משתמש:Nahum

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.22</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>1415980</id>
      <parentid>1415801</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T15:46:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* דפים במעקב: */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12365" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

[[ויקיטקסט:מזנון#מאמרים במרחב &quot;ביאור&quot;]]--10.07.22

[[שיחת ביאור:לבישת פאה נכרית]] נמחק--00:05, 15 ביולי 2022 (IDT)

[[שיחה:ערוך השולחן אורח חיים קפד]]--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:46, 29 ביולי 2022 (IDT)

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנג]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 191
:'''[[איכה רבה פתיחתא כה]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' אמצע ע&quot;א

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה כריתות ה ניקוד]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

=== בשיתוף Dovi ===
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/לג]]

:*([[שיחה:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כז]])

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צד]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: שעת ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]]; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 52 סט; [[לבוש האורה]] דף 75;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 415;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 2 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.30.2.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>sbzjs7f7ui6wpl06vebwhhnoulbhf37</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה ערכין ד רמבם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>173717</id>
    <revision>
      <id>1415967</id>
      <parentid>247807</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T12:13:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3356" xml:space="preserve">==נוסח הרמב&quot;ם==


(א) &lt;קטע התחלה=הלכה א/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם א/&gt;הישג יד - בנודר,
::והשנים - בנידר,
::וערכים - בנערך,
::והערך - כזמן הערך.
:הישג יד בנודר - כיצד?
::עני שהעריך את העשיר - נותן ערך עני.
::ועשיר שהעריך את העני - נותן ערך עשיר.&lt;קטע סוף=רמבם א/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה א/&gt;

(ב) &lt;קטע התחלה=הלכה ב/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ב/&gt;אבל בקרבנות - אינו כן,
::הרי שאמר: &quot;קרבנו של מצורע זה עלי&quot; -
:::אם היה מצורע עני - מביא קרבן עני,
:::עשיר - מביא קרבן עשיר.
:רבי אומר: אומר אני, אף בערכים כן -
::וכי מפני מה עני שהעריך את העשיר, נותן ערך עני - שאין העשיר חייב כלום,
::אבל עשיר שאמר: &quot;ערכי עלי&quot;,
::ושמע העני, ואמר: &quot;מה שאמר זה, עלי&quot; - נותן ערך עשיר.  
::עני והעשיר, או עשיר והעני - נותן ערך עשיר.
:רבי יהודה אומר:
::אפילו עני שבישראל והעשיר, וחזר והעני - נותן ערך עשיר.&lt;קטע סוף=רמבם ב/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ב/&gt;

(ג) &lt;קטע התחלה=הלכה ג/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ג/&gt;אבל בקרבנות - אינו כן,
::אפילו אביו מת, והניח לו ריבוא,
:::וספינתו בים, ובאה לו בריבואות - אין להקדש בהן כלום.&lt;קטע סוף=רמבם ג/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ג/&gt;

(ד) &lt;קטע התחלה=הלכה ד/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ד/&gt;השנים בנידר - כיצד?
::ילד שהעריך את הזקן - נותן ערך זקן.
::וזקן שהעריך את הילד - נותן ערך ילד.
:וערכים בנערך - כיצד?
::איש שהעריך את האשה - נותן ערך אשה.
::ואשה שהעריכה את האיש - נותנת ערך איש.
:והערך כזמן הערך - כיצד?
::העריכו פחות מבן חמש, ונעשה יתר על בן חמש,
:::פחות מבן עשרים, ונעשה יתר על בן עשרים - נותן כזמן הערך.&lt;קטע סוף=הלכה ד/&gt;

(ה) &lt;קטע התחלה=רמבם ה/&gt;יום שלשים - כלמטה הימנו.
:שנת חמש, ושנת עשרים - כלמטה הימנה,
::שנאמר: &quot;ואם מבן ששים שנה ומעלה&quot; ([[ויקרא כז ז]]),
::הרי אנו למדים כולם משנת ששים -
::מה שנת ששים - כלמטה הימנה,
::אף שנת חמש, ושנת עשרים - כלמטה הימנה.
::הין?
::אם עשה שנת ששים, כלמטה הימנה - להחמיר,
::נעשה שנת חמש, ושנת עשרים, כלמטה הימנה - להקל?
::תלמוד לומר: &quot;שנה&quot;, &quot;שנה&quot; - לגזירה שוה,
::מה &quot;שנה&quot; ([[ויקרא כז ז]]) האמורה בשנת ששים - כלמטה הימנה,
::אף &quot;שנה&quot; ([[ויקרא כז ה]]) האמורה בשנת חמש, ושנת עשרים - כלמטה הימנה,
:::בין להקל - בין להחמיר.
::רבי אלעזר אומר: עד שיהו יתרות על השנים - חודש ויום אחד.&lt;קטע סוף=רמבם ד/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ה/&gt;

&lt;noinclude&gt;הדף הראשי של [[משנה ערכין ד]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1mtfhkm11c6r5s7lr2nvsg3x81ht3ld</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה ערכין ה רמבם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>173719</id>
    <revision>
      <id>1415974</id>
      <parentid>247809</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T15:21:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3414" xml:space="preserve">==נוסח הרמב&quot;ם==


(א) &lt;קטע התחלה=הלכה א/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם א/&gt;האומר: &quot;משקלי עלי&quot; - נותן משקלו,
::אם כסף - כסף,
::ואם זהב - זהב.  
::מעשה באימה של ידמטיה, 
::שאמרה: &quot;משקל בתי עלי&quot;,
::ועלתה לירושלים, ושקלוה - ונתנה משקלה זהב.  
:&quot;משקל ידי עלי&quot; -
::רבי יהודה אומר:
:::ממלא חבית מים, ומכניסה עד מרפקו,
:::ושוקל בשר חמור, וגידים ועצמות - ונותן לתוכה עד שתתמלא.
::אמר רבי יוסי:
:::וכי היאך אפשר לכוון בשר כנגד בשר, ועצמות כנגד עצמות?
:::אלא שמין את היד - כמה היא ראויה לשקול.&lt;קטע סוף=רמבם א/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה א/&gt;


(ב) &lt;קטע התחלה=הלכה ב/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ב/&gt;&quot;דמי ידי עלי&quot; - 
::שמין אותו כמה הוא שווה ביד, וכמה הוא שווה בלא יד,
::זה חומר בנדרים - מבערכים.
:חומר בערכים מבנדרים - כיצד?
::האומר: &quot;ערכי עלי&quot;, ומת - יתנו הירושים. 
::&quot;דמי עלי&quot;, ומת - לא יתנו הירושים, שאין דמים למתים.
::&quot;ערך ידי, וערך רגלי עלי&quot; - לא אמר כלום. 
::&quot;ערך ראשי, וערך כבדי עלי&quot; - נותן ערך כולו.
:זה הכלל -
::דבר שהנשמה תלויה בו - נותן ערך כולו.&lt;קטע סוף=רמבם ב/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ב/&gt;


(ג) &lt;קטע התחלה=הלכה ג/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ג/&gt;&quot;חצי ערכי עלי&quot; - נותן חצי ערכו.
:&quot;ערך חציי עלי&quot; - נותן ערך כולו.
:&quot;חצי דמי עלי&quot; - נותן חצי דמיו.
:&quot;דמי חציי עלי&quot; - נותן דמי כולו.
:זה הכלל -
::דבר שהנשמה תלויה בו - נותן דמי כולו.&lt;קטע סוף=רמבם ג/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ג/&gt;


(ד) &lt;קטע התחלה=הלכה ד/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ד/&gt;האומר: &quot;ערכו של פלוני עלי&quot; -
::מת הנודר והנידר - יתנו היורשים.
:&quot;דמיו של פלוני עלי&quot; -
::מת הנודר - יתנו היורשים.
::מת הנידר - לא יתנו היורשים, שאין דמים למתים.&lt;קטע סוף=רמבם ד/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ד/&gt;


(ה) &lt;קטע התחלה=הלכה ה/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ה/&gt;&quot;שור זה עולה&quot;, &quot;ובית זה קרבן&quot; -
::מת השור, ונפל הבית - אינו חייב לשלם.
:&quot;דמי שור זה עלי עולה&quot;, &quot;ודמי הבית הזה עלי קרבן&quot; -
::מת השור, ונפל הבית - חייב לשלם.&lt;קטע סוף=רמבם ה/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ה/&gt;


(ו) &lt;קטע התחלה=הלכה ו/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ו/&gt;חייבי ערכין - ממשכנין אותן.
:חייבי חטאות, ואשמות - אין ממשכנין אותן.
:חייבי עולה, ושלמים - ממשכנין אותן.  
:אף על פי שאין מתכפר לו עד שיתרצה,
::שנאמר: לרצונו ([[ויקרא א ג]]) -
::כופין אותו - עד שיאמר &quot;רוצה אני&quot;.
:וכן אתה אומר בגיטי נשים -
::כופין אותו - עד שיאמר &quot;רוצה אני&quot;.&lt;קטע סוף=רמבם ו/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ו/&gt;


&lt;noinclude&gt;הדף הראשי של [[משנה ערכין ה]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2ppdqafw1ivb0kay6qjt4cpkupahxrg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ערוך השולחן אורח חיים קפד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>222095</id>
    <revision>
      <id>1415977</id>
      <parentid>1086286</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T15:27:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12305" xml:space="preserve">{{קיצור דרך|AHS:OH184}}
{{ערוך השולחן|אורח חיים|קפג|קפד|קפה|דברכת המזון במקום שאכל; ודין מי ששכח ולא בירך|תשעה סעיפים}}
[[#סימן קפד סעיף א|א]] | [[#סימן קפד סעיף ב|ב]] | [[#סימן קפד סעיף ג|ג]] | [[#סימן קפד סעיף ד|ד]] | [[#סימן קפד סעיף ה|ה]] | [[#סימן קפד סעיף ו|ו]] | [[#סימן קפד סעיף ז|ז]] | [[#סימן קפד סעיף ח|ח]] | [[#סימן קפד סעיף ט|ט]]&lt;/big&gt;
&lt;/center&gt;

===סימן קפד סעיף א===

ברכת המזון צריך להיות מיד אחרי גמר האכילה, במקום שאכל דווקא. וכבר נתבאר ב[[ערוך השולחן אורח חיים קעח|סימן קע&quot;ח]] שיש אומרים שכל שבעת המינים טעונים ברכה במקומם דווקא. ויש אומרים שרק חמשת מיני דגן צריכים ברכה במקומן; אפילו באותן שאין ברכתן &quot;המוציא&quot; אלא &quot;בורא מיני מזונות&quot; – צריכין ברכה במקומן. אבל אותן שברכתן &quot;העץ&quot; אפילו הם משבעת המינים – אינם צריכים ברכה במקומן, עיין שם.

ומה נקרא &quot;שינוי מקום&quot;? מחדר לחדר. אבל בחדר אחד אפילו הוא גדול מאוד – יכול לאכול בזוית זו ולברך בזוית אחרת. וגם מחדר לחדר, כשרואה מקצתו הוי כחד מקום. ואם אכל על דעת לברך בחדר אחר – מותר, כמו שכתבתי שם.

===סימן קפד סעיף ב===

ומי שאכל והלך לו, ולא בירך במקומו, פסק הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות ברכות ד|פרק רביעי]] דאם היה מזיד – יחזור למקומו ויברך. ואם היה שוגג – מברך במקום שהוא נזכר שם. וגם במזיד, אם לא חזר למקומו ובירך במקום שנזכר – יצא.

אבל הטור פסק דגם בשוגג מחוייב לחזור למקומו ולברך, אך אם לא עשה כן ובירך במקום שנזכר – יצא. אבל במזיד אף אם בירך במקום שנזכר – לא יצא, וצריך לחזור למקומו ולברך פעם אחרת.

(דהטור פוסק כבית שמאי בריש פרק שמיני, והרמב&quot;ם פוסק כבית הלל. ועיין תוספות [[ברכות נב ב|נב ב]] דיבור המתחיל &quot;בכוליה&quot;.)

===סימן קפד סעיף ג===

אמנם רבים תמהו על הטור: דמנא לן לומר דבמזיד אם בירך שלא במקומו דצריך לברך פעם אחרת, דזה אינו מבואר בשום מקום? דנהי דעשה עבירה, מכל מקום כיון דמן התורה וודאי דיצא כמו בשוגג, דמן התורה לא שייך לחלק בין שוגג למזיד כמובן. ואם כן אתה צריך לומר דרבנן גזרו כן לחלק בין שוגג למזיד, דבמזיד גם בדיעבד לא יצא, וזה לא נמצא בגמרא כלל, ולא אחד מן הראשונים שכתב כן. ולכן אף שיש מן המפרשים שנדחקו לקיים דבריו על פי סוגית הש&quot;ס, אין הדברים מוכרחים כלל.

ולדינא אין לברך פעם אחרת (ט&quot;ז סוף סעיף קטן א' ואליה רבה). וכל המחמיר בזה אינו אלא מן המתמיהין, וגורם ברכות לבטלות (אליה רבה). ואין חילוק בין שוגג למזיד, דבשניהם יחזור למקומו ויברך, ואם לא עשה כן אלא שבירך במקומו – יצא.

וכבר נתבאר ב[[ערוך השולחן אורח חיים קעח|סימן קע&quot;ח]] דדברים הטעונים ברכה במקומן דינם שווה לפת, ולכן גם באלו מחוייב לחזור למקומו ולברך אפילו בשוגג. ואפשר דבאלו יש לסמוך על דעת הרמב&quot;ם שבשוגג יברך במקום שנזכר, וכן נראה לעניות דעתי עיקר.

(דזהו כספק ספיקא: שמא קיימא לן כהרמב&quot;ם, ואם תמצא לומר כהטור שמא רק פת טעון ברכה במקומו. והגם שמהמגן אברהם סעיף קטן ו' לא משמע כן, עיין שם – מכל מקום נראה כן. ודייק ותמצא קל.)

===סימן קפד סעיף ד===

וכתב רבינו הבית יוסף ב[[שולחן ערוך אורח חיים קפד#סעיף ב|סעיף ב]]:

:במה דברים אמורים? כשאין לו פת עוד. אבל אם יש לו פת עוד – יאכל במקום השני מעט ויברך, רק שלא יהא רעב מאכילה ראשונה.

עד כאן לשונו. כלומר: אפילו אכל שמה פחות מכזית, מכל מקום כיון דגמר האכילה שם – יכול לברך שם, כמו שכתבתי ב[[ערוך השולחן אורח חיים קעח|סימן קע&quot;ח]].

אמנם זהו לדעת הרא&quot;ש. אבל להרמב&quot;ם נתבאר שם דצריך ברכה תחילה על מה שיאכל, וברכה למפרע על מה שאכל, עיין שם. וגם כוונת רבינו הבית יוסף כן הוא, דמשום דמקודם אמר &quot;ואם בשוגג להרמב&quot;ם יברך במקום שנזכר, ולהר&quot;י והרא&quot;ש גם הוא יחזור למקומו ויברך&quot; – לזה אומר: &quot;במה דברים אמורים...&quot;. כלומר: דלהרמב&quot;ם הרי יכול לברך שם, ולהר&quot;י והרא&quot;ש משני שיאכל במקום השני.

וזה שכתב: &quot;ובלבד שלא יהא רעב מאכילה ראשונה&quot; הוא פשוט, דאם כבר עבר זמן רב מאכילתו – לא שייך ברכת המזון עוד.

(ודברי המגן אברהם סעיף קטן ג' אינן מובנים כלל, כמו שכתב הפרי מגדים והמחצית השקל, עיין שם. ועיקר קושיתו לא קשיא כלל, דפשיטא דהבית יוסף אדלעיל קאי לדעת הרא&quot;ש. ודע דאם עד שיבוא למקומו יתעכל המזון – לכל הדעות יברך במקום שהוא נזכר. ודייק ותמצא קל.)

===סימן קפד סעיף ה===

אכל ואינו יודע אם בירך ברכת המזון אם לאו, צריך לברך מספק מפני שהיא מן התורה, וספיקא דאורייתא לחומרא. וזהו דווקא כשאכל כדי שביעה, כדכתיב: &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. אבל אם לא אכל כדי שביעה חיובו מדרבנן, וספיקא דרבנן לקולא.

וכשהוא חוזר מספק – חוזר גם ברכת &quot;הטוב והמטיב&quot; אף שהוא דרבנן; דכיון דנתחייב – נתחייב בכולה, שכן היתה התקנה שבכל פעם שיברך ברכת המזון יברך גם &quot;הטוב והמטיב&quot;.

ומכל מקום אינו יכול להוציא אחר שאכל ולא בירך בוודאי, דספק אינו מוציא הוודאי. ואף על גב דמי שאכל שיעור דרבנן מוציא את מי שאכל שיעור דאורייתא, זהו מפני שהוא וודאי על כל פנים. אבל לא כשמברך מפני הספק (עיין שערי תשובה בשם הפרי חדש, וכן עיקר). ועיין ב[[#סימן קפד סעיף ט|סעיף ט]] מה שכתבתי שם.

===סימן קפד סעיף ו===

ועוד נראה דדווקא כשאכל וודאי, וספק אם בירך, דחייב לברך. אבל אם יש ספק אם אכל אם לא אכל, או שאכל וספק אם אכל פת אם לאו – אינו מברך. והטעם: דהא לכאורה לא שייך בזה לומר ספיקא דאורייתא לחומרא ומחוייב לברך, דהא יש כנגד קולא דאם בירך מקודם הוי עתה ברכותיו לבטלה.

אלא דהעניין כן הוא: דכשאכל וודאי, והחיוב מוטל עליו בוודאי לברך, ולכן בספק תורה אי אתה יכול לפוטרו מחיובא דרמי עליה. מה שאין כן אם יש ספק בעיקר חיובו אי אתה יכול להטיל עליו לברך, דשמא אינו חייב כלל לברך, וברכותיו לבטלה.

(עיין באר היטב סעיף קטן ו', והנראה לעניות דעתי כתבתי. ודייק ותמצא קל.)

===סימן קפד סעיף ז===

עד אימתי יכול לברך? עד שיתעכל המזון שבמעיו. וכמה הוא שיעור עיכול? כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה ([[ברכות נג ב|גמרא נג ב]]). ומשעה שהתחיל להיות רעב, אף על פי שלא נתעכל עדיין לגמרי, כיון שהתחיל להתעכל – שוב אינו מברך. 

וכן לעניין שתייה או אכילת פירות: אם אינו צמא או רעב לאותם פירות, אף שלפירות אחרים תאב – יברך כשאינו בקי לדעת אם נתעכלו.

ובאמת קשה לשער בזה, כי העיכול אינו אלא התחלת עיכול, דגמר עיכול הוא זמן רב ולא פחות מששה שעות אלא התחלת העיכול (מגן אברהם סעיף קטן ט'). ואם כן מי יוכל לשער זה? וכל שכן באכילת פירות ושתייה. ולבד זה לא שייך שיעור זה אלא כשאכל כל צרכו, אבל אם אכל מעט – הא אדרבא תאוותו מתגברת יותר, ועם כל זה חייב לברך, וכמה יהא השיעור בזה?

(עיין ט&quot;ז סעיף קטן ב' ומגן אברהם סעיף קטן ט'.)

===סימן קפד סעיף ח===

והנה בגמרא שם איתא מי שאומר דשיעור עיכול הוא כדי הילוך ארבעה מילין. ולפירוש רש&quot;י באכילה מרובה ארבעה, מילין ולהתוספות באכילה מועטת ארבעה מילין, עיין שם.

אך זהו למאן דסבירא ליה שם דשיעור עיכול הוא כל זמן שיצמא מחמת אכילתו. אבל למאי דקיימא לן כל זמן שאינו רעב כמו שכתבתי אין ראיה, דסבירא ליה כן מכל מקום, גם אין ראיה שחולקין על זה. ולכן באמת יש מי שאומר כן דבאכילה מועטת הוא ארבעה מילין כהכרעת רבותינו בעלי התוספות, ובאכילה מרובה כל זמן שאינו רעב מחמת אכילתו (ט&quot;ז שם).

ושיעור ארבעה מילין הוא שעה ושנים עשרה חלקי שעה. ומכל מקום עדיין לא ידענו כמה הוא אכילה מרובה וכמה מועטת. מיהו על כל פנים זהו וודאי דעד ארבעה מילין צריך לברך, ולכן אין דרך אחרת כששהה יותר משיעור זה שיאכל עתה כזית ויברך ברכת המזון (מגן אברהם שם). וכן צריך לעשות, וכן בברכה אחרונה של שארי דברים. אלא שבזה אם הסיח דעתו – צריך לברך גם ברכה ראשונה.

ויראה לי בכלל הדברים, כשיש ספק אצל האדם אם שהה כדי עיכול אם לאו – בפת צריך לברך ברכת המזון, ובשארי דברים לא יברך מספק (כן נראה לעניות דעתי).

===סימן קפד סעיף ט===

שיעור אכילה לברך ברכת המזון הוא בכזית בינוני, וזהו מדרבנן. ומדאורייתא דווקא כדי שביעה (מגן אברהם סעיף קטן י&quot;ח).

והלבוש כתב דכביצה הוא מן התורה, עיין שם. ויש מן הראשונים שסוברים כן (הר&quot;י, והרא&quot;ה, ורי&quot;ו כמו שכתב האליה רבה סעיף קטן ט'). אבל רוב רבותינו אין סוברים כן, ועוד יתבאר בזה ב[[ערוך השולחן אורח חיים קצז|סימן קצ&quot;ז]] בסייעתא דשמיא.

(ודע דבדין ספק אם בירך, דחייב לברך ברכת המזון כמו שכתבתי, גם בנשים הדין כן. ועיין שערי תשובה סעיף קטן ז'. ודייק ותמצא קל.)</text>
      <sha1>d8gwnboafdx1clvegalqgeauyiro6td</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>1415988</id>
      <parentid>1415816</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T16:00:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1784" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תשובות ריב&quot;ש]] {{*}}
[[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>5wynzq2ihb9nff6wsrt3zbn2mq947r5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415996</id>
      <parentid>1415988</parentid>
      <timestamp>2022-07-30T00:00:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1849" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]] {{*}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תשובות ריב&quot;ש]] {{*}}
[[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>hfqfmxjq5upfmindbvrh1ivcct3njwz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416004</id>
      <parentid>1415996</parentid>
      <timestamp>2022-07-30T08:00:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1803" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]] {{*}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תשובות ריב&quot;ש]] {{*}}
[[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>hddi3obin7teaivosya38s56pzvnoo3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>1415989</id>
      <parentid>1415963</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T16:00:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3922" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|צו בנק ישראל {{מוקטן|(שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)}}]]
* [[כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)|כללי המים והביוב {{מוקטן|(תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)}}]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)}}]]
* [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)}}]]
* [[כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב {{מוקטן|(חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)}}]]
* [[כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב {{מוקטן|(תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)}}]]
* [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|צו הביטוח הלאומי {{מוקטן|(סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)}}]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}]]
* [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)}}]]
* [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]]
* [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדרי הדין וביצוע)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>kwy4xu87pbqcv0fk0eu7l9penha3bi7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415997</id>
      <parentid>1415989</parentid>
      <timestamp>2022-07-30T00:00:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3700" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)|חוק החכרת מקרקעין {{מוקטן|(הוראות שעה)}}]]
* [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|צו בנק ישראל {{מוקטן|(שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)}}]]
* [[כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)|כללי המים והביוב {{מוקטן|(תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)}}]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)}}]]
* [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)}}]]
* [[כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב {{מוקטן|(חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)}}]]
* [[כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב {{מוקטן|(תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)}}]]
* [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|צו הביטוח הלאומי {{מוקטן|(סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)}}]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}]]
* [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)}}]]
* [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]]
* [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדרי הדין וביצוע)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)|תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק {{מוקטן|(הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>oj7syi0hcok9rukhsim8fk2c1csr4bv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416005</id>
      <parentid>1415997</parentid>
      <timestamp>2022-07-30T08:00:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3536" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)|תקנות מחלות בעלי חיים {{מוקטן|(מדגריות)}}]]
* [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)|חוק החכרת מקרקעין {{מוקטן|(הוראות שעה)}}]]
* [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|צו בנק ישראל {{מוקטן|(שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)}}]]
* [[כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)|כללי המים והביוב {{מוקטן|(תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)}}]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)}}]]
* [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)}}]]
* [[כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב {{מוקטן|(חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)}}]]
* [[כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב {{מוקטן|(תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)}}]]
* [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|צו הביטוח הלאומי {{מוקטן|(סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)}}]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}]]
* [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)}}]]
* [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)|תקנות המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)}}]]
* [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]]
* [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדרי הדין וביצוע)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>ttv4wk1tl1zs0ml90jsggqc8czz55l7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>1415987</id>
      <parentid>1415815</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T16:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27333" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]</text>
      <sha1>6cbsc5r1y8i5duqf3aiiyteqbj01mh7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415995</id>
      <parentid>1415987</parentid>
      <timestamp>2022-07-30T00:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27348" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]</text>
      <sha1>2w2s48ifx8unyigy7p391a2vbi3dveh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1416003</id>
      <parentid>1415995</parentid>
      <timestamp>2022-07-30T08:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27363" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]</text>
      <sha1>sqnpjxxupn5nqwsyipzcd3b15ay8tw7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם על ערכין ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>317656</id>
    <revision>
      <id>1415968</id>
      <parentid>666120</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T12:21:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3821" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על ערכין|ג|ד|ה|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה ערכין ד רמבם]]

==ערכין פרק ד==

===[[משנה ערכין ד א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;'''השג יד בנודר''' - הוא מה שאמר רחמנא על פי אשר תשיג יד הנודר. 

ומה שאמרו '''כיצד''' - הוא ביאור העניין הראשון.

וקרא למעריך נודר בכאן ולפי שכן קראו הכתוב לפי שהוא נודר ודאי.

והוא מבאר כל עניין ועניין מן ההלכה הזו אחר כך:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה ערכין ד ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אין בין רבי וחכמים מחלוקת אלא מבאר לנו איך יהיה הערך גם כן דומה לקרבן כמו שאמר.

ורבי יהודה שאומר שמי שהעריך והיה עני ואחר כך העשיר ואחר כך העני שהוא נותן ערך עשיר, הואיל ונתחייב בערך בשום זמן ובזמן ההוא היה עשיר. ומביא ראיה ממה שנאמר ואם מך הוא מערכך עד שיהא מך מתחילתו ועד סופו.

וחכמים אומרים, הואיל והיה עני בשעת הערך והעשיר בזמן שנותן הערך הרי הוא נותן ערך עני.

והלכה כחכמים:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה ערכין ד ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;מה שאמר '''אפילו אביו מת''' - רוצה לומר שאם היה אביו נוטה למות ואי אפשר לחיות ויורש ממנו נכסים אבל היה עני באותו הפרק שנתחייב בקרבן הרי זה יביא קרבן עני ואפילו אחר שהגיעו לרשותו הנכסים.

ומה שאמר '''ספינה''' - אין דעתו שיהיה בתוכה מיני סחורות שאם כן הרי עשיר נקרא אלא שהיא טעונה מושכרת ברבואות הרי הוא נחשב עני עד שהגיעה הספינה לפי ששכירות אינה משתלמת אלא בסוף. ואין אנו אומרים עליו עשיר מחמת היותו בעל ספינה לפי שאין בידו מחיה אלא בשכירתה.

והמשנה הזאת היא לרבי אליעזר שאומר אין אנו מחמירים בערכים אלא כחמור ששוכר אותו להסתפק מחייתו משכירתו וכדי שלא נתבטל מחייתו כמו שיתבאר דעתו בששי מהמסכתא הזאת, ואינה הלכה:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה ערכין ד ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;מן הכתוב בתורה יתבאר לך כל זה וכבר זכרנו אותו בתחילת המסכת שערך בן חמשה פחות מן עשרים וערך בן עשרים פחות מערך בן ששים וערך מי שעבר ששים פחות ערך ממי שלא הגיע לששים ולפיכך כשאנו אומרים ששנת ששים כלמטה הימנה הרי זה מוסיף בערך לפי שהוא חמישים שקלים. והעניין יתבאר לך כשתעיין מה שזכרנו בתחילת המסכת.

ורבי אליעזר אומר, נאמר בשנת ששים ומעלה ונאמר בפדיון בכור מבן חדש ומעלה כמו שהוא שם חודש ויום אחד שבחדש ויום אחד חייב בפדיון בלי ספק לדברי הכל כמו שנתבאר בשמיני מבכורות כן מעלה הנאמר בשנת ששים עד שיוסיף על ששים חדש ויום אחד ולמד שנת חמש ושנת עשרים משנת ששים בגזירה שווה כמו שעשה תנא קמא.

ואין הלכה כרבי אליעזר:&lt;קטע סוף=ד/&gt;</text>
      <sha1>kupewpqcmj6kz8qn9ohjp34k9t2dc17</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415970</id>
      <parentid>1415968</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T12:49:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4077" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על ערכין|ג|ד|ה|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה ערכין ד רמבם]]

==ערכין פרק ד==

===[[משנה ערכין ד א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;'''השג יד בנודר''' - הוא מה שאמר רחמנא &quot;על פי אשר תשיג יד הנודר&quot;{{ממ|ויקרא|כז|ח}}. 

ומה שאמרו '''כיצד''' - הוא ביאור העניין הראשון.

וקרא למעריך '''נודר''' בכאן, לפי שכן קראו הכתוב לפי שהוא נודר ודאי.

והוא מבאר כל עניין ועניין מן ההלכה הזו אחר כך:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה ערכין ד ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אין בין רבי וחכמים מחלוקת, אלא שבאר לנו איך יהיה הערך גם כן דומה לקרבן כמו שאמר.

ורבי יהודה שאומר, שמי שהעריך והיה עני ואחר כך העשיר ואחר כך העני שהוא '''נותן ערך עשיר''', הואיל ונתחייב בערך בשום זמן ובזמן ההוא היה עשיר. ומביא ראיה ממה שנאמר &quot;ואם מך הוא מערכך&quot;{{ממ|ויקרא|כז|ח}}, עד שיהא מך מתחילתו ועד סופו.

וחכמים אומרים, הואיל והיה עני בשעת הערך, והעשיר בזמן שנותן הערך, הרי הוא נותן ערך עני.

והלכה כחכמים:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה ערכין ד ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;מה שאמר '''אפילו אביו מת''' - רוצה לומר שאם היה אביו נוטה למות ואי אפשר לחיות, ויורש ממנו נכסים. אבל היה עני באותו הפרק שנתחייב בקרבן, הרי זה יביא קרבן עני (ואפילו אחר שהגיעו לרשותו הנכסים).

ומה שאמר '''ספינה''' - אין דעתו שיהיה בתוכה מיני סחורות, שאם כן הרי עשיר נקרא. אלא שהיא טעונה מושכרת '''ברבואות''', הרי הוא נחשב עני עד שהגיעה הספינה, לפי ששכירות אינה משתלמת אלא בסוף. ואין אנו אומרים עליו עשיר מחמת היותו בעל ספינה, לפי שאין בידו מחיה אלא משכירתה.

והמשנה הזאת היא לרבי אליעזר, שאומר אין אנו מחמירים בערכים, אלא [לא נקח] החמור ששוכר אותו להסתפק מחייתו משכירתו וכדי שלא נתבטל מחייתו, כמו שיתבאר דעתו בששי מהמסכתא הזאת, ואינה הלכה:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה ערכין ד ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;[כל זה פשוט ואינו צריך ביאור.]

===תחילת משנה בנוסח הרמבם===
מן הכתוב בתורה יתבאר לך כל זה, וכבר זכרנו אותו בתחילת המסכת שערך בן חמשה פחות ממן עשרים, וערך בן עשרים פחות מערך בן ששים, וערך מי שעבר ששים פחות ערך ממי שלא הגיע לששים. ולפיכך כשאנו אומרים ששנת ששים כלמטה הימנה, הרי זה מוסיף בערך לפי שהוא חמישים שקלים, והעניין יתבאר לך כשתעיין מה שזכרנו בתחילת המסכת.

ורבי אליעזר אומר, נאמר בשנת ששים &quot;ומעלה&quot;, ונאמר בפדיון בכור &quot;מבן חדש ומעלה&quot;{{ממ|במדבר|ג|מ}}, כמו שהוא שם חודש ויום אחד, שבחודש ויום אחד חייב בפדיון בלי ספק לדברי הכל כמו שנתבאר בשמיני מבכורות, כן &quot;מעלה&quot; הנאמר בשנת ששים עד שיוסיף על ששים חודש ויום אחד. ולמד שנת חמש ושנת עשרים משנת ששים בגזירה שווה כמו שעשה תנא קמא.

ואין הלכה כרבי אליעזר:&lt;קטע סוף=ד/&gt;</text>
      <sha1>no8fvvpcyrlf8grdn66f7n9u6l5nevc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם על ערכין ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>317657</id>
    <revision>
      <id>1415979</id>
      <parentid>666119</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T15:29:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6102" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על ערכין|ד|ה|ו|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה ערכין ה רמבם]]

==ערכין פרק ה==

===[[משנה ערכין ה א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;כל מה שיש במאמר הזה הוא משא ומתן בדיני מי שאמר משקלי עלי וביאר מאיזה מין יהיה וביאר כי מה שאמר משקלי עלי סתם ולא פירש משקלו מאיזה דבר ואמר שהמפרש יתן כפי מה שפירש אם כסף כסף ואם זהב זהב וכשאינו מפרש אלא משקלי עלי סתם הרי אנו רואין עניין האדם ההוא אם הוא עשיר גדול מפורסם הרי זה לא נתכוון אלא לערך גדול ולפיכך נוטלין ממנו משקלו מן המעולה שבמתנות רוצה לומר הזהב.

והביא ראיה על זה מאמו של ירמטייה ואם לא היה מפורסם בעושר נוטלין משקלו ממה שנהגו אנשי אותו המקום לשקול אותו ואפילו מהפחות שדרך אנשי אותו המקום שנדר לקחת ולמכור אותו במשקל כשהן בזול לפי שמאחר שאין אנו יודעין לו עושר נותן פחות שבמשקלים במקום ההוא. 

ו'''מרפק''' - ידוע. אף על פי שהיד ודאי היא עד פרק הזרוע אבל העיקר מה שזכרתי לך בנדרים והוא מה שאמר בנדרים הלך אחר לשון בני אדם והיו קורין ליד ולזרוע יד ולפיכך מכניס ידו עד מרפקו במים והמים בלי ספק ישפכו לפי שמוציא מהן שיעור מקום היד והזרוע אחר כך מוציא ידו מן החבית ותשאר חסירה ואז יטול בשר ועצמות כמו שזכר ויתן לתוך החבית שצפין המים וממלאין הכלי כמות שהיה קודם שיכניס ידו במים ואחר כך שוקל הבשר ההוא והעצמות שבחבית והוא משקל ידו ודאי אילו היה הבשר דומה לבשר במין ובשיעור וכן העצמות .

והלכה כרבי יוסי.

ומן הראוי לך לדעת כי מה שאמר האומר קומתי עלי נותן שרביט שאינו נכפף מלא קומתו נותן שרביט הנכפף ויהא שרביט ההוא מן המין שפירש. ואם אמר סתם אומדים ממונו כמו שנתבאר בהלכה הזאת:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה ערכין ה ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;'''אומדים''' - זהו שאומדים כמה הוא שווה זה כמו שהוא עכשיו וכמה ישווה אילו היתה ידו זו של רבו כגון שמכרו ושייר בו לעצמו החלק הזה ורואים כמה יש בין שני הערכין ונותן. 

אבל מי שאמר ערך ידי עלי אינו חייב כלום שלא נתן הקב&quot;ה ערך לאברים אלא לכל גוף החי וזהו החומר שבנדרים יותר מבערכין.

ומה שאמר '''יתנו היורשים ערכו''' - על מנת שעמד כבר בדין לפי שאינו חייב בערך אלא אחר שיעמוד לפני הכהן כמו שאמר רחמנא והעמידו לפני הכהן אבל בנדרים אפילו עמד בדין ומת קודם שמשערין דמיו לא יתנו היורשים לפי שהערך דמיו קצובין והנודר אין דמיו קצובין. 

ומה שאמר '''זה הכלל''' - לכלול כל אבר שאי אפשר לאדם להתקיים אם נטל ממנו כשאומר ערכי עלי נותן ערך כולו:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה ערכין ה ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;ידוע הוא שאי אפשר לאדם להתקיים אם נטל חציו לפיכך אמר ערך חציו או דמי חציו נותן ערך כולו או דמי כולו. 

ומה שאמר '''זה הכלל''' - לכלול כל אבר שאי אפשר לאדם להתקיים אם נטל מקצתו כשאומר על האבר ההוא ערך חציו עלי או דמי חציו עלי חייב בכולן כגון מי שאמר ערך חצי לבי עלי או ערך חצי כבדי עלי הרי זה חייב דמי כלו:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה ערכין ה ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כל זה מבואר אחר שעמד בדין ומת קודם שיפסקו דמי הנידר כמו שזכרנו פירושו:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===[[משנה ערכין ה ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;העניין הזה מבואר מאליו ולא אמר אותו אלא כדי שלא תדמה שאם מת השור שאינו חייב כלום לפי שאין דמים למתים לפיכך הודיעך שמשערין כמה הוא שווה כשהוא מת שאין אנו אומרים אין דמים למתים אלא במין אדם בלבד:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

===[[משנה ערכין ה ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;זה שאין אנו ממשכנין חייבי חטאות ואשמות הוא מפני שהן מעצמן זהירים להביאם לפי שאין להן כפרה עד שמקריבים אותם אבל העולות ושלמים הואיל ואין בהן כפרה לפעמים מתעצלין בהן ולפיכך ממשכנין אותן. ואין זה נוהג בכולן אלא ברובן לפי שיש שם חטאת שצריך להכריחו עליו והוא חטאת נזיר לפי שאינה מעכבת אותו מלשתות יין ומלטמא למתים כמו שבארנו בששי מנזירות ואין עליו החטאת כאוכל חלב וכדומה לו לכפרה ולפיכך ממשכנין עליהן. ויש עולות שאין ממשכנין עליהן כגון עולת מצורע לפי שלא עלתה לו טהרה עד שמקריב כל קרבנותיו והרי הוא נחפז מעצמו להבאתם:&lt;קטע סוף=ו/&gt;</text>
      <sha1>nyfutcrecsq1h0mpvk918ow7bu6osdn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461035</id>
    <revision>
      <id>1415986</id>
      <parentid>1342380</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T16:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3038" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע&quot;א-2011

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 1103|צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|7009)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 63(ב)]] [[=החוק|לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]] (להלן - החוק), ובהתייעצות עם שר המשפטים, אני קובע כללים אלה:

@ 1. הפחתת סכומי העיצום הכספי
: ראה הנגיד כי יש להטיל על אדם עיצום כספי לפי [[סעיף 58 לחוק]], בשל הפרה שביצע, אך התקיימה אחת או יותר מהנסיבות המנויות להלן, הוא רשאי להפחית לאותו אדם מסכום העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, עד השיעור המרבי הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות - עד השיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:
: {|
! הנסיבה !! שיעור הפחתה מרבי
|-
| : (1) בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע ההפרה המפר לא הפר הוראה מהוראות [[החוק]], חוקי הבנקאות, [[חוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], [[חוק המאבק בטרור|חוק איסור מימון טרור, התשס&quot;ה-2005]], או הוראות לפי [[סעיף 4ב(ב) לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעותיהם של רוכשי דירות), התשל&quot;ה-1974]] || 35 אחוזים;
|-
| : (2) המפר הפסיק את ההפרה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, הכל ביוזמתו ולהנחת דעתו של הנגיד - ||
|-
| :: (א) לפני פניית הנגיד אליו באותו עניין || 30 אחוזים;
|-
| :: (ב) לאחר פניית הנגיד אליו באותו עניין || 25 אחוזים;
|-
| : (3) קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובהן היקף ההפרה, הרווח שהיה עשוי להיות מופק ממנה, ההפסד שהיה עשוי להימנע או הנזק שהיה עשוי להיגרם בעקבותיה || 50 אחוזים.
|}

@ 2. הפחתת בשל נסיבות אישיות
: ראה הנגיד, לגבי מפר שהוא יחיד, שהפרת ההוראה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי, או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית את העיצום הכספי בשיעור שלא יעלה על 20% מסכום העיצום הכספי הקבוע לגבי המפר בשל אותה הפרה, וזאת בלי לגרוע מסמכותו לפי [[סעיף 1]].

