופת חשבון.
:: (4) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהקבוע [[בפרקים ה']] [[ו-ו']] לעניין הגשת תכניות וסטיות מהן בידי מספק או יצרן פרטי.
:: (5) תחילתו של סעיף זה ביום 22.3.2018 על צרכן פרטי ששילב מיתקן אחרי יום 25 בדצמבר 2012.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-17) : {{ממורכז|נספח א': [[לאמת מידה 197]]}}
: '''מידע בחשבונות מונה נטו:'''
{|
! מידע !!
|-
| קרדיט שנצבר בחשבונות קודמים ||
|-
| ניצול קרדיט בתקופת החשבון ||
|-
| יתרת קרדיט לניצול בחשבונות האלה ||
|-
| תקופת חשבון שבו נוצר הקרדיט המוקדם ביותר ||
|}
: '''מידע בהמלצת חשבון:'''
{|
! מש&quot;ב !! תקופה !! תעריף לקוט&quot;ש !! סה&quot;כ תפוקה !! תפוקה שנצברה כקרדיט !! קרדיט שנצבר בש&quot;ח
|-
| פסגה קיץ – מ&quot;נ || || || || ||
|-
| גבע קיץ – מ&quot;נ || || || || ||
|-
| שפל קיץ – מ&quot;נ || || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || || ||
|}
: '''חיובי שירותי רשת ואיזון:'''
{|
! סוג החיוב !! מש&quot;ב !! תקופת חשבון !! חיוב לקוט&quot;ש !! תפוקה חייבת בתשלום !! לתשלום בש&quot;ח
|-
| שימוש ברשת || פסגה קיץ || || || ||
|-
| שימוש ברשת || גבע קיץ || || || ||
|-
| שימוש ברשת || שפל קיץ || || || ||
|-
| דמי איזון || פסגה קיץ || || || ||
|-
| דמי איזון || גבע קיץ || || || ||
|-
| דמי איזון || שפל קיץ || || || ||
|-
| סך הכול || || || || ||
|}

@ 198. (תיקון: 3.3.13, 20.10.13, 15.1.15, 22.3.18, 15.11.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-5) : '''הגשת בקשה למחלק לשילוב מיתקן ברשת החשמל'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''קבלת מידע'''
:: צרכן המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן יפנה למחלק באזור הרלוונטי בכתב או בעל פה, והמחלק ידאג להעביר לו כל מידע הרלוונטי בתוך 7 ימי עבודה ממועד הפניה. המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי לצרכניו גם באתר האינטרנט שלו, והכל כמפורט באמת מידה זו.
: (א1) '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
:: (1) בעל רישיון הולכה יאפשר לצרכן המעוניין להגיש בקשה לחיבור מיתקן לרשת להירשם באתר אינטרנט ייעודי בטרם הגשת הבקשה לחיבור מיתקן לרשת, ובעל רישיון ההולכה יעביר את הבקשות לבעלי רישיון חלוקה או למחלקים היסטוריים שבתחום פעילותם נרשמו צרכנים כאמור באופן מיידי.
:: (2) ספק שירות חיוני בעל רישיון חלוקה, לרבות מחלק היסטורי, יזמן את הצרכן לצורך הגשת בקשה לחיבור מיתקן לרשת במשרדיו לא יאוחר מ-30 ימי עבודה מיום הרישום באתר האינטרנט הייעודי של בעל רישיון ההולכה.
: (ב) '''הגשת בקשה'''
:: בקשה לחיבור מיתקן לרשת על ידי צרכן תוגש למחלק בצירוף כל המסמכים והנתונים כדלהלן כתנאי סף לאישור הבקשה על ידי המחלק:
:: (1) פרטי הצרכן (שם, כתובת, מספר טלפון, מספר צרכן/מונה/חוזה);
:: (2) טכנולוגית המיתקן שבכוונתו להתקין;
:: (3) הספק מותקן מתוכנן;
:: (4) מועד התקנה משוער;
:: (5)(א) העתק צילומי תשריט, תכנית הבניה (גרמושקה) של היתר הבניה שניתן למבנה עליו מתוכנן להבנות המיתקן חתום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ובו יסומן בצבע מיקום המיתקן.
:::: במידה ולא ניתן להשיג תשריט כאמור, יידרשו המסמכים הבאים:
:::: (1) תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), עם סימון המיתקן המיועד לבניה וזיהוי המקרקעין (גוש, חלקה) חתום ומאושר ע&quot;י המרכז למיפוי ישראל. לחילופין, צרכן יוכל לזמן ביקור המחלק במקום בתשלום, במסגרתו יתועד מיקום המבנה עליו יקום המיתקן המיועד בצילום על ידי הבודקים מטעם המחלק. עבור הביקור ישולם למחלק תעריף לפי בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת כקבוע בשורה 7 ללוח תעריפים 4.3–3.
:::: (2) תוכנית חשמל חד קווית.
:::: (3) הותקן המיתקן על מבנה בגינו לא הוגש בעבר טופס 4 למחלק ולא נבדק מיתקן החשמל, יותנה אישור הבקשה לחיבור המיתקן בהזמנת בדיקת מיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק והמצאת טופס 4 חתום ומאושר כדין למבנה עליו יוקם המיתקן. בעד הבדיקה יגבה המחלק תעריף בהתאם לקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 (בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת).
::: (ב) תצהיר חתום בפני עורך דין כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו.
:: (6) הוכחת חיבור קבוע קיים וגודל חיבור מתאים לגודל המיתקן המיועד כמצוין [[באמת מידה 199(א)(1)]]. מובהר כי לא די בפתיחת בקשה להגדלת חיבור כדי להוכיח עמידה בתנאי סף זה, אלא על הצרכן להוכיח קיומו של חיבור בפועל בגודל המתאים לגודל המיתקן כאמור.
:: (7) מיתקן בהספק מעל 630 KVA יידרש בהצגת סקר היתכנות מטעם המחלק.
:: (8) תכנית חשמל ערוכה על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים כדין לשילוב המיתקן במקום הצרכנות לרשת החשמל של ספק השירות החיוני. התכנית האמורה תכלול את מיקומם המוצע של מוני החשמל כך ש:
::: (א) מונה הצריכה הדו כיווני של המיתקן יותקן בנקודה בה מותקן מונה הצריכה הקיים של הצרכן ובמקומו.
::: (ב) מונה הייצור יותקן בהתאם לאחת החלופות דלהלן:
:::: (1) בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה בה מותקן מונה הצריכה אשר תאפשר לספק השירות החיוני גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה.
:::: (2) במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקין את מונה הייצור בנקודה האמורה בפסקת משנה (1) או לבקשת הצרכן, יותקן מונה הייצור במיקום המוצע על ידי הצרכן, ובלבד שהצרכן ידאג להתקין צנרת תיעול ממונה הייצור למונה הצריכה אשר תשמש את המחלק להשחלת קו פיקוד להעברת נתוני מונה הייצור למונה הצריכה.
:::: (3) במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקנת קו פיקוד כאמור או לבקשת צרכן, ידאג המחלק להתקנת קו תקשורת שיאפשר לו להתקין מונה קריאה רחוק כמונה ייצור בנקודה המתאימה לצרכן.
: (ג) '''פרטים נוספים ותיקון התכנית לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) לצורך מתן תשובה לבקשה לשילוב מיתקן כאמור, רשאי המחלק לדרוש מהצרכן המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לשם חיבור המיתקן או תיקון של התכנית לחיבור המיתקן. בהתאם להערות המחלק, הצרכן ימציא את המידע המבוקש בהקדם האפשרי או יודיע למחלק כי אין ביכולתו להמציא את המידע המבוקש.
:: (2) דרש המחלק מהצרכן המצאת פרטים נוספים או תיקון התכנית לשילוב המיתקן כאמור, לא יבואו הימים שנדרשו לצרכן להשיב לבקשה כאמור מצד המחלק במניין הימים הקבוע למתן תשובה על ידי המחלק לבקשה לחיבור מיתקן כאמור בסעיף (ד).
: (ד) '''תשובת המחלק לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
::: (א) לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה.
::: (ב) עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים ייתן המחלק לצרכן התחייבות עקרונית לחיבור המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה, ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות באמת מידה. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לש ילוב המיתקן ברשת החשמל ואת הקרדיט לו זכאי הצרכן ביחס למכסה הרלוונטית.
::: (ג) לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח התעריפים 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
:: (2) התחייבות המחלק תינתן לפי גודל המיתקן המאושר ליום אישור בקשת צרכן לחיבור מיתקן לרשת על ידי המחלק.
:: (3) תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו ואט יהא ל-270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ועבור מיתקן מעל 630 קילו ואט ועד 5 מגוואט יעמוד מניין הימים על 365 ימים. חלפו 270 ימים או לחילופין 365 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), המחלק יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ב-90 ימים אם קיבל הנחייה לכך מאת ראש אגף הצרכנות ברשות. לצורך קבלת אישור כאמור יגיש מבקש החיבור בקשה לראש אגף צרכנות בהתאם לנוהל המופיע באתר הרשות.
: (ה) '''תעריף עבור בדיקת המיתקן ושילובו ברשת החשמל'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובתו לבקשה לשילוב המיתקן חשבון לתשלום לפי הפירוט דלהלן, כתנאי לבדיקת המיתקן ולחיבורו:
::: (א) בגין בדיקת המיתקן ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 (תעריף בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת).
::: (ב) בגין החלפת מונה הצריכה והתקנת מונה תעו&quot;ז דו כיווני, ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 9 (([צ&quot;ל: שורה 6])) ללוח התעריפים 5.4–2 (הסרת המונה והתקנתו) עבור כל אחד מהמונים.
::: (ג) עבור התקנת קו תקשורת כקבוע בסעיף (ב)(8)(ב)(3) ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בלוח 5.4–2 לגבי התקנת קו תקשורת למונה ייצור.
:: (2) על תשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
: (ו) '''שינוי הבקשה'''
:: הצרכן יהיה רשאי לשנות את הבקשה או את התכנית לחיבור המיתקן כל עוד לא עמד המיתקן בהצלחה בבדיקה על ידי המחלק ובלבד שהשינויים יוגשו בהתאם להליך הקבוע באמת מידה זו.
: (ז) '''השגות צרכנים על דחיית הבקשה'''
:: הצרכן יהיה רשאי להגיש למחלק את השגתו בכתב על החלטתו לדחות את הבקשה לשילוב מיתקן ברשת.
: (ח) '''תגובת המחלק להשגת הצרכן'''
:: הגיש הצרכן את השגתו למחלק בכתב, תישלח לצרכן ולרשות תשובתו של המחלק בכתב, כאמור [[באמת מידה 33 (טיפול בתלונת צרכנים)]].

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 198]]:'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 199. (תיקון: 3.3.13, 22.3.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''דרישות טכניות להתקנת מיתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''תנאים טכניים להתקנת מיתקן'''
:: מחלק יחבר מיתקן העומד בכל הדרישות דלהלן:
:: (1) ההספק המותקן של המיתקן קטן או שווה לגודל החיבור באמצעותו מחובר מקום הצרכנות לרשת החשמל. ההספק המותקן של מיתקן, נקבע לפי ההספק המצרפי של המיתקן ובהתאם לנתוני היצרן. סעיף קטן זה לא יחול על מקום צרכנות המחויב בתעריף ביתי או על מקום צרכנות חדש אשר התקבלו לגביו אישורי הרשויות לחיבור (טופס 4) נכון ליום הקובע, ובלבד שהוכח גודל חיבור מתאים לגודל מיתקן וחיבור קבוע שניתן כדין במקום הצרכנות. הגשת בקשת חיבור או הגדלת חיבור לפי סעיף קטן זה לא תהווה ולא תשמש ראיה לקיומו של חיבור.
:: (2) צרכן ישלב מיתקן שאיננו עולה על 5 מגוואט לכל מקום צרכנות.
:: (2א) המיתקן הותקן על גג.
:: (3) מיתקן בהספק העולה על 50 KW יחויב במבחני קבלה של ספק שירות חיוני כתנאי לשילוב המיתקן ברשת.
:: (4) המיתקן עומד בדרישות הרלוונטיות של [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ותקנותיו.
:: (5) ציוד המיתקן על כל חלקיו עומד בתקן ישראלי המוכר לפי כל דין, ובהעדר תקן ישראלי, תקן בין-לאומי רלוונטי.
:: (6) מערכת ההגנה נגד חריגות מתח ותדר תותקן בכפוף לתקן כפי שייקבע על ידי גורם מוסמך וקבלת היתר להפעלת המיתקן לפי כל דין.

@ 200. (תיקון: 3.3.13, 22.3.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''התקנת המיתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''התקנה'''
:: (1) מיתקן יותקן על ידי מתקין בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינאלי של המיתקן בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ובתקנותיו.
:: (2) שילוב המיתקן לרשת החלוקה על ידי המחלק ייעשה באמצעות התקנת מונה תעו&quot;ז דו כיווני שימנה את כמות הקרדיט לו זכאי הצרכן ומונה ייצור אשר ימנה במקביל את כמות החשמל המיוצר במיתקן.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), צרכן המשלב מיתקן שהספקו אינו עולה על 15 קילו-וואט יתקין מונה דו-כיווני ואינו נדרש להתקין מונה ייצור.
: (ב) '''התקנה במקום הצרכנות שעל שם הצרכן'''
:: מיתקן יותקן במקום הצרכנות על שם הצרכן הרשום.

@ 201. (תיקון: 3.3.13, 15.1.15, 19.2.18; תשע&quot;ח) : '''בדיקת המתקן ושילובו לרשת החשמל'''
: (א) '''הודעת הצרכן בדבר התקנת המתקן'''
:: (1) התקין הצרכן את המתקן במקום הצרכנות הרשום על שמו ושילם עבור בדיקת המתקן וחיבורו כקבוע [[באמת מידה 198(ה)(1)]] בתוך 180 יום או 365 יום ממועד קבלת ההתחייבות כקבוע [[באמת מידה 198(ד)]], יודיע על כך למחלק בהקדם ולפני תום התקופה האמורה.
: (ב) '''קביעת מועד לבדיקת המתקן'''
:: מסר הצרכן למחלק הודעה בדבר ביצוע התשלום והתקנת המתקן כאמור בסעיף (א), יתאם המחלק עם הצרכן מועד לבדיקה של המתקן וזו תבוצע על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ובתקנותיו (להלן - הבודק) בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה כאמור. בדיקת המתקן תעשה במתח נמוך, במתח גבוה או במתח עליון בהתאם לנדרש.
: (ג) '''בדיקת המתקן ושילובו ברשת החשמל'''
:: (1) מצא הבודק כי המתקן איננו תואם את הקבוע באמות מידה אלה [[ובחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ותקנותיו, יגיש דו&quot;ח ליקויים לצרכן.
:: (2) הצרכן יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המתקן על ידי המחלק, אשר תבוצע לאחר תשלום העלות הקבועה בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–2 על ידי הצרכן תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה.
:: (3) מצא הבודק כי המתקן מותקן כראוי ועל פי דרישות הדין וכי ניתן לחברו למקום הצרכנות ולרשת החשמל, יודיע הבודק על כך בכתב לצרכן והאחרון יעביר את תוצאות בדיקת המתקן למנהל לענייני חשמל, ומסמכים אחרים כפי שידרשו לצורך קבלת היתר להזרמת אנרגיה על פי [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]].
:: (4) נתן המנהל לענייני חשמל היתר להפעלת המתקן בהתאם לסמכותו על פי [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] כאמור בסעיף קטן (3), יתקין המחלק את מערכת המונים בהתאם לתכנית כאמור [[באמת מידה 198(ב)(8)]] וישלב את המתקן ברשת החשמל בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע בדיקה. בדיקה נוספת אם נדרשת תהא בעלות הקבועה בסעיף קטן (2).
:: (5) הצרכן יעביר למחלק העתק מהודעתו לוועדה מקומית לתכנון ובניה על הקמת המתקן כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו. למען הסר כל ספק, מובהר בזה כי התקנת המונים ושילוב המתקן ברשת יבוצעו על ידי המחלק בלבד.
:: (6) מובהר בזאת כי בדיקת המתקן תיספר במניין הימים להתחייבות המחלק לחיבור המתקן לרשת. לא עמד המחלק במועדים הקבועים באמת מידה זו לבדיקת המתקן, לא ייחשבו החריגות במניין הימים.
: (ד) '''היתר להזרמת אנרגיה לרשת וטופס 4 (אישור איכלוס)'''
:: על הצרכן מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל מינהל החשמל להזרמת אנרגיה לרשת, כאמור [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] לעניין טורבינות רוח, וכן טופס 4 (אישור אכלוס) לפי [[תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]] למתקן מהרשות המאשרת, כהגדרתה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 201]]: דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 202. (תיקון: 3.3.13) : '''תחזוקת המתקן'''
: (א) '''ביצוע בדיקות תקופתיות'''
:: הצרכן יבצע בדיקות תקופתיות למתקן ככל שהדבר נדרש לפי כל דין.
: (ב) '''ביצוע שינויים במתקן'''
:: (1) הצרכן לא יבצע כל שינוי בהספק המותקן של המתקן ובהגנות המותקנות בו מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מאת המחלק.
:: (2) ביצע הצרכן שינוי כלשהו בהספק המותקן של המתקן או בהגנות המותקנות בו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), לא תתקיים חובתו של המחלק לפי ההסדר הקבוע [[בסימן זה]].
:: (3) בוצע במתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה לצרכן שלא כדין יחולו [[אמות מידה 16]] [[ו-24]] בהתאמות המחויבות.

@ 203. (תיקון: 3.3.13, 20.10.13, 19.2.18; תשע&quot;ח) : '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
: (א) '''ניהול נתונים'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה יקבל מהמחלק בזמן אמת את נתוני הבקשה של כל צרכן, לרבות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאי סף. בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של בקשות המחלק וינפיק לו אישור קבלה במועד קבלת הבקשות.
: (ב) '''חובות דיווח'''
:: (1) המחלק יגיש דיווח לבעל רישיון ההולכה על הגשת בקשה או סגירת בקשה או כל סטטוס אחר לבקשה לשילוב מתקן תוך יום עבודה מרגע עדכונה. לא מסר המחלק עדכון סטטוס חיבור המערכת לבעל רישיון ההולכה, יימנו ימי חיבור המערכת המדווחת עד תומם ויפקע אישור המחלק שניתן לה. נוסף על כך מתן אישורי מחלק נוספים לאותו מחלק יהיה כפוף לקבלת דיווח מהמחלק לבעל רישיון ההולכה על כלל המערכות המחוברות לרשת החלוקה שלו.
:: (2) בעל רישיון הולכה יידע את המחלקים באופן רציף ולא פחות מאחת לשלושה ימים על כמות ההתקנות המצטברת.
: (ג) '''חובת דיווח לרשות'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה ידווח לרשות אחת לשבוע לגבי כל המתקנים המחוברים לרשת, בריכוז לפי המחלקים השונים בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
:: (2) אחת לרבעון יעביר המחלק לרשות דוח מפורט לגבי המתקנים המחוברים לרשת החלוקה שבתחום רישיונו בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
:: (3) המחלק ידווח לרשות על דחיית בקשות להתקנות מערכות על בסיס השקעות מיותרות ברשת אחת לרבעון.
: (ד) '''חובת דיווח לציבור'''
:: (1) אחת לשבוע יעדכן בעל רישיון הולכה באתר האינטרנט שלו את כמות הספק הבקשות שנרשמו באתר, את כמות הספק הבקשות שזומנו למשרדי המחלק, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה חיובית, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה שלילית ואת כמות הספק הבקשות שבתהליך. בנוסף בעל רישיון הולכה יעדכן, אחת לחודש, באתר האינטרנט, את מספר המתקנים המחוברים בפועל ואת הספקם.
:: (2) בנוסף, מחלק ובעל רישיון הולכה יפרסמו לידיעת הציבור כל נתון נוסף בהתאם לכללי דיווח ופרסום שידרשו על ידי הצוות המקצועי ברשות.

=== סימן ט': ייצור חשמל לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקני חלוץ ===

@ 204. (תיקון: 22.4.13, 21.11.18, 27.12.20; תשע&quot;ט-5, תשפ&quot;א-22) : '''שילוב מתקן ברשת'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;יצרן&quot; - באמת מידה זו, לרבות בעל רישיון מותנה או קבוע להפעלת שדה ניסוי;
:- &quot;מחלק&quot; - בעל רישיון חלוקה כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], לרבות מחלק כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה ([[https://pua.gov.il/decisions/documents/1454.pdf|החלטת רשות מס' 1 מישיבה מס' 272 מיום 1.9.2009 (([צ&quot;ל: 11.8.2009]))]], המפורסמת באתר הרשות);
:- &quot;מתקן&quot; - מתקן ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, כהגדרתו [[בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש&quot;ס-2000]], אשר קיבל סיווג על ידי הוועדה בראשות המדען הראשי במשרד האנרגיה והמים כמתקן חלוץ;
:- &quot;מתקן לצריכה עצמית&quot; - מתקן, כהגדרתו באמת מידה זו, הפועל מחוץ לשדה ניסוי, שאינו מחויב ברישיון ייצור ופועל לפי החלטות הרשות ביחס לייצור עצמי;
:- &quot;מיתקן עצמאי&quot; - מיתקן שאינו מותקן בתוך שדה ניסוי;
:- &quot;שדה ניסוי&quot; - מתחם אשר מחובר לרשת החשמל בנקודת חיבור אחת ובו מספר מתקנים, כהגדרת מתקן באמת מידה זו.
: (א) '''חיבור יצרן'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) מחלק יחבר יצרן הממוקם על חצרים על פי האמור באמת מידה זו.
:: (2) חיבור יצרן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע [[בפרק ג' לספר אמות המידה]] [[פרק ג סימן א|בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] או [[פרק ג סימן ג|סימן ג' (חיבור מיתקן ייצור לרשת מתח גבוה)]].

@ 205. (תיקון: 22.4.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''התקנת מונים וקריאתם'''
: (א) '''התקנת מוני חשמל:'''
:: (1) המחלק יתקין מונה מתאים בנקודת החיבור לרשת לצורך מניית סך הקווט&quot;שים המוזרמים לרשת בעבורם ישולם התעריף הרלוונטי למתקן עצמאי.
:: (2) מפעיל שדה הניסוי יתקין לכל מתקן בשדה הניסוי מונה מתאים המאפשר קריאה מרחוק.
:: (3) לצורך קריאת המונים של המתקנים בתוך שדה הניסוי, המחלק ומפעיל שדה הניסוי יתאמו בתוך חודש מיום פנייה של מפעיל שדה הניסוי, ממשק להעברת נתוני המנייה של כל מתקן שבתוך שדה הניסוי.

@ 206. (תיקון: 22.4.13, 21.11.18, 25.11.20, 27.12.20; תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-22) : '''הסדרי תשלומים ודיווחים'''
: (א) '''הסדרי תשלומים ליצרנים'''
:: (1) מחלק ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת מיצרן.
:: (2) מחלק יגבה מיצרן, בגין חיבור היצרן, תעריף בהתאם לקבוע [[בפרק ג' לספר אמות המידה]] [[פרק ג סימן א|בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] [[פרק ג סימן ג|ובסימן ג' (חיבור מיתקן ייצור לרשת מתח גבוה)]].
:: (3) מחלק ישלם ליצרן בגין רכישת אנרגיה, בהתאם לאישורים התעריפיים שיוצגו לו על ידי היצרן.
:: (4) אופן ההתחשבנות של המחלק עם יצרן שדה ניסוי יהיה בהתאם לקריאת המונה ולאישור התעריף של כל מתקן בשדה הניסוי בניכוי איבודים.
:: (5) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מעת לעת.
:: (6) התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת האישור.
:: (7) מנהל אגף ההנדסה ישמש כבורר בכל מחלוקת שתתעורר ביחס לחיבור המתקן או לאופן תשלום התעריף לו זכאי היצרן.
: (ב) '''הסדרי תשלומים למתקנים לצריכה עצמית'''
:: (1) מחלק ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת של בעל מתקן לצריכה עצמית.
:: (2) מחלק ישלם לבעל מתקן לצריכה עצמית, לפי אמות המידה הרלוונטיות לצריכה עצמית ובהתאם לתעריפים שבתוקף.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) '''חובות דיווח'''
:: (1) מחלק יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שתדרוש ביחס למתקני חלוץ.

=== סימן י': ייצור חשמל במיתקן פוטו–וולטאי וחיבורו לרשת החלוקה בעקבות זכייה בהליך תחרותי לקביעת תעריף ===

@ 207. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''הגדרות'''
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;ההגרלה&quot; - ההגרלה לקביעת סדר שמירת מקום ברשת, שתיערך כאמור [[באמת מידה 209(ז)(4)]];
:- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בעקבות הליך תחרותי לקביעת תעריף;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל מינהל החשמל ברשות;
:- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;ההליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקנים פוטו–וולטאיים;
:- &quot;הסכם PPA&quot; - הסכם לרכישת חשמל;
:- &quot;הספק המהפכים (ביחידות קילו-וולט-אמפר)&quot; - הספק מותקן מחולק במקדם הספק של 0.9. גודל החיבור המוזמן יהיה זהה להספק המהפכים;
:- &quot;הספק מותקן&quot; - הספק ממשי מרבי ביחידות קילו וואט שרשאי מציע בהליך להוציא ממיתקן הייצור לרשת. הספק המודולים הפוטו וולטאיים לא יפחת מהספק זה;
:- &quot;יום עבודה&quot; - יום שבו במהלך העסקים הרגיל משרדי בעל רישיון ההולכה פתוחים לקהל;
:- &quot;מבקש חיבור&quot; - אדם שמבקש להתחבר לרשת החשמל של מחלק לפי הודעת זכייה לצורך מכירת חשמל למחלק או למי שהוא הסמיך לכך;
:- &quot;מועד ההפעלה המסחרית&quot; - המועד שבו נתן המחלק למבקש החיבור אישור להפעלה מסחרית של המיתקן לפי [[אמת מידה 214(ו)]];
:- &quot;מחלק&quot; - בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
:- &quot;מחלק היסטורי&quot; - גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מתקיימים בו תנאים אלה: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוק תחשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקה של חשמל לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלוו קיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
:- &quot;מיתקן פוטו–וולטאי&quot; או &quot;מיתקן&quot; - מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית בהספק מותקן (ביחידות קילו-וואט) כהגדרתו לעיל שבין 51 קילוואט ל-10 מגוואט, שיוקם על קרקע או על גג מבנה קיים, שהוקם וחובר לרשת כדין, הכולל, בין היתר, מודולים פוטו–וולטאיים, מערכת מניה, ומהפך זרם ישר לזרם חילופין, לוחות חשמל וכבלים;
:- &quot;תיק עבודה לחיבור&quot; - הזמנה לחיבור מיתקן הנפתחת במשרדי המחלק על שם מבקש החיבור בלבד.

@ 208. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''סקר היתכנות למיתקן במתח גבוה'''
: (א) '''סקר היתכנות'''
:: (1) אדם המבקש להשתתף בהליך תחרותי לקביעת תעריף או שקיבל הודעת זכייה בהליך, המעוניין לחבר מיתקן לרשת מתח גבוה, רשאי לפנות לבעל רישיון הולכה להזמנת סקר היתכנות להוצאת אנרגיה לרשת.
:: (2) מי שבחר להזמין סקר ההיתכנות (בסעיף זה - המזמין) ימסור לבעל רישיון הולכה את הנתונים שלהלן, ויחולו שאר הוראות סעיף (א) זה:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) מיקום החיבור המבוקש;
::: (ג) ההספק המקסימאלי של המיתקן;
::: (ד) גודל החיבור המבוקש;
::: (ה) תיאור בסיסי של המיתקן;
::: (ו) תשריט בסיסי של המיתקן (לרבות פירוט מיתקני עקיבה);
::: (ז) מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
::: (ח) מועד משוער לתחילת הפעלה מסחרית;
::: (ט) (((נמחקה).))
:: (3) כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה בעל רישיון ההולכה מהמזמין תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1. התשלום בעד הסקר לא יקוזז מתעריף החיבור לרשת.
:: (4) בעל רישיון ההולכה ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (3) בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה. על החשבון האמור יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
:: (5) מצא בעל רישיון ההולכה צורך בקבלת פרטים נוספים מהמזמין, ימסור למזמין דרישת נתונים בתוך 15 ימי עבודה מיום שהמזמין המציא את הנתונים הנדרשים כאמור בסעיף קטן (2). רשימת הפרטים הנוספים שידרוש בעל רישיון ההולכה תהיה מפורטת וסופית.
:: (6) סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר בלבד, והוא יכלול, בין היתר, את ישימות חיבור המיתקן לרשת החלוקה הקיימת, בהתייחס לעניינים אלה:
::: (א) מתח החיבור וגודל החיבור;
::: (ב) לוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
::: (ג) יכולת הוצאת האנרגיה מהמיתקן לרשת המתח הגבוה ולתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן, במשטרי תפעולי שונים;
::: (ד) תנודות מתחו רמת זרמי הקצר;
::: (ה) שינויים ושדרוגים הנדרשים לביצוע ברשת לצורך קליטת המיתקן, בציון המועדים הצפויים לביצועם;
::: (ו) תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור למיתקן, ככל שניתנת לביצוע בלוחות הזמנים הקבועים [[בסימן זה]];
::: (ז) בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או הנערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות המימוש של הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיני הסקר האחרים על מימוש כאמור בידי המזמין.
:: (7) אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי יכולתו של בעל רישיון ההולכה לעמוד בלוח הזמנים שציין המזמין להשלמת החיבור ולהפעלה מסחרית לפי לוח הזמנים [[שבסימן זה]], תהיה מסקנת הסקר מענה שלילי למבקש החיבור, בליווי הסברים וסיבות לכך.
:: (8) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (7), מסקנת סקר ההיתכנות תהיה מענה שלילי אם לא ניתן להבטיח שאנרגיה לא תעבור מרמת מתח נמוכה לרמת מתח גבוהה יותר ואם ההספק המחובר לשנאי שבתחנת המשנה יחד עם הספק המיתקן המבוקש עולה על 60% מההספק הנקוב של השנאי.
:: (9) בעל רישיון ההולכה ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2), מיום התשלום כאמור בסעיף קטן (3) או מיום קבלת הפרטים הנוספים כאמור בסעיף קטן (5), לפי המאוחר מביניהם.
:: (10) איחר בעל רישיון ההולכה בהשלמת סקר ההיתכנות בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן (9), ישלם בעל רישיון הולכה למזמין תשלום כקבוע בשורה 12 ללוח התעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.
:: (11) (((נמחק).))
:: (12) בעל רישיון הולכה ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות תוך פירוט התנאים הטכניים לחיבור המיתקן לרשת ומידע בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור הסטנדרטים הקיימים אצלו, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד הדרוש לפיקוד ותקשורת וכן מידע בדבר רמות זרם הקצר וזרם העבודה של הציוד אשר על פיו המזמין נדרש לתכנן את המיתקן.
:: (13) במקרה שסקר ההיתכנות לא יאפשר את חיבור המיתקן בהספק המבוקש, יציין בעל רישיון הולכה בסקר את הנימוקים לכך ואת ההספק המרבי שניתן יהיה לחבר בו את המיתקן לרשת.
:: (14) סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה ולהוצאה של אנרגיה מהרשת בהיקף המבוקש ובלוחות הזמנים כפי שיפורטו בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר. סקר ההיתכנות אינו מהווה התחייבות של בעל רישיון הולכה או של מי מגורמי הממשלה או המדינה להבטחת מקום ברשת או לחיבור המיתקן לרשת החשמל או להפעלה מסחרית שלו. בעל רישיון הולכה ישמור מקום ברשת רק עם מתן תשובת מחלק חיובית כאמור [[באמת מידה 209(ו)(2)]].
:: (15) (((נמחק).))
:: (16) סקר ההיתכנות יהיה בתוקף למשך 9 חודשים מיום השלמתו ומסירתו למזמין הסקר.
:: (17) בעל רישיון ההולכה ייתן הודעה כאמור בסעיף קטן (16), רק לאחר מתן תשובת מחלק חיובית כאמור [[באמת מידה 209(ו)(2)]] ובדיקת כל הנתונים הטכניים.
:: (18) חלפו 9 חודשים מיום מסירת סקר היתכנות שמסקנתו חיובית ולמזמין טרם נפתח תיק חיבור, רשאי המזמין לפנות לבעל רישיון ההולכה בכתב ולבקש אשרור כי הסקר עדיין תקף, זאת לצורך פתיחת תיק עבודה לחיבור, ללא תשלום נוסף. בעל רישיון ההולכה ישיב לפונה בתוך 15 ימי עבודה.
:: (19) למרות האמור בסעיף קטן (18), אם התקיימו שינויים מהותיים ברשת החלוקה באזור של סקר ההיתכנות, ולדעת בעל רישיון ההולכה יש בשינויים כאמור בכדי לשנות את תוצאת סקר ההיתכנות, בעל רישיון ההולכה לא יאשרר את הסקר ולא יאריך את תוקף האישור, והמזמין יידרש להזמין סקר היתכנות חדש ולשלם בעבורו תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח התעריפים 4.2–1.
:: (20) אין באשרור הסקר כדי להבטיח למזמין פתיחת תיק עבודה לחיבור או שמירת מקום ברשת לפי הסקר שאושרר.
:: (21) המזמין רשאי להשיג על תוצאות סקר ההיתכנות בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הסקר. קודם להגשת ההשגה יפנה המזמין לבעל רישיון ההולכה וזה יעביר אליו, בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה, דרישת תשלום כקבוע בשורה 15 בלוח תעריפים 4.2–1.
:: (22) בעל רישיון ההולכה יעביר לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 30 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (21) דוח המפרט את ההסברים והסיבות לתוצאות הסקר בליווי כל הנתונים המפורטים בסעיף קטן (6), לרבות עלויות שדרוג הרשת הנדרשות למימוש החיבור וציון לוחות זמנים אפשריים להשלמת עבודת החיבור. לצורך מתן תשובתו כאמור, בעל רישיון ההולכה לא נדרש לבצע הרצות שעתיות לבדיקת מגבלת הזרמת אנרגיה לרשת.
:: (23) לא עמד בעל רישיון ההולכה בלוח הזמנים להעברת המידע לראש אגף הנדסה ברשות כאמור בסעיף קטן (22), ישלם למזמין לכל יום עבודה של איחור תשלום כקבוע בשורה 12 ללוח 12.1–1. התשלום יחושב לפי הספק המיתקן המבוקש.
:: (24) ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל מהמזמין ומבעל רישיון ההולכה את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
:: (25) התקבלה ההשגה, יחזיר בעל רישיון ההולכה למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (21).
:: (26) רישיון מותנה שהוענק בהמשך לפרסום הסדרות קודמות פקע ולא נשמר בעבורו מקום ברשת, המקדמה, ככל ששולמה לפתיחת תיק עבודה לחיבור, לא תוחזר. עם זאת, מי שפקע רישיונו יוכל להגיש בקשות לעריכת סקר היתכנות חדש, או לחילופין להגיש בקשה לאשרור סקר היתכנות שפקע, על פי הקבוע [[https://pua.gov.il/decisions/documents/3113.pdf|בהחלטת הרשות מספר 5 מישיבה 413 מיום 16.9.2013]], המפורסמת באתר הרשות.
:: (27) מזמין רשאי להעביר לאחר את הזכויות הנובעות מסקר היתכנות שנעשה לפי הזמנתו, בהודעה בכתב שימסור למחלק בצירוף תצהיר מתאים ערוך ומאומת כדין.
: (ב) '''הזמנת סקר היתכנות של מחלק היסטורי אצל בעל רישיון הולכה'''
:: עלה ההספק המצרפי של מיתקנים במתח נמוך באזור חלוקה של מחלק היסטורי על 630 קו&quot;א, יפנה המחלק ההיסטורי להזמנת סקר היתכנות אצל בעל רישיון הולכה בהתאם לסעיף (א), כדי לבחון אפשרות להוצאת האנרגיה מחוץ לשטח החלוקה של המחלק ההיסטורי.

@ 209. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 15.11.18; תשע&quot;ט) : '''פתיחת תיק עבודה לחיבור'''
: (א) '''חיבור לרשת מתח נמוך ולרשת מתח גבוה'''
:: חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור של 630 קו&quot;א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך; חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור העולה על 630 קו&quot;א ואינו עולה על 10 מו&quot;א יהיה לרשת מתח גבוה.
: (ב) '''הגשת בקשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור'''
:: (1) מבקש חיבור יגיש למחלק בקשות לפתיחת תיקי עבודה לחיבור להספק מותקן שלא יעלה על ההספק המותקן שבו זכה (בסעיף זה להלן - בקשות לחיבור) בהתאם לתנאים הקבועים [[בסימן זה]].
:: (2) בקשות לחיבור שיוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע ייכללו בהגרלה לפי סעיף (ז); המועד האחרון להגשת בקשות שישתתפו בהגרלה (לרבות השעה), יפורסם באתר הרשות ובאתר בעל רישיון הולכה.
:: (3) בקשות שיוגשו לאחר המועד האחרון האמור בסעיף קטן (2) יטופלו לאחר השלמת הטיפול בבקשות שנכללו בהגרלה וסדר שמירת המקום ברשת לגבי בקשות אלו ייקבע לפי מועד פתיחת תיק העבודה במשרדי המחלק, לאחר תשלום מקדמה כקבוע בסעיף (ח), בשיטת כל הקודם זוכה.
: (ג) '''קבלת מידע'''
:: פנה מבקש חיבור למחלק בבקשה לקבל פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן, ימסור לו המחלק את כל המידע הרלוונטי בתוך 14 ימי עבודה ממועד הפניה. המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי גם באתר האינטרנט שלו.
: (ד) '''תנאי סף לפתיחת תיק עבודה לחיבור'''
:: מבקש חיבור המגיש למחלק בקשה לחיבור יצרף את כל המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לפתיחת תיק עבודה לחיבור:
:: (1) היתר בניה בתוקף חתום בידי רשות הרישוי הרלוונטית או תכנית שפורסמה למתן תוקף;
:: (2) מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן שלו מיועד החיבור בצירוף תכנית בניה (גרמושקה) מקורית חתומה בידי רשות הרישוי או העתק חתום ומאושר כנאמן למקור בידיה, עם סימון המבנה או שטח הקרקע שעבורו מבוקש החיבור למיתקן; לחילופין וככל שטרם ניתן היתר בניה, העתק צילומי מאושר בידי רשות הרישוי של תשריט המהווה חלק בלתי נפרד מתכנית מתאר שפורסמה למתן תוקף, עם ציון מקום הפרסום למתן תוקף בילקוט הפרסומים, ואשר מכוחה ניתן להוציא היתר בניה למיתקן. בתשריט יהיה סימון של מיקומו המתוכנן של המיתקן על המבנה או השטח;
:: (3) קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע גושים וחלקות;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) גודל החיבור המבוקש ביחידות קו&quot;א והספק המהפכים (ביחידות קילו-וולט-אמפר) המתאים להספק המותקן;
:: (6) נקודת ההתחברות למיתקן;
:: (7) מועד התקנה משוער;
:: (8) תכנית חשמל חד-קווית המאושרת על ידי מהנדס חשמל בעל רישיון מתאים.
: (ה) '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
:: (1) המחלק רשאי לדרוש בכתב ממבקש החיבור, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור או ממועד פרסום תוצאות ההגרלה, ככל שהשתתף בה מבקש החיבור, המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לצורך מתן תשובה לבקשה.
:: (2) דרש המחלק המצאת פרטים נוספים, יימנו הימים לעניין המועד למתן התשובה כאמור בסעיף (ו)(1) מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
: (ו) '''תשובת המחלק'''
:: (1) לאחר פרסום תוצאות ההגרלה ישיב המחלק בכתב לבקשת מבקש חיבור שהשתתף בהגרלה בתוך 45 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור בסעיף (ח), כמפורט להלן:
::: (א) לא הגיש מבקש החיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים בסעיף (ד) או לא נענה לדרישת המחלק כאמור בסעיף (ה)(1) בתוך 7 ימי עבודה מיום הדרישה, ידחה המחלק את בקשתו בתשובה שייתן למבקש החיבור בתוך 3 ימי עבודה מהיום השביעי לאחר הגשת הבקשה או ממועד פרסום תוצאות ההגרלה ככל שהשתתף בה, או בתוך 10 ימי עבודה מיום הדרישה לפרטים נוספים, לפי העניין, ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה. נדחתה בקשת חיבור כאמור ייסגר תיק החיבור והמקדמה ששולמה בהתאם לאמור בסעיף (ח) לא תוחזר.
::: (ב) מצא המחלק כי הקמת המיתקן מחייבת בניית רשת מתח נמוך או חלק ממנה באורך שאינו עולה על 500 מטרים כתוספת לרשת קיימת או מחייב בניית חדר שנאים, או מצא המחלק לגבי חיבור למתח גבוה כי לצורך חיבור המיתקן נדרשת הקמת רשת באורך שאינו עולה על 1000 מטרים כתוספת לרשת מתח גבוה קיימת, שממנה ניתן להזין את המיתקן, יקבל המחלק את הבקשה בכפוף לתנאים הקבועים באמת מידה זו.
::: (ג) מצא המחלק כי הקמת המיתקן מחייבת בניית רשת מתח גבוה או רשת מתח נמוך באורך העולה על הקבוע בפסקה (ב), לא תחול על המחלק חובה לאשר את הבקשה, והמחלק יהיה רשאי, אך לא חייב, לפי שיקול דעתו הבלעדי לאשר את הבקשה, בהתחשב, בין היתר, ביכולתו לעמוד במועדים לחיבור המיתקן לרשת בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו [[בסימן זה]], בכמות והיקף חציית תשתיות אחרות ומקרקעין פרטיים הנדרשים לחיבור, בהערכת המחלק להתנגדויות או התניות לביצוע החיבור מצדדים שלישיים, בהשלכות קבלת הבקשה על אמינות אספקת החשמל לצרכנים ויצרנים אחרים באזור ורמת הבטיחות של הרשת, ובכל שיקול רלוונטי אחר הנדרש במסגרת שק ילת קבלת הבקשה.
::: (ד) מצא המחלק שסך הספק הייצור המחובר לשנאי שבתחנת המשנה יחד עם ההספק המותקן של המיתקן המבוקש עולה על 60% מההספק הנקוב של השנאי, ידחה המחלק את הבקשה ויסגור את תיק העבודה לחיבור והמקדמה ששולמה לא תוחזר.
::: (ה) מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (ב), אם קיים ברשת המתח הנמוך ריכוז גדול של בקשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור, יערוך המחלק בדיקת היתכנות ויחליט אם ניתן לחבר לרשת את כל המיתקנים המבוקשים או את חלקם, ובהתאם לכך ייתן לכל אחד ממבקשי החיבור מענה שלילי או תשובת מחלק חיובית.
:: (2) הגיש מבקש החיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים בסעיף (ד) ונענה לבקשת המחלק לפי סעיף (ה)(1), אם הייתה כזו, יאשר המחלק, בכפוף לאמור בסעיף קטן (1) ובסעיפים (ז)(4) ו-(ז)(5), כי מבקש החיבור עמד בתנאי הסף לפתיחת תיק עבודה לחיבור (לעיל ולהלן - תשובת מחלק חיובית).
:: (3) לא השיב המחלק לבקשת מבקש חיבור בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה או מיום קבלת הפרטים הנוספים, לפי העניין, מנסיבות שבשליטתו, יפצה המחלק את המבקש בסך הקבוע בשורה 25 ללוח תעריפים 12.1–1.
:: (4) כל עוד לא ניתנה תשובת מחלק חיובית, כל הוצאה שהוציא מבקש החיבור לצורך התקנת המיתקן תהא על אחריותו בלבד, ולא יהיו לו כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל ההוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר.
:: (5) לא החל המיתקן בהפעלה מסחרית בתוך 28 חודשים מהמועד הקובע מכל סיבה שהיא, לרבות עקב נסיבות שתלויות במחלק, תפקע תשובתו החיובית של המחלק, לא ישמור המחלק מקום ברשת למיתקן ולא תהיה עילה למבקש החיבור לבקש את הפעלתו המסחרית של המתקן לאחר מועד זה, כל זאת ללא תלות בשלב ההקמה שבו מצוי המיתקן.
: (ז) '''תנאים לפתיחת תיק עבודה לחיבור וסדר שמירת המקום ברשת'''
:: (1) לבקשת מבקש החיבור יפתח המחלק תיק עבודה לחיבור לגבי כל מיתקן שבכוונת מבקש החיבור להקים, בכפוף לכך שמילא אחר תנאי הסף האמורים בסעיף (ד) ביחס לכל מיתקן וברשותו תשובת מחלק חיובית לפי סעיף (ו) ביחס לכל מיתקן והודעת זכייה בהספק מתאים.
:: (2) המחלק יפתח את כל תיקי העבודה על שמו של מבקש החיבור בלבד (ולא על שם מי שהוא הסמיך) אף אם המיתקן מוקם בחצרי צרכן או בידי מי שמבקש החיבור הסמיך לכך.
:: (3) בכפוף לאמור בסעיף קטן (4), המחלק ישמור מקום ברשת למיתקן שלגביו נפתח תיק עבודה לחיבור וניתנה תשובת מחלק חיובית למבקש החיבור שעל שמו נפתח התיק, לתקופה של עד 28 חודשים מהמועד הקובע.
:: (4) סדר שמירת המקום ברשת למיתקנים שהבקשות לחיבור לגביהם הוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע ייקבע לפי הגרלות פומביות שייערכו במקום, במועד ולאזור הגיאוגרפי שעליו תודיע הרשות למבקשים ובאתר האינטרנט שלה.
:: (5) כל תיקי העבודה ייבדקו במקביל, אולם תשובות מחלק חיוביות יינתנו למבקשים לפי הסדר שנקבע בהגרלה הנוגעת לאזור הגיאוגרפי תוך התחשבות בתשובות שייתן המחלק למבקשים קודמים בסדר שנקבע בהגרלה.
: (ח) '''מקדמה'''
:: (1) כתנאי לבדיקת תיק עבודה לחיבור יגבה המחלק ממבקש החיבור מקדמה בגובה 10% מתעריף החיבור התקף, כקבוע בלוח תעריפים 4.3–3 בעבור מיתקן במתח נמוך, וכקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 בעבור מיתקן במתח גבוה.
:: (2) בעל רישיון ההולכה ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (1) בתוך 7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לחיבור, וככל שהשתתף מבקש החיבור בהגרלה ישלח בעל רישיון ההולכה למזמין את החשבון לתשלום בתוך 7 ימי עבודה מיום פרסום תוצאות ההגרלה. מבקש החיבור ישלם את המקדמה בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת החשבון לתשלום.
:: (3) מבקש חיבור למיתקן במתח גבוה שאין ברשותו סקר היתכנות במועד הבקשה לבחינת עמידת תיק החיבור בתנאי הסף, כתנאי לביצוע סקר היתכנות, במסגרת הבקשה, יגבה המחלק בנוסף למקדמה האמורה בגין פתיחת תיק החיבור, תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח התעריפים 4.2–1, לבדיקת היתכנות חיבור המתקן לרשת. המחלק ישלח למבקש את החשבון לתשלום בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה.

@ 210. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיאום טכני'''
: (א) '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
:: נפתח תיק עבודה לחיבור, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמותן (להלן - התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
:: (1) כיוון החיבור;
:: (2) מיקום המיתקן;
:: (3) פירוט הציוד שיתקין המחלק בחדר המיתוג;
:: (4) בניית מיתקן החשמל הפרטי האמור [[באמת מידה 212]];
:: (5) מדדי אמינות אספקה ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
::: (א) מדד דקות אי אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המזינה;
::: (ב) מדד תדירות הפרעות ברשת המזינה;
::: (ג) מדד משך שיקום אספקה ברשת המזינה;
:: (6) מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
::: (א) הפרעות חולפות ברשת המזינה בשנה;
::: (ב) מספר אירועי שקיעות במתח ובזרם ברשת המזינה בשנה, אם יש למחלק נתונים;
::: (ג) ניתוח הרמוניות ברשת המזינה, אם יש לספק נתונים;
:: (7) פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומניה, כולל עלות;
:: (8) תיאום לאופן ביצוע הפרדה פיזית וחשמלית לגבי מיתקן חדש שמבקש החיבור מעוניין להקים על גג מבנה קיים שבו קיים כבר מיתקן ייצור;
:: (9) עלות הפתרון לביצוע ניתוק משותף בנקודה אחת של כל מתקני הייצור והצריכה, במקרה של הפרדה כאמור בסעיף קטן (8) לפי לוחות תעריפים 4.4 וכן כל עלות נוספת הנדרשת לעמידת כל מתקני הייצור והצריכה הרלוונטיים בהוראות [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] והתקנות לפיו;
:: (10) עלות החיבור הסופית, לרבות העלות לפי סעיף קטן (9);
:: (11) מיקום ציוד התקשורת שיוקם לצורך שליטה על המיתקן מחדר הפיקוח של המחלק.
: (ב) '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
:: (1) התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום קבלת אחרון אישורי הרשויות לביצוע החיבור או מיום תשלום המקדמה, לפי המאוחר מביניהם.
:: (2) ככל שאין צורך באישורי רשויות לביצוע החיבור, התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום קבלת אישור מחלק חיובי.
: (ג) '''מערכת תקשורת למיתקן במתח גבוה'''
:: (1) בחיבור לרשת חלוקה במתח גבוה יחייב המחלק את מבקש החיבור להתקין, על חשבונו של מבקש החיבור, מערכות תקשורת לשליטה ובקרה (כולל ארון פיקוד) של בעל רישיון ההולכה על המיתקן. מערכות התקשורת יותקנו בידי מבקש החיבור בהתאם לסטנדרטים המקובלים אצל בעל רישיון ההולכה, ולפי כל דין.
:: (2) בעל רישיון ההולכה יספק ויתקין את מערכות התקשורת השליטה והבקרה האמורות במיתקן כנגד תשלום של מבקש החיבור לפי התעריף הקבוע בלוח התעריפים 4.2–2. המחלק יגבה ממבקש החיבור תשלום שנתי בעבור תפעול המערכת ותחזוקתה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–2.
:: (3) מבלי לגרוע מהאמור, אם מבקש החיבור מקים מספר מתקנים בעלי הספק מותקן מצרפי העולה על 20 מגוואט שלהם מרכז בקרה משותף, יחייב אותו המחלק לעמוד בהנחיות הגנה מפני איומי סייבר כפי שיינתנו על ידי קצין הביטחון במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.
: (ד) '''תשלום ביניים'''
:: (1) לאחר השלמת התיאום הטכני יעביר המחלק למבקש החיבור הסכם PPA לחתימתו של מבקש החיבור, וכן חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. תשלום החשבון יהווה תנאי לביצוע עבודות החיבור. לבקשת מבקש החיבור, רשאי המחלק להעביר למבקש החיבור, חשבון סכום השווה להפרש הגבוה מ-70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם.
:: (2) המחלק ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (1) בתוך 7 ימי עבודה מיום השלמת התיאום הטכני. על חשבון כאמור יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
: (ה) '''עיכובים בביצוע עבודות חיבור בעטיו של המחלק'''
:: (1) כל עוד לא נקבע אחרת [[בסימן זה]], לוחות הזמנים לצורך ביצוע עבודות שבאחריות המחלק הדרושות לצורך חיבור המיתקן, כגון הגדלת חיבור ושדרוג רשת, יבוצעו לפי לוחות הזמנים הקבועים באמות המידה [[פרק ג סימן א|שבסימן א']] [[פרק ג סימן ב|ובסימן ב' בפרק ג']].
:: (2) אין בהזמנת סקר היתכנות או במתן תשובת מחלק חיובית או בפתיחת תיק עבודה, כדי לתת עדיפות למבקש החיבור על פני צרכנים אחרים שהזמינו חיבורים לרשת אצל המחלק או על פני עבודות רשת אחרות שתוכננו על ידי המחלק שלא במסגרת ההליך.
: (ו) '''הגבלת פיצוי'''
:: ככל שהמחלק חרג מלוחות הזמנים לחיבור מיתקן בשל נסיבות שתלויות בו, ישלם המחלק למבקש החיבור פיצוי על סך 1,000 ₪ לכל יום איחור ומבקש החיבור לא יהא זכאי לכל פיצוי נוסף מכל סוג, לרבות בשל הוצאות שהוציא, אובדן רווחים וכל נזק עקיף, אף אם כתוצאה מעיכוב בלוחות הזמנים בעטיו של המחלק או צד שלישי, לא חובר המיתקן לרשת או לא קיבל מבקש החיבור אישור להפעלה מסחרית למיתקן בתוך 25 חודשים מהמועד הקובע.

@ 211. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''שינוי וביטול חיבור'''
: (א) '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
:: (1) מבקש חיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני ומסירת חשבון כאמור [[באמת מידה 210(ד)(1)]].
:: (2) מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בעלויות התכנון הנוספות כפי שייקבעו על פי השינויים הנדרשים:
::: (א) שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם תוספת העולה על 5% מגודל החיבור יטופלו כבקשה נפרדת וחדשה. אין בטיפול בבקשה החדשה כאמור כדי לגרוע מתשובת המחלק החיובית ביחס לבקשה המקורית ובבקשה הנפרדת החדשה תיבדק אך ורק היכולת להגדיל את החיבור כמבוקש. אם התשובה לבקשה הנפרדת החדשה תהיה שלילית, יהיה זכאי מבקש החיבור לשמור על תיק החיבור המקורי ולחבר לרשת מיתקן בגודל החיבור המקורי שאושר.
::: (ב) שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם הקטנת ההספק ב-50% מההספק המתוכנן או יותר יביאו לביטול תיק העבודה לחיבור ולסיום מחויבות המחלק לחיבור לפיו, ויחייבו עריכת סקר היתכנות חדש.
::: (ג) שינויים מהותיים במיתקן המתוכנן שמשמעותם שינוי ברמת מתח חיבור המיתקן לרשת, שינוי בסכימת הכניסה או היציאה של הקווים, או שינוי המשפיע על ההיתרים הסטטוטוריים שניתנו, יביאו לסיום מחויבות המחלק לחיבור לפיו ויחייבו פתיחת תיק עבודה לחיבור חדש.
:: (3) התבקש השינוי לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש, יחולו הוראות אלה:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות.
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת תעריף החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בת וספת ריבית החשב הכללי, לאחר ניכוי עלויות התכנון החדש שנגרמו למחלק עקב השינוי האמור, בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש.
: (ב) '''ביטול חיבור'''
:: (1) הודיע מבקש החיבור למחלק כי אינו מעוניין בחיבור, בכל עת שהיא לאחר תשלום המקדמה, מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
:: (2) לא שילם מבקש החיבור את תשלום הביניים האמור [[באמת מידה 210(ד)]] בתוך 15 חודשים ממועד פתיחת תיק העבודה לחיבור, יסגור המחלק את התיק וסכום המקדמה לא יוחזר למבקש החיבור.
:: (3) הודיע מבקש החיבור כי אינו מעוניין בחיבור, בכל עת שהיא לאחר ששילם את תשלום הביניים האמור [[באמת מידה 210(ד)]] ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור, יחויב מבקש החיבור בעלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד מועד ההודעה.
:: (4) הודיע מבקש החיבור כי אינו מעוניין בחיבור, לאחר שהמחלק סיים את עבודות החיבור, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי והוא יישא בתשלום כקבוע [[באמת מידה 213(ב)(1)]].

@ 212. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''מיתקן חשמל פרטי'''
: (א) '''העמדת מיתקן חשמל פרטי לרשות המחלק'''
:: (1) המבקש להתחבר לרשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, על חשבון המבקש, לצורך החיבור, חדר הכולל נקודת חיבור במתח גבוה, תכנית למיקום מערך שנאים וחיבורים פנימיים, עמודים, מכלי מדידה וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך החיבור, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין (להלן - מיתקן חשמל פרטי).
:: (2) מבקש החיבור יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב מבקש החיבור את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם. חרג מבקש החיבור מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
:: (3) בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין, יעמיד מבקש החיבור לרשות המחלק את מיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור עד להשלמתן.
: (ב) '''מכלי מדידה'''
:: (1) מבקש החיבור ירכוש מכלי מדידה מהמחלק או מגורם אחר.
:: (2) רכש מבקש החיבור מכל מדידה מגורם אחר, יוודא כי המידות הפיסיות של הציוד המותקן בארונות המחלק מתאים למידות הארונות.
:: (3) המחלק יתקין ויבדוק את מכלי המדידה. מבקש החיבור ישלם למחלק עלות התקנה ובדיקה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–4.
:: (4) בסעיף זה, &quot;מכל מדידה&quot; - שנאי מדידה למתח וזרם המותקן במכל סגור.
: (ג) '''תפעול, תחזוקה ובעלות'''
:: (1) המחלק יתפעל ויתחזק את רשת המתח הגבוה, לרבות מערכות המניה.
:: (2) מיתקן חשמל פרטי, למעט המונה וכל חלק אחר של מיתקן החשמל שהמחלק שילם בעבורו למבקש החיבור, יהיה בבעלות מבקש החיבור או מי שבעבורו הוזמן החיבור והוא שיהיה אחראי לתפעולו ולתחזוקתו, בהתאם להוראות כל דין.

@ 213. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''ביצוע וסיום עבודות החיבור'''
: (א) '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
:: (1) המחלק יבצע את עבודת החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו בו, בכפוף למועד שבו יתקבלו כל אישורי הרשויות הנדרשים לביצוע החיבור.
:: (2) פרק הזמן לביצוע עבודות החיבור לא יעלה על שישה חודשים מיום תשלום הביניים כאמור [[באמת מידה 210(ד)]] או מיום שהמחלק קיבל את אחרון האישורים הנדרשים על פי דין לביצוע החיבור - לפי המועד המאוחר מביניהם. בנוסף, לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן של עיכובים אלה:
::: (א) עיכוב בביצוע התשלומים שמבקש החיבור נדרש לשלם או כל עיכוב אחר שנגרם על ידי מבקש החיבור;
::: (ב) כל עיכוב אחר שנגרם על ידי גורמים שאינם באחריותו או בשליטתו של המחלק.
:: (3) התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (2) יודיע המחלק על כך למבקש החיבור בכתב עם העתק לרשות.
: (ב) '''תשלומים'''
:: (1) סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור למבקש חשבון לגבי יתרת 30% מתעריף החיבור בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. על החשבון יחולו הוראות [[אמות מידה 24(ב)(1)]] [[ו-24(ב)(3)]] בעניין חשבון לגבי שירות שניתן.
:: (2) מבקש חיבור שלא שילם את כל התשלומים למחלק בעד עבודות החיבור הנדרשות [[בסימן זה]], לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות [[אמת מידה 214]].

@ 214. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 15.11.18, 21.1.19, 4.11.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-14, תש&quot;ף-8, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-18) : '''בדיקת המיתקן והפעלה מסחרית'''
: (א) '''היתר הפעלת מיתקן ממנהל מינהל החשמל ברשות'''
:: על מבקש החיבור מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל כאחד מהתנאים להפעלה מסחרית של המיתקן בנוסף למילוי כל התנאים הנדרשים לאישור עמידה בתנאים לסנכרון כאמור בסעיף (א1).
: (א1) '''תנאים לסנכרון'''
:: (1) כתנאי לסנכרון, ישלים מבקש החיבור את העבודות שהיה עליו לבצע בהתאם לתיאום הטכני, ויגיש למחלק, לפחות 21 ימי עבודה לפני תום 37.5 חודשים מהמועד הקובע, את המסמכים והנתונים המפורטים להלן:
::: (א) היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן;
::: (ב) הסכם רכישת חשמל (PPA) חתום בידי מבקש החיבור;
::: (ג) פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם ה-PPA;
::: (ד) אישור להספקת חשמל לפי [[תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], מרשות הרישוי הרלוונטית בעבור מיתקן הייצור ובעבור המבנה עליו הותקן, ככל שהותקן על מבנה;
::: (ה) לגבי מיתקן הפטור מהיתר בנייה - העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שנמסר לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בהתאם להוראות [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע&quot;ד-2014]].
:: (2) המחלק יבדוק את המסמכים וייתן למבקש מסמך המאשר עמידה בתנאים לסנכרון בתוך שלושה ימי עבודה ממועד קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
:: (3) המחלק ייתן אישור סנכרון בכתב ויחתום על הסכם PPA בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
:: (4) לא עמד מבקש החיבור בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) בתוך 37.5 חודשים מהמועד הקובע, תהיה אשר תהיה הסיבה לכך, ולרבות עקב נסיבות התלויות במחלק או בבעל רישיון הולכה, תפקע תשובתו החיובית של המחלק, לא ישמור המחלק מקום ברשת למיתקן ולא יאשר המחלק הפעלה מסחרית, כל זאת בלא תלות בשלב ההקמה שבו מצוי המיתקן.
:: (5) על אף האמור בסעיף זה, זוכה שקיבל את אישור הרשות להארכת המועד המחייב המרבי, יגיש למחלק את המסמכים והנתונים לפי סעיף קטן (1) לפחות 21 ימי עבודה לפני תום 47.5 חודשים מהמועד הקובע, והוראות סעיף קטן (4) יחולו לגביו רק אם לא עמד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) בתוך 47.5 חודשים מהמועד הקובע.
: (ב) '''בדיקות סנכרון, בדיקות קבלה ותשלום בעבור רכישת אנרגיה בתקופת הבדיקות'''
:: (1) לאחר שעמד המבקש בתנאים לסנכרון ישלם מבקש החיבור את העלות הקבועה בשורה 18 ללוח 4.2–1 או כקבוע בשורה 12 או בשורה 13 ללוח תעריפים 4.3–1 עבור ביצוע בדיקות סנכרון באמצעות בודק מטעם בעל רישיון הולכה בלבד, לפי הוראות הסכם ה-PPA על נספחיו.
:: (2) מצא הבודק כי המיתקן ראוי וכי ניתן לחברו לרשת החשמל של המחלק, יודיע הבודק על כך בכתב למחלק ולמבקש החיבור.
:: (3) לא מצא הבודק כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (1) עד אשר יימצא המיתקן ראוי לחיבור, ולכל בדיקת סנכרון נוספת ישלם מבקש החיבור בנפרד את העלות הקבועה בסעיף קטן (1).
:: (4) המחלק יבצע בדיקות קבלה לצורך חיבור, התקנת מונה והפעלה מסחרית.
:: (5) בעבור הבדיקות והתקנת המונה כאמור בסעיף קטן (4) ישלם מבקש החיבור את התעריף הקבוע בשורה 9 (([צ&quot;ל: בשורה 6])) ללוח התעריפים 5.4–2 או כקבוע בלוח 4.2–4, בהתאם למתח הרשת, אלא אם כן שילם מבקש החיבור עבור הבדיקה והתקנת המונה בהתאם לקבוע [[באמת מידה 212(ב)(3)]].
:: (6) תקופת בדיקות הקבלה לא תעלה על 14 ימי עבודה.
:: (7) התעריף בעבור אנרגיה שמזרים המיתקן לרשת בתקופת בדיקות הקבלה יחושב בהתאם לתעריף לרכישת אנרגיה בתקופת בדיקות הקבלה כקבוע בלוח תעריפים 6.24–2.
:: (8) לאחר סיום בדיקות הקבלה ועד למתן אישור של המחלק להפעלה מסחרית לפי סעיף (ו), חל איסור על הזרמת אנרגיה לרשת. אם למרות האמור יזרים מבקש החיבור אנרגיה לרשת לפני קבלת אישור כאמור, ייעשה הדבר על חשבונו ללא תשלום מצד המחלק ולא יהיו לו כל תביעות או דרישות מהמחלק בשל האנרגיה שהוזרמה שלא כדין לרשת.
:: (9) מבקש החיבור יגיש את החשבון לתשלום בעבור הזרמת אנרגיה לרשת במהלך בדיקות קבלה בחודש מסוים בתוך 10 ימי עבודה מתום אותו חודש.
:: (10) המחלק ישלם את סכום החשבון בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בהסכם ה-PPA.
:: (11) עם סיום הליך הסנכרון וביצוע בדיקות הקבלה ייתן המחלק אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן.
: (ג) (((בוטל).))

@ : {{ממורכז|'''נספח א' - טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת קבלה למתקן ייצור'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 215. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''תשלום בעד רכישת אנרגיה'''
: (א) '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן - כללי'''
:: (1) מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן כאמור [[בסימן זה]].
:: (2) בעד רכישת החשמל ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה, ויגבה מהיצרן תשלום קבוע לפי לוח תעריפים 5.4–1 בהתאם למתח החיבור. המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן. המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
:: (3) התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, הכל בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם ה-PPA שאישר יושב ראש הרשות.
:: (4) בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.

@ 216. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''שינויים במיתקן'''
: (א) '''ביצוע שינויים במיתקן'''
:: (1) יצרן לא יבצע כל שינוי במיתקן וכל שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, בהספק המותקן שלו, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו, אלא באישור מראש ובכתב מאת המחלק שיינתן בהתאם לאמות המידה כפי שייקבעו מעת לעת.
:: (2) ביצע היצרן שינוי כלשהו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), תחדל חובת התשלום של המחלק לפי [[אמת מידה 215(א)]]. ביצע היצרן שינוי בהתאם להוראת סעיף קטן (1), יאשר המחלק את הפעלתו המסחרית של המיתקן לאחר שנבדק על ידי בודק מוסמך.
:: (3) בוצע במיתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה ליצרן, יחולו [[אמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]] [[ו-24 (מועדי התשלום)]], בשינויים המחויבים.

@ 217. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
: (א) '''ניהול נתונים'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל מבקש חיבור בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
:: (2) מחלק ימסור לבעל רישיון ההולכה, בזמן אמת, נתונים אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש מבקש חיבור לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה. המחלק יעדכן בזמן אמת את בעל רישיון ההולכה גם אודות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים [[באמת מידה 209(ד)]], ככל שנבדקו.
:: (3) בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
:: (4) עם פתיחת תיקי עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה למבקש חיבור, יודיע בעל רישיון ההולכה למחלקים ולמבקש החיבור על מיצוי כמות ההספק של מבקש החיבור. החל ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור מאת מבקש החיבור.
:: (5) לבקשת מבקש חיבור ינפיק לו בעל רישיון ההולכה מסמך המרכז את כל המיתקנים שלגביהם נפתחו תיקי עבודה על שם מבקש החיבור ואשר החלה בהם הפעלה מסחרית, בציון ההספק של כל אחד מהמיתקנים והתאריך שבו ניתן אישור להפעלה המסחרית שלו.
:: (6) בעל רישיון ההולכה יעמיד אחת לחודש, לעיון הציבור, באתר האינטרנט שלו, מידע מעודכן הנוגע לתשובות מחלק חיובי שניתנו, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, מקצועי או בעל רגישות ביטחונית, במטרה לאפשר לכל דורש להתעדכן במצב החיבורים לרשת. המידע יכלול פירוט של כלל הבקשות לאישור מחלק חיובי שהוגשו עד 3 ימי עבודה לפני מועד הפרסום החודשי ופירוט של כלל אישורי מחלק חיובי שניתנו עד 3 ימי עבודה לפני מועד הפרסום. המידע יכלול בין היתר את הפרטים הבאים:
::: (א) הספק מותקן וסוג המיתקן;
::: (ב) האזור הגיאוגרפי של המיתקן;
::: (ג) מועד הפעלה מבוקש של המיתקן.

=== סימן י&quot;א: ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית במקום צרכנות - ברירת מחדל (תיקון: תשע&quot;ח) ===

@ 218. (תיקון: 22.3.18, 21.11.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף) : '''שילוב מיתקן לייצור חשמל ברשת על ידי מחלק'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;אנרגיה מיוצרת במיתקן&quot; - אנרגיה מוזרמת מהדקי המחולל, לפי קריאת מונה הייצור;
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - אנרגיה הנמדדת במונה הדו-כיווני בנקודת החיבור לרשת של מחלק;
::- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הנקוב של הממיר בהתאם לנתוני היצרן (AC);
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית המתחבר לרשת החלוקה;
::- &quot;צריכה עצמית במקום צרכנות&quot; - אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
::- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות לצורך צריכה עצמית במקום צרכנות והוצאת חשמל לרשת.
: (ב) '''שילוב מיתקן'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) לבקשת צרכן רשום, ישלב מחלק מיתקן ברשת החשמל בהתאם לקבוע [[באמות מידה 196 עד 203]].
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק ישלב מיתקן לפי [[סימן זה]] גם אם המיתקן אינו מותקן על גג מבנה וגם אם ההספק המותקן שלו עולה על 5 מגה-וואט.
: (ג) '''תשלומים'''
:: (1) המחלק יגבה מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
:: (2) המחלק ישלם לצרכן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–15.
:: (3) משך ההתחשבנות יהיה ל-23 שנים מיום שילוב המיתקן בידי המחלק.
: (ד) '''התחשבנות'''
:: (1) המחלק ימסור לצרכן הודעה על זכאות לתשלום המפרטת את הקוט&quot;ש שייצר המיתקן בתקופת החשבון ואת התמורה שלה זכאי הצרכן בעבורם.
:: (2) המחלק יפיק את החשבון לצרכן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת המונים, ויפרע את התשלום לצרכן בתוך 60 ימים מיום קבלת חשבונית המס מהצרכן. אם הצרכן פטור מהגשת חשבונית מס על פי דין, יעביר המחלק את התשלום לצרכן בתוך 60 ימים ממועד הפקת החשבון.
:: (3) שולב מיתקן במקום צרכנות הרשום על שם נציגות בית משותף, ישלם המחלק את התשלומים לחשבון נציגות הבית המשותף. לעניין אמת מידה זו, &quot;בית משותף&quot; ו&quot;נציגות בית משותף&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 29]].
:: (4) צרכן רשאי להמציא למחלק הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (באמת מידה זו - ההוראה), והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו עליה ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מהצרכן להמחות את זכויותיו לקבלת התשלומים המגיעים לו בקשר לייצור חשמל לטובת צד שלישי, לרבות לטובת גוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. המחלק לא יקזז מהתשלומים חובות של הצרכן, לא יעביר את כספי התשלומים לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתם מאף גורם זולת הצרכן או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
:: (5) לא שילם הצרכן בעבור צריכת החשמל, יפעל המחלק בהתאם לקבוע [[באמת מידה 24 (מועדי תשלום)]] ובלבד שאם ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (4), ישלח המחלק למוטב ההוראה, במקביל לשליחת תזכורת לתשלום לצרכן, העתק של ההתראה לפני ניתוק שנשלחה לצרכן במסגרת התזכורת לתשלום. אין באמור בסעיף זה כדי להשית אחריות כלשהיא על המחלק כלפי מוטב ההוראה או מי מטעמו בשל כל תוצאה, מעשה או מחדל שעשויים להיגרם למוטב או לצד שלישי אחר בשל משלוח ההתראה או בשל ניתוק מקום הצרכנות.
: (ה) '''הסדר התשלומים בעת החלפת הצרכן'''
:: (1) החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי [[סימן זה]] תתבצע בהתאם לקבוע [[באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)]], ולעניין הסדר התשלומים למיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר התשלומים עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר התשלום בעבור החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ד)(4), להגיש בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה שלפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
:: (3) לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעבור החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
: (ו) (((בוטל).))

@ (תיקון: תשע&quot;ט-13) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 218]]''' (((נמחק)))}}

@ 219. (תיקון: 22.3.18; תשע&quot;ח) : '''תחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: [[סימן זה]] יחול על צרכנים רשומים שהקימו או המבקשים להקים מיתקן פוטו–וולטאי במקום הצרכנות, ואשר לא שילבו מיתקן לפי סימן אחר.

=== סימן י&quot;ב: תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי (תיקון: תשע&quot;ט-6, תש&quot;ף-8) ===

@ 220. (תיקון: 21.1.19, 2.9.19, 5.4.20, 30.4.20, 29.6.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תשע&quot;ט-6, תש&quot;ף-8, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-19, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-7, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-15, תשפ&quot;ב-18) : '''מועד סנכרון ותשלום בעד רכישת אנרגיה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;בניין&quot; - בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]] או חוות אחסון דלקים או חניון בשטח פתוח, שנבנו כדין;
::- &quot;גג&quot; - כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן;
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
::- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית המוקם על גבי גג מאגר או גג בניין;
::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; ו&quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 35כ1]];
::- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך;
::- &quot;מאגר&quot; - מאגר מים, בריכת דגים או מאגר מי קולחין שהוקמו כדין;
: (א1) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי [[אמת מידה 35כ2]], ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
: (א2) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 150 שקלים חדשים או 44 דולר של ארצות הברית או 39 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו-וואט מותקן, בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ב) '''תנאים להגשת בקשה לחיבור או לשילוב - דרישות תכנוניות'''
:: (1) כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב מיתקן על גבי מאגר, יציג המבקש למחלק תכנית מאושרת או היתר בנייה למאגר כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב.
:: (2) המבקש לשלב או לחבר מיתקן המותקן על גבי גג אינו נדרש להציג מסמך מטעם מוסד תכנון כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב.
: (ג) '''מועד סנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון מיתקן המוקם על גבי גג בניין יהיה 21.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 35.5 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) על אף האמור בסעיף (1), לגבי מיתקן המוקם על גבי גג מאגר במקום צרכנות, המועד המחייב לסנכרון יהיה 28 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 42 חודשים מהמועד הקובע.
:: (3) אם הזוכה הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף זה - אישור סנכרון) עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
:: (4) לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (6) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 150 שקלים חדשים או 44 דולר של ארצות הברית או 39 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (7) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (6), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (7), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (6) באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (9) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, היינו לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (6) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (7) ו-(8) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (10) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (6) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (9), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
: (ד) '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
:: (1) זוכה יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ה) ו-(ו).
:: (2) בחר הזוכה בשיטת התחשבנות, לא יוכל הזוכה לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (3).
:: (3) המחלק ישלם לזוכה את התעריף למשך 25 שנים מיום שנתן המחלק אישור הפעלה מסחרית למיתקן לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 35כ4]]. על אף האמור, לבקשת זוכה ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
: (ה) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן תעריף כמפורט בשורה &quot;הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות&quot; בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
:: (2) בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן מן המיתקן יגבה המחלק מהצרכן תעריף לפי [[אמת מידה 21]], וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
: (ו) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד הזרמה לרשת'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, ספק שירות חיוני ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן והמוזרם לרשת תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
:: (2) בגין האנרגיה הנצרכת על ידי הזוכה מהמיתקן יגבה ספק השירות החיוני מן הזוכה את התעריפים לפי לוח תעריפים 8.1–1, בהתאם לסוג הצרכן, את התעריף הקבוע לקו&quot;א בשנה לפי לוחות תעריפים 5.2–1, 5.2–3 ו-5.3–1 וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
: (ז) '''ציון מיקום המיתקן בבקשה לפתיחת תיק חיבור'''
:: מחלק יוודא כי בבקשה לחיבור הזוכה ציין אם המיתקן יוקם על גבי גג מאגר או על גבי גג בניין.
: (ח) '''ניהול נתונים'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל מבקש חיבור בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
:: (2) מחלק ימסור לבעל רישיון ההולכה, בזמן אמת, נתונים על אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש מבקש חיבור לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה. המחלק יעדכן בזמן אמת את בעל רישיון ההולכה גם על אודות נתונים על עמידה או אי-עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים [[בסעיף (ה) לאמת מידה 35כ2]], ככל שנבדקו.
:: (3) בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
:: (4) עם פתיחת תיק עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה לזוכה, יודיע בעל רישיון ההולכה למחלקים ולזוכה על מיצוי כמות ההספק של הזוכה. ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות מאת הזוכה לפתיחת תיק עבודה לחיבור במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף.
:: (5) לבקשת זוכה ינפיק לו בעל רישיון ההולכה מסמך המרכז את כל המיתקנים שלגביהם נפתחו תיקי עבודה על שם הזוכה ואשר עמדו בתנאים לסנכרון, וכן מסמך המרכז את המיתקנים אשר קיבלו אישור הפעלה מסחרית. בעל רישיון הולכה יציין במסמך כאמור את ההספק של כל אחד מהמיתקנים והתאריך שבו ניתן האישור.
: (ט) '''תחולת אמת המידה על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות'''
:: אמת מידה זו תחול על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות שהרשות פרסמה ביום י&quot;ג באלול התשע&quot;ט (2 בספטמבר 2019), בשינויים אלה:
:: (1) בסעיף (ג) -
::: (א) בסעיף קטן (1), אחרי &quot;גג בניין&quot; יקראו &quot;או גג מאגר&quot;, במקום &quot;21.5&quot; יקראו &quot;22.5&quot; ובמקום &quot;35.5&quot; יקראו &quot;34.5&quot;;
::: (ב) סעיף קטן (2) - לא ייקרא;
:: (2) בסעיף (ה)(1), במקום &quot;הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות&quot; יקראו &quot;הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות&quot;.
: (י) '''תחולת אמת המידה על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות'''
:: אמת מידה זו תחול על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות שהרשות פרסמה ביום ז' בתמוז התש&quot;ף (29 ביוני 2020), בשינויים אלה:
:: (1) בסעיף (ג) -
::: (א) בסעיף קטן (1), אחרי &quot;גג בניין&quot; יקראו &quot;או גג מאגר&quot;, במקום &quot;21.5&quot; יקראו &quot;25.5&quot; ובמקום &quot;35.5&quot; יקראו &quot;32.5&quot;;
::: (ב) סעיף קטן (2) - לא ייקרא;
:: (2) בסעיף (ה)(1), במקום &quot;הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות&quot; יקראו &quot;הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות&quot;.

@ 220א. (תיקון: 2.9.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תש&quot;ף-8, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תש&quot;ף-37, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-15, תשפ&quot;ב-16, תשפ&quot;ב-18) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי למיתקנים קרקעיים, מועד סנכרון ותשלום בעד רכישת אנרגיה'''
: (א) '''הגדרות ואי-תחולה'''
:: (1) [[בסימן זה]] -
:::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
:::- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית המוקם על הקרקע;
:::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; ו&quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 35כ1]];
:::- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך.
:: (2) הוראות [[סימן י' לפרק ח']] לא יחולו על מיתקנים המוקמים מכוח ההליך התחרותי לקביעת תעריף.
: (א1) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
: (א2) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 250 שקלים חדשים או 73 דולר של ארצות הברית או 65 אירו, לפי בחירת הזוכה לכל קילו-וואט מותקן, בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ב) '''הגרלה'''
:: סדר בדיקת הבקשות בהליך תחרותי לקביעת תעריף ייקבע באמצעות הגרלה לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 35כ2]].
: (ג) '''חיבור באמצעות תחנת משנה קיימת או שאינה בבעלות הזוכה, במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף'''
:: (1) זוכה רשאי להתקין בתחנת משנה של יצרן, בהסכמת היצרן, קווים, שדות או שנאים לצורך חיבור מיתקנו; ההספק של המיתקן שמותקן במסגרת ההליך לא יעלה על 16 מגה וואט.
:: (2) זוכה רשאי להקים רשת איסוף בשטח ציבורי המחברת בין המיתקן לבין תחנת המשנה; התכנון וההקמה של רשת האיסוף יבוצעו באחריות הזוכה ועל חשבונו.
:: (3) אם במסגרת ההליך הוקם מיתקן שחובר לתחנת משנה שאליה מחובר מיתקן נוסף, יתקין בעל רישיון ההולכה מונה ייצור נפרד בנקודת החיבור, בצד המתח הגבוה, למיתקן המוקם במסגרת ההליך, נוסף על נקודת המנייה הקיימת בצד המתח העליון.
:: (4) התשלום בעבור מיתקן שהוקם במסגרת ההליך יהיה בהתאם לקריאת המונה שהותקן בצד המתח הגבוה, לפי התעריף שנקבע בהליך; התשלום בעבור המיתקן הקיים המחובר לתחנת המשנה יהיה בהתאם לקריאת מונה הייצור במתח העליון בניכוי כמות האנרגיה שנמדדה במונה הייצור בצד המתח הגבוה, לפי התעריף שנקבע למיתקן המחובר למתח העליון עוד טרם חיבור המיתקן שהוקם במסגרת ההליך.
:: (5) חיבור של מיתקן לתחנת משנה קיימת לפי סעיף זה יהיה בהתאם להוראות [[אמת מידה 35כו6]].
: (ד) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) מועד המחייב לסנכרון מיתקן שהוקם במסגרת ההליך הוא 22.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור הוא 34.5 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) אם הזוכה הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף זה - אישור סנכרון) עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
:: (3) לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (4) נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (5) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 250 שקלים חדשים או 73 דולר של ארצות הברית או 65 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו–וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (6) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6), לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (7) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5) באופן יחסי, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו-(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (9) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
: (ה) '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן - כללי'''
:: (1) מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן שהוקם במסגרת ההליך.
:: (2) בעד רכישת החשמל ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה; המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן; המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
:: (3) התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, והכול בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם ה-PPA שנערך לפי [[סעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]].
:: (4) בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.

@ 220ב. (תיקון: 27.1.20, 5.4.21, 13.10.21, 14.3.22; תש&quot;ף-32, תש&quot;ף-35, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ב-15, תשפ&quot;ב-18) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בשילוב קיבולת אגירה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;גודל חיבור במונחי מגה-וואט&quot; - גודל החיבור של מיתקן מוכפל במקדם הספק של 0.9;
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
::- &quot;הליך תחרותי&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור משולב אגירה;
::- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור משולב אגירה;
::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; ו&quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 35כ1]];
::- &quot;מועד קובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהתאם להליך תחרותי;
::- &quot;מיתקן ייצור משולב אגירה&quot; - מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה, ואשר הוקם במסגרת הליך תחרותי.
: (א1) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי [[אמת מידה 35כ2]], ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
: (א2) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימים מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 600 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (א3) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון מיתקן ייצור משולב אגירה שמוקם במסגרת ההליך התחרותי, יהיה 30 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור יהיה 37 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) הציג הזוכה אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
:: (3) לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (4) נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (5) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 600 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (6) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (7) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5) באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו-(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (9) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.&quot;
: (ב) '''הוראות ליצרן לגבי מועד והיקף הזרמת אנרגיה לרשת'''
:: (1) המחלק יודיע ליצרן עד חמישה ימי עבודה לפני תחילתו של כל רבעון קלנדרי על כמות האנרגיה שהיצרן נדרש להזרים לרשת החשמל בכל חצי שעה שבמהלך הרבעון (להלן - דרישת אנרגיה).
:: (2) דרישת האנרגיה של המחלק תוגבל בהתאם להוראות אלה:
::: (א) כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה בכל רגע נתון לא תעלה על גודל החיבור של מיתקן הייצור משולב האגירה;
::: (ב) כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה לאורך 20 שעות רצופות לא תעלה על פי 4 מגודל החיבור במונחי מגה-וואט של מיתקן הייצור משולב האגירה;
::: (ג) כמות האנרגיה הנדרשת על פני 20 שעות רצופות תתפרס, לכל היותר, על 8 שעות של הזרמת אנרגיה.
: (ג) '''הגשת תכנית ייצור וצריכה למחלק'''
:: המחלק ידרוש מיצרן להגיש תכנית ייצור וצריכה בעבור יום המוחרת ותכנית ייצור וצריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת, אשר יעמדו בדרישות האנרגיה הידועות במועד הגשת כל תכנית; התכניות כאמור יוגשו לפי המועדים להגשת תכנית יומית הקבועים [[בסעיף (ג)(1) לאמת מידה 106ב]] ויכללו פירוט בעבור כל תקופת התכנית, בפירוט חצי שעתי, של כל אלה:
:: (1) תחזית הזרמת אנרגיה לרשת החשמל בהפרדה לאנרגיה והספק המוזרמים לרשת ישירות מהמיתקן הפוטו-וולטאי ולאנרגיה והספק המוזרמים לרשת ממיתקן האגירה;
:: (2) תחזית צריכת אנרגיה מרשת החשמל;
:: (2א) האנרגיה וההספק הצפויים להיות מיוצרים על ידי המיתקן הפוטו-וולטאי;
:: (3) כל נתון שרלוונטי למנהל המערכת על אודות אותו מיתקן ייצור משולב אגירה, לצורך קביעת תכנית העמסה כללית לפי הקבוע [[באמת מידה 93]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ד1) '''תכנית העמסה פרטנית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 16:00 ימסור המחלק ליצרן תכנית העמסה פרטנית (להלן - תכנית העמסה) בעבור יום המוחרת.
:: (2) בימי שישי וערבי חג ימסור המחלק ליצרן תכנית העמסה בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (3) המחלק יכלול בתכנית העמסה את כל אלה:
::: (א) דרישת האנרגיה שקבע המחלק ליצרן לפי סעיף (ב); ואולם המחלק רשאי, בכפוף להוראות הקבועות בסעיף (ב)(2), לקבוע בתכנית ההעמסה, לגבי השעות שבהן חלה דרישת האנרגיה מהיצרן המקורית, הזרמת אנרגיה בכמות קטנה יותר מהקבוע בדרישת האנרגיה מהיצרן, ויראו בקביעה כאמור כדרישת האנרגיה מהיצרן למשך תקופת תכנית ההעמסה;
::: (ב) מועדים והיקפי אנרגיה ועומס מבוקשים להגבלת הזרמת אנרגיה והספק מהמיתקן ברמה חצי שעתית;
::: (ג) מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים לטעינת אנרגיה מרשת החשמל למיתקן האגירה ברמה חצי שעתית;
::: (ד) מועדים והיקפי אנרגיה והספק המבוקשים להזרמת אנרגיה לרשת מעבר לדרישת האנרגיה שנקבעה ליצרן לפי סעיף (ב).
:: (4) המחלק יחייב את היצרן לעמוד בדרישת האנרגיה כפי שמבוטאת בתכנית ההעמסה לפי סעיף קטן (3)(א), ולא יחייב את היצרן לעמוד בשאר הוראות תכנית העמסה; אם היצרן מתכוון לחרוג מהמועדים ומההיקפים המפורטים בתכנית העמסה שאינם חלק מדרישת האנרגיה, יודיע על כך למחלק מוקדם ככל האפשר ויפרט במסגרת הודעה זו את המועדים וההיקפים שהוא מתכוון לספק.
:: (5) אין בהוראות סעיף קטן (4) כדי לגרוע מחובת היצרן לעמוד במגבלות שנקבעו לו בהתחייבות לחיבור לפי [[סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2]], ואם תכנית ההעמסה הפרטנית תואמת את אותן מגבלות הזרמה, היצרן יחויב לעמוד במגבלות הזרמת האנרגיה שנקבעו בתכנית ההעמסה.
: (ה) '''תשלום בעד הזרמת חשמל לרשת וטעינת חשמל מהרשת'''
:: (1) היצרן יוכל להזרים אנרגיה לרשת בכל שעות היממה, בכפוף למגבלות שקבע המחלק בתשובת המחלק שניתנה לפי [[סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2]].
:: (2) המחלק ישלם ליצרן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–18.
:: (3) המחלק יגבה מיצרן בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–20.
:: (4) על אנרגיה נטענת מהרשת ישלם היצרן את התעריף הקבוע בלוח 6.7–19.
: (ו) '''תנאים לזכאות לתעריף'''
:: התנאים לזכאות לתעריף של מיתקן ייצור משולב אגירה הם כמפורט להלן:
:: (1) גודל החיבור במונחי מגה-וואט של המיתקן גדול מ-2 מגה-וואט או שווה לו;
:: (2) גודל החיבור במונחי מגה-וואט של המיתקן קטן מ-16 מגה-וואט או שווה לו;
:: (3) קיבולת האגירה היא לכל הפחות פי 4 מגודל החיבור במונחי מגה-וואט של מיתקן הייצור משולב האגירה;
:: (4) המיתקן מחובר לרשת החלוקה;
:: (5) במיתקן מותקן מונה דו-כיווני אשר מונה את הצריכה ואת ייצור האנרגיה של מיתקן הייצור משולב האגירה;
:: (6) לגבי מגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר כהגדרתה [[באמת מידה 35מד]] -
::: (א) קיבולת האגירה היא לכל הפחות פי 4 מההספק המותקן הנמדד לפי הספק המהפכים של הממיר שאותו המבקש מעוניין להוסיף;
::: (ב) הספק המהפכים של הממיר שאותו המבקש מעוניין להוסיף הוא לכל הפחות 2 מגה-וואט.
: (ז) '''בדיקות חודשיות למיתקן ייצור משולב אגירה תרמי'''
:: (1) בסוף כל חודש יבדוק המחלק ששיעור הייצור של אנרגיה מגז טבעי בכל מיתקן ייצור משולב אגירה תרמי לא עולה על 15 אחוזים מסך ייצור האנרגיה במיתקן; האנרגיה המיוצרת באמצעות גז טבעי במיתקן בחודש &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; (([במקור: &lt;math&gt;M&lt;/math&gt;])), תחושב כלהלן:
:::: &lt;math&gt; \mathit{CP}_m = \frac{ \mathit{gas\_coun}_m * \mathit{Normative\_Efficiency} * \mathit{Electric\_Efficiency} }{3.412} &lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{CP}_m&lt;/math&gt; - האנרגיה המיוצרת באמצעות גז טבעי במיתקן בחודש &lt;math&gt;m&lt;/math&gt;, במונחי MWH;
:::- &lt;math&gt;\mathit{gas\_coun}_m&lt;/math&gt; - סך צריכת הגז של המיתקן כפי שנמדדת בנקודת מניית הגז הטבעי, במונחי MMBTU;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Normative\_Efficiency}&lt;/math&gt; - אחוז נצילות נורמטיבי של מיתקן אגירה, שהוא בשיעור 87%;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Electric\_Efficiency}&lt;/math&gt; - הנצילות הנורמטיבית של מיתקן מסוג מחזור משולב - 51.85%.
:: (2) המחלק לא ישלם ליצרן תעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בחודש מסוים, אם שיעור ייצור האנרגיה בגז טבעי עולה על 15 אחוזים מסך ייצור האנרגיה במיתקן באותו החודש.
: (ח) '''מועד סנכרון'''
:: המועד המחייב לסנכרון מיתקן שהוקם במסגרת ההליך התחרותי הוא 31.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור הוא 38.5 חודשים מהמועד הקובע.
: (ט) '''הגרלה'''
:: סדר בדיקת הבקשות בהליך התחרותי ייקבע באמצעות הגרלה לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 35כ2]].

@ 220ג. (תיקון: 1.2.21; תשפ&quot;ב-5) : '''תנאי זכאות לתעריף למיתקן משולב אגירה המוקם במסגרת מכרז שפורסם בידי המדינה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור משולב אגירה;
::- &quot;מיתקן ייצור משולב אגירה&quot; - מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה, ואשר הוקם במסגרת מכרז שפורסם בידי המדינה;
::- &quot;קיבולת אגירה&quot; - כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן האגירה במונחי מגה-וואט לשעה, כפי שיקבע מנהל המערכת במועד בדיקות הקבלה.
: (ב) '''תחולת הוראות לעניין תכניות ייצור וצריכה ותכנית העמסה'''
:: על אף האמור [[בפרק ו']], לגבי מיתקן ייצור משולב אגירה, יצרן יגיש תכניות ייצור וצריכה לפי הוראות סעיפים (ג) עד (ה), ומנהל המערכת ימסור תכניות העמסה לפי הוראות סעיפים (ו) עד (ז).
: (ג) '''הגשת תכנית שבועית''' 
:: בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה שבועית של מיתקן ייצור משולב אגירה בעבור השבוע העוקב (באמת מידה זו - תכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית השבועית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ה)(2); אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
: (ד) '''הגשת תכנית יומית ליום עוקב'''
:: בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת (באמת מידה זו - תכנית יומית ליום עוקב); התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ה)(2); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית יומית היצרן כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר יום המוחרת להכנת התכנית, בהתאם להוראות הסיפה של סעיף (ה)(1), הוא יהיה פטור מהגשת תכנית יומית ליום עוקב.
: (ה) '''הגשת תכנית יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בעבור יום המוחרת (באמת מידה זו - תכנית יומית); ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר היצרן תכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) התכנית היומית תכלול בעבור כל תקופת התכנית, בפירוט חצי שעתי, את כל אלה:
::: (א) האנרגיה והעומס הצפויים להיות מיוצרים על ידי המיתקן הפוטו-וולטאי;
::: (ב) האנרגיה והעומס הצפויים להיות מוזרמים לרשת בהפרדה לאנרגיה והעומס המוזרמים ישירות מהמיתקן הפוטו-וולטאי ולאנרגיה והעומס המוזרמים לרשת ממיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
::: (ג) האנרגיה והעומס הצפויים להיות מוזרמים מהמיתקן הפוטו-וולטאי למיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
::: (ד) תחזית צריכת אנרגיה ועומס מרשת החשמל;
::: (ה) כל נתון שרלוונטי למנהל המערכת על אודות אותו מיתקן ייצור משולב אגירה, לצורך קביעת תכניות העמסה.
: (ו) '''תכנית העמסה פרטנית ודרישת אנרגיה'''
:: (1) בכל יום עד השעה 15:00, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית בעבור יום המוחרת.
:: (2) ביום שישי ובערב חג ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (3) תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול את כל אלה:
::: (א) כמות האנרגיה והעומס המזעריים שהיצרן נדרש להזרים לרשת החשמל, בפירוט חצי שעתי, במהלך תקופת התכנית (באמת מידה זו - דרישת אנרגיה); דרישת האנרגיה של מנהל המערכת תוגבל בהתאם להוראות אלה:
:::: (1) כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה בשעה נתונה לא תעלה על רבע מקיבולת האגירה של מיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה או על 50 מגה-וואט לשעה, לפי הנמוך שבהם;
:::: (2) כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה לאורך 20 שעות רצופות, לא תעלה על קיבולת האגירה של מיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה או על 200 מגה-וואט לשעה, לפי הנמוך שבהם;
:::: (3) כמות האנרגיה הנדרשת על פני 20 שעות רצופות תתפרס, לכל היותר, על 8 שעות של הזרמת אנרגיה;
::: (ב) מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים לטעינת אנרגיה מרשת החשמל למיתקן אגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
::: (ג) מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים להזרמת אנרגיה לרשת מעבר לדרישת האנרגיה.
:: (4) מנהל המערכת יחייב את היצרן לעמוד רק בדרישת האנרגיה שנקבעה לו בתכנית ההעמסה כאמור בסעיף קטן (3)(א); היצרן יודיע למנהל המערכת, מוקדם ככל האפשר, אם אין ביכולתו לעמוד בדרישת האנרגיה כאמור.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם היצרן מתכוון לחרוג מהמועדים ומההיקפים כאמור בסעיף קטן (3)(ב) ו-(ג), יודיע על כך למנהל המערכת, מוקדם ככל האפשר, ויפרט במסגרת הודעה זו את המועדים וההיקפים שהוא מתכוון לספק.
: (ז) '''העמסה פרטנית מעודכנת'''
:: מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתכנית ההעמסה הפרטנית בכפוף להוראות אלה:
:: (1) שינויים בדרישת האנרגיה שבתכנית ההעמסה הפרטנית (באמת מידה זו - דרישת אנרגיה עדכנית) יימסרו ליצרן 4 שעות לפחות לפני תחילת הזרמת האנרגיה המבוקשת בדרישת האנרגיה העדכנית;
:: (2) דרישת האנרגיה העדכנית תהיה כפופה למגבלות המפורטות בסעיף (ו)(3)(א);
:: (3) הוראות סעיף (ו)(4) ו-(5) יחולו על תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, בשינויים המחויבים.
: (ח) '''תשלום בעד הזרמת חשמל לרשת וטעינת אנרגיה מהרשת'''
:: (1) היצרן יהיה רשאי לספק למנהל המערכת אנרגיה מעבר לקבוע בתכנית העמסה שהעביר מנהל המערכת, ובכלל זה בדרישת האנרגיה, ויהיה זכאי לקבל תשלום בעבור מלוא היקף האנרגיה שסיפק בפועל למנהל המערכת; מנהל המערכת ישלם ליצרן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–21.
:: (2) מנהל המערכת יגבה מיצרן בעד אנרגיה שנצרכה על ידו את התעריף הקבוע בלוח התעריפים 6.7–22.
:: (3) מנהל המערכת יגבה מיצרן בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה שנקבעה לפי סעיף (ו)(3)(א) או בהתאם לדרישת האנרגיה העדכנית לפי סעיף (ו), לפי העניין, את התעריף הקבוע בלוח 6.7–23.
: (ט) '''התקנת מערכות לשליטה ובקרה על העומס בזמן אמת'''
:: לצורך הפעלת המיתקן רשאי מנהל המערכת לדרוש מהיצרן התקנת מערכות המאפשרות שליטה ובקרה על העומס בזמן אמת.

@ 220ד. (תיקון: 11.8.21, 14.3.22; תשפ&quot;ב-6, תשפ&quot;ב-18) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי למיתקנים בדו-שימוש''' 
: (א) '''הגדרות''' 
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אישור סנכרון&quot; - מסמך שנתן המחלק לבעל המיתקן המאשר עמידה בתנאים לסנכרון לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 35כ4]];
::- &quot;גג&quot; - כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן;
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
::- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן בדו-שימוש שיחובר לרשת מתח גבוה או לרשת מתח נמוך, אשר ההזמנה להציע הצעות לגביו פורסמה לאחר יום ט' באלול התשפ&quot;א (17 באוגוסט 2021);
::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; ו&quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 35כ1]];
::- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך;
::- &quot;מיתקן בדו-שימוש&quot; - מיתקן ייצור פוטו-וולטאי המותקן על גג של שטח שקיים בו שימוש נוסף, ובכלל זה מיתקן המותקן על גג של כל אחד מאלה: בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]], חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי; לעניין הגדרה זו יראו מיתקן כמיתקן בדו-שימוש גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף - גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע מתחתיו.
: (ב) '''תחולה'''
:: הוראות [[אמת מידה 220]] לא יחולו לגבי הליך תחרותי לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן בדו-שימוש, אשר ההזמנה להציע הצעות לגביו פורסמה לאחר יום ט' באלול התשפ&quot;א (17 באוגוסט 2021), ועל מיתקן כאמור יחולו הוראות אמת מידה זו.
: (ג) '''הגבלת הספק המיתקנים''' 
:: הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי [[אמת מידה 35כ2]], ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (ד).
: (ד) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 150 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ה) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון מיתקן שמוקם במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף יהיה 25.5 חודשים מהמועד הקובע והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור יהיה 32.5 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) אם הזוכה הציג אישור סנכרון עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ד) במלואה.
:: (3) לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (4) נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סינכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (5) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 150 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (6) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (7) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סינכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, היינו לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו-(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (9) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
:: (10) על אף האמור בסעיף קטן (3), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד 6 חודשים מהמועד הקובע, והוא הגיש למחלק הדומיננטי בקשה להשבת הבטוחה, ישיב לו המחלק הדומיננטי את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 50% מסכום הבטוחה שהופקדה.
: (ו) '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
:: (1) הזוכה יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק, באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ז) ו-(ח).
:: (2) בחר הזוכה בשיטת התחשבנות, לא יוכל הזוכה לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (3).
:: (3) המחלק ישלם לזוכה את התעריף מיום שנתן המחלק אישור הפעלה מסחרית למיתקן לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 35כ4]] ועד ליום כ&quot;ג בסיוון התשצ&quot;ט (15 ביוני 2039); על אף האמור, לבקשת זוכה ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
: (ז) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן, תעריף כפי שייקבע לעניין אותו הליך בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
:: (2) בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן מן המיתקן, יגבה המחלק מהצרכן תעריף לפי [[אמת מידה 21]], וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
: (ח) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד הזרמה לרשת'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, ספק שירות חיוני ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן והמוזרם לרשת תעריף כפי שייקבע לעניין אותו הליך בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
:: (2) בעד האנרגיה הנצרכת מהמיתקן על ידי הזוכה, יגבה ספק השירות החיוני מן הזוכה את התעריפים לפי לוח תעריפים 8.1–1, בהתאם לסוג הצרכן, את התעריף הקבוע לקו&quot;א בשנה לפי לוחות תעריפים 5.2–1, 5.2–3 ו-5.3–1, וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
: (ט) '''הצהרת הזוכה על מיקום המיתקן בבקשה לפתיחת תיק חיבור'''
:: מחלק יוודא כי בבקשה לחיבור הזוכה הצהיר שהמיתקן הוא מיתקן בדו-שימוש וציין על גבי הבקשה לאיזה שימוש יוקם המיתקן, ובכלל זה: בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, מטמנה, בית עלמין, חוות איחסון דלקים, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, אגרו-וולטאי, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות או מיגון אקוסטי.
: (י) '''ניהול נתונים'''
:: (1) מחלק דומיננטי אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל זוכה בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
:: (2) מחלק ימסור למחלק דומיננטי, בזמן אמת, נתונים על אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש זוכה לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה; המחלק יעדכן בזמן אמת את המחלק הדומיננטי גם אודות נתונים על עמידה או אי-עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים [[בסעיף (ה) לאמת מידה 35כ2]], אם נבדקו.
:: (3) מחלק דומיננטי יבצע רישום על בסיס יומי, של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
:: (4) עם פתיחת תיק עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה לזוכה, יודיע מחלק דומיננטי למחלקים ולזוכה על מיצוי כמות ההספק של הזוכה; ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות מאת הזוכה לפתיחת תיק עבודה לחיבור במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף.

== פרק ט': התחשבנות ותשלומים (תיקון: תשפ&quot;ב-14) ==

=== סימן א': ריבוי מיתקני ייצור המוקמים במקום צרכנות (תיקון: תשפ&quot;ב-14) === 

@ 221. (תיקון: 15.8.18; תשע&quot;ט-7, תשפ&quot;א-16, תשפ&quot;ב-14) : '''ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה והממוקמים במקום צרכנות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;סך אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - סך האנרגיה בקילו וואט/שעה המוזרמת לרשת, כפי שנמדדה על ידי מונה דו-כיווני המותקן בנקודת החיבור של מקום הצרכנות, בתקופת זמן;
::- &quot;סך אנרגיה מיוצרת במיתקן ייצור&quot; - סך האנרגיה בקילו וואט/שעה, כפי שנמדדה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנרטור של מיתקן הייצור, או בהדקי המהפך למיתקן מסוג פוטו-וולטאי, בתקופת זמן;
::- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן ייצור כהגדרתו באמות המידה, אשר משולב במקום צרכנות המחובר לרשת חלוקה;
::- &quot;מיתקן מונה נטו&quot; - מיתקן ששולב לפי [[סימן ח' בפרק ח']];
::- &quot;מיתקני העמסה&quot; - מיתקנים אשר זכאים לתעריף שולי חצי שעתי (SMP) המשולם בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת בלבד;
::- &quot;מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה&quot; - מיתקנים אשר זכאים לתעריף קבוע המשולם בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת בלבד;
::- &quot;מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור&quot; - מיתקנים אשר זכאים לתעריף קבוע המשולם בעבור כל האנרגיה המיוצרת במיתקן;
::- &quot;צריכה עצמית&quot; - ההפרש בין סך האנרגיה המיוצרת בכל מיתקני הייצור במקום צרכנות מסוים לבין סך האנרגיה המוזרמת לרשת;
::- &quot;תקופת זמן&quot; - כל חצי שעה.
: (ב) '''סדר ההתחשבנות כאשר יש יותר ממיתקן ייצור אחד במקום צרכנות'''
:: התחשבנות בעבור תקופת זמן שבה מיוצרת אנרגיה במקום צרכנות מ-2 מיתקני ייצור ויותר, כשסך האנרגיה המיוצרת באותם מיתקנים גדולה מסך הצריכה העצמית, תיעשה כך שהאנרגיה תיוחס לצריכה עצמית לפי הסדר הזה:
:: (1) אם במקום הצרכנות מותקן מיתקן ייצור מונה נטו, האנרגיה שיוצרה בו תיוחס ראשונה לצריכה עצמית;
:: (2) אם האנרגיה המיוצרת במיתקני ייצור מונה נטו קטנה מהצריכה העצמית, האנרגיה שתיוחס לצריכה עצמית תיקבע בהתאם לסדר סוגי המיתקנים כקבוע בסעיף (ג);
:: (3) כאשר במקום הצרכנות מותקן יותר ממיתקן ייצור אחד מאותו סוג, האנרגיה שתיוחס לצריכה עצמית תיקבע על פי גובה התעריף שלו זכאי כל מיתקן, כך שתיוחס קודם לצריכה עצמית האנרגיה שיוצרה במיתקן הייצור שזכאי לתעריף הנמוך ביותר;
:: (4) סך הצריכה העצמית המיוחסת למיתקן ייצור מסוים לא תעלה על סך האנרגיה שיוצרה באותו מיתקן ייצור;
:: (5) אנרגיה שיוצרה במיתקן ייצור ואינה מיוחסת לצריכה עצמית, תסווג כאנרגיה מוזרמת לרשת.
: (ג) '''קביעת סדר המיתקנים לצריכה עצמית'''
:: (1) אם במקום צרכנות משולבים מיתקנים משני סוגים או יותר מבין הסוגים המפורטים בנספח א', ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן לדווח לו על סדר סוגי המיתקנים שלפיו תיוחס האנרגיה לצריכה עצמית (להלן - הדיווח).
:: (2) הדיווח יבוצע על גבי טופס כמפורט בנספח א'.
:: (3) צרכן רשאי לשנות את הדיווח על סדר סוגי המיתקנים בצריכה עצמית אחת ל-12 חודשים. אופן ההתחשבנות ייקבע בהתאם לדיווח וייכנס לתוקף בתוך חודשיים ממועד מסירת הטופס.
:: (4) לא דיווח הצרכן על סדר סוגי המיתקנים לצריכה עצמית, יחול עליו הסדר הזה:
::: (א) מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה;
::: (ב) מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור;
::: (ג) מיתקני העמסה.
:: (5) אם נוסף מיתקן ייצור במקום צרכנות, האנרגיה ממיתקן הייצור הנוסף תיוחס לצריכה עצמית בהתאם לסדר סוגי המיתקנים כפי שפורטו בדיווח שבתוקף או כפי שמפורט בסעיף קטן (4), לפי העניין.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' - טופס דיווח סדר צריכה עצמית*'''}}
{|
! סוג המיתקן/ים !! סיווג סדר המיתקנים לצריכה עצמית (1/2/3)
|-
| מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור ||
|-
| מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה ||
|-
| מיתקני העמסה ||
|}
: * {{מוקטן|סדר הצריכה מתייחס לצריכה הנוספת מעבר לצריכה ממיתקן בהסדרת מונה נטו}}

@ 222. (תיקון: 18.5.20; תשפ&quot;א-16, תשפ&quot;ב-14) : '''ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת ההולכה והממוקמים במקום צרכנות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - האנרגיה בקילו-וואט/שעה המוזרמת לרשת, כפי שנמדדה על ידי מונה דו כיווני המותקן בנקודת החיבור של מקום הצרכנות, בכל חצי שעה;
::- &quot;אנרגיה מיוצרת&quot; - סך האנרגיה בקילו-וואט/שעה, כפי שנמדדה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנרטור של מיתקן הייצור או בהדקי המהפך למיתקן מסוג פוטו-וולטאי, בכל חצי שעה;
::- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הנקי של מיתקן ייצור בתנאי ISO;
::- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין השאר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן, המחובר לרשת ההולכה;
::- &quot;צריכת חצר&quot; - ההפרש בין סך האנרגיה המיוצרת או המומרת חזרה לאנרגיה חשמלית בכל מיתקני הייצור או מיתקני האגירה במקום צרכנות מסוים לבין סך האנרגיה המוזרמת לרשת מכל מיתקני הייצור או מיתקני האגירה, בחצי שעה נתונה;
::- &quot;צריכת חצר נטו&quot; - צריכת חצר בניכוי אנרגיה המיוצרת במיתקני ייצור באנרגיה מתחדשת ובניכוי אנרגיה שהומרה חזרה לאנרגיה חשמלית ממיתקן אגירה, בחצי שעה נתונה;
::- &quot;צריכה שעתית מרבית נטו&quot; - מכפלה של צריכת החצר נטו הגבוהה ביותר בשנה נתונה בשתיים.
: (ב) '''סדר ייחוס האנרגיה המיוצרת מיותר ממיתקן ייצור או ממיתקן אגירה אחד במקום צרכנות, לצריכת חצר ולהזרמה לרשת'''
:: במקום צרכנות שבו מיוצרת אנרגיה מיותר ממיתקן ייצור או ממיתקן אגירה אחד, האנרגיה המיוצרת תיוחס בהתאם להוראות אלה:
:: (1) האנרגיה שתיוחס בחצי שעה נתונה לצריכת חצר תיקבע על פי מועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן, כך שקודם תיוחס לצריכת חצר האנרגיה המיוצרת במיתקן שמועד ההפעלה המסחרית שלו הוא המוקדם ביותר;
:: (2) סך צריכת החצר המיוחסת למיתקן מסוים לא תעלה על סך האנרגיה שיוצרה באותו מיתקן בחצי שעה נתונה;
:: (3) אנרגיה שיוצרה במיתקן מסוים ואינה מיוחסת לצריכת חצר, תסווג כאנרגיה מוזרמת לרשת.
: (ג) '''שיוך הספק שנתי לעסקאות חצר כאשר יש יותר ממיתקן ייצור אחד במקום צרכנות'''
:: (1) על אף האמור [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 85ב]], במקום צרכנות שבו יש יותר ממיתקן ייצור אחד, ההספק המשויך לעסקאות חצר של כל מיתקן שחלה עליו [[אמת מידה 85ב]], ייבחן בהתאם למועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן כאמור, והוא יחושב לפי הנוסחה המפורטת להלן:
:::: &lt;math&gt; \mathit{yc}_i = \mathit{net\ counsmp} - \mathit{older\ capacity} &lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt; - ההספק המשויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt;\mathit{net\ counsmp}&lt;/math&gt; - צריכה שעתית מרבית נטו;
:::- &lt;math&gt;\mathit{older\ capacity}&lt;/math&gt; - ההספק המותקן המצטבר של מיתקנים שאינם מייצרים באנרגיה מתחדשת, בסולר או במזוט אשר החלו בהפעלה מסחרית לפני מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1) -
::: (א) אם ההספק שהיה אמור להיות משויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; (&lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt;) על פי הנוסחה קטן מ-0, ההספק שישויך בפועל לעסקת חצר יהיה 0;
::: (ב) אם ההספק שהיה אמור להיות משויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; (&lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt;) על פי הנוסחה גדול מההספק המותקן של מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;, ההספק שישויך בפועל לעסקת חצר יהיה ההספק המותקן של מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;.
: (ד) '''אי-תחולה'''
:: (1) במקום צרכנות שערב יום ד' בסיוון התש&quot;ף (27 במאי 2020) שני מיתקני ייצור לפחות שמתוכננים לייצר בו אנרגיה קיבלו אישור תעריף, אמת מידה זו לא תחול לגבי התחשבנות בעבור אותם מיתקני הייצור שקיבלו את אישור התעריף קודם למועד האמור.
:: (2) אם הצרכן רשאי לבחור את סדר ההתחשבנות בין המיתקנים האמורים בסעיף קטן (1), קביעת הסדר תיעשה בהתאם להוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 221]], בשינוי זה: בסעיף (ג)(1), במקום &quot;ספק שירות חיוני&quot; יקראו &quot;מחלק&quot;.
:: (3) אם הוקמו במקום צרכנות כאמור בסעיף קטן (1) מיתקני ייצור נוספים שקיבלו אישור תעריף לאחר המועד האמור באותו סעיף ((קטן)), תחול לגבי ההתחשבנות בעבור אותם מיתקנים אמת מידה זו, ותינתן קדימות לסיווג האנרגיה המיוצרת מהם כאנרגיה מוזרמת לרשת.

=== סימן ב': התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל (תיקון: תשפ&quot;ב-14) ===

@ 223. (תיקון: 13.10.21; תשפ&quot;ב-14) : '''התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל'''
: (א) '''הגדרות'''
:: ((באמת מידה זו -))
::- &quot;אנרגיה מיוצרת נטו על ידי חח&quot;י&quot; - סכום של כמות האנרגיה בקווט&quot;ש שיוצרה והוזרמה לרשת בכל חודש בכל אחת מיחידות הייצור של חח&quot;י;
::- &quot;ייצור נטו ברשת&quot; - סכום האנרגיה המיוצרת שמוזרמת לרשת על ידי מיתקני הייצור של חח&quot;י ושל יצרנים פרטיים, ובכלל זה יצרנים בטכנולוגיות קונבנציונלי, קוגנרציה ואנרגיה מתחדשת;
::- &quot;סך הצריכה המשקית&quot; - סכום צריכת האנרגיה בקווט&quot;ש של צרכני חח&quot;י, של צרכני מספקים פרטיים ושל צרכנים המייצרים לעצמם חשמל;
::- &quot;מספק חח&quot;י&quot; - חח&quot;י בתפקידה כבעלת רישיון הספקה;
::- &quot;פרק 7&quot; - [[פרק 7 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע&quot;ח-2018]];
::- &quot;צריכת מספק חח&quot;י כולל איבודים&quot; - ההפרש בקווט&quot;ש בין ייצור נטו ברשת לבין צריכת המספקים הפרטיים והאיבודים המוכרים שלהם בהתאם ללוחות תעריפי התשתית [[כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|שבפרק 7]];
::- &quot;רכישות חח&quot;י ברשת החלוקה&quot; - האנרגיה בקווט&quot;ש שחח&quot;י רוכשת ממיתקני ייצור ברשת החלוקה.
: (ב) '''תעריפים שמשלם מנהל המערכת לחברת החשמל'''
:: (1) בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת על ידי יחידות הייצור של חברת החשמל, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל סכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 לגבי רכיב ייצור רכישות חח&quot;י ברשת החלוקה, באנרגיה מיוצרת נטו על ידי חח&quot;י.
:: (2) בעבור שירותים מערכתיים שנותנת חברת החשמל כיצרן חשמל, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל סכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח ((תעריפים)) 8.1–1 לגבי החלק בעבור שירותי חח&quot;י בסך הצריכה המשקית; לעניין זה, הערכת צריכת צרכני חברת החשמל במסגרת סך הצריכה המשקית תחושב בחשבון השוטף החודשי לפי תחשיב הכולל את צריכת מספק חח&quot;י כולל איבודים, ובניכוי האיבודים המוכרים בהתאם ללוחות התעריפים של [[כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|פרק 7]] על פי אחוזי ההתפלגות של צרכני חברת החשמל בהתאם ללוח ((תעריפים)) 10.5–1: תחזית התפלגות צריכת החשמל לפי קבוצות תעריף של מספק חח&quot;י שנת 2022 (GWh).
:: (3) בעבור שירותי תשתית שנותנת חברת החשמל למספקים פרטיים, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל את עלות השירות של עסקת התשתית שנתנה חח&quot;י למספקים לפי לוחות התעריפים [[כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|בפרק 7]], בהתאם לסוג העסקה, ואת עלות שירותי צרכנות למספקים לפי לוח תעריפים 5.4–1.
:: (4) בעבור רכישות אנרגיה על ידי חברת החשמל ברשת החלוקה, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל את עלות הרכישות אשר נכללות ברכיב הייצור המשוקלל בעד האנרגיה אשר נקנתה על ידי חח&quot;י; התשלום לפי סעיף קטן זה יהיה שווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 בטור שכותרתו &quot;רכיב ייצור רכישות חח&quot;י ברשת החלוקה&quot; בסך האנרגיה שנרכשה על ידי חברת החשמל ממיתקני ייצור ברשת החלוקה.
: (ג) '''תעריפים שגובה מנהל המערכת מחברת החשמל'''
:: (1) בשל צריכת צרכני חברת החשמל, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלומים אלה:
::: (א) בעבור רכישת אנרגיה - תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1, בטור שכותרתו &quot;תעריף הייצור המשוקלל&quot;, בצריכת מספק חח&quot;י כולל איבודים;
::: (ב) בעבור שירותי ניהול מערכת - תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 8.1–1, בטור שכותרתו &quot;תעריף ניהול מערכת&quot;, בסך הצריכה של צרכני חברת החשמל;
::: (ג) לעניין פסקאות (א) ו-(ב), הערכת צריכת צרכני חברת החשמל במסגרת סך הצריכה המשקית תחושב בחשבון השוטף החודשי לפי תחשיב הכולל את צריכת מספק חברת החשמל כולל איבודים, ובניכוי האיבודים המוכרים בהתאם ללוחות התעריפים [[כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|בפרק 7]], על פי אחוזי ההתפלגות של צרכני חברת החשמל בהתאם ללוח ((תעריפים)) 10.5–1: תחזית התפלגות צריכת החשמל לפי קבוצות תעריף של מספק חח&quot;י שנת 2022 (GWh).
:: (2) בשל התשלומים שמשלמים בעלי מיתקן באנרגיה מתחדשת בהסדר מונה נטו בעד גיבוי ואיזון המערכת, בעת קליטת אנרגיה מתחדשת ברשת החשמל בהסדר מונה נטו, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלומים אלה על פי לוח תעריפים 5.8–1 העוסק בתשלום בגין עלויות קליטת אנרגיה מתחדשת ברשת החשמל בהסדר מונה נטו.
: (ד) '''הפקת פירוט תשלומים וקיזוז'''
:: מנהל המערכת יפיק לחברת החשמל פירוט תשלומים מחייב בהתאם למועד הקבוע [[בסעיף (א1)(1) לאמת מידה 62]]; פירוט התשלומים המחייב יכלול את התקבולים המגיעים לה כבעלת רישיון ייצור, רישיון הולכה ורישיון חלוקה, לפי סעיף (ב), בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה לפי סעיף (ג) (להלן באמת מידה זו - חשבון נטו); אם קיימת מחלוקת בין חברת החשמל למנהל המערכת בנוגע לחשבון או לנתונים בבסיסו, ההכרעה במחלוקת תהיה לפי הוראות [[סעיף (ו) לאמת מידה 82]], בשינויים המחויבים.
: (ה) '''מועדי תשלום'''
:: אם החשבון נטו הוא לזכות חברת החשמל, מנהל המערכת ישלם לה את התשלום בהתאם למועד התשלום שנקבע ליצרן לפי [[סעיף (ה1) לאמת מידה 82]]; אם החשבון נטו יהיה לחובת חברת החשמל, היא תשלם למנהל המערכת את התשלום בהתאם למועד התשלום שנקבע למספק לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 62]]; הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 62]] [[וסעיף (ה1) לאמת מידה 82]], לעניין הארכת מועד התשלום, גם כן יחולו לעניין תשלום חשבונות לפי סעיף זה.
: (ו) '''התחשבנות בין הערכות לבין נתונים בפועל''''
:: מנהל המערכת יערוך התחשבנות בין חברת החשמל לחברת ניהול המערכת בנוגע לתשלומים השוטפים המופיעים בסעיפים (ב) ו-(ג) ושנעשו על ידי הערכה אל מול נתוני צריכה וייצור סופיים; התחשבנות כאמור תיערך בתוך 90 ימים מסיום כל רבעון קלנדרי, ותצורף לתשלום השוטף הקרוב שיבוצע לפי סעיף (ה).

&lt;פרסום&gt; י&quot;ז באדר התשע&quot;ח (4 במרס 2018)
&lt;חתימה&gt; אסף אילת, יושב ראש רשות החשמל</text>
      <sha1>nkusvu6m3rj23lxvfs444mcf3b1zfbc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ציצים ופרחים (יעב&quot;ץ)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350619</id>
    <revision>
      <id>1416573</id>
      <parentid>967648</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T13:13:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>185.175.33.219</ip>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3771" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|ציצים ופרחים - (&quot;לקט אורות&quot;)| להרב [[מחבר:יעקב עמדין|יעב&quot;ץ]]&lt;br /&gt;
ספר השלמות לספר מאורי אור למהר&quot;ם פאפרוש - ובתוכם על גימטריאות השמות|מקור=|תמונה=|גודל=|כיתוב=}}
{{חיפוש2||כפתור חיפוש=חיפוש בספר זה}}


[[/הקדמה/|הקדמת היעב&quot;ץ]]  | [[/הקדמת צוויבל/|פתח דבר המו&quot;ל ר' אלימלך צוויבל]]

[[/א/]] | [[/ב/]] | [[/ג/]] | [[/ד/]] | [[/ה/]] | [[/ו/]] | [[/ז/]] | [[/ח/]] | [[/ט/]] | [[/י/]] | [[/כ/]] | [[/ל/]] | [[/מ/]] | [[/נ/]] | [[/ס/]] | [[/ע/]] | [[/פ/]] | [[/צ/]] | [[/ק/]] | [[/ר/]] | [[/ש/]] | [[/ת/]]

[[/סיום/|דברי סיום]] | [[/מפתח/|מפתח חשבון מלוי השמות]]

==על המהדורה/ות==
'''{{ק|[ניסוח המילים ראוי לשיפור. מוזמנים לערוך ולשפר את הניסוח]}}'''{{ש}}

'''למהדורת אלטונא''' משנת תקכ&quot;ח (1768) יש כמה חסרונות (איכות תצוגה גרועה, חסרונות, וכולי). {{ש}}

'''מהדורת צוויבל''' משנת תשע&quot;ו מהווה תוצר של מחקר מעמיק על בסיס כת&quot;י ושאר ספרי היעב&quot;ץ, תוך כדי הצגה קפדנית של הוספות שונות של הרב המחבר (&lt;small&gt;הן השמטות דפוס אלטונא שנמצאו בכת&quot;י והן בתוספות ביאור של רבינו היעב&quot;ץ שנכתבו בגליון הספר&lt;/small&gt;) וההדגשות של המילים השונים בכת&quot;י המקורי. בנוסף, הרב צוויבל הוסיף הערות שוליים להרחבת ביאורו של דברים המובאים בספר.  ליתר הרחבה על מהדורה זו ראו [[/הקדמת צוויבל/|הקדמת המו&quot;ל]].  {{ש}}

'''מהדורת וויקיטקסט''' מתבסס על מהדורת צוויבל ועל מהדורת אלטונא. 
# לוקח גישת עריכה גמישה/ליברלית יותר מבחינת העיצוב, פיסוק, הדגשות, וסימונים. במטרה להפוך לקריאה נוחה יותר. הוסרו הסימונים של &lt;&gt; או * המסמנים הוספות של כת&quot;י או גליונות. הודגשו מילים שלא בהכרח הודגשו במקור. הוסרו לעיתים נקודות פיסוק (.) המובאים במהדורת צוויבל ונוספו סימני פיסוק אחרים כפי ראות עיניהם של הויקיעורכים עצמם. 
# נוספו הערות שוליים אשר לרוב מסבירים חישובים של הגימטריאות השונות.
# ערך והגיה מילים בנוסח הספר בצורה שונה ממהדורת צוויבל, במקומות שבהם נראה מקום לשיפור או תיקון.

==ראו גם==
* {{היברובוקס|ציצים ופרחים|אלטונא|22411}}. מהדורה באיכות גרועה
* {{היברובוקס|ציצים ופרחים|מהדורת הרב אלימלך צוויבל, ירושלים, תשע&quot;ו.|61964}}
* [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH001277621/NLI דפוס אלטונא בספרייה הלאומית (001277621)]
* [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003912683/NLI מהדורת הר' אלימלך צוויבל], הוצאה חדשה שנת תשע&quot;ו,  בארכיב הספרייה הלאומית.
* [https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/20019/%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%A2%D7%A8 מהדורת הר' אלימלך צוויבל], הוצאה חדשה שנת תשע&quot;ו,  במאגר תא שמע.


[[קטגוריה:יעקב עמדין]]
[[קטגוריה:קבלה]]
[[קטגוריה:גימטריה]]</text>
      <sha1>1sbso5o23tq1z1cpyw2hxcfm85v9n1x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>360374</id>
    <revision>
      <id>1416641</id>
      <parentid>1339226</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T07:35:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="189341" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס&quot;ט-2009

&lt;מאגר 2000279 תיקון 2073541&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשס&quot;ט, 157|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)), ((331|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תש&quot;ע, 292|תיקון מס' 2|18:301118)), ((437|תיקון מס' 3|18:301139)), ((551|תיקון מס' 4|18:301202)); ((תשע&quot;א, 161|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((203|תיקון מס' 6|18:301291)), ((976|תיקון מס' 7|18:301368)), ((976|תיקון מס' 8|18:301378)); ((תשע&quot;ב, 47|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301335)), ((147|תיקון מס' 10|18:301413)), ((319|תיקון מס' 42 והוראת שעה לחוק מס ערך מוסף|18:301437)); ((תשע&quot;ג, 71|תיקון מס' 12|19:301552)), ((162, 193|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)); ((תשע&quot;ו, 30|תיקון מס' 14|20:315849)); ((תשע&quot;ז, 408|תיקון מס' 27 לחוק המים|20:369440)); ((תשע&quot;ט, 225|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)).

__TOC__

== פרק א': מטרת החוק ==

@ 1. מטרה
: חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר למשק הישראלי להתמודד עם השפעות המשבר הכלכלי–העולמי ולמזער את נזקיהן, להכין את התשתית שתביא בתום המשבר לצמיחת המשק תוך צמצום פערים כלכליים–חברתיים, וכן לצמצם את הגירעון הממשלתי תוך ייעול פעילות הממשלה, ולפתח אזורי פריפריה.

== פרק ב': הגנת הסביבה ==

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ט) &lt;!-- תיקון מס' 9 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בפקודת המכרות]].))
@ 3. &lt;!-- תיקון מס' 43 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))

@ 4. תיקון [[פקודת המכרות]] [[וחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]] - תחילה
: תחילתם של [[חלק י&quot;ד לפקודת המכרות]], כנוסחו [[בסעיף 2 לחוק זה]], [[+#תוספת 1 פרט 23|ופרטים 23(6)]] [[ו-32(11) בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]], כנוסחם [[בסעיף 3 לחוק זה]], ביום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011).

@ 5. &lt;!-- תיקון מס' 13 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]].))

== פרק ג': עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים ==

@ 6. &lt;!-- תיקון מס' 33 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]].))

@ 7. [[פרק ג']] - תחילה
: תחילתו של [[פרק זה]] שבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, או ביום תחילתו של צו לפי [[סעיף 98ו(א)(4)(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]], כנוסחו [[בסעיף 6(13) לחוק זה]], לפי המאוחר.

== פרק ד': רשויות מקומיות ==

@ 8. &lt;!-- תיקון מס' 117 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בפקודת העיריות]].))
@ 9. &lt;!-- תיקון מס' 54 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בפקודת המועצות המקומיות]].))

@ 10. תיקון [[פקודת העיריות]] [[ופקודת המועצות המקומיות]] - תחולה
: הוראות [[סעיפים 146(א) לפקודת העיריות]] [[ו-39(א) לפקודת המועצות המקומיות]], כנוסחם [[בסעיפים 8(1)]] [[ו-9 לחוק זה]], יחולו על כהונתן של מועצה או ועדות ממונות שמונו לאחר תחילתו של חוק זה.

@ 11. &lt;!-- תיקון מס' 3 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 12. תיקון [[חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה)]] - תחילה
: תחילתו של [[סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ&quot;ה-1995]], כנוסחו [[בסעיף 11 לחוק זה]], ביום ח' בתמוז התשס&quot;ט (30 ביוני 2009).

@ 13. &lt;!-- תיקון מס' 7 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק האזרחים הוותיקים, התש&quot;ן-1989]].))

== פרק ה': בריאות ==

@ 14. &lt;!-- תיקון מס' 16 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]].))
@ 15. &lt;!-- תיקון מס' 45 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].))

== פרק ו': עובדים זרים ==

@ 16. &lt;!-- תיקון מס' 18 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]].))
@ 17. &lt;!-- תיקון מס' 10 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]].))

@ 18. תיקון [[חוק העבירות המינהליות]] - תחילה ותחולה
: תחילתו של ביטול [[פרט 1 לתוספת השלישית לחוק העבירות המינהליות]], כאמור [[בסעיף 17 לחוק זה]], ביום כ&quot;ד בתמוז התשס&quot;ט (16 ביולי 2009), והוא יחול על קנסות מינהליים שהוטלו ביום האמור ואילך.

@ 19. &lt;!-- תיקון מס' 11 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]].))

@ 20. תיקון [[חוק עובדים זרים]] - תחילה והוראת מעבר
: (א) תחילתם של [[+|סעיפים 1י]] [[ו-1י1 לחוק עובדים זרים]], כנוסחם [[בסעיף 19(1) ו-(2) לחוק זה]], ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010).
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 1י לחוק עובדים זרים]], כנוסחו [[בסעיף 19(1) לחוק זה]], אגרת הבקשה והאגרה השנתית שמעביד המבקש להעסיק עובד זר בענף המסעדות האתניות ישלם, בשנים 2010 ו-2011, בשל כל עובד זר שהוא מבקש להעסיק יהיו כמפורט להלן:
:: (1) בשנת 2010 - אגרת הבקשה תהיה בסכום השווה ל-597 שקלים חדשים והאגרה השנתית תהיה בסכום השווה ל-4,762 שקלים חדשים;
:: (2) בשנת 2011 - אגרת הבקשה תהיה בסכום השווה ל-764 שקלים חדשים והאגרה השנתית תהיה בסכום השווה ל-6,091 שקלים חדשים.

@ 21. &lt;!-- תיקון מס' 13 --&gt; : ((הנוסח שולב [[=חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל|בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס&quot;ג-2003]].))

@ 22. תיקון [[חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל]] - תחילה והוראת מעבר
: (א) תחילתו של [[סעיף 45(א) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל]], כנוסחו [[בסעיף 21 לחוק זה]], ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010).
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 45(א) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל]], כנוסחו [[בסעיף 21 לחוק זה]], יהיה שיעור ההיטל המוטל על העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות בשנים 2010 ו-2011 כמפורט להלן:
:: (1) בשנת 2010 - 10.75%;
:: (2) בשנת 2011 - 13.75%.

== פרק ז': תאגידים, פירוק וכינוס ==

@ 23. &lt;!-- תיקון מס' 16 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]].))

@ 24. תיקון [[פקודת החברות]] - תחולה
: [[סעיף 354(א)(1)(א) לפקודת החברות]], כנוסחו [[בסעיף 23 לחוק זה]], יחול על חברה שניתן לגביה צו פירוק ביום תחילתו של חוק זה ואילך.

@ 25. &lt;!-- תיקון מס' 7 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]].))

@ 26. תיקון [[פקודת פשיטת הרגל]] - תחולה
: [[סעיף 78(1)(א) לפקודת פשיטת הרגל]], כנוסחו [[בסעיף 25 לחוק זה]], יחול על חייב שניתן לגביו צו כינוס ביום תחילתו של חוק זה ואילך.

@ 27. &lt;!-- תיקון מס' 10 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].))

@ 28. תיקון [[חוק החברות]] - תחילה ותחולה
: תחילתו של [[סימן ג' ((לפרק הרביעי לחלק התשיעי)) לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], כנוסחו [[בסעיף 27 לחוק זה]], ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010), והוא יחול -
: (1) על חברה או חברת חוץ שלא שילמה אגרה או תשלומים אחרים שהיא חייבת בתשלומם לפי [[סעיף 44(6) לחוק האמור]], לגבי השנים 2002 ואילך;
: (2) על חברה פרטית או חברת חוץ שהפרה חובה להגיש דין וחשבון שנתי לפי הוראות [[+|סעיפים 141]] [[או 348 לחוק האמור]], לגבי השנים 2008 ואילך;
: (3) לעניין [[חוק החברות|סעיף 362א(ג)(1)(ג)]], על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), על חברה או חברת חוץ, שלא שילמה אגרה או תשלומים אחרים שהיא חייבת בתשלומם לפי [[סעיף 44(6) לחוק האמור]] או על חברה פרטית או חברת חוץ שהפרה חובה להגיש דין וחשבון שנתי לפי הוראות [[+|סעיפים 141]] [[או 348 לחוק האמור]], לגבי השנים 2009 ואילך.

@ 29. &lt;!-- תיקון מס' 25 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].))

@ 30. תיקון [[חוק החברות הממשלתיות]] - תחילה והוראת מעבר
: תחילתו של [[סעיף 18ד לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], כנוסחו [[בסעיף 29 לחוק זה]], ביום י&quot;ב באלול התשס&quot;ט (1 בספטמבר 2009) והוא יחול גם לעניין הליך מינוי דירקטור מקרב העובדים שהחל לפני המועד האמור, ובלבד שאם התקבל כל המידע הנדרש או אישרה הוועדה לבדיקת מינויים את המועמדות לפני אותו המועד, יימנו התקופות האמורות [[סעיף 18ד לחוק החברות הממשלתיות|באותו סעיף]] מיום י&quot;ב באלול התשס&quot;ט (1 בספטמבר 2009).

== פרק ח': גמלאות וקופות גמל ==

@ 31. &lt;!-- תיקון מס' 50 --&gt; : ((הנוסח שולב [[=חוק הגמלאות|בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]].))

@ 32. תיקון [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]] - תחילה ותחולה
: (א) תחילתו של [[חוק הגמלאות]], כנוסחו [[בסעיף 31 לחוק זה]], ביום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009), ואולם תשלום תוספת שחיקה בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש אוגוסט 2009, ותוספת בשל מדד לשנת 2008 בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2009, לפי [[סעיף 9א(ב) ו-(ג) לחוק הגמלאות]], כנוסחו [[בסעיף 31(3) לחוק זה]], ישולם לא יאוחר מהמועד שבו משולמת קצבת חודש ספטמבר 2009.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 1]], [[+|8 עד 9ב]], [[+|12(א)(1)]], [[+|17א]], [[+|32(ד)]], [[+|35]], [[+|46]], [[+|התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית לחוק הגמלאות]], כנוסחם [[בסעיף 31(1) עד (8) ו-(16) לחוק זה]], יחולו לגבי מי שפרש מתאגיד כאמור [[בסעיף 105 לחוק הגמלאות]], גם אם פרש לפני מועד המעבר כהגדרתו [[בסעיף 8 לחוק הגמלאות]], כנוסחו [[בסעיף 31(2)(א) לחוק זה]], ויחול לגביהם האמור בסעיף קטן (א).

@ 33. &lt;!-- תיקון מס' 14 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס&quot;ג-2003]].))
@ 34. &lt;!-- תיקון מס' 2 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס&quot;ד-2004]].))
@ 35. &lt;!-- תיקון מס' 4 --&gt; (תיקון: תשע&quot;א-4) : ((הנוסח שולב [[=חוק קופות גמל|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].))

@ 36. תיקון [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)]] - תחילה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-3)
: תחילתו של [[סעיף 2(ג) עד (ו) לחוק קופות גמל]], כנוסחו [[בסעיף 35(1) לחוק זה]], ביום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012).

== פרק ט': העברת האחריות לטיפול רפואי בנפגעי תאונות דרכים לקופות החולים ==

@ 37. &lt;!-- תיקון מס' 9 --&gt; : ((הנוסח שולב [[=חוק ההסדרים לשנת 2002|בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס&quot;ב-2002]].))
@ 38. &lt;!-- תיקון מס' 18 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]].))
@ 39. &lt;!-- תיקון מס' 23 --&gt; : ((הנוסח שולב [[=חוק פיצויים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]].))
@ 40. &lt;!-- תיקון מס' 46 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].))

@ 41. [[פרק ט']] - תחילה ותחולה
: (א) תחילתו של [[פרק זה]], למעט [[סעיף 12ד לחוק פיצויים]] כנוסחו [[בסעיף 39(3) לחוק זה]], ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010).
: (ב) [[סעיף 3(ה) לפקודת ביטוח רכב מנועי]], כנוסחו [[בסעיף 38 לחוק זה]], [[+|וסעיפים 2(ב1)]] [[ו-5(ה) לחוק פיצויים]], כנוסחם [[בסעיף 39(1) ו-(2) לחוק זה]], יחולו לגבי שירותי בריאות הכלולים [[+|בתוספת השניה]] או בצו לפי [[סעיף 8(ז) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]], שיינתנו לנפגעי תאונות דרכים הזכאים להם לפי [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]], מיום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) ואילך.
: (ג) [[סעיף 12ה לחוק פיצויים]], כנוסחו [[בסעיף 39(3) לחוק זה]], יחול לגבי דמי ביטוח כהגדרתם [[-#סעיף 12ה|בסעיף האמור]] שגובה מבטח בעד פוליסות ביטוח בענף ביטוח רכב מנועי שנכרתו ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) או במועד מאוחר יותר; לעניין זה, &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק פיצויים]].

== פרק י': חינוך ==

@ 42. &lt;!-- תיקון מס' 16 (תיקון מס' 8) --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]].))
@ 43. &lt;!-- תיקון מס' 6 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ&quot;ז-1997]].))
@ 44. &lt;!-- תיקון מס' 2 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק ארוחה יומית לתלמיד, התשס&quot;ה-2005]].))
@ 45. &lt;!-- תיקון מס' 28 (תיקון) --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]].))
@ 46. &lt;!-- תיקון מס' 29 (תיקון מס' 2) --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]].))

== פרק י&quot;א: סיוע לעסקים במצוקה - הוראת שעה ==

@ 47. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;החלטת הממשלה&quot; - החלטת הממשלה מס' 150 מיום י&quot;ח באייר התשס&quot;ט (12 במאי 2009) ולפיה על המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, והממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, להקים קרן, שתפעל למתן סיוע כלכלי לעסקים שנקלעו למצוקה בשל המצב הכלכלי כאמור באותה החלטת ממשלה כנוסחה, לרבות תיקונים שהתקבלו בה, ערב תחילתו של חוק זה;
:- &quot;הקרן&quot; - הקרן שתוקם לפי החלטת הממשלה;
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק לתשלום חלקי&quot; - [[=חוק לתשלום חלקי|חוק לתשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנים 2009 ו-2010 (הוראת שעה), התשס&quot;ט-2009]];
:- &quot;מעביד ציבורי&quot; - מעביד כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק לתשלום חלקי]], למעט המדינה;
:- &quot;סכום החיסכון&quot; - הסכום שהופחת מדמי הבראה או ממשכורת של עובדיו של מעביד ציבורי בהתאם להסכם קיבוצי מאושר לפי [[סעיף 3 לחוק תשלום חלקי]], או הסכום שהופחת, לפי [[חוק לתשלום חלקי=|חוק תשלום חלקי]], מדמי ההבראה שעל מעביד ציבורי לשלם לעובדיו במהלך שנת 2009 או שנת 2010, לפי העניין;
:- &quot;עובד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי]], למעט עובד המדינה, מי שעובד אצל מעביד ציבורי ועובד במשק בית;
:- &quot;שווי יום חופשה&quot; - סכום השווה למחצית השכר החודשי, כשהוא מחולק ב-30;
:- &quot;שכר חודשי&quot; - השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח לפי [[חוק הביטוח הלאומי]] בעד חודש ספטמבר 2009.

@ 48. מקורות הקרן
: (א) מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עובד בעבור חודש ספטמבר 2009, לפי [[סעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי]], יהא חייב באותו מועד בנוסף להם בתשלום סכום חד-פעמי בשווי יום חופשתו של כל אחד מעובדיו.
:: ((המועד לתשלום חד-פעמי נדחה למועד תשלום דמי הביטוח הלאומי שמשלם מעביד בעד עובד בעבור חודש מאי 2010 (ק&quot;ת תש&quot;ע, 44, 111, 618, 996).))
: (ב) מעביד החייב בתשלום לפי סעיף קטן (א) ינכה מהשכר החודשי של העובד סכום השווה למחצית משווי יום חופשתו באופן שבו מנוכים דמי ביטוח לאומי.
: (ג) מעביד ציבורי הכלול ברשימה שיפרסם שר האוצר, בצו, יעביר למוסד לביטוח לאומי, לא יאוחר מיום 31 באוקטובר של כל אחת מהשנים 2009 ו-2010, את סכום החיסכון שלו באותה שנה; הסכום שיעביר מעביד ציבורי למוסד יהיה לפי אישור של רואה חשבון מטעם המעביד הציבורי על סכום החיסכון.

@ 49. גבייה
: המוסד לביטוח לאומי יגבה את הסכום המפורט [[בסעיף 48(א)]] בדרך שבה הוא גובה את דמי הביטוח הלאומי בעד אותו חודש; לעניין הגבייה והתשלום יחולו הוראות [[חוק הביטוח הלאומי]], בשינויים המחויבים לפי העניין, כאילו היו הסכומים דמי ביטוח לאומי.

@ 50. דחיית מועד הגבייה
: לא נקבעו כללים להפעלת הקרן כנדרש לפי החלטת הממשלה, רשאי שר האוצר לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ושר הרווחה והשירותים החברתיים, לדחות את המועד לפי [[סעיף 48(א)]] למועד אחר.

@ 51. העברת סכומים לקרן לאחר ניכוי
: הוצאות המוסד לביטוח לאומי יעביר לקרן את הסכומים שגבה או שהועברו אליו לפי [[פרק זה]], בניכוי הוצאות התפעול בשיעור של 0.5%, שינכה מהסכומים האמורים.

@ 52. דיווח לכנסת
: שר התעשייה המסחר והתעסוקה והממונה על התקציבים במשרד האוצר ידווחו לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, על הפעלת הקרן וחלוקת כספים מתוכה.

@ 53. תוקף
: [[פרק זה]] יעמוד בתוקפו עד מועד סיום הפעלתה של הקרן.

== פרק י&quot;ב: חשמל ==

@ 54. &lt;!-- תיקון מס' 9 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]].))

== פרק י&quot;ג: בזק ==

@ 55. &lt;!-- תיקון מס' 43 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]].))

== פרק י&quot;ד: תחבורה ==

@ 56. &lt;!-- תיקון מס' 1 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק כביש אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ&quot;ה-1995]].))
@ 57. &lt;!-- תיקון מס' 3 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי דין מינהליים, התשנ&quot;ב-1992]].))

== פרק ט&quot;ו: המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ==

@ 58. &lt;!-- תיקון מס' 8 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].))

== פרק ט&quot;ז: עידוד השקעות הון ==

@ 59. &lt;!-- תיקון מס' 66 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק לעידוד השקעות הון, התשי&quot;ט-1959]].))

@ 60. [[פרק ט&quot;ז]] - תחילה ותחולה
: תחילתו של [[חוק לעידוד השקעות הון]], כנוסחו [[בסעיף 59 לחוק זה]], למעט [[סעיף 18(א)(2) לחוק האמור]] כנוסחו [[בסעיף 59(16) לחוק זה]], [[סעיף 51 לחוק האמור]] כנוסחו [[בסעיף 59(24)(א)(2), (ב), (ה), (ו), (ז)(2) ו-(ח) לחוק זה]], [[וסעיף 74(א) לחוק האמור]] כנוסחו [[בסעיף 59(26) לחוק זה]], ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) (בסעיף זה - יום התחילה), והוא יחול לגבי בקשות לאישור שהוגשו לפי הוראות [[החוק כאמור]] ביום התחילה ואילך; ואולם רשאים מנהל מרכז ההשקעות ומנהל מינהלת השקעות בתיירות להחליט כי הטיפול בבקשה לאישור תכנית שהוגשה למרכז ההשקעות לפני יום התחילה לפי [[חוק לעידוד השקעות הון]] והנוגעת למפעל תיירותי, או הטיפול בתכנית שאושרה לפני יום התחילה לפי הוראות [[החוק האמור]] והנוגעת למפעל תיירותי, ייעשה לאחר יום התחילה בידי מינהלת השקעות בתיירות, וזאת אם סברו כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; לעניין זה, &quot;מינהלת השקעות בתיירות&quot;, &quot;מנהל מינהלת השקעות בתיירות&quot;, &quot;מנהל מרכז ההשקעות&quot; - כהגדרתם [[בחוק לעידוד השקעות הון]], כנוסחו [[בסעיף 59(1) לחוק זה]].

== פרק י&quot;ז: הגדלת קצבאות הילדים והתנייתן ==

@ 61. &lt;!-- תיקון מס' 113 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 62. תיקון [[חוק הביטוח הלאומי]] - תחילה ותחולה
: (א) תחילתה של [[-#1|פסקה (2) ברישה של ההגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]], כנוסחה [[בסעיף 61(1)(א)(1) לחוק זה]], ביום י&quot;ט בתמוז התש&quot;ע (1 ביולי 2010), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
: (ב) תחילתה של [[-#1|פסקה (2א) ברישה של ההגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]], כנוסחה [[בסעיף 61(1)(א)(2) לחוק זה]], ביום ט' בניסן התשע&quot;ב (1 באפריל 2012), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
: (ג) תחילתה של [[-#1|פסקה (2) בסיפה של ההגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]], כנוסחה [[בסעיף 61(1)(ב)(1) לחוק זה]], ביום י&quot;ט בתמוז התש&quot;ע (1 ביולי 2010), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
: (ד) תחילתה של [[-#1|פסקה (3) בסיפה של ההגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]], כנוסחה [[בסעיף 61(1)(ב)(2) לחוק זה]], ביום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
: (ה) תחילתו של [[סעיף 68 לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 61(2) לחוק זה]] תהיה כמפורט בפסקאות להלן:
:: (1) סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) - ביום ט' בתמוז התשס&quot;ט (1 ביולי 2009);
:: (2) סעיפים קטנים (ד) עד (יא) - ביום ח' בטבת התשע&quot;א (15 בדצמבר 2010);
:: הוראות פסקה זו יחולו גם על חיסונים שהמועד לנתינתם חל שישה חודשים לפני היום האמור, ובלבד שארבעה חודשים לאחר המועד שבו היה על הילד לקבל את החיסון נשלחה הודעה כאמור [[בסעיף 68(ה) לחוק הביטוח הלאומי]] כנוסחו [[בסעיף 61(2)(ד) לחוק זה]]; לא הושלמה הקמתו של מאגר מידע ממוחשב לפי הוראות [[סעיף 65ב1 לפקודת בריאות העם]], כנוסחו [[בסעיף 66 לחוק זה]], רשאי שר הבריאות לקבוע, בצו, יום תחילה מאוחר יותר ובלבד שלא יהיה מאוחר מיום כ&quot;ה באדר א' התשע&quot;א (1 במרס 2011).
: (ו) תחילתו של [[סעיף 69א לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 61(3) לחוק זה]], ביום ט' בתמוז התשס&quot;ט (1 ביולי 2009).
: (ז) תחילתו של [[סעיף 384ב לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 61(4) לחוק זה]] ביום ח' בטבת התשע&quot;א (15 בדצמבר 2010), ואם קבע שר הבריאות מועד מאוחר יותר לפי הוראות סעיף קטן (ה)(2) סיפה - במועד שקבע.
: (ח) תחילתו של [[סעיף 392(ג) לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 61(5) לחוק זה]], ביום ח' בטבת התשע&quot;א (15 בדצמבר 2010).

@ 63. : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] כהוראת שעה מיום 15.12.2010 עד יום 30.6.2011.))
@ 64. : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] כהוראת שעה מיום 1.7.2009 עד יום 30.6.2010.))
@ 65. : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] כהוראת שעה מיום 1.7.2010 עד יום 31.3.2012.))