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו באייר התשע&quot;א (30 במאי 2011)
&lt;חתימה&gt; סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל</text>
      <sha1>b684ub5t58bsdcfsfmytiqqitdhf5hq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרא/נגעים</title>
    <ns>106</ns>
    <id>469425</id>
    <revision>
      <id>1415971</id>
      <parentid>1415609</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T14:06:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק יא */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="116161" xml:space="preserve">==דיבורא דנגעים==
===פרק א===
'''על ויקרא יג ב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז|נגעים ז א-ב:]] נגעים שאינם מטמאים מייד עם היווצרותם – אינם מטמאים גם לאחר זמן, כאשר הנגוע נכנס לגדר מחוייב במצוות הצרעת.}} 
[א] {{צ|וידבר ה׳ אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו}}, מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר {{צ|ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בֶהָרות בֶהָרות לבנות}} {{ממ|ויקרא|יג|לח}} 
אין צריך לומר בהרות שאין בהם מראות נגעים, ושלא באו לכלל 
אלא בהרות שבהם מראות נגעים, שהיו בעכו״ם - ונתגייר, בקטן - ונולד, בקמט - ונגלה, 
בראש ובזקן, בשחין ובמכוה ובקדח {{ב|המורדין|שעדיין לא נרפאו}} 
חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת.
{{הע-שמאל|אם מראה הבהרת נעשה לבן פחות או לבן יותר לאחר שהנגוע נכנס לגדר החיוב – שנויה המחלוקת שלפנינו.}}
נשתנו מראיהן - בין להקל בין להחמיר, ר' אלעזר בן עזריה מטהר. 
ר' אליעזר בן חסמא אומר: להקל - טהור, להחמיר - תראה כתחילה. 
רבי עקיבא אומר: בין להקל בין להחמיר - תראה כתחלה, לכך נאמר &quot;אדם כי יהיה&quot;.
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את הדין מהדרשה הקודמת, ומחילה אותו גם על מי שהיו מצורעים בזמן ההוראה של דיני הצרעת, שהרי מתן תורה היה גיור של העם כולו. הקל וחומר מזבים נדחה, כי זב לאונסו אינו מטמא, ואילו מצורע לאונסו – כן. והשוו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ג|תוספתא פרה ד ג,]] שלדעת ר' יוסי הגלילי גם הפשטת העור וניתוח העולות לא היה נהוג לפני מתן תורה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בזבים וטימא בנגעים 
מה זבים, פטר בהן לפני הדיבור - אף נגעים, פטר בהם לפני הדיבור. 
[ג] קל וחומר! ומה אם זבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם - פטר בהן לפני הדיבור, 
נגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - אינו דין שיפטר בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בזבים, שלא טימא בהם אנוסים - תאמר בנגעים, שטימא בהם אנוסים? 
הואיל וטימא בהם אנוסים - יטמא בהם לפני הדיבור? ת״ל כי &quot;יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. 
{{הע-שמאל|מרבה בהרות שפרחו בכף היד וכדומה, שאין בהם שיער.}}
[ד] &quot;בעור בשרו&quot; מה ת״ל? לפי שנאמר &quot;ושער בנגע הפך לבן&quot; {{ממ|ויקרא|יג|ג}}
שיכול אין לי אלא מקום שהוא ראוי לגדל שער לבן; מקום שאינו ראוי לגדל שער לבן מנין? 
ת״ל &quot;בעור בשרו&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|דרשה אטימולוגית: אם הנגע נראה עמוק או בולט משאר העור – מדובר בנגע.}}
&quot;שאת&quot; - זו שאת. &quot;בהרת&quot; - זו בהרת. &quot;ספחת&quot; - זו שני לשאת. &quot;ומראה הנגע עמוק&quot; - שני לבהרת. 
מה לשון &quot;שאת&quot;? מוגבהת, כמראה הצל שהם גבוהים ממראה החמה. 
מה לשון &quot;עמוק&quot;? עמוקה, כמראה חמה שהם עמוקים מן הצל. 
מה לשון &quot;ספחת&quot;? טפילה, שנאמר &quot;ספחיני נא אל אחת הכהונות&quot;. 
{{הע-שמאל|ארבעה מראות הנגעים מצטרפים יחדיו לשיעור גריס לטמא את הנגוע, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ג|נגעים א ג.]]
הנגע הוא צבע שונה יחסית לשאר העור, ולכן לדעת ת&quot;ק צבע מסוים יכול לטמא אדם אחד ולא אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב|נגעים ב א.]] ר' ישמעאל טוען שלכל עם ישראל צבע עור ניטראלי, ולכן הגרמני והכושי אינם מישראל; ר' עקיבא וחכמים מציעים לצבוע מסביב לנגע בצבע ניטראלי כדי שהבדיקה תהיה אחידה; ר' יוסי מסכים איתם רק להקל, כלומר רק בכושי.}}
&quot;והיה&quot; - מלמד שהם מצטרפין זה עם זה לפטור ולהחליט ולהסגיר. 
&quot;בעור בשרו&quot; - בעור בשר של נראה. מכאן אמרו: בהרת עזה נראית בגרמני כהה, והכהה בכושי עזה.
[ה]  ר׳ ישמעאל אומר: בית ישראל, הריני כפרתן - הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים אלא בינונים. 
רבי עקיבא אומר: יש לציירים סממנים, שהם צרים צורות שחורות לבנות ובינונות. 
מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ, ותראה כבינוני. 
ר׳ יוסי אומר: כתוב אחד אומר &quot;בעור בשרו&quot; וכתוב אחד אומר &quot;בעור הבשר&quot;, {{ממ|ויקרא|יג|ג}}
מצאנו שמראות נגעים להקל אבל לא להחמיר: רואה הגרמני בבשרו להקל - נמצא מקיים &quot;בעור בשרו&quot;. 
והכושי כבינוני להקל - נמצא מקיים &quot;בעור הבשר&quot;. וחכמים אומרים זה וזה בכבינוני. 
{{הע-שמאל|נגע שאינו מכאיב לבעליו עד שהוא מראה את כאבו לאחרים – אינו נגע. הלכה שאינה מופיעה במשנה או בתוספתא.}}
[ו] &quot;והיה בעור בשרו... נגע&quot; - מלמד שהוא מצטער ממנו. 
ומנין שאף אחרים רואים אותו שהוא מצטער ממנו? ת&quot;ל &quot;לנגע&quot;. 
{{הע-שמאל|נגע מטמא גם כשאינו פושה אם יש בו שיער לבן או מחיה. הטומאה במחיה היא כשהנגע בגודל כגריס, אבל שיעור הנגע בשיער לבן לא פורש, אלא כאן, שנאמר &quot;לנגע צרעת&quot;.}} 
&quot;צרעת&quot; - כגריס. הלא דין הוא! טימא כאן וטימא במחיה, מה מחיה כגריס אף כאן בגריס. 
[ז] לא! אם אמרת במחיה, שהיא צריכה כעדשה - תאמר בשיער לבן, שאין מקום שיער לבן צריך כלום? 
ת&quot;ל &quot;צרעת&quot; - כגריס. 
{{הע-שמאל|כל כהן יכול לראות נגעים, ואפילו אם הכהן הוא בעל מום או שוטה, אבל לא אם הוא חלל. למעשה כל אדם יכול לראות את הנגע, אבל חייב להיות עימו כהן כנ&quot;ל שיבצע את טקסי ההסגר, החילוט או הטיהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]]
התפיסה המנמיכה את מעמדו של הכהן משתלבת במגמה הפרושית המכונה &quot;דמוקרטיזציה של הידע&quot;, וראו גם [[ביאור:משנה הוריות פרק ג#משנה ח|הוריות ג ח]] וכן [[ביאור:משנה אבות פרק א|אבות א, א,]] סימנים נוספים למאבק של חז&quot;ל מול סמכות הכהנים.}}
[ח] &quot;והובא אל אהרן הכהן&quot; - אין לי אלא אהרן עצמו, מנין לרבות כהן אחר? ת&quot;ל &quot;הכהן&quot;. 
מנין לרבות בעל מום? ת&quot;ל &quot;מבניו&quot;. או יכול שאני מרבה חללים? ת&quot;ל &quot;הכהנים&quot; - יצאו חללים. 
ומנין לרבות כל ישראל? ת&quot;ל &quot;או אל אחד&quot;. 
[ט] אם סופינו לרבות כל ישראל, מה תלמוד לומר &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot;? 
אלא ללמד שאין טומאה וטהרה אלא מפי כהן. 
הא כיצד? חכם שבישראל רואה את הנגעים 
ואומר לכהן, אעפ&quot;י שוטה: &quot;אמור טמא&quot;, והוא אומר 'טמא'. &quot;אמור טהור&quot;, והוא אומר 'טהור'.
{{הע-שמאל|כאן מרבה הדרשה כהנים בעלי מום אבל ממעטת קרובי משפחה, הפסולים לדון; וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|נגעים ב ה,]] כר' מאיר. ההבדל בין בית דין הדן בענייני הריב לבין ראיית הנגעים הוא בכך שלבית דין צריך שלושה ולראיית הנגע מספיק כהן אחד.}}
דבר אחר: מה תלמוד לומר &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot;? 
לפי שנאמר &quot;ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע&quot; - הקיש ריבים לנגעים: מה נגעים במום אף ריבים במום, 
מה ריבים, שלא בקרובים - אף נגעים, שלא בקרובים. 
אי מה ריבים בשלשה אף נגעים בשלשה? ק&quot;ו: אם ממונו בשלשה אינו דין שיהיה גופו בשלשה? 
ת&quot;ל &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot; - מלמד שכהן אחד רואה את הנגעים.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא יג ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הכהן צריך להתבונן בנגע היטב לפני שהוא פוסק את הדין. כאן דנים את כל הנגעים כנגעים בעור בצבע בינוני – ראו לעיל פרק א ד, דעת ר' עקיבא.}}
[א]  &quot;וראה הכהן את הנגע&quot; - שיהיו עיניו בו בשעה שהוא רואה אותו. &quot;בעור הבשר&quot; - הבינוני. 
{{הע-שמאל|יש לראות את גבולות הנגע ואת נקודת הגבול שבינו לבין העור; ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#י|תוספתא נגעים א י.]] ר' יוסי מסיק מכאן שבהרת הסמוכה למקום שאינה יכולה לפשות אליו – טהורה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ח|נגעים ו ח,]] שאין פיסיון לראש, לזקן, וכן גם לא לכוויות שלא נרפאו.}}
&quot;בעור הבשר&quot; שיהיה רואה כל הבשר עמו כולו כאחד. 
ר' יוסי ברבי יהודה אומר מה ת״ל &quot;בעור הבשר&quot;? שיהא כל החוצה לו סמוך לעור הבשר וראוי לפשיון, 
שאם היה סמוך לראש ולזקן, ולשחין ולמכוה ולקדח {{ב|המורדים|שעדיין לא נרפאו}} - אינו טמא. 
{{הע-שמאל|אם צמחו בבהרת שתי שערות לבנות לפחות – הנגע טמא; אבל בתנאי שיצמחו מתול הבהרת ולא על ידה.}}
[ב] &quot;ושער&quot;: מיעוט שער - שתי שערות. 
&quot;בנגע&quot; - להביא את מה שבתוכו ושוכב חוצה לו, פרט לשחוצה ושוכב בתוכו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה י|נגעים ד י-יא.]]}}
&quot;בנגע הפך לבן&quot; - לא הקודם. מכאן אמרו: אם בהרת קדמה לשער לבן - טמא. 
ואם שער לבן קודם לבהרת - טהור. ואם ספק - טמא. ר' יהושוע אומר {{ב|כהה.|טימא גם אם היה שיער לבן לפני הבהרת, מתוך ספק.}} 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|תוספתא נגעים ב א.]] ר' מאיר חולק על הדין שהולכים אחרי עיקר השערה, ומטמא אם הלובן הוא בקצה השערה ולא בבסיסה, מחשש מראית עין. לעניין &quot;כשיעור&quot; ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]]}}
[ג] &quot;ושער בנגע הפך לבן&quot; - מכאן אמרו: שתי שערות עיקרן משחיר וראשן מלבין - טהור.
 עיקרם מלבין וראשם משחיר - טמא. 
וכמה יהא בלבנונית? רבי מאיר אומר: כל שהוא; וחכמים אומרים: כשיעור. 
רבי מאיר אומר: שלא יהיו בני אדם מדמין שבכולם הם נדונים! אלא חוד שער לבן – מטמא, ושאינו לבן - טהור. 
{{הע-שמאל|השיער המטמא בבהרת הוא דווקא לבן, למרות שבנתק (צרעת הראש והזקן) - מטמא דווקא שיער צהוב.}}
[ד] &quot;לבן&quot; - לא אדום ולא ירוק ולא שחור. אוציא את כולם ולא אוציא שער צהוב? 
ודין הוא: מה אם שער לבן, שאינו סימן טומאה בנתק - הרי הוא סימן טומאה בנגע, 
שער צהוב, שהיא סימן טומאה בנתק - אינו דין שיהא סימן טומאה בנגע? 
ת״ל &quot;שיער לבן&quot; ולא צהוב. 
{{הע-שמאל|אם יש שיער לבן – הבהרת טמאה, אפילו אם היא אינה נראית עמוקה מהעור, אבל הטומאה בפיסיון היא דווקא באחד מארבעה מראות הנגעים הנראים עמוקים מהעור, ואין מראה כהה יותר מטמא בפישיון.}}
[ה] &quot;ומראה הנגע עמוק&quot; - אין ממשו עמוק. 
&quot;מראה הנגע עמוק&quot; - אין מראה שער לבן עמוק. 
&quot;מראה הנגע&quot; - לרבות לו מראה רביעי. &quot;הוא&quot; - אין לו מראה חמישי. 
{{הע-שמאל|אדם שטמא בצרעת או מוסגר בגללה – אין בודקים לו בהרת במקום אחר בגופו, אלא ממתינים עד שיתרפא ואז בודקים אותו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א;]] אבל אם עדיין לא נבדק (בלשון המשנה &quot;כתחילה&quot;) - יכול הכהן לראות שני נגעים באותו אדם.}}
[ו] {{צ|ומראה הנגע עמוק מעור בשרו נגע צרעת הוא}} מה ת&quot;ל? 
לפי שנאמר (פס' יא) &quot;וטמאו הכהן לא יסגירנו&quot;, למדנו שאין מסגירין את המוחלט.
[ז] מנין שאין מחליטין את המוסגר, ואין מסגירין את המוסגר, ואין מחליטין את המוחלט? 
ת&quot;ל &quot;לא  יסגירנו כי טמא&quot; כל שנקרא עליו &quot;טמא&quot; - אין זקוק עליו.
[ח] יכול לא יאמר 'הרי את מוסגר בזה ומוחלט בזה, מוחלט בזה ומוסגר בזה, מוחלט בזה ובזה'? 
ת&quot;ל: {{צ|נגע... וראהו}}, {{צ|צרעת... וראהו}}! 
{{הע-שמאל|הכהן צריך לראות את כל הבהרת בבת אחת, ולכן אין הבהרת מטמאת בראשי איברים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|נגעים ו ז]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ה|תוספתא נגעים ב ה.]]}}
&quot;וראהו&quot; - כולו כאחת. שאם היה בראש חוטמו שופע הילך והילך, בראש אצבעו שופע הילך והילך - אינו טמא. 
[ט]  מיכן אמרו: עשרים וארבעה ראשי איברים שבאדם שאינם מיטמאים משום מחיה: 
ראשי אצבעות ידים ורגלים, וראשי אזנים, וראש החוטם, וראש הגויה, וראשי דדים שבאשה. 
ר׳ יהודה אומר: אף של איש. ר״א אומר: היבולות והדלדולים והמסמרות - אינן מטמאים משום מחיה 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ד|נגעים ז ד,]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ד|תוספתא נגעים ג ד.]] ר' עקיבא מסיק מהדין המוכר, שאם תלש את הסימנים לפני שראה אותו הכהן, הכהן אינו מטמא אותו – שגם אם עבר ועשה כך בימי ההסגר שלו אין הכהן מטמא אותו; אבל מצורע מוחלט שתלש את סימני הצרעת אינו נטהר.}}
[י]  &quot;וטמא אותו&quot; - אותו הוא מטמא, ואינו מטמא את התולש סימני טומאה מתוך נגעו עד שלא בא אצל הכהן. 
אמר ר&quot;ע: שאלתי את ר' ישמעאל ואת ר' יהושיע בהולכים לנדבת: תוך הסגירו מהו? 
אמרו לי: לא שמענו, אבל שמענו עד שלא בא אצל הכהן - טהור, לאחר חלוטו - טמא. 
התחלתי להביא להם ראיות: מפני מה עד שלא בא אצל הכהן טהור? לא מפני שלא ראה כהן סימני טומאה? 
אף בתוך הסגרו, טהור עד שיטמאנו הכהן. 
לישנא אחרינא: א׳ עומד לפני הכהן וא' עומד בתוך הסגרו - טהור, עד שיטמאנו הכהן. 
אמרו לו: יפה אתה אומר! 
{{הע-שמאל|אם תלש סימנים לאחר שהוחלט – הוא טמא, ואינו נטהר בדרך הרגילה, שהרי תלש את הסימנים. ר' אליעזר ממתין עד שיוולד בו נגע אחר ויטהר ממנו, וחכמים ממתינים עד שהבהרת שממנה תלש את הסימנים תהיה קטנה מכגריס. אם פרחה הצרעת בכולו - טהור לכל הדעות.}}
מאימתי הוא טהרתו? ר' אליעזר אומר: כשיולד לו נגע א׳ ויטהר ממנו. 
וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו, או תתמעט בהרתו מכגריס
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא יג ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרבה את השאת וכן את שני מראות הנגעים הבאים מהמילה &quot;ואם&quot;.}} 
[א] &quot;בהרת לבנה&quot; - אין לי אלא בהרת לבנה, מנין לרבות את השאת? ת״ל למטן &quot;שאת לבנה&quot; {{ממ|ויקרא יג י}}. 
ומנין לרבות שאר המראות? ת״ל &quot;'''ואם בהרת'''&quot;.
{{הע-שמאל|השאת הלבנה היא הלבנה ביותר מבין הארבע, למרות שבפס' ב מנויות גם הספחת והבהרת. השאת היא לבנה כשלג.}}
[ב] יכול כשם שהוא שלישי לכתוב כך תהא שלישי למראות? 
ת״ל &quot;לבנה היא&quot; היא לבנה ואין למעלה הימנה. וכמה תהיה לבנוניתה? כשלג, שנאמר &quot;והנה מרים מצורעת כשלג&quot;.
{{הע-שמאל|כל מראה בהיר יותר מהבוהק, המתואר &quot;בהרות '''כהות''' לבנות&quot; הוא טמא, כלומר אפילו לבן כקרום ביצה או כצמר לבן טמא; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א-ב.]] הדרשה עוסקת גם בבהרת האדמדמה (ורודה) ומתארת את כל מראות הנגעים הלבנים והורודים.}}
[ג] יכול לכל מראה השלג יהיו טמאים, ושאר כל המראות יהיו טהורים? 
ת&quot;ל &quot;בהק הוא טהור הוא&quot; {{ממ|ויקרא|יג|לט}}, ממנו ולמעלה טמא.
[ד] מכאן אמרו: מראות נגעים שנים שהם ד׳ - בהרת עזה כשלג, שניה לה כסיד ההיכל. 
השאת כקרום ביצה, שניה לה כצמר לבן - דברי ר' מאיר; 
וחכמים אומרים: השאת כצמר לבן ושניה לה כקרום ביצה.
[ה] הפתוך שבשלג - כיין המזוג בשלג. הפתוך שבסיד - כדם המזוג בחלב, דברי ר׳ ישמעאל. 
ר' עקיבא אומר: אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים, אלא של שלג עזה, ושל סיד דיהא הימינה!
{{הע-שמאל|תנאים שונים מגדילים את מספר מראות הנגעים.}}
[ו]  ר׳ חנינא סגן הכהנים אומר: מראות נגעים ששה עשר. ר׳ דוסא בן הרכינס אומר: שלשים וששה. 
עקביא בן מהללאל אומר: שבעים ושנים.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א|תוספתא נגעים א א.]] לדעת ר' עקיבא אין משמעות הלכתית למספר המראות, אלא הגדרותיהם מפגינות את חכמת וכושר ההבחנה של החכם הבודק אותם.}}
א&quot;ר יוסי, שאל ר׳ יהושיע בנו של ר״ע את ר&quot;ע, א״ל: מפני מה אמרו &quot;מראות נגעים ב׳ שהם ד׳&quot;? 
אמר לו: אם לא, מה יאמרו? א״ל: יאמרו 'מקרום ביצה ולמעלה – טמא, ומצטרפים זה עם זה'
אמר לו: מלמד שאם אינו בקי בהם ובשמותיהם - לא יראה את הנגעים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ו|נגעים ד ו,]] בדעת ר' שמעון: אם נעלמה המחיה והבהרת גדלה פנימה - הוא אינו מפרש זאת כפישיון, ולכן מטהר; ואילו אם צמח שיער שחור במחיה במקום הלבן עוד לפני שהכהן ראה את הנגע – הוא מטהר כי השיער הלבן לא צמח בבהרת; חכמים מטמאים בשני המקרים, כי אינם דורשים את הפסוק כדרישה שהבהרת תקדום לשיער אלא שיהיה שיער לבן בבהרת.
בפיסקה ח הבהרת עצמה היא פחות מכגריס, ולכן גם כאן מטהר ר' שמעון, למרות שהשיער צמח בבהרת. אם המחיה הופכת לבהרת – יש להסגיר את הבהרת כגריס שנוצרה, אבל אין לטמא אותה ללא פישיון.}}
[ז] &quot;ושערה לא הפך לבן&quot; - לא שיער מחיתה. 
כיצד? בהרת כגריס, ובה מחיה כעדשה, ושיער לבן בתוך המחיה. 
הלכה מחיה - טמאה משום שיער לבן. הלכה שיער לבן - טמאה משום המחיה. 
ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת. 
אמרו לו: והלא כבר נאמר &quot;ושיער בנגע הפך לבן&quot; - נגע זה בכל מקום.
[ח] &quot;ושערה לא הפך לבן&quot; - ולא שער מקצתה. 
כיצד? בהרת, היא ומחיתה כגריס, ושער לבן בתוך הבהרת. 
הלכה המחיה - טמאה משום שיער לבן. הלך שער לבן - טמא משום המחיה . 
ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת כגריס. ומודים שאם יש במקום שער לבן כגריס - שהוא טמא. 
{{הע-שמאל|בהרת כגריס דורשת הסגר, ולמרות שצמח בה שיער שחור – השיער אינו נחשב כמקטין את הבהרת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]] כאן מסופר על הדרך שבה הוכיח זאת ר' יוסי לתלמידיו.}}
[ט] &quot;ושערה לא הפך לבן והסגיר&quot; - הא אם יש בה שער שחור - אינו ממעטה.
שאלו התלמידים את ר' יוסי: בהרת ובה שער שחור, חוששים אנו שמא מיעט מקומו את הבהרת מכגריס? 
אמר להם: בהרת ובה שיער לבן, חיישינן שמא מיעט מקומה בהרת כגריס? 
אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהיא סימן טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו סימן טומאה? 
אמר להם: הרי שיש בה עשר שערות לבנות, כלום הם סימני טומאה, אלא שתים? 
חוששים אנו על {{ב|המותר,|שאר שמונה השערות}} שמא מיעט מקומו את בהרת מכגריס? 
אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהוא מין טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו מין טומאה? 
אמר להם: {{ב|אף שיער שחור הופך|אם השיער השחור הופך ללבן}} -  והוא מין טומאה! 
ואומר &quot;ושערה לא הפך לבן והסגיר&quot;; הא יש בה שיער שחור - אינו ממעטה 
{{הע-שמאל|שני הסגרים; כאן מתואר הראשון ובפס' ה – השני.}}
&quot;והסגיר הכהן את הנגע ז׳ ימים&quot; - תחלה
}}

===פרק ב*===
'''על ויקרא יג ה-ח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|זמן ראיית הנגעים אינו בשעות האפלה ולא בצהרים, ואין רואים נגעים בבית אלא מחוץ לו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ב|נגעים ב ב-ג.]]}}
[א] 'בשביעי' - יכול בין ביום בין בלילה? ת״ל &quot;ביום&quot; ולא בלילה.
[ב] יכול כל מראה היום יהיו כשרים? 
ת״ל &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot; {{ממ|ויקרא|יג|יב}}, ומה כהן, פרט לשחשך מאור עיניו - אף היום, פרט לשחשך מאור היום. 
[ג] מיכן אמרו: אין רואין את הנגעים בשחרית ובין הערבים ולא בתוך הבית 
ולא בצהרים מפני שעזה נראית כהה.
אימתי רואין? בשלש בארבע בחמש בשבע בשמונה ותשע, דברי ר״מ. 
ר' יהודה אומר: בארבע בחמש בשמונה ובתשע. 
ר׳ יוסי אומר: בארבע וחמש בתשע ובעשר, אבל אמר: רואה אני את דברי ר' יהודה  
{{הע-שמאל|טהרת וטומאת המצורע אינן מושפעות משינויים שארעו בין בדיקה לבדיקה והתבטלו, אלא רק מאלו שהתרחשו בבדיקות עצמן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}}
[ד] &quot;והנה הנגע עמד בעיניו&quot; - שאם העז וכהה, כהה והעז - כאילו לא כהה. 
ו&quot;לא פשה&quot; - שאם כנס ופשה, או פשה וכנס - כאילו לא פשה 
{{הע-שמאל|היום השביעי השני הוא יום 13 לראיית הנגע הראשונה, כי היום השביעי נחשב פעמיים.
עדיף שאותו כהן יראה בשלוש הפעמים, אבל אם הכהן מת (או חלה) בזמן ההסגרים – יראה אותו כהן אחר; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#יב|תוספתא נגעים א יב.]]}}
&quot;והסגירו הכהן שבעת ימים שנית&quot; - מלמד שיום השביעי עולה לו מן המנין, בין מלפניו בין מלאחריו.
&quot;וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית&quot; - כהן שרואהו בראשונה רואהו בשניה. 
ואם מת - רואהו כהן אחר. 
{{הע-שמאל|בראיה לאחר ההסגר הראשון, אם הנגע שינה את צבעו והוא פחות לבן, אבל עדיין במסגרת ארבעה מראות נגעים – מסגירים אותו שוב; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}}
[ה] &quot;והנה כהה&quot; - יכול למטה מארבע מראות? ת״ל &quot;הנגע&quot;. 
אי &quot;הנגע&quot; יכול במראיו? ת״ל &quot;והנה כהה&quot;. הא כיצד? כהה ממראיו, לא למטה מארבע מראות .
{{הע-שמאל|בשבוע ראשון - ראו לעיל פיסקה ד. אותו הדין חל גם בשבוע שני, אבל המסקנה מהראיה היא שונה, כי אם הנגע באותו מקום ולא פשה מבדיקה לבדיקה בשבוע הראשון – האדם מוסגר שנית, ואילו לאחר ההסגר השני הוא טהור. גם בצרעת הבגד יש הבדל בין הבדיקה אחרי השבוע הראשון לזו שאחרי השבוע השני.}}
[ו] &quot;והנה כהה&quot; שאם העז וכהה - כאילו לא העז. ״הנגע&quot; שאם כהה והעז - כאילו לא כהה.
[ז] &quot;לא פשה&quot; שאם כנס ופשה - כאילו לא כנס. &quot;הנגע&quot; שאם פשה וכנס - כאילו לא פשה .
[ח] אם נאמרו בשבוע ראשון, למה נאמרו בשבוע שני? 
אלא שבבגד, העומד בראשון – מסגיר, ובשני – שורף; ובאדם, העומד בראשון – מסגיר, ובשני - פוטר 
צריך לומר בשבוע ראשון וצריך לומר בשבוע שני.
{{הע-שמאל|אם השתנה מראה הנגע לאחר שבועיים, אבל הוא עדיין במסגרת ארבע המראות, והוא לא פשה – האדם טהור; אבל, בהסתייגות מהאמור לעיל בפיסקאות ד וז, אם בין בדיקה לבדיקה נעלם הנגע לגמרי וחזר – לדעת ר' יהודה מתחילים את כל התהליך מחדש; וחכמים מטהרים.}} 
[ט] &quot;וטהרו הכהן מספחת&quot; אף על פי שנשתנו מראיה. 
או יכול אעפ״י שהלכה וחזרה? תלמוד לומר &quot;היא&quot;. 
מה יעשה לה? ר׳ יהודה אומר: תראה כתחלה, וחכמים מטהרים 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה,]] שמצורע מוסגר מטמא יותר מהזב, ומכאן שהוא מטמא משכב ומושב; כשהוא נכנס לבית – הבית ותכולתו טמאים; אבל הטהור מהסגר פטור מפריעת ראשו, מפרימת הבגדים, ומטקסי הטהרה של תגלחת וציפורים.}}
[י] &quot;וכבס בגדיו&quot; - מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה. 
&quot;וטהר&quot; מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הצפרים 
{{הע-שמאל|אפילו לאחר שנטהר, כי לא היה פישיון במהלך ההסגרים, אם מאוחר יותר פשתה הבהרת – עליו להבדק שוב והכהן מחליט אותו לטומאה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג,]] &quot;לאחר הפטור&quot;. לאחר שהוחלט באחת הבדיקות, אם נעלמו סימני הטומאה ולפני בדיקת הכהן הם חזרו – הוא נשאר מוחלט.}} 
&quot;וכבס בגדיו&quot; - יכול הרי הוא מסולק? ת״ל &quot;תפשה... טמא.&quot; 
[יא] אין לי אלא במראה, שלא במראה מנין? תלמוד לומר &quot;ואם פשה תפשה המספחת&quot;. 
[יב] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שיער לבן, וכן המחיה והפשיון 
בתחילה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור - הרי הוא כמות שהיתה? 
תלמוד לומר &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot; 
{{הע-שמאל|הסתייגות מהאמור בפיסקה יב, שמנתה את הפישיון בתחילה כגורם להחלט: פישיון אינו נמדד אלא משעה שראה הכהן את הנגוע באופן רשמי, אפילו אם הכהן יודע שהיתה בהרת כגריס ובבדיקה הראשונה (בתחילה) היא גדולה יותר – אין להחליט אלא רק להסגיר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג.]]}}
[יג] יכול יהיה הפשיון מטמא בתחלה? ת״ל &quot;אחרי הראותו אל הכהן לטהרתו&quot;. 
יכול אם ראהו כהן שהוא פושה והולך, יזקק לו? 
ת״ל &quot;לטהרתו&quot; - אינו נזקק לו, אלא משעה שהוא רואה אותו מטומאה לטהרה.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ד. גם לאחר הפטור ממשיך הכהן (אם הוא יכול) ללוות את הנגוע.}}
&quot;ונראה שנית אל הכהן&quot; - כהן שהוא רואה בראשונה - רואהו בשנייה, ואם מת - רואהו כהן אחר 
{{הע-שמאל|המספחת היא אם (אום) הבהרת, כלומר הבהרת הישנה. אם היא פושה, והפישיון הוא אחד מארבעה מראות הנגעים – יש להחליט את הנגוע לצרעת, אפילו אם המראה של הפישיון אינו מראה האום; אבל אם הפישיון אינו אחד מארבעת המראות – אין להחליט את הנגוע, למרות שבשיער לבן אין ארבע מראות, אלא כל לובן נחשב.}}
[יד] &quot;וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור&quot; - הרי זה בא ללמד על הפשיון, שלא יטמא אלא בד׳ מראות 
{{ב|ובהם|באותם}} המראות שהאום מטמא - הפשיון מטמא.   
[טו] הלא דין הוא: האום מטמא והפשיון מטמא. 
מה האום, אינו מטמא אלא בד׳ מראות - אף פשיון, אינו מטמא אלא בד׳ מראות. 
[טז] או כלך לדרך זו: שער לבן סימן טומאה ופשיון סימן טומאה. 
מה שער לבן, מטמא בכל מראה לובן - אף פשיון, יטמא בכל מראה לובן! 
[יז] נראה למי דומה: דנים דבר שמטמא בכל נגעים מדבר שמטמא בכל נגעים 
ואל יוכיח שער לבן, {{ב|שאינו מטמא בכל נגעים.|שהרי שיער לבן מטמא רק אם הוא בבהרת}} 
או כלך לדרך זו: דנים דבר שהוא סימן טומאה מדבר שהוא סימן טומאה 
ואל תוכיח האום, {{ב|שאינו סימן טומאה!|שהרי הבהרת שלא פשתה בשני הסגרים אינה מטמאת}} 
תלמוד לומר &quot;וטמאו הכהן צרעת היא&quot; הרי זה בא ללמד על הפשיון שלא יטמא אלא בד׳ מראות.
{{הע-שמאל|הבוהק (ראו פס' לט) אינו באחד מארבעה מראות נגעים, ולכן, כמובן, גם אם הוא פושה אינו מטמא.}}
&quot;היא&quot; פרט לספחת הבהק
}}

===פרשה ג===
'''על ויקרא יג ט-י'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ב א.}}
[א] &quot;נגע צרעת כי תהיה באדם... וראה הכהן&quot; - למדנו לשאת, שהיא מטמא במחיה.
{{הע-שמאל|טומאת המחיה בשאת מפורשת בפסוק י. מהשאת לומדים לשאר מראות הנגעים, שנאמר &quot;נגע צרעת&quot;. נסיון ללמוד את טומאת שאר המראות במחיה בקל וחומר מטומאתם בשיער לבן נדחה, כי שיער לבן אינו מטמא בקרחת וגבחת, אבל מטמא בשחין ובמכווה, בניגוד למחיה – ולכן אין ביניהם סדר היררכי; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ג|נגעים ד ג.]] השאת, כמו הבהרת, נחשבת &quot;אום&quot; לעניין הפישיון, וכן כל ארבעת מראות הנגעים.}}
ומנין לרבות שאר המראות? ודין הוא: 
אם מצאנו ששוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה 
ק&quot;ו: אם שוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - שאין שער לבן מטמא בקרחת ובגבחת, 
לא ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה - שהמחיה מטמא בקרחת ובגבחת? 
לא! אם שוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - ששער לבן מטמא בשחין ובמכוה 
ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה - שאין המחיה מטמא בשחין ובמכוה? ת״ל &quot;נגע צרעת&quot;!
ומה השאת אום - אף הבהרת אום. ומנין לרבות שאר המראות? 
הוא הדין והוא התשובה: תלמוד לומר &quot;נגע צרעת&quot; 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק א ב. דורש את לשון העתיד.}}
[ב] &quot;כי תהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מחיה מטמאת גם את מי שכולו לבן, למרות שהבהרת שלו אינה מטמאת אותו.}}
&quot;באדם&quot; - להביא את הבא בכולו לבן, שתהיה המחיה מטמאתו. 
והלא דין הוא! בהרת קטנה - מחיה מטמאתה, בהרת גדולה לא כל שכן? 
לא! אם אמרת בבהרת קטנה, שהיא סימן טומאה - תאמר בבהרת גדולה, שאינה סימן טומאה? 
הואיל ואינה סימן טומאה - לא תהיה מחיה מטמאתה? 
ת״ל &quot;באדם&quot; - להביא את הבא בכולו לבן, שתהא מחיה מטמאתו 
{{הע-שמאל|הקריאה לכהן אינה חלק מהטקס של ראיית הנגעים, והכהן רואה את כל הנגעים של הנגוע יחדיו; וראו  לעיל פרק ב ח.}}
[ג] קראו לו לראות נגע אחד וצמח בו נגע אחר, מנין שהוא זקוק לו? 
תלמוד לומר &quot;וראה הכהן והנה שאת&quot; 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ג|נגעים ה ג.]] עקביא טימא בהרת שהשיער הלבן שבה נוצר ונשמר מבהרת שנרפאה; ר' עקיבא טימא שיער שנוצר מבהרת שחציה נרפא והיתה קטנה מגריס – וחזרה ופשתה לכגריס; חכמים חולקים על שניהם, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}}
&quot;והיא הפכה&quot; - שהפכתו היא, לא שהפכתו חברתה. 
[ד] זה שער פקידה, שעקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרים. 
אמר ר' עקיבא: מודה אני בזה שהוא טהור, {{ב|ואיזהו שער פקידה|הטמא}}? 
מי שהיתה בה בהרת ובה שתי שערות, הלך ממנו כחצי גריס, והניח לשיער לבן במקום הבהרת - וחזר. 
אמרו לו: כשם שבטלו דברי עקביא - אף כך דבריך אינם מקוימים.
{{הע-שמאל|החלט הוא רק כאשר יש בהרת בגודל גריס ובה שתי שערות שהלבינו אחרי קיום הבהרת או באותו הזמן; כלומר סדר הופעת הסימנים הוא קריטי.}}
[ה] &quot;והיא הפכה&quot; - שהפכתו כולה ולא שהפכתו מקצתה. 
כיצד? בהרת כחצי גריס, {{ב|ובה ב' שערות|לבנות}}; ונולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת – הרי זאת להסגיר. 
[ו] &quot;והיא הפכה&quot; - שהפך כולה את כולו ולא שהפך כולה את מקצתו. 
כיצד? בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת; נולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת – הרי זאת להסגיר. 
בהרת כחצי גריס ואין בה כלום; ונולדה בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות - הרי זו להחליט 
מפני שהפכתו הבהרת 
{{הע-שמאל|גודל המחיה המטמאת הוא מקום של שתי שערות – כעדשה.}}
[ז] &quot;ומחית בשר חי&quot; - יכול כל שהוא? ת״ל &quot;שער לבן ומחית&quot; 
מה שער לבן, מקום ב' שערות - אף מחיה, מקום ב' שערות.
{{הע-שמאל|המחיה או שיער לבן מטמאים, ואין צורך בשני הסימנים גם יחד. מכאן לומדים את גודל הבהרת המטמא – שיהיה בתוכה מקום למחיה או לשתי שערות – כגריס.}}
[ח] יכול לא תהא בה עד שיהא בה שיער לבן ומחית? 
ת״ל &quot;צרעת נושנת היא&quot;: היא טמאה, ואין צריכה דבר אחר לסעדה. 
[ט] ואם כן למה נאמר &quot;שיער לבן ומחית בשר חי&quot;? 
מלמד, שלא תהיה טמאה עד שיהא בה כדי לקבל שער לבן ומחיה.
{{הע-שמאל|הבהרת מטמאת במחיה אם המחיה מוקפת מכל צדדיה בבהרת, וכך גם בטומאה בשערות לבנות. וזה שיעור כגריס מרובע - או [[ביאור:משנה נגעים פרק ו|נגעים ו א.]]}}
[י] יכול שער לבן מצד זה ומחיה מצד זה? תלמוד לומר &quot;בשאת&quot;, שתהא מבוצרת בשאת. 
[יא] הא כיצד? מקום ב' שערות משמאלה ומימינה, וכן למעלה הימנה וכן למטה הימנה, מרובעות 
ונמצאו {{ב|ל״ו שערות|6X6 שערות, שבמרכזן מקום למחיה בגודל 2X2 שערות}}; נמצא גופה של בהרת - כגריס הקילקי מרובע 
{{הע-שמאל|השחין והבוהק אינם בהרת ואינם מחיה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ה|נגעים א ה.]]}}
&quot;בשר חי&quot; - ולא השחין. &quot;בשר חי&quot; - לא בוהק.
&quot;בשאת&quot; - לא השחין. &quot;בשאת&quot; - לא בהק
}}

===פרק ג===
'''על ויקרא יג יא-יב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|את הגודל המינימלי של הבהרת חישבנו לעיל פרשה ג יא, וכאן מרחיבים את ההגדרה לכל סוגי הבהרת, עם המחיה או עם השיער ועם הפישיון.}}
[א] &quot;צרעת&quot; - בנין אב לכל הצרעת שיהיו כגריס 
{{הע-שמאל|הכינוי &quot;נושנת&quot; מלמד שבין אם המחיה קדמה לבהרת, וזו הופיעה מתחילה עם המחיה במרכזה (&quot;שלא הפוכה&quot;), ובין אם הבהרת קדמה ואחר כך נוצרה באמצעה מחיה (&quot;הפוכה&quot;) – הצרעת מטמאת; בניגוד לדין השיער הלבן, שמטמא דווקא אם הוא הפוך ע&quot;י הבהרת – שנאמר &quot;נושנת היא&quot;: &quot;נושנת&quot; היא ההפוכה, ו&quot;היא&quot; מלמד על שלא הפוכה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ג|נגעים ד ג.]]}}
&quot;נושנת&quot; - מלמד שהיא מטמאה שלא הפוכה. 
הלא דין הוא:  שער לבן סימן טומאה, ומחיה סימן טומאה. 
מה שער לבן, אינו מטמא אלא הפוך - אף מחיה, לא תטמא אלא הפוכה! 
ת&quot;ל &quot;נושנת&quot; - מלמד שהיא מטמא שלא הפוכה. 
[ב] &quot;היא&quot; - מלמד שהיא מטמא הפוכה. 
והלא דין הוא: מה אם שער לבן, שאינו מטמא שלא הפוך - מטמא הפוך 
מחיה, שמטמאה שלא הפוכה - אינו דין שתטמא הפוכה? 
ת&quot;ל &quot;היא&quot; - מלמד מטמאה שהיא הפוכה 
{{הע-שמאל|אם הנגוע נמצא בזמן ההסגר או ההחלט של בהרת אחת, ונוצרו בו סימני טומאה אחרים – אין מתחילים לראות ולטפל בנגעים האחרים עד שמסתיים הטיפול בנגעים הישנים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א,]] וכן לעיל פרק ב ו-ז. מועלית הצעה לקרוא &quot;כי&quot; במשמעות &quot;אם&quot;, כלומר אם הנגוע טמא מוחלט אין להסגיר אותו, אבל אם הוא מוסגר בלבד – ניתן להחליט אותו על נגע אחר; אבל ההצעה נדחית שנאמר &quot;טמא הוא&quot;, ולכן יש לקרוא &quot;כי&quot; במשמעות &quot;שהרי&quot;.}}
[ג] &quot;וטמאו הכהן לא יסגירנו&quot; - מלמד שאין מסגירין את המוחלט. 
מנין שאין מחליטין את המוסגר ולא מסגירין את המוסגר? 
תלמוד לומר &quot;לא יסגירנו כי טמא הוא&quot; - כל שנקרא עליו שם טמא - אין זקוק לו. 
[ד] או אינו אלא &quot;ולא יסגירנו אם טמא&quot; שלא יסגירנו כהן, אבל מוחלט – יסגירנו? 
ת&quot;ל &quot;כי טמא הוא&quot; - בנראה דברתי, ולא ברואה 
{{הע-שמאל|כאן עוסקים במקרה שהבהרת מכסה את כל עורו של הנגוע. הכיסוי אינו פתאומי, ומצורע שהפך ללבן בכמה שלבים – טהור; כך גם סדר ההתפתחות של הבהרת אינו משנה, בין אם תחילה מראשו לרגליו (ראו בלשון פס' יב) בין ההפך.
ר' נחמיה מטהר את הכולו לבן דווקא אם היה לפני כן מוסגר או מוחלט לטומאה,  ואילו אם פרחה הצרעת בכולו בבת אחת הוא מטמא אותו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א,]] וכן שם משנה ג, ז-ח - כדעתו.}}
[ה] &quot;ואם פרוח תפרח&quot; - אין לי אלא בזמן שפרחה בכולו אחת. פורחות וחוזרת, פורחת וחוזרת מנין? 
תלמוד לומר &quot;פרוח תפרח&quot;.
[ו] אין לי אלא מלמטה למעלה. מלמעלה למטה מנין? ת&quot;ל &quot;תפרח ואם פרוח תפרח&quot; 
[ז] אין לי אלא מטמאה לטהורה, מטהורה לטמאה מנין? ת&quot;ל &quot;תפרח ואם פרוח תפרח&quot;. 
ר' נחמיה אומר: אם מתחלה פרחה מטמאה לטהורה - טהור. מטהורה לטמאה – טמא.
}}

===פרק ד===
'''על ויקרא יג יב-יג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדין של &quot;כולו הפך לבן&quot; תקף לא רק בשאת (כקרום ביצה או כצמר) אלא בכל ארבעת מראות הנגעים; וראו לעיל פרק א ד, פרשה ב א ופרשה ג א.}}
[א] &quot;צרעת&quot; - מה תלמוד לומר? שיכול אין לי פריחה מטהרת אלא בשאת בלבד, 
מנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר הצרעת.
{{הע-שמאל|הבהק אינו ממראות הנגעים, ואם חלק מהנגע המכסה את כל עורו של הנגוע הוא בהק – הנגוע חייב בהסגר.}}
&quot;וכסתה הצרעת&quot; - לא הבהק, שהייתי אומר הואיל והוא סימן טהרה בסוף - תהא סימן טהרה תחלה, 
תלמוד לומר &quot;וכסתה הצרעת&quot; - לא הבהק 
{{הע-שמאל|עור שיש בו שחין או מכווה שעדיין לא החלימו – אינו מעכב את ההופך לבן למרות שאין בו צרעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה;]] אבל בשר חי, אפילו אם שטחו קטן מכגריס – מעכב.}}
[ב] &quot;את כל עור הנגע&quot; - עור הראוי לקבל נגע, פרט לשחין המורד ולמכוה המורדת. 
או אינו אומר &quot;את כל עור הנגע&quot; - עור הראוי לקבל נגע כגריס יעכב, ושאינו ראוי לקבל נגע כגריס לא יעכב? 
תלמוד לומר &quot;כולו הפך לבן&quot; 
{{הע-שמאל|&quot;כולו&quot; אינו כולל את הראש והזקן (אם הם שעירים) ואת כפות רגליו של הנגוע, שהרי במקומות אלו אין הצרעת מטמאת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה;]]}}
אי &quot;כולו הפך לבן&quot; יכול תוך ראשו, תוך רגליו? 
תלמוד לומר &quot;מראשו&quot; - להוציא תוך ראשו, &quot;עד רגליו&quot; - להוציא תוך רגליו 
{{הע-שמאל|צרעת במקומות שאינם נראים בתנוחות המפורטות כאן אינה מטמאת, ומחיה בהם אינה מטמאת את ההופך לבן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ד|נגעים ב ד.]]}} 
[ג] &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot; - פרט לבית הסתרים. 
מכאן אמרו: האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים - כעודר - בבית הסתרים, וכמוסק - בבית השחי. 
האשה - כעורכת וכמניקה את בנה - כעורכת - בבית הסתרים, וכמניקה את בנה - תחת הדד.    
כאורגות בעומדים - לשחי ליד הימנית. ר' יהודה אומר אף כטווה בפשתן לשמאלית. 
כשם שהוא נראה לנגעו - כך נראה לתגלחתו 
{{הע-שמאל|ראו גם לעיל פרק ב ב; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ג|נגעים ב ג.]]}}
[ד] דבר אחר &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot; - פרט לכהן שחשך מאור עיניו 
והסומא באחת מעיניו או שכהה מאור עיניו - לא יראה את הנגעים 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה א.}}
[ה] &quot;וראה הכהן והנה כסתה הצרעת&quot; - מה תלמוד לומר? 
שיכול, אין לי פריחה מטהרתו אלא מן השאת בלבד 
מנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר &quot;הצרעת&quot; 
{{הע-שמאל| ראו לעיל פיסקה ג: התנוחות המתוארות שם אינן מאפשרות לראות בין אצבעות הידיים או הרגליים.}}
&quot;את כל בשרו&quot;  - להביא בין האצבעות, ידים ורגלים.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ב; וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה.]] אם פרחה בכולו חוץ מחצי עדשה, ואז נקרחו הראש והזקן, ואחר כך כיסתה הצרעת גם את חצי העדשה אבל לא את הראש והזקן – הוא חוזר ונטמא.}}
דבר אחר: מה תלמוד לומר &quot;את כל בשרו&quot;? 
מנין אתה אומר: פרחה בכולו אבל לא כחצי עדשה הסמוך לראש ולזקן, לשחין ולמכוה ולקדח. 
חזר תוך הראש והזקן - ונקרחו, השחין והמכוה והקדח - ונעשו צרבת יכול יהיה טהור? 
תלמוד לומר  &quot;את כל בשרו&quot; - עד שתפרח בכולו! 
{{הע-שמאל|הרחבת דין &quot;כולו הפך לבן&quot; לכל סוגי ההחלט וההסגר; ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג.]] אבל אם לא היה מוסגר כלל אלא טהור, ולפתע כולו הפך לבן – אין הדין חל עליו, והוא מכונה &quot;פורח מן הטהור&quot;, וראו דברי ר' נחמיה לעיל פרק ג ז; וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א.]]}}
[ו] &quot;וטהר הנגע... טהור&quot; - מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי פריחה מטהרת, אלא לאחר חליטת מחיה בתחלה. 
מנין אחר החלט מחיה; בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור 
לאחר החלט שער לבן; בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור 
אחר החלט הפשיון; בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, ופריחת הסגר? 
תלמוד לומר &quot;וטיהר את הנגע טהור&quot; לרבות את כולם.     
[ז] יכול הפורח מן הטהור יהיה טהור? ת״ל &quot;הוא&quot; - הוא טהור, ואין הפורח מן הטהור טהור, אלא טמא!
}}

===פרק ה===
'''על ויקרא יג יד-טו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|למרות שצרעת בראשי איברים אינה מטמאת (ראו לעיל פרק ב ח), מחיה בהם מטמאת את ההופך לבן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ג|נגעים ח ג-ד.]] ר' מאיר דורש שגודל המחיה יהיה לפחות כעדשה, שנאמר &quot;בשר חי&quot;, ור' יוסי אומר – כלשהו, שהרי ראשי איברים אינם מטמאים בדרך כלל.}}
[א] &quot;וביום הראות בו&quot; - בא ללמד על ראשי אברים שנתגלו שיהיו טמאים.
יכול כל שהוא? תלמוד לומר כאן &quot;בשר חי&quot; ולהלן הוא אומר &quot;בשר חי&quot; {{ממ|ויקרא|יג|י}}, 
מה &quot;בשר חי&quot; נאמר להלן, כעדשה - אף כאן, כעדשה, דברי רבי מאיר.      
ר' יוסי אומר: וכי משום מחיה הוא מטמא? והלא אין מחיה מטמא בראשי אברים! 
אלא גזירת מלך הוא, ואפילו כל שהן.     
אמר רבי מאיר: וכי משום ראשי אברים הוא מטמא? והלא אפילו חזרה לאמצעיתו טמא! 
אלא נאמר כאן &quot;בשר חי&quot; ולהלן נאמר &quot;בשר חי&quot;, 
מה &quot;בשר חי&quot; האמור להלן, בכעדשה - אף &quot;בשר חי&quot; האמור כאן, בכעדשה 
{{הע-שמאל|דורש את ו החיבור, שאינו טמא דווקא ביום הראיה אלא ביום אחר; וכן לעניין צרעת הבגד והבית. אם באותם ימים הוא עסוק במצווה, כגון חתן או עולה לרגל – מתחילים את טומאת הצרעת לאחר שקיים את המצווה, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ב|נגעים ג ב.]]}}
[ב] &quot;וביום&quot; - מלמד שנותנים ב' ימים: ב' ימים לביתו, ב' ימים לכסותו, דברי ר' יהודה. 
רבי אומר, הרי הוא אומר: &quot;וצוה הכהן&quot; וכולי - אם ממתינים לו לדבר הרשות, לא ימתינו לו לדבר מצוה? 
וכמה היא מצותו? נראה בחתן - נותנים לו ז' ימי המשתה, לו ולביתו ולכסותו 
וכן ברגל - נותנים לו כל ימי הרגל. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה:]] למרות שהראש והזקן נקרחו, והשחין וכו' הגלידו, ואין עליהם צרעת – הוא נשאר טהור, כי היה &quot;כולו לבן&quot;.}}
[ג] &quot;בו&quot; - מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר פרח בכולו, אבל לא בראש ובזקן בשחין ובמכוה ובקדח המורדים,
חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת, יכול יהא טמא? 
תלמוד לומר &quot;בו&quot; - בהופך, אם הפך טמא. הא אם חזר לראש ולזקן, לשחין ולמכוה ולקדח - אינו טמא! 
{{הע-שמאל|כשנטהר מדין כולו לבן, וצמח לו שיער לבן ר' יהושע מטמא, כשם שמחיה מטמאת. ר' עקיבא מטהר, כי אם היתה בו בהרת ואז נוצר בה שיער לבן הוא טמא, ואפילו אז, אם פרחה הצרעת בכולו הוא נטהר, לכן גם אם קדמה הפריחה בכולו לשיער הלבן הוא טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ב|נגעים ח ב.]]}}  
[ד] &quot;בשר חי&quot; החוזר טמא, אין שער לבן החוזר טמא. ר' יהושע מטמא 
שר' יהושע אומר: שער לבן סימן טומאה, ומחיה סימן טומאה: 
מה מחיה {{ב|חוזרת,|נוצרת ל&quot;כולו לבן&quot;}} טמא - אף שער לבן, יחזור ויטמא. 
אמר לו ר' עקיבא: אימתי יפה כחו של שער לטמא: בזמן ששמש החלט או בזמן שלא שמש החלט? 
אמר לו: בזמן שלא שמש החלט. אמר לו: מה בזמן ששמש החלט, אינו מעכב את הפריחה, 
בזמן שלא שימש החלט, אינו דין שלא יעכב את הפריחה? 
ועוד, שנאמר &quot;בשר חי&quot; - בשר חי החוזר טמא, ואין שער לבן החוזר טמא! 
{{הע-שמאל|למרות שהבהק אינו מארבעת מראות הנגעים, ולכן אם כיסה חלק מגופו בהק וחלק צרעת אינו נחשב &quot;כולו לבן&quot; - אם נטהר מדין &quot;כולו לבן&quot;, '''ואחר כך''' חלק מהצרעת הפך לכהה (בוהק) – אינו נטמא, שנאמר &quot;בשר חי&quot; דווקא. מבחינה זו הבהק אינו בשר חי ואינו צרעת; וראו לעיל פרק ד א.}}
[ה] &quot;בשר חי&quot; החוזר טמא ולא הבהק החוזר טמא. 
הלא דין הוא:  בהק מעכב ומחיה מעכבת. מה מחיה, חוזרת ומטמא - אף הבהק, יחזר ויטמא? 
תלמוד לומר &quot;בשר חי&quot; - בשר חי החוזר טמא, ואין הבהק החוזר טמא! 
{{הע-שמאל|אם הפך לבן מתוך החלט או מתוך הסגר, ואחר כך התגלו ראשי איברים ונרפאו מהצרעת – הוא טמא, ואין זה משנה כיצד בדיוק הגיע למצב של &quot;כולו לבן&quot;; והשוו לעיל פיסקה א וכן לעיל פרק ד ו}} 
[ו] &quot;וראה הכהן את הבשר החי וטמאו&quot; - מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי ראשי איברים שנתגלו, שיהיו טמאים אלא לאחר פריחת החלט מחיה בתחילה. 
מנין אחר פריחת החלט מחיה בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור 
אחר פריחת החלט שיער לבן בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור 
אחר פריחת החלט הפשיון בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, אחר פריחת הסגר? 
תלמוד לומר &quot;וראה הכהן את הבשר&quot; הרי &quot;וטמאו&quot; - לרבות את כולם! 
{{הע-שמאל|הבא בכולו לבן מתוך הפטור - מוסגר (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א;]]) ואם צמח בו שיער לבן הוא טמא מוחלט. המצב הזה מכונה במשנה ([[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ז|נגעים ח ז]]) &quot;בהרת גדולה&quot;. אם בזמן ההסגר או לאחריו, שהוחלט לטומאה או נפטר לטהרה, חזרו ראשי האיברים ויש עליהם מחיה, והשיער הלבן השחיר או נשר - הוא נשאר באותו המצב: אם מוסגר, אם מוחלט לטומאה (כאשר יש עליו שיער לבן) – אם פטור וטהור.}}
[ז] יכול הבא בכולו לבן, שחזרו בו בראשי איברים מתוך הפטור - יהא טמא? ת״ל &quot;הוא&quot;. 
אוציא את הבא בכולו לבן שחזרו בו בראשי איברים מתוך הפטור, 
ולא אוציא את הבא בכולו לבן שחזרו בו ראשי איברים, בין מתוך החלט בין מתוך הסגר? 
תלמוד לומר &quot;טמא הוא צרעת הוא&quot; - הוא טמא, 
ואין הבא בכולו לבן שחזרו בו ראשי איברים, בין מתוך החלט בין מתוך ההסגר בין מתוך הפטור - טמא, אלא טהור!
}}

===פרק ו===
'''על ויקרא יג טז-יח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראשי איברים במי ש&quot;כולו לבן&quot;, אם הם מצורעים – טהור ואם חיים – טמא; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ד|נגעים ח ד.]]}} 
[א] &quot;או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן&quot; 
הרי זה בא ללמד על ראשי אברים שנתגלו וחזרו ונתכסו, שיהיו טהורים. 
יכול פעם אחת? ומנין אפילו מאה פעמים, נתכסו טהור, נתגלו טמא? 
תלמוד לומר  &quot;ישוב... או כי ישוב&quot; 
{{הע-שמאל|לעניין הבהק ראו לעיל פרק ה ה.}}
[ב] &quot;ונהפך ללבן&quot; - אפילו למראה בהק, שהייתי אומר 
הואיל והוא סימן טומאה בתחלה, תהא סימן טומאה בסוף! 
תלמוד לומר &quot;ונהפך ללבן&quot; - למראה בהק 
{{הע-שמאל|שוב מרחיבים את דין &quot;כולו לבן&quot; לעניין ראשי האיברים שחיו וחזרו והצטרעו, שהוא טהור – לכל המקרים של ההפיכה ללבן; והשוו לעיל פרק ה ו ופרק ד ו.}}
[ג] &quot;וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר את הנגע טהור הוא&quot; - מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי ראשי איברים שנתגלו וחזרו ונתכסו, שיהיו טהורים - אלא אחר חזרת פריחת החלט מחיה בתחלה. 
מנין אחר חזרת פריחת החלט מחיה בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, אחר הפטור, 
אחר חזרת פריחת החלט שער לבן בתחלה, בסוף שבוע א׳, בסוף שבוע ב׳, אחר הפטור, 
אחר חזרת החלט הפשיון בסוף שבוע א׳, בסוף שבוע ב׳, אחר הפטור, אחר חזרת פריחת הסגר? 
תלמוד לומר &quot;וראהו.. והנה נהפך.. טהור הוא&quot; לרבות את כולם 
{{הע-שמאל|דין &quot;כולו לבן&quot; אינו חל על מי שבא בתחילה כולו לבן, ופרח מן הטהור.}}
[ד] יכול הבא בכולו לבן בתחלה יהא טהור? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot; - הוא טהור ואין הבא בכולו לבן בתחלה טהור, אלא טמא 
{{הע-שמאל|הבהרת על השחין נחשבת כזו רק אם השחין התחיל להחלים, אבל אין צורך להמתין לריפוי גמור שלו.}}
[ה] &quot;שחין&quot; - יכול מורד? תלמוד לומר &quot;ונרפא&quot;. אי &quot;ונרפא&quot; יכול עד שתעשה צלקת? תלמוד לומר &quot;שחין&quot;. 
הא כיצד? נרפא ולא נרפא; וכן הוא אומר למטה &quot;צרבת השחין הוא&quot; - עד שתקרום כקליפת השום 
{{הע-שמאל|ההגדרה של &quot;שחין&quot; כוללת גם כוויות שאינן מאש, ושפשופי עור מכל מיני סיבות.}}
[ו] אין לי אלא  שחין שעלה מאליו 
מנין לקה בעץ, באבן, ובגפת, ובחמי טבריה, ובכל דבר שאינו בא מחמת האש הוא שחין? 
תלמוד לומר &quot;שחין... שחין&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|דין השחין חל גם על שחין שהיה לפני מתן תורה, בניגוד לדין הצרעת; ראו לעיל פרק א א-ב ופרשה ג ב; שהרי השחין מביא להקלה בדיני הצרעת יחסית לעור החי.}}
אין לי אלא שחין שלאחר הדיבור, שלפני הדיבור מנין? בעכו&quot;ם משנתגייר, עד שלא שנתגייר מנין? 
בקטן משנולד, עד שלא נולד מנין? תלמוד לומר &quot;שחין... שחין&quot; ריבה 
{{הע-שמאל|הדין של אדם שכל עורו הוכה בשחין הוא כדין אדם שחלק מעורו נעשה שחין: אם התחיל השחין להתרפא, ואם נוצרה בו בהרת – יש להסגירה למשך שבוע אחד, ואם היא פושה בשאר השחין או צומח בה שיער לבן – מחליטים את הנגוע לטומאה.
כך גם הדין של בהרת שכיסתה את כל השחין, וכן גם אם השחין והבהרת כיסו את כל עורו של המנוגע והוא טהור.
אם הבהרת כיסתה מחוץ לשחין את כל עורו, והשחין לא התחיל להתרפא (&quot;מורד&quot;) – ראו לעיל פרק ד ב, שהוא טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה.]] דורש &quot;'''בו''' בעורו&quot;}}
אין לי אלא שחין שיש לו היכן שיפשה, שחין שאין לו להיכן שיפשה מנין? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה בו בעורו&quot; - אפילו בכולו.   
אין לי אלא בזמן שמקצת שחין ומקצת בהרת 
מקצת שחין וכולו בהרת, מקצת בהרת וכולו שחין. כולו שחין וכולו בהרת מנין? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה בו בעורו&quot; אפילו בכולו: 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ג|נגעים ט ג.]] השאלה היא על מקרה שהבהרת מכסה את כל השחין (ולא יכולה לפשות עוד), והם נמצאים בכף ידו של המנוגע, שאין שם שיער. ר' אליעזר לא ידע מה לענות לשואלים, אבל עמד על דעתו שיש להסגיר, והתנה את הרשות שנתן לר' יהושע בן בתירא לדרוש בכך שהמסקנה תהיה כדעתו.
ר' יהושע טען שיתכן שיהיה למנוגע שחין בצמידות לשחין הקיים, והבהרת תפשה לתוכו. אמנם מדובר בחשש רחוק, אבל יש להסגיר את הנגע. ר' אליעזר אישר את ההסבר ושיבח את ר' יהושע בן בתירה.}}
[ז] שאלו את ר' אליעזר: מי שעלה לתוך ידו בהרת כסלע, ומקומה צרבת השחין - מהו? 
אמר להם: יסגיר. אמרו לו: למה? לגדל שער לבן - אינה ראויה, לפשיון - אינה פושה, ולמחיה - אינה מטמאה! 
אמר להם: שמא תכנוס ותפשה. אמרו לו: והרי מקומה כגריס! אמר להם כך שמעתי, &quot;יסגיר&quot;!	
א״ל ר' יהושע בן בתירה: אלמדנו? אמר לו: אם לקיים דברי חכמים - הין. 
אמר לו: שמא יולד שחין אחר חוצה לו ויפשה לתוכו. 
אמר לו חכם אתה, שקיימת את דברי חכמים
}}

===פרשה ד===
'''על ויקרא יג יט-כג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מניסוח דברי ר' יהושע בן בתירא [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ג|בנגעים ט ג]] עולה שהוא סבר כת&quot;ק, שיש חשיבות לסדר בין השחין והשאת. ראב&quot;י חולק עליהם, וטוען שגם אם היתה בהרת לפני השחין – בתחילה, כל זמן שהשחין &quot;מורד&quot; – היא אינה מטמאת, ולאחר שהתחיל להגליד היא מטמאת.}} 
[א] &quot;והיה במקום השחין שאת&quot; -  שיקדים השחין לשאת, ולא תקדם השאת לשחין.  
ר' אליעזר בן יעקב אומר: קרוי הוא &quot;במקומו&quot; עד שלא בא לשם.
[ב] כיצד? היה בעור הבשר עד שלא נעשה שחין וחיה - ראב&quot;י מטמא וחכמים מטהרים 
{{הע-שמאל|צבע הבהרת שעל השחין אינו דווקא לבן, וגם צבע ורוד מטמא; וראו לעיל פרשה ב ג. הביטוי &quot;נגע צרעת&quot; כולל את מראות הפתוך (ורוד) בכל ארבעת מראות הנגעים.
אם הנגע משנה את צבע העור, בין בהיר יותר בין כהה יותר – הוא מטמא.}}
[ג] &quot;שאת לבנה&quot; - מלמד שהיא מטמא חלקה.  &quot;בהרת לבנה אדמדמת&quot; - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. 
יכול השאת תטמא חלקה, והבהרת תטמא בפתוך 
ומנין ליתן את האמור בשאת בבהרת, ואת האמור בבהרת בשאת? ת&quot;ל &quot;נגע צרעת&quot; 
[ד] &quot;מראה שפל&quot; - אין לי אלא מראה שפל. מנין לרבות את השוה ואת הגבוה? 
ת&quot;ל &quot;ושפלה איננה מן העור&quot; 
{{הע-שמאל|השחין והמכווה אינם פושים זה לזה ולא לעור הבשר, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ב|נגעים ט ב,]] כלומר גם אם למעשה פשה נגע מהשחין המתרפא לעור הבשר – הנגע נחשב כנגע חדש. הדרשה מפרשת את התנאי &quot;ואם... &quot; בפס' כג כהנחיה הלכתית.}}
&quot;בשחין פרחה&quot; - אבל לא בעור הבשר. יכול לא תפשה  בעור הבשר, אבל תפשה בעור המכוה? 
ת&quot;ל &quot;ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה&quot; - מקום שתחתיה היא פושה 
ואינה פושה לא בעור הבשר ולא בעור המכוה 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב ח-ט, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|נגעים ו ז.]]
לעניין החוט היוצא מנגע ורחבו המינימלי כדי להחשב כנגע בעצמו ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ה|נגעים ד ה.]]}}
[ה] &quot;ואם יראנה&quot; - כולה כאחת 
&quot;והנה אין בה&quot; - ולא בחוט היוצא ממנה. יכול אפילו יש בו רוחב שתי שערות? 
ת&quot;ל &quot;והנה אין בבהרת שער לבן&quot; 
{{הע-שמאל|גם פשיון לאחר הפטור מטמא את הנגע, בשחין כמו בעור הבשר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד,]] ולעיל פרשה ג ג.}}
[ו] &quot;ואם פשה תפשה בעור&quot; - מה ת&quot;ל? לפי שנאמר &quot;וראהו הכהן ביום השביעי... ואם פשה תפשה&quot; 
שיכול אין לי פשיון מטמא אלא בשביעי בלבד; שמיני, תשיעי, עשירי מנין? 
ת&quot;ל &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot;
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* יב. כאן חוזרים על הדרשה עבור צרעת בשחין, ולכן אין כאן מחיה ואין שבוע שני; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד.]]}}
[ז] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שער לבן, בתחלה, בסוף שבוע, לאחר הפטור.   
וכן בפשיון: החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר הפשיון בסוף שבוע, לאחר הפטור 
לכך נאמר &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot; 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ד|נגעים ה ד.]] לדעת חכמים אפילו אם מדובר בשני נגעים באותו אדם, שאחד מהם פשה ולכן אילו היה זוכר איזה נגע פשה היה טמא – כיוון שאינו זוכר - אין הכהן מטמא את הנגוע; וראו [[ביאור:משנה טהרות פרק ה#משנה ג|טהרות ה ג-ד,]] [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#יא|ותוספתא נגעים ג יא.]]}}
&quot;וטמא... אותו&quot; - את הודאי הוא מטמא, ואינו מטמא את הספק. 
כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע. 
בסוף שבוע, בזה כסלע ובזה כסלע, ואינו יודע באיזה מהם פשה, בין באיש אחד בין בשני אנשים - טהור. 
רבי עקיבא אומר: באיש אחד טמא, בשני אנשים טהור. 
אמרו לו: והלא נאמר &quot;נגע הוא&quot;! אם כן למה נאמר &quot;וטמא אותו&quot;? 
את הודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ד.}}
[ט] &quot;ואם תחתיה תעמוד הבהרת לא פשתה&quot; - מקום שתחתיה היא פושה, 
אינה פושה לא בעור הבשר ולא בעור המכוה 
{{הע-שמאל|הפטור אם לא פשתה הצרעת הוא דווקא לצרבת השחין, כלומר שיש עדיין סימנים לשחין, ולא במקרה שהשחין נרפא לגמרי.}}
&quot;צרבת&quot; - שיהא מקומה צרוב, ושיהא מקומה ניכר 
{{הע-שמאל|הצד השני של פיסקה ח: כשם שאין מטמאים בספק כך אין מטהרים בספק, ולכן אם לאחר שהחליט את שני הנגועים, ובאחד מהם הלך הפישיון, ואין הכהן יודע במי משניהם – אינו מטהר אף אחד מהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ה|נגעים ה ה.]]}}
&quot;וטהרו&quot; - את הודאי מטהר, ואינו מטהר את הספק. 
כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע. 
בסוף שבוע בזה כסלע ועוד, ובזה כסלע ועוד - שניהם טמאים. 
אעפ&quot;י שחזרו להיות כסלע וכסלע - שניהם טמאים, עד שיחזרו להיות כגריס 
לכך נאמר &quot;וטהרו&quot; - את הודאי הוא מטהר, ואינו מטהר את הספק
}}

===פרק ז===
'''על ויקרא יג כד-כח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הקדשת פרשיות מיוחדות לשחין ולמכווה, למרות שרוב דיניהם שוים, מלמדת שאין מצרפים אותם זה לזה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ב|נגעים ט ב.]]
השחין והמכווה נראים דומים, ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#יב|תוספתא נגעים ג יב,]] אבל הכהן צריך לדעת האם לפניו שחין או מכווה, ואם אינו יודע אינו יכול לטמא את הנגע. גם לעניין שיעור הבהרת אינם מצטרפים זה עם זה ולא לנגע בעור הבשר, אלא אם הגלידו לגמרי.}}
[א] &quot;כי יהיה בו בעורו שחין... או בשר כי יהיה בעורו מכות אש&quot; - מלמד שאין שחין ומכוה מצטרפים זה עם זה.  
[ב] לא שבאו ואיני יודע אם שחין הוא או מכוה היא; אלא אפילו כחצי גריס שחין וכחצי גריס מכוה - אין מצטרפים 
{{הע-שמאל|מכווה חיה – טהורה, ומכווה שהגלידה לגמרי – כעור הבשר; כאן מדובר על מצב הביניים, שנעשה קרום דק על המכווה; וראו לעיל פרק ו ה.}}
[ג] &quot;מכות אש&quot; - יכול מורד? ת&quot;ל &quot;והיתה מחית המכוה&quot;, יכול עד שתעשה צלקת? ת&quot;ל &quot;מכות אש&quot;. 
הא כיצד? חייתה ולא חייתה. וכן הוא אומר למטה &quot;צרבת המכוה היא&quot; עד שתקרום כקליפת השום.     
{{הע-שמאל|מכווה מוגדרת ככוויה מאש או מדבר שחומם באש; וראו לעיל פרק ו ו.}}
[ד] אין לי אלא בזמן שנכוה באור, מנין נכוה בגחלת, או ברמץ או בסיד רותח, בגפסים רותח 
וכל שהוא מחמת האש - זו היא מכוה? ת&quot;ל &quot;מכוה... מכוה&quot; ריבה.
{{הע-שמאל|מכווה שהיתה ביהודי לפני המצווה והתחילה להגליד – עלולה להינגע, וראו שם.}}
אין לי אלא מכוה שלאחר הדיבור; שלפני הדיבור מנין? 
בעכו&quot;ם משנתגייר; עד שלא נתגייר מנין? 
בקטן משנולד. עד שלא נולד מנין?  ת&quot;ל &quot;מכוה... מכוה&quot; ריבה.
אין לי אלא מכוה שיש לה להיכן שתפשה. מכוה שאין לה להיכן שתפשה מנין? 
ת&quot;ל &quot;כי יהיה בו&quot; אפילו בכולו.
אין לי אלא בזמן שמקצתה מכוה ומקצתה בהרת. 
מקצת מכוה וכולו בהרת, מקצת בהרת וכולו מכוה, כולו מכוה וכולו בהרת מנין? 
ת&quot;ל &quot;בעורו... בעורו&quot; ריבה 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ג.}}
[ה] &quot;בהרת לבנה אדמדמת&quot; - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. ומנין שמטמא חלקה? ת&quot;ל &quot;לבנה&quot;. 
מנין לרבות שאר המראות? ת&quot;ל &quot;או לבנה&quot; 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ה.}}
[ו] &quot;ואם יראנה&quot; - כולה כאחת.  
&quot;והנה אין בבהרת שער לבן&quot; - זה שאמרו לרבות את החוט היוצא ממנו, שיש בו רוחב שתי שערות 

[ז] &quot;ושפלה איננה מן העור והיא כהה&quot; – זו שאמרנו לרבות את השוה וגבוה 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ו.}}
[ח] &quot;וראה הכהן ביום השביעי... ואם פשה תפשה בעור&quot; 
שיכול אין לי פשיון מטמא אלא בסוף שבוע. מנין אף לאחר הפטור? ת&quot;ל &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot;.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ז.}}
[ט] החליטו  בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שער לבן, וכן פשיון - בתחלה, ובסוף שבוע, לאחר הפטור. 
החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר, וכן בשער לבן - בסוף שבוע, לאחר הפטור לכך נאמר &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot; 
{{הע-שמאל|הגדרת הנגע כ&quot;צרעת&quot; מאפשרת ללמוד מצרעת העור על צרעת השחין וצרעת המכווה,:כשם שהיא איפשרה לעיל (למשל פרק ד ה) לטעון שדינם של כל ארבעת מראות הנגעים אחיד.}} 
מה ת&quot;ל צרעת צרעת צרעת ג' פעמים? &quot;צרעת&quot; כגריס. 
&quot;צרעת&quot; ליתן את האמור בשאת בבהרת ואת האמור בבהרת בשאת. 
&quot;צרעת&quot; ליתן את האמור בשחין במכוה ואת האמור במכוה בשחין.
{{הע-שמאל|המילה &quot;היא&quot; מצמצמת את הנגע, בניגוד למילה &quot;צרעת&quot;, המרחיבה אותו. המילה מוציאה את המחיה שמטמאת נגע בעור הבשר, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד,]]) וכן היא מצמצמת את המראה לאחד מארבעת מראות הנגעים , ולא בוהק או מראה חמישי, וכן מצמצמת את צירוף הבהרת מהמכווה לבהרת מהשחין (ראו פיסקה א).}}
מה ת&quot;ל היא היא היא ג' פעמים? &quot;היא&quot; אינה מטמאה במחיה בתחלה, ובסוף שבוע, ולאחר הפטור. 
&quot;היא&quot; פרט לפשתה לבהק בסוף שבוע, לאחר הפטור. 
&quot;היא&quot; אין לה מראה חמישית  
&quot;היא&quot; אין השחין והמכוה מצטרפין זה עם זה.
}}

===פרשה ה===
'''על ויקרא יג כט-ל'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ז|נגעים י ז:]] במצב כזה הנתק החיצוני אמנם אינו מטמא, כי יש בתוכו שיער שחור; אבל הנתק הפנימי מטמא.}} 
[א] &quot;איש...&quot; - להביא את שניתק נתק בתוך נתק, דברי ר' עקיבא 
{{הע-שמאל|גם לאשה יש צרעת הזקן. הדרשה כאן אינה עוסקת בעניין זה אלא מרחיבה את הדין גם לאנדרוגינוס ולטומטום.}}
איש ואשה - אין לי אלא איש ואשה, מנין לרבות טומטום ואנדרוגניס? תלמוד לומר &quot;או&quot; 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ז א ופרשה ד ג, דין דומה ליחס בין השחין והמכווה.}}
&quot;כי יהיה בו נגע בראש או בזקן&quot; - מלמד שאין הראש והזקן מצטרפין זה עם זה.
[ב] יכול לא יצטרפו זה עם זה אבל יפשו זה לזה? 
תלמוד לומר &quot;צרעת הראש או הזקן&quot; - כשם שאין מצטרפין זה עם זה, כך אין פושין מזה לזה.
{{הע-שמאל|נתק בראש אבל לא בזקן מטמא, וכן ההפך.}}
[ג] אין לי אלא בזמן שיש לו בראש ובזקן. 
יש לו בראש אבל לא בזקן, בזקן אבל לא בראש מנין? 
תלמוד לומר &quot;ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש '''או''' בזקן&quot; 
{{הע-שמאל|בפס' לא מסגיר הכהן את הנתק למרות שמראהו אינו עמוק מן העור, ומכאן שעניין זה אינו חיוני לטומאת הנתק. הדרשה לומדת שהנתק אינו מריטת שערות בידי אדם אלא בידי שמים.}}
[ד] &quot;מראהו עמק&quot; - אין לי אלא מראהו עמוק, מנין לרבות את השוה והגבוה? 
תלמוד לומר &quot;והנה אין מראהו עמק מן העור&quot; {{ממ|ויקרא|יג|לא}}. ואם כן למה נאמר &quot;מראהו עמוק&quot;? 
יכול אם נתקו אדם יהא טמא? תלמוד לומר &quot;מראהו עמוק&quot; - מה מראהו עמוק בידי שמים, אף אין לי אלא בידי שמים.
{{הע-שמאל|השוו לדין שיער לבן, לעיל פרק ב ב-ד. דורש גם צהוב-זהב.}} 
[ה] &quot;ובו&quot; - להביא את שבתוכו ושוכב חוצה לו, פרט לשחוצה לו ושוכב בתוכו.  
&quot;ושער&quot; - מיעט שער שתי שערות 
&quot;צהוב&quot; - לא ירוק, לא אדום, ולא שחור. אוציא את כולם ולא אוציא שער לבן? 
ודין הוא: ומה אם שער צהוב, שאינו סימן טומאה בנגע, הרי היא סימן טומאה בנתק. 
שער לבן, שהוא סימן טומאה בנגע, אינו דין שיהא סימן טומאה בנתק? תלמוד לומר &quot;צהוב&quot; - צהוב ולא לבן. 
ולמה הוא דומה? לתבנית הזהב 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י|נגעים י א:]] ר' עקיבא ור' יוחנן בן נורי מסכימים שהפרשנות היא כלשון בני אדם, וחולקים בשאלה האם ההקשר בלשון בני אדם קובע, כלומר האם הפרשנות היא לפי 'שיער דק' או לפי 'דק' כשלעצמו.}}
&quot;דק&quot; - לקוי קצר, דברי ר' עקיבא. ר' יוחנן בן נורי אומר: אפילו ארוך. 
אמר ר' יוחנן בן נורי: ומה הלשון הוא אומר &quot;דק מקל זה&quot;, &quot;דק קנה זה&quot; - דק לקוי קצר או דק לקוי ארוך? 
אמר לו ר' עקיבא: עד שאנו למדין מן הקנה - נלמד מן השיער! 
&quot;דק שערו של פלוני&quot; - דק לקוי קצר, לא דק לקוי ארוך! 
{{הע-שמאל|אין בנתק ארבע מראות נגעים בהכרח, ולכן אינו מכונה &quot;צרעת&quot; סתם. 
אם צמח שיער צהוב במקום בהרת מחוץ לראש ולזקן אינו מטמא, וראו גם לעיל פרק ב ד.
אם נוצרה בראש או בזקן בהרת – אין הבהרת מטמאת, גם אם פשתה.}}
[ז] יכול מוסף על ארבע מראות שבעור הבשר? תלמוד לומר &quot;וטמא אותו הכהן נתק הוא&quot;.
[ח] יכול אינו מוסף על ד' מראות שבעור הבשר, אבל יטמא מקום הבהרת? 
תלמוד לומר &quot;נתק הוא&quot;: הוא אינו מטמא מקום הבהרת. 
יכול לא יטמא מקום הבהרת, אבל תהא הבהרת מטמאה בראש ובזקן? 
תלמוד לומר &quot;נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא&quot; - אין לראש ולזקן טומאה, אלא טומאת נתקים בלבד!
}}

===פרק ח===
'''על ויקרא יג לא'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הלכות הקושרות את הנתק לנגע: לדעת ר' שמעון אם קדם השיער הצהוב לנגע – אינו מטמא, למרות ששיער צהוב מטמא גם כשהנגע אינו אחד מארבעה מראות נגעים (ראו לעיל פרשה ה ז); בעניין הנגע ראו לעיל פרק ב ב [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה יא|ונגעים ד יא.]] 
ר' יהודה מסיק מכך שלא נאמר &quot;הפך צהוב&quot;, אלא &quot;ובו שיער צהוב&quot; – שהשיער הצהוב מטמא גם אם הוא קדם לנגע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ד|נגעים י ד,]]) וקושר את הנתק לנגע בעניין גודלם (כגריס, ראו לעיל פרשה ג יא) ובעניין הפישיון מבחוץ פנימה, שאינו נחשב פישיון; בעניין הנגע ראו דעת חכמים [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ג|בנגעים ו ג.]]
וראו דעות נוספות לקמן בסוף פיסקה ו.}}
[א] &quot;וכי יראה הכהן את נגע הנתק&quot; - אמר ר' שמעון מה ת&quot;ל &quot;נגע הנתק&quot;? 
הקיש נגע לנתק: מה נגע, שיער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך
אף נתק, שיער צהוב שבו לא יטמא אלא הפוך. 
[ב] שיער צהב דק קל וחומר: ומה אם שיער לבן, שאין שיער אחר מציל מידו, אינו מטמא אלא הפוך 
שיער צהוב דק, שיש שער אחר מציל - אינו דין שלא יטמא אלא הפוך?   
לא! אם אמרת בשער לבן, שלא יפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה 
תאמר בשער צהוב דק, שיפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה? 
הואיל ויפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה - יטמא הפוך ושלא הפוך! 
ת&quot;ל &quot;נגע נתק&quot; - הקיש נגע לנתק: מה הנגע, שער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך 
אף הנתק, שיער צהוב שבו לא יטמא אלא הפוך!    
[ג] ר' יהודה אומר: כל מקום שצריך לומר &quot;הפך&quot; אמר &quot;הפך&quot; 
אבל הנתק שנאמר בו &quot;ושער צהב&quot; - מטמא הפוך ושלא הפוך!   
[ד] א&quot;כ למה נאמר &quot;נגע נתק&quot;? הקיש נתק לנגע: מה נגע, אינו פחות מכגריס - אף נתק, כגריס!        
וכשהוא אומר למטה &quot;נגע נתק&quot; הקיש נגע לנתק: מה נתק, שאין פשיון לתוכו - אף נגע, שאין הפשיון לתוכו! 
{{הע-שמאל|ראו לעניין שיער לבן לעיל פרק ב ב, ושם פיסקה ד.
הדרשה על &quot;שחור&quot; מגדירה את השיער המציל מטומאה ככל שיער שאינו צהוב. אבל אם יש שערה אחת צהובה ושערה מצבע אחר – אין לטמא ואין לטהר את הנתק, אלא יש להסגירו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ג|נגעים י ג-ד.]]}}
[ה] &quot;ושער&quot; - מיעוט שער - שתי שערות. 
&quot;שחור&quot; - אין לי אלא שחור, ומנין לרבות את הירוק ואת האדום? ת&quot;ל &quot;שער&quot;. 
א&quot;כ למה נאמר 'שחור'? - שהשחור מציל והצהוב אינו מציל.   
[ו] איזהו צהוב שאינו מציל? הרי שקדם את הנתק - טמא, דברי ר' יהודה! 
אלא שהיו בו שתי שערות: אחת צהובה ואחת שחורה, אחת צהובה ואחת לבנה. 
הייתי אומר הואיל ואינן מצטרפין לטומאה - יצטרפו לטהרה! 
ת&quot;ל &quot;שחור&quot;: השחור מציל והצהוב אינו מציל! 
ר' אליעזר בן יעקב אומר: שיער צהוב שקדם את הנתק - לא מטמא ולא מציל. 
ר' שמעון אומר: כל שאינו סימן טומאה בנתק - הרי הוא סימן טהרה בנתק! 
{{הע-שמאל|אם בתוך הנתק יש שיער שחור, המוקף בשיער צהוב – הנתק טהור. לכן אם שני נתקים התחברו בשני מקומות ובין שני החיבורים נשאר שיער שחור – הנתק נטהר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ו|נגעים י ו-ז.]]}}
[ז] &quot;אין בו&quot; - עד שיהא מבוצר בו.  
מכאן אמרו: ב' נתקים זה בצד זה, ושיטה של שער מפסקת בינתים. 
נפרץ ממקום אחד - טמא. משני מקומות - טהור. 
כמה תהא פרצה? מקום שתי שערות. נפרץ ממקום אחד כגריס - טמא, מפני שלא כנס שער שחור לתוכו.
[ח] שני נתקים זה לפנים מזה, ושיטה של שער מפסקת ביניהם. 
נפרץ ממקום אחד- טמא. משני מקומות טהור. 
כמה תהיה פרצה? מקום שתי שערות. נפרץ ממקום אחד כגריס – טהור, מפני שכנס שיער שחור לתוכן. 
{{הע-שמאל|הבסיס לדין ההצלה בשיער שחור: טהרת הנתק היא או בשיער שחור או באי פיסיון ואי צמיחת שיער צהוב.}}
[ט] &quot;ושער שחור אין בו והסגיר&quot; - ואם יש בו, פטור.      
או אינו אומר אלא &quot;ושער שחור אין בו והסגיר&quot; ואם יש בו טמא? 
כשהוא אומר &quot;ואם בעיניו עמד הנתק... טהור הוא&quot; הרי זה בא ללמד על שיער שחור, שהוא סימן טהרה בנתק. 
הא מה אני מקיים &quot;ושער שחור אין בו&quot;? - ואם יש בו, פטור
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה ב ט.}}
&quot;והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים&quot; - תחלה
}}

===פרק ט===
'''על ויקרא יג לב-לז'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|למרות שאין צורך לבחון אם יש בנתק אחד ממראות נגעים – צריך לראות אותו דווקא ביום; השוו לעיל פרק ב* א.}}
[א] &quot;בשביעי&quot; - יכול בין ביום ובין בלילה? תלמוד לומר &quot;ביום&quot;, ולא בלילה. 
[ב] יכול עור הבשר, שהוא מטמא בארבע מראות, יהא צריך יום, 
נתקים, שאין מטמאים בד' מראות, לא יהיו צריכים יום? תלמוד לומר &quot;ביום&quot; - ולא בלילה 
{{הע-שמאל|לדברי ר' יהודה ראו לעיל פרק ח ג. לדברי ר' יוחנן בן נורי ראו לעיל פרשה ה ה.}}
[ג] &quot;והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהוב&quot; 
ר' יהודה אומר: אינו אומר &quot;לא הפך בו שיער צהוב&quot; אלא &quot;לא '''היה''' בו שיער צהוב&quot;
הא אם קדם את הנתק - טמא. 
ר' יוחנן בן נורי אומר: אינו אומר &quot;לא היה בו שער שער צהוב '''דק'''&quot; אלא &quot;לא היה בו שער צהוב&quot; - ואפילו ארוך.
{{הע-שמאל|הסגר והחלט הנתק אינו תלוי בשאלה האם הוא למעשה עמוק מעור הקרקפת או לא; וראו לעיל פרשה ה ד.}} 
&quot;ומראה הנתק אין עמק מן העור&quot; - לא ממשו 
{{הע-שמאל|בגילוח של ההסגר, שנעשה רק למטרת בדיקה, ואינו גילוח טקסי – אין צורך בכהן ובתער, אלא כל אדם יכול לגלח אותו בכל כלי שירצה.}}
[ד] &quot;והתגלח&quot; - בכל אדם. לפי שמצאנו שתגלחת האחרונה בכהן, יכול אף זו בכהן? 
תלמוד לומר &quot;והתגלח&quot; - בכל אדם.   
[ה] &quot;והתגלח&quot; - בכל דבר. לפי שמצאנו שתגלחת האחרונה בתער, יכול אף זו בתער? 
תלמוד לומר &quot;והתגלח&quot; - בכל דבר.
{{הע-שמאל|התגלחת – גם זו שנועדה לבדוק את הנתק -  דוחה את הנזירות; וראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|תוספתא נזיר ד ג.]]
אפילו נזיר שסיים את נזירותו, וחייב לגלח את כל שערו, ויש בו נתק החשוד (בספק) כמטמא (אם יפשה) – אינו רשאי לגלח את הנתק; כלומר הוא חייב להשאיר סביב הנתק שתי שערות סמוכות כדי לבדוק את הנתק פושה; אבלל ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ח#משנה ב|נזיר ח ב,]] שחולקת על כך.}}
[ו] &quot;והתגלח&quot; - אעפ&quot;י שהוא נזיר. לפי שנאמר &quot;תער לא יעבור על ראשו&quot;, יכול אף על פי מנוגע? 
תלמוד לומר &quot;והתגלח&quot; - אעפ&quot;י נזיר 
[ז] יכול כשם שתגלחת הנגע דוחה לתגלחת הנזיר בזמן שהוא ודאי 
כך תהא תגלחת הנזיר דוחה לתגלחת הנתק בזמן שהוא ספק? תלמוד לומר &quot;ואת הנתק לא יגלח&quot; 
וכי מה יש בו? ואם כן למה נאמר &quot;ואת הנתק לא יגלח&quot;? אלא סמוך לנתק לא יגלח. 
הא כיצד? מגלח חוצה, ומניח שתי שערות סמוך לו, כדי שיהא ניכר אם פשה. 
{{הע-שמאל|אם תלש סימני טומאה מהנגע או מהנתק (שיער לבן או צהוב בהתאמה) עבר בלא תעשה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ד|נגעים ז ד.]]}}
ומנין לתולש סימני טומאה מתוך נגעו, עובר בלא תעשה? תלמוד לומר ואת הנתק לא יגלח 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* י, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ה|נגעים ג ה:]] כל זמן שהנתק קיים ומוסגר - האדם מטמא משכב ומושב, וכן את כלי הבית שבא אליו.}}
[ח] &quot;וכבס בגדיו&quot; - מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה, 
&quot;וטהר&quot; - מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הצפרים.    
&quot;וכבס בגדיו&quot; - וטבל. יכול הרי הוא מסולק? תלמוד לומר &quot;ואם פשה יפשה... טמא&quot; 
[ט] &quot;אחרי טהרתו&quot; - אין לי אלא לאחר הפטור, ומנין אף בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני? 
תלמוד לומר &quot;יפשה... ואם פשה יפשה&quot;
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* י, פרשה ד ז, פרק ז ט [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ה|ונגעים י ה.]] אם סיבת ההחלט נעלמה וחזרה – דינו עדיין מוחלט, כי רק בבדיקה של הכהן עשוי הסטאטוס של הנגוע להשתנות.
הכהן אינו צריך לבדוק (&quot;לבקר&quot;) מתי צמח השיער הצהוב אלא הוא מטמא את הנגוע; אם יש פישיון הוא אינו צריך בכלל שיער צהוב כדי לטמא את הנגוע; הלכה שלישית הנלמדת מאותו הפסוק היא שאין מסגירים את המוסגר וכו', ראו לעיל פרק ב ז.}}
[י] החליטו בשער צהוב והלך שער צהוב וחזר, 
וכן בפשיון - בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, הרי הוא כמו שהיה? 
לכך נאמר &quot;יפשה... ואם פשה יפשה&quot;. 
החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר הפשיון, 
וכן שער צהוב - בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, הרי הוא כמו שהיה! 
(תלמוד לומר &quot;יפשה... ואם פשה יפשה&quot;) 
[יא] ומנין לשער צהוב החוזר לאחר הפטור? תלמוד לומר &quot;לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא&quot;
[יב] ומנין לשער צהוב שיטמא שלא בפשיון, ומנין לפשיון שיטמא שלא בשער צהוב? 
תלמוד לומר &quot;לא יבקר לשער הצהוב טמא הוא&quot;
[יג] ומנין שאין מסגירין את המוסגר, ואין מחליטין את המוחלט, ואין מסגירין את המוחלט, 
ואין מחליטין את המוסגר בנתקים? 
תלמוד לומר &quot;לא יבקר הכהן לשער הצהוב טמא הוא&quot; 
{{הע-שמאל|דורש &quot;בעיניו&quot; לא על הנגע אלא על הכהן, בנו ותלמידו המסייעים לו לבחון את הנגע; עיניו ולא עינו.}}
[יד] &quot;ואם בעיניו&quot; - אין לי אלא בעיני עצמו. בעיני בנו, בעיני תלמידו מנין? 
תלמוד לומר &quot;ואם בעיניו עמד הנתק&quot; 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ח ה. לעניין השער שצמח אחרי הסגר (&quot;הצומח&quot;) – הוא מטהר אפילו אם צמח בקצה הנגע (&quot;שאינו מבוצר&quot;), ושער שחור ישן מטהר אפילו אם הנגע פשה והקיף אותו (&quot;בסוף&quot;); וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ג|נגעים י ג.]]}}
&quot;ושער&quot; - מיעוט שער שתי שערות. &quot;שחור&quot; - אין לי אלא שחור. מנין לרבות את הירוק ואת האדום? 
תלמוד לומר &quot;ושער שחור&quot;. &quot;צמח בו&quot; – אף על פי שאין מבוצר בו. 
אין לי אלא הצומח בסוף והמשואר בתחלה. 
מנין הצומח בתחלה והמשואר בסוף? - תלמוד לומר שער שער, ריבה 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ח||נגעים י ח;]] שתי מסורות על דברי ר' שמעון.}}
[טו] מי שהיה בו נתק ובו שער צהוב - טמא. נולד לו שער שחור - טהור. אעפ&quot;י שהלך לו שער שחור - טהור. 
ר&quot;ש בן יהודה אומר משום ר&quot;ש: כל נתק שטהור שעה אחת - אין לו טומאה לעולם. 
ר&quot;ש אומר: כל שער צהוב שטהר שעה אחת - אין לו טומאה לעולם 
{{הע-שמאל|אם צמח שיער שחור בנתק, אבל בתוך השיער השחור נוצר נתק פנימי חדש – הנגוע לא נרפא ואינו נטהר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ז|נגעים י ז,]] המצב בתחילה, וראו גם לעיל פרשה ה א.}}
[טז] &quot;נרפא הנתק&quot; - ולא שניתק נתק בתוך נתק. ר' עקיבא אומר לא טהרתי אלא הרפוי 
{{הע-שמאל|אין די בהלכה שהנגוע אמור להיטהר, אלא הדבר תלוי בטקס הטיהור ע&quot;י כהן, וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]]
יתכן לומר שהלל עלה מבבל לא&quot;י כי בא&quot;י היה מקדש, שבו עורכים טקסים. הלל הבין את חשיבות הטקסים, ולכן עלה; לא משום שלא ידע את ההלכה!}}
&quot;טהור הוא&quot; - יכול יפטר וילך לו? תלמוד לומר &quot;וטהרו הכהן&quot;. 
אי &quot;וטהרו הכהן&quot;, יכול אם אמר כהן על טמא &quot;טהור&quot;, יהא טהור? 
תלמוד לומר &quot;טהור... וטהרו הכהן&quot;. על הדבר הזה עלה הלל מבבל
}}