@ 66. &lt;!-- תיקון מס' 24 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בפקודת בריאות העם, 1940]].))

@ 67. [[פקודת בריאות העם]] - תחילה
: מאגר מידע ממוחשב, לפי הוראות [[סעיף 65ב1 לפקודת בריאות העם, 1940]], כנוסחו [[בסעיף 66 לחוק זה]], יוקם לא יאוחר מיום ז' בטבת התשע&quot;א (14 בדצמבר 2010); שר הבריאות רשאי לקבוע, בצו, יום תחילה מאוחר יותר ובלבד שלא יהיה מאוחר מיום כ&quot;ה באדר א' התשע&quot;א (1 במרס 2011).

== פרק י&quot;ח: תכנון ובניה ==

@ 68. &lt;!-- תיקון מס' 90 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].))

== פרק י&quot;ט: שיכון ==

@ 69. &lt;!-- תיקון מס' 3 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ&quot;ח-1998]].))

@ 70. תיקון [[חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי]] - סייג לתחולה והוראות מעבר
: (א) הוראות [[סעיף 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי]], כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול על מי שביום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009), התגורר עם זכאי בדירה ציבורית אם התגורר כאמור במשך ארבע שנים לפחות, בין אם קודם למועד האמור ובין אם לאחריו, וברציפות, עד למועד שבו נפטר הזכאי או עבר למוסד סיעודי, ובלבד שהיה אחד המנויים בהגדרה &quot;דייר ממשיך&quot; במהלך התקופה האמורה.
: (ב) הוראות [[סעיף 3(א) לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי]], כנוסחו [[בסעיף 69(2) לחוק זה]], יחולו גם על מי שביום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) היה דייר ממשיך ולא מוקנית לו זכות לדירה ציבורית לפי הכללים, אלא אם כן עד המועד האמור התגורר ברציפות בדירה הציבורית, עם הזכאי או כדייר ממשיך, במשך ארבע שנים לפחות.

== פרק כ': מים וביוב ==

@ 71. &lt;!-- תיקון מס' 6 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]].))

@ 72. תיקון [[חוק איגודי ערים]] - הוראות מעבר
: (א) בסעיף זה, &quot;איגוד ערים למים או לביוב&quot;, &quot;מועצת רשות המים והביוב&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 17ה(א) לחוק איגודי ערים]], כנוסחו [[בסעיף 71(3) לחוק זה]].
: (ב) התעריפים שנקבעו לעניין זה לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה (להלן - התעריפים הקיימים), ימשיכו לחול כל עוד לא נקבעו כללים לעניין חישוב עלות ותעריפים לתשלומים בעד ביצוע פעולות של איגוד ערים למים או לביוב, לפי הוראות [[סעיף 18(ב)(3) לחוק איגודי ערים]], כנוסחו [[בסעיף 71(4)(ב) לחוק זה]]; ואולם רשאית מועצת רשות המים והביוב, כל עוד לא קבעה תעריפים לפי [[-#18|הסעיף האמור]] ולאחר ששוכנעה כי יש הצדקה לכך, לשנות לגבי איגוד ערים למים או לביוב את התעריפים הקיימים, על פי העקרונות לקביעת כללים לפי [[סעיפים 101 עד 103 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], או לעדכנם לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או לפי מדד אחר שייראה לה הולם.
: (ג) הוראות [[+|סעיפים 17ה]] [[ו-18 לחוק איגודי ערים]], כנוסחם [[בסעיף 71(3) ו-(4) לחוק זה]], למעט הוראות [[סעיף 17ה(ב)(5)]] וההוראות לפי [[סעיף 18(ב)(2) ו-(3) לחוק איגודי ערים]], כנוסחם [[71|בסעיף האמור]], לא יחולו לעניין איגוד ערים למים או לביוב, שערב תחילתו של חוק זה היו נתונים לו תפקידים וסמכויות גם בתחום שאינו קשור לתחום משק המים או הביוב - כל עוד נתונים לו תפקידים וסמכויות גם בתחום כאמור או עד תום שנה מיום תחילתו של חוק זה, לפי המוקדם (בסעיף קטן זה - תקופת הביניים); ואולם לא תצורף בתקופת הביניים רשות מקומית לאיגוד כאמור.

@ 73. &lt;!-- תיקון מס' 118 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בפקודת העיריות]].))
@ 74. &lt;!-- תיקון מס' 55 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בפקודת המועצות המקומיות]].))
@ 75. &lt;!-- תיקון מס' 7 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ&quot;ב-1962]].))

@ 76. תיקון [[פקודת העיריות]], [[פקודת המועצות המקומיות]] [[וחוק הרשויות המקומיות (ביוב)]] - הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;איגוד ערים למים או לביוב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 17ה(א) לחוק איגודי ערים]], כנוסחו [[בסעיף 71(3) לחוק זה]];
::- &quot;חוק איגודי ערים&quot; - [[חוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]];
::- &quot;חוק הרשויות המקומיות (ביוב)&quot; - [[חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ&quot;ב-1962]];
::- &quot;חוק לשינוי סדרי העדיפויות&quot; - [[=חוק לשינוי סדרי העדיפויות|חוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע&quot;ג-2013]];
::- &quot;חוק תאגידי מים וביוב&quot; - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
::- &quot;מועצת רשות המים והביוב&quot; - מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי [[סעיף 124טו לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
::- &quot;רשות מקומית בלא תאגיד&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 15א(א) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב)]], כנוסחו [[בסעיף 75(1) לחוק זה]].
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק תאגידי מים וביוב]] -
:: (1) התעריפים בעד שירותים בתחום המים שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד, למעט איגוד ערים למים או לביוב, שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה, והסמכות לגבות תשלום לפי אותם תעריפים, ימשיכו לחול לעניין שירותים בתחום המים שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד לאחר יום תחילתו של [[חוק לשינוי סדרי העדיפויות]], ורשאית מועצת רשות המים והביוב לקבוע עדכונים לתעריפים אלה לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או לפי מדד אחר שייראה לה הולם, עד שייכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותה רשות מקומית לפי [[סעיף 112(א) לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:: (2) התעריפים בעד שירותים בתחום הביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד, למעט איגוד ערים למים או לביוב, שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה, והסמכות לגבות תשלום לפי אותם תעריפים, ימשיכו לחול לעניין שירותים בתחום הביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד לאחר אותו יום, ורשאית מועצת רשות המים והביוב לקבוע עדכונים לתעריפים אלה לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או לפי מדד אחר שייראה לה הולם, עד שייכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותה רשות מקומית לפי [[סעיף 15א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב)]], כנוסחו [[בסעיף 75(1) לחוק זה]];
:: (3) התעריפים בעד שירותים בתחום המים והביוב שנותנת רשות מקומית שאינה רשות מקומית בלא תאגיד ואשר טרם העבירה את שירותי המים והביוב בתחומה לחברה, שנקבעו על ידה לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של [[חוק לשינוי סדרי העדיפויות]], והסמכות לגבות תשלום לפי אותם תעריפים, יבוטלו החל ביום כ&quot;ח בטבת התשע&quot;ד (31 בדצמבר 2013); מועצת רשות המים והביוב תקבע עד למועד האמור, בהתאם לסמכויותיה לפי דין, תעריפים בעד שירותים בתחום המים והביוב שנותנת אותה רשות; רשות מקומית כאמור שהעבירה את שירותי המים והביוב בתחומה לחברה, יחולו לגביה הוראות [[סעיף 139(ב) לחוק תאגידי מים וביוב]].
::: ((פורסמו [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|כללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע״ה–2014]].))
: (ג) הוראות [[פרק שלישי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב)]], כנוסחו לפני ביטולו כאמור [[בסעיף 75(2) לחוק זה]], ימשיכו לחול לאחר תחילתו של חוק זה על רשות מקומית, למעט ההוראות לעניין קביעת אגרות והיטלים בחוקי עזר, וזאת עד שיתקיים לגביה המפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לגבי רשות מקומית בלא תאגיד - נכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותה רשות מקומית לפי [[סעיף 15א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב)]], כנוסחו [[בסעיף 75(1) לחוק זה]], ואולם הוראות [[-|הפרק השלישי האמור]] בנוגע להגשת ערר או ערעור, ימשיכו לחול לגבי אותה רשות מקומית בנוגע להגשת ערר או ערעור בשל דרישת תשלום שנשלחה לצרכן לפני מועד כניסתם לתוקף של תעריפים אלה ובנוגע להליכים בקשר לערר או לערעור כאמור;
:: (2) לגבי איגוד ערים למים או לביוב - נכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותו איגוד ערים לפי [[סעיף 18(ב)(3) לחוק איגודי ערים]], כנוסחו [[בסעיף 71(4)(ב) לחוק זה]], ואולם הוראות [[-|הפרק השלישי האמור]] בנוגע להגשת ערר או ערעור, ימשיכו לחול לגבי אותה רשות מקומית בנוגע להגשת ערר או ערעור בשל דרישת תשלום שנשלחה לצרכן לפני מועד כניסתם לתוקף של תעריפים אלה ובנוגע להליכים בקשר לערר או לערעור כאמור;
:: (3) לגבי רשות מקומית אחרת - חלות לגביה הוראות [[סעיף 139(ב) לחוק תאגידי מים וביוב]].

@ 77. אמות מידה לעניין שירותים שנותנת רשות מקומית בתחומים הקשורים למשק המים והביוב
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוק המים&quot; - [[חוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
::- &quot;מועצת רשות המים והביוב&quot; - מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי [[סעיף 124טו לחוק המים]];
::- &quot;רשות מקומית&quot; - למעט איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו [[בסעיף 17ה(א) לחוק איגודי ערים]], כנוסחו [[בסעיף 71(3) לחוק זה]].
: (ב) מועצת רשות המים והביוב תקבע, בכללים, אמות מידה והוראות לעניין הרמה, הטיב והאיכות של שירותים בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב שנותנת רשות מקומית לצרכניה, והבטחתם ברציפות ולאורך זמן.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], רשות מקומית תבצע כל פעולה שאותה היא רשאית לבצע לפי כל דין בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, בכפוף לכללים שקבעה מועצת רשות המים והביוב כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) אמות מידה והוראות שנקבעו בכללים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לפי הוראות סעיף קטן (ב), בתחומים הקשורים למשק המים או בתחומים המוסדרים לפי הוראות [[חוק המים]], יראו אותן כחלק מתנאי רישיון שניתן לרשות המקומית לפי [[חוק המים]].

@ 78. &lt;!-- תיקון מס' 2 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס&quot;ו-2006]].))

@ 79. &lt;!-- תיקון מס' 6 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי&quot;ח-1957]].))

== פרק כ&quot;א: היטל בשל צריכת מים עודפת - הוראת שעה ==

=== סימן א': פרשנות ===

@ 80. מטרה
: מטרתו של [[פרק זה]] לקבוע, כהוראת שעה, הסדר שנועד להביא להפחתת צריכת המים בידי צרכנים ביתיים, במסגרת ההתמודדות עם המשבר החמור במשק המים ולשם הבטחת מקורות מים בני-קיימא.

@ 81. הגדרות (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ז)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גינון ציבורי&quot; - גן הנמצא בבעלותו או בהחזקתו של צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot;;
:- &quot;החשב הכללי&quot; - החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיך לעניין הוראות [[פרק זה]], כולן או חלקן;
:- &quot;היטל&quot; - היטל בעד צריכת מים עודפת, שצרכן ביתי חייב בתשלומו לפי הוראות [[סימן ב']];
:- &quot;הקצאה לגינון ציבורי&quot; - כמות המים החודשית להשקיה המוקצית לגינון ציבורי, לפי אזורים וסוגי צמחיה ובחודשים המותרים להשקיה, בהתאם לכללים שקבעה מועצת רשות המים שפורסמו באתר האינטרנט של רשות המים, כשהיא מוכפלת במקדם המשקף את המחסור במים, הכל כפי שהורה מנהל רשות המים, בהודעה שתפורסם ברשומות;
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק המים&quot; - [[חוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק תאגידי מים וביוב&quot; - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתו של חוק זה;
:- &quot;יישוב מוכרז&quot; - יישוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) ממוצע מספר הימים בשנה, בשנים 2006 עד 2008, שבהם עלתה בו הטמפרטורה על 38°C, הוא למעלה מ-20 ימים, בהתאם לנתוני השירות המטאורולוגי הישראלי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ואשר מנהל רשות המים הכריז, בהודעה ברשומות, שהוא יישוב מוכרז לעניין פסקה זו;
:: (2) ממוצע מספר הימים בשנה, בשנים 2006 עד 2008, שבהם עלתה בו הטמפרטורה על 40°C, הוא למעלה מ-20 ימים, בהתאם לנתוני השירות המטאורולוגי הישראלי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ואשר מנהל רשות המים הכריז, בהודעה ברשומות, שהוא יישוב מוכרז לעניין פסקה זו;
:- &quot;כללי הקיצוב במים&quot; - [[=כללי הקיצוב במים|כללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב), התשל&quot;ו-1976]];
:- &quot;כללי הרשויות המקומיות&quot; - [[=כללי הרשויות המקומיות|כללי המים (תעריפים למים ברשויות מקומיות), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;מדד המחירים לצרכן&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מועצת רשות המים&quot; - מועצת רשות המים שמונתה לפי [[סעיף 124טו לחוק המים]];
:- &quot;מנהל רשות המים&quot; - מנהל רשות המים שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק המים]];
:- &quot;מספר נפשות מוכר&quot; - כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו-((())3(()))(ב) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot; - מספר הנפשות המתגוררות ביחידת דיור אחת של הצרכן הביתי, בהתאם להוראות [[התוספת לפרק זה]]; ואולם כל עוד לא העביר הצרכן הביתי דיווח לספק המים בהתאם להוראות [[התוספת האמורה]], ייחשב לגבי התקופה הראשונה והתקופה השניה מספר הנפשות המוכר כמספר הנפשות לפי נתוני ספק המים;
:: (2) לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקאות (2) ו-(3)(א) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot; - הגבוה מבין אלה:
::: (א) סך הנפשות המתגוררות בכל יחידות הדיור שלהן הוא מספק מים, בהתאם להוראות [[התוספת לפרק זה]];
::: (ב) סך האוכלוסייה בכל יחידות הדיור שלהן הוא מספק מים, בהתאם לפרסום האחרון של רשימת היישובים, אוכלוסייתם וסמליהם שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; רשות המים תפרסם את הפרסום האמור באתר האינטרנט שלה;
:- &quot;ספק&quot;, &quot;ספק מים&quot; - מי שמספק מים לפי רישיון הספקה, בין אם הפיקם בעצמו ובין אם קיבלם מספק אחר, למעט ספק המספק מים לספק אחר;
:- &quot;צריכת מים&quot; -
:: (1) לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו-(3)(ב) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot; - צריכת מים למטרת צורכי בית, לרבות צריכה המיוחסת לצרכן ביתי מתוך צריכה של כמה צרכני מים;
:: (2) לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot; - כל כמות המים השפירים המסופקת לו ושהוא צורך, בניכוי כמות המים למטרת חקלאות ולמטרת תעשייה, ובלבד שאותה כמות נמדדה באמצעות מדי מים נפרדים בכל אחד מהשטחים המשמשים למטרות האמורות;
:- &quot;צרכן ביתי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) צרכן מים שמתקיימים לגביו שני אלה:
::: (א) הוא מתגורר ביחידת דיור וצורך בה מים;
::: (ב) הוא לא קיבל רישיון הפקה לשנת הרישוי 2009 שבו נקבעה כמות לצריכה ביתית לפי [[סעיף 18(ד) לכללי הקיצוב במים]], כנוסחם ערב יום התחילה, ולא חלות על צריכת המים שלו ההוראות כאמור [[באותו סעיף]];
:: (2) צרכן מים שהוא קיבוץ וקיבל רישיון הפקה לשנת הרישוי 2009, שבו נקבעה כמות לצריכה ביתית לפי [[סעיף 18(ד) לכללי הקיצוב במים]], כנוסחם ערב יום התחילה; ואולם לעניין צרכן ביתי כאמור בפסקה זו, שבו קיימת מדידה נפרדת של מים לצורכי בית בכל אחת מיחידות הדיור שבתחומו באמצעות מד מים המותקן בה, ייחשב כל אדם שמתגורר ביחידת דיור כאמור, ונכלל במספר הנפשות המוכר באותה יחידת דיור, כצרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot;, ויחולו לגבי אותו אדם ההוראות החלות על צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) האמורה, כקבוע [[בפרק זה]], לכל דבר ועניין;
:: (3) צרכן מים שהוא אחד מאלה:
::: (א) יישוב שמתקיימים לגביו כל אלה:
:::: (1) הוא קיבל רישיון הפקה לשנת הרישוי 2009, שבו נקבעה כמות לצריכה ביתית לפי [[סעיף 18(ד) לכללי הקיצוב במים]], כנוסחם ערב יום התחילה;
:::: (2) הוא מספק מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית באמצעות מד מים המותקן ביחידת הדיור;
:::: (3) הוא אינו קיבוץ;
::: (ב) יחיד שמתגורר ביישוב כאמור בפסקת משנה (א) שבכל אחת מיחידות הדיור שבתחומו קיימת מדידה נפרדת של מים לצורכי בית באמצעות מד מים המותקן בה;
:- &quot;קיבוץ&quot; - אגודה שיתופית שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו [[בפקודת האגודות השיתופיות]], לפי [[הפקודה האמורה]] כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני;
:- &quot;רישיון הפקה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 23 לחוק המים]];
:- &quot;רשות המים&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק המים]];
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;התקופה הראשונה&quot; - התקופה שמיום התחילה עד יום י&quot;ג בחשוון התש&quot;ע (31 באוקטובר 2009);
:- &quot;התקופה השנייה&quot; - התקופה שמיום י&quot;ד בחשוון התש&quot;ע (1 בנובמבר 2009) עד יום י&quot;ד בטבת התש&quot;ע (31 בדצמבר 2009);
:- &quot;התקופה השלישית&quot; - התקופה שמיום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010).

=== סימן ב': חיוב צרכן ביתי בתשלום היטל ===

@ 82. חיוב צרכן ביתי בתשלום היטל (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot; חייב בתשלום היטל, בסכום של 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב של מים, בעד צריכת מים בכמות חודשית העולה על הכמויות הנקובות בפסקאות שלהלן, ובתקופות האמורות בהן:
:: (1) במהלך התקופה הראשונה - 16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור שבה מתגוררות עד 4 נפשות; ואולם בעד כל נפש נוספת ביחידת הדיור מעבר ל-4 נפשות כאמור, הנכללת במספר הנפשות המוכר באותה יחידת דיור, תיווסף כמות של 4.2 מטרים מעוקבים לחודש;
:: (2) במהלך התקופה השנייה - 18 מטרים מעוקבים ליחידת דיור שבה מתגוררות עד 4 נפשות; ואולם בעד כל נפש נוספת ביחידת הדיור, מעבר ל-4 נפשות כאמור, הנכללת במספר הנפשות המוכר באותה יחידת דיור, תיווסף כמות של 5 מטרים מעוקבים לחודש;
:: (3) במהלך התקופה השלישית - הכמות המתקבלת ממכפלה של 5 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר, ובלבד שהכמות כאמור לא תפחת מ-16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור.
: (ב) צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot; חייב בתשלום היטל בסכום של 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב של מים, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית, בכמות חודשית העולה על הכמות המתקבלת מסכום כל אלה:
:: (1) המכפלה של 8 מטרים מעוקבים לחודש, במספר הנפשות המוכר;
:: (2) בעד צריכת מים במהלך החודשים שבהם ניתן להשקות גנים ציבוריים לפי ההקצאה החודשית לגינון ציבורי החלה על הצרכן הביתי האמור בסעיף קטן זה, ובכפוף להוראות לפי כל דין החלות לגבי אותה השקיה - כמות המים המוקצית לגינון ציבורי כאמור;
:: (3) לגבי צרכן ביתי כאמור בסעיף קטן זה המספק, דרך קבע, מים חמים ליחידות דיור שבתחומו באמצעות מערכת חימום מים מרכזית המופעלת על ידי קיטור, אם אישר מנהל רשות המים כי מערכת כאמור מופעלת - המכפלה של 2.5 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר.
: (ג) צרכן ביתי כאמור בפסקה (3) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot; חייב בתשלום היטל, בהתאם להוראות אלה:
:: (1) לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(א) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot; - במהלך התקופה השלישית יהיה גובה התשלום החודשי של ההיטל שווה לסכום המתקבל מהמכפלה של כל אלה:
::: (א) 20 שקלים חדשים;
::: (ב) מספר הנפשות המוכר של אותו צרכן ביתי;
::: (ג) 5.5 מטרים מעוקבים;
:: (2) לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot; - בעד צריכת המים במהלך התקופה השלישית, יהיה גובה התשלום החודשי של ההיטל שווה לסכום המתקבל מהמכפלה של 20 שקלים חדשים בכמות צריכה חודשית העולה על המכפלה של 7 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר בכל יחידת דיור, ובלבד שכמות הצריכה החודשית שמעבר לה יחויב הצרכן הביתי בתשלום היטל לא תפחת מ-16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א)(2) ו-(3), בחישוב כמות צריכת המים החודשית לפי אותם סעיפים קטנים, תובא בחשבון בחישוב ההיטל, לעניין צריכה המיוחסת לצרכן ביתי מתוך צריכה של כמה צרכני מים, רק מחצית מהצריכה החודשית המיוחסת לו כאמור.

@ 83. היטל ביישוב מוכרז
: ביישוב מוכרז ייווספו על כמויות צריכת המים החודשית הנקובות [[בסעיף 82]], הכמויות הנקובות להלן:
: (1) ביישוב מוכרז כאמור בפסקה (1) להגדרה &quot;יישוב מוכרז&quot; -
:: (א) לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot;, בעד צריכת מים במהלך התקופה שמיום התחילה עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010) - תוספת של מטר מעוקב לנפש ביחידת דיור;
:: (ב) לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot;, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית - תוספת של מטר מעוקב לנפש ביחידת דיור;
:: (ג) לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot;, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית - תוספת של חצי מטר מעוקב לנפש ביחידת דיור;
: (2) ביישוב מוכרז כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;יישוב מוכרז&quot; -
:: (א) לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot; -
::: (1) בעד צריכת מים במהלך התקופה הראשונה - תוספת של 2.8 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור;
::: (2) בעד צריכת מים במהלך התקופה השנייה - תוספת של 2 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור;
::: (3) בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית - תוספת של 2.5 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור, ובלבד שהכמות שבשלה יחויב הצרכן הביתי בהיטל לא תפחת מ-15 מטרים מעוקבים לכל יחידת דיור;
:: (ב) לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot;, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית - תוספת של 2.5 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור, ובלבד שהכמות שבשלה יחויב הצרכן הביתי בהיטל לא תפחת מ-15 מטרים מעוקבים לכל יחידת דיור;
:: (ג) לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot;, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית - תוספת של 1.25 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור.

@ 84. הוראות מיוחדות לעניין תוספת לצריכת המים שבשלה חל החיוב בהיטל (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו-(3)(ב) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot;, יהיה זכאי, בכל חודש, לכמות צריכת מים נוספת אשר תיווסף לכמות צריכת המים החודשית שבשלה הוא חייב בתשלום היטל לפי [[סעיף 82]], כמפורט בפסקאות (1) ו-(2) שלהלן, ובלבד שמתקיימים בו התנאים האמורים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
:: (1) 4.2 מטרים מעוקבים במהלך התקופה הראשונה, ו-5 מטרים מעוקבים במהלך התקופה השנייה והתקופה השלישית, אם התקיים בו אחד מאלה:
::: (א) נקבעה לו נכות רפואית, לפי [[+|סעיפים 118]] [[או 208(א) לחוק הביטוח הלאומי]], בשיעור של 100% או יותר;
::: (ב) נקבעה לו דרגת נכות רפואית של 100% או יותר לפי אחד מהחוקים האלה: [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]]; [[חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]]; [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]]; [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי&quot;ז-1957]]; [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי&quot;ד-1954]]; [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]]; [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]];
::: (ג) הוא זכאי להטבות לפי הסכם בדבר גמלת ניידות, שנערך לפי [[סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]];
:: (2) 6.3 מטרים מעוקבים במהלך התקופה הראשונה, ו-10 מטרים מעוקבים במהלך התקופה השנייה והתקופה השלישית, אם נקבע כי הוא זכאי לקצבה לשירותים מיוחדים לפי [[סעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי]], לגמלה לפי [[פרק י' לחוק הביטוח הלאומי]] או לגמלת ילד נכה לפי [[סעיף 222 לחוק האמור]].
: (ב) זכאות לתוספת בכמות צריכת המים לצרכן ביתי כאמור בסעיף קטן (א), מותנית במסירת אישור מאת הגורם שמשלם את הגמלה המגיעה לצרכן הביתי כאמור בסעיף קטן (א), לפי החוק שחל לגביו לעניין דרגת נכותו הרפואית או לעניין זכאותו לגמלה או להטבות אחרות, לפי העניין, לספק המים.
: (ג) צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot;, שהוראות סעיף קטן (א) מתקיימות לגבי יחיד המתגורר ביחידת דיור שלה הוא מספק מים, יהיה זכאי, בכל חודש, לתוספת בכמות צריכת המים, כמפורט באותו סעיף קטן, שתיווסף לכמות צריכת המים החודשית שבשלה חייב הצרכן הביתי האמור בתשלום היטל לפי [[סעיף 82(ב)]], בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) לגבי כל יחיד כאמור.

@ 85. תשלום היטל לספק מים (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף)
: (א) צרכן ביתי ישלם את ההיטל שהוא חייב בו לפי הוראות [[סימן זה]], לספק מים, נוסף על כל תשלום אחר שעליו לשלם לספק בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק.
: (ב) ספק מים ימסור לצרכן ביתי, בהודעה בדבר התשלום שהוא חייב בו בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק או בהודעה נפרדת ([[בפרק זה]] - הודעת חיוב), את כל הפרטים האלה:
:: (1) סכום ההיטל שהצרכן הביתי חייב בו לפי הוראות [[סימן זה]] ואופן חישובו, ואולם לגבי הודעת חיוב שנמסרה לצרכן הביתי במהלך התקופה הראשונה והתקופה השנייה, רשאי ספק המים לפרט את סכום ההיטל כחלק מהפירוט שבהודעה האמורה לעניין תעריף המים שהצרכן חייב בו, בלא הפרדה בין התעריף האמור לבין סכום ההיטל;
:: (2) היקף צריכת המים שבשלה הוא חייב בתשלום ההיטל;
:: (3) פירוט כללי לעניין דרך החישוב של ההיטל כאמור בהוראות [[פרק זה]], שאינו חישוב פרטני לגבי צרכן ביתי מסוים;
:: (4) תקופת צריכת המים;
:: (5) מספר הנפשות המוכר החל לגבי הצרכן הביתי;
:: (6) הודעה בדבר החובה החלה על הצרכן הביתי לעדכן את מספר הנפשות המוכר בהתאם להוראות [[התוספת לפרק זה]];
:: (7) הסבר בדבר הזכאות לתוספת בכמות צריכת המים לפי [[סעיף 84]];
:: (8) כל פרט אחר שעליו יורה מנהל רשות המים כפי שיפרסם באתר האינטרנט של רשות המים.
: (ג) תשלום היטל כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה במועד שלא יאוחר מהמועד שבו על הצרכן הביתי לשלם לספק המים את התשלום בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק בהתאם להודעת החיוב, או בתוך 90 ימים מיום תחילתה של תקופת צריכת המים שאליה מתייחסת הודעת החיוב (בסעיף זה - התקופה הנמדדת), לפי המוקדם ([[בפרק זה]] - מועד החיוב).
: (ד) ספק מים יגבה מצרכן ביתי את סכום ההיטל שהוא חייב בו בהתאם להוראות [[סימן זה]], ויהיו נתונות לו לשם הגבייה כאמור כל הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין לעניין גבייה של תשלומים מצרכנים בעד השירותים שהוא מספק, לרבות [[פקודת המסים (גבייה)]], אם היא חלה לגביו לעניין גביית תשלומים כאמור.
: (ה) הרשאה לחיוב כהגדרתה [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], שנתן צרכן ביתי לצורך תשלומים בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק, יראו אותה כחלה גם לעניין תשלום ההיטל שהצרכן הביתי חייב בו לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ו) כללה הודעת החיוב תקופה נמדדת שאינה חופפת, במלואה, את התקופה שבעד צריכת מים שבמהלכה חייב צרכן ביתי בתשלום היטל (בסעיף קטן זה - תקופת החיוב בהיטל), תחולק כמות הצריכה שנכללה בתקופה הנמדדת במספר הימים שבאותה תקופה, והצרכן יחויב בתשלום ההיטל בעד מחצית הכמות שצרך בימים שנכללים בתקופת החיוב בהיטל.

@ 86. זקיפת סכום היטל במקרה של תשלום חלקי
: על אף האמור בכל דין או הסכם, שילם צרכן ביתי לספק מים סכום שאינו מכסה את מלוא הסכום שהוא חייב בו בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק ובעד ההיטל, כקבוע בהודעת החיוב, יזקוף ספק המים בעד ההיטל, מתוך הסכום ששולם לו כאמור, את החלק היחסי של ההיטל מסכום החיוב הכולל שנקבע בהודעת החיוב, ועל יתרת סכום ההיטל שהצרכן חייב בו יחולו הוראות [[סעיף 87]]; ספק המים יפקיד את סכום ההיטל שנזקף כאמור בהתאם להוראות [[סעיף 89]].

@ 87. פיגור בתשלום היטל
: (א) היטל שלא שולם, כולו או חלקו, עד מועד החיוב, ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ודין הפרשי ההצמדה והריבית לעניין [[פרק זה]] ולעניין כל דין, כדין ההיטל.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;הפרשי הצמדה&quot; - כל אחד מאלה, לפני העניין:
::: (1) לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה הראשונה והתקופה השנייה - תוספת לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב, עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל, ואם קבע ספק המים מדד אחר שביחס אליו הוא חייב את צרכניו, כדין, ערב תחילתה של התקופה הראשונה, בשל איחור בתשלום בעד הספקת מים - תוספת לפי שיעור עליית אותו מדד;
::: (2) לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית - תוספת לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, כשהיא מחושבת מהמדד כאמור שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד כאמור שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
::- &quot;ריבית&quot; - כל אחת מאלה, לפי העניין:
::: (1) לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה הראשונה והתקופה השנייה - ריבית צמודה למדד המחירים לצרכן בשיעור של 4% לשנה, ממועד החיוב ועד מועד התשלום בפועל, ואם קבע ספק המים ריבית אחרת שבה הוא חייב את צרכניו, כדין, ערב תחילתה של התקופה הראשונה, בשל איחור בתשלום בעד הספקת מים - אותה ריבית;
::: (2) לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית - ריבית צמודה למדד המחירים לצרכן בשיעור של 4% לשנה, כשהיא מחושבת ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל.

@ 88. זיכוי או חיוב הצרכן הביתי בעקבות מסירת דיווח על מספר הנפשות של הצרכן
: נמסר דיווח לפי [[התוספת לפרק זה]] על מספר הנפשות של צרכן ביתי, לגבי תקופה שקדמה למועד הדיווח שבשלה חויב הצרכן בהיטל, יזוכה הצרכן או יחויב, לפי העניין, בשל תקופת הדיווח שקדמה למועד הדיווח בהתאם לשינוי שבוצע בעקבות אותו דיווח, בכפוף להוראות [[התוספת האמורה]].

=== סימן ג': הוראות בקשר להפקדת כספי ההיטל והעברתם לאוצר המדינה ===

@ 89. הפקדתם של כספי היטל נטו בחשבון נפרד
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;היטל נטו&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) לגבי התקופה הראשונה והתקופה השנייה - אחד משני הסכומים כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן, לפי בחירתו של ספק המים, שתחייב את הספק למשך שתי התקופות כאמור:
:::: (א) הסכום המתקבל מהמכפלה של כל אלה, בניכוי סכום עלויות הספק:
::::: (1) כמות צריכת המים שבשלה ספק המים חייב את הצרכן הביתי בתשלום היטל כאמור [[בסימן ב']];
::::: (2) סכום ההיטל לכל מטר מעוקב כאמור [[בסימן ב']];
::::: (3) שיעור הגבייה השנתי של ספק המים מצרכניו בשנת 2008 בהתאם לדוחות הכספיים המבוקרים לשנה האמורה, שימסור ספק המים לחשב הכללי, ואם לא נמסרו הדוחות הכספיים כאמור - יהיה שיעור הגבייה השיעור שיקבע החשב הכללי;
:::: (ב) כספי ההיטל ששולמו לספק המים לפי הוראות [[סימן ב']], בניכוי סכום עלויות הספק;
::: (2) החל ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) - כספי ההיטל ששולמו לספק המים לפי הוראות [[סימן ב']], בניכוי סכום עלויות הספק;
::- &quot;מועד ההפקדה&quot; -
::: (1) לגבי כספי ההיטל נטו כאמור בפסקה (1) להגדרה &quot;היטל נטו&quot;, ובמהלך התקופות הקבועות באותה פסקה - עד היום העשירי בכל חודש, החל ביום י&quot;ב באלול התשס&quot;ט (1 בספטמבר 2009);
::: (2) לגבי כספי ההיטל נטו כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;היטל נטו&quot; - מועד שהוא מיד או בסמוך למועד תשלום כספי ההיטל לספק המים, ולא יאוחר מתום שישה ימי עסקים ממועד התשלום כאמור;
::- &quot;סכום עלויות הספק&quot; - כמפורט בפסקאות (1) או (2) שלהלן, לפי העניין, וספק המים לא יהיה זכאי לכל תשלום נוסף בקשר להיטל מעבר לסכומים לפי הגדרה זו:
::: (1) לגבי התקופה כאמור בפסקה (1) להגדרה &quot;היטל נטו&quot; - סכום השווה ל-13% מהסכום המתקבל מהמכפלה של הרכיבים הקבועים בפסקת משנה (א) שבאותה פסקה, או סכום השווה ל-13% מכספי ההיטל ששולמו לספק כאמור בפסקת משנה (ב) שבאותה פסקה, לפי העניין;
::: (2) החל ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) -
:::: (א) לעניין ספק מים המספק מים לצרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot; - סכום השווה ל-13% מכספי ההיטל ששולמו לספק המים;
:::: (ב) לעניין ספק מים המספק מים לצרכן ביתי כאמור בפסקאות (2) ו-(3)(א) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot; - סכום השווה ל-7.5% מסכום מכספי ההיטל ששולמו לספק המים;
:::: (ג) לעניין ספק מים המספק מים לצרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot; - סכום השווה ל-10% מכספי ההיטל ששולמו לספק המים.
: (ב) ספק מים יפקיד את כספי ההיטל נטו במועד ההפקדה בחשבון נפרד בתאגיד בנקאי שיפתח ספק המים לצורך הפקדת כספי ההיטל בלבד ([[בפרק זה]] - חשבון נפרד).
: (ג) על ספק מים לבצע את כלל הפעולות הנדרשות לצורך הפקדת כספי ההיטל נטו בחשבון הנפרד, לרבות מתן הוראות לעניין ההתאמות הנדרשות בהוראות החיוב של הצרכן הביתי כאמור [[בסעיף 85(ה)]].
: (ד) בחשבון הנפרד לא יופקדו אלא כספי ההיטל נטו, והוא ישמש את ספק המים אך ורק לשם הפקדת הכספים כאמור לצורך העברתם לחשבון המדינה בהתאם להוראות [[סעיף 90]].
: (ה) כספי ההיטל נטו המופקדים בחשבון הנפרד לא יועברו אלא לחשבון המדינה, אלא אם כן אישר החשב הכללי, בכתב, העברה של אותם כספים לחשבונו של ספק המים, לרבות לצורך זיכוי חשבונו של הצרכן הביתי בהתאם להוראות [[פרק זה]]; [[בפרק זה]], &quot;חשבון המדינה&quot; - חשבון שאליו יש להעביר את כספי ההיטל נטו המיועדים לאוצר המדינה בהתאם להוראות [[סעיף 90]], ושפרטיו יימסרו לתאגידים הבנקאיים ולספקי המים בידי החשב הכללי או יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המים.
: (ו) ספק מים ימסור לחשב הכללי את פרטי החשבון הנפרד, סמוך למועד פתיחתו של אותו חשבון, וזכויות החתימה באותו חשבון יהיו נתונות לחשב הכללי בלבד; ואולם לעניין הוראה להעברת כספי היטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד לחשבון המדינה, בהתאם להוראות [[סעיף 90]], תהיה נתונה זכות חתימה בחשבון גם לספק המים לבדו.
: (ז) כספי ההיטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד לא יהיו ניתנים לשעבוד או לעיקול.

@ 90. העברת כספי היטל נטו לחשבון המדינה
: ספק מים יעביר לחשבון המדינה, עד היום העשירי מתחילת כל רבעון ([[בפרק זה]] - מועד ההעברה) את כספי ההיטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד במהלך הרבעון הקודם; הספק יודיע לחשב הכללי, במועד ההעברה, על העברת הכספים כאמור.

@ 91. פיגור בהפקדה או בהעברה של כספי היטל נטו
: לא הפקיד ספק מים במועד ההפקדה את כספי ההיטל נטו, במלואם, בחשבון הנפרד או לא העביר במועד ההעברה את כספי ההיטל נטו, במלואם, לחשבון המדינה, תיווסף לכספים כאמור ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד ההפקדה או ממועד ההעברה, לפי העניין, עד מועד ההפקדה בפועל או מועד ההעברה בפועל, לפי העניין, ודין הריבית כאמור לעניין [[פרק זה]] ולעניין כל דין כדין ההיטל נטו; בסעיף זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתעדכנת מזמן לזמן ומפורסמת ברשומות.

@ 92. ספק המים כנאמן בעבור המדינה לעניין גבייתו של היטל והעברת כספי היטל נטו לחשבון המדינה
: ספק מים ישמש כנאמן בעבור המדינה לעניין גביית ההיטל מצרכניו כאמור [[בסעיף 85(ד)]], לעניין הפקדת כספי ההיטל נטו בחשבון הנפרד כאמור [[בסעיף 89]], לעניין העברתם לחשבון המדינה כאמור [[בסעיף 90]], ולעניין החזקתם עד להעברתם לחשבון המדינה, והוא יפעל בשקידה ראויה למילוי החובות החלות עליו לפי סעיף זה.

@ 93. העברת דיווחים למנהל רשות המים ולחשב הכללי
: (א) ספק מים יעביר למנהל רשות המים ולחשב הכללי, עד היום העשירי מתחילת כל רבעון, דיווח הכולל את הפרטים המפורטים להלן לגבי הרבעון הקודם, ועד היום העשירי מתחילת הרבעון השני של כל שנה - גם דיווח כאמור לגבי השנה שקדמה לה:
:: (1) פרטים לגבי ספק המים, לרבות מספר הזהות שלו - אם הוא יחיד, ואם הוא תאגיד - מספר התאגיד, כתובת משרדו ומספר רישיון ההפקה שניתן לו;
:: (2) הסכום הכולל של ההיטל שגבה ספק המים מצרכניו לפי הוראות [[סימן ב']];
:: (3) יתרת החוב הכוללת של צרכניו של ספק המים בעד ההיטל, ואם הורה על כך מנהל רשות המים או החשב הכללי לספק המים - גם פירוט החוב של כל אחד מצרכניו של הספק או של חלקם, בעד ההיטל והחיוב בעד הפרשי הצמדה וריבית על החוב כאמור בהתאם להוראות [[סעיף 87]], ואופן חישובם;
:: (4) פירוט סכומי ההיטל שספק המים השיב לצרכניו בשל גבייה ביתר כאמור [[בסעיפים 88]], [[111 עד 113]], בצירוף אישור מאת הספק ולפיו הוא השיב לצרכניו תשלומים שהם שילמו ביתר בעד הספקת המים שבשל צריכתם הם חויבו בהיטל כאמור;
:: (5) פירוט סכומי ההיטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד ואופן חישובם;
:: (6) פירוט סכום עלויות הספק שניכה ספק המים מסכום ההיטל בהתאם להוראות [[סעיף 89]], לאחר שאושרו בידי רואה החשבון המבקר של הספק;
:: (7) פירוט סכום עלויות הספק שהשיב ספק המים לחשבון המדינה בהתאם להוראות [[פרק זה]], לרבות [[סעיף 113(ב)]], לאחר שאושרו בידי רואה החשבון המבקר של הספק;
:: (8) כמות המים הכוללת שסיפק ספק המים לצרכנים ביתיים וכמות המים שחל לגביה חיוב בהיטל לפי [[סימן ב']];
:: (9) סך מספר הנפשות המוכר שלהן הוא מספק מים בכלל יחידות הדיור כאמור, וכן פירוט של מספר הנפשות בכל אחת מיחידות הדיור כאמור;
:: (10) כל פרט אחר שלגביו ניתנה הוראה מאת מנהל רשות המים או החשב הכללי לגבי כלל ספקי המים לשם הבטחת קיום הוראות [[פרק זה]], כפי שתפורסם באתר האינטרנט של רשות המים, ואם ההוראה ניתנה לגבי ספק מסוים - כפי שתפורט בהודעה שתימסר לו; פרטים כאמור בפסקה זו לא יכללו מידע כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) החשב הכללי או מנהל רשות המים רשאים להורות לספקי המים, כולם או חלקם, על העברת הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, במועדים אחרים או לגבי תקופות דיווח אחרות, כפי שיפורטו בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של רשות המים, ואולם אם ההוראה כאמור מיועדת לספק מסוים - תימסר ההודעה לאותו ספק.
: (ג) החשב הכללי או מנהל רשות המים רשאים לפרסם באתר האינטרנט של רשות המים הוראות לעניין מתכונת הדיווח של הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), לרבות נוסח הטפסים שיידרשו ספקי המים למלא, ולעניין אופן העברת הדיווח כאמור.
: (ד) דיווחים כאמור בסעיף זה יהיו חתומים בידי נושא משרה שספק המים הסמיך לעניין זה, ואם לא הוסמך נושא משרה כאמור - בידי המנהל הכללי של ספק המים או בידי כל מי שממלא תפקיד מקביל גם אם תואר משרתו שונה; הדיווחים יאומתו בתצהיר, אלא אם כן קבע החשב הכללי, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של רשות המים, לגבי כלל הספקים או חלקם, כי פרטים מסוימים לא ייחתמו או לא יאומתו כאמור בסעיף קטן זה.
: (ה)(1) נושא משרה בספק המים יפקח על העברת דיווחים לפי סעיף זה בידי ספק המים, לרבות על מידת נכונותם ואמינותם, עמידתם במידת הפירוט ובמתכונת הדיווח הנדרשת והעברתם במועדים שנקבעו לכך.
:: (2) לא הועברו דיווחים בהתאם להוראות סעיף זה, יראו את נושא המשרה כאילו הפר את חובת הפיקוח החלה עליו כאמור בפסקה (1).
: (ו) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 110]].

@ 94. קיזוז סכומים כנגד חוב בעד כספי היטל נטו
: (א) החשב הכללי רשאי להורות על קיזוז סכום השווה לסכום ההיטל נטו, כולו או חלקו, שהיה על ספק המים להפקיד בחשבון הנפרד ולהעביר לחשבון המדינה, לפי הוראות [[סימן זה]], ואשר לא הופקד או הועבר כאמור, לרבות סכומים כאמור [[בסעיף 113(ב)]], מכל סכום שעל הממשלה להעביר לספק המים, לפי הוראות כל דין או הסכם, לרבות בשל השתתפות הממשלה בתקציבו, במישרין או בעקיפין, למעט חוב מס.
: (ב) קיזוז כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה לאחר שניתנה הודעה בכתב לספק המים על הכוונה לקזז את הסכום האמור באותו סעיף קטן, והוא לא הועבר לחשבון המדינה בתוך 30 ימים.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;הממשלה&quot; - הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
::- &quot;חוב מס&quot; - כהגדרתו [[בחוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]].

@ 95. גבייה בידי המדינה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]]
: על גבייה בידי המדינה של כל אחד מאלה תחול [[פקודת המסים (גבייה)]]:
: (1) גבייה של היטל ושל היטל נטו; ואולם המדינה לא תנקוט הליכי גבייה לפי [[הפקודה כאמור]] לגבי צרכן ביתי, אלא לאחר שהודיעה לספק המים כי בכוונתה לנקוט הליכים כאמור;
: (2) גבייה של סכומים שעל ספק מים להשיב לחשבון המדינה כאמור [[בסעיף 113(ב)]].

=== סימן ד': עיצום כספי ===

@ 96. עיצום כספי
: (א) הפר ספק מים הוראה מההוראות לפי [[פרק זה]], כמפורט להלן, רשאי מנהל רשות המים להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בסכום של 100,000 שקלים חדשים:
:: (1) לא העביר דיווחים למנהל רשות המים ולחשב הכללי, במועדים ועל פי הפירוט ומתכונת הדיווח הקבועים לפי [[סעיף 93(א) עד (ג)]], בניגוד להוראות לפי [[הסעיף האמור]];
:: (2) לא העביר דיווחים כאמור בפסקה (1) כשהם חתומים ומאומתים בתצהיר, בניגוד להוראות [[סעיף 93(ד)]].
: (ב) לא פיקח נושא משרה בספק מים על העברת דיווחים בידי ספק המים, בניגוד להוראות [[סעיף 93(ה)]], רשאי מנהל רשות המים להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בסכום של 50,000 שקלים חדשים.

@ 97. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי [[סימן זה]] כאמור [[בסעיף 96]], בתוך שישה חודשים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

@ 98. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה למנהל רשות המים יסוד סביר להניח כי ספק מים או נושא משרה בו כהגדרתו [[בסעיף 110]] הפר הוראה מההוראות לפי [[סימן זה]], כאמור [[בסעיף 96]] ([[בסימן זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בסימן זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל רשות המים, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בסימן זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל רשות המים לפי הוראות [[סעיף 99]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 97]].

@ 99. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 98]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני מנהל רשות המים, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

@ 100. החלטת מנהל רשות המים ודרישת תשלום
: (א) טען המפר את טענותיו לפני מנהל רשות המים לפי הוראות [[סעיף 99]], יחליט מנהל רשות המים, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 101]].
: (ב)(1) החליט מנהל רשות המים לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בסימן זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין מנהל רשות המים, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.
:: (2) החליט מנהל רשות המים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
: (ג) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 99]], בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 101. סכומים מופחתים
: (א) מנהל רשות המים אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) מועצת רשות המים, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע [[בסימן זה]], בשיעורים שתקבע.

@ 102. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני מנהל רשות המים כאמור [[בסעיף 99]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי - יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום מתן פסק הדין בעתירה.
: (ב) סכום העיצום הכספי יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.

@ 103. המועד לתשלום העיצום הכספי
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 100]].

@ 104. הפרשי הצמדה וריבית
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בסימן זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 105. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 106. עתירה
: (א) אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים לפי [[סימן זה]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת מנהל רשות המים או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[סימן זה]], יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 107. פרסום
: הוטל עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], רשאי מנהל רשות המים לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את שמו של המפר ואת מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה, ורשאי מנהל רשות המים להורות למפר לפרסם על חשבונו של המפר פרסום כאמור.

=== סימן ה': עונשין ===

@ 108. אי-מסירת סכום החיוב בהיטל לצרכן הביתי
: ספק מים שלא מסר לצרכן ביתי, בהודעת החיוב, את הפרטים כאמור [[בסעיף 85(ב)(1) עד (3) ו-(5)]] בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], דינו - מאסר חצי שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

@ 109. אי-הפקדה או אי-העברה של כספי היטל נטו
: ספק מים שלא הפקיד בחשבון נפרד, במועד ההפקדה, את כספי ההיטל נטו, בניגוד להוראות [[סעיף 89(ב)]], או שלא העביר לחשבון המדינה, במועד ההעברה, את כספי ההיטל נטו, בניגוד להוראות [[סעיף 90]], ולעניין ספק מים שהוא חברה כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב]] - הספק לא העביר את כספי ההיטל נטו לפי הוראות [[סעיף 123]] במהלך התקופה הקבועה [[באותו סעיף]], דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].

@ 110. אחריות נושא משרה בספק המים
: נושא משרה בספק מים חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי [[סעיפים 108]] [[ו-109]] בידי ספק המים או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בספק המים, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם הספק על גבייתו של היטל הצריכה העודפת או על הפקדת כספי ההיטל נטו בחשבון הנפרד והעברתם לחשבון המדינה, ולעניין ספק המים שהוא רשות מקומית - ראש הרשות המקומית, גזבר הרשות המקומית או ממונה על הגבייה ברשות המקומית; יראו נושא משרה לעניין סעיף זה, כל מי שממלא תפקיד כאמור, גם אם תואר משרתו שונה.

=== סימן ו': הוראות שונות ===

@ 111. הסכמה בין צרכן ביתי לספק מים על השבת כספים שנגבו ביתר
: פנה צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו-(3)(ב) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot; לספק מים בבקשה להשיב לו סכומים שנגבו בעד היטל, לרבות בשל דיווח של הצרכן שנמסר לספק המים לאחר מועד החיוב כאמור בהוראות [[התוספת לפרק זה]], ומצא ספק המים כי נגבו מהצרכן כספים ביתר בעד ההיטל, ישיב הספק לצרכן את כל הכספים שנגבו ביתר או יפחיתם מהחיוב לצרכן; ספק מים לא ישיב לצרכן ביתי כספים שנגבו ביתר או לא יפחיתם מהחיוב לצרכן, אלא אם כן עליו להשיב לו, לפי כל דין, תשלומים ששולמו ביתר בעד הספקת המים שבשל צריכתם חויב הצרכן בהיטל כאמור, והספק השיב תשלומים אלה לצרכן או תיקן את החיוב של הצרכן בעד אותם תשלומים, לפי העניין.
: (ב) ספק מים ישיב לפנייתו של הצרכן הביתי כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שלושים ימים מהמועד שבו קיבל את פנייתו או במועד מסירת הודעת החיוב שחל סמוך לאחר קבלת הפנייה כאמור, לפי המאוחר; מצא ספק המים כי יש להשיב לצרכן הביתי כספים שנגבו בעד ההיטל כאמור בסעיף קטן (א), ישיב הספק במועד האמור את כל אותם כספים או יזכה את חשבונו של הצרכן, לפי העניין.
: (ג) ספק המים רשאי לנכות מכספי ההיטל נטו שעליו להפקיד בחשבון הנפרד לפי הוראות [[פרק זה]] את כספי ההיטל שנגבו ביתר ושהוא משיבם לצרכניו לפי הוראות סעיף זה, והוא ידווח לחשב הכללי על השבת הכספים כאמור.

@ 112. בירור תלונות של צרכנים ביתיים (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) רשות המים רשאית לברר תלונה של צרכן ביתי בעניינים כמפורט להלן, שהוגשה אליה, בכתב, בתוך שישים ימים ממועד החיוב בהיטל, ובלבד שהצרכן פנה תחילה לספק המים לקבל את עמדתו בעניין נושא התלונה:
:: (1) קביעת מספר הנפשות המוכר, שלא בהתאם להוראות [[פרק זה]];
:: (2) גביית היטל בעד כמות מים שלא נצרכה בידי הצרכן הביתי;
:: (3) קביעת זכאות לעניין תוספת בכמות צריכת המים, לרבות לצרכן ביתי שאינו זכאי לתוספת האמורה לפי הוראות [[סעיף 84]];
:: (4) עניין אחר מאלו המנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שרשות המים מצאה כי העניין מצדיק את בירורו על ידה.
: (ב) רשות המים רשאית, לבקשת צרכן ביתי, להאריך את המועד להגשת תלונה לפי סעיף קטן (א), אם מצאה כי קיימים טעמים מיוחדים לכך.
: (ג) רשות המים לא תיתן החלטה בתלונה שהוגשה לפי סעיף זה, ולפיה יש להשיב לצרכן ביתי כספים ששילם ביתר, אלא לאחר שקיבלה אישור לכך מאת החשב הכללי; החשב הכללי ייתן אישור כאמור אם נוכח כי החלטת רשות המים ניתנה בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ד) רשות המים תודיע על החלטתה בתלונה שהוגשה אליה לפי סעיף זה, לצרכן הביתי שהגיש את התלונה כאמור ולספק המים.
: (ה) צרכן ביתי או ספק מים רשאים לערער על החלטתה של רשות המים לפי סעיף זה לבית משפט שלום, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה.

@ 113. הוראות נוספות לגבי השבת כספים שנגבו ביתר
: (א) כספים שיש להשיב לצרכן ביתי בהתאם להוראות [[סעיפים 88]], [[111]] [[ו-112]], יושבו לצרכן בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; בסעיף זה -
::- &quot;הפרשי הצמדה&quot; - תוספת לפי שיעור עליית המדד, מהמדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שילם הצרכן הביתי את ההיטל עד המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד השבת הכספים לאותו צרכן;
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן;
::- &quot;ריבית&quot; - ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה, מהמועד שבו שילם הצרכן הביתי את ההיטל עד מועד השבת הכספים לאותו צרכן.
: (ב) הוחלט להשיב לצרכן ביתי כספים שנגבו ביתר בעד ההיטל, בהתאם להוראות [[סעיפים 88]], [[111]] [[ו-112]], ישיב ספק המים לחשבון המדינה, בתוך שלושים ימים ממועד קבלת ההחלטה כאמור, את סכום עלויות הספק, כאמור [[בסעיף 89(א)]], בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (א).

@ 114. דיווח למנהל רשות המים על הגינון הציבורי
: צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot; ימסור למנהל רשות המים דיווחים לעניין הגינון הציבורי בשטח היישוב של הצרכן האמור, כפי שיורה עליהם מנהל רשות המים בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט של רשות המים; הדיווחים האמורים יימסרו במועדים שהובאו באותה הודעה, והם יכללו את המידע והנתונים שפורטו בה, לרבות לעניין מתכונת הדיווח האמור.

@ 115. שמירת סודיות
: ספק מים שהגיע אליו מידע לפי הוראות [[פרק זה]], תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד ולא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות [[פרק זה]], או לצורך גביית תשלומים בשל שירותי מים או ביוב לפי הוראות כל דין.

@ 116. שינוי [[התוספת לפרק כ&quot;א]]
: שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ובהסכמת מועצת רשות המים, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את [[התוספת לפרק זה]]; ואולם שינוי של התוספת שלדעת שר האוצר אין בו השפעה כלכלית או תקציבית, ייעשה בידי מועצת רשות המים, בהתייעצות עם שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות ובאישור הוועדה כאמור.

@ 117. שינוי סכום ההיטל
: שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ועל פי המלצת מועצת רשות המים, רשאי, בצו, להפחית את סכום ההיטל הקבוע לפי [[סעיף 82]], וכן להעלות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את סכום ההיטל האמור; בצו לפי סעיף זה יפורטו ההתאמות והשינויים בהוראות [[פרק זה]], ככל שהם נדרשים בשל הצו האמור.

@ 118. התאמת כללי הרשויות המקומיות להוראות [[פרק זה]]
: מועצת רשות המים תתקן את כללי הרשויות המקומיות, כהוראת שעה לתקופה הראשונה ולתקופה השנייה כדי להתאימם להוראות [[פרק זה]], כך שצריכת מים בכמות המחייבת תשלום היטל לפי [[פרק זה]] תחויב בתשלום לפי תעריף המים הקבוע [[בסעיף 4(1)(1.1)(1.1.3) לכללי הרשויות המקומיות]], כפי שהיו בתוקפם ביום התחילה; הוראות [[+|סעיפים 113(א)]] [[ו-124יח(ד) לחוק המים]] לא יחולו על תיקון כללי הרשויות המקומיות כאמור בסעיף זה.

@ 119. תקנות לביצוע [[פרק כ&quot;א]]
: שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ובהסכמת מועצת רשות המים, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע [[פרק זה]].

@ 120. &lt;!-- תיקון מס' 44 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))

@ 121. [[פרק כ&quot;א]] - הוראת שעה (תיקון: תש&quot;ע, תש&quot;ע-2)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים בתקופה המסתיימת ביום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010); ואולם שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ועל פי המלצת מועצת רשות המים, רשאי, בצו -
:: (1) להקדים את מועד סיום התקופה כאמור, אם נוכח כי חיוב בהיטל אינו נדרש עוד לשם השגת מטרות [[פרק זה]];
:: (2) לדחות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את מועד סיום התקופה כאמור, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, אם נוכח כי הדבר נדרש לשם השגת מטרות [[פרק זה]], ובלבד שהמועד לא יידחה למועד המאוחר מיום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012).
: (ב) בצו לפי סעיף זה יפורטו ההתאמות והשינויים בהוראות [[פרק זה]], ככל שהם נדרשים בשל הצו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) הוראות [[פרק זה]], למעט [[סעיף 82(ב) ו-(ג)(1)]], לא יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים מיום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) ועד יום א' באייר התש&quot;ע (15 באפריל 2010);
:: (2) הוראות [[סעיף 82(ב)]] יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים בתקופה השלישית, אלא אם כן כמות המים למטרת חקלאות ולמטרת תעשיה של הצרכן הביתי כאמור [[באותו סעיף]] נמדדת באמצעות מדי מים נפרדים בכל אחד מהשטחים המשמשים למטרות האמורות.
: (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ג), הוראות [[פרק זה]] לא יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים מיום ב' באייר התש&quot;ע (16 באפריל 2010) ועד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010) (בסעיף זה - תקופת אי-התחולה); ואולם במהלך תקופת אי-התחולה רשאי שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לפי המלצת מועצת רשות המים, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות [[פרק זה]] יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים בתקופת אי-התחולה, כולה או חלקה.

@ 122. הוראה מיוחדת לעניין כספי ההיטל נטו
: ספק מים שחל לגביו סכום ההיטל נטו כאמור [[בפסקה (1)(א) שבהגדרה &quot;היטל נטו&quot; שבסעיף 89(א)]], יעביר לחשב הכללי, עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010), דוח כספי מבוקר לשנת 2009, הכולל את שיעור הגבייה השנתי של ספק המים לאותה שנה; היה שיעור הגבייה השנתי של ספק המים בשנת 2009 שונה משיעור הגבייה השנתי כאמור בפסקה (1)(א)(3) בהגדרה האמורה, תתבצע התחשבנות בין המדינה לבין ספק המים לעניין השבת כספים שהועברו לאוצר המדינה ביתר או לעניין העברת כספים לאוצר המדינה שהועברו בחסר.

@ 123. הוראת מעבר לעניין העברת כספי ההיטל נטו לאוצר המדינה בידי חברה
: (א) בתקופה הראשונה ובתקופה השנייה, חברה כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב]] תעביר את כספי ההיטל נטו לאוצר המדינה, באופן כמפורט להלן:
:: (1) שיעור מהכספים כאמור, השווה לשיעור שנקבע לפי [[סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], יועבר לאוצר המדינה באמצעות רשות המסים בישראל, במועד שבו על החברה האמורה לשלם מס ערך מוסף לפי [[החוק האמור]]; למען הסר ספק, לא יראו בדרך ההעברה של כספי ההיטל נטו לאוצר המדינה, כאמור בפסקה זו, משום הטלת מס ערך מוסף, משתמעת או מפורשת, על סכום ההיטל או על כספי ההיטל נטו;
:: (2) השיעור הנותר - בהתאם להוראות [[סימן ג']].
: (ב) למען הסר ספק, הסכום שייגבה מצרכן ביתי בעבור ההיטל לא יעלה על 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב, בשל כמות צריכת מים שבשלה על הצרכן הביתי לשלם את ההיטל האמור, אלא אם כן נקבע אחרת בצו לפי [[סעיף 117]].

@ 124. הוראת מעבר לעניין חיובו בהיטל של צרכן ביתי כאמור בפסקה (3) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot;
: מצא שר האוצר, על פי המלצת מועצת רשות המים ובהסכמת שר התשתיות הלאומיות, כי התקיימו נסיבות חריגות שבשלהן לא השלים צרכן מים כאמור בפסקה (3) להגדרה &quot;צרכן ביתי&quot;, את התקנת מדי המים כאמור עד יום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010), אף שנקט את כל האמצעים הנדרשים כדי להתקין מדי מים בכל אחת מיחידות הדיור שלהן הוא מספק מים, רשאי הוא לדחות את תחילתה של תקופת צריכת המים שבה תחול על אותו צרכן החובה לשלם היטל לפי [[פרק זה]], עד לתקופה ההכרחית הנדרשת להשלמת התקנת מדי המים כאמור, בשל אותן נסיבות.

@ &lt;עוגן פרק כא תוספת&gt; : {{ממורכז|'''תוספת [[לפרק כ&quot;א]]''' {{ש}} ((([[ההגדרה &quot;מספר נפשות מוכר&quot; בסעיף 81]])))}}

@ 1. הודעה מאת ספק מים לעניין החובה של צרכן ביתי לדווח על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור (תיקון: תש&quot;ע) &lt;עוגן פרק כא תוספת פרט 1&gt;
: עד יום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) ישלח ספק מים, בדואר, לצרכן ביתי, לכתובת שאליה הוא שולח את הודעת החיוב, הודעה לעניין החובה החלה על הצרכן לדווח לספק המים על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור, בהתאם לטופס הדיווח שצורף להודעה האמורה, ולעניין אפשרותו לדווח על מספר הנפשות שהתגוררו ביחידת הדיור בתקופה שמיום התחילה ועד למועד שבו ימסור את הדיווח כאמור, שיהיה לא יאוחר מיום י&quot;ד בטבת התש&quot;ע (31 בדצמבר 2009), וכן להצהיר בדבר נכונות הפרטים הנכללים באותו דיווח; טופס הדיווח שיצורף להודעה יהיה לפי נוסח שיפרסם מנהל רשות המים, ביום התחילה, באתר האינטרנט של רשות המים.

@ 2. הודעה מאת צרכן ביתי על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור (תיקון: תש&quot;ע) &lt;עוגן פרק כא תוספת פרט 2&gt;
: (א) קיבל צרכן ביתי הודעה כאמור [[פרק כא תוספת $|בסעיף 1]], ישלח לספק המים, בדואר, בפקסימיליה או בדואר אלקטרוני, את הדיווח בהתאם להודעה האמורה, כשהוא כולל את כל הפרטים שאותם נדרש הצרכן למלא, לרבות הצהרה בדבר נכונות אותם פרטים, בצירוף תמצית מן הרישום במרשם כמשמעותו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]] או תצלום ספח תעודות הזהות, של כל המתגוררים דרך קבע ביחידת הדיור של אותו צרכן, המעיד על שמם ומקום מגוריהם, ולגבי ילדים שטרם מלאו להם 18 שנים - בצירוף תמצית מן הרישום במרשם כמשמעותו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]] או ספח תעודת הזהות של ההורה שבו מפורטים פרטי הילדים.
: (ב) היה הצרכן הביתי מי שאינו אזרח ישראלי, יעביר לספק המים צילום של דרכונו וכן אישור שהייה כדין, במקום תעודת הזהות כאמור בסעיף קטן (א), וכן אחד מאלה לפי בחירתו של הצרכן:
:: (1) תצהיר מאומת לגבי מקום מגוריו;
:: (2) ספח תעודת זהות של בעל ההיתר להעסקתו של הצרכן הביתי לפי [[חוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]].
: (ג) צרכן ביתי המתגורר ביחידת דיור שלא במקום מגוריו לפי ספח תעודת הזהות שלו (בפרט זה - מקום מגוריו הרשום), יצרף לדיווח מטעמו כאמור בסעיף קטן (א) תצהיר מאומת מטעמו בדבר מקום מגוריו בפועל ואישור בכתב מטעם ספק המים של מקום מגוריו הרשום כי לעניין חישוב היטל המים, הוא לא מתגורר ביחידת דיור במקום מגוריו הרשום אלא במקום מגוריו בפועל.

@ 3. הודעה מאת ספק המים על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור &lt;עוגן פרק כא תוספת פרט 3&gt;
: בתוך 14 ימים מהיום שבו קיבל ספק המים דיווח כאמור [[פרק כא תוספת $|בסעיף 2]], ימסור לצרכן הביתי, בדואר או באמצעי שבו העביר לו הצרכן את הדיווח האמור, הודעה על מספר הנפשות שהוא מכיר בהן; הספק יציין בכל הודעת חיוב של אותו צרכן את מספר הנפשות כאמור.

@ 4. הודעה על שינוי &lt;עוגן פרק כא תוספת פרט 4&gt;
: צרכן ביתי ידווח לספק המים על כל שינוי במספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור; דיווח כאמור יכלול את הפרטים כאמור [[פרק כא תוספת $|בסעיף 2]] וייעשה בהתאם למתכונת הדיווח הקבועה [[באותו סעיף]]; חל שינוי במספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור בשל לידה או פטירה, תצורף לדיווח תעודת לידה או תעודת פטירה, לפי העניין.

@ 5. עדכון בהתאם להודעה על שינוי &lt;עוגן פרק כא תוספת פרט 5&gt;
: שינה ספק המים את מספר הנפשות הרשומות אצלו כמתגוררות ביחידת הדיור, בהתאם לדיווח לפי [[פרק כא תוספת $|סעיף 4]], יחול אותו שינוי החל בהודעת החיוב הקרובה לאחר הודעת הצרכן כאמור, ואולם אם מסר הצרכן הביתי מסמכים ונתונים כאמור [[פרק כא תוספת $|בסעיף 4]], המאמתים את השינוי האמור לתקופת 30 הימים שקדמה למועד הדיווח, יחול השינוי האמור גם לגבי תקופה זו.

@ 6. סתירה בין דיווח הצרכן הביתי לבין הנתונים הידועים לספק המים &lt;עוגן פרק כא תוספת פרט 6&gt;
: (א) ראה ספק המים כי קיימת סתירה בין מספר הנפשות שדווח בידי צרכן ביתי, כמתגוררות ביחידת הדיור, לבין הנתונים הידועים לו, יודיע על כך לצרכן הביתי בהודעת החיוב הקרובה, ויחייב את הצרכן בהתאם, רק החל מהודעת החיוב העוקבת להודעה האמורה.
: (ב) במקרה של סתירה לעניין מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור, שהצרכן הביתי דיווח עליו לספק המים בעד התקופה הראשונה, יעדכן ספק המים בהתאם לכך את מספר הנפשות הרשומות אצלו כמתגוררות ביחידת הדיור בתקופת החיוב הראשונה שלאחר התקופה שלגביה נמסרה הודעת החיוב האמורה, והשינוי האמור יחול לגבי התקופה שתחילתה ביום התחילה.

@ 7. שינוי מספר הנפשות הרשומות אצל הספק בהתאם להחלטת רשות המים או בית משפט &lt;עוגן פרק כא תוספת פרט 7&gt;
: ספק המים יעדכן את מספר הנפשות הרשומות אצלו כמתגוררות ביחידת דיור, בהתאם להוראות [[סעיף 111]] או בהתאם להחלטת רשות המים או בית משפט לפי הוראות [[סעיף 112]].

== פרק כ&quot;ב: האפוטרופוס הכללי ==

@ 125. &lt;!-- תיקון מס' 3 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל&quot;ח-1978]].))
@ 126. &lt;!-- תיקון מס' 1 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]].))

@ 127. [[פרק כ&quot;ב]] - הוראת שעה לעניין נכס מקרקעין
: (א) [[סעיף 15(א), (ג), (ג3) ו-(ג4) לחוק האפוטרופוס הכללי]], ולעניין נכס מקרקעין - [[סעיף 15(ד) לחוק האמור]], וכן [[סעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]], כנוסחם [[בפרק זה]], יעמדו בתוקפם עד יום כ&quot;א בתמוז התשע&quot;ז (15 ביולי 2017).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפם של הסעיפים האמורים באותו סעיף קטן, לתקופה אחת שלא תעלה על שלוש שנים.

@ 128. תיקון [[חוק האפוטרופוס הכללי]] - הוראות מעבר
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15(ג2) לחוק האפוטרופוס הכללי]], כנוסחו [[בסעיף 125(4) לחוק זה]], לגבי נכסים כאמור [[באותו סעיף]], שביום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה - יום התחילה) חלפו 14 שנים ושלושה חודשים לפחות מתחילת ניהולם לפי [[אותו חוק]] -
:: (1) לא יועברו הנכסים כאמור לקניין המדינה בטרם חלפו תשעה חודשים מיום התחילה; ואולם רשאי האפוטרופוס הכללי לעכב את העברתו לקניין המדינה של נכס כאמור, אם הוגשה לאפוטרופוס הכללי או לבית משפט בקשה לשחרור הנכס לפני תום תשעת החודשים האמורים וטרם ניתנה החלטה בתום אותה תקופה - עד למתן החלטה או פסק דין בבקשה;
:: (2) האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות המנויות [[-|בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שבסעיף 15(ג2)(1) האמור]], בתוך שלושה חודשים מיום התחילה, ויבצע אותן במשך שישה חודשים לפחות.
: (ב) בתקופה שמיום התחילה עד יום ט' בתמוז התשע&quot;ו (15 ביולי 2016) (בסעיף קטן זה - תקופת המעבר) -
:: (1) יקראו את [[סעיף 15(ג3)(1) לחוק האפוטרופוס הכללי]], כנוסחו [[בסעיף 125(4) לחוק זה]], כאילו במקום &quot;25 שנים&quot; יבוא &quot;32 שנים&quot; ובמקום &quot;23 שנים וחצי&quot; יבוא &quot;30 שנים וחצי&quot;;
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), לגבי נכסים כאמור [[בסעיף 15(ג3)(1) לחוק האפוטרופוס הכללי]] כנוסחו [[בסעיף 125(4) לחוק זה]], שביום התחילה -
::: (א) חלפו 30 שנים וחצי לפחות מתחילת ניהולם לפי [[החוק האמור]] -
:::: (1) לא יועברו נכסים כאמור לקניין המדינה בטרם חלפה שנה מיום התחילה; ואולם רשאי האפוטרופוס הכללי לעכב את העברתו לקניין המדינה של נכס כאמור, אם הוגשה לאפוטרופוס הכללי או לבית משפט בקשה לשחרור הנכס לפני תום התקופה האמורה או תום 32 שנים מתחילת הניהול, לפי העניין, וטרם ניתנה החלטה בתום אותה תקופה - עד למתן החלטה או פסק דין בבקשה;
:::: (2) האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות [[-|בסעיף 15(ג3)(1) האמור]] (בסעיף קטן זה - פעולות האיתור), בתוך שלושה חודשים מיום התחילה, ויבצע אותן במשך שנה לפחות;
::: (ב) חלפו בין 18 שנים ל-25 שנים מתחילת ניהולם לפי [[החוק האמור]], האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע פעולות האיתור לא יאוחר מ-18 חודשים לפני תום תקופת המעבר, ויבצע את הפעולות עד תום תקופת המעבר.

== פרק כ&quot;ג: קליטת חיילים משוחררים ==

@ 129. &lt;!-- תיקון מס' 10 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]].))

@ 130. [[חוק קליטת חיילים משוחררים]] - הוראת שעה
: על אף הוראות [[סעיף 7(ב) ו-(ג) לחוק קליטת חיילים משוחררים]], בתקציב המדינה המתייחס לשנת הכספים 2009 יתוקצב לקרן לסיוע נוסף הסכום המחושב לפי [[הסעיף האמור]] בניכוי 35 מיליון שקלים חדשים.

== פרק כ&quot;ד: שיפור זכויות עובדים ==

@ 131. &lt;!-- תיקון מס' 38 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]].))
@ 132. &lt;!-- תיקון מס' 3 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]].))
@ 133. &lt;!-- תיקון מס' 1 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ&quot;ח-1998]].))
@ 134. &lt;!-- תיקון מס' 9 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ&quot;ג-1993]].))
@ 135. &lt;!-- תיקון מס' 7 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]].))
@ 136. &lt;!-- תיקון מס' 6 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].))

@ 137. תיקון [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם]] - תחילה
: תחילתם של [[+|סעיפים 1]], [[+|10א]] [[+|ו-20]] [[והתוספת השניה לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם]], כנוסחם [[בסעיף 136(1), (3), (5) ו-(7) לחוק זה]], ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010).

@ 138. &lt;!-- תיקון מס' 12 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ&quot;ח-1988]].))

== פרק כ&quot;ה: ביטוח לאומי ==

@ 139. &lt;!-- תיקון מס' 114 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 140. [[חוק הביטוח הלאומי]] - הוראת מעבר
: שר האוצר ייתן הוראות לאקטואר המוסד לביטוח לאומי ([[בפרק זה]] - המוסד) על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי הוראות [[סעיף 24(ב1) לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 139(1) לחוק זה]], לא יאוחר מיום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010).

@ 141. [[חוק הביטוח הלאומי]] - תחילה ותחולה
: (א) תחילתו של [[סעיף 28ב לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 139(2) לחוק זה]], ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010).
: (ב) [[סעיפים 65(ב)]] [[ו-324(א) לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחם [[בסעיף 139(3) ו-(20) לחוק זה]], יחולו על גמלה המשתלמת בעד יום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) ואילך, ובלבד שיחולו רק על מי שיצא מישראל ביום האמור ואילך.
: (ג) [[+|סעיפים 158]], [[+|160(ו)]], [[+|161(ה)]], [[+|163(ג)]] [[ו-171(א) לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחם [[בסעיף 139(4) עד (6), (7)(א) ו-(8) לחוק זה]], יחולו על מי שהתאריך הקובע לגביו חל ביום ז' באייר התשס&quot;ט (1 במאי 2009) ואילך, ובלבד שמועד פתיחת העסק כמשמעותו [[בסעיף 158]] חל ביום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) ואילך.
: (ד) [[+|סעיפים 163(ד)]] [[ו-176(א) לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחם [[בסעיף 139(7)(ב) ו-(9)(א) לחוק זה]], יחולו על מי שנבחן כאמור בהוראות [[סעיף 163(ד)]], בבחינה שנערכה ביום י&quot;ט בסיוון התש&quot;ע (1 ביוני 2010) ואילך.
: (ה) [[+|סעיפים 176(ב)]] [[ו-176א לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחם [[בסעיף 139(9)(ב) ו-(10) לחוק זה]], יחולו לגבי מי שהחל לעבוד בעבודה כאמור [[באותם סעיפים]], ביום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) ואילך.
: (ו) [[סעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 139(11) לחוק זה]], יחול על מי שניתן לגבי מעבידו צו כאמור [[בסעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי]], ביום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) ואילך.
: (ז) [[+|סעיפים 223א]], [[+|224(א)]] [[ו-225א לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחם [[בסעיף 139(13) עד (15) לחוק זה]], יחולו על גמלה המשתלמת ביום י&quot;ג בתשרי התש&quot;ע (1 באוקטובר 2009) ואילך.
: (ח) תחילתם של [[+|סעיפים 244]], [[+|247א]], [[+|252]] [[ו-256א לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחם [[בסעיף 139(16) עד (19) לחוק זה]], ביום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011), והם יחולו על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
: (ט) [[+|סעיף 384א]] [[ולוח י&quot;ז לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחם [[בסעיף 139(21) ו-(24) לחוק זה]], יחולו לגבי מידע שדרש המוסד ביום תחילתו של חוק זה ואילך, לרבות לגבי תקופה שקדמה ליום האמור.
: (י) [[לוח ב'1 לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 139(22) לחוק זה]], יחול על מענק אשפוז המשתלם בעד יום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) ואילך.
: (יא) תחילתו של [[לוח י' לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 139(23) לחוק זה]], ביום כ&quot;ו באדר ב' התשע&quot;א (1 באפריל 2011), והוא יחול על הקצבות אוצר המדינה למוסד ועל דמי ביטוח המשתלמים בעד היום האמור ואילך.

@ 142. : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] כהוראת שעה מיום 1.8.2009 ועד יום 31.12.2010.))

@ 143. [[חוק הביטוח הלאומי]] - תחולה לעניין הוראות השעה [[שבסעיף 142]]
: (א) [[לוח י&quot;א לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 142(א) לחוק זה]], יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד התקופה שמיום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) ועד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010).
: (ב) [[+|סעיפים 244]], [[+|247א]], [[+|252]] [[ו-256א לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחם [[בסעיף 142(ב) לחוק זה]], יחולו על גמלה המשתלמת בעד התקופה שמיום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) ועד יום י&quot;ד בטבת התש&quot;ע (31 בדצמבר 2009).
: (ג) [[+|סעיפים 244]], [[+|247א]], [[+|252]] [[ו-256א לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחם [[בסעיף 142(ג) לחוק זה]], יחולו על גמלה המשתלמת בעד התקופה שמיום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) ועד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010).

@ 144. : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] כהוראת שעה מיום 1.8.2009 ועד יום 31.3.2011.))

@ 145. [[חוק הביטוח הלאומי]] - הוראת שעה לעניין [[-|לוח י']]
: (א) ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] כהוראת שעה מיום 1.8.2009 ועד יום 31.3.2011.))
: (ב) [[לוח י' לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו בסעיף קטן (א), יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד התקופה שמיום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) ועד יום כ&quot;ה באדר ב' התשע&quot;א (31 במרס 2011).

@ 146. &lt;!-- תיקון מס' 34 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]].))

@ 147. [[חוק הבטחת הכנסה]] - תחילה ותחולה
: תחילתה של [[התוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה]], כנוסחה [[בסעיף 146 לחוק זה]], ביום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.

@ 148. תיקון [[חוק הבטחת הכנסה]] - הוראת שעה לשנת 2009
: (א) ((הנוסח שולב [[בחוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]] כהוראת שעה מיום 1.8.2009 ועד יום 31.12.2009.))
: (ב) [[התוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה]], כנוסחה בסעיף קטן (א), תחול על גמלה המשתלמת בעד התקופה שמיום י&quot;א באב התשס&quot;ט (1 באוגוסט 2009) עד יום י&quot;ד בטבת התש&quot;ע (31 בדצמבר 2009).

@ 149. [[חוק הבטחת הכנסה]] - הוראת שעה לשנת 2010
: (א) ((הנוסח שולב [[בחוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]] כהוראת שעה מיום 1.1.2010 ועד יום 31.12.2010.))
: (ב) [[התוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה]], כנוסחה בסעיף קטן (א), תחול על גמלה המשתלמת בעד התקופה שמיום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) ועד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010).

== פרק כ&quot;ו: אזורי עדיפות לאומית ==

@ 150. מטרה
: מטרת [[פרק זה]] היא לעודד פיתוח של אזורים או יישובים שהממשלה החליטה כי הם בעלי עדיפות לאומית, וקידומם, בכפוף להוראות [[פרק זה]].

@ 151. החלטה על אזור עדיפות לאומית
: (א) הממשלה רשאית להחליט כי אזור מסוים או יישוב מסוים הוא בעל עדיפות לאומית ([[בפרק זה]] - אזור עדיפות לאומית); החלטה כאמור יכול שתהיה כללית ויכול שתהיה לגבי עניין מסוים או לתקופה מסוימת.
: (ב) לצורך קבלת החלטה לפי סעיף קטן (א), רשאית הממשלה לשקול שיקולים אלה:
:: (1) המצב הביטחוני באזור או ביישוב;
:: (2) חוסנו הכלכלי והחברתי של האזור או היישוב ורמת השירותים שבו;
:: (3) תכנון הפריסה של האוכלוסיה;
:: (4) מיקומו הגאוגרפי של האזור או היישוב או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסיה וממרכז הארץ;
:: (5) הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסיה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסיה אחרות;
:: (6) נטל קליטת העלייה על האזור או היישוב;
:: (7) שיקולים נוספים הנוגעים לצורכי האוכלוסיה באזור או ביישוב שבשלהם יש לעודד פיתוח של אותו אזור או יישוב או קידומו, ובלבד שוועדת הכספים של הכנסת אישרה אותם ([[בפרק זה]] - הוועדה).
: (ג) החלטת הממשלה בדבר אזור עדיפות לאומית תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), שהביאו לקביעת אזור העדיפות כאמור.

@ 152. מתן הטבות לאזור עדיפות לאומית
: (א) הממשלה רשאית להחליט על מתן הטבות לאזור עדיפות לאומית ולעניין זה, וככל שהדבר נוגע לעניין ובאופן ההולם את נסיבותיו, תשקול הממשלה, בין השאר, את שיעור ההכנסות מתוך פוטנציאל ההכנסות של האזור או היישוב; הטבות כאמור יינתנו בתחום מתחומי פעילות הממשלה, ובכלל זה בתחום החינוך, התרבות, התעסוקה, הרווחה, הבינוי, השיכון, התעשייה, החקלאות, התיירות, הפנים, הגנת הסביבה, קליטת העלייה או התשתיות.
: (ב) החליטה הממשלה על מתן הטבות לאזור עדיפות לאומית, תחליט בדבר סוג ההטבות שיינתנו לאותו אזור, הדרכים או האמצעים למתן ההטבות, ובכלל זה דרכים כאמור בסעיף קטן (ג), וכן התקופה שבה יינתנו ההטבות ואמות המידה לנתינתן, והכל באופן ההולם את נסיבות העניין; הממשלה רשאית להחליט כי החלטות כאמור בסעיף קטן זה יתקבלו בידי שר משרי הממשלה בשטח הפעולה של משרדו.
: (ג) הטבות לאזורי עדיפות לאומית יכול שיינתנו, בין השאר, בדרך של מתן מענק כספי או העמדת הלוואה, או בדרך של מתן הטבות בשטח הפעולה של משרד ממשרדי הממשלה, לתגבור פעילות קיימת או לביצוע פעילות ייעודית.
: (ד) התחומים שבהם יינתנו הטבות לאזורי עדיפות לאומית לפי סעיף זה וכן סוגי ההטבות, הדרכים, האמצעים ואמות המידה לנתינתן והתקופות שבהן יינתנו, יכול שיהיו שונים לגבי אזורי עדיפות לאומית שונים.

@ 153. ביטול החלטה על אזור עדיפות לאומית או על מתן הטבות, או הפחתה משמעותית של ההטבות
: (א) הממשלה לא תחליט על ביטול של החלטה על אזור עדיפות לאומית או של החלטה על מתן הטבות לאזור כאמור, שקיבלה לפי [[סעיפים 151]] [[או 152]], או על הפחתה משמעותית של הטבות שנתנה לאזור עדיפות לאומית מכוח החלטה שקיבלה לפי [[סעיף 152]] (בסעיף זה - החלטת ביטול או הפחתה משמעותית), ככלל או לגבי עניין מסוים, אלא לאחר שחלפו ארבע שנים ממועד קבלת ההחלטה לפי [[סעיפים 151]] [[או 152]], לפי העניין.
: (ב) קיבלה הממשלה החלטת ביטול או הפחתה משמעותית, לא יבוטלו או יופחתו ההטבות הניתנות לאזור או ליישוב שלגביו ניתנה אותה החלטה, אלא לאחר שחלפו שלוש שנים ממועד קבלתה.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאית הממשלה לקבל החלטת ביטול או הפחתה משמעותית בטרם חלפו ארבע שנים מהמועד שבו התקבלה ההחלטה לפי [[סעיפים 151]] [[או 152]], לפי העניין, או לקבוע כי יבוטלו או יופחתו ההטבות הניתנות לפי [[פרק זה]] לאזור או ליישוב שלגביו ניתנה החלטת הביטול או ההפחתה המשמעותית בטרם חלפו שלוש שנים מיום קבלת ההחלטה כאמור, והכל אם ניתן לכך אישור מאת הוועדה.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין ביטול של החלטה על אזור עדיפות לאומית או של החלטה על מתן הטבות לאזור כאמור, שקיבלה הממשלה לפי [[סעיפים 151]] [[או 152]] או לעניין הפחתה משמעותית של הטבות שנתנה הממשלה לאזור עדיפות לאומית מכוח החלטה שקיבלה לפי [[סעיף 152]], ככלל או לעניין מסוים, אם תוקפה של ההחלטה לפי [[סעיף 151]] או תוקפן של ההטבות שניתנו מכוח החלטה לפי [[סעיף 152]], נקבעו מראש לתקופה הקצרה מארבע שנים.

@ 154. חובת דיון תקופתי בהחלטה על אזור עדיפות לאומית
: החלטה על אזור עדיפות לאומית שקיבלה הממשלה לפי [[סעיף 151]], תובא לדיון בממשלה בכל שלוש שנים, אם לא פג תוקפה קודם לכן; במסגרת הדיון כאמור, יוצגו לפני הממשלה אופן ביצועה של ההחלטה וההתקדמות בהשגת מטרותיה, לרבות ההטבות שניתנו מכוחה; הממשלה תבחן את הצורך בשינוי ההחלטה או בביטולה.

@ 155. דיווח שנתי לממשלה
: שרי הממשלה ידווחו לממשלה, בכל שנה, על הטבות שנתנו לאזורי עדיפות לאומית לפי הוראות [[פרק זה]] ולפי חוקים אחרים המקנים הטבות לאזור או ליישוב על בסיס עדיפות לאומית.

@ 156. דיווח חצי שנתי לוועדה
: (א) ראש הממשלה או שר שימנה לעניין זה, ידווח בכתב, בכל שישה חודשים, לוועדה, על החלטות הממשלה בדבר אזורי עדיפות לאומית, שהתקבלו לפי [[פרק זה]], בתקופה שלאחר מועד הדיווח הקודם, ועל הנמקותיהן, על מהות ההטבות שניתנו לאזורים אלה לפי החלטות אלה, על עלותן התקציבית או הערכת שוויין, לפי העניין, ועל אופן ביצוען, לרבות ההתקדמות בהשגת מטרותיהן.
: (ב) הוועדה תדון בדיווח שנמסר לה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) דיווח ראשון כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לוועדה בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של [[פרק זה]].

@ 157. דין וחשבון שנתי
: (א) ראש הממשלה או שר שימנה לעניין זה, יניח על שולחן הכנסת, בכל שנה, דין וחשבון שבו יפורטו כל החלטות הממשלה לפי [[פרק זה]], התקפות באותו מועד, בדבר אזורי עדיפות לאומית והנמקותיהן, מהות ההטבות שניתנו לאזורים אלה מכוח החלטות אלה ולפי חוקים אחרים המקנים הטבות לאזור או ליישוב, ועלותן התקציבית או הערכת שוויין, לפי העניין, ואופן ביצועו, לרבות ההתקדמות בהשגת מטרותיהן.
: (ב) דין וחשבון ראשון כאמור בסעיף קטן (א) יונח על שולחן הכנסת בתוך שנה מיום תחילתו של [[פרק זה]].

@ 158. פרסום
: החלטות הממשלה לפי [[פרק זה]], דיווח לפי [[סעיף 156]] ודין וחשבון לפי [[סעיף 157]], יפורסמו באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה.

@ 159. ביצוע והפעלת סמכויות
: (א) ראש הממשלה ממונה על ביצוע [[פרק זה]].
: (ב) סמכויות ראש הממשלה לפי [[פרק זה]], לרבות הסמכות להתקין תקנות, יופעלו בהתייעצות עם שר האוצר.

@ 160. שמירת דינים וסמכויות
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע -
: (1) מהסמכות, לפי חוק אחר, לקבוע כי אזור מסוים או יישוב מסוים זכאי לקבל הטבות או לתת הטבות לאזור או ליישוב כאמור, או מכל הטבה הניתנת לפי חוק אחר לאזור או ליישוב;
: (2) מהסמכות הנתונה לממשלה, למשרדי הממשלה או לרשויות המדינה לתת הטבות, בתחומי פעילותם ועל פי אמות מידה מקצועיות, לאזור או ליישוב בהתאם לצרכיו.

@ 161. ביטול [[חוק ערי ואזורי פיתוח]]
: [[חוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ&quot;ח-1988]] - בטל.

@ 162. [[פרק כ&quot;ו]] - הוראת מעבר
: (א) החלטת ממשלה שניתנה ערב תחילתו של [[פרק זה]], שלא לפי הוראות חיקוק, ומקנה הטבות לאזור או ליישוב על בסיס עדיפות לאומית, תתבטל בתום שנתיים וחצי מיום תחילתו של [[פרק זה]] או עד המועד הקבוע בה, לפי המוקדם; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על החלטת הממשלה מספר 3960 ועל החלטת הממשלה מספר 3964, מיום כ&quot;ג באב התשס&quot;ח (24 באוגוסט 2008), ואין בהוראות סעיף קטן זה כדי לקבוע הוראות לעניין תוקפן.
: (ב) בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של [[פרק זה]] ימסור ראש הממשלה או שר שימנה לעניין זה, לכנסת, דין וחשבון בדבר החלטות הממשלה שניתנו ערב תחילתו של חוק זה, והן בתוקף, כאמור בסעיף קטן (א).

== פרק כ&quot;ז: מסים ==

=== סימן א': מס הכנסה שלילי ===

@ 163. &lt;!-- תיקון מס' 3 --&gt; : ((הנוסח שולב [[=חוק להגדלת שיעור ההשתתפות|בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס&quot;ח-2007]].))

@ 164. [[סימן א']] - תחולה
: (א) [[סעיף 26(ג) לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות]], כנוסחו [[בסעיף 163(1) לחוק זה]], יחול לגבי מענק המשתלם בעד חודשי עבודה בפועל בשנות המס 2009 ו-2010.
: (ב) [[סעיף 27(ב) לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות]], כנוסחו [[בסעיף 163(2) לחוק זה]], יחול לגבי הכנסה חודשית ממוצעת שהופקה בשנות המס 2009 ו-2010.

=== סימן ב': תיקון [[פקודת מס הכנסה]] ===

@ 165. (תיקון: תשע&quot;ב) &lt;!-- תיקון מס' 171 --&gt; : ((הנוסח שולב [[=הפקודה|בפקודת מס הכנסה]].))

=== סימן ג': מס הכנסה - הוראות שעה ===

@ 166. : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]] כהוראת שעה לגבי שנות המס 2012 עד 2015.))
@ 167. (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ב) : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]] כהוראת שעה &lt;s&gt;לגבי שנות המס 2010 עד 2015&lt;/s&gt; לגבי שנת המס 2010.))

@ 168. הוראת שעה לגבי חלוקת דיבידנד בשנים 2009 ו-2010, לעניין [[סעיף 125ב לפקודה]]
: על אף הוראות [[סעיף 125ב(1) עד (3) לפקודה]], שיעור המס על הכנסה מדיבידנד בידי יחיד או בידי חברה משפחתית, שמקורו ברווחים ראויים לחלוקה עד המועד הקובע, כהגדרתם [[בסעיף 94ב(א)(2) לפקודה]], שנצברו בידי החברה מחלקת הדיבידנד עד יום כ&quot;ו בטבת התשס&quot;ג (31 בדצמבר 2002), יהיה 12%, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
: (1) ההכנסה מדיבידנד שולמה על ידי החברה מחלקת הדיבידנד והתקבלה בידי מקבלה בתקופה שמיום י&quot;ג בתשרי התש&quot;ע (1 באוקטובר 2009) עד יום כ&quot;ב בתשרי התשע&quot;א (30 בספטמבר 2010) (בסעיף זה - תקופת ההטבה);
: (2) יום רכישת המניות שבשלהן התקבלה ההכנסה מדיבידנד היה לפני יום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003);
: (3) בכל אחת משנות המס 2009 עד 2012, הסכום הכולל של הכנסת עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית ותשלומים אחרים ששולמו למקבל ההכנסה מדיבידנד על ידי החברה מחלקת הדיבידנד, במישרין או בעקיפין, בהפחתת ההכנסה מדיבידנד שחויבה במס לפי סעיף זה, לא פחת מממוצע סכום התשלומים כאמור ששולמו לו על ידי החברה האמורה, במישרין או בעקיפין, בשנות המס 2007 ו-2008;
: (4) אילו מקבל הדיבידנד היה מוכר את מניותיו בתקופת ההטבה, היו חלות הוראות [[סעיף 94ב(א)(2) לפקודה]] לגבי הרווחים הראויים לחלוקה עד המועד הקובע, כהגדרתם [[בסעיף האמור]], שנצברו עד יום כ&quot;ו בטבת התשס&quot;ג (31 בדצמבר 2002).

@ 169. (תיקון: תשע&quot;ב) : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]] כהוראת שעה &lt;s&gt;לגבי שנות המס 2011 ו-2015&lt;/s&gt; לגבי שנת המס 2011.))

=== סימן ד': מס הכנסה - תחילה, תחולה, תקנות ראשונות והוראות מעבר ===

@ 170. תחילה, תחולה, תקנות ראשונות והוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) תחילתם של [[+#3.ה4|סעיפים 3(ה4)(1)]] [[ו-9 לפקודה]], כנוסחם [[בסעיף 165(1), (2)(ב) ו-(ג) לחוק זה]], ביום ט' בתמוז התשס&quot;ט (1 ביולי 2009), והם יחולו על ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שמקורם בתשלומי היחיד, ששולמו לקופת הגמל אחרי יום כ&quot;ז בטבת התשס&quot;ג (1 בינואר 2003), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) היחיד היה זכאי לקבל את ההכנסות האמורות לפי הוראות [[סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:: (2) קופת הגמל שילמה ליחיד את ההכנסות האמורות ביום ט' בתמוז התשס&quot;ט (1 ביולי 2009) ואילך.
: (ב) תחילתה של [[#9.2|פסקה (3) של סעיף 9(2)(ג) לפקודה]], כנוסחה [[בסעיף 165(2)(א) לחוק זה]], ביום תחילתן של תקנות שקבע שר האוצר לפי [[-#9.2|הפסקה האמורה]].
: (ג) תחילתו של [[סעיף 11 לפקודה]], כנוסחו [[בסעיף 165(3) לחוק זה]], ביום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016), והוא יחול על הכנסה שהופקה ביום האמור ואילך.
: (ד)(1) [[+|סעיפים 14(ד)]], [[+|75ז(ה)]], [[+|75יא(א)]] [[ו-75יב(ז) לפקודה]], כנוסחם [[בסעיף 165(4) עד (7) לחוק זה]], יחולו על מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, ביום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) ואילך.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), הסעיפים האמורים באותה פסקה יחולו על מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק בתקופה שתחילתה ביום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) וסיומה ביום כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007), ובלבד שביצע את ההשקעות כאמור [[בסעיף 14(ד) לפקודה]], כנוסחו [[בסעיף 165(4) לחוק זה]], לפני המועד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק.
:: (3) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 14(ד) לפקודה]], כנוסחו [[בסעיף 165(4) לחוק זה]], יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ה) תחילתו של [[סעיף 94ב(א)(2) לפקודה]], כנוסחו [[בסעיף 165(8) לחוק זה]], ביום י&quot;ג בתשרי התש&quot;ע (1 באוקטובר 2009).
: (ו) לעניין [[סעיף 120ב לפקודה]], יראו את הסכומים הנקובים [[בסעיף 121 לפקודה]], כנוסחו [[בסעיפים 165(9)]] [[ו-167 לחוק זה]], כאילו תואמו לאחרונה ביום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009).
: (ז) תחילתו של [[סעיף 121 לפקודה]] כנוסחו [[בסעיף 165(9) לחוק זה]], ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) והוא יחול על הכנסה שהופקה ביום האמור ואילך.
: (ח) (((בוטל).))
: (ט) [[+|סעיפים 140א]] [[ו-235(ב) לפקודה]], כנוסחם [[בסעיף 165(11) ו-(12) לחוק זה]], יחולו גם לגבי מידע שנדרש כאמור באותם סעיפים ביום תחילתו של חוק זה ואילך, לרבות לגבי תקופה שקדמה לאותו יום.
: (י) [[סעיף 240ב(ג) ו-(ד) לפקודה]], כנוסחו [[בסעיף 165(13) לחוק זה]], יחול לגבי דיווח בשל שנת המס 2010 ואילך.

=== סימן ה': תיקון [[חוק מס ערך מוסף]] ===

@ 171. &lt;!-- תיקון מס' 37 --&gt; (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג-2) : ((הנוסח שולב [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].))

=== סימן ו': מס ערך מוסף - הוראות שעה ===

@ 172. פרשנות
: לכל מונח [[בסימן זה]] תהא המשמעות הנודעת לו [[בחוק מס ערך מוסף]].

@ 173. הוראת שעה בשל שנת 2010
: (א) עוסק שבשנת 2009 מתקיים בו האמור בפסקאות (1) ו-(2) שלהלן, יגיש, נוסף על כל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמיום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010), דוח שבו יפורט כל האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), וזאת בתוך 15 ימים ממועד הגשת הדוח התקופתי או במועד מאוחר יותר שיורה המנהל:
:: (1) מחזור עסקאותיו עולה על 4,000,000 שקלים חדשים;
:: (2) חלה עליו חובה לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, כפי שנקבעה בהוראות ניהול פנקסי חשבונות שנקבעו לפי [[סעיף 130 לפקודת מס הכנסה]].
: (ב)(1) כל חשבוניות המס שהמועד להוצאתן חל בתקופת הדוח התקופתי, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, הנכללות בדוח התקופתי, וסכומן הכולל;
:: (2) כל חשבוניות המס שהוצאו, אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע, הנכללות בדוח התקופתי, וסכומן הכולל;
:: (3) כל רשימוני הייבוא הנושאים את שמו של העוסק, שהותרו בתקופת הדוח התקופתי והנכללים בו, וסכומם הכולל;
:: (4) כל חשבוניות הקנייה שהוצאו לעוסק בתקופת הדוח התקופתי והנכללות בו, וסכומן הכולל.
: (ג) לגבי כל חשבונית מס וחשבונית קנייה כאמור בסעיף קטן (ב) יפורטו בדוח לפי סעיף זה: מספרה הסידורי, הסמל שלה לפי הסימן שקבע לה המנהל, תאריכה, סכומה וסכום המס הנובע ממנה, וכן מספר הרישום של המוכר או של נותן השירות, לפי העניין, ומספר הרישום של הקונה, ולגבי כל רשימון ייבוא כאמור בסעיף קטן (ב) - יפורט מספרו הסידורי.
: (ד) המנהל רשאי לפטור סוגי עוסקים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א), מהגשת דוח לפי אותו סעיף קטן, וכן רשאי הוא לפטור כאמור עוסק מסוים, דרך כלל או במקרה מיוחד, אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות העניין.
: (ה) עוסק רשאי להגיש דוח כאמור בסעיף קטן (א) במקום הדוח התקופתי, אם אישר זאת המנהל, בתנאים ובתיאומים שיורה, ובלבד שדוח כאמור יוגש במועד שיש להגיש את הדוח התקופתי לפי [[סעיף 67(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף]].

@ 174. הוראת שעה בשל שנת 2011 (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: עוסק שבשנת 2010 מחזור עסקאותיו עולה על 4,000,000 שקלים חדשים או שמתקיים בו האמור [[בפסקה (2) של סעיף 173(א)]], יגיש, נוסף לכל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמיום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011) עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011), דוח כאמור [[בסעיף 173]] ויחולו לעניין דוח כאמור הוראות [[אותו סעיף]].

@ 174א. הוראת שעה בשל שנת 2012 (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: (א) עוסק שבשנת 2011 מתקיים בו האמור [[בסעיף 69א(ז) לחוק מס ערך מוסף]], כנוסחו [[בסעיף 171(4) לחוק זה]], יגיש, נוסף לכל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמיום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012) עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012), דוח שבו יפורט כל האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), בתוך 15 ימים ממועד הגשת הדוח התקופתי או במועד מאוחר יותר שיורה המנהל.
: (ב) בדוח לפי סעיף קטן (א) יפורטו כל אלה:
:: (1) כל חשבוניות המס שהמועד להוצאתן חל בתקופת הדוח התקופתי, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, הנכללות בדוח התקופתי, וסכומן הכולל;
:: (2) כל חשבוניות המס שהעוסק הוציא, אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע, הנכללות בדוח התקופתי, וסכומן הכולל;
:: (3) סכומן הכולל של כל חשבוניות העסקה שהמועד להוצאתן לפי [[סעיף 46 לחוק מס ערך מוסף]] חל בתקופת הדוח התקופתי, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, וסכום המס הכולל הנובע מהן;
:: (4) כל רשימוני הייצוא וכל מסמך אחר שאישר המנהל לפי [[סעיף 30(א)(1) לחוק מס ערך מוסף]] הנושאים את שמו של העוסק, שהותרו בתקופת הדוח התקופתי והנכללים בו, וסכומם הכולל של כל אחד מסוגי המסמכים כאמור;
:: (5) כל חשבוניות המס, רשימוני הייבוא וכל מסמך אחר שאישר המנהל לפי [[סעיף 38(א) לחוק מס ערך מוסף]], שהעוסק דורש בדוח לנכות על פיהם מס תשומות לפי [[הסעיף האמור]], וסכומם הכולל של כל אחד מסוגי המסמכים כאמור.
: (ג) לגבי כל חשבונית מס ומסמך אחר שאישר המנהל כאמור בסעיף קטן (ב) יפורטו בדוח לפי סעיף קטן (א) מספרם הסידורי, הסמל שלהם לפי הסימן שקבע להם המנהל, תאריכם, סכומם וסכום המס הנובע מהם, וכן מספר הרישום של המוכר או של נותן השירות, לפי העניין, ומספר הרישום של הקונה, ולגבי כל רשימון ייבוא ורשימון ייצוא כאמור בסעיף קטן (ב) - יפורט מספרם הסידורי.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב)(1) ו-(2) ו-(ג), עוסק יהיה פטור מפירוט חשבוניות המס שסכום כל אחת מהן ללא המס אינו עולה על 5,000 שקלים חדשים, ובלבד שהסכום הכולל של החשבוניות האמורות יפורט בדוח; המנהל, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), המנהל רשאי לפטור עוסק מפירוט החשבוניות האמורות בסעיף קטן (ב), או מפירוט המסמכים האחרים שאישר המנהל האמורים באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בשל סכומה של כל אחת מחשבוניות אלה או בשל סכומו של כל אחד מהמסמכים האחרים, לפי העניין, ובלבד שהסכום הכולל של החשבוניות האמורות או של המסמכים האחרים האמורים, לפי העניין, יפורט בדוח; פטור לפי סעיף קטן זה יכול שיינתן דרך כלל או לסוגים של עוסקים או עסקאות, הכל כפי שיקבע המנהל.
: (ו) המנהל רשאי לפטור סוגי עוסקים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א), מהגשת דוח לפי אותו סעיף קטן, וכן הוא רשאי לפטור כאמור עוסק מסוים, דרך כלל או במקרה מיוחד, אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות העניין.
: (ז) עוסק רשאי להגיש דוח כאמור בסעיף קטן (א) במקום הדוח התקופתי, אם אישר זאת המנהל, בתנאים ובתיאומים שיורה, ובלבד שדוח כאמור יוגש במועד שיש להגיש את הדוח התקופתי לפי [[סעיף 67(ב) לחוק מס ערך מוסף]].
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו גם על עוסק שנרשם לפי [[פרק י' לחוק מס ערך מוסף]] במהלך שנת 2012 ובאותה שנה התקיים בו האמור בסעיף קטן (א); עוסק כאמור יהיה חייב בהגשת דוח לפי הוראות סעיף זה, נוסף על כל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמהיום שבו עלה מחזור עסקאותיו על הסכום כאמור עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012).

@ 174ב. הוראת שעה בשל שנת 2013 (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: (א) עוסק שבשנת 2012 מתקיים בו האמור [[בסעיף 69א(ז) לחוק מס ערך מוסף]], כנוסחו [[בסעיף 171(4) לחוק זה]], יגיש, נוסף על כל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום כ&quot;ח בטבת התשע&quot;ד (31 בדצמבר 2013), דוח כאמור [[בסעיף 174א]] ויחולו לעניין דוח כאמור הוראות [[אותו סעיף]].
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על עוסק שנרשם לפי [[פרק י' לחוק מס ערך מוסף]] במהלך שנת 2013 ובאותה שנה התקיים בו האמור בסעיף קטן (א); עוסק כאמור יהיה חייב בהגשת דוח לפי הוראות סעיף זה, נוסף על כל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמהיום שבו עלה מחזור עסקאותיו על הסכום כאמור עד יום כ&quot;ח בטבת התשע&quot;ד (31 בדצמבר 2013).

@ 174ג. הוראת שעה לעניין מאגר מידע (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: הוראות [[סעיף 75א לחוק מס ערך מוסף]], כנוסחו [[בסעיף 171(9) לחוק זה]], יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין דוחות המוגשים לפי [[סעיפים 173 עד 174ב לחוק זה]].

@ 175. עונשין (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: (א) עוסק שלא פירט בדוח כאמור [[בסעיפים 173 עד 174ב]], פרט שהיה עליו לפרט לפי [[173|הסעיפים האמורים]], דינו - מאסר שנה.
: (ב) עוסק שלא הגיש במועד דוח כאמור [[בסעיפים 174]], [[174א]] [[או 174ב]], בניגוד להוראות [[174|אותם סעיפים]], דינו - מאסר שנה.

@ 176. הגשת דוחות באופן מקוון
: דוחות לפי [[סימן זה]], יוגשו באופן מקוון, כשהם חתומים בחתימה אלקטרונית מאושרת או בחתימה אלקטרונית מאובטחת, כפי שיורה המנהל.

=== סימן ז': מס ערך מוסף - תחילה, תחולה והוראות מעבר ===

@ 177. תחילה, תחולה והוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3)
: (א) תחילתו של [[חוק מס ערך מוסף]], כנוסחו [[בסימן ה' לפרק זה]], ביום כ&quot;ט בטבת התשע&quot;ד (1 בינואר 2014).
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) תחילתם של [[#1|ההגדרות &quot;חתימה אלקטרונית מאובטחת&quot; ו&quot;חתימה אלקטרונית מאושרת&quot; שבסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף]], ושל [[סעיף 145 לחוק האמור]], כנוסחם [[בסעיף 171(1)(א) ו-(16) לחוק זה]], ביום כ&quot;ג בתמוז התשס&quot;ט (15 ביולי 2009).
:: (2)(א) [[+|סעיפים 67א]], [[+|69א]], [[+|70]], [[+|71]], [[+|72א]], [[+|75א]], [[+|88]], [[+|107(א)]], [[+|113(א1)]] [[ו-117(א) לחוק מס ערך מוסף]], כנוסחם [[בסעיף 171(3) עד (6), ((ו-))(8) עד (13) לחוק זה]], יחולו לעניין דוחות המוגשים בשל תקופה שתחילתה ביום כ&quot;ט בטבת התשע&quot;ד (1 בינואר 2014) ואילך;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), [[+|סעיפים 70]], [[+|72א]], [[+|75א]] [[ו-117(א) לחוק מס ערך מוסף]], כנוסחם [[בסעיף 171(5), (8), (9) ו-(13) לחוק זה]], יחולו לגבי מלכ&quot;ר ומוסד כספי שרכשו נכס או שקיבלו שירותים מעוסק, לעניין דוחות המוגשים בשל תקופה שתחילתה ביום י&quot;ט בתמוז התש&quot;ע (1 ביולי 2010), ובלבד שלגבי מלכ&quot;ר כאמור, היו רשומים אצלו 600 עובדים או יותר בדוח שהגיש לגבי תשלום הכנסת עבודה לעובד לפי הוראות [[סעיף 166(ב) לפקודת מס הכנסה]] (להלן - טופס 0126) לשנת 2009;
::: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (א) ונוסף על האמור בפסקת משנה (ב), [[+|סעיפים 70]], [[+|72א]], [[+|75א]] [[ו-117(א) לחוק מס ערך מוסף]], כנוסחם [[בסעיף 171(5), (8), (9) ו-(13) לחוק זה]], יחולו לגבי מלכ&quot;ר שרכש נכס או שקיבל שירותים מעוסק, לעניין דוחות המוגשים בשל תקופה שתחילתה ביום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011), ובלבד שהיו רשומים אצלו 300 עובדים או יותר בטופס 0126 שהגיש לשנת 2010;
::: (ד) על אף האמור בפסקאות משנה (א) עד (ג), [[+|סעיפים 70]], [[+|72א]], [[+|75א]] [[ו-117(א) לחוק מס ערך מוסף]], כנוסחם [[בסעיף 171(5), (8), (9) ו-((())13) לחוק זה]], יחולו לגבי מלכ&quot;ר שמחזורו בשנת 2010 עולה על 20 מיליון שקלים חדשים או מוסד כספי שמחזורו בשנת 2010 עולה על 4 מיליון שקלים חדשים, שרכשו נכס או שקיבלו שירות מעוסק, לעניין דוחות המוגשים בשל התקופה שמיום ו' בטבת התשע&quot;ב (1 בינואר 2012) עד יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012);
::: (ה) הוראות פסקת משנה (ד) יחולו גם לגבי מלכ&quot;ר ומוסד כספי שמחזורם בשנת 2011 עולה על הסכומים האמורים בפסקת משנה (ד), לפי העניין, שרכשו נכס או שקיבלו שירות מעוסק, לעניין דוחות המוגשים בשל התקופה שמיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) עד יום כ&quot;ח בטבת התשע&quot;ד (31 בדצמבר 2013);
::: (ו) בפסקה זו, &quot;מחזור&quot;, לעניין מלכ&quot;ר - כאמור [[בסעיף 70(ב) לחוק מס ערך מוסף]] כנוסחו [[בסעיף 171(5) לחוק זה]], ולעניין מוסד כספי - המחזור שיש לדווח עליו בדוח השנתי לפי [[סעיף 131 לפקודה]].
:: (3)(א) תחילתו של [[סעיף 47(א) ו-(ד) לחוק מס ערך מוסף]], כנוסחו [[בסעיף 171(2) לחוק זה]], ביום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017); ואולם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לדחות את מועד התחילה האמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים, וכן רשאי הוא, החל מיום כ&quot;ט בטבת התשע&quot;ד (1 בינואר 2014), באישור ועדת הכספים של הכנסת, להקדים את מועד התחילה האמור;
::: (ב) (((נמחקה).))
:: (4) (((נמחקה).))
:: (5) תחילתו של [[סעיף 71א לחוק מס ערך מוסף]], כנוסחו [[בסעיף 171(7) לחוק זה]], ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010), והוא יחול לגבי עסקאות כאמור [[באותו סעיף]], שנעשו בשנת 2009 ואילך.
:: (6) תחילתו של [[סעיף 142(א)(3) לחוק מס ערך מוסף]], כנוסחו [[בסעיף 171(15) לחוק זה]], ביום תחילתו של חוק זה, והוא יחול גם לגבי מידע שנדרש כאמור [[באותו סעיף]] ביום האמור ואילך, לרבות לגבי תקופה שקדמה לאותו יום.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 126(ב1) לחוק מס ערך מוסף]] כנוסחו [[בסעיף 171(14) לחוק זה]], הסכום שנקבע [[בסעיף 88(א1) לחוק מס ערך מוסף]], כנוסחו [[בסעיף 171(10) לחוק זה]], יתואם לראשונה ביום תחילתו של [[סימן זה]], כאמור בסעיף קטן (א), לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ&quot;ו באלול התשע&quot;ד (1 בספטמבר 2013) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום א' באלול התשס&quot;ח (1 בספטמבר 2008), ויעוגל ל-5,000 השקלים החדשים הקרובים.

== פרק כ&quot;ח: הוראות מיוחדות לתקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016 (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו) ==

@ 178. הגדרות (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חוק התקציב הדו-שנתי&quot; - חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2009 ו-2010, חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2011 ו-2012, חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2013 ו-2014 או חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2015 ו-2016, כמשמעותו [[בחוק היסוד]];
:- &quot;חוק היסוד&quot; - [[=חוק היסוד|חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)]];
:- &quot;חוק יסודות התקציב&quot; - [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].

@ 179. הוראות לעניין [[חוק יסודות התקציב]] (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: לעניין [[חוק יסודות התקציב]] -
: (1) ההוצאה, ההוצאה המותנית בהכנסה, ההרשאה להתחייב ומספרי שיא כוח אדם בחוק התקציב הדו-שנתי בכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010, בכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012, בכל אחת משנות הכספים 2013 ו-2014 ובכל אחת משנות הכספים 2015 ו-2016 תהיה עד לסכום או למספר הנקוב בסעיף התקציב ביחס לאותה שנת כספים;
: (2) לכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010, לכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012, לכל אחת משנות הכספים 2013 ו-2014 ולכל אחת משנות הכספים 2015 ו-2016, לפי העניין, יהיה נקוב, בסעיף תקציב, בתחום פעולה או בתכנית, בחוק התקציב הדו-שנתי, סכום או מספר המתייחס לאותה שנה, ויראו אותם כסעיף תקציב, כתחום פעולה או כתכנית לאותה שנת כספים;
: (3) נקבע בדין כי ייקבע סכום בתקציב שנתי למטרה מסוימת, ייקבע סכום כאמור בתקציב הדו-שנתי לכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010, לכל אחת משנות הכספים 2011 ו-2012, לכל אחת משנות הכספים 2013 ו-2014 או לכל אחת משנות הכספים 2015 ו-2016, לפי העניין;
: (4)(א) על פי הצעת השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב, חוץ מסעיף תקציב &quot;הכנסת&quot;, רשאי שר האוצר, בכפוף להוראות [[חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ&quot;ב-1992]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב, המתייחסת לאחת משנות הכספים 2009 ו-2010, לאחת משנות הכספים 2011 ו-2012, לאחת משנות הכספים 2013 ו-2014 או לאחת משנות הכספים 2015 ו-2016, לפי העניין, לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים האחרת, או לסעיף אחר בהתאם להוראות [[סעיף 11(ד) לחוק יסודות התקציב]], ואולם אין להעביר כמה משרות משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת;
:: (ב) לגבי סעיף תקציב &quot;הכנסת&quot; רשאית הוועדה המשותפת האמורה [[בסעיף 11(ב) לחוק יסודות התקציב]], לפי הצעת יושב ראש הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב המתייחסת לאחת משנות הכספים 2009 ו-2010, לאחת משנות הכספים 2011 ו-2012, לאחת משנות הכספים 2013 ו-2014 או לאחת משנות הכספים 2015 ו-2016, לפי העניין, לסעיף תקציב &quot;הכנסת&quot; המתייחס לשנת הכספים האחרת, ואולם אין להעביר כמה משרות משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת;
: (5)(א)(1) נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2009, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2010, רק בהתאם להוראות [[סעיף 13 לחוק יסודות התקציב]]; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2010;
::: (2) נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2011, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2012, רק בהתאם להוראות [[סעיף 13 לחוק יסודות התקציב]]; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2012;
::: (3) נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2013, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2014, רק בהתאם להוראות [[סעיף 13 לחוק יסודות התקציב]]; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2014;
::: (4) נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2015, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2016, רק בהתאם להוראות [[סעיף 13 לחוק יסודות התקציב]]; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2016;
:: (ב)(1) נותר סכום עודף בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2009, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2010, רק בהתאם להוראות [[סעיף 14 לחוק יסודות התקציב]]; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2010;
::: (2) נותר סכום עודף בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2011, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2012, רק בהתאם להוראות [[סעיף 14 לחוק יסודות התקציב]]; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2012;
::: (3) נותר סכום עודף בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2013, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2014, רק בהתאם להוראת [[סעיף 14 לחוק יסודות התקציב]]; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2014;
: (6)(א) בשנת הכספים 2011 יותר שימוש, בהתאם להוראות [[+|סעיף 13]] [[+|או 14]], לפי העניין, [[לחוק יסודות התקציב]], רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2010;
:: (ב) בשנת הכספים 2013 יותר שימוש, בהתאם להוראות [[+|סעיף 13]] [[+|או 14]], לפי העניין, [[לחוק יסודות התקציב]], רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2012;
:: (ג) בשנת הכספים 2015 יותר שימוש, בהתאם להוראות [[+|סעיף 13]] [[+|או 14]], לפי העניין, [[לחוק יסודות התקציב]], רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2014;
:: (ד) בשנת הכספים 2017 יותר שימוש, בהתאם להוראות [[סעיף 13 לחוק יסודות התקציב]], רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת הכספים 2016;
: (7) לכל אחת משנות הכספים 2009 עד 2016 יראו את הסכום שנקבע לפי [[סעיף 48 לחוק יסודות התקציב]], לשם קבלת הלוואה מבנק ישראל, כסכום שנקבע לאותה מטרה לאותה שנת כספים.

@ 179א. אישור תקציב התאמות לשנת 2012, לשנת 2014 ולשנת 2016 ושינויים בתקציב (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) השימוש בתקציב ההתאמות כמשמעותו [[בחוק היסוד]], ייעשה בהתייחס לשנת 2012, לשנת 2014 ולשנת 2016, לפי העניין, ובהתאם להוראות סעיף זה בלבד.
: (ב) הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך שישים ימים לפני תחילת שנת הכספים 2012 את הצעת הממשלה -
:: (1) לשימוש ולהקצאה של תקציב ההתאמות בשנת 2012;
:: (2) לשינויים בחלק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת 2012, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2011 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד; לעניין פסקה זו, &quot;שינויים&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 11 לחוק יסודות התקציב]];
:: ניתן אישור להצעות כאמור, יראו את הסכומים שאושרו כסכומים שהתווספו לתקציב המתייחס לשנת הכספים 2012.
: (ב1) הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך 21 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2014 את הצעת הממשלה -
:: (1) לשימוש ולהקצאה של תקציב ההתאמות בשנת 2014;
:: (2) לשינויים בחלק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת 2014, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2013 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד; לעניין פסקה זו, &quot;שינויים&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 11 לחוק יסודות התקציב]];
:: ניתן אישור להצעות כאמור, יראו את הסכומים שאושרו כסכום שהיתוסף לתקציב המתייחס לשנת הכספים 2014.
: (ב2) הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך 14 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2016 את הצעות הממשלה לשינויים בחלק התקציב הדו-שנתי המתייחס לשנת 2016, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2015 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד; ניתן אישור להצעות כאמור, יראו את הסכומים שאושרו כסכום שהתווסף לתקציב המתייחס לשנת הכספים 2016; לעניין זה, &quot;שינויים&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 11 לחוק יסודות התקציב]].
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 11 לחוק יסודות התקציב]] או מהוראות [[סעיף 179(4)]].

@ 179ב. דיווח לוועדת הכספים של הכנסת (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: (א) בתוך 90 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2012, ונוסף על חובות הדיווח לפי [[חוק יסודות התקציב]] או לפי כל דין אחר, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון על כל אלה, ותציג אותו לפניה:
:: (1) תחזית מאקרו-כלכלית לשנת 2012, על התפתחויות בכלכלת ישראל, ובכלל זה תחזית הצמיחה והתפתחויות בשוק העבודה;
:: (2) התפתחויות בכלכלת העולם והשלכותיהן על כלכלת ישראל;
:: (3) תחזית ההכנסות לשנת 2012, המעודכנת לאותו מועד;
:: (4) תחזית צורכי ההוצאה התקציבית לשנת 2012, המעודכנת לאותו מועד;
:: (5) היערכות הממשלה כתוצאה משינויים בתחזיות כאמור או כתוצאה מהתפתחויות כלכליות אחרות, ככל שהיערכות כזו נדרשת לעמידה ביעדי המדיניות שנקבעו;
:: (6) תכנית תקציב בהתייחס לשנת הכספים 2014 לפי הוראת [[סעיף 1(א)(4) לחוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2012 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)]].
: (א1) בתוך תשעים ימים לפני תחילת שנת הכספים 2014, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת תכנית תקציב בהתייחס לשנת הכספים 2016, לפי הוראות [[סעיף 1(א)(4א) לחוק היסוד]].
: (א2) בתוך 21 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2014, ונוסף על חובות הדיווח לפי [[חוק יסודות התקציב]] או לפי כל דין אחר, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון על כל אלה, ותציג אותו לפניה:
:: (1) תחזית מאקרו-כלכלית לשנת 2014, על התפתחויות בכלכלת ישראל, ובכלל זה תחזית הצמיחה והתפתחויות בשוק העבודה;
:: (2) התפתחויות בכלכלת העולם והשלכותיהן על כלכלת ישראל;
:: (3) תחזית ההכנסות לשנת 2014, המעודכנת לאותו מועד;
:: (4) תחזית צורכי ההוצאה התקציבית לשנת 2014, המעודכנת לאותו מועד;
:: (5) היערכות הממשלה כתוצאה משינויים בתחזיות כאמור או כתוצאה מהתפתחויות כלכליות אחרות, ככל שהיערכות כזו נדרשת לעמידה ביעדי המדיניות שנקבעו.
: (א3) בתוך 90 ימים מתחילת שנת הכספים 2016, ונוסף על חובות הדיווח לפי [[חוק יסודות התקציב]] או לפי כל דין אחר, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון על כל אלה, ותציג אותו לפניה:
:: (1) תחזית מאקרו-כלכלית לשנת 2016, על התפתחויות בכלכלת ישראל, ובכלל זה תחזית הצמיחה והתפתחויות בשוק העבודה;
:: (2) התפתחויות בכלכלת העולם והשלכותיהן על כלכלת ישראל;
:: (3) תחזית ההכנסות לשנת 2016, המעודכנת לאותו מועד;
:: (4) תחזית צורכי ההוצאה התקציבית לשנת 2016, המעודכנת לאותו מועד;
:: (5) היערכות הממשלה כתוצאה משינויים בתחזיות כאמור או כתוצאה מהתפתחויות כלכליות אחרות, ככל שהיערכות כזו נדרשת לעמידה ביעדי המדיניות שנקבעו.
: (א4) בתוך 45 ימים מתחילת שנת הכספים 2016, ידווח החשב הכללי במשרד האוצר לוועדת הכספים של הכנסת לגבי ניהול הוצאות הממשלה במהלך שנת כספים, במצב שבו לא התקבל חוק תקציב לפני תחילתה של שנת הכספים.
: (א5) הממונה על התקציבים במשרד האוצר יגיש לוועדת הכספים של הכנסת דיווח לעניין שאלת קביעתו של תקציב המדינה כתקציב דו-שנתי לא יאוחר מיום כ&quot;ג בניסן התשע&quot;ו (1 במאי 2016).
: (ב) ועדת הכספים של הכנסת תקיים דיון בדין וחשבון ובתכנית התקציב שהגישה הממשלה, והיא רשאית לדרוש מהממשלה דיווח נוסף על העניינים המנויים בסעיפים קטנים (א) עד (א3) וכן דיווח בדבר ביצוע לפי חוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2011 ו-2012, לשנים 2013 ו-2014 או לשנים 2015 ו-2016, לפי העניין, כפי שתורה הוועדה.

@ 180. הוראות לעניין [[חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית]] (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: לעניין [[סעיף 6א לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ&quot;ב-1992]] -
: (1) סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2009, יתייחס, בהתאם להוראות [[סעיף 6א האמור]], לסכום ההוצאה הממשלתית לשנת התקציב 2008;
: (2) סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2010, יתייחס, בהתאם להוראות [[סעיף 6א האמור]], לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2009;
: (3) סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2011 יתייחס, בהתאם להוראות [[סעיף 6א האמור]], לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי לשנת הכספים 2010;
: (4) סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2012, יתייחס, בהתאם להוראות [[סעיף 6א האמור]], לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי לשנת הכספים 2011;
: (5) סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2013, יתייחס, בהתאם להוראות [[סעיף 6א האמור]], לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2012;
: (6) סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2014, יתייחס, בהתאם להוראות [[סעיף 6א האמור]], לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2013;
: (7) סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2015, יתייחס, בהתאם להוראות [[סעיף 6א האמור]], לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2014;
: (8) סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2016, יתייחס, בהתאם להוראות [[סעיף 6א האמור]], לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו-שנתי, לשנת הכספים 2015.

@ 181. הוראות לעניין [[חוק ערבויות מטעם המדינה]] (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: לעניין [[סעיף 3(ב) לחוק ערבויות מטעם המדינה, התשי&quot;ח-1958]], יראו את הסכומים בתקציב הדו-שנתי המתייחסים לכל אחת מהשנים 2009 ו-2010, לכל אחת מהשנים 2011 ו-2012, לכל אחת מהשנים 2013 ו-2014 או לכל אחת מהשנים 2015 ו-2016, לפי העניין, כתקציב המדינה לאותה שנת כספים.

@ 182. הוראות לעניין [[חוק בנק ישראל]] (תיקון: תש&quot;ע-3)
: לעניין [[#49|סעיף 45 לחוק בנק ישראל, התשי&quot;ד-1954]], יראו את הסכומים בתקציב הדו-שנתי המתייחסים לכל אחת מהשנים 2009 ו-2010, או לכל אחת מהשנים 2011 ו-2012, לפי העניין, כתקציב השנתי הרגיל לאותה שנת כספים.

@ 183. הוראות לעניין [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]] (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו)
: לעניין [[סעיף 8(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]], יראו כל אחת משנות הכספים 2009 עד 2016 כשנת תקציב.

== פרק כ&quot;ט: הוראות שונות ==

@ 184. &lt;!-- תיקון מס' 10 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ&quot;ב-1992]].))

@ 185. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום כ&quot;ג בתמוז התשס&quot;ט (15 ביולי 2009), אלא אם כן נקבע בו אחרת.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ&quot;ב בתמוז התשס&quot;ט (14 ביולי 2009).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו ראש הממשלה
* יובל שטייניץ שר האוצר
* שמעון פרס נשיא המדינה
* ראובן ריבלין יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>3gp4dclockmrxpzs2oxaxhbvwgt14dc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>360376</id>
    <revision>
      <id>1416652</id>
      <parentid>1352426</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T08:00:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1416641]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="244917" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000279}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ט, 157|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}, {{ח:תיבה|331|תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301074.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 292|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301118.pdf}}, {{ח:תיבה|437|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301139.pdf}}, {{ח:תיבה|551|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301202.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 161|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|203|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301291.pdf}}, {{ח:תיבה|976|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301368.pdf}}, {{ח:תיבה|976|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301378.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 47|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301335.pdf}}, {{ח:תיבה|147|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301413.pdf}}, {{ח:תיבה|319|תיקון מס׳ 42 והוראת שעה לחוק מס ערך מוסף|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301437.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 71|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301552.pdf}}, {{ח:תיבה|162, 193|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 30|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315849.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 408|תיקון מס׳ 27 לחוק המים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 225|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרת החוק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הגנת הסביבה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: רשויות מקומיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: בריאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עובדים זרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: תאגידים, פירוק וכינוס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: גמלאות וקופות גמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: העברת האחריות לטיפול רפואי בנפגעי תאונות דרכים לקופות החולים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: חינוך}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: סיוע לעסקים במצוקה – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: חשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: בזק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: תחבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז: עידוד השקעות הון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז: הגדלת קצבאות הילדים והתנייתן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יח|פרק י״ח: תכנון ובניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יט|פרק י״ט: שיכון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כ|פרק כ׳: מים וביוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כא|פרק כ״א: היטל בשל צריכת מים עודפת – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כא סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כא סימן ב|סימן ב׳: חיוב צרכן ביתי בתשלום היטל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כא סימן ג|סימן ג׳: הוראות בקשר להפקדת כספי ההיטל והעברתם לאוצר המדינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כא סימן ד|סימן ד׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כא סימן ה|סימן ה׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כא סימן ו|סימן ו׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כב|פרק כ״ב: האפוטרופוס הכללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כג|פרק כ״ג: קליטת חיילים משוחררים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כד|פרק כ״ד: שיפור זכויות עובדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כה|פרק כ״ה: ביטוח לאומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כו|פרק כ״ו: אזורי עדיפות לאומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כז|פרק כ״ז: מסים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כז סימן א|סימן א׳: מס הכנסה שלילי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כז סימן ב|סימן ב׳: תיקון פקודת מס הכנסה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כז סימן ג|סימן ג׳: מס הכנסה – הוראות שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כז סימן ד|סימן ד׳: מס הכנסה – תחילה, תחולה, תקנות ראשונות והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כז סימן ה|סימן ה׳: תיקון חוק מס ערך מוסף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כז סימן ו|סימן ו׳: מס ערך מוסף – הוראות שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כז סימן ז|סימן ז׳: מס ערך מוסף – תחילה, תחולה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כח|פרק כ״ח: הוראות מיוחדות לתקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כט|פרק כ״ט: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרת החוק}}

{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:ת}} חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר למשק הישראלי להתמודד עם השפעות המשבר הכלכלי–העולמי ולמזער את נזקיהן, להכין את התשתית שתביא בתום המשבר לצמיחת המשק תוך צמצום פערים כלכליים–חברתיים, וכן לצמצם את הגירעון הממשלתי תוך ייעול פעילות הממשלה, ולפתח אזורי פריפריה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הגנת הסביבה}}

{{ח:סעיף|2||תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|בפקודת המכרות}}.}}

{{ח:סעיף|3|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|4|תיקון {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}} {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|וחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}} – תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#חלק יד|חלק י״ד לפקודת המכרות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2 לחוק זה}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 23|ופרטים 23(6)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 32|ו־32(11) בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3 לחוק זה}}, ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011).

{{ח:סעיף|5|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון|בחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים}}

{{ח:סעיף|6|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}.}}

{{ח:סעיף|7|{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} – תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} שבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, או ביום תחילתו של צו לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 98ו|סעיף 98ו(א)(4)(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(13) לחוק זה}}, לפי המאוחר.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: רשויות מקומיות}}

{{ח:סעיף|8|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}.}}

{{ח:סעיף|9|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|בפקודת המועצות המקומיות}}.}}

{{ח:סעיף|10|תיקון {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|ופקודת המועצות המקומיות}} – תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 146|סעיפים 146(א) לפקודת העיריות}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 39|ו־39(א) לפקודת המועצות המקומיות}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיפים 8(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9 לחוק זה}}, יחולו על כהונתן של מועצה או ועדות ממונות שמונו לאחר תחילתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|11|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה)|בחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|12|תיקון {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה)|חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה)}} – תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ״ה–1995}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11 לחוק זה}}, ביום ח׳ בתמוז התשס״ט (30 ביוני 2009).

{{ח:סעיף|13|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים|בחוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: בריאות}}

{{ח:סעיף|14|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|15|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עובדים זרים}}

{{ח:סעיף|16|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}.}}

{{ח:סעיף|17|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}.}}

{{ח:סעיף|18|תיקון {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|חוק העבירות המינהליות}} – תחילה ותחולה}}
{{ח:ת}} תחילתו של ביטול {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות#תוספת 3 פרט 1|פרט 1 לתוספת השלישית לחוק העבירות המינהליות}}, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17 לחוק זה}}, ביום כ״ד בתמוז התשס״ט (16 ביולי 2009), והוא יחול על קנסות מינהליים שהוטלו ביום האמור ואילך.

{{ח:סעיף|19|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}.}}

{{ח:סעיף|20|תיקון {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|חוק עובדים זרים}} – תחילה והוראת מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתם של {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1י|סעיפים 1י}} {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1י1|ו־1י1 לחוק עובדים זרים}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(1) ו־(2) לחוק זה}}, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1י|בסעיף 1י לחוק עובדים זרים}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(1) לחוק זה}}, אגרת הבקשה והאגרה השנתית שמעביד המבקש להעסיק עובד זר בענף המסעדות האתניות ישלם, בשנים 2010 ו־2011, בשל כל עובד זר שהוא מבקש להעסיק יהיו כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2010 – אגרת הבקשה תהיה בסכום השווה ל־597 שקלים חדשים והאגרה השנתית תהיה בסכום השווה ל־4,762 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} בשנת 2011 – אגרת הבקשה תהיה בסכום השווה ל־764 שקלים חדשים והאגרה השנתית תהיה בסכום השווה ל־6,091 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|21|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)|בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003}}.}}

{{ח:סעיף|22|תיקון {{ח:חיצוני|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל}} – תחילה והוראת מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)#סעיף 45|סעיף 45(א) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21 לחוק זה}}, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)#סעיף 45|בסעיף 45(א) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21 לחוק זה}}, יהיה שיעור ההיטל המוטל על העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות בשנים 2010 ו־2011 כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2010 – 10.75%;
{{ח:תתת|(2)}} בשנת 2011 – 13.75%.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: תאגידים, פירוק וכינוס}}

{{ח:סעיף|23|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת החברות|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}.}}

{{ח:סעיף|24|תיקון {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}} – תחולה}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 354|סעיף 354(א)(1)(א) לפקודת החברות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23 לחוק זה}}, יחול על חברה שניתן לגביה צו פירוק ביום תחילתו של חוק זה ואילך.

{{ח:סעיף|25|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}.}}

{{ח:סעיף|26|תיקון {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}} – תחולה}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 78|סעיף 78(1)(א) לפקודת פשיטת הרגל}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25 לחוק זה}}, יחול על חייב שניתן לגביו צו כינוס ביום תחילתו של חוק זה ואילך.

{{ח:סעיף|27|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|28|תיקון {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} – תחילה ותחולה}}
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 4 סימן ג|סימן ג׳ {{ח:הערה|לפרק הרביעי לחלק התשיעי}} לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27 לחוק זה}}, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010), והוא יחול –
{{ח:תת|(1)}} על חברה או חברת חוץ שלא שילמה אגרה או תשלומים אחרים שהיא חייבת בתשלומם לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 44|סעיף 44(6) לחוק האמור}}, לגבי השנים 2002 ואילך;
{{ח:תת|(2)}} על חברה פרטית או חברת חוץ שהפרה חובה להגיש דין וחשבון שנתי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 141|סעיפים 141}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 348|או 348 לחוק האמור}}, לגבי השנים 2008 ואילך;
{{ח:תת|(3)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 362א|סעיף 362א(ג)(1)(ג)}}, על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), על חברה או חברת חוץ, שלא שילמה אגרה או תשלומים אחרים שהיא חייבת בתשלומם לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 44|סעיף 44(6) לחוק האמור}} או על חברה פרטית או חברת חוץ שהפרה חובה להגיש דין וחשבון שנתי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 141|סעיפים 141}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 348|או 348 לחוק האמור}}, לגבי השנים 2009 ואילך.

{{ח:סעיף|29|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.}}

{{ח:סעיף|30|תיקון {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}} – תחילה והוראת מעבר}}
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18ד|סעיף 18ד לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29 לחוק זה}}, ביום י״ב באלול התשס״ט (1 בספטמבר 2009) והוא יחול גם לעניין הליך מינוי דירקטור מקרב העובדים שהחל לפני המועד האמור, ובלבד שאם התקבל כל המידע הנדרש או אישרה הוועדה לבדיקת מינויים את המועמדות לפני אותו המועד, יימנו התקופות האמורות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18ד|באותו סעיף}} מיום י״ב באלול התשס״ט (1 בספטמבר 2009).

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: גמלאות וקופות גמל}}

{{ח:סעיף|31|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|32|תיקון {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות)}} – תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק הגמלאות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31 לחוק זה}}, ביום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009), ואולם תשלום תוספת שחיקה בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש אוגוסט 2009, ותוספת בשל מדד לשנת 2008 בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2009, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 9א|סעיף 9א(ב) ו־(ג) לחוק הגמלאות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(3) לחוק זה}}, ישולם לא יאוחר מהמועד שבו משולמת קצבת חודש ספטמבר 2009.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 8|8 עד 9ב}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 12|12(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 17א|17א}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 32|32(ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 35|35}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 46|46}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#תוספת 3|התוספת השלישית}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#תוספת 4|והתוספת הרביעית לחוק הגמלאות}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(1) עד (8) ו־(16) לחוק זה}}, יחולו לגבי מי שפרש מתאגיד כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 105|בסעיף 105 לחוק הגמלאות}}, גם אם פרש לפני מועד המעבר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק הגמלאות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(2)(א) לחוק זה}}, ויחול לגביהם האמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|33|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)|בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003}}.}}

{{ח:סעיף|34|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}}.}}

{{ח:סעיף|35||תיקון: תשע״א־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|36|תיקון {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)}} – תחילה|תיקון: תשע״א־2, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 2|סעיף 2(ג) עד (ו) לחוק קופות גמל}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35(1) לחוק זה}}, ביום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012).

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: העברת האחריות לטיפול רפואי בנפגעי תאונות דרכים לקופות החולים}}

{{ח:סעיף|37|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס״ב–2002}}.}}

{{ח:סעיף|38|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|39|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}.}}

{{ח:סעיף|40|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:סעיף|41|{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} – תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 12ד|סעיף 12ד לחוק פיצויים}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(3) לחוק זה}}, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 3|סעיף 3(ה) לפקודת ביטוח רכב מנועי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38 לחוק זה}}, {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 2|וסעיפים 2(ב1)}} {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 5|ו־5(ה) לחוק פיצויים}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(1) ו־(2) לחוק זה}}, יחולו לגבי שירותי בריאות הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השניה}} או בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|סעיף 8(ז) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}, שיינתנו לנפגעי תאונות דרכים הזכאים להם לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}, מיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) ואילך.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 12ה|סעיף 12ה לחוק פיצויים}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(3) לחוק זה}}, יחול לגבי דמי ביטוח כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 12ה|בסעיף האמור}} שגובה מבטח בעד פוליסות ביטוח בענף ביטוח רכב מנועי שנכרתו ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) או במועד מאוחר יותר; לעניין זה, ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים}}.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: חינוך}}

{{ח:סעיף|42|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.}}

{{ח:סעיף|43|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה|בחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ״ז–1997}}.}}

{{ח:סעיף|44|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ארוחה יומית לתלמיד|בחוק ארוחה יומית לתלמיד, התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|45|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.}}

{{ח:סעיף|46|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: סיוע לעסקים במצוקה – הוראת שעה}}

{{ח:סעיף|47|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטת הממשלה“ – החלטת הממשלה מס׳ 150 מיום י״ח באייר התשס״ט (12 במאי 2009) ולפיה על המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, והממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, להקים קרן, שתפעל למתן סיוע כלכלי לעסקים שנקלעו למצוקה בשל המצב הכלכלי כאמור באותה החלטת ממשלה כנוסחה, לרבות תיקונים שהתקבלו בה, ערב תחילתו של חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקרן“ – הקרן שתוקם לפי החלטת הממשלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לתשלום חלקי“ – {{ח:חיצוני|חוק לתשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנים 2009 ו-2010 (הוראת שעה)|חוק לתשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנים 2009 ו־2010 (הוראת שעה), התשס״ט–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד ציבורי“ – מעביד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לתשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנים 2009 ו-2010 (הוראת שעה)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק לתשלום חלקי}}, למעט המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום החיסכון“ – הסכום שהופחת מדמי הבראה או ממשכורת של עובדיו של מעביד ציבורי בהתאם להסכם קיבוצי מאושר לפי {{ח:חיצוני|חוק לתשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנים 2009 ו-2010 (הוראת שעה)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק תשלום חלקי}}, או הסכום שהופחת, לפי {{ח:חיצוני|חוק לתשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנים 2009 ו-2010 (הוראת שעה)|חוק תשלום חלקי}}, מדמי ההבראה שעל מעביד ציבורי לשלם לעובדיו במהלך שנת 2009 או שנת 2010, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי}}, למעט עובד המדינה, מי שעובד אצל מעביד ציבורי ועובד במשק בית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי יום חופשה“ – סכום השווה למחצית השכר החודשי, כשהוא מחולק ב־30;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר חודשי“ – השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} בעד חודש ספטמבר 2009.

{{ח:סעיף|48|מקורות הקרן}}
{{ח:תת|(א)}} מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עובד בעבור חודש ספטמבר 2009, לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 342|סעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי}}, יהא חייב באותו מועד בנוסף להם בתשלום סכום חד־פעמי בשווי יום חופשתו של כל אחד מעובדיו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|המועד לתשלום חד־פעמי נדחה למועד תשלום דמי הביטוח הלאומי שמשלם מעביד בעד עובד בעבור חודש מאי 2010 (ק״ת תש״ע, 44, 111, 618, 996).}}
{{ח:תת|(ב)}} מעביד החייב בתשלום לפי סעיף קטן (א) ינכה מהשכר החודשי של העובד סכום השווה למחצית משווי יום חופשתו באופן שבו מנוכים דמי ביטוח לאומי.
{{ח:תת|(ג)}} מעביד ציבורי הכלול ברשימה שיפרסם שר האוצר, בצו, יעביר למוסד לביטוח לאומי, לא יאוחר מיום 31 באוקטובר של כל אחת מהשנים 2009 ו־2010, את סכום החיסכון שלו באותה שנה; הסכום שיעביר מעביד ציבורי למוסד יהיה לפי אישור של רואה חשבון מטעם המעביד הציבורי על סכום החיסכון.

{{ח:סעיף|49|גבייה}}
{{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי יגבה את הסכום המפורט {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(א)}} בדרך שבה הוא גובה את דמי הביטוח הלאומי בעד אותו חודש; לעניין הגבייה והתשלום יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}, בשינויים המחויבים לפי העניין, כאילו היו הסכומים דמי ביטוח לאומי.

{{ח:סעיף|50|דחיית מועד הגבייה}}
{{ח:ת}} לא נקבעו כללים להפעלת הקרן כנדרש לפי החלטת הממשלה, רשאי שר האוצר לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ושר הרווחה והשירותים החברתיים, לדחות את המועד לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(א)}} למועד אחר.

{{ח:סעיף|51|העברת סכומים לקרן לאחר ניכוי}}
{{ח:ת}} הוצאות המוסד לביטוח לאומי יעביר לקרן את הסכומים שגבה או שהועברו אליו לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, בניכוי הוצאות התפעול בשיעור של 0.5%, שינכה מהסכומים האמורים.

{{ח:סעיף|52|דיווח לכנסת}}
{{ח:ת}} שר התעשייה המסחר והתעסוקה והממונה על התקציבים במשרד האוצר ידווחו לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, על הפעלת הקרן וחלוקת כספים מתוכה.

{{ח:סעיף|53|תוקף}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} יעמוד בתוקפו עד מועד סיום הפעלתה של הקרן.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: חשמל}}

{{ח:סעיף|54|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: בזק}}

{{ח:סעיף|55|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: תחבורה}}

{{ח:סעיף|56|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (מנהרות הכרמל)|בחוק כביש אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|57|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|בחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}.}}

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות}}

{{ח:סעיף|58|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:קטע2|פרק טז|פרק ט״ז: עידוד השקעות הון}}

{{ח:סעיף|59|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}}.}}

{{ח:סעיף|60|{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז}} – תחילה ותחולה}}
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|חוק לעידוד השקעות הון}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59 לחוק זה}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 18|סעיף 18(א)(2) לחוק האמור}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59(16) לחוק זה}}, {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51|סעיף 51 לחוק האמור}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59(24)(א)(2), (ב), (ה), (ו), (ז)(2) ו־(ח) לחוק זה}}, {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 74|וסעיף 74(א) לחוק האמור}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59(26) לחוק זה}}, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) (בסעיף זה – יום התחילה), והוא יחול לגבי בקשות לאישור שהוגשו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|החוק כאמור}} ביום התחילה ואילך; ואולם רשאים מנהל מרכז ההשקעות ומנהל מינהלת השקעות בתיירות להחליט כי הטיפול בבקשה לאישור תכנית שהוגשה למרכז ההשקעות לפני יום התחילה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|חוק לעידוד השקעות הון}} והנוגעת למפעל תיירותי, או הטיפול בתכנית שאושרה לפני יום התחילה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|החוק האמור}} והנוגעת למפעל תיירותי, ייעשה לאחר יום התחילה בידי מינהלת השקעות בתיירות, וזאת אם סברו כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; לעניין זה, ”מינהלת השקעות בתיירות“, ”מנהל מינהלת השקעות בתיירות“, ”מנהל מרכז ההשקעות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|בחוק לעידוד השקעות הון}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59(1) לחוק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק יז|פרק י״ז: הגדלת קצבאות הילדים והתנייתן}}

{{ח:סעיף|61|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|62|תיקון {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} – תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתה של {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|פסקה (2) ברישה של ההגדרה ”הסכום הבסיסי“}}, כנוסחה {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(1)(א)(1) לחוק זה}}, ביום י״ט בתמוז התש״ע (1 ביולי 2010), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|פסקה (2א) ברישה של ההגדרה ”הסכום הבסיסי“}}, כנוסחה {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(1)(א)(2) לחוק זה}}, ביום ט׳ בניסן התשע״ב (1 באפריל 2012), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתה של {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|פסקה (2) בסיפה של ההגדרה ”הסכום הבסיסי“}}, כנוסחה {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(1)(ב)(1) לחוק זה}}, ביום י״ט בתמוז התש״ע (1 ביולי 2010), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
{{ח:תת|(ד)}} תחילתה של {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|פסקה (3) בסיפה של ההגדרה ”הסכום הבסיסי“}}, כנוסחה {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(1)(ב)(2) לחוק זה}}, ביום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
{{ח:תת|(ה)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 68|סעיף 68 לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(2) לחוק זה}} תהיה כמפורט בפסקאות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג) – ביום ט׳ בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009);
{{ח:תתת|(2)}} סעיפים קטנים (ד) עד (יא) – ביום ח׳ בטבת התשע״א (15 בדצמבר 2010);
{{ח:תת}} הוראות פסקה זו יחולו גם על חיסונים שהמועד לנתינתם חל שישה חודשים לפני היום האמור, ובלבד שארבעה חודשים לאחר המועד שבו היה על הילד לקבל את החיסון נשלחה הודעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 68|בסעיף 68(ה) לחוק הביטוח הלאומי}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(2)(ד) לחוק זה}}; לא הושלמה הקמתו של מאגר מידע ממוחשב לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 65ב1|סעיף 65ב1 לפקודת בריאות העם}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66 לחוק זה}}, רשאי שר הבריאות לקבוע, בצו, יום תחילה מאוחר יותר ובלבד שלא יהיה מאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011).
{{ח:תת|(ו)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 69א|סעיף 69א לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(3) לחוק זה}}, ביום ט׳ בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009).
{{ח:תת|(ז)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 384ב|סעיף 384ב לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(4) לחוק זה}} ביום ח׳ בטבת התשע״א (15 בדצמבר 2010), ואם קבע שר הבריאות מועד מאוחר יותר לפי הוראות סעיף קטן (ה)(2) סיפה – במועד שקבע.
{{ח:תת|(ח)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 392|סעיף 392(ג) לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(5) לחוק זה}}, ביום ח׳ בטבת התשע״א (15 בדצמבר 2010).

{{ח:סעיף|63|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} כהוראת שעה מיום 15.12.2010 עד יום 30.6.2011.}}

{{ח:סעיף|64|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} כהוראת שעה מיום 1.7.2009 עד יום 30.6.2010.}}

{{ח:סעיף|65|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} כהוראת שעה מיום 1.7.2010 עד יום 31.3.2012.}}

{{ח:סעיף|66|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}.}}

{{ח:סעיף|67|{{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}} – תחילה}}
{{ח:ת}} מאגר מידע ממוחשב, לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 65ב1|סעיף 65ב1 לפקודת בריאות העם, 1940}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66 לחוק זה}}, יוקם לא יאוחר מיום ז׳ בטבת התשע״א (14 בדצמבר 2010); שר הבריאות רשאי לקבוע, בצו, יום תחילה מאוחר יותר ובלבד שלא יהיה מאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011).