===פרק י===
'''על ויקרא יג לט-מב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הבהק כהה יותר מארבעה מראות נגעים, והוא טהור, ואינו מטמא כאום או כפישיון; אבל אינו נחשב בשר חי, לעניין טומאת המחיה ולעניין טומאת ה'כולו לבן'; ואם היה הנגע כולו לבן, אבל חלקים מהנגע היו בוהק ולא נגע ממשי – המנוגע טמא.}} 
[א] &quot;בהק... טהור&quot; - מלמד שבהק טהור. יכול לא יטמא משום אום, אבל יטמא משום פשיון? 
תלמוד לומר &quot;פרח... טהור&quot;. יכול יטהר את הבהרת שיצאת ממנו? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;. 
יכול לא יטהר את הבהרת שיצאת ממנו, אבל יטהר את הבהרת שנסמך לה? 
תלמוד לומר &quot;בהק הוא טהור הוא&quot; - הוא טהור, ואין בהרת שיצאת ממנו ושנסמך לה טהורה - אלא טמאה! 
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את דין &quot;כולו לבן&quot; גם למקרה שכל הראש נגוע בנתק, למרות ששאר העור חי; אכן ר' שמעון דורש שגם כל הזקן יהיה נתק, אבל אז גם לדעתו המנוגע טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ט|נגעים י ט.]] הדרשן מזהה את &quot;כי ימרט ראשו&quot; עם נתק בכל הראש. גם כאן על המנוגע לבוא ממצב של טומאה לטהרה, ולא להופיע מראש כשכולו לבן.
לפיסקה ד ראו לעיל פרשה ה א.
כאמור לדעת ר' יהודה נטהר אם היה נתק בראש או בזקן, ואילו לדעת ר' שמעון דווקא אם היה נתק בשניהם גם יחד – המנוגע טהור.}} 
[ב] מנין אתה אומר היה בו נתק כגריס וניתק כל ראשו טהור? תלמוד לומר &quot;ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא&quot;.
יכול יהא הזקן מעכבו?  
ודין הוא: ומה אם עור הפנים ועור הבשר, שיש {{ב|דבר אחר|עור הזקן}} מפסיק ביניהם - מעכבים זה את זה 
הראש והזקן, שאין דבר אחר מפסיק ביניהם - אינו דין שיעכבו זה את זה? 
תלמוד לומר &quot;ראשו&quot; - ראשו טהור, ואין הזקן מעכבו. 
[ג] או אינו אלא ניתק ראשו - טהור, ניתק זקנו - לא יהא טהור? 
תלמוד לומר &quot;ואיש&quot; - להביא את הזקן 
[ד] או אינו אומר &quot;איש&quot;, אלא להוציא את האשה ואת הקטן? תלמוד לומר &quot;הצרוע&quot; - בין איש בין אשה בין קטן.   
[ה] אם כן למה נאמר &quot;איש&quot;? להביא את הזקן. 
אם כן למה נאמר &quot;ראשו&quot;? ראשו טהור, ואין הזקן מעכבו, דברי ר' יהודה.
ר&quot;ש אומר: ודין הוא: ומה אם עור הפנים ועור הבשר, שיש דבר אחר מפסיק ביניהם - מעכבים זה את זה 
הראש והזקן, שאין דבר אחר מפסיק ביניהם, אינו דין שיעכבו זה את זה?
{{הע-שמאל|בבהרת אינו נחשב &quot;כולו הפך לבן&quot; אלא אם אין לבהרת עוד לאן לפשות. ר' שמעון טוען שכך גם בנתק: למרות שהראש והזקן אינם פושים זה לזה, הרי שניהם מטמאין בנתק ולכן רק אם הנתק מכסה את שניהם המנוגע טהור.}}
דבר אחר: מצאנו בכל הראוי ליטמא בנגע הבהרת - מעכב את פריחת הבהרת 
אף כל הראוי ליטמא בנגע הנתק - יעכב את פריחת הנתק! תלמוד לומר &quot;ראשו... טהור&quot;, והזקן מעכבו! 
{{הע-שמאל|הנשם שנאכל או שהוסך גורם לנשירת השיער, אבל התהליך הוא הפיך, והקרחת שנוצרת עשויה עדיין להצמיח שיער. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה י|נגעים י י]], שאם אכל או סך נשם - הקרחת נחשבת קרחת; אבל אם גילח את ראשו אינו נחשב קרח, כי זה לא בידי שמים.}}
[ו] יכול אפילו נמרט ראשו {{ב|מחמת חולי,|ולא מהנתק}} יהא טמא? 
תלמוד לומר &quot;קרחת&quot; ו&quot;גבחת&quot;; מה קרחת בידי שמים - אף גבחת בידי שמים. 
אי מה קרחת שאינה ראויה לגדל שער - אף גבחת, שאינה ראויה לגדל שער 
מנין אכל נשם, סך נשם? תלמוד לומר &quot;קרחת... קרחת&quot;, ריבה! 
{{הע-שמאל|הצדעים (הפיאות) הם חלק מהגבחת, החלק האחורי של איזור השיער נקרא קרחת.}} 
[ז] &quot;ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא&quot;. 
&quot;פאת פניו&quot; - אין לי אלא פאת פניו; מנין לרבות הצדעין מכאן ומכאן? תלמוד לומר &quot;'''ואם''' מפאת פניו&quot;.
איזהו קרחת ואיזהו גבחת? מהקדקד שופע לאחריו - זו הוא קרחת; מהקדקד שופע לפניו - זו הוא גבחת. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה י|נגעים י י:]] ההבחנה בין הקרחת לגבחת דומה להבחנה בין הראש לזקן. במשנה נוספה דעתו של ר' יהודה, שמסתייג מהחלוקה בין הקרחת לגבחת.}}
[ח] &quot;וכי יהיה בקרחת או בגבחת&quot; - מלמד שאין קרחת וגבחת מצטרפין זה עם זה. 
יכול לא יצטרפו זה עם זה, אבל יפשו מזו לזו? תלמוד לומר &quot;צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו&quot; 
כשם שאין מצטרפין זה עם זה כך אין פושות מזו לזו!
}}

===פרק יא===
'''על ויקרא יג מב-מג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הבהרת של צרעת הקרחת והגבחת היא גם בהרת ורודה, בדומה לצרעת הראש והזקן.}} 
[א] &quot;נגע לבן אדמדם&quot; - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. 
{{הע-שמאל|הכינוי &quot;צרעת&quot; מלמד שמחיה בנגע מטמאת את הנגוע. אין היררכיה בין צרעת השחין והמכווה לצרעת הקרחת והגבחת, ולכן אי אפשר ללמוד קל וחומר מזו על זו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ו|נגעים ג ו,]] והשוו למשנה ד שם.}}
&quot;צרעת&quot; מלמד שהיא מטמאה במחיה. 
הלא דין הוא: מה אם השחין והמכוה, שהם מטמאים בשער לבן - אין מטמאים במחיה, 
קרחת וגבחת, שאינן מיטמאות בשער לבן - אינו דין שלא יטמאו במחיה? 
תלמוד לומר &quot;צרעת&quot; - מלמד שהוא מטמא במחיה!
{{הע-שמאל|מפרש &quot;פורחת&quot; – מתקדמת, נעה. במקרה של הצרעת – פושה.}}
[ב] &quot;פורחת&quot; - מלמד שהיא מטמאה בפשיון!
{{הע-שמאל|צידו השני של הקל וחומר מפיסקה א. יתכן לומר בפשטות שעל הקרחת והגבחת אין שערות ולכן למעשה לא צומח בהן שיער לבן, אבל הדרשה מעדיפה ללמוד את הדין מפסוק.}}
&quot;הוא&quot; - אינה מטמאה בשיער לבן. 
הלא דין הוא: מה אם השחין והמכוה, שאינם מטמאים במחיה - מיטמאין בשער לבן, 
קרחת וגבחת, שהם מיטמאים במחיה - אינו דין שיטמאו בשיער לבן? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot; - היא אינה מטמאה בשער לבן! 
{{הע-שמאל|גם שאר מראות הנגעים מטמאים את הקרחת והגבחת בפתוך, וראו לעיל פרשה ב א, וכן לעיל פרק ד א ופרק ז ה.}}
[ג] &quot;וראה אותו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת&quot; - למדנו לשאת שהיא מטמאה בפתוך. 
ומנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר &quot;נגע לבן אדמדם&quot; 
{{הע-שמאל|שני הסגרים בצרעת הקרחת והגבחת, בדומה לצרעת עור הבשר, ושלא כמו צרעת השחין, למרות שמספר סימני הטומאה הוא שנים (מחיה ופישיון) - ואילו בעור הבשר יש שלושה סימנים (הנ&quot;ל וגם שיער לבן). וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג-ו.]]
בנוסף לומדים מהקשר בין צרעת הקרחת לצרעת עור הבשר שצבע הבהרת בשתיהן אינו בהכרח לבן, אלא גם ורוד (פתוך); ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ב|נגעים א ב.]]}}
&quot;כמראה צרעת עור בשר&quot; - בשני שבועות. 
[ד] הלא דין הוא: טימא כאן וטימא בעור הבשר. מה עור הבשר, בשני שבועות - אף כאן, בשני שבועות.  
[ה] או כלך לדרך זה: טימא כאן וטימא בשחין ובמכוה. מה שחין ומכוה, בשבוע אחד - אף כאן, בשבוע אחד! 
[ו] נראה למי דומה: דנים דבר שהוא מטמא במחיה - מדבר שהוא מטמא במחיה 
ואל יוכיחו שחין ומכוה, שאינם מיטמאין במחיה. 
או כלך לדרך זה: דנים דבר שהוא מיטמא בשני סימנים - מדבר שהוא מטמא בשני סימנים 
ואל יוכיח עור הבשר, שהוא מטמא בשלושה סימנים! תלמוד לומר &quot;כמראה צרעת עור בשר&quot; - בשני שבועות.
הרי עור הבשר כזו: מה זו מטמאה בפתוך -אף עור הבשר מטמאה בפתוך! 
רבי אומר: הרי הוא כעור הבשר: מה {{ב|עור הבשר מטמא|גם}} חלקה שלא בפתוכה – {{ב|אף זו תטמא|גם}} חלקה שלא בפתוכה.
{{הע-שמאל|המילה &quot;צרעת&quot; מלמדת שגודל הבהרת הוא לפחות כגריס, בדומה לצרעת עור הבשר, ולצרעת המכוה והשחין; למרות שצרעת הקרחת והגבחת קלה משתיהן: מצרעת השחין והמכוה – כי אחד מסימני הטומאה הוא מחיה, והיה מקום להגדיל את הבהרת כדי לכלול בתוכה מחיה כעדשה, ומצרעת עור הבשר – כי יש בה רק שני סימני טומאה.}}
&quot;צרעת&quot; - כגריס. הלא דין הוא: טימא כאן, וטימא בשחין ובמכוה. מה שחין ומכוה, כגריס - אף כאן, כגריס. 
[ז] לא! אם אמרת בשחין ובמכוה, שהם מיטמאים בשער לבן, ואין מקום שער לבן צריך כלום 
תאמר בקרחת ובגבחת, שהם מיטמאים במחיה - ומחיה צריכה כעדשה? 
עור הבשר יוכיח! שהוא מיטמא במחיה ומיטמא כגריס! 
[ח] לא! אם אמרת בעור הבשר, שהוא מיטמא בג' סימנים - תאמר בקרחת ובגבחת, שאין מיטמא אלא בשנים? 
הואיל ואין מיטמא אלא בשנים לא יהיה כגריס! תלמוד לומר &quot;צרעת&quot; - כגריס
}}

===פרק יב===
'''על ויקרא יג מד-מז'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק י ד. טומאת הצרעת חלה על כל נגוע יהודי: איש ואשה, קטן, אנדרוגינוס וטומטום, אבל הפריעה והפרימה היא רק לגברים, מטעמי צניעות; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ח|סוטה ג ח.]]}}
[א] &quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את האשה ואת הקטן? תלמוד לומר &quot;צרוע&quot; - בין איש בין אשה בין קטן.  
אם כן למה נאמר &quot;איש&quot;? לענין של מטה - האיש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת 
{{הע-שמאל|טומאת המצורע אינה חלה לפני טקס הטימוא ע&quot;י הכהן. הכלל הזה חל על כל סוגי הנגעים, למרות שכאן נאמר &quot;בראשו נגעו&quot;.}}
[ב] &quot;יטמאנו הכהן&quot; - מלמד שטומאתו בכהן. אין לי אלא זה בלבד, מנין לרבות שאר המנוגעים? 
תלמוד לומר: &quot;טמא יטמאנו הכהן&quot; 
[ג] או מה זה מיוחד, שבראשו נגעו - אף אני מרבה את הנתקים, שבראשם נגעם! 
ומנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;טמא יטמאנו הכהן&quot;
{{הע-שמאל|הכלל הנ&quot;ל חל רק על המנוגעים ולא על טומאות אחרות; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]] למסקנות מהכלל הזה.}}
[ד] יכול אף שאר הטמאים תהא טומאתם בכהן? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;. 
אוציא שאר הטמאים, שאין טומאתם מגופם - ולא אוציא הזב והזבה, שטומאתם מגופם? 
תלמוד לומר &quot;טמא הוא טמא יטמאנו הכהן&quot;: זה טומאתו בכהן, ואין שאר הטמאים טומאתם בכהן! 
{{הע-שמאל|אפילו כהן גדול, אם הצטרע – חייב לפרוע ולפרום, והשוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ב|סנהדרין ב א.]]}}
[ה] &quot;והצרוע&quot; - אף על פי כהן גדול; 
לפי שנאמר &quot;ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום&quot; {{ממ|ויקרא|כא|י}}, יכול אף על פי מנוגע, 
מה אני מקיים &quot;בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע&quot;? בכל אדם חוץ מכהן גדול? 
תלמוד לומר &quot;אשר בו הנגע&quot; - אף על פי כהן גדול! 
{{הע-שמאל|ר' אליעזר משווה את המצורע לנזיר, המגדל את שערו; ר' עקיבא טוען שהפריעה, כמו הפרימה, אינה בגוף המצורע אלא בכך שראשו מגולה, כדין האשה הסוטה בטקס השקאת המים. דורש יהיו-יהיה.}}
[ו] &quot;בגדיו יהיו פרומים&quot; - יהיו קרועים. &quot;וראשו יהיה פרוע&quot; - לגדל פרע, דברי ר' אליעזר.  
ר' עקיבא אומר: נאמר הויה בראש ונאמר הויה בבגדים, 
מה הויה אמורה בבגדים, דברים שהם חוץ מגופו - אף הויה האמורה בראש, דברים שהם חוץ מגופו! 
{{הע-שמאל|שפם נדרש כשפתיים נעולות, כלומר לשון שתיקה ואבלות. המצורע מתאבל על עצמו.}}
[ז] &quot;ועל שפם יעטה&quot; - חופה ראשו כאבל 
{{הע-שמאל|דיני האבלות והחובה להרחיק את הסובבים מלהיטמא תקפים לכל המנוגעים; לא דווקא למנוגעי הראש. החובה האחרונה חלה על כל הטמאים. דורש: וטמא (והאדם הטמא) – &quot;טמא&quot; יקרא.}}
&quot;וטמא טמא יקרא&quot; - אומר פרוש.  
אין לי אלא זה בלבד, מנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;טמא טמא יקרא&quot;.    
[ח] או, מה זה מיוחד, שבראשו נגעו - אף אני אביא את הנתקים, שבראשו נגעו? 
ומנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;וטמא טמא יקרא&quot;.   
[ט] ומנין לרבות שאר הטמאים? תלמוד לומר &quot;וטמא טמא יקרא&quot;.  
ארבה אני את הטמאים החמורים, ולא ארבה את הטמאים הקלים, 
טמא מת ובועל נדה וכל המטמאים את האדם מנין? תלמוד לומר &quot;טמא טמא יקרא&quot; 
{{הע-שמאל|הכהן מטהר את המנוגע אם נקצצה הבהרת, שהרי אין בו נגע; אבל אם קצץ אותה בכוונה – הכהן אינו מטהר אותו אלא אם מתקיים תנאי, שעליו חלוקים חכמים ור' אליעזר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ה|נגעים ז ה.]] נראה שר' אליעזר מסכים שאם הפך כולו לבן הוא טהור, שהרי לפני שהפך לבן עבר שלב של הסגר (אחרת אינו נטהר).}}
[י] &quot;ימי אשר הנגע בו יטמא&quot; - לא ימים שהיתה בו בהרת ונקצצה. 
יכול אפילו קצצה במתכוין? תלמוד לומר &quot;'''כל''' ימי&quot;.
מאימתי הוא טהרתן? ר' אליעזר אומר: כשיולד לו נגע אחר - ויטהר ממנו.
וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו.  
{{הע-שמאל|ר' אלעזר מעמיד את המחלוקת בין ר' אליעזר וחכמים במקרה שקצץ בדיוק את הבהרת: לא פחות ולא יותר.}}
[יא] אמר ר' אלעזר: לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים על שקצצה וקצץ עמה בשר חי, שאין לו טהרה עולמית. 
ועל שקצצה ושייר ממנה כל שהוא, אילו פרחה בכולו - יהא טהור. 
ועל מה נחלקו? על שקצצה {{ב|מובאות|בדיוק}}: ר' אליעזר אומר: כשיולד לו נגע אחר ויטהר ממנו 
וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות א, ג, ח. הביטוי &quot;בראשו נגעו&quot; אינו נתפס בכל הדוגמאות הללו כבעל משמעות הלכתית.
הבידוד של המצורע מאפשר לו לפגוש במצורעים נוספים, אבל לא בטמאים כגון זבים או טמאי מת.}}
[יב] &quot;בדד ישב&quot; - אין לי אלא זה בלבד, מנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;טמא בדד ישב&quot;.    
[יג] או מה זה מיוחד, שבראשו נגעו - אף אני אביא את הנתקים, שבראשו נגעו, 
ומנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;טמא בדד ישב&quot;. 
יכול יהיו שנים טמאים עמו? תלמוד לומר &quot;הוא בדד ישב&quot; - אין שנים טמאים עמו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה א|תחילת ספרי במדבר:]] המצורעים מורחקים משלושת המחנות, בניגוד לזבים ולטמאים שמורחקים ממחנה אחד או שנים.}}
[יד] &quot;מחוץ למחנה&quot; - חוץ לשלש מחנות 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ז|נגעים יג ז:}} הטומאה עוברת כשיש לה מקום (מושב), והטהור נכנס אליו}}
&quot;מושבו&quot; - מושבו טמא. מכאן אמרו: הטמא יושב תחת האילן והטהור עומד - טמא.  
הטהור יושב תחת האילן והטמא עומד - טהור. ואם ישב - טמא.  
וכן באבן המנוגעת - טהור, ואם הניחה - הרי זה טמא! 
{{הע-שמאל|ר' יוסי דורש את סמיכות הפרשיות ולומד שיש לשלח לא רק בני אדם מצורעים אלא גם בגדים מצורעים.}}
ר' יוסי הגלילי אומר: &quot;מחוץ למחנה מושבו והבגד&quot; - לימד על הבגדים, שהם טעונים שילוח חוץ לג' מחנות
}}</text>
      <sha1>hc2rogtqndcriv6yepxnhrpg6pqb0yg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415972</id>
      <parentid>1415971</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T14:08:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק יב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="116173" xml:space="preserve">==דיבורא דנגעים==
===פרק א===
'''על ויקרא יג ב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז|נגעים ז א-ב:]] נגעים שאינם מטמאים מייד עם היווצרותם – אינם מטמאים גם לאחר זמן, כאשר הנגוע נכנס לגדר מחוייב במצוות הצרעת.}} 
[א] {{צ|וידבר ה׳ אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו}}, מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר {{צ|ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בֶהָרות בֶהָרות לבנות}} {{ממ|ויקרא|יג|לח}} 
אין צריך לומר בהרות שאין בהם מראות נגעים, ושלא באו לכלל 
אלא בהרות שבהם מראות נגעים, שהיו בעכו״ם - ונתגייר, בקטן - ונולד, בקמט - ונגלה, 
בראש ובזקן, בשחין ובמכוה ובקדח {{ב|המורדין|שעדיין לא נרפאו}} 
חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת.
{{הע-שמאל|אם מראה הבהרת נעשה לבן פחות או לבן יותר לאחר שהנגוע נכנס לגדר החיוב – שנויה המחלוקת שלפנינו.}}
נשתנו מראיהן - בין להקל בין להחמיר, ר' אלעזר בן עזריה מטהר. 
ר' אליעזר בן חסמא אומר: להקל - טהור, להחמיר - תראה כתחילה. 
רבי עקיבא אומר: בין להקל בין להחמיר - תראה כתחלה, לכך נאמר &quot;אדם כי יהיה&quot;.
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את הדין מהדרשה הקודמת, ומחילה אותו גם על מי שהיו מצורעים בזמן ההוראה של דיני הצרעת, שהרי מתן תורה היה גיור של העם כולו. הקל וחומר מזבים נדחה, כי זב לאונסו אינו מטמא, ואילו מצורע לאונסו – כן. והשוו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ג|תוספתא פרה ד ג,]] שלדעת ר' יוסי הגלילי גם הפשטת העור וניתוח העולות לא היה נהוג לפני מתן תורה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בזבים וטימא בנגעים 
מה זבים, פטר בהן לפני הדיבור - אף נגעים, פטר בהם לפני הדיבור. 
[ג] קל וחומר! ומה אם זבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם - פטר בהן לפני הדיבור, 
נגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - אינו דין שיפטר בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בזבים, שלא טימא בהם אנוסים - תאמר בנגעים, שטימא בהם אנוסים? 
הואיל וטימא בהם אנוסים - יטמא בהם לפני הדיבור? ת״ל כי &quot;יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. 
{{הע-שמאל|מרבה בהרות שפרחו בכף היד וכדומה, שאין בהם שיער.}}
[ד] &quot;בעור בשרו&quot; מה ת״ל? לפי שנאמר &quot;ושער בנגע הפך לבן&quot; {{ממ|ויקרא|יג|ג}}
שיכול אין לי אלא מקום שהוא ראוי לגדל שער לבן; מקום שאינו ראוי לגדל שער לבן מנין? 
ת״ל &quot;בעור בשרו&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|דרשה אטימולוגית: אם הנגע נראה עמוק או בולט משאר העור – מדובר בנגע.}}
&quot;שאת&quot; - זו שאת. &quot;בהרת&quot; - זו בהרת. &quot;ספחת&quot; - זו שני לשאת. &quot;ומראה הנגע עמוק&quot; - שני לבהרת. 
מה לשון &quot;שאת&quot;? מוגבהת, כמראה הצל שהם גבוהים ממראה החמה. 
מה לשון &quot;עמוק&quot;? עמוקה, כמראה חמה שהם עמוקים מן הצל. 
מה לשון &quot;ספחת&quot;? טפילה, שנאמר &quot;ספחיני נא אל אחת הכהונות&quot;. 
{{הע-שמאל|ארבעה מראות הנגעים מצטרפים יחדיו לשיעור גריס לטמא את הנגוע, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ג|נגעים א ג.]]
הנגע הוא צבע שונה יחסית לשאר העור, ולכן לדעת ת&quot;ק צבע מסוים יכול לטמא אדם אחד ולא אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב|נגעים ב א.]] ר' ישמעאל טוען שלכל עם ישראל צבע עור ניטראלי, ולכן הגרמני והכושי אינם מישראל; ר' עקיבא וחכמים מציעים לצבוע מסביב לנגע בצבע ניטראלי כדי שהבדיקה תהיה אחידה; ר' יוסי מסכים איתם רק להקל, כלומר רק בכושי.}}
&quot;והיה&quot; - מלמד שהם מצטרפין זה עם זה לפטור ולהחליט ולהסגיר. 
&quot;בעור בשרו&quot; - בעור בשר של נראה. מכאן אמרו: בהרת עזה נראית בגרמני כהה, והכהה בכושי עזה.
[ה]  ר׳ ישמעאל אומר: בית ישראל, הריני כפרתן - הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים אלא בינונים. 
רבי עקיבא אומר: יש לציירים סממנים, שהם צרים צורות שחורות לבנות ובינונות. 
מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ, ותראה כבינוני. 
ר׳ יוסי אומר: כתוב אחד אומר &quot;בעור בשרו&quot; וכתוב אחד אומר &quot;בעור הבשר&quot;, {{ממ|ויקרא|יג|ג}}
מצאנו שמראות נגעים להקל אבל לא להחמיר: רואה הגרמני בבשרו להקל - נמצא מקיים &quot;בעור בשרו&quot;. 
והכושי כבינוני להקל - נמצא מקיים &quot;בעור הבשר&quot;. וחכמים אומרים זה וזה בכבינוני. 
{{הע-שמאל|נגע שאינו מכאיב לבעליו עד שהוא מראה את כאבו לאחרים – אינו נגע. הלכה שאינה מופיעה במשנה או בתוספתא.}}
[ו] &quot;והיה בעור בשרו... נגע&quot; - מלמד שהוא מצטער ממנו. 
ומנין שאף אחרים רואים אותו שהוא מצטער ממנו? ת&quot;ל &quot;לנגע&quot;. 
{{הע-שמאל|נגע מטמא גם כשאינו פושה אם יש בו שיער לבן או מחיה. הטומאה במחיה היא כשהנגע בגודל כגריס, אבל שיעור הנגע בשיער לבן לא פורש, אלא כאן, שנאמר &quot;לנגע צרעת&quot;.}} 
&quot;צרעת&quot; - כגריס. הלא דין הוא! טימא כאן וטימא במחיה, מה מחיה כגריס אף כאן בגריס. 
[ז] לא! אם אמרת במחיה, שהיא צריכה כעדשה - תאמר בשיער לבן, שאין מקום שיער לבן צריך כלום? 
ת&quot;ל &quot;צרעת&quot; - כגריס. 
{{הע-שמאל|כל כהן יכול לראות נגעים, ואפילו אם הכהן הוא בעל מום או שוטה, אבל לא אם הוא חלל. למעשה כל אדם יכול לראות את הנגע, אבל חייב להיות עימו כהן כנ&quot;ל שיבצע את טקסי ההסגר, החילוט או הטיהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]]
התפיסה המנמיכה את מעמדו של הכהן משתלבת במגמה הפרושית המכונה &quot;דמוקרטיזציה של הידע&quot;, וראו גם [[ביאור:משנה הוריות פרק ג#משנה ח|הוריות ג ח]] וכן [[ביאור:משנה אבות פרק א|אבות א, א,]] סימנים נוספים למאבק של חז&quot;ל מול סמכות הכהנים.}}
[ח] &quot;והובא אל אהרן הכהן&quot; - אין לי אלא אהרן עצמו, מנין לרבות כהן אחר? ת&quot;ל &quot;הכהן&quot;. 
מנין לרבות בעל מום? ת&quot;ל &quot;מבניו&quot;. או יכול שאני מרבה חללים? ת&quot;ל &quot;הכהנים&quot; - יצאו חללים. 
ומנין לרבות כל ישראל? ת&quot;ל &quot;או אל אחד&quot;. 
[ט] אם סופינו לרבות כל ישראל, מה תלמוד לומר &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot;? 
אלא ללמד שאין טומאה וטהרה אלא מפי כהן. 
הא כיצד? חכם שבישראל רואה את הנגעים 
ואומר לכהן, אעפ&quot;י שוטה: &quot;אמור טמא&quot;, והוא אומר 'טמא'. &quot;אמור טהור&quot;, והוא אומר 'טהור'.
{{הע-שמאל|כאן מרבה הדרשה כהנים בעלי מום אבל ממעטת קרובי משפחה, הפסולים לדון; וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|נגעים ב ה,]] כר' מאיר. ההבדל בין בית דין הדן בענייני הריב לבין ראיית הנגעים הוא בכך שלבית דין צריך שלושה ולראיית הנגע מספיק כהן אחד.}}
דבר אחר: מה תלמוד לומר &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot;? 
לפי שנאמר &quot;ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע&quot; - הקיש ריבים לנגעים: מה נגעים במום אף ריבים במום, 
מה ריבים, שלא בקרובים - אף נגעים, שלא בקרובים. 
אי מה ריבים בשלשה אף נגעים בשלשה? ק&quot;ו: אם ממונו בשלשה אינו דין שיהיה גופו בשלשה? 
ת&quot;ל &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot; - מלמד שכהן אחד רואה את הנגעים.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא יג ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הכהן צריך להתבונן בנגע היטב לפני שהוא פוסק את הדין. כאן דנים את כל הנגעים כנגעים בעור בצבע בינוני – ראו לעיל פרק א ד, דעת ר' עקיבא.}}
[א]  &quot;וראה הכהן את הנגע&quot; - שיהיו עיניו בו בשעה שהוא רואה אותו. &quot;בעור הבשר&quot; - הבינוני. 
{{הע-שמאל|יש לראות את גבולות הנגע ואת נקודת הגבול שבינו לבין העור; ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#י|תוספתא נגעים א י.]] ר' יוסי מסיק מכאן שבהרת הסמוכה למקום שאינה יכולה לפשות אליו – טהורה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ח|נגעים ו ח,]] שאין פיסיון לראש, לזקן, וכן גם לא לכוויות שלא נרפאו.}}
&quot;בעור הבשר&quot; שיהיה רואה כל הבשר עמו כולו כאחד. 
ר' יוסי ברבי יהודה אומר מה ת״ל &quot;בעור הבשר&quot;? שיהא כל החוצה לו סמוך לעור הבשר וראוי לפשיון, 
שאם היה סמוך לראש ולזקן, ולשחין ולמכוה ולקדח {{ב|המורדים|שעדיין לא נרפאו}} - אינו טמא. 
{{הע-שמאל|אם צמחו בבהרת שתי שערות לבנות לפחות – הנגע טמא; אבל בתנאי שיצמחו מתול הבהרת ולא על ידה.}}
[ב] &quot;ושער&quot;: מיעוט שער - שתי שערות. 
&quot;בנגע&quot; - להביא את מה שבתוכו ושוכב חוצה לו, פרט לשחוצה ושוכב בתוכו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה י|נגעים ד י-יא.]]}}
&quot;בנגע הפך לבן&quot; - לא הקודם. מכאן אמרו: אם בהרת קדמה לשער לבן - טמא. 
ואם שער לבן קודם לבהרת - טהור. ואם ספק - טמא. ר' יהושוע אומר {{ב|כהה.|טימא גם אם היה שיער לבן לפני הבהרת, מתוך ספק.}} 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|תוספתא נגעים ב א.]] ר' מאיר חולק על הדין שהולכים אחרי עיקר השערה, ומטמא אם הלובן הוא בקצה השערה ולא בבסיסה, מחשש מראית עין. לעניין &quot;כשיעור&quot; ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]]}}
[ג] &quot;ושער בנגע הפך לבן&quot; - מכאן אמרו: שתי שערות עיקרן משחיר וראשן מלבין - טהור.
 עיקרם מלבין וראשם משחיר - טמא. 
וכמה יהא בלבנונית? רבי מאיר אומר: כל שהוא; וחכמים אומרים: כשיעור. 
רבי מאיר אומר: שלא יהיו בני אדם מדמין שבכולם הם נדונים! אלא חוד שער לבן – מטמא, ושאינו לבן - טהור. 
{{הע-שמאל|השיער המטמא בבהרת הוא דווקא לבן, למרות שבנתק (צרעת הראש והזקן) - מטמא דווקא שיער צהוב.}}
[ד] &quot;לבן&quot; - לא אדום ולא ירוק ולא שחור. אוציא את כולם ולא אוציא שער צהוב? 
ודין הוא: מה אם שער לבן, שאינו סימן טומאה בנתק - הרי הוא סימן טומאה בנגע, 
שער צהוב, שהיא סימן טומאה בנתק - אינו דין שיהא סימן טומאה בנגע? 
ת״ל &quot;שיער לבן&quot; ולא צהוב. 
{{הע-שמאל|אם יש שיער לבן – הבהרת טמאה, אפילו אם היא אינה נראית עמוקה מהעור, אבל הטומאה בפיסיון היא דווקא באחד מארבעה מראות הנגעים הנראים עמוקים מהעור, ואין מראה כהה יותר מטמא בפישיון.}}
[ה] &quot;ומראה הנגע עמוק&quot; - אין ממשו עמוק. 
&quot;מראה הנגע עמוק&quot; - אין מראה שער לבן עמוק. 
&quot;מראה הנגע&quot; - לרבות לו מראה רביעי. &quot;הוא&quot; - אין לו מראה חמישי. 
{{הע-שמאל|אדם שטמא בצרעת או מוסגר בגללה – אין בודקים לו בהרת במקום אחר בגופו, אלא ממתינים עד שיתרפא ואז בודקים אותו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א;]] אבל אם עדיין לא נבדק (בלשון המשנה &quot;כתחילה&quot;) - יכול הכהן לראות שני נגעים באותו אדם.}}
[ו] {{צ|ומראה הנגע עמוק מעור בשרו נגע צרעת הוא}} מה ת&quot;ל? 
לפי שנאמר (פס' יא) &quot;וטמאו הכהן לא יסגירנו&quot;, למדנו שאין מסגירין את המוחלט.
[ז] מנין שאין מחליטין את המוסגר, ואין מסגירין את המוסגר, ואין מחליטין את המוחלט? 
ת&quot;ל &quot;לא  יסגירנו כי טמא&quot; כל שנקרא עליו &quot;טמא&quot; - אין זקוק עליו.
[ח] יכול לא יאמר 'הרי את מוסגר בזה ומוחלט בזה, מוחלט בזה ומוסגר בזה, מוחלט בזה ובזה'? 
ת&quot;ל: {{צ|נגע... וראהו}}, {{צ|צרעת... וראהו}}! 
{{הע-שמאל|הכהן צריך לראות את כל הבהרת בבת אחת, ולכן אין הבהרת מטמאת בראשי איברים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|נגעים ו ז]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ה|תוספתא נגעים ב ה.]]}}
&quot;וראהו&quot; - כולו כאחת. שאם היה בראש חוטמו שופע הילך והילך, בראש אצבעו שופע הילך והילך - אינו טמא. 
[ט]  מיכן אמרו: עשרים וארבעה ראשי איברים שבאדם שאינם מיטמאים משום מחיה: 
ראשי אצבעות ידים ורגלים, וראשי אזנים, וראש החוטם, וראש הגויה, וראשי דדים שבאשה. 
ר׳ יהודה אומר: אף של איש. ר״א אומר: היבולות והדלדולים והמסמרות - אינן מטמאים משום מחיה 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ד|נגעים ז ד,]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ד|תוספתא נגעים ג ד.]] ר' עקיבא מסיק מהדין המוכר, שאם תלש את הסימנים לפני שראה אותו הכהן, הכהן אינו מטמא אותו – שגם אם עבר ועשה כך בימי ההסגר שלו אין הכהן מטמא אותו; אבל מצורע מוחלט שתלש את סימני הצרעת אינו נטהר.}}
[י]  &quot;וטמא אותו&quot; - אותו הוא מטמא, ואינו מטמא את התולש סימני טומאה מתוך נגעו עד שלא בא אצל הכהן. 
אמר ר&quot;ע: שאלתי את ר' ישמעאל ואת ר' יהושיע בהולכים לנדבת: תוך הסגירו מהו? 
אמרו לי: לא שמענו, אבל שמענו עד שלא בא אצל הכהן - טהור, לאחר חלוטו - טמא. 
התחלתי להביא להם ראיות: מפני מה עד שלא בא אצל הכהן טהור? לא מפני שלא ראה כהן סימני טומאה? 
אף בתוך הסגרו, טהור עד שיטמאנו הכהן. 
לישנא אחרינא: א׳ עומד לפני הכהן וא' עומד בתוך הסגרו - טהור, עד שיטמאנו הכהן. 
אמרו לו: יפה אתה אומר! 
{{הע-שמאל|אם תלש סימנים לאחר שהוחלט – הוא טמא, ואינו נטהר בדרך הרגילה, שהרי תלש את הסימנים. ר' אליעזר ממתין עד שיוולד בו נגע אחר ויטהר ממנו, וחכמים ממתינים עד שהבהרת שממנה תלש את הסימנים תהיה קטנה מכגריס. אם פרחה הצרעת בכולו - טהור לכל הדעות.}}
מאימתי הוא טהרתו? ר' אליעזר אומר: כשיולד לו נגע א׳ ויטהר ממנו. 
וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו, או תתמעט בהרתו מכגריס
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא יג ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרבה את השאת וכן את שני מראות הנגעים הבאים מהמילה &quot;ואם&quot;.}} 
[א] &quot;בהרת לבנה&quot; - אין לי אלא בהרת לבנה, מנין לרבות את השאת? ת״ל למטן &quot;שאת לבנה&quot; {{ממ|ויקרא יג י}}. 
ומנין לרבות שאר המראות? ת״ל &quot;'''ואם בהרת'''&quot;.
{{הע-שמאל|השאת הלבנה היא הלבנה ביותר מבין הארבע, למרות שבפס' ב מנויות גם הספחת והבהרת. השאת היא לבנה כשלג.}}
[ב] יכול כשם שהוא שלישי לכתוב כך תהא שלישי למראות? 
ת״ל &quot;לבנה היא&quot; היא לבנה ואין למעלה הימנה. וכמה תהיה לבנוניתה? כשלג, שנאמר &quot;והנה מרים מצורעת כשלג&quot;.
{{הע-שמאל|כל מראה בהיר יותר מהבוהק, המתואר &quot;בהרות '''כהות''' לבנות&quot; הוא טמא, כלומר אפילו לבן כקרום ביצה או כצמר לבן טמא; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א-ב.]] הדרשה עוסקת גם בבהרת האדמדמה (ורודה) ומתארת את כל מראות הנגעים הלבנים והורודים.}}
[ג] יכול לכל מראה השלג יהיו טמאים, ושאר כל המראות יהיו טהורים? 
ת&quot;ל &quot;בהק הוא טהור הוא&quot; {{ממ|ויקרא|יג|לט}}, ממנו ולמעלה טמא.
[ד] מכאן אמרו: מראות נגעים שנים שהם ד׳ - בהרת עזה כשלג, שניה לה כסיד ההיכל. 
השאת כקרום ביצה, שניה לה כצמר לבן - דברי ר' מאיר; 
וחכמים אומרים: השאת כצמר לבן ושניה לה כקרום ביצה.
[ה] הפתוך שבשלג - כיין המזוג בשלג. הפתוך שבסיד - כדם המזוג בחלב, דברי ר׳ ישמעאל. 
ר' עקיבא אומר: אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים, אלא של שלג עזה, ושל סיד דיהא הימינה!
{{הע-שמאל|תנאים שונים מגדילים את מספר מראות הנגעים.}}
[ו]  ר׳ חנינא סגן הכהנים אומר: מראות נגעים ששה עשר. ר׳ דוסא בן הרכינס אומר: שלשים וששה. 
עקביא בן מהללאל אומר: שבעים ושנים.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א|תוספתא נגעים א א.]] לדעת ר' עקיבא אין משמעות הלכתית למספר המראות, אלא הגדרותיהם מפגינות את חכמת וכושר ההבחנה של החכם הבודק אותם.}}
א&quot;ר יוסי, שאל ר׳ יהושיע בנו של ר״ע את ר&quot;ע, א״ל: מפני מה אמרו &quot;מראות נגעים ב׳ שהם ד׳&quot;? 
אמר לו: אם לא, מה יאמרו? א״ל: יאמרו 'מקרום ביצה ולמעלה – טמא, ומצטרפים זה עם זה'
אמר לו: מלמד שאם אינו בקי בהם ובשמותיהם - לא יראה את הנגעים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ו|נגעים ד ו,]] בדעת ר' שמעון: אם נעלמה המחיה והבהרת גדלה פנימה - הוא אינו מפרש זאת כפישיון, ולכן מטהר; ואילו אם צמח שיער שחור במחיה במקום הלבן עוד לפני שהכהן ראה את הנגע – הוא מטהר כי השיער הלבן לא צמח בבהרת; חכמים מטמאים בשני המקרים, כי אינם דורשים את הפסוק כדרישה שהבהרת תקדום לשיער אלא שיהיה שיער לבן בבהרת.
בפיסקה ח הבהרת עצמה היא פחות מכגריס, ולכן גם כאן מטהר ר' שמעון, למרות שהשיער צמח בבהרת. אם המחיה הופכת לבהרת – יש להסגיר את הבהרת כגריס שנוצרה, אבל אין לטמא אותה ללא פישיון.}}
[ז] &quot;ושערה לא הפך לבן&quot; - לא שיער מחיתה. 
כיצד? בהרת כגריס, ובה מחיה כעדשה, ושיער לבן בתוך המחיה. 
הלכה מחיה - טמאה משום שיער לבן. הלכה שיער לבן - טמאה משום המחיה. 
ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת. 
אמרו לו: והלא כבר נאמר &quot;ושיער בנגע הפך לבן&quot; - נגע זה בכל מקום.
[ח] &quot;ושערה לא הפך לבן&quot; - ולא שער מקצתה. 
כיצד? בהרת, היא ומחיתה כגריס, ושער לבן בתוך הבהרת. 
הלכה המחיה - טמאה משום שיער לבן. הלך שער לבן - טמא משום המחיה . 
ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת כגריס. ומודים שאם יש במקום שער לבן כגריס - שהוא טמא. 
{{הע-שמאל|בהרת כגריס דורשת הסגר, ולמרות שצמח בה שיער שחור – השיער אינו נחשב כמקטין את הבהרת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]] כאן מסופר על הדרך שבה הוכיח זאת ר' יוסי לתלמידיו.}}
[ט] &quot;ושערה לא הפך לבן והסגיר&quot; - הא אם יש בה שער שחור - אינו ממעטה.
שאלו התלמידים את ר' יוסי: בהרת ובה שער שחור, חוששים אנו שמא מיעט מקומו את הבהרת מכגריס? 
אמר להם: בהרת ובה שיער לבן, חיישינן שמא מיעט מקומה בהרת כגריס? 
אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהיא סימן טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו סימן טומאה? 
אמר להם: הרי שיש בה עשר שערות לבנות, כלום הם סימני טומאה, אלא שתים? 
חוששים אנו על {{ב|המותר,|שאר שמונה השערות}} שמא מיעט מקומו את בהרת מכגריס? 
אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהוא מין טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו מין טומאה? 
אמר להם: {{ב|אף שיער שחור הופך|אם השיער השחור הופך ללבן}} -  והוא מין טומאה! 
ואומר &quot;ושערה לא הפך לבן והסגיר&quot;; הא יש בה שיער שחור - אינו ממעטה 
{{הע-שמאל|שני הסגרים; כאן מתואר הראשון ובפס' ה – השני.}}
&quot;והסגיר הכהן את הנגע ז׳ ימים&quot; - תחלה
}}

===פרק ב*===
'''על ויקרא יג ה-ח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|זמן ראיית הנגעים אינו בשעות האפלה ולא בצהרים, ואין רואים נגעים בבית אלא מחוץ לו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ב|נגעים ב ב-ג.]]}}
[א] 'בשביעי' - יכול בין ביום בין בלילה? ת״ל &quot;ביום&quot; ולא בלילה.
[ב] יכול כל מראה היום יהיו כשרים? 
ת״ל &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot; {{ממ|ויקרא|יג|יב}}, ומה כהן, פרט לשחשך מאור עיניו - אף היום, פרט לשחשך מאור היום. 
[ג] מיכן אמרו: אין רואין את הנגעים בשחרית ובין הערבים ולא בתוך הבית 
ולא בצהרים מפני שעזה נראית כהה.
אימתי רואין? בשלש בארבע בחמש בשבע בשמונה ותשע, דברי ר״מ. 
ר' יהודה אומר: בארבע בחמש בשמונה ובתשע. 
ר׳ יוסי אומר: בארבע וחמש בתשע ובעשר, אבל אמר: רואה אני את דברי ר' יהודה  
{{הע-שמאל|טהרת וטומאת המצורע אינן מושפעות משינויים שארעו בין בדיקה לבדיקה והתבטלו, אלא רק מאלו שהתרחשו בבדיקות עצמן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}}
[ד] &quot;והנה הנגע עמד בעיניו&quot; - שאם העז וכהה, כהה והעז - כאילו לא כהה. 
ו&quot;לא פשה&quot; - שאם כנס ופשה, או פשה וכנס - כאילו לא פשה 
{{הע-שמאל|היום השביעי השני הוא יום 13 לראיית הנגע הראשונה, כי היום השביעי נחשב פעמיים.
עדיף שאותו כהן יראה בשלוש הפעמים, אבל אם הכהן מת (או חלה) בזמן ההסגרים – יראה אותו כהן אחר; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#יב|תוספתא נגעים א יב.]]}}
&quot;והסגירו הכהן שבעת ימים שנית&quot; - מלמד שיום השביעי עולה לו מן המנין, בין מלפניו בין מלאחריו.
&quot;וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית&quot; - כהן שרואהו בראשונה רואהו בשניה. 
ואם מת - רואהו כהן אחר. 
{{הע-שמאל|בראיה לאחר ההסגר הראשון, אם הנגע שינה את צבעו והוא פחות לבן, אבל עדיין במסגרת ארבעה מראות נגעים – מסגירים אותו שוב; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}}
[ה] &quot;והנה כהה&quot; - יכול למטה מארבע מראות? ת״ל &quot;הנגע&quot;. 
אי &quot;הנגע&quot; יכול במראיו? ת״ל &quot;והנה כהה&quot;. הא כיצד? כהה ממראיו, לא למטה מארבע מראות .
{{הע-שמאל|בשבוע ראשון - ראו לעיל פיסקה ד. אותו הדין חל גם בשבוע שני, אבל המסקנה מהראיה היא שונה, כי אם הנגע באותו מקום ולא פשה מבדיקה לבדיקה בשבוע הראשון – האדם מוסגר שנית, ואילו לאחר ההסגר השני הוא טהור. גם בצרעת הבגד יש הבדל בין הבדיקה אחרי השבוע הראשון לזו שאחרי השבוע השני.}}
[ו] &quot;והנה כהה&quot; שאם העז וכהה - כאילו לא העז. ״הנגע&quot; שאם כהה והעז - כאילו לא כהה.
[ז] &quot;לא פשה&quot; שאם כנס ופשה - כאילו לא כנס. &quot;הנגע&quot; שאם פשה וכנס - כאילו לא פשה .
[ח] אם נאמרו בשבוע ראשון, למה נאמרו בשבוע שני? 
אלא שבבגד, העומד בראשון – מסגיר, ובשני – שורף; ובאדם, העומד בראשון – מסגיר, ובשני - פוטר 
צריך לומר בשבוע ראשון וצריך לומר בשבוע שני.
{{הע-שמאל|אם השתנה מראה הנגע לאחר שבועיים, אבל הוא עדיין במסגרת ארבע המראות, והוא לא פשה – האדם טהור; אבל, בהסתייגות מהאמור לעיל בפיסקאות ד וז, אם בין בדיקה לבדיקה נעלם הנגע לגמרי וחזר – לדעת ר' יהודה מתחילים את כל התהליך מחדש; וחכמים מטהרים.}} 
[ט] &quot;וטהרו הכהן מספחת&quot; אף על פי שנשתנו מראיה. 
או יכול אעפ״י שהלכה וחזרה? תלמוד לומר &quot;היא&quot;. 
מה יעשה לה? ר׳ יהודה אומר: תראה כתחלה, וחכמים מטהרים 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה,]] שמצורע מוסגר מטמא יותר מהזב, ומכאן שהוא מטמא משכב ומושב; כשהוא נכנס לבית – הבית ותכולתו טמאים; אבל הטהור מהסגר פטור מפריעת ראשו, מפרימת הבגדים, ומטקסי הטהרה של תגלחת וציפורים.}}
[י] &quot;וכבס בגדיו&quot; - מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה. 
&quot;וטהר&quot; מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הצפרים 
{{הע-שמאל|אפילו לאחר שנטהר, כי לא היה פישיון במהלך ההסגרים, אם מאוחר יותר פשתה הבהרת – עליו להבדק שוב והכהן מחליט אותו לטומאה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג,]] &quot;לאחר הפטור&quot;. לאחר שהוחלט באחת הבדיקות, אם נעלמו סימני הטומאה ולפני בדיקת הכהן הם חזרו – הוא נשאר מוחלט.}} 
&quot;וכבס בגדיו&quot; - יכול הרי הוא מסולק? ת״ל &quot;תפשה... טמא.&quot; 
[יא] אין לי אלא במראה, שלא במראה מנין? תלמוד לומר &quot;ואם פשה תפשה המספחת&quot;. 
[יב] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שיער לבן, וכן המחיה והפשיון 
בתחילה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור - הרי הוא כמות שהיתה? 
תלמוד לומר &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot; 
{{הע-שמאל|הסתייגות מהאמור בפיסקה יב, שמנתה את הפישיון בתחילה כגורם להחלט: פישיון אינו נמדד אלא משעה שראה הכהן את הנגוע באופן רשמי, אפילו אם הכהן יודע שהיתה בהרת כגריס ובבדיקה הראשונה (בתחילה) היא גדולה יותר – אין להחליט אלא רק להסגיר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג.]]}}
[יג] יכול יהיה הפשיון מטמא בתחלה? ת״ל &quot;אחרי הראותו אל הכהן לטהרתו&quot;. 
יכול אם ראהו כהן שהוא פושה והולך, יזקק לו? 
ת״ל &quot;לטהרתו&quot; - אינו נזקק לו, אלא משעה שהוא רואה אותו מטומאה לטהרה.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ד. גם לאחר הפטור ממשיך הכהן (אם הוא יכול) ללוות את הנגוע.}}
&quot;ונראה שנית אל הכהן&quot; - כהן שהוא רואה בראשונה - רואהו בשנייה, ואם מת - רואהו כהן אחר 
{{הע-שמאל|המספחת היא אם (אום) הבהרת, כלומר הבהרת הישנה. אם היא פושה, והפישיון הוא אחד מארבעה מראות הנגעים – יש להחליט את הנגוע לצרעת, אפילו אם המראה של הפישיון אינו מראה האום; אבל אם הפישיון אינו אחד מארבעת המראות – אין להחליט את הנגוע, למרות שבשיער לבן אין ארבע מראות, אלא כל לובן נחשב.}}
[יד] &quot;וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור&quot; - הרי זה בא ללמד על הפשיון, שלא יטמא אלא בד׳ מראות 
{{ב|ובהם|באותם}} המראות שהאום מטמא - הפשיון מטמא.   
[טו] הלא דין הוא: האום מטמא והפשיון מטמא. 
מה האום, אינו מטמא אלא בד׳ מראות - אף פשיון, אינו מטמא אלא בד׳ מראות. 
[טז] או כלך לדרך זו: שער לבן סימן טומאה ופשיון סימן טומאה. 
מה שער לבן, מטמא בכל מראה לובן - אף פשיון, יטמא בכל מראה לובן! 
[יז] נראה למי דומה: דנים דבר שמטמא בכל נגעים מדבר שמטמא בכל נגעים 
ואל יוכיח שער לבן, {{ב|שאינו מטמא בכל נגעים.|שהרי שיער לבן מטמא רק אם הוא בבהרת}} 
או כלך לדרך זו: דנים דבר שהוא סימן טומאה מדבר שהוא סימן טומאה 
ואל תוכיח האום, {{ב|שאינו סימן טומאה!|שהרי הבהרת שלא פשתה בשני הסגרים אינה מטמאת}} 
תלמוד לומר &quot;וטמאו הכהן צרעת היא&quot; הרי זה בא ללמד על הפשיון שלא יטמא אלא בד׳ מראות.
{{הע-שמאל|הבוהק (ראו פס' לט) אינו באחד מארבעה מראות נגעים, ולכן, כמובן, גם אם הוא פושה אינו מטמא.}}
&quot;היא&quot; פרט לספחת הבהק
}}

===פרשה ג===
'''על ויקרא יג ט-י'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ב א.}}
[א] &quot;נגע צרעת כי תהיה באדם... וראה הכהן&quot; - למדנו לשאת, שהיא מטמא במחיה.
{{הע-שמאל|טומאת המחיה בשאת מפורשת בפסוק י. מהשאת לומדים לשאר מראות הנגעים, שנאמר &quot;נגע צרעת&quot;. נסיון ללמוד את טומאת שאר המראות במחיה בקל וחומר מטומאתם בשיער לבן נדחה, כי שיער לבן אינו מטמא בקרחת וגבחת, אבל מטמא בשחין ובמכווה, בניגוד למחיה – ולכן אין ביניהם סדר היררכי; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ג|נגעים ד ג.]] השאת, כמו הבהרת, נחשבת &quot;אום&quot; לעניין הפישיון, וכן כל ארבעת מראות הנגעים.}}
ומנין לרבות שאר המראות? ודין הוא: 
אם מצאנו ששוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה 
ק&quot;ו: אם שוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - שאין שער לבן מטמא בקרחת ובגבחת, 
לא ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה - שהמחיה מטמא בקרחת ובגבחת? 
לא! אם שוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - ששער לבן מטמא בשחין ובמכוה 
ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה - שאין המחיה מטמא בשחין ובמכוה? ת״ל &quot;נגע צרעת&quot;!
ומה השאת אום - אף הבהרת אום. ומנין לרבות שאר המראות? 
הוא הדין והוא התשובה: תלמוד לומר &quot;נגע צרעת&quot; 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק א ב. דורש את לשון העתיד.}}
[ב] &quot;כי תהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מחיה מטמאת גם את מי שכולו לבן, למרות שהבהרת שלו אינה מטמאת אותו.}}
&quot;באדם&quot; - להביא את הבא בכולו לבן, שתהיה המחיה מטמאתו. 
והלא דין הוא! בהרת קטנה - מחיה מטמאתה, בהרת גדולה לא כל שכן? 
לא! אם אמרת בבהרת קטנה, שהיא סימן טומאה - תאמר בבהרת גדולה, שאינה סימן טומאה? 
הואיל ואינה סימן טומאה - לא תהיה מחיה מטמאתה? 
ת״ל &quot;באדם&quot; - להביא את הבא בכולו לבן, שתהא מחיה מטמאתו 
{{הע-שמאל|הקריאה לכהן אינה חלק מהטקס של ראיית הנגעים, והכהן רואה את כל הנגעים של הנגוע יחדיו; וראו  לעיל פרק ב ח.}}
[ג] קראו לו לראות נגע אחד וצמח בו נגע אחר, מנין שהוא זקוק לו? 
תלמוד לומר &quot;וראה הכהן והנה שאת&quot; 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ג|נגעים ה ג.]] עקביא טימא בהרת שהשיער הלבן שבה נוצר ונשמר מבהרת שנרפאה; ר' עקיבא טימא שיער שנוצר מבהרת שחציה נרפא והיתה קטנה מגריס – וחזרה ופשתה לכגריס; חכמים חולקים על שניהם, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}}
&quot;והיא הפכה&quot; - שהפכתו היא, לא שהפכתו חברתה. 
[ד] זה שער פקידה, שעקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרים. 
אמר ר' עקיבא: מודה אני בזה שהוא טהור, {{ב|ואיזהו שער פקידה|הטמא}}? 
מי שהיתה בה בהרת ובה שתי שערות, הלך ממנו כחצי גריס, והניח לשיער לבן במקום הבהרת - וחזר. 
אמרו לו: כשם שבטלו דברי עקביא - אף כך דבריך אינם מקוימים.
{{הע-שמאל|החלט הוא רק כאשר יש בהרת בגודל גריס ובה שתי שערות שהלבינו אחרי קיום הבהרת או באותו הזמן; כלומר סדר הופעת הסימנים הוא קריטי.}}
[ה] &quot;והיא הפכה&quot; - שהפכתו כולה ולא שהפכתו מקצתה. 
כיצד? בהרת כחצי גריס, {{ב|ובה ב' שערות|לבנות}}; ונולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת – הרי זאת להסגיר. 
[ו] &quot;והיא הפכה&quot; - שהפך כולה את כולו ולא שהפך כולה את מקצתו. 
כיצד? בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת; נולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת – הרי זאת להסגיר. 
בהרת כחצי גריס ואין בה כלום; ונולדה בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות - הרי זו להחליט 
מפני שהפכתו הבהרת 
{{הע-שמאל|גודל המחיה המטמאת הוא מקום של שתי שערות – כעדשה.}}
[ז] &quot;ומחית בשר חי&quot; - יכול כל שהוא? ת״ל &quot;שער לבן ומחית&quot; 
מה שער לבן, מקום ב' שערות - אף מחיה, מקום ב' שערות.
{{הע-שמאל|המחיה או שיער לבן מטמאים, ואין צורך בשני הסימנים גם יחד. מכאן לומדים את גודל הבהרת המטמא – שיהיה בתוכה מקום למחיה או לשתי שערות – כגריס.}}
[ח] יכול לא תהא בה עד שיהא בה שיער לבן ומחית? 
ת״ל &quot;צרעת נושנת היא&quot;: היא טמאה, ואין צריכה דבר אחר לסעדה. 
[ט] ואם כן למה נאמר &quot;שיער לבן ומחית בשר חי&quot;? 
מלמד, שלא תהיה טמאה עד שיהא בה כדי לקבל שער לבן ומחיה.
{{הע-שמאל|הבהרת מטמאת במחיה אם המחיה מוקפת מכל צדדיה בבהרת, וכך גם בטומאה בשערות לבנות. וזה שיעור כגריס מרובע - או [[ביאור:משנה נגעים פרק ו|נגעים ו א.]]}}
[י] יכול שער לבן מצד זה ומחיה מצד זה? תלמוד לומר &quot;בשאת&quot;, שתהא מבוצרת בשאת. 
[יא] הא כיצד? מקום ב' שערות משמאלה ומימינה, וכן למעלה הימנה וכן למטה הימנה, מרובעות 
ונמצאו {{ב|ל״ו שערות|6X6 שערות, שבמרכזן מקום למחיה בגודל 2X2 שערות}}; נמצא גופה של בהרת - כגריס הקילקי מרובע 
{{הע-שמאל|השחין והבוהק אינם בהרת ואינם מחיה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ה|נגעים א ה.]]}}
&quot;בשר חי&quot; - ולא השחין. &quot;בשר חי&quot; - לא בוהק.
&quot;בשאת&quot; - לא השחין. &quot;בשאת&quot; - לא בהק
}}

===פרק ג===
'''על ויקרא יג יא-יב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|את הגודל המינימלי של הבהרת חישבנו לעיל פרשה ג יא, וכאן מרחיבים את ההגדרה לכל סוגי הבהרת, עם המחיה או עם השיער ועם הפישיון.}}
[א] &quot;צרעת&quot; - בנין אב לכל הצרעת שיהיו כגריס 
{{הע-שמאל|הכינוי &quot;נושנת&quot; מלמד שבין אם המחיה קדמה לבהרת, וזו הופיעה מתחילה עם המחיה במרכזה (&quot;שלא הפוכה&quot;), ובין אם הבהרת קדמה ואחר כך נוצרה באמצעה מחיה (&quot;הפוכה&quot;) – הצרעת מטמאת; בניגוד לדין השיער הלבן, שמטמא דווקא אם הוא הפוך ע&quot;י הבהרת – שנאמר &quot;נושנת היא&quot;: &quot;נושנת&quot; היא ההפוכה, ו&quot;היא&quot; מלמד על שלא הפוכה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ג|נגעים ד ג.]]}}
&quot;נושנת&quot; - מלמד שהיא מטמאה שלא הפוכה. 
הלא דין הוא:  שער לבן סימן טומאה, ומחיה סימן טומאה. 
מה שער לבן, אינו מטמא אלא הפוך - אף מחיה, לא תטמא אלא הפוכה! 
ת&quot;ל &quot;נושנת&quot; - מלמד שהיא מטמא שלא הפוכה. 
[ב] &quot;היא&quot; - מלמד שהיא מטמא הפוכה. 
והלא דין הוא: מה אם שער לבן, שאינו מטמא שלא הפוך - מטמא הפוך 
מחיה, שמטמאה שלא הפוכה - אינו דין שתטמא הפוכה? 
ת&quot;ל &quot;היא&quot; - מלמד מטמאה שהיא הפוכה 
{{הע-שמאל|אם הנגוע נמצא בזמן ההסגר או ההחלט של בהרת אחת, ונוצרו בו סימני טומאה אחרים – אין מתחילים לראות ולטפל בנגעים האחרים עד שמסתיים הטיפול בנגעים הישנים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א,]] וכן לעיל פרק ב ו-ז. מועלית הצעה לקרוא &quot;כי&quot; במשמעות &quot;אם&quot;, כלומר אם הנגוע טמא מוחלט אין להסגיר אותו, אבל אם הוא מוסגר בלבד – ניתן להחליט אותו על נגע אחר; אבל ההצעה נדחית שנאמר &quot;טמא הוא&quot;, ולכן יש לקרוא &quot;כי&quot; במשמעות &quot;שהרי&quot;.}}
[ג] &quot;וטמאו הכהן לא יסגירנו&quot; - מלמד שאין מסגירין את המוחלט. 
מנין שאין מחליטין את המוסגר ולא מסגירין את המוסגר? 
תלמוד לומר &quot;לא יסגירנו כי טמא הוא&quot; - כל שנקרא עליו שם טמא - אין זקוק לו. 
[ד] או אינו אלא &quot;ולא יסגירנו אם טמא&quot; שלא יסגירנו כהן, אבל מוחלט – יסגירנו? 
ת&quot;ל &quot;כי טמא הוא&quot; - בנראה דברתי, ולא ברואה 
{{הע-שמאל|כאן עוסקים במקרה שהבהרת מכסה את כל עורו של הנגוע. הכיסוי אינו פתאומי, ומצורע שהפך ללבן בכמה שלבים – טהור; כך גם סדר ההתפתחות של הבהרת אינו משנה, בין אם תחילה מראשו לרגליו (ראו בלשון פס' יב) בין ההפך.
ר' נחמיה מטהר את הכולו לבן דווקא אם היה לפני כן מוסגר או מוחלט לטומאה,  ואילו אם פרחה הצרעת בכולו בבת אחת הוא מטמא אותו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א,]] וכן שם משנה ג, ז-ח - כדעתו.}}
[ה] &quot;ואם פרוח תפרח&quot; - אין לי אלא בזמן שפרחה בכולו אחת. פורחות וחוזרת, פורחת וחוזרת מנין? 
תלמוד לומר &quot;פרוח תפרח&quot;.
[ו] אין לי אלא מלמטה למעלה. מלמעלה למטה מנין? ת&quot;ל &quot;תפרח ואם פרוח תפרח&quot; 
[ז] אין לי אלא מטמאה לטהורה, מטהורה לטמאה מנין? ת&quot;ל &quot;תפרח ואם פרוח תפרח&quot;. 
ר' נחמיה אומר: אם מתחלה פרחה מטמאה לטהורה - טהור. מטהורה לטמאה – טמא.
}}

===פרק ד===
'''על ויקרא יג יב-יג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדין של &quot;כולו הפך לבן&quot; תקף לא רק בשאת (כקרום ביצה או כצמר) אלא בכל ארבעת מראות הנגעים; וראו לעיל פרק א ד, פרשה ב א ופרשה ג א.}}
[א] &quot;צרעת&quot; - מה תלמוד לומר? שיכול אין לי פריחה מטהרת אלא בשאת בלבד, 
מנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר הצרעת.
{{הע-שמאל|הבהק אינו ממראות הנגעים, ואם חלק מהנגע המכסה את כל עורו של הנגוע הוא בהק – הנגוע חייב בהסגר.}}
&quot;וכסתה הצרעת&quot; - לא הבהק, שהייתי אומר הואיל והוא סימן טהרה בסוף - תהא סימן טהרה תחלה, 
תלמוד לומר &quot;וכסתה הצרעת&quot; - לא הבהק 
{{הע-שמאל|עור שיש בו שחין או מכווה שעדיין לא החלימו – אינו מעכב את ההופך לבן למרות שאין בו צרעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה;]] אבל בשר חי, אפילו אם שטחו קטן מכגריס – מעכב.}}
[ב] &quot;את כל עור הנגע&quot; - עור הראוי לקבל נגע, פרט לשחין המורד ולמכוה המורדת. 
או אינו אומר &quot;את כל עור הנגע&quot; - עור הראוי לקבל נגע כגריס יעכב, ושאינו ראוי לקבל נגע כגריס לא יעכב? 
תלמוד לומר &quot;כולו הפך לבן&quot; 
{{הע-שמאל|&quot;כולו&quot; אינו כולל את הראש והזקן (אם הם שעירים) ואת כפות רגליו של הנגוע, שהרי במקומות אלו אין הצרעת מטמאת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה;]]}}
אי &quot;כולו הפך לבן&quot; יכול תוך ראשו, תוך רגליו? 
תלמוד לומר &quot;מראשו&quot; - להוציא תוך ראשו, &quot;עד רגליו&quot; - להוציא תוך רגליו 
{{הע-שמאל|צרעת במקומות שאינם נראים בתנוחות המפורטות כאן אינה מטמאת, ומחיה בהם אינה מטמאת את ההופך לבן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ד|נגעים ב ד.]]}} 
[ג] &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot; - פרט לבית הסתרים. 
מכאן אמרו: האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים - כעודר - בבית הסתרים, וכמוסק - בבית השחי. 
האשה - כעורכת וכמניקה את בנה - כעורכת - בבית הסתרים, וכמניקה את בנה - תחת הדד.    
כאורגות בעומדים - לשחי ליד הימנית. ר' יהודה אומר אף כטווה בפשתן לשמאלית. 
כשם שהוא נראה לנגעו - כך נראה לתגלחתו 
{{הע-שמאל|ראו גם לעיל פרק ב ב; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ג|נגעים ב ג.]]}}
[ד] דבר אחר &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot; - פרט לכהן שחשך מאור עיניו 
והסומא באחת מעיניו או שכהה מאור עיניו - לא יראה את הנגעים 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה א.}}
[ה] &quot;וראה הכהן והנה כסתה הצרעת&quot; - מה תלמוד לומר? 
שיכול, אין לי פריחה מטהרתו אלא מן השאת בלבד 
מנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר &quot;הצרעת&quot; 
{{הע-שמאל| ראו לעיל פיסקה ג: התנוחות המתוארות שם אינן מאפשרות לראות בין אצבעות הידיים או הרגליים.}}
&quot;את כל בשרו&quot;  - להביא בין האצבעות, ידים ורגלים.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ב; וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה.]] אם פרחה בכולו חוץ מחצי עדשה, ואז נקרחו הראש והזקן, ואחר כך כיסתה הצרעת גם את חצי העדשה אבל לא את הראש והזקן – הוא חוזר ונטמא.}}
דבר אחר: מה תלמוד לומר &quot;את כל בשרו&quot;? 
מנין אתה אומר: פרחה בכולו אבל לא כחצי עדשה הסמוך לראש ולזקן, לשחין ולמכוה ולקדח. 
חזר תוך הראש והזקן - ונקרחו, השחין והמכוה והקדח - ונעשו צרבת יכול יהיה טהור? 
תלמוד לומר  &quot;את כל בשרו&quot; - עד שתפרח בכולו! 
{{הע-שמאל|הרחבת דין &quot;כולו הפך לבן&quot; לכל סוגי ההחלט וההסגר; ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג.]] אבל אם לא היה מוסגר כלל אלא טהור, ולפתע כולו הפך לבן – אין הדין חל עליו, והוא מכונה &quot;פורח מן הטהור&quot;, וראו דברי ר' נחמיה לעיל פרק ג ז; וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א.]]}}
[ו] &quot;וטהר הנגע... טהור&quot; - מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי פריחה מטהרת, אלא לאחר חליטת מחיה בתחלה. 
מנין אחר החלט מחיה; בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור 
לאחר החלט שער לבן; בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור 
אחר החלט הפשיון; בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, ופריחת הסגר? 
תלמוד לומר &quot;וטיהר את הנגע טהור&quot; לרבות את כולם.     
[ז] יכול הפורח מן הטהור יהיה טהור? ת״ל &quot;הוא&quot; - הוא טהור, ואין הפורח מן הטהור טהור, אלא טמא!
}}

===פרק ה===
'''על ויקרא יג יד-טו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|למרות שצרעת בראשי איברים אינה מטמאת (ראו לעיל פרק ב ח), מחיה בהם מטמאת את ההופך לבן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ג|נגעים ח ג-ד.]] ר' מאיר דורש שגודל המחיה יהיה לפחות כעדשה, שנאמר &quot;בשר חי&quot;, ור' יוסי אומר – כלשהו, שהרי ראשי איברים אינם מטמאים בדרך כלל.}}
[א] &quot;וביום הראות בו&quot; - בא ללמד על ראשי אברים שנתגלו שיהיו טמאים.
יכול כל שהוא? תלמוד לומר כאן &quot;בשר חי&quot; ולהלן הוא אומר &quot;בשר חי&quot; {{ממ|ויקרא|יג|י}}, 
מה &quot;בשר חי&quot; נאמר להלן, כעדשה - אף כאן, כעדשה, דברי רבי מאיר.      
ר' יוסי אומר: וכי משום מחיה הוא מטמא? והלא אין מחיה מטמא בראשי אברים! 
אלא גזירת מלך הוא, ואפילו כל שהן.     
אמר רבי מאיר: וכי משום ראשי אברים הוא מטמא? והלא אפילו חזרה לאמצעיתו טמא! 
אלא נאמר כאן &quot;בשר חי&quot; ולהלן נאמר &quot;בשר חי&quot;, 
מה &quot;בשר חי&quot; האמור להלן, בכעדשה - אף &quot;בשר חי&quot; האמור כאן, בכעדשה 
{{הע-שמאל|דורש את ו החיבור, שאינו טמא דווקא ביום הראיה אלא ביום אחר; וכן לעניין צרעת הבגד והבית. אם באותם ימים הוא עסוק במצווה, כגון חתן או עולה לרגל – מתחילים את טומאת הצרעת לאחר שקיים את המצווה, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ב|נגעים ג ב.]]}}
[ב] &quot;וביום&quot; - מלמד שנותנים ב' ימים: ב' ימים לביתו, ב' ימים לכסותו, דברי ר' יהודה. 
רבי אומר, הרי הוא אומר: &quot;וצוה הכהן&quot; וכולי - אם ממתינים לו לדבר הרשות, לא ימתינו לו לדבר מצוה? 
וכמה היא מצותו? נראה בחתן - נותנים לו ז' ימי המשתה, לו ולביתו ולכסותו 
וכן ברגל - נותנים לו כל ימי הרגל. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה:]] למרות שהראש והזקן נקרחו, והשחין וכו' הגלידו, ואין עליהם צרעת – הוא נשאר טהור, כי היה &quot;כולו לבן&quot;.}}
[ג] &quot;בו&quot; - מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר פרח בכולו, אבל לא בראש ובזקן בשחין ובמכוה ובקדח המורדים,
חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת, יכול יהא טמא? 
תלמוד לומר &quot;בו&quot; - בהופך, אם הפך טמא. הא אם חזר לראש ולזקן, לשחין ולמכוה ולקדח - אינו טמא! 
{{הע-שמאל|כשנטהר מדין כולו לבן, וצמח לו שיער לבן ר' יהושע מטמא, כשם שמחיה מטמאת. ר' עקיבא מטהר, כי אם היתה בו בהרת ואז נוצר בה שיער לבן הוא טמא, ואפילו אז, אם פרחה הצרעת בכולו הוא נטהר, לכן גם אם קדמה הפריחה בכולו לשיער הלבן הוא טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ב|נגעים ח ב.]]}}  
[ד] &quot;בשר חי&quot; החוזר טמא, אין שער לבן החוזר טמא. ר' יהושע מטמא 
שר' יהושע אומר: שער לבן סימן טומאה, ומחיה סימן טומאה: 
מה מחיה {{ב|חוזרת,|נוצרת ל&quot;כולו לבן&quot;}} טמא - אף שער לבן, יחזור ויטמא. 
אמר לו ר' עקיבא: אימתי יפה כחו של שער לטמא: בזמן ששמש החלט או בזמן שלא שמש החלט? 
אמר לו: בזמן שלא שמש החלט. אמר לו: מה בזמן ששמש החלט, אינו מעכב את הפריחה, 
בזמן שלא שימש החלט, אינו דין שלא יעכב את הפריחה? 
ועוד, שנאמר &quot;בשר חי&quot; - בשר חי החוזר טמא, ואין שער לבן החוזר טמא! 
{{הע-שמאל|למרות שהבהק אינו מארבעת מראות הנגעים, ולכן אם כיסה חלק מגופו בהק וחלק צרעת אינו נחשב &quot;כולו לבן&quot; - אם נטהר מדין &quot;כולו לבן&quot;, '''ואחר כך''' חלק מהצרעת הפך לכהה (בוהק) – אינו נטמא, שנאמר &quot;בשר חי&quot; דווקא. מבחינה זו הבהק אינו בשר חי ואינו צרעת; וראו לעיל פרק ד א.}}
[ה] &quot;בשר חי&quot; החוזר טמא ולא הבהק החוזר טמא. 
הלא דין הוא:  בהק מעכב ומחיה מעכבת. מה מחיה, חוזרת ומטמא - אף הבהק, יחזר ויטמא? 
תלמוד לומר &quot;בשר חי&quot; - בשר חי החוזר טמא, ואין הבהק החוזר טמא! 
{{הע-שמאל|אם הפך לבן מתוך החלט או מתוך הסגר, ואחר כך התגלו ראשי איברים ונרפאו מהצרעת – הוא טמא, ואין זה משנה כיצד בדיוק הגיע למצב של &quot;כולו לבן&quot;; והשוו לעיל פיסקה א וכן לעיל פרק ד ו}} 
[ו] &quot;וראה הכהן את הבשר החי וטמאו&quot; - מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי ראשי איברים שנתגלו, שיהיו טמאים אלא לאחר פריחת החלט מחיה בתחילה. 
מנין אחר פריחת החלט מחיה בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור 
אחר פריחת החלט שיער לבן בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור 
אחר פריחת החלט הפשיון בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, אחר פריחת הסגר? 
תלמוד לומר &quot;וראה הכהן את הבשר&quot; הרי &quot;וטמאו&quot; - לרבות את כולם! 
{{הע-שמאל|הבא בכולו לבן מתוך הפטור - מוסגר (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א;]]) ואם צמח בו שיער לבן הוא טמא מוחלט. המצב הזה מכונה במשנה ([[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ז|נגעים ח ז]]) &quot;בהרת גדולה&quot;. אם בזמן ההסגר או לאחריו, שהוחלט לטומאה או נפטר לטהרה, חזרו ראשי האיברים ויש עליהם מחיה, והשיער הלבן השחיר או נשר - הוא נשאר באותו המצב: אם מוסגר, אם מוחלט לטומאה (כאשר יש עליו שיער לבן) – אם פטור וטהור.}}
[ז] יכול הבא בכולו לבן, שחזרו בו בראשי איברים מתוך הפטור - יהא טמא? ת״ל &quot;הוא&quot;. 
אוציא את הבא בכולו לבן שחזרו בו בראשי איברים מתוך הפטור, 
ולא אוציא את הבא בכולו לבן שחזרו בו ראשי איברים, בין מתוך החלט בין מתוך הסגר? 
תלמוד לומר &quot;טמא הוא צרעת הוא&quot; - הוא טמא, 
ואין הבא בכולו לבן שחזרו בו ראשי איברים, בין מתוך החלט בין מתוך ההסגר בין מתוך הפטור - טמא, אלא טהור!
}}

===פרק ו===
'''על ויקרא יג טז-יח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראשי איברים במי ש&quot;כולו לבן&quot;, אם הם מצורעים – טהור ואם חיים – טמא; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ד|נגעים ח ד.]]}} 
[א] &quot;או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן&quot; 
הרי זה בא ללמד על ראשי אברים שנתגלו וחזרו ונתכסו, שיהיו טהורים. 
יכול פעם אחת? ומנין אפילו מאה פעמים, נתכסו טהור, נתגלו טמא? 
תלמוד לומר  &quot;ישוב... או כי ישוב&quot; 
{{הע-שמאל|לעניין הבהק ראו לעיל פרק ה ה.}}
[ב] &quot;ונהפך ללבן&quot; - אפילו למראה בהק, שהייתי אומר 
הואיל והוא סימן טומאה בתחלה, תהא סימן טומאה בסוף! 
תלמוד לומר &quot;ונהפך ללבן&quot; - למראה בהק 
{{הע-שמאל|שוב מרחיבים את דין &quot;כולו לבן&quot; לעניין ראשי האיברים שחיו וחזרו והצטרעו, שהוא טהור – לכל המקרים של ההפיכה ללבן; והשוו לעיל פרק ה ו ופרק ד ו.}}
[ג] &quot;וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר את הנגע טהור הוא&quot; - מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי ראשי איברים שנתגלו וחזרו ונתכסו, שיהיו טהורים - אלא אחר חזרת פריחת החלט מחיה בתחלה. 
מנין אחר חזרת פריחת החלט מחיה בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, אחר הפטור, 
אחר חזרת פריחת החלט שער לבן בתחלה, בסוף שבוע א׳, בסוף שבוע ב׳, אחר הפטור, 
אחר חזרת החלט הפשיון בסוף שבוע א׳, בסוף שבוע ב׳, אחר הפטור, אחר חזרת פריחת הסגר? 
תלמוד לומר &quot;וראהו.. והנה נהפך.. טהור הוא&quot; לרבות את כולם 
{{הע-שמאל|דין &quot;כולו לבן&quot; אינו חל על מי שבא בתחילה כולו לבן, ופרח מן הטהור.}}
[ד] יכול הבא בכולו לבן בתחלה יהא טהור? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot; - הוא טהור ואין הבא בכולו לבן בתחלה טהור, אלא טמא 
{{הע-שמאל|הבהרת על השחין נחשבת כזו רק אם השחין התחיל להחלים, אבל אין צורך להמתין לריפוי גמור שלו.}}
[ה] &quot;שחין&quot; - יכול מורד? תלמוד לומר &quot;ונרפא&quot;. אי &quot;ונרפא&quot; יכול עד שתעשה צלקת? תלמוד לומר &quot;שחין&quot;. 
הא כיצד? נרפא ולא נרפא; וכן הוא אומר למטה &quot;צרבת השחין הוא&quot; - עד שתקרום כקליפת השום 
{{הע-שמאל|ההגדרה של &quot;שחין&quot; כוללת גם כוויות שאינן מאש, ושפשופי עור מכל מיני סיבות.}}
[ו] אין לי אלא  שחין שעלה מאליו 
מנין לקה בעץ, באבן, ובגפת, ובחמי טבריה, ובכל דבר שאינו בא מחמת האש הוא שחין? 
תלמוד לומר &quot;שחין... שחין&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|דין השחין חל גם על שחין שהיה לפני מתן תורה, בניגוד לדין הצרעת; ראו לעיל פרק א א-ב ופרשה ג ב; שהרי השחין מביא להקלה בדיני הצרעת יחסית לעור החי.}}
אין לי אלא שחין שלאחר הדיבור, שלפני הדיבור מנין? בעכו&quot;ם משנתגייר, עד שלא שנתגייר מנין? 
בקטן משנולד, עד שלא נולד מנין? תלמוד לומר &quot;שחין... שחין&quot; ריבה 
{{הע-שמאל|הדין של אדם שכל עורו הוכה בשחין הוא כדין אדם שחלק מעורו נעשה שחין: אם התחיל השחין להתרפא, ואם נוצרה בו בהרת – יש להסגירה למשך שבוע אחד, ואם היא פושה בשאר השחין או צומח בה שיער לבן – מחליטים את הנגוע לטומאה.
כך גם הדין של בהרת שכיסתה את כל השחין, וכן גם אם השחין והבהרת כיסו את כל עורו של המנוגע והוא טהור.
אם הבהרת כיסתה מחוץ לשחין את כל עורו, והשחין לא התחיל להתרפא (&quot;מורד&quot;) – ראו לעיל פרק ד ב, שהוא טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה.]] דורש &quot;'''בו''' בעורו&quot;}}
אין לי אלא שחין שיש לו היכן שיפשה, שחין שאין לו להיכן שיפשה מנין? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה בו בעורו&quot; - אפילו בכולו.   
אין לי אלא בזמן שמקצת שחין ומקצת בהרת 
מקצת שחין וכולו בהרת, מקצת בהרת וכולו שחין. כולו שחין וכולו בהרת מנין? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה בו בעורו&quot; אפילו בכולו: 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ג|נגעים ט ג.]] השאלה היא על מקרה שהבהרת מכסה את כל השחין (ולא יכולה לפשות עוד), והם נמצאים בכף ידו של המנוגע, שאין שם שיער. ר' אליעזר לא ידע מה לענות לשואלים, אבל עמד על דעתו שיש להסגיר, והתנה את הרשות שנתן לר' יהושע בן בתירא לדרוש בכך שהמסקנה תהיה כדעתו.
ר' יהושע טען שיתכן שיהיה למנוגע שחין בצמידות לשחין הקיים, והבהרת תפשה לתוכו. אמנם מדובר בחשש רחוק, אבל יש להסגיר את הנגע. ר' אליעזר אישר את ההסבר ושיבח את ר' יהושע בן בתירה.}}
[ז] שאלו את ר' אליעזר: מי שעלה לתוך ידו בהרת כסלע, ומקומה צרבת השחין - מהו? 
אמר להם: יסגיר. אמרו לו: למה? לגדל שער לבן - אינה ראויה, לפשיון - אינה פושה, ולמחיה - אינה מטמאה! 
אמר להם: שמא תכנוס ותפשה. אמרו לו: והרי מקומה כגריס! אמר להם כך שמעתי, &quot;יסגיר&quot;!	
א״ל ר' יהושע בן בתירה: אלמדנו? אמר לו: אם לקיים דברי חכמים - הין. 
אמר לו: שמא יולד שחין אחר חוצה לו ויפשה לתוכו. 
אמר לו חכם אתה, שקיימת את דברי חכמים
}}

===פרשה ד===
'''על ויקרא יג יט-כג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מניסוח דברי ר' יהושע בן בתירא [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ג|בנגעים ט ג]] עולה שהוא סבר כת&quot;ק, שיש חשיבות לסדר בין השחין והשאת. ראב&quot;י חולק עליהם, וטוען שגם אם היתה בהרת לפני השחין – בתחילה, כל זמן שהשחין &quot;מורד&quot; – היא אינה מטמאת, ולאחר שהתחיל להגליד היא מטמאת.}} 
[א] &quot;והיה במקום השחין שאת&quot; -  שיקדים השחין לשאת, ולא תקדם השאת לשחין.  
ר' אליעזר בן יעקב אומר: קרוי הוא &quot;במקומו&quot; עד שלא בא לשם.
[ב] כיצד? היה בעור הבשר עד שלא נעשה שחין וחיה - ראב&quot;י מטמא וחכמים מטהרים 
{{הע-שמאל|צבע הבהרת שעל השחין אינו דווקא לבן, וגם צבע ורוד מטמא; וראו לעיל פרשה ב ג. הביטוי &quot;נגע צרעת&quot; כולל את מראות הפתוך (ורוד) בכל ארבעת מראות הנגעים.
אם הנגע משנה את צבע העור, בין בהיר יותר בין כהה יותר – הוא מטמא.}}
[ג] &quot;שאת לבנה&quot; - מלמד שהיא מטמא חלקה.  &quot;בהרת לבנה אדמדמת&quot; - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. 
יכול השאת תטמא חלקה, והבהרת תטמא בפתוך 
ומנין ליתן את האמור בשאת בבהרת, ואת האמור בבהרת בשאת? ת&quot;ל &quot;נגע צרעת&quot; 
[ד] &quot;מראה שפל&quot; - אין לי אלא מראה שפל. מנין לרבות את השוה ואת הגבוה? 
ת&quot;ל &quot;ושפלה איננה מן העור&quot; 
{{הע-שמאל|השחין והמכווה אינם פושים זה לזה ולא לעור הבשר, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ב|נגעים ט ב,]] כלומר גם אם למעשה פשה נגע מהשחין המתרפא לעור הבשר – הנגע נחשב כנגע חדש. הדרשה מפרשת את התנאי &quot;ואם... &quot; בפס' כג כהנחיה הלכתית.}}
&quot;בשחין פרחה&quot; - אבל לא בעור הבשר. יכול לא תפשה  בעור הבשר, אבל תפשה בעור המכוה? 
ת&quot;ל &quot;ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה&quot; - מקום שתחתיה היא פושה 
ואינה פושה לא בעור הבשר ולא בעור המכוה 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב ח-ט, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|נגעים ו ז.]]
לעניין החוט היוצא מנגע ורחבו המינימלי כדי להחשב כנגע בעצמו ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ה|נגעים ד ה.]]}}
[ה] &quot;ואם יראנה&quot; - כולה כאחת 
&quot;והנה אין בה&quot; - ולא בחוט היוצא ממנה. יכול אפילו יש בו רוחב שתי שערות? 
ת&quot;ל &quot;והנה אין בבהרת שער לבן&quot; 
{{הע-שמאל|גם פשיון לאחר הפטור מטמא את הנגע, בשחין כמו בעור הבשר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד,]] ולעיל פרשה ג ג.}}
[ו] &quot;ואם פשה תפשה בעור&quot; - מה ת&quot;ל? לפי שנאמר &quot;וראהו הכהן ביום השביעי... ואם פשה תפשה&quot; 
שיכול אין לי פשיון מטמא אלא בשביעי בלבד; שמיני, תשיעי, עשירי מנין? 
ת&quot;ל &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot;
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* יב. כאן חוזרים על הדרשה עבור צרעת בשחין, ולכן אין כאן מחיה ואין שבוע שני; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד.]]}}
[ז] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שער לבן, בתחלה, בסוף שבוע, לאחר הפטור.   
וכן בפשיון: החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר הפשיון בסוף שבוע, לאחר הפטור 
לכך נאמר &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot; 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ד|נגעים ה ד.]] לדעת חכמים אפילו אם מדובר בשני נגעים באותו אדם, שאחד מהם פשה ולכן אילו היה זוכר איזה נגע פשה היה טמא – כיוון שאינו זוכר - אין הכהן מטמא את הנגוע; וראו [[ביאור:משנה טהרות פרק ה#משנה ג|טהרות ה ג-ד,]] [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#יא|ותוספתא נגעים ג יא.]]}}
&quot;וטמא... אותו&quot; - את הודאי הוא מטמא, ואינו מטמא את הספק. 
כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע. 
בסוף שבוע, בזה כסלע ובזה כסלע, ואינו יודע באיזה מהם פשה, בין באיש אחד בין בשני אנשים - טהור. 
רבי עקיבא אומר: באיש אחד טמא, בשני אנשים טהור. 
אמרו לו: והלא נאמר &quot;נגע הוא&quot;! אם כן למה נאמר &quot;וטמא אותו&quot;? 
את הודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ד.}}
[ט] &quot;ואם תחתיה תעמוד הבהרת לא פשתה&quot; - מקום שתחתיה היא פושה, 
אינה פושה לא בעור הבשר ולא בעור המכוה 
{{הע-שמאל|הפטור אם לא פשתה הצרעת הוא דווקא לצרבת השחין, כלומר שיש עדיין סימנים לשחין, ולא במקרה שהשחין נרפא לגמרי.}}
&quot;צרבת&quot; - שיהא מקומה צרוב, ושיהא מקומה ניכר 
{{הע-שמאל|הצד השני של פיסקה ח: כשם שאין מטמאים בספק כך אין מטהרים בספק, ולכן אם לאחר שהחליט את שני הנגועים, ובאחד מהם הלך הפישיון, ואין הכהן יודע במי משניהם – אינו מטהר אף אחד מהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ה|נגעים ה ה.]]}}
&quot;וטהרו&quot; - את הודאי מטהר, ואינו מטהר את הספק. 
כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע. 
בסוף שבוע בזה כסלע ועוד, ובזה כסלע ועוד - שניהם טמאים. 
אעפ&quot;י שחזרו להיות כסלע וכסלע - שניהם טמאים, עד שיחזרו להיות כגריס 
לכך נאמר &quot;וטהרו&quot; - את הודאי הוא מטהר, ואינו מטהר את הספק
}}