{{ח:קטע2|פרק יח|פרק י״ח: תכנון ובניה}}

{{ח:סעיף|68|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יט|פרק י״ט: שיכון}}

{{ח:סעיף|69|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי|בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|70|תיקון {{ח:חיצוני|חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי|חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי}} – סייג לתחולה והוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי#סעיף 3|סעיף 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי}}, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול על מי שביום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009), התגורר עם זכאי בדירה ציבורית אם התגורר כאמור במשך ארבע שנים לפחות, בין אם קודם למועד האמור ובין אם לאחריו, וברציפות, עד למועד שבו נפטר הזכאי או עבר למוסד סיעודי, ובלבד שהיה אחד המנויים בהגדרה ”דייר ממשיך“ במהלך התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי#סעיף 3|סעיף 3(א) לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69(2) לחוק זה}}, יחולו גם על מי שביום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) היה דייר ממשיך ולא מוקנית לו זכות לדירה ציבורית לפי הכללים, אלא אם כן עד המועד האמור התגורר ברציפות בדירה הציבורית, עם הזכאי או כדייר ממשיך, במשך ארבע שנים לפחות.

{{ח:קטע2|פרק כ|פרק כ׳: מים וביוב}}

{{ח:סעיף|71|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}.}}

{{ח:סעיף|72|תיקון {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|חוק איגודי ערים}} – הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”איגוד ערים למים או לביוב“, ”מועצת רשות המים והביוב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 17ה|בסעיף 17ה(א) לחוק איגודי ערים}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(3) לחוק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התעריפים שנקבעו לעניין זה לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה (להלן – התעריפים הקיימים), ימשיכו לחול כל עוד לא נקבעו כללים לעניין חישוב עלות ותעריפים לתשלומים בעד ביצוע פעולות של איגוד ערים למים או לביוב, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 18|סעיף 18(ב)(3) לחוק איגודי ערים}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(4)(ב) לחוק זה}}; ואולם רשאית מועצת רשות המים והביוב, כל עוד לא קבעה תעריפים לפי {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 18|הסעיף האמור}} ולאחר ששוכנעה כי יש הצדקה לכך, לשנות לגבי איגוד ערים למים או לביוב את התעריפים הקיימים, על פי העקרונות לקביעת כללים לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 101|סעיפים 101 עד 103 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, או לעדכנם לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או לפי מדד אחר שייראה לה הולם.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 17ה|סעיפים 17ה}} {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 18|ו־18 לחוק איגודי ערים}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(3) ו־(4) לחוק זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ה|סעיף 17ה(ב)(5)}} וההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 18|סעיף 18(ב)(2) ו־(3) לחוק איגודי ערים}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף האמור}}, לא יחולו לעניין איגוד ערים למים או לביוב, שערב תחילתו של חוק זה היו נתונים לו תפקידים וסמכויות גם בתחום שאינו קשור לתחום משק המים או הביוב – כל עוד נתונים לו תפקידים וסמכויות גם בתחום כאמור או עד תום שנה מיום תחילתו של חוק זה, לפי המוקדם (בסעיף קטן זה – תקופת הביניים); ואולם לא תצורף בתקופת הביניים רשות מקומית לאיגוד כאמור.

{{ח:סעיף|73|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}.}}

{{ח:סעיף|74|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|בפקודת המועצות המקומיות}}.}}

{{ח:סעיף|75|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)|בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}}.}}

{{ח:סעיף|76|תיקון {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}, {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)|וחוק הרשויות המקומיות (ביוב)}} – הוראות מעבר|תיקון: תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”איגוד ערים למים או לביוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 17ה|בסעיף 17ה(א) לחוק איגודי ערים}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(3) לחוק זה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק איגודי ערים“ – {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|חוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשויות המקומיות (ביוב)“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)|חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק לשינוי סדרי העדיפויות“ – {{ח:חיצוני|חוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|חוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014), התשע״ג–2013}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק תאגידי מים וביוב“ – {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועצת רשות המים והביוב“ – מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124טו|סעיף 124טו לחוק המים, התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית בלא תאגיד“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#סעיף 15א|בסעיף 15א(א) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב)}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(1) לחוק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב}} –
{{ח:תתת|(1)}} התעריפים בעד שירותים בתחום המים שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד, למעט איגוד ערים למים או לביוב, שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה, והסמכות לגבות תשלום לפי אותם תעריפים, ימשיכו לחול לעניין שירותים בתחום המים שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד לאחר יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|חוק לשינוי סדרי העדיפויות}}, ורשאית מועצת רשות המים והביוב לקבוע עדכונים לתעריפים אלה לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או לפי מדד אחר שייראה לה הולם, עד שייכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותה רשות מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112(א) לחוק המים, התשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|(2)}} התעריפים בעד שירותים בתחום הביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד, למעט איגוד ערים למים או לביוב, שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה, והסמכות לגבות תשלום לפי אותם תעריפים, ימשיכו לחול לעניין שירותים בתחום הביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד לאחר אותו יום, ורשאית מועצת רשות המים והביוב לקבוע עדכונים לתעריפים אלה לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או לפי מדד אחר שייראה לה הולם, עד שייכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותה רשות מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#סעיף 15א|סעיף 15א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב)}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(1) לחוק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} התעריפים בעד שירותים בתחום המים והביוב שנותנת רשות מקומית שאינה רשות מקומית בלא תאגיד ואשר טרם העבירה את שירותי המים והביוב בתחומה לחברה, שנקבעו על ידה לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|חוק לשינוי סדרי העדיפויות}}, והסמכות לגבות תשלום לפי אותם תעריפים, יבוטלו החל ביום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013); מועצת רשות המים והביוב תקבע עד למועד האמור, בהתאם לסמכויותיה לפי דין, תעריפים בעד שירותים בתחום המים והביוב שנותנת אותה רשות; רשות מקומית כאמור שהעבירה את שירותי המים והביוב בתחומה לחברה, יחולו לגביה הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 139|סעיף 139(ב) לחוק תאגידי מים וביוב}}.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|כללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#פרק 3|פרק שלישי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב)}}, כנוסחו לפני ביטולו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(2) לחוק זה}}, ימשיכו לחול לאחר תחילתו של חוק זה על רשות מקומית, למעט ההוראות לעניין קביעת אגרות והיטלים בחוקי עזר, וזאת עד שיתקיים לגביה המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי רשות מקומית בלא תאגיד – נכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותה רשות מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#סעיף 15א|סעיף 15א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב)}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(1) לחוק זה}}, ואולם הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#פרק 3|הפרק השלישי האמור}} בנוגע להגשת ערר או ערעור, ימשיכו לחול לגבי אותה רשות מקומית בנוגע להגשת ערר או ערעור בשל דרישת תשלום שנשלחה לצרכן לפני מועד כניסתם לתוקף של תעריפים אלה ובנוגע להליכים בקשר לערר או לערעור כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי איגוד ערים למים או לביוב – נכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותו איגוד ערים לפי {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 18|סעיף 18(ב)(3) לחוק איגודי ערים}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(4)(ב) לחוק זה}}, ואולם הוראות {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#פרק 3|הפרק השלישי האמור}} בנוגע להגשת ערר או ערעור, ימשיכו לחול לגבי אותה רשות מקומית בנוגע להגשת ערר או ערעור בשל דרישת תשלום שנשלחה לצרכן לפני מועד כניסתם לתוקף של תעריפים אלה ובנוגע להליכים בקשר לערר או לערעור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי רשות מקומית אחרת – חלות לגביה הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 139|סעיף 139(ב) לחוק תאגידי מים וביוב}}.

{{ח:סעיף|77|אמות מידה לעניין שירותים שנותנת רשות מקומית בתחומים הקשורים למשק המים והביוב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המים“ – {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועצת רשות המים והביוב“ – מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124טו|סעיף 124טו לחוק המים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – למעט איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 17ה|בסעיף 17ה(א) לחוק איגודי ערים}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(3) לחוק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת רשות המים והביוב תקבע, בכללים, אמות מידה והוראות לעניין הרמה, הטיב והאיכות של שירותים בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב שנותנת רשות מקומית לצרכניה, והבטחתם ברציפות ולאורך זמן.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, רשות מקומית תבצע כל פעולה שאותה היא רשאית לבצע לפי כל דין בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, בכפוף לכללים שקבעה מועצת רשות המים והביוב כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} אמות מידה והוראות שנקבעו בכללים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לפי הוראות סעיף קטן (ב), בתחומים הקשורים למשק המים או בתחומים המוסדרים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים}}, יראו אותן כחלק מתנאי רישיון שניתן לרשות המקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים}}.

{{ח:סעיף|78|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|79|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות|בחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי״ח–1957}}.}}

{{ח:קטע2|פרק כא|פרק כ״א: היטל בשל צריכת מים עודפת – הוראת שעה}}

{{ח:קטע3|פרק כא סימן א|סימן א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|80|מטרה}}
{{ח:ת}} מטרתו של {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}} לקבוע, כהוראת שעה, הסדר שנועד להביא להפחתת צריכת המים בידי צרכנים ביתיים, במסגרת ההתמודדות עם המשבר החמור במשק המים ולשם הבטחת מקורות מים בני־קיימא.

{{ח:סעיף|81|הגדרות|תיקון: תש״ע, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק כא|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גינון ציבורי“ – גן הנמצא בבעלותו או בהחזקתו של צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החשב הכללי“ – החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיך לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}}, כולן או חלקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל“ – היטל בעד צריכת מים עודפת, שצרכן ביתי חייב בתשלומו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק כא סימן ב|סימן ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצאה לגינון ציבורי“ – כמות המים החודשית להשקיה המוקצית לגינון ציבורי, לפי אזורים וסוגי צמחיה ובחודשים המותרים להשקיה, בהתאם לכללים שקבעה מועצת רשות המים שפורסמו באתר האינטרנט של רשות המים, כשהיא מוכפלת במקדם המשקף את המחסור במים, הכל כפי שהורה מנהל רשות המים, בהודעה שתפורסם ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המים“ – {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תאגידי מים וביוב“ – {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב מוכרז“ – יישוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ממוצע מספר הימים בשנה, בשנים 2006 עד 2008, שבהם עלתה בו הטמפרטורה על 38°C, הוא למעלה מ־20 ימים, בהתאם לנתוני השירות המטאורולוגי הישראלי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ואשר מנהל רשות המים הכריז, בהודעה ברשומות, שהוא יישוב מוכרז לעניין פסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} ממוצע מספר הימים בשנה, בשנים 2006 עד 2008, שבהם עלתה בו הטמפרטורה על 40°C, הוא למעלה מ־20 ימים, בהתאם לנתוני השירות המטאורולוגי הישראלי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ואשר מנהל רשות המים הכריז, בהודעה ברשומות, שהוא יישוב מוכרז לעניין פסקה זו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הקיצוב במים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב)|כללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב), התשל״ו–1976}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הרשויות המקומיות“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים ברשויות מקומיות)|כללי המים (תעריפים למים ברשויות מקומיות), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד המחירים לצרכן“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת רשות המים“ – מועצת רשות המים שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124טו|סעיף 124טו לחוק המים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רשות המים“ – מנהל רשות המים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק המים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר נפשות מוכר“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו־{{ח:הערה|(}}3{{ח:הערה|)}}(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“ – מספר הנפשות המתגוררות ביחידת דיור אחת של הצרכן הביתי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת פרק כא|התוספת לפרק זה}}; ואולם כל עוד לא העביר הצרכן הביתי דיווח לספק המים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת|התוספת האמורה}}, ייחשב לגבי התקופה הראשונה והתקופה השניה מספר הנפשות המוכר כמספר הנפשות לפי נתוני ספק המים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקאות (2) ו־(3)(א) להגדרה ”צרכן ביתי“ – הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סך הנפשות המתגוררות בכל יחידות הדיור שלהן הוא מספק מים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת פרק כא|התוספת לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} סך האוכלוסייה בכל יחידות הדיור שלהן הוא מספק מים, בהתאם לפרסום האחרון של רשימת היישובים, אוכלוסייתם וסמליהם שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; רשות המים תפרסם את הפרסום האמור באתר האינטרנט שלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“, ”ספק מים“ – מי שמספק מים לפי רישיון הספקה, בין אם הפיקם בעצמו ובין אם קיבלם מספק אחר, למעט ספק המספק מים לספק אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צריכת מים“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו־(3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“ – צריכת מים למטרת צורכי בית, לרבות צריכה המיוחסת לצרכן ביתי מתוך צריכה של כמה צרכני מים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“ – כל כמות המים השפירים המסופקת לו ושהוא צורך, בניכוי כמות המים למטרת חקלאות ולמטרת תעשייה, ובלבד שאותה כמות נמדדה באמצעות מדי מים נפרדים בכל אחד מהשטחים המשמשים למטרות האמורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן ביתי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צרכן מים שמתקיימים לגביו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא מתגורר ביחידת דיור וצורך בה מים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא לא קיבל רישיון הפקה לשנת הרישוי 2009 שבו נקבעה כמות לצריכה ביתית לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב)#סעיף 18|סעיף 18(ד) לכללי הקיצוב במים}}, כנוסחם ערב יום התחילה, ולא חלות על צריכת המים שלו ההוראות כאמור {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב)#סעיף 18|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|(2)}} צרכן מים שהוא קיבוץ וקיבל רישיון הפקה לשנת הרישוי 2009, שבו נקבעה כמות לצריכה ביתית לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב)#סעיף 18|סעיף 18(ד) לכללי הקיצוב במים}}, כנוסחם ערב יום התחילה; ואולם לעניין צרכן ביתי כאמור בפסקה זו, שבו קיימת מדידה נפרדת של מים לצורכי בית בכל אחת מיחידות הדיור שבתחומו באמצעות מד מים המותקן בה, ייחשב כל אדם שמתגורר ביחידת דיור כאמור, ונכלל במספר הנפשות המוכר באותה יחידת דיור, כצרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה ”צרכן ביתי“, ויחולו לגבי אותו אדם ההוראות החלות על צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) האמורה, כקבוע {{ח:פנימי|פרק כא|בפרק זה}}, לכל דבר ועניין;
{{ח:תתת|(3)}} צרכן מים שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יישוב שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא קיבל רישיון הפקה לשנת הרישוי 2009, שבו נקבעה כמות לצריכה ביתית לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב)#סעיף 18|סעיף 18(ד) לכללי הקיצוב במים}}, כנוסחם ערב יום התחילה;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא מספק מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית באמצעות מד מים המותקן ביחידת הדיור;
{{ח:תתתתת|(3)}} הוא אינו קיבוץ;
{{ח:תתתת|(ב)}} יחיד שמתגורר ביישוב כאמור בפסקת משנה (א) שבכל אחת מיחידות הדיור שבתחומו קיימת מדידה נפרדת של מים לצורכי בית באמצעות מד מים המותקן בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – אגודה שיתופית שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|הפקודה האמורה}} כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הפקה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|בסעיף 23 לחוק המים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות המים“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|סעיף 124יא לחוק המים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הראשונה“ – התקופה שמיום התחילה עד יום י״ג בחשוון התש״ע (31 באוקטובר 2009);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה השנייה“ – התקופה שמיום י״ד בחשוון התש״ע (1 בנובמבר 2009) עד יום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה השלישית“ – התקופה שמיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010).

{{ח:קטע3|פרק כא סימן ב|סימן ב׳: חיוב צרכן ביתי בתשלום היטל}}

{{ח:סעיף|82|חיוב צרכן ביתי בתשלום היטל|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה ”צרכן ביתי“ חייב בתשלום היטל, בסכום של 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב של מים, בעד צריכת מים בכמות חודשית העולה על הכמויות הנקובות בפסקאות שלהלן, ובתקופות האמורות בהן:
{{ח:תתת|(1)}} במהלך התקופה הראשונה – 16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור שבה מתגוררות עד 4 נפשות; ואולם בעד כל נפש נוספת ביחידת הדיור מעבר ל־4 נפשות כאמור, הנכללת במספר הנפשות המוכר באותה יחידת דיור, תיווסף כמות של 4.2 מטרים מעוקבים לחודש;
{{ח:תתת|(2)}} במהלך התקופה השנייה – 18 מטרים מעוקבים ליחידת דיור שבה מתגוררות עד 4 נפשות; ואולם בעד כל נפש נוספת ביחידת הדיור, מעבר ל־4 נפשות כאמור, הנכללת במספר הנפשות המוכר באותה יחידת דיור, תיווסף כמות של 5 מטרים מעוקבים לחודש;
{{ח:תתת|(3)}} במהלך התקופה השלישית – הכמות המתקבלת ממכפלה של 5 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר, ובלבד שהכמות כאמור לא תפחת מ־16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור.
{{ח:תת|(ב)}} צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“ חייב בתשלום היטל בסכום של 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב של מים, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית, בכמות חודשית העולה על הכמות המתקבלת מסכום כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המכפלה של 8 מטרים מעוקבים לחודש, במספר הנפשות המוכר;
{{ח:תתת|(2)}} בעד צריכת מים במהלך החודשים שבהם ניתן להשקות גנים ציבוריים לפי ההקצאה החודשית לגינון ציבורי החלה על הצרכן הביתי האמור בסעיף קטן זה, ובכפוף להוראות לפי כל דין החלות לגבי אותה השקיה – כמות המים המוקצית לגינון ציבורי כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי צרכן ביתי כאמור בסעיף קטן זה המספק, דרך קבע, מים חמים ליחידות דיור שבתחומו באמצעות מערכת חימום מים מרכזית המופעלת על ידי קיטור, אם אישר מנהל רשות המים כי מערכת כאמור מופעלת – המכפלה של 2.5 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר.
{{ח:תת|(ג)}} צרכן ביתי כאמור בפסקה (3) להגדרה ”צרכן ביתי“ חייב בתשלום היטל, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(א) להגדרה ”צרכן ביתי“ – במהלך התקופה השלישית יהיה גובה התשלום החודשי של ההיטל שווה לסכום המתקבל מהמכפלה של כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 20 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר הנפשות המוכר של אותו צרכן ביתי;
{{ח:תתתת|(ג)}} 5.5 מטרים מעוקבים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“ – בעד צריכת המים במהלך התקופה השלישית, יהיה גובה התשלום החודשי של ההיטל שווה לסכום המתקבל מהמכפלה של 20 שקלים חדשים בכמות צריכה חודשית העולה על המכפלה של 7 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר בכל יחידת דיור, ובלבד שכמות הצריכה החודשית שמעבר לה יחויב הצרכן הביתי בתשלום היטל לא תפחת מ־16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א)(2) ו־(3), בחישוב כמות צריכת המים החודשית לפי אותם סעיפים קטנים, תובא בחשבון בחישוב ההיטל, לעניין צריכה המיוחסת לצרכן ביתי מתוך צריכה של כמה צרכני מים, רק מחצית מהצריכה החודשית המיוחסת לו כאמור.

{{ח:סעיף|83|היטל ביישוב מוכרז}}
{{ח:ת}} ביישוב מוכרז ייווספו על כמויות צריכת המים החודשית הנקובות {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}}, הכמויות הנקובות להלן:
{{ח:תת|(1)}} ביישוב מוכרז כאמור בפסקה (1) להגדרה ”יישוב מוכרז“ –
{{ח:תתת|(א)}} לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה ”צרכן ביתי“, בעד צריכת מים במהלך התקופה שמיום התחילה עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) – תוספת של מטר מעוקב לנפש ביחידת דיור;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של מטר מעוקב לנפש ביחידת דיור;
{{ח:תתת|(ג)}} לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של חצי מטר מעוקב לנפש ביחידת דיור;
{{ח:תת|(2)}} ביישוב מוכרז כאמור בפסקה (2) להגדרה ”יישוב מוכרז“ –
{{ח:תתת|(א)}} לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה ”צרכן ביתי“ –
{{ח:תתתת|(1)}} בעד צריכת מים במהלך התקופה הראשונה – תוספת של 2.8 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור;
{{ח:תתתת|(2)}} בעד צריכת מים במהלך התקופה השנייה – תוספת של 2 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור;
{{ח:תתתת|(3)}} בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של 2.5 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור, ובלבד שהכמות שבשלה יחויב הצרכן הביתי בהיטל לא תפחת מ־15 מטרים מעוקבים לכל יחידת דיור;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של 2.5 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור, ובלבד שהכמות שבשלה יחויב הצרכן הביתי בהיטל לא תפחת מ־15 מטרים מעוקבים לכל יחידת דיור;
{{ח:תתת|(ג)}} לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של 1.25 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור.

{{ח:סעיף|84|הוראות מיוחדות לעניין תוספת לצריכת המים שבשלה חל החיוב בהיטל|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו־(3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“, יהיה זכאי, בכל חודש, לכמות צריכת מים נוספת אשר תיווסף לכמות צריכת המים החודשית שבשלה הוא חייב בתשלום היטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}, כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) שלהלן, ובלבד שמתקיימים בו התנאים האמורים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} 4.2 מטרים מעוקבים במהלך התקופה הראשונה, ו־5 מטרים מעוקבים במהלך התקופה השנייה והתקופה השלישית, אם התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נקבעה לו נכות רפואית, לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 118|סעיפים 118}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 208|או 208(א) לחוק הביטוח הלאומי}}, בשיעור של 100% או יותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} נקבעה לו דרגת נכות רפואית של 100% או יותר לפי אחד מהחוקים האלה: {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}; {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}; {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}; {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}}; {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}}; {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}}; {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא זכאי להטבות לפי הסכם בדבר גמלת ניידות, שנערך לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תתת|(2)}} 6.3 מטרים מעוקבים במהלך התקופה הראשונה, ו־10 מטרים מעוקבים במהלך התקופה השנייה והתקופה השלישית, אם נקבע כי הוא זכאי לקצבה לשירותים מיוחדים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 206|סעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי}}, לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק י|פרק י׳ לחוק הביטוח הלאומי}} או לגמלת ילד נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 222|סעיף 222 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} זכאות לתוספת בכמות צריכת המים לצרכן ביתי כאמור בסעיף קטן (א), מותנית במסירת אישור מאת הגורם שמשלם את הגמלה המגיעה לצרכן הביתי כאמור בסעיף קטן (א), לפי החוק שחל לגביו לעניין דרגת נכותו הרפואית או לעניין זכאותו לגמלה או להטבות אחרות, לפי העניין, לספק המים.
{{ח:תת|(ג)}} צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“, שהוראות סעיף קטן (א) מתקיימות לגבי יחיד המתגורר ביחידת דיור שלה הוא מספק מים, יהיה זכאי, בכל חודש, לתוספת בכמות צריכת המים, כמפורט באותו סעיף קטן, שתיווסף לכמות צריכת המים החודשית שבשלה חייב הצרכן הביתי האמור בתשלום היטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ב)}}, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) לגבי כל יחיד כאמור.

{{ח:סעיף|85|תשלום היטל לספק מים|תיקון: תשע״ט, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} צרכן ביתי ישלם את ההיטל שהוא חייב בו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק כא סימן ב|סימן זה}}, לספק מים, נוסף על כל תשלום אחר שעליו לשלם לספק בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מים ימסור לצרכן ביתי, בהודעה בדבר התשלום שהוא חייב בו בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק או בהודעה נפרדת ({{ח:פנימי|פרק כא|בפרק זה}} – הודעת חיוב), את כל הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום ההיטל שהצרכן הביתי חייב בו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק כא סימן ב|סימן זה}} ואופן חישובו, ואולם לגבי הודעת חיוב שנמסרה לצרכן הביתי במהלך התקופה הראשונה והתקופה השנייה, רשאי ספק המים לפרט את סכום ההיטל כחלק מהפירוט שבהודעה האמורה לעניין תעריף המים שהצרכן חייב בו, בלא הפרדה בין התעריף האמור לבין סכום ההיטל;
{{ח:תתת|(2)}} היקף צריכת המים שבשלה הוא חייב בתשלום ההיטל;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט כללי לעניין דרך החישוב של ההיטל כאמור בהוראות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}}, שאינו חישוב פרטני לגבי צרכן ביתי מסוים;
{{ח:תתת|(4)}} תקופת צריכת המים;
{{ח:תתת|(5)}} מספר הנפשות המוכר החל לגבי הצרכן הביתי;
{{ח:תתת|(6)}} הודעה בדבר החובה החלה על הצרכן הביתי לעדכן את מספר הנפשות המוכר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת פרק כא|התוספת לפרק זה}};
{{ח:תתת|(7)}} הסבר בדבר הזכאות לתוספת בכמות צריכת המים לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}};
{{ח:תתת|(8)}} כל פרט אחר שעליו יורה מנהל רשות המים כפי שיפרסם באתר האינטרנט של רשות המים.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום היטל כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה במועד שלא יאוחר מהמועד שבו על הצרכן הביתי לשלם לספק המים את התשלום בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק בהתאם להודעת החיוב, או בתוך 90 ימים מיום תחילתה של תקופת צריכת המים שאליה מתייחסת הודעת החיוב (בסעיף זה – התקופה הנמדדת), לפי המוקדם ({{ח:פנימי|פרק כא|בפרק זה}} – מועד החיוב).
{{ח:תת|(ד)}} ספק מים יגבה מצרכן ביתי את סכום ההיטל שהוא חייב בו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק כא סימן ב|סימן זה}}, ויהיו נתונות לו לשם הגבייה כאמור כל הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין לעניין גבייה של תשלומים מצרכנים בעד השירותים שהוא מספק, לרבות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, אם היא חלה לגביו לעניין גביית תשלומים כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הרשאה לחיוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, שנתן צרכן ביתי לצורך תשלומים בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק, יראו אותה כחלה גם לעניין תשלום ההיטל שהצרכן הביתי חייב בו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק כא סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ו)}} כללה הודעת החיוב תקופה נמדדת שאינה חופפת, במלואה, את התקופה שבעד צריכת מים שבמהלכה חייב צרכן ביתי בתשלום היטל (בסעיף קטן זה – תקופת החיוב בהיטל), תחולק כמות הצריכה שנכללה בתקופה הנמדדת במספר הימים שבאותה תקופה, והצרכן יחויב בתשלום ההיטל בעד מחצית הכמות שצרך בימים שנכללים בתקופת החיוב בהיטל.

{{ח:סעיף|86|זקיפת סכום היטל במקרה של תשלום חלקי}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין או הסכם, שילם צרכן ביתי לספק מים סכום שאינו מכסה את מלוא הסכום שהוא חייב בו בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק ובעד ההיטל, כקבוע בהודעת החיוב, יזקוף ספק המים בעד ההיטל, מתוך הסכום ששולם לו כאמור, את החלק היחסי של ההיטל מסכום החיוב הכולל שנקבע בהודעת החיוב, ועל יתרת סכום ההיטל שהצרכן חייב בו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}}; ספק המים יפקיד את סכום ההיטל שנזקף כאמור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}}.

{{ח:סעיף|87|פיגור בתשלום היטל}}
{{ח:תת|(א)}} היטל שלא שולם, כולו או חלקו, עד מועד החיוב, ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ודין הפרשי ההצמדה והריבית לעניין {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}} ולעניין כל דין, כדין ההיטל.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – כל אחד מאלה, לפני העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה הראשונה והתקופה השנייה – תוספת לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב, עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל, ואם קבע ספק המים מדד אחר שביחס אליו הוא חייב את צרכניו, כדין, ערב תחילתה של התקופה הראשונה, בשל איחור בתשלום בעד הספקת מים – תוספת לפי שיעור עליית אותו מדד;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, כשהיא מחושבת מהמדד כאמור שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד כאמור שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – כל אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה הראשונה והתקופה השנייה – ריבית צמודה למדד המחירים לצרכן בשיעור של 4% לשנה, ממועד החיוב ועד מועד התשלום בפועל, ואם קבע ספק המים ריבית אחרת שבה הוא חייב את צרכניו, כדין, ערב תחילתה של התקופה הראשונה, בשל איחור בתשלום בעד הספקת מים – אותה ריבית;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – ריבית צמודה למדד המחירים לצרכן בשיעור של 4% לשנה, כשהיא מחושבת ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל.

{{ח:סעיף|88|זיכוי או חיוב הצרכן הביתי בעקבות מסירת דיווח על מספר הנפשות של הצרכן}}
{{ח:ת}} נמסר דיווח לפי {{ח:פנימי|תוספת פרק כא|התוספת לפרק זה}} על מספר הנפשות של צרכן ביתי, לגבי תקופה שקדמה למועד הדיווח שבשלה חויב הצרכן בהיטל, יזוכה הצרכן או יחויב, לפי העניין, בשל תקופת הדיווח שקדמה למועד הדיווח בהתאם לשינוי שבוצע בעקבות אותו דיווח, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת|התוספת האמורה}}.

{{ח:קטע3|פרק כא סימן ג|סימן ג׳: הוראות בקשר להפקדת כספי ההיטל והעברתם לאוצר המדינה}}

{{ח:סעיף|89|הפקדתם של כספי היטל נטו בחשבון נפרד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק כא|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היטל נטו“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי התקופה הראשונה והתקופה השנייה – אחד משני הסכומים כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן, לפי בחירתו של ספק המים, שתחייב את הספק למשך שתי התקופות כאמור:
{{ח:תתתתת|(א)}} הסכום המתקבל מהמכפלה של כל אלה, בניכוי סכום עלויות הספק:
{{ח:תתתתתת|(1)}} כמות צריכת המים שבשלה ספק המים חייב את הצרכן הביתי בתשלום היטל כאמור {{ח:פנימי|פרק כא סימן ב|בסימן ב׳}};
{{ח:תתתתתת|(2)}} סכום ההיטל לכל מטר מעוקב כאמור {{ח:פנימי|פרק כא סימן ב|בסימן ב׳}};
{{ח:תתתתתת|(3)}} שיעור הגבייה השנתי של ספק המים מצרכניו בשנת 2008 בהתאם לדוחות הכספיים המבוקרים לשנה האמורה, שימסור ספק המים לחשב הכללי, ואם לא נמסרו הדוחות הכספיים כאמור – יהיה שיעור הגבייה השיעור שיקבע החשב הכללי;
{{ח:תתתתת|(ב)}} כספי ההיטל ששולמו לספק המים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק כא סימן ב|סימן ב׳}}, בניכוי סכום עלויות הספק;
{{ח:תתתת|(2)}} החל ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) – כספי ההיטל ששולמו לספק המים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק כא סימן ב|סימן ב׳}}, בניכוי סכום עלויות הספק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההפקדה“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי כספי ההיטל נטו כאמור בפסקה (1) להגדרה ”היטל נטו“, ובמהלך התקופות הקבועות באותה פסקה – עד היום העשירי בכל חודש, החל ביום י״ב באלול התשס״ט (1 בספטמבר 2009);
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי כספי ההיטל נטו כאמור בפסקה (2) להגדרה ”היטל נטו“ – מועד שהוא מיד או בסמוך למועד תשלום כספי ההיטל לספק המים, ולא יאוחר מתום שישה ימי עסקים ממועד התשלום כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום עלויות הספק“ – כמפורט בפסקאות (1) או (2) שלהלן, לפי העניין, וספק המים לא יהיה זכאי לכל תשלום נוסף בקשר להיטל מעבר לסכומים לפי הגדרה זו:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי התקופה כאמור בפסקה (1) להגדרה ”היטל נטו“ – סכום השווה ל־13% מהסכום המתקבל מהמכפלה של הרכיבים הקבועים בפסקת משנה (א) שבאותה פסקה, או סכום השווה ל־13% מכספי ההיטל ששולמו לספק כאמור בפסקת משנה (ב) שבאותה פסקה, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(2)}} החל ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) –
{{ח:תתתתת|(א)}} לעניין ספק מים המספק מים לצרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה ”צרכן ביתי“ – סכום השווה ל־13% מכספי ההיטל ששולמו לספק המים;
{{ח:תתתתת|(ב)}} לעניין ספק מים המספק מים לצרכן ביתי כאמור בפסקאות (2) ו־(3)(א) להגדרה ”צרכן ביתי“ – סכום השווה ל־7.5% מסכום מכספי ההיטל ששולמו לספק המים;
{{ח:תתתתת|(ג)}} לעניין ספק מים המספק מים לצרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“ – סכום השווה ל־10% מכספי ההיטל ששולמו לספק המים.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מים יפקיד את כספי ההיטל נטו במועד ההפקדה בחשבון נפרד בתאגיד בנקאי שיפתח ספק המים לצורך הפקדת כספי ההיטל בלבד ({{ח:פנימי|פרק כא|בפרק זה}} – חשבון נפרד).
{{ח:תת|(ג)}} על ספק מים לבצע את כלל הפעולות הנדרשות לצורך הפקדת כספי ההיטל נטו בחשבון הנפרד, לרבות מתן הוראות לעניין ההתאמות הנדרשות בהוראות החיוב של הצרכן הביתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85(ה)}}.
{{ח:תת|(ד)}} בחשבון הנפרד לא יופקדו אלא כספי ההיטל נטו, והוא ישמש את ספק המים אך ורק לשם הפקדת הכספים כאמור לצורך העברתם לחשבון המדינה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}}.
{{ח:תת|(ה)}} כספי ההיטל נטו המופקדים בחשבון הנפרד לא יועברו אלא לחשבון המדינה, אלא אם כן אישר החשב הכללי, בכתב, העברה של אותם כספים לחשבונו של ספק המים, לרבות לצורך זיכוי חשבונו של הצרכן הביתי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}}; {{ח:פנימי|פרק כא|בפרק זה}}, ”חשבון המדינה“ – חשבון שאליו יש להעביר את כספי ההיטל נטו המיועדים לאוצר המדינה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}}, ושפרטיו יימסרו לתאגידים הבנקאיים ולספקי המים בידי החשב הכללי או יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המים.
{{ח:תת|(ו)}} ספק מים ימסור לחשב הכללי את פרטי החשבון הנפרד, סמוך למועד פתיחתו של אותו חשבון, וזכויות החתימה באותו חשבון יהיו נתונות לחשב הכללי בלבד; ואולם לעניין הוראה להעברת כספי היטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד לחשבון המדינה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}}, תהיה נתונה זכות חתימה בחשבון גם לספק המים לבדו.
{{ח:תת|(ז)}} כספי ההיטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד לא יהיו ניתנים לשעבוד או לעיקול.

{{ח:סעיף|90|העברת כספי היטל נטו לחשבון המדינה}}
{{ח:ת}} ספק מים יעביר לחשבון המדינה, עד היום העשירי מתחילת כל רבעון ({{ח:פנימי|פרק כא|בפרק זה}} – מועד ההעברה) את כספי ההיטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד במהלך הרבעון הקודם; הספק יודיע לחשב הכללי, במועד ההעברה, על העברת הכספים כאמור.

{{ח:סעיף|91|פיגור בהפקדה או בהעברה של כספי היטל נטו}}
{{ח:ת}} לא הפקיד ספק מים במועד ההפקדה את כספי ההיטל נטו, במלואם, בחשבון הנפרד או לא העביר במועד ההעברה את כספי ההיטל נטו, במלואם, לחשבון המדינה, תיווסף לכספים כאמור ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד ההפקדה או ממועד ההעברה, לפי העניין, עד מועד ההפקדה בפועל או מועד ההעברה בפועל, לפי העניין, ודין הריבית כאמור לעניין {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}} ולעניין כל דין כדין ההיטל נטו; בסעיף זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתעדכנת מזמן לזמן ומפורסמת ברשומות.

{{ח:סעיף|92|ספק המים כנאמן בעבור המדינה לעניין גבייתו של היטל והעברת כספי היטל נטו לחשבון המדינה}}
{{ח:ת}} ספק מים ישמש כנאמן בעבור המדינה לעניין גביית ההיטל מצרכניו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85(ד)}}, לעניין הפקדת כספי ההיטל נטו בחשבון הנפרד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89}}, לעניין העברתם לחשבון המדינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90}}, ולעניין החזקתם עד להעברתם לחשבון המדינה, והוא יפעל בשקידה ראויה למילוי החובות החלות עליו לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|93|העברת דיווחים למנהל רשות המים ולחשב הכללי}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מים יעביר למנהל רשות המים ולחשב הכללי, עד היום העשירי מתחילת כל רבעון, דיווח הכולל את הפרטים המפורטים להלן לגבי הרבעון הקודם, ועד היום העשירי מתחילת הרבעון השני של כל שנה – גם דיווח כאמור לגבי השנה שקדמה לה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים לגבי ספק המים, לרבות מספר הזהות שלו – אם הוא יחיד, ואם הוא תאגיד – מספר התאגיד, כתובת משרדו ומספר רישיון ההפקה שניתן לו;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום הכולל של ההיטל שגבה ספק המים מצרכניו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק כא סימן ב|סימן ב׳}};
{{ח:תתת|(3)}} יתרת החוב הכוללת של צרכניו של ספק המים בעד ההיטל, ואם הורה על כך מנהל רשות המים או החשב הכללי לספק המים – גם פירוט החוב של כל אחד מצרכניו של הספק או של חלקם, בעד ההיטל והחיוב בעד הפרשי הצמדה וריבית על החוב כאמור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}}, ואופן חישובם;
{{ח:תתת|(4)}} פירוט סכומי ההיטל שספק המים השיב לצרכניו בשל גבייה ביתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 88|בסעיפים 88}}, {{ח:פנימי|סעיף 111|111 עד 113}}, בצירוף אישור מאת הספק ולפיו הוא השיב לצרכניו תשלומים שהם שילמו ביתר בעד הספקת המים שבשל צריכתם הם חויבו בהיטל כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} פירוט סכומי ההיטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד ואופן חישובם;
{{ח:תתת|(6)}} פירוט סכום עלויות הספק שניכה ספק המים מסכום ההיטל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}}, לאחר שאושרו בידי רואה החשבון המבקר של הספק;
{{ח:תתת|(7)}} פירוט סכום עלויות הספק שהשיב ספק המים לחשבון המדינה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}}, לרבות {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113(ב)}}, לאחר שאושרו בידי רואה החשבון המבקר של הספק;
{{ח:תתת|(8)}} כמות המים הכוללת שסיפק ספק המים לצרכנים ביתיים וכמות המים שחל לגביה חיוב בהיטל לפי {{ח:פנימי|פרק כא סימן ב|סימן ב׳}};
{{ח:תתת|(9)}} סך מספר הנפשות המוכר שלהן הוא מספק מים בכלל יחידות הדיור כאמור, וכן פירוט של מספר הנפשות בכל אחת מיחידות הדיור כאמור;
{{ח:תתת|(10)}} כל פרט אחר שלגביו ניתנה הוראה מאת מנהל רשות המים או החשב הכללי לגבי כלל ספקי המים לשם הבטחת קיום הוראות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}}, כפי שתפורסם באתר האינטרנט של רשות המים, ואם ההוראה ניתנה לגבי ספק מסוים – כפי שתפורט בהודעה שתימסר לו; פרטים כאמור בפסקה זו לא יכללו מידע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} החשב הכללי או מנהל רשות המים רשאים להורות לספקי המים, כולם או חלקם, על העברת הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, במועדים אחרים או לגבי תקופות דיווח אחרות, כפי שיפורטו בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של רשות המים, ואולם אם ההוראה כאמור מיועדת לספק מסוים – תימסר ההודעה לאותו ספק.
{{ח:תת|(ג)}} החשב הכללי או מנהל רשות המים רשאים לפרסם באתר האינטרנט של רשות המים הוראות לעניין מתכונת הדיווח של הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), לרבות נוסח הטפסים שיידרשו ספקי המים למלא, ולעניין אופן העברת הדיווח כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} דיווחים כאמור בסעיף זה יהיו חתומים בידי נושא משרה שספק המים הסמיך לעניין זה, ואם לא הוסמך נושא משרה כאמור – בידי המנהל הכללי של ספק המים או בידי כל מי שממלא תפקיד מקביל גם אם תואר משרתו שונה; הדיווחים יאומתו בתצהיר, אלא אם כן קבע החשב הכללי, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של רשות המים, לגבי כלל הספקים או חלקם, כי פרטים מסוימים לא ייחתמו או לא יאומתו כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} נושא משרה בספק המים יפקח על העברת דיווחים לפי סעיף זה בידי ספק המים, לרבות על מידת נכונותם ואמינותם, עמידתם במידת הפירוט ובמתכונת הדיווח הנדרשת והעברתם במועדים שנקבעו לכך.
{{ח:תתת|(2)}} לא הועברו דיווחים בהתאם להוראות סעיף זה, יראו את נושא המשרה כאילו הפר את חובת הפיקוח החלה עליו כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 110|בסעיף 110}}.

{{ח:סעיף|94|קיזוז סכומים כנגד חוב בעד כספי היטל נטו}}
{{ח:תת|(א)}} החשב הכללי רשאי להורות על קיזוז סכום השווה לסכום ההיטל נטו, כולו או חלקו, שהיה על ספק המים להפקיד בחשבון הנפרד ולהעביר לחשבון המדינה, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק כא סימן ג|סימן זה}}, ואשר לא הופקד או הועבר כאמור, לרבות סכומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 113|בסעיף 113(ב)}}, מכל סכום שעל הממשלה להעביר לספק המים, לפי הוראות כל דין או הסכם, לרבות בשל השתתפות הממשלה בתקציבו, במישרין או בעקיפין, למעט חוב מס.
{{ח:תת|(ב)}} קיזוז כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה לאחר שניתנה הודעה בכתב לספק המים על הכוונה לקזז את הסכום האמור באותו סעיף קטן, והוא לא הועבר לחשבון המדינה בתוך 30 ימים.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממשלה“ – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב מס“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|בחוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}}.

{{ח:סעיף|95|גבייה בידי המדינה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}}}
{{ח:ת}} על גבייה בידי המדינה של כל אחד מאלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}:
{{ח:תת|(1)}} גבייה של היטל ושל היטל נטו; ואולם המדינה לא תנקוט הליכי גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|הפקודה כאמור}} לגבי צרכן ביתי, אלא לאחר שהודיעה לספק המים כי בכוונתה לנקוט הליכים כאמור;
{{ח:תת|(2)}} גבייה של סכומים שעל ספק מים להשיב לחשבון המדינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 113|בסעיף 113(ב)}}.

{{ח:קטע3|פרק כא סימן ד|סימן ד׳: עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|96|עיצום כספי}}
{{ח:תת|(א)}} הפר ספק מים הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}}, כמפורט להלן, רשאי מנהל רשות המים להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק כא סימן ד|סימן זה}}, בסכום של 100,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} לא העביר דיווחים למנהל רשות המים ולחשב הכללי, במועדים ועל פי הפירוט ומתכונת הדיווח הקבועים לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א) עד (ג)}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} לא העביר דיווחים כאמור בפסקה (1) כשהם חתומים ומאומתים בתצהיר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא פיקח נושא משרה בספק מים על העברת דיווחים בידי ספק המים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(ה)}}, רשאי מנהל רשות המים להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק כא סימן ד|סימן זה}}, בסכום של 50,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|97|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק כא סימן ד|סימן זה}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96}}, בתוך שישה חודשים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

{{ח:סעיף|98|הודעה על כוונת חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל רשות המים יסוד סביר להניח כי ספק מים או נושא משרה בו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 110|בסעיף 110}} הפר הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק כא סימן ד|סימן זה}}, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96}} ({{ח:פנימי|פרק כא סימן ד|בסימן זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק כא סימן ד|בסימן זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל רשות המים, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק כא סימן ד|בסימן זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל רשות המים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.

{{ח:סעיף|99|זכות טיעון}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}} רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני מנהל רשות המים, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|100|החלטת מנהל רשות המים ודרישת תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} טען המפר את טענותיו לפני מנהל רשות המים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}}, יחליט מנהל רשות המים, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החליט מנהל רשות המים לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק כא סימן ד|בסימן זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין מנהל רשות המים, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.
{{ח:תתת|(2)}} החליט מנהל רשות המים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}}, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|101|סכומים מופחתים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל רשות המים אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק כא סימן ד|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מועצת רשות המים, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|פרק כא סימן ד|בסימן זה}}, בשיעורים שתקבע.

{{ח:סעיף|102|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני מנהל רשות המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 99|בסעיף 99}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום מתן פסק הדין בעתירה.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|103|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100}}.

{{ח:סעיף|104|הפרשי הצמדה וריבית}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק כא סימן ד|בסימן זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|105|גבייה}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|106|עתירה}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים לפי {{ח:פנימי|פרק כא סימן ד|סימן זה}}, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת מנהל רשות המים או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק כא סימן ד|סימן זה}}, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|107|פרסום}}
{{ח:ת}} הוטל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק כא סימן ד|סימן זה}}, רשאי מנהל רשות המים לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את שמו של המפר ואת מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה, ורשאי מנהל רשות המים להורות למפר לפרסם על חשבונו של המפר פרסום כאמור.

{{ח:קטע3|פרק כא סימן ה|סימן ה׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|108|אי־&lt;wbr&gt;מסירת סכום החיוב בהיטל לצרכן הביתי}}
{{ח:ת}} ספק מים שלא מסר לצרכן ביתי, בהודעת החיוב, את הפרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85(ב)(1) עד (3) ו־(5)}} בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 85|אותו סעיף}}, דינו – מאסר חצי שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|109|אי־&lt;wbr&gt;הפקדה או אי־&lt;wbr&gt;העברה של כספי היטל נטו}}
{{ח:ת}} ספק מים שלא הפקיד בחשבון נפרד, במועד ההפקדה, את כספי ההיטל נטו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89(ב)}}, או שלא העביר לחשבון המדינה, במועד ההעברה, את כספי ההיטל נטו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}}, ולעניין ספק מים שהוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב}} – הספק לא העביר את כספי ההיטל נטו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}} במהלך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 123|באותו סעיף}}, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|110|אחריות נושא משרה בספק המים}}
{{ח:ת}} נושא משרה בספק מים חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיפים 108}} {{ח:פנימי|סעיף 109|ו־109}} בידי ספק המים או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בספק המים, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם הספק על גבייתו של היטל הצריכה העודפת או על הפקדת כספי ההיטל נטו בחשבון הנפרד והעברתם לחשבון המדינה, ולעניין ספק המים שהוא רשות מקומית – ראש הרשות המקומית, גזבר הרשות המקומית או ממונה על הגבייה ברשות המקומית; יראו נושא משרה לעניין סעיף זה, כל מי שממלא תפקיד כאמור, גם אם תואר משרתו שונה.

{{ח:קטע3|פרק כא סימן ו|סימן ו׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|111|הסכמה בין צרכן ביתי לספק מים על השבת כספים שנגבו ביתר}}
{{ח:ת}} פנה צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו־(3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“ לספק מים בבקשה להשיב לו סכומים שנגבו בעד היטל, לרבות בשל דיווח של הצרכן שנמסר לספק המים לאחר מועד החיוב כאמור בהוראות {{ח:פנימי|תוספת פרק כא|התוספת לפרק זה}}, ומצא ספק המים כי נגבו מהצרכן כספים ביתר בעד ההיטל, ישיב הספק לצרכן את כל הכספים שנגבו ביתר או יפחיתם מהחיוב לצרכן; ספק מים לא ישיב לצרכן ביתי כספים שנגבו ביתר או לא יפחיתם מהחיוב לצרכן, אלא אם כן עליו להשיב לו, לפי כל דין, תשלומים ששולמו ביתר בעד הספקת המים שבשל צריכתם חויב הצרכן בהיטל כאמור, והספק השיב תשלומים אלה לצרכן או תיקן את החיוב של הצרכן בעד אותם תשלומים, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מים ישיב לפנייתו של הצרכן הביתי כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שלושים ימים מהמועד שבו קיבל את פנייתו או במועד מסירת הודעת החיוב שחל סמוך לאחר קבלת הפנייה כאמור, לפי המאוחר; מצא ספק המים כי יש להשיב לצרכן הביתי כספים שנגבו בעד ההיטל כאמור בסעיף קטן (א), ישיב הספק במועד האמור את כל אותם כספים או יזכה את חשבונו של הצרכן, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} ספק המים רשאי לנכות מכספי ההיטל נטו שעליו להפקיד בחשבון הנפרד לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}} את כספי ההיטל שנגבו ביתר ושהוא משיבם לצרכניו לפי הוראות סעיף זה, והוא ידווח לחשב הכללי על השבת הכספים כאמור.

{{ח:סעיף|112|בירור תלונות של צרכנים ביתיים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} רשות המים רשאית לברר תלונה של צרכן ביתי בעניינים כמפורט להלן, שהוגשה אליה, בכתב, בתוך שישים ימים ממועד החיוב בהיטל, ובלבד שהצרכן פנה תחילה לספק המים לקבל את עמדתו בעניין נושא התלונה:
{{ח:תתת|(1)}} קביעת מספר הנפשות המוכר, שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} גביית היטל בעד כמות מים שלא נצרכה בידי הצרכן הביתי;
{{ח:תתת|(3)}} קביעת זכאות לעניין תוספת בכמות צריכת המים, לרבות לצרכן ביתי שאינו זכאי לתוספת האמורה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}};
{{ח:תתת|(4)}} עניין אחר מאלו המנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שרשות המים מצאה כי העניין מצדיק את בירורו על ידה.
{{ח:תת|(ב)}} רשות המים רשאית, לבקשת צרכן ביתי, להאריך את המועד להגשת תלונה לפי סעיף קטן (א), אם מצאה כי קיימים טעמים מיוחדים לכך.
{{ח:תת|(ג)}} רשות המים לא תיתן החלטה בתלונה שהוגשה לפי סעיף זה, ולפיה יש להשיב לצרכן ביתי כספים ששילם ביתר, אלא לאחר שקיבלה אישור לכך מאת החשב הכללי; החשב הכללי ייתן אישור כאמור אם נוכח כי החלטת רשות המים ניתנה בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} רשות המים תודיע על החלטתה בתלונה שהוגשה אליה לפי סעיף זה, לצרכן הביתי שהגיש את התלונה כאמור ולספק המים.
{{ח:תת|(ה)}} צרכן ביתי או ספק מים רשאים לערער על החלטתה של רשות המים לפי סעיף זה לבית משפט שלום, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה.

{{ח:סעיף|113|הוראות נוספות לגבי השבת כספים שנגבו ביתר}}
{{ח:תת|(א)}} כספים שיש להשיב לצרכן ביתי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיפים 88}}, {{ח:פנימי|סעיף 111|111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}}, יושבו לצרכן בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – תוספת לפי שיעור עליית המדד, מהמדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שילם הצרכן הביתי את ההיטל עד המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד השבת הכספים לאותו צרכן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה, מהמועד שבו שילם הצרכן הביתי את ההיטל עד מועד השבת הכספים לאותו צרכן.
{{ח:תת|(ב)}} הוחלט להשיב לצרכן ביתי כספים שנגבו ביתר בעד ההיטל, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיפים 88}}, {{ח:פנימי|סעיף 111|111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}}, ישיב ספק המים לחשבון המדינה, בתוך שלושים ימים ממועד קבלת ההחלטה כאמור, את סכום עלויות הספק, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89(א)}}, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|114|דיווח למנהל רשות המים על הגינון הציבורי}}
{{ח:ת}} צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“ ימסור למנהל רשות המים דיווחים לעניין הגינון הציבורי בשטח היישוב של הצרכן האמור, כפי שיורה עליהם מנהל רשות המים בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט של רשות המים; הדיווחים האמורים יימסרו במועדים שהובאו באותה הודעה, והם יכללו את המידע והנתונים שפורטו בה, לרבות לעניין מתכונת הדיווח האמור.

{{ח:סעיף|115|שמירת סודיות}}
{{ח:ת}} ספק מים שהגיע אליו מידע לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}}, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד ולא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}}, או לצורך גביית תשלומים בשל שירותי מים או ביוב לפי הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|116|שינוי {{ח:פנימי|תוספת פרק כא|התוספת לפרק כ״א}}}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ובהסכמת מועצת רשות המים, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת פרק כא|התוספת לפרק זה}}; ואולם שינוי של התוספת שלדעת שר האוצר אין בו השפעה כלכלית או תקציבית, ייעשה בידי מועצת רשות המים, בהתייעצות עם שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות ובאישור הוועדה כאמור.

{{ח:סעיף|117|שינוי סכום ההיטל}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ועל פי המלצת מועצת רשות המים, רשאי, בצו, להפחית את סכום ההיטל הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}, וכן להעלות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את סכום ההיטל האמור; בצו לפי סעיף זה יפורטו ההתאמות והשינויים בהוראות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}}, ככל שהם נדרשים בשל הצו האמור.

{{ח:סעיף|118|התאמת כללי הרשויות המקומיות להוראות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}}}}
{{ח:ת}} מועצת רשות המים תתקן את כללי הרשויות המקומיות, כהוראת שעה לתקופה הראשונה ולתקופה השנייה כדי להתאימם להוראות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}}, כך שצריכת מים בכמות המחייבת תשלום היטל לפי {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}} תחויב בתשלום לפי תעריף המים הקבוע {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים ברשויות מקומיות)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.1)(1.1.3) לכללי הרשויות המקומיות}}, כפי שהיו בתוקפם ביום התחילה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 113|סעיפים 113(א)}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|ו־124יח(ד) לחוק המים}} לא יחולו על תיקון כללי הרשויות המקומיות כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|119|תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק כא|פרק כ״א}}}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ובהסכמת מועצת רשות המים, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|120|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|121|{{ח:פנימי|פרק כא|פרק כ״א}} – הוראת שעה|תיקון: תש״ע, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}} יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים בתקופה המסתיימת ביום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010); ואולם שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ועל פי המלצת מועצת רשות המים, רשאי, בצו –
{{ח:תתת|(1)}} להקדים את מועד סיום התקופה כאמור, אם נוכח כי חיוב בהיטל אינו נדרש עוד לשם השגת מטרות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} לדחות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את מועד סיום התקופה כאמור, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, אם נוכח כי הדבר נדרש לשם השגת מטרות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}}, ובלבד שהמועד לא יידחה למועד המאוחר מיום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012).
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף זה יפורטו ההתאמות והשינויים בהוראות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}}, ככל שהם נדרשים בשל הצו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ב) ו־(ג)(1)}}, לא יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים מיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) ועד יום א׳ באייר התש״ע (15 באפריל 2010);
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ב)}} יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים בתקופה השלישית, אלא אם כן כמות המים למטרת חקלאות ולמטרת תעשיה של הצרכן הביתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 82|באותו סעיף}} נמדדת באמצעות מדי מים נפרדים בכל אחד מהשטחים המשמשים למטרות האמורות.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ג), הוראות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}} לא יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים מיום ב׳ באייר התש״ע (16 באפריל 2010) ועד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) (בסעיף זה – תקופת אי־התחולה); ואולם במהלך תקופת אי־התחולה רשאי שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לפי המלצת מועצת רשות המים, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}} יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים בתקופת אי־התחולה, כולה או חלקה.

{{ח:סעיף|122|הוראה מיוחדת לעניין כספי ההיטל נטו}}
{{ח:ת}} ספק מים שחל לגביו סכום ההיטל נטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89|בפסקה (1)(א) שבהגדרה ”היטל נטו“ שבסעיף 89(א)}}, יעביר לחשב הכללי, עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010), דוח כספי מבוקר לשנת 2009, הכולל את שיעור הגבייה השנתי של ספק המים לאותה שנה; היה שיעור הגבייה השנתי של ספק המים בשנת 2009 שונה משיעור הגבייה השנתי כאמור בפסקה (1)(א)(3) בהגדרה האמורה, תתבצע התחשבנות בין המדינה לבין ספק המים לעניין השבת כספים שהועברו לאוצר המדינה ביתר או לעניין העברת כספים לאוצר המדינה שהועברו בחסר.

{{ח:סעיף|123|הוראת מעבר לעניין העברת כספי ההיטל נטו לאוצר המדינה בידי חברה}}
{{ח:תת|(א)}} בתקופה הראשונה ובתקופה השנייה, חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב}} תעביר את כספי ההיטל נטו לאוצר המדינה, באופן כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור מהכספים כאמור, השווה לשיעור שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, יועבר לאוצר המדינה באמצעות רשות המסים בישראל, במועד שבו על החברה האמורה לשלם מס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|החוק האמור}}; למען הסר ספק, לא יראו בדרך ההעברה של כספי ההיטל נטו לאוצר המדינה, כאמור בפסקה זו, משום הטלת מס ערך מוסף, משתמעת או מפורשת, על סכום ההיטל או על כספי ההיטל נטו;
{{ח:תתת|(2)}} השיעור הנותר – בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק כא סימן ג|סימן ג׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} למען הסר ספק, הסכום שייגבה מצרכן ביתי בעבור ההיטל לא יעלה על 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב, בשל כמות צריכת מים שבשלה על הצרכן הביתי לשלם את ההיטל האמור, אלא אם כן נקבע אחרת בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}}.

{{ח:סעיף|124|הוראת מעבר לעניין חיובו בהיטל של צרכן ביתי כאמור בפסקה (3) להגדרה ”צרכן ביתי“}}
{{ח:ת}} מצא שר האוצר, על פי המלצת מועצת רשות המים ובהסכמת שר התשתיות הלאומיות, כי התקיימו נסיבות חריגות שבשלהן לא השלים צרכן מים כאמור בפסקה (3) להגדרה ”צרכן ביתי“, את התקנת מדי המים כאמור עד יום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010), אף שנקט את כל האמצעים הנדרשים כדי להתקין מדי מים בכל אחת מיחידות הדיור שלהן הוא מספק מים, רשאי הוא לדחות את תחילתה של תקופת צריכת המים שבה תחול על אותו צרכן החובה לשלם היטל לפי {{ח:פנימי|פרק כא|פרק זה}}, עד לתקופה ההכרחית הנדרשת להשלמת התקנת מדי המים כאמור, בשל אותן נסיבות.

{{ח:סעיף*|עוגן=סעיף פרק כא תוספת}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''תוספת {{ח:פנימי|פרק כא|לפרק כ״א}}''' {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 81|ההגדרה ”מספר נפשות מוכר“ בסעיף 81}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הודעה מאת ספק מים לעניין החובה של צרכן ביתי לדווח על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור|תיקון: תש״ע|עוגן=סעיף פרק כא תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} עד יום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ישלח ספק מים, בדואר, לצרכן ביתי, לכתובת שאליה הוא שולח את הודעת החיוב, הודעה לעניין החובה החלה על הצרכן לדווח לספק המים על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור, בהתאם לטופס הדיווח שצורף להודעה האמורה, ולעניין אפשרותו לדווח על מספר הנפשות שהתגוררו ביחידת הדיור בתקופה שמיום התחילה ועד למועד שבו ימסור את הדיווח כאמור, שיהיה לא יאוחר מיום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009), וכן להצהיר בדבר נכונות הפרטים הנכללים באותו דיווח; טופס הדיווח שיצורף להודעה יהיה לפי נוסח שיפרסם מנהל רשות המים, ביום התחילה, באתר האינטרנט של רשות המים.

{{ח:סעיף*|2|הודעה מאת צרכן ביתי על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור|תיקון: תש״ע|עוגן=סעיף פרק כא תוספת פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} קיבל צרכן ביתי הודעה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרק כא פרט 1|בסעיף 1}}, ישלח לספק המים, בדואר, בפקסימיליה או בדואר אלקטרוני, את הדיווח בהתאם להודעה האמורה, כשהוא כולל את כל הפרטים שאותם נדרש הצרכן למלא, לרבות הצהרה בדבר נכונות אותם פרטים, בצירוף תמצית מן הרישום במרשם כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}} או תצלום ספח תעודות הזהות, של כל המתגוררים דרך קבע ביחידת הדיור של אותו צרכן, המעיד על שמם ומקום מגוריהם, ולגבי ילדים שטרם מלאו להם 18 שנים – בצירוף תמצית מן הרישום במרשם כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}} או ספח תעודת הזהות של ההורה שבו מפורטים פרטי הילדים.
{{ח:תת|(ב)}} היה הצרכן הביתי מי שאינו אזרח ישראלי, יעביר לספק המים צילום של דרכונו וכן אישור שהייה כדין, במקום תעודת הזהות כאמור בסעיף קטן (א), וכן אחד מאלה לפי בחירתו של הצרכן:
{{ח:תתת|(1)}} תצהיר מאומת לגבי מקום מגוריו;
{{ח:תתת|(2)}} ספח תעודת זהות של בעל ההיתר להעסקתו של הצרכן הביתי לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}.
{{ח:תת|(ג)}} צרכן ביתי המתגורר ביחידת דיור שלא במקום מגוריו לפי ספח תעודת הזהות שלו (בפרט זה – מקום מגוריו הרשום), יצרף לדיווח מטעמו כאמור בסעיף קטן (א) תצהיר מאומת מטעמו בדבר מקום מגוריו בפועל ואישור בכתב מטעם ספק המים של מקום מגוריו הרשום כי לעניין חישוב היטל המים, הוא לא מתגורר ביחידת דיור במקום מגוריו הרשום אלא במקום מגוריו בפועל.

{{ח:סעיף*|3|הודעה מאת ספק המים על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור|עוגן=סעיף פרק כא תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} בתוך 14 ימים מהיום שבו קיבל ספק המים דיווח כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרק כא פרט 2|בסעיף 2}}, ימסור לצרכן הביתי, בדואר או באמצעי שבו העביר לו הצרכן את הדיווח האמור, הודעה על מספר הנפשות שהוא מכיר בהן; הספק יציין בכל הודעת חיוב של אותו צרכן את מספר הנפשות כאמור.

{{ח:סעיף*|4|הודעה על שינוי|עוגן=סעיף פרק כא תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} צרכן ביתי ידווח לספק המים על כל שינוי במספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור; דיווח כאמור יכלול את הפרטים כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרק כא פרט 2|בסעיף 2}} וייעשה בהתאם למתכונת הדיווח הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 2|באותו סעיף}}; חל שינוי במספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור בשל לידה או פטירה, תצורף לדיווח תעודת לידה או תעודת פטירה, לפי העניין.

{{ח:סעיף*|5|עדכון בהתאם להודעה על שינוי|עוגן=סעיף פרק כא תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} שינה ספק המים את מספר הנפשות הרשומות אצלו כמתגוררות ביחידת הדיור, בהתאם לדיווח לפי {{ח:פנימי|תוספת פרק כא פרט 4|סעיף 4}}, יחול אותו שינוי החל בהודעת החיוב הקרובה לאחר הודעת הצרכן כאמור, ואולם אם מסר הצרכן הביתי מסמכים ונתונים כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרק כא פרט 4|בסעיף 4}}, המאמתים את השינוי האמור לתקופת 30 הימים שקדמה למועד הדיווח, יחול השינוי האמור גם לגבי תקופה זו.

{{ח:סעיף*|6|סתירה בין דיווח הצרכן הביתי לבין הנתונים הידועים לספק המים|עוגן=סעיף פרק כא תוספת פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} ראה ספק המים כי קיימת סתירה בין מספר הנפשות שדווח בידי צרכן ביתי, כמתגוררות ביחידת הדיור, לבין הנתונים הידועים לו, יודיע על כך לצרכן הביתי בהודעת החיוב הקרובה, ויחייב את הצרכן בהתאם, רק החל מהודעת החיוב העוקבת להודעה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} במקרה של סתירה לעניין מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור, שהצרכן הביתי דיווח עליו לספק המים בעד התקופה הראשונה, יעדכן ספק המים בהתאם לכך את מספר הנפשות הרשומות אצלו כמתגוררות ביחידת הדיור בתקופת החיוב הראשונה שלאחר התקופה שלגביה נמסרה הודעת החיוב האמורה, והשינוי האמור יחול לגבי התקופה שתחילתה ביום התחילה.

{{ח:סעיף*|7|שינוי מספר הנפשות הרשומות אצל הספק בהתאם להחלטת רשות המים או בית משפט|עוגן=סעיף פרק כא תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} ספק המים יעדכן את מספר הנפשות הרשומות אצלו כמתגוררות ביחידת דיור, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}} או בהתאם להחלטת רשות המים או בית משפט לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}}.

{{ח:קטע2|פרק כב|פרק כ״ב: האפוטרופוס הכללי}}

{{ח:סעיף|125|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|126|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרי משפט ומינהל|בחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|127|{{ח:פנימי|פרק כב|פרק כ״ב}} – הוראת שעה לעניין נכס מקרקעין}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי#סעיף 15|סעיף 15(א), (ג), (ג3) ו־(ג4) לחוק האפוטרופוס הכללי}}, ולעניין נכס מקרקעין – {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי#סעיף 15|סעיף 15(ד) לחוק האמור}}, וכן {{ח:חיצוני|חוק הסדרי משפט ומינהל#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש״ל–1970}}, כנוסחם {{ח:פנימי|פרק כב|בפרק זה}}, יעמדו בתוקפם עד יום כ״א בתמוז התשע״ז (15 ביולי 2017).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפם של הסעיפים האמורים באותו סעיף קטן, לתקופה אחת שלא תעלה על שלוש שנים.

{{ח:סעיף|128|תיקון {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי}} – הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי#סעיף 15|בסעיף 15(ג2) לחוק האפוטרופוס הכללי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 125|בסעיף 125(4) לחוק זה}}, לגבי נכסים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125|באותו סעיף}}, שביום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) חלפו 14 שנים ושלושה חודשים לפחות מתחילת ניהולם לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|אותו חוק}} –
{{ח:תתת|(1)}} לא יועברו הנכסים כאמור לקניין המדינה בטרם חלפו תשעה חודשים מיום התחילה; ואולם רשאי האפוטרופוס הכללי לעכב את העברתו לקניין המדינה של נכס כאמור, אם הוגשה לאפוטרופוס הכללי או לבית משפט בקשה לשחרור הנכס לפני תום תשעת החודשים האמורים וטרם ניתנה החלטה בתום אותה תקופה – עד למתן החלטה או פסק דין בבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות המנויות {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי#סעיף 15|בפסקאות משנה (א) ו־(ב) שבסעיף 15(ג2)(1) האמור}}, בתוך שלושה חודשים מיום התחילה, ויבצע אותן במשך שישה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} בתקופה שמיום התחילה עד יום ט׳ בתמוז התשע״ו (15 ביולי 2016) (בסעיף קטן זה – תקופת המעבר) –
{{ח:תתת|(1)}} יקראו את {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי#סעיף 15|סעיף 15(ג3)(1) לחוק האפוטרופוס הכללי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 125|בסעיף 125(4) לחוק זה}}, כאילו במקום ”25 שנים“ יבוא ”32 שנים“ ובמקום ”23 שנים וחצי“ יבוא ”30 שנים וחצי“;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), לגבי נכסים כאמור {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי#סעיף 15|בסעיף 15(ג3)(1) לחוק האפוטרופוס הכללי}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 125|בסעיף 125(4) לחוק זה}}, שביום התחילה –
{{ח:תתתת|(א)}} חלפו 30 שנים וחצי לפחות מתחילת ניהולם לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|החוק האמור}} –
{{ח:תתתתת|(1)}} לא יועברו נכסים כאמור לקניין המדינה בטרם חלפה שנה מיום התחילה; ואולם רשאי האפוטרופוס הכללי לעכב את העברתו לקניין המדינה של נכס כאמור, אם הוגשה לאפוטרופוס הכללי או לבית משפט בקשה לשחרור הנכס לפני תום התקופה האמורה או תום 32 שנים מתחילת הניהול, לפי העניין, וטרם ניתנה החלטה בתום אותה תקופה – עד למתן החלטה או פסק דין בבקשה;
{{ח:תתתתת|(2)}} האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי#סעיף 15|בסעיף 15(ג3)(1) האמור}} (בסעיף קטן זה – פעולות האיתור), בתוך שלושה חודשים מיום התחילה, ויבצע אותן במשך שנה לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} חלפו בין 18 שנים ל־25 שנים מתחילת ניהולם לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|החוק האמור}}, האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע פעולות האיתור לא יאוחר מ־18 חודשים לפני תום תקופת המעבר, ויבצע את הפעולות עד תום תקופת המעבר.

{{ח:קטע2|פרק כג|פרק כ״ג: קליטת חיילים משוחררים}}

{{ח:סעיף|129|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:סעיף|130|{{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים}} – הוראת שעה}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים#סעיף 7|סעיף 7(ב) ו־(ג) לחוק קליטת חיילים משוחררים}}, בתקציב המדינה המתייחס לשנת הכספים 2009 יתוקצב לקרן לסיוע נוסף הסכום המחושב לפי {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים#סעיף 7|הסעיף האמור}} בניכוי 35 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|פרק כד|פרק כ״ד: שיפור זכויות עובדים}}

{{ח:סעיף|131|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}.}}

{{ח:סעיף|132|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה|בחוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|133|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג)|בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|134|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)|בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ״ג–1993}}.}}

{{ח:סעיף|135|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}.}}

{{ח:סעיף|136|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.}}

{{ח:סעיף|137|תיקון {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם}} – תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 10א|10א}} {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 20|ו־20}} {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#תוספת 2|והתוספת השניה לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 136|בסעיף 136(1), (3), (5) ו־(7) לחוק זה}}, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).

{{ח:סעיף|138|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988}}.}}

{{ח:קטע2|פרק כה|פרק כ״ה: ביטוח לאומי}}

{{ח:סעיף|139|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|140|{{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} – הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} שר האוצר ייתן הוראות לאקטואר המוסד לביטוח לאומי ({{ח:פנימי|פרק כה|בפרק זה}} – המוסד) על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 24|סעיף 24(ב1) לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139(1) לחוק זה}}, לא יאוחר מיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).

{{ח:סעיף|141|{{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} – תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 28ב|סעיף 28ב לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139(2) לחוק זה}}, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיפים 65(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 324|ו־324(א) לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139(3) ו־(20) לחוק זה}}, יחולו על גמלה המשתלמת בעד יום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ואילך, ובלבד שיחולו רק על מי שיצא מישראל ביום האמור ואילך.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 158|סעיפים 158}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 160|160(ו)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 161|161(ה)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 163|163(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 171|ו־171(א) לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139(4) עד (6), (7)(א) ו־(8) לחוק זה}}, יחולו על מי שהתאריך הקובע לגביו חל ביום ז׳ באייר התשס״ט (1 במאי 2009) ואילך, ובלבד שמועד פתיחת העסק כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 158|בסעיף 158}} חל ביום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ואילך.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 163|סעיפים 163(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 176|ו־176(א) לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139(7)(ב) ו־(9)(א) לחוק זה}}, יחולו על מי שנבחן כאמור בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163(ד)}}, בבחינה שנערכה ביום י״ט בסיוון התש״ע (1 ביוני 2010) ואילך.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 176|סעיפים 176(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 176א|ו־176א לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139(9)(ב) ו־(10) לחוק זה}}, יחולו לגבי מי שהחל לעבוד בעבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 139|באותם סעיפים}}, ביום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ואילך.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 183|סעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139(11) לחוק זה}}, יחול על מי שניתן לגבי מעבידו צו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 182|בסעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי}}, ביום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ואילך.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 223א|סעיפים 223א}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 224|224(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 225א|ו־225א לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139(13) עד (15) לחוק זה}}, יחולו על גמלה המשתלמת ביום י״ג בתשרי התש״ע (1 באוקטובר 2009) ואילך.
{{ח:תת|(ח)}} תחילתם של {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 244|סעיפים 244}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 247א|247א}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 252|252}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 256א|ו־256א לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139(16) עד (19) לחוק זה}}, ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011), והם יחולו על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 384א|סעיף 384א}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יז|ולוח י״ז לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139(21) ו־(24) לחוק זה}}, יחולו לגבי מידע שדרש המוסד ביום תחילתו של חוק זה ואילך, לרבות לגבי תקופה שקדמה ליום האמור.
{{ח:תת|(י)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח ב1|לוח ב׳1 לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139(22) לחוק זה}}, יחול על מענק אשפוז המשתלם בעד יום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ואילך.
{{ח:תת|(יא)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י|לוח י׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139(23) לחוק זה}}, ביום כ״ו באדר ב׳ התשע״א (1 באפריל 2011), והוא יחול על הקצבות אוצר המדינה למוסד ועל דמי ביטוח המשתלמים בעד היום האמור ואילך.

{{ח:סעיף|142|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} כהוראת שעה מיום 1.8.2009 ועד יום 31.12.2010.}}

{{ח:סעיף|143|{{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} – תחולה לעניין הוראות השעה {{ח:פנימי|סעיף 142|שבסעיף 142}}}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא|לוח י״א לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 142|בסעיף 142(א) לחוק זה}}, יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד התקופה שמיום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ועד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 244|סעיפים 244}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 247א|247א}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 252|252}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 256א|ו־256א לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 142|בסעיף 142(ב) לחוק זה}}, יחולו על גמלה המשתלמת בעד התקופה שמיום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ועד יום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009).
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 244|סעיפים 244}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 247א|247א}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 252|252}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 256א|ו־256א לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 142|בסעיף 142(ג) לחוק זה}}, יחולו על גמלה המשתלמת בעד התקופה שמיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) ועד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010).

{{ח:סעיף|144|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} כהוראת שעה מיום 1.8.2009 ועד יום 31.3.2011.}}

{{ח:סעיף|145|{{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} – הוראת שעה לעניין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י|לוח י׳}}}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} כהוראת שעה מיום 1.8.2009 ועד יום 31.3.2011.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י|לוח י׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו בסעיף קטן (א), יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד התקופה שמיום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ועד יום כ״ה באדר ב׳ התשע״א (31 במרס 2011).

{{ח:סעיף|146|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}.}}

{{ח:סעיף|147|{{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} – תחילה ותחולה}}
{{ח:ת}} תחילתה של {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#תוספת 2|התוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה}}, כנוסחה {{ח:פנימי|סעיף 146|בסעיף 146 לחוק זה}}, ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.

{{ח:סעיף|148|תיקון {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} – הוראת שעה לשנת 2009}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}} כהוראת שעה מיום 1.8.2009 ועד יום 31.12.2009.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#תוספת 2|התוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה}}, כנוסחה בסעיף קטן (א), תחול על גמלה המשתלמת בעד התקופה שמיום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) עד יום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009).

{{ח:סעיף|149|{{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} – הוראת שעה לשנת 2010}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}} כהוראת שעה מיום 1.1.2010 ועד יום 31.12.2010.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#תוספת 2|התוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה}}, כנוסחה בסעיף קטן (א), תחול על גמלה המשתלמת בעד התקופה שמיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) ועד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010).

{{ח:קטע2|פרק כו|פרק כ״ו: אזורי עדיפות לאומית}}

{{ח:סעיף|150|מטרה}}
{{ח:ת}} מטרת {{ח:פנימי|פרק כו|פרק זה}} היא לעודד פיתוח של אזורים או יישובים שהממשלה החליטה כי הם בעלי עדיפות לאומית, וקידומם, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק כו|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|151|החלטה על אזור עדיפות לאומית}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית להחליט כי אזור מסוים או יישוב מסוים הוא בעל עדיפות לאומית ({{ח:פנימי|פרק כו|בפרק זה}} – אזור עדיפות לאומית); החלטה כאמור יכול שתהיה כללית ויכול שתהיה לגבי עניין מסוים או לתקופה מסוימת.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך קבלת החלטה לפי סעיף קטן (א), רשאית הממשלה לשקול שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המצב הביטחוני באזור או ביישוב;
{{ח:תתת|(2)}} חוסנו הכלכלי והחברתי של האזור או היישוב ורמת השירותים שבו;
{{ח:תתת|(3)}} תכנון הפריסה של האוכלוסיה;
{{ח:תתת|(4)}} מיקומו הגאוגרפי של האזור או היישוב או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסיה וממרכז הארץ;
{{ח:תתת|(5)}} הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסיה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסיה אחרות;
{{ח:תתת|(6)}} נטל קליטת העלייה על האזור או היישוב;
{{ח:תתת|(7)}} שיקולים נוספים הנוגעים לצורכי האוכלוסיה באזור או ביישוב שבשלהם יש לעודד פיתוח של אותו אזור או יישוב או קידומו, ובלבד שוועדת הכספים של הכנסת אישרה אותם ({{ח:פנימי|פרק כו|בפרק זה}} – הוועדה).
{{ח:תת|(ג)}} החלטת הממשלה בדבר אזור עדיפות לאומית תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), שהביאו לקביעת אזור העדיפות כאמור.

{{ח:סעיף|152|מתן הטבות לאזור עדיפות לאומית}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית להחליט על מתן הטבות לאזור עדיפות לאומית ולעניין זה, וככל שהדבר נוגע לעניין ובאופן ההולם את נסיבותיו, תשקול הממשלה, בין השאר, את שיעור ההכנסות מתוך פוטנציאל ההכנסות של האזור או היישוב; הטבות כאמור יינתנו בתחום מתחומי פעילות הממשלה, ובכלל זה בתחום החינוך, התרבות, התעסוקה, הרווחה, הבינוי, השיכון, התעשייה, החקלאות, התיירות, הפנים, הגנת הסביבה, קליטת העלייה או התשתיות.
{{ח:תת|(ב)}} החליטה הממשלה על מתן הטבות לאזור עדיפות לאומית, תחליט בדבר סוג ההטבות שיינתנו לאותו אזור, הדרכים או האמצעים למתן ההטבות, ובכלל זה דרכים כאמור בסעיף קטן (ג), וכן התקופה שבה יינתנו ההטבות ואמות המידה לנתינתן, והכל באופן ההולם את נסיבות העניין; הממשלה רשאית להחליט כי החלטות כאמור בסעיף קטן זה יתקבלו בידי שר משרי הממשלה בשטח הפעולה של משרדו.
{{ח:תת|(ג)}} הטבות לאזורי עדיפות לאומית יכול שיינתנו, בין השאר, בדרך של מתן מענק כספי או העמדת הלוואה, או בדרך של מתן הטבות בשטח הפעולה של משרד ממשרדי הממשלה, לתגבור פעילות קיימת או לביצוע פעילות ייעודית.
{{ח:תת|(ד)}} התחומים שבהם יינתנו הטבות לאזורי עדיפות לאומית לפי סעיף זה וכן סוגי ההטבות, הדרכים, האמצעים ואמות המידה לנתינתן והתקופות שבהן יינתנו, יכול שיהיו שונים לגבי אזורי עדיפות לאומית שונים.

{{ח:סעיף|153|ביטול החלטה על אזור עדיפות לאומית או על מתן הטבות, או הפחתה משמעותית של ההטבות}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה לא תחליט על ביטול של החלטה על אזור עדיפות לאומית או של החלטה על מתן הטבות לאזור כאמור, שקיבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיפים 151}} {{ח:פנימי|סעיף 152|או 152}}, או על הפחתה משמעותית של הטבות שנתנה לאזור עדיפות לאומית מכוח החלטה שקיבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152}} (בסעיף זה – החלטת ביטול או הפחתה משמעותית), ככלל או לגבי עניין מסוים, אלא לאחר שחלפו ארבע שנים ממועד קבלת ההחלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיפים 151}} {{ח:פנימי|סעיף 152|או 152}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} קיבלה הממשלה החלטת ביטול או הפחתה משמעותית, לא יבוטלו או יופחתו ההטבות הניתנות לאזור או ליישוב שלגביו ניתנה אותה החלטה, אלא לאחר שחלפו שלוש שנים ממועד קבלתה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאית הממשלה לקבל החלטת ביטול או הפחתה משמעותית בטרם חלפו ארבע שנים מהמועד שבו התקבלה ההחלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיפים 151}} {{ח:פנימי|סעיף 152|או 152}}, לפי העניין, או לקבוע כי יבוטלו או יופחתו ההטבות הניתנות לפי {{ח:פנימי|פרק כו|פרק זה}} לאזור או ליישוב שלגביו ניתנה החלטת הביטול או ההפחתה המשמעותית בטרם חלפו שלוש שנים מיום קבלת ההחלטה כאמור, והכל אם ניתן לכך אישור מאת הוועדה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין ביטול של החלטה על אזור עדיפות לאומית או של החלטה על מתן הטבות לאזור כאמור, שקיבלה הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיפים 151}} {{ח:פנימי|סעיף 152|או 152}} או לעניין הפחתה משמעותית של הטבות שנתנה הממשלה לאזור עדיפות לאומית מכוח החלטה שקיבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152}}, ככלל או לעניין מסוים, אם תוקפה של ההחלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151}} או תוקפן של ההטבות שניתנו מכוח החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 152|סעיף 152}}, נקבעו מראש לתקופה הקצרה מארבע שנים.

{{ח:סעיף|154|חובת דיון תקופתי בהחלטה על אזור עדיפות לאומית}}
{{ח:ת}} החלטה על אזור עדיפות לאומית שקיבלה הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151}}, תובא לדיון בממשלה בכל שלוש שנים, אם לא פג תוקפה קודם לכן; במסגרת הדיון כאמור, יוצגו לפני הממשלה אופן ביצועה של ההחלטה וההתקדמות בהשגת מטרותיה, לרבות ההטבות שניתנו מכוחה; הממשלה תבחן את הצורך בשינוי ההחלטה או בביטולה.

{{ח:סעיף|155|דיווח שנתי לממשלה}}
{{ח:ת}} שרי הממשלה ידווחו לממשלה, בכל שנה, על הטבות שנתנו לאזורי עדיפות לאומית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק כו|פרק זה}} ולפי חוקים אחרים המקנים הטבות לאזור או ליישוב על בסיס עדיפות לאומית.

{{ח:סעיף|156|דיווח חצי שנתי לוועדה}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הממשלה או שר שימנה לעניין זה, ידווח בכתב, בכל שישה חודשים, לוועדה, על החלטות הממשלה בדבר אזורי עדיפות לאומית, שהתקבלו לפי {{ח:פנימי|פרק כו|פרק זה}}, בתקופה שלאחר מועד הדיווח הקודם, ועל הנמקותיהן, על מהות ההטבות שניתנו לאזורים אלה לפי החלטות אלה, על עלותן התקציבית או הערכת שוויין, לפי העניין, ועל אופן ביצוען, לרבות ההתקדמות בהשגת מטרותיהן.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה תדון בדיווח שנמסר לה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} דיווח ראשון כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לוועדה בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק כו|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|157|דין וחשבון שנתי}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הממשלה או שר שימנה לעניין זה, יניח על שולחן הכנסת, בכל שנה, דין וחשבון שבו יפורטו כל החלטות הממשלה לפי {{ח:פנימי|פרק כו|פרק זה}}, התקפות באותו מועד, בדבר אזורי עדיפות לאומית והנמקותיהן, מהות ההטבות שניתנו לאזורים אלה מכוח החלטות אלה ולפי חוקים אחרים המקנים הטבות לאזור או ליישוב, ועלותן התקציבית או הערכת שוויין, לפי העניין, ואופן ביצועו, לרבות ההתקדמות בהשגת מטרותיהן.
{{ח:תת|(ב)}} דין וחשבון ראשון כאמור בסעיף קטן (א) יונח על שולחן הכנסת בתוך שנה מיום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק כו|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|158|פרסום}}
{{ח:ת}} החלטות הממשלה לפי {{ח:פנימי|פרק כו|פרק זה}}, דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156}} ודין וחשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיף 157}}, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה.

{{ח:סעיף|159|ביצוע והפעלת סמכויות}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הממשלה ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק כו|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} סמכויות ראש הממשלה לפי {{ח:פנימי|פרק כו|פרק זה}}, לרבות הסמכות להתקין תקנות, יופעלו בהתייעצות עם שר האוצר.

{{ח:סעיף|160|שמירת דינים וסמכויות}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק כו|פרק זה}} כדי לגרוע –
{{ח:תת|(1)}} מהסמכות, לפי חוק אחר, לקבוע כי אזור מסוים או יישוב מסוים זכאי לקבל הטבות או לתת הטבות לאזור או ליישוב כאמור, או מכל הטבה הניתנת לפי חוק אחר לאזור או ליישוב;
{{ח:תת|(2)}} מהסמכות הנתונה לממשלה, למשרדי הממשלה או לרשויות המדינה לתת הטבות, בתחומי פעילותם ועל פי אמות מידה מקצועיות, לאזור או ליישוב בהתאם לצרכיו.

{{ח:סעיף|161|ביטול {{ח:חיצוני|חוק ערי ואזורי פיתוח|חוק ערי ואזורי פיתוח}}}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק ערי ואזורי פיתוח|חוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ״ח–1988}} – בטל.

{{ח:סעיף|162|{{ח:פנימי|פרק כו|פרק כ״ו}} – הוראת מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} החלטת ממשלה שניתנה ערב תחילתו של {{ח:פנימי|פרק כו|פרק זה}}, שלא לפי הוראות חיקוק, ומקנה הטבות לאזור או ליישוב על בסיס עדיפות לאומית, תתבטל בתום שנתיים וחצי מיום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק כו|פרק זה}} או עד המועד הקבוע בה, לפי המוקדם; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על החלטת הממשלה מספר 3960 ועל החלטת הממשלה מספר 3964, מיום כ״ג באב התשס״ח (24 באוגוסט 2008), ואין בהוראות סעיף קטן זה כדי לקבוע הוראות לעניין תוקפן.
{{ח:תת|(ב)}} בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק כו|פרק זה}} ימסור ראש הממשלה או שר שימנה לעניין זה, לכנסת, דין וחשבון בדבר החלטות הממשלה שניתנו ערב תחילתו של חוק זה, והן בתוקף, כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע2|פרק כז|פרק כ״ז: מסים}}

{{ח:קטע3|פרק כז סימן א|סימן א׳: מס הכנסה שלילי}}

{{ח:סעיף|163|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי)|בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס״ח–2007}}.}}

{{ח:סעיף|164|{{ח:פנימי|פרק כז סימן א|סימן א׳}} – תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי)#סעיף 26|סעיף 26(ג) לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163(1) לחוק זה}}, יחול לגבי מענק המשתלם בעד חודשי עבודה בפועל בשנות המס 2009 ו־2010.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי)#סעיף 27|סעיף 27(ב) לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163(2) לחוק זה}}, יחול לגבי הכנסה חודשית ממוצעת שהופקה בשנות המס 2009 ו־2010.

{{ח:קטע3|פרק כז סימן ב|סימן ב׳: תיקון {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}}}

{{ח:סעיף|165||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}}

{{ח:קטע3|פרק כז סימן ג|סימן ג׳: מס הכנסה – הוראות שעה}}

{{ח:סעיף|166|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} כהוראת שעה לגבי שנות המס 2012 עד 2015.}}

{{ח:סעיף|167||תיקון: תשע״א, תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} כהוראת שעה &lt;s&gt;לגבי שנות המס 2010 עד 2015&lt;/s&gt; לגבי שנת המס 2010.}}

{{ח:סעיף|168|הוראת שעה לגבי חלוקת דיבידנד בשנים 2009 ו־&lt;wbr&gt;2010, לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ב|סעיף 125ב לפקודה}}}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ב|סעיף 125ב(1) עד (3) לפקודה}}, שיעור המס על הכנסה מדיבידנד בידי יחיד או בידי חברה משפחתית, שמקורו ברווחים ראויים לחלוקה עד המועד הקובע, כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 94ב|בסעיף 94ב(א)(2) לפקודה}}, שנצברו בידי החברה מחלקת הדיבידנד עד יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002), יהיה 12%, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} ההכנסה מדיבידנד שולמה על ידי החברה מחלקת הדיבידנד והתקבלה בידי מקבלה בתקופה שמיום י״ג בתשרי התש״ע (1 באוקטובר 2009) עד יום כ״ב בתשרי התשע״א (30 בספטמבר 2010) (בסעיף זה – תקופת ההטבה);
{{ח:תת|(2)}} יום רכישת המניות שבשלהן התקבלה ההכנסה מדיבידנד היה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003);
{{ח:תת|(3)}} בכל אחת משנות המס 2009 עד 2012, הסכום הכולל של הכנסת עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית ותשלומים אחרים ששולמו למקבל ההכנסה מדיבידנד על ידי החברה מחלקת הדיבידנד, במישרין או בעקיפין, בהפחתת ההכנסה מדיבידנד שחויבה במס לפי סעיף זה, לא פחת מממוצע סכום התשלומים כאמור ששולמו לו על ידי החברה האמורה, במישרין או בעקיפין, בשנות המס 2007 ו־2008;
{{ח:תת|(4)}} אילו מקבל הדיבידנד היה מוכר את מניותיו בתקופת ההטבה, היו חלות הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 94ב|סעיף 94ב(א)(2) לפקודה}} לגבי הרווחים הראויים לחלוקה עד המועד הקובע, כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 94ב|בסעיף האמור}}, שנצברו עד יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002).

{{ח:סעיף|169||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} כהוראת שעה &lt;s&gt;לגבי שנות המס 2011 ו־2015&lt;/s&gt; לגבי שנת המס 2011.}}

{{ח:קטע3|פרק כז סימן ד|סימן ד׳: מס הכנסה – תחילה, תחולה, תקנות ראשונות והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|170|תחילה, תחולה, תקנות ראשונות והוראות מעבר|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתם של {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ה4|סעיפים 3(ה4)(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|ו־9 לפקודה}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(1), (2)(ב) ו־(ג) לחוק זה}}, ביום ט׳ בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009), והם יחולו על ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שמקורם בתשלומי היחיד, ששולמו לקופת הגמל אחרי יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היחיד היה זכאי לקבל את ההכנסות האמורות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 23|סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:תתת|(2)}} קופת הגמל שילמה ליחיד את ההכנסות האמורות ביום ט׳ בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009) ואילך.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|פסקה (3) של סעיף 9(2)(ג) לפקודה}}, כנוסחה {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(2)(א) לחוק זה}}, ביום תחילתן של תקנות שקבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|הפסקה האמורה}}.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 11|סעיף 11 לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(3) לחוק זה}}, ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), והוא יחול על הכנסה שהופקה ביום האמור ואילך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 14|סעיפים 14(ד)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 75ז|75ז(ה)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 75יא|75יא(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 75יב|ו־75יב(ז) לפקודה}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(4) עד (7) לחוק זה}}, יחולו על מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, ביום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) ואילך.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), הסעיפים האמורים באותה פסקה יחולו על מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק בתקופה שתחילתה ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) וסיומה ביום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007), ובלבד שביצע את ההשקעות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 14|בסעיף 14(ד) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(4) לחוק זה}}, לפני המועד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק.
{{ח:תתת|(3)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 14|סעיף 14(ד) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(4) לחוק זה}}, יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 94ב|סעיף 94ב(א)(2) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(8) לחוק זה}}, ביום י״ג בתשרי התש״ע (1 באוקטובר 2009).
{{ח:תת|(ו)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 120ב|סעיף 120ב לפקודה}}, יראו את הסכומים הנקובים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|בסעיף 121 לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיפים 165(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 167|ו־167 לחוק זה}}, כאילו תואמו לאחרונה ביום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009).
{{ח:תת|(ז)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|סעיף 121 לפקודה}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(9) לחוק זה}}, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) והוא יחול על הכנסה שהופקה ביום האמור ואילך.
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 140א|סעיפים 140א}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 235|ו־235(ב) לפקודה}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(11) ו־(12) לחוק זה}}, יחולו גם לגבי מידע שנדרש כאמור באותם סעיפים ביום תחילתו של חוק זה ואילך, לרבות לגבי תקופה שקדמה לאותו יום.
{{ח:תת|(י)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 240ב|סעיף 240ב(ג) ו־(ד) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(13) לחוק זה}}, יחול לגבי דיווח בשל שנת המס 2010 ואילך.

{{ח:קטע3|פרק כז סימן ה|סימן ה׳: תיקון {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}}}}

{{ח:סעיף|171||תיקון: תשע״ב־2, תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.}}

{{ח:קטע3|פרק כז סימן ו|סימן ו׳: מס ערך מוסף – הוראות שעה}}

{{ח:סעיף|172|פרשנות}}
{{ח:ת}} לכל מונח {{ח:פנימי|פרק כז סימן ו|בסימן זה}} תהא המשמעות הנודעת לו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}.

{{ח:סעיף|173|הוראת שעה בשל שנת 2010}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שבשנת 2009 מתקיים בו האמור בפסקאות (1) ו־(2) שלהלן, יגיש, נוסף על כל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010), דוח שבו יפורט כל האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), וזאת בתוך 15 ימים ממועד הגשת הדוח התקופתי או במועד מאוחר יותר שיורה המנהל:
{{ח:תתת|(1)}} מחזור עסקאותיו עולה על 4,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} חלה עליו חובה לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, כפי שנקבעה בהוראות ניהול פנקסי חשבונות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 130|סעיף 130 לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} כל חשבוניות המס שהמועד להוצאתן חל בתקופת הדוח התקופתי, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, הנכללות בדוח התקופתי, וסכומן הכולל;
{{ח:תתת|(2)}} כל חשבוניות המס שהוצאו, אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע, הנכללות בדוח התקופתי, וסכומן הכולל;
{{ח:תתת|(3)}} כל רשימוני הייבוא הנושאים את שמו של העוסק, שהותרו בתקופת הדוח התקופתי והנכללים בו, וסכומם הכולל;
{{ח:תתת|(4)}} כל חשבוניות הקנייה שהוצאו לעוסק בתקופת הדוח התקופתי והנכללות בו, וסכומן הכולל.
{{ח:תת|(ג)}} לגבי כל חשבונית מס וחשבונית קנייה כאמור בסעיף קטן (ב) יפורטו בדוח לפי סעיף זה: מספרה הסידורי, הסמל שלה לפי הסימן שקבע לה המנהל, תאריכה, סכומה וסכום המס הנובע ממנה, וכן מספר הרישום של המוכר או של נותן השירות, לפי העניין, ומספר הרישום של הקונה, ולגבי כל רשימון ייבוא כאמור בסעיף קטן (ב) – יפורט מספרו הסידורי.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לפטור סוגי עוסקים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א), מהגשת דוח לפי אותו סעיף קטן, וכן רשאי הוא לפטור כאמור עוסק מסוים, דרך כלל או במקרה מיוחד, אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ה)}} עוסק רשאי להגיש דוח כאמור בסעיף קטן (א) במקום הדוח התקופתי, אם אישר זאת המנהל, בתנאים ובתיאומים שיורה, ובלבד שדוח כאמור יוגש במועד שיש להגיש את הדוח התקופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף}}.

{{ח:סעיף|174|הוראת שעה בשל שנת 2011|תיקון: תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} עוסק שבשנת 2010 מחזור עסקאותיו עולה על 4,000,000 שקלים חדשים או שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 173|בפסקה (2) של סעיף 173(א)}}, יגיש, נוסף לכל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמיום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011), דוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 173|בסעיף 173}} ויחולו לעניין דוח כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 173|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|174א|הוראת שעה בשל שנת 2012|תיקון: תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שבשנת 2011 מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 69א|בסעיף 69א(ז) לחוק מס ערך מוסף}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(4) לחוק זה}}, יגיש, נוסף לכל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמיום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012), דוח שבו יפורט כל האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), בתוך 15 ימים ממועד הגשת הדוח התקופתי או במועד מאוחר יותר שיורה המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} בדוח לפי סעיף קטן (א) יפורטו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל חשבוניות המס שהמועד להוצאתן חל בתקופת הדוח התקופתי, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, הנכללות בדוח התקופתי, וסכומן הכולל;
{{ח:תתת|(2)}} כל חשבוניות המס שהעוסק הוציא, אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע, הנכללות בדוח התקופתי, וסכומן הכולל;
{{ח:תתת|(3)}} סכומן הכולל של כל חשבוניות העסקה שהמועד להוצאתן לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 46|סעיף 46 לחוק מס ערך מוסף}} חל בתקופת הדוח התקופתי, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, וסכום המס הכולל הנובע מהן;
{{ח:תתת|(4)}} כל רשימוני הייצוא וכל מסמך אחר שאישר המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 30|סעיף 30(א)(1) לחוק מס ערך מוסף}} הנושאים את שמו של העוסק, שהותרו בתקופת הדוח התקופתי והנכללים בו, וסכומם הכולל של כל אחד מסוגי המסמכים כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} כל חשבוניות המס, רשימוני הייבוא וכל מסמך אחר שאישר המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 38|סעיף 38(א) לחוק מס ערך מוסף}}, שהעוסק דורש בדוח לנכות על פיהם מס תשומות לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 38|הסעיף האמור}}, וסכומם הכולל של כל אחד מסוגי המסמכים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לגבי כל חשבונית מס ומסמך אחר שאישר המנהל כאמור בסעיף קטן (ב) יפורטו בדוח לפי סעיף קטן (א) מספרם הסידורי, הסמל שלהם לפי הסימן שקבע להם המנהל, תאריכם, סכומם וסכום המס הנובע מהם, וכן מספר הרישום של המוכר או של נותן השירות, לפי העניין, ומספר הרישום של הקונה, ולגבי כל רשימון ייבוא ורשימון ייצוא כאמור בסעיף קטן (ב) – יפורט מספרם הסידורי.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב)(1) ו־(2) ו־(ג), עוסק יהיה פטור מפירוט חשבוניות המס שסכום כל אחת מהן ללא המס אינו עולה על 5,000 שקלים חדשים, ובלבד שהסכום הכולל של החשבוניות האמורות יפורט בדוח; המנהל, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), המנהל רשאי לפטור עוסק מפירוט החשבוניות האמורות בסעיף קטן (ב), או מפירוט המסמכים האחרים שאישר המנהל האמורים באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בשל סכומה של כל אחת מחשבוניות אלה או בשל סכומו של כל אחד מהמסמכים האחרים, לפי העניין, ובלבד שהסכום הכולל של החשבוניות האמורות או של המסמכים האחרים האמורים, לפי העניין, יפורט בדוח; פטור לפי סעיף קטן זה יכול שיינתן דרך כלל או לסוגים של עוסקים או עסקאות, הכל כפי שיקבע המנהל.
{{ח:תת|(ו)}} המנהל רשאי לפטור סוגי עוסקים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א), מהגשת דוח לפי אותו סעיף קטן, וכן הוא רשאי לפטור כאמור עוסק מסוים, דרך כלל או במקרה מיוחד, אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ז)}} עוסק רשאי להגיש דוח כאמור בסעיף קטן (א) במקום הדוח התקופתי, אם אישר זאת המנהל, בתנאים ובתיאומים שיורה, ובלבד שדוח כאמור יוגש במועד שיש להגיש את הדוח התקופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67(ב) לחוק מס ערך מוסף}}.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על עוסק שנרשם לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#פרק י|פרק י׳ לחוק מס ערך מוסף}} במהלך שנת 2012 ובאותה שנה התקיים בו האמור בסעיף קטן (א); עוסק כאמור יהיה חייב בהגשת דוח לפי הוראות סעיף זה, נוסף על כל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמהיום שבו עלה מחזור עסקאותיו על הסכום כאמור עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012).

{{ח:סעיף|174ב|הוראת שעה בשל שנת 2013|תיקון: תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שבשנת 2012 מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 69א|בסעיף 69א(ז) לחוק מס ערך מוסף}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(4) לחוק זה}}, יגיש, נוסף על כל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013), דוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 174א|בסעיף 174א}} ויחולו לעניין דוח כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174א|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על עוסק שנרשם לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#פרק י|פרק י׳ לחוק מס ערך מוסף}} במהלך שנת 2013 ובאותה שנה התקיים בו האמור בסעיף קטן (א); עוסק כאמור יהיה חייב בהגשת דוח לפי הוראות סעיף זה, נוסף על כל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמהיום שבו עלה מחזור עסקאותיו על הסכום כאמור עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013).

{{ח:סעיף|174ג|הוראת שעה לעניין מאגר מידע|תיקון: תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 75א|סעיף 75א לחוק מס ערך מוסף}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(9) לחוק זה}}, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין דוחות המוגשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיפים 173 עד 174ב לחוק זה}}.

{{ח:סעיף|175|עונשין|תיקון: תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שלא פירט בדוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 173|בסעיפים 173 עד 174ב}}, פרט שהיה עליו לפרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 173|הסעיפים האמורים}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק שלא הגיש במועד דוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 174|בסעיפים 174}}, {{ח:פנימי|סעיף 174א|174א}} {{ח:פנימי|סעיף 174ב|או 174ב}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 174|אותם סעיפים}}, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|176|הגשת דוחות באופן מקוון}}
{{ח:ת}} דוחות לפי {{ח:פנימי|פרק כז סימן ו|סימן זה}}, יוגשו באופן מקוון, כשהם חתומים בחתימה אלקטרונית מאושרת או בחתימה אלקטרונית מאובטחת, כפי שיורה המנהל.

{{ח:קטע3|פרק כז סימן ז|סימן ז׳: מס ערך מוסף – תחילה, תחולה והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|177|תחילה, תחולה והוראות מעבר|תיקון: תשע״ב־2, תשע״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק כז סימן ה|בסימן ה׳ לפרק זה}}, ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} תחילתם של {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 1|ההגדרות ”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ ו”חתימה אלקטרונית מאושרת“ שבסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף}}, ושל {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 145|סעיף 145 לחוק האמור}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(1)(א) ו־(16) לחוק זה}}, ביום כ״ג בתמוז התשס״ט (15 ביולי 2009).
{{ח:תתת|(2)|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|סעיפים 67א}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 69א|69א}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 70|70}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 71|71}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 72א|72א}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 75א|75א}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 88|88}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 107|107(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 113|113(א1)}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 117|ו־117(א) לחוק מס ערך מוסף}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(3) עד (6), {{ח:הערה|ו־}}(8) עד (13) לחוק זה}}, יחולו לעניין דוחות המוגשים בשל תקופה שתחילתה ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) ואילך;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 70|סעיפים 70}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 72א|72א}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 75א|75א}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 117|ו־117(א) לחוק מס ערך מוסף}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(5), (8), (9) ו־(13) לחוק זה}}, יחולו לגבי מלכ״ר ומוסד כספי שרכשו נכס או שקיבלו שירותים מעוסק, לעניין דוחות המוגשים בשל תקופה שתחילתה ביום י״ט בתמוז התש״ע (1 ביולי 2010), ובלבד שלגבי מלכ״ר כאמור, היו רשומים אצלו 600 עובדים או יותר בדוח שהגיש לגבי תשלום הכנסת עבודה לעובד לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 166|סעיף 166(ב) לפקודת מס הכנסה}} (להלן – טופס 0126) לשנת 2009;
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקת משנה (א) ונוסף על האמור בפסקת משנה (ב), {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 70|סעיפים 70}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 72א|72א}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 75א|75א}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 117|ו־117(א) לחוק מס ערך מוסף}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(5), (8), (9) ו־(13) לחוק זה}}, יחולו לגבי מלכ״ר שרכש נכס או שקיבל שירותים מעוסק, לעניין דוחות המוגשים בשל תקופה שתחילתה ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011), ובלבד שהיו רשומים אצלו 300 עובדים או יותר בטופס 0126 שהגיש לשנת 2010;
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור בפסקאות משנה (א) עד (ג), {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 70|סעיפים 70}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 72א|72א}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 75א|75א}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 117|ו־117(א) לחוק מס ערך מוסף}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(5), (8), (9) ו־{{ח:הערה|(}}13) לחוק זה}}, יחולו לגבי מלכ״ר שמחזורו בשנת 2010 עולה על 20 מיליון שקלים חדשים או מוסד כספי שמחזורו בשנת 2010 עולה על 4 מיליון שקלים חדשים, שרכשו נכס או שקיבלו שירות מעוסק, לעניין דוחות המוגשים בשל התקופה שמיום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012);
{{ח:תתתת|(ה)}} הוראות פסקת משנה (ד) יחולו גם לגבי מלכ״ר ומוסד כספי שמחזורם בשנת 2011 עולה על הסכומים האמורים בפסקת משנה (ד), לפי העניין, שרכשו נכס או שקיבלו שירות מעוסק, לעניין דוחות המוגשים בשל התקופה שמיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013);
{{ח:תתתת|(ו)}} בפסקה זו, ”מחזור“, לעניין מלכ״ר – כאמור {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 70|בסעיף 70(ב) לחוק מס ערך מוסף}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(5) לחוק זה}}, ולעניין מוסד כספי – המחזור שיש לדווח עליו בדוח השנתי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}.
{{ח:תתת|(3)|(א)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 47|סעיף 47(א) ו־(ד) לחוק מס ערך מוסף}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(2) לחוק זה}}, ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017); ואולם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לדחות את מועד התחילה האמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים, וכן רשאי הוא, החל מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014), באישור ועדת הכספים של הכנסת, להקדים את מועד התחילה האמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(5)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 71א|סעיף 71א לחוק מס ערך מוסף}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(7) לחוק זה}}, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010), והוא יחול לגבי עסקאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|באותו סעיף}}, שנעשו בשנת 2009 ואילך.
{{ח:תתת|(6)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142(א)(3) לחוק מס ערך מוסף}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(15) לחוק זה}}, ביום תחילתו של חוק זה, והוא יחול גם לגבי מידע שנדרש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|באותו סעיף}} ביום האמור ואילך, לרבות לגבי תקופה שקדמה לאותו יום.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 126|בסעיף 126(ב1) לחוק מס ערך מוסף}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(14) לחוק זה}}, הסכום שנקבע {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 88|בסעיף 88(א1) לחוק מס ערך מוסף}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(10) לחוק זה}}, יתואם לראשונה ביום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק כז סימן ז|סימן זה}}, כאמור בסעיף קטן (א), לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ״ו באלול התשע״ד (1 בספטמבר 2013) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום א׳ באלול התשס״ח (1 בספטמבר 2008), ויעוגל ל־5,000 השקלים החדשים הקרובים.

{{ח:קטע2|פרק כח|פרק כ״ח: הוראות מיוחדות לתקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016|תיקון: תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|178|הגדרות|תיקון: תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק כח|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקציב הדו־שנתי“ – חוק התקציב הדו־שנתי לשנים 2009 ו־2010, חוק התקציב הדו־שנתי לשנים 2011 ו־2012, חוק התקציב הדו־שנתי לשנים 2013 ו־2014 או חוק התקציב הדו־שנתי לשנים 2015 ו־2016, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)|בחוק היסוד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק היסוד“ – {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)|חוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יסודות התקציב“ – {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף|179|הוראות לעניין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב}}|תיקון: תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ו}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב}} –
{{ח:תת|(1)}} ההוצאה, ההוצאה המותנית בהכנסה, ההרשאה להתחייב ומספרי שיא כוח אדם בחוק התקציב הדו־שנתי בכל אחת משנות הכספים 2009 ו־2010, בכל אחת משנות הכספים 2011 ו־2012, בכל אחת משנות הכספים 2013 ו־2014 ובכל אחת משנות הכספים 2015 ו־2016 תהיה עד לסכום או למספר הנקוב בסעיף התקציב ביחס לאותה שנת כספים;
{{ח:תת|(2)}} לכל אחת משנות הכספים 2009 ו־2010, לכל אחת משנות הכספים 2011 ו־2012, לכל אחת משנות הכספים 2013 ו־2014 ולכל אחת משנות הכספים 2015 ו־2016, לפי העניין, יהיה נקוב, בסעיף תקציב, בתחום פעולה או בתכנית, בחוק התקציב הדו־שנתי, סכום או מספר המתייחס לאותה שנה, ויראו אותם כסעיף תקציב, כתחום פעולה או כתכנית לאותה שנת כספים;
{{ח:תת|(3)}} נקבע בדין כי ייקבע סכום בתקציב שנתי למטרה מסוימת, ייקבע סכום כאמור בתקציב הדו־שנתי לכל אחת משנות הכספים 2009 ו־2010, לכל אחת משנות הכספים 2011 ו־2012, לכל אחת משנות הכספים 2013 ו־2014 או לכל אחת משנות הכספים 2015 ו־2016, לפי העניין;
{{ח:תת|(4)|(א)}} על פי הצעת השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב, חוץ מסעיף תקציב ”הכנסת“, רשאי שר האוצר, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית|חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ״ב–1992}}, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב, המתייחסת לאחת משנות הכספים 2009 ו־2010, לאחת משנות הכספים 2011 ו־2012, לאחת משנות הכספים 2013 ו־2014 או לאחת משנות הכספים 2015 ו־2016, לפי העניין, לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים האחרת, או לסעיף אחר בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 11|סעיף 11(ד) לחוק יסודות התקציב}}, ואולם אין להעביר כמה משרות משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי סעיף תקציב ”הכנסת“ רשאית הוועדה המשותפת האמורה {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 11|בסעיף 11(ב) לחוק יסודות התקציב}}, לפי הצעת יושב ראש הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב המתייחסת לאחת משנות הכספים 2009 ו־2010, לאחת משנות הכספים 2011 ו־2012, לאחת משנות הכספים 2013 ו־2014 או לאחת משנות הכספים 2015 ו־2016, לפי העניין, לסעיף תקציב ”הכנסת“ המתייחס לשנת הכספים האחרת, ואולם אין להעביר כמה משרות משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת;
{{ח:תת|(5)|(א)|(1)}} נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2009, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2010, רק בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 13|סעיף 13 לחוק יסודות התקציב}}; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2010;
{{ח:תתתת|(2)}} נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2011, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2012, רק בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 13|סעיף 13 לחוק יסודות התקציב}}; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2012;
{{ח:תתתת|(3)}} נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2013, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2014, רק בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 13|סעיף 13 לחוק יסודות התקציב}}; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2014;
{{ח:תתתת|(4)}} נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2015, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2016, רק בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 13|סעיף 13 לחוק יסודות התקציב}}; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2016;
{{ח:תתת|(ב)|(1)}} נותר סכום עודף בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2009, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2010, רק בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 14|סעיף 14 לחוק יסודות התקציב}}; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2010;
{{ח:תתתת|(2)}} נותר סכום עודף בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2011, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2012, רק בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 14|סעיף 14 לחוק יסודות התקציב}}; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2012;
{{ח:תתתת|(3)}} נותר סכום עודף בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2013, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2014, רק בהתאם להוראת {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 14|סעיף 14 לחוק יסודות התקציב}}; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2014;
{{ח:תת|(6)|(א)}} בשנת הכספים 2011 יותר שימוש, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 13|סעיף 13}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 14|או 14}}, לפי העניין, {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|לחוק יסודות התקציב}}, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2010;
{{ח:תתת|(ב)}} בשנת הכספים 2013 יותר שימוש, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 13|סעיף 13}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 14|או 14}}, לפי העניין, {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|לחוק יסודות התקציב}}, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2012;
{{ח:תתת|(ג)}} בשנת הכספים 2015 יותר שימוש, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 13|סעיף 13}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 14|או 14}}, לפי העניין, {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|לחוק יסודות התקציב}}, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2014;
{{ח:תתת|(ד)}} בשנת הכספים 2017 יותר שימוש, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 13|סעיף 13 לחוק יסודות התקציב}}, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2016;
{{ח:תת|(7)}} לכל אחת משנות הכספים 2009 עד 2016 יראו את הסכום שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 48|סעיף 48 לחוק יסודות התקציב}}, לשם קבלת הלוואה מבנק ישראל, כסכום שנקבע לאותה מטרה לאותה שנת כספים.

{{ח:סעיף|179א|אישור תקציב התאמות לשנת 2012, לשנת 2014 ולשנת 2016 ושינויים בתקציב|תיקון: תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השימוש בתקציב ההתאמות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)|בחוק היסוד}}, ייעשה בהתייחס לשנת 2012, לשנת 2014 ולשנת 2016, לפי העניין, ובהתאם להוראות סעיף זה בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך שישים ימים לפני תחילת שנת הכספים 2012 את הצעת הממשלה –
{{ח:תתת|(1)}} לשימוש ולהקצאה של תקציב ההתאמות בשנת 2012;
{{ח:תתת|(2)}} לשינויים בחלק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת 2012, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2011 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד; לעניין פסקה זו, ”שינויים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק יסודות התקציב}};
{{ח:תת}} ניתן אישור להצעות כאמור, יראו את הסכומים שאושרו כסכומים שהתווספו לתקציב המתייחס לשנת הכספים 2012.
{{ח:תת|(ב1)}} הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך 21 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2014 את הצעת הממשלה –
{{ח:תתת|(1)}} לשימוש ולהקצאה של תקציב ההתאמות בשנת 2014;
{{ח:תתת|(2)}} לשינויים בחלק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת 2014, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2013 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד; לעניין פסקה זו, ”שינויים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק יסודות התקציב}};
{{ח:תת}} ניתן אישור להצעות כאמור, יראו את הסכומים שאושרו כסכום שהיתוסף לתקציב המתייחס לשנת הכספים 2014.
{{ח:תת|(ב2)}} הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך 14 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2016 את הצעות הממשלה לשינויים בחלק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת 2016, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2015 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד; ניתן אישור להצעות כאמור, יראו את הסכומים שאושרו כסכום שהתווסף לתקציב המתייחס לשנת הכספים 2016; לעניין זה, ”שינויים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק יסודות התקציב}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 11|סעיף 11 לחוק יסודות התקציב}} או מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 179|סעיף 179(4)}}.

{{ח:סעיף|179ב|דיווח לוועדת הכספים של הכנסת|תיקון: תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך 90 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2012, ונוסף על חובות הדיווח לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב}} או לפי כל דין אחר, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון על כל אלה, ותציג אותו לפניה:
{{ח:תתת|(1)}} תחזית מאקרו־כלכלית לשנת 2012, על התפתחויות בכלכלת ישראל, ובכלל זה תחזית הצמיחה והתפתחויות בשוק העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} התפתחויות בכלכלת העולם והשלכותיהן על כלכלת ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} תחזית ההכנסות לשנת 2012, המעודכנת לאותו מועד;
{{ח:תתת|(4)}} תחזית צורכי ההוצאה התקציבית לשנת 2012, המעודכנת לאותו מועד;
{{ח:תתת|(5)}} היערכות הממשלה כתוצאה משינויים בתחזיות כאמור או כתוצאה מהתפתחויות כלכליות אחרות, ככל שהיערכות כזו נדרשת לעמידה ביעדי המדיניות שנקבעו;
{{ח:תתת|(6)}} תכנית תקציב בהתייחס לשנת הכספים 2014 לפי הוראת {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2012 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)#סעיף 1|סעיף 1(א)(4) לחוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2012 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)}}.
{{ח:תת|(א1)}} בתוך תשעים ימים לפני תחילת שנת הכספים 2014, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת תכנית תקציב בהתייחס לשנת הכספים 2016, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)#סעיף 1|סעיף 1(א)(4א) לחוק היסוד}}.
{{ח:תת|(א2)}} בתוך 21 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2014, ונוסף על חובות הדיווח לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב}} או לפי כל דין אחר, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון על כל אלה, ותציג אותו לפניה:
{{ח:תתת|(1)}} תחזית מאקרו־כלכלית לשנת 2014, על התפתחויות בכלכלת ישראל, ובכלל זה תחזית הצמיחה והתפתחויות בשוק העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} התפתחויות בכלכלת העולם והשלכותיהן על כלכלת ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} תחזית ההכנסות לשנת 2014, המעודכנת לאותו מועד;
{{ח:תתת|(4)}} תחזית צורכי ההוצאה התקציבית לשנת 2014, המעודכנת לאותו מועד;
{{ח:תתת|(5)}} היערכות הממשלה כתוצאה משינויים בתחזיות כאמור או כתוצאה מהתפתחויות כלכליות אחרות, ככל שהיערכות כזו נדרשת לעמידה ביעדי המדיניות שנקבעו.
{{ח:תת|(א3)}} בתוך 90 ימים מתחילת שנת הכספים 2016, ונוסף על חובות הדיווח לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב}} או לפי כל דין אחר, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון על כל אלה, ותציג אותו לפניה:
{{ח:תתת|(1)}} תחזית מאקרו־כלכלית לשנת 2016, על התפתחויות בכלכלת ישראל, ובכלל זה תחזית הצמיחה והתפתחויות בשוק העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} התפתחויות בכלכלת העולם והשלכותיהן על כלכלת ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} תחזית ההכנסות לשנת 2016, המעודכנת לאותו מועד;
{{ח:תתת|(4)}} תחזית צורכי ההוצאה התקציבית לשנת 2016, המעודכנת לאותו מועד;
{{ח:תתת|(5)}} היערכות הממשלה כתוצאה משינויים בתחזיות כאמור או כתוצאה מהתפתחויות כלכליות אחרות, ככל שהיערכות כזו נדרשת לעמידה ביעדי המדיניות שנקבעו.
{{ח:תת|(א4)}} בתוך 45 ימים מתחילת שנת הכספים 2016, ידווח החשב הכללי במשרד האוצר לוועדת הכספים של הכנסת לגבי ניהול הוצאות הממשלה במהלך שנת כספים, במצב שבו לא התקבל חוק תקציב לפני תחילתה של שנת הכספים.
{{ח:תת|(א5)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר יגיש לוועדת הכספים של הכנסת דיווח לעניין שאלת קביעתו של תקציב המדינה כתקציב דו־שנתי לא יאוחר מיום כ״ג בניסן התשע״ו (1 במאי 2016).
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הכספים של הכנסת תקיים דיון בדין וחשבון ובתכנית התקציב שהגישה הממשלה, והיא רשאית לדרוש מהממשלה דיווח נוסף על העניינים המנויים בסעיפים קטנים (א) עד (א3) וכן דיווח בדבר ביצוע לפי חוק התקציב הדו־שנתי לשנים 2011 ו־2012, לשנים 2013 ו־2014 או לשנים 2015 ו־2016, לפי העניין, כפי שתורה הוועדה.

{{ח:סעיף|180|הוראות לעניין {{ח:חיצוני|חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית|חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית}}|תיקון: תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ו}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ״ב–1992}} –
{{ח:תת|(1)}} סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2009, יתייחס, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית#סעיף 6א|סעיף 6א האמור}}, לסכום ההוצאה הממשלתית לשנת התקציב 2008;
{{ח:תת|(2)}} סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2010, יתייחס, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית#סעיף 6א|סעיף 6א האמור}}, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2009;
{{ח:תת|(3)}} סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2011 יתייחס, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית#סעיף 6א|סעיף 6א האמור}}, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי לשנת הכספים 2010;
{{ח:תת|(4)}} סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2012, יתייחס, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית#סעיף 6א|סעיף 6א האמור}}, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי לשנת הכספים 2011;
{{ח:תת|(5)}} סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2013, יתייחס, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית#סעיף 6א|סעיף 6א האמור}}, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2012;
{{ח:תת|(6)}} סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2014, יתייחס, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית#סעיף 6א|סעיף 6א האמור}}, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2013;
{{ח:תת|(7)}} סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2015, יתייחס, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית#סעיף 6א|סעיף 6א האמור}}, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2014;
{{ח:תת|(8)}} סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2016, יתייחס, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית#סעיף 6א|סעיף 6א האמור}}, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2015.

{{ח:סעיף|181|הוראות לעניין {{ח:חיצוני|חוק ערבויות מטעם המדינה|חוק ערבויות מטעם המדינה}}|תיקון: תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ו}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק ערבויות מטעם המדינה#סעיף 3|סעיף 3(ב) לחוק ערבויות מטעם המדינה, התשי״ח–1958}}, יראו את הסכומים בתקציב הדו־שנתי המתייחסים לכל אחת מהשנים 2009 ו־2010, לכל אחת מהשנים 2011 ו־2012, לכל אחת מהשנים 2013 ו־2014 או לכל אחת מהשנים 2015 ו־2016, לפי העניין, כתקציב המדינה לאותה שנת כספים.

{{ח:סעיף|182|הוראות לעניין {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל}}|תיקון: תש״ע־3}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 49|סעיף 45 לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}, יראו את הסכומים בתקציב הדו־שנתי המתייחסים לכל אחת מהשנים 2009 ו־2010, או לכל אחת מהשנים 2011 ו־2012, לפי העניין, כתקציב השנתי הרגיל לאותה שנת כספים.

{{ח:סעיף|183|הוראות לעניין {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי}}|תיקון: תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ו}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|סעיף 8(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}, יראו כל אחת משנות הכספים 2009 עד 2016 כשנת תקציב.

{{ח:קטע2|פרק כט|פרק כ״ט: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|184|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית|בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ״ב–1992}}.}}

{{ח:סעיף|185|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ״ג בתמוז התשס״ט (15 ביולי 2009), אלא אם כן נקבע בו אחרת.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ב בתמוז התשס״ט (14 ביולי 2009).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יובל שטייניץ'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>4xg57aei1c1g6fk331fr3lrh5bfyk02</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>379449</id>
    <revision>
      <id>1416665</id>
      <parentid>1416213</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T10:08:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הוראת השעה על אגרות עבר</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="72704" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש&quot;ע-2009

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ע, 518|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|6849)), ((1133|תיקון|6893)), ((1398|תיקון מס' 2|6911)); ((תשע&quot;ב, 872|תיקון|7098)); ((תשע&quot;ג, 713|תיקון|7219)); ((תשע&quot;ה, 1100|תיקון|7503)); ((תשע&quot;ו, 1340|תיקון|7670)); ((תשע&quot;ז, 1084|תיקון|7815)); ((תשפ&quot;ב, 1474|תיקון|9865)), ((1648|ת&quot;ט|9901)), ((3394|תיקון מס' 2|10245)), ((3634|הוראת שעה|10281)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 437|הודעה)); ((תשע&quot;ב, 419|הודעה)); ((תשע&quot;ג, 415|הודעה)); ((תשע&quot;ד, 497|הודעה)); ((תשע&quot;ה, 653|הודעה)); ((תשע&quot;ו, 565|הודעה)), ((709|ת&quot;ט)); ((תשע&quot;ז, 544|הודעה)); ((תשע&quot;ח, 852|הודעה)); ((תשע&quot;ט, 2944|הודעה)); ((תש&quot;ף, 622|הודעה)); ((תשפ&quot;א, 960|הודעה)); ((תשפ&quot;ב, 1824|הודעה|9946)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#168|סעיף 30]] [[=החוק|לחוק הטיס, 1927]], [[+|וסעיפים 4]] [[+|ו-23(א)]] [[=חוק הרישוי|לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]] (להלן - חוק הרישוי), באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[=חוק הרשות|סעיף 12 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]] (להלן - חוק הרשות), אני מתקין תקנות אלה:
----
((התקנות הותקנו מכח חוק הטיס, 1927 ושומרות על תוקפן לפי [[סעיף 197 לחוק הטיס, התשע&quot;א–2011]].))

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה, תשפ&quot;ב)
: (א) בתקנות אלה -
::- &quot;בעל כלי טיס&quot; - לרבות אדם המחזיק בכלי טיס;
::- &quot;הגדר&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) לגבי עובד טיס - כהגדרתו [[בתקנות הרישיונות]];
::: (2) לגבי כלי טיס, גוף כלי טיס או מנוע כלי טיס - דגם או קבוצת דגמים כפי שהוגדר בתעודת סוג של אותו טיפוס, ולרבות כמפורט [[בתקנה 21(א)]] וכן דגמים שיחליט עליהם המנהל לפי שיקול דעתו המקצועי על פי מידת השונות במאפיינים הטכניים של כלי הטיס או המכשירים שבהגדר, חלקיהם, אבזריהם, והטכנולוגיה שהם מבוססים עליה או על פי מידת השונות בתחום ואופי פעילותם;
::: (2א) לגבי מכון בדק, נוסף על האמור בפסקה (2) -
:::: (א) &quot;הגדר מנוע&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 11(א)(2) לתקנות מכוני הבדק]], לביצוע פעולות בדק במנוע מטיפוס מסוים, כאשר המנוע אינו מותקן בכלי הטיס;
:::: (ב) &quot;הגדר אחר&quot; - הגדר לביצוע פעולות בדק בחלקים של כלי הטיס שאינם גוף כלי הטיס או מנועו, ובכלל זה מדחף, רוטור, מערכות אוויוניקה, רדיו, מכשיר או אבזר כאמור [[בתקנות 11(א)(3) עד (7) לתקנות מכוני הבדק]];
::: (3) לגבי מכון הסמכה - כמשמעותו [[בתקנה 31 לתקנות מכוני ההסמכה]];
::: (4) לגבי רחפן - כמשמעותו [[בתקנה 4 לתקנות כלי רחיפה]];
::- &quot;המנהל&quot; - מנהל הרשות;
::- &quot;טיפוס&quot; (type) - כלי טיס מייצור מסוים ודגם בסיסי, לרבות כלי טיס שהוכנסו בו שינויים קלים שאין בהם כדי להשפיע על דרכי הטיפול בו או על תכונות הטיסה שלו;
::- &quot;כלי טיס&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;כלי רחיפה&quot; - גילשון אוויר, גילשון אוויר עם מנוע עזר, מצנח רחף, מצנח רחף עם מנוע עזר, ומצנח ממונע, כהגדרתם [[#1|בפסקאות (1) עד (5) של ההגדרה &quot;כלי רחיפה&quot; בחוק]];
::- &quot;מפקח&quot; - מי שמונה למפקח לפי [[סעיף 94 לחוק]];
::- &quot;משקל כלי הטיס&quot; - המסה המרבית של כלי הטיס המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3) לחוק]];
::- &quot;סחרן&quot;, &quot;הפנקס&quot; ו&quot;תעודת רישום&quot; - כהגדרתם [[בתקנות הרישום]];
::- &quot;סימן רישום&quot; - סימן רישום של כלי הטיס שהקצה רשם כלי הטיס לפי [[תקנות הרישום]];
::- &quot;עובד טיס&quot; - אדם המחזיק ברישיון שניתן או אושר לפי [[תקנות הרישיונות]];
::- &quot;פריט&quot; - כל חומר, חלק, רכיב או תהליך, המיועדים לשימוש תעופתי או ציוד תעופתי;
::- &quot;קומיוטר&quot; - אווירון רב-מנועי בעל מנועי טורבו-פרופ, שמשקלו המרבי המורשה להמראה אינו עולה על 8,626 ק&quot;ג, המורשה להוביל עד 19 נוסעים;
::- &quot;רחפן&quot; - אדם המפעיל כלי רחיפה, לצורך הפעלה מסחרית או לצורך הדרכה; לעניין זה, &quot;הפעלה&quot; ו&quot;הפעלה מסחרית&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 85 לחוק]];
::- &quot;רישיון הפעלה&quot; - רישיון להפעלה מסחרית של כלי טיס, שניתן לפי [[סעיף 2 לחוק הרישוי]];
::- &quot;הרשות&quot; - רשות התעופה האזרחית שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
::- &quot;שדה תעופה בין-לאומי&quot; - שדה תעופה שנקבע כתחנת גבול לפי [[צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ&quot;ז-1987]];
::- &quot;שדה תעופה פנים-ארצי&quot; - שדה תעופה שאינו שדה תעופה בין-לאומי;
::- &quot;שינוי&quot; - לעניין כל תעודה או אישור אחר המוצאים לפי [[תקנות התיעוד]];
::- &quot;תעודת סוג&quot; - כמשמעה [[בפרק השני של תקנות התיעוד]];
::- &quot;תעודת רישום לסחרן&quot; - כמשמעותה [[בתקנה 26(א) לתקנות הרישום]];
::- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
::- &quot;תקנות טיסות שכר&quot; - [[=תקנות טיסות שכר|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ&quot;ב-1982]];
::- &quot;תקנות כלי רחיפה&quot; - [[=תקנות כלי רחיפה|תקנות הטיס (כלי רחיפה), התשע&quot;ה-2015]];
::- &quot;תקנות הרישום&quot; - [[=תקנות הרישום|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל&quot;ד-1973]];
::- &quot;תקנות הרישיונות&quot; - [[=תקנות הרישיונות|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;תקנות התיעוד&quot; - [[=תקנות התיעוד|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]];
::- &quot;תקנות מכוני הבדק&quot; - [[=תקנות מכוני הבדק|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע&quot;ג-2011]];
::- &quot;תקנות מכוני ההסמכה&quot; - [[=תקנות מכוני ההסמכה|תקנות הטיס (מכוני הסמכה), התשל&quot;ט-1979]];
::- &quot;תקנות המנחתים&quot; - [[=תקנות המנחתים|תקנות הטיס (מנחתים), התשל&quot;ה-1975]];
::- &quot;תקנות נציגי המנהל&quot; - [[=תקנות נציגי המנהל|תקנות הטיס (נציגי המנהל), התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) בתקנות אלה תהא למונחים שלא הוגדרו בתקנת משנה (א) המשמעות שניתנה להם בתקנות או בחוק שאליהם מתייחסים [[הפרקים השני עד השמיני - א']], לפי העניין.

== פרק שני: אגרות לפי [[תקנות הרישום]] ==

@ 2. אגרת רישום (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: בעל כלי טיס ישלם בעד רישום כלי הטיס, בעת הגשת בקשה לתעודת רישום, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || עד 25 || 220
|-
| (2) || יותר מ-25 עד 150 || 330
|-
| (3) || יותר מ-150 עד 700 || 440
|-
| (4) || יותר מ-700 עד 2,000 || 540
|-
| (5) || יותר מ-2,000 עד 5,700 || 650
|-
| (6) || יותר מ-5,700 עד 45,000 || 1,960
|-
| (7) || יותר מ-45,000 || 4,340
|}

@ 3. אגרת תעודות רישום לסחרן (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש לקבל תעודת רישום לסחרן ישלם אגרה בעת הגשת הבקשה לתעודה כאמור או לחידושה, כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים 
|-
| (1) || עד 150 || 3,500
|-
| (2) || יותר מ-150 עד 700 || 5,440
|-
| (3) || יותר מ-700 עד 2,000 || 50,000
|-
| (4) || יותר מ-2,000 || 72,490
|}
: (ב) אגרה כאמור בתקנת משנה (א) בעבור כלי טיס בכמה קטגוריות משקל, תשולם לפי המדרגה הגבוהה ביותר, פעם אחת בשנה בלבד.

@ 4. אגרת רישום שיעבוד או עיקול בפנקס (תיקון: [הודעות])
: המבקש לרשום בפנקס שעבוד על כלי טיס, ביטול השעבוד, העברתו או הסבתו, או המבקש לרשום עיקול או ביטולו, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 200 ש&quot;ח))).

@ 5. אגרת הקצאת סימני רישום מיוחדים וזמניים (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: בעל כלי טיס או מי שעומד להיות בעל כלי טיס, או מחזיק תעודת רישום לסחרן, ישלם אגרה של 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעת הגשת בקשה שהיא אחת מאלה:
: (1) להקצות לו סימני רישום מיוחדים לפי [[תקנה 42 לתקנות הרישום]];
: (2) להאריך את תקופת שמירתם של סימני רישום מיוחדים שהוקצו לו ולא נקבעו על כלי טיס לשנה נוספת, לפי [[תקנה 43(ב) לתקנות הרישום]];
: (3) לשנות סימני רישום לפי [[תקנה 44 לתקנות הרישום]];
: (4) להקצות סימני רישום זמניים לפי [[תקנה 45 לתקנות הרישום]].

@ 6. אגרת עיון בפנקס וקבלת העתק מאושר מרישום (תיקון: [הודעות])
: המבקש לעיין ברישום של כלי טיס פלוני בפנקס או המבקש העתק מאושר מרישום כלי טיס פלוני בפנקס, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 200 ש&quot;ח))).

== פרק שלישי: אגרות לפי [[תקנות התיעוד]] ==

@ 7. אגרה בעד תעודת כושר טיסה (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש, לכלי טיס, למעט לכלי טיס בלתי מאויש, תעודת כושר טיסה כמשמעותה [[בתקנה 68(1) לתקנות התיעוד]], תעודת כושר טיסה לאווירון זעיר כמשמעותה [[בתקנה 68(2)(ה) לתקנות התיעוד]] או המבקש חידוש תעודת כושר טיסה כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה, אגרה שנתית לפי משקל כלי הטיס או סוגו כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || colspan=&quot;2&quot; | (((נמחקה)))
|-
| (2) || עד 700 || 560
|-
| (3) || יותר מ-700 עד 2,000 || 1,220
|-
| (4) || יותר מ-2,000 עד 5,700 או שהוא קומיוטר || 2,560
|-
| (5) || יותר מ-5,700 עד 20,000, למעט אם הוא קומיוטר || 16,700
|-
| (6) || יותר מ-20,000 עד 45,000 || 30,020
|-
| (7) || יותר מ-45,000 עד 100,000 || 42,020
|-
| (8) || יותר מ-100,000 עד 300,000 || 84,050
|-
| (9) || יותר מ-300,000 || 192,100
|}
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) המחזיק בתעודת כושר טיסה שניתנה לתקופה העולה על שנה, ישלם מדי שנה אגרה שנתית בסכום כאמור בתקנת משנה (א).
: (ד) המבקש שינוי או תיקון תעודת כושר טיסה ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 200 ש&quot;ח))).

@ 8. אגרה בעד תעודת כושר טיסה מיוחדת (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות])
: (א) המבקש לכלי טיס תעודת כושר טיסה מיוחדת, כמשמעותה [[בתקנה 68(2)(א) עד (ד) לתקנות התיעוד]] ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה לפי משקל כלי הטיס או סוגו כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || colspan=&quot;2&quot; | (((נמחקה)))
|-
| (2) || עד 700 || 560
|-
| (3) || יותר מ-700 עד 2,000 או שהוא כלי טיס המיועד להפעלה מבצעית בחקלאות והמבצע הפעלה כאמור || 1,220
|-
| (4) || יותר מ-2,000 עד 5,700 או שהוא קומיוטר || 1,670
|-
| (5) || יותר מ-5,700 עד 20,000, למעט אם הוא קומיוטר || 5,570
|-
| (6) || יותר מ-20,000 עד 45,000 || 9,600
|-
| (7) || יותר מ-45,000 עד 100,000 || 24,010
|-
| (8) || יותר מ-5,700 עד 45,000 || 30,020
|-
| (9) || יותר מ-45,000 || 60ת030
|}
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תהיה האגרה בעד הגשת בקשה לפי תקנת משנה (א) לכלי טיס המוגדר ככלי טיס לניסוי בלבד, מחצית האגרה הנקובה בה.
: (ג) נוסף על האמור בפרטים (1) עד (5) בתקנת משנה (א), המבקש תעודת כושר טיסה מיוחדת לכלי טיס לשימוש ניסיוני שמשקלו אינו עולה על 20,000 ק&quot;ג, ישלם 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות, מעבר לשעתיים הראשונות; ואולם, לגבי כלי טיס שבנה חובב כמשמעותו [[בתקנה 12(ב) לתקנות הרישום]] שמשקלו אינו עולה על 700 ק&quot;ג, יוגבל התשלום כאמור ל-10 שעות העבודה שהושקעו מעבר לשעתיים הראשונות.
: (ד) (((בוטלה).))
: (ה) המחזיק בתעודת כושר טיסה מיוחדת שניתנה לתקופה העולה על שנה, ישלם מדי שנה אגרה שנתית בסכום האמור בתקנות משנה (א) או (ב), לפי העניין.
: (ו) המבקש שינוי או תיקון בתעודת כושר טיסה מיוחדת, ישלם בעת הגשת הבקשה 1,666 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,850 ש&quot;ח))) בתוספת 330 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש&quot;ח))) בעד כל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.

@ 9. אגרה למתן תעודת סוג או אישור פריט אווירונאוטי (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש תעודת סוג, תעודת סוג זמנית, שינוי בתעודת סוג (ATC) או תעודת סוג תוספת (STC) של מדינת ישראל או של מדינת חוץ באמצעות הרשות, ישלם בעדם -
:: (1) בעת הגשת הבקשה 2,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,230 ש&quot;ח)));
:: (2) תוספת של 330 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש&quot;ח))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
: (ב) היתה הבקשה למתן תעודת סוג לאווירון זעיר או לדאון או לשינויה, תהיה האגרה בשיעור מחצית האגרה הקבועה בתקנת משנה (א)(1) בתוספת תשלום האגרה הקבוע בתקנת משנה (א)(2).
: (ג) מבקש שינוי בתכן הסוג שעל בסיסו ניתנה תעודה מן התעודות המנויות בתקנת משנה (א), ישלם אגרה בסך של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות.

@ 10. אגרה בעד מתן תעודת ייצור, תעודת יצרן חלקים ואישור ייצור פריט אווירונאוטי (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש תעודת ייצור, תעודת יצרן חלקים, אישור פריט אווירונאוטי, שינוים, תיקונם או אישור לסטייה מהם, ישלם בעדם -
:: (1) בעת הגשת הבקשה 2,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,230 ש&quot;ח)));
:: (2) תוספת של 330 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש&quot;ח))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
: (ב) היו מיתקני הייצור של המבקש, כולם או חלקם, מחוץ לישראל - תיווסף לאגרה הקבועה בתקנת משנה (א)(1), אגרה בסכום השווה לחמישים אחוזים מהאגרה כאמור.
: (ג) המבקש לשנות את ארגון הייצור או מיתקני הייצור מהאופן שעל בסיסו ניתנה תעודה מן התעודות המנויות בתקנת משנה (א), ישלם אגרה בסך של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות.

@ 10א. פטור מאגרה ברישוי מחדש (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: (((חל על תשלום אגרה בעד בקשה לרישיון ייצור חדש, לפי התיקון לתקנות התיעוד, שהוגשה עד יום י&quot;ז באלול התשפ&quot;א (25 באוגוסט 2021):))
: (א) על אף האמור [[בתקנה 10]], בעל רישיון ייצור פטור מאגרה בעד בקשה לרישיון ייצור חדש שהגיש לפי תקנה 62(ג) לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם) (תיקון), התשע&quot;ט-2019 (להלן - תיקון תקנות התיעוד), ובלבד שהבקשה נוגעת לאותו מוצר או פריט שלגביו החזיק ברישיון ייצור ולאותו ארגון ייצור ששימש אותו ערב תחילתו של תיקון תקנות התיעוד לגביו, למעט שינויים בארגון הייצור כאמור הנדרשים ליישום תיקון תקנות התיעוד.
: (ב) בתקנה זו -
::- &quot;ארגון ייצור&quot;, &quot;מוצר&quot;, &quot;פריט&quot; ו&quot;רישיון ייצור&quot; - כהגדרתם [[בתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]];
::- &quot;רישיון ייצור חדש&quot; - כהגדרתו בתקנה 62(ד) לתיקון תקנות התיעוד.

@ 11. אגרה בעד תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש, תיקונה או חידושה, ישלם בעדה -
:: (1) בעת הגשת הבקשה, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
::: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים 
|-
| (1) || עד 25 || 440
|-
| (2) || יותר מ-25 עד 150 || 1,960
|-
| (3) || יותר מ-150 עד 2,000 || 9,140
|-
| (4) || יותר מ-2,000 || 20,900
|}
:: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), המבקש לכלי טיס בלתי מאויש תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני כמשמעותה [[בתקנה 68(2)(ב) לתקנות התיעוד]], או הרשאה מיוחדת לטיסה כמשמעותה [[בתקנה 68(2)(ג) לתקנות האמורות]], ישלם תוספת אגרה בסכום של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מבקש שהגיש בשנה אחת בקשה אחת או יותר לתעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש מאותו הטיפוס, ישלם את אלה -
:: (1) אגרה כמפורט בתקנת משנה (א)(1) פעם אחת בלבד לאותה שנה;
:: (2) אגרה כמפורט בתקנת משנה (א)(2), לכל בקשה.
: (ג) המבקש שינוי או תיקון תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש ישלם 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות.

@ 12. אגרת אישור כושר אווירי ליצוא כלי טיס, פרופלור או מנוע כלי טיס (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש אישור כושר אווירי ליצוא כלי טיס ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || עד 150 || 450
|-
| (2) || יותר מ-150 עד 700 || 560
|-
| (3) || יותר מ-700 עד 2,000 || 1,220
|-
| (4) || יותר מ-2,000 עד 5,700 || 1,670
|-
| (5) || colspan=&quot;2&quot;| (((נמחקה)))
|-
| (6) || יותר מ-5,700 עד 45,000 || 12,360
|-
| (7) || יותר מ 45,000 || 24,720
|}
: (ב) המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פרופלור או מנוע כלי טיס, ישלם בעד הגשת הבקשה, אגרה של 1,110 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,240 ש&quot;ח))).

@ 13. אגרה - אישור כושר אווירי ליצוא פריט (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פריט, ישלם בעת הגשת הבקשה למתן האישור אגרה של 1,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,670 ש&quot;ח))) בתוספת 330 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש&quot;ח))) לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות; ואולם היה הפריט המיוצא מיוצר בסדרות של למעלה מאלף פריטים בסדרה, ישלם המבקש עד 31 בינואר של כל שנה אגרה כוללת בסכום של 10,862 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 12,090 ש&quot;ח))).
: (ב) המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פריט כאמור בתקנת משנה (א), אשר לגביו הוכח להנחת דעת המנהל שיצואו נועד לשחרור כלי טיס ממצב AOG (Aircraft on the ground) ומשך בדיקתו המשוער אינו עולה על שעתיים, ישלם בעת הגשת הבקשה למתן האישור 25% מן האגרה שיש לשלמה בעת הגשת הבקשה לפי תקנת משנה (א), ונוסף על כך בעד הוצאות נסיעה ואש&quot;ל לפי הוראות החשב הכללי במשרד האוצר.

== פרק שלישי א': אגרות לפי [[תקנות נציגי המנהל]] (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 13א. אגרות לפי [[תקנות נציגי המנהל]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש תעודת הרשאה כנציג המנהל לפי [[תקנה 2(2) לתקנות נציגי המנהל]], ישלם בעדה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 4,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).
: (ב) המבקש תעודת הרשאה כנציג המנהל לפי [[תקנה 2(3) לתקנות נציגי המנהל]], ישלם בעדה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 5,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).
: (ג) המבקש חידוש תעודת הרשאה כנציג המנהל, לפי [[תקנה 4(א) לתקנות נציגי המנהל]], ישלם בעד חידוש התעודה, מדי שנה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).

== פרק רביעי: אגרות לפי [[תקנות מכוני הבדק]] [[ותקנות מכוני ההסמכה]] (תיקון: תשע&quot;ג) ==

@ 14. אגרת מכון בדק (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש רישיון מכון בדק או המחזיק ברישיון מכון בדק המבקש תוספת הגדר ברישיון, ישלם בעת הגשת הבקשה, בעד כל הגדר מן ההגדרים המבוקשים, אגרה כמפורט להלן:
:: {|
! !! הגדר !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || גוף כלי טיס במשקל של עד 700 ק&quot;ג || 1,110
|-
| (2) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-700 עד 2,000 ק&quot;ג || 1,670
|-
| (3) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-2,000 עד 5,700 ק&quot;ג || 3,340
|-
| (4) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-5,700 עד 15,000 ק&quot;ג || 6,000
|-
| (5) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-15,000 עד 30,000 ק&quot;ג || 9,000
|-
| (6) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-30,000 ((ק&quot;ג)) || 12,010
|-
| (7) || מנוע טורבינה || 2,780
|-
| (7א) || מנוע בוכנה || 2,350
|-
| (8) || אחר || 2,400
|}
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), המבקש רישיון מכון בדק לכלי טיס מסוג בלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק&quot;ג, או המחזיק ברישיון מכון בדק המבקש תוספת הגדר ברישיון לבלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק&quot;ג, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה לפי פרט (2) בטבלה כאמור בתקנת משנה (א).
: (ב) (((בוטלה).))

@ 15. אגרת רישיון מכון הסמכה (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות])
: (א) המבקש רישיון מכון הסמכה ובו הגדר אחד (שאינו מחזיק רישיון כאמור) ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש&quot;ח))), ובעת הגשת הבקשה לכל הגדר נוסף ברישיון ישלם אגרה של 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש&quot;ח))).
: (ב) (((בוטלה).))

@ 16. אגרה שנתית למכון בדק (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) מחזיק ברישיון מכון בדק ישלם, אחת לשנה, אגרה שנתית כמפורט להלן:
:: {|
! !! הגדר !! מספר הגדרים מרבי {{ש}} לחידוש באגרה אחת !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || גוף כלי טיס במשקל של עד 700 ק&quot;ג || 10 || 1,670
|-
| (2) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-700 עד 2,000 ק&quot;ג || 6 || 2,230
|-
| (3) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-2,000 עד 5,700 ק&quot;ג || 6 || 8,400
|-
| (4) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-5,700 עד 15,000 ק&quot;ג || 1 || 12,010
|-
| (5) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-15,000 עד 30,000 ק&quot;ג || 1 || 36,020
|-
| (6) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-30,000 ק&quot;ג || 1 || 60,030
|-
| (7) || הגדר (([צ&quot;ל: מנוע])) טורבינה || 6 || 7,200
|-
| (7א) || מנוע בוכנה || 6 || 2,350
|-
| (8) || אחר || 1 || 2,400
|}
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), מחזיק ברישיון מכון בדק לכלי טיס מסוג בלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק&quot;ג, ישלם אחת לשנה, אגרה שנתית לפי פרט (2) בטבלה כאמור בתקנת משנה (א).
: (ב) המחזיק ברישיון מכון הסמכה ישלם, אחת לשנה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש&quot;ח))) בעד כל הגדר שברישיונו.
: (ג) (((בוטלה).))

@ 16א. אגרה בעד בקשה לאישור שינוי גדול או תיקון גדול בכלי טיס (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המבקש אישור שינוי גדול או תיקון גדול בכלי טיס לפי [[תקנה 34 לתקנות מכוני ((ה))בדק]], ישלם בעדו את כל אלה:
: (1) בעת הגשת הבקשה - 1,090 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022)));
: (2) תוספת אגרה בסך של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשלוש השעות הראשונות.

@ 17. (תיקון: תשע&quot;ג) : (((בוטלה).))

== פרק חמישי: אגרות לפי [[תקנות הרישיונות]] ולפי [[תקנות כלי רחיפה]] (תיקון: תשע&quot;ה) ==

@ 18. אגרת רישיון עובד טיס או רישיון רחפן (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) מבקש רישיון עובד טיס או מבקש רישיון רחפן ובו סוג הגדר אחד או אישורו, למעט רישיון טייס מתלמד, רישיון מקפל מצנחים או רישיון טכנאי לבדק כלי טיס, ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 600 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 670 ש&quot;ח))).
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) (((בוטלה).))
: (ה) המבקש רישיון מן המפורטים להלן, חידושו או אישורו, לפי העניין, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמצוין לצד סוג הרישיון:
:: (1) רישיון טייס מתלמד - 150 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש&quot;ח)));
:: (2) רישיון טכנאי לבדק כלי טיס - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 220 ש&quot;ח)));
:: (3) רישיון מקפל מצנחים - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 220 ש&quot;ח))).
: (ו) המבקש חידוש רישיון מדריך טיס או חידוש רישיון רחפן ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 220 ש&quot;ח))).
: (ז) על מבקש רישיון עובד טיס או מבקש רישיון רחפן לפי תקנות משנה (א), (ה) ו-(ו), שצה&quot;ל אישר כי הוא חייל מילואים פעיל, תחול אגרה בשיעור של 75% מן האגרה הנקובה בתקנות המשנה האמורות.

@ 18א. אגרת תעודה רפואית (תיקון: תשע&quot;ו, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) (((נמחקה).))
: (ב) בעל רישיון עובד טיס, או המבקש רישיון כאמור, המבקש תעודה רפואית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמצוין להלן לפי סוג הרישיון:
:: (1) רישיון טייס מתלמד - 80 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנים 2021 ו-2022, 80 ש&quot;ח)));
:: (2) רישיון טייס פרטי - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 210 ש&quot;ח)));
:: (3) רישיון טייס מסחרי - 220 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש&quot;ח)));
:: (4) רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר - 220 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש&quot;ח)));
:: (5) רישיון מפקח על תנועה אווירית - 220 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש&quot;ח)));
:: (6) רישיון נווט טיס - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022)));
:: (7) רישיון טכנאי טיס - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022)));
:: (8) רישיון טייס עם הגדר דאון או עם הגדר בלון מאויש - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).
: (ג) בעל רישיון רחפן, או המבקש רישיון כאמור, המבקש תעודה רפואית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 220 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש&quot;ח))).
: (ד) הוראות תקנות משנה (ב) ו-(ג) לא יחולו אם טרם חלפה שנה מיום ששולמה אגרה כאמור [[בתקנה 18(א)]].