===פרק ז===
'''על ויקרא יג כד-כח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הקדשת פרשיות מיוחדות לשחין ולמכווה, למרות שרוב דיניהם שוים, מלמדת שאין מצרפים אותם זה לזה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ב|נגעים ט ב.]]
השחין והמכווה נראים דומים, ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#יב|תוספתא נגעים ג יב,]] אבל הכהן צריך לדעת האם לפניו שחין או מכווה, ואם אינו יודע אינו יכול לטמא את הנגע. גם לעניין שיעור הבהרת אינם מצטרפים זה עם זה ולא לנגע בעור הבשר, אלא אם הגלידו לגמרי.}}
[א] &quot;כי יהיה בו בעורו שחין... או בשר כי יהיה בעורו מכות אש&quot; - מלמד שאין שחין ומכוה מצטרפים זה עם זה.  
[ב] לא שבאו ואיני יודע אם שחין הוא או מכוה היא; אלא אפילו כחצי גריס שחין וכחצי גריס מכוה - אין מצטרפים 
{{הע-שמאל|מכווה חיה – טהורה, ומכווה שהגלידה לגמרי – כעור הבשר; כאן מדובר על מצב הביניים, שנעשה קרום דק על המכווה; וראו לעיל פרק ו ה.}}
[ג] &quot;מכות אש&quot; - יכול מורד? ת&quot;ל &quot;והיתה מחית המכוה&quot;, יכול עד שתעשה צלקת? ת&quot;ל &quot;מכות אש&quot;. 
הא כיצד? חייתה ולא חייתה. וכן הוא אומר למטה &quot;צרבת המכוה היא&quot; עד שתקרום כקליפת השום.     
{{הע-שמאל|מכווה מוגדרת ככוויה מאש או מדבר שחומם באש; וראו לעיל פרק ו ו.}}
[ד] אין לי אלא בזמן שנכוה באור, מנין נכוה בגחלת, או ברמץ או בסיד רותח, בגפסים רותח 
וכל שהוא מחמת האש - זו היא מכוה? ת&quot;ל &quot;מכוה... מכוה&quot; ריבה.
{{הע-שמאל|מכווה שהיתה ביהודי לפני המצווה והתחילה להגליד – עלולה להינגע, וראו שם.}}
אין לי אלא מכוה שלאחר הדיבור; שלפני הדיבור מנין? 
בעכו&quot;ם משנתגייר; עד שלא נתגייר מנין? 
בקטן משנולד. עד שלא נולד מנין?  ת&quot;ל &quot;מכוה... מכוה&quot; ריבה.
אין לי אלא מכוה שיש לה להיכן שתפשה. מכוה שאין לה להיכן שתפשה מנין? 
ת&quot;ל &quot;כי יהיה בו&quot; אפילו בכולו.
אין לי אלא בזמן שמקצתה מכוה ומקצתה בהרת. 
מקצת מכוה וכולו בהרת, מקצת בהרת וכולו מכוה, כולו מכוה וכולו בהרת מנין? 
ת&quot;ל &quot;בעורו... בעורו&quot; ריבה 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ג.}}
[ה] &quot;בהרת לבנה אדמדמת&quot; - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. ומנין שמטמא חלקה? ת&quot;ל &quot;לבנה&quot;. 
מנין לרבות שאר המראות? ת&quot;ל &quot;או לבנה&quot; 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ה.}}
[ו] &quot;ואם יראנה&quot; - כולה כאחת.  
&quot;והנה אין בבהרת שער לבן&quot; - זה שאמרו לרבות את החוט היוצא ממנו, שיש בו רוחב שתי שערות 

[ז] &quot;ושפלה איננה מן העור והיא כהה&quot; – זו שאמרנו לרבות את השוה וגבוה 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ו.}}
[ח] &quot;וראה הכהן ביום השביעי... ואם פשה תפשה בעור&quot; 
שיכול אין לי פשיון מטמא אלא בסוף שבוע. מנין אף לאחר הפטור? ת&quot;ל &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot;.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ז.}}
[ט] החליטו  בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שער לבן, וכן פשיון - בתחלה, ובסוף שבוע, לאחר הפטור. 
החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר, וכן בשער לבן - בסוף שבוע, לאחר הפטור לכך נאמר &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot; 
{{הע-שמאל|הגדרת הנגע כ&quot;צרעת&quot; מאפשרת ללמוד מצרעת העור על צרעת השחין וצרעת המכווה,:כשם שהיא איפשרה לעיל (למשל פרק ד ה) לטעון שדינם של כל ארבעת מראות הנגעים אחיד.}} 
מה ת&quot;ל צרעת צרעת צרעת ג' פעמים? &quot;צרעת&quot; כגריס. 
&quot;צרעת&quot; ליתן את האמור בשאת בבהרת ואת האמור בבהרת בשאת. 
&quot;צרעת&quot; ליתן את האמור בשחין במכוה ואת האמור במכוה בשחין.
{{הע-שמאל|המילה &quot;היא&quot; מצמצמת את הנגע, בניגוד למילה &quot;צרעת&quot;, המרחיבה אותו. המילה מוציאה את המחיה שמטמאת נגע בעור הבשר, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד,]]) וכן היא מצמצמת את המראה לאחד מארבעת מראות הנגעים , ולא בוהק או מראה חמישי, וכן מצמצמת את צירוף הבהרת מהמכווה לבהרת מהשחין (ראו פיסקה א).}}
מה ת&quot;ל היא היא היא ג' פעמים? &quot;היא&quot; אינה מטמאה במחיה בתחלה, ובסוף שבוע, ולאחר הפטור. 
&quot;היא&quot; פרט לפשתה לבהק בסוף שבוע, לאחר הפטור. 
&quot;היא&quot; אין לה מראה חמישית  
&quot;היא&quot; אין השחין והמכוה מצטרפין זה עם זה.
}}

===פרשה ה===
'''על ויקרא יג כט-ל'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ז|נגעים י ז:]] במצב כזה הנתק החיצוני אמנם אינו מטמא, כי יש בתוכו שיער שחור; אבל הנתק הפנימי מטמא.}} 
[א] &quot;איש...&quot; - להביא את שניתק נתק בתוך נתק, דברי ר' עקיבא 
{{הע-שמאל|גם לאשה יש צרעת הזקן. הדרשה כאן אינה עוסקת בעניין זה אלא מרחיבה את הדין גם לאנדרוגינוס ולטומטום.}}
איש ואשה - אין לי אלא איש ואשה, מנין לרבות טומטום ואנדרוגניס? תלמוד לומר &quot;או&quot; 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ז א ופרשה ד ג, דין דומה ליחס בין השחין והמכווה.}}
&quot;כי יהיה בו נגע בראש או בזקן&quot; - מלמד שאין הראש והזקן מצטרפין זה עם זה.
[ב] יכול לא יצטרפו זה עם זה אבל יפשו זה לזה? 
תלמוד לומר &quot;צרעת הראש או הזקן&quot; - כשם שאין מצטרפין זה עם זה, כך אין פושין מזה לזה.
{{הע-שמאל|נתק בראש אבל לא בזקן מטמא, וכן ההפך.}}
[ג] אין לי אלא בזמן שיש לו בראש ובזקן. 
יש לו בראש אבל לא בזקן, בזקן אבל לא בראש מנין? 
תלמוד לומר &quot;ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש '''או''' בזקן&quot; 
{{הע-שמאל|בפס' לא מסגיר הכהן את הנתק למרות שמראהו אינו עמוק מן העור, ומכאן שעניין זה אינו חיוני לטומאת הנתק. הדרשה לומדת שהנתק אינו מריטת שערות בידי אדם אלא בידי שמים.}}
[ד] &quot;מראהו עמק&quot; - אין לי אלא מראהו עמוק, מנין לרבות את השוה והגבוה? 
תלמוד לומר &quot;והנה אין מראהו עמק מן העור&quot; {{ממ|ויקרא|יג|לא}}. ואם כן למה נאמר &quot;מראהו עמוק&quot;? 
יכול אם נתקו אדם יהא טמא? תלמוד לומר &quot;מראהו עמוק&quot; - מה מראהו עמוק בידי שמים, אף אין לי אלא בידי שמים.
{{הע-שמאל|השוו לדין שיער לבן, לעיל פרק ב ב-ד. דורש גם צהוב-זהב.}} 
[ה] &quot;ובו&quot; - להביא את שבתוכו ושוכב חוצה לו, פרט לשחוצה לו ושוכב בתוכו.  
&quot;ושער&quot; - מיעט שער שתי שערות 
&quot;צהוב&quot; - לא ירוק, לא אדום, ולא שחור. אוציא את כולם ולא אוציא שער לבן? 
ודין הוא: ומה אם שער צהוב, שאינו סימן טומאה בנגע, הרי היא סימן טומאה בנתק. 
שער לבן, שהוא סימן טומאה בנגע, אינו דין שיהא סימן טומאה בנתק? תלמוד לומר &quot;צהוב&quot; - צהוב ולא לבן. 
ולמה הוא דומה? לתבנית הזהב 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י|נגעים י א:]] ר' עקיבא ור' יוחנן בן נורי מסכימים שהפרשנות היא כלשון בני אדם, וחולקים בשאלה האם ההקשר בלשון בני אדם קובע, כלומר האם הפרשנות היא לפי 'שיער דק' או לפי 'דק' כשלעצמו.}}
&quot;דק&quot; - לקוי קצר, דברי ר' עקיבא. ר' יוחנן בן נורי אומר: אפילו ארוך. 
אמר ר' יוחנן בן נורי: ומה הלשון הוא אומר &quot;דק מקל זה&quot;, &quot;דק קנה זה&quot; - דק לקוי קצר או דק לקוי ארוך? 
אמר לו ר' עקיבא: עד שאנו למדין מן הקנה - נלמד מן השיער! 
&quot;דק שערו של פלוני&quot; - דק לקוי קצר, לא דק לקוי ארוך! 
{{הע-שמאל|אין בנתק ארבע מראות נגעים בהכרח, ולכן אינו מכונה &quot;צרעת&quot; סתם. 
אם צמח שיער צהוב במקום בהרת מחוץ לראש ולזקן אינו מטמא, וראו גם לעיל פרק ב ד.
אם נוצרה בראש או בזקן בהרת – אין הבהרת מטמאת, גם אם פשתה.}}
[ז] יכול מוסף על ארבע מראות שבעור הבשר? תלמוד לומר &quot;וטמא אותו הכהן נתק הוא&quot;.
[ח] יכול אינו מוסף על ד' מראות שבעור הבשר, אבל יטמא מקום הבהרת? 
תלמוד לומר &quot;נתק הוא&quot;: הוא אינו מטמא מקום הבהרת. 
יכול לא יטמא מקום הבהרת, אבל תהא הבהרת מטמאה בראש ובזקן? 
תלמוד לומר &quot;נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא&quot; - אין לראש ולזקן טומאה, אלא טומאת נתקים בלבד!
}}

===פרק ח===
'''על ויקרא יג לא'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הלכות הקושרות את הנתק לנגע: לדעת ר' שמעון אם קדם השיער הצהוב לנגע – אינו מטמא, למרות ששיער צהוב מטמא גם כשהנגע אינו אחד מארבעה מראות נגעים (ראו לעיל פרשה ה ז); בעניין הנגע ראו לעיל פרק ב ב [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה יא|ונגעים ד יא.]] 
ר' יהודה מסיק מכך שלא נאמר &quot;הפך צהוב&quot;, אלא &quot;ובו שיער צהוב&quot; – שהשיער הצהוב מטמא גם אם הוא קדם לנגע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ד|נגעים י ד,]]) וקושר את הנתק לנגע בעניין גודלם (כגריס, ראו לעיל פרשה ג יא) ובעניין הפישיון מבחוץ פנימה, שאינו נחשב פישיון; בעניין הנגע ראו דעת חכמים [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ג|בנגעים ו ג.]]
וראו דעות נוספות לקמן בסוף פיסקה ו.}}
[א] &quot;וכי יראה הכהן את נגע הנתק&quot; - אמר ר' שמעון מה ת&quot;ל &quot;נגע הנתק&quot;? 
הקיש נגע לנתק: מה נגע, שיער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך
אף נתק, שיער צהוב שבו לא יטמא אלא הפוך. 
[ב] שיער צהב דק קל וחומר: ומה אם שיער לבן, שאין שיער אחר מציל מידו, אינו מטמא אלא הפוך 
שיער צהוב דק, שיש שער אחר מציל - אינו דין שלא יטמא אלא הפוך?   
לא! אם אמרת בשער לבן, שלא יפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה 
תאמר בשער צהוב דק, שיפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה? 
הואיל ויפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה - יטמא הפוך ושלא הפוך! 
ת&quot;ל &quot;נגע נתק&quot; - הקיש נגע לנתק: מה הנגע, שער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך 
אף הנתק, שיער צהוב שבו לא יטמא אלא הפוך!    
[ג] ר' יהודה אומר: כל מקום שצריך לומר &quot;הפך&quot; אמר &quot;הפך&quot; 
אבל הנתק שנאמר בו &quot;ושער צהב&quot; - מטמא הפוך ושלא הפוך!   
[ד] א&quot;כ למה נאמר &quot;נגע נתק&quot;? הקיש נתק לנגע: מה נגע, אינו פחות מכגריס - אף נתק, כגריס!        
וכשהוא אומר למטה &quot;נגע נתק&quot; הקיש נגע לנתק: מה נתק, שאין פשיון לתוכו - אף נגע, שאין הפשיון לתוכו! 
{{הע-שמאל|ראו לעניין שיער לבן לעיל פרק ב ב, ושם פיסקה ד.
הדרשה על &quot;שחור&quot; מגדירה את השיער המציל מטומאה ככל שיער שאינו צהוב. אבל אם יש שערה אחת צהובה ושערה מצבע אחר – אין לטמא ואין לטהר את הנתק, אלא יש להסגירו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ג|נגעים י ג-ד.]]}}
[ה] &quot;ושער&quot; - מיעוט שער - שתי שערות. 
&quot;שחור&quot; - אין לי אלא שחור, ומנין לרבות את הירוק ואת האדום? ת&quot;ל &quot;שער&quot;. 
א&quot;כ למה נאמר 'שחור'? - שהשחור מציל והצהוב אינו מציל.   
[ו] איזהו צהוב שאינו מציל? הרי שקדם את הנתק - טמא, דברי ר' יהודה! 
אלא שהיו בו שתי שערות: אחת צהובה ואחת שחורה, אחת צהובה ואחת לבנה. 
הייתי אומר הואיל ואינן מצטרפין לטומאה - יצטרפו לטהרה! 
ת&quot;ל &quot;שחור&quot;: השחור מציל והצהוב אינו מציל! 
ר' אליעזר בן יעקב אומר: שיער צהוב שקדם את הנתק - לא מטמא ולא מציל. 
ר' שמעון אומר: כל שאינו סימן טומאה בנתק - הרי הוא סימן טהרה בנתק! 
{{הע-שמאל|אם בתוך הנתק יש שיער שחור, המוקף בשיער צהוב – הנתק טהור. לכן אם שני נתקים התחברו בשני מקומות ובין שני החיבורים נשאר שיער שחור – הנתק נטהר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ו|נגעים י ו-ז.]]}}
[ז] &quot;אין בו&quot; - עד שיהא מבוצר בו.  
מכאן אמרו: ב' נתקים זה בצד זה, ושיטה של שער מפסקת בינתים. 
נפרץ ממקום אחד - טמא. משני מקומות - טהור. 
כמה תהא פרצה? מקום שתי שערות. נפרץ ממקום אחד כגריס - טמא, מפני שלא כנס שער שחור לתוכו.
[ח] שני נתקים זה לפנים מזה, ושיטה של שער מפסקת ביניהם. 
נפרץ ממקום אחד- טמא. משני מקומות טהור. 
כמה תהיה פרצה? מקום שתי שערות. נפרץ ממקום אחד כגריס – טהור, מפני שכנס שיער שחור לתוכן. 
{{הע-שמאל|הבסיס לדין ההצלה בשיער שחור: טהרת הנתק היא או בשיער שחור או באי פיסיון ואי צמיחת שיער צהוב.}}
[ט] &quot;ושער שחור אין בו והסגיר&quot; - ואם יש בו, פטור.      
או אינו אומר אלא &quot;ושער שחור אין בו והסגיר&quot; ואם יש בו טמא? 
כשהוא אומר &quot;ואם בעיניו עמד הנתק... טהור הוא&quot; הרי זה בא ללמד על שיער שחור, שהוא סימן טהרה בנתק. 
הא מה אני מקיים &quot;ושער שחור אין בו&quot;? - ואם יש בו, פטור
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה ב ט.}}
&quot;והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים&quot; - תחלה
}}

===פרק ט===
'''על ויקרא יג לב-לז'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|למרות שאין צורך לבחון אם יש בנתק אחד ממראות נגעים – צריך לראות אותו דווקא ביום; השוו לעיל פרק ב* א.}}
[א] &quot;בשביעי&quot; - יכול בין ביום ובין בלילה? תלמוד לומר &quot;ביום&quot;, ולא בלילה. 
[ב] יכול עור הבשר, שהוא מטמא בארבע מראות, יהא צריך יום, 
נתקים, שאין מטמאים בד' מראות, לא יהיו צריכים יום? תלמוד לומר &quot;ביום&quot; - ולא בלילה 
{{הע-שמאל|לדברי ר' יהודה ראו לעיל פרק ח ג. לדברי ר' יוחנן בן נורי ראו לעיל פרשה ה ה.}}
[ג] &quot;והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהוב&quot; 
ר' יהודה אומר: אינו אומר &quot;לא הפך בו שיער צהוב&quot; אלא &quot;לא '''היה''' בו שיער צהוב&quot;
הא אם קדם את הנתק - טמא. 
ר' יוחנן בן נורי אומר: אינו אומר &quot;לא היה בו שער שער צהוב '''דק'''&quot; אלא &quot;לא היה בו שער צהוב&quot; - ואפילו ארוך.
{{הע-שמאל|הסגר והחלט הנתק אינו תלוי בשאלה האם הוא למעשה עמוק מעור הקרקפת או לא; וראו לעיל פרשה ה ד.}} 
&quot;ומראה הנתק אין עמק מן העור&quot; - לא ממשו 
{{הע-שמאל|בגילוח של ההסגר, שנעשה רק למטרת בדיקה, ואינו גילוח טקסי – אין צורך בכהן ובתער, אלא כל אדם יכול לגלח אותו בכל כלי שירצה.}}
[ד] &quot;והתגלח&quot; - בכל אדם. לפי שמצאנו שתגלחת האחרונה בכהן, יכול אף זו בכהן? 
תלמוד לומר &quot;והתגלח&quot; - בכל אדם.   
[ה] &quot;והתגלח&quot; - בכל דבר. לפי שמצאנו שתגלחת האחרונה בתער, יכול אף זו בתער? 
תלמוד לומר &quot;והתגלח&quot; - בכל דבר.
{{הע-שמאל|התגלחת – גם זו שנועדה לבדוק את הנתק -  דוחה את הנזירות; וראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|תוספתא נזיר ד ג.]]
אפילו נזיר שסיים את נזירותו, וחייב לגלח את כל שערו, ויש בו נתק החשוד (בספק) כמטמא (אם יפשה) – אינו רשאי לגלח את הנתק; כלומר הוא חייב להשאיר סביב הנתק שתי שערות סמוכות כדי לבדוק את הנתק פושה; אבלל ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ח#משנה ב|נזיר ח ב,]] שחולקת על כך.}}
[ו] &quot;והתגלח&quot; - אעפ&quot;י שהוא נזיר. לפי שנאמר &quot;תער לא יעבור על ראשו&quot;, יכול אף על פי מנוגע? 
תלמוד לומר &quot;והתגלח&quot; - אעפ&quot;י נזיר 
[ז] יכול כשם שתגלחת הנגע דוחה לתגלחת הנזיר בזמן שהוא ודאי 
כך תהא תגלחת הנזיר דוחה לתגלחת הנתק בזמן שהוא ספק? תלמוד לומר &quot;ואת הנתק לא יגלח&quot; 
וכי מה יש בו? ואם כן למה נאמר &quot;ואת הנתק לא יגלח&quot;? אלא סמוך לנתק לא יגלח. 
הא כיצד? מגלח חוצה, ומניח שתי שערות סמוך לו, כדי שיהא ניכר אם פשה. 
{{הע-שמאל|אם תלש סימני טומאה מהנגע או מהנתק (שיער לבן או צהוב בהתאמה) עבר בלא תעשה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ד|נגעים ז ד.]]}}
ומנין לתולש סימני טומאה מתוך נגעו, עובר בלא תעשה? תלמוד לומר ואת הנתק לא יגלח 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* י, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ה|נגעים ג ה:]] כל זמן שהנתק קיים ומוסגר - האדם מטמא משכב ומושב, וכן את כלי הבית שבא אליו.}}
[ח] &quot;וכבס בגדיו&quot; - מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה, 
&quot;וטהר&quot; - מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הצפרים.    
&quot;וכבס בגדיו&quot; - וטבל. יכול הרי הוא מסולק? תלמוד לומר &quot;ואם פשה יפשה... טמא&quot; 
[ט] &quot;אחרי טהרתו&quot; - אין לי אלא לאחר הפטור, ומנין אף בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני? 
תלמוד לומר &quot;יפשה... ואם פשה יפשה&quot;
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* י, פרשה ד ז, פרק ז ט [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ה|ונגעים י ה.]] אם סיבת ההחלט נעלמה וחזרה – דינו עדיין מוחלט, כי רק בבדיקה של הכהן עשוי הסטאטוס של הנגוע להשתנות.
הכהן אינו צריך לבדוק (&quot;לבקר&quot;) מתי צמח השיער הצהוב אלא הוא מטמא את הנגוע; אם יש פישיון הוא אינו צריך בכלל שיער צהוב כדי לטמא את הנגוע; הלכה שלישית הנלמדת מאותו הפסוק היא שאין מסגירים את המוסגר וכו', ראו לעיל פרק ב ז.}}
[י] החליטו בשער צהוב והלך שער צהוב וחזר, 
וכן בפשיון - בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, הרי הוא כמו שהיה? 
לכך נאמר &quot;יפשה... ואם פשה יפשה&quot;. 
החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר הפשיון, 
וכן שער צהוב - בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, הרי הוא כמו שהיה! 
(תלמוד לומר &quot;יפשה... ואם פשה יפשה&quot;) 
[יא] ומנין לשער צהוב החוזר לאחר הפטור? תלמוד לומר &quot;לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא&quot;
[יב] ומנין לשער צהוב שיטמא שלא בפשיון, ומנין לפשיון שיטמא שלא בשער צהוב? 
תלמוד לומר &quot;לא יבקר לשער הצהוב טמא הוא&quot;
[יג] ומנין שאין מסגירין את המוסגר, ואין מחליטין את המוחלט, ואין מסגירין את המוחלט, 
ואין מחליטין את המוסגר בנתקים? 
תלמוד לומר &quot;לא יבקר הכהן לשער הצהוב טמא הוא&quot; 
{{הע-שמאל|דורש &quot;בעיניו&quot; לא על הנגע אלא על הכהן, בנו ותלמידו המסייעים לו לבחון את הנגע; עיניו ולא עינו.}}
[יד] &quot;ואם בעיניו&quot; - אין לי אלא בעיני עצמו. בעיני בנו, בעיני תלמידו מנין? 
תלמוד לומר &quot;ואם בעיניו עמד הנתק&quot; 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ח ה. לעניין השער שצמח אחרי הסגר (&quot;הצומח&quot;) – הוא מטהר אפילו אם צמח בקצה הנגע (&quot;שאינו מבוצר&quot;), ושער שחור ישן מטהר אפילו אם הנגע פשה והקיף אותו (&quot;בסוף&quot;); וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ג|נגעים י ג.]]}}
&quot;ושער&quot; - מיעוט שער שתי שערות. &quot;שחור&quot; - אין לי אלא שחור. מנין לרבות את הירוק ואת האדום? 
תלמוד לומר &quot;ושער שחור&quot;. &quot;צמח בו&quot; – אף על פי שאין מבוצר בו. 
אין לי אלא הצומח בסוף והמשואר בתחלה. 
מנין הצומח בתחלה והמשואר בסוף? - תלמוד לומר שער שער, ריבה 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ח||נגעים י ח;]] שתי מסורות על דברי ר' שמעון.}}
[טו] מי שהיה בו נתק ובו שער צהוב - טמא. נולד לו שער שחור - טהור. אעפ&quot;י שהלך לו שער שחור - טהור. 
ר&quot;ש בן יהודה אומר משום ר&quot;ש: כל נתק שטהור שעה אחת - אין לו טומאה לעולם. 
ר&quot;ש אומר: כל שער צהוב שטהר שעה אחת - אין לו טומאה לעולם 
{{הע-שמאל|אם צמח שיער שחור בנתק, אבל בתוך השיער השחור נוצר נתק פנימי חדש – הנגוע לא נרפא ואינו נטהר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ז|נגעים י ז,]] המצב בתחילה, וראו גם לעיל פרשה ה א.}}
[טז] &quot;נרפא הנתק&quot; - ולא שניתק נתק בתוך נתק. ר' עקיבא אומר לא טהרתי אלא הרפוי 
{{הע-שמאל|אין די בהלכה שהנגוע אמור להיטהר, אלא הדבר תלוי בטקס הטיהור ע&quot;י כהן, וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]]
יתכן לומר שהלל עלה מבבל לא&quot;י כי בא&quot;י היה מקדש, שבו עורכים טקסים. הלל הבין את חשיבות הטקסים, ולכן עלה; לא משום שלא ידע את ההלכה!}}
&quot;טהור הוא&quot; - יכול יפטר וילך לו? תלמוד לומר &quot;וטהרו הכהן&quot;. 
אי &quot;וטהרו הכהן&quot;, יכול אם אמר כהן על טמא &quot;טהור&quot;, יהא טהור? 
תלמוד לומר &quot;טהור... וטהרו הכהן&quot;. על הדבר הזה עלה הלל מבבל
}}

===פרק י===
'''על ויקרא יג לט-מב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הבהק כהה יותר מארבעה מראות נגעים, והוא טהור, ואינו מטמא כאום או כפישיון; אבל אינו נחשב בשר חי, לעניין טומאת המחיה ולעניין טומאת ה'כולו לבן'; ואם היה הנגע כולו לבן, אבל חלקים מהנגע היו בוהק ולא נגע ממשי – המנוגע טמא.}} 
[א] &quot;בהק... טהור&quot; - מלמד שבהק טהור. יכול לא יטמא משום אום, אבל יטמא משום פשיון? 
תלמוד לומר &quot;פרח... טהור&quot;. יכול יטהר את הבהרת שיצאת ממנו? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;. 
יכול לא יטהר את הבהרת שיצאת ממנו, אבל יטהר את הבהרת שנסמך לה? 
תלמוד לומר &quot;בהק הוא טהור הוא&quot; - הוא טהור, ואין בהרת שיצאת ממנו ושנסמך לה טהורה - אלא טמאה! 
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את דין &quot;כולו לבן&quot; גם למקרה שכל הראש נגוע בנתק, למרות ששאר העור חי; אכן ר' שמעון דורש שגם כל הזקן יהיה נתק, אבל אז גם לדעתו המנוגע טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ט|נגעים י ט.]] הדרשן מזהה את &quot;כי ימרט ראשו&quot; עם נתק בכל הראש. גם כאן על המנוגע לבוא ממצב של טומאה לטהרה, ולא להופיע מראש כשכולו לבן.
לפיסקה ד ראו לעיל פרשה ה א.
כאמור לדעת ר' יהודה נטהר אם היה נתק בראש או בזקן, ואילו לדעת ר' שמעון דווקא אם היה נתק בשניהם גם יחד – המנוגע טהור.}} 
[ב] מנין אתה אומר היה בו נתק כגריס וניתק כל ראשו טהור? תלמוד לומר &quot;ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא&quot;.
יכול יהא הזקן מעכבו?  
ודין הוא: ומה אם עור הפנים ועור הבשר, שיש {{ב|דבר אחר|עור הזקן}} מפסיק ביניהם - מעכבים זה את זה 
הראש והזקן, שאין דבר אחר מפסיק ביניהם - אינו דין שיעכבו זה את זה? 
תלמוד לומר &quot;ראשו&quot; - ראשו טהור, ואין הזקן מעכבו. 
[ג] או אינו אלא ניתק ראשו - טהור, ניתק זקנו - לא יהא טהור? 
תלמוד לומר &quot;ואיש&quot; - להביא את הזקן 
[ד] או אינו אומר &quot;איש&quot;, אלא להוציא את האשה ואת הקטן? תלמוד לומר &quot;הצרוע&quot; - בין איש בין אשה בין קטן.   
[ה] אם כן למה נאמר &quot;איש&quot;? להביא את הזקן. 
אם כן למה נאמר &quot;ראשו&quot;? ראשו טהור, ואין הזקן מעכבו, דברי ר' יהודה.
ר&quot;ש אומר: ודין הוא: ומה אם עור הפנים ועור הבשר, שיש דבר אחר מפסיק ביניהם - מעכבים זה את זה 
הראש והזקן, שאין דבר אחר מפסיק ביניהם, אינו דין שיעכבו זה את זה?
{{הע-שמאל|בבהרת אינו נחשב &quot;כולו הפך לבן&quot; אלא אם אין לבהרת עוד לאן לפשות. ר' שמעון טוען שכך גם בנתק: למרות שהראש והזקן אינם פושים זה לזה, הרי שניהם מטמאין בנתק ולכן רק אם הנתק מכסה את שניהם המנוגע טהור.}}
דבר אחר: מצאנו בכל הראוי ליטמא בנגע הבהרת - מעכב את פריחת הבהרת 
אף כל הראוי ליטמא בנגע הנתק - יעכב את פריחת הנתק! תלמוד לומר &quot;ראשו... טהור&quot;, והזקן מעכבו! 
{{הע-שמאל|הנשם שנאכל או שהוסך גורם לנשירת השיער, אבל התהליך הוא הפיך, והקרחת שנוצרת עשויה עדיין להצמיח שיער. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה י|נגעים י י]], שאם אכל או סך נשם - הקרחת נחשבת קרחת; אבל אם גילח את ראשו אינו נחשב קרח, כי זה לא בידי שמים.}}
[ו] יכול אפילו נמרט ראשו {{ב|מחמת חולי,|ולא מהנתק}} יהא טמא? 
תלמוד לומר &quot;קרחת&quot; ו&quot;גבחת&quot;; מה קרחת בידי שמים - אף גבחת בידי שמים. 
אי מה קרחת שאינה ראויה לגדל שער - אף גבחת, שאינה ראויה לגדל שער 
מנין אכל נשם, סך נשם? תלמוד לומר &quot;קרחת... קרחת&quot;, ריבה! 
{{הע-שמאל|הצדעים (הפיאות) הם חלק מהגבחת, החלק האחורי של איזור השיער נקרא קרחת.}} 
[ז] &quot;ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא&quot;. 
&quot;פאת פניו&quot; - אין לי אלא פאת פניו; מנין לרבות הצדעין מכאן ומכאן? תלמוד לומר &quot;'''ואם''' מפאת פניו&quot;.
איזהו קרחת ואיזהו גבחת? מהקדקד שופע לאחריו - זו הוא קרחת; מהקדקד שופע לפניו - זו הוא גבחת. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה י|נגעים י י:]] ההבחנה בין הקרחת לגבחת דומה להבחנה בין הראש לזקן. במשנה נוספה דעתו של ר' יהודה, שמסתייג מהחלוקה בין הקרחת לגבחת.}}
[ח] &quot;וכי יהיה בקרחת או בגבחת&quot; - מלמד שאין קרחת וגבחת מצטרפין זה עם זה. 
יכול לא יצטרפו זה עם זה, אבל יפשו מזו לזו? תלמוד לומר &quot;צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו&quot; 
כשם שאין מצטרפין זה עם זה כך אין פושות מזו לזו!
}}

===פרק יא===
'''על ויקרא יג מב-מג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הבהרת של צרעת הקרחת והגבחת היא גם בהרת ורודה, בדומה לצרעת הראש והזקן.}} 
[א] &quot;נגע לבן אדמדם&quot; - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. 
{{הע-שמאל|הכינוי &quot;צרעת&quot; מלמד שמחיה בנגע מטמאת את הנגוע. אין היררכיה בין צרעת השחין והמכווה לצרעת הקרחת והגבחת, ולכן אי אפשר ללמוד קל וחומר מזו על זו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ו|נגעים ג ו,]] והשוו למשנה ד שם.}}
&quot;צרעת&quot; מלמד שהיא מטמאה במחיה. 
הלא דין הוא: מה אם השחין והמכוה, שהם מטמאים בשער לבן - אין מטמאים במחיה, 
קרחת וגבחת, שאינן מיטמאות בשער לבן - אינו דין שלא יטמאו במחיה? 
תלמוד לומר &quot;צרעת&quot; - מלמד שהוא מטמא במחיה!
{{הע-שמאל|מפרש &quot;פורחת&quot; – מתקדמת, נעה. במקרה של הצרעת – פושה.}}
[ב] &quot;פורחת&quot; - מלמד שהיא מטמאה בפשיון!
{{הע-שמאל|צידו השני של הקל וחומר מפיסקה א. יתכן לומר בפשטות שעל הקרחת והגבחת אין שערות ולכן למעשה לא צומח בהן שיער לבן, אבל הדרשה מעדיפה ללמוד את הדין מפסוק.}}
&quot;הוא&quot; - אינה מטמאה בשיער לבן. 
הלא דין הוא: מה אם השחין והמכוה, שאינם מטמאים במחיה - מיטמאין בשער לבן, 
קרחת וגבחת, שהם מיטמאים במחיה - אינו דין שיטמאו בשיער לבן? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot; - היא אינה מטמאה בשער לבן! 
{{הע-שמאל|גם שאר מראות הנגעים מטמאים את הקרחת והגבחת בפתוך, וראו לעיל פרשה ב א, וכן לעיל פרק ד א ופרק ז ה.}}
[ג] &quot;וראה אותו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת&quot; - למדנו לשאת שהיא מטמאה בפתוך. 
ומנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר &quot;נגע לבן אדמדם&quot; 
{{הע-שמאל|שני הסגרים בצרעת הקרחת והגבחת, בדומה לצרעת עור הבשר, ושלא כמו צרעת השחין, למרות שמספר סימני הטומאה הוא שנים (מחיה ופישיון) - ואילו בעור הבשר יש שלושה סימנים (הנ&quot;ל וגם שיער לבן). וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג-ו.]]
בנוסף לומדים מהקשר בין צרעת הקרחת לצרעת עור הבשר שצבע הבהרת בשתיהן אינו בהכרח לבן, אלא גם ורוד (פתוך); ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ב|נגעים א ב.]]}}
&quot;כמראה צרעת עור בשר&quot; - בשני שבועות. 
[ד] הלא דין הוא: טימא כאן וטימא בעור הבשר. מה עור הבשר, בשני שבועות - אף כאן, בשני שבועות.  
[ה] או כלך לדרך זה: טימא כאן וטימא בשחין ובמכוה. מה שחין ומכוה, בשבוע אחד - אף כאן, בשבוע אחד! 
[ו] נראה למי דומה: דנים דבר שהוא מטמא במחיה - מדבר שהוא מטמא במחיה 
ואל יוכיחו שחין ומכוה, שאינם מיטמאין במחיה. 
או כלך לדרך זה: דנים דבר שהוא מיטמא בשני סימנים - מדבר שהוא מטמא בשני סימנים 
ואל יוכיח עור הבשר, שהוא מטמא בשלושה סימנים! תלמוד לומר &quot;כמראה צרעת עור בשר&quot; - בשני שבועות.
הרי עור הבשר כזו: מה זו מטמאה בפתוך -אף עור הבשר מטמאה בפתוך! 
רבי אומר: הרי הוא כעור הבשר: מה {{ב|עור הבשר מטמא|גם}} חלקה שלא בפתוכה – {{ב|אף זו תטמא|גם}} חלקה שלא בפתוכה.
{{הע-שמאל|המילה &quot;צרעת&quot; מלמדת שגודל הבהרת הוא לפחות כגריס, בדומה לצרעת עור הבשר, ולצרעת המכוה והשחין; למרות שצרעת הקרחת והגבחת קלה משתיהן: מצרעת השחין והמכוה – כי אחד מסימני הטומאה הוא מחיה, והיה מקום להגדיל את הבהרת כדי לכלול בתוכה מחיה כעדשה, ומצרעת עור הבשר – כי יש בה רק שני סימני טומאה.}}
&quot;צרעת&quot; - כגריס. הלא דין הוא: טימא כאן, וטימא בשחין ובמכוה. מה שחין ומכוה, כגריס - אף כאן, כגריס. 
[ז] לא! אם אמרת בשחין ובמכוה, שהם מיטמאים בשער לבן, ואין מקום שער לבן צריך כלום 
תאמר בקרחת ובגבחת, שהם מיטמאים במחיה - ומחיה צריכה כעדשה? 
עור הבשר יוכיח! שהוא מיטמא במחיה ומיטמא כגריס! 
[ח] לא! אם אמרת בעור הבשר, שהוא מיטמא בג' סימנים - תאמר בקרחת ובגבחת, שאין מיטמא אלא בשנים? 
הואיל ואין מיטמא אלא בשנים לא יהיה כגריס! תלמוד לומר &quot;צרעת&quot; - כגריס
}}

===פרק יב===
'''על ויקרא יג מד-מז'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק י ד. טומאת הצרעת חלה על כל נגוע יהודי: איש ואשה, קטן, אנדרוגינוס וטומטום, אבל הפריעה והפרימה היא רק לגברים, מטעמי צניעות; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ח|סוטה ג ח.]]}}
[א] &quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את האשה ואת הקטן? תלמוד לומר &quot;צרוע&quot; - בין איש בין אשה בין קטן.  
אם כן למה נאמר &quot;איש&quot;? לענין של מטה - האיש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת 
{{הע-שמאל|טומאת המצורע אינה חלה לפני טקס הטימוא ע&quot;י הכהן. הכלל הזה חל על כל סוגי הנגעים, למרות שכאן נאמר &quot;בראשו נגעו&quot;.}}
[ב] &quot;יטמאנו הכהן&quot; - מלמד שטומאתו בכהן. אין לי אלא זה בלבד, מנין לרבות שאר המנוגעים? 
תלמוד לומר: &quot;טמא יטמאנו הכהן&quot; 
[ג] או מה זה מיוחד, שבראשו נגעו - אף אני מרבה את הנתקים, שבראשם נגעם! 
ומנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;טמא יטמאנו הכהן&quot;
{{הע-שמאל|הכלל הנ&quot;ל חל רק על המנוגעים ולא על טומאות אחרות; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]] למסקנות מהכלל הזה.}}
[ד] יכול אף שאר הטמאים תהא טומאתם בכהן? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;. 
אוציא שאר הטמאים, שאין טומאתם מגופם - ולא אוציא הזב והזבה, שטומאתם מגופם? 
תלמוד לומר &quot;טמא הוא טמא יטמאנו הכהן&quot;: זה טומאתו בכהן, ואין שאר הטמאים טומאתם בכהן! 
{{הע-שמאל|אפילו כהן גדול, אם הצטרע – חייב לפרוע ולפרום, והשוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ב|סנהדרין ב א.]]}}
[ה] &quot;והצרוע&quot; - אף על פי כהן גדול; 
לפי שנאמר &quot;ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום&quot; {{ממ|ויקרא|כא|י}}, יכול אף על פי מנוגע, 
מה אני מקיים &quot;בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע&quot;? בכל אדם חוץ מכהן גדול? 
תלמוד לומר &quot;אשר בו הנגע&quot; - אף על פי כהן גדול! 
{{הע-שמאל|ר' אליעזר משווה את המצורע לנזיר, המגדל את שערו; ר' עקיבא טוען שהפריעה, כמו הפרימה, אינה בגוף המצורע אלא בכך שראשו מגולה, כדין האשה הסוטה בטקס השקאת המים. דורש יהיו-יהיה.}}
[ו] &quot;בגדיו יהיו פרומים&quot; - יהיו קרועים. &quot;וראשו יהיה פרוע&quot; - לגדל פרע, דברי ר' אליעזר.  
ר' עקיבא אומר: נאמר הויה בראש ונאמר הויה בבגדים, 
מה הויה אמורה בבגדים, דברים שהם חוץ מגופו - אף הויה האמורה בראש, דברים שהם חוץ מגופו! 
{{הע-שמאל|שפם נדרש כשפתיים נעולות, כלומר לשון שתיקה ואבלות. המצורע מתאבל על עצמו.}}
[ז] &quot;ועל שפם יעטה&quot; - חופה ראשו כאבל 
{{הע-שמאל|דיני האבלות והחובה להרחיק את הסובבים מלהיטמא תקפים לכל המנוגעים; לא דווקא למנוגעי הראש. החובה האחרונה חלה על כל הטמאים. דורש: וטמא (והאדם הטמא) – &quot;טמא&quot; יקרא.}}
&quot;וטמא טמא יקרא&quot; - אומר פרוש.  
אין לי אלא זה בלבד, מנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;טמא טמא יקרא&quot;.    
[ח] או, מה זה מיוחד, שבראשו נגעו - אף אני אביא את הנתקים, שבראשו נגעו? 
ומנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;וטמא טמא יקרא&quot;.   
[ט] ומנין לרבות שאר הטמאים? תלמוד לומר &quot;וטמא טמא יקרא&quot;.  
ארבה אני את הטמאים החמורים, ולא ארבה את הטמאים הקלים, 
טמא מת ובועל נדה וכל המטמאים את האדם מנין? תלמוד לומר &quot;טמא טמא יקרא&quot; 
{{הע-שמאל|הכהן מטהר את המנוגע אם נקצצה הבהרת, שהרי אין בו נגע; אבל אם קצץ אותה בכוונה – הכהן אינו מטהר אותו אלא אם מתקיים תנאי, שעליו חלוקים חכמים ור' אליעזר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ה|נגעים ז ה.]] נראה שר' אליעזר מסכים שאם הפך כולו לבן הוא טהור, שהרי לפני שהפך לבן עבר שלב של הסגר (אחרת אינו נטהר).}}
[י] &quot;ימי אשר הנגע בו יטמא&quot; - לא ימים שהיתה בו בהרת ונקצצה. 
יכול אפילו קצצה במתכוין? תלמוד לומר &quot;'''כל''' ימי&quot;.
מאימתי הוא טהרתן? ר' אליעזר אומר: כשיולד לו נגע אחר - ויטהר ממנו.
וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו.  
{{הע-שמאל|ר' אלעזר מעמיד את המחלוקת בין ר' אליעזר וחכמים במקרה שקצץ בדיוק את הבהרת: לא פחות ולא יותר.}}
[יא] אמר ר' אלעזר: לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים על שקצצה וקצץ עמה בשר חי, שאין לו טהרה עולמית. 
ועל שקצצה ושייר ממנה כל שהוא, אילו פרחה בכולו - יהא טהור. 
ועל מה נחלקו? על שקצצה {{ב|מובאות|בדיוק}}: ר' אליעזר אומר: כשיולד לו נגע אחר ויטהר ממנו 
וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות א, ג, ח. הביטוי &quot;בראשו נגעו&quot; אינו נתפס בכל הדוגמאות הללו כבעל משמעות הלכתית.
הבידוד של המצורע מאפשר לו לפגוש במצורעים נוספים, אבל לא בטמאים כגון זבים או טמאי מת.}}
[יב] &quot;בדד ישב&quot; - אין לי אלא זה בלבד, מנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;טמא בדד ישב&quot;.    
[יג] או מה זה מיוחד, שבראשו נגעו - אף אני אביא את הנתקים, שבראשו נגעו, 
ומנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;טמא בדד ישב&quot;. 
יכול יהיו שנים טמאים עמו? תלמוד לומר &quot;הוא בדד ישב&quot; - אין שנים טמאים עמו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה א|תחילת ספרי במדבר:]] המצורעים מורחקים משלושת המחנות, בניגוד לזבים ולטמאים שמורחקים ממחנה אחד או שנים.}}
[יד] &quot;מחוץ למחנה&quot; - חוץ לשלש מחנות 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ז|נגעים יג ז:]] הטומאה עוברת כשיש לה מקום מוגדר (מושב), והטהור נכנס אליו.}}
&quot;מושבו&quot; - מושבו טמא. מכאן אמרו: הטמא יושב תחת האילן והטהור עומד - טמא.  
הטהור יושב תחת האילן והטמא עומד - טהור. ואם ישב - טמא.  
וכן באבן המנוגעת - טהור, ואם הניחה - הרי זה טמא! 
{{הע-שמאל|ר' יוסי דורש את סמיכות הפרשיות ולומד שיש לשלח לא רק בני אדם מצורעים אלא גם בגדים מצורעים.}}
ר' יוסי הגלילי אומר: &quot;מחוץ למחנה מושבו והבגד&quot; - לימד על הבגדים, שהם טעונים שילוח חוץ לג' מחנות
}}</text>
      <sha1>g65xlcuyjizr74xpn5d1l309edl9faq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469650</id>
    <revision>
      <id>1415994</id>
      <parentid>1415731</parentid>
      <timestamp>2022-07-30T00:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13198" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי&quot;ט-1959
&lt;שם אחר&gt; חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), תשי&quot;ט-1959

&lt;מאגר 2000303 תיקון 0&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח, תשי&quot;ט, 196|חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)|3:210170)).