@ 19. אגרת הגדר או אישור נוסף (תיקון: תשע&quot;ה, [הודעות])
: עובד טיס או בעל רישיון רחפן המבקש הגדר או אישור נוסף ברישיונו ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 220 ש&quot;ח))).

@ 20. אגרת בחינות למתן רישיון עובד טיס או רישיון רחפן (תיקון: תשע&quot;ה, [הודעות], תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-3)
: (א) עובד טיס, מבקש רישיון עובד טיס, בעל רישיון רחפן או מבקש רישיון רחפן, המבקש להיבחן בקשר למתן רישיון כאמור בטור א' בטבלה שלהלן או חידושו, ישלם בעת הגשת הבקשה להיבחן בבחינה מעשית או עיונית, אגרה בעד כל בחינה בשקלים חדשים כמפורט בטור ב' או ג', לפי העניין כמפורט להלן:
:: {|
! !! טור א' {{ש}} סוג רישיון !! טור ב' {{ש}} בחינה מעשית !! טור ג' {{ש}} בחינה עיונית
|-
| (1) || טייס פרטי עם הגדר אווירון או רוטורקרפט || 1,670 || 220
|-
| (2) || טייס פרטי עם הגדר אווירון זעיר || 1,110 || 170
|-
| (3) || טייס פרטי עם הגדר דאון או בלון מאויש || 560 || 110
|-
| (4) || טייס מסחרי עם הגדר אחד || 2,400 || 360
|-
| (5) || טייס לתובלה בנתיבי אוויר עם הגדר אחד || 4,200 || 480
|-
| (6) || טכנאי טיס || 960 || 480
|-
| (7) || קצין מבצעי אוויר || 1,500 || 480
|-
| (8) || מפקח תנועה אווירית עם הגדר אחד|| 960 || 480
|-
| (9) || טכנאי לבדק כלי טיס || 1,090 || 220
|-
| (10) || מקפל מצנחים או מקפל מצנחים בכיר עם הגדר אחד || 1,110 || 280
|-
| (11) || (((יבוטל ביום 4.8.2022):)) {{ש}} תדריכן מודיעין טיס || 940 || 480
|-
| (12) || מדריך טיס עם הגדר אחד למעט הגדר דאון || 3,900 || 280
|-
| (12א) || בחינה עיונית מדריך טיס עם הגדר דאון בלבד || 1,090 || 270
|-
| (13) || חידוש רישיון מדריך טיס || 1,560 || -
|-
| (14) || רישיון רחפן עם הגדר מסחרי בכלי רחיפה מסוג אחד || 2,400 || 360
|-
| (15) || בחינה עיונית רישיון רחפן עם הגדר הדרכה בכלי רחיפה מסוג אחד || 3,660 || 350
|}
: (ב) נוסף על האגרות המשתלמות לפי תקנת משנה (א), יישא הנבחן בהוצאות הכרוכות בהפעלת כלי הטיס, מדמה הטיסה או כלי הרחיפה לצורך הבחינה.
: (ג) על אף האמור בפרטים (13) ו-(14) בטבלה שבתקנת משנה (א), מדריך טיס או בעל רישיון רחפן שרשות הרישוי אישרה כי עליו לעמוד בבחינה מעשית חלקית לצורך חידוש רישיון מדריך טיס עם הגדר אחד או לצורך חידוש רישיון רחפן, ישלם, בעת הגשת הבקשה להיבחן, אגרה של 700 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 780 ש&quot;ח))).
: (ד) עובד טיס הנבחן לצורך קבלת רישיון, כמפורט בטבלה שבתקנת משנה (א), או לצורך חידושו, במסגרת עבודתו, באמצעות בוחן שהוא עובד טיס המועסק או הנשכר לשירות בידי מעסיקו של העובד במסגרת אותה עבודה, ישלם 20 אחוזים בלבד מן האגרה הנוגעת בדבר, ובלבד שהמנהל הסמיך את עובד הטיס הבוחן לערוך מבחנים לצורך קבלת רישיון או חידושו.
: (ה) תקנת משנה (ד) תחול על שוטר הנבחן על ידי בוחן המועסק על ידי משטרת ישראל, בשינויים המחויבים.
: (ו) שולמה אגרה בעד בקשה להיבחן בבחינה מהבחינות המפורטות בתקנה זו, והנבחן מסר לרשות הודעה בכתב על אי-התייצבותו לבחינה עד עשרה ימים טרם המועד האחרון לקיום הבחינה, תוחזר האגרה בסכום ששולם בעד אותה בחינה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לבקשת הנבחן, להחזיר את אגרת הבחינה גם אם ניתנה הודעה בפרק זמן קצר יותר מהאמור ואף אם לא ניתנה הודעה כאמור.

@ 21. אגרת בחינה למתן תוספת הגדר, חידושו או חידוש זכויות על פיו (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ה, [הודעות], תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-3)
: (א) עובד טיס או בעל רישיון רחפן המבקש להיבחן בקשר למתן תוספת הגדר מההגדרים המפורטים בטור א' בטבלה שלהלן או חידושם, או המבקש להיבחן במבחן רמה על ידי בוחן שמונה לפי [[תקנה 71 לתקנות הרישיונות]], ישלם, בעת הגשת הבקשה להיבחן בבחינות כמפורט בטור ב' או ג' לפי העניין, בעד כל בחינה אגרה בשקלים חדשים כמפורט להלן:
:: {|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הגדר !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בחינה מעשית !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} בחינה עיונית
|-
| (1) || הגדר אווירון (קבוצות א', ב', ג' ו-ד') או רוטורקרפט || 1,670 || 220
|-
| (2) || הגדר אווירון זעיר || 1,000 || 170
|-
| (3) || הגדר דאון או בלון מאויש || 560 || 110
|-
| (4) || הגדר מכשירים || 780 || 450
|-
| (5) || הגדר טיסות מרחב לילה בתנאי כטר&quot;מ || 780 || 220
|-
| (6) || הגדר חקלאי || 890 || 220
|-
| (7) || גדר טייס ניסוי סוג 1 וסוג 2 || 1,080 || -
|-
| (8) || הגדר נוסף ברישיון מדריך טיס  || 1,340 || 450
|-
| (9) || הגדר פיקוח על תנועה אווירית || 960 || 600
|-
| (10) || הגדר מקפל מצנחים || 960 || 480
|-
| (11) || הגדר מאמן מפקח על תנועה אווירית || 1,450 || 450
|-
| (12) || (((יבוטל ביום 4.8.2022):)) {{ש}} הגדר מאמן תדריכן מודיעין טיס || 1,450 || 450
|-
| (13) || הגדר טכנאי בדק כלי טיס סוג 1 או סוג 2 || 1,090 || 220
|-
| (14) || הגדר הדרכה ברישיון רחפן עם הגדר מסחרי לגבי כלי רחיפה מאותו הסוג || 1,340 || 450
|-
| (15) || הגדר סוג כלי רחיפה נוסף ברישיון רחפן עם הגדר מסחרי || 2,350 || 440
|-
| (16) || הגדר סוג כלי רחיפה נוסף ברישיון רחפן עם הגדר הדרכה || 3,660 || 440
|}
: (ב) עובד טיס המבקש להיבחן בקשר לאישור הפעלת קטגוריה II או III או חידושו לפי [[תקנה 194 לתקנות הרישיונות]], ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 700 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 780 ש&quot;ח))); על אף האמור בתקנת משנה (א), כללה בחינה לחידוש אישור הפעלת קטגוריה II או III כאמור, גם בחינה לחידוש הגדר מכשירים, תשולם אגרה לפי תקנת משנה זו בלבד.
: (ג) נוסף על האגרות המשתלמות לפי תקנת משנה (א) ו-(ב) יישא הנבחן בהוצאות הכרוכות בהפעלת כלי הטיס, מדמה הטיסה או כלי הרחיפה לצורך הבחינה.
: (ד) עובד טיס הנבחן לצורך קבלת הגדר כמפורט בטבלה שבתקנת משנה (א) או לצורך חידושו, או לצורך אישור לפי תקנת משנה (ב) או חידושו, במסגרת עבודתו, באמצעות בוחן שהוא עובד טיס המועסק או הנשכר לשירות בידי מעסיקו של העובד במסגרת אותה עבודה, ישלם 20% בלבד מן האגרה הנוגעת בדבר, ובלבד שהמנהל הסמיך את עובד הטיס הבוחן לערוך מבחנים לצורך קבלת הגדר או אישור או חידושו.
: (ה) תקנת משנה (ד) תחול על שוטר הנבחן על ידי בוחן המועסק על ידי משטרת ישראל, בשינויים המחויבים.
: (ו) שולמה אגרה בעד בקשה להיבחן בבחינה מהבחינות המפורטות בתקנה זו, והנבחן מסר לרשות הודעה בכתב על אי-התייצבותו לבחינה עד עשרה ימים טרם המועד האחרון לקיום הבחינה, תוחזר האגרה בסכום ששולם בעד אותה בחינה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לבקשת הנבחן, להחזיר את אגרת הבחינה גם אם ניתנה הודעה בפרק זמן קצר יותר מהאמור, ואף אם לא ניתנה הודעה כאמור.

@ 21א. אגרה לבחינת מיומנות בשפה האנגלית (תיקון: תש&quot;ע, תש&quot;ע-2, [הודעות])
: עובד טיס או מבקש רישיון עובד טיס, המבקש להיבחן בשפה האנגלית להוכחת מיומנותו בה לפי [[תקנה 21ד לתקנות הרישיונות]], ישלם בעת הגשת הבקשה להיבחן אגרה של 540 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 600 ש&quot;ח))).

@ 22. עיון חוזר בתוצאות מבחן עיוני (תיקון: תשע&quot;ה, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: עובד טיס, מבקש רישיון עובד טיס, בעל רישיון רחפן או מבקש רישיון רחפן, המבקש עיון חוזר בתוצאות מבחן עיוני או בתוצאות מבחן מיומנות בשפה האנגלית כאמור [[בתקנה 21א]] ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 220 ש&quot;ח))).

@ 23. הוצאות בחינה בחוץ לארץ
: המבקש להיבחן מחוץ לישראל לצורך מתן רישיון או אישורו או לצורך מתן הגדר או חידוש הזכויות על פיו, או בעל כלי טיס המבקש לערוך לעובדיו בחינה כאמור, ישלם, או המבקש להיבחן מחוץ לישראל לצורך קבלת או חידוש של מינוי כבוחן לפי [[תקנה 71 לתקנות הרישיונות]] ישלם, נוסף על האגרות הקבועות [[בתקנות 20]] [[ו-21]] הוצאות כאמור [[בתקנה 37]].

@ 24. אגרת תעודת צוות אוויר (תיקון: [הודעות])
: המבקש תעודת צוות אוויר, לפי [[תקנה 5 לתקנות הרישיונות]] או תעודת איש צוות לפי [[תקנה 321 לתקנות הרישיונות]], חידושן או שינוין, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 150 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש&quot;ח))).

@ 24א. אגרת בדיקת כשירות פעולות (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות])
: הנבדק בדיקת כשירות פעולות לשם הוכחת מיומנות מקצועית במידה השקולה כנגד אי-כושרו הבריאותי כמשמעותה [[בתקנה 68(א)(2) לתקנות הרישיונות]], ישלם בעד הבדיקה, בעת הגשת הבקשה להיבדק כאמור, אגרה של 820 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2022, 870 ש&quot;ח))).

@ 25. פטור לעובד הרשות, לחוקר הראשי, ממלא מקומו ולבוחן (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) עובד הרשות שהוא בעל רישיון עובד טיס או בעל רישיון רחפן ולצורך ביצוע תפקידו ברשות נדרש לשמור על זכויותיו לפי רישיונו, והחוקר הראשי וממלא מקומו שמונו לפי [[סעיף 107 לחוק]], פטורים מתשלום אגרה לפי [[פרק זה]], לצורך חידוש הגדרים או הזכויות שלפי הרישיון.
: (ב) בוחן שמונה לפי [[תקנה 71 לתקנות הרישיונות]] יהיה פטור מתשלום אגרה לפי [[תקנות 20]] [[ו-21]] בעד חידוש הגדרים או ביצוע מבחן רמה, הנדרשים לצורך מילוי תפקידו כבוחן.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), בוחן כאמור באותה תקנת משנה, שמשמש כבוחן במסגרת עבודתו אצל מפעיל לפי [[+|הפרק השניים עשר]] [[או השלושה עשר לתקנות ההפעלה]], לא יהיה פטור מתשלום אגרה לפי [[תקנות 20]] [[ו-21]] בעד חידוש הגדרים או ביצוע מבחן רמה, הנדרשים לצורך מילוי תפקידו כבוחן אצל אותו מפעיל.

@ 25א. אגרה בעד בקשה לאישור תוכנית הדרכה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המבקש לקבל את אישור רשות הרישוי לתוכנית הדרכה לפי [[תקנה 34 לתקנות הרישיונות]], ואינו בעל רישיון בית ספר להוראת הטיס לפי [[תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס), התשל&quot;א-1971]], או המבקש לקבל את אישור רשות הרישוי לתוכנית לימודים לפי [[תקנה 5(1) לתקנות כלי רחיפה]], ישלם בעדו 720 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).

== פרק שישי: אגרות לפי [[חוק הרישוי]] [[ותקנות ההפעלה]] ==

@ 26. אגרת רישיון הפעלה מבצעית, רישיון הפעלה אווירית ורישיון הפעלה (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ה, [הודעות], תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) המבקש רישיון הפעלה, רישיון הפעלה אווירית או רישיון הפעלה מבצעית, או שינוי שם בעל הרישיון או תוספת פעילות מעבר לקבוע במסגרת הרישיון כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמפורט להלן:
:: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! rowspan=&quot;2&quot; | מפעיל כלי טיס !! colspan=&quot;2&quot; | בשקלים חדשים
|-
! רישיון הפעלה !! רישיון הפעלה אווירית או מבצעית
|-
| (1) || בטיסות סדירות מישראל ואליה של כלי טיס גדול || 8,350 || 8,350
|-
| (2) || בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס גדול || 8,270 || 8,270
|-
| (3) || בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס קטן או בינוני || 1,450 || 1,450
|-
| (4) || בטיסות סדירות או בטיסות שכר בישראל || 1,450 || 1,450
|-
| (5) || בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי [[פרק שנים עשר לתקנות ההפעלה]], ולמעט מפעיל הפועל לפי פרטים (3), (4), ו-(9) עד (9ד) || 1,450 || 1,450
|-
| (6) || בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי [[פרק אחד עשר לתקנות ההפעלה]] || 1,450 || 1,450
|-
| (7) || colspan=&quot;3&quot;| (((נמחק)))
|-
| (8) || מפעיל אווירונים זעירים || 220 || 220
|-
| (8א) || מפעיל טיסן נהוג רדיו || - || 220
|-
| (9) || הפעלת בית ספר להוראת טיס || 1,630 || 1,630
|-
| (9א) || מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל שאינו עולה על 25 ק&quot;ג || 650 || 650
|-
| (9ב) || מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל העולה על 25 ק&quot;ג || 1,420 || 1,420
|-
| (9ג) || מפעיל בלון קשור בלתי מאויש || 650 || 650
|-
| (9ד) || מפעיל בלון מאויש || 1,420 || 1,420
|-
| (10) || מפעיל כלי טיס שפרטים (1) עד (9ד) לא חלים עליו || 1,170 || 1,170
|}
:: היתה הבקשה לכמה סוגי הפעלות המנויות לעיל, ישלם המבקש אגרה בעד כל אחד מן הסוגים המבוקשים.
: (ב) מחזיק ברישיון הפעלה ישלם אגרה שנתית כמפורט להלן:
:: {|
! !! מפעיל כלי טיס !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || בטיסות סדירות מישראל ואליה של כלי טיס גדול || 8,040
|-
| (2) || בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס גדול || 8,040
|-
| (3) || בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס קטן או בינוני || 1,610
|-
| (4) || בטיסות סדירות או בטיסות שכר בישראל || 1,610
|-
| (5) || בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי [[פרק שנים עשר לתקנות ההפעלה]], ולמעט מפעיל הפועל לפי פרטים (3), (4), ו-(9) עד (9ד) || 1,560
|-
| (6) || בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי [[פרק אחד עשר לתקנות ההפעלה]] || 1,560
|-
| (7) || colspan=&quot;2&quot;| (((נמחק)))
|-
| (8) || מפעיל אווירונים זעירים || 330
|-
| (8א) || מפעיל טיסן נהוג רדיו || 220
|-
| (9) || במסגרת בית ספר להוראת טיס || 2,230
|-
| (9א) || מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל שאינו עולה על 25 ק&quot;ג || 1,090
|-
| (9ב) || מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל העולה על 25 ק&quot;ג || 1,420
|-
| (9ג) || מפעיל בלון קשור בלתי מאויש || 1,090
|-
| (9ד) || מפעיל בלון מאויש || 1,420
|-
| (10) || מפעיל כלי טיס שפרטים (1) עד (9ד) לא חלים עליו || 1,610
|}
:: המחזיק ברישיון הפעלה לכמה סוגי הפעלות כמפורט לעיל, ישלם אגרה בעד כל אחד מסוגי ההפעלות המותרות לו.
: (ב1) המבקש היתר הפעלה שאינו מחזיק ברישיון הפעלה אווירית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה שנתית כמפורט בתקנת משנה (ב); האגרה השנתית תשולם בעת הגשת הבקשה הראשונה להיתר הפעלה בכל שנה, ולא תשולם אגרה נוספת בעבור בקשה להיתר הפעלה נוסף במשך אותה שנה; היתה הבקשה לכמה סוגי הפעלות המנויות בתקנת משנה (ב), ישלם המבקש אגרה שנתית בעד כל אחד מן הסוגים המבוקשים.
: (ג) אגרה כאמור בתקנת משנה (ב) תשולם בתחילת כל שנה עד 31 בינואר זולת אם טרם מלאו 6 חודשים לתשלום אגרה כאמור בתקנת משנה (א).

@ 27. אגרת רישיון הפעלה להובלת חומרים מסוכנים (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות])
: נוסף על האמור [[בתקנה 26]] -
: (1) המבקש רישיון הפעלה אווירית הכולל הפעלה מסוג הובלת חומרים מסוכנים ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 2,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,790 ש&quot;ח)));
: (2) המחזיק ברישיון הפעלה אווירית הכולל הפעלה מסוג הובלת חומרים מסוכנים ישלם אגרה שנתית של 1,250 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,390 ש&quot;ח))).

@ 28. אגרת טיפול בהסכם לחכירת כלי טיס (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס, החכור על ידו בלא צוות, ישלם בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || עד 700 || 890
|-
| (2) || יותר מ-700 עד 2,000 || 1,220
|-
| (3) || יותר מ-2,000 עד 5,700 || 1,670
|-
| (4) || יותר מ-5,700 עד 20,000 || 5,570
|-
| (5) || יותר מ-20,000 עד 45,000 || 9,600
|-
| (6) || יותר מ-45,000 עד 100,000 || 24,010
|-
| (7) || יותר מ-100,000 עד 300,000 || 30,020
|-
| (8) || יותר מ-300,000 || 60,030
|}
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס, החכור על ידו עם צוותו או להפעיל כלי טיס הרשום בפנקס, החכור על ידו בלא צוות, ישלם בעד הטיפול בהסכם החכירה לפי [[תקנות ההפעלה]], בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || עד 5,700 || 290
|-
| (2) || יותר מ-5,700 עד 20,000 || 670
|-
| (3) || יותר מ-20,000 עד 45,000 || 1,110
|-
| (4) || יותר מ-45,000 עד 100,000 || 1,670
|-
| (5) || יותר מ-100,000 עד 300,000 || 2,450
|-
| (6) || יותר מ-300,000 || 3,340
|}
: (ד) כלל הסכם החכירה לפי תקנת משנה (ג) יותר מכלי טיס אחד או יותר מסוג אחד של כלי טיס, תשולם האגרה לפי כלי הטיס או סוג כלי הטיס שמשקלו הגבוה ביותר.
: (ה) המבקש אישור לתיקון או לשינוי בהסכם חכירה - ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בסכום של 270 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).
: (ו) בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס הרשום בפנקס, החכור על ידו עם צוותו, ישלם בעד הטיפול בהסכם החכירה לפי [[תקנות ההפעלה]], בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה בסכום של 165 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 180 ש&quot;ח))).

@ 28א. אגרה בעד טיפול בהסכם להעברת סמכויות וחובות ממדינת הרישום למדינת המפעיל (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 28]], מפעיל אווירי המבקש את אישור המנהל להפעלת כלי טיס זר החכור על ידו בלא צוות, והרשום במדינה חברה, ישלם בעד הטיפול בהסכם כאמור [[בסעיף 176 לחוק]], במועד הגשת הבקשה, אגרה בסך של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או מי שהסמיכה הרשות, שהושקעה במתן השירות, ובלבד שלא תיגבה האגרה בעד יותר מ-500 שעות עבודה כאמור.
: (ב) נקבע בהסכם כאמור בתקנת משנה (א) על העברת סמכות לפי סעיף 31 לאמנה, ישלם המבקש בעבור הוצאת תעודת כושר טיסה לכל כלי טיס הכלול בהסכם, אגרה בסכומים זהים לסכומי האגרה הנקובים [[בתקנה 7(א)]].

@ 29. הוצאות אישור טייס בוחן (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון הפעלה אווירית המבקש אישור המנהל לטייס בוחן או לבוחן טיסה כמשמעותם [[+|בתקנות 323]], [[+|332(א)(6)]] [[או 438(א)(4א) לתקנות ההפעלה]], ישלם 330 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש&quot;ח))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות.
: (ב) נוסף על האגרה המשתלמת לפי תקנת משנה (א), יישא בעל רישיון ההפעלה האווירית הנוגע בדבר בהוצאות הכרוכות בהפעלת מדמה הטיסה לצורך הבחינה.

@ 30. אגרה בעד אישור מיתקן עזר לטיסה (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: המבקש אישור לפי [[תקנה 66(ג) לתקנות ההפעלה]] למיתקן עזר לטיסה שהוא תאורה, סימון או אזהרה לכלי טיס, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמפורט להלן:
: (1) אם הבקשה היא לעמדה או הנחייה של הרשות בדבר הצורך בהתקנת מיתקן עזר לטיסה ולעמדת הרשות אין צורך בסקר אווירונאוטי - 600 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022)));
: (2) אם הבקשה היא כאמור בפסקה (1) ולעמדת הרשות יש צורך בסקר אווירונאוטי - תוספת של 2,400 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) על הסכום הקבוע בפסקה (1).

@ 30א. אגרה בעד בקשת רישיון למפעיל שירותי נת&quot;א (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המבקש רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בסך של 40,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).

@ 31. אגרת פיקוח על שירותי נת&quot;א (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: בתחילת כל שנה, עד 31 בינואר, ישלם בעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א אגרה בסך של 3,100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 3,451,720 ש&quot;ח))); היה וכמה גופים יפעילו את שירותי הנת&quot;א, תחולק ביניהם אגרה זו, באופן יחסי להיקף הפעילות של אותם גופים.

@ 31א. אגרה בעד מבחן ראשוני, מבחן תקופתי, מבחן נתיב, ומבחן כשירות לטייס או לקצין מבצעי אוויר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: בעל רישיון הפעלה אווירית המבקש כי טייס או קצין מבצעי אוויר המועסקים על ידו יעברו מבחן כמפורט להלן, ישלם בעד השירות אגרה בסך של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות, אשר הושקעה במתן השירות:
: (1) מבחן ראשוני ותקופתי לטייס לפי [[תקנה 318 לתקנות ההפעלה]];
: (2) מבחן נתיב לטייס מפקד לפי [[+|תקנות 321]] [[ו-460 לתקנות ההפעלה]];
: (3) מבחן כשירות לטייס לפי [[תקנה 461 לתקנות ההפעלה]];
: (4) מבחן כשירות לקצין מבצעי אוויר לפי [[תקנה 466(א)(3) לתקנות ההפעלה]].

== (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשע&quot;ז) __NOTOC__ ==

@ 32. אגרה להיתר הפעלה לביצוע טיסות שכר (תיקון: תשע&quot;ז, [הודעות])
: (א) המבקש היתר הפעלה לביצוע טיסת שכר מישראל או אליה או מספר טיסות כאמור כמפורט בטור א' בטבלה שלהלן, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בשקלים חדשים כמפורט בטור ב', ג' או ד' לצדו, לפי העניין:
:: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מספר הטיסות !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} טיפול רגיל !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} טיפול דחוף !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} טיפול חריג
|-
| 1 עד 5 || 1,340 || 2,360 || 3,520
|-
| 6 עד 15 || 2,550 || 4,460 || 6,690
|-
| 16 עד 30 || 3,830 || 6,690 || 10,050
|-
| 31 ומעלה || 5,740 || 10,050 || 15,070
|}
: (ב) בתקנה זו -
::- &quot;טיפול רגיל&quot; - טיפול בבקשה שהגיעה לרשות במועד הקבוע [[בתקנה 5 לתקנות טיסות שכר]], לפי העניין;
::- &quot;טיפול דחוף&quot; - טיפול בבקשה שהגיעה לרשות אחרי המועד הקבוע [[בתקנה 5 לתקנות טיסות שכר]], אך שלושה ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לטיסה הראשונה או לטיסה, לפי העניין;
::- &quot;טיפול חריג&quot; - טיפול בבקשה שהגיעה לרשות פחות משלושה ימים לפני המועד המתוכנן לטיסה הראשונה בסדרה או לטיסה, לפי העניין.

== פרק שביעי: אגרות לפי [[תקנות טיסות שכר]] (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 33. אגרת רישיון מארגן (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות])
: (א) המבקש רישיון הפעלה למארגן טיסות שכר ישלם, בעת הגשת הבקשה, או בעת הגשת הבקשה לחידוש הרישיון, אגרה שנתית של 4,441 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 4,940 ש&quot;ח))).
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) (((נמחקה).))

== פרק שמיני: אגרות לפי [[סימן ו' לפרק ב' לחוק]], [[תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)=|תקנות הבטיחות בשדות התעופה]] [[ותקנות המנחתים]] (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 34. אגרת רישיון להפעלת שדה תעופה (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: המבקש רישיון להפעלת שדה תעופה ישלם אגרה בעד כל שדה תעופה בנפרד, בהתאם לייעוד שדה התעופה ומספר המסלולים בו כמפורט להלן:
: {|
! !! ייעוד שדה התעופה !! מס' מסלולים !! בשקלים חדשים 
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (1) || rowspan=&quot;3&quot; | שדה תעופה בין-לאומי
| אחד || 1,440,000
|-
| שניים || 1,800,000
|-
| שלושה או יותר || 2,400,000
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (2) || rowspan=&quot;3&quot; | שדה תעופה פנים-ארצי 
| אחד || 1,020,000
|-
| שניים || 1,200,000
|-
| שלושה או יותר || 1,440,000
|}

@ 34א. אגרת חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המחזיק ברישיון להפעלת שדה תעופה, המבקש חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה, ישלם אגרה, בעד כל שדה תעופה בנפרד, עד יום 31 בינואר בכל שנה, בהתאם לייעוד השדה ומספר המסלולים, כמפורט להלן:
:: {|
! !! ייעוד שדה התעופה !! מס' מסלולים !! בשקלים חדשים 
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (1) || rowspan=&quot;3&quot; | שדה תעופה בין-לאומי
| אחד || 1,200,000
|-
| שניים || 1,500,000
|-
| שלושה או יותר || 2,000,000
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (2)  || rowspan=&quot;3&quot; | שדה תעופה פנים-ארצי
| אחד || 850,000
|-
| שניים || 1,000,000
|-
| שלושה או יותר || 1,200,000
|}
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) -
:: (1) כל המחזיק ברישיונות להפעלת שני שדות תעופה או יותר לא ישלם סכום העולה על 5,700,000 שקלים חדשים בשנה (((מתואם לשנת 2022))), בעבור כלל הבקשות לחידוש אישור ספרי עזר מבצעיים לשדות התעופה שהוא מורשה להפעילם הנקובים ברישיונו;
:: (2) לא יידרש תשלום בעבור חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה אם חלפו פחות משמונה חודשים מהמועד שבו ניתן רישיון להפעלת אותו שדה תעופה.

@ 34ב. אגרת רישיון להפעלת מנחת (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש רישיון להפעלת מנחת לפי [[תקנות המנחתים]], ישלם בעת הגשת הבקשה, בעד כל מנחת בנפרד, אגרה בהתאם לסוג המנחת וייעודו, כמפורט להלן -
:: {|
! !! סוג מנחת וייעודו !! בשקלים חדשים 
|-
| (1) || מנחת שאינו מנוי בפרטים (2) עד (6) || 1,800
|-
| (2) || מנחת חקלאי || 600
|-
| (3) || מנחת חקלאי עונתי || 490
|-
| (4) || מנחת זעיר || 240
|-
| (5) || מנחת הממוקם על מבנה המיועד לשימוש מסוקים || 3,810
|-
| (6) || מנחת המיועד לשימוש לפרק זמן קצר, שאינו עולה על 3 ימים רצופים || 270
|}
: (ב) מחזיק ברישיון להפעלת מנחת לפי [[תקנות המנחתים]], ישלם, עד יום 31 בינואר בכל שנה, בעד כל מנחת בנפרד, אגרה בהתאם לסוג המנחת וייעודו, כמפורט בטבלה בתקנת משנה (א).

@ 35. אגרת תעודת רעש (תיקון: [הודעות])
: המבקש תעודת רעש כאמור [[בתקנה 4 לתקנות הטיס (רעש כלי טיס), התשל&quot;ז-1977]], ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש&quot;ח))).

== פרק שמיני א': אגרות שונות (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 35א. אגרה בעד בקשת פטור (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש פטור מדיני הטיס לפי הוראת [[סעיף 165 לחוק]], לרבות בקשה לחידושו או תיקונו, למעט פטור הניתן לפי [[תקנות הרישיונות]] למבקש רישיון עובד טיס או הגדר שבו לשם מתן הרישיון או ההגדר כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).
: (ב) המבקש פטור לפי [[סעיף 74(ד) לחוק]], ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 1,090 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).

@ 35ב. אגרה בעד מדמה טיסה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המבקש אישור למדמה טיסה לפי [[תקנות ההפעלה]] או [[תקנות הרישיונות]] ישלם בעדו את כל אלה:
: (1) בעת הגשת הבקשה - 720 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022)));
: (2) תוספת אגרה של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לכל שעת עבודה מעבר לשעתיים הראשונות.

@ 36. אגרת כפל תעודה תעודה באנגלית או אישור מסמכים (תיקון: [הודעות])
: (א) המבקש כפל תעודה או רישיון מאלה המפורטים בתקנות אלה או תעודה בשפה האנגלית ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 150 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש&quot;ח))).
: (ב) המבקש אישור מסמכים לרשויות בארץ או מחוץ לארץ, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 150 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש&quot;ח))).

== פרק תשיעי: הוראות שונות ==

@ 37. אגרה ותשלום הוצאות בעד מתן שירות בחוץ לארץ (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש לקבל את שירותי הרשות בחוץ לארץ, ישלם, נוסף על כל אגרת בסיס, אגרה בסכום של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לרבות שעות הטיסה הכרוכות בביצוע העבודה אך לא יותר מ-24 שעות טיסה כאמור, ובתוספת הוצאות הטיסה, הלינה, הכלכלה, התחבורה והביטוח, בכפוף להוראות החשב הכללי במשרד האוצר.
: (ב) נקבעה בתקנה מתקנות אלה, למעט בתקנת משנה (א), אגרה שעתית, וחלק מהעבודה בוצע מחוץ לישראל, תשולם אגרה בעד שעות העבודה בהתאם להוראות אלה:
:: (1) בעד השירות שניתן בישראל - לפי תקנה מתקנות אלה שבה נקבעה חובת התשלום;
:: (2) בעד השירות שניתן מחוץ לישראל - לפי תקנת משנה (א).
: (ג) ההוצאות הצפויות בעד הטיסה, הלינה, הכלכלה, התחבורה והביטוח כאמור בתקנת משנה (א), ישולמו עד 5 ימים לפני מועד הטיסה; יתרת התשלום לפי תקנה זו תשולם בתוך 40 ימים מיום קבלת דרישת התשלום.
: (ד) בתקנה זו -
::- &quot;אגרת בסיס&quot; - כל אגרה לפי תקנות אלה שאינה אגרה שעתית;
::- &quot;אגרה שעתית&quot; - אגרה בעד שעות עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, שהושקעו במתן השירות.

@ 38. תשלום הוצאות הכשרת מפקחים לטיפוס חדש (תיקון: תשע&quot;ב)
: המבקש לקבל את שירותי הרשות לגבי כלי טיס, ואותו כלי טיס הוא מטיפוס שטרם נרשם בפנקס, ישלם, נוסף על האגרות הקבועות בתקנות אלה, את ההוצאות הכרוכות בהכשרה עיונית ומעשית, המקובלת על המנהל, של שלושה מפקחים, לגבי אותו טיפוס של כלי טיס.

@ 39. תשלום אגרה כתנאי למתן תעודה או מתן שירות וקציבת מועד לתשלום אגרה המחושבת לפי שעות עבודה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) הרשות לא תיתן רישיון, תעודה, אישור או הרשאה שנקבעה בעדם אגרה לפי תקנות אלה, לא תחדשה ולא תתקנה, וכן לא תיתן שירות אחר שנקבעה בעדו אגרה לפי תקנות אלה, אלא אם כן מבקש הרישיון, התעודה, האישור, ההרשאה או השירות כאמור שילם את האגרה לפי תקנות אלה במלואה.
: (ב) אגרה או חלק ממנה המחושבים לפי שעות העבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, תשולם בתוך 40 ימים מיום קבלת הדרישה.

@ 40. הצמדה למדד (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) בתקנה זו, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ב) סכומי האגרות לפי תקנות אלה ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לה.
: (ב1) שינוי סכומי האגרות כאמור בתקנת משנה (ב) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם, לפני שעוגלו לפי תקנת משנה (ב2).
: (ב2) סכומי האגרות שהשתנו לפי תקנה זו יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
: (ג) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות את סכומי האגרה כפי שהשתנו לפי תקנה זו.

@ 41. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010).

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג בטבת התש&quot;ע (30 בדצמבר 2009)
&lt;חתימות&gt; ישראל כ&quot;ץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>ggkffv58mrm2u9v2fybc4tc68p1tpta</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416676</id>
      <parentid>1416665</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T11:55:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="72672" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש&quot;ע-2009

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ע, 518|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|6849)), ((1133|תיקון|6893)), ((1398|תיקון מס' 2|6911)); ((תשע&quot;ב, 872|תיקון|7098)); ((תשע&quot;ג, 713|תיקון|7219)); ((תשע&quot;ה, 1100|תיקון|7503)); ((תשע&quot;ו, 1340|תיקון|7670)); ((תשע&quot;ז, 1084|תיקון|7815)); ((תשפ&quot;ב, 1474|תיקון|9865)), ((1648|ת&quot;ט|9901)), ((3394|תיקון מס' 2|10245)), ((3634|הוראת שעה|10281)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 437|הודעה)); ((תשע&quot;ב, 419|הודעה)); ((תשע&quot;ג, 415|הודעה)); ((תשע&quot;ד, 497|הודעה)); ((תשע&quot;ה, 653|הודעה)); ((תשע&quot;ו, 565|הודעה)), ((709|ת&quot;ט)); ((תשע&quot;ז, 544|הודעה)); ((תשע&quot;ח, 852|הודעה)); ((תשע&quot;ט, 2944|הודעה)); ((תש&quot;ף, 622|הודעה)); ((תשפ&quot;א, 960|הודעה)); ((תשפ&quot;ב, 1824|הודעה|9946)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#168|סעיף 30]] [[=החוק|לחוק הטיס, 1927]], [[+|וסעיפים 4]] [[+|ו-23(א)]] [[=חוק הרישוי|לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]] (להלן - חוק הרישוי), באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[=חוק הרשות|סעיף 12 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]] (להלן - חוק הרשות), אני מתקין תקנות אלה:
----
((התקנות הותקנו מכח חוק הטיס, 1927 ושומרות על תוקפן לפי [[סעיף 197 לחוק הטיס, התשע&quot;א–2011]].))

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ה, תשפ&quot;ב)
: (א) בתקנות אלה -
::- &quot;בעל כלי טיס&quot; - לרבות אדם המחזיק בכלי טיס;
::- &quot;הגדר&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) לגבי עובד טיס - כהגדרתו [[בתקנות הרישיונות]];
::: (2) לגבי כלי טיס, גוף כלי טיס או מנוע כלי טיס - דגם או קבוצת דגמים כפי שהוגדר בתעודת סוג של אותו טיפוס, ולרבות כמפורט [[בתקנה 21(א)]] וכן דגמים שיחליט עליהם המנהל לפי שיקול דעתו המקצועי על פי מידת השונות במאפיינים הטכניים של כלי הטיס או המכשירים שבהגדר, חלקיהם, אבזריהם, והטכנולוגיה שהם מבוססים עליה או על פי מידת השונות בתחום ואופי פעילותם;
::: (2א) לגבי מכון בדק, נוסף על האמור בפסקה (2) -
:::: (א) &quot;הגדר מנוע&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 11(א)(2) לתקנות מכוני הבדק]], לביצוע פעולות בדק במנוע מטיפוס מסוים, כאשר המנוע אינו מותקן בכלי הטיס;
:::: (ב) &quot;הגדר אחר&quot; - הגדר לביצוע פעולות בדק בחלקים של כלי הטיס שאינם גוף כלי הטיס או מנועו, ובכלל זה מדחף, רוטור, מערכות אוויוניקה, רדיו, מכשיר או אבזר כאמור [[בתקנות 11(א)(3) עד (7) לתקנות מכוני הבדק]];
::: (3) לגבי מכון הסמכה - כמשמעותו [[בתקנה 31 לתקנות מכוני ההסמכה]];
::: (4) לגבי רחפן - כמשמעותו [[בתקנה 4 לתקנות כלי רחיפה]];
::- &quot;המנהל&quot; - מנהל הרשות;
::- &quot;טיפוס&quot; (type) - כלי טיס מייצור מסוים ודגם בסיסי, לרבות כלי טיס שהוכנסו בו שינויים קלים שאין בהם כדי להשפיע על דרכי הטיפול בו או על תכונות הטיסה שלו;
::- &quot;כלי טיס&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;כלי רחיפה&quot; - גילשון אוויר, גילשון אוויר עם מנוע עזר, מצנח רחף, מצנח רחף עם מנוע עזר, ומצנח ממונע, כהגדרתם [[#1|בפסקאות (1) עד (5) של ההגדרה &quot;כלי רחיפה&quot; בחוק]];
::- &quot;מפקח&quot; - מי שמונה למפקח לפי [[סעיף 94 לחוק]];
::- &quot;משקל כלי הטיס&quot; - המסה המרבית של כלי הטיס המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3) לחוק]];
::- &quot;סחרן&quot;, &quot;הפנקס&quot; ו&quot;תעודת רישום&quot; - כהגדרתם [[בתקנות הרישום]];
::- &quot;סימן רישום&quot; - סימן רישום של כלי הטיס שהקצה רשם כלי הטיס לפי [[תקנות הרישום]];
::- &quot;עובד טיס&quot; - אדם המחזיק ברישיון שניתן או אושר לפי [[תקנות הרישיונות]];
::- &quot;פריט&quot; - כל חומר, חלק, רכיב או תהליך, המיועדים לשימוש תעופתי או ציוד תעופתי;
::- &quot;קומיוטר&quot; - אווירון רב-מנועי בעל מנועי טורבו-פרופ, שמשקלו המרבי המורשה להמראה אינו עולה על 8,626 ק&quot;ג, המורשה להוביל עד 19 נוסעים;
::- &quot;רחפן&quot; - אדם המפעיל כלי רחיפה, לצורך הפעלה מסחרית או לצורך הדרכה; לעניין זה, &quot;הפעלה&quot; ו&quot;הפעלה מסחרית&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 85 לחוק]];
::- &quot;רישיון הפעלה&quot; - רישיון להפעלה מסחרית של כלי טיס, שניתן לפי [[סעיף 2 לחוק הרישוי]];
::- &quot;הרשות&quot; - רשות התעופה האזרחית שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
::- &quot;שדה תעופה בין-לאומי&quot; - שדה תעופה שנקבע כתחנת גבול לפי [[צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ&quot;ז-1987]];
::- &quot;שדה תעופה פנים-ארצי&quot; - שדה תעופה שאינו שדה תעופה בין-לאומי;
::- &quot;שינוי&quot; - לעניין כל תעודה או אישור אחר המוצאים לפי [[תקנות התיעוד]];
::- &quot;תעודת סוג&quot; - כמשמעה [[בפרק השני של תקנות התיעוד]];
::- &quot;תעודת רישום לסחרן&quot; - כמשמעותה [[בתקנה 26(א) לתקנות הרישום]];
::- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
::- &quot;תקנות טיסות שכר&quot; - [[=תקנות טיסות שכר|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ&quot;ב-1982]];
::- &quot;תקנות כלי רחיפה&quot; - [[=תקנות כלי רחיפה|תקנות הטיס (כלי רחיפה), התשע&quot;ה-2015]];
::- &quot;תקנות הרישום&quot; - [[=תקנות הרישום|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל&quot;ד-1973]];
::- &quot;תקנות הרישיונות&quot; - [[=תקנות הרישיונות|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;תקנות התיעוד&quot; - [[=תקנות התיעוד|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]];
::- &quot;תקנות מכוני הבדק&quot; - [[=תקנות מכוני הבדק|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע&quot;ג-2011]];
::- &quot;תקנות מכוני ההסמכה&quot; - [[=תקנות מכוני ההסמכה|תקנות הטיס (מכוני הסמכה), התשל&quot;ט-1979]];
::- &quot;תקנות המנחתים&quot; - [[=תקנות המנחתים|תקנות הטיס (מנחתים), התשל&quot;ה-1975]];
::- &quot;תקנות נציגי המנהל&quot; - [[=תקנות נציגי המנהל|תקנות הטיס (נציגי המנהל), התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) בתקנות אלה תהא למונחים שלא הוגדרו בתקנת משנה (א) המשמעות שניתנה להם בתקנות או בחוק שאליהם מתייחסים [[הפרקים השני עד השמיני - א']], לפי העניין.

== פרק שני: אגרות לפי [[תקנות הרישום]] ==

@ 2. אגרת רישום (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: בעל כלי טיס ישלם בעד רישום כלי הטיס, בעת הגשת בקשה לתעודת רישום, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || עד 25 || 220
|-
| (2) || יותר מ-25 עד 150 || 330
|-
| (3) || יותר מ-150 עד 700 || 440
|-
| (4) || יותר מ-700 עד 2,000 || 540
|-
| (5) || יותר מ-2,000 עד 5,700 || 650
|-
| (6) || יותר מ-5,700 עד 45,000 || 1,960
|-
| (7) || יותר מ-45,000 || 4,340
|}

@ 3. אגרת תעודות רישום לסחרן (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש לקבל תעודת רישום לסחרן ישלם אגרה בעת הגשת הבקשה לתעודה כאמור או לחידושה, כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים 
|-
| (1) || עד 150 || 3,500
|-
| (2) || יותר מ-150 עד 700 || 5,440
|-
| (3) || יותר מ-700 עד 2,000 || 50,000
|-
| (4) || יותר מ-2,000 || 72,490
|}
: (ב) אגרה כאמור בתקנת משנה (א) בעבור כלי טיס בכמה קטגוריות משקל, תשולם לפי המדרגה הגבוהה ביותר, פעם אחת בשנה בלבד.

@ 4. אגרת רישום שיעבוד או עיקול בפנקס (תיקון: [הודעות])
: המבקש לרשום בפנקס שעבוד על כלי טיס, ביטול השעבוד, העברתו או הסבתו, או המבקש לרשום עיקול או ביטולו, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 200 ש&quot;ח))).

@ 5. אגרת הקצאת סימני רישום מיוחדים וזמניים (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: בעל כלי טיס או מי שעומד להיות בעל כלי טיס, או מחזיק תעודת רישום לסחרן, ישלם אגרה של 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעת הגשת בקשה שהיא אחת מאלה:
: (1) להקצות לו סימני רישום מיוחדים לפי [[תקנה 42 לתקנות הרישום]];
: (2) להאריך את תקופת שמירתם של סימני רישום מיוחדים שהוקצו לו ולא נקבעו על כלי טיס לשנה נוספת, לפי [[תקנה 43(ב) לתקנות הרישום]];
: (3) לשנות סימני רישום לפי [[תקנה 44 לתקנות הרישום]];
: (4) להקצות סימני רישום זמניים לפי [[תקנה 45 לתקנות הרישום]].

@ 6. אגרת עיון בפנקס וקבלת העתק מאושר מרישום (תיקון: [הודעות])
: המבקש לעיין ברישום של כלי טיס פלוני בפנקס או המבקש העתק מאושר מרישום כלי טיס פלוני בפנקס, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 200 ש&quot;ח))).

== פרק שלישי: אגרות לפי [[תקנות התיעוד]] ==

@ 7. אגרה בעד תעודת כושר טיסה (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש, לכלי טיס, למעט לכלי טיס בלתי מאויש, תעודת כושר טיסה כמשמעותה [[בתקנה 68(1) לתקנות התיעוד]], תעודת כושר טיסה לאווירון זעיר כמשמעותה [[בתקנה 68(2)(ה) לתקנות התיעוד]] או המבקש חידוש תעודת כושר טיסה כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה, אגרה שנתית לפי משקל כלי הטיס או סוגו כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || colspan=&quot;2&quot; | (((נמחקה)))
|-
| (2) || עד 700 || 560
|-
| (3) || יותר מ-700 עד 2,000 || 1,220
|-
| (4) || יותר מ-2,000 עד 5,700 או שהוא קומיוטר || 2,560
|-
| (5) || יותר מ-5,700 עד 20,000, למעט אם הוא קומיוטר || 16,700
|-
| (6) || יותר מ-20,000 עד 45,000 || 30,020
|-
| (7) || יותר מ-45,000 עד 100,000 || 42,020
|-
| (8) || יותר מ-100,000 עד 300,000 || 84,050
|-
| (9) || יותר מ-300,000 || 192,100
|}
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) המחזיק בתעודת כושר טיסה שניתנה לתקופה העולה על שנה, ישלם מדי שנה אגרה שנתית בסכום כאמור בתקנת משנה (א).
: (ד) המבקש שינוי או תיקון תעודת כושר טיסה ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 200 ש&quot;ח))).

@ 8. אגרה בעד תעודת כושר טיסה מיוחדת (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות])
: (א) המבקש לכלי טיס תעודת כושר טיסה מיוחדת, כמשמעותה [[בתקנה 68(2)(א) עד (ד) לתקנות התיעוד]] ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה לפי משקל כלי הטיס או סוגו כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || colspan=&quot;2&quot; | (((נמחקה)))
|-
| (2) || עד 700 || 560
|-
| (3) || יותר מ-700 עד 2,000 או שהוא כלי טיס המיועד להפעלה מבצעית בחקלאות והמבצע הפעלה כאמור || 1,220
|-
| (4) || יותר מ-2,000 עד 5,700 או שהוא קומיוטר || 1,670
|-
| (5) || יותר מ-5,700 עד 20,000, למעט אם הוא קומיוטר || 5,570
|-
| (6) || יותר מ-20,000 עד 45,000 || 9,600
|-
| (7) || יותר מ-45,000 עד 100,000 || 24,010
|-
| (8) || יותר מ-5,700 עד 45,000 || 30,020
|-
| (9) || יותר מ-45,000 || 60ת030
|}
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תהיה האגרה בעד הגשת בקשה לפי תקנת משנה (א) לכלי טיס המוגדר ככלי טיס לניסוי בלבד, מחצית האגרה הנקובה בה.
: (ג) נוסף על האמור בפרטים (1) עד (5) בתקנת משנה (א), המבקש תעודת כושר טיסה מיוחדת לכלי טיס לשימוש ניסיוני שמשקלו אינו עולה על 20,000 ק&quot;ג, ישלם 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות, מעבר לשעתיים הראשונות; ואולם, לגבי כלי טיס שבנה חובב כמשמעותו [[בתקנה 12(ב) לתקנות הרישום]] שמשקלו אינו עולה על 700 ק&quot;ג, יוגבל התשלום כאמור ל-10 שעות העבודה שהושקעו מעבר לשעתיים הראשונות.
: (ד) (((בוטלה).))
: (ה) המחזיק בתעודת כושר טיסה מיוחדת שניתנה לתקופה העולה על שנה, ישלם מדי שנה אגרה שנתית בסכום האמור בתקנות משנה (א) או (ב), לפי העניין.
: (ו) המבקש שינוי או תיקון בתעודת כושר טיסה מיוחדת, ישלם בעת הגשת הבקשה 1,666 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,850 ש&quot;ח))) בתוספת 330 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש&quot;ח))) בעד כל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.

@ 9. אגרה למתן תעודת סוג או אישור פריט אווירונאוטי (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש תעודת סוג, תעודת סוג זמנית, שינוי בתעודת סוג (ATC) או תעודת סוג תוספת (STC) של מדינת ישראל או של מדינת חוץ באמצעות הרשות, ישלם בעדם -
:: (1) בעת הגשת הבקשה 2,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,230 ש&quot;ח)));
:: (2) תוספת של 330 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש&quot;ח))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
: (ב) היתה הבקשה למתן תעודת סוג לאווירון זעיר או לדאון או לשינויה, תהיה האגרה בשיעור מחצית האגרה הקבועה בתקנת משנה (א)(1) בתוספת תשלום האגרה הקבוע בתקנת משנה (א)(2).
: (ג) מבקש שינוי בתכן הסוג שעל בסיסו ניתנה תעודה מן התעודות המנויות בתקנת משנה (א), ישלם אגרה בסך של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות.

@ 10. אגרה בעד מתן תעודת ייצור, תעודת יצרן חלקים ואישור ייצור פריט אווירונאוטי (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש תעודת ייצור, תעודת יצרן חלקים, אישור פריט אווירונאוטי, שינוים, תיקונם או אישור לסטייה מהם, ישלם בעדם -
:: (1) בעת הגשת הבקשה 2,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,230 ש&quot;ח)));
:: (2) תוספת של 330 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש&quot;ח))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
: (ב) היו מיתקני הייצור של המבקש, כולם או חלקם, מחוץ לישראל - תיווסף לאגרה הקבועה בתקנת משנה (א)(1), אגרה בסכום השווה לחמישים אחוזים מהאגרה כאמור.
: (ג) המבקש לשנות את ארגון הייצור או מיתקני הייצור מהאופן שעל בסיסו ניתנה תעודה מן התעודות המנויות בתקנת משנה (א), ישלם אגרה בסך של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות.

@ 10א. פטור מאגרה ברישוי מחדש (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: (((הפטור חל על תשלום אגרה בעד בקשה לרישיון ייצור חדש, לפי התיקון לתקנות התיעוד, שהוגשה עד יום 25.8.2021):))
: (א) על אף האמור [[בתקנה 10]], בעל רישיון ייצור פטור מאגרה בעד בקשה לרישיון ייצור חדש שהגיש לפי תקנה 62(ג) לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם) (תיקון), התשע&quot;ט-2019 (להלן - תיקון תקנות התיעוד), ובלבד שהבקשה נוגעת לאותו מוצר או פריט שלגביו החזיק ברישיון ייצור ולאותו ארגון ייצור ששימש אותו ערב תחילתו של תיקון תקנות התיעוד לגביו, למעט שינויים בארגון הייצור כאמור הנדרשים ליישום תיקון תקנות התיעוד.
: (ב) בתקנה זו -
::- &quot;ארגון ייצור&quot;, &quot;מוצר&quot;, &quot;פריט&quot; ו&quot;רישיון ייצור&quot; - כהגדרתם [[בתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]];
::- &quot;רישיון ייצור חדש&quot; - כהגדרתו בתקנה 62(ד) לתיקון תקנות התיעוד.

@ 11. אגרה בעד תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש, תיקונה או חידושה, ישלם בעדה -
:: (1) בעת הגשת הבקשה, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
::: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים 
|-
| (1) || עד 25 || 440
|-
| (2) || יותר מ-25 עד 150 || 1,960
|-
| (3) || יותר מ-150 עד 2,000 || 9,140
|-
| (4) || יותר מ-2,000 || 20,900
|}
:: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), המבקש לכלי טיס בלתי מאויש תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני כמשמעותה [[בתקנה 68(2)(ב) לתקנות התיעוד]], או הרשאה מיוחדת לטיסה כמשמעותה [[בתקנה 68(2)(ג) לתקנות האמורות]], ישלם תוספת אגרה בסכום של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מבקש שהגיש בשנה אחת בקשה אחת או יותר לתעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש מאותו הטיפוס, ישלם את אלה -
:: (1) אגרה כמפורט בתקנת משנה (א)(1) פעם אחת בלבד לאותה שנה;
:: (2) אגרה כמפורט בתקנת משנה (א)(2), לכל בקשה.
: (ג) המבקש שינוי או תיקון תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש ישלם 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות.

@ 12. אגרת אישור כושר אווירי ליצוא כלי טיס, פרופלור או מנוע כלי טיס (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש אישור כושר אווירי ליצוא כלי טיס ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || עד 150 || 450
|-
| (2) || יותר מ-150 עד 700 || 560
|-
| (3) || יותר מ-700 עד 2,000 || 1,220
|-
| (4) || יותר מ-2,000 עד 5,700 || 1,670
|-
| (5) || colspan=&quot;2&quot;| (((נמחקה)))
|-
| (6) || יותר מ-5,700 עד 45,000 || 12,360
|-
| (7) || יותר מ 45,000 || 24,720
|}
: (ב) המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פרופלור או מנוע כלי טיס, ישלם בעד הגשת הבקשה, אגרה של 1,110 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,240 ש&quot;ח))).

@ 13. אגרה - אישור כושר אווירי ליצוא פריט (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פריט, ישלם בעת הגשת הבקשה למתן האישור אגרה של 1,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,670 ש&quot;ח))) בתוספת 330 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש&quot;ח))) לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות; ואולם היה הפריט המיוצא מיוצר בסדרות של למעלה מאלף פריטים בסדרה, ישלם המבקש עד 31 בינואר של כל שנה אגרה כוללת בסכום של 10,862 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 12,090 ש&quot;ח))).
: (ב) המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פריט כאמור בתקנת משנה (א), אשר לגביו הוכח להנחת דעת המנהל שיצואו נועד לשחרור כלי טיס ממצב AOG (Aircraft on the ground) ומשך בדיקתו המשוער אינו עולה על שעתיים, ישלם בעת הגשת הבקשה למתן האישור 25% מן האגרה שיש לשלמה בעת הגשת הבקשה לפי תקנת משנה (א), ונוסף על כך בעד הוצאות נסיעה ואש&quot;ל לפי הוראות החשב הכללי במשרד האוצר.

== פרק שלישי א': אגרות לפי [[תקנות נציגי המנהל]] (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 13א. אגרות לפי [[תקנות נציגי המנהל]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש תעודת הרשאה כנציג המנהל לפי [[תקנה 2(2) לתקנות נציגי המנהל]], ישלם בעדה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 4,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).
: (ב) המבקש תעודת הרשאה כנציג המנהל לפי [[תקנה 2(3) לתקנות נציגי המנהל]], ישלם בעדה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 5,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).
: (ג) המבקש חידוש תעודת הרשאה כנציג המנהל, לפי [[תקנה 4(א) לתקנות נציגי המנהל]], ישלם בעד חידוש התעודה, מדי שנה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).

== פרק רביעי: אגרות לפי [[תקנות מכוני הבדק]] [[ותקנות מכוני ההסמכה]] (תיקון: תשע&quot;ג) ==

@ 14. אגרת מכון בדק (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש רישיון מכון בדק או המחזיק ברישיון מכון בדק המבקש תוספת הגדר ברישיון, ישלם בעת הגשת הבקשה, בעד כל הגדר מן ההגדרים המבוקשים, אגרה כמפורט להלן:
:: {|
! !! הגדר !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || גוף כלי טיס במשקל של עד 700 ק&quot;ג || 1,110
|-
| (2) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-700 עד 2,000 ק&quot;ג || 1,670
|-
| (3) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-2,000 עד 5,700 ק&quot;ג || 3,340
|-
| (4) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-5,700 עד 15,000 ק&quot;ג || 6,000
|-
| (5) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-15,000 עד 30,000 ק&quot;ג || 9,000
|-
| (6) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-30,000 ((ק&quot;ג)) || 12,010
|-
| (7) || מנוע טורבינה || 2,780
|-
| (7א) || מנוע בוכנה || 2,350
|-
| (8) || אחר || 2,400
|}
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), המבקש רישיון מכון בדק לכלי טיס מסוג בלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק&quot;ג, או המחזיק ברישיון מכון בדק המבקש תוספת הגדר ברישיון לבלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק&quot;ג, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה לפי פרט (2) בטבלה כאמור בתקנת משנה (א).
: (ב) (((בוטלה).))

@ 15. אגרת רישיון מכון הסמכה (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות])
: (א) המבקש רישיון מכון הסמכה ובו הגדר אחד (שאינו מחזיק רישיון כאמור) ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש&quot;ח))), ובעת הגשת הבקשה לכל הגדר נוסף ברישיון ישלם אגרה של 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש&quot;ח))).
: (ב) (((בוטלה).))

@ 16. אגרה שנתית למכון בדק (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) מחזיק ברישיון מכון בדק ישלם, אחת לשנה, אגרה שנתית כמפורט להלן:
:: {|
! !! הגדר !! מספר הגדרים מרבי {{ש}} לחידוש באגרה אחת !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || גוף כלי טיס במשקל של עד 700 ק&quot;ג || 10 || 1,670
|-
| (2) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-700 עד 2,000 ק&quot;ג || 6 || 2,230
|-
| (3) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-2,000 עד 5,700 ק&quot;ג || 6 || 8,400
|-
| (4) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-5,700 עד 15,000 ק&quot;ג || 1 || 12,010
|-
| (5) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-15,000 עד 30,000 ק&quot;ג || 1 || 36,020
|-
| (6) || גוף כלי טיס במשקל של יותר מ-30,000 ק&quot;ג || 1 || 60,030
|-
| (7) || הגדר (([צ&quot;ל: מנוע])) טורבינה || 6 || 7,200
|-
| (7א) || מנוע בוכנה || 6 || 2,350
|-
| (8) || אחר || 1 || 2,400
|}
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), מחזיק ברישיון מכון בדק לכלי טיס מסוג בלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק&quot;ג, ישלם אחת לשנה, אגרה שנתית לפי פרט (2) בטבלה כאמור בתקנת משנה (א).
: (ב) המחזיק ברישיון מכון הסמכה ישלם, אחת לשנה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש&quot;ח))) בעד כל הגדר שברישיונו.
: (ג) (((בוטלה).))

@ 16א. אגרה בעד בקשה לאישור שינוי גדול או תיקון גדול בכלי טיס (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המבקש אישור שינוי גדול או תיקון גדול בכלי טיס לפי [[תקנה 34 לתקנות מכוני ((ה))בדק]], ישלם בעדו את כל אלה:
: (1) בעת הגשת הבקשה - 1,090 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022)));
: (2) תוספת אגרה בסך של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשלוש השעות הראשונות.

@ 17. (תיקון: תשע&quot;ג) : (((בוטלה).))

== פרק חמישי: אגרות לפי [[תקנות הרישיונות]] ולפי [[תקנות כלי רחיפה]] (תיקון: תשע&quot;ה) ==

@ 18. אגרת רישיון עובד טיס או רישיון רחפן (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) מבקש רישיון עובד טיס או מבקש רישיון רחפן ובו סוג הגדר אחד או אישורו, למעט רישיון טייס מתלמד, רישיון מקפל מצנחים או רישיון טכנאי לבדק כלי טיס, ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 600 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 670 ש&quot;ח))).
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) (((בוטלה).))
: (ה) המבקש רישיון מן המפורטים להלן, חידושו או אישורו, לפי העניין, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמצוין לצד סוג הרישיון:
:: (1) רישיון טייס מתלמד - 150 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש&quot;ח)));
:: (2) רישיון טכנאי לבדק כלי טיס - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 220 ש&quot;ח)));
:: (3) רישיון מקפל מצנחים - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 220 ש&quot;ח))).
: (ו) המבקש חידוש רישיון מדריך טיס או חידוש רישיון רחפן ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 220 ש&quot;ח))).
: (ז) על מבקש רישיון עובד טיס או מבקש רישיון רחפן לפי תקנות משנה (א), (ה) ו-(ו), שצה&quot;ל אישר כי הוא חייל מילואים פעיל, תחול אגרה בשיעור של 75% מן האגרה הנקובה בתקנות המשנה האמורות.

@ 18א. אגרת תעודה רפואית (תיקון: תשע&quot;ו, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) (((נמחקה).))
: (ב) בעל רישיון עובד טיס, או המבקש רישיון כאמור, המבקש תעודה רפואית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמצוין להלן לפי סוג הרישיון:
:: (1) רישיון טייס מתלמד - 80 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנים 2021 ו-2022, 80 ש&quot;ח)));
:: (2) רישיון טייס פרטי - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 210 ש&quot;ח)));
:: (3) רישיון טייס מסחרי - 220 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש&quot;ח)));
:: (4) רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר - 220 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש&quot;ח)));
:: (5) רישיון מפקח על תנועה אווירית - 220 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש&quot;ח)));
:: (6) רישיון נווט טיס - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022)));
:: (7) רישיון טכנאי טיס - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022)));
:: (8) רישיון טייס עם הגדר דאון או עם הגדר בלון מאויש - 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).
: (ג) בעל רישיון רחפן, או המבקש רישיון כאמור, המבקש תעודה רפואית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 220 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש&quot;ח))).
: (ד) הוראות תקנות משנה (ב) ו-(ג) לא יחולו אם טרם חלפה שנה מיום ששולמה אגרה כאמור [[בתקנה 18(א)]].

@ 19. אגרת הגדר או אישור נוסף (תיקון: תשע&quot;ה, [הודעות])
: עובד טיס או בעל רישיון רחפן המבקש הגדר או אישור נוסף ברישיונו ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 220 ש&quot;ח))).

@ 20. אגרת בחינות למתן רישיון עובד טיס או רישיון רחפן (תיקון: תשע&quot;ה, [הודעות], תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-3)
: (א) עובד טיס, מבקש רישיון עובד טיס, בעל רישיון רחפן או מבקש רישיון רחפן, המבקש להיבחן בקשר למתן רישיון כאמור בטור א' בטבלה שלהלן או חידושו, ישלם בעת הגשת הבקשה להיבחן בבחינה מעשית או עיונית, אגרה בעד כל בחינה בשקלים חדשים כמפורט בטור ב' או ג', לפי העניין כמפורט להלן:
:: {|
! !! טור א' {{ש}} סוג רישיון !! טור ב' {{ש}} בחינה מעשית !! טור ג' {{ש}} בחינה עיונית
|-
| (1) || טייס פרטי עם הגדר אווירון או רוטורקרפט || 1,670 || 220
|-
| (2) || טייס פרטי עם הגדר אווירון זעיר || 1,110 || 170
|-
| (3) || טייס פרטי עם הגדר דאון או בלון מאויש || 560 || 110
|-
| (4) || טייס מסחרי עם הגדר אחד || 2,400 || 360
|-
| (5) || טייס לתובלה בנתיבי אוויר עם הגדר אחד || 4,200 || 480
|-
| (6) || טכנאי טיס || 960 || 480
|-
| (7) || קצין מבצעי אוויר || 1,500 || 480
|-
| (8) || מפקח תנועה אווירית עם הגדר אחד|| 960 || 480
|-
| (9) || טכנאי לבדק כלי טיס || 1,090 || 220
|-
| (10) || מקפל מצנחים או מקפל מצנחים בכיר עם הגדר אחד || 1,110 || 280
|-
| (11) || (((יבוטל ביום 4.8.2022):)) {{ש}} תדריכן מודיעין טיס || 940 || 480
|-
| (12) || מדריך טיס עם הגדר אחד למעט הגדר דאון || 3,900 || 280
|-
| (12א) || בחינה עיונית מדריך טיס עם הגדר דאון בלבד || 1,090 || 270
|-
| (13) || חידוש רישיון מדריך טיס || 1,560 || -
|-
| (14) || רישיון רחפן עם הגדר מסחרי בכלי רחיפה מסוג אחד || 2,400 || 360
|-
| (15) || בחינה עיונית רישיון רחפן עם הגדר הדרכה בכלי רחיפה מסוג אחד || 3,660 || 350
|}
: (ב) נוסף על האגרות המשתלמות לפי תקנת משנה (א), יישא הנבחן בהוצאות הכרוכות בהפעלת כלי הטיס, מדמה הטיסה או כלי הרחיפה לצורך הבחינה.
: (ג) על אף האמור בפרטים (13) ו-(14) בטבלה שבתקנת משנה (א), מדריך טיס או בעל רישיון רחפן שרשות הרישוי אישרה כי עליו לעמוד בבחינה מעשית חלקית לצורך חידוש רישיון מדריך טיס עם הגדר אחד או לצורך חידוש רישיון רחפן, ישלם, בעת הגשת הבקשה להיבחן, אגרה של 700 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 780 ש&quot;ח))).
: (ד) עובד טיס הנבחן לצורך קבלת רישיון, כמפורט בטבלה שבתקנת משנה (א), או לצורך חידושו, במסגרת עבודתו, באמצעות בוחן שהוא עובד טיס המועסק או הנשכר לשירות בידי מעסיקו של העובד במסגרת אותה עבודה, ישלם 20 אחוזים בלבד מן האגרה הנוגעת בדבר, ובלבד שהמנהל הסמיך את עובד הטיס הבוחן לערוך מבחנים לצורך קבלת רישיון או חידושו.
: (ה) תקנת משנה (ד) תחול על שוטר הנבחן על ידי בוחן המועסק על ידי משטרת ישראל, בשינויים המחויבים.
: (ו) שולמה אגרה בעד בקשה להיבחן בבחינה מהבחינות המפורטות בתקנה זו, והנבחן מסר לרשות הודעה בכתב על אי-התייצבותו לבחינה עד עשרה ימים טרם המועד האחרון לקיום הבחינה, תוחזר האגרה בסכום ששולם בעד אותה בחינה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לבקשת הנבחן, להחזיר את אגרת הבחינה גם אם ניתנה הודעה בפרק זמן קצר יותר מהאמור ואף אם לא ניתנה הודעה כאמור.

@ 21. אגרת בחינה למתן תוספת הגדר, חידושו או חידוש זכויות על פיו (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ה, [הודעות], תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-3)
: (א) עובד טיס או בעל רישיון רחפן המבקש להיבחן בקשר למתן תוספת הגדר מההגדרים המפורטים בטור א' בטבלה שלהלן או חידושם, או המבקש להיבחן במבחן רמה על ידי בוחן שמונה לפי [[תקנה 71 לתקנות הרישיונות]], ישלם, בעת הגשת הבקשה להיבחן בבחינות כמפורט בטור ב' או ג' לפי העניין, בעד כל בחינה אגרה בשקלים חדשים כמפורט להלן:
:: {|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הגדר !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בחינה מעשית !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} בחינה עיונית
|-
| (1) || הגדר אווירון (קבוצות א', ב', ג' ו-ד') או רוטורקרפט || 1,670 || 220
|-
| (2) || הגדר אווירון זעיר || 1,000 || 170
|-
| (3) || הגדר דאון או בלון מאויש || 560 || 110
|-
| (4) || הגדר מכשירים || 780 || 450
|-
| (5) || הגדר טיסות מרחב לילה בתנאי כטר&quot;מ || 780 || 220
|-
| (6) || הגדר חקלאי || 890 || 220
|-
| (7) || גדר טייס ניסוי סוג 1 וסוג 2 || 1,080 || -
|-
| (8) || הגדר נוסף ברישיון מדריך טיס  || 1,340 || 450
|-
| (9) || הגדר פיקוח על תנועה אווירית || 960 || 600
|-
| (10) || הגדר מקפל מצנחים || 960 || 480
|-
| (11) || הגדר מאמן מפקח על תנועה אווירית || 1,450 || 450
|-
| (12) || (((יבוטל ביום 4.8.2022):)) {{ש}} הגדר מאמן תדריכן מודיעין טיס || 1,450 || 450
|-
| (13) || הגדר טכנאי בדק כלי טיס סוג 1 או סוג 2 || 1,090 || 220
|-
| (14) || הגדר הדרכה ברישיון רחפן עם הגדר מסחרי לגבי כלי רחיפה מאותו הסוג || 1,340 || 450
|-
| (15) || הגדר סוג כלי רחיפה נוסף ברישיון רחפן עם הגדר מסחרי || 2,350 || 440
|-
| (16) || הגדר סוג כלי רחיפה נוסף ברישיון רחפן עם הגדר הדרכה || 3,660 || 440
|}
: (ב) עובד טיס המבקש להיבחן בקשר לאישור הפעלת קטגוריה II או III או חידושו לפי [[תקנה 194 לתקנות הרישיונות]], ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 700 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 780 ש&quot;ח))); על אף האמור בתקנת משנה (א), כללה בחינה לחידוש אישור הפעלת קטגוריה II או III כאמור, גם בחינה לחידוש הגדר מכשירים, תשולם אגרה לפי תקנת משנה זו בלבד.
: (ג) נוסף על האגרות המשתלמות לפי תקנת משנה (א) ו-(ב) יישא הנבחן בהוצאות הכרוכות בהפעלת כלי הטיס, מדמה הטיסה או כלי הרחיפה לצורך הבחינה.
: (ד) עובד טיס הנבחן לצורך קבלת הגדר כמפורט בטבלה שבתקנת משנה (א) או לצורך חידושו, או לצורך אישור לפי תקנת משנה (ב) או חידושו, במסגרת עבודתו, באמצעות בוחן שהוא עובד טיס המועסק או הנשכר לשירות בידי מעסיקו של העובד במסגרת אותה עבודה, ישלם 20% בלבד מן האגרה הנוגעת בדבר, ובלבד שהמנהל הסמיך את עובד הטיס הבוחן לערוך מבחנים לצורך קבלת הגדר או אישור או חידושו.
: (ה) תקנת משנה (ד) תחול על שוטר הנבחן על ידי בוחן המועסק על ידי משטרת ישראל, בשינויים המחויבים.
: (ו) שולמה אגרה בעד בקשה להיבחן בבחינה מהבחינות המפורטות בתקנה זו, והנבחן מסר לרשות הודעה בכתב על אי-התייצבותו לבחינה עד עשרה ימים טרם המועד האחרון לקיום הבחינה, תוחזר האגרה בסכום ששולם בעד אותה בחינה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לבקשת הנבחן, להחזיר את אגרת הבחינה גם אם ניתנה הודעה בפרק זמן קצר יותר מהאמור, ואף אם לא ניתנה הודעה כאמור.

@ 21א. אגרה לבחינת מיומנות בשפה האנגלית (תיקון: תש&quot;ע, תש&quot;ע-2, [הודעות])
: עובד טיס או מבקש רישיון עובד טיס, המבקש להיבחן בשפה האנגלית להוכחת מיומנותו בה לפי [[תקנה 21ד לתקנות הרישיונות]], ישלם בעת הגשת הבקשה להיבחן אגרה של 540 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 600 ש&quot;ח))).

@ 22. עיון חוזר בתוצאות מבחן עיוני (תיקון: תשע&quot;ה, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: עובד טיס, מבקש רישיון עובד טיס, בעל רישיון רחפן או מבקש רישיון רחפן, המבקש עיון חוזר בתוצאות מבחן עיוני או בתוצאות מבחן מיומנות בשפה האנגלית כאמור [[בתקנה 21א]] ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 220 ש&quot;ח))).

@ 23. הוצאות בחינה בחוץ לארץ
: המבקש להיבחן מחוץ לישראל לצורך מתן רישיון או אישורו או לצורך מתן הגדר או חידוש הזכויות על פיו, או בעל כלי טיס המבקש לערוך לעובדיו בחינה כאמור, ישלם, או המבקש להיבחן מחוץ לישראל לצורך קבלת או חידוש של מינוי כבוחן לפי [[תקנה 71 לתקנות הרישיונות]] ישלם, נוסף על האגרות הקבועות [[בתקנות 20]] [[ו-21]] הוצאות כאמור [[בתקנה 37]].

@ 24. אגרת תעודת צוות אוויר (תיקון: [הודעות])
: המבקש תעודת צוות אוויר, לפי [[תקנה 5 לתקנות הרישיונות]] או תעודת איש צוות לפי [[תקנה 321 לתקנות הרישיונות]], חידושן או שינוין, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 150 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש&quot;ח))).

@ 24א. אגרת בדיקת כשירות פעולות (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות])
: הנבדק בדיקת כשירות פעולות לשם הוכחת מיומנות מקצועית במידה השקולה כנגד אי-כושרו הבריאותי כמשמעותה [[בתקנה 68(א)(2) לתקנות הרישיונות]], ישלם בעד הבדיקה, בעת הגשת הבקשה להיבדק כאמור, אגרה של 820 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2022, 870 ש&quot;ח))).

@ 25. פטור לעובד הרשות, לחוקר הראשי, ממלא מקומו ולבוחן (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) עובד הרשות שהוא בעל רישיון עובד טיס או בעל רישיון רחפן ולצורך ביצוע תפקידו ברשות נדרש לשמור על זכויותיו לפי רישיונו, והחוקר הראשי וממלא מקומו שמונו לפי [[סעיף 107 לחוק]], פטורים מתשלום אגרה לפי [[פרק זה]], לצורך חידוש הגדרים או הזכויות שלפי הרישיון.
: (ב) בוחן שמונה לפי [[תקנה 71 לתקנות הרישיונות]] יהיה פטור מתשלום אגרה לפי [[תקנות 20]] [[ו-21]] בעד חידוש הגדרים או ביצוע מבחן רמה, הנדרשים לצורך מילוי תפקידו כבוחן.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), בוחן כאמור באותה תקנת משנה, שמשמש כבוחן במסגרת עבודתו אצל מפעיל לפי [[+|הפרק השניים עשר]] [[או השלושה עשר לתקנות ההפעלה]], לא יהיה פטור מתשלום אגרה לפי [[תקנות 20]] [[ו-21]] בעד חידוש הגדרים או ביצוע מבחן רמה, הנדרשים לצורך מילוי תפקידו כבוחן אצל אותו מפעיל.

@ 25א. אגרה בעד בקשה לאישור תוכנית הדרכה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המבקש לקבל את אישור רשות הרישוי לתוכנית הדרכה לפי [[תקנה 34 לתקנות הרישיונות]], ואינו בעל רישיון בית ספר להוראת הטיס לפי [[תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס), התשל&quot;א-1971]], או המבקש לקבל את אישור רשות הרישוי לתוכנית לימודים לפי [[תקנה 5(1) לתקנות כלי רחיפה]], ישלם בעדו 720 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).

== פרק שישי: אגרות לפי [[חוק הרישוי]] [[ותקנות ההפעלה]] ==

@ 26. אגרת רישיון הפעלה מבצעית, רישיון הפעלה אווירית ורישיון הפעלה (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ה, [הודעות], תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) המבקש רישיון הפעלה, רישיון הפעלה אווירית או רישיון הפעלה מבצעית, או שינוי שם בעל הרישיון או תוספת פעילות מעבר לקבוע במסגרת הרישיון כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמפורט להלן:
:: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! rowspan=&quot;2&quot; | מפעיל כלי טיס !! colspan=&quot;2&quot; | בשקלים חדשים
|-
! רישיון הפעלה !! רישיון הפעלה אווירית או מבצעית
|-
| (1) || בטיסות סדירות מישראל ואליה של כלי טיס גדול || 8,350 || 8,350
|-
| (2) || בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס גדול || 8,270 || 8,270
|-
| (3) || בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס קטן או בינוני || 1,450 || 1,450
|-
| (4) || בטיסות סדירות או בטיסות שכר בישראל || 1,450 || 1,450
|-
| (5) || בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי [[פרק שנים עשר לתקנות ההפעלה]], ולמעט מפעיל הפועל לפי פרטים (3), (4), ו-(9) עד (9ד) || 1,450 || 1,450
|-
| (6) || בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי [[פרק אחד עשר לתקנות ההפעלה]] || 1,450 || 1,450
|-
| (7) || colspan=&quot;3&quot;| (((נמחק)))
|-
| (8) || מפעיל אווירונים זעירים || 220 || 220
|-
| (8א) || מפעיל טיסן נהוג רדיו || - || 220
|-
| (9) || הפעלת בית ספר להוראת טיס || 1,630 || 1,630
|-
| (9א) || מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל שאינו עולה על 25 ק&quot;ג || 650 || 650
|-
| (9ב) || מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל העולה על 25 ק&quot;ג || 1,420 || 1,420
|-
| (9ג) || מפעיל בלון קשור בלתי מאויש || 650 || 650
|-
| (9ד) || מפעיל בלון מאויש || 1,420 || 1,420
|-
| (10) || מפעיל כלי טיס שפרטים (1) עד (9ד) לא חלים עליו || 1,170 || 1,170
|}
:: היתה הבקשה לכמה סוגי הפעלות המנויות לעיל, ישלם המבקש אגרה בעד כל אחד מן הסוגים המבוקשים.
: (ב) מחזיק ברישיון הפעלה ישלם אגרה שנתית כמפורט להלן:
:: {|
! !! מפעיל כלי טיס !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || בטיסות סדירות מישראל ואליה של כלי טיס גדול || 8,040
|-
| (2) || בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס גדול || 8,040
|-
| (3) || בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס קטן או בינוני || 1,610
|-
| (4) || בטיסות סדירות או בטיסות שכר בישראל || 1,610
|-
| (5) || בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי [[פרק שנים עשר לתקנות ההפעלה]], ולמעט מפעיל הפועל לפי פרטים (3), (4), ו-(9) עד (9ד) || 1,560
|-
| (6) || בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי [[פרק אחד עשר לתקנות ההפעלה]] || 1,560
|-
| (7) || colspan=&quot;2&quot;| (((נמחק)))
|-
| (8) || מפעיל אווירונים זעירים || 330
|-
| (8א) || מפעיל טיסן נהוג רדיו || 220
|-
| (9) || במסגרת בית ספר להוראת טיס || 2,230
|-
| (9א) || מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל שאינו עולה על 25 ק&quot;ג || 1,090
|-
| (9ב) || מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל העולה על 25 ק&quot;ג || 1,420
|-
| (9ג) || מפעיל בלון קשור בלתי מאויש || 1,090
|-
| (9ד) || מפעיל בלון מאויש || 1,420
|-
| (10) || מפעיל כלי טיס שפרטים (1) עד (9ד) לא חלים עליו || 1,610
|}
:: המחזיק ברישיון הפעלה לכמה סוגי הפעלות כמפורט לעיל, ישלם אגרה בעד כל אחד מסוגי ההפעלות המותרות לו.
: (ב1) המבקש היתר הפעלה שאינו מחזיק ברישיון הפעלה אווירית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה שנתית כמפורט בתקנת משנה (ב); האגרה השנתית תשולם בעת הגשת הבקשה הראשונה להיתר הפעלה בכל שנה, ולא תשולם אגרה נוספת בעבור בקשה להיתר הפעלה נוסף במשך אותה שנה; היתה הבקשה לכמה סוגי הפעלות המנויות בתקנת משנה (ב), ישלם המבקש אגרה שנתית בעד כל אחד מן הסוגים המבוקשים.
: (ג) אגרה כאמור בתקנת משנה (ב) תשולם בתחילת כל שנה עד 31 בינואר זולת אם טרם מלאו 6 חודשים לתשלום אגרה כאמור בתקנת משנה (א).

@ 27. אגרת רישיון הפעלה להובלת חומרים מסוכנים (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות])
: נוסף על האמור [[בתקנה 26]] -
: (1) המבקש רישיון הפעלה אווירית הכולל הפעלה מסוג הובלת חומרים מסוכנים ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 2,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,790 ש&quot;ח)));
: (2) המחזיק ברישיון הפעלה אווירית הכולל הפעלה מסוג הובלת חומרים מסוכנים ישלם אגרה שנתית של 1,250 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,390 ש&quot;ח))).

@ 28. אגרת טיפול בהסכם לחכירת כלי טיס (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס, החכור על ידו בלא צוות, ישלם בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || עד 700 || 890
|-
| (2) || יותר מ-700 עד 2,000 || 1,220
|-
| (3) || יותר מ-2,000 עד 5,700 || 1,670
|-
| (4) || יותר מ-5,700 עד 20,000 || 5,570
|-
| (5) || יותר מ-20,000 עד 45,000 || 9,600
|-
| (6) || יותר מ-45,000 עד 100,000 || 24,010
|-
| (7) || יותר מ-100,000 עד 300,000 || 30,020
|-
| (8) || יותר מ-300,000 || 60,030
|}
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס, החכור על ידו עם צוותו או להפעיל כלי טיס הרשום בפנקס, החכור על ידו בלא צוות, ישלם בעד הטיפול בהסכם החכירה לפי [[תקנות ההפעלה]], בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
:: {|
! !! משקל כלי הטיס בק&quot;ג !! בשקלים חדשים
|-
| (1) || עד 5,700 || 290
|-
| (2) || יותר מ-5,700 עד 20,000 || 670
|-
| (3) || יותר מ-20,000 עד 45,000 || 1,110
|-
| (4) || יותר מ-45,000 עד 100,000 || 1,670
|-
| (5) || יותר מ-100,000 עד 300,000 || 2,450
|-
| (6) || יותר מ-300,000 || 3,340
|}
: (ד) כלל הסכם החכירה לפי תקנת משנה (ג) יותר מכלי טיס אחד או יותר מסוג אחד של כלי טיס, תשולם האגרה לפי כלי הטיס או סוג כלי הטיס שמשקלו הגבוה ביותר.
: (ה) המבקש אישור לתיקון או לשינוי בהסכם חכירה - ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בסכום של 270 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).
: (ו) בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס הרשום בפנקס, החכור על ידו עם צוותו, ישלם בעד הטיפול בהסכם החכירה לפי [[תקנות ההפעלה]], בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה בסכום של 165 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו-2022, 180 ש&quot;ח))).

@ 28א. אגרה בעד טיפול בהסכם להעברת סמכויות וחובות ממדינת הרישום למדינת המפעיל (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 28]], מפעיל אווירי המבקש את אישור המנהל להפעלת כלי טיס זר החכור על ידו בלא צוות, והרשום במדינה חברה, ישלם בעד הטיפול בהסכם כאמור [[בסעיף 176 לחוק]], במועד הגשת הבקשה, אגרה בסך של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או מי שהסמיכה הרשות, שהושקעה במתן השירות, ובלבד שלא תיגבה האגרה בעד יותר מ-500 שעות עבודה כאמור.
: (ב) נקבע בהסכם כאמור בתקנת משנה (א) על העברת סמכות לפי סעיף 31 לאמנה, ישלם המבקש בעבור הוצאת תעודת כושר טיסה לכל כלי טיס הכלול בהסכם, אגרה בסכומים זהים לסכומי האגרה הנקובים [[בתקנה 7(א)]].

@ 29. הוצאות אישור טייס בוחן (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון הפעלה אווירית המבקש אישור המנהל לטייס בוחן או לבוחן טיסה כמשמעותם [[+|בתקנות 323]], [[+|332(א)(6)]] [[או 438(א)(4א) לתקנות ההפעלה]], ישלם 330 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש&quot;ח))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות.
: (ב) נוסף על האגרה המשתלמת לפי תקנת משנה (א), יישא בעל רישיון ההפעלה האווירית הנוגע בדבר בהוצאות הכרוכות בהפעלת מדמה הטיסה לצורך הבחינה.

@ 30. אגרה בעד אישור מיתקן עזר לטיסה (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: המבקש אישור לפי [[תקנה 66(ג) לתקנות ההפעלה]] למיתקן עזר לטיסה שהוא תאורה, סימון או אזהרה לכלי טיס, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמפורט להלן:
: (1) אם הבקשה היא לעמדה או הנחייה של הרשות בדבר הצורך בהתקנת מיתקן עזר לטיסה ולעמדת הרשות אין צורך בסקר אווירונאוטי - 600 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022)));
: (2) אם הבקשה היא כאמור בפסקה (1) ולעמדת הרשות יש צורך בסקר אווירונאוטי - תוספת של 2,400 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) על הסכום הקבוע בפסקה (1).

@ 30א. אגרה בעד בקשת רישיון למפעיל שירותי נת&quot;א (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המבקש רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בסך של 40,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).

@ 31. אגרת פיקוח על שירותי נת&quot;א (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: בתחילת כל שנה, עד 31 בינואר, ישלם בעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א אגרה בסך של 3,100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 3,451,720 ש&quot;ח))); היה וכמה גופים יפעילו את שירותי הנת&quot;א, תחולק ביניהם אגרה זו, באופן יחסי להיקף הפעילות של אותם גופים.

@ 31א. אגרה בעד מבחן ראשוני, מבחן תקופתי, מבחן נתיב, ומבחן כשירות לטייס או לקצין מבצעי אוויר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: בעל רישיון הפעלה אווירית המבקש כי טייס או קצין מבצעי אוויר המועסקים על ידו יעברו מבחן כמפורט להלן, ישלם בעד השירות אגרה בסך של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות, אשר הושקעה במתן השירות:
: (1) מבחן ראשוני ותקופתי לטייס לפי [[תקנה 318 לתקנות ההפעלה]];
: (2) מבחן נתיב לטייס מפקד לפי [[+|תקנות 321]] [[ו-460 לתקנות ההפעלה]];
: (3) מבחן כשירות לטייס לפי [[תקנה 461 לתקנות ההפעלה]];
: (4) מבחן כשירות לקצין מבצעי אוויר לפי [[תקנה 466(א)(3) לתקנות ההפעלה]].

== (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשע&quot;ז) __NOTOC__ ==

@ 32. אגרה להיתר הפעלה לביצוע טיסות שכר (תיקון: תשע&quot;ז, [הודעות])
: (א) המבקש היתר הפעלה לביצוע טיסת שכר מישראל או אליה או מספר טיסות כאמור כמפורט בטור א' בטבלה שלהלן, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בשקלים חדשים כמפורט בטור ב', ג' או ד' לצדו, לפי העניין:
:: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מספר הטיסות !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} טיפול רגיל !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} טיפול דחוף !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} טיפול חריג
|-
| 1 עד 5 || 1,340 || 2,360 || 3,520
|-
| 6 עד 15 || 2,550 || 4,460 || 6,690
|-
| 16 עד 30 || 3,830 || 6,690 || 10,050
|-
| 31 ומעלה || 5,740 || 10,050 || 15,070
|}
: (ב) בתקנה זו -
::- &quot;טיפול רגיל&quot; - טיפול בבקשה שהגיעה לרשות במועד הקבוע [[בתקנה 5 לתקנות טיסות שכר]], לפי העניין;
::- &quot;טיפול דחוף&quot; - טיפול בבקשה שהגיעה לרשות אחרי המועד הקבוע [[בתקנה 5 לתקנות טיסות שכר]], אך שלושה ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לטיסה הראשונה או לטיסה, לפי העניין;
::- &quot;טיפול חריג&quot; - טיפול בבקשה שהגיעה לרשות פחות משלושה ימים לפני המועד המתוכנן לטיסה הראשונה בסדרה או לטיסה, לפי העניין.

== פרק שביעי: אגרות לפי [[תקנות טיסות שכר]] (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 33. אגרת רישיון מארגן (תיקון: תשע&quot;ב, [הודעות])
: (א) המבקש רישיון הפעלה למארגן טיסות שכר ישלם, בעת הגשת הבקשה, או בעת הגשת הבקשה לחידוש הרישיון, אגרה שנתית של 4,441 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 4,940 ש&quot;ח))).
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) (((נמחקה).))

== פרק שמיני: אגרות לפי [[סימן ו' לפרק ב' לחוק]], [[תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)=|תקנות הבטיחות בשדות התעופה]] [[ותקנות המנחתים]] (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 34. אגרת רישיון להפעלת שדה תעופה (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: המבקש רישיון להפעלת שדה תעופה ישלם אגרה בעד כל שדה תעופה בנפרד, בהתאם לייעוד שדה התעופה ומספר המסלולים בו כמפורט להלן:
: {|
! !! ייעוד שדה התעופה !! מס' מסלולים !! בשקלים חדשים 
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (1) || rowspan=&quot;3&quot; | שדה תעופה בין-לאומי
| אחד || 1,440,000
|-
| שניים || 1,800,000
|-
| שלושה או יותר || 2,400,000
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (2) || rowspan=&quot;3&quot; | שדה תעופה פנים-ארצי 
| אחד || 1,020,000
|-
| שניים || 1,200,000
|-
| שלושה או יותר || 1,440,000
|}

@ 34א. אגרת חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המחזיק ברישיון להפעלת שדה תעופה, המבקש חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה, ישלם אגרה, בעד כל שדה תעופה בנפרד, עד יום 31 בינואר בכל שנה, בהתאם לייעוד השדה ומספר המסלולים, כמפורט להלן:
:: {|
! !! ייעוד שדה התעופה !! מס' מסלולים !! בשקלים חדשים 
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (1) || rowspan=&quot;3&quot; | שדה תעופה בין-לאומי
| אחד || 1,200,000
|-
| שניים || 1,500,000
|-
| שלושה או יותר || 2,000,000
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | (2)  || rowspan=&quot;3&quot; | שדה תעופה פנים-ארצי
| אחד || 850,000
|-
| שניים || 1,000,000
|-
| שלושה או יותר || 1,200,000
|}
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) -
:: (1) כל המחזיק ברישיונות להפעלת שני שדות תעופה או יותר לא ישלם סכום העולה על 5,700,000 שקלים חדשים בשנה (((מתואם לשנת 2022))), בעבור כלל הבקשות לחידוש אישור ספרי עזר מבצעיים לשדות התעופה שהוא מורשה להפעילם הנקובים ברישיונו;
:: (2) לא יידרש תשלום בעבור חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה אם חלפו פחות משמונה חודשים מהמועד שבו ניתן רישיון להפעלת אותו שדה תעופה.

@ 34ב. אגרת רישיון להפעלת מנחת (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש רישיון להפעלת מנחת לפי [[תקנות המנחתים]], ישלם בעת הגשת הבקשה, בעד כל מנחת בנפרד, אגרה בהתאם לסוג המנחת וייעודו, כמפורט להלן -
:: {|
! !! סוג מנחת וייעודו !! בשקלים חדשים 
|-
| (1) || מנחת שאינו מנוי בפרטים (2) עד (6) || 1,800
|-
| (2) || מנחת חקלאי || 600
|-
| (3) || מנחת חקלאי עונתי || 490
|-
| (4) || מנחת זעיר || 240
|-
| (5) || מנחת הממוקם על מבנה המיועד לשימוש מסוקים || 3,810
|-
| (6) || מנחת המיועד לשימוש לפרק זמן קצר, שאינו עולה על 3 ימים רצופים || 270
|}
: (ב) מחזיק ברישיון להפעלת מנחת לפי [[תקנות המנחתים]], ישלם, עד יום 31 בינואר בכל שנה, בעד כל מנחת בנפרד, אגרה בהתאם לסוג המנחת וייעודו, כמפורט בטבלה בתקנת משנה (א).

@ 35. אגרת תעודת רעש (תיקון: [הודעות])
: המבקש תעודת רעש כאמור [[בתקנה 4 לתקנות הטיס (רעש כלי טיס), התשל&quot;ז-1977]], ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש&quot;ח))).

== פרק שמיני א': אגרות שונות (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 35א. אגרה בעד בקשת פטור (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש פטור מדיני הטיס לפי הוראת [[סעיף 165 לחוק]], לרבות בקשה לחידושו או תיקונו, למעט פטור הניתן לפי [[תקנות הרישיונות]] למבקש רישיון עובד טיס או הגדר שבו לשם מתן הרישיון או ההגדר כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).
: (ב) המבקש פטור לפי [[סעיף 74(ד) לחוק]], ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 1,090 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))).

@ 35ב. אגרה בעד מדמה טיסה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המבקש אישור למדמה טיסה לפי [[תקנות ההפעלה]] או [[תקנות הרישיונות]] ישלם בעדו את כל אלה:
: (1) בעת הגשת הבקשה - 720 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022)));
: (2) תוספת אגרה של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לכל שעת עבודה מעבר לשעתיים הראשונות.

@ 36. אגרת כפל תעודה תעודה באנגלית או אישור מסמכים (תיקון: [הודעות])
: (א) המבקש כפל תעודה או רישיון מאלה המפורטים בתקנות אלה או תעודה בשפה האנגלית ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 150 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש&quot;ח))).
: (ב) המבקש אישור מסמכים לרשויות בארץ או מחוץ לארץ, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 150 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש&quot;ח))).

== פרק תשיעי: הוראות שונות ==

@ 37. אגרה ותשלום הוצאות בעד מתן שירות בחוץ לארץ (תיקון: [הודעות], תשפ&quot;ב)
: (א) המבקש לקבל את שירותי הרשות בחוץ לארץ, ישלם, נוסף על כל אגרת בסיס, אגרה בסכום של 360 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022))) בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לרבות שעות הטיסה הכרוכות בביצוע העבודה אך לא יותר מ-24 שעות טיסה כאמור, ובתוספת הוצאות הטיסה, הלינה, הכלכלה, התחבורה והביטוח, בכפוף להוראות החשב הכללי במשרד האוצר.
: (ב) נקבעה בתקנה מתקנות אלה, למעט בתקנת משנה (א), אגרה שעתית, וחלק מהעבודה בוצע מחוץ לישראל, תשולם אגרה בעד שעות העבודה בהתאם להוראות אלה:
:: (1) בעד השירות שניתן בישראל - לפי תקנה מתקנות אלה שבה נקבעה חובת התשלום;
:: (2) בעד השירות שניתן מחוץ לישראל - לפי תקנת משנה (א).
: (ג) ההוצאות הצפויות בעד הטיסה, הלינה, הכלכלה, התחבורה והביטוח כאמור בתקנת משנה (א), ישולמו עד 5 ימים לפני מועד הטיסה; יתרת התשלום לפי תקנה זו תשולם בתוך 40 ימים מיום קבלת דרישת התשלום.
: (ד) בתקנה זו -
::- &quot;אגרת בסיס&quot; - כל אגרה לפי תקנות אלה שאינה אגרה שעתית;
::- &quot;אגרה שעתית&quot; - אגרה בעד שעות עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, שהושקעו במתן השירות.

@ 38. תשלום הוצאות הכשרת מפקחים לטיפוס חדש (תיקון: תשע&quot;ב)
: המבקש לקבל את שירותי הרשות לגבי כלי טיס, ואותו כלי טיס הוא מטיפוס שטרם נרשם בפנקס, ישלם, נוסף על האגרות הקבועות בתקנות אלה, את ההוצאות הכרוכות בהכשרה עיונית ומעשית, המקובלת על המנהל, של שלושה מפקחים, לגבי אותו טיפוס של כלי טיס.

@ 39. תשלום אגרה כתנאי למתן תעודה או מתן שירות וקציבת מועד לתשלום אגרה המחושבת לפי שעות עבודה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) הרשות לא תיתן רישיון, תעודה, אישור או הרשאה שנקבעה בעדם אגרה לפי תקנות אלה, לא תחדשה ולא תתקנה, וכן לא תיתן שירות אחר שנקבעה בעדו אגרה לפי תקנות אלה, אלא אם כן מבקש הרישיון, התעודה, האישור, ההרשאה או השירות כאמור שילם את האגרה לפי תקנות אלה במלואה.
: (ב) אגרה או חלק ממנה המחושבים לפי שעות העבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, תשולם בתוך 40 ימים מיום קבלת הדרישה.

@ 40. הצמדה למדד (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) בתקנה זו, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ב) סכומי האגרות לפי תקנות אלה ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לה.
: (ב1) שינוי סכומי האגרות כאמור בתקנת משנה (ב) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם, לפני שעוגלו לפי תקנת משנה (ב2).
: (ב2) סכומי האגרות שהשתנו לפי תקנה זו יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
: (ג) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות את סכומי האגרה כפי שהשתנו לפי תקנה זו.

@ 41. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010).

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג בטבת התש&quot;ע (30 בדצמבר 2009)
&lt;חתימות&gt; ישראל כ&quot;ץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>c12ywwck8noz8r6t0ywh9pl0mm8kb30</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379475</id>
    <revision>
      <id>1416671</id>
      <parentid>1416216</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T10:30:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1416665] הוראת השעה על אגרות עבר</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92808" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש״ע–2009}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 518|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)}}, {{ח:תיבה|1133|תיקון}}, {{ח:תיבה|1398|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 872|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 713|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1100|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1340|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1084|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1474|תיקון}}, {{ח:תיבה|1648|ת״ט}}, {{ח:תיבה|3394|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3634|הוראת שעה}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 437|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 419|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 415|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 497|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 653|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 565|הודעה}}, {{ח:תיבה|709|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 544|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 852|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 2944|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 622|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 960|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1824|הודעה}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 30}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, 1927}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 4|וסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 23|ו־23(א)}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}} (להלן – חוק הרישוי), באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 12|סעיף 12 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}} (להלן – חוק הרשות), אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|התקנות הותקנו מכח חוק הטיס, 1927 ושומרות על תוקפן לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 197|סעיף 197 לחוק הטיס, התשע״א–2011}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: אגרות לפי תקנות הרישום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: אגרות לפי תקנות התיעוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3א|פרק שלישי א׳: אגרות לפי תקנות נציגי המנהל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: אגרות לפי תקנות מכוני הבדק ותקנות מכוני ההסמכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: אגרות לפי תקנות הרישיונות ולפי תקנות כלי רחיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק שישי: אגרות לפי חוק הרישוי ותקנות ההפעלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: אגרות לפי תקנות טיסות שכר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: אגרות לפי סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק, תקנות הבטיחות בשדות התעופה ותקנות המנחתים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8א|פרק שמיני א׳: אגרות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ב, תשע״ג, תשע״ה, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנות אלה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי טיס“ – לרבות אדם המחזיק בכלי טיס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הגדר“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי עובד טיס – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|בתקנות הרישיונות}};
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי כלי טיס, גוף כלי טיס או מנוע כלי טיס – דגם או קבוצת דגמים כפי שהוגדר בתעודת סוג של אותו טיפוס, ולרבות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21(א)}} וכן דגמים שיחליט עליהם המנהל לפי שיקול דעתו המקצועי על פי מידת השונות במאפיינים הטכניים של כלי הטיס או המכשירים שבהגדר, חלקיהם, אבזריהם, והטכנולוגיה שהם מבוססים עליה או על פי מידת השונות בתחום ואופי פעילותם;
{{ח:תתתת|(2א)}} לגבי מכון בדק, נוסף על האמור בפסקה (2) –
{{ח:תתתתת|(א)}} ”הגדר מנוע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)#סעיף 11|בתקנה 11(א)(2) לתקנות מכוני הבדק}}, לביצוע פעולות בדק במנוע מטיפוס מסוים, כאשר המנוע אינו מותקן בכלי הטיס;
{{ח:תתתתת|(ב)}} ”הגדר אחר“ – הגדר לביצוע פעולות בדק בחלקים של כלי הטיס שאינם גוף כלי הטיס או מנועו, ובכלל זה מדחף, רוטור, מערכות אוויוניקה, רדיו, מכשיר או אבזר כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)#סעיף 11|בתקנות 11(א)(3) עד (7) לתקנות מכוני הבדק}};
{{ח:תתתת|(3)}} לגבי מכון הסמכה – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני הסמכה)#סעיף 31|בתקנה 31 לתקנות מכוני ההסמכה}};
{{ח:תתתת|(4)}} לגבי רחפן – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (כלי רחיפה)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות כלי רחיפה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל הרשות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפוס“ (type) – כלי טיס מייצור מסוים ודגם בסיסי, לרבות כלי טיס שהוכנסו בו שינויים קלים שאין בהם כדי להשפיע על דרכי הטיפול בו או על תכונות הטיסה שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי רחיפה“ – גילשון אוויר, גילשון אוויר עם מנוע עזר, מצנח רחף, מצנח רחף עם מנוע עזר, ומצנח ממונע, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 1|בפסקאות (1) עד (5) של ההגדרה ”כלי רחיפה“ בחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שמונה למפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 94|סעיף 94 לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משקל כלי הטיס“ – המסה המרבית של כלי הטיס המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3) לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחרן“, ”הפנקס“ ו”תעודת רישום“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|בתקנות הרישום}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימן רישום“ – סימן רישום של כלי הטיס שהקצה רשם כלי הטיס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|תקנות הרישום}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד טיס“ – אדם המחזיק ברישיון שניתן או אושר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פריט“ – כל חומר, חלק, רכיב או תהליך, המיועדים לשימוש תעופתי או ציוד תעופתי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קומיוטר“ – אווירון רב־מנועי בעל מנועי טורבו־פרופ, שמשקלו המרבי המורשה להמראה אינו עולה על 8,626 ק״ג, המורשה להוביל עד 19 נוסעים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רחפן“ – אדם המפעיל כלי רחיפה, לצורך הפעלה מסחרית או לצורך הדרכה; לעניין זה, ”הפעלה“ ו”הפעלה מסחרית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 85|בסעיף 85 לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הפעלה“ – רישיון להפעלה מסחרית של כלי טיס, שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הרישוי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות התעופה האזרחית שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שדה תעופה בין־לאומי“ – שדה תעופה שנקבע כתחנת גבול לפי {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (תחנות גבול)|צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ״ז–1987}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שדה תעופה פנים־ארצי“ – שדה תעופה שאינו שדה תעופה בין־לאומי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שינוי“ – לעניין כל תעודה או אישור אחר המוצאים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות התיעוד}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת סוג“ – כמשמעה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 2|בפרק השני של תקנות התיעוד}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת רישום לסחרן“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 26|בתקנה 26(א) לתקנות הרישום}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות טיסות שכר“ – {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ״ב–1982}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות כלי רחיפה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (כלי רחיפה)|תקנות הטיס (כלי רחיפה), התשע״ה–2015}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הרישום“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל״ד–1973}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הרישיונות“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התיעוד“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מכוני הבדק“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2011}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מכוני ההסמכה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני הסמכה)|תקנות הטיס (מכוני הסמכה), התשל״ט–1979}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המנחתים“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|תקנות הטיס (מנחתים), התשל״ה–1975}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נציגי המנהל“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)|תקנות הטיס (נציגי המנהל), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות אלה תהא למונחים שלא הוגדרו בתקנת משנה (א) המשמעות שניתנה להם בתקנות או בחוק שאליהם מתייחסים {{ח:פנימי|פרק 2|הפרקים השני עד השמיני – א׳}}, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|תקנות הרישום}}}}

{{ח:סעיף|2|אגרת רישום|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בעל כלי טיס ישלם בעד רישום כלי הטיס, בעת הגשת בקשה לתעודת רישום, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־25 עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־150 עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;540&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000 עד 5,700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,960&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,340&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|3|אגרת תעודות רישום לסחרן|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לקבל תעודת רישום לסחרן ישלם אגרה בעת הגשת הבקשה לתעודה כאמור או לחידושה, כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־150 עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,440&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72,490&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} אגרה כאמור בתקנת משנה (א) בעבור כלי טיס בכמה קטגוריות משקל, תשולם לפי המדרגה הגבוהה ביותר, פעם אחת בשנה בלבד.

{{ח:סעיף|4|אגרת רישום שיעבוד או עיקול בפנקס|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} המבקש לרשום בפנקס שעבוד על כלי טיס, ביטול השעבוד, העברתו או הסבתו, או המבקש לרשום עיקול או ביטולו, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 200 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|5|אגרת הקצאת סימני רישום מיוחדים וזמניים|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בעל כלי טיס או מי שעומד להיות בעל כלי טיס, או מחזיק תעודת רישום לסחרן, ישלם אגרה של 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעת הגשת בקשה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להקצות לו סימני רישום מיוחדים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 42|תקנה 42 לתקנות הרישום}};
{{ח:תת|(2)}} להאריך את תקופת שמירתם של סימני רישום מיוחדים שהוקצו לו ולא נקבעו על כלי טיס לשנה נוספת, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 43|תקנה 43(ב) לתקנות הרישום}};
{{ח:תת|(3)}} לשנות סימני רישום לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 44|תקנה 44 לתקנות הרישום}};
{{ח:תת|(4)}} להקצות סימני רישום זמניים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 45|תקנה 45 לתקנות הרישום}}.

{{ח:סעיף|6|אגרת עיון בפנקס וקבלת העתק מאושר מרישום|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} המבקש לעיין ברישום של כלי טיס פלוני בפנקס או המבקש העתק מאושר מרישום כלי טיס פלוני בפנקס, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 200 ש״ח)}}.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות התיעוד}}}}

{{ח:סעיף|7|אגרה בעד תעודת כושר טיסה|תיקון: תשע״ב, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש, לכלי טיס, למעט לכלי טיס בלתי מאויש, תעודת כושר טיסה כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 68|בתקנה 68(1) לתקנות התיעוד}}, תעודת כושר טיסה לאווירון זעיר כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 68|בתקנה 68(2)(ה) לתקנות התיעוד}} או המבקש חידוש תעודת כושר טיסה כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה, אגרה שנתית לפי משקל כלי הטיס או סוגו כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחקה)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000 עד 5,700 או שהוא קומיוטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 20,000, למעט אם הוא קומיוטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16,700&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־20,000 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000 עד 100,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־100,000 עד 300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84,050&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192,100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק בתעודת כושר טיסה שניתנה לתקופה העולה על שנה, ישלם מדי שנה אגרה שנתית בסכום כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} המבקש שינוי או תיקון תעודת כושר טיסה ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 180 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 200 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|8|אגרה בעד תעודת כושר טיסה מיוחדת|תיקון: תשע״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לכלי טיס תעודת כושר טיסה מיוחדת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 68|בתקנה 68(2)(א) עד (ד) לתקנות התיעוד}} ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה לפי משקל כלי הטיס או סוגו כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחקה)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000 או שהוא כלי טיס המיועד להפעלה מבצעית בחקלאות והמבצע הפעלה כאמור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000 עד 5,700 או שהוא קומיוטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 20,000, למעט אם הוא קומיוטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,570&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־20,000 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000 עד 100,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24,010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60ת030&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), תהיה האגרה בעד הגשת בקשה לפי תקנת משנה (א) לכלי טיס המוגדר ככלי טיס לניסוי בלבד, מחצית האגרה הנקובה בה.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בפרטים (1) עד (5) בתקנת משנה (א), המבקש תעודת כושר טיסה מיוחדת לכלי טיס לשימוש ניסיוני שמשקלו אינו עולה על 20,000 ק״ג, ישלם 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות, מעבר לשעתיים הראשונות; ואולם, לגבי כלי טיס שבנה חובב כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)#סעיף 12|בתקנה 12(ב) לתקנות הרישום}} שמשקלו אינו עולה על 700 ק״ג, יוגבל התשלום כאמור ל־10 שעות העבודה שהושקעו מעבר לשעתיים הראשונות.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} המחזיק בתעודת כושר טיסה מיוחדת שניתנה לתקופה העולה על שנה, ישלם מדי שנה אגרה שנתית בסכום האמור בתקנות משנה (א) או (ב), לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} המבקש שינוי או תיקון בתעודת כושר טיסה מיוחדת, ישלם בעת הגשת הבקשה 1,666 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,850 ש״ח)}} בתוספת 330 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש״ח)}} בעד כל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.

{{ח:סעיף|9|אגרה למתן תעודת סוג או אישור פריט אווירונאוטי|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש תעודת סוג, תעודת סוג זמנית, שינוי בתעודת סוג (ATC) או תעודת סוג תוספת (STC) של מדינת ישראל או של מדינת חוץ באמצעות הרשות, ישלם בעדם –
{{ח:תתת|(1)}} בעת הגשת הבקשה 2,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,230 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} תוספת של 330 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש״ח)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
{{ח:תת|(ב)}} היתה הבקשה למתן תעודת סוג לאווירון זעיר או לדאון או לשינויה, תהיה האגרה בשיעור מחצית האגרה הקבועה בתקנת משנה (א)(1) בתוספת תשלום האגרה הקבוע בתקנת משנה (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} מבקש שינוי בתכן הסוג שעל בסיסו ניתנה תעודה מן התעודות המנויות בתקנת משנה (א), ישלם אגרה בסך של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות.

{{ח:סעיף|10|אגרה בעד מתן תעודת ייצור, תעודת יצרן חלקים ואישור ייצור פריט אווירונאוטי|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש תעודת ייצור, תעודת יצרן חלקים, אישור פריט אווירונאוטי, שינוים, תיקונם או אישור לסטייה מהם, ישלם בעדם –
{{ח:תתת|(1)}} בעת הגשת הבקשה 2,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,230 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} תוספת של 330 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש״ח)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
{{ח:תת|(ב)}} היו מיתקני הייצור של המבקש, כולם או חלקם, מחוץ לישראל – תיווסף לאגרה הקבועה בתקנת משנה (א)(1), אגרה בסכום השווה לחמישים אחוזים מהאגרה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש לשנות את ארגון הייצור או מיתקני הייצור מהאופן שעל בסיסו ניתנה תעודה מן התעודות המנויות בתקנת משנה (א), ישלם אגרה בסך של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות.

{{ח:סעיף|10א|פטור מאגרה ברישוי מחדש|תיקון: תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(חל על תשלום אגרה בעד בקשה לרישיון ייצור חדש, לפי התיקון לתקנות התיעוד, שהוגשה עד יום י״ז באלול התשפ״א (25 באוגוסט 2021):}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}, בעל רישיון ייצור פטור מאגרה בעד בקשה לרישיון ייצור חדש שהגיש לפי תקנה 62(ג) לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם) (תיקון), התשע״ט–2019 (להלן – תיקון תקנות התיעוד), ובלבד שהבקשה נוגעת לאותו מוצר או פריט שלגביו החזיק ברישיון ייצור ולאותו ארגון ייצור ששימש אותו ערב תחילתו של תיקון תקנות התיעוד לגביו, למעט שינויים בארגון הייצור כאמור הנדרשים ליישום תיקון תקנות התיעוד.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון ייצור“, ”מוצר“, ”פריט“ ו”רישיון ייצור“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|בתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייצור חדש“ – כהגדרתו בתקנה 62(ד) לתיקון תקנות התיעוד.

{{ח:סעיף|11|אגרה בעד תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש|תיקון: תשע״ב, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש, תיקונה או חידושה, ישלם בעדה –
{{ח:תתת|(1)}} בעת הגשת הבקשה, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־25 עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,960&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־150 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,140&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,900&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), המבקש לכלי טיס בלתי מאויש תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 68|בתקנה 68(2)(ב) לתקנות התיעוד}}, או הרשאה מיוחדת לטיסה כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 68|בתקנה 68(2)(ג) לתקנות האמורות}}, ישלם תוספת אגרה בסכום של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מבקש שהגיש בשנה אחת בקשה אחת או יותר לתעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש מאותו הטיפוס, ישלם את אלה –
{{ח:תתת|(1)}} אגרה כמפורט בתקנת משנה (א)(1) פעם אחת בלבד לאותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה כמפורט בתקנת משנה (א)(2), לכל בקשה.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש שינוי או תיקון תעודת כושר טיסה לכלי טיס בלתי מאויש ישלם 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות.

{{ח:סעיף|12|אגרת אישור כושר אווירי ליצוא כלי טיס, פרופלור או מנוע כלי טיס|תיקון: תשע״ב, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש אישור כושר אווירי ליצוא כלי טיס ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־150 עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000 עד 5,700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחקה)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12,360&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24,720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פרופלור או מנוע כלי טיס, ישלם בעד הגשת הבקשה, אגרה של 1,110 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,240 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|13|אגרה – אישור כושר אווירי ליצוא פריט|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פריט, ישלם בעת הגשת הבקשה למתן האישור אגרה של 1,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,670 ש״ח)}} בתוספת 330 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש״ח)}} לכל שעת עבודה שמעבר לשעתיים הראשונות; ואולם היה הפריט המיוצא מיוצר בסדרות של למעלה מאלף פריטים בסדרה, ישלם המבקש עד 31 בינואר של כל שנה אגרה כוללת בסכום של 10,862 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 12,090 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש אישור כושר אווירי ליצוא פריט כאמור בתקנת משנה (א), אשר לגביו הוכח להנחת דעת המנהל שיצואו נועד לשחרור כלי טיס ממצב AOG (Aircraft on the ground) ומשך בדיקתו המשוער אינו עולה על שעתיים, ישלם בעת הגשת הבקשה למתן האישור 25% מן האגרה שיש לשלמה בעת הגשת הבקשה לפי תקנת משנה (א), ונוסף על כך בעד הוצאות נסיעה ואש״ל לפי הוראות החשב הכללי במשרד האוצר.

{{ח:קטע2|פרק 3א|פרק שלישי א׳: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)|תקנות נציגי המנהל}}|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|13א|אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)|תקנות נציגי המנהל}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש תעודת הרשאה כנציג המנהל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)#סעיף 2|תקנה 2(2) לתקנות נציגי המנהל}}, ישלם בעדה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 4,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש תעודת הרשאה כנציג המנהל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)#סעיף 2|תקנה 2(3) לתקנות נציגי המנהל}}, ישלם בעדה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש חידוש תעודת הרשאה כנציג המנהל, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נציגי המנהל)#סעיף 4|תקנה 4(א) לתקנות נציגי המנהל}}, ישלם בעד חידוש התעודה, מדי שנה, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות מכוני הבדק}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני הסמכה)|ותקנות מכוני ההסמכה}}|תיקון: תשע״ג}}

{{ח:סעיף|14|אגרת מכון בדק|תיקון: תשע״ב, תשע״ג, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון מכון בדק או המחזיק ברישיון מכון בדק המבקש תוספת הגדר ברישיון, ישלם בעת הגשת הבקשה, בעד כל הגדר מן ההגדרים המבוקשים, אגרה כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגדר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של עד 700 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־700 עד 2,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־2,000 עד 5,700 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,340&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־5,700 עד 15,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־15,000 עד 30,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־30,000 {{ח:הערה|ק״ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12,010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנוע טורבינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,780&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנוע בוכנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,350&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,400&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), המבקש רישיון מכון בדק לכלי טיס מסוג בלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק״ג, או המחזיק ברישיון מכון בדק המבקש תוספת הגדר ברישיון לבלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק״ג, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה לפי פרט (2) בטבלה כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|15|אגרת רישיון מכון הסמכה|תיקון: תשע״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון מכון הסמכה ובו הגדר אחד (שאינו מחזיק רישיון כאמור) ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש״ח)}}, ובעת הגשת הבקשה לכל הגדר נוסף ברישיון ישלם אגרה של 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|16|אגרה שנתית למכון בדק|תיקון: תשע״ב, תשע״ג, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק ברישיון מכון בדק ישלם, אחת לשנה, אגרה שנתית כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגדר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר הגדרים מרבי {{ש}} לחידוש באגרה אחת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של עד 700 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־700 עד 2,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־2,000 עד 5,700 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,400&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־5,700 עד 15,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12,010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־15,000 עד 30,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גוף כלי טיס במשקל של יותר מ־30,000 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60,030&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר {{ח:הערה|[צ״ל: מנוע]}} טורבינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנוע בוכנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,350&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,400&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מחזיק ברישיון מכון בדק לכלי טיס מסוג בלון מאויש בלבד שמשקלו עולה על 2,000 ק״ג, ישלם אחת לשנה, אגרה שנתית לפי פרט (2) בטבלה כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ב)}} המחזיק ברישיון מכון הסמכה ישלם, אחת לשנה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש״ח)}} בעד כל הגדר שברישיונו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|16א|אגרה בעד בקשה לאישור שינוי גדול או תיקון גדול בכלי טיס|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש אישור שינוי גדול או תיקון גדול בכלי טיס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)#סעיף 34|תקנה 34 לתקנות מכוני {{ח:הערה|ה}}בדק}}, ישלם בעדו את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} בעת הגשת הבקשה – 1,090 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}};
{{ח:תת|(2)}} תוספת אגרה בסך של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות לכל שעת עבודה שמעבר לשלוש השעות הראשונות.

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}} ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (כלי רחיפה)|תקנות כלי רחיפה}}|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף|18|אגרת רישיון עובד טיס או רישיון רחפן|תיקון: תשע״ה, תשע״ו, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון עובד טיס או מבקש רישיון רחפן ובו סוג הגדר אחד או אישורו, למעט רישיון טייס מתלמד, רישיון מקפל מצנחים או רישיון טכנאי לבדק כלי טיס, ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 600 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 670 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} המבקש רישיון מן המפורטים להלן, חידושו או אישורו, לפי העניין, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמצוין לצד סוג הרישיון:
{{ח:תתת|(1)}} רישיון טייס מתלמד – 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} רישיון טכנאי לבדק כלי טיס – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 220 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} רישיון מקפל מצנחים – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 220 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ו)}} המבקש חידוש רישיון מדריך טיס או חידוש רישיון רחפן ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 220 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ז)}} על מבקש רישיון עובד טיס או מבקש רישיון רחפן לפי תקנות משנה (א), (ה) ו־(ו), שצה״ל אישר כי הוא חייל מילואים פעיל, תחול אגרה בשיעור של 75% מן האגרה הנקובה בתקנות המשנה האמורות.

{{ח:סעיף|18א|אגרת תעודה רפואית|תיקון: תשע״ו, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון עובד טיס, או המבקש רישיון כאמור, המבקש תעודה רפואית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמצוין להלן לפי סוג הרישיון:
{{ח:תתת|(1)}} רישיון טייס מתלמד – 80 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנים 2021 ו־2022, 80 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} רישיון טייס פרטי – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 210 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} רישיון טייס מסחרי – 220 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(4)}} רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר – 220 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(5)}} רישיון מפקח על תנועה אווירית – 220 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(6)}} רישיון נווט טיס – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}};
{{ח:תתת|(7)}} רישיון טכנאי טיס – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}};
{{ח:תתת|(8)}} רישיון טייס עם הגדר דאון או עם הגדר בלון מאויש – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון רחפן, או המבקש רישיון כאמור, המבקש תעודה רפואית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 220 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2022, 230 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנות משנה (ב) ו־(ג) לא יחולו אם טרם חלפה שנה מיום ששולמה אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}.

{{ח:סעיף|19|אגרת הגדר או אישור נוסף|תיקון: תשע״ה, [הודעות]}}
{{ח:ת}} עובד טיס או בעל רישיון רחפן המבקש הגדר או אישור נוסף ברישיונו ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 220 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|20|אגרת בחינות למתן רישיון עובד טיס או רישיון רחפן|תיקון: תשע״ה, [הודעות], תשפ״ב, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד טיס, מבקש רישיון עובד טיס, בעל רישיון רחפן או מבקש רישיון רחפן, המבקש להיבחן בקשר למתן רישיון כאמור בטור א׳ בטבלה שלהלן או חידושו, ישלם בעת הגשת הבקשה להיבחן בבחינה מעשית או עיונית, אגרה בעד כל בחינה בשקלים חדשים כמפורט בטור ב׳ או ג׳, לפי העניין כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור א׳ {{ש}} סוג רישיון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳ {{ש}} בחינה מעשית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ג׳ {{ש}} בחינה עיונית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טייס פרטי עם הגדר אווירון או רוטורקרפט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טייס פרטי עם הגדר אווירון זעיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טייס פרטי עם הגדר דאון או בלון מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טייס מסחרי עם הגדר אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;360&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טייס לתובלה בנתיבי אוויר עם הגדר אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טכנאי טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;960&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קצין מבצעי אוויר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפקח תנועה אווירית עם הגדר אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;960&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טכנאי לבדק כלי טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,090&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקפל מצנחים או מקפל מצנחים בכיר עם הגדר אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(יבוטל ביום 4.8.2022):}} {{ש}} תדריכן מודיעין טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדריך טיס עם הגדר אחד למעט הגדר דאון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,900&lt;/td&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(12א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בחינה עיונית מדריך טיס עם הגדר דאון בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,090&lt;/td&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש רישיון מדריך טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון רחפן עם הגדר מסחרי בכלי רחיפה מסוג אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;360&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בחינה עיונית רישיון רחפן עם הגדר הדרכה בכלי רחיפה מסוג אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,660&lt;/td&gt;&lt;td&gt;350&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האגרות המשתלמות לפי תקנת משנה (א), יישא הנבחן בהוצאות הכרוכות בהפעלת כלי הטיס, מדמה הטיסה או כלי הרחיפה לצורך הבחינה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בפרטים (13) ו־(14) בטבלה שבתקנת משנה (א), מדריך טיס או בעל רישיון רחפן שרשות הרישוי אישרה כי עליו לעמוד בבחינה מעשית חלקית לצורך חידוש רישיון מדריך טיס עם הגדר אחד או לצורך חידוש רישיון רחפן, ישלם, בעת הגשת הבקשה להיבחן, אגרה של 700 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 780 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ד)}} עובד טיס הנבחן לצורך קבלת רישיון, כמפורט בטבלה שבתקנת משנה (א), או לצורך חידושו, במסגרת עבודתו, באמצעות בוחן שהוא עובד טיס המועסק או הנשכר לשירות בידי מעסיקו של העובד במסגרת אותה עבודה, ישלם 20 אחוזים בלבד מן האגרה הנוגעת בדבר, ובלבד שהמנהל הסמיך את עובד הטיס הבוחן לערוך מבחנים לצורך קבלת רישיון או חידושו.
{{ח:תת|(ה)}} תקנת משנה (ד) תחול על שוטר הנבחן על ידי בוחן המועסק על ידי משטרת ישראל, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} שולמה אגרה בעד בקשה להיבחן בבחינה מהבחינות המפורטות בתקנה זו, והנבחן מסר לרשות הודעה בכתב על אי־התייצבותו לבחינה עד עשרה ימים טרם המועד האחרון לקיום הבחינה, תוחזר האגרה בסכום ששולם בעד אותה בחינה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לבקשת הנבחן, להחזיר את אגרת הבחינה גם אם ניתנה הודעה בפרק זמן קצר יותר מהאמור ואף אם לא ניתנה הודעה כאמור.

{{ח:סעיף|21|אגרת בחינה למתן תוספת הגדר, חידושו או חידוש זכויות על פיו|תיקון: תשע״ב, תשע״ה, [הודעות], תשפ״ב, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד טיס או בעל רישיון רחפן המבקש להיבחן בקשר למתן תוספת הגדר מההגדרים המפורטים בטור א׳ בטבלה שלהלן או חידושם, או המבקש להיבחן במבחן רמה על ידי בוחן שמונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 71|תקנה 71 לתקנות הרישיונות}}, ישלם, בעת הגשת הבקשה להיבחן בבחינות כמפורט בטור ב׳ או ג׳ לפי העניין, בעד כל בחינה אגרה בשקלים חדשים כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הגדר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} בחינה מעשית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} בחינה עיונית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר אווירון (קבוצות א׳, ב׳, ג׳ ו־ד׳) או רוטורקרפט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר אווירון זעיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר דאון או בלון מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר מכשירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;780&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר טיסות מרחב לילה בתנאי כטר״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;780&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר חקלאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;890&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גדר טייס ניסוי סוג 1 וסוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,080&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר נוסף ברישיון מדריך טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,340&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר פיקוח על תנועה אווירית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;960&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר מקפל מצנחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;960&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר מאמן מפקח על תנועה אווירית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(יבוטל ביום 4.8.2022):}} {{ש}} הגדר מאמן תדריכן מודיעין טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר טכנאי בדק כלי טיס סוג 1 או סוג 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,090&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר הדרכה ברישיון רחפן עם הגדר מסחרי לגבי כלי רחיפה מאותו הסוג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,340&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר סוג כלי רחיפה נוסף ברישיון רחפן עם הגדר מסחרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(16)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגדר סוג כלי רחיפה נוסף ברישיון רחפן עם הגדר הדרכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,660&lt;/td&gt;&lt;td&gt;440&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} עובד טיס המבקש להיבחן בקשר לאישור הפעלת קטגוריה II או III או חידושו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 194|תקנה 194 לתקנות הרישיונות}}, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 700 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 780 ש״ח)}}; על אף האמור בתקנת משנה (א), כללה בחינה לחידוש אישור הפעלת קטגוריה II או III כאמור, גם בחינה לחידוש הגדר מכשירים, תשולם אגרה לפי תקנת משנה זו בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האגרות המשתלמות לפי תקנת משנה (א) ו־(ב) יישא הנבחן בהוצאות הכרוכות בהפעלת כלי הטיס, מדמה הטיסה או כלי הרחיפה לצורך הבחינה.
{{ח:תת|(ד)}} עובד טיס הנבחן לצורך קבלת הגדר כמפורט בטבלה שבתקנת משנה (א) או לצורך חידושו, או לצורך אישור לפי תקנת משנה (ב) או חידושו, במסגרת עבודתו, באמצעות בוחן שהוא עובד טיס המועסק או הנשכר לשירות בידי מעסיקו של העובד במסגרת אותה עבודה, ישלם 20% בלבד מן האגרה הנוגעת בדבר, ובלבד שהמנהל הסמיך את עובד הטיס הבוחן לערוך מבחנים לצורך קבלת הגדר או אישור או חידושו.
{{ח:תת|(ה)}} תקנת משנה (ד) תחול על שוטר הנבחן על ידי בוחן המועסק על ידי משטרת ישראל, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} שולמה אגרה בעד בקשה להיבחן בבחינה מהבחינות המפורטות בתקנה זו, והנבחן מסר לרשות הודעה בכתב על אי־התייצבותו לבחינה עד עשרה ימים טרם המועד האחרון לקיום הבחינה, תוחזר האגרה בסכום ששולם בעד אותה בחינה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לבקשת הנבחן, להחזיר את אגרת הבחינה גם אם ניתנה הודעה בפרק זמן קצר יותר מהאמור, ואף אם לא ניתנה הודעה כאמור.

{{ח:סעיף|21א|אגרה לבחינת מיומנות בשפה האנגלית|תיקון: תש״ע, תש״ע־2, [הודעות]}}
{{ח:ת}} עובד טיס או מבקש רישיון עובד טיס, המבקש להיבחן בשפה האנגלית להוכחת מיומנותו בה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 21ד|תקנה 21ד לתקנות הרישיונות}}, ישלם בעת הגשת הבקשה להיבחן אגרה של 540 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 600 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|22|עיון חוזר בתוצאות מבחן עיוני|תיקון: תשע״ה, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} עובד טיס, מבקש רישיון עובד טיס, בעל רישיון רחפן או מבקש רישיון רחפן, המבקש עיון חוזר בתוצאות מבחן עיוני או בתוצאות מבחן מיומנות בשפה האנגלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בתקנה 21א}} ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 220 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|23|הוצאות בחינה בחוץ לארץ}}
{{ח:ת}} המבקש להיבחן מחוץ לישראל לצורך מתן רישיון או אישורו או לצורך מתן הגדר או חידוש הזכויות על פיו, או בעל כלי טיס המבקש לערוך לעובדיו בחינה כאמור, ישלם, או המבקש להיבחן מחוץ לישראל לצורך קבלת או חידוש של מינוי כבוחן לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 71|תקנה 71 לתקנות הרישיונות}} ישלם, נוסף על האגרות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנות 20}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} הוצאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37}}.

{{ח:סעיף|24|אגרת תעודת צוות אוויר|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} המבקש תעודת צוות אוויר, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הרישיונות}} או תעודת איש צוות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 321|תקנה 321 לתקנות הרישיונות}}, חידושן או שינוין, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|24א|אגרת בדיקת כשירות פעולות|תיקון: תשע״ב, [הודעות]}}
{{ח:ת}} הנבדק בדיקת כשירות פעולות לשם הוכחת מיומנות מקצועית במידה השקולה כנגד אי־כושרו הבריאותי כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 68|בתקנה 68(א)(2) לתקנות הרישיונות}}, ישלם בעד הבדיקה, בעת הגשת הבקשה להיבדק כאמור, אגרה של 820 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2022, 870 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|25|פטור לעובד הרשות, לחוקר הראשי, ממלא מקומו ולבוחן|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עובד הרשות שהוא בעל רישיון עובד טיס או בעל רישיון רחפן ולצורך ביצוע תפקידו ברשות נדרש לשמור על זכויותיו לפי רישיונו, והחוקר הראשי וממלא מקומו שמונו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 107|סעיף 107 לחוק}}, פטורים מתשלום אגרה לפי {{ח:פנימי|פרק 5|פרק זה}}, לצורך חידוש הגדרים או הזכויות שלפי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} בוחן שמונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 71|תקנה 71 לתקנות הרישיונות}} יהיה פטור מתשלום אגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנות 20}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} בעד חידוש הגדרים או ביצוע מבחן רמה, הנדרשים לצורך מילוי תפקידו כבוחן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), בוחן כאמור באותה תקנת משנה, שמשמש כבוחן במסגרת עבודתו אצל מפעיל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 12|הפרק השניים עשר}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 13|או השלושה עשר לתקנות ההפעלה}}, לא יהיה פטור מתשלום אגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנות 20}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} בעד חידוש הגדרים או ביצוע מבחן רמה, הנדרשים לצורך מילוי תפקידו כבוחן אצל אותו מפעיל.

{{ח:סעיף|25א|אגרה בעד בקשה לאישור תוכנית הדרכה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש לקבל את אישור רשות הרישוי לתוכנית הדרכה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 34|תקנה 34 לתקנות הרישיונות}}, ואינו בעל רישיון בית ספר להוראת הטיס לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס)|תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס), התשל״א–1971}}, או המבקש לקבל את אישור רשות הרישוי לתוכנית לימודים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (כלי רחיפה)#סעיף 5|תקנה 5(1) לתקנות כלי רחיפה}}, ישלם בעדו 720 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק שישי: אגרות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|חוק הרישוי}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|ותקנות ההפעלה}}}}

{{ח:סעיף|26|אגרת רישיון הפעלה מבצעית, רישיון הפעלה אווירית ורישיון הפעלה|תיקון: תשע״ב, תשע״ה, [הודעות], תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון הפעלה, רישיון הפעלה אווירית או רישיון הפעלה מבצעית, או שינוי שם בעל הרישיון או תוספת פעילות מעבר לקבוע במסגרת הרישיון כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מפעיל כלי טיס&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רישיון הפעלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רישיון הפעלה אווירית או מבצעית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות סדירות מישראל ואליה של כלי טיס גדול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,350&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס גדול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,270&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס קטן או בינוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות סדירות או בטיסות שכר בישראל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 12|פרק שנים עשר לתקנות ההפעלה}}, ולמעט מפעיל הפועל לפי פרטים (3), (4), ו־(9) עד (9ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 11|פרק אחד עשר לתקנות ההפעלה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל אווירונים זעירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל טיסן נהוג רדיו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפעלת בית ספר להוראת טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,630&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,630&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל שאינו עולה על 25 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל העולה על 25 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל בלון קשור בלתי מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל בלון מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס שפרטים (1) עד (9ד) לא חלים עליו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,170&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} היתה הבקשה לכמה סוגי הפעלות המנויות לעיל, ישלם המבקש אגרה בעד כל אחד מן הסוגים המבוקשים.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק ברישיון הפעלה ישלם אגרה שנתית כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מפעיל כלי טיס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות סדירות מישראל ואליה של כלי טיס גדול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,040&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס גדול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,040&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות שכר מישראל ואליה של כלי טיס קטן או בינוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,610&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות סדירות או בטיסות שכר בישראל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,610&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 12|פרק שנים עשר לתקנות ההפעלה}}, ולמעט מפעיל הפועל לפי פרטים (3), (4), ו־(9) עד (9ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיסות של מפעיל אווירי הפועל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 11|פרק אחד עשר לתקנות ההפעלה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,560&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל אווירונים זעירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל טיסן נהוג רדיו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במסגרת בית ספר להוראת טיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל שאינו עולה על 25 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,090&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס בלתי מאויש במשקל העולה על 25 ק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל בלון קשור בלתי מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,090&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל בלון מאויש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,420&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעיל כלי טיס שפרטים (1) עד (9ד) לא חלים עליו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,610&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} המחזיק ברישיון הפעלה לכמה סוגי הפעלות כמפורט לעיל, ישלם אגרה בעד כל אחד מסוגי ההפעלות המותרות לו.
{{ח:תת|(ב1)}} המבקש היתר הפעלה שאינו מחזיק ברישיון הפעלה אווירית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה שנתית כמפורט בתקנת משנה (ב); האגרה השנתית תשולם בעת הגשת הבקשה הראשונה להיתר הפעלה בכל שנה, ולא תשולם אגרה נוספת בעבור בקשה להיתר הפעלה נוסף במשך אותה שנה; היתה הבקשה לכמה סוגי הפעלות המנויות בתקנת משנה (ב), ישלם המבקש אגרה שנתית בעד כל אחד מן הסוגים המבוקשים.
{{ח:תת|(ג)}} אגרה כאמור בתקנת משנה (ב) תשולם בתחילת כל שנה עד 31 בינואר זולת אם טרם מלאו 6 חודשים לתשלום אגרה כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|27|אגרת רישיון הפעלה להובלת חומרים מסוכנים|תיקון: תשע״ב, [הודעות]}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בתקנה 26}} –
{{ח:תת|(1)}} המבקש רישיון הפעלה אווירית הכולל הפעלה מסוג הובלת חומרים מסוכנים ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 2,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 2,790 ש״ח)}};
{{ח:תת|(2)}} המחזיק ברישיון הפעלה אווירית הכולל הפעלה מסוג הובלת חומרים מסוכנים ישלם אגרה שנתית של 1,250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,390 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|28|אגרת טיפול בהסכם לחכירת כלי טיס|תיקון: תשע״ב, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס, החכור על ידו בלא צוות, ישלם בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;890&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־700 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־2,000 עד 5,700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,570&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־20,000 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000 עד 100,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24,010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־100,000 עד 300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60,030&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס, החכור על ידו עם צוותו או להפעיל כלי טיס הרשום בפנקס, החכור על ידו בלא צוות, ישלם בעד הטיפול בהסכם החכירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות ההפעלה}}, בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה לפי משקל כלי הטיס כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל כלי הטיס בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 5,700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;290&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־5,700 עד 20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־20,000 עד 45,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־45,000 עד 100,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,670&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־100,000 עד 300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יותר מ־300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,340&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} כלל הסכם החכירה לפי תקנת משנה (ג) יותר מכלי טיס אחד או יותר מסוג אחד של כלי טיס, תשולם האגרה לפי כלי הטיס או סוג כלי הטיס שמשקלו הגבוה ביותר.
{{ח:תת|(ה)}} המבקש אישור לתיקון או לשינוי בהסכם חכירה – ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בסכום של 270 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון הפעלה אווירית, המבקש להפעיל כלי טיס הרשום בפנקס, החכור על ידו עם צוותו, ישלם בעד הטיפול בהסכם החכירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות ההפעלה}}, בעת המצאת הסכם החכירה למנהל, אגרה בסכום של 165 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנים 2021 ו־2022, 180 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|28א|אגרה בעד טיפול בהסכם להעברת סמכויות וחובות ממדינת הרישום למדינת המפעיל|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בתקנה 28}}, מפעיל אווירי המבקש את אישור המנהל להפעלת כלי טיס זר החכור על ידו בלא צוות, והרשום במדינה חברה, ישלם בעד הטיפול בהסכם כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 176|בסעיף 176 לחוק}}, במועד הגשת הבקשה, אגרה בסך של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או מי שהסמיכה הרשות, שהושקעה במתן השירות, ובלבד שלא תיגבה האגרה בעד יותר מ־500 שעות עבודה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} נקבע בהסכם כאמור בתקנת משנה (א) על העברת סמכות לפי סעיף 31 לאמנה, ישלם המבקש בעבור הוצאת תעודת כושר טיסה לכל כלי טיס הכלול בהסכם, אגרה בסכומים זהים לסכומי האגרה הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7(א)}}.

{{ח:סעיף|29|הוצאות אישור טייס בוחן|תיקון: תשע״ב, [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה אווירית המבקש אישור המנהל לטייס בוחן או לבוחן טיסה כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 323|בתקנות 323}}, {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 332|332(א)(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 438|או 438(א)(4א) לתקנות ההפעלה}}, ישלם 330 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 370 ש״ח)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה אשר הושקעה במתן השירות.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האגרה המשתלמת לפי תקנת משנה (א), יישא בעל רישיון ההפעלה האווירית הנוגע בדבר בהוצאות הכרוכות בהפעלת מדמה הטיסה לצורך הבחינה.

{{ח:סעיף|30|אגרה בעד אישור מיתקן עזר לטיסה|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש אישור לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 66|תקנה 66(ג) לתקנות ההפעלה}} למיתקן עזר לטיסה שהוא תאורה, סימון או אזהרה לכלי טיס, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} אם הבקשה היא לעמדה או הנחייה של הרשות בדבר הצורך בהתקנת מיתקן עזר לטיסה ולעמדת הרשות אין צורך בסקר אווירונאוטי – 600 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}};
{{ח:תת|(2)}} אם הבקשה היא כאמור בפסקה (1) ולעמדת הרשות יש צורך בסקר אווירונאוטי – תוספת של 2,400 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} על הסכום הקבוע בפסקה (1).

{{ח:סעיף|30א|אגרה בעד בקשת רישיון למפעיל שירותי נת״א|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש רישיון להפעלת יחידת נת״א ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בסך של 40,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.

{{ח:סעיף|31|אגרת פיקוח על שירותי נת״א|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בתחילת כל שנה, עד 31 בינואר, ישלם בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א אגרה בסך של 3,100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 3,451,720 ש״ח)}}; היה וכמה גופים יפעילו את שירותי הנת״א, תחולק ביניהם אגרה זו, באופן יחסי להיקף הפעילות של אותם גופים.

{{ח:סעיף|31א|אגרה בעד מבחן ראשוני, מבחן תקופתי, מבחן נתיב, ומבחן כשירות לטייס או לקצין מבצעי אוויר|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בעל רישיון הפעלה אווירית המבקש כי טייס או קצין מבצעי אוויר המועסקים על ידו יעברו מבחן כמפורט להלן, ישלם בעד השירות אגרה בסך של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות, אשר הושקעה במתן השירות:
{{ח:תת|(1)}} מבחן ראשוני ותקופתי לטייס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 318|תקנה 318 לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תת|(2)}} מבחן נתיב לטייס מפקד לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 321|תקנות 321}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 460|ו־460 לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תת|(3)}} מבחן כשירות לטייס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 461|תקנה 461 לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תת|(4)}} מבחן כשירות לקצין מבצעי אוויר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 466|תקנה 466(א)(3) לתקנות ההפעלה}}.

{{ח:קטע2||{{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|32|אגרה להיתר הפעלה לביצוע טיסות שכר|תיקון: תשע״ז, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש היתר הפעלה לביצוע טיסת שכר מישראל או אליה או מספר טיסות כאמור כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בשקלים חדשים כמפורט בטור ב׳, ג׳ או ד׳ לצדו, לפי העניין:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מספר הטיסות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} טיפול רגיל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} טיפול דחוף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} טיפול חריג&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1 עד 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,340&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,360&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,520&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6 עד 15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,550&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,460&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16 עד 30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,830&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,690&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,050&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,740&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,050&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,070&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול רגיל“ – טיפול בבקשה שהגיעה לרשות במועד הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)#סעיף 5|בתקנה 5 לתקנות טיסות שכר}}, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול דחוף“ – טיפול בבקשה שהגיעה לרשות אחרי המועד הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)#סעיף 5|בתקנה 5 לתקנות טיסות שכר}}, אך שלושה ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לטיסה הראשונה או לטיסה, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול חריג“ – טיפול בבקשה שהגיעה לרשות פחות משלושה ימים לפני המועד המתוכנן לטיסה הראשונה בסדרה או לטיסה, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)|תקנות טיסות שכר}}|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|33|אגרת רישיון מארגן|תיקון: תשע״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון הפעלה למארגן טיסות שכר ישלם, בעת הגשת הבקשה, או בעת הגשת הבקשה לחידוש הרישיון, אגרה שנתית של 4,441 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 4,940 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: אגרות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#פרק ב סימן ו|סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק}}, {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)|תקנות הבטיחות בשדות התעופה}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|ותקנות המנחתים}}|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|34|אגרת רישיון להפעלת שדה תעופה|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש רישיון להפעלת שדה תעופה ישלם אגרה בעד כל שדה תעופה בנפרד, בהתאם לייעוד שדה התעופה ומספר המסלולים בו כמפורט להלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייעוד שדה התעופה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ מסלולים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;שדה תעופה בין־לאומי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,440,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,800,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שלושה או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,400,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;שדה תעופה פנים־ארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,020,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שלושה או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,440,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|34א|אגרת חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק ברישיון להפעלת שדה תעופה, המבקש חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה, ישלם אגרה, בעד כל שדה תעופה בנפרד, עד יום 31 בינואר בכל שנה, בהתאם לייעוד השדה ומספר המסלולים, כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייעוד שדה התעופה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ מסלולים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;שדה תעופה בין־לאומי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,500,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שלושה או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;שדה תעופה פנים־ארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;850,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שלושה או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} כל המחזיק ברישיונות להפעלת שני שדות תעופה או יותר לא ישלם סכום העולה על 5,700,000 שקלים חדשים בשנה {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}, בעבור כלל הבקשות לחידוש אישור ספרי עזר מבצעיים לשדות התעופה שהוא מורשה להפעילם הנקובים ברישיונו;
{{ח:תתת|(2)}} לא יידרש תשלום בעבור חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה אם חלפו פחות משמונה חודשים מהמועד שבו ניתן רישיון להפעלת אותו שדה תעופה.

{{ח:סעיף|34ב|אגרת רישיון להפעלת מנחת|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון להפעלת מנחת לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|תקנות המנחתים}}, ישלם בעת הגשת הבקשה, בעד כל מנחת בנפרד, אגרה בהתאם לסוג המנחת וייעודו, כמפורט להלן –
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג מנחת וייעודו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת שאינו מנוי בפרטים (2) עד (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,800&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת חקלאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת חקלאי עונתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;490&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת זעיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת הממוקם על מבנה המיועד לשימוש מסוקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,810&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנחת המיועד לשימוש לפרק זמן קצר, שאינו עולה על 3 ימים רצופים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק ברישיון להפעלת מנחת לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מנחתים)|תקנות המנחתים}}, ישלם, עד יום 31 בינואר בכל שנה, בעד כל מנחת בנפרד, אגרה בהתאם לסוג המנחת וייעודו, כמפורט בטבלה בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|35|אגרת תעודת רעש|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} המבקש תעודת רעש כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רעש כלי טיס)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות הטיס (רעש כלי טיס), התשל״ז–1977}}, ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 1,110 ש״ח)}}.

{{ח:קטע2|פרק 8א|פרק שמיני א׳: אגרות שונות|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|35א|אגרה בעד בקשת פטור|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש פטור מדיני הטיס לפי הוראת {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 165|סעיף 165 לחוק}}, לרבות בקשה לחידושו או תיקונו, למעט פטור הניתן לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}} למבקש רישיון עובד טיס או הגדר שבו לשם מתן הרישיון או ההגדר כאמור, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש פטור לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 74|סעיף 74(ד) לחוק}}, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 1,090 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}}.

{{ח:סעיף|35ב|אגרה בעד מדמה טיסה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המבקש אישור למדמה טיסה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות ההפעלה}} או {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}} ישלם בעדו את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} בעת הגשת הבקשה – 720 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}};
{{ח:תת|(2)}} תוספת אגרה של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לכל שעת עבודה מעבר לשעתיים הראשונות.

{{ח:סעיף|36|אגרת כפל תעודה תעודה באנגלית או אישור מסמכים|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש כפל תעודה או רישיון מאלה המפורטים בתקנות אלה או תעודה בשפה האנגלית ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה של 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש אישור מסמכים לרשויות בארץ או מחוץ לארץ, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה של 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 170 ש״ח)}}.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|37|אגרה ותשלום הוצאות בעד מתן שירות בחוץ לארץ|תיקון: [הודעות], תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לקבל את שירותי הרשות בחוץ לארץ, ישלם, נוסף על כל אגרת בסיס, אגרה בסכום של 360 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022)}} בעד כל שעת עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, אשר הושקעה במתן השירות, לרבות שעות הטיסה הכרוכות בביצוע העבודה אך לא יותר מ־24 שעות טיסה כאמור, ובתוספת הוצאות הטיסה, הלינה, הכלכלה, התחבורה והביטוח, בכפוף להוראות החשב הכללי במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה בתקנה מתקנות אלה, למעט בתקנת משנה (א), אגרה שעתית, וחלק מהעבודה בוצע מחוץ לישראל, תשולם אגרה בעד שעות העבודה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעד השירות שניתן בישראל – לפי תקנה מתקנות אלה שבה נקבעה חובת התשלום;
{{ח:תתת|(2)}} בעד השירות שניתן מחוץ לישראל – לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} ההוצאות הצפויות בעד הטיסה, הלינה, הכלכלה, התחבורה והביטוח כאמור בתקנת משנה (א), ישולמו עד 5 ימים לפני מועד הטיסה; יתרת התשלום לפי תקנה זו תשולם בתוך 40 ימים מיום קבלת דרישת התשלום.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגרת בסיס“ – כל אגרה לפי תקנות אלה שאינה אגרה שעתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגרה שעתית“ – אגרה בעד שעות עבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, שהושקעו במתן השירות.

{{ח:סעיף|38|תשלום הוצאות הכשרת מפקחים לטיפוס חדש|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} המבקש לקבל את שירותי הרשות לגבי כלי טיס, ואותו כלי טיס הוא מטיפוס שטרם נרשם בפנקס, ישלם, נוסף על האגרות הקבועות בתקנות אלה, את ההוצאות הכרוכות בהכשרה עיונית ומעשית, המקובלת על המנהל, של שלושה מפקחים, לגבי אותו טיפוס של כלי טיס.

{{ח:סעיף|39|תשלום אגרה כתנאי למתן תעודה או מתן שירות וקציבת מועד לתשלום אגרה המחושבת לפי שעות עבודה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות לא תיתן רישיון, תעודה, אישור או הרשאה שנקבעה בעדם אגרה לפי תקנות אלה, לא תחדשה ולא תתקנה, וכן לא תיתן שירות אחר שנקבעה בעדו אגרה לפי תקנות אלה, אלא אם כן מבקש הרישיון, התעודה, האישור, ההרשאה או השירות כאמור שילם את האגרה לפי תקנות אלה במלואה.
{{ח:תת|(ב)}} אגרה או חלק ממנה המחושבים לפי שעות העבודה של עובד הרשות או של מי שהסמיכה, תשולם בתוך 40 ימים מיום קבלת הדרישה.

{{ח:סעיף|40|הצמדה למדד|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי האגרות לפי תקנות אלה ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לה.
{{ח:תת|(ב1)}} שינוי סכומי האגרות כאמור בתקנת משנה (ב) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם, לפני שעוגלו לפי תקנת משנה (ב2).
{{ח:תת|(ב2)}} סכומי האגרות שהשתנו לפי תקנה זו יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות את סכומי האגרה כפי שהשתנו לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|41|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).

{{ח:חתימות|י״ג בטבת התש״ע (30 בדצמבר 2009)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>6o9ve3kh7p96j1vqg5v7zszhyy271jj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור בית יעקב (עמדין)/הקדמת המחבר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>468598</id>
    <revision>
      <id>1416572</id>
      <parentid>1416517</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T12:37:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הקדמת המחבר */ הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14708" xml:space="preserve">{{כו|זה השער לה׳ צדיקים יבואו בו}}
פלטין '''בית אל.''' העומד על שבעה '''עמודי שמים.''' ונקרא גם '''אור שבעת הימים:'''

הוא ספר ראשון מציור בנין טירת מלכו של עולם בעל הבירה יתברך לכל דבריו וחוקותיו, הבונה בשמים מעלותיו, עלית קי״ר ערה מגן אבות ואמות. ושם מטה שולחן כסא ומנורה (משכן) לאיש האלהים הדר בשני עולמות. להתהלך לפני האלהים באור החיים בימינו נצח שמחות נעימות. ובו שבעה בניינים גדולים ונוראים, וחמישים דיורין נאים מופלאים, סקדשי אל ובתי ממלכה, ממלכת כהנים וגוי קדוש, אשרי העם שלו ככה. הא לכם זרע קודש הנהגה (מסודרת לחיי האדם הישראלי) אלהית שכלית טבעית מלאת ברכה. בסדר ישר נקשר שמורה מכל טוב מדעי ובאושר מדותי ערוכה. ע״פ התורה והמצוה הדין וההלכה. ומעשה המכונות הכונות רצויות על דרך המושכל הנגלה והנעלם קלועה מקלעות פקעים ופטורי ציצים גדילים מעשה שבכה. וסובב על קוטב ימי השבוע סיב ובלה ביה מיניה לא תזוע, מאן בעי חיי ומזוני ובני ואור זרוע. לתאוות מתועבות רסן ושרתוע, לכל בשרו מרפא לכל מחלה קמיע, יום ליום יביע. דרוש וחקור בו כי לתכלית הנכסף מגיע:

==מבוא==
'''סידור תפילה''' (ותיקון ברכות) '''בית אל''' במסילה אחת עולה. המתפלל בו בכוונה, תפילתו ריקם אינה חוזרת חלילה. ויקרא יעקב שם המקום ''' בית אל''' אשר פגע בו ותיקן תפילה {{גדול|{{גדול|'''עֲרָבִית'''}}}} וערבה לה׳ כמנחה בלולה ולבונה זכה. מדוייקת דקה מן הדקה. ומנופה כל צרכה. מפי סופרים וספרים ערך ערכה. על פי הפשט ועל דרך קבלה אדניה הטבעו במטבע שטבעו חכמים בברכה. מזה ומזה תוכן '''עמודיה''' סלה במנהגי וותיקין הכין דרכם. במשענת זקנים סמיכה. לפי הדינים מתוקנת כהלכה. לא נעדר דבר עיקרי מכל מה שצריכה. ולאשר היה הסידור הקדוש עד עתה כגדר פרוצה כי רבו פורצי גדרו הסר משוכה. ודעת בני אדם נבוכה. בל ידעו איזה הדרך הבטוחה שמורה בכל וערוכה. '''פתח''' התיב״ה בצדה הושם וצוהר נעשה לה עם נקודת הכת״ב ואל אמ״ת הבניין יכלה מלמעלה והיו תומים מלמטה יתמימו דבריה ויאירו. באורים כיבדו '''כיבוד הבית''' אל ה׳ ויאר לנו ועפעפיך יישירו. יכונו יחדיו על שפתיך יתרועעו אף ישירו. '''ובסופו''' העמיד הדלת האחת גלילים. גולל אור מפני חושך וענן כבד על ההר בית ה׳ סגור במנעולים. והדלתות לשערים דלתי נחושת. שמה שיבר רשפי קשת. מעשה רשת. כל עושי שכ״ר (למען בצוע בצע) עגמ״י נפש לבדות נוסחא מחודשת. בדמיון חלוש ודעה משובשת. לערות איש בושת. כדלת תיסוב על צירה ציר אמונים מרפא לשון עץ חיים למחזיקים בה ואוהביה יאכל פריה פרי קודש הלולים. והדריך בנעלים במילים פעלים ומשקלים. ואם דלת היא נצור עליה '''לוח ארש.''' הנה ארשו ארש ברזל הלא היא ברבת בני עמנו מוחזקת. שבעתים מזוקקת ומבהקת. כאודם פטדה וברקת. ונתן הרבה שערים משערי (הסידור הנדפס עתה מקרוב אשר קראם השוער שערי תפילה. היה לי לקרותן צערי) תפילה. ונעול הדלת אחריהם להסיר המכשלה. נהרסו יסודותיו נפלו אשיותיו אשר שם אותותיו. להרוס ולא לבנות התוה תיו. לשוא עמל בונה בו בשעריו ובתיו. אשר הציב לו יד העתיק ממנו מלין. היאכל תפל מבלי מלח ותבלין. ולא כל הרוצה ליטול את השם זכה. יטול מה שחידש ישתקע הדבר בלתי ראוי לברכה. וידעו הבאים בשעריה האלו. אשר יצא בדפוס בימים הללו. ומלאו פני תבל. אשד עשה ההופך ומבלבל. כל חלקה טובה מנוסחי הקדמונים משחית ומחבל. ואם במקצת מקומות היטיב לראות הלא את הטוב אך לא את הרע ממנו נקבל. במקום שיש חילול השם ואין הדעת סובל. וכל העם עליו קובל. שבא לגרשם מנחלת אבות ולהפקיע מעשה עבות ולחב״ל. הכת״ב אשר לא ירתק ולא במהרה ינתק לראיה מרואה ואינו נראה אך נפש הוא חובל. והיתה ציצת נובל. פרוח תפרח ותחזור לאיתנה. ועטרת האמת תשוב ליושנה. שפת אמת תכון תרים נס תשא דגל תקים על דגל בשמן הדעת הישר טובל. ובבשמים מוטעמים מעשה רוקח ומתבל. בשכר זאת נזכה לעלות אל בית אלהי יעקב ולשוב לאחוזת ירושת אבותינו לשמור שנת היובל. במהרה בימינו אמן כן יאמר ה׳ לך עת רצון תפלתנו ברחמים תתקבל:

==הקדמת המחבר==
גם אלה דברי המסדר שורת הבניין והמגיה האפל יעב״ץ השפל, ה׳ אמר לשכון בערפל, בנה בניתי
בית זבול למי שאין לו גבול: זה אלי ואנוהו, הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו, ובחר בישראל עם קרובו לשכון כבוד בתוכם, בקהל עם ירוממוהו בו יתהללו וחסידיו יברכוהו אליו יחפללו וקרוב אליהם כאשר באמת יקראוהו: 

'''והנה''' לא נעלם מכל המאמינים באלהי עולם גודל מעלת התפילה ההגונה לשוכן מעונה, אם היא כתקנה. אין מהצורך להאריך כאן במה שידוע לכל יודע ספר. כי היא העומדת לנו במקום הקרבן וגדולה ממנו. אף כי בגלות החל הזה, שבטלו הקרבנות וכהן מזה, אכן אם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין קשב. הלא המה הפה והמחשבה והמעשה שלשת הראשים הרמוזים בכתוב '''בפיך ובלבבך לעשותו''', צריכים שיהיו מתוקנים עשויים באמת ויושר, שבהם שלמות כל פעולה תלויה טבהעדרם בלתי נחשב. וכשהתבוננתי בסידור תפילותינו וברכותינו, מצאתי כי בכל אלה קצרה ידינו:

אם בראשון, הוא הדיבור והלשון, השיגוהו מעיקים באורך גלותנו הקשה, בסיבת סופרים בורים ומעתיקים ריקים, הם הולידו שינויים ותמורות זרות ונוסחאות חלוקים, נוסף לזה כל מדינה ומדינה, שנפוצה בהן אומתנו העדינה, סובלת חילוף במבטא לשונה, ועל ידי כך גם הלשון הקדוש לפגם, ולא נשמע פתגם, כי הוא אינו מקבל החילוף בעצמו. הן שפה ברורה, אחת היא לאו״מה ברה, קרי״ה נאמנה, לא תומר ולא תשתנה:

ואם בשני הנוגע למחשבת הלב, נעלב ולא עולב, אפילו הוא טהור וזך מה יפיו וטובו, ההעדר כרוך בעקבו, כי העיקר חסר אפילו הביאור הפשוט במקומות הצריכים, והספרים שחוברו בזה אינם מצויים ביד כל אדם, גם הם רחבים וארוכים, אף אם לשון תפילה וברכות שתקנו אנשי כנסת הגדולה צח וברור כדבר ראב״ע קהלת ה׳ כן הוא, מכל מקום יצטרך לפעמים לבאר חיבור המלות וקישורם גם אלה לחכמים, ומה נאמר ונזכיר, מכוונת הסודות והרמזים הצפונים בהם, כי אין להם קץ כידוע למכביר:

ואם שלישית, למקרי המעשה המשתתפים בתפילה מעולה לב נשית, ראינו כי רבים המה המעשים המכוונים המתלווים אליה, כי במחוגה אלהית מתוארת, בהנהגה ישרה נקשרת, בחלקיה ופרקיה ובקדימה ואיחור מסודרת, אם בפעולות ממש הנעשות בתפילה וברכה, אם בישיבה אם בעמידה ובהליכה, בכריעה בנפילה ובסמיכה, גם באלה נמצא פעם חילוף או יתרון, פעם חסרון, מבלי משים לנצח, איזה דרך הברור והצח:

ואם אמנם כבר יצאו לאור הדפוס סידורי תפילות בכמה אופנים שונים, הן בעניין הביאור, אם בפשט ואם ברמז וסוד איזה דרך ישכון אור, הן בעניין ההנהגות התלויות בדיבור ובמעשה, בסדר ובנוסח עשו לו מכסה, הן כל אלה ראתה עיני להפיק רצון ולקרב התועלת המבוקש לא הספיקו, כי הגדולים והמבינים שנטפלו בדבר זה הלכו בדרן ארוכה והרחיקו, אם בפירוש ואם בסוד הרחיבו פה ולשון העמיקו, במשל ומליצה וחידה, לא כל מוחא סביל דא, ביחוד בסודות הנשגבות, כבוד אלהים הסתר דבר מקוצר הלבבות, ולא נמסרו כי אם לצנועין, די עם בישרא לא איתי מדרהון, ודי רוח אלהין קדישין בהון, דלא איתי אינש על יבשתא, האידנא הכי השתא, אף כי על אדמה טמאה, הלוואי ועמדנו בדעת התינוק גמול מחלב וחמאה. אפילו בביאור על דרך הנגלה האריכות אינו יפה, שמפסיד הכוונה התמימה, ועדיין אנו במבוכה אודות הסדר הנכון והנהגת ההכרחי ודינים הקשורים בהם כמה וכמה, כרובם כן חסרו דברים רבים מכוסים, ראויים להיות נזכרים ונעשים, ונפקדו אפשר בסיבת שכחה, מחמת גודל היגיעה והטרחה. 

לכן תועלת הטפל היה תולעת העיקר, לעקור שרשיו הפך ומחה. גם מי ומי שמילא הסידורים דיני דינים מקריים שאין כאן מקומם, איני יודע טעם לבחירתם, ואס ביקשו להעתיק השולחן ערוך ומפרשיו, מדוע לא השלימו כל הפרטים עד תומם?

ורבים אומרים מי יראנו טוב סידור תפילה ממוצע, למצוא פשר דבר בעניין הביאור ההכרחי בדרך קצרה כי קצר המצע. וכן בעניין המנהגים והדינים ההכרחיים והזכרונות המועילות והחסרונות שיכלו להמנות, וסרח העודף בל יזכר למען לא נלקה ונפסיד הכל מחמת רדיפת היתרונות, ולהלבישן אדר היקר וסדר הנבחר ע״ד האר״י ז״ל והמוסכם מכל הפוסקים, ובפרטות אשר ידעתי שכך היה מנהגו של אדוני מורי הגאון ז״ל, ונצרף רמזים ורזים כוללים, על דרך המקובלים, אמצעי משובח, ובאופן שיהיו קרובים לשכר ורחוקים מהפסד ולא יקרא לה נוב״ח, ולברר הנוסחאות הנאות, המשובחות וצחות, הצרופות ויפות, התמימות ומוסכמות:

ובדבר התחינות ובקשות מחודשות, ראיתי שערוריה, כי לא יספיקו כל עורות אילי נביות, וילאו הפיות, אפילו היה שכולם יפות מתאימות קיימות וחיות, היאך יתכן להטיל חובה על האדם להתחנן בכולן, ותורתו ומלאכתו מתי נעשית בגללן? ואם אמרו רז״ל: הלוואי יתפלל אדם כל היום, לא אמרו אלא כנגד יצר הרע, שלא יעסוק בדברי בטלה והבאי, ולכל זמן ופנאי, זמן תפילה לחוד, וזמן תורה לחוד, שעי דמינם דמיכל ודבית הכסא מי ליכא{{הערה|שעות כדי לישון, לאכול, ולצאת לשירותים, האם אינם?}}, ולמלאכה השעה צריכה, ומכל מקום לא כיוונו אלא על תסילח שתקנו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו העטרה ליושנה, וככר הזהירו טוב מעט בכוונה, כל שכן כאלה התוספות שתקני אחרונים ברוב דברים מקום סכנה, ויש לחוש בכמה מהן שהיזקן מרובה משכרן, ושתיקתן יפה מדיבורן, יבירושלמי (פרק תפילת השחר הלכה א)

&lt;!-- עד כאן הוגה --&gt; אמרו, חנה בשביל שהרבתה להתפלל קצרה ימיי כל כנמאל, זהו שאמר הכתיב ידבר שפתיה אך למחמד, ואף בדבר הנאה הריבוי אינו משובח לפר המקיש והנה העם חוטאים, כמ׳ש הכתוב ע׳כ יהיו דבריך מעטים, לק בחמד ובררתי מהם מנה יפה מנופה קב ונקי, מומם מחזיק את המרובה לבקי, גס היססנו על העיקר, כל ברכות המצות והביננו ותפלה קנדה האר מטבעות ישמח שטבעו חכמים כמו התכבדי לנפנה וכיוצא בזו להמוציא חח מלמטה בתפלה וזולתן רבי כמי רבו שנשכחו ונהגו נק מנהג הפקר, עוד אספמ הביתה המרגליות מאות דמף פ׳ היה קורא שהם ספיר ויקר, ומרגליות טובות הללו בידינו היה וכמעט אנדמם, בעזה׳׳י חזרנו דכדמס :
{{לא נשלם}}</text>
      <sha1>ptvmdti70wmanxe4ao5kgr1ylxy47xf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>468613</id>
    <revision>
      <id>1416597</id>
      <parentid>1414401</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T18:59:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>סוף עמ' 25</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8618" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יוסף בן מתתיהו
|שם ספר=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
|רישום ספר='''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים'''
|שם נוסף=מלחמת היהודים
|הקודם=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יח
|רישום הקודם=פרק יח
|הבא=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק כ
|רישום הבא=פרק כ
|סוגה=מלחמת היהודים
}}

==פרק תשעה־עשר==
{{מרכז|{{ק|מעשי צסטיוס בארץ יהודה. הוא צר על ירושלים ועזב פתאום את המצור. התלאות אשר מצאוהו במנוסתו.}}}}

{{ק|'''א.'''}} וכראות [ציסניוס] גַלוס, כי תמו המורדים מארץ הגליל, הפך עם צבאו אל קיסריה. וצסטיוס חיבר את כל צבאותיו ועלה להצות על אנטיפטרס; ובשמעו, כי במגדל (מצודה) אחד, הנקרא אֲפֵק, התלקטו היהודים בחיל גדול, שלח צבא שמה להילחם. פחד הצבא הזה נפל על היהודים, והם נפוצו עוד טרם התראו אתו פנים. הרומאים מצאו את המחנה שומם מאדם ושלחו באש את הכפרים הקרובים. מאנטיפטרס עלה צסטיוס על לוד ותפש את העיר הריקה מאדם, כי כל העם עלו אל ירושלים לחוג את חג הסוכות ורק חמישים איש פגש שם צסטיוס והמית אותם בחרב ואת העיר שרף, ונסע משם לעלות על ירושלים. הוא עבר דרך בית־חורון וחנה במקום אחד הנקרא גבע (או גבעה) במרחק חמישים ריס מירושלים.

{{ק|'''ב.'''}} וכראות היהודים, כי המלחמה הולכת וקרבה אל העיר הראשה (המטרופולין), עזבו את חגם ולקחו בידיהם כלי נשק, ובבטחם בהמונם הגדול הגיחו מן העיר בתרועת מלחמה בלי מערכה וסדר, וגם לא שמו את לבם למנוחת השבת, אף כי נהגו תמיד לקדש את היום הזה בכל תוקף. אולם החֵמה העזה, אשר הסיחה את דעת היהודים מקָדשי דתם, הוסיפה להם אומץ וגבורה למלחמה: הם התנפלו על הרומאים ברוח עָצְמה, עד אשר הבקיעו את מערכותיהם ופרצו בתוכם והרבו את חלליהם, ולולא מיהרו הרוכבים לסובב את היהודים ולולא חש גם חלק הצבא, אשר לא נלאה עוד מכובד המלחמה, לעזרה למערכת הרומאים השדודה, כי אז אבד כל צבא צסטיוס במלחמה. מקרב הרומאים נפלו חמש מאות וחמשה־עשר חללים ומהם כארבע מאות רגלים ושאריתם רוכבים. ומהיהודים נפלו בחרב רק עשרים ושנים איש. ויותר מכל היהודים הפליאו לעשות חיל שני קרובי מונבז מלך חדיב{{הערה|מונבז היה בנה של הֶלֶני (הילני המלכה) ואחיו ויורשו של איזט מלך חדיב וכולם קבלו את דת ישראל וקנו להם נחלות ואחוזת קבר בירושלים. וגם רבים מקרוביהם התיישבו בירושלים ולקחו חלק במלחמות החופש.}}, מונבז וכנדאי (קנדיאוס), ויחד עמם גם נִיגֶר איש עבר הירדן ושִׁילָא (סילס) הבבלי, אשר שרת לפנים במחנה המלך אגריפס ועבר אל היהודים. ואחר אשר נהדפו היהודים, הנלחמים עם הרומאים פנים אל פנים, ושבו אל העיר, התנפל שמעון בן גיורא בעורף הרומאים, העולים בדרך בית־חורון, והפיץ חלק גדול מחיל המאסף ולקח ממנו הרבה בהמות־סבל והוביל אל ירושלים. שלשה ימים התמהמה צסטיוס בבית־חורון, והיהודים הספיקו לתפוש את ראשי ההרים ושמו משמר על מעברות הארץ והראו, כי לא ישבו בחיבוק ידים, כאשר יחלו הרומאים להסיע את מחנם.

{{ק|'''ג.'''}} ואגריפם ראה, כי רעה נגד פני הרומאים מהמון השונאים הרב, אשר כבש את ארץ ההרים, ועל־כן ניסה לבוא בדברים עם היהודים, אולי יצליח בידו לפתות את כולם, כי יחדלו מהילחם, או לסכסך את הנבערים אוהבי הריב בצריהם [רודפי השלום]. על־כן שלח אל יושבי ירושלים שני אנשים נשואי־פנים וידועים להם מאד, את בָּרקאי (בורקיוס) ואת פָיבּוֹס והבטיח אותם, כי יכרות צסטיום ברית שלום עמם והרומאים יסלחו לכל פשעיהם, אם יפרקו את כלי נשקם מעליהם ויעברו אליהם. והמורדים יראו, פן יעבור כל העם אל אגריפס, בהאמינו כי יכופר עוונו, ועל־כן מהרו להמית את שליחיו. הם רצחו את פָיבּוֹס נפש עוד טרם פתח את פיו ובָרְקָאִי כּוסה בפצעים, אך הצליח להמלט. וכאשר כעס כל העם [על מעשה התועבה הזה], התנפלו עליו המורדים והכוהו באבנים ובעצים וגרשו אותו אל תוך העיר.

{{ק|'''ד.'''}} בעצם המהומה הזאת, אשר קמה בקרב יושבי ירושלים, מצא לו צסטיום שעת־הכושר להתנפל על העיר והסיע שמה את כל צבאו ורדף אחרי היהודים הנסוגים מפניו עד שערי ירושלים ושם את מחנהו במקום הנקרא צופים (סקופוס) במרחק שבעה ריסים מן העיר. שלשה ימים לא השתער על העיר, ואולי האמין, כי יסגירו אותה יושביה בידו, –  ושלח אנשי־צבא רבים לבוז את הכפרים אשר מסביב לירושלים, וביום הרביעי, הוא יום שלשים לחדש הִיפֶּרְבֶּטַּיְאוֹס (תשרי), הציג את הצבא במערכות מלחמה לעלות על העיר. אולם המורדים שמו עיניהם על העם היושב בעיר [לבל יפול אל הרומאים]. הם נבהלו למראה סדר מערכות־הרומאים ועזבו את חלקי העיר אשר מחוץ לחומה ונסוגו אחור אל תוך העיר ואל הר־הבית. וצסטיוס נסע אחריהם ושרף את חלק העיר הנקרא ביציתא (ביזיתא) וגם &quot;העיר החדשה&quot;{{הערה|שנזכרה לעיל טו, ה. הם המגרשים בצפון ירושלים, שנבנו בימי החשמונאים והורדוס, כאשר התגדלה העיר. ובספר ה, יב, ד, יבואר, כי חלק העיר החדשה הזאת נקרא בשם &quot;העיר החדשה התחתונה&quot;.}} ואת המקום הנקרא ״שוק הקורות״ (שוק העצים) וחנה מול ארמון המלך. ולו רצה צסטיוס ביום ההוא להרעיש בחזקת־יד את חומות העיר, כי אז לכד את ירושלים מיד וגם שם קץ למלחמה, אולם ראש מחנהו טוּרַנִיּוּס פְּרִיסְקוֹס ורוב שרי הרוכבים אשר לו לקחו שוחד מידי פלורוס ופיתו אותו לבל ישתער על העיר. ובגלל הדבר הזה ארכה המלחמה מאד ונגזר על היהודים לשאת עוד צרות נוראות עד בוא הקץ.

{{ק|'''ה.'''}} ובעת ההיא נפתו רבים מטובי העם לדברי חנן בן יונתן וקראו את צסטיוס אל העיר ואמרו לפתוח לפניו את שעריה. אולם בגודל אפו לא שם לב לדברים האלה ולא האמין לאנשים האלה, עד אשר שמעו המורדים על־דבר הבגד וגרשו את חנן ואנשיו מעל החומה ודחפו אותם אל בתיהם וסקלו באבנים אחריהם. ואחרי־זאת עמדו בראשי המגדלים וירו משם בשונאים המעפילים לעלות. חמשה ימים ניסו הרומאים להרעיש את החומה

==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>im76p8etyaqxf6a78phkuh9tnsp8ud3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יוסיפון/קינת יוסף/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469381</id>
    <revision>
      <id>1416670</id>
      <parentid>1413360</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T10:22:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24786" xml:space="preserve">*'''קינת יוסף,''' מתוך ספר יוסיפון, מהדורת למברג 1862

* הקלדה, ניקוד, פיסוק וטעמים ע&quot;י [[משתמש:Nahum|נחום ונגרוב]]

{{מ:טעמי המקרא|16}}
וַיְקוֹנֵ֨ן יוֹסֵ֜ף הַקִּינָ֥ה הַזֹּ֛את עַֽל־יְרוּשָׁלַ‍ִ֖ם וַיֹּאמַֽר: אֵיכָה֙ הָעִ֣יר הַגְּבוֹהָ֔ה הָיְתָ֥ה הַיּ֛וֹם בַּעֲוֹנ֥וֹת יוֹשְׁבֶ֖יהָ שְׁפָלָ֑ה, וְתַ֡חַת אֲשֶׁר֩ הָיְתָ֨ה מָנ֜וֹחַ לְאַנְשֵׁ֣י אֱמוּנָ֗ה יִמְשְׁל֨וּ בָ֤הּ הַיּוֹם֙ מַרְגִּ֣יזֵי אֵ֔ל, וַיַּזְנ֤וּהָ זוֹנִים֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְ״יָ֔, וַֽיַּשְׁמִיד֖וּהָ רֽוֹצְחִֽים: וּ֠בִמְק֠וֹם א֞וֹר הַשְּׁכִינָ֣ה הָעֶלְיוֹנָ֗ה יֵ֤שׁ הַיּוֹם֙ שְׁנִינָ֔ה, וְגַ֕ם דַּ֥ם חֲלָלִ֖ים פִּגְרֵ֣י מֵתִ֑ים, וּבִמְקוֹם֙ הַשִּׂמְחָ֔ה יֵ֥שׁ הַיּ֛וֹם תּוּגָ֖ה וַֽאֲנָחָֽה: וּבִמְק֥וֹם הַשָּׂשׂ֖וֹן יָג֑וֹן, וּבִמְק֤וֹם הָרִנּוּן֙ בְּכִנּ֣וֹר וָנֵ֔בֶל שֶׁ֥בֶר לֵ֖ב וָאֵֽבֶל: וּבִמְק֗וֹם אֲשֶׁר֩ הָי֨וּ הַכֹּֽהֲנִ֤ים עוֹבְדִים֙ עֲבוֹדַ֣ת יְ״יָ֔ וְזֽוֹבְחִ֥ים אֵלָ֖יו זֶ֑בַח, הַפָּרִיצִ֣ים׀ הַיּ֔וֹם מֵאַנְשֵׁ֥י חֶ֛סֶד וְאַנְשֵׁ֥י אֱמוּנָ֖ה זוֹבְחִ֥ים זָֽבַח: וְתַ֗חַת אֲשֶׁ֤ר הָֽיְתָה֙ עִ֣יר מָע֔וֹן לַֽחֲכָמִ֖ים וְלַפִּקְחִ֑ים, הִ֚יא הַיּ֔וֹם מָע֥וֹן לִרְשָׁעִ֖ים וְרֽוֹצְחִֽים: יְֽ״יָ֖ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל; וַהֲלֹ֣א מִלְּפָנִ֡ים מַלְאֲכֵ֣י מָר֡וֹם הָיוּ֩ יוֹרְדִ֨ים בָּאָ֜רֶץ לְהִלָּחֵ֣ם׀ אֵ֣ת מִֽלְחֲמוֹתֶ֗יךָ, וְגַ֣ם גַּלֵּ֣י הַ֠יָּ֠ם הָי֨וּ רוֹדְפִ֜ים וְנִלְחֲמ֤וּ מֵאָז֙ בְּר֣וֹדְפֶ֔יךָ, וְהָאָ֕רֶץ בָּלְעָ֖ה אֶת־מְֽנַאֲצֶֽיךָ: וְהָר֗וּחַ הִכְחִיד֙ אֶת־הַקָּמִ֣ים עָלֶ֔יךָ, וְגַ֛ם רַעֲמֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם הִשְׁחִ֣יתוּ צָרֶ֑יךָ, וְכֽוֹכְבֵיהֶם֙ מִמְּסִ֣לּוֹתָ֔ם נִלְחֲמ֖וּ בְּאֽוֹיְבֶֽיךָ: וְעַתָּה֙ מָ֣ה רָאִ֔יתָ בְּהַסְתִּ֥יר פָּנֶ֖יךָ מִמֶּ֑נּוּ, וּבְיַד־מִ֥י פָּקַ֖דְתָּ צֹ֥אן מַרְעִיתֶֽךָ: 

הַֽבֶּט־נָא֮ יְ״יָ֣ אֱלֹהֵ֒ינוּ֒, וּרְאֵ֨ה אֶת־עַמְּךָ֜ וְאֵ֣ת נַֽחֲלָתֶ֗ךָ אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתָֽ מִמִּצְרַ֙יִם֙ בְּכֹ֤חַֽ גָּדוֹל֙ וּבְיָ֣ד חֲזָקָ֔ה וּבְאוֹת֖וֹת וּמֽוֹפְתִ֑ים, וַתְּנַהֲלֵ֗ם עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בְּיֹ֖שֶׁר אֱמוּנָתֶֽךָ: וְרַחֵ֥ם עֲלֵיהֶ֖ם בְּחַסְדֶּ֑ךָ, וְאַל־תַּ֥ט בְּאַ֖ף אֶת־עֲבָדֶֽיךָ: {{ססס}} עֽוּרָה־נָא֮ מֹשֶׁ֣ה בֶן־עַמְרָם֒, וּֽרְאֵה֙ אֶת־עַמֶּ֔ךָ וְאֶת־עֵ֣דֶר הַצֹּ֔אן אֲשֶׁר־רָעִ֥יתָ כָּל־יָמֶ֖יךָ בְּחָכְמָתֶ֑ךָ, אֵיכָ֨ה טוֹרְפִ֥ים בּ֛וֹ זְאֵבִ֖ים וַאֲרָיֽוֹת: וְאֵ֞יךְ נֶהֶפְכ֧וּ יִשְׂרָאֵ֛ל לְאֽוֹיְבִ֖ים לְנַפְשׁ֣וֹתֵיהֶ֑ם, וּמְהָ֥רְסֵיהֶ֛ם וּמַחֲרִ֥יבֵיהֶ֖ם מֵהֶ֥ם יָצָֽאוּ: הַבֶּט־נָא֮ בְּעַ֣ם יְ״יָ֒, שֶׁבִּגְלָלָ֗ם הֲרִימ֨וֹתָה אֶת־מַטְּךָ֤ עַל־הַיָּם֙ וַתַּ֤ךְ אוֹתוֹ֙ וַתְּבַקְּעֵ֔הוּ, וַֽתְּשִׂימֵ֖הוּ לֶחָרָבָ֑ה, וַיַּֽעַבְרוּ־ב֤וֹ יִשְׂרָאֵל֙ בַּיַּבָּשָׁ֔ה לָנ֖וּס מִפְּנֵ֥י צָרֵיהֶֽם: וּזְכ֗וֹר אֵ֣ת אֲשֶׁר־שָׁאַ֤לְתָּ בִּתְחִנָּֽתְךָ֙ בְּעֵ֣ת רַעֲבוֹנָ֔ם, לְהַטְרִיפָ֖ם לֶ֣חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם; וּבְעֵ֨ת צִמְאוֹנָ֜ם בְּהִתְעַטֵּ֣ף נַפְשָׁ֗ם הוֹצֵ֥אתָ לָהֶם֙ מַ֔יִם, מִצּ֖וּר הַֽחַלָּמִֽישׁ:    ע֣וּרָה נָ֗א אַהֲרֹן֮ קְד֣וֹשׁ יְ״יָ֒, אֲשֶׁ֣ר עָמַ֗דְתָּ בֵּ֤ין הַמֵּתִים֙ וּבֵ֣ין הַחַיִּ֔ים, וְעָצַ֥רְתָּֽ הַֽמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל, וְעָבַ֜רְתָּ לִפְנֵ֣י׀ הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה וּפָגַ֙עְתָּ֙ בַּמַּשְׁחִ֔ית, לְבִלְתִּ֨י תֵּ֥ת לִקְר֛וֹב אֶל־הַחַיִּ֖ים הַבִּלְתִּ֥י חַטָּאִֽים: {{ססס}} ק֣וּם נָא֮ מֵעֲפָֽרְךָ֒, פִּ֣ינְחָ֔ס הַמְּקַנֵּ֕א לִכְב֖וֹד יְ״יָ֣ אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֑ל, וּבֹ֞א וּדְק֤וֹר בַּחֲרֽוֹנְךָ֙ בַּפָּֽרִיצִ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַֽמַּשְׁחִיתִ֛ים אֶת־עַ֥ם יְ״יָ֖ וְאֶת־כֹּֽהֲנָֽיו: {{ססס}} הָקִ֣יצָה נָא֮ יְהוֹשֻׁעַ֒, אֲשֶׁ֨ר הָמַ֜מְתָּ אֶת־חוֹמַ֣ת יְרִיח֗וֹ בְּקוֹלוֹת֙ תְּרוּעַ֣ת שֽׁוֹפְרוֹתֶ֔יךָ עַל־יְדֵ֛י כֹּהֲנֵ֥י יְ״יָ֖ הַמְקֻדָּשִׁ֑ים; בֹּא־נָ֞א וּרְאֵ֣ה אֶת־הָעָ֗ם שֶֽׁהוֹרַ֤שְׁתָּ מִלְּפָנָיו֙ גּוֹיִ֤ם רַבִּים֙ וּמְלָכִ֣ים עֲצוּמִ֔ים, וְעַתָּ֗ה אֵ֤לֶּה אֶת־אֵ֙לֶּה֙ הֵ֣ם מַשְׁחִיתִ֔ים, וַיִּתְּנוּ־יָ֣ד לְג֔וֹי לִמְשׁוֹל֙ בָּאָ֣רֶץ הַקְּדוֹשָׁ֔ה שֶׁהִנְחַ֖לְתָּ לְיִשְׂרָאֵֽל: {{ססס}} וְאַתָּ֣ה׀ דָּוִ֣ד הַמֶּ֗לֶךְ, וּמַה־לְּךָ֮ נִרְדָּם֒, ע֚וּרָה וְהָקִ֔יצָה וּבֹ֗א בְּר֨וֹב הֶמְיַ֤ת נְבָלֶ֙יךָ֙ וְכִנּוֹרֶ֔יךָ לְשׁוֹרֵ֖ר בִּזְמִיר֣וֹת הַקֹּ֑דֶשׁ, וּדְר֣וֹשׁ נָ֗א אֶת־דִּבְרֵי֙ נְעִ֣ימוֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר שִׁחֲת֗וּ מִפִּ֛י הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מֵרֹ֥ב רָעָתָֽם: וּרְאֵה֙ אֶת־שָׂ֣רֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֨ר נֶהְפְּכ֥וּ לָהֶ֛ם לְֽמַשְׁחִיתִ֖ים וְֽאוֹיְבִ֑ים, וְלֹֽא־עָשׂ֨וּ׀ כָּמ֜וֹךָ דָּוִ֗ד, אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤תָּ אֶֽת־נַפְשְׁךָ֙ תַּ֣חַת נַפְשָׁ֔ם, וְאָמַ֗רְתָּ תְּֽהִי־נָ֨א יָדְךָ֥׀ בִּי֙ וּבְבֵ֣ית אָבִ֔י, וְעַ֨ל־עַמְּךָ֔ לֹ֥א תִפְנֶ֖ה לְהַשְׁחִֽית: {{ססס}} אֱלִישָׁ֓ע׀ לָ֚מָּה תִּישַׁ֔ן, ע֣וּרָה נָּ֔א וּרְאֵ֖ה מַֽה־תַּעֲשֶׂ֑ה, אִם־תּוּכַ֗ל לְהַצִּ֤יל שְׁאֵרִית֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּלְהַחֲי֥וֹת לָהֶ֖ם לִפְלֵיטָֽה: וַהֲלֹ֧א אַתָּ֣ה ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר מָשַׁ֥כְתָּ בִּתְפִלָּתְךָ֮ אֶת־חֵיל֮ מַחֲנֵ֣ה אֲרָם֒, וַתְּבִיאֵ֜הוּ אֶל־עִ֤יר מִבְצָר֙ כִּרְצ֣וֹנְךָ֔ וַתִּ֥מְשָׁל בּ֛וֹ בְּלֹא־חֶ֥רֶב וּמִלְחָמָ֖ה וַתַּכְנִיעֵ֑הוּ, וַתַּכֵּ֣ם בַּסַּנְוֵרִ֗ים וַתַּחְשִׁיךְ֙ אֶת־א֣וֹר עֵינֵיהֶ֔ם וַֽתַּהֲפֹ֧ךְ אֶת־אֵיבָתָ֛ם עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְֽאַהֲבָֽה: וְאַֽתָּה־ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר נִלְחַ֤מְתָּ בִּתְפִלָּֽתְךָ֙ עַ֚ל מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם בְּק֣וֹל רֶ֔כֶב וְק֥וֹל ס֖וּס וּפָֽרָשִׁ֑ים, וַיָּ֗נָס מַחֲנֵ֥ה אֲרָם֙ וּגְדוּדָ֔יו מִפְּנֵי֙ שִׂ֣יחַ תְּפִֽלָּתְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר שָׁפַ֖כְתָּ בְּעַ֥ד עַמֶּֽךָ: 

וְעַתָּה֙ רוֹעֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַאֲזִ֣ינוּ אֵלַ֔י וְהִֽתְקַדְּשׁ֖וּ כֻּלְּכֶ֑ם, וְשִׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבָרַ֔י אֲשֶׁ֧ר אֲדַבֵּ֦ר בְּאָזְנֵיכֶ֖ם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: אִמְרוּ־לִ֓י, אַיֵּ֞ה תְּפִלַּתְכֶ֧ם וּתְחִנַּתְכֶ֛ם וְשִׂיחֲכֶ֖ם הַטּ֑וֹב, אֲשֶׁ֨ר שְׁפַכְתֶּ֜ם בְּעַ֣ד׀ עַ֣ם יִשְׂרָאֵ֗ל לְהָשִׁ֨יב מֵעֲלֵיהֶ֜ם עֶבְרָ֤ה וָזַ֙עַם֙ וְצָרָ֔ה וַחֲרוֹן־אַ֕ף וּמִשְׁלַ֖חַת מַלְאֲכֵ֥י רָעִֽים: אֵ֣יךְ׀ לֹ֣א תַבִּ֗יטוּ אֲשֶׁ֨ר נֶהְפַּ֜ךְ מְע֤וֹן הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְמִשְׁטַ֣ח דָּמִ֔ים, וְחַלְלֵ֥י כֹּֽהֲנֵי־הַקֹּ֖דֶשׁ נוֹפְלִ֣ים בְּתוֹכ֑וֹ, וִירוּשָׁלַ֨יִם הַקְּדוֹשָׁ֜ה נֶהֶפְכָ֣ה לְנָכְרִיָּ֗ה כְּ֠אִלּ֠וּ לֹ֨א הָיָ֤ה שֵׁם־יְ״יָ֙ בָּ֔הּ וּבְהֵיכַ֤ל הַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֲשֶׁר־בָּ֔הּ לֹ֥א שָׁכְנָ֖ה הַשְּׁכִינָֽה: וְנֶהְפַּ֣ךְ׀ הֵ֣יכַל קֹ֗דֶשׁ לִֽהְיוֹת֙ מְע֣וֹן רֽוֹצְחִ֔ים וּנְוֵה֙ פָּרִיצִ֔ים וּמִשְׁכַּ֖ן אַכְזָרִ֑ים, וְכֹ֨ל הַנִּמְלָטִ֥ים אֵלָ֛יו לִֽחְיוֹת־בּ֖וֹ נֶהֱרָגִ֥ים בְּתוֹכֽוֹ: אֲשֶׁ֣ר הָרְגוּ֩ הַפָּרִיצִ֨ים בְּתוֹכ֜וֹ אֵ֧ת עֲנָנִ֣י הַכֹּהֵ֗ן וְֽאֶת־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ הַכֹּהֵ֔ן, שְׁנֵ֗י שָׂרֵי֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים אֲשֶׁר־הֵ֨ם הָי֜וּ שָׂרֵ֥י הַקֹּ֛דֶשׁ וְנִכְבָּדִ֖ים בְּעַ֣ם יְ״יָ֑, וּ֠מֵאָ֠ז מְלָכִ֤ים וּלְאֻמִּים֙ פְּנֵיהֶ֣ם חִלּ֔וּ לִמְצ֥וֹא חֵ֖ן בְּעֵינֵיהֶֽם: וְעַתָּ֛ה הִפִּ֥ילוּ פִגְרֵיהֶ֖ם בְּת֣וֹךְ הַהֵיכָ֑ל; וְשָׂרֵ֣י יְרוּשָׁלַ֩יִם֩ וְזִקְנֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְחַכְמֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל, אֲ֠שֶׁ֠ר מְלָכִ֤ים וּלְאֻמִּים֙ הָיוּ֙ דּוֹרְשִׁ֣ים שְׁלוֹמָ֔ם, נָפְל֤וּ פִגְרֵיהֶם֙ מֵתִ֔ים בְּת֖וֹךְ יְרוּשָׁלַ֥יִם עִֽיר־הַקֹּֽדֶשׁ: וַיִּהְי֣וּ לְֽמַאֲכָ֡ל לְע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם לְבֶהֱמַ֧ת וּלְחַיַּ֣ת הָאָ֗רֶץ וּמָז֛וֹן לִכְלָבִ֥ים וּלְעֽוֹרְבִ֖ים וְאֵ֥ין קוֹבֵֽר: וְלֹ֤א נֶֽהֶרְגוּ֙ וְלֹ֣א נָפְל֔וּ עַ֖ל רֹ֣עַ מַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם, כִּֽי־אִם֙ עַ֣ל הֽוֹכִיחָ֔ם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הַֽחַטָּאִֽים: 

אֵיךְ֩ נָפְל֨וּ בְקִרְבֵּ֜ךְ יְרוּשָׁלַ֗יִם, עִ֤יר הַקֹּ֙דֶשׁ֙ הַֽמְהֻלָּלָ֗ה בְּכֹל֙ פִּנּ֣וֹת הָאָ֔רֶץ, הַצַּדִּיקִ֖ים וְהַֽחֲסִידִ֑ים; וַֽיִּגְבְּר֡וּ הָֽרְשָׁעִ֣ים וְ֠הַפָּרִיצִ֠ים אַנְשֵׁ֨י הַבְּלִיַּ֜עַל וְאַנְשֵׁ֤י הַדָּמִים֙ עֲלֵיהֶ֔ם, וַיָּבִ֣יאוּ עָלַ֔יִךְ אֵ֖ת כָּל־הָֽרָע֥וֹת הָאֵֽלֶּה: וְאֵ֣יךְ בְּתוֹכָ֗ם נָפְלוּ֮ כֹּהֲנֵ֣י יְ״יָ֮ וּנְבִיאָיו֒, וְלִפְנֵי֙ הֵיכַ֣ל הַקֹּ֔דֶשׁ, אֲשֶׁר֩ בְּתוֹכָ֨הּ נִשְׁחַ֧ט זְכַרְיָ֛ה הַנָּבִ֥יא הַצַּדִּ֖יק וְהֶֽחָסִ֑יד, וַיִּשְׁכַּ֣ב בְּֽלֹא־קֶ֗בֶר וְלֹ֨א כִסְּתָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ אֶֽת־דָּמ֔וֹ, אֲבָ֨ל עֲדַ֜יִן ה֥וּא עוֹלֶ֛ה וּֽמְצַפְצֵ֖ף בְּתוֹכֵֽךְ: וְאֵיךְ֙ כִּסְּתָ֣ה אַרְצֵ֔ךְ דַּ֥ם עֲנָנִ֖י הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֑וֹל, וְדַ֣ם יְהוֹשֻׁ֔עַ הַשַּׂ֖ר בִּכְהֻנַּ֥ת הַקֹּֽדֶשׁ: כִּֽי־נֶהֶרְג֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בְּת֣וֹךְ הֵיכָלֵ֑ךְ, כַּֽהֲרֹג֩ רֽוֹצְחִ֨ים וְאַכְזָרִ֜ים עַל־נִקְמַ֧ת דָּ֣ם הַשָּׁפ֗וּךְ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁפְּכ֤וּ (בנקמתם)֯{{הערה|כ ולא ק}} דָּמָם֙ כְּשֶׁ֣טֶף מַ֔יִם, מִדְּמֵ֥י בַּֽחוּרַ֖יִךְ וְגִבּוֹרַֽיִךְ: 

אֵ֗יךְ נֶהֶפְכ֛וּ לִבּ֥וֹת אֲנָשַׁ֖יִךְ וַיָּשׁ֣וּבוּ אָח֑וֹר, וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ לְתוֹכְח֥וֹת חָסִֽיד: אֲבָ֕ל הִנָּ֖ם כְּפִסְלֵ֣י מַסֵּכָ֑ה, אֲשֶׁ֛ר לֹא־יִרְא֥וּ וְלֹֽא־יִשְׁמְע֖וּ וְלֹא־יָבִֽינוּ: כִּ֣י כָל־הַחַיּ֡וֹת וְכֹל֩ צֶֽאֱצָאֵ֨י הָאָ֜רֶץ נִלְחָמִ֣ים בְּמִלְחֲמֽוֹתֵיהֶ֗ם נֶ֚גֶד הַקָּמִ֣ים עֲלֵיהֶ֔ם, לְמַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר יִמָּנְעוּ֙ מֵחֶ֙רֶב֙ א֣וֹיְבֵיהֶ֔ם וּמִמַּכּ֖וֹת שׂ֣וֹנְאֵיהֶ֑ם, וּבָנַ֗יִךְ נֶהְפְּכ֤וּ בְּתוֹכָן֙ לְֽאוֹיְבִ֔ים, לִנְפֹּ֕ל אִ֖ישׁ בְּחֶ֥רֶב אָחִֽיו: 

וְאַיֵּה֙ גְּא֣וֹן עֻזֵּ֔ךְ, אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א הִטֵּית֙ אֶת־שִׁכְמֵ֔ךְ לִסְבֹּ֖ל אֶת־עֹ֣ל הַגּוֹיִ֑ם, וַ֠תִּגְדְּעִ֠י עַֽל־מִצְרַ֤יִם וּפְלִשְׁתִּים֙ וַאֲרָ֔ם, אַשּׁ֣וּר וְכַשְׂדִּ֔ים, וּפָרָ֖ס וּמָדָֽי: אַיֵּ֣ה׀ גְּבוּרַ֣ת הָאֵ֗ל, אֲשֶׁ֣ר נָתַן֮ לִבְנֵ֣י חַשְׁמֽוֹנָאִים֒, אֲשֶׁ֣ר גָּבְר֣וּ בְּתוֹכֵ֡ךְ בְּעַם֩׀ מְתֵ֨י מִסְפָּ֜ר עִם־חַ֤יִל עָצוּם֙, חֵ֣יל יָוָ֔ן, וַיַּשְׁמִ֜ידוּ אֶת־גִּבּוֹרֵ֣י בָּבֶ֗ל וַֽיְבַעֲרוּ֙ אֶת־חֵ֣יל פָּרָ֔ס, וַיַּשְׁמִ֕ידוּ אֵ֥ת קַמִּיסָ֖ארוֹס וְאֶת־אַֽנְטִיּ֑וֹכוּס, וַיִּרְדְּפ֗וּ אַחֲרֵי֙ גְּד֣וּדֵיהֶ֔ם וַ֨יַּכּוּ־בָ֔ם מַכָּ֥ה גְּדוֹלָ֖ה מְאֹֽד: וַֽיְמַלּאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ מִפִּגְרֵ֖י חַֽלְלֵ֣י הַגּוֹיִ֑ם, כִּי־בָחֲר֨וּ מָ֜וֶת מֵחַיִּ֗ים, וְלֹ֤א שָׁמְעוּ֙ לַֽחַטָּאִ֔ים, וַיִּמְסְר֥וּ אֶת־נַפְשָׁ֖ם לָמֽוּת: וְלֹ֤א עַל־בְּנֵיהֶם֙ וְעַֽל־בְּנ֣וֹתֵיהֶ֔ם, כִּי־אִ֛ם עַֽל־מִקְדַּ֥שׁ יְ״יָ֖ וְעַ֣ל הֵיכָל֑וֹ, לְבִלְתִּ֣י הִטָּמֵ֗א בְּשִׁקּוּצֵי֙ הַגּוֹיִ֔ם וּֽבְגִלּוּלֵ֖י תּוֹעֲבֽוֹתֵיהֶֽם: 

אַיֵּ֞ה מַטֵּ֤ה הָֽאֱלֹהִים֙ מַטֵּ֣ה הַקֹּ֔דֶשׁ, אֲשֶׁ֥ר פָּרַ֖ח בִּימֵ֣י שִׂמְחָתֵ֑ךְ, וְעַתָּ֗ה חָֽרְב֛וּ פִּרְחֵ֥י הַמַּטֶּ֖ה וַיִּיבַ֥שׁ הַמַּטֶּֽה: כִּ֣י חָֽרְב֞וּ מַטֵּ֤ה הָאֱמוּנָה֙ מִלִּבּ֣וֹת אֲנָשַׁ֔יִךְ, וְאָ֥פְסָ֛ה הַתּוֹרָ֥ה הַקְּדוֹשָׁ֖ה מֵהֶ֑ם, וּמִקְוֵ֗ה מֵ֚֚י רַחֲמֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם, לֹ֣א נוֹדַ֔ע לִשְׁאֹ֖ב אִ֥ישׁ מֵהֶֽם: הָאֲנָשִׁים֩ הַחֽוֹמְלִ֨ים בְּחֶמְלָ֤ה וּֽבְרַחֲמִים֙ עַל־רֵֽעֵיהֶ֣ם וַאֲחֵיהֶ֔ם, הֵ֥ן בַּחַיִּ֖ים הֵ֣ן בַּמָּ֑וֶת, אֵ֣יךְ נֶהֶפְכ֥וּ עַתָּ֛ה לְאַכְזָרִ֖ים לֹ֥א יְרַחֵֽמוּ: אַיֵּה֙ גֹּ֣דֶל חַסְדָּ֔ם אֲשֶׁ֨ר הָי֧וּ קוֹבְרִ֛ים מֵתֵיהֶ֖ם בְּכָב֑וֹד, וְעַתָּ֗ה חַֽלְלֵיהֶ֤ם וּמֵתֵיהֶם֙ כִּסּוּ֙ אֶת־פְּנֵ֣י הָאָ֔רֶץ, וְאֵ֥ין לָהֶ֖ם קוֹבְרִֽים: וְאֵ֥ין שָׁל֖וֹם לְק֣וֹבְרֵיהֶ֑ם, כִּי֩ יָב֨וֹאוּ אַחֲרֵיהֶ֜ם וְיַֽהַרְג֗וּם טֶ֚רֶם יִקְבְּר֣וּ אֶת־הַ֣הֲרוּגִ֔ים, וְיָמ֤וּתוּ גַּֽם־הֵם֙ בְּלֹ֣א קְבוּרָ֔ה, וְיִֽהְיוּ֙ מֻשְׁלָכִ֔ים לְדֹ֖מֶן עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶֽה: וַֽיְהִי־חֹ֥ק כָּ֖ךְ כְּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה, כִּ֣י הָאָ֗ב לֹ֥א יִקְבֹּר֙ אֶת־בְּנ֔וֹ, וְהַבֵּ֖ן לֹֽא־יִקְבֹּ֥ר אֶת־אָבִֽיו: אָמְנָ֣ם הַפָּרִיצִ֗ים עָשׂ֨וּ מִשְׁמָר֤וֹת עַל־הַמֵּתִים֙ לְבִלְתִּ֣י הִקָּבֵ֔ר, וַאֲשֶׁ֥ר יֵלֵךְ֙ לִקְבֹּ֔ר יִפֹּ֣ל גַּם־ה֗וּא וְיָמ֛וּת עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה וְאֵ֣ין קוֹבֵ֑ר, כִּ֤י יַהַרְג֙וּהוּ֙ הַפָּרִיצִ֔ים הַחַטָּאִ֖ים בְּנַפְשׁוֹתָֽם: 

וְהֵיכַ֨ל מִקְדַּ֤שׁ יְ״יָ֙ אֲשֶׁר־בָּ֔ךְ, עֵ֗קֶב אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ בְשָׂמָיו֙ מַרְעִיפִ֣ים מִמַּ֔עַל, וְרֵ֙יחַ֙ הַקְטָרָת֔וֹ הוֹלֵ֖ךְ לְמֵרָח֑וֹק, וּבֹ֗שֶׂם שֶׁ֚מֶן מֶרְקָח֔וֹ מֵפִ֖יחַ בְּכָל־הָאָֽרֶץ: אֵ֥יךְ עַתָּ֛ה נֶהְפְּכ֖וּ וַיִּבְאָ֑שׁ, וַתַּ֤עַל צַחֲנָתוֹ֙ וְעָלָ֣ה בָאְשׁ֔וֹ, מִנִּבְלוֹת֙ הַפְּגָרִ֔ים וּֽמִדְּמֵ֖י הַחֲלָלִֽים: וְאֵ֣יךְ רְחוֹבוֹתַ֩יִךְ֩ מָלְא֨וּ מְדֻקָּרִ֜ים וְחַ֣לְלֵי חֶ֗רֶב, וְחֻצּוֹתַ֙יִךְ֙ מָלְא֤וּ מֵתִים֙ וְחַלְלֵ֣י רָעָ֔ב, וְהַחַיִּים֙ הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֔יר נֶחְשָׁבִ֖ים כְּמֵתִ֑ים, כִּי־נָקְטָ֣ה נַפְשָׁ֔ם מֵרֵ֖יחַ נִבְל֥וֹת הַמֵּתִֽים: וְרַבִּ֣ים יָמ֔וּתוּ מֵהָרֵ֖יחַ הָעוֹלֶ֣ה מֵהֶ֑ם, וְרַבִּ֥ים יֶחֱל֖וּ עַד־לְאֵ֥ין מַרְפֵּֽא: ה֤וּא הַֽמַּאֲמָר֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר דָּוִ֔ד, מְשִׁ֙יחַ֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וּנְעִ֖ים זְמִר֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל, אֱלֹהִ֗ים בָּ֤אוּ גוֹיִם֙ בְּנַֽחֲלָתֶ֔ךָ, טִמְּא֖וּ אֶת־הֵיכַ֥ל קָדְשֶֽׁךָ: וְכִ֣י גוֹיִ֗ם טִפַּ֤חְתְּ וְרִבִּית֙ וְגִדַּ֣לְתְּ וְרוֹמַ֔מְתְּ, לִפְשֹׁ֥עַ בָּ֖ךְ וְלַחֲטֹ֑א, לְטַמֵּ֛א אֶת־הֵיכַ֥ל הַקֹּ֖דֶשׁ אֲשֶׁ֥ר בְּתוֹכֵֽךְ: 

וּמִ֣י יִתֵּ֗ן וְהָיְתָ֛ה הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את מִיַּ֣ד הַגּוֹיִ֑ם, אֲשֶׁר֙ בְּרָעַ֣ת הַשּׂוֹנֵ֔א יִמְצָ֥א אִ֖ישׁ חֲצִ֥י נֶחָמָֽה: אֲבָ֖ל לְרָעַ֣ת הָאוֹהֵ֑ב לֹֽא־יִמְצָ֥א אִ֖ישׁ נֶחָמָֽה: כִּ֣י׀ בָּנַ֗יִךְ אֲשֶׁר֩ טִפַּ֨חְתְּ וְרִבִּ֣ית וְגִדַּלְתְּ֮ וְרוֹמַמְתְּ֒, הֵ֣ם בִּידֵיהֶ֗ם, בַּהֲרֹ֨ג אִ֤ישׁ אָחִיו֙ וְאִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ, מִלְא֗וּ אֶת־הֵיכַ֤ל יְ״יָ֙ אֲשֶׁר־בָּ֔ךְ מִטֻּמְאַ֖ת פִּגְרֵ֣י חַלְלֵיהֶ֑ם, עַ֗ד אֲשֶׁ֤ר חָדְלוּ֙ מִלִּקְבֹּ֔ר, כִּי־מָנְע֥וּ הַפָּרִיצִ֖ים לִקְבֹּֽר: וְהָיָ֣ה הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֣ר יְבַקֵּ֔שׁ לִקְבֹּ֥ר חָלָ֖ל מֵהַ֣חֲלָלִ֑ים, יָבֹ֣א הַפָּרִ֗יץ וְיַכֵּ֙הוּ֙ וִימִיתֵ֔הוּ, וְֽיַפִּילֵ֖הוּ עַל־חֲלַ֥ל רֵעֵֽהוּ: עַ֣ד אֲשֶׁ֧ר יִשָּׁאֲר֛וּ שְׁנֵיהֶ֖ם עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה, מְשֻׁלָּכִ֗ים כְּנִבְלוֹת֙ פִּגְרֵ֣י הַבְּהֵמ֔וֹת אֲשֶׁ֣ר יִמָּצְא֔וּן בַּמְּקוֹמ֥וֹת הַחֲרֵבִ֖ים וְהַֽשּׁוֹמְמִֽים:  גַּם֩ כִּֽי־יִפְגְּע֨וּ אִ֧ישׁ בְּרֵעֵ֛הוּ מֵ֖ת א֣וֹ חֲלַל־חֶ֑רֶב, יְנַתַּח֙ אֶת־גְּוִיַּ֣ת בְּשָׂר֔וֹ, לְמַ֧עַן יִנָּקֵ֛ם נִקְמַ֥ת שִׂנְאָת֖וֹ בּֽוֹ: וְאָ֥ז יִגְבַּ֛ר רֵ֥יחַ הַמֵּ֖ת עַל־הֶחָ֑י, וְתִֽדְּבַק־בּ֥וֹ מַחֲלָ֖ה לְאֵ֥ין מַרְפֵּֽא: 

וְכָל־זֹ֣את הָרָעָה֮ בָּ֣אָה לְבָנַ֒יִךְ֒, עַל־עָזְבָ֞ם אֶת־תּוֹרַ֣ת יְ״יָ֗ וְעַ֨ל הֲפֵרָ֤ם אֶת־בְּרִיתוֹ֙ אֲשֶׁ֥ר כָּרַת֙ עִם־אֲבוֹתָ֔ם, וְעַֽל־הַמַּ֙עַל֙ אֲשֶׁ֣ר מָעֲל֔וּ בַּֽי״יָ֖ אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֑ם; וַיִּשְׁפְּכ֗וּ דַּ֤ם צַדִּיקִים֙ וּנְקִיִּ֔ים בְּהֵיכַ֥ל יְ״יָ֖ אֲשֶׁר־בָּֽךְ: עַ֥ל כָּל־אֵ֖לֶּה רַבָּ֣ה אַנְחָתֵ֑נוּ, וַיִּגְדַּ֣ל׀ עֲוֹ֣ן בִּכְיֵ֗ינוּ לְהָבִ֤יא עָלֵ֙ינוּ֙ אֵ֚ת כָּל־הָרָעָ֣ה הַזֹּ֔את, אֲשֶׁ֥ר אֵין־קֵ֖ץ לָֽהּ: יְ״יָ֖ אֱלֹהֵ֑ינוּ, עֲוֹנֹתֵ֙ינוּ֙ עָבְר֣וּ רֹאשֵׁ֔נוּ וְאֵ֣ין מִסְפָּ֗ר לַמַּעֲשִׂ֨ים הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֛ינוּ לְפָנֶ֖יךָ יְ״יָ֥ אֱלֹהֵֽינוּ: צַדִּ֖יק ה֑וּא, וַאֲנַ֙חְנוּ֙ פִּ֣יהוּ מָרִ֔ינוּ וְתוֹרָת֣וֹ חִלַּ֔לְנוּ וּבְרִית֖וֹ הֵפַֽרְנוּ: וְכָל־ע֛וֹד הֶאֱרִ֥יךְ אַפּ֖וֹ בָּ֑נוּ, אֲנַ֣חְנוּ יָסַ֔פְנוּ לִֽמְעָל־מַ֖עַל בּֽוֹ: וְעַל־כֵּ֗ן ל֤וֹ הַצְּדָקָה֙ וְהַמִּשְׁפָּ֔ט, כִּֽי־שָׁפַ֥ךְ עָלֵ֖ינוּ חֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ; וְלָכֵ֗ן לָ֛נוּ בֹּ֥שֶׁת הַפָּנִ֖ים כְּהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וְיָשֹׁ֤ב וִירַחֲמֵ֙נוּ֙ וְיִכְבֹּ֣שׁ עֲוֹנֹתֵ֔ינוּ וְיַשְׁלִ֛יךְ בִּמְצֻל֥וֹת יָ֖ם כֹּ֣ל חַטֹּאתֵ֑ינוּ, אָמֵֽן.
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

[[קטגוריה:יוסיפון]]</text>
      <sha1>k8pzcmc2cbc8orholzvfos78tp94vya</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור ברקת/תצח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469668</id>
    <revision>
      <id>1416617</id>
      <parentid>1416503</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T22:27:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49142" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}}  

;סימן תצ&quot;ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים

;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים.

;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול.

;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו&quot;ם לית בה משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא.

;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום.

;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה.

;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו.

;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים.

;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא.

;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום -  אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר.

;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט.

;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל -  יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן.

;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש.

;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין.

;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו.

;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו&quot;ע - ויקיעורך}}

;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל.

;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו.

;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו.

;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו.

;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב.


==טור ברקת==
===פירוש סעיפים א - ט===
אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי  תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. 

ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}.

וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ&quot;ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}.

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז&quot;ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}}  כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. 

אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. 

ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. 
והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור.

אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו  - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז&quot;ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל  הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק.

ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז&quot;ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. 

או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל.

'''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בן י&quot;ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. 

'''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ&quot;ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור.


'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים על דרך מ&quot;ש רבי יהודא ע&quot;ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז&quot;ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. 

ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר&quot;ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר&quot;ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז&quot;ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר.  אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב.

אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. 

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו&quot;ם. 

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה. כל זמן שהבן עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה עוקרה ונוטע אותה בפרדס. כך בזמן שישראל זכאים רואה איזה חסיד באומות העולם ומביאו ונוטע אותו בישראל כגון רחב ויתרו. והיינו מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' אותם בהמות של עכו&quot;ם שהם מחסידי האומות '''{{צ|שאז אסור}}'''.

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''' הוא המקום של בית השחיטה כנודע שנמכר שם, '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' והם פרוצים במעשיהם, '''{{צ|אסורות}}''' לבא בקהל ישראל. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' לטובתן לפי שהם זכאים כאמור. '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}''' מאחר כי לא נודע היינו על דרך מי שחטא בשוגג. 

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ידין לאומים במשרים - בזכות הישרים שבהם}}, '''{{צ|ואפילו סתם}}''' - שמעשיהם הם סתומים, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר ליקח מהם}}''' אם נתנו דעתם להתגייר '''{{צ|שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' והם מותרים.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' וזה הוא מין אחד מן אותם העושים מעשה בהמה, ולא די להם שהם חוטאים אלא כי הם עושים בפרהסיא כי העם יודעים ומכירים מה מעשיהם שדרכם '''{{צ|ללון חוץ לתחום}}''' של ישראל, שהם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם עוברים(?) על משחז&quot;ל {{צ|לא תגנה על מיטה ארמית}}. 

'''{{צ|ונמצאו בעיר ביום שני}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} הוא הגוף כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל, כי הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ודקדקתי בדברי חכמים ז&quot;ל מה שאמר בלשון שלילה {{צ|אין אדם חוטא וכו'}}, היה לו לומר &quot;החוטא נכנס בו רוח של שטות&quot;. אמנם תרתי קא משמע לן. ראשונה תדע כי {{צ|אין אדם חוטא}} - רצה לומר כל זמן שנאמר '''אדם''' בשלימות הנשמה אבל להיות כי הרהורי עבירה קשים מעבירה תכף על ידי המחשבה מסתלק הנשמה הקדושה. ולכן רשעים בחייהם קרוים מתים. ואין הדבר בהשאלה רק מת הוא בכח. והיינו מה שאמר אשה זרה לחוטא: התבונן {{צ|כי אין האיש בביתו}} {{ממ|משלי|ז}} - הנשמה. ולפי כי הנפש החוטאת הוא מחוץ לתחום, שהרי יצאה מן הגוף הנשמה והלכה לה, ולנה חוץ לתחום.  וזה נמצא באותה עיר קטנה - הוא הגוף, היינו כי נמצאו בעיר זו הידועה ביום שני.

'''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן}}''' - שמא הוא מחלק אותם שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בודאי עשה תשובה}}. או יהיה מחלק אותם מארי דחושבנא כדאיתא בזוהר פרשת קרח דף קע&quot;ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון בשאול - בגין דאצטריכא בר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו וכו'}}. 

והנה על ידי כי יחשוב האדם מה מעשיו ביום - אז עשה תשובה ומתודה עליהם. ולכן חוזרות הנשמות ולנות בגוף הנקרא 'עיר' כאמור. כך אני אומר '''{{צ|שבאו מבערב}}''' בזמן שזכר מה מעשיו בנשף בערב יום הכניסן אז לגוף, '''{{צ|וחוץ לחומה}}''' של ישראל '''{{צ|לנו}}''', ואחר כך הכניסן '''{{צ|ומותרות}}'''.  

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - שהם מאותם המייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא, יעיר בבקר בבקר, והוא אומר {{צ|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומוסר עצמו להריגה על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שמעלה עליו כאילו נשחט כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל שנאמר {{צ|נחשבו כצאן טבחה}}. שחזקה של אנשים אלו כי מבערב בנשף בערב יום התודו, ולכן הכניסם לתוך התחום של ישראל כאמור.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' - ירצה משחז&quot;ל למה לא נאמר טלה או גדי לפי שחלק הבהמה נולד בכל השלימות שלו. לא כן אדם שנולד כל יום, הולך וגדל בתורה ובמצות. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' שהוא דוגמא לאדם השלם. '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' שהוא שלם בתורה היא אמו עומדת לאכילה שנאמר {{צ|לחמי בלחמי}}. 

או יהיה בהמה מ&quot;ש '''{{צ|אם האם עומדת לאכילה}}''' יש חלק מן השלמים הנק'  בהמה הלא המה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדם ובהמה תושיע ה' - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמם כבהמה}}. ואלו הם חלק הבהמה {{צ|העומדת לאכילה}} - הוא אצלי מה שאמר הכתוב {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}, כי שלומי אמוני ישראל אומרים לפני הקב&quot;ה רבונו של עולם עליך הורגנו כל היום, מקבלים עלינו מיתה לפי כי נחשבנו בעצמינו כצאן טבחה, שהם מוכנים ועומדים לשחיטה. אבל הקב&quot;ה אמר לא כן אתם חשובים לפני אלא אדם אתם אשר לא צויתי להקריב אדם. 

ולכן יאמר נא אותו עגל מן הבהמה העומדת לאכילה, שהם מכלל השלמים. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלשה הם מכלה עולם}} וקטן שלא כלו לו חדשיו כדאיתא בסוטה פ&quot;ג. אמנם זה השלם העומד לאכילה קים ליה בגויה שהוא תלמיד חכם שכלו לו חדשיו. כך אמר רבי ידע איניש בנפשיה אי צדיק גמור הוא אם לאו. 

'''{{צ|אם היו שבת ויום טוב הסמוכים זה לזה}}''' - כלומר כי הצדיק הוא מכונה לשבת ויום טוב. אי בעית אימא מפני כי אין לו רק מה שמכין, ואי בעית אימא משום שאסור לעשות בו מלאכה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים, ולכן נענש אסא מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים כמו שאמרו חז&quot;ל.  ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - כלומר אם נולד לו איזה ספק אשר חטא על הנפש, נולד בזה מותר בזה, לפי שבלילה עשה תשובה ודאי כדלעיל.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - זה חלק אדם רשע, לא די שעשה מעשה בהמה על העונות ועל הפשעים - נוסף עוד שלא עשה תשובה כל ימי היותו, ועבר על מה שכתוב {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך עד אשר לא יבואו ימי הרעה}} - אלו ימי הזקנה כמו שאמרו חז&quot;ל. ולא עוד אלא שעמד ברשעו עד שהוא מסוכן, והוא ירא שמא ימות. נמצא כי עבר על כמה זמנים שהיה יכול לעשות תשובה ולא עשה. כי זמנים רבים הם כדלעיל {{צ|זמן זמניהם}} - חמשה זמנים. 

'''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כלומר מפני מה לא נתן אל לבו לעשות תשובה בכל אותם הזמנים? גם שנפל למשכב לא דעת ולא תבונה לשוב אל ה'? מפני שכבר אכל עולמות בחייו, ולא היה חסר כלום מחמדות הזמן. '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לאותה תשובה. '''{{צ|אסור לשחטה}}''' בו ביום מטעם הנ&quot;ל, '''{{צ|אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי}}''' כי יחם לבבו ממעשיו הרעים ועדיין יש שהות ביום לקבל יסורין מבעוד יום קודם שימות. 

'''{{צ|וכשיש שהות ביום}}''' כאמור, '''{{צ|ושחטה}}''' כאשר זבח את זבחו ונתגבר עליו, '''{{צ|אינו נוטל עורה}}''' כמו שאמר הכתוב {{צ|עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - לא יחשוב בדעתו כי על ידי קניינים של העולם הזה הוא מתכפר לו כי כך אמרו חז&quot;ל: אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה אלא בתחילה בא בממונו וכו'.  אין זה מן הכלל זה מאחר שהמתין עד דכדוכה של נפש ועשה תשובה מיראה שימות ונפרעים ממנו. לכן ידע נאמנה כי לא יטול את עורה ולא יפדה על ידי ממון וכיוצא, '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו עבר אחד}}''' - היינו כי מפני העון שהיה חמור הדין שלו היה כי נסתרס באחד מאבריו. ובכן ימצא שלקה בעור בממונו וגם בגופו באבר אחד. 

'''{{צ|או מוליכו עמו}}''' - ר&quot;ל ידע נאמנה שנתקבל בתשובה לפני המקום ולכן בזמן התחיה שהקב&quot;ה מחיה אותו כמו שהיה בעולם הזה כמו שחז&quot;ל {{צ|אני אמית ואחיה - בתחילה כמו שהיה, הלך חיגר או סומא כך יקום}}. ואחר כך {{צ|מחצתי ואני ארפא}}. ולכן אותו אבר שנסתרס ממנו בטוח הוא כי '''{{צ|מוליכו עמו}}''' - שיהיה מוכן לעמוד עמו לזמן התיה כי זה יורה שנתקבל בתשובה לפניו יתברך. 


'''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - כלומר אם עשה מעשה בהמה בשדה כמה דאת אמר {{צ|כי בשדה מצאה}}. '''{{צ|לא יביאנה במוט או במוטה}}''' - כלומר לפי שכבר נתבאר כי אותו העושה תשובה עד עת בא דברו למיתה - כך הוא עונשו של בדאי זה שמניח אבר מאחד מאבריו מסתרס ולוקה בעורו (בממונו), ושב ורפא לו. לא כך הוא זה העושה מעשה בהמה בשדה - מעשיו מפורסמים כי אין לו רשות להביא את עצמו לפניו יתברך בתשובה במוט. אף על גב כי בצד מה הוא יותר משובח מן הקודם; הבהמה מסוכנת - כאלו בה עשה תשובה בפרק המיתה ולא עשה אלא מיראה, אבל זה - נהי שעשה מעשים רעים דוגמא של אותו הנאמר בו {{צ|ויבא עשו מן השדה}} - אמנם חזר בו בזמן הבחרות. ועם כל זה: '''{{צ|לא יביא את עצמו במוט}}''' לעת תמוט רגלו וחזר הגלגל עליו, כי אז הוא מוכן ומעותד נמי אל הייסורין בגופו. לא יביאם במוט ולא במוטה כדרך שעושה בחול כי זאת התשובה נמי הוא נחשב מיראה והוא דרך חול. כי שלשה מיני תשובה מחמת יראה הם כנודע מן הזוהר. 

אמנם '''{{צ|יביאנה בידו איברים}}''' -הוא מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם ייסורין באים עליו יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. כי אינו מספיק שיעשה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיות לטוטפות בין עיניך}}  לפי כי תיקון זה מספיק שיעשה אותו על הסתם. לא כן זה אלא מביאה התשובה בידו  - מעשה בהמה על ידי מעשה הצדק' הניתן ביד כנודע. זה יהיה ראשונה להגין עליו מן הייסורין. ונוסף עוד שיביאה איברים איברים על ידי הייסורין בענין ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש: {{צ|עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה - לא זז משם עד שמוחלין לו. עבר על מצות לא תעשה - תשובה תולה וייסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם}}. ולכן לא סגי להביאה לעת תמוט רגלו, רק מביאה איברים איברים כאמור.


'''{{צ|עוף שנדרס ברגלים וכו'}}''' - כבר הדברים אמורים למעלה כי כינוי העוף הוא מורה על בעל מצות. ולכן הוא היה אומר כי עוף זה '''{{צ|שנדרס}}''' היה שפל ברך, שייף עייל שייף נפיק, כל כך היה שפל עד מדרך כף רגל היה שוה לאסקופה תחתונה, עד מקום שעאל ספק '''{{צ|אם נתרסקו איבריו}}''' כי מפני שהמצות הם כמספר האיברים ואדם זה מפני שממעט עצמו לא דק להיות נמנה עם חבור של מצוה. '''{{צ|ולכן צריך שהייה מעת לעת}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה אחת מתפללים וחוזרים ושוהים שעה אחת לאחר התפילה}}, לפי כי גדולה היא התפילה לפני הקב&quot;ה.

'''{{צ|וצריך בדיקה לאחר השחיטה}}''' על מספר המצות. '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - כמה דאת אמר {{צ|עליך הורגנו כל היום וכו'}}. ועוד ירצה למ&quot;ש ר' יהושע בן לוי {{צ|האי מאן דאתייליד ביומא דשבתא ביומא דשבתא ימות. מאי טעמא? משום שחללו עליו את השבת כדי שיתכפר לו}}. וכן נמי הוא בענין זה. הרצון לומר דאף על גב כי נמצא באדם זה כל השלימות הנזכר, '''{{צ|שוחטין אותו ביום טוב ולא חיישינן שנא ימצא טרפה}}''' - כלומר כי לולי שנמצא בו עון לא מת ביום טוב, אלא ודאי כי זה היה לו לכפרה '''{{צ|אע&quot;ג דאתייליד ביה ריעותא}}''' לא אמרינן הכי, אלא עדיין הוא בחזקת צדקותו וחסידותו כדאמרן.


'''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - מה ששנינו היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות. ומפני השלימות הנמצא בו אין שוחטים אותו בזמן הזה אלא אם כן נפל בו מום. שאם לא היה זמן החרבן והיה עבודה הקרבן היה מכפר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה, תמיד של בין הערבים מכפר על עבירות שביום. בין כך לא לן אדם בירושלים ובידו עון}}. אמנם משחרב הבית נענש הצדיק כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ועשית את הקרשים למשכן  - אמר משה לפני הקב&quot;ה תינח בזמן שבית המקדש קיים, וכשנחרב מה יעשה ישראל? א&quot;ל אני לוקח צדיק אחד ומכפר עליהם}}. 

ולכן זה הבכור הצדיק אף על גב כי כן אמר הקדוש ברוך הוא ליקח אותו לכפר על ישראל - '''{{צ|אינו נשחט בזמן הזה אלא אם כן היה בו מום}}''' דאם לא כן לא היה צריך שחיטה, כי הצדיק דוגמא לדגים (כנזכר לעיל אסיפתן מתירתן שנאמר {{צ|ויגוע ויאסף אל עמיו}}). אבל מפני שחטא ונפל בו מום - לכן נשחט.

אמנם '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - לא יהיה זה הבכור הצדיק בערך עם הארץ שמראה הסכין לחכם לבדוק בו כנ&quot;ל. אמנם בזה הבכור אין רשות לחכם לראותו ביום טוב '''{{צ|אם יש בו מום}}''' שלכן מפני העון נשחט ביום טוב. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום}}''', דבר של עון, עם כל זה '''{{צ|אינו יכול לשחטו}}''' מאחר שנתפס על הציבור רק הוא מת בגויעה ואסיפה.

'''{{צ|אבל אם נולד במומו}}''' כי נמצא בו עון קבוע דדש ביה, '''{{צ|ועבר וראהו}}''' לפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|תלמיד חכם שחטא כסהו בלילה שנאמר וכשל גם נביא עמך לילה}}. '''{{צ|ועבר}}''' על זה '''{{צ|וראהו}}'''. '''{{צ|נשחט על פיו}}''' - מפני שנתגלה עונו. 

ואם ראה המום והעון שלו '''{{צ|מערב יום טוב וראה שהוא מום לישחט עליו, יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומתירו}}''' לישחט.  אבל אם זה נענש מפני הציבור כנזכר - אין זה ראוי להיות נשחט אלא נאסף ודאי כדגים אסיפתן היא המתרת אותם כדאמרן.


===עוד פירוש על סעיפים א-ט לצד עילאה===
עוד זאת תדרש לבאר הדינים הללו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה ימלל. וכך היא אומר.{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר אשר חז&quot;ל הגידו {{צ|שלשה טעיות  עתיד לטעות שר של אדום}}. יחשוב כי בצר במדבר שהוא קולט הרוצח כך קולט בצרה, והקדוש ברוך הוא מביא אותו ושוחטו לעין כל שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה}}. והנה השר של אדום זה סמאל והשחיטה שלו על ידי שם ההויה כדאיתא בזוהר פרשת שופטים דף רע&quot;ד {{ממ זהר|ג|רעד|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא בתר דא לדון בסייף לדון בחנק לדון בדין סקילה לדון בדין שרפה. לדון בסייף למאן? לסמאל. הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי. הנה על אדום תרד חרב דקדוש ברוך הוא. '''י'''' רישא דחרבא. '''ו'''' גופא דחרבא. '''ה&quot;א ה&quot;א''' תרין פיפיות דילה. צדק צדק תרדוף. חתכין דינין מפי בית דין דלעילא ודינא מפי בית דין דלתתא}}, עכ&quot;ל לענייננו.


ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הקדוש ברוך הוא הנקרא 'חכם' שנאמר {{צ|חכם לבב ואמיץ כח}}. אין מראין לו הסכין הנזכר (שהוא שם הויה כאמור) כדי לשחוט לסמאל, '''{{צ|אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה הסכין}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אין השם שלם עד שיכרת זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה}}. ולכן הסכין זו - ההויה - כביכול פגומה. ולכן יאמר לו פגומה ואסור לשחוט בה לסמאל מפני פגימתה.

ולכן '''{{צ|ילך וישחזנה ויחדדנה במשחזת}}''' כי לפי שזה הפגם תלוי במעשה התחתונים, לפי שהם עושים פגם בסכין זו - הוא שם הויה, כדאיתא בזוהר בכמה מקומות {{צ|חייביא עבדי פגימותא לעילא}}. ולכן אנו חוששים שלא יחדדנה במשחזת כי תעלה חמתו של הקדוש ברוך הוא ואותו הכעס והחידוד ישליך אותו על ישראל העושים הפגם, והם סיבה כי אינו נכרת זרעו של עמלק. ולכן לא יעיר כל חמתו על סמאל לשחוט אותו ונמצא מתארך קץ פדותנו. הוא הטעם שהשביע הקדוש ברוך הוא לישראל שלא ידחקו על הקץ שנאמר {{צ|השבעתי אתכם וכו' אם תעירו את האהבה וכו'}}.


'''{{צ|וחכם שראה סכין לעצמו}}''' לצורכו דלא שייך להיות בה פגם, '''{{צ|יכול להשאילה לאחרים}}''' להשתמש בה כי כן שם הויה נקרא על כל צבאות מעלה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדני בם - שמו של הקב&quot;ה כתוב בלוח על לב כל אחד}}. ומה גם מט&quot;ט כי כך אמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|כי שמי בקרבו}}. ולכן הוא עמו בהשאלה לצורך הייחוד הנעשה על ידו ביומין דחול כדלעיל.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|אין מראים סכין לחכם ביום טוב וכו'}}''' - דמאחר כי הנחנו שהסכין הוא כינוי לשם הויה, והוא התפארת, ולכן אין מראין סכין זה לחכם '''{{צ|ביום טוב}}''' - הוא סוד חכמה עילאה - לפי כי כן אמרו חז&quot;ל {{צ|נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. וכבר נתבאר בזוהר שהקב&quot;ה הנשבע (הוא חכמה) שלא יכנס בירושלים שלמעלה (היא בינה). ולכן אין ראוי להראות סכין זה בסוד התפארת לאבא עילאה, הוא החכם הנזכר, אם הוא ראוי ושלם כדי לשחוט בו לסמאל כאמור, שמא תהיה פגומה כי מפני מעשה התחתונים היא נפגמת ונמצא בטלה הכונה. כי הנה תכלית הראות סכין זו לשחוט לסמאל היינו כי כאשר זה נשחט אז בונה ירושלים ה' וישראל נכנס לתוכה. ועל ידי כן הותר הנדר שנשבע הקב&quot;ה ואמר {{צ|ולא אבא בעיר}}. ואם תמצא פגומה החכם יאמר לו אסור לשחוט בה לסמאל ולבטל המות מפני פגימותה. ולכן '''{{צ|ילך ויחדדנה}}''' -  ס&quot;מ הנקרא חדידא בלישניה שנאמר {{צ|בקליפה חדה כחרב פיות}}. והיינו שמחדדה '''{{צ|במשחזת}}''' שלו - היא הנקבה כאמור. 

'''{{צ|וחכם}}''' הנזכר '''{{צ|שראה סכין לעצמו}}''' - הוא סוד הצדיק שבו הנקרא הויה שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. וראה אותו לעצמו להנאתו. '''{{צ|יכול להשאילו נמי לאחרים}}''' - כי הוא יורד בסוד מרדכי ומתלבש בו יוסף הצדיק. ועל ידי שמתחבר עם הכלה הוא שוחט לכל מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|כי הנה המלכים נועדו}}. וכאשר כן {{צ|עברו}} כל מאריהון דדינים מפני כי הם {{צ|יחדיו}} בחיבור אחד כאמור.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט וכו'}}''' - איתא בזוהר פרשת צו דף ל&quot;א {{ממ זהר|ג|לא|א}} וזה לשונו: {{צ|ואל זועם בכל יום - נזעם או זעום אינו אומר אלא זועם לפי שהוא זועם לכל מאריהון דדינין}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו}} - הם מאריהון דדינים, שאוסר אותם בכל יום יעיר בבקר בבקר לזעום בהם. וזה הוא סוד הטבח שזועם לכל מאריהון דדינים, שלכן הסכים לטבוח את בנו.

או יהיה הכונה לרמוז על יוסף הצדיק שנאמר בו {{צ|וטבוח טבח והכן}} שעשה תרתי לטיבותא. ענין שטבח טבח ועוד עשה הכנה מענין מוקצה והיה ערב שבת כמ&quot;ש חז&quot;ל {{צ|מכאן ששמר יוסף את השבת ועדיין לא ניתנה}}. ושמר דין מוקצה בשבת כסברת ר' שמעון. ואמנם שאמר {{צ|וטבוח טבח}} היינו סוד מה שאמר הכתוב {{צ|רשפיה רשפי אש שלהבת יה}} - דנפק מעלמא עילאה כל ערב שבת לשרוף הקליפה, וכדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ב {{ממ זהר|ב|רב|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי ביומא שתיתאה כד מטי זמנא דערב - דליג מגו ההוא נהורא דאשא וסלקא לעילא לאעלא גו גוונין. כדין מתתקנין ישראל לתתא ומסדרין סועדתין ומתקנין פתורין כל חד וחד פתוריה. כדין חד שלהובא נפיק ובטש בההוא שלהובא. כיון דבטש ביה מתגלגלן ההוא שלהובא וההוא מדורא ועאלין בנוקבא דתהומא רבא ואתטמרן ויתבת תמן. וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא וכו'}}.

הנה מבואר מדברי המאמר כי זה האש הוא הדוחה לסטרא אחרא ומונע אותו שלא יתקרב לסטרא דקדושה. וזה השלהובא הוא מסטרא דימינא, חסד לאברהם. ולכן זה הטבח הוא מה שאמר '''{{צ|מוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''' זה. ו'''{{צ|הבהמה}}''' יהיה סוד סטרא אחרא מפני כי נמצא בו שהותר אוכל נפש. ולכן צריך חיזוק. ולכן יכול להוליך סכין והבהמה אצל הטבח האדם הגשמי. 

'''{{צ|ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו}}'''. וסוד הדבר למעלה הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן - למלכא דהוה ליה ברא מאמהו חדא ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמרה מאן יהיב לי מלכא  בהיכליה. אמרה מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן וכו'}}.

והנה מבואר מדברי המאמר כי עתיד הקדוש ברוך הוא לגרש האמה זו ואת בנה, שלכן אמרה שרה לאברהם {{צ|גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת}}. ואמנם כמו כן עתה ימצא דבר זה בהווה - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת תרומה דף קל&quot;ד {{ממ זהר|ב|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי בעלה לחדווה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא, בגין דלא ישתכח ברגלי צעדהא רמז דסטרא אחרא ולא יתדבק בהדא וכו'}}.

הנה מבואר הדבר כי לעולם מפרישין תחילה סטרא אחרא ואחר כך נעשה הייחוד. ולכן בא הדין הזה בגשמי דאפילו גדי קטן שצריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' - מוליך אותו ביום טוב. ואפילו '''{{צ|שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' לפי כי כן הוא נעשה למעלה. 


'''{{צ|בהמות היוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו בפסוק {{צ|מעוף השמים ועד בהמה נדדו}} {{ממ|ירמיהו|ט|ט}}, כי נ&quot;ב שנה לא עבר עוף בארץ ישראל כי {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא הכי הוי {{גמט דגש|ב&quot;ן}} - למדנו כי בן זה הוא בהמה. ולכן ימתק מה שאמרו חז&quot;ל אצל {{צ|אדם ובהמה - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמן כבהמה}} (מאמר). כי לא ידענו מהו השבח הזה אשר שבחוהו חכמים? מה יופיו ומה טיבו של האדם בן דעת ועושה עצמו כבהמה? כנראה כי נהפוך הוא כי לגנות יחשב לאיש העושה עצמו כבהמה. 

אמנם בתחילה אתה דורש כי מ&quot;ש {{צ|שעושה עצמו כבהמה}} היינו על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|יששכר חמור גרם}} {{ממ|בראשית|מט|}} אשר חכמים ז&quot;ל הגידו כי החמור אינו כמו הסוס שמרביצים תחתיו ומאכילים אותו והוא מבעט בבעליו. אמנם דרכו של חמור - רובץ בין המשפתים ואינו חושש לכלום ונתנים עליו משא כבד ואינו מבעט. כך היה עושה יששכר כדי ללמוד בתורה. וכן נמי אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ובתורה ועושים עצמן כבהמה לסבול עול התורה. ואין חוששין לחמדות העולם הזה כלום. הרי זה משובה(?).

אמנם עוד יש להבין בדרשה זו {{להשלים}}


-------------</text>
      <sha1>r0dkq4pyrx7xmqz2ipdcr2ntn7lfd19</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416620</id>
      <parentid>1416617</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T23:04:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* עוד פירוש על סעיפים א-ט לצד עילאה */ ריש עמוד 213</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="59588" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}}  

;סימן תצ&quot;ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים

;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים.

;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול.

;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו&quot;ם לית בה משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא.

;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום.

;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה.

;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו.

;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים.

;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא.

;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום -  אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר.

;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט.

;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל -  יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן.

;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש.

;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין.

;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו.

;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו&quot;ע - ויקיעורך}}

;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל.

;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו.

;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו.

;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו.

;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב.


==טור ברקת==
===פירוש סעיפים א - ט===
אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי  תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. 

ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}.

וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ&quot;ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}.

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז&quot;ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}}  כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. 

אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. 

ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. 
והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור.

אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו  - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז&quot;ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל  הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק.

ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז&quot;ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. 

או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל.

'''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בן י&quot;ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. 

'''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ&quot;ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור.


'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים על דרך מ&quot;ש רבי יהודא ע&quot;ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז&quot;ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. 

ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר&quot;ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר&quot;ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז&quot;ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר.  אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב.

אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. 

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו&quot;ם. 

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה. כל זמן שהבן עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה עוקרה ונוטע אותה בפרדס. כך בזמן שישראל זכאים רואה איזה חסיד באומות העולם ומביאו ונוטע אותו בישראל כגון רחב ויתרו. והיינו מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' אותם בהמות של עכו&quot;ם שהם מחסידי האומות '''{{צ|שאז אסור}}'''.

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''' הוא המקום של בית השחיטה כנודע שנמכר שם, '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' והם פרוצים במעשיהם, '''{{צ|אסורות}}''' לבא בקהל ישראל. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' לטובתן לפי שהם זכאים כאמור. '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}''' מאחר כי לא נודע היינו על דרך מי שחטא בשוגג. 

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ידין לאומים במשרים - בזכות הישרים שבהם}}, '''{{צ|ואפילו סתם}}''' - שמעשיהם הם סתומים, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר ליקח מהם}}''' אם נתנו דעתם להתגייר '''{{צ|שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' והם מותרים.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' וזה הוא מין אחד מן אותם העושים מעשה בהמה, ולא די להם שהם חוטאים אלא כי הם עושים בפרהסיא כי העם יודעים ומכירים מה מעשיהם שדרכם '''{{צ|ללון חוץ לתחום}}''' של ישראל, שהם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם עוברים(?) על משחז&quot;ל {{צ|לא תגנה על מיטה ארמית}}. 

'''{{צ|ונמצאו בעיר ביום שני}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} הוא הגוף כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל, כי הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ודקדקתי בדברי חכמים ז&quot;ל מה שאמר בלשון שלילה {{צ|אין אדם חוטא וכו'}}, היה לו לומר &quot;החוטא נכנס בו רוח של שטות&quot;. אמנם תרתי קא משמע לן. ראשונה תדע כי {{צ|אין אדם חוטא}} - רצה לומר כל זמן שנאמר '''אדם''' בשלימות הנשמה אבל להיות כי הרהורי עבירה קשים מעבירה תכף על ידי המחשבה מסתלק הנשמה הקדושה. ולכן רשעים בחייהם קרוים מתים. ואין הדבר בהשאלה רק מת הוא בכח. והיינו מה שאמר אשה זרה לחוטא: התבונן {{צ|כי אין האיש בביתו}} {{ממ|משלי|ז}} - הנשמה. ולפי כי הנפש החוטאת הוא מחוץ לתחום, שהרי יצאה מן הגוף הנשמה והלכה לה, ולנה חוץ לתחום.  וזה נמצא באותה עיר קטנה - הוא הגוף, היינו כי נמצאו בעיר זו הידועה ביום שני.

'''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן}}''' - שמא הוא מחלק אותם שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בודאי עשה תשובה}}. או יהיה מחלק אותם מארי דחושבנא כדאיתא בזוהר פרשת קרח דף קע&quot;ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון בשאול - בגין דאצטריכא בר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו וכו'}}. 

והנה על ידי כי יחשוב האדם מה מעשיו ביום - אז עשה תשובה ומתודה עליהם. ולכן חוזרות הנשמות ולנות בגוף הנקרא 'עיר' כאמור. כך אני אומר '''{{צ|שבאו מבערב}}''' בזמן שזכר מה מעשיו בנשף בערב יום הכניסן אז לגוף, '''{{צ|וחוץ לחומה}}''' של ישראל '''{{צ|לנו}}''', ואחר כך הכניסן '''{{צ|ומותרות}}'''.  

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - שהם מאותם המייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא, יעיר בבקר בבקר, והוא אומר {{צ|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומוסר עצמו להריגה על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שמעלה עליו כאילו נשחט כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל שנאמר {{צ|נחשבו כצאן טבחה}}. שחזקה של אנשים אלו כי מבערב בנשף בערב יום התודו, ולכן הכניסם לתוך התחום של ישראל כאמור.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' - ירצה משחז&quot;ל למה לא נאמר טלה או גדי לפי שחלק הבהמה נולד בכל השלימות שלו. לא כן אדם שנולד כל יום, הולך וגדל בתורה ובמצות. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' שהוא דוגמא לאדם השלם. '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' שהוא שלם בתורה היא אמו עומדת לאכילה שנאמר {{צ|לחמי בלחמי}}. 

או יהיה בהמה מ&quot;ש '''{{צ|אם האם עומדת לאכילה}}''' יש חלק מן השלמים הנק'  בהמה הלא המה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדם ובהמה תושיע ה' - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמם כבהמה}}. ואלו הם חלק הבהמה {{צ|העומדת לאכילה}} - הוא אצלי מה שאמר הכתוב {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}, כי שלומי אמוני ישראל אומרים לפני הקב&quot;ה רבונו של עולם עליך הורגנו כל היום, מקבלים עלינו מיתה לפי כי נחשבנו בעצמינו כצאן טבחה, שהם מוכנים ועומדים לשחיטה. אבל הקב&quot;ה אמר לא כן אתם חשובים לפני אלא אדם אתם אשר לא צויתי להקריב אדם. 

ולכן יאמר נא אותו עגל מן הבהמה העומדת לאכילה, שהם מכלל השלמים. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלשה הם מכלה עולם}} וקטן שלא כלו לו חדשיו כדאיתא בסוטה פ&quot;ג. אמנם זה השלם העומד לאכילה קים ליה בגויה שהוא תלמיד חכם שכלו לו חדשיו. כך אמר רבי ידע איניש בנפשיה אי צדיק גמור הוא אם לאו. 

'''{{צ|אם היו שבת ויום טוב הסמוכים זה לזה}}''' - כלומר כי הצדיק הוא מכונה לשבת ויום טוב. אי בעית אימא מפני כי אין לו רק מה שמכין, ואי בעית אימא משום שאסור לעשות בו מלאכה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים, ולכן נענש אסא מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים כמו שאמרו חז&quot;ל.  ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - כלומר אם נולד לו איזה ספק אשר חטא על הנפש, נולד בזה מותר בזה, לפי שבלילה עשה תשובה ודאי כדלעיל.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - זה חלק אדם רשע, לא די שעשה מעשה בהמה על העונות ועל הפשעים - נוסף עוד שלא עשה תשובה כל ימי היותו, ועבר על מה שכתוב {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך עד אשר לא יבואו ימי הרעה}} - אלו ימי הזקנה כמו שאמרו חז&quot;ל. ולא עוד אלא שעמד ברשעו עד שהוא מסוכן, והוא ירא שמא ימות. נמצא כי עבר על כמה זמנים שהיה יכול לעשות תשובה ולא עשה. כי זמנים רבים הם כדלעיל {{צ|זמן זמניהם}} - חמשה זמנים. 

'''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כלומר מפני מה לא נתן אל לבו לעשות תשובה בכל אותם הזמנים? גם שנפל למשכב לא דעת ולא תבונה לשוב אל ה'? מפני שכבר אכל עולמות בחייו, ולא היה חסר כלום מחמדות הזמן. '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לאותה תשובה. '''{{צ|אסור לשחטה}}''' בו ביום מטעם הנ&quot;ל, '''{{צ|אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי}}''' כי יחם לבבו ממעשיו הרעים ועדיין יש שהות ביום לקבל יסורין מבעוד יום קודם שימות. 

'''{{צ|וכשיש שהות ביום}}''' כאמור, '''{{צ|ושחטה}}''' כאשר זבח את זבחו ונתגבר עליו, '''{{צ|אינו נוטל עורה}}''' כמו שאמר הכתוב {{צ|עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - לא יחשוב בדעתו כי על ידי קניינים של העולם הזה הוא מתכפר לו כי כך אמרו חז&quot;ל: אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה אלא בתחילה בא בממונו וכו'.  אין זה מן הכלל זה מאחר שהמתין עד דכדוכה של נפש ועשה תשובה מיראה שימות ונפרעים ממנו. לכן ידע נאמנה כי לא יטול את עורה ולא יפדה על ידי ממון וכיוצא, '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו עבר אחד}}''' - היינו כי מפני העון שהיה חמור הדין שלו היה כי נסתרס באחד מאבריו. ובכן ימצא שלקה בעור בממונו וגם בגופו באבר אחד. 

'''{{צ|או מוליכו עמו}}''' - ר&quot;ל ידע נאמנה שנתקבל בתשובה לפני המקום ולכן בזמן התחיה שהקב&quot;ה מחיה אותו כמו שהיה בעולם הזה כמו שחז&quot;ל {{צ|אני אמית ואחיה - בתחילה כמו שהיה, הלך חיגר או סומא כך יקום}}. ואחר כך {{צ|מחצתי ואני ארפא}}. ולכן אותו אבר שנסתרס ממנו בטוח הוא כי '''{{צ|מוליכו עמו}}''' - שיהיה מוכן לעמוד עמו לזמן התיה כי זה יורה שנתקבל בתשובה לפניו יתברך. 


'''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - כלומר אם עשה מעשה בהמה בשדה כמה דאת אמר {{צ|כי בשדה מצאה}}. '''{{צ|לא יביאנה במוט או במוטה}}''' - כלומר לפי שכבר נתבאר כי אותו העושה תשובה עד עת בא דברו למיתה - כך הוא עונשו של בדאי זה שמניח אבר מאחד מאבריו מסתרס ולוקה בעורו (בממונו), ושב ורפא לו. לא כך הוא זה העושה מעשה בהמה בשדה - מעשיו מפורסמים כי אין לו רשות להביא את עצמו לפניו יתברך בתשובה במוט. אף על גב כי בצד מה הוא יותר משובח מן הקודם; הבהמה מסוכנת - כאלו בה עשה תשובה בפרק המיתה ולא עשה אלא מיראה, אבל זה - נהי שעשה מעשים רעים דוגמא של אותו הנאמר בו {{צ|ויבא עשו מן השדה}} - אמנם חזר בו בזמן הבחרות. ועם כל זה: '''{{צ|לא יביא את עצמו במוט}}''' לעת תמוט רגלו וחזר הגלגל עליו, כי אז הוא מוכן ומעותד נמי אל הייסורין בגופו. לא יביאם במוט ולא במוטה כדרך שעושה בחול כי זאת התשובה נמי הוא נחשב מיראה והוא דרך חול. כי שלשה מיני תשובה מחמת יראה הם כנודע מן הזוהר. 

אמנם '''{{צ|יביאנה בידו איברים}}''' -הוא מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם ייסורין באים עליו יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. כי אינו מספיק שיעשה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיות לטוטפות בין עיניך}}  לפי כי תיקון זה מספיק שיעשה אותו על הסתם. לא כן זה אלא מביאה התשובה בידו  - מעשה בהמה על ידי מעשה הצדק' הניתן ביד כנודע. זה יהיה ראשונה להגין עליו מן הייסורין. ונוסף עוד שיביאה איברים איברים על ידי הייסורין בענין ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש: {{צ|עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה - לא זז משם עד שמוחלין לו. עבר על מצות לא תעשה - תשובה תולה וייסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם}}. ולכן לא סגי להביאה לעת תמוט רגלו, רק מביאה איברים איברים כאמור.


'''{{צ|עוף שנדרס ברגלים וכו'}}''' - כבר הדברים אמורים למעלה כי כינוי העוף הוא מורה על בעל מצות. ולכן הוא היה אומר כי עוף זה '''{{צ|שנדרס}}''' היה שפל ברך, שייף עייל שייף נפיק, כל כך היה שפל עד מדרך כף רגל היה שוה לאסקופה תחתונה, עד מקום שעאל ספק '''{{צ|אם נתרסקו איבריו}}''' כי מפני שהמצות הם כמספר האיברים ואדם זה מפני שממעט עצמו לא דק להיות נמנה עם חבור של מצוה. '''{{צ|ולכן צריך שהייה מעת לעת}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה אחת מתפללים וחוזרים ושוהים שעה אחת לאחר התפילה}}, לפי כי גדולה היא התפילה לפני הקב&quot;ה.

'''{{צ|וצריך בדיקה לאחר השחיטה}}''' על מספר המצות. '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - כמה דאת אמר {{צ|עליך הורגנו כל היום וכו'}}. ועוד ירצה למ&quot;ש ר' יהושע בן לוי {{צ|האי מאן דאתייליד ביומא דשבתא ביומא דשבתא ימות. מאי טעמא? משום שחללו עליו את השבת כדי שיתכפר לו}}. וכן נמי הוא בענין זה. הרצון לומר דאף על גב כי נמצא באדם זה כל השלימות הנזכר, '''{{צ|שוחטין אותו ביום טוב ולא חיישינן שנא ימצא טרפה}}''' - כלומר כי לולי שנמצא בו עון לא מת ביום טוב, אלא ודאי כי זה היה לו לכפרה '''{{צ|אע&quot;ג דאתייליד ביה ריעותא}}''' לא אמרינן הכי, אלא עדיין הוא בחזקת צדקותו וחסידותו כדאמרן.


'''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - מה ששנינו היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות. ומפני השלימות הנמצא בו אין שוחטים אותו בזמן הזה אלא אם כן נפל בו מום. שאם לא היה זמן החרבן והיה עבודה הקרבן היה מכפר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה, תמיד של בין הערבים מכפר על עבירות שביום. בין כך לא לן אדם בירושלים ובידו עון}}. אמנם משחרב הבית נענש הצדיק כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ועשית את הקרשים למשכן  - אמר משה לפני הקב&quot;ה תינח בזמן שבית המקדש קיים, וכשנחרב מה יעשה ישראל? א&quot;ל אני לוקח צדיק אחד ומכפר עליהם}}. 

ולכן זה הבכור הצדיק אף על גב כי כן אמר הקדוש ברוך הוא ליקח אותו לכפר על ישראל - '''{{צ|אינו נשחט בזמן הזה אלא אם כן היה בו מום}}''' דאם לא כן לא היה צריך שחיטה, כי הצדיק דוגמא לדגים (כנזכר לעיל אסיפתן מתירתן שנאמר {{צ|ויגוע ויאסף אל עמיו}}). אבל מפני שחטא ונפל בו מום - לכן נשחט.

אמנם '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - לא יהיה זה הבכור הצדיק בערך עם הארץ שמראה הסכין לחכם לבדוק בו כנ&quot;ל. אמנם בזה הבכור אין רשות לחכם לראותו ביום טוב '''{{צ|אם יש בו מום}}''' שלכן מפני העון נשחט ביום טוב. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום}}''', דבר של עון, עם כל זה '''{{צ|אינו יכול לשחטו}}''' מאחר שנתפס על הציבור רק הוא מת בגויעה ואסיפה.

'''{{צ|אבל אם נולד במומו}}''' כי נמצא בו עון קבוע דדש ביה, '''{{צ|ועבר וראהו}}''' לפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|תלמיד חכם שחטא כסהו בלילה שנאמר וכשל גם נביא עמך לילה}}. '''{{צ|ועבר}}''' על זה '''{{צ|וראהו}}'''. '''{{צ|נשחט על פיו}}''' - מפני שנתגלה עונו. 

ואם ראה המום והעון שלו '''{{צ|מערב יום טוב וראה שהוא מום לישחט עליו, יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומתירו}}''' לישחט.  אבל אם זה נענש מפני הציבור כנזכר - אין זה ראוי להיות נשחט אלא נאסף ודאי כדגים אסיפתן היא המתרת אותם כדאמרן.


===עוד פירוש על סעיפים א-ט לצד עילאה===
עוד זאת תדרש לבאר הדינים הללו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה ימלל. וכך היא אומר.{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר אשר חז&quot;ל הגידו {{צ|שלשה טעיות  עתיד לטעות שר של אדום}}. יחשוב כי בצר במדבר שהוא קולט הרוצח כך קולט בצרה, והקדוש ברוך הוא מביא אותו ושוחטו לעין כל שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה}}. והנה השר של אדום זה סמאל והשחיטה שלו על ידי שם ההויה כדאיתא בזוהר פרשת שופטים דף רע&quot;ד {{ממ זהר|ג|רעד|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא בתר דא לדון בסייף לדון בחנק לדון בדין סקילה לדון בדין שרפה. לדון בסייף למאן? לסמאל. הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי. הנה על אדום תרד חרב דקדוש ברוך הוא. '''י'''' רישא דחרבא. '''ו'''' גופא דחרבא. '''ה&quot;א ה&quot;א''' תרין פיפיות דילה. צדק צדק תרדוף. חתכין דינין מפי בית דין דלעילא ודינא מפי בית דין דלתתא}}, עכ&quot;ל לענייננו.


ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הקדוש ברוך הוא הנקרא 'חכם' שנאמר {{צ|חכם לבב ואמיץ כח}}. אין מראין לו הסכין הנזכר (שהוא שם הויה כאמור) כדי לשחוט לסמאל, '''{{צ|אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה הסכין}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אין השם שלם עד שיכרת זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה}}. ולכן הסכין זו - ההויה - כביכול פגומה. ולכן יאמר לו פגומה ואסור לשחוט בה לסמאל מפני פגימתה.

ולכן '''{{צ|ילך וישחזנה ויחדדנה במשחזת}}''' כי לפי שזה הפגם תלוי במעשה התחתונים, לפי שהם עושים פגם בסכין זו - הוא שם הויה, כדאיתא בזוהר בכמה מקומות {{צ|חייביא עבדי פגימותא לעילא}}. ולכן אנו חוששים שלא יחדדנה במשחזת כי תעלה חמתו של הקדוש ברוך הוא ואותו הכעס והחידוד ישליך אותו על ישראל העושים הפגם, והם סיבה כי אינו נכרת זרעו של עמלק. ולכן לא יעיר כל חמתו על סמאל לשחוט אותו ונמצא מתארך קץ פדותנו. הוא הטעם שהשביע הקדוש ברוך הוא לישראל שלא ידחקו על הקץ שנאמר {{צ|השבעתי אתכם וכו' אם תעירו את האהבה וכו'}}.


'''{{צ|וחכם שראה סכין לעצמו}}''' לצורכו דלא שייך להיות בה פגם, '''{{צ|יכול להשאילה לאחרים}}''' להשתמש בה כי כן שם הויה נקרא על כל צבאות מעלה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדני בם - שמו של הקב&quot;ה כתוב בלוח על לב כל אחד}}. ומה גם מט&quot;ט כי כך אמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|כי שמי בקרבו}}. ולכן הוא עמו בהשאלה לצורך הייחוד הנעשה על ידו ביומין דחול כדלעיל.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|אין מראים סכין לחכם ביום טוב וכו'}}''' - דמאחר כי הנחנו שהסכין הוא כינוי לשם הויה, והוא התפארת, ולכן אין מראין סכין זה לחכם '''{{צ|ביום טוב}}''' - הוא סוד חכמה עילאה - לפי כי כן אמרו חז&quot;ל {{צ|נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. וכבר נתבאר בזוהר שהקב&quot;ה הנשבע (הוא חכמה) שלא יכנס בירושלים שלמעלה (היא בינה). ולכן אין ראוי להראות סכין זה בסוד התפארת לאבא עילאה, הוא החכם הנזכר, אם הוא ראוי ושלם כדי לשחוט בו לסמאל כאמור, שמא תהיה פגומה כי מפני מעשה התחתונים היא נפגמת ונמצא בטלה הכונה. כי הנה תכלית הראות סכין זו לשחוט לסמאל היינו כי כאשר זה נשחט אז בונה ירושלים ה' וישראל נכנס לתוכה. ועל ידי כן הותר הנדר שנשבע הקב&quot;ה ואמר {{צ|ולא אבא בעיר}}. ואם תמצא פגומה החכם יאמר לו אסור לשחוט בה לסמאל ולבטל המות מפני פגימותה. ולכן '''{{צ|ילך ויחדדנה}}''' -  ס&quot;מ הנקרא חדידא בלישניה שנאמר {{צ|בקליפה חדה כחרב פיות}}. והיינו שמחדדה '''{{צ|במשחזת}}''' שלו - היא הנקבה כאמור. 

'''{{צ|וחכם}}''' הנזכר '''{{צ|שראה סכין לעצמו}}''' - הוא סוד הצדיק שבו הנקרא הויה שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. וראה אותו לעצמו להנאתו. '''{{צ|יכול להשאילו נמי לאחרים}}''' - כי הוא יורד בסוד מרדכי ומתלבש בו יוסף הצדיק. ועל ידי שמתחבר עם הכלה הוא שוחט לכל מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|כי הנה המלכים נועדו}}. וכאשר כן {{צ|עברו}} כל מאריהון דדינים מפני כי הם {{צ|יחדיו}} בחיבור אחד כאמור.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט וכו'}}''' - איתא בזוהר פרשת צו דף ל&quot;א {{ממ זהר|ג|לא|א}} וזה לשונו: {{צ|ואל זועם בכל יום - נזעם או זעום אינו אומר אלא זועם לפי שהוא זועם לכל מאריהון דדינין}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו}} - הם מאריהון דדינים, שאוסר אותם בכל יום יעיר בבקר בבקר לזעום בהם. וזה הוא סוד הטבח שזועם לכל מאריהון דדינים, שלכן הסכים לטבוח את בנו.

או יהיה הכונה לרמוז על יוסף הצדיק שנאמר בו {{צ|וטבוח טבח והכן}} שעשה תרתי לטיבותא. ענין שטבח טבח ועוד עשה הכנה מענין מוקצה והיה ערב שבת כמ&quot;ש חז&quot;ל {{צ|מכאן ששמר יוסף את השבת ועדיין לא ניתנה}}. ושמר דין מוקצה בשבת כסברת ר' שמעון. ואמנם שאמר {{צ|וטבוח טבח}} היינו סוד מה שאמר הכתוב {{צ|רשפיה רשפי אש שלהבת יה}} - דנפק מעלמא עילאה כל ערב שבת לשרוף הקליפה, וכדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ב {{ממ זהר|ב|רב|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי ביומא שתיתאה כד מטי זמנא דערב - דליג מגו ההוא נהורא דאשא וסלקא לעילא לאעלא גו גוונין. כדין מתתקנין ישראל לתתא ומסדרין סועדתין ומתקנין פתורין כל חד וחד פתוריה. כדין חד שלהובא נפיק ובטש בההוא שלהובא. כיון דבטש ביה מתגלגלן ההוא שלהובא וההוא מדורא ועאלין בנוקבא דתהומא רבא ואתטמרן ויתבת תמן. וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא וכו'}}.

הנה מבואר מדברי המאמר כי זה האש הוא הדוחה לסטרא אחרא ומונע אותו שלא יתקרב לסטרא דקדושה. וזה השלהובא הוא מסטרא דימינא, חסד לאברהם. ולכן זה הטבח הוא מה שאמר '''{{צ|מוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''' זה. ו'''{{צ|הבהמה}}''' יהיה סוד סטרא אחרא מפני כי נמצא בו שהותר אוכל נפש. ולכן צריך חיזוק. ולכן יכול להוליך סכין והבהמה אצל הטבח האדם הגשמי. 

'''{{צ|ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו}}'''. וסוד הדבר למעלה הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן - למלכא דהוה ליה ברא מאמהו חדא ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמרה מאן יהיב לי מלכא  בהיכליה. אמרה מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן וכו'}}.

והנה מבואר מדברי המאמר כי עתיד הקדוש ברוך הוא לגרש האמה זו ואת בנה, שלכן אמרה שרה לאברהם {{צ|גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת}}. ואמנם כמו כן עתה ימצא דבר זה בהווה - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת תרומה דף קל&quot;ד {{ממ זהר|ב|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי בעלה לחדווה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא, בגין דלא ישתכח ברגלי צעדהא רמז דסטרא אחרא ולא יתדבק בהדא וכו'}}.

הנה מבואר הדבר כי לעולם מפרישין תחילה סטרא אחרא ואחר כך נעשה הייחוד. ולכן בא הדין הזה בגשמי דאפילו גדי קטן שצריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' - מוליך אותו ביום טוב. ואפילו '''{{צ|שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' לפי כי כן הוא נעשה למעלה. 


'''{{צ|בהמות היוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו בפסוק {{צ|מעוף השמים ועד בהמה נדדו}} {{ממ|ירמיהו|ט|ט}}, כי נ&quot;ב שנה לא עבר עוף בארץ ישראל כי {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא הכי הוי {{גמט דגש|ב&quot;ן}} - למדנו כי בן זה הוא בהמה. ולכן ימתק מה שאמרו חז&quot;ל אצל {{צ|אדם ובהמה - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמן כבהמה}} (מאמר). כי לא ידענו מהו השבח הזה אשר שבחוהו חכמים? מה יופיו ומה טיבו של האדם בן דעת ועושה עצמו כבהמה? כנראה כי נהפוך הוא כי לגנות יחשב לאיש העושה עצמו כבהמה. 

אמנם בתחילה אתה דורש כי מ&quot;ש {{צ|שעושה עצמו כבהמה}} היינו על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|יששכר חמור גרם}} {{ממ|בראשית|מט|}} אשר חכמים ז&quot;ל הגידו כי החמור אינו כמו הסוס שמרביצים תחתיו ומאכילים אותו והוא מבעט בבעליו. אמנם דרכו של חמור - רובץ בין המשפתים ואינו חושש לכלום ונתנים עליו משא כבד ואינו מבעט. כך היה עושה יששכר כדי ללמוד בתורה. וכן נמי אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ובתורה ועושים עצמן כבהמה לסבול עול התורה. ואין חוששין לחמדות העולם הזה כלום. הרי זה משובה(?).

אמנם עוד יש להבין בדרשה זו כי כונת בני אדם ערומים אלו בדעת - שיודעים ומכירים הם בעצמם כי הם אנשים גדולים כמו שאמר רבה ע&quot;ה {{צ|ידע איניש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו}}. והללו יודעים שהם נמשכים מעץ החיים שהוא בחינת 'אדם'. ולפי שהם יודעי דעת וערומים לא נעלם מהם כי הלומד בתורה הוא נאחז בגופא דאילנא כדאיתא פרשת מקץ דף קצ&quot;ג {{ממ זהר|א|קצג|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי אילנא דחיי וכו' ואינון דמשתדלין באורייתא כולהו אחידן בגופא דילנא וכו'}}. ואדרבא מפני כך כי ערומים הם - עושים עצמן כבהמה כאילו הם מסטרא דנוקבא העולה בגימטריא {{גמט דגש|בן}} שהוא {{גמט דגש|בהמה}}. והיינו כדי לעורר השורש שלהם ולהיות שהם נשרשים שם כמו שאמר הכתוב {{צ|יוצר רוח אדם בקרבו}} כדאיתא בזוהר, כי מדה זו מציירת רוח בני האדם בקרבה ממש בהאי אתתא דצרת עוברא במעהא. לכן הם עושים כבהמה לעורר נפשם בסוד אור חוזר בקרבה כדי לעורר את האהבה, שלכן נחשב כאילו דכורא רדף בתר נוקבא ולא דכורא{{הערה|כך מובא בדפוס אבל לענ&quot;ד מהמשך הדברים ייתכן שצריך להגיה 'נוקבא' - ויקיעורך}} בתר דכורא כדאיתא פרשת ויחי דף רמ&quot;ה {{ממ זהר|א|רמה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי בכל אתר דכורא רדיף בתר נוקבא ואתער רחימותא לגבה, והכא אשכחנא דהיא אתערת רחימותא ואתערת לגביה ורדפת אבתריה. ואורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא למרדף בתר דכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבי גנזייא דמלכא. תא חזי תלת נשמתין אינון וכו' נשמתין דצדיקייא אתיין מאינון נשמתין עילאין מנשמתא דנוקבא ומנשמתא דדכורא ובגין כך נשמתהון דצדיקייא עילאין על כל חילין ומשריין דלעילא וכו'. תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קדוש ברוך הוא נשמתהון דצדיקיא לתתא מתערין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא. אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא וכו' ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב - סתם}}. עד כאן לשונו לענייננו.


הנה מבואר מדברי המאמר כי הנשמה של הצדיק היא נמשכת משני המדות, זכר ונקבה, והם הנזכרים בפסוק {{צ|אדם ובהמה}}. ולפי כי הצדיק זה שהוא {{צ|ערום בדעת}} ויודע בעצמו שהשורש שלו, היא נשמתו, כלולה מזכר ונקבה. ומן הראוי לא היה{{הערה|נ&quot;ל שיש להגיה כאן 'ומן הראוי היה לו וכולי' - ויקיעורך}} להסתכל בשורש הנמשך מן הזכר שהוא עיקר ועושה עצמו כבהמה (שהוא סוד הנקבה), והתכלית כדי לעורר חביבו ורחימותא שלכן כינוי 'בהמה' מורה על שם ב&quot;ן - הוא המעורר מיין נוקבין. ועושה עצמו כבהמה בעבור כן כדי לייחד בנוקבא עם הדכורא -- ודאי לכן עלינו לשבח לאדם זה.

ובכן זה יהיה כונת מ&quot;ש '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' - הם בני אדם הצדיקים שעושים עצמן כבהמות שיוצאות מן העיר הידועה, עיר ה' סלה, {{צ|ורועות חוץ לתחום}} - ארצה שעיר שדה אדום, לאכול אותם ירק עשב הצומח להם מן השדה שהם נשמות מחסידי האומות כדאיתא פרשת בלק בפסוק {{צ|כלחוך השור את עשב השדה}}, הם נשמות קדושות מחקל תפוחין. וכן בהפך - הצדיקים אוכלים עשב הם הנשמות הצומחות משדה אדום. 

'''{{צ|וחוזרות ולנות בתוך התחום}}''' של עיר ה' - '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי הם כל כונתם וחפצם להיות מוכנים לפניו על דרך {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}. לכן '''{{צ|לוקחים מהם ושוחטים מהם ביום טוב}}''' בשעה שהם מייחדים שמו יתברך ואומרים 'אחד' כנודע שהאדם מקבל עליו ארבע מיתות בית דין ונחשב להם כאילו נחשטים ממש, ועולה נשמתו למעלה לעורר את האהבה. 

אבל הנשמות '''{{צ|הרועות}}''' בשדה אחר, '''{{צ|ולנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה - הוא מורה על חלק נשמות שלא הלכו לשם לרצונו אלא שהוצרכו לילך לשם מסיבת העון. וכדאיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה כן איש - דא איש צדיק דאזלין מתתרכין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}}. ואיתא בזוהר {{צ|אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}} כי הנשמות אלו הולכים ברצונם אחר השכינה בגלות.  אמנם יש נשמות אחרות שגולים לשם ולכן '''{{צ|לנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה. 

ולכן '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ויצאו מן הקליפה, '''{{צ|אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצים}}''' מבערב, ואין דעת אנשי העיר הקדושה עליהם על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} היא סוד המלכות, {{צ|ואנשים בה מעט}} - הם המדות שלה נקראים 'אנשים'.  ולכן אמר '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר הזאת עליהם}}''' שיהיו לה בסוד אור חוזר.


'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הנשמות קדושות. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם}}''' - אותם שמביאים אותם עמהם משדה אדום - '''{{צ|לית בהו משום מוקצה}} לפי כי תמיד לוקחים מהם לצורך הייחוד. או יהיה נמי בהמות הללו של עכו&quot;ם בסוד הניצוצות דעלמין קדמאין דאתחרבו ואין בהם מוקצה.

'''{{צ|ואין עכו&quot;ם צריך הכן}}''' - הוא מ&quot;ש בזוהר {{צ|באלין עשר קליפין אתלבש קב&quot;ה בגין לקיימא ומלכותו בכל משלה}}. הנה מבואר כי אין העכו&quot;ם צריך הכן שכן כתיב {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} - אבל לא עכו&quot;ם.

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - דהיינו סוד {{צ|עת אשר שלט האדם (עכו&quot;ם) באדם (דישראל) לרע לו}} ודאי, כי אותה נשמה דישראל מוציאה עמה נשמה מעכו&quot;ם. הרי כי באו בשביל ישראל שהלך לשם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''', בית השחיטה, ר&quot;ל הביא נשמה של ישראל הנקרא 'בהמה' כאמור לעלות למעלה בסוד מיין נוקבין. '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' - מאחר שלנים שם מפני העון כנ&quot;ל, '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות}}''' - אפילו הם מחלק אותם שבאו לצורך ישראל שאינו יכול לעלות מעצמו אם אינו מביא ניצוצות אלו, '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}'''.

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - לברר מהם ולהכנס לתוך הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היינו בעולם העשיה כי שם הקליפה מרובה מן הקדושה כדאיתא בתיקונים. הנברר משם הוא מותר ביום טוב. שכל המביא לצורך הרוב מביא. ולכן מותר.

===קטע זמני===
ומאחר שהנחנו כי {{גמט דגש|בהמה}} הוא כינוי למדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בגימטריא - ולכן יאמר נא: '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' כלומר החלקים של מדת המלכות המכונה בשם 'בהמה' שיוצאות מעולם האצילות לפי שמזמן של הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}. לכן החלקים שלה יוצאים משם והולכות '''{{צ|ורועות חוץ לתחום}}''' - חוץ מעולם האצילות שנאמר {{צ|דודי ירד לגנו}} {{ממ|שיר|ז}} זה העולם שלמטה מן האצילות והלאה. וזה {{צ|ללקוט שושנים}} - הם ניצוצות הנ&quot;ל. הרי שהם {{צ|רועות חוץ לתחום}}''' שנאמר {{צ|דודי ירד לרעות בגנים}} - היא המדה הנקרא 'דודי'.

'''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' - דהיינו בבריאה שהוא תחום של עולם האצילות. ומה גם כי שם אימא נקרא 'מקננת' שם כדאיתא בתיקונים והיא נקראת חמות(?) כדאיתא פרשת אחרי מות והוא תחום שבת. '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי למחר תכף עולים לעולם האצילות. ולכן לוקחים מהם לתיקון המלכות ושוחטים אותם ביום טוב להוציא מהם איזה דם אשר נמצא בהם מצד הדין ומתייחדים אחר כך באוכל אדם. 

'''{{צ|אבל הרועות והלנות מחוץ לתחום}}''' - הם החלקים אשר בעולם היצירה הנקראים 'מחוץ לתחום'. אם באו ביום טוב ועולים למעלה בעולם האצילות - '''{{צ|אין שוחטים מהם ביום טוב}}'''. והענין הוא מ&quot;ש פרשת קרח {{להשלים}}


-------------</text>
      <sha1>6iowdxw9v5mu9do51jhkkzzsf8wctlb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416621</id>
      <parentid>1416620</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T23:05:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* טור ברקת */ ריש עמוד 213</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="59594" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}}  

;סימן תצ&quot;ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים

;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים.

;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול.

;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו&quot;ם לית בה משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא.

;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום.

;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה.

;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו.

;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים.

;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא.

;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום -  אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר.

;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט.

;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל -  יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן.

;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש.

;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין.

;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו.

;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו&quot;ע - ויקיעורך}}

;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל.

;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו.

;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו.

;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו.

;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב.


==טור ברקת==
===פירוש סעיפים א - ט===
אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי  תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. 

ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}.

וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ&quot;ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}.

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז&quot;ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}}  כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. 

אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. 

ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. 
והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור.

אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו  - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז&quot;ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל  הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק.

ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז&quot;ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. 

או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל.

'''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בן י&quot;ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. 

'''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ&quot;ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור.


'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים על דרך מ&quot;ש רבי יהודא ע&quot;ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז&quot;ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. 

ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר&quot;ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר&quot;ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז&quot;ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר.  אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב.

אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. 

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו&quot;ם. 

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה. כל זמן שהבן עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה עוקרה ונוטע אותה בפרדס. כך בזמן שישראל זכאים רואה איזה חסיד באומות העולם ומביאו ונוטע אותו בישראל כגון רחב ויתרו. והיינו מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' אותם בהמות של עכו&quot;ם שהם מחסידי האומות '''{{צ|שאז אסור}}'''.

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''' הוא המקום של בית השחיטה כנודע שנמכר שם, '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' והם פרוצים במעשיהם, '''{{צ|אסורות}}''' לבא בקהל ישראל. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' לטובתן לפי שהם זכאים כאמור. '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}''' מאחר כי לא נודע היינו על דרך מי שחטא בשוגג. 

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ידין לאומים במשרים - בזכות הישרים שבהם}}, '''{{צ|ואפילו סתם}}''' - שמעשיהם הם סתומים, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר ליקח מהם}}''' אם נתנו דעתם להתגייר '''{{צ|שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' והם מותרים.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' וזה הוא מין אחד מן אותם העושים מעשה בהמה, ולא די להם שהם חוטאים אלא כי הם עושים בפרהסיא כי העם יודעים ומכירים מה מעשיהם שדרכם '''{{צ|ללון חוץ לתחום}}''' של ישראל, שהם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם עוברים(?) על משחז&quot;ל {{צ|לא תגנה על מיטה ארמית}}. 

'''{{צ|ונמצאו בעיר ביום שני}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} הוא הגוף כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל, כי הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ודקדקתי בדברי חכמים ז&quot;ל מה שאמר בלשון שלילה {{צ|אין אדם חוטא וכו'}}, היה לו לומר &quot;החוטא נכנס בו רוח של שטות&quot;. אמנם תרתי קא משמע לן. ראשונה תדע כי {{צ|אין אדם חוטא}} - רצה לומר כל זמן שנאמר '''אדם''' בשלימות הנשמה אבל להיות כי הרהורי עבירה קשים מעבירה תכף על ידי המחשבה מסתלק הנשמה הקדושה. ולכן רשעים בחייהם קרוים מתים. ואין הדבר בהשאלה רק מת הוא בכח. והיינו מה שאמר אשה זרה לחוטא: התבונן {{צ|כי אין האיש בביתו}} {{ממ|משלי|ז}} - הנשמה. ולפי כי הנפש החוטאת הוא מחוץ לתחום, שהרי יצאה מן הגוף הנשמה והלכה לה, ולנה חוץ לתחום.  וזה נמצא באותה עיר קטנה - הוא הגוף, היינו כי נמצאו בעיר זו הידועה ביום שני.

'''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן}}''' - שמא הוא מחלק אותם שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בודאי עשה תשובה}}. או יהיה מחלק אותם מארי דחושבנא כדאיתא בזוהר פרשת קרח דף קע&quot;ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון בשאול - בגין דאצטריכא בר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו וכו'}}. 

והנה על ידי כי יחשוב האדם מה מעשיו ביום - אז עשה תשובה ומתודה עליהם. ולכן חוזרות הנשמות ולנות בגוף הנקרא 'עיר' כאמור. כך אני אומר '''{{צ|שבאו מבערב}}''' בזמן שזכר מה מעשיו בנשף בערב יום הכניסן אז לגוף, '''{{צ|וחוץ לחומה}}''' של ישראל '''{{צ|לנו}}''', ואחר כך הכניסן '''{{צ|ומותרות}}'''.  

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - שהם מאותם המייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא, יעיר בבקר בבקר, והוא אומר {{צ|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומוסר עצמו להריגה על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שמעלה עליו כאילו נשחט כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל שנאמר {{צ|נחשבו כצאן טבחה}}. שחזקה של אנשים אלו כי מבערב בנשף בערב יום התודו, ולכן הכניסם לתוך התחום של ישראל כאמור.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' - ירצה משחז&quot;ל למה לא נאמר טלה או גדי לפי שחלק הבהמה נולד בכל השלימות שלו. לא כן אדם שנולד כל יום, הולך וגדל בתורה ובמצות. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' שהוא דוגמא לאדם השלם. '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' שהוא שלם בתורה היא אמו עומדת לאכילה שנאמר {{צ|לחמי בלחמי}}. 

או יהיה בהמה מ&quot;ש '''{{צ|אם האם עומדת לאכילה}}''' יש חלק מן השלמים הנק'  בהמה הלא המה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדם ובהמה תושיע ה' - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמם כבהמה}}. ואלו הם חלק הבהמה {{צ|העומדת לאכילה}} - הוא אצלי מה שאמר הכתוב {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}, כי שלומי אמוני ישראל אומרים לפני הקב&quot;ה רבונו של עולם עליך הורגנו כל היום, מקבלים עלינו מיתה לפי כי נחשבנו בעצמינו כצאן טבחה, שהם מוכנים ועומדים לשחיטה. אבל הקב&quot;ה אמר לא כן אתם חשובים לפני אלא אדם אתם אשר לא צויתי להקריב אדם. 

ולכן יאמר נא אותו עגל מן הבהמה העומדת לאכילה, שהם מכלל השלמים. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלשה הם מכלה עולם}} וקטן שלא כלו לו חדשיו כדאיתא בסוטה פ&quot;ג. אמנם זה השלם העומד לאכילה קים ליה בגויה שהוא תלמיד חכם שכלו לו חדשיו. כך אמר רבי ידע איניש בנפשיה אי צדיק גמור הוא אם לאו. 

'''{{צ|אם היו שבת ויום טוב הסמוכים זה לזה}}''' - כלומר כי הצדיק הוא מכונה לשבת ויום טוב. אי בעית אימא מפני כי אין לו רק מה שמכין, ואי בעית אימא משום שאסור לעשות בו מלאכה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים, ולכן נענש אסא מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים כמו שאמרו חז&quot;ל.  ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - כלומר אם נולד לו איזה ספק אשר חטא על הנפש, נולד בזה מותר בזה, לפי שבלילה עשה תשובה ודאי כדלעיל.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - זה חלק אדם רשע, לא די שעשה מעשה בהמה על העונות ועל הפשעים - נוסף עוד שלא עשה תשובה כל ימי היותו, ועבר על מה שכתוב {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך עד אשר לא יבואו ימי הרעה}} - אלו ימי הזקנה כמו שאמרו חז&quot;ל. ולא עוד אלא שעמד ברשעו עד שהוא מסוכן, והוא ירא שמא ימות. נמצא כי עבר על כמה זמנים שהיה יכול לעשות תשובה ולא עשה. כי זמנים רבים הם כדלעיל {{צ|זמן זמניהם}} - חמשה זמנים. 

'''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כלומר מפני מה לא נתן אל לבו לעשות תשובה בכל אותם הזמנים? גם שנפל למשכב לא דעת ולא תבונה לשוב אל ה'? מפני שכבר אכל עולמות בחייו, ולא היה חסר כלום מחמדות הזמן. '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לאותה תשובה. '''{{צ|אסור לשחטה}}''' בו ביום מטעם הנ&quot;ל, '''{{צ|אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי}}''' כי יחם לבבו ממעשיו הרעים ועדיין יש שהות ביום לקבל יסורין מבעוד יום קודם שימות. 

'''{{צ|וכשיש שהות ביום}}''' כאמור, '''{{צ|ושחטה}}''' כאשר זבח את זבחו ונתגבר עליו, '''{{צ|אינו נוטל עורה}}''' כמו שאמר הכתוב {{צ|עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - לא יחשוב בדעתו כי על ידי קניינים של העולם הזה הוא מתכפר לו כי כך אמרו חז&quot;ל: אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה אלא בתחילה בא בממונו וכו'.  אין זה מן הכלל זה מאחר שהמתין עד דכדוכה של נפש ועשה תשובה מיראה שימות ונפרעים ממנו. לכן ידע נאמנה כי לא יטול את עורה ולא יפדה על ידי ממון וכיוצא, '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו עבר אחד}}''' - היינו כי מפני העון שהיה חמור הדין שלו היה כי נסתרס באחד מאבריו. ובכן ימצא שלקה בעור בממונו וגם בגופו באבר אחד. 

'''{{צ|או מוליכו עמו}}''' - ר&quot;ל ידע נאמנה שנתקבל בתשובה לפני המקום ולכן בזמן התחיה שהקב&quot;ה מחיה אותו כמו שהיה בעולם הזה כמו שחז&quot;ל {{צ|אני אמית ואחיה - בתחילה כמו שהיה, הלך חיגר או סומא כך יקום}}. ואחר כך {{צ|מחצתי ואני ארפא}}. ולכן אותו אבר שנסתרס ממנו בטוח הוא כי '''{{צ|מוליכו עמו}}''' - שיהיה מוכן לעמוד עמו לזמן התיה כי זה יורה שנתקבל בתשובה לפניו יתברך. 


'''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - כלומר אם עשה מעשה בהמה בשדה כמה דאת אמר {{צ|כי בשדה מצאה}}. '''{{צ|לא יביאנה במוט או במוטה}}''' - כלומר לפי שכבר נתבאר כי אותו העושה תשובה עד עת בא דברו למיתה - כך הוא עונשו של בדאי זה שמניח אבר מאחד מאבריו מסתרס ולוקה בעורו (בממונו), ושב ורפא לו. לא כך הוא זה העושה מעשה בהמה בשדה - מעשיו מפורסמים כי אין לו רשות להביא את עצמו לפניו יתברך בתשובה במוט. אף על גב כי בצד מה הוא יותר משובח מן הקודם; הבהמה מסוכנת - כאלו בה עשה תשובה בפרק המיתה ולא עשה אלא מיראה, אבל זה - נהי שעשה מעשים רעים דוגמא של אותו הנאמר בו {{צ|ויבא עשו מן השדה}} - אמנם חזר בו בזמן הבחרות. ועם כל זה: '''{{צ|לא יביא את עצמו במוט}}''' לעת תמוט רגלו וחזר הגלגל עליו, כי אז הוא מוכן ומעותד נמי אל הייסורין בגופו. לא יביאם במוט ולא במוטה כדרך שעושה בחול כי זאת התשובה נמי הוא נחשב מיראה והוא דרך חול. כי שלשה מיני תשובה מחמת יראה הם כנודע מן הזוהר. 

אמנם '''{{צ|יביאנה בידו איברים}}''' -הוא מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם ייסורין באים עליו יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. כי אינו מספיק שיעשה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיות לטוטפות בין עיניך}}  לפי כי תיקון זה מספיק שיעשה אותו על הסתם. לא כן זה אלא מביאה התשובה בידו  - מעשה בהמה על ידי מעשה הצדק' הניתן ביד כנודע. זה יהיה ראשונה להגין עליו מן הייסורין. ונוסף עוד שיביאה איברים איברים על ידי הייסורין בענין ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש: {{צ|עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה - לא זז משם עד שמוחלין לו. עבר על מצות לא תעשה - תשובה תולה וייסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם}}. ולכן לא סגי להביאה לעת תמוט רגלו, רק מביאה איברים איברים כאמור.


'''{{צ|עוף שנדרס ברגלים וכו'}}''' - כבר הדברים אמורים למעלה כי כינוי העוף הוא מורה על בעל מצות. ולכן הוא היה אומר כי עוף זה '''{{צ|שנדרס}}''' היה שפל ברך, שייף עייל שייף נפיק, כל כך היה שפל עד מדרך כף רגל היה שוה לאסקופה תחתונה, עד מקום שעאל ספק '''{{צ|אם נתרסקו איבריו}}''' כי מפני שהמצות הם כמספר האיברים ואדם זה מפני שממעט עצמו לא דק להיות נמנה עם חבור של מצוה. '''{{צ|ולכן צריך שהייה מעת לעת}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה אחת מתפללים וחוזרים ושוהים שעה אחת לאחר התפילה}}, לפי כי גדולה היא התפילה לפני הקב&quot;ה.

'''{{צ|וצריך בדיקה לאחר השחיטה}}''' על מספר המצות. '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - כמה דאת אמר {{צ|עליך הורגנו כל היום וכו'}}. ועוד ירצה למ&quot;ש ר' יהושע בן לוי {{צ|האי מאן דאתייליד ביומא דשבתא ביומא דשבתא ימות. מאי טעמא? משום שחללו עליו את השבת כדי שיתכפר לו}}. וכן נמי הוא בענין זה. הרצון לומר דאף על גב כי נמצא באדם זה כל השלימות הנזכר, '''{{צ|שוחטין אותו ביום טוב ולא חיישינן שנא ימצא טרפה}}''' - כלומר כי לולי שנמצא בו עון לא מת ביום טוב, אלא ודאי כי זה היה לו לכפרה '''{{צ|אע&quot;ג דאתייליד ביה ריעותא}}''' לא אמרינן הכי, אלא עדיין הוא בחזקת צדקותו וחסידותו כדאמרן.


'''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - מה ששנינו היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות. ומפני השלימות הנמצא בו אין שוחטים אותו בזמן הזה אלא אם כן נפל בו מום. שאם לא היה זמן החרבן והיה עבודה הקרבן היה מכפר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה, תמיד של בין הערבים מכפר על עבירות שביום. בין כך לא לן אדם בירושלים ובידו עון}}. אמנם משחרב הבית נענש הצדיק כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ועשית את הקרשים למשכן  - אמר משה לפני הקב&quot;ה תינח בזמן שבית המקדש קיים, וכשנחרב מה יעשה ישראל? א&quot;ל אני לוקח צדיק אחד ומכפר עליהם}}. 

ולכן זה הבכור הצדיק אף על גב כי כן אמר הקדוש ברוך הוא ליקח אותו לכפר על ישראל - '''{{צ|אינו נשחט בזמן הזה אלא אם כן היה בו מום}}''' דאם לא כן לא היה צריך שחיטה, כי הצדיק דוגמא לדגים (כנזכר לעיל אסיפתן מתירתן שנאמר {{צ|ויגוע ויאסף אל עמיו}}). אבל מפני שחטא ונפל בו מום - לכן נשחט.

אמנם '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - לא יהיה זה הבכור הצדיק בערך עם הארץ שמראה הסכין לחכם לבדוק בו כנ&quot;ל. אמנם בזה הבכור אין רשות לחכם לראותו ביום טוב '''{{צ|אם יש בו מום}}''' שלכן מפני העון נשחט ביום טוב. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום}}''', דבר של עון, עם כל זה '''{{צ|אינו יכול לשחטו}}''' מאחר שנתפס על הציבור רק הוא מת בגויעה ואסיפה.

'''{{צ|אבל אם נולד במומו}}''' כי נמצא בו עון קבוע דדש ביה, '''{{צ|ועבר וראהו}}''' לפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|תלמיד חכם שחטא כסהו בלילה שנאמר וכשל גם נביא עמך לילה}}. '''{{צ|ועבר}}''' על זה '''{{צ|וראהו}}'''. '''{{צ|נשחט על פיו}}''' - מפני שנתגלה עונו. 

ואם ראה המום והעון שלו '''{{צ|מערב יום טוב וראה שהוא מום לישחט עליו, יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומתירו}}''' לישחט.  אבל אם זה נענש מפני הציבור כנזכר - אין זה ראוי להיות נשחט אלא נאסף ודאי כדגים אסיפתן היא המתרת אותם כדאמרן.


===עוד פירוש על סעיפים א-ט לצד עילאה===
עוד זאת תדרש לבאר הדינים הללו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה ימלל. וכך היא אומר.{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר אשר חז&quot;ל הגידו {{צ|שלשה טעיות  עתיד לטעות שר של אדום}}. יחשוב כי בצר במדבר שהוא קולט הרוצח כך קולט בצרה, והקדוש ברוך הוא מביא אותו ושוחטו לעין כל שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה}}. והנה השר של אדום זה סמאל והשחיטה שלו על ידי שם ההויה כדאיתא בזוהר פרשת שופטים דף רע&quot;ד {{ממ זהר|ג|רעד|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא בתר דא לדון בסייף לדון בחנק לדון בדין סקילה לדון בדין שרפה. לדון בסייף למאן? לסמאל. הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי. הנה על אדום תרד חרב דקדוש ברוך הוא. '''י'''' רישא דחרבא. '''ו'''' גופא דחרבא. '''ה&quot;א ה&quot;א''' תרין פיפיות דילה. צדק צדק תרדוף. חתכין דינין מפי בית דין דלעילא ודינא מפי בית דין דלתתא}}, עכ&quot;ל לענייננו.


ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הקדוש ברוך הוא הנקרא 'חכם' שנאמר {{צ|חכם לבב ואמיץ כח}}. אין מראין לו הסכין הנזכר (שהוא שם הויה כאמור) כדי לשחוט לסמאל, '''{{צ|אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה הסכין}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אין השם שלם עד שיכרת זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה}}. ולכן הסכין זו - ההויה - כביכול פגומה. ולכן יאמר לו פגומה ואסור לשחוט בה לסמאל מפני פגימתה.

ולכן '''{{צ|ילך וישחזנה ויחדדנה במשחזת}}''' כי לפי שזה הפגם תלוי במעשה התחתונים, לפי שהם עושים פגם בסכין זו - הוא שם הויה, כדאיתא בזוהר בכמה מקומות {{צ|חייביא עבדי פגימותא לעילא}}. ולכן אנו חוששים שלא יחדדנה במשחזת כי תעלה חמתו של הקדוש ברוך הוא ואותו הכעס והחידוד ישליך אותו על ישראל העושים הפגם, והם סיבה כי אינו נכרת זרעו של עמלק. ולכן לא יעיר כל חמתו על סמאל לשחוט אותו ונמצא מתארך קץ פדותנו. הוא הטעם שהשביע הקדוש ברוך הוא לישראל שלא ידחקו על הקץ שנאמר {{צ|השבעתי אתכם וכו' אם תעירו את האהבה וכו'}}.


'''{{צ|וחכם שראה סכין לעצמו}}''' לצורכו דלא שייך להיות בה פגם, '''{{צ|יכול להשאילה לאחרים}}''' להשתמש בה כי כן שם הויה נקרא על כל צבאות מעלה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדני בם - שמו של הקב&quot;ה כתוב בלוח על לב כל אחד}}. ומה גם מט&quot;ט כי כך אמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|כי שמי בקרבו}}. ולכן הוא עמו בהשאלה לצורך הייחוד הנעשה על ידו ביומין דחול כדלעיל.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|אין מראים סכין לחכם ביום טוב וכו'}}''' - דמאחר כי הנחנו שהסכין הוא כינוי לשם הויה, והוא התפארת, ולכן אין מראין סכין זה לחכם '''{{צ|ביום טוב}}''' - הוא סוד חכמה עילאה - לפי כי כן אמרו חז&quot;ל {{צ|נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. וכבר נתבאר בזוהר שהקב&quot;ה הנשבע (הוא חכמה) שלא יכנס בירושלים שלמעלה (היא בינה). ולכן אין ראוי להראות סכין זה בסוד התפארת לאבא עילאה, הוא החכם הנזכר, אם הוא ראוי ושלם כדי לשחוט בו לסמאל כאמור, שמא תהיה פגומה כי מפני מעשה התחתונים היא נפגמת ונמצא בטלה הכונה. כי הנה תכלית הראות סכין זו לשחוט לסמאל היינו כי כאשר זה נשחט אז בונה ירושלים ה' וישראל נכנס לתוכה. ועל ידי כן הותר הנדר שנשבע הקב&quot;ה ואמר {{צ|ולא אבא בעיר}}. ואם תמצא פגומה החכם יאמר לו אסור לשחוט בה לסמאל ולבטל המות מפני פגימותה. ולכן '''{{צ|ילך ויחדדנה}}''' -  ס&quot;מ הנקרא חדידא בלישניה שנאמר {{צ|בקליפה חדה כחרב פיות}}. והיינו שמחדדה '''{{צ|במשחזת}}''' שלו - היא הנקבה כאמור. 

'''{{צ|וחכם}}''' הנזכר '''{{צ|שראה סכין לעצמו}}''' - הוא סוד הצדיק שבו הנקרא הויה שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. וראה אותו לעצמו להנאתו. '''{{צ|יכול להשאילו נמי לאחרים}}''' - כי הוא יורד בסוד מרדכי ומתלבש בו יוסף הצדיק. ועל ידי שמתחבר עם הכלה הוא שוחט לכל מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|כי הנה המלכים נועדו}}. וכאשר כן {{צ|עברו}} כל מאריהון דדינים מפני כי הם {{צ|יחדיו}} בחיבור אחד כאמור.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט וכו'}}''' - איתא בזוהר פרשת צו דף ל&quot;א {{ממ זהר|ג|לא|א}} וזה לשונו: {{צ|ואל זועם בכל יום - נזעם או זעום אינו אומר אלא זועם לפי שהוא זועם לכל מאריהון דדינין}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו}} - הם מאריהון דדינים, שאוסר אותם בכל יום יעיר בבקר בבקר לזעום בהם. וזה הוא סוד הטבח שזועם לכל מאריהון דדינים, שלכן הסכים לטבוח את בנו.

או יהיה הכונה לרמוז על יוסף הצדיק שנאמר בו {{צ|וטבוח טבח והכן}} שעשה תרתי לטיבותא. ענין שטבח טבח ועוד עשה הכנה מענין מוקצה והיה ערב שבת כמ&quot;ש חז&quot;ל {{צ|מכאן ששמר יוסף את השבת ועדיין לא ניתנה}}. ושמר דין מוקצה בשבת כסברת ר' שמעון. ואמנם שאמר {{צ|וטבוח טבח}} היינו סוד מה שאמר הכתוב {{צ|רשפיה רשפי אש שלהבת יה}} - דנפק מעלמא עילאה כל ערב שבת לשרוף הקליפה, וכדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ב {{ממ זהר|ב|רב|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי ביומא שתיתאה כד מטי זמנא דערב - דליג מגו ההוא נהורא דאשא וסלקא לעילא לאעלא גו גוונין. כדין מתתקנין ישראל לתתא ומסדרין סועדתין ומתקנין פתורין כל חד וחד פתוריה. כדין חד שלהובא נפיק ובטש בההוא שלהובא. כיון דבטש ביה מתגלגלן ההוא שלהובא וההוא מדורא ועאלין בנוקבא דתהומא רבא ואתטמרן ויתבת תמן. וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא וכו'}}.

הנה מבואר מדברי המאמר כי זה האש הוא הדוחה לסטרא אחרא ומונע אותו שלא יתקרב לסטרא דקדושה. וזה השלהובא הוא מסטרא דימינא, חסד לאברהם. ולכן זה הטבח הוא מה שאמר '''{{צ|מוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''' זה. ו'''{{צ|הבהמה}}''' יהיה סוד סטרא אחרא מפני כי נמצא בו שהותר אוכל נפש. ולכן צריך חיזוק. ולכן יכול להוליך סכין והבהמה אצל הטבח האדם הגשמי. 

'''{{צ|ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו}}'''. וסוד הדבר למעלה הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן - למלכא דהוה ליה ברא מאמהו חדא ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמרה מאן יהיב לי מלכא  בהיכליה. אמרה מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן וכו'}}.

והנה מבואר מדברי המאמר כי עתיד הקדוש ברוך הוא לגרש האמה זו ואת בנה, שלכן אמרה שרה לאברהם {{צ|גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת}}. ואמנם כמו כן עתה ימצא דבר זה בהווה - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת תרומה דף קל&quot;ד {{ממ זהר|ב|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי בעלה לחדווה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא, בגין דלא ישתכח ברגלי צעדהא רמז דסטרא אחרא ולא יתדבק בהדא וכו'}}.

הנה מבואר הדבר כי לעולם מפרישין תחילה סטרא אחרא ואחר כך נעשה הייחוד. ולכן בא הדין הזה בגשמי דאפילו גדי קטן שצריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' - מוליך אותו ביום טוב. ואפילו '''{{צ|שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' לפי כי כן הוא נעשה למעלה. 


'''{{צ|בהמות היוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו בפסוק {{צ|מעוף השמים ועד בהמה נדדו}} {{ממ|ירמיהו|ט|ט}}, כי נ&quot;ב שנה לא עבר עוף בארץ ישראל כי {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא הכי הוי {{גמט דגש|ב&quot;ן}} - למדנו כי בן זה הוא בהמה. ולכן ימתק מה שאמרו חז&quot;ל אצל {{צ|אדם ובהמה - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמן כבהמה}} (מאמר). כי לא ידענו מהו השבח הזה אשר שבחוהו חכמים? מה יופיו ומה טיבו של האדם בן דעת ועושה עצמו כבהמה? כנראה כי נהפוך הוא כי לגנות יחשב לאיש העושה עצמו כבהמה. 