@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;בני-בית&quot; - בן-זוג, צאצא, אח או אחות, הורה או הורה הורה, והכל - אם היו סמוכים על שולחן המחזיק;
:- &quot;תכנון אזורי&quot; - תכנון חקלאי אזורי שנקבע על ידי מינהל התכנון ואושר על ידי שר החקלאות;
:- &quot;תכנון ערים&quot; - תכנון בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבניה|פקודת בנין ערים, 1936]].

@ 2. תחולת החוק
: הוראות חוק זה חלות על מי שהחזיק ועיבד, בעצמו או על ידי בני-ביתו, במשך תקופה שאינה פחותה מעשר שנים ושנסתיימה ביום ט&quot;ז בניסן תשי&quot;ח (6 באפריל 1958) (להלן - היום הקובע), מקרקעין שביום הקובע היו של המדינה או של רשות הפיתוח, אף אם לא היו רשומים בספרי האחוזה על שמם או לא היו רשומים כלל, ואילולא הוראות [[חוק ההתיישנות, תשי&quot;ח-1958]], היה זכאי ביום הקובע ל((ה))ירשם כבעל המקרקעין בספרי האחוזה (להלן - המחזיק).

@ 3. חזקה ועיבוד על ידי מוריש ויורש
: לענין [[סעיף 2]] אין נפקא מינה אם ההחזקה והעיבוד היו במשך כל התקופה על ידי המחזיק או בני-ביתו או אם תחילת ההחזקה והעיבוד היו על ידי מורישיו של המחזיק והמשך החזקה והעיבוד על ידי המחזיק או בני-ביתו.

@ 4. הודעת סילוק
: היה בדעת המדינה או רשות הפיתוח לסלק את המחזיק מהמקרקעין, תמסור לו הודעה שתהא ערוכה לפי הנוסח [[שבתוספת הראשונה]].

@ 5. בקשת חכירה
: היו המקרקעין משמשים למחזיק ביום הקובע מקור עיקרי למחייתו ולמחיית בני-ביתו, ואין לו מקרקעין אחרים כדי מחייתם, רשאי הוא לבקש שיוחכרו לו מקרקעין כדי מחייתו ומחיית בני-ביתו; נמסרה לו הודעה כאמור [[בסעיף 4]] יגיש בקשתו תוך שלושים יום מיום מסירת ההודעה.

@ 6. רשות מוסמכת
: הבקשה תוגש לרשות מוסמכת שתתמנה, בצו, על ידי שר החקלאות לענין חוק זה.

@ 7. החכרת מקרקעין
: נמסרה הודעה כאמור [[בסעיף 4]] והוגשה בקשה כאמור [[בסעיף 5]] וראתה הרשות המוסמכת שהמקרקעין שימשו למחזיק ביום הקובע מקור עיקרי למחייתו ולמחיית בני-ביתו, ושאין לו מקרקעין אחרים כדי מחייתם, ושהוסיף להחזיק ולעבד את המקרקעין גם לאחר היום הקובע ועודנו מחזיק בהם ומעבד אותם, תקבע את מקומם, שטחם וסוגם של מקרקעין שיש להחכירם למחזיק, את דמי החכירה, תקופתה ותנאיה, ומקרקעין אלה יוחכרו למחזיק ויועמדו לרשותו.

@ 8. שמירה על כללי התכנון
: בקביעה לפי [[סעיף 7]] תנהג הרשות המוסמכת בהתאם לכללים שיהיו נהוגים אותה שעה בתכנון האזורי ובתכנון ערים, ובכפוף לאמור [[בסעיפים 9–12]].

@ 9. תקופת החכירה
: תקופת החכירה לא תפחת מארבעים ותשע שנים.

@ 10. גודל השטח המוחכר
: המקרקעין המוחכרים יהיו אותם מקרקעין שהחזיק בהם המחזיק או חלק מהם או מקרקעין אחרים, והשטח המוחכר לא יקטן משטח העשוי לשמש מקור הכנסה כדי מחייתו ומחיית בני-ביתו של המחזיק, ובלבד שלא יעלה על שטח העשוי לשמש מקור הכנסה כשיעור ההכנסה מן השטח שהחזיק בו המחזיק ביום הקובע.

@ 11. מקום השטח המוחכר
: לא היתה האפשרות, לדעת הרשות המוסמכת, להחכיר למחזיק את המקרקעין שהחזיק בהם, יוחכרו לו מקרקעין במקום שהוא הקרוב ביותר למקום מגוריו של המחזיק ושבו יש למדינה או לרשות הפיתוח מקרקעין אשר לדעת הרשות המוסמכת יש אפשרות להחכירם למחזיק בהתאם לתכנון האזורי ולתכנון ערים שיהיו נהוגים אותה שעה.

@ 12. מקום לבית המגורים
: היו המקרקעין שהרשות המוסמכת קבעה לפי [[סעיף 11]] מרוחקים ממקום מגוריו של המחזיק יותר מאשר היו מרוחקים המקרקעין שהחזיק בהם ביום הקובע, יוחכר למחזיק, בישוב הקרוב ביותר למקום הימצאם של המקרקעין המוחכרים או בסמוך לאותו ישוב, גם שטח מספיק להקמת בית מגורים אף אם על ידי החכרת שטח נוסף זה יעלה כלל השטח המוחכר על השטח שניתן לקבוע לפי [[סעיף 10]].

@ 13. זכות המחזיק לטעון
: לפני החלטת הרשות המוסמכת תינתן למחזיק אפשרות לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו, זולת אם בדעת הרשות המוסמכת להיענות לבקשה.

@ 14. זמן להחלטה בבקשת החכירה
: הרשות המוסמכת תמסור את החלטתה למחזיק וליועץ המשפטי לממשלה תוך ששה חדשים מיום הגשת בקשת החכירה; שר החקלאות רשאי להאריך תקופה זו ויודיע על כך למחזיק וליועץ המשפטי לממשלה.

@ 15. מינוי ועדת ערר
: שר המשפטים ימנה לענין חוק זה ועדת ערר של שלושה שאחד מהם לפחות, והוא היושב ראש, יהיה שופט, ויתרם לא יהיו עובדי המדינה; הודעה על מינוי ועדת הערר ועל מענה תפורסם ברשומות.

@ 16. הזכות להגשת ערר
: היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו והמחזיק רשאי לערור על החלטת הרשות המוסמכת לפני ועדת הערר תוך ששים יום מיום מסירת ההחלטה.

@ 17. סמכות חקירה
: לרשות המוסמכת ולועדת הערר יהיו כל הסמכויות, שאפשר להעניקן לועדת חקירה לפי [[סעיף 9 לחוק ועדות חקירה|סעיף 5 לפקודת ועדות החקירה]].

@ 18. סמכותה של ועדת הערר
: ועדת הערר רשאית לאשר, לשנות או לבטל את החלטתה של הרשות המוסמכת, ואין היא קשורה בממצאיה ובשיקול דעתה של הרשות המוסמכת.

@ 19. הודעה מוקדמת על הדיון בערר
: ועדת ערר לא תדון בערר אלא אם ניתנה למחזיק או לבא כוחו וליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו הודעה מוקדמת, תוך זמן סביר, על מועד ומקום הדיון.

@ 20. סדרי הדין
: שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הגשת הערר וסדרי הדין בועדת הערר.

@ 21. סייג לסילוק המחזיק מן המקרקעין
: לא יסולק המחזיק מהמקרקעין שהוא מחזיק בהם, אלא לאחר שנמסרה לו הודעה לפי [[סעיף 4]] ולאחר שנתקיים אחד מאלה:
: (1) לא הגיש בקשה כאמור [[בסעיף 5]] - לאחר שעברו תשעים יום מיום שנמסרה לו ההודעה;
: (2) הגיש בקשה כאמור [[בסעיף 5]] והרשות המוסמכת דחתה את הבקשה ולא הוגש ערר - לאחר שעברו תשעים יום מיום מסירת החלטת הרשות המוסמכת;
: (3) הוגש ערר ובקשת החכירה נדחתה על ידי ועדת הערר - לאחר תשעים יום מיום מסירת החלטת ועדת הערר;
: (4) קבעה הרשות המוסמכת את המקרקעין שיש להחכיר למחזיק ולא הוגש ערר - לאחר שהועמדו לרשות המחזיק המקרקעין שהרשות המוסמכת קבעה;
: (5) הוגש ערר וועדת הערר אישרה או קבעה את המקרקעין שיש להחכיר למחזיק - לאחר שהועמדו לרשות המחזיק המקרקעין שועדת הערר קבעה.

@ 22. דינה של החלטת החכרה
: החלטה סופית של הרשות המוסמכת או של ועדת הערר שיוחכרו למחזיק חלק בלבד מהמקרקעין שהחזיק בהם או מקרקעין אחרים תחת המקרקעין שהחזיק בהם, דינה כדין פסק דין סופי שאין עליו ערעור לסילוק המחזיק מן המקרקעין שהחזיק בהם ושלא יוחכרו לו ולמסירת המקרקעין האחרים לרשותו.

@ 23. פיצויים על השבחה
: השביח המחזיק את המקרקעין שהחזיק בהם ביום הקובע ולא הוחכרו לו אותם מקרקעין, זכאי הוא, לפי בקשתו, לפיצויים על ההשבחה שעשה בתקופה שלאחר סיום עשר השנים שבהן החזיק ועיבד את המקרקעין ועד מסירת ההודעה לפי [[סעיף 4]]; בקביעת פיצויים לפי סעיף זה יטול המחזיק את ההוצאות שהוציא על ההשבחה.

@ 24. איסור על החכרת משנה והעברת זכות
: מקרקעין שהוחכרו כאמור בחוק זה, לא יוחכרו בהחכרת משנה ולא תועבר כל זכות בהם לאחר, למעט ירושה על פי דין, אלא על פי הסכמה בכתב מאת הרשות המחכירה.

@ 25. דין מי שנבצר ממנו להחזיק ולעבד
: על אף האמור [[בסעיף 2]], יראו את מי שנבצר ממנו להחזיק ולעבד מקרקעין מכוח צו יציאה כמשמעותו [[בתקנה 8 של תקנות-שעת-חירום (אזורי-בטחון), תש&quot;ט-1949]], כאילו החזיקם ועיבדם כל אותה תקופה שצו כאמור עמד בתקפו ותקופה נוספת של ששה חדשים לאחר סיום תקפו של הצו.

@ 26. ביצוע ותקנות
: שר החקלאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו בכפוף לאמור [[בסעיף 20]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 4]]))) ====
: אנו מודיעים לך בזה, כי עליך לסלק את ידך מהמקרקעין (תיאור המקרקעין) שהמה של המדינה (רשות הפיתוח) ושאתה מחזיק בהם כיום, תוך שלושה חדשים מתאריך מסירת הודעה זו.
: אם החזקת ועיבדת, בעצמך או על ידי בני-ביתך, מקרקעין אלה במשך תקופה שאינה פחותה מעשר שנים ושנסתיימה ביום ט&quot;ז בניסן תשי&quot;ח (6 באפריל 1958), והוספת להחזיק ולעבד את המקרקעין גם לאחר יום זה ועדיין אתה מחזיק בהם ומעבד אותם,
: ואם המקרקעין שימשו לך ביום ט&quot;ז בניסן תשי&quot;ח (6 באפריל 1958) מקור עיקרי למחייתך ולמחיית בני-ביתך, ואין לך מקרקעין אחרים כדי מחייתכם,
: רשאי אתה לבקש שיחכירו לך מקרקעין אלה או חלק מהם או מקרקעין אחרים כדי מחייתך ומחיית בני-ביתך.
: בקשה זו עליך להגיש, תוך שלושים יום מיום מסירת הודעה זו, לרשות המוסמכת לענין חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי&quot;ט-1959, שמענה הוא:
: ....................................................................................................
: הרשות המוסמכת תדון בבקשתך ותחליט בה בהתאם להוראות חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי&quot;ט-1959, ועל החלטתה של הרשות המוסמכת רשאי אתה לערור בפני ועדת ערר תוך ששים יום מיום מסירת החלטת הרשות המוסמכת; בקשת הערר תוגש ל-(מען ועדת הערר).

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום א' באב תשי&quot;ט (5 באוגוסט 1959).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון ראש הממשלה
* קדיש לוז שר החקלאות
* יצחק בן-צבי נשיא המדינה</text>
      <sha1>fh0o73x5yanvxjvk9th42bu7tm8pcgq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415998</id>
      <parentid>1415994</parentid>
      <timestamp>2022-07-30T00:01:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: קישורים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13203" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי&quot;ט-1959
&lt;שם אחר&gt; חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), תשי&quot;ט-1959

&lt;מאגר 2000303 תיקון 149881&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח, תשי&quot;ט, 196|חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)|3:210170)).

@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;בני-בית&quot; - בן-זוג, צאצא, אח או אחות, הורה או הורה הורה, והכל - אם היו סמוכים על שולחן המחזיק;
:- &quot;תכנון אזורי&quot; - תכנון חקלאי אזורי שנקבע על ידי מינהל התכנון ואושר על ידי שר החקלאות;
:- &quot;תכנון ערים&quot; - תכנון בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבניה|פקודת בנין ערים, 1936]].

@ 2. תחולת החוק
: הוראות חוק זה חלות על מי שהחזיק ועיבד, בעצמו או על ידי בני-ביתו, במשך תקופה שאינה פחותה מעשר שנים ושנסתיימה ביום ט&quot;ז בניסן תשי&quot;ח (6 באפריל 1958) (להלן - היום הקובע), מקרקעין שביום הקובע היו של המדינה או של רשות הפיתוח, אף אם לא היו רשומים בספרי האחוזה על שמם או לא היו רשומים כלל, ואילולא הוראות [[חוק ההתיישנות, תשי&quot;ח-1958]], היה זכאי ביום הקובע ל((ה))ירשם כבעל המקרקעין בספרי האחוזה (להלן - המחזיק).

@ 3. חזקה ועיבוד על ידי מוריש ויורש
: לענין [[סעיף 2]] אין נפקא מינה אם ההחזקה והעיבוד היו במשך כל התקופה על ידי המחזיק או בני-ביתו או אם תחילת ההחזקה והעיבוד היו על ידי מורישיו של המחזיק והמשך החזקה והעיבוד על ידי המחזיק או בני-ביתו.

@ 4. הודעת סילוק
: היה בדעת המדינה או רשות הפיתוח לסלק את המחזיק מהמקרקעין, תמסור לו הודעה שתהא ערוכה לפי הנוסח [[שבתוספת הראשונה]].

@ 5. בקשת חכירה
: היו המקרקעין משמשים למחזיק ביום הקובע מקור עיקרי למחייתו ולמחיית בני-ביתו, ואין לו מקרקעין אחרים כדי מחייתם, רשאי הוא לבקש שיוחכרו לו מקרקעין כדי מחייתו ומחיית בני-ביתו; נמסרה לו הודעה כאמור [[בסעיף 4]] יגיש בקשתו תוך שלושים יום מיום מסירת ההודעה.

@ 6. רשות מוסמכת
: הבקשה תוגש לרשות מוסמכת שתתמנה, בצו, על ידי שר החקלאות לענין חוק זה.

@ 7. החכרת מקרקעין
: נמסרה הודעה כאמור [[בסעיף 4]] והוגשה בקשה כאמור [[בסעיף 5]] וראתה הרשות המוסמכת שהמקרקעין שימשו למחזיק ביום הקובע מקור עיקרי למחייתו ולמחיית בני-ביתו, ושאין לו מקרקעין אחרים כדי מחייתם, ושהוסיף להחזיק ולעבד את המקרקעין גם לאחר היום הקובע ועודנו מחזיק בהם ומעבד אותם, תקבע את מקומם, שטחם וסוגם של מקרקעין שיש להחכירם למחזיק, את דמי החכירה, תקופתה ותנאיה, ומקרקעין אלה יוחכרו למחזיק ויועמדו לרשותו.

@ 8. שמירה על כללי התכנון
: בקביעה לפי [[סעיף 7]] תנהג הרשות המוסמכת בהתאם לכללים שיהיו נהוגים אותה שעה בתכנון האזורי ובתכנון ערים, ובכפוף לאמור [[בסעיפים 9–12]].

@ 9. תקופת החכירה
: תקופת החכירה לא תפחת מארבעים ותשע שנים.

@ 10. גודל השטח המוחכר
: המקרקעין המוחכרים יהיו אותם מקרקעין שהחזיק בהם המחזיק או חלק מהם או מקרקעין אחרים, והשטח המוחכר לא יקטן משטח העשוי לשמש מקור הכנסה כדי מחייתו ומחיית בני-ביתו של המחזיק, ובלבד שלא יעלה על שטח העשוי לשמש מקור הכנסה כשיעור ההכנסה מן השטח שהחזיק בו המחזיק ביום הקובע.

@ 11. מקום השטח המוחכר
: לא היתה האפשרות, לדעת הרשות המוסמכת, להחכיר למחזיק את המקרקעין שהחזיק בהם, יוחכרו לו מקרקעין במקום שהוא הקרוב ביותר למקום מגוריו של המחזיק ושבו יש למדינה או לרשות הפיתוח מקרקעין אשר לדעת הרשות המוסמכת יש אפשרות להחכירם למחזיק בהתאם לתכנון האזורי ולתכנון ערים שיהיו נהוגים אותה שעה.

@ 12. מקום לבית המגורים
: היו המקרקעין שהרשות המוסמכת קבעה לפי [[סעיף 11]] מרוחקים ממקום מגוריו של המחזיק יותר מאשר היו מרוחקים המקרקעין שהחזיק בהם ביום הקובע, יוחכר למחזיק, בישוב הקרוב ביותר למקום הימצאם של המקרקעין המוחכרים או בסמוך לאותו ישוב, גם שטח מספיק להקמת בית מגורים אף אם על ידי החכרת שטח נוסף זה יעלה כלל השטח המוחכר על השטח שניתן לקבוע לפי [[סעיף 10]].

@ 13. זכות המחזיק לטעון
: לפני החלטת הרשות המוסמכת תינתן למחזיק אפשרות לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו, זולת אם בדעת הרשות המוסמכת להיענות לבקשה.

@ 14. זמן להחלטה בבקשת החכירה
: הרשות המוסמכת תמסור את החלטתה למחזיק וליועץ המשפטי לממשלה תוך ששה חדשים מיום הגשת בקשת החכירה; שר החקלאות רשאי להאריך תקופה זו ויודיע על כך למחזיק וליועץ המשפטי לממשלה.

@ 15. מינוי ועדת ערר
: שר המשפטים ימנה לענין חוק זה ועדת ערר של שלושה שאחד מהם לפחות, והוא היושב ראש, יהיה שופט, ויתרם לא יהיו עובדי המדינה; הודעה על מינוי ועדת הערר ועל מענה תפורסם ברשומות.

@ 16. הזכות להגשת ערר
: היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו והמחזיק רשאי לערור על החלטת הרשות המוסמכת לפני ועדת הערר תוך ששים יום מיום מסירת ההחלטה.

@ 17. סמכות חקירה
: לרשות המוסמכת ולועדת הערר יהיו כל הסמכויות, שאפשר להעניקן לועדת חקירה לפי [[סעיף 9 לחוק ועדות חקירה|סעיף 5 לפקודת ועדות החקירה]].

@ 18. סמכותה של ועדת הערר
: ועדת הערר רשאית לאשר, לשנות או לבטל את החלטתה של הרשות המוסמכת, ואין היא קשורה בממצאיה ובשיקול דעתה של הרשות המוסמכת.

@ 19. הודעה מוקדמת על הדיון בערר
: ועדת ערר לא תדון בערר אלא אם ניתנה למחזיק או לבא כוחו וליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו הודעה מוקדמת, תוך זמן סביר, על מועד ומקום הדיון.

@ 20. סדרי הדין
: שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הגשת הערר וסדרי הדין בועדת הערר.

@ 21. סייג לסילוק המחזיק מן המקרקעין
: לא יסולק המחזיק מהמקרקעין שהוא מחזיק בהם, אלא לאחר שנמסרה לו הודעה לפי [[סעיף 4]] ולאחר שנתקיים אחד מאלה:
: (1) לא הגיש בקשה כאמור [[בסעיף 5]] - לאחר שעברו תשעים יום מיום שנמסרה לו ההודעה;
: (2) הגיש בקשה כאמור [[בסעיף 5]] והרשות המוסמכת דחתה את הבקשה ולא הוגש ערר - לאחר שעברו תשעים יום מיום מסירת החלטת הרשות המוסמכת;
: (3) הוגש ערר ובקשת החכירה נדחתה על ידי ועדת הערר - לאחר תשעים יום מיום מסירת החלטת ועדת הערר;
: (4) קבעה הרשות המוסמכת את המקרקעין שיש להחכיר למחזיק ולא הוגש ערר - לאחר שהועמדו לרשות המחזיק המקרקעין שהרשות המוסמכת קבעה;
: (5) הוגש ערר וועדת הערר אישרה או קבעה את המקרקעין שיש להחכיר למחזיק - לאחר שהועמדו לרשות המחזיק המקרקעין שועדת הערר קבעה.

@ 22. דינה של החלטת החכרה
: החלטה סופית של הרשות המוסמכת או של ועדת הערר שיוחכרו למחזיק חלק בלבד מהמקרקעין שהחזיק בהם או מקרקעין אחרים תחת המקרקעין שהחזיק בהם, דינה כדין פסק דין סופי שאין עליו ערעור לסילוק המחזיק מן המקרקעין שהחזיק בהם ושלא יוחכרו לו ולמסירת המקרקעין האחרים לרשותו.

@ 23. פיצויים על השבחה
: השביח המחזיק את המקרקעין שהחזיק בהם ביום הקובע ולא הוחכרו לו אותם מקרקעין, זכאי הוא, לפי בקשתו, לפיצויים על ההשבחה שעשה בתקופה שלאחר סיום עשר השנים שבהן החזיק ועיבד את המקרקעין ועד מסירת ההודעה לפי [[סעיף 4]]; בקביעת פיצויים לפי סעיף זה יטול המחזיק את ההוצאות שהוציא על ההשבחה.

@ 24. איסור על החכרת משנה והעברת זכות
: מקרקעין שהוחכרו כאמור בחוק זה, לא יוחכרו בהחכרת משנה ולא תועבר כל זכות בהם לאחר, למעט ירושה על פי דין, אלא על פי הסכמה בכתב מאת הרשות המחכירה.

@ 25. דין מי שנבצר ממנו להחזיק ולעבד
: על אף האמור [[בסעיף 2]], יראו את מי שנבצר ממנו להחזיק ולעבד מקרקעין מכוח צו יציאה כמשמעותו [[בתקנה 8 של תקנות-שעת-חירום (אזורי-בטחון), תש&quot;ט-1949]], כאילו החזיקם ועיבדם כל אותה תקופה שצו כאמור עמד בתקפו ותקופה נוספת של ששה חדשים לאחר סיום תקפו של הצו.

@ 26. ביצוע ותקנות
: שר החקלאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו בכפוף לאמור [[בסעיף 20]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 4]]))) ====
: אנו מודיעים לך בזה, כי עליך לסלק את ידך מהמקרקעין (תיאור המקרקעין) שהמה של המדינה (רשות הפיתוח) ושאתה מחזיק בהם כיום, תוך שלושה חדשים מתאריך מסירת הודעה זו.
: אם החזקת ועיבדת, בעצמך או על ידי בני-ביתך, מקרקעין אלה במשך תקופה שאינה פחותה מעשר שנים ושנסתיימה ביום ט&quot;ז בניסן תשי&quot;ח (6 באפריל 1958), והוספת להחזיק ולעבד את המקרקעין גם לאחר יום זה ועדיין אתה מחזיק בהם ומעבד אותם,
: ואם המקרקעין שימשו לך ביום ט&quot;ז בניסן תשי&quot;ח (6 באפריל 1958) מקור עיקרי למחייתך ולמחיית בני-ביתך, ואין לך מקרקעין אחרים כדי מחייתכם,
: רשאי אתה לבקש שיחכירו לך מקרקעין אלה או חלק מהם או מקרקעין אחרים כדי מחייתך ומחיית בני-ביתך.
: בקשה זו עליך להגיש, תוך שלושים יום מיום מסירת הודעה זו, לרשות המוסמכת לענין חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי&quot;ט-1959, שמענה הוא:
: ....................................................................................................
: הרשות המוסמכת תדון בבקשתך ותחליט בה בהתאם להוראות חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי&quot;ט-1959, ועל החלטתה של הרשות המוסמכת רשאי אתה לערור בפני ועדת ערר תוך ששים יום מיום מסירת החלטת הרשות המוסמכת; בקשת הערר תוגש ל-(מען ועדת הערר).

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום א' באב תשי&quot;ט (5 באוגוסט 1959).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון ראש הממשלה
* קדיש לוז שר החקלאות
* יצחק בן-צבי נשיא המדינה</text>
      <sha1>b7behpsoe8ao1kq9pnp3fz25i5r7omv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור ברקת/תצח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469668</id>
    <revision>
      <id>1415981</id>
      <parentid>1415966</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T15:49:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* פירוש סעיפים א - ט */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24816" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}}  

;סימן תצ&quot;ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים

;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים.

;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול.

;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו&quot;ם לית בה משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא.

;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום.

;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה.

;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו.

;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים.

;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא.

;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום -  אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר.

;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט.

;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל -  יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן.

;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש.

;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין.

;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו.

;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו&quot;ע - ויקיעורך}}

;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל.

;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו.

;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו.

;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו.

;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב.


==טור ברקת==
===פירוש סעיפים א - ט===
אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי  תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. 

ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}.

וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ&quot;ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}.

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז&quot;ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}}  כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. 

אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. 

ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. 
והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור.

אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו  - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז&quot;ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל  הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק.

ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז&quot;ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. 

או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל.

'''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בן י&quot;ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. 

'''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ&quot;ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור.


'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים על דרך מ&quot;ש רבי יהודא ע&quot;ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז&quot;ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. 

ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר&quot;ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר&quot;ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז&quot;ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר.  אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב.

אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. 

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו&quot;ם. 

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה. כל זמן שהבן עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה עוקרה ונוטע אותה בפרדס. כך בזמן שישראל זכאים רואה איזה חסיד באומות העולם ומביאו ונוטע אותו בישראל כגון רחב ויתרו. והיינו מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' אותם בהמות של עכו&quot;ם שהם מחסידי האומות '''{{צ|שאז אסור}}'''.

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''' הוא המקום של בית השחיטה כנודע שנמכר שם, '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' והם פרוצים במעשיהם, '''{{צ|אסורות}}''' לבא בקהל ישראל. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' לטובתן לפי שהם זכאים כאמור. '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}''' מאחר כי לא נודע היינו על דרך מי שחטא בשוגג. 

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ידין לאומים במשרים - בזכות הישרים שבהם}}, '''{{צ|ואפילו סתם}}''' - שמעשיהם הם סתומים, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר ליקח מהם}}''' אם נתנו דעתם להתגייר '''{{צ|שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' והם מותרים.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' וזה הוא מין אחד מן אותם העושים מעשה בהמה, ולא די להם שהם חוטאים אלא כי הם עושים בפרהסיא כי העם יודעים ומכירים מה מעשיהם שדרכם '''{{צ|ללון חוץ לתחום}}''' של ישראל, שהם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם עוברים(?) על משחז&quot;ל {{צ|לא תגנה על מיטה ארמית}}. 

'''{{צ|ונמצאו בעיר ביום שני}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} הוא הגוף כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל, כי הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ודקדקתי בדברי חכמים ז&quot;ל מה שאמר בלשון שלילה {{צ|אין אדם חוטא וכו'}}, היה לו לומר &quot;החוטא נכנס בו רוח של שטות&quot;. אמנם תרתי קא משמע לן. ראשונה תדע כי {{צ|אין אדם חוטא}} - רצה לומר כל זמן שנאמר '''אדם''' בשלימות הנשמה אבל להיות כי הרהורי עבירה קשים מעבירה תכף על ידי המחשבה מסתלק הנשמה הקדושה. ולכן רשעים בחייהם קרוים מתים. ואין הדבר בהשאלה רק מת הוא בכח. והיינו מה שאמר אשה זרה לחוטא: התבונן {{צ|כי אין האיש בביתו}} {{ממ|משלי|ז}} - הנשמה. ולפי כי הנפש החוטאת הוא מחוץ לתחום, שהרי יצאה מן הגוף הנשמה והלכה לה, ולנה חוץ לתחום.  וזה נמצא באותה עיר קטנה - הוא הגוף, היינו כי נמצאו בעיר זו הידועה ביום שני.

'''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן}}''' - שמא הוא מחלק אותם שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בודאי עשה תשובה}}. או יהיה מחלק אותם מארי דחושבנא כדאיתא בזוהר פרשת קרח דף קע&quot;ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון בשאול - בגין דאצטריכא בר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו וכו'}}. 

והנה על ידי כי יחשוב האדם מה מעשיו ביום - אז עשה תשובה ומתודה עליהם. ולכן חוזרות הנשמות ולנות בגוף הנקרא 'עיר' כאמור. כך אני אומר '''{{צ|שבאו מבערב}}''' בזמן שזכר מה מעשיו בנשף בערב יום הכניסן אז לגוף, '''{{צ|וחוץ לחומה}}''' של ישראל '''{{צ|לנו}}''', ואחר כך הכניסן '''{{צ|ומותרות}}'''.  

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - שהם מאותם המייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא, יעיר בבקר בבקר, והוא אומר {{צ|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומוסר עצמו להריגה על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שמעלה עליו כאילו נשחט כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל שנאמר {{צ|נחשבו כצאן טבחה}}. שחזקה של אנשים אלו כי מבערב בנשף בערב יום התודו, ולכן הכניסם לתוך התחום של ישראל כאמור.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' - ירצה משחז&quot;ל למה לא נאמר טלה או גדי לפי שחלק הבהמה נולד בכל השלימות שלו. לא כן אדם שנולד כל יום, הולך וגדל בתורה ובמצות. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' שהוא דוגמא לאדם השלם. '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' שהוא שלם בתורה היא אמו עומדת לאכילה שנאמר {{להשלים}}


-------------</text>
      <sha1>89igbzbxe4p6thbo29xk65hawmfvh3g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415982</id>
      <parentid>1415981</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T15:50:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* טור ברקת */ עמוד 207 טור השני</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24835" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}}  

;סימן תצ&quot;ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים

;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים.

;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול.

;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו&quot;ם לית בה משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא.

;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום.

;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה.

;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו.

;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים.

;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא.

;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום -  אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר.

;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט.

;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל -  יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן.

;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש.

;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין.

;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו.

;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו&quot;ע - ויקיעורך}}

;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל.

;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו.

;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו.

;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו.

;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב.


==טור ברקת==
===פירוש סעיפים א - ט===
אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי  תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. 

ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}.

וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ&quot;ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}.

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז&quot;ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}}  כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. 

אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. 

ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. 
והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור.

אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו  - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז&quot;ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל  הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק.

ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז&quot;ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. 

או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל.

'''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בן י&quot;ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. 

'''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ&quot;ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור.


'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים על דרך מ&quot;ש רבי יהודא ע&quot;ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז&quot;ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. 

ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר&quot;ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר&quot;ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז&quot;ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר.  אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב.

אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. 

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו&quot;ם. 

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה. כל זמן שהבן עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה עוקרה ונוטע אותה בפרדס. כך בזמן שישראל זכאים רואה איזה חסיד באומות העולם ומביאו ונוטע אותו בישראל כגון רחב ויתרו. והיינו מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' אותם בהמות של עכו&quot;ם שהם מחסידי האומות '''{{צ|שאז אסור}}'''.

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''' הוא המקום של בית השחיטה כנודע שנמכר שם, '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' והם פרוצים במעשיהם, '''{{צ|אסורות}}''' לבא בקהל ישראל. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' לטובתן לפי שהם זכאים כאמור. '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}''' מאחר כי לא נודע היינו על דרך מי שחטא בשוגג. 

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ידין לאומים במשרים - בזכות הישרים שבהם}}, '''{{צ|ואפילו סתם}}''' - שמעשיהם הם סתומים, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר ליקח מהם}}''' אם נתנו דעתם להתגייר '''{{צ|שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' והם מותרים.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' וזה הוא מין אחד מן אותם העושים מעשה בהמה, ולא די להם שהם חוטאים אלא כי הם עושים בפרהסיא כי העם יודעים ומכירים מה מעשיהם שדרכם '''{{צ|ללון חוץ לתחום}}''' של ישראל, שהם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם עוברים(?) על משחז&quot;ל {{צ|לא תגנה על מיטה ארמית}}. 

'''{{צ|ונמצאו בעיר ביום שני}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} הוא הגוף כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל, כי הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ודקדקתי בדברי חכמים ז&quot;ל מה שאמר בלשון שלילה {{צ|אין אדם חוטא וכו'}}, היה לו לומר &quot;החוטא נכנס בו רוח של שטות&quot;. אמנם תרתי קא משמע לן. ראשונה תדע כי {{צ|אין אדם חוטא}} - רצה לומר כל זמן שנאמר '''אדם''' בשלימות הנשמה אבל להיות כי הרהורי עבירה קשים מעבירה תכף על ידי המחשבה מסתלק הנשמה הקדושה. ולכן רשעים בחייהם קרוים מתים. ואין הדבר בהשאלה רק מת הוא בכח. והיינו מה שאמר אשה זרה לחוטא: התבונן {{צ|כי אין האיש בביתו}} {{ממ|משלי|ז}} - הנשמה. ולפי כי הנפש החוטאת הוא מחוץ לתחום, שהרי יצאה מן הגוף הנשמה והלכה לה, ולנה חוץ לתחום.  וזה נמצא באותה עיר קטנה - הוא הגוף, היינו כי נמצאו בעיר זו הידועה ביום שני.

'''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן}}''' - שמא הוא מחלק אותם שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בודאי עשה תשובה}}. או יהיה מחלק אותם מארי דחושבנא כדאיתא בזוהר פרשת קרח דף קע&quot;ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון בשאול - בגין דאצטריכא בר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו וכו'}}. 

והנה על ידי כי יחשוב האדם מה מעשיו ביום - אז עשה תשובה ומתודה עליהם. ולכן חוזרות הנשמות ולנות בגוף הנקרא 'עיר' כאמור. כך אני אומר '''{{צ|שבאו מבערב}}''' בזמן שזכר מה מעשיו בנשף בערב יום הכניסן אז לגוף, '''{{צ|וחוץ לחומה}}''' של ישראל '''{{צ|לנו}}''', ואחר כך הכניסן '''{{צ|ומותרות}}'''.  

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - שהם מאותם המייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא, יעיר בבקר בבקר, והוא אומר {{צ|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומוסר עצמו להריגה על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שמעלה עליו כאילו נשחט כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל שנאמר {{צ|נחשבו כצאן טבחה}}. שחזקה של אנשים אלו כי מבערב בנשף בערב יום התודו, ולכן הכניסם לתוך התחום של ישראל כאמור.

==קטע זמני==
'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' - ירצה משחז&quot;ל למה לא נאמר טלה או גדי לפי שחלק הבהמה נולד בכל השלימות שלו. לא כן אדם שנולד כל יום, הולך וגדל בתורה ובמצות. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' שהוא דוגמא לאדם השלם. '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' שהוא שלם בתורה היא אמו עומדת לאכילה שנאמר {{להשלים}}


-------------</text>
      <sha1>337ijpo8614ms5a9brtimmpez4opb1e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:ערוך השולחן אורח חיים קפד</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469737</id>
    <revision>
      <id>1415969</id>
      <timestamp>2022-07-29T12:36:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naiman</username>
        <id>3188</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;סעיף ח: &quot;כששהא&quot; -&gt; &quot;כששהה&quot; ~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="144" xml:space="preserve">סעיף ח: &quot;כששהא&quot; -&gt; &quot;כששהה&quot; [[משתמש:Naiman|Naiman]] ([[שיחת משתמש:Naiman|שיחה]]) 15:36, 29 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>k5563viuw99mgu3m2697oo9k75u8saj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415978</id>
      <parentid>1415969</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T15:27:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="269" xml:space="preserve">סעיף ח: &quot;כששהא&quot; -&gt; &quot;כששהה&quot; [[משתמש:Naiman|Naiman]] ([[שיחת משתמש:Naiman|שיחה]]) 15:36, 29 ביולי 2022 (IDT)
: {{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:27, 29 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>fzocwnzpdghi0pe33b948uw03xfjk9b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של בין המצרים (מערבי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469738</id>
    <revision>
      <id>1415973</id>
      <timestamp>2022-07-29T15:02:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>ההקלדה ע&quot;פ סדר עבודת ישראל, עם מספר תקונים ע&quot;פ כת&quot;י; נוקד בסיוע דיקטה; ר&quot;ח אב ה'תשפ&quot;ב יהפכהו ה' לששון ולשמחה ויראנו ישועות ונחמות בקרוב, שבת שלום</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7126" xml:space="preserve">בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל:{{הכל יודוך אשכנז}}{{אשכנז והאופנים}}{{אשכנז ברוך כבוד עד סוף שמע}}
{{עם-ניקוד|
וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ, לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמו קַיָּם, וְכִסְאו נָכוֹן, וּמַלְכוּתו וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּמֶת. וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים, נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. עַל אֲבוֹתֵינוּ וְעָלֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ, וְעַל כָּל דּוֹרוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ.
עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם לְעולָם וָעֶד. אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, חֹק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ גּוֹאֵל אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ, אֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ.

אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ פְזוּרָה /
מִבַּיִת לְשָׁכוֹת וַעֲזָרָה /
מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ עֶזְרָה &lt;br /&gt;
בָּאוּ כֻלָּם בִּבְרִית /
נוֹעֲצִים לֵב לְהַכְרִית /
מִבְּלִי תֵּת שְׁאֵרִית &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
גָּבַר חֵטְא וְאַשְׁמָה /
אוֹיֵב מַקִּיף בִּנְשָׁמָה /
שָׂם גַּפְנִי לְשַׁמָּה &lt;br /&gt;
דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת נָהֲמוּ /
חֲפֵצֵי קִרְבָתְךָ הָמוּ /
מֵעַי כַּיָּם יֶהֱמוּ &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
הָרְסוּ מְרוֹם הָרִים /
אַרְצִי בָּזְאוּ נְהָרִים /
לִשְׁפָּךְ דָּם מְמַהֲרִים &lt;br /&gt;
וְתָמִיד בְּתוֹךְ לְבָאוֹת /
יִחַלְתִּי לֵאלֹהֵי הַצְּבָאוֹת /
הַרְאוֹתִי לְטוֹבָה אוֹת &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
זֵדִים מְאֹד הֱלִיצוּנִי /
בְּעֶצֶב נִבְזֶה הֱפִיצוּנִי /
מָה תְּחַכֶּה נִאֲצוּנִי &lt;br /&gt;
חָלַף זְמַן וְעִדָּן /
נִגְרָע עֹנֶג וּמַעֲדָן /
אָרְכוּ קִצִּים וּמוֹעֲדָן &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
טָמְנוּ פַחִים לְמָשְׁכָה /
גָּלוּת מְאֹד נִמְשְׁכָה /
הִנֵּה אֵימָה וַחֲשֵׁכָה &lt;br /&gt;
יְדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יָרְשׁוּ /
בָּנִים מִגֵּו גֵּרְשׁוּ /
עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
כְּזָכְרִי בֵּית מְנוּחָה /
מְקוֹם זֶבַח וּמִנְחָה /
מָלֵאתִי יָגוֹן וַאֲנָחָה &lt;br /&gt;
לְאֵבֶל נֶהְפַּךְ כִּנּוֹרִי /
מָתַי יִגַּע בְּצִנּוֹרִי /
וְאַתָּה תָּאִיר נֵרִי &lt;br /&gt;
חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
מֶלֶךְ עֻזְּךָ מְפֹרָשׁ /
דֹּחַק עָנִי וָרָשׁ /
אֵיכָה תַּבִּיט וְתֶחֱרַשׁ &lt;br /&gt;
נָאֵץ שִׁמְךָ מִתְאַגְּדִים /
לְבוּל עֵץ סוֹגְדִים /
לָמָּה תַּבִּיט בּוֹגְדִים &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
סָמַר בְּשָׂרִי מִפַּחַד /
הוֹדִי נֶהְפַּךְ וְנִכְחַד /
בְּהִוָּסְדָם עָלַי יַחַד &lt;br /&gt;
עֹרֶף מְאֹד מַקְשִׁים /
לְהָנִיא יִחוּדְךָ מְבַקְּשִׁים /
יְסַפְּרוּ לִטְמֹן מוֹקְשִׁים &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
פָּרְשׂוּ מִכְמֶרֶת מְצֵרִים /
אוֹיֵב לוֹחֵץ עֲצוּרִים /
יֵשֵׁב בְּמַאֲרָב חֲצֵרִים &lt;br /&gt;
צוּר אֱלֹהֵי עוֹלָם /
לָמָּה תֶּחֱשֶׁה וְתִתְעַלָּם /
תֵּן לָהֶם כְּפָעֳלָם &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
קֻבְּצוּ עָלַי גְעוּלִים /
בִּמְרִירוּת אוֹתִי מַרְעִילִים /
אָהֳלֵי כוּשׁ וְיִשְׁמְעֵאלִים &lt;br /&gt;
רַבָּתִי עַם דְּמוּמָה /
מְקַוָּה יֶשְׁעֲךָ שׁוֹמֵמָה /
יְמִין ה' רוֹמֵמָה &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
שִׁירוֹת הֵיכַל גְּנוּזִים /
פַּסּוּ נְבִיאִים וְחוֹזִים /
שָׁבַת גְּאוֹן עַלִּיזִים &lt;br /&gt;
תָּמִיד נִשְׁמְעָה צְוָחָה /
נַפְשִׁי לֶעָפָר שָׁחָה /
עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
יְרִיבַי בּוֹסְסִים בְּפֶרֶךְ /
וְרוּחִי נָבְקָה מִמֹּרֶךְ /
סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ &lt;br /&gt;
פּוֹנָה לְצוּר מַבָּטָהּ /
בְּשֵׁבֶט אֱנוֹשׁ נֶחְבָּטָה /
רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
שׁוֹאֲגִים בְּקוֹל שַׁוְעָה /
מְחַכִּים בְּרִית וּשְׁבוּעָה /
וְהִנֵּה רַק זְוָעָה &lt;br /&gt;
אָנָּא חִישׁ עֲלִיצוּתָם /
לְהַאֲזִין חֵן מְלִיצָתָם /
כְּאָז מִנּוֹף בְּצֵאתָם &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
טוֹב סוֹכֵךְ בְּאֶבְרָה /
וְנוֹתֵן מְלוּכָה וּמַעֲבִירָהּ /
בְּיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה &lt;br /&gt;
עֲדָרֶיךָ הָשֵׁב לְמַאֲוַיָּם /
לְמַעַנְךָ חַי וְקַיָּם /
מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי
}}
{{אשכנז עזרת אבותינו עד סוף הברכה}}

[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]</text>
      <sha1>i4ybudh29ep4ol8ya9roxvh5vuqg8sc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415975</id>
      <parentid>1415973</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T15:23:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7127" xml:space="preserve">בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל:{{הכל יודוך אשכנז}}{{אשכנז והאופנים}}{{אשכנז ברוך כבוד עד סוף שמע}}
{{עם-ניקוד|
וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ, לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמו קַיָּם, וְכִסְאו נָכוֹן, וּמַלְכוּתו וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּמֶת. וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים, נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. עַל אֲבוֹתֵינוּ וְעָלֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ, וְעַל כָּל דּוֹרוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ.
עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם לְעולָם וָעֶד. אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, חֹק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ גּוֹאֵל אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ, אֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ.

אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ פְזוּרָה /
מִבַּיִת לְשָׁכוֹת וַעֲזָרָה /
מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ עֶזְרָה &lt;br /&gt;
בָּאוּ כֻלָּם בִּבְרִית /
נוֹעֲצִים לֵב לְהַכְרִית /
מִבְּלִי תֵּת שְׁאֵרִית &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
גָּבַר חֵטְא וְאַשְׁמָה /
אוֹיֵב מַקִּיף בִּנְשָׁמָה /
שָׂם גַּפְנִי לְשַׁמָּה &lt;br /&gt;
דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת נָהֲמוּ /
חֲפֵצֵי קִרְבָתְךָ הָמוּ /
מֵעַי כַּיָּם יֶהֱמוּ &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
הָרְסוּ מְרוֹם הָרִים /
אַרְצִי בָּזְאוּ נְהָרִים /
לִשְׁפָּךְ דָּם מְמַהֲרִים &lt;br /&gt;
וְתָמִיד בְּתוֹךְ לְבָאוֹת /
יִחַלְתִּי לֵאלֹהֵי הַצְּבָאוֹת /
הַרְאוֹתִי לְטוֹבָה אוֹת &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
זֵדִים מְאֹד הֱלִיצוּנִי /
בְּעֶצֶב נִבְזֶה הֱפִיצוּנִי /
מָה תְּחַכֶּה נִאֲצוּנִי &lt;br /&gt;
חָלַף זְמַן וְעִדָּן /
נִגְרָע עֹנֶג וּמַעֲדָן /
אָרְכוּ קִצִּים וּמוֹעֲדָן &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
טָמְנוּ פַחִים לְמָשְׁכָה /
גָּלוּת מְאֹד נִמְשְׁכָה /
הִנֵּה אֵימָה וַחֲשֵׁכָה &lt;br /&gt;
יְדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יָרְשׁוּ /
בָּנִים מִגֵּו גֵּרְשׁוּ /
עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
כְּזָכְרִי בֵּית מְנוּחָה /
מְקוֹם זֶבַח וּמִנְחָה /
מָלֵאתִי יָגוֹן וַאֲנָחָה &lt;br /&gt;
לְאֵבֶל נֶהְפַּךְ כִּנּוֹרִי /
מָתַי יִגַּע בְּצִנּוֹרִי /
וְאַתָּה תָּאִיר נֵרִי &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
מֶלֶךְ עֻזְּךָ מְפֹרָשׁ /
דֹּחַק עָנִי וָרָשׁ /
אֵיכָה תַּבִּיט וְתֶחֱרַשׁ &lt;br /&gt;
נָאֵץ שִׁמְךָ מִתְאַגְּדִים /
לְבוּל עֵץ סוֹגְדִים /
לָמָּה תַּבִּיט בּוֹגְדִים &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
סָמַר בְּשָׂרִי מִפַּחַד /
הוֹדִי נֶהְפַּךְ וְנִכְחַד /
בְּהִוָּסְדָם עָלַי יַחַד &lt;br /&gt;
עֹרֶף מְאֹד מַקְשִׁים /
לְהָנִיא יִחוּדְךָ מְבַקְּשִׁים /
יְסַפְּרוּ לִטְמֹן מוֹקְשִׁים &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
פָּרְשׂוּ מִכְמֶרֶת מְצֵרִים /
אוֹיֵב לוֹחֵץ עֲצוּרִים /
יֵשֵׁב בְּמַאֲרָב חֲצֵרִים &lt;br /&gt;
צוּר אֱלֹהֵי עוֹלָם /
לָמָּה תֶּחֱשֶׁה וְתִתְעַלָּם /
תֵּן לָהֶם כְּפָעֳלָם &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
קֻבְּצוּ עָלַי גְעוּלִים /
בִּמְרִירוּת אוֹתִי מַרְעִילִים /
אָהֳלֵי כוּשׁ וְיִשְׁמְעֵאלִים &lt;br /&gt;
רַבָּתִי עַם דְּמוּמָה /
מְקַוָּה יֶשְׁעֲךָ שׁוֹמֵמָה /
יְמִין ה' רוֹמֵמָה &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
שִׁירוֹת הֵיכַל גְּנוּזִים /
פַּסּוּ נְבִיאִים וְחוֹזִים /
שָׁבַת גְּאוֹן עַלִּיזִים &lt;br /&gt;
תָּמִיד נִשְׁמְעָה צְוָחָה /
נַפְשִׁי לֶעָפָר שָׁחָה /
עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
יְרִיבַי בּוֹסְסִים בְּפֶרֶךְ /
וְרוּחִי נָבְקָה מִמֹּרֶךְ /
סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ &lt;br /&gt;
פּוֹנָה לְצוּר מַבָּטָהּ /
בְּשֵׁבֶט אֱנוֹשׁ נֶחְבָּטָה /
רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
שׁוֹאֲגִים בְּקוֹל שַׁוְעָה /
מְחַכִּים בְּרִית וּשְׁבוּעָה /
וְהִנֵּה רַק זְוָעָה &lt;br /&gt;
אָנָּא חִישׁ עֲלִיצוּתָם /
לְהַאֲזִין חֵן מְלִיצָתָם /
כְּאָז מִנּוֹף בְּצֵאתָם &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
טוֹב סוֹכֵךְ בְּאֶבְרָה /
וְנוֹתֵן מְלוּכָה וּמַעֲבִירָהּ /
בְּיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה &lt;br /&gt;
עֲדָרֶיךָ הָשֵׁב לְמַאֲוַיָּם /
לְמַעַנְךָ חַי וְקַיָּם /
מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי
}}
{{אשכנז עזרת אבותינו עד סוף הברכה}}

[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]</text>
      <sha1>9rrus5sfxq8gfflxacp8rbwxmot8yva</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1415976</id>
      <parentid>1415975</parentid>
      <timestamp>2022-07-29T15:23:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7129" xml:space="preserve">בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל:{{הכל יודוך אשכנז}}{{אשכנז והאופנים}}{{אשכנז ברוך כבוד עד סוף שמע}}
{{עם-ניקוד|
וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ, לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמו קַיָּם, וְכִסְאו נָכוֹן, וּמַלְכוּתו וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּמֶת. וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים, נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. עַל אֲבוֹתֵינוּ וְעָלֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ, וְעַל כָּל דּוֹרוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ.
עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם לְעולָם וָעֶד. אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, חֹק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ גּוֹאֵל אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ, אֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ.

אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ פְזוּרָה /
מִבַּיִת לְשָׁכוֹת וַעֲזָרָה /
מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ עֶזְרָה &lt;br /&gt;
בָּאוּ כֻלָּם בִּבְרִית /
נוֹעֲצִים לֵב לְהַכְרִית /
מִבְּלִי תֵּת שְׁאֵרִית &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
גָּבַר חֵטְא וְאַשְׁמָה /
אוֹיֵב מַקִּיף בִּנְשָׁמָה /
שָׂם גַּפְנִי לְשַׁמָּה &lt;br /&gt;
דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת נָהֲמוּ /
חֲפֵצֵי קִרְבָתְךָ הָמוּ /
מֵעַי כַּיָּם יֶהֱמוּ &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
הָרְסוּ מְרוֹם הָרִים /
אַרְצִי בָּזְאוּ נְהָרִים /
לִשְׁפָּךְ דָּם מְמַהֲרִים &lt;br /&gt;
וְתָמִיד בְּתוֹךְ לְבָאוֹת /
יִחַלְתִּי לֵאלֹהֵי הַצְּבָאוֹת /
הַרְאוֹתִי לְטוֹבָה אוֹת &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
זֵדִים מְאֹד הֱלִיצוּנִי /
בְּעֶצֶב נִבְזֶה הֱפִיצוּנִי /
מָה תְּחַכֶּה נִאֲצוּנִי &lt;br /&gt;
חָלַף זְמַן וְעִדָּן /
נִגְרָע עֹנֶג וּמַעֲדָן /
אָרְכוּ קִצִּים וּמוֹעֲדָן &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
טָמְנוּ פַחִים לְמָשְׁכָה /
גָּלוּת מְאֹד נִמְשְׁכָה /
הִנֵּה אֵימָה וַחֲשֵׁכָה &lt;br /&gt;
יְדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יָרְשׁוּ /
בָּנִים מִגֵּו גֵּרְשׁוּ /
עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
כְּזָכְרִי בֵּית מְנוּחָה /
מְקוֹם זֶבַח וּמִנְחָה /
מָלֵאתִי יָגוֹן וַאֲנָחָה &lt;br /&gt;
לְאֵבֶל נֶהְפַּךְ כִּנּוֹרִי /
מָתַי יִגַּע בְּצִנּוֹרִי /
וְאַתָּה תָּאִיר נֵרִי &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
מֶלֶךְ עֻזְּךָ מְפֹרָשׁ /
דֹּחַק עָנִי וָרָשׁ /
אֵיכָה תַּבִּיט וְתֶחֱרַשׁ &lt;br /&gt;
נָאֵץ שִׁמְךָ מִתְאַגְּדִים /
לְבוּל עֵץ סוֹגְדִים /
לָמָּה תַּבִּיט בּוֹגְדִים &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
סָמַר בְּשָׂרִי מִפַּחַד /
הוֹדִי נֶהְפַּךְ וְנִכְחַד /
בְּהִוָּסְדָם עָלַי יַחַד &lt;br /&gt;
עֹרֶף מְאֹד מַקְשִׁים /
לְהָנִיא יִחוּדְךָ מְבַקְּשִׁים /
יְסַפְּרוּ לִטְמֹן מוֹקְשִׁים &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
פָּרְשׂוּ מִכְמֶרֶת מְצֵרִים /
אוֹיֵב לוֹחֵץ עֲצוּרִים /
יֵשֵׁב בְּמַאֲרָב חֲצֵרִים &lt;br /&gt;
צוּר אֱלֹהֵי עוֹלָם /
לָמָּה תֶּחֱשֶׁה וְתִתְעַלָּם /
תֵּן לָהֶם כְּפָעֳלָם &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
קֻבְּצוּ עָלַי גְּעוּלִים /
בִּמְרִירוּת אוֹתִי מַרְעִילִים /
אָהֳלֵי כוּשׁ וְיִשְׁמְעֵאלִים &lt;br /&gt;
רַבָּתִי עַם דְּמוּמָה /
מְקַוָּה יֶשְׁעֲךָ שׁוֹמֵמָה /
יְמִין ה' רוֹמֵמָה &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
שִׁירוֹת הֵיכַל גְּנוּזִים /
פַּסּוּ נְבִיאִים וְחוֹזִים /
שָׁבַת גְּאוֹן עַלִּיזִים &lt;br /&gt;
תָּמִיד נִשְׁמְעָה צְוָחָה /
נַפְשִׁי לֶעָפָר שָׁחָה /
עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
יְרִיבַי בּוֹסְסִים בְּפֶרֶךְ /
וְרוּחִי נָבְקָה מִמֹּרֶךְ /
סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ &lt;br /&gt;
פּוֹנָה לְצוּר מַבָּטָהּ /
בְּשֵׁבֶט אֱנוֹשׁ נֶחְבָּטָה /
רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
שׁוֹאֲגִים בְּקוֹל שַׁוְעָה /
מְחַכִּים בְּרִית וּשְׁבוּעָה /
וְהִנֵּה רַק זְוָעָה &lt;br /&gt;
אָנָּא חִישׁ עֲלִיצוּתָם /
לְהַאֲזִין חֵן מְלִיצָתָם /
כְּאָז מִנּוֹף בְּצֵאתָם &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי &lt;br /&gt;
טוֹב סוֹכֵךְ בְּאֶבְרָה /
וְנוֹתֵן מְלוּכָה וּמַעֲבִירָהּ /
בְּיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה &lt;br /&gt;
עֲדָרֶיךָ הָשֵׁב לְמַאֲוַיָּם /
לְמַעַנְךָ חַי וְקַיָּם /
מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם &lt;br /&gt;
:חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי
}}
{{אשכנז עזרת אבותינו עד סוף הברכה}}

[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]</text>
      <sha1>dnrvieatnstxqwvdvescpjl8jnornsj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469739</id>
    <revision>
      <id>1415983</id>
      <timestamp>2022-07-29T16:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1342380] צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3886" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 1103|צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 63|סעיף 63(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}} (להלן – החוק), ובהתייעצות עם שר המשפטים, אני קובע כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הפחתת סכומי העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} ראה הנגיד כי יש להטיל על אדם עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 58|סעיף 58 לחוק}}, בשל הפרה שביצע, אך התקיימה אחת או יותר מהנסיבות המנויות להלן, הוא רשאי להפחית לאותו אדם מסכום העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, עד השיעור המרבי הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – עד השיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הנסיבה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור הפחתה מרבי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע ההפרה המפר לא הפר הוראה מהוראות {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|החוק}}, חוקי הבנקאות, {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005}}, או הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעותיהם של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|סעיף 4ב(ב) לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעותיהם של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35 אחוזים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} המפר הפסיק את ההפרה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, הכל ביוזמתו ולהנחת דעתו של הנגיד –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(א)}} לפני פניית הנגיד אליו באותו עניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 אחוזים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} לאחר פניית הנגיד אליו באותו עניין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25 אחוזים;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובהן היקף ההפרה, הרווח שהיה עשוי להיות מופק ממנה, ההפסד שהיה עשוי להימנע או הנזק שהיה עשוי להיגרם בעקבותיה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 אחוזים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|2|הפחתת בשל נסיבות אישיות}}
{{ח:ת}} ראה הנגיד, לגבי מפר שהוא יחיד, שהפרת ההוראה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי, או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית את העיצום הכספי בשיעור שלא יעלה על 20% מסכום העיצום הכספי הקבוע לגבי המפר בשל אותה הפרה, וזאת בלי לגרוע מסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}}.

{{ח:חתימות|כ״ו באייר התשע״א (30 במאי 2011)}}
* '''סטנלי פישר'''&lt;br&gt;נגיד בנק ישראל
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3lu571spaqu5vrw97iiqwts3fndn4it</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>469740</id>
    <redirect title="שיחה:צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)" />
    <revision>
      <id>1415984</id>
      <timestamp>2022-07-29T16:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="126" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]</text>
      <sha1>4daq4448acbrhms0fdwcn5stmfw3tiy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469741</id>
    <revision>
      <id>1415985</id>
      <timestamp>2022-07-29T16:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469742</id>
    <revision>
      <id>1415990</id>
      <timestamp>2022-07-30T00:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1415731] חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15099" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי״ט–1959}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000303}} {{ח:תיבה|ס״ח, תשי״ט, 196|חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_210170.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בני־בית“ – בן־זוג, צאצא, אח או אחות, הורה או הורה הורה, והכל – אם היו סמוכים על שולחן המחזיק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנון אזורי“ – תכנון חקלאי אזורי שנקבע על ידי מינהל התכנון ואושר על ידי שר החקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנון ערים“ – תכנון בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|פקודת בנין ערים, 1936}}.

{{ח:סעיף|2|תחולת החוק}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה חלות על מי שהחזיק ועיבד, בעצמו או על ידי בני־ביתו, במשך תקופה שאינה פחותה מעשר שנים ושנסתיימה ביום ט״ז בניסן תשי״ח (6 באפריל 1958) (להלן – היום הקובע), מקרקעין שביום הקובע היו של המדינה או של רשות הפיתוח, אף אם לא היו רשומים בספרי האחוזה על שמם או לא היו רשומים כלל, ואילולא הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההתיישנות|חוק ההתיישנות, תשי״ח–1958}}, היה זכאי ביום הקובע ל{{ח:הערה|ה}}ירשם כבעל המקרקעין בספרי האחוזה (להלן – המחזיק).

{{ח:סעיף|3|חזקה ועיבוד על ידי מוריש ויורש}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} אין נפקא מינה אם ההחזקה והעיבוד היו במשך כל התקופה על ידי המחזיק או בני־ביתו או אם תחילת ההחזקה והעיבוד היו על ידי מורישיו של המחזיק והמשך החזקה והעיבוד על ידי המחזיק או בני־ביתו.

{{ח:סעיף|4|הודעת סילוק}}
{{ח:ת}} היה בדעת המדינה או רשות הפיתוח לסלק את המחזיק מהמקרקעין, תמסור לו הודעה שתהא ערוכה לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|5|בקשת חכירה}}
{{ח:ת}} היו המקרקעין משמשים למחזיק ביום הקובע מקור עיקרי למחייתו ולמחיית בני־ביתו, ואין לו מקרקעין אחרים כדי מחייתם, רשאי הוא לבקש שיוחכרו לו מקרקעין כדי מחייתו ומחיית בני־ביתו; נמסרה לו הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} יגיש בקשתו תוך שלושים יום מיום מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|6|רשות מוסמכת}}
{{ח:ת}} הבקשה תוגש לרשות מוסמכת שתתמנה, בצו, על ידי שר החקלאות לענין חוק זה.

{{ח:סעיף|7|החכרת מקרקעין}}
{{ח:ת}} נמסרה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} והוגשה בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}} וראתה הרשות המוסמכת שהמקרקעין שימשו למחזיק ביום הקובע מקור עיקרי למחייתו ולמחיית בני־ביתו, ושאין לו מקרקעין אחרים כדי מחייתם, ושהוסיף להחזיק ולעבד את המקרקעין גם לאחר היום הקובע ועודנו מחזיק בהם ומעבד אותם, תקבע את מקומם, שטחם וסוגם של מקרקעין שיש להחכירם למחזיק, את דמי החכירה, תקופתה ותנאיה, ומקרקעין אלה יוחכרו למחזיק ויועמדו לרשותו.

{{ח:סעיף|8|שמירה על כללי התכנון}}
{{ח:ת}} בקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} תנהג הרשות המוסמכת בהתאם לכללים שיהיו נהוגים אותה שעה בתכנון האזורי ובתכנון ערים, ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיפים 9–12}}.

{{ח:סעיף|9|תקופת החכירה}}
{{ח:ת}} תקופת החכירה לא תפחת מארבעים ותשע שנים.

{{ח:סעיף|10|גודל השטח המוחכר}}
{{ח:ת}} המקרקעין המוחכרים יהיו אותם מקרקעין שהחזיק בהם המחזיק או חלק מהם או מקרקעין אחרים, והשטח המוחכר לא יקטן משטח העשוי לשמש מקור הכנסה כדי מחייתו ומחיית בני־ביתו של המחזיק, ובלבד שלא יעלה על שטח העשוי לשמש מקור הכנסה כשיעור ההכנסה מן השטח שהחזיק בו המחזיק ביום הקובע.

{{ח:סעיף|11|מקום השטח המוחכר}}
{{ח:ת}} לא היתה האפשרות, לדעת הרשות המוסמכת, להחכיר למחזיק את המקרקעין שהחזיק בהם, יוחכרו לו מקרקעין במקום שהוא הקרוב ביותר למקום מגוריו של המחזיק ושבו יש למדינה או לרשות הפיתוח מקרקעין אשר לדעת הרשות המוסמכת יש אפשרות להחכירם למחזיק בהתאם לתכנון האזורי ולתכנון ערים שיהיו נהוגים אותה שעה.

{{ח:סעיף|12|מקום לבית המגורים}}
{{ח:ת}} היו המקרקעין שהרשות המוסמכת קבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} מרוחקים ממקום מגוריו של המחזיק יותר מאשר היו מרוחקים המקרקעין שהחזיק בהם ביום הקובע, יוחכר למחזיק, בישוב הקרוב ביותר למקום הימצאם של המקרקעין המוחכרים או בסמוך לאותו ישוב, גם שטח מספיק להקמת בית מגורים אף אם על ידי החכרת שטח נוסף זה יעלה כלל השטח המוחכר על השטח שניתן לקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}.

{{ח:סעיף|13|זכות המחזיק לטעון}}
{{ח:ת}} לפני החלטת הרשות המוסמכת תינתן למחזיק אפשרות לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו, זולת אם בדעת הרשות המוסמכת להיענות לבקשה.

{{ח:סעיף|14|זמן להחלטה בבקשת החכירה}}
{{ח:ת}} הרשות המוסמכת תמסור את החלטתה למחזיק וליועץ המשפטי לממשלה תוך ששה חדשים מיום הגשת בקשת החכירה; שר החקלאות רשאי להאריך תקופה זו ויודיע על כך למחזיק וליועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|15|מינוי ועדת ערר}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ימנה לענין חוק זה ועדת ערר של שלושה שאחד מהם לפחות, והוא היושב ראש, יהיה שופט, ויתרם לא יהיו עובדי המדינה; הודעה על מינוי ועדת הערר ועל מענה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|16|הזכות להגשת ערר}}
{{ח:ת}} היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו והמחזיק רשאי לערור על החלטת הרשות המוסמכת לפני ועדת הערר תוך ששים יום מיום מסירת ההחלטה.

{{ח:סעיף|17|סמכות חקירה}}
{{ח:ת}} לרשות המוסמכת ולועדת הערר יהיו כל הסמכויות, שאפשר להעניקן לועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 5 לפקודת ועדות החקירה}}.

{{ח:סעיף|18|סמכותה של ועדת הערר}}
{{ח:ת}} ועדת הערר רשאית לאשר, לשנות או לבטל את החלטתה של הרשות המוסמכת, ואין היא קשורה בממצאיה ובשיקול דעתה של הרשות המוסמכת.

{{ח:סעיף|19|הודעה מוקדמת על הדיון בערר}}
{{ח:ת}} ועדת ערר לא תדון בערר אלא אם ניתנה למחזיק או לבא כוחו וליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו הודעה מוקדמת, תוך זמן סביר, על מועד ומקום הדיון.

{{ח:סעיף|20|סדרי הדין}}
{{ח:ת}} שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הגשת הערר וסדרי הדין בועדת הערר.

{{ח:סעיף|21|סייג לסילוק המחזיק מן המקרקעין}}
{{ח:ת}} לא יסולק המחזיק מהמקרקעין שהוא מחזיק בהם, אלא לאחר שנמסרה לו הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ולאחר שנתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לא הגיש בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}} – לאחר שעברו תשעים יום מיום שנמסרה לו ההודעה;
{{ח:תת|(2)}} הגיש בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}} והרשות המוסמכת דחתה את הבקשה ולא הוגש ערר – לאחר שעברו תשעים יום מיום מסירת החלטת הרשות המוסמכת;
{{ח:תת|(3)}} הוגש ערר ובקשת החכירה נדחתה על ידי ועדת הערר – לאחר תשעים יום מיום מסירת החלטת ועדת הערר;
{{ח:תת|(4)}} קבעה הרשות המוסמכת את המקרקעין שיש להחכיר למחזיק ולא הוגש ערר – לאחר שהועמדו לרשות המחזיק המקרקעין שהרשות המוסמכת קבעה;
{{ח:תת|(5)}} הוגש ערר וועדת הערר אישרה או קבעה את המקרקעין שיש להחכיר למחזיק – לאחר שהועמדו לרשות המחזיק המקרקעין שועדת הערר קבעה.

{{ח:סעיף|22|דינה של החלטת החכרה}}
{{ח:ת}} החלטה סופית של הרשות המוסמכת או של ועדת הערר שיוחכרו למחזיק חלק בלבד מהמקרקעין שהחזיק בהם או מקרקעין אחרים תחת המקרקעין שהחזיק בהם, דינה כדין פסק דין סופי שאין עליו ערעור לסילוק המחזיק מן המקרקעין שהחזיק בהם ושלא יוחכרו לו ולמסירת המקרקעין האחרים לרשותו.

{{ח:סעיף|23|פיצויים על השבחה}}
{{ח:ת}} השביח המחזיק את המקרקעין שהחזיק בהם ביום הקובע ולא הוחכרו לו אותם מקרקעין, זכאי הוא, לפי בקשתו, לפיצויים על ההשבחה שעשה בתקופה שלאחר סיום עשר השנים שבהן החזיק ועיבד את המקרקעין ועד מסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}; בקביעת פיצויים לפי סעיף זה יטול המחזיק את ההוצאות שהוציא על ההשבחה.

{{ח:סעיף|24|איסור על החכרת משנה והעברת זכות}}
{{ח:ת}} מקרקעין שהוחכרו כאמור בחוק זה, לא יוחכרו בהחכרת משנה ולא תועבר כל זכות בהם לאחר, למעט ירושה על פי דין, אלא על פי הסכמה בכתב מאת הרשות המחכירה.

{{ח:סעיף|25|דין מי שנבצר ממנו להחזיק ולעבד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, יראו את מי שנבצר ממנו להחזיק ולעבד מקרקעין מכוח צו יציאה כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות-שעת-חירום (אזורי-בטחון)#סעיף 8|בתקנה 8 של תקנות־שעת־חירום (אזורי־בטחון), תש״ט–1949}}, כאילו החזיקם ועיבדם כל אותה תקופה שצו כאמור עמד בתקפו ותקופה נוספת של ששה חדשים לאחר סיום תקפו של הצו.

{{ח:סעיף|26|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר החקלאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אנו מודיעים לך בזה, כי עליך לסלק את ידך מהמקרקעין (תיאור המקרקעין) שהמה של המדינה (רשות הפיתוח) ושאתה מחזיק בהם כיום, תוך שלושה חדשים מתאריך מסירת הודעה זו.
{{ח:ת}} אם החזקת ועיבדת, בעצמך או על ידי בני־ביתך, מקרקעין אלה במשך תקופה שאינה פחותה מעשר שנים ושנסתיימה ביום ט״ז בניסן תשי״ח (6 באפריל 1958), והוספת להחזיק ולעבד את המקרקעין גם לאחר יום זה ועדיין אתה מחזיק בהם ומעבד אותם,
{{ח:ת}} ואם המקרקעין שימשו לך ביום ט״ז בניסן תשי״ח (6 באפריל 1958) מקור עיקרי למחייתך ולמחיית בני־ביתך, ואין לך מקרקעין אחרים כדי מחייתכם,
{{ח:ת}} רשאי אתה לבקש שיחכירו לך מקרקעין אלה או חלק מהם או מקרקעין אחרים כדי מחייתך ומחיית בני־ביתך.
{{ח:ת}} בקשה זו עליך להגיש, תוך שלושים יום מיום מסירת הודעה זו, לרשות המוסמכת לענין חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי״ט–1959, שמענה הוא:
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} הרשות המוסמכת תדון בבקשתך ותחליט בה בהתאם להוראות חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה), תשי״ט–1959, ועל החלטתה של הרשות המוסמכת רשאי אתה לערור בפני ועדת ערר תוך ששים יום מיום מסירת החלטת הרשות המוסמכת; בקשת הערר תוגש ל־(מען ועדת הערר).

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום א׳ באב תשי״ט (5 באוגוסט 1959).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''קדיש לוז'''&lt;br&gt;שר החקלאות
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>n546j2h1iha3xnzdx4b9a85x2w9v9xc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469743</id>
    <redirect title="חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)" />
    <revision>
      <id>1415991</id>
      <timestamp>2022-07-30T00:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="70" xml:space="preserve">#הפניה [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]</text>
      <sha1>izyu3myvjqxgntf0kip8qppk1566n3n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>469744</id>
    <redirect title="שיחה:חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)" />
    <revision>
      <id>1415992</id>
      <timestamp>2022-07-30T00:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]</text>
      <sha1>4s0859au8iyiibfqxj625b9qqfprhwz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469745</id>
    <revision>
      <id>1415993</id>
      <timestamp>2022-07-30T00:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469746</id>
    <revision>
      <id>1415999</id>
      <timestamp>2022-07-30T08:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1395153] תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24853" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות), התשכ״ז–1967}}
{{ח:קטע3||צו בדבר הקמת מדגריות והסדרתן}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ז, 1942|צו הפיקוח על מצרים ושירותים (מדגריות)}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 391|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2283|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 2357|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 734|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 2550|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 1059|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 296|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 353|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 819|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 899|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1070|תיקון}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 227|הודעת האגרות החקלאיות}}, {{ח:תיבה|1103|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 187|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1116|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 154|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1105|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|2663|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 689|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1198|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1757|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 77|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1529|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 281|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|709|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1141|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 461|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1053|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 412|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|875|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 316|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|523|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 46|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|429|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 306|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1396|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 756|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 343|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1127|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 484|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 298|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1398|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 615|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1237|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 399|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1021|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 16|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 656|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1131|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1222|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1586|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1268|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1595|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1467|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2027|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3341|הודעת אגרות חקלאיות}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 22|סעיפים 22(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 23|ו־23}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 5א|תקנה 5א}}, באישור ועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה#סעיף 1|סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: תנאים להקמה ולהפעלה של מדגריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: תיפעול מדגריה והטיפול בה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: אפרוחים}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ד, תשנ״ג, תשס״ב, תשס״ה, תשס״ט}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצים“ – ביצים לדגירה של עופות כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גזעים קלים“ – גזעי לגהורן, ניו המפשר או גזע רד או כל הצלבה שבין גזע לגהורן, ניו המפשר או גזע רד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גזעים כבדים“ – גזעי רוק, קורניש או הצלבה ביניהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדגרה“ – מיתקן המשמש להדגרת ביצים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדגריה חדשה“ – מבנה בו מבוצעת פעולה להדגרת ביצים עד לבקיעת אפרוחים ושיווקם, לרבות חצר המבנה, ציוד המבנה והמיתקנים המצויים בו, אך למעט מדגריה קיימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדגריה קיימת“ – מדגריה שהוקמה והופעלה ערב פרסומן של תקנות אלה {{ח:הערה|(ביום 31.3.1967)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדגריה“ – מדגריה קיימת ומדגריה חדשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוגים של עופות“ – מהעופות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#תוספת 1 פרט ג|בפרט ”ג. עופות“ בתוספת הראשונה לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאי בקיעה“ – מיתקן המשמש לבקיעת אפרוחים.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: תנאים להקמה ולהפעלה של מדגריה|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|2|רשיון למדגריה חדשה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם ולא יפעיל מדגריה אלא אם קיבל לכך רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של רשיון הוא לתקופה שנקבעה בו.

{{ח:סעיף|2א|אגרה|תיקון: תשל״ב, תשל״ה, תשל״ט, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד מתן רשיון תשולם אגרה של 3,000 לירות {{ח:הערה|(החל מיולי 2021, 2,170.00 ש״ח)}} לכל שנה מתקופת תקפו.

{{ח:סעיף|3|בקשה לרשיון}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרשיון או לחידושו תוגש למנהל על גבי טופס שהוא קבע (להלן – בקשה לרשיון).
{{ח:תת|(ב)}} מגיש בקשה לרשיון ימלא את כל הפרטים שבטופס באופן מדוייק ומפורט ויתן תשובות מלאות ונכונות לשאלות שבו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לדרוש ממגיש הבקשה למסור לו פרטים נוספים הדרושים לדעתו בקשר לבקשה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} לבקשה לרשיון יצורפו תרשים המבנה שבדעת המבקש להקים, תיאור המקום ומיפרטים של הציוד והמיתקנים.

{{ח:סעיף|4|תוקף רשיון}}
{{ח:תת|(א)}} על המבקש להשלים את בנייתה של המדגריה החדשה תוך שנה מיום קבלת הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} לא הושלמה הקמת מדגריה חדשה תוך שנה מיום מתן הרשיון – יפקע תקפו.

{{ח:סעיף|5|גידור מדגריה חדשה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מדגריה תהיה מגודרת בגדר רשת או גדר אחרת שתמנע כניסת בני אדם או בעלי חיים (להלן – הגדר).
{{ח:תת|(ב)}} על הגדר ועל שער הכניסה יותקנו שלטים שעליהם כתובות המלים ”הכניסה לזרים אסורה“ באותיות גדולות וברורות הניתנות לקריאה בקלות.

{{ח:סעיף|6|בידוד מדגריה|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} לא תוקם ולא תוחזק מדגריה חדשה אם נמצאים ברדיוס של 300 מטר ממנה לולים או מבנים אחרים בהם מוחזקים עופות.

{{ח:סעיף|7|מבנה מדגריה|תיקון: תשל״ב, תשמ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} במדגריה יהיו חדרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חדר קבלה לביצים;
{{ח:תתת|(2)}} חדר אידוי שיהיה אטום ומצוייד במאוורר מכני, במיתקן להוספת לחות ובמיתקן לחימום;
{{ח:תתת|(3)}} חדר המדגרה;
{{ח:תתת|(4)}} חדר בקיעה ובו תאי בקיעה;
{{ח:תתת|(5)}} חדר למיון אפרוחים והחזקתם;
{{ח:תתת|(6)}} מחסן ציוד;
{{ח:תתת|(7)}} חדר לניקוי וחיטוי הציוד.
{{ח:תת|(ב)}} קירות המדגריה, הרצפות, התקרות והדלתות ייבנו מחמרים הניתנים לניקוי יסודי בקלות.
{{ח:תת|(ג)}} פתחי המדגריה יהיו מרושתים בדרך שתמנע כניסת עופות, חרקים ונברנים.

{{ח:סעיף|8|מיתקנים במדגריה|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:ת}} מדגריה תצוייד במיתקנים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מערכת ביוב;
{{ח:תת|(2)}} מיתקן לסילוק פסולת שאישר המנהל.

{{ח:סעיף|9|מתן רשיון|תיקון: תשל״ב, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתן המנהל רשיון למדגריה חדשה אלא לאחר שהוגשו לו תכניות ומיפרטים של המדגריה החדשה המתוכננת והוא אישרם לאחר שמצאם מתאימים לדרישות שבתקנות אלה או שעל פיהן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתן המנהל רשיון למדגריה קיימת אלא אם מתקיימים בה הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|10|הפעלת מדגריה חדשה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם מדגריה חדשה אלא לאחר שהמנהל בדק אותה על מיתקניה ואישר בכתב כי המדגריה הוקמה במקום שצויין ברשיון ובהתאם לתנאיו.

{{ח:סעיף|11|תיקונים במדגריה}}
{{ח:תת|(א)}} מצא המנהל כי מדגריה חדשה ומיתקניה לא הוקמו במקום שצויין ברשיון ובהתאם לתכניות ולמיפרטים שאושרו על ידיו ובהתאם לתנאי הרשיון, יורה לבצע תוך המועד שנקבע על ידיו, את התיקונים הדרושים לשם הפעלתה התקינה של המדגריה.
{{ח:תת|(ב)}} לא בוצעו התיקונים עליהם הורה המנהל – יפקע תוקף הרשיון.

{{ח:סעיף|12|ביטול רשיון|תיקון: תשל״ב, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בהודעה שתישלח בדואר רשום לבעל הרשיון, לבטל רשיון או להתלותו לתקופה שיורה, אם נוכח כי הוראה מהוראות כל דין אינה מתמלאת בקפידה.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של רשיון שהותלה יחודש רק לאחר שהוכח למנהל כי מולאו הוראות כל דין כפי שנדרש על ידי המנהל.

{{ח:סעיף|13|שינויים במדגריה חדשה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם שינויים במדגריה אלא אם קיבל לכך רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.

{{ח:סעיף|14|הכנסת שינויים|תיקון: תשל״ב, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}} יחולו על כל מי שמבקש להכניס שינויים במדגריה, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}} יחולו על כי מי שמבקש להכניס שינויים במדגריה קיימת, אם לדעת המנהל קיימת הצדקה לכך מטעמים תברואיים.

{{ח:קטע2||{{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|15||תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|16|מבנה מדגריה קיימת}}
{{ח:ת}} מדגריה קיימת תכלול את החדרים והמיתקנים הדרושים להפעלתה ולניצולה היעיל כמפורט בזה:
{{ח:תת|(1)}} חדר קבלה לביצים;
{{ח:תת|(2)}} חדר אידוי;
{{ח:תת|(3)}} חדר לדגירה ובקיעה;
{{ח:תת|(4)}} חדר מיון לאפרוחים;
{{ח:תת|(5)}} מחסן ציוד;
{{ח:תת|(6)}} חדר לניקוי ולחיטוי הציוד.

{{ח:סעיף|17|תחולת הוראות לגבי מדגריה קיימת|תיקון: תשל״ב, תשס״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנות 10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}} יחולו גם לגבי מדגריה קיימת, בשינויים המחוייבים.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: תיפעול מדגריה והטיפול בה|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|18|סוגי ביצים במדגריה|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם למדגריה ולא ידגיר בה ביצים מסוגים שונים של עופות או מגזעים קלים ומגזעים כבדים בעת ובעונה אחת.

{{ח:סעיף|18א|סימון ביצים|תיקון: תשל״ו, תשס״ט}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם ביצים למדגריה אלא אם הוטבע מספר משק הרביה בדרך שקבע המנהל, על כל ביצה שבמגש המדגרה.
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|19|נקיון במדגריה|תיקון: תשמ״ד, תשס״ח}}
{{ח:ת}} מדגריה על מיתקניה וציודה תוחזק במצב נקי ויקיימו בה סידורי תברואה אלה:
{{ח:תת|(1)}} לפני כל סדרה של הדגרה תהיה מדגריה על קירותיה, רצפותיה וכל מתקניה נקיה לחלוטין;
{{ח:תת|(2)}} אחרי גמר כל סדרה של הדגרה יש לנקות מדגריה על כל מיתקניה באופן יסודי על ידי שטיפה בזרם מים חזק, בעזרת מברשות קשות ומתאימות, בתמיסת סבון או חומר מנקה דטרגנטי אחר;
{{ח:תת|(3)}} כל פסולת ושיירים יש לאסוף מיד לתוך מכלים הניתנים לסגירה, ולהעבירם למכון פסדים או לקבורה או לשריפה במקום שאישר המנהל;
{{ח:תת|(4)}} לאחר ביצוע הניקוי כאמור בפסקאות (2) ו־(3) יש לחטא את החדרים, הרצפות, הקירות והציוד בחמרי חיטוי מקבוצת הפנולים, בחומר חיטוי השייך לקבוצות האמוניות־רבועי או בכל תכשיר אחר שיאושר על ידי המנהל;
{{ח:תת|(5)}} תאי בקיעה, לרבות מגירות בקיעה, יש לאדות או לחטא באופן יסודי לאחר כל שימוש.

{{ח:סעיף|20|ניקוי ביצים|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} קליפות ביצים ינוקו בחדר קבלת ביצים, מיד לאחר קבלתן למדגריה.
{{ח:תת|(ב)}} ביצים יאודו בחדר אידוי או יטופלו בחומר חיטוי אחר שהמנהל אישר לאחר קבלתן למדגריה, ופעם נוספת מיד לאחר הכנסתן למדגרה.
{{ח:תת|(ג)}} ”אידוי“, לענין סעיף זה – הפעלת גז פורמלדהייד על ידי הפעלת פורמלין עם קלי־פרמנגנט או על ידי חימום אבקת פרה־פורמלדהייד.

{{ח:סעיף|21|חובות העובדים במדגריה|תיקון: תשל״ב, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} עובדים במדגריה ילבשו בגדי עבודה נקיים ושלמים, שישמשו אך ורק לצורך עבודה במדגריה.
{{ח:תת|(ב)}} כל עובד במדגריה ייבדק אחת לשנה בדיקה לסלמונלה, ויחזיק ברשותו תעודה מאת רופא המעידה כי גופו נקי מסלמונלה.
{{ח:תת|(ג)}} עובדים במדגריה לא יעבדו במשחטות, בשווקים, בגידול עופות או בטיפול בהם, זולת כוח הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|22|יומן מדגריה}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק ברשיון מדגריה ינהל יומן מדגריה (להלן – היומן).
{{ח:תת|(ב)}} המחזיק ברשיון יערוך ביומן רישום יומי רצוף של פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאריך קבלת ביצים למדגריה;
{{ח:תתת|(2)}} כמות ביצים שנתקבלו;
{{ח:תתת|(3)}} שם המשק מספק הביצים ומענו וכן ציון להקת הרביה בה הוטלו הביצים;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך הכנסת ביצים למדגרה;
{{ח:תתת|(5)}} תוצאות ההדגרה (פוריות, בקיעה, כמות אפרוחים פסולים);
{{ח:תתת|(6)}} תאריך הוצאת אפרוחים ממדגירה;
{{ח:תתת|(7)}} שם מקבל האפרוחים ומענו.

{{ח:סעיף|23|זמן רישום}}
{{ח:ת}} החייב לרשום פעולה ביומן יעשה את הרישום מיד אחרי ביצוע הפעולה.

{{ח:סעיף|24|איסור של רישום בלתי נכון}}
{{ח:ת}} החייב לנהל יומן ירשום בו פרטים נכונים, מלאים ומדוייקים.

{{ח:סעיף|25|מקום החזקת היומן}}
{{ח:ת}} החייב לנהל יומן יחזיק אותו במדגריה ולא יתלוש מתוכו דפים.

{{ח:סעיף|26|שמירה על יומן}}
{{ח:ת}} החייב לנהל יומן ישמור אותו שנים עשר חודש ממועד הפעולה האחרונה שנרשמה בו.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: אפרוחים|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|27|מסירת אפרוחים|תיקון: תשמ״ד, תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} אפרוחים יוצאו ממדגריה בכלי קיבול חדש או בכלי הניתן לרחיצה וחיטוי.
{{ח:תת|(ב)}} אין להעביר אפרוחים וכלי קיבול ממדגריה למדגריה; בכל מדגריה יהיו רק כלי קיבול המסומנים כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} על כלי הקיבול יירשמו שם המדגריה ומענה או מספר רשיונה.

{{ח:סעיף|28|תעודת מסירה|תיקון: תשמ״ד, תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוציא אדם אפרוחים ממדגריה אלא אם צורפה אליהם תעודת מסירה בה צויינו פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המדגריה ומענה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר רשיון המדגריה;
{{ח:תתת|(3)}} מספר האפרוחים;
{{ח:תתת|(4)}} מין האפרוחים וגזעם (כולל הצלבה);
{{ח:תתת|(5)}} תאריך הבקיעה;
{{ח:תתת|(6)}} המקום ממנו נתקבלו הביצים וציון שם המשק ולהקת הרביה שבה הוטלו הביצים;
{{ח:תתת|(7)}} גזע האפרוחים או הצלבה אם להקת הרביה בה הוטלו הביצים מהם בקעו האפרוחים חפשית ממיקופלסמה;
{{ח:תתת|(8)}} הטיפולים שנתנו לביצים או לאפרוחים, טיפולים אנטיביוטיים, חיסונים, חימום ביצים וטיפול אחר;
{{ח:תתת|(9)}} יעד המשלוח ושם המעביר.
{{ח:תת|(ב)}} תעודת מסירה תיערך בשני עותקים; אחד מהם יישאר במדגריה והשני יימסר יחד עם האפרוחים.
{{ח:תת|(ג)}} תעודת מסירה תישמר הן במדגריה והן בידי מקבל האפרוחים ששה חדשים מיום הוצאתה ותוצג בפני המנהל או מי שיוסמך על ידיו בכתב, לפי דרישתם.

{{ח:סעיף|29|הוצאת אפרוחים|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:ת}} לא יוציא אדם אפרוח ממדגריה אלא אם נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בן יומו;
{{ח:תת|(2)}} טבורו סגור;
{{ח:תת|(3)}} הוא יבש;
{{ח:תת|(4)}} הוא עומד על רגליו;
{{ח:תת|(5)}} עיניו בריאות ופקוחות;
{{ח:תת|(6)}} משקלו לא יפחת מהמשקלים המזעריים שיקבעו מעת לעת שירותי ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות.

{{ח:סעיף|30|הובלת אפרוחים|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אפרוחים שהוצאו ממדגריה יובלו בכלי הובלה נקיים ומחוטים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יובלו בכלי הובלה שבו מובלים אפרוחים ממדגרה, באותה הובלה, בעלי חיים, גופותיהם, מוצריהם, תנובתם, או מוצרים אחרים למעט אפרוחים בני יום ואריזתם.

{{ח:סעיף|31|מכירת אפרוחים|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם אפרוחים אלא באריזה מקורית ומסומנת של מחזיק רשיון למדגריה ובצירוף תעודת מסירה, ולא יקנה אדם ולא יעביר אפרוחים בכל דרך מדרכי ההעברה, אלא באריזה כאמור ובצירוף תעודת מסירה.

{{ח:סעיף|32|בדיקות והודעה על מחלות|תיקון: תשל״ב, תשמ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בכל מקרה של הופעת מחלה במדגריה וכן בכל מקרה שהמנהל או רופא וטרינרי ממשלתי יראה זאת לנכון, ישלח המחזיק במדגריה דוגמאות של אפרוחים, עוברי עופות וביצים, כפי שיורה המנהל או רופא וטרינרי ממשלתי, לבדיקה במכון הוטרינרי של משרד החקלאות בבית דגן או במעבדה אזורית למחלות עופות, כפי שיורה המנהל או רופא וטרינרי ממשלתי.
{{ח:תת|(ב)}} בכל מקרה של הופעת מחלה במדגריה, יודיע על כך מיד המחזיק במדגריה למנהל או לרופא וטרינרי ממשלתי למחלות עופות.

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:חתימות|ח׳ באדר ב׳ תשכ״ז (20 במרס 1967)}}
* '''חיים גבתי'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>j3bdmjrenftunqfezb3ghqglue3oj3o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מדגריות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469747</id>
    <redirect title="תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)" />
    <revision>
      <id>1416000</id>
      <timestamp>2022-07-30T08:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="72" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]</text>
      <sha1>hok08ptxu4x0osq5fbgzto1rjj4mgpz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>469748</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)" />
    <revision>
      <id>1416001</id>
      <timestamp>2022-07-30T08:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="81" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]</text>
      <sha1>rk96qod0j753xqha76f5l2bd6fro24s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469749</id>
    <revision>
      <id>1416002</id>
      <timestamp>2022-07-30T08:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>