אמנם בתחילה אתה דורש כי מ&quot;ש {{צ|שעושה עצמו כבהמה}} היינו על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|יששכר חמור גרם}} {{ממ|בראשית|מט|}} אשר חכמים ז&quot;ל הגידו כי החמור אינו כמו הסוס שמרביצים תחתיו ומאכילים אותו והוא מבעט בבעליו. אמנם דרכו של חמור - רובץ בין המשפתים ואינו חושש לכלום ונתנים עליו משא כבד ואינו מבעט. כך היה עושה יששכר כדי ללמוד בתורה. וכן נמי אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ובתורה ועושים עצמן כבהמה לסבול עול התורה. ואין חוששין לחמדות העולם הזה כלום. הרי זה משובה(?).

אמנם עוד יש להבין בדרשה זו כי כונת בני אדם ערומים אלו בדעת - שיודעים ומכירים הם בעצמם כי הם אנשים גדולים כמו שאמר רבה ע&quot;ה {{צ|ידע איניש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו}}. והללו יודעים שהם נמשכים מעץ החיים שהוא בחינת 'אדם'. ולפי שהם יודעי דעת וערומים לא נעלם מהם כי הלומד בתורה הוא נאחז בגופא דאילנא כדאיתא פרשת מקץ דף קצ&quot;ג {{ממ זהר|א|קצג|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי אילנא דחיי וכו' ואינון דמשתדלין באורייתא כולהו אחידן בגופא דילנא וכו'}}. ואדרבא מפני כך כי ערומים הם - עושים עצמן כבהמה כאילו הם מסטרא דנוקבא העולה בגימטריא {{גמט דגש|בן}} שהוא {{גמט דגש|בהמה}}. והיינו כדי לעורר השורש שלהם ולהיות שהם נשרשים שם כמו שאמר הכתוב {{צ|יוצר רוח אדם בקרבו}} כדאיתא בזוהר, כי מדה זו מציירת רוח בני האדם בקרבה ממש בהאי אתתא דצרת עוברא במעהא. לכן הם עושים כבהמה לעורר נפשם בסוד אור חוזר בקרבה כדי לעורר את האהבה, שלכן נחשב כאילו דכורא רדף בתר נוקבא ולא דכורא{{הערה|כך מובא בדפוס אבל לענ&quot;ד מהמשך הדברים ייתכן שצריך להגיה 'נוקבא' - ויקיעורך}} בתר דכורא כדאיתא פרשת ויחי דף רמ&quot;ה {{ממ זהר|א|רמה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי בכל אתר דכורא רדיף בתר נוקבא ואתער רחימותא לגבה, והכא אשכחנא דהיא אתערת רחימותא ואתערת לגביה ורדפת אבתריה. ואורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא למרדף בתר דכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבי גנזייא דמלכא. תא חזי תלת נשמתין אינון וכו' נשמתין דצדיקייא אתיין מאינון נשמתין עילאין מנשמתא דנוקבא ומנשמתא דדכורא ובגין כך נשמתהון דצדיקייא עילאין על כל חילין ומשריין דלעילא וכו'. תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קדוש ברוך הוא נשמתהון דצדיקיא לתתא מתערין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא. אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא וכו' ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב - סתם}}. עד כאן לשונו לענייננו.


הנה מבואר מדברי המאמר כי הנשמה של הצדיק היא נמשכת משני המדות, זכר ונקבה, והם הנזכרים בפסוק {{צ|אדם ובהמה}}. ולפי כי הצדיק זה שהוא {{צ|ערום בדעת}} ויודע בעצמו שהשורש שלו, היא נשמתו, כלולה מזכר ונקבה. ומן הראוי לא היה{{הערה|נ&quot;ל שיש להגיה כאן 'ומן הראוי היה לו וכולי' - ויקיעורך}} להסתכל בשורש הנמשך מן הזכר שהוא עיקר ועושה עצמו כבהמה (שהוא סוד הנקבה), והתכלית כדי לעורר חביבו ורחימותא שלכן כינוי 'בהמה' מורה על שם ב&quot;ן - הוא המעורר מיין נוקבין. ועושה עצמו כבהמה בעבור כן כדי לייחד בנוקבא עם הדכורא -- ודאי לכן עלינו לשבח לאדם זה.

ובכן זה יהיה כונת מ&quot;ש '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' - הם בני אדם הצדיקים שעושים עצמן כבהמות שיוצאות מן העיר הידועה, עיר ה' סלה, {{צ|ורועות חוץ לתחום}} - ארצה שעיר שדה אדום, לאכול אותם ירק עשב הצומח להם מן השדה שהם נשמות מחסידי האומות כדאיתא פרשת בלק בפסוק {{צ|כלחוך השור את עשב השדה}}, הם נשמות קדושות מחקל תפוחין. וכן בהפך - הצדיקים אוכלים עשב הם הנשמות הצומחות משדה אדום. 

'''{{צ|וחוזרות ולנות בתוך התחום}}''' של עיר ה' - '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי הם כל כונתם וחפצם להיות מוכנים לפניו על דרך {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}. לכן '''{{צ|לוקחים מהם ושוחטים מהם ביום טוב}}''' בשעה שהם מייחדים שמו יתברך ואומרים 'אחד' כנודע שהאדם מקבל עליו ארבע מיתות בית דין ונחשב להם כאילו נחשטים ממש, ועולה נשמתו למעלה לעורר את האהבה. 

אבל הנשמות '''{{צ|הרועות}}''' בשדה אחר, '''{{צ|ולנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה - הוא מורה על חלק נשמות שלא הלכו לשם לרצונו אלא שהוצרכו לילך לשם מסיבת העון. וכדאיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה כן איש - דא איש צדיק דאזלין מתתרכין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}}. ואיתא בזוהר {{צ|אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}} כי הנשמות אלו הולכים ברצונם אחר השכינה בגלות.  אמנם יש נשמות אחרות שגולים לשם ולכן '''{{צ|לנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה. 

ולכן '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ויצאו מן הקליפה, '''{{צ|אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצים}}''' מבערב, ואין דעת אנשי העיר הקדושה עליהם על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} היא סוד המלכות, {{צ|ואנשים בה מעט}} - הם המדות שלה נקראים 'אנשים'.  ולכן אמר '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר הזאת עליהם}}''' שיהיו לה בסוד אור חוזר.


'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הנשמות קדושות. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם}}''' - אותם שמביאים אותם עמהם משדה אדום - '''{{צ|לית בהו משום מוקצה}}''' לפי כי תמיד לוקחים מהם לצורך הייחוד. או יהיה נמי בהמות הללו של עכו&quot;ם בסוד הניצוצות דעלמין קדמאין דאתחרבו ואין בהם מוקצה.

'''{{צ|ואין עכו&quot;ם צריך הכן}}''' - הוא מ&quot;ש בזוהר {{צ|באלין עשר קליפין אתלבש קב&quot;ה בגין לקיימא ומלכותו בכל משלה}}. הנה מבואר כי אין העכו&quot;ם צריך הכן שכן כתיב {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} - אבל לא עכו&quot;ם.

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - דהיינו סוד {{צ|עת אשר שלט האדם (עכו&quot;ם) באדם (דישראל) לרע לו}} ודאי, כי אותה נשמה דישראל מוציאה עמה נשמה מעכו&quot;ם. הרי כי באו בשביל ישראל שהלך לשם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''', בית השחיטה, ר&quot;ל הביא נשמה של ישראל הנקרא 'בהמה' כאמור לעלות למעלה בסוד מיין נוקבין. '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' - מאחר שלנים שם מפני העון כנ&quot;ל, '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות}}''' - אפילו הם מחלק אותם שבאו לצורך ישראל שאינו יכול לעלות מעצמו אם אינו מביא ניצוצות אלו, '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}'''.

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - לברר מהם ולהכנס לתוך הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היינו בעולם העשיה כי שם הקליפה מרובה מן הקדושה כדאיתא בתיקונים. הנברר משם הוא מותר ביום טוב. שכל המביא לצורך הרוב מביא. ולכן מותר.

===קטע זמני===
ומאחר שהנחנו כי {{גמט דגש|בהמה}} הוא כינוי למדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בגימטריא - ולכן יאמר נא: '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' כלומר החלקים של מדת המלכות המכונה בשם 'בהמה' שיוצאות מעולם האצילות לפי שמזמן של הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}. לכן החלקים שלה יוצאים משם והולכות '''{{צ|ורועות חוץ לתחום}}''' - חוץ מעולם האצילות שנאמר {{צ|דודי ירד לגנו}} {{ממ|שיר|ז}} זה העולם שלמטה מן האצילות והלאה. וזה {{צ|ללקוט שושנים}} - הם ניצוצות הנ&quot;ל. הרי שהם '''{{צ|רועות חוץ לתחום}}''' שנאמר {{צ|דודי ירד לרעות בגנים}} - היא המדה הנקרא 'דודי'.

'''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' - דהיינו בבריאה שהוא תחום של עולם האצילות. ומה גם כי שם אימא נקרא 'מקננת' שם כדאיתא בתיקונים והיא נקראת חמות(?) כדאיתא פרשת אחרי מות והוא תחום שבת. '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי למחר תכף עולים לעולם האצילות. ולכן לוקחים מהם לתיקון המלכות ושוחטים אותם ביום טוב להוציא מהם איזה דם אשר נמצא בהם מצד הדין ומתייחדים אחר כך באוכל אדם. 

'''{{צ|אבל הרועות והלנות מחוץ לתחום}}''' - הם החלקים אשר בעולם היצירה הנקראים 'מחוץ לתחום'. אם באו ביום טוב ועולים למעלה בעולם האצילות - '''{{צ|אין שוחטים מהם ביום טוב}}'''. והענין הוא מ&quot;ש פרשת קרח {{להשלים}}


-------------</text>
      <sha1>8atm94ozng2cn76ojd4lf8irk8ns5kz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416658</id>
      <parentid>1416621</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T08:30:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ עמוד 214 טור השני</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="70895" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}}  

;סימן תצ&quot;ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים

;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים.

;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול.

;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו&quot;ם לית בה משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא.

;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום.

;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה.

;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו.

;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים.

;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא.

;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום -  אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר.

;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט.

;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל -  יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן.

;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש.

;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין.

;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו.

;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו&quot;ע - ויקיעורך}}

;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל.

;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו.

;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו.

;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו.

;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב.


==טור ברקת==
===פירוש סעיפים א - ט===
אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי  תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. 

ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}.

וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ&quot;ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}.

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז&quot;ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}}  כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. 

אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. 

ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. 
והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור.

אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו  - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז&quot;ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל  הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק.

ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז&quot;ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. 

או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל.

'''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בן י&quot;ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. 

'''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ&quot;ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור.


'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים על דרך מ&quot;ש רבי יהודא ע&quot;ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז&quot;ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. 

ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר&quot;ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר&quot;ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז&quot;ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר.  אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב.

אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. 

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו&quot;ם. 

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה. כל זמן שהבן עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה עוקרה ונוטע אותה בפרדס. כך בזמן שישראל זכאים רואה איזה חסיד באומות העולם ומביאו ונוטע אותו בישראל כגון רחב ויתרו. והיינו מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' אותם בהמות של עכו&quot;ם שהם מחסידי האומות '''{{צ|שאז אסור}}'''.

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''' הוא המקום של בית השחיטה כנודע שנמכר שם, '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' והם פרוצים במעשיהם, '''{{צ|אסורות}}''' לבא בקהל ישראל. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' לטובתן לפי שהם זכאים כאמור. '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}''' מאחר כי לא נודע היינו על דרך מי שחטא בשוגג. 

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ידין לאומים במשרים - בזכות הישרים שבהם}}, '''{{צ|ואפילו סתם}}''' - שמעשיהם הם סתומים, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר ליקח מהם}}''' אם נתנו דעתם להתגייר '''{{צ|שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' והם מותרים.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' וזה הוא מין אחד מן אותם העושים מעשה בהמה, ולא די להם שהם חוטאים אלא כי הם עושים בפרהסיא כי העם יודעים ומכירים מה מעשיהם שדרכם '''{{צ|ללון חוץ לתחום}}''' של ישראל, שהם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם עוברים(?) על משחז&quot;ל {{צ|לא תגנה על מיטה ארמית}}. 

'''{{צ|ונמצאו בעיר ביום שני}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} הוא הגוף כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל, כי הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ודקדקתי בדברי חכמים ז&quot;ל מה שאמר בלשון שלילה {{צ|אין אדם חוטא וכו'}}, היה לו לומר &quot;החוטא נכנס בו רוח של שטות&quot;. אמנם תרתי קא משמע לן. ראשונה תדע כי {{צ|אין אדם חוטא}} - רצה לומר כל זמן שנאמר '''אדם''' בשלימות הנשמה אבל להיות כי הרהורי עבירה קשים מעבירה תכף על ידי המחשבה מסתלק הנשמה הקדושה. ולכן רשעים בחייהם קרוים מתים. ואין הדבר בהשאלה רק מת הוא בכח. והיינו מה שאמר אשה זרה לחוטא: התבונן {{צ|כי אין האיש בביתו}} {{ממ|משלי|ז}} - הנשמה. ולפי כי הנפש החוטאת הוא מחוץ לתחום, שהרי יצאה מן הגוף הנשמה והלכה לה, ולנה חוץ לתחום.  וזה נמצא באותה עיר קטנה - הוא הגוף, היינו כי נמצאו בעיר זו הידועה ביום שני.

'''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן}}''' - שמא הוא מחלק אותם שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בודאי עשה תשובה}}. או יהיה מחלק אותם מארי דחושבנא כדאיתא בזוהר פרשת קרח דף קע&quot;ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון בשאול - בגין דאצטריכא בר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו וכו'}}. 

והנה על ידי כי יחשוב האדם מה מעשיו ביום - אז עשה תשובה ומתודה עליהם. ולכן חוזרות הנשמות ולנות בגוף הנקרא 'עיר' כאמור. כך אני אומר '''{{צ|שבאו מבערב}}''' בזמן שזכר מה מעשיו בנשף בערב יום הכניסן אז לגוף, '''{{צ|וחוץ לחומה}}''' של ישראל '''{{צ|לנו}}''', ואחר כך הכניסן '''{{צ|ומותרות}}'''.  

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - שהם מאותם המייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא, יעיר בבקר בבקר, והוא אומר {{צ|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומוסר עצמו להריגה על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שמעלה עליו כאילו נשחט כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל שנאמר {{צ|נחשבו כצאן טבחה}}. שחזקה של אנשים אלו כי מבערב בנשף בערב יום התודו, ולכן הכניסם לתוך התחום של ישראל כאמור.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' - ירצה משחז&quot;ל למה לא נאמר טלה או גדי לפי שחלק הבהמה נולד בכל השלימות שלו. לא כן אדם שנולד כל יום, הולך וגדל בתורה ובמצות. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' שהוא דוגמא לאדם השלם. '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' שהוא שלם בתורה היא אמו עומדת לאכילה שנאמר {{צ|לחמי בלחמי}}. 

או יהיה בהמה מ&quot;ש '''{{צ|אם האם עומדת לאכילה}}''' יש חלק מן השלמים הנק'  בהמה הלא המה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדם ובהמה תושיע ה' - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמם כבהמה}}. ואלו הם חלק הבהמה {{צ|העומדת לאכילה}} - הוא אצלי מה שאמר הכתוב {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}, כי שלומי אמוני ישראל אומרים לפני הקב&quot;ה רבונו של עולם עליך הורגנו כל היום, מקבלים עלינו מיתה לפי כי נחשבנו בעצמינו כצאן טבחה, שהם מוכנים ועומדים לשחיטה. אבל הקב&quot;ה אמר לא כן אתם חשובים לפני אלא אדם אתם אשר לא צויתי להקריב אדם. 

ולכן יאמר נא אותו עגל מן הבהמה העומדת לאכילה, שהם מכלל השלמים. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלשה הם מכלה עולם}} וקטן שלא כלו לו חדשיו כדאיתא בסוטה פ&quot;ג. אמנם זה השלם העומד לאכילה קים ליה בגויה שהוא תלמיד חכם שכלו לו חדשיו. כך אמר רבי ידע איניש בנפשיה אי צדיק גמור הוא אם לאו. 

'''{{צ|אם היו שבת ויום טוב הסמוכים זה לזה}}''' - כלומר כי הצדיק הוא מכונה לשבת ויום טוב. אי בעית אימא מפני כי אין לו רק מה שמכין, ואי בעית אימא משום שאסור לעשות בו מלאכה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים, ולכן נענש אסא מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים כמו שאמרו חז&quot;ל.  ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - כלומר אם נולד לו איזה ספק אשר חטא על הנפש, נולד בזה מותר בזה, לפי שבלילה עשה תשובה ודאי כדלעיל.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - זה חלק אדם רשע, לא די שעשה מעשה בהמה על העונות ועל הפשעים - נוסף עוד שלא עשה תשובה כל ימי היותו, ועבר על מה שכתוב {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך עד אשר לא יבואו ימי הרעה}} - אלו ימי הזקנה כמו שאמרו חז&quot;ל. ולא עוד אלא שעמד ברשעו עד שהוא מסוכן, והוא ירא שמא ימות. נמצא כי עבר על כמה זמנים שהיה יכול לעשות תשובה ולא עשה. כי זמנים רבים הם כדלעיל {{צ|זמן זמניהם}} - חמשה זמנים. 

'''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כלומר מפני מה לא נתן אל לבו לעשות תשובה בכל אותם הזמנים? גם שנפל למשכב לא דעת ולא תבונה לשוב אל ה'? מפני שכבר אכל עולמות בחייו, ולא היה חסר כלום מחמדות הזמן. '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לאותה תשובה. '''{{צ|אסור לשחטה}}''' בו ביום מטעם הנ&quot;ל, '''{{צ|אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי}}''' כי יחם לבבו ממעשיו הרעים ועדיין יש שהות ביום לקבל יסורין מבעוד יום קודם שימות. 

'''{{צ|וכשיש שהות ביום}}''' כאמור, '''{{צ|ושחטה}}''' כאשר זבח את זבחו ונתגבר עליו, '''{{צ|אינו נוטל עורה}}''' כמו שאמר הכתוב {{צ|עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - לא יחשוב בדעתו כי על ידי קניינים של העולם הזה הוא מתכפר לו כי כך אמרו חז&quot;ל: אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה אלא בתחילה בא בממונו וכו'.  אין זה מן הכלל זה מאחר שהמתין עד דכדוכה של נפש ועשה תשובה מיראה שימות ונפרעים ממנו. לכן ידע נאמנה כי לא יטול את עורה ולא יפדה על ידי ממון וכיוצא, '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו עבר אחד}}''' - היינו כי מפני העון שהיה חמור הדין שלו היה כי נסתרס באחד מאבריו. ובכן ימצא שלקה בעור בממונו וגם בגופו באבר אחד. 

'''{{צ|או מוליכו עמו}}''' - ר&quot;ל ידע נאמנה שנתקבל בתשובה לפני המקום ולכן בזמן התחיה שהקב&quot;ה מחיה אותו כמו שהיה בעולם הזה כמו שחז&quot;ל {{צ|אני אמית ואחיה - בתחילה כמו שהיה, הלך חיגר או סומא כך יקום}}. ואחר כך {{צ|מחצתי ואני ארפא}}. ולכן אותו אבר שנסתרס ממנו בטוח הוא כי '''{{צ|מוליכו עמו}}''' - שיהיה מוכן לעמוד עמו לזמן התיה כי זה יורה שנתקבל בתשובה לפניו יתברך. 


'''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - כלומר אם עשה מעשה בהמה בשדה כמה דאת אמר {{צ|כי בשדה מצאה}}. '''{{צ|לא יביאנה במוט או במוטה}}''' - כלומר לפי שכבר נתבאר כי אותו העושה תשובה עד עת בא דברו למיתה - כך הוא עונשו של בדאי זה שמניח אבר מאחד מאבריו מסתרס ולוקה בעורו (בממונו), ושב ורפא לו. לא כך הוא זה העושה מעשה בהמה בשדה - מעשיו מפורסמים כי אין לו רשות להביא את עצמו לפניו יתברך בתשובה במוט. אף על גב כי בצד מה הוא יותר משובח מן הקודם; הבהמה מסוכנת - כאלו בה עשה תשובה בפרק המיתה ולא עשה אלא מיראה, אבל זה - נהי שעשה מעשים רעים דוגמא של אותו הנאמר בו {{צ|ויבא עשו מן השדה}} - אמנם חזר בו בזמן הבחרות. ועם כל זה: '''{{צ|לא יביא את עצמו במוט}}''' לעת תמוט רגלו וחזר הגלגל עליו, כי אז הוא מוכן ומעותד נמי אל הייסורין בגופו. לא יביאם במוט ולא במוטה כדרך שעושה בחול כי זאת התשובה נמי הוא נחשב מיראה והוא דרך חול. כי שלשה מיני תשובה מחמת יראה הם כנודע מן הזוהר. 

אמנם '''{{צ|יביאנה בידו איברים}}''' -הוא מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם ייסורין באים עליו יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. כי אינו מספיק שיעשה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיות לטוטפות בין עיניך}}  לפי כי תיקון זה מספיק שיעשה אותו על הסתם. לא כן זה אלא מביאה התשובה בידו  - מעשה בהמה על ידי מעשה הצדק' הניתן ביד כנודע. זה יהיה ראשונה להגין עליו מן הייסורין. ונוסף עוד שיביאה איברים איברים על ידי הייסורין בענין ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש: {{צ|עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה - לא זז משם עד שמוחלין לו. עבר על מצות לא תעשה - תשובה תולה וייסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם}}. ולכן לא סגי להביאה לעת תמוט רגלו, רק מביאה איברים איברים כאמור.


'''{{צ|עוף שנדרס ברגלים וכו'}}''' - כבר הדברים אמורים למעלה כי כינוי העוף הוא מורה על בעל מצות. ולכן הוא היה אומר כי עוף זה '''{{צ|שנדרס}}''' היה שפל ברך, שייף עייל שייף נפיק, כל כך היה שפל עד מדרך כף רגל היה שוה לאסקופה תחתונה, עד מקום שעאל ספק '''{{צ|אם נתרסקו איבריו}}''' כי מפני שהמצות הם כמספר האיברים ואדם זה מפני שממעט עצמו לא דק להיות נמנה עם חבור של מצוה. '''{{צ|ולכן צריך שהייה מעת לעת}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה אחת מתפללים וחוזרים ושוהים שעה אחת לאחר התפילה}}, לפי כי גדולה היא התפילה לפני הקב&quot;ה.

'''{{צ|וצריך בדיקה לאחר השחיטה}}''' על מספר המצות. '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - כמה דאת אמר {{צ|עליך הורגנו כל היום וכו'}}. ועוד ירצה למ&quot;ש ר' יהושע בן לוי {{צ|האי מאן דאתייליד ביומא דשבתא ביומא דשבתא ימות. מאי טעמא? משום שחללו עליו את השבת כדי שיתכפר לו}}. וכן נמי הוא בענין זה. הרצון לומר דאף על גב כי נמצא באדם זה כל השלימות הנזכר, '''{{צ|שוחטין אותו ביום טוב ולא חיישינן שנא ימצא טרפה}}''' - כלומר כי לולי שנמצא בו עון לא מת ביום טוב, אלא ודאי כי זה היה לו לכפרה '''{{צ|אע&quot;ג דאתייליד ביה ריעותא}}''' לא אמרינן הכי, אלא עדיין הוא בחזקת צדקותו וחסידותו כדאמרן.


'''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - מה ששנינו היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות. ומפני השלימות הנמצא בו אין שוחטים אותו בזמן הזה אלא אם כן נפל בו מום. שאם לא היה זמן החרבן והיה עבודה הקרבן היה מכפר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה, תמיד של בין הערבים מכפר על עבירות שביום. בין כך לא לן אדם בירושלים ובידו עון}}. אמנם משחרב הבית נענש הצדיק כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ועשית את הקרשים למשכן  - אמר משה לפני הקב&quot;ה תינח בזמן שבית המקדש קיים, וכשנחרב מה יעשה ישראל? א&quot;ל אני לוקח צדיק אחד ומכפר עליהם}}. 

ולכן זה הבכור הצדיק אף על גב כי כן אמר הקדוש ברוך הוא ליקח אותו לכפר על ישראל - '''{{צ|אינו נשחט בזמן הזה אלא אם כן היה בו מום}}''' דאם לא כן לא היה צריך שחיטה, כי הצדיק דוגמא לדגים (כנזכר לעיל אסיפתן מתירתן שנאמר {{צ|ויגוע ויאסף אל עמיו}}). אבל מפני שחטא ונפל בו מום - לכן נשחט.

אמנם '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - לא יהיה זה הבכור הצדיק בערך עם הארץ שמראה הסכין לחכם לבדוק בו כנ&quot;ל. אמנם בזה הבכור אין רשות לחכם לראותו ביום טוב '''{{צ|אם יש בו מום}}''' שלכן מפני העון נשחט ביום טוב. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום}}''', דבר של עון, עם כל זה '''{{צ|אינו יכול לשחטו}}''' מאחר שנתפס על הציבור רק הוא מת בגויעה ואסיפה.

'''{{צ|אבל אם נולד במומו}}''' כי נמצא בו עון קבוע דדש ביה, '''{{צ|ועבר וראהו}}''' לפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|תלמיד חכם שחטא כסהו בלילה שנאמר וכשל גם נביא עמך לילה}}. '''{{צ|ועבר}}''' על זה '''{{צ|וראהו}}'''. '''{{צ|נשחט על פיו}}''' - מפני שנתגלה עונו. 

ואם ראה המום והעון שלו '''{{צ|מערב יום טוב וראה שהוא מום לישחט עליו, יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומתירו}}''' לישחט.  אבל אם זה נענש מפני הציבור כנזכר - אין זה ראוי להיות נשחט אלא נאסף ודאי כדגים אסיפתן היא המתרת אותם כדאמרן.


===עוד פירוש על סעיפים א-ט לצד עילאה===
עוד זאת תדרש לבאר הדינים הללו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה ימלל. וכך היא אומר.{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר אשר חז&quot;ל הגידו {{צ|שלשה טעיות  עתיד לטעות שר של אדום}}. יחשוב כי בצר במדבר שהוא קולט הרוצח כך קולט בצרה, והקדוש ברוך הוא מביא אותו ושוחטו לעין כל שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה}}. והנה השר של אדום זה סמאל והשחיטה שלו על ידי שם ההויה כדאיתא בזוהר פרשת שופטים דף רע&quot;ד {{ממ זהר|ג|רעד|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא בתר דא לדון בסייף לדון בחנק לדון בדין סקילה לדון בדין שרפה. לדון בסייף למאן? לסמאל. הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי. הנה על אדום תרד חרב דקדוש ברוך הוא. '''י'''' רישא דחרבא. '''ו'''' גופא דחרבא. '''ה&quot;א ה&quot;א''' תרין פיפיות דילה. צדק צדק תרדוף. חתכין דינין מפי בית דין דלעילא ודינא מפי בית דין דלתתא}}, עכ&quot;ל לענייננו.


ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הקדוש ברוך הוא הנקרא 'חכם' שנאמר {{צ|חכם לבב ואמיץ כח}}. אין מראין לו הסכין הנזכר (שהוא שם הויה כאמור) כדי לשחוט לסמאל, '''{{צ|אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה הסכין}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אין השם שלם עד שיכרת זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה}}. ולכן הסכין זו - ההויה - כביכול פגומה. ולכן יאמר לו פגומה ואסור לשחוט בה לסמאל מפני פגימתה.

ולכן '''{{צ|ילך וישחזנה ויחדדנה במשחזת}}''' כי לפי שזה הפגם תלוי במעשה התחתונים, לפי שהם עושים פגם בסכין זו - הוא שם הויה, כדאיתא בזוהר בכמה מקומות {{צ|חייביא עבדי פגימותא לעילא}}. ולכן אנו חוששים שלא יחדדנה במשחזת כי תעלה חמתו של הקדוש ברוך הוא ואותו הכעס והחידוד ישליך אותו על ישראל העושים הפגם, והם סיבה כי אינו נכרת זרעו של עמלק. ולכן לא יעיר כל חמתו על סמאל לשחוט אותו ונמצא מתארך קץ פדותנו. הוא הטעם שהשביע הקדוש ברוך הוא לישראל שלא ידחקו על הקץ שנאמר {{צ|השבעתי אתכם וכו' אם תעירו את האהבה וכו'}}.


'''{{צ|וחכם שראה סכין לעצמו}}''' לצורכו דלא שייך להיות בה פגם, '''{{צ|יכול להשאילה לאחרים}}''' להשתמש בה כי כן שם הויה נקרא על כל צבאות מעלה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדני בם - שמו של הקב&quot;ה כתוב בלוח על לב כל אחד}}. ומה גם מט&quot;ט כי כך אמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|כי שמי בקרבו}}. ולכן הוא עמו בהשאלה לצורך הייחוד הנעשה על ידו ביומין דחול כדלעיל.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|אין מראים סכין לחכם ביום טוב וכו'}}''' - דמאחר כי הנחנו שהסכין הוא כינוי לשם הויה, והוא התפארת, ולכן אין מראין סכין זה לחכם '''{{צ|ביום טוב}}''' - הוא סוד חכמה עילאה - לפי כי כן אמרו חז&quot;ל {{צ|נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. וכבר נתבאר בזוהר שהקב&quot;ה הנשבע (הוא חכמה) שלא יכנס בירושלים שלמעלה (היא בינה). ולכן אין ראוי להראות סכין זה בסוד התפארת לאבא עילאה, הוא החכם הנזכר, אם הוא ראוי ושלם כדי לשחוט בו לסמאל כאמור, שמא תהיה פגומה כי מפני מעשה התחתונים היא נפגמת ונמצא בטלה הכונה. כי הנה תכלית הראות סכין זו לשחוט לסמאל היינו כי כאשר זה נשחט אז בונה ירושלים ה' וישראל נכנס לתוכה. ועל ידי כן הותר הנדר שנשבע הקב&quot;ה ואמר {{צ|ולא אבא בעיר}}. ואם תמצא פגומה החכם יאמר לו אסור לשחוט בה לסמאל ולבטל המות מפני פגימותה. ולכן '''{{צ|ילך ויחדדנה}}''' -  ס&quot;מ הנקרא חדידא בלישניה שנאמר {{צ|בקליפה חדה כחרב פיות}}. והיינו שמחדדה '''{{צ|במשחזת}}''' שלו - היא הנקבה כאמור. 

'''{{צ|וחכם}}''' הנזכר '''{{צ|שראה סכין לעצמו}}''' - הוא סוד הצדיק שבו הנקרא הויה שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. וראה אותו לעצמו להנאתו. '''{{צ|יכול להשאילו נמי לאחרים}}''' - כי הוא יורד בסוד מרדכי ומתלבש בו יוסף הצדיק. ועל ידי שמתחבר עם הכלה הוא שוחט לכל מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|כי הנה המלכים נועדו}}. וכאשר כן {{צ|עברו}} כל מאריהון דדינים מפני כי הם {{צ|יחדיו}} בחיבור אחד כאמור.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט וכו'}}''' - איתא בזוהר פרשת צו דף ל&quot;א {{ממ זהר|ג|לא|א}} וזה לשונו: {{צ|ואל זועם בכל יום - נזעם או זעום אינו אומר אלא זועם לפי שהוא זועם לכל מאריהון דדינין}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו}} - הם מאריהון דדינים, שאוסר אותם בכל יום יעיר בבקר בבקר לזעום בהם. וזה הוא סוד הטבח שזועם לכל מאריהון דדינים, שלכן הסכים לטבוח את בנו.

או יהיה הכונה לרמוז על יוסף הצדיק שנאמר בו {{צ|וטבוח טבח והכן}} שעשה תרתי לטיבותא. ענין שטבח טבח ועוד עשה הכנה מענין מוקצה והיה ערב שבת כמ&quot;ש חז&quot;ל {{צ|מכאן ששמר יוסף את השבת ועדיין לא ניתנה}}. ושמר דין מוקצה בשבת כסברת ר' שמעון. ואמנם שאמר {{צ|וטבוח טבח}} היינו סוד מה שאמר הכתוב {{צ|רשפיה רשפי אש שלהבת יה}} - דנפק מעלמא עילאה כל ערב שבת לשרוף הקליפה, וכדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ב {{ממ זהר|ב|רב|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי ביומא שתיתאה כד מטי זמנא דערב - דליג מגו ההוא נהורא דאשא וסלקא לעילא לאעלא גו גוונין. כדין מתתקנין ישראל לתתא ומסדרין סועדתין ומתקנין פתורין כל חד וחד פתוריה. כדין חד שלהובא נפיק ובטש בההוא שלהובא. כיון דבטש ביה מתגלגלן ההוא שלהובא וההוא מדורא ועאלין בנוקבא דתהומא רבא ואתטמרן ויתבת תמן. וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא וכו'}}.

הנה מבואר מדברי המאמר כי זה האש הוא הדוחה לסטרא אחרא ומונע אותו שלא יתקרב לסטרא דקדושה. וזה השלהובא הוא מסטרא דימינא, חסד לאברהם. ולכן זה הטבח הוא מה שאמר '''{{צ|מוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''' זה. ו'''{{צ|הבהמה}}''' יהיה סוד סטרא אחרא מפני כי נמצא בו שהותר אוכל נפש. ולכן צריך חיזוק. ולכן יכול להוליך סכין והבהמה אצל הטבח האדם הגשמי. 

'''{{צ|ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו}}'''. וסוד הדבר למעלה הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן - למלכא דהוה ליה ברא מאמהו חדא ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמרה מאן יהיב לי מלכא  בהיכליה. אמרה מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן וכו'}}.

והנה מבואר מדברי המאמר כי עתיד הקדוש ברוך הוא לגרש האמה זו ואת בנה, שלכן אמרה שרה לאברהם {{צ|גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת}}. ואמנם כמו כן עתה ימצא דבר זה בהווה - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת תרומה דף קל&quot;ד {{ממ זהר|ב|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי בעלה לחדווה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא, בגין דלא ישתכח ברגלי צעדהא רמז דסטרא אחרא ולא יתדבק בהדא וכו'}}.

הנה מבואר הדבר כי לעולם מפרישין תחילה סטרא אחרא ואחר כך נעשה הייחוד. ולכן בא הדין הזה בגשמי דאפילו גדי קטן שצריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' - מוליך אותו ביום טוב. ואפילו '''{{צ|שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' לפי כי כן הוא נעשה למעלה. 


'''{{צ|בהמות היוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו בפסוק {{צ|מעוף השמים ועד בהמה נדדו}} {{ממ|ירמיהו|ט|ט}}, כי נ&quot;ב שנה לא עבר עוף בארץ ישראל כי {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא הכי הוי {{גמט דגש|ב&quot;ן}} - למדנו כי בן זה הוא בהמה. ולכן ימתק מה שאמרו חז&quot;ל אצל {{צ|אדם ובהמה - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמן כבהמה}} (מאמר). כי לא ידענו מהו השבח הזה אשר שבחוהו חכמים? מה יופיו ומה טיבו של האדם בן דעת ועושה עצמו כבהמה? כנראה כי נהפוך הוא כי לגנות יחשב לאיש העושה עצמו כבהמה. 

אמנם בתחילה אתה דורש כי מ&quot;ש {{צ|שעושה עצמו כבהמה}} היינו על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|יששכר חמור גרם}} {{ממ|בראשית|מט|}} אשר חכמים ז&quot;ל הגידו כי החמור אינו כמו הסוס שמרביצים תחתיו ומאכילים אותו והוא מבעט בבעליו. אמנם דרכו של חמור - רובץ בין המשפתים ואינו חושש לכלום ונתנים עליו משא כבד ואינו מבעט. כך היה עושה יששכר כדי ללמוד בתורה. וכן נמי אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ובתורה ועושים עצמן כבהמה לסבול עול התורה. ואין חוששין לחמדות העולם הזה כלום. הרי זה משובה(?).

אמנם עוד יש להבין בדרשה זו כי כונת בני אדם ערומים אלו בדעת - שיודעים ומכירים הם בעצמם כי הם אנשים גדולים כמו שאמר רבה ע&quot;ה {{צ|ידע איניש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו}}. והללו יודעים שהם נמשכים מעץ החיים שהוא בחינת 'אדם'. ולפי שהם יודעי דעת וערומים לא נעלם מהם כי הלומד בתורה הוא נאחז בגופא דאילנא כדאיתא פרשת מקץ דף קצ&quot;ג {{ממ זהר|א|קצג|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי אילנא דחיי וכו' ואינון דמשתדלין באורייתא כולהו אחידן בגופא דילנא וכו'}}. ואדרבא מפני כך כי ערומים הם - עושים עצמן כבהמה כאילו הם מסטרא דנוקבא העולה בגימטריא {{גמט דגש|בן}} שהוא {{גמט דגש|בהמה}}. והיינו כדי לעורר השורש שלהם ולהיות שהם נשרשים שם כמו שאמר הכתוב {{צ|יוצר רוח אדם בקרבו}} כדאיתא בזוהר, כי מדה זו מציירת רוח בני האדם בקרבה ממש בהאי אתתא דצרת עוברא במעהא. לכן הם עושים כבהמה לעורר נפשם בסוד אור חוזר בקרבה כדי לעורר את האהבה, שלכן נחשב כאילו דכורא רדף בתר נוקבא ולא דכורא{{הערה|כך מובא בדפוס אבל לענ&quot;ד מהמשך הדברים ייתכן שצריך להגיה 'נוקבא' - ויקיעורך}} בתר דכורא כדאיתא פרשת ויחי דף רמ&quot;ה {{ממ זהר|א|רמה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי בכל אתר דכורא רדיף בתר נוקבא ואתער רחימותא לגבה, והכא אשכחנא דהיא אתערת רחימותא ואתערת לגביה ורדפת אבתריה. ואורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא למרדף בתר דכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבי גנזייא דמלכא. תא חזי תלת נשמתין אינון וכו' נשמתין דצדיקייא אתיין מאינון נשמתין עילאין מנשמתא דנוקבא ומנשמתא דדכורא ובגין כך נשמתהון דצדיקייא עילאין על כל חילין ומשריין דלעילא וכו'. תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קדוש ברוך הוא נשמתהון דצדיקיא לתתא מתערין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא. אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא וכו' ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב - סתם}}. עד כאן לשונו לענייננו.


הנה מבואר מדברי המאמר כי הנשמה של הצדיק היא נמשכת משני המדות, זכר ונקבה, והם הנזכרים בפסוק {{צ|אדם ובהמה}}. ולפי כי הצדיק זה שהוא {{צ|ערום בדעת}} ויודע בעצמו שהשורש שלו, היא נשמתו, כלולה מזכר ונקבה. ומן הראוי לא היה{{הערה|נ&quot;ל שיש להגיה כאן 'ומן הראוי היה לו וכולי' - ויקיעורך}} להסתכל בשורש הנמשך מן הזכר שהוא עיקר ועושה עצמו כבהמה (שהוא סוד הנקבה), והתכלית כדי לעורר חביבו ורחימותא שלכן כינוי 'בהמה' מורה על שם ב&quot;ן - הוא המעורר מיין נוקבין. ועושה עצמו כבהמה בעבור כן כדי לייחד בנוקבא עם הדכורא -- ודאי לכן עלינו לשבח לאדם זה.

ובכן זה יהיה כונת מ&quot;ש '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' - הם בני אדם הצדיקים שעושים עצמן כבהמות שיוצאות מן העיר הידועה, עיר ה' סלה, {{צ|ורועות חוץ לתחום}} - ארצה שעיר שדה אדום, לאכול אותם ירק עשב הצומח להם מן השדה שהם נשמות מחסידי האומות כדאיתא פרשת בלק בפסוק {{צ|כלחוך השור את עשב השדה}}, הם נשמות קדושות מחקל תפוחין. וכן בהפך - הצדיקים אוכלים עשב הם הנשמות הצומחות משדה אדום. 

'''{{צ|וחוזרות ולנות בתוך התחום}}''' של עיר ה' - '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי הם כל כונתם וחפצם להיות מוכנים לפניו על דרך {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}. לכן '''{{צ|לוקחים מהם ושוחטים מהם ביום טוב}}''' בשעה שהם מייחדים שמו יתברך ואומרים 'אחד' כנודע שהאדם מקבל עליו ארבע מיתות בית דין ונחשב להם כאילו נחשטים ממש, ועולה נשמתו למעלה לעורר את האהבה. 

אבל הנשמות '''{{צ|הרועות}}''' בשדה אחר, '''{{צ|ולנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה - הוא מורה על חלק נשמות שלא הלכו לשם לרצונו אלא שהוצרכו לילך לשם מסיבת העון. וכדאיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה כן איש - דא איש צדיק דאזלין מתתרכין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}}. ואיתא בזוהר {{צ|אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}} כי הנשמות אלו הולכים ברצונם אחר השכינה בגלות.  אמנם יש נשמות אחרות שגולים לשם ולכן '''{{צ|לנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה. 

ולכן '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ויצאו מן הקליפה, '''{{צ|אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצים}}''' מבערב, ואין דעת אנשי העיר הקדושה עליהם על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} היא סוד המלכות, {{צ|ואנשים בה מעט}} - הם המדות שלה נקראים 'אנשים'.  ולכן אמר '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר הזאת עליהם}}''' שיהיו לה בסוד אור חוזר.


'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הנשמות קדושות. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם}}''' - אותם שמביאים אותם עמהם משדה אדום - '''{{צ|לית בהו משום מוקצה}}''' לפי כי תמיד לוקחים מהם לצורך הייחוד. או יהיה נמי בהמות הללו של עכו&quot;ם בסוד הניצוצות דעלמין קדמאין דאתחרבו ואין בהם מוקצה.

'''{{צ|ואין עכו&quot;ם צריך הכן}}''' - הוא מ&quot;ש בזוהר {{צ|באלין עשר קליפין אתלבש קב&quot;ה בגין לקיימא ומלכותו בכל משלה}}. הנה מבואר כי אין העכו&quot;ם צריך הכן שכן כתיב {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} - אבל לא עכו&quot;ם.

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - דהיינו סוד {{צ|עת אשר שלט האדם (עכו&quot;ם) באדם (דישראל) לרע לו}} ודאי, כי אותה נשמה דישראל מוציאה עמה נשמה מעכו&quot;ם. הרי כי באו בשביל ישראל שהלך לשם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''', בית השחיטה, ר&quot;ל הביא נשמה של ישראל הנקרא 'בהמה' כאמור לעלות למעלה בסוד מיין נוקבין. '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' - מאחר שלנים שם מפני העון כנ&quot;ל, '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות}}''' - אפילו הם מחלק אותם שבאו לצורך ישראל שאינו יכול לעלות מעצמו אם אינו מביא ניצוצות אלו, '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}'''.

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - לברר מהם ולהכנס לתוך הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היינו בעולם העשיה כי שם הקליפה מרובה מן הקדושה כדאיתא בתיקונים. הנברר משם הוא מותר ביום טוב. שכל המביא לצורך הרוב מביא. ולכן מותר.

===קטע זמני===
ומאחר שהנחנו כי {{גמט דגש|בהמה}} הוא כינוי למדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בגימטריא - ולכן יאמר נא: {{ש}}
'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' כלומר החלקים של מדת המלכות המכונה בשם 'בהמה' שיוצאות מעולם האצילות, לפי שמזמן של הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}, לכן החלקים שלה יוצאים משם והולכות '''{{צ|ורועות חוץ לתחום}}''' - חוץ מעולם האצילות שנאמר {{צ|דודי ירד לגנו}} {{ממ|שיר|ז}} זה העולם שלמטה מן האצילות והלאה. וזה {{צ|ללקוט שושנים}} - הם ניצוצות הנ&quot;ל. הרי שהם '''{{צ|רועות חוץ לתחום}}''' שנאמר {{צ|דודי ירד לרעות בגנים}} - היא המדה הנקרא 'דודי'.

'''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' - דהיינו בבריאה שהוא תחום של עולם האצילות. ומה גם כי שם אימא נקרא 'מקננת' שם כדאיתא בתיקונים והיא נקראת '''חמות'''(?) כדאיתא פרשת אחרי מות והוא '''תחום''' שבת. '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי למחר תכף עולים לעולם האצילות. ולכן לוקחים מהם לתיקון המלכות ושוחטים אותם ביום טוב להוציא מהם איזה דם אשר נמצא בהם מצד הדין ומתייחדים אחר כך באוכל אדם. 

'''{{צ|אבל הרועות והלנות מחוץ לתחום}}''' - הם החלקים אשר בעולם היצירה הנקראים 'מחוץ לתחום'. אם באו ביום טוב ועולים למעלה בעולם האצילות - '''{{צ|אין שוחטים מהם ביום טוב}}'''. והענין הוא מ&quot;ש פרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי מועד חסר יו&quot;ד}}. כי כמו ש'קדש עילאין' זמין לכל אינון כתרין דשמא קדישא אתקרי בהו - כך 'קדש תתאה', {{צ|חכמת שלמה}}, זמין לכל חילהא. הנה מבואר מזה המאמר כי החלקים של מדה זו הם מזומנים ביום טוב ועולים למעלה. הם חילהא {{צ|הרועות ולנות מחוץ לתחום}} בכל זמן. ולכן עתה שעלו '''{{צ|אין שוחטין מהם}}''' ואין מקבלים מהם שהרי אין עולים ***(?) למעלה ולכן הם מוקצין. '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר}}''' של עולם האצילות - הם המדות של הזכר המצפים לחלקי הכלה להתייחד עמהם אחד אל אחד - אין דעתם עליהם שהוא סוד {{צ|והאדם ידע}}.

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הוא ישראל עליון  שהה ממצו(?) נעשה התיקון לכלתו כדאיתא פרשת תרומה: {{צ|אפריון}} זה העולם, {{צ|עשה לו המלך שלמה}} והוא {{צ|מעצי הלבנון}} - הם שנאמר בהם {{צ|ישבעו עצי ה'}}. 

'''{{צ|אבל בהמות של עכו&quot;ם}}''' - הם מדות הנקבה שנפלו בקליפה ונבנית בהם צד הרשעה, לכן נקראים {{צ|בהמות של עכו&quot;ם}}, ולכן '''{{צ|אין בהם משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן}}''' בו בכל שעה אנו מצפין ביאת הגאולה וחרבנה של צר שנאמר {{צ|היום אם בקולו תשמעו}}.{{ש}}
'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' שאז אסור. והענין יובן בשני פנים. ראשונה כי הנה בכל יום אנו מעלים מדות הללו לעשות הייחוד ואחר כך חוזרים לנפול. ולכן דבר זה לא נעשה ביום טוב. ועוד אם נאמר לצורך הגאולה כאשר חזרו בזכות ישראל דהיינו כי לפי שעושים תשובה לכן נגאלים בזמן {{צ|אחישנה}} - אז אסור לקחת מהם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה}}''' מן הנשמות '''{{צ|במקולין}}''' - הוא מקום המטבחיים בסוד הבריאה אשר שם הם מאריהון דיבבא ויללא. וכאשר נמשך שם מדת החסד הוא הורג אותם וממסר(?) בידם. אז אם ידוע שלנות נשמות הללו '''{{צ|חוץ לתחום}}''' למטה - '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' כאמור שהמוקצה הולכים בספקו להקל. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' לטובתם להכניסם לגדר הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם}}''' כי לא פורש, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היא צור הרשעה, '''{{צ|מותר - שכל המביא  לצורך הרוב מביא}}''' ומותר.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - חזרנו לענין ראשון שמדבר בחלק הנשמות הידועות ללון חוץ לתחום, הם אותם אשר נודע באמת שהלכו אל הקליפה מצד העון ולכן הם לנין שם לפי שהם בדרך קבע. {{ש}}
'''{{צ|ונמצאו בעיר}}''' של הקדושה ביום שני. והענין כאשר נאמר כי שני ימים דיום טוב - הראשון הוא בבחינת הזכר והשני הוא בבחינת הנקבה. והוא על דרך מ&quot;ש בזוהר בפרשת {{צ|מקץ שנתיים ימים}} וזה לשונו: {{צ|מאי שנתים ימים? דתב דרגא לדרגא דאית ביה זכירה}}. הנה מבואר כי שני ימים הללו - אחד בסוד הזכר והשני בסוד הנקבה. וכן נמי בזה. 

ולכן '''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו}}''' שהוא בסוד הבריאה כאמור, '''{{צ|ומותרות וכל שכן השחוטות בבקר}}''' שהם מותרים.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - הם החלקים של מדת המלכות המכונים לשם 'בהמות' כנ&quot;ל. ולפי שהם בדרך קבע בבחינת הקליפה יאמר שהם {{צ|הידועות ללון מחוץ לתחום}} של הקדושה. '''{{צ|ונמצאו}}''' - בדרך 'מציאה' בבחינת הקדושה שנאמר בה {{צ|מצא אשה מצא טוב}}. נמצאו '''{{צ|ביום טוב שני}}''' - בסוד הנקבה. ועוד יש לומר כי שני ימים הם בסוד הנקבה, שלכן נקראו {{צ|מקראי קדש}}, והשני ימים הם בסוד בחינות שבה שנאמר בהם {{צ|ברוך ה' יום יום}}. כי הצדיק הנקרא 'ברוך' משפיע בסוד שני ימים אלו הנקראים {{צ|ציון ירושלים}}. 

וכאשר בהמות אלו נמצאו ביום טוב שני בעיר ה' זו ירושלים - '''{{צ|אני אומר שהוא הכניסן מבערב}}''', הכניסן משעה שקדש תתאה זמין לכל חילוי לאעטרא לון בסוד {{צ|מקראי קדש}}. '''{{צ|וחוץ לחומה לנו}}''' לפי שהם ב' חומות שנאמר {{צ|על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים}}. ולכן '''{{צ|מותרות}}''' שהנה נתקדשו.

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - אותם הבחינות העולות לאור הבקר למעלה שהם מותרים לפי שהם קדושים.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו וכו'}}''' - מדבר במלך המשיח אשר נקרא 'עגל' לסברת חז&quot;ל בפסוק {{צ|שם ירעה עגל}}. ולכן בזה יובן ענין נולד למה נאסר ביום טוב לפי דקים לן שאינו בא ביום טוב. וענין נולד הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר&quot;פ {{ממ זהר|ג|רפ|א}} וזה לשונו: {{צ|במתיבתא דרקיעא ומגבעות באת ו' ואשלים לתרין סטרין. חד דהא האי גבעה לא אתפרשא מן ברא לעלמין ולא שבקת ליה וכו'. וחד דהא גבעה ברה דלתתא דאתכליל בה אצטריך לזמנא דאתי כד ייתי מלכא משיחא לנטלא ליה גבעה עילאה ולאעלא ליה תחות גדפהא בגין לאתקפא ליה ולאוקמיה בחיין עילאין ומנה יפוק בההוא יומא משיחא דדוד. ורזא דא &quot;אספרה אל חק וכו' אני היום ילדתיך&quot; - ההוא יומא ממש אפיק ליה מתחות גדפהא בכמה חיין, בכמה מסרין(?) וכו'. וההוא חק לא אשתאר בלחודוי ויתכליל ביה משיחא אחרא בריה דיוסף וכו'. ובגין דאיהו גבעה תתאה דלית בה חיין ימות משיח דא ויתקטיל ויהא מית זמנא עד דתלקוט חיין גבעה דא ויקום}}, עכ&quot;ל לענייננו.

הנה מבואר מדברי המאמר כי מלך המשיח נקרא 'נולד' שנאמר {{צ|היום ילידתיך}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל זה אם נולד ביום טוב}}''', והוא דבר דלא איפשר, ולכן יאמר אם נולד כך '''{{צ|מותר לשחטו}}''' כאמור דיתקטיל וימות. אבל מאחר כי אינו נולד ביום טוב - הא נמי ליתי כי אינו נשחט כדאיתא בזוהר ובתיקונים שם נאמר בגין דא נסיון דיצחק שזיב ליה דלא תתקטיל וקלא נפיק ואמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה.

ולכן יאמר: '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' - היינו אומתו, כאשר הם מתחייבים ח&quot;ו, אז הוא נהרג ח&quot;ו. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' דהיינו כי הגאולה תהיה בעתה כמה דאת אמר {{צ|לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה}}, היינו גבעה תתאה היולדת אותו שנאמר בה {{צ|אני היום ילדתיך}} כנזכר. אמנם אנו בטוחים שיבא בזמן {{צ|אחישנה}} - חזר ואמר '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''', היינו דקים לן כי הגאולה תהיה בשנה השביעית והיא שנת היובל, ולכן בא הרמז של שבת לענין שביעית, ויום טוב לענין היובל. ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - {{צ|וחי בהם}} אמר רחמנא.


ועוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|עגל{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'על' - ויקיעורך}} שנולד ביום טוב וכו'}}''' - כי מאחר שהנחנו כי בהמה הוא רמז לנקבה אשת חיל, הנה עגל זה יהיה בסוד יוסף הצדיק שנאמר {{צ|כי בכור שורו הדר לו}}. והנה בכור זה שנולד ביום טוב כי כן הוא נולד בסוד מוסף ביום טוב - מותר לשחטו להוציא את דמו, בחינת הגבורות שבו, שנאמר {{צ|והיה האוכל לפקדון לארץ}}, היינו {{צ|אם האם עומדת לאכילה}} בסוד רחל, היא אמו, כאשר עומדת בסוד {{צ|ותעמוד מלדת}} - מזומנת לאכילה בסוד {{צ|הלחם אשר הוא אוכל}}. 

'''{{צ|והוא דקים ליה בגויה}}''' ונודע באמת '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - כלומר נשלמו חדשי הכלה, היא אמו, והתועלת נמשך לו שנאמר {{צ|נקי יהיה לביתו שנה אחת}} ואיתא בזוהר פרשת תצא דף ע&quot;ז(?) {{ממ זהר|ג|עז|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא דא למחדי חתן באתתיה שתא חד דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת. ואינון י&quot;ב ירחין אינון מדילה דהא שנה איהי כלה ולית כלה בר בי&quot;ב ירחין דכתיב &quot;עומד על י&quot;ב בקר וכו'&quot;. ועל דא יעקב כתיב ביה &quot;ויקח מאבני המקום&quot; - אבני המקום י&quot;ב הוו. ומאן דחדי לכלה חדי לעולמתא ועולמתאן י&quot;ב הוו. וכלא איהו רזא דשנה. בגין כך אצטריך לחתן למחדי באתתיה שנה אחת}}, עכ&quot;ל לענייננו.

ולכן אמר '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - הם י&quot;ב חדשים דילה שהם לו לשמחתו. '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''' - כי השבת הוא סוד יום השביעי, צדיק יסוד עולם. ויום טוב הוא בסוד הכלה שהוא {{צ|מקראי קדש}}. והם {{צ|סמוכים זה לזה}} שנאמר {{צ|סמוכים לעד לעולם}}. לכן '''{{צ|נולד בזה}}''' בחינת יוסף, '''{{צ|מותר בזה}}''' - כי גם ביום טוב יש מוסף כאמור.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - הנה {{להשלים}}


-------------</text>
      <sha1>gr6qvsosrnrkv4xpo34ondrqxvnbgxx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416659</id>
      <parentid>1416658</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T08:31:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ עמוד 214 טור השני</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="70919" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}}  

;סימן תצ&quot;ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים

;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים.

;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול.

;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו&quot;ם לית בה משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא.

;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום.

;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה.

;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו.

;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים.

;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא.

;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום -  אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר.

;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט.

;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל -  יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן.

;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש.

;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין.

;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו.

;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו&quot;ע - ויקיעורך}}

;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל.

;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו.

;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו.

;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו.

;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב.


==טור ברקת==
===פירוש סעיפים א - ט===
אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי  תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. 

ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}.

וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ&quot;ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}.

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז&quot;ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}}  כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. 

אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. 

ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. 
והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור.

אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו  - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז&quot;ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל  הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק.

ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז&quot;ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. 

או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל.

'''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בן י&quot;ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. 

'''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ&quot;ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור.


'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים על דרך מ&quot;ש רבי יהודא ע&quot;ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז&quot;ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. 

ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר&quot;ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר&quot;ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז&quot;ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר.  אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב.

אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. 

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו&quot;ם. 

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה. כל זמן שהבן עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה עוקרה ונוטע אותה בפרדס. כך בזמן שישראל זכאים רואה איזה חסיד באומות העולם ומביאו ונוטע אותו בישראל כגון רחב ויתרו. והיינו מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' אותם בהמות של עכו&quot;ם שהם מחסידי האומות '''{{צ|שאז אסור}}'''.

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''' הוא המקום של בית השחיטה כנודע שנמכר שם, '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' והם פרוצים במעשיהם, '''{{צ|אסורות}}''' לבא בקהל ישראל. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' לטובתן לפי שהם זכאים כאמור. '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}''' מאחר כי לא נודע היינו על דרך מי שחטא בשוגג. 

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ידין לאומים במשרים - בזכות הישרים שבהם}}, '''{{צ|ואפילו סתם}}''' - שמעשיהם הם סתומים, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר ליקח מהם}}''' אם נתנו דעתם להתגייר '''{{צ|שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' והם מותרים.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' וזה הוא מין אחד מן אותם העושים מעשה בהמה, ולא די להם שהם חוטאים אלא כי הם עושים בפרהסיא כי העם יודעים ומכירים מה מעשיהם שדרכם '''{{צ|ללון חוץ לתחום}}''' של ישראל, שהם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם עוברים(?) על משחז&quot;ל {{צ|לא תגנה על מיטה ארמית}}. 

'''{{צ|ונמצאו בעיר ביום שני}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} הוא הגוף כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל, כי הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ודקדקתי בדברי חכמים ז&quot;ל מה שאמר בלשון שלילה {{צ|אין אדם חוטא וכו'}}, היה לו לומר &quot;החוטא נכנס בו רוח של שטות&quot;. אמנם תרתי קא משמע לן. ראשונה תדע כי {{צ|אין אדם חוטא}} - רצה לומר כל זמן שנאמר '''אדם''' בשלימות הנשמה אבל להיות כי הרהורי עבירה קשים מעבירה תכף על ידי המחשבה מסתלק הנשמה הקדושה. ולכן רשעים בחייהם קרוים מתים. ואין הדבר בהשאלה רק מת הוא בכח. והיינו מה שאמר אשה זרה לחוטא: התבונן {{צ|כי אין האיש בביתו}} {{ממ|משלי|ז}} - הנשמה. ולפי כי הנפש החוטאת הוא מחוץ לתחום, שהרי יצאה מן הגוף הנשמה והלכה לה, ולנה חוץ לתחום.  וזה נמצא באותה עיר קטנה - הוא הגוף, היינו כי נמצאו בעיר זו הידועה ביום שני.

'''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן}}''' - שמא הוא מחלק אותם שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בודאי עשה תשובה}}. או יהיה מחלק אותם מארי דחושבנא כדאיתא בזוהר פרשת קרח דף קע&quot;ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון בשאול - בגין דאצטריכא בר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו וכו'}}. 

והנה על ידי כי יחשוב האדם מה מעשיו ביום - אז עשה תשובה ומתודה עליהם. ולכן חוזרות הנשמות ולנות בגוף הנקרא 'עיר' כאמור. כך אני אומר '''{{צ|שבאו מבערב}}''' בזמן שזכר מה מעשיו בנשף בערב יום הכניסן אז לגוף, '''{{צ|וחוץ לחומה}}''' של ישראל '''{{צ|לנו}}''', ואחר כך הכניסן '''{{צ|ומותרות}}'''.  

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - שהם מאותם המייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא, יעיר בבקר בבקר, והוא אומר {{צ|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומוסר עצמו להריגה על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שמעלה עליו כאילו נשחט כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל שנאמר {{צ|נחשבו כצאן טבחה}}. שחזקה של אנשים אלו כי מבערב בנשף בערב יום התודו, ולכן הכניסם לתוך התחום של ישראל כאמור.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' - ירצה משחז&quot;ל למה לא נאמר טלה או גדי לפי שחלק הבהמה נולד בכל השלימות שלו. לא כן אדם שנולד כל יום, הולך וגדל בתורה ובמצות. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' שהוא דוגמא לאדם השלם. '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' שהוא שלם בתורה היא אמו עומדת לאכילה שנאמר {{צ|לחמי בלחמי}}. 

או יהיה בהמה מ&quot;ש '''{{צ|אם האם עומדת לאכילה}}''' יש חלק מן השלמים הנק'  בהמה הלא המה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדם ובהמה תושיע ה' - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמם כבהמה}}. ואלו הם חלק הבהמה {{צ|העומדת לאכילה}} - הוא אצלי מה שאמר הכתוב {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}, כי שלומי אמוני ישראל אומרים לפני הקב&quot;ה רבונו של עולם עליך הורגנו כל היום, מקבלים עלינו מיתה לפי כי נחשבנו בעצמינו כצאן טבחה, שהם מוכנים ועומדים לשחיטה. אבל הקב&quot;ה אמר לא כן אתם חשובים לפני אלא אדם אתם אשר לא צויתי להקריב אדם. 

ולכן יאמר נא אותו עגל מן הבהמה העומדת לאכילה, שהם מכלל השלמים. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלשה הם מכלה עולם}} וקטן שלא כלו לו חדשיו כדאיתא בסוטה פ&quot;ג. אמנם זה השלם העומד לאכילה קים ליה בגויה שהוא תלמיד חכם שכלו לו חדשיו. כך אמר רבי ידע איניש בנפשיה אי צדיק גמור הוא אם לאו. 

'''{{צ|אם היו שבת ויום טוב הסמוכים זה לזה}}''' - כלומר כי הצדיק הוא מכונה לשבת ויום טוב. אי בעית אימא מפני כי אין לו רק מה שמכין, ואי בעית אימא משום שאסור לעשות בו מלאכה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים, ולכן נענש אסא מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים כמו שאמרו חז&quot;ל.  ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - כלומר אם נולד לו איזה ספק אשר חטא על הנפש, נולד בזה מותר בזה, לפי שבלילה עשה תשובה ודאי כדלעיל.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - זה חלק אדם רשע, לא די שעשה מעשה בהמה על העונות ועל הפשעים - נוסף עוד שלא עשה תשובה כל ימי היותו, ועבר על מה שכתוב {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך עד אשר לא יבואו ימי הרעה}} - אלו ימי הזקנה כמו שאמרו חז&quot;ל. ולא עוד אלא שעמד ברשעו עד שהוא מסוכן, והוא ירא שמא ימות. נמצא כי עבר על כמה זמנים שהיה יכול לעשות תשובה ולא עשה. כי זמנים רבים הם כדלעיל {{צ|זמן זמניהם}} - חמשה זמנים. 

'''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כלומר מפני מה לא נתן אל לבו לעשות תשובה בכל אותם הזמנים? גם שנפל למשכב לא דעת ולא תבונה לשוב אל ה'? מפני שכבר אכל עולמות בחייו, ולא היה חסר כלום מחמדות הזמן. '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לאותה תשובה. '''{{צ|אסור לשחטה}}''' בו ביום מטעם הנ&quot;ל, '''{{צ|אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי}}''' כי יחם לבבו ממעשיו הרעים ועדיין יש שהות ביום לקבל יסורין מבעוד יום קודם שימות. 

'''{{צ|וכשיש שהות ביום}}''' כאמור, '''{{צ|ושחטה}}''' כאשר זבח את זבחו ונתגבר עליו, '''{{צ|אינו נוטל עורה}}''' כמו שאמר הכתוב {{צ|עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - לא יחשוב בדעתו כי על ידי קניינים של העולם הזה הוא מתכפר לו כי כך אמרו חז&quot;ל: אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה אלא בתחילה בא בממונו וכו'.  אין זה מן הכלל זה מאחר שהמתין עד דכדוכה של נפש ועשה תשובה מיראה שימות ונפרעים ממנו. לכן ידע נאמנה כי לא יטול את עורה ולא יפדה על ידי ממון וכיוצא, '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו עבר אחד}}''' - היינו כי מפני העון שהיה חמור הדין שלו היה כי נסתרס באחד מאבריו. ובכן ימצא שלקה בעור בממונו וגם בגופו באבר אחד. 

'''{{צ|או מוליכו עמו}}''' - ר&quot;ל ידע נאמנה שנתקבל בתשובה לפני המקום ולכן בזמן התחיה שהקב&quot;ה מחיה אותו כמו שהיה בעולם הזה כמו שחז&quot;ל {{צ|אני אמית ואחיה - בתחילה כמו שהיה, הלך חיגר או סומא כך יקום}}. ואחר כך {{צ|מחצתי ואני ארפא}}. ולכן אותו אבר שנסתרס ממנו בטוח הוא כי '''{{צ|מוליכו עמו}}''' - שיהיה מוכן לעמוד עמו לזמן התיה כי זה יורה שנתקבל בתשובה לפניו יתברך. 


'''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - כלומר אם עשה מעשה בהמה בשדה כמה דאת אמר {{צ|כי בשדה מצאה}}. '''{{צ|לא יביאנה במוט או במוטה}}''' - כלומר לפי שכבר נתבאר כי אותו העושה תשובה עד עת בא דברו למיתה - כך הוא עונשו של בדאי זה שמניח אבר מאחד מאבריו מסתרס ולוקה בעורו (בממונו), ושב ורפא לו. לא כך הוא זה העושה מעשה בהמה בשדה - מעשיו מפורסמים כי אין לו רשות להביא את עצמו לפניו יתברך בתשובה במוט. אף על גב כי בצד מה הוא יותר משובח מן הקודם; הבהמה מסוכנת - כאלו בה עשה תשובה בפרק המיתה ולא עשה אלא מיראה, אבל זה - נהי שעשה מעשים רעים דוגמא של אותו הנאמר בו {{צ|ויבא עשו מן השדה}} - אמנם חזר בו בזמן הבחרות. ועם כל זה: '''{{צ|לא יביא את עצמו במוט}}''' לעת תמוט רגלו וחזר הגלגל עליו, כי אז הוא מוכן ומעותד נמי אל הייסורין בגופו. לא יביאם במוט ולא במוטה כדרך שעושה בחול כי זאת התשובה נמי הוא נחשב מיראה והוא דרך חול. כי שלשה מיני תשובה מחמת יראה הם כנודע מן הזוהר. 

אמנם '''{{צ|יביאנה בידו איברים}}''' -הוא מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם ייסורין באים עליו יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. כי אינו מספיק שיעשה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיות לטוטפות בין עיניך}}  לפי כי תיקון זה מספיק שיעשה אותו על הסתם. לא כן זה אלא מביאה התשובה בידו  - מעשה בהמה על ידי מעשה הצדק' הניתן ביד כנודע. זה יהיה ראשונה להגין עליו מן הייסורין. ונוסף עוד שיביאה איברים איברים על ידי הייסורין בענין ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש: {{צ|עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה - לא זז משם עד שמוחלין לו. עבר על מצות לא תעשה - תשובה תולה וייסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם}}. ולכן לא סגי להביאה לעת תמוט רגלו, רק מביאה איברים איברים כאמור.


'''{{צ|עוף שנדרס ברגלים וכו'}}''' - כבר הדברים אמורים למעלה כי כינוי העוף הוא מורה על בעל מצות. ולכן הוא היה אומר כי עוף זה '''{{צ|שנדרס}}''' היה שפל ברך, שייף עייל שייף נפיק, כל כך היה שפל עד מדרך כף רגל היה שוה לאסקופה תחתונה, עד מקום שעאל ספק '''{{צ|אם נתרסקו איבריו}}''' כי מפני שהמצות הם כמספר האיברים ואדם זה מפני שממעט עצמו לא דק להיות נמנה עם חבור של מצוה. '''{{צ|ולכן צריך שהייה מעת לעת}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה אחת מתפללים וחוזרים ושוהים שעה אחת לאחר התפילה}}, לפי כי גדולה היא התפילה לפני הקב&quot;ה.

'''{{צ|וצריך בדיקה לאחר השחיטה}}''' על מספר המצות. '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - כמה דאת אמר {{צ|עליך הורגנו כל היום וכו'}}. ועוד ירצה למ&quot;ש ר' יהושע בן לוי {{צ|האי מאן דאתייליד ביומא דשבתא ביומא דשבתא ימות. מאי טעמא? משום שחללו עליו את השבת כדי שיתכפר לו}}. וכן נמי הוא בענין זה. הרצון לומר דאף על גב כי נמצא באדם זה כל השלימות הנזכר, '''{{צ|שוחטין אותו ביום טוב ולא חיישינן שנא ימצא טרפה}}''' - כלומר כי לולי שנמצא בו עון לא מת ביום טוב, אלא ודאי כי זה היה לו לכפרה '''{{צ|אע&quot;ג דאתייליד ביה ריעותא}}''' לא אמרינן הכי, אלא עדיין הוא בחזקת צדקותו וחסידותו כדאמרן.


'''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - מה ששנינו היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות. ומפני השלימות הנמצא בו אין שוחטים אותו בזמן הזה אלא אם כן נפל בו מום. שאם לא היה זמן החרבן והיה עבודה הקרבן היה מכפר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה, תמיד של בין הערבים מכפר על עבירות שביום. בין כך לא לן אדם בירושלים ובידו עון}}. אמנם משחרב הבית נענש הצדיק כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ועשית את הקרשים למשכן  - אמר משה לפני הקב&quot;ה תינח בזמן שבית המקדש קיים, וכשנחרב מה יעשה ישראל? א&quot;ל אני לוקח צדיק אחד ומכפר עליהם}}. 

ולכן זה הבכור הצדיק אף על גב כי כן אמר הקדוש ברוך הוא ליקח אותו לכפר על ישראל - '''{{צ|אינו נשחט בזמן הזה אלא אם כן היה בו מום}}''' דאם לא כן לא היה צריך שחיטה, כי הצדיק דוגמא לדגים (כנזכר לעיל אסיפתן מתירתן שנאמר {{צ|ויגוע ויאסף אל עמיו}}). אבל מפני שחטא ונפל בו מום - לכן נשחט.

אמנם '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - לא יהיה זה הבכור הצדיק בערך עם הארץ שמראה הסכין לחכם לבדוק בו כנ&quot;ל. אמנם בזה הבכור אין רשות לחכם לראותו ביום טוב '''{{צ|אם יש בו מום}}''' שלכן מפני העון נשחט ביום טוב. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום}}''', דבר של עון, עם כל זה '''{{צ|אינו יכול לשחטו}}''' מאחר שנתפס על הציבור רק הוא מת בגויעה ואסיפה.

'''{{צ|אבל אם נולד במומו}}''' כי נמצא בו עון קבוע דדש ביה, '''{{צ|ועבר וראהו}}''' לפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|תלמיד חכם שחטא כסהו בלילה שנאמר וכשל גם נביא עמך לילה}}. '''{{צ|ועבר}}''' על זה '''{{צ|וראהו}}'''. '''{{צ|נשחט על פיו}}''' - מפני שנתגלה עונו. 

ואם ראה המום והעון שלו '''{{צ|מערב יום טוב וראה שהוא מום לישחט עליו, יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומתירו}}''' לישחט.  אבל אם זה נענש מפני הציבור כנזכר - אין זה ראוי להיות נשחט אלא נאסף ודאי כדגים אסיפתן היא המתרת אותם כדאמרן.


===עוד פירוש על סעיפים א-ט לצד עילאה===
עוד זאת תדרש לבאר הדינים הללו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה ימלל. וכך היא אומר.{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר אשר חז&quot;ל הגידו {{צ|שלשה טעיות  עתיד לטעות שר של אדום}}. יחשוב כי בצר במדבר שהוא קולט הרוצח כך קולט בצרה, והקדוש ברוך הוא מביא אותו ושוחטו לעין כל שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה}}. והנה השר של אדום זה סמאל והשחיטה שלו על ידי שם ההויה כדאיתא בזוהר פרשת שופטים דף רע&quot;ד {{ממ זהר|ג|רעד|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא בתר דא לדון בסייף לדון בחנק לדון בדין סקילה לדון בדין שרפה. לדון בסייף למאן? לסמאל. הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי. הנה על אדום תרד חרב דקדוש ברוך הוא. '''י'''' רישא דחרבא. '''ו'''' גופא דחרבא. '''ה&quot;א ה&quot;א''' תרין פיפיות דילה. צדק צדק תרדוף. חתכין דינין מפי בית דין דלעילא ודינא מפי בית דין דלתתא}}, עכ&quot;ל לענייננו.


ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הקדוש ברוך הוא הנקרא 'חכם' שנאמר {{צ|חכם לבב ואמיץ כח}}. אין מראין לו הסכין הנזכר (שהוא שם הויה כאמור) כדי לשחוט לסמאל, '''{{צ|אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה הסכין}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אין השם שלם עד שיכרת זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה}}. ולכן הסכין זו - ההויה - כביכול פגומה. ולכן יאמר לו פגומה ואסור לשחוט בה לסמאל מפני פגימתה.

ולכן '''{{צ|ילך וישחזנה ויחדדנה במשחזת}}''' כי לפי שזה הפגם תלוי במעשה התחתונים, לפי שהם עושים פגם בסכין זו - הוא שם הויה, כדאיתא בזוהר בכמה מקומות {{צ|חייביא עבדי פגימותא לעילא}}. ולכן אנו חוששים שלא יחדדנה במשחזת כי תעלה חמתו של הקדוש ברוך הוא ואותו הכעס והחידוד ישליך אותו על ישראל העושים הפגם, והם סיבה כי אינו נכרת זרעו של עמלק. ולכן לא יעיר כל חמתו על סמאל לשחוט אותו ונמצא מתארך קץ פדותנו. הוא הטעם שהשביע הקדוש ברוך הוא לישראל שלא ידחקו על הקץ שנאמר {{צ|השבעתי אתכם וכו' אם תעירו את האהבה וכו'}}.


'''{{צ|וחכם שראה סכין לעצמו}}''' לצורכו דלא שייך להיות בה פגם, '''{{צ|יכול להשאילה לאחרים}}''' להשתמש בה כי כן שם הויה נקרא על כל צבאות מעלה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדני בם - שמו של הקב&quot;ה כתוב בלוח על לב כל אחד}}. ומה גם מט&quot;ט כי כך אמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|כי שמי בקרבו}}. ולכן הוא עמו בהשאלה לצורך הייחוד הנעשה על ידו ביומין דחול כדלעיל.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|אין מראים סכין לחכם ביום טוב וכו'}}''' - דמאחר כי הנחנו שהסכין הוא כינוי לשם הויה, והוא התפארת, ולכן אין מראין סכין זה לחכם '''{{צ|ביום טוב}}''' - הוא סוד חכמה עילאה - לפי כי כן אמרו חז&quot;ל {{צ|נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. וכבר נתבאר בזוהר שהקב&quot;ה הנשבע (הוא חכמה) שלא יכנס בירושלים שלמעלה (היא בינה). ולכן אין ראוי להראות סכין זה בסוד התפארת לאבא עילאה, הוא החכם הנזכר, אם הוא ראוי ושלם כדי לשחוט בו לסמאל כאמור, שמא תהיה פגומה כי מפני מעשה התחתונים היא נפגמת ונמצא בטלה הכונה. כי הנה תכלית הראות סכין זו לשחוט לסמאל היינו כי כאשר זה נשחט אז בונה ירושלים ה' וישראל נכנס לתוכה. ועל ידי כן הותר הנדר שנשבע הקב&quot;ה ואמר {{צ|ולא אבא בעיר}}. ואם תמצא פגומה החכם יאמר לו אסור לשחוט בה לסמאל ולבטל המות מפני פגימותה. ולכן '''{{צ|ילך ויחדדנה}}''' -  ס&quot;מ הנקרא חדידא בלישניה שנאמר {{צ|בקליפה חדה כחרב פיות}}. והיינו שמחדדה '''{{צ|במשחזת}}''' שלו - היא הנקבה כאמור. 

'''{{צ|וחכם}}''' הנזכר '''{{צ|שראה סכין לעצמו}}''' - הוא סוד הצדיק שבו הנקרא הויה שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. וראה אותו לעצמו להנאתו. '''{{צ|יכול להשאילו נמי לאחרים}}''' - כי הוא יורד בסוד מרדכי ומתלבש בו יוסף הצדיק. ועל ידי שמתחבר עם הכלה הוא שוחט לכל מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|כי הנה המלכים נועדו}}. וכאשר כן {{צ|עברו}} כל מאריהון דדינים מפני כי הם {{צ|יחדיו}} בחיבור אחד כאמור.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט וכו'}}''' - איתא בזוהר פרשת צו דף ל&quot;א {{ממ זהר|ג|לא|א}} וזה לשונו: {{צ|ואל זועם בכל יום - נזעם או זעום אינו אומר אלא זועם לפי שהוא זועם לכל מאריהון דדינין}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו}} - הם מאריהון דדינים, שאוסר אותם בכל יום יעיר בבקר בבקר לזעום בהם. וזה הוא סוד הטבח שזועם לכל מאריהון דדינים, שלכן הסכים לטבוח את בנו.

או יהיה הכונה לרמוז על יוסף הצדיק שנאמר בו {{צ|וטבוח טבח והכן}} שעשה תרתי לטיבותא. ענין שטבח טבח ועוד עשה הכנה מענין מוקצה והיה ערב שבת כמ&quot;ש חז&quot;ל {{צ|מכאן ששמר יוסף את השבת ועדיין לא ניתנה}}. ושמר דין מוקצה בשבת כסברת ר' שמעון. ואמנם שאמר {{צ|וטבוח טבח}} היינו סוד מה שאמר הכתוב {{צ|רשפיה רשפי אש שלהבת יה}} - דנפק מעלמא עילאה כל ערב שבת לשרוף הקליפה, וכדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ב {{ממ זהר|ב|רב|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי ביומא שתיתאה כד מטי זמנא דערב - דליג מגו ההוא נהורא דאשא וסלקא לעילא לאעלא גו גוונין. כדין מתתקנין ישראל לתתא ומסדרין סועדתין ומתקנין פתורין כל חד וחד פתוריה. כדין חד שלהובא נפיק ובטש בההוא שלהובא. כיון דבטש ביה מתגלגלן ההוא שלהובא וההוא מדורא ועאלין בנוקבא דתהומא רבא ואתטמרן ויתבת תמן. וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא וכו'}}.

הנה מבואר מדברי המאמר כי זה האש הוא הדוחה לסטרא אחרא ומונע אותו שלא יתקרב לסטרא דקדושה. וזה השלהובא הוא מסטרא דימינא, חסד לאברהם. ולכן זה הטבח הוא מה שאמר '''{{צ|מוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''' זה. ו'''{{צ|הבהמה}}''' יהיה סוד סטרא אחרא מפני כי נמצא בו שהותר אוכל נפש. ולכן צריך חיזוק. ולכן יכול להוליך סכין והבהמה אצל הטבח האדם הגשמי. 

'''{{צ|ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו}}'''. וסוד הדבר למעלה הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן - למלכא דהוה ליה ברא מאמהו חדא ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמרה מאן יהיב לי מלכא  בהיכליה. אמרה מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן וכו'}}.

והנה מבואר מדברי המאמר כי עתיד הקדוש ברוך הוא לגרש האמה זו ואת בנה, שלכן אמרה שרה לאברהם {{צ|גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת}}. ואמנם כמו כן עתה ימצא דבר זה בהווה - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת תרומה דף קל&quot;ד {{ממ זהר|ב|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי בעלה לחדווה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא, בגין דלא ישתכח ברגלי צעדהא רמז דסטרא אחרא ולא יתדבק בהדא וכו'}}.

הנה מבואר הדבר כי לעולם מפרישין תחילה סטרא אחרא ואחר כך נעשה הייחוד. ולכן בא הדין הזה בגשמי דאפילו גדי קטן שצריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' - מוליך אותו ביום טוב. ואפילו '''{{צ|שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' לפי כי כן הוא נעשה למעלה. 


'''{{צ|בהמות היוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו בפסוק {{צ|מעוף השמים ועד בהמה נדדו}} {{ממ|ירמיהו|ט|ט}}, כי נ&quot;ב שנה לא עבר עוף בארץ ישראל כי {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא הכי הוי {{גמט דגש|ב&quot;ן}} - למדנו כי בן זה הוא בהמה. ולכן ימתק מה שאמרו חז&quot;ל אצל {{צ|אדם ובהמה - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמן כבהמה}} (מאמר). כי לא ידענו מהו השבח הזה אשר שבחוהו חכמים? מה יופיו ומה טיבו של האדם בן דעת ועושה עצמו כבהמה? כנראה כי נהפוך הוא כי לגנות יחשב לאיש העושה עצמו כבהמה. 

אמנם בתחילה אתה דורש כי מ&quot;ש {{צ|שעושה עצמו כבהמה}} היינו על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|יששכר חמור גרם}} {{ממ|בראשית|מט|}} אשר חכמים ז&quot;ל הגידו כי החמור אינו כמו הסוס שמרביצים תחתיו ומאכילים אותו והוא מבעט בבעליו. אמנם דרכו של חמור - רובץ בין המשפתים ואינו חושש לכלום ונתנים עליו משא כבד ואינו מבעט. כך היה עושה יששכר כדי ללמוד בתורה. וכן נמי אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ובתורה ועושים עצמן כבהמה לסבול עול התורה. ואין חוששין לחמדות העולם הזה כלום. הרי זה משובה(?).

אמנם עוד יש להבין בדרשה זו כי כונת בני אדם ערומים אלו בדעת - שיודעים ומכירים הם בעצמם כי הם אנשים גדולים כמו שאמר רבה ע&quot;ה {{צ|ידע איניש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו}}. והללו יודעים שהם נמשכים מעץ החיים שהוא בחינת 'אדם'. ולפי שהם יודעי דעת וערומים לא נעלם מהם כי הלומד בתורה הוא נאחז בגופא דאילנא כדאיתא פרשת מקץ דף קצ&quot;ג {{ממ זהר|א|קצג|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי אילנא דחיי וכו' ואינון דמשתדלין באורייתא כולהו אחידן בגופא דילנא וכו'}}. ואדרבא מפני כך כי ערומים הם - עושים עצמן כבהמה כאילו הם מסטרא דנוקבא העולה בגימטריא {{גמט דגש|בן}} שהוא {{גמט דגש|בהמה}}. והיינו כדי לעורר השורש שלהם ולהיות שהם נשרשים שם כמו שאמר הכתוב {{צ|יוצר רוח אדם בקרבו}} כדאיתא בזוהר, כי מדה זו מציירת רוח בני האדם בקרבה ממש בהאי אתתא דצרת עוברא במעהא. לכן הם עושים כבהמה לעורר נפשם בסוד אור חוזר בקרבה כדי לעורר את האהבה, שלכן נחשב כאילו דכורא רדף בתר נוקבא ולא דכורא{{הערה|כך מובא בדפוס אבל לענ&quot;ד מהמשך הדברים ייתכן שצריך להגיה 'נוקבא' - ויקיעורך}} בתר דכורא כדאיתא פרשת ויחי דף רמ&quot;ה {{ממ זהר|א|רמה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי בכל אתר דכורא רדיף בתר נוקבא ואתער רחימותא לגבה, והכא אשכחנא דהיא אתערת רחימותא ואתערת לגביה ורדפת אבתריה. ואורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא למרדף בתר דכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבי גנזייא דמלכא. תא חזי תלת נשמתין אינון וכו' נשמתין דצדיקייא אתיין מאינון נשמתין עילאין מנשמתא דנוקבא ומנשמתא דדכורא ובגין כך נשמתהון דצדיקייא עילאין על כל חילין ומשריין דלעילא וכו'. תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קדוש ברוך הוא נשמתהון דצדיקיא לתתא מתערין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא. אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא וכו' ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב - סתם}}. עד כאן לשונו לענייננו.


הנה מבואר מדברי המאמר כי הנשמה של הצדיק היא נמשכת משני המדות, זכר ונקבה, והם הנזכרים בפסוק {{צ|אדם ובהמה}}. ולפי כי הצדיק זה שהוא {{צ|ערום בדעת}} ויודע בעצמו שהשורש שלו, היא נשמתו, כלולה מזכר ונקבה. ומן הראוי לא היה{{הערה|נ&quot;ל שיש להגיה כאן 'ומן הראוי היה לו וכולי' - ויקיעורך}} להסתכל בשורש הנמשך מן הזכר שהוא עיקר ועושה עצמו כבהמה (שהוא סוד הנקבה), והתכלית כדי לעורר חביבו ורחימותא שלכן כינוי 'בהמה' מורה על שם ב&quot;ן - הוא המעורר מיין נוקבין. ועושה עצמו כבהמה בעבור כן כדי לייחד בנוקבא עם הדכורא -- ודאי לכן עלינו לשבח לאדם זה.

ובכן זה יהיה כונת מ&quot;ש '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' - הם בני אדם הצדיקים שעושים עצמן כבהמות שיוצאות מן העיר הידועה, עיר ה' סלה, {{צ|ורועות חוץ לתחום}} - ארצה שעיר שדה אדום, לאכול אותם ירק עשב הצומח להם מן השדה שהם נשמות מחסידי האומות כדאיתא פרשת בלק בפסוק {{צ|כלחוך השור את עשב השדה}}, הם נשמות קדושות מחקל תפוחין. וכן בהפך - הצדיקים אוכלים עשב הם הנשמות הצומחות משדה אדום. 

'''{{צ|וחוזרות ולנות בתוך התחום}}''' של עיר ה' - '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי הם כל כונתם וחפצם להיות מוכנים לפניו על דרך {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}. לכן '''{{צ|לוקחים מהם ושוחטים מהם ביום טוב}}''' בשעה שהם מייחדים שמו יתברך ואומרים 'אחד' כנודע שהאדם מקבל עליו ארבע מיתות בית דין ונחשב להם כאילו נחשטים ממש, ועולה נשמתו למעלה לעורר את האהבה. 

אבל הנשמות '''{{צ|הרועות}}''' בשדה אחר, '''{{צ|ולנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה - הוא מורה על חלק נשמות שלא הלכו לשם לרצונו אלא שהוצרכו לילך לשם מסיבת העון. וכדאיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה כן איש - דא איש צדיק דאזלין מתתרכין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}}. ואיתא בזוהר {{צ|אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}} כי הנשמות אלו הולכים ברצונם אחר השכינה בגלות.  אמנם יש נשמות אחרות שגולים לשם ולכן '''{{צ|לנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה. 

ולכן '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ויצאו מן הקליפה, '''{{צ|אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצים}}''' מבערב, ואין דעת אנשי העיר הקדושה עליהם על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} היא סוד המלכות, {{צ|ואנשים בה מעט}} - הם המדות שלה נקראים 'אנשים'.  ולכן אמר '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר הזאת עליהם}}''' שיהיו לה בסוד אור חוזר.


'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הנשמות קדושות. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם}}''' - אותם שמביאים אותם עמהם משדה אדום - '''{{צ|לית בהו משום מוקצה}}''' לפי כי תמיד לוקחים מהם לצורך הייחוד. או יהיה נמי בהמות הללו של עכו&quot;ם בסוד הניצוצות דעלמין קדמאין דאתחרבו ואין בהם מוקצה.

'''{{צ|ואין עכו&quot;ם צריך הכן}}''' - הוא מ&quot;ש בזוהר {{צ|באלין עשר קליפין אתלבש קב&quot;ה בגין לקיימא ומלכותו בכל משלה}}. הנה מבואר כי אין העכו&quot;ם צריך הכן שכן כתיב {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} - אבל לא עכו&quot;ם.

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - דהיינו סוד {{צ|עת אשר שלט האדם (עכו&quot;ם) באדם (דישראל) לרע לו}} ודאי, כי אותה נשמה דישראל מוציאה עמה נשמה מעכו&quot;ם. הרי כי באו בשביל ישראל שהלך לשם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''', בית השחיטה, ר&quot;ל הביא נשמה של ישראל הנקרא 'בהמה' כאמור לעלות למעלה בסוד מיין נוקבין. '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' - מאחר שלנים שם מפני העון כנ&quot;ל, '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות}}''' - אפילו הם מחלק אותם שבאו לצורך ישראל שאינו יכול לעלות מעצמו אם אינו מביא ניצוצות אלו, '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}'''.

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - לברר מהם ולהכנס לתוך הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היינו בעולם העשיה כי שם הקליפה מרובה מן הקדושה כדאיתא בתיקונים. הנברר משם הוא מותר ביום טוב. שכל המביא לצורך הרוב מביא. ולכן מותר.

===קטע זמני===
ומאחר שהנחנו כי {{גמט דגש|בהמה}} הוא כינוי למדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בגימטריא - ולכן יאמר נא: {{ש}}
'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' כלומר החלקים של מדת המלכות המכונה בשם 'בהמה' שיוצאות מעולם האצילות, לפי שמזמן של הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}, לכן החלקים שלה יוצאים משם והולכות '''{{צ|ורועות חוץ לתחום}}''' - חוץ מעולם האצילות שנאמר {{צ|דודי ירד לגנו}} {{ממ|שיר|ז}} זה העולם שלמטה מן האצילות והלאה. וזה {{צ|ללקוט שושנים}} - הם ניצוצות הנ&quot;ל. הרי שהם '''{{צ|רועות חוץ לתחום}}''' שנאמר {{צ|דודי ירד לרעות בגנים}} - היא המדה הנקרא 'דודי'.

'''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' - דהיינו בבריאה שהוא תחום של עולם האצילות. ומה גם כי שם אימא נקרא 'מקננת' שם כדאיתא בתיקונים והיא נקראת '''חמות'''(?) כדאיתא פרשת אחרי מות והוא '''תחום''' שבת. '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי למחר תכף עולים לעולם האצילות. ולכן לוקחים מהם לתיקון המלכות ושוחטים אותם ביום טוב להוציא מהם איזה דם אשר נמצא בהם מצד הדין ומתייחדים אחר כך באוכל אדם. 

'''{{צ|אבל הרועות והלנות מחוץ לתחום}}''' - הם החלקים אשר בעולם היצירה הנקראים 'מחוץ לתחום'. אם באו ביום טוב ועולים למעלה בעולם האצילות - '''{{צ|אין שוחטים מהם ביום טוב}}'''. והענין הוא מ&quot;ש פרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי מועד חסר יו&quot;ד}}. כי כמו ש'קדש עילאין' זמין לכל אינון כתרין דשמא קדישא אתקרי בהו - כך 'קדש תתאה', {{צ|חכמת שלמה}}, זמין לכל חילהא. הנה מבואר מזה המאמר כי החלקים של מדה זו הם מזומנים ביום טוב ועולים למעלה. הם חילהא {{צ|הרועות ולנות מחוץ לתחום}} בכל זמן. ולכן עתה שעלו '''{{צ|אין שוחטין מהם}}''' ואין מקבלים מהם שהרי אין עולים ***(?) למעלה ולכן הם מוקצין. '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר}}''' של עולם האצילות - הם המדות של הזכר המצפים לחלקי הכלה להתייחד עמהם אחד אל אחד - אין דעתם עליהם שהוא סוד {{צ|והאדם ידע}}.

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הוא ישראל עליון  שהה ממצו(?) נעשה התיקון לכלתו כדאיתא פרשת תרומה: {{צ|אפריון}} זה העולם, {{צ|עשה לו המלך שלמה}} והוא {{צ|מעצי הלבנון}} - הם שנאמר בהם {{צ|ישבעו עצי ה'}}. 

'''{{צ|אבל בהמות של עכו&quot;ם}}''' - הם מדות הנקבה שנפלו בקליפה ונבנית בהם צד הרשעה, לכן נקראים {{צ|בהמות של עכו&quot;ם}}, ולכן '''{{צ|אין בהם משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן}}''' בו בכל שעה אנו מצפין ביאת הגאולה וחרבנה של צר שנאמר {{צ|היום אם בקולו תשמעו}}.{{ש}}
'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' שאז אסור. והענין יובן בשני פנים. ראשונה כי הנה בכל יום אנו מעלים מדות הללו לעשות הייחוד ואחר כך חוזרים לנפול. ולכן דבר זה לא נעשה ביום טוב. ועוד אם נאמר לצורך הגאולה כאשר חזרו בזכות ישראל דהיינו כי לפי שעושים תשובה לכן נגאלים בזמן {{צ|אחישנה}} - אז אסור לקחת מהם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה}}''' מן הנשמות '''{{צ|במקולין}}''' - הוא מקום המטבחיים בסוד הבריאה אשר שם הם מאריהון דיבבא ויללא. וכאשר נמשך שם מדת החסד הוא הורג אותם וממסר(?) בידם. אז אם ידוע שלנות נשמות הללו '''{{צ|חוץ לתחום}}''' למטה - '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' כאמור שהמוקצה הולכים בספקו להקל. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' לטובתם להכניסם לגדר הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם}}''' כי לא פורש, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היא צור הרשעה, '''{{צ|מותר - שכל המביא  לצורך הרוב מביא}}''' ומותר.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - חזרנו לענין ראשון שמדבר בחלק הנשמות הידועות ללון חוץ לתחום, הם אותם אשר נודע באמת שהלכו אל הקליפה מצד העון ולכן הם לנין שם לפי שהם בדרך קבע. {{ש}}
'''{{צ|ונמצאו בעיר}}''' של הקדושה ביום שני. והענין כאשר נאמר כי שני ימים דיום טוב - הראשון הוא בבחינת הזכר והשני הוא בבחינת הנקבה. והוא על דרך מ&quot;ש בזוהר בפרשת {{צ|מקץ שנתיים ימים}} וזה לשונו: {{צ|מאי שנתים ימים? דתב דרגא לדרגא דאית ביה זכירה}}. הנה מבואר כי שני ימים הללו - אחד בסוד הזכר והשני בסוד הנקבה. וכן נמי בזה. 

ולכן '''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו}}''' שהוא בסוד הבריאה כאמור, '''{{צ|ומותרות וכל שכן השחוטות בבקר}}''' שהם מותרים.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - הם החלקים של מדת המלכות המכונים לשם 'בהמות' כנ&quot;ל. ולפי שהם בדרך קבע בבחינת הקליפה יאמר שהם {{צ|הידועות ללון מחוץ לתחום}} של הקדושה. '''{{צ|ונמצאו}}''' - בדרך 'מציאה' בבחינת הקדושה שנאמר בה {{צ|מצא אשה מצא טוב}}. נמצאו '''{{צ|ביום טוב שני}}''' - בסוד הנקבה. ועוד יש לומר כי שני ימים הם בסוד הנקבה, שלכן נקראו {{צ|מקראי קדש}}, והשני ימים הם בסוד בחינות שבה שנאמר בהם {{צ|ברוך ה' יום יום}}. כי הצדיק הנקרא 'ברוך' משפיע בסוד שני ימים אלו הנקראים {{צ|ציון ירושלים}}. 

וכאשר בהמות אלו נמצאו ביום טוב שני בעיר ה' זו ירושלים - '''{{צ|אני אומר שהוא הכניסן מבערב}}''', הכניסן משעה שקדש תתאה זמין לכל חילוי לאעטרא לון בסוד {{צ|מקראי קדש}}. '''{{צ|וחוץ לחומה לנו}}''' לפי שהם ב' חומות שנאמר {{צ|על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים}}. ולכן '''{{צ|מותרות}}''' שהנה נתקדשו.

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - אותם הבחינות העולות לאור הבקר למעלה שהם מותרים לפי שהם קדושים.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו וכו'}}''' - מדבר במלך המשיח אשר נקרא 'עגל' לסברת חז&quot;ל בפסוק {{צ|שם ירעה עגל}}. ולכן בזה יובן ענין נולד למה נאסר ביום טוב לפי דקים לן שאינו בא ביום טוב. וענין נולד הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר&quot;פ {{ממ זהר|ג|רפ|א}} וזה לשונו: {{צ|במתיבתא דרקיעא ומגבעות באת ו' ואשלים לתרין סטרין. חד דהא האי גבעה לא אתפרשא מן ברא לעלמין ולא שבקת ליה וכו'. וחד דהא גבעה ברה דלתתא דאתכליל בה אצטריך לזמנא דאתי כד ייתי מלכא משיחא לנטלא ליה גבעה עילאה ולאעלא ליה תחות גדפהא בגין לאתקפא ליה ולאוקמיה בחיין עילאין ומנה יפוק בההוא יומא משיחא דדוד. ורזא דא &quot;אספרה אל חק וכו' אני היום ילדתיך&quot; - ההוא יומא ממש אפיק ליה מתחות גדפהא בכמה חיין, בכמה מסרין(?) וכו'. וההוא חק לא אשתאר בלחודוי ויתכליל ביה משיחא אחרא בריה דיוסף וכו'. ובגין דאיהו גבעה תתאה דלית בה חיין ימות משיח דא ויתקטיל ויהא מית זמנא עד דתלקוט חיין גבעה דא ויקום}}, עכ&quot;ל לענייננו.

הנה מבואר מדברי המאמר כי מלך המשיח נקרא 'נולד' שנאמר {{צ|היום ילידתיך}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל זה אם נולד ביום טוב}}''', והוא דבר דלא איפשר, ולכן יאמר אם נולד כך '''{{צ|מותר לשחטו}}''' כאמור דיתקטיל וימות. אבל מאחר כי אינו נולד ביום טוב - הא נמי ליתי כי אינו נשחט כדאיתא בזוהר ובתיקונים שם נאמר בגין דא נסיון דיצחק שזיב ליה דלא תתקטיל וקלא נפיק ואמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה.

ולכן יאמר: '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' - היינו אומתו, כאשר הם מתחייבים ח&quot;ו, אז הוא נהרג ח&quot;ו. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' דהיינו כי הגאולה תהיה בעתה כמה דאת אמר {{צ|לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה}} {{ממ|מיכה|ה|ב}}, היינו גבעה תתאה היולדת אותו שנאמר בה {{צ|אני היום ילדתיך}} כנזכר. אמנם אנו בטוחים שיבא בזמן {{צ|אחישנה}} - חזר ואמר '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''', היינו דקים לן כי הגאולה תהיה בשנה השביעית והיא שנת היובל, ולכן בא הרמז של שבת לענין שביעית, ויום טוב לענין היובל. ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - {{צ|וחי בהם}} אמר רחמנא.


ועוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|עגל{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'על' - ויקיעורך}} שנולד ביום טוב וכו'}}''' - כי מאחר שהנחנו כי בהמה הוא רמז לנקבה אשת חיל, הנה עגל זה יהיה בסוד יוסף הצדיק שנאמר {{צ|כי בכור שורו הדר לו}}. והנה בכור זה שנולד ביום טוב כי כן הוא נולד בסוד מוסף ביום טוב - מותר לשחטו להוציא את דמו, בחינת הגבורות שבו, שנאמר {{צ|והיה האוכל לפקדון לארץ}}, היינו {{צ|אם האם עומדת לאכילה}} בסוד רחל, היא אמו, כאשר עומדת בסוד {{צ|ותעמוד מלדת}} - מזומנת לאכילה בסוד {{צ|הלחם אשר הוא אוכל}}. 

'''{{צ|והוא דקים ליה בגויה}}''' ונודע באמת '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - כלומר נשלמו חדשי הכלה, היא אמו, והתועלת נמשך לו שנאמר {{צ|נקי יהיה לביתו שנה אחת}} ואיתא בזוהר פרשת תצא דף ע&quot;ז(?) {{ממ זהר|ג|עז|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא דא למחדי חתן באתתיה שתא חד דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת. ואינון י&quot;ב ירחין אינון מדילה דהא שנה איהי כלה ולית כלה בר בי&quot;ב ירחין דכתיב &quot;עומד על י&quot;ב בקר וכו'&quot;. ועל דא יעקב כתיב ביה &quot;ויקח מאבני המקום&quot; - אבני המקום י&quot;ב הוו. ומאן דחדי לכלה חדי לעולמתא ועולמתאן י&quot;ב הוו. וכלא איהו רזא דשנה. בגין כך אצטריך לחתן למחדי באתתיה שנה אחת}}, עכ&quot;ל לענייננו.

ולכן אמר '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - הם י&quot;ב חדשים דילה שהם לו לשמחתו. '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''' - כי השבת הוא סוד יום השביעי, צדיק יסוד עולם. ויום טוב הוא בסוד הכלה שהוא {{צ|מקראי קדש}}. והם {{צ|סמוכים זה לזה}} שנאמר {{צ|סמוכים לעד לעולם}}. לכן '''{{צ|נולד בזה}}''' בחינת יוסף, '''{{צ|מותר בזה}}''' - כי גם ביום טוב יש מוסף כאמור.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - הנה {{להשלים}}


-------------</text>
      <sha1>ax6db92dwm61px41hlp7zm0xk2duob8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416661</id>
      <parentid>1416659</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T08:57:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ עמוד 215 טור הראשון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="75125" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}}  

;סימן תצ&quot;ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים

;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים.

;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול.

;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו&quot;ם לית בה משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא.

;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום.

;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה.

;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו.

;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים.

;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא.

;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום -  אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר.

;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט.

;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל -  יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן.

;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש.

;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין.

;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו.

;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו&quot;ע - ויקיעורך}}

;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל.

;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו.

;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו.

;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו.

;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב.


==טור ברקת==
===פירוש סעיפים א - ט===
אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי  תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. 

ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}.

וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ&quot;ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}.

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז&quot;ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}}  כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. 

אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. 

ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. 
והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור.

אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו  - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז&quot;ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל  הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק.

ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז&quot;ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. 

או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל.

'''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בן י&quot;ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. 

'''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ&quot;ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור.


'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים על דרך מ&quot;ש רבי יהודא ע&quot;ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז&quot;ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. 

ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר&quot;ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר&quot;ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז&quot;ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר.  אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב.

אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. 

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו&quot;ם. 

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה. כל זמן שהבן עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה עוקרה ונוטע אותה בפרדס. כך בזמן שישראל זכאים רואה איזה חסיד באומות העולם ומביאו ונוטע אותו בישראל כגון רחב ויתרו. והיינו מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' אותם בהמות של עכו&quot;ם שהם מחסידי האומות '''{{צ|שאז אסור}}'''.

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''' הוא המקום של בית השחיטה כנודע שנמכר שם, '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' והם פרוצים במעשיהם, '''{{צ|אסורות}}''' לבא בקהל ישראל. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' לטובתן לפי שהם זכאים כאמור. '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}''' מאחר כי לא נודע היינו על דרך מי שחטא בשוגג. 

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ידין לאומים במשרים - בזכות הישרים שבהם}}, '''{{צ|ואפילו סתם}}''' - שמעשיהם הם סתומים, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר ליקח מהם}}''' אם נתנו דעתם להתגייר '''{{צ|שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' והם מותרים.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' וזה הוא מין אחד מן אותם העושים מעשה בהמה, ולא די להם שהם חוטאים אלא כי הם עושים בפרהסיא כי העם יודעים ומכירים מה מעשיהם שדרכם '''{{צ|ללון חוץ לתחום}}''' של ישראל, שהם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם עוברים(?) על משחז&quot;ל {{צ|לא תגנה על מיטה ארמית}}. 

'''{{צ|ונמצאו בעיר ביום שני}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} הוא הגוף כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל, כי הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ודקדקתי בדברי חכמים ז&quot;ל מה שאמר בלשון שלילה {{צ|אין אדם חוטא וכו'}}, היה לו לומר &quot;החוטא נכנס בו רוח של שטות&quot;. אמנם תרתי קא משמע לן. ראשונה תדע כי {{צ|אין אדם חוטא}} - רצה לומר כל זמן שנאמר '''אדם''' בשלימות הנשמה אבל להיות כי הרהורי עבירה קשים מעבירה תכף על ידי המחשבה מסתלק הנשמה הקדושה. ולכן רשעים בחייהם קרוים מתים. ואין הדבר בהשאלה רק מת הוא בכח. והיינו מה שאמר אשה זרה לחוטא: התבונן {{צ|כי אין האיש בביתו}} {{ממ|משלי|ז}} - הנשמה. ולפי כי הנפש החוטאת הוא מחוץ לתחום, שהרי יצאה מן הגוף הנשמה והלכה לה, ולנה חוץ לתחום.  וזה נמצא באותה עיר קטנה - הוא הגוף, היינו כי נמצאו בעיר זו הידועה ביום שני.

'''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן}}''' - שמא הוא מחלק אותם שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בודאי עשה תשובה}}. או יהיה מחלק אותם מארי דחושבנא כדאיתא בזוהר פרשת קרח דף קע&quot;ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון בשאול - בגין דאצטריכא בר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו וכו'}}. 

והנה על ידי כי יחשוב האדם מה מעשיו ביום - אז עשה תשובה ומתודה עליהם. ולכן חוזרות הנשמות ולנות בגוף הנקרא 'עיר' כאמור. כך אני אומר '''{{צ|שבאו מבערב}}''' בזמן שזכר מה מעשיו בנשף בערב יום הכניסן אז לגוף, '''{{צ|וחוץ לחומה}}''' של ישראל '''{{צ|לנו}}''', ואחר כך הכניסן '''{{צ|ומותרות}}'''.  

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - שהם מאותם המייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא, יעיר בבקר בבקר, והוא אומר {{צ|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומוסר עצמו להריגה על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שמעלה עליו כאילו נשחט כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל שנאמר {{צ|נחשבו כצאן טבחה}}. שחזקה של אנשים אלו כי מבערב בנשף בערב יום התודו, ולכן הכניסם לתוך התחום של ישראל כאמור.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' - ירצה משחז&quot;ל למה לא נאמר טלה או גדי לפי שחלק הבהמה נולד בכל השלימות שלו. לא כן אדם שנולד כל יום, הולך וגדל בתורה ובמצות. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' שהוא דוגמא לאדם השלם. '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' שהוא שלם בתורה היא אמו עומדת לאכילה שנאמר {{צ|לחמי בלחמי}}. 

או יהיה בהמה מ&quot;ש '''{{צ|אם האם עומדת לאכילה}}''' יש חלק מן השלמים הנק'  בהמה הלא המה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדם ובהמה תושיע ה' - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמם כבהמה}}. ואלו הם חלק הבהמה {{צ|העומדת לאכילה}} - הוא אצלי מה שאמר הכתוב {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}, כי שלומי אמוני ישראל אומרים לפני הקב&quot;ה רבונו של עולם עליך הורגנו כל היום, מקבלים עלינו מיתה לפי כי נחשבנו בעצמינו כצאן טבחה, שהם מוכנים ועומדים לשחיטה. אבל הקב&quot;ה אמר לא כן אתם חשובים לפני אלא אדם אתם אשר לא צויתי להקריב אדם. 

ולכן יאמר נא אותו עגל מן הבהמה העומדת לאכילה, שהם מכלל השלמים. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלשה הם מכלה עולם}} וקטן שלא כלו לו חדשיו כדאיתא בסוטה פ&quot;ג. אמנם זה השלם העומד לאכילה קים ליה בגויה שהוא תלמיד חכם שכלו לו חדשיו. כך אמר רבי ידע איניש בנפשיה אי צדיק גמור הוא אם לאו. 

'''{{צ|אם היו שבת ויום טוב הסמוכים זה לזה}}''' - כלומר כי הצדיק הוא מכונה לשבת ויום טוב. אי בעית אימא מפני כי אין לו רק מה שמכין, ואי בעית אימא משום שאסור לעשות בו מלאכה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים, ולכן נענש אסא מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים כמו שאמרו חז&quot;ל.  ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - כלומר אם נולד לו איזה ספק אשר חטא על הנפש, נולד בזה מותר בזה, לפי שבלילה עשה תשובה ודאי כדלעיל.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - זה חלק אדם רשע, לא די שעשה מעשה בהמה על העונות ועל הפשעים - נוסף עוד שלא עשה תשובה כל ימי היותו, ועבר על מה שכתוב {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך עד אשר לא יבואו ימי הרעה}} - אלו ימי הזקנה כמו שאמרו חז&quot;ל. ולא עוד אלא שעמד ברשעו עד שהוא מסוכן, והוא ירא שמא ימות. נמצא כי עבר על כמה זמנים שהיה יכול לעשות תשובה ולא עשה. כי זמנים רבים הם כדלעיל {{צ|זמן זמניהם}} - חמשה זמנים. 

'''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כלומר מפני מה לא נתן אל לבו לעשות תשובה בכל אותם הזמנים? גם שנפל למשכב לא דעת ולא תבונה לשוב אל ה'? מפני שכבר אכל עולמות בחייו, ולא היה חסר כלום מחמדות הזמן. '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לאותה תשובה. '''{{צ|אסור לשחטה}}''' בו ביום מטעם הנ&quot;ל, '''{{צ|אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי}}''' כי יחם לבבו ממעשיו הרעים ועדיין יש שהות ביום לקבל יסורין מבעוד יום קודם שימות. 

'''{{צ|וכשיש שהות ביום}}''' כאמור, '''{{צ|ושחטה}}''' כאשר זבח את זבחו ונתגבר עליו, '''{{צ|אינו נוטל עורה}}''' כמו שאמר הכתוב {{צ|עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - לא יחשוב בדעתו כי על ידי קניינים של העולם הזה הוא מתכפר לו כי כך אמרו חז&quot;ל: אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה אלא בתחילה בא בממונו וכו'.  אין זה מן הכלל זה מאחר שהמתין עד דכדוכה של נפש ועשה תשובה מיראה שימות ונפרעים ממנו. לכן ידע נאמנה כי לא יטול את עורה ולא יפדה על ידי ממון וכיוצא, '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו עבר אחד}}''' - היינו כי מפני העון שהיה חמור הדין שלו היה כי נסתרס באחד מאבריו. ובכן ימצא שלקה בעור בממונו וגם בגופו באבר אחד. 

'''{{צ|או מוליכו עמו}}''' - ר&quot;ל ידע נאמנה שנתקבל בתשובה לפני המקום ולכן בזמן התחיה שהקב&quot;ה מחיה אותו כמו שהיה בעולם הזה כמו שחז&quot;ל {{צ|אני אמית ואחיה - בתחילה כמו שהיה, הלך חיגר או סומא כך יקום}}. ואחר כך {{צ|מחצתי ואני ארפא}}. ולכן אותו אבר שנסתרס ממנו בטוח הוא כי '''{{צ|מוליכו עמו}}''' - שיהיה מוכן לעמוד עמו לזמן התיה כי זה יורה שנתקבל בתשובה לפניו יתברך. 


'''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - כלומר אם עשה מעשה בהמה בשדה כמה דאת אמר {{צ|כי בשדה מצאה}}. '''{{צ|לא יביאנה במוט או במוטה}}''' - כלומר לפי שכבר נתבאר כי אותו העושה תשובה עד עת בא דברו למיתה - כך הוא עונשו של בדאי זה שמניח אבר מאחד מאבריו מסתרס ולוקה בעורו (בממונו), ושב ורפא לו. לא כך הוא זה העושה מעשה בהמה בשדה - מעשיו מפורסמים כי אין לו רשות להביא את עצמו לפניו יתברך בתשובה במוט. אף על גב כי בצד מה הוא יותר משובח מן הקודם; הבהמה מסוכנת - כאלו בה עשה תשובה בפרק המיתה ולא עשה אלא מיראה, אבל זה - נהי שעשה מעשים רעים דוגמא של אותו הנאמר בו {{צ|ויבא עשו מן השדה}} - אמנם חזר בו בזמן הבחרות. ועם כל זה: '''{{צ|לא יביא את עצמו במוט}}''' לעת תמוט רגלו וחזר הגלגל עליו, כי אז הוא מוכן ומעותד נמי אל הייסורין בגופו. לא יביאם במוט ולא במוטה כדרך שעושה בחול כי זאת התשובה נמי הוא נחשב מיראה והוא דרך חול. כי שלשה מיני תשובה מחמת יראה הם כנודע מן הזוהר. 

אמנם '''{{צ|יביאנה בידו איברים}}''' -הוא מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם ייסורין באים עליו יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. כי אינו מספיק שיעשה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיות לטוטפות בין עיניך}}  לפי כי תיקון זה מספיק שיעשה אותו על הסתם. לא כן זה אלא מביאה התשובה בידו  - מעשה בהמה על ידי מעשה הצדק' הניתן ביד כנודע. זה יהיה ראשונה להגין עליו מן הייסורין. ונוסף עוד שיביאה איברים איברים על ידי הייסורין בענין ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש: {{צ|עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה - לא זז משם עד שמוחלין לו. עבר על מצות לא תעשה - תשובה תולה וייסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם}}. ולכן לא סגי להביאה לעת תמוט רגלו, רק מביאה איברים איברים כאמור.


'''{{צ|עוף שנדרס ברגלים וכו'}}''' - כבר הדברים אמורים למעלה כי כינוי העוף הוא מורה על בעל מצות. ולכן הוא היה אומר כי עוף זה '''{{צ|שנדרס}}''' היה שפל ברך, שייף עייל שייף נפיק, כל כך היה שפל עד מדרך כף רגל היה שוה לאסקופה תחתונה, עד מקום שעאל ספק '''{{צ|אם נתרסקו איבריו}}''' כי מפני שהמצות הם כמספר האיברים ואדם זה מפני שממעט עצמו לא דק להיות נמנה עם חבור של מצוה. '''{{צ|ולכן צריך שהייה מעת לעת}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה אחת מתפללים וחוזרים ושוהים שעה אחת לאחר התפילה}}, לפי כי גדולה היא התפילה לפני הקב&quot;ה.

'''{{צ|וצריך בדיקה לאחר השחיטה}}''' על מספר המצות. '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - כמה דאת אמר {{צ|עליך הורגנו כל היום וכו'}}. ועוד ירצה למ&quot;ש ר' יהושע בן לוי {{צ|האי מאן דאתייליד ביומא דשבתא ביומא דשבתא ימות. מאי טעמא? משום שחללו עליו את השבת כדי שיתכפר לו}}. וכן נמי הוא בענין זה. הרצון לומר דאף על גב כי נמצא באדם זה כל השלימות הנזכר, '''{{צ|שוחטין אותו ביום טוב ולא חיישינן שנא ימצא טרפה}}''' - כלומר כי לולי שנמצא בו עון לא מת ביום טוב, אלא ודאי כי זה היה לו לכפרה '''{{צ|אע&quot;ג דאתייליד ביה ריעותא}}''' לא אמרינן הכי, אלא עדיין הוא בחזקת צדקותו וחסידותו כדאמרן.


'''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - מה ששנינו היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות. ומפני השלימות הנמצא בו אין שוחטים אותו בזמן הזה אלא אם כן נפל בו מום. שאם לא היה זמן החרבן והיה עבודה הקרבן היה מכפר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה, תמיד של בין הערבים מכפר על עבירות שביום. בין כך לא לן אדם בירושלים ובידו עון}}. אמנם משחרב הבית נענש הצדיק כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ועשית את הקרשים למשכן  - אמר משה לפני הקב&quot;ה תינח בזמן שבית המקדש קיים, וכשנחרב מה יעשה ישראל? א&quot;ל אני לוקח צדיק אחד ומכפר עליהם}}. 

ולכן זה הבכור הצדיק אף על גב כי כן אמר הקדוש ברוך הוא ליקח אותו לכפר על ישראל - '''{{צ|אינו נשחט בזמן הזה אלא אם כן היה בו מום}}''' דאם לא כן לא היה צריך שחיטה, כי הצדיק דוגמא לדגים (כנזכר לעיל אסיפתן מתירתן שנאמר {{צ|ויגוע ויאסף אל עמיו}}). אבל מפני שחטא ונפל בו מום - לכן נשחט.

אמנם '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - לא יהיה זה הבכור הצדיק בערך עם הארץ שמראה הסכין לחכם לבדוק בו כנ&quot;ל. אמנם בזה הבכור אין רשות לחכם לראותו ביום טוב '''{{צ|אם יש בו מום}}''' שלכן מפני העון נשחט ביום טוב. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום}}''', דבר של עון, עם כל זה '''{{צ|אינו יכול לשחטו}}''' מאחר שנתפס על הציבור רק הוא מת בגויעה ואסיפה.

'''{{צ|אבל אם נולד במומו}}''' כי נמצא בו עון קבוע דדש ביה, '''{{צ|ועבר וראהו}}''' לפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|תלמיד חכם שחטא כסהו בלילה שנאמר וכשל גם נביא עמך לילה}}. '''{{צ|ועבר}}''' על זה '''{{צ|וראהו}}'''. '''{{צ|נשחט על פיו}}''' - מפני שנתגלה עונו. 

ואם ראה המום והעון שלו '''{{צ|מערב יום טוב וראה שהוא מום לישחט עליו, יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומתירו}}''' לישחט.  אבל אם זה נענש מפני הציבור כנזכר - אין זה ראוי להיות נשחט אלא נאסף ודאי כדגים אסיפתן היא המתרת אותם כדאמרן.


===עוד פירוש על סעיפים א-ט לצד עילאה===
עוד זאת תדרש לבאר הדינים הללו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה ימלל. וכך היא אומר.{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר אשר חז&quot;ל הגידו {{צ|שלשה טעיות  עתיד לטעות שר של אדום}}. יחשוב כי בצר במדבר שהוא קולט הרוצח כך קולט בצרה, והקדוש ברוך הוא מביא אותו ושוחטו לעין כל שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה}}. והנה השר של אדום זה סמאל והשחיטה שלו על ידי שם ההויה כדאיתא בזוהר פרשת שופטים דף רע&quot;ד {{ממ זהר|ג|רעד|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא בתר דא לדון בסייף לדון בחנק לדון בדין סקילה לדון בדין שרפה. לדון בסייף למאן? לסמאל. הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי. הנה על אדום תרד חרב דקדוש ברוך הוא. '''י'''' רישא דחרבא. '''ו'''' גופא דחרבא. '''ה&quot;א ה&quot;א''' תרין פיפיות דילה. צדק צדק תרדוף. חתכין דינין מפי בית דין דלעילא ודינא מפי בית דין דלתתא}}, עכ&quot;ל לענייננו.


ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הקדוש ברוך הוא הנקרא 'חכם' שנאמר {{צ|חכם לבב ואמיץ כח}}. אין מראין לו הסכין הנזכר (שהוא שם הויה כאמור) כדי לשחוט לסמאל, '''{{צ|אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה הסכין}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אין השם שלם עד שיכרת זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה}}. ולכן הסכין זו - ההויה - כביכול פגומה. ולכן יאמר לו פגומה ואסור לשחוט בה לסמאל מפני פגימתה.

ולכן '''{{צ|ילך וישחזנה ויחדדנה במשחזת}}''' כי לפי שזה הפגם תלוי במעשה התחתונים, לפי שהם עושים פגם בסכין זו - הוא שם הויה, כדאיתא בזוהר בכמה מקומות {{צ|חייביא עבדי פגימותא לעילא}}. ולכן אנו חוששים שלא יחדדנה במשחזת כי תעלה חמתו של הקדוש ברוך הוא ואותו הכעס והחידוד ישליך אותו על ישראל העושים הפגם, והם סיבה כי אינו נכרת זרעו של עמלק. ולכן לא יעיר כל חמתו על סמאל לשחוט אותו ונמצא מתארך קץ פדותנו. הוא הטעם שהשביע הקדוש ברוך הוא לישראל שלא ידחקו על הקץ שנאמר {{צ|השבעתי אתכם וכו' אם תעירו את האהבה וכו'}}.


'''{{צ|וחכם שראה סכין לעצמו}}''' לצורכו דלא שייך להיות בה פגם, '''{{צ|יכול להשאילה לאחרים}}''' להשתמש בה כי כן שם הויה נקרא על כל צבאות מעלה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדני בם - שמו של הקב&quot;ה כתוב בלוח על לב כל אחד}}. ומה גם מט&quot;ט כי כך אמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|כי שמי בקרבו}}. ולכן הוא עמו בהשאלה לצורך הייחוד הנעשה על ידו ביומין דחול כדלעיל.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|אין מראים סכין לחכם ביום טוב וכו'}}''' - דמאחר כי הנחנו שהסכין הוא כינוי לשם הויה, והוא התפארת, ולכן אין מראין סכין זה לחכם '''{{צ|ביום טוב}}''' - הוא סוד חכמה עילאה - לפי כי כן אמרו חז&quot;ל {{צ|נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. וכבר נתבאר בזוהר שהקב&quot;ה הנשבע (הוא חכמה) שלא יכנס בירושלים שלמעלה (היא בינה). ולכן אין ראוי להראות סכין זה בסוד התפארת לאבא עילאה, הוא החכם הנזכר, אם הוא ראוי ושלם כדי לשחוט בו לסמאל כאמור, שמא תהיה פגומה כי מפני מעשה התחתונים היא נפגמת ונמצא בטלה הכונה. כי הנה תכלית הראות סכין זו לשחוט לסמאל היינו כי כאשר זה נשחט אז בונה ירושלים ה' וישראל נכנס לתוכה. ועל ידי כן הותר הנדר שנשבע הקב&quot;ה ואמר {{צ|ולא אבא בעיר}}. ואם תמצא פגומה החכם יאמר לו אסור לשחוט בה לסמאל ולבטל המות מפני פגימותה. ולכן '''{{צ|ילך ויחדדנה}}''' -  ס&quot;מ הנקרא חדידא בלישניה שנאמר {{צ|בקליפה חדה כחרב פיות}}. והיינו שמחדדה '''{{צ|במשחזת}}''' שלו - היא הנקבה כאמור. 

'''{{צ|וחכם}}''' הנזכר '''{{צ|שראה סכין לעצמו}}''' - הוא סוד הצדיק שבו הנקרא הויה שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. וראה אותו לעצמו להנאתו. '''{{צ|יכול להשאילו נמי לאחרים}}''' - כי הוא יורד בסוד מרדכי ומתלבש בו יוסף הצדיק. ועל ידי שמתחבר עם הכלה הוא שוחט לכל מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|כי הנה המלכים נועדו}}. וכאשר כן {{צ|עברו}} כל מאריהון דדינים מפני כי הם {{צ|יחדיו}} בחיבור אחד כאמור.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט וכו'}}''' - איתא בזוהר פרשת צו דף ל&quot;א {{ממ זהר|ג|לא|א}} וזה לשונו: {{צ|ואל זועם בכל יום - נזעם או זעום אינו אומר אלא זועם לפי שהוא זועם לכל מאריהון דדינין}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו}} - הם מאריהון דדינים, שאוסר אותם בכל יום יעיר בבקר בבקר לזעום בהם. וזה הוא סוד הטבח שזועם לכל מאריהון דדינים, שלכן הסכים לטבוח את בנו.

או יהיה הכונה לרמוז על יוסף הצדיק שנאמר בו {{צ|וטבוח טבח והכן}} שעשה תרתי לטיבותא. ענין שטבח טבח ועוד עשה הכנה מענין מוקצה והיה ערב שבת כמ&quot;ש חז&quot;ל {{צ|מכאן ששמר יוסף את השבת ועדיין לא ניתנה}}. ושמר דין מוקצה בשבת כסברת ר' שמעון. ואמנם שאמר {{צ|וטבוח טבח}} היינו סוד מה שאמר הכתוב {{צ|רשפיה רשפי אש שלהבת יה}} - דנפק מעלמא עילאה כל ערב שבת לשרוף הקליפה, וכדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ב {{ממ זהר|ב|רב|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי ביומא שתיתאה כד מטי זמנא דערב - דליג מגו ההוא נהורא דאשא וסלקא לעילא לאעלא גו גוונין. כדין מתתקנין ישראל לתתא ומסדרין סועדתין ומתקנין פתורין כל חד וחד פתוריה. כדין חד שלהובא נפיק ובטש בההוא שלהובא. כיון דבטש ביה מתגלגלן ההוא שלהובא וההוא מדורא ועאלין בנוקבא דתהומא רבא ואתטמרן ויתבת תמן. וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא וכו'}}.

הנה מבואר מדברי המאמר כי זה האש הוא הדוחה לסטרא אחרא ומונע אותו שלא יתקרב לסטרא דקדושה. וזה השלהובא הוא מסטרא דימינא, חסד לאברהם. ולכן זה הטבח הוא מה שאמר '''{{צ|מוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''' זה. ו'''{{צ|הבהמה}}''' יהיה סוד סטרא אחרא מפני כי נמצא בו שהותר אוכל נפש. ולכן צריך חיזוק. ולכן יכול להוליך סכין והבהמה אצל הטבח האדם הגשמי. 

'''{{צ|ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו}}'''. וסוד הדבר למעלה הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן - למלכא דהוה ליה ברא מאמהו חדא ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמרה מאן יהיב לי מלכא  בהיכליה. אמרה מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן וכו'}}.

והנה מבואר מדברי המאמר כי עתיד הקדוש ברוך הוא לגרש האמה זו ואת בנה, שלכן אמרה שרה לאברהם {{צ|גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת}}. ואמנם כמו כן עתה ימצא דבר זה בהווה - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת תרומה דף קל&quot;ד {{ממ זהר|ב|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי בעלה לחדווה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא, בגין דלא ישתכח ברגלי צעדהא רמז דסטרא אחרא ולא יתדבק בהדא וכו'}}.

הנה מבואר הדבר כי לעולם מפרישין תחילה סטרא אחרא ואחר כך נעשה הייחוד. ולכן בא הדין הזה בגשמי דאפילו גדי קטן שצריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' - מוליך אותו ביום טוב. ואפילו '''{{צ|שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' לפי כי כן הוא נעשה למעלה. 


'''{{צ|בהמות היוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו בפסוק {{צ|מעוף השמים ועד בהמה נדדו}} {{ממ|ירמיהו|ט|ט}}, כי נ&quot;ב שנה לא עבר עוף בארץ ישראל כי {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא הכי הוי {{גמט דגש|ב&quot;ן}} - למדנו כי בן זה הוא בהמה. ולכן ימתק מה שאמרו חז&quot;ל אצל {{צ|אדם ובהמה - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמן כבהמה}} (מאמר). כי לא ידענו מהו השבח הזה אשר שבחוהו חכמים? מה יופיו ומה טיבו של האדם בן דעת ועושה עצמו כבהמה? כנראה כי נהפוך הוא כי לגנות יחשב לאיש העושה עצמו כבהמה. 

אמנם בתחילה אתה דורש כי מ&quot;ש {{צ|שעושה עצמו כבהמה}} היינו על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|יששכר חמור גרם}} {{ממ|בראשית|מט|}} אשר חכמים ז&quot;ל הגידו כי החמור אינו כמו הסוס שמרביצים תחתיו ומאכילים אותו והוא מבעט בבעליו. אמנם דרכו של חמור - רובץ בין המשפתים ואינו חושש לכלום ונתנים עליו משא כבד ואינו מבעט. כך היה עושה יששכר כדי ללמוד בתורה. וכן נמי אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ובתורה ועושים עצמן כבהמה לסבול עול התורה. ואין חוששין לחמדות העולם הזה כלום. הרי זה משובה(?).

אמנם עוד יש להבין בדרשה זו כי כונת בני אדם ערומים אלו בדעת - שיודעים ומכירים הם בעצמם כי הם אנשים גדולים כמו שאמר רבה ע&quot;ה {{צ|ידע איניש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו}}. והללו יודעים שהם נמשכים מעץ החיים שהוא בחינת 'אדם'. ולפי שהם יודעי דעת וערומים לא נעלם מהם כי הלומד בתורה הוא נאחז בגופא דאילנא כדאיתא פרשת מקץ דף קצ&quot;ג {{ממ זהר|א|קצג|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי אילנא דחיי וכו' ואינון דמשתדלין באורייתא כולהו אחידן בגופא דילנא וכו'}}. ואדרבא מפני כך כי ערומים הם - עושים עצמן כבהמה כאילו הם מסטרא דנוקבא העולה בגימטריא {{גמט דגש|בן}} שהוא {{גמט דגש|בהמה}}. והיינו כדי לעורר השורש שלהם ולהיות שהם נשרשים שם כמו שאמר הכתוב {{צ|יוצר רוח אדם בקרבו}} כדאיתא בזוהר, כי מדה זו מציירת רוח בני האדם בקרבה ממש בהאי אתתא דצרת עוברא במעהא. לכן הם עושים כבהמה לעורר נפשם בסוד אור חוזר בקרבה כדי לעורר את האהבה, שלכן נחשב כאילו דכורא רדף בתר נוקבא ולא דכורא{{הערה|כך מובא בדפוס אבל לענ&quot;ד מהמשך הדברים ייתכן שצריך להגיה 'נוקבא' - ויקיעורך}} בתר דכורא כדאיתא פרשת ויחי דף רמ&quot;ה {{ממ זהר|א|רמה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי בכל אתר דכורא רדיף בתר נוקבא ואתער רחימותא לגבה, והכא אשכחנא דהיא אתערת רחימותא ואתערת לגביה ורדפת אבתריה. ואורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא למרדף בתר דכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבי גנזייא דמלכא. תא חזי תלת נשמתין אינון וכו' נשמתין דצדיקייא אתיין מאינון נשמתין עילאין מנשמתא דנוקבא ומנשמתא דדכורא ובגין כך נשמתהון דצדיקייא עילאין על כל חילין ומשריין דלעילא וכו'. תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קדוש ברוך הוא נשמתהון דצדיקיא לתתא מתערין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא. אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא וכו' ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב - סתם}}. עד כאן לשונו לענייננו.


הנה מבואר מדברי המאמר כי הנשמה של הצדיק היא נמשכת משני המדות, זכר ונקבה, והם הנזכרים בפסוק {{צ|אדם ובהמה}}. ולפי כי הצדיק זה שהוא {{צ|ערום בדעת}} ויודע בעצמו שהשורש שלו, היא נשמתו, כלולה מזכר ונקבה. ומן הראוי לא היה{{הערה|נ&quot;ל שיש להגיה כאן 'ומן הראוי היה לו וכולי' - ויקיעורך}} להסתכל בשורש הנמשך מן הזכר שהוא עיקר ועושה עצמו כבהמה (שהוא סוד הנקבה), והתכלית כדי לעורר חביבו ורחימותא שלכן כינוי 'בהמה' מורה על שם ב&quot;ן - הוא המעורר מיין נוקבין. ועושה עצמו כבהמה בעבור כן כדי לייחד בנוקבא עם הדכורא -- ודאי לכן עלינו לשבח לאדם זה.

ובכן זה יהיה כונת מ&quot;ש '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' - הם בני אדם הצדיקים שעושים עצמן כבהמות שיוצאות מן העיר הידועה, עיר ה' סלה, {{צ|ורועות חוץ לתחום}} - ארצה שעיר שדה אדום, לאכול אותם ירק עשב הצומח להם מן השדה שהם נשמות מחסידי האומות כדאיתא פרשת בלק בפסוק {{צ|כלחוך השור את עשב השדה}}, הם נשמות קדושות מחקל תפוחין. וכן בהפך - הצדיקים אוכלים עשב הם הנשמות הצומחות משדה אדום. 

'''{{צ|וחוזרות ולנות בתוך התחום}}''' של עיר ה' - '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי הם כל כונתם וחפצם להיות מוכנים לפניו על דרך {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}. לכן '''{{צ|לוקחים מהם ושוחטים מהם ביום טוב}}''' בשעה שהם מייחדים שמו יתברך ואומרים 'אחד' כנודע שהאדם מקבל עליו ארבע מיתות בית דין ונחשב להם כאילו נחשטים ממש, ועולה נשמתו למעלה לעורר את האהבה. 

אבל הנשמות '''{{צ|הרועות}}''' בשדה אחר, '''{{צ|ולנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה - הוא מורה על חלק נשמות שלא הלכו לשם לרצונו אלא שהוצרכו לילך לשם מסיבת העון. וכדאיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה כן איש - דא איש צדיק דאזלין מתתרכין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}}. ואיתא בזוהר {{צ|אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}} כי הנשמות אלו הולכים ברצונם אחר השכינה בגלות.  אמנם יש נשמות אחרות שגולים לשם ולכן '''{{צ|לנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה. 

ולכן '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ויצאו מן הקליפה, '''{{צ|אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצים}}''' מבערב, ואין דעת אנשי העיר הקדושה עליהם על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} היא סוד המלכות, {{צ|ואנשים בה מעט}} - הם המדות שלה נקראים 'אנשים'.  ולכן אמר '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר הזאת עליהם}}''' שיהיו לה בסוד אור חוזר.


'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הנשמות קדושות. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם}}''' - אותם שמביאים אותם עמהם משדה אדום - '''{{צ|לית בהו משום מוקצה}}''' לפי כי תמיד לוקחים מהם לצורך הייחוד. או יהיה נמי בהמות הללו של עכו&quot;ם בסוד הניצוצות דעלמין קדמאין דאתחרבו ואין בהם מוקצה.

'''{{צ|ואין עכו&quot;ם צריך הכן}}''' - הוא מ&quot;ש בזוהר {{צ|באלין עשר קליפין אתלבש קב&quot;ה בגין לקיימא ומלכותו בכל משלה}}. הנה מבואר כי אין העכו&quot;ם צריך הכן שכן כתיב {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} - אבל לא עכו&quot;ם.

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - דהיינו סוד {{צ|עת אשר שלט האדם (עכו&quot;ם) באדם (דישראל) לרע לו}} ודאי, כי אותה נשמה דישראל מוציאה עמה נשמה מעכו&quot;ם. הרי כי באו בשביל ישראל שהלך לשם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''', בית השחיטה, ר&quot;ל הביא נשמה של ישראל הנקרא 'בהמה' כאמור לעלות למעלה בסוד מיין נוקבין. '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' - מאחר שלנים שם מפני העון כנ&quot;ל, '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות}}''' - אפילו הם מחלק אותם שבאו לצורך ישראל שאינו יכול לעלות מעצמו אם אינו מביא ניצוצות אלו, '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}'''.

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - לברר מהם ולהכנס לתוך הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היינו בעולם העשיה כי שם הקליפה מרובה מן הקדושה כדאיתא בתיקונים. הנברר משם הוא מותר ביום טוב. שכל המביא לצורך הרוב מביא. ולכן מותר.


ומאחר שהנחנו כי {{גמט דגש|בהמה}} הוא כינוי למדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בגימטריא - ולכן יאמר נא: {{ש}}
'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' כלומר החלקים של מדת המלכות המכונה בשם 'בהמה' שיוצאות מעולם האצילות, לפי שמזמן של הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}, לכן החלקים שלה יוצאים משם והולכות '''{{צ|ורועות חוץ לתחום}}''' - חוץ מעולם האצילות שנאמר {{צ|דודי ירד לגנו}} {{ממ|שיר|ז}} זה העולם שלמטה מן האצילות והלאה. וזה {{צ|ללקוט שושנים}} - הם ניצוצות הנ&quot;ל. הרי שהם '''{{צ|רועות חוץ לתחום}}''' שנאמר {{צ|דודי ירד לרעות בגנים}} - היא המדה הנקרא 'דודי'.

'''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' - דהיינו בבריאה שהוא תחום של עולם האצילות. ומה גם כי שם אימא נקרא 'מקננת' שם כדאיתא בתיקונים והיא נקראת '''חמות'''(?) כדאיתא פרשת אחרי מות והוא '''תחום''' שבת. '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי למחר תכף עולים לעולם האצילות. ולכן לוקחים מהם לתיקון המלכות ושוחטים אותם ביום טוב להוציא מהם איזה דם אשר נמצא בהם מצד הדין ומתייחדים אחר כך באוכל אדם. 

'''{{צ|אבל הרועות והלנות מחוץ לתחום}}''' - הם החלקים אשר בעולם היצירה הנקראים 'מחוץ לתחום'. אם באו ביום טוב ועולים למעלה בעולם האצילות - '''{{צ|אין שוחטים מהם ביום טוב}}'''. והענין הוא מ&quot;ש פרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי מועד חסר יו&quot;ד}}. כי כמו ש'קדש עילאין' זמין לכל אינון כתרין דשמא קדישא אתקרי בהו - כך 'קדש תתאה', {{צ|חכמת שלמה}}, זמין לכל חילהא. הנה מבואר מזה המאמר כי החלקים של מדה זו הם מזומנים ביום טוב ועולים למעלה. הם חילהא {{צ|הרועות ולנות מחוץ לתחום}} בכל זמן. ולכן עתה שעלו '''{{צ|אין שוחטין מהם}}''' ואין מקבלים מהם שהרי אין עולים ***(?) למעלה ולכן הם מוקצין. '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר}}''' של עולם האצילות - הם המדות של הזכר המצפים לחלקי הכלה להתייחד עמהם אחד אל אחד - אין דעתם עליהם שהוא סוד {{צ|והאדם ידע}}.

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הוא ישראל עליון  שהה ממצו(?) נעשה התיקון לכלתו כדאיתא פרשת תרומה: {{צ|אפריון}} זה העולם, {{צ|עשה לו המלך שלמה}} והוא {{צ|מעצי הלבנון}} - הם שנאמר בהם {{צ|ישבעו עצי ה'}}. 

'''{{צ|אבל בהמות של עכו&quot;ם}}''' - הם מדות הנקבה שנפלו בקליפה ונבנית בהם צד הרשעה, לכן נקראים {{צ|בהמות של עכו&quot;ם}}, ולכן '''{{צ|אין בהם משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן}}''' בו בכל שעה אנו מצפין ביאת הגאולה וחרבנה של צר שנאמר {{צ|היום אם בקולו תשמעו}}.{{ש}}
'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' שאז אסור. והענין יובן בשני פנים. ראשונה כי הנה בכל יום אנו מעלים מדות הללו לעשות הייחוד ואחר כך חוזרים לנפול. ולכן דבר זה לא נעשה ביום טוב. ועוד אם נאמר לצורך הגאולה כאשר חזרו בזכות ישראל דהיינו כי לפי שעושים תשובה לכן נגאלים בזמן {{צ|אחישנה}} - אז אסור לקחת מהם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה}}''' מן הנשמות '''{{צ|במקולין}}''' - הוא מקום המטבחיים בסוד הבריאה אשר שם הם מאריהון דיבבא ויללא. וכאשר נמשך שם מדת החסד הוא הורג אותם וממסר(?) בידם. אז אם ידוע שלנות נשמות הללו '''{{צ|חוץ לתחום}}''' למטה - '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' כאמור שהמוקצה הולכים בספקו להקל. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' לטובתם להכניסם לגדר הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם}}''' כי לא פורש, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היא צור הרשעה, '''{{צ|מותר - שכל המביא  לצורך הרוב מביא}}''' ומותר.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - חזרנו לענין ראשון שמדבר בחלק הנשמות הידועות ללון חוץ לתחום, הם אותם אשר נודע באמת שהלכו אל הקליפה מצד העון ולכן הם לנין שם לפי שהם בדרך קבע. {{ש}}
'''{{צ|ונמצאו בעיר}}''' של הקדושה ביום שני. והענין כאשר נאמר כי שני ימים דיום טוב - הראשון הוא בבחינת הזכר והשני הוא בבחינת הנקבה. והוא על דרך מ&quot;ש בזוהר בפרשת {{צ|מקץ שנתיים ימים}} וזה לשונו: {{צ|מאי שנתים ימים? דתב דרגא לדרגא דאית ביה זכירה}}. הנה מבואר כי שני ימים הללו - אחד בסוד הזכר והשני בסוד הנקבה. וכן נמי בזה. 

ולכן '''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו}}''' שהוא בסוד הבריאה כאמור, '''{{צ|ומותרות וכל שכן השחוטות בבקר}}''' שהם מותרים.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - הם החלקים של מדת המלכות המכונים לשם 'בהמות' כנ&quot;ל. ולפי שהם בדרך קבע בבחינת הקליפה יאמר שהם {{צ|הידועות ללון מחוץ לתחום}} של הקדושה. '''{{צ|ונמצאו}}''' - בדרך 'מציאה' בבחינת הקדושה שנאמר בה {{צ|מצא אשה מצא טוב}}. נמצאו '''{{צ|ביום טוב שני}}''' - בסוד הנקבה. ועוד יש לומר כי שני ימים הם בסוד הנקבה, שלכן נקראו {{צ|מקראי קדש}}, והשני ימים הם בסוד בחינות שבה שנאמר בהם {{צ|ברוך ה' יום יום}}. כי הצדיק הנקרא 'ברוך' משפיע בסוד שני ימים אלו הנקראים {{צ|ציון ירושלים}}. 

וכאשר בהמות אלו נמצאו ביום טוב שני בעיר ה' זו ירושלים - '''{{צ|אני אומר שהוא הכניסן מבערב}}''', הכניסן משעה שקדש תתאה זמין לכל חילוי לאעטרא לון בסוד {{צ|מקראי קדש}}. '''{{צ|וחוץ לחומה לנו}}''' לפי שהם ב' חומות שנאמר {{צ|על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים}}. ולכן '''{{צ|מותרות}}''' שהנה נתקדשו.

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - אותם הבחינות העולות לאור הבקר למעלה שהם מותרים לפי שהם קדושים.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו וכו'}}''' - מדבר במלך המשיח אשר נקרא 'עגל' לסברת חז&quot;ל בפסוק {{צ|שם ירעה עגל}}. ולכן בזה יובן ענין נולד למה נאסר ביום טוב לפי דקים לן שאינו בא ביום טוב. וענין נולד הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר&quot;פ {{ממ זהר|ג|רפ|א}} וזה לשונו: {{צ|במתיבתא דרקיעא ומגבעות באת ו' ואשלים לתרין סטרין. חד דהא האי גבעה לא אתפרשא מן ברא לעלמין ולא שבקת ליה וכו'. וחד דהא גבעה ברה דלתתא דאתכליל בה אצטריך לזמנא דאתי כד ייתי מלכא משיחא לנטלא ליה גבעה עילאה ולאעלא ליה תחות גדפהא בגין לאתקפא ליה ולאוקמיה בחיין עילאין ומנה יפוק בההוא יומא משיחא דדוד. ורזא דא &quot;אספרה אל חק וכו' אני היום ילדתיך&quot; - ההוא יומא ממש אפיק ליה מתחות גדפהא בכמה חיין, בכמה מסרין(?) וכו'. וההוא חק לא אשתאר בלחודוי ויתכליל ביה משיחא אחרא בריה דיוסף וכו'. ובגין דאיהו גבעה תתאה דלית בה חיין ימות משיח דא ויתקטיל ויהא מית זמנא עד דתלקוט חיין גבעה דא ויקום}}, עכ&quot;ל לענייננו.

הנה מבואר מדברי המאמר כי מלך המשיח נקרא 'נולד' שנאמר {{צ|היום ילידתיך}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל זה אם נולד ביום טוב}}''', והוא דבר דלא איפשר, ולכן יאמר אם נולד כך '''{{צ|מותר לשחטו}}''' כאמור דיתקטיל וימות. אבל מאחר כי אינו נולד ביום טוב - הא נמי ליתי כי אינו נשחט כדאיתא בזוהר ובתיקונים שם נאמר בגין דא נסיון דיצחק שזיב ליה דלא תתקטיל וקלא נפיק ואמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה.

ולכן יאמר: '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' - היינו אומתו, כאשר הם מתחייבים ח&quot;ו, אז הוא נהרג ח&quot;ו. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' דהיינו כי הגאולה תהיה בעתה כמה דאת אמר {{צ|לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה}} {{ממ|מיכה|ה|ב}}, היינו גבעה תתאה היולדת אותו שנאמר בה {{צ|אני היום ילדתיך}} כנזכר. אמנם אנו בטוחים שיבא בזמן {{צ|אחישנה}} - חזר ואמר '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''', היינו דקים לן כי הגאולה תהיה בשנה השביעית והיא שנת היובל, ולכן בא הרמז של שבת לענין שביעית, ויום טוב לענין היובל. ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - {{צ|וחי בהם}} אמר רחמנא.


ועוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|עגל{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'על' - ויקיעורך}} שנולד ביום טוב וכו'}}''' - כי מאחר שהנחנו כי בהמה הוא רמז לנקבה אשת חיל, הנה עגל זה יהיה בסוד יוסף הצדיק שנאמר {{צ|כי בכור שורו הדר לו}}. והנה בכור זה שנולד ביום טוב כי כן הוא נולד בסוד מוסף ביום טוב - מותר לשחטו להוציא את דמו, בחינת הגבורות שבו, שנאמר {{צ|והיה האוכל לפקדון לארץ}}, היינו {{צ|אם האם עומדת לאכילה}} בסוד רחל, היא אמו, כאשר עומדת בסוד {{צ|ותעמוד מלדת}} - מזומנת לאכילה בסוד {{צ|הלחם אשר הוא אוכל}}. 

'''{{צ|והוא דקים ליה בגויה}}''' ונודע באמת '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - כלומר נשלמו חדשי הכלה, היא אמו, והתועלת נמשך לו שנאמר {{צ|נקי יהיה לביתו שנה אחת}} ואיתא בזוהר פרשת תצא דף ע&quot;ז(?) {{ממ זהר|ג|עז|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא דא למחדי חתן באתתיה שתא חד דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת. ואינון י&quot;ב ירחין אינון מדילה דהא שנה איהי כלה ולית כלה בר בי&quot;ב ירחין דכתיב &quot;עומד על י&quot;ב בקר וכו'&quot;. ועל דא יעקב כתיב ביה &quot;ויקח מאבני המקום&quot; - אבני המקום י&quot;ב הוו. ומאן דחדי לכלה חדי לעולמתא ועולמתאן י&quot;ב הוו. וכלא איהו רזא דשנה. בגין כך אצטריך לחתן למחדי באתתיה שנה אחת}}, עכ&quot;ל לענייננו.

ולכן אמר '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - הם י&quot;ב חדשים דילה שהם לו לשמחתו. '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''' - כי השבת הוא סוד יום השביעי, צדיק יסוד עולם. ויום טוב הוא בסוד הכלה שהוא {{צ|מקראי קדש}}. והם {{צ|סמוכים זה לזה}} שנאמר {{צ|סמוכים לעד לעולם}}. לכן '''{{צ|נולד בזה}}''' בחינת יוסף, '''{{צ|מותר בזה}}''' - כי גם ביום טוב יש מוסף כאמור.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - הנה בהמה זו אם אמרנו שהוא בחינת נשמה שעושה עצמו כבהמה כאמור הכי קאמר: {{ש}}
נשמה זו שהיא '''{{צ|מסוכנת}}''' דהיינו מאותם שהם נעשקות כדאיתא פרשת משפטים בענין ההוא טיקלא דעשיקת נשמתין. ולכן '''{{צ|היה ירא שמא תמות}}''' כי כאשר היא נעשקת מן הטיקלא ונכנס שם הוא סוד המיתה, כי כן סטרא אחרא הוא בחינת המות כדאיתא בזוהר פרשת בראשית בפסוק {{צ|ותרא האשה}} וגם פרשת פנחס בפרשת וירא פנחס וכו'. 

ואמנם '''{{צ|הוא אכל כבר}}''' - שאם לא כן הנה אותה בהמה היא נעשית בחינת אוכל למעלה בסוד {{צ|קרבני לחמי עולת התמיד}}. אמנם אדם(?) הקדוש הוא {{צ|אכל כבר}} בתפילת שחרית '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לענין מאכל. '''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' - בסוד תפילת הערב. 

'''{{צ|וכשיש שהות ביום כדאמרן ושחטה - אינו נוטל עורה}}''' - הוא בחינת הקליפה שהיא סביב לה בסוד {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ואין זה בערך שאר הנשמות העשוקות שנאמר בהם {{צ|עת אשר שלט האדם...לרע לו}}.  '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו}}''' - מאותה נשמה, '''{{צ|אבר אחד}}''' - חלק ממנו מתוך הטיקלא, כי על ידי כן אחר כך '''{{צ|מביאו עמו}}''' גם העור.


ואם אמרנו דפי הדרך אשר נתבאר על סטרא דמהימנותא, הכי קאמר:{{ש}}
'''{{צ|בהמה המסוכנת}}''' - היינו מדה זו הנקרא 'חולה' מפני גלות החיל הזה שנאמר {{צ|סמכוני באשישות וכו' כי חולת אהבה אני}}. '''{{צ|שירא}}''' האדם הצדיק '''{{צ|שמא תמות}}''' כאשר מתלבשת בתוך סטרא אחרא בחינת המות כאמור. '''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כי לכן ימצא כי למעלה נאמר {{צ|אכלתי יערי עם דבשי וכו'}}, '''{{צ|לכן אין צריך לה}}''' - שהנה כבר נעשה הייחוד ביניהם, ולכן זה הופך פניו לכאן וזה לכאן כמו שאומרים חכמים חז&quot;ל משעשו צרכיהם כך המה עושים.

'''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' כי זה יהיה בערך של קרבן פסח שהוא נאכל על השבע. '''{{צ|וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה}}''' - שהוא בחינת החיצוניות שבה, אלא הפנימיות בלבד ממנו אוכל. '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר}}''' - ידוע אחר בחינת בנימין שעליו אמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|מי יתן לי אבר כיונה - זו כנסת ישראל}} - הוא(?) סוד מה שאמר בזוהר פרשת שלח לך דף קפ&quot;ב {{ממ זהר|ג|קפב|א}} וזה לשונו: {{צ|תו אמר תרין אינון וחד אתהדר כד שליט טאס על גדפי רוחא ושט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובין דהוה רכיב בהו קב&quot;ה ומן יומא דאתגניז יוסף מאחוי אגניז איהו ואשתאר חד לגבי בנימן. הדא הוא דכתיב וירכב על כרוב ויעף וכו'}}. 

והנה הדבר זה מבואר מדברי המאמר מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד}}''' - הוא בנימן, '''{{צ|מביא}}''' העור שלה '''{{צ|עמו}}'''. והבן כל זה.

==קטע זמני==
'''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - הנה נתבאר כי מדה זו מזמן הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}. ולכן נאמר {{צ|דודי ירד לגנו וכו' לרעות בגנים וללקוט שושנים}}. ולכן מדה זו {{להשלים}}


-------------</text>
      <sha1>gixil8h9j4qat2fira37xxatbdcpbpj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469753</id>
    <revision>
      <id>1416585</id>
      <parentid>1416019</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T16:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="54449" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע&quot;ז-2017

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ז, 1266|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|7830)), ((1732|ת&quot;ט|7860)); ((תשע&quot;ח, 96|תיקון|7871)), ((604|תיקון מס' 2|7912)), ((2236|תיקון מס' 3|8028)); ((תשע&quot;ט, 1659|תיקון|8135)), ((3449|תיקון מס' 2|8240)); ((תש&quot;ף, 267|תיקון|8308)), ((1657|תיקון מס' 2|8625)), ((1713|ת&quot;ט|8633)); ((תשפ&quot;א, 1112|תיקון|9025)), ((3495|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ&quot;ב, 1306|תיקון|9830)), ((3273|תיקון מס' 2|10224)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 111]] [[+|ו-112]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 113]] לחוק, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2)
: בכללים אלה -
:- &quot;בעל רישיון&quot; - למעט רשות המים הארצית;
:- &quot;בעל רישיון הפקה&quot; - בעל רישיון שיש לו רישיון הפקה, בכל הנוגע למים שהפיק ושמכר לרשות המים הארצית לפי הוראת המנהל;
:- &quot;בעל רישיון הפקה והספקה&quot; - בעל רישיון שיש לו רישיון הפקה ורישיון הספקה, למעט בנוגע לאלה:
:: (1) קולחין;
:: (2) הפקת מי שיטפונות;
:: (3) מים שהפיק ושמכר לרשות המים הארצית לפי הוראת המנהל;
:- &quot;הוצאות ניהול ושונות&quot; - לרבות שכר עבודה, הוצאות תחבורה, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכות פיקוד ובקרה, הוצאות תקשורת, הוצאות מוקד תקלות והוצאות דגימות מים, בסכום למ&quot;ק כמפורט להלן:
:: (1) בעד הפקת מים - 0.03 שקלים חדשים;
:: (2) בעד הולכת מים - סך המכפלה של מים שהפיק בשנת הבדיקה בסכומים המפורטים בפסקאות (א) עד (ג) להלן, לחלק לכמות המים שהפיק כאמור:
::: (א) עד 4 מיליון מ&quot;ק - 0.08 שקלים חדשים;
::: (ב) מעל 4 מיליון מ&quot;ק ועד 30 מיליון מ&quot;ק - 0.10 שקלים חדשים;
::: (ג) מעל 30 מיליון מ&quot;ק - 0.05 שקלים חדשים;
:- &quot;הוראת המנהל&quot; - הוראה שנתן מנהל הרשות לפי [[סעיף 35א(ב)(2) לחוק]];
:- &quot;הפקה בסיסית&quot; - הפקת מים מקידוח בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת מקדם כושר ההפקה המוכר של הקידוח בכמות השעות הבסיסית, ובלבד שאינה הפקת חורף;
:- &quot;הפקה חורגת&quot; - הפקת מים בכמות העולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה למיתקן הפקה או לקבוצת מיתקני הפקה;
:- &quot;הפקה נוספת&quot; - הפקת מים מקידוח בכמות העולה על ההפקה הבסיסית ועד הכמות המוקצית ברישיון ההפקה, ובלבד שאינה הפקת חורף;
:- &quot;הפקת חורף&quot; - הפקת מים מקידוח מי שתייה או הפקת מיהול, בכמות העולה על הכמות המחושבת, בחודשים ינואר, פברואר, מרס ודצמבר של כל שנה, או בתקופה קצרה יותר שהורה מנהל הרשות, לגבי שנה מסוימת, ובלבד שההפקה נעשתה בידי בעל רישיון הפקה והספקה שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) כמות המים המוקצית לו ברישיון ההספקה למטרות [[שבסעיף 6(1) ו-(3) עד (5) לחוק]] עולה על 300,000 מ&quot;ק לשנה;
:: (2) הקצאת המים ברישיון אינה מיועדת לצריכה עצמית בלבד;
:: (3) מנהל הרשות לא קבע כי מתקיים אחד מאלה:
::: (א) להפקת מים בידי בעל הרישיון אין השפעה על קליטת מי ים מותפלים;
::: (ב) אין תשתית המגיעה לתחומו של בעל הרישיון ומאפשרת הספקת מים ממערכת המשמשת לקליטת מי ים מותפלים;
:- &quot;הפקת טיוב&quot; - הפקה של מים שאינם ראויים לשתייה, שכוללת טיפול במים לשם אספקתם באיכות מי שתייה, שהוגדרה ברישיון כהפקת טיוב;
:- &quot;הפקת מי שיטפונות&quot; - הפקה עונתית של מים הזורמים בנחלים באמצעות מיתקן לתפיסת מי שיטפונות, שהוגדרה ברישיון כהפקת מי שיטפונות ובתנאים הקבועים ברישיון;
:- &quot;הפקת מיהול&quot; - הפקה של מים שאינם ראויים לשתייה ומיהולם במים ממקור אחר לשם אספקתם כמי שתייה, שהוגדרה ברישיון כהפקת מיהול;
:- &quot;הפקת מים מותפלים&quot; - הפקה של מים מותפלים שמסופקים, כולם או מקצתם, לרשות המים הארצית לפי הסכם עם ממשלת ישראל או לפי הוראת המנהל;
:- &quot;הפקת מים עיליים&quot; - הפקת מים ממקור מים טבעי שלא באמצעות קידוח, למעט הפקת מי שיטפונות;
:- &quot;הפקת סילוק&quot; - הפקת מים שנקבע לגביה ברישיון כי היא מיועדת לסילוק מים מאקוויפר;
:- &quot;הפקת שיקום&quot; - הפקת סילוק שנעשית לצורך שיקום האקוויפר ואשר סווגה ברישיון כהפקת שיקום ונעשתה לפי תנאי הרישיון;
:- &quot;יום התחילה&quot; - כמשמעו [[בסעיף 22]];
:- &quot;כושר הפקה מוכר&quot; - הספיקה המוכרת לקידוח או הספיקה שלו בפועל, הנמוכה מביניהן, כפי שהובאו לידיעת בעל הרישיון בהודעה מאת מנהל הרשות;
:- &quot;כללי שירותי תשתית&quot; - [[=כללי שירותי תשתית|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;כללי מקורות&quot; - [[=כללי מקורות|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]];
:- &quot;כמות מחושבת&quot; - מכפלה של כושר ההפקה המוכר של קידוח ב-100 שעות, או כמות מים גדולה יותר שעליה הודיע מנהל הרשות לבעל הרישיון בכתב;
:- &quot;כמות שעות בסיסית&quot; - כמשמעה [[בסעיף 4]];
:- &quot;מ&quot;ק&quot; - מטר מעוקב של מים;
:- &quot;מקדם עומק קידוח&quot; - במקרה שבו עומק הקידוח שווה או נמוך מ-175 - 1, ובכל מקרה אחר - עומק הקידוח לחלק ל-175 בחזקת 0.7;
:- &quot;מנהל הרשות&quot; - מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק]], או מי שהוא הסמיך לעניין כללים אלה;
:- &quot;מקדם כושר הפקה מוכר&quot; - כושר הפקה המוכר - במקרה שבו תוצאת כושר ההפקה המוכר שווה או נמוכה מ-100; ובכל מקרה אחר, ההפרש בין כושר ההפקה המוכר ל-100 במכפלת היחס בין 100 לכושר ההפקה המוכר ובתוספת 100 ובמכפלת מקדם עומק קידוח; שתעוגל בספרת האחדות ל-0 או 5, לפי התוצאה הקרובה ביותר;
:- &quot;נוסחת המחירון&quot; - כמשמעה [[בסעיף 5 לכללי שירותי תשתית]], בשינויים המפורטים [[בסעיף 12]], המגלמת, בין השאר, את העלויות הדרושות באופן סביר להולכת המים, ובכללן עלויות קבועות, לרבות ארנונה, ביטוח, אבטחה ודמי חכירה לקרקע, עלויות תפעול, עלויות תחזוקה, עלויות אנרגיה ועלויות הון, לרבות הכרה בקרן שיקום;
:- &quot;ספיקה מוכרת לקידוח&quot; - הספיקה, במ&quot;ק לשעה, של קידוח פעיל המשמש להפקת מים, שמפורטת בתעודת הרישום של הקידוח, כהגדרתה [[בתקנה 4 לתקנות הפיקוח על קידוחי מים (רישום בארות), התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;ספק חד-רשותי&quot; ו&quot;ספק רב-רשותי&quot; - כהגדרתם [[בכללי מקורות]];
:- &quot;עלות אנרגיה למ&quot;ק&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 12(ה)]];
:- &quot;קידוח&quot; - באר, כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]], פעילה;
:- &quot;קידוח אחר&quot; - קידוח שאינו קידוח מי שתיה;
:- &quot;קידוח מי-שתייה&quot; - קידוח שמספק מי שתייה ושהמים המופקים בו לא נאסרו לשימוש כמי שתייה לפי [[תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;רישיון&quot;, &quot;רישיון הספקה&quot; ו&quot;רישיון הפקה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 23 לחוק]];
:- &quot;רשות המים הארצית&quot; - כמשמעה [[בסעיף 46 לחוק]];
:- &quot;שיעור קרן שיקום&quot; - 0.2 בתוספת מכפלה של 30% בשיעור ההשקעה בתשתיות, כהגדרתה [[בסעיף 12]];
:- &quot;שינוי מבני&quot; - לרבות מיזוג, פיצול, פירוק או ארגון מחדש;
:- &quot;שעות הכרה בהקמה&quot; - כמשמעותן [[בסעיף 4(ד)]];
:- &quot;תעריף הפקה&quot; ו&quot;תעריף הפקה והולכה&quot; - כמשמעם [[בסעיף 48(ב)(1) לחוק]];
:- &quot;תשתית הולכה&quot; - תשתית הספקת מים שמתקיים בה אחד מאלה:
:: (1) מנהל הרשות קבע כי היא דרושה לצורך הספקת מים וכי לא היתה נדרשת לבעל רישיון הפקה והספקה לו היה מקבל את המים מרשות המים הארצית, ואם היא משמשת ספק חד-רשותי או ספק רב-רשותי - לכל יישוב, חלק תשתית ההולכה שעלותו, לפי נוסחת המחירון, עולה על 0.22 שקלים חדשים;
:: (2) היא משמשת בעל רישיון להספקת מים שהוא מקבל מרשות המים הארצית ומנהל הרשות קבע כי חיבור הצרכן שדרכו מסופקים לו המים אינו עומד בתנאי [[+|סעיפים 5]] [[ו-10 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע&quot;ה-2014]].

@ 2. תעריפים בעד הפקה והולכה של מים (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: (א) תעריף ההפקה בעד מים שהפיק בעל רישיון הפקה וסיפק לרשות המים הארצית יהיה כקבוע [[בפרק ב']].
: (ב) תעריף ההפקה וההולכה בעד מים שהפיק בעל רישיון הפקה והספקה שווה -
:: (1) לבעל רישיון שלא נקבע לו תעריף הולכה - לתעריף ההפקה לפי [[פרק ב']];
:: (2) לבעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה - לתעריף ההולכה לפי [[פרק ג']].

== פרק ב': תעריפי הפקה ==

@ 3. הפקה מקידוח (תיקון: תשע&quot;ז, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;C-2)
: (א) תעריפי ההפקה בעד כל מ&quot;ק שהפיק בעל רישיון מקידוח, לרבות הוצאות ניהול ושונות, הם אלה:
:: {|
! סוג הקידוח !! הפקה בסיסית {{ש}} (שקלים חדשים) !! הפקה נוספת {{ש}} (שקלים חדשים)
|-
| (1) קידוח מי שתייה || 1.711 || 0.587
|-
| (2) קידוח אחר || 1.657 || 0.533
|}
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תעריף ההפקה בעד מים שסיפק בעל רישיון לרשות המים הארצית לפי הוראת המנהל יהיה כקבוע באותה הוראה.

@ 4. כמות שעות בסיסית (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ח-3)
: (א) כמות השעות הבסיסית לקידוח שהוקם עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) - תעמוד על 1,000 שעות, ולקידוח שהוקם לאחר מכן - בחמש השנים הראשונות מיום הקמתו - שעות ההכרה בהקמה, ולאחריהן - 1,000 שעות; על אף האמור, עלה תעריף ההפקה וההולכה בעד הפקה בסיסית על תעריף ההספקה - תחושב כמות השעות הבסיסית כמכפלה של כמות השעות שנקבעה ברישה ביחס שבין ההפרש בין תעריף ההפקה וההולכה לבין תעריף ההפקה הנוספת הקבוע [[בסעיף 3(א)]], לבין ההפרש בין תעריף ההספקה לבין תעריף ההפקה הנוספת כאמור, ובמקרה כזה יהיה תעריף ההפקה וההולכה בעד הפקה בסיסית שווה לתעריף ההספקה.
: (ב) מנהל הרשות רשאי לקבוע לבעל רישיון מסוים כמות שעות בסיסית שונה מהאמור בסעיף קטן (א), ובמקרה כזה יהיה תעריף ההפקה להפקה בסיסית שווה למכפלה של היחס בין כמות השעות הבסיסית כאמור ברישה או בסיפה לסעיף קטן (א), לפי העניין, לבין כמות השעות הבסיסית שקבע מנהל הרשות לבעל הרישיון כאמור בסעיף קטן זה, בהפרש בין תעריף ההפקה הבסיסית ותעריף ההפקה הנוספת הקבועים [[בסעיף 3(א)]], בתוספת תעריף ההפקה הנוספת.
: (ג) נקבעה לבעל רישיון כמות שעות בסיסית שונה מ-1,000 שעות - יודיע על כך מנהל הרשות לבעל הרישיון.
: (ד) שעות הכרה בהקמה (&lt;math&gt;H&lt;/math&gt;) יחושבו לפי הנוסחה הזו, ובקידוח שנעשה במיתאר עירוני - כמכפלה של שעות ההכרה בהקמה ב-1.15:
:: {{ממורכז|&lt;math&gt; H = \frac{138.6 \left[ 720 + 11h + (620+1.75h) (\tfrac{Q}{150})^{0.25} \right]}{ 1.17Q } + 1,000 &lt;/math&gt;}}
:: לעניין זה -
::- &quot;&lt;math&gt;h&lt;/math&gt;&quot; - עומק הקידוח;
::- &quot;&lt;math&gt;Q&lt;/math&gt;&quot; - כושר ההפקה המוכר לקידוח.

@ 5. הפקה הכרוכה בהרמת מים חריגה
: (א) מנהל הרשות רשאי, לבקשת בעל רישיון המפיק מים מקידוח ובאישור מועצת הרשות הממשלתית, להכיר לו בתעריף ההפקה בעלויות נוספות אם מתקיימים כל אלה:
:: (1) הממוצע השנתי של מפלס מי התהום הדינמי בקידוח בתוספת גובה ההרמה הנדרש לשם הספקת מים תקינה עולה על 170 מטרים;
:: (2) מנהל הרשות שוכנע כי העלות הדרושה בפועל להפקת המים, כשהיא מחושבת לפי הוראות [[פרק ג']], בשינויים המחויבים, עולה על תעריף ההפקה המוכר בעדם.
: (ב) עדכון תעריף ההפקה לפי סעיף קטן (א) ייעשה במועד הקבוע [[בסעיף 18(א)]].

@ 5א. הספקה שמהווה הפקה (תיקון: תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ט)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 3(ב)]], סיפק בעל רישיון הספקה מים שקיבל מבעל רישיון הפקה לבעל רישיון הספקה אחר - יראו אותו כבעל רישיון הפקה לגבי אותם מים ותעריף ההפקה שלהם יהיה התעריף ששילם בעדם.
: (ב) סופקו המים לפי סעיף קטן (א), לצריכה ביתית באמצעות תשתית הולכה של בעל רשיון ההפקה שאינו ספק חד-רשותי או ספק רב-רשותי יהיה תעריף ההולכה לאותו ספק לפי החישוב [[בכללי שירותי תשתית]] ואם סופקו בשטח עירוני בהתאמות לפי [[סעיף 11ב לכללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]].

@ 6. הפקת מים עיליים (תיקון: תשע&quot;ח-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) למעט אם נקבע אחרת [[בתוספת השנייה]], תעריף ההפקה וההולכה בעד הפקת מים עיליים הוא 0.611 שקלים חדשים למ&quot;ק, עלות ההון למ&quot;ק - 0.386 שקלים חדשים ושיעור קרן השיקום - 35%.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית, לבקשת בעל רישיון או ביוזמת מנהל הרשות, לקבוע [[בתוספת השנייה]], לבעל רישיון המפיק מים עיליים, תעריף הפקה והולכה לפי העלות הדרושה לכך; העלות הדרושה כאמור תחושב לפי [[פרק ג']], בשינויים המחויבים.

@ 7. הפקת מים מותפלים (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) תעריף ההפקה בעד מים מותפלים שסופקו לרשות המים הארצית יהיה המחיר בעד רכישת אספקת שירותי מים מותפלים בשביל אותם מים, שנקבע בין מפעיל מיתקן ההתפלה לבין ממשלת ישראל או בהוראת המנהל, לפי העניין.
: (ב) תעריף ההפקה בעד מ&quot;ק מים מותפלים ששימש לצריכה עצמית, למעט מים מותפלים ששימשו בתהליך הייצור ולרבות מים שסופקו לאחרים - 1.242 שקלים חדשים למ&quot;ק.

@ 8. הפקת טיוב
: (א) לתעריף ההפקה בעד הפקת טיוב ייווספו כל אלה:
:: (1) סכום למ&quot;ק, לפי סוג המזהם וריכוזו במים המופקים -
::: (א) בשלוש השנים הראשונות שבהן פועל המיתקן - לפי [[פרט 2 בתוספת הראשונה]];
::: (ב) מהשנה הרביעית שבה פועל המיתקן ואילך - לפי [[פרט 3 בתוספת הראשונה]];
:: (2) סכום סביר למ&quot;ק שהוכח להנחת דעתו של מנהל הרשות, שבעל הרישיון משלם תמורת סילוק רכז שנוצר בהפקת הטיוב.
: (ב) מנהל הרשות יקבע לכל בעל רישיון את תקופת תחילת פעילות המיתקן, סוג המזהם, ריכוזו במים המופקים והסכום למ&quot;ק בעד סילוק רכז שנוצר בהפקת הטיוב.

@ 9. הפקת מיהול (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) לתעריף ההפקה בעד הפקת מיהול ייווסף הסכום למ&quot;ק שלהלן:
:: (1) בתקופת ההקמה, כפי שיקבע מנהל הרשות לפי סעיף קטן (ב) - 1.552 שקלים חדשים;
:: (2) אחרי תקופת ההקמה האמורה בפסקה (1) - 0.156 שקלים חדשים.
: (ב) מנהל הרשות יקבע לכל בעל רישיון את תקופת ההקמה לפי תוצאת החלוקה, בשנים, של עלות הקמת תשתית המיהול במכפלה של כמות המים המוקצית ברישיון בתעריף שבסעיף קטן (א)(1); עלות הקמת תשתית המיהול תיקבע לפי הוראות [[פרק ג']], בשינויים המחויבים.

@ 10. הפקה לא מוכרת
: בעד הפקת סילוק, הפקת חורף והפקה חורגת לא יוכר תעריף הפקה.

== פרק ג': תעריפי הולכה ==

@ 11. תעריף הולכה (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) תעריף ההולכה לכל בעל רישיון הפקה והספקה שמספק מים באמצעות תשתית הולכה, בעד הולכת המים באמצעותה, הוא כמפורט [[בתוספת השנייה]], והוא כולל גם את תעריף ההפקה בעד אותם מים.
: (ב) תעריף ההולכה יחושב לפי נוסחת המחירון, על בסיס התשתית הדרושה באופן סביר להפקת מים ולהולכתם, בהתחשב במאפיינים הנדסיים, תפעוליים וכלכליים, וכמות המים שהפיק בעל הרישיון בשנה שקדמה למועד קביעת התעריף, ובתוספת הוצאות ניהול ושונות.
: (ג) בהעדר נתונים הדרושים לחישוב העלויות לפי נוסחת המחירון, ייקבעו הנתונים לפי אומד דעתו של מנהל הרשות.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, תעריף ההפקה וההולכה לבעל רישיון הפקה והספקה שמספק מים באמצעות תשתית הולכה ושלא נקבע לו תעריף [[בתוספת השנייה]], יהיה תעריף ההפקה שנקבע לו לפי [[פרק ב']] בתוספת 0.156 שקלים חדשים למ&quot;ק.

@ 12. התאמות לנוסחת המחירון (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ח-3)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 17]] -
::- &quot;גובה הרמה ממוצע&quot; - ההפרש בין הממוצע המשוכלל של גובה מקורות המים שבהם הופקו המים לבין הממוצע המשוכלל של גובה נקודות ההספקה של המים, לפי כמויות המים שהופקו וסופקו בהם, לפי העניין;
::- &quot;מקדם ההון&quot; - 0.2 בתוספת מכפלה של 0.8 בשיעור ההשקעה בתשתיות;
::- &quot;עלות הון למ&quot;ק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5 לכללי שירותי תשתית]], ובתוספת עלויות תכנון, פיקוח והוצאות בלתי צפויות מראש לפי סעיף קטן (ג), ואולם יקראו כאילו במקום:
::: (1) &quot;הכמות השנתית&quot; נכתב &quot;כמות המים שהפיק בעל הרישיון בשנה שקדמה למועד קביעת התעריף&quot;;
::: (2) המקדם לחיוב שלצד שער הריבית [[בפרט 1 בתוספת הראשונה לכללי שירותי תשתית]] נכתב &quot;התשואה השנתית, כהגדרתה [[בסעיף 47 לכללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע&quot;א-2011]], בתוספת 4.38%&quot;;
::: (3) &quot;עלות הון שנתית&quot; נכתב &quot;עלות הון שנתית, ולעניין תשתיות שהוקמו עד יום התחילה - 50% מעלות ההון השנתית&quot;;
::- &quot;ספק בעל שונות גבוהה&quot; - ספק שגובה ההרמה הממוצע שלו עשוי להשתנות ביותר מ-300 מטרים משנה לשנה, כתוצאה מהמצב ההידרולוגי;
::- &quot;שיעור ההשקעה בתשתיות&quot; - ממוצע משוקלל של היחסים האלה, בהתאם לשווי תשתיות ההולכה של בעל הרישיון שבעדן הם מחושבים, לפי נוסחת המחירון:
::: (1) בעד תשתיות שהוקמו עד יום התחילה - היחס בין שווי התשתיות לפי הדוחות הכספיים של בעל הרישיון לבין שווי התשתיות לפי נוסחת המחירון;
::: (2) בעד תשתיות שהוקמו אחרי יום התחילה ונוספו למצאי התשתיות של בעל הרישיון לפי [[סעיף 18(ב)]] - היחס בין שווי התשתיות לפי נוסחת המחירון בניכוי מענקים, לבין שווי התשתיות לפי נוסחת המחירון;
: (ב) רכיב ההון בתעריף ההולכה יחושב כמכפלה של עלות ההון למ&quot;ק במקדם ההון.
: (ג) לעלות ההון למ&quot;ק שחושבה לפי נוסחת המחירון ייווספו עלויות תכנון, פיקוח והוצאות בלתי צפויות מראש בשיעור של 20%.
: (ד) רכיב האנרגיה בתעריף ההולכה לא יעלה על עלות האנרגיה לפי הדוחות הכספיים של בעל הרישיון בתוספת 10%.
: (ה) רכיב האנרגיה בתעריף ההולכה של ספק בעל שונות גבוהה יהיה שווה, בכל שנה, לעלות האנרגיה למ&quot;ק, כהגדרתה [[בסעיף 5 לכללי שירותי תשתית]], מחושבת לפי גובה ההרמה הממוצע באותה השנה; עלה תעריף ההולכה של ספק בעל שונות גבוהה בשנה מסוימת על תעריף ההספקה שנקבע לו [[בכללי מקורות]], יעמוד תעריף ההולכה שלו באותה שנה על תעריף ההספקה כאמור, ולתעריף ההולכה בשנה הבאה ייווסף סכום השווה למכפלה של הסכום שבו הופחת תעריף ההולכה, ואם שולם בדרך של קיזוז מקדמה לפי סעיף קטן (ו) - הסכום שנותר לאחר הקיזוז, ביחס בין כמות המים שהפיק בשנה לגביה נקבע התעריף לבין כמות המים בשנה שקדמה לה.
: (ו) על אף האמור בכללים אלה [[ובכללי שירותי תשתית]], ספק בעל שונות גבוהה שחל עליו [[סעיף 10 לכללי שירותי תשתית]], לא יעביר לרשות המים הארצית את התשלום הקבוע שעליו לשלם לפי [[סעיף 10(1) לכללי שירותי תשתית]] וחלק מדמי המים שעליו לשלם לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] השווה לסכום היטל ההפקה הממוצע למ&quot;ק שבו חויב בשנת 2016, בעד התקופה שמיום התחילה עד כ&quot;ז בסיוון התשע&quot;ט (30 ביוני 2019), וסכום זה ייוותר בידיו וישמש כמקדמה על חשבון התוספת לתעריף ההולכה לפי סעיף קטן (ה) ויקוזז ממנה.

@ 13. קבלת מידע
: (א) בעל רישיון יגיש למנהל הרשות, בתוך 30 ימים ממועד דרישתו, נתונים ומסמכים בדבר התשתית המשמשת אותו להולכה והעלויות הכרוכות בביצועה, במתכונת שעליה הורה לו מנהל הרשות.
: (ב) לא הגיש בעל רישיון נתונים ומסמכים לפי סעיף קטן (א), יקבע מנהל הרשות את תעריף ההולכה לפי אומד דעתו, ובלבד שלא יעלה על 80% מהתעריף שחישב לפי [[סעיף 11]].
: (ג) מנהל הרשות יודיע לבעל הרישיון על החלטתו לפי סעיף קטן (ב); בעל רישיון רשאי להשיג לפני מועצת הרשות הממשלתית על החלטת מנהל הרשות בתוך 30 ימים.

@ 14. הולכה של מים מותפלים (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: תעריף ההולכה בעד הפקת מים מותפלים רכים שסופקו לאחרים - 0.228 שקלים חדשים.

@ 15. הולכה של הפקת סילוק (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: (א) תעריף ההולכה בעד מים שהופקו בהפקת סילוק, למעט הפקת סילוק שסווגה ברישיון כהפקת שיקום -
:: (1) אם מנהל הרשות אישר את הזרמתם למיתקן טיפול בשפכים - התעריף בעד הזרמת אותם מים לביוב, בתוספת שקל חדש אחד למ&quot;ק;
:: (2) אם מנהל הרשות אישר את הזרמתם לנחל וקבע כי יש לטפל בהם קודם להזרמתם - סכום למ&quot;ק שיחושב לפי [[סעיף 8]].
: (ב) בעד הפקת סילוק שאינה בתנאים שבסעיף קטן (א) לא יוכר תעריף הולכה.

@ 16. הולכה לא מוכרת
: בעד הפקת חורף והפקה חורגת לא יוכר תעריף הולכה.
:
== פרק ד': הוראות שונות ==

@ 17. קרן שיקום
: (א) בעל רישיון יעביר בתום כל רבעון, לחשבון בנק נפרד שבבעלותו, סכום שישמש בעד השקעות למטרת שיקום, חידוש ופיתוח תשתיות, לרבות פירעון אשראי שהתקבל ממלווה למטרה כאמור -
:: (1) בעד כל מ&quot;ק שסיפק, לרבות לצריכה עצמית, שנקבע לגביהם תעריף הולכה - סכום השווה למכפלה של עלות ההון למ&quot;ק שנקבע בתעריף ההולכה בשיעור קרן השיקום;
:: (2) בעד כל מ&quot;ק מים עיליים שהפיק - סכום השווה למכפלה של עלות ההון למ&quot;ק שנקבע בתעריף ההפקה בשיעור קרן השיקום;
:: (3) בעד כמות המים הבסיסית שהפיק מקידוח - 0.53 שקלים חדשים.
: (ב) בעל רישיון לא יעשה כל שימוש בכספים שעליו להעביר לפי סעיף זה שלא למטרה שנועדו לה, לא ישעבד או ימחה כספים אלה ולא ייתן זכות קיזוז לגביהם, אלא אם כן השעבוד, ההמחאה או זכות הקיזוז משמשים למטרה שנועדו לה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון שלא נקבעה לו בתעריף עלות הון למ&quot;ק, רשאי להעביר את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לפיקדון נפרד בחשבון בנק שבבעלותו.

@ 18. עדכון תעריפים וסכומים (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט-2)
: (א) התעריפים, התעריפים המחושבים והתוספות לכללים לפי [[סעיף 11]], עלות ההון למ&quot;ק ושיעור קרן השיקום יעודכנו ביום י&quot;ח בתמוז התשע&quot;ח (1 ביולי 2018) וב-1 בינואר של כל שנה לאחר מכן לפי סעיף קטן זה.
: (ב) בכל עדכון תעריפים לפי סעיף קטן (א), יעודכן מצאי התשתיות בתוספת תשתיות הולכה חדשות שנכללו בתכנית פיתוח שאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 20]], ושפורטו בדוח השנתי האחרון שהגיש בעל הרישיון לרשות הממשלתית לפי [[סעיף 26 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע&quot;ד-2014]], לפני מועד עדכון התעריפים, ובניכוי תשתיות הולכה שאינן פעילות ותשתיות הולכה שנגרעו לפי אותו דוח שנתי.
: (ג) אירע שינוי מבני בבעל רישיון, יעודכנו לגביו הפרטים שבסעיף קטן (א) לא יאוחר ממועד עדכון התעריפים לפי [[סעיף 112א לחוק]].

@ 19. אישור הכרה בהפקות טיוב, מיהול ושיקום
: (א) מועצת הרשות הממשלתית תקבע את סכומי ההכרה השנתיים המרביים בהפקות טיוב ומיהול ובהפקות שיקום לפי תכנית שיציג לה מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) מנהל הרשות לא יקבע ברישיון הפקת טיוב, הפקת מיהול או הפקת שיקום, אם סכום ההכרה השנתי המרבי שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (א) קטן מאלה:
:: (1) בהפקת טיוב ובהפקת מיהול - המכפלה של כמות המים שנקבעה ברישיונות כהפקת טיוב וכהפקת מיהול באותה השנה, בתעריף ההפקה להפקת טיוב ולהפקת מיהול, לפי העניין;
:: (2) בהפקת שיקום - המכפלה של כמות המים שנקבעה ברישיונות כהפקת שיקום באותה השנה בתעריף [[שבהגדרה &quot;R2&quot; שבסעיף 7(3)(א) לכללי מקורות]].

@ 20. תכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: בעל רישיון שנקבע לו תעריף [[בתוספת השנייה]] יגיש לאישור מועצת הרשות הממשלתית, אחת לשלוש שנים, לא יאוחר מ-30 בספטמבר, תכנית פיתוח של התשתיות לשלוש השנים הבאות; תכנית פיתוח ראשונה לשנים 2018 עד 2020 תוגש עד יום ט&quot;ו בניסן התשע&quot;ח (31 במרס 2018).

@ 20א. פריסת עלויות פיתוח (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;עלויות פיתוח&quot; - ההפרש בין תעריף ההפקה וההולכה לבין תעריף ההספקה של המים, אם הוא שלילי;
::- &quot;ריבית&quot; - ריבית החשב הכללי כמשמעותה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות;
::- &quot;תקופת הביניים&quot; - התקופה שממועד השלמת הקמת התשתיות לפי תכנית הפיתוח ועד 3 שנים מהשלמת הקמתן;
::- &quot;תשתיות&quot; - התשתיות שיקים בעל הרישיון לפי תכנית פיתוח שאישרה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה [[בתוספת השנייה]] ושהגיש עד המועד האחרון להגשה תכנית פיתוח לפי [[סעיף 20]] שהיקף ההשקעה המוכרת לפיה עולה על 100 מיליון שקלים חדשים, רשאי לפנות, עד לאותו מועד, למנהל הרשות בבקשה לאשר לו לפרוס עלויות פיתוח על חשבון דמי מים שעליו לשלם לרשות המים הארצית.
: (ג) מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות, רשאי לאשר לבעל רישיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), לפרוס עלויות פיתוח, אם שוכנע שמתקיימים כל אלה:
:: (1) על פני זמן, בעל הרישיון צפוי לשלם לרשות המים הארצית דמי מים בעד המים שיספק בתשתיותיו;
:: (2) בתקופת הביניים, תעריף ההפקה וההולכה של המים שמספק בעל הרישיון בתשתיות, לפי כמויות המים המתוכננות להספקה באותן תשתיות, צפוי לעלות על תעריף ההספקה שלהם;
: (ד) סכום הפריסה המרבי לכל תקופת הביניים לא יעלה על היקף ההשקעה המאושרת במכפלה של 9.5%;
: (ה) פריסת עלויות ההקמה בתקופת הביניים בתוספת ריבית, תקוזז מתשלום דמי המים בשנים העוקבות.

@ 21. מס ערך מוסף
: התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

@ 22. תחילה (תיקון: תשע&quot;ח)
: תחילתם של כללים אלה ביום ז' בתמוז התשע&quot;ז (1 ביולי 2017) (להלן - יום התחילה).

@ 23. סייג לתחולה
: כללים אלה לא יחולו על מים שיופקו למטרות [[שבסעיף 6(1) ו-(3) עד (6) לחוק]], מיום התחילה עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017).

@ 24. הוראת מעבר (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) על אף האמור בכללים אלה -
:: (1) התוספת לתעריף ההפקה בעד הפקת טיוב לבעל רישיון שנקבעה לו ברישיון הקצאה להפקת מים בהפקת טיוב ערב תחילתם של כללים אלה, תהיה -
::: (א) בתקופה שמיום התחילה עד יום ג' בטבת התש&quot;ף (31 בדצמבר 2019) - 3.5 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: (ב) בעד הפקת טיוב שניתן לה פטור מהיטל הפקה ערב תחילתם של כללים אלה, בתקופה שמיום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020) עד תום התקופה שלגביה ניתן הפטור מהיטל הפקה ובלבד שלא תעלה על 12 שנים ממועד מתן הפטור - 2.070 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:: (2) התוספת לתעריף בעד הפקת מיהול שניתן לה פטור מהיטל הפקה ערב תחילתם של כללים אלה, בתקופה שמיום התחילה עד תום התקופה שלגביה ניתן הפטור מהיטל הפקה - 1.552 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:: (3) בתקופה שמיום התחילה עד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021), לא יעלו דמי המים לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] בעד מים למטרת חקלאות שישלם בעל רישיון הפקה והולכה שסיפק מים למטרת חקלאות ערב תחילתם של כללים אלה ממקור מים מסוים, על הנמוך מבין אלה:
::: (א) סכום היטל ההפקה הממוצע למ&quot;ק שבו חויב בעד מים מאותו מקור מים בשנת 2016 בתוספת של -
:::: (1) בשנת 2017 - 0.26 שקלים חדשים;
:::: (2) בשנת 2018 - 0.43 שקלים חדשים;
:::: (3) בשנת 2019 - 0.60 שקלים חדשים;
:::: (4) בשנת 2020 - 0.784 שקלים חדשים;
:::: (5) בשנת 2021 - 0.955 שקלים חדשים;
::: (ב) בתקופה שמיום התחילה עד יום כ&quot;ז בסיוון התשע&quot;ט (30 ביוני 2019), הגבוה מבין אלה:
:::: (1) דמי המים לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] בעד מים למטרת חקלאות שיחולו עליו בשנת 2020;
:::: (2) סכום היטל ההפקה הממוצע למ&quot;ק שבו חויב בעד מים מאותו מקור מים בשנת 2016;
:: (3א) על אף האמור בפסקה (3), עד תום התקופה הקבועה באותה פסקה, יהיו דמי המים לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] בעד מים שמקורם בהפקה חורגת, דמי המים שנקבעו לפי פסקה (3) בתוספת ההפרש שבין התעריף לפי [[סעיף 7(1)1.1.9 לכללי מקורות]] ובין התעריף לפי [[סעיף 7(1)1.1.7 לכללים האמורים]];
:: (4) בתקופה שמיום התחילה עד יום ג' בטבת התש&quot;ף (31 בדצמבר 2019), יהיה תעריף ההפקה בעד כל מ&quot;ק שהפיק בעל רישיון שהוא מפיק עירוני, כהגדרתו [[בתוספת השנייה לחוק]], כנוסחה ערב ביטולה [[20:369440|בסעיף 31 לחוק המים (תיקון מס' 27), התשע&quot;ז-2017]], מקידוח מי שתייה -
::: (א) לגבי הפקה בסיסית - 2.52 שקלים חדשים;
::: (ב) לגבי הפקה נוספת - 0.52 שקלים חדשים.
: (ב) סעיף קטן (א)(1) ו-(2) לא יחול על מים שהופקו בהפקת טיוב או בהפקת מיהול ממקור מים מסוים, שלגביו הודיע בעל הרישיון לרשות המים הארצית כי הוא מבקש להחיל את הכללים, החל במועד קבלת ההודעה.
: (ג) בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה [[בתוספת השנייה]] יגיש למנהל הרשות, עד יום י&quot;א בתשרי התשע&quot;ח (1 באוקטובר 2017) (להלן - מועד ההגשה), את כל אלה:
:: (1) סקר נכסים של כל תשתיות ההולכה המשמשות אותו, לרבות מאפייניהם, מועד הקמתן ומיקומן;
:: (2) דוחות כספיים שלו לשנים 2014 עד 2016;
:: (3) ספר רכוש קבוע;
:: (4) פירוט התעריפים שבהם חייב את צרכניו בכל אחת מהשנים 2014 עד 2016;
:: (5) פירוט כמויות המים שסיפק בשנת 2016 לפי מקורות המים ומקומות אספקתם.
: (ד) בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה [[בתוספת השנייה]] רשאי להגיש למנהל הרשות, עד מועד ההגשה, דוחות כספיים של צרכניו המעידים על השקעות שביצעו בתשתיות ההולכה של בעל הרישיון.
: (ה) אישר מנהל הרשות נתונים ומסמכים שהגיש לו בעל רישיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), ישמשו אלה בקביעת תעריף ההולכה בעדכון התעריפים שייעשה ביום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018).
: (ו) לא הגיש בעל רישיון את כל הנתונים והמסמכים לפי סעיף קטן (ג)(1) עד (5) עד מועד ההגשה, יהיה תעריף ההולכה שלו 80% מתעריף ההולכה שנקבע לו [[בתוספת השנייה]], החל ביום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018).
: (ז) הגיש בעל הרישיון את כל הנתונים והמסמכים לפי סעיף קטן (ג)(1) עד (5) אחרי מועד ההגשה, יחולו לגבי אותם נתונים ומסמכים הוראות סעיף קטן (ה), בעדכון התעריפים הבא שלאחר אישורם.

@ 24א. הוראת מעבר (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;ההפרש בדמי המים&quot; - ההפרש בין תעריף ההפקה וההולכה לבין תעריף ההספקה של המים, אם הוא חיובי;
::- &quot;חוב דמי מים&quot; - סכום המקדמה שבעל הרישיון לא העביר לרשות המים הארצית על דמי מים לפי [[+|סעיף 33א(ב)]] או [[סעיף 112 לחוק]] עד סכום המקדמה המרבי שהורה מנהל הרשות, לרבות הריבית והפרשי ההצמדה למדד שנצברו בעדו עד לפירעונו;
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;מקדמה&quot; - כמשמעותה בסעיף קטן (ב);
::- &quot;ריבית והפרשי הצמדה&quot; - מדד בתוספת ריבית שנתית בשיעור של 1.16%;
::- &quot;תקופת הביניים&quot; - התקופה שממועד השלמת הקמת התשתיות לפי תכנית הפיתוח עד יום ה' בטבת התשצ&quot;א (31 בדצמבר 2030);
::- &quot;תקופת ההקמה&quot; - התקופה שמיום התחילה או ממועד אישור מנהל הרשות לפי סעיף קטן (ג), לפי המאוחר מביניהם, עד מועד השלמת הקמת התשתיות או עד יום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ו (31 בדצמבר 2025), לפי המוקדם מביניהם;
::- &quot;תשתיות&quot; - התשתיות שיקים בעל הרישיון לפי תכנית פיתוח שאישרה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 20א]] בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה [[בתוספת השנייה]], ושאושרה לו תכנית פיתוח לפי הסכם עם המדינה לפני יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020), שהיקף ההשקעה המוכרת לפיה עולה על 50 מיליון שקלים חדשים, רשאי לפנות, בתוך 30 ימים מיום התחילה, למנהל הרשות בבקשה לאשר לו לצבור מקדמה על חשבון דמי מים שעליו לשלם לרשות המים הארצית.
: (ג) מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות, רשאי לאשר לבעל רישיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), לצבור במהלך תקופת ההקמה מקדמה בסכום מרבי שיורה, אם שוכנע שמתקיימים כל אלה:
:: (1) על פני זמן בעל הרישיון צפוי לשלם לרשות המים הארצית דמי מים בעד המים שיספק בתשתיותיו;
:: (2) ממועד השלמת הקמת התשתיות עד לא יאוחר מיום ה' בטבת התשצ&quot;א (31 בדצמבר 2030) תעריף ההפקה וההולכה של המים שמספק בעל הרישיון בתשתיות, לפי כמויות המים המתוכננות להספקה באותן תשתיות, צפוי לעלות על תעריף ההספקה שלהם.
: (ד) סכום המקדמה לא יעלה על ההפרש בדמי המים הצפוי בתקופת הביניים.
: (ה) בעל רישיון שקיבל את אישור מנהל הרשות לפי סעיף קטן (ג), לא יעביר לרשות המים הארצית, במהלך תקופת ההקמה, 38% מחוב דמי מים שעליו לשלם.
: (ו) ההפרש בדמי המים בתקופת הביניים יקוזז מחוב דמי המים; בעל הרישיון ישלם את חוב דמי המים שייוותר בתום תקופת הביניים או בתום השנה הראשונה שבה היו דמי מים חיוביים בתקופת הביניים, אם ייוותר, לפי המוקדם מביניהם, במלואו, עד לא יאוחר מסוף השנה העוקבת למועד תחילת התשלום.

@ 25. ביטול
: תקנות המים (חישוב עלות המים), התשנ&quot;ב-1991 - בטלות.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 8]]))) ====

@ 1. : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;מג&quot;ל&quot; - מיליגרם לליטר;
:- &quot;מזהמים אורגניים&quot; - החומרים המפורטים [[#תוספת ראשונה|בטבלאות ב' ו-ג' בתוספת הראשונה לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי-שתייה), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;מקג&quot;ל&quot; - מיקרוגרם לליטר.

@ 2. (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) : הסכום הנוסף למ&quot;ק, בשקלים חדשים, בעד טיפול באמצעות מיתקן להרחקה מהמים של חנקות או מזהמים אורגניים, בתקופה הקבועה [[בסעיף 8(א)(1)(א)]], לכל כמות מים שהופקה מהמיתקן באותה מדרגה -
: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | מדרגות של כמות המים שהופקה בהתאם לרישיון (אלפי מ&quot;ק לשנה) !! colspan=&quot;10&quot; | סוג המזהם וריכוזו במים
|-
! colspan=&quot;2&quot; | הרחקת חנקות !! colspan=&quot;4&quot; | הרחקת מזהמים אורגניים !! colspan=&quot;4&quot; | הרחקת פרכלוראט
|-
! עד 110 מג&quot;ל !! מעל 110 מג&quot;ל !! עד 30 מקג&quot;ל !! 31 עד 50 מקג&quot;ל !! 51 עד 75 מקג&quot;ל !! מעל 75 מקג&quot;ל !! עד 30 מקג&quot;ל !! 31 עד 50 מקג&quot;ל !! 51 עד 75 מקג&quot;ל !! מעל 75 מקג&quot;ל
|-
| עד 200 || 4.01 || 4.69 || 4.63 || 5.33 || 6.05 || 7.02 || 7.53 || 7.69 || 7.88 || 8.07
|-
| מעל 200 עד 400 || 1.60 || 2.10 || 1.42 || 1.88 || 2.40 || 3.14 || 0.47 || 0.53 || 0.61 || 0.70
|-
| מעל 400 עד 750 || 1.52 || 1.99 || 1.38 || 1.78 || 2.25 || 2.92 || 0.41 || 0.45 || 0.49 || 0.54
|-
| מעל 750 עד 4,000 || 1.47 || 1.91 || 1.37 || 1.75 || 2.19 || 2.84 || 0.39 || 0.41 || 0.43 || 0.47
|}
: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | מדרגות של כמות המים שהופקה בהתאם לרישיון (אלפי מ&quot;ק לשנה) !! colspan=&quot;6&quot; | סוג המזהם וריכוזו במים
|-
! הרחקת דטרגנטים !! colspan=&quot;4&quot; | הרחקת כרומאט !! rowspan=&quot;2&quot; | (((נמחק)))
|-
! מעל 500 מקג&quot;ל !! עד 80 מקג&quot;ל !! 81 עד 110 מקג&quot;ל !! 111 עד 140 מקג&quot;ל !! מעל 140 מקג&quot;ל
|-
| עד 200 || 3.46 || 4.16 || 4.58 || 4.90 || 5.22 ||
|-
| מעל 200 עד 400 || 1.80 || 1.12 || 1.69 || 2.13 || 2.61 ||
|-
| מעל 400 עד 750 || 1.26 || 1.12 || 1.69 || 2.13 || 2.61 ||
|-
| מעל 750 עד 4,000 || 0.92 || 1.12 || 1.69 || 2.13 || 2.61 ||
|}

@ 3. (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) : הסכום הנוסף למ&quot;ק, בשקלים חדשים, בעד טיפול באמצעות מיתקן להרחקה מהמים של חנקות או מזהמים אורגניים, בתקופה הקבועה [[בסעיף 8(א)(1)(ב)]], לכל כמות מים שהופקה מהמיתקן באותה מדרגה -
: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | מדרגות של כמות המים שהופקה בהתאם לרישיון (אלפי מ&quot;ק לשנה) !! colspan=&quot;10&quot; | סוג המזהם וריכוזו במים
|-
! colspan=&quot;2&quot; | הרחקת חנקות !! colspan=&quot;4&quot; | הרחקת מזהמים אורגניים !! colspan=&quot;4&quot; | הרחקת פרכלוראט
|-
! עד 110 מג&quot;ל !! מעל 110 מג&quot;ל !! עד 30 מקג&quot;ל !! 31 עד 50 מקג&quot;ל !! 51 עד 75 מקג&quot;ל !! מעל 75 מקג&quot;ל !! עד 30 מקג&quot;ל !! 31 עד 50 מקג&quot;ל !! 51 עד 75 מקג&quot;ל !! מעל 75 מקג&quot;ל
|-
| עד 200 || 3.30 || 3.65 || 2.79 || 3.70 || 4.66 || 5.91 || 3.09 || 3.28 || 3.53 || 3.78
|-
| מעל 200 עד 400 || 0.92 || 1.16 || 0.47 || 1.07 || 1.75 || 2.70 || 0.60 || 0.69 || 0.80 || 0.91
|-
| מעל 400 עד 750 || 0.92 || 1.15 || 0.41 || 0.94 || 1.54 || 2.42 || 0.54 || 0.58 || 0.63 || 0.69
|-
| מעל 750 עד 4,000 || 0.91 || 1.15 || 0.40 || 0.89 || 1.47 || 2.32 || 0.51 || 0.54 || 0.57 || 0.60
|}
: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | מדרגות של כמות המים שהופקה בהתאם לרישיון (אלפי מ&quot;ק לשנה) !! colspan=&quot;6&quot; | סוג המזהם וריכוזו במים
|-
! הרחקת דטרגנטים !! colspan=&quot;4&quot; | הרחקת כרומאט !! rowspan=&quot;2&quot; | (((נמחק)))
|-
! מעל 500 מקג&quot;ל !! עד 80 מקג&quot;ל !! 81 עד 110 מקג&quot;ל !! 111 עד 140 מקג&quot;ל !! מעל 140 מקג&quot;ל
|-
| עד 200 || 1.72 || 3.01 || 3.49 || 3.83 || 4.18 ||
|-
| מעל 200 עד 400 || 0.45 || 1.31 || 1.94 || 2.42 || 2.95 ||
|-
| מעל 400 עד 750 || 0.41 || 1.31 || 1.94 || 2.42 || 2.95 ||
|-
| מעל 750 עד 4,000 || 0.39 || 1.31 || 1.94 || 2.42 || 2.95 ||
|}

@ 3א. (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : הסכום במ&quot;ק, בשקלים חדשים, בעד טיפול באמצעות מיתקן התפלת מים מליחים, לכל תקופת פעילות המיתקן, ולכל כמות מים שהופקה בכמות ובמליחות המתאימה בטבלה -
: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | כמות המים ומליחותם שנקבעה באישור מנהל הרשות ובלבד שהופקה לפי רישיון (אלפי מ&quot;ק לשנה) !! colspan=&quot;11&quot; | התפלת מים מליחים
|-
! colspan=&quot;11&quot; | מליחות (מג&quot;ל)
|-
! עד 250 מג&quot;ל !! מעל 250 עד 500 מג&quot;ל !! מעל 500 עד 1,000 מג&quot;ל !! מעל 1,000 עד 1,500 מג&quot;ל !! מעל 1,500 עד 1,800 מג&quot;ל !! מעל 1,800 עד 2,000 מג&quot;ל !! מעל 2,000 עד 2,500 מג&quot;ל !! מעל 2,500 עד 3,000 מג&quot;ל !! מעל 3,000 עד 3,750 מג&quot;ל !! מעל 3,750 עד 4,500 מג&quot;ל !! מעל 4,500 ((מג&quot;ל))
|-
| 200 עד 400 || 1.95 || 2.00 || 2.05 || 2.12 || 2.15 || 2.18 || 2.22 || 2.32 || 2.45 || 2.57 || 2.65
|-
| מעל 400 עד 600 || 1.73 || 1.77 || 1.83 || 1.89 || 1.92 || 1.96 || 2.00 || 2.09 || 2.22 || 2.34 || 2.42
|-
| מעל 600 עד 800 || 1.60 || 1.64 || 1.69 || 1.76 || 1.78 || 1.82 || 1.86 || 1.95 || 2.08 || 2.20 || 2.27
|-
| מעל 800 עד 1((,))000 || 1.49 || 1.53 || 1.58 || 1.64 || 1.67 || 1.71 || 1.74 || 1.83 || 1.96 || 2.07 || 2.15
|-
| מעל 1,000 עד 2,000 || 1.44 || 1.48 || 1.53 || 1.59 || 1.62 || 1.65 || 1.69 || 1.77 || 1.91 || 2.01 || 2.08
|-
| מעל 2,000 עד 3,000 || 1.26 || 1.30 || 1.35 || 1.41 || 1.44 || 1.47 || 1.50 || 1.59 || 1.72 || 1.83 || 1.89
|-
| מעל 3,000 עד 4,000 || 1.19 || 1.23 || 1.28 || 1.34 || 1.36 || 1.40 || 1.43 || 1.50 || 1.60 || 1.70 || 1.77
|-
| מעל 4,000 עד 6,000 || 1.12 || 1.15 || 1.20 || 1.27 || 1.29 || 1.32 || 1.36 || 1.41 || 1.49 || 1.58 || 1.64
|-
| מעל 6,000 עד 7,000 || 1.09 || 1.13 || 1.14 || 1.19 || 1.21 || 1.24 || 1.27 || 1.35 || 1.46 || 1.55 || 1.61
|-
| מעל 7,000 עד 8,000 || 1.01 || 1.05 || 1.09 || 1.15 || 1.17 || 1.20 || 1.23 || 1.30 || 1.42 || 1.51 || 1.57
|-
| מעל 8,000 עד 10,000 || 0.99 || 1.02 || 1.07 || 1.12 || 1.14 || 1.17 || 1.20 || 1.28 || 1.39 || 1.48 || 1.54
|-
| מעל 10,000 עד 12,000 || 0.97 || 1.00 || 1.04 || 1.10 || 1.12 || 1.15 || 1.18 || 1.25 || 1.37 || 1.46 || 1.52
|-
| מעל 12,000 עד 14,000 || 0.95 || 0.99 || 1.03 || 1.09 || 1.11 || 1.14 || 1.17 || 1.24 || 1.36 || 1.44 || 1.50
|-
| מעל 14,000 || 0.94 || 0.97 || 1.02 || 1.07 || 1.09 || 1.12 || 1.15 || 1.23 || 1.34 || 1.43 || 1.49
|}

@ 4. : על אף האמור [[בפרטים 2]] [[ו-3]], הסכום הנוסף למ&quot;ק בעד טיפול בכמה סוגי מזהמים, שווה לסכום הנוסף למ&quot;ק לפי [[פרט 2]] [[או 3]], לפי העניין, בעד סוג המזהם היקר ביותר בתוספת מכפלה של עד 0.7, לפי קביעת מנהל הרשות, בהתאם לעלות הנדרשת לטיפול באותו זיהום, בסך הסכום הנוסף למ&quot;ק בעד כל המזהמים האחרים.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיפים 6]], [[11]], [[20]], [[20א]] [[ו-24]]))) (תיקון: תשע&quot;ח, תש&quot;ף-2) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: {|
! פרט !! שם בעל הרישיון !! סוג התעריף !! תעריף !! עלות ההון למ&quot;ק !! שיעור קרן השיקום
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | 1. || אפיקי מים מליחים || הולכה || 0.913 || 0.371 || 25%
|-
| אפיקי מים שפירים || הולכה || 1.156 || 0.692 || 25%
|-
| 2. || עמק הירדן || הולכה || 1.550 || 0.877 || 21%
|-
| 3. || מים בגליל || הולכה || 0.732 || 0.631 || 32%
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | 4. || rowspan=&quot;2&quot; | מי גולן || הולכה לבית || 1.577 || 1.089 || 35%
|-
| הולכה לחקלאות || 1.187 {{מוקטן|בתוספת עלות אנרגיה למ&quot;ק}} || 1.328 || 29%
|-
| 5. || עמק חרוד || הולכה || 1.318 || 0.987 || 30%
|-
| 6. || עין גדי || הפקת מים עיליים || 2.223 || 2.227 || 29%
|-
| 7. || כברי קיבוץ || הפקת מים עיליים || 1.077 || 0.680 || 44%
|-
| 8. || דן קיבוץ || הפקת מים עיליים || 1.698 || 1.567 || 26%
|-
| 9. || מפעל הדן אג' שת' חק' להספקת מים בע&quot;מ || הפקת מים עיליים || 1.148 || 0.759 || 38%
|-
| 15. || גונן בית || הפקת מים עיליים || 2.968 || 2.798 || 35%
|-
| 16. || שמיר קיבוץ || הפקת מים עיליים || 1.561 || 1.175 || 35%
|-
| 17. || שדה יואב || הולכה || 0.707 || 0 ||
|-
| 18. || מגדל || הפקת מים עיליים || 0.851 || 0.487 || 35%
|-
| 19. || גינוסר || הפקת מים עיליים || 0.802 || 0.540 || 35%
|-
| 20. || כפר סאלד בית || הפקת מים עיליים || 3.066 || 2.655 || 35%
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;א בסיוון התשע&quot;ז (15 ביוני 2017)
&lt;חתימה&gt; משה גראזי, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (בפועל) &lt;!-- (([במקור: בופעל])) --&gt;</text>
      <sha1>eu0c7ocw0acjn1jk50sct2mfy7jya3o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469754</id>
    <revision>
      <id>1416625</id>
      <parentid>1416036</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T00:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42278" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע&quot;ה-2014
&lt;שם קצר&gt; כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע&quot;ה-2014 &lt;!-- שם מקוצר בשל מגבלות המערכת --&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 526|כללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|7467)); ((תשע&quot;ו, 449|תיקון|7591)); ((תשע&quot;ז, 430|תיקון|7749)), ((1302|תיקון מס' 2|7830)); ((תשע&quot;ח, 649|תיקון|7912)), ((2250|תיקון מס' 2|8028)); ((תשע&quot;ט, 1663|תיקון|8135)), ((3450|תיקון מס' 2|8240)); ((תש&quot;ף, 272|תיקון|8308)), ((1665|תיקון מס' 2|8625)), ((1688|תיקון מס' 3|8628)); ((תשפ&quot;א, 1116|תיקון|9025)), ((3497|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ&quot;ב, 1310|תיקון|9830)), ((3272|תיקון מס' 2|10224)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 76(ב)(3)]] [[=חוק ההתייעלות הכלכלית|לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס&quot;ט-2009]] (להלן - חוק ההתייעלות הכלכלית), כניסוחו [[בחוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע&quot;ג-2013]], [[וסעיף 77(ב) לחוק ההתייעלות הכלכלית]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1.הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: בכללים אלה -
:- &quot;איגוד ערים למים או לביוב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;אתר&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית למים ולביוב [[https://www.water.gov.il | שכתובתו www.water.gov.il]];
:- &quot;חברה&quot; - חברה או חברה אזורית כהגדרתן [[בחוק תאגידי מים וביוב]];
:- &quot;חוק מס ערך מוסף&quot; - [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1976]];
:- &quot;חוק תאגידי מים וביוב&quot; - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;היום קובע&quot; - כ&quot;ג בתמוז התשס&quot;ט (15 ביולי 2009);
:- &quot;כללי דמי הקמה&quot; - [[=כללי דמי הקמה|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;כללי הרשויות המקומיות (ביוב)&quot; - [[=כללי הרשויות המקומיות (ביוב)|כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה), התשע&quot;א-2010]];
:- &quot;כללי חישוב עלות&quot; - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]];
:- &quot;כללי מקורות&quot; - [[=כללי מקורות|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]];
:- &quot;כללי תעריפים לתאגידים&quot; - [[=כללי תעריפים לתאגידים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]];
:- &quot;כללי תעריפי מים לספקים מקומיים&quot; - [[=כללי תעריפי מים לספקים מקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מועצה מקומית תעשייתית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 2א לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]]];
:- &quot;מועצת הרשות הממשלתית&quot; - מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;מס ערך מוסף&quot; - השיעור שקבע שר האוצר בצו לפי [[סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;נכס הבנוי בצפיפות נמוכה&quot; - כהגדרתו [[בכללי דמי הקמה]];
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה מקומית תעשייתית, החייבת בהקמת תאגיד מים וביוב לפי [[סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב]] ואשר ערב תחילתם של כללים אלה טרם הפעילה את שירותי המים והביוב בתחום שיפוטה באמצעות חברה;
:- &quot;רשות מקומית הררית&quot; - רשות מקומית המנויה באחד מן [[$ תוספת ראשונה|הפרטים 7]], [[$ תוספת ראשונה|12]], [[$ תוספת ראשונה|14]], [[$ תוספת ראשונה|20]] [[או 21 בתוספת הראשונה]];
:- &quot;תעריף ביוב היסטורי&quot; - התעריף שקבעה רשות מקומית לפי כל דין, ושהיה בתוקף ביום הקובע בעד אגרת ביוב כהגדרתה [[בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)]];
:- &quot;תעריף הקמה עדכני לביוב&quot; - תעריף הקמת מערכת ביוב שנקבע [[בחלק א' בתוספת השנייה]] לפי [[סעיף 3(ב)]] או תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית;
:- &quot;תעריף הקמה עדכני למים&quot; - תעריף הקמת מערכת מים שנקבע [[בחלק א' בתוספת השלישית]] לפי [[סעיף 5(ב)]] או תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית;
:- &quot;תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי&quot; - התעריף שקבעה רשות מקומית לפי כל דין, ושהיה בתוקף ביום הקובע בעד היטל ביוב כהגדרתו [[בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)]];
:- &quot;תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית&quot; - תעריף הקמת מערכת ביוב הקבוע [[בחלק ב' בתוספת השנייה]], שאישרה מועצת הרשות הממשלתית לרשות מקומית לאחר בחינת תחשיב פרטני שהגישה אותה רשות מקומית או שנערך בעניינה, או בעקבות בקשה שהגישה אותה רשות מקומית לשנות את תעריף הקמת מערכת ביוב החל לגביה, ובלבד שלא יהיה גבוה מתעריף הקמת מערכת ביוב המחושב לפי [[פסקאות (1) עד (3) בסעיף 3(ב)]];
:- &quot;תעריף הקמת מערכת מים היסטורי&quot; - התעריף שקבעה רשות מקומית לפי כל דין, ושהיה בתוקף ביום הקובע ובלבד שתכליתו מימון ההשקעות בהתקנת מערכת המים הציבורית, רכישתה או שידרוגה, לרבות אגרת הנחת צינורות, היטל צנרת מים, היטל פיתוח מפעל מים ותשלום חובה חד-פעמי אחר, אף שכינויו שונה, המוטל לפי כל דין ולמעט מרכיב זכויות מים המגולם באגרת הנחת הצינורות, ובהעדר תחשיב לגילום על אף שגולם בהיטל - בהפחתה של 10% מאגרת הנחת הצינורות וכן למעט אגרת חיבור רשת פרטית למפעל מים, אגרת חידוש, אגרת הרחבת חיבור, אגרת התקנת מד-מים, אגרת בדיקת מד-מים או כל תשלום חובה אחר, אף שכינויו שונה, שאינו לתכלית האמורה;
:- &quot;תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית&quot; - תעריף הקמת מערכת מים הקבוע [[בחלק ב' בתוספת השלישית]], שאישרה מועצת הרשות הממשלתית לרשות מקומית לאחר בחינת תחשיב פרטני שהגישה אותה רשות מקומית או שנערך בעניינה, או בעקבות בקשה שהגישה אותה רשות מקומית לשנות את תעריף הקמת מערכת מים החל לגביה, ובלבד שלא יהיה גבוה מתעריף הקמת מערכת מים המחושב לפי [[פסקאות (1) עד (3) בסעיף 5(ב)]];
:- &quot;תשלומי הקמה&quot; - תעריף הקמה עדכני לביוב או תעריף הקמה עדכני למים, לפי העניין.

@ 2. אספקת שירותי מים וביוב לפי תעריפים (תיקון: תשע&quot;ז)
: אספקת שירותי המים והביוב ברשות מקומית והתעריפים תמורתם, למעט תעריפים לשירותי מים וביוב שנקבעו [[בכללי ספקים מקומיים]], יהיו לפי כללים אלה בלבד.

== פרק ב': תעריף הקמת מערכת ביוב ==

@ 3. תעריף הקמת מערכת ביוב (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) תעריף הקמת מערכת ביוב ברשות מקומית שלא נקבע לה תעריף הקמה עדכני לביוב יהיה תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי.
: (ב) תעריף הקמת מערכת ביוב ברשות מקומית הנקובה [[בחלק א' בתוספת השנייה]] יהיה התעריף למטר רבוע שטח בנייה הנקוב [[בטור ג' או בטור ד' שבחלק א' בתוספת השנייה]], לפי העניין, שמחושב לפי ההערות האלה:
:: (1) ברשות מקומית שאינה רשות הררית - 53% מתעריף הבסיס של דמי הקמה הנקוב [[בחלק א' בתוספת הראשונה בכללי דמי הקמה]], בתוספת סכום בגובה מס ערך מוסף;
:: (2) לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה - 35% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1);
:: (3) ברשות הררית - 32.8% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1) או פסקה (2), לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ברשות מקומית שנקבע לה תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית יהיה תעריף הקמת מערכת ביוב התעריף למטר רבוע שטח בנייה כמפורט בצד שם אותה רשות מקומית [[בחלק ב' בתוספת השנייה]].

@ 4. ייחוד הכספים וחובת פרסום ודיווח לעניין תעריף הקמת מערכת ביוב
: (א) רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה בעד תעריף הקמת מערכת ביוב לפי [[סעיף 3]] לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לכיסוי הוצאות בעד התקנת ביוב או קנייתו כמשמעותם [[בהגדרה &quot;היטל ביוב&quot; בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)]].
: (ב) רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן:
:: (1) עד 1 באוגוסט תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה;
:: (2) עד 1 בפברואר תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת.
: (ג) רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווחים שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
: (ד) אין באמור בסעיף קטן (א) למנוע מרשות מקומית לשלם לאיגוד ערים למים או לביוב בעד שירותי ביוב שהוא מספק לרשות המקומית בתעריפים שנקבעו לפי דין בעד שירותי הביוב.

== פרק ג': תעריף הקמת מערכת מים ==

@ 5. תעריף הקמת מערכת מים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) תעריף הקמת מערכת מים ברשות מקומית שלא נקבע לה תעריף הקמה עדכני למים יהיה תעריף הקמת מערכת מים היסטורי.
: (ב) תעריף הקמת מערכת מים ברשות מקומית הנקובה [[בחלק א' בתוספת השלישית]] יהיה התעריף למטר רבוע שטח בנייה הנקוב [[בטור ג' או בטור ד' שבחלק א' בתוספת השלישית]], לפי העניין, שמחושב לפי ההוראות האלה:
:: (1) ברשות מקומית שאינה רשות הררית - 47% מתעריף הבסיס של דמי הקמה הנקוב [[בחלק א' בתוספת הראשונה בכללי דמי הקמה]], בתוספת סכום בגובה מס ערך מוסף;
:: (2) לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה - 35% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1);
:: (3) ברשות הררית - 32.8% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1) או פסקה (2), לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ברשות מקומית שנקבע לה תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית, יהיה תעריף הקמת מערכת מים התעריף למטר רבוע שטח בנייה כמפורט בצד שם אותה רשות מקומית [[בחלק ב' בתוספת השלישית]].

@ 6. ייחוד הכספים וחובת פרסום ודיווח לעניין תעריף הקמת מערכת מים
: (א) רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה לפי התעריפים כאמור [[בסעיף 5]] לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לכיסוי הוצאות שבעדן נגבו תעריפים אלה.
: (ב) רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן:
:: (1) עד 1 באוגוסט תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה;
:: (2) עד 1 בפברואר תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת.
: (ג) רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2).

== פרק ד': תעריף ביוב ==

@ 7. תעריף ביוב (תיקון: תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: (א) תעריף הביוב ברשות מקומית המנויה [[בטור ב' בתוספת הראשונה]] יהיה התעריף הנקוב [[תוספת ראשונה|בטור ג' לצדה]].
: (א1) התעריפים הנקובים [[בתוספת הראשונה]] כוללים סכום בגובה מס ערך מוסף.
: (א2) בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), מוסד ללא כוונת רווח לפי [[חוק מס ערך מוסף]], המספק מים לצרכן שהוא עוסק מורשה, כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]], שהצריכה בפועל משויכת רק לעסקו, או לצרכן הפטור ממס ערך מוסף לפי [[חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות במסים), התשמ&quot;ה-1985]], יפחית מכל תעריף הנקוב [[בתוספת הראשונה]], סכום בגובה רכיב מס ערך מוסף.
: (ב) (((נמחק).))

@ 7א. ייחוד כספים להתקנה וקנייה של מכון טיהור שפכים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) רשות מקומית המקבלת שירותי ביוב מאיגוד ערים למים או לביוב, שבתעריף הביוב שלו לא נקבעה או גולמה התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים, תעביר מתוך הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור [[בסעיף 7]], לחשבון נפרד שבבעלותה את הסכומים שהוכרו לה בעד השקעה במכון טיהור שפכים; רשות מקומית לא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לתשלומים בעד התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים.
: (ב) רשות מקומית שמתקיימים בה התנאים שבסעיף קטן (א), תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן:
:: (1) עד 1 באוגוסט בכל שנה, תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה;
:: (2) עד 1 בפברואר בכל שנה תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת.
: (ג) רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2).

@ 8. ייחוד הכספים וחובת דיווח לעניין תעריף ביוב (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בכפוף [[לסעיף 7א]], רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור [[בסעיף 7]] לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לכיסוי הוצאות אחזקת ביוב כהגדרתם [[בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)]].
: (ב) רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן:
:: (1) עד 1 באוגוסט בכל שנה, תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה;
:: (2) עד 1 בפברואר בכל שנה תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת.
: (ג) רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
: (ד) אין באמור בסעיף קטן (א) למנוע מרשות מקומית לשלם לאיגוד ערים למים או לביוב בעד שירותי ביוב שהוא מספק לרשות המקומית בתעריפים שנקבעו לפי דין בעד שירותי הביוב.

== פרק ה': תעריף מים ==

@ 9. תעריף מים
: תעריפי המים ברשות מקומית יהיו תעריפי המים שנקבעו [[בכללי ספקים מקומיים]].

@ 10. ייחוד הכספים וחובת דיווח לעניין תעריף המים
: (א) רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור [[בסעיף 9]] לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון אלא לכיסוי הוצאות אספקת המים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הסכומים בעד אחזקת מערכות מים וביוב לפי [[סעיף 5 לכללי ספקים מקומיים]] או לפי [[סעיף 8 לכללי מקורות]], ישולמו ויופקדו לפי האמור שם; ואולם ניתן אישור לשימוש בכספים כאמור שם, יועברו כספים אלו לחשבון נפרד שבבעלות הרשות המקומית, שלא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא להשקעות למטרת שיקום, חידוש ופיתוח מערכות מים וביוב כפי שייקבע באישור.
: (ג) רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן:
:: (1) עד 1 באוגוסט בכל שנה, תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה;
:: (2) עד 1 בפברואר בכל שנה תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת.
: (ד) רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד ליום 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (ג)(2).

== פרק ו': הוראות שונות ==

@ 11. מועצה מקומית תעשייתית (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) על אף האמור בכללים אלה, תעריף הקמת מערכת ביוב ותעריף הקמת מערכת מים למועצה מקומית תעשייתית יהיה תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי ותעריף הקמת מערכת מים היסטורי בהתאמה, מעודכן לפי שיעור שינוי המדד שפורסם סמוך לתחילתם של כללים אלה לעומת המדד שפורסם סמוך ליום הקובע, וזאת כל עוד לא נקבעו לה, תעריפי דמי הקמה; לעניין זה, &quot;תעריפי דמי הקמה&quot; - תעריפים להקמת מערכות מים או ביוב, לפי העניין, שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) התעריפים כאמור בסעיף קטן (א) יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד שפורסם לפני יום העדכון הקודם לעומת מדד חודש נובמבר 2014.

@ 11א. ייחוד כספים שהתקבלו בעד הקמת מערכות מים וביוב (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 4(א)]], [[7א]] [[ו-6(א)]], רשות מקומית רשאית להעביר את הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור [[בסעיפים 3]], [[5]] [[ו-7א]] לחשבון אחד נפרד בבעלותה.
: (ב) רשות מקומית שהעבירה לחשבון אחד סכומים שגבתה כאמור -
:: (1) לא תעשה כל שימוש בכספים שבאותו חשבון, אלא לכיסוי ההוצאות המפורטות [[בסעיפים 4(א)]], [[6(א)]] [[ו-7א]];
:: (2) תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות באותו חשבון מדי חצי שנה, במועדים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]].

@ 11ב. ייחוד כספים שהתקבלו בעד שירותי מים וביוב (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 8(א)]] [[ו-10(א)]], רשות מקומית רשאית להעביר את הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור [[בסעיפים 7]] [[ו-9]] לחשבון אחד נפרד בבעלותה.
: (ב) רשות מקומית שהעבירה לחשבון אחד סכומים שגבתה כאמור -
:: (1) לא תעשה כל שימוש בכספים שבאותו חשבון, אלא לכיסוי ההוצאות המפורטות [[בסעיפים 8(א)]] [[ו-10(א)]];
:: (2) תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות באותו חשבון מדי חצי שנה, במועדים המפורטים [[בסעיף 8(ב)]].

@ 11ג. החלת הוראות בעניין מועד לתשלום חיוב וריבית פיגורים (תיקון: תשע&quot;ז)
: על חיוב צרכנים לפי כללים אלה יחול [[סעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע&quot;א-2011]], בשינויים המחויבים.

@ 11ד. תעריפים לשירותים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: נקבעו לרשות מקומית תשלומים בעד השירותים המפורטים מסוימים [[בתוספת השנייה לכללי התעריפים לתאגידים]], לפי כל דין, התעריפים בעד אותם שירותים יהיו התעריפים [[בתוספת השנייה לכללים האמורים]] בתוספת סכום בגובה מס הערך המוסף.

@ 12. עדכון סכומים
: (א) לבקשת רשות מקומית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע עדכונים לתעריפים אלה לפי מדד המחירים לצרכן או כל מדד אחר שייראה לה הולם והיא רשאית לבחון לצורך כך את התחשיבים שהוצגו לה לשם קביעת התעריפים האמורים.
: (ב) קבעה מועצת הרשות הממשלתית עדכון כאמור, יחולו על התעריף המעודכן הוראות [[סעיף 14]].

@ 12א. שינוי תעריפי הקמה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) רשות מקומית רשאית, לעניין שינוי תעריפי ההקמה ועדכונם, לפנות בבקשה לעדכון תעריף הקמה עדכני לביוב או תעריף הקמה עדכני למים, בין במקום תעריף היסטורי ובין במקום תעריף שנקבע לפי [[סעיפים 3(ב)]], [[3(ג)]], [[5(ב)]] [[או 5(ג)]].
: (ב) רשות מקומית רשאית לפנות בבקשה להוסיף על תעריף הקמה עדכני לביוב או תעריף הקמה עדכני למים המתקבלים לפי החישובים [[בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 3(ב)]] או [[בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 5(ב)]], לפי העניין, סכום השווה במצטבר לעד 10% מן התעריפים האמורים, אם עבודות ההקמה של מערכות הביוב או מערכות המים באותה רשות מקומית כרוכות בדרך כלל בעלויות נוספות מיוחדות בשל ריבוי עתיקות, בשל סוג הקרקע, בשל צורך מוגבר בליווי משטרתי, בשל ריבוי עבודות במתחמים עירוניים מפותחים, בשל ריבוי מתחמים חדשים עתירי השקעה, בשל צפיפות ממוצעת נמוכה במיוחד או בשל נסיבות חריגות אחרות כיוצא באלה, ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
:: (1) הרשות המקומית תגיש למועצת הרשות הממשלתית בקשה מנומקת בליווי תחשיב, שאישרה מועצת הרשות המקומית, להגדלת התעריף לפי סעיף קטן זה; בקשה כאמור תוגש עד יום 1 באוקטובר של כל שנה; אישרה מועצת הרשות הממשלתית את הבקשה, כולה או חלקה, יתוקנו [[התוספת השנייה]] [[או השלישית]], לפי העניין; תחילתו של התיקון תהיה ב-1 בינואר שלאחר קבלת ההחלטה;
:: (2) הרשות המקומית תפרסם את הבקשה שבכוונתה להגיש באתר האינטרנט שלה ובשני עיתונים מקומיים בעלי תפוצה רחבה בשטחה, ותציין בפרסום כאמור את המועד האחרון להגשת תגובות, שלא יפחת מ-15 ימים ממועד הפרסום; מועצת הרשות המקומית תקיים דיון בתגובות שהוגשו לגבי הבקשה ותבחן אם יש צורך לעדכן את הבקשה שתוגש למועצת הרשות הממשלתית;
:: (3) הרשות המקומית תצרף לבקשה את תגובות הציבור שהתקבלו, תמצית של הטענות שקיבלה מועצת הרשות המקומית חתומה ביד המנהל הכללי של הרשות המקומית או גזבר הרשות המקומית, ואת פרוטוקול החלטת מועצת הרשות המקומית.

@ 12ב. תחולת הוראות [[מכללי דמי הקמה]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: על חיוב בתשלומי הקמה יחולו [[+|סעיפים 7 עד 17]], [[+|22]] [[ו-27(ו) בכללי דמי הקמה]], בשינויים המחויבים ובהתאמות אלה:
: (1) בכל מקום, במקום &quot;חברה&quot; יקראו &quot;רשות מקומית&quot;, ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה;
: (2) בכל מקום, במקום &quot;דמי הקמה&quot; יקראו &quot;תעריף הקמת מערכת ביוב או תעריף הקמת מערכת מים, לפי העניין&quot;;
: (3) בכל מקום, במקום &quot;הממונה&quot; יקראו &quot;מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא מינה לאותו עניין&quot;;
: (4) במקום &quot;יום התחילה&quot; יקראו &quot;כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022)&quot;;
: (5) במקום ההגדרה &quot;תשלום קודם&quot; יקראו:
::- &quot;תשלום קודם&quot; - תשלום של תעריף הקמת מערכת ביוב, תעריף הקמת מערכת מים, היטל ביוב, היטל הנחת צינורות, דמי השתתפות בהתקנת מערכת ביוב או מערכת מים או דמי פיתוח, לפי העניין, ששולם בשל נכס לרשות המקומית בטרם הטילה על בעל הנכס חובה לשלם תשלומי הקמה לפי [[כללי דמי ההקמה]]; ניתן פטור מתשלום סוג של תשלום קודם כאמור עקב ביצוע עבודות הקמה של מערכת מים או מערכת ביוב בידי בעל הנכס או במימונו, יראו לעניין הגדרה זו כאילו שולם אותו סוג של תשלום קודם, לגבי מערכת הביוב או מערכת המים, לפי העניין.&quot;;
: (6) [[-|בסעיף 9(ו)]], במקום &quot;המנהל הכללי של הרשות המקומית&quot; יקראו &quot;מהנדס הרשות המקומית&quot;;
: (7) הוראות הסעיפים האמורים הנוגעות למערכת ביוב יחולו לעניין תעריף הקמת מערכת ביוב, והוראות הסעיפים האמורים הנוגעות למערכת מים יחולו לעניין תעריף הקמת מערכת מים, הכול לפי העניין.

@ 12ג. הצמדה, עדכון ועיגול סכומים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) הסכומים הנקובים [[בחלק א' בתוספת השנייה]] [[ובחלק א' בתוספת השלישית]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, לפי העדכון שיחול בתעריף הבסיס של דמי ההקמה הקבוע [[בתוספת הראשונה]] לכללי דמי הקמה.
: (ב) הסכומים הנקובים [[בחלק ב' בתוספת השנייה]] [[ובחלק ב' בתוספת השלישית]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה בדרך של הצמדתם למדד המשוקלל כהגדרתו בכללי דמי הקמה, לפי שיעור שינוי רכיבי המדד המשוקלל שפורסמו לאחרונה לפני יום העדכון לעומת רכיבי המדד המשוקלל שפורסמו לחודש נובמבר שקדם לקביעתם.
: (ג) הסתיים סכום תעריף שעודכן כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בשבר של אגורה, ייראה השבר שהוא חצי אגורה או יותר כאגורה שלמה ושבר שהוא פחות מחצי אגורה - בטל.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות את נוסח [[התוספת השנייה]] [[והתוספת השלישית]] כפי שעודכנו לפי סעיף זה.

@ 13. שינוי ברכיבי העלות (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) על אף האמור בכללים אלה, בוטל רכיב עלות המרכיב את אחד או יותר מהתעריפים ההיסטוריים או שהוכר רכיב זה לרשות המקומית במסגרת כללים אחרים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית או גולם הרכיב במסגרת התעריף שנקבע לצרכני אותה רשות מקומית, תפחית הרשות המקומית סכום רכיב זה מתוך התעריף ההיסטורי.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור, נקבעה או גולמה התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים, בתעריף הקמת מערכת הביוב ההיסטורי וכן בתעריף הביוב של איגוד ערים לפי [[חוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]], המספק שירותי ביוב לאותה רשות מקומית, ייקבע תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי בהפחתת התשלום בעד ההתקנה או הקנייה של מכון טיהור שפכים או החלק המגולם בתעריף מערכת הביוב ההיסטורי, הנמוך מביניהם; בהעדר שלב כאמור או תחשיב לגילומו, על אף שגולמה העלות בתעריף הקמת מערכת הביוב ההיסטורי - בהפחתה של 21% מתעריף הקמת מערכת הביוב ההיסטורי.
: (ג) סעיף קטן (ב) יחול גם על רשות מקומית שמתקיימים בה התנאים [[שבסעיף 7א(א)]].

@ 14. פרסום תעריפים (תיקון: תשע&quot;ו, תשפ&quot;ב)
: (א) רשות מקומית ומועצה תעשייתית יפרסמו באתר האינטרנט שלהן את התעריפים לפי כללים אלה, לרבות כל שינוי או עדכון בהם לפי כללים אלה ולמעט תעריפים לפי [[סעיפים 3(ב) ו-(ג)]], [[5(ב) ו-(ג)]], [[7]], [[9]] [[ו-12א]], ויעבירו את פרטי הפרסום לרשות.
: (ב) הרשות תפרסם באתר את פרטי הפרסום שהועברו לה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) רשות מקומית לא תוציא דרישת תשלום לפי כללים אלה אלא לאחר שפרסמה את התעריפים לפי הוראות סעיף קטן (א).

@ 15. תחילה סייג לתחולה ותחולה
: (א) תחילתם של כללים אלה ב-1 לחודש שלאחר פרסומם.
: (ב) תעריף הקמת מערכת ביוב ותעריף הקמת מערכת מים שבכללים אלה לא יחולו על דרישת תשלום שמסרה רשות מקומית או מועצה מקומית תעשייתית קודם למועד תחילתם של כללים אלה.
: (ג) תעריף הביוב שבכללים אלה יחול על שירותי אחזקת ביוב שסיפקה רשות מקומית מיום תחילתם של כללים אלה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ו, תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[ההגדרה &quot;רשות מקומית הררית&quot; בסעיף 1]] [[וסעיף 7]]))) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} רשות מקומית !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} תעריף ביוב בשקלים חדשים {{ש}} למטר מעוקב של מים שסופקו
|-
| (1) || אור עקיבא || 4.012
|-
| (2) || אליכין || 3.916
|-
| (3) || באר יעקב || 2.994
|-
| (4) || בית שאן || 3.881
|-
| (5) || בנימינה - גבעת עדה || 4.012
|-
| (6) || גבעת שמואל || 5.632
|-
| (7) || חריש || 2.717
|-
| (8) || כפר שמריהו || 4.296
|-
| (9) || כפר תבור || 4.147
|-
| (10) || להבים || 3.661
|-
| (11) || מיתר || 3.265
|-
| (12) || מעיליא || 2.974
|-
| (13) || נהריה || 3.927
|-
| (14) || נשר || 5.329
|-
| (15) || סביון || 4.819
|-
| (16) || עומר || 3.661
|-
| (17) || פרדיס || 4.066
|-
| (18) || פרדס חנה–כרכור || 4.614
|-
| (19) || קלנסואה || 2.604
|-
| (20) || קריית יערים || 4.648
|-
| (21) || ראש פינה || 4.110
|-
| (22) || שדרות || 4.561
|-
| (23) || שהם || 3.847
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[ההגדרות &quot;תעריף הקמה עדכני לביוב&quot;, &quot;תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית&quot;, בסעיף 1]], [[סעיף 3]] [[וסעיף 12א]]))) ====

=== חלק א': תעריף הקמת מערכת ביוב ===
==== ((([[ההגדרה &quot;תעריף הקמה עדכני לביוב&quot;, בסעיף 1]], [[סעיף 3(ב)]] [[וסעיף 12א(ב)]]))) ====
: (בשקלים חדשים למטר מרובע של שטח הבנייה, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}}
|-
! פרט !! הרשויות המקומיות !! תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה !! תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה
|-
| colspan=&quot;4&quot; | '''רשויות שאינן הרריות:'''
|-
| (3) || באר יעקב || rowspan=&quot;9&quot; | 51.43 || rowspan=&quot;9&quot; | 69.43
|-
| (4) || בית שאן
|-
| (6) || גבעת שמואל
|-
| (8) || כפר שמריהו
|-
| (10) || להבים
|-
| (18) || פרדס–חנה–כרכור
|-
| (19) || קלנסווה
|-
| (22) || שדרות
|-
| (23) || שוהם
|-
| colspan=&quot;4&quot; | '''רשויות הרריות:'''
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | '''רשויות שאושרה להן תוספת עד 10% בשל עלויות נוספות מיוחדות ([[סעיף 12א(ב)]]):'''
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|}

=== חלק ב': תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית ===
==== ((([[ההגדרה &quot;תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית&quot;, בסעיף 1]], [[סעיף 3(ג)]]))) ====
: (בשקלים חדשים למטר מרובע, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}}
|-
! פרט !! הרשויות המקומיות !! תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה !! תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[ההגדרות &quot;תעריף הקמה עדכני למים&quot;, &quot;תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית&quot;, בסעיף 1]], [[סעיף 5]], [[12א]]))) ====

=== חלק א': תעריף הקמת מערכת מים ===
==== ((([[ההגדרה &quot;תעריף הקמה עדכני למים&quot;, בסעיף 1]], [[סעיף 5(ב)]], [[12א(ב)]]))) ====
: (בשקלים חדשים למטר מרובע של שטח הבנייה, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}}
|-
! פרט !! הרשויות המקומיות !! תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה !! תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה
|-
| colspan=&quot;4&quot; | '''רשויות שאינן הרריות:'''
|-
| (3) || באר יעקב || rowspan=&quot;9&quot; | 45.61 || rowspan=&quot;9&quot; | 61.57
|-
| (4) || בית שאן
|-
| (6) || גבעת שמואל
|-
| (8) || כפר שמריהו
|-
| (10) || להבים
|-
| (18) || פרדס-חנה–כרכור
|-
| (19) || קלנסווה
|-
| (22) || שדרות
|-
| (23) || שוהם
|-
| colspan=&quot;4&quot; | '''רשויות הרריות:'''
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | '''רשויות שאושרה להן תוספת בשל עלויות נוספות מיוחדות ([[סעיף 12א(ב)]]):'''
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|}

=== חלק ב': תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית ===
==== ((([[ההגדרה &quot;תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית&quot;, בסעיף 1]], [[סעיף 5(ג)]]))) ====
: (בשקלים חדשים למטר מרובע, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}}
|-
! פרט !! הרשויות המקומיות !! תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה !! תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|}

&lt;פרסום&gt; א' בטבת התשע&quot;ה (23 בדצמבר 2014)
&lt;חתימה&gt; אלכסנדר קושניר, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>6hw2p9okxzjkurz8szavd2xexi4ryij</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד B/לז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469807</id>
    <revision>
      <id>1416606</id>
      <parentid>1416501</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T19:11:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="912" xml:space="preserve">(לז, א) כל אומר אמר אהבתי \ (לז, ב) הלא דין מגיע אל מות

(לז, ב) ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלד]''

(לז, א, שולי) כל אוהב אומר אהבתי \ אך יש אוהב שם אוהב:

(לז, ב, שולי) הלא דין מגיע על מות \ רֵע בנפש נהפך לצר: 

(לז, ג) ה[..] רע שא[.]ר מדוע כן נוצרתי \ למלא [.]ני תבל תרמית: ''[יש נקודה מעל המילה &quot;נוצרתי&quot;]''

(לז, ג, שולי) הוי ריֵע [.]אמר מ נוצרתי [\ למלא [.]ני תבל תרמית:] ''[יש נקודה מעל ונקודה מתחת למ&quot;ם לפני ה מילה &quot;נוצרתי&quot;]'' 

(לז, ד) מרע אוהב מביט אל שלחן \ בעת צוקה מנגד יעמד: ''[יש נקודות מעל המלים &quot;ברע&quot;, &quot;שלחן&quot;, ו&quot;מנגד&quot;]''

{{לא נשלם}}

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>lpyu3lfg9vlqcs5gdm7q3v8xz1xjfz1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרא/מצורע</title>
    <ns>106</ns>
    <id>469813</id>
    <revision>
      <id>1416636</id>
      <parentid>1416539</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T06:50:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* דיבורא דמצורע */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12020" xml:space="preserve">==דיבורא דמצורע==

===פרשה א===
'''על ויקרא יד ב-ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה,  ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא&quot;י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא&quot;י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}}
[א] &quot;תורת המצרע&quot; - לבית עולמים.
&quot;זאת&quot; - אינה נוהגת בבמה.
&quot;תהיה&quot; - בזמן הזה. 
{{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}}
&quot;תורת המצרע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. 
וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם?
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! 
{{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א.]]}}
[ג] &quot;תורת המצרע ביום&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע&quot;. יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע ביום&quot; 
{{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}}
&quot;תורת המצרע... הכהן&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע... והובא אל הכהן&quot;. 
יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת&quot;. 
{{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יארך שבעה ימים! – הרי שהקביעה של הפסוק, שטקס הטהרה אורך שבעה ימים היא מיותרת!
ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבמהלך טקס הטיהור שלו – חמורים מימי ההסגר, שבהם עדיין הטומאה שלו אינה חמורה כל כך; אם ימי ההסגר אורכים שבעה ימים – קל וחומר ימי הטיהור! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שהמינימום של ימי הטומאה למצורע מוחלט הם ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי ההסגר עם ימי הטיהור; ואם כך ניתן להמשיך את הק&quot;ו ולטמא את המצורע 14, 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור!
ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק&quot;ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}}
&quot;ביום טהרתו והובא אל הכהן&quot; - שלא ישהא. 
[ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, 
{{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? 
אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? 
חמורים ימי גמר מימי ספר, 
שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. 
ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? 
אמר לו: רבי כל שכן הוספת! 
אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י&quot;ד! 
ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י&quot;ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י&quot;ד? 
נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! 
הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר &quot;ביום טהרתו והובא על הכהן&quot; - שלא ישהא. 
{{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}}
[ה] &quot;ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן&quot; מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר &quot;ויצא הכהן&quot;, שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, 
היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר &quot;וראה הכהן&quot;. 
אם כן למה נאמר &quot;ויצא הכהן&quot;? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, 
אין מצורע מטהר את המצורע. 
{{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת}} או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}}
[ו] &quot;והנה נרפא&quot; - שהלך לו נגעו. &quot;הנגע&quot; - שהלך לו שער לבן. &quot;הצרעת&quot; - שהלכה לה המחיה. 
אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה.
{{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}}
&quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. 
[ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים 
מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? 
הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! 
[ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. 
{{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע&quot;י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}}
[ט] &quot;וצוה הכהן ולקח&quot; – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. 
{{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}}
&quot;ולקח למטהר&quot; - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן.
מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}}
[יא]&quot;ולקח... צפרים&quot; - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר &quot;שתי צפרים&quot;? שיהיו שוות. 
ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר &quot;צפור... צפור&quot;, ריבה 
{{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}}
[יב] &quot;חיות&quot; - ולא שחוטות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טמאות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טריפות. 
{{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}}
&quot;ועץ&quot; - יכול כל עץ? תלמוד לומר &quot;ארז&quot;. אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר &quot;ועץ&quot;. 
הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדינה המצורעים גם אחרי החורבן.}}
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי &quot;יהודה, בני תן לי סנדלי.&quot; ונתתי לו. 
פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי &quot;יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים&quot;. ולמדתי בה שבע הלכות: 
שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, 
ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. 
{{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}}
[יד] &quot;ושני&quot; - יכול פיקס? תלמוד לומר &quot;תולעת&quot;. אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר &quot;ושני&quot;. 
הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר &quot;ושני תולעת&quot;. 
יוחנן בן דהבאי אומר &quot;ושני תולעת&quot; - שני שבתולעת. 
{{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
[טו] &quot;אזוב&quot; - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.
}}</text>
      <sha1>3dcxoltmtgc0ea4bb6qw58o4kf8mxva</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416637</id>
      <parentid>1416636</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T06:53:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12019" xml:space="preserve">==דיבורא דמצורע==

===פרשה א===
'''על ויקרא יד ב-ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה,  ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא&quot;י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא&quot;י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}}
[א] &quot;תורת המצרע&quot; - לבית עולמים.
&quot;זאת&quot; - אינה נוהגת בבמה.
&quot;תהיה&quot; - בזמן הזה. 
{{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}}
&quot;תורת המצרע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. 
וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם?
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! 
{{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א.]]}}
[ג] &quot;תורת המצרע ביום&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע&quot;. יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע ביום&quot; 
{{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}}
&quot;תורת המצרע... הכהן&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע... והובא אל הכהן&quot;. 
יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת&quot;. 
{{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יארך שבעה ימים! – הרי שהקביעה של הפסוק, שטקס הטהרה אורך שבעה ימים היא מיותרת!
ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבמהלך טקס הטיהור שלו – חמורים מימי ההסגר, שבהם עדיין הטומאה שלו אינה חמורה כל כך; אם ימי ההסגר אורכים שבעה ימים – קל וחומר ימי הטיהור! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שהמינימום של ימי הטומאה למצורע מוחלט הם ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי ההסגר עם ימי הטיהור; ואם כך ניתן להמשיך את הק&quot;ו ולטמא את המצורע 14, 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור!
ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק&quot;ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}}
&quot;ביום טהרתו והובא אל הכהן&quot; - שלא ישהא. 
[ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, 
{{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? 
אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? 
חמורים ימי גמר מימי ספר, 
שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. 
ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? 
אמר לו: רבי כל שכן הוספת! 
אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י&quot;ד! 
ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י&quot;ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י&quot;ד? 
נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! 
הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר &quot;ביום טהרתו והובא על הכהן&quot; - שלא ישהא. 
{{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}}
[ה] &quot;ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן&quot; מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר &quot;ויצא הכהן&quot;, שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, 
היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר &quot;וראה הכהן&quot;. 
אם כן למה נאמר &quot;ויצא הכהן&quot;? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, 
אין מצורע מטהר את המצורע. 
{{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת) או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}}
[ו] &quot;והנה נרפא&quot; - שהלך לו נגעו. &quot;הנגע&quot; - שהלך לו שער לבן. &quot;הצרעת&quot; - שהלכה לה המחיה. 
אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה.
{{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}}
&quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. 
[ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים 
מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? 
הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! 
[ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. 
{{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע&quot;י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}}
[ט] &quot;וצוה הכהן ולקח&quot; – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. 
{{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}}
&quot;ולקח למטהר&quot; - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן.
מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}}
[יא]&quot;ולקח... צפרים&quot; - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר &quot;שתי צפרים&quot;? שיהיו שוות. 
ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר &quot;צפור... צפור&quot;, ריבה 
{{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}}
[יב] &quot;חיות&quot; - ולא שחוטות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טמאות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טריפות. 
{{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}}
&quot;ועץ&quot; - יכול כל עץ? תלמוד לומר &quot;ארז&quot;. אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר &quot;ועץ&quot;. 
הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדינה המצורעים גם אחרי החורבן.}}
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי &quot;יהודה, בני תן לי סנדלי.&quot; ונתתי לו. 
פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי &quot;יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים&quot;. ולמדתי בה שבע הלכות: 
שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, 
ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. 
{{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}}
[יד] &quot;ושני&quot; - יכול פיקס? תלמוד לומר &quot;תולעת&quot;. אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר &quot;ושני&quot;. 
הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר &quot;ושני תולעת&quot;. 
יוחנן בן דהבאי אומר &quot;ושני תולעת&quot; - שני שבתולעת. 
{{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
[טו] &quot;אזוב&quot; - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.
}}</text>
      <sha1>otw21itejhiz9kfifmc6y1o7cexkl9r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416638</id>
      <parentid>1416637</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T06:54:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12019" xml:space="preserve">==דיבורא דמצורע==

===פרשה א===
'''על ויקרא יד ב-ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה,  ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא&quot;י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא&quot;י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}}
[א] &quot;תורת המצרע&quot; - לבית עולמים.
&quot;זאת&quot; - אינה נוהגת בבמה.
&quot;תהיה&quot; - בזמן הזה. 
{{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}}
&quot;תורת המצרע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. 
וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם?
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! 
{{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א.]]}}
[ג] &quot;תורת המצרע ביום&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע&quot;. יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע ביום&quot; 
{{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}}
&quot;תורת המצרע... הכהן&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע... והובא אל הכהן&quot;. 
יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת&quot;. 
{{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יארך שבעה ימים! – הרי שהקביעה של הפסוק, שטקס הטהרה אורך שבעה ימים היא מיותרת!
ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבמהלך טקס הטיהור שלו – חמורים מימי ההסגר, שבהם עדיין הטומאה שלו אינה חמורה כל כך; אם ימי ההסגר אורכים שבעה ימים – קל וחומר ימי הטיהור! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שהמינימום של ימי הטומאה למצורע מוחלט הם ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי ההסגר עם ימי הטיהור; ואם כך ניתן להמשיך את הק&quot;ו ולטמא את המצורע 14, 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור!
ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק&quot;ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}}
&quot;ביום טהרתו והובא אל הכהן&quot; - שלא ישהא. 
[ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, 
{{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? 
אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? 
חמורים ימי גמר מימי ספר, 
שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. 
ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? 
אמר לו: רבי כל שכן הוספת! 
אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י&quot;ד! 
ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י&quot;ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י&quot;ד? 
נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! 
הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר &quot;ביום טהרתו והובא על הכהן&quot; - שלא ישהא. 
{{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}}
[ה] &quot;ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן&quot; מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר &quot;ויצא הכהן&quot;, שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, 
היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר &quot;וראה הכהן&quot;. 
אם כן למה נאמר &quot;ויצא הכהן&quot;? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, 
אין מצורע מטהר את המצורע. 
{{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת) או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}}
[ו] &quot;והנה נרפא&quot; - שהלך לו נגעו. &quot;הנגע&quot; - שהלך לו שער לבן. &quot;הצרעת&quot; - שהלכה לה המחיה. 
אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה.
{{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}}
&quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. 
[ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים 
מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? 
הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! 
[ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. 
{{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע&quot;י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}}
[ט] &quot;וצוה הכהן ולקח&quot; – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. 
{{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}}
&quot;ולקח למטהר&quot; - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן.
מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}}
[יא]&quot;ולקח... צפרים&quot; - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר &quot;שתי צפרים&quot;? שיהיו שוות. 
ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר &quot;צפור... צפור&quot;, ריבה 
{{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}}
[יב] &quot;חיות&quot; - ולא שחוטות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טמאות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טריפות. 
{{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}}
&quot;ועץ&quot; - יכול כל עץ? תלמוד לומר &quot;ארז&quot;. אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר &quot;ועץ&quot;. 
הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדיני המצורעים גם אחרי החורבן.}}
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי &quot;יהודה, בני תן לי סנדלי.&quot; ונתתי לו. 
פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי &quot;יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים&quot;. ולמדתי בה שבע הלכות: 
שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, 
ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. 
{{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}}
[יד] &quot;ושני&quot; - יכול פיקס? תלמוד לומר &quot;תולעת&quot;. אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר &quot;ושני&quot;. 
הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר &quot;ושני תולעת&quot;. 
יוחנן בן דהבאי אומר &quot;ושני תולעת&quot; - שני שבתולעת. 
{{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
[טו] &quot;אזוב&quot; - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.
}}</text>
      <sha1>axlbrvw0aoc0ly0wl344t8fqtj7gbmy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416663</id>
      <parentid>1416638</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T09:34:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12150" xml:space="preserve">==דיבורא דמצורע==

===פרשה א===
'''על ויקרא יד ב-ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה,  ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא&quot;י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא&quot;י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}}
[א] &quot;תורת המצרע&quot; - לבית עולמים.
&quot;זאת&quot; - אינה נוהגת בבמה.
&quot;תהיה&quot; - בזמן הזה. 
{{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}}
&quot;תורת המצרע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. 
וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם?
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! 
{{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א.]]}}
[ג] &quot;תורת המצרע ביום&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע&quot;. יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע ביום&quot; 
{{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}}
&quot;תורת המצרע... הכהן&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע... והובא אל הכהן&quot;. 
יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת&quot;. 
{{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יארך שבעה ימים! – הרי שהקביעה של הפסוק, שטקס הטהרה אורך שבעה ימים היא מיותרת!
ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבמהלך טקס הטיהור שלו – חמורים מימי ההסגר, שבהם עדיין הטומאה שלו אינה חמורה כל כך (אבל ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב-ג,]] שמקילים בימי הגמר); אם ימי ההסגר אורכים שבעה ימים – קל וחומר ימי הטיהור! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שהמינימום של ימי הטומאה למצורע מוחלט הם ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי ההסגר עם ימי הטיהור; ואם כך ניתן להמשיך את הק&quot;ו ולטמא את המצורע 14, 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור!
ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק&quot;ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}}
&quot;ביום טהרתו והובא אל הכהן&quot; - שלא ישהא. 
[ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, 
{{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? 
אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? 
חמורים ימי גמר מימי ספר, 
שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. 
ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? 
אמר לו: רבי כל שכן הוספת! 
אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י&quot;ד! 
ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י&quot;ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י&quot;ד? 
נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! 
הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר &quot;ביום טהרתו והובא על הכהן&quot; - שלא ישהא. 
{{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}}
[ה] &quot;ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן&quot; מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר &quot;ויצא הכהן&quot;, שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, 
היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר &quot;וראה הכהן&quot;. 
אם כן למה נאמר &quot;ויצא הכהן&quot;? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, 
אין מצורע מטהר את המצורע. 
{{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת) או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}}
[ו] &quot;והנה נרפא&quot; - שהלך לו נגעו. &quot;הנגע&quot; - שהלך לו שער לבן. &quot;הצרעת&quot; - שהלכה לה המחיה. 
אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה.
{{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}}
&quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. 
[ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים 
מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? 
הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! 
[ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. 
{{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע&quot;י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}}
[ט] &quot;וצוה הכהן ולקח&quot; – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. 
{{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}}
&quot;ולקח למטהר&quot; - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן.
מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}}
[יא]&quot;ולקח... צפרים&quot; - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר &quot;שתי צפרים&quot;? שיהיו שוות. 
ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר &quot;צפור... צפור&quot;, ריבה 
{{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}}
[יב] &quot;חיות&quot; - ולא שחוטות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טמאות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טריפות. 
{{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}}
&quot;ועץ&quot; - יכול כל עץ? תלמוד לומר &quot;ארז&quot;. אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר &quot;ועץ&quot;. 
הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדיני המצורעים גם אחרי החורבן.}}
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי &quot;יהודה, בני תן לי סנדלי.&quot; ונתתי לו. 
פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי &quot;יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים&quot;. ולמדתי בה שבע הלכות: 
שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, 
ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. 
{{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}}
[יד] &quot;ושני&quot; - יכול פיקס? תלמוד לומר &quot;תולעת&quot;. אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר &quot;ושני&quot;. 
הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר &quot;ושני תולעת&quot;. 
יוחנן בן דהבאי אומר &quot;ושני תולעת&quot; - שני שבתולעת. 
{{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
[טו] &quot;אזוב&quot; - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.
}}</text>
      <sha1>riimqofrsw0sdj8mj0dk1yv3gb8q09j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416666</id>
      <parentid>1416663</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T10:12:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17819" xml:space="preserve">==דיבורא דמצורע==

===פרשה א===
'''על ויקרא יד ב-ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה,  ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא&quot;י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא&quot;י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}}
[א] &quot;תורת המצרע&quot; - לבית עולמים.
&quot;זאת&quot; - אינה נוהגת בבמה.
&quot;תהיה&quot; - בזמן הזה. 
{{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}}
&quot;תורת המצרע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. 
וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם?
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! 
{{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א.]]}}
[ג] &quot;תורת המצרע ביום&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע&quot;. יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע ביום&quot; 
{{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}}
&quot;תורת המצרע... הכהן&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע... והובא אל הכהן&quot;. 
יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת&quot;. 
{{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יארך שבעה ימים! – הרי שהקביעה של הפסוק, שטקס הטהרה אורך שבעה ימים היא מיותרת!
ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבמהלך טקס הטיהור שלו – חמורים מימי ההסגר, שבהם עדיין הטומאה שלו אינה חמורה כל כך (אבל ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב-ג,]] שמקילים בימי הגמר); אם ימי ההסגר אורכים שבעה ימים – קל וחומר ימי הטיהור! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שהמינימום של ימי הטומאה למצורע מוחלט הם ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי ההסגר עם ימי הטיהור; ואם כך ניתן להמשיך את הק&quot;ו ולטמא את המצורע 14, 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור!
ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק&quot;ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}}
&quot;ביום טהרתו והובא אל הכהן&quot; - שלא ישהא. 
[ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, 
{{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? 
אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? 
חמורים ימי גמר מימי ספר, 
שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. 
ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? 
אמר לו: רבי כל שכן הוספת! 
אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י&quot;ד! 
ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י&quot;ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י&quot;ד? 
נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! 
הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר &quot;ביום טהרתו והובא על הכהן&quot; - שלא ישהא. 
{{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}}
[ה] &quot;ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן&quot; מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר &quot;ויצא הכהן&quot;, שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, 
היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר &quot;וראה הכהן&quot;. 
אם כן למה נאמר &quot;ויצא הכהן&quot;? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, 
אין מצורע מטהר את המצורע. 
{{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת) או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}}
[ו] &quot;והנה נרפא&quot; - שהלך לו נגעו. &quot;הנגע&quot; - שהלך לו שער לבן. &quot;הצרעת&quot; - שהלכה לה המחיה. 
אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה.
{{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}}
&quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. 
[ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים 
מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? 
הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! 
[ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. 
{{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע&quot;י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}}
[ט] &quot;וצוה הכהן ולקח&quot; – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. 
{{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}}
&quot;ולקח למטהר&quot; - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן.
מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}}
[יא]&quot;ולקח... צפרים&quot; - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר &quot;שתי צפרים&quot;? שיהיו שוות. 
ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר &quot;צפור... צפור&quot;, ריבה 
{{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}}
[יב] &quot;חיות&quot; - ולא שחוטות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טמאות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טריפות. 
{{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}}
&quot;ועץ&quot; - יכול כל עץ? תלמוד לומר &quot;ארז&quot;. אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר &quot;ועץ&quot;. 
הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדיני המצורעים גם אחרי החורבן.}}
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי &quot;יהודה, בני תן לי סנדלי.&quot; ונתתי לו. 
פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי &quot;יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים&quot;. ולמדתי בה שבע הלכות: 
שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, 
ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. 
{{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}}
[יד] &quot;ושני&quot; - יכול פיקס? תלמוד לומר &quot;תולעת&quot;. אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר &quot;ושני&quot;. 
הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר &quot;ושני תולעת&quot;. 
יוחנן בן דהבאי אומר &quot;ושני תולעת&quot; - שני שבתולעת. 
{{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
[טו] &quot;אזוב&quot; - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא יד ה-ו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה א ט: ר' יהודה דורש &quot;ושחט&quot; בדומה ל&quot;ולקח&quot; הנדרש שם, ואילו רבי רואה את הטעם, שהשחיטה היא חלק מהטקס, שהרי בזמן הקניה היו שתי הצפורים חיות.}}
[א] &quot;וצוה הכהן&quot; - ציווי בכהן ושחיטה בכל אדם, דברי ר' יהודה בר' יוסי. 
ורבי אומר: אף שחיטה בכהן. 
{{הע-שמאל|הציפור המובחרת מבין השתים היא הנשחטת! – דורש את ה הידיעה.}}
[ב] &quot;ושחט את הצפור האחת&quot; - הברורה שבשתיים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש &quot;אחת&quot; – מכאן שיש שניה.}}
&quot;האחת&quot; - שאם מתה אחת מהם או שנעשה טריפה - יקח זוג לשנייה. 
{{הע-שמאל|למרות שניתן להשתמש בזוג הציפורים לאחד מכמה טקסי טיהור (לעיל פרשה א ט), בניגוד לחטאת, שמכפרת על חטא מסוים דווקא (ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ד|תמורה ד א,]]) ולמרות שדם חטאת שהתערב בדם של חטאת אחרת כשר (ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ח#משנה י|זבחים ח י]]) - דם הציפור השחוטה שהתערב בדם ציפור אחרת -פסול.}} 
[ג] &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
והלא דין הוא: מה אם במקום שלא כשרו משם לשם, כשרו לעירובים 
כאן, שכשרו משם לשם - אינו דין שיכשרו לעירובים? 
תלמוד לומר &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
{{הע-שמאל|כלי מחרס, ולא מקידה (שאינה כלי) או כלי מחומר אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ד] &quot;כלי&quot; - יכול אחד מן הכלים? תלמוד לומר &quot;חרש&quot;. אי חרס, יכול מקידה? תלמוד לומר &quot;כלי&quot;. 
הא כיצד? זו פיילי של חרש. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מקואותפרק א#משנה ח|מקואות א ח.]]}}
&quot;מים חיים&quot; - ולא מים מלוחים, ולא מים פושרים, ולא מים מכזבים, ולא מים מנטפים. 
{{הע-שמאל|לדברי ר' אליעזר השוו לעיל פרשה א יד, וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]
לדברי ר' שמעון ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ד|תוספתא נגעים ח ד.]]}}
ר' אליעזר אומר: מה מים, שלא נעשה בהם מלאכה - אף כלי, שלא נעשה בו מלאכה. 
ר' שמעון אומר: מה מים, הברורים שבמינם - אף צפור, הברורה שבמינה - זו קיפל. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ה] כיצד הוא עושה? נוטל ארז ואזוב ושני תולעת, וכורכן בשירי לשון 
ומקיף להם ראשי גפיים וראש הזנב משל שנייה, וטובל ומזה. 
{{הע-שמאל|כמות המים היא רביעית, כך שהמים מקבלים את צבע הדם המעורב בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א,]] שם מופיע חצי לוג – שתי רביעיות!
&quot;בדם&quot; - יכול בדם ודאי? תלמוד לומר &quot;ובמים חיים&quot;. אי מים חיים, יכול עד שיהיה כולם מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;בדם&quot;. הא כאיזה צד? מים חיים שדם צפור ניכר בהם, שיערו חכמים רביעית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש את ה הידיעה לקשר בין שתי הציפורים.}}
[ו] ומנין אם נשפך הדם - תמות המשולחת; מתה המשולחת - ישפך הדם? 
תלמוד לומר &quot;את הצפור החיה יקח אותה&quot;. 
{{הע-שמאל|יש לטבול במים המעורבים בדם הן את הציפור החיה, הן את האגודה של העץ, האיזוב והתולעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים יד|נגעים יד א.]]}}
&quot;יקח אותה&quot; - מלמד שהוא מפרישה לעצמה. 
&quot;ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל&quot; - מה תלמוד לומר? 
יכול הואיל ולא היתה עמם בכלל אגודה, לא תהא בכלל טבילה? 
תלמוד לומר &quot;וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה&quot; - החזיר את הצפור לכלל טבילה. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יג|תוספתא חולין א יג,]] וכן [[ספרא (מלבי&quot;ם) אחרי מות פרשה ו|לקמן אחרי מות פרשה ו.]]}}
[ז] &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה. 
והלא דין הוא: הואיל ודרך הכשרו בפנים בעוף, ודרך הכשרו בחוץ בעוף, 
מה דרך הכשרו בפנים במליקה - אף דרך הכשרו בחוץ במליקה? 
תלמוד לומר &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה.
{{הע-שמאל|המים צריכים להיות בכלי ודם הציפור נוזל לתוכם ומתערב בהם, ואין מעמידים את הכלי מעל מים שאינם בתוכו.}} 
&quot;הצפור השחוטה על המים החיים&quot; - אין כלי חרש על מים חיים.
}}</text>
      <sha1>9v7m08qqiopaif5xbmi8tx8lwabkkkg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416667</id>
      <parentid>1416666</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T10:17:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17823" xml:space="preserve">==דיבורא דמצורע==

===פרשה א===
'''על ויקרא יד ב-ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה,  ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא&quot;י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא&quot;י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}}
[א] &quot;תורת המצרע&quot; - לבית עולמים.
&quot;זאת&quot; - אינה נוהגת בבמה.
&quot;תהיה&quot; - בזמן הזה. 
{{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}}
&quot;תורת המצרע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. 
וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם?
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! 
{{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א.]]}}
[ג] &quot;תורת המצרע ביום&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע&quot;. יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע ביום&quot; 
{{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}}
&quot;תורת המצרע... הכהן&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע... והובא אל הכהן&quot;. 
יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת&quot;. 
{{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יארך שבעה ימים! – הרי שהקביעה של הפסוק, שטקס הטהרה אורך שבעה ימים היא מיותרת!
ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבמהלך טקס הטיהור שלו – חמורים מימי ההסגר, שבהם עדיין הטומאה שלו אינה חמורה כל כך (אבל ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב-ג,]] שמקילים בימי הגמר); אם ימי ההסגר אורכים שבעה ימים – קל וחומר ימי הטיהור! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שהמינימום של ימי הטומאה למצורע מוחלט הם ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי ההסגר עם ימי הטיהור; ואם כך ניתן להמשיך את הק&quot;ו ולטמא את המצורע 14, 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור!
ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק&quot;ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}}
&quot;ביום טהרתו והובא אל הכהן&quot; - שלא ישהא. 
[ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, 
{{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? 
אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? 
חמורים ימי גמר מימי ספר, 
שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. 
ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? 
אמר לו: רבי כל שכן הוספת! 
אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י&quot;ד! 
ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י&quot;ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י&quot;ד? 
נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! 
הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר &quot;ביום טהרתו והובא על הכהן&quot; - שלא ישהא. 
{{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}}
[ה] &quot;ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן&quot; מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר &quot;ויצא הכהן&quot;, שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, 
היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר &quot;וראה הכהן&quot;. 
אם כן למה נאמר &quot;ויצא הכהן&quot;? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, 
אין מצורע מטהר את המצורע. 
{{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת) או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}}
[ו] &quot;והנה נרפא&quot; - שהלך לו נגעו. &quot;הנגע&quot; - שהלך לו שער לבן. &quot;הצרעת&quot; - שהלכה לה המחיה. 
אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה.
{{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}}
&quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. 
[ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים 
מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? 
הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! 
[ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. 
{{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע&quot;י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}}
[ט] &quot;וצוה הכהן ולקח&quot; – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. 
{{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}}
&quot;ולקח למטהר&quot; - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן.
מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}}
[יא]&quot;ולקח... צפרים&quot; - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר &quot;שתי צפרים&quot;? שיהיו שוות. 
ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר &quot;צפור... צפור&quot;, ריבה 
{{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}}
[יב] &quot;חיות&quot; - ולא שחוטות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טמאות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טריפות. 
{{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}}
&quot;ועץ&quot; - יכול כל עץ? תלמוד לומר &quot;ארז&quot;. אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר &quot;ועץ&quot;. 
הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדיני המצורעים גם אחרי החורבן.}}
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי &quot;יהודה, בני תן לי סנדלי.&quot; ונתתי לו. 
פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי &quot;יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים&quot;. ולמדתי בה שבע הלכות: 
שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, 
ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. 
{{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}}
[יד] &quot;ושני&quot; - יכול פיקס? תלמוד לומר &quot;תולעת&quot;. אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר &quot;ושני&quot;. 
הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר &quot;ושני תולעת&quot;. 
יוחנן בן דהבאי אומר &quot;ושני תולעת&quot; - שני שבתולעת. 
{{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
[טו] &quot;אזוב&quot; - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא יד ה-ו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה א ט: ר' יהודה דורש &quot;ושחט&quot; בדומה ל&quot;ולקח&quot; הנדרש שם, ואילו רבי רואה את הטעם, שהשחיטה היא חלק מהטקס, שהרי בזמן הקניה היו שתי הצפורים חיות.}}
[א] &quot;וצוה הכהן&quot; - ציווי בכהן ושחיטה בכל אדם, דברי ר' יהודה בר' יוסי. 
ורבי אומר: אף שחיטה בכהן. 
{{הע-שמאל|הציפור המובחרת מבין השתים היא הנשחטת! – דורש את ה הידיעה.}}
[ב] &quot;ושחט את הצפור האחת&quot; - הברורה שבשתיים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש &quot;אחת&quot; – מכאן שיש שניה.}}
&quot;האחת&quot; - שאם מתה אחת מהם או שנעשה טריפה - יקח זוג לשנייה. 
{{הע-שמאל|למרות שניתן להשתמש בזוג הציפורים לאחד מכמה טקסי טיהור (לעיל פרשה א ט), בניגוד לחטאת, שמכפרת על חטא מסוים דווקא (ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ד|תמורה ד א,]]) ולמרות שדם חטאת שהתערב בדם של חטאת אחרת כשר (ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ח#משנה י|זבחים ח י]]) - דם הציפור השחוטה שהתערב בדם ציפור אחרת - פסול.}} 
[ג] &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
והלא דין הוא: מה אם במקום שלא כשרו משם לשם, כשרו לעירובים 
כאן, שכשרו משם לשם - אינו דין שיכשרו לעירובים? 
תלמוד לומר &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
{{הע-שמאל|כלי מחרס, ולא מקידה (שאינה כלי) או כלי מחומר אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ד] &quot;כלי&quot; - יכול אחד מן הכלים? תלמוד לומר &quot;חרש&quot;. אי חרס, יכול מקידה? תלמוד לומר &quot;כלי&quot;. 
הא כיצד? זו פיילי של חרש. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]]}}
&quot;מים חיים&quot; - ולא מים מלוחים, ולא מים פושרים, ולא מים מכזבים, ולא מים מנטפים. 
{{הע-שמאל|לדברי ר' אליעזר השוו לעיל פרשה א יד, וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]
לדברי ר' שמעון ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ד|תוספתא נגעים ח ד.]]}}
ר' אליעזר אומר: מה מים, שלא נעשה בהם מלאכה - אף כלי, שלא נעשה בו מלאכה. 
ר' שמעון אומר: מה מים, הברורים שבמינם - אף צפור, הברורה שבמינה - זו קיפל. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ה] כיצד הוא עושה? נוטל ארז ואזוב ושני תולעת, וכורכן בשירי לשון 
ומקיף להם ראשי גפיים וראש הזנב משל שנייה, וטובל ומזה. 
{{הע-שמאל|כמות המים היא רביעית, כך שהמים מקבלים את צבע הדם המעורב בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א,]] שם מופיע חצי לוג – שתי רביעיות!}}
&quot;בדם&quot; - יכול בדם ודאי? תלמוד לומר &quot;ובמים חיים&quot;. אי מים חיים, יכול עד שיהיה כולם מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;בדם&quot;. הא כאיזה צד? מים חיים שדם צפור ניכר בהם, שיערו חכמים רביעית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש את ה הידיעה לקשר בין שתי הציפורים.}}
[ו] ומנין אם נשפך הדם - תמות המשולחת; מתה המשולחת - ישפך הדם? 
תלמוד לומר &quot;את הצפור החיה יקח אותה&quot;. 
{{הע-שמאל|יש לטבול במים המעורבים בדם הן את הציפור החיה, הן את האגודה של העץ, האיזוב והתולעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים יד|נגעים יד א.]]}}
&quot;יקח אותה&quot; - מלמד שהוא מפרישה לעצמה. 
&quot;ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל&quot; - מה תלמוד לומר? 
יכול הואיל ולא היתה עמם בכלל אגודה, לא תהא בכלל טבילה? 
תלמוד לומר &quot;וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה&quot; - החזיר את הצפור לכלל טבילה. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יג|תוספתא חולין א יג,]] וכן [[ספרא (מלבי&quot;ם) אחרי מות פרשה ו|לקמן אחרי מות פרשה ו.]]}}
[ז] &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה. 
והלא דין הוא: הואיל ודרך הכשרו בפנים בעוף, ודרך הכשרו בחוץ בעוף, 
מה דרך הכשרו בפנים במליקה - אף דרך הכשרו בחוץ במליקה? 
תלמוד לומר &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה.
{{הע-שמאל|המים צריכים להיות בכלי ודם הציפור נוזל לתוכם ומתערב בהם, ואין מעמידים את הכלי מעל מים שאינם בתוכו.}} 
&quot;הצפור השחוטה על המים החיים&quot; - אין כלי חרש על מים חיים.
}}</text>
      <sha1>lk9ew60bs63heaawwya1ask354asm38</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416668</id>
      <parentid>1416667</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T10:20:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17839" xml:space="preserve">==דיבורא דמצורע==

===פרשה א===
'''על ויקרא יד ב-ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה,  ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא&quot;י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא&quot;י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}}
[א] &quot;תורת המצרע&quot; - לבית עולמים.
&quot;זאת&quot; - אינה נוהגת בבמה.
&quot;תהיה&quot; - בזמן הזה. 
{{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}}
&quot;תורת המצרע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. 
וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם?
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! 
{{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א.]]}}
[ג] &quot;תורת המצרע ביום&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע&quot;. יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע ביום&quot; 
{{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}}
&quot;תורת המצרע... הכהן&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע... והובא אל הכהן&quot;. 
יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת&quot;. 
{{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יארך שבעה ימים! – הרי שהקביעה של הפסוק, שטקס הטהרה אורך שבעה ימים היא מיותרת!
ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבמהלך טקס הטיהור שלו – חמורים מימי ההסגר, שבהם עדיין הטומאה שלו אינה חמורה כל כך (אבל ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב-ג,]] שמקילים בימי הגמר); אם ימי ההסגר אורכים שבעה ימים – קל וחומר ימי הטיהור! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שהמינימום של ימי הטומאה למצורע מוחלט הם ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי ההסגר עם ימי הטיהור; ואם כך ניתן להמשיך את הק&quot;ו ולטמא את המצורע 14, 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור!
ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק&quot;ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}}
&quot;ביום טהרתו והובא אל הכהן&quot; - שלא ישהא. 
[ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, 
{{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? 
אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? 
חמורים ימי גמר מימי ספר, 
שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. 
ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? 
אמר לו: רבי כל שכן הוספת! 
אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י&quot;ד! 
ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י&quot;ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י&quot;ד? 
נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! 
הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר &quot;ביום טהרתו והובא על הכהן&quot; - שלא ישהא. 
{{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}}
[ה] &quot;ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן&quot; מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר &quot;ויצא הכהן&quot;, שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, 
היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר &quot;וראה הכהן&quot;. 
אם כן למה נאמר &quot;ויצא הכהן&quot;? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, 
אין מצורע מטהר את המצורע. 
{{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת) או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}}
[ו] &quot;והנה נרפא&quot; - שהלך לו נגעו. &quot;הנגע&quot; - שהלך לו שער לבן. &quot;הצרעת&quot; - שהלכה לה המחיה. 
אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה.
{{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}}
&quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. 
[ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים 
מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? 
הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! 
[ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. 
{{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע&quot;י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}}
[ט] &quot;וצוה הכהן ולקח&quot; – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. 
{{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}}
&quot;ולקח למטהר&quot; - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן.
מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}}
[יא]&quot;ולקח... צפרים&quot; - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר &quot;שתי צפרים&quot;? שיהיו שוות. 
ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר &quot;צפור... צפור&quot;, ריבה 
{{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}}
[יב] &quot;חיות&quot; - ולא שחוטות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טמאות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טריפות. 
{{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}}
&quot;ועץ&quot; - יכול כל עץ? תלמוד לומר &quot;ארז&quot;. אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר &quot;ועץ&quot;. 
הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדיני המצורעים גם אחרי החורבן.}}
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי &quot;יהודה, בני תן לי סנדלי.&quot; ונתתי לו. 
פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי &quot;יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים&quot;. ולמדתי בה שבע הלכות: 
שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, 
ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. 
{{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}}
[יד] &quot;ושני&quot; - יכול פיקס? תלמוד לומר &quot;תולעת&quot;. אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר &quot;ושני&quot;. 
הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר &quot;ושני תולעת&quot;. 
יוחנן בן דהבאי אומר &quot;ושני תולעת&quot; - שני שבתולעת. 
{{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
[טו] &quot;אזוב&quot; - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא יד ה-ו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה א ט: ר' יהודה דורש &quot;ושחט&quot; בדומה ל&quot;ולקח&quot; הנדרש שם, ואילו רבי רואה את הטעם, שהשחיטה היא חלק מהטקס, שהרי בזמן הקניה היו שתי הצפורים חיות.}}
[א] &quot;וצוה הכהן&quot; - ציווי בכהן ושחיטה בכל אדם, דברי ר' יהודה בר' יוסי. 
ורבי אומר: אף שחיטה בכהן. 
{{הע-שמאל|הציפור המובחרת מבין השתים היא הנשחטת! – דורש את ה הידיעה.}}
[ב] &quot;ושחט את הצפור האחת&quot; - הברורה שבשתיים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש &quot;אחת&quot; – מכאן שיש שניה.}}
&quot;האחת&quot; - שאם מתה אחת מהם או שנעשה טריפה - יקח זוג לשנייה. 
{{הע-שמאל|למרות שניתן להשתמש בזוג הציפורים לאחד מכמה טקסי טיהור (לעיל פרשה א ט), בניגוד לחטאת, שמכפרת על חטא מסוים דווקא (ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ד|תמורה ד א,]]) ולמרות שדם חטאת שהתערב בדם של חטאת אחרת כשר (ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ח#משנה י|זבחים ח י]]) - דם הציפור השחוטה שהתערב בדם ציפור אחרת - פסול.}} 
[ג] &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
והלא דין הוא: מה אם במקום שלא כשרו משם לשם, כשרו לעירובים 
כאן, שכשרו משם לשם - אינו דין שיכשרו לעירובים? 
תלמוד לומר &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
{{הע-שמאל|כלי מחרס, ולא מקידה (שאינה כלי) או כלי מחומר אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ד] &quot;כלי&quot; - יכול אחד מן הכלים? תלמוד לומר &quot;חרש&quot;. אי חרס, יכול מקידה? תלמוד לומר &quot;כלי&quot;. 
הא כיצד? זו פיילי של חרש. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]]}}
&quot;מים חיים&quot; - ולא מים מלוחים, ולא מים פושרים, ולא מים מכזבים, ולא מים מנטפים. 
{{הע-שמאל|לדברי ר' אליעזר השוו לעיל פרשה א יד, וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]
לדברי ר' שמעון ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ד|תוספתא נגעים ח ד.]]}}
ר' אליעזר אומר: מה מים, שלא נעשה בהם מלאכה - אף כלי, שלא נעשה בו מלאכה. 
ר' שמעון אומר: מה מים, הברורים שבמינם - אף צפור, הברורה שבמינה - זו קיפל. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ה] כיצד הוא עושה? נוטל ארז ואזוב ושני תולעת, וכורכן בשירי לשון 
ומקיף להם ראשי גפיים וראש הזנב משל שנייה, וטובל ומזה. 
{{הע-שמאל|כמות המים היא רביעית, כך שהמים מקבלים את צבע הדם המעורב בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א,]] שם מופיע חצי לוג – שתי רביעיות!}}
&quot;בדם&quot; - יכול בדם ודאי? תלמוד לומר &quot;ובמים חיים&quot;. אי מים חיים, יכול עד שיהיה כולם מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;בדם&quot;. הא כאיזה צד? מים חיים שדם צפור ניכר בהם, שיערו חכמים רביעית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש את ה הידיעה לקשר בין שתי הציפורים.}}
[ו] ומנין אם נשפך הדם - תמות המשולחת; מתה המשולחת - ישפך הדם? 
תלמוד לומר &quot;את הצפור החיה יקח אותה&quot;. 
{{הע-שמאל|יש לטבול במים המעורבים בדם הן את הציפור החיה, הן את האגודה של העץ, האיזוב והתולעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
&quot;יקח אותה&quot; - מלמד שהוא מפרישה לעצמה. 
&quot;ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל&quot; - מה תלמוד לומר? 
יכול הואיל ולא היתה עמם בכלל אגודה, לא תהא בכלל טבילה? 
תלמוד לומר &quot;וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה&quot; - החזיר את הצפור לכלל טבילה. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יג|תוספתא חולין א יג,]] וכן [[ספרא (מלבי&quot;ם) פרשת אחרי מות פרשה ו|לקמן אחרי מות פרשה ו.]]}}
[ז] &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה. 
והלא דין הוא: הואיל ודרך הכשרו בפנים בעוף, ודרך הכשרו בחוץ בעוף, 
מה דרך הכשרו בפנים במליקה - אף דרך הכשרו בחוץ במליקה? 
תלמוד לומר &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה.
{{הע-שמאל|המים צריכים להיות בכלי ודם הציפור נוזל לתוכם ומתערב בהם, ואין מעמידים את הכלי מעל מים שאינם בתוכו.}} 
&quot;הצפור השחוטה על המים החיים&quot; - אין כלי חרש על מים חיים.
}}</text>
      <sha1>o3hu6a9v60w3wtdk1xzup0tp0j2k5at</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416669</id>
      <parentid>1416668</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T10:22:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17842" xml:space="preserve">==דיבורא דמצורע==

===פרשה א===
'''על ויקרא יד ב-ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה,  ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא&quot;י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא&quot;י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}}
[א] &quot;תורת המצרע&quot; - לבית עולמים.
&quot;זאת&quot; - אינה נוהגת בבמה.
&quot;תהיה&quot; - בזמן הזה. 
{{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}}
&quot;תורת המצרע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. 
וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם?
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע&quot; - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! 
{{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א.]]}}
[ג] &quot;תורת המצרע ביום&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע&quot;. יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?
תלמוד לומר &quot;תורת המצרע ביום&quot; 
{{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}}
&quot;תורת המצרע... הכהן&quot; - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. 
אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;תורת המצורע... והובא אל הכהן&quot;. 
יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת&quot;. 
{{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יארך שבעה ימים! – הרי שהקביעה של הפסוק, שטקס הטהרה אורך שבעה ימים היא מיותרת!
ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבמהלך טקס הטיהור שלו – חמורים מימי ההסגר, שבהם עדיין הטומאה שלו אינה חמורה כל כך (אבל ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב-ג,]] שמקילים בימי הגמר); אם ימי ההסגר אורכים שבעה ימים – קל וחומר ימי הטיהור! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שהמינימום של ימי הטומאה למצורע מוחלט הם ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי ההסגר עם ימי הטיהור; ואם כך ניתן להמשיך את הק&quot;ו ולטמא את המצורע 14, 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור!
ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק&quot;ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}}
&quot;ביום טהרתו והובא אל הכהן&quot; - שלא ישהא. 
[ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, 
{{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? 
אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? 
חמורים ימי גמר מימי ספר, 
שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. 
ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? 
אמר לו: רבי כל שכן הוספת! 
אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י&quot;ד! 
ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י&quot;ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י&quot;ד? 
נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! 
הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר &quot;ביום טהרתו והובא על הכהן&quot; - שלא ישהא. 
{{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}}
[ה] &quot;ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן&quot; מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר &quot;ויצא הכהן&quot;, שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, 
היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר &quot;וראה הכהן&quot;. 
אם כן למה נאמר &quot;ויצא הכהן&quot;? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, 
אין מצורע מטהר את המצורע. 
{{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת) או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}}
[ו] &quot;והנה נרפא&quot; - שהלך לו נגעו. &quot;הנגע&quot; - שהלך לו שער לבן. &quot;הצרעת&quot; - שהלכה לה המחיה. 
אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה.
{{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}}
&quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. 
[ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים 
מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? 
הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! 
[ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! 
תלמוד לומר &quot;מן הצרוע&quot; - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. 
{{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע&quot;י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}}
[ט] &quot;וצוה הכהן ולקח&quot; – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. 
{{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}}
&quot;ולקח למטהר&quot; - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן.
מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}}
[יא]&quot;ולקח... צפרים&quot; - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר &quot;שתי צפרים&quot;? שיהיו שוות. 
ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר &quot;צפור... צפור&quot;, ריבה 
{{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}}
[יב] &quot;חיות&quot; - ולא שחוטות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טמאות.
&quot;טהורות&quot; - ולא טריפות. 
{{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}}
&quot;ועץ&quot; - יכול כל עץ? תלמוד לומר &quot;ארז&quot;. אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר &quot;ועץ&quot;. 
הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדיני המצורעים גם אחרי החורבן.}}
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי &quot;יהודה, בני תן לי סנדלי.&quot; ונתתי לו. 
פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי &quot;יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים&quot;. ולמדתי בה שבע הלכות: 
שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, 
ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. 
{{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}}
[יד] &quot;ושני&quot; - יכול פיקס? תלמוד לומר &quot;תולעת&quot;. אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר &quot;ושני&quot;. 
הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר &quot;ושני תולעת&quot;. 
יוחנן בן דהבאי אומר &quot;ושני תולעת&quot; - שני שבתולעת. 
{{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}}
[טו] &quot;אזוב&quot; - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא יד ה-ו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה א ט: ר' יהודה דורש &quot;ושחט&quot; בדומה ל&quot;ולקח&quot; הנדרש שם, ואילו רבי רואה את הטעם, שהשחיטה היא חלק מהטקס, שהרי בזמן הקניה היו שתי הצפורים חיות.}}
[א] &quot;וצוה הכהן&quot; - ציווי בכהן ושחיטה בכל אדם, דברי ר' יהודה בר' יוסי. 
ורבי אומר: אף שחיטה בכהן. 
{{הע-שמאל|הציפור המובחרת מבין השתים היא הנשחטת! – דורש את ה הידיעה.}}
[ב] &quot;ושחט את הצפור האחת&quot; - הברורה שבשתיים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש &quot;אחת&quot; – מכאן שיש שניה.}}
&quot;האחת&quot; - שאם מתה אחת מהם או שנעשה טריפה - יקח זוג לשנייה. 
{{הע-שמאל|למרות שניתן להשתמש בזוג הציפורים לאחד מכמה טקסי טיהור (לעיל פרשה א ט), בניגוד לחטאת, שמכפרת על חטא מסוים דווקא (ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ד|תמורה ד א,]]) ולמרות שדם חטאת שהתערב בדם של חטאת אחרת כשר (ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ח#משנה י|זבחים ח י]]) - דם הציפור השחוטה שהתערב בדם ציפור אחרת - פסול.}} 
[ג] &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
והלא דין הוא: מה אם במקום שלא כשרו משם לשם, כשרו לעירובים 
כאן, שכשרו משם לשם - אינו דין שיכשרו לעירובים? 
תלמוד לומר &quot;האחת אל כלי חרש&quot; - ואין שתים אל כלי חרש. 
{{הע-שמאל|כלי מחרס, ולא מקידה (שאינה כלי) או כלי מחומר אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ד] &quot;כלי&quot; - יכול אחד מן הכלים? תלמוד לומר &quot;חרש&quot;. אי חרס, יכול מקידה? תלמוד לומר &quot;כלי&quot;. 
הא כיצד? זו פיילי של חרש. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]]}}
&quot;מים חיים&quot; - ולא מים מלוחים, ולא מים פושרים, ולא מים מכזבים, ולא מים מנטפים. 
{{הע-שמאל|לדברי ר' אליעזר השוו לעיל פרשה א יד, וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]
לדברי ר' שמעון ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ד|תוספתא נגעים ח ד.]]}}
ר' אליעזר אומר: מה מים, שלא נעשה בהם מלאכה - אף כלי, שלא נעשה בו מלאכה. 
ר' שמעון אומר: מה מים, הברורים שבמינם - אף צפור, הברורה שבמינה - זו קיפל. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
[ה] כיצד הוא עושה? נוטל ארז ואזוב ושני תולעת, וכורכן בשירי לשון 
ומקיף להם ראשי גפיים וראש הזנב משל שנייה, וטובל ומזה. 
{{הע-שמאל|כמות המים היא רביעית, כך שהמים מקבלים את צבע הדם המעורב בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א,]] שם מופיע חצי לוג – שתי רביעיות!}}
&quot;בדם&quot; - יכול בדם ודאי? תלמוד לומר &quot;ובמים חיים&quot;. אי מים חיים, יכול עד שיהיה כולם מים חיים? 
תלמוד לומר &quot;בדם&quot;. הא כאיזה צד? מים חיים שדם צפור ניכר בהם, שיערו חכמים רביעית. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש את ה הידיעה לקשר בין שתי הציפורים.}}
[ו] ומנין אם נשפך הדם - תמות המשולחת; מתה המשולחת - ישפך הדם? 
תלמוד לומר &quot;את הצפור החיה יקח אותה&quot;. 
{{הע-שמאל|יש לטבול במים המעורבים בדם הן את הציפור החיה, הן את האגודה של העץ, האיזוב והתולעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}}
&quot;יקח אותה&quot; - מלמד שהוא מפרישה לעצמה. 
&quot;ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל&quot; - מה תלמוד לומר? 
יכול הואיל ולא היתה עמם בכלל אגודה, לא תהא בכלל טבילה? 
תלמוד לומר &quot;וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה&quot; - החזיר את הצפור לכלל טבילה. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יג|תוספתא חולין א יג,]] וכן [[ספרא (מלבי&quot;ם) פרשת אחרי מות פרשה ו|לקמן אחרי מות פרשה ו ד.]]}}
[ז] &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה. 
והלא דין הוא: הואיל ודרך הכשרו בפנים בעוף, ודרך הכשרו בחוץ בעוף, 
מה דרך הכשרו בפנים במליקה - אף דרך הכשרו בחוץ במליקה? 
תלמוד לומר &quot;השחוטה&quot; - ולא המלוקה.
{{הע-שמאל|המים צריכים להיות בכלי ודם הציפור נוזל לתוכם ומתערב בהם, ואין מעמידים את הכלי מעל מים שאינם בתוכו.}} 
&quot;הצפור השחוטה על המים החיים&quot; - אין כלי חרש על מים חיים.
}}</text>
      <sha1>i400el52tv3qzhirseobu8b97xp4h3i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:2A01:6500:A041:17E9:85FE:CE15:193F:78B8</title>
    <ns>3</ns>
    <id>469822</id>
    <revision>
      <id>1416575</id>
      <timestamp>2022-08-02T14:42:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה|}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13" xml:space="preserve">{{תודה|}}</text>
      <sha1>4gp4n8n4hqe6jbyp6vfhavyduo19019</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:מאיר בן יצחק</title>
    <ns>3</ns>
    <id>469823</id>
    <revision>
      <id>1416576</id>
      <timestamp>2022-08-02T14:42:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:42, 2 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>t2fwuszgjj8un7voyflrfn8lwbgprb5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מאיר בן יצחק</title>
    <ns>2</ns>
    <id>469824</id>
    <revision>
      <id>1416577</id>
      <timestamp>2022-08-02T14:44:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469825</id>
    <revision>
      <id>1416582</id>
      <timestamp>2022-08-02T16:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1416019] כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע&quot;ז-2017</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="67826" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ז, 1266|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)}}, {{ח:תיבה|1732|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 96|תיקון}}, {{ח:תיבה|604|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2236|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1659|תיקון}}, {{ח:תיבה|3449|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 267|תיקון}}, {{ח:תיבה|1657|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1713|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1112|תיקון}}, {{ח:תיבה|3495|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1306|תיקון}}, {{ח:תיבה|3273|תיקון מס׳ 2}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 111|סעיפים 111}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|ו־112}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}} לחוק, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תעריפי הפקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תעריפי הולכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ח־2, תשפ״א, תשפ״א־2}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – למעט רשות המים הארצית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון הפקה“ – בעל רישיון שיש לו רישיון הפקה, בכל הנוגע למים שהפיק ושמכר לרשות המים הארצית לפי הוראת המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון הפקה והספקה“ – בעל רישיון שיש לו רישיון הפקה ורישיון הספקה, למעט בנוגע לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קולחין;
{{ח:תתת|(2)}} הפקת מי שיטפונות;
{{ח:תתת|(3)}} מים שהפיק ושמכר לרשות המים הארצית לפי הוראת המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות ניהול ושונות“ – לרבות שכר עבודה, הוצאות תחבורה, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכות פיקוד ובקרה, הוצאות תקשורת, הוצאות מוקד תקלות והוצאות דגימות מים, בסכום למ״ק כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד הפקת מים – 0.03 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} בעד הולכת מים – סך המכפלה של מים שהפיק בשנת הבדיקה בסכומים המפורטים בפסקאות (א) עד (ג) להלן, לחלק לכמות המים שהפיק כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} עד 4 מיליון מ״ק – 0.08 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מעל 4 מיליון מ״ק ועד 30 מיליון מ״ק – 0.10 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מעל 30 מיליון מ״ק – 0.05 שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת המנהל“ – הוראה שנתן מנהל הרשות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א(ב)(2) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה בסיסית“ – הפקת מים מקידוח בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת מקדם כושר ההפקה המוכר של הקידוח בכמות השעות הבסיסית, ובלבד שאינה הפקת חורף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה חורגת“ – הפקת מים בכמות העולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה למיתקן הפקה או לקבוצת מיתקני הפקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה נוספת“ – הפקת מים מקידוח בכמות העולה על ההפקה הבסיסית ועד הכמות המוקצית ברישיון ההפקה, ובלבד שאינה הפקת חורף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת חורף“ – הפקת מים מקידוח מי שתייה או הפקת מיהול, בכמות העולה על הכמות המחושבת, בחודשים ינואר, פברואר, מרס ודצמבר של כל שנה, או בתקופה קצרה יותר שהורה מנהל הרשות, לגבי שנה מסוימת, ובלבד שההפקה נעשתה בידי בעל רישיון הפקה והספקה שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות המים המוקצית לו ברישיון ההספקה למטרות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 6|שבסעיף 6(1) ו־(3) עד (5) לחוק}} עולה על 300,000 מ״ק לשנה;
{{ח:תתת|(2)}} הקצאת המים ברישיון אינה מיועדת לצריכה עצמית בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל הרשות לא קבע כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} להפקת מים בידי בעל הרישיון אין השפעה על קליטת מי ים מותפלים;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין תשתית המגיעה לתחומו של בעל הרישיון ומאפשרת הספקת מים ממערכת המשמשת לקליטת מי ים מותפלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת טיוב“ – הפקה של מים שאינם ראויים לשתייה, שכוללת טיפול במים לשם אספקתם באיכות מי שתייה, שהוגדרה ברישיון כהפקת טיוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת מי שיטפונות“ – הפקה עונתית של מים הזורמים בנחלים באמצעות מיתקן לתפיסת מי שיטפונות, שהוגדרה ברישיון כהפקת מי שיטפונות ובתנאים הקבועים ברישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת מיהול“ – הפקה של מים שאינם ראויים לשתייה ומיהולם במים ממקור אחר לשם אספקתם כמי שתייה, שהוגדרה ברישיון כהפקת מיהול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת מים מותפלים“ – הפקה של מים מותפלים שמסופקים, כולם או מקצתם, לרשות המים הארצית לפי הסכם עם ממשלת ישראל או לפי הוראת המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת מים עיליים“ – הפקת מים ממקור מים טבעי שלא באמצעות קידוח, למעט הפקת מי שיטפונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת סילוק“ – הפקת מים שנקבע לגביה ברישיון כי היא מיועדת לסילוק מים מאקוויפר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת שיקום“ – הפקת סילוק שנעשית לצורך שיקום האקוויפר ואשר סווגה ברישיון כהפקת שיקום ונעשתה לפי תנאי הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – כמשמעו {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כושר הפקה מוכר“ – הספיקה המוכרת לקידוח או הספיקה שלו בפועל, הנמוכה מביניהן, כפי שהובאו לידיעת בעל הרישיון בהודעה מאת מנהל הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי שירותי תשתית“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי מקורות“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מחושבת“ – מכפלה של כושר ההפקה המוכר של קידוח ב־100 שעות, או כמות מים גדולה יותר שעליה הודיע מנהל הרשות לבעל הרישיון בכתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות שעות בסיסית“ – כמשמעה {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם עומק קידוח“ – במקרה שבו עומק הקידוח שווה או נמוך מ־175 – 1, ובכל מקרה אחר – עומק הקידוח לחלק ל־175 בחזקת 0.7;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות“ – מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק}}, או מי שהוא הסמיך לעניין כללים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם כושר הפקה מוכר“ – כושר הפקה המוכר – במקרה שבו תוצאת כושר ההפקה המוכר שווה או נמוכה מ־100; ובכל מקרה אחר, ההפרש בין כושר ההפקה המוכר ל־100 במכפלת היחס בין 100 לכושר ההפקה המוכר ובתוספת 100 ובמכפלת מקדם עומק קידוח; שתעוגל בספרת האחדות ל־0 או 5, לפי התוצאה הקרובה ביותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוסחת המחירון“ – כמשמעה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#סעיף 5|בסעיף 5 לכללי שירותי תשתית}}, בשינויים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, המגלמת, בין השאר, את העלויות הדרושות באופן סביר להולכת המים, ובכללן עלויות קבועות, לרבות ארנונה, ביטוח, אבטחה ודמי חכירה לקרקע, עלויות תפעול, עלויות תחזוקה, עלויות אנרגיה ועלויות הון, לרבות הכרה בקרן שיקום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספיקה מוכרת לקידוח“ – הספיקה, במ״ק לשעה, של קידוח פעיל המשמש להפקת מים, שמפורטת בתעודת הרישום של הקידוח, כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על קידוחי מים (רישום בארות)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות הפיקוח על קידוחי מים (רישום בארות), התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק חד־רשותי“ ו”ספק רב־רשותי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי מקורות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות אנרגיה למ״ק“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ה)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קידוח“ – באר, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|בחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}}, פעילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קידוח אחר“ – קידוח שאינו קידוח מי שתיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קידוח מי־שתייה“ – קידוח שמספק מי שתייה ושהמים המופקים בו לא נאסרו לשימוש כמי שתייה לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה)|תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“, ”רישיון הספקה“ ו”רישיון הפקה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|בסעיף 23 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות המים הארצית“ – כמשמעה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 46|בסעיף 46 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור קרן שיקום“ – 0.2 בתוספת מכפלה של 30% בשיעור ההשקעה בתשתיות, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי מבני“ – לרבות מיזוג, פיצול, פירוק או ארגון מחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעות הכרה בהקמה“ – כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף הפקה“ ו”תעריף הפקה והולכה“ – כמשמעם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 48|בסעיף 48(ב)(1) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית הולכה“ – תשתית הספקת מים שמתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הרשות קבע כי היא דרושה לצורך הספקת מים וכי לא היתה נדרשת לבעל רישיון הפקה והספקה לו היה מקבל את המים מרשות המים הארצית, ואם היא משמשת ספק חד־רשותי או ספק רב־רשותי – לכל יישוב, חלק תשתית ההולכה שעלותו, לפי נוסחת המחירון, עולה על 0.22 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} היא משמשת בעל רישיון להספקת מים שהוא מקבל מרשות המים הארצית ומנהל הרשות קבע כי חיבור הצרכן שדרכו מסופקים לו המים אינו עומד בתנאי {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)#סעיף 10|ו־10 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.

{{ח:סעיף|2|תעריפים בעד הפקה והולכה של מים|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תעריף ההפקה בעד מים שהפיק בעל רישיון הפקה וסיפק לרשות המים הארצית יהיה כקבוע {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק ב׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} תעריף ההפקה וההולכה בעד מים שהפיק בעל רישיון הפקה והספקה שווה –
{{ח:תתת|(1)}} לבעל רישיון שלא נקבע לו תעריף הולכה – לתעריף ההפקה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} לבעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה – לתעריף ההולכה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תעריפי הפקה}}

{{ח:סעיף|3|הפקה מקידוח|תיקון: תשע״ז, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ&quot;C-2}}
{{ח:תת|(א)}} תעריפי ההפקה בעד כל מ״ק שהפיק בעל רישיון מקידוח, לרבות הוצאות ניהול ושונות, הם אלה:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג הקידוח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפקה בסיסית {{ש}} (שקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפקה נוספת {{ש}} (שקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) קידוח מי שתייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.711&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.587&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) קידוח אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.657&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.533&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תעריף ההפקה בעד מים שסיפק בעל רישיון לרשות המים הארצית לפי הוראת המנהל יהיה כקבוע באותה הוראה.

{{ח:סעיף|4|כמות שעות בסיסית|תיקון: תשע״ח־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} כמות השעות הבסיסית לקידוח שהוקם עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) – תעמוד על 1,000 שעות, ולקידוח שהוקם לאחר מכן – בחמש השנים הראשונות מיום הקמתו – שעות ההכרה בהקמה, ולאחריהן – 1,000 שעות; על אף האמור, עלה תעריף ההפקה וההולכה בעד הפקה בסיסית על תעריף ההספקה – תחושב כמות השעות הבסיסית כמכפלה של כמות השעות שנקבעה ברישה ביחס שבין ההפרש בין תעריף ההפקה וההולכה לבין תעריף ההפקה הנוספת הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}}, לבין ההפרש בין תעריף ההספקה לבין תעריף ההפקה הנוספת כאמור, ובמקרה כזה יהיה תעריף ההפקה וההולכה בעד הפקה בסיסית שווה לתעריף ההספקה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות רשאי לקבוע לבעל רישיון מסוים כמות שעות בסיסית שונה מהאמור בסעיף קטן (א), ובמקרה כזה יהיה תעריף ההפקה להפקה בסיסית שווה למכפלה של היחס בין כמות השעות הבסיסית כאמור ברישה או בסיפה לסעיף קטן (א), לפי העניין, לבין כמות השעות הבסיסית שקבע מנהל הרשות לבעל הרישיון כאמור בסעיף קטן זה, בהפרש בין תעריף ההפקה הבסיסית ותעריף ההפקה הנוספת הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}}, בתוספת תעריף ההפקה הנוספת.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעה לבעל רישיון כמות שעות בסיסית שונה מ־1,000 שעות – יודיע על כך מנהל הרשות לבעל הרישיון.
{{ח:תת|(ד)}} שעות הכרה בהקמה (&lt;math&gt;H&lt;/math&gt;) יחושבו לפי הנוסחה הזו, ובקידוח שנעשה במיתאר עירוני – כמכפלה של שעות ההכרה בהקמה ב־1.15:
{{ח:תת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; H = \frac{138.6 \left[ 720 + 11h + (620+1.75h) (\tfrac{Q}{150})^{0.25} \right]}{ 1.17Q } + 1,000 &lt;/math&gt;}}
{{ח:תת}} לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;h&lt;/math&gt;“ – עומק הקידוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;Q&lt;/math&gt;“ – כושר ההפקה המוכר לקידוח.

{{ח:סעיף|5|הפקה הכרוכה בהרמת מים חריגה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות רשאי, לבקשת בעל רישיון המפיק מים מקידוח ובאישור מועצת הרשות הממשלתית, להכיר לו בתעריף ההפקה בעלויות נוספות אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממוצע השנתי של מפלס מי התהום הדינמי בקידוח בתוספת גובה ההרמה הנדרש לשם הספקת מים תקינה עולה על 170 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל הרשות שוכנע כי העלות הדרושה בפועל להפקת המים, כשהיא מחושבת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, בשינויים המחויבים, עולה על תעריף ההפקה המוכר בעדם.
{{ח:תת|(ב)}} עדכון תעריף ההפקה לפי סעיף קטן (א) ייעשה במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(א)}}.

{{ח:סעיף|5א|הספקה שמהווה הפקה|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}, סיפק בעל רישיון הספקה מים שקיבל מבעל רישיון הפקה לבעל רישיון הספקה אחר – יראו אותו כבעל רישיון הפקה לגבי אותם מים ותעריף ההפקה שלהם יהיה התעריף ששילם בעדם.
{{ח:תת|(ב)}} סופקו המים לפי סעיף קטן (א), לצריכה ביתית באמצעות תשתית הולכה של בעל רשיון ההפקה שאינו ספק חד־רשותי או ספק רב־רשותי יהיה תעריף ההולכה לאותו ספק לפי החישוב {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|בכללי שירותי תשתית}} ואם סופקו בשטח עירוני בהתאמות לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 11ב|סעיף 11ב לכללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}}.

{{ח:סעיף|6|הפקת מים עיליים|תיקון: תשע״ח־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} למעט אם נקבע אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, תעריף ההפקה וההולכה בעד הפקת מים עיליים הוא 0.611 שקלים חדשים למ״ק, עלות ההון למ״ק – 0.386 שקלים חדשים ושיעור קרן השיקום – 35%.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, לבקשת בעל רישיון או ביוזמת מנהל הרשות, לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לבעל רישיון המפיק מים עיליים, תעריף הפקה והולכה לפי העלות הדרושה לכך; העלות הדרושה כאמור תחושב לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|7|הפקת מים מותפלים|תיקון: תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תעריף ההפקה בעד מים מותפלים שסופקו לרשות המים הארצית יהיה המחיר בעד רכישת אספקת שירותי מים מותפלים בשביל אותם מים, שנקבע בין מפעיל מיתקן ההתפלה לבין ממשלת ישראל או בהוראת המנהל, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} תעריף ההפקה בעד מ״ק מים מותפלים ששימש לצריכה עצמית, למעט מים מותפלים ששימשו בתהליך הייצור ולרבות מים שסופקו לאחרים – 1.242 שקלים חדשים למ״ק.

{{ח:סעיף|8|הפקת טיוב}}
{{ח:תת|(א)}} לתעריף ההפקה בעד הפקת טיוב ייווספו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום למ״ק, לפי סוג המזהם וריכוזו במים המופקים –
{{ח:תתתת|(א)}} בשלוש השנים הראשונות שבהן פועל המיתקן – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|פרט 2 בתוספת הראשונה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מהשנה הרביעית שבה פועל המיתקן ואילך – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|פרט 3 בתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(2)}} סכום סביר למ״ק שהוכח להנחת דעתו של מנהל הרשות, שבעל הרישיון משלם תמורת סילוק רכז שנוצר בהפקת הטיוב.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות יקבע לכל בעל רישיון את תקופת תחילת פעילות המיתקן, סוג המזהם, ריכוזו במים המופקים והסכום למ״ק בעד סילוק רכז שנוצר בהפקת הטיוב.

{{ח:סעיף|9|הפקת מיהול|תיקון: תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לתעריף ההפקה בעד הפקת מיהול ייווסף הסכום למ״ק שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בתקופת ההקמה, כפי שיקבע מנהל הרשות לפי סעיף קטן (ב) – 1.552 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} אחרי תקופת ההקמה האמורה בפסקה (1) – 0.156 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות יקבע לכל בעל רישיון את תקופת ההקמה לפי תוצאת החלוקה, בשנים, של עלות הקמת תשתית המיהול במכפלה של כמות המים המוקצית ברישיון בתעריף שבסעיף קטן (א)(1); עלות הקמת תשתית המיהול תיקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|10|הפקה לא מוכרת}}
{{ח:ת}} בעד הפקת סילוק, הפקת חורף והפקה חורגת לא יוכר תעריף הפקה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תעריפי הולכה}}

{{ח:סעיף|11|תעריף הולכה|תיקון: תשע״ח־2, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תעריף ההולכה לכל בעל רישיון הפקה והספקה שמספק מים באמצעות תשתית הולכה, בעד הולכת המים באמצעותה, הוא כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, והוא כולל גם את תעריף ההפקה בעד אותם מים.
{{ח:תת|(ב)}} תעריף ההולכה יחושב לפי נוסחת המחירון, על בסיס התשתית הדרושה באופן סביר להפקת מים ולהולכתם, בהתחשב במאפיינים הנדסיים, תפעוליים וכלכליים, וכמות המים שהפיק בעל הרישיון בשנה שקדמה למועד קביעת התעריף, ובתוספת הוצאות ניהול ושונות.
{{ח:תת|(ג)}} בהעדר נתונים הדרושים לחישוב העלויות לפי נוסחת המחירון, ייקבעו הנתונים לפי אומד דעתו של מנהל הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, תעריף ההפקה וההולכה לבעל רישיון הפקה והספקה שמספק מים באמצעות תשתית הולכה ושלא נקבע לו תעריף {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, יהיה תעריף ההפקה שנקבע לו לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} בתוספת 0.156 שקלים חדשים למ״ק.

{{ח:סעיף|12|התאמות לנוסחת המחירון|תיקון: תשע״ח־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 17|ובסעיף 17}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גובה הרמה ממוצע“ – ההפרש בין הממוצע המשוכלל של גובה מקורות המים שבהם הופקו המים לבין הממוצע המשוכלל של גובה נקודות ההספקה של המים, לפי כמויות המים שהופקו וסופקו בהם, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההון“ – 0.2 בתוספת מכפלה של 0.8 בשיעור ההשקעה בתשתיות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות הון למ״ק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#סעיף 5|בסעיף 5 לכללי שירותי תשתית}}, ובתוספת עלויות תכנון, פיקוח והוצאות בלתי צפויות מראש לפי סעיף קטן (ג), ואולם יקראו כאילו במקום:
{{ח:תתתת|(1)}} ”הכמות השנתית“ נכתב ”כמות המים שהפיק בעל הרישיון בשנה שקדמה למועד קביעת התעריף“;
{{ח:תתתת|(2)}} המקדם לחיוב שלצד שער הריבית {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#תוספת 1 פרט 1|בפרט 1 בתוספת הראשונה לכללי שירותי תשתית}} נכתב ”התשואה השנתית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)#סעיף 47|בסעיף 47 לכללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}, בתוספת 4.38%“;
{{ח:תתתת|(3)}} ”עלות הון שנתית“ נכתב ”עלות הון שנתית, ולעניין תשתיות שהוקמו עד יום התחילה – 50% מעלות ההון השנתית“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק בעל שונות גבוהה“ – ספק שגובה ההרמה הממוצע שלו עשוי להשתנות ביותר מ־300 מטרים משנה לשנה, כתוצאה מהמצב ההידרולוגי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההשקעה בתשתיות“ – ממוצע משוקלל של היחסים האלה, בהתאם לשווי תשתיות ההולכה של בעל הרישיון שבעדן הם מחושבים, לפי נוסחת המחירון:
{{ח:תתתת|(1)}} בעד תשתיות שהוקמו עד יום התחילה – היחס בין שווי התשתיות לפי הדוחות הכספיים של בעל הרישיון לבין שווי התשתיות לפי נוסחת המחירון;
{{ח:תתתת|(2)}} בעד תשתיות שהוקמו אחרי יום התחילה ונוספו למצאי התשתיות של בעל הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}} – היחס בין שווי התשתיות לפי נוסחת המחירון בניכוי מענקים, לבין שווי התשתיות לפי נוסחת המחירון;
{{ח:תת|(ב)}} רכיב ההון בתעריף ההולכה יחושב כמכפלה של עלות ההון למ״ק במקדם ההון.
{{ח:תת|(ג)}} לעלות ההון למ״ק שחושבה לפי נוסחת המחירון ייווספו עלויות תכנון, פיקוח והוצאות בלתי צפויות מראש בשיעור של 20%.
{{ח:תת|(ד)}} רכיב האנרגיה בתעריף ההולכה לא יעלה על עלות האנרגיה לפי הדוחות הכספיים של בעל הרישיון בתוספת 10%.
{{ח:תת|(ה)}} רכיב האנרגיה בתעריף ההולכה של ספק בעל שונות גבוהה יהיה שווה, בכל שנה, לעלות האנרגיה למ״ק, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#סעיף 5|בסעיף 5 לכללי שירותי תשתית}}, מחושבת לפי גובה ההרמה הממוצע באותה השנה; עלה תעריף ההולכה של ספק בעל שונות גבוהה בשנה מסוימת על תעריף ההספקה שנקבע לו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי מקורות}}, יעמוד תעריף ההולכה שלו באותה שנה על תעריף ההספקה כאמור, ולתעריף ההולכה בשנה הבאה ייווסף סכום השווה למכפלה של הסכום שבו הופחת תעריף ההולכה, ואם שולם בדרך של קיזוז מקדמה לפי סעיף קטן (ו) – הסכום שנותר לאחר הקיזוז, ביחס בין כמות המים שהפיק בשנה לגביה נקבע התעריף לבין כמות המים בשנה שקדמה לה.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בכללים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|ובכללי שירותי תשתית}}, ספק בעל שונות גבוהה שחל עליו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#סעיף 10|סעיף 10 לכללי שירותי תשתית}}, לא יעביר לרשות המים הארצית את התשלום הקבוע שעליו לשלם לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#סעיף 10|סעיף 10(1) לכללי שירותי תשתית}} וחלק מדמי המים שעליו לשלם לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}} השווה לסכום היטל ההפקה הממוצע למ״ק שבו חויב בשנת 2016, בעד התקופה שמיום התחילה עד כ״ז בסיוון התשע״ט (30 ביוני 2019), וסכום זה ייוותר בידיו וישמש כמקדמה על חשבון התוספת לתעריף ההולכה לפי סעיף קטן (ה) ויקוזז ממנה.

{{ח:סעיף|13|קבלת מידע}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגיש למנהל הרשות, בתוך 30 ימים ממועד דרישתו, נתונים ומסמכים בדבר התשתית המשמשת אותו להולכה והעלויות הכרוכות בביצועה, במתכונת שעליה הורה לו מנהל הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא הגיש בעל רישיון נתונים ומסמכים לפי סעיף קטן (א), יקבע מנהל הרשות את תעריף ההולכה לפי אומד דעתו, ובלבד שלא יעלה על 80% מהתעריף שחישב לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות יודיע לבעל הרישיון על החלטתו לפי סעיף קטן (ב); בעל רישיון רשאי להשיג לפני מועצת הרשות הממשלתית על החלטת מנהל הרשות בתוך 30 ימים.

{{ח:סעיף|14|הולכה של מים מותפלים|תיקון: תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} תעריף ההולכה בעד הפקת מים מותפלים רכים שסופקו לאחרים – 0.228 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|15|הולכה של הפקת סילוק|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} תעריף ההולכה בעד מים שהופקו בהפקת סילוק, למעט הפקת סילוק שסווגה ברישיון כהפקת שיקום –
{{ח:תתת|(1)}} אם מנהל הרשות אישר את הזרמתם למיתקן טיפול בשפכים – התעריף בעד הזרמת אותם מים לביוב, בתוספת שקל חדש אחד למ״ק;
{{ח:תתת|(2)}} אם מנהל הרשות אישר את הזרמתם לנחל וקבע כי יש לטפל בהם קודם להזרמתם – סכום למ״ק שיחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד הפקת סילוק שאינה בתנאים שבסעיף קטן (א) לא יוכר תעריף הולכה.

{{ח:סעיף|16|הולכה לא מוכרת}}
{{ח:ת}} בעד הפקת חורף והפקה חורגת לא יוכר תעריף הולכה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|17|קרן שיקום}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יעביר בתום כל רבעון, לחשבון בנק נפרד שבבעלותו, סכום שישמש בעד השקעות למטרת שיקום, חידוש ופיתוח תשתיות, לרבות פירעון אשראי שהתקבל ממלווה למטרה כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} בעד כל מ״ק שסיפק, לרבות לצריכה עצמית, שנקבע לגביהם תעריף הולכה – סכום השווה למכפלה של עלות ההון למ״ק שנקבע בתעריף ההולכה בשיעור קרן השיקום;
{{ח:תתת|(2)}} בעד כל מ״ק מים עיליים שהפיק – סכום השווה למכפלה של עלות ההון למ״ק שנקבע בתעריף ההפקה בשיעור קרן השיקום;
{{ח:תתת|(3)}} בעד כמות המים הבסיסית שהפיק מקידוח – 0.53 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לא יעשה כל שימוש בכספים שעליו להעביר לפי סעיף זה שלא למטרה שנועדו לה, לא ישעבד או ימחה כספים אלה ולא ייתן זכות קיזוז לגביהם, אלא אם כן השעבוד, ההמחאה או זכות הקיזוז משמשים למטרה שנועדו לה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון שלא נקבעה לו בתעריף עלות הון למ״ק, רשאי להעביר את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לפיקדון נפרד בחשבון בנק שבבעלותו.

{{ח:סעיף|18|עדכון תעריפים וסכומים|תיקון: תשע״ח־2, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} התעריפים, התעריפים המחושבים והתוספות לכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, עלות ההון למ״ק ושיעור קרן השיקום יעודכנו ביום י״ח בתמוז התשע״ח (1 ביולי 2018) וב־1 בינואר של כל שנה לאחר מכן לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עדכון תעריפים לפי סעיף קטן (א), יעודכן מצאי התשתיות בתוספת תשתיות הולכה חדשות שנכללו בתכנית פיתוח שאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}}, ושפורטו בדוח השנתי האחרון שהגיש בעל הרישיון לרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)#סעיף 26|סעיף 26 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}, לפני מועד עדכון התעריפים, ובניכוי תשתיות הולכה שאינן פעילות ותשתיות הולכה שנגרעו לפי אותו דוח שנתי.
{{ח:תת|(ג)}} אירע שינוי מבני בבעל רישיון, יעודכנו לגביו הפרטים שבסעיף קטן (א) לא יאוחר ממועד עדכון התעריפים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112א|סעיף 112א לחוק}}.

{{ח:סעיף|19|אישור הכרה בהפקות טיוב, מיהול ושיקום}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע את סכומי ההכרה השנתיים המרביים בהפקות טיוב ומיהול ובהפקות שיקום לפי תכנית שיציג לה מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות לא יקבע ברישיון הפקת טיוב, הפקת מיהול או הפקת שיקום, אם סכום ההכרה השנתי המרבי שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (א) קטן מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהפקת טיוב ובהפקת מיהול – המכפלה של כמות המים שנקבעה ברישיונות כהפקת טיוב וכהפקת מיהול באותה השנה, בתעריף ההפקה להפקת טיוב ולהפקת מיהול, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} בהפקת שיקום – המכפלה של כמות המים שנקבעה ברישיונות כהפקת שיקום באותה השנה בתעריף {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|שבהגדרה ”R2“ שבסעיף 7(3)(א) לכללי מקורות}}.

{{ח:סעיף|20|תכנית פיתוח|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון שנקבע לו תעריף {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} יגיש לאישור מועצת הרשות הממשלתית, אחת לשלוש שנים, לא יאוחר מ־30 בספטמבר, תכנית פיתוח של התשתיות לשלוש השנים הבאות; תכנית פיתוח ראשונה לשנים 2018 עד 2020 תוגש עד יום ט״ו בניסן התשע״ח (31 במרס 2018).

{{ח:סעיף|20א|פריסת עלויות פיתוח|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלויות פיתוח“ – ההפרש בין תעריף ההפקה וההולכה לבין תעריף ההספקה של המים, אם הוא שלילי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית החשב הכללי כמשמעותה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הביניים“ – התקופה שממועד השלמת הקמת התשתיות לפי תכנית הפיתוח ועד 3 שנים מהשלמת הקמתן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתיות“ – התשתיות שיקים בעל הרישיון לפי תכנית פיתוח שאישרה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} ושהגיש עד המועד האחרון להגשה תכנית פיתוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} שהיקף ההשקעה המוכרת לפיה עולה על 100 מיליון שקלים חדשים, רשאי לפנות, עד לאותו מועד, למנהל הרשות בבקשה לאשר לו לפרוס עלויות פיתוח על חשבון דמי מים שעליו לשלם לרשות המים הארצית.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות, רשאי לאשר לבעל רישיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), לפרוס עלויות פיתוח, אם שוכנע שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על פני זמן, בעל הרישיון צפוי לשלם לרשות המים הארצית דמי מים בעד המים שיספק בתשתיותיו;
{{ח:תתת|(2)}} בתקופת הביניים, תעריף ההפקה וההולכה של המים שמספק בעל הרישיון בתשתיות, לפי כמויות המים המתוכננות להספקה באותן תשתיות, צפוי לעלות על תעריף ההספקה שלהם;
{{ח:תת|(ד)}} סכום הפריסה המרבי לכל תקופת הביניים לא יעלה על היקף ההשקעה המאושרת במכפלה של 9.5%;
{{ח:תת|(ה)}} פריסת עלויות ההקמה בתקופת הביניים בתוספת ריבית, תקוזז מתשלום דמי המים בשנים העוקבות.

{{ח:סעיף|21|מס ערך מוסף}}
{{ח:ת}} התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.

{{ח:סעיף|22|תחילה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה ביום ז׳ בתמוז התשע״ז (1 ביולי 2017) (להלן – יום התחילה).

{{ח:סעיף|23|סייג לתחולה}}
{{ח:ת}} כללים אלה לא יחולו על מים שיופקו למטרות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 6|שבסעיף 6(1) ו־(3) עד (6) לחוק}}, מיום התחילה עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017).

{{ח:סעיף|24|הוראת מעבר|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכללים אלה –
{{ח:תתת|(1)}} התוספת לתעריף ההפקה בעד הפקת טיוב לבעל רישיון שנקבעה לו ברישיון הקצאה להפקת מים בהפקת טיוב ערב תחילתם של כללים אלה, תהיה –
{{ח:תתתת|(א)}} בתקופה שמיום התחילה עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019) – 3.5 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעד הפקת טיוב שניתן לה פטור מהיטל הפקה ערב תחילתם של כללים אלה, בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) עד תום התקופה שלגביה ניתן הפטור מהיטל הפקה ובלבד שלא תעלה על 12 שנים ממועד מתן הפטור – 2.070 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת|(2)}} התוספת לתעריף בעד הפקת מיהול שניתן לה פטור מהיטל הפקה ערב תחילתם של כללים אלה, בתקופה שמיום התחילה עד תום התקופה שלגביה ניתן הפטור מהיטל הפקה – 1.552 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת|(3)}} בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), לא יעלו דמי המים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}} בעד מים למטרת חקלאות שישלם בעל רישיון הפקה והולכה שסיפק מים למטרת חקלאות ערב תחילתם של כללים אלה ממקור מים מסוים, על הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום היטל ההפקה הממוצע למ״ק שבו חויב בעד מים מאותו מקור מים בשנת 2016 בתוספת של –
{{ח:תתתתת|(1)}} בשנת 2017 – 0.26 שקלים חדשים;
{{ח:תתתתת|(2)}} בשנת 2018 – 0.43 שקלים חדשים;
{{ח:תתתתת|(3)}} בשנת 2019 – 0.60 שקלים חדשים;
{{ח:תתתתת|(4)}} בשנת 2020 – 0.784 שקלים חדשים;
{{ח:תתתתת|(5)}} בשנת 2021 – 0.955 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ז בסיוון התשע״ט (30 ביוני 2019), הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} דמי המים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}} בעד מים למטרת חקלאות שיחולו עליו בשנת 2020;
{{ח:תתתתת|(2)}} סכום היטל ההפקה הממוצע למ״ק שבו חויב בעד מים מאותו מקור מים בשנת 2016;
{{ח:תתת|(3א)}} על אף האמור בפסקה (3), עד תום התקופה הקבועה באותה פסקה, יהיו דמי המים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}} בעד מים שמקורם בהפקה חורגת, דמי המים שנקבעו לפי פסקה (3) בתוספת ההפרש שבין התעריף לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(1)1.1.9 לכללי מקורות}} ובין התעריף לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(1)1.1.7 לכללים האמורים}};
{{ח:תתת|(4)}} בתקופה שמיום התחילה עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019), יהיה תעריף ההפקה בעד כל מ״ק שהפיק בעל רישיון שהוא מפיק עירוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק}}, כנוסחה ערב ביטולה {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf|בסעיף 31 לחוק המים (תיקון מס׳ 27), התשע״ז–2017}}, מקידוח מי שתייה –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי הפקה בסיסית – 2.52 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הפקה נוספת – 0.52 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א)(1) ו־(2) לא יחול על מים שהופקו בהפקת טיוב או בהפקת מיהול ממקור מים מסוים, שלגביו הודיע בעל הרישיון לרשות המים הארצית כי הוא מבקש להחיל את הכללים, החל במועד קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} יגיש למנהל הרשות, עד יום י״א בתשרי התשע״ח (1 באוקטובר 2017) (להלן – מועד ההגשה), את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סקר נכסים של כל תשתיות ההולכה המשמשות אותו, לרבות מאפייניהם, מועד הקמתן ומיקומן;
{{ח:תתת|(2)}} דוחות כספיים שלו לשנים 2014 עד 2016;
{{ח:תתת|(3)}} ספר רכוש קבוע;
{{ח:תתת|(4)}} פירוט התעריפים שבהם חייב את צרכניו בכל אחת מהשנים 2014 עד 2016;
{{ח:תתת|(5)}} פירוט כמויות המים שסיפק בשנת 2016 לפי מקורות המים ומקומות אספקתם.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} רשאי להגיש למנהל הרשות, עד מועד ההגשה, דוחות כספיים של צרכניו המעידים על השקעות שביצעו בתשתיות ההולכה של בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ה)}} אישר מנהל הרשות נתונים ומסמכים שהגיש לו בעל רישיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), ישמשו אלה בקביעת תעריף ההולכה בעדכון התעריפים שייעשה ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018).
{{ח:תת|(ו)}} לא הגיש בעל רישיון את כל הנתונים והמסמכים לפי סעיף קטן (ג)(1) עד (5) עד מועד ההגשה, יהיה תעריף ההולכה שלו 80% מתעריף ההולכה שנקבע לו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, החל ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018).
{{ח:תת|(ז)}} הגיש בעל הרישיון את כל הנתונים והמסמכים לפי סעיף קטן (ג)(1) עד (5) אחרי מועד ההגשה, יחולו לגבי אותם נתונים ומסמכים הוראות סעיף קטן (ה), בעדכון התעריפים הבא שלאחר אישורם.

{{ח:סעיף|24א|הוראת מעבר|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההפרש בדמי המים“ – ההפרש בין תעריף ההפקה וההולכה לבין תעריף ההספקה של המים, אם הוא חיובי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב דמי מים“ – סכום המקדמה שבעל הרישיון לא העביר לרשות המים הארצית על דמי מים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב)}} או {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112 לחוק}} עד סכום המקדמה המרבי שהורה מנהל הרשות, לרבות הריבית והפרשי ההצמדה למדד שנצברו בעדו עד לפירעונו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקדמה“ – כמשמעותה בסעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית והפרשי הצמדה“ – מדד בתוספת ריבית שנתית בשיעור של 1.16%;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הביניים“ – התקופה שממועד השלמת הקמת התשתיות לפי תכנית הפיתוח עד יום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההקמה“ – התקופה שמיום התחילה או ממועד אישור מנהל הרשות לפי סעיף קטן (ג), לפי המאוחר מביניהם, עד מועד השלמת הקמת התשתיות או עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), לפי המוקדם מביניהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתיות“ – התשתיות שיקים בעל הרישיון לפי תכנית פיתוח שאישרה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20א|בסעיף 20א}} בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, ושאושרה לו תכנית פיתוח לפי הסכם עם המדינה לפני יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020), שהיקף ההשקעה המוכרת לפיה עולה על 50 מיליון שקלים חדשים, רשאי לפנות, בתוך 30 ימים מיום התחילה, למנהל הרשות בבקשה לאשר לו לצבור מקדמה על חשבון דמי מים שעליו לשלם לרשות המים הארצית.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות, רשאי לאשר לבעל רישיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), לצבור במהלך תקופת ההקמה מקדמה בסכום מרבי שיורה, אם שוכנע שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על פני זמן בעל הרישיון צפוי לשלם לרשות המים הארצית דמי מים בעד המים שיספק בתשתיותיו;
{{ח:תתת|(2)}} ממועד השלמת הקמת התשתיות עד לא יאוחר מיום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030) תעריף ההפקה וההולכה של המים שמספק בעל הרישיון בתשתיות, לפי כמויות המים המתוכננות להספקה באותן תשתיות, צפוי לעלות על תעריף ההספקה שלהם.
{{ח:תת|(ד)}} סכום המקדמה לא יעלה על ההפרש בדמי המים הצפוי בתקופת הביניים.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון שקיבל את אישור מנהל הרשות לפי סעיף קטן (ג), לא יעביר לרשות המים הארצית, במהלך תקופת ההקמה, 38% מחוב דמי מים שעליו לשלם.
{{ח:תת|(ו)}} ההפרש בדמי המים בתקופת הביניים יקוזז מחוב דמי המים; בעל הרישיון ישלם את חוב דמי המים שייוותר בתום תקופת הביניים או בתום השנה הראשונה שבה היו דמי מים חיוביים בתקופת הביניים, אם ייוותר, לפי המוקדם מביניהם, במלואו, עד לא יאוחר מסוף השנה העוקבת למועד תחילת התשלום.

{{ח:סעיף|25|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות המים (חישוב עלות המים), התשנ״ב–1991 – בטלות.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מג״ל“ – מיליגרם לליטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזהמים אורגניים“ – החומרים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי-שתייה)#תוספת 1|בטבלאות ב׳ ו־ג׳ בתוספת הראשונה לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי־שתייה), התשע״ג–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקג״ל“ – מיקרוגרם לליטר.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ח־2, תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} הסכום הנוסף למ״ק, בשקלים חדשים, בעד טיפול באמצעות מיתקן להרחקה מהמים של חנקות או מזהמים אורגניים, בתקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)(1)(א)}}, לכל כמות מים שהופקה מהמיתקן באותה מדרגה –
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;מדרגות של כמות המים שהופקה בהתאם לרישיון (אלפי מ״ק לשנה)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;10&quot;&gt;סוג המזהם וריכוזו במים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הרחקת חנקות&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;הרחקת מזהמים אורגניים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;הרחקת פרכלוראט&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;עד 110 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 110 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד 30 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;31 עד 50 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;51 עד 75 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 75 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד 30 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;31 עד 50 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;51 עד 75 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 75 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.07&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 200 עד 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 400 עד 750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.54&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 750 עד 4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.47&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;מדרגות של כמות המים שהופקה בהתאם לרישיון (אלפי מ״ק לשנה)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;סוג המזהם וריכוזו במים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הרחקת דטרגנטים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;הרחקת כרומאט&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מעל 500 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד 80 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;81 עד 110 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;111 עד 140 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 140 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 200 עד 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 400 עד 750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 750 עד 4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ח־2, תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} הסכום הנוסף למ״ק, בשקלים חדשים, בעד טיפול באמצעות מיתקן להרחקה מהמים של חנקות או מזהמים אורגניים, בתקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)(1)(ב)}}, לכל כמות מים שהופקה מהמיתקן באותה מדרגה –
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;מדרגות של כמות המים שהופקה בהתאם לרישיון (אלפי מ״ק לשנה)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;10&quot;&gt;סוג המזהם וריכוזו במים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הרחקת חנקות&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;הרחקת מזהמים אורגניים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;הרחקת פרכלוראט&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;עד 110 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 110 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד 30 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;31 עד 50 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;51 עד 75 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 75 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד 30 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;31 עד 50 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;51 עד 75 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 75 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.78&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 200 עד 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.91&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 400 עד 750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 750 עד 4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;מדרגות של כמות המים שהופקה בהתאם לרישיון (אלפי מ״ק לשנה)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;סוג המזהם וריכוזו במים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הרחקת דטרגנטים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;הרחקת כרומאט&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מעל 500 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד 80 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;81 עד 110 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;111 עד 140 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 140 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 200 עד 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 400 עד 750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 750 עד 4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|3א||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 1 פרט 3א}}
{{ח:ת}} הסכום במ״ק, בשקלים חדשים, בעד טיפול באמצעות מיתקן התפלת מים מליחים, לכל תקופת פעילות המיתקן, ולכל כמות מים שהופקה בכמות ובמליחות המתאימה בטבלה –
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;כמות המים ומליחותם שנקבעה באישור מנהל הרשות ובלבד שהופקה לפי רישיון (אלפי מ״ק לשנה)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;11&quot;&gt;התפלת מים מליחים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;11&quot;&gt;מליחות (מג״ל)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;עד 250 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 250 עד 500 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 500 עד 1,000 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 1,000 עד 1,500 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 1,500 עד 1,800 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 1,800 עד 2,000 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 2,000 עד 2,500 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 2,500 עד 3,000 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 3,000 עד 3,750 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 3,750 עד 4,500 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 4,500 {{ח:הערה|מג״ל}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;200 עד 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 400 עד 600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 600 עד 800&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.27&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 800 עד 1{{ח:הערה|,}}000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 1,000 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 2,000 עד 3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.89&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 3,000 עד 4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 4,000 עד 6,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.64&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 6,000 עד 7,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 7,000 עד 8,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.57&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 8,000 עד 10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.54&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 10,000 עד 12,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.52&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 12,000 עד 14,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 14,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.49&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|ו־3}}, הסכום הנוסף למ״ק בעד טיפול בכמה סוגי מזהמים, שווה לסכום הנוסף למ״ק לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|פרט 2}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|או 3}}, לפי העניין, בעד סוג המזהם היקר ביותר בתוספת מכפלה של עד 0.7, לפי קביעת מנהל הרשות, בהתאם לעלות הנדרשת לטיפול באותו זיהום, בסך הסכום הנוסף למ״ק בעד כל המזהמים האחרים.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}}, {{ח:פנימי|סעיף 20א|20א}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}})}}|תיקון: תשע״ח, תש״ף־2}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם בעל הרישיון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג התעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות ההון למ״ק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור קרן השיקום&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפיקי מים מליחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.913&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.371&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפיקי מים שפירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.156&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.692&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמק הירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.550&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.877&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מים בגליל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.732&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.631&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;מי גולן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה לבית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.577&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.089&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הולכה לחקלאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.187 {{מוקטן|בתוספת עלות אנרגיה למ״ק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.328&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמק חרוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.318&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.987&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עין גדי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.227&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כברי קיבוץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.077&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.680&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דן קיבוץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.698&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.567&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעל הדן אג׳ שת׳ חק׳ להספקת מים בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.759&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גונן בית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.968&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.798&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שמיר קיבוץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.561&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שדה יואב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.707&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מגדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.851&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.487&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גינוסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.802&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.540&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפר סאלד בית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.066&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.655&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״א בסיוון התשע״ז (15 ביוני 2017)}}
* '''משה גראזי'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (בפועל)
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>tqm1wcscdrp8o79i74xmeyf32p0vng6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>469826</id>
    <redirect title="שיחה:כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)" />
    <revision>
      <id>1416583</id>
      <timestamp>2022-08-02T16:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="111" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]</text>
      <sha1>ilhjcn74ekx1o1z9ll9xrsmtf9tnexc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469827</id>
    <revision>
      <id>1416584</id>
      <timestamp>2022-08-02T16:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:2A01:6502:A56:4FB7:384A:C704:231F:CFE0</title>
    <ns>3</ns>
    <id>469828</id>
    <revision>
      <id>1416590</id>
      <timestamp>2022-08-02T16:50:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תודה והזמנה */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="165" xml:space="preserve">== תודה והזמנה ==

{{תודה|יומא פו א}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:50, 2 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>tsf9d0j9vtmp74r17l269yo1ghqwv22</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית ח ד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>469829</id>
    <revision>
      <id>1416591</id>
      <timestamp>2022-08-02T17:51:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - וַתָּנַח הַתֵּבָה - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="434" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל הָרֵי אֲרָרָט.}}

== וַתָּנַח הַתֵּבָה == 
=== וַתָּנַח === 
&quot;וַתָּנַח&quot; - שורש נוח - 


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה}}</text>
      <sha1>lx88z6ch4ul5l5y8z3fb6qvdt9wn5im</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416592</id>
      <parentid>1416591</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T18:03:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>שימור</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2215" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל הָרֵי אֲרָרָט.}}

== וַתָּנַח הַתֵּבָה == 
=== וַתָּנַח === 
&quot;וַתָּנַח&quot; - שורש נוח - לא זז, עמד במקומו, נִרְגַּע, שָׁכַךְ, שָׁקַט (מילוג).

המילה &quot;וַתָּנַח&quot; אינה ברורה בהקשר כאן:
* האם התיבה נחתה על רום ההר? כלומר לאחר 150 יום של גשם כאשר המים גברו על הארץ ([[ביאור:בראשית ז כד]]), מיד לאחר שהגשם פסק והרוח חדלה ([[ביאור:בראשית ח א]]), התיבה ירדה ונגעה בצוק הסלעים שבראש ההר. נגיעה כזאת לבטח לא היתה נעימה כאשר הגלים מטלטלים את התיבה והיא עגונה לצוק אחד. אין ספק שהתיבה לא ירדה בדיוק במרכז הכובד, ונשארה יציבה ומאוזנת על הצוק הזה. במידה וזה מה שקרה והמים המשיכו לרדת, אז התיבה היתה נוטה על צידה נשברת ומתגלגלת עד שתמצא מקום משען. לא נאמר שהתיבה נפלה ונשברה, ולא נאמר שהאנשים והחיות ירדו מצוקי ההר, בדרך לא דרך, לשפלה. ובנוסף אם התיבה היתה בראש ההר, והמים המשיכו לרדת אז לחיות לה היה יותר מים לשתיה הן אלוהים לא פקד, ונוח לא הביא מים לתיבה. לא סביר שזה מה שקרה.
* האם התיבה נחה על פני המים השקטים? נאמר &quot;וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם&quot; ([[ביאור:בראשית ח א]]), כלומר הגשם פסק, הרוח חדלה, המים בקלדרה שבראש הר אררט נרגעו והיו שקטים כראי, וכך התיבה נחה על המים שקטה וברוגע.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה}}</text>
      <sha1>1kvenjtz6p0x0ns8e09uqaqlreuxf6f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416593</id>
      <parentid>1416592</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T18:12:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>שימור</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3297" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל הָרֵי אֲרָרָט.}}

== וַתָּנַח הַתֵּבָה == 
=== וַתָּנַח === 
&quot;'''וַתָּנַח'''&quot; - שורש נוח - לא זז, עמד במקומו, נִרְגַּע, שָׁכַךְ, שָׁקַט (מילוג).

המילה &quot;'''וַתָּנַח'''&quot; אינה ברורה בהקשר כאן:
* '''האם התיבה נחתה על רום ההר?''' כלומר לאחר 150 יום של גשם כאשר המים גברו על הארץ ([[ביאור:בראשית ז כד]]), מיד לאחר שהגשם פסק והרוח חדלה ([[ביאור:בראשית ח א]]), התיבה ירדה ונגעה בצוק הסלעים שבראש ההר. נגיעה כזאת לבטח לא היתה נעימה כאשר הגלים מטלטלים את התיבה והיא עגונה לצוק אחד. אין ספק שהתיבה לא ירדה בדיוק במרכז הכובד, ונשארה יציבה ומאוזנת על הצוק הזה. במידה וזה מה שקרה והמים המשיכו לרדת, אז התיבה היתה נוטה על צידה נשברת ומתגלגלת עד שתמצא מקום משען. לא נאמר שהתיבה נפלה ונשברה, ולא נאמר שהאנשים והחיות ירדו מצוקי ההר, בדרך לא דרך, לשפלה. ובנוסף אם התיבה היתה בראש ההר, והמים המשיכו לרדת אז לחיות לה היה יותר מים לשתיה הן אלוהים לא פקד, ונוח לא הביא מים לתיבה. לא סביר שזה מה שקרה.
* '''האם התיבה נחה על פני המים השקטים?''' נאמר &quot;וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם&quot; ([[ביאור:בראשית ח א]]), כלומר הגשם פסק, הרוח חדלה, המים בקלדרה שבראש הר אררט נרגעו והיו שקטים כראי, וכך התיבה נחה על המים שקטה וברוגע.

=== עַל הָרֵי אֲרָרָט ===
התיבה נחתה על צוק אחד בהר, ולכן היה צריך לכתוב 'הר אררט' (ביחיד) ולא &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; ברבים. ניתן להבין שהתאור של &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; הוא קבוצת הרים או שרשרת, ומכיוון שהתיבה ירדה ונחה יציבה ומאוזנת על הקרקע ניתן להבין שזה היה בעמק בין הצוקים, מכתש, או [[W:קלדרה|'''קלדרה''']]. קלדרה נוצרת בראש הר געש גדול, שכיפתו כורסת ונוצר עמק רחב ושטוח מוקף מסביב (במעגל) בצוקים גבוהים. באפריקה, באזור [[W:קילמנג'רו|'''הקילמנג'רו''']] ישנם קלדרות רבות, ומכיוון שמהקלימנג'רו יורדים ארבע נהרות גדולים כפי שנאמר על גן עדן ([[ביאור:בראשית ב י]]), סביר שהר אררט הוא אחד ההרים באזור הקילמנג'רו (ולא בתורקיה).


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה}}</text>
      <sha1>6xkfxhzfag04qwieukq4pstvm1k43wv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416594</id>
      <parentid>1416593</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T18:24:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4998" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל הָרֵי אֲרָרָט.}}

== וַתָּנַח הַתֵּבָה == 
=== וַתָּנַח === 
&quot;'''וַתָּנַח'''&quot; - שורש נוח - לא זז, עמד במקומו, נִרְגַּע, שָׁכַךְ, שָׁקַט (מילוג).

המילה &quot;'''וַתָּנַח'''&quot; אינה ברורה בהקשר כאן:
* '''האם התיבה נחתה על רום ההר?''' כלומר לאחר 150 יום של גשם כאשר המים גברו על הארץ ([[ביאור:בראשית ז כד]]), מיד לאחר שהגשם פסק והרוח חדלה ([[ביאור:בראשית ח א]]), התיבה ירדה ונגעה בצוק הסלעים שבראש ההר. נגיעה כזאת לבטח לא היתה נעימה כאשר הגלים מטלטלים את התיבה והיא עגונה לצוק אחד. אין ספק שהתיבה לא ירדה בדיוק במרכז הכובד, ונשארה יציבה ומאוזנת על הצוק הזה. במידה והתיבה ירדה על צוקי הר ענקי והמים המשיכו לרדת, אז התיבה היתה נוטה על צידה נשברת ומתגלגלת עד שתמצא מקום משען. לא נאמר שהתיבה נפלה ונשברה, ולא נאמר שהאנשים והחיות ירדו מצוקי ההר, בדרך לא דרך, לשפלה. ובנוסף אם התיבה היתה בראש ההר, והמים המשיכו לרדת אז לחיות לא היה יותר מים לשתיה, הן אלוהים לא פקד, ונוח לא הביא מים לתיבה. לא סביר שזה מה שקרה.

* '''האם התיבה נחה על פני המים השקטים?''' נאמר &quot;וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם&quot; ([[ביאור:בראשית ח א]]), כלומר הגשם פסק, הרוח חדלה, המים בקלדרה שבראש הר אררט נרגעו והיו שקטים כראי, וכך התיבה נחה, צפה על המים, שקטה וברוגע.

=== עַל הָרֵי אֲרָרָט ===
התיבה נחתה על צוק אחד בהר, ולכן היה צריך לכתוב 'הר אררט' (ביחיד) ולא &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; ברבים. ניתן להבין שהתאור של &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; הוא קבוצת הרים או שרשרת, ומכיוון שהתיבה ירדה ונחה יציבה ומאוזנת על הקרקע ניתן להבין שזה היה בעמק בין הצוקים, מכתש, או [[W:קלדרה|'''קלדרה''']]. קלדרה נוצרת בראש הר געש גדול, שכיפתו כורסת ונוצר עמק רחב ושטוח מוקף מסביב (במעגל) בצוקים גבוהים. באפריקה, באזור [[W:קילמנג'רו|'''הקילמנג'רו''']] ישנם קלדרות רבות, ומכיוון שמהקלימנג'רו יורדים ארבע נהרות גדולים כפי שנאמר על גן עדן ([[ביאור:בראשית ב י]]), סביר שהר אררט הוא אחד ההרים באזור הקילמנג'רו (ולא בתורקיה).

=== בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ ===
נאמר שהמבול התחיל &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]).&lt;br&gt;
ועכשו נאמר שהתיבה נחה &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot;, ונאמר &quot;וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם, עַל-הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת, יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ז כד]]).

לפי התאריכים עברו חמישה חודשים שהמים גברו על הארץ, וזה היה 150 יום.&lt;br&gt;
לפי חודשי ירח של 28.5 יום לחודש, זה רק 142.5 ולא 150.&lt;br&gt;
אנשים ידוע שמחזור של שנת שמש נמשך 365 יום, וכיוון שהם התרגלו לשנה של תריסר חודשים, היה נוח לבחור כל חודש כ30 יום (עם תיקונים), וכך עברו חמשה חודשים.

רש&quot;י הסביר רבות בענין הזה, והרמב&quot;ן חולק עליו ומסביר עוד יותר מזה על קצב ירידת המים, לאיזה עומק התיבה שקעה במים כדי לצוף. לא סביר שהתיבה נחתה בראש ההר ונשארה יציבה בין הצוקים בלי להשבר ולהתגלגל, לכן אין צורך לעסוק בעניינים האלה.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה}}</text>
      <sha1>p7r5daqanguk05z7dt0kz4lw7wcavfi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416595</id>
      <parentid>1416594</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T18:42:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>שימור</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6089" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל הָרֵי אֲרָרָט.}}

== וַתָּנַח הַתֵּבָה == 
=== וַתָּנַח === 
&quot;'''וַתָּנַח'''&quot; - שורש נוח - לא זז, עמד במקומו, נִרְגַּע, שָׁכַךְ, שָׁקַט (מילוג).

המילה &quot;'''וַתָּנַח'''&quot; אינה ברורה בהקשר כאן:
* '''האם התיבה נחתה על רום ההר?''' כלומר לאחר 150 יום של גשם כאשר המים גברו על הארץ ([[ביאור:בראשית ז כד]]), מיד לאחר שהגשם פסק והרוח חדלה ([[ביאור:בראשית ח א]]), התיבה ירדה ונגעה בצוק הסלעים שבראש ההר. נגיעה כזאת לבטח לא היתה נעימה כאשר הגלים מטלטלים את התיבה והיא עגונה לצוק אחד. אין ספק שהתיבה לא ירדה בדיוק במרכז הכובד, ונשארה יציבה ומאוזנת על הצוק הזה. במידה והתיבה ירדה על צוקי הר ענקי והמים המשיכו לרדת, אז התיבה היתה נוטה על צידה נשברת ומתגלגלת עד שתמצא מקום משען. לא נאמר שהתיבה נפלה ונשברה, ולא נאמר שהאנשים והחיות ירדו מצוקי ההר, בדרך לא דרך, לשפלה. ובנוסף אם התיבה היתה בראש ההר, והמים המשיכו לרדת אז לחיות לא היה יותר מים לשתיה, הן אלוהים לא פקד, ונוח לא הביא מים לתיבה. לא סביר שזה מה שקרה.

* '''האם התיבה נחה על פני המים השקטים?''' נאמר &quot;וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם&quot; ([[ביאור:בראשית ח א]]), כלומר הגשם פסק, הרוח חדלה, המים בקלדרה שבראש הר אררט נרגעו והיו שקטים כראי, וכך התיבה נחה, צפה על המים, שקטה וברוגע.

=== עַל הָרֵי אֲרָרָט ===
התיבה נחתה על צוק אחד בהר, ולכן היה צריך לכתוב 'הר אררט' (ביחיד) ולא &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; ברבים. ניתן להבין שהתאור של &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; הוא קבוצת הרים או שרשרת, ומכיוון שהתיבה ירדה ונחה יציבה ומאוזנת על הקרקע ניתן להבין שזה היה בעמק בין הצוקים, מכתש, או [[W:קלדרה|'''קלדרה''']]. קלדרה נוצרת בראש הר געש גדול, שכיפתו כורסת ונוצר עמק רחב ושטוח מוקף מסביב (במעגל) בצוקים גבוהים. באפריקה, באזור [[W:קילמנג'רו|'''הקילמנג'רו''']] ישנם קלדרות רבות, ומכיוון שמהקלימנג'רו יורדים ארבע נהרות גדולים כפי שנאמר על גן עדן ([[ביאור:בראשית ב י]]), סביר שהר אררט הוא אחד ההרים באזור הקילמנג'רו (ולא בתורקיה).

=== בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ ===
נאמר שהמבול התחיל &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]).&lt;br&gt;
ועכשו נאמר שהתיבה נחה &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot;, ונאמר &quot;וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם, עַל-הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת, יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ז כד]]).

לפי התאריכים עברו חמישה חודשים שהמים גברו על הארץ, וזה היה 150 יום.&lt;br&gt;
לפי חודשי ירח של 28.5 יום לחודש, זה רק 142.5 ולא 150.&lt;br&gt;
אנשים ידוע שמחזור של שנת שמש נמשך 365 יום, וכיוון שהם התרגלו לשנה של תריסר חודשים, היה נוח לבחור כל חודש כ30 יום (עם תיקונים), וכך עברו חמשה חודשים.

רש&quot;י הסביר רבות בענין הזה, והרמב&quot;ן חולק עליו ומסביר עוד יותר מזה: על קצב ירידת המים, לאיזה עומק התיבה שקעה במים כדי לצוף, וכד'. לא סביר שהתיבה נחתה בראש ההר ונשארה יציבה בין הצוקים בלי להשבר ולהתגלגל, לכן אין צורך לעסוק בעניינים האלה.

כיוון שהקלדרה היתה מלאה מים עד ראשי הצוקים שסביבה, ועודפי המים נשפכו החוצה, סביר שהתיבה נחה על פני המים הרגועים בתיבה מיד בתום חמשת חודשי הגשם, ואז מתחילה ירידת המים במשך 150 יום נוספים ככתוב: &quot;וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ח ג]]). 

נראה שמקומו של המשפט הזה היה צריך להיות לפני המשפט הקודם. 
: קודם התיבה נעה על פני המים מהחודש השני עד החודש השביעי, במשך 150 הימים הראשונים, ואז היה המשיכה לצוף על המים השקטים במנוחה. בשלב מסוים התיבה ירדה ונחה בבוץ עד שהמים ירדו ונוח ראה שהתיבה נמצאת בחרבה ([[ביאור:בראשית ח יג]]), וזה קרה בראשון לחודש הראשון, עוד בערך 150 ימים נוספים, 


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה}}</text>
      <sha1>dvalr9gu5ixd4eu9749x2ggrpfrai7e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416598</id>
      <parentid>1416595</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T19:03:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6087" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל הָרֵי אֲרָרָט.}}

== וַתָּנַח הַתֵּבָה == 
=== וַתָּנַח === 
&quot;'''וַתָּנַח'''&quot; - שורש נוח - לא זז, עמד במקומו, נִרְגַּע, שָׁכַךְ, שָׁקַט (מילוג).

המילה &quot;'''וַתָּנַח'''&quot; אינה ברורה בהקשר כאן:
* '''האם התיבה נחתה על רום ההר?''' כלומר לאחר 150 יום של גשם כאשר המים גברו על הארץ ([[ביאור:בראשית ז כד]]), מיד לאחר שהגשם פסק והרוח חדלה ([[ביאור:בראשית ח א]]), התיבה ירדה ונגעה בצוק הסלעים שבראש ההר. נגיעה כזאת לבטח לא היתה נעימה כאשר הגלים מטלטלים את התיבה והיא עגונה לצוק אחד. אין ספק שהתיבה לא ירדה בדיוק במרכז הכובד, ונשארה יציבה ומאוזנת על הצוק הזה. במידה והתיבה ירדה על צוקי הר ענקי והמים המשיכו לרדת, אז התיבה היתה נוטה על צידה נשברת ומתגלגלת עד שתמצא מקום משען. לא נאמר שהתיבה נפלה ונשברה, ולא נאמר שהאנשים והחיות ירדו מצוקי ההר, בדרך לא דרך, לשפלה. ובנוסף אם התיבה היתה בראש ההר, והמים המשיכו לרדת אז לחיות לא היה יותר מים לשתיה, הן אלוהים לא פקד, ונוח לא הביא מים לתיבה. לא סביר שזה מה שקרה.

* '''האם התיבה נחה על פני המים השקטים?''' נאמר &quot;וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם&quot; ([[ביאור:בראשית ח א]]), כלומר הגשם פסק, הרוח חדלה, המים בקלדרה שבראש הר אררט נרגעו והיו שקטים כראי, וכך התיבה נחה, צפה על המים, שקטה וברוגע.

=== עַל הָרֵי אֲרָרָט ===
התיבה נחתה על צוק אחד בהר, ולכן היה צריך לכתוב 'הר אררט' (ביחיד) ולא &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; ברבים. ניתן להבין שהתאור של &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; הוא קבוצת הרים או שרשרת, ומכיוון שהתיבה ירדה ונחה יציבה ומאוזנת על הקרקע ניתן להבין שזה היה בעמק בין הצוקים, מכתש, או [[W:קלדרה|'''קלדרה''']]. קלדרה נוצרת בראש הר געש גדול, שכיפתו כורסת ונוצר עמק רחב ושטוח מוקף מסביב (במעגל) בצוקים גבוהים. באפריקה, באזור [[W:קילמנג'רו|'''הקילמנג'רו''']] ישנם קלדרות רבות, ומכיוון שמהקלימנג'רו יורדים ארבע נהרות גדולים כפי שנאמר על גן עדן ([[ביאור:בראשית ב י]]), סביר שהר אררט הוא אחד ההרים באזור הקילמנג'רו (ולא בתורקיה).

=== בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ ===
נאמר שהמבול התחיל &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]).&lt;br&gt;
ועכשו נאמר שהתיבה נחה &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot;, ונאמר &quot;וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם, עַל-הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת, יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ז כד]]).

לפי התאריכים עברו חמישה חודשים שהמים גברו על הארץ, וזה היה 150 יום.&lt;br&gt;
לפי חודשי ירח של 28.5 יום לחודש, זה רק 142.5 ולא 150.&lt;br&gt;
אמנם ידוע שמחזור של שנת שמש נמשך 365 יום, וכיוון שהם התרגלו לשנה של תריסר חודשים, היה נוח לבחור כל חודש כ30 יום (עם תיקונים), וכך עברו חמשה חודשים.

רש&quot;י הסביר רבות בענין הזה, והרמב&quot;ן חולק עליו ומסביר עוד יותר מזה: על קצב ירידת המים, לאיזה עומק התיבה שקעה במים כדי לצוף, וכד'. לא סביר שהתיבה נחתה בראש ההר ונשארה יציבה בין הצוקים בלי להשבר ולהתגלגל, לכן אין צורך לעסוק בעניינים האלה.

כיוון שהקלדרה היתה מלאה מים עד ראשי הצוקים שסביבה, ועודפי המים נשפכו החוצה, סביר שהתיבה נחה על פני המים הרגועים בתיבה מיד בתום חמשת חודשי הגשם, ואז מתחילה ירידת המים במשך 150 יום נוספים ככתוב: &quot;וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ח ג]]). 

נראה שמקומו של המשפט הזה היה צריך להיות לפני המשפט הקודם. 
: קודם התיבה נעה על פני המים מהחודש השני עד החודש השביעי, במשך 150 הימים הראשונים, ואז היה המשיכה לצוף על המים השקטים במנוחה. בשלב מסוים התיבה ירדה ונחה בבוץ עד שהמים ירדו ונוח ראה שהתיבה נמצאת בחרבה ([[ביאור:בראשית ח יג]]), וזה קרה בראשון לחודש הראשון, עוד בערך 150 ימים נוספים, 


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה}}</text>
      <sha1>s7i3v8hmygmnnrzduejogtqr7kzjawp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416599</id>
      <parentid>1416598</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T19:05:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ */ הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6089" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל הָרֵי אֲרָרָט.}}

== וַתָּנַח הַתֵּבָה == 
=== וַתָּנַח === 
&quot;'''וַתָּנַח'''&quot; - שורש נוח - לא זז, עמד במקומו, נִרְגַּע, שָׁכַךְ, שָׁקַט (מילוג).

המילה &quot;'''וַתָּנַח'''&quot; אינה ברורה בהקשר כאן:
* '''האם התיבה נחתה על רום ההר?''' כלומר לאחר 150 יום של גשם כאשר המים גברו על הארץ ([[ביאור:בראשית ז כד]]), מיד לאחר שהגשם פסק והרוח חדלה ([[ביאור:בראשית ח א]]), התיבה ירדה ונגעה בצוק הסלעים שבראש ההר. נגיעה כזאת לבטח לא היתה נעימה כאשר הגלים מטלטלים את התיבה והיא עגונה לצוק אחד. אין ספק שהתיבה לא ירדה בדיוק במרכז הכובד, ונשארה יציבה ומאוזנת על הצוק הזה. במידה והתיבה ירדה על צוקי הר ענקי והמים המשיכו לרדת, אז התיבה היתה נוטה על צידה נשברת ומתגלגלת עד שתמצא מקום משען. לא נאמר שהתיבה נפלה ונשברה, ולא נאמר שהאנשים והחיות ירדו מצוקי ההר, בדרך לא דרך, לשפלה. ובנוסף אם התיבה היתה בראש ההר, והמים המשיכו לרדת אז לחיות לא היה יותר מים לשתיה, הן אלוהים לא פקד, ונוח לא הביא מים לתיבה. לא סביר שזה מה שקרה.

* '''האם התיבה נחה על פני המים השקטים?''' נאמר &quot;וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם&quot; ([[ביאור:בראשית ח א]]), כלומר הגשם פסק, הרוח חדלה, המים בקלדרה שבראש הר אררט נרגעו והיו שקטים כראי, וכך התיבה נחה, צפה על המים, שקטה וברוגע.

=== עַל הָרֵי אֲרָרָט ===
התיבה נחתה על צוק אחד בהר, ולכן היה צריך לכתוב 'הר אררט' (ביחיד) ולא &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; ברבים. ניתן להבין שהתאור של &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; הוא קבוצת הרים או שרשרת, ומכיוון שהתיבה ירדה ונחה יציבה ומאוזנת על הקרקע ניתן להבין שזה היה בעמק בין הצוקים, מכתש, או [[W:קלדרה|'''קלדרה''']]. קלדרה נוצרת בראש הר געש גדול, שכיפתו כורסת ונוצר עמק רחב ושטוח מוקף מסביב (במעגל) בצוקים גבוהים. באפריקה, באזור [[W:קילמנג'רו|'''הקילמנג'רו''']] ישנם קלדרות רבות, ומכיוון שמהקלימנג'רו יורדים ארבע נהרות גדולים כפי שנאמר על גן עדן ([[ביאור:בראשית ב י]]), סביר שהר אררט הוא אחד ההרים באזור הקילמנג'רו (ולא בתורקיה).

=== בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ ===
נאמר שהמבול התחיל &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]).&lt;br&gt;
ועכשו נאמר שהתיבה נחה &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot;, ונאמר &quot;וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם, עַל-הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת, יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ז כד]]).

לפי התאריכים עברו חמישה חודשים שהמים גברו על הארץ, וזה היה 150 יום.&lt;br&gt;
לפי חודשי ירח של 28.5 יום לחודש, זה רק 142.5 ולא 150.&lt;br&gt;
אמנם ידוע שמחזור של שנת שמש נמשך 365 יום, וכיוון שהם התרגלו לשנה של תריסר חודשים, היה נוח לבחור כל חודש כ30 יום (עם תיקונים), וכך עברו חמשה חודשים.

רש&quot;י הסביר רבות בענין הזה, והרמב&quot;ן חולק עליו ומסביר עוד יותר מזה: על קצב ירידת המים, לאיזה עומק התיבה שקעה במים כדי לצוף, וכד'. לא סביר שהתיבה נחתה בראש ההר ונשארה יציבה בין הצוקים בלי להשבר ולהתגלגל, לכן אין צורך לעסוק בעניינים האלה.

כיוון שהקלדרה היתה מלאה מים עד ראשי הצוקים שסביבה, ועודפי המים נשפכו החוצה, סביר שהתיבה נחה על פני המים הרגועים בקלדרה מיד בתום חמשת חודשי הגשם, ואז מתחילה ירידת המים במשך 150 יום נוספים ככתוב: &quot;וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ח ג]]). 

נראה שמקומו של המשפט הזה היה צריך להיות לפני המשפט הקודם. 
: קודם התיבה נעה על פני המים מהחודש השני עד החודש השביעי, במשך 150 הימים הראשונים, ואז היה המשיכה לצוף על המים השקטים במנוחה. בשלב מסוים התיבה ירדה ונחה בבוץ עד שהמים ירדו ונוח ראה שהתיבה נמצאת בחרבה ([[ביאור:בראשית ח יג]]), וזה קרה בראשון לחודש הראשון, עוד בערך 150 ימים נוספים, 


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה}}</text>
      <sha1>qnbegwiszs5ztxifzis3l55nxafa4ui</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416607</id>
      <parentid>1416599</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T19:11:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6278" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל הָרֵי אֲרָרָט.}}

== וַתָּנַח הַתֵּבָה == 
=== וַתָּנַח === 
&quot;'''וַתָּנַח'''&quot; - שורש נוח - לא זז, עמד במקומו, נִרְגַּע, שָׁכַךְ, שָׁקַט (מילוג).

המילה &quot;'''וַתָּנַח'''&quot; אינה ברורה בהקשר כאן:
* '''האם התיבה נחתה על רום ההר?''' כלומר לאחר 150 יום של גשם כאשר המים גברו על הארץ ([[ביאור:בראשית ז כד]]), מיד לאחר שהגשם פסק והרוח חדלה ([[ביאור:בראשית ח א]]), התיבה ירדה ונגעה בצוק הסלעים שבראש ההר. נגיעה כזאת לבטח לא היתה נעימה כאשר הגלים מטלטלים את התיבה והיא עגונה לצוק אחד. אין ספק שהתיבה לא ירדה בדיוק במרכז הכובד, ונשארה יציבה ומאוזנת על הצוק הזה. במידה והתיבה ירדה על צוקי הר ענקי והמים המשיכו לרדת, אז התיבה היתה נוטה על צידה נשברת ומתגלגלת עד שתמצא מקום משען. לא נאמר שהתיבה נפלה ונשברה, ולא נאמר שהאנשים והחיות ירדו מצוקי ההר, בדרך לא דרך, לשפלה. ובנוסף אם התיבה היתה בראש ההר, והמים המשיכו לרדת אז לחיות לא היה יותר מים לשתיה, הן אלוהים לא פקד, ונוח לא הביא מים לתיבה. לא סביר שזה מה שקרה.

* '''האם התיבה נחה על פני המים השקטים?''' נאמר &quot;וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם&quot; ([[ביאור:בראשית ח א]]), כלומר הגשם פסק, הרוח חדלה, המים בקלדרה שבראש הר אררט נרגעו והיו שקטים כראי, וכך התיבה נחה, צפה על המים, שקטה וברוגע.

=== עַל הָרֵי אֲרָרָט ===
התיבה נחתה על צוק אחד בהר, ולכן היה צריך לכתוב 'הר אררט' (ביחיד) ולא &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; ברבים. ניתן להבין שהתאור של &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; הוא קבוצת הרים או שרשרת, ומכיוון שהתיבה ירדה ונחה יציבה ומאוזנת על הקרקע ניתן להבין שזה היה בעמק בין הצוקים, מכתש, או [[W:קלדרה|'''קלדרה''']]. קלדרה נוצרת בראש הר געש גדול, שכיפתו כורסת ונוצר עמק רחב ושטוח מוקף מסביב (במעגל) בצוקים גבוהים. באפריקה, באזור [[W:קילימנג'רו|'''הקילימנג'רו''']] ישנם קלדרות רבות, ומכיוון שמהקילימנג'רו יורדים ארבע נהרות גדולים כפי שנאמר על גן עדן ([[ביאור:בראשית ב י]]), סביר שהר אררט הוא אחד ההרים באזור הקילימנג'רו (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ולא בתורקיה שאין בה 4 נהרות, או זהב טוב, או כוש, למרות שהשמות הפרת והחדקל נמצאים באזור מדינת אשור&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;).

=== בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ ===
נאמר שהמבול התחיל &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]).&lt;br&gt;
ועכשו נאמר שהתיבה נחה &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot;, ונאמר &quot;וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם, עַל-הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת, יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ז כד]]).

לפי התאריכים עברו חמישה חודשים שהמים גברו על הארץ, וזה היה 150 יום.&lt;br&gt;
לפי חודשי ירח של 28.5 יום לחודש, זה רק 142.5 ולא 150.&lt;br&gt;
אמנם ידוע שמחזור של שנת שמש נמשך 365 יום, וכיוון שהם התרגלו לשנה של תריסר חודשים, היה נוח לבחור כל חודש כ30 יום (עם תיקונים), וכך עברו חמשה חודשים.

רש&quot;י הסביר רבות בענין הזה, והרמב&quot;ן חולק עליו ומסביר עוד יותר מזה: על קצב ירידת המים, לאיזה עומק התיבה שקעה במים כדי לצוף, וכד'. לא סביר שהתיבה נחתה בראש ההר ונשארה יציבה בין הצוקים בלי להשבר ולהתגלגל, לכן אין צורך לעסוק בעניינים האלה.

כיוון שהקלדרה היתה מלאה מים עד ראשי הצוקים שסביבה, ועודפי המים נשפכו החוצה, סביר שהתיבה נחה על פני המים הרגועים בקלדרה מיד בתום חמשת חודשי הגשם, ואז מתחילה ירידת המים במשך 150 יום נוספים ככתוב: &quot;וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ח ג]]). 

נראה שמקומו של המשפט הזה היה צריך להיות לפני המשפט הקודם. 
: קודם התיבה נעה על פני המים מהחודש השני עד החודש השביעי, במשך 150 הימים הראשונים, ואז היה המשיכה לצוף על המים השקטים במנוחה. בשלב מסוים התיבה ירדה ונחה בבוץ עד שהמים ירדו ונוח ראה שהתיבה נמצאת בחרבה ([[ביאור:בראשית ח יג]]), וזה קרה בראשון לחודש הראשון, עוד בערך 150 ימים נוספים, 


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה}}</text>
      <sha1>5scdlbte8bgpnf9ifypdxmi04usfts2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416609</id>
      <parentid>1416607</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T19:21:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6364" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל הָרֵי אֲרָרָט.}}

== וַתָּנַח הַתֵּבָה == 
=== וַתָּנַח === 
&quot;'''וַתָּנַח'''&quot; - שורש נוח - לא זז, עמד במקומו, נִרְגַּע, שָׁכַךְ, שָׁקַט (מילוג).

המילה &quot;'''וַתָּנַח'''&quot; אינה ברורה בהקשר כאן:
* '''האם התיבה נחתה על רום ההר?''' כלומר לאחר 150 יום של גשם כאשר המים גברו על הארץ ([[ביאור:בראשית ז כד]]), מיד לאחר שהגשם פסק והרוח חדלה ([[ביאור:בראשית ח א]]), התיבה ירדה ונגעה בצוק הסלעים שבראש ההר. נגיעה כזאת לבטח לא היתה נעימה כאשר הגלים מטלטלים את התיבה והיא עגונה לצוק אחד. אין ספק שהתיבה לא ירדה בדיוק במרכז הכובד, ונשארה יציבה ומאוזנת על הצוק הזה. במידה והתיבה ירדה על צוקי הר ענקי והמים המשיכו לרדת, אז התיבה היתה נוטה על צידה נשברת ומתגלגלת עד שתמצא מקום משען. לא נאמר שהתיבה נפלה ונשברה, ולא נאמר שהאנשים והחיות ירדו מצוקי ההר, בדרך לא דרך, לשפלה. ובנוסף אם התיבה היתה בראש ההר, והמים המשיכו לרדת אז לחיות לא היה יותר מים לשתיה, הן אלוהים לא פקד, ונוח לא הביא מים לתיבה. לא סביר שזה מה שקרה.

* '''האם התיבה נחה על פני המים השקטים?''' נאמר &quot;וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם&quot; ([[ביאור:בראשית ח א]]), כלומר הגשם פסק, הרוח חדלה, המים בקלדרה שבראש הר אררט נרגעו והיו שקטים כראי, וכך התיבה נחה, צפה על המים, שקטה וברוגע.

=== עַל הָרֵי אֲרָרָט ===
התיבה נחתה על צוק אחד בהר, ולכן היה צריך לכתוב 'הר אררט' (ביחיד) ולא &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; ברבים. ניתן להבין שהתאור של &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; הוא קבוצת הרים או שרשרת, ומכיוון שהתיבה ירדה ונחה יציבה ומאוזנת על הקרקע ניתן להבין שזה היה בעמק בין הצוקים, מכתש, או [[W:קלדרה|'''קלדרה''']]. קלדרה נוצרת בראש הר געש גדול, שכיפתו כורסת ונוצר עמק רחב ושטוח מוקף מסביב (במעגל) בצוקים גבוהים. באפריקה, באזור [[W:קילימנג'רו|'''הקילימנג'רו''']] ישנם קלדרות רבות, ומכיוון שמהקילימנג'רו יורדים ארבע נהרות גדולים כפי שנאמר על גן עדן ([[ביאור:בראשית ב י]]), סביר שהר אררט הוא אחד ההרים באזור הקילימנג'רו (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ולא בתורקיה שאין בה 4 נהרות, או זהב טוב, או כוש, למרות שהשמות הפרת והחדקל נמצאים באזור מדינת אשור&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;).

=== בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ ===
נאמר שהמבול התחיל &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]).&lt;br&gt;
ועכשו נאמר שהתיבה נחה &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot;, ונאמר &quot;וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם, עַל-הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת, יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ז כד]]).

לפי התאריכים עברו חמישה חודשים שהמים גברו על הארץ, וזה היה 150 יום.&lt;br&gt;
לפי חודשי ירח של 28.5 יום לחודש, זה רק 142.5 ולא 150.&lt;br&gt;
אמנם ידוע שמחזור של שנת שמש נמשך 365 יום, וכיוון שהם התרגלו לשנה של תריסר חודשים, היה נוח לבחור כל חודש כ30 יום (עם תיקונים), וכך עברו חמשה חודשים.

[[רש&quot;י על בראשית ח ד|'''רש&quot;י''']] הסביר רבות בענין הזה, [[רמב&quot;ן על בראשית ח ד|'''והרמב&quot;ן''']] חולק עליו ומסביר עוד יותר מזה: על קצב ירידת המים, לאיזה עומק התיבה שקעה במים כדי לצוף, וכד'. לא סביר שהתיבה נחתה בראש ההר ונשארה יציבה בין הצוקים בלי להשבר ולהתגלגל, לכן אין צורך לעסוק בעניינים האלה.

כיוון שהקלדרה היתה מלאה מים עד ראשי הצוקים שסביבה, ועודפי המים נשפכו החוצה, סביר שהתיבה נחה על פני המים הרגועים בקלדרה מיד בתום חמשת חודשי הגשם, ואז מתחילה ירידת המים במשך 150 יום נוספים ככתוב: &quot;וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ח ג]]). 

נראה שמקומו של המשפט הזה היה צריך להיות לפני המשפט הקודם. 
: קודם התיבה נעה על פני המים מהחודש השני עד החודש השביעי, במשך 150 הימים הראשונים, ואז היה המשיכה לצוף על המים השקטים במנוחה. בשלב מסוים התיבה ירדה ונחה בבוץ עד שהמים ירדו ונוח ראה שהתיבה נמצאת בחרבה ([[ביאור:בראשית ח יג]]), וזה קרה בראשון לחודש הראשון, עוד בערך 150 ימים נוספים, 


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה}}</text>
      <sha1>s6r8od2whhmy9inbt7hnfrp9sa1hg2p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416611</id>
      <parentid>1416609</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T19:37:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6388" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל הָרֵי אֲרָרָט.}}

== וַתָּנַח הַתֵּבָה == 
=== וַתָּנַח === 
&quot;'''וַתָּנַח'''&quot; - שורש נוח - לא זז, עמד במקומו, נִרְגַּע, שָׁכַךְ, שָׁקַט (מילוג).

המילה &quot;'''וַתָּנַח'''&quot; אינה ברורה בהקשר כאן:
* '''האם התיבה נחתה על רום ההר?''' כלומר לאחר 150 יום של גשם כאשר המים גברו על הארץ ([[ביאור:בראשית ז כד]]), מיד לאחר שהגשם פסק והרוח חדלה ([[ביאור:בראשית ח א]]), התיבה ירדה ונגעה בצוק הסלעים שבראש ההר. נגיעה כזאת לבטח לא היתה נעימה כאשר הגלים מטלטלים את התיבה והיא עגונה לצוק אחד. אין ספק שהתיבה לא ירדה בדיוק במרכז הכובד, ונשארה יציבה ומאוזנת על הצוק הזה. במידה והתיבה ירדה על צוקי הר ענקי והמים המשיכו לרדת, אז התיבה היתה נוטה על צידה נשברת ומתגלגלת עד שתמצא מקום משען. לא נאמר שהתיבה נפלה ונשברה, ולא נאמר שהאנשים והחיות ירדו מצוקי ההר, בדרך לא דרך, לשפלה. ובנוסף אם התיבה היתה בראש ההר, והמים המשיכו לרדת אז לחיות לא היה יותר מים לשתיה, הן אלוהים לא פקד, ונוח לא הביא מים לתיבה. לא סביר שזה מה שקרה.

* '''האם התיבה נחה על פני המים השקטים?''' נאמר &quot;וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם&quot; ([[ביאור:בראשית ח א]]), כלומר הגשם פסק, הרוח חדלה, המים בקלדרה שבראש הר אררט נרגעו והיו שקטים כראי, וכך התיבה נחה, צפה על המים, שקטה וברוגע.

=== עַל הָרֵי אֲרָרָט ===
התיבה נחתה על צוק אחד בהר, ולכן היה צריך לכתוב 'הר אררט' (ביחיד) ולא &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; ברבים. ניתן להבין שהתאור של &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; הוא קבוצת הרים או שרשרת, ומכיוון שהתיבה ירדה ונחה יציבה ומאוזנת על הקרקע ניתן להבין שזה היה בעמק בין הצוקים, מכתש, או [[W:קלדרה|'''קלדרה''']]. קלדרה נוצרת בראש הר געש גדול, שכיפתו כורסת ונוצר עמק רחב ושטוח מוקף מסביב (במעגל) בצוקים גבוהים. באפריקה, באזור [[W:קילימנג'רו|'''הקילימנג'רו''']] ישנם קלדרות רבות, ומכיוון שמהקילימנג'רו יורדים ארבע נהרות גדולים כפי שנאמר על גן עדן ([[ביאור:בראשית ב י]]), סביר שהר אררט הוא אחד ההרים באזור הקילימנג'רו (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ולא בתורקיה שאין בה 4 נהרות, או זהב טוב, או כוש, למרות שהשמות הפרת והחדקל נמצאים באזור מדינת אשור&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;).

=== בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ ===
נאמר שהמבול התחיל &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]).&lt;br&gt;
ועכשו נאמר שהתיבה נחה &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot;, ונאמר &quot;וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ז כד]]).

לפי התאריכים עברו חמישה חודשים שהמים גברו על הארץ, וזה היה 150 יום.&lt;br&gt;
לפי חודשי ירח של 28.5 יום לחודש, זה רק 142.5 ולא 150.&lt;br&gt;
אמנם ידוע שמחזור של שנת שמש נמשך 365 יום, וכיוון שהם התרגלו לשנה של תריסר חודשים, היה נוח לבחור כל חודש כ30 יום (עם תיקונים), וכך עברו חמשה חודשים.

[[רש&quot;י על בראשית ח ד|'''רש&quot;י''']] הסביר רבות בענין הזה, [[רמב&quot;ן על בראשית ח ד|'''והרמב&quot;ן''']] חולק עליו ומסביר עוד יותר מזה: על קצב ירידת המים, לאיזה עומק התיבה שקעה במים כדי לצוף, וכד'. לא סביר שהתיבה נחתה בראש ההר ונשארה יציבה בין הצוקים בלי להשבר ולהתגלגל, לכן אין צורך לעסוק בעניינים האלה.

כיוון שהקלדרה היתה מלאה מים עד ראשי הצוקים שסביבה, ועודפי המים נשפכו החוצה, סביר שהתיבה נחה על פני המים הרגועים בקלדרה מיד בתום חמשת חודשי הגשם, ואז מתחילה ירידת המים במשך 150 יום נוספים ככתוב: &quot;וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ח ג]]). 

נראה שמקומו של המשפט הזה היה צריך להיות לפני המשפט הקודם. 
: קודם התיבה נעה על פני המים מהחודש השני עד החודש השביעי, במשך 150 הימים הראשונים, ואז היה המשיכה לצוף על המים השקטים במנוחה. בשלב מסוים, אחרי כ150 יום נוספים, התיבה ירדה ונחה בבוץ, ואז כאשר עברו עוד כ13 ימים (עם +/- תיקונים), בראשון לחודש הראשון, נוח ראה שהתיבה נמצאת בחרבה ([[ביאור:בראשית ח יג]]). 


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה}}</text>
      <sha1>0iczf06a4zgzzfcvp5ikdhobgplbuxv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416616</id>
      <parentid>1416611</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T21:20:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>קורסת</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6428" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל הָרֵי אֲרָרָט.}}

== וַתָּנַח הַתֵּבָה == 
=== וַתָּנַח === 
&quot;'''וַתָּנַח'''&quot; - שורש נוח - לא זז, עמד במקומו, נִרְגַּע, שָׁכַךְ, שָׁקַט (מילוג).

המילה &quot;'''וַתָּנַח'''&quot; אינה ברורה בהקשר כאן:
* '''האם התיבה נחתה על רום ההר?''' כלומר לאחר 150 יום של גשם כאשר המים גברו על הארץ ([[ביאור:בראשית ז כד]]), מיד לאחר שהגשם פסק והרוח חדלה ([[ביאור:בראשית ח א]]), התיבה ירדה ונגעה בצוק הסלעים שבראש ההר. נגיעה כזאת לבטח לא היתה נעימה כאשר הגלים מטלטלים את התיבה והיא עגונה לצוק אחד. אין ספק שהתיבה לא ירדה בדיוק במרכז הכובד, ונשארה יציבה ומאוזנת על הצוק הזה. במידה והתיבה ירדה על צוקי הר ענקי והמים המשיכו לרדת, אז התיבה היתה נוטה על צידה נשברת ומתגלגלת עד שתמצא מקום משען. לא נאמר שהתיבה נפלה ונשברה, ולא נאמר שהאנשים והחיות ירדו מצוקי ההר, בדרך לא דרך, לשפלה. ובנוסף אם התיבה היתה בראש ההר, והמים המשיכו לרדת אז לחיות לא היה יותר מים לשתיה, הן אלוהים לא פקד, ונוח לא הביא מים לתיבה. לא סביר שזה מה שקרה.

* '''האם התיבה נחה על פני המים השקטים?''' נאמר &quot;וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם&quot; ([[ביאור:בראשית ח א]]), כלומר הגשם פסק, הרוח חדלה, המים בקלדרה שבראש הר אררט נרגעו והיו שקטים כראי, וכך התיבה נחה, צפה על המים, שקטה וברוגע.

=== עַל הָרֵי אֲרָרָט ===
התיבה נחתה על צוק אחד בהר, ולכן היה צריך לכתוב 'הר אררט' (ביחיד) ולא &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; ברבים. ניתן להבין שהתאור של &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; הוא קבוצת הרים או שרשרת, ומכיוון שהתיבה ירדה ונחה יציבה ומאוזנת על הקרקע ניתן להבין שזה היה בעמק בין הצוקים, מכתש, או [[W:קלדרה|'''קלדרה''']]. קלדרה נוצרת בראש הר געש גדול, שכיפתו קורסת למחילות הלבה שהתקררה, ונוצר עמק רחב ושטוח מוקף מסביב (במעגל) בצוקים גבוהים. באפריקה, באזור [[W:קילימנג'רו|'''הקילימנג'רו''']] ישנם קלדרות רבות, ומכיוון שמהקילימנג'רו יורדים ארבע נהרות גדולים כפי שנאמר על גן עדן ([[ביאור:בראשית ב י]]), סביר שהר אררט הוא אחד ההרים באזור הקילימנג'רו (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ולא בתורקיה שאין בה 4 נהרות, או זהב טוב, או כוש, למרות שהשמות הפרת והחדקל נמצאים באזור מדינת אשור&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;).

=== בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ ===
נאמר שהמבול התחיל &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]).&lt;br&gt;
ועכשו נאמר שהתיבה נחה &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot;, ונאמר &quot;וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ז כד]]).

לפי התאריכים עברו חמישה חודשים שהמים גברו על הארץ, וזה היה 150 יום.&lt;br&gt;
לפי חודשי ירח של 28.5 יום לחודש, זה רק 142.5 ולא 150.&lt;br&gt;
אמנם ידוע שמחזור של שנת שמש נמשך 365 יום, וכיוון שהם התרגלו לשנה של תריסר חודשים, היה נוח לבחור כל חודש כ30 יום (עם תיקונים), וכך עברו חמשה חודשים.

[[רש&quot;י על בראשית ח ד|'''רש&quot;י''']] הסביר רבות בענין הזה, [[רמב&quot;ן על בראשית ח ד|'''והרמב&quot;ן''']] חולק עליו ומסביר עוד יותר מזה: על קצב ירידת המים, לאיזה עומק התיבה שקעה במים כדי לצוף, וכד'. לא סביר שהתיבה נחתה בראש ההר ונשארה יציבה בין הצוקים בלי להשבר ולהתגלגל, לכן אין צורך לעסוק בעניינים האלה.

כיוון שהקלדרה היתה מלאה מים עד ראשי הצוקים שסביבה, ועודפי המים נשפכו החוצה, סביר שהתיבה נחה על פני המים הרגועים בקלדרה מיד בתום חמשת חודשי הגשם, ואז מתחילה ירידת המים במשך 150 יום נוספים ככתוב: &quot;וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ח ג]]). 

נראה שמקומו של המשפט הזה היה צריך להיות לפני המשפט הקודם. 
: קודם התיבה נעה על פני המים מהחודש השני עד החודש השביעי, במשך 150 הימים הראשונים, ואז היה המשיכה לצוף על המים השקטים במנוחה. בשלב מסוים, אחרי כ150 יום נוספים, התיבה ירדה ונחה בבוץ, ואז כאשר עברו עוד כ13 ימים (עם +/- תיקונים), בראשון לחודש הראשון, נוח ראה שהתיבה נמצאת בחרבה ([[ביאור:בראשית ח יג]]). 


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה}}</text>
      <sha1>cxj8mxncl545t817w7ybz4khe904t8h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416618</id>
      <parentid>1416616</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T22:30:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* עַל הָרֵי אֲרָרָט */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6429" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל הָרֵי אֲרָרָט.}}

== וַתָּנַח הַתֵּבָה == 
=== וַתָּנַח === 
&quot;'''וַתָּנַח'''&quot; - שורש נוח - לא זז, עמד במקומו, נִרְגַּע, שָׁכַךְ, שָׁקַט (מילוג).

המילה &quot;'''וַתָּנַח'''&quot; אינה ברורה בהקשר כאן:
* '''האם התיבה נחתה על רום ההר?''' כלומר לאחר 150 יום של גשם כאשר המים גברו על הארץ ([[ביאור:בראשית ז כד]]), מיד לאחר שהגשם פסק והרוח חדלה ([[ביאור:בראשית ח א]]), התיבה ירדה ונגעה בצוק הסלעים שבראש ההר. נגיעה כזאת לבטח לא היתה נעימה כאשר הגלים מטלטלים את התיבה והיא עגונה לצוק אחד. אין ספק שהתיבה לא ירדה בדיוק במרכז הכובד, ונשארה יציבה ומאוזנת על הצוק הזה. במידה והתיבה ירדה על צוקי הר ענקי והמים המשיכו לרדת, אז התיבה היתה נוטה על צידה נשברת ומתגלגלת עד שתמצא מקום משען. לא נאמר שהתיבה נפלה ונשברה, ולא נאמר שהאנשים והחיות ירדו מצוקי ההר, בדרך לא דרך, לשפלה. ובנוסף אם התיבה היתה בראש ההר, והמים המשיכו לרדת אז לחיות לא היה יותר מים לשתיה, הן אלוהים לא פקד, ונוח לא הביא מים לתיבה. לא סביר שזה מה שקרה.

* '''האם התיבה נחה על פני המים השקטים?''' נאמר &quot;וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם&quot; ([[ביאור:בראשית ח א]]), כלומר הגשם פסק, הרוח חדלה, המים בקלדרה שבראש הר אררט נרגעו והיו שקטים כראי, וכך התיבה נחה, צפה על המים, שקטה וברוגע.

=== עַל הָרֵי אֲרָרָט ===
התיבה נחתה על צוק אחד בהר, ולכן היה צריך לכתוב 'הר אררט' (ביחיד) ולא &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; ברבים. ניתן להבין שהתאור של &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; הוא קבוצת הרים או שרשרת, ומכיוון שהתיבה ירדה ונחה יציבה ומאוזנת על הקרקע ניתן להבין שזה היה בעמק בין הצוקים, מכתש, או [[W:קלדרה|'''קלדרה''']]. קלדרה נוצרת בראש הר געש גדול, שכיפתו קורסת למחילות הלבה שהתקררה, ונוצר עמק רחב ושטוח מוקף מסביב (במעגל) בצוקים גבוהים. באפריקה, באזור [[W:קילימנג'רו|'''הקילימנג'רו''']], ישנם קלדרות רבות, ומכיוון שמהקילימנג'רו יורדים ארבע נהרות גדולים כפי שנאמר על גן עדן ([[ביאור:בראשית ב י]]), סביר שהר אררט הוא אחד ההרים באזור הקילימנג'רו (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ולא בתורקיה שאין בה 4 נהרות, או זהב טוב, או כוש, למרות שהשמות הפרת והחדקל נמצאים באזור מדינת אשור&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;).

=== בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ ===
נאמר שהמבול התחיל &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]).&lt;br&gt;
ועכשו נאמר שהתיבה נחה &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot;, ונאמר &quot;וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ז כד]]).

לפי התאריכים עברו חמישה חודשים שהמים גברו על הארץ, וזה היה 150 יום.&lt;br&gt;
לפי חודשי ירח של 28.5 יום לחודש, זה רק 142.5 ולא 150.&lt;br&gt;
אמנם ידוע שמחזור של שנת שמש נמשך 365 יום, וכיוון שהם התרגלו לשנה של תריסר חודשים, היה נוח לבחור כל חודש כ30 יום (עם תיקונים), וכך עברו חמשה חודשים.

[[רש&quot;י על בראשית ח ד|'''רש&quot;י''']] הסביר רבות בענין הזה, [[רמב&quot;ן על בראשית ח ד|'''והרמב&quot;ן''']] חולק עליו ומסביר עוד יותר מזה: על קצב ירידת המים, לאיזה עומק התיבה שקעה במים כדי לצוף, וכד'. לא סביר שהתיבה נחתה בראש ההר ונשארה יציבה בין הצוקים בלי להשבר ולהתגלגל, לכן אין צורך לעסוק בעניינים האלה.

כיוון שהקלדרה היתה מלאה מים עד ראשי הצוקים שסביבה, ועודפי המים נשפכו החוצה, סביר שהתיבה נחה על פני המים הרגועים בקלדרה מיד בתום חמשת חודשי הגשם, ואז מתחילה ירידת המים במשך 150 יום נוספים ככתוב: &quot;וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ח ג]]). 

נראה שמקומו של המשפט הזה היה צריך להיות לפני המשפט הקודם. 
: קודם התיבה נעה על פני המים מהחודש השני עד החודש השביעי, במשך 150 הימים הראשונים, ואז היה המשיכה לצוף על המים השקטים במנוחה. בשלב מסוים, אחרי כ150 יום נוספים, התיבה ירדה ונחה בבוץ, ואז כאשר עברו עוד כ13 ימים (עם +/- תיקונים), בראשון לחודש הראשון, נוח ראה שהתיבה נמצאת בחרבה ([[ביאור:בראשית ח יג]]). 


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה}}</text>
      <sha1>jo9m6v5t4x70053yw6y007tqeb6z536</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416619</id>
      <parentid>1416618</parentid>
      <timestamp>2022-08-02T22:36:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6444" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל הָרֵי אֲרָרָט.}}

== וַתָּנַח הַתֵּבָה == 
=== וַתָּנַח === 
&quot;'''וַתָּנַח'''&quot; - שורש נוח - לא זז, עמד במקומו, נִרְגַּע, שָׁכַךְ, שָׁקַט (מילוג).

המילה &quot;'''וַתָּנַח'''&quot; אינה ברורה בהקשר כאן:
* '''האם התיבה נחתה על רום ההר?''' כלומר לאחר 150 יום של גשם כאשר המים גברו על הארץ ([[ביאור:בראשית ז כד]]), מיד לאחר שהגשם פסק והרוח חדלה ([[ביאור:בראשית ח א]]), התיבה ירדה ונגעה בצוק הסלעים שבראש ההר. נגיעה כזאת לבטח לא היתה נעימה כאשר הגלים מטלטלים את התיבה והיא עגונה לצוק אחד. אין ספק שהתיבה לא ירדה בדיוק במרכז הכובד, ונשארה יציבה ומאוזנת על הצוק הזה. במידה והתיבה ירדה על צוקי הר ענקי והמים המשיכו לרדת, אז התיבה היתה נוטה על צידה נשברת ומתגלגלת עד שתמצא מקום משען. לא נאמר שהתיבה נפלה ונשברה, ולא נאמר שהאנשים והחיות ירדו מצוקי ההר, בדרך לא דרך, לשפלה. ובנוסף אם התיבה היתה בראש ההר, והמים המשיכו לרדת אז לחיות לא היה יותר מים לשתיה, הן אלוהים לא פקד, ונוח לא הביא מים לתיבה. לא סביר שזה מה שקרה.

* '''האם התיבה נחה על פני המים השקטים?''' נאמר &quot;וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם&quot; ([[ביאור:בראשית ח א]]), כלומר הגשם פסק, הרוח חדלה, המים בקלדרה שבראש הר אררט נרגעו והיו שקטים כראי, וכך התיבה נחה, צפה על המים, שקטה וברוגע.

=== עַל הָרֵי אֲרָרָט ===
התיבה נחתה על צוק אחד בהר, ולכן היה צריך לכתוב 'הר אררט' (ביחיד) ולא &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; ברבים. ניתן להבין שהתאור של &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; הוא קבוצת הרים או שרשרת, ומכיוון שהתיבה ירדה ונחה יציבה ומאוזנת על הקרקע ניתן להבין שזה היה בעמק בין הצוקים, מכתש, או [[W:קלדרה|'''קלדרה''']]. קלדרה נוצרת בראש הר געש גדול, שכיפתו קורסת למחילות הלבה שהתקררה, ונוצר עמק רחב ושטוח מוקף מסביב (במעגל) בצוקים גבוהים. באפריקה, באזור [[W:קילימנג'רו|'''הקילימנג'רו''']], ישנם קלדרות רבות, ומכיוון שמהקילימנג'רו יורדים ארבע נהרות גדולים כפי שנאמר על גן עדן ([[ביאור:בראשית ב י]]), סביר שהר אררט הוא אחד ההרים באזור הקילימנג'רו (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ולא בתורקיה שאין בה 4 נהרות, או זהב טוב, או כוש, למרות שהשמות הפרת והחדקל נמצאים באזור מדינת אשור&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;).

=== בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ ===
נאמר שהמבול התחיל &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]).&lt;br&gt;
ועכשו נאמר שהתיבה נחה &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot;, ונאמר &quot;וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ז כד]]).

לפי התאריכים עברו חמישה חודשים שהמים גברו על הארץ, וזה היה 150 יום.&lt;br&gt;
לפי חודשי ירח של 28.5 יום לחודש, זה רק 142.5 ולא 150.&lt;br&gt;
כבר אז היה ידוע שמחזור של שנת שמש נמשך 365 יום, וכיוון שהם התרגלו לשנה של תריסר חודשים, היה נוח לבחור כל חודש כ30 יום (עם תיקונים), וכך עברו חמשה חודשי שמש.

[[רש&quot;י על בראשית ח ד|'''רש&quot;י''']] הסביר רבות בענין הזה, [[רמב&quot;ן על בראשית ח ד|'''והרמב&quot;ן''']] חולק עליו ומסביר עוד יותר מזה: על קצב ירידת המים, לאיזה עומק התיבה שקעה במים כדי לצוף, וכד'. לא סביר שהתיבה נחתה בראש ההר ונשארה יציבה בין הצוקים בלי להשבר ולהתגלגל, לכן אין צורך לעסוק בעניינים האלה.

כיוון שהקלדרה היתה מלאה מים עד ראשי הצוקים שסביבה, ועודפי המים נשפכו החוצה, סביר שהתיבה נחה על פני המים הרגועים בקלדרה מיד בתום חמשת חודשי הגשם, ואז מתחילה ירידת המים במשך 150 יום נוספים ככתוב: &quot;וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ח ג]]). 

נראה שמקומו של המשפט הזה היה צריך להיות לפני המשפט הקודם. 
: קודם התיבה נעה על פני המים מהחודש השני עד החודש השביעי, במשך 150 הימים הראשונים, ואז היה המשיכה לצוף על המים השקטים במנוחה. בשלב מסוים, אחרי כ150 יום נוספים, התיבה ירדה ונחה בבוץ, ואז כאשר עברו עוד כ13 ימים (עם +/- תיקונים), בראשון לחודש הראשון, נוח ראה שהתיבה נמצאת בחרבה ([[ביאור:בראשית ח יג]]). 


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה}}</text>
      <sha1>gr5u5zsajtjayy6tg81l0eofpaqqhvz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416629</id>
      <parentid>1416619</parentid>
      <timestamp>2022-08-03T01:32:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6599" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל הָרֵי אֲרָרָט.}}

== וַתָּנַח הַתֵּבָה == 
=== וַתָּנַח === 
&quot;'''וַתָּנַח'''&quot; - שורש נוח - לא זז, עמד במקומו, נִרְגַּע, שָׁכַךְ, שָׁקַט (מילוג).

המילה &quot;'''וַתָּנַח'''&quot; אינה ברורה בהקשר כאן:
* '''האם התיבה נחתה על רום ההר?''' כלומר לאחר 150 יום של גשם כאשר המים גברו על הארץ ([[ביאור:בראשית ז כד]]), מיד לאחר שהגשם פסק והרוח חדלה ([[ביאור:בראשית ח א]]), התיבה ירדה ונגעה בצוק הסלעים שבראש ההר. נגיעה כזאת לבטח לא היתה נעימה כאשר הגלים מטלטלים את התיבה והיא עגונה לצוק אחד. אין ספק שהתיבה לא ירדה בדיוק במרכז הכובד, ונשארה יציבה ומאוזנת על הצוק הזה. במידה והתיבה ירדה על צוקי הר ענקי והמים המשיכו לרדת, אז התיבה היתה נוטה על צידה נשברת ומתגלגלת עד שתמצא מקום משען. לא נאמר שהתיבה נפלה ונשברה, ולא נאמר שהאנשים והחיות ירדו מצוקי ההר, בדרך לא דרך, לשפלה. ובנוסף אם התיבה היתה בראש ההר, והמים המשיכו לרדת אז לחיות לא היה יותר מים לשתיה, הן אלוהים לא פקד, ונוח לא הביא מים לתיבה. לא סביר שזה מה שקרה.

* '''האם התיבה נחה על פני המים השקטים?''' נאמר &quot;וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם&quot; ([[ביאור:בראשית ח א]]), כלומר הגשם פסק, הרוח חדלה, המים בקלדרה שבראש הר אררט נרגעו והיו שקטים כראי, וכך התיבה נחה, צפה על המים, שקטה וברוגע.

=== עַל הָרֵי אֲרָרָט ===
התיבה נחתה על צוק אחד בהר, ולכן היה צריך לכתוב 'הר אררט' (ביחיד) ולא &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; ברבים. ניתן להבין שהתאור של &quot;הָרֵי אֲרָרָט&quot; הוא קבוצת הרים או שרשרת, ומכיוון שהתיבה ירדה ונחה יציבה ומאוזנת על הקרקע ניתן להבין שזה היה בעמק בין הצוקים, מכתש, או [[W:קלדרה|'''קלדרה''']]. קלדרה נוצרת בראש הר געש גדול, שכיפתו קורסת למחילות הלבה שהתקררה, ונוצר עמק רחב ושטוח מוקף מסביב (במעגל) בצוקים גבוהים. באפריקה, באזור [[W:קילימנג'רו|'''הקילימנג'רו''']], ישנם קלדרות רבות, ומכיוון שמהקילימנג'רו יורדים ארבע נהרות גדולים כפי שנאמר על גן עדן ([[ביאור:בראשית ב י]]), סביר שהר אררט הוא אחד ההרים באזור הקילימנג'רו (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ולא בתורקיה שאין בה 4 נהרות, או זהב טוב, או כוש, למרות שהשמות הפרת והחדקל נמצאים באזור מדינת אשור&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;).

=== בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ ===
נאמר שהמבול התחיל &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ&quot; ([[ביאור:בראשית ז יא]]).&lt;br&gt;
ועכשו נאמר שהתיבה נחה &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot;, ונאמר &quot;וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ז כד]]).

לפי התאריכים עברו חמישה חודשים שהמים גברו על הארץ, וזה היה 150 יום.&lt;br&gt;
לפי חודשי ירח של 28.5 יום לחודש, זה רק 142.5 ולא 150.&lt;br&gt;
כבר אז היה ידוע שמחזור של שנת שמש נמשך 365 יום, וכיוון שהם התרגלו לשנה של תריסר חודשים, היה נוח לבחור כל חודש כ30 יום (עם תיקונים), וכך עברו חמשה חודשי שמש.

[[רש&quot;י על בראשית ח ד|'''רש&quot;י''']] הסביר רבות בענין הזה, [[רמב&quot;ן על בראשית ח ד|'''והרמב&quot;ן''']] חולק עליו ומסביר עוד יותר מזה: על קצב ירידת המים, לאיזה עומק התיבה שקעה במים כדי לצוף, וכד'. לא סביר שהתיבה נחתה בראש ההר ונשארה יציבה בין הצוקים בלי להשבר ולהתגלגל, לכן אין צורך לעסוק בעניינים האלה.

כיוון שהקלדרה היתה מלאה מים עד ראשי הצוקים שסביבה, ועודפי המים נשפכו החוצה, סביר שהתיבה נחה על פני המים הרגועים בקלדרה מיד בתום חמשת חודשי הגשם, ואז מתחילה ירידת המים במשך 150 יום נוספים ככתוב: &quot;וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם&quot; ([[ביאור:בראשית ח ג]]). 

נראה שמקומו של המשפט הזה היה צריך להיות לפני המשפט הקודם. 
: קודם התיבה נעה על פני המים מהחודש השני עד החודש השביעי, במשך 150 הימים הראשונים, ואז היה המשיכה לצוף על המים השקטים במנוחה כאשר פני המים יורדים בגלל שהם זולגים דרך קירות ותחתית הקלדרה החוצה מההר. בשלב מסוים, אחרי כ150 יום נוספים, התיבה ירדה ונחה בבוץ בתחתית הקלדרה, ואז כאשר עברו עוד כ13 ימים (עם +/- תיקונים), בראשון לחודש הראשון, נח ראה שהתיבה נמצאת בחרבה ([[ביאור:בראשית ח יג]]). 


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ג|ד|ח ה}}</text>
      <sha1>h2gu92gm03sby3d6hlj3m8b9tsn3zyh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד B/לח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469830</id>
    <revision>
      <id>1416610</id>
      <timestamp>2022-08-02T19:22:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{לא נשלם}}  (לח, כד) חכמת סופר תרבה חכמה \ וח... עסק הוא י...:  (לח, כה) מה יתחכם תומך מלמד \ ומתפאר בחנית מרעיד:  (לח, כה) באלוף ינהג ישובב בשור \ ושעיותיו ע[.] ב...: ''[המילה &quot;לשדד&quot; מופיע מעל המילה &quot;ישובב&quot;]''  (לח, כה, שולי) [באלוף ינהג וישובב בשיר \ [ושעיותיו ע[.] ב...:]  (לח, כו) וש...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="692" xml:space="preserve">{{לא נשלם}}

(לח, כד) חכמת סופר תרבה חכמה \ וח... עסק הוא י...:

(לח, כה) מה יתחכם תומך מלמד \ ומתפאר בחנית מרעיד:

(לח, כה) באלוף ינהג ישובב בשור \ ושעיותיו ע[.] ב...: ''[המילה &quot;לשדד&quot; מופיע מעל המילה &quot;ישובב&quot;]''

(לח, כה, שולי) [באלוף ינהג וישובב בשיר \ [ושעיותיו ע[.] ב...:]

(לח, כו) ושקידתו לכלות מרבק \ לֵבֿ יָשׁיתֿ לש...

(לח, כז) ''[טרם הוקלד]''

(לח, כח)

(לח, כט)

(לח, ל)

(לח, לא)

(לח, לב)

(לח, לג)

(לח, לד)

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>09ai5pse769ckcnlba4in2p3wb55be1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469831</id>
    <revision>
      <id>1416622</id>
      <timestamp>2022-08-03T00:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1416036] כללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע&quot;ה-2014</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="55156" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע״ה–2014}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 526|כללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 449|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 430|תיקון}}, {{ח:תיבה|1302|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 649|תיקון}}, {{ח:תיבה|2250|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1663|תיקון}}, {{ח:תיבה|3450|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 272|תיקון}}, {{ח:תיבה|1665|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1688|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1116|תיקון}}, {{ח:תיבה|3497|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1310|תיקון}}, {{ח:תיבה|3272|תיקון מס׳ 2}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)#סעיף 76|סעיף 76(ב)(3)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009}} (להלן – חוק ההתייעלות הכלכלית), כניסוחו {{ח:חיצוני|חוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|בחוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014), התשע״ג–2013}}, {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)#סעיף 77|וסעיף 77(ב) לחוק ההתייעלות הכלכלית}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תעריף הקמת מערכת ביוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תעריף הקמת מערכת מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: תעריף ביוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: תעריף מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|חלק א׳: תעריף הקמת מערכת ביוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳: תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק א׳: תעריף הקמת מערכת מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳: תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד ערים למים או לביוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 17ה|בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית למים ולביוב {{ח:חיצוני|https://www.water.gov.il|שכתובתו www.water.gov.il}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – חברה או חברה אזורית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תאגידי מים וביוב“ – {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום קובע“ – כ״ג בתמוז התשס״ט (15 ביולי 2009);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי דמי הקמה“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע״ה–2015}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הרשויות המקומיות (ביוב)“ – {{ח:חיצוני|כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה)|כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה), התשע״א–2010}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי חישוב עלות“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי מקורות“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי תעריפים לתאגידים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי תעריפי מים לספקים מקומיים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה מקומית תעשייתית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 2א|בסעיף 2א לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות הממשלתית“ – מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק המים, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס ערך מוסף“ – השיעור שקבע שר האוצר בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס הבנוי בצפיפות נמוכה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)|בכללי דמי הקמה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה מקומית תעשייתית, החייבת בהקמת תאגיד מים וביוב לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב}} ואשר ערב תחילתם של כללים אלה טרם הפעילה את שירותי המים והביוב בתחום שיפוטה באמצעות חברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית הררית“ – רשות מקומית המנויה באחד מן {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|הפרטים 7}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|12}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 14|14}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 20|20}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 21|או 21 בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף ביוב היסטורי“ – התעריף שקבעה רשות מקומית לפי כל דין, ושהיה בתוקף ביום הקובע בעד אגרת ביוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה)|בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף הקמה עדכני לביוב“ – תעריף הקמת מערכת ביוב שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השנייה}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}} או תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף הקמה עדכני למים“ – תעריף הקמת מערכת מים שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השלישית}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}} או תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי“ – התעריף שקבעה רשות מקומית לפי כל דין, ושהיה בתוקף ביום הקובע בעד היטל ביוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה)|בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית“ – תעריף הקמת מערכת ביוב הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השנייה}}, שאישרה מועצת הרשות הממשלתית לרשות מקומית לאחר בחינת תחשיב פרטני שהגישה אותה רשות מקומית או שנערך בעניינה, או בעקבות בקשה שהגישה אותה רשות מקומית לשנות את תעריף הקמת מערכת ביוב החל לגביה, ובלבד שלא יהיה גבוה מתעריף הקמת מערכת ביוב המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|פסקאות (1) עד (3) בסעיף 3(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף הקמת מערכת מים היסטורי“ – התעריף שקבעה רשות מקומית לפי כל דין, ושהיה בתוקף ביום הקובע ובלבד שתכליתו מימון ההשקעות בהתקנת מערכת המים הציבורית, רכישתה או שידרוגה, לרבות אגרת הנחת צינורות, היטל צנרת מים, היטל פיתוח מפעל מים ותשלום חובה חד־פעמי אחר, אף שכינויו שונה, המוטל לפי כל דין ולמעט מרכיב זכויות מים המגולם באגרת הנחת הצינורות, ובהעדר תחשיב לגילום על אף שגולם בהיטל – בהפחתה של 10% מאגרת הנחת הצינורות וכן למעט אגרת חיבור רשת פרטית למפעל מים, אגרת חידוש, אגרת הרחבת חיבור, אגרת התקנת מד־מים, אגרת בדיקת מד־מים או כל תשלום חובה אחר, אף שכינויו שונה, שאינו לתכלית האמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית“ – תעריף הקמת מערכת מים הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השלישית}}, שאישרה מועצת הרשות הממשלתית לרשות מקומית לאחר בחינת תחשיב פרטני שהגישה אותה רשות מקומית או שנערך בעניינה, או בעקבות בקשה שהגישה אותה רשות מקומית לשנות את תעריף הקמת מערכת מים החל לגביה, ובלבד שלא יהיה גבוה מתעריף הקמת מערכת מים המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|פסקאות (1) עד (3) בסעיף 5(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי הקמה“ – תעריף הקמה עדכני לביוב או תעריף הקמה עדכני למים, לפי העניין.

{{ח:סעיף|2|אספקת שירותי מים וביוב לפי תעריפים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} אספקת שירותי המים והביוב ברשות מקומית והתעריפים תמורתם, למעט תעריפים לשירותי מים וביוב שנקבעו {{ח:חיצוני|כללי ספקים מקומיים|בכללי ספקים מקומיים}}, יהיו לפי כללים אלה בלבד.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תעריף הקמת מערכת ביוב}}

{{ח:סעיף|3|תעריף הקמת מערכת ביוב|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תעריף הקמת מערכת ביוב ברשות מקומית שלא נקבע לה תעריף הקמה עדכני לביוב יהיה תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי.
{{ח:תת|(ב)}} תעריף הקמת מערכת ביוב ברשות מקומית הנקובה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השנייה}} יהיה התעריף למטר רבוע שטח בנייה הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור ג׳ או בטור ד׳ שבחלק א׳ בתוספת השנייה}}, לפי העניין, שמחושב לפי ההערות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ברשות מקומית שאינה רשות הררית – 53% מתעריף הבסיס של דמי הקמה הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)#תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הראשונה בכללי דמי הקמה}}, בתוספת סכום בגובה מס ערך מוסף;
{{ח:תתת|(2)}} לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה – 35% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} ברשות הררית – 32.8% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1) או פסקה (2), לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ברשות מקומית שנקבע לה תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית יהיה תעריף הקמת מערכת ביוב התעריף למטר רבוע שטח בנייה כמפורט בצד שם אותה רשות מקומית {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|4|ייחוד הכספים וחובת פרסום ודיווח לעניין תעריף הקמת מערכת ביוב}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה בעד תעריף הקמת מערכת ביוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לכיסוי הוצאות בעד התקנת ביוב או קנייתו כמשמעותם {{ח:חיצוני|כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה)|בהגדרה ”היטל ביוב“ בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עד 1 באוגוסט תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} עד 1 בפברואר תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת.
{{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווחים שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
{{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף קטן (א) למנוע מרשות מקומית לשלם לאיגוד ערים למים או לביוב בעד שירותי ביוב שהוא מספק לרשות המקומית בתעריפים שנקבעו לפי דין בעד שירותי הביוב.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תעריף הקמת מערכת מים}}

{{ח:סעיף|5|תעריף הקמת מערכת מים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תעריף הקמת מערכת מים ברשות מקומית שלא נקבע לה תעריף הקמה עדכני למים יהיה תעריף הקמת מערכת מים היסטורי.
{{ח:תת|(ב)}} תעריף הקמת מערכת מים ברשות מקומית הנקובה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השלישית}} יהיה התעריף למטר רבוע שטח בנייה הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בטור ג׳ או בטור ד׳ שבחלק א׳ בתוספת השלישית}}, לפי העניין, שמחושב לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ברשות מקומית שאינה רשות הררית – 47% מתעריף הבסיס של דמי הקמה הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)#תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הראשונה בכללי דמי הקמה}}, בתוספת סכום בגובה מס ערך מוסף;
{{ח:תתת|(2)}} לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה – 35% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} ברשות הררית – 32.8% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1) או פסקה (2), לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ברשות מקומית שנקבע לה תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית, יהיה תעריף הקמת מערכת מים התעריף למטר רבוע שטח בנייה כמפורט בצד שם אותה רשות מקומית {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|6|ייחוד הכספים וחובת פרסום ודיווח לעניין תעריף הקמת מערכת מים}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה לפי התעריפים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}} לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לכיסוי הוצאות שבעדן נגבו תעריפים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עד 1 באוגוסט תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} עד 1 בפברואר תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת.
{{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2).

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: תעריף ביוב}}

{{ח:סעיף|7|תעריף ביוב|תיקון: תשע״ו, תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תעריף הביוב ברשות מקומית המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ בתוספת הראשונה}} יהיה התעריף הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳ לצדה}}.
{{ח:תת|(א1)}} התעריפים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} כוללים סכום בגובה מס ערך מוסף.
{{ח:תת|(א2)}} בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), מוסד ללא כוונת רווח לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}}, המספק מים לצרכן שהוא עוסק מורשה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}, שהצריכה בפועל משויכת רק לעסקו, או לצרכן הפטור ממס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות במסים)|חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות במסים), התשמ״ה–1985}}, יפחית מכל תעריף הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, סכום בגובה רכיב מס ערך מוסף.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|7א|ייחוד כספים להתקנה וקנייה של מכון טיהור שפכים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית המקבלת שירותי ביוב מאיגוד ערים למים או לביוב, שבתעריף הביוב שלו לא נקבעה או גולמה התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים, תעביר מתוך הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, לחשבון נפרד שבבעלותה את הסכומים שהוכרו לה בעד השקעה במכון טיהור שפכים; רשות מקומית לא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לתשלומים בעד התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית שמתקיימים בה התנאים שבסעיף קטן (א), תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עד 1 באוגוסט בכל שנה, תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} עד 1 בפברואר בכל שנה תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת.
{{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2).

{{ח:סעיף|8|ייחוד הכספים וחובת דיווח לעניין תעריף ביוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 7א|לסעיף 7א}}, רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לכיסוי הוצאות אחזקת ביוב כהגדרתם {{ח:חיצוני|כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה)|בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עד 1 באוגוסט בכל שנה, תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} עד 1 בפברואר בכל שנה תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת.
{{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
{{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף קטן (א) למנוע מרשות מקומית לשלם לאיגוד ערים למים או לביוב בעד שירותי ביוב שהוא מספק לרשות המקומית בתעריפים שנקבעו לפי דין בעד שירותי הביוב.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: תעריף מים}}

{{ח:סעיף|9|תעריף מים}}
{{ח:ת}} תעריפי המים ברשות מקומית יהיו תעריפי המים שנקבעו {{ח:חיצוני|כללי ספקים מקומיים|בכללי ספקים מקומיים}}.

{{ח:סעיף|10|ייחוד הכספים וחובת דיווח לעניין תעריף המים}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}} לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון אלא לכיסוי הוצאות אספקת המים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הסכומים בעד אחזקת מערכות מים וביוב לפי {{ח:חיצוני|כללי ספקים מקומיים#סעיף 5|סעיף 5 לכללי ספקים מקומיים}} או לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 8|סעיף 8 לכללי מקורות}}, ישולמו ויופקדו לפי האמור שם; ואולם ניתן אישור לשימוש בכספים כאמור שם, יועברו כספים אלו לחשבון נפרד שבבעלות הרשות המקומית, שלא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא להשקעות למטרת שיקום, חידוש ופיתוח מערכות מים וביוב כפי שייקבע באישור.
{{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עד 1 באוגוסט בכל שנה, תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} עד 1 בפברואר בכל שנה תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת.
{{ח:תת|(ד)}} רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד ליום 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (ג)(2).

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|11|מועצה מקומית תעשייתית|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכללים אלה, תעריף הקמת מערכת ביוב ותעריף הקמת מערכת מים למועצה מקומית תעשייתית יהיה תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי ותעריף הקמת מערכת מים היסטורי בהתאמה, מעודכן לפי שיעור שינוי המדד שפורסם סמוך לתחילתם של כללים אלה לעומת המדד שפורסם סמוך ליום הקובע, וזאת כל עוד לא נקבעו לה, תעריפי דמי הקמה; לעניין זה, ”תעריפי דמי הקמה“ – תעריפים להקמת מערכות מים או ביוב, לפי העניין, שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} התעריפים כאמור בסעיף קטן (א) יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד שפורסם לפני יום העדכון הקודם לעומת מדד חודש נובמבר 2014.

{{ח:סעיף|11א|ייחוד כספים שהתקבלו בעד הקמת מערכות מים וביוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6(א)}}, רשות מקומית רשאית להעביר את הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|ו־7א}} לחשבון אחד נפרד בבעלותה.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית שהעבירה לחשבון אחד סכומים שגבתה כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} לא תעשה כל שימוש בכספים שבאותו חשבון, אלא לכיסוי ההוצאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|ו־7א}};
{{ח:תתת|(2)}} תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות באותו חשבון מדי חצי שנה, במועדים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}.

{{ח:סעיף|11ב|ייחוד כספים שהתקבלו בעד שירותי מים וביוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיפים 8(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10(א)}}, רשות מקומית רשאית להעביר את הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9}} לחשבון אחד נפרד בבעלותה.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית שהעבירה לחשבון אחד סכומים שגבתה כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} לא תעשה כל שימוש בכספים שבאותו חשבון, אלא לכיסוי ההוצאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיפים 8(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות באותו חשבון מדי חצי שנה, במועדים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}}.

{{ח:סעיף|11ג|החלת הוראות בעניין מועד לתשלום חיוב וריבית פיגורים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על חיוב צרכנים לפי כללים אלה יחול {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#סעיף 31|סעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|11ד|תעריפים לשירותים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} נקבעו לרשות מקומית תשלומים בעד השירותים המפורטים מסוימים {{ח:חיצוני|כללי התעריפים לתאגידים#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללי התעריפים לתאגידים}}, לפי כל דין, התעריפים בעד אותם שירותים יהיו התעריפים {{ח:חיצוני|כללי התעריפים לתאגידים#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללים האמורים}} בתוספת סכום בגובה מס הערך המוסף.

{{ח:סעיף|12|עדכון סכומים}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשת רשות מקומית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע עדכונים לתעריפים אלה לפי מדד המחירים לצרכן או כל מדד אחר שייראה לה הולם והיא רשאית לבחון לצורך כך את התחשיבים שהוצגו לה לשם קביעת התעריפים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה מועצת הרשות הממשלתית עדכון כאמור, יחולו על התעריף המעודכן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}.

{{ח:סעיף|12א|שינוי תעריפי הקמה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית רשאית, לעניין שינוי תעריפי ההקמה ועדכונם, לפנות בבקשה לעדכון תעריף הקמה עדכני לביוב או תעריף הקמה עדכני למים, בין במקום תעריף היסטורי ובין במקום תעריף שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|או 5(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית רשאית לפנות בבקשה להוסיף על תעריף הקמה עדכני לביוב או תעריף הקמה עדכני למים המתקבלים לפי החישובים {{ח:פנימי|סעיף 3|בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 3(ב)}} או {{ח:פנימי|סעיף 5|בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 5(ב)}}, לפי העניין, סכום השווה במצטבר לעד 10% מן התעריפים האמורים, אם עבודות ההקמה של מערכות הביוב או מערכות המים באותה רשות מקומית כרוכות בדרך כלל בעלויות נוספות מיוחדות בשל ריבוי עתיקות, בשל סוג הקרקע, בשל צורך מוגבר בליווי משטרתי, בשל ריבוי עבודות במתחמים עירוניים מפותחים, בשל ריבוי מתחמים חדשים עתירי השקעה, בשל צפיפות ממוצעת נמוכה במיוחד או בשל נסיבות חריגות אחרות כיוצא באלה, ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשות המקומית תגיש למועצת הרשות הממשלתית בקשה מנומקת בליווי תחשיב, שאישרה מועצת הרשות המקומית, להגדלת התעריף לפי סעיף קטן זה; בקשה כאמור תוגש עד יום 1 באוקטובר של כל שנה; אישרה מועצת הרשות הממשלתית את הבקשה, כולה או חלקה, יתוקנו {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|או השלישית}}, לפי העניין; תחילתו של התיקון תהיה ב־1 בינואר שלאחר קבלת ההחלטה;
{{ח:תתת|(2)}} הרשות המקומית תפרסם את הבקשה שבכוונתה להגיש באתר האינטרנט שלה ובשני עיתונים מקומיים בעלי תפוצה רחבה בשטחה, ותציין בפרסום כאמור את המועד האחרון להגשת תגובות, שלא יפחת מ־15 ימים ממועד הפרסום; מועצת הרשות המקומית תקיים דיון בתגובות שהוגשו לגבי הבקשה ותבחן אם יש צורך לעדכן את הבקשה שתוגש למועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(3)}} הרשות המקומית תצרף לבקשה את תגובות הציבור שהתקבלו, תמצית של הטענות שקיבלה מועצת הרשות המקומית חתומה ביד המנהל הכללי של הרשות המקומית או גזבר הרשות המקומית, ואת פרוטוקול החלטת מועצת הרשות המקומית.

{{ח:סעיף|12ב|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)|מכללי דמי הקמה}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} על חיוב בתשלומי הקמה יחולו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)#סעיף 7|סעיפים 7 עד 17}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)#סעיף 22|22}} {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)#סעיף 27|ו־27(ו) בכללי דמי הקמה}}, בשינויים המחויבים ובהתאמות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בכל מקום, במקום ”חברה“ יקראו ”רשות מקומית“, ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה;
{{ח:תת|(2)}} בכל מקום, במקום ”דמי הקמה“ יקראו ”תעריף הקמת מערכת ביוב או תעריף הקמת מערכת מים, לפי העניין“;
{{ח:תת|(3)}} בכל מקום, במקום ”הממונה“ יקראו ”מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא מינה לאותו עניין“;
{{ח:תת|(4)}} במקום ”יום התחילה“ יקראו ”כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022)“;
{{ח:תת|(5)}} במקום ההגדרה ”תשלום קודם“ יקראו:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום קודם“ – תשלום של תעריף הקמת מערכת ביוב, תעריף הקמת מערכת מים, היטל ביוב, היטל הנחת צינורות, דמי השתתפות בהתקנת מערכת ביוב או מערכת מים או דמי פיתוח, לפי העניין, ששולם בשל נכס לרשות המקומית בטרם הטילה על בעל הנכס חובה לשלם תשלומי הקמה לפי {{ח:חיצוני|כללי דמי ההקמה|כללי דמי ההקמה}}; ניתן פטור מתשלום סוג של תשלום קודם כאמור עקב ביצוע עבודות הקמה של מערכת מים או מערכת ביוב בידי בעל הנכס או במימונו, יראו לעניין הגדרה זו כאילו שולם אותו סוג של תשלום קודם, לגבי מערכת הביוב או מערכת המים, לפי העניין.&quot;;
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|כללי דמי ההקמה#סעיף 9|בסעיף 9(ו)}}, במקום ”המנהל הכללי של הרשות המקומית“ יקראו ”מהנדס הרשות המקומית“;
{{ח:תת|(7)}} הוראות הסעיפים האמורים הנוגעות למערכת ביוב יחולו לעניין תעריף הקמת מערכת ביוב, והוראות הסעיפים האמורים הנוגעות למערכת מים יחולו לעניין תעריף הקמת מערכת מים, הכול לפי העניין.

{{ח:סעיף|12ג|הצמדה, עדכון ועיגול סכומים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|ובחלק א׳ בתוספת השלישית}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, לפי העדכון שיחול בתעריף הבסיס של דמי ההקמה הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} לכללי דמי הקמה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|ובחלק ב׳ בתוספת השלישית}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה בדרך של הצמדתם למדד המשוקלל כהגדרתו בכללי דמי הקמה, לפי שיעור שינוי רכיבי המדד המשוקלל שפורסמו לאחרונה לפני יום העדכון לעומת רכיבי המדד המשוקלל שפורסמו לחודש נובמבר שקדם לקביעתם.
{{ח:תת|(ג)}} הסתיים סכום תעריף שעודכן כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בשבר של אגורה, ייראה השבר שהוא חצי אגורה או יותר כאגורה שלמה ושבר שהוא פחות מחצי אגורה – בטל.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}} כפי שעודכנו לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|13|שינוי ברכיבי העלות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכללים אלה, בוטל רכיב עלות המרכיב את אחד או יותר מהתעריפים ההיסטוריים או שהוכר רכיב זה לרשות המקומית במסגרת כללים אחרים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית או גולם הרכיב במסגרת התעריף שנקבע לצרכני אותה רשות מקומית, תפחית הרשות המקומית סכום רכיב זה מתוך התעריף ההיסטורי.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור, נקבעה או גולמה התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים, בתעריף הקמת מערכת הביוב ההיסטורי וכן בתעריף הביוב של איגוד ערים לפי {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|חוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}, המספק שירותי ביוב לאותה רשות מקומית, ייקבע תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי בהפחתת התשלום בעד ההתקנה או הקנייה של מכון טיהור שפכים או החלק המגולם בתעריף מערכת הביוב ההיסטורי, הנמוך מביניהם; בהעדר שלב כאמור או תחשיב לגילומו, על אף שגולמה העלות בתעריף הקמת מערכת הביוב ההיסטורי – בהפחתה של 21% מתעריף הקמת מערכת הביוב ההיסטורי.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף קטן (ב) יחול גם על רשות מקומית שמתקיימים בה התנאים {{ח:פנימי|סעיף 7א|שבסעיף 7א(א)}}.

{{ח:סעיף|14|פרסום תעריפים|תיקון: תשע״ו, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית ומועצה תעשייתית יפרסמו באתר האינטרנט שלהן את התעריפים לפי כללים אלה, לרבות כל שינוי או עדכון בהם לפי כללים אלה ולמעט תעריפים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5(ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|ו־12א}}, ויעבירו את פרטי הפרסום לרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תפרסם באתר את פרטי הפרסום שהועברו לה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית לא תוציא דרישת תשלום לפי כללים אלה אלא לאחר שפרסמה את התעריפים לפי הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|15|תחילה סייג לתחולה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתם של כללים אלה ב־1 לחודש שלאחר פרסומם.
{{ח:תת|(ב)}} תעריף הקמת מערכת ביוב ותעריף הקמת מערכת מים שבכללים אלה לא יחולו על דרישת תשלום שמסרה רשות מקומית או מועצה מקומית תעשייתית קודם למועד תחילתם של כללים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} תעריף הביוב שבכללים אלה יחול על שירותי אחזקת ביוב שסיפקה רשות מקומית מיום תחילתם של כללים אלה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ו, תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”רשות מקומית הררית“ בסעיף 1}} {{ח:פנימי|סעיף 7|וסעיף 7}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} רשות מקומית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} תעריף ביוב בשקלים חדשים {{ש}} למטר מעוקב של מים שסופקו&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אור עקיבא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.012&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אליכין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.916&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באר יעקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.994&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית שאן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.881&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בנימינה – גבעת עדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.012&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבעת שמואל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.632&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חריש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.717&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפר שמריהו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.296&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפר תבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.147&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;להבים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.661&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.265&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעיליא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.974&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נהריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.927&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נשר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.329&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סביון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.819&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(16)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עומר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.661&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(17)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרדיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.066&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(18)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרדס חנה–כרכור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.614&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(19)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קלנסואה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.604&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(20)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קריית יערים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.648&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(21)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ראש פינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(22)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שדרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.561&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(23)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שהם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.847&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרות ”תעריף הקמה עדכני לביוב“, ”תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית“, בסעיף 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|וסעיף 12א}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳: תעריף הקמת מערכת ביוב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”תעריף הקמה עדכני לביוב“, בסעיף 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|וסעיף 12א(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} (בשקלים חדשים למטר מרובע של שטח הבנייה, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף)
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הרשויות המקומיות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''רשויות שאינן הרריות:'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באר יעקב&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;9&quot;&gt;51.43&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;9&quot;&gt;69.43&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית שאן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבעת שמואל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפר שמריהו&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;להבים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(18)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרדס–חנה–כרכור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(19)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קלנסווה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(22)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שדרות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(23)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שוהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''רשויות הרריות:'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''רשויות שאושרה להן תוספת עד 10% בשל עלויות נוספות מיוחדות ({{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א(ב)}}):'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳: תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית“, בסעיף 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} (בשקלים חדשים למטר מרובע, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף)
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הרשויות המקומיות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרות ”תעריף הקמה עדכני למים“, ”תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית“, בסעיף 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 12א|12א}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א׳: תעריף הקמת מערכת מים}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”תעריף הקמה עדכני למים“, בסעיף 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12א|12א(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} (בשקלים חדשים למטר מרובע של שטח הבנייה, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף)
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הרשויות המקומיות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''רשויות שאינן הרריות:'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באר יעקב&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;9&quot;&gt;45.61&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;9&quot;&gt;61.57&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית שאן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבעת שמואל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפר שמריהו&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;להבים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(18)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרדס־חנה–כרכור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(19)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קלנסווה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(22)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שדרות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(23)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שוהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''רשויות הרריות:'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;'''רשויות שאושרה להן תוספת בשל עלויות נוספות מיוחדות ({{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א(ב)}}):'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳: תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית“, בסעיף 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} (בשקלים חדשים למטר מרובע, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף)
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הרשויות המקומיות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|א׳ בטבת התשע״ה (23 בדצמבר 2014)}}
* '''אלכסנדר קושניר'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>6vzm2azl1qeklmar02upvy8bl1c57yn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>469832</id>
    <redirect title="שיחה:כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)" />
    <revision>
      <id>1416623</id>
      <timestamp>2022-08-03T00:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="280" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]</text>
      <sha1>h27nl0qr5sc9uhpsorrwp7lujhsi7s0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469833</id>
    <revision>
      <id>1416624</id>
      <timestamp>2022-08-03T00:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:שבת מנשה</title>
    <ns>3</ns>
    <id>469834</id>
    <revision>
      <id>1416643</id>
      <timestamp>2022-08-03T07:43:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:43, 3 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>sffuqsc19nfe3lchkd0x32b5rawshpr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:שבת מנשה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>469835</id>
    <revision>
      <id>1416644</id>
      <timestamp>2022-08-03T07:44:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469836</id>
    <revision>
      <id>1416646</id>
      <timestamp>2022-08-03T08:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1409485] כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24850" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 1230|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית) (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 356|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1277|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 745|הוראת שעה [צ״ל: תיקון] [תשע״ז] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2234|הוראת שעה}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|תשע״ב, 1071|הודעה (עדכון תעריפים)}}, {{ח:תיבה|1072|הודעה (עדכון תעריפים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1422|הודעה (עדכון תעריפים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 661|הודעה}}, {{ח:תיבה|1198|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1368|הודעה (עדכון תעריפים) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 243|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1318|הודעה (עדכון תעריפים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1373|הודעה}}, {{ח:תיבה|1390|הודעה (עדכון תעריפים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 164|הודעה (עדכון תעריפים)}}, {{ח:תיבה|1087|הודעה (עדכון תעריפים) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 698|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2300, 2301, 2301|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 153|הודעה [תשפ״א] (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), לאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|סעיף 124יח(ד) לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|{{ח:הערה|הגדרות}}|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגום משולב“ – תשתית המשמשת כמה ספקים לאיגום של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראה“ – הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א(ב)(1) לחוק}} שנקבעו בה, בין השאר, תקופת ההוראה, תעריף השירות והעלות המוכרת בהתאם להוראות כללים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחירון“ – רשימת הפריטים שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית {{ח:חיצוני|https://www.water.gov.il|באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית בכתובת www.water.gov.il}} ולצדם הערכים המוכרים בעד רכיבי מיתקני תשתית, שאופן החישוב לגביהם יהיה לפי נוסחת המחירון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן חדש“ – תשתית המשמשת כחלק ממערכת להפקה והולכה של מים שמתוכננת להקמה בהקשר להוראה קיימת או עתידית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן קיים“ – תשתית המשמשת כחלק ממערכת להפקה והולכה של מים שהוקמה לפני מתן הוראה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מפוקח“ – מי שמועצת הרשות הממשלתית הכירה לו בעלויות, כולן או חלקן, של המיתקנים המשמשים את שירותי התשתית לפי כללים שקבעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות קבועה“ – רכיבי ההון והאחזקה לפי המחירון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות תקן“ – סך כל עלות הקמה, אחזקה ותפעול התשתית לפי נוסחת המחירון {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיים“ – הערך הקבוע לעניין זה לגבי כל רכיב תשתית במחירון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בלעדי“ – שירות הניתן באמצעות מיתקנים המשמשים אך ורק לצורך קיום ההוראה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות להולכת קולחין בין־אזורי“ – שירותי תשתית המיועדים אך ורק לצורך העברת קולחין בין ספקי קולחין בהתאם לרישיון הפקה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|בסעיף 23 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מזדמן“ – שירות הניתן למקבלו, בהוראה, על בסיס יתירות של מיתקן קיים, כאשר לשימוש האחר שלשמו נועדה התשתית, אם ישנו, עדיפות על השירות הניתן למקבל השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות נוסף“ – שירות הניתן למקבלו, בהוראה, על בסיס יתירות של מיתקן קיים או חדש, כאשר השימוש האחר שלשמו נועדה התשתית אינו עדיף על השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי איגום“ – מתן שירותי תשתית לצורכי איגום של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תשתית“ ו”תשתית מים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|בסעיף 35א(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף השירות“ – תעריף שירותי תשתית ותעריף שירות להולכת קולחין בין־אזורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההוראה“ – תקופת תוקפה של ההוראה, לפי הנקוב בה.

{{ח:סעיף|2|חיוב בתעריפים}}
{{ח:תת|(א)}} התעריף שמקבל השירות חייב לשלם לנותן השירות הוא התעריף הנקוב בהוראה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות כי תעריף השירות יפוצל לשני רכיבים, כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} תעריף למ״ק, לגבי עלויות אנרגיה וטיפול במים;
{{ח:תתת|(2)}} תעריף לחודש, לגבי שאר רכיבי העלות.

{{ח:סעיף|3|תעריף שירותי תשתית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} למעט אם נקבע אחרת בכללים אלה, תעריף שירותי תשתית ייקבע לפי נוסחת המחירון, בתוספת 10%, כאשר העלות הקבועה מחושבת בהתאם לעקרונות המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} לגבי מיתקן קיים בשירות מזדמן – עלות תקן של החלק היחסי המשמש למתן השירות מתוך התפוקה המלאה של המיתקן;
{{ח:תת|(2)}} לגבי מיתקן קיים בשירות בלעדי או נוסף – עלות תקן של החלק היחסי המשמש למתן השירות מתוך התפוקה האפשרית של המיתקן בהתייחס לשירות הניתן;
{{ח:תת|(3)}} לגבי מיתקן חדש בשירות בלעדי או נוסף –
{{ח:תתת|(א)}} לגבי ספק מפוקח – עלות ההון שמועצת הרשות הממשלתית הכירה לו, של החלק היחסי המשמש למתן השירות, מתוך המיתקנים המשמשים את שירותי התשתית לפי כללים שקבעה; בהעדרם של כללים עלות ההון לפי פסקת משנה (ג);
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מי שאינו ספק מפוקח – עלות תקן של החלק היחסי המשמש למתן השירות מתוך כלל השירותים שהמיתקן מספק, בשים לב לתקופת ההוראה;
{{ח:תתת|(ג)}} ניתן אישור מועצת הרשות הממשלתית, רשאי מנהל הרשות, לקבוע בהוראה עלות הון לפי העלות הקבועה בניכוי רכיב האחזקה, והוראה זו תגבר על כללים לפי פסקת משנה (א).

{{ח:סעיף|4|עלות מוכרת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} העלות שתוכר לספק מפוקח תיקבע לפי סכום העלויות שחושבו, בעד עלות אנרגיה למ״ק ועלות טיפול במים למ״ק, לפי נוסחת המחירון בתוספת 10% או לפי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|5|נוסחת המחירון}}
{{ח:תת|(א)}} חישוב עלות הולכת המים יהיה סכום כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלות הון למ״ק;
{{ח:תתת|(2)}} עלות אחזקה למ״ק;
{{ח:תתת|(3)}} עלות אנרגיה למ״ק;
{{ח:תתת|(4)}} עלות טיפול במים למ״ק.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כמות שנתית“ – למיתקן קיים – מכפלת הספיקה לפי המחירון במספר השעות השנתיות בהתאם לסוג השירות שניתן ובמכפלת מקדם ניצול חלקי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; למיתקן חדש – הכמות הכוללת שמיועדת להולכה ולצריכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקדם החזר ההון“ – לגבי כל רכיב תשתית, המנה המתקבלת מחלוקת שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} שער הריבית {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}} בתוספת 1 בחזקת הקיים במכפלת שער הריבית כאמור;
{{ח:תתתת|(2)}} שער הריבית בתוספת 1 בחזקת הקיים, בהפחתה של 1;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות אחזקה למ״ק“ – המנה המתקבלת מחלוקת עלות אחזקה שנתית בכמות השנתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות אחזקה שנתית“ – סך כל מכפלות עלות רכיבי המערכת המשמשים להולכה לפי המחירון במכפלת מקדם האחזקה {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות אנרגיה למ״ק“ – מכפלת המחיר לקילוואט שעה במקדם גובה ההרמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} במכפלת גובה ההרמה ובמכפלת מקדם עלות אנרגיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} או עלות אנרגיה לפי סעיף קטן (ג), לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות הון למ״ק“ – המנה המתקבלת מחלוקת עלות הון שנתית בכמות השנתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות הון שנתית“ – סך כל מכפלות עלות רכיבי המערכת המשמשים להולכה לפי המחירון במכפלת מקדם החזר ההון לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות טיפול במים למ״ק“ – אומדן עלות הטיפול במים, כפי שיקבע מזמן לזמן, מנהל הרשות הממשלתית, על בסיס עלויות הטיפול בפועל או על בסיס עלות הטיפול הנדרשת.
{{ח:תת|(ג)}} נותן השירות ומקבל השירות רשאים, באישור מנהל הרשות הממשלתית, להסכים ביניהם על אספקת המים בשעות מסוימות בלבד; אישר מנהל הרשות הממשלתית כאמור, יקבע את עלות האנרגיה בהוראה בהתאם למחיר לקילוואט שעה בשעות אלה.

{{ח:סעיף|6|תעריף לשירות הולכת קולחין בין־&lt;wbr&gt;אזורי}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכללים אלה, במיתקן קיים בשירות מזדמן, המשמש להולכת קולחין בין־אזורי, ייקבע התעריף לפי סכום האיגום, השאיבה, הקווים, ועלות טיפול במים למ״ק, במכפלת 1.1 ובתוספת עלות הקולחין במקור.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”איגום“ – ההפרש, במ״ק, בין הכמות שהעביר נותן השירות בחודשי הקיץ, לבין הכמות שקלט נותן השירות בנקודת המעבר, באותם חודשים, בעבור מקבל השירות לפי רישיון ההפקה במכפלת רכיב האיגום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודשי הקיץ“ – 1 במאי עד 31 באוקטובר של כל שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות אנרגיה למ״ק“ – מכפלת המחיר לקילוואט שעה במקדם גובה ההרמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} ובמכפלת גובה ההרמה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות טיפול במים למ״ק“ – אומדן עלות הטיפול במים, כפי שיקבע מזמן לזמן מנהל הרשות הממשלתית, על בסיס עלויות הטיפול בפועל או על בסיס עלות הטיפול הנדרשת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות קולחים במקור“ – עלות הקולחים בנקודת המעבר לתשתיות נותן השירות בתוספת פחת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קווים“ – מכפלת סכום קבוע קווים ואחזקת קווים לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} באורך הקו בק״מ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שאיבה“ – סכום עלות אנרגיה למ״ק, ומכפלת סכום קבוע תחנת שאיבה ואחזקת תחנת שאיבה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} בגובה ההרמה.

{{ח:סעיף|7|תעריף לספק מפוקח}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}}, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע תעריף שירות נמוך מהתעריף המתקבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|אותם סעיפים}} ובלבד שלא יפחת מ־0.3 שקלים חדשים למ״ק, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} נותן השירות או נותן השירות להולכת קולחין בין־אזורי הוא ספק מפוקח;
{{ח:תת|(2)}} תעריף השירות לא יפחת מהעלות המוכרת;
{{ח:תת|(3)}} עלות תקן שהיתה למקבל השירות לו היה מקבל שירות בתשתית נפרדת מספק אחר או מהספק המפוקח, נמוכה מתעריף השירות;
{{ח:תת|(4)}} תעריף השירות גבוה מ־25% מתעריפי המים, הקבועים בדין, למקבל השירות לו היה צרכן.

{{ח:סעיף|7א||תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|8|מס ערך מוסף}}
{{ח:ת}} התעריפים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1974}}.

{{ח:סעיף|9|עדכון}}
{{ח:ת}} עדכון הכללים ייעשה באופן הזה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|תוספת 1|פרט 3(א) ו־(ב) בתוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|ופרטים 4(א) ו־(ב) בתוספת השנייה}}, יעודכנו לפי שיעור השינוי של ממוצע תעריפי החשמל, כפי שמעדכנת מזמן לזמן, הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, ובמועד עדכונם;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 2|פרטים (2), (3) ו־(5) בתוספת השנייה}} {{ח:פנימי|סעיף 10|וסעיף 10(1) לכללים אלה}}, יעודכנו לפי שיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד העדכון הקודם; העדכון ייעשה במועד העדכון לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112א|סעיף 112א לחוק}}; לעניין זה, ”המדד הכללי“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|(3)}} מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב יפרסם ברשומות את נוסח הפרטים האמורים כפי שהתעדכנו לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|10|תעריף שירותי תשתית ברמת הגולן|תיקון: [הודעות], תשע״ז, תשע״ח}}
{{ח:ת}} התעריפים שישלם מקבל השירות לנותן השירות תמורת מתן שירותי תשתית באזור רמת הגולן, יהיו כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} תשלום קבוע לחודש בסך 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(החל משנת 2021, 49,702 ש״ח)}};
{{ח:תת|(2)}} תשלום בהתאם לעלות האנרגיה ששימשה את נותן השירות למתן השירות;
{{ח:תת|(3)}} בסעיף זה, ”שירותי תשתית באזור רמת הגולן“ – שירותי תשתית בעבור מים המסופקים למטרת חקלאות למעט מים שהופקו מקידוחי שדה אלוני הבשן להוציא מילוי מאגרים בחורף ולמעט מים שהופקו מברכת רם.

{{ח:סעיף|10א|תעריף שירותי תשתית לקולחין בעמק חפר|תיקון: תשע״ג, תשע״ז}}
{{ח:ת}} התעריפים שישלם מקבל השירות לנותן השירות תמורת מתן שירותי תשתית לקולחין באזור עמק חפר, בעד השקעות נותן השירות בתשתית המשרתת את מפעל הקולחים ייקבעו לפי התשואה על ההון, הוצאות הריבית ופחת של ההשקעה המוכרת של נותן השירות במפעל שיחושבו לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)#פרק ג סימן ז|סימן ז לפרק ג לכללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}, ביחס להשקעה המוכרת של נותן השירות במפעל ובחלוקה על פני שנים עשר חודשים בכל שנה; לעניין סעיף זה, ”ההשקעה המוכרת“ – השקעה, כפי שהכירה הרשות הממשלתית בנכסים המשמשים מפעל זה.

{{ח:סעיף|10ב|תעריף שירותי איגום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} התעריף שישלם מקבל השירות לנותן השירות תמורת מתן שירותי איגום בבריכה שהוגדרה בהוראה כאיגום משולב, יחושב בעד העלות הקבועה, וייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, ואולם במקום ”10%“ יבוא ”6.5%“.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין זה, ”החלק היחסי המשמש למתן השירות“, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, יחושב לפי החלק היחסי של נפח האיגום שנועד לצורך מתן שירותי האיגום למקבל השירות, כפי שנקבע בהוראה.

{{ח:סעיף|11|פרסום}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם {{ח:חיצוני|https://www.water.gov.il|באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית בכתובת www.water.gov.il}} את ההוראות שנתן לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}; ואולם לא יהיה בפרסום זה כדי לעכב את ביצוע ההוראה או לשנותה.

{{ח:סעיף|12|תחילה ותחולה|תיקון: תשע״ג, תשע״ז}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה ב־1 בחודש שלאחר יום פרסומם והם יחולו לגבי הוראה שניתנה מיום התחילה ואילך.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות], תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(התעריפים מעודכנים לשנת 2021):}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יחידות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקדם לחיוב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} שער הריבית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} מקדם אחזקה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} קווים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} בריכות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} מאגרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ד)}} תחנות שאיבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ה)}} מיתקני טיפול במים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} אנרגיה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} חיבור מתח נמוך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שקלים חדשים לקילוואט שעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.409&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} חיבור מתח גבוה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שקלים חדשים לקילוואט שעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.321&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} מקדם גובה הרמה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למ״ק למטר גובה הרמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.004&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ד)}} מקדם עלות אנרגיה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} שעות שנתיות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} מיתקן קיים בשירות מזדמן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שעות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8760&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} מיתקן קיים בשירות בלעדי או נוסף למטרת חקלאות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שעות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} מיתקן קיים בשירות בלעדי או נוסף למטרה אחרת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שעות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ד)}} מקדם ניצול חלקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(התעריפים מעודכנים לשנת 2021):}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יחידות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקדם לחיוב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} פחת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} הפרשי מדידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} קווים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} אחזקת קווים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שקלים חדשים למ״ק לקילומטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0007251&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} קבוע קווים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שקלים חדשים למ״ק לקילומטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0012432&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} שאיבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} אחזקת תחנת שאיבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שקלים חדשים למ״ק למטר גובה הרמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0001527&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} קבוע תחנת שאיבה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שקלים חדשים למ״ק למטר גובה הרמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0001866&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} אנרגיה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} חיבור מתח נמוך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שקלים חדשים לקילוואט שעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.409&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} חיבור מתח גבוה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שקלים חדשים לקילוואט שעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.321&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} מקדם גובה הרמה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למ״ק למטר גובה הרמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.004&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ד)}} מקדם עלות אנרגיה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחוזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} איגום
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} תחזוקת מאגר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שקלים חדשים למ״ק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08275&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ו בתמוז התשע״א (28 ביולי 2011)}}
* '''עודד פיקסלר'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (בפועל)
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>5ye8zsi867ym2h4cxak2omcjqekf4pv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית) (הוראת שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469837</id>
    <redirect title="כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)" />
    <revision>
      <id>1416647</id>
      <timestamp>2022-08-03T08:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="83" xml:space="preserve">#הפניה [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]</text>
      <sha1>ffmo2sshtnlmcjn7d75fl7dvc8wptig</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>469838</id>
    <redirect title="שיחה:כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)" />
    <revision>
      <id>1416648</id>
      <timestamp>2022-08-03T08:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]</text>
      <sha1>kpjae5jxfbgmlnybl96ugmbuoivbdaa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469839</id>
    <revision>
      <id>1416649</id>
      <timestamp>2022-08-03T08:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איכה רבה פתיחתא כז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469840</id>
    <revision>
      <id>1416655</id>
      <timestamp>2022-08-03T08:02:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|איכה רבה|פתיחתא|כו|כז|כח}} {{פמ|איכה רבה|פתיחתא|כז}}רבי פנחס פתח:  :{{צמ|ואם עד אלה לא תשמעו לי וגומר|ויקרא כו יח|איכה רבה םתיחתא כז}} —  :ר' אליעזר ור' יהושע. רבי אליעזר אומר: אין הקב&quot;ה מביא פורעניות על ישראל עד שמעיד בהן תחילה; הדא הוא דכתיב: '''ואם עד אל...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1059" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|איכה רבה|פתיחתא|כו|כז|כח}}
{{פמ|איכה רבה|פתיחתא|כז}}רבי פנחס פתח: 
:{{צמ|ואם עד אלה לא תשמעו לי וגומר|ויקרא כו יח|איכה רבה םתיחתא כז}} — 
:ר' אליעזר ור' יהושע. רבי אליעזר אומר: אין הקב&quot;ה מביא פורעניות על ישראל עד שמעיד בהן תחילה; הדא הוא דכתיב: '''ואם עד אלה.''' 
:רבי יהושע אומר: שלא יהו ישראל אומרים: כלו מכות, עוד אין לו אחרות להביא עלינו, תלמוד לומר: '''ואם עד אלה,''' אם עוד אלה, יש לו אחרות מאלה וכאלה להביא. 
:'''ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם''' – אתם עברתם לפני שבע עבירות, בואו וקבלו עליכם שבע פורעניות. אתם עברתם לפני שבע עבירות, הרי ירמיה בא מקונן עליכם קינות שהוא שבע אלפא ביתין, '''איכה''':</text>
      <sha1>95dtib5s34b2kiiogiyohu1u17hiabj</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